Late Quaternary Palynological Sequences from the Eastern Mediterranean Sea. Langgut, 2008

I

פלינולוגיה של החתך הרביעוני המאוחר בקידוחים ימיים

התיכון-מדרום מזרח הים

לנגוט דפנה

, תשס"ח ןירושלים, סיווGSI/16/08 דוח מס'

משרד התשתיות הלאומיותהמכון הגיאולוגי

II

ענייניםהתוכן

IV ......................................................................................................................... תקציר

VI ............................................................................................................ רשימת טבלאות

VII ............................................................................................................ רשימת איורים

1 ...................................................................................... . מבוא1

1 .............................................................................................. פתיחה 1.1

1 ........................................................................ סביבתי-שחזור פאליאו 1.1

1 .............................................................................................. פאליאואקלים 1.1.1 6 .................................................................................................... פלינולוגיה 1.1.1 11 ................................................................... קידוחי המחקר הנוכחי וממצאיהם 1.1.1

11 ..................................................................................... אזור המחקר 1.1 11 .......................................................................................................... כללי 1.1.1 11 ........................................................................................ מסות מים וזרמים 1.1.1 16 ..................................................................................... מקורות הסדימנטים 1.1.1 11 ....................................................................................................... אקלים 1.1.1 12 ......................................................................................................... צומח 1.1.1

12 ................................................................................................ צומח האזור כיום 1.1.1.1 11 ............................................................................................ גרגרי אבקה רצנטים 1.1.1.1

11 .............................................................................................................. כללי 1.3.5.2.1 11 ............................................................................. פלינומורפים ביחידת החקירה 1.3.5.2.2

12 .................................................................... מטרות המחקר וחשיבותו 1.1

12 ..................................................................... חומרים ושיטות . 1

12 ........................................................................................... קידוחים 1.1

12 ....................................................................................................... מיקום 1.1.1 12 ........................................................................................................ דיגום 1.1.1 12 ............................................................................. הערכת קצבי הסדימנטציה 1.1.1

12 ........................................................................................ פלינולוגיה 1.1 12 ........................................................................................................ הפקה 1.1.1 11 ................................................................................. שיטות הזיהוי וההגדרה 1.1.1 12 ..................................................................................... חישוב מגוון המינים 1.1.1 12 ..................................................................................... אופן הצגת התוצאות 1.1.1

11 ................................................................................. . תוצאות1

11 .......................................................................................... קידוחים 1.1 11 ............................................................................................ תאור הסדימנט 1.1.1 12 ......................................................................................... קצבי סדימנטציה 1.1.1

12 .................................................................................... פלינומורפים 1.1

12 .............................................................................................. 21-22קידוח 1.1.1 12 ................................................................................................................ כללי 1.1.1.1 12 ............................................................................................ ממצאים פלינולוגים 1.1.1.1 12 ........................................................................................................ פולן רצנטי 1.1.1.1 62 ..................................................................................................... מגוון המינים 1.1.1.1

61 .............................................................................................. 21-21קידוח 1.1.1 61 ................................................................................................................ כללי 1.1.1.1 61 ............................................................................................ ממצאים פלינולוגים 1.1.1.1 62 ..................................................................................................... מגוון המינים 1.1.1.1

61 ...................................................................................... . דיון1

III

61 ..................... התיכון ברביעון המאוחר-שחזור הצומח והאקלים במזרח הים 1.1 61 ......................................................................... עצים לעומת שיחים ועשבים 1.1.1 21 ................................................................. מוצא גיאוגרפי ומשמעות אקלימית 1.1.1

21 .......................................................................................... ח עיקריותקבוצות צומ 1.1.1.1 22 .......................................................................... סמנים פלינולוגים כמצייני אקלים 1.1.1.1

11 . סמך הממצא הפלינולוגי-השנים האחרונות על 220222שינויי אקלים במהלך סיכום3 1.1.1

11 ............................ ממצאים פלינולוגים אחריםהשוואת ממצאי המחקר עם 1.1 11 ........................................................................................................ כללי 1.1.1 11 ............................................................................. עבודות פלינולוגיות ימיות 1.1.1 12 ......................................................................... עבודות פלינולוגיות יבשתיות 1.1.1

21 .................................................................................. אירועי ספרופל 1.1

21 .................................................................... ריכוזי הפלינומורפים ומשמעותם 1.1.1 21 ...................................... שחזור תנאי הסובב בעת הרבדת הספרופלים והיווצרותם 1.1.1

21 ............................................................... שחזור עוצמת פעילות הנילוס 1.1

121 .................................................... היבטים מרחביים –האגן הלבנטיני 1.1 121....................................................................... השוואה בין דרום האגן לצפונו 1.1.1 121.......................................................................... שחזור מקורות הסדימנטים 1.1.1

122 ................................................. פלינולוגיה וסמנים אקלימיים נוספים 1.6

111 ................... לסביבתם הרקורד הפלינולוגי ויחסי הגומלין בין יושבי האזור 1.2

111 ............................................................................... . מסקנות1

111 ............................................................................... . מקורות6

111 ................................................................................... נספחים 111 ......................................................................................... 95-09ים מגלעין נספח א: נתונ

111 .............................................................95-01: כלל עומקי הדגימות שנבדקו בגלעין 1נספח ב 112 ....................................................................................... 95-01: נתונים מגלעין 2נספח ב

Ricciaוהנבג הנילוטי (redeposition -נספח ג: גרגרי אבקה ממוחזרים של אורניים )השקעה חוזרת 112 ...................................................................................... 95-09)בערכים מוחלטים( בגלעין

)בערכים מוחלטים( 95-01בגלעין (redepositionהשקעה חוזרת ) -נספח ד: גרגרי אבקה של אורניים ................................................................................................................................. 111

111 .................................................... הו במחקרנספח ה: השם המדעי והעברי של הטקסונים שזו 116 ............................................................................ 95-09גלעין –נספח ו: קצבי סדימנטציה 161 ............................................................................ 95-01גלעין –נספח ז: קצבי סדימנטציה

161 ............................ בערכים מוחלטים ובאחוזים 95-09נספח ח: כלל הפלינומורפים שזוהו בגלעין 121 ............................ בערכים מוחלטים ובאחוזים 95-01נספח ט: כלל הפלינומורפים שזוהו בגלעין

IV

פלינולוגיה של החתך הרביעוני המאוחר בקידוחים ימיים מדרום מזרח הים התיכון

מאת: דפנה לנגוט

תקציר

השנים 990999התיכון במהלך -מח והאקלים באגן המזרחי של היםעבודה זו עוסקת בשחזור הצו

האחד הוצא –האחרונות, בהסתמך על אנליזות פלינולוגיות. המחקר מתבסס על שני קידוחים ימיים

מ', אשר הצטבר בשולי דלתת הנילוס ואילו 884(, מעומק מים של 95-99מדרומו של האגן הלבנטיני )

מזרחית -מ', דרומית 989(, מעומק מים של 95-90האגן הלבנטיני ) הקידוח השני הוצא מצפונו של

סמך זיהוי ספרופלים, תיארוך -המסגרת הכרונולוגית של גלעיני המחקר נקבעה על לקפריסין.

δידי התאמת ערכי -וכן על 04באמצעות פחמן 18

O לערכי של הגלעיניםδ18

O הרקורד היבשתי של של

.תוריום-ברזולוציה גבוהה לפי שיטת אורניוםהמתוארך , ספלאוטמים ממערת שורק

קצבי הינו תוצאה של המצטיין ברמת פירוט גבוהה מאוד,0 95-99הרקורד הפלינולוגי של גלעין

ברזולוציה גבוהה. עם דיגוםשילוב סדימנטציה גבוהים במיוחד )הנובעים מהקרבה לדלתת הנילוס(, ב

התיכון. העבודה הנוכחית -מפורטים ביותר באגן היםלפיכך התקבל רקורד פלינולוגי ימי שהינו מה

התיכון בפירוט -משחזרת את המחזוריות האקלימית בפלייסטוקן המאוחר ובהולוקן באזור מזרח הים

AP/NAP - Arboreal) עשביםהשיחים והעצים לעומת מתבסס על הרכב יחס ההניתוח הפלינולוגי רב.

Pollen/Non Arboreal Pollenיםהמיוצגמח העיקריות, טקסונים אינדיקטיבים בוצות הצו(, ק

ודרגת שימורם. ריכוז גרגרי האבקהבמאספים,

באזורינו מתקיימת השנים האחרונות 990999האנליזות הפלינולוגיות מצביעות על כל שבמהלך

גלציאציה-הדה(, תקופת 75.5-16.2kaהגלציאל האחרון ) .מחזוריות של תקופות לחות ויבשות יותר

(16.2-10ka( וההולוקן )10ka מזוהים בברור על ,)ים יהסמנים הפלינולוג ידי מאספי הצומח.-ועד ההווה

לענהו (Quercus calliprinos) מצוי אלוןרינו הם ויובש באזמחזורים של לחות והטובים ביותר להגדרת

(Artemisia).ייסטוקןהשינוי האקלימי הגדול ביותר בסוף הפלש משחזור הצומח עולה , בהתאמה ,

התרחש מתחילת הפשרת הקרחונים ונמשך בהולוקן, במהלכו עלתה הלחות הזמינה לצמחים באופן

,תיכוניים. לעומת זאת, הגלציאל-משמעותי, ובאזור הלבנט היתה השתרעות נרחבת של חורשים ים

וד עולה ע גבוהים. לענהואחוזי שהתבטא בערכי עצים נמוכים ,יובשקור והתאפיין ב ,שקדם לתקופה זו

זוהו תנודות משנה –מניתוח המאספים הפלינולוגים כי תנאי האקלים בגלציאל לא היו אחידים

יובש, במהלך תקופה קרה ויבשה זו. \בלחות

בנוסף, נמצא כי העקומות הפלינולוגיות רגישות דיין גם בכדי לאתר אירועים אקלימיים קצרי מועד,

-אירוע היובש של ה ,Bölling/Alleröd-הוע החימום של איר(, LGMכגון: שיא הגלציאל האחרון )

Younger Dryas ( 8.2ותנודת הקירור וההתייבשות בתחילת ההולוקןka .)במהלך הגלציאל הכן זוה-כמו

מזוהים S1-ו S3פרופל ס. H2-H5ונמצא מתאם לאירועי היינריך 54.3ka-ל 56.0בין אירוע פלוביאלי

V

הן בצפונו באמצעות ריכוז פלינומורפים גבוה ודרגת שימור גבוהה בנקל הן בדרום האגן הלבנטיני ו

שלהם. פרקי זמן אלה מאופיינים גם בערכים גבוהים של תכולת פחמן אורגני. מתאם גבוה נמצא גם בין

δערכי 18

O הת ועקומלספלאוטמים ממערת שורק השל-AP/NAP אלון המצויוה .

מרוחק בגלל היותונמוכים יותר יין בקצבי סדימנטציה בהשוואה לדרומו, מתאפ הלבנטיני צפון האגן

. יותרומגוון המינים נמוכים אורגנים )כגון פולן( ה המרכיביםכן דרגות השימור עבור -יותר מהנילוס. על

. 0S-ו S3הצטברות שכבות ספרופל תקופותהצפוני בעיקר ב זיהויים של גרגרי אבקה התאפשר בגלעין

כן נשתמרו הפלינומורפים בשכבות אלה -עד נעדרת חמצן ועל תתה דלבמועדים אלה קרקעית הים הי

במהלך היווצרות הספרופלים תנאי האקלים ובריכוזים גבוהים. מהעקומות הפלינולוגיות עולה כי

אחוזי עצים גבוהים ובעיקר ידי -בצפון האגן בהשוואה לדרומו, היו לחים יותר והם מיוצגים על

תיכוניים, המחייבת כמות משקעים שנתית -נרחבת של חורשים יםהשתרעות המעידים על האלונים

, אחוזים גבוהים של עצים ירוקי עד שעיקרם זיתייםגם בפרקי זמן אלו נמצאו .מ"מ 499מינימלית של

. תנאי קיפאון בשנים עוקבותללא ,3°C-לבתי גידול בהם הטמפרטורה גבוהה מ םהאופייניי

ידי גרגרי אבקה וסדימנטים שהוסעו באמצעות -רבות על יזוןני נדרום האגן הלבנטיבנוסף נמצא כי

נוכחותה הנילוס. הגעתם של חומרים נילוטים הולכת ופוחתת באופן משמעותי כלפי צפון ומערב האגן.

)ובעיקר הנבגים הטרופיים 95-99של קבוצת הפלינומורפים הנילוטים באופן רציף לכל אורכו של גלעין

שהנילוס זרם באופן רציף במהלך הב ביותר מבין מרכיבי הקבוצה(, מעידהמהווים את הסמן הטו

השנים האחרונות, גם בתקופות יבשות כגון שיא הגלציאל. 990999

VI

רשימת טבלאות

30 .................................................................................. 95-01וקידוח 95-09: נתוני קידוח 1טבלה 30 ............................................................................................................. : מרווחי דיגום2טבלה I ........................................................... 50, באזור פולן 95-09: ריכוזי הפלינומורפים בגלעין 3טבלה 57 ............................ ועד ההווה 10.8ka –, בתקופת הזמן 95-09: ריכוזי הפלינומורפים בגלעין 4טבלה 64 ................................................................................ 95-01: פלינומורפים נוספים בגלעין 5טבלה 65 ............................................................................... 95-01: ריכוזי הפלינומורפים בגלעין 6טבלה 67 ................................................................ 95-01: מגוון המינים במאספי הצומח שבגלעין 7טבלה 91 ....................................................... פי ריכוזי הפלינומורפים-: גילם של אירועי ספרופל על8טבלה 110 ................................................................................. השוואת גילים –: אירועי היינריך 9טבלה

VII

רשימת איורים

18ka ...... 4לפני – c-ו 8kaלפני – bכיום, - aהתיכון בשלושה מועדים: -: הסירקולציה באגן הים1איור Ο: השוואה בין ערכי 2איור

18δ עקומה כחולה( של הפורמיניפר הפלנקטוני 95-09בגלעין(G. ruber

12 ......................................................................................... ומשקעי מערת שורק )עקומה אפורה(Ο: השוואה בין ערכי 3איור

18δ עקומה אדומה( של הפורמיניפר הפלנקטוני 95-01בגלעין(G. ruber

13 ......................................................................................... ומשקעי מערת שורק )עקומה אפורה( 14 ............... )עקומה אדומה( 95-01ובגלעין ( )עקומה כחולה 95-09: תכולת חומר אורגני בגלעין 4איור 21 ............................................................................... וןכ: מפה גיאובוטנית של המזרח התי5איור 29 ................................................................................................................. : מפת מיקום6איור 38 .............................................................................. 95-01בגלעין S3: תצלום של ספרופל 7איור 39 .................. )עקומה אדומה( 95-01)עקומה כחולה( ובגלעין 95-09: קצבי סדימנטציה בגלעין 8איור 42 ............................ 95-09 : דיאגרמה פלינולוגית של כלל מאספי הצומח וצומח הגדות בגלעין9איור )ללא העצים המחטניים, 95-09 : דיאגרמה פלינולוגית של כלל מאספי הצומח שזוהו בגלעין10aאיור

44 .............................................................................................................. הגמאיים(תוך הכללת 46 ................................. 95-09: דיאגרמות פלינולוגיות של צומח הגדות וצומח המים בגלעין 10bאיור 47 ...................................................................................... 95-09: תפוצת הנבגים בגלעין 10cאיור 48 .................................................. 95-09: תפוצת הדינופלגלטות האצות והפטריות בגלעין 10dאיור 58 ......................................................................... 95-09: כלל הפלינומורפים שזוהו בגלעין 11איור 60 ................................................................ 95-09: מגוון המינים במאספי הצומח שבגלעין 12איור 62 ........................................... 95-01: דיאגרמה פלינולוגית של מאספי הצומח שזוהו בגלעין 13איור , ללא העצים המחטניים תוך 95-01: דיאגרמה פלינולוגית של מאספי הצומח שזוהו בגלעין 14איור

66 ...................................................................................................................... הכללת הגמאיים AP- excludingמחטניים )( וללא הAPכלל העצים ) - 95-09בגלעין AP/NAP-: עקומות ה15איור

coniferous) ............................................................................................................................. 70 73 ............................................................. 95-09: מרכיבי הצמחיה העיקריים שזוהו בגלעין 16איור , 95-09האחרונות בהתבסס על עקומות צומח נבחרות מגלעין השנים 90,000-שחזור אקלים ב: 17איור

80 ................................................................................................................ דרום האגן הלבנטיני 95 ......................................................... 95-09בגלעין S1לספרופל S3: השוואה בין ספרופל 18איור 96 ......................................................... 95-01בגלעין S1לספרופל S3: השוואה בין ספרופל 19איור 99 ...... השנים האחרונות בדרום האגן הלבנטיני 90,000: שחזור עוצמות זרימת הנילוס במהלך 20איור δ: השוואת הרקורדים האיזוטופים )21איור

18O ו-C

13δאלון ( של משקעי מערת שורק עם עקומות ה

גלעין –, ריכוזי הפלינומורפים ותכולת הפחמן האורגני (Artemisia) לענהה (Quercus calliprinos) המצוי95-09 ................................................................................................................................... 108 112 ....................................... פי משקעי מערת שורק-: כמויות משקעים שנתיות משוערות על22איור δ: השוואת הרקורדים האיזוטופים )23איור

18O ו-C

13δ של משקעי מערת שורק עם ריכוזי )

114 ................................................................ 95-01גלעין –גני הפלינומורפים ותכולת הפחמן האור

. מבוא1

פתיחה 1.1

בסס על שני בהתבשחזור הצומח ותנאי האקלים ברביעון המאוחר, הואהמחקר הנוכחי עניינו של

בשל מבנהו הגיאוגרפי והפיזיקלי הייחודי, זה, אגן התיכון. -שהוצאו מהאגן המזרחי של הים גלעינים

ות את כלי אנליזות פלינולוגיות מהום. ליאואקלימייאעבור מחקרים פ אידיאלי מחקר אזורמהווה

תחילה דוןמשמעויות הפלינולוגיות והאקלימיות יש להבין את הבכדי ל .המחקר העיקרי בעבודה

עבודות הפלינולוגיות שנעשו באזורינו, עליהן נשענות האקלימית ברביעון המאוחר ובמחזוריות ב

של היבטים מגוון. בנוסף יש צורך בהכרת יחידת החקירה בתהנוכחי עבודהנות של ההאבחנות והפרש

שאים הללו יעסקו פרקי )מסות מי הים, הסדימנטים הימיים, אקלים וצומח האזור כיום(. בכל הנו

. המבוא

סביבתי-ליאואפ שחזור 1.1

ליאואקליםאפ 1.1.1

מחזוריות של תקופות ובמהלכה התקיימה ותבתנודות אקלימיות חריפ התאפיינה תקופת הרביעון

(. בשיאן של התקופות Interglacial - גלציאל-קרחוניות )אינטר-( וביןGlacial - קרחוניות )גלציאל

קרחונית -( המציין את המעבר החד לתקופה הביןterminationהקרחוניות התרחש לרוב חימום מהיר )

δסמך שינויים בהרכב איזוטופי חמצן )-( על0955) Emilianiידי -הבאה. מחזורי האקלים הוגדרו על18

O)

תקופות ה(. MIS: Marine Isotopic Stages) וחולקו לדרגות איזוטופיות בפורמיניפרים בנתיים

קרחוניות הוענקו מספרים אי -ואילו לתקופות הבין (MIS3-מספרים זוגיים )פרט למוספרו בקרחוניות ה

השנים האחרונות. הגדרות אלה מקובלות כיום 800,000הו במהלך דרגות איזוטופיות זו 22-זוגיים; כ

,.Shackleton and Opdyke, 1973; Imbrie et alלמשל: ליאואקלים )אקהילת חוקרי הפקרב לשימוש ב

1984; Martinson et al., 1987.) שינויים אסטרונומייםשילוב של מספר מ נובעתמחזוריות אקלימית זו

בעוצמת קרינת השמש המגיעה ו היוצרים תנודות בשטף, מילנקוביץ תאורייתשם הידועים ב, מחזוריים

( Eccentricity) הארץ סביב השמש-באליפטיות של מסלול ההקפה של כדור שינויים: הארץ-לכדור

, שנים 41,000~(, במחזוריות של Obliquityהארץ )-נטיית ציר כדורבשינוי ו 100,000~במחזוריות של

תקופות אחראים ליצירת, שנים 22,000~(, המתרחשת כל Precessionת הנקיפה )תנועבשילוב עם

(.Imbrie et al., 1984)לסירוגין רחוניות ק-ןקרחוניות ובי

אחוזי כיסוי גבוהיםביבש, ו ם קראקליהארץ ב-שטחים נרחבים בכדורהתאפיינו יות קרחונתקופות הב

-ל 74בין ס הים. תקופת הקרח האחרונה התרחשהפני היבשות והימים ובירידת מפל-על של קרחונים

~12ka ((, ושיאה )24-ת ואיזוטופי ותדרגLGM: Last Glacial Maximum מתוארך )19-לka~באזורינו .,

שררו בשטחים נרחבים תנאי אקלים יבשים יחסית ותועדה עליה ,במהלכו של הגלציאל האחרון

קרחוניות -התקופות הביןי. לעומת זאת, בכמויות האבק המדברי שמוצאו בסהרה ובמדבר הערב

2

. הארץ, בהקטנת נפח הקרחונים ובעליית מפלס הים-יותר בכדורולחים בתנאי אקלים חמים התאפיינו

אף מתרחשת קרחונית-בין(, ותקופה 5 דרגה איזוטופית) 74ka -ל 130~בין רעו יהתקופות האחרונות א

-באזור המזרח .(0; דרגה איזוטופית נה ועד ימינוש 090999 -כקן )מלפני ובהווה, החל מראשית ההול

ידי עליה בכמויות המשקעים, התגברות עוצמת זרמי הנהרות, -תקופות אלו מיוצגות על התיכון,

Almogi-Labin et al., 2004 and referencesהצטמצמות שטחי המדבריות ועליה באחוזי הכיסוי הצמחי )

therein .)

. תקופות-קרחוניות אירעו תנודות אקלימיות אשר יצרו תתי-ות והביןבמהלכן של התקופות הקרחוני

יםאקלימי לשינויים בהתאם( 5a-5e)למספר מקטעי זמן 5 דרגה איזוטופיתחולקה באופן זה לדוגמא,

לא גם הגלציאל האחרון . (היו יבשים יותר 5b-5dהיו לחים יחסית בעוד 5e-ו 5a)במהלכה שזוהו

התחממות ועליה בטאותהמ חידים של קור ויובש ותועדו בו מספר תנודותתאפיין בתנאי אקלים אה

קרחוניות חלו גם אירועים קצרי מועד -במהלכן של התקופות הקרחוניות והבין ,כן-. כמובלחות

, אירעו אפיזודות קור קיצוניות 4-2דרגות איזוטופיות בכך למשל . שהובילו להקצנה בתנאי האקלים

קרחוניות היתה עליה משמעותית בלחות -סוימים במהלכן של התקופות הביןולעומת זאת בפרקי זמן מ

. התיכון-אגן במזרח היםהנקשרת לשקיעתן של שכבות ספרופל בקרקעית ה

-Dansgaardאירועי קירור וחימום הידועים כאירועי התרחשוקרחוניות, -תקופות הקרחוניות והביןב

Oeschger (D-O ,) ברקורדים של לראשונה נים. האירועים הללו זוהו ש 1,500~שמשכם הממוצע הוא

; GISP2 (Greenland Ice Sheet Project 2-ו GRIP (Greenland Ice Core Project) גלעיני הקרח מגרינלנד:

Bond et al., 1993; Dansgaard et al., 1993; Bond and Lotti, 1995; Meese et al., 1997.) אירועי ה- D-O

δבהרכב האיזוטופי של חמצן ) הירידמאופיינים ב18

O ערכי ב עליה, וקרות( בקרח בתקופות δ18

O

. חמותבתקופות

היינריך אירועי המכונות אפיזודות קור קיצוניותלוו ב D-Oסיומם של חלק מאירועי קירור של

(Heinrich events)שם החוקר שגילם לראשונה. -, עלHeinrich (0988 )יינוס זיהה בגלעינים מצפון האוק

IRD (Ice - חומר קרחוני שהובל ליםשל מאוד האטלנטי, שש שכבות סדימנטים המכילות אחוז גבוה

Rafted Debris .)השתחררו ו מקור סדימנטים אלו הוא ממשקעים שהצטברו בחלקו התחתון של הקרחון

המכונים שכבות אלו מייצגות את ששת אירועי היינריך שגרם להפשרתו. ,בשל המגע בין הים לקרחון

H1-H6. בשכבות עשירות-IRD בגלעינים נוספים מצפון האוקיינוס האטלנטיגם נמצאו ( Bond et al.,

1993, 1997, 1999; Broecker, 1994; Bond and Lotti, 1995; Clark et al., 1999; Vidal et al., 1999;

Chapman et al., 2000; Broecker and Hemming, 2001; Elliot et al., 2001; Hemming, 2004.) זמני

שבמהלכם טמפרטורות האוויר מעל , D-Oבסופם של אירועי הקירור במחזורי תועדו IRD-השקעת ה

שינויים גם ו בשכבות אירועי היינריךהגבוהים, זוהIRD -במקביל לערכי הגרינלנד היו מינימליות.

Neogloboquadrina יפרמינפורהבנפיצות יה עלפרים המתבטאים בעיקר בפורמיניבמאספי ה

pachyderma - left coiling0 בטמפרטורות נמוכותמתאפיין ובית גידולו שמקורו בחגורות צפוניות (Bond

et al., 1993.) השתרעות מירבית לאור זאת, ההסבר המקובל כיום לאירועי היינריך, קושר בין יצירתם ל

קרחונים וחדירתם לאוקיאנוס האטלנטי, ירדו כתוצאה מניתוק ה קווי רוחב צפוניים.של קרחונים ב

3

δערכי 18

O ,תהליך זה חזר על עצמו כניסה מוגברת של מים מתוקים לים. בשל של שכבת המים העליונה

על עדויות ספורות בלבד בדבר תמדווחHemming (2994 )מספר פעמים במהלך הגלציאל האחרון.

ות. קיומם של אירועי היינריך בתקופות קרחוניות קודמ

התיכון הינו ימת שוליים המוקפת יבשה, הבנת מערך שינויי האקלים והגורמים לו, -היםשמאחר

התיכון מושפע הן משינויים גלובליים והן -מורכבים הרבה יותר מאשר באוקיאנוסים הפתוחים. הים

Thunell and; 0.3.2 'ר –משינויים יבשתיים מקומיים )כגון שינויים בנגר עילי ובזרימת נהרות לים

Williams, 1989 .)התיכון תועדו עד כה אירועי היינריך רק באגן המערבי:-בקידוחים מהים Cacho et al.

-חושב על ;~C09-מתאם בין אירועי התקררות קיצוניים )ירידת טמפרטורות פני הים ב ( זיהו1999)

או עדויות ביבשה התיכון נמצ-. במזרח היםאירועי היינריךסמך בדיקות אלקנונים( לחמישה מ

אירועי היינריך: במערת שורק הם באים לידי ביטוי בערכים מירביים חלק מהמצביעות על קיומם של

δשל 18

O בספלאוטמים(Bar-Matthews et al., 1999, 2000)ידי -, ובמשקעי אגם הליסאן הם מיוצגים על

התיכון -המוצע עבור הים המודל האקלימי (.Bartov et al., 2003)ירידה ניכרת במפלס מי האגם

הסירקולציה התרומוהלינית או החלשות\הפסקת ובמהלכם של אירועי היינריך, טוען כי בשל

זרימתם של מים קרים לרחבים נמוכים יותר )סובטרופיים(, אשר התאפשרההאטלנטי, סבאוקיאנו

(.Cacho et al., 1999)התיכון דרך מיצר גיברלטר -חדרו אל הים

שיא תקופת הקרח האחרונה ומכונה 19ka~לפני קיצוני בנוסף לאירועי היינריך התרחש אירוע קור

(LGM .) סימלית בחצי הכדור הצפוני קהשתרעות הקרחונים היתה מבמהלכו(Clark and Mix, 2000;

Lambeck et al., 2000; Winograd, 2001 .)ערכי עלוהתיכון -במזרח היםδ18

O (Thunell and Williams,

1989 Williams, 1984; Jenkins and) פחתו טמפרטורות פני הים ו(Bigg, 1995; Rohling and De Rijk,

אלף השנים האחרונות ~ 85-, שהיא הטמפרטורה הנמוכה ביותר ב~C00-והגיעו עד ל (1999

(Kolosovsky, 2003 .)Thunell and Williams (0989 )תיכון ה-ליאוהידרולוגי עבור היםאמציגים מודל פ

( 0.3.2 היתה דומה לזו המתקיימת כיום )ר'התרמוהלינית הסירקולציה בשיא הגלציאל( לפיו 1)איור

, בעת 8ka~לפני מספר חוקרים טוענים כי למרות שאחוזי המליחות היו גבוהים מעט בהשוואה להיום.

בכיוונה הואולי אף התהפכ התיכון, יתכן כי הסירקולציה נחלשה-במזרח הים S1ספרופל שקיעת

(Rossignol-Strick et al., 1982; Rossignol-Strick, 1985; Rohling and Gieskes, 1989; Thunell and

Williams, 1989; Rohling and Hilgen, 1991.)

( התרחשו Last Deglaciation -הפשרת הקרחונים גלציאציה האחרונה )= תקופת -הדהבמהלך תקופת

(: H1) 0בנוסף לאירוע היינריך קצרי מועד מספר אירועים אקלימיים

בין גרינלד לפרק הזמן הנע הקרח של מתוארך בגלעיני , הBölling/Allerödאירוע ההתחממות המכונה

זו תחממות הקיים קשר הדוק בין Weaver et al. (2003) לדעת. ka02.9 (Stuiver et al., 1995)-ל 04.7

. ההמסה הובילה לכניסה גדולה של 14.6ka~-לפני כעה שארלהמסת קרחונים נרחבת באנטרקטיקה

מטר 20~-מפלס הים ב (. בעקבות כך עלהMeltwater Pulse 1A MWP-1Aהקרויה מים מתוקים לים )

שנה וכמויות גדולות של מים מתוקים חדרו לאוקינוס האטלנטי. 500-תוך פחות מ

4

a

b

c

a

b

c

a

b

c

18kaלפני – c-ו 8kaלפני – bכיום, - a התיכון בשלושה מועדים:-: הסירקולציה באגן הים1איור ;)התאיידות( Evaporationמייצג Eהערות: האחוזים מייצגים ערכי מליחות פני הים; ; Thunell and Williams, 1989 מקור:

P מייצגprecipitatin משקעים(; ו(-R מסמן Runoff.)נגר עילי(

שם . Younger Dryasוע התקררות נוסף המכונה אירבסוף הפלייסטוקן, טרם המעבר להולוקן, התרחש

Dryas-ההתקופה נובע מפרח הבר האלפיני האופייני לצמחיית טונדרה ממשפחת הורדניים,

octopetala , שנים בקירוב 1,500שזוהה בעקומות פלינולוגיות מצפון אירופה. התקופה נמשכה

ן ומערב אירופה בחזרה לתנאי קור ויובש כמעט והתאפיינה בצפו12.9-11.5ka (Genty et al., 2006 )בין

-של אירוע ה זיהויוליאואקלים קיימת מחלוקת בנוגע לאגלציאליים. בקרב הפלינולוגים וחוקרי פ

Younger Dryas למשל ומידת עוצמתו במזרח התיכון(-Bottema, 1995, 2002; Rossignol-Strick, 1993,

1995; Weinstein-Evron, 2002; Lev-Yadun and Weinstein-Evron, 2005 .) ,אירועי התקררות נוספים

שנים; ~399( ולפני ~4.2ka(, בהולוקן המאוחר )~8.2kaשמשכם קצר יותר, התרחשו בהולוקן העליון )

. (Little Ice Ageתקופת הקרח הקטנה ) -מכונה האחרון

5

0וח, אשר עוביים עולה על ששקעו בים הפתכהים סדימנטים כ מוגדרים יםספרופל: אירועי ספרופל

זוהו לראשונה שכבות הספרופל(. Kidd et al., 1978) 2%ס"מ ותכולת החומר האורגני בהם הינה מעל

התיכון המזרחי-הצטברות ספרופלים בים(. Olausson, 1961) 0948-0947שוודית בשנים ידי משלחת-על

שכבות לו. ותת הסמוכויבשוב זוראב םייחודייקשורה להיווצרות תנאי אקלים במהלך הרביעון,

מינימום מחזורי ת קיץ מקסימלית בזמנים של קרינלעם קשר ברור ימחזוראופן ת בהספרופל מופיעו

;Rossignol-Strick et al., 1982; Rossignol-Strick, 1983, 1985; Rohling, 1994) תנועת הנקיפהשל

Emeis et al., 2000 .)למיוקן והו בסדימנטים תוארכו הספרופלים העתיקים ביותר שז(Vergnaud-

Grazzini et al., 1977; Kidd et al., 1978; Thunell et al., 1984) . מרביתן של שכבות אורגניות ברביעון

קרחוניות, אולם ידוע גם על קיומם של ספרופלים שהתפתחו בתקופות -אלה נוצרו בתקופות בין

;Cita et al., 1977; Vergnaud-grazzini et al., 1977; Thunell et al., 1984; Rohling, 1994)קרחוניות

Cheddadi and Rossignol-Strick, 1995a, 1995b; Rossignol-Strick and Paterne, 1999). שכבות

)תנאי אנוקסיה(, ומכילים ריכוזים בתנאים מחוזריםככל הנראה בקרקעית היםהצטברו הספרופל

;Rohling, 1994כלל נעדרת משכבות אלה )-ריט. הפאונה הבנתית בדרךופי H2Sגבוהים יחסית של

Schmiedl et al., 1998וטיב שימורם גבוה בריכוזים גבוהיםנוכחים גרגרי אבקה(, בעוד ש (Rossignol

and Pastouret, 1971; Rossignol-Strick, 1973, 1985, 1993, 1995, 1999; Rossignol-Strick et al., 1982;

Cheddadi and Rossignol-Strick, 1995a, 1995b; Rossignol-Strick and Paterne, 1999 .)

Rohling and)מטרים 399שעומקם המינימלי הוא ,התיכון במים-הספרופלים הצטברו במזרח הים

Gieskes, 1989) מטרים 799 ובאגן הלבנט(Luz, 1979) מספר מודלים הוצעו על מנת להסביר את מנגנון .

היווצרותם של הספרופלים: המודל הראשון טוען לעליה בטמפרטורת פני המים ולירידה במליחות

. כתוצאה מכך נוצר שיכוב בעמודת המים (1b )איורשלהם, שנגרמה בשל כניסה של מים מתוקים לים

ונמנעה שקיעה של מים עשירי חמצן מהשכבה העליונה לעומק. עקב זאת אזל החמצן במי העומק ונוצרו

מקור המים .(Olausson, 1961; Rohling, 2002)ספרופלים הצטברותבו תנאים אנאוקסים שהובילו ל

ת קיץ מקסימלית בזמנים של קרינ)המתוקים נובע מהתחממות מהירה יותר של היבשה ביחס לים

ולהגברתשהובילה לעליה בכמויות המשקעים בצפון אפריקה ,תנועת הנקיפה(מינימום של מחזורי ב

. (Rossignol-Strick and Paterne, 1999; Rohling, 2002באזור ) מי מונסון מעבר לקו פרשת המיםגש

,.Kallel et al)התיכון -דרום מזרח היםה בכמות המשקעים בשולי היבשות של מצב זה הוביל גם לעלי

1997, 2000; Rossignol-Strick and Paterne, 1999; Bar-Matthews et al., 2000) יה בכמות הנגר ולעל

(.Rossignol-Strick, 1985; Rohling, 2002)העילי הזורם לים, שמקורו בנחלים ונהרות ובעיקר הנילוס

שעליה עצומה ביצרנות הראשונית בפני הים היא שהובילה לצריכת חמצן מוגברת ,המודל השני מציע

ים יותר ועליה באספקת . תנאי אקלים לחבקרקעית הים ובעקבותיה לעקת חמצן חמורה עד אנוקסיה

נוטריינטים מנהרות ונחלי האזור הם שאחראים לתרומה המשמעותית בעליה ביצרנות הראשונית

(Calvert, 1983; Calvert and Pedersen, 1992; Emeis and Sakamoto, 1998.) שני המודלים המוצעים

זור בקרקעית הים כתוצאה לעיל קשורים אחד לשני ואמנם קיים מודל נוסף המשלב ביניהם: תנאי חי

,Jenkins and Williamsמשיכוב חריף בעמודת המים ועליה ביצרנות ראשונית בעמודת המים העליונה )

1984; Thunell and Williams, 1989;.)

6

ןואירועיה ןעל תנודותיהקרחוניות לסירוגין, -של תקופות קרחוניות ובין המחזוריות האקלימית

,.Cita et al)בחלקה הן ברקורד הימי של האזור מתאשרת באזורינו זה, המוצגת בפרק ,םהייחודיי

1977; Vergnaud-Grazzini et al., 1977, 1986; Kidd et al.,1978; Williams et al.,1978; Luz, 1979;

Calvert, 1983; Jenkins and Williams, 1984; Thunell et al., 1984; Rohling and Gieskes, 1989;

Thunell and Williams, 1989; Calvert and Pedersen, 1992; Fontugne et al., 1994; Rohling, 1994,

2002; Kallel et al., 1997, 2000; Schmiedl et al., 1998; Emeis and Sakamoto, 1998; Reiss et al.,

1999; Emeis et al., 1998, 2000, 2003) מערות באזורמשקעי משמשתקף פיכ -והן ברקורד היבשתי

(Bar-Matthews et al., 1997, 1999, 2000, 2003a, 2003b; Frumkin et al., 1999, 2000; McGarry et al.,

2004; Vaks et al., 2003; 2006) ם הלשון אג ומפלסי(Stein, 2001; Bartov et al., 2002, 2003.) התנודות

צומח, כפי שעולה מהמחקרים הפלינולוגים ממזרח ידי שינויים בהרכב ה-על בוטאותהאקלימיות המ

בפרק הבא. מוצגותהתיכון, -הים

פלינולוגיה 1.1.1

נפיצות ובחינת השינויים בספירה , על סמך זיהוי צמחייהעוסק בשחזור תולדות המדע הפלינולוגיה

בסדימנטים . הללו נוטים להשתמר היטב(spores( ונבגים )pollenשל גרגרי אבקה של צמחים )היחסית

אגן ה שקעו ונקברו בקרקעית הגרגרי אבק(. Faegri and Iversen, 1992) יצותבאגמים ובב, ימיים

תיכוני, -ינו מגוון )מחגורות צומח יםהמינים ה מקורבדרגות שונות. והשתמרו התיכון -המזרחי של הים

קילומטרים. ף אלפי ואמרחק של מאות ממדברי, ערבתי וטרופי(, כשלעיתים מוסעים גרגרי האבקה גם

מחקרים פלינולוגים לעומת זאת ,כן השחזור האקלימי במחקר זה עוסק במרחב גיאוגרפי נרחב-על

Fontugne et al., 1994; Jarzen) מבחינת היקף יחידת החקירה יותר מצומצמים לרוביבשתיים, שהינם

and Nichols, 1996; Ermolli and di Pasquale, 2002.)

של מעבודותיו. המלח-בקע יםבבאזור הלבנט התמקדו של הרביעון המאוחר רבים ולוגיםמחקרים פלינ

Horowitz (1974, 1979, 1989, 1992, 2001 באזור )- עולההמלח, -הכינרת וים אגםהחולה, אגםמ

תנודות מחזוריות בין תקופות של אקלים לח )עם שלטון של יערות ב התאפיין שהפלייסטוקן העליון

לבין תקופות של אקלים יבש יותר )פחות צומח עצי, יותר צומח ערבתי(. בסוף תקופת אלונים(,

היה לח במיוחד, כאשר המעבר האקלים ( לא מכוילים 04לפי גילי פחמן – 14-11kaהפלייסטוקן )

חל תוך כדי התייבשות ניכרת. (11-10ka לפנילהולוקן )

בדבר קיומן של תנודות Horowitzמצאיו של מתאשרים מה במחקרים אחרים, שנעשו באגם החול גם

התפשטות ונסיגה של הצומח העצי מחד גיסא ב, לסירוגין, תבטאומחזוריות חריפות, אשר ה אקלים

-Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981; Weinstein) ערבתי מאידך גיסא-והצומח העשבוני

Evron, 1983, 1990; Baruch and Bottema, 1991, 1999 .)Weinstein-Evron (1983, 1990 מצאה כי )

אקלים יבשים יחסית, עם תנאי שררו באזור עמק החולה ( 130-74ka~) 5דרגה איזוטופית במהלכה של

וגם האקלים באזור היה לח וקר יותר במהלכה של תקופת הקרח האחרונהמספר תנודות לחות יותר.

. של ארזים גבוהים םידי אחוזי-קור היחסי מיוצג עלהאובחנו מספר תנודות משנה. פרק זמן זה ב

7

ות ותנאי אקלים ר)המייצגים שיאי התקרהארזים נמצא כי במחקרים פלינולוגים מצפון ישראל

ברכת רם; – Weinstein , 1976)אלונים ידי -לחות המיוצגים על מופיעים לאחר שיאייבשתיים יותר(,

Weinstein-Evron, 1990, 1983 – של תקופת הקרח שיאהה(. בעמק החול (LGM) היה קר ויבש

השתררו תנאי אקלים לחים גלציאציה-הדהוסלקיים(. בהמשך, בתקופת לענה)השתרעות נרחבת של

Tsukada, cited in) נשיריםהעצים ובעיקר אלונים עליה משמעותית באחוזי ב ושהתבטא ,יחסית

Bottema and van Zeist, 1981; Weinstein-Evron, 1983, 1990; Baruch and Bottema, 1991, 1999 .)

Baruch and)המזוהה לדעת החוקרים ,(ca. 10.5-9.5ka) ת מועדתקופה לחה זו לוותה בהתייבשות קצר

Bottema, 1999) עם אירוע ה-Younger Dryas תועדה שוב עליה בלחות ). בראשית ההולוקןBaruch and

Bottema, 1999), רים אולם לדעת חוקרים אח(Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981;

Weinstein-Evron, 1990) התאפיין ביובש יחסי.באזור ההולוקן

-( דומה לזו שנתקבלה מאנליזות פלינולוגיות מעמק הWeinstein-Evron, 1990התמונה מעמק החולה )

Ghab שבצפון סוריה(Niklewski and Van Zeist 1970; Van Zeist and Woldring, 1980; Van Zeist and

Bottema, 1982; Yasuda et al., 2000). במהלכה של תקופת הקרח האחרונה אחוזי פי עבודות אלו,-על

העצים היו גבוהים יחסית והם מבטאים השתרעות נרחבת של חורשים באזור. אולם, בשיאה של

עליה ישנהמראשית ההולוקן . החל הצטמצם למינימום המרחב המכוסה עצים (LGM) התקופה

Ghab-העבודות מעמקי החולה וה מחודשת באחוזי העצים המייצגת עליה בכמויות המשקעים באזור.

באזור הלבנט. הערות שונות בנוגע ברביעון המאוחר הניחו את היסודות לשחזור הצומח ותנאי הסובב

,Weinstein-Evron, 1990)חוקרים ידי מספר-למסגרת הזמן הכרונולוגית של הרקורדים הללו נידונו על

1998; Rossignol-Strick, 1993, 1995; Baruch and Bottema, 1999; Weinstein-Evron et al., 2001;

Cappers et al., 2002; Meadows, 2005; Robinson et al., 2006 .) מחקרים פלינולוגים מאתרים

מחזוריות האקלימית המתוארת לעיל את ה המלח מאשרים-של בקע יםארכיאולוגים מחלקו הדרומי

גלציאציה-הדה)קרי יובש בשיאה של תקופת הקרח האחרונה שלווה בעליה משמעותית בלחות במהלך

;Leroi-Gourhan and Darmon, 1987; Darmon, 1987, 1988). למרות המגבלות הרבות שבשימוש בפולן

טאים הרקורדים הארכיאולוגים הללו רצפים מב ,(Weinstein-Evron, 1994מאתרים ארכיאולוגים )

.הדומים למהלך האירועים הכללי

בשל התערבות האדם. כך למשל Ghab -באזור החולה וה חלק מהשינויים בצומח מוסברים ,הולוקןב

בירוא יערותלההולוקן תחילת ירידה באחוזי האלונים הנשירים בבין Yasuda et al. (2999 ) יםקושר

גורס כי, מההולוקן המאוחר (0999המלח )-( וים0986הכינרת )מ בעבודותיו Baruch גם. Ghab-באזור ה

באופן דומה נמצא כי .ב השינויים שחלו בהרכב הצומח נגרמו, ככל הנראה, בשל התערבות האדםור

השנים האחרונות הושפעו 60599בברכת רם, שבצפונה של ישראל, התנודות בצומח שתועדו במהלך

Schwab et al., 2004; Neumann et) ואזור כמעט ולא נשתנבאקלים ה תנאי וכי אדםרבות מפעילות ה

al., 2007)

8

.Hunt et al –( ו 2994בחוף הכרמל ) .Kadosh et alידי -רקורדים פלינולוגים קצרים יותר נבדקו על

וף ( נבדקו שינויים בהרכב הצומח בס2994) .Kadosh et alבעבודתם של ( מדרום ירדן. 2994)

העשויות עדויות מספר ראשית ההולוקן, בביצות הקדומות שבחוף דור. במחקרם נמצאו -הפלייסטוקן

. עם תחילת ההולוקן זוהתה Younger Dryas-ההקשור לדעת החוקרים לאירוע יובש יחסי להצביע על

י ידי ערכים גבוהים של עצים, מרביתם אלונים. הרקורד הפלינולג-עליה חדה בלחות המיוצגת על

Hunt etעבודתם של ידי חולות החוף.-במחקר הינו מצומצם יחסית בשל התייבשות הביצות וקבורתן על

al. (2994) ליאובוטניים מסדימנטים פלובאליים מוואדי פאיין אמתבססת על ממצאים פלינולוגים ופ

חגורת הצומח ( נכלל האזור בשולי 10.0-8.0cal. ka)דרום ירדן(. במחקרם נמצא כי בראשית ההולוקן )

ה עליה באחוז הצומח הערבתי, המייצגת ירידה בכמות מצאנ 8.0-7.4cal. kaתיכונית. בין-הים

המשקעים באזור. בהמשך זוהתה התייבשות הקשורה לדעת החוקרים לגורמים אנתרופוגנים כגון

רעיית יתר.

אוצרים בקרקעיתם מידע ם והימי יםאוקיינוסהליזות פלינולוגיות נערכו באזורינו גם במרחב הימי. אנ

בים וביבשות אקלים קדום שחזורם לאזורי מחקר מרכזיימשמשים כ כן-ימי רב ועלליאואקלאפ

,הישראלי דוחים ימיים בקרבת החוףקיסדימנטים מ עבודות פלינולוגיות המתבססות על .הסמוכות

קידוחים מאזור חמישה עלבמחקרה התבססה , Horowitz. Rossignol (0963)-וRossignol ידי-לנערכו ע

. ממצאי עבודתה מצביעים על מ'( 65)עומקם עד שתוארכו לפלייסטוקן העליון ולהולוקן ,הקישוןשפך

, והן המאובנים שנבדקו גרגרי האבקהח ניכרים, הן בהשוואה למאספי כך שלא היו שינויי צומ

אחד של הצומח כיום. . משמע, שהצומח הים תיכוני דאז דומה להרכב יםרצנטי מאספיםבהשוואה ל

העדר שינויים משמעותיים במאספי הצומח השונים, יכול לנבוע מכך שהקידוחים הנבדקים ההסברים ל

אבקה גרגרי ) לחילופין לא היו רציפים מבחינת המידע הפלינולוגי שסיפקו, מאחר שהכילו חול וחרסיות

בקידוחים ימיים עמוקים דומה, באופן .(Faegri and Iversen, 1992- נם משתמרים בשכבות חוליותאי

הפלייסטוקן, שהוצאו מדרום מישור החוף מ חלקים גדוליםהמכסים ,מ'( 099-אורכם למעלה מ) יותר

התנודות האקלימיות במאספים הפלינולוגים ולכן שינויים משמעותיים ים( לא היו -בת אשדוד ובת)בקר

חול וחרסיותשכבות של גם הם הכילו אלהקידוחים (. Rossignol, 1969)ששוחזרו היו מתונות יחסית

לא נמצאו , Rossignolה של בעבודתטוען כי ,Horowitz (0979)השתמר הפולן. אחרונותרק בלחילופין ו

אינם שיאי הנסיגות של היםקרחוניות, וכי -אלא רק תקופות הצפה בין משמעותיותאקלימיות תנודות

השנים האחרונות; עבודתו התבססה על שני 60999-ב התמקד ,(0974)במחקרו Horowitz .מיוצגים

המעידים על כך, שבראשית התקופה הכיסוי העצי היה נרחב ו ממימי מפרץ חיפה גלעינים שהוצא

השנים האחרונות הצטמצם 30999-מהיום, כלומר, תנאי הלחות היו גבוהים יותר. לעומת זאת, ב

Rossignol (1961, 1962, 1963, 1969) חד שלתרומה חשובה במיו. המרחב המכוסה עצים והלחות ירדה

הניחה את Rossignol, באזור האגן הלבנטיני. נבגים ממקור נילוטי בעבר ובהווהבנוגע לחקר ההיא

.חשיבות בניתוח מוצאםהעל התשתית לזיהוי הנבגים ועמדה לראשונה

Cheddadi and -ו Cheddadi (0988)ידי –התיכון נערך על-מחקר פלינולוגי מפורט באגן המזרחי של הים

Rossignol-Strick (b0995a, 0995) .דלתת הנילוסמזרחית ל-בעבודתם נבדקו גלעינים ימיים צפונית,

הכרונוסטרטיגרפיה בקידוחים אלו השנים האחרונות. 2590999-המתעדים שינויים אקלימיים ב

9

בגלעינים זוהו נולוגים יבשתיים. ולרקורדים פלילדרגות האיזוטופיות העולמיות מבוססת על קורלציה

שבסיסו מתוארך לדרגה MD84 642קידוח :במחקרם נבדקו שלושה קידוחים. שכבות ספרופל

MD84 627; קידוח מ'( 6.24)אורכו שמונה ספרופליםועד לראשית ההולוקן ובו זוהו 7איזוטופית

-מתוארך לה MD84 629ידוח ; וקמ'( 8.29)אורכו ארבעה ספרופלים והוא כולל 125ka-שתחילתו ב

70ka הנחקר בעבודה 95-99מ' והוא הקרוב ביותר לקידוח 8.79)אורכו אשר מכיל רק ספרופל אחד

קרחוניות -בתקופות הביןמתוך ניתוח הממצאים הפלינולוגים בגלעינים אלו עולה כי . הנוכחית(

. באזור ל קיומם של גשמי קיץהשתרעות העצים הינה נרחבת, ונובעת מלחות גבוהה ואולי אף מצביעה ע

בתקופות קרחוניות הצומח האופייני הוא ערבתי ומדברי למחצה ומעיד על אקלים יבש יותר, יבשתי

סדרי גודל 4-3 -עוד נמצא כי ריכוזי גרגרי האבקה בשכבות הספרופלים גדולים ב .וככל הנראה קר יותר

ממצאים דומים .ם גבוהה בספרופליםמאשר בשכבות הלא ספרופליות. גם דרגת השימור של הגרגרי

התיכון, בהם -ממזרח הים נתגלו גם במחקרים אחריםטיב השימור הגבוה בנוגע לריכוז גרגרי האבקה ול

;Rossignol and Pastouret, 1971; Rossignol-Strick, 1973, 1985, 1993, 1995, 1999) זוהו ספרופלים

Rossignol-Strick et al., 1982; Rossignol-Strick and Paterne, 1999 .)

Rossignol-Strickיד -(, נעשתה על~9-6ka) S1ספרופל בעבודה מקיפה העוסקת בשחזור מאספי הצומח

הממצאים הפלינולוגים מצביעים התיכון. -קידוחים מהאגן המזרחי של הים 08 מחקרה כולל .(0999)

דות הבינוניים והגבוהים של במורברובם הגדלים עיקרם אלונים -של עצים נשירים היםגבועל ערכים

מ"מ בממוצע שנתי(, שירדו ככל הנראה לאורך 559)מעל כמויות משקעים גבוהות מעידים על ההרים ו

- שנתי בממוצע. הטמפרטורות המשוערות היו יותר אפיינו את המורדות הנמוכים אלהכל השנה. עצי

C°05 ולא פחותות( מ-C°5) .ספרופלב סדימנטיםמקור ה S1 ממשקעי שטפונות הנילוס כנראה הוא

בכמות וגם מעליה (Rossignol-Strick, 1985)מונסון הקיץ, באזור אתיופיה בגשמי עליהבעקבות ה

;Kallel et al., 1997, 2000; Rossignol-Strick and Paterne, 1999) התיכון-המשקעים בכל רחבי אגן הים

Bar-Matthews et al., 2000, 2003b; Vance et al., 2004 ;1.2.1 'ר .)

. העבודה בים היוניCheddadi et al. (0990 )ידי -התיכון, נערך על-מחקר נוסף מהאגן המזרחי של הים

, שררו באזור (19ka~שיא תקופת הקרח האחרונה )במחקרם נמצא כי ב. 26-5kaהזמן תקופתדנה ב

לונים היו נמוכים. מאספים דומים של גרגרי היו גבוהים בעוד שערכי הא לענההתנאי יובש וקור, ערכי

מאספי הצומח בראשית ההולוקן בעוד ש Younger Dryas-אבקה מאפיינים גם את התקופה הקרה של ה

גם באזורים (.Cheddadi et al., 1991, Rossignol-Strick, 1993, 1995)מציינים עליה נכרת בלחות

,Bottema) בים האדריאטיחזוריות אקלימית דומה: התיכון נצפתה מ-מרוחקים יותר במזרח אגן הים

1974b; Grüger, 1975; Rossignol-Strick et al., 1992; Lowe et al., 1996; Trincardi et al., 1996;

Zonneveld, 1996 and references therein; Combourieu-Nebout et al., 1998; Schmidt et al., 2001;

Giunta et al., 2003בים הטירני - וממערבהמזרחי באזורים הגובלים באגן ( ו(Rossignol-Strick and

Planchais, 1989; Amore et al., 2000; Ermolli et al., 2002), במדף היבשת שלחוף איטליה ויוון

(Rossignol-Strick and Paterne, 1999) לדוגמא) התיכון,-ובמערבו של הים - Combourieu-Nebout et al.,

1999; Magri and Parra, 2002 .)

09

רחב הלבנטיני הממהתיכון ולעבודות היבשתיות -ממזרח הים הימיים בנוסף למחקרים הפלינולוגים

)ביוון, תורכיה ובמזרח הקרוב(, ברחבי האגן המזרחי ם רבים ינעשו גם מחקרים פלינולוגים יבשתי

,Wijmstra, 1969; Bottema, 1974a) חרמהרביעון המאו רקורדים ארוכים יחסית ומפורטים יםהמייצג

1979, 1982; Van Zeist et al., 1975; Wijmstra and Smit, 1976; Van Zeist and Bottema 1977, 1982;

Van Zeist and Woldring, 1978; Bottema and Van Zeist, 1981; Bottema and Woldring, 1984;

Tzedakis, 1994, 1999; Tzedakis et al., 2002, 2003, 2004, 2006; Bottema and Sarpaki, 2003; Wick

et al., 2003; Lawson et al., 2004; Emery-Barbier and Thièbault, 2005; Jahns, 2005). מחקרים אלה

(יחסי )שהתאפיינו בקור וביובש המחזוריות האקלימית של התקופות הקרחוניות משחזרים בפרוט את

השינויים )אזי היתה התחממות ועליה בלחות(, לסירוגין. יתרה מכך, מניות קרחו-הביןהתקופות ו

קרחוניות; -מסתמנות גם תנודות משנה במהלכן של התקופות הקרחוניות והבין במאספים הפלינולוגים

בין הבדליםלמרות הכן תועדו בחלק מהמחקרים אירועים קצרי מועד בהם התרחש שינוי אקלימי.

לימיות מניתוח (, המשמעויות האקהשונה מיקום הגיאוגרפיההמאספים )בשל הרכבמבחינת העבודות

,אולם, עקומות יבשתיות אלה, כמו גם העקומות הסמוכות לחופים. במקרים רבים דומותהעקומות

בעוד שרקורדים פלינולוגים מהים העמוק עשויים לייצג את רגיונלייםמייצגות לרוב מאספי צומח

Fontugne et al., 1994; Jarzen and Nichols, 1996; Ermolli andהרבה יותר ) צומח האזור בהקשר רחב

di Pasquale, 2002 .)

מייצגים פרקי זמן יחסית אפריקה נערכו מספר מחקרים פלינולוגים יבשתיים; מרבית הרקורדים בצפון

, קה בקרקעדרגת השימור הנמוכה של גרגרי האבאורכם המצומצם יחסית של הרצפים, בשל קצרים

(.Ritchie et al., 1985; Foley et al., 2003 -)לדוגמא וקושי לעיתים בתיארוך מדויקיכי ארוזיה תהל

Cour and Duzer, 1976; Maley, 1977, 1981, 1983; Ritchieסהרה )עבודות שנעשו במרכז ובצפון מדבר

et al., 1985; Ritchie, 1987; Ritchie and Haynes, 1987; Haynes et al., 1989; et al., 1990; Schulz,

1991, 1994; Street-Perrott and Perrot, 1993; Jahns, 1995; Baumhauer et al., 2004 תומכות )

-החל מוביצות בסהרה אגמים תקיימוליאואקלימיים אחרים מהאזור, אשר לפיהן האבממצאים פ

~14.5ka )6ההולוקן, בין ועד למחצית)גיל קלנדאריka 5~-לka הכיסוי הצמחי היה נרחב מהיום. ו

Ritchie and) של חגורות הצומח צפונהק"מ 499-599של על נדידה הפלינולוגים מצביעים אספיםהמ

Haynes, 1987,) תקופה הטרם ) בצומח סאהלי, דהינו נופי סוואנה. חלקים נרחבים מאזור הסהרה כוסו

ופה פלוביאלית זו נבעה, ככל הנראה, מעליה בעוצמת מדברי(. תק-הצומח האופייני לאזור היה ערבתי

אמצעסביבות ב. , בשל שינויים אסטרונומייםאטלנטיבאוקינוס ה ומקורהאפריקאי שגשמי המונסון

.דרומה הדרגתית של חגורות הצומח נסיגהל שהוביל חל מעבר לתנאי אקלים יבשים יותר,ההולוקן

יום. רקורדים פלינולוגיםהר דומה לצומח האופייני באזו הצומחלערך, האחרונות שניםבאלפיים ה

,Lézine, 1988תומכים בממצאים ממרכז וצפון הסהרה )חבל הסאהל הולוקנים מדרום מדבר סהרה ו

1989; Lézine and Casanova 1989במהלך הכי (. מעבודות אלה עולה-LGM בטאה חלה התייבשות שהת

ה מגמה הפוכה, לפיה התקיימה הגירה מהירה של צמחיה זוהת הולוקןידת חגורות הצומח דרומה. בבנד

סודאני, -האופיינית לאקלים לח יחסית, שמקורה מדרום לסאהל, כלפי צפון. גם הצומח הסאהלו

המאפיין את החבל כיום, נדד באותה תקופה צפונה )כלפי מדבר סהרה(, כתוצאה מעליה בגשמי

00

ולוקן התאפיין חבל הסאהל בצומח סודאני במהלך המחצית השנייה של ההלעומת זאת, המונסון.

, בהווההמעיד על התייבשות האזור. תנאי האקלים הצחיחים למחצה, המאפיינים את חבל הסאהל

שנים. 20999-לפני כ שתררוה

רק בעבודות נוגעתהתיכון. סקירה זו -במרכז ומערב היםגם רבים נערכו יבשתיים מחקרים פלינולוגים

העוסקים בפרק הזמן ,פלינולוגים מפורטים יחסיתרקורדים חרונה, הכוללותפלינולוגיות מהעת הא

העבודות מיוון ותורכיה הוציא: דרום אזור הבלקן )להשנים האחרונות( 90,000) הנידון בעבודה זו

,.Willis, 1994; Bozilova and Tonkov, 2000; Denèfle et al., 2000; Schmidt et al -הנזכרות קודם לכן

2000; Tonkov, 2003 and references therein; Filipova-Marinova et al., 2004 and references therein; ,)

,.Follieri et al., 1988, 1998 and references therein; Calderoni et al) מרכז איטליה ודרומה סיציליה,

1994; Lowe and Watson, 1994; Watts et al., 1996; Huntley et al., 1999; Magri, 1999; Magri and

Sadori, 1999; Allen and Huntley., 2000; Ramrath et al., 2000; Sadori and Narcisi, 2001; Allen et

al., 2002; Magri and Parra, 2002; De Beaulieu et al., 2005 and references therein; Drescher-

Schneider et al., 2007; Mariotti-Lippi et al., 2007; Pèrez-Obiol and Sadori, 2007) , דרום צרפת

Reille et al., 1997; Andrieu-Ponel et al., 2000 and references therein; Jalut et al., 2000וקורסיקה )

and references therein; Aubert et al., 2004 and references therein; De Beaulieu et al., 2005 and

references therein;) ,ריים )חצי האי האיברי והאיים הבלאBurjachs and Juliá, 1994; Yll et al., 1997;

Jalut et al., 2000 and references therein; Pantalèon-Cano et al., 2003; CarriÓn et al., 2004; De

Beaulieu et al., 2005 and references therein; Fernández et al., 2007; Pèrez-Obiol and Sadori, 2007 )

,Van Andel and Tzedakis, 1996; Magri and Tzedakis-)לדוגמא מקיפים את כל האזור ומחקרים ה

2000; Willis et al., 2000; Tzedakis, 2005; Sadori, 2007.) :מעבודות אלו מצטיירת התמונה הבאה

תקופת הקרח האחרונה באזורים אלו התאפיינה בקור ויובש יחסי עם מספר תנודות משנה )חלקן

גלציאציה-הדה( היתה הקצנה של התנאים האקלימיים. תקופת LGMות בלבד( ובשיאה )מקומי

מזוהה Younger Dryas-מאופיינת בעליה משמעותית של אחוזי העצים ובעיקר אלו הנשירים. אירוע ה

בברור תבעקומות מהאזור באמצעות חזרה לצומח ערבתי, המייצג התקררות. תחילת ההולוקן מוגדר

ן המינים. ממרבית המחקרים וגווזי העצים והן באמצעות העלייה במהנכרת באח הלייידי הע-הן על

שררה באזור לחות גבוהה 9kaשל ההולוקן היה לח מחלקו המאוחר. בסביבות מוקדםעולה, שחלקו ה

עליה בערכי ניים במורדות הגבוהים של ההרים ועליה באחוזי העצים המחטידי -יחסית המיוצגת על

-כהתיכון. לפני -במורדות הנמוכים ולאורך חופי הים , שעיקרם אלונים נשירים,ליםהעצים התרמופי

תיכוני, כפי שהוא מוכר כיום. -החלה באופן הדרגתי מגמה של התייבשות ומעבר לצומח ים שנים, 70599

( והוא 4-2ka~האזורים השונים )-מועד תחילת השפעת האדם על הצומח שונה בין המחקרים ותתי

, דגנים תרבותיים, עליה Juglansמסוג אגוז די עליה בנפיצות טקסונים מסוימים )כגון עצי י-מזוהה על

(.זיתנכרת באחוז עצי ה

02

וממצאיהם הנוכחי קידוחי המחקר 1.1.1

)שיטת המחקר העיקרית הינה חלק ממחקר מקיף, אשר בו, בנוסף לאנליזות הפלינולוגיות זועבודה

פרים פורמיניבניית עקומה איזוטופית של הבדיקות הבאות: י המחקרעל קידוח בוצעו ,בעבודה(

ההרכב האיזוטופי וטמפרטורות פני הים )לפי הרכבים איזוטופיים שחזורתיארוך מפורט, פלנקטונים,

-Bar; יפריםפורמינקלציום והגדרת מאספי ה\יפרים פלנקטוניים, אלקנונים, יחסי מגנזיוםפורמינשל

Matthews et al., 2005נוכחות והרכב החומר האורגני בסדימנטים כדי לקבוע את מקורם וסף נבדקו(. בנ

(Kolosovsky, 2003) פי ההרכב האיזוטופי של סטרונציום )-ונבחן מוצא הסדימנטים עלBox et al.,

בחלק הדיסטאלי של ו, אשר הורבד95-09קידוח סדימנטים מהשחזור האקלימי התבצע על . (2007

; ר' מזרחית לקפריסין )צפון האגן-שהוצא דרומית 95-90וקידוח (גן הלבנטינידלתת הנילוס )דרום הא

2.0.0.)

δההרכב האיזוטופי של חמצן )בניית העקומות האיזוטופיות של קידוחי המחקר התבססה על 18

O )

תיארוך Globigerinoides ruber (Bar-Matthews et al., 2005; Shriki, 2005 .)יפר הפלנקטוני פורמינב

δהתאמה בין ערכי ידי -עלנעשה ניםרקורד האיזוטופי של הגלעיה18

O שלG. ruber לערכיδ18

O

המתוארך ברזולוציה (,3-ו 2)איורים המייצגים את הרקורד היבשתי של ספלאוטמים ממערת שורק

U-Th ;Bar- Matthews et al., 1997, 1999, 2000, 2003a; Ayalon et) תוריום-גבוהה לפי שיטת אורניום

al., 2002; Bar-Matthews and Ayalon, 2003). חיזוק נוסף לגילים אלו התקבל מתיארוך חלקו הצעיר

צגיםעומקי הדגימות וגילן מו; Bar-Matthews et al., 2005) 04באמצעות פחמן 95-90של קידוח

או \ור האורגני ידי עליה בתכולת החומ-ומידיעת מיקומן של שכבות הספרופל, אם על (0-2 יםבנספח

L, *a, *b (Bar-Matthews et*פי הפרמטרים של צבע: -, שזוהו עלבצבע הסדימנט יםבאמצעות שינוי

al., 2005.)

-2

-1

0

1

2

3

4

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

δ18O

G

. ru

ber

(co

re 9

509-‰

PD

B)

-7

-6

-5

-4

-3

-2

δO

sp

ele

oth

em

s(‰

PD

B)

18

-2

-1

0

1

2

3

4

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

δ18O

G

. ru

ber

(co

re 9

509-‰

PD

B)

-7

-6

-5

-4

-3

-2

δO

sp

ele

oth

em

s(‰

PD

B)

18

Ο ערכי: השוואה בין 2איור 18

δ של הפורמיניפר הפלנקטוני (כחולה )עקומה 95-99 גלעיןבG. ruber (אפורה)עקומה מערת שורקמשקעי ו

.Bar-Matthews and Almogi-Labin ידי-ועודכן על Bar-Matthews et al., 2003a -הגרף נלקח מ

03

-2

-1

0

1

2

3

4

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

δ1

8O

G

. ru

be

r(c

ore

950

1-‰

PD

B) -7

-6

-5

-4

-3

-2

Age (ka)

δ1

8O

sp

ele

oth

em

s(‰

PD

B)

-2

-1

0

1

2

3

4

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

δ1

8O

G

. ru

be

r(c

ore

950

1-‰

PD

B) -7

-6

-5

-4

-3

-2

Age (ka)

δ1

8O

sp

ele

oth

em

s(‰

PD

B)

Ο ערכיהשוואה בין : 3איור 18

δ של הפורמיניפר הפלנקטוני (אדומה)עקומה 95-90 גלעיןבG. ruber (אפורה)עקומה מערת שורקמשקעי ו

. Bar-Matthews and Almogi-Labin ידי-ועודכן על Shriki, 2005 -הגרף נלקח מ

δתבנית השינויים בערכי 18

O מקבילה לרקורדים גלובליים המייצגים ערכיδ18

O יפרים פורמינב

קרחוניות-ןבתקופות ביונמוכים (MIS- 2-4) פלנקטונים, לפיה ערכים גבוהים נמדדו בתקופות קרחוניות

(MIS-1 ו-MIS-5)19 הקרחונית ביןבשיא התקופה סימליים ק, עם ערכים מka-36 (הלכן של במMIS 2 ו-

MIS-3 ) וערכים מינימליים בתקופות הצטברות ספרופלS3 ו-S1. לצד אירועי אקלים גלובליים הבאים

(, יש עדויות Younger Dryas-וה Bölling/Alleröd-ה ,LGM-)למשל ה יםהאיזוטופי יםלידי ביטוי ברקורד

התיכון, הבולטים -במזרח היםל אירועי אקלים נוספים לקיומם ש G. ruberברקורד האיזוטופי של

δבערכים נמוכים של 18

O, 52.5-ל 55הקרח האחרונה, בין תתקופמהלכה של בka 35-ל 36 וביןka .

בהם כנראה מייצגים פרקי זמןהם התיכון, ו-מזרח היםעד כה בבפירוט כזה אירועים אלו לא תועדו

(קירור)אירועי ירועי היינריךא .הגלציאל האחרוןהאקלים היה חם יחסית לאקלים האופייני לכלל

δבערכי ברקורדים האיזוטופים באים לידי ביטוי 18

O גבוהים (Bar-Matthews et al., 2005).

δלפי מדידת ערכי חושב - SST: Sea Surface Temperaturesטמפרטורות פני הים ) שחזורמתוך 18

O ,

ול ביותר במהלך הרביעון העליון, נמצא שהשינוי האקלימי הגד (,אלקנונים ומאספי פורמיניפרים

האחרונה ועד תקופת הספרופל בהולוקן, ובמהלכו הטמפרטורה עלתה גלציאציה-הדההתרחש מתחילת

δ וערכי 8°C~-ב18

O באופן ניכר. ההבדלים בערכים אלו מבטאים מעבר מאקלים יבש וקר שאפיין וירד

ר בהולוקן ובעיקר בתקופת ספרופל התקופה הקרחונית האחרונה, לאקלים חם ולח ששרסופה של את

S1 (Bar-Matthews et al., 2005; Shriki, 2005 טמפרטורות פני הים חושבו גם בהתבסס על אלקנונים .)

04

(Kolosovsky, 2003 :) 23.5°-ל 00טווח הטמפרטורות המשוחזרות נע ביןCטמפרטורות נמוכות יותר .

. טמפרטורות מעט LGM-ים במיוחד במהלך ה(, עם ערכים נמוכ11-18°Cחושבו בתקופת הגלציאל )

בדקה בעבודתה Kolosovsky (2993) .95-99בהשוואה לגלעין 95-90יותר גבוהות התקבלו עבור גלעין

בשכבות הספרופל מוצא החומרים הינו ימי( ומצאה כי \גם את מקורות החומרים האורגניים )יבשתי

ממקור יבשתי. ם, החומרים האורגנים הינבסיס הספרופלבימי, אולם

עשיר יותר בחומר 95-99קידוח ש ,( עולהTOC: Total Organic Carbonמבדיקת תכולת פחמן אורגני )

(. שונות זו נובעת ככל הנראה , בהתאמה0.2-0.3%~לעומת 0.6-0.9%) 95-90אורגני בהשוואה לקידוח

בעקומות ערכים מקסימיליםניצפו S1-ו S3לנילוס. במהלך שקיעת ספרופל 95-99מהקרבה של גלעין

(. 4)איור TOC-ה

0

1

2

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

TO

C (

wt

%)

S1 S3

0

1

2

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

TO

C (

wt

%)

S1 S3S3

( עקומה אדומה) 95-90ובגלעין (כחולהעקומה ) 95-99בגלעין תכולת חומר אורגני :4איור .0S-ו S3ספרופל האזורים המוצללים חופפים את מועדי הרבדת הערות:

Bar-Matthews et al., 2005 -הגרף עודכן מתוך

פרים פלנקטוניים פורמינינפיצות גבוהה של נמצאה גם ,S1 ספרופלובעיקר S3הרבדת ספרופל במהלך

םהמשמעותית בנפיצות עליהתכולת החומר האורגני. ה ם גבוהים שלבמקביל לערכי 95-01בגלעין

ובשימור טוב יותר של ביצרנות הראשונית בזמן שקיעתן של שכבות הספרופל עליה מסוימתבמוסברת

בקידוחי נבדקו יים בנתפרה יפורמינמאספי (.Bar-Matthews et al., 2005; Shriki, 2005)השלדים

עולה מעבודה זו(. Avnaim-Katab, 2005) השנים האחרונות 020999את יםהמייצג סדימנטיםב המחקר

-יצגים עלפרים דומים בצפון האגן הלבנטיני ובדרומו ומיפורמיניספרופליות מאספי ה-בשכבות הפרהש

יים, בנתהפרים פורמיניה יםלמנעבדרום האגן S1ספרופל במהלך הרבדת ים. יבתיים דומכן תנאים סב

פרים בצפון האגן, הגם כי פורמיני. לעומת זאת, נוכחות של בקרקעית היםעובדה המצביעה על אנוקסיה

במגוון המינים הדרגתית ספרופל ישנה עליה -. בתקופת הפוסטדיסאוקסיתדלה, מעידה על קרקעית

05

. יחד עם זאת נמצא כי שכיחות המינים גבוהה יותר קרקעית ים מאווררתקידוחים האופיינית לבשני ה

(. Avnaim-Katab, 2005) האגן, ככל הנראה בשל שטפי מזון גבוהים יותר ממקור נילוטיבדרום

אזור המחקר 1.1

כללי 1.1.1

מיצר גיברלטר. הימה נחלקת ידי-האטלנטי על אוקיינוסהתיכון הינו ימת שוליים המופרדת מה-הים

התיכון, -לשני חלקים אלה של הים .ערבי והמזרחי, באזור מפתן סיציליה ומסינההמ –לשני אגנים

המערבי והמזרחי, תכונות שונות במובנים רבים )גיאולוגיה, הידרולוגיה, בתימטריה, אקלים וכיוצא

אגאי, האגן היוני והים האדריאטי. אגן בזה(. האגן המזרחי כולל מספר אגני משנה: אגן הלבנט, הים ה

ידי יבשת אפריקה, אסיה -התיכון, הינו אגן סגור למחצה המוקף על-הלבנט, המזרחי מבין אגני הים

אוצראגן זה, בדומה לאגנים ימיים אחרים, ואירופה. גבולו המערבי גובל במזרח האי כרתים.

של הים והיבשות אקליםשינויים בשחזור ליאואקלימי רב, המסייע באמידע פ קרקעיתוסדימנטים שבב

. הסמוכות לו

מסות מים וזרמים 1.1.1

התיכון )באגן המזרחי והמערבי( תלויים בעיקר באקלים האזור.-המאפיינים האוקיינוגרפים בים

התיכון הופכת אותו לאגן שבו ריכוז המלחים גבוה מזה שבמי ים -דות הגבוהה במזרח היםיההתאי

גדולה ,מטר לשנה( ~20-0.)כמות המים המתאדה –(. מאזן המים בו שלילי, כלומר 1aממוצעים )איור

התיכון באמצעות ימים, נהרות ומשקעים. מים מהאוקיינוס האטלנטי -מכמות המים הנכנסת לים

התיכון דרך מיצר גיברלטר בשכבות המים העליונות וחוזרים לאוקיינוס האטלנטי דרך -זורמים אל הים

ת מי הביניים. הזרימה בתוך המיצר בשתי שכבות מנוגדות נגרמת על ידי גרדיאנט מיצר זה בשכבו

מסות 4התיכון מצביעה על קיומן של -אופקי של לחץ. החלוקה המרחבית של צפיפות המים ברחבי הים

(. המדובר בזרימות תרמוהלניות השונות זו Wüst, 1961; Lacombe and Tchermia, 1972מים עיקריות )

ונותיהן, אשר נוצרות באזורים בעלי אקלים שונה:מזו בתכ

אשר פני השטח של האוקיינוס האטלנטי ומקורה במי AW (aterWtlantic A) מכונהמסת המים העליונה

מי מסת המים הקרויה ל AW-העם זרימתם מזרחה הופכים דרך מיצרי גיברלטר. התיכון-ליםחודרים

מי צוייםמ עליונהמסת המים המתחת ל LSW (aterWface urS Levantine.)-פני השטח הלבנטיניים

מסת המים העמוקיםמתחתיה מצויה ו LIW (aterWntermediate ILevantine )-הביניים הלבנטיניים

WD (; Schilman et al., 2001ater; Wüst, 1961; Pinardi and Masetti, 2000WDeep .) בשל סיבוב כדור

הכללי המתואר לעיל ויוצר זרימות ציקלוניות בכל אחד מאגני הארץ )כוח קוריוליס( סוטה הזרם

התיכון.-המשנה והמפתנים של הים

מיםה ,(LSW) מזרחה םעם זרימתמטרים. 299-ל 059( נע בין AW) ההמים העליונמסת עובי

באגן ~39%-ו םמליחות במוצא~ 36% (:1cעקב מאזן אידוי שלילי )איור עולה םמתחממים ומליחות

התקררות במקומות שונים מרוחות, גלים או אירועי תעונתית ומושפע משתנה LSW-מסת ה. המזרחי

06

Malanotte-Rizzoli and Hecht, 1988; Malanotte-Rizzoli and) המזרחי התיכון-ברחבי הים

Bergamasco, 1989; Thunell and Williams, 1989 .)

במהלך החורף באזור היא נוצרת בקרוב. מטרים 699-ל 059( מצויה בעומק שבין LIWמסת הביניים )

דות ייכרת והתאיהגורמות להתקררות נ, רוחות האנטוליות הקרותהבהשפעת והים האגאי רודוס

;Wüst, 1961) התיכון-רחבי היםבכל יםישקיעתם לעומק בינו LSW-הוכתוצאה מכך לעליה בצפיפות

Lacombe and Tchermia, 1972.)

מטר ועד 699-(, מעומק של כDW( נמצאת מסת המים העמוקים )LIW) נייםמתחת למסת הבי

באגן DW-או האגאי, בעוד שה\באגן המזרחי בזרימות מהים האדריאטי ו DW-לקרקעית הים. מקור ה

אל ושביםמערבה בינייםהמערבי ניזונים ממים שמוצאם במפרץ ליון שבצרפת. בהמשך זורמים מי ה

-Thunell and Williams, 1989; Malanotte) התחתון של מיצרי גיברלטרהאוקיינוס האטלנטי בחלק

Rizzoli and Bergamasco, 1989 .)

מקורות הסדימנטים 1.1.1

התיכון מספקים מידע בנוגע לתנאים הסביבתיים -הסדימנטים שבקרקעיתו של האגן המזרחי של הים

ש מאוד לשינויים ור למחצה, הרגיבאזור בעבר ובהווה; זאת במיוחד לאור העובדה שזהו אגן סג

Rossignol, 1969; Foucault andהנילוס ) :הינם מגוונים אגן המזרחיבסדימנטים סביבתיים. מקורות ה

Stanley, 1989; Krom et al., 1999a, 1999bוהמדבר הערבי (, מדבר סהרה (Chester et al., 1977; Yaalon

and Ganor, 1979; Ganor and Foner, 1996; Giorgi, 1996; Herut and Krom, 1996; Krom et al.,

1999a, 1999bנוספים שמקורם ביבשות המקיפות את האגן ) נהרות ונחלים( וChester et al., 1977;

Stanley et al., 1997; Sandler and Herut, 2000 .)

( מספיקת הנהר, 39%)נהר הנילוס ניזון משלושה מקורות עיקריים: הנילוס הלבן האחראי על כשליש

( ממי 56%(; הנילוס הכחול המספק למעלה ממחצית )3%אולם תרומתו מבחינת כמויות סחף נמוכה )

(; ואטברה המזרים לנילוס 72%הנילוס ותורם קרוב לשלושה רבעים מסך כל כמות הסחף של הנהר )

(. השוני 25%(, אולם הוא אחראי על רבע מכמות הסחף של הנהר )04%כמות מים קטנה יחסית )

באספקת המים בין שלושת מקורות הנילוס האלה נובע מהבדלים בפני השטח ובגודלם של אגני הניקוז

וכן בכמויות המשקעים השונות. ההבדלים בכמויות הסחף מקורם במשטר אקלימי ובכיסוי הצמחי

(. כיסוי צומח Van Chi-Bonnardel, 1973; Adamson et al., 1980; Foucault and Stanley, 1989השונה )

(. Adamson et al., 1980; Schilman et al., 2001נרחב מצמצם את הבליה וההסעה של הסדימנטים )

קיימים גם הבדלים בהרכב הכימי והמינרלוגי של הסחף מן המקורות השונים אשר נובעים מבליית

ם במישורי מרכז יבריקמ-המסלע השונה שבאזורי המוצא: הסחף של הנילוס הלבן מוצאו מסלעים פרה

אפריקה, בעוד שהסחף של הנילוס הכחול ואטברה מקורו ברובו מההרים הבזלתיים באתיופיה

(Adamson et al., 1980; Foucault and Stanley, 1989; Krom et al., 1999b; Garzanti, 2006 טרם .)

על קרקעית האגן המקור העיקרי לסדימנטים שהצטברו היה ( הנילוס 0964הקמת סכר אסוואן )

07

Venkatarathnam and Ryan, 1971; Foucault and Stanley, 1989; Stanley et al., 1997; Kromהמזרחי )

et al., 1999a, 1999b; Garzanti, 2006 הסדימנטים הגסים של הנילוס הורבדו בדלתא של הנהר ואילו .)

Venkatarathnam and Ryan, 1971; Goldsmith andחומר דק גרגר הושקע במעמקי האגן הלבנטיני )

Golik, 1980; Krom et al., 1999a,מדלתת הנילוס כיוון ההסעה הכללי של הסדימנטים הוא צפון .)-

המזרחי של באגן הכללי הזרם (א (:Emery and Neev, 1960קיימים שני זרמים עיקריים באזור ) מזרח.

;יווןו תורכיה, סוריה, לבנון, ישראל, מצרים, לובלאורך חופי כיוון השעוןנע כנגד התיכון ה-הים

;Stanley et al., 1997משנה הזרם את כיוונו ופונה דרומה בחלק המרכזי של החוף הישראלי ) לעיתים

Gvirtzman and Buchbinder, 1978). נע צפונה לאורך החוף הישראלי ומדף הך החופי זרם האור (ב

Goldsmith and Golik, 1980; Rohrlichמצפון לעזה נתון הזרם להשפעות כיוון הגלים )היבשת הרדוד;

and Goldsmih, 1984). חומרים כגון סילט וחרסיתהזרם הכללי אחראי על הסעת (Rohrlich and

Goldsmih, 1984), צמח כגון ) ושאריות חומרים צמחיים חומרים פלנקטוניים ,יחד עם גרגרי אבקה

לעומת חופי זרם האורך ה .(Galili and Weinstein-Evron, 1989יקינטון המים שמוצאו בדלתת הנילוס;

. (Emery and Neev, 1960; Goldsmith and Golik, 1980) אחראי על הובלת סדימנטים גסי גרגרזאת

Venkatarathnam andהמקומיים ביחס לנילוס, עולה כלפי צפון האגן ) הנהרות והנחליםתרומתם של

Ryan, 1971 .)

ורך חופי האגן המזרחי, מדף היבשת מתקופת הפליוקן החלו להצטבר סדימנטים ממקור נילוטי לאהחל

(. מאז הקמת סכר Gvirtzman and Buchbinder, 1978; Almagor et al., 1998ומדרון היבשת הישראלי )

Stanley and Maldonado, 1977; Stanly etאסוואן פסקה תרומתם של סדימנטים ממקור נילוטי לאזור )

al., 1997; Krom et al., 1999aהאדם במערכות הנוף )כגון -בניים חלו עקב התערבות (. שינויים נוספ

בירוא יערות(, אשר גרמו לשינוי תכסית הקרקע ומכאן לשינויים בעוצמת בליית הסלעים וכמות

(.Schilman et al., 2001; Krom et al., 2002; Garzanti, 2006הסדימנטים המוסעים )

יט ופליגורסקיט, ומוצאם במדבר סהרההסדימנטים האיאולים מורכבים ברובם ממינרלי קאולינ

Venkatarathnam andליאוזואית וסלעי קרטיקון )א, בבליה של אבן החול הנובית הפובמדבר הערבי

Ryan, 1971; Ganor and Foner, 1996; Krom et al., 1999a.) בעיקר החומר האיאולי מגיע לאגן המזרחי

;Yaalon and Ganor, 1979) זרה הצפון מזרחיתידי רוחות מהג-בסופות אבק שחוצות את האגן, על

Ganor and Foner, 1996ידי בחינת ההרכב המינרלוגי של הסדימנטים, ניתן להעריך את פיזור -(. על

(, כמו גם במחקריהם של 1971) Venkatarathnam and Ryanהסדימנטים באגן המזרחי: בעבודתם של

Krom et al. (1999a, 1999b), נטים ממקור נילוטי נפוצים בעיקר באזור הדלתא של נמצא כי הסדימ

(, בעוד שתפרוסת הסדימנטים האיאולים גדלה כלפי צפון ומערב, לערך 89%-הנילוס ובמזרח האגן )כ

מדבר סהרה. בחלקים המרכזיים של מוצאם ל הסדימנטיםכך שבאזור שמדרום לכרתים כמעט כ

(. Chester et al., 1977במרכז ומזרח הסהרה )מערבית לקפריסין מקור החומרים האיאולים -דרומית

לעומת זאת, בחלקים המזרחים ביותר של האגן )הכוללים גם את ישראל(, מסלול הסעת הסדימנטים

Horowitz et al., (0975) (. ממצאים דומים מצאוKrom et al., 1999aעובר מעל מדבריות ערב וסיני )

וצאן בצפון אפריקה.בבחינת מקורות גרגרי האבקה בסופות אבק שמ

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%91

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F

08

מספר מחקרים השתמשו בבדיקת מקורות הסדימנטים בעבר ככלי לשחזור אקלים קדום. בעבודות

נבחן ההרכב המינרלוגי של סדימנטים בדלתת (,Krom et al., 2002 Foucault and Stanley ;1989שונות )

אשר תרמו כל אחד יחסיות ההנילוס בפלייסטוקן המאוחר ובהולוקן ונמצאו שינויים בכמויות הסחף

משלושת מקורות הנילוס )הנילוס הלבן, הנילוס הכחול ואטברה(, המעידים על שינויי אקלים. התנודות

ששוחזרו מקבילות למחקרים אחרים שבוצעו באזור אשר בחנו את גדלי הגרגר של הסדמנטים

וללים את שכבות הספרופל ( ושחזור מחזורי השקעה באזור הכAdamson et al., 1980בתקופות שונות )

(Rossignol-Strick et al., 1982במחקרם של .)Krom et al., (1999b נבחן היחס בין מקורות נילוטים )

למקורות האבק המדברי האיאולי בסדימנטים בים היוני ובמערב האגן הלבנטיני בתחילת ההולוקן,

מוסברת S1ספרופל לוטי בעת הרבדת בכמות הסדימנט ממוצא ניהיחסית כמדד לשינוי אקלימי. העליה

שגרם לצמצום כמות האבק ובמקביל עליה בכמות ,בשל עליה באחוז הכיסוי הצמחי באזור הסהרה

המקומיים. פרט לשינויים בכמות נהרות ובנחלים שהביאה להגברת הספיקות בנילוס וב ,המשקעים

ו גם כמויות הזרימה של הנהר ובהרכב הסדימנטים שמביא איתו הנילוס בתנאי אקלים שונים, שוחזר

;Stanley and Maldonado, 1977) בסובב ובתנאי האקליםבתקופות שונות, המעידות על שינויים

Rossignol-Strick et al., 1982; Rossignol-Strick, 1985; Fontugne et al., 1994; Rohling, 1994;

Schilman et al., 2001.)

אקלים 1.1.1

ניתן לחלק את היבשות אזור מעבר מאקלים לח לאקלים יבש. התיכון מהווה-היםהאגן המזרחי של

: KÖppen (0923)פי -אזורים אקלימיים על-שמסביב לאגן לשלושה תתי

תיכוני עם חורף קר ולח -ים אסיה ואקלימו-מזרח האזור השייך מבחינה גיאוגרפית לאירו-צפון

ות מצפון ומתופעות אורוגרפיות מקומיות.אזור זה מושפע ממערכות סינופטי וקיץ חם ויבש.

תיכוני לאקלים הערבתי והמדברי. אזור -מזרח האזור המהווה יחידת מעבר בין האקלים הים

עיקר הגשם נובע משקעים .ידה בכמויות המשקעים ככל שנעים דרומה ומזרחהזה מאופיין ביר

מפותחים המגיעים מהגזרה המערבית.

האזור מושפע בעיקר ממערכות מדברי(. -הינו חם ויבש )ערבתימזרחי והדרומי ש-החלק הדרום

סוף ומשקעים שרביים המתפתחים בעונות -אפיק ים – מזרחית-והדרום מהגזרה הדרומית

המעבר.

יר שבסיסה קר ו: עיקר הגשם באגן המזרחי נובע מעננות הנוצרת במסת האומאפיינים סינופטיים

נם המרחבי נקבעים על ידי אופיו של השקע הברומטרי הים. מיקום העננים וארגו-מטמפרטורת פני

חלקו הצפוני של האגן המזרחי מושפע מזרם התיכון.-השולט בעת חדירת האוויר הקר למזרח הים

הסילון הסובטרופי היוצר רצועת רוחות מערביות באזור. בקיץ ממוקם מרכז הזרם מעל תורכיה

והזרימות הינן ים זרם הסילון לכיוון חצי האי סיניבחורף מדרוהזרימות הנוצרות הן אנטיציקלוניות.

(. קיימים שלושה סוגי שקעים עיקריים הגורמים Beaumont et al., 1976) ציקלוניות עם סיכויים לגשם

(:Trewartha, 1962; Beaumont et al., 1976להיווצרות משקעים באזור )

09

בין קפריסין לחוף הסורי שקעים חורפיים שמוצאם ברום האטמוספרה המגיעים מהאזור ש (1

ומכונים "השקע הקפריסאי". שקעים אלו משתלבים עם מערכות הלחץ הנמוכות השכיחות

התיכון, ששיאם בחודשים -באזור והם האחראים העיקריים לירידת משקעים במזרח הים

פברואר.-דצמבר

של שקעים רדודים הנעים בחלקה העליון של הטרופוספרה וחוצים את צפון האגן המזרחי (2

התיכון ממערב למזרח )בין דרום תורכיה וירדן(. שקעים אלו גורמים לירידת משקעים -הים

.לבנטבעיקר בחודשי החורף באזור ה

שקעים שרביים שמוצאם מאזור הרי האטלס )שקע סהרה(, הנעים מזרחה לאורך החוף (3

ר חם ויבש אווי-התיכון. שקעים אלו גורמים למשקעים מועטים יחסית ולמזג-הדרומי של הים

התיכון. בהגיעם למזרח

תתקבלנה כמויות גשמים גבוהות כאשר נושבות באזור רוחות מהגזרה הצפונית המביאות עימן בחורף

התיכון החמימים יחסית, או כאשר מעל -גושי אוויר קרים, המתאפיינים באי יציבות עם מגעם במי הים

אופייניות מזרח, -מערב כלפי דרום-נן צפוןשכיווסופות אבק לאגן המזרחי קיים לחץ אוויר נמוך.

לעונות החורף והאביב בדרום ישראל ובצפון מצרים, בעוד שבאזורים צפוניים יותר בלבנט סופות האבק

רית הגורמת ליובש ישנה יציבות אטמוספבקיץ (. Kutiel and Furman, 2003מוגבלות לעונת האביב )

;Trewartha, 1962)וגורמות לתנאים אקלימיים דומים קיץ מערכות סינופטיות פעילות ב בעונה זו. שלוש

Beaumont et al., 1976:) )הרוחות האטזיות שמקורן בדרום מערב אסיה, מהוות שלוחה מזרחית של א

רוחות המסחר האטלנטיות וגורמות ללחות יחסית גבוהה בחופים וליובש באזורים הפנימיים. ב(

רוח צפונית יורדת מרמת -התיכון -יבשה באגן המזרחי של היםהרמה האזורית היוצרת זרימה חמה ו

התיכון. בשל השפעות טופוגרפיות נוצר -אנטוליה דרך הרי הטאורוס עד לחופים המזרחיים של הים

"האפיק הפרסי", המשתרע מהמפרץ הפרסי ועד לחופי דרום תורכיה. ג( השקע –אפיק לחץ נמוך

-סיה ודרומה עקב התחממות היבשת. האגן המזרחי של היםמתפתח בקיץ מעל מרכז א –המונסוני

מערביות לאזור. -התיכון מושפע מאפיקו המערבי של שקע זה, התורם להגברת רוחות צפוניות וצפון

כמויות ניכרות של יורדות)חופה הדרומי של תורכיה ואזורי ההר( צפון האזורב :משקעיםכמויות

, מ"מ באזורים ההרריים של דרום תורכיה( 20999-00499-ומ"מ לאורך החוף 00999-699)משקעים

-במסלול התקדמותם של רבים מן השקעים הברומטריים הנעים במזרח הים מאחר ואזור זה נמצא

בשל השפעתה ממ" 499-הממוצעות קטנות מ משקעיםלעומת זאת ברמת אנטוליה כמויות ה .התיכון

מהים והימצאותה בצל הגשמים. באזורים של רמה ברומטרית מקומית בעונת החורף, ריחוקה

מ"מ גשם, להוציא את 00999-ל 699כמות המשקעים השנתית הממוצעת נעה בין לבנטהההרריים של

תקדמים דרומה מ"מ(. ככל שמ 20999הפסגות הגבוהות של הרי הלבנון, שבהן הכמות גבוהה יותר )עד

המשקעים ופוחתת בשל הריחוק מהים , הן לאורך החוף והן באזור ההרים, הולכת כמות ומזרחה

וצפון ערב מרביתו של אזור הלבנט, עירק. תנאי אקלים יבשים מאפיינים את צל הגשםוהשפעת

טרופית במשך כל -חופיה של צפון אפריקה נתונים להשפעת הרמה הסוב – בדרום האזורהסעודית.

בעוד שבחלקה המערבי נתונה ;מ(מ" 299-נמוכות ביותר )פחות מ כן כמויות המשקעים בהם-שנה, ועלה

ככל .צפון אפריקה להשפעה של גושי אויר ושקעים ברומטריים החודרים מהאוקיינוס האטלנטי

29

,.Beaumont et al., 1976; Goossens, 1985; Walle et al) שמתקדמים דרומה ומזרחה השפעה זו פוחתת

1993.)

)חופה הדרומי של תורכיה( הטמפרטורות בצפון אזור המחקרבעונת החורף :תפרוסת הטמפרטורות

ולכיוון הים (C9-4°והן פוחתות ככל שמצפינים לרמת אנטליה ) (C4-8°)יחסית נמוכות הממוצעות

. (C02-06°) יותר הטמפרטורות מתונות לעומת זאת באזור הלבנט וצפון אפריקה. (4-0°C-) השחור

לפי והן פוחתות כ ,C32°-ל 28ורות נעות בין בעונת הקיץ לאורך חופיה הדרומיים של תורכיה הטמפרט

. באזור הלבנט ולאורך חופי צפון אפריקה הטמפרטורות הממוצעות הן ברמת אנטוליה C29-24° - צפון

°C24-28 והן עולות ככל שמתרחקים מהחוף לפנים מדבר סהרה ובקע הירדן תוך הקצנת משרע

(. ;C28-32Brawer, 1988°הטמפרטורות בין יום ולילה )

צומח 1.1.1

כיוםצומח האזור 1.1.1.1

-תיכוני; ב. האירנו-עיקריים: א. הים התיכון נכללים ארבעה חבלים פיטוגיאוגרפים-במזרח הים

ערבי; ד. הסודני. סקירת הצומח שלהלן מתבססת על העבודות הגיאובוטניות -ג. הסהרו ; ניאטור

.Danin (2994) -ו Zohary (09620 0973)הבאות:

(, התיכון בדרום ובמערב אנטוליה-אזורי ההר )הגובלים ביםמשתרע ב: תיכוני-הים החבל .א

חורף –באקלים בעל שתי עונות חבל זה מתאפייןולאורך החוף הלבנטיני וחופי קפריסין.

תיכוני -מ"מ( וקיץ חם ויבש. הצומח הים 00299-359ממוזג וגשום )כמות משקעים ממוצעת

הים ועד -פני רוםמ עד, גריגות ובתות.-ולל בעיקר יערות, חורשים ירוקיהתיכון כ-במזרח הים

. החגורה מורכבת החגורה של הצומח ירוק העד הסקלרופיליידי -נשלט האזור עלמ' 00299

(,Olea europaea)רופי יזית א, (Q. ilex) הגלעין .א(, Quercus calliprinos)אלון מצוי בעיקרה מ

Laurus) אציל-ער, (Pistacia lentiscus) אלת המסטיק(, Phillyrea latifolia) זית בינוני-בר

nobilis ,)חרוב מצוי (Ceratonia siliqua ,)קטלב מצוי (Arbutus andrachne) אורן ) אורניםומיני

. העצים ירוקי העד בולטים מאוד בנופי (P. brutia- ברוטיה .או Pinus halepensis –ירושלים

גלדניים והנוקשים )לכן מכונה החגורה גם בשם "יער וחורש של צמחים חגורה זו בעליהם ה

אלה ארצישראליתנוקשי עלים"(. יחד עם זאת מוצאים ברצועת צומח זו גם עצים נשירים כגון

(Pistacia palaestina ,) אלון התולע(Quercus boissieri ,)תבור. א (Q. ithaburensis ,) עוזרר

(.Pyrus syriaca)אגס סורי ו (Crataegus aronia)קוצני

20

וןכהתימפה גיאובוטנית של המזרח :5איור Zohary, 1973 פי -הערה: מעובד על

ארז )מחטניים: ידי עצים -על הנשלטת חגורת הצומח ההררית שוכנת( 00299) זהלרום מעל

Abies -אשוח ו Pinus nigra -, אורן שחור P. silvestris -, אורן היערות Cedrus libani -הלבנון

cilicica .)ברוש מצוי) ברושיים ומיני - Cuperessus sempervirens ,ערער רם - Juniperus

excelsa .)נפוצים השחור ועד לצפונה של סוריה-וף הדרומי של היםמצפון אנטוליה לאורך הח

למשל ) אלוניםשל מיני מיחתם הצמחים המזופילים. האקלים הלח שבאזור מעודד צ בחבל זה

(, Corylusאלסר ) (,Acer) אדרסוגי עצים נשירים נוספים כגון ו (Quercus cerris - אלון שסוע

.(Tilia) תרזהו Alnus Carpinus, ,Ostrya(, Betulaשדר )(, Fraxinus) מילה

ממזרח לרצועת -: משתרע במרכז אנטוליה, לאורך הרמה הסורית ניאטור-החבל האירנו .ב

)כולל אזור הלבנטיני ושדרת ההר המרכזית של מערב הירדן אורך החוףתיכוני של-הצומח הים

ברוב האזור שורר אקלים יבשתי . ישראלי-, ומסתיים בדרום מישור החוף הארץעבר הירדן(

; גשמים עשויים לרדת ויבש קיץ חםבעוד ה גמושללעיתים חורף קר וה - ובו ארבע עונותקיצוני

מ"מ. משרע 359-ל 059בין היאת המשקעים הממוצעת בעונות הסתיו והאביב. כמו לעיתים

והיא ( steppe–הטמפרטורות נרחב, הן השנתי והן היומי. צמחיית החבל הינה ערבתית )סטפה

22

שיח. -שבים חד שנתיים, שיחים ובניבעיקר מע . חגורה זו מורכבתעשירה מאוד במספר מיניה

, כגון Chenopodiaceaeהסלקיים )ו (Poaceaeהצמחים העשבוניים בולטים הדגניים )מבין

כן אופיינית -(. כמוNoaea mucronataנואית קוצנית ו Salsola vermiculata – מלחית אשונה

.A) לענה מדבריתבמרכז אנטוליה, A. fragransעל מיניה השונים: (Artemisia) לענההלחבל זה

herba-albaו אפריקה, בהר הנגב בישראל ובמישורי צפון ( במישור הסורי- A. terra-alba

( Ziziphus lotus)שיזף השיח בחבל זה גדלות גם חברות שיחים כמו חברת במרכז אסיה.

אלה אטלנטית )למשל בערוצים מוגנים( מצויים גם עצים בודדים כגון מסויימיםובאזורים

(Pistacia atlantica) .

ני משתרעת רצועת מעבר, אטור-ותיכוני שלאורך החוף הלבנטיני והחבל האירנ-בין החבל הים

-תיכוניים יחד עם מיני צמחים אירנו-. באזור זה גדלים מינים יםאזור ספרהמכונה בשם

ערביים. תצורות הצומח האופייניות לרצועה זו עשויות להופיע כבתות, -טורניים ואף סהרו

,Quercus pubescens) אלונים חורשי אלונים ויער פארק. באזורי הספר נפוצים עצים כגון מיני

Q. cerris,, Q. boissieri, Q. ithaburensis) ערער רם (Juniperus excelsaו ,) אלה אטלנטית(

Pistacia atlantica)סירה הקוצניתהניתן למצוא את ם. בקרב השיחים האופייניי (

Sarcopoterium spinosum) ,שברק מצוי (Ononis natrix ,)שניים-שלהבית קצרת (Phlomis

brachyodonעירית גדולה(, ו (Asphodelus ramosus).

המצרי, התיכון הלובי ו-האי ערב, חופי הים: כולל את מדבריות סהרה, חצי ערבי-החבל הסהרו .ג

ישראל. האקלים המאפיין את החבל הוא מדברי טיפוסי: כמות -סיני ודרומה של ארץ

מ"מ(. יש הבדלים ניכרים 59-כלל פחות מ-מ"מ )בדרך 059המשקעים השנתית אינה עולה על

בכמויות הגשם בין שנה לשנה ומשרע הטמפרטורות הן היומי והן השנתי הינו נרחב. במדבר

המינים הכללי מצומצם מגווןשנתיים, אולם -מצויים בני שיח רבים, ויש בו שפע של צמחים חד

זוגן (,Retama raetam) רותם המדבריחסית. מבין המינים הבולטים בחבל ניתן למצוא את

אזורי המדבר הנושקים . (Anabasis articulata) יפרוק המדברו (Zygophyllum dumosum) השיח

מלענן המטאטאים דגניים כגוןמיני םמדברי חולי וביניה התיכון מתאפיינים בצומח-לים

(Stipa capensis) זיפנוצה מדוקרנת ו(Pennisetum dichotomum) ,חמדת השיח מיני סלקיים כמו

(Hammada salicornica) ;זרעית -לענה החדגם ה(monosperma Artemeisia אופיינית לחברות )

Suaeda) אוכם שיחנישל צמחי חולות. באזורי המלחות המדבריים נפוצים מינים כגון

fruticosaימלוח פגום ( ו(Nitraria retusa בנוסף מתקיימת גם חדירה של צמחי מדבר לאורך .)

בשל התנאים הדומים )למשל רסס מי הים הגורם למליחות(; לכן, לצד צומח התיכון-חופי הים

-לענה חד(, Retama raetam) רותם המדברתיכוני נמצא גם מינים כגון -האופייני לחבל הים

מופיע כלל -בדרך(. הצומח Thymelaea hirsuta)מתנן שעיר ( וmonosperma Artemeisia)זרעית

Sarcopoterium) סירה קוצנית נמוכים, כמו שיח-סה בניבצורת בתה, שבה רוב השטח מכו

spinosum) מקורקפת קורניתו (Coridothymus capitatus). גם זוהי אותה תצורה האופיינית

(.תיכוני אחרי פגיעה )למשל אחרי שריפה-ים לאזור ספר, ולשלבי ההתחדשות של חורש

23

ערבי -בתוך החבל הסהרום מוגבלים באזורימיוצג באזור המזרח התיכון לרב – החבל הסודני .ד

הלחות המוגברת )חבל זה נעדר רציפות גיאוגרפית(, בעיקר בנאות מדבר ובערוצי נחלים.

באזורים טרופיים באפריקה , מאפשרת התפתחות צמחים סודניים, שמקורםהאלמקומות ב

את מבין המינים הסודנים )הנפוצים לעיתים גם בחבלים נוספים( ניתן למצואהמזרחית.

פתילת המדבר ,(Moringa peregrina) רותמית מורינגה, (Ziziphus spina-christi) שיזף מצויה

שיחד עם צמחים עשבוניים(, Acacia) שיטהסוגים של עצי ( וCalotropis procera) הגדולה

Droserifolia – באשן עגול עליםו Aerva javanica – לובד המדברם )כגון המלווים אות

cleome), נוף דמוי סוואנה יםיוצר.

גרגרי אבקה רצנטים 1.1.1.1

כללי 1.3.5.2.1

במחקרים העוסקים בשחזור גרגרי אבקה מאובנים נהוג לערוך במקביל גם בדיקות לזיהוי הגרגרים

המאספים , עקב ריבוי גורמים המשפיעים על ייצוגם היחסי של גרגרי האבקה ב"גשם הפולן" הרצנטים.

. דבר זה מביא ים באופן ישיר את הרכב הצומחאינם מייצגן המאובנים והן הרצנטים(, )ה הפלינולוגים

לכך, שלא כל הצמחים המרכיבים את הצומח באזור המחקר מיוצגים ב"גשם הפולן" באופן המשקף

ייצוג(. ההבדל הבולט ביותר -יכולים לסבול מייצוג יתר או מתת את חלקם היחסי בצומח השטח )הם

כלל, -רוח, שכן בעוד שהראשונים מייצרים, בדרך-חרקים לצמחים מואבקי-ים מואבקיקיים בין צמח

כמויות קטנות של אבקה המועברת ישירות מפרח לפרח, מייצרים האחרונים כמויות גדולות יחסית של

הרוח -. לכן, מקובל להניח כי גרגרי האבקה של מואבקילמרחקים גדוליםרת באוויר אבקה המתפז

חרקים מיוצגים -כיב העיקרי ב"גשם הפולן", בעוד שגרגרי האבקה של צמחים מואבקימהווים את המר

(. 0993; ברוך, Faegri and Iversen, 1992כלל, באופן מצומצם ואקראי )-בו בדרך

-בנוסף לזאת, קיימים גם הבדלים מבחינת אופן הייצוג ב"גשם הפולן", בין מינים שונים של מואבקי

ם המורפולוגית של גרגרי האבקה. ישנם טקסונים אשר לגרגריהם מידה גבוהה רוח אשר נובעים מצורת

ידי הרוח )למשל גרגרי האבקה של משפחת האורניים, שלהם שקי אוויר( ועל כן -של התאמה לנשיאה על

, ישנם גם הבדלים יתרה מכךיותר מייצוגם בפועל. יםגבוה ספריםולן" במהם מיוצגים ב"גשם הפ

טקסונים -ם הפולן", בין מינים שונים המייצרים כמויות גדולות במיוחד של אבקה במידת הייצוג ב"גש

Faegri andממשפחת הארכובתיים ; מעהחולדוגמא סוגי אלה עשויים להתאפיין גם הם בייצוג יתר )

Iversen, 1992; Jarzen and Nichols, 1996 ,0993; ברוך.)

גובה הצמח, "גשם הפולן" נובעים מפיזור הצומח בשטח, גורמים נוספים המשפיעים על ייצוג הטקסון ב

היחס בין צומח עצי לצומח עשבוני, צפיפות הצומח, תדירות הפריחה, מכניזם ההפצה )גרגרי אבקה

מופצים טוב יותר, בניגוד למשל, לגרגרי אבקה שלהם נטייה להופיע בתלכידים(. בנוסף בודדים

Faegriרפים והמטארולוגיים האופייניים לאזור המחקר )משפיעים גם התנאים הטופוגרפים, הפיסיוג

24

and Iversen, 1992; Jarzen and Nichols, 1996 ,כן ישנם גרגרי אבקה המשתמרים -כמו(. 0993; ברוך

ממשפחת המורכבים (Cichorioideae)כך למשל במקרה של טיפוס הלשוניים טוב יותר מאחרים.

(Bottema, 1975; Weinstein-Evron, 1994 השימור נובע ממספר גורמים, שהעיקרי שבהם הוא כמות .)

( של גרגר האבקה. ככל שהדופן עבה exine( הנמצאת בדופן החיצונית )sporopolleninהספורופולנין )

יהיו במקום בו כמות ,סביבת ההשקעהל קשוריםהטובים תנאי שימור .יותר כמות הספורופולנין גדלה

,Havinga, 1964; Jarzen and Nichols, 1996; Faegri and Iversen) החמצן דלה או נעדרת לחלוטין

1992).

אזורמבמחקרים פלינולוגים גם סקר של גרגרי האבקה הרצנטים שלבמומלץ ל אור כל האמור לעיל,ל

. בסיס נתוני "גשם הפולן" הרצנטי מסייע בפרשנות מהימנה יותר של הרכב המאספים המחקר

צומח בכדי ימי. בנוסף לבדיקת "גשם הפולן" הרצנטי מקובל לערוך גם תרשהפלינולוגים המאובנים

טקסון בכיסוי הצומח בפני השטח. כל לעמוד על ייצוגו היחסי של

ידי פעילות האדם, ניתן לשלב בין הבדיקות -במקומות בהם הכיסוי הצמחי באזור מסוים לא הופר על

פולן מאובן( בכדי לנסות ולעמוד על צומח העבר. השונות )"גשם הפולן" הרצנטי, תרשימי צומח ו

האדם במשך אלפי -בניידי פעילות -תיכוני הצמחיה הטבעית הופרעה ומופרעת על-במרחב המזרח

, תהליכי עיוראדם-מחקלאות, בירוא יערות, שרפות מעשה ידי , פעילות הנובעתהשנים האחרונות

האנושית, הטכנולוגיות וגידולה של האוכלוסייוכיוצא בזה. התהליכים הללו מואצים בשל התפתחויות

כלומר ככל שמתקרבים להווה הרי שהשפעת האדם על הצמחיה הטבעית גדלה. ביטוי רב עוצמה

ביאה לכריתה מאסיבית של ה( אשר 08-מאז המהפכה התעשייתית )החל מסוף המאה ה החללתופעה זו

מערכות הנוף מטביעים חותמם גם על השינויים בצמחיה הטבעית בעקבות התערבות האדם ביערות.

אינה ייחודית לאזורנו והיא נלווית למרבית המחקרים בעיה זושלציין הרצנטי. יש "גשם הפולן"

Graham and Grimm, 1990; Faegri -)לדוגמא הפלינולוגים בעולם הבוחנים פולן מאובן ביחס לרצנטי

and Iversen, 1992.)

ידת החקירהפלינומורפים ביח 1.3.5.2.2

בפלינומורפים רצנטים באגן המזרחי ותהעוסק עבודות פלינולוגיותבפרק שלהלן מסוכמות תוצאות של

:התיכון-של הים

באגן הלבנטיני; המרחף באטמוספרה הרצנטי "פולןגשם ה"נבדק Cheddadi (1988)של ובעבודת

י ספינות ששייטו בנתיב ההפלגה התמקד בצמחים מואבקי רוח. לשם כך הותקנו פילטרים על גב מחקרו

אלון, – תיכוני-צומח ים: סואץ ונלקחו דגימות ממספר נקודות ציון. המינים העיקריים שזוהו-יימרס

– טורני-צומח אירנו. Betula-ו Corylus ,Ostrya ,Alnus - עצים נשירים. זית, אורן, ארז, לחך וחומעה

סלקיים. – צומח קרקעות מלוחות. Moltakia ciliate-ושרביטן, שבטוט, ימלוח –י צומח מדברלענה.

(. גרגרי האבקה של הצמחים 5התיכון )ר' איור -חגורות הצומח הנזכרות לעיל מקיפות את מזרח הים

גשם ". ב(Rossignol-Strick, 1972ידי הרוח ושוקעים לקרקעית הים באופן דומה לפלנקטון )-נישאים על

ת גרגרי האבקה שזוהו במאספים המאובנים. אולם, ישנם מספר יצוג למרבייהרצנטי היה "הפולן

25

. כאלו הם למשל מינים ממשפחת הברושיים, התותיים, "גשם הפולן"טקסונים שהופיעו רק ב

,במאספים הרצנטים בלבדשל טקסונים אלה . הופעתם ואחרים קזוארינה, צפצפההסרפדיים, מיני

)למשל הסרפדיים, גבוה ול חלק מגרגרי האבקה אינטיב השימור שעשויה לנבוע ממספר סיבות: א(.

(. Cheddadi, 1988) ( לדוגמא קזוארינה) ידי האדם-ם של צמחים שונים לאזור עלגעתב(. ה( צפצפה

מסוכמים תוצאות מחקרים העוסקים בחקר גרגרי אבקה ונבגים מפני Koreneva (1971 )בעבודתו של

ל חלקם העליון של קידוחים ממחקרים שונים מהאזור(. התיכון )הנתונים נסמכים ע-השטח של הים

Koreneva המינים וגובר ייצוגם של הטקסונים מגווןמצא כי ככל שעולה המרחק מהחוף פוחת

המחטניים(. בקרב המאספים הרצנטיים מהאגן עציםשמוסעים למרחקים ארוכי טווח )כגון ה

ידי צומח עשבוני ובעיקר -נשלטים על ,אלוהלבנטיני, נמצא כי למעלה משלושת רבעים מקרב מאספים

, ועצי חורש אלוןומיעוטו מעצי אורןהמאספים נחלקת בין הצומח העצי )המורכב ברובו מ יתרסלקיים.

תיכוני אחרים( ונבגים.-ים

הרצנטי במרחב של דלתת הנילוס. בעבודתם "גשם הפולן"( עוסק ב0992).Ayyad et al מחקרם של

ונים: חופים, דיונות חוליות מיוצבות ודינמיות, ביצות, מלחות, קרקעות מלוחות נבדקו ביוטופים ש

וביצות. הדגימות הרצנטיות הושוו לגרגרי אבקה מאובנים שבודדו מתוך קידוחים של חומר אלוביאלי.

, לחךהמשפחות וסוגי הצומח הדומיננטים במאספי הדלתא הרצנטים הינם: סלקיים, דגניים, סופיים,

ידי -. בחקר החומר האלוביאלי נמצא מדד למליחות גופי מים המיוצג עלחומעה, גמאיים והקזוארינ

סלקיים: אחוזי סופיים גבוהים מעידים על קיומו של גוף מים מתוק בעוד שעליה בערכי -יחס סופיים

הסלקיים מייצגת התמלחות.

Galiliורך החוף הישראלי )של גופי מים נעשה גם לאכאינדיקטור למליחות שימוש במשפחת הסלקיים

and Weinstein-Evron, 1985) מספר ביצות לאורך מ"גשם הפולן" הרצנטי אנליזות של בוצעו. במחקרם

ה ולעככל שמליחות המים וליםאחוזי הסלקיים עכי מראיםמצאיהם ממ. הישראלימישור החוף

בביצת הנעמן החשופה סלקיים, 47%)במלחת עתלית שהינה ברכת מלח מלאכותית נמצאו בביצות

של שליטהל הצומח(. הלכסלקיים מ 3.4%זוהו ברכת מים עונתית - ובגדור 28% –לחדירת הים

מזרח -בצפוןמשפחת הסלקיים במאספי הצומח ממלחות חופיות תועדה גם במחקרים נוספים מהאזור:

בצפון מדבר סהרה ו (Bottema, 1974a) 99%-ל 59נעו אחוזי הסלקיים בין באזורי מישור החוף יוון

(. Calleja et al., 1993) 75%-נמצאו כבאזור ביצות החוף

התיכון דרך הנילוס -מספר מחקרים בדקו את גרגרי האבקה הטרופיים והנבגים המוצאים דרכם לים

(Rossignol, 1961, 1962, 1963, 1969 - ;החוף הישראליRossignol-Strick, 1972 – סימבל-אבו.) עבודות

ברמת אתיופיה וברמות הינו הטרופייםאבקה הקור גרגרי מHorowitz (1979 :)וכמו בספרו של אלו ס

הללו מושקעים בקרקעית הים, לעיתים מרחק אלפי קילומטרים ממוצאם, יחד עם של מזרח אפריקה.

ייצוגהתיכון ישנו -ידי הנילוס. במאספים הפלינולוגים ממזרח הים-סחופת סילטית המוסעת על

מגיעים לכדי זיהוי. הפולן של הצומח הטרופי המביא לכך שרק גרגרי האבקה העמידים יותר סלקטיבי

הסוגים: ;Sapotaceae-ו Acanthaceae , Combretaceae -קוציציים הטרופי כולל את המשפחות:

26

Podocarpus ו- Alchornea והמין-Dodonaea viscose. המינים של הנבגים הינו נרחב באזורי מגוון

. משפחות השונה הנובע מעמידותם דיפרנציאלימתרחש שימור םוצא של הנילוס, אולם גם בקרבהמ

,Gleicheniaceae, Cyatheaceae, Anthocerotaceaeהנבגים השולטות שזוהו במאספים הרצנטים הינן:

Polypodiaceae, Lycopodiaceae, ,Osmundaceae ו-Schizaeaceae . גם במחקרו שלKendall (0969 )

השווה בין מאסף הנבגים מאגם ויקטוריה שבסמוך למוצאו של הנילוס החוקר נימצאו לכך תימוכין:

גבוה במורד ייצוגיש Pteridophyte-ה טיפוסהלבן למאסף הנבגים שבמורד הנהר. נמצא כי לנבגים מ

ונבגים שפולן מחקריומדווח ב Horowitzביחס לנוכחותם במעלה הנהר, אשר נובע מעמידותם הגבוהה.

התיכון החל מתחילת פעילותו של הנילוס בתקופת הפליוקן -ממוצא טרופי מוצאים דרכם למזרח הים

(Horowitz, 1974) ( והם נוכחים לכל אורכה של התקופהHorowitz, 1992 וכן במהלך הפלייסטוקן )

(Rossignol, 1969.) בעבודותיה של Rossignol (1961, 1962, 1963, 1969 )י נמצא כי אחוז בחוף הישראל

הטקסונים ממוצא טרופי מהווה קרוב למחצית מהרכב המאספים הרצנטים בממוצע. המחצית האחרת

Horowitzהדומיננטים ביותר במאספים הרצנטים; לדעת - דגניים וגמאייםמורכבת ממספר קבוצות:

כן -ועלנילוס ב מדלתת הולר( מרבית קבוצה זו אינה מייצגת את הצומח בישראל, אלא מקורה 1979)

– המחטניים ים הרצנטיים ביחס לאלו היבשתיים.נוטים הדגניים והגמאיים לייצוג יתר במאספים הימי

שנישאו ככל ארז הלבנון; נמצאו גם מספר גרגרי אבקה של אורן ירושליםהמין השולט בקבוצה זו הינו

טיפוס הלשוניים ידי-נשלטים בעיקר על - מורכביםידי רוחות מהגזרה הצפונית. -הנראה על

(Cichorioideae)גרגרי אבקה של מופיעים בערכים בינוניים. – סלקייםו שרביטןיחסית נדירה. לענה; ה

39-49צמחים תרבותיים נעדרים מהמאספים הרצנטים, ככל הנראה משום שהדגימות נלקחו מעומק

נוטים זיתו, אלה, חרוב אלון( טוענת כי עצי 1979) Weinsteinרצנטיות למעשה. -ס"מ ולכן הינן תת

נוטה לייצוג יתר. מצב אורן ירושליםשישראלי בעוד -יצוג במאספי הפולן הרצנטיים בחוף הארץי-לתת

הרוחות השולטות הינן מהגזרה המזרחית, בעוד ששאר העצים אורן זה נובע מכך שבעת פריחת ה

ייצוג הנובעים מכיווני הרוחות רוחות צפוניות ומערביות. השינויים ב נשיבתן שלת ורחים בעהנזכרים פ

.ומכמויות הפולן המיוצרות מתווספים להבדלים הנובעים ממבנה הגרגר

(. דגימות נלקחו מאבק שהצטבר על 0975) Van Campoידי -הרצנטי בסהרה נבדק על "גשם הפולן"

עיקר נשלטים בהצומח מאספי נמצא כידרומה. ,הקרקע, שמקורו ברוחות הנושבות מצפון מדבר סהרה

יצוג יהומצליבים. , מורכבים, שרביטניים, לחכייםלענהסלקיים, דגניים, ידי שיחים ועשבים: -על

התיכון, בהשוואה לגרגרים שמוצאם -במאספים הרצנטים גבוה יותר לגרגרי אבקה שמוצאם באגן הים

צרים מאזורים טרופיים. ההבדלים נובעים מכך שעצים ממוצא משווני וטרופי מיי –מדרום לסהרה

. וכן מכיווני הרוחות כמויות נמוכות יחסית של גרגרי אבקה

שמוצאן ידי סופות אבק -נישאים עלהנמצא כי גרגרי אבקה ,Horowitz, et al. (0975)במחקרם של

מערבית. המאספים -הגזרה הדרומית והדרום, מגיעים לישראל באמצעות רוחות מריקהבצפונה של אפ

תנרחב תגיאוגרפי שרעתממייצגים אביב( -ו בישראל )בירושלים ובתלשנאספ הרצנטים הפלינולוגים

ברושידי הטקסונים הבאים: דגני תבואות )ממערב הנגב(, עצי -נשלטים עלובהתאם לכיווני הסופות

לענהכן עשויים להגיע ממגוון מקורות( -)ממישור החוף הישראלי(, דגניים )צמחי שדות פתוחים ועל

סופות אבק שמוצאן . ()מגב ההר זיתועצי צפון סיני ודרומה של ישראל( )מהנגב ומחופיוסלקיים

27

לענהנושאות עימן גרגרי אבקה רבים של סלקיים, מערבית -וכן סופות מהגזרה הדרום מזרחית לישראל

הצומח את אם כן גם צג יוכן מיני מורכבים. מאספי הצומח הן הרצנטים והן הרביעוניים עשויים לי

המזרח התיכון יש במחקרים פלינולוגים באזורמכאן, ש ;לן של סופות האבקמסלוהגדל במרחבי

.(Horowitz, 1979; Horowitz et al., 1975) אלושל סופות בנתיבןגם להתחשב

מטרות המחקר וחשיבותו 1.1

:מטרות

י פפי מאס-התיכון ברביעון המאוחר, על-באגן המזרחי של הים ובאקלים צמחיההשינויים ב שחזור .1

95-90גלעין ו הלבנטיני מדרום האגן 95-09גלעין :גרגרי האבקה שהשתמרו בשני גלעינים מהאזור

)עצים לעומת עשבים(, קבוצות הצומח הצומח מאספימתבסס על הרכב . הניתוח הפלינולוגי מצפונו

דרגת השימור וריכוז גרגרי האבקה במאספים, המיוצגיםוטקסונים אינדיקטיבים העיקריות

מצונם(. יפייני סדימנטים מטיפוסים שונים ומידת ח)כמא

ובחינת הקשרים שחזור שינויים בלחות ובטמפרטורהאפיון מפורט של תנאי האקלים השונים ) .2

שינויי אקלים באגן המזרחי של ת של הגורמים המשפיעים עלהבנה מעמיקה וכולל לצורךביניהם(,

.ית בתקופות השונותהם ותרומתם היחסיהתיכון, יחסי הגומלין בינ-הים

השוואה בין צפון האגן הלבנטיני לדרומו. מקור גרגרי אבקה בכל אחד משני הקידוחים הינו שונה, .3

התיכון.-כן מאפשר לערוך השוואה בין סביבות אקולוגיות שונות באגן המזרחי של הים-ועל

נתונים עם הנוכחי יחד תוצאות המחקרליאואקלימי מייצג לאזור, תוך שילוב ארצף פבניית .4

לרצפים אחרים בים וביבשה. ניתוח אותם הגלעינים והשוואתםעל אשר נבדקומתחומים אחרים

בבניית רצף יסייעהתיכון ותיארוכם המדויק, -היםהשוואתי של קידוחים מאזורים שונים במזרח

רות , לימוד מהימהלכםמייצג לאזור תוך זיהוי פערים סדימנטרים בחתך, חישוב קצב השינויים ו

מערכות גלובליות. ללשינויים הסביבתיים והשוואה צמחיההתגובה של ה

האופן בו ובחינת פלאואקליםהשוואה בין כלי המחקר הפלינולוגי לשיטות אחרות העוסקות בחקר .5

בנוסף לאנליזות העבודה הנוכחית הינה חלק ממחקר מקיף, אשר בו,. ים אלה את אלהמשלימ םה

.בדיקותנרחב של מגווןגלעינים על ה בוצעוהפלינולוגיות

:חשיבות

התיכון נעשו במרווחי דגימה גדולים יחסית ובכך הניחו את -עד כה העבודות הפלינולוגיות מהים .1

היסודות להבנת הרצף הכללי באזור. יחד עם זאת, יש חילוקי דעות רבים באשר לאופי התנודות

במחקר זה נעשהנולוגית מפורטת כפי שבתוך הדרגות האיזוטופיות השונות. בנייה של עקומה פלי

יתכן שחוסר דיון בנושאים השנויים כעת במחלוקת.בסיס לתהווה ו תנודותואפיון בזיהוי תסייע

. המחקר השונות בשיטות מדרגות פרוט שונות של הנתונים קרים השונים נובעהמתאם בין המח

לים וגורמיהם באזור.בהבנת שינויי האק נדבך חשוב יכול להוותהמשולב המחקר הנוכחי

28

אפשר לעמוד בצורה טובה על תרומתם היחסית של המקורות יבאזור עדכני מחקר פלינולוגי .2

סייע בזיהוי מקורות הסדימנטים יובכך בתקופות שונות יםהשונים של גרגרי האבקה לסדימנט

הדרום באזוריםוס מידת השפעתו של הנילבנוסף בוחן המחקר את .שהורבדו בקרקעית הים

השנים האחרונות. 990999התיכון, תוך שחזור עוצמות שפיעתו במהלך -מזרחיים של הים

שינויי אקלים כיום בחזית המחקר. הקשר בין ויים בהרכב הצמחיה והאקלים נמצאתיעוד שינ .3

ה חשוב מאד למתכנני הסביבה לטווח הארוך במיוחד באזור יי הצמחיה ומהירות התגובה שלשינול

התיכון. -בור כמו מזרח היםגיש לתהליכי מידהר

ובעיקר מבקע תרומה חשובה נוספת של המחקר המוצע היא לעניין תיארוך עקומות הפולן מהיבשה .4

כיוון ים יבשתיים מהאזור חסרות תיארוך מדויק. המלח. במקרים רבים, עקומות הפולן של אגמ-ים

ולוציה גבוהה, הקורלציה בתיארוך ברז מצטיינות וכחיבמחקר הנ הופקושהעקומות הפלינולוגיות ש

את התנודות המשניות המסתמנות באלה גם לתארך תאפשרביניהן לעקומות היבשתיות

האחרונות.

אחד האזורים המרכזיים בחקר התפתחות -צומח באזור המזרח התיכון תיעוד שינויי האקלים וה .5

השונותות פעילות בני האדם בתקופל הסביבתי, עשוי לתרום להבנת הרקע התרבות האנושית

ולעמוד על יחסי הגומלין ביניהם לסביבה.

29

תושיטחומרים ו . 1

םקידוחי 1.1

מיקום 1.1.1

חלק הדיסטאלי של דלתת הנילוס מה נלקח 09-95קידוח : מהאגן הלבנטיניהוצאו גלעיני המחקרשני

. (0טבלה , 6ור אי)מצפון האגן; מזרחית לקפריסין-הוצא דרומית 90-95קידוח ו ()דרום האגן הלבנטיני

בפיקוחה של ”Marion Dufresne“ידי ספינת המחקר -על VALPMEDבמהלך הפלגת הגלעינים נלקחו

מאוחסנים )צרפת(; במקום זה גם Gif sur Yvette-, מDr. Martine Paterneהמדענית הראשית

. הגלעינים

95-01

95-09

35°30°

34°

30° 0 500km

N

95-01

95-09

35°30°

34°

30° 0 500km

0 500kmkm

N

: מפת מיקום6איור

www.intute.ac.uk/science מתוך:

מייצג את חלקו הצפוני. גרגרי האבקה 95-90את דרום האגן הלבנטיני בעוד שקידוח 95-09בעבודה זו מייצג קידוח ידי נחלים ונהרות שביבשות הסובבות את האגן(, -שהצטברו בקרקעית האגן עשויים היו להגיע הן ממקורות פלוביאלים )על

ת איאולים. והן ממקורו

http://www.intute.ac.uk/science

39

95-90 קידוחו 95-99: נתוני קידוח 0טבלה עומק קו רוחב קו אורך מיקום שם הקידוח

עמודת (mהמים )

אורך (m)

גיל )אלפי שנים(

(MDVAL)

95-99

)מול חופי מערבית לישראל אשקלון(

34°16.98E 32°01.90N 884 07.8 86ka

(MDVAL)

95-90

סיןמזרחית לקפרי-דרומית

33°59.54E 34°32.25N 989 00.9 250ka

דיגום 1.1.1

בעבודה זו נחקר .(2.0.3)ר' (, בהתחשב בקצבי הסדימנטציה2)טבלה הקידוחים נדגמו ברזולוציה גבוהה

נבדקו רק 95-90השנים האחרונות. בגלעין 990999מ'( והוא מייצג את 07.89לכל אורכו ) 95-99גלעין

מ'(, כך שתקופת הזמן שנחקרה זהה בשני הגלעינים 00נים )אורכו הכולל הוא חמשת המטרים העליו

משך הזמן לימי בשל רציפותם, ליאואקאשנים(. קידוחים אלה נמצאו מתאימים למחקר פ 990999)

וכן העובדה שאינם מופרים. הארוך יחסית אותו הם מייצגים

: מרווחי דיגום2בלה טשם

הקידוח מרווח המקטע הנדגם

ס"מבעובי

הדגימה בס"מ

הערות

95-99

2 09 יחידות רגילות

2 5 שכבות ספרופל

95-90

דיגום רציף 2 2 יחידות רגילות

דיגום רציף 0 0 שכבות ספרופל

סדימנטציההקצבי הערכת 1.1.1

ומבוטא טווח השניםבחלוקת הפרש העומקים ידי-עלהכללי חושב צטברות הסדימנטיםקצב ה שחזור

חושבו קצבי ההשקעה לכל אורך החתך 95-99(. בגלעין cm/kyrביחידות מדידה של ס"מ לאלף שנה )

עבור חמשת המטרים העליונים בלבד. נערך החישוב 95-90בעוד שבגלעין

פלינולוגיה 1.1

הפקה 1.1.1

לאחר בחינה של שיטות הפקה שונות בכדי לבודד את גרגרי האבקה מהסדימנטים הימיים בצורה

היעילה ביותר, גובשה שיטת הפקה המתבססת על השלבים הבאים:

30

)הטבלית הומסה לחומר הדגימה (Lycopodium) ליקופודיוםשל נבגי הוספת טבלית מומסת אחת .0

(.09%בריכוז HCL -באמצעות חומצת מלח

.להרחקת הקרבונטים והקלציום HCl (09%)הוספת .2

שטיפה במים מזוקקים. .3

אבץ ברומי בנוזל כבידה מסוג ידי תהליך הצפה -על מינרלימן החומר ה הפרדת החומר האורגני .4

.0.95: (. משקלה הסגולי של התמיסהZnBr – זינקברומייד)

דקות. 09ניקוי באולטראסוניק למשך .5

.5-ו 4ים חזרה על שלב .6

במים מזוקקים.למבחנה נקיה ושטיפתו המוצף נוזלההעברת .7

.39%בריכוז פרנין עם אלכוהול אטיפת ס 0צביעה: .8

שטיפה באלכוהול אבסולוטי. .9

הוספת גליצרין ואיחסון הדוגמה. .09

דקות, למעט 3סיבובים לדקה למשך 30599כל אחד מהשלבים מלווה בצנטריפוגציה, שמהירותה

דקות. 05שאורכת 6-ו 5הצנטרפוגציה לאחר שלבים

, לחומר הדגימה, נעשה הינו תעשייתי()שגידולם וריכוזם בגלולות הוספת נבגים אלו: ליקופודיוםהנבגי

לשתי מטרות:

בממוצע 090679חישוב ריכוז הפלינונומורפים. הוספת נבגים במספר ידוע לכל דגימה ) (א

פי הנוסחה הבאה: -בגלולה(, מאפשרת לחשב את הריכוזים על

X 090679שנספרו פלינומורפיםסה"כ = ריכוז ( רםמשקל הדגימה )ג Xשנספרו ליקופודיוםמס' גרגרי ה

של כל הדוגמאות עברו תהליךסדימנט יבש. לגרםן מספר הפלינומורפים יחידות המדידה ה

ם ונוזלים אחרים המשנים את מסת כן הן נעדרות מי-ועל לצרכי שימור (Freeze-dryingייבוש )

הדוגמה.

בסיום תהליך הפקת גרגרי ליקופודיוםהבקרה על תהליך המעבדה. נוכחותם של נבגי (ב

ות תימצביעה על בעי םההליכים ולהיפך )היעדרות מהימנותהאבקה, מעידה על

בהפקה(.

שרת למחזר את במהלך עבודת המעבדה פותחה שיטה נוספת להפקת גרגרי האבקה מהסדימנט המאפ

שלעיל. בהמשך הועבר נוזל הכבידה )אשר בו צפים 0-6נוזל הכבידה. תחילת התהליך כמתואר בשלבים

גרגרי האבקה( למערכת פילטרים שלהם חוברו מסננות נייר במפתחים מתאימים )בהתאם לגודל גרגרי

זל הכבידה, לאחר פשרה שאיבה חוזרת של נוידי חיבור לצינור וואקום התא-הסדימנט והפולן(. על

מאחר . 7-09מיקרון(. המשך התהליך כמתואר בשלבים 5עבר סינון )מסננת נייר בעלת מפתח של ש

(, בהם לרוב נעשה שימוש במעבדות Zinc bromide -ו Zinc chlorideונוזלי הכבידה על בסיס אבץ )

32

וש בנוזל כבידה אחר: שצלחו לשימ תאו לסביבה נעשו ניסיונו\פלינולוגיות, אינם ידידותיים לאדם ו

Sodium Polytungstateשיטה להפקת פולן שהינה הן ידושים הללו הביאו לראשונה ליישום. הח

חסכונית מבחינת משאבים )מחזור נוזל הכבידה( והן ידידותית למשתמש ולסביבה. מאחר והשיטה

נה )שלבים גובשה בשלבים מתקדמים של המחקר העדפנו לסיים את הפקת הדוגמאות בשיטה הראשו

(. זאת במטרה לשמור על אחידות ולמנוע הטיה אפשרית של התוצאות בשל שימוש בשיטות שונות 0-09

)יש לציין שבבדיקות ראשוניות שבצענו נתקבלו עבור אותן דוגמאות תוצאות מקורבות בשתי שיטות

ההפקה, אולם יש מקום לעריכת השוואה מדוקדקת יותר בין התהליכים(.

נוסו תהליכי הפקה שונים בכדי לנסות ולהתאים (95-90ן לא נמצאו גרגרי אבקה )מקידוח בדגימות שבה

את חומר הדגימה לתהליך. כך למשל במקרים מסוימים הוחלף נוזל הכבידה זינקברומייד בזינקלורייד.

( לפני תחילת תהליך ההפקה בכדי Ethylene Diamine Tetraacetic Acid) EDTA -כן נעשה שימוש ב

הפריד את החרסיות. כל נסיונות ההפקה הניבו תוצאות דומות. בדגימות אלה, בהן לא נמצאו גרגרי ל

כבקרה לכך שההליך המעבדתי בוצע כהלכה. ליקופודיוםאבקה שימשה נוכחותם של נבגי ה

שיטות הזיהוי וההגדרה 1.1.1

, Nikon Eclipse E- 400סוג ידי התבוננות במיקרוסקופ מ-האבחנה בין גרגרי האבקה השונים נעשתה על

לקבל את מירב המידע שאיפה. מתוך )אימרסיה( 00999ופי 499 , פי299תוך שימוש בהגדלות של פי

(, פטריות sporesנבגים ) מאובנים נוספים: ( גםpollenמכל דגימה זוהו בנוסף לגרגרי אבקה של צמחים )

(fungal), לטותדינופלג (dinoflagellates) ( ואצותalgae) .

:גרגרי אבקה ונבגים

במעבדה לפלינולוגיה באוניברסיטת המצוי הגדרת טיפוסי הפולן התבססה על אוסף ההשוואה המפורט

כן נעשה שימוש במגדירי הפולן הבאים:-טיים. כמוחיפה הכולל שקפים של גרגרי אבקה של צמחים רצנ

1. Pollen et Spores d’Europe et d’Afrique du Nord (Reille, 1995; 1998; 1999).

2. Pollen et Spores d’Afrique tropicale (Association des palynologues de langue francaise, 1974).

3. Pollen and Spores (Kapp’s, 2000).

4. Les caractères de diagnose de grains de pollen a ballonets (Sivak, 1975).

על ( ו0967-0966בין השנים ) Rossignolידי -שוואתי שהוכן עלה אוסףתמך רבות על הסזיהוי הנבגים

נבגים רצנטים ייצגים שני האוספים מ .79-ידי אהרון הורוביץ בתחילת שנות ה-אוסף שהוכן עלה

תיכוני של ישראל ומאוחסנים במכון הגיאולוגי, ירושלים. האופן הטוב בו הוכנו האוספים -מהחוף הים

כן התבסס הזיהוי הביא לשימורם גם לאחר שנים כה רבות. בעיקר אטימת השקפים בשעווה(,)ו הללו

.(1969 ,1963 ,1962 ,1961)מהאזור Rossignolעל עבודותיה המפורטות של

33

:פלינומורפים נוספים

משום את שלב האצטוליזה במכוון נעדרת (3.0 ר') הנוכחיבה נעשה שימוש במחקר פקה השיטת ה

אצות פיטופלנקטוניות האחרונות הינן) לטותדינופלגהו האצותהפטריות הרסני עבור זה הינו ליךשה

היוצרות ציסטות המהוות גופי קיימא(.

הבאים: ם יספרההוגדרו לטיפוסים בהסתמך על לטות דינופלגה

1. Neogene and Quaternary dinoflagellate cysts and acritarchs (Head and Wrenn, 1992)

2. Dinoflagellates, in: Palynology: Principles and Applications (Fensome et al., 1996)

-וממזרח הים (1969 ,1963 ,1962 ,1961)ממחקריה בחוף הישראלי Rossignolוכן על אבחנותיה של

ידי -לם עללטות הוגדרו לראשונה בעודינופלג(. יש לציין כי חלק מהRossignol-Strick, 1972התיכון )

Rossignol .במסגרת עבודות אלו

שלעיתים שנויה ,הגדרת האצות הפטריות אינן מוגדרות לטיפוסים והן מקובצות יחדיו לאורך העבודה.

על היא מתבססת גם ,במחלוקת )יש חוקרים הטוענים כי מדובר למעשה בפטריות ולא באצות ירוקות(

(.1972 ,1969 ,1962) מהאזור Rossignolמחקריה של

ימוש בטרמינולוגיה המקובלת במחקרים פלינולוגים רביעוניים. קיימות בעבודה הנוכחית נעשה ש

בעיות רבות בהגדרת גרגר האבקה עד לרמת המין. לעיתים מתאפשר זיהוי רק עד לרמת סוג או משפחה

(Faegri and Iversen, 1992בעבודה זו נעשה נ .)עד הפלינומורפים סיון, במידת האפשר, להגדיר את י

רבית. במקרים מסוימים חולקו משפחות לטיפוסים מורפולוגים כפי שנעשה לרמת הפירוט המ

במחקרים אחרים מהאזור.

: AP (Arboreal Pollen) -הגדרת גרגרי האבקה של קבוצת העצים

לונים ירוקי בחנה לשני טיפוסים מורפולוגים: אא( ניתן לערוך Quercus) אלוןגרגרי האבקה של הסוג ב

( ושל Q. ilex - הגלעין .א, Quercus calliprinos – אלון מצוילמשל ) Quercus calliprinos type - עד

-התולע .א , Q. ithaburensis - . תבורא למשל) Quercus ithaburensis type - טיפוס האלונים הנשירים

Q. boissieri ,שסוע .א - Q. cerris.)

ארז (,Pinus) אורןהבאים: והמינים ( ניתנים להגדרה הסוגיםConiferous) חטנייםבקרב העצים המ

(Cedrus), ( אשוחAbies), אשוחית (Picea,) Podocarpus ,Tsugaו-Dacrydium (Sivak, 1975). העצים

. הדבר נובע מצמחים אחריםינולוגים במידה גדולה יותר מיוצגים במאספים הפל בוהמחטניים לר

של אבקה ההתאמה גבוהה של גרגרי : א( ישנה (Sivak, 1975; Faegri and Iversen, 1992)בות ממספר סי

ייצור של גרגרי אבקה עבור ב( הבשקיות אוויר. מצוידיםידי הרוח, מאחר והם -לנשיאה עלהמחטניים

יים, אורנג(בשל גודל הגרגר הגדול יחסית של ה ., באופן יחסי לעצים שאינם מחטנייםגבוהינו ה בודד עץ

הינם עמידים יחסית ועל מחטנייםגרגרי האבקה של האינדיקטיבים. ד( גם חלקים ממנו עשויים להיות

זיהויים מבליית סלעים. (redepositionכן ניתן למצאם לעיתים במאספים הפלינולוגים כהשקעה חוזרת )

34

טיב( וHorowitz, 1992מתבסס על כמות הצבע )סאפרנין( השונה שקלטו הגרגרים ) האחרוניםשל

והוצאו מהחישוב נספרו השקעה חוזרתהחשודים כהגרגרים שימורם בהשוואה לאלו המאוחרים יותר.

באמצעות זרמי הים, יעילה יותר אורןמספר חוקרים טוענים כי ההסעה של ה ה( (.3-4 יםהכולל )נספח

,Traverse and Ginsburg, 1966; Heusser and Balsam, 1977; Heusserמזו של גרגרי אבקה אחרים )

1988; .)

ומילה (Phillyrea) זית-בר והסוגים ,(Olea europaea) אירופי זית המין הבמשפחת הזיתיים זוה

(Fraxinus). :חרוב במשפחת הקסאלפיניים הוגדרו שני סוגים(Ceratonia) וכליל (Cercis). בשל חרובה

במשפחת . (Horowitz, 1979ספים הפלינולוגים )ייצוג במא-היותו מואבק חרקים בחלקו, נוטה לתת

זוהו שני Betulaceaeבמשפחה .Ostrya-ו Carpinus, (Corylus)אלסר אובחנו שלושה סוגים: אלסרייםה

. גרגרי האבקה של המשפחות הבאות הוגדרו לרמת משפחה בלבד: (Betula)-שדרו Alnus סוגים:

.(Rutaceaeהפיגמיים )ו (Ericaceae(, האברשיים )Rosaceaeורדניים )

ערער ,(Cuperssus)ברוש , (Populus)צפצפה , (Rhus) אוגשזוהו לרמת הסוג בלבד הם: נוספים עצים

(Juniperus), אשל(Tamarix,) ערמון(Castanea,) גפן(Vitis,) אשחר(Rhamnus שיזף ,)(Ziziphus,) אולמוס

(Ulmus)אדר , (Acer), תרזה (Tilia) ו-Myrica. שיטהי העצ (Acacia) זוהו אף הם לרמת הסוג, פרט

ניתנים לזיהוי רק עד לרמת הסוג (Pistacia) אלהגרגרי ה גם .(Acacia albida) מלבינההשיטה ל

(Horowitz and Baum, 1967 יש לציין .) ייצוג במאספים הפלינולוגים, -לתתהמינים נוטים שמרבית

ך שסף העמידות בפני תהליכי חימצון ושימור של גרגרי מואבק רוח. מגמה זו נובעת מכ םלמרות היות

. (;Horowitz, 1979; Weinstein, 1981 0968אבקה אלו הינו נמוך מאוד )הורוביץ,

:NAP (Non Arboreal Pollen) –הגדרת גרגרי האבקה של קבוצת העשבים

י תתי נא חולקה לש( הוגדרה עד לרמת המשפחה בלבד. יחד עם זאת היPoaceaeמשפחת הדגניים )

גרגר (. cultivated cerealsלתבואות )( wild grassesקבוצות בכדי לנסות ולזהות מעבר בין דגני הבר )

מיקרון, דופנו עבה יותר והחור )האופייני לכל 49-דגן תרבותי בשונה מדגן בר הינו גדול מהאבקה של

אולם, מאחר (. Van Zeist and Bottema, 1977; Kapp’s 2000; Bottema, 1992ר )יות הדגניים( הינו בולט

)שאף התיכון מספר מיני דגני בר המייצרים פולן הדומה בגודלו לדגנים תרבותיים וישנם באזור המזרח

, הרי שנוכחות גבוהה של תבואות לא בהכרח מעידה על חקלאות מואבקים עצמית בחלק מהמקרים(

(Van Zeist and Bottema, 1977.)

( לא ניתן , בהתאמהAmarnthaceae-ו Chenopodiaceaeמשפחות הסלקיים והירבוזיים )במקרה של

Faegri andהם מקובצים יחדיו )כן -עלו בשל מבנה צורני כמעט זהה רמת המשפחהלזיהוי ללהגיע

Iversen, 1992 בקבוצה זו זוהו ארבעה טיפוסים מורפולוגים הנבדלים זה מזה בגודל הגרגר ובמספר .)

Noea (Van Zeist and-ו Atriplex, Aellenia, Chenopodium –מלוח האופייניים לכל טיפוס: החורים

Bottema, 1977 0993; ברוך) .

35

( ניתן להבחין בשתי בנות משפחה: בת משפחת הצינוריים Asteraceaeבמשפחת המורכבים )

(Asteroideae( ובת משפחת הלשוניים )Cichorioideae כמו כן .)דרדר : סוגיםמספר הויים של התאפשר זי

(Centaurea( לענה ,)Artemisia )קיפודן ו(Echinops ,) זאת משום שגרגרי האבקה שלהם נבדלים בצורתם

.משאר בני משפחה זו

Bunium, Ferula, Sium :הבאיםמורפולוגים הטיפוסים ה( הוגדרו Apiaceaeבמשפחת הסוככיים )

(Apium), Bupleurum, Malabila, Turgenia, Anisociadium Pimpinella .חלוקה זו מתבססת על

(.0993; ברוך Van Zeist and Bottema, 1977מחקרים פלינולוגים קודמים מהאזור )

(, טיפוס Bellevalia) זמזומית( הוגדרו הטיפוסים הבאים: טיפוס הLiliaceaeבמשפחת השושניים )

חולקה לשני טיפוסים (Ephedraceae)ביטניים משפחת השר (.Asphodelus) העיריתו (Allium) שוםה

Ephedra) ילו השני בעל תעלות חלקותוא (Ephedra distachya) אופיניים: האחד בעל תעלות מסועפות

fragilis). משפחת הארכובתיים קרב ב(Polygonaceae ) חומעהזוהה הסוג (Rumex). משפחת השפתניים

(Laminaceaeחולקה לשני טיפוסים מורפול )פי מספר התעלות שבגרגר האבקה )שלוש -על םוגי–

tricolpe ,או שש – stephanocolpe .)( במשפחת הלחכייםPlantaginaceae נערכה הבחנה בין המין ) לחך

.לחךלשאר מיני ה (Plantago lanceolats)אזמלני

מאוד. בנוסף לרמת משפחה בלבד הוגדרו משפחות עשבוניות רבות שייצוגם היחסי בחתכים היה נמוך

ב איננו אפשרי או שהינו חסר חשיבות מבחינת ולכך, זיהוי טיפוסים מורפולוגים במשפחות אלה לר

(, Ranunculaceae(, הנוריתיים )Fabaceaeמשמעותם האקלימית. כאלו הן למשל: הפרפרניים )

(, הלטמיים Crassulaceae(, הטבורתיים )Caryophyllaceae(, הציפורניים )Brassicaceaeהמצליבים )

(Cistaceae ,)( החלמתייםMalvaceae ,)( הלעתנייםScrophulariaceae )( הגרנייםGeraniaceae)

(.Dipsaceaeהשלמוניים )ו

:הגדרת גרגרי האבקה של הצומח ההידרופילי וצומח המים

, ביצות, דלתאותנחלים, אגמים, נהרות, לים מוגדרים במחקר זה כצומח גדותהצמחים ההידרופי

ערבה ה ,(Fraxinus) מילהעצים ועשבים. מבין העצים בולטים ה -הללו חולקו לשתי קבוצות .נביעותו

(Salix) אשלהו (Tamarixגם לגופי מים מלוחים י; האופיינ.) ההידרופיליים נכללות שיחיםבקבוצת ה

(.Sparganiaceaeוהכדורניים ) (Typhaceae) (, הסופייםCyperaceaeהגמאיים )משפחות

ב במקווי ובמים. צמחים אלה גדלים לר שקועצמחי מים מוגדרים בעבודה זו כצמחים שמרבית גופם

כאלו הן המשפחות הבאות: הנופריים .נחליםו נהרותמים מתוקים כגון אגמים, ביצות,

(Nymphaeaceae)( האלטיניים ,Elatinaceae ,)( עדשת המיםLemnaceae ) :נהרוניתוהסוגים

(Potamogeton )( ואלף העלהMyriophyllum.)

36

:הגדרת הנבגים

פרט לסוג ,. מוצאם של כל הנבגים נילוטיטחביםוהנבגים שזוהו בעבודה הינם בעיקר של שרכים

Riccia ,3ומופיע בנספח )כן מחישוב הנבגים הכולל -שהוצא על )המדובר בטחב שמקורו בדלתת הנילוס;

Rossignol, 1969). בחנה עד לרמת הפירוט המירבית )משפחה, סוג, איון לערוך גם במקרה זה נעשה נס

פי צורתם: א. -טיפוס מורפולוגי ומין במידת האפשר(. הנבגים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות על

Monolete spore (ב. תעלתי, -חד ;)דמוי כליהTrilete spore ( בעל שלוש תעלות היוצרות יחדיו במרקם

,Sphaganaceae, Thelypteridaceae להלן משפחות הנבגים שזוהו: (.Y פני השטח את צורת האות

Polypodiaceae, Hypolepidaceae, Isoetaceae, Cyatheacea, Lycopodiaceae, Equisetaceae,

Selaginellaceae, Osmundaceae ו-Hymenophyllaceae .במשפחת ה-Cycadaceae :אובחנו שני סוגים

Encephalartos ו-Cycas . במשפחת וגםTaxodiaceae שני סוגים הוגדרו :sequoiadendron ו-

Cryptomeria .זוהו הסוגים הבאיםכן -כמו : Pteris, Botrichium, Mohria, Aspleniu ו-Dryopteris. יש

. המדובר בנבגים ליקופודיוםהמכילה נבגים של טבלית הוספה לציין שבתהליך הפקת גרגרי האבקה

רב של המאובנים שזוהו בקידוחים. מספר Lycopodiaceaשל משפחת השונים מהנבגים ,רצנטים

, תעשיתייםה ליקופודיוםהבין הרצנטים לאלו המאובנים: נבגי ברורה הבדלים מאפשר לערוך אבחנה

עוד בטרם הוספו לדגימות, עברו תהליך אצטוליזה ונצבעו בסאפרנין. בתהליך ההפקה הם נצבעו שנית

. יתרה מזאת, גודלם של )כהים הרבה יותר( משל שאר הגרגרים המאובניםכן גוונם הסופי שונה -ועל

שזוהו ודופנם החיצונית שונה ליקופודיוםאלו המלאכותיים קטן באופן משמעותי משל שאר טיפוסי ה

. הבדל נוסף מתבטא בדרגת השימור: גבוהה מאוד אצל הנבגים משום שעברו תהליך אצטוליזה

ים. בנוסף להבדלים הרבים המאפשרים אבחנה ודאית בין שני סוגי הרצנטים בהשוואה לאלו המאובנ

גרגרי ש , בעוד , יש לציין כי בקרב הגרגרים המאובנים נרשמו ערכים בודדים בלבדליקופודיוםה

המלאכותיים מונים מאות ולעיתים אלפי גרגרים בדגימה. ליקופודיוםה

:הגדרת פלינומורפים נוספים

,Hystrichosphaeridium, Hystrichosphaera הסוגים הבאים: לטות זוהו דינופלגבקרב ה

Operculodinium ו-Spiniferites .:כן זוהו מספר מינים Hystrichosphaeridium israelianum,

Pterospermopsis van campo, Polysphaeridium zohary, Baltisphaeridium machaerophorum,

.Baltisphaeridium israelianum-ו

הראשון הינו אצה . הטיפוסConcentricystes rubinusוהמין Botryococcus יםהסוג והאצות זוה מבין

Rossignolידי -המין השני זוהה לראשונה על ירוקה קוסמופוליטית האופיינית למים אוליגוטרופיים.

דאי. עד היום , היא שיערה שמדובר באצה של מים מתוקים אולם טענתה לא אוששה באופן ו(0962)

,Zygnemataceae (Grenfell-קיימת מחלוקת האם המדובר באצת מים מתוקים ירוקה ממשפחת ה

או בפטריה. אצה זו משאירה חותמה בצורה הדומה לטביעת אצבע ומעולם לא נמצאו פרטים (1995

כל הפטריות ( מצאה כי מוצאן של האצות הינו נילוטי. 0972) Rossignol-Strickחיים שלה. כך או כך,

פטריות אלה חיות הן במים מתוקים והן קובצו כאמור יחדיו ולא נערכה בהן אבחנה לטיפוסים שונים.

בים.

37

טיב( כוללת פלינומורפים שלא ניתן היה להגדירם בשל indeterminableקבוצת "הבלתי ניתנים לזיהוי" )

(. האחרונה מקבצת unknownם" )קבוצה זו נבדלת מקבוצת "הבלתי ידועי ;או מצבם הגרוע\שימורם ו

את כל הפלינומורפים שלא הוגדרו.

חישוב מגוון המינים 1.1.1

מדד זה מעריך את . Margalef’s diversity index -נעשה שימוש במדד הסטטיסטי מגוון המינים לחישוב

השתמש כן נהוג לשבהם מספר הפרטים אינו אחיד. עושר המינים ומתאים לשימוש בעיקר בדוגמאות

(.Magurran, 2004)אקולוגיות שונות מערכות באינדקס זה לצרכי השוואה בין

:פי הנוסחה-המדד מחושב על

IMargalef=(S-1)/LN(n)

הוא n-הוא מספר הטקסונים )הכוללים משפחות, טיפוסים, סוגים ומינים של פלינומורפים( ו S כאשר

מספר הפרטים במדגם.

אופן הצגת התוצאות 1.1.1

-וה AP-גרגרי אבקה מקבוצות ה 299פלינומורפים, המכילים לפחות 499-קרוב למכל דגימה נספרו

NAP .כלל הפלינומורפים שנספרו אינם כוללים את זה מייצג את צמחיית העבר באזור המחקר. גםדמ

ספרושזוהו במיקרוסקופ נ הפלינומורפים (.3-4 יםגרגרי האבקה החשודים כהשקעה חוזרת )ר' נספח

הומרו לאחוזים. בניית הדיאגרמות נעשתה כמקובל במחקרים ,והערכים המוחלטים כפי שהתקבלו

099%מהווים יחדיו בחישובים, כלל עקומות העצים, השיחים והעשבים . רביעוניים ימייםפלינולוגים

כן מוצגות לרוב כבתמונת ראי(. -)ועל 099%-מחושבות גם הן כ AP/NAP-עקומות ה הצומח. מהרכב

בתחתית כל דיאגרמה . בנפרד וחושב לטותדינופלג, הנבגים, האצות, הפטריות וההמיםהגדות, צומח

ציון של ערכים תאור העקומות יתבצע מבסיס החתך כלפי מעלה. חישוב.ל הבסיסהוסבר

טבלאות המציגות את הפלינומורפים גבוהים מתייחס לכל טקסון ביחס לעצמו. \בינוניים\נמוכים

ם מוחלטים ובאחוזים מקובצות בנספחי העבודה.שנספרו בערכי

ובגוף העבודה בשמם מדעיהצמחים המזוהים במאספים הפלינולוגים מופיעים בדיאגרמות בשמם ה

טבלה המרכזת את השמות הלטיניים ותרגומם 5; בנספח מדעיהעברי )ובאזכורם הראשון גם בשמם ה

מכונים (, בהתאמהAmarnthaceae-ו Chenopodiaceaeמשפחות הסלקיים והירבוזיים )(. לעברית

סלקיים. -ובגוף העבודה Cheno/Ams –בדיאגרמות בשם הכולל

38

. תוצאות1

קידוחים 1.1

תאור הסדימנט 1.1.1

: הסדימנט הומוגני וצבעו אפור כהה. שכבות ספרופל אינן ניתנות לזיהוי בעין.99-95קידוח

תנה בין אפור, חום המטרים העליונים אינו אחיד, והוא מש חמשתצבע הסדימנט לאורך : 90-95קידוח

והצבע הכהה ביותר ,בחלקים רבים של הגלעין ציםנפו יםבהירכהה, חום בהיר וצהוב בהיר. גוונים

בגלעין שצבעם חום כהה םמקטעי ניס"מ(. זוהו ש 14מופיע במקטעי עומק דקים יחסית )שעוביים עד

ס"מ. צבע 80-90 של מצויה בעומק S1ספרופל הספרופל. שכבת אפור. אלו הן שכבות-עד חום כהה

ס"מ, המציין את המעבר לגג הספרופל. הצבע 80אפור בעומק -הסדימנט משתנה מחום לחום כהה

478מצויה בעומק שבין S3ספרופל . נמצא כי שכבת (בסיס הספרופל) ס"מ 90עד לעומק מופיעהכהה

ס"מ, 500-ועד ל זהמתחת לעומק .אפור-חום כההאופק בגוון מ ת, והיא מורכב(7)איור ס"מ 492/3עד

.שוב לחוםחוזר להיות צבע הסדימנט

478cm

493cm

465cm

3 ספרופל

478cm

493cm

465cm

3 ספרופל

95-01 בגלעין S3של ספרופל : תצלום 7 איור לבין-מטיוס ואהובה אלמוגי-ידי מירה בר-צולם על

39

קצבי סדימנטציה 1.1.1

קצבים ממוצע. 20.6cm/kyrממוצע של באופן יחסי עם קצב סדימנטציה גבוהיםהקצבי : 99-95 גלעין

, S3 - 32.6cm/kyrבמהלך הצטברות ספרופל (:6ונספח 8גבוה במיוחד נמצא בתקופות הבאות )איור

. 50cm/kyrעד - 12kaוסביב 55.8-43.5ka - 40.9cm/kyr ,35.9-32.4ka - 32.8cm/kyrובפרקי הזמן:

- 73.0ka-ל 82.3ובין 42.6-36.6ka - 12.5cm/kyr ערכים ממוצעים נמוכים יחסית נמצאו בפרקי הזמן:

14.0cm/kyr.

0

20

40

60

80

100

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

Sed

/ R

ate

(cm

/kyr)

S1 S3

0

20

40

60

80

100

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

Sed

/ R

ate

(cm

/kyr)

S1S1 S3S3

(עקומה אדומה) 95-90בגלעין ו (עקומה כחולה) 95-99קצבי סדימנטציה בגלעין : 8 איור

קצב הממוצע : ה99-95גלעין נמוכים יותר מאלו של (7ונספח 8)איור 90-95גלעין קצבי הסדימנטציה ב

. מבין קצבי הסדימנטציה המירביים, קצב גבוה של 5.8cm/kyrוא השנים האחרונות, ה 86ka-ל

23.5cm/kyr 17.2-גלציאציה ב-מאפיין את תקופת הדהka 4.5-1.0 -ובמחצית השניה של ההולוקן בka–

13.3cm/kyr גם במהלך הצטברות שכבות הספרופל באזור נמצאו קצבים גבוהים יחסית: עד .

12.5cm/kyr בספרופלS3 20.0ועדcm/kyr בספרופלS1 תקופת הגלציאל התאפיינה בקצבי השקעה .

בממוצע. 4.4cm/kyr -נמוכים לכל אורכה

ידי התאמת הרקורד האיזוטופי שלהם-המסגרת הכרונולוגית של גלעיני המחקר נקבעה כאמור על

(δ18

O שלG. ruber) לערכיδ18

O המתוארך , הרקורד היבשתי של ספלאוטמים ממערת שורק של

,.Bar- Matthews et al ;3-ו 2ואיורים 0.2.3ר' ;U-Th) תוריום-וציה גבוהה לפי שיטת אורניוםברזול

1997, 1999, 2000, 2003a, 2005; Ayalon et al., 2002; Bar-Matthews and Ayalon, 2003.)

49

פלינומורפים 1.1

21-22 קידוח 1.1.1

כללי 1.1.1.1

מ'. בכל 07.78ועד לעומק של קרקעית הים של שטח ני הפמ דגימות, 029נבדקו 95-99בקידוח

אפשרו את אפיונם של המאספים השונים. אשר, האנליזות שבוצעו נמצא כי נשתמרו פלינומורפים

שיחים ועשבים, המשתייכים למשפחות, 59-עצים ולמעלה מ 49-של כ מגווןבקרב מאספי הצומח זוהה

29-נמצאו שבעה משפחות וסוגים של צמחי מים, למעלה מ כן-טיפוסים, סוגים ומינים שונים. כמו

לטות, שני טיפוסי אצות מים מתוקים וקבוצה , קרוב לעשרה טקסונים של דינופלגטקסונים של נבגים

בערכים מוחלטים 95-99מרוכזים כלל הפלינומורפים שנספרו בגלעין 8בנספח .של פטריות כהות

ובאחוזים.

יםממצאים פלינולוג 1.1.1.1

של מאספי הצומח כלל המשפחות, הסוגים וטיפוסי הפולן דיאגרמה פלינולוגית של צגתמו 9 באיור

במחקרים פלינולוגים ובאלו צומח הגדות. . בהמשכה מובאת דיאגרמה של95-99שזוהו בגלעין השונים

הימיים בפרט, מקובל לערוך גם חישוב של מרכיבי מאספי הצומח ללא העצים המחטניים, משום

הוצאת המחטניים לרוב, (.Sivak, 1975; Faegri and Iversen, 1992; 2.2.2שהללו נוטים לייצוג יתר )ר'

היא מאפשרת להציג את התמונה -גם במחקר זה, אינה משנה את המגמה הכללית, יתרה מכך -כמו

וכה של הגורמים פעמים רבות למיס ,, ללא התנודתיות של העצים המחטנייםהירותהכוללת ביתר ב

התמונה. באופן זה ניתן להתגבר על בעיית ייצוג היתר והשימור של עצים אלו, תוך שמירה על המגמות

האופייניות )אולם, תוך צמצום עוצמת המגמות לעיתים(. בנוסף לזאת מקובל באנליזות פלינולוגיות

-גמא )לדו NAP-התיכון, להציג גם את משפחת הגמאיים כחלק מקבוצת ה-מאזור מזרח הים

Cheddadi, 1988; Rossignol-Strick et al., 1992 10(. לכן באיורa מובאת דיאגרמה פלינולוגית הנבדלת

בכך שבחישובה הכולל הוצאו המחטניים והתווספו הגמאיים )לאחר שהוצאו ממאספי צומח 9מאיור

ושאר מובאות הדיאגרמות של צמחי המים 10aלאיור בהמשך (.10b-ו 10aאיורים –הגדות

ה לאזורי פולן תתבצע על העקומות החלוק .10b-10dר' איורים –הפלינומורפים שזוהו בקידוח זה

בעת אם זאת, (.לכלל הצומח , בתוספת הגמאייםללא המחטניים) 10a-10dשבאיורים הפלינולוגיות

.אינדיקטיבים אלמנטיםוהדיון בדיאגרמות ילקחו בחשבון גם הניתוח

40

השנים האחרונות, 990999אינה אחידה לאורך AP/NAP-עולה כי הופעתה של עקומת ה 9ר מעיון באיו

מאחר וכי חלו שינויים ביחסים שבין קבוצות העצים, השיחים והעשבים במהלכה של תקופה זו.

מגמת תאורעצם משל גרגרי האבקה בכל מדגם, הרי ש 099%מהוות יחד NAP-והAP -הקבוצות ו

נמצאו 75.5kaועד 85.9-בתחתית החתך מ העשבים כבתמונת ראי.ו גמת השיחיםמגם מתקבלתהעצים

חלה התמעטות מסוימת 56.7kaועד 75.5ka-. החל מ47.9-29.9%ערכים בינוניים עבור העצים של

-57.6 -, ישנה עליה בכמות היחסית של העצים 47.7kaעד . בהמשך בין 39.4-7.1%עד - AP-באחוזי ה

הנמשכת עד תקופה ארוכה יחסית ישנהמאופיינת בתנודות משנה רבות. לאחריה . תקופה זו 21.9%

17.0ka :44.0, עם אחוזי העצים הנמוכים ביותר בחתך. ערכים מינימליים נמצאו בka -13.5% ,35.2ka -

7%, 23.7ka - 13.4% 18.8-ובka - 02.6% . 46סביבka החל 62.3-49.3% -נמצאו אחוזים גבוהים יחסית .

. עליה מחודשת 10ka, המתמעטים סביב 52.4% -ישנה עליה משמעותית בערכי העצים 15.5ka-מ

.64.0-44.1%ועד לגג החתך בהווה: 7.2ka-ה החל מנמצא

, אלון המצוי, ארז, ולאחריהם בסדר יורד: טיפוס האורןידי עצי ה-נשלט על 95-99הצומח העצי בגלעין

. שאר העצים מופיעים בערכים זניחים. עקומת האורנים תזיו זית-אשוח, בר הנשיר, אלוןטיפוס ה

. יחד עם זאת ישנן גם אי התאמות, כמו למשל בפרקי הזמן AP-מתנהגת לרוב באופן דומה לעקומת ה

היתה נמוכה יחסית: אורןבהם הצטברו ספרופלים, אז נמצאו אחוזי עצים גבוהים, אולם נפיצות ה

85.9-84.3ka - 11.9-2.9% 10.4-7.8-ובka - 10.1-0.4%. מופיע בערכים גבוהים אלון המצוי טיפוס ה

, נמצאו ערכים בינוניים )בעיקר בפרק 74.2-14.6ka-בבסיס ובחלק העליון של החתך, בעוד שבאמצעו, ב

. אחוזים גבוהים מאוד נמצאו בעת 9%, לעיתים עד כדי חתךה יתר( ונמוכים יותר ב56.0-47.2kaהזמן

- 1.4ka-ואילו הערך המקסימלי נמצא ב 9.4ka - 18.8%-, ב85.6ka - 21.2%-שקיעת הספרופלים: ב

המגיעים עד מופיעה כמעט באופן רציף לאורך הדיאגרמה ולרוב בערכים נמוכים ארזעקומת ה .23.3%

ואילו 09.3%היו מספר שיאים בערכי הארזים, המגיעים עד 52.0-46.0ka. יחד עם זאת, בפרק הזמן 5%

ובראשית 85.9-84.3ka – 1.2-0%-במיוחד נמצאו במהלך הצטברות הספרופלים: באחוזים נמוכים

עקומת האלונים הנשירים דומה לעקומת האלונים המצויים: . 7.5ka – 0.4-0%-ל 10.4ההולוקן בין

-9.4-7.5ka – 9.9-וב 6.9-2.4% – 85.9-84.6-אחוזים גבוהים נמצאו בבסיס החתך ובראשית ההולוקן: ב

מופיע בערכים אשוח. ה1.4-0% -האחוזים נמוכים מאוד 30.1-18.8kaזאת בתקופת הזמן . לעומת2.5%

ובחלקו העליון בעיקר במחצית השנייה של 4.0%עד 85.9-83.0ka-יחסית גבוהים בבסיס החתך: ב

, אז קיימות גם תנודות משנה רבות. ערך גבוה 8.8%עד 56.0-44.4ka, וכן בפרק הזמן 6.3%ההולוקן עד

מופיע באופן בלתי רציף ובערכים יחסית נמוכים לאורך זית-בר. 7.2%עם 21.0ka-סף נמצא גם בנו

מקוטעת והיא מיוצגת לרוב זיתגם הופעת ה. 5.2%, הגדלים במהלך ההולוקן עד 3.8-0% -החתך

-4.4 -יחסית גבוהים זיתהאחוזים של ה 6.4-5.7ka. יחד עם זאת בין 3.3-0% -באחוזים יחסית נמוכים

נמוכה מאוד לאורך Myrica. נפיצותו של העץ מסוג 32.2ka - 4.2%-; ערך גבוה נוסף נמצא ב3.8%

עד – 7.8-2.1ka-וב 2.5%עד – 84.3-64.1ka-החתך, אולם בשני מקטעי זמן נפיצותו יחסית גבוהה: ב

שאר העצים מופיעים בערכים נמוכים מאוד ואינם מראים חוקיות מסוימת בהופעתם.. 2.9%

43

, לענההינם הסלקיים ולאחריהם בסדר יורד: ה 95-99מרכיב הגדול ביותר בגלעין ה NAP-בקבוצת ה

ידי טיפוס -, המורכבים הצינוריים, הדגניים והסוככיים. משפחת הסלקיים נשלטת עלשרביטן המצויה

, עם תנודות משנה רבות. 56.1-11.2% -זה מופיע באחוזים גבוהים לכל אורך החתך . טיפוס מלוחה

-ו 32.2-11.2% - מלוחמתמעטים אחוזי ה 6.4-1.4ka-וכן בהולוקן המאוחר ב 56.0-35.9kaבתקופת הזמן

, מופיע 10.4-9.9ka-ו 60.6-59.4ka. בדגימות שבבסיס וגג החתך וכן בפרקי הזמן בהתאמה ,26.1-15.1%

-ו Noea. שני טיפוסי הסלקיים הנוספים )56.1%טיפוס זה בערכים מקסימלים, המגיעים עד

Chenopodiumמופיעה לענהה -. המרכיב השני בגודלו מלוח( מראים התנהגות דומה לזו של טיפוס ה ,

,ובחלק העליון 68.1ka – 23.3-7.5%-ל 85.9בערכים נמוכים יחסית בחלקה התחתון של הדיאגרמה: בין

, מקטע יחד עם זאת. 2.6% -נמוכים ביותר ומגיעים עד לסף מינימלי של לענהערכי ה ,3.3k-ל 14.6בין

-11.9ין גלציאציה ובהולוקן(, מתאפיין בתנודות משנה: ערכים גבוהים נמצאו ב-זמן זה )החל מהדה

11.2ka - 39.9-27.2%8.2-, בka - 16.2% 2.6-0.1 -ובגג החתךka – המרכיב שרביטן המצוי. ה14.1%עד ,

יחסיים גבוהים : ערכיםלענה, מיוצג לאורך החתך באופן דומה לNAP-השלישי בגודלו בקבוצת ה

-, בעוד שאחוזים נמוכים נמצאו בחלקו התחתון 04.6%עד – 19.7ka-ל 56.7נמצאו במרכז החתך בין

85.9-58.2ka – שרביטןגם הטיפוס השני של ה. 8.5-0% -ובחלקו המאוחר, בעיקר בהולוקן – (Ephedra

distachya מתאפיין במגמות ייצוג 4.8-0%(, למרות הופעתו המקוטעת ובערכים יחסית נמוכים של ,

אחוזים נמוכים בחלק התחתון והעליון של החתך ומעט -, קרי לענהוהשרביטן המצוי דומות לאלו של ה

גבוהים יותר בחלק האמצעי. באופן דומה, גם המורכבים הצינוריים, למרות ייצוגם הנמוך בדיאגרמה,

נמצאו אחוזים נמוכים 85.9-68.1ka: בין שרביטןוטיפוסי ה לענהמתנהגים במגמה דומה לזו של ה

-4.2 -ולאחריה שוב נמצאו ערכים נמוכים 7.9%ישנה עליה עד 67.5-15.5ka-, בהמשך ב3.0-0% -יחסית

נפיצות הדגניים אינה מציגה חוקיות מסוימת: משפחה זו מאופיינת לרוב בערכים נמוכים ומופיעה . 0%

. 9.3%המגיעים עד מוקדםצאו שיאים בהולוקן הבאופן בלתי רציף לאורך הדיאגרמה; יחד עם זאת נמ

-לאורכו של הגלעין הינה מקוטעת ודלה מבחינת ערכם היחסי Cerealהופעתם של הדגניים מטיפוס

טיפוסי , בעוד יתרBunium. בקרב משפחת הסוככיים שולטים גרגרי האבקה מטיפוס 2.2-0%

פיין אף הוא בערכים לא גבוהים והופעתו מאו Bunium-הסוככיים מופיעים בערכים זניחים. טיפוס ה

. גרגרי 3.8%לאורך החתך מקוטעת, אולם בראשית ההולוקן נמצאו אחוזים יחסית גבוהים המגיעים עד

מיוצגים באחוזים נמוכים מאוד במאספי הצומח, אולם תדירות הופעתם Icacinaceaeאבקה ממשפחת

השיחים יתר. נפיצותם של %4.0גיעים עד ומ 58.2-45.2kaואחוזיהם גבוהים יחסית בפרק הזמן

והעשבים לכל אורכה של הדיאגרמה הינה דלה ואינה מצביעה על שינויים.

חולקה לאזורי פולן )ללא המחטניים ובתוספת הגמאיים(, 10aהדיאגרמה הפלינולוגית שבאיור

ובמרכיבי AP/NAP-שעיקרם תנודות בעקומת ה ,בהסתמך על העקרונות המקובלים במחקרים מסוג זה

-95צומח דומיננטים. גבולות האזורים שנקבעו בדיאגרמה זו מופיעים גם בשאר הדיאגרמות של גלעין

תיאור אזורי .(10a(, המהוות למעשה חלק בלתי נפרד מעקומת כלל הצומח )איור 10b-10d)איורים 99

אזור מאספי הצומח של יעשה מבסיס הגלעין כלפי מעלה; תחילה יתוארו בכל 95-99הפולן של גלעין

(, הדינופלגלטות, 10c(, הנבגים )10bובהמשך יתוארו צמחי הגדות והמים )איור AP/NAP-קבוצות ה

(, האופייניים לכל אחד מהאזורים.10dהאצות והפטריות )

45

פי -ר מאספי הצומח עלמאוזכרת גם בתיאו 9הופעתם של אלמנטים אינדיקטיבים המוצגים רק באיור

אזורים כאשר היא מסייעת לחלוקה ולאפיון האזורים.

אזורים, -לחמישה אזורי פולן. חלק מהאזורים חולקו לתתי החולק (10a)איור דיאגרמת הפולן

בהתחשב בתנודות משנה שזוהו בעקומות הצומח. בעקומה הימנית מופיעים ריכוזי הפלינומורפים.

טיפוס אלון המצוי, ידי האלונים והזיתיים )בסדר יורד(: טיפוס ה-שלט עלהצומח העצי בדיאגרמה נ

המרכיב NAP-. שאר העצים מופיעים בערכים נמוכים יחסית. בקבוצת הזיתו זית-בר הנשיר, אלוןה

שרביטן , הלענהה, מלוחהסלקיים מטיפוס ההגמאיים ולאחריהם הינם 95-99הגדול ביותר בגלעין

ריים, הדגניים והסוככיים., המורכבים הצינוהמצוי

מילה, אשל, ים צמחי הגדה וצמחי המים. ארבעת העקומות הראשונות מתארות עצים: מוצג 10bבאיור

. אף אחד ממרכיבי הקבוצה אינו כדורןוסוף ; שתי העקומות הנותרות מייצגות שיחים: ערבהו צפצפה

מילה, אשל, בסדר יורד הם: עתםמידת הופפי -מופיע באופן רציף לאורך החתך. הסוגים השונים על

, המשויכים במחקר לקבוצת צומח הגדות, צפצפה והאשל. יש לציין שהכדורןו סוף, צפצפה, ערבה

(, קשה לדון 8)נספח מוכים יחסיתעשויים לגדול גם בבתי גידול נוספים, אולם בשל הופעתם בערכים נ

נהרונית, דר יורד הינה כדלקמן: פי נפיצותם היחסית בס-במשמעותם. הופעתם של צמחי המים על

והאלטיניים. הראשונה הינה המרכיב החשוב ביותר בקבוצת צמחי אלף העלההנופריים, עדשת המים,

המים; היא נוכחת כמעט ברציפות לכל אורכה של העקומה ולרוב בערכים גבוהים.

46

134 25.1

Pollen zonesPollen zones

IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

ת דו

ח גמ

צו(

Hyd

rop

hilo

us

)

ם מי

ח מ

צו(

Aq

ua

tic)

80

70

60

50

40

30

20

10

MISMIS

Age (kaAge (ka))

134 25.1 134 25.1 134 25.1


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

ת דו

ח גמ

צו(

Hyd

rop

hilo

us

)

ם מי

ח מ

צו(

Aq

ua

tic)

ת דו

ח גמ

צו(

Hyd

rop

hilo

us

)

ת דו

ח גמ

צו(

Hyd

rop

hilo

us

)

ם מי

ח מ

צו(

Aq

ua

tic)

ם מי

ח מ

צו(

Aq

ua

tic)

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

MISMIS

Age (kaAge (ka))

95-99: דיאגרמות פלינולוגיות של צומח הגדות וצומח המים בגלעין 10bאיור

צומח הגדות מופיע .099%בנפרד: סך כל קבוצה מהווה חושבוהערות: צומח הגדות וצמחי המים ידי העקומות הבהירות.-בעקומות הכהות ואילו צומח המים מיוצג על

תוך חלוקתם לאזורי משנה. העקומות הכהות משמאל 95-99מוצגים הנבגים שזוהו בגלעין 10cבאיור

מאספי . Monoleteבעוד שהעקומות הבהירות שבהמשך הינן מטיפוס Trilete-המייצגות נבגים מקבוצת

, הנוכחים באחוזים גבוהים מאוד בכל אזורי Sphaganaceae-ידי נבגי משפחת ה-הנבגים נשלטים על

47

-ומשפחת ה Pteris ולאחריהם הסוג Dryopterisהפולן. המרכיב השני בגודלו הינם נבגים מסוג

Lycopodiaceae.

134 2

5.1

80

70

60

50

40

30

20

10

MISMIS

Age (kaAge (ka))


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

134 2

5.1

80

70

60

50

40

30

20

10

MISMIS

Age (kaAge (ka))

134 2

5.1 134 2

5.1

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

MISMIS

Age (kaAge (ka))


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb


IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I II

III

Va

Vb

95-99: תפוצת הנבגים בגלעין 10cאיור

.099%שמהוות יחדיו גם Trilete-ו Monoleteפרט לעקומות 099%כל העקומות שבאיור הינו -הערה: סך

48

תוך חלוקתם לאזורי 95-99מקובצים הדינופלגלטות, האצות והפטריות שזוהו בגלעין 10dבאיור

הפולן:

תטו

פלגילדינו

134 25.1

80

70

60

50

40

30

20

10


I IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb

MIS

Age (kaAge (ka))

z

c

פטריות

תצו

את

טופלגיל

דינו

134 25.1 134 25.1

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10


I IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb


I IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb


I IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb

I IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

II III

Va

Vb

MIS

Age (kaAge (ka))

z

c

פטריות

תצו

א

95-99 גלעיןבוהפטריות ת האצולטות : תפוצת הדינופלג10dאיור

העקומה .099%; העקומות )הבהירות( של האצות מהוות גם 099%לטות )הכהות( מהוות דינופלגכל עקומות ה-ערה: סךה שנספרו. הפלינומורפיםשזוהו בקידוח, באופן יחסי לכלל פטריותכל אחוז ה-סך מציגה אתמימין הקיצונית

49

, Baltisphaeridium israelianumם היחסית בסדר יורד הינו: פי נפיצות-לטות עלהופעתם של הדינופלג

Hystrichosphaeridium israelianum ,Operculodinium ,Baltisphaeridium machaerophorum ,

Pterospermopsis van campo ו-Spiniferites. כלל של שאר הסוגים והמינים הינה זניחה. נוכחותם

( ואינן מצביעות על 11וכים לאורך החתך ולא באופן רציף )ר' איור לטות מופיעות בערכים נמהדינופלג

. Botryococcusוהסוג Concentricystes rubinusבקרב האצות זוהו המין מגמת הופעה כלשהי. \חוקיות

סך כל הפטריות ממאספי האצות. מבחינת 099%-הראשון הינו הדומיננטי ביותר ומגיע במקרים רבים ל

עולה, שנוכחותן רציפה כמעט לכל אורכו של החתך. פלינומורפים שזוהו ביחס לשאר ה

:95-99להלן אזורי הפולן שזוהו בגלעין

I – 5ka75.-86.0 (16.00m-17.78) אזור

ומתמעטים 27.0%האזור מתאפיין בספקטרום פלינולוגי שבו ערכי העצים גבוהים ומגיעים עד

ור. יחד עם זאת, ערך מינימלי נמצא דווקא בבסיס בגג האז 6.6% -בהדרגתיות כלפי סופו של המקטע

המרכיב השליט בקבוצת העצים באזור זה, כמו גם באזורים אחרים הינו . 85.9ka – 10.6%המקטע:

אלון המצוי . זהו גם העץ היחיד הנוכח באופן רציף לכל אורכו של האזור. שיא בערכי האלון המצויה

הנשיר, אלוןגודלו בעקומת העצים באזור זה, הינו טיפוס ההמרכיב השני ב .85.0ka – 21.6%-מופיע ב

. 75.6ka-ב 1.6% –ומתמעטים גם ככל שמתקדמים כלפי גג האזור . 84.6ka-ב 6.8%שאחוזיו מגיעים עד

מופיעים באחוזים יחסית גבוהים בבסיס זית. גרגרי אבקה של ה83.0ka-טיפוס זה נעדר לחלוטין ב

זית-הברעלמים כמעט לחלוטין החל מאמצעו של האזור. גם . והם נ%85.3ka – 2.2% -החתך

( בהתאמה ,1.5%-ו 3.8%והאברשיים מופיעים בערכים בינוניים יחסית בחלק התחתון של המקטע )עד

מגיע במקטע Myrica-עץ ה. 81.8ka-ב 1.8%אחוזי הורדניים מגיעים עד האזור. ונעדרים לחלוטין ביתר

בחלקו העליון של האזור נמצאו ערכים גבוהים .2.9% עד - Alnus-ך גם הוכ 2.9%עד –זה לשיא נפיצותו

העצים מופיעים יתר. 77.2ka-ב 1.2% – אוגונמצא שיא בהופעתו של ה (1.5% עם 84.3ka-ב) Betula-ל

פי הירידה בערכי -בערכים נמוכים מאוד ואינם מצביעים על שינויים. הגבול העליון של האזור נקבע על

האלונים.ת ולידי ביטוי גם בעקומ, הבאה AP-ה

ממשפחת הסלקיים, מלוחידי טיפוס ה-נשלטים על Iמאספי הצומח בקבוצת השיחים והעשבים באזור

בדגימה שבבסיס הגלעין. הערכים מצטמצמים ככל שמתקדמים כלפי גג 47.7%שאחוזיהם מגיעים עד

באזור זה הינם הגמאיים NAP-. המרכיב השני בגודלו בקבוצת ה75.6ka-ב 07.5%-החתך, עד ל

–ערכים נמוכים בבסיס החתך, הגדלים כלפי חלקו העליון של המקטע –המיצגים מגמה הפוכה, כלומר

הינה המרכיב השלישי בחשיבותו בקבוצת השיחים והעשבים ומופיעה בערכים לענה. ה49.3-46.6%

–וזים בינוניים בחלק זה של החתך והדגניים מופיעים באח המצוי שרביטןגם ה. 18.8-5.4% –בינוניים

. באופן דומה, תדירות הופעתו של טיפוס הצינוריים ממשפחת בהתאמה ,5.8-0%-ו 11.7-1.1%

. בקרב טיפוס 2.2-0% –המורכבים מתאפיינת בערכים בינוניים יחסית לתדירותו בהמשך הדיאגרמה:

השיחים יתר. 84.6ka-ב 2.6% –ממשפחת הסוככיים נמצאו ערכים יחסית גבוהים של Bunium-ה

והעשבים מיוצגים בערכים נמוכים מאוד ולכן נוכחותם אינה מבטאת מגמה כלשהי.

59

סדרי גודל לעיתים 4-3גבוהים מאוד בהבדל של Iריכוזי הפלינומורפים בחלקו התחתון של אזור

או ריכוזים . הדוגמאות שבהן נמצוהינם הגבוהים ביותר בכל החתך בהשוואה לשאר הדגימות שבאזור

פי הריכוזים הגבוהים ניתן להעריך -ידי שימור מעולה של הפלינומורפים. על-גבוהים מאופיינות גם על

יחד עם זאת, זוהו גם תנודות . 83.0ka-ל85.9 בין, בדרום האגן הלבנטיני S3את זמן הצטברות ספרופל

ערך מקסימלי כים, המגיעים ל(: תחילתו בערכים יחסית נמו3במהלך אירוע שקיעת הספורפל )ר' טבלה

. בהמשך עולים ערכי 84.2ka-לאחר מכן ישנה מגמה של ירידה, עד לערך מינימלי ב. 85.0ka-ב בחתך

.83.0ka-הריכוזים עד לסיום אירוע ההרבדה ב

Iבאזור פולן ,95-99: ריכוזי הפלינומורפים בגלעין 3טבלה מספר

פלינומורפים לגרם סדימנט

גיל(ka)

00394 75.6

20447 77.2

00022 78.8

2,924 89.9

544 80.0

532 80.8

46,838 83.9

5,071 83.7

1,669 84.2

12,657 84.3

7,019 84.6

167,898 85.9

4,114 85.3

7,673 85.9 .85.9-83.0ka: 95-99בגלעין S3ספרופל התקופה בה הצטבראת מצייןהאזור המוצלל הערות:

.(0)ר' נספח סדימנט לגרםפלינומורפים 20349 :95-99ע לתקופות שאינן ספרופליות בגלעין הערך הממוצ

–ידי טקסון מסויים. בולטים בהעדרם שיחי הגדה -אינו נשלט על Iאזור ( 10b)איור פי צמחי הגדה -על

. ערך גבוה עדשת המיםהינה המרכיב השולט במאספי המים ולאחריה נהרונית. הכדורןוה סוףה

המרכיב החשוב ביותר באזור זה בקרב הנבגים, כמו גם . 85.9ka - 90%-במיוחד נמצא עבור מין זה ב

ישנה ירידה חדה 84.6ka-יחד עם זאת ב(. 10c)איור Sphaganaceae-בשאר החתך, הוא משפחת ה

ור. בגג האז 55.2%מופיע בערכים גבוהים המגיעים עד Dryopterisהסוג . 17.5% -בנפיצותם היחסית

-. משפחת ה19%, אולם בהמשכו מגיעים אחוזיו עד 85.9-84.6ka-נעדר מבסיס המקטע ב Pterisהסוג

Cyatheaceae משפחת . 9.1-0% –מיוצגת בערכים בינונייםHymenophylaceae מופיעה בערכים שאינם

עד גבוהים נייםמבוטאים בערכים בינוTrilete -כלל נבגי ה. 1.8-1.5% -גבוהים בחלקו העליון של האזור

הסוג . 77.5-14.5% –עד נמוכים מופיעים באחוזים בינונייםMonolete -בעוד שנבגי ה 85.5-22.5% –

Hystrichosphaeridium israelianum איור הינו המרכיב החשוב ביותר בקבוצת הדינופלגלטות(10d)

Concentricystes -אצות . במקטע זה זוהה רק טקסון אחד של ומופיע בעיקר בחלק הקדום שלהאזור

rubinus, מהמאספים. נפיצות הפטריות נמוכה יחסית באזור 099%המהווה אם כןI והן אף נעלמות

.84.6ka-כליל ב

50

II – 56.3ka-75.5 (12.70m-16.00)אזור

(. האלונים המצויים שומרים על ערכים נמוכים לכל 7.2-2.4%אזור זה מתאפיין באחוזי עצים נמוכים )

. האלונים הנשירים מופיעים 64.8ka-ב 6.3%-(, פרט לאחוז גבוה יחסית 3.3-0.7%ו של המקטע )אורכ

האזור יתר( ומעט יותר גבוהים ב2% עד – 75.5-70.5kaבערכים נמוכים בחלקו התחתון של האזור )

–באופן רציף ובנוכחות יחסית בולטת IIמופיע בחלקו האמצעי של אזור זיתה. 3.3%המגיעים עד

68.1-63.1ka – 2.0-1.5% .68.1-ב 2.3%מופיע בערכים בינוניים המגיעים עד זית-הברka ומתמעטים

-0.5 –מיוצג באחוזים נמוכים אינה רציפה והוא Myricaכלפי חלקו הצעיר של האזור. הופעתו של העץ

אזור תפוצתם של שאר העצים במקטע נמוכה מאוד. הגבול העליון של ה .9.7-9% אלהוכך גם ה 9%

החלה באזור שמעליו.אלון המצוי, סמך העליה בערכי כלל העצים ובעיקר אלו של ה-נקבע על

בתחילת המקטע נפיצותם היחסית מגיעה –, בולטת באזור זה נוכחותם של הגמאיים NAP-בקבוצת ה

61.4ka-וב 59.8-16.3% –כלפי גג החתך הדרגתית. בהמשך ישנה ירידה 72.0ka-ב 68.9% –לשיא בחתך

. המרכיב השני בגודלו בקבוצת השיחים והעשבים הם הסלקיים 11.0% –אף נמצא ערך נמוך מאוד של

, פרט לתקופת 39.4-02.2% – באופן יחסי. הללו מופיעים בערכים בינוניים וקבועים מלוחמטיפוס ה

ים נוספים של הסלקי טיפוסים. שני 40.7-39.4% –אז נמצאו ערכים גבוהים 60.6-59.4kaהזמן

(Chenopodium ו-Noaea תואמים שיא זה. המרכיב השלישי בגודלו באזור )II בקבוצת ה-NAP הינה

ערכים נמוכים בחלקו התחתון של האזור הגדלים –במגמה הפוכה לגמאיים, קרי ה, המופיעלענהה

. 61.4ka – 33.1%-וב 67.0ka – 25.7%-באים לידי ביטוי במקטע זה ב לענהבהמשך. שיאים בעקומת ה

ערכים נמוכים יחסית בבסיס האזור ההולכים :לענהדומה לזו של ה המצוי שרביטןהופעתו של ה

. הופעתם של הדגניים והסוככיים במקטע זה אינה 10.1-3.5% -וגדלים כלפי חלקו העליון של האזור

ינוניים. רציפה ובערכים נמוכים. המורכבים הצינוריים מופיעים החל מאזור זה ועד גג החתך בערכים ב

. 2.6% עם Icacinaceae-נמצאו אחוזים יחסית גבוהים למשפחת ה 58.2ka-בחלקו העליון של המקטע, ב

כלל נמוכים, -ינומורפים בחלק זה בדרךלהופעתם של שאר השיחים והעשבים הינה זניחה. ריכוזי הפ

.58.2ka-וב 65.6ka-, ב71.6ka-אולם נמצאו שלושה שיאים במהלך התקופה: ב

, בעוד 100-33.3% ערבהול 100-33.3% - אשלישנה נוכחות גבוהה ל IIצמחי הגדות באזור בקרב

, נהרוניתידי ה-. מאספי המים נשלטים באופן בולט על33.3-0% -מופיעה בערכים נמוכים מילהשה

ולמשפחת הנופריים. עדשת המים המאספים. אחוזים בודדים נמצאו לבמרבית 099%-המהווה קרוב ל

. אחוזי הסוג Sphaganaceae - 60.2-28.6%-שוב ביותר בקבוצת הנבגים הוא משפחת ההמרכיב הח

Dryopteris הסוג 51.6-11.4% –יורדים באופן הדרגתי לאורכו של המקטע .Pteris מופיע בערכים

-. משפחת ה3.4-1.6% –, אולם בחלק העליון של האזור אחוזיו מתמעטים 25.0%גבוהים המגיעים עד

Cyatheaceae כלל נבגי ה. 4.4%מיוצגת בערכים בינוניים המגיעים עד- Trilete הדרגתיעולים באופן ,

מופיעים כבתמונת ראי. Monolete-בגג האזור, בעוד שנבגי ה 87.8%בבסיס האזור ועד 43.9%-החל מ

הינו המרכיב החשוב ביותר בקבוצת הדינופלגלטות. בקרב האצות Pterospermopsis van campoהסוג

באופן הדרגתי תנפיצות הפטריות מצטמצמ .השולטאת הרכיב Concentricystes rubinusמהווה המין

לאורכו של המקטע.

52

III – 43.5ka-56.3 (7.92m-12.70)אזור

והן מרבית עקומות הצומח מראות באזור זה תנודתיות רבה. אחוזי העצים נמוכים AP-הן עקומת ה

עולה 9מהתבוננות חוזרת באיור ים מעט בהשוואה לאזור הקודם. , אולם הם גבוהזה מקטעב יחסית

מעט יותר גבוהים באזור זה, ביחס לקודמו. והארזים, אורנים עצים המחטניים ובעיקר האחוזי הגם ש

- 44.4-וב 46.1ka - 18.2%-ב, 54.3ka - 27%-נמצאו שלושה ערכי עצים גבוהים מאוד: ב במקטע הנוכחי

האלונים המצויים . 44.7ka 0.9%-(: ב95-99)הנמוך ביותר שנמצא בגלעין וערך מינימלי 15.9%

וערכיהם המירביים תואמים את שיאי העצים. AP-והאלונים הנשירים מופיעים באופן דומה לעקומת ה

נמצא זית-ברה(. שיא בערכי בהתאמה ,0.2-9%-ו 2.2-9%מאופיינים בערכים נמוכים ) זית-ברהו זיתה

56.0-52.7ka. הורדניים נוכחים כמעט באופן רציף בחלקו התחתון של המקטע %3.2 -עם 51.8ka-ב

-9.4 -באופן מקוטע ובאחוזים בודדים אלה. גם בחלק זה של הדיאגרמה מופיעה ה0.7%ומגיעים עד

העצים גם מופיעים בערכים נמוכים מאוד ואינם מצביעים על שינויים. הגבול העליון של יתר. 9%

, יחד עם סיום התנודתיות הרבה שאפיינה את AP-סמך הירידה הקלה באחוזי ה-האזור נקבע על

(.IVaהאזור שמעליו )-המקטע ואחידותו של תת

מאופיינים אף הם בתנודתיות רבה. הספקטרום הפלינולוגי NAP-ה העיקריים של קבוצת הימרכיב

ומגיעה 95-99ביותר בגלעין , אשר מופיעה במקטע זה בערכים הגבוהים לענהידי ה-נשלט על IIIבאזור

. המרכיב השני בגודלו בקבוצת השיחים והעשבים הם הגמאיים, המיוצגים 45.6%עם 54.4ka-לשיא ב

ממשפחת הסלקיים, המהווה במקטע זה את מלוח. גם טיפוס ה34.8ka - 7.6% –בערכים בינוניים

-. טיפוס ה35.2-11.6%-וניים , מופיע בערכים בינהשיחים והעשבים המרכיב השלישי בגודלו בקבוצת

Chenopodium המצוי שרביטן. נפיצותו היחסית של ה5.4%מיוצג באחוזים יחסית גבוהים המגיעים עד

( מאופיין במגמה Ephedra distachyaהנוסף ) שרביטן; טיפוס ה4.3-9.0%מקטע עם הגבוהה לאורך

, אולם נפיצותם 4.3-9.0%גבוהה עם תדירות הופעתם של הדגניים אינהשרביטן המצוי. דומה לזו של ה

. הסוככיים מיוצגים בערכים 5.7%של המורכבים הצינוריים עולה באופן יחסי במקטע זה ומגיעה עד

בחלקו העליון של האזור נמצאו אחוזים יחסית .2.5-0.4%עם 52.7-49.1kaבינוניים בפרק הזמן

מציגה תנודתיות רבה, IIIמת הריכוזים באזור עקו .45.2ka-ב – Icacinaceae – %4.3-גבוהים למשפחת ה

49.6ka-באופן דומה לעקומות הצומח. שני ערכים גבוהים של ריכוזי פלינומורפים נמצאו במקטע זה: ב

.44.4ka-ל 44.7ובין

,סוףוה צפצפה, האשל, המילהה עד גבוהים מופיעים בערכים בינוניים IIIבקבוצת צמחי הגדות באזור

מקטע. מאספי המים נשלטים גם ב כלל אינם מופיעים כדורןוה ערבההדרת רציפות. אולם הופעתם נע

עדשת במרבית מהמאספים, יחד עם זאת, ערכי 099%-, המהווה קרוב לנהרוניתידי ה-באזור זה על

עולים החל ממקטע זה ועד לגג החתך. שאר טקסוני המים מופיעים בערכים זניחים. הנפיצות מיםה

–לאורך הגלעין, אף עולה במקטע Sphaganaceae-משפחת המ הנבגים אפיינת אתהיחסית הגבוהה המ

, בעוד בהתאמה ,25.0-0%-ו 07.6-9% –מתמעטים מאוד Pteris-ו Dryopterisאחוזי הסוג .84.3-35.5%

53

, 18.2%-ו 20.7% -ומגיעים עד IIIעולים באזור Osmundaceae-וה Lycopodiaceae-שערכי משפחות ה

באחוזים הגבוהים ביותר לאורך החתך המגיעים הנוכחימופיעים במקטע Trilete-לל נבגי ה. כבהתאמה

. קבוצת ,הם הנמוכים ביותרמופיעים כבתמונת ראיה Monolete-, בעוד שנבגי ה46kaסביב 099%עד

Concentricystes rubinusידי טקסון מסויים. בקרב האצות מהווה המין -הדינופלגלטות אינה נשלטת על

הפטריות מופיעות בערכים בינוניים. את הרכיב הדומיננטי ביותר גם במקטע זה.

IV – 16.2ka-43.5 (2.92m-7.92)אזור

–נמוכים מאוד אלון המצוי . ערכי ה11.3-1.5%כלל האזור מתאפיין באחוז העצים הנמוך ביותר בחתך:

בעיקר בחלק 0 5.7-9% –כים נמוכים הנשיר המופיעים באי רציפות ובער אלוןוכך גם אחוזי ה 4.3-9.4%

לענהנפיצות המופיעים בערכים יחסית נמוכים ובאופן בלתי רציף. זית -ברוה זיתההעליון של המקטע.

ממשפחת הסלקיים עולים מלוחאחוזי טיפוס ה. 33.3-11.7% –הקודם אזורמעט יותר נמוכה ביחס ל

. 38.9-5.1% –איים מתמעטים כלפי גג האזור , בעוד ערכי הגמ41.7-14.4% –בהדרגתיות לאורך המקטע

סמך העליה החדה הן בערכי כלל -ריכוזי הפלינומורפים נמוכים מאוד. הגבול העליון של האזור נקבע על

, ומלווה בירידה זית-ברהו זיתהמתבטאת גם בעליה בערכי האלונים )ירוקי עד ונשירים(, ה AP-ה

.לענהי המשמעותית באחוז

, המופיע בערכים גבוהים בעיקר בפרק אשלהוא ה IVהמרכיב החשוב ביותר באזור בקרב צמחי הגדות

, המהווה קרוב נהרוניתידי ה-מאספי המים נשלטים גם באזור זה על. 099-59%עם 39.4-35.9ka -הזמן

מופיעים ברציפות ובערכים גבוהים עדשת המים המאספים. יחד עם זאת, ערכיבמרבית 099%-ל

. נפיצות הנבגים 62.5%מגיעים עד 26.2-17.0kaין בו 75%עד 43.1-39.4kaור: בין בבסיס וגג האז

Pteris-ו Dryopterisאחוזי הסוג . 83.7-38.0% –נותרת גבוהה באזור זה Sphaganaceae-ממשפחת ה

יחסית Lycopodiaceae-, בעוד שערכי משפחת הבהתאמה ,25.7-0%-ו 23.9-1.7% –נותרים נמוכים

מופיעים במקטע הנוכחי באחוזים גבוהים מאוד Trilete-. כלל נבגי ה18.2% –יעים עד גבוהים ומג

מיוצגים בערכים נמוכים. בקרב האצות מהווה המין Monolete-בעוד שנבגי ה ,91.4%המגיעים עד

Concentricystes rubinus את הרכיב הדומיננטי ביותר גם במקטע זה, אולם הוא נעדר לחלוטין ב-

31.2ka 21.0-בוka. 17.0-הפטריות עולה כלפי גג האזור ומגיעה לשיא ב נפיצותka 29.2%עם .

IVועל תנודות משנה במרכיבי צומח עיקריים, חולק אזור AP/NAP-שינויים בעקומת ה-בהסתמך על

אזורים:-לשלושה תתי

aIV – 35.9ka-43.5 (6.85m-7.92)אזור -תת

. האלונים המצויים מאופיינים 7.5-2.4%וכה מאוד עם הנפיצות היחסית של העצים במקטע זה נמ

. תדירות הופעתם של האלונים 43.1-41.0ka 3.8-3.7%:–בערכים נמוכים, עם עליה מסוימת בפרק הזמן

שהופיעו עד כה בחתך באחוזים בודדים, נעדרים כליל ממקטע זה. אלהעצי ה. 0.3-9%-הנשירים דלה

. הורדניים מופיעים בערכים בהתאמה, 9.9-9%-ו 0.9-9%וד נמוכים מאזית -ברוה זיתגם אחוזי ה

. נפיצותם של שאר העצים במקטע 37.4-35.9ka-ב 9.8-9.5% -האזור -בינוניים בחלקו המאוחר של תת

הינה נמוכה מאוד.

54

והסלקיים לענה)בסדר יורד( הינם: הגמאיים, ה NAP-שלושת המרכיבים העיקריים בקבוצת ה

לענה, 30.6-20.9% -פעת המרכיבים הללו הינה יציבה ובערכים בינוניים: גמאיים . הו(מלוח)מטיפוס ה

הינה אחידה ובאחוזים שרביטן המצוי גם נפיצותו היחסית של ה. 39.5-06.7%וסלקיים 27.2-22.6%

בראשית 5.3% –. המורכבים הצינוריים מופיעים בערכים בינוניים המגיעים עד 9.3-4.9% –בינוניים

נוכחותה של משפחת הארכובתיים . 2.0-9% –ם הופעת הדגניים מקוטעת ובאחוזים נמוכים . גהמקטע

לא השיחים והעשבים יתר. בהופעתם של 39.4-37.4ka-ב 0.2-9.8%-עולה לקראת סופו של המקטע

מופיעים בערכים זניחים. והם רבים נמצאו שינויים

bIV - 27.1ka-35.9 (4.75m-6.85)אזור -תת

. ערכי עקומת AP-קטע זה פחות הומוגני מקודמו והוא מתאפיין במספר תנודות משנה בעקומת המ

. תדירות הופעתם של 27.4ka - 9.4%-וכן ב 31.2ka - 11.3%-העצים נמוכים, אולם נמצאו שני שיאים: ב

רים . גם האלונים הנשי3.5-0.5%האזור הינה הנמוכה ביותר לאורך החתך עם -האלונים המצויים בתת

נמצא ערך יחסית גבוה עבור 31.2ka-ובאופן בלתי רציף, אולם ב 2.0-9% –באחוזים נמוכים ופיעיםמ

. הנפיצות 3.7-0% זית-ברהוכך גם 3.3-0%בערכים בינוניים יוצגמ זית. ה5.7% –טיפוס זה של אלונים

-31.2-ב 0.9-9.5%האזור -היחסית של הורדניים מבוטאת בערכים בינוניים בחלקו העליון של תת

28.8ka32.1-ב 1.9% - אלסר. באמצע המקטע נמצאו ערכים מקסימלים לka ולמשפחת הפיגמיים-

נעדרת כליל מחלק זה של החתך. אלה. ה32.2ka-ב 0.8%

, 32.3-14.4% –ממשפחת הסלקיים מלוחטיפוס ה נשלטים בסדר יורד: NAP-קבוצת המאספי הצומח ב

מופיע בערכים בינוניים עד גבוהים ונפיצותו המצוי שרביטן. ה38.9-6.3% והגמאיים 32.5-11.7% לענהה

המורכבים הצינוריים . 13.6-8.6%עם 35.2-34.8kaבין –היחסית גבוהה בעיקר בבסיס המקטע

בעוד שהמורכבים הלשוניים נעדרים מהמקטע כמעט 3.7% –באחוזים בינוניים המגיעים עד מופיעים

מופיעים באופן בלתי רציף ובאחוזים נמוכיםוהדגניים הסוככייםמשפחת מ Bunium-הטיפוס לחלוטין.

.בהתאמה, 0.0-9%-ו 0.6-9% – מאוד

cIV – 16.2-27.1ka (2.92m-4.75)אזור -תת

- 26.6ka-(. ערכים נמוכים מאוד נמצאו ב7.4-1.5%המקטע מתאפיין באחוז העצים הנמוך ביותר בחתך )

והם אף נעדרים לחלוטין 4.3-9.9% –האלונים המצויים נמוך מאוד . אחוז18.8ka - 1.5%-וכן ב 1.9%

, אולם החל 0.5-9% –אזור זה -הופעתם של האלונים הנשירים דלה לאורכו של תתתדירות . 25.6ka-ב

מגיעה זית -ברו זית. גם הופעתם של ה3.3% -ישנה עליה באחוז טיפוס האלונים הנשירים 17.0ka-מ

אזור -. נפיצותם היחסית של שאר העצים בתתבהתאמה, 0.0-9%-ו 0.5-9%: לערכי מינימום במקטע זה

IVc .אפסית כמעט

והגמאיים. בעוד שני לענהולאחריהם ה מלוחידי הסלקיים מטיפוס ה-נשלטת על NAP-קבוצת ה

-39.0 לענהו 40.7-06.9% – מלוחטיפוס הזה באחוזים גבוהים מאוד: הראשונים מיוצגים במקטע

55

נפיצותם של שני . 22.9-5.0% –אורכו של החתך מאיים באחוזים הנמוכים ביותר לים הג, מופיע09.2%

.4.6% - מגיע עד Ephedra distachya-ו 9.3% - המצויהשרביטן הינה גבוהה: טיפוס שרביטןטיפוסי ה

גם תדירות הופעתם של המורכבים הצינוריים גבוהה יחסית, בעוד שהדגניים והסוככיים מטיפוס

Bunium בהתאמה, 0.5-9%-ו 3.3-9% –מופיעים באופן בלתי רציף ובאחוזים נמוכים.

(0.1m-2.92ועד ההווה ) V – 16.2אזור

כלל האזור מתאפיין במגמה חדה של עליה באחוזי העצים ההולכת וגדלה כלפי החלקים הצעירים של

– האלון המצוייכוני: ת-. העליה בולטת בעיקר בעצי החורש הים27.8%הגלעין; האחוזים מגיעים עד

9מהתבוננות חוזרת באיור . 4.7-9% זית-ברהו 4.2-9% –זית , ה8.6-9.8% –, האלון הנשיר 29.5-3.4%

, 27.6-9.9%במקביל מתמעטים בהדרגתיות אחוזי הלענה נת גם את האורנים. עולה שעליה חדה מאפיי

בערכים בינוניים עד מופיע מלוחה. טיפוס 47.4-11.7% –בעוד נוכחות הגמאיים גדלה כלפי גג המקטע

ובעקומות נוספות )בעיקר של שני טיפוסי האלונים AP/NAP-. תנודות בעקומת ה50.8-14.1% –גבוהים

אזורים.-( הובילו להחלטה לחלק את אזור זה לשני תתילענהוה

מוכים , שהופיע עד כה בערכים נמילההוא העץ Vבקבוצת צומח הגדות המרכיב החשוב ביותר באזור

ובאופן מקוטע למדי; בעיקר גבוהים אחוזי סוג זה במחצית הראשונה של ההולוקן, אז מהווה לעיתים

. 100-87.5% -בערכים גבוהים סוף, מופיע ה2.1-1.4ka-המאספים. בסוף התקופה ב 099% מילהה

ם. יחד המאספיבמרבית 099%-, המהווה קרוב לנהרוניתידי ה-מאספי המים נשלטים גם באזור זה על

ממשיכים להיות גבוהים יחסית ואף עולים במקצת באזור זה. ערך מירבי עדשת המים עם זאת, ערכי

נותרת גבוהה במקטע Sphaganaceae-. נפיצות הנבגים ממשפחת ה91.2% עם 9.2ka-עבור מין זה נמצא ב

יחסית ובהמשך החתך מופיעים בערכים מוקדםהנוכחי, אולם הם נעדרים לחלוטין מההולוקן ה

עולים החל Cyatheaceae-ה אחוזי. 83.3%ומגיעים עד גבוהים יחסית Dryopterisנמוכים. אחוזי הסוג

-באזור זה מתמעטים ובמקביל עולה אחוז נבגי ה Trilete-כלל נבגי ה. 42.3%ומגיעים עד 7.2ka-מ

Monolete .גבקבוצת הדינפלגלטות נמצאו ערכים יחסית גבוהים במהלך ההולוקן לסו Operculodinium

את הרכיב Concentricystes rubinusבקרב האצות מהווה המין .Baltisphaeridium israelianum ולמין

הדומיננטי ביותר גם במקטע זה, אולם הוא נעדר לחלוטין בדגימות מראשית ההולוקן. הנפיצות

.V – 13.6-0%הפטריות נמוכה לכל אורכו של אזור היחסית של

aV – 9.9ka-16.2 (1.73m-2.92)אזור -תת

-מגיעים לשיאם ב AP-. ערכי ה21%-ל 9.5המקטע מתאפיין בעליה חדה באחוזי העצים הנעים בין

14.6ka 11.2-ל 12.7. בין 21.0%עםka אולם החל מ ,10.9%-ישנה ירידה מסוימת באחוזי העצים עד ל-

10.8ka אלוןוה אלון המצויולוקן. הבראשית הה מתעצמת, נמצאה שוב מגמת עלייה הנמשכת ואף

, מציגים בהתאמה, 4.9-0.9%-ו 03.6-4.8% -אזור זה -הנשיר, המאופיינים בערכים גבוהים מאוד בתת

, 3.3-0%-ו 2.7-0% –בערכים בינוניים יםמופיע זית-ברהו זיתה. AP-מגמות דומות לאלו של עקומת ה

נוכחותם של העצים הבאים .1.9-0% – גם מיוצגת באחוזים בינוניים משפחת הורדנייםבהתאמה.

בקרב העצים .Myrica – 0.2-9%-וה 0.7-0% -, האברשיים 0.7-0% – אלהמקוטעת ובערכים נמוכים: ה

56

נפיצותם של (.9ישנה גם עליה חדה בערכיהם היחסיים )איור אשוחהמחטניים, ובעיקר האורנים וה

אזור זה הינה נמוכה.-שאר העצים בתת

בערכים בינוניים, אולם מהווים את המרכיב העיקרי Vaאזור -מופיעים בתת לוחמהסלקיים מטיפוס ה

; 7.9%ומגיעים עד לענה. בתחילת המקטע מתמעטים מאוד אחוזי ה34.7-05.9%עם NAP-בקבוצת ה

-27.6נמצאו ערכים גבוהים עם 11.9-11.2kaהאזור, בתקופת הזמן -יחד עם זאת, לקראת סיומו של תת

נמוכה תנפיצותם היחסית של הגמאיים נותר .10.4ka – 7.4% -ע, שוב נצפתה ירידה ובגג המקט 24.9%

מיוצג בערכים דומים לאלו המצוי שרביטןוהיא גדלה מעט ככל שהחתך צעיר יותר. ה 25.8-02.0%עם

. גם הדגניים, המורכבים הצינוריים והסוככיים מופיעים 8.8-3.4%-שנמצאו במקטעים הקודמים

. שאר השיחים והעשבים מיוצגים בהתאמה, 2.7-9%-ו 4.7-9%0, 4.2-9%מקטע הקודם: במגמה דומה ל

(.4אזור זה )טבלה -בערכים זניחים. ריכוזי הפלינומורפים הנמוכים ביותר בחתך נמצאו בתת

(0.1m-1.73ועד ההווה ) bV - 9.9kaאזור -תת

, תוך שמירה על מגמה זו 27.8%מתאפיין באחוזי העצים הגבוהים ביותר בחתך המגיעים עד המקטע

. האלונים המצויים מופיעים 0.1ka - 6.3%, פרט לדגימה שבגג החתך: האזור-תתלכל אורכו של

. 29.5%ובהולוקן המאוחר מגיעים האחוזים עד 06.9% עם 9.4ka-ב מקטעבאחוזים גבוהים בתחילת ה

וכן נמצאו אחוזים 8.6% עם 9.4ka-האלונים הנשירים מראים מגמה דומה: שיא בערכיהם נמצא ב

האזור נמצאו -. בחלקו המוקדם של תת4.4ka-ב 53%גבוהים במחצית השניה של ההולוקן המגיעים עד

מיוצג זית-ברה. באופן דומה, גם 9.9-5.7ka – 4.2-0.4% זית:הערכים הגבוהים ביותר בחתך עבור ה

מקסימלית נמצאה בהולוקן גם נפיצות. 4.7% ערכיו מגיעים עד 9.4-3.8kaבין – באחוזים גבוהים

-ו 6.4ka-ב 0.9%עד - 8.3ka ,Betula-ב 9.8%עד – חרוב, 1.4ka-ב 0.3%עד –אברשיים לעצים הבאים:

Myrica – 2.1-ב 2.9%עדka.

, שבאזורים הקודמים לענה. בניגוד לכך, ה53.8-11.7% –אחוז גמאיים גבוה מאוד Vbאזור -בתת

. יחד עם זאת, נמצאו 7.9-0.9% –ת באחוזים הנמוכים ביותר בחתך הופיעה בערכים גבוהים, מיוצג

. בגג החתך יש שוב עליה 2.6ka – 14.6%-וב 8.2ka – 15.4%-ב לענהערכי שיא במקטע הנוכחי עבור ה

שרביטן . במקטע זה נמצאו הערכים הנמוכים ביותר גם עבור ה13.0-8.8% לענהבנפיצות היחסית של ה

ממשפחת מלוחההווה. טיפוס ה כלפיות הופעתו הולכת ומצטמצמת , אשר תדיר7-0% –המצוי

הוא , אולם 50.8%בערכים גבוהים בבסיס וגג המקטע המגיעים עד Vbאזור -הסלקיים מופיע בתת

. שני טיפוסים נוספים של משפחת 07.3-06.0%עם 6.4-4.4kaמופיע באחוזים בינוניים בתקופת הזמן

, בהתאמה, 4.3-9%-ו 6.0-9% -ם אף הם בערכים בינוניים מבוטאי ,Noea-ו Chenopodium -הסלקיים

אולם בגג החתך מתמעטים מאוד אחוזיהם. נפיצות גבוהה יחסית נמצאה בקרב הדגניים המגיעה עד

, בעוד שהמורכבים הצינוריים 8.5ka-ב 3.2%עד – Buniumובקרב הסוככיים מטיפוס 8.3ka-ב 8.5%

. תדירות הופעתם של שאר השיחים והעשבים נמוכה. 4.6-0% –מיוצגים בערכים בינוניים

57

, גם במקרה זה מסייעים Iנמצאו ריכוזי פלינומורפים גבוהים מאוד. באופן דומה לאזור Vbאזור -בתת

3-. חלק מהערכים גבוה ב9.9-7.2kaבאזור: S1הריכוזים הגבוהים בהגדרת זמן הצטברות ספרופל

(. במאספים של הספרופל 4)טבלה ושבו לכלל הדגימות בחתךשח ממוצעיםהערכים הסדרי גודל מ

ישנה תנודתיות מסוימת: S1שימור הפלינומורפים היה טוב מאוד. נראה כי גם במקרה של ספרופל

-ירידה בערכי הריכוזים וב ישלאחר מכן . ka.9.9-9.2ערכי פלינומורפים גבוהים נמצאו בפרק הזמן

7.8kaנמצא שוב ערך גבוה יחסית ,.

ועד ההווה 10.8ka –בתקופת הזמן ,95-99: ריכוזי הפלינומורפים בגלעין 4טבלה

גיל

(ka)

מספר פלינומורפים

לגרם סדימנט

0.1 3,448

0.6 5,420

1.4 11,785

2.1 918

2.6 4,100

3.3 18,521

3.8 6,366

4.4 5,910

5.1 3,879

5.7 1,920

6.4 2,111

7.2 5,542

7.5 3,691

7.8 14,925

8.0 6,079

8.2 5,342

8.3 2,934

8.5 4,483

9.2 70,441

9.4 38,653

9.9 17,185

10.4 1,206

10.8 1,961 הערך הממוצע לתקופות שאינן ספרופליות .S1 :9.9-7.2kaספרופל התקופה בה הצטבראת מצייןהאזור המוצלל הערות:

.(0)ר' נספח סדימנט גרםלפלינומורפים 20349 :95-99בגלעין

ריכוזי פלינומורפים גבוהים נמצאו כמעט לכל אורכה של המחצית השניה של ההולוקן; ראויים לציון

. המדובר בערכים הגבוהים ביותר לאורך החתך בתקופות 1.4ka-וב 3.3ka-הערכים הגבוהים שזוהו ב

שאינן קשורות לאירועי הצטברות הספרופלים.

ללא העצים מופיעה AP-עקומת ה. 95-99כל קבוצות הפלינומורפים שזוהו בקידוח תרוכזומ 11באיור

מכן בנפרד. באופן דומה, כמקובל במחקרים פלינולוגים ימיים הוצאו -המחטניים המופיעים מיד לאחר

בהמשך מוצגות עקומות כלל . NAP-גם הגמאיים מקבוצת צומח הגדות, והם מוצגים לאחר עקומת ה

58

רי זיהוי וכאלו לטות, האצות, הפטריות, הפלינומורפים שאינם בהמים, הנבגים, הדינופלגח הגדות, צומ

שלא צלחה הגדרתם.

Po

llen

zo

nes

Po

llen

zo

nes

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb1

3

4

2

5.1 80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

Ag

e (

ka

Ag

e (

ka)) ou

s

Po

llen

zo

nes

Po

llen

zo

nes

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb1

3

4

2

5.1 80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

Ag

e (

ka

Ag

e (

ka))

Po

llen

zo

nes

Po

llen

zo

nes

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb1

3

4

2

5.1 80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

Ag

e (

ka

Ag

e (

ka))

Po

llen

zo

nes

Po

llen

zo

nes

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb1

3

4

2

5.1

1

3

4

2

5.1 80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

Ag

e (

ka

Ag

e (

ka)) ou

s

95-99 גלעיןכלל הפלינומורפים שזוהו ב :11איור שנספרו.סך כל הפלינומורפים מ יםכאחוז חושבהכל אחת מהעקומות הערה:

-ו Iיוצגת בערכים יחסית גבוהים באזורי פולן מ AP-עולות המגמות הבאות: קבוצת ה 11מעיון באיור

V בעוד שבאזורים 21.5%המגיעים עד ,II-IV אחוזי העצים יחסית נמוכים עם ערכים מינימלים של

. בעקומת המחטניים גם %02.7 -נמצא אחוז עצים גבוה יחסית 54.3ka-ב .26.6ka-וב 18.8ka-ב 9.9%

ירידה ישנה 8.5ka-ל 9.4ka, אולם בין 29.8%גיעים עד המ V-ו Iנמצאו אחוזי פולן גבוהים באזורים

II, גם אחוזי המחטניים יורדים באזורAP-. באופן דומה לעקומת ה3.3-0.0% -חדה באחוזי המחטניים

והם מופיעים באחוזים בינוניים ומגיעים עד מסוימת ישנה עליה IV-ו III, בעוד שבאזורים -0.6%14.0 -

מציגות תנודות 11ת המחטניים, כמו גם שאר העקומות המופיעות באיור . יש לציין כי עקומ36.9%

-61.1 עם 84.3ka ועד 85.9-. אחוזי השיחים והעשבים גבוהים בתחילת החתך מIIIמשנה רבות באזור

59

. האחוזים הנמוכים יחסית נשמרים ולעיתים אף יורדים Iוהם מתמעטים בחלק העליון של אזור 41.2%

59.3%עם אחוז מקסימלי של ,NAP-עליה באחוזי ה נמצאה, אולם לקראת סופו IIגם לאורכו של אזור

עד להולוקן העליון מופיעים השיחים והעשבים באחוזים Vוכן באזור III-IV. באזורים 59.4ka-ב

, יחד עם זאת, בגג NAP - 29.6-04.9%-נמצאה ירידה באחוזי ה 7.2ka-. החל מ61.6-22.6% -גבוהים

. משפחת הגמאיים מתאפיינת בחלק התחתון של החתך בערכים יחסיים 37.9% -שוב עליה ישנההגלעין

-ב II, הגדלים כלפי חלקו העליון ומגיעים לערך מרבי בתחילת אזור 85.9-83.7ka - 13.4-1.9% -נמוכים

72.5ka בהמשך האזור ישנה מגמה של ירידה, הנשמרת באופן יציב יחסית גם באזורים 46.5%עם .III

V. תחילתו של אזור IVc – 11.0-2.6%במקטע העליון של האזור: מתעצמתואף 19.7-2.6% עם IV-ו

. 32.9%מגיעים עד , בו הם Vbמתאפיין במגמת עליה באחוז הגמאיים ובעיקר גבוהים ערכיהם באזור

AP-התנהגותה של עקומת הגמאיים דומה למגמות העולות מעקומות ה IIהחל מחלקו העליון של אזור

-הגוברת בתת Vaאזור -ועליה בתת IVוהמחטניים, קרי, אחוזים יחסית נמוכים עד לסופו של אזור

. כלל מאספי צמחי הגדה מופיעים באופן מקוטע ובערכים נמוכים לאורך החתך עם ערכים Vbאזור

מעט הופעת צמחי הגדה רציפה יותר, והאחוזים V, אולם באזור I-IVבאזורים 1.2%מירביים של עד

. עקומת צמחי המים מתאפיינת באחוזים דומים לאורך החתך. יחד עם 3.8%יותר גבוהים ומגיעים עד

, וערכים גבוהים 7.7%עם 85.9-83.0ka-זאת נמצאו ערכים יחסית גבוהים בחלקו התחתון של הגלעין ב

ות , במהלך הצטבר9.4-9.2ka - 52.8-46.9%-מאוד בראשית ההולוקן, עם ערכים מקסימלים ב

וכן 85.9-85.6kaין הספרופלים באזור. הנבגים מיוצגים בערכים בינוניים לאורך החתך. אולם בבסיסו ב

-3.1-ו 3.0-0.8% נמצאו אחוזי נבגים נמוכים מאוד: ,9.9-8.3kaובעיקר בראשית ההולוקן בין Vבאזור

-פוכה לעקומת העקומת הפטריות מופיעה במגמה ה לא נמצאו כלל נבגים. 9.4ka-וב בהתאמה ,1.6%

AP ערכים יחסית נמוכים באזורים -, קריI ו-V בעוד שבאזורים 13.6%המגיעים עד ,II-IV אחוזי

לטות, הפלינומורפים דינופלגה, האצותנפיצותם היחסית של .29.2%הפטריות גבוהים יותר ומגיעים עד

חוקיות נראית לעין. יש לציין לאורך הגלעין ואין בהופעתם שאינם ברי זיהוי ואלו שלא הוגדרו, נמוכה

כך -שאחוז הפלינומורפים שלא הוגדרו קטן מאוד בהשוואה לאלו שאינם ברי זיהוי. ממצא זה מצביע על

במצב השימור של הפלינומורפים ולא מחוסר רעהשהקושי בהגדרה נבע במחקר זה, בעיקר בשל ה

בזיהוי. מיומנות

פולן רצנטי 1.1.1.1

רצנטי -מייצגות בעבודה הנוכחית את הצומח הרצנטי והתת 95-99ת בגלעין שתי הדגימות העליונו

כיום וטרם הפיתוח האזורי המודרני והקמת סכר אסוואן(: -)משמע

0.1ס"מ וגילה המשוער הינו 9-4הדגימה בגג החתך נלקחה מעומקka . גרגרי בדגימה זוהו

מצעות הנילוס. מכאן, אפריקה המשוונית ושהוסעו לאגן הלבנטיני באמאבקה שמוצאם

צמחים הדגימה נעדרת בנוסף לזאת, (.0964הקמת סכר אסוואן )ל קדומהשהדגימה

Cheddadi (0988 ,) וכפי שמצא ,אקליפטוסו קזוארינהשאינם גדלים בר באזורנו כגון

בנוגע ,Van Campo (0975), התיכון-בעבודתו אודות "גשם הפולן" הרצנטי במזרח הים

69

לפיכך .בישראל םרצנטי(, ביחס לגרגרי אבקה 1979) Horowitz-ו הרצנטי בסהר לפולן

. תחילת יבוא העצים הגרים() 09-לסוף המאה הגם ככל הנראה קדומה זו דגימה

0.6 –ס"מ מתוארכת ל 09-02דגימה מעומקka .לפני ההווה

ת רצנטיות נוכחות של פורמיניפרים אגלוטיננטים בעלי צמנט אורגני מאשרת שאכן מדובר בדגימו

רצנטיות )פורמיניפרים אלו חיים בפני השטח ועם מותם שלדם מתפרק תוך זמן קצר והם אינם -וסאב

,.Schröder, 1988; Almogi-Labin et al., 1996; Edelman-Furstenberg et alנשמרים ברקורד הפוסילי;

2001.)

03.5-6.7%חדה בכלל ערכי העצים: ( בולטת הירידה ה10aבבחינת מאספי הצומח של דגימות אלו )איור

, האלונים הנשירים 3.8%-ל 5.9בראשית ההולוקן. אחוזי האלונים המצויים נעים בין 25%~לעומת

ונעלמים כליל בדוגמא מפני בהתאמה ,1.8%-ו 0.6%עם 0.6ka-מופיעים בערכים נמוכים מאוד ב זיתוה

(, אולם יש לציין את נוכחותו של העץ 9ור השטח. גם העצים המחטניים מתמעטים בדגימות אלה )ר' אי

, שמקורו בהסעה נילוטית, בדגימה העליונה בחתך. הגמאיים מיוצגים Podocarpusהמחטני מסוג

נמצאו לענההעבור ו מלוח. גם עבור הסלקיים מטיפוס ה30.0-26.4%בערכים גבוהים יחסית של

. באופן דומה עלתה הנפיצות בהתאמה, 13.0%-ו 38.9% -אחוזים גבוהים ובעיקר בדגימה מגג הקידוח

.11, ר' איור 21.0% -היחסית של הנבגים ובעיקר בדגימה הרצנטית

מגוון המינים 1.1.1.1

57-ל 24נע בין 95-99מספר המשפחות, הטיפוסים הסוגים והמינים של הפלינומורפים שזוהו בגלעין

(.12)איור 9-ל 4נים לאורך הגלעין ונעים בין משת Margalef’s diversityערכי מדד . טקסונים לדוגמא

4

5

6

7

8

9

10

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90

Age (ka)

Marg

ale

f’s d

ivers

ity in

dex

95-99: מגוון המינים במאספי הצומח שבגלעין 12איור )שלושה ערכים סגולה מבטאת ממוצע נע . העקומה הMargalef’s diversity index הערה: העקומה הכחולה מציגה את ערכי

עוקבים(

60

)עקומה כחולה(, חושב גם ממוצע נע 95-99עין מאחר וקיימת תנודתיות רבה בערכי מגוון המינים בגל

-71.6בין II. באזור 8.0-5.1 -מאופיין בערכים בינוניים של מדד מגוון המינים I(. אזור סגולה)עקומה

64.8ka המתמעטים בהמשך המקטע. אזורים 8.1-6.5 –מופיעים ערכים גבוהים יחסית ,III ו-IV

ישנה התייצבות IV. לקראת סופו של אזור 9.0-4.0ם בין מאופיינים בתנודות תכופות והערכים נעי

הדרגתיתעליה ישנה Vבאזור . 6.8-5.4עם 25.2-17.0kaהינם בינוניים עד נמוכים: ערכיםמסויימת וה

מאוד.גבוהים הערכים הולוקן המאוחרוב 8.9-5.0 -כלפי גג הגלעין

21-21 קידוח 1.1.1

כללי 1.1.1.1

990999מ' )המייצגים את 5בחלק העליון, עד לעומק של נערכו 95-90גלעין בוגיות האנליזות הפלינול

דוגמאות נמצאו פלינומורפים )ר' נספח 06-, אולם רק בדגימות 69הכל נבדקו -השנים האחרונות(. סך

2a שיחים ועשבים, המשתייכים 35-עצים ולמעלה מ 23-של כ מגוון(. בקרב מאספי הצומח זוהה

המשפחות וסוגים של צמחי מים, שלוש חמשכן נמצאו -גים, מינים וטיפוסים שונים. כמוסו\למשפחות

מים מתוקים וקבוצה של טקסונים של דינופלגלטות, שני טיפוסי אצות ארבעהטקסונים של נבגים,

גרגרי .בערכים מוחלטים ובאחוזים0 95-90מוצגים כלל הפלינומורפים שנספרו בגלעין 9בנספח . פטריות

קה ופלינומורפים נוספים, נשתמרו בשלושה מקטעי זמן:אב

o 86.1-85.1ka

o 16.8-13.4ka

o 9.9-8.2ka

ממצאים פלינולוגים 1.1.1.1

-עקומת המוצגת . תחילה95-90כלל העצים, השיחים והעשבים שזוהו בגלעין מופיעים 13באיור

AP/NAP יפוסי הפולן שזוהו במאספים , המינים וטהמשפחות, הסוגיםולאחריה מופיעות עקומות של

הפלינולוגים.

-בתקופת הדה, %76.9-47.3של התחתון של הדיאגרמה מופיעים העצים באחוזים גבוהים בחלק

בחלקו העליון של נפיצותם היחסית גבוהה שובו 46.5-24.0% - גלציאציה אחוזיהם קטנים יותר

המופיעים בערכים גבוהים מאוד בשלוש ידי האורנים-נשלטת על AP-קבוצת ה .83.0-33.8% -ההולוקן

-החתך במקסימלים בדגימות שבבסיס ובערכים 62.7-4.2%תקופות הזמן בהן נמצאו פלינומורפים עם

86.1ka - %54.5 8.2-החתך ב ובגגka - %62.7. .עקומת האורנים מתאפיינת גם בתנודות משנה רבות

חוזים גבוהים במיוחד מופיע בא מין זה .צויאלון המהמרכיב השני בגודלו בקרב קבוצת העצים הוא ה

- גלציאציה-הדהבתחילת תקופת אחוזיו קטנים יותר, 33.9-09.4%עם 85.1ka-ל 85.9בבסיס החתך בין

מתאפיינת הנשירים יםהאלונ . עקומת09.2-00.5% -ההולוקן בראשית גבוהים שוב הםו 05.3-7.4%

62

No p

olle

n

No p

olle

n

Ch

en

o/A

ms

Ap

iac

ea

eL

iliac

ea

eA

ste

rac

ea

e

Age (ka)Age (ka)

AP / NAPAP / NAP

No p

olle

n

No p

olle

n

Ch

en

o/A

ms

Ap

iac

ea

eL

iliac

ea

eA

ste

rac

ea

eC

he

no

/Am

sA

pia

ce

ae

Lilia

ce

ae

Ch

en

o/A

ms

Ch

en

o/A

ms

Ap

iac

ea

eA

pia

ce

ae

Lilia

ce

ae

Lilia

ce

ae

As

tera

ce

ae

As

tera

ce

ae

Age (ka)Age (ka)

AP / NAPAP / NAP

95-01ספי הצומח שזוהו בגלעין : דיאגרמה פלינולוגית של מא13איור

63

בסיס הנתונים לדיאגרמה זו .099%שמהווה אף היא AP/NAPלעקומת פרט0 099%כל העקומות שבאיור הינו -סךהערה: .9מופיע בנספח

ראשית וגבוהים ב 5.3-0.8% - גלציאציה-דה, נמוכים ב8.2-9.5% - הדיאגרמה בבסיסאחוזים בינוניים ב

. 85.9ka-ב 23.5% גבוהים יחסית בבסיס החתך המגיעים עדמופיע בערכים זיתה .13.1-2.2% -ההולוקן

. שני5.0-0.2% עם בראשית ההולוקןהן ו 5.1-1.7% - גלציאציה-ערכים נמוכים יותר נמצאו הן בדה

מופיעים באחוזים נמוכים מאוד בחלקו מילהו זית-בר –הסוגים הנוספים שזוהו במשפחת הזיתיים

גלציאציה -תקופת הדהעולים ב אחוזי הזיתיים ;בהתאמה ,0.5-0%-ו 0.9-9.5%עם התחתון של החתך

6.1-1.6%-ו זית-בר 5.1-3.9%: יחסית גבוהים מיוצגים בערכים הם 9.9-8.6ka -ב ובתחילת ההולוקן

בעקומות של כלל הצומח משום שזהו עץ הגדה מילהשולב העץ 95-90)בדיאגרמות של גלעין מילה

-הגלעין ב פרט לדגימה שבבסיס עקומהמופיע באחוזים נמוכים לכל אורך ה ארזה. היחיד שזוהה(

86.1kaגלציאציה -הדהבערכים נמוכים מאוד ובתחילת בחתך מופיעה אלהה .11% , שבה נפיצותו היא

ראשית , להוציא את 0.8% -המגיעים עד באחוזים בודדים כלל -בדרךמיוצג אלסרה אף נעדרת לחלוטין.

בבסיס ערכים נמוכים מופיע ב Alnus-ה .2.1%, שבה נפיצותו היחסית מגיעה עד 9.0ka-ב ההולוקן

בהמשך. שאר העצים מופיעים באחוזים נמוכים מאוד. וכמעט נעלם 1.7-0%עם החתך

עם מלוחידי טיפוס ה-הם הסלקיים הנשלטים על 95-90גלעין המרכיב הגדול ביותר ב NAP-קבוצת הב

האינטרוולים בהם נשתמרו פלינומורפים שלושת גבוהים בפיע באחוזים טיפוס זה מו .34.7-5.6%

-ו Noea. שני טיפוסי הסלקיים הנוספים )34.7-26.3%גלציאציה עם -ובעיקר בתקופת הדה

Chenopodium )לענההינה ה דומה. מרכיב עיקרי נוסף בקבוצת השיחים והעשבים מתנהגים באופן ,

גלציאציה ובתחילת ההולוקן -בדה .24.2% חתך המגיעים עדבבסיס ההמופיעה בערכים גבוהים מאוד

– דגנייםה עבור הנמצאמגמה הפוכה . בהתאמה ,6.5-2.2%-ו 8.6-7.4% -נפיצותה היחסית נמוכה

5.8-0.8% -גלציאציה -מעט יותר גבוהים בדה ,3.7% -ערכיהם נמוכים בבסיס החתך ומגיעים עד

-9.2. בגג העקומה מתמעטים שוב אחוזי הדגניים: 7.3-5.2% -וגבוהים אף יותר בתחילת ההולוקן

8.2.ka – 1.6-0.4%המקטע ההולוקנימתאפיין במגמה דומה ואחוזיו עולים כלפי שרביטן המצוי ה . גם ,

והן . הן המורכבים הצינוריים6.6%עם 13.4ka-בגלציאציה -בדהאולם הערך הגבוה ביותר נמצא

מוכים באופן יחסי, בדגימות מבסיס החתך ומראשית ההולוקן, המורכבים הלשוניים מופיעים בערכים נ

מגמה הפוכה .בהתאמה 5.9-0.9%0-ו 6.6-1.6%גלציאציה נפיצותם גבוהה יחסית: -אולם בתקופת הדה

גלציאציה -ממשפחת הסוככיים המופיע בערכים נמוכים מאוד בדה Bunium-זוהתה בקרב טיפוס ה

. 2.2%עד -ובגג הקידוח 0.6%עד -בוהים בבסיס החתך ובאחוזים מעט יותר ג 9.8%המגיעים עד

שאר השיחים והעשבים נמוכה מאוד.נפיצותם היחסית של

בצורה גרפית, כפי ןמאחר ושאר קבוצות הפלינומורפים מופיעות באחוזים מאוד נמוכים לא ניתן להציג

בערכים מוצגות , שם הן 5שנעשה עבור העצים, השיחים והעשבים. קבוצות אלה רוכזו בטבלה

. מוחלטים

ידי משפחת -מופיעה בערכים שאינם גבוהים יחסית ומיוצגת רק על 95-90קבוצת צמחי הגדה בגלעין

, הוחלט גם בקידוח הנוכחי 95-99קידוח הקשר ל. מטעמים דומים לאלו שהוצגו במילההגמאיים והעץ

64

כפי . AP-המחטניים מקבוצת הולהוציא את העצים NAP-( להכליל את הגמאיים בקבוצת ה14 )איור

(. בעקומה 13-14 ישולב בעקומות של כלל הצומח )איורים מילההוחלט במקרה זה כי העץ שצויין לעיל,

מאחר והפלינומורפים השתמרו רק בשלושה מקטעי הימנית של הדיאגרמה מופיעה עקומת הריכוזים.

זמן, לא בוצעה חלוקה לאזורי פולן.

95-90 גלעיןספים ב: פלינומורפים נו5טבלה מספרים סוג הפלינומורפים

בערכים מוחלטים

צמחי מים

09 נהרונית 70 עדשת מים

2 נימפאה 83 סה"כ צמחי מים

4 נבגים

23 דינופלגלטות

078 פטריות

4 אצות מים מתוקים

20 לא ידוע

096 בלתי מזוהה

50083הכל -הם מתוך סך אלהפלינומורפים ם מוחלטים ובאחוזים.בערכיהמוצגים בטבלה פלינומורפים המופיעים 9בנספח גרגרים שנספרו.

גלציאציה נמצאו -. בתקופת הדה68.9-30.0%בבסיס החתך מופיעים העצים באחוזים גבוהים מאוד של

-53.5 -ים בערכים גבוהים אובראשית ההולוקן הם שוב מבוט 31.9-16.0% -אחוזי עצים נמוכים יותר

המופיע בערכים האלון המצויהוא טיפוס AP-רכיב הדומננטי ביותר בקרב קבוצת ה. המ28.6%

. 38.5-16.9%התחתון עם אינטרוולגבוהים בשלושת האינטרוולים בהם נשתמרו פלינומורפים ובעיקר ב

מופיע באחוזים אלון המצוי , אשר באופן דומה להזיתהמרכיב השני בגודלו בקבוצת העצים הוא

מילהו זית-בר –. שני הסוגים הנוספים במשפחת הזיתיים 24.3-7.0%ד בבסיס החתך עם גבוהים במיוח

. באופן בהתאמה, 8.9-1.3%-ו 6.0-0.9% -גבוהים בעיקר בראשית ההולוקן ערכים יחסייםמופיעים ב

דומה, גם האלונים הנשירים מבוטאים באחוזים גבוהים יחסית לכל אורכו של החתך ובעיקר במקטע

-ו 1.9-0% -בבסיס ובגג החתך עם מופיעה בערכים בינוניים עד נמוכים אלהה .03.9-2.0% - ההולוקני

מופיע באחוזים בודדים אלסרלחלוטין. ה אלהגלציאציה נעדרת ה-. בתקופת הדהבהתאמה, 1.0-0%

מיוצג Alnus-. ה2.2%בשני האינטרוולים התחתונים ואחוזיו גדלים בראשית ההולוקן ומגיעים עד

שאר העצים בהמשך.יותר , המתמעטים עוד 1.8-0%ם נמוכים בחלקה התחתון של העקומה עם בערכי

מופיעים באחוזים נמוכים מאוד.

. טיפוס זה מופיע מלוחידי טיפוס ה-הינם הסלקיים הנשלטים על NAP-המרכיב הגדול ביותר בקבוצת ה

גלציאציה -ובעיקר בדה 35.0-7.9% -באחוזים גבוהים בשלושת מקטעי הזמן בהם נשתמרו פלינומורפים

, המופיעה בערכים גבוהים מאוד בבסיס לענה. מרכיב עיקרי נוסף בקבוצה זו היא ה35.0-29.7%עם

-7.2 -ובראשית ההולוקן 9.7-7.5% -גלציאציה -ונפיצותה היחסית פוחתת בדה 26.2-5.2% -החתך

באינטרוול 7.0-0.0%עולים בגיל: גדלים ככל ש אחוזיהם –. מגמה הפוכה נמצאה עבור הגמאיים 4.1%

65

באינטרוול ההולוקני. עוד בולטים בקבוצת השיחים 15.2-4.9%-גלציאציה ו-בדה 03.6-6.6%התחתון,

שרביטן המצויוהעשבים ומופיעים בערכים דומים בשלושת מקטעי הזמן בהם נשתמרו פלינומורפים, ה

והמורכבים הלשוניים המורכבים הצינוריים . נפיצותם היחסית של6.8-0.4%והדגניים עם 7.0-1.0%עם

-5.0-ו 6.7-1.6% - היחסית גלציאציה עולה נפיצותם-בבסיס ובגג החתך נמוכה, אולם בתקופת הדה

ממשפחת הסוככיים המופיע בערכים Bunium-. מגמה הפוכה זוהתה בקרב טיפוס הבהתאמה ,1.1%

,2.2%-ו 1.6% -גבוהים בבסיס וגג החתך ובאחוזים מעט יותר 9.8%גלציאציה עם -נמוכים מאוד בדה

שאר השיחים והעשבים נמוכה מאוד.. נפיצותם היחסית של בהתאמה

-פלינומורפים גבוהים מאוד ואילו תקופת הדהך ובתחילת ההולוקן נמצאו ריכוזי בבסיס החת

מעולה של (. ריכוזים גבוהים אלה מלווים בשימור 6גלציאציה מתאפיינת בריכוזים נמוכים )ר' טבלה

הפלינומורפים והם מאפשרים להגדיר את זמני הצטברות שכבות ספרופל בצפון האגן הלבנטיני:

S3 :85.9-85.1kaא( ספרופל

S1 :9.5-8.2kaב( ספרופל

-16.8- גלציאציה-ובתחילת תקופת הדה 10.2ka-, ב86.1ka-ריכוזים נמוכים נמצאו בבסיס הספרופלים ב

14.7ka.

95-90כוזי הפלינומורפים בגלעין : רי6טבלה מספר

פלינומורפים לגרם סדימנט

גילka

5,688 8.2

6,919 8.6

91,572 8.7

9,951 9.0

3,5011 9.2

12,333 9.5

4,251 9.9

596 13.4

2,621 15.3

1,440 16.8

57,845 85.1

23,416 85.3

29,796 85.4

150,415 85.6

97,346 85.9

505 86.1 ואילו האזור המוצלל העליון מציין S3 :85.9-85.1kaהערות:האזור המוצלל התחתון מציין את תקופת הצטברות ספרופל

פלינומורפים לגרם ~20999. הערך הממוצע לתקופות שאינן ספרופליות: S1 :9.5-8.2kaאת תקופת שקיעת ספרופל סדימנט.

66

100,0

00

100,0

00

Ch

en

o/A

ms

Aste

rac

ea

eA

pia

ce

ae

Lilia

ce

ae

AP / NAPAP / NAP

Age (ka)Age (ka)

C

No P

olle

n

No P

olle

n

100,0

00

100,0

00

100,0

00

100,0

00

100,0

00

100,0

00

Ch

en

o/A

ms

Aste

rac

ea

eA

pia

ce

ae

Lilia

ce

ae

Ch

en

o/A

ms

Ch

en

o/A

ms

Aste

rac

ea

eA

ste

rac

ea

eA

pia

ce

ae

Ap

iac

ea

eL

iliac

ea

eL

iliac

ea

eAP / NAPAP / NAP

Age (ka)Age (ka)

C

No P

olle

n

No P

olle

n

, ללא העצים המחטניים תוך 95-90צומח שזוהו בגלעין דיאגרמה פלינולוגית של מאספי ה: 14איור

הכללת הגמאיים יוצגתעקומת הריכוזים מ .099%שמהווה אף היא AP/NAPלעקומת פרט0 099%כל העקומות שבאיור הינו -סךהערה:

סדימנט. לגרםפלינומורפים בערכים של

67

ת הספרופלים אינה אחידה ורציפה: השינויים בריכוזי הפלינומורפים עשויים להעיד כי תקופת הצטברו

יש עליה ברורה בריכוזי הפלינומורפים. הערך הגבוה ביותר 85.9ka-: בבסיס הספרופל בS3ספרופל

יש ירידה חדה בריכוזים. טרם תחילת 85.3ka -ל 85.4ובהמשך בין 85.6ka-לאורכו של הגלעין נצפה ב

זוהה ערך נמוך במיוחד. 86.1ka-ההרבדה ב

-מציינת את תחילת הספרופל. בהמשך ב 9.5ka-: העליה החדה בריכוזי הפלינומורפים בS1ספרופל

9.2ka 8.7 -ל 9.0ישנה ירידה חדה ולאחריה עליה נוספת ביןka. יורדים בסיום הצטברות הספרופל

. ריכוזי הפלינומורפים

מגוון המינים 1.1.1.1

46-ל 24נע בין 95-99רפים שזוהו בגלעין מספר המשפחות, הטיפוסים הסוגים והמינים של הפלינומו

בשל העדר רציפות . 8.0-ל 4.2משתנים ונעים בין Margalef’s diversityערכי מדד . טקסונים לדוגמא

בממצאים הפלינולגים לאורך הגלעין לא מוצג מגוון המינים באופן גרפי, אלא ערכי המדד מקובצים

.7 בטבלה

95-90גלעין ומח שבמגוון המינים במאספי הצ: 7טבלה

ערכי מדד

Margalef’s

diversity

גיל

ka

4.4 8.2

6.0 8.6

7.9 8.7

5.9 9.0

4.2 9.2

7.5 9.5

8.0 9.9

5.9 13.4

5.8 15.3

6.0 16.8

5.9 85.1

5.9 85.3

6.2 85.4

5.9 85.6

6.9 85.9

4.5 86.1 ואילו האזור המוצלל העליון מציין S3 :85.9-85.1kaת ספרופל הערות:האזור המוצלל התחתון מציין את תקופת הצטברו

.S1 :9.5-8.2kaאת תקופת שקיעת ספרופל

עולה כי במהלך הצטברות הספרופלים ובראשית ההולוקן ערכי אינדקס מגוון המינים גבוהים 7מטבלה

גלציאציה, המאופיינת בערכים בינוניים. -במעט בהשוואה לתקופת הדה

68

. דיון1

התיכון ברביעון המאוחר -שחזור הצומח והאקלים במזרח הים 1.1

עצים לעומת שיחים ועשבים 1.1.1

ודמים שנערכו ניתוח הנתונים הפלינולוגים בעבודה זו נעזר במסקנות שהוסקו במחקרים פלינולוגים ק

ומגמות הייחודיים (. מסקנות החוקרים משולבות עם מאפיינים 0.2.2' )ר בים ןוה ביבשהבאזורנו, הן

ליחידת החקירה הנוכחית.

השיחים והעשבים, כלומר צומח היחסים בין כלל הצומח העצי לכלל עיקר הניתוח מתבסס על השוואת

מהעקומה המתארת את תפוצת גרגרי האבקה . AP/NAP (Arboreal Pollen/Non Arboreal Pollen)יחסי

של גרגרי אבקה של עצים בנפיצותם. עליה יובש\ניתן ללמוד בעיקר על שינויים בלחות של העצים

Faegri and)יותר ידי תנאים יבשים -ירידה נגרמת עלש המקרים על עליה בלחות, בעודמצביעה במרבית

Iversen, 1992.) איתור שינויים בהרכב הפנימי של קבוצות גרגרי האבקה של העצים והעשבים ולימוד

. הפולן עקומותאת הבסיס לניתוח ווים היחסים בין מרכיביהם השונים מה

זו עדותאולם יתכן כי ,בכמויות המשקעים עליהמצביעה לרוב על בכמות היחסית של העצים עליה

אם כמות הזמינה לצומח. גםשינויים בכמות המשקעים לך שינויים במשטר הגשמים ובעקבות כל

ופיזורם, יחד עם טמפרטורה, ם, עונתעוצמתם, גשמיםה סוגימשתנה הרי ש המשקעים המוחלטת אינה

לחות יחסית באוויר, התאיידות, עננות, רוחות וכדומה, יכולים להשפיע על כמות המים הזמינה לצמח

מתונים, שאין בהם ה חזקה יעילים פחות מגשמים גשמים בעוצמ (.;Zohary, 1973 0982)וינשטיין,

ים על פני העונה הגשומה או על פני השנה גשמ. פיזור רב של תשיטפונוו נגר עילי דיי-להפסד של מים ע

Horowitzלדעת , לכן ופה קצרה, במיוחד כשעוצמתם חזקה.מרוכזים בתקהיעיל יותר מגשמי חורף

עליה בכיסוי הצומח העצי, יכולה ידי-להמוסברת ע עליה בלחות Horowitz and Gat (1984,)-( ו1979)

ופה פלוביאלית ומעבר מגשמי חורף חזקים, להיות תוצאה של שינוי משטר הגשמים באזורנו בתק

ואולי אף שמקורם בחזיתות חמות מתונים לגשמי חורף –מלווים בסופות רעמים שמקורם בציקלונים

.לגשמי קיץ

הגורם . גבהי תפוצה של חגורות צומחגורם חשוב בקביעת אזורים פיטוגיאוגרפים ו הטמפרטורה מהווה

, הטמפרטורהבאזורנו לקור ולא כמות המשקעים. כך למשלעמידות הצמח המגביל במקרה זה הוא

הגבול התחתון של תפוצת מחטניים שונים את ת, קובעתיכוני-גבולות החורש היםאת מכתיבהש יאה

טמפרטורה נמוכה –לטמפרטורה גם השפעה על אחוזי ההתאיידות קו העצים העליון. ת אתוחמות

, כמו הטמפרטורה הוות כלי לשחזורעשויים למסוימים טקסונים מורידה את יכולת האידוי ולהפך.

ל עץ זה יכול להצביע עומכאן ש C3°-מ נמוכה הכשהטמפרטורשאינו פורח , זיתהבמקרה של

(.Zohary, 1973) טמפרטורת מינימום

69

, (00-ו 9ר' איורים , Coniferous)המחטניים קבוצת הם AP-ה רבבק שליטהמרכיב ה, הנוכחיבמחקר

אשוח ו , (Cedrus) ארז, (Pinus) אורןם: ההבולטים מבינ (.00)ר' איור מבתי גידול שונים יםעצכוללים ה

(Abies); (העץ - הערהPodocarpus אינו מופיע בקבוצת המחטניים אלא.)בקבוצת הצומח הטרופי

מ' 00299עד - במורדות הנמוכים של ההרים תיכוני-ב בחבל היםוסוגים שונים של אורנים גדלים לר

(, בסמיכות לעצי חורש ירוקי עד P. brutia- ברוטיה .או Pinus halepensis –אורן ירושלים למשל )

P. silvestris -אורן היערות כגון מעל לרום זה מוצאים סוגי אורנים אחרים ). (Zohary, 1962) נוספים

ים שבחגורות הנמוכות האורנבינם לבין מורפולוגית ם יללהבד ןשלא נית ,Pinus nigra -אורן שחור ו

שני האחרונים עשויים להצביע . (Abies) אשוחוה (Cedrus) ארזיותר( ועצים מחטניים נוספים בינהם ה

העצים הבוגרים של לשרוד ו ארזקטנים מאוד הסיכויים של זרעי הכן -כמו .על ירידה בטמפרטורות

ארזערכים גבוהים של בנוסף (. ,0982Shmida and Lev-Ari) , במהלכו של קיץ חם ויבשפרי להניב

תנאים ב גדל ארזעשויים לייצג השתלטות של תנאים יבשתיים בחגורות הצומח הגבוהות, שכן כיום ה

(.Zohary, 1973)טורנית -קיצוניים ויבשתיים ובתת היער שלו אף מצויה צמחיה אירנו

הדומה כלל באופן-דרךבהכוללת את כלל העצים שזוהו במחקר, AP-ה מתנהגת עקומת 95-99בגלעין

לייצוג יתר ומשפחת האורניים נוטהמאחר כפי שהוסבר קודם לכן, . לעקומת העצים ללא המחטניים

במאספים הפלינולוגים ולכן עלולה להטות את התמונה המתקבלת מעקומות המרכיבים האחרים,

כלל העצים. ב. א. עקומת: AP-מוצגות שתי עקומות ה 05באיור . מהחישוב הכולל המקובל להוציא

, בהתאמה(.10a-ו 9)עקומות אלה מופיעות גם באיורים המחטניים חסרתעקומת העצים

הצטברו הספרופלים ובעיקר בתקופות שבהן תמשמעותי יורדתהגבוהה של העצים המחטניים הנפיצות

ת עד קרקעית הים בתקופות אלה היתה דיסאוקסי .(05-ו 00 ר' איורים) S1בעת הצטברות ספרופל

מאספי הצומח ו זיהויים התאפשר בנקלהשתמרו היטב, אבקה הגרגרי בשכבות הספרופל אנוקסית.

ירידה בנפיצותמכאן שה. כלל-בדרךגרגרי אבקה שאינם משתמרים כוללגוון מינים גבוה, מ הכילו

זי שהירידה באחויתכן גם, .לשינויים ברמת השימור במידה רבההעצים המחטניים קשורה היחסית של

השתרעות נרחבת יותר של עצים חובבי לחות וחום נובעת מבתקופות בהן שקעו ספרופלים, האורניים

גרגרי אבקה של מאחר ו יותר היא הסבירהאולם, נראה כי האפשרות הראשונה כגון אלונים וזיתים.

Havinga, 1964; Hopkins) הרס הנובע מחמצון בקטריאלייותר מגרגרים אחרים מפני עמידים אורןה

and McCarthy et al., 2002 and references therein,) הספורופולנין הגבוהה תכולתככל הנראה בשל

. בשל כך ייצוגם של האורניים (Brooks et al., 1971; Jarzen and Nichols, 1996)גרגרי אבקה אלה בש

ות לייצוג היתר של . סיבות נוספב"גשם הפולן" באוויר מנפיצותם היחסיתבסדימנטים גבוה לרוב

.2.2.2פרק -העצים המחטניים מצוינות בתת

הצטברות שכבות תקופותבבעיקר נשתמרו גרגרי אבקה רק במקטעי זמן קצרים יחסית 95-90בגלעין

לשימור הדיפרנציאלי של המחטניים ביחס בנוגע להוסיף מידעכן קידוח זה אינו יכול -על. ספרופלה

ומאחר והרקורד ימור. בשל מיעוט הדגימות בהן נשתמרו פלינומורפים שהרמות לשאר גרגרי האבקה ול

,95-99( מתרכז בעיקר בגלעין 4.1ניתוח הממצאים הפלינולוגים בפרק זה )מקוטע, גלעין הצפונישל ה

מייצגות אם כן AP-. התנודות בעקומת ההשנים האחרונות 990999 שלרקורד פלינולוגי רציף בטא המ

79

(, כשכל אזור 05יובש ומסייעות בחלוקתו של הגלעין הדרומי לאזורי פולן )איור \תשינויים בתנאי הלחו

אקלים.התנאי תנודות ושינויים בסמך שינויים במאספי הצומח, המשקפים -מוגדר על

PollenPollenzoneszones

APAP APAP(excluding (excluding coniferous)coniferous)

Age Age (ka(ka))

MISMIS

80

70

60

50

40

30

20

10

1

3

4

2

5.1

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

S1

S3



Age Age (ka(ka))

MISMIS

80

70

60

50

40

30

20

10

1

3

4

2

5.1

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

S1

S3



Age Age (ka(ka))

MISMIS PollenPollenzoneszones


Age Age (ka(ka))

MISMIS

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

1

3

4

2

5.1

1

3

4

2

5.1

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

S1

S3

AP- excluding) וללא המחטניים (AP) כלל העצים - 95-99בגלעין AP/NAP-: עקומות ה15איור

coniferous) .0S-ו S3ספרופל ים המוצללים חופפים את מועדי הרבדת הערה: האזור

עקומת כלל – 05איור שתי עקומות העצים המופיעות באזורי הפולן בהסתמך על החלוקה ללהלן

:העצים ועקומת העצים ללא המחטניים

מתמעטים מערכי עצים גבוהים ה המורכבידי ספקטרום פלינולוגי -מאופיין על I (ka575.-86.0)אזור

ריכוזי .בהשוואה לסופו תנאי לחות גבוהים יחסיתב והמקטע. מכאן, שתחילת גגהדרגתיות כלפי ב

עם. S3ספרופל ותהצטברמאפיינים את ,Iאזור בבסיס ,83.0ka-ל 85.9פלינומורפים גבוהים מאוד בין

. הופעתן של שתי העקומותAP-בשתי עקומות ה היתה ירידה חדהספרופל הצטברות האירוע סיום

70

הצטברות הספרופל. משפחת האורניים מופיעה באחוזים זמןב מהלכיהןבמקטע זה דומה וכן דומים

.אפקט השימור הדיפרנציאלישל בעיקר בעת הצטברות הספרופלים, בנמוכים

הבסיס על התייבשות. נפיצות יחסית נמוכה מאוד של עצים, המעידהתאפיין ב( מ.ka56.3-575) II אזור

. ערכי העצים הנמוכים ניכרים בשתי (75ka~תקופת הקרח האחרונה )ל לתחילת מקבי IIאזור של

של נטייתם לייצוג בהמכילה גם את המחטניים, AP-העקומות, אולם הירידה בולטת פחות בעקומת ה

המגמה הכללית. למיסוך מובילההיתר

AP-ת הת יותר בעקומעליה קלה מאוד בערכי העצים. מגמה זו בולט ישנה III (ka43.5-56.3)אזור ב

(. יתכן 9ר' איור ) אשוחוה ארזה שלהאורנים והן שלהן בערכים המכילה את המחטניים וכוללת עליה

ואף על התקררות. בחגורות הצומח הגבוהותהתגברות של תנאים יבשתיים כי ממצא זה מעיד על

ר יציבות אקלימית המייצגות חוס תכופות והחדותממצא נוסף הבולט לאורך המקטע הן התנודות ה

ולעומת 44.4ka-בו 46.1ka-, ב54.3ka-ב במיוחדגבוהים APנמצאו ערכי מהלך התקופה בבפרק זמן זה:

מתאפיין ככל הנראה בעליה קלה IIIאזור .אחוז העצים הנמוך ביותר בכל החתך נמצא 44.7ka-ב זאת

חגורות הצומח ב י יובשהתגברות תנאמאוד בלחות, התקררות, חוסר יציבות אקלימית ואולי אף

ההרים. הגבוהות באזורי

בהסתמך על תנודות .ביותר בחתךהוא הנמוך העצים בתקופה זו אחוז – IV (ka16.2-43.5)אזור

לשלושה אזורי משנה: אזורחולק ה AP-בעקומת ה

במיוחד תנודתיות בולטת )ניכר נמוכים ונעדרעצים ידי ערכי-מיוצג על aIV (35.9ka-43.5:)אזור -תת

אזור זה מתאפיין בהתייבשות ובתנאי אקלים -. כלומר, תתהכוללת את המחטניים( AP-בעקומת ה

במספר אופייןפחות הומוגני מקודמו והוא מ הינוbIV (ka27.1-35.9 )אזור -תת. לאורך זמן יציבים יותר

-תת. בבלחות מסוימת עליהמעידה על ,AP-שתי עקומות הבבאחוזי העצים עליה קלה .תנודות משנה

, המעידים כי זהו מקטע הזמן ביותר בחתך הנמוכים העצים( מופיעים אחוזי ka16.2-27.1) cIVאזור

. 18.8ka-וכן ב 26.6ka-ב נמצאוערכים נמוכים מאוד .השנים האחרונות 990999היבש ביותר במהלך

-דההתקופת הגלציאל ותחילת המקבילה לסיום ,AP-ה אחוזיעליה ב ישנה שוב, 17.0ka-החל מ

.גלציאציה

ערכי עצים נמוכים בפרק הזמןשבה נמצאו הקרח האחרונה, תקופת מהממצאים הפלינולוגים עולה כי

75.5-16.2ka 0לא היתה אחידה מבחינת תנאי האקלים( 75.5-56.3: תחילת התקופהka בהתייבשות )

היו בלתי יציבים עם לים ( תנאי האק56.3-43.5ka(, בהמשך )86.0-75.5ka) תקופה שקדמה להביחס ל

43.5-35.9kaיבשתיים. בפרק הזמן התנאים ההתגברות עליה מסוימת בלחות, התקררות ואולי אף

עליה קלה מאוד בלחות. חלקו העליון היתה 27.1ka-ל 35.9 היו יציבים ויבשים מעט יותר ובין םתנאיה

ת את ה עליה חדה בלחות, המייצגזוהת 17ka-ב ( הינו המקטע היבש ביותר.27.1-16.2kaשל הגלציאל )

גלציאציה.-דהסיום הגלציאל ותחילת ה

72

-ה עקומותבשתי כלל האזור מתאפיין במגמה חדה של עליה באחוזי העצים - ועד ההווה V – 16.2אזור

AP, עליה זו מייצגת את העליה המשמעותית בלחות שאפיינה את כלפי גג החתךההולכת ומתעצמת .

:כדלהלן לאזורי משנה חולקשזוהו באזור זה הוא תנודות לאור וההולוקן. גלציאציה-תקופת הדה

המכילה את AP-בעקומת ה :בערכי העצים עליה החדהמאופיין בaV (9.9ka-16.2 )אזור -תת

העליה ,לעומת זאת בעקומת העצים ללא משפחת האורנייםתקופה, תחילת ההעליה היא ב ,המחטניים

AP-בעקומת ה משמעותית ירידה ישנה 12.7ka-החל מ. 14.6ka-הדרגתית יותר ומגיעה לשיאה ב

של ההירידה באחוזי העצים בסופ ללא הארניים,עקומת העצים בהכוללת את המחטניים, בעוד ש

העצים הגבוה ביותר אחוזידי -מאופיין על – (ועד ההווה 9.9ka) bVאזור -תתהתקופה פחות בולטת.

הערכים הגבוהים ניכרים בשתי עקומות העצים, אולם הולוקן. לאורך החתך, המייצגים לחות גבוהה ב

התקופה בעת הצטברותהכוללת את המחטניים, נמצאו ערכים יחסית נמוכים בתחילת AP-בעקומת ה

הירידה . 9.9-7.8ka -זמן זה פי ריכוזי הפלינומורפים הגבוהים בפרק -שזוהה במחקר זה על, S1 ספרופל

הצטברות שימורם במהלךלשינויים ברמת ככל הנראה טניים קשורה המחבנפיצות היחסית של העצים

הספרופלים.

מוצא גיאוגרפי ומשמעות אקלימית 1.1.1

קבוצות צומח עיקריות 1.1.1.1

ניתוח מאספי הפולן מתבסס גם על התנאים האקולוגים הדרושים עשבים, \בנוסף להשוואת יחסי עצים

או \ו זה מחקרשל הצמחים העיקריים שזוהו ב בתי הגידולור איבת פרק זה עוסק לטקסונים השונים.

נים דומים מבחינת מוצאם הגיאוגרפי יכאלו שלהם משמעות אקלימית מיוחדת. צמחים בעלי מאפי

הצומח קבוצותגמות הכלליות של כל אחת ממהכן צוינו -כמו .במידת האפשר קובצו יחדיו ובית גידולם

.95-99בגלעין שנמצאו

(type Quercus calliprinosוקי עד )אלונים יר .1

ל עד לרוב ברום ש יםגדלהם . תיכוני-ביותר בחורש הים החשוב עצים אלו מהווים את המרכיב

במחקר הנוכחי (. Zohary, 1973) מ"מ 499לכמות משקעים שנתית מינימלית של יםוזקוקמ' 1,000

את האורניים מהחישוב הכולל( )לאחר הוצ AP-את המרכיב הדומיננטי בקבוצת הטיפוס זה מהווה

רש ובערכיו מצביעה על התרחבות הח והינו העץ היחיד המופיע ברציפות לכל אורכו של החתך. עליה

באזורינו ומעידה על עליה בכמויות המים הזמינות לצמחים. אחוזים גבוהים זוהו תיכוני-הים

לגלציאל םם יחסית אופיינייים נמוכיערכובהולוקן ואילו גלציאציה-דההבתקופת , MIS-5aבמהלך

ידים על תנאי אקלים יבשים יותר.ומע

( typeQuercus ithaburensisאלונים נשירים ) .2

עה על יה גיאוגרפית מגוונת, העשויה להצבהאלונים הנשירים ישנם מינים בעלי תפוצ בוצתבק

הינו עץ : האחרון אלון תבורו אלון תולעמגמות אקולוגיות שונות לחלוטין. כך במקרה של

החוף ומייצג את צומח השוליים של דות הנמוכים של רכסי הרים ובאזורב במורותרמופילי הגדל לר

תיכוני ההררי -של היער הים ההצומח העליונ תגדל בחגור אלון תולעתיכוני. לעומת זאת -החבל הים

73

רשי ההרים וחתפוצתו מקיפה את הרי הזגרוס, האנטי טאורוס, הרי הלבנון, מול הלבנון וב -הנשיר

גדלים בחגורות צומח שונות לחלוטין ומייצגים אם כן אלונים אלו שני כלומר הגבוהים בישראל.

במאספים הפלינולוגים מעיד על נשירים זיהויים של אלונים ,בהכללהסביבות אקולוגיות שונות.

טיפוס זה של (.Zohary, 1962, 1973) מ"מ גשם בשנה 350תיכוני המקבל לפחות -קיומו של חורש ים

אלונים הינו המרכיב השני בגודלו בקבוצת העצים והוא מופיע כמעט ברציפות לאורכו של החתך.

כן, ככל -מגמות הופעתם של האלונים הנשירים דומות מאוד לאלו של האלונים המצויים ועל

יה על בטאתמ היחסית םנפיצותעליה ב –הנראה הם מצביעים על מאפיינים אקלימיים דומים, קרי

קרחוניות, בעוד שערכים נמוכים מאפיינים את הגלציאל היבש יחסית.-בלחות בתקופות הבין

הנפיצות הגבוהה ביותר של האלונים הנשירים מופיעה במהלך הצטברות שכבות הספרופל.

Age

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1

Polle

n z

ones

Polle

n z

ones

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

Age

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1

Age

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.180

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1

1

3

4

2

5.1

Polle

n z

ones

Polle

n z

ones

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

95-09: מרכיבי הצמחיה העיקריים שזוהו בגלעין 16איור

74

trees Mediterranean -תיכוני ירוק עד -חורש ים .3

ובערכים נמוכים יותר (, Phillyrea) זית-ברהו (Olea) זיתה ב העצים הבולטים בקבוצה זו נמניםבקר

(Ericaceae( ועצים ממשפחת האברשיים )Cupersus) ברושה(, Ceratonia) חרובה(, Pistacia) אלהה

ם מ"מ גשם, יכולי 499שנתית מינימלית של משקעים. עצים אלה זקוקים לכמות קטלבכגון ה

זיתה (.Zohary, 1962) לעמוד בתנאים של עונה גשומה אחת, ללא תנאי קיפאון בשנים עוקבות

תחממות אם כן מעודדת צמיחה צפופה הה. C3°-מלמשל אינו פורח כאשר הטמפרטורות נמוכות

,.Cheddadi et al; 0968)הורוביץ, בלחות ומעידה גם על עליה אלהוכן של מיני זיתיותר של ה

( כסמן פלינולוגי לעליה בטמפרטורות. באופן זית-ברו זיתם )במחקר זה משמשים הזיתיי(. 1991

גלציאציה-דההבתקופת , 86-68ka~ין קבוצה זו נמצאו ב לשדומה לאלונים, אחוזים גבוהים

של יחסית בערכים נמוכיםהגלציאל התאפיין מרבית .מייצגים התחממות באזורהם ו ובהולוקן

קרים יבשים ותנאי אקלים , לעיתים עד העלמות מוחלטת, המבטאים יכונית-מרכיבי החורש הים

נשירים לירוקי עד אינה אפשרית, אולם בשל אלהפלינולוגית בין מיני הערה: אבחנה) .יותר

הופעתם בערכים כה זניחים, אין לכך חשיבות רבה והם מופיעים בעבודה הנוכחית כחלק מקבוצה

זו(.

trees Temperate – תיכוני הררי-חורש ים .4

, שדר Carpinus, Ostrya ,Alnus,Myrica (,Corylus)אלסר קבוצה כוללת את העצים הבאים:ה

(Betula), ערער(Juniperus), אדר (Acer,) Ulmus, תרזהו (Tilia). כן נמנים בקבוצה זו גם עצים

, מרביתם ות יותרגבוהב בחגורות הצומח הוגדלים לראלו עצים .(Rutaceaeממשפחות הפיגמיים )

פני כל -מ"מ, המשתרעת על 699נשירים וחובבי לחות )זקוקים לכמות משקעים מינימלית של

למרות קיבוצם של מספר סוגי עצים יחדיו, הופעתה של (. Zohary, 1973; Cheddadi 1988; השנה

עצים קבוצה זו אינה רציפה לאורך החתכים ואחוזיה לרב נמוכים. יחד עם זאת עליה באחוזי ה

ומעידה על עליה מסוימת בלחות, ובהולוקן גלציאציה-הדהבתקופת , MIS-5aבמהלך הללו נמצאה

.אליצהגלבעוד שערכים נמוכים מאפיינים את

Other trees -עצים אחרים .5

מכילה מספר מועט של עצים שלא משתייכים לאחת מן הקבוצות , "Other trees" -הקבוצה המכונה

ת מאחר והם עשויים לגדול בביוטופים שונים(. עצים אלו מופיעים בערכים שתוארו לעיל )זא

מיוחדת, משמעות אקולוגית חסריהם ו (10aאיור ר' ) לתי רציף לאורך הדיאגרמהזניחים ובאופן ב

המשך.הרחבה בכן לא יידונו ב-על

Chenopodiaceae -סלקיים .6

נוטים לייצר גרגרי הם מרחק רב. בנוסף לעשויים להינשא , לפיכך הם הסלקיים הינם מואבקי רוח

משפחה זו . גבוהים מאוד, ובערכים בחתך רציפההופעתם לכן (,Ayyad et al., 1992אבקה רבים )

אופיינית למספר בתי גידול: צומח מדברי, צומח ערבתי וצומח מלחות )הן יבשות והן לחות;

75

Zohary, 1973 ערבי, בחבל -לגדול בחבל הסהרו יכולים(. כלומר מינים שונים ממשפחת הסלקיים

כן למרות הנוכחות הבולטת של משפחה זו -טוראני, במלחות החוף ובדלתת הנילוס. על-האירנו

ב שהיא עשויה הביוטופים הר מגווןבמאספים הפלינולוגים משמעותה האקלימית מועטה בשל

:לייצג

בין עקומת הסלקיים מתאם )ישר או הפוך(במקרה זה היינו מצפים למצוא -מדלתת הנילוס

באופן זו אינה מתקיימת מעין קורלציהאולם מאחר ומקור האחרונים הינו נילוטי. והגמאיים,

.95-99בגלעין ברור

אזי, התנודות בעקומת -מחגורות הצומח הערבתי והמדברי של הסהרה והמזרח התיכון

מתקיים באופן חלקי , אך מצב זההשרביטןו לענההסלקיים אמורות להיות דומות לאלו של ה

ביותר.

מקומות מלחות חופיות בתדירות גבוהה של הופעת סלקיים מאפיינת -מלחות שלאורך החוף ב

בצפון מדבר סהרה באזור ביצות החוף ו (Bottema, 1974a) מזרח יוון-: בצפוןשונים, למשל

(Calleja et al., 1993) של גופי ת כמדד למליחו. בנוסף, במחקרים שונים משמשים הסלקיים

לאורך החוף פוסיליותביצות רצנטיות ו - Galili & Weinstein-Evron, 1985מים חופיים )

סופיים כמיצג מליחות בביוטופים שונים בדלתת -יחס סלקיים - Ayyad et al., 1992הישראלי;

. הנילוס(

של מאחר ומוצא הסלקיים עשוי להיות ממספר בתי גידול שונים גם המשמעות האקולוגית

או קרקעות \נפיצותם עשויה להיות מגוונת: נוכחותם יכולה להוות אינדיקטור להתייבשות ו

מלוחות. חלוקת הסלקיים לארבעה טיפוסי משנה גם אינה תורמת רבות לניתוח הממצאים, בשל

הופעתם במגמות דומות. לפיכך, למרות ייצוגם הגבוה של הסלקיים הם לא ידונו עוד בהרחבה.

Rossignol-Strick התיכון כי הסלקיים שומרים על ערכים -במחקריה מהאגן המזרחי של היםמצאה

. ות ובאזורים שונים באגן המזרחיבתקופות שונ דהיינו, הן לאורך ציר הזמן והן במרחב דומים

התיכון ומתפזר באופן -גשם פולן קבוע של סלקיים המרחף באטמוספרה מעל היםב מקורםלטענתה

-לדוגמא התיכון )אפריקה והמזרח -ורים הערבתיים והמדבריים של צפוןבאזמוצאם דומה.

Rossignol-Strick, 1972.) באופן דומה, מצייניםFaegri and Iversen (1992 and references therein ,)

דולה יותר כאשר מוצאם האפשרות של גרגרי אבקה לרחף בחלקים הגבוהים של האטמוספרה גש

,שרביטןכמו גם ה ,ת היחסית הנמוכה שבאוויר. בתנאים אלה, הסלקייםבשל הלחובאקלים יבש,

Koreneva (1971 ,)גם בעבודתו של ידי הרוחות למרחקים ניכרים. -עשויים להיות מושאים על

רחבי האגן הלבנטיני, קידוחים שונים מבהתיכון נמצא כי -המתייחסת לגרגרי אבקה רצנטים בים

ידי צומח עשבוני ובעיקר סלקיים. -ם הרצנטים נשלטים עללמעלה משלושת רבעים מקרב המאספי

Artemisia – לענה .7

, כלומר בית גידולה מתאפיין בתנאי מרכיב עיקרי בחבורות הצומח הערבתי והמדברימהווה לענהה

להיות יםעשויגרגרי האבקה ולכןידי הרוח -על צמח זה מואבק. (Zohary, 1973בשים )אקלים י

במאספים הפלינולגים לענהשל הייצוגה .(Faegri and Iversen, 1992) ריםממרחקים ניכ יםמוסע

76

השונים אינם לענהחרקים. מיני הביחס למואבקי בעיקר ולעשבוניים אחרים השוואהבגבוה

כן מוצאם -טוראנית ועל-נוהאירבחגורת הצומח המינים גדליםניתנים לזיהוי פלינולוגי. מרבית

בן שיח ערבתי (. A. herba-alba) לענה מדברית. המין הנפוץ ביותר הינו הגיאוגרפי עשוי להיות נרחב

וגדל בתחום (20°C--ל 12)משרע טמפרטורות חורף הנע בין זה זקוק לטמפרטורות נמוכות יחסית

עמידה ליובש ומסוגלת לעבור מספר לענה. ה(Zohary, 1973) מ"מ גשם בשנה 099-299משקעים של

לבתי גידול לענהערבי מצטמצמת תפוצת ה-באזורי המדבר בחבל הסהרו שנות בצורת בנזק מזערי.

ולצומח לאורך מיוחדים בהם הטמפרטורות אינן גבוהות מדי. מין אופייני לאזורי חולות מיוצבים

(.;A. monosperma Zohary, 1973 ; Horowitz, 1979)זרעית -לענה חדהינו הים תיכוני -מישור החוף

הן בשל ייצוגו הגבוה והן בשל יכולתו ,ה חשיבות רבה בניתוח עקומות הפולןלצמח זבמחקר הנוכחי

צביעה על תנאי אקלים מ לענהעליה בנפיצות של היובש: \ן פלינולוגי לשינויים בלחותלשמש כסמ

הגלציאל ובתחילת MIS-5aבמהלך מציגה תמונה לפיה לענה. המגמה הכללית של היבשים ולהפך

(~86-68ka) של תנאי קיוםומעידים על הגלציאל של ובמהלכ גדליםנמוכים יחסית והם לענהערכי ה

במהלך ההולוקן נמשכתש לענהבאחוזי ה ירידהיש ,גלציאציה-דההאקלים יבשים. בתקופת

.עליה בלחותומצביעה על

Ephedra– שרביטן .8

בדיונות חוליות , הגדל גםעשוי להיות ממוצא גיאוגרפי נרחב, אולם לרוב הינו צמח ערבתי שרביטןה

(Zohary, 1973)בכמות מייצג תנאי אקלים יבשים יחסית הדומים ולעיתים אף פחותים שרביטן. ה

יר כמויות נמוכות של גרגרי אבקה. ייצוגו ומפיץ לאו צמח זה. לענהמאלו הדרושים להמשקעים

ות מוסע זה ומיכולתו להי אבקה הגבוה במאספים הפלינולוגים נובע מהדופן העמידה של גרגר

ה זו לייצוג יתר אף מתגברת במאספים הימיים ינטי. (Faegri and Iversen, 1992)למרחקים ניכרים

(Cheddadi et al., 1991( מגמת הופעתם של שני טיפוסי השרביטן .)Ephedra fragilis ו-Ephedra

distachya )ר' אור נוסף ת אבחנה זו אינה שופכתדומה ומכאן, שעריכ במאספים של גלעיני המחקר(

יןערכים נמוכים יחסית ב עם, לענהדומה לזה של ה שרביטןבאופן כללי ייצוג ה .(10a-ו 9איורים

~86-60ka המעידים על תנאי אקלים יבשים יותר. ,אחוזים גבוהים בגלציאלובהולוקן ו

Poaceae -דגניים .9

-של בתי רבמספר אף הם ל םיניי)אשר לא ניתנים להפרדה מבחינה פלינולוגית( אופי מיני הדגניים

בסמיכות לגופי מים. הביוטופים ואף מצויים גידול: שדות, בתות עשבוניות, קרחות יער, תת יער

Horowitzמשמעותם האקלימית מוגבלת. ולכןנרחב של תנאים אקולוגים מגוון מייצגיםהשונים

קור טרופי באמצעות הנילוס. כי הדגניים עשויים להגיע לחוף הישראלי אפילו ממ מציין (1992)

תבואות ל( wild grassesדגני הבר )ניסיון לזהות את המעבר התרבותי בין במחקר זה נעשה

(cultivated cereals), שתי קבוצות הדגניים ובעיקר של של יחסית נמוכים ההערכים בשל אולם

קיימיםמאחר ולזאת, . בנוסף, לא ניתן היה לעשות זאת(10a-ו 9 יםהדגנים התרבותיים )ר' איור

הרי ,התיכון באזור המזרח מספר מיני דגני בר המייצרים פולן הדומה בגודלו לדגנים תרבותיים

(.Van Zeist and Bottema, 1977שנוכחות גבוהה של תבואות לא בהכרח מעידה על חקלאות )

77

Other shrubs-שיחים אחרים .10

דלה בים שנוכחותם לאורך החתכים הינה לרובבקבוצה זו נכללות עשרות משפחות של שיחים ועש

כן הן נעדרות משמעות אקולוגית -של ביוטופים ועל רבבמספר או משפחות שעשויות לגדול \ו

ןייצוגכן -ועלמרבית המשפחות העשבוניות הנכללות בקבוצה זו הינן מואבקות חרקים מיוחדת.

נם מואבקי רוח כגון הסלקיים מועט )ביחס לשיחים ועשבים אחרים שהיבמאספים הפלינולגים

השושניים )על טיפוסיהם (, Fabaceaeפרפרניים )(. על משפחות וטיפוסים אלו נמנים: הלענהו

(, מורכבים Asteroideaeמורכבים צינוריים )(, Brassicaceaeמצליבים )(, Liliaceae –השונים

(, טבורתיים Caryophyllaceaeציפורניים )(, Ranunculaceae(, נוריתיים )Cichorioideaeלשוניים )

(Crassulaceae( לטמיים ,)Cistaceae ,)( חלמתייםMalvaceae ,)( לעתנייםScrophulariaceae ) גרניים

(Geraniaceae ,)( זיפנייםBoraginaceae( ארכובתיים ,)Polygonaceae ,)( לחכייםPlantaginaceae ,)

(, יערתיים Euphorbiaceaeוביים )(, חלבלRubiaceae(, פואתיים )Papaveraceaeפרגיים )

(Caprifoliaceae( רקפתיים ,)Primulaceae( הדסיים ,)Myrtaceae) ,( שלמונייםDipsaceaeו )אחרים.

כך למשל בעת הצטברות –במקרים אחדים עשויים לייצג חלק מהעשבוניים דרגות שימור

. במהלך טובורפים היה שימור הפלינומ, דלת עד נעדרת חמצן יםקרקעית כתוצאה מספרופלים,

למרות , ממשפחת הסוככייםBunium-אירועים אלה נמצאו למשל אחוזים גבוהים לטיפוס ה

ת "השיחים האחרים" מופיעה . באופן כללי קבוצדופן עדינה יחסיתגרגרי האבקה מטיפוס זה של

כן אינה תורמת רבות לשחזור תנאי האקלים.-לאורך החתך בערכים דומים ועל

al elementsTropic –י צומח טרופ .11

קוציצייםוה Combretaceae, Icacinaceaeוהמשפחות Podocarpusבקבוצה זו נכלל העץ המחטני

(Acanthaceae ;ואף ערבתיים ומדבריים, יםתיכוני-לגדול גם באזורי צומח ים יםמשפחה זו עשוי בני

רגרי האבקה של הצמחים . מקור ג(מאזורים אלה ם הפלינולוגיםאולם הם נדירים מאוד במאספי

-התיכון על-בקבוצה זו הוא ברמת אתיופיה וברמות של מזרח אפריקה. הגרגרים מוסעים אל הים

ידי נהר הנילוס. קיים ייצוג סלקטיבי של הצומח הטרופי המביא לכך שרק גרגרי האבקה העמידים

(.Kendall, 1969; Rossignol, 1969; Rossignol-Strick, 1972)התיכון -יותר, מוצאים דרכם אל הים

עם , שילובה של הקבוצה יחד באופן בלתי רציףבאחוזים נמוכים וקבוצת צומח זו למרות הופעת

שחזור המים והאצות(, מספקת מידע על פלינומורפים נוספים )הנבגים הנילוטים, הגמאיים, צמחי

(.4.4 ר') שפיעת הנילוס

Cyperaceae -הגמאיים .12

גרגרי אבקה גדות של נחלים, דלתאות, ביצות ומקווי מים נוספים. דלים באיים הינם שיחים הגהגמ

העיקרי הוא מאזורי דלתת הנילוס. םידי המים ומוצא-התיכון על-לרוב לים יםמשפחה זו מוסעשל

גם . גומאידי ה-( נמצא כי מאספי הצומח מהדלתא נשלטים על0992) Bottemaבמחקרו של

התיכון מקורם העיקרי של הגמאיים -עולה שבמזרח הים Rossignol-Strick (1972)מעבודתה של

. (היובל הראשי של הנילוס הלבן) או מאזורי הביצות של באהר אל גאזל\ו הוא מדלתת הנילוס

נרחב מגווןידי הרוח ועשויים לגדול ב-תפוצת משפחה זו נרחבית במיוחד משום שהללו מואבקים על

(, למרות המבנה העדין של גרגר Ayyad et al., 1992ות )של בתי גידול לחים בעלי מליחויות משתנ

78

: לבנטיניעל זרימה של הנילוס לאגן האם כן גמאיים מעידה הנוכחות . (Horowitz, 1992אבקה זה )

בנוסף נמצא כי ככל שגדל המרחק מהנילוס .יצגים ככל הנראה שפיעה חזקהאחוזים גבוהים מי

משפחה זו מיוצגת באחוזים גבוהים מאוד לאורך .(Rossignol-Strick, 1972)קטנה מידת הופעתם

הגמאיים 80.0-63.1ka -בפרק הזמן .החתך היא מופיעה בערכים בינוניים בסיסב :95-99גלעין

את מרבית הגלציאל כוללתבהמשך התקופה, ה .את המרכיב השולט בקרב מאספי הצומחים מהוו

ישנהים עם מספר תנודות משנה ובהולוקן גלציאציה, נמצאו אחוזים נמוכ-דהההאחרון ותקופת

(.4.4ר' הנילוס )המעידה קרוב לוודאי על התגברות שפיעות עליה בערכי הגמאיים,

התמונה המתקבלת את מהאור נוסף על התנאים האקלימיים באזור ומשלי כתלקבוצות שופהחלוקה

פירוט תנודות משנה מסייע בזה של הצגת התוצאות אף מקרים אופןמספר . בAP/NAP-מיחסי ה

ובהארת אירועים אקלימיים מסוימים.

:00באיור ו 10b-10dבאיורים ומופיעות 95-99לינומורפים נוספות שזוהו בקידוח קבוצות פ

Hydrophilous -צומח הידרופילי .1

באזור המחקרמקווי מים מתוקים נוכחותם של צמחים הידרופיליים מעידה על הימצאותם של

סובל גם לגופי מים מלוחים ו נייאופי , הנכלל בקבוצה זו,אשלה. נביעותומים, ביצות נחלים, אגכגון

קבוצה ה. (Van Zeist et al., 1968; Ayyad et al., 1992)לרוב מתת ייצוג במאספים הפלינולוגים

גלציאציה ובהולוקן.-בתקופת הדה עם עליה בולטתמופיעה בערכים נמוכים לאורך החתך,

uaticAq - צומח מים .2

מים גופיב בובמים. צמחים אלה גדלים לר שקועצמחי מים מוגדרים כצמחים שמרבית גופם

נוכחותה של קבוצה זו מועטת ביחס לצומח מתוקים כגון אגמים, ביצות, נחלים ונהרות.

בניגוד לצומח ההידרופילי ,או חרקים\וידי מים -ההידרופילי משום שהיא מואבקת ברובה על

צמחי המים מופיעים בחתך בערכים יחסית נמוכים ואינם מצביעים ידי הרוח.-להמואבק ברובו ע

צטברותבמהלך הבולט במיוחד האחוז הגבוה של צמחי מים שנמצא על מגמה מיוחדת. אולם

שמרבית גרגרי האבקה נובעים מכך מספרים גבוהים אלה סביר ש. S1ובעיקר בספרופל S3ספרופל

בתקופות רק טיב שימורם גבוה לכן ן חיצונית עדינה יחסית והינם בעלי דופקבוצה זו בקרב

. (4.3.1ספרופליות )ר'

poresS –נבגים .3

רביםבמקרים .שבמעלה הנילוס תהטרופירצועה מקור נבגי האצות, השרכים והטחבים הינו ב

ידי הנילוס הכחול -מדובר בהשקעה חוזרת של נבגים משכבות מתקופת היורא שהתבלו והוסעו על

במחקר זה (.Rossignol, 1969אטברה )השכבות הללו מונחות תחת רמות הבזלת של אתיופיה; וה

המינים של הנבגים מגווןלא נערכה אבחנה בין טקסוני הנבגים הרגילים לאלו שמקורם בבליה.

שימור ההינו נרחב באזורי המוצא של הנילוס, אולם בדומה לצומח הטרופי גם בקרב הנבגים

;Kendall, 1969) ביא לכך שרק אלו העמידים מיוצגים במאספים הפלינולוגיםמדיפרנציאלי ה

Rossignol, 1969; Rossignol-Strick, 1972.) נוכחות הנבגים הטרופים, כמו גם העדרם, מיצגים את

79

וכן להעיד אופן פיזור הסדימנטים הנילוטיים באגן הלבנטיני צג אתיליפעילותו של הנילוס ועשויים

(. 4.5.2-ו 4.3.1)ר' ימור בסדימנטיםעל טיב הש

(inoflagellateD) –לטות דינופלג .4

נוכחותן או .יוצרות ציסטות המהוות גופי קיימאאצות פיטופלנקטוניות ההדינופלגלטות הינן

מאחר ולא כל ,לנבוע מהשלב בו הן נמצאות מבחינת מחזור חייהן הלטות עשוידינופלגהעדרן של ה

מינים נרחב, מגווןלטות מופיעות בערכים גבוהים ובדינופלג. כאשר הבניםהשלבים משתמרים כמאו

מחקר זה מתאפיינות בגלעינים מ. טמפרטורותו יצרנות ראשוניתדיקטיביות למליחות, הן אינ

ליאואקולוגי אינה רבה. אהפ שחזורלן תרומת ולכן ת נמוכה ובלתי רציפהולטות בנפיצהדינופלג

, הנובעים מכמות נוטריינטים נמוכיםלטות ערכי דינופלגגם ו נמצאמהאזור במחקרים נוספים

ת יותר )ככל שכמויות הנוטריינטים בפני הים גבוהוהתיכון -האופיינית למזרח היםנמוכה יחסית

(. Zonneveled, 1995 לטות;עולה היצרנות של הדינופלג

)lgae) A –אצות .5

. ידי הנילוס-הובלתן עלמעידה על הפלינולוגים במאספיםאצות המים המתוקים של נוכחותן

מופיעות לאורך החתך האצות מקורן ביבשה והן הובלו לים באופן הדומה לפולן טרופי ולנבגים.

, בשל שינויים בטיב נעדרות באופן חלקי בעת הצטברות הספרופליםנבגים, ה כמובערכים דומים ו

.השימור

)ungal) F –פטריות .6

הפטריות עליה בנפיצות לסביבה ימית.מים מתוקים והן להן ת יוינשנמצאו במחקר אופיהפטריות

הנפיצות . יתכן שעליה בכמויות החומרים האורגנים המוסעים ליםל להתקשרעשויה ממוצא יבשתי

הנובעת מכך שמיקום ,95-99מרחק בין דלתת הנילוס למיקום גלעין שינויים במושפעת גם מ

של פיצות היחסיתליה בנע .לס הים ובזרמיםבשל שינויים במפ הדלתא לא היה קבוע בהכרח

הפטריות מופיעות בערכים נמוכים (.Elsik, 1996קשורה להתרבות מהירה ) פטריות ממקור ימי

ןקרחוניות שזוהו במחקר זה ואחוזיהם גדלים בגלציאל, ככל הנראה משום שה-בתקופות הבין

.Trilete לאלה מטיפוס ובעיקרמגמת הופעתם דומה לנבגים לפיכךיותר מפולן. ותעמיד

כמצייני אקלים סמנים פלינולוגים 1.1.1.1

( עולה, שהסמנים הפלינולוגים הטובים ביותר להגדרת 06מניתוח קבוצות הצומח העיקריות )איור

(: ערכים גבוהים של 07)איור בהתאמה, לענהוה אלון המצוייובש הן העקומות של ה\מחזורים של לחות

,Zoharyמ"מ משקעים בממוצע שנתי; 499ת גבוהה הזמינה לצמחים )מעל אלונים מעידים על לחו

גבוהים מייצגים תנאי אקלים של התייבשות לענהתיכוני, בעוד שאחוזי -( ועל קיומו של חורש ים1973

מ"מ וכן באקלים 099-299יכולה להתקיים גם בכמות גשמים שנתית מינימלית של לענהבאזורנו. ה

(. Zohary, 1973י גבוה וחורפים קרים )יבשתי עם משרע עונת

89

Polle

n z

ones

Polle

n z

ones

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

VbA

ge

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1 לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

שחזורשחזור

P אקלים אקליםolle

n z

ones

Polle

n z

ones

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

VbA

ge

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1 לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

Polle

n z

ones

Polle

n z

ones

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

VbA

ge

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1 לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

VbA

ge

Age (k

a(k

a))

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

MIS

MIS

1

3

4

2

5.1

1

3

4

2

5.1 לח

התייבשות

יבש וקר

יבש וקר

יבש וקר

יבש

+לח

התחממות

לח וחם

שחזורשחזור

אקלים אקלים

, 95-99השנים האחרונות בהתבסס על עקומות צומח נבחרות מגלעין 990999-שחזור אקלים ב: 17איור דרום האגן הלבנטיני

.099%כן אינן מהוות יחדיו -ועל 10a הערה: העקומות נלקחו מאיור

( מהווים במחקר זה סמן פלינולוגי זית-ברו זיתערכים גבוהים של עצים ירוקי עד ממשפחת הזיתיים )

אינו כאמור זיתידי טמפרטורות גבוהות )ה-להתחממות באזורינו. צמיחתם של עצים אלו מעודדת על

ים גבוהים מעידים על קיומן של ערכי זיתי(. C3 ;Zohary, 1973° -מ פורח כאשר הטמפרטורות נמוכות

.(07)איור שנים עוקבות בהן הקרקע לא קפאה

80

והזיתיים לענהה ,אלון המצויה -ינו סמנים פלינולוגים אלה, דהישינויים בתדירות הופעתם של

-תקופות ביןהשנים האחרונות: 990999מגדירים אם כן בברור את המחזוריות האקלימית במהלך

(Iזור א – MIS-5a) 75.5ka-ל 086.קרחוניות, שהתאפיינו באזורנו באקלים לח וחם יחסית, זוהו בין

(. הגלציאל האחרון זוהה Vאזור – גלציאציה וההולוקן-ועד ההווה )תקופת הדה 16.2ka-והחל מ

בו אקלים יבש וקר יחסית. יחד עם זאת, ( ושרר II-IV)אזורים 75.5-16.2kaבמחקר הנוכחי בפרק הזמן

ידות על קיומם זוהו תנודות במהלך הגלציאל המע. נמצא כי תנאי האקלים בתקופה זו לא היו אחידים

. בהם היתה עליה בלחות פרקי זמן של

ם של אירועים קצבי סדימנטציה גבוהים אפשרו גם את זיהוייבשילוב עם 95-99בגלעין מפורטדיגום

סמך -מחקרים פאליאואקלימיים קודמים. הזיהוי התאפשר בעיקר עלב , שתועדואקלימיים קצרי מועד

:נהלעוהאלון המצוי תנודות בעקומות של ה

54.3אירוע פלוביאלי ביןka-56.0 – ידי ערכים גבוהים מאוד של -מזוהה ברקורד הפלינולוגי על

המייצגים את המקטע הלח ביותר במהלך הגלציאל האחרון. חיזוק לקיומו של אלון המצויה

Οאירוע פלוביאלי זה מתקבל מערכים שליליים גבוהים של 18

δ בספלאוטמים ממערת שורק בין

56.2-54.3ka (Bar-Matthews et al., 2005.)

אירוע ה-Bölling/Alleröd - אלון ידי ערכי עצים גבוהים מאוד ובכללם ה-מיוצג בעבודה זו על

פי הרקורד של גלעיני -על. המעידים על תנאי לחות גבוהים, 14.6-12.3kaבפרק הזמן: המצוי

,.Stuiver et al)תחממות והוא מאופיין בה 14.7-12.9kaהקרח בגרינלנד התרחש האירוע בין

1995).

אירוע ה-Younger Dryas - שבין בפרק הזמן לענהידי שיא בערכי ה-על הנוכחימוגדר במחקר

11.9-11.2ka האירוע לווה גם בירידה קטנה באחוזי האלונים המעידה אף . ומייצג התייבשות

Genty et al. (2006 ) פי-והתייבשות אזורית מסוימת. על היא על ירידה בלחות הזמינה לצמחים

והוא מאופיין בהתקררות ניכרת. 12.9-11.5kaבין Younger Dryas-ההתרחש אירוע

8.2אירוע סביבka – המרמז על לענהבמועד זה נמצא הערך ההולוקני הגבוה ביותר עבור ה ,

בקידוחי הקרח של גרינלנד ובצפון האוקינוס זוהההתייבשות קצרת מועד באזורינו. האירוע

.(Bond et al., 1997) וא מבטא התקררות בולטתוה 8.2ka -במועד זהה אטלנטיה

התיכון לאזורים נרחבים, בעיקר -זיהוי אירועים אלה מעיד שקיים קשר הדוק בין האקלים במזרח הים

(. המתאם בין התיעוד הפלינולוגי 1.2.1אירועים אלה )ר' גם תועדובחצי הכדור הצפוני, שבהם

יאואקלימיים אחרים מחזק את הקשר בנוגע למאפיינים של תנאי האקלים, לפיהם לרקורדים פאל

התייבשות מעידה גם על התקררות, בעוד שעליה בלחות מתקשרת לתנאים חמים יותר.

גם במחקרים עשה, נויובש באזורינ\כמייצגי שינויים של לחות לענהוה אלוןשימוש בעקומות של הה

,Cheddadi 1988, Rossignol-Strick and Planchais)התיכון -רח היםפלינולוגים ימיים נוספים ממז

1989; Cheddadi et al., 1991; Cheddadi and Rossignol-Strick, 1995a, 1995b; Rossignol-Strick and

Paterne, 1999) .( גם במחקר היבשתי ממקדוניהTenaghi Philippon המציג את הרקורד הפלינולוגי ,)

82

והאלונים )הנשירים( מתואמים לענההתיכון, נמצא שה-יבשתי הארוך ביותר במזרח היםהרביעוני ה

Wijmstra, 1969; Wijmstra and) היטב עם המחזורים האקלימיים של הדרגות האיזוטופיות הימיות

Smit, 1976; Tzedakis et al., 2006).

באופן בלתי רציף ובערכים 95-99הארזים העשויים להצביע על התקררות, מופיעים לאורך גלעין

-56.3 לא ניתן להשתמש בהם כסמן פלינולוגי מובהק במחקר זה; להוציא את התקופה בין נמוכים ולכן

43.5ka אזור(IIIב ,)נמצאו אחוזי ארזים גבוהים יחסית ובמקביל הצטמצמו אחוזי הזיתיים, חובבי ה

א כי הארזים עשויים להעיד על התקררות במחקרים פלינולוגים מצפון ישראל נמצ(. 9איור ר' החום )

והתגברות של תנאי אקלים יבשתיים. נפיצות יחסית גבוהה יותר של ארזים מופיעה לרב לאחר שיאי

עמק – Weinstein-Evron, 1990, 1983ברכת רם; – Weinstein, 1976)ידי אלונים -לחות המיוצגים על

החולה(.

התיכון הסלקיים משמשים גם כמדד להתייבשות. -ח היםבמספר מחקרים מקידוחים יבשתיים במזר

מקור גרגרי האבקה של הסלקיים בבתי גידול שונים ולפיכך משמעותם האקלימית אינה חד משמעית

(. נוכחותם עשויה למסך את המגמות העולות מעבודה זו וכן במחקרים פלינולוגים ימיים 4.0.2.2)ר'

Baruch-המלח )עמקי החולה -רקורדים הפלינולוגים מבקע יםהמייצגים צומח מאזור גיאוגרפי נרחב. ב

and Bottema, 1999 וה- Ghab- Niklewski and Van Zeist 1970,) דומות לענהעקומות הסלקיים וה

רקורד יבשתי יותר מאשר ברקורד ימי. . יתכן כי הסלקיים מתאימים לייצג תנאי יובש בבהופעתן

-(, משתמשת בסלקיים כסמן לזיהויו של אירוע היובש: ה1993, 1995) Rossignol-Strickלמרות זאת

Younger Dryas , (4.2.3' )ר גבוהים לענהערכי ידי-האירוע על מיוצגמחקר זה בשבעוד. Baruch and

Bottema (1991, 1999), בעיקר באמצעות ירידה בערכי מזהים במחקרם את אפיזודת התייבשות זו

העצים.

עליה ידי-המיוצגת על -שינויי אקלים משמעותיים: עליה בלחות הנוכחיהו במחקר בראשית ההולוקן זו

המבוטאת באמצעות עליה בערכי -וכן התחממות לענהבערכי כלל העצים והאלונים וירידה באחוזי ה

בעבודותיה שלבקידוחים הימיים גםזוהו (9.0-6.0ka~)הזיתיים. שינויי אקלים בהולוקן המוקדם

Rossignol-Strick (,19950993) . בערכי אלות שיא זיהויהעליה בלחות נסמכת על ("Pistacia Phase") .

במאספים הימיים אינו ברור. עץ זה על מיניו השונים אלהזיהויים של גרגרי אבקה כה רבים של עצי

רק נוטה לתת ייצוג במאספים הפלינולוגים, למרות היותו מואבק רוח. כך למשל במחקר הנידון זוהו

. מגמה זו נובעת מכך שסף העמידות בפני תהליכי חמצון ושימור של אלהגרגרים בודדים בלבד של עצי

ם גם במאספי צומח יבשתיי. (Horowitz, 1979; 0968גרגרי אבקה אלו הינו נמוך מאוד )הורוביץ,

(. Baruch and Bottema, 1999; עמק החולההופעתו של עץ זה יחסית מצומצמת )ר' למשל נפיצותו ב

הורוביץ, ) זיתדומים לאלו של ה אלההתנאים האקלימיים הדרושים לצמיחה ופריחה של ה

0968Zohary, 1962; ) ,לכן, לאור נפיצותם הגבוהה יחסית של הזיתיים בסדימנטים הימיים שנבדקו .

מוצע להשתמש בהם כסמן פלינולוגי להתחממות.

83

סמך הממצא-השנים האחרונות על 220222שינויי אקלים במהלך סיכום3 1.1.1

הפלינולוגי

-15, בשילוב עם העקומות המופיעות באיורים 10a-ו 9ים ת שבאיורות המפורטוהפלינולוגי ותהדיאגרמ

מאפשרים לשחזר המציגות את קבוצות הצומח העיקריות והסמנים הפלינולוגים שזוהו במחקר, , 17

. מסיכום הנתונים עולה המחזוריות האקלימית וקןהאקלים בסוף הפלייסטוקן ובהולבפירוט את תנאי

:התיכון-במזרח הים הבאה

,הנשיר אלוןה, מצויהאלון ה עצים ובכללם שליחסית ערכים גבוהים ( נמצאו I)אזור 75.5ka-ל 86.0בין

AP-יניים לחורש ירוק העד וכן עצים נשירים, המעידים כי התקופה היתה לחה. אחוזי היעצים האופ

שיא התיכון; -בהדרגתיות ומייצגים מגמה של ירידה בכמויות המשקעים באזור מזרח הים מתמעטים

והוא קשור ככל הנראה לעליה בלחות שליוותה את אירוע 85kaבערכי האלונים נמצא במקטע זה סביב

מופיעים , הדגניים וכן יתרת העשבוניים שרביטןה לענהה בדרום האגן הלבנטיני. S3הצטברות ספרופל

התאפיינה ביובש.כי התקופה לא היתה מאוד לחה, אולם גם לא ומעידים וזים בינונייםבאח

הנשמרים לאורכו ן המצוי, אלוירידה חדה באחוזי ה( יש II)אזור 75.5-56.3kaפרק הזמן בתחילתו של

. יחד עם זאת, התייבשות באזורינו ,ראשיתה של תקופת הקרח האחרונהכבר בשל המקטע ומייצגים,

של התייבשות הדרגתיתגמה ם, מציגים מיהזיתיוהירידה באחוזי שרביטןוה לענהערכי הבליה הע

כלומר, בהסתמך על מעבר הדרגתי לגלציאל בולט גם בעקומת הגמאיים. ., בהתאמהוהתקררות

מציגה מעבר חד. אלון המצוימת העקויאל התרחש באופן הדרגתי, בעוד שעקומות אלו, המעבר לגלצ

סף בה לא היתה מאוד יבשה, אולם לא התקיים IIבאזור המיוצגת שהתקופהלכך הוא הסבר אפשרי

לאור זאת , בחלקים נרחבים באגן הלבנטיני.המצוי אלוןמ"מ הדרוש ל 499המשקעים המינימלי של

תקופת מעבר לגלציאל האחרון. IIניתן לראות באזור

ידי -ן בחוסר יציבות אקלימית, המיוצגת על(, מתאפייIII)אזור 43.5ka-ל 56.3המשך התקופה, בין

לענהערכי הבעיקר בכל עקומות הצומח. אחוזי האלונים הנמוכים יחסית ו תנודות תכופות וחדות

יובש ששררו באזורינו. למרות , מעידים על תנאיביותר בחתךהגבוהים המופיעים בערכים שרביטןוה

ככל הנראה לונים ביחס לאזור הקודם, המייצגים ימת בערכי האויובש ישנה עליה מספיין בושהאזור מא

מספר שיאים באחוזי האלונים בפרקי הזמן: באזור זה, נמצאו בנוסף לכךבלחות. מאוד עליה קלה

56.0-54.4ka ,46.1ka 44.4-וka ,כן במהלכה של תקופה -מורועים פלוביאלים קצרי מועד. כיהמייצגים א

גבוהים המייצגים התקררות ויתכן שגם התגברות של תנאי יבשה וחוסר יציבה זו נמצאו ערכי ארזים

. ממצא זה נתמך גם בהופעתם המקוטעת ובאחוזים גורת הצומח ההררי הגבוהחאקלים יבשתיים ב

נמוכים יחסית של הזיתיים.

נפיצות נמוכה מאוד של העצים ובכללם התאפיין ב (,IV)אזור 43.5-16.2ka -המשכו של הגלציאל

לענהה. יובש ניכרתיכוניים באזורינו ומעידים על -החורשים היםשל צגים התמעטות המייהאלונים,

מחלקות בעקומות הצומח תנודות מופיעים בערכים גבוהים ואילו נפיצות הגמאיים נמוכה. שרביטןוה

:פרק זמן זה לשלוש תקופות

84

של פעה האחידההיבשים וזאת לפי ההו תנאי האקלים מתייצבים(, IVa)אזור 35.9ka-ל 43.5בין

צביעיםהגבוהים, המ ןעל ערכיה שרביטןוה לענהת הועקומת האלונים על אחוזיה הנמוכים ושל עקומ

ייצוגם המוגבל . אורןהאחידות בולטת מאוד גם בהופעתה של עקומת עצי העל אקלים יבש באזורינו.

הזמינה לצמחים מעיד, שהחורפים היו ככל הנראה קרים מאוד והלחות והבלתי רציף של הזיתיים

(, שומרים האלונים על ערכיהם הנמוכים IVb)אזור 35.9-27.1ka -. בהמשך התקופה היתה נמוכה

קטנה באחוזי על אחוזיה הגבוהים, כלומר גם פרק זמן זה מתאפיין ביובש. יחד עם זאת, עליה לענהוה

-27.1 – המאוחר גלציאל. בכך, שככל הנראה תקופה זו לא היתה מאוד קרה-מצביעה עלהזיתיים

16.2ka (IVcתנאי ה ) זיתיים נמוכים מאוד וערכי האחוזי אלונים ו: היבשים והקרים ביותרהיו אקלים

את שיאה של תומייצג 18.8ka-בהיא מינימלית המצוי אלוןה נפיצות. מאוד גבוהים שרביטןוה לענהה

(.LGMתקופת הקרח )

של (, התאפיינה באזורינו בעליה חדה Vaאזור - ועד להולוקן 16.2ka-גלציאציה )החל מ-דההתקופת

על ים, המעידקר הזיתייםיתיכוני ובע-כלל העצים: אלונים ירוקי עד ונשירים, עצי החורש הים

באופן משמעותי, ובאזור הלבנט היתה כמויות המים הזמינות לצמחים עלו התלחלחות והתחממות.

ת הקרחתקופמ מתון מעברמייצגת לענההעקומת שעיקרם אלונים.השתרעות נרחבת של חורשים

, מייצגות האלונים ושאר העצים )בעיקר המחטניים( שעקומת עוד, בהדרגתיתתבטא בעליית אחוזים מה

, מצביעים כי בנוסף לעליה המשמעותית בלחות הדרגתי. ערכי הזיתיים העולים אף הם באופן מעבר חד

התיכון. -היתה גם התחממות באזור מזרח הים

-השנים האחרונות ומיוצגת על 990999ביותר במהלך מהוהח ההלח תקופהה ( היאVbקן )אזור ההולו

הנמוכים ביותר בחתך, המעידים על השתרעות נרחבת של לענהאחוזי אלונים גבוהים ואחוזי הידי

תיכוניים באזורינו. באופן דומה, גם נפיצותם של הזיתיים הינה הגבוהה ביותר במקטע זה -חורשים ים

בהולוקן שרביטןנוכחות החמים. בנוסף ללחות הגבוהה שררו גם תנאי אקלים יחסיתכך ש-מצביעה עלו

9.4הולוקן בין בראשית הגבוהים אלונים אחוזינמוכה בעוד שערכיהם היחסיים של הגמאיים גבוהים.

ניה של במחצית הש בדרום האגן הלבנטיני. S1 בו זמנית למועד הצטברות ספרופלמופיעים ,7.8ka-ל

ם ומתרבות תנודות המשנה, המעידות על חוסר יציבות, ביחס לחלקה יתיהולוקן מתמעטים ערכי הזיה

רצנטי -ועד ההווה( מייצגות את הצומח הרצנטי והתת 0.6kaהעליון של התקופה. הדגימות בגג החתך )

ויה להצביע עשהחתך בסיסבהאדם. הירידה המשמעותית בערכי האלונים בשל פעילות עבאזור, שהופר

במאספים אלו. לענההתיכון. במקביל עולים ערכי ה-על כריתת יערות במזרח הים

מאפיינים את בסיס החתך )אזור יםבינוני עולה שערכים ,(02)איור 95-99גלעין במינים ה מבדיקת מגוון

I – 86.0-75.5ka באזור .)II (75.5-56.3ka ,)רגתיות ערכי מתמעטים בהד ,המהווה אזור מעבר לגלציאל

-III (56.3 . אזורוהגמאיים שרביטןה לענה, בדומה למגמות ההדרגתיות שזוהו בעקומות המגוון המינים

43.5kaכפי ( מאופיין בתנודות תכופות וחדות, המצביעות ככל הנראה על חוסר יציבות אקלימית ,

לקו הצעיר של המקטע ישנה ירידה כלפי חIV (43.5-16.2ka )באזור פי עקומות הצומח.-שנמצא גם על

בערכי מגוון מינים נמוכים יחסית ובתנאי האקלים היבשים ביותר יוצג, המ(IVc – 27.1-16.2ka)אזור

85

כלפי גג הדרגתיתעליה המאופיינים בלחות גבוהה, נמצאה ,גלציאציה ובתחילת ההולוקן-בחתך. בדה

וד.מאגבוהים הערכים הולוקן המאוחרשל מדד מגוון המינים ובהגלעין

השוואת ממצאי המחקר עם ממצאים פלינולוגים אחרים 1.1

כללי 1.1.1

התקיימה אלף השנים האחרונות 90,000עולה התמונה הבאה: במהלך מניתוח עקומות הפולן

קרחוניות, -התיכון. תקופות בין-זמן לחים ויבשים באגן המזרחי של הים מקטעימחזוריות של

ועד 16.2ka-( והחל מMIS-5a) 75.5ka-ל 086.וחם יחסית, זוהו בין שהתאפיינו באזורנו באקלים לח

-75.5גלציאציה וההולוקן(. הגלציאל האחרון זוהה במחקר הנוכחי בפרק הזמן -ההווה )תקופת הדה

16.2ka. 75.5-56.3תחילתו בתקופת מעבר ביןka 56.3בין ,בהמשך .שהתאפיינה בהתייבשות הדרגתית-

16.2ka כי תנאי האקלים בתקופה זו לא היו , אולם זוהו בו תנודות המעידותוקרשרר אקלים יבש

קצבי סדימנטציה בשילוב עם מפורטדיגום קצרים המאופיינים כלחים. נמצאו פרקי זמן –אחידים

עליה בלחות כגון: בגבוהים אפשרו גם את זיהויים של אירועים אקלימיים קצרי מועד. חלקם התאפיינו

זוהו מספר כן-כמו. Bölling/Alleröd-ואירוע ה 56.0-54.4ka, פרק הזמן S1-ו S3הצטברות ספרופל

בנוסף נמצא מתאם . 8.2ka-אירוע הו Younger Dryas-תקופת ה, LGM-ההתייבשות: אפיזודות של

. בפרק זה יבחנו (4.6)ר' חלקי בין אירועי היינריך למקטעי זמן המאופיינים בהתייבשות במחקר הנוכחי

.מהאזור בודה ביחס לרקורדים פלינולוגים ימיים ויבשתייםממצאי הע

עבודות פלינולוגיות ימיות 1.1.1

(, מאשרים את b0995a, 0995) Cheddadi and Rossignol-Strick-( ו0988) Cheddadiממצאי עבודתם של

הוצאו המחזוריות האקלימית שזוהתה במחקר הנוכחי. עבודתם מתבססת על שלושה גלעינים ימיים, ש

השנים האחרונות. 2590999-מזרחית לדלתת הנילוס, המתעדים שינויים אקלימיים ב-צפונית

,(MIS-5aקרחונית שקדמה לגלציאל )-בתקופה הביןמהאנליזות הפלינולוגיות בעבודתם עולה כי

לדעת נבעה כתוצאה מלחות גבוהה באופן יחסי, שככל הנראה השתרעות העצים היתה נרחבת,

והתרחש באופן MIS 4המעבר לגלציאל החל בתחילת מקיומם של גשמי קיץ באזור. גםהחוקרים

תיכוני מתמעטים בהדרגתיות. מאספי הצומח הגלציאלים מעידים כי -הדרגתי: האלונים והצומח הים

וככל יםיותר, יבשתי יםיבש תנאי האקלים היוהיה ערבתי ומדברי למחצה ו באזורינו הצומח האופייני

זוהו תנודות משנה רבות המעידות על העדר תנאים אחידים ועל הגלציאליותר. במהלך םיריהנראה קר

חוסר יציבות אקלימית.

-עליה חדה בערכי העצים )אלונים, זיתים ועצי חורש יםגלציאציה נמצאה -מתחילת תקופת הדה

-Cheddadi, 1988; Cheddadi and Rossignol)תיכוניים נוספים(, אשר הגיעה לשיאה בראשית ההולוקן

Strick, 1995a, 1995b .) בהשוואה בשל מרווחי דיגום גדולים יחסית וקצבי סדימנטציה נמוכים(

-: הבעבודה זולא זוהו תתי אירועים במהלך התקופה, כפי שנמצאו (, 95-99לקצבים בגלעין

Bölling/Alleröd ה-Younger Dryas 8.2ואירוע התייבשות סביבka . צפוקן נוההולבמחצית השניה של

86

מזרחית-דרומית נמצא) MD-84-629בקידוח מצאי מחקר זה: מממצאים פלינולוגים השונים במקצת מ

ירידה ישנה (,החוקרים יד-מבין שלושת הגלעינים שנבדקו על ביותראליו והינו הקרוב 95-99לגלעין

לדעת החוקרים . הלענמשמעותית בהולוקן המאוחר הן של ערכי האלונים והן של אחוזי הסלקיים וה

מזרח אפריקה. -שמקורם בצפון ,מהמאספים( 59%הירידה מתקשרת לעליה חדה בערכי הדגניים )עד

ריכוזי החמצן בקרקעית הים ( כי שינויים ב1995a) Cheddadi and Rossignol-Strickבנוסף מציעים

ההולוקן המאוחר, י הרב בין המאספים מהשימור של גרגרי האבקה ומכאן השונ טיבב עליההובילו ל

במחצית השניה של ההולוקן זהבמחקר בניגוד לתוצאותיהם, . לעומת חלקיו המוקדמים של החתך

הן המצויים והן הנשירים נותרים גבוהים מאוד לכל –ערכי האלונים בעוד, לענהעליה באחוזי הישנה

בין טיפוסי האלונים(. לא נערכה אבחנה Cheddadi and Rossignol-Strickמשך ההולוקן )במחקרם של

בקרב הפלינולוגים קיימת מחלוקת בנוגע לתנאי האקלים המשוחזרים בהולוקן המאוחר, הן באזורינו

והן באזורים מרוחקים יותר. מרבית הקשיים נובעים מהשפעות אנתרופוגניות הגורמות לכך שמאספי

;Baruch, 1986; Magri, 1995 and references thereinהפולן אינם מייצגים בהכרח את הצומח הטבעי )

Jalut et al., 2000.)

,Cheddadi and Rossignol-Strick (1995a-( ו0988) Cheddadiבעבודותיהם של מגמות דומות נמצאו

1995b) וכן במחקר זה בנוגע לצומח המוסע לאגן הלבנטיני דרך הנילוס: אחוזי הנבגים הינם גבוהים

כן הצומח הטרופי, כמו גם בעבודה הנוכחית, -קרחוניות. כמו-ופות ביןבתקופות קרחוניות ונמוכים בתק

מצומצם מבחינת הופעתו. הגמאיים והדגניים במחקרם אינם שומרים על חוקיות בהופעתם ביחס

גבוהים בהשוואה לאלו שנמצאו ת הדגניים הערכים היחסיים של משפחאופן כללי ב למחזורי האקלים.

הסבר להבדל זה שבין שני המחקרים.לא ניתן כרגע להציע סמך הנתונים -על. זובעבודה

, כמו Cheddadi and Rossignol-Strick (b0995a, 0995)-( ו0988) Cheddadiספרופלים זוהו בעבודתם של

הספרופל, שימורם הטוב של גרגרי האבקה בשכבות בשל הריכוזים הגבוהים שלגם בעבודה זו,

פי מדדים אלה, הוגדרו האירועים -של העצים המחטניים והנבגים. עלהפלינומורפים והנפיצות הנמוכה

;Rossignol and Pastouret, 1971)התיכון -הללו גם במחקרים פלינולוגים נוספים ממזרח הים

Rossignol-Strick, 1973, 1985, 1993, 1995, 1999; Rossignol-Strick et al., 1982; Rossignol-Strick

and Paterne, 1999 .)של מקיפההה תעבודמ Rossignol-Strick (0999), הרקורד בשחזור העוסקת

, עולה התיכון-קידוחים מהאגן המזרחי של הים 08בהתבסס על 0S (9-6ka~,)ספרופל ב הפלינולוגי

הים גבונמוכים ובערכים לענההתמונה הבאה: מאספי הצומח בעת הצטברות השכבה התאפיינו באחוזי

עיקרם אלונים. עצים אלו גדלים לרוב במורדות הבינוניים והגבוהים של ההרים -של עצים נשירים

מ"מ בממוצע שנתי(, שירדו ככל הנראה לאורך כל 559)מעל כמויות משקעים גבוהות ומעידים על

אפיינו את המורדות הנמוכים של ההרים. הטמפרטורות המשוערות לאזורים אלו היו אלההשנה. עצי

. באופן דומה נמצא בעבודה הנוכחית כי במהלך הצטברות C°5-מ ולא פחותות C°05 -בממוצע שנתי

כן נמצאה נפיצות גבוהה לעצי החורש -ישנם ערכים מירביים לאלונים הנשירים. כמו S1-ו S3ספרופלים

המחייבים כמות משקעים שנתית מינימלית תיכוני ירוקי העד כגון האלונים המצויים והזיתיים, -הים

.ללא תנאי קיפאון בשנים עוקבותמ, מ" 499של

87

עולות מגמות הדומות לאלו , 26-5ka (Cheddadi et al., 1991)-שגילוברקורד פלינולוגי ימי מהים היוני,

היו גבוהים בעוד שערכי לענההבתנאי יובש וקור, ערכי : הגלציאל התאפיין95-99גלעין המאפיינות את

עידה עלנצפתה עליה חדה בלחות, המ( 19ka~התקופה )האלונים היו נמוכים. לאחר שיאה של

-ומאפיינת את תקופת הדה התיכון-תיכוניים באזור מזרח הים-השתרעות נרחבת של חורשים ים

לענהערכי פי אותם סמנים פלינולוגים שבמחקר הנוכחי: -עלזוהה Younger Dryas-. אירוע הגלציאציה

הצומח בראשית ההולוקן מציינים עליה נכרת בלחות מאספי .בוהים לעומת אחוזי אלונים נמוכיםג

(Cheddadi et al., 1991) .התיכון נמצאה מחזוריות -גם באזורים מרוחקים יותר במזרח אגן הים

;Bottema, 1974b; Grüger, 1975; Rossignol-Strick et al., 1992) אקלימית דומה: בים האדריאטי

Lowe et al., 1996; Trincardi et al., 1996; Zonneveld, 1996; Combourieu-Nebout et al., 1998;

Schmidt et al., 2001; Giunta et al., 2003 בים הטירני -( ובאזורים הגובלים באגן המזרחי ממערבו

(Rossignol-Strick and Planchais 1989; Amore et al., 2000; Ermolli et al., 2002ו ) במדף היבשת

בתקופת הגלציאל פי מחקרים אלה-על. (Rossignol-Strick and Paterne, 1999)וון שלחוף איטליה וי

חגורות הצומח במורדות הנמוכים והגבוהים של ההרים התאפיינו בצמחיה מדברית ומדברית למחצה

-ואילו החגורות הבינוניות כוסו בצמחיית בתה עם שרידים של עצי אורנים. במהלך הדה לענהכמו

להולוקן נתווספו לצמחי הבתה במורדות הבינוניים עצים המשתייכים לחורש הנשיר. גלציאציה ועד

לקראת סוף התקופה מתקשרת לאירוע ובעיקר עליה מחודשת בנפיצות היחסית של צמחי הבתה

רשים הנשירים וההולוקן מאופיין בהתרחבות של הח .Younger Dryas-ה –ההתקררות וההתייבשות

מעידים על לחות גבוהה הזמינה לצמחים. הלחות מהווה את הגורם המגביל תיכוניים באזור, ה-והים

את הצומח במורדות הנמוכים, בעוד שבמורדות הגבוהים הטמפרטורה היא הגורם המשפיע ביותר.

למרות ההבדלים בין מחקרים אלה מורדות הבינוניים מושפע משילובם של שני הגורמים.צומח בה

(, וכן הלאהטופוגרפיה ב ,מיקום הגיאוגרפיהבדלים בהמאספים )בשל והעבודה הנוכחית מבחינת הרכב

המשמעויות האקלימיות מניתוח הרקורדים הפלינולוגים לרוב דומות.

עבודות פלינולוגיות יבשתיות 1.1.1

. המלח-בקע יםרבים של הרביעון המאוחר באזור הלבנט דנים ברקורדים מ מחקרים פלינולוגים

הכינרת אגםהחולה, אגם : מדהיינו, ( באזור1974, 1979, 1989, 1992, 2001) Horowitzשל מעבודותיו

תנודות מחזוריות בין תקופות של אקלים לח לבין ב התאפיין שהפלייסטוקן העליון עולההמלח, -וים

דומות , Horowitz. האינדיקציות הפלינולוגיות שנמצאו בעבודותיו של תקופות של אקלים יבש יותר

המחקר הנוכחי: נפיצות יחסית גבוהה של עצים ובעיקר אלונים מייצגים עליה בלחות. לעומת של לאלו

במחקריו של יחד עם עליה באחוזי הצומח הערבתי מעידים על התייבשות. AP-זאת ירידה באחוזי ה

Horowitz ,נמצא כי ההולוקן היה יבש באופן יחסי, בעוד שממצאי עבודה זו מצביעים על מגמות הפוכות

השנים האחרונות. 990999לפיהן ההולוקן הינה התקופה הלחה ביותר במהלך

שררו באזור 5( כי במהלכה של דרגה איזוטופית 1983, 1990) Weinstein-Evron החולה מצאה עמקב

תנאי אקלים יבשים יחסית, עם מספר תנודות לחות יותר. תנודה לחה במיוחד שמשכה מספר אלפי

האקלים באזורינו היה מתון. המעבר לגלציאל MIS-5a-. בעבודה זו נמצא כי ב75kaשנים זוהתה סביב

88

,Weinstein-Evron (1983. במהלך הגלציאל מצאה 75ka~-התרחש ככל הנראה באופן הדרגתי החל מ

שהגלציאל התאפיין האקלים היה לח וקר יחסית. מאידך, מממצאי המחקר הנוכחי עולה ש (,1990

עליה קלה באחוזי העצים ( נמצאה III)אזור 56.3-43.5kaזאת בפרק הזמן יחד עם ביובש יחסי;

שיא בנפיצות הארזים בשילוב עם ירידה באחוזי במהלך הגלציאל; המייצגת התלחלחות מסויימת

באופן דומה, הארזים שזוהו במאספים מעמק החולה מייצגים הזיתיים מעידים גם על התקררות.

ות של תנאי אקלים יבשתיים. שיאים בארזים במהלך הגלציאל התקררות וכן מעידים על התגבר

(. בשתי Weinstein-Evron, 1990, 1983ידי אלונים )-מופיעים לרב לאחר שיאי לחות המיוצגים על

העבודות )הנוכחית וזו מעמק החולה(, זוהו תנודות משנה המעידות כי תנאי האקלים בגלציאל לא היו

אחידים.

שוחזרו תנאים אקלימיים דומים , גלציאציה-ובתקופת הדה (LGM)הגלציאל בשיא –בהמשך התקופה

-והסלקיים באזור החולה מעידים על התייבשות ב לענהעליה בנפיצות של ה החולה ובעבודה זו:בעמק

LGM ,בתקופת הדה .לענההעליה בנפיצות ידי ירידה באחוזי העצים ו-על 95-99 המיוצגת בגלעין-

החולה תנאי אקלים לחים יחסית, שהתבטאו בעליה משמעותית באחוזי גלציאציה השתררו בעמק

,Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981; Weinstein-Evronהעצים ובעיקר אלונים נשירים )

1983, 1990; Baruch and Bottema, 1991, 1999גלציאציה -(. בעבודה זו זוהתה תחילת תקופת הדה

האלונים המצויים, האלונים הנשירים, האורנים – 17kaבאחוזי העצים סביב העליה החדה באמצעות

-ca. 10.5בין התייבשות קצרת מועד והזיתיים, מייצגים עליה ניכרת בלחות ומעידים על התחממות.

9.5ka , מזוהה לדעת החוקרים(Baruch and Bottema, 1991, 1999; Bottema, 1995) עם אירוע ה-

Younger Dryasוירידה מסוימת באחוזי לענהידי עליה חדה בנפיצות ה-תועד בעבודה הנוכחית על, ש

,Baruch and Bottema. בראשית ההולוקן נצפתה שוב עליה בלחות הן בעמק החולה )אלון המצויה

;Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981)אולם לדעת חוקרים אחרים ( והן במחקר זה, 1999

Weinstein-Evron, 1990) .ההולוקן באזור התאפיין ביובש יחסי ,

מצביעות כי Younger Dryas -בנוגע לאירוע ה הנוכחימחקר ההאינדיקציות הפלינולוגיות העולות מ

תקופה זו, שהתאפיינה בהתייבשות וככל הנראה גם בהתקררות, היתה בעוצמות פחותות ככל הנראה

הגבוהים שזוהו במהלך לענהומערב אירופה. למרות אחוזי ה באגן הלבנטיני, בהשוואה לעדויות מצפון

ניים לגלציאל יערכי האלונים יורדים רק במעט ואינם מגיעים לערכים האופיYounger Dryas -ה

באזורינו. לפיכך, במהלך אירוע זה חלה התייבשות, אולם ככל הנראה לא היתה חזרה לתנאי אקלים

קרחוניות, כפי שנמצא בעדויות פאליאואקלימיות בצפון ומערב יניים לאזור במהלכן של תקופות יהאופ

באזור הלבנט היתה חלשה עד בלתי Younger Dryas-מספר חוקרים אף טוענים שעוצמת האירופה.

(. Bottema, 1995, 2002; Weinstein-Evron, 2002; Lev-Yadun and Weinstein-Evron, 2005)מורגשת

-בעבודותיה ממזרח הים התיכון, כי אירוע ה מצאהRossignol-Strick (1993, 1995 )לעומת זאת

Younger Dryas בתנאי יובש וקור קיצוניים. זיהוי האירוע מסתמך על מתאמים שערכה התבטא באזור

החוקרת בין רקורדים יבשתיים לרקורדים ימיים מהאגם המזרחי. האינדיקציות הפלינולוגיות עליהן

ם בעיקר שיאים בנפיצות הסלקיים. במחקרים פלינולוגים ימיים, כמו נשענות האבחנות של החוקרת ה

גם במחקר זה, לסלקיים יש נטייה למסך את המגמות הכלליות בשל תדירות הופעתם הקבועה והגבוהה

89

מקורם הגיאוגרפי של הסלקיים אינו ודאי ונראה כי הופעתם עולה, ש הנוכחיתעבודה ה(. מ4.0.2.3)ר'

כן גם משמעותם האקולוגית עשויה להיות מגוונת: -גידול שונים. על-יבחתך מוצאה במספר בת

הערות דומות בנוגע לסלקיים או קרקעות מלוחות.\נוכחותם יכולה להוות אינדיקטור להתייבשות ו

,Koreneva, 1971; Faegri and Iversenידי חוקרים רבים )לדוגמא -רדים ימיים הועלו כבר בעבר עלוקבר

(,;Baruch and Bottema, 1999 Niklewski and Van Zeist 1970המלח )-ות מבקע יםבדיאגרמ. ( 1992

באופנים דומים. יתכן כי הסלקיים מתאימים לייצג תנאי יובש לענהמתנהלות עקומות הסלקיים וה

ביבשה יותר מאשר בים.

סוריה שבצפון Ghab-התמונה מעמק החולה דומה לזו שנתקבלה מאנליזות פלינולוגיות מעמק ה

(Niklewski and Van Zeist 1970; Van Zeist and Woldring, 1980; Van Zeist and Bottema, 1982;

Yasuda et al., 2000) .אחוזי ה ך הגלציאלפי עבודות אלו, במהל-על-AP היו גבוהים יחסית והם

ה באחוזי ישנה ירידה חד( LGM. אולם, בשיאה של התקופה )לחות גבוהה הזמינה לצומחמבטאים

עליה מחודשת באחוזי נמצאהההולוקן רשים באזור. בתחילתוהעצים המייצגת הצטמצמות של הח

הניחו את היסודות לשחזור הצומח Ghab-העבודות מעמקי החולה וה עידה על התלחלחות.המ עציםה

המלח -ותנאי הסובב ברביעון המאוחר באזור הלבנט. אי התאמות בין העבודות השונות מבקע ים

של הרקורדים הפלינולוגים. הערות בנוגע למסגרת הזמן ךעשויות לנבוע מבעיות שונות בתיארו

;Weinstein-Evron, 1990, 1998, 2002ידי מספר חוקרים )-הכרונולוגית של הרקורדים הללו נידונו על

Rossignol-Strick, 1993, 1995; Baruch and Bottema, 1999; Weinstein-Evron et al., 2001; Cappers et

al., 2002; Meadows, 2005; Robinson et al., 2006 .)Weinstein-Evron (1990, 1998מצביע )על ה

Baruch) והחולהGhab (Niklewski and Van Zeist 1970 )-מעמקי הקורלציה אפשרית בין הרקורדים

and Bottema, 1991 ו-Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981פי קורלציה זו, תקופת -(. על

גבוהים מאוד ובעיקר של אלונים נשירים, המייצגים עליה APגלציאציה התאפיינה באחוזי -הדה

ידי ירידה חדה בנפיצות העצים ועליה -בלחות. תקופה זו לוותה בסופה באירוע התייבשות המיוצג על

בעקומה הקדומה מעמק החולה . יש לציין כי שינויים אלה פחות בולטיםלענהבערכי הסלקיים וה

(Tsukada, cited in Bottema and van Zeist, 1981 ככל הנראה בשל רזולוציית דיגום נמוכה יחסית ,)

(Weinstein-Evron, 1998 .)כן טוענת -כמוWeinstein-Evron (1990, 1998)שבעוד ה ,-LGM מזוהה

-Rossignolרקורדים נוספים מהאזור )( ובBaruch and Bottema, 1991בברור ברקורד מעמק החולה )

Strick, 1993, 1995ה סמך מאספי פולן האופייניים לתנאי יובש, אירוע-( על-Younger Dryas לא תמיד

אופן חד משמעי.מזוהה ב

בשל השפעות המלח, -מבקע ים במחקרים חלק מהשינויים בצומח מוסברים במהלך ההולוקן

(. כך למשל Van Zeist and Woldring, 1980; Yasuda et al., 2000; Baruch, 1986, 1990אנתרופוגניות )

Baruch ב השינויים ור טוען כי, הולוקן המאוחר, הדנות ב(0999המלח )-( וים0986הכינרת )מ בעבודותיו

באופן דומה נמצא כי בברכת רם, .שחלו בהרכב הצומח נגרמו, ככל הנראה, בשל התערבות האדם

השנים האחרונות הושפעו רבות מפעילות 60599דות בצומח שתועדו במהלך שבצפונה של ישראל, התנו

(. et al., 2004; Neumann et al., 2007 Schwab)תנאי האקלים באזור כמעט ולא נשתנו האדם וכי

ירידה זוהתה :ועד ימינו 1.5ka-השפעות אנתרופוגניות על הצמחיה רק החל מת וניכר הנוכחיתבעבודה

99

כריתת יערות נרחבת ככל הנראה ייצגת , המם )אלונים, אורנים, זיתים ואחרים(ניכרת בכלל העצי

יתכן כי הפער בין העבודות בנוגע למועד תחילת האבחנה של השפעות האדם על הצומח, באזור הלבנט.

נובע מכך שעבודה זו דנה בהיקף גיאוגרפי נרחב הרבה יותר בהשוואה לעבודות היבשתיות הנזכרות

כן למסך את השפעות האדם על -פולן במחקר הנוכחי מגוון מאוד ויתכן כי הוא נוטה עללעיל. מקור ה

כן הן הטביעו חותמן על -ההשפעות האנתרופוגניות הינן מאסיביות ועל 1.5kaמהלך שבהצומח. נראה

מאספי הצומח באופן ברור. מחקרים פלינולוגים רבים נתקלים בקשיים בנסיון להעריך במדיוק את

לת השפעת האדם על הצומח ואת היקף ביטויו בעקומות הפלינולוגיות. כמובן שהתמונה מועד תחי

ומשתנה במרחבים גיאוגרפים שונים, בהתאם למועד תחילת פעילות האדם וקנה המידה של פעילות

(Magri, 1995 and references therein; Roberts et al., 2004 .)

וחקים יותר נעשו במספר אגמים ביוון, תורכיה ובמזרח מחקרים פלינולוגים יבשתיים מאזורים מר

,Wijmstra, 1969; Bottema, 1974a, 1979, 1982; Van Zeist et al., 1975; Wijmstra and Smit)הקרוב

1976; Van Zeist and Bottema, 1977, 1982; Van Zeist and Woldring, 1978; Bottema and Van Zeist,

1981; Bottema and Woldring, 1984; Tzedakis, 1994, 1999; Tzedakis et al., 2002, 2003, 2004, 2006;

Bottema and Sarpaki, 2003; Wick et al., 2003; Lawson et al., 2004; Emery-Barbier and Thièbault,

2005; Jahns, 2005). ם.הינם ארוכים יחסית ומפורטי רקורדים אלה המתוארכים לרביעון המאוחר

המחזוריות האקלימית של התקופות הקרחוניות את תואמים שינויי האקלים העולים ממאספי הצומח

קרחוניות )אזי היתה התחממות ועליה בלחות(, -)שהתאפיינו בקור וביובש יחסי( והתקופות הבין

דות מסתמנות גם תנו השינויים במאספים הפלינולוגיםלסירוגין, שזוהתה גם בעבודה זו. יתרה מכך, מ

קרחוניות; כן תועדו בחלק מהמחקרים אירועים קצרי -משנה במהלכן של התקופות הקרחוניות והבין

Younger-הוBölling/Alleröd -אירוע המועד בהם התרחש שינוי אקלימי, שזוהו גם במחקר הנוכחי כגון

Dryas. חזוריות התיכון, כמו גם המחקר הנוכחי, תואמים את המ-הרקורדים היבשתיים ממזרח הים

( מתאם בין 2995) Tzedakisהאקלימית הכללית המקובלת לחצי הכדור הצפוני. כך למשל מצא

( במהלך GISP2( לרקורדים ימיים ולגלעיני הקרח מגרינלנד )Tzedakis et al., 2002הרקורדים מיוון )

אופיניים פי קורלציה זו אחוזים גבוהים של עצי היער ההררי הנשיר-על. השנים האחרונות 50,000

לעומת זאת אחוזים נמוכים מורים על הצטמצמות החרשים . ת עם תנאי אקלים לחים יחסיתלתקופו

התיכון קיימים הבדלים -בין הרקורדים הפלינולוגים היבשתיים ממזרח היםועליה בנפח הקרחונים.

משמעויות המבחינת הרכב מאספי הצומח )הן בינם לבין עצמם והן בהשוואה למחקר הנוכחי(, אולם,

ברקורדים בין הספקטרומים הפלינולוגים. הבדלים דומותלימיות מניתוח העקומות לרוב האק

גובה ורוחב, היבשתיים נובעים במרבית מהמקרים בשל המיקום הגיאוגרפי השונה )קווי אורך

טופוגרפי, מרחק מהים, השפעות מקומיות וכיוצא בזה(. להבדלים בין העקומות הפלינולוגיות

צומח את הלרוב יםמייצגתיות לאלו הימיות מתווסף גם ההיבט המרחבי: הרקורדים היבשתיים היבש

מייצגים צומח שמוצאו במרחב גיאוגרפי הרבה יותר גדול. גם בעוד שרקורדים מהים העמוק המקומי

ות אף הבעי-. על(4.1.2.3 הפלינולוגים לזיהוי המחזוריות האקלימית שונים בין הים ליבשה )ר'הסמנים

הכרוכות בעריכת מתאמים בין עקומות הפולן היבשתיות והימיות, הציעו חוקרים שונים קורלציות בין

Rossignol-Strick, 1993, 1995, 1999; Lowe et al., 1996; Zonneveld, 1996; Magri andהרקורדים )

Tzedakis, 2000; Tzedakis et al., 1997, 2002; Tzedakis, 2005.)

90

עי ספרופלאירו 1.1

ריכוזי הפלינומורפים ומשמעותם 1.1.1

4-2של הפלינומורפים )שינויים י( באמצעות עליה חדה בריכוזS1-ו S3בעבודה זו זוהו שני ספרופלים )

. בנוסף, טיב השימור של גרגרי האבקה בשכבות הספרופל היה טוב (ביחס לערכים ממוצעים סדרי גודל

(:8הספרופלים ארוך יותר בדרום האגן, בהשוואה לצפונו )טבלה משך התקופות שבהם הצטברו מאוד.

פי ריכוזי הפלינומורפים -על: גילם של אירועי ספרופל 8טבלה

משך התקופה גלעין אירוע(ka)

S3ספרופל

95-99

85.9-83.0

95-90

85.9-85.1

S1ספרופל

95-99

9.9-7.2

95-90

9.5-8.2

ספרופל, זוהה גם במחקרים פלינולוגים היכוזי הפלינומורפים בעת הצטברות שכבות רעליה חדה ב

,Rossignol and Pastouret, 1971; Rossignol-Strick, 1973, 1985, 1993התיכון )-נוספים ממזרח הים

1995, 1999; Rossignol-Strick et al., 1982; Cheddadi 1988; Rossignol-Strick and Paterne, 1999 .)

כנראה לירידה חדה בריכוז החמצן ספרופלים, קשורים הבעת הצטברות בריכוזי הפלינומורפים הגידול

להניח כי למרות העליה בכמויות המשקעים סביר . דיסאוקסיה עד אנוקסיהל הובילה, שבקרקעית הים

;Rossignol-Strick, 1985; Kallel et al., 1997, 2000) והנגר העילי באזור במועדי הצטברות הספרופלים

Rossignol-Strick and Paterne, 1999; Bar-Matthews et al., 2000, 2003b; Rohling, 2002) , השינויים

, עליה בייצור גרגרי האבקהכיסוי הצמחיאחוז העליה באינם מייצגים בריכוזי הפלינומורפיםהעצומים

יכון. שינויים מעין אלה אמנם עשוייםהת-או הסעה יעילה יותר של הגרגרים לאגן המזרחי של הים\ו

פולן לקרקעית האגן, אולם לא בריכוזים הגבוהים שנמצאו במחקר.של וביל לתרומה גדולה יותרהל

מכאן שריכוזי הפלינומורפים הגבוהים בשכבות הספרופל נובעים מהתמעטות החמצן בקרקעית.

, בעת הצטברות הספרופלים (TOCחדה בתכולת הפחמן האורגני )העליה חיזוקים לכך מתקבלים מה

(; Bar-Matthews et al., 2005 ;4איור ) דיסאוקסית עד אנוקסיתעל קיומה של קרקעית ים צביעההמ

הקרקעית היתה שבצפון האגן התרחשה עקת חמצן ובדרומו עידים גםיים מהבנתמאספי הפורמינפרים

(. ממצאים דומים נמצאו גם Avnaim-Katav, 2005 -פאונה הבנתית )היעדרות מוחלטת של ה אנאוקסית

(.Rohling, 1994 and references thereinהתיכון )-במחקרים נוספים ממזרח הים

הפולן : לתכולת הספורופולניןשל גרגרי האבקה המאובנים קשורים באופן ישיר השינויים בעמידות

Havinga, 1964; Jarzen and) גבוהה יותר ולהפךבדופן של הגרגר ככל שכמות הספורופולנין עמיד יותר

92

Nichols, 1996). גבוהה יחסית, פלינומורפים ספורופולניןבשל תכולת –כך, למשל במקרה של האורניים

. בזמן הצטברות הספרופלים לייצוג יתר יםנוט הםממשפחה זו עמידים יותר לתהליכי חימצון ולכן

ובעיקר בדגימות בהן זוהו הריכוזים ( 9נמוכים )איור יחסיים בערכיםהמחטניים לרוב יםמופיע

הוצאת .: נפיצותם היחסית יורדת בגלל עליה בטיב השימור של פלינומורפים אחריםהגבוהים ביותר

)ספרופליות ורגילות( לערוך השוואה בין מאספי צומח מתקופות שונותאפשרה העצים המחטניים

, מאחר הספקטרום הפלינולוגי ת האקלימית בהתבסס עלאת המשמעו לזהות ביתר בהירות וסייעה

.הנתונים הטייה שלונמנעה לייצוג אמין יותר כושפלינומורפים אחרים ז

הספרופלים מצביעה צטברותבמועדי ה ,של הנבגים הנילוטים הצטמצמות ניכרת עד העלמות מוחלטת

זרת מבליה בהשקעה חו מקורה לרובלקבוצה זו יש יכולת שימור מעולה ו. לייצוג יתרכי גם הם נוטים

, שלהם דופן עמידה Trileteבעיקר בולטת התופעה בנבגים מטיפוס .של שכבות מתקופות קדומות

תקופת הקרח האחרונה במתקבלת התמונה הבאה: לפיכך. (c09 ;Rossignol, 1969איור ) במיוחד

, בעוד (c09ר איו) Trileteטיפוס ( ובאופן בולט יותר של 00כלל הנבגים )איור שלנמצאו ערכים גבוהים

עליה בשכיחות קרחוניות נמצאו ערכים נמוכים יותר. גם במקרה זה אין לקשור בין-שבתקופות בין

נמצאת ביחס הפוך הנבגים לירידת אחוז הכיסוי הצמחי. נפיצות הנבגים במאספים הפלינולוגים

למרות הופעתם המצומצמת במהלך הצטברות הספרופלים, כן-לריכוזי החמצן בקרקעית האגן ועל

גם ברקורדים פלינולוגיים ימיים נוספים מהאזור נמצא שפיעת הנילוס המוגברת ומוצאם הנילוטי.

הם הוצאו מהחישוב גם כן -ייצוג יתר לנבגים ומחטניים בשל עמידותם הגבוהה בפני תהליכי חמצון ועל

-Rossignol-Strick and Planchais, 1989; Cheddadi and Rossignol-Strick, 1995a; Rossignolהכולל )

Strick and Paterne, 1999 .)

Cheddadi and Rossignol-Strick (1995b מציינים ) המאפיינות מאספי פולן אשר עיקריותשלוש תכונות

חטניים ומיעוט עצים מ, מיעוט בשל גרגרי אבקה ריכוזים גבוהים: הצטברו בתקופות ספרופליות

הפלינומורפים בעת זוהתה ירידה חדה בערכי ריכוזי 95-99גלעין יחד עם זאת יש לציין כי בבנבגים.

(. 11ובמקביל נמצאה עליה משמעותית בערכי הנבגים )איור 84.2ka, סביב S3 הצטברות ספרופל

לקראת סיום הרבדת הספרופל, בה עלו ריכוזי מועדהשינויים הללו מיצגים ככל הנראה אפיזודה קצרת

במהלכו של ספרופל א כי בעת התרחשות אירוע ההתקררותומה נמצהחמצן בקרקעית הים. באופן ד

S10 8.2~-בka בקידוחי הקרח של גרינלנד )שזוהה- GISP2 ובצפון האוקינוס האטלנטי-Bond et al.,

תכולת הפחמן האורגני בגלעין ירידה שלנמצאה גם במקביל .ירידה בריכוזי הפלינומורפים ישנה ,(1997

95-99 (Bar-Matthews et al., 2005 )באותו פרק זמן זוהתה הופעה נקודתית של פאונה בנתונית ו

(Avnaim-Katav, 2005 אירוע .) התיכון )בים -זה נמצא גם במחקרים אחרים ממזרח היםקירור

מראה על אלהמחקרים ב(. ניתוח של שכבות הספרופל Rohling et al., 2002 –האדריאטי ובים האגאי

אפיזודות קצרות מועד אלה דתיעו רת פני הים ואוורור עמודת המים לזמן קצר.ירידה קלה בטמפרטו

ם בריכוזי : שינוייבזמן ובמרחב כך שאירועי הצטברות ספרופלים אינם הומוגנים-מצביע על

החמצן בקרקעית הים. ריכוזב תנודותעל צביעיםמ ובעדויות שתוארו לעילהפלינומורפים

93

המעיד לענהה שיא בערכי לפיבגלעין מדרום האגן, ברקורד הפלינולוגי גם זוהה 8.2ka-אירוע הקירור ב

. באגן הצפוני מועד זה חותם את אירוע S1 הרבדת ספרופל במהלך על התייבשות קצרת מועד

במהלך הצטברות הספרופל נוסף על כך, האנוקסיה, אולם לא נמצאו לו עדויות ברקורד הפלינולוגי.

Avnaim-Katav (.8)ר' איור בגלעין הדרומי, הצטמצמו הללו בגלעין הצפוני קצבי הסדימנטציה עלובעוד

-95 ובגלעין 19cm/kyr – 95-99 את הקצבים הבאים: גלעין S1במהלך הצטברות ספרופל חישבה (2995)

90 - 3.8cm/kyr . בתקופות של הצטברות ספרופלים, עם התגברות הפעילות ההידרולוגית, נראה כי

והגידול בתכסית הצומח בסהרה, קטנה אספקת הסדימנטים האפריקאי המונסוןהתחזקות מערכת

;Adamson et al., 1980)האיאוליים לצפון האגן וגדלה אספקת הסדימנטים ממקור נילוטי לדרום האגן

Krom et al., 1999b) .

וצע בבסיס פולן בתקופות ספרופליות הוא קיומם של ערכים נמוכים מהממ הצטברותמאפיין נוסף של

מקרקעית הדרגתי(. ריכוזים אלה עשויים להצביע על מעבר 07 05 4)טבלאות ובסיום שכבות הספרופל

ריכוזי דיסאוקסית שאפיינה את הצטברות הספרופל, לסביבה מאווררת יותר. \ים אנוקסית

סביב ו 49.6ka-ב ,52.7ka-ב ,58.2ka-ב: במועדים נוספיםזוהו מעט גבוהים מהממוצע פלינומורפים

44.5ka ללא קשר לאירועי ספרופל. במרבית מדגימות אלה נמצאו קצבי סדימנטציה גבוהים יחסית ,

גם נמצאו ריכוזי פלינומורפים גבוהים והם בגג הקידוח הגבוהים. לריכוזים הסיבה ושז( ויתכן 8)איור

הנראה מהשפעה דיאגנטית קצרה יחסית. נובעים ככל

ת הרבדת הספרופלים והיווצרותםשחזור תנאי הסובב בע 1.1.1

וטע: פלינומורפים הרקורד מק 95-90התקבל תיעוד פלינולוגי רציף, בעוד שבגלעין 95-99בגלעין

(. מהשוואת מקטעי זמן אלו 16.8-13.4ka) גלציאציה-ובחלק מהדה S1-ו S3 ספרופלהשתמרו בשכבות

האורנים, -היו מעט גבוהים יותר הספרופליות ערכי העצים שכבות( עולה שב04-ו 03)ר' איורים

,(. לפיכךמילהו זית-בר ,זיתהאלונים ירוקי העד והנשירים וכן משפחת הזיתיים )הכוללת את העצים

גלציאציה.-תקופות הספרופל בצפון האגן התאפיינו בעליה קלה בלחות, בהשוואה לדה

עשויים לספק מידע אודות ההבדלים במאספי הצומח ובתנאי האקלים במועדי הצטברות הספרופלים

השוואה וכן על בין שני אירועי הספרופל באותו הגלעין השוואה עתית -שינויים לאורך ציר הזמן

(:09-ו 08 )איוריםהבדלים בין דרום האגן הלבנטיני לצפונו -מרחבית, קרי

במהלך הצטברות יר, העד והנש-ירוק - אלוןערכי שני טיפוסי ה :(18 איור) 99-95גלעין - השוואה עתית

ומייצג S1 בוה מעט יותר במהלך הרבדת ספרופלדומים, אולם כלל אחוז העצים ג S1-ו S3ספרופל

לענהלחות זמינה גבוהה יותר לצמחים בראשית ההולוקן. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בערכי ה

, החורש ירוק העד . נוכחות רציפה וגבוהה באופן יחסי של עציS1 הקטנים באופן משמעותי בספרופל

, מעידים כי בנוסף לעליה בלחות, תנאי האקלים ככל הנראה היו גם S1 בספרופל ,זית-ברו זיתשעיקרם

ונראה כי הם ההולוקנימעט גבוהים יותר בספרופל גמאייםחמים יותר בראשית ההולוקן. ערכי ה

94

ומות הצומח דומה בשני (. הופעתן של שאר עק4.3מייצגים שפיעה מעט גבוהה יותר של הנילוס )ר'

אירועי הספרופל.

10

0,0

00

10

0,0

00

:פל

רופס

3

,ח

דוקי

95-0

9a

:פל

רופס

1

,ח

דוקי

95-0

9b

10

0,0

00

10

0,0

00

10

0,0

00

:פל

רופס

3

,ח

דוקי

95-0

9a

:פל

רופס

1

,ח

דוקי

95-0

9b

95

95-99בגלעין S1 לספרופל S3 וואה בין ספרופל: הש08איור

עקומת הריכוזים ו 099%שמהווה אף היא AP/NAP -, פרט לעקומת ה099%הינו aכל העקומות שבדיאגרמה -סךהערה: שוב זהה.אופן החי bבדיאגרמה סדימנט. לגרםפלינומורפים בערכים של יוצגתמה

בערכים גבוהים מאוד מיוצגת AP-הנפיצות היחסית של ה :(19 איור) 90-95גלעין -השוואה עתית

-ברו זיתשעיקרם העצים ירוקי העד, ושל אלון מצויגבוהים יותר של אחוזיםומתבטאת ב S3בספרופל

. שאר S1 גבוהה במעט באירוע ספרופללעומת זאת . תדירות הופעתם של האלונים הנשירים זית

תנאי S3הצפוני במהלך ספרופל באגןהטקסונים מופיעים בערכים דומים. מכל האמור לעיל נראה כי

בהשוואה לאירוע ההרבדה מראשית ם, וככל הנראה גם מעט יותר חמייותר האקלים היו לחים

ההולוקן.

בגלעין ( אלון מצוי(: ערכי העצים הגבוהים )בעיקר a91-ו a81 ים)איור S3 ספרופל -השוואה מרחבית

שיאים בערכי האלונים המצויים בצפון האגן. לחות גבוהה יותרהצפוני בהשוואה לדרומי, מעידים על

ומייצגים שיאים בלחות. (85.9ka-ב 95-90-ו 85.6ka-ב 95-99זוהו בשני הגלעינים במועדים דומים )

ים יותר מם היו מותאמעידים כי תנאי האקליהאחוז הגבוה מאוד של העצים ירוקי העד בגלעין הצפוני,

, 95-99בקידוח בצפון האזור. נפיצותם הגבוהה של הגמאיים תיכוניים-להתפתחותם של חורשים ים

יחד עם היעדרותם של אלמנטים טרופיים ונוכחותם הדלה של הנבגים הנילוטים בקידוח הצפוני )ר'

.מקרבת הגלעין הדרומי לנילוס(, נובעים 4.4

המצויים, העצים ובכללם האלונים נפיצותם של(: b91-ו b81 ים)איור 1S ספרופל - השוואה מרחבית

באופן משמעותי בקידוח מצפון האגן. ממצא זה מעיד כי ה, גבוההאלונים הנשירים והעצים ירוקי העד

מיוצגים באחוזים דומים בשני שרביטןוה לענההלחות הזמינה לצמחים היתה גבוהה יותר באזור זה. ה

רקורד זוהה בו 95-90אינו מופיע בקידוח , אשר 8.2kaאירוע ההתייבשות סביב הקידוחים; פרט ל

, גם במהלך S3 באופן דומה לממצאים מספרופל .לענהשיא בערכי הפי -הפלינולגי רק באגן הדרומי על

כן ישנה -גבוהים יותר מאשר בצפון האגן. כמו גמאייםערכי 95-99נמנו בגלעין S1 הצטברות ספרופל

ההבדלים .95-90, הנעדרת לחלוטין מגלעין (06-ו 00)איורים צומח ממוצא טרופי ונבגיםנוכחות של

ומעידים כי השפעת הנילוס היא בעלת מהמיקום הגיאוגרפי השונה של הקידוחים הללו נובעים

. התיכון-השתרעות גיאוגרפית מוגבלת בים

איוורורתנודתיות, המצביעה על רמות : הריכוזים בשני אירועי הספרופל מציגים ריכוזי הפלינומורפים

בהשוואה 3Sרופל שונות בקרקעית הים. יחד עם זאת, שיאי הריכוזים גבוהים באופן משמעותי בספ

חמצן הבדלים בריכוזי ה(. יתכן כי ממצא זה מעיד על 09-ו 08, בשני גלעיני המחקר )איורים S1 לספרופל

. S3רות ספרופל בקרקעית הים בשיאו של אירוע האנוקסיה בעת הצטב

עולה כי ההבדלים ,ת אירועי הצטברות שכבות הספרופל הן בזמן והן במרחבמהשווא -לסיכום

המשמעותיים יותר ניכרים בהיבט המרחבי: נמצא כי צפון האגן התאפיין בתנאי אקלים לחים יותר

נרחבת יותר של . בצפון האגן היתה השתרעות ידי אחוזי עצים גבוהים ובעיקר אלונים-המיוצגים על

ללא תנאי קיפאון מ"מ, 499תיכוניים, המחייבים כמות משקעים שנתית מינימלית של -חורשים ים

96

. מאספי הצומח במהלך שקיעת הספרופלים משתנים בציר הזמן גם כאשר מדובר באותו בשנים עוקבות

משל, הלחותכן מייצגים תנאי אקלים מעט שונים בעת הצטברות שכבות הספרופל. כך ל-האזור ועל

:פל

רופס

1

,ח

דוקי

95-0

1b

:פל

רופס

3

,ח

דוקי

95-0

1a

10

0,0

00

10

0,0

00

:פל

רופס

1

,ח

דוקי

95-0

1b

:פל

רופס

3

,ח

דוקי

95-0

1a

10

0,0

00

10

0,0

00

95-90בגלעין S1לספרופל S3: השוואה בין ספרופל 09איור

97

עקומת הריכוזים ו 099%שמהווה אף היא AP/NAP -, פרט לעקומת ה099%הינו aכל העקומות שבדיאגרמה -סךהערה: אופן החישוב זהה. bבדיאגרמה סדימנט. לגרםפלינומורפים בערכים של יוצגתמה

בהשוואה לפרק הזמן בו S3 אופן משמעותי במהלך הרבדת ספרופלן היתה גבוהה בבצפון האגשזוהתה

הן –תיכוני -. ההבדלים מתבטאים בהשתרעות נרחבת יותר של מרכיבי החורש היםS1 ספרופל הצטבר

הה הזמינה לצמחים וכן על שעיקרם זיתיים המעידים על לחות גבוהאלונים והן העצים ירוקי העד,

ערכי התקבלו S1 במהלך הרבדת ספרופל -מגמה שונה זאת בגלעין הדרומי נצפתה. לעומת התחממות

AP ביחס לערכים שהתקבלו בספרופל נמוכים לענהאחוזי ו גבוהיםS3תנאי הלחות היו , המעידים ש

הופעה רציפה הבאה לידי ביטוי ב. בנוסף זוהתה התחממות יותר גבוהים בספרופל ההולוקנימעט

. S3, בהשוואה לתנאים ששוחזרו במהלך שקיעת ספרופל הזיתייםיותר של ובערכים מעט גבוהים

הדנים בשחזור התנאים שהובילו : מרבית המודלים הפאליאואקלימיים היווצרות הספרופלים

הצטברו בזמנים של יםהספרופל(: 1.2.1, תומכים במנגנון היצירה הבא )ר' הצטברות שכבות הספרופלל

רה הבדלי טמפרטורה גדולים יותר בין הים ליבשה והובילה לעליה קרינת שמש מירבית אשר יצ

Rossignol-Strick, 1985; Kallel et al., 1997, 2000; Rossignol-Strick and)בכמויות המשקעים באזור

Paterne, 1999; Bar-Matthews et al., 2000, 2003b; Rohling, 2002) המליחות הנמוכה והטמפרטורות .

י הים גרמו לירידה בצפיפות המים, שכתוצאה ממנה נוצר שיכוב בעמודת המים, שמנע את הגבוהות בפנ

;Olausson, 1961)התיכון, ולכן הידלדל החמצן בעומק -( במזרח היםDWיצירת מסת המים העמוקים )

Rohling, 2002)קב אספקה מוגברת של . חומר אורגני רב שנוצר בתנאי פוריות גבוהה במים העליונים ע

טריינטים שהובלו לים מנהרות ועקב העליה בכמויות המשקעים, שקע והצטבר בקרקעית והוביל נו

,Calvert, 1983; Calvert and Pedersen, 1992; Emeis and Sakamoto)לעקת חמצן חמורה עד אנוקסיה

1998) .

ספרופלים עשויים אם כן להיווצר בשל מספר גורמים וכן משילובם:

S3אחוזי העצים הגבוהים בעת הצטברות ספרופל – והנגר העילי קעיםעליה בכמויות המש .א

הן בדרום האגן הלבנטיני והן בצפונו. מעידים כי תנאי האקלים היו לחים S1וספרופל

לעליה בכמויות המשקעים בצפון אפריקה גרמה התחממות מהירה יותר של היבשה ביחס לים

-Rossignol-Strick, 1985; Rossignolזור )גשמי מונסון מעבר לקו פרשת המים בא ולהגברת

Strick and Paterne, 1999; Rohling, 2002 מצב זה הוביל גם לעליה בכמות המשקעים בשולי .)

,Kallel et al., 1997, 2000; Rossignol-Strick and Paterne)התיכון -היבשות של דרום מזרח הים

1999; Bar-Matthews et al., 2000, 2003b; Vance et al., 2004 )Bar-Matthews et al. (2003b )

בהשוואה 39%-היתה גבוהה בכ S1מדווחים כי כמות המשקעים בעת הצטברות ספרופל

כמויות הנגר העילי הזורמים לים, בעקבות העליה בכמויות המשקעים עלו .לכמותם בהווה

. (Rossignol-Strick, 1985; Rohling, 2002)שמקורם בנחלים ונהרות ובעיקר הנילוס

הובילה לתנאים של דיסאוקסיה עד אנוקסיה בקרקעית הים – עליה ביצרנות הראשונית .ב

(Calvert, 1983; Calvert and Pedersen, 1992.) ושימורם הטוב ריכוזי הפלינומורפים הגבוהים

הגבוהים מייצגים TOC-כמו גם ערכי ה, S1וספרופל S3ספרופל בעת הצטברות שכבות

יתכן כי עליה בכמויות המים ת ים דלת עד חסרת חמצן בשני חלקי האגן הלבנטיני.קרקעי

98

ממקור נילוטי, כתוצאה מהתחזקות מערכת המונסון הובילה לעליה ביצרנות הראשונית

Avnaim-Katab-( ו2995) Shrikiהגיעו הערכות דומות ל חומר אורגני. לולשטף גבוה יותר ש

,S1ובעיקר ספרופל S3הרבדת ספרופל טולוגים: במהלך סמך ממצאים פאליאונ-( על2005)

בעליה אשר מוסברת, הצפוניבגלעין פרים פלנקטוניים פורמינינפיצות גבוהה של נמצאה

במהלך (. Shriki, 2005) ביצרנות הראשונית בזמן שקיעתן של שכבות הספרופל מסוימת

ליה בכמות הנוטריינטים, ( ע2005) Avnaim-Katabמצאה בדרום האגן S1הצטברות ספרופל

שהובילה לעליה ביצרנות הראשונית.

, כמו גם בעת הצטברות ספרופלים S1-ו S3 במועדי הרבדת ספרופל - שינויים אסטרונומיים .ג

מחזורי ת קיץ מקסימלית בזמנים של קרינ, נמצא מתאם גבוה בין 250ka-אחרים שנמצאו ב

;Rossignol-Strick, 1983)ופלים הספר היווצרותלמועדי תנועת הנקיפהמינימום של

Rossignol-Strick and Paterne, 1999 .)

התיכון, -נתוני העבודה הנוכחית תורמים להבנת אופי ומהלך הצטברותם של ספרופלים במזרח הים

הינו מורכב ועשוי לנבוע ממספר היווצרות של אירועים ייחודיים אלההאחראי למנגנון ומראים כי ה

מייצגת ככל הנראה כי הן המערכת עליה בלחות בשני חלקי האגן הלבנטיני . לובםאו שי\גורמים ו

שבתקופות , Almogi-Labin et al. (2004)תיכונית היו לחות יותר. -והן המערכת הים המונסון האפריקאי

–לדעתם העליה בלחות בשתי המערכות לחות פעלו שתי מערכות האקלים בו זמנית באזור הלבנט.

מינימום מחזורי ת קיץ מקסימלית בקרינ תיכונית, נגרמת בשל אותה סיבה: -פריקאי והיםהמונסון הא

, הנובעת משינויים אסטרונומים.תנועת הנקיפהשל

שחזור עוצמת פעילות הנילוס 1.1

, הממוקם בחלק הדיסטאלי של הלבנט אגןוס מבוסס על ממצאי הגלעין מדרום שחזור שפיעת הניל

קבוצת הצפוני נמצאה נוכחות דלה של חומרים נילוטים, בשל הריחוק מהדלתא. דלתת הנילוס. בגלעין

:קדוםה משטר הזרימהחרה לאפיין במחקר זה את בהבאים נ פלינומורפיםה

o גמאיים

o צמחי מים

o צומח טרופי

o נבגים

o אצות מים מתוקים

ם מנחלים מוצאם של שני המרכיבים הראשונים הינו נילוטי ברובו, אולם מיעוטם עשוי להגיע ג

ו לאזור רק באמצעות הנילוס, מאחרמקומיים מצפון האגן הלבנטיני. שאר המרכיבים בקבוצה זו הובל

סמך מרכיבי -עולה כי על 29. מהדיאגרמה שבאיור ממזרח אפריקה המשוונית -ומוצאם הינו טרופי

השנים 90,000קבוצת הפלינומורפים הנילוטים ניתן בברור לשחזר את עוצמות שפיעת הנילוס במהלך

האחרונות.

99

MIS

MIS

80

70

60

50

40

30

20

10

1

3

4

2

5.1

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

S1

S3

Ag

e

Ag

e (

ka)

(ka)

Po

lle

n z

on

es

Po

lle

n z

on

es

Nile

flo

ws

Nile

flo

ws

heavy

heavy

low

low

low

heavy

Weak-

ening

low

MIS

MIS

80

70

60

50

40

30

20

10

80

70

60

50

40

30

20

10

70

60

50

40

30

20

10

1

3

4

2

5.1

1

3

4

2

5.1

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

IVb

IVa

IVc

I

II

III

Va

Vb

S1

S3

Ag

e

Ag

e (

ka)

(ka)

Po

lle

n z

on

es

Po

lle

n z

on

es

Nile

flo

ws

Nile

flo

ws

heavy

heavy

low

low

low

heavy

Weak-

ening

low

השנים האחרונות בדרום האגן הלבנטיני 90,000: שחזור עוצמות זרימת הנילוס במהלך 29 איור ספרופל באזור.השכבות הצטברותרועי האזורים המוצללים חופפים את אי ;099%כל העקומות שבאיור הינו -סךהערה:

ומורפים הנילוטים כחלק מכלל הפלינומורפים שזוהו במחקר.הפלינמרכיבי קבוצת מבוטאים באחוזים 00באיור

החל –(, קרי V-ו Iמופיעים בערכים גבוהים בחלקו התחתון והעליון של החתך )אזורי פולן הגמאיים

גלציאציה וההולוקן -( ובתקופת הדהMIS5a – 86.0-75.5kaקרחונית שקדמה לגלציאל )-מהתקופה הבין

(16.2ka )הצטברות ספרופל . באירועועד ההווהS3 ו-S1 נמצאו ערכים גבוהים עד נמוכים מאוד בשל

. האחוזים הגבוהים מייצגים כניסה של כמויות מים גבוהות שינויים בטיב השימור, כפי שיוסבר בהמשך

. נפיצות נמוכה קרחוניות, שהתאפיינו בלחות יחסית גבוהה-התיכון בתקופות הבין-יחסית מהנילוס לים

( והיא מייצגת שפיעות בעוצמות III-IV – 56.3-16.2kaאה במהלך הגלציאל )אזורים של הגמאיים נמצ

099

IIחלשות יותר של הנילוס, בתקופה שהתאפיינה בתנאי אקלים יבשים יחסית. יוצא מן הכלל הוא אזור

(75.5-56.3ka :המהווה ככל הנראה שלב מעבר ,) ערכי הגמאיים הגבוהים מתמעטים לאורך המקטע

לענה. באופן דומה, עליה הדרגתית של אחוזי ההדרגתיתי המעבר לגלציאל התרחש בצורה ומצביעים כ

(, תומכת בכך שבראשית הגלציאל תנאי האקלים ככל הנראה לא היו מאוד יבשים. 07 )ר' איור IIבאזור

שפיעת מים נמוכה ( ומבטאים 27.1-16.2ka) IVcאזור -אחוזי הגמאיים הנמוכים ביותר נמצאים בתת

בתקופות של קור ויובש באזורי מוצא הנילוס מציינים כי ,Adamson et al. (1980). הנילוסשל ית יחס

לבתי גידול לחים כגון ביצות, מחזקים ממצאי םפחתו אזורי הביצות. מאחר והגמאיים אופייניי

מחקרם את הקשר בין ערכים נמוכים של גמאיים לכמויות מים נמוכות בנילוס במהלך הגלציאל.

גג החתך( וכן בI-II :86.0-56.3ka)אזור הגלעיןחלקו התחתון של במופיעים בערכים בינוניים הנבגים

( נפיצות הנבגים גבוהה III-IV – 56.3-16.2ka אזוריםהגלציאל ) במהלך. (ועד ההווה V - ~16.2ka)אזור

מורפים: הגלציאל ההסבר לנוכחותם הגבוהה בתקופת זמן זו מתקשר לטיב השימור של הפלינומאוד.

גרגרי האבקה יחסית של שימור נמוכה ברמתפלינומורפים בינוניים עד נמוכים, התאפיין בריכוזי

החמצן בקרקעית הים, אפיינים אלה נובעים מעליית ריכוזמ (.02ובמגוון מינים בינוני עד נמוך )ר' איור

ם מיוצגת התקופה גם בערכיכן -של חלק מהמרכיבים האורגנים; על נציאלירלשימור דיפשהובילו

(. הנבגים המופיעים בחתך מצטיינים ביכולת שימור גבוהה, 4; ר' איור TOCפחמן אורגני )של נמוכים

מאחר ומרבית הופעתם –והן במימד הזמן )אלפי ומיליוני שנים לעיתים הן במימד המרחק )אלפי ק"מ(

כחות המצומצמת יחסית של נבגים במהלך קשורה להשקעה חוזרת(. תימוכין להסבר זה ניתן למצוא בנו

. כידוע, בשכבות הם אף נעדרים כליל ,S1בראשית הרבדת ספרופל , 9.4ka-רופלים ובהצטברות ספ

הספרופל דרגות השימור הינן גבוהות עבור מרכיבים אורגנים בשל הסביבה דלת עד חסרת חמצן )ר'

ולוגיים מדרום האגן הלבנטיני. תופעה זו אם כן נוטים לייצוג יתר במאספים הפלינ הנבגים (.4.3.0

, שלהם דופן עמידה יותר מאלו השייכים לטיפוס Trileteבולטת במיוחד בקבוצת הנבגים מטיפוס

Monolete ( איורc09). מטיפוס ההפטריות מופיעות במגמה דומה לנבגים-Trilete ןטיב שימורכיוון שגם

.(00)איור גבוה ביחס לגרגרי האבקה

הפיזית של וסף לנוכחות הגבוהה של הנבגים בתקופות יחסית יבשות עשוי להתקשר לבלייההסבר נ

הנבגים הינם למעשה תוצר בלייה של המסלע שבאזורי מוצא הנילוס, בזמנים הסלעים: מאחר ומרבית

ידי הנהר, המושקעים בהמשך -מוסעים יותר סדימנטים ונבגים על של פעילות מוגברת של כוחות הבליה

עליה בשטח של סלעים חשופים הים התיכון. מצב זה עשוי להתרחש בשל -עית האגן של מזרחבקרק

צמצום אחוז הכיסוי הצמחי, הנובע מירידה בכמויות המשקעים. באופן דומה מספר עבודות בעקבות

מהאזור מצביעות על קשר בין ספיקות גבוהות של הנילוס להפחתה בכמויות הסדימנטים המוסעים

התארכות בשל העליה באחוז הכיסוי הצמחי, בעיקר באזור רמת אתיופיה. עליה זו קשורה לדרך הנהר,

-Rossignol, שנבעה מנדידה צפונה של חגורות האקלים )בכמויות המשקעים ועליה ההעונה הגשומ

Strick et al., 1982; Foucault and Stanley, 1989; Krom et al., 2002 בעבודתם של .)Adamson et al.

זמני שיא בכמויות הסעת סדימנטים מרמת אתיופיה לשיאים של יובש בין ישיר נמצא מתאם (1980)

ים כיוקור ולספיקת מים נמוכה בנילוס, שאפיינו את הפלייסטוקן המאוחר. ממצאים פלינולוגים מרא

י עם סיום הפלייסטוקן ועד מחצית ההולוקן תנאי האקלים ברמת אתיופיה היו לחים, הכיסוי הצמח

090

(. Adamson et al. 1980כן אספקת הסדימנטים פחתה )-היה נרחב, המדרונות היו יותר יציבים ועל

סטרונציום איזוטופים של (, העוסקת בניתוח 2006) .Box et alשל םתמונה דומה מצטיירת מעבודת

(87Sr/

86Sr 25במהלך 95-99( בקידוחkaמהממצאים עולה כי בתקופות לחות, כאשר המערכת של :

המונסון האפריקאי יותר דומיננטית, אחוז הכיסוי הצמחי גבוה יותר ברמות אתיופיה וכמויות

. לפיכך, בתקופות לחות כמויות הסדימנטים שמוצאם בנילוס מתמעטותהסדימנטים בנילוס הכחול

הכחול פחותות ביחס לסדימנטים מהנילוס הלבן. מצב הפוך מתקיים בתקופות יבשות.

התאפיינה בירידה כללית של כמויות המים שהוביל הנילוס, שלוותה של ההולוקןהמחצית השנייה

(. ממצאים דומים עולים במחקר זה Adamson et al. 1980; Butzer, 1980במספר תנודות משנה )

מהתמעטות אחוזי הגמאיים במחצית השנייה של ההולוקן בהשוואה לחלק המוקדם של התקופה,

הנילוס; במקביל לירידת הגמאיים נמצאה עליה בקרב הנבגים בחלק המייצגים התמעטות בשפיעת

העליון של הקידוח.

שנוכחות גבוהה של נבגים מייצגת ספיקות נמוכות של הנילוס, ניתן למצוא גם במתאם כךתימוכין ל

: קצבי השקעה גבוהים יחסית אפיינו 95-99שמתקיים בין נפיצות הנבגים לקצבי הסדימנטציה בגלעין

קרחוניות -. התקופות הבין(29)איור (, אז גם נמצאו ערכים גבוהים לנבגים8תקופת הגלציאל )איור את

התאפיינו בקצבי סדימנטציה נמוכים יחסית ובירידה בנפיצות הנבגים, פרט (V-ו Iבמחקר זה )אזורים

לציאל, ( המהווה תקופת מעבר לג75.5-56.3ka) IIאזור .S3למחצית השניה של הצטברות ספרופל

בעבודות נוספות של הנבגים ובערכים בינוניים של קצבי הסדימנטציה. הדרגתיתהתאפיין בעליה

ידי הנילוס לקצבי סדימנטציה -מהאזור גם נמצא מתאם בין כמויות סדימנטים גבוהות שמוסעות על

Stanley and Maldonado, 1977; Krom et) מהנילוס גבוהים באגן הלבנטיני, שלוו בזרימות מים נמוכות

al., 2002 הציעו(. באופן דומה Schilman et al. (2001 ) תהליך בירוא יערות אינטנסיבי )בעיקר כי

השנים האחרונות( באגן ההיקוות העליון של הנילוס הכחול ברמת אתיופיה, יחד עם התגברות אלפייםב

-באגן היםההשקעה וקצבי הסרת הסדימנטים גבר לכך שקצב ביאוה ,תהליך הארידיפיקציה באזור

. התיכון המזרחי עלו

, נפיצותן היחסית יורדת 80kaסביב –ובמחציתו Iהאצות מופיעות בערכים בינוניים בבסיס אזור

-III)אזורים בהמשך החתך מופיעות האצות בערכים בינוניים עד גבוהים . IIונותרת נמוכה גם באזור

IV – 56.3-16.2ka ואילו באזור )V (16.2ka ועד )האצות, . אחוזי האצות בינוניים עד נמוכיםההווה

הימצאותה של האצה הנילוטית מסוג נעדרות באופן חלקי בעת הצטברות הספרופלים. , דומה לנבגיםב

Concentricystes rubinus מעידה שמקורה ,נמצאו פרטים חיים שלה שעד כה לאלאורך הגלעין והעובדה

צמחי . ת בהנחה שמרבית הנבגים הינם למעשה השקעה חוזרתתומכככל הנראה בבליית מסלע קדום ו

אחוזים ה יש לציין אתהמים מופיעים בחתך בערכים יחסית נמוכים ואינם מצביעים על מגמה מיוחדת.

(. מספרים גבוהים 29)איור S1-ו S3במהלך הרבדת ספרופל ת צמחי המים עקומגבוהים שנמצאו בה

בקה בקרב צמחי המים הינם בעלי דופן חיצונית עדינה יחסית אלה ניתן ליחס לכך שמרבית גרגרי הא

שימורם גבוה בתקופות ספרופליות. טיבכן -ועל

092

האלמנטים הטרופיים גם הם מופיעים בערכים נמוכים מאוד, אולם נוכחותם הכמעט רציפה לאורך

מוצא הנילוס התיכון. שחזור הצומח והאקלים באזורי-החתך, מייצגת זרימות קבועות של הנילוס לים

רופי ושימורו הסלקטיבי הצומח הטהמספרים הנמוכים של אינו אפשרי משתי סיבות: ראשית בשל

מרבית הנבגים כלל אינם בני התקופה ולכן אין הם מייצגים בהכרח , ושנית, בהתאם למה שהוצג לעיל

את הצומח הטרופי בתקופת המחקר.

S3כי במחצית הראשונה של ספרופל מראהם שפיעות הנילוס במהלך הצטברות הספרופלי שחזור

מיעוט בנבגים ואצות וכן שיאים באחוזי צומח נצפו מגמות דומות, קרי: S1הצטברות ספרופל מהלך וב

המעידים על שימור גבוה, על סביבה דלת חמצן בקרקעית הים וכן על הובלת כמויות סדימנטים המים

במחצית השניה של הצטברות קיימות מות הפוכות . מג)בשל העליה בשפיעת הנילוס( נמוכות יחסית

ריכוזי קלה בידי ירידה -מייצגות ככל הנראה עליה בריכוזי החמצן, הנתמכת גם עלו S3ספרופל

ממצאים אלה מעידים כי (.4תכולת הפחמן האורגני )ר' איור וירידה ב (3וטבלה 4.3.0הפלינומורפים )ר'

היתה עליה S1ספרופל מעריכים כי במהלך הצטברותיש האירוע האנוקסיה בקרקעית לא היה אחיד.

(. Foucault and Stanley, 1989סדרי גודל באספקת המים מהנילוס, ללא עליה בכמויות הסחף ) 3-2של

( נמצאו לראשונה עדויות ישירות לקורלציה שבין כמויות מים גבוהות 2992) .Krom et alבמחקרם של

טים יחסית נמוכות בזמני הצטברות של שכבות ספרופל. של הנילוס להסעת כמויות סדימנ

( נבדקו שלושה קידוחים מהחלק הדיסטאלי של דלתת הנילוס, אמנם 0988) Cheddadiבמחקרו של

, אולם משני המחקרים עולות מספר מגמות דומות95-99ברזולוציית דיגום נמוכה בהשוואה לגלעין

הינם גבוהים בתקופות קרחוניות ונמוכים Cheddadiביחס לנילוס: אחוזי הנבגים בעבודתו של

כן הצומח הטרופי, כמו גם בעבודה הנוכחית, מצומצם מבחינת הופעתו. -קרחוניות. כמו-ןבתקופות בי

אינם שומרים על חוקיות בהופעתם ביחס למחזורי האקלים. Cheddadiהגמאיים והדגניים במחקרו של

דלתת היה קרוב יותר ל 95-99גרמה לכך שגלעין הגלציאל, התיכון, שאפיינה את -ירידת מפלס הים

יעו על הכמות קרחוניות. אולם נראה כי שינויים במפלס הים לא השפ-תקופות הביןל בהשוואההנילוס

כן ניתן לשער שהשינויים במיקום הדלתא לא -(. על00לטות באזור הקידוח )איור היחסית של הדינופלג

כך למשל :לטותשונים, בהסתמך על מאספי הדינופלגהגיעו חוקרים היו משמעותיים. למסקנות דומות

Cheddadi (0988 ,)לא היו שינויים גדולים במיקום דלתת הנילוס באגן הלבנטיני בפלייסטוקן ש מצא

-במיקום שפך נהר הפו והים אדוגמגם באזורים מרוחקים יותר נצפו מגמות דומות, ל המאוחר;

(.Zonneveled, 1995ה ובהולוקן )גלציאצי-דהתקופת הב ,האדריאטי

:עולים עיקרי הדברים הבאיםלטות והדינופלגקבוצת הפלינומורפים הנילוטים ניתוח מ

ים גבוהים לכל אורך החתך מציינים כי נוכחות הגמאיים וצומח המים באופן רציף ובערכ

להגיע ויהקבוצה זו היתה עשהשנים האחרונות. אולם, 90,000הנילוס זרם ברציפות במהלך

גם ממקורות נוספים. הצומח הטרופי והאצות, המהווים גם אינדיקציה לשפיעת הנילוס,

משמעית -מופיעים בחתך באחוזים נמוכים ובאופן מקוטע. מכאן שרק הנבגים מהווים עדות חד

093

התיכון -מעידה על שפיעות רציפות לים 95-99לזרימת הנילוס: נוכחותם לכל אורכו של גלעין

ופת המחקר, אפילו בתקופות יבשות כגון שיא הגלציאל.במהלך תק

ערכים בינוניים עד גבוהים ובינוניים עד גמאיים אחוזיידי -קרחוניות מיוצגות על-תקופות בין

ת יותר של נבגים ושל קצבי סדימנטציה, המצביעים על זרימה של כמויות מים גדולונמוכים

כן גמאיים ו לשנבגים ונמוכה לשנפיצות גבוהה הגלציאל מאופיין בבנילוס. לעומת זאת מרבית

קרחונית -. המעבר מהאקלים הלח שאפיין את התקופה הביןת הסדימנטיםהשקעבעליה בקצבי

-II (75.5לגלציאל היבש היה ככל הנראה הדרגתי. תקופת מעבר זו מופיעה במהלכו של אזור

56.3kaשל הנבגים הדרגתיתליה נת בירידה הדרגתית של אחוזי הגמאיים, עי( והיא מאופי

וקצבי סדימנטציה בינוניים.

האצות, צמחי המים ובעיקר הנבגים מספקים מידע בנוגע לתנאי השימור של גרגרי האבקה

קרחוניות טיב השימור של הגרגרים היה גבוה ונוכחות הנבגים -בקרקעית הים: בתקופות בין

הזמן בו . בנוסף לזאת, במרבית ת הפוכותהיתה יחסית נמוכה בעוד הגלציאל התאפיין במגמו

,הנפיצות הנמוכה של הנבגים והאצות והנוכחות הגבוהה של צמחי המים ,צטברו ספרופליםה

מרמזת על קרקעית ים דלת עד חסרת חמצן. שינויים בכמות היחסית של הנבגים אם כן, עשויה

שימור להצביע על שינויים בכמויות המים בנילוס ובנוסף עשויה גם להעיד על טיב

הפלינומורפים ומידת החמצון בקרקעית הים.

לא חלו , מעידה שככל הנראה 95-99בערכים דומים לאורך גלעין לטות ופלגהדיננפיצותן של

.במהלך תקופת המחקר תת הנילוס,דלגדולים בתוואי שינויים

היבטים מרחביים –האגן הלבנטיני 1.1

השוואה בין דרום האגן לצפונו 1.1.1

(. 2aשימור הפלינומורפים היה לרוב גרוע ותכופות הם לא נשתמרו כלל )נספח (, 95-90ין הצפוני )בגלע

. בכל האנליזות הפלינולוגיות שבוצעו , השתמרו פלינומורפים(95-99מדרום האגן ) לעומת זאת בגלעין

קצבי אורגנים בשני הקידוחים, נובעים מכך שהים המרכיבשל שימורבדרגות ה ברוריםההבדלים ה

; קצב הסדימנטציה הממוצע בגלעין 8הסדימנטציה גבוהים יותר בדרום האגן בהשוואה לצפונו )איור

יתכן כי קצב הסדימנטציה המהיר בשולי (. 95-01בגלעין 5.8cm/kyr, לעומת 20.6cm/kyrהינו 95-09

כיבים בדרום האגן מתאימה יותר לשימורם של מר הביא לכך שסביבת קרקעית היםדלתת הנילוס

באופן דומה נמצא כי ערכי תכולת הפחמן האורגני גבוהים יותר בגלעין . אורגנים ובינהם פלינומורפים

(. 4)ר' איור ובעיקר בתקופות לא ספרופליות מדרום האגן בהשוואה לגלעין הצפוני

י: בעת במהלכם של אירועי הספרופל נמצא מגוון מינים מעט יותר גבוה בגלעין הדרומי בהשוואה לצפונ

. מגמה דומה בהתאמה, 5.6לעומת 6.4 -מגוון המינים חושב ערך ממוצע של S3הצטברות ספרופל

-95בגלעין 6.2לעומת 6.6נמצא ערך ממוצע של 95-99: בגלעין S1ספרופל צטברותקיימת גם במהלך ה

בקה ונבגים . יתכן כי ההבדלים בין האגנים נובעים מכך שדרום האגן הלבנטיני ניזון מגרגרי א90

בגלעין הצפוני ובעיקר ממוצא גיאוגרפי נרחב ומגוון יותר מבחינה אקלימית. כל הטקסונים שזוהו

094

. לעומת זאת מאספי הצומח מדרום האגן מכילים נצפו גם בגלעין הדרומי ,תיכוני-צומח של החבל היםה

כך למשל זוהו עצי ספורים, האופייניים לרוב לצומח מדברי ומדברי למחצה.אמנם גם גרגרי אבקה,

. באופן דומה, רק לאגן הדרומי הגיעו גרגרי אבקה ממוצא טרופי. העץ95-99רק בגלעין שיזף ו שיטה

Podocarpus ומשפחות טרופיות נוספות, לא זוהו כלל במאספי הצומח מצפון האגן. נבגים שהוסעו דרך

הים ובמגוון מינים גבוה בגלעין הנילוס מאזורי מוצאם )מזרח אפריקה המשוונית(, נמצאו בערכים גבו

הדרומי, בעוד שבקידוח הצפוני שכיחות הנבגים היתה מזערית. מגמת תפוצה דומה לזו של הנבגים

. , בשל מוצאם הזההנמצאה גם בקרב אצות המים המתוקים

, תקופת S3מהשוואת היחסים במאספי הצומח שזוהו בשני הקידוחים באותן תקופות הזמן )ספרופל

ביבשות המקיפות את צפון האגן אקליםציאציה ותחילת ההולוקן(, מצטיירת התמונה הבאה: הגל-הדה

ידי -מיוצגת עלהאגן . הלחות בצפון אזור הדרומיבהשוואה ל היה יותר לחהלבנטיני, בדומה להווה,

תיכוני, המחייב כמות -על השתרעות נרחבת של חורש ים ים, המצביעיםם גבוהיאלונים וזיתי יאחוז

ראויים לציון ערכי הזיתים .ללא תנאי קיפאון בשנים עוקבותמ"מ, 499קעים שנתית מינימלית של מש

תנאי אקלים המייצגים ,S3 (85.5-83ka)הגבוהים מאוד שזוהו בגלעין הצפוני במהלך הרבדת ספרופל

מויות וכ C3°-מ לא פחותותהטמפרטורות היו ככל הנראה זיתפי ה-באזור זה )עללחים וחמים יחסית

שזוהו בצפון אחרותה(, ביחס לתקופות Zohary, 1973; מ"מ לערך בממוצע שנתי 499המשקעים מעל

הבאים לידי באזור, התקיימו . מאספי צומח מדרום האגן מעידים כי תנאי אקלים יבשים יותר האגן

ורים באז גבוהים יותר ובנוכחות של עצים ועשבוניים הגדלים שרביטןו לענהלמשל בערכי ביטוי

.מדבריים ומדבריים למחצה

לטות בנפיצות בערכים בינוניים עד נמוכים ובאופן בלתי רציף בגלעין במחקר זה מתאפיינות הדינופלג

של קרבתו(. הבדלים אלו נובעים מ00גלעין הצפוני )איור מההדרומי, בעוד שהן נעדרות כמעט לחלוטין

לטות עולה ככל נוטריינטים )היצרנות של הדינופלגהלדלתת הנילוס, שם גבוהה יותר כמות 95-99גלעין

(. Zonneveled, 1995שכמויות הנוטריינטים בפני הים גבוהות יותר;

:כדלהלןניתן לסכם את ההבדלים בין דרום האגן הלבנטיני לצפונו על בסיס ממצאי הפולן

יב שימור כן ט-קצבי הסדימנטציה גבוהים יותר בדרום האגן בהשוואה לחלקו הצפוני ועל

לשחזר . הקצבים המהירים אפשרו בחלק הדרומי באופן משמעותי גבוההפלינומורפים

תוך זיהוי גם השנים האחרונות, 90,000-ברזולוציה גבוהה מאוד את המחזוריות האקלימית ב

שמשכם קצר. אקלימיים אירועיםשל

.תנאי הלחות בפרקי הזמן המשוחזרים היו גבוהים יותר בצפון האזור

ומאחר בשל הקרבה לנילוס ,95-90נימצא מגוון מינים גדול יותר מאשר בקידוח 95-99קידוח ב

והוא מקבל גרגרי אבקה ונבגים ממוצא גיאוגרפי נרחב ומגוון יותר מבחינה אקלימית.

גרגרי אבקה רבים וכן סדימנטים בדרום האגן הלבנטיני, הינם ממקור נילוטי. מרכיב זה הולך

.(4.5.2כלפי צפון ומערב האגן )ר' ופוחת באופן חד

פי ריכוזים גבוהים מאוד של פלינומורפים ובסדרי גודל -ספרופלים זוהו בשני הקידוחים על

דומים. זמני ההצטברות דומים, אולם משכם קצר יותר בגלעין הצפוני.

095

שחזור מקורות הסדימנטים 1.1.1

( כמו גם גרגרי האבקה, מספקים 0.3.3)ר' התיכון -הסדימנטים שבקרקעיתו של האגן המזרחי של הים

מידע בנוגע לתנאים הסביבתיים באזור בעבר ובהווה. הן הסדימנטים והן הפולן, מוסעים לאגן

הלבנטיני במספר אופנים. הבנת מכניזם ההפצה של גרגרי האבקה וניתוחו שופך אור אודות מוצא

סעה איאולית:ידי המים והן בה-ן עלה אהסדימנטים. הללו יכולים להינש

:הסעה פלוביאלית

גרגרי אבקה הנמצאים בסביבה מימית כגון נהרות, אגמים ביצות וכיוצא בזה מתנהגים באופן דומה

באגן (.Jarzen and Nichols, 1996) 1.5-ל 1.4לסדימנטים סילטים. משקל הכבידה של פולן נע בין

התיכון יתכנו שני מקורות פלוביאלים:-המזרחי של הים

–)לדוגמא זה ניזון משלושה מקורות עיקריים: הנילוס הלבן, הכחול ואטברהנהר –וס הניל .א

Adamson et al., 1980) מניתוח נתוני קבוצת הצומח ממוצא נילוטי לא ניתן לקבוע את .

Van) היחסים בין שלושת המקורות, בשל הכיסוי הצמחי הדומה )טרופי( באזורי מוצא הנילוס

Chi-Bonnardel, 1973). ,של קבוצת הפלינומורפים אולם הנוכחות לכל אורכו של החתך

, מעידה כאמור על זרימה (29איור -גמאיים, צמחי מים, צומח טרופי, נבגים ואצות הנילוטים )

גם ש ,מכאן .השנים האחרונות 90,000התיכון במהלך -םשל הנילוס למזרח הי רצופה

בעבודתם של גן הלבנטיני בפרק זמן זה. לדרום הא הוסעו באופן סדיר נילוטיםהסדימנטים ה

Venkatarathnam and Ryan (1971כמו גם במחקרם של ,) Krom et al. (1999a, 1999b,) נמצא כי

ושכיחותם במזרח האגןא של הנילוס הסדימנטים ממקור נילוטי נפוצים בעיקר באזור הדלת

ידי מיפוי גרגרי האבקה -עללהנחה זו חיזוק נמצא תהנוכחי עבודהכלפי צפון ומערב. ב קטנה

ממוצא נילוטי בקרב המאספים, בקידוח רבים אובחנו גרגרים 95-99הנילוטים: בעוד שבגלעין

זה. מקורזוהו גרגרי אבקה בודדים בלבד מ 95-990מערבית לקידוח -אשר ממוקם צפונית 95-90

רמי הים קטנה ידי ז-ההבדלים בין הגלעינים נובעים מכך שיכולת הסעת חומרים מהנילוס על

ככל שמצפינים. תמונה דומה מצטיירת ממחקרים פלינולוגים מהאזור: נמצא שנוכחות

כן -כמו .(Rossignol-Strick, 1972) הגמאיים באגן המזרחי קטנה ככל שגדל המרחק מהנילוס

ידי הנילוס חופפת את תפוצת הסדימנטים הנילוטים ואינה -נמצא שתפוצת הפולן המוסע על

(. Rossignol-Strick et al., 1982לתחומי השקעת הסדימנטים )נרחבת מעבר

-למזרח היםנחלים נוספים )פרט לנילוס( שזורמים נהרות והמקור הפלוביאלי השני הינו מ .ב

מאחר וכמויות (. Chester et al., 1977; Stanley et al., 1997; Sandler and Herut, 2000) התיכון

, הרי שאמצעי הלבנטיני עולה כלפי צפון האגן וביאליםמקורות פלידי -המים המוסעות על

קשה להעריך כמותית את התרומה של גרגרי האבקה . 95-90הסעה זה דומיננטי יותר בגלעין

התיכון -בהובלה פלוביאלית זו, מאחר והגרגרים שמוצאם הגיאוגרפי מצפון האגן, מובלים לים

חלים באזור מצומצם יחסית ושפיעתם גם באמצעות הסעה איאולית. אולם, מכיוון שמספר הנ

זניח באופן יחסי. זההרי שאמצעי תובלה ,אינה גבוהה במיוחד

:הסעה איאולית

המובילות את גרגרי האבקה שמקורם באזורי חבל הצומח מזרחיות-וצפון מזרחיותרוחות .א

קרה או שרשרות ההרים הסמוכות שמצפון ומזרח האגן(. במ\תיכוני )אזורי מישור החוף ו-הים

096

עד להגעתם לים. עם –ידי הרוח, לרוב לטווח קצר -זה מוסעים גרגרי האבקה בתחילה על

הגעתם לפני המים, התנהלותם דומה לאלמנטים פלגיים. הפצתם תלויה במרחק מהחוף, בעונת

השנה, בכיווני הרוחות ועוצמתן ובזרמי הים. בשל אחוזי הכיסוי הצמחי הגבוה יחסית ותכסית

, לעומת הפולן תיכוני אינן גבוהות-ר, כמויות הסדימנטים שמוצאם בחבל היםפני השטח באזו

. שמקורו בחבל זה ומיוצג באחוזים גבוהים בעיקר בגלעין הצפוני

הסדימנטים האיאולים מגיעים לאגן המזרחי בעיקר -רוחות שמקורן במדבריות סהרה וערב .ב

( Yaalon and Ganor, 1979; Ganor and Foner, 1996חוצות את האזור )הבסופות אבק

Venkatarathnam and Ryan, 1971; Krom etהאגן הלבנטיני ) גדלה כלפי צפון ומערב םתפרוסתו

al., 1999a, 1999b) . בעוד שבמרכז ובמערב האגן הלבנטיני מקור החומרים האיאולים במרכז

כוללים גם את (, בחלקים המזרחים ביותר של האגן )הChester et al., 1977ומזרח הסהרה )

(. Krom et al., 1999aישראל(, מסלול הסעת הסדימנטים עובר מעל מדבריות ערב וסיני )

( בבחינת מקורות גרגרי האבקה בסופות אבק 0975) ,.Horowitz et alממצאים דומים מצאו

ידי הרוח בקידוח הצפוני, -שמוצאן בצפון אפריקה. מכאן ניתן לשער שגרגרי האבקה שהובלו על

רם במרכז ומזרח הסהרה, בעוד שהקידוח הדרומי מתאפיין בהסעה איאולית שמוצאה מקו

סופות אבק אלה אופייניות לעונות החורף והאביב בדרום ישראל במדבריות מצרים וערב.

ובצפון מצרים, בעוד שבאזורים צפוניים יותר בלבנט סופות האבק מוגבלות לעונת האביב

(Kutiel and Furman, 2003.) נה דומה מצטיירת מעבודתו של תמוBox et al. (2007 ,) בנוגע

התיכון. מחקרו מתבסס -במדבר סהרה, המגיע לאזור המזרח לכמויות ופיזור האבק שמקורו

87על ניתוח איזוטופים של סטרונציום )Sr/

86Sr אישוש . השנים אחרונות 25,000( במהלך

צומח במרחבי מדבריות אלה דומה הההבדלים הגיאוגרפים במוצא הפולן אינו אפשרי מאחר ו

כך למשל מופצים גם בני משפחת הסלקיים, המופיעים בשכיחות גבוהה מאוד בשני (. 5)איור

אפריקה ומדבריות סיני וערב. -באזורים הערבתיים והמדבריים של צפוןומוצאם הגלעינים

הוות מדד בלעדי אולם, מאחר והסלקיים גדלים גם בבתי גידול נוספים באזור, אין הם יכולים ל

לנתח חלקו של גורם הובלה זה.

מכניזם ההפצה של גרגרי האבקה כך ש-על מצביע דרום האגן הלבנטינימהמאספים הפלינולוגים ניתוח

באזור בלה הנילוטית מהווה נדבך מרכזיכשההו בסס על שילובם של כל גורמי ההסעהוהסדימנטים מת

תיכוני -מורכב ברובו מצומח שמקורו בחבל הים ון האגןפקטרום הפלינולוגי בצפלעומת זאת, הס. זה

קשה להעריך במדויק בכל אחד מהאזורים את ומיעוטו מצומח האופייני לאזורים מדבריים וערבתיים.

התרומה היחסית של כל גורם תובלה, מה גם שקיימת חפיפה במוצאם של גרגרי האבקה הן בזמן והן

גרי אבקה וסדימנטים בדרום האגן הלבנטיני נתרמים באופן גריחד עם זאת ברור מהמחקר כי במרחב.

ידי הנילוס ושהגעתם של חומרים נילוטים הולכת ופוחתת באופן משמעותי כלפי צפון ומערב -ניכר על

ידי רוחות מהגזרה המזרחית -הן על –גרגרי אבקה הובלו לדרום האגן גם בהסעה איאולית . האגן

אבק שמוצאן במדבר הערבי. מקור הפולן בגלעין הצפוני הוא מזרחית והן באמצעות סופות -והצפון

סופות אבק באמצעות מזרחית ומיעוטו -ידי רוחות מהגזרה המזרחית והצפון-בעיקר מנשיאה על

.התיכון-וביאלית מנחלים ממזרח היםהסעה פלוב שמוצאן במדבר סהרה

097

פלינולוגיה וסמנים אקלימיים נוספים 1.6

על בוצעו ,, אשר בו, בנוסף לאנליזות הפלינולוגיותנרחב פרויקטחלק ממור כאהעבודה הנוכחית הינה

תיארוך בניית עקומה איזוטופית של פורמיניפרים פלנקטונים, הבדיקות הבאות: י המחקרקידוח

פורמיניפרים ההרכב האיזוטופי וטמפרטורות פני הים )לפי הרכבים איזוטופיים של שחזורמפורט,

פחמן האורגנינוכחות והרכב ה פורמיניפרים(. בנוסף נבדקווהגדרת מאספי ה פלנקטונים, אלקנונים

. פי ההרכב האיזוטופי של סטרונציום-ונבחן מוצא הסדימנטים על בסדימנטים כדי לקבוע את מקורם

ותמשלימ ןבו ההאופן בחינת תוך המחקר לעיל לשיטה הפלינולוגית,שיטות בפרק זה יבחן הקשר בין

. ןביניה ליםו וההבדאת ז וז

ההרכב האיזוטופי של חמצן שחזורבניית העקומות האיזוטופיות של קידוחי המחקר התבססה על

(δ18

Oיפר הפלנקטוני פורמינ( בG. ruber (Bar-Matthews et al., 2005; Shriki, 2005 .) תיארוך הרקורד

δהתאמה בין ערכי ידי -עלנעשה ניםהאיזוטופי של הגלעי18


O המייצגים את

המתוארך ברזולוציה גבוהה לפי שיטת (,3-ו 2)איורים הרקורד היבשתי של ספלאוטמים ממערת שורק

-U-Th ;Bar- Matthews et al., 1997, 1999, 2000, 2003a; Ayalon et al., 2002; Bar) תוריום-אורניום

Matthews and Ayalon, 2003.)

Ο- בין העקומות האיזוטופיות של חמצן נערכה השוואה 20באיור 18

δ ופחמן - C03

δ הרקורד של

אלוןשל ה: העקומות 95-99, לממצאים הפלינולוגיים מגלעין היבשתי של ספלאוטמים ממערת שורק

יובש, בהתאמה, העקומות של ריכוזי הפלינומורפים \המייצגות מחזורים של לחות לענהוה המצוי

Οערכי השילוב בין את ותכולת הפחמן האורגני.18

δ ו-C03

δ שליליים יותר מפרשיםBar-Matthews et al.

יוצא מהכלל כמייצגים תנאי אקלים לחים יחסית. ,Bar-Matthews and Ayalon (2993)-( ו20000997 ,)

Οהוא השילוב בין 18

δ ו שלילי-C03

δ 7.0-ל 9.4 חיובי בתקופה שביןka ,המקבילה להצטברות ספרופל S1.

Cזה לדעתם נובע מתקופה שיטפונית בה הערך של שילוב 03

δ אור מקורו בעיקר בסיגנל אטמוספרי. ל

.S3עוצמת הגשמים היתה חזקה יותר בהשוואה לספרופל S1ספרופל זאת טוענים המחברים כי במהלך

098

I

II

IVa

III

IVb

IVc

Va

Vb

80

70

60

50

40

30

20

10

0

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000

Palynomorphs concen./g sediment

5

MIS

Age (ka)

0 0.5 1 1.5 2

Total organiccarbon (%wt.)

0 10 20 30 40 50

%Quercuscalliprinos type

0 10 20 30 40 50

% Artemisia

-6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB)Soreq

4

3

2

1

Pollen zones

חם

ולח

קר

ויבשלח חםיבש

ולח

קר

ויבש

Age (ka)

S3

S1

I

II

IVa

III

IVb

IVc

Va

Vb

80

70

60

50

40

30

20

10

0

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000


5

MIS

Age (ka)

0 0.5 1 1.5 2


0 10 20 30 40 50


0 10 20 30 40 50

% Artemisia

-6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB)Soreq

4

3

2

1

Pollen zones

חם

ולח

קר

ויבשלח חםיבש

ולח

קר

ויבש

Age (ka)

I

II

IVa

III

IVb

IVc

Va

Vb

80

70

60

50

40

30

20

10

0

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000


5

MIS

Age (ka)

0 0.5 1 1.5 2


0 10 20 30 40 50


0 10 20 30 40 50

% Artemisia

-6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB)Soreq

4

3

2

1

Pollen zones

I

II

IVa

III

IVb

IVc

Va

Vb

80

70

60

50

40

30

20

10

0

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000


5

MIS

Age (ka)

0 0.5 1 1.5 2


0 10 20 30 40 50


0 10 20 30 40 50

% Artemisia

-6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB)Soreq

4

3

2

1

Pollen zones

I

II

IVa

III

IVb

IVc

Va

Vb

80

70

60

50

40

30

20

10

0

80

70

60

50

40

30

20

10

0

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000


5

MIS

-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB)Soreq

0 100000 200000


5

MIS

Age (ka)Age (ka)

0 0.5 1 1.5 2


0 0.5 1 1.5 2


0 10 20 30 40 50


0 10 20 30 40 50


0 10 20 30 40 50

% Artemisia

0 10 20 30 40 50

% Artemisia

-6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB)Soreq

4

3

2

1

Pollen zones

חם

ולח

קר

ויבשחם

ולח

קר

ויבשלחלח חםיבשיבש

ולח

קר

ויבשחם

ולח

קר

ויבש

Age (ka)

S3

S1

δ) םהאיזוטופי ים: השוואת הרקורד20יור א18

O ו-C13

δ ) ן אלות הועם עקומשל משקעי מערת שורקגלעין –(, ריכוזי הפלינומורפים ותכולת הפחמן האורגני Artemisia) לענהה( Quercus calliprinos) המצוי

95-99 .S1-ו S3ספרופל הצטברותהערה: האזורים המוצללים חופפים את מועדי

עולה כי מתקיים מתאם גבוה בין 20מהשוואת הרקורדים האיזוטופים והסמנים הפלינולוגים שבאיור

מופיעים כבתמונת ראי לרקורדים אלו. ערכי לענה, בעוד אחוזי היותלעקומות האיזוטופאלון אחוזי ה

Ο18

δ ,C13

δ גבוהים ואחוזי אלונים נמוכים נמצאו במהלך הגלציאל האחרון. לעומת זאת, בחלק לענהו

קיימת גלציאציה ובהולוקן מת-(, בתקופת הדהMIS-5aקרחונית הקודמת )-העליון של התקופה הבין

ההרכב S1בספרופל נמוכים ואחוזי אלונים גבוהים(. לענהו של חמצן איזוטופיםמגמה הפוכה )ערכי

המעברים בין התקופות השונות האיזוטופי החיובי של הפחמן סוטה מתמונה זו לאור ההסבר לעיל.

Ο. ערכי הדרגתייםלרוב 18

δ נמצאו אחוזי הנמוכים ביותר נמצאו בעת הצטברות שכבות הספרופל, אז גם

( מציגות באופן הברור ביותר אלון מצויחמצן ואיזוטופים של אלונים גבוהים. שתי עקומות אלה )

שינויים בלחות.

5a-MIS

-86.0-75.5ka (MIS - קרחונית הקודמת-העליון של התקופה הביןעולה שחלקה 20מהעקומות שבאיור

5a אזור ,I ,) מתחיל עם ספרופלS385.9-ידי שיאים בריכוזי הפלינומורפים ב-עלמזוהה בברור , ה-

099

83.0ka85.9-84.5תכולת הפחמן האורגני משך האירוע קצר יותר: פי-. עלka אירוע ההצטברות .

גבוהים יחסית וערכי איזוטופים נמוכים המעידים על לחות גבוהה במהלך אלון התאפיין בערכי

לפי ) 17.9°Cהיתה S3ספרופל קופת ( המחושבת לתSSTטמפרטורת מי הים העליונים ) ההרבדה.

(, בשיטת חישוב 2993) Kolosovskyידי -טמפרטורה דומה חושבה על .(Emeis et al.,2003 -אלקנונים

בערכים בינוניים יחסית מופיעה לענההוכלפי גג המקטע בהדרגתיות יורדים אלוןערכי ה. 18.7°Cזהה:

-לים באזור היה ככל הנראה מתון )בין אקלים ים; האקבתקופה זה חלה התייבשות יחסיתמעידה כי ו

תיכוני לאקלים יבשתי יבש(.

תקופת הגלציאל

הממצאים הפלינולוגים מצביעים כי המעבר לגלציאל, התרחש ככל הנראה באופן הדרגתי. התקופה

ענהלבעליה הדרגתית בנפיצות ה ( ומתאפיינת75.5-56.3ka) IIידי אזור -מיוצגת ברקורד הפלינולוגי על

המעידה על התייבשות. כן נמצאה התמעטות הדרגתית של גמאיים, המייצגים ירידה בכמויות המים

ידי הנילוס לאגן הלבנטיני. קצבי סדימנטציה בינוניים, עם עליה כלפי גג התקופה -המוזרמות על

גוון המינים (. באופן דומה, גם מ29-ו 8איורים ו 4.4מצביעים גם על ירידה בעוצמת שפיעת הנילוס )ר'

(. ההרכב האיזוטופי של החמצן בתקופת מעבר זו גבוה יותר 02מצטמצם בהדרגתיות באזור זה )ר' איור

ובהרכב האיזוטופי של החמצן לענההעליה ההדרגתית בערכי ה ;MIS-5aבהשוואה לערכים במהלך

ים בערכים נמוכים מעידים על התייבשות הדרגתית לעומת זאת ערכי האלונים יורדים באופן חד ומופיע

ובהרכב האיזוטופי וירידה לענהלכל אורך המקטע המייצג את הגלציאל. שילוב של עליה הדרגתית ב

חדה באלונים ניתן להסביר בכך שהתקופה לא היתה מאוד יבשה, אולם לא התקיים סף המשקעים

, בחלקים נרחבים באגן הלבנטיני.המצוי אלוןמ"מ הדרוש ל 499המינימלי של

ערכי עם נמוכים אלוןאחוזי וקור: יובשבתנאים של התאפיין 16.2ka-ל 56.3כו של הגלציאל בין המש

יחד עם זאת . השנים האחרונות 990999הרכב האיזוטופי של חמצן החיובי ביותר במהלך ו גבוהים לענה

םיניייפזוהו תנודות משנה המעידות כי התנאים בגלציאל לא היו אחידים. בנוסף לקור וליובש האו

לתקופה, שררו מקטעי זמן בהם תנאי האקלים היו מעט יותר לחים וככל הנראה גם קרים יותר. בין

( נמצאו אחוזי אלונים מעט יותר גבוהים ביחס למקטע הקודם והם מעידים על III)אזור 43.5ka-ל 56.3

, השינויים נוכחות הגבוהה של ארזים מייצגת התקררות בפרק זמן זה. בנוסףהתלחלחות קלה. ה

. כך למשל, נפיצות גבוהה של חוסר יציבות אקלימיתמעידים על התכופים בהופעת כל עקומות הצומח

Ο-ו לענהאלונים יחד עם ערכי 18

δ 54.3-ל 56.0~נמוכים ביןka.יש , מייצגים אירוע לח במהלך הגלציאל

רקי זמן קצרים ושינויים לציין כי לא תמיד נמצאה קורלציה בין שינויים בהרכבים איזוטופים על פ

הצומח. חוסר המתאם עשוי להעיד על זמן תגובה שונה של הפלורה לשינויים קלים בכמות פיבמאס

. בנוסף לתנודתיות הרבה , ביחס לאיזוטופיםאו רזולוציית מדגם שונה\המשקעים והטמפרטורות ו

)ר' 95-99הים ביותר בגלעין קצבי הסדימנטציה הגבו(, חושבו בו 56.3-43.5ka) המאפיינת מקטע זמן זה

( היה יבש מאוד וקר 27.1-16.2ka( ובעיקר חלקו העליון )IVאזור (. המשכו של הגלציאל )8איור

Ο-הנמוכים ביותר בחתך וערכי ה אלוןוהתאפיין באחוזי ה18

δ וה-C03

δ הגבוהים ביותר. באופן דומה

, IV (~60-19ka)-ו IIIאת אזורים כי פרק הזמן החופף ,Bar-Matthews and Ayalon (2993)מצאו

משרע הטמפרטורות נע פי ממצאי מערת שורק במגמה כללית של התקררות והתייבשות:-התאפיין על

009

אולם למרות המגמה הכללית זוהו מ"מ. 550-200-וכמות המשקעים השנתית היתה C09°-ל 07 בין

דומה לממצא ב. Dansgaard-Oeschger (D-O)אירועי מחזורי אקלים שמשכם קצר, עם קשר ל

כי תנאי האקלים בגלציאל לא היו אחידים. , מחזורים אלה , מעידיםהפלינולוגי

כוללים מספר פרקי זמן בהם נמצאו ערכי מינימום עבור כלל העצים ובעיקר האלונים IV-ו IIIאזורים

שות מרמזים על ירידה חדה בכמויות המשקעים הזמינות. יתכן כי שיאי ההתייב צביעיםהמצויים, המ

,לפי התיאוריה המקובלתהתיכון. -( על מזרח היםHeinrich, 1988) על השפעתם של אירועי היינריך

.(0.2.0ר' גם ; Bond and Lotti, 1995) D-Oבסופם של חלק מאירועי הקירור של חלו היינריך אירועי

י היינריך כשכבות בעלות ברקורדים סדימנטריים מצפון האוקיינוס האטלנטי, באים לידי ביטוי אירוע

שכבות לא נצפו התיכון -(. בים Ice Rafted Debris ;Bond et al., 1993) IRD אחוז גבוה של משקעי

.(Bartov et al., 2003כלל אטמוספרית )-היא בדרךהשפעתם ו IRD (Martrat et al., 2004)המכילות

Shriki (2005 מצא בגלעין )ידי מציאת -ריך על צפון האגן הלבנטיני עלרמזים להשפעת אירועי היינ 95-90

δמתאם בין ערכים מירביים של 18

O (יפר הפלנקטוני פורמינבG. ruber)למועדי הופעת שכבות ה ,-IRD .

אירועים קיצוניים זיהוי לפינמצאו התיכון -מזרח היםבלהשפעת אירועי היינריך עדויות נוספות

( מצאו התאמה בין אירועי אקלים קר עם ערכי 1999, 2000) .Bar-Matthews et al ברקורדים יבשתיים:

δ18

O לגילי אירועי היינריך , אוטמיםמירביים בספלH1 ,H2 ו-H5. Bartov et al. (2003 )טוענים ,

)טבלה שמפלסים נמוכים באגם הליסאן קשורים לתנאי אקלים יבשים שהתקיימו בזמן אירועי היינריך

9.)

השוואת גילים –: אירועי היינריך 9טבלה

מקור ומיקום

אירוע היינריך

ka -מקורב גיל

Bond et al.,

1999 - גלעינים מצפון

האוקינוס האטלנטי

Vidal et al.,

1999 – גלעינים

מצפון ודרום האוקינוס האטלנטי

Hemming,

2004 – גלעינים מצפון

האוקינוס האטלנטי

Cacho et al.,

גלעין – 1999-ממערב הים

התיכון

Bar-

Matthews et

al., 1999 – -מזרח היםהתיכון:

מערת שורק

Shriki,

2005 *- -מזרח הים

התיכון: גלעין 95-90

Bartov et al.,

מזרח – 2003התיכון: -הים

אגם הליסאן

-עבודה זו** -מזרח הים

התיכון: גלעין 95-99

H1 ~16 04 16.8 05.2 06.5 06.4 06

H2 ~24 22 24 23.4 25 22.5 23.8 26.6-22.4

H3 ~30 ~31 39.0 28.8 39 30.1

H4 ~39 35 38 38.8 39.4 38 37.4-35.2

H5 ~46 45 45 45.9 46 46.4 46.5 47.2-43.0

H6 ~66 ~60 69.6-59.4

ליאואקלימיות לקידוחים אמהקבלה של עדויות פ . שאר הגילים משוערים04ידי פחמן -וארכים עלמת H2-ו H1: ותהער . Bar-Matthews and Almogi-Labin, unpublished data ידי-עודכנו על Shriki(2005) . * התאריכים של (GISP2מגרינלנד )

** הגילים מייצגים את גבולות האירוע.

(. בעבודה זו 9)טבלה שונה במקצת במחקרים השונים , (H1-H6)היינריך ששת אירועי תיארוכם של

לגילי אירועי , 95-99נמצא מתאם בין פרקי זמן שהתאפיינו בערכי עצים ואלונים מינימלים לאורך גלעין

לא זוהה בחלק מהמחקרים בשל אורכם של הרקורדים, (H6האירוע המוקדם ביותר ) .H2-H6היינריך

המופיע בחלקו העליון של ,60.6-59.4kaנמצאו ערכי עצים ואלונים נמוכים בפרק הזמן אולם בעבודה זו

000

התמונה פחות ברורה מאחר ,H5אירוע , הקורלטיבי ל47.2-43.1kaיש לציין גם שבמקטע הזמן .II אזור

ואלונים מינימלים, נמצאו גם מאספי צומח שהתאפיינו באחוזי עצים גבוהים. APבנוסף לערכי ו

-במחקר זה הם מזוהים עלש בעוד ,(Heinrich, 1988)ועי היינריך מייצגים אפיזודות קור קיצוניות איר

דות קור ידועות המיוצגות ונפיצות העצים המייצגת התייבשות. מתאם בין אפיזידי ירידה חדה ב

ור ( ואירוע הקירGenty et al., 2006) Younger Dryas-ידי יובש נמצא גם באירוע ה-במחקר זה על

קירור זוהו ברקורד הפלינולוגי באמצעות ה. שני אירועי 8.2ka (Bond et al., 1997)שהתרחש סביב

קורלציה זו מחזקת את הקשר שתנאי אקלים קרים המעידים על התייבשות נכרת. לענהשיאים בערכי ה

Bölling/Alleröd -באזורינו מאופיינים גם ביובש. לעומת זאת נמצא כי אירועי חימום ידועים כגון ה

(Stuiver et al., 1995), ידי עליה באחוזי העצים המייצגת עליה בלחות -על בעקומות הפולןמזוהים

לחים.לתנאים את הקשר בין תנאי אקלים חמים ולפיכך מחזקים

שיא של והם מקבילים לאירוע ההתייבשות 18.8ka-בנמוכים מאוד נמצאו גם מצוי אלוןו APערכי

פני הים טמפרטורת גלעיני המחקר הנוכחיבמועד זה גם חושבה ב. LGM-ה –חרונה תקופת הקרח הא

טמפרטורה .(Kolosovsky, 2003-לפי אלקנונים )10°C –השנים האחרונות 990999-הנמוכה ביותר ב

,.McGarry et al -)לפי אינקלוזיות נוזליות 8°C -משקעי מערת שורק אנליזות על גם ב נמצאהמינימלית

מקטע (. הIVc)אזור 27.1-16.2ka(. התקופה היבשה ביותר ברקורד הפלינולוגי מופיעה בפרק הזמן 2004

, המעידים על תנאי לענהוהגבוהה ביותר של ה המצוי אלוןמתאפיין בנפיצות הנמוכה ביותר של ה

δאקלים יבשים מאוד לאורכה של התקופה. הערכים המירביים של 18

O שנמצאו במשקעי מערת שורק

(Bar-Matthews et al., 1997, 2003b, 2005 )95-90 ובגלעין (של G. ruber) מעידים גם הם כי תקופה זו ,

השנים האחרונות. הטמפרטורות היבשתיות המשוחזרות 990999הינה היבשה והקרה ביותר במהלך

גם הליסאן משחזור מפלסי א .(McGarry et al., 2004 -)משקעי מערת שורק 11°C-ל 8לתקופה נעות בין

(Bartov et al., 2002, 2003) ,אזור-עולה מגמה הפוכה: בפרק הזמן החופף את תתIVc מגיעים מפלסי

. אחד ההסברים להבדלים בין העבודות נובע מכך 25ka-ל 26~האגם לערכים מקסימילים ובמיוחד בין

האבסולוטית כמות המים קצב ההתאיידות ירד ומכאן ששהטמפרטורות ככל הנראה היו נמוכות,

(.Bar-Matthews et al., 1997, 2003b; Vaks, 2006המפלס היה גבוה )שהגיעה לאגם הליסאן לא פחתה ו

: גלציאציה-תקופת הדה

-החלה מגמת העליה בלחות המציינת את סופו של הגלציאל האחרון ותחילת הדה 16.2ka סביב

ובירידת אלוןה משמעותית של אחוזי ה(. השינוי החד מתבטא בעלי20ר איור – Vaגלציאציה )אזור

-אירוע הל ומקבילה. בהמשך אף גוברת מגמת העליה בלחות לענהוה האיזוטופיםערכי

Bölling/Alleröd. אלוןהמלווה בירידה מסוימת באחוזי ה לענהעליה חדה בערכי ה ישנה יומיד לאחר

Οערכי ב הועליי18

δ , פי ההרכב -)עלוההתקררות ולן( פי הפ-)עלהמייצגים ככל הנראה את ההתייבשות

ערכי על , Shriki (2005)מצאיו של ממ מקבלים חיזוק נתונים אלה . Younger Dryas-של ההאיזוטופי(

Ο18

δ וממצאי ההרכב האיזוטופי של משקעי מערת שורק 95-90בגלעין גבוהים (Bar-Matthews et al.,

1997, 2003b.)

002

ההולוקן תקופת

Ο-ה לענהובירידה חדה בערכי ה אלוןפיינת בעליה באחוזי הראשית התקופה מתא18

δ 3-והC1

δ,

ידי שיאים -מזוהה בברור על S1ספרופל (. 20; איור Vb)תחילת אזור המייצגים עליה בולטת בלחות

הגבוהה פי תכולת הפחמן האורגני -, עלS3. באופן דומה לספרופל 9.9-7.2ka בין בריכוזי הפלינומורפים

. אירוע ההצטברות התאפיין באחוז גבוה של עצי 9.3-7.2ka -מעט קצר יותר S1ספרופל הצטברותמשך

תיכוני ובעיקר של אלונים וזיתים. האחרונים מעידים כי בנוסף לעליה בלחות הזמינה -החורש הים

בראשית (. הטמפרטורות המחושבות לאזור 20-ו 007 06לצמחים היתה גם התחממות )ר' איורים

. טמפרטורת מי (McGarry et al., 2004 - לפי אינקלוזיות נוזליות) 17°C-ל 04נעו בין ( 10-8ka) התקופה

. טמפרטורה (Emeis et al.,2003 -לפי אלקנונים ) 18.8°C( המחושבת לתקופה היתה SSTהים העליונים )

וערות כמויות המשקעים המש .( בשיטת חישוב זהה2993) Kolosovskyידי -חושבה על 19.8°Cדומה של

Bar-Matthews et al., 2003b; Bar-Matthews; 22)איור סמך משקעי מערת שורק -לראשית ההולוקן על

and Ayalon, 2004) ממצאים דומים עולים מ"מ. 00999-גבוהות מאוד ומגיעות בשיאן עד למעלה מ

-Frumkin and Elitzur, 2002; Enzel et al., 2003; Bookman-Kenהמלח בהולוקן )-משחזור מפלסי ים

Tor et al., 2004; Migowski, 2006( וממערת המלח שבסדום )Frumkin et al., 1991פי עבודות אלה -(. על

( נמצאו עדויות ללחות גבוהה מאוד ובהמשך התקופה זוהו מספר תנודות 10-8ka~בראשית ההולוקן )

המייצגות מחזורים של התלחלחות והתייבשות.

0

200

400

600

800

1000

1200

1400

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

Age (ka)

mm

ra

infa

ll

פי משקעי מערת שורק -ים שנתיות משוערות על: כמויות משקע22איור Bar-Matthews & Ayalon 2004 פי-מקור: מעובד על

כך שתנאי האקלים בעת -על, מצביעות 22-ו 20התנודות בעקומות השונות המופיעות באיורים

לענהשיא באחוזי ה מופיע, 8.2ka-ספרופל בהבמהלך הצטברות , לא היו אחידים.S1 ספרופלהצטברות

)הערך הגבוה ביותר שתועד בהולוקן(, המייצג תנאי אקלים האופייניים ליובש. במקביל נמצאה גם

003

גם אוורור קצר מועד של קרקעית 95-99. במועד זה זוהה בגלעין אלון המצויירידה מסוימת באחוזי ה

ודתית של נקידי ירידה בריכוזי הפלינומורפים והפחמן האורגני. הופעתם ה-הים האנוקסית, המיוצג על

גם יש ביטוי הנוכחי לאירוע(. Avnaim-Katav, 2005יים, תומכת בממצא זה )מאספי פורמיניפרה בנת

ושל גלעין (Bar-Matthews et al., 1997, 1999, 2003bמערת שורק )משקעי של ברקורדים האיזוטופיים

95-90 (Shriki, 2005 ,)שינוי חד בערכי באמצעות C03

δה קצרה של קירור במהלך , המעידים על אפיזוד

ההולוקן העליון הלח והחם יחסית.

השנים 990999-ההולוקן על סמך הממצאים הפלינולוגיים מאופיין לכל אורכו כתקופה הלחה ביותר ב

האחרונות. למרות זאת נראה כי ההולוקן המאוחר היה יבש מעט ביחס להולוקן המוקדם, וזאת אף

גבוהים יותר בחלקה השני של התקופה. אולם מספר ממצאים הם מעט המצוי אלוןשהאחוזים של ה

פלינולוגים נוספים מצביעים על התייבשות מסוימת: נמצאה ירידה קלה באחוזי הזיתים ושאר עצי

תיכוני ירוקי העד, המייצגים ירידה בכמויות המים הזמינות לצמח ובמקביל ישנה עליה -החורש הים

Ο(. עליה בערכי 20-ו 06י יובש )איורים האופיינית לתנא לענהקלה בנפיצות ה18

δ ו-C13

δ ממערת שורק

התייבשות.מגמת המעידה על גם היא ל ההולוקן שבחלקו המאוחר

מספר תנודות זוהו בחלק הצעיר של המקטע ההולוקני: הירידה החדה באחוזי האלונים בסביבות

ייצגת ירידה בלחות. גם מאספי שלוותה בעליה בערכים האיזוטופים, מ ,(5.3ka~) הולוקןמחצית ה

בשני חלקי האגן הלבנטיני הסביבה היתה 5kaהפורמיניפרים מקידוחי המחקר מעידים שסביב

ארכיאולוגים (.Avnaim-Katav, 2005אוליגוטרופית, בלתי יציבה, עם משטר אקלימי יבש יותר )

.IIתקופת הברונזה המוקדמת ( כראשית תהליך העיור, שהחל ב3,300bc -קרי ,5.3kaמציינים גיל זה )

לאורך החתך, שיחד עם לענהבמועד זה נמצא הערך הנמוך ביותר של ה - 1.4ka-תנודה נוספת נמצאה ב

מצביעים על עליה בלחות; למרות זאת, נתוני האיזוטופים הגבוהים מורים ,אלון המצוינפיצות העליה ב

מתאם זה. גם סיומן של שתי העקומות . לא נמצא הסבר מיוחד לחוסר דווקא על התייבשות מסוימת

-ידי האלונים, לעומת עליה יחסית בלחות -ירידה חדה בלחות המיוצגת על - מנוגדותמצביע על מגמות

95-99קידוח נובע במקרה זה מכך שחלקו העליון של העדר הקורלציהבהסתמך על ערכי האיזוטופים.

אינה תהאיזוטופי העקומרופוגניות, בעוד שהבשל השפעות אנת אינו מייצג את הצומח הטבעי באזור

סובלת מבעיה זו.

(. בראשית 20ותכולת הפחמן האורגני גבוהים יחסית במהלך ההולוקן )איור ריכוזי הפלינומורפים

ריכוזי מחצית השנייה של ההולוקן . אולם, גם בS1לאירוע ספרופל התקופה נקשרים הערכים הגבוהים

ערכים לעיתים לעליה של שני סדרי גודל בהשוואה ל הממוצע )מגיעיםגבוהים מפלינומורפים רבים

בחלק ם הגבוהים נעוץ בכך שמדובר בדגימות יתכן כי ההסבר לריכוזי. בתקופות שאינן ספרופליות(

הזמן שךמהן היו נתונות להשפעה דיאגנטית זמן קצר יותר. ולפיכך 95-99קידוח הצעיר ביותר של

)בעלי דופן אלוןכל הנראה לשימורם הטוב ולזיהויים בנקל של גרגרי הכ אם כן סייעהקצר יחסית

תימוכין לכך ניתן למצוא בכך שהמחצית השניה של ושל שאר גרגרי האבקה. חיצונית עדינה יחסית(

(. נראה כי שפע המינים נובע 02ההולוקן התאפיינה במגוון המינים הגבוה ביותר לאורך החתך )איור

מהשימור הטוב.

004

לא נתאפשרה עריכת השוואה בין 95-90מיעוט הממצאים הפלינולוגים והעדר רקורד רציף בגלעין בשל

בוחנת את הרקורדים האיזוטופיים של 23אחרות. ההשוואה המוצגת באיור לשיטותסמנים פלינולוגים

פים גלעין זה. פלינומורבמשקעי מערת שורק ביחס לריכוזי הפלינומורפים ולתכולת הפחמן האורגני

גלציאציה ובתחילת ההולוקן. -שכבות הספרופל, בראשית תקופת הדה צטברותזוהו כאמור במהלך ה

90

80

70

60

50

40

30

20

10

0-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB) - Soreq

0 100000

Pollen concentration

/g sediment

0 0.5 1 1.5 2

Total Organic Carbon

(%wt.)

Age (kyr)

-4 -6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB) - Soreq

Age (ka)

S1

S3

Palyn.

90

80

70

60

50

40

30

20

10

0-2 -3 -4 -5 -6 -7 -8

18O (‰ PDB) - Soreq

0 100000

Pollen concentration

/g sediment

0 0.5 1 1.5 2

Total Organic Carbon

(%wt.)

Age (kyr)

-4 -6 -8 -10 -12

13C (‰ PDB) - Soreq

Age (ka)

S1

S3

Palyn.

δ) םהאיזוטופי ים: השוואת הרקורד23איור 18

O ו-C13

δ ) ריכוזי עם של משקעי מערת שורק 95-90גלעין –הפלינומורפים ותכולת הפחמן האורגני

.S1-ו S3ספרופל צטברותדי ההערה: האזורים המוצללים חופפים את מוע

, מציגות ערכים גבוהים TOC-עולה כי עקומת ריכוזי הפלינומורפים כמו גם עקומת ה 23מניתוח איור

סדרי גודל ובעקומת 3-2מאוד בעת הצטברות הספרופלים )בעקומת ריכוזי הפלינומורפים שינויים של

לערכים הממוצעים(. מועדי ההצטברות , ביחס4תכולת הפחמן האורגני הבדלים של למעלה מפי

ערכי האיזוטופים .S1: 9.5-8.2kaוספרופל S3: 85.9-85.1kaספרופל - ומשכם זהים בשני הרקורדים

הנמוכים שנמצאו במהלך הצטברות שכבות הספרופל, מצביעים על לחות יחסית גבוהה ששררה בעת

ההרבדה.

005

שיטהעולה כי ה הגלעינים,נות שבוצעו על ליאואקלימיות השואמבין מגוון שיטות המחקר הפ

הקרקעית: בעוד שהרקורד האיזוטופי ורקורד תנאי חמצוןקביעת ביותר ל ההרגיש הינההפלינולוגית

זוהו ולכן מאווררת יחסיתקרקעית ים בגלל , ממצאי הפולן היו דליםרציפים 95-90 מקידוחTOC -ה

.בלבדימים מסובפרקי זמן גרגרי אבקה

לסביבתם גומלין בין יושבי האזורהיחסי ו הפלינולוגי קורדרה 1.2

מהירים בדרום האגן הלבנטיני בשילוב עם דיגום האנליזות הפלינולוגיות ברזולוציה קצבי סדימנטציה

מהרקורדים הפלינולוגים הימיים המפורטים ביותר באגן הינו אחד 95-99כך שגלעין הובילו לגבוהה,

השנים 90,000מהלך אפשר לשחזר בפירוט רב את המחזוריות האקלימית בזה מתיעוד התיכון. -הים

כך, העקומה הפלינולוגית מתוארכת היטב ומקושרת באופן ברור לעדויות -. נוסף עללבנטבהאחרונות

(. הפירוט הרב והתיארוך המדויק מסייעים 4.6פאליאואקלימיות, שנתקבלו בשיטות מחקר אחרות )ר'

, הבאים לידי ביטוי במכלולים יושבי האזורהבנת תהליכים ותמורות בחיי בשחזור תנאי הסביבה ו

אתרים ובמיוחד הובתפוצת ארכיאולוגיים, בנתונים בוטניים וזואולוגיים מאתרים ארכיאולוגיים

כאשר הנתונים הארכיאולוגים מתוארכים בצורה מפורטת ומהימנה.

נות מקבילה לחלקה המאוחר של תקופת השנים האחרו 990999תקופת המחקר הנידון שמייצגת את

-40/45~תקופת הפליאולית העליון ) . לאחריה החלה 40/45ka –הפליאולית התיכון שהסתיימה לפני

20kaשנמשכה עד להולוקן לערך. חשוב לציין כי המעברים בין התקופות ,האפיפליאוליתית תתקופ( ו

לעיתים ןת, שמשכות מעבר הדרגתיותקופדרך לרוב מתקיימים אינם אירוע בדיד בציר הזמן, אלא

Belfer-Cohen and Goring-Morris, 2003 andאלפי שנים בין פרק זמן אחד למשנהו )עד מאות

references thereinהיסטוריות אלו התקיימו ברחבי המזרח התיכון מגוון רב -(. במהלכן של תקופות פרה

טווחי התיארוך של האתרים גדולים יחסית. לפיכך, של תרבויות תוך חפיפה ותחלופה בינהן. בנוסף לכך

שזוהו במחקר. ספציפיות קיים קושי לקשור בין שינויים תרבותיים בפרקי זמן אלו לתנודות אקלימיות

יחד עם זאת, בתקופה האפיפליאוליתית קיים מידע ארכיאולוגי רב והכרונולוגיה של האתרים יחסית

הימן, ביחס לתקופות קדומות יותר. מכאן, שיתרונו של הרקורד ומ , מכויילברורה, בשל תיארוך מפורט

תקופה חלקה המאוחר של הגלציאציה, המקביל ל-בולט יותר במהלך הדה 95-99הפלינולוגי של גלעין

האפיפליאוליתית.

במחצית השניה של ככל הנראה התרחש ,קבע למחצהקבע או המעבר מחברות נוודים לחברות היושבות

-Garrod, 1957; Henry, 1989; Barטופית הקדומה באזורנו )תרבות הנ, בעת קיומה של ההאפיפליאולית

Yosef, 1983, 1998, 2002 and references therein; Belfer-Cohen, 1991; Kaufman, 1992; Belfer-

Cohen and Bar-Yosef, 2000 טופית הקדומה מקבילה לאירוע בנ(. הופעת היישובים הסדנטריים

,Bar-Yosef and Belfer-Cohen, 1992; Moore and Hillman)לדוגמא: Bölling/Allerödהמכונה החימום

אלונים וזיתים, המצביעים על האירוע מבוטא בעבודה זו בערכי עצים גבוהים מאוד ובעיקר (.1992

חש פי הרקורד של גלעיני הקרח בגרינלנד התר-על) 14.6-12.3kaבפרק הזמן: התחממות ועליה בלחות,

דיאגרמה הפלינולוגיות מעמק החולה המכסה את (. מה14.7-12.9ka - Stuiver et al., 1995האירוע בין

006

טופית הקדומה. לחה ביותר בחתך התרחשה במקביל לנעולה כי התקופה ה, 17-9kaפרק הזמן

העצים והצטמצמות אחוזי הצומח ערכיעל עליה משמעותית בהמאספים הפלינולוגים מצביעים

;Baruch and Bottema, 1991, 1999רי והערבתי, המעידים על התלחלחות והתחממות )המדב

Weinstein-Evron, 1998.) פי מתאם שערכה-עלWeinstein-Evron (1990, 1998 ) עולה שתקופה לחה זו

Niklewski and Van Zeist) המלח-שבצפון בקע ים, Ghab-מזוהה בברור גם ברקורד הפלינולוגי מעמק ה

ומאופיינת באחוזי עצים גבוהים, בעיקר אלונים נשירים.( 1970

המאופיינת , Younger Dryas-, התרחשה אפיזודת הBölling/Alleröd-המעט לאחר סיום אירוע החימום

במחקר הנוכחי מזוהה 12.9-11.5ka (Genty et al., 2006 .)בצפון ומערב אירופה בין בהתקררות נכרת

האירוע לווה גם המייצג התייבשות. לענה ידי שיא בערכי ה-על ,11.9-11.2ka אירוע זה בפרק הזמן שבין

בהתמעטות קלה של אחוזי האלונים, המעידה אף היא על ירידה בלחות הזמינה לצמחים והתייבשות

Younger Dryas -טוענים כי קיים קשר בין השינוי האקלימי שאירע ב רבים אזורית מסוימת. חוקרים

קלאות: תנאי האקלים הקרים והיבשים שאפיינו את התקופה הובילו להפחתת לראשית המעבר לח

Moore and) טופית לשינוי באסטרטגיית הקיוםהאזור ואילצו את האוכלוסייה הנכושר הנשיאה של

Hillman, 1992; Bar-Yosef and Meadows, 1995; Sherratt, 1997; Bar-Yosef, 1998; Goring-Morris

and Belfer-Cohen, 1998; Bar-Yosef and Belfer-Cohen, 2002; Grosman and Belfer-Cohen, 2002 .)

טופית הקדומה למאוחרת שארעה במעבר בין הנ מספר עבודות מצביעות על נסיגה מבחינה תרבותית,

דגם ההתיישבות ובמערך החברתי, תוך חזרה ירידת רמת המורכבות החברתית, בשינוי והתבטאה ב

,Younger Dryas (Bar-Yosef, 2002; Bar-Yosef and Belfer-Cohen-, טרם אירוע הוודותמסוימת לחיי נ

2002; Grosman and Belfer-Cohen, 2002; Grosman, 2003 and references therein .) Grosman (2995)

השילוב בין האירועים התרבותית הואצה בשל השינוי האקלימי. לדעת-שהרגרסיה החברתית תטוענ

;Tchernov, 1998 -פי חוקרים אחרים )לדוגמא -עלוא שהוביל לראשית תהליך ייצור המזון. ה

Weinstein-Evron, 2008)תרבותיים לאקלים אינו חד משמעי. מספר -, הקשר בין שינויים חברתיים

היו השפעות קלות בלבד על תנאי האקלים באזורינו Younger Dryas-כי לאירוע ה יםמצביע מחקרים

(Bottema, 1995, 2002; Weinstein-Evron, 2002; Lev-Yadun and Weinstein-Evron, 2005,) לא לפיכך

-תמורות חברתיותכי יעותניתן לקשור בין שינויים סביבתיים למעבר לחקלאות. עבודות שונות מצ

וגרמו לשינוי אסטרטגיית הקיום ולשידוד על משאביםהובילו לתחרות הן שכלכליות -תרבותיות

;Gopher et al., 2001 –ולא שינויים קיצוניים באקלים )לדוגמא טופית סוף התקופה הנערכות שונה במ

Munro, 2004; Lev-Yadun and Weinstein-Evron, 2005 .)ממצאים הפלינולוגים של המחקר הנוכחי מה

ינו את באזורנו היה יחסית מתון, בהשוואה לתנאי היובש שאפיYounger Dryas -כי אירוע ה עולה

.הגלציאל האחרון

מח באלפי נבדקה גם השפעת האדם על הצו םלסביבת יושבי האזורבמסגרת בחינת יחסי הגומלין בין

. בראשית התקופה הניאוליתית, לפני עשרת אלפים שנים לערך, החלו התושבים השנים האחרונות

האדם על הצומח בני את משאבי הטבע. השפעת גדלה והולכת לנצל באינטנסיביות בלבנטהקדומים

,.Gopher et al –הינה מגוונת: שימוש בעץ לבניה, הבערת אש, ריבוי גנטי של צמחים ועוד )לדוגמא

ועד ימינו: זוהתה 1.5ka-(. בעבודה הנוכחית ניכרת התערבות האדם במערכות הנוף רק החל מ2001

007

כל הנראה כריתת יערות נרחבת בכלל העצים )אלונים, אורנים, זיתים ואחרים(, המייצגת כ חדהירידה

כן הן הטביעו -ההשפעות האנתרופוגניות הינן מאסיביות ועל 1.5kaבאזור הלבנט. נראה כי במהלך

מאזורינו מצאו עדויות להשפעת חותמן על מאספי הצומח באופן ברור. רקורדים פלינולוגים יבשתיים

(. ההבדלים נובעים מכך שמקור הפולן 2.34.על הסובב אלפי שנים קודם לכן )ר' האוכלוסיות המקומיות

במחקר הנוכחי מגוון מאוד ויתכן כי הוא נוטה למסך השפעות מעין אלה. במחקרים פאליאוסביבתיים

עם תחילת באזורנו של קבוצות אנושיותאחרים נמצא כי שינויים ניכרים בצומח בעקבות פעילות

-3ka (Baruch, 1986; Gophna et al., 1986; Lev~-לפני כ -המאוחרת תהליך העיור, בתקופת הברונזה

Yadun, 1997; 2006 and references therein; Lev-Yadun et al., 2000; Schilman et al, 2001 קודם .)

או זניחה\האדם על הצומח היתה מקומית ובני בשל גודל האוכלוסיות המצומצם יחסית, השפעת ,לכן

(Lev-Yadun, 1997; 2006) .

008

קנות . מס1

, הובילו 95-99בגלעין קצבי סדימנטציה מהיריםאנליזות פלינולוגיות ברזולוציה גבוהה בשילוב עם .1

התיכון. -ביותר באגן היםוהרציפים לקבלת אחד מהרקורדים הפלינולוגים הימיים המפורטים

רקורד זה מאפשר לשחזר בפירוט רב את המחזוריות האקלימית בפלייסטוקן המאוחר ובהולוקן

כך, העקומה הפלינולוגית מתוארכת היטב ומקושרת באופן ברור -אזור האגן הלבנטיני. נוסף עלב

נוספות. לעדויות פאליאואקלימיות

באזורינו. מתקיימת מחזוריות של תקופות לחות ויבשות יותרהשנים האחרונות 90,000במהלך .2

MIS-5a (90.0-75.5ka ,)( 75.5-16.2הגלציאל האחרוןka תקופת ,)גלציאציה-דהה (16.2-10ka )

אקלימית המחזוריות ה. ידי מאספי הפלינומורפים-מזוהים בברור על ועד ההווה(, 10kaוההולוקן )

הצפוני. תואמת את שינויי האקלים בחצי הכדורהעולה מעקומות הפולן

יא אירועים אקלימיים קצרי מועד, כגון: ש ייצגהעקומות הפלינולוגיות רגישות דיין גם בכדי ל .3

Younger-יובש של ההתקופת ,Bölling/Alleröd-האירוע החימום של (, LGMהגלציאל האחרון )

Dryas ( 8.2ואירוע הקירור וההתייבשות בתחילת ההולוקןka .)אירוע במהלך הגלציאל הכן זוה-כמו

(.H2-H6 –אירועים לאירועי היינריך ) ונמצא מתאם 54.3ka-ל 56.0בין פלוביאלי

מצוי אלוןרינו הם ויובש באזמחזורים של לחות וינולוגים הטובים ביותר להגדרת הסמנים הפל .4

שהשינוי האקלימי הגדול ביותר במהלך הרביעון העליון, משחזור הצומח עולה , בהתאמה.לענהו

הזמינה ונמשך בהולוקן, במהלכו עלתה הלחות גלציאציה-הדהמתחילת באופן חד התרחש

תיכוניים. לעומת -ור הלבנט היתה השתרעות נרחבת של חורשים יםובאז לצמחים באופן משמעותי

שהתבטא בערכי עצים נמוכים ,יובשקור ובהמעבר לגלציאל התרחש באופן הדרגתי והתאפיין זאת,

הקשר שבין תנאי אקלים יבשים לתנאים קרים וכן בין תנאים לחים לחמים, גבוהים. לענה ואחוזי

כי תנאי האקלים בגלציאל לא היו נמצא ספים הפלינולוגיםמניתוח המאעולה בברור מהמחקר.

אחידים וזוהו בו מספר תקופות משנה:

56.3-ל 75.5 שבין ןפרק הזמka אזור פולן(II) ;מוגדר בעבודה זו כאזור מעבר לגלציאל ,

הדרגתית של לעומת עליה מקטע זה מתאפיין בירידה חדה באחוזי האלונים וכלל העצים

(. MIS-5a, המעידים על התייבשות ביחס לתקופה הקודמת )רביטןשוה לענהערכי ה

של אחוזי הגמאיים כנגד עליית הנבגים מייצגים ירידה בכמויות הדרגתיהתמעטות באופן

ידי הנילוס לאגן הלבנטיני. -המים המוזרמות על

56.3-43.5תקופת הזמן בka אזור פולן(III) המיוצגיםהתקררות בלחות ועליה קלה זוהתה

ונמוכה תדירות הופעה גבוהה לארזיםיחד עם ידי עליה מסוימת באחוזי העצים -על

המעידות על חוסר יציבות תכופות וחדותכן מתאפיינת התקופה בתנודות משנה .לזיתיים

אקלימית.

16.2-ל 43.5 התקופה שביןka אזור פולן(IV) מאופיינת ביובש ובסופה אף נמצא מקטע

, (IVc)אזור פולן 16.2ka-ל 27.1בין : השנים האחרונות 90,000 הזמן היבש ביותר במהלך

009

ובנפיצות גבוהה מאוד של שהתאפיין באחוזי האלונים והזיתיים הנמוכים ביותר בחתך

.לענהה

חומרים אורגנים )כגון פולן( בשל קצבי סדימנטציה נמוכים, של באגן הצפוני דרגות שימור נמוכות .5

כן כמויות -הממוקם בחלק הדיסטאלי של דלתת הנילוס ומקבל על בהשוואה לאלו מהאגן הדרומי,

בעיקר במשך הצטברות 95-90סדימנטים גבוהות יותר. זיהויים של גרגרי אבקה התאפשר בגלעין

כן נשתמרו -חמצן ועל חסרתעד ת. במועדים אלה קרקעית הים היתה דל0S-ו S3פרופל סשכבות

משכם של אירועי הספרופל קצר יותר בגלעין והים.הפלינומורפים בשכבות אלה ובריכוזים גב

הצפוני לעומת הגלעין הדרומי.

עולה כי ההבדלים המשמעותיים ,ת אירועי הצטברות שכבות הספרופל הן בזמן והן במרחבמהשווא .6

אחוזי עצים גבוהים ובעיקר אלונים ביותר ניכרים בהיבט המרחבי: נמצא כי צפון האגן התאפיין

, בצפון הלבנט תיכוניים-חורשים יםשל השתרעות נרחבת עלי אקלים לחים יותר והמעידים על תנא

. מאספי ללא תנאי קיפאון בשנים עוקבותמ"מ, 499כמות משקעים שנתית מינימלית של תהמחייב

כן -גם כאשר מדובר באותו האזור ועל לאורך החתךהצומח במהלך שקיעת הספרופלים משתנים

הצטברות שכבות הספרופל. כך למשל, הלחות שזוהתה במשךשונים מייצגים תנאי אקלים מעט

בהשוואה לפרק הזמן בו שקע S3 אופן משמעותי במהלך הרבדת ספרופלבצפון האגן היתה גבוהה ב

הן –תיכוני -. ההבדלים מתבטאים בהשתרעות נרחבת יותר של מרכיבי החורש היםS1 ספרופל

המעידים על לחות גבוהה הזמינה לצמחים וכן )תיים שעיקרם זי, האלונים והן העצים ירוקי העד

במהלך -מגמה שונה (. לעומת זאת בגלעין הדרומי נצפתהC3°-טמפרטורות באזור היו גבוהות משה

נמוכים לענהגבוהים ואחוזי עציםגבוהים )ערכי יותר תנאי הלחות היו מעט S1 הרבדת ספרופל

ובעיקר מעט גבוהים יותר של העצים ירוקי העדהופעה רציפה ובערכים יותר( וכן חמים יותר )

. S3בהשוואה לתנאים ששוחזרו במהלך שקיעת ספרופל הזיתיים(,

אופן גרגרי אבקה וסדימנטים שהוסעו במקבל כמויות גדולות יחסית של דרום האגן הלבנטיני .7

כלפי ן משמעותיפאמצעות הנילוס. הגעתם של חומרים נילוטים הולכת ופוחתת באופלוביאלי ב

ידי רוחות מהגזרה -הן על –הובלו לדרום האגן גם בהסעה איאולית גרגרי אבקה צפון ומערב האגן.

צפון ב הפולןמקור מזרחית והן באמצעות סופות אבק שמוצאן במדבר הערבי. -המזרחית והצפון

ומיעוטו באמצעות מזרחית -הצפוןהמזרחית וידי רוחות מהגזרה -הוא בעיקר מנשיאה עלהאגן

התיכון.-ובהסעה פלוביאלית מנחלים ממזרח הים פות אבק שמוצאן במדבר סהרהסו

)ובעיקר 95-99נוכחותה של קבוצת הפלינומורפים הנילוטים באופן רציף לכל אורכו של גלעין .8

הנבגים הטרופיים המהווים את הסמן הטוב ביותר מבין מרכיבי הקבוצה(, מעידים שהנילוס זרם

-השנים האחרונות, גם בתקופות יבשות כגון שיא הגלציאל. תקופות בין 990999באופן רציף במהלך

ידי ערכי גמאיים גבוהים ואחוזי נבגים נמוכים, המצביעים על שפיעה גבוהה -קרחוניות מיוצגות על

כך זוהה בעבודה זו -יחסית של הנילוס, בעוד שמגמות הפוכות מאפיינות את הגלציאל. נוסף על

ה של נבגים לקצבי סדימנטציה גבוהים. נפיצות הנבגים הגבוהה נובעת מתאם בין נוכחות גבוה

029

, כאשר אחוז הכיסוי הצמחי מצומצם יחסית, רמות אתיופיה מבלייה מוגברת של סלעים באזור

בשל ירידה בכמויות המשקעים. מכאן, שאחוז נבגים גבוה מעיד על שפיעות נמוכות של הנילוס

הינו בבליה של סלעים ומכאן 95-99מהנבגים שזוהו בגלעין ולהיפך. מקורם ככל הנראה של מרבית

ובעיקר הנבגים האצות צמחי המים,. ממצא זהב יםתומכ מאספי האצותשמדובר בהשקעה חוזרת;

מרחיבים את היריעה גם בנושאים כגון תכולת ריכוז החמצן בקרקעית הים: ערכי הנבגים הגבוהים

הפולן. בעיקר בולטת התופעה של הנמוך בסדימנטיםבמהלך הגלציאל נובעים גם מטיב השימור

, שלהם דופן עמידה מאוד. תימוכין לכך ניתן למצוא הן במגוון המינים הבינוני trilete בנבגים מסוג

הזמן בו נצטברו שכבות ופלים: במרבית עד נמוך שחושב במהלך הגלציאל והן מהמאספים הספר

חמצן עד דלת היה מצויין. קרקעית הים היתה וצמחי המיםהספרופל טיב השימור עבור הפולן

לעיתים עד להעלמות –היו נמוכים מאוד והאצות הנבגים ם היחסיים שלערכיהו אנוקסית

מוחלטת.

עולות המסקנות הבאות:ליאואקלימיים אחרים אלסמנים פמתודה הפלינולוגית מהשוואה בין ה .9

אלון המצוי ה עקומתבין מבין כלל דיאגרמות הצומח, המתאם הגבוה ביותר מתקיים

Ο ערכישל לרקורד 18

δ .ככל שנפיצות האלונים נמוכה נמצא שבספלאוטמים ממערת שורק

Οיותר וערכי 18

δ .חיוביים יותר, הרי שתנאי הלחות המשוחזרים נמוכים יותר ולהפך

התאמה בין המתאם הגבוה שנמצא, תומך במסגרת הכרונולוגית של עבודה זו הנסמכת על

δערכי 18


O במשקעי מערת שורק.

האורגני ותכולת הפחמןעקומת ריכוזי פלינומורפים הקורלציה הגבוהה מאוד שנמצאה בין

מאפשרת להגדיר באופן ודאי את מועדם ומשכם של אירועי הצטברות שכבות הספרופל

.התיכון-במזרח הים

לוגים, כמו גם וכי המאספים הפלינליאואקלימיות השונות נמצא אמבין שיטות המחקר הפ

בקרקעית מאספי הפורמיניפרה הבנתיים, הינם הסמנים הרגישים ביותר לתנאי חמצון

, למרות 95-90: בעוד שאר שיטות המחקר הניבו רקורדים רציפים של תוצאות בקידוח הים

רי גרגקרקעית הים היחסית מאווררת, ממצאי הפולן והפורמיניפרה הבנתיים היו מועטים ו

נשתמרו בעיקר בשכבות הספרופליות.האבקה

גבוהה, תיארוך דיגום ברזולוציה –, קרי 95-99של גלעין עקומה הפלינולוגיתיתרונותיה של ה .10

סייעים בהבנת יחסי הגומלין בין , מנוספות לעדויות פאליאואקלימיותמפורט ומהימן וקישור ברור

יושבי האזור לסביבתם:

ה רקע סביבתי לדיונים ארכיאולוגים, במיוחד בכל הנוגע לאתרים מהווהפלינולוגי רקורדה

, שתיארוכם מפורט. כך למשל במקרה של התרבות הנטופית, האדםבני בחיי או תהליכים

והמעבר לחקלאות. Younger Dryas-אירוע ה

העקומה הפלינולוגית מאפשרת להעריך את מועד תחילת השפעת פעילות האדם על הצומח

זוהתה ירידה ניכרת בכלל העצים )אלונים, אורנים, ועד ימינו, 1.5ka-חל מבאזורינו: ה

נראה כי ההשפעות זיתים ואחרים(, המייצגת ככל הנראה כריתת יערות נרחבת.

020

כן הטביעו -ועל השנים האחרונות 1,500האנתרופוגניות הינן משמעותיות דיין במהלך

חותמן על מאספי הצומח.

022

מקורות . 6

, חיבור לשם קבלת תואר המלח-הפלינולוגיה של סדימנטים מהרביעון המאוחר בים, 0993 ברוך, א., "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית בירושלים.

, חיבור לשם קבלת תואר הפלינולוגיה של הסדימנטים הצעירים בעמק הירדן העליון, 0968הורוביץ, א.,

וניברסיטה העברית בירושלים."דוקטור לפילוסופיה", הא

, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור הפלאואקולוגיה של הוורם הקדום באגן החולה, 0982וינשטיין, מ., .אביב-לפילוסופיה", אוניברסיטת תל

Adamson, D. A., Gasse, F., Street, F. A. and Williams, M. A. J., 1980, Late Quaternary history of

the Nile, Nature, 288, p. 50-55.

Allen, J. R. M. and Huntley, B., 2000, Weichselian palynological records from southern Europe:

correlation and chronology, Quaternary International, 73/ 74, p. 111–125.

Allen, J. R. M., Watts, W. A., McGee, E. and Huntley, B, 2002, Holocene environmental

variability - The record from Lago Grande di Monticchio, Italy, Quaternary International,

88, p. 69-80.

Almagor, G., Gill, D. and Perath, I., 1998, Marine sand resources offshore Israel, Israel Geological

Survey, Report GSI/25/98.

Almogi-Labin, A., Bar-Matthews, M. and Ayalon, A., 2004, Climate variability in the Levant and

northeast Africa during the Late Quaternary based on marine and land records, in: Goren-

Inbar, N. and Speth, J. D., (eds.), Human Paleoecology in the Levantine Corridor, Oxbow

Press, Oxford, p. 117-134.

Almogi-Labin, A., Hemleben, Ch., Meischner, D. and Erlenkeuser, H., 1996, Response of Red Sea

deep-water agglutinated foraminifera to water-mass changes during the Late Quaternary,

Marine Micropaleontology, 28, p. 283-297.

Amore, F. O., Ciampo, G., Donato, V. D., Esposito, P., Ermolli, E. R., Staiti, D., 2000, An

integrated micropalaeontological approach applied to Late Pleistocene-Holocene

palaeoclimatic and palaeoenvironmental changes (Gaeta Bay, Tyrrhenian Sea), in: Hart, M.

B., (ed.), Climates: Past and Present, Geological Society Special Publication, p. 95-111.

Andrieu-Ponel, V. P., Ponel, J. T., Jull, A. J. T., De Beaulieu, J. L., Bruneton, H. and Leveau, P.,

2000, Toward the reconstruction of the Holocene vegetation history of Lower Provence: Two

new pollen profiles from Marais des Baux, Vegetation History and Archaeobotany, 9, p. 71-

84.

Association des palynologues de langue francaise, 1974, Pollen et Spores d’Afrique tropicale,

Talence: Ministere de l’éducation nationale, Čentre national de la recherche scientifique,

Centre d’études de geographie tropicale, France.

Aubert, S., Belet, J. M., Bouchette, A., Otto, T., Dedoubat, J. J., Fontugne, M. and Jalut, G., 2004,

Dynamique tardiglaciaire et Holocene de la vegetation a I'etage montagnard dans les

Pyrenees centrals, Comptes Rendus Biologies, 327, p. 381-388.

Avnaim-Katab, S., 2005, Benthic Foraminifera as a Tool in Reconstructing Holocene Climate

Changes in the Eastern Mediterranean Sea in an Attempt to Corelate them to the Historical

023

and Archeological Record, M.A. thesis, Department of Maritime Civilizations, University of

Haifa, Haifa, Israel (Hebrew with English abstract).

Ayalon, A., Bar-Matthews, M. and Kaufman, A., 2002, Climatic conditions during marine oxygen

isotope stage 6 in the eastern Mediterranean region from the isotopic composition of

speleothems of Soreq Cave, Israel, Geology, p. 303-306.

Ayyad, S. M., Morre, P. D. and Zahran, M. A., 1992, Modern pollen rain studies of the Nile Delta,

Egypt, New Phytologist., 121, p.663-675.

Bar-Matthews, M. and Ayalon, A., 2003, Climatic conditions in the Eastern Mediterranean During

the Last Glacial (60-10 ky) and their Relation to the Upper Palaeolithic in the Levant as

inferred from Oxygen and Carbon Isotope Systematics of Cave Deposits, in: Goring-Morris,

N. and Belfer-Cohen, A. (eds.), More Than Meets The Eye - Studies on Upper Palaeolithic

Diversity in the Near East, Oxbow books, Oxford, p. 13-20.

Bar-Matthews, M. and Ayalon, A., 2004, Speleothems as paleoclimate indicators, a case

study from Soreq cave located in the Eastern Mediterranean region, Israel, in:

Battarbee, R. W., Gasse, F. and Stickley, C. E., (eds), Past Climate Variability

through Europe and Africa, Kluer Academic Publishers Dordrecht, The Netherlands,

p. 363-391.

Bar-Matthews, M., Almogi-Labin A., Ayalon A. and Schilman B., 2003a, The relationships

between the marine and the terrestrial (speleothems) climatic record during the Quaternary

in the Eastern Mediterranean region, Israel Geological Survey, Report GSI, 10/2003.

Bar-Matthews, M., Almogi-Labin, A., Ayalon, A. and Schilman, B., 2005, The relationships

between the marine and the terrestrial (speleothems) climatic record during the Quaternary

in the eastern Mediterranean region, Final Report for the time period October 2001 –

September 2005, Submitted to the Israel Science Foundation.

Bar-Matthews, M., Ayalon, A., Gilmour, M., Matthews, A. and Hawkesworth, C. J., 2003b, Sea-

land oxygen isotopic relationships from planktonic foraminifera and speleothems in the

Eastern Mediterranean region and their implication for paleorainfall during interglacial

intervals, Geochimica et Cosmochimica Acta, 67, p. 3181-3199.

Bar-Matthews, M., Ayalon, A. and Kaufman, A., 1997, Late Quaternary paleoclimate in the

Eastern Mediterranean region from stable isotope analysis of speleothems at Soreq Cave,

Israel, Quaternary Research, 47, p. 155-168.

Bar-Matthews, M., Ayalon, A. and Kufman, A., 2000, Timing and hydrological conditions of

sapropel events in the Eastern Mediterranean, as evident from speleothems, Soreq cave,

Israel, Chemical Geology, 169, p. 145-156.

Bar-Matthews, M., Ayalon, A., Kufman, A. and Wasserburg, G., 1999, The Eastern Mediterranean

paleoclimate as a reflection of regional events: Soreq Cave, Israel, Earth and Planetary

Science Letters, 166, p. 85-95.

Bar-Yosef, O., 1983, The Natufian in the Southern Levant, in: Young, T. C. P., Smith, E. L.

and Mortensen, P., (eds.), The Hilly Flanks and Beyond: Essays on the Prehistory of

Southwestern Asia, presented to R. J. Braidwood, Oriental Institute, Studies in Ancient

Oriental Civilizations 36, University of Chicago Press, Chicago, p. 11-42.

Bar-Yosef, O., 1998, On the nature of transition: The Middle to Upper Palaeolithic and the

Neolithic revolution, Cambridge Archaeological Journal, 8/2, p. 63-141.

024

Bar-Yosef, O., 2002, Natufian: A Complex Society of Foragers, in: Fitzhugh, B. and Habu, J.,

(eds.), Beyond Foraging and Collecting: Evolutionary Change in Hunter-Gatherer

Settlement Systems, Kluwer Academic/Plenum Publishers, New York, p. 91-147.

Bar-Yosef, O. and Belfe-Cohen, A., 1992, From foraging to farming in the Mediterranean

Levant, in: Gebauer, A. B. and Price, T. D., (eds.), Transitions to Agriculture in Pre-

history, Prehistory Press, Madison, p. 21-48.

Bar-Yosef, O. and Belfer-Cohen, A., 2002, Facing Environmental Crisis: Societal and

Cultural Changes at the Transition from the Younger Dryas to the Holocene in the

Levant, in: Cappers, R. T. J. and Bottema, S., (eds.), The Dawn of Farming in the

Near East, Studies in Early Near Eastern Production, Subsistence and Environment 6,

Ex Oriente, Berlin, p. 55-66.

Bar-Yosef, O. and Meadow, R. H., 1995, The origins of agriculture in the Near East, in:

Price, T. D. and Gebauer, G., (eds.), Last Hunters, First Farmers: New Perspectives

on the Transition to Agriculture, Schools of American Research Press: Santa Fe, P. 39-

94.

Bartov, Y., Goldstein, S. L., Stein, M. and Enzel, Y., 2003, Catastrophic arid episodes in the

Eastern Mediterranean linked with the North Atlantic Heinrich events, Geology, 31, p.

439-442.

Bartov, Y., Stein, M., Enzel, Y., Agnon, A. and Reches, Z., 2002, Lake levels and sequence

stratigraphy of Lake Lisan, the late Pleistocene precursor of the Dead Sea, Quaternary

Research, 57, p. 9-21.

Baruch, U., 1986, The Late Holocene vegetational history of Lake Kinneret (Sea of Galilee),

Israel, Paléorient, 12/2, p. 37-48.

Baruch, U., 1990, Palynological evidence of human impact on the vegetation as recorded in

Late Holocene sediments in Israel, in: Bottema, S., Entjes-Nieborg, G. and Van Zeist,

W., (eds.), Man's Role in the Shaping of the Eastern Mediterranean Landscape,

Balkema, Rotterdam, p. 283-293.

Baruch, U. and Bottema, S., 1991, Palynological evidence for climatic changes in the Levant

ca. 17,000-9,000 B.P., in: Bar-Yosef, O. and Valla, F. R., (eds.), The Natufian Culture

in the Levant, Ann Arbor, International Monograph in Prehistory, p. 11-20.

Baruch, U. and Bottema, S., 1999, A new Pollen diagram from Lake Hula, in: Kawanabe, H.,

Coulter, G. W. and Roosevelt, A. C., (eds.), Ancient Lakes: Their Cultural and Biological

Diversity, Kenobi productions, Belgium, p. 75-86.

Baumhauer, R., Schulz, E. and Pomel, S., 2004, Environmental changes in the Central Sahara

during the Holocene - The Mid-Holocene transition from freshwater lake into sebkha in the

Segedim depression, NE Niger, in: Smykatz-Kloss, W. and Felix-Henningsen, P., (eds.),

Paleoecology of Quaternary Drylands, Springer Berlin, New-York, p. 31-45.

Beaumont, P., Blake, A., Wagstaff, G. H. and Malcolm, J., 1976, The Middle East – a

Geographical Study, John Wiley and Sons.

Belfer-Cohen, A., 1991, The Natufian in the Levant, Annual Review of Anthropology, 20, p. 167-

186.

025

Belfer-Cohen, A. and Bar-Yosef, O., 2000, Early sedentism in the Near East: A bumpy road in

village life, in: Kuijt, I., Life in Neolithic Farming Communities: Social Organization,

Identity and Differentiation, Plenum Publishers, New York, p. 19-37.

Belfer-Cohen, A. and Goring-Morris, N., 2003, Current issues in Levantine Upper Palaeolithic

Research, in: Goring-Morris, N. and Belfer-Cohen, A. (eds.), More Than Meets The Eye -

Studies on Upper Palaeolithic Diversity in the Near East, Oxbow books, Oxford, p. 1-12.

Bigg, G. R., 1995, Aridity of the Mediterranean Sea at the last glacial maximum: A reinterpretation

of the δ18

O record, Paleoceanography, 10, p. 283-290.

Bond, G. C. and Lotti, R., 1995, Iceberg discharge into the North Atlantic on millennial time scales

during the last glaciation, Science, 267, p. 1005-1010.

Bond, G. C., Broecker, W., Johnsen, S., McManus, J., Labeyrie, L., Jouzel, J. and Bonani, G.,

1993, Correlations between climate records from North Atlantic sediments and Greenland

ice, Nature, 365, p. 143-147.

Bond, G. C., Showers, W., Cheseby, M., Lotti, R., Almasi, P., DeMenocal, P., Priore, P., Cullen,

H., Hajdas I. and Bonani, G, 1997, A pervasive millennial-scale cycle in North Atlantic

Holocene and Glacial climates, Science, 278, p. 1257-1266.

Bond, G. C., Showers, W., Elliot, M., Evans, M., Lotti, R., Hajdas, I., Bonani, G. and Johnsen, S.,

1999, The North Atlantic’s 1-2 kyr climate rhythm: Relation to Heinrich events,

Dansgaard/Oeschger cycles and the little ice age, in: Clark, P. U., Webb R. S. and Keigwin,

L. D., (eds.), Mechanisms of Global Climate Change at Millennial Time Scales, Geophysical

Monograph Series, 112, American Geophysical Union, Washington D .C., p. 35-58.

Bookman (Ken-Tor), R., Enzel, Y., Agnon, A. and Stein, M., 2004, Late Holocene lake levels of

the Dead Sea, Geological Society of America Bulletin, 116, p. 555-571.

Bottema, S., 1974a, Late Quaternary Vegetation History of Northwestern Greece, Ph.D.

Dissertation, University of Groningen, the Netherlands.

Bottema, S., 1974b, Implications of a pollen diagram from the Adriatic Sea, Geologie en

Mijnbouw, 53, p. 401-405.

Bottema, S., 1975, The interpretation of pollen spectra from prehistoric settlements (with special

attention to Liguliflorae), Palaeohistoria, 17, p. 17-35.

Bottema, S., 1979, Pollen analytical investigation in Thessaly (Greece), Palaeohistoria, 21, p. 19-

40.

Bottema, S., 1982, Palynological investigations in Greece with special references to pollen as an

indicator of human activity, Palaeohistoria, 24, p. 257-289.

Bottema, S., 1992, Palynological Investigations of the Ibrahim Awad Deposits (Northeastern Nile

Delta): preliminary Report, in: E. C., Van den Brink, (ed.), The Nile Delta in Transition, The

Israel Exploration Society, Jerusalem, p. 123-126.

Bottema, S., 1995, The Younger Dryas in the Eastern Mediterranean, Quaternary Science Reviews,

14, p. 883-891.

026

Bottema, S., 2002, The use of palynology in tracing early agriculture, in: Cappers, R. T. J. and

Bottema, S, (eds.), The Dawn of Farming in the Near East, Studies in Early Near Eastern

Production, Subsistence and Environment 6, Ex Oriente, Berlin, p. 27-38.

Bottema, S. and Sarpaki, A., 2003, Environmental change in Crete: A 9000-year record of

Holocene vegetation and the effect of the Santorini eruption, Holocene, 13, p. 733-749.

Bottema S. and Van Zeist, W., 1981, Palynological evidence for climatic history of the Near East,

50,000-6,000 B.P., in: Cauvin, J. and Sanlaville, p., (eds.), Préhistoire Du Levant, CNRS,

Paris, p. 111-132.

Bottema, S. and Woldring, H., 1984, Late Quaternary vegetation and climate of southwestern

Turkey, Part II, Palaeohistoria, 26, p. 123-149.

Box, M., Krom, M., Cliff, R., Almogi-Labin, A., Bar-Matthews, M., Paterne, M., Schilman, B.,

Ayalon A. and Stanley, J. D., 2006, Palaeoclimate record in the River Nile catchment (0-25

kyr) as recorded by 87

Sr/86

Sr in a marine core under the Nile plume, Abstracts of the Open

Science Meeting, UCL, London, UK, June 2006.

Box, M., Krom, M., Cliff, R., Bar-Matthews, M., Almogi-Labin, A., 2007, Changes in the flux of

Saharan dust to the Eastern Mediterranean, Abstracts of the Annual Meeting of the IUGG,

Perugia, Italy, July 2007.

Bozilova, E. D. and Tonkov, S. B., 2000, Pollen from Lake Sedmo Rilsko reveals southeast

postglacial vegetation in the highest, mountain area of the Balkans, New Phytology, 148, p.

315-325.

Brawer, M., 1988, Atlas of the Middle East, Carta, Jerusalem, New-York, Macmillan Publishing

Co.

Broecker, W. S., 1994, Massive iceberg discharges as triggers for global climate change, Nature,

372, p. 421-424.

Broecker, W. S. and Hemming, S., 2001, Climate swings come into focus, Science, 294, p. 2308-

2309.

Brooks, J., Grant, P. R., Muir, M., Van Gijzel, P. and Shaw, G., 1971, Sporopollenin, Academic

press London.

Burjachs, F. and Juliá, R., 1994, Abrupt climatic changes during the last glaciation based on pollen

analyses of the Abric Romani, Catalonia, Spain, Quaternary Research, 42, p. 308–315.

Butzer, K. W., 1980, Pleistocene history of the Nile Valley in Egypt and Lower Nubia, in:

Williams, M. A. J. and Faure, H., (eds.), The Sahara and the Nile, p. 253-280.

Cacho, I., Grimalt, J. O., Pelejero, C., Canals, M., Sierro, F. J., Flores, J. A. and Shackleton, N.,

1999, Dansgaard-Oeschger and Heinrich event imprints in Alboran Sea paleotemperatures,

Paleoceanography, 14, p. 698-705.

Calderoni, G., Carrara, C., Ferreli, L., Follieri, M., Gliozzi, E., Magri, D., Narcisi, B., Parroto, M.,

Sadori, L., Serva, L., 1994, Palaeoenvironmental, palaeoclimatic and chronological

interpretations of a late-Quaternary sediment core from Piana di Rieti (central Apennines,

Italy), Giornale di Geologia, 56, p. 43-72.

027

Calleja, M., Rossignol-Strick, M. and Duzer, D., 1993, Atmospheric pollen off West Africa,

Review of Palaeobotany and Palynology, 79, p. 335-368.

Calvert, S. E., 1983, Geochemistry of Pleistocene sapropels and associated sediments from the

Eastern Mediterranean, Oceanologica Acta, 6, p. 255-267.

Calvert, S. E. and Pedersen, T. F., 1992, Organic carbon accumulation and preservation in marine

sediments: How important is anoxia? in: Whelan, J. K. and Farrington, J. K., (eds.),

Productivity, Accumulation and Preservation of Organic Matter in Recent and Ancient

Sediments, J. W. Columbia University Press, New-York, p. 231-236.

Cappers, R. T. J, Bottema, S., Woldring, H., Van der Plicht, H., Streurman, H. J., 2002, Modeling

the emergence of farming: Implications of the vegetation development in the Near East

during the Pleistocene Holocene transition, in: Cappers, R. T. J. and Bottema, S., (eds.), The

Dawn of Farming in the Near East, Studies in Early Near Eastern Production, Subsistence

and Environment 6, Ex Oriente, Berlin, p. 49-54.

Carrion, J. S., Yll, E. I., Willis, K. J. and Sanchez, P., 2004, Holocene forest history of the eastern

plateaux in the Segura mountains (Murcia, Southeastern Spain), Review of Palaeobotany and

Palynology, 132, p. 219-236.

Chapman, M. R., Shackleton, N. J. and Duplessy, J. C., 2000, Sea surface temperature variability

during the last glacial-interglacial cycle: Assessing the magnitude and pattern of climate

change in the North Atlantic, Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology, 157, p.

1-25.

Cheddadi, R., 1988, Paléoclimats au Nord de la Mediterranée Orientale Depuis 250,000 Ans.

Analyse pollinique et stratigraphie Isotopique de Quatre Carottes Marines, PhD Thesis,

Université de Sciences et Techniques du Languedoc, Montpellier, France.

Cheddadi, R. and Rossignol-Strick, M., 1995a, Eastern Mediterranean Quaternary paleoclimates

from pollen and isotope records of marine cores in the Nile cone area, Paleoceanography,

10/2, p. 291-300.

Cheddadi, R. and Rossignol-Strick, M., 1995b, Improved preservation of organic matter and pollen

in Eastern Mediterranean saproples, Paleoceanography, 10/2, p. 301-309.

Cheddadi, R., Rossignol-Strick, M. and Fontugne, M., 1991, Eastern Mediterranean paleoclimates

from 26 to 5 ka B.P. documented by pollen and isotopic analysis of a core in the anoxic

Bannock Basin, Marine Geology, 100, p. 55-66.

Chester, R., Baxter, G. G., Behairy, A. K. A., Connor, K., Cross, D., Elderfield, H. and Padgham,

R. C., 1977, Soil-sized eolian dusts from the lower tropothe eastern Mediterranean Sea,

Marine Geology, 24, p. 201-217.

Cita, M. B., Vergnaud-Grazzini, C., Robert, C., Chamley, H., Ciaranfi, N. and d’Onofrio, S., 1977,

Paleoclimatic Record of a Long Deep Sea Core from the Eastern Mediterranean, Quaternary

research, 8, p. 205-235.

Clark, P. U. and Mix, A. C., 2000, Ice sheets by volume, Nature, 406, p. 689-690.

Clark, P. U., Alley, R. B. and Pollard, D., 1999, Northern Hemisphere ice-sheet influences on

global climate change, Science, 286, p. 1104-1111.

028

Combourieu-Nebout, N., Londeix, L., Baudin, F., Turon, J. L., von Grafenstein, R. and Zahn, R.,

1999, Quaternary marine and continental paleoenvironments in the Western Mediterranean

(site 976, Alboran Sea): Palynological evidence, in: Zahn, R., Comas, M. C. and Klaus, A.,

(eds.), Proceedings of the Ocean Drilling Program, Scientific Results, 161, p. 457-468.

Combourieu-Nebout, N., Paterne, M., Turon J. L. and Siani, G., 1998, A high resolution record of

the last deglaciation in the Central Mediterranean: Palaeovegetation and palaeohydrological

evolution, Quaternary Science Reviews, 17, p. 303-317.

Cour, P. and Duzer, D., 1976, Persistance d'un climat hyperaride au Sahara central et méridional au

cours de l'Holocène, Revue de Geographie physique et de Geologiedynamique, 18, p. 175-

198.

Danin, A., 2004, Distribution Atlas of Plants in the Flora Palaestina Area, Israel Academy of

Sciences and Humanities, Jerusalem.

Dansgaard, W., Johnsen, S. J., Clausen, H. B., Dahl-Jensen, D., Gundestrup, N., Hammer, C. U.,

Hvidberg, C. S., Steffensen, J. P., Sveinbjörnsdottir, A. E., Jouzel, J. and Bond, G., 1993,

Evidence for general instability of past climate from a 250-kyr ice-core record, Nature, 364,

p. 218-220.

Darmon, F., 1987, Analyses polliniques de trois sites natoufiens dans la région de Salibiya-Fazaël,

Paléorient, 13/1, p. 121-129.

Darmon, F., 1988, Essai de reconstitution climatique de l’Epipaléolithique au Néolithique ancient

dans la basse vallée du Jourdain, Compte-rendu de l’Academie des Sciences, Paris, 307, p.

677-682.

De Beaulieu, J. L., Miras, Y. Andrieu-Ponel, V. and Guiter, F., 2005, Vegetation dynamics in the

North-West Mediterranean regions: Instability of the Mediterranean bioclimate, Plant

Biosystems, 139, p. 114-126.

Denefle, M., Lézine, A. M., Fouache, E. and Dufaure, J. J., 2000, A 12,000-year pollen record from

Lake Maliq, Albania, Quaternary Research, 54, p. 423-432.

Drescher-Schneider, R., De Beaulieu, J. L., Magny, M., Walter-Simonnet, A. V., Bossuet, G.,

Millet, L., Brugiapaglia, E., Drescher, A., 2007, Vegetation history, climate and human

impact over the last 15,000 year at Lago dell'Accesa (Tuscany, Central Italy), Vegetation

History and Archaeobotany, 16, p. 279-299.

Edelman-Furstenberg, Y., Scherbacher, M., Hemleben, Ch. and Almogi-Labin, A., 2001, Deep-sea

benthic foraminifera from the central Red Sea, Journal of Foraminiferal Research, 31, p. 48-

59.

Elliot, M., Labeyrie, L., Dokken, T. and Manthè, S., 2001, Coherent patterns of ice-rafted debris

deposits in the Nordic regions during the last glacial (10-60 ka), Earth and Planetary Science

Letters, 194, p. 151-163.

Elsik, W. C., 1996, Fungi, in: Jansonius J. J. and Mcgregor, D. C., (eds.), Palynology: Principles

and Applications, American Association of Stratigraphic Palynologyists Foundation, p. 293-

360.

Emeis, K. C. and Sakamoto, T., 1998, The sapropel theme of leg 160, in: Robertson, A. H. F.,

Emeis, K. C., Richter, C. and Camerlenghi, A. (eds.), Proceeding of the Ocean Drilling

Program, Scientific Results, 160, p. 29-36.

029

Emeis, K. C., Sakamoto, T., Wehausen, R. and Brumsack, H. J., 2000, The sapropel record of the

eastern Mediterranean Sea – results of Ocean Drilling Program Leg 160, Palaeogeography,

Palaeoclimatology, Palaeoecology, 158, p. 371-395.

Emeis, K. C., Schulz, H., Struck, U., Rossignol-Strick, M., Erlenkeuser, H., Howell, M. W., Kroon,

D., Mackensen, A., Ishizuka, S., Oba, T., Sakamoto, T. and Koizumi, I., 2003, Eastern

Mediterranean surface water temperatures and δ18

O composition during deposition of

sapropels in the late Quaternary, Paleoceanography, 18, 1005-1029.

Emeis, K. C., Schulz, H., Struck, U., Sakamoto, T., Doose, H., Erlenkeuser, H., Howell, M., Kroon,

D. and Paterne, M., 1998, Stable isotope and alkenone temperature records of sapropels from

ODP Sites 964 and 967: constraining the physical environment of sapropel formation in the

Eastern Mediterranean Sea, in: Robertson, A. H. F., Emeis, K. C., Richter, C. and

Camerlenghi, A., (eds.), Proceeding of the Ocean Drilling Program, Scientific Results, 160,

p. 309-331.

Emery , K. O. and Neev, D., 1960, Mediterranean beaches of Israel, Israel Geological survey

Bulletin, 26, p. l-24.

Emery-Barbier, A. and Thièbault, S., 2005, Preliminary conclusions on the Late Glacial vegetation

in south-west Anatolia (Turkey): the complementary nature of palynological and

anthracological approaches, Journal of Archaeological Science, 32, p. 1232-1251.

Emiliani, C., 1955, Pleistocene temperatures, Journal of Geology, 63, p. 539-578.

Enzel, Y., Bookman (Ken-Tor), R., Sharon, D., Stein, M., Gvirtzman, H. and Dayan, U., 2003,

Dead Sea lake level variations and Holocene climates in the Near East: implications to

historical responses and modern water resources, Quaternary Research, 60, p. 263-273.

Ermolli, E. R. and di Pasquale, G., 2002, Vegetation dynamics of South western Italy in the last 28

kyr inferred from pollen analysis of a Tyrrhenian Sea core, Vegetation History and

Archaeobotany, 11, p. 211-219.

Faegri, K. and Iversen, J., 1992, Textbook of Pollen Analysis, (IV Edition), John Wiley and Sons,

London.

Fensome, R. A., Riding J. B. and Taylor F. J. R., 1996, Dinoflagellates, in: Jansonius J. J. and

Mcgregor, D. C., (eds.), Palynology: Principles and Applications, American Association of

Stratigraphic Palynologyists Foundation, p. 107-179.

Fernández, S., Fuentes, N., Carrión, J. S., González-Samperiz, P., Montoya, E., Gil-Romera, G.,

Vega-Toscano, L. G. and Riquelme, J. A., 2007, Palynology of Carihuela Cave, southern

Spain: completing the record, Geobios, 40, p. 75–90.

Filipova-Marinova, M., Christova, R. and Bozilova, E., 2004, Palaeoecological conditions in the

Bulgarian Black sea area during the Quaternary, Environmental Micropaleontology,

Microbiology and Meiobenthology, 1, p. 136-154.

Foley, J. A., Coe, M. T., Scheffer, M. and Wang G., 2003, Regime Shifts in the Sahara and Sahel

interactions between ecological and climatic systems in Northern Africa, Ecosystems, 6, p.

524-539.

Follieri, M., Giardini, M., Magri, D., Sadori, L., 1998, Palynostratigraphy of the last glacial period

in the volcanic region of central Italy, Quaternary International, 47-48, p. 3-20.

039

Follieri, M., Magri, D., Sadori, L., 1988, 250,000-year pollen record from Valle di Castiglione

(Roma), Pollen et Spores, 30, p. 329-356.

Fontugne, M., Arnold, M., Labeyrie, L., Calvert, S. E., Paterne, M. and Duplessy, J. C., 1994,

Paleoenviroment, Sapropel chronology and Nile River discharge during the last 20,000 years

as indicated by deep-sea sediment records in the Eastern Mediterranean, in: Bar-Yosef, O.

and Kra, R. S., (eds.), Late Quaternary chronology and Paleoclimates of the Eastern

Mediterranean, Radiocarbon, Tucson, p. 75-88.

Foucault, A. and Stanley, D. J., 1989, Late Quaternary palaeoclimatic oscillation in East Africa

recorded by heavy minerals in the Nile Delta, Nature, 339, p. 44-46.

Frumkin, A. and Elitzur, Y., 2002, Historic Dead Sea level fluctuations calibrated with geological

and archaeological evidence, Quaternary Research, 57, p. 334-342.

Frumkin, A., Ford, D. C. and Schwarcz, H. P., 1999, Continental oxygen isotopic record of the last

170,000 years in Jerusalem, Quaternary Research, 51, p. 317-327.

Frumkin, A., Ford, D. C. and Schwarcz, H., P., 2000, Paleoclimate and vegetation of the last glacial

cycles in Jerusalem from a spelothem record, Global Biogeochemical Cycles, 14/3, p. 863-

870.

Frumkin, A., Magaritz, M., Carmi, I. and Zak, I., 1991, The Holocene climatic record of the salt

caves of Mount Sedom, Israel, The Holocene, 1, p. 191-200.

Galili, E. and Weinstein-Evron, M., 1985, Prehistory and paleoenviroments of submerged sites

along the Carmel Coast of Israel, Paléorient, 11, p. 37-52.

Galili, E. and Weinstein-Evron, M., 1989, Rate of coastal transport along the southeastern

Mediterranean coast during storms using water hyacinth, Geo-Marine Letters, 9, p. 103-

108.

Ganor, E. and Foner, H., 1996, The mineralogical and chemical properties and the behaviour of

aeolian saharan dust over Israel, in: Guerzoni, S. and Chester, R. (eds.), The Impact of Desert

Dust Across the Mediterranean, Kluwer Academic Publishers, p. 163-172.

Garrod, D. A. E., 1957, The Natufian culture: The life and economy of a Mesolithic people in the

Near East, Proceedings of the British Academy, 43, p. 211-227.

Garzanti, E., Andó, S.,Vezzoli, G., Megid, A. A. A. and El Kammar, A., 2006, Petrology of Nile

River sands (Ethiopia and Sudan): Sediment budget and erosion Patterns, Earth and

Planetary Science Letters, 252 p. 327-341.

Genty, D., Blamart, D., Ghaleb, B., Plagnes, V., Causse, Ch., Bakalowicz, M., Zouari, K., Chkir,

N., Hellstorm, J., Wainer, K. and Bourges, F., 2006, Timing and dynamics of the last

deglaciation from European and North African δ13

C stalagmite profiles - comparison with

Chinese and South Hemisphere stalagmites, Quaternary Science Reviews, 25, p. 2118-2142.

Giorgi, F., 1996, Climate Modelling Over the Mediterranean Region: An Overview, in: Guerzoni,

S. and Chester, R. (eds.), The Impact of Desert Dust Across the Mediterranean, Kluwer

Academic Publishers, p. 1-14.

Giunta, S., Negri, A., Morigi, C., Capotondi, L., Comourieu-Nebout, N., Emeis, K. C., Sangiorgi,

F. and Vigliotti, L., 2003, Coccolithophorid ecostratigraphy and multi-proxy

030

paleoceanographic reconstruction in the southern Adriatic Sea during the last deglacial time

(core AD91-17), Palaeoeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology, 190, p. 39-59.

Goldsmith, V. and Golik, A., 1980, Sediment transport model of the southeastern Mediterranean

coast, Marine Geology, 37, p. 147-175.

Goossens, C., 1985, Principal component analysis of Mediterranean rainfall, Journal of

Climatology, 5, p. 379-388.

Gopher, A., Abbo, S. and Lev-Yadun, S., 2001, The “when”, the “where” and the “why” of the

Neolithic Revolution in the Levant, Documenta Prehistorica, 28, p. 49-62.

Gophna, R., Liphschitz, N. and Lev-Yadun, S., 1986, Man's impact on the natural vegetation in the

Central Coastal Plain of Israel during the Chalcolithic and the Bronze Ages, Tel Aviv –

Journal of the Tel Aviv University, 13, p. 71-84.

Goring-Morris, N. and Belfer-Cohen, A., 1998, The articulation of cultural processes and late

Quaternary environmental changes in Jordan, Paléorient, 23/2, p. 71-93.

Graham, R. W. and Grimm, E., 1990, Effects of global climate change on the patterns of terrestrial

biological communities, Trends in Ecology and Evolution, 5, p. 289-292.

Grenfell, H., R., 1995, Probable fossil Zygnematacean algae spore genera, Review of Palaeobotany

and Palynology, 84, p. 201-220.

Grosman, L., 2003, Preserving cultural traditions in a period of instability: the Late Natufian of the

hilly Mediterranean zone, Current Anthropology, 44, p. 571-580.

Grosman, L., 2005, Computer Simulation of Variables in Models of the Origins of Agriculture in

the Levant, Institute of Archaeology, Hebrew University, Jerusalem.

Grosman, L. and Belfer-Cohen, A., 2002, “Zooming onto the 'Younger Dryas'”, in: Cappers, R. T.

J. and Bottema, S., (eds.), The Dawn of Farming in the Near East, Studies in Early Near

Eastern Production, Subsistence and Environment 6, Ex Oriente, Berlin, p. 49-54.

Grüger, E., 1975, Pollen analyse spätpleistozäner und holozäner Sedimente aus der Adria,

Geologisches Jahrbuch, 29, p. 3-32.

Gvirtzman, G. and Buchbinder, B., 1978, The Late Tertiary of the coastal plain of Israel and its

bearing on the history of the southeastern Mediterranean coast, Initial Reports, Deep Sea

Drilling Project, 42, p. 1195-1222.

Havinga, A. J., 1964, Investigation into the differential corrosion susceptibility of pollen and

spores, Pollen et Spores, 6, p. 621-635.

Haynes, C. V., Eyles, C. H., Pavlish, L. A., Ritchie, J. C. and Rybak, M., 1989, Holocene

palaeoecology of the eastern Sahara; Selima Oasis, Quaternary Science Reviews, 8, p. 109-

136.

Head, M., J. and Wrenn, J., H., 1992, Neogene and Quaternary dinoflagellate cysts and

acritarchs, American Association of Stratigraphic Palynologists Foundation.

Heinrich, H., 1988, Origin and consequences of cyclic ice rafting in the Northeast Atlantic Ocean

during the past 130,000 years, Quaternary Research, 29, p. 142-152.

032

Hemming, S. R., 2004, Heinrich events: Massive late Pleistocene detritus layers of the North

Atlantic and their global climate imprint, Review of Geophysics, 42, RG1005, p. 1-43.

Henry, D. O., 1989, From Foraging to Agriculture: The Levant at the End of the Ice Age,

University of Pennsylvania Press, Philadelphia.

Herut, B. and Krom, M. D., 1996, Atmospheric input of nutrients and dust to the SE

Mediterranean, in: Guerzoni, S. and Chester, R. (eds.), The Impact of Desert Dust Across the

Mediterranean, Kluwer Academic Publishers, p. 349-358.

Heusser, L. E., 1988, Pollen distribution in marine sediments on the continental margin off

Northern California, Marine Geology, 80, p. 131-147.

Heusser, L. E. and Balsam, W. L., 1977, Pollen distribution in the northwest Pacific Ocean,

Quaternary Research, 7, p. 45-62.

Hopkins, J. A. and McCarthy, F. M. G., 2002, Post-depositional palynomorph degradation in

Quaternary shelf sediments: a laboratory experiment studying the effects on progressive

oxidation, Palynology, 26, p. 167-184.

Horowitz, A., 1974, Preliminary palynological indications as to the climate of Israel during the last

6,000 years, Paléorient, 2/2 p. 407-414.

Horowitz, A., 1979, The Quaternary of Israel, New York, Academic Press.

Horowitz, A., 1989, Continuos pollen diagrams for the last 3.5Ma from Israel: Vegetation, climate

and correlation with the oxygen isotope record, Palaeoeography, Palaeoclimatology,

Palaeoecology, 72/1-2, p. 63-78.

Horowitz, A., 1992, Palynology of Arid Lands, Amsterdam, Elsevier.

Horowitz, A., 2001, The Jordan Rift Valley, Roterdam, A. A. Balkema.

Horowitz, A. and Baum, B., 1967, The arboreal pollen flora of Israel, Pollen et Spores, 9/1 p. 71-

93.

Horowitz, A. and Gat, J., 1984, Floral and isotopic indications for possible summer rains in Israel

during wetter climates, Pollen and Spores, 26, p. 61–68.

Horowitz, A., Weinstein, M. and Ganor, E., 1975, Palynological determination of dust storms

provenances in Israel, Pollen et Spores, 17, p. 223-231.

Hunt, C. O., El Rishi, H. A., Gilbertson, D. D., Grattan, J., McLaren, S., Pyatt, F. B., Rushworth,

G. and Barker, G., 2004, Early Holocene palaeoenvironments in the Wadi Faynan, Jordan,

The Holocene, 14, p. 921-930.

Huntley, B., Watts, W. A., Allen, J .R. M. and Zolitschka, B, 1999, Palaeoclimate, chronology and

vegetation history of the Weichselian lateglacial: comparative analyses of data from three

cores at Lago Grande di Monticchio, southern Italy, Quaternary Science Reviews, 18, p.

945–960.

Imbrie, J., Hays, J. D., Martinson, D. G., Mcintyre, A., Mix, A. C., Morely, J. J., Pisias, N. G.,

Prell, W. L. and Shackleton N. J., 1984, The orbital theory of Pleistocene climate: Support

from a revised chronology of the marine δ18

O record, in: Berger, A., Imbrie, J., Hays, J.,

033

Kukla, G. and Saltzman, B., (eds), Milankovtich and Climate, Part 1, Reidel, Boston, p. 269-

305.

Jahns, S., 1995, A Holocene pollen diagram from El Atrun, northern Sudan, Vegetation history and

Archaeobotany, 4, p. 23-30.

Jahns, S., 2005, The Holocene history of vegetation and settlement at the coastal site of Lake

Voulkaria in Acarnania, western Greece, Vegetation history and Archaeobotany, 14, p. 55-

66.

Jalut, G., Esteban Amat, A., Bonnet, L., Gauquelin, T. and Fontugne, M., 2000, Holocene climatic

changes in the Western Mediterranean, from south-east France to south-east Spain,

Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology, 160, p. 255-290.

Jarzen, D. M. and Nichols, D. J., 1996, Pollen, in: Jansonius J. J. and Mcgregor, D. C., (eds.),

Palynology: Principles and Applications, American Association of Stratigraphic

Palynologyists Foundation, p. 261-291.

Jenkins, J. A. and Williams, D. F., 1984, Nile water as a cause of the Eastern Mediterranean

sapropel formation: Evidence for and against, Marine Micropaleontology, 8, p. 521-534.

Kadosh, D., Sivan, D., Kutiel, H. and Weinstein-Evron, M., 2004, A Late Quaternary

paleoenvironmental sequence from Dor, Carmel Coastal Plain, Israel, Palynology, 28, p. 143-

157.

Kallel, N., Duplessy, J. C., Labeyrie, L., Fontugne, M., Paterne, M. and Montacer, M., 2000,

Mediterranean pluvial periods and sapropel formation over the last 200,000 years,


Kallel, N., Paterne, M., Duplessy, J. C., Vergnaud-Grazzini, C., Pujol, C., Labeyrie, L., Arnold, M.,

Fontugne, M. and Pierre, C., 1997, Enhanced rainfall in the Mediterranean region during the

last sapropel event, Oceanologica Acta, 20, p. 697-712.

Kapp’s, R. O., 2000, Pollen and Spores, American Association of Stratigraphic Palynologist

Foundation Publication.

Kaufman, D., 1992, Hunter-gatherers of the Levantine Epipaleolithic: The socio-ecological origins

of sedentism, Journal of Mediterranean Archaeology, 5, p. 165-201.

Kendall, R. L., 1969, An ecological history of the Lake Victoria basin, Ecological Monography,

39, p. 121-176.

Kidd, R. B., Cita, M. B. and Ryan, W. B. F., 1978, Stratigraphy of eastern sapropel sequences

recovered during DSDP Leg 42 A and their paleoenvironmental significance, Initial Report,

Deep Sea Drilling Project, 42/1, p. 421-443.

Kolosovsky, E., 2003, Reconstruction of Paleotemperatures and Determination of the Origin of

Organic Matter in Sediments from the Eastern Mediterranean Sea, M.Sc thesis, Institute of

Chemistry, The Hebrew university of Jerusalem, Jerusalem.

Köppen, W., 1923, Die Klimate der Erde, Grundriss der Klimakunde, Berlin.

Koreneva, E. V., 1971, Spores and pollen in Mediterranean bottom sediments, in: Funnell, B. M.

and Riedel, W. R., (eds.), The Micropalaeotology of Oceans, Cambridge University press, p.

361-371.

034

Krom, M. D., Cliff, R. A., Eijsink, L. M., Herut, B. and Chester, R., 1999a, The characterisation of

Saharan dusts and Nile particulate matter in surface sediments from the Levantine basin

using Sr isotopes, Marine Geology, 155, p. 319-330.

Krom, M. D., Michard, A., Cliff, R. A. and Strohle, K., 1999b, Sources of sediment to the Ionian

Sea and western Levantine basin of the Eastern Mediterranean during S-1 sapropel times,

Marine Geology,160, p. 45-61.

Krom, M. D., Stanley, J. D., Cliff, P. A. and Woodward, J. C., 2002, Nile River sediment

fluctuations over the past 7,000 yr and their key role in sapropel development, Geology, 30,

p. 71-74.

Kutiel, H. and Furman, H., 2003, Dust storms in the Middle East: sources of origin and their

temporal characteristics, Indoor and Built Environment, 12, p. 419-426.

Lacombe, H. and Tchernia, P., 1972, Caractères hydrologiques et circulation des eaux en

Mèditerraneè, in: Stanley, D. J., (ed.), The Mediterranean Sea: A Natural Sedimentation

Laboratory, Dowden, Hutchinson and Ross, Stroudsburg, Pa, p. 25-36.

Lambeck, K., Yokoyama, Y., Johnston, P. and Purcell, A., 2000, Global ice volumes at the Last

Glacial Maximum and early late glacial, Earth and Planetary Science Letters, 181, p. 513-

527.

Lawson, I., Frogley, M., Bryant, C. H, Preece, R. and Tzedakis, P. C., 2004, The Lateglacial and

Holocene environmental history of the Ioannina basin, north-west Greece, Quaternary

Science Reviews, 23, p. 1599-1625.

Leroi-Gourhan, A. and Darmon, F., 1987, Analyses Palynologiques de sites archéologiques de

Pleistocene final dans la vallée du Jourdain, Israel Journal of Earth Sciences, 36, p. 65-72.

Lev-Yadun, S., 1997, Flora and climate in Southern Samaria: Past and Present, in: Finkelstein, I.,

Lederman, Z. and Bunimovitz, S., Highlands of many cultures I - The sites, Monograph

Series of the Institute of Archaeology, Tel Aviv University, Tel Aviv, p. 85-102.

Lev-Yadun, S., 2006, The environmental influence of the Pottery Neolithic (ca. 7,500-6,500 years

B.P.) Nahal Zehora II settlements in the southern Mt. Carmel, in: Gopher, A. (ed.), Pottery

Neolithic Village in the southern Mt. Carmel: Nahal Zehora, Monograph Series of the

Institute of Archaeology, Tel Aviv University, Tel Aviv.

Lev-Yadun, S. and Weinstein-Evron, M., 2005, Modeling the influence of wood use by the

Natufians of el-Wad on the forest of Mount Carmel, Journal of the Israel Prehistoric Society,

35, p. 285-298.

Lev-Yadun, S., Gopher, A. and Abbo, S., 2000, The cradle of agriculture, Science, 288, p. 1602-

1603.

Lézine, A. M., 1988, New pollen data from the Sahel (Lake Guiers - Senegal), Review of

Palaeobotany and Palynology, 55, p. 141-154.

Lézine, A. M., 1989, Late Quaternary vegetation and climate of the Sahel, Quaternary Research,

32, p. 317-334.

035

Lézine, A. M. and Casanova, J., 1989, Pollen and hydrological evidence for the interpretation of

past climate in tropical West Africa during the Holocene, Quaternary Science Reviews, 8, p.

45-55.

Lézine, A. M., Casanova, J. and Hillaire-Marcel, C., 1990, Across an early Holocene humid phase

in western Sahara, pollen and isotope stratigraphy, Geology, 18, p. 264-267.

Lowe, J. J. and Watson, C., 1994, Lateglacial and early Holocene pollen stratigraphy of the

northern Apennines, Italy, Quaternary Science Reviews, 12, p. 727-738.

Lowe, J. J., Accorsi, C. A., Bandini-Mazzanti, M., Bishop, A., Van der Kaars, S., Forlani, L.,

Mercuri, A. M., Rivalenti, C., Torri, P., Watson, C., 1996, Pollen stratigraphy of sediment

sequences from lakes Albano and Nemi (near Rome) and from the central Adriatic, spanning

the interval from oxygen isotope Stage 2 to the present day, Memorie dell'Istituto Italiano di

Idrobiologia, 55, p. 71-98.

Luz, B., 1979, Paleo-oceanography of the post-glacial Eastern Mediterranean, Nature, 278, p. 847-

848.

Magri, D., 1995, Some questions on the late-Holocene vegetation of Europe, The Holocene, 5, p.

354-360.

Magri, D., 1999, Late-Quaternary vegetation history at Lagaccione near Lago di Bolsena (central

Italy), Review of Palaeobotany and Palynology, 106, p. 171-208.

Magri, D. and Parra, I., 2002, Late Quaternary western Mediterranean pollen records and African

winds, Earth and Planetary Science Letters, 200, p. 401-408.

Magri, D. and Sadori, L., 1999, Late Pleistocene and Holocene pollen stratigraphy at Lago di Vico

(central Italy), Vegetation History and Archaeobotany, 8, p. 247-260.

Magri, D. and Tzedakis, P. C., 2000, Orbital signatures and long-term vegetation patterns in the

Mediterranean, Quaternary International, 73/74, p. 69-78.

Magurran, A. E., 2004, Measuring Biological Diversity, Malden, Ma: Blackwell Publishing.

Malanotte-Rizzoli, P. and Bergamasco, A., 1989, The circulation of the eastern Mediterranean, I,

Oceanologica Acta, 12, p. 335-351.

Malanotte-Rizzoli, P. and Hecht A., 1988, Large-scale properties of the Eastern Mediterranean: A

review, Oceanologica Acta, 11/4 p. 323-335.

Maley, J., 1977, Palaeoclimates of the Central Sahara during the early Holocene, Nature, 269, p.

573-577.

Maley, J., 1981, Etudes palynologiques dans le bassin du Tchad et paléoclimatologie de I’Afrique

nord-tropicale de 30,000 ans à l'Époque Actuelle, Travaux et Documents de l'ORSTOM, 129,

Paris.

Maley, J., 1983, Histoire de la végétation et du climat de I’Afrique nord-tropicale au Quaternaire

recent, Bothalia, 14, p. 377–389.

Mariotti-Lipi, M., Guido, M., Bruna, I., Menozzi, B. I. Bellini, C. and Montanari, C., 2007, The

Massaciuccoli Holocene pollen sequence and vegetation history of the costal plains by the

036

Mar Ligure (Tuscany and Liguria, Italy), Vegetation history and Archaeobotany, 16, p. 267-

277.

Martinson D. G., Pisias, N. G., Hays, J. D., Imbrie, J., Moore, Jr. T. C. and Shackleton, N. J., 1987,

Age dating and the orbital theory of the Ice Ages: Development of a high-resolution 0 to

300,000-year chronostratigraphy, Quaternary Research, 27, p. 1-29.

McGarry, S., Bar-Matthews, M., Matthwes, A., Vaks, A., Schilman, B. and Ayalon, A., 2004,

Constraints on hydrological and paleotemperature variations in the Eastern Mediterranean

region in the last 140 ka given by the D values of speleothem fluid inclusions, Quaternary


Meadows, J., 2005, The Younger Dryas episode and the radiocarbon chronologies of the Lake

Huleh and Ghab Valley pollen diagrams, Israel and Syria, The Holocene, 15, p. 631-636.

Meese, D. A., Gow, A. J., Alley, R. B., Zielinski, G. A., Grootes, P. M., Ram, M., Taylor K. C.,

Mayewski, P. A. and Bolzan, J. F., 1997, The Greenland Ice Sheet Project 2 depth-age scale:

Methods and results, Journal of Geophysical Research, 102, p. 26411-26423.

Migowski, C., Stein, M., Prasad, S., Negendank, J. F. W. and Agnon, A., 2006, Holocene climate

variability and cultural evolution in the Near East from the Dead Sea sedimentary

record, Quaternary Research, 66, 3, p. 421-431.

Moore, A. M. T. and Hillman, G. C., 1992, The Pleistocene to Holocene transition and human

economy in Southwest Asia: The impact of the Younger Dryas, American Antiquity, 57/3, p.

482-494.

Munro, N. D., 2004, Hunting Pressure and Occupation Intensity in the Natufian, Current

Anthropology, 45, p. S5-S34

Neumann, F., Schölzel, C., Litt, T., Hense, A. and Stein, M., 2007, Holocene vegetation and

climate history of the northern Golan heights (Near East), Vegetation history and

Archaeology, 16, p. 329-346.

Niklewski, J. and Van Zeist, W., 1970, A Late Quaternary pollen diagram from northwestern Syria,

Acta Botanica Neerlandica, 19, p. 737-754.

Olausson, E., 1961, Studies of deep-sea cores, Report of the Swedish deep-sea Expedition 1947-

1948, 8, p. 335-391.

Pantaleón-Cano, J., Yll, E., Pérez-Obiol, R. and Roure, J. M., 2003, Palynological evidence for

vegetational history in semi arid areas of the western Mediterranean (Almerı´a, Spain), The

Holocene, 13, p. 109–119.

Pèrez-Obiol, R. and Sadori, L., 2007, Similarities and dissimilarities, synchronisms and

diachronisms in the Holocene vegetation history of the Balearic Islands and Sicily,

Vegetation history and archaeobotany, 16, p. 259-265.

Pinardi, N. and Masetti, E., 2000, Variability of the large scale general circulation of the

Mediterranean Sea from observation and modelling: a review, Palaeogeography,

Palaeoclimatology, Palaeoecology, 158, p. 153-173.

Ramrath, A., Sadori, L. and Negendank, F. W., 2000, Sediments from Lago di Mezzano, central

Italy: a record of Lateglacial/Holocene climatic variations and anthropogenic impact, The

Holocene, 10, p. 87-95.

037

Reille, M., 1995, Pollen et Spores d’Europe et d’Afrique du Nord, supplément 1, Laboratoire de

Botanique Historique et Palynologie, Marseille.

Reille, M., 1998, Pollen et Spores d’Europe et d’Afrique du Nord, supplément 2, Laboratoire de


Reille, M., 1999, Pollen et Spores d’Europe et d’Afrique du Nord, Seconde édition, Laboratoire de


Reille, M., Gamisans, J., de Beaulieu, J. L. and Andrieu, V., 1997, The late-glacial at Lac de Creno

(Corsica, France): A key site in the western Mediterranean basin, New Phytologist, 135, p.

547-559.

Reiss, Z., Halicz, E. and Luz, B., 1999, Late-Holocene foraminifera from the SE Levantine Basin,

Israel Journal of Earth Science, 48, p. 1-27.

Ritchie, J. C., 1987, A Holocene pollen record from Bir Atrun, Northwest Sudan, Pollen et Spores,

29, p. 391-340.

Ritchie, J. C. and Haynes, C. V., 1987, Holocene vegetation zonation in the Eastern Sahara,

Nature, 330, p. 645-647.

Ritchie, J. C., Eyles, C. H. and Haynes, C. V., 1985, Sediment and pollen evidence for an early to

mid-Holocene humid period in the Eastern Sahara, Nature, 314, p. 352-355.

Roberts, N., Stevenson, T., Davis, B., Cheddadi, R., Brewster, S. and Rosen, A., 2004, Holocene

climate, environment and cultural change in the circum-Mediterranean region, in: Battarbee,

R. W., Gasse, F. and Stickley, C. E., (eds.), Past Climate Variability Through Europe and

Africa, p. 343-362.

Robinson, S. A., Black, S., W., Sellwood, B. W. and Valdes, P. J, 2006, A review of

palaeoclimates and palaeoenvironments in the Levant and Eastern Mediterranean from

25,000 to 5,000 years BP: setting the environmental background for the evolution of human

civilization, Quaternary Science Reviews, 25, p. 1517-1541.

Rohling, E. J., 1994, Review and new aspects concerning the formation of eastern Mediterranean

sapropels, Marine Geology, 122, p. 1-28.

Rohling, E. J., 2002, The dark secret of the Mediterranean - a case history in past environmental

reconstruction, available in: www.soes.soton.ac.uk/staff/ejr/DarkMed/dark-title.html.

Rohling, E. J. and De Rijk, S, 1999, Holocene Climate Optimum and Last Glacial Maximum in the

Mediterranean: The marine oxygen isotope record, Marine Geology, 153, p. 57-75.

Rohling, E. J. and Gieskes, W. W. C., 1989, Late Quaternary changes in Mediterranean

intermediate water density and formation rate, Paleoceanography, 4, p. 531-545.

Rohling, E. J. and Hilgen, F. J., 1991, The eastern Mediterranean climate at times of sapropel

formation, a review, Geologie en Mijnbouw, 70, p. 253-264.

Rohrlich, V. and Goldsmith, V., 1984, Sediment transport along the southeast Mediterranean: a

geological perspective, Geo-Marine Letters, 9, p. 99–103.

http://www.soes.soton.ac.uk/staff/ejr/DarkMed/dark-title.html

038

Rossignol, M., 1961, Analyse pollinique de sédiments marins Quaternaires en Israël, I -

Sediments Recents, Pollen et Spores, 3, p. 303-324.

Rossignol, M., 1962, Analyse pollinique de sédiments marins Quaternaires en Israël, II - Sediments

Pleistocenes, Pollen et Spores, 4, p. 121-148.

Rossignol, M., 1963, Analyse pollinique de sédiments quaternaires dans la plaine de Haifa – Israël,

Israel Journal of Earth Sciences, 12, p. 207-214.

Rossignol, M., 1969, Sedimentation Palynologique dns la Domaine Marin Quaternaire de

Palestine: Etude de palèo-Envieonnement, Extrait des notes et memoires sur le Moyen-

Orient, tome X, Musèum national d'Histoire naturelle.

Rossignol-Strick, 1972, Pollen analyses of some sapropel layers from the deep-sea floor of the

Eastern Mediterranean, Initial Reports of the Deep Sea Drilling Project, XIII, p. 971-991.

Rossignol-Strick, M., 1973, Analyse pollinque des niveaux sapropéliouques Quaternaires de deux

carottes en Méditerranée Orienntale (RC9 – 174 et RC9-182), 9 Congrès International de

L'INQUA, Travaux Francais, p. 152-159.

Rossignol-Strick, M., 1983, African monsoon, an immediate climate response to orbital insolation,

Nature, 304, p. 46-49.

Rossignol-Strick, M., 1985, Mediterranean Quaternary sapropels, an immediate response of the

African monsoon to variations of insolation, Palaeogeography, Palaeoclimatology,

Palaeoecology, 49, p. 237-263.

Rossignol-Strick, M., 1993, Late Quaternary climate in the Eastern Mediterranean region,

Paléorient, 19/1 p. 135-149.

Rossignol-Strick, M., 1995, Sea-Land correlation of pollen records in the Eastern Mediterranean

for the Glacial-Interglacial transition: Biostratigraphy versus radiometric time-scale,

Quaternary Science Reviews, 14, p. 893-915.

Rossignol-Strick, M., 1999, The Holocene climatic optimum and pollen records of sapropel 1 in the

Eastern Mediterranean, 9,000-6,000 BP, Quaternary Science Reviews, 18, p. 515-530.

Rossignol, M. and Pastouret, L., 1971, Analyse pollinque de niveaux sapropéliques post-glaciaires

dans une carotte en Méditerranée Orientale, Revue de Palaeobotanie et palynologie, 11, p.

227-238.

Rossignol-Strick, M. and Paterne, M., 1999, A synthetic pollen record of the Eastern

Mediterranean sapropels of the last 1 Ma; Implications of the time scale and formation of

sapropels, Marine Geology, 153, p. 221-237.

Rossignol-Strick, M. and Planchais, N., 1989, Climate patterns revealed by pollen and oxygen

isotope records of a Tyrrhenian Sea core, Nature, 342, p. 413-416.

Rossignol-Strick, M., Nesteroff, W., Olive, P. and Vergnaud-Grazzini, C., 1982, After the deluge:

Mediterranean stagnation and sapropel formation, Nature, 15, p. 105-110.

Rossignol-Strick, M., Planchais, N., Paterne, M. and Duzer, D., 1992, Vegetation dynamics and

climate during the deglaciation in the South Adriatic basin from a marine record, Quaternary


039

Sadori, L., 2007, The current State of Knowledge of Postglacial Pollen Records of Southern

Europe, in: Elias, S. A., (ed.), Encyclopedia of Quaternary Science, Elsevier, London, UK, p.

2763-2773.

Sadori, L. and Narcisi, B., 2001, The postglacial record of environmental history from Lago di

Pergusa (Sicily), Holocene, 11, p. 655-671.

Sandler, A. and Herut, B., 2000, Composition of clays along the continental shelf off Israel:

Contribution of the Nile versus local sources, Marine Geology, 167, p. 339-354.

Schilman, B., Bar-Matthews, M., Almogi-Labin, A. and Luz, B., 2001, Global climate instability

reflected by Eastern Mediterranean marine records during the late Holocene,


Schmidt, R., Miiller, J., Drescher-Schneider, R., Krisai, R., Szeroczynska, K. and Baric, A., 2000,

Changes in lake level and trophy at Lake Vrana a large karstic lake on the Island of Cres

(Croatia), with respect to palaeoclimate and anthropogenic impacts during the last approx.

16,000 year, Journal of Paleolimnology, 59, p. 113-130.

Schmidt, R., Pugiese, N., Müller, J. Szeroczynska, K., Bonger, D., Melis, R., Kamenik, C., Baric

A. and Danielopol, D. L., 2001, Palaeoclimate, vegetation and coastal lake development,

from upper Pleniglacial until early Holocene, in the northern Adriatic Valun bay (isla of

Cres, Croatia), II Quaternarion, Italian Journal of Quaternary Sciences, 14, p. 61-78.

Schmiedl, G., Hemleben, C., Keller, J. and Segl, M., 1998, Impact of climatic changes on the

benthic foraminiferal fauna in the Ionian Sea during the last 330,000 years,

Paleoceanography, 13, p. 447- 458.

Schröder, C. J., 1988, Subsurface preservation of agglutinated foraminifera in the northwest

Atlantic Ocean, in: Rögl, F. and Gradstein, F. M., (eds.), Proceeding of the Second Workshop

on Agglutinated Foraminifera, Abhandlungen Geologische Bundesanstalt, 41, Vienna,

Austria, p. 325-336.

Schulz, E., 1991, Holocene environments in the central Sahara, Hydrobiologia, 214, p. 359-365.

Schulz, E., 1994, The southern limit of the Mediterranean vegetation in the Sahara during the

Holocene, Historical Biology, 9, p. 137-156.

Schwab, M. J., Neumann, F., Litt, T., Negendank, J. F. W. and Stein, M., 2004, Holocene

Palaeoecology of the Golan Heights (Near East): investigation of lacustrine sediments from

Birkat-Ram, Quaternary Science Reviews, 23, p. 1723-1731.

Shackleton, N. J. and Opdyke, N. D., 1973, Oxygen isotope and paleomagnetic stratigraphy of

equatorial Pacific core V28-238: Oxygen isotope temperatures and ice volume on a 105 and

106 year scale, Quaternary Research, 3, p. 39-55.

Sherratt, A., 1997, Climatic cycles and behavioural revolutions: The emergence of modern humans

and the beginning of farming, Antiquity, 71, p. 271-287.

Shmida, A. and Lev-Ari, Y., 1982, The vegetation and forest of southern Lebanon, Rotem, 5

(Hebrew with English summery), p. 15-19.

Shriki, D., 2005, Climate changes in the Eastern Mediterranean according to δ18

O and Mg/Ca

ratios in foraminifera, Israel Geological Survey, Report GSI, 30/05, (Hebrew with English

abstract).

049

Sivak, J., 1975, Les caractères de diagnose de grains de pollen a ballonets, Pollen et Spores, 17, p.

349-421.

Stanley, D. J. and Maldonado, A., 1977, Nile cone: Late Quaternary stratigraphy and sediment

dispersal, Nature, 266, p. 129-135.

Stanley, D. J., Mart, Y. and Nir, Y., 1997, Clay mineral distributions to interpret Nile cell

provenance and dispersal: II. Coastal plain from Nile delta to northern Israel, Journal of

Coastal Research, 13, p. 506-533.

Stein, M., 2001, The sedimentary and geochemical record of Neogene-Quaternary water bodies in

the Dead Sea Basin-inferences for the regional paleoclimatic history, Journal of

Paleolimnology, 26, p. 271-282.

Street-Perrott, F. A. and Perrott, R. A., 1993, Holocene vegetation, lake levels and climate of

Africa, in: Wright, H. E., Kutzbach, J.,E., Webb III, T., Ruddiman,W. F., Street-Perrott, F.

A., Bartlein, P. J., (eds.), Global Climates Since the Last Glacial Maximum, University of

Minnesota Press, Minneapolis, p. 318–56.

Stuiver, M., Grootes, P. M. and Braziunas, T. F., 1995, The GISP δ18

O Climate Record of the Past

16,500 Years and the role of the sun, ocean and volcanoes, Quaternary Research, 44, p. 341-

354.

Täckholm, V., 1974, Students’ flora of Egypt, Cairo University press, Cairo.

Tchernov, E., 1998, Are late Pleistocene environmental factors, faunal changes and cultural

transformations causally connected? The case of the southern Levant, Paléorient, 23, p. 209-

228.

Thunell, R. C. and Williams, D. F, 1989, Glacial-Holocene salinity changes in the Mediterranean

Sea: hydrographic and depositional effects, Nature, 338, p. 493-496.

Thunell, R. C., Williams, D. F. and Belyea, P. R., 1984, Anoxic events in the Mediterranean Sea in

the relation to the evolution of late Neogene climates, Marine Geology, 59, p. 105-134.

Tonkov, S., 2003, Holocene palaeovegetation of the northwestern Pirin mountains (Bulgaria) as

reconstructed from pollen analysis, Review of Palaeobotany and Palynology, 124, p. 51-61.

Traverse, A. and Ginsburg, R. N., 1966, Palynology of the surface sediments of Great Bahama

Bank, as related to water movement and sedimentation, Marine Geology, 4, p. 417-459.

Trewartha, G. T., 1962, The Earth's Problem Climates, The University of Wisconsin Press,

London.

Trincardi, F., Cattaneo, A., Asioli, A., Correggiari, A. and Langone, L., 1996, Stratigraphy of the

late-Quaternary deposits in the central Adriatic basin and the record of short-term climatic

events, Memorie dell'Istituto Italiano di Idrobiologia, 55, p. 39-70.

Tzedakis, P. C., 1994, Vegetation change through glacial-interglacial cycles: a long pollen

sequence perspective, Philosophical Transactions of the Royal Society, 345, p. 403-432.

Tzedakis, P. C., 1999, The last climatic cycle at Kopais, central Greece, Journal of the Geological

Society, 155, p. 425-434.

040

Tzedakis, P. C., 2005, Towards an understanding of the response of southern European vegetation

to orbital and suborbital climate variability, Quaternary Science Reviews, 25, p. 1585-1599.

Tzedakis, P. C., Andrieu, V., De Beaulieu, J. L., Crowhurst, S., Follieri, M., Hooghiemstra, H.,

Magri, D., Reille, M., Sadori, L., Shackleton, N. J. and Wijmstra, T. A., 1997, Comparison of

terrestrial and marine records of changing climate of the last 500,000 years, Earth and

Planetary Science Letters, 150, p. 171-176.

Tzedakis, P. C., Frogley, M. R., Lawson, I. T., Preece, R. C., Cacho, I. and De Abreu, L., 2004,

Ecological thresholds and patterns of millennial-scale climate variability: The response of

vegetation in Greece during the last glacial period, Geology, 32, p. 109-112.

Tzedakis, P. C., Hooghiemstra, H. and Pälike, H., 2006, The last 1.35 million years at Tenaghi

Philippon: revised chronostratigraphy and long-term vegetation trends, Quaternary Science

Reviews, 25, p. 3416-3430.

Tzedakis, P. C., Lawson, I. T., Frogley, M. R. Hewitt, G. M., 2002, Buffered tree population

changes in a Quaternary refugium: Evolutionary implications, Science, 297, p. 2044-2047.

Tzedakis, P. C., McManus, J. F., Hooghiemstra, H., Oppo, D. W. and Wijmstra, T. A., 2003,

Comparison of vegetation in northeast Greece with record of climate variability on orbital

and suborbital frequencies over the last 450,000 years, Earth and Planetary Science Letters,

212, p. 197-212.

Vaks, A., Bar-Matthews, M., Ayalon, A., Matthews, A., Frumkin, A., Dayan, U., Halicz, L.,

Almogi-Labin, A. and Schilman, B., 2006, Paleoclimateand location of the border between

Mediterranean climate region and the Saharo-Arabian Desert as revealed by speleothems

from the northern Negev Desert, Israel, Earth and Planetary Science Letters, 249, p. 384–

399.

Vaks, A., Bar-Matthews, M., Ayalon, A., Schilman, B., Gilmour, M., Hawkesworth, C. J.,

Frumkin, A., Kaufman, A. and Matthews, A., 2003, Paleoclimate reconstruction based on the

timing of speleothem growth and oxygen and carbon isotope composition in a cave located in

the rain-shadow in Israel, Quaternary Research, 59, p. 182-193.

Van Andel, T. H. and Tzedakis, P. C., 1996, European Palaeolithic landscapes 140,000-30,000

years ago - a summary, in: Bar-Yosef, O., Cavalli-Sforza, L., March, R.J. and Piperno M.,

(eds), Proceedings of XIII International Congress of Prehistoric and Protohistoric Sciences,

5, The Lower and Middle Palaeolithic, ABACO Edizioni, Forlì, p. 191-204.

Van Campo, M., 1975, Pollen analysis in the Sahara, in: Wendorf, F. and Marks, A. E., (eds.),

Problems of Prehistory: North Africa and the Levant, Methodist University Press, Dallas, p.

45-64.

Van Chi-Bonnardel, R., 1973, Atlas of Africa, The Free Press, New-York.

Van Zeist, W. and Bottema, S., 1977, Palynological investigations in Western Iran, Palaeohistoria,

109, p. 19-95.

Van Zeist, W. and Bottema, S., 1982, Vegetation history of the Eastern Mediterranean and the Near

East during the last 20,000 years, in: Bintliff J. L. and Van Zeist W., (eds.), Palaeoclimates,

Palaeoenvironments and Human Communities in the Eastern Mediterranean Region in Later

Prehistory, BAR International Series I 33, p. 277-321.

042

Van Zeist, W. and Woldring, H., 1978, A postglacial pollen diagram from Lake Van in east

Anatolia, Review of Palaeobotany and Palynology, 26, p. 249-276.

Van Zeist, W. and Woldring, H., 1980, Holocene vegetation and climate of northwestern Syria,

Palaeohistoria, 22, p. 111-125.

Van Zeist, W., Timmers, R. W. and Bottema, S., 1968, Studies of modern and Holocene pollen

precipitation in S. E. Turkey, Palaeohistoria, 14, p. 19-39.

Van Zeist, W., Woldring, H. and Stapert, D., 1975, Late Quaternary vegetation and climate of

south-western Turkey, Palaeohistoria, 17, p. 53-143.

Vance, D., Scrivner, A. E., Beney, P., Staubwasser, M., Henderson, G. M. and Slowey, N. C.,

2004, The use of foraminifera as a record of the past neodymium isotope composition of

seawater, Paleoceanography, 19, p. 1-17.

Venkatarathnan, K. and Ryan, W. B. F., 1971, Dispersal patterns of clay minerals in the sediments

of the eastern Mediterranean Sea, Marine Geology, 11, p. 261-282.

Vergnaud-Grazzini, C., Devaux, M. and Znaid, J., 1986, Stable isotope anomalies in Mediterranean

Pleistocene records, Marine Micropaleontology, 10, p. 35-69.

Vergnaud-Grazzini, C., Ryan, W. B. F. and Cita, M. B., 1977, Stable isotopic fractionation,

climatic change and episodic stagnation in the Eastern Mediterranean during the late

Quaternary, Marine Micropaleontology, 2, p. 353-370.

Vidal, L., Schneider, R. R., Marchel, O., Bickert, T., Stocker, T. F. and Wefer, G., 1999, Link

between the North and South Atlantic during Heinrich events of the last glacial period,

Climate Dynamics, 15, p. 909-919.

Walle, F. B., Nikolopoulou-Tamvakli, M. and Heinen, W. J., 1993, Environmental condition of the

Mediterranean Sea, European Community Countries, Kluwer Academic Publishers.

Watts, W. A., Allen, J. R. M., Huntley, B. and Fritz, S. C., 1996, Vegetation history and climate of

the last 15,000 years at Laghi di Monticchio, southern Italy, Quaternary Science Reviews, 15,

p. 113–132.

Weaver, A. J., Saenko, O. A., Clark, P. U. and Mitrovica, J. X, 2003, Melt water pulse 1A from

Antarctica as a trigger of the Bölling/Alleröd warm interval, Science, 299, p. 1709-1713.

Weinstein, M., 1976, The late Quaternary vegetation and climate of northern Golan, Pollen et

Spores, 18, p. 553-562.

Weinstein, M., 1981, The influence of the slope on the pollen spectra, Pollen et Spores, 23 p. 381-

387.

Weinstein-Evron, M., 1983, The Paleoecology of the Early Würm in the Hula Basin, Israel,

Paléorient 9/1, p. 5-19.

Weinstein-Evron, M., 1990, Palynological history of the last pleniglacial in the levant, in:

Kozlowski, J. K., (ed.), Feuilles de Pierre: les Industries à Pointes Foliacées du

Paléolithique Supérieur Européen, Liège, ERAUL, 42, p. 9-25.

Weinstein-Evron, M., 1994, Biases in archaeological pollen assemblages: Case studies from Israel,

American Association of Stratigraphic Palynologyists Contributions, 29, p. 193-205.

043

Weinstein-Evron, M., 1998, Early Natufian el-Wad Revisited, Liège, Eraul 77.

Weinstein-Evron, M., 2002, The Levantine Younger Dryas and the last of the Natufians, Abstracts

of the 67th Annual Meeting of the Society for American Archaeology, Denver, March 2002.

Weinstein-Evron, M., 2008, Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian

Culture of Mount Carmel, ASPR, American School of Prehistoric Research,

Monograph Series, Boston, Brill Inc, (in press).

Weinstein-Evron, M., Vogel, J. C. and Kronfeld, J., 2001, Further attempts at dating the Hula LO7

core, Upper Jordan Valley, Israel, Radiocarbon, 43, p. 561-570.

Wick, L., Lemcke, G. and Sturm, M., 2003, Evidence of Lateglacial and Holocene climatic change

and human impact in eastern Anatolia: high-resolution pollen, charcoal, isotopic and

geochemical records from the laminated sediments of Lake Van, Turkey, The Holocene,

13/5, p. 665-675.

Wijmstra, T. A., 1969, Palynology of the first 30 meters from a 120 meters deep section in northern

Greece, Acta Botanica Neerlandica, 18, p. 511-527.

Wijmstra, T. A. and Smit, A., 1976, Palynology of the middle part (30-78 metres) of the 120 m

deep section in Northern Greece (Macedonia), Acta Botanica Neerlandica, 25, p. 297-312.

Williams, D. F., Thunell, R. C. and Kennett, J. P., 1978, Periodic freshwater flooding and

stagnation of the Eastern Mediterranean Sea during the late Quaternary, Science, 201, p. 252-

254.

Willis, K. J., 1994, The vegetational history of the Balkans, Quaternary Science Reviews, 13, p.

769-788.

Willis, K. J., Rudner, E. and Sümegi, P., 2000, The Full-Glacial Forests of Central and

Southeastern Europe, Quaternary Research, 53, p. 203-213.

Winograd, I. J., 2001, The magnitude and proximate cause of ice-sheet growth since 35,000 yr B.P,


Wüst, G., 1961, On the vertical circulation of the Mediterranean Sea, Journal of Geophysical

Research, 66, p. 3261-3271.

Yaalon, D. H. and Ganor, E., 1979, East Mediterranean trajectories of dust-carrying storms from

the Sahara and Sinai, in: Morales, C. (ed.), Saharan Dust (Mobilization, Transport,

Deposition), Scope 14, John Wiley and Sons, Chichester, p. 187-193.

Yasuda, Y., Kitagawa, H. and Nakagawa, T., 2000, The earliest record of major anthropogenic

deforestation in the Ghab valley, northwest Syria: a Palynological study, Quaternary

International, 73/74, p. 127-136.

Yll, E. I., Perez-Obiol, R., Pantaleon-Cano, J. and Roure, J. M., 1997, Palynological evidence for

climatic change and human activity during the Holocene on Minorca (Balearic Islands),


Zohary, M., 1962, Plant life of Palestine (Israel and Jordan), Ronald press, New York.

http://www.ingentaconnect.com/content/sage/hol;jsessionid=26c7iwr4pka32.alice

044

Zohary, M., 1973, Geobotanical Foundations of the Middle East, Gustav Gischer Verlag, Stuttgart,

Swet & Zeitlinger, Amsterdam.

Zonneveld, K. A. F., 1995, Paleoclimatic and palaeoecological changes during the last deglaciation

in the Eastern Mediterranean - implications for dinoflagellate ecology, Review of

Palaeobotany and Palynology, 84, p. 221-253.

Zonneveld, K. A. F., 1996, Paleoclimate reconstruction of the last deglaciation (18-8ka B.P.) in the

Adriatic Sea region; a lend-sea correlation based on palynological evidence,

Palaeogeograpy, Palaeoclimatology, Palaecology, 122, p. 89-106.

045

נספחים

95-09גלעין מ נתונים: אנספח

Depth (cm)

Age (ka)

Weight (gr)

Total of

counted

palynomorphes

Lycopodium

Palynomorphes

concentrations

(g/sediment)

2 0.1 6.6 376 176 3,448

11 0.6 6.0 339 111 5,420

26 1.4 9.0 444 44 11,785

36 2.1 5.1 386 871 918

46 2.6 9.6 317 86 4,100

56 3.3 6.0 335 32 18,521

66 3.8 8.8 301 57 6,366

76 4.4 5.5 350 114 5,910

86 5.1 7.0 506 199 3,879

96 5.7 5.0 394 436 1,920

106 6.4 6.5 356 274 2,111

116 7.2 5.0 402 153 5,542

121 7.5 5.6 335 170 3,691

126 7.8 6.7 414 44 14,925

133 8.0 6.0 449 130 6,079

136 8.2 1.3 320 489 5,342

138 8.3 4.1 311 269 2,934

142 8.5 6.2 359 136 4,483

157 9.2 7.1 567 12 70,441

163 9.4 4.6 339 20 38,653

173 9.9 6.6 309 29 17,185

186 10.4 5.5 323 517 1,206

196 10.8 5.9 342 312 1,961

206 11.2 9.3 314 200 1,797

221 11.9 9.9 441 328 1,460

231 12.3 4.5 297 1,008 690

243 12.7 9.0 278 1,232 266

256 14.0 6.2 254 319 1,371

265 14.6 11.8 262 290 786

283 15.5 16.6 296 221 856

300 17.0 10.0 411 88 4,988

323 18.8 6.4 352 1,089 539

341 19.7 8.9 324 269 1,445

361 21.0 10.1 288 106 2,873

381 22.4 6.6 345 959 580

401 23.7 10.0 315 148 2,273

411 24.3 6.2 416 261 2,745

421 24.7 6.3 366 830 741

431 25.2 6.2 434 556 1,344

441 25.6 10.0 334 442 802

452 26.1 6.1 410 2,166 331

046

Depth (cm)

Age (ka)

Weight (gr)

Total of

counted

palynomorphes

Lycopodium

Palynomorphes

concentrations

(g/sediment)

463 26.6 6.2 433 512 1,457

473 27.0 6.0 308 1,172 468

483 27.4 6.0 315 595 933

501 28.8 6.8 392 941 649

535 30.1 5.6 392 601 1,244

560 31.2 9.7 321 700 505

581 32.2 5.6 453 850 1,012

601 33.6 7.3 539 1,118 704

621 33.9 9.2 406 203 2,310

641 34.5 9.5 365 208 1,973

653 34.8 6.0 379 981 688

662 35.2 6.7 302 357 1,348

685 35.9 10.3 335 71 4,863

710 37.4 2.0 496 2,512 1,050

735 39.4 9.5 413 175 2,640

755 41.0 6.9 330 719 710

781 43.1 4.6 504 910 1,283

801 43.8 5.0 409 515 1,692

820 44.3 5.4 327 741 873

825 44.4 4.5 287 72 9,459

835 44.7 6.1 405 62 11,379

845 45.0 5.0 400 541 1,571

851 45.2 5.3 379 262 2,884

861 45.4 2.3 478 2,402 924

871 45.7 2.0 352 3,030 619

881 46.0 3.4 282 3,708 238

885 46.1 12.1 303 111 2,385

891 46.3 4.5 352 1,052 794

905 46.6 3.3 393 1,586 802

925 47.2 6.2 346 196 3,032

945 47.7 11.5 477 270 1,634

970 48.4 5.0 357 1,424 535

985 48.9 10.1 412 187 2,324

1,005 49.1 4.0 350 509 1,836

1,025 49.6 13.5 356 30 9,282

1,045 50.4 5.7 412 793 973

1,070 51.4 5.7 408 791 962

1,091 51.8 4.0 310 2,792 296

1,105 52.0 13.5 446 111 3,178

1,121 52.3 5.8 410 497 1,508

1,145 52.7 10.4 369 87 4,343

1,165 53.2 5.6 336 1,272 501

1,175 53.5 5.7 485 1,271 712

1,183 54.4 7.0 278 422 998

1,193 54.1 6.1 342 302 1,977

1,203 54.3 7.0 314 313 1,526

047

Depth (cm)

Age (ka)

Weight (gr)

Total of

counted

palynomorphes

Lycopodium

Palynomorphes

concentrations

(g/sediment)

1,213 54.6 6.0 341 434 1,394

1,223 54.9 7.0 266 187 2,170

1,243 55.4 7.0 269 417 980

1,263 56.0 7.0 335 489 1,045

1,278 56.7 6.2 467 635 1,267

1,304 58.2 7.0 358 109 5,011

1,325 59.4 5.3 329 198 3,338

1,345 60.6 9.9 400 183 2,352

1,361 61.4 4.1 313 3,160 258

1,391 63.1 1.9 485 6,616 412

1,411 64.8 4.7 423 439 2,174

1,435 65.6 8.8 523 112 5,634

1,461 67.0 6.2 410 390 1,811

1,481 68.1 6.5 609 2,310 431

1,508 69.6 7.0 680 791 1,306

1,523 70.5 7.0 503 243 3,139

1,543 71.6 16.0 488 44 7,357

1,560 72.6 2.2 671 2,582 1,261

1,585 74.2 4.9 874 1,482 1,282

1,605 75.6 5.3 486 701 1,394

1,625 77.2 4.2 638 662 2,447

1,645 78.8 10.2 330 307 1,122

1,665 80.0 10.1 366 132 2,924

1,681 81.1 5.9 357 1,188 544

1,691 81.8 2.4 342 2,860 532

1,703 83.0 17.1 525 7 46,838

1,713 83.7 6.0 360 126 5,071

1,723 84.2 15.2 343 144 1,669

1,733 84.3 6.0 257 36 12,657

1,743 84.6 12.8 389 46 7,019

1,753 85.6 6.0 283 3 167,898

1,763 85.3 7.0 304 112 4,114

1,778 85.9 5.9 262 110 7,673

048

95-01עומקי הדגימות שנבדקו בגלעין כלל : 1ב נספח

Depth (cm)

12-14

04-06

24-26

36-38

48-59

69-62

74-76

76-78

89-80

83-84

84-85

86-87

87-88

89-99

99-92

94-96

099-092

094-096

009-002

026-028

042-044

052-054

252-254

298-300

392-394

338-340

358-360

398-400

458-460

469-462

462-464

464-466

468-479

479-472

472-474

474-476

476-478

478-489

489-482

482-484

484-486

486-488

499-492

492-494

498-500

540-542

560-562

598-600

658-600

698-700

740-742

778-780

802-804

840-841

860-861

898-999

הערה: האזורים המוצללים מייצגים דגימות בהן נמצאו גרגרי אבקה.

049

95-01 גלעיןנתונים מ: 2בנספח

Depth

(cm)

Age

(ka)

Weight

(g)

Total of

counted

palynomorphes

Lycopodium

Palynomorphes

concentrations

(g/sediment)

80.5 8.2 2.4 473 370 5688

83.5 8.6 2.6 315 187 6919

84.5 8.7 5 343 8 91572

86.5 9 2.2 451 220 9951

87.5 9.2 2.7 239 270 3501

89.5 9.5 4.6 340 64 12333

91 9.9 4.3 267 156 4251

111 13.4 4.3 275 1146 596

127 15.3 3.1 245 322 2621

143 16.8 3.6 267 550 1440

481 85.1 4.8 312 12 57845

483 85.3 4.3 330 35 23416

485 85.4 2.8 375 48 29796

487 85.6 4.7 331 5 150415

491 85.9 4.9 402 9 97346

493 86.1 4.5 218 1024 505

059

Ricciaנבג הנילוטי וה (redeposition -השקעה חוזרת ם )ממוחזרים של אורניי: גרגרי אבקה גנספח 95-09)בערכים מוחלטים( בגלעין

Age (ka)

Pinus

Cedrus

Abies

Riccia

0.1 1 0 0 2

0.6 9 0 0 0

1.4 5 0 0 0

2.1 12 1 0 4

2.6 4 0 0 0

3.3 3 0 0 0

3.8 7 0 0 0

4.4 5 0 0 1

5.1 7 0 0 0

5.7 6 0 0 1

6.4 12 0 0 0

7.2 11 0 0 1

7.5 4 0 0 0

7.8 0 0 0 0

8.0 4 0 0 0

8.2 4 0 0 0

8.3 1 0 0 0

8.5 8 0 1 0

9.2 1 0 0 0

9.4 0 0 0 0

9.9 0 0 2 0

10.4 3 0 0 0

10.8 1 0 0 0

11.2 3 0 0 2

11.9 0 0 0 3

12.3 9 0 0 0

12.7 3 0 0 1

14.0 1 0 0 0

14.6 0 0 0 0

15.5 2 0 0 0

17.0 3 0 0 0

18.8 3 0 0 0

19.7 0 0 0 0

21.0 4 1 2 0

22.4 0 0 0 0

23.7 2 0 0 0

24.3 2 0 0 2

24.7 5 0 0 0

25.2 4 0 0 0

25.6 1 0 0 0

26.1 2 0 0 0

26.6 2 0 0 0

27.0 6 0 0 0

050

Age (ka)

Pinus

Cedrus

Abies

Riccia

27.4 1 0 0 0

28.8 0 0 0 0

30.1 3 0 0 0

31.2 0 0 0 0

32.2 1 0 0 2

33.6 21 0 0 0

33.9 3 0 0 1

34.5 0 0 0 0

34.8 4 0 0 4

35.2 3 0 0 0

35.9 6 0 0 0

37.4 10 0 0 0

39.4 8 0 0 0

41.0 3 0 0 0

43.1 17 0 0 0

43.8 6 0 0 0

44.3 15 0 1 0

44.4 0 0 0 0

44.7 6 0 0 0

45.0 9 0 3 0

45.2 2 0 0 2

45.4 0 0 0 0

45.7 7 0 0 1

46.0 0 0 0 0

46.1 0 0 0 0

46.3 2 0 0 2

46.6 0 0 0 0

47.2 4 1 1 0

47.7 0 0 0 0

48.4 15 2 0 0

48.9 7 0 0 0

49.1 4 0 0 0

49.6 0 0 0 0

50.4 4 0 0 5

51.4 3 0 1 0

51.8 8 0 2 0

52.0 6 0 0 13

52.3 1 0 0 0

52.7 0 0 0 1

53.2 3 0 0 0

53.5 5 0 0 1

54.4 3 0 0 0

54.1 4 4 0 0

54.3 1 0 0 0

54.6 4 2 0 2

54.9 0 0 0 0

052

Age (ka)

Pinus

Cedrus

Abies

Riccia

55.4 8 0 0 0

56.0 3 0 0 1

56.7 3 1 0 0

58.2 2 0 2 0

59.4 5 1 0 0

60.6 6 0 0 0

61.4 6 0 0 0

63.1 0 0 0 0

64.8 1 5 0 0

65.6 1 0 0 0

67.0 2 0 0 0

68.1 0 0 0 1

69.6 11 2 0 8

70.5 17 0 0 3

71.6 1 1 0 0

72.6 13 0 0 6

74.2 20 0 2 2

75.6 7 0 0 0

77.2 0 0 0 1

78.8 10 0 0 0

80.0 16 1 0 1

81.1 7 0 0 0

81.8 2 0 0 2

83.0 3 0 0 0

83.7 0 0 0 3

84.2 6 0 0 0

84.3 2 4 0 0

84.6 2 0 0 0

85.0 0 0 0 0

85.3 1 0 0 0

85.9 4 0 0 0

053

)בערכים מוחלטים( 95-01בגלעין (redepositionהשקעה חוזרת ) -: גרגרי אבקה של אורניים דנספח

Age (ka)

Pinus

Cedrus

Abies

8.2 6 0 0

8.6 7 0 0

8.7 4 0 5

9 1 0 0

9.2 7 2 0

9.5 2 0 0

9.9 8 1 0

13.4 2 0 0

15.3 5 0 0

16.8 0 0 0

85.1 0 0 0

85.3 5 0 1

85.4 20 0 0

85.6 5 1 0

85.9 2 0 0

86.1 11 1 0

054

במחקר : השם המדעי והעברי של הטקסונים שזוהו הנספח

Taxon

טקסון

Quercus calliprinos ויאלון מצ

Quercus ithaburensis type רנשיטיפוס אלון

Pinus אורן

Cedrus ארז

Picea אשוחית

Pistacia אלה

Olea europaea זית אירופי

Phillyrea בר זית

Fraxinus מילה

Rosaceae ורדניים

Ceratonia חרוב

Betula שדר

Corylus אלסר

Ziziphus שיזף

Salix ערבה

Ericaceae אברשיים

Acacia שיטה

Acacia albida שיטה מלבינה

Cupressus ברוש

Juniperus ערער

Rhus אוג

Tamarix אשל

Rhamnus אשחר

Rutaceae מייםפיג

Acer אדר

Tilia תרזה

Populus צפצפה

Castanea ערמון

Vitis גפן

Poaceae דגניים

Cereal type ד. תרבותיים

Asteraceae Asteroideae מורכבים לשוניים

Asteraceae Cichorioideae מורכבים צינוריים

Artemisia לענה

Echinops קיפודן

Centaurea דרדר

Apiaceae סוככיים

Cheno/Ams סלקיים/ירבוזיים

Atriplex מלוח

Fabaceae פרפרניים

Liliaceae שושניים

Ephedra שרביטן

Lamiaceae שפתניים

Rubiaceae פואתיים

055

Brassicaceae מצליבים

Caryophyllaceae ציפורניים

Boraginaceae זיפניים

Plantago לחך

Polygonaceae ארכובתיים

Rumex חומעה

Papaveraceae פרגיים

Ranunculaceae נורתיים

Scrophulariaceae לעתניים

Cistaceae לטמיים

Euphorbiaceae חלבלוביים

Caprifoliaceae יערתיים

Saxifragaceae בקעצוריים

Dipsaceae שלמוניים

Geraniaceae גרניים

Primulaceae רקפתיים

Crassulaceae טבורתיים

Gentianaceae ערבזיים

Zygophyllaceae זיפניים

Myrtus הדס

Malvaceae חלמתיים

Solanaceae סולניים

Valerianaceae ולרניים

Amaryllidaceae נרקיסיים

Salvadoraceae סלודוריים

Loranthus הרנוג

Acanthaceae קוציציים

Thymelaea מתנניים

Campanulaceae פעמוניתיים

Epilobium ערברבה

Orobanchaceae עלקתיים

Aristolochiaceae ספלוליים

Sparganium כדורן

Potamogeton נהרונית

Cyperaceae גמאיים

Typha סוף

Lemna עדשת המים

Nymphaeaceae נופריים

Myriophyllum אלף העלה

Elatinaceae אלטיניים

הערה: בטבלה מופיעים רק הטקסונים שלהם שם עברי.

056

95-09גלעין –: קצבי סדימנטציה ונספח

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

0 0.0 17.4 840 44.9 31.3

5 0.3 17.4 845 45.0 45.5

10 0.6 17.4 850 45.1 35.7

15 0.9 17.4 855 45.3 35.7

20 1.2 25.0 860 45.4 35.7

25 1.4 13.3 865 45.5 35.7

30 1.7 17.5 870 45.7 27.8

35 2.0 17.2 875 45.9 55.6

40 2.3 18.5 880 46.0 26.3

45 2.6 16.4 885 46.1 55.6

50 2.9 16.9 890 46.2 38.5

55 3.2 17.9 895 46.4 35.7

60 3.5 17.9 900 46.5 35.7

65 3.7 17.9 905 46.6 35.7

70 4.0 13.9 910 46.8 35.7

75 4.4 14.1 915 46.9 38.5

80 4.7 15.9 920 47.1 35.7

85 5.0 15.6 925 47.2 35.7

90 5.4 15.6 930 47.3 35.7

95 5.7 15.6 935 47.5 38.5

100 6.0 14.3 940 47.6 35.7

105 6.4 9.1 945 47.7 35.7

110 6.9 20.0 950 47.9 35.7

115 7.2 20.0 955 48.0 38.2

117 7.3 20.0 960 48.2 36.0

120 7.4 20.0 965 48.3 35.7

122 7.5 19.4 970 48.4 29.4

125 7.7 21.1 975 48.6 45.5

127 7.8 20.0 980 48.7 78.9

130 7.9 22.2 995 48.9 62.5

135 8.1 26.7 1000 49.0 35.7

137 8.2 20.0 1005 49.1 35.7

140 8.4 20.0 1010 49.3 35.7

142 8.5 20.0 1015 49.4 37.0

145 8.6 20.0 1020 49.5 58.8

147 8.7 20.0 1025 49.6 35.7

150 8.9 20.0 1030 49.8 35.7

152 9.0 24.0 1035 49.9 12.5

155 9.1 26.7 1040 50.3 41.7

157 9.2 20.0 1045 50.4 43.9

160 9.3 22.2 1050 50.5 43.1

162 9.4 26.1 1055 50.7 43.1

057

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

165 9.5 21.1 1060 50.8 21.4

167 9.6 25.0 1065 51.0 12.8

170 9.7 25.0 1070 51.4 29.4

172 9.8 23.1 1075 51.6 78.9

175 9.9 23.8 1090 51.8 83.3

180 10.1 23.8 1095 51.8 71.4

185 10.4 23.8 1100 51.9 50.0

190 10.6 23.8 1105 52.0 50.0

195 10.8 23.8 1110 52.1 62.5

200 11.0 23.8 1115 52.2 62.5

205 11.2 23.8 1120 52.2 62.5

210 11.4 25.0 1125 52.3 62.5

215 11.6 25.0 1130 52.4 45.5

220 11.8 16.7 1135 52.5 41.7

225 12.1 38.5 1140 52.6 45.5

230 12.2 23.8 1145 52.7 41.7

235 12.4 50.0 1150 52.9 41.7

243 12.6 6.5 1155 53.0 41.7

245 12.9 20.8 1160 53.1 41.7

250 13.2 8.0 1165 53.2 50.0

252 13.4 10.0 1170 53.3 22.7

255 13.7 10.0 1175 53.5 19.2

257 13.9 10.0 1180 53.8 41.7

260 14.2 12.5 1185 53.9 45.5

265 14.6 12.5 1190 54.0 38.5

270 15.0 15.2 1195 54.2 50.0

275 15.3 15.2 1200 54.3 35.7

280 15.7 15.2 1205 54.4 35.7

285 16.0 14.6 1210 54.5 35.7

290 16.3 15.2 1215 54.7 35.7

295 16.7 15.2 1220 54.8 35.7

300 17.0 14.7 1225 55.0 35.7

305 17.3 15.2 1230 55.1 35.7

310 17.7 14.7 1235 55.2 35.7

315 18.0 15.6 1240 55.4 29.4

320 18.3 14.7 1245 55.6 45.5

325 18.7 14.7 1250 55.7 41.7

330 19.0 15.2 1255 55.8 41.7

335 19.3 15.6 1260 55.9 26.3

340 19.7 14.7 1265 56.1 26.3

345 20.0 16.1 1270 56.3 17.2

350 20.3 13.9 1275 56.6 17.9

355 20.7 15.6 1280 56.9 17.9

360 21.0 14.3 1285 57.1 17.9

365 21.3 16.1 1290 57.4 17.9

058

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

370 21.6 14.3 1295 57.7 17.9

375 22.0 16.1 1300 58.0 17.9

380 22.3 13.9 1305 58.3 17.9

385 22.7 16.1 1310 58.5 17.9

390 23.0 13.9 1315 58.8 17.9

395 23.3 16.7 1320 59.1 17.9

400 23.6 17.9 1325 59.4 17.9

405 23.9 16.4 1330 59.7 17.9

410 24.2 20.4 1335 59.9 17.2

415 24.5 20.8 1340 60.2 13.2

420 24.7 20.0 1345 60.6 27.8

425 25.0 20.0 1350 60.8 17.9

430 25.2 25.0 1355 61.1 17.9

435 25.4 25.0 1360 61.3 17.9

440 25.6 25.0 1365 61.6 17.9

445 25.8 25.0 1370 61.9 17.9

450 26.0 20.0 1375 62.2 17.9

455 26.3 20.0 1380 62.5 17.9

460 26.5 25.0 1385 62.7 17.9

465 26.7 25.0 1390 63.0 17.9

470 26.9 25.0 1395 63.3 17.9

475 27.1 25.0 1400 63.6 17.9

480 27.3 25.0 1405 63.9 17.2

485 27.5 25.0 1410 64.2 17.9

490 27.7 20.0 1415 64.4 17.9

495 28.0 20.0 1420 64.7 17.9

500 28.2 16.7 1425 65.0 17.9

505 28.5 16.7 1430 65.3 17.9

510 28.8 14.3 1435 65.6 17.9

515 29.2 14.3 1440 65.8 17.9

520 29.5 23.8 1445 66.1 17.9

525 29.7 22.7 1450 66.4 17.9

530 29.9 23.8 1455 66.7 17.9

535 30.1 22.7 1460 67.0 17.2

540 30.4 23.8 1465 67.2 17.9

545 30.6 22.7 1470 67.5 17.9

550 30.8 23.8 1475 67.8 17.9

555 31.0 22.7 1480 68.1 17.9

560 31.2 25.0 1485 68.4 17.9

565 31.4 21.7 1490 68.6 17.9

570 31.7 23.8 1495 68.9 17.9

575 31.9 20.8 1500 69.2 20.8

580 32.1 16.7 1505 69.4 15.6

585 32.4 50.0 1510 69.8 17.9

590 32.5 22.7 1515 70.0 17.9

059

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

595 32.7 22.7 1520 70.3 17.9

600 32.9 23.8 1525 70.6 18.5

605 33.2 22.7 1530 70.9 16.7

610 33.4 23.8 1535 71.2 17.9

615 33.6 22.7 1540 71.5 17.9

620 33.8 23.3 1545 71.7 18.5

625 34.0 23.3 1550 72.0 15.5

630 34.2 50.0 1555 72.3 15.5

635 34.3 45.5 1560 72.6 42.3

640 34.4 45.5 1575 73.0 5.3

645 34.6 45.5 1580 73.9 16.4

650 34.7 22.7 1585 74.2 14.7

655 34.9 23.8 1590 74.6 15.5

660 35.1 27.8 1600 75.2 15.4

665 35.3 27.8 1605 75.6 15.6

670 35.5 27.8 1610 75.9 15.2

675 35.6 27.8 1615 76.2 15.9

680 35.8 55.6 1620 76.5 7.3

685 35.9 55.6 1625 77.2 8.3

690 36.0 16.1 1630 77.8 11.6

695 36.3 16.7 1635 78.2 22.7

700 36.6 12.5 1640 78.5 15.2

705 37.0 12.5 1645 78.8 15.6

710 37.4 12.5 1650 79.1 14.7

715 37.8 12.5 1655 79.4 16.7

720 38.2 12.5 1660 79.7 19.2

725 38.6 12.5 1665 80.0 13.0

730 39.0 12.5 1670 80.4 16.9

735 39.4 12.5 1675 80.7 14.3

740 39.8 12.5 1680 81.0 16.1

745 40.2 12.5 1685 81.3 13.9

750 40.6 12.5 1690 81.7 8.3

755 41.0 12.5 1695 82.3 9.6

760 41.4 12.5 1700 82.8 11.9

765 41.8 12.5 1705 83.2 12.8

770 42.2 12.5 1710 83.6 25.0

775 42.6 12.5 1715 83.8 18.5

780 43.0 20.0 1720 84.1 50.0

785 43.3 20.0 1725 84.2 62.5

790 43.5 33.3 1730 84.3 62.5

795 43.7 33.3 1735 84.4 27.8

800 43.8 50.0 1740 84.5 27.8

805 43.9 50.0 1745 84.7 26.3

810 44.0 33.3 1750 84.9 27.8

815 44.2 33.3 1755 85.1 27.8

069

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

820 44.3 35.7 1760 85.3 38.5

825 44.4 38.5 1765 85.4 21.7

830 44.6 33.3 1770 85.6 27.8

835 44.7 38.5 1775 85.8 26.3

060

95-01גלעין –: קצבי סדימנטציה זנספח

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

0 0.8 10.0 242 35.3 5.9

2 1.0 13.3 244 35.6 3.3

4 1.2 13.3 246 36.2 10.0

6 1.3 13.3 248 36.4 10.0

8 1.5 13.3 250 36.6 5.0

10 1.6 13.3 252 37.0 4.0

12 1.8 13.3 254 37.5 3.8

14 1.9 13.3 256 38.0 2.3

16 2.1 13.3 258 38.9 2.9

18 2.2 13.3 260 39.6 5.6

20 2.4 13.3 262 40.0 3.1

22 2.5 13.3 264 40.6 2.3

24 2.7 13.3 266 41.5 4.2

26 2.8 13.3 268 42.0 4.3

28 3.0 13.3 270 42.4 4.3

30 3.1 13.3 272 42.9 4.3

32 3.3 13.3 274 43.4 4.3

34 3.4 13.3 276 43.8 4.2

36 3.6 13.3 278 44.3 1.8

38 3.7 13.3 280 45.4 3.5

40 3.9 13.3 282 46.0 2.7

42 4.0 13.3 284 46.7 4.4

44 4.2 13.3 286 47.2 3.9

46 4.3 13.3 288 47.7 4.0

48 4.5 13.3 290 48.2 4.3

50 4.6 10.0 292 48.7 7.7

52 4.8 10.0 294 48.9 7.7

54 5.0 8.3 296 49.2 11.1

56 5.2 8.3 298 49.4 3.1

58 5.5 8.3 300 50.0 3.4

60 5.7 8.3 302 50.6 4.8

62 6.0 5.6 304 51.0 2.5

64 6.3 7.1 306 51.8 5.7

66 6.6 6.7 308 52.2 6.9

68 6.9 6.1 310 52.4 12.5

70 7.2 7.4 314 52.8 4.7

72 7.5 5.7 316 53.2 5.7

74 7.9 13.3 318 53.5 11.2

76 8.0 20.0 320 53.7 5.0

78 8.1 20.0 322 54.1 9.5

80 8.2 6.7 324 54.3 4.7

81 8.4 20.0 326 54.8 8.3

062

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

82 8.4 6.7 328 55.0 6.7

83 8.6 6.7 330 55.3 4.3

84 8.7 6.7 334 56.2 6.9

85 8.9 6.7 336 56.5 4.3

86 9.0 6.7 338 57.0 4.3

87 9.2 6.7 342 57.9 5.0

88 9.3 5.0 344 58.3 4.3

89 9.5 2.5 346 58.8 4.7

90 9.9 4.0 348 59.2 10.0

92 10.4 3.3 350 59.4 5.6

94 11.0 6.7 352 59.8 4.9

96 11.3 5.6 354 60.2 2.4

98 11.7 5.9 356 61.0 2.5

100 12.0 5.0 358 61.8 2.5

102 12.4 6.2 360 62.6 2.4

104 12.7 8.3 362 63.5 2.4

106 13.0 8.3 364 64.3 2.5

108 13.2 8.3 366 65.1 2.5

110 13.4 8.7 368 65.9 5.7

112 13.7 8.3 370 66.3 5.7

114 13.9 8.3 372 66.6 5.7

116 14.2 8.3 374 67.0 5.7

118 14.4 8.3 376 67.3 3.5

120 14.6 8.3 378 67.9 3.6

122 14.9 8.7 380 68.4 3.5

124 15.1 8.3 382 69.0 2.0

126 15.3 8.3 384 70.0 2.0

128 15.6 9.1 386 71.0 4.0

130 15.8 8.3 388 71.5 7.1

132 16.0 9.1 390 71.8 7.4

134 16.3 14.3 392 72.1 7.3

136 16.4 10.0 394 72.3 7.3

138 16.6 14.3 396 72.6 7.3

140 16.7 14.3 398 72.9 7.3

142 16.9 6.2 400 73.2 3.6

144 17.2 23.5 402 73.7 3.3

148 17.4 7.1 404 74.3 10.0

150 17.7 7.1 406 74.5 6.7

152 17.9 7.1 408 74.8 5.7

154 18.2 6.9 410 75.2 10.0

156 18.5 7.1 412 75.4 4.4

158 18.8 7.1 414 75.8 2.9

160 19.1 7.7 418 77.2 3.3

162 19.3 6.5 420 77.8 3.3

164 19.6 7.1 422 78.4 3.3

063

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

Depth

(cm)

Age (ka)

Sed/Rate

(cm/ka)

166 19.9 7.1 424 79.0 4.0

168 20.2 4.1 426 79.5 4.0

170 20.7 9.1 428 80.0 6.7

172 20.9 10.0 430 80.3 4.3

174 21.1 9.1 432 80.8 10.8

176 21.3 6.9 434 81.0 10.8

178 21.6 4.1 436 81.1 10.8

180 22.1 5.4 438 81.3 10.8

182 22.5 7.7 440 81.5 10.8

184 22.7 7.4 442 81.7 10.8

186 23.0 6.7 444 81.9 10.8

188 23.3 7.7 446 82.1 10.8

190 23.6 10.5 448 82.2 10.8

192 23.8 10.0 450 82.4 10.8

194 24.0 5.7 452 82.6 10.8

196 24.3 6.7 454 82.8 10.8

198 24.6 6.7 456 83.0 10.8

200 24.9 6.7 458 83.2 10.8

202 25.2 5.9 460 83.4 10.8

204 25.5 3.7 462 83.5 10.8

206 26.1 5.9 464 83.7 10.8

208 26.4 3.4 468 84.1 12.2

210 27.0 2.9 470 84.3 12.4

212 27.7 3.3 472 84.4 11.8

214 28.3 2.0 474 84.6 12.5

216 29.3 4.0 476 84.8 12.1

218 29.8 4.0 478 84.9 12.1

220 30.3 3.3 480 85.1 12.3

222 30.9 3.3 482 85.2 12.2

224 31.5 4.0 484 85.4 12.2

226 32.0 2.7 486 85.6 12.2

228 32.7 5.4 488 85.7 12.1

230 33.1 2.7 490 85.9 12.5

232 33.9 13.3 492 86.1 12.0

234 34.0 5.0 494 86.2 12.3

236 34.4 6.1 496 86.4 12.5

238 34.7 7.4 498 86.6 8.0

240 35.0 7.7 500 86.8 5.8

064

ובאחוזים בערכים מוחלטים 95-09לינומורפים שזוהו בגלעין : כלל הפחנספח D

epth

Age (

ka)

1.

Querc

us c

alli

prinos t

ype

2.

Querc

us ith

abure

nsis

type

3.

Pin

us

4.

Cedru

s

5.

Abie

s

6.

Podocarp

us

7.

Pic

ea

8.

Dacry

diu

m

9.

Tsuga

10.

Pis

tacia

11.

Ole

a e

uro

paea

12.

Phill

yre

a

13.

Fra

xin

us

14.

Rosaceae

15.

Cera

tonia

16.

Betu

la

2 0.1 8 0 39 1 3 3 0 0 0 1 0 1 1 1 0 0

4.0% 0.0% 19.5% 0.5% 1.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

11 0.6 10 1 95 2 3 1 0 0 0 0 3 2 0 0 0 1

4.5% 0.5% 43.2% 0.9% 1.4% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

26 1.4 48 3 68 5 6 1 3 0 0 0 1 2 0 1 0 0

23.2% 1.4% 32.9% 2.4% 2.9% 0.5% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

36 2.1 12 2 86 8 5 1 1 0 0 0 2 3 3 0 0 0

5.9% 1.0% 42.4% 3.9% 2.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0%

46 2.6 34 6 51 0 13 0 0 0 0 0 2 4 0 1 1 0

16.5% 2.9% 24.8% 0.0% 6.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.9% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

56 3.3 26 7 51 8 4 0 0 0 0 0 4 2 1 1 0 0

12.9% 3.5% 25.2% 4.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

66 3.8 13 3 78 1 9 1 0 0 0 0 1 8 1 0 0 0

6.5% 1.5% 39.0% 0.5% 4.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 4.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

76 4.4 28 9 61 1 2 0 0 0 0 0 1 6 2 0 0 0

13.7% 4.4% 29.8% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.9% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

86 5.1 22 4 81 5 4 0 0 0 0 0 0 3 0 2 0 0

9.8% 1.8% 36.0% 2.2% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

96 5.7 22 4 58 0 5 0 0 0 0 0 8 8 1 2 0 1

10.3% 1.9% 27.2% 0.0% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 3.8% 0.5% 0.9% 0.0% 0.5%

106 6.4 27 2 43 5 7 1 0 0 0 0 9 5 1 0 1 4

12.9% 1.0% 20.6% 2.4% 3.3% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.3% 2.4% 0.5% 0.0% 0.5% 1.9%

116 7.2 14 5 43 4 7 0 0 0 0 0 2 8 5 3 0 0

6.6% 2.3% 20.2% 1.9% 3.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 3.8% 2.3% 1.4% 0.0% 0.0%

121 7.5 17 14 28 1 2 0 0 0 0 0 3 4 6 0 0 1

7.2% 5.9% 11.8% 0.4% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 1.7% 2.5% 0.0% 0.0% 0.4%

126 7.8 31 18 8 0 3 0 0 0 0 0 2 8 1 0 0 1

13.7% 7.9% 3.5% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 3.5% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4%

133 8.0 22 6 23 1 0 0 0 0 0 0 6 10 3 2 0 0

9.3% 2.5% 9.7% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 4.2% 1.3% 0.8% 0.0% 0.0%

136 8.2 7 5 20 1 1 0 0 0 0 2 2 1 2 1 0 0

3.5% 2.5% 10.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0%

138 8.3 27 8 7 0 1 0 0 0 0 0 2 9 5 0 2 0

11.5% 3.4% 3.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 3.8% 2.1% 0.0% 0.9% 0.0%

142 8.5 19 7 11 0 1 0 0 0 0 0 1 12 3 0 0 0

7.9% 2.9% 4.6% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 5.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0%

157 9.2 20 21 3 0 0 0 0 0 0 0 7 11 4 0 0 1

9.2% 9.6% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.2% 5.0% 1.8% 0.0% 0.0% 0.5%

163 9.4 43 10 1 0 0 0 0 0 0 0 3 12 5 0 0 0

18.4% 4.3% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 5.1% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0%

173 9.9 12 2 13 0 3 0 0 0 0 0 3 3 0 0 0 0

5.2% 0.9% 5.7% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

186 10.4 18 5 8 0 1 0 0 0 0 0 1 7 2 1 0 0

9.0% 2.5% 4.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 3.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0%

196 10.8 19 2 18 5 2 0 0 0 0 0 2 2 2 1 0 0

9.5% 1.0% 9.0% 2.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0%

206 11.2 12 7 13 4 0 0 0 0 0 0 2 5 1 1 0 0

5.9% 3.4% 6.4% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 2.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

221 11.9 14 9 31 4 2 0 0 0 0 0 1 2 0 0 0 0

6.0% 3.8% 13.2% 1.7% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

231 12.3 17 4 23 0 1 1 0 0 0 1 3 7 4 4 0 0

8.3% 2.0% 11.2% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 3.4% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0%

243 12.7 12 4 46 2 2 0 0 0 0 0 0 2 0 2 0 0

6.3% 2.1% 24.2% 1.1% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0%

256 14.0 15 5 59 4 1 1 0 0 0 1 4 3 0 0 0 2

7.7% 2.6% 30.1% 2.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0%

265 14.6 22 8 30 4 4 0 0 0 0 0 2 0 10 2 0 0

11.6% 4.2% 15.8% 2.1% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 5.3% 1.1% 0.0% 0.0%

283 15.5 7 3 77 5 12 0 0 0 0 0 0 3 0 1 0 0

3.3% 1.4% 36.7% 2.4% 5.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

300 17.0 4 7 13 1 1 1 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

2.0% 3.5% 6.4% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

323 18.8 2 0 21 1 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 10.1% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

341 19.7 8 0 26 9 1 0 1 0 0 0 1 1 0 2 0 0

4.0% 0.0% 12.9% 4.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

361 21.0 8 2 16 3 15 0 0 0 0 0 2 2 0 0 0 0

065

cm ka 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

3.8% 1.0% 7.7% 1.4% 7.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

381 22.4 3 0 22 2 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

1.5% 0.0% 10.9% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

401 23.7 2 1 18 1 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

1.0% 0.5% 8.9% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

411 24.3 6 1 56 6 0 1 1 0 0 0 0 0 0 2 0 1

2.6% 0.4% 24.2% 2.6% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.4%

421 24.7 2 3 39 3 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

0.9% 1.4% 18.3% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

431 25.2 2 1 53 19 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.5% 25.6% 9.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

441 25.6 0 1 40 4 1 1 0 0 0 0 3 1 0 3 0 0

0.0% 0.5% 18.8% 1.9% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0%

452 26.1 6 0 40 8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

3.2% 0.0% 21.1% 4.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

463 26.6 2 1 28 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.5% 13.7% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

473 27.0 6 0 44 4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

3.0% 0.0% 22.0% 2.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

483 27.4 4 1 26 0 1 0 0 0 0 0 2 7 2 0 0 0

1.9% 0.5% 12.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 3.3% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

501 28.8 7 1 41 2 0 1 0 0 0 0 4 2 0 1 0 0

3.2% 0.5% 18.8% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

535 30.1 3 1 31 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 2 0 0

1.4% 0.5% 15.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

560 31.2 2 6 64 8 0 4 2 0 0 0 0 0 0 2 0 0

1.2% 3.6% 38.6% 4.8% 0.0% 2.4% 1.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.2% 0.0% 0.0%

581 32.2 2 0 22 4 2 2 0 0 0 0 8 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 11.3% 2.1% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

601 33.6 6 2 31 2 1 1 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0

3.0% 1.0% 15.5% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

621 33.9 1 3 30 4 3 0 1 0 0 0 0 1 0 1 0 0

0.5% 1.4% 14.1% 1.9% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

641 34.5 2 4 50 2 2 4 0 0 0 0 2 6 0 2 0 0

1.0% 2.1% 25.8% 1.0% 1.0% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 3.1% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

653 34.8 3 1 52 7 0 3 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0

1.4% 0.5% 25.0% 3.4% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

662 35.2 1 0 6 0 1 1 0 0 0 0 0 2 0 0 1 0

0.5% 0.0% 3.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

685 35.9 4 1 33 8 4 3 1 0 0 0 2 1 0 1 0 0

2.0% 0.5% 16.3% 3.9% 2.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

710 37.4 2 2 50 6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.9% 0.9% 22.3% 2.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

735 39.4 9 3 33 3 1 1 0 0 0 0 0 2 1 1 0 2

4.4% 1.5% 16.2% 1.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0%

755 41.0 7 2 38 4 0 2 1 0 0 0 1 1 0 0 0 0

3.7% 1.0% 19.9% 2.1% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

781 43.1 1 0 44 0 4 6 0 0 0 0 1 2 0 0 0 0

0.5% 0.0% 21.2% 0.0% 1.9% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

801 43.8 5 1 47 1 2 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

2.3% 0.5% 21.3% 0.5% 0.9% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

820 44.3 5 2 49 0 4 1 0 0 0 0 0 3 0 0 0 0

2.5% 1.0% 24.4% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

066

cm ka 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

825 44.4 16 9 22 2 13 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0

8.0% 4.5% 11.1% 1.0% 6.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

835 44.7 0 0 26 2 0 2 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 13.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

845 45.0 2 1 13 1 5 0 1 0 0 1 1 0 0 0 0 0

1.0% 0.5% 6.5% 0.5% 2.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

851 45.2 6 0 30 6 0 2 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0

3.0% 0.0% 14.9% 3.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

861 45.4 6 2 42 0 6 4 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

2.6% 0.9% 18.4% 0.0% 2.6% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

871 45.7 8 1 48 6 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1

3.9% 0.5% 23.3% 2.9% 0.0% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

881 46.0 0 0 80 12 0 2 0 0 1 0 1 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 39.8% 6.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

885 46.1 16 6 92 6 10 0 1 0 0 0 2 0 0 2 0 0

7.2% 2.7% 41.3% 2.7% 4.5% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

891 46.3 4 0 32 2 0 4 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

2.0% 0.0% 15.8% 1.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

905 46.6 2 2 28 0 0 6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.9% 13.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

925 47.2 3 1 20 7 3 0 1 0 0 0 1 1 0 0 0 0

1.5% 0.5% 9.9% 3.4% 1.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

945 47.7 10 2 59 17 8 0 1 0 0 0 2 0 0 1 0 0

4.7% 0.9% 28.0% 8.1% 3.8% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

970 48.4 4 2 51 6 1 1 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0

1.8% 0.9% 23.1% 2.7% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

985 48.9 5 1 41 23 3 0 1 0 0 0 1 0 0 2 0 0

2.2% 0.4% 18.2% 10.2% 1.3% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

1,005 49.1 7 2 46 3 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

3.4% 1.0% 22.3% 1.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,025 49.6 9 4 33 20 18 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

4.4% 1.9% 16.0% 9.7% 8.7% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,045 50.4 3 1 30 4 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

1.5% 0.5% 14.9% 2.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,070 51.4 6 5 60 2 3 5 1 1 0 0 1 1 2 1 0 0

2.9% 2.4% 29.1% 1.0% 1.5% 2.4% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,091 51.8 6 6 61 1 3 0 1 0 0 0 2 6 0 0 0 0

2.7% 2.7% 27.7% 0.5% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 2.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,105 52.0 13 1 67 16 5 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

5.3% 0.4% 27.1% 6.5% 2.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,121 52.3 3 2 41 3 0 1 0 0 2 0 0 0 0 0 1 0

1.4% 0.9% 18.9% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

1,145 52.7 4 2 22 6 4 1 0 0 0 1 1 0 0 4 0 0

2.0% 1.0% 10.7% 2.9% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0%

1,165 53.2 7 3 44 2 0 0 0 0 0 0 1 2 0 1 0 0

3.6% 1.5% 22.3% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,175 53.5 6 0 54 9 1 1 1 0 0 0 0 0 0 1 0 0

2.7% 0.0% 24.1% 4.0% 0.4% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

1,183 54.0 10 4 54 3 2 1 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0

4.7% 1.9% 25.5% 1.4% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,193 54.1 4 0 68 16 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

2.0% 0.0% 33.3% 7.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,203 54.3 19 19 71 5 3 2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

9.1% 9.1% 34.0% 2.4% 1.4% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,213 54.6 12 2 69 14 0 0 0 0 0 0 2 1 0 0 0 0

6.0% 1.0% 34.3% 7.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,223 54.9 9 1 76 2 3 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

4.7% 0.5% 39.8% 1.0% 1.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

1,243 55.4 9 8 74 4 0 0 0 0 0 0 1 1 1 1 0 0

4.5% 4.0% 37.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

1,263 56.0 22 0 37 5 18 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

10.7% 0.0% 18.0% 2.4% 8.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,278 56.7 2 5 14 1 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

1.0% 2.5% 6.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,304 58.2 4 7 41 4 3 2 0 0 0 1 1 0 0 1 0 0

1.9% 3.3% 19.4% 1.9% 1.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,325 59.4 2 1 5 1 2 0 0 0 0 0 1 2 0 0 0 0

1.0% 0.5% 2.4% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,345 60.6 1 2 23 3 2 0 0 0 0 1 0 0 0 1 0 0

0.5% 1.0% 11.1% 1.4% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,361 61.4 4 6 34 6 0 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

2.0% 3.0% 16.7% 3.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

1,391 63.1 4 4 56 0 0 4 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0

2.0% 2.0% 27.6% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,411 64.8 17 1 16 5 3 1 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0

8.5% 0.5% 8.0% 2.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,435 65.6 3 1 22 4 9 2 0 0 0 0 2 2 0 2 0 0

067

cm ka 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

1.3% 0.4% 9.2% 1.7% 3.8% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.8% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0%

1,461 67.0 3 1 15 4 0 0 0 0 0 1 4 3 0 0 0 0

1.5% 0.5% 7.4% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,481 68.1 6 0 20 3 0 0 0 0 0 0 7 8 0 2 0 0

2.9% 0.0% 9.7% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 3.9% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

1,508 69.6 8 7 29 2 1 0 0 0 0 0 2 4 1 1 0 0

4.0% 3.5% 14.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 2.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

1,523 70.5 4 6 33 4 4 0 1 0 0 0 1 1 0 0 0 0

2.0% 3.0% 16.5% 2.0% 2.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,543 71.6 9 0 26 6 1 0 0 0 0 2 0 4 0 0 0 0

4.5% 0.0% 13.0% 3.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,560 72.6 8 4 54 0 2 0 0 0 0 0 0 6 0 0 0 0

3.9% 2.0% 26.6% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,585 74.2 5 3 11 1 2 0 0 0 0 0 1 7 0 0 0 0

2.5% 1.5% 5.5% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 3.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,605 75.6 16 5 25 5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

7.9% 2.5% 12.3% 2.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,625 77.2 15 9 27 0 0 3 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0

7.4% 4.4% 13.3% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

1,645 78.8 12 4 57 3 4 0 0 0 0 0 0 3 0 0 0 0

5.7% 1.9% 27.0% 1.4% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,665 80.0 8 4 32 4 5 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

4.0% 2.0% 15.9% 2.0% 2.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,681 81.1 16 10 58 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

8.2% 5.1% 29.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,691 81.8 24 8 40 2 0 2 0 0 0 0 8 0 0 4 0 2

10.1% 3.4% 16.8% 0.8% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 0.8%

1,703 83.0 6 0 23 3 7 3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

3.0% 0.0% 11.5% 1.5% 3.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,713 83.7 15 3 37 6 0 1 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0

7.5% 1.5% 18.5% 3.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

1,723 84.2 9 3 53 10 4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

4.5% 1.5% 26.4% 5.0% 2.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1,733 84.3 10 2 56 2 8 0 0 0 1 0 1 0 0 0 0 2

5.0% 1.0% 28.0% 1.0% 4.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0%

1,743 84.6 7 18 31 3 1 0 1 0 0 0 1 10 0 4 0 0

2.7% 6.9% 11.8% 1.1% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 3.8% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0%

1,753 85.0 44 5 6 1 4 0 0 0 0 0 2 1 0 1 0 0

21.2% 2.4% 2.9% 0.5% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,763 85.3 13 14 15 1 2 0 0 0 0 0 5 3 0 1 0 0

6.0% 6.5% 7.0% 0.5% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.3% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

1,778 85.9 12 7 10 0 7 0 0 0 0 0 0 2 0 1 0 0

6.0% 3.5% 5.0% 0.0% 3.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

068

A

ge (

ka)

17.

Ostr

ya

18.

Carp

inus

19.

Cory

lus

20.

Myrica

21.

Aln

us

22.

Ziz

iphus

23.

Salix

24.

Ericaceae

25.

Acacia

26.

Acacia

alb

ida

27.

Cupre

ssus

28.

Junip

eru

s

29.

Rhus

30.

Tam

arix

31.

Rham

nus

32.

Ruta

ceae

33.

Ulm

us

34.

Acer

0.1 0 0 0 1 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

0.6 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1.4 1 0 0 0 2 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.1 0 0 0 4 1 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

3.3 0 0 0 2 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.8 0 0 0 2 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

4.4 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

5.1 0 0 0 2 0 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

5.7 0 0 0 1 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

6.4 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.2 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.5 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.8 0 1 0 3 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.4% 0.0% 1.3% 0.9% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.2 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.3 0 1 0 1 0 0 0 0 0 0 1 1 0 3 0 0 0 0

0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.5 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.2 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.4 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

10.8 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

11.2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

11.9 0 1 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

12.3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

12.7 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

17.0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

18.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

19.7 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

21.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

069

ka 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

22.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

23.7 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.3 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.1 0 2 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 1.1% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.6 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.0 0 0 1 1 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.4 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

28.8 0 0 0 0 1 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

30.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

31.2 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 0 0 0 0 2 0 0 2 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

33.6 0 0 0 1 3 1 0 1 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

33.9 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

34.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

34.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

35.2 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

35.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

37.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

39.4 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

41.0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

43.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

43.8 1 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.3 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

079

ka 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

44.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.2 1 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.7 0 0 0 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.7 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

48.4 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

48.9 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

50.4 0 0 0 1 1 0 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

51.4 0 1 2 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

51.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.0 1 0 1 0 2 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.3 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.7 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

53.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

53.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.6 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.9 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

55.4 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

58.2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

59.4 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

60.6 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

63.1 0 2 2 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 1.0% 1.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

070

ka 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

64.8 0 0 0 0 1 0 1 0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

65.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

67.0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

68.1 0 0 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

69.6 0 1 2 3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

70.5 0 0 0 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

71.6 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

72.6 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

74.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

75.6 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

77.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 1 1 0 0 4 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0%

78.8 0 0 0 4 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

80.0 0 0 0 5 0 1 0 0 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.1 0 0 0 4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.8 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.2 0 0 0 1 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.3 0 0 0 4 4 0 0 2 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.6 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.0 0 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

072

A

ge (

ka)

35.

Tili

a

36.

Cerc

is

37.

Populu

s

38.

Casta

nea

39.

Vitis

40.

Poaceae

41.

Cere

al ty

pe

42.

Aste

raceae A

ste

roid

eae

43.

Aste

raceae C

ichorioid

eae

44.

Art

em

isia

45.

Echin

ops

46.

Centa

ure

a

47.

Buniu

m t

ype

48.

Feru

la t

ype

49.

Siu

m (

apiu

m)

type

50.

Buple

uru

m t

ype

51.

Mala

bila

type

52.

Turg

enia

type

0.1 0 0 0 0 0 3 0 2 2 27 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 1.0% 1.0% 13.5% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

0.6 0 0 0 1 0 4 0 2 0 15 0 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.8% 0.0% 0.9% 0.0% 6.8% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1.4 0 0 1 0 0 4 1 2 0 2 0 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.9% 0.5% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.1 0 0 0 0 0 0 0 3 3 11 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 5.4% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.6 0 0 0 0 0 1 0 3 0 29 0 1 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.5% 0.0% 14.1% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.3 0 0 0 0 0 2 0 2 0 12 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 5.9% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.8 0 0 0 0 0 1 1 0 0 8 0 0 3 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

4.4 0 0 0 0 0 2 1 4 0 11 0 1 3 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 2.0% 0.0% 5.4% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

5.1 0 0 0 0 0 4 1 3 0 8 0 0 4 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.4% 1.3% 0.0% 3.6% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

5.7 0 0 1 0 0 3 1 4 1 13 1 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 1.9% 0.5% 6.1% 0.5% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

6.4 0 0 2 2 0 2 1 5 2 7 0 1 1 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.5% 2.4% 1.0% 3.3% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

7.2 1 0 0 0 0 2 1 5 0 7 0 0 3 0 1 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.5% 2.3% 0.0% 3.3% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

7.5 0 0 0 0 0 15 3 7 0 13 0 1 5 0 3 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.3% 1.3% 3.0% 0.0% 5.5% 0.0% 0.4% 2.1% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0%

7.8 0 0 0 0 0 3 2 1 0 6 0 0 7 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.9% 0.4% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 3.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.0 0 0 1 0 0 8 5 3 0 10 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 3.4% 2.1% 1.3% 0.0% 4.2% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.2 0 0 0 0 0 2 0 8 0 32 0 2 2 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 4.0% 0.0% 16.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

8.3 0 0 0 0 0 21 5 8 1 6 0 1 4 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 9.0% 2.1% 3.4% 0.4% 2.6% 0.0% 0.4% 1.7% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0%

8.5 0 0 0 0 0 0 1 13 3 13 0 0 9 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 5.4% 1.3% 5.4% 0.0% 0.0% 3.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.2 0 0 0 0 0 1 2 8 0 6 0 1 4 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.9% 3.7% 0.0% 2.8% 0.0% 0.5% 1.8% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.4 0 0 0 0 0 10 1 3 0 6 0 0 5 1 0 1 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.3% 0.4% 1.3% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 2.1% 0.4% 0.0% 0.4% 0.9% 0.0%

9.9 0 0 0 0 0 1 1 1 2 12 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.4% 0.9% 5.2% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.4 0 0 0 0 0 0 0 3 8 18 0 0 2 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 4.0% 9.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.8 0 0 2 0 0 2 1 9 0 19 0 0 4 0 3 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 4.5% 0.0% 9.5% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0%

11.2 0 0 0 0 0 0 1 9 2 61 1 0 6 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 4.4% 1.0% 29.9% 0.5% 0.0% 2.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

11.9 0 0 0 0 0 2 0 5 1 64 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 2.1% 0.4% 27.2% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

12.3 0 0 0 0 0 9 4 5 0 17 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.4% 2.0% 2.4% 0.0% 8.3% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

12.7 0 0 0 0 0 0 0 8 2 20 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.2% 1.1% 10.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.0 0 0 0 0 0 5 1 2 0 18 0 1 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.6% 0.5% 1.0% 0.0% 9.2% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.6 0 0 0 0 0 2 2 0 0 20 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 1.1% 0.0% 0.0% 10.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.5 0 0 0 0 0 0 0 3 0 33 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 15.7% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

17.0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 61 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.5% 0.0% 30.2% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

18.8 0 0 0 0 1 1 0 9 3 45 0 1 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 4.3% 1.4% 21.7% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

19.7 0 0 0 0 0 2 1 0 0 73 0 1 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 36.3% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

21.0 0 0 0 0 0 0 0 12 3 42 0 1 0 0 0 0 0 0

073

ka 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.7% 1.4% 20.1% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

22.4 0 0 0 0 0 0 0 9 0 41 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.5% 0.0% 20.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

23.7 0 0 0 0 0 7 2 2 1 63 0 0 3 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.5% 1.0% 1.0% 0.5% 31.2% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.3 0 0 0 0 0 0 0 6 1 66 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.6% 0.4% 28.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.7 0 0 1 0 0 0 2 4 0 51 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 1.9% 0.0% 23.9% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.2 0 0 0 0 0 3 0 6 0 51 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 2.9% 0.0% 24.6% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.6 0 0 0 0 0 0 0 3 0 77 0 1 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 36.2% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.1 0 0 0 0 0 2 0 2 0 38 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 1.1% 0.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.6 0 0 0 0 0 6 0 12 1 66 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 5.9% 0.5% 32.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.0 0 0 0 0 0 0 2 8 4 36 0 2 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 4.0% 2.0% 18.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.4 0 0 0 0 0 2 2 7 0 62 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 3.3% 0.0% 29.7% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

28.8 0 0 0 0 0 1 1 4 0 51 1 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 1.8% 0.0% 23.4% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

30.1 0 0 0 0 0 1 0 3 2 53 0 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.4% 1.0% 25.6% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

31.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 32 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 19.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 0 0 0 0 0 6 0 28 0 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.1% 0.0% 14.4% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

33.6 0 0 0 0 0 6 1 5 0 48 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 0.5% 2.5% 0.0% 24.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

33.9 0 0 0 0 0 1 0 7 0 54 0 1 1 0 0 1 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 3.3% 0.0% 25.4% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

34.5 0 0 0 0 0 1 1 2 0 33 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 1.0% 0.0% 17.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

34.8 1 0 0 0 0 3 2 1 0 46 0 0 2 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 1.0% 0.5% 0.0% 22.1% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

35.2 0 0 0 0 0 0 0 5 0 53 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.0% 26.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

35.9 0 0 0 0 0 3 2 1 1 49 1 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.0% 0.5% 0.5% 24.1% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

37.4 0 0 0 0 0 0 3 4 6 67 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 1.8% 2.7% 29.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

39.4 0 0 0 0 0 5 1 4 0 54 0 1 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.5% 2.0% 0.0% 26.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

41.0 0 0 0 0 0 1 0 7 0 44 0 0 1 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 3.7% 0.0% 23.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

43.1 0 0 0 0 2 0 2 12 1 57 0 1 1 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 5.8% 0.5% 27.4% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

43.8 0 1 0 0 0 3 2 11 0 53 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.9% 5.0% 0.0% 24.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.3 0 0 0 0 1 0 0 6 2 48 1 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 3.0% 1.0% 23.9% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

074

ka 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

44.4 0 0 0 0 0 0 0 5 0 17 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.0% 8.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.7 0 0 0 0 0 2 3 6 0 62 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.5% 3.0% 0.0% 31.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.0 0 0 1 0 0 0 1 11 1 88 0 0 2 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 5.5% 0.5% 44.2% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

45.2 0 0 0 0 0 8 4 2 0 44 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.0% 2.0% 1.0% 0.0% 21.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.4 0 0 0 0 0 4 0 6 4 64 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 2.6% 1.8% 28.1% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.7 0 0 0 0 0 2 1 5 0 60 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 2.4% 0.0% 29.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.0 0 0 0 0 0 4 0 4 2 28 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 2.0% 1.0% 13.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 0 0 1 1 0 0 2 0 0 26 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 11.7% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.3 0 0 0 0 0 0 0 10 2 62 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.9% 1.0% 30.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.6 0 0 0 0 0 2 2 10 0 64 0 2 6 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.9% 4.6% 0.0% 29.6% 0.0% 0.9% 2.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 0 0 0 0 1 4 7 0 63 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.0% 3.4% 0.0% 31.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.7 0 0 0 0 0 3 0 7 0 36 0 0 0 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 3.3% 0.0% 17.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

48.4 0 0 0 0 0 4 0 5 1 67 0 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 2.3% 0.5% 30.3% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

48.9 0 0 0 0 0 4 0 0 0 63 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 28.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.1 0 0 0 0 0 1 0 11 2 64 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 5.3% 1.0% 31.1% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.6 0 0 1 0 0 2 0 0 0 45 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 21.8% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

50.4 0 0 0 0 0 3 0 6 1 66 1 0 6 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 3.0% 0.5% 32.8% 0.5% 0.0% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

51.4 0 0 0 0 0 0 1 6 0 40 0 0 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.9% 0.0% 19.4% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

51.8 0 0 0 0 0 0 2 4 2 50 0 2 4 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 1.8% 0.9% 22.7% 0.0% 0.9% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.0 0 0 0 0 0 2 2 3 0 59 0 0 1 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.8% 1.2% 0.0% 23.9% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0%

52.3 0 0 0 0 0 3 1 7 1 75 1 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 3.2% 0.5% 34.6% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.7 0 0 0 0 0 2 3 0 0 75 0 1 6 0 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.5% 0.0% 0.0% 36.6% 0.0% 0.5% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0%

53.2 0 0 1 0 0 0 0 4 2 51 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 1.0% 25.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

53.5 0 0 0 0 0 2 1 6 0 61 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.4% 2.7% 0.0% 27.2% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.0 0 0 2 0 0 3 0 0 0 77 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 36.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 0 0 0 0 0 6 2 0 0 42 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 1.0% 0.0% 0.0% 20.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.3 0 0 0 0 0 1 2 1 0 21 0 0 0 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

54.6 0 0 0 0 0 5 1 3 1 21 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.5% 1.5% 0.5% 10.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.9 0 0 0 0 0 0 0 3 0 12 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 0.0% 6.3% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

55.4 0 0 0 0 0 1 0 1 1 31 0 2 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 15.5% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 69 1 1 0 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 33.7% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

56.7 0 0 0 0 0 0 2 16 1 46 0 0 1 0 1 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 7.9% 0.5% 22.7% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5%

58.2 0 0 0 0 0 6 4 4 0 54 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 1.9% 1.9% 0.0% 25.6% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

59.4 0 0 0 0 0 2 0 3 1 29 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.4% 0.5% 13.8% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

60.6 0 0 0 0 0 3 1 4 0 43 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 1.9% 0.0% 20.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 2 2 60 0 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 29.6% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

63.1 0 0 0 0 0 2 2 6 2 34 0 4 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 3.0% 1.0% 16.7% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

64.8 0 0 0 0 0 5 2 1 0 40 0 1 1 0 0 0 0 0

075

ka 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 1.0% 0.5% 0.0% 20.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

65.6 0 0 0 0 0 3 1 2 0 43 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.4% 0.8% 0.0% 18.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

67.0 0 0 0 0 0 0 0 10 1 67 0 0 0 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.9% 0.5% 32.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

68.1 0 0 0 0 0 2 0 4 0 30 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.9% 0.0% 14.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

69.6 0 0 0 0 0 3 3 2 0 16 0 0 2 0 3 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 1.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0%

70.5 1 0 1 0 0 4 4 4 0 32 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 2.0% 2.0% 0.0% 16.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

71.6 0 0 0 0 0 7 2 0 0 33 0 0 4 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.5% 1.0% 0.0% 0.0% 16.5% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

72.6 0 0 0 0 0 4 1 6 2 16 0 2 2 0 0 0 1 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.5% 3.0% 1.0% 7.9% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5%

74.2 0 0 1 0 0 2 0 1 0 34 0 0 0 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 17.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

75.6 0 0 0 0 0 6 0 6 1 47 0 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 0.0% 3.0% 0.5% 23.2% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

77.2 0 0 0 0 0 2 0 4 0 34 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 2.0% 0.0% 16.7% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

78.8 0 0 1 0 0 1 2 1 0 34 0 1 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.9% 0.5% 0.0% 16.1% 0.0% 0.5% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

80.0 0 0 0 0 0 5 2 3 0 38 1 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 1.0% 1.5% 0.0% 18.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.1 0 0 0 0 0 3 1 4 2 24 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 2.1% 1.0% 12.3% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.8 0 0 0 0 0 5 1 5 3 42 0 0 5 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.4% 2.1% 1.3% 17.6% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 0 0 0 0 0 5 3 0 0 15 0 4 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 1.5% 0.0% 0.0% 7.5% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.7 0 0 0 0 0 3 3 0 0 27 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 0.0% 0.0% 13.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.2 0 0 1 1 0 2 0 0 0 29 1 0 3 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.4% 0.5% 0.0% 1.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

84.3 0 0 1 0 0 8 0 0 0 16 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.6 0 0 1 1 0 3 4 2 1 33 0 1 7 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 1.1% 1.5% 0.8% 0.4% 12.6% 0.0% 0.4% 2.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.0 0 0 0 0 0 3 1 4 0 20 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 1.9% 0.0% 9.6% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 0 0 0 0 0 3 0 3 0 38 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 1.4% 0.0% 17.7% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.9 0 0 0 0 0 0 1 3 0 26 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 13.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

076

A

ge (

ka)

53.

Anis

ocia

diu

m t

ype

54.

Pim

pin

ella

type

55.

Atr

iple

x type

56.

Aelle

nia

type

57.

Chenopodiu

m t

ype

58.

Noaea t

ype

59.

Fabaceae

60.

Belle

valia

type

61.

Alli

um

type

62.

Asphodelu

s t

ype

63.

Ephedra

fra

gili

s t

ype

64.

Ephedra

dis

tachya t

ype

65.

Lam

iaceae (

tric

olp

e)

66. Lam

iaceae (

ste

phanocolp

e)

67.

Rubia

ceae

68.

Bra

ssic

aceae

69.

Cary

ophylla

ceae

70.

Bora

gin

aceae

0.1 0 0 81 1 0 1 2 1 0 0 1 0 3 1 0 0 1 0

0.0% 0.0% 40.5% 0.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

0.6 0 0 51 0 1 3 2 1 1 0 3 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 23.2% 0.0% 0.5% 1.4% 0.9% 0.5% 0.5% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0%

1.4 0 0 33 0 0 0 2 0 1 0 1 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 15.9% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.1 0 0 30 0 4 2 2 0 0 0 4 0 2 0 0 2 1 0

0.0% 0.0% 14.8% 0.0% 2.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0%

2.6 0 0 41 0 1 1 3 0 0 0 0 0 3 3 0 2 1 1

0.0% 0.0% 19.9% 0.0% 0.5% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5%

3.3 0 0 39 0 4 7 2 1 1 0 1 2 2 0 0 3 1 0

0.0% 0.0% 19.3% 0.0% 2.0% 3.5% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0%

3.8 0 0 52 1 1 4 0 2 0 0 1 2 1 0 0 2 0 1

0.0% 0.0% 26.0% 0.5% 0.5% 2.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5%

4.4 0 0 43 0 1 5 5 1 0 0 1 0 2 1 0 3 2 0

0.0% 0.0% 21.0% 0.0% 0.5% 2.4% 2.4% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 1.5% 1.0% 0.0%

5.1 0 0 47 0 3 3 4 1 0 0 5 0 1 0 0 3 0 0

0.0% 0.0% 20.9% 0.0% 1.3% 1.3% 1.8% 0.4% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0%

5.7 0 0 39 0 0 5 2 1 0 0 5 0 1 0 0 1 1 0

0.0% 0.0% 18.3% 0.0% 0.0% 2.3% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0% 2.3% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

6.4 0 0 35 0 8 6 4 1 5 1 4 3 4 0 0 0 3 0

0.0% 0.0% 16.7% 0.0% 3.8% 2.9% 1.9% 0.5% 2.4% 0.5% 1.9% 1.4% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0%

7.2 0 0 63 0 1 7 4 0 0 0 11 2 2 0 0 0 3 0

0.0% 0.0% 29.6% 0.0% 0.5% 3.3% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 5.2% 0.9% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0%

7.5 0 0 86 0 5 0 4 0 0 0 7 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 36.3% 0.0% 2.1% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0%

7.8 1 0 82 0 3 0 12 3 3 0 11 0 1 1 0 0 6 0

0.4% 0.0% 36.1% 0.0% 1.3% 0.0% 5.3% 1.3% 1.3% 0.0% 4.8% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0%

8.0 0 0 81 0 4 5 3 0 1 1 13 0 2 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 34.2% 0.0% 1.7% 2.1% 1.3% 0.0% 0.4% 0.4% 5.5% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

8.2 0 1 71 0 3 6 2 0 0 1 10 2 2 0 0 1 1 0

0.0% 0.5% 35.5% 0.0% 1.5% 3.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 5.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

8.3 0 0 87 0 7 4 1 0 0 0 2 1 3 0 0 1 1 0

0.0% 0.0% 37.2% 0.0% 3.0% 1.7% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.4% 1.3% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0%

8.5 0 3 98 0 3 3 2 0 0 0 20 0 1 0 0 1 0 0

0.0% 1.3% 40.8% 0.0% 1.3% 1.3% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 8.3% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

9.2 2 1 71 0 15 5 3 3 2 0 10 2 4 0 0 3 1 0

0.9% 0.5% 32.6% 0.0% 6.9% 2.3% 1.4% 1.4% 0.9% 0.0% 4.6% 0.9% 1.8% 0.0% 0.0% 1.4% 0.5% 0.0%

9.4 0 2 95 0 1 6 3 0 1 0 11 1 5 0 0 0 1 0

0.0% 0.9% 40.6% 0.0% 0.4% 2.6% 1.3% 0.0% 0.4% 0.0% 4.7% 0.4% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0%

9.9 1 0 129 0 12 0 1 1 0 0 17 0 3 0 0 0 0 0

0.4% 0.0% 56.1% 0.0% 5.2% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 7.4% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.4 0 0 84 0 3 3 2 0 0 1 10 0 1 1 0 3 3 0

0.0% 0.0% 41.8% 0.0% 1.5% 1.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 5.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.5% 1.5% 0.0%

10.8 0 0 50 0 4 2 3 0 2 0 16 8 3 0 0 2 1 0

0.0% 0.0% 25.0% 0.0% 2.0% 1.0% 1.5% 0.0% 1.0% 0.0% 8.0% 4.0% 1.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0%

11.2 0 0 42 0 1 0 3 1 0 0 10 2 0 0 0 3 2 0

0.0% 0.0% 20.6% 0.0% 0.5% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 4.9% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.0% 0.0%

11.9 0 0 52 0 1 2 6 0 0 0 9 4 4 3 0 0 4 0

0.0% 0.0% 22.1% 0.0% 0.4% 0.9% 2.6% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 1.7% 1.7% 1.3% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0%

12.3 0 0 59 0 6 6 1 0 1 1 15 3 2 0 0 1 1 0

0.0% 0.0% 28.8% 0.0% 2.9% 2.9% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 7.3% 1.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

12.7 0 0 58 0 2 2 2 0 0 0 10 0 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 30.5% 0.0% 1.1% 1.1% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0% 5.3% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.0 0 0 40 0 1 2 3 0 0 0 7 1 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 20.4% 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 3.6% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

14.6 0 0 52 0 4 4 4 2 2 0 14 0 0 0 0 0 0 2

0.0% 0.0% 27.4% 0.0% 2.1% 2.1% 2.1% 1.1% 1.1% 0.0% 7.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1%

15.5 0 0 22 0 6 0 0 1 0 0 13 10 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 10.5% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 6.2% 4.8% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

17.0 0 0 69 0 1 4 1 0 0 0 11 3 0 3 0 2 0 0

0.0% 0.0% 34.2% 0.0% 0.5% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 5.4% 1.5% 0.0% 1.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

18.8 0 0 86 0 1 2 1 0 1 0 9 7 3 0 0 3 2 0

0.0% 0.0% 41.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 4.3% 3.4% 1.4% 0.0% 0.0% 1.4% 1.0% 0.0%

19.7 0 0 31 0 0 0 6 0 1 0 17 9 0 0 0 0 5 0

0.0% 0.0% 15.4% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 0.0% 0.5% 0.0% 8.5% 4.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.0%

21.0 0 0 72 0 5 3 1 1 0 0 8 2 5 0 0 0 0 0

077

ka 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70

0.0% 0.0% 34.4% 0.0% 2.4% 1.4% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 3.8% 1.0% 2.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

22.4 0 0 77 0 1 1 2 1 2 0 20 2 2 0 0 4 1 0

0.0% 0.0% 38.3% 0.0% 0.5% 0.5% 1.0% 0.5% 1.0% 0.0% 10.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0%

23.7 0 0 63 0 0 1 6 0 2 3 15 1 1 1 0 0 1 0

0.0% 0.0% 31.2% 0.0% 0.0% 0.5% 3.0% 0.0% 1.0% 1.5% 7.4% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

24.3 0 0 53 0 3 3 0 0 2 0 9 3 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 22.9% 0.0% 1.3% 1.3% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 3.9% 1.3% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.7 0 0 57 0 3 7 2 0 0 0 15 4 3 1 0 4 2 0

0.0% 0.0% 26.8% 0.0% 1.4% 3.3% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 7.0% 1.9% 1.4% 0.5% 0.0% 1.9% 0.9% 0.0%

25.2 0 0 37 0 1 1 3 0 0 0 11 6 3 0 0 1 3 0

0.0% 0.0% 17.9% 0.0% 0.5% 0.5% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 5.3% 2.9% 1.4% 0.0% 0.0% 0.5% 1.4% 0.0%

25.6 0 0 40 0 3 3 0 0 1 0 10 3 0 2 0 1 2 0

0.0% 0.0% 18.8% 0.0% 1.4% 1.4% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 4.7% 1.4% 0.0% 0.9% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0%

26.1 0 0 56 0 0 0 4 2 0 0 10 4 1 1 0 2 2 0

0.0% 0.0% 29.5% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 1.1% 0.0% 0.0% 5.3% 2.1% 0.5% 0.5% 0.0% 1.1% 1.1% 0.0%

26.6 0 0 60 0 0 2 2 0 0 0 14 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 29.3% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.8% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.0 0 0 52 0 2 2 2 0 2 0 10 2 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 26.0% 0.0% 1.0% 1.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 5.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

27.4 0 0 51 0 2 7 0 0 0 0 10 1 2 0 0 1 1 0

0.0% 0.0% 24.4% 0.0% 1.0% 3.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.8% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

28.8 0 0 63 0 1 2 4 4 0 0 9 3 6 4 0 0 0 0

0.0% 0.0% 28.9% 0.0% 0.5% 0.9% 1.8% 1.8% 0.0% 0.0% 4.1% 1.4% 2.8% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

30.1 0 0 73 0 5 0 1 1 0 0 8 5 3 0 0 2 1 0

0.0% 0.0% 35.3% 0.0% 2.4% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 3.9% 2.4% 1.4% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0%

31.2 0 0 30 0 0 0 4 0 0 0 6 2 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 18.1% 0.0% 0.0% 0.0% 2.4% 0.0% 0.0% 0.0% 3.6% 1.2% 0.6% 0.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 54 0 2 0 2 0 0 0 10 4 4 0 0 2 4 0

0.0% 0.0% 27.8% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.2% 2.1% 2.1% 0.0% 0.0% 1.0% 2.1% 0.0%

33.6 0 0 39 1 0 1 5 0 1 0 13 6 7 0 1 0 2 0

0.0% 0.0% 19.5% 0.5% 0.0% 0.5% 2.5% 0.0% 0.5% 0.0% 6.5% 3.0% 3.5% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0%

33.9 0 0 56 0 2 4 4 1 0 0 18 0 2 0 1 0 2 0

0.0% 0.0% 26.3% 0.0% 0.9% 1.9% 1.9% 0.5% 0.0% 0.0% 8.5% 0.0% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.9% 0.0%

34.5 0 0 52 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4 0 0 0 4 0

0.0% 0.0% 26.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0%

34.8 0 0 46 0 0 3 2 0 0 0 16 6 2 0 0 2 2 0

0.0% 0.0% 22.1% 0.0% 0.0% 1.4% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.7% 2.9% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0%

35.2 0 0 67 0 7 2 1 0 0 0 29 1 0 1 1 0 3 0

0.0% 0.0% 33.8% 0.0% 3.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 14.6% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.5% 0.0%

35.9 0 0 35 0 1 2 4 3 0 0 14 4 2 0 0 0 4 0

0.0% 0.0% 17.2% 0.0% 0.5% 1.0% 2.0% 1.5% 0.0% 0.0% 6.9% 2.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0%

37.4 0 0 42 0 4 0 4 0 1 0 23 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 18.8% 0.0% 1.8% 0.0% 1.8% 0.0% 0.4% 0.0% 10.3% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

39.4 0 0 41 1 1 1 1 1 1 0 12 2 5 1 1 0 2 0

0.0% 0.0% 20.1% 0.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 5.9% 1.0% 2.5% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0%

41.0 0 0 57 0 1 3 1 0 0 0 9 2 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 29.8% 0.0% 0.5% 1.6% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 4.7% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

43.1 0 0 49 0 4 2 0 2 0 0 9 0 2 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 23.6% 0.0% 1.9% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 4.3% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

43.8 0 0 39 0 2 11 2 0 1 0 15 6 2 0 0 1 2 0

0.0% 0.0% 17.6% 0.0% 0.9% 5.0% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 6.8% 2.7% 0.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0%

44.3 0 0 34 0 7 6 5 0 0 0 13 0 3 1 0 0 2 0

0.0% 0.0% 16.9% 0.0% 3.5% 3.0% 2.5% 0.0% 0.0% 0.0% 6.5% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

078

ka 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70

44.4 0 0 64 1 1 1 2 6 1 0 18 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 32.2% 0.5% 0.5% 0.5% 1.0% 3.0% 0.5% 0.0% 9.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.7 0 0 56 0 0 2 0 0 0 0 14 6 0 0 0 0 4 0

0.0% 0.0% 28.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.0% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0%

45.0 0 0 38 1 2 2 3 0 0 0 7 2 0 2 0 3 0 0

0.0% 0.0% 19.1% 0.5% 1.0% 1.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 3.5% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0%

45.2 0 0 42 0 10 0 2 0 1 0 12 2 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 20.9% 0.0% 5.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 6.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

45.4 0 0 48 0 2 0 4 1 1 0 20 2 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 21.1% 0.0% 0.9% 0.0% 1.8% 0.4% 0.4% 0.0% 8.8% 0.9% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.7 0 0 40 0 0 0 3 1 0 0 9 5 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 19.4% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 4.4% 2.4% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

46.0 0 0 36 0 4 0 0 0 0 0 22 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 17.9% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.9% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 0 0 26 0 1 1 0 0 0 0 17 3 1 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 11.7% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.6% 1.3% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

46.3 0 0 54 0 2 2 0 0 0 0 16 8 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 26.6% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.9% 3.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.6 0 0 64 0 4 2 2 0 1 0 16 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 29.6% 0.0% 1.9% 0.9% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 7.4% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 0 49 0 4 1 6 2 0 0 11 4 3 3 1 0 0 0

0.0% 0.0% 24.1% 0.0% 2.0% 0.5% 3.0% 1.0% 0.0% 0.0% 5.4% 2.0% 1.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

47.7 0 0 29 0 0 0 2 0 0 0 17 3 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 13.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 8.1% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0%

48.4 0 0 36 0 3 2 4 0 0 0 15 4 5 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 16.3% 0.0% 1.4% 0.9% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 6.8% 1.8% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

48.9 0 0 46 0 2 0 6 1 0 0 4 4 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 20.4% 0.0% 0.9% 0.0% 2.7% 0.4% 0.0% 0.0% 1.8% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0%

49.1 0 0 44 0 1 0 1 0 0 0 16 1 2 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 21.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 7.8% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

49.6 0 0 37 0 2 0 3 1 0 0 16 0 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 18.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 7.8% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

50.4 0 0 43 0 2 1 2 0 1 1 8 0 2 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 21.4% 0.0% 1.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.5% 0.5% 4.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

51.4 0 0 30 0 3 7 2 1 1 0 12 0 2 1 0 1 1 0

0.0% 0.0% 14.6% 0.0% 1.5% 3.4% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 5.8% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

51.8 0 0 40 0 8 0 4 0 0 0 10 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 18.2% 0.0% 3.6% 0.0% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 4.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.0 0 0 40 0 0 2 0 0 0 0 6 3 1 0 0 0 3 0

0.0% 0.0% 16.2% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.4% 1.2% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 1.2% 0.0%

52.3 0 0 53 0 1 0 0 0 0 0 8 3 2 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 24.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.7% 1.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0%

52.7 0 0 38 0 5 2 2 0 0 0 7 1 3 2 0 1 1 0

0.0% 0.0% 18.5% 0.0% 2.4% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 0.5% 1.5% 1.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

53.2 0 0 34 1 1 1 3 0 0 0 13 4 3 0 0 3 3 0

0.0% 0.0% 17.3% 0.5% 0.5% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 6.6% 2.0% 1.5% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 0.0%

53.5 0 0 42 0 1 1 2 0 0 0 19 3 1 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 18.8% 0.0% 0.4% 0.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 8.5% 1.3% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0%

54.0 0 0 21 0 2 3 1 1 0 0 17 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 9.9% 0.0% 0.9% 1.4% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 0 0 40 0 0 2 2 0 0 0 12 0 1 2 0 2 0 0

0.0% 0.0% 19.6% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.9% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

54.3 0 0 31 0 2 1 1 0 0 0 18 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 14.8% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 8.6% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.6 0 0 30 0 4 1 1 0 0 0 19 5 1 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 14.9% 0.0% 2.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 9.5% 2.5% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

54.9 0 0 29 0 0 0 4 0 0 0 27 0 3 0 0 0 3 0

0.0% 0.0% 15.2% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 14.1% 0.0% 1.6% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 0.0%

55.4 0 1 42 0 2 0 2 0 0 0 14 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 21.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.0 0 0 23 0 1 1 4 1 1 0 7 0 1 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 11.2% 0.0% 0.5% 0.5% 2.0% 0.5% 0.5% 0.0% 3.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

56.7 0 0 66 0 5 5 3 1 0 0 28 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 32.5% 0.0% 2.5% 2.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 13.8% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

58.2 0 0 50 0 1 3 0 4 0 0 9 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 23.7% 0.0% 0.5% 1.4% 0.0% 1.9% 0.0% 0.0% 4.3% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

59.4 0 0 100 0 8 26 0 2 0 0 11 0 1 1 0 1 2 0

0.0% 0.0% 47.6% 0.0% 3.8% 12.4% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 5.2% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0%

60.6 0 0 99 0 2 4 0 1 0 0 10 1 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 47.8% 0.0% 1.0% 1.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 4.8% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

61.4 0 0 55 0 0 4 6 0 0 0 8 2 4 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 27.1% 0.0% 0.0% 2.0% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.9% 1.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

63.1 0 0 52 0 0 0 4 1 0 0 4 2 4 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 25.6% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 1.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

64.8 0 0 68 1 1 2 3 2 1 1 8 1 1 0 0 1 2 1

079

ka 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70

0.0% 0.0% 34.0% 0.5% 0.5% 1.0% 1.5% 1.0% 0.5% 0.5% 4.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5%

65.6 0 0 87 0 4 3 8 1 0 0 10 5 3 0 0 3 2 0

0.0% 0.0% 36.6% 0.0% 1.7% 1.3% 3.4% 0.4% 0.0% 0.0% 4.2% 2.1% 1.3% 0.0% 0.0% 1.3% 0.8% 0.0%

67.0 0 0 53 0 1 1 2 1 1 1 8 2 3 2 0 2 3 0

0.0% 0.0% 26.0% 0.0% 0.5% 0.5% 1.0% 0.5% 0.5% 0.5% 3.9% 1.0% 1.5% 1.0% 0.0% 1.0% 1.5% 0.0%

68.1 1 0 92 0 0 1 1 1 2 0 5 0 4 0 0 2 0 1

0.5% 0.0% 44.4% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5% 1.0% 0.0% 2.4% 0.0% 1.9% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5%

69.6 0 0 72 0 4 1 2 5 1 1 8 0 6 1 0 0 2 0

0.0% 0.0% 36.0% 0.0% 2.0% 0.5% 1.0% 2.5% 0.5% 0.5% 4.0% 0.0% 3.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

70.5 0 0 61 0 1 2 5 2 0 0 9 0 4 0 0 1 3 0

0.0% 0.0% 30.5% 0.0% 0.5% 1.0% 2.5% 1.0% 0.0% 0.0% 4.5% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0%

71.6 1 0 59 0 0 3 1 0 0 0 7 4 3 0 0 3 1 0

0.5% 0.0% 29.5% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 3.5% 2.0% 1.5% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.0%

72.6 0 0 56 0 4 0 10 0 0 0 3 3 4 0 0 8 0 0

0.0% 0.0% 27.6% 0.0% 2.0% 0.0% 4.9% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.5% 2.0% 0.0% 0.0% 3.9% 0.0% 0.0%

74.2 0 0 89 0 1 0 0 4 3 1 6 2 1 1 0 4 1 0

0.0% 0.0% 44.7% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 1.5% 0.5% 3.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0%

75.6 0 0 56 1 4 3 1 3 0 0 5 2 3 3 0 1 3 0

0.0% 0.0% 27.6% 0.5% 2.0% 1.5% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 2.5% 1.0% 1.5% 1.5% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0%

77.2 0 0 68 0 5 2 3 1 0 0 7 0 1 0 0 4 0 0

0.0% 0.0% 33.5% 0.0% 2.5% 1.0% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0%

78.8 0 0 57 0 2 1 0 0 1 0 7 0 3 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 27.0% 0.0% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 3.3% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

80.0 0 0 61 1 2 1 6 0 0 0 3 1 2 0 0 2 4 0

0.0% 0.0% 30.3% 0.5% 1.0% 0.5% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 2.0% 0.0%

81.1 0 0 40 0 2 0 0 0 0 0 10 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 20.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.1% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.8 0 0 60 0 2 8 2 0 0 0 6 2 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 25.2% 0.0% 0.8% 3.4% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.8% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 0 0 91 0 2 4 3 2 0 0 3 1 2 2 0 2 1 0

0.0% 0.0% 45.5% 0.0% 1.0% 2.0% 1.5% 1.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 1.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0%

83.7 0 0 81 1 0 3 3 0 2 0 8 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 40.5% 0.5% 0.0% 1.5% 1.5% 0.0% 1.0% 0.0% 4.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.2 0 0 52 0 2 5 1 1 0 0 9 0 2 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 25.9% 0.0% 1.0% 2.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 4.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

84.3 0 0 58 1 2 0 2 0 0 0 16 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 29.0% 0.5% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

84.6 0 1 78 0 1 4 3 10 5 0 13 0 5 1 0 0 4 0

0.0% 0.4% 29.8% 0.0% 0.4% 1.5% 1.1% 3.8% 1.9% 0.0% 5.0% 0.0% 1.9% 0.4% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0%

85.0 0 0 90 0 2 1 0 0 2 0 8 0 1 1 0 0 1 0

0.0% 0.0% 43.3% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 3.8% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

85.3 0 0 84 0 2 3 0 1 1 0 4 2 1 0 2 2 2 0

0.0% 0.0% 39.1% 0.0% 0.9% 1.4% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.9% 0.9% 0.5% 0.0% 0.9% 0.9% 0.9% 0.0%

85.9 0 0 104 1 2 3 0 1 0 0 12 0 3 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 52.0% 0.5% 1.0% 1.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 6.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

089

A

ge (

ka)

71.

Pla

nta

go

72.

Pla

nta

go lanceola

ts

73.

Poly

gonaceae

74.

Rum

ex

75.

Papavera

ceae

76.

Ranuncula

ceae

77.

Scro

phula

riaceae

78.

Cis

taceae

79.

Com

bre

taceae

80.

Euphorb

iaceae

81.

Caprifo

liaceae

82.

Saxifra

gaceae

83.

Dip

saceae

84.

Gera

nia

ceae

85.

Prim

ula

ceae

86.

Cra

ssula

ceae

87.

Gentianaceae

88.

Zygophylla

ceae

0.1 0 0 0 0 0 1 4 0 0 0 0 0 1 1 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

0.6 0 0 0 0 0 3 2 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.9% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1.4 1 0 1 2 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 2 3 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.4% 0.0% 0.0%

2.1 1 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

2.6 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.3 0 0 0 2 0 2 2 0 2 0 0 0 0 0 1 3 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0%

3.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

4.4 0 0 1 0 0 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

5.1 1 0 1 1 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0 0 4 0 1

0.4% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 0.4%

5.7 3 0 1 0 0 2 5 2 1 0 0 0 1 0 2 1 0 0

1.4% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.9% 2.3% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0%

6.4 0 0 0 2 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.2 0 0 1 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 1 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

7.5 0 0 2 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 3 0 0

0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0%

7.8 0 3 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 1.3% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.0 0 0 0 4 0 4 4 1 0 0 0 0 0 1 0 5 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 1.7% 1.7% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 2.1% 0.0% 0.0%

8.2 0 1 0 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.3 4 0 0 2 0 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 0

1.7% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.9% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0%

8.5 0 1 0 2 0 2 0 0 1 1 0 0 0 0 0 3 0 1

0.0% 0.4% 0.0% 0.8% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.4%

9.2 1 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.4 0 0 0 2 0 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 1 0 0 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2

0.4% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.9%

10.4 1 0 0 0 0 2 1 1 1 0 0 0 0 0 2 2 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0%

10.8 0 0 0 4 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

11.2 1 0 1 3 0 0 3 0 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

11.9 0 1 2 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.4% 0.9% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

12.3 0 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5%

12.7 0 0 0 0 0 0 2 0 4 0 4 0 0 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 2.1% 0.0% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0%

14.0 2 0 4 1 0 3 0 1 1 0 0 0 0 0 0 3 0 0

1.0% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 1.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0%

14.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.5 0 0 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

17.0 0 0 0 0 0 0 0 3 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

18.8 0 0 2 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

19.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

21.0 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 1

080

ka 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5%

22.4 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

23.7 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.3 0 0 3 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

24.7 0 0 0 1 0 1 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.2 0 0 1 0 0 0 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.6 0 1 0 0 0 0 3 2 0 0 0 0 1 1 0 1 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

26.1 0 0 0 0 0 2 2 0 2 0 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 1.1% 0.0% 1.1% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.6 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

27.0 0 0 2 0 0 0 4 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

27.4 0 1 1 0 0 0 1 2 1 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

28.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

30.1 0 0 1 1 0 2 1 1 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

31.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 4 0 0 4 4 0 2 0 0 0 0 0 2 8 0 4

0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 0.0% 2.1% 2.1% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 4.1% 0.0% 2.1%

33.6 1 1 3 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 2 0 0

0.5% 0.5% 1.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0%

33.9 0 0 1 0 0 1 1 0 1 0 0 0 0 0 4 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0%

34.5 0 0 2 0 0 1 2 0 2 0 0 0 0 0 2 4 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 2.1% 0.0% 0.0%

34.8 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

35.2 0 0 2 0 0 2 1 1 1 0 0 0 0 0 2 1 0 3

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 1.5%

35.9 0 0 4 0 0 2 1 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

37.4 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

39.4 0 0 2 0 0 0 2 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

41.0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

43.1 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

43.8 0 0 1 1 0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.3 0 0 2 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

082

ka 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88

44.4 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 2 1 4 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 2.0% 0.0% 1.0%

44.7 0 0 2 0 0 0 3 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.0 0 0 0 0 0 2 2 0 1 0 0 0 1 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

45.2 0 0 4 1 0 1 0 4 0 0 0 0 3 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 2.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.4 0 0 2 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.7 0 0 1 0 0 0 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 0 0 0 1 0 0 0 0 1 0 1 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.3 0 0 2 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 0 1 0 0 1 1 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

48.4 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

48.9 0 0 0 2 0 0 0 0 3 0 0 0 1 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

49.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.6 0 0 3 0 0 0 1 0 2 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

50.4 0 0 0 0 0 2 2 1 1 0 0 0 0 0 1 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0%

51.4 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

51.8 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0%

52.0 0 0 1 0 0 0 2 1 0 0 0 0 2 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

52.3 1 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.7 0 0 0 0 0 0 2 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

53.2 0 0 0 0 0 2 4 0 0 0 0 0 0 0 1 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0%

53.5 0 0 2 0 0 1 2 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.4% 0.9% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

54.0 1 0 1 0 0 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.6 1 0 0 0 0 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.9 0 0 1 0 0 1 4 3 1 0 0 0 0 0 1 2 0 1

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 2.1% 1.6% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.5%

55.4 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 1 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

56.7 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

58.2 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

59.4 0 0 0 0 0 1 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0%

60.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

63.1 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

64.8 1 0 1 0 0 1 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

083

ka 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

65.6 0 0 1 2 0 2 2 0 1 0 0 0 0 0 2 1 0 0

0.0% 0.0% 0.4% 0.8% 0.0% 0.8% 0.8% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.4% 0.0% 0.0%

67.0 0 0 0 0 0 3 1 1 1 0 0 0 0 1 2 0 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5%

68.1 0 0 0 2 0 4 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 1.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

69.6 0 0 1 0 0 1 0 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

70.5 0 0 2 0 0 2 0 0 1 0 0 1 0 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

71.6 0 0 2 3 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0 3 4 0 2

0.0% 0.0% 1.0% 1.5% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 2.0% 0.0% 1.0%

72.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

74.2 0 0 2 0 0 1 1 0 2 0 0 0 0 2 2 0 0 0

0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

75.6 0 0 0 0 0 0 2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

77.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 3 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0%

78.8 0 0 0 0 0 1 0 0 3 0 0 0 0 1 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

80.0 0 0 1 0 0 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.1 1 1 2 2 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0

0.5% 0.5% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

81.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 1 0 1 0 0 1 2 0 1 0 0 0 1 0 0 1 1 1

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 1.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.5%

83.7 0 0 1 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.2 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.6 1 0 3 1 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0

0.4% 0.0% 1.1% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0%

85.0 0 0 1 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 2 0 0 1 0 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.9% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.9 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

084

A

ge (

ka)

89.

Myrt

us

90.

Malv

aceae

91.

Sola

naceae

92.

Vale

rianaceae

93.

Am

ary

llidaceae

94.

Salv

adora

ceae

95.

Lora

nth

us

96.

Acanth

aceae

97.

Thym

ela

ea

98.

Cam

panula

ceae

99.

Epilo

biu

m

100.

Oro

banchaceae

101.

Icacin

aceae

102.

Aristo

lochia

ceae

0.1 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

0.6 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

1.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.1 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 2 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

2.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

3.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

4.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

5.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0%

5.7 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

6.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.5 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.2 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 3 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0%

8.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.2 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

11.2 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

11.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 3 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 1.3% 0.0%

12.3 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

12.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

14.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.5 1 0 0 1 0 0 0 0 1 0 0 1 1 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0%

17.0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

18.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

19.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

21.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

085

ka 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

22.4 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

23.7 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.3 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

24.7 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

25.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

26.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

27.0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

27.4 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

28.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

30.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

31.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

33.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

33.9 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

34.5 2 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

34.8 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

35.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

35.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0%

37.4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

39.4 1 0 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

41.0 2 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

43.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

43.8 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

44.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

086

ka 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102

44.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0%

44.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

45.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0%

45.4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

45.7 0 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0%

48.4 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

48.9 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

49.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

50.4 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0%

51.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

51.8 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.2% 0.0%

52.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

52.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

53.2 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0%

53.5 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.3% 0.0%

54.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

55.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

56.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0%

56.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

58.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0%

59.4 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

60.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

63.1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

64.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

087

ka 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

65.6 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

67.0 1 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

68.1 2 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

69.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

70.5 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

71.6 0 0 0 0 0 0 0 3 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

72.6 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

74.2 4 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

2.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

75.6 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

77.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

78.8 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

80.0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.1 2 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

1.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

81.8 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0%

83.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.2 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.3 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0%

85.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

088

Hydro. & Aquatic:

Age (

ka)

103.

Fra

xin

us

104.

Tam

arix

105.P

opulu

s

106.S

alix

107.

Typha

108.

Sparg

aniu

m

Sum

Hydro

philo

s

109 L

em

na

110.

Pota

mogeto

n

111. N

ym

phaeaceae

112.

Myriophyllu

m

113.

Ela

tinaceae

Sum

Aquatic

0.1 1 0 0 0 0 0 1 5 5 0 0 0 10

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

0.6 0 0 0 0 1 0 1 2 15 0 0 0 17

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 11.8% 88.2% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

1.4 0 0 1 0 6 0 7 6 9 0 1 0 16

0.0% 0.0% 14.3% 0.0% 85.7% 0.0% 100.0% 37.5% 56.3% 0.0% 6.3% 0.0% 100.0%

2.1 3 1 0 0 0 0 4 2 2 0 0 0 4

75.0% 25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

2.6 0 0 0 0 0 0 0 5 4 0 0 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 55.6% 44.4% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

3.3 1 0 0 0 1 0 2 6 2 0 0 0 8

50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 100.0% 75.0% 25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

3.8 1 0 0 0 1 0 2 4 4 0 0 0 8

50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

4.4 2 1 0 0 0 0 3 2 4 0 0 0 6

66.7% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 33.3% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

5.1 0 0 0 0 0 0 0 9 5 0 0 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 64.3% 35.7% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

5.7 1 0 1 0 0 0 2 1 8 0 0 0 9

50.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 11.1% 88.9% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

6.4 1 0 2 0 0 1 4 4 2 0 0 0 6

25.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 25.0% 100.0% 66.7% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

7.2 5 0 0 0 0 0 5 2 1 0 0 0 3

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 66.7% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

7.5 6 0 0 0 0 0 6 2 0 0 0 0 2

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

7.8 1 0 0 1 0 0 2 8 0 0 0 0 8

50.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.0 3 1 1 0 0 0 5 5 3 0 0 0 8

60.0% 20.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 62.5% 37.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.2 2 0 0 0 0 0 2 0 8 0 0 0 8

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.3 5 3 0 0 0 0 8 1 1 0 0 0 2

62.5% 37.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.5 3 2 0 0 0 0 5 6 6 0 0 0 12

60.0% 40.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

9.2 4 0 0 1 0 0 5 248 24 0 0 0 272

80.0% 0.0% 0.0% 20.0% 0.0% 0.0% 100.0% 91.2% 8.8% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

9.4 5 0 0 0 1 0 6 6 1 0 0 5 12

83.3% 0.0% 0.0% 0.0% 16.7% 0.0% 100.0% 50.0% 8.3% 0.0% 0.0% 41.7% 100.0%

9.9 0 0 0 0 1 0 1 28 3 1 0 0 32

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 87.5% 9.4% 3.1% 0.0% 0.0% 100.0%

10.4 2 0 0 0 0 0 2 5 2 0 1 0 8

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 62.5% 25.0% 0.0% 12.5% 0.0% 100.0%

10.8 2 0 2 0 0 0 4 2 0 0 0 0 2

50.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

11.2 1 0 0 0 0 0 1 3 11 1 0 0 15

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 20.0% 73.3% 6.7% 0.0% 0.0% 100.0%

11.9 0 0 0 0 0 0 0 6 15 0 0 0 21

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 28.6% 71.4% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

12.3 4 0 0 0 0 0 4 1 1 0 0 0 2

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

12.7 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

14.0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

14.6 10 0 0 0 0 0 10 0 0 0 0 0 0

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.5 0 2 0 0 0 0 2 5 3 1 0 0 9

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 55.6% 33.3% 11.1% 0.0% 0.0% 100.0%

17.0 0 0 0 0 0 0 0 3 5 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 37.5% 62.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

18.8 0 0 0 0 0 0 0 3 1 1 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 60.0% 20.0% 20.0% 0.0% 0.0% 100.0%

19.7 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

21.0 0 0 0 0 0 0 0 6 4 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 60.0% 40.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

089

ka 103 104 105 106 107 108 sum 109 110 111 112 113 sum

22.4 0 1 0 0 0 0 1 0 2 0 1 0 3

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 66.7% 0.0% 33.3% 0.0% 100.0%

23.7 0 0 0 0 0 0 0 5 2 3 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 20.0% 30.0% 0.0% 0.0% 100.0%

24.3 0 0 0 0 0 0 0 1 7 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 12.5% 87.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

24.7 0 0 1 0 0 2 3 0 12 0 0 0 12

0.0% 0.0% 33.3% 0.0% 0.0% 66.7% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

25.2 0 0 0 0 0 0 0 1 2 0 0 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 33.3% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

25.6 0 2 0 0 0 0 2 5 3 0 0 0 8

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 62.5% 37.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

26.1 0 0 0 0 0 0 0 0 14 0 0 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

26.6 0 0 0 0 0 0 0 4 6 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 40.0% 60.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

27.0 0 0 0 0 0 0 0 2 6 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 25.0% 75.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

27.4 2 1 0 0 0 0 3 3 5 0 1 0 9

66.7% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 33.3% 55.6% 0.0% 11.1% 0.0% 100.0%

28.8 0 0 0 2 1 0 3 0 2 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

30.1 0 0 0 0 0 0 0 3 11 0 0 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 21.4% 78.6% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

31.2 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 0 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

32.2 0 0 0 2 0 0 2 6 4 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 60.0% 40.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

33.6 0 0 0 0 1 0 1 0 5 0 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

33.9 0 1 0 1 0 0 2 0 7 0 0 0 7

0.0% 50.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

34.5 0 0 0 0 0 0 0 0 20 0 0 0 20

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

34.8 0 0 0 0 0 0 0 0 13 0 0 0 13

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

35.2 0 0 0 0 0 0 0 1 4 0 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 20.0% 80.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

35.9 0 2 0 0 0 0 2 2 7 0 0 0 9

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 22.2% 77.8% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

37.4 0 2 0 0 0 0 2 0 8 0 0 0 8

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

39.4 1 1 0 0 0 0 2 1 9 0 0 0 10

50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 10.0% 90.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

41.0 0 0 0 0 0 0 0 3 1 0 0 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 75.0% 25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

43.1 0 0 0 0 1 0 1 2 8 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 20.0% 80.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

43.8 0 0 0 1 0 0 1 2 4 0 0 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 33.3% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

44.3 0 0 0 0 0 0 0 5 4 0 0 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 55.6% 44.4% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

099

ka 103 104 105 106 107 108 sum 109 110 111 112 113 Sum

44.4 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 0 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

44.7 0 2 0 0 0 0 2 3 22 0 2 0 27

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 11.1% 81.5% 0.0% 7.4% 0.0% 100.0%

44.0 0 0 1 0 1 0 2 3 13 0 0 0 16

0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 50.0% 0.0% 100.0% 18.8% 81.3% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

45.2 1 2 0 0 1 0 4 0 8 0 0 0 8

25.0% 50.0% 0.0% 0.0% 25.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

45.4 0 0 0 0 0 0 0 0 12 6 0 0 18

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3% 0.0% 0.0% 100.0%

45.7 0 1 0 0 0 0 1 0 12 0 0 0 12

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

46.0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

46.1 0 1 1 0 1 0 3 1 7 0 0 0 8

0.0% 33.3% 33.3% 0.0% 33.3% 0.0% 100.0% 12.5% 87.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

46.3 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

46.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

47.2 0 0 0 0 1 0 1 1 5 0 0 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 16.7% 83.3% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

47.7 0 2 0 0 0 0 2 0 12 0 0 0 12

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

48.4 0 0 0 0 0 0 0 5 3 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 62.5% 37.5% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

48.9 0 1 0 0 0 0 1 0 6 0 0 0 6

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

49.1 0 0 0 0 0 0 0 4 1 0 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 80.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

49.6 0 0 1 0 3 0 4 0 1 0 0 0 1

0.0% 0.0% 25.0% 0.0% 75.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

50.4 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

51.4 2 0 0 0 0 0 2 2 2 0 0 0 4

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

51.8 0 0 0 0 0 0 0 10 0 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

52.0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 0 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

52.3 0 2 0 0 1 0 3 2 13 0 0 0 15

0.0% 66.7% 0.0% 0.0% 33.3% 0.0% 100.0% 13.3% 86.7% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

52.7 0 1 0 0 0 0 1 2 8 0 0 0 10

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 20.0% 80.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

53.2 0 1 1 0 0 0 2 0 3 0 0 0 3

0.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

53.5 0 2 0 0 0 0 2 0 9 0 0 0 9

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.0 0 0 2 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

54.1 0 0 0 0 1 0 1 2 0 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.3 0 0 0 0 1 0 1 2 3 0 0 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 40.0% 60.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.6 0 0 0 0 1 0 1 2 8 1 0 0 11

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 18.2% 72.7% 9.1% 0.0% 0.0% 100.0%

54.9 0 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

55.4 1 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 1

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

56.0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

56.7 0 0 0 0 0 0 0 0 5 4 0 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 55.6% 44.4% 0.0% 0.0% 100.0%

58.2 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

59.4 0 0 0 1 0 0 1 5 9 0 0 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 35.7% 64.3% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

60.6 0 0 0 1 0 0 1 0 17 0 0 0 17

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

63.1 0 0 0 0 0 0 0 0 14 0 0 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

64.8 0 0 0 1 0 0 1 0 15 0 0 0 15

090

ka 103 104 105 106 107 108 sum 109 110 111 112 113 Sum

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

65.6 0 3 0 0 0 0 3 2 25 0 0 0 27

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 7.4% 92.6% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

67.0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

68.1 0 2 0 1 0 0 3 0 9 0 0 0 9

0.0% 66.7% 0.0% 33.3% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

69.6 1 1 0 0 0 1 3 1 23 0 0 0 24

33.3% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 33.3% 100.0% 4.2% 95.8% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

70.5 0 1 1 0 1 0 3 0 18 3 0 0 21

0.0% 33.3% 33.3% 0.0% 33.3% 0.0% 100.0% 0.0% 85.7% 14.3% 0.0% 0.0% 100.0%

71.6 0 2 0 0 1 0 3 0 12 0 0 0 12

0.0% 66.7% 0.0% 0.0% 33.3% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

72.6 0 0 0 0 0 0 0 0 30 0 0 0 30

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

74.2 0 0 1 0 1 0 2 0 27 0 0 0 27

0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 50.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

75.6 0 0 0 1 0 0 1 0 8 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

77.2 1 0 0 0 0 0 1 0 20 0 0 0 20

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

78.8 0 0 1 0 0 0 1 0 1 0 0 0 1

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

80.0 0 1 0 0 0 0 1 1 4 0 0 0 5

0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 20.0% 80.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

81.1 0 0 0 0 0 0 0 2 6 0 0 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 25.0% 75.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

81.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

83.0 0 0 0 0 0 0 0 2 35 0 0 0 37

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.4% 94.6% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

83.7 1 0 0 0 0 0 1 0 6 2 0 0 8

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 75.0% 25.0% 0.0% 0.0% 100.0%

84.2 0 0 1 0 0 0 1 3 2 0 0 0 5

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 60.0% 40.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

84.3 0 0 1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

84.6 0 0 1 1 0 0 2 24 6 0 0 0 30

0.0% 0.0% 50.0% 50.0% 0.0% 0.0% 100.0% 80.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

85.0 0 0 0 0 0 0 0 8 8 2 0 0 18

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 44.4% 44.4% 11.1% 0.0% 0.0% 100.0%

85.3 0 0 0 2 0 0 2 13 3 0 0 0 16

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0% 81.3% 18.8% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

85.9 0 0 0 0 0 0 0 9 1 0 0 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 90.0% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

092

Spores

Age (

ka)

114.

Sphaganaceae

115.

Pte

ris

116.

Botr

ichiu

m

117.

Hypole

pid

aceae

118.

Cyath

eaceae

119.

Lycopodia

ceae

120.

Mohria

121.

Osm

undaceae

122. H

ym

enophylla

ceae

123.

Sela

gin

ella

ceae

124.

Thely

pte

ridaceae

125.

Dry

opte

ris

126.

Asple

niu

m

127.

Poly

podia

ceae

128.

Isoeta

ceae

129.

Encephala

rtos

130.

Cycas

131.

sequoia

dendro

n

132.

Cry

pto

meria

133 E

quis

eta

ceae

Sum

Spore

s

0.1 14 0 0 0 6 1 0 0 0 0 4 34 15 0 4 0 0 0 0 1 79

17.7% 0.0% 0.0% 0.0% 7.6% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.1% 43.0% 19.0% 0.0% 5.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 100.0%

0.6 10 1 0 0 8 1 0 0 0 0 0 10 0 0 0 0 0 0 3 0 33

30.3% 3.0% 0.0% 0.0% 24.2% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 30.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 9.1% 0.0% 100.0%

1.4 8 1 1 0 11 0 0 0 0 0 5 18 1 0 0 0 0 0 2 0 47

17.0% 2.1% 2.1% 0.0% 23.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.6% 38.3% 2.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.3% 0.0% 100.0%

2.1 31 1 5 0 11 1 0 0 0 0 1 11 0 0 0 0 0 0 0 0 61

50.8% 1.6% 8.2% 0.0% 18.0% 1.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 18.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

2.6 6 1 0 0 0 1 0 0 0 0 3 19 0 1 1 0 1 0 1 0 34

17.6% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.8% 55.9% 0.0% 2.9% 2.9% 0.0% 2.9% 0.0% 2.9% 0.0% 100.0%

3.3 11 2 2 0 6 2 0 0 0 2 0 8 0 0 0 0 0 0 2 0 35

31.4% 5.7% 5.7% 0.0% 17.1% 5.7% 0.0% 0.0% 0.0% 5.7% 0.0% 22.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.7% 0.0% 100.0%

3.8 6 2 0 0 0 0 1 0 0 1 2 2 0 0 0 0 0 0 1 0 15

40.0% 13.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 0.0% 6.7% 13.3% 13.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 100.0%

4.4 6 1 0 0 11 1 0 0 0 1 0 6 0 0 0 0 0 0 0 0 26

23.1% 3.8% 0.0% 0.0% 42.3% 3.8% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 0.0% 23.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

5.1 9 5 2 0 27 2 0 0 0 0 2 18 3 0 0 0 0 0 0 0 68

13.2% 7.4% 2.9% 0.0% 39.7% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 26.5% 4.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

5.7 8 1 3 1 8 1 1 0 0 0 0 26 0 0 0 0 0 0 1 0 50

16.0% 2.0% 6.0% 2.0% 16.0% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 52.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 0.0% 100.0%

6.4 6 8 0 0 15 0 0 0 0 0 1 20 0 0 0 0 1 0 1 0 52

11.5% 15.4% 0.0% 0.0% 28.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.9% 38.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.9% 0.0% 1.9% 0.0% 100.0%

7.2 6 1 0 0 9 9 0 0 0 0 0 8 0 0 0 0 0 0 0 0 33

18.2% 3.0% 0.0% 0.0% 27.3% 27.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 24.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

7.5 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 0 0 0 0 0 0 0 6

16.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 83.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

7.8 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 0 0 0 0 0 3 0 11

9.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 63.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 27.3% 0.0% 100.0%

8.0 0 0 1 0 4 0 0 0 0 0 0 12 0 0 0 0 0 0 1 0 18

0.0% 0.0% 5.6% 0.0% 22.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.6% 0.0% 100.0%

8.2 13 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 0 0 0 0 0 0 0 21

61.9% 14.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 23.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.3 5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 7

71.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 28.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

8.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 6 0 0 0 0 0 0 3 0 11

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 18.2% 54.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 27.3% 0.0% 100.0%

9.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 4 0 0 0 2 0 0 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 33.3% 44.4% 0.0% 0.0% 0.0% 22.2% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

9.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 1 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 6 0 0 0 0 0 0 0 0 9

11.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.1% 0.0% 0.0% 11.1% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

10.4 1 0 2 0 0 0 0 1 0 0 0 12 0 0 0 0 0 0 0 0 16

6.3% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.3% 0.0% 0.0% 0.0% 75.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

093

ka 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 sum

10.8 9 0 1 0 0 2 0 0 0 4 0 2 0 0 0 0 0 0 3 0 21

42.9% 0.0% 4.8% 0.0% 0.0% 9.5% 0.0% 0.0% 0.0% 19.0% 0.0% 9.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.3% 0.0% 100.0%

11.2 12 2 0 0 0 1 0 0 0 1 0 6 1 2 0 0 0 0 6 0 31

38.7% 6.5% 0.0% 0.0% 0.0% 3.2% 0.0% 0.0% 0.0% 3.2% 0.0% 19.4% 3.2% 6.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 19.4% 0.0% 100.0%

11.9 34 4 1 0 0 3 0 0 0 2 0 17 0 0 0 0 0 0 0 0 61

55.7% 6.6% 1.6% 0.0% 0.0% 4.9% 0.0% 0.0% 0.0% 3.3% 0.0% 27.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

12.3 2 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 5 0 0 0 0 0 0 0 0 8

25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 62.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

12.7 13 1 0 0 0 0 0 0 0 1 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 18

72.2% 5.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.6% 0.0% 16.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

14.0 5 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 10

50.0% 0.0% 0.0% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 40.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

14.6 4 0 0 0 2 0 0 0 0 0 1 5 0 0 0 0 0 1 0 0 13

30.8% 0.0% 0.0% 0.0% 15.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.7% 38.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.7% 0.0% 0.0% 100.0%

15.5 8 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 1 1 14

57.1% 14.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.3% 7.1% 7.1% 100.0%

17.0 19 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 1 0 24

79.2% 8.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.2% 0.0% 100.0%

18.8 23 0 5 0 0 3 0 1 0 0 0 7 3 0 0 0 0 0 0 2 44

52.3% 0.0% 11.4% 0.0% 0.0% 6.8% 0.0% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 15.9% 6.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.5% 100.0%

19.7 31 2 7 0 0 1 0 0 1 0 0 2 1 0 0 0 0 0 1 0 46

67.4% 4.3% 15.2% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 0.0% 4.3% 2.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 100.0%

21.0 21 2 0 0 1 3 0 0 0 0 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 30

70.0% 6.7% 0.0% 0.0% 3.3% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.3% 6.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

22.4 44 1 6 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 0 7 0 60

73.3% 1.7% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.7% 0.0% 100.0%

23.7 21 2 0 0 0 3 0 0 0 0 0 3 0 0 0 0 0 0 2 0 31

67.7% 6.5% 0.0% 0.0% 0.0% 9.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 9.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.5% 0.0% 100.0%

24.3 30 2 1 0 0 1 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 1 0 39

76.9% 5.1% 2.6% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 100.0%

24.7 44 1 6 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0 0 0 0 7 0 60

73.3% 1.7% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.7% 0.0% 100.0%

25.2 31 3 3 0 2 1 0 0 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 43

72.1% 7.0% 7.0% 0.0% 4.7% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 2.3% 2.3% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

25.6 23 2 4 0 0 5 0 0 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0 3 0 40

57.5% 5.0% 10.0% 0.0% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 2.5% 2.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.5% 0.0% 100.0%

26.1 17 0 0 0 0 3 0 0 0 1 1 4 0 2 0 0 0 0 0 0 28

60.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.7% 0.0% 0.0% 0.0% 3.6% 3.6% 14.3% 0.0% 7.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

26.6 38 18 0 0 0 8 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 4 0 70

54.3% 25.7% 0.0% 0.0% 0.0% 11.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.7% 0.0% 100.0%

27.0 32 2 0 0 0 2 0 0 0 3 0 2 0 0 0 0 0 0 2 0 43

74.4% 4.7% 0.0% 0.0% 0.0% 4.7% 0.0% 0.0% 0.0% 7.0% 0.0% 4.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.7% 0.0% 100.0%

27.4 28 1 1 0 0 8 0 0 0 1 1 4 0 0 0 0 0 0 0 0 44

63.6% 2.3% 2.3% 0.0% 0.0% 18.2% 0.0% 0.0% 0.0% 2.3% 2.3% 9.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

28.8 23 3 1 0 0 1 0 0 2 1 0 3 2 0 0 1 0 0 2 0 39

59.0% 7.7% 2.6% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 5.1% 2.6% 0.0% 7.7% 5.1% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 5.1% 0.0% 100.0%

30.1 24 0 8 0 0 7 0 0 0 1 1 11 0 0 0 0 0 0 11 0 63

38.1% 0.0% 12.7% 0.0% 0.0% 11.1% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 1.6% 17.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 17.5% 0.0% 100.0%

31.2 54 6 2 0 0 0 0 0 0 0 0 16 0 0 0 0 0 0 0 0 78

69.2% 7.7% 2.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 20.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

32.2 56 0 0 0 0 14 0 0 0 0 0 18 0 0 0 0 0 2 0 0 90

094

ka 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 sum

62.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 15.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 0.0% 100.0%

33.6 28 7 10 0 0 0 1 0 0 2 2 2 1 0 0 1 0 0 4 0 58

48.3% 12.1% 17.2% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 3.4% 3.4% 3.4% 1.7% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 6.9% 0.0% 100.0%

33.9 46 1 3 0 0 2 0 0 2 0 2 3 2 11 0 1 0 0 5 0 78

59.0% 1.3% 3.8% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 2.6% 3.8% 2.6% 14.1% 0.0% 1.3% 0.0% 0.0% 6.4% 0.0% 100.0%

34.5 41 3 0 0 0 2 0 0 0 0 1 1 1 0 0 0 0 0 0 0 49

83.7% 6.1% 0.0% 0.0% 0.0% 4.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

34.8 58 1 1 0 0 5 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 1 2 0 70

82.9% 1.4% 1.4% 0.0% 0.0% 7.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 2.9% 0.0% 100.0%

35.2 29 0 0 0 1 1 0 2 5 0 0 7 1 0 0 0 0 0 0 0 46

63.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.2% 2.2% 0.0% 4.3% 10.9% 0.0% 0.0% 15.2% 2.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

35.9 22 0 0 0 0 1 0 2 0 0 2 6 0 0 0 0 1 0 2 0 36

61.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0% 5.6% 0.0% 0.0% 5.6% 16.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0% 5.6% 0.0% 100.0%

37.4 76 10 3 2 0 11 0 0 0 0 2 12 0 0 0 0 0 0 0 0 116

65.5% 8.6% 2.6% 1.7% 0.0% 9.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 10.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

39.4 52 4 0 0 0 11 0 0 5 1 2 4 0 2 0 2 0 0 3 0 86

60.5% 4.7% 0.0% 0.0% 0.0% 12.8% 0.0% 0.0% 5.8% 1.2% 2.3% 4.7% 0.0% 2.3% 0.0% 2.3% 0.0% 0.0% 3.5% 0.0% 100.0%

41.0 37 1 4 0 0 4 0 4 0 0 1 5 0 0 0 0 0 0 0 0 56

66.1% 1.8% 7.1% 0.0% 0.0% 7.1% 0.0% 7.1% 0.0% 0.0% 1.8% 8.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

43.1 66 3 2 0 0 17 0 0 0 0 1 28 0 0 0 0 0 0 0 0 117

56.4% 2.6% 1.7% 0.0% 0.0% 14.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 23.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

43.8 37 0 4 2 0 4 0 3 0 0 1 3 0 0 0 0 0 1 2 0 57

64.9% 0.0% 7.0% 3.5% 0.0% 7.0% 0.0% 5.3% 0.0% 0.0% 1.8% 5.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 3.5% 0.0% 100.0%

44.3 19 2 1 0 0 1 0 0 5 0 0 6 0 0 0 0 0 0 0 0 34

55.9% 5.9% 2.9% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 14.7% 0.0% 0.0% 17.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

095

ka 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 sum

44.4 6 2 0 0 0 0 0 7 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 17

35.3% 11.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 41.2% 0.0% 0.0% 0.0% 11.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

44.7 46 0 6 0 0 2 0 0 0 0 0 8 0 0 0 0 0 2 4 0 68

67.6% 0.0% 8.8% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 5.9% 0.0% 100.0%

44.0 34 2 1 0 0 7 0 0 0 2 2 3 0 0 0 0 0 0 2 0 53

64.2% 3.8% 1.9% 0.0% 0.0% 13.2% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 3.8% 5.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 0.0% 100.0%

45.2 56 2 2 0 0 10 0 0 0 0 6 4 0 0 0 0 0 0 0 0 80

70.0% 2.5% 2.5% 0.0% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.5% 5.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

45.4 42 2 0 0 0 12 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 58

72.4% 3.4% 0.0% 0.0% 0.0% 20.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

45.7 6 1 1 0 0 0 0 0 0 3 0 7 0 0 0 0 0 0 3 0 21

28.6% 4.8% 4.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.3% 0.0% 33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.3% 0.0% 100.0%

46.0 12 0 2 2 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 20

60.0% 0.0% 10.0% 10.0% 0.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

46.1 9 0 1 0 0 1 0 2 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 0 15

60.0% 0.0% 6.7% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 13.3% 0.0% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 100.0%

46.3 30 2 4 0 0 4 0 0 0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 43

69.8% 4.7% 9.3% 0.0% 0.0% 9.3% 0.0% 0.0% 0.0% 7.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

46.6 58 4 6 0 0 2 1 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 75

77.3% 5.3% 8.0% 0.0% 0.0% 2.7% 1.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

47.2 38 3 0 1 0 2 0 0 0 2 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 50

76.0% 6.0% 0.0% 2.0% 0.0% 4.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

47.7 86 5 6 0 0 4 0 5 2 2 0 1 2 0 0 0 0 0 0 0 113

76.1% 4.4% 5.3% 0.0% 0.0% 3.5% 0.0% 4.4% 1.8% 1.8% 0.0% 0.9% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

48.4 13 0 2 0 0 1 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 1 0 19

68.4% 0.0% 10.5% 0.0% 0.0% 5.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.3% 0.0% 100.0%

48.9 59 0 0 0 0 2 0 0 0 2 1 6 0 0 0 0 0 0 0 0 70

84.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 1.4% 8.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

49.1 32 3 3 0 0 9 0 0 0 1 0 2 0 0 0 0 0 0 3 0 53

60.4% 5.7% 5.7% 0.0% 0.0% 17.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.9% 0.0% 3.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.7% 0.0% 100.0%

49.6 70 6 3 0 0 2 0 1 1 0 0 2 2 0 0 0 0 1 0 0 88

79.5% 6.8% 3.4% 0.0% 0.0% 2.3% 0.0% 1.1% 1.1% 0.0% 0.0% 2.3% 2.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 100.0%

50.4 65 0 1 0 0 3 0 4 4 0 0 7 0 0 0 0 0 0 3 0 87

74.7% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 4.6% 4.6% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 100.0%

51.4 46 3 10 0 0 8 0 0 0 3 2 2 0 0 0 0 1 0 1 0 76

60.5% 3.9% 13.2% 0.0% 0.0% 10.5% 0.0% 0.0% 0.0% 3.9% 2.6% 2.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.3% 0.0% 1.3% 0.0% 100.0%

51.8 6 4 0 2 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 16

37.5% 25.0% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

52.0 77 4 2 0 1 1 0 0 4 0 0 7 4 1 0 0 0 0 0 0 101

76.2% 4.0% 2.0% 0.0% 1.0% 1.0% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0% 0.0% 6.9% 4.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

52.3 38 1 7 0 0 4 0 0 0 2 0 6 0 0 0 0 0 0 1 0 59

64.4% 1.7% 11.9% 0.0% 0.0% 6.8% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 10.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 0.0% 100.0%

52.7 37 1 3 0 0 0 0 0 1 1 0 5 0 0 0 0 0 0 2 0 50

74.0% 2.0% 6.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 2.0% 0.0% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.0% 0.0% 100.0%

53.2 23 1 3 0 0 7 0 0 0 0 1 7 0 0 0 0 0 0 3 0 45

51.1% 2.2% 6.7% 0.0% 0.0% 15.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.2% 15.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.7% 0.0% 100.0%

53.5 71 5 9 1 0 9 1 0 0 0 3 2 0 0 0 0 0 0 1 0 102

69.6% 4.9% 8.8% 1.0% 0.0% 8.8% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.9% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 100.0%

54.0 21 1 2 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 1 0 0 1 0 0 0 28

096

ka 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 sum

75.0% 3.6% 7.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 7.1% 0.0% 3.6% 0.0% 0.0% 3.6% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.1 26 6 8 0 0 8 0 0 0 2 2 6 0 0 0 0 0 0 0 0 58

44.8% 10.3% 13.8% 0.0% 0.0% 13.8% 0.0% 0.0% 0.0% 3.4% 3.4% 10.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.3 35 0 2 0 0 0 1 4 1 0 2 3 0 1 0 0 0 0 0 0 49

71.4% 0.0% 4.1% 0.0% 0.0% 0.0% 2.0% 8.2% 2.0% 0.0% 4.1% 6.1% 0.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.6 34 0 0 0 0 5 0 0 0 1 0 6 0 0 0 0 2 0 0 0 48

70.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.4% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 12.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.2% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

54.9 17 1 2 0 1 1 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 24

70.8% 4.2% 8.3% 0.0% 4.2% 4.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.2% 4.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

55.4 6 0 1 0 0 0 0 2 1 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 11

54.5% 0.0% 9.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 18.2% 9.1% 0.0% 0.0% 9.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

56.0 18 2 1 0 0 2 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 25

72.0% 8.0% 4.0% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

56.7 74 2 9 8 0 15 0 0 0 0 1 14 0 0 0 0 0 0 0 0 123

60.2% 1.6% 7.3% 6.5% 0.0% 12.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 11.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

58.2 29 1 1 0 0 2 0 0 3 1 0 9 1 1 1 0 0 0 2 0 51

56.9% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0% 3.9% 0.0% 0.0% 5.9% 2.0% 0.0% 17.6% 2.0% 2.0% 2.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.9% 0.0% 100.0%

59.4 12 1 1 0 0 7 0 0 1 0 0 7 0 0 0 0 0 0 0 0 29

41.4% 3.4% 3.4% 0.0% 0.0% 24.1% 0.0% 0.0% 3.4% 0.0% 0.0% 24.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

60.6 29 1 1 0 2 1 1 0 0 0 3 9 9 0 0 0 0 0 5 0 61

47.5% 1.6% 1.6% 0.0% 3.3% 1.6% 1.6% 0.0% 0.0% 0.0% 4.9% 14.8% 14.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 8.2% 0.0% 100.0%

61.4 12 8 0 0 0 0 0 0 0 0 4 6 0 0 0 0 0 0 2 0 32

37.5% 25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 12.5% 18.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.3% 0.0% 100.0%

63.1 34 4 4 0 0 0 0 0 0 6 0 12 0 0 0 0 0 0 0 0 60

56.7% 6.7% 6.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.0% 0.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

64.8 18 2 4 0 0 1 0 0 1 0 1 32 2 1 0 0 0 0 0 0 62

29.0% 3.2% 6.5% 0.0% 0.0% 1.6% 0.0% 0.0% 1.6% 0.0% 1.6% 51.6% 3.2% 1.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

65.6 35 6 3 0 0 0 0 0 1 1 1 16 5 0 0 0 0 0 1 0 69

50.7% 8.7% 4.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 1.4% 1.4% 23.2% 7.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 100.0%

67.0 46 8 1 0 2 4 0 0 0 0 1 19 9 0 0 0 0 0 0 0 90

51.1% 8.9% 1.1% 0.0% 2.2% 4.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 21.1% 10.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

68.1 38 9 7 0 3 7 1 0 0 0 4 63 1 0 0 0 0 0 0 0 133

28.6% 6.8% 5.3% 0.0% 2.3% 5.3% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 3.0% 47.4% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

69.6 49 6 0 1 6 1 1 0 1 0 4 59 4 2 0 0 0 0 0 2 136

36.0% 4.4% 0.0% 0.7% 4.4% 0.7% 0.7% 0.0% 0.7% 0.0% 2.9% 43.4% 2.9% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 100.0%

70.5 28 4 0 0 1 1 0 1 0 0 3 30 0 1 0 0 0 0 2 0 71

39.4% 5.6% 0.0% 0.0% 1.4% 1.4% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 4.2% 42.3% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.8% 0.0% 100.0%

71.6 38 17 2 0 0 0 1 1 0 2 1 47 0 2 0 0 0 0 0 0 111

34.2% 15.3% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.9% 0.0% 1.8% 0.9% 42.3% 0.0% 1.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

72.6 36 9 2 0 0 0 0 0 0 0 1 9 0 0 0 0 0 0 3 0 60

60.0% 15.0% 3.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 15.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.0% 0.0% 100.0%

74.2 41 2 1 0 2 0 1 0 0 0 1 49 0 0 0 0 0 0 10 0 107

38.3% 1.9% 0.9% 0.0% 1.9% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 45.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 9.3% 0.0% 100.0%

75.6 18 1 0 0 2 2 0 0 1 0 2 37 2 1 0 0 0 0 1 0 67

26.9% 1.5% 0.0% 0.0% 3.0% 3.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 3.0% 55.2% 3.0% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.0% 100.0%

77.2 44 9 6 0 0 0 0 0 2 0 2 38 5 4 0 0 0 1 0 1 112

39.3% 8.0% 5.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 0.0% 1.8% 33.9% 4.5% 3.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.9% 100.0%

78.8 7 2 3 0 0 0 0 1 0 0 0 8 7 1 0 0 0 0 2 0 31

22.6% 6.5% 9.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.2% 0.0% 0.0% 0.0% 25.8% 22.6% 3.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 6.5% 0.0% 100.0%

80.0 12 2 0 0 3 1 0 0 0 0 0 15 0 0 0 0 0 0 0 0 33

36.4% 6.1% 0.0% 0.0% 9.1% 3.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 45.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

097

ka 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 sum

81.1 24 2 0 0 2 2 0 0 0 0 0 8 2 0 0 0 0 0 0 0 40

60.0% 5.0% 0.0% 0.0% 5.0% 5.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 20.0% 5.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

81.8 6 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 10 0 0 0 0 0 0 0 0 17

35.3% 0.0% 0.0% 0.0% 5.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 58.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

83.0 67 17 3 0 2 0 0 0 1 1 2 24 0 0 0 0 0 0 0 0 117

57.3% 14.5% 2.6% 0.0% 1.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.9% 1.7% 20.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

83.7 45 15 0 0 2 9 0 0 0 0 0 12 0 0 0 0 0 0 0 0 83

54.2% 18.1% 0.0% 0.0% 2.4% 10.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

84.2 17 8 0 0 3 0 0 0 0 0 2 11 0 0 0 0 0 0 1 0 42

40.5% 19.0% 0.0% 0.0% 7.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.8% 26.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.4% 0.0% 100.0%

84.3 8 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 15 0 0 0 0 0 0 4 0 28

28.6% 3.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 53.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 14.3% 0.0% 100.0%

84.6 7 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 12 0 1 15 1 0 2 0 0 40

17.5% 0.0% 0.0% 0.0% 5.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 30.0% 0.0% 2.5% 37.5% 2.5% 0.0% 5.0% 0.0% 0.0% 100.0%

85.0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 5

60.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 20.0% 20.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

85.3 5 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 2 0 9

55.6% 0.0% 11.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.1% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 22.2% 0.0% 100.0%

85.9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 2

50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

098

Dinoflagellates and Algae

Age (

ka)

134.

Hystr

ichosphaeridiu

m

isra

elia

num

135.

Hystr

ichosphaeridiu

m

136.

Hystr

ichosphaera

137.

Pte

rosperm

opsis

van c

am

po

138.

Operc

ulo

din

ium

139.

Poly

sphaeridiu

m

zohary

140.

Spin

iferite

s

141.

Baltis

phaeridiu

m

machaero

phoru

m

142.

Baltis

phaeridiu

m

isra

elia

num

Sum

Din

oflagella

tes

143.

Conncentr

icyste

s

rubin

us

144.

Botr

yococcus

Sum

Alg

ae

0.1 0 0 0 0 0 2 0 1 1 4 11 3 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 25.0% 25.0% 100.0% 78.6% 21.4

% 100.0%

0.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

1.4 1 0 0 1 0 0 0 0 0 2 9 0 9

50.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

2.1 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 20 0 20

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

2.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

3.3 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 8 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

3.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 9 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

4.4 0 0 0 0 0 0 0 0 2 2 14 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

5.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 0 12

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

5.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

6.4 1 0 0 0 0 0 0 0 2 3 2 1 3

33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 100.0% 66.7% 33.3

% 100.0%

7.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

7.5 0 0 0 0 4 0 0 0 0 4 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0%

7.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.0 1 0 0 2 0 0 0 0 0 3 1 0 1

33.3% 0.0% 0.0% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

8.2 0 0 0 0 5 0 0 0 0 5 3 1 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 75.0% 25.0

% 100.0%

8.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.5 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.2 0 0 0 0 0 0 0 0 3 3 0 3 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0%

9.4 0 0 0 0 0 0 0 0 4 4 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

10.4 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2 0 2 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0%

10.8 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 2 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

099

ka 134 135 136 137 138 139 140 141 142 sum 143 144 sum

11.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 9 2 11

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 81.8% 18.2

% 100.0%

11.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 0 12

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

12.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

12.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 1 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3

% 100.0%

14.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

14.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

15.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

17.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

18.8 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2 12 1 13

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 0.0% 100.0

% 92.3% 7.7% 100.0%

19.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 14 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

21.0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 0 6 6

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 0.0% 100.0% 100.0%

22.4 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 10 0 10

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

23.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

24.3 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

24.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 10 1 11

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 90.9% 9.1% 100.0%

25.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

25.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

26.1 0 0 0 0 0 0 2 0 0 2 14 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

26.6 0 0 0 0 0 0 0 0 2 2 8 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

27.0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 2 8 0 8

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

27.4 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

28.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

30.1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0%

100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

31.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

32.2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 10 4 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 0.0% 100.0

% 71.4% 28.6

% 100.0%

33.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 6

299

ka 134 135 136 137 138 139 140 141 142 sum 143 144 sum

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

33.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 15 1 16

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 93.8% 6.3% 100.0%

34.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

34.8 0 0 1 0 0 0 0 0 0 1 9 0 9

0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 100.0% 0.0% 100.0%

35.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 50.0

% 100.0%

35.9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 5 1 6

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 83.3% 16.7

% 100.0%

37.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

39.4 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 9 4 13

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 69.2% 30.8

% 100.0%

41.0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 8 1 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 0.0% 100.0

% 88.9% 11.1

% 100.0%

43.1 0 0 0 0 0 0 1 0 0 1 4 4 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 100.0

% 50.0% 50.0

% 100.0%

43.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

44.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 2 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 60.0% 40.0

% 100.0%

290

ka 134 135 136 137 138 139 140 141 142 sum 143 144 sum

44.4 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 3 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

44.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 10 16

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 37.5% 62.5% 100.0%

44.0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 2 1 3

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 66.7% 33.3% 100.0%

45.2 0 0 0 0 0 1 0 0 0 1 16 0 16

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

45.4 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2 12 0 12

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

45.7 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

46.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

46.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

46.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 2 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 85.7% 14.3% 100.0%

46.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

47.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 9 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

47.7 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 17 0 17

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

48.4 0 0 0 0 0 0 2 1 0 3 1 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

48.9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 5 0 5

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

49.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

49.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

50.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

51.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

51.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

52.0 1 0 0 1 0 0 0 0 0 2 16 0 16

50.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

52.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

52.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

53.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 0 12

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

53.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 11 0 11

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

54.0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 1 3 0 3

292

ka 134 135 136 137 138 139 140 141 142 sum 143 144 sum

54.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 16 0 16

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

54.3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 10 0 10

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

54.6 0 0 0 0 0 0 0 0 2 2 17 0 17

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

54.9 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

55.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

56.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

56.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 0 12

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

58.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 5

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

59.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

60.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

61.4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 2 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3% 100.0%

63.1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 14 0 14

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

64.8 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 11 0 11

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

65.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 0 6

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

67.0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

68.1 0 0 0 1 0 0 0 0 0 1 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

69.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 10 0 10

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

70.5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

71.6 1 0 0 2 0 0 0 0 0 3 8 0 8

33.3% 0.0% 0.0% 66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

72.6 0 0 0 0 0 0 1 0 1 2 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 50.0% 0.0% 50.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

74.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6 2 8

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 75.0% 25.0% 100.0%

75.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

77.2 1 0 0 0 0 0 1 0 1 3 7 0 7

33.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 33.3% 0.0% 33.3% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

78.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 0 3

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

80.0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 4

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

81.1 0 0 0 0 0 0 2 1 0 3 16 0 16

293

ka 134 135 136 137 138 139 140 141 142 sum 143 144 sum

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 66.7% 33.3% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

81.8 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 9 0 9

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

83.0 3 0 0 0 0 0 0 0 0 3 21 0 21

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

83.7 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 15 0 15

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

84.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 17 0 17

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

84.3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 7 0 7

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 100.0%

84.6 2 0 0 0 0 0 0 0 1 3 3 0 3

66.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 33.3% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

85.0 1 0 0 0 3 0 0 0 0 4 1 0 1

25.0% 0.0% 0.0% 0.0% 75.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 100.0% 0.0% 100.0%

85.3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0

100.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.9 3 0 0 0 0 0 0 0 1 4 0 0 0

75.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 25.0% 100.0% 0.0% 0.0% 0.0%

294

ובאחוזים בערכים מוחלטים 95-01: כלל הפלינומורפים שזוהו בגלעין טנספח

Depth

Age (

ka)

Querc

us c

alli

prinos t

ype

Querc

us ith

abure

nsis

type

Pin

us

Cedru

s

Abie

s

Tsuga

Pis

tacia

Ole

a e

uro

paea

Phill

yre

a

Fra

xin

us

Rosaceae

Betu

la

Carp

inus

Cory

lus

Myrica

Aln

us

80.5 8.2 48 16 262 4 5 0 0 5 3 2 0 0 0 1 0 0

11.5% 3.8% 62.7% 1.0% 1.2% 0.0% 0.0% 1.2% 0.7% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.2% 0.0% 0.0%

83.5 8.6 43 16 32 8 3 0 2 4 10 15 1 0 0 2 0 0

17.6% 6.6% 13.1% 3.3% 1.2% 0.0% 0.8% 1.6% 4.1% 6.1% 0.4% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0%

84..5 8.7 41 18 17 3 8 0 0 12 12 5 1 0 0 5 0 1

17.3% 7.6% 7.2% 1.3% 3.4% 0.0% 0.0% 5.1% 5.1% 2.1% 0.4% 0.0% 0.0% 2.1% 0.0% 0.4%

86.5 9.0 50 8 157 3 4 0 1 8 14 6 0 0 0 3 0 1

13.9% 2.2% 43.7% 0.8% 1.1% 0.0% 0.3% 2.2% 3.9% 1.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.3%

87.5 9.2 41 28 22 3 1 0 0 9 11 18 0 0 0 0 0 1

19.2% 13.1% 10.3% 1.4% 0.5% 0.0% 0.0% 4.2% 5.1% 8.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

89.5 9.5 37 6 10 0 0 0 0 11 11 9 2 0 1 2 0 0

13.5% 2.2% 3.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 4.0% 4.0% 3.3% 0.7% 0.0% 0.4% 0.7% 0.0% 0.0%

91.0 9.9 36 10 13 2 1 0 2 4 8 3 3 4 0 1 0 0

18.7% 5.2% 6.7% 1.0% 0.5% 0.0% 1.0% 2.1% 4.1% 1.6% 1.6% 2.1% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

11.0 13.4 18 2 20 0 0 0 0 4 10 0 2 0 0 2 0 0

7.4% 0.8% 8.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.7% 4.1% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0%

127.0 15.3 29 10 16 2 1 1 0 12 4 2 0 1 0 0 0 0

15.3% 5.3% 8.4% 1.1% 0.5% 0.5% 0.0% 6.3% 2.1% 1.1% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

143.0 16.8 22 4 38 6 2 0 0 10 5 2 0 0 0 0 2 0

11.1% 2.0% 19.2% 3.0% 1.0% 0.0% 0.0% 5.1% 2.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0%

481.0 85.1 62 6 23 3 0 0 0 33 2 0 1 0 1 1 0 5

20.8% 2.0% 7.7% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 11.1% 0.7% 0.0% 0.3% 0.0% 0.3% 0.3% 0.0% 1.7%

483.0 85.3 89 7 83 3 4 0 1 20 3 1 1 0 0 2 0 4

28.5% 2.2% 26.6% 1.0% 1.3% 0.0% 0.3% 6.4% 1.0% 0.3% 0.3% 0.0% 0.0% 0.6% 0.0% 1.3%

485.0 85.4 66 15 110 5 2 0 0 27 2 1 0 1 0 0 0 2

19.4% 4.4% 32.4% 1.5% 0.6% 0.0% 0.0% 7.9% 0.6% 0.3% 0.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.6%

487.0 85.6 88 6 49 3 4 0 5 49 2 1 1 0 0 0 0 2

28.2% 1.9% 15.7% 1.0% 1.3% 0.0% 1.6% 15.7% 0.6% 0.3% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.6%

491.0 85.9 125 31 16 0 4 0 0 89 2 2 1 0 0 1 0 1

33.0% 8.2% 4.2% 0.0% 1.1% 0.0% 0.0% 23.5% 0.5% 0.5% 0.3% 0.0% 0.0% 0.3% 0.0% 0.3%

493.0 86.1 12 1 109 22 0 0 0 5 2 0 0 1 0 0 0 0

6.0% 0.5% 54.5% 11.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 1.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

295

A

ge (

ka)

Salix

Ericaceae

Cupre

ssus

Junip

eru

s

Tam

arix

Tili

a

Casta

nea

Poaceae

Cere

al ty

pe

Aste

raceae A

ste

roid

eae

Aste

raceae C

ichorioid

eae

Art

em

isia

Echin

ops

Centa

ure

a

Buniu

m t

ype

Siu

m (

apiu

m)

type

Mala

bila

type

8.2 0 0 0 0 1 0 0 2 0 4 3 9 0 0 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.2% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 1.0% 0.7% 2.2% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

8.6 0 0 0 2 0 0 0 4 2 3 2 12 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 0.8% 1.2% 0.8% 4.9% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0%

8.7 0 0 0 0 0 1 0 1 4 7 0 16 0 1 5 2 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 1.7% 3.0% 0.0% 6.8% 0.0% 0.4% 2.1% 0.8% 0.0%

9.0 0 0 0 0 0 0 0 4 2 7 4 14 0 1 4 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.6% 1.9% 1.1% 3.9% 0.0% 0.3% 1.1% 0.0% 0.0%

9.2 0 0 0 0 0 0 0 2 0 2 1 14 0 0 3 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.9% 0.5% 6.5% 0.0% 0.0% 1.4% 0.0% 0.0%

9.5 1 0 0 0 2 1 0 20 2 11 3 18 0 1 6 1 0

0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.7% 0.4% 0.0% 7.3% 0.7% 4.0% 1.1% 6.5% 0.0% 0.4% 2.2% 0.4% 0.0%

9.9 0 0 0 1 1 0 0 10 0 2 0 8 0 1 3 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 5.2% 0.0% 1.0% 0.0% 4.1% 0.0% 0.5% 1.6% 0.0% 0.0%

13.4 0 0 0 0 0 0 0 2 0 16 12 18 0 2 2 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 6.6% 5.0% 7.4% 0.0% 0.8% 0.8% 0.0% 0.0%

15.3 0 0 0 0 0 0 0 11 3 3 2 16 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 5.8% 1.6% 1.6% 1.1% 8.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

16.8 0 0 0 0 0 0 1 5 1 10 2 17 0 2 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 2.5% 0.5% 5.1% 1.0% 8.6% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.1 0 1 0 0 2 0 1 11 1 5 0 72 0 0 0 0 0

0.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.7% 0.0% 0.3% 3.7% 0.3% 1.7% 0.0% 24.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 0 0 0 0 0 0 0 3 4 1 0 31 0 0 1 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 1.3% 0.3% 0.0% 9.9% 0.0% 0.0% 0.3% 0.0% 0.0%

85.4 1 0 1 0 3 0 0 6 1 4 1 39 1 0 2 0 0

0.3% 0.0% 0.3% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 1.8% 0.3% 1.2% 0.3% 11.5% 0.3% 0.0% 0.6% 0.0% 0.0%

85.6 0 0 0 0 0 0 0 5 4 2 0 30 0 0 3 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.6% 1.3% 0.6% 0.0% 9.6% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0%

85.9 0 0 0 0 0 0 0 7 7 4 0 19 0 3 6 0 1

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.8% 1.8% 1.1% 0.0% 5.0% 0.0% 0.8% 1.6% 0.0% 0.3%

86.1 0 0 0 0 0 0 0 3 1 2 1 12 0 0 0 0 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.5% 0.5% 1.0% 0.5% 6.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

296

Age (

ka)

Pim

pin

ella

type

Atr

iple

x t

ype

Chenopod

ium

type

Noaea t

ype

Fabaceae

Belle

valia

type

Alli

um

type

Asphodelu

s t

ype

Ep

hed

ra f

rag

ilis

typ

e

Ep

hed

ra d

ista

chya

typ

e

Lam

iaceae (

tric

olp

e)

Lam

iaceae (

ste

phanocolp

e)

Rubia

ceae

Bra

ssic

aceae

Cary

ophylla

ceae

Pla

nta

go

Poly

gonaceae

8.2 0 36 0 0 2 1 0 0 6 1 1 0 0 2 0 0 0

0.0% 8.6% 0.0% 0.0% 0.5% 0.2% 0.0% 0.0% 1.4% 0.2% 0.2% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

8.6 0 55 1 1 2 0 1 3 11 1 2 0 0 0 2 0 1

0.0% 22.5% 0.4% 0.4% 0.8% 0.0% 0.4% 1.2% 4.5% 0.4% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.4%

8.7 0 47 5 1 2 0 2 2 5 0 3 1 0 0 0 0 1

0.0% 19.8% 2.1% 0.4% 0.8% 0.0% 0.8% 0.8% 2.1% 0.0% 1.3% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4%

9.0 0 44 0 3 3 1 0 0 7 0 1 0 1 0 2 0 1

0.0% 12.3% 0.0% 0.8% 0.8% 0.3% 0.0% 0.0% 1.9% 0.0% 0.3% 0.0% 0.3% 0.0% 0.6% 0.0% 0.3%

9.2 0 45 0 8 1 0 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 21.0% 0.0% 3.7% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.5 0 72 3 13 3 1 1 2 9 0 0 1 1 2 1 3 1

0.0% 26.2% 1.1% 4.7% 1.1% 0.4% 0.4% 0.7% 3.3% 0.0% 0.0% 0.4% 0.4% 0.7% 0.4% 1.1% 0.4%

9.9 0 41 4 7 1 0 0 2 10 1 1 0 2 2 1 1 0

0.0% 21.2% 2.1% 3.6% 0.5% 0.0% 0.0% 1.0% 5.2% 0.5% 0.5% 0.0% 1.0% 1.0% 0.5% 0.5% 0.0%

13.4 0 84 8 10 3 0 3 2 16 2 0 0 0 0 0 0 0

0.0% 34.7% 3.3% 4.1% 1.2% 0.0% 1.2% 0.8% 6.6% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.3 0 54 4 6 1 1 0 0 2 5 1 1 1 0 0 0 0

0.0% 28.4% 2.1% 3.2% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 1.1% 2.6% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

16.8 0 52 1 3 0 0 0 0 2 0 1 1 0 3 2 2 0

0.0% 26.3% 0.5% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.5% 0.5% 0.0% 1.5% 1.0% 1.0% 0.0%

85.1 0 40 2 3 1 0 0 0 3 0 0 0 1 2 4 2 0

0.0% 13.4% 0.7% 1.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.7% 1.3% 0.7% 0.0%

85.3 0 31 1 1 1 0 0 0 8 0 0 0 0 1 2 0 1

0.0% 9.9% 0.3% 0.3% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 2.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.6% 0.0% 0.3%

85.4 0 19 4 5 1 0 1 0 6 0 1 0 0 3 3 0 0

0.0% 5.6% 1.2% 1.5% 0.3% 0.0% 0.3% 0.0% 1.8% 0.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.9% 0.9% 0.0% 0.0%

85.6 0 42 0 1 0 1 1 0 4 2 1 0 0 0 0 2 1

0.0% 13.5% 0.0% 0.3% 0.0% 0.3% 0.3% 0.0% 1.3% 0.6% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.6% 0.3%

85.9 0 39 2 2 2 0 1 1 5 1 1 0 0 0 0 0 0

0.0% 10.3% 0.5% 0.5% 0.5% 0.0% 0.3% 0.3% 1.3% 0.3% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

86.1 1 18 2 1 0 0 0 0 5 0 0 0 0 0 0 0 0

0.5% 9.0% 1.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

297

A

ge (

ka)

Rum

ex

Ranuncula

cea

e

Scro

phula

riaceae

Cis

taceae

Caprifo

liaceae

Dip

saceae

Gera

nia

ceae

Prim

ula

ceae

Cra

ssula

ceae

Myrt

us

Vale

rianaceae

Acanth

aceae

Thym

ela

ea

Pota

mogeto

n

Cypera

ceae

Lem

na

Nym

phaeaceae

8.2 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 13 0 0

0.0% 0.2% 0.2% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.6 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 0 0 24 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

8.7 2 0 2 0 1 0 0 0 2 0 0 1 0 3 11 57 0

0.8% 0.0% 0.8% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.4% 0.0%

9.0 1 0 0 0 0 0 1 0 3 0 0 0 0 0 35 5 0

0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.2 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0 14 1 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0%

9.5 0 1 0 1 0 0 0 1 4 0 0 0 0 2 25 0 0

0.0% 0.4% 0.0% 0.4% 0.0% 0.0% 0.0% 0.4% 1.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

9.9 1 0 1 0 0 0 0 0 4 1 0 0 0 1 15 1 2

0.5% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0%

13.4 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 2 16 0 0

0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

15.3 0 0 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 12 3 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

16.8 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0 0 0 0 0 24 3 0

0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.1 3 3 1 0 0 0 0 1 2 0 0 0 0 0 3 0 0

1.0% 1.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.7% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.3 0 1 0 0 0 1 0 1 4 0 1 0 0 0 9 0 0

0.0% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.0% 0.3% 1.3% 0.0% 0.3% 0.0% 0.0%

85.4 1 2 0 0 0 0 0 1 3 0 0 0 0 0 17 0 0

0.3% 0.6% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3% 0.9% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.6 2 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 10 0 0

0.6% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0%

85.9 1 1 0 0 0 0 0 0 3 0 0 0 1 0 7 0 0

0.3% 0.3% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.8% 0.0% 0.0% 0.0% 0.3%

86.1 0 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 1 0 0

0.0% 0.5% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 0.5%

298

A

ge (

ka)

Sphaganaceae

Thely

pte

ridaceae

Dry

opte

ris

Cysto

pte

ris

Lycopodia

ceae

Cyath

eaceae

Spin

iferite

s

Operc

ulo

din

ium

Baltis

phaeridiu

m isra

elia

num

fungal

Concentr

icyste

s r

ubin

us

Botr

yococcus

Indete

rmin

able

Unknow

n

8.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 27 0 0 14 1

8.6 0 0 0 0 1 0 0 0 0 30 0 0 13 2

8.7 4 0 0 0 0 0 0 0 1 10 0 0 17 3

9.0 1 1 0 0 0 0 0 1 0 40 0 0 9 0

9.2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0 0 5 0

9.5 0 0 0 0 0 1 0 0 0 7 0 1 26 3

9.9 1 0 1 0 0 0 0 4 0 17 1 0 27 4

13.4 3 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 9 1

15.3 3 0 3 0 0 0 0 0 0 17 0 0 14 3

16.8 2 0 2 0 0 0 0 7 1 14 2 0 14 0

85.1 0 0 0 0 0 0 2 0 1 0 0 0 8 0

85.3 0 0 0 0 0 0 0 3 1 0 0 0 4 1

85.4 1 0 0 2 0 0 0 0 0 0 0 0 13 2

85.6 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 0

85.9 1 0 1 0 0 0 0 0 1 3 0 0 9 1

86.1 1 0 1 0 0 0 0 0 0 8 0 0 6 0

Late Quaternary Palynological Sequences from the Eastern Mediterranean Sea. Langgut, 2008

Documents

Transcript of Late Quaternary Palynological Sequences from the Eastern Mediterranean Sea. Langgut, 2008