בעקבות ניצול השואה הישראלי

,,, , , , , , , , , , , , , , , , , 167 111)21 סתיו 1י1, וכיקורםתיאוריה

41 : הישראלי השואה ניצולבעקבות

לאומית וזהות לפולין ישראליות נוערמשלחותן

כר-אילן אוניברסיטת ואנתרופולוגיה. לסוציולוגיההחוגן פלדמןג'קי(

מבואןי

את זוכרות שונותחברות היטיב שונים. באופניםהשואה הארכיכאי שהיה מי זאתלבטא שכתב: ושם, יד שלהראשי

השאלה הגרמנים..."בעיני יכלו 'איך היאהגדולה... בעיני לקרות?' האלההדברים

דווקא היא השאלההיהודים...

האלה הדברים יכלו'איך

"199 שירמן, שמחה : צילום .%.%. 3וא,ןא9_4311),47 פולנינוף 1 (. /)ן(1ש ' לנולקידום

העצום ההיקף .1997ך115

וכן "טראל, במרעת הח"מ מוטפחותיהם ובע מצולים 'טל הגרול ומספרם יהודי מוות)טלן

כטראומת מתבלטת "השואה מלקעסוה ורות תצטום אליעזר לפי הישראלית. בזהותמרכךן למרכיב השואה ךכרק את הפכו השואה להתרחשות המדעה הקמת כע הזמניםסמיכותן אעם, כל דבר. לכל מסתנן היהודק העם מבת יטליש נצטמדו ,טפו המצרף, הכור זכריסוד.4

הותירה השואה ה)טפעתה. תחת הוא כאילו חדשות צורות ולושט מועצם דמיתק אואמיתין

ולך, ומלקעסון )תצטום הלאומית" הנפוט על "מחה בלחותם("236

העשוךם בעתי

האזרחית" "הדת לכנות עמיתן ובמה הקולקטיבי בדכרק השואה תפקיד התעצםהאחרתיםן

ישראלים שבה הדרך את )כמעצב ההנצחתי, האב מסיפר לחלק הפכה היא ישראל.'ןל1 הפלסטינים עם הלוחמה מצב המנטך 1טץ"ה"1ט/(. )1995 שומם במצבים ופועליםחושביםן

מורם או נתר קברות שבע של ליעי 1997-1992,שכלל בשנים שערכתי מחקר על מבמס זהמאמר*ן

מוטרד של הנוער מאגף לף לעסי נתונה תודתי החעוך. מנטרד ידי על אורגנו הקבוצות כללפוליךש

כאתיברוטה ש"ן ומרכז צמק מרכז ידי על נתמך המחקר הקבתות. את ללתת י שאפשרהחעוה ושם. יד של שכטר משפחת ע"ש הקרן ידי ועל מרושלי,העבית

4,,*ן.שן , ],) . ,י, ,,, "%,,,,,,

%

א .-....-..י.. --.. = , ג ; ,

168 הישראלי השואה ניצול בעקבות ן פלדמןג'קי

וממקד הישראלים של הבדידות תחושת את מגביר לישראל השכנות המדינות מן חלקועם השואה. של היהודי-ישראלי הזיכרון במרכז לנו?" קרה זה "למה השאלהאת

באמצעות בהווה היהודי-ישראלי השואה זיכרון של אופיו על לעמוד אנסה זה,במאמר לפולין. ישראלים נוער בני מסעות - בימינו שלו הנפוצות הפרקטיקות מן אחתניתוח ביטוי שהיא לרגל כעלייה אלא לימודי, כסיור האלה המסעות את לראות שאין היא,טענתי המדינה של קדושתה את לעגן היא לפולין המסע של העליונה מטרתו האזרחית. הדתשל

היהודי, העבר ואת השואה של הישראלי הזיכרון דמות את מעצב זה מסע השואה.כתוויית והלא-מודע המודע העיצוב ממנו. החכרה לציפיות הצעיר התלמיד של מודעותו אתוכן לניצולים לקורבנות, מילדים אותם ולהפוך התלמידים את לשנות אמור פולין תווייתשל

שראו מה את ולהציג לספר החובה עליהם שמוטלת העדים, של לעדים ולבסוףמנצחים לשואה. האולטימטיבית כתשובה המוצגת ישראל, מדינת על ולהגן בפוליןוחוו

את המעצבים העיקריים הכלים ניתוח באמצעות "עובד" המסע איך להראותבכוונתי הבניית טוטליים, וזמן מרחב של ההבניה המגבילים, הביטחון סידורי : התלמידיםתוויית

בעיקר הנערכים והטקסים, עדותם את המלווים הניצולים מוסרים שבתוכוהקונטקסט בקצרה ואדון במסע, שמודחקים השואה של היבטים כמה בציון אסיים המוות.במחנות הציבורי. הזיכרון במרחבבמיקומו

יהודי-ישראלי קולקטיבי וזיכרון הנצחהטקסי

אלה ריטואלים לדור. מדור הקולקטיבי הזיכרון להעברת חשוב אמצעי הם הנצחהטקסי l-cl.Itr(K~,l ):אאל1 הקיים החברתי לסדר לגיטימציה שמעניקות העבר, מן דמויותמעלים

1992.(e'ullllCr-!את משכנעים הלאומיים, לסמלים רגשי מטען המעניקים הטקסים, ,י,י כישויות "המדינה", או "האומה" כגון סמליות, קטגוריות לראות בהם והצופיםהמשתתפים זו לא -KL'l-tlCI). .אאל1 )4 אנוש כיצירי ולא העולם, של מאליו המובן מן כחלקטבעיות, את ולקבוע סולידריות ליצור בכוחם שיש אלא קיימות, דעות מאששים שריטואליםבלבד צעקה, אותה קריאת ידי "על דורקהיים, זאת שהסביר כפי לחוץ. ביחס הקבוצהגבולות נהיים האנשים מסוים, לאובייקט ביחס גוף תנועת אותה עשיית או מילה אותהדקלום

.יט/(יטא(. .אאל1 ב-62 מצוטט )11ווט1,ו1ו()1, אחד" כגוף עצמם אתומרגישים הריטואלית, הפעולה היה המשותף היהודי הזיכרון בעיצוב מכריע מרכיב ומתמידמאז

ההשוכים היסוד מאורעות את פעילים יהודים זוכרים שבעזרתו "התהליך שהוא"זכר", שיתוף ויי(!ןטויוי1(י((. .ילל )46 בהווה" בחייהם אותם ומעלים הקהילה שלבהיסטוריה משותפות מהצהרות יותר חזק מאחד גורם ההיסטוריה לאורך היה יהודי קולקטיביבזיכרון

מעשים ; מורחבת משפחה עם בהזדהות מתבטאת המשותף הגורל תודעת אמונה. עיקריעל 1L'l-llSll:llllll). .יאה! :14 )4-44 אותה ממחישים פסח, סדר דוגמת ושחזור, זיכרוןשל

המשרישים מייסדים, מיתוסים מאין יש ואליטות מנהיגים המציאו רבות לאוםבמדינות

691 19 וביקורתתיאוריה

לנאמנויות דתית התלהבות מחדירים אלה מיתוסים וכאבדון. כמוות הלאומית הזהותאת לצורך לאמץ יכלה ישראל מדינת טיי,,~א(. :,()י)(ו יטב-KL'l :אא)(1 יזילוי1י:א )אאחזלאומיות

אירועים לגאולה". "מחורבן והמעבר מצרים יציאת : קיימים יהודיים מיתיים דפוסיםזה מעבר של כדפוס אותם להבין ניתן אם היהודי הקולקטיבי בזיכרון נקלטיםהיסטוריים מדינת עשתה הימים, ששת מלחמת מאז כעיקר לגאולה. מחורבן או לחירות,מעבדות אנשים ללכד כדי דתיים ובסמלים מסורתיות יהודיות זיכרון בפרדיגמות רב שימושישראל הושוותה זו, ממגמה כחלק 1יי:11ייוטן.1(. 1(1יי: ן:ין11ט.ל-1ייי)1 1)א"1 לאומיות מטרותסביב

הגאולה. עם ישראל מדינת והקמת החורבן עםהשואה

בישראלי השואה זיכרון של קצרסקר

"הצברים" ניסו לקיומה, הראשונות ובשנים ישראל, מדינת של להקמתה שקדמובשנים לב וכמוגי כפחדנים אותם תיארו קרובות ולעתים השואה מניצולי עצמם אתלהרחיק 1991, )שגב ההווה של ולחיילים לחלוצים אותם והנגידו הגלותי, העבר אתהמסמלים

והרגישויות הרגשות החוויות, בין העצום הפער מן נבעה זו גישה 7)147-1(. 1997,אלמוג אשמה רגשות של במידה מהולה והיתה הפליטה, שארית של אלו לבין כארין היישובשל , ו 994 )יכלונקה אירופה יהודי להצלת מרין ביתר פעלו שלא על היישוכ מאנשי חלקמצד לעדויות להקשיב מוכנים היו לא הוותיקים רוב קיום, מלחמת של במצב לכך, מעבר (. -5970

מה את לספר מוכנים שהיו הניצולים על גם שתיקה כפתה זו נכונות חוסר מ"שם".שבאו העולם(, אומות של עמרתן )עקב העמוקה והנבגדות הבדידות הרגשת אבל עליהם.2שעבר

הכיפורים, יום כמלחמת תאוצה וצברה הימים ששת מלחמת לפני ההמתנה תקופת אתשליוותה שהובל ל"צאן עוד נחשבו לא המיליונים ששת לשואה. הישראלים של ביחסם שינוייםחוללה הגלות מן הניתוק החדשה, הציונית בסכימה השם. קידוש על שנהרגו לקדושים אלאלטבח" להתקיים, הממשיכים ככוחות עתה נתפסים הגלות להשמדת שהביאו הכוחות אך כעינונשאר בגין מנחם של עלייתו עם כוח צברה זו נטייה ישראל. מדינת של הנוכחיים אויביהבדמות בשואה הגלות חורבן ישכון". לבדד "עם הם היהודים הזו, הסכימה פי על ב-1977.לשלטון

של הנצחית ולאדישותו למולדתו מחו'ן היהודי העם של המסוכנת לחולשה חותכת הוכחההנו לשואה כאנטיתיזה, כתשובה, מוצגת חזקה ישראל מדינת 95נ-468(. 1991, )שגבהעולם

התשובות הם וכוח חופש "זיכרון, : רמטכ"ל בהיותו באושווי,ן בביקורו בדק אהוד כדברי- : 1991 שגב ראו הישראלית, בחברה השואה זיכרון את הסוקרים יותר מקיפיםלחיכיר.ם:

~Olx)

וקו)(

1-45(10. 2000, פלדמן וכן ; 6א-)10 1997, שפירא22)י-5)א: אי-יכולת - ספק 1. הניצולים: לסיפורי עיקריות תגובות חמש מציינת 59-:6( )1994,.כלונקה1

היתומים כלפי רחמים ג. האסון; אימי עם להתמודד נפשית יכולת חוסר - התכחשות 2.להאמין; 5. במועד; לארין ואי-עלייתם לטבח"( כצאן כהלכו הניצולים התנהגות על ביקורת 4.והשרידים;

49(. 1997, ויבלונקה )צמרת באירופה היהודים להצלת יותר פעלו שלא על עצמיתהאשמה

%,,

ל"

170 הישראלי השואה ניצול בעקבות ן פלרמןג'קי

לא לעולם - אושוויץ שבועתנו: לתקפות החיה הערובה הוא צה"ל של כוחולאושווי'ן. 25-20(. 1992, )כספיעוד"

הוא, נהפוך השנים. עם נחלשו לא הישראלית המנטליות על השואה שלההשפעות

של נוכחותה מתעצמת כך השואה, ממאורע בזמן המרחק שגובר שככל ציינו רביםמשקיפים השמונים, שנות בסוף הוראה פרחי בין שנערך בסקר הישראלי. הקולקטיבי בזיכרוןהשואה אפילו - חייהם על ביותר העמוקה בצורה שהשפיע ההיסטורי כמאורע צוינההשואה עמדות לצידוק מגויסת השואה (. 1 -13 ו א)( 1993, )אורון ישראל מדינת הקמת מאשריותר

לערעור ניתנת בלתי משמעות ולהענקת ( 1993 )צוקרמן הימין ידי על בעיקרפוליטיות,

המולדת. למען עצמית בהקרבהלצורך בעיצוב הישראלי, הטקסי השנה כלוח ביטוי לידי כאות השואה של אלההכנות נמתחה אמנם, השואה.' יום טקסי של ובסמלים ובמבנה הזיכרון אתרי שלובאיקונוגרפיה

ובתיאטרון, בספרות השמאל, של האינטלקטואלים בחוגי בעיקר זו, תפיסה על רבהביקורת מוצגים שבה החינוכית, המערכת של לשוליה ונדחק ההנצתה, לתרבות תדר לא זה שיחאבל

ההשמדה. למחנות כמענה הישראלי והחוסןהריבונות בטקסטים ובייחוד בנרטיב, לרוב התמקד הישראלית בחברה השואה זיכרוןניתוח

הזיכרון להעברת העיקרי הצינור הנוער, בני רוב עבור אך פוליטיים. ובנאומיםכתובים הספר בבית חינוך באמצעות המועבר ידע אלא ניצולים( אינם )שברובם סביהם סיפוריאיננו

בית כגיל הילדים רוב של הראשונה פגישתם וממלכתיים. כיח-ספריים טקסיםובאמצעות שתי "במשך יאנג: ג'יימס כדברי השואה. יום של בצפירה היא השואה עם היסודיהספר האדמה את והופך זמן של אחד למרחב כולם את האוסף בקול, הצפירה אותנו מקיפהדקות ע1111)ן'ל(. .)199 )227 ציבורי" זיכרון למרחב ניצבים אנושעליה

הימנון, אותו של שירתו מילים, אותן של דקלומן טקס, אותו של קיומו ידיעל יחד. הטקס אותו את המקיימים אלה הקבוצה: גבולות את היהודית-ישראלית האומהקובעת תשע בשעה בדיוק הכביש לצד האוטובוסים עוצרים באושוויין, לטקס בדרכם כפולין,אפילו בהתאם - באר')-ישראל הקהל עם יחד דום לעמוד כדי ישראל( שעון לפי עשר)בשעה Kcl~t/cr). .אאר )23 הפוליטי" השיתוף יסוד טמון "כבו-זמניות קרצר, שללקביעתו

המוצהררת המטרות : לפרליןהמסעות

כפולין.4 השואה לחורבות ישראלים נוער בני מוצלחות להוציא החינוך משרד החלכ-אא19

ובית-אל בן-עמוס ע111ו)יי; :ול1י1 ייי;11י1ט1ן)יה11 :11לל1 ,!הוי11ט1יןוין11 1י1ין; "1ו1י;%11 וי י,ין.ן1יי1ן וי ללויןנתשנ"ט.

זו שהחלטה לי נראה ? לגרמניה ולא לפולין דווקא לנסוע המסעות מארגני כחרג מדוע לשאול,ניתן4 הקורשות של במצבם להתרכז חשוב היה הלאום. עם ההזדהות את לחזק כדי 1. סיכות: מכמהנובעת

השואה את המסמלים הגדולים דמוות מחנות 2. ; ודמבצעים המתכננים של האידיאולוגיה בלימודולא

יותר בפולין "התפאורה" גם פולין. אדמת על נמצאים - מאידנק טרבלינקה, אושוויץ-בירקנאו,-

171 "ו וביקורתתיאוריה

המעורערים הדיפלומטיים היחסים השמונים, שנות אמצע עד מ-1967 מקרי. היה לאהעיתוי אלה מסעות היו לא זאת, לולא שגם ייתכן אך אלה. ביקורים אפשרו לא לפולין ישראלבין

בסוף רק לכך. כשלה היתה לא הישראלית כהכרה השואה שתודעת כיוון קודם,מתקיימים בשלה לשלטון, בגין של עלייתו עד בשלבים ונמשך אייכמן ממשפט שהחל איטי,תהליך לא אם גם - השורד הקורבן את לקבל ואף הקורבנות עם להזדהות הישראליתהתרבות חלק אם לניצולים. בגישה לשינוי הוא אף תרם הדורי הזמן כגיבור. - בידו נשק עםלחם לעכר, ישיר קשר חיפש הנכדים דור הוריהם, סיפורי את לשמוע רצו לא הניצולים מילדינכבד

את לספר דחף חשו המזדקנים הניצולים (. 1994 )בר-און השתיקה לחומות מעברלסביהם, שסייעה תומכת אווירה נוצרה כך הצעירים. של הקשב מן עידוד וקיבלו מותם לפניסיפוריהם האלה. הסיפוריםלהעברת

פיצול - הישראלית כחכרה הלוקאליים הכוחות התגברות בסימן גם עומדת זותקופה ותרבות המונית תיירות של גלובליים כוחות עליית לצד - והדתיות האתניותבהזדהויות

החלוץ הצברית, התרבות גיבורי של מעמדם בשחיקת לוו אלה תהליכים בינלאומית.נוער והאינתיפאדה(. לבנון מלחמת )בעקבות גיסא מאידך הלוחם, והחייל גימא, מחדהקיבוצניק,

של ביותר החשוב והמארגן החינוך משרד של הנוער אגף מנהל כהן, עודד שהצהירכפי של כביטוי יותר מובנת נהיית ישראל מדינת לפולין( המסעות ")עקב לפולין:המסעות כעידן אחריות של החדש הלקח גם זה עצמית; הגנה יכולת של עצמאות, שלתקומה,

כאפשרות עלו המסעות 1994(. בפברואר 22 )הרצאה, וערכי" מוסרי מאורות ליקוישל עדתיים חברתיים, ניגודים כיניהם היו אם גם וספרדים... "אשכנזים חדשה: אחדותליצירת

שם היו... כלא ההבדלים נעלמו ואושווי'ן-בירקנאו ומאידנק בטרבלינקה -ואידיאולוגיים 103(. 1993, )קרן !" שנרצח העם אחד, לעםעשונו

הגיע ובאחרונה שנה, בכל בהתמדה במסעות המשתתפים מספר גדל 1988מאז את הקובע והוא המסעות של העיקרי המארגן הוא החינוך משרד לשנה. ל-4,000נמספרם המדריכים מצוות גדול חלק ומכשיר המסע דפוסי ואת הזמנים לוח את האתרים,מבחר

עקיבא בני תנועת והמושבים, הקיבוצים תנועות - אחרים גורמים עם גם לעבודשמיועדים תלמידים מ-100,000 יותר יצאו המסעות, של התחלתם מאז מסחריים. נסיעות סוכניאו

אלבומי והצגת מסעותיהם על וידאו סרטי הקרנת באמצעות בית-ספריות. במסגרותלפולין

המוכרות השואה לדמויות מתאימה מדי ופחות ומודרנית מערבית מדי יותר נראית גרמניהמתאימה: גרמניה של וההסברתיים הפוליטיים ומאמציה השילומים שהסכם גם ייתכן 3. ומתמונות;מסרטים הקרה, במלחמה השני" "כצד שהיתה שפולין, בעוד פרי, נשאו אחרת" כ"גרמניה עצמה אתלהציג לגרמניה ישראלים נוער בני של שיחסם מראים עדכניים סקרים פולין". "אותה הישראלים בעינינשארה התדמיות על הוא אף משפיע בארין ופולין גרמניה ילידי של שניסיונם גם ייתכן 4. בהתמדה;משתפר גישה על שמרו השלושים, בשנות כרובם שהגיעו בארן, "הייקים" מן גדול שחלק בעודהשונות. השואה( לאחר הגיע הגדול ,שחלקם פולין יהודי של יחסם השואה(, אף )על הגרמנית לתרבותחיובית יותר. שליליים ולתרבותהלפולין

5'%.

172 הישראלי השואה ניצול בעקבות ן כלדמןג'קי

התלמידים חוויות על המבוססים חדשים קנוניים דימויים המסע בוגרי מעצביםתמונות,באושוויץ.

והתרבותי... הרוחני "עושרם הכרת כוללות החינוך משרד של המוצהרותהמטרות את להבין ולנסות "לחוש העולם", מלחמת לפני בפולין היהודיים החיים שלוחיוניותם המוסרי... השפל את להשיג ולנסות "לחוש והאובדן", החורכן של והיקפם עומקםמשמעות לעברם הישראלים הצעירים של הקשר את ליצור ולנסות "לחוש הנאצים", אליושהגיעו

ולקיומה היהודיים החיים להמשכיות האישית המחויבות את... להעמיקהקיבוצי-יהודי, ישראל... בתולדות הקשור)ים( מושגים... של לליבון... ו"להביא ישראל", מדינת שלהריבוני החינוך, )משרד וההומניזם" המוסר ובערכי יהודים ולא יהודים של ביחסים הציונות,בערכי סעיפים שני רובינשטיין, אמנון דאז, החינוך שר הוסיף ב-1994 חש"ן(. מנכ"ל,חוזר

שני של המשותפת ההיסטוריה לאורך יהודים-פולנים יחסי ב"מורכבות הכרההכוללים הלקח את הן מכך ולהפיק הנאצית... האידיאולוגיה עיקרי את "להכיר ובצורךהעמים" החובה של האוניברסלי הלקח את והן וחזקה ריבונית יהודית במדינה הצורך שלהלאומי חוזר החינוך, )משרד גזענות" של צורה כל נגד ולהיאבק הדמוקרטיה על ולהגןלשמור תשנ"ד(.5מנכ"ל,

חינוכי-לימודי, תהליך של אינטגרלי כחלק המסע את מתארת זו כוונותהצהרת איזון על לשמור ומנסה לאחריו, המעקב פעולות ואת למסע ההכנות את גם בתוכוהכולל והרגשות החושים והפעלת עקרונות"( )"ללבן אינטלקטואלי לימוד השונות: הנטיותבין

יהודיים חיים ; הצורר" נגד ש"נאבקו אלה לצד הנספים זיכרון להבין"(; ולנסות)"לחוש השואה למבצעי שנאה ; בהווה באר'ן קיום לצד בעכר גלותי יהודי קיום ; בשואה מוותלצד

לאומיים מסרים ; כהווה הפולנים כלפי אמכייולנטי יחס לצד הנאצים"( של הכהמיות)"עומק אכל גזענות"(. נגד "מאבק )"דמוקרטיה", וכלל-אנושיים חזקה"( יהודית "מדינה)"האומה",

תוכנית בשל דווקא לאו אחרות, חשבון על מסוימות מטרות מדגיש המסע מבנהבפועל, לאותו שותפים בהכרח )שאינם המורים או המדריכים המארגנים, של סמויהאידיאולוגית

בביקורתו קפפרר ברוס שציין כפי מודעים. לא תהליכים עקב בעיקר אלא אידיאולוגי(,מצע t(illvclltcll .1 )1י"ן(י1(י:[1 מומצאת מסורת של במונחים לאום לטקסי המתייחסים חוקריםעל

חלשות. יותר כאל אליהן להתייחס קרובות לעתים לנו גורם מומצאות מסורות עלהדיבור באותה מצויים החלש והן החזק שהן מעינינו ונסתר ותחבולות, אינטרסים מחפשיםאנו

זרועות הן לגמרי. מומצאות אינן לעולם מסורות 2. -יטיט,י1הא(; ו ,אאל 21 1 ) מוכניתמסורת "פעולה היא הבניה מאליהם. כמוכנים אותם רואים שהמשתתפים מציאות שלהיבטים

נתפסות שהן כפי הבסיסיות באיכויותיה חוויה של דפוס ומצרפת המזקקת מהותנות...של שהבחירה מאלה נפרד בלתי חלק שהיא רעיונות... של לוגיקה בה נדחסת תרבותית...מבחינה

את המסביר רוכנשטיין אמנון של קצר ומאמר המנכ-ל חוזר הצגת כולל המסעות, בנושא מע)..ן לדיון5 המחלקה ביטאון (. 1 995 )אוקטובר 7 הזיכרון כשכיל החוברת ראו לתוכנית, להכניס שניסההשינויים ירושלים. ושם, יד שללחינוך


קרצר, לדברי ואילו 221(. )שם, הרפלקטיבית" מתודעתם סמויה שהיא פי על אףבידיהם, "פולחן לפעמים, Kcrtycr). .אאל1 )45 האידיאולוגי" לתוכנו מעל מתעלה פולחן של"כוחו את ולייצג לשקף עשויים פולחנים 64(. )שם, כלשהי" אמונה שותפות בלא סולידריותמניב כן. עושים אכן שהם אקסיומה זו אין אך מבצעיהם, של החכרתיהסדר

לרגל כעלייה לפוליןהמסע

במסגרת לרגל כעלייה אלא לימודי, כסיור לא לפולין המסעות את להבין שיש עולהממחקרי )הכרוך למסע לצאת כדי ביתו את שעוזב אדם הוא רגל עולה טרנר, ויקטור פי על האזרחית.הדת לפי אדם, אותו בעיני שהופך בפריפריה, הנמצא קדוש מקום אל ובסכנות( בקשיים אחתלא

(c()lnlllunlt;ls, "קומוניטס" חווה הרגל עולה הזה במרכז .1ט11-11ו1-(. .)7)(1 )214 למרכזשעה,

עם זה היותם אלא זה, לצד זה אדם בני המוני היות עוד "לא : אקזיסטנציאלית( יחדחוויית לעולה גורמת לחברתו, המקודשים נושאים עם המגע עקב שמתחוללת האחדות, הרגשתזה". לו זוכה הרגל שעולה החדש הסטטוס ; הביתה שב כשהוא שונה, אחר, אדם כבן לחושהרגל במרכז שעבר הרגשית שהחוויה תחושתו, את מחזק אשר חברתי אישור לו מקנה מכריובקרב Illrncr). :1959 :ג7)(1 [טו1-1ו1 '1.1(llrlTL'r :111]- .א197 )5)-34 שינוי בו חוללההקדוש

אלא כולה לפולין רק לא כמטונימיה, מתפקדים הם המסע. של לכו הם המוותמחנות תעשייתיים רצח מרכזי על לחשוב ניתן לא ראשון, כמבט בתפוצות. היהודיים החייםלכל בין מפגש מקומות הם קדושים מרכזים הלוא לרגל. כעלייה בהם הכיקור ועל כקדושיםאלה אלוהי חסד של החיוניות, חידוש של מחדש, היבראות של "חוויה של מקומות לאר.ן,שמים המוחלט, האחר לתחום שייכים המוות מחנות לעומתם, 11ט11,(י((. .1992 51 ) התעלות"ושל

והלא ההיולי הקמאי, המרתק, את בקיצור, והמפתה, המאיים והמושך, המוזר את"המייצג הרוע התגלמות 'המתורבת'... הקוסמוס את האופפים ובוהו התוהו בחגווי האורבנודע

ירידה אלא הקדוש, להר לרגל עלייה אינו לפולין המסע )שם(. ומוסרית" הכרתיתכמבוכה המוות. לכורותלרגל

להעלות כדי הדמוני, לאתר לאין, התלמידים את לוקחת זו לרגל שעלייה סבוראני שלהם, מאליו המובן לעולם להעניק ובכך שלהם הקוסמוס על הקיומי לאיום מודעותםאת

מפני נדחקה המיתית הראייה מוקסמותו, את שאיבד "בעולם חדשה. משמעותישראל, זה, בעולם ראשונית. מיתית משמעות בעלי 'אחר' או 'מרכז' נעדרת 'רציונלית', יותרראייה לרגל עלייה של חדשים מרכזים התפתחו דתית לרגל עלייה של מסורתיים מרכזיםלצד

מתרבים, אלה כשמרכזים הרצל. הר כגון החברה, ערכי את המסמלים ותרבותית,פוליטית )שם לתיירים" רגל מעולי הופכים בהם והמבקרים תיירותיות, ל'אטרקציות' הופכיםרובם חלק הפכו קבוצות, לתת החברה ופיצול החלוצי האתוס היחלשות בעקבות ואולם,52(.

כהילת אפופים חדשים, מרכזים הציע לפולין המסע במחלוקת. לשנויים המורשתמאתרי רבים. נוער לבני שקוסם המוות, על ההתגברות ובאתגרמוות

א,,ליל

-........... .. .....---. .4,.. .-,,.,, ,,.

174 הישראלי השואה ניציל בעקרות ן פלדמןג'קי

הזמן תחושת ואת המוסרי הסדר את מערערת המוות עם המפגש של הרגשיתהחוויה ההבחנה את לטשטש נוטים המוות(... )במחנות "השרידים יאנג, ג'יימס שכתב כפיהליניארי.

העבר, את מסמנים רק אינם אלה זיכרון אתרי באוב... מעלים שהם מה לבין שהם מהבין

זה זמן טשטוש Yl~llllg). ,)199 -)(12 121 ) עצמם" המאורעות כרסיסי עצמם את מציעיםאלא אותנטיים כעדים השרידים על ומצביע באתר חייו סיפור את מספר הניצול העד כאשרמתעצם בזמן התלמידים של ההימצאות חוש את מערערת זו חוויה של הראשונית ההשפעהלסיפורו. באפלה הולכים באושוויין, קטנים לחללים נדחסים הם : מיטשטשים גופיהם גבולות גםובחלל.

זה. את זה ומחבקים בבכי ,כלשונם( ו"נשברים" במאידנק הנעלייםבביתן בצבעי בטרנינגים לבושים הם ישראל. כנציגי התלמידים מופיעים מוות מרכזיבאותם עדותו את מסיים הניצול העד ישראל. דגל את נושאים הלאום, בסמלי עטוריםכחול-לבן,

המוות באתרי רהטקסים ההימנון של גאה בשירה מסתיים הבכי לאר'ן. עלייתו בסיפורשם כדי המוות עולם של הדמוני האחר אל נכנס התלמיד על. אל ישראל דגל בהנפתמסתיימים נפש, הלך רק אינה שאושוויץ מגלה הוא כל, בעשותו המדינה. סמלי באמצעות אותולכבוש עצום. במחיר רק אבל עליו, לגבור שניתן רוע של והמרחב( הזמן )הצטלבות מקוםאלא

המוות מחנות את שהופך הוא המדינה את המייצגים גילויים באמצעות האחר עלהניצחון הקיומית לסכנה התלמידים של המוגברת מודעותם המדינה. של הולדתה למקוםלמרכזים, מחויכות אצלם יוצרות המדינה, של לקיומה הודות הזו, הסכנה על התגברותותחושת בסיסיים. ותרבותיים לאומייםלערכים

ומוסרי קוקמי ערך ישראל מקבלת המוות, מרכזי עם הריטואלי המפגשבאמצעות מאליהם המובנים החיים אר'ן ; עלייה למעשה הופכת המסע בסוף הביתה החורהחדש. חדש מסטטוס נהנים החוזרים התלמידים חיים. של מקודש למרכז חפ'ן, למחוזהופכת כחזרה המסע נבנה כך לשכוח". ולא "לזכור לספר, אחריות בעלי - העדים" שלכ"עדים ההישרדות. מעשה שלפולחנית

תלמיד. כל שנושא הבלעדי המסר אינו לתקומה" "משואה מעבר של הדפוסכמובן, שונים. ורקע התעניינות תהומי כעלי וכבודדים משפחותיהם כנציגי גם כאיםהתלמידים

אינם הניצולים שונים. חיים ומתחומי אידיאולוגי מרקע באים המדריכים צוות אנשיגם המסע אכל ; לספר אישי סיפור יש אחד ולכל המארגנים, ידי על מצונזרים ואינםמתוכנתים לניצול הופך התלמיד הגואל. הלאומי הנרטיב לתוך ולמזגם אלה סיפורים לנכסמצליח אזרחי לקבוצת שייכותו כתוקף אלא שלו, המשפחתית הביוגרפיה כזכות לא מנצת,ולעד

היהודים.המדינה

זמנים ולוח אתרים מבחר ארגון, הכנות, : המסעמבנה

כעיקר מסוימים, במקומות מראש. חודשים כמה נרשמים במסע המשתתפים כלל,בדרך נוסע הכיתה מן הלק רק הספר, כתי כרוב אכל לפולין. נוסעות שלמות כיתותכקיבוצים,


החינוך משרד דולר. ל-)()(1,5 )(1()(,1 בין כלל, בדרך הנסיעה, בעבור משלמיםוההורים הבאים התלמידים של ניכר חלק אבל יכולת, למעוטי מלגות כמה מספקים מסוימותועיריות

הנוסעים רוב כך, משום במסע. להשתתף כדי הכסף את לגייס יכולים אינם עניותממשפחות ממלכתיים-דתיים ספר בתי ותלמידי חילונים ומעלה. בינוני ממעמד אשכנזים הםלפולין

משתתפים אינם החרדים נפרדות. במשלחות נוסעים סרוגות"( "כיפות של וישיבות)אולפנות משותפת, גורל בתוויית ישראל יהודי כל את לאחד היה שאמור מסע וכך, כלל." אלהבמסעות הישראלית. החברה את המפלגים השסעים ואת החברתית ההיררכיה את בעצםמשכפל

אחרים ספר בתי למסע, בהכנות רבות שעות משקיעים הספר מבתי שחלקבעוד הכספיים, העניינים את לסדר היא ההכנות תכלית הנסיעה. לפני פעמיים-שלוש רק בודנים

של הרגשיים לקשיים התלמידים את להכין ; הקבוצה את לגבש ; והלוגיסטייםהמינהליים רקע גם מספקת ההכנה בפולין. לסכנות מודעותם את שיגביר ביטחוני תדריך ולספקהמסע

בזמן להפעיל יהיה שניתן וקוגניטיביים חזותיים זרזים ושותלת השואה על בסיסיהיסטורי משנים המסע בוגרי ועם החינוכית היועצת עם פגישה גם מתקיימת קרובות לעתיםהמסע.י על מדברים שצילמו, התמונות אלבומי את מראים אלה בוגרים ההכנה. מתוכנית כחלקקודמות,

לתלמידים מעבירים גם הבוגרים בו. שיש "הכיף" על וגם הקשיים על המסע, לפניחששותיהם בכבוד. זו בית-ספרית מסורת להמשיך האחריות מוטלת שעליהם התחושהאת

אף על לב-לבו. אלא מנכ"ל(, וחוזר החינוכי" התהליך "שיא רק אינוהמסע חושית חוויה בעיקרו הוא המסע במהלכוי עובדתיים הסברים מעט לא שומעיםשהתלמידים

היא החוויה להבין". ולנסות "לחוש במילים פותחים המנכ"ל חוזר סעיפי רובורגשית. השואה. של - בכלל ניתנת שהיא כמה עד - להבנההבסיס

מחמישה מורכבת משלחת כשכל משלחות, לפי מאורגנות החינוך משרדקבוצות ביטחון באנשי מלווה משלחת כל שניים. או אחד ספר מבית תלמידים כ-30 עםאוטובוסים שניים-שלושה ואחות, רופא ישראלים, מדריכים וסגן, טור" "ראש חמושים,ישראלים ישראלים ניצולים - עדות" "אנשי ושלושה לוגיסטיים תיאומים המבצעים פולניםמדריכים הקבוצה. אתהמלווים

בדרכים נוסעים האוטובוסים ומייגעות. ארוכות והנסיעות עמוסה בפוליןהתוכנית תמיד, יחד להישאר חייבים התלמידים ישראלים. במאבטחים מלווים חמישה, שלבשיירות

חולצות מקבלים הם הביטחון. אנשי של הפקוחות ועיניהם הישראלי הצוות השגחתתחת באותיות עליהן מרדפסת 1(י:.1י1 והמילה דוד כמגיני מעוטרות כחול-לכן, כצבעימשלתת

ספר. בתי של במסגרות לא אכל קדושים, קברי על להשתטח אירופה ולמזרח לפולין נוסעיםחרדים.1

בתכלית. שונות נסיעות כן, אםאלה, בלוחמי הדגם את זכרו שהם משום טרבלינקה, את לדמיין צריכים היו "לא ציינה: אחתמדריכה7

שכדק 1999, חזן ראו שם". שהיה מה את ראו הם ובאתר( המפה את להם וכשהראיתיהגטאות, האידיאולוגי-חכרתי לכיוון כהתאם שונים קוגניטיביים הדגשים וציין שונות קבוצות של הכנהתוכניות

הקבוצה.של

4

1176 הישראלי השואה ניצול בעקבות ן פלדמןג'קי

עליהם רשמית ישראלית ממשלחת שכחלק לתלמידים מזכירים המארגנים גדולות.לטיניות את הזהיר המארגנים אחד הולמת. בלתי מהתנהגות ולהימנע בכבוד ישראל אתלייצג

לעשות. מה להם אומרים לא אנחנו לעשות, מה לנו אומרים הביטחון "אנשי :המשתתפים בגב אתכם ידחפו המדריכים בזמן. למקומות להגיע עלינו : חשוב לנו. שאין מידע להםיש

מה אין נכון. לכם נראה לא זה אם אפילו אימפרוביזציות. אין דבר: ועוד ברירה. אין- (. 1993 במארס, 17 לתלמידים, תדרוך לוי, )יוסילעשות"

מכנה המסע שכה לדרך טובה דוגמה הם האלה והלוגיסטיים הביטחונייםהסידורים

המסע. ממטרות אחת אינה פולנים אנטישמים עם היתקלות : סגורים מעגלים ויוצרמשמעויות

)בסביבות ותיירות זיכרון באתרי בו-בזמן נוכחים יהיו ישראלים שאלפי כך שמאורגן מסעאך תישאר שהקבוצה דורשים הביטחון אנשי יותר. קפדניים ביטחון סידורי מחייב השואה(יום עוינת. כארין פולין של תדמיתה את שמבליט דבר הפיקוח, עכורת על להקל כדי תמידיחד

מגולח כל וכך, ושב. עובר כל בפני הנוער בני של הלאומית הזהות על מכריזותהחולצות היטלר", "הייל לעברה מסנן או יורק כשהוא כישראלית. הקבוצה את מרחוק מזההראש

אז". שהיו אנטישמים אותם הם הפולנים השתנה. לא דבר ש"שום התלמידים,קובעים

חוסר תחושת את למשתתפים מעבירות הסכנה ואווירת התנועה חופש עלההגבלות

לבד. להישאר מסוכן לכך. טבעי כהמשך להם נראית הסופית וההשמדה הגולה, שלהכיטחון

רק והמלון. האוטובוס - הפנים בחללי נמצא היחיד הביטחון חופשי. זמן ואין פנוי חללאין בעולם יהודי ביטחון על לשמור מסוגלת הביטחון, אנשי כדמות המדינה, של הארוכהידה

המדינה, של העליונים כנציגים הביטחון כוחות את להכיר לומדים התלמידים"החיצון". הרגש והידע, "הניסיון הנדלמן, ולאה דון כדברי אזרח. כל של ולצייתנותו לנאמנותוהראויים במהלך המשפחה. הסובבת, הראשונית הקבוצה מן רק כולם נובעים הילד, שלוהנאמנות

האזרח, של ובמהותו בדמותו מחדש להיבנות אמור הוא החינוך, במוסדות כיקורושנות

11:1,1ו,ט1(1וו:11לוהע111וןו51 )1(וין: הלאום" מדינת של המופשט לרעיון נתונה הראשונהשנאמנותו

על )הילד( יימסר זמן "באותו לצה"ל. בגיוס לשיאו מגיע התהליך 1יי:יניוט1(1יין11(. .ו)(נ(1א"נ )שם, המדינה" ולשירות לסמכות הוריוידי

~3 מכין במסע הביטחון נושא שתופס המקום (. 1

לצה"ל. כשיתגייס שנתיים, או שנה כעוד כה שיתנסה לחוויה התלמידאת הסטנדרטי המסע ב-1988. המסעות החלו מאז השתנה שלא כמעט האתריםמבחר

כמה הריגה, בורות שני ריכוז, או מוות מחנות בארבעה ביקורים וכולל ימים שמונהנערך

לוח פולניים. תיירות אתרי וכמה וארשה גטו עיירות, שרידי ריקים, כנסת בתי קברות,בתי ובידוד וסמליה המדינה דגלי של המופגנת נוכחותם הכיטחון, על הדגש העמוס,הזמנים (elll'll-lllllllclltill סביבתית בועה יחדיר יוצרים המודרנית הפולנית הסביבה מןהקבוצה

(bilhbl~הפנימי, המרחב מקוטבים: תחומים לשני המסע של המובנה העולם את המחלקת משמש האוטובוס השואה. זמן של פולין עם שמזוהה החיצוני, והמרחב ; ישראל עםשמזוהה

תלמיד למשנהו. אחד אתר שכין הריק בחלל התלמידים את המעכירה זמן, חלליתכמעין זו: תופעה של מאלף תיאור נתןאחד

ן

ן

177 "ו וכיקורהתיאוריה

זו במכונה זמן. מכונת מעין אלא מטוס לא למטוס. מהעלייה מתחיל הכל בשביליפולין.

לשניים. חצוי כאילו העולם פולין, ההוא, במקום שם, אחורה. שנה 52 העבר... אלנסענו אל מגיעים היינו קמ"ש, מ-1(6 יותר לא הנוסע פולני, אוטובוס בעזרת ביום, והעבר.ההווה שעליהם הנרחבים, במישורים - בסולין המתרכז עכר היהודי. העם של שלנו, העברהעבר, וארובות. מעין דרגשים אלה ביתנים כהוך אדומות. לכנים עשויים ביתנים, היובנויים

ערימות נעליים, וצחנת נעליים העכר, תמונות שכתוכם מוזיאונים היו בחלקםהביתנים,

כפולין והכל אחרים. קשים ומראות פסלים פרוטזות, ערימות שערות, ערימותמשקפיים, משאר ומנותק אטי קר, שקט, נכאים: אווירת יש כאוויר לאסוציאציות. מתקשרפתאום

ורגש. אסוציאציות הכלהעולם...

: תרשים בעזרת לפולין הקשורות והאסוציאציות ההרגשות את התלמיד מדגיםוכאן

אפורים ---44-שמיםקר

יעלות .ייי/ין,ית"י~ץ

מחג י/ יז נעלייםעריץ

י"מ,,,"נ ייי'י'יסיעיג""- '"'/'

מהשואה יהויםשל זךתל זמהנרות

ריפות.מצבות

השקדה- * 4 - -

/dr~ז תיל./. גדרות אנשיםנאיים,/"ע,

מחוימלים"מקלחות"44י

מוותקיךקלי

~תיםכורוף[י נואידנקאושוויץי אחיםקברי

בלז'ץ

סוביבורחאלמנו

מתנקזת שכולה מוות, מערבולת מעין אל אפורים( )שמים פולין מנופי אותנו מוליךהתרשים !(". )כך חאלמנו טרכלינקה, סוכיכור, בלוין, מאידנק, "אושווי.ן, : התהום המרזב, תוךאל

-

- . )שא , ,

ח17 הישראלי השואה ניצול בעקשת ן פלדתןג'ק'

: חיבורו את ממשיךהתלמיד

אחר או זה למלון מסיענו האוטובוס אותו ההווה. אל העכר מעולם יוצאים ערב,לקראת

המצטבר המטען את ומפרקים העכר על מדברים היום. ממראות ונרגעים יושבים שםבפולין.

- לכולם דואגים כולם כפולין כאן שדעך. רוח מצם מעלים חדש. ליום עצמנוומכינים 1-69(7(. 1993, רוגוזין שם על הספר כיח )ה', זרה כארין כולנו סירה, באותהכולנו

:" תרשים בעזרת המסע וזמן החלל של הקיטוב את לסכםניתן

למ,לון או לאוטובוסמחו.ן

הזר השטח מןניכור

קרהטמפרטורה

פולנית - ומוזרה זרה שפהמדברים

מוסיקה אין גרוע. או מוכר לא פולנימזון

סכנה

יום

רצינית התנהגותאבל,-------- - --- -- - ---------- - ---

וצערמתח

התפוצות השואה/יהדות שלפולין

ישראל נציגי כשלהתנהגות

ייאוש

עבר

מוות

"הם"

המלון או האוטובוסבתוך

עולם של חובקת-כל סביבתיתבועההבית

חמימהטמפרטורה

עבריתמדברים

האר'ן מן שמביאים ומוסיקהחטיפים

ביטחון

לילה

והתרועעותכיף-

רגשית "ונטילציה"אתרי

ישראל

עשר'ה בני כשלהתנהגות

תקווה

הווה/עתיד

חיים"אנחנו"

ולהשתוללות לשמחה )כחרי( ומבכי מיגון החרים המעכרים את גם מסביר בפולין והזמן החללקיטוב לעתים מישראל. אלא מפולין, חלק איננו האוטובוס של הפנימי החלל כאוטובוס(. )בפנים,פרועה ישראלי "נוער של המוות על לניצחון כסממן להשתוללות לגיטימציה מעניק הניצול העדקרובות, וכנפשו". בגופובריא

791 19 וכיקורהתיאוריה

תיירות ובאתרי לשעבר יהודיים חיים באתרי מוות, במחנות ביקורים כולל שהמסע אףעל ,ך הריקים היהודיים, החיים אתרי המסע. של השיא נקודות הם המוות שאתרי ספק איןפולניים,

-[ '14,,,, שהתלמידים פולניים תיירות אתרי מוות. של כאווירה הם גם רוויים כהווה, יהודייםמחיים ,,,%,ל אתרי עם המפגש של האינטנסיביות מן הירגעות "ונטילציה", כאתרי מוגדרים בהםמבקרים ' , ""מ; או יהודיים חיים כאתרי מבקרים כשהתלמידים האמיתי. המסע של הפסקה מעיןהמוות,ל לרמת כהתאם שונה, קבוצה כל של הלב תשומת רמת )תיירותיים( "פולניים"באתרים,א. המדריך של כישרונותיו שלהם, התנועתית או הדתית המוטיבציה התלמידים, שלההכנה שן,,1' את מרתקים ובמאידנק באושוויין הביקורים זאת, לעומת המשתתפים. של העייפותורמת

ש,,, ביותר. החשובים האתרים כשני כולם ידי על כמעט מוגדרים והםהתלמידים וארשה, גטו דוגמת מרי אתרי מאיטר טוטלית יותר סביבה מספקים המוותמחנות

של "הזוועות" המודרנית. וארשה כמרחבי שם, זעיר פה זעיר פזורים, המועטיםששרידיו לתלמידים הקוסמים משיכה, מוקדי הן להלן( ,ראו באתר העד בסיפורי המלוותהמחנות'4ך' המוות". עם "מגע של האפשרות כגללרכים1

יוסי עם )ראיון ולברוח" "לגעת של העיקרון ידי על נשלט המסע של הפנימיהקצב באתרי ביקורים רצוף יותר, קליל" כ"יום מתחלף ככד" שואה "יום (. 1994 ביולי, 3לוי,

המסע את להמחיש ניתן חופשי. בזמן ומשרלב פולניים, תיירות באתרי היהודי,העבר הזמן לפי בעיקר ביותר, החשובים האתרים שני או האתר רק מצוינים מסע יום )בכלבטבלה להם(:המוקדש

-יו80 יוטל יוט6 יום5 י)40י)30יוט2 1י)ט----------------טקסאופרטתישראלתלם ליתסיס)טון?מייק

א)דרטת1וארשן 1)טו1וארזיהןן -------

קשתמנרות/אוזרי

/1,לזיייב"ן,.,~טיק1צ'ין-

וטרכלינקה מאידנק אושוויין-כירקנאו, המוות לאתרי המוקדשים "הככדים", הימיםתוכנית 6 )ימים לשעבר המוות באתרי כיקורים של "קלילה" יותר בתוכנית מתחלפת ו-7( 5 2,)ימים

בקראקוב, תמיד מבלים השבת את 4(. )יום חופשי זמן או 3( )יום פולניים תיירות אתריו-א(, שישי ביום יחד לחגוג יוכלו כאחד( וחילונים )דתיים בפולין המשלחות קבוצות שכלכך

081 גםו¢קגה ג÷'ד כל¢םף כ úזá÷ץי םגפ'╨ הוזקה

גךגו úו ñ÷ך úםáú ÷áקה úגñú áá╨יה וםם) הםגה÷ ם.(úגלז÷ל áפ÷ úזםגץףה áúקá וזה

ה╞גחגה הסל םק ¢וק גלג .ץñלה áúקá כגו úזץגí, ╨ñגñזáזךזוá היםהלáז ú╨úג╨ úז╨ל╞סהה

úו כלסá ץñלה úיג¢ץם 'ú0זג╨÷ úזááזñúהםז ¢יגיי .¢גץה íגúץם ,úזáז¢÷ íג╞גלםúה íגםפ╨ל.úגקלל כלסה íד ג╞י םזיום .ñ╞ם╨ז╞÷לú áזחיז╨ úזזלה úיקי ה╨גו הי

íגחגפ╨לז טםהלú á╨זלק גלג ,ץñלה íג╞גלםúה ום íגופל╨ óו íץף .á╞íם íה íג¢יזסíגםזפג╨הז ,íזוםה úזה╞סההז íהםק íץ úז╨á¢ז÷ה

גדגפ╨י úו íגúלה úפזá÷י ,úחםקל

úזגáגñ╨ך╨גוהז úיזזúל זו ñúיז╨ל םץ ג╞ג .ה╨ג╞לה úז¢ג÷ה íגáץה םק הץזáה" "úגáúגñáהם¢זדז úגקד¢ה úףúזקלה íג╞יםל úו íג╞גלםúה úקד¢הñ" áךג╨זלז÷" 791.כ) (.11.1ג[~ךז

גםד╞ .úóזקל úíזחיז╨ úג╨זלהה םק ,íגףúúקלה íגקזáם úזפםזחú áחםקלה íגףג╨לז

םק ,םו¢קג á╨úזל íגúץם úזáז¢÷ íד ú╨דףהי חזי גףםי .íג╨םזףה ¢לול טג¢╞לá ╞גלםúם

╞ז÷ףם ╞¢קל טז╨גחה :¢גהפל הúץ" החúף╨ úז¢קףוה úזםץם' 'םד¢ם םו וגד ...הדג¢הה

¢גיסהםז áזגקףזחú ץúה ╨áהם [כגםזףñúזáá ¢גוקí זחיז╨ ז╨וú... áהí וז כגדףהםó (זוúí]

÷לחúהם ז╨לפץם íג╨םזףםז úו ÷¢ףה םףוה íהגúז╞םזáú ,ז╨גúז╞םזáúז ÷¢ף ז╨ללק ום זםיזג

íגוםלל ,╞זץ í╞לזץí áג╨ף םו íג╨ף םזל ג╨í áץה ,חפ¢╨ק טו í÷ ╞לץז םץ .זגםד¢ ז╨ו

íץז úו ז╨áúזח גףםי ג╨á ז╨לץ זףñ╨ק כגםזףí áג╨םזףהז íגפםו╨ ╞╞זלúהם ק╞חל íץ á¢íץ

). í÷םח הג╞ד¢ךá םק íץה "ג╞זהגה כ¢÷) ,1"ם3 301úז¢סזץ úגג╨áה כלסה ,íז÷להז úזחיז╨ה úג╨זלהה úקגáםז úזפםזחה íץ גםלí ñזוםה

ג╨םזףה "íגיזך"י úוז ¢חוה ╞ג÷ףú) ÷חקלק ג╞זהג-וםה íג╞גלםúם úזו¢ם úו íלפץ

úגםוז╞גזזג╞╨גוה (ץñלá ¢ז÷לי ú¢קג╞וה .ץז¢הז ה¢גזזו זס ה╨גו ú╞╞זץל úו חזúגף הáגקחה

╞╞זúáהם הוגáלה úוםץהם úזםוק .úזג¢ñזל íג╞גלםí úגק¢זףק כל הפזá÷ה úזיáם ╞áם זו

úזםוק זםגףו) íגá¢ץá (כזםלí áג¢סחזל ÷גחם .הפזá÷ה íג╞חו כל íג╞גלםúה í╨לו íגםץל

úזםגחúל úזץדז╨ה íהגúזקזחúם úזגך¢ףה úזחגקú áזגúפזá÷ה ,íגá¢ץá םáו úזחגק הםו

הםו áזץקú áז╨חלú. ם ץזסץסה זזחקáגזךג á÷ל גקזñכלסהז ÷גף áםםי ¢חזול הםגם á╞¢ט

,כזםלה íג╞גלםúה ¢áי íג╞לזץ í╞¢גהם זו úזפזá÷הק úז¢סזףל םץ ג╞ג íגיג¢╞לה זו úםה╨ה

.úזלז÷ áזוúג¢╞ה כí ג¢חוí úג¢גגí ם םץ קץ¢ה ╞פלúז╨זםú áúזדáה

,ו"ל¢ óו םץ גף úלגג÷úלק úםגףú úםú ÷áיק ה¢ז¢ף םק הםגה÷ה úג╞זהגה áז÷ו¢÷á חגיי ñúדיההס ñגדזם ¢ז╞גñגגךí, גםז÷גקםí יה םז╞דה ."םףלך" ¢יץל╨ñú

úגáי úזפזá÷ה úזגםו¢קגה úזםםףúל

áכגםזף ¢קףול íגיג¢╞לם גקו¢םז úחםקלה כגגפם íג¢גץפהק כל כ¢וה íגגחל úו חגי ñú╨יה ÷ג¢ה

úזפזá÷הק úíזחיז╨úí. áםגףúיז ╞זץ כללñ ¢ז¢ñ áחגם גקו¢ הפזá÷ה úז╞הגם כגםזף úג╨¢╞זלה וזהגף úזםםףúל םץ גף íג╨זדג╨ ה¢áהז íגגםו¢קג חñז╨áז ,╞¢ףó ñו םץ גף היםההק áúגגחל םםףúהם םץ

.(הס דה╨ל íז÷לה גú╞זú) כú╨זףם ¢áזז םץ ך¢ףםק 01 כזגד.הה ╞לזץק ג¢זחול ה¢גלקה úגáגך÷םñה םץ היםהה úזץñלá כגםזףם úזדה╨úהה"ז "úגלק¢ה

íזגי ם"זחי ñםץ╨ .ג╨גץל úזפז¢÷ úזגú╞ םק ╞¢קל טז╨גחה úזי¢זץ úו כהגúזג╨÷ úזחםקל úזגםו¢קג

הגהג גקגק ¢חו .íגג¢הפה כזד¢ו ╞ג" ,"ה╨ג╨ף םה╨לה úו ג¢זגñ כגםזף םק úץז╨ú ג╨á ,וáג÷ץ דוז╞ וםק

.ץñלה áדזף ¢הזךí ץ╞םקúז. ╞á¢, ÷╨זגú, יג¢ץםú ם כלס גקףזח םםיúג╞גלםí


'ן' על ללחות מלונה ,בוצהבי

'ו.?)ל' מה הן" מורה. אחו העד המו.ת. ת ממהר אחד

'לל(,עו", עצמו את שהצגתו אנוש כן הוא הסימבולי "הטיפוס : סימבולי" "טיפוס כינה הנדלמןשדון11]%1(;'; וטובע החברתי הסדר הקשרי על משפיע שהוא כך, כל עזה עצמית עקביות מתוךנעשית,.1,,%1ל, מהלך גוף חיה... התגלמות הוא הסימבולי הטיפוס ידם... על נקבע שיהא במקוםאותם, עצמו שהוא ההוליסטי, שלו, עולמו חזון את המקרין מגלם... אורגניזם פעולות,ומבצע

;,,'י)1,4

; י,,1',;.,,,1 סיפורו, את מתחיל שהוא לפני עוד 1,י:1~י,ט1(ויין11(. .4לל1 -1(1 1 1 ) שלו" ההתייחסותנקודת

"ארון המונח את המאזכר לשוני חידוש העדות", "איש/אשת נקרא הוא כגיבור. העדנווצג ממראהו נפרד בלתי חלק היא עדותו ; כתפקיד נתפסת אינה עדותו הברית. ארון הואהערות",

מבטאו שנותיו, ממשא כפוף פעם לא קמטים, חרושי פנים - העד של הופעתוומנוכחותו. כהתגלמות השואה. מעולם משם", שבא כ"מי אותו מסמנים אלה כל - בדברו קולוונימת היא שלו, האישיות החוויות את עבר שבהם באתרים בייחוד נוכחותו, עצם המתים,של

ן חייו.' סיפור תוכן מאשר יותר אפילו לתלמידים חשובה שלפעמים עדות, שלמעשה

התגלות מעין הן יווט(,(.2י ט1ן )טו(,יוווטווו הזיכרון למחוזות חיות כוח מעניקים ועדותונוכחותו הגבורה. מפי שהם, כמות הדברים את ששמעו - שם היו שהם לחוש לתלמידיםהמאפשרת

אמיתי היה כשהסתובבנו, שמה, "בבירקנאו, : במחנות הביקור לאחר בערב תלמיד שאמרכפי שיר, שם טקס, פה אכן, שם אנדרטה, שם חומות, תראה כאן לנו, אמרו עכשיו, עד כך...כל

הוא מה בדיוק לך ומספר בא אדם ובן זה, של האמיתיות בול, רואה ואתה בא, אתהופתאום מרחוק, שהראה ולא המקום על הצביע והוא איתו, הלכנו אליו... דיבר ומי היה הוא ואיפהעשה עלי...". השפיע מאוד זה ו... היה... זה כאןואמר

שלו, האישי הסיפור את לספר אלא העובדות, את לספר אינו העדות" "אישתפקיד

כלל, בדרך מסתיים עדותו סיפור הקורבנות. כל עם האמפתית ההזדהות את לאפשרובכך להישרד. הירואי מאבק של כשיאו קרובות לעתים שמתואר מה לארין, עלייתו עםכאמור, שראו "מה את לחבריהם ולספר לאר-ן הביתה לחזור חובתם את לתלמידים מזכירהוא

"אנשי כולם. השואה קורבנות וכיורשי כיורשיו חדש סטטוס להם מעניק הוא בכךושמעו".

העדות מעמד את זכרו המשתתפים כל מכן, לאחר שנים חמש המסע בוגרי קבוצת עם שערכתיבראיון יי כעוד פחד(. חושך, ,קור. מסירתה את שליוו הרגשיות והתחושות הפיסיים התנאים ואתבאושווי'ן

תוכנה. את זכר לא מהם אחדשאף זיכרון סביכות של מגוויעתן נובעת הזיכרון מחוזות שהתרבות כותב 1ח)יא( .4אל, יו-יו,% ,(ן נורהפייר12

,),;,(,;ן(י]ן;ג המעשים את שחוו העדים של האישי, החי, הזכר שבה הזמן בנקודת צומחים זיכרון מחוזותאורגניות.4,,,'י)י,ש. המסעות זו, מבחינה הבאים. הדורות של ההנצחתי הקולקטיבי הזיכרון ידי על נתפס ומקומונעלם,',,"'1(ור, למחוזות הדומה כצורה יתפתחו האלה הנסיעות אם יגיד הזמן רק קלאסי. זיכרון מחוז הםלפולין יאששו בהווה מאורעות שמא או הזמן, עם תדעך עוצמתם דהיינו, - נורה חקר שאותםהזיכרון לאחר גם לעלות חמשיך המסעות של שהפופולריות כך השואה, זיכרון את שיחזקו מחשבהדפוסי העדים.מות

ך

%,?

2ח1 הישראלי השואה ניצול כעקבות ן פלדתןג'קי

מענה בהם ורואים ובנפש" בגוף הבריאים "הישראלים, התלמידים את מפארים רביםעדות" אחד שאמר כפי וניצחון. כוח של הרגשה המוות באתרי בנוכחותם לו שהעניקו כמילשואה, להגיד רוצה אני והביקור, הטקס "כסיום : בבירקנאו בטקס התלמידים לקבוצתהניצולים בצד ולאנטישמיות. לנאציזם הנכונה התשובה שאתם תדעו הזה, במקום אתם : מיליםמספר לעם, בנים הרבה תביאו ובחורים, בנות, ועכשיו אלפים. מאות נשרפו שבהן המשרפות,אחד 1995(. כספטמבר, דו )ג., לעולם" נחיהוככה

חלופית משפחה מציגה - תלמיד מדריך, עדות", "איש/אשת - המסע צוותהבניית נמצאים והתלמידים העד הבין-דורי. הזיכרון להעברת כצינור המשמשת הביולוגית,למשפחה הנוכחות את בהכרח כמעט יראה שהניצול כך הבנוי ריטואלי, מבנה אותו שלבתוך-תוכו וכערובה לסבלו כמענה הלאום, סמלי עם בגדים הלבוש הישראלי, הנוער שלההמונית מורשת של החוקיים יורשיה העדים", של ל"עדים התלמידים הופכים כך יקיריו. ולזכרלזכרו

מסעות באמצעות המדינה. אזרחי היותם בזכות אלא המשפחתי מוצאם בזכות לאהנספים, משפחה. פני האומה של הדמיונית הקהילה מקבלתפולין,

בפולין ההנצחהטקסי

כלל-משלחתיים, טקסים לשמונה שלושה בין כלל בדרך מתקיימים ימים, שמונה שלבמסע קהילה ותחושת רגשית אחדות יוצרים הטקסים וארשה. גטו ובאנדרטת המוות במחנותבעיקר

התלמידים של ההמונית בנוכחותם מוכרים. ושירים טקסטים סמלים, על חזרהבאמצעות מאפשרים הטקסים הישרדות. מנציחה והיא כוח, הפגנת יש פולין אדמת על ישראלכנציגי

"הלקחים" ואת האירועים את ולסכם פסיביים כצופים קודם שראו מה על לחזורלמשתתפים

כ"זרזים" גם משמשים הם מעגל"(. "לסגור המשתתפים, )כלשון פעילה הנצחהבאמצעות

שגיא, )ש' המסע כמשך שהצטבר הרגשי המתת ולשחרור להתפרקות המביאיםליטורגיים 1992(. ביוני, 25 פולין. מדריכי לקורסהרצאה

השואה יום בטקסי ההגמוני לדפוס ודומה קבוע הכלל-משלחתיים הטקסיםמבנה עדות, קטע אנילבי'ן', מרדכי של מכתבו נדר, רחמים", מלא "אל קדיש, - 'הבית-ספריים'

ריקוד המוסיפות קבוצות יש ב"התקווה". וסיום מלאכים"( של "דמעות )או פוליקר שלשיר לפני קבוע כמרכיב ישראל" "שומר או מאמין" "אני השיר את מוסיפות דתיות קבוצותנוגה. ובשיתוף מזעזעים במראות צפייה לאחר השואה, התרחשות במקום הטקס קיום התקווה.שירת אותה ששרים "התקווה" שאותה כך הרגשי, האפקט את מגביר העדות", "איש שלפעיל

מורה שהעיר כפי ניצחון. ולשאגת תקווה של רגשני לביטוי כאן הופכת הספר בכיתבסתמיות הנשמה. מתוך שיוצאות בעוצמות 'התקווה' את שמעתי פתאום אני "בבירקנאו... : במסעאחד

פולין טקסי תשנ"ט. ובת-אל כן-עמוס ראו ישראליים, ספר ככתי הזיכרון ויום השואה .~ם טקס.על 1ג,,,. 14-269). )(1(20, פלרמן אצל רב בפירוטמתוארים

183 ,י1 וביקורתתיאוריו

מתנדנדים... וחבריה ב'התקווה' מלמולים שומע אני טקסים, ועושים ספר, בבית נמצאכשאני ,",;,' למין פרטים של מאוסף אותנו מחבר שזה ואיך כולם את מרים שזה איך מרגיש אניוכאן

1(,,,,ך (. 1995 בספטמבר, 19 ה., )י. אחד" עם אחד,קונגלומרטהל' בודדים או קטנות קבוצות של טקסים לפעמים מתקיימים הכלל-משלחתי, הטקסלצד ', )חתיכות מזכרות איסוף - עיניהם הנפו.ן אישי. אובדן מציינים או אישיים מסריםהמבטאים

',1, ילדה האפר. הרי ליד או במשרפות זיכרון נרות והדלקת ממאידנק( נעליים אפר, תיל,גדר

")יל, מסביב הרגשתי. ולא האנדרטה ליד זיכרון נר הדלקתי ראשון "דבר ביומנה: כתבהאחתו'לי'.1) לי אימצתי אז בטרבלינקה... שנספתה קהילה אחת כל מסמלות אבנים 0)()(,10 ענקבאזור,1"4";ךה... הממסד אבל שלי". האבן את צילמתי ... זיידע של העיירה -Sktll)i:lll(ll, 1: שזו והחלטתיאבן

-,

1יש,;,1, לנראטיב-על אותם ורותם האינדיווידואליים הביטויים כל את כמעט לעצמו מנכסהמארגן ' ,',%('%י או אלוהים נגד המורד קול מביע הטקסט אם : "עטיפה" טכניקות של מגוון באמצעותלאומי

"התקווה". לבין שלונסקי של "נדר" בין יישמע הוא לשואה, כלשהי משמעות הענקתנגד;',

שבו החשוך, היהודי בביתן שם" יש איש "לכל טקס מתקיים באושווי'ן הביקורבאמצעד"","1 אבל בשתיקה. מסתיים זה טקס קרובות, לעתים משפחותיהם. שמות את התלמידיםקוראים ברמה. המונף ישראל, דגל ותחת המוות חורבות מעל כלל-משלחתי בטקס מסתייםהביקור מניפים שם וארשה,4' בגטו רפפורט( )אנדרטת הגבורה באנדרטת בטקס מסתיים כולוהמסע

הופכת כך לישראל. אותם שמחזירים למטוסים עולים שהם לפני על אל הדגלים אתהתלמידים לאר.ן-ישראל. בכניסה הניצחון לשער הגבורה""אנדרטת

כאשר גם בפולין, והמקום הזמן עיצובי בכל נפו.ן השואה מסרי של הלאומיהניכוס מסר לבטא כדי והמארגנים. המדריכים המורים, של תחילה כוונה מתוך נעשה לאהוא אחת משלחת ראש הקיימים. הדפוסים של אלימה כמעט בשבירה צורך יש לאומי, לאאחר, רחמים', מלא 'אל כשקראו כללי, כטקס פעם, שכל תלמידה, היתה שלי "בקבוצה :סיפרה רחמים מלא אל לקרוא אפשרי בלתי זה רחמים, מלא אל 'אין - וצועקת בוכההיתה הטקס את להרוס הולכת היא מעט עוד אה-אה, פשוט ילדים', מיליוני נרצחו שבובמקום הסברתי אז לפשרה... להגיע רציתי ולא לפשרה. להגיע יכולה הייתי לא כאן, המטוס.לכל דורשת אני כך מאחרים, סובלנות דורשת שאת וכמו מסוימים כללים בטקסים שישלה

1992(. ביוני, 25 ה., 1צ. הצדה" תזוזי בעיניך, חן מוצא לא מסוים קטע אם ממך.סובלנות

ליד אחד ספר בית תלמידי שערכו הטקס היא התנגדות-חתרנות של אחרתדוגמה התלמידים אחד כיתתם. מכני שניים לזכר הקבוצתי, הטקס אחרי מיד במאידנק ההריגהכורות התלמידים ירי. בתאונת חברו מידי מת והאחר רוק כמופע ההמון רגלי תחת למוותנרמס נכתב מהם שאחד שירים, שני גיטרות ובליווי חרישי בקול ושרו הקרקע על במעגלישבו %,1,1;1,.,,רגל-,',,(" התנגדות עורר הטקס "התקווה". את שרו לא המת. הכרו לזכר התלמידים אהד ידיעל

לא"י' וכן "11[1יוי .1,()(1 155 וא, ראו לרגליה, שמתקיימים והטקסים וארשה בגטו הגבורה אנדרטתעל4[

-)17(. א4ו )1997, ברוג מולי שלמאמרו

לר

.א4ח1 הישראלי השואה ניצול בעקבוה ן כלרמןג'קי

שאמרתי אפילו הטקס, את לערוך התעקשו "הם העיר: המשלחת רא27 סגן הצווין.מצך מקודש, הלא המוות לציון התנגדות הביעו המשלחת ראשי בעצב". עצב מערבביםשאין שמתו השואה קורבנות לזכר שהוקם - המקודש המוות באתר בתאונה, או רוקבמופע כדברי אתנו". להיות צריכים היו שהם מרגישים "אנחנו ענו: התלמידים יהודים. שהיומשום שהבעות לכולם ברור הכל". על בוכים הם ; המתים על רק בוכים לא "הם : המוריםאחד אבל אובדן, דאגות, צרכים, גם מביעות המסע במשך התלמידים של הניצחון ותרועותהעצב

הטקסים אך ולמדינה. לשואה כלל קשורים שאינם לדברים בנוגע גם אישית התעלותורגשי האישיות ההבעות את ועוטפים אלה רגשות להחצנת ולגיטימציה ביטוי נותניםההמוניים המעטפת את האישית ההבעה פורצת רחוקות לעתים רק גואל. לאום פולחן שלבמעטה המארגנים. מצד לדיכוי או למחאה זוכים אלה ביטוייםהזאת.

במסע שהודחקומסרים

מהם, מתעלם או אחרים מסרים שמדחיק סגור ריטואלי עולם מעצבים לפוליןהמסעות

לתקומה". "משואה מעבר של ההגמוני הזיכרון דפוס במסגרת אותם לשמוע שקשהמסרים חלופיים, מסרים של הדחקה אמצעי גם הן המסע של הפרקטיקות מן כמה כיצד עכשיואראה : ככאלה לתפקודן מודעים אינם עצמם המארגנים כאשרגם

לפני בפולין יהודיים לחיים מאשר בשואה למוות מוקדשים טקסים ויותר זמןיותר1. מיהודים ריקים הכנסת בתי בגלוי. מוות משדרים היהודיים" החיים מ"אתרי חלקכן.

להשליך מצליחה הקבוצה אם אלא נמוך, במינון מוות כאתרי התלמידים בעיניונתפסים דתיות קבוצות עם שקורה כפי בהווה, היהודיים חייהם דמות את הריק החלל תוךאל

יהודים עם להיפגש ניסיון שום אין החיים. על מאפיל המוות 5אג-92ג(. )()()(2,)פלדמן מירון, רן שכתב כפי גדול. יהודי קברות כבית פולין של הדמות את למתן שיוכלוחיים

התכווצה שלמה היסטוריה ; המוות רק לנו נותר באירופה יהודיים חיים של"ממכלול 206(. , 1994 )מירון השואה" - ויחיד אחד אירוע לתוךוהתכנסה

לא אבל מאוד, קטנה בפולין היהודית הקהילה אמנם התפוצות. יהודי עם מפגשאין2. את מרחיב החינוך כשמשרד בהווה. חייו על לדבר מחבריה אחד את להביא מאמיןנעשה לערוך מאשר )פראג( חיים-לשעבר של אתר בעוד לבקר מעדיפים נוספת, לארץהמסע שהתלמידים היחידים התפוצות יהודי כודפשט. קהילת דוגמת חיה, קהילה עםמפגש

חייו, סיפור את גם מספר העד אמנם הניצולים. העדים הם עמם משמעותי מגעמקיימים קרובות לעתים האוטובוס. של האטומה הישראלית הבועה בתוך מסופר זה סיפוראך

שמסופר הסיפור המוות. במחנה ניתנת והסמכותית המשמעותית העדות נרדמים.הילדים יהודים בביקורי קוגלמס, ג'ק פי על לארין-ישראל. ועלייה הישרדות מוות, של הואשם

זהותם של הדרמה את משחקים יהודים שעליה במה היא פולין כפולין,אמריקאים תתבצע שהדרמה וכדי הישראלי בהקשר נכון הדבר אותו ייי:ו1י,טעייא(. )ופל:העצמית


הוא שכישראלי, להשתכנע המסע משתתף יוכל כך רק ריקה. להיות חייבת הכמהכראוי, בכית יהודי כקבצן במקרה נתקלה כשתלמידה לכן, היהורי. העבר של הבלעדיהיורש ?" בארץ לגור בא לא אתה "למה היה, אותו שאלה שהיא היחיד הדבר בווארשה,הכנסת

טבעי מוות מעין היא השואה אותה. לשלול כדי מתקיים לגלות המסע אחרות,במילים כבית כמוזיאון, קיום זכות יש לגולה המסע, של ההגמוני הלאומי בטקסט הגולה.של

לציונות. גלם וכחומרקברות מונעים הקפדניים הביטחון וסידורי העמוס הזמנים לוח הפולנים. עם משמעותי מפגשאין.

שותקים הקבוצה את המלווים הפולנים המדריכים פולנים. עם אקראיים מפגשיםמתלמידים התלמידים נתקלים בפולין, שהותם בזמן הישראלים. המדריכים ידי על מושתקיםאו

הקדומות דעותיהם את המאששים פולנית, אנטישמיות של מדומים או ממשייםכביטויים פרספקטיבה חסרה התלמידים שלרוב מאחר ואנטישמית. מסוכנת אר.ן היא פוליןשלפיהן

של הרצחנית לאנטישמיות כהמשך היום האנטישמיות ביטויי את תופסים הםהיסטורית, מן חלק של מאמציהם אף על היום, של בפולנים הנאצים את ממירים לעתיםהשואה.

את להכין התלמידים מן מונעת המסע של האטומה הבועה זו. דעה לסתורהמדריכים כאשר תשנ"ד(. מנכ"ל, חוזר החינוך, )משרד הדורות" לאורך יהודים-פולנים יחסי"מורכבות לקבוצות )רק המסע מתוכנית כחלק פולניות, ספר בתי כיתות עם קצרים מפגשיםמקיימים

המסע ותכני השואה ; "הוונטילציה" מן כחלק ונחשבים מראש מוכנים אינם הםלא-דתיות(, מעמידים המסע, כזמן שמתקיים העולם אומות לחסידי הוקרה כערב כשיחה. עוליםאינם הזוכה כאלמוני "ישראלי", פנימי חלל בתוך בלילה, מאוחר הבמה על הפולני המצילאת

במחנות סיפוריהם את שמספרים לניצולים כניגוד ישראל. מדינת של בזכותהלהוקרה ביקור ידי על למשל, המקום, של סמכותו את העולם אומות לחסיד מעניקים איןהמוות, השואה. בומן יהודים החביא שבובמקום

מערכנו של מקבלתה לא נובעים אמיתיים אתיים יחסים לווינאס, עמנואל הפילוסוףלדברי האחר, של הפגיעים העירומים, פניו עם מקומיים ממפגשים אלא מופשטת,עקרונות

I.cvil];ls ).2א19 כלפיו אחריות תחושת בנו ומעלים עמו בדו-שיח לפתוח אותנושמעוררים

ולאמפתיה. להזדהות כנושא לשמש שעשוי אחר עם משמעותי מפגש אין במסע,)(א-)(7(. ליתר להוביל שעשויה האחר, של ההיסטורית התודעה באמצעות אירועים להביןההזדמנות העד מוחמצת. התלמידים, של האישיים בחייהם האחר של יותר רבה ולקבלה אתיתמודעות מזהים שאותו הישראלי, הניצול הוא המסע במהלך פוגשים שהתלמידים לשואההיחיד

מתועלת ולסובל לסבל האמפתיה הגברת גם בכך, ישראל. כתושבי עצמם, עםהתלמידים הזדהות )באמצעות שיכלו בגלות, היהודי והקיום השואה "לקחי" הלאומית. הזהותלחיזוק הדמוקרטיה, על הגנה של סוגיות לקדם המציל( עם או הקורבן, עם המדוכא, המיעוטעם

מנכ"ל, הוזר החינוך, )משרד מיעוטים ודיכוי האתר של דמוניזציה ככוח, לרעהשימוש

לשוליים. והופכים אותם, שייצג סמכותני לדובר זוכים אינםתשנ"ד(, שנגרמת העייפות לשיחות, הזמן מיעוט החמורים, הכיטחון סידורי הצפוף, הזמניםלוח4.

1

... ....- ............ ,. . ,.,;

6ח1 הישראלי השואה ניצול כעקבות ן פלדמןג'קי

הצפוי והאופי במשלחת האחרות לקבוצות ארוכה המתנה באוטובוסים, ארוכותמנסיעות שיחה ובסיום מסקנות בהסקת - מעגלים בסגירת בהדגשה תומכים כולם הטקסים,של

אחת: תלמידה כותבת המסע, בחוברות לצטט מרבה החינוך שמשרד בשיר,ןט-[ו:י,(1((. 1993(. קרן בתוך )גורדי ותדע" לשם סע לך, אגיד לשם, לנסוע למה אותי, תשאל"אם

איזו שנצטרפה גם ומה הרהוט... למסלול הכל חזר "לכאורה : כתב אפלפלדאהרון החורבן אלא עוד, ולא השכילה. לא המזימה הכל, אף על חיים אנו הריסטיספקציה:

לטייח הבא עליון קרום כולה היא זו... ששפה ירגיש לא מי ולתחייה... לתקומההביא [2(. 1979, )אפלפלד התהום" הוא המרחק שהתרחש, מה ובין בינה האימה?...את

שאלות המעודד הנחת, חוסר את שמעלה הוא לשואה הולם הסבר לתת היכולתחוסר ולהתלבטות להתמודדות הקוראות אלה, שאלות אם מסופק אני ואקזיסטנציאליות.אתיות ליחיד. מועט כה וזמן מקום המשאירה באווירה לעלות יכולות אישית,מוסרית

השואה של אחרים ונרטיבים המסעמסרי

היהודי העם של והפגיעות האונים חוסר של כביטוי השואה את המציג נרטיב בונההמסע כמענה כאנטיתיזה, מוצג ישראלי כוח בעולם. האנטישמים של הנצחית העוינות מולבתפוצות בשיח השואה זיכרון של זה לדפוס התנגדות מעט לא הובעה האחרונות בשניםלשואה. חתרניים" "קולות לבטא הרבתה העכשווית הישראלית הספרות האינטלקטואלי.הציבורי המתבטאת הציבורית "ההתפעלות מול אל היחיד" של קולו את עוד לזנוח "שלאהדורשים

את שהדגישו מחקרים נכתבו וין(ן:י/;[(. --5אל[ .י(א )ו(27 הקורכן" מות שלבריטואליזציה חוסר ואת ( 1 )(19י )זרטל אחריה ומיד השואה כזמן הקורבנות לסכל היישוב שלאדישותו אחרים 1994(. בר-און ; 1991 ,שגב הניצולים לסיפורי להקשיב הישראלים מצדהנכונות הרוע של לבנאליות הרגישות את המעלים לקחים השואה מלימוד להפיק הצורך אתהעלו

יש 1יי(11יין:י((. )אאל1 הרשע עם הפעולה ולשיתוף מוסריות לפשרות "הנפילה" שלולקלות על להתאבל האזרחים מן שמונע עוול הוא המדינה ידי על השואה של שהניכוסהטוענים, בגלל, שמא או אף, על 137-73(. 2001, צוקרמן ; 1993 )צוקרמן וממשי בז באופןהמתים המוסרית ההתנהגות על הביקורת עם במשולב השואה, של הציוני הניכוס עלהביקורת החל לאומיים. זיכרון כטקסי השואה של נוכחותה גברה וזרועותיה,5ן המדינה שלהלקויה צה"ל. לחללי הממלכתי הזיכרון יום מטקס כחלק השואה קורבנות מוזכרים ,מ-1997

במסעות הגואל הציוני הנרטיב של הדומיננטיות את תלקי, כאופן להסביר,ניתן החינוך משרד ידי על מוצעים או מאורגנים המסעות הכל, אחרי החברתית. במפהבמיקומו תשנ"ט(. ובת-אל )בן-עמוס לאומיים לערכים ילדים לחנך חובה לעצמו שרואההממלכתי,

או 1[)י1נ[[,:י(( )אאל1 השואה מן העולות המוסריות הדילמות את שהדגישו לימודיםתוכניות

997[. מכמן אצל העיתונות וקטעי המאמרים אוסף ראו15


לימוד.ס בתונ)ית "ורון '",ר nw~w ונב' עם רצח של אחמס מקריס לבין השנאה ביןהשה. את לשכפל ברובם נוטים הספר בית טקסי הסף. על נדחו או נגנזו הארמנים( עלשחיבר

נ"! למחנות מאורגן שמסע הטוענים יש לקונסנזוס. החותרים הזיכרון, של הממלכתייםהדפוסיםנ) אלוני, )שולמית לבטלו כדאי ולכן הימנית, הלאומנות את לשמש אלא יכול אינוהמוותן להצביע יוכלו האלה המסרים את מקבלים שאינם מחנכים או תלמידים חינוך(. שרתבהיותה1,1 בעיקר קשורים שאינם ממניעים למסעות מגיעים רבים תלמידים בבית."ן ולהישארברגליהם;1 לפולין בהגיעם אבל לחו"ל. לצאת הזוועות, את לראות ' החבריה,7 עם לכייף : ולמדינהלשואה1.',, ללא המסע. של האידיאולוגי ולמטענו התרבות למנגנוני נחשפים הם גם הספר, ביתבמסגרת

~ו,, הזיכרון בגיבוש חזק מעצב כוח הם לפולין המסעות הנוער, בני של הפוליטיות לדעותיהםקשר ,4" כטקסים רק לא אותם להבין חשוב לכן למדינה. השואה בין היחס ושל השואה שלהקולקטיבי,ש,י,','1ן לעתיד."ן והתנהגות תודעה המעצבים חשובים כדגמים אלא בחברה, רווחות דעותהמשקפים

, ן ~,

שששש ח199 חירמן, שמחה צילום: .%.%. 13ח1(ח9-,(471,43 פולנינוף

סיכום

מעשה של פולחנית כחזרה ובנויים האזרחית, הדת של לרגל עלייה הם לפוליןהמסעות ארץ לפולין, לנסוע כדי מאליה המובנת החיים א~..ן את עוזבים התלמידיםההישרדות. את להעריך לומדים הם כפולין, הלאום סמלי והפגנת המוות עולם עם מגעם עקבהשואה. חפין. כמחוז לעלייה, כיעד חיים, כמקור ישראלמדינת

"לי'. מודעים תכנים משקפות אינן המסע ביסוד העומדות ההנחות מן גדול שחלקמאחר,',',ן.,, כל שלא עוד מה מכוונת, מוח כשטיפת המסעות את לראות אין והמדריכים, המארגניםשל

,,1,',, שהרגישו שאמרו כאלה "יש אחד: תלמיד כתב למשל, כך, המסע. מסרי עם מסכימיםהתלמידים

מלז הכל המדינה, את הדגל, את שייקחו אותי, שייקחו אמרתי, אני ניצחון. הרגשתי לא אני ?ניצחון4שן')ץ .,,,, להחליט תלמידים שהביא כגורם השואה, של הציוני לניכוס ההתנגדות הוזכרה לא שבמחקרי אףעל"ו

,:",' העדות". ו"אנשי מדריכים מצד גואלת לאומית לפרשנות לעתים זוכים ופרחחות השתוללות מעשיגם י, ך','שיף.17

1",ן,.' יהודי לניצחון כסממנים בסלחנות מתקבלים הקשים". ב"מקומות ביקורים לאחר בייחוד אלה,מעשים ",,',ך השוקן. מן גניבות של )במקרים כפולנים לנקמה או המוותעל

ן,'י, של החשוב ספרו את ראו ,י,ט,וי,,וון, התנהגות כמעצב o~u לבין )ייייייוייי( כמשקף טקס ביןבהבחנהאו

1.,,, )()()(2(. )פלדמן טלי הדוקטורט כעבודת הדיון ואת ו,ן,,1ו1"1(וןן:11(, ,)(לל,הנדלמן

%-

ש,

,י-.*,,.ן,,,

2ז[4[1 הישראלי השואה )יצול כעקבות ן פלדמןגלי

שיחיו האלה, האנשים את שיחזירו המיליון. שישה של החיים כוח את להחזיר יכלו רק אם- אני דבר. שיעשו בלי 72 בגיל וימותו בטלוויזיה, ויסתכלו המשעממים, הבנאליים, חייהםאת

1995(. בספטמבר, 19 )ג., רוצים" היו האלה שהאנשים מה זה כי מוכן, אנימוכן,

הפרדיגמה את לאשש כדי מעוצבים שבמסע והטקסים הזמן שהחלל, ספק איןאך בשיאו הציוני. נרטיב-העל ידי על מובנית שהיא כפי לגאולה, מחורכן מעבר שלהשלטת

ומתחת המוות בורות "מעל משלחתי טקס מתקיים בבירקנאו, המשרפות ליד המסע,של התפתחותם של חיוני בשלב (. 1 9א9 החינוך, משרד כהן, )עודד ברמה" המונף ישראללדגל

מתגייסים שהם לפני קצר וזמן רומנטיים רעיונות של להשפעה חשופים כשהםהאישית, המדינה, כנציגי עליהם, המכריזה לרגל עלייה מקיימים ישראלים יהודים נוער בנילצה"ל, וכהתגלמות המוות"( בורות )"מעל בגולה שנכחד היהודי העבר של הבלעדייםכיורשים חוויותיהם סיפור באמצעות ברמה"(. המונף ישראל דגל "תחת ) המנצחים הניצולים שלהחיה למסור מוסרית חובה בעלי למבוגרים העדים", של ל"עדים הופכים הם לאחרים,בפולין העתידי שירותם את להבין יוכלו כך המזדקנים. העדות" "אנשי ושל המתים של עדותםאת

"היתה : המסע בסיום אחת תלמידה שכתבה כפי כולם. הנספים של צוואתם כקיוםלמדינה

אותי. להשמיד שרצה הנאצי הצורר על היהודי העם ניצחון וניצחון, גאווה של תחושהלי לעולם, ייסלח ולא יישכח שלא יהודים, מיליוני שישה של הרצח על הגדול הכאבלמרות ההוכחה הם אלה, במקומות שהיינו הנוער, בני אנו הושגה. לא הנאצים של העיקריתהמטרה !" חי עדיין ישראל שעם כך על מעידים מישראל, שהגיעו יהודים אנו, לכך.החותכת

76(. 1993, רוגוזין שם על הספר בית )א', במקור()הדגשה

ביבליוגרפיה

הל-אביב. פועלים, ספריית ישראלית, יהודית זהות 1993. יאיר,אורון,

תל-אביב. פועלים, ספריית דיוקן, - העכר . 1997 עוז,אלמוג,

ירושלים. הציונית, הספרייה ראשון, בגוף מסות 1979. אהרון.אפלפלד,

קריינו-גת. לפולין, נוער משלחת 3ל19. רוגוזין, שם על הספרכיח

כבתי הזיכרון ויום השואה יום והיסטוריה: חינוך "טקסים, משנ"ט. בית-אל, ואילנה אבנר,בן-עמוס,

ועמנואל פלדחי רבקה ערכו ופוליטיים, תרבותיים הקשרים : והיסטוריה חינוך בישראל",ספר

479-457. עמ' ירושלים, שז"ר, מרכזאטקס,

תל-אביב. המאוחד, והקיבוץ הגטאות לוחמי בית לתקווה, פחד בין 1994. דן,בר-און,

בפולין והגבורה', 'השואה כסמל וארשה גטו אנדרטת הזיכרון: בחומת "נצורים 1997. מולי,ברוג, 1. -73 א14 : 14 אלפייםובישראל",

אובדן הלאומי", המיתוס של הכפולות הפנים והנצחה: "שכול 1993. מלקינסון, ורות אליעזר,ויצטום,

ומשרד כנה ויצטות, ואליעזר רובין שמשון מלקינסון, רות ערכו הישראלית, בחכרהושכול

256-231. עמ' ירושלים,הביטחון,

%,( ,'ע),:],'.9ח1 19 וביקורתתיאוריה

.'א), תל-אביב. עובד, עם לארין-ישראל, המחתרתית היהודית ההגירה : יהודים של זהבם . ,(199 עידית,זרטל,

): כפולין", למסעות שונים ספר כתי תלמידי בהכנת השוואתי דיון : לשואה פנים "שלוש . 1999 חיים,חזן,

:ע. 75-66. : 11פנים

,.. .: , 'ן ואוניברסיטת כן-צבי יד , 1 -952 , 948 ישראל במדינת השואה ניצולי : זרים אחים . 1994 חנה,יבלונקה, )" ירושלים.בן-גוריון,

,' מרכז הנוער, אגף סדגוגית, מרכזיה והתרבות, החינוך משרד למדריך, ערכה 1991. מבקש, אנוכי אחיאת ," ,), ירושלים. הנוער, לתרבותבינלאומי ,.;ןיי

.: 25. - 1(2 15.4.29, כמחנה מדי", מאוחר שנה )(5 כאושוויין: "צה"ל 1992. יואב,כספי, , !י4',,ץנ ירושלים. וספורט, התרבות החינוך משרד ישראל, מדינת ו. 9א9 למדריך,מדריך

יקל,!,, -224. 196 : )(1 אלפיים לאפר", ספר "כין 1994. דן.מירון, ,, ה'פוסט-ציונות' בנושא כישראל הציבורי הפולמוס ושואה: "פוסט-ציונות" 1997. נעורך(, דןמכמן,

ארנולד ע"ש השואה לחקר המכון מקראה, - בו השואה סוגיית של ומקומה -1996 נ 993כשנים ' ", רמת-גן. בר-אילן, אוניברסיטת פינקלר,וליאונה

,ל ,, עבודת השואה", בעקבות לפולין ישראלים נוער בני מסעות מבקש: אנוכי אחי "את 1()(1(2. ג'קי,פלדמן. ירושלים. העברית, האוניברסיטה שלישי, תואר לקראתגמר

תל-אכיכ. המחכר, הוצאת האטום. כחדר השואה 1995. משה,צוקרמן,

, תל-אביב. פטיש, מסוכסכת, כחכרה ואידיאולוגיות מיתוסים הישראלית, החרושת 1)(20.- ירושלים. כן-צכי, יד תש"ח-תשי"ח, : הראשון העשור 1997. יכלונקה, וחנה צכי,צמרת,

החינוך, משרד ישראל, מדינת בפולין, נוער כני סיור : מבקש..." אנוכי אחי "את 1993. )עורכת(, ניליקרן, ירושלים. ונוער, חברה מינהל והספורט,התרבות

ירושלים. כתר, והשואה, הישראלים השביעי: המיליון 1991. תום,שגב, תל-אכיכ. הפועלים, ספריית ישנים, יהודים חדשים, יהודים . 1997 אניטה,שפירא,ויזיי'

"C;llltV l)isturbillg '1 'ו יי(יין ואייו טזו.ו. י'יזייזיטון llllllIL':~llSt קיוי ---IC;lcllirl~ ו)(אא Ar)'c. ).'זייי1וייי.

יטיויי';( יי"א וי,ן.ו יווי,'(י,1יי( ייטייו ייי .1illclic:l,ו)(--יד.יוי1

.("י וייני ייייייי,,יו טיייט"יטייייי.( 1(ייי' ".טט,יטעי"ין)ו ויי ,,,ל. /ן.), ,,,,,,,,/.יי .ייטיויי'( .lirik י)ן,י1 יייוי"ון'ו'

"ולד ilelirlt(l~l'. "1 Allllrllt/l()l(lcl'/ .1(ט 1ווי%1, .יוחוו,,זא .lrt)l~'c)tp ויןט,ו(טו111,ן.( ויייי.!יי)(וו~יין.ו

I[CClll~(l(Ill) .,,ט[,ו _ז111 47 11(.

.%%טוי י.11,'1, ו',),וו,'(וו,'וא !0ע1(וווC-il,lthrid~c ).:11111 י1ו%ו0'יוז1:ן

חוי .L'()llllcrtllll .11ון:)1 2)(,י1 וווין

,. .,י1י:י/![ י:יהי% .1יזייין,()[ יאש 11א "111111(,.1י"א. טווו :1י1:י1 טרדן. "1וועחו:11'( )(1:"".1 טון1י1( 1%1(ו:(1(11(1ןווו

245-276.(l:~lll/ll:illtcr): 6)( - )(ן,י,,,",,,,,,,,ל א, I.llC(:ltlllL'.- 11ל"!'.",.',!, עיטו)וט ,,

ן', ,' .lli(rl(lcrrlli(rl .יי,י)ו ,(;ו)ו1 ".,/י,,11 /,,,,, .י,יז,,,11 .( "עו(ן.ייו,יין "עו(ן(הוזיי'.( ,)ן,י.ן"י,זן,(י,ט-,), ,),,, ,ן -- -- . .4)()(1 ו1א% %(ו1ע,111% ט111והו11י% .טו1ין. ' ,,,7 ,,,י,,י,,.,י. וו'(1'1'(א 11, י,י,ווןן 5.1 : -1(1 11.

A1clllorHlli~lll)1111( :".(11ט%"1, ט l're'scrt~.e ..ן.)'י,: ,1111:111"1(111:,1 .וויו), 1(111: (;.(.1 .1111:111ט1(1:111ן-11:"וו11;1ן% .7)י)י1 טון.ו, '( "1,,( '('(,(,י, 11, ),ןן,,,,,,,,,(11,,וי(;,.,,),,/

(טויא ,;:",ד,ן .11ן 1ו:ווו(11ו:א ון1ו:ט)1 111 ".1טוו1,1 111 "1,,);11ן,;( .1(11,ג/

בעקבות ניצול השואה הישראלי

Documents

Transcript of בעקבות ניצול השואה הישראלי