1

תוכן עניינים

2 ........................................................................................................................................................ מבוא

1 ....................................................................................................... הרחב בהקשרה היצירה הצגת: 'א פרק

1 ..........................האמנותי הממצא להבנת ארכיטקטוני ורקע השלישית במאה אנטיוכיה על קצרה סקירה

1 ....................................................................................... האורונטס שעל אנטיוכיה הרומית הפרובינקיה

9 ...............................................................................................................איפיגניה ופסיפס איפיגניה בית

0 .........................................................................................................................ספרותיים מקורות: ב פרק

0 ................................................................................................... אוריפידיאנים-פרה ספרותיים מקורות

5 .................................................................................................................... פידיאניותהאורי הטרגדיות

31 ...............................................................................................................האמנותי הממצא ניתוח: 'ג פרק

31 ...................................................................................................................... היצירה של סגנוני ניתוח

39 ................................................................................................................................... היצירה וךתיאר

39 .............................................................................................................................................. פטרונות

30 .............................................................. הנחקר הדימוי אל ויחסם איפיגניה של חזותיים דימויים: 'ד פרק

30 .......................................... האוריפידיאנית לטרגדיה השוואה תוך הנבחר הפסיפס של איקונוגרפי ניתוח

22 ............................................................................................ נוספים לדימויים הנבחר הפסיפס השוואת

28 .................................................................................................................................................... סיכום

25 ............................................................................................................................................ביבליוגרפיה

13 ................................................................................................................................................... תמונות

2

מבואראה תמונה )איפיגניה נבחרת מתוך סיפורה המיתולוגי של סצנהבחרתי לעסוק בפסיפס המתאר , בעבודה זו

, ראשית הנערה מועלית כקורבן זבח לאלה ארטמיס -נחלק לשניים, של אגממנון בתו, סיפורה של איפיגניה(. 3

פסיפס זה נמצא באזור 1.היא הופכת להיות כוהנת במקדשה שבאי טאוריס, אך לאחר שזו ניצלת בידי האלה

מדובר (. 1תחילת מאה -2סוף מאה )מפריה הרומית ומתוארך על פי החוקרים לתקופת שלהי האי, אנטיוכיה

.סיפור אשר זכה לייצוגים רביםל, נעדר מקבילות מוכרות, בפסיפס ייחודי

המשלחת . בהובלתה של אוניברסיטת פרינסטון תארכיאולוגיפסיפסי אנטיוכיה נחפרו על ידי משלחת

הקורפוס המרכזי העוסק בממצאי ויצרו את , 2הורכבה מחוקרים ממספר מוסדות מחקר ואקדמיה שונים

רבים מן החוקרים השותפים למשלחת הוציאו פרסומי המשך העוסקים . המרחב הגיאוגרפי של אנטיוכיה

( Richard Stillwell) רד סטילוול'ריצ, (Charles R. Morey)ארלס מורי 'ביניהם צ, בממצאי חפירות אנטיוכיה

.רי מקורות חשובים בכתיבת עבודה זופרסומים אלו היוו עבו(. Doro Levy)ודורו לוי

ציורי כדים -אף על פי שסיפורה של איפגיניה זכה לייצוג נרחב במדיה החזותית על גוניה השונים

דעתי היא שלייצוג המתואר , סרקופגים ועוד, קערות תחריט, פסיפסי רצפה רומיים, ציורי קיר רומיים, אטיים

על כן זיהוי הסצנה החד משמעי שהוצג על .רומית המצויה בידינו-בפסיפס אין אח ורע בשרידי האמנות הגרקו

.ידי החוקרים המרכזיים של אזור אנטיוכיה דורש דיון נוסף

בהמשך העבודה , תקציר זה מתבסס על עלילתה של איפיגניה במסגרת שתי הטרגדיות של המחזאי ההלניסטי אוריפידס 1

.אבחן מקורות ספרותיים נוספים לסיפורה של דמות מיתולוגית זו

American) מריקאי למחקר המזרח בירושלים מבית הספר הא, (Princeton University)נציגים מאוניברסיטה פרינסטון 2School of Oriental Research in Jerusalem ) ממכללת וולסלי(Wellesley College ) ומהמכון הצרפתי בדמשק(French

Institute at Damascus.)

3

היצירה בהקשרה הרחבהצגת : 'פרק א

סקירה קצרה על אנטיוכיה במאה השלישית ורקע ארכיטקטוני להבנת הממצא האמנותי

השוכנת לחופי הים , (Seleucia Pieria)סלאוקיה פייריה , יוכיההפסיפס בו אעסוק נתגלה בעיר נמל של אנט

בספרו (. House of Iphigenia" )בית איפיגניה", בית המגורים בו נמצא זכה לכינויו על שם פסיפס זה. 3התיכון

חשיבות . מדגיש לוי את חשיבותו של פסיפס זה לפסיפסי אנטיוכיה, של דורו לוי הסוקר את פסיפסי אנטיוכיה

scenic“)על רקע תפאורה סצנהסיפס טמונה בהיותו אחד הפסיפסים הבודדים בהם ייצוג הפ

representation”4 )פסיפס "לוי מתארך את . ואחד הבודדים בהם מיוצג רגע נבחר וברור מתוך טרגדיה

חשיבותו של הממצא הארכיאולוגי. תחילת המאה השלישית לספירה הנוצרית-לסוף המאה השנייה" איפיגניה

באנטיוכיה מצוי בכך שהוא מתפרש על פני תקופות רבות בעולם הקלאסי החל מייסוד העיר בתקופה

.לספירה 6-ועד המאה ה( לפני הספירה 133לערך )ההלניסטית

הפרובינקיה הרומית אנטיוכיה שעל האורונטס

Seleucus)ס ניקטור על ידי סלאוקו, (Orontes)לפני הספירה על נהר האורונטס 133אנטיוכיה נוסדה בשנת

Nicator 358-281 BC )מפקד חיל פרשים בצבאו של אלכסנדר הגדול אשר שרד את מלחמות הגנרלים , מקדוני

על שמו נקראו בהמשך , (Antiochus)סלאוקוס קרא לעיר זו על שם אביו אנטיוכוס . לאחר מותו של אלכסנדר

קהילה יוונית קטנה שהגיעה מהעיר השכנה תושבי העיר הראשונים היו. רבים ממלכי השושלת הסלאוקית

הרכב אוכלוסייה זה שיווה לעיר אופי קוסמופוליטי . ותושבים סוריים מקומיים 5(Antigoneia)אנטיגוניה

אך פלישת הרומים וכיבוש אסיה , העיר המשיכה להתרחב באוכלוסייתה. אשר נשמר לאורך העת העתיקה

ואף להתנוונות באופי , הממלכה הסלאוקית בסוריה הביאה להיחלשותה של( Asia Minor)הקטנה

. אולץ למסור את בנו אנטיוכוס אפיפנס כבן ערובה לרומיים, אנטיוכוס הגדול. של בית המלוכה תוהמנטאליו

רומי בגישתו המדינית וטעמו -ושנים אלו הפכו אותו לפרו, אפיפנס בילה את שלוש עשרה שנות נעוריו ברומא

אך , (תקופת מרד המכבים)שונה והשנייה לפני הספירה היה האזור שרוי מלחמות במהלך המאה הרא. האישי

Gaius)יוליוס קיסר . לפני הספירה עבר לשליטה רומית מלאה אשר הביאה לשגשוג מחודש של העיר 66בשנת

Julius Ceaser 102-44 BC )בנה מ, אף הכריז על אנטיוכיה כמטרופוליס ושינה את פני העיר בבנייתו בזיליקה

–Augustus Imperator 63 BC)אוגוסטוס , בתהליך ייסוד האימפריה הרומית. תיאטרון ומבני ציבור נוספים

.טורקיה, (Antakya) אשר בעיר אנטקיה( Hatay Arkeoloji Müzesi)כיום הפסיפס מצוי במוזיאון האטאי לארכיאולוגיה 3

4 Doro Levi, Antioch Mosaic Pavements (Princeton: Princeton University Press, 1947), 120.

.תופעת התפשטות קולוניסטית בעולם היוונימכחלק 5

4

14 AD) , ביקש לשלב את אזור סוריה אל האימפריה שלו והפקיד מלאכתה זו בידי אגריפה(Marcus

Vipsanius Agrippa 64-12 BC .)ות גוברת בעיניהם של בתקופת האימפריה הרומית העיר החלה לתפוס חשיב

6.מסוימתהרומים ועברה רומניזציה

, אנטיוכיה של המאות הראשונות לספירה הייתה מקום בו מפגש למגוון דתות האימפריה הרומית

הניצב )הרובע היהודי של העיר , במהלך המאה הראשונה לספירה. מפגש אשר לעיתים התבטא בצורה אלימה

אף על פי שהייתה זו תקופת כיבוש ירושלים של טיטוס ולמרות שרווחו . םיהודי 69,333-מנה כ( מחוץ לחומות

לספירה התרחשה בעיר 339בשנת 7.היהודים לא גורשו ונותרו להתגורר באזור, יהודים-באזור רגשות אנטי

בחרו להטיל את האשמה על , "שעיר לעזאזל"ותושבי המקום אשר חיפשו אחר , רעידת אדמה קטלנית

מספר רב של . בעיר אנטיוכיה הייתה אחת הרדיפות הראשונות של בני הדת הנוצרית, למעשה. הנוצרים

וחוקרים גורסים כי הכנסייה באנטיוכיה , 8קדושים חשובים מוכרים לנו מהאזור החל מן המאה השנייה

9.הייתה הכנסייה המאורגנת הראשונה

ות הגומלין הוא דיון סוער והדיון בדבר השפע -אנטיוכיה הייתה מקום המפגש של המזרח והמערב

. ישנה הסכמה כי לאנטיוכיה היה תפקיד משמעותי בתהליך הרומניזציה של המזרח. במחקר העת העתיקה

בייחוד )רומי -ישנה גם הכרה בכך שאנטיוכיה הייתה אפיק מרכזי להשפעה אוריינטלית על העולם הגרקו

טוענים כי אנטיוכיה שמרה על , וקרים נוספיםוח, מורי, עם זאת 10(.בתקופה זו של שלהי האימפריה הרומית

אך . המסורות היווניות של מייסדיה הסלאוקים לאורך התקופות למרות האוכלוסייה המקומית האוריינטלית

למרות . גם טוען כי אנטיוכיה הייתה נקודת מעבר בה רעיונות מהמזרח הקרוב קיבלו ביטוי וצורה הלניסטית

חוקרים המביעים ביקורת כנגד הביטוי המצומצם , רח על תרבות המערבההכרה בהשפעתן של תרבויות המז

6 Charles R. Morey, The Mosaics of Antioch (London: Longmans, Green and Co, 1938), 3-7.

(.Berenice)היא כי לא גורשו מכיוון שטיטוס היה מאוהב בנסיכה יהודית בשם ברניקי הטענה 7

קשרם הברור של המרטירים , מסורת עתיקה לפיה לוקאס הוא יליד אנטיוכיה, סיפורים לפיהם פאולוס התגורר באזור 8 Babylas of Antioch)מאנטיוכיה ובאבילס ( בן המאה הראשונה או השנייה Ignatius of Antioch)איגנטיוס מאנטיוכיה

237–253.)

9 Morey, The Mosaics of Antioch, 7-10.

מדגיש כי שמבין שתי הערים ההלניסטיות הגדולות בגבול , שותף נוסף במשלחת פרינסטון לאנטיוכיה, ארלס מורי'צ 10-עות אוריינטליות על העולם הגרקואנטיוכיה הייתה אפיק מרכזי יותר להשפ, אנטיוכיה ואלכסנדריה, האימפריה המזרחי

.רומי

Ibid, 21-22.

Levi, Antioch Mosaic Pavements, 1.

5

11.שהכרה זו מקבלת

בית איפיגניה ופסיפס איפיגניה

3518ונחפרה במרץ ( Staurin Mountain)החלקה בה נמצא פסיפס איפיגניה הייתה צמודה להר סטאורין

. חלק ממערך עיטורה של וילה רומית במהרה התגלה כי הפסיפסים בה מהווים(. מפת החפירה -2ראה תמונה )

פסיפס איפיגניה נמצא . אותה וילה רומית מחולקת לשני גושי חדרים המתוארכים לשתי תקופות שונות

.12בחלקה הצפוני של הוילה ומתוארך לתחילת המאה השלישית לספירה

.רכיבים בולטיםטוען כי ניתן להכליל ולומר כי בתכנית הבית האנטיוכי ישנם שני מרד סטילוול 'ריצ

קיים חדר מרכזי בו התכנית העיטורית מסודרת כך שהפאנל המרכזי נצפה מחלקו הפנימי של החדר , ראשית

חדר -בכך מרומז כי מדובר בחדר טריקליניום -וכי ספות ההסבה יוצבו כך שבעת ההסבה יוכלו לצפות בעיטור

הערכתה של משלחת , ואכן 13.נימפיאוםבחלל שלפני הטריקליניום ניצב , שנית. האוכל של הבית הרומי

וכי ובצמוד לטריקליניום ניצב חדר נוסף בו , הינו חדר הטריקליניום" פסיפס איפיגניה"פרינסטון היא שחדר

הפסיפסים בחדר בו נמצא פסיפס אופן הצבתם . 14(Nymphaeum)זהו הנימפיאום , מצוי מערך בריכות

.תואם את הנוסחא שהציג סטילוולו, איפיגניה הינו אופייני לחדר הטריקליניום

בפתח הכניסה לחדר נפרש פאנל . ר"מ 6על 9-גודלו של החדר בו נמצא פסיפס איפיגניה משוער ל

למרות שהפסיפס לא נשמר בשלמותו ניתן לזהות כי . החוצה את רוחבו של החדר ועטור דימויים פיגורטיביים

ועטויה גלימת ברדלס ( Pedum)האוחזת מטה רועים דמותו של פאן -(1ראה תמונה )מדובר בנושא דיוניסי

(Pardalis ) נשמרה בחלקה וניתן לזהות את אחת מפרסותיו וירכו השעירה המאשרים כי מדובר בדמותו של

אמבלמה -פסיפס איפיגניה ניצב כקוואזי. אף הוא מוטיב דיוניסי -בצד השמאלי נערה המנגנת בחליל כפול. פאן

) דוגמא לביקורת על כך שהשפעות מזרחיות אינן זוכות לביטוי משמעותי מספיק ניתן למצוא במאמרו של קלארק הופקינס 11

Clark Hopkins .)טוען כי לוי בבחינתו את פסיפסי , סי אנטיוכיהבתגובה לספרו של דורו לוי העוסק בפסיפ, הופקינס .מתבונן למערב ומתאים את המוזאיקה לדפוס של אמנות רומית מבלי להתייחס באופן מספק להשפעות מזרחיותאנטיוכיה

Clark Hopkins, "Antioch Mosaic Pavements," Journal of Near Eastern Studies Vol. 7, no. 2 (1948): 93-4.

השפעת ציביליזציות המזרח . לפחות ביחס לכתביהם של חוקרי משלחת פרינסטון, וטה להסכים עם דבריו של הופקינסאני נ .וריוז נטול תוכן שאינו זוכה לביסוס הראוי ביחס לממצא האמנותיקעל המערב לעיתים נדמית כ

נקבע על ידי משלחת , חרים יותרוחלקים נוספים מהמבנה המזוהים כמאו, תיארוך החדר בו נמצא פסיפס איפיגניה 12לשלב מתוארכיםחלקים נוספים אחרים במבנה . פרינסטון לתחילת המאה השלישית לספירה על בסיס סגנון המוזאיקות

.מוקדם יותר

Richard Stillwell (ed.), Antioch on-the-Orontes. III, The excavations 1937-1939 (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1941), 11.

13 Richard Stillwell, "Houses of Antioch," Dumbarton Oaks Papers Vol. 15 (1961):48.

14 Ibid, 173.

6

בה ניצבו ספות ההסבה ' ח-סביב הפסיפס המרכזי נפרשת רצועת ה. קיר האחוריבמרכז החדר ופונה כלפי ה

על הפאנלים הגיאומטריים נחו ספות ההסבה של (. 6ראה תמונה )ם יעליה פאנלים בעלי עיטורים גיאומטרי

.הטריקליניום

י משלחת פרינסטון קבעה כ. (Iphigenia Mosaic) "איפיגניה פסיפס"מכונה , ו אעסוקהפסיפס ב

מתוך בסצנהדורו לוי קובע כי מדובר באופן וודאי . הלקוחה מסיפורה הקרבתה של איפיגניה בסצנהמדובר

לוי טוען כי מדובר בפסיפס בעל חשיבות מרכזית מבין פסיפסי ". איפיגניה באוליס"המחזה האוריפידיאני

אך יתרה , (scenic representation) סצנהאנטיוכיה משום שהיא היחידה מבין פסיפסים אלו המתארים ייצוג

משום שלא נמצאה עוד מוזאיקה המציגה רגע זה של הטרגדיה באופן כה ברור -מכן מדובר במוזאיקה ייחודית

י קליטמנסטרה בכדי לעורר את רגש "המתוארת בפסיפס היא הרגע בו איפיגניה מזומנת ע הסצנה .ומוגדר

בהמשך העבודה אבחן לעומק את הדימוי , בתויב את החמלה של אביה ולעצור אותו מהחלטתו הנחרצת להקר

.ואבקש לראות האם זיהוי הסצנה כפי שנקבע על ידי החוקרים משכנע

7

ת ספרותייםמקורו: פרק ב

אוריפידיאנים-פרה מקורות ספרותיים

אבקש להציג את המקורות הספרותיים על מנת לבחון את טענותיו של לוי בדבר , טרם ניתוח היצירה עצמה

ביחס אל , בראשם לוי, ברור הלקוח לדעתם של חוקרי פרינסטון סצנהיפס ועל מנת לבחון את אותו ייצוג הפס

למרות שסיפורה של . לפני הספירה לערך 0-סיפור הקרבתה של איפיגניה מוכר לנו החל מן המאה ה. הטקסט

האפוס , 15לל באיליאדהדמותה אינה מופיעה כ, איפיגניה למעשה מניע חלק מהעלילה ביציאה למלחמת טרויה

אנו מוצאים את , עם זאת. יקאנונלפני הספירה אשר הפך עם השנים מקור 0-8-ההומרי המתוארך למאה ה

בחלק זה אבחן את הגרסאות המוכרות . הטרגדיות של אוריפידס -אחר יקאנונסיפורה של איפיגניה במקור

.רהלספי 0-לסיפורה של איפיגניה בספרות הקלאסית החל מן המאה ה

Kypria or)המקור הקדום ביותר המציג בפנינו את סיפור הקרבתה של איפיגניה הינו הקיפריה

Cypria .) (במאה השביעית לפני הספירה)ההשערה הרווחת היא שהאפוס נכתב לאחר כתיבת האיליאדה ,

בה להקרבתה הסי( Proklos)אך על פי עדותו של פרוקלוס , המקור לא נשמר. כסיפור מקדים לסיפור טרויה

לאחר שאגממנון אוליסארטמיס מנעה מסירות הקרב לצאת מ. של איפיגניה היא לשם פיוס האלה ארטמיס

בתואנת שווא אוליסאיפיגניה מובלת ל. התרברב בעליונות כישורי הציד שלו הגוברים על אלו של האלה

משום שארטמיס , ינו במוותסופה של איפיגניה א, על פי גרסת הקיפריה. שבואה הוא לשם חתונתה לאכילס

זוהי )ואילו איפיגניה זוכה לחיי נצח באי טאוריס , מחליפה את איפיגניה באיילה אשר מוקרבת במקומה

16(.הגרסא הראשונה בה מופיע רעיון העברתה של איפיגניה לטאוריס שם תחיה כבת אלמוות

בתו של אגממנון הוא מקור נוסף מן המאה השביעית לפני הספירה בו מתואר סיפור הקרבתה של

במקור זה מכונה הנערה איפימדה (. Hesiod)המיוחס להסיודוס ( Ehoeaeאו Ehoiai)קטלוג הנשים

(Iphimede .)אך מהטקסט שנותר לנו אנו מוצאים תיאורים בהם הנערה , הטקסט זה לא נשמר בשלמותו

:מעשה הוחלפה באיילהמספר שורות לאחר תיאור השחיטה מתברר כי איפימדה ל, (Sphazò" )נשחטת"

טוען כי הומרוס משמיט את דמותה של איפיגניה ובכך את סיפור הקרבתה בכדי לא לגרוע ( Timothy Gantz)גנץ טימותי 15

.הסיפור מאופי דמותו של אגממנון בהמשך

Timothy Gantz, Early Greek Myth: A Guide to Literary and Artistic Sources (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1993), 582.

.266, (3552, האוניברסיטה העברית, ל מאגנס"ש י"הוצאת ספרים ע: ירושלים) תולדות הטראגדיה היוונית, נתן שפיגל 16

Gantz, Early Greek Myth, 582-3.

8

Agamemnon <lord of men> married the dark-eyed daughter <of Tyndareos,

Klytaimestra, for the sake of her beauty (?)>. And she in his halls <bore slim-

ankled Iphimede> and Elektra who rivaled the goddesses in beauty. Iphimede

the well-greaved Achaians slaughtered on the altar of famed <Artemis of the

golden arrows> on that day <when they sailed in their ships> to Ilion <to exact>

a penalty for the <slim ankeled> Argive Woman, an eidôlon, that is. For

<Iphimede herself the huntress> showerer of arrows easily saved, and poured

down upon her head.17

גנץ טוען כי בגרסא זו תיאור השחיטה מרמז על כך שהמחבר הכיר גרסא אחרת לסיפור בה איפיגניה מתה ולא

על פי עדותם של . 18וייתכן אף כי מדובר בתוספת מאוחרת לטקסט המקורי, ניצלת בעזרתה של האלה ארטמיס

לא רק שאיפימדה לא מתה , על פי גרסת קטלוג הנשים( Philomedes)ושל פילומדס ( Pausanias)פאוזניאס

19(.Hekate)אלא הופכת לאלה הקטה

האורסטיה ( Stesichoros)מקור ספרותי נוסף לסיפורה של איפיגניה היא יצירתו של סטסיכורוס

(Oresteia) ,גם על פי מקור זה הנערה הופכת . מקור אשר נחשב מעט מאוחר יותר מקטלוג הנשים ההסיודיאני

. לאלה הקטה

פה הקלאסית ביוון העתיקה אנו מוצאים מחברים נוספים המתייחסים לסיפור הקרבתה לאורך התקו

במאה החמישית לפני הספירה הופיעו מספר מקורות המתייחסים אל סיפור הקרבתה של . של איפיגניה

:הייחס אל שחיטתה ומותה של איפיגניתה, (Pindar)פינדרוס המשורר . איפיגניה

:תרגום הטקסט החלקי לקוח מתוך17

Gantz, Early Greek Myth, 583-584.

18 Ibid, 583-4.

19 [3.61.3] XLIII. “They say that there is also a shrine of the heroine Iphigenia; for she too according to them died in Megara. Now I have heard another account of Iphigenia that is given by Arcadians and I know that Hesiod, in his poem A Catalogue of Women, says that Iphigenia did not die, but by the will of Artemis is Hecate. With this agrees the account of Herodotus, that the Tauri near Scythia sacrifice castaways to a maiden who they say is Iphigenia, the daughter of Agamemnon.“

Pausanias, Description of Greece, translated by Jones, W. H. S. and Omerod, H. A. (Loeb Classical Library Volumes. Cambridge, MA: Harvard University Press; London, William Heinemann Ltd. 1918).

9

"Was it Iphigeneia, slaughtered at the Euripus far from her fatherland, that

provoked her to raise the heavy hand of her anger? Or was she vanquished by

another bed. "20

גם במחזות התקופה ישנן מספר גרסאות על פיהן סופה של .לא ניצלה ממוות על פי מקור זה איפיגניהכלומר

התייחס לסיפור הקרבתה של איפיגניה , (Sophocles)סופוקלס המחזאי המפורסם . איפיגניה היה במותה

במסגרת (. Electra or Elektra" )אלקטרה"אשר לא נשמרה בשלמותה ו" איפיגניה" -בשתי טרגדיות שחיבר

טרגדיה גם ב .ועל פי גרסא זו הנערה הוקרבה ומתה, סיפורה של אלקטרה ישנו דיון בגורלה של איפיגניה

העוסקות בבית ( Orestia)טרילוגיית האורסטיה אחת הטרגדיות ב (Aischelos)סכלוס של אי" גממנוןא"

מותה של הנערה בכך שהוא מהווה , גנץ מסביר את הסיומת הטראגית. נקבע סופה של הנערה במוות, אטראוס

21.הקליטמנסטרמקור זה אינו מציג סיבה ממשית לסיבתה נקמתה של . כוח מניע להמשך הסיפור

ועל פי גרסא , על פי גרסא אחת איפיגניה נשחטה ומתה -ניתן לראות כי הסיפור זכה לשתי גרסאות

עוסקים בדמותה של איפגינה הסיפורים ה .נוספת ניצלה בעזרתה של האלה ארטמיס וזכתה בחיי אלמוות

.הרחבהבו אעסוק כעת ב, אוריפידס, יים היו אף הם של מחזאי בן המאה החמישיתקאנונכ ווהתקבע

הטרגדיות האוריפידיאניות

מרכזי אשר עסק בדמותה של איפיגניה בסוף המאה החמישית לפני הספירה היה אוריפידס ההמחבר

(Euripides .)מחזות 52מתוך . חשיבותו של אוריפידס בעולם העתיק מודגשת בכמות הדרמות שלו שנשתמרו

וריפידס נשמרו ממחזות של איסכלוס וסופוקלס יותר מחזות של א. טרגדיות ומחזה סאטירי אחד 30נשתמרו

על הצגתם החוזרת של מחזותיו ביוון ובכל , עדויות הכדים מעידות על הפופולאריות הגדלה של אוריפידס. יחד

.Magna Grecia)תחומי יוון הגדולה -אוריפידס חיבר שתי טרגדיות שעסקו בדמותה של איפיגניה 22(

מתאר סיפור מאוחר " איפיגניה בטאוריס"אף על פי שהמחזה ". אוליסאיפיגניה ב"ו" איפיגניה בטאוריס"

20 Pindar. "Pythian 11," in Pythian Odes, line 20-25, translation: Diane Arnson-Svarlien (1990), Perseus Digital

Library. http://data.perseus.org/citations/urn:cts:greekLit:tlg0033.tlg002.perseus-eng1:1 (accessed September 17, 2012).

21 Gantz, Early Greek Myth, 584-5.

.266 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל

".איפיגניה"שפיגל מציין כי גם אייסכלוס חיבר טרגדיה בשם

22 Margarete Bieber, The History of the Greek and Roman Theater (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1961), 30-33.

10

חייה של איפיגניה לאחר שהאלה ארטמיס מושיעה אותה ומציבה , יותר בכרונולוגיה המיתית של איפיגניה

תיארוך המחזה נידון על ידי . היא נחשבת ליצירה המוקדמת יותר, אותה ככוהנת במקדשה שבאי טאוריס

אוריפידס במחזה זה למעשה חיבר בין שני . 23לפני הספירה 636-635נקבע לטווח שבין אך, חוקרים שונים

ות רינישובה של איפיגניה ומיתוס קדום על אורסטס הנרדף על ידי הא -מיתוסים הקשורים בבית אטריאוס

, אחיה של איפיגניה, אורסטס, במחזה(. שהיה למעשה נקמה על כך שזו רצחה את אביו)בעקבות רצח אימו

. ובכך האריניות יפסיקו לרדוף אותו, מגיע לאי טאוריס בכדי לקחת פסלה של האלה ארטמיס בחזרה לארגוס

מסכימים כי חלקים רבים מטרגדיה זו היו פרי רוחו של (Margaret Bieber)נתן שפיגל ומרגרט ביבר

המחזה מתחיל בחלומה של 24.וכי זה נסמך על קווים כלליים בלבד במיתוס הקיים לחיבור היצירה, אוריפידס

. בו ראתה את נפילת ארמון אביה בארגוס, המשמשת כעת כוהנת במקדש ארטמיס שבאי טאוריס, איפיגניה

בו בזמן מגיעים אורסטס וחברו . קורבן אדם, איפיגניה מחליטה לחלוק כבוד לאביה באמצעות קורבן מתים

רועה טאורי מודיע לאיפיגניה על לכידתם של . פילאדס לחופי טאוריס על מנת לגנוב את פסל האלה ארטמיס

איפיגניה ואורסטס מזהים זה את זה כאחים , לבסוף. שני יוונים אשר יוכלו לשמש אותה לטקס הקורבן

(Thoas) איפיגניה רוקחת תכנית בה ייאלץ המלך תואס. ומתכננים להימלט יחד עם פסלה של האלה ארטמיס

. טהר את פסל האלה אשר נוגע בחטאיהם של היוונים הנרדפיםלהסכים לשלושה להגיע אל הים על מנת ל

אך בנקודה זו ישנה , המלך תואס מתוודע לתוכניתם של השלושה לברוח עם פסל האלה ומנסה לעצור אותם

אתנה חורצת כי העברת פסלה של ארטמיס לאתונה נעשה לפי הוראותיו של אפולו ועל כן . התערבות אלוהית

מחזה זה זכה לייצוג אמנותי נרחב בו אעסוק 25.ביווןדש חדש לאטרמיס יוקם יש לאפשר להם מעבר ומק

.בהמשך

לקוחה ה הנצס מתוארת, בפסיפס בו בחרתי לעסוק בעבודה, על פי קביעתה של משלחת פרינסטון

ה מתחיל המחז. טרגדיה זו עוסקת בסיפור הקרבתה של איפיגניה". אוליסאיפיגניה ב"מהמחזה האוריפידיאני

מטרת הגעתה . תו לאוליס בתואנת שווא כי הגעתה היא לשם נישואיה אל אכילסשאגממנון זימן את בלאחר

, האמיתית היא כאמור לשם הקרבתה לאלה ארטמיס בכדי שהמשלחת היוונית תוכל להפליג לעבר טרויה

.269-6 ,שם 23

David L. Balch and Carolyn Osiek, Early Christian Families in Context: An Interdisciplinary Dialogue (Grand Rapids, Mich: W.B. Eerdmans Pub. Co, 2003), 88.

.260 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל 24

Bieber, The History of the Greek and Roman Theater , 33.

.260-8 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל 25

11

נה את מש, בתואך אגממנון ניצב בהתלבטות בשאלת הקרבת (Calchas)פתרון שניתן על ידי הנביא קלכס

מוצא את ההודעה ומונע ממנה , אמנם אחיו. דעתו ושולח הודעה נוספת המורה לאיפיגניה להישאר בביתה

משנים השניים את , לאחר וויכוח בין מנלאוס ואגממנון על שאלת הקורבן המחודשת. להגיע ליעדה הראוי

פזר את צבאו ולא לזבוח את ואילו מנלאוס מבין את טעותו ומעדיף ל, בתואגממנון מוכן להקריב את -דעתם

עם קליטמנסטרה לש התחיש תעב ןקזה תומד ידי לע מתגלה בתותכניתו של אגממנון לזבוח את . אחייניתו

אשר גילה כי אגממנון עירב אותו בעל כורחו במזימה להביא , סליכא .מי שחשבה להיות חתנה המיועד ,אכילס

איפיגניה מחליטה להקריב עצמה , ך בשינוי פתאומיא .הנערה נשבע להגן על את איפיגניה לאוליס כקורבן זבח

באורח נס לאחר הטלת הסכין הרים הקהל מספר כי השליח ה בדברהמחזה מסתיים . למען טובת יוון כולה

.אלא צביה, עיניו וראה מולו לא את הנערה על המזבח

בסופו של 26.שפיגל טוען כי אוריפידס היה הראשון שהציג את הקרבתה של איפיגניה כמעשה רצונה

מחליטה לצעוד אל המזבח למען טובת יוון , איפיגניה אשר מתנגדת תחילה לשמש זבח לאלה ארטמיס, המחזה

:כולה ואומרת את הדברים הבאים

יש . אני מעל לשיקולים הקטנוניים, ומוות מפואר, החלטתי למות, אמא שיניתי את דעתי"

לאני אקבע את ההפלגה וגור, לייו איוון הגדולה כולה מביטה עכש: עוד נקודת ראות

מרגע שטרויה , בעטיי לא תחטפנה עוד, אם יחמדו אותן הברברים -גם נשי העתיד, טרויה

אין צורך . יכנו אותי משחררת יוון ואזכה בתהילה אלוהית, מותי יביא גאולה. תיענד

, רבבות גברים תופסים מגן -הנה. לא רק לעצמך, ילדת אותי למען יוון, לדבוק בחיים

האם נאה שחיי . ולמען המולדת להוטים להכות באויבים ולמות למען יוון, אוחזים במשוט

זו . הרסו את טרויה, שחטו אותי. אני נותנת את גופי ליוון[...] ? ביחידים יעמדו כמכשול

27..."תהיה לי מצבה לנצח

אשר חלק את )אוריפידס ויש הטוענים כי בנו של, הוצגה רק לאחר מותו של אוריפידס" אוליסאיפיגניה ב"

ומגוון חוקרים , גרסתו של אוריפידס הפכה הפופולרית ביותר 28.הוא זה שסיים את מלאכת הכתיבה( שמו

.253 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל 26

.3106-3155ורות ש, באוליס איפיגניה ,אוריפידס 27

.285 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל 28

Kurt Weitzmann, "Euripides Scenes in Byzantine Art,"Hesperia Vol. 18, no. 2 (1949): 178.

12

אשר הובילה לאובדן כתבים קודמים של , בדומה לאפוסים ההומרים, קאנוניתגורסים כי הפכה לגרסא

כחו מאחר שהועמדו בצל יצירתו של נשת"יצירות אחרות שעסקו בסיפור הקרבתה של איפיגניה . הסיפור

הביא להאפלתה של , הקרבתה העצמית של איפיגניה, החידוש אשר הכניס אוריפידס בטרגדיה. 29"אוריפידס

30.גרסא זו על קודמותיה ואף שימשה מחברים אחרים כמתווה ליצירות מאוחרות לזו של אוריפידס

.285 ,תולדות הטראגדיה היוונית, שפיגל 29

.שם 30

ני עבור דורות התיאטרון העתידיים וכי הטרגדיות ביבר מדגישה ואומרת כי הטרגדיות של אוריפידס ככלל היוו מקור קאנו כפי 30-38-של אוריפידס עומדות בבסיס מרבית הטרגדיות הרומיות ואף זכו להד נוסף בתיאטרון האירופאי של המאות ה

Friedrich von)ושל פרידריך שילר , הצרפתים( Jean Racine)ורסין (Pierre Corneille)שניתן לראות בטרגדיות של קורנה Schiller ) וגתה(Johann Wolfgang von Goethe )הגרמנים.

Bieber, The History of the Greek and Roman Theater , 35.

אף דן בחשיבותם המובחנת של הומרוס ואוריפידס באופן ספציפי במוזאיקות של ( Kurt Weitzmann)קורט וייצמן וטוען כי אילוסטרציות של כתביהם של הומרוס , (Lucian)טה המוצגת דרך כתביו של לוקיאנוס מסאמוס, אנטיוכיה

.ואוריפידס בתקופה הקלאסית המאוחרת בעלי מעמד שניתן להשוואת רק לאילוסטרציות של הביבליה בעת הנוצרית

Kurt Weitzmann, "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch," in Antioch on-the-Orontes. III, The Excavations 1937-1939, ed. Richard Stillwell (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1941), 233.

13

ניתוח הממצא האמנותי: 'פרק ג

הסגנוני של היצירניתוח

אמבלמה -נרטיבית המופיעה כמעין קוואזי סצנההמתוארת מוצגת על פורמט מלבני אשר במרכזו סצנהה

-”צעדי העורב"דגם המכונה )שורת משולשים אדומים , פס שחור דק -וסביבה רצועות עיטוריות שונות

crowstep )יב פס שחור שורה נוספת של משולשים אדומה וסב, רצועה של עטרת עלים צהובים על רקע כהה

31.(מסגרת מאוזנת שנראית כמעין תמונת מראה)דק

דמות המטרונית הניצבת במרכז בין , ראשית -הנרטיבית מחולקת ויזואלית במספר אופנים סצנהה

עטרת העלים נעה בכיוון מנוגד , ברצועת העיטור המרכזית, שנית. שתי דמויות המביטות אחת לעבר השנייה

בחלקו .במקום בו עומדת אותה דמות מטרונית סצנהרים ציר אנכי החותך את הכך שהם נפגשים במרכז ויוצ

הנערה לבושה (. Iphigenia)דמות זו מזוהה כאיפיגניה , הימני של הפורמט דמות אישה צעירה עטויה בגד לבן

ידה השמאלית תחת הבגד מרימה את מכפלת הבד כאילו . המעטפת מורמת ומכסה את כל ראשה, כולה לבן

ידה הימנית אף היא מוסתרת תחת הבגד אך מרימה . עומדת לנגב את הדמעות מפניה מלאות היגוןהיא

במרכז הקומפוזיציה דמותה של אישה מבוגרת יותר הכורכת ידה , כפי שכבר ביססתי.בעדינות חלק מהבד

32(Chiton)יתון כהאישה עוטה (. Clytemnestra)דמות זו מזוהה כקליטמנסטרה , הימנית סביב כתף הצעירה

מונח מעל כיתוןקצה ה. בגוונים בהירים יותר של אותו הצבע 33(Himation)ירוק והימטיון -כהה בצבע כחול

כתר מטאלי מציץ תחת קצה . ומונח בצורה משתפלת על זרועה השמאלית, מלופף סביב גופה הימנית, ראשה

רומה מושטת וכרוכה סביב כתפיה זרועה הימנית העי, בעוד ידה השמאלית אוחזת מניפה בצורת לב. המעטפת

( Agamemnon)בחלקה הימני של היצירה עומד גבר המזוהה כאגממנון . של הנערה ועיניה אף הן פונות לעברה

כאשר חגורה רחבה מוצמדת , ארוך המגיעה עד רגליו ומוצמד בפרק ידיו כיתוןאגממנון עוטה . מלך ארגוס

. תחושה של משי מבריק לבדלוי חר הצללות המשוות לדעתו שלעם מב, ירוק-בצבעי כחול כיתוןה. מעל מתניו

החגורה היא בצבע , מעוטר בחלקו התחתון ברצועה אופקית רחבה המורכבת מפסים של צהוב וסגלגל כיתוןה

מזהה ככלמיס לוי אותוזהו של אגממנון מונח פריט לבוש על ח כיתוןבנוסף ל. חום עם קצוות שחורים-צהוב

(Chlamys .) נוסף של אצילות הוא השרביט הארוך אותו אוחז אגממנון בידו השמאלית אשר צבעו סממן

שיערו וזקנו . ראשו של המלך ממוסגר בזקנו המלכותי ובקצוות השיער המתולתלות על מצחו. צהבהב 31 Stillwell, Antioch on-the-Orontes., 173-174.

.בגד יווני אופייני כבר מהתקופה הארכאית 32

.מעין צעיף הנכרך סביב הגוף, יווני בגד 33

14

פיו חצי . מלאות פאתוס, המתבוננות לעבר הנערה, עיניו. מבושמים בגווני אפור המעידים על גילו המבוגר

ככלל מידת . ומחוות ידו הימנית מושטת קדימה כשכף ידו פתוחה, כאילו הוא עומד לדבר -פתוח

, עטויות בגדים הנופלים על הגוף ברכות יחסית, הדמויות נפחיות -לוזיוניסטיות בתיאור הדמויות גבוההיהא

ל הבד עם זאת ישנה תחושה נוקשה ש. הצבעוניות המגוונת לתיאור הבדים השונים וההצללות משכנעות

34.בחלקים מסוימים בגלימות הנשים

בצד שמאל ניצב עמוד . מדובר בחלל מאוד מוגבל. מכסה את כל חלל הקומפוזיציה ארכיטקטונירקע

ובמרכז ניצב עמוד נוסף הנחשף רק בחלקו העליון במרווח שבין איפיגניה , איוני הנח על פדסטל גבוה

אשר , אחורי העמודים יתן לזהות באופן מרומז פילאסטריםמ(. עמוד זה אינו מונח על פדסטל)וקליטמנסטרה

, בחלקה הימני של המוזאיקה. ובעל ערך עיטורי בלבד, מהווים אלמנט ארכיטקטוני הנטול פונקציה מבנית

המבנה מוצב באלכסון . מאחורי דמותו של אגממנון מיוצג מבנה איוני קטן עם גג משופע עליו רעפים שטוחים

.ויוצר זווית עימוכנגד המבנה המרכזי

היחס בינן לבין החלל בו ניצבות מעט , למרות שהדמויות עצמן מתוארות במידת אילוזיוניזם משכנעת

אך חוסר הבהירות אינו נובע )וככל שמתקדמים לעומקו של החלל האלמנטים הופכים פחות ברורים , דחוס

לחלוטין לא , ניצב המבנה העומד בצד ימין הזווית בה, יתר על כן(. ליצור מעין פרספקטיבה אווירית ןמניסיו

והתחושה היא כי אותו מבנה הודבק אל תוך הקומפוזיציה ללא התייחסות ליתר מרכיביה , הגיונית

אלא קיימת גם דיספרופורציה בין הדמויות לבין , לא רק שהדמויות דחוסות בחלל המדובר. האדריכליים

ביחס לרקע האדריכלי הן נראות , דמויות עצמן משכנעתלמרות שהפרופורציה בין ה. הרקע הארכיטקטוני

35.מנופחות

זהו המוטיב הנפוץ ביותר ןכש, עלינו לזכור כי אין לנו לזנוח את הדיון בנושא המסגרת הגיאומטרית

וייתכן ובו טמונות תגליות שיעזרו לנו להבין את קשרי הגומלין במסגרת האמנות , ברחבי האימפריה

34 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 119-126.

35 Ibid, 123.

אך טוען כי אין בכך ניגוד לאיליזויוניסטיות , לוי זוקף עובדה זו כבחירה של האמן לאור המקום המוגבל הניצב לפניו בתיאור ו מידת האילוזיוניזם לדעתי ייתכן והיעדר הפרופורציות א. וכי מדובר בקיטוע הגיוני ויזואלית אשר יצר האמן, של התיאור

אשר ראה חשיבות גדולה יותר לייצוג משכנע של הדמויות על פני אלמנטים , הפחותה של הרקע היא בחירה מודעת של האמן .אחרים בסצינה

15

סביב הפאנל המרכזי פאנלים גיאומטריים עם דוגמת רשת , כך 36.בתיארוך היצירההאימפריאלית ואף יסייעו

ובמרכזו של כל ריבוע יהלום בצבע אדום , לבן מתחלף-של מרובעים הבנויים כאלכסונים הנבדלים בצבעי צהוב

.או אפור כהה

תיארוך היצירה

משום שרוב , דויקת לתיארוךאינו מספק מסגרת כרונולוגית מ, החומר הארכיאולוגי תחת הפאנל המרכזי

בשכבה שלא הייתה אטומה לחלוטין נמצאו . 2-ומעט שייך למאה ה, לספירה 3-החומר שייך למאה ה

terminus post)גבול תחילת התארוך . 2-1-פרגמנטים של מנורות מהתקופה הרומית המתוארכים למאה ה

quem ) נקבע באמצעות מטבע מתקופת שלטונו של מרקוס אורליוס(Marcus Aurelius 161-180 AD ) אשר

37.נמצא תחת הפסיפס

פטרונות

ללא , ובפרשנויות האפשריות לייצוגים בו, ק בסוגיות הקשורות בסיפור המתואר בפסיפסועסכעת משסיימתי ל

מיקומו של . אעבור לעסוק בפטרונות תחתה נוצר הפסיפס. התייחסות לבחירה בסיפור ולמקום בו ניצב

על פי מקום . שר נקבע כוילת מגורים רומית תוחם לנו את הדיון סביב סוגיית הפטרונותהפסיפס במבנה א

כאשר איכותו של הפסיפס עשויה להעיד על , הימצאו של הפסיפס ניתן להניח כי מדובר בפטרונות פרטית

נוגע ניתן להסיק מסקנות נוספות ב תהאיקונוגראפיהאם מתוך התכנית אך . 38אמידותו היחסית של פטרון זה

.אבקש לבחון שאלה זו בקצרה? לפטרוני הוילה

ניתן לשאול מה עשויה להעיד -הינו אילוסטרציה לטקסט האוריפידיאני" פסיפס איפיגניה"אם

החדירה של נושא מסוג זה אל הבית הרומי ייתכן ו? תיאטרלית על בעליו של אותו הבית סצנההופעתה של

עשוי לתמוך , הטריקליניום -מיקומו של הפסיפס בחדר האירוח. מומעיד על חלק מתרבות הבידור של הבית עצ

36 "...the geometric borders of mosaics offer more concrete and distinctive evidence of change than the

emblemata themselves."

Hopkins, “Antioch Mosaic Pavements”, 52.

37 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 119-120.

בעוד , לוי מזכיר לנו כי גבולות תיארוך הנקבעים על סמך מטבעות בודדים הינם גבולות תיארוך מאוד מעורפלים, עם זאת .לתיארוך המטבעות שכמות נכבדת של מטבעות מעידה על הנחת הפסיפס בתאריך צמוד

Ibid, 5.

אך ייתכן כי הבחירה , חומר זול יותר מאבנים, עשוית זכוכית( Tesserea)אף על פי שבחלק מהפסיפס משולבים קוביות 38כיוון שהשימוש באבני הזכוכית מאפשר -אלא משיקולים אמנותיים, בשימוש בזכוכית לא הייתה משיקולים כספיים

.רכות יותר צבעוניות מגוונת והצללות

16

סוג מופע תיאטרלי שהתקיים בזירה , אך עלינו להתייחס לכך שהתיאור לקוח מטרגדיה. בהשערה שכזו

באה להעיד על , גם אם מדובר בטרגדיה, תיאטרלית סצנהייתכן והשילוב של . הציבורית ולא בזירה הביתית

מופעים העשויים להתקיים במרחב הפרטי כמו מופעי , מופעים תיאטרליים אחריםכך שמתקיימים בבית

עשויה להיות עדות לזיקה של פטרון , תיאטרלית בחדר האירוח סצנהלשילוב , אפשרות נוספת. שירה וריקוד

ולעיתים אנשי אצולה היו נרתמים , הפקות תיאטרון בעולם העתיק דרשו משאבים. הבית לעולם התיאטרון

כי בעל הוילה , על סמך הנחתי. ביניהם העלאתן של טרגדיות -מים לקיומם של מופעים ציבוריים שוניםותור

בהקשר פרטי נועדה להאדיר את ( הצגתה של טרגדיה)ייתכן כי ציונו של מאורע ציבורי , הינו איש אמיד

עדות המוצגת בפני , ייתכן והפסיפס מהווה עדות לקשר של הפטרון אל מופעי התיאטרון הציבוריים. הפטרון

.מבקריו של הפטרון המציגה אותו כאדם חזק ובעל ממון אותה זוכים לראות מבקריו של הפטרון

17

דימויים חזותיים של איפיגניה ויחסם אל הדימוי הנחקר: 'פרק ד

תוך השוואה לטרגדיה האוריפידיאנית של הפסיפס הנבחר ניתוח איקונוגרפי

ש להעמיק בבחינת האיקונוגרפיה ולהעמיק בפרשנות החוקרים לפרטים קלאחר שסקרנו את היצירה אב

דורו לוי משוכנע כי הרגע המתואר בפסיפס אינו יכול . המרכזיים המסייעים להבנת היצירה המדוברת

":איפיגיה באוליס"להשתמע לשתי פנים וכי מדובר בסצנה המתוארת מתוך הטרגדיה האוריפידיאנית

, צאי. אבל את מעשיך קשה לי לתאר במן סגנון כזה, ם נאותאלה מילי : קליטמנסטרה

הליטי בשמלה וקחי גם את , הרי גם את יודעת את כוונת אביך, איפיגניה

(איפיגניה נכנסת עם אורסטס). אורסטס הפעוט, אחיך

.אבל בשמן של שתינו אדבר אני. הנה בתך הציתנית, אתה רואה

הרכנת עיניך וכבשת ? התחלת לשמח עוד לא? מה את בוכה, בתי :אגממנון

39?בשמלתך

העוסקת נרחבות ביחס בין תמונה וטקסט מתנגדת לניסיונותיהם (Jocelyn Penny Small)וסלין פני סמול 'ג

רומי שאב -סמול טוענת כי האמן הגרקו. של חוקרים לקשור ייצוג של נושא מסוים לטקסט יחיד ספציפי

י הטראגי ולא ניתן לקבוע בוודאות כי האמן נסמך על מקור ספרותי ממגוון מקורות השראה ביצירת הדימו

דמותו של אורסטס , בהשוואת הייצוג החזותי עם הטקסט האוריפידיאני ניתן לראות כי חסרה דמות 40.בודד

אך מדוע היה בוחר האמן לשמוט פרט , לוי רואה בהיעדרו של אורסטס כהשמטה מכוונת של האמן. הפעוט

ומציע וייצמן מציגה אופציה לפיה הילד מוסתר תחת גלימתה של איפגינה 41?שבסיפור המעצים את הדרמה

42.אפשרות לכך שמקור ההשראה להסתרתו של אורסטס הייתה עשויה להגיע מהמחזותיה של הטרגדיה

כי מדובר בייצוגה של הסצנה הבימתית טוען ואף לסצנה המתוארתלוי מספק דיון מעמיק ביחס

(Stage Representation .) בדומה לאוליבר טפלין , של הטרגדיה םהויזואלייגישת ניתוח זו מתמקדת במימדים

(Oliver Taplin ) טפלין מזכיר לנו כי הטרגדיות לא נכתבו לשם קריאה. החזותיהמדגיש בספרו את המימד ,

.3339-3321שורות ,איפיגניה באוליס ,אוריפידס 39

40 Jocelyn Penny Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text (Cambridge: Cambridge University Press, 2003), 37-51.

41 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 329.

42 Weitzmann, "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch,", 243.

18

. על חשיבות זולבדן מעידות 43משמעותן של המילים תיאטרון ודרמה. אלא הוצגו על במות תיאטרון שוב ושוב

ם שנשתמרו יכולים לסייע לקורא המודרני בתרגום יאליוזיוייתכן כי הדימויים הו, הטקסט לבדו נטול הקשר

44.החזותיייתכן והמילים עצמן נושאות את ההסבר למימד . משמעות המחזה לכדי מונחים תיאטרליים

אבקש . דיות קיים ויכוחבספרות המחקר העוסקת ביחס שבין הופעות טראגיות וייצוגים של הטרג

על . ובין ייצוג הסיפור הטראגי בממצא אמנותי הטראגילהציג שתי אסכולות ליחס העשוי להיווצר בין המופע

מוטיבים תיאטרליים המופיעים בממצא האמנותי עשויים לשקף רפרודוקציה ריאליסטית של , פי גישה אחת

לתעד במידה מסוימת את המופע התיאטרלי או חלק כלומר ייתכן והייצוג מנסה , עולם התיאטרון בן הזמן

חזותיים אינם םייצוגימנגד עומדת גישה הגורסת כי דימויים תיאטרליים המופיעים במסגרת . ממרכיביו

למרות שניתן למצוא בהם מימד של אילוסטרציה לעלילת )נועדים להוות אילוסטרציה למופע הטראגי

טפלין העוסק . סממנים או עדויות למופע התיאטרלי של הטרגדיה ועל כן אין לראות במתואר בהם( הטרגדיה

המופע התיאטרלי , והן ביחס שבין טקסט המחזה הן ביחס שבין טקסט המחזה הטראגי והמופע התיאטרלי

אך ניתן , של מופעי הטרגדיה החזותיגורס כי אן לראות בציורי הכדים כעדות למימד , וייצוגו בציורי הכדים

חוקרים רבים מסכימים כי מסוכן .ל מוטיבים מאותו עולם חזותי אל הייצוגים האמנותייםלראות חדירה ש

45.יהיה להתייחס להופעתם של סצנות טראגיות על כדים כאילוסטרציה להופעתה המומחזת של טרגדיה

אנו מוצאים בהבדל בין " פסיפס איפיגניה"ביטוי לשתי גישות אלו ביחס לייצוג המופע התיאטרלי ב

ישנה הסכמה בין החוקרים כי הרקע . סתו של וייצמן את הרקע הארכיטקטוני לבין תפיסתו של לויתפי

43 "The very word 'theatre' first occurs in the fifth century [BC]: theatron means a place where things are seen

[…]. So, too, with the word drama: something that is acted out, a communication through action."

Oliver Taplin, Greek Tragedy in Action (Berkeley: University of California Press, 1978), 1.

44 Ibid, 1-6.

לעומת , לפני הספירה 6-9מאה )ל בתקופת היצירה וההבד, (ציור על כדי חרס לעומת פסיפס רצפה)למרות ההבדל במדיה 45 .מרחב וזמן, מדובר בגישות החוצות גבולות של מדיה( יוון לעומת אסיה הקטנה)ובאזור היצירה ( לספירה 2-1מאה

Oliver Taplin, Pots & Plays: Interactions between Tragedy and Greek Vase-Painting of the Fourth Century B.C (Los Angeles: J. Paul Getty Museum, 2007), 37.

סמול מסכימה עם גישה זו וטוענת כי לא ניתן לראות במופע ספציפי או בטקסט ספציפי כמקור השראתו של האמן על בסיס .הידע המצוי בידינו

Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text, 37-42.

"We should therefore be extremely hesitant on using scenes on pottery as quasi-photographic illustrations of what took place in the theater."

John Richard Green, "On Seeing and Depicting the Theatre in Classical Athens," Greek Roman and Byzantine Studies 32 (1991): 41.

19

לוי מכיר בכך שייתכן 47.רומי( Scaenae Frons46)האדריכלי עליו ניצבות הדמויות מבקש לייצג סקנה פרונס

בדומה )התיאטרלי ולא מתיימר להיות רפרודוקציה ריאליסטית של הייצוג , והסקנה פרונס הוא רק עיטורי

בדיונו הוא מתעקש למצוא מודל ספציפי אשר היווה מקור , (לציורי הקיר הפומפיאנים בני הסגנון השני

או , אי התאמות שהוא מוצא באופן תיאור העמודים. השראה עבור האמן בתיאורו את אותה חזית בימתית

המצויים במרחב הרומי ועשויים באופן תיאור דלתות התיאטרון הרומי מביאות אותו לבחון תיאטראות

העמוד , לדעת החוקר. אציג את עיקרי הדיון של לוי בדבר חזית הבמה בפסיפס. להתאים לתיאור שבפסיפס

אך העמוד , השמאלי העומד על פדסטל גבוה מצביע על כך שמודל ההשראה של האמן היה סקנה פרונס רומי

דלת , Porta Regiaהפורטה רגיה )הדלת המרכזית ונדמה במבט ראשוני כי, האמצעי אינו ניצב על פדסטל

י הנראה מופיעות רק שתיים מבין שלושת פ .שמאל מאחורי דמותה של הנערהניצבת בצד ( הארמון המלכותי

, לוי נכנס לדיון מעמיק בדבר מספר העמודים המפריד בין דלתות התיאטרון הרומי. 48דלתות התיאטרון הרומי

הוא מציג (. בין אם על פדסטלים או על בסיסים נמוכים או ישירות על הבמה עצמה)ים אופן הצבתם של העמוד

וייצמן 49.רומיים בני התקופה שנשתמרו באזור צפון אפריקה ובאזור אסיה הקטנה תתיאטראודוגמאות של

אלא רק להציג את , כוונת האמן לא הייתה לתאר פרספקטיבה ממשית של במהשברור לעומתו טוען כי

50.שמאחורי הדמויות סקנה פרונסכרמיזה לעולם התיאטרון באמצעות המנטים האל

נידון אף הוא באריכות על ידי לוי הטוען כי , מאחורי דמותו של אגממנון, המבנה הניצב בימין הפורמט

לוי דן בתפקידו של מבנה זה במסגרת הטרגדיה . מבנה זה נטול כל קשר אדריכלי לתיאור חזית הבמה

ייתכן ומדובר באוהל המלכותי של אגממנון וייתכן כי מדובר בייצוג -נית ומוצא שתי אפשרויותהאוריפידיא

לפני הפיכתו של התיאטרון למבנה קבע . מעין תפאורה קבועה של במת הטרגדיה, רונס הוא קיר החזית של הבמההסקנה פ 46

החל במחצית השנייה של ( בניית אבן)אך בנייתם של תיאטראות קבע , היה נהוג ליצור ציור קיר המדמה חזית אדריכלית .של ממש םארכיטקטוניימה עוצבה אף היא כאלמנטים לפני הספירה הביאה לכך שהחזית שניצבה לפני בית הב 3-המאה ה

Bieber, The History of the Greek and Roman Theater , 168-182.

47 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 121.

Weitzmann, "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch,", 243.

Stillwell, Antioch on-the-Orontes., 174-175.

( Regia)רגיה , (Aula)אאולה -מכונות, המאוזכרות על ידי ויטרוביוס, ביבר מציינת כי שלושת דלתות התיאטרון הרומי 48 (.Hospitalia)והוספיטליה

Bieber, The History of the Greek and Roman Theater , 173.

49 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 122.

( טורקיה של ימינו)באזור אסיה הקטנה ( Aizanoi)תיאטרון אייזנוי , בצפון אפריקה( Dugga)מציג את תיאטרון דוגה (.לוב של ימינו)מאזור צפון אפריקה ( Sabratha)ותיאטרון סבראטא

50 Weitzmann, "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch,", 243.

20

ייתכן . זוכה להסבר אוהמיקומו הבלתי הגיוני של מבנה זה במסגרת הפסיפס אף . של מקדש לאלה ארטמיס

המוכרת ( Scaena Ductilis)מעין תפאורה מתווספת , ומדובר במבנה ארעי המוצב על הבמה לצורך אותו מחזה

דבר העשוי להסביר את , (In Antis)ייתכן ותוספת זו מוצבת בין העמודים . לנו כבר מהתיאטרון ההלניסטי

לפיה , שמציג לוי, האפשרות. הקושי ביצירת קישור ויזואלי בפסיפס בין מבנה זה ובין שאר החזית האדריכלית

מזבחות ומקדשים הינם מוטיב נפוץ בתיאורן אף טוען כי טפלין .מדובר במקדש לאלה ארטמיס משכנעת בעיני

מדובר באלמנט , הממוצע( או הרומי)ולמרות שאלו מהווים חלק מהנופך היומיומי עבור היווני , של טרגדיות

ישנו אזכור מסוים לאלה , במרבית הייצוגים של הקרבת איפיגניה .51בעל חשיבות מרכזית בייצוגן של טרגדיות

ילה כסמל יהופעתה של הא, הופעתו של עמוד עליו פסלון של האלה, של מזבחבין אם בהופעתו -או למקדשה

. ייתכן מאוד כי האמן הכניס אלמנט זה משום שזהו אלמנט חיוני להבנת הסיפור. האלה או של האלה עצמה

מגבירה את הדרמטיות בכך שהיא , למרות שהוא לא מהווה חלק מהסצנה, ייתכן והצבתו בפסיפס, יתר על כן

אשר כפי , לוי נכנס לדיון פילולוגי בדבר האפילוג של המחזה, בניתוחו. לצופה על העתיד להתרחש מזכירה

, באפילוג הקיים ההקרבה מתרחשת מחוץ לבמה. שכבר ציינתי ככל הנראה לא נכתב על ידי אוריפידס עצמו

ג אפשרות לפיה לוי מצי. ואנו שומעים עליה מפיו של השליח המתאר את המאורע באוזניה של קליטמנסטרה

כפי )והאלה הופיעה על הבמה ונושאת נאום , בטקסט המקורי הנערה הובאה על הבמה למזבח ארטמיס

ספטימוס סוורוס כי בתקופתו של , לוי מסיק מכך (.שאתנה מופיעה על הבמה באפילוג של איפיגניה בטאוריס

(Septimius Severus 145-211 AD התקופה לה מתוארך הפסיפס )וארטמיס הופיעה על הבמה במהלך ייתכן

52.כמבנה ממנו יצאה, האפילוג וכי מבנה זה שימש כחלק מתפאורת המחזה

לבין הרקע האדריכלי המופיע תתיאטראושל לוי להשוות בין מודלים ספציפיים של וניסיונותי

גישתו של וייצמן . הםבפסיפס אינם משכנעים בעיני ואף מיותרים בעיני לצורך הבנת הפסיפס ולכן לא ארחיב ב

אך לא , וייצמן מסכים כי ישנה חדירה של מוטיבים תיאטרליים לייצוג. ידידלביחס לייצוג חזית הבמה עדיפה

המוטיבים התיאטרליים מרמזים כי מדובר , עם זאת. בהכרח מדובר באילוסטרציה לסצנה בימתית

ים נוספים מאנטיוכיה הנושאים דימויים וייצמן מחזק טיעון זה בבחינה של פסיפס. באילוסטרציה לטרגדיה

מדיאה ולטרגדיה בפסיפס זה מוצאים ייצוג לטרגדיה 5ראה תמונה ) מטרגדיות נוספות של אוריפידס

יתרה , וייצמן רואה בכלל פסיפסים אלו ייצוגים המשקפים התנהגות תיאטרלית .(9.3ראה תמונה , היפוליטוס

51 Taplin, Pots & Plays, 41.

52 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 124-125.

21

53.של הטקסט האוריפידיאניכולם מציגים ציטוט חזותי ספציפי , על כןקשה לקבוע אם אף טוענת כי סמול

אך , מגוונים מחדסקנה פרונס משום ה. ייצוג של אלמנטים אדריכליים ביצירה אכן באים לייצג סקנה פרונס

סקנה פרונס תיאטרלי על הצופה בהבחנה בין ייצוגמקשה הדבר ה, גם בעלי דמיון לחזיתות של מבנים אחרים

54.ובין ייצוג של חזית אדריכלית מסוג שונה

שובלה תלאש ביבס ןוידב תוארל ןתינ ילרטאית גוצייב רבודמ יכ ותנעט תא קזחל יול לש ףסונ ןויסינ

ינפל הנושארה האמב יח רשא ןוירוטסיה (Strabo) וברטס לש םירואיתמ .ספיספב תועיפומה תויומדה לש

:יגארטה ןקחשה לש הז תא םימאות ןונממגא לש וידגב ,הריפסל הנושארהו הריפסה

"They also say that the clothing of the Armenians is Thessalian, for example,

the long tunics, which in tragedies are called Thessalian and are girded round

the breast; and also the cloaks that are fastened on with clasps, another way in

which the tragedians imitated the Thessalians, for the tragedian had to have

some alien decoration of this kind; and since the Thessalians in particular wore

long robes, probably because they of all the Greeks lived in the most northerly

and coldest region, they were the most suitable objects of imitation for actors in

their theatrical make-ups."55

, אך מלבד ההסברים הקיימים במחקר העוסקים בלבוש הדמויות התואם את זה של שחקני הטרגדיה

דעתי היא שיש גורם נוסף המחזק את טענתו כי מדובר בייצוג , הרקע המדמה את הסקנה פרונס הרומי

, באותו החדר היא מימד שלא ניתן להתעלם ממנו( 1ראה תמונה )יוניסית נוכחותה של סצנה ד. תיאטרלי

ראשיתו של התיאטרון היווני בטקסים דתיים אשר . משום היותו של דיוניסוס האל הפטרון של התיאטרון

החליל הכפול של דיוניסוס בו אוחזת הנערה בפסיפס זה השתלב כחלק מאותם טקסים . הוקדשו לדיוניסוס

53 Weitzmann, "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch," 242-244.

54 Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text, 110.

55 Strabo, The Geography, ed. H. L. Jones (Cambridge, M.A..: Harvard University Press; London: William Heinemann, Ltd. 1924), 333.

22

מציאתו של הנושא הדיוניסי בכניסה אל החדר בו מופיע פסיפס איפיגניה נועד להדגיש , לדעתי. 56תיאטרליים

57.את העובדה כי מדובר בייצוג של סצנה בימתית

הפסיפס הנבחר לדימויים נוספים תהשווא

אבקש לבחון האם קיימות מקבילות לתיאור בפסיפס זה, עתה שבחנתי לעומק את פסיפס איפגניה מאנטיוכיה

כיצד אמני העת העתיקה -אבקש לבחון מספר סוגיות דמות זובבחינת ייצוגיה של . לייצוג סיפורה של איפגינה

האם מדובר היה בייצוג של מחזור נרטיבי או של , ואם כן? נרטיביות בסצנותהאם ? בחרו לייצג את איפיגניה

אבקש לבחון האם היו , יתר על כן? ג זהכיצד ניתן לאפיין תיאורים מסו? רגע נבחר מתוך סיפורה של איפיגניה

דרך ? האם תיאוריה של איפגינה רווחים במדיה מסוימת? תקופות בהן ייצוגים של איפיגניה היו רווחים יותר

.בחינה של סוגיות אלו אבקש לעמוד על ייחודו של הפסיפס מאנטיוכיה

ניתן למצוא . יה החזותיתאלא גם במד, סיפור הקרבתה של איפיגניה היה נפוץ לא רק טקסטואלית

רגעים נבחרים מתוך המחזה , תיאורים לא נרטיביים -מגוון של דימויים המציגים את דמותה של איפיגניה

.ביניהם הפסיפס הנחקר בעבודה זו, "אוליסאיפיגניה ב"נבחרים מתוך המחזה ורגעים , "איפיגניה בטאוריס"

או , ניצבת לבדה או לצידן של קבוצת נשים נוספותבדימויים הלא נרטיבים ניתן למצוא את איפיגניה ה

( Magdalensberg)ממגדלנסברג ( 6תמונה ראה )דוגמא לכך ניתן לראות בציור הקיר הרומי . אלות נוספות

וכיום מצוי במוזיאון הלאומי לקרניתיה שבקלגנפורט , שבאוסטריה( Klagenfurt)במחוז קלגנפורט

(Klagenfurt Landesmuseum fuer Kaernten .)ומפרגמנטים של , בציור קיר זה איפיגניה עומדת לבדה

דמויות נוספות ניתן להבין שבאותו החדר ניצבו סביב פסל של דיוניסוס מספר דמויות אחרות המופיעות

מהתבוננות בדמותה של איפיגניה בציור הקיר ובפסיפס הנחקר לא ניתן למצוא נקודות 58.בטרגדיות קלאסיות

אך בניגוד לפסיפס בו הגלימה מכסה , הדמויות עוטות גלימות לבנות המסמלות על טהרתן שתי -דמיון רבות

בציור הקיר דמותה של איפיגניה , (בצורה שיש להניח כי מרמזת על אבל וכניעות)גם את ראשה של איפיגניה

ק האמן שוני זה מעיד על היחס השונה שהעני. אשר היווה בעת העתיקה סמל ניצחון -עוטה זר עלי דפנה

זו , מוגדרת כאיפיגניה בטאוריסזה קיר כי זוהי הסיבה שאיפיגניה בציור וניתן להניח, לדמותה של איפיגניה

.אלמוות שכבר צלחה את המוות וזכתה לחיי

56 Bieber, The History of the Greek and Roman Theater, 2-5.

.מאיזשהו מחזה סאטירי בסצנהאולי אף ייתכן כי מדובר 57

58 Pascale Linant De Bellefonds, “Iphigenia )Epoque Romaine(” in Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, Vol. 5.1 (Zurich:Artemis Verlag, 1981), 719.

23

". איפיגניה בטאוריס"קטגוריה נוספת של דימויים הם כאלו המתארים רגעים נבחרים מתוך המחזה

סוג קומפוזיציה אחד הזוכה לחזרה רבה בכדים אדומי דמויות . מגוון דימויים בתוך קטגוריה זו ניתן למצוא

59(.0-8ראה תמונות )בבואה לפגוש את אחיה אורסטס מתאר את איפיגניה עומדת בחזיתו של מבנה אדריכלי

זכתה לקומפוזיציה קבועה בתקופה ( המהווה מקדש או ארמון)הגחתה של איפיגניה מתוך מבנה אדריכלי

זכה להד גם ( המבוסס בטקסט האוריפידיאני)אך ניתן לראות כי אותו הרעיון , ית וההלניסטיתהקלאס

בדומה לציור הקיר (.5ראה תמונה )באמנות הרומית כפי שניתן לראות בעדות מציור קיר רומי מפומפיי

גינה בצבע הלבן הצגתה של איפ, הגלימה אותה עוטה איפיגניה לבנהגם בציור זה ניתן לראות כי , ממגדלנסברג

נקודת דמיון נוספת היא נוכחותו של הרקע האדריכלי . והזך היא מוטיב החוזר על עצמו בייצוגיה של איפיגינה

הרקע האדריכלי בפסיפס ישנו דמיון מסוים בין הרקע האדריכלי בציור הקיר הפומפיאני לבין. ביצירה

אך . לייצוגי המקדש המופיעים בציורי הכדיםוהן במבנה בעל הגמלון בימין הפסיפס בהשוואה , האנטיוכי

.מדובר בדמיון רופף

( 33ראה תמונה , Pinarius Cerialis)ריאליס 'בבית פינריוס צציור קיר נוסף אשר נתגלה בפומפיי

הדמויות עומדות בתוך מסגרת וב בציורמדובר . מספק נקודת השוואה נוספת בבחינת הרקע האדריכלי

כאשר החלק המרכזי והחשוב ביותר בולט החוצה עם כניסה מאוד , ה חלקיםאדריכלית המחולקת לשלוש

במרכז במעלה המדרגות עומדת איפיגניה (. Arcoteria)מורכבת הממוסגרת בעמודים עליהם גמלון ופסלים

מימין ניצבים אורסטס ופילאדס בידיים אכופות מאחורי גבם ומשמאל . המאוגפת בשתי דמויות משרתות

סמול טוענת כי .הרבה אי התאמות ןניש ןכש, במחזה סצנההציור אינו תואם כלל .רתומשו תואסהמלך

אך הוא מראה את , של אוריפידסאו מנסה להוות אילוסטרציה לטקסט הציור אינו משקף את המופע המומחז

60.חזותי בודד המאפיינים המרכזיים של הסיפור בייצוג

המזוהים כייצוגי )ם ומזבחות בייצוגיה של איפגניה מקדשי, ייתכן וריבוי הייצוגים של חזיתות מבנים

התקבעותם של . לסצנה" מיותרים"הובילו לכך שאמן הפסיפס האנטיוכי הכניס אלמנטים ( איפיגניה בטאוריס

הייתה עשויה להביא את האמן , אלמנטים אלו בזיכרונו ביחס לתיאורים הקשורים בדמותה של איפיגניה

.ייצוג המומחזלחרוג מהתיאור הטקסטואלי ומה

59 Lilly Kahil, “Iphigenia )Epoque Greque(” in Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, Vol. 5.1

(Zurich:Artemis Verlag, 1981), 715.

60 Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text, 107-110.

24

כאשר שני סוגי הנרטיב , הנושאים העיקריים של הטרגדיה היוונית מרוכזים סביב נרטיב מלודרמטי

61(.Supplication Scenes)וסצנות תחינה ( Intrafamily Killing)ביותר הם הרג בתוך המשפחה " טראגיים"ה

של איפגינה מתנקזים סביב רגע הקשורים בסיפורהדימויים אין זה מפתיע כי כמות מרכזית של , על כן

בייחוד אל , ישנו ניסיון של החוקרים לקשור את הדימויים אל טקסט ספציפי, אלו ותנסצגם ב. הקרבתה

הפסיפס האנטיוכי אינו מתאר רגע הצמוד להקרבתה , עם זאת. "אוליסאיפיגניה ב" האוריפידיאני המחזה

תה של אך כיוון שתיאורים הקשורים בהקרב. ראלא מתאר רגע מוקדם יות, ומהווה שיא דרמטי בסיפור

-הקרבתה של איפגיניה אינה מוצגת על הבמה, למרות שבמחזה שנותר בידינו)איפגינה הם הנפוצים ביותר

, אבקש לבחון ייצוגים אלו ולראות האם ניתן למצוא דמיון כלשהו(. אלא מתוארת על ידי השליח בלבד

.שראה עבור האמן האנטיוכי בבניית הפסיפס המדובראלמנטים אשר היו עשויים להוות מקור ה

בגזירת שיערה הכנתה לקראת הזבחאחד מהרגעים הזוכים לייצוג בסיפור הקרבתה של איפיגניה הוא

בעת הכנת הנערה . הנביא קלכס עומד לגזום את שיערהאיפיגניה מוצגת לצד המזבח בעוד (. 33ראה תמונה )

. אשר פניה מכוסות בגלימה, ני דמות הפונה לכיוון המנוגד להתרחשותלקראת הזבח ניתן לראות לצידה הימ

על פי הטקסט האוריפידיאני אגממנון כיסה את עיניו בעת הובלתה של איפגיניה . תן להניח כי זהו אגממנוןני

אינני מוצאת , כשם שהוא מכוסה בפסיפס, מלבד העובדה כי ראשה של הנערה מכוסה בגלימתה 62.למזבח

נועד לסמל את , בדומה לבגדה הלבן, ככל הנראה כיסוי ראשה של הנערה. יון בין שני הייצוגיםנקודות דמ

.קינתה על קורבנה הקרב ובא

הובלתה של איפיגניה יאוררגע נוסף הקשור בהקרבתה של איפגינה וזוכה לייצוג נרחב באמנות הוא ת

לעבר המזרח והליכתה של הנערה שלנשיאה אלימה -לשני סוגים ניתן לחלק תיאורים אלו. אל המזבח

בתיאורי נשיאתה האלימים והכוחניים אל המזבח ניתן למצוא תיאורים בהם איפיגניה . איפיגניה לעבר המזבח

, במעין שכיבה -פעמים רבות דמותה ניצבת במאוזן לפורמט( 32ראה תמונה )לעבר המזבח נגררת מזרועותיה

תיאורים אלו אינם עומדים בקנה . יפיגניה בהובלתה אל המזבחהמעידה על הפאסיביות או חוסר האונים של א

התייחסות על עשויים להעיד לסיפור הקרבתה של איפיגניה ו יתקאנונהאחד עם הנוסחא האוריפידיאנית

ייצוג אשר זכה להתייחסות רבה במחקר הוא ציור . או לשילוב של מספר גרסאות רסאות אחרות של הסיפורלג

בציור זה בצד ימין הנביא קלכס מוביל שני גברים (. 31ראה תמונה )משורר הטראגי קיר פומפיאני מבית ה

61 Taplin, Pots & Plays, 41.

ייצוג אשר זכה להתייחסות , אדון בייצוג זה בהרחבה ביחס ליצירה אחרת המתארת את נשיאתה של איפגינה למזבח 62 (.Thimantes)ת והמצאתו מיוחסת לצייר תימנטס מחקרית נרחב

25

בעוד בצד שמאל אגממנון מפנה גבו את המתרחש ומכסה את , הנושאים את הנערה העירומה לעבר המזבח

מספר מחברים בני העת . בדרכה להציל את איפגיניה, בשמים מופיעה ארטמיס הרוכבת על גבי האיילה. פניו

9-מתייחסים לציור בעל נושא דומה של הצייר תימנטס בן המאה ה( ביניהם פליניוס וקווינטיליאנוס)תיקה הע

בעוד שאר הקומפוזיציה , אך נקודת הדמיון המרכזית היא בדמותו של אגממנון המכסה את פניו. לפני הספירה

אך אינם , 63רבים ומעניינים הדיונים סביב שאלת פניו המכוסות של אגממנון. אינה תואמת את יתר התיאור

היא דווקא בעובדה שאמן הפסיפס האנטיוכי לא , הרלוונטיות של יצירה זו עבור דיוננו. רלוונטים לעבודה זו

ועולה שאלה בדבר היכרותו של אמן הפסיפס האנטיוכי עם -סמת בעבודתוהשתמש באותה הנוסחא המפור

צאת כי ישנו דמיון ויזואלי מסוים בין דמותו של הנביא אני מו .הקונבנציה המפורסמת לתיאורו של אגממנון

, הצבתם של השניים בימין הפורמט: קלכס בציור הקיר הפומפיאני ובין דמותו של אגממנון בפסיפס האנטיוכי

ושניהם אוחזים בידם השמאלית , תווי פניהם מעט דומים ושיערם מעיד בשני המקרים על גילם המתקדם

לתיאורן של עתי סביר יותר להניח כי הדמיון החזותי הינו מקרי או מצוי בנוסחאותלד, עם זאת. איזשהו מטה

מאשר להניח כי היה קשר , (ואולי אף קונבנציה הקשורה בייצוג שחקן התיאטרון)דמויות גברים מבוגרות

.ישיר בין שתי היצירות הללו

ים בהם איפיגניה צועדת קיימים תיאורתיאורי נשיאתה האלימה של איפגיניה לעבר המזבח לעומת

כיצד הגבר מימינה של למרות שבדימוי זה ניתן לראות את (. 36 תמונהראה )תהלוכה לעבר המזבח בליווי

לדידי ניתן לראות בתיאור זה הליכה רצונית לעבר , (ניתן להניח שמדובר באודיסאוס)איפיגניה לופת את ידה

ניתן לראות גלימתה הלבנה של איפגיניה תואמת , גם פה .64(ככל שהליכה לעבר המוות יכולה להיות)המזבח

םארכיטקטונייבייצוג זה אנו מוצאים ברקע אלמנטים . נוסחת תיאור של נערה בתולית המובלת אל קורבנה

באופן התואם סיפורים טראגיים בהם ניתן למצוא ייצוג של ארמון )אשר יותר דומים לאוהל צבאי , מסוימים

.ין בייצוג זה דמיון לפסיפס האנטיוכיאך א, (או אוהל מלכותי

הדימויים הרווחים בתיאור רגעים העשויים להידמות לגרסתו של אוריפידס לסיפור הקרבתו , כאמור

אך ישנם מספר דימויים נוספים . המצוי באפילוג של איפגיניה מתרכזים בסצנות הקשורות בהקרבתה

בצורה זו משום שלא היה יכול לתאר צער אנושי מסוג זה בצורה צייר את אגממנוןתימנטס פי העדות של פליניוס על 63

.ומשום שכיסוי פניו מותיר התרשמות דרמטית הרבה יותר, משכנעת

שם הפסיפס , יה בלקסיקון האיקונוגרפי של מיתולוגיה קלאסיתהשערתי היא בניגוד לערך העוסק בדמותה של איפיגנ 64 ).Iphigenia conduite au sacrifice(המדובר זכה להגדרה של הובלת איפיגניה לזבח

Pascale Linant De Bellefonds, “Iphigenia )Epoque Romaine(” in Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, Vol. 5.1 (Zurich:Artemis Verlag, 1981), 719-720.

26

ראה )קוטה קבוצת קערות טרגמא אחת לכך היא דו. המתייחסים לרגעים אחרים בנרטיב המתרים להקרבתה

לוי טוען כי קערות אלו הינן המונומנטים המוכרים היחידים המציגים רגעים שונים (. 39דוגמא בתמונה

שמדובר גושפנקא לכך סמול טוענת כי בממצא זה ישנה 65.מהטרגדיה שאינם לקוחים מהאפילוג

ופיע כיתוב המייחס את התיאורים לאוריפידס משעליה הקערה משום, באילוסטרציה לטקסט ספציפי

מדובר . דמויותובדרך כלל יציינו זיהוי של , הן מאוד נדירות( Titles)כותרות ."(איפיגניה של אוריפידס)"

אך 66.אשר נותר בידינו להשוואהופן ישיר ובלתי מעורער למחזה בא באחד הזיהויים הבודדים המשייכים ייצוג

ממה שנותר בידינו מה היה בגרסתקשה לקבוע כי ורבות עברו העתקות מקובליםטים טקסגם כי , עלינו לזכור

ביחס לייצוג , (extact wording)ותימלול מדויק ספציפי לשימוש במקור אך סמול מעניקה חשיבות. המקור

אך אין הבחנה המבהירה באיזו , גניה של אוריפידסאיפיהכיתוב מאפשר זיהוי הנושא כאמנם 67.זה

הסצנות .הבחירה בדמויות או בהתרחשות היא שמגדירה עבורנו באיזה מחזה מדובר, דיות שלו מדוברמהטרג

נמצאת במוזיאון קערות דוגמא לאחת ה .המופיעות על גבי הקערות מבהירות כי מדובר באיפיגניה באוליס

וגי בציר הנע מימין סצינות בסדר כרונול 9 עליה מופיעות, (Staatliche Museen zu Berlin)הלאומי בברלין

אגממנון יושב בצד ימין וידו הימנית מורמת אל פניו בעוד ( 39.3ראה תמונה )בסצנה הראשונה . לשמאל

איפיגניה ,(בצד שמאל)קליטמנסטרה ואורסטס מאחוריה , איפיגניה מושיטה את ידה לעברו בברכת שלום

בין סצנה זו לבאה .(638-093שורות , שנימתואר באפיזודיון ה) להתרחש על קורבנה העתידעדיין לא יודעת

הסצנה השנייה והשלישית מתארות את רגעי גילוי . מופיע הכיתוב המזהה את המחזה כזה של אוריפידס

מתואר את המפגש ( 39.2ראה תמונה )הסצנה השנייה ברצף . תחבולתו של אגממנון בהבאת איפיגניה לאוליס

מציגה את הרגע בו מספר הזקן ( 39.1ראה תמונה )והסצנה השלישית , בין אכילס וקליטמנסטרה

-תי הסצנות מתוארות במסגרת האפיזודיון השלישיש)לקליטמנסטרה ואכילס על תחבולתו של אגממנון

בעודה , יחדקליטמנסטרה ואיפיגניה , אכילסמתוארים ( 39.6ראה תמונה )בסצנה הרביעית . (833-3319שורות

זהו למעשה הרגע בו איפיגניה מקבלת את גורלה ומחליטה להקריב , יןעומדים ומביטים במבט עגמומי לימ

65 Levi, Antioch Mosaic Pavements, 126.

כממצאים בהם ניתן כי הייצוג הוא של רגעים ( וקערת חימר מאוסטיה, פסיפס מורונה)לוי מציג שני מונומנטים נוספים .מתוך הטרגדיה שאינם לקוחים מהאפילוג

אך סמול לא מסכימה שהכותרות מפנות , תיאטרליות סצנותקונוגרפיה של גרין חושב שהכותרות הללו הן התפתחות באי 66השואבות מתוך בסצנותמשום שניתן למצוא כותרות אלו גם ( erformancesTheatrical P)ישירות להופעות התיאטרליות

.סיפורים אפים

Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text, 83.

Green, John Richard. "Theatre Production: 1987-1995." Lustrum : Internationale Forschungsberichte aus dem Bereich des Klassischen Altertums 37 (1995): 116.

67 Small, The Parallel Worlds of Classical Art and Text, 82-83.

27

אינה עומדת ברצף הנרטיבי ( 39.9ראה תמונה )סצנה האחרונה ה .(3106-3155שורות ) עצמה לטובת יוון כולה

פני אגממנון על קליטמנסטרה מפנה גבה לאיפיגניה בעודה מתחננת בבסצנה זו . על פי הגרסא של אוריפידס

בתקציר של המחזה בו ניתן והסדר ייתכן והאמן השתמש סמול טוענת ביחס לקערה זו כי .איפיגניה חייה של

68.התבלבל

סצנת התחינה של -בעלת דמיון לפסיפס שלנואנו מוצאים תיאורה של סצנה המדוברתבקערה

-הטרקוטהישנו הבדל משמעותי בין הפסיפס הנחקר בעבודה זו ובין קערת . קליטמנסטרה בפני אגממנון

, (monoscenic)בעוד הפסיפס מציג רגע אחד נבחר מתוך סיפורה של איפגניה . שיטת האילוסטרציה הנבחרת

בהשוואת קומפוזיציונית לפסיפסנו ניתן לראות (. cyclic narrative)הקערה בוחרת בצורת הנרטיב המתמשך

אגממנון . של אגממנוןפניו בה ומבטה מכלומר היא מפנה ג, שמאלבקערה דמותה של איפיגניה פונה לכיוון כי

נקודת דמיון שניתן למצוא מלבד הדמות . וקליטמנסטרה ניצבת במרכז הקומפוזיציה, מתואר בישיבה על כס

באופן המתיישב עם המחזה , החוצצת של קליטמנסטרה היא באופן בו איפיגניה אוחזת בשולי גלימתה

ביותר הם הרג בתוך המשפחה " אגייםטר"שני סוגי הנרטיב הי טפלין טען כ, כפי שכבר ציינתי. 69האוריפידיאני

אין זה מפתיע כי בנוסף לדימויים המרובים המתארים את הרגעים סביב הקרבתה של , על כן .וסצנות תחינה

המתייחסים לתחינתה של אימה בה היא פונה אל אגממנון בבקשה אלו תיאורים שני אנו מוצאים, איפיגניה

אין בידינו ייצוגים , אשר אוחזים במעט מאוד דמיון קומפוזיציוני, מלבד שני תיאורים אלו אך. לחוס על ביתם

.נוספים של סצנה זו

68 Ibid, 86-89.

"?הרכנת עיניך וכבשת בשמלתך? לשמוח עוד לא התחלת? מה את בוכה, בתי" 69 .3322-3321שורות , איפיגניה באוליס ,אוריפידס

28

סיכוםההתייחסות הנרחבת . ייחודי אשר זכה להתייחסות מחקרית מצומצמתבעבודה זו ביקשתי לבחון פסיפס

, יחד עם זאת. ב של פסיפסי אזור אנטיוכיהחוקר מרכזי וחשו, ביותר אל פסיפס זה נעשתה על ידי דורו לוי

העובדה כי פסיפס זה נחקר באופן משמעותי על ידי חוקר אחד בלבד מותיר חלל גדול לשאלות ביחס

?הייתכן כי קביעותיו של לוי כה מבוססות עד כי אינן ניתנות לערעור. למסקנותיו

ר נקבע על ידי לוי כמקור הבלתי אש, בבחינת היחס בין הייצוג הנבחר לבין הטקסט האוריפידיאני

מצאתי כי אף על פי שנדמה כי התיאור עומד בקנה אחד עם רגע , מערוער להשראתו של האמן ביצירת הפסיפס

אי התאמה אינה בהכרח , עם זאת. ניתן למצוא אי התאמה מסוימת בין הייצוג ובין הטקסט, ספציפי בטרגדיה

ייתכן כי שינוי של פרטים מסוימים נובעת . שראה ליצירהמעידה על שימוש במקור ספרותי אחר כמקור ה

בין אם )או מהשפעות נוספות אליו נחשף האמן במרחב התרבותי בן תקופתו , מבחירה אמנותית של האמן

כפי שנוכחתי לגלות היחס בין ייצוגים חזותיים (. בהופעותיהן של הטרגדיות או במקורות ספרותיים אחרים

צאים אמנותיים בני למעשה ממילניום אנו ובהתייחסות לממ, ם הוא מורכב מאודלבין מקורות טקסטואליי

ני מימדים נוספים שעשויים היו מבקשת לבחון שבמחקר נרחב יותר הייתי .מניחים כי רב הנסתר על הגלוי

תנועתהשפעות -להשפיע על האמן במרחב האמנותי של אנטיוכיה של תחילת המאה השלישית לספירה

.נייה והשפעותיה של דת הנצרות החדשההסופיזם הש

והממצא היחידי המתאר סצנה דומה לזו , למצוא מקבילות לפסיפס זה לא נחלתי הצלחה רבה ןבניסיו

המוזאיקה מתבררת כנטולת מקבילות ועל כן מפתיע כי . שבפסיפס מציג הבדלים רבים יותר מנקודות דמיון

.לא זכתה ליחס נרחב יותר מצד חוקרים

29

יוגרפיהביבל

מקורות ראשוניים

.3585, שוקן: אביב-תל. אהרן שבתאי :תרגום. איפיגניה באוליס .אוריפידס

Pausanias. Description of Greece. Translation: W. H. S Jones and H. A. Omerod, Loeb Classical

Library Volumes. Cambridge, MA: Harvard University Press; London, William Heinemann Ltd.,

1918.

Pindar. "Pythian 11." In Pythian Odes. Translation: Diane Arnson-Svarlien (1990). Perseus Digital

Library. http://data.perseus.org/citations/urn:cts:greekLit:tlg0033.tlg002.perseus-eng1:1

(accessed September 17, 2012).

Strabo. The Geography. Ed. H. L. Jones. Cambridge, M.A..: Harvard University Press; London:

William Heinemann, Ltd. 1924.

מקורות משניים

האוניברסיטה , ל מאגנס"ש י"הוצאת ספרים ע: ירושלים. תולדות הטראגדיה היוונית. נתן, שפיגל

.3552, העברית

Balch, David L., and Carolyn Osiek. Early Christian Families in Context: An Interdisciplinary

Dialogue. Grand Rapids, Mich: W.B. Eerdmans Pub. Co, 2003.

Bieber, Margarete. The History of the Greek and Roman Theater. Princeton, N.J.: Princeton

University Press, 1961.

Gantz, Timothy. Early Greek Myth: A Guide to Literary and Artistic Sources. Baltimore: Johns

Hopkins University Press, 1993.

Green, John Richard. "On Seeing and Depicting the Theatre in Classical Athens." Greek

Roman and Byzantine Studies 32 (1991): 15-50.

30

Green, John Richard. "Theatre Production: 1987-1995." Lustrum : Internationale

Forschungsberichte aus dem Bereich des Klassischen Altertums 37 (1995): 7-202.

Hopkins, Clark. "Antioch Mosaic Pavements." Journal of Near Eastern Studies Vol. 7, no. 2

(1948): 91-97.

Kahil, Lilly. “Iphigenia )Epoque Greque(.” In Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae,

Vol. 5.1: 706-719, Vol. 5.2 (catalog): 466-470. Zurich:Artemis Verlag, 1981.

Levi, Doro. Antioch Mosaic Pavements. Princeton: Princeton University Press, 1947.

Linant De Bellefonds, Pascale. “Iphigenia )Epoque Romaine(.” In Lexicon Iconographicum

Mythologiae Classicae, Vol. 5.1: 719-729, Vol. 5.2 (catalog): 470-480.

Small, Jocelyn Penny. The Parallel Worlds of Classical Art and Text. Cambridge: Cambridge

University Press, 2003.

Stillwell, Richard (ed.). Antioch on-the-Orontes. III, The Excavations 1937-1939. Princeton, N.J.:

Princeton University Press, 1941.

Stillwell, Richard. "Houses of Antioch." Dumbarton Oaks Papers , Vol. 15, (1961):45-57.

Taplin, Oliver. Greek Tragedy in Action. Berkeley: University of California Press, 1978.

Taplin, Oliver. Pots & Plays: Interactions between Tragedy and Greek Vase-Painting of the

Fourth Century B.C. Los Angeles: J. Paul Getty Museum, 2007.

Weitzmann, Kurt. "Illustrations of Euripides and Homer in the Mosaics of Antioch." in

Antioch on-the-Orontes. III, The Excavations 1937-1939, ed. Richard Stillwell, 233-247.

Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1941.

Weitzmann, Kurt. "Euripides Scenes in Byzantine Art."Hesperia Vol. 18, no. 2 (1949): 159-210.

31

מונותת

:1נה תמו

Iphigenia Mosaic, Floor Covering (Stone), 3rd Century A.D., 2.01 x 2.05 m, Excavated from Hatay,

Antakya, currently located in Antakya Museum.

32

(.S-Sector 14" )בית איפיגניה"מפת החפירה של אזור :2תמונה

33

:3תמונה

Mosaic of Dionysus Family, Floor Covering (Stone), 3rd Century A.D., 2.01 x 2.05 m, Excavated

from Hatay, Antakya, currently located in Antakya Museum.

:4תמונה

Border Mosaic (Iphigenia Room), Floor Covering (Stone), 3rd Century A.D., Excavated from

Hatay, Antakya, currently located in Antakya Museum.

34

:8תמונה

Four Seasons Mosaic, Floor Covering (Stone), 2nd Century A.D., Excavated from Hatay, Antakya,

currently located in Antakya Museum.

:(סצינה מהמחזה היפוליטוס -פרט) 8.1תמונה

35

:6תמונה

Iphigenie Taurisca, Fresco (fragmentary), 1st century A.D., originaly found in the City on

Magdalensberg,, currently located in Landesmuseum für Kärnten, Klagenfurt.

:0 התמונ

Iphigenie in Tauris, red figure Apulian Krater, 345-340 B.C., currently located in Pouchkine

Museum, Moscow.

36

:5ה תמונ

Iphigenia in Tauris, red figure Apulian Amphora, 330-320 B.C., currently located in the State

Hermitage Museum, St. Petersburg.

:9 התמונ

Orestes and Pylades Meet Iphigenia, fresco, 40-50 B.C., originally found in Pompeii (Casa di

L.Cec. Giocondo), currently located in Naples National Archaeological Museum.

37

:17 התמונ

Iphigenia Among the Taurians, fresco, originally found in Pompeii (Casa Pinarius Cerialis).

:11תמונה

Sacrifice of Iphigenia (Also known as Cleomenes Altar), 1st century BC-1st century AD, Marble

relief, currently located in the Museo delgi Uffizi, Florence.

38

:12תמונה

Iphigenia Dragged to Sacrifice, Red Figure Attic Vase (oinochoe), hight: 20 cm (without handels),

diameter of rim 10.9 cm, currently located at Kiel University.

:13תמונה

Iphigenia Being Led to Sacrifice, Fresco, 1st Century A.D., 1.4x1.38 m, Excavated from The

House of the Tragic Poet, Pompeii, currently located in the Naples National Archaeological

Museum

39

:14נה תמו

Sacrifice of Iphigenia, Mosaic (emblema), 1st century BC-1st century AD, 0.55x0.6 m, Excavated

from Ampuria Emporiae, currently located in Museo Monografico de las Excaciones.

:15 התמונ

Iphigenia in Aulis, Hellenistic relief bowl, ca. 200-150 BC , Staatliche Museen, Berlin.

40

:(מפגש אגממנון ואיפיגניה -פרט) 18.1תמונה

:(אכילס וקליטמנסטרהמפגש -פרט) 18.2תמונה

אכילס וידוי הזקן בפני -פרט) 18.3תמונה :(וקליטמנסטרה

:(איפיגניה מקבלת את גורלה -פרט) 18.4תמונה

בפני מנסטרהקליטתחינת -פרט) 18.8תמונה :(אגממנון