מפגש של שלוש מערכות בבאר שבע כנקודת'' שרעיה�אלמח�מה אל''טרילמה בדיוני בית הדי�

החוק השרעי והער� הבדווי, חוקי המדינה: חוק

עידו שחר

1995שנערכו מאפריל , המאמר מתבסס על תצפיות משתתפות בדיוני בית הדי השרעי בבאר שבע

, ר דרור זאבי שהדריכו אותי המחקר''קרסל ולדגדעו ' ברצוני להודות לפרופ. 1996ועד ינואר

וכמוב קאדי� שכיהנו בבית , אהר ליש על הערותיו המועילות' לפרופ, קראו והעירו הערות בונות

על שאפשרו לי לצפות תודה מיוחדת אני חב למר , למזכיר ולפקיד בית הדי, הדי בבאר שבע

. י מוצא את ידי ואת רגלי בבית הדישאילולא עזרתו והדרכתו לא היית, ליל אבו רביעה'ח

המכו , מדרשת שדה בוקר, 28גרסה קצרה של המאמר עתידה להופיע ברשימות בנושא הבדווי�

. גוריו בנגב#אוניברסיטת ב, ש בלאושטיי''לחקר המדבר ע

הגישות המרכזיות הקיימות כיו� באנתרופולוגיה של המשפט לוקות בחסר בכל

בעקבות תצפיות משתתפות בדיוני . של מערכות משפט שונותלניתוח מפגשי� הנוגע

תו$ , בבאר שבע מתוארות במאמר זה סיטואציות שנצפו בבית הדי בית הדי השרעי

החוק #הייחודי המתקיי� בו בי שלוש מערכות משפט נבדלות שימת דגש על המפגש

ועל#) &הער(והחוק המנהגי הבדווי , המוסלמי הדי השרעי, האזרחי הישראלי

שלושה עולמות השוני� זה מזה מערכות אלה מייצגות. האינטראקציה ביניה

, הקאדי(בבית הדי הפועלי�'' שחקני�''במפגש של ה, ה ברמת המיקרו, בתוכנ�

החברתיי� בהקשר של השינויי�, וה ברמת המקרו, )הטועני� השרעיי� ובעלי הדי

.לבותה בחברה הישראלית הרחבההמתחוללי� בחברה הבדווית ושל תהליכי השת

ובעלי הדי הבדווי� , בחפיפה הלא מלאה בי שלוש מערכות המשפט גלומי� יתרונות

ה� , וא& איו� בפנייה כזו, פנייה לבית הדי השרעי. לנצל אות� לטובת� משכילי�

ממשי שאפשר לעשות בו שימוש במסגרת הסכסוכי� שבעלי אפוא משאב חברתי

.הדי נקלעו אליה�

לא יהיה זה חטא כבד מדי לאמת א� נתאר את בית הדי השרעי בבאר שבע כב חורג או דחוי של

, העובדה כי בית די זה הוא בית די מוסלמי. במדינת ישראל היהודית) והדתי(הממסד המשפטי

הפועל במדינה לא מוסלמית ומטפל באוכלוסייה בדווית הרחוקה מלהיות מוסלמית

, מאז הקמתו, והראיה. אותו בשולי הפריפריה של מערכת החוק בישראלממקמת, אורתודוקסית

במקו� . לא מצאה המדינה לנכו למנות קאדי שיכה בו במשרה מלאה, 1996ועד קי( , 1979בשנת

בלשונו של אחד ('' ירדו''אשר , זאת כיהנו בו לסירוגי קאדי� מבתי די שרעיי� במרכז האר(

כתוצאה מכ$ נוצר בבית הדי בבאר שבע . כדי לשבת בדי, שבעיו� אחד בשבוע לבאר) הקאדי�

1.ומש$ ההמתנה של בעלי הדי לטיפול בענייניה� הוא הארו$ ביותר באר(, עומס עבודה כבד

ג� במצב הבניי , כמוב, המתבטאת#דומה כי ההזנחה הממסדית של בית הדי השרעי , ואול�

כזיותו בחייה� עומדת ביחס הפו$ למר#שבו הוא שוכ ובאמצעי� המוגבלי� העומדי� לרשותו

כדוגמת בית , שלא כמו מוסדות משפטיי� אחרי�. של המוסלמי� תושבי נפת באר שבע והנגב

כמעט כל מוסלמי מגיע , שרק מעטי� נזקקי� לשירותיה�, הדי לעבודה או בית המשפט המחוזי

, בדומה לטקסי חניכה. לבית די שרעי) ובדר$ כלל יותר מפע� אחת(במוקד� או במאוחר

כ$ ג� בתי הדי השרעיי� מלווי� את , במסלול חייו של אד�'' מעברי הפאזות''י� את המציינ

בתוק& סמכות� הבלעדית ; האירועי� החשובי� ביותר במהל$ חייו של אזרח ישראל המוסלמי

, להתגרש, לפסוק בענייני המעמד האישי מחייבי� בתי הדי השרעיי� כל מוסלמי החפ( להינשא

להיכנס בשעריה� , )כחוק(וע שיעורי מזונות או לזכות בירושה לקב, לקבל אפוטרופסות

. בשירותיה�, לטוב ולרע, ולהשתמש

דיסציפלינה של #המשותפת כיו� לכל החוקרי� הפועלי� בתת, ההנחה הבסיסית

קובעת כי אי להפריד את החוק מתחומי� אחרי� של הקיו� , האנתרופולוגיה של המשפט

את הרציונל העומד #ותה של מערכת משפט בחברה מסוימת כדי להבי את היווצר. האנושי

יש ; per se לא די במחקר משפטי #את מגמות השינוי וההמשכיות המתקיימות בה , בבסיסה

מאבקי כוחות , לספירה הכלכלית, לספירה הפוליטית#להרחיב את היריעה ג� לספירות אחרות

, למשל, ראה(יכי� היסטוריי� ארוכי טווח למגמות תרבותיות ולתהל, בי קבוצות חברתיות שונות

Falk Moore 1978; Chanock 1985; Rosen 1989a; Starr & Collier 1989 ;Nader

1990; Starr 1992; Just 1992 ,של ). ועוד �בחיי היומיו �השרעיי של בתי הדי �מרכזיות

יתר על . ופולוגיאזרחי ישראל המוסלמי� הופכת אות� אפוא לאובייקט אופטימלי למחקר אנתר

בבית הדי השרעי בבאר שבע מתקיימת סיטואציה ייחודית ומורכבת , כפי שנראה בהמש$, כ

המבדילה אותו מבתי די שרעיי� אחרי� בישראל ומקשה על החוקר המנסה להבי את המתרחש

, לכל היותר, או(שבה� פועלת מערכת משפט הגמונית אחת , בניגוד לבתי משפט אחרי�. בו

#בית הדי השרעי בבאר שבע הוא מקו� מפגש של שלוש תרבויות ומערכות חוק נבדלות , )�שתיי

, החוק השרעי המוסלמי שעל פיו פוסק הקאדי, חוקי המדינה האזרחיי� שהעניקו לו את סמכותו

יחסי הגומלי בי . שעדיי יש לו תפקיד חשוב בחיי הבדווי� בנגב, החוק המנהגי הבדווי, והער&

; פני� ודינמיי�#ה� רבי, ובינ ובי תחומי� אחרי� של מערכת הפעולה האנושית, הללוהמערכות

המתמקד באנתרופולוגיה של לפיכ$ אפשר לראות בה� מקרה בוח מעניי למחקר תרבותי

. המשפט

שנתפרסמו במהל$ שני העשורי� , סקירה כללית של מחקרי� באנתרופולוגיה של המשפט

דיסציפלינה זו מתקיימות כיו� שתי מגמות תיאורטיות #כי בתתמגלה עד מהרה , האחרוני�

פרשנית שהציב קליפורד גיר( #המתבססת על המסגרת התיאורטית, האחת2:מנוגדות זו לזו

)Geertz 1983( , �רואה בספירה המשפטית ביטוי או בבואה של מערכת המשמעויות והסמלי

The Anthropology of, ספרו של לורנס רוז. התרבותיי� המשותפי� לכל בני החברה הנידונה

Justice: Law as Culture in Islam ,כפי שמעידה , הוא דוגמה בולטת לניתוח פרשני מסוג זה

על מסגרת תיאורטית , להבדיל, הנשענת, המגמה השנייה). Rosen 1989a(כותרת הספר

נוטה לראות את הספירה המשפטית בראש ובראשונה כזירת , מרקסיסטית#שאפשר לכנותה ניאו

דוגמה . כתוצר של מאבקי כוח בי קבוצות חברתיות שונות#המשפט כולה ואת מערכת , מאבק

History, יי כולייר'ו סטאר וג'בולטת לגישה זו אפשר למצוא בקוב( המאמרי� שנער$ בידי ג

and Power in the Study of Law ;במקרה זה �שמו של הקוב( מעיד על האוריינטציה , ג

). Starr & Collier [eds [.1989(שלו

שתי הגישות הללו בוחנות את הספירה המשפטית מנקודות מבט שונות ותו$ שימת דגשי�

נכו , או(המיישמת כאמור את האנתרופולוגיה הגירציאנית לניתוח , הראשונה. שוני� בתכלית

מתבססת במהותה על תפיסת החברה על פי פארסונס , של מערכת המשפט) לתיאור, יותר

)Parsons( ,היא ה �ופכת את הפונקציה התרבותית הלטנטית לחזות הכול אול)Asad 1993 :

מתנהלי� , במידה שישנ�, גישה זו נוטה לראות בחברה גו& הומוגני שבו הקונפליקטי�). 32#33

מחקרי� הנשעני� על . בתו$ המסגרת היציבה של מערכת הסמלי� התרבותיי� המשותפי� לכול

הנעדרת לחלוטי , אחידה ובלתי משתנה,גישה זו מתארי� מערכת משמעויות מהותנית

ואילו , לחזות הכול'' התרבותי''היסטורית זו הופכת אפוא את # גישה א3.קונפליקטי� מבניי�

במקו� לנסות לחשו& את המשמעויות התרבותיות ; הגישה השנייה מבטלת אותו לחלוטי

העומדות בבסיס מערכת המשפט מתמקדי� החוקרי� הדוגלי� בגישה זו בנסיו לאתר ולאפיי

, מאבקי הכוחות שבי כובש לנכבש. ריי� המעצבי� את דמותה של מערכת זוסימט#יחסי כוח א

התרבות ''ה� שיוצרי� את , בי בעלי אמצעי ייצור לחסרי אמצעי ייצור או בי גברי� לנשי�

, תרבות זו קיימת לא כמהות עצמאית אלא כמסגרת נזילה שהתכני�. ההגמונית'' המשפטית

בהתא� לשינויי� ביחסי הכוחות , משתני� ללא הפסקהפרוצדורה והלוגיקה שלה מתהווי� ו

4.בחברה

שתי הגישות נתקלות בבעיה בבוא לנתח את יחסי הגומלי שבי , על א& ההבדלי� ביניה

הנהוגות במדינות הלאו� , ובי מערכות משפט ממלכתיות'' מסורתיות#מנהגיות''מערכות משפט

מחקר שדה שמבסס את עבודותיו על , לדוגמה, לורנס רוז). כמוב, ובקולוניות(המודרניות

אינו מבחי כלל בקיומ של שתי , שבהרי האטלס במרוקו) Sefrou(ממוש$ שנער$ בעיר ספרו

א& על פי שבית הדי השרעי בספרו משרת ה אוכלוסייה עירונית וה , מערכות חוק נבדלות

אפשר להניח במידה רבה למדי של בטחו כי . אוכלוסייה ברברית שבטית היושבת בסמו$ לעיר

נורמות ההתנהגות ומערכת הערכי� של האוכלוסייה הברברית שונות במידה זו או '', יותמנטל''ה

א$ בתיאור המתרחש בבית הדי מתעל� רוז לחלוטי , אחרת מאלה של האוכלוסייה העירונית

העדי� וא& , הנוטריוני�, הקאדי. מ השוני שתי האוכלוסיות ומצייר לפנינו מציאות הרמונית

כול� חולקי� על פי רוז בסיס תרבותי , )ערבי� או ברברי�, למחצה#ני� או נוודי�עירו(עלי הדי

לפרוצדורה הקיימת בו , מכנה משות& עמוק המעניק משמעות לפעולת� בבית הדי, אחד

הגירציאני הפונקציונליסטי אינה '' תרבותיז�''מחויבותו של רוז ל. ולפסיקתו של הקאדי

, בניי� או להכיר בקיומ של מערכות משמעות חופפותמאפשרת לו לזהות קונפליקטי� מ

מעידה '' Law as Culture''הכותרת , במוב זה. הדרות בכפיפה אחת, מקבילות או א& מנוגדות

. שאינה מתמודדת ע� מורכבותה של המציאות, ממדית ורדוקציונית# על תפיסה חד

מרכזית במחקרי� בעלי תימה . הגישה השנייה מטפלת בסוגיה זו בדר$ בעייתית לא פחות

שחברות שונות מציבות כאנטיתיזה , מרקסיסטית קובעת כי המשפט המנהגי#אוריינטציה ניאו

כי א� , של מערכת משפט מסורתית קדומה'' מקורי''או '' אמיתי''אינו שריד , לחוק המדינה

העוסק נוק בספרו 'כ$ לדוגמה כותב מרטי צ; תוצאה של יחסי הגומלי בי הנכבשי� לכובשי�

: במערכות החוק במלאווי ובזמביה

נוצר בעקבות קונפליקטי�, אשר איננו שריד של מערכת משפט קדומה, החוק המנהגי

אי אפשר להבינו בלא להביא בחשבו את השפעותיה של הכלכלה . ושינויי� בני זמננו

, התפיסות המשפטיות באפריקה[...]. על הקהילות האפריקאיות החדשה

המשפטיות נוצרו ועוצבו בעקבות השפעתו של הקפיטליז� הטקטיקותהאסטרטגיות ו

ע� האסטרטגיות וע� העוצמה של מוסדות ,ובעקבות האינטראקציה ע� התפיסות

.(Chanock 1985: 4) המשפט הקולוניאליי�

חוק המדינה . א'': מסכמת, במקסיקוNahuasהחוקרת את האינדיאני� בני שבט , סיירה. מ

. ב; ושניה� משחקי� תפקיד חשוב בחברות מסוימות, וגי� זה בזה ללא הפרדוהחוק המנהגי אר

הוא תוצר של הקולוניזציה ויש להבינו במסגרת� של יחסי הכוח והשינויי� ' החוק המנהגי'

אינו אלא תופעה '' המשפט המסורתי''לפי תפיסה זו ). Sierra 1995: 228('' הנובעי� ממצב זה

המשפט המסורתי נמשל , בניסוח קיצוני פחות; של מסורת עתיקהחדשה המתגדרת באידיאולוגיה

Falk(ג� היש מקבל פרשנות ומשמעות חדשות , שבמהלכו, למעשה מרכבה בי יש לחדש

Moore 1989 .(נקבל טענה זו �א �יותר, ג בנוגע לקטגוריה של החוק המנהגי , בניסוחה המעוד

מערכת מורכבת של , ועודנה מקיימת כיו�, בעבראי ספק כי החברה הבדווית אכ קיימה, הבדווי

המבטא את הנורמות ואת הערכי� השבטיי� והפטריארכליי� המאפייני� את , משפט מסורתי

ומעבודות רבות נוספות הדומות , בניגוד לרוש� המתקבל מ העבודות שנזכרו למעלה5.החברה

# הייתי אומר (אפילו א� ה חברות שבטיות בעול� השלישי , לחברות בני אד�, לה בגישת

אי . יש יכולת מרשימה לשימור עצמי ולהמשכיות, ) א� ה חברות שבטיות בעול� השלישיבייחוד

נאלצו לשנות , באסיה ובאמריקה, כמו בני חברות שבטיות אחרות באפריקה, ספק כי הבדווי�

במידה רבה את אורחות חייה� המסורתיי� בעקבות המפגש ע� התרבות הקולוניאלית וע�

'' מגבה''ומערכת המשפט המנהגי ה, רכי היסוד של החברה הבדוויתאול� ע; המדינה המודרנית

. ואני משוכנע כי כ$ הדבר ג� בחברות שבטיות אחרות, עוד� תקפי� ורלבנטיי�, אות�

מרקסיסטית על ראיית המשפט # היתר המוש� במסגרת הגישה הניאו#בעיה נוספת נובעת מדגש

) resistance('' התנגדות''או כאמצעי , נההמנהגי כאמצעי לביסוס זהות ייחודית אל מול המדי

, שלא כמו מערכות משפט אחרות#'' החוק המנהגי, ''מנקודת מבט זו. אל מול הכובש הקולוניאלי

הוא #פוליטיי� וכדומה , מעמדיי�, נדריאליי�'ג, שבה באי� לידי ביטוי מאבקי כוח כלכליי�

כפי שהיא (כמו הגישה הגירציאנית . התא�ויש להבינו ב, ביטוי ישיר של מאבק על זהות תרבותית

ממדיות והנוטה להבחי הבחנות מהותניות בי #הלוקה בחד, )באה לידי יטוי בעבודותיו של רוז

כ$ ג� גישה זו מדגישה ממד אחד בלבד ויוצרת , או בי מודרני למסורתי, מזרח למערב

ק המסורתי ומערכת החוק מערכת החו, קריטריוני� שוני� לניתוח כל אחת משתי מערכות החוק

שכל אחת מה נולדה מתו$ כוונה מודעת להימנע מיחס מתנשא ומתחושת , שתי הגישות. המודרני

'' נכשלו בביצוע המשימה, ''פטרונות של המערב כלפי המזרח או של המודרני כלפי המסורתי

. את הדיכוטומיה הידועה לשמצה, כל אחת בדרכה שלה, ושימרו

את ) תו$ התייחסות לממדי� רבי� ככל האפשר(היא לנסות לפענח מטרתו של מאמר זה

הטרילמה המשפטית המתקיימת בבית הדי השרעי בבאר שבע בשל האינטראקציה שבי שלוש

מפירוק האינטראקציה הזו למרכיביה , על פי הנחת היסוד של המאמר. מערכות חוק נבדלות

על תכני� תרבותיי� ; ברה הבדוויתהשוני� אפשר ללמוד על מגמות שינוי או המשכיות בח

#בי יושבי קבע לנוודי�, דוריי�#בי, נדריאליי�'ג(על מאבקי כוחות פנימיי� ; הקיימי� בה כיו�

הצלחת� #ועל הצלחת� או אי; על השתלבות� של הבדווי� בחברה הישראלית הרחבה; )למחצה

, ההיסטוריי�לש� כ$ אסקור תחילה בקצרה את התנאי� . לשמור על זהות� הייחודית

אחר כ$ אציג כמה מקרי . הפוליטיי� והמשפטיי� שהביאו להיווצרותה של הטרילמה בבית הדי

ולבסו& אנסה לבדוק את הממצאי� ; בוח ואנסה לנתח את המשמעויות העולות מה�

שאולי תאפשר לשרטט מסגרת אנליטית כוללת לניתוח , בפרספקטיבה רחבה מעט יותר

אני תקווה כי לפחות בנוגע לבית הדי השרעי בבאר . כות משפט שונותחיכוכי� בי מער/מפגשי�

. שבע יתגלה המחקר כפורה ויאפשר להבי טוב יותר את המתרחש בו

פוליטי ומשפטי, רקע היסטורי

אזור הנגב ואר( ישראל כולה היו נתוני� במהל$ ההיסטוריה למרות� של תקיפי� ושליטי�

נהנו הבדווי� , מושלי� חזקי� שהצליחו להשליט חוק וסדרג� כאשר היו אלה, וע� זאת.שוני�

וקיימו תרבות ייחודית בעלת דפוסי� חברתיי� ) 1988שרו (בנגב מאוטונומיה כמעט מוחלטת

החוק המנהגי הוא שקבע את . שבטיי� שנתמכו על ידי מערכת משפט מסורתית מורכבת ביותר

ע� כינונה , ואול�. ת במערכת חוקי� אחרתבלא שייאל( להתחרו, נורמות ההתנהגות של הבדווי�

אחר כ$ , תחילה המדינה העוסמאנית שלאחר התנזימאת#של המדינה המודרנית הריכוזית

נוצר חיכו$ בלתי נמנע בי חוקי המדינה לחוק # ולבסו& מדינת ישראל , השלטו המנדטורי הבריטי

באמצעות הכפפת� למערכת , ההמדינה הריכוזית שואפת להשיג פיקוח מרבי על אזרחי. המנהגי

כ$ היא זקוקה יותר לאחידות , ככל שהמדינה מתערבת יותר בחיי אזרחיה. חוקי� אחת

למדינה המודרנית יש , יתר על כ. המאפשרת למערכת הבירוקרטית שלה לתפקד, נורמטיבית

,כ$. אמצעי כפייה והענשה יעילי� המכריחי� את אזרחיה לנהוג בקונפורמיות ע� דרישותיה

והוא , מתגרש או מביא ילד לעול� נדרש להודיע על כ$ פורמלית לרשויות, אד� המתחת, למשל

מדינת הרווחה המודרנית מספקת , בצד מנגנוני הכפייה היעילי�. א& עלול להיענש א� לא יעשה כ

, הזכות לקבל את הגנת החוק; ג� שפע של טובות הנאה למי שמקיימי� את תביעותיה במלוא

. לדי� והשלמת הכנסה ה דוגמאות מספקות לכ$קצבאות י

# השלטו המנדטורי באר( ישראל קיבל ב, באשר לדיני האישות של האוכלוסייה המוסלמית

חוק . אגב צמצו� חלותו למוסלמי� בלבד, 1917 את חוק זכויות המשפחה העוסמאני משנת 1919

דוקטרינות משפטיות א$ הוא אימ( באקלקטיות ג� , זה מבוסס ברובו על ההלכה החנפית

Layishראה (לש� יצירת הלכה המתאימה לרוח הזמ ) יר או תלפיק'תח(מאסכולות אחרות

שה� בעלי סמכות שיפוט , חוק המשפחה העוסמאני מיוש� בבתי הדי השרעיי�). 1-4 :1975

כפי שקבע חוק בתי הדי הדתיי� משנת , ייחודית בענייני המעמד האישי של המוסלמי� בישראל

קבע כי 1961חוק הקאדי� משנת . 1922 לדבר המל$ במועצתו משנת 52שאימ( את סימ , 1956

על פסיקתו . הקאדי� היושבי� בדי ימונו בידי ועדה מיוחדת ויתפקדו לעול� כפוסקי� יחידי�

צ מוסמ$ להתערב ''בג; של הקאדי אפשר לערער לערכאה שנייה בבית הדי לערעורי� בירושלי�

שבית הדי התעל� , כלומר, ת הדי השרעי בעילה שהתבצעה חריגה מסמכותבפסיקתו של בי

סתירה בי חוק המדינה לדי . ''צדק הטבעי''או בניגוד ל, מחוקי המדינה או פסק בניגוד לה�

משו� שהחוק הישראלי הכפי& את בתי הדי השרעיי� למספר תקנות או , השרעי אפשר שתיווצר

) 1951(חוק שוויו זכויות האשה , לדוגמה, כ$. ת� הייחודיתובכ$ צמצ� את סמכו, חוקי יסוד

המתירה , בניגוד לשריעה, אוסר על הגבר לשאת יותר מאשה אחת או לגרש אשה שלא בהסכמתה

נקבע כי גיל המינימו� לנישואי נערה הוא ) 1950(בחוק גיל הנישואי , בדומה לכ$; לגבר לנהוג כ$

א$ לא לערו$ (להתיר נישואי נערה בטר� הגיעה לגיל זה והסמכות היחידה המורשית , שבע עשרה

, קביעה זו סותרת את ההלכה השרעית הנורמטיבית. היא בית המשפט המחוזי!) את הנישואי

6).א� מוכחת בגרותה הגופנית, וא& בגיל תשע(המתירה לנערה להינשא בגיל חמש עשרה

בעקבות הצטברות מספר רב של תיקי� , 1978בית הדי השרעי בבאר שבע החל לפעול בשנת

למרות הגידול מתמיד באוכלוסיית , שכ, עומס עבודה זה לא השתנה ג� כיו�. ור הדרו�באז

הקאדי היושב בדי מגיע . רק יו� או יומיי� בשבוע) 1996לפחות עד (הבדווי� בנגב פעל בית הדי

ואילו , המזכיר ופקיד בית הדי ה� בדווי� תושבי האזור. והוא איננו בדווי, כאמור ממרכז האר(

. שהוא בדווי תושב באר שבע, פרט לאחד, ני� השרעיי� מגיעי� ברוב� ג� ה� ממרכז האר(הטוע

ואת האוכלוסייה הבדווית ) כמה מאות משפחות(בית הדי משרת את תושבי העיר המוסלמי�

הקשורי� בקשרי נישואי ע� בדווי� תושבי , תושבי הגדה המערבית וחבל עזה. הגדולה בנגב

מרבית התיקי� המטופלי� בבית הדי . לבית הדי השרעי בבאר שבעמגיעי� ג� ה� , האזור

בדר$ כלל קבלת תצדיק שרעי לנישואי ערפיי� או לנישואי שנערכו בגדה (עוסקי� בנישואי

תשלו� , )כמעט תמיד גירושי בהסכמה(בגירושי , )בעזה או באחת ממדינות ערב, המערבית

כדוגמת נסיו להגיע , סוגיות סבוכות. י� לאביה�וכ בייחוס ילד, מזונות ובאחזקת הילדי�

ולעתי� א& במש$ למעלה , נידונות לעתי� בבית הדי במש$ תקופה ארוכה, לשלו� בית מותנה

. משנה

בבניי ששימש בעבר את משרדי , בית הדי השרעי ממוק� בעיר העתיקה של באר שבע

באול� מתאספי� הגברי� ; יבההבניי כולל אול� המתנה גדול ובו כמה ספסלי יש. הרבנות

. א� ה מעוניינות בכ$, ובסמו$ לו נמצא חדר נפרד המיועד לנשי� הממתינות, הממתיני� לתור�

הדיוני� . היושב לפני הדלת של בית הדי עצמו, שוטר בגימלאות, לשמירת הסדר אחראי שומר

של החדר מוגבה על חציו האחד . חמישה מטרי� אורכו וחמישה מטרי� רוחבו, נערכי� בחדר קט

לרגלי ההדו� ניצב שולח שמולו , מאחורי ההדו� יושבי� הקאדי והמזכיר: ידי במה והדו�

שעליה� יושבי� העדי� ובעלי הדי כאשר הדיו , בחדר יש כשלושה ספסלי�. עומדי� המתדייני�

, פקיד בית הדי קורא בשמותיה� של בעלי הדי. ספסל אחד שמור על פי רוב לנשי�; מתאר$

מעביר את תעודות הזהות שלה� ושל העדי� למזכיר ומחתימ� על , סוגר את הדלת לאחר כניסת�

ע� כניסת� של , בדר$ כלל. תיקי הבקשות מונחי� לפני הקאדי. המסמכי� הצריכי� בחתימה

המזכיר . המתדייני� והעדי� לאול� מעיי הקאדי בתיק ורק לאחר מכ הוא פונה אליה� בשאלות

; י תעודות הזהות וכותב בפרוטוקול הדיו את טענות הצדדי� ואת שאלות הקאדירוש� את פרט

הטועני� השרעיי� נכנסי� ויוצאי� . מכתיב הקאדי את נוסח למזכיר, א� מתקבלות החלטות

הדיו ברוב רוב� של התיקי� . ה� ממתיני� על הספסלי�, וכאשר אינ� צריכי� לטעו, בחופשיות

והקאדי משוחח , בעלי הדי שוטחי� בעצמ� את טענותיה�: עני�מתנהל ללא תיווכ� של הטו

בהכללה אפשר . בתביעות סבוכות מיוצגי� שני הצדדי� על ידי טועני� שרעיי�. עימ� וע� העדי�

, לעתי�. הדיו חופשי למדי ופעמי� א& מבודח, כי האווירה בבית הדי איננה פורמלית, לומר

עמיד הקאדי את המתדייני� במקומ� ומזכיר לה� כי ה� מ, כאשר חורג הדיו מכללי הסדר הטוב

. נמצאי� בבית די

מקרי בוח�

מוהר מאוחר ואי הבנה, גירושי� בהסכמה

#מלווי� בשני עדי� ובאפוטרופוס של האשה , לאול� בית הדי נכנסי� בעל ואשה בגיל העמידה

גירש את האשה , נסיבותובאילו , הקאדי מעיי בתיק המונח לפניו ושואל את הבעל א�. אחיה

, בנוכחות עדי�, הבעל משיב כי לפני ארבע שני� אמר לה בבית�; )טלאק באא(בגירוש מוחלט

הקאדי שואל את העדי� וא& את האשה א� ה� ). 'לאת'אנתי טאלק בת('' את מגורשת בשלוש''

ת האשה הקאדי שואל א. וכול� משיבי� כי גירושי אכ התקיימו, מאשרי� את דבריו של הבעל

; א� הסכימה לגירושי מרצונה וא� הגיעו להסכ� באשר להחזקת הילדי� ולתשלו� המזונות

הקאדי ממשי$ . ''והבית נשאר לי, הילדי� שלי אצלי, כ'': ומשיבה לבסו&, האשה מהססת מעט

; ושואל א� הדבר הוסדר, ומסביר לה את זכותה השרעית לקבל ע� גירושיה את המוהר הדחוי

הילדי� שלה אצלה והיא איננה , הבעל מתערב ואומר כי הכול מוסכ�. בשלילההאשה משיבה

הקאדי משתיק את הבעל ופונה שוב אל האשה בשאלה א� היא מוותרת על זכותה . רוצה עוד דבר

, האשה שוב מהססת; )ִעדה(השרעית לקבל את המוהר הדחוי ואת מזונותיה לתקופת ההמתנה

) קאנוניה(מע תשובתה אומר הקאדי כי לבעל אי זכות חוקית לש. א$ משיבה לבסו& שוב בשלילה

והוא ממלי( , משו� שבמעשה זה יש משו� עבירה על החוק, לגרש את האשה ללא הסכמתה

. לאשה להתלונ נגד הבעל בבית המשפט המחוזי

והבעל מנסה לשכנע את אחי , הכול מדברי� זה ע� זה, באול� בית הדי מתעוררת מהומה

א� אי , הקאדי מפסיק את המהומה ושואל מדוע הגיעו לבית הדי. מוסכ� ביניה�האשה שהכול

בשלב זה מתערב אחד הטועני� השרעיי� ומציע לצדדי� לצאת החוצה ולנסות . ביניה� הסכמה

לאחר כחצי שעה ה� . הקאדי נעתר לבקשה והצדדי� יוצאי� לאול� ההמתנה. לפתור את הבעיה

הבעל ישל� לאשה חמשת אלפי� שקלי� חדשי� כמוהר דחוי : סכ�חוזרי� ואומרי� כי הגיעו לה

, שעדיי איננו בוגר, וילד אחד, הבית יינת לאשה. ותשלו� מזונות למש$ שלושת חודשי הִעדה

וה� , הקאדי שואל את האשה ואת האפוטרופוס א� הסכ� זה מקובל עליה�. יישאר בחזקתה

גירושי בהסכמה לתקופת ביניי� ''הנוסח של אז מורה הקאדי לשניי� לומר את . עוני� בחיוב

7.והגירושי מקבלי� מעמד חוקי, כפי שנקבע בחוקי מדינת ישראל, )רא'בינונה סע('' קצרה

שבעזרתו הגיעו , שאלתי את הטוע השרעי; הדיו הסתיי� לשביעות רצונ� של המתדייני�

זו , לראשונה: הלה הסביר כי האיש נשוי לשלוש נשי�. לפשר חוסר ההבנה בי הצדדי�, להסכ�

ואילו לשתיי� , נישא בנישואי שרעיי� הרשומי� בתעודת הזהות, ש ממנה באותו יו�שהתגר

8.נישא בנישואי ערפיי� שאינ� רשומי� בתעודת הזהות, האחת מעזה והשנייה מהנגב, האחרות

האיש מבקש להתגרש מאשתו הראשונה כדי שיוכל לרשו� בתעודת הזהות את נישואיו ע� אחת

, ה ממבוכת� של המתדייני�אי ההבנה שהתגלעה בבית הדי נבעה . משתי נשותיו האחרות

. וה מנתק בתקשורת בינ� ובי הקאדי, ששאלתו של הקאדי אודות המוהר הדחוי בלבלה אות�

חוק שוויו זכויות (המהווי� עבירה על חוק המדינה , הקאדי סבר כי מדובר כא בגירושי בכפייה

צתו זו היו עלולות להמל. ולכ המלי( לאשה להגיש תלונה בבית המשפט המחוזי, )1951, האשה

משלוש , )לער$(היו שלושי� ילדיו , א� האיש היה נידו למאסר בפועל: להיות השלכות קשות

. נותרי� ללא מפרנס, נשותיו

מתברר כי , ראשית. מקרה בוח זה מדגי� היטב כמה תכני� תרבותיי� המתגלי� בבית הדי

. לשאת שלוש וא& ארבע נשי�למרות החוק הישראלי האוסר ריבוי נשי� מצליחי� הבדווי�

המסורת השבטית הבדווית רואה ביכולתו של אד� להתחת ע� כמה נשי� ביטוי ליכולתו

# והסטטוס החברתי שלו עדיי נקבע בהתא� לגודל החמולה , הכלכלית ולמעמדו החברתי הגבוה

יבוי נשי� שני אלה דוחפי� רבי� מ הבדווי� השאפתני� לר; עומדי� לימינו'' אדראב סי&''כמה

מנצלי� הבדווי� , ומ הסנקציות המתלוות אליה, להימנע מעבירה על החוק כדי 9.ולריבוי ילדי�

, בדר$ כלל בת הדוד, האשה הראשונה: את שתי מערכות המשפט המקבילות העומדות לרשות�

' ואילו הנשי� שבאות אחר כ$ נישאות בזואג, נישאת בנישואי שרעיי� ונרשמת בתעודת הזהות

. ת פורמלית כנשותיו של האיש ואינ נרשמו10)קסלה וכדומה, עטיה, בדל(ערפי באופ כזה או אחר

. מצב זה מתקיי� כל עוד אי עניי לשנותו

ייתכ כי המניע , למשל, כ$. לרצונו של הבעל להתגרש מאשתו יכולות להיות כמה סיבות

שכבר איננה מקיימת יחסי , המבוגרת, האשה הראשונה. לגירושי הוא מאבקי יוקרה בי הנשי�

אפשר ג� שהמניע 11.ורה על ידי הצעירה הבאה אחריהמודחת מעמדת הבכ, אישות ע� הבעל

כדי שזו , ייתכ שהאיש רוצה לרשו� בתעודת הזהות את נישואיו ע� האשה העזתית: קשור בחוק

אקט הגירושי טומ בחובו תרומה כלכלית ישירה , יתר על כ12.תוכל לקבל אזרחות ישראלית

זכאית לקצבה , שמקבלת מעתה מעמד חוקי של גרושה, האשה הראשונה. למשק ביתו של האיש

לגור ) כמוב, בניגוד מוחלט לנורמה האסלאמית(שהיא ממשיכה כיוו . של הביטוח הלאומי

מהווה קצבת הביטוח , המתגורר ע� שתי נשותיו האחרות, הצמוד לביתו של הבעל, בביתה

) למעשה, הפיקטיביי�(הגירושי , יתר על כ13.הלאומי הכנסה נוספת למשק הבית המשות&

מנהל על פי תקנות. לרכישת מגרש בנייה נוס&) יקר המציאות(מאפשרי� לבעל להשיג אישור

האיש ירשו� אפוא את . גרושה ע� ילדי� זכאית להיות בעלת מגרש משלה, מקרקעי ישראל

ובתוק& נישואיו ע� אחת משתי נשותיו האחרות , )כפי שאכ עשה(המגרש על שמה של גרושתו

. יוכל לקנות לעצמו מגרש נוס&

והג מסורתי עתיק הא� ריבוי נשי� הוא נ: בעקבות המקרה שתואר כא מתעוררת שאלה עקרונית

שהתפתח בעקבות המפגש ע� המדינה המודרנית א$ , או שמא זהו נוהג חדש, יומי של הבדווי�

לכל אור$ : משמעית#היא חד, ככל שאפשר לשפוט, התשובה? קיבל לגיטימציה מסורתית בדיעבד

ו נהג, )אסלאמית בחצי האי ערב#ג� במהל$ התקופה הטרו�, וכפי הנראה(ההיסטוריה הבדווית

לשאת מספר רב של נשי� , בעלי האמצעי� או השאיפות החברתיות, הבדווי� המצליחי�

)Robertson-Smith 1963 .(זאת �, ע �ספק כי למציאות העכשווית יש השפעה על יכולת אי

מהגדה '' זולות''האפשרות להינשא לנשי� , לדוגמה, כ$. של הבדווי� לקיי� את הנוהג המסורתי

הקלה מאוד על אלה מה� , 1967רות שנפתחה לפני הבדווי� בנגב לאחר אפש, המערבית ומעזה

שהצליחו , כ$ הדבר ג� בנוגע לשכבת המתעשרי� החדשי�. שרצו לשאת אשה שנייה או שלישית

ג� א� בעבר לא השתייכו , אנשי� אלה. להשתלב בפריחה הכלכלית בישראל בשנות התשעי�

& Al-Arif(שיכלו להרשות לעצמ� כמה נשי� , י� או לבני המשפחות המכובדות'למעגל השיח

Tilley 1944: 75 ; הכלכלית המשופרת כדי , )133#129: 1974מרקס �את יכולת �כיו �מנצלי

. לבסס את מעמד� החברתי

דומה כי המעבר של מחצית מאוכלוסיית הבדווי� בנגב לעיירות הקבע דווקא מהווה , ואול�

, הות של רכישת מגרש ובניית בית מאפשרות רק לבודדי�העלויות הגבו. מכשול לפני ריבוי נשי�

; Boneh 1987: 269-270(להינשא לכמה נשי� , המצליחי� ביותר מבחינה כלכלית

Jakubowska 1988: 149 .(�מדויקי �סטטיסטיי �בידי נתוני אי �מתשאול , אמנ �אול

בדווי� הגרי� בישובי� מדגמי של מתדייני� בבית הדי עולה בבירור כי ריבוי נשי� נפו( בקרב

אפשר אפוא לסכ� ולומר כי המשמעות . יותר משהוא נפו( בקרב תושבי העיירות, ספונטניי�

#השינוי . כל אלה נותרו בעינ�#הנורמה המוסרית והרציונל החברתי , המסורתית של ריבוי נשי�

. ת של חיי היומיו�ברמת הנסיבו'', על פני השטח'' התרחש # קשה לאמוד את כיוונו , שכפי שראינו

#השינוי במבנה השטח יביא ג� לשינוי במבנה העומק התרבותי, ייתכ שבעתיד הרחוק יותר

. שינוי כזה עדיי לא התרחש, כיו�. חברתי

עולמו . המקרה שהוצג חוש& ג� את הזרות וחוסר ההבנה שבי הקאדי למתדייני� הבדווי�

, חוסר ההבנה כה גדול, לעתי�. מ� של הבדווי�שונה מאוד מעול, עירוני ממרכז האר(, של הקאדי

במקרי� שבה� , לדוגמה, כ$. עד שיש צור$ בתרגו� ממשי כדי ששני הצדדי� יבינו זה את זה

ובעלי הדי צריכי� לחזור במו פיה� על נוסח קבוע , מתבצעי� בבית הדי גירושי בהסכמה

עד שבני הזוג מביני� , ל דבריונאל( הקאדי לחזור כמה פעמי� ע, שנאמר תחילה על ידי הקאדי

הזרות שבי הקאדי לבעלי הדי חורגת מעבר לקשיי תקשורת הנובעי� מאוצר . מה עליה� לומר

במוב מסוי� אפשר לומר שבאה כא לידי ביטוי אותה איבה ישנה 14.מלי� שונה או מלהג שונה

החשדנות וחוסר האמו ה� נחלת� של שני . נושנה שבי הבדווי� הנודדי� ובי יושבי הקבע

שהדר$ הנכונה , דווי� מתייחסי� אל בית הדי ואל הקאדי כאל נציגי� של הרשות הב#הצדדי�

פעמי� . עימ� היא באמצעות העמדת פני� של תמימות ובורות הגובלות בטפשות ממש'' להסתדר''

שאות� לובשי� הבדווי� בבית הדי '', הת� שאיננו מבי''רבות נדמה למסתכל מ הצד כי פני

באול� ההמתנה שמחו( לבית הדי נוצר שיתו& פעולה אד הוק . אלא הצגהאינ� , לעתי� מזומנות

הממתיני� בעלי הנסיו מתדרכי� את הממתיני� שמעול� לא ביקרו בבית הדי . כנגד הרשות

ה� #אנשי� הממתיני� לתור�. ומסבירי� לה� אילו שאלות ישאל הקאדי וכיצד יש להשיב עליה

שהשניי� אכ ( על הסטטוס המשפחתי של בעלי הדי להעיד) לעתי� א& כמה פעמי�(נקראי�

; )וכדומה, או שלגבר אי אשה נוספת על זו הניצבת לפני הקאדי, לדוגמה, נשואי� וגרי� יחדיו

. א& על פי שהעדי� אינ� מכירי� כלל את בעלי הדי, עדויות מעי אלה ניתנות פעמי� רבות

בשיחות שקיימתי ע� שני . עוינות וחשדנותהקאדי� היושבי� בדי ג� ה� אינ� חפי� מביטויי

קאדי� שכיהנו בבאר שבע הדגישו השניי� כי אוכלוסיית הבדווי� המגיעה לבית הדי מזלזלת

אחד . בחוק המדינה ובשריעה כאחד ואיננה מתחשבת כלל בזכויות הנשי� ובעתיד הילדי�

והשני א& הרחיק , אותו'' ותיחמנ''או '' סידרו''הקאדי� אמר שאיננו רוצה שהבדווי� יאמרו כי

והוא עושה לפיכ$ הכול כדי לחשו& את , לכת וטע כי הבדווי� מנסי� להערי� על בית הדי

בשאלות שה� מפני� אל בעלי , דעת� זו של הקאדי� על הבדווי� מוצאת ביטוי בבית הדי. האמת

הוא איננו : רשהקאדי חוקר לסיבות אשר הביאו בני זוג להתג, לדוגמה, כ$. הדי ואל העדי�

זה ע� זה ושואל את האשה שוב ושוב א� הבעל '' אינ� מסתדרי�''מקבל את טענת� כי פשוט

א& על פי שנוכחות האפוטרופוס במשפט איננה , נוס& על כ$. אינו רוצה לשאת אשה אחרת על פניה

ג� קרוב במקרי גירושי נוהג הקאדי לפני� משורת הדי ועומד על כ$ שבאול� ינכח , חובה שרעית

בעת אישור . כדי למנוע את הבעל מלהפעיל לח( על האשה או מלאיי� עליה, משפחה של האשה

#כדי לוודא שאכ היא, דורש הקאדי מהאשה להוריד את כיסוי הפני�) 'באת זואג'את(נישואי

הבדווי� אינ� בוחלי� בשו� , ''כפי שאמר לי אחד הקאדי�. היא בעלת תעודת הזהות שהוגשה לו

או מישהי , מתייצבת בבית הדי אחותה של האשה, מסיבות כאלו או אחרות, ולעתי�'', לתרגי

. אחרת

שעלול להפו$ לעימות , המפגש בי עולמות תרבותיי� כה שוני� הוא מפגש בעייתי ורגיש

בי '' מקד� החיכו$''וכדי להפחית את , כדי לצמצ� את סכנת העימות. חזיתי בכל רגע נתו

על חוסר ההבנה ועל אי האמו שבי הקאדי , ר$ בגור� משכ$ שיגשר על החשדנותיש צו, המערכות

תפקיד , לפיכ$ נוצר בבית הדי השרעי בבאר שבע תפקיד בלתי פורמלי יחיד במינו. לבעלי הדי

שמתמצא היטב בשלוש מערכות החוק הנבדלות ומשמש בבית הדי כמעי , הטוע השרעי המקומי

ויכולתו לרדת ה לסו& דעתו של הקאדי , של הטוע הבדווי בבית הדינוכחותו. מתוו$ או מגשר

אפשרו לו להתערב בדיו ולהביא לפתרו שהוא מטובת� של , וה לרצונ� של בעלי הדי הבדווי�

. כל הצדדי�

, הקאדי הוא אישיות חיצונית. לזרות שבי הקאדי למתדייני� יש ג� צדדי� אחרי�, ואול�

לפיכ$ הוא ; כי� הפנימיי� ובמאבקי הכוח המתחוללי� בחברה הבדוויתשאיננה מעורבת במהל

בית הדי השרעי בבאר שבע משמש לעתי� כמקו� מפלט , ואכ. פוסק אובייקטיבי וחסר פניות

. והקאדי הוא מעי אומבודסמ לפניות של אנשי� הרואי� עצמ� נפגעי� מ המשפט המנהגי

נוטה , כיה של חברה החיה על פי הקוד האגנטיכמערכת משפט המבטאת את ער, הער& הבדווי

שמאחוריו עומדת , החזק. ליישו� פסקי די של איפה ואיפה, לפחות, או, לפסיקה של איפה ואיפה

בלי שיהיה אפשר למנעו מכ$ , יכול להתעמר בחלש ולנהוג בו בחוסר צדק, קבוצת שארי� גדולה

ושי שבה� משפחת האשה חלשה ממשפחת תופעה זו באה לידי ביטוי במקרי גיר). 1991בר צבי (

15.הבעל

� בית הדי� כמפלט� של החלשי

חזרה להתגורר בבית אביה ביחד ע� שני ילדיה וזו , גירש את אשתו, ערפי' שהיה נשוי בזואג, בעל

בצר . א$ הסכו� לא הספיק לצרכיה�, הבעל אמנ� הסכי� לשל� מזונות לאשה ולילדיה. הקטני�

יכיר בנישואי , לה� פנו האשה ובני משפחתה לבית הדי השרעי בבקשה שייחס את הילדי� לאב

בעת כתיבת שורות אלו . ת בהתא�ויפסוק מזונו, על סמ$ החיי� המשותפי� והילדי� המשותפי�

הבעל נמצא עתה . אול� אי ספק כי בית הדי יכיר בחוקיות הנישואי, המשפט עודנו מתנהל

א& על פי (אישור נישואיו לשנייה ; כיוו שהוא כבר נשוי לאשה אחת בנישואי שרעיי�, במיצר

. יביא להאשמתו בביגמיה!) שהתגרש ממנה

, ואי שרעיי� פורמליי� א$ גירש את אשתו זמ קצר אחר כ$שנישא בניש, גבר: מקרה אחר

מאחר שהשתיי$ . דרש שמשפחת האשה תחזיר לו את דמי המוהר ששיל� ואת הוצאות החתונה

דרש סכו� גדול מאוד וסירב לרשו� את הגירוש בבית , לחמולה גדולה בעלת סטטוס חברתי גבוה

א$ , בעלה אמנ� גירש אותה: מעי עגונההאשה נותרה כ. הדי לפני שיקבל את הסכו� במלואו

האשה ואביה פנו . בלא אישור בית הדי לא היה לגירושי תוק& והיא לא יכלה להינשא מחדש

הבעל סירב להגיע לדיוני� למרות הזימוני� . לבית הדי בבקשה שיכיר בגירושי שכבר התבצעו

משהתברר לו כי בית הדי . אול� שני עדי� כשרי� העידו כי הוא אכ גירש את האשה, שקיבל

בתיווכו של ָעֵרב הגיעו . נעתר הבעל והסכי� להידבר ע� אבי האשה, עומד לפסוק ג� ללא נוכחותו

בעקבות זאת הופיעו . השניי� להסכ� בנוגע לסכו� שיוחזר לבעל א� יגרש את אשתו בבית הדי

שהאשה מוחלת על זכויות תו$ , הבעל ואשתו יחדיו בבית הדי ואמרו את נוסח הגירושי בהסכמה

העביר הערב לידיו את , לאחר שמילא הבעל את התחייבותו). טלאק מבאראה(הממו המגיעות לה

כי עצ� דרישתו של הבעל לקבל פיצוי על הוצאותיו , יש לציי. הסכו� ששילמה משפחת האשה

עליו ,מנוגדת לחלוטי להלכה השרעית הקובעת כי כאשר הבעל מגרש את אשתו שלא באשמתה

16.מוטלת החובה לפצות את המגורשת ולשל� לה את המוהר הדחוי ואת מזונותיה בתקופת הִעדה

דומה כי הפנייה לבית הדי השרעי לש� , ראשית: שתי מסקנות עולות מ המקרי� שתוארו להל

הפנייה לבית הדי עונה על , למעשה. פתרו סכסוכי� פנימיי� נתפסת כלגיטימית בעיני הבדווי�

המחסור באמצעי כפייה #בטית המסורתית לוקה בה חולשה מבנית בסיסית שהחברה הש

אנשי� הרואי� עצמ� מקופחי� על ידי . נורמטיביי� שיחייבו את החזק לנהוג בהגינות ע� החלש

, מוצאי� מפלט בבית הדי השרעי, וא& אנשי� החוששי� מראש לפנות אליו, המשפט המנהגי

י$ במקביל להל, כפי שראינו בתיאור המקרה האחרו, שנית17.המבטיח שזכויותיה� לא ייפגעו

שני ההליכי� מתעלמי� , לכאורה. המשפטי בבית הדי ממשי$ להתקיי� ג� הלי$ שיפוטי מנהגי

לבית : התלות ביניה� היא מוחלטת, למעשה; זה מזה ובפסיקותיה� לא נזכר כלל ההלי$ המקביל

והסכ� זה מתאפשר רק בתנאי שינהגו באופ הרצוי , הדי מגיעי� רק לאחר שהושג הסכ� מנהגי

. בבית הדי

או כדי להשיג טובות , הגילוי כי אפשר לנצל את סמכותו של בית הדי לש� מימוש אינטרסי�

אסטרטגיית ''בניגוד מוחלט ל. איננו נחלת� של הפרטי� החלשי� בלבד, הנאה כאלו או אחרות

הבדווי� מפגיני� לעתי� בקיאות וערמומיות רבה בניצול היתרונות , שנזכרה קוד�'' התו�

. עובדה זו מומחשת היטב במקרי� הבאי�. כה השרעיתהקיימי� בהל

� בית הדי� ככלי למימוש אינטרסי

והאשה נפטרה עקב , לבני הזוג לא היו ילדי� משותפי�. אד� מבוגר נשא אשה לפני שני� אחדות

#זמ מה אחר כ$ הגיש אביה תביעה לקבלת חלקו השרעי בירושה שהותירה המנוחה . מחלה

לאבי האשה לא , ועל פי חוק הירושה האזרחי, על פי המשפט הערפי. רהטכשישית של מגרש בעיר

התביעה נידונה כמה פעמי� בבית הדי והקאדי פסק לבסו& 18.היתה כל דריסת רגל שהיא במגרש

, הבעל לא הסכי� לחתו� על פסק הדי. שהעזבו יחולק בהתא� להלכה השרעית ולתביעת האב

שבית הדי השרעי מוסמ$ ומכיוו, א& על פי שהסכי� מלכתחילה להתדיינות בבית הדי השרעי

בוטל פסק הדי , לפסוק בענייני ירושה רק במקרי� שבה� יש הסכמה בי כל הנוגעי� בדבר

. והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי

דוגמה נוספת לניצול ההלכה השרעית הדקדקנית אפשר לראות במקרי� שבה� אשה

) נאשזה( שיוכרז עליה כמורדת והמעוניינת לפרק את קשר הנישואי בלי, המסוכסכת ע� בעלה

הבעל , על פי ההלכה המוסלמית. דורשת מבעלה להסדיר לה בית שרעי, ובלי שייפגעו זכויותיה

, מטבח#בית הכולל את כל השירותי� הנחוצי� , כלומר('' בית מלא''מחויב להעניק לאשה

ובו של הבעל בסיר. המופרד מבית� של שאר בני משפחתו) 'חדר שינה וכו, שירותי�, מקלחת

א� הבעל איננו 19.יש משו� עילה לתשלו� מזונות, או באי יכולתו לעמוד בה, למלא דרישה זו

אחד , מחאכמי(ממנה בית הדי שני בוררי� , )טאעה(מוכ לגרש את האשה ודורש שלו� בית

מטבע הדברי� פועלי� בוררי� אלה במסגרת . שתפקיד� לנסות להגיע לפשרה, )מטעמו של כל צד

א� שני הבוררי� אינ� מסכימי� זה . ניתנת בהתא� לדי השרעיאול� חוות דעת�, המנהג הבדווי

פסיקת הרוב היא . שתפקידו להכריע בי השניי�, ממנה בית הדי מחאכ� נוס& מטעמו, ע� זה

נזאע ושקאק בי # לחוק זכויות המשפחה העוסמאני 180הלי$ בוררות זה נקבע בסעי& (מחייבת

).Layish 1975:168-172וראה ; בני הזוג

השאלה הראשונה נוגעת . ארבעת המקרי� האחרוני� מעלי� כמה שאלות עקרוניות נוספות

הנוצרת עקב , פועלי� במסגרת המשפטית) למשל, להבדיל מקבוצה חברתית(לאופ שבו פרטי�

, כל אחת משלוש מערכות החוק הללו היא מערכת כוליית. המפגש בי מערכות החוק השונות

לחובותיו ולזכויותיו של , � על כל שאלה המתעוררת ביחס למקומוהמתיימרת לספק מענה של

ערכיי� של כל אחת מ המערכות שוני� בתכלית אלה # היסודות התרבותיי�. הפרט בחברה

החוק הישראלי האזרחי הוא . וכתוצאה מכ$ שונה ג� האופ שבו ה תופסות את עצמ, מאלה

השריעה היא חוק אלוהי ; ת היסוד של הפרטחוק ליברלי המחויב בראש ובראשונה לשמירת זכויו

ואילו הער& הבדווי הוא חוק , שאי מדינה או סמכות אנושית זו או אחרת רשאית לשנותו, נצחי

כבודה של קבוצת השארות # שהער$ המרכזי שהוא מייצג הוא השמירה על הִערד , שבטי

ות פילוסופיות משפטיות שבבסיס עומד, דומה כי שלוש מערכות אלה, לכאורה. הפטריליניאלית

במובני� רבי� לובש המפגש בי שלוש , ואכ. אינ יכולות כלל לדור בכפיפה אחת, כה שונות

הרי הוא , ג� א� תיאור זה מדויק במידה רבה. המערכות חזות של מאבק על שליטה ודומיננטיות

רכות ולהפיק האוכלוסייה הבדווית מצליחה לתמר בי המע, כפי שראינו. מוגבל וחלקי בלבד

ה משלימות זו את , יותר משהמערכות מתנגשות זו בזו, בעבור הבדווי�. יתרונות מכל אחת מה

השריעה , החוק הישראלי: ליל אבו רביעה'בלשונו הציורית של ח, או, זו ומתפקדות בהרמוניה

, כאשר השמש במזרח, בשעות הבוקר. והער& משולי� לשלושה קירות הניצבי� בכיווני� שוני�

וע� , בצהרי היו� מצל הקיר השני והבדווי יעבור אליו, ואז יושב הבדווי תחתיו, מצל הקיר האחד

משל זה מבטא במדויק את המגמה . המטיל אז את צילו, יעבור אל הקיר השלישי#ערב

ויהיו אלה נשי� המנסות לשפר את #'' הבדווי�''. האופורטוניסטית העולה ממקרי הבוח שלנו

משפחות שהסטטוס שלה נמו$ או סת� בעלי אינטרסי� המזהי� אפשרות , תימעמד החבר

, מושלמת שבי המערכות ופועלי� להשגת טובות הנאה# מנצלי� את החפיפה הלא#לרווח אישי

. שאי ביכולת� להשיג במסגרת משפטית יחידה

ל הא� יחס� ש: תתעורר שאלה נוספת, א� נקבל את מטאפורת הקירות כפשוטה, ואול�

או שמא אפשר לזהות , תוצאה בלבד#הבדווי� לשלוש מערכות המשפט הוא אינסטרומנטלי ותלוי

הא� ייתכ כי בניגוד למערכות חוק , יתר על כ? היררכיה בגישת� כלפי כל אחת מ השלוש

? הער& הבדווי משולל כל אלמנט של התנגדות אל מול החברה הרחבה, מנהגיות אחרות

אי ספק שהער& הוא מערכת המשפט . ממדיות# לות אלו ה מורכבות ורבהתשובות על שא, כצפוי

וככזאת היא המובנת , המבטאת באופ המובהק ביותר את ערכיה של החברה הבדווית

את גישת� האינסטרומנטלית בעליל של הבדווי� למערכות המשפט השונות . ביותר'' טבעית''וה

: אפשר לנסות להסביר בכמה אופני�

נוכל לתאר את , ורשה לנו לחטוא במעט מהותנות תרבותית כזו של לורנס רוזא� י, ראשית

התרבות הבדווית כבעלת גמישות אינהרנטית ביחסה לסמכות חיצונית בכלל ולמערכות משפטיות

לבדווי תכונות המקנות לו גמישות לגבי מצבי� מנוגדי� ''): שבו(כפי שכותב שבתאי לוי , בפרט

גמישות זו מאפיינת אותו ג� כלפי מצבי� פוליטיי� וערכי� רוחניי� . שאליה� הוא נקלע לפעמי�

: 1980לוי ('' נוקשות ועיקשות באימו( ערכי� לא מותאמי� הינ� גור� מזיק בתנאי המדבר[...].

יחסי הגומלי המורכבי� בי הנוודי� , אולי, או, ייתכ אמנ� שתנאי הקיו� הקשי� במדבר). 440

האופורטוניז� , כ$ או כ$. ''אישיות הבדווית''רו יסוד אופורטוניסטי בה� שהחדי, ליושבי הקבע

והגמישות מאפייני� את התרבות הבדווית לא פחות משמאפייני� אותה הערכי� המבוטאי�

כי הפקת היתרונות מכל שלוש מערכות החוק נאמנה בהחלט , אפשר לומר לפיכ$. במשפט הערפי

. של התרבות הבדווית'' רוחה''ל

. ייתכ כי התשובה על השאלה הראשונה מצויה בהבדלי� הקיימי� בי המערכות עצמ,שנית

אפשר למק� את שלוש המערכות על פני קו רצ& הנע בי הבטחת זכויותיו של הפרט , כפי שראינו

ובי התעלמות ממנו והדגשת הקבוצה החברתית כקטגוריה שיש לשמור , והימנעות מאפליה נגדו

הער& הבדווי נמצא , סמו$ לקוטב הראשו, כאמור, האזרחי הישראלי מצויהחוק . על זכויותיה

ייתכ כי בחיפוש אחר סעד . בי שני הקטבי�, ואילו השריעה נמצאת באמצע, בקוטב השני

. הפנייה למערכת זו או אחרת נובעת בראש ובראשונה מצורכי השעה ומסיכויי ההצלחה, משפטי

, כאשר; יר להניח כי ייעשה שימוש במשפט המנהגיסב, כאשר כבוד המשפחה עומד על הפרק

הוא , )היא תתנכר לו, או א& גרוע מזה(הפרט סבור כי משפחתו לא תוכל לעזור לו , לעומת זאת

אי ספק כי מצב ענייני� זה . או אפילו לבית משפט אזרחי, יפנה קרוב לוודאי לבית הדי השרעי

הבדווי� , וכפי שראינו, ני בעל הדי הבדווימרחיב את מעגל האופציות המשפטיות העומדות לפ

. למדו לעשות בה שימוש

, באשר לשאלה א� הער& המנהגי הוא מקור לייחוד תרבותי וליצירת זהות בדווית

כאשר שוחחתי ע� בעלי די , לא אחת. אי הדבר כ$, התרשמותי שלי היא כי לפחות כלפי חו(

ניגשו אנשי� , למשל, בחלק מסוי� בירושהלהינשא או לזכות, וחקרתי לפשר רצונ� להתגרש

וגערו בבני שיחי על שה� חושפי� לפני זר את הנורמות '' בחצי אוז''אחרי� שהקשיבו לשיחה

דומה כי קבוצה לא מבוטלת בקרב הבדווי� עברה תהלי$ . ואת כללי ההתנהגות של הבדווי�

הער& הבדווי , ני קבוצה זובעי. אורתודוקסי#אסלאמיזציה והפנימה את סול� הערכי� האסלאמי

האסלא� , קרוב לוודאי כי עבור קבוצה זו. הינו אסלא� קלוקל ובוודאי שאינו מקור לגאווה

. והשריעה ה� שממלאי� את הפונקציה של ההתנגדות למדינת ישראל היהודית

נפנו& ''ג� בקרב בדווי� שאינ� חדורי רגשי נחיתות כלפי האסלא� האורתודוקסי לא נתקלתי ב

הבדווי� ה� לא רומנטיקני� אלא 20.בער& ערכי וטהור כאמצעי ליצירת זהות תרבותית'' גנתיהפ

המבנה , כפי שכבר צוי. והשימוש שנעשה בער& המנהגי הוא לא סמלי אלא פרקטי, פרגמטיסטי�

אפילו בעיירות , מתקיי� ג� כיו�, המבוסס על יחידות שארות פטריליניאליות, החברתי השבטי

ולמערכת הערכי� הנמצאת , למבנה החברתי הזההגיבוי המשפטי ). Jakubowska 1988(הקבע

תפקיד מרכזי בשימור אורח החיי� המסורתי , לפיכ$, נית על ידי הער& המנהגי הממלא, בצידו

. של הבדווי�

פ נוס& של האינטראקציה בי שלוש מערכות המשפט נוגע לאופ הטיפול בעברייני� המֵפרי�

הבדווי� עוקפי� את החוקי� האוסרי� , שראינוכפי. את החוק הישראלי בתחומי המעמד האישי

כאשר הקטינה עוברת , ואול�. באמצעות שימוש במשפט המנהגי, נישואי לקטינה וריבוי נשי�

או כאשר מסיבה זו או אחרת מתעורר צור$ לרשו� את הנישואי , את גיל המינימו� לנישואי

לנישואי ) 'באת זואג' או אתתסדיק(מגיע הזוג לבית הדי ומבקש אישור שרעי , פורמלית

א� האישור , שכ; )המגובה בעדות� של שני עדי� כשרי�(הקאדי נעתר תמיד לבקשה . הערפיי�

החוק , יחד ע� זאת. יהיה בכ$ משו� הכרזה על קיו� חיי אישות בניגוד להלכה, לא יוענק

ולהעביר את הישראלי מחייב את הקאדי לציי ברישומי בית הדי כי נעשתה עבירה על החוק

בי עשרי� , לדבריו של אחד הקאדי�. המקרה לטיפולה של הנהלת בתי הדי השרעיי� בירושלי�

. לשלושי� אחוזי� של התיקי� בבאר שבע זוכי� לטיפול כזה

החוק האזרחי קבע שיש להטיל עונשי� חמורי� על עברייני� המורשעי� בביגמיה או

אול� למעשה . או קנס כספי גבוה, י� של מאסר בפועל כשנתיי� עד שלוש שנ#בנישואי ע� קטינה

המערכת מגלה סובלנות רבה כלפי ; כמעט שלא מוגשי� כתבי אישו� על עבירות שנעשו על רקע זה

העובדה כי . המסורת האתנית הייחודית של הבדווי� ומעלימה עי בדר$ פורמלית זו או אחרת

ה על , לדעתי, עיר של הבדווי� בנגב מעידההמנהגי� הללו נפוצי� ביותר ג� בקרב בני הדור הצ

הבדווי� מתייחסי� לנושא בבחינת . חוסר שיניו של החוק וה על נכונות� של הבדווי� להסתכ

או שהסולטא עצמו , או שגמלו של הסולטא ימות, או שאני אמות, עד שאצטר$ לתת את הדי''

. ''ימות

נה אדישה למגזר הבדווי ומגיבה על אינ, או לפחות מערכת המשפט שלה, מדינת ישראל

המדינה מגלה סובלנות רבה למסורת השבטית ונמנעת מלאכו& , כפי שראינו. המתרחש בו

המחוקק הישראלי משתדל לסתו� פרצות המאפשרות , יחד ע� זאת. בקפדנות את החוק כלשונו

, טחת הכנסה התקבל בכנסת תיקו לחוק הב1987ביולי , לדוגמה, כ$. ניצול לרעה של תקנותיו

לפיו גבר ואשה שאינ� נשואי� א$ מנהלי� משק בית משות& ייחשבו לצור$ קבלת התשלומי�

התיקו בא למנוע ניצול פרצה בחוק על . כמשפחה ויקבלו קצבה אחת משותפת מהביטוח הלאומי

א$ ממשי$ לנהל משק בית , שמאפשרי� לזוג המתגרש לכאורה, ידי עריכת גירושי פיקטיביי�

21.התופעה עודנה רווחת בקרב הבדווי�, כפי שראינו, אול�. לקבל קצבה כפולה,משות&

סיכו� ומסקנות

בפרספקטיבה רחבה יותר אפשר להציג את הטרילמה המשפטית הייחודית המתקיימת בבית הדי

החוק האזרחי הישראלי מתווה את . השרעי בבאר שבע כמערכת יחסי� בי שלוש מערכות חוק

, י הדיו בבית הדי השרעי ואת סמכויותיוהוא שקבע את סדר, מבחינת הנהלי�: העל#מסגרת

למעשה . הוא שאימ( את חוק המשפחה העוסמאני וקבע תקנות המגבילות אותו, ומבחינת התוכ

, כי החיכו$ בי השריעה לחוק המנהגי לא היה מתקיי� כלל אילולא חוק המדינה, אפשר לטעו

דרישות , יתר על כ. הבדווישהכיר בלגיטימיות של הדי השרעי א$ לא בלגיטימיות של הער&

להזדקק ) כמו ג� את יתר אזרחי המדינה המוסלמי�(המדינה ה שמאלצות את הבדווי�

: ''גזר''וה'' מקל''החוק האזרחי משלב את ה, על חיצונית#כמסגרת. לשירותיו של בית הדי השרעי

יק שפע של ומצד שני הוא מענ, מצד אחד הוא מאיי� בקנסות וא& במאסר על הפרת תקנותיו

, למשל קצבאות הביטוח הלאומי, טובות הנאה למי שנוהג בהתא� לנורמות שנקבעו בחוק

האינטראקציה בי החוק הישראלי לדי השרעי מתמקדת . ועוד, קצבאות ילדי� והשלמת הכנסה

מכיוו שהפסיקה המשפטית כשלעצמה . הלכתי של הפסיקה הנורמטיבית#כמוב בממד המשפטי

אסתפק רק בציו העובדה כי המפגש ע� החוק האזרחי שינה , של מאמר זהאיננה מעניינו

22.מהותית את ההלכה הנורמטיבית הנהוגה כיו� בבתי הדי השרעיי� בישראל

שקבע '' כללי המשחק''בהתא� ל, הער& והשריעה נאבקי� זה בזה על השלטת נורמות התנהגות

טטוס הגדרת הס#זירת המפגש העיקרית שלה� היא הספירה של המעמד האישי . החוק הישראלי

והגדרת החובות והזכויות הכרוכות , כיורש וכדומה, כאפוטרופוס, כגרוש, של הפרט כנשוי

בדר$ , נראה כי דווקא ידו של המנהג היא על העליונה, בניגוד למה שאפשר לצפות. בסטטוס זה

השריעה מתכופפת לפני , כפי שמציי הקאדי אחמד נאטור שכיה בבית הדי בבאר שבע. כלל

פעולתו של בית הדי השרעי בבאר שבע מסתכמת , בסופו של דבר. נה מתעמתת עימוהמנהג ואינ

: 1991נאטור (המנוגדות לחלוטי להלכה השרעית , במת גושפנקא בדיעבד לפעולות מנהגיות

הבדווי� משתמשי� ביודעי בתקנות , וכפי שראינו, אול� המנהג אינו ריבוני לחלוטי23).111

או שינויי� כאלה או אחרי� , השימוש ז. השרעיות כדי לשפר את מעמד� במסגרת המנהגית

אינ� שומטי� את הבסיס היציב מתחת למהותו של הער& ואינ� הופכי� , בנורמות ההתנהגות

המשפט ''שהגיעו למסקנה כי , בניגוד לכמה אנתרופולוגי� של המשפט. ''לא אותנטי''אותו ל

יה באמצעות המסורתי אינו מסורתי כלל ולמעשה הוא תופעה חדשה המקבלת לגיטימצ'' המנהגי

נראה לי , )Chanock 1985; Starr & Collier 1989; Sierra 1995(אידיאולוגיה של עתיקות

הדינמיות , למעשה. כי הער& הבדווי הוא בפירוש שריד אותנטי של המבנה החברתי המסורתי

המתגלה בבית הדי השרעי מעידה יותר מכל דבר אחר על חיותו של הער& ועל הרלבנטיות שלו

. היומיו� של הבדווי� בנגבלחיי

# אפשר אולי לשרטט פרדיגמה שתסביר את אופ התמודדות של חברות שבטיות, ככלל

חברות אלו מנהלות . מסורתיות ע� האתגרי� הנכפי� עליה על ידי מדינת הלאו� המודרנית

י וכולל אול� קרב זה אינו מונולית, נגד הכוחות החיצוניי� הדוחפי� לעבר שינוי'' קרב נסיגה''

את # כדי להמשי$ ולקיי� את המבנה החברתי המסורתי . ''מלחמה נקודתית''אלא נושא אופי של

מוכני� הבדווי� לוותר על מאפייני� שוליי� אחדי� של #יחסי השארות ואת מערכת הערכי�

שהכניסו קומקו� חשמלי לחדרי החברי� , כמו הקיבוצי� בשנות השישי�. אורח חייה� המסורתי

על הגמל ועל מרעה , כ$ ג� הבדווי� שנאלצו לוותר על האוהל'', קיבוציי�'') אז(דיי נותרו א$ ע

קבוצת #הדברי� המהותיי� באמת . א$ נותרו בדווי� לכל דבר ג� בעיירות הקבע, העיזי�

דומה כי האסטרטגיה . נותרו בעינ�# תרבותיי� #דפוסי הנישואי והדימויי� החברתיי�, השארות

המאפשרת לבדווי� לוותר על מאחז אחד של תרבות� רק כדי לבסס את אחיזת� , גהשל קרב נסי

כ$ לדוגמה . מאפיינת ג� חברות אחרות המצויות בסיטואציה דומה, חשוב יותר, במאחז אחר

החוקר את תגובותיה של שלוש חברות מסורתיות אינדונזיות לפעולותיה של המדינה , כותב בוא

בני כל אחת מהחברות הללו מזהי� את ההתקפות על אושיות התרבות '': האינדונזית המודרנית

או כדי למנוע שינויי� (וכדי להקדי� רפואה למכה , שלה� כמאיימות ביותר על זהות� התרבותית

'' ה� מוכני� לבצע שינויי� במנהגי� או בתחומי� אחרי� של המערכת החברתית) בתחומי� אלה

)Bowen 1988: 266.(

עד כה הצטיירה תמונה חלקית ומטעה , ואול�. י תקפה בדיו על הבדווי�אבחנה זו בוודא

במקרי� מסוימי� הוא נובע ג� ; הדח& לשינוי אינו נכפה מבחו( בלבד, כפי שראינו. במקצת

משמשי� כסוכני שינוי ) ובקרב הבדווי� אלו בעיקר נשי�(פרטי� חלשי� בחברה . מבפני�

מה המנסה לעמוד על דפוס היחסי� בי חברות מסורתיות פרדיג. הפועלי� לשיפור מצב�, פנימיי�

איננה יחידה , ואפילו היא מסורתית, למדינה מודרנית חייבת אפוא להביא בחשבו כי החברה

ג� בחברה מסורתית יש ריבוד חברתי ויש מאבקי כוחות לרכישת . אחת הומוגנית ובלתי נפרדת

וע� המדינה המודרנית מהווה בעת המפגש ע� החברה הרחבה . סטטוס ומוביליות חברתית

ובעונה אחת ג� רקע וג� גור� פעיל לדינמיקה הפנימית בקרב קבוצות חברתיות ופרטי� בחברה

לביסוס זהותה הייחודית ) ''כגו&''(במקביל למאבקה של החברה המסורתית . המסורתית

פנימיי� מתנהלי� ג� מאבקי�, וביחד ע� מאבק זה, ולמציאת מקומה במסגרת החברה הרחבה

בתו$ החברה ובי '' ההתרחשות הפנימית''למעשה מתקיימת כא מעי דיאלקטיקה בי . בתוכה

. שתי ההתרחשויות שלובות זו בזו ומשפיעות האחת על השנייה''; ההתרחשות החיצונית''

במכבש אידיאולוגי ) א� כי באופ חלקי בלבד אצל הבדווי�(דיאלקטיקה זו מלווה פעמי� רבות

ייתכ כי אידיאולוגיה בוטה זו היא שהביאה חוקרי� כה . אינטרסי� כאלה או אחרי�המשרת

. לפיה למעשה לא קיימת כלל זהות מסורתית אותנטית, )לדעתי, המוגזמת(רבי� למסקנה

כדי לפענח מצבי� מורכבי� של מפגש בי , ולפיה, מסקנה מתודולוגית עולה א& היא ממאמר זה

תרבותי של אחת משתי התרבויות # תרבותי וא& לא בניתוח פני�# יתוח ביתרבויות שונות אי די בנ

עד כמה שהדבר (כדי לרדת לעומק משמעות של התופעות הנצפות . או של כל אחת מה בנפרד

ומתו$ כ$ לבחו את אופ , יש לנתח את האינטראקציה בי התרבויות על ממדיה השוני�, )אפשרי

ע� ) בחברה אחת בלבד, כמוב, ב המחקרי� מתמקדי�רו(ההתמודדות של החברה הנידונה

ממדיות על #רק ניתוח מסוג זה עשוי להביא לתוצאות שלא יהיו מוגבלות וחד. המפגש התרבותי

. פניה

מ התצפית בבית הדי השרעי מתבקשת המסקנה לפיה , באשר לחברה הבדווית עצמה

בלי , וכל זאת, מה את המיטבהבדווי� מצליחי� להתאי� עצמ� לנסיבות המשתנות ולהפיק

קרוב לוודאי שהתמונה המצטיירת בבית , יחד ע� זאת. לשנות מהותית את אורח חייה� המסורתי

משו� שהיא משקפת בעיקר מקרי� חריגי� המגיעי� לבית הדי בשל , הדי לוקה בהטיה

חברה הא� תעמוד לה ל. והשינוי שעברה החברה הבדווית הוא למעשה עמוק בהרבה, חריגות�

ג� לנוכח תהליכי העיור הנכפי� עליה מלמעלה וג� לנוכח , הבדווית יכולת ההסתגלות שלה

הא� תישאר המודרניזציה בקרב הבדווי� בגדר ? תהליכי האסלאמיזציה המתחוללי� בה

או שמא ייאלצו הבדווי� לשנות ג� את דפוסי , טלפוני� סלולאריי� ומכוניות מיצובישי בלבד

ימי� יגידו א� תצליח החברה הבדווית לשמור על ? החברתי שלה�המחשבה ואת המבנה

וכחברות מסורתיות , או שמא יגבר כוחה המאחיד של הקידמה, לכידותה השבטית ועל ייחודה

. אחרות ייאלצו הבדווי� להיטמע בחברה המודרנית הרחבה

הערות שוליי�

מינויו של קאדי ע� , 1996במאי , מצב זה השתנה חודשי� ספורי� לאחר תו� המחקר .1

.מקומי לבית הדי השרעי בבאר שבע

.Just 1992ראה על כ$ ג� ; מנוגדות'' פרדיגמות''נראה לי מוגז� להגדיר כשתי .2

ביקורת על גישה זו ראה ; Geertz 1983; Rosen 1984, 1989a,b,cראה לדוגמה .3

.Just 1992; Gerber 1994; Falk Moore 1985אצל

Falk Moore 1978; Chanock 1985; Starr & Collier 1989 ;Naderראה לדוגמה .4

1990; Starr 1992; Sierra 1995 ; ביקורת על גישה זו ראה אצלJust 1992 ;

Messick 1993.

, שאינה שונה במהותה ממערכת המשפט הנהוגה כיו�, הוכחה לקיומה של מערכת כזו .5

; 1916משל שקיר ל, אפשר למצוא בעבודות שתיארו את החוק הבדווי בהתחלת המאה

Kennet 1925 ; &1933אל עאר ;Al-Arif & Tilley 1944 ; עוד על כ$ ראה אצל

Stewart 1987..

דיו ממצה ומקי& על חוק זכויות המשפחה העוסמאני ועל סמכויות בתי הדי השרעיי� .6

.1995ליש ; 1981שעשוע ; 1957שמש # ראה אצל גויטיי וב, בישראל

גירוש חוזר שאינו : עי'טלאק רג. א: בשלושה סוגי גירושיהדי השרעי החנפי מבחי .7

והבעל יכול לבטלו במעשה או בדיבור במש$ שלושת , מפקיע מיד את קשר הנישואי

העלול להיווצר א� בעל מגרש , קטגוריה זו באה למנוע מצב בלתי הפי$. חודשי ההמתנה

הבעל יכול . ר מכומתחרט על כ$ לאח, את אשתו בעידנא דריתחא או בלא שיקול דעת

וא& בלא לקבל את , אפוא להחזיר אליו את אשתו בלא שיצטר$ לערו$ חוזה נישואי חדש

, גירוש מוחלט לתקופת ביניי� קצרה: רא'טלאק באא בינונה סע. ב; הסכמת האשה

גירוש כזה נכנס לתוקפו א� הבעל לא חזר בו מ . המפקיע את קשר הנישואי בו במקו�

כדי לבטל גירושי כאלה יש צור$ בעריכת חוזה . ש$ תקופת הִעדהעי במ'הגירוש הרג

גירוש מוחלט לתקופת : טלאק באא בינונה כבראא. ג; נישואי חדש ובתשלו� מוהר חדש

קטגוריה זו באה ; הנכנס לתוקפו א� הבעל גירש את אשתו שלוש פעמי�, ביניי� ארוכה

הבעל יכול לשאת . חוזרי� ונשני�למנוע התעללות של הבעל באשתו על ידי גירוש והחזרה

של ) ממומשי�(על ידי נישואי , )תחליל(שוב את אשתו רק לאחר שהתבצעה התרה

ונישואי חדשי� לבעל הראשו לאחר שלושת חודשי , גירושי ממנו, האשה לגבר אחר

בשל ). 1966בתו$ אב עאבדי '' באב אלטלאק''וכ בפרק , 367: 1995ראה ליש (ההמתנה

וניות שבקטגוריה אחרונה זו נמנעי� בדר$ כלל הקאדי� בישראל מלפסוק גירושי הדרק

לפיה� הבעל אמר , במקרה הנידו כא הסתמ$ הקאדי על דברי אחד העדי�. כאלה

גירוש מוחלט לתקופת ביניי� ''ופסק על , )'''לאת'אנתי טאלק בת''ולא ('' אנתי טאלק''

.''קצרה

לנכו על פי ההלכה המוסלמית צריכי� להתקיי� בו כדי שקשר נישואי ייחשב לתק& ו .8

הצעת (אב וקבול 'איג, למשל נוכחות� של שני עדי� כשרי�, כמה תנאי� הכרחיי�

ייתכ ). Layish 1975: 14-15ראה (תשלו� מוהר ועוד , )נישואי ומת תשובה חיובית

ית טהורה ומבחינה הלכת, אפוא כי תנאי� אלה מתקיימי� במלוא� ג� מחו( לבית הדי

ו 'מכיוו ביכולתי לקבוע א� בנישואי שנערכו ללא המאד. הנישואי כשרי� למהדרי

רק בית הדי השרעי מוסמ$ לפסוק (מולאו התנאי� הלכתיי� הדרושי� ) רוש� הנישואי(

הרי שההבחנה הנערכת כא בי הנישואי השרעיי� לנישואיו , )א� הוא נדרש לה, בסוגיה

מתייחסת לא למאפייני� של הנישואי עצמ� אלא לשאלה א� קיבלו הערפיי� המנהגיי�

.ו ונרשמו בתעודות הזהות של בני הזוג'גושפנקא רשמית של הקאדי או של המאד

.1982על חשיבות גודלה של קבוצת האגנטי� בקביעת הסטטוס החברתי ראה קרסל .9

).1933& עאר# אל(עאר& #בספרו של עאר& אל'' מהר#ואל' זואג#אל''ראה בפרק .10

.1988ראה הונדט , על היחסי� השוררי� בי נשי� בדוויות הנשואות לגבר אחד .11

יפטור אותה מ הצור$ , סטטוס של אזרחית ישראל יקנה לאשה זכאות לקצבאות שונות .12

ויאפשר לבטח , בקבלת אישורי שהייה בתחומי הקו הירוק ומאי הנעימות במחסומי�

זהו המניע , שבאמצעותו הגיעו להסכ�, רעילדברי הטוע הש. אותה בביטוח בריאות

.שעמד מאחורי הגירושי שתוארו כא

ראה , על תופעת הגירושי הפיקטיביי� לש� השגת קצבה מוגדלת מ הביטוח הלאומי .13

.396: 1974ליש

קשיי� הנובעי� משימוש בשפה ספרותית , על קשיי התקשורת בבתי הדי השרעיי� .14

ראה , )על ידי בעלי הדי( ובלהג מדובר מאיד$ גיסא )על ידי הקאדי(גבוהה מחד גיסא

Wurth 1995: 321; Messick 1993: 186-187 .

Kressel; 124#120: 1974ראה מרקס , באשר לדפוס הנישואי הנהוג אצל הבדווי� .15

1992.

אלא א� כ האשה משחררת את , השריעה קובעת כי על הבעל לשל� פיצויי� לגרושתו .16

, גירושי אלה אפשריי� בתנאי� מסוימי�( על דעתה היא עצמה מחוזה הנישואי

על פיצויי� המגיעי� לאשה בגירושי ). 368#367: 1995ראה ליש ''; לע'טלאק ת''המכוני�

.232#222: 1957שמש #ראה גויטיי וב, שאינ� שחרור עצמי

נפגעי משפט ''המשמשי� יעד לפניית� של , נראה כי התופעה של בתי משפט ממלכתיי� .17

ראה למשל מחקרי� על קהילות . רווחת במדינות שקיימת בה סיטואציה דומה'', מנהגי

על אוכלוסייה שחורה , )Sierra 1995: Nader 1990(שונות של אינדיאני� במקסיקו

ועל אוכלוסייה שבטית שהתיישבה ) Mccal 1995(דרו� אפריקה , בפרבר של יוהנסבורג

).Wurth 1995(בעיר צנעא בתימ

על הלכות ; 48#47: 1991רביעה # דוד ואבו#ב, וקי הירושה המנהגיי� ראה קרסלעל ח .18

.Layish 1975: 279-282הירושה השרעיות ראה

.Antoun 1990ראה , על אסטרטגיות שנוקטות נשי� כדי להשיג גירושי .19

ג� במקרה זה אי בידי סטטיסטיקה אמינה המאפשרת לסווג את הלכי הרוח הללו .20

מ התצפיות בבית הדי עולה שהפוריטניות , יחד ע� זאת. יות מובהקותלקטגוריות שיוכ

משמרי� '' בדווי�''בעוד ה, יושבי העיירות'' פלאחי�''האסלאמית מאפיינת יותר את ה

יחס של כבוד נומינאלי המלווה בהתנהגות , קרי, עדיי את יחס� המסורתי לאסלא�

).Layish 1984(בפועל שאינה מתיישבת ע� האסלא�

בית הדי הארצי , כב, ע''וכ פד, לב, בתו$ דברי הכנסת, 21.5.1985ראה דיו בכנסת מיו� .21

320#'', עזיזה אלעביד ואחרות נגד המוסד לביטוח לאומי, ''04#136/מט' דיו מס, לעבודה

311.

.1995על השינויי� בפסיקת� של הקאדי� ראה ליש .22

ת את תיאורו של אחמד נאטור מעניי להשוו, באשר ליחס� של הקאדי� כלפי המנהג .23

, )1971ליש ('' הקאדי� והשריעה בישראל''לתיאור שמביא ליש במאמרו ) 1991נאטור (

שבו הוא , )1974ליש ('' שריעה ומנהג במשפחה המוסלמית בישראל''ובעיקר במאמרו

למשל כאשר , מציי כי הקאדי� נוטי� לדחות את המנהג א� איננו מתיישב ע� השריעה

) סחיח(טל נישואי עטיה או קצלה ודורש מבעלי הדי לערו$ קשר נישואי של� הקאדי מב

ייתכ ששני התיאורי� שוני� זה מזה משו� שנאטור מתייחס לבית הדי . אצל המורשה

, ע� זאת. בעכו וביפו, השרעי בבאר שבע ואילו ליש מתייחס לבתי די שרעיי� בנצרת

.אדי�ייתכ ג� שאכ חל שינוי במדיניות� של הק

ביבליוגרפיה

,תאר'מח# דאר אל#תאר עלא אל'מח#חאשיית רד אל. 1966, מוחמד אמי, אב עאבדי •

.2חלק , ביירות

.7, 1968, 2#1: יא, באר אסלאמיה'אח •

.ירושלי�, מטבעת בית אלמקדס, אלקדאא בי אלבדו. 1933, עאר&, עאר&# אל •

.תל אביב, משרד הביטחו, מסורת השיפוט של בדווי הנגב. 1991, ששו, בר צבי •

.ירושלי�, המשפט המוסלמי במדינת ישראל. 1957', א, שמש#וב' ד'ש, גויטיי •

, )עורכי�) בתו$ עיני ואוריו'', דפוסי קונפליקט בי נשי� בדוויות''. 1988, ליא'ג, הונדט •

1988 ,165#157.

, )עורכי�) 'פינקלשטיי יו' ז, בתו$ משל'', בדרו� סיני' קברי השיח''. 1980, שבתאי, לוי •

.452#439, 1980, תל אביב, הקיבו( המאוחד, קדמוניות סיני

העולמא, )עור$(גבריאל , בתו$ בר'', הקאדי� והשריעה בישראל''. 1971, אהר, ליש •

.315#293, ירושלי�, מאגנס, ובעיות דת בעול� המוסלמי

,4:המזרח החדש כג'', אלשריעה ומנהג במשפחה המוסלמית בישר''. 1974, אהר, ליש •

409-377.

,בתו$ רדאי'', מעמד האשה המוסלמית בבית הדי השרעי בישראל''. 1995, אהר, ליש •

, מעמד האשה בחברה ובמשפט. 1995, )עורכות(קובי מיכל #כרמ וליב, שלו, פרנסס

.379#364, ירושלי� ,שוק

.אביבתל , רשפי�, החברה הבדווית בנגב. 1974, עמנואל, מרקס •

הדי שריעה ומנהג במשפחה הבדווית בנגב על פי הפסיקה של בית''. 1991, אחמד, נאטור •

.111#94, 132#129:המזרח החדש לג'', השרעי בבאר שבע

מדרשת שדה, רשימות ומאמרי�, הבדווי�. 1988, )עורכי�(עזרא , יעקב ואוריו, עיני •

. ואוניברסיטת ב גוריו בנגבבוקר בשיתו& ע� ההוצאה לאור של החברה להגנת הטבע

.מאגנס ירושלי�, ריבי ד� בקרב בדווי� עירוניי�. 1982', גדעו מ, קרסל •

אצל תמורות בבעלות על הקרקע''. 1991, ליל'ב דוד יוס& ואבו רביעה ח', גדעו מ, קרסל •

,132#129:המזרח החדש לג'', שבטי#ההיבט התו$: בדווי הנגב במאה השני� האחרונות

69-39.

.הוצאה פרטית חולו, בתי די מוסלמיי� במדינת ישראל. 1981, )סלי�(שלמה , שעשוע •

.אלקאהירה, מעראי&#מטבעת אל, סינא' תאריח. 1916, נעי�, שקיר •

בתו$ עיני ואוריו'', הבדווי� ואר( ישראל תחת שלטו האסלא�''. 1988, שרו משה •

.48#36, 1988, )עורכי�)

• Antoun, R.T., 1990. ''Litigant Strategies in an Islamic Court in Jordan,'' in:

Dwyer, D.H. (ed.), Law and Islam in the Middle East, Bargin & Garvey

Publishers, New York.

• Al-Arif, Arif & Tilley, H.W., 1944. Bedouin Love, Law and Legend, Cosmos

Publishing, Jerusalem.

• Asad, T., 1993. Geneologies of Religion, John Hopkins UP, Baltimore.

• Boneh, D., 1987. Facing Uncertainty, Ph.D dissertation, University of Ann

Arbor, Michigan.

• Bowen, J.R., 1988. ''The Transformation of an Indonesian Property System:

Adat, Islam and Social Change in the Gayo Highlands,'', American Ethnologist

15:1-2, 274-293.

• Chanock, Martin, 1985. Law, Custom and Social Order: The Colonial

Experience in

• Malawi and Zambia, Cambridge UP, Cambridge.

• Falk Moore, S., 1978. Law as Process, Routledge & Kegan Paul, London.

• Falk Moore, S., 1985. Social Facts and Fabrications: ''Customary Law'' on

Kilimanjaro, 1880-1980, Cambridge U.P., Cambridge.

• Falk Moore, S., 1989. ''History and Redefintion of Custom on Kilimanjaro,'',

in: Starr and Collier (eds.), 1989, 277-301.

• Gerber, H., 1994. State, Society and Law in Islam: Ottoman Law in

Comperative Perspective, State University of New York Press, Albany.

• Geertz, C., 1983. Local Knowledge, Basic Books Publishers, New York.

• Jakubowska, L.A., 1988. ''The Bedouin Family in Rahat: Perspectives on

Social Change'' in: (עיני נאוריו�156#164, )עורכי .

• Just, P., 1992, ''History, Power, Ideology and Culture: Current Directions in

the Anthropology of Law,'' Law and Society Review 26:2, 373-411.

• Kennet, A., 1925. Bedouin Justice, Cambridge UP, Cambridge.

• Kressel, G.M., 1992. Descent Through Male, Mediterranean Language and

Culture Monograph Series 8, Otto-Harrassowits, Weisbaden.

• Layish, A., 1975. Women and Islamic Law in a Non-Muslim States, Israel

Universities Press, Jerusalem.

• Layish, A., 1984. ''The Islamization of the Bedouin Family in the Judean

Desert, as Reflected in the Sijill of the Shari'a Court,'' in: Marx, E. & Shmueli,

A., 1984. The Changing Bedouin, New Branswick, New Jersey, 39-57.

• Mccal, G.J., 1995. ''The Use of Law in a South African Black Township,''

International Journal of the Sociology of Law 23:1, 59-78.

• Messick, B., 1993, The Caligraphic State, California UP, Los Angeles.

• Nader, L., 1990. Harmony Ideology: Justice and Control in a Zapotec

Mountain Village, Stanford UP.

• Robertson-Smith, William, 1963 (1903). Kinship and Marriage in Early

Arabia, Beacon Press, Boston.

• Rosen, L., 1984. Bargaining for Reality: The Construction of Social Relations

in a Muslim Community, Chicago UP, Chicago.

• Rosen, L., 1989a. The Anthropology of Justice: Law as Culture in Islam,

Cambridge UP, Cambridge.

• Rosen, L., 1989b. ''Islamic Case Law and the Logic of Consequence,'' in: Starr

& Collier (eds.), 302-319.

• Rosen, L., 1989c. ''Responsability and Compensatory Justice in Arab Culture

and Law,'' in: Lee, B. & Urban, G. (eds.), Semiotics, Self and Society, Mouton

de Groyter, Berlin, 101-120.

• Sierra, M.T., 1995. ''Indian Rights and Customary Law in Mexico: A Study of

the Nahuas in the Sierra de Pueblo,'' Law and Society Review 29:2, 227-254.

• Starr, J., 1992. Law as Metaphor, State University of New York Press,

Albany.

• Starr J. & Collier, J.F. (eds.), 1989. History and Power in the Study of Law,

Cornell University Press Albany.

• Starr J. & Collier J.F., 1989. ''Introduction: Dialogues in Legal Anthropology,''

in idem. (eds.), 1-28.

• Stewart, F.H., 1987. ''Tribal Law in the Arab World: A Review of the

Literature,'' International Journal of Middle East Studies 19:3, 473-490.

• Wurth, A., 1995. ''A Sana'a Court: The family and the Ability to Negotiate,''

Islamic Law and Society 2:3, 321-340.