מלבושי פיוס": יחסי יהדות אסלאם בעבודותיה של אנדי ...

28
362 "מלבושי פיוס": יחסי יהדות- אסל א אנדי ם בעבודותיה של ארנוביץ דוד שפרבר תקציר מאמר זה סוקר בהרחבה את עבודותיה של האמנית אנדי ארנוביץ העוסקות בקונפליקט הישראלי- פלסטיני וביחסי יהדות- אסל א ם. במאמר י י בח ן גוף מת חם של עבודות יה, ה עוסקות ביחס ל"אחר" סביב נושא הס כסוך הישראלי- פלסטיני והקשר לאדמה. במידה רבה, עבודותיה יכולות להוות דוגמ ה מייצגת לשיח העולה מ יצירותיהן של מספר אמניות דתיות- פמיניסטיות. הסקירה כאן תיעשה באמצעות כלים ופרקטיקות שהעלה מחקר התרבות, ובע י קר על רקע הביקורת והאלטרנטיבה שמציע השיח הפמיניסטי החדש ל מושג" רב- תרבותיות" . כך תיבחן במאמר עמדתה של האמנית ביחס לדיכוטומיה המקובלת שבה עומדת המודרנה כקוטבית והופכית לפוסט- מודרנה, ודרך מושגים שנ י ד ו נו בהרחבה בשיח הפוסט- קולוניאל י כגון זהות היברידית ומתפתחת ו" אחת ר" . המושגים" ראי י ה יצרנית" ( productive look ) ו" טקסט אמביוולנטי" ( ambivalent text ) , כמו גם המודל הפוליטי של" חלוקת זהויות חברתיות" ( transversal politics ) , יהוו כאן את התשתית לבחינ ת העבודות. מילות מפתח : אמנות יהודית, פמיניזם, פוסט- קולוניאליזם, אמנות ישראלית, אנדי ארנוביץ דוד שפרבר, תלמיד לתואר שליש י, המחלקה ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר- אילן כתיבת המאמר התאפשרה הודות למלגת מחקר מטעם מכון הדסה ברנדייסThe Hadassah) Brandeis Institute Research Award .) להודות לאנדי ארנוביץ על שיתוף הפעולה החם ולפרופ' רות אסקין על תמיכתה אני מבקש ועזרתה.

Transcript of מלבושי פיוס": יחסי יהדות אסלאם בעבודותיה של אנדי ...

362

ם בעבודותיה של אנדי אאסל-יחסי יהדות "מלבושי פיוס":

ארנוביץ

דוד שפרבר

תקציר

מאמר זה סוקר בהרחבה את עבודותיה של האמנית אנדי ארנוביץ העוסקות

חם של גוף מתּו ןבחיבמאמר ים. אאסל-פלסטיני וביחסי יהדות-בקונפליקט הישראלי

פלסטיני והקשר -כסוך הישראליעוסקות ביחס ל"אחר" סביב נושא הסיה, העבודות

לשיח העולה מייצגת הדוגמ עבודותיה יכולות להוות, במידה רבהלאדמה.

באמצעות תיעשה כאן פמיניסטיות. הסקירה-יצירותיהן של מספר אמניות דתיותמ

קר על רקע הביקורת והאלטרנטיבה יכלים ופרקטיקות שהעלה מחקר התרבות, ובע

. כך תיבחן במאמר עמדתה "תרבותיות-רב"מושג להחדש שמציע השיח הפמיניסטי

של האמנית ביחס לדיכוטומיה המקובלת שבה עומדת המודרנה כקוטבית והופכית

י כגון זהות קולוניאל-נו בהרחבה בשיח הפוסטודימודרנה, ודרך מושגים שנ-לפוסט

( productive look) "ה יצרניתיראי". המושגים "רּותאח"היברידית ומתפתחת ו

חלוקת "כמו גם המודל הפוליטי של ,(ambivalent text) "אמביוולנטי טקסט"ו

העבודות. תיהוו כאן את התשתית לבחינ ,(transversal politics) "זהויות חברתיות

אנדי , אמנות ישראלית, קולוניאליזם-פוסט, פמיניזם, : אמנות יהודיתמילות מפתח

ארנוביץ

אילן-אוניברסיטת ברי, המחלקה ללימודי מגדר, תלמיד לתואר שליש, דוד שפרבר

(The Hadassah מכון הדסה ברנדייס מטעם מחקר למלגת הודות התאפשרההמאמר כתיבת

Brandeis Institute Research Award.) אני מבקש להודות לאנדי ארנוביץ על שיתוף הפעולה החם ולפרופ' רות אסקין על תמיכתה

ועזרתה.

362

מבוא

9111בשנת מאטלנטה לירושלים עלתהו ,9191-ולדה בנ (Arnovitz)יץ ארנוב אנדי

, 9112הברית בשנת -לאחר קריירה בתחום הפרסום. היא החלה ללמוד הדפס בארצות

לישראל החלה ליצור הדפסים בסדנת ההדפס בירושלים. מאז היא עלייתה לאחר ו

אמנית סטודיו.עובדת כ

היא משלבת כיום עם תחום נוי ולחפצי לנייר לטקסטיל, התמשיכ את

לעולם ,מגוונים במדיומיםשנוצרו שלה יצירות אחרות כמו גם ,הבגדים .ההדפס

במישור המחשבה והרגש האינם שמישים, הם מהווים מטפורות הפועלות על הצופ

במגוון נושאים דתיים עבודות אלה מטפלותיופי וכאב משתרגים בהם. כאשר

שהפך בעשורים האחרונים פמיניסטיהמבט רך הקר דיבע בחנוייובמסגרת זו הם

1.המודרנית בארץ ובעולם תקסידוהאורתו הבחברגם לשכיח

עושה שימושגם ארנוביץ ,כמו רבות מהאמניות הדתיות היוצרות בישראל

ובנושאים בצורה המאפיינת במידה רבה את בחומריםומטפלת שונים באופני יצירה

הכללי, ישיח האמנותהארנוביץ פועלת כחלק מגם הן, השפה ההגמונית בארץ. כמו

מרחב יצירתה לצד זאת, 2לו, מתכתבת עימו ומשתתפת בו באופן פעיל.מודעת

ובעיקר לעולם ההלכה, הזר לחברת הרוב ולשיח האמנות תייחס לעולם הדת מ

מפורש וגלוי. עסקינן אם כן באמנות מינורית הנובעת מעולם פנימי באופן בישראל

אם בתכניה ,ואמנם 3ומבקש יצירה ביקורתית ולא נטמעת. תו לאחרּו דעותרבותי המו

מן העובדה שנשים הדבר מעבר לגבולות ה"מגזר", נובע אל אחת היא פורצת לא

יתרה מכך, כפי 4לחילוני.ודתי לכמבחינות בפיצול העולם רבות לא חיותדתיות

בו התקיימו קבוצות המרחב המתוחם של העבר, ש 5,מ ג'ייקובס"החוקרת ג שהרחיבה

,מודרני-במרחב הפוסט .שונות שכל אחת מהן הייתה תחומה בגבולותיה, נפרץ

התרבויות השונות משתלבות זו בזו ויוצרות עולם היברידי של טריטוריה אחת גדולה

והטרוגנית שבה מתערבבות זהויות שבטיות, דתיות, לאומיות ומיניות. את מקום

יש הטוענים בעולם זה יחסים בין זהויות היברידיות. ה"מרכז" וה"שוליים" מחליפים

א3193שפרבר, 12זאת בשונה מתופעה בולטת בקרב קבוצות אחרות של יוצרות דתיות שמרניות יותר, בתחום

חילוני. -ולם היצירה המערביהתיאטרון למשל, שלא פעם מכוונות להציע אלטרנטיבה לעדוגמה לכך היא העובדה שרובן כותבות בעצמן את המחזות שהן מציגות, ואינן עושות

Rutlinger-Reiner, 2011שימוש בחומרים מערביים קנוניים. ראו: 3המושג "מינורי" או "מיעוטי" בהקשרו התרבותי עלה אצל דלז וגואטרי. בעולם האמנות

רונה לפרשנויות ושימושים שונים. דלז וגואטרי עצמם עסקו במושג המקומי הוא זכה לאחדרך כתיבתו של פרנץ קפקא, כשאפיינו את סגנון כתיבתו כצורה טפילית המבקשת לפעול

, סודותיו. ראו: דלז וגואטריבתוך גוף מסוים )השפה הגרמנית במקרה זה( תוך ערעור יעל המושג בהקשרו האמנותי המקומי עלה דיון .3191, וראו סיכום למושג אצל זהבי ,3119

נעמי אביב ונעם : ולאחרונה אצל; 95: 9119, בעבר בכתיבתה של האוצרת שרית שפירא 3193 גדעון עפרת; 99: 3191, סגל

4, תשס"ח; שילה, ; מאיר99-29, 35-92: תשס"ד, ; רוזנברג3119, ראו ביטויים לכך אצל זיוון

3193; 3199 ,; שורק31995

6991Jacobs,

369

ת או בין ת לחילוניּובחברה הישראלית לא קיים פער דיכוטומי מובהק בין דתיּוש

דתיים לחילוניים. החברה בישראל מקיימת דווקא מנעד רצוף שלאורכו אנשים

רוב רובה של החברה בישראל נעה על הציר שבין דתיות 6.את עצמםממקמים

בלי להמיר את האחת מלוניות, ובמידה רבה שתיהן משמשות בה בערבוביה ולחי

מבנה כתשתית יסוד ומשמש כההנחה שהעולם היהודי, גם אם באופן סמוי, באחרת.

בסקר מקיף של מכון גוטמן אוששהעומק של כלל החברה והתרבות בישראל,

מבחינה ובכל זאת, 7.שהמחיש עד כמה צרובה היהדות בחיי החברה הישראלית

עולים במסגרת השיח אינםעבודותיה של ארנוביץ מטפלות בנושאים שכמעט ,תמטית

המרכזי בעולם האמנות הישראלי )הסוטה, העגונה, לילית וכו'(. רבות מעבודותיה

הלכתית -עוסקות בתחומים הקשורים לבעיות ההווה מתוך פרספקטיבה יהודית

הצביע על הצורך ב"תיקון". הנסמכת על מקורות העבר, ודרכן היא מבקשת ל

האמנות היהודית הפמיניסטית הנוצרת במרחב הדתי מהווה מגמת שוליים

מובהקת בשדה האמנות בכלל, ובמרחב של האמנות המקומית בפרט. שוליים אלה

מאמר זה מצטרף לסדרת מחקרים שערכתי 8.דונו בתחום המחקריכמעט ולא נ

עכשווי לא מוכר, הבוחן את -נות ישראלימכוונים לחשוף ענף אמהבתקופה האחרונה

הקשרים בין היהדות לאסלאם בכלל, ואת יחסי התרבות בין יהודים לערבים במרחב

עוסקות ביחס ל"אחר" הגוף מתוחם של עבודות ןבחיהמקומי בפרט. במאמר זה י

פלסטיני והקשר לאדמה. הטיפול בנושאים אלה מהווה -סביב נושא הסכסוך הישראלי

נרחב ומשמעותי במכלול יצירתה של ארנוביץ, כך שלמרות שמדובר במבט גוף עבודות

פריזמה מתוחמת, הצצה זאת מזמנת מבט מייצג שיש בו גם כדי לאפיין את מבעד ל

עבודות , הטיפול הנפוץ בחומרים ובעיצובם במכלול עבודותיה של האמנית. מעבר לכך

ל אמניות דתיות מהוות במידה רבה מקרה מייצג לעיסוק נרחב יותר ש אלו

9.פלסטיני-ם ובקונפליקט הישראליאאסל-ופמיניסטיות העוסקות ביחסי יהדות

ה היצרניתי, המבט האמביוולנטי והראי"תאחרּו"

הפכה לנושא מרכזי מאוד בשיח בעשורים האחרונים. במסגרת תפיסות "תאחרּו"

וחוקרי תרבות עמדו סוציולוגים ,קולוניאליות-מודרניות ובעקר תאוריות פוסט-פוסט

10."אחר"ל "אני"העל כך שזהות אישית ולאומית נבנית על בסיס הבחנות בינריות בין

למשל מדגיש כי לפי התפיסה המקובלת "אנו יוצרים את מושג 11לורנס סילברסטין

האני, את הזהות שלנו ביחסים עם אחרים שדרכם או כנגדם אנו מגדירים את

ציין 13התאורטיקן של התרבות סטיוארט הולהסוציולוג ו ,באותו אופן 12.עצמנו"

3112יונה וגודמן, 6 3193שוגרמן, -אשר וקיסר 7 ד3193שפרבר, 8 ב3192; םש 9

10 During, 1993: 499 11

Silberstein, 1994 12

9שם:

366

שזהויות תרבותיות זקוקות ל"אחרים" שהוצאו החוצה או הושתקו כדי לבנות את

מתאר למשל את השיח 14הסוציולוג הומי באבא .עצמן. השיח הזה פותח ושוכלל

הלאומי כשיח אמביוולנטי שאינו יכול להדחיק לחלוטין או להתעלם מהקולות

במסגרתו. האחרים המושתקים

מנקודת מבט של חקר המגדר ביקשה התאורטיקנית הפמיניסטית ג'ודית

-לערער על הקשרים ברורים ו"נכונים" בחברה. בעקבות פילוסופים פוסט 15באטלר

כיוונה באטלר לפרק את מושג הסובייקט , קונסטרוקטיביסטיים-מודרניים ודה

ובייקט, וכל ניסיון של כינון צרים את הסימיהם ה, ולטעון כי השיח, הייצוג והמופעים

מוגדר של זהות יציבה הוא מעשה אלים ודכאני.

ת בפרט, העלו גם פרקטיקות התובנות שעלו ביחס לזהות בכלל ולאחרּו

ואפשרויות חדשות לבחינה ולפרשנות של תוצרי התרבות השונים. חוקר התרבות

טיים המשלבים תיאר כבר בסוף שנות השבעים טקסטים אמביוולנ 16והספרות לוטמן

ם שונים. חוקרת האמנות והתאורטיקנית ידגמים היסטוריים, תרבותיים ואידיאולוגי

מדברת על הראייה היצרנית. על בסיס ההנחות של 17של הקולנוע קאז'ה סילברמן

להפוך לשלו את ה היצרנית כמאפשרת למתבונן ילאקאן מתארת סילברמן את הראי

את מה "אחר"כ ולהכירגיסא, -מחד ותהוא היה דוחה באלימאלמלא זאת מה ש

הראייה היצרנית מכניסה למאגר ,. לדבריה, מאידך גיסא"אני"שבדרך כלל נתפס כ

מאפשרת לו להשתתף בתשוקות, בכך הזיכרונות של המתבונן את מי שאינו הוא ו

ולאפשר לעברם שלהם כאבים ה ידי-עללהיפגע , של האחרים םבמאבקים ובסבל

דמה שהגדרות ומונחים אלה מהווים מיצוי מושלם לתיאור להדהד בהווה שלו. נ

פלסטיני והיחס לאחר, כפי שהוא -אופיו של הטיפול בנושא הקונפליקט הישראלי

עולה בעבודותיה של ארנוביץ.

ף זה ראוי גם להוסיף את הגישה הדיאלוגית המתיכה יחדיו לשיח תאורטי ענ

-של מרטין בובר. בובר גרס שרק דו תפיסות עולם שונות ואף מנוגדות שעלתה בהגותו

אתה" כדבריו( עם הזולת יאפשר הבנה עצמית וגאולה -שיח אמתי ועמוק )יחסי "אני

שיח שכזה יכול -אדם ובינם לבין המציאות. לדידו, דו מגורל של יחסי ניכור בין בני

לייצר משוואה של כוחות ורצונות ולא התלכדות או היבלעות של האחד בשני או

בכוח. השיח הדיאלוגי הזה מנוכס אצל אמנים ישראלים אחדים כקריאת כיוון הכנעה

18.מריבות טריטוריאליותשל ליישוב סכסוכים ובמיוחד כאפשרות לפתרון

___________________ 13

Hall, 1990 14

Bhabha, 1990; 1994 15

6991 ,Butler 16

Lotman, 1977 17

Silverman, 1996 18

272-272: 3199צלמונה,

367

בשאלת 19בשונה מהיסודות שהניחו הפילוסופים ז'אק דרידה ומישל פוקו

ונידויו של ות, השתקוקתהאני" על יסוד מחי"האחר", שעיקרם כינון "האני" ו"יחסי

מתייחס הננו משמעותית יותר תפיסתו של הפילוסוף עמנואל לוינס יניהאחר", לע"

ולאו דווקא במסגרת דיון "האחר"האני" לא כחלק ממחיקת "לכינון הזהות של

רואה ביחס , אלאתרבותי שמתייחס למושג הזהות רק כהבניה חברתית-סוציו

ומציב אותה כמסד אתי. פני הזולתחלק אינהרנטי של החוויה האנושית "אחר"ל

לדידו של לוינס , ואחריותי כלפיואת ים מולי מייצרים את התייחסותי אליו וחהנוכ

שתי דרכים שבהן יכול אדם לפגוש את זולתו: האחת, דרך כיבושו והכלתו אל נןיש

הזולת, הבחנה מול פנים אל תוך המוכר והזהה לו עצמו, והשנייה דרך עמידה פנים

ותו ובנפרדותו והשארתו באחרותו זו. האחרונה מייצרת מפגש שמכיר בזכותו רבאח

20.של השונה לקיום שווה תוך כדי תחושה ותביעה לאחריות

דרך הפריזמות הללו, ואגב כך, יודגם כאן גם ייבחנו ארנוביץיה של עבודות

נים אל כיצד מכוננות אמניות דתיות שיח אמביוולנטי, מכיל, מורכב ומאתגר המציב פ

האחר" כדברי בובר ולוינס. אם כן, המנעדים שבין "האני" אל מול "מול פנים את

ה היצרנית ילאחר", האמביוולנטיות והראי"האני" להתייחסות "המבט העצמי על

מאמר זה. יהעולה בעבודותיה של ארנוביץ, הם נושא

תרבותיות": שורשיות והסטה -"בין

ביקרה את המודל של הפלורליזם 21דייויס-חוקרת התרבות והמגדר נירה יובל

הפלורליזם החברתי דוגל בזכותן של החברתי המקובל היום בחברות מערביות.

-תרבויות "אחרות" ושל קבוצות מיעוט להתקיים לצד תרבות הרוב ההגמונית. יובל

את הדיכוטומיות המקובלות ונותן עדיפות למעשהדייויס טוענת שהמודל הזה משמר

במהלכו של ,תרבותיות של המערב או של חברת הרוב ההגמונית. לטענתהלמסורות ה

תרבותית, מובנות קבוצות המיעוט -רב האקט "קבלת האחר" במסגרת תפיס

הצגתם כגוף הומוגני ידי-עלדיכוטומיים לתרבות המרכזית השלטת "אחרים"כ

נים בתוך וכקבוצה אחידה. מבנים כאלה מוחקים מורכבויות, חילוקי דעות וקולות שו

הקבוצה. הפלורליזם החברתי מדגיש את ההבדל בין מיעוטים אתניים ודתיים שונים

רב מפריד בין מיעוטים על בסיס גזעי גם כאשר , במקום להדגיש את המשותף ביניהם

מכך, הוגת הדעות יתרההמשותף ביניהם, כאשר הם סובלים מגזענות ומניצול כלכלי.

טוענת שנשים הן הנפגעות העיקריות 22אוקין-והסופרת הפמיניסטית סוזן מולר

, מקצה אוטונומיה תרבותית לקבוצות מיעוט. לטענתההתרבותית -ממדיניות רב

מדיניות שכזו מאפשרת בדרך כלל את הכפפתן של נשים תחת מסגרות מסורתיות

ת ומדכאות. כנגד המבנה המושתת על תפיסה שבה יש ופטריארכליות, לא שוויוני

19

6991 1979; ,Foucault ;Bernstein, 1987; Derrida, 1984 20

Meskin, 1994 21

Yuval-Davis, 1997 22

6999 ;6999 ,Moller-Okin

365

-דיוויס מודל אלטרנטיבי שעוצב על-עים ואחידים בתרבות, מציעה יובליסודות קבו

ועל ידי פמיניסטיות איטלקיות. המודל החדש נסמך על ניתוח פמיניסטי אנטי גזעני

המודל החדש (. כך מציעtransversal politics) זהויות חברתיותבדבר פוליטיקהה

תרבותית" -יסה ה"רבתרבותיים" כאנטיתזה לתפ-לפעול ליצירת מרחבים "בין

שלו וכל פרט הנושא עמו את שורשי קבוצתו ואת זהות ,המקובלת. במסגרת זו

)שורשיות( מנסה גם להסיט אותם ממנו על מנת להבין ולהתחבר לפרט מקבוצה

עצמית הזהות השמירה על שדרת השל האחרת )הסטה(. המודל מדגיש את חשיבות

וצות אחרות, והוא גם מקפיד לא להפוך בעת הניסיון להבין ולהתחבר לערכים ולקב

של מודל יושמה פרקטיקה 9113להומוגנית בזמן ההסטה. בשנת יםאת קבוצת האחר

פלסטיניות. המפגש כוון לשבור את ובמפגש שנערך בבולוניה בין נשים ישראליות זה

הדגם השכיח במפגשים מעין אלה, שבו כל אחת מהמשתתפות נתפסת כמייצגת את

לאומי שלה, מה שגורר בדרך כלל הטחות אשמה קולקטיביות המחזקות הקולקטיב ה

את הגבולות והדיכוטומיות בין הקבוצות.

הדגימה את ,באופן אחר ובהקשר התאורטי של המרחב היהודי והדתי

מבחינה בין ליבה למעטפת ה 23,הדברים חוקרת התרבות והמשוררת חביבה פדיה

ו של עולם הריטואל היהודי עומדת ההלכהבליבת ,בתחום הריטואל היהודי. לדבריה

נוהג "חוק"אזורי של התרבות הפטריארכלית ההגמונית. במעטפת ה-עלחוק הה -

המנהג, שכמוהו כניב או עגה מקומיים המשתנים ממקום למקום ומאפשרים מזיגה

בין התרבות השלטת במרחב )מוסלמית, נוצרית וכדומה( לבין המסורת היהודית

ב הביניים הזה מקבלות מקום וביטוי מגמות שוליים וקהילות בלתי המובחנת. במרח

קהילת הנשים. פדיה הדגימה את הדברים סביב עולם המקוננות בכללן גםנראות,

תרבותי, שבו לדבריה נשים בנות דתות שונות -ההולך ונעלם שהוא למעשה מרחב בין

24.קרובות זו לזו יותר מאשר נשים וגברים בני אותה דת

קר ין אבקש לבחון את עבודתה של ארנוביץ על רקע התאוריות ובעלהל

תרבותיות החדשות, ולהדגים כיצד רעיונות מעין אלה באים לידי -הפרקטיקות הבין

ביטוי בעבודותיה. ארנוביץ עושה שימוש בערכים אלה במטרה לייצר מבע אמנותי

י(, במיוחד מושג-ם דיאלוג עם האחר )גם אם רק דיאלוג תאורטיודימכוון לקה

ישראלים ופלסטינים במרחב המקומי. בהתאם למודל -בהקשר של יחסי יהודים

עמדה שאינה מוותרת על שדרת הגלתעבודותיה של ארנוביץ מבדיוויס, -שהציעה יובל

זהות עצמית, על האמונה בנרטיב מסוים ועל ההשתייכות לקבוצה הלאומית והדתית

האמנית יוצרת הסטות עתובה ב, (ממנה היא באה, ובה היא פועלת )שורשיות

לא כדי לטשטש הבדלים )לאומיים, דתיים, , החותרות תחת הדיכוטומיות המקובלות

גם אם רק בצורה "האחר"אלא כדי למצוא נקודות חיבור עם ,אתניים ומעמדיים(

מינורית וחלקית )הסטה(. כך עולים בעבודתה נושאים אקוטיים כגון קשר לאדמה,

23

3191 :23-29 24

ג3193שפרבר, אצל וראו עוד

361

פכת את ול"אחר" וריטואלים ומקורות דתיים. ארנוביץ לא פעם הת, יחס אימהּו

היוצרות. היא עושה שימוש במה שנתפס בדרך כלל כיסודו הדתי של הקונפליקט

רק כדי לנכס ערכים מעין אלה ,)למשל הקשר לאדמה או החיבור למקורות דתיים(

נוביץ שאראם כן, , כמרחב מחודש באופן המאפשר שיתוף, חיבור והבנה. נדמה

. מבטה בדרך "האחר"מכוונת לייצר דיאלוג מינורי ושקט תוך כדי מפגש מושגי עם

צגה של קבוצה הומוגנית והוא גם לא מטשטש קונפליקטים יכמי ותוכלל אינו מבנה א

ומחלוקות, ועם זאת העבודות חושפות נקודות השקה מינוריות שעל בסיסן יכול

להתפייט ולומר שבמונחים קבליים , הומני ומפרה. אפשרןלהתקיים דיאלוג כ

מתוך מגמה 25ארנוביץ עוסקת כאן בהפיכת "חשוכא לנהורה" )הפיכת חושך לאור(,

לנכס מחדש מרחב תרבותי מקומי משותף )אמנותי, דתי וקונקרטי גם יחד( שבו הדת

מצע משותף לחיבור ולא רק סלע מחלוקת וקונפליקט. תוהתרבות מהוו

ם במרחב הדתימודרניז-מודרניזם ופוסט

חילונית פשתה בשנים האחרונות גם -מודרנית ואף הפוסט-כאמור, הרוח הפוסט

דון ימודרניזם הוא נושא שנ-היחס לפוסט, ובעולם האורתודוקסיה המודרנית בארץ

רבות בשנים האחרונות בהגות היהודית הדתית. לצד הוגים ורבנים שאימצו בחום

קמו עליו עוררין אפילו 26,נותיו בתחום הדתמודרניזם והצביעו על יתרו-את הפוסט

מתוך השיח הזה מתפתחות בעולם הדתי , ובמרחב השיח של העולם הדתי הליברלי

חוקר המחשבה מודרניים גם יחד.-יסודות מודרניים ופוסט כוללותהגישות מורכבות

הציג את הדברים כך: היהודית אלחנן שילה

פרצוף חדש ומאוזן, שיכלול את מתוך עולם של כלים שבורים יש לבנות מודרני בעצמו. גישה -צדדי המציאות על גווניהם השונים, כולל הגוון הפוסט

מורכבת זו תביא לשימוש בצורת חשיבה ומושגים מודרניים כגון "אמת", -ד מושגים ורעיונות פוסט, לצובייקטיביות", "מציאות" ו"ממשות""א

27יקטיבית.מודרניים כגון "נרטיב" ושלילת אמת אובי

עבודותיה של ארנוביץ מכוונות לייצר אלטרנטיבה לשיח ששם במרכז הבמה את

שלא מוותר על , מאבקי התרבויות. מבטה של האמנית הוא מודרניסטי במהותו

העל" ועל אמת דתית אובייקטיבית, ובה בעת מדובר גם במבט -הלאומיות, על "סיפר

ארנוביץ נעה אפוא .של המציאות הבותמודרניים ומודע למורכ-השואב מערכים פוסט

מודרנה -וִניעות זו מפרה את יצירתה. יתרה מכך, הפוסט ,א ושוב" בין המבטים"רצו

העלתה באופן חד את שאלת ההיסטוריה היהודית והזהות הלאומית. השאלה העולה

היא נסמכת הבמחקר היא האם לתפוס את הזהות היהודית וההיסטוריה שעלי

25 " חשוכא לנהורא ומרירו למתיקובספר הזוהר נאמר שבבית מדרשו של משיח "מהפכין

עמוד א'ף ד' ד זהרהקדמת ה)הופכים חושך לאור ומר למתוק(. ראו: 26

,שורק ;3199, ; שילה3115, ; מאיר99-29, 35-92: 3112, ; רוזנברג3119 ,ראו למשל: זיוון 3199 ;3193

27 3199שילה,

371

של זהות לאומית תפיסהכזהות ראשונית כמו למשל המשפחה. הכמדומיינת או

במסגרת תפיסה של זהות וחברה , יהודים ברובם, ידי חוקרים-על הוהוצג הפורק

הסוציולוג ,לאסכולה זו שייכים למשל ההיסטוריון בנדיקט אנדרסון 28.ותמדומיינ

29בריטי אריך הובסבאום.-וההיסטוריון היהודי ארנסט גלנר

כי השקפת העולם 30השני טוען חוקר מחשבת ישראל אליעזר שבידהעבר ן מ

הרסנית לגבי ]...[ הזהות היהודית הבנויה על זיכרון היסטורי, "מודרנית היא -הפוסט

עבודתה של ארנוביץ עומדת מרכזוגורמת 'לפורר' אותה". לעומת זאת נדמה שב

ותה רק כתוצר מודרניות המפרקות את הזהות ומציגות א-התובנה שתפיסות פוסט

ההנחה על כן, יתר 31זהות.החייבות בהכרח להביא לוויתור על שדרת ןתרבותי אינ

צדדי -שהגעה לשלום בהבנה ובהסכמים תלויה קודם כל בתודעה )בשונה ממהלך חד

האחר", "ליצור שיח עם כדיהמתבסס לא פעם על מאזן אימה(, נסמכת על התובנה ש

גם כאן מתבססת יו.ה מסוימת את רגישויותברמ ,או לפחות להכיר, להפניםיש

מודרניזם. היא -פוסט - נכנעות לדיכוטומיה של מודרניזם אלהאמנית על תפיסות ש

גיסא האחר", ומאידך"היא מודעת לרגישויותיו של גיסא מחד .יוצרת בין הקטבים

הנרטיב הלאומי והדתי שלה. ללא ביטול היא מתייחסת לכך ללא ביטול עמדתה ו

העל" בתואנה שהם תמיד קונסטרוקציה -מודרנית מערכים ו"מסיפר-ה הפוסטהסליד

חברתית, מומרת כאן בפריצתו של המעגל. פריצה זו מכוונת לבקר ולהציע מבט אחר

ולפעול יחדיו, שלדידה של האמנית אינו "אסור מן התורה"וחדש על המציאות,

גם כראייה יצרנית, נתמתאפיי יהעולה בעבודותה. הניעות בין המבטים וליצירת

מכניסה למאגר הזיכרונות של המתבונן את מי שאינו הוא ומאפשרת לו להשתתף ה

כאביהם ולאפשר לעברם ידי-עללהיפגע , של האחרים םבתשוקות, במאבקים ובסבל

להדהד בהווה שלו.

הממד הפמיניסטי

ודוקסי(. אורת-משייכת עצמה לעולם הדתי )הניאוהארנוביץ היא יהודייה ישראלית

לא מאפיין כמובן רק את פלסטיני -כלפי הסכסוך הישראלימבט אמפתי או מורכב

ממדי של ארנוביץ,-דומה שאת המבט המפולש והרב ךאמניות, אנשים יצירתן של

להסביר גם על רקע תפיסות ניתןצירתן של אמניות דתיות אחרות, ביכמו גם

ישראל, תש"ע-בן 2829

חשוב לציין בהקשר זה, שכנגד התפיסה הרדיקלית של חוקרים כגון אנדרסון, גלנר (, Smith)יהודי אנתוני סמית -ן הבריטיההיסטוריוכמו והובסבאום, חוקרים אחרים

האמריקני מייקל -( והפילוסוף היהודיHastings) סההיסטוריון הבריטי אדריאן הייסטינגלהצביע על קו המקשר בין הלאומיות היהודית ניתן( הציגו תפיסה שעל פיה Walzerוולצר )

מהעבר לרעותה המודרנית. 621: תשס"א 3031 Butler, 1992: 14-15ראו על כך למשל:

379

מאה העשרים חתרו יוצרותכבר בשנות השבעים של ה 32.פמיניסטיות מובהקות

לייצר עולם של עשייה אמפתית ושיתופית, וזאת כוונה במידה רבה צות הבריתבאר

רוב על -פי-עללהוות אנטיתזה לעשייה הגברית שהתאפיינה ביצירה אישית ונסמכה

הפמיניזם בהקשר של חתירה אודות בנוסף, רבות נכתב על .האמן הבודד המיתוס של

של המוסר קרול גיליגן בספרה והפילוסופית פסיכולוגיתשל, הלמ לסובלנות ולשלום.

שלנשים יש קול שונה בתחום המוסר. ( טענה9153) בקול שונההחשוב

33אמריקאית מתיו בייגל-היהודית חוקר האמנות ,בהקשר של שדה האמנות

שהמגמה של "תיקון עולם" מאפיינת את האמנות היהודית ל כך עהצביע

האמריקאית לדורותיה, אבל גם עמד על כך שבאמנות העכשווית מגמה זאת מובלת

ואכן רוח לא מיליטריסטית מאפיינת גישות פמיניסטיות רבות 34.ידי נשים-עלבעיקר

הרוח הזאת עולה באופן ,למשל ,בתחום המשפט 35פתרונם.לביחסן לקונפליקטים ו

שיח חופשי בין דעות -מובהק בכך שתפיסות משפט פמיניסטיות שואפות לטפח דו

ואינטרסים תוך שאיפה לפתרונות הרמוניים המכבדים שוני וגיוון מבלי לכפות פתרון

חר ביחס גישות מעין אלה יכולות לייצר מבט א ,בהקשר המקומי 36.אחיד על כולם

37פלסטיני.-לסכסוך הישראלי

דון, השימוש ההשוואתי בין אפיקי תרבות בעולם הדתי לתחום יבהקשר הנ

38המשפט הפמיניסטי, מתחדד על רקע אבחנתה של חוקרת התרבות רחל גורדין

רעיונות מן התרבות המשפטית הכללית לעולם הפמיניזם הדתי. תעל זליג השהצביע

ט מהווה בסיס לשאיבת כוח ולהעצמה באופן המאפשר לטענתה, דווקא תחום המשפ

האמנות הנוצרת של לנשים דתיות לאתגר את המבנה הדתי מבפנים. לענייננו, במרחב

32

ייחודיותו את ש יותר ינוטה להדגה באופן רדיקלי יותר עולים הדברים בפמיניזם הצרפתי של הקול הנשי. הפילוסופית, הבלשנית, הפסיכואנליטיקאית והתאורטיקנית של התרבות

ת החיים הנשית היא בהגדרתה יחווי ,טוענת שבשל מבנה ביולוגי שונה (3112) ריאריגילוס אגיוון ושונות. הדיכוטומיה בין הנשי לגברי שעלתה כאן, מתאימה מאוד שלחוויה

West), 6996) לאבחנותיה של ההוגה הפמיניסטית האמריקאית רובין וסטבתחום המשפט.

ניגשים למשפט גברים ונשים ניגשים למשפט מתוך תפיסות זהות שונות: גברים לטענתה, .התחברות לזולתה של ונשים מתוך תודעמתוך תודעה סובייקטיבית של פירוד ובידול,

33 2011 ,Baigell

טוענים אמנם כי נשים נולדות עם מחקרי מגדר מהותניים )אסנציאליסטיים(. 69שם: 34מחקרים אלה גם מדגישים שנשים אינן ךכישורי סוציאליזציה מוצלחים יותר מהגברים, א

בהקשר . חוש צדק מפותח מנצלות אותם בהכרח למטרות נעלות, ולאו דווקא מפגינותהפמיניסטי של חתירה לשוויון, למרות התפתחותו של שיח פמיניסטי ומגדרי בשנות

כי בחינת מקומה של( 3116)התשעים בארץ, מציינת חוקרת התרבות החזותית יעל גילעת הביקורת באותה תקופה מראה שגם אם נוכחות הדוברות הלכה והתרחבה, הקול וה"שפה

ספרה המכונן של וירג'יניה וולף( עדיין היו כלואים , ל "חדר משלה"משלה" )על משק השיח המגדרי באמנות. בדיכוטומיות המסורתיות, ובדרך כלל הנשים הללו לא קידמו את

35 ,Gilligan, 1982: 33; Reardonמיליטריסטי ראו למשל: -על פמיניזם, אימהות ושיח אנטי

ישראליות והשיח הלא מיליטריסטי שהיא על אמנות נשים .3119גור ומזלי, ; 1993 Guilat, 2012 ;3199מקדמת, ראו: גילעת,

36 Heibrun & Resnilk, 1990: 149-151 37 לעיל. 22הערה ראו להרחבה 3117גורדין, 38

373

וצג במאמר, מופיע כמעט אך ורק ממבט פתוח ומורכב מעין זה ה, מתוך העולם הדתי

39ביצירתן של נשים.

-בחברה הניאו השינויים הדרמטיים שחלו בשנים האחרונות בקרב נשים

נשים ,המסורתי . בעולם היהודיאת הדגש הפמיניסטי גם הםמסבירים אורתודוקסית

היותר הן מוכוונות לעסוק לכל מודרות ממצוות תלמוד תורה ומתפקידי מפתח.

בלימוד הנוגע למצוות שהן מחויבות בהן או בספרי מוסר. בעשורים האחרונים נוספו

אותה באלא ש גות יהודית ברוח לא ביקורתית(.לכך גם לימודי אמונה )לימודי ה

ת החלו לעסוק ואורתודוקסי-חל מפנה דרמטי בתחום זה. נשים יהודיות ניאותקופה

החדשזוהי תופעה בתחומים תורניים שבעבר יוחדו לגברים )בעיקר לימודי תלמוד(.

רעננות מחשבתית האפשר לזהות בוהעבר ן ישירות על מסורת מ ה נסמכת שאינ

השינויים הללו גם 40נה נכנעת לדיון המקובע המקובל בעולם הישיבתי הגברי.שאי

סוגות הנוצרות, הובילו לפרץ של כתיבה מדרשית וכתיבה של פיוטים ותחינות חדשות

נשים. דומה שרוח חדשנית ורעננה מעין זו שורה גם על העבודות ידי-עלכמעט אך ורק

אופיינית הודשת של המרחב היהודי במאמר זה. אין ספק שהבחינה המח המוצגות

לתלמוד התורה הנשי המתחדש, בד בבד עם הפתיחות והמבטים המורכבים והחדשים

,ביחס לעולמות אחרים, נותנת אותותיה גם בעולם האמנות המתפתח בחברה הדתית

קר בקרב נשים.יבע

מלבושי פיוס

פגניסטן, , במהלך האינתיפאדה השנייה והמעורבות האמריקאית בא3112 בשנת

החלה ארנוביץ ליצור פריטי לבוש בלתי לבישים לחלוטין כמטפורה לרגישות

העבודות נועדו לסמל את רצונן האוניברסלי של כל ,לדברי האמנית 41אימהית.

המלבוש הקטן עוצב בסגנון בגדים טקסיים 42.האימהות להגן על ילדיהן מפני אלימות

לים, בתפילת הדרך, בקמעות ובלחשים של ילדים באפגניסטן. האפוד עוטר בפרקי תה

יהודי ואורנמנטיקה השואבת את -קבליים. העבודות שילבו אובייקט ריטואלי

(.9ם )תמונה אעולם האסלבצורותיה וצבעוניותה מלבוש טקסי

39 3193להרחבה ראו: שפרבר, 40 רתיתהגישה הביקובשונה מגישות אפולוגטיות או גישות שמרניות, חוקרות שונות ציינו את

סיות ואת תלמוד התורה קכמאפיינת את רוחן של הנשים הפמיניסטיות האורתודו( "דווקא 3199שמתפתח במרחב זה. לטענת חוקרת הדת, המגדר והמשפט רחל גורדין )

מיקומן השולי של הנשים והעובדה שהן אינן מקובעות בדרכי פרשנות מסוימות או יבואניות תרבות ולנשאיות של כלים במסורת לימוד מסוימת, מאפשרים להן להפוך ל

שיח בין הלכה ובין -הלכתי, וממילא תרומתן מכרעת לדוהביקורתיים לתוך השיח התיאולוגית הפמיניסטית הנוצרייה מרי דיילי עמדה על ,יתרה מכך (.69שם: סביבתה" )

כך שהסגידה לשיטה המקובלת בעולם הדתי לא רק מכתיבה את התשובות לשאלות גם קובעת מראש את גבולות הגזרה ביחס לשאלות שמותר לשאול. נשים חדשות, אלא

Daly, 1985: 11-12 פמיניסטיות פורצות את תקרת הזכוכית הזאת. ראו:41הפמיניסטית. דון באופן נרחב בספרות הפמיניסטית ובהקשר של האמנותינושא האימהות נ

.991-929 :3199ראו למשל דקל, 3199ארנוביץ, 42

372

,, מנופריט, ליטוגרפיה וחוטים3111, אפוד לילד בימים אלהארנוביץ, אנדי: 9תמונה

26.9x79 טיייוניברס-אוסף מוזיאון הישיבהיורק, -ניו ,"מס

( כאילו 3)תמונה אפוד תפילותנושא זה פּותח כאשר יצרה ארנוביץ את

43מתאבדים מוסלמיים )שהידים(.-כתשובה יהודית לחגורות הנפץ המשמשות לוחמים

מאה שערים ת עשוי דפים מסידורי תפילה בלויים שקנתה בשכונארנוביץ האפוד של

אחד נקשרו כל דף בקפידה רבה, ועטפה כל מגילה בחוטים ש בירושלים. היא גלגלה

אחד לנייר היפני שיוצר את האפוד. מאות מגילות סדורות בשכבות צפופות, מנוגדות

חגורות הנפץ של המתאבדים. בבאורח חריף לברגים ולמסמרים הארוזים בגלילים

ובשנאה. השימוש שעושה האמנית בפסוקים מספר תהלים נועד כאילו להיאבק בהרס

הם מבטאים תקווה, נדיבות והבנה. ליס מדגישה כי 44לדברי האוצרת דבורה ליס

ידי קריאת פסוקים מספר -במהלך הדורות, היהודים קראו לעזרת האל בשעת צרה על

תהלים. יהודים קוראים תהלים כשהם מתפללים להחלמתו של חולה, כשהם מקווים

43לציין את חגורות הנפץ שמופיעות בעבודה של האמנית האמריקאית ילידת הודו מעניין

ציירה את שרה והגר מתחבקות כשלצדן דמויות בחגורות נפץ וחיילים. ש סיאונה בנג'מיןשראלי עוד על דימוי הגר וישמעאל והקשרם לסכסוך הי. Baigell, 2012: 79 ראו על כך:

29-21: פלסטיני ראו: שפרבר, תשס"ז 3191ליס, 44

372

זוג או כנחמה -בחיפוש אחר בן לחיים טובים או כשהם מבקשים עזרה משמיים

מילות תהלים הפכו למניינם ובניינם של החיים היהודיים. ,לדורות. לדברי האוצרת

בעוד , מחוברים אחד לשניו בעבודה של ארנוביץ דפי ספר תהלים מגולגלים

יםכוחם וחשיבותם של הדפים )והפסוקים( מועצמ .כל דף גם עומד בזכות עצמו

י, בדיוק כפי שתפילתה של כל אישה נושאת משמעות, אבל כשהם מצטרפים אחד לשנ

כוחה נתפס בעולם הדתי ככזה הגובר ומתעצם כשהיא הופכת לחלק משלם. האפוד

של ארנוביץ יוצר סמל רב עוצמה של הגנה סימבולית. המבט שמציגה האמנית כאן

אבחנות אינו מבט המבנה דיכוטומיה ברורה בין היהודי למוסלמי, וגם אינו נסמך על

הפך הוא המקובלות המבחינות ב"צירי רשע" ומחלקות את העולם לטובים ולרעים.

אוטיפית ייהודית הסטר-הישראלית ראייההנכון, ארנוביץ חותרת כאן תחת ה

נסמך על אפוד תפילותפוגען. כאויב וכמציגה את הערבי והמוסלמי הוההומוגנית,

פך פרקטיקה לוחמנית וחד עם זאת הזהות עצמית יהודית ברורה ולא מתפשרת, אבל י

נפוצה לבסיס להבנה ולחמלה. על מצע של חמלה אימהית, מייצרת האמנית מטפורה

לחיבור שאינו משטח מורכבויות.

, דפים מסידורי תפילה בלויים, חוטים 3111, אפוד תפילותאנדי ארנוביץ, :3תמונה

ירושלים, אוסף האמנית ,ס"מ 96x53ונייר יפני,

379

שיח )גם אם רק -( מכוונת ארנוביץ לעורר דו2)תמונה מלבושי פיוסדרה בס

ישראלים ופלסטינים באמצעות יצירה משותפת של "טלית -סמלי בעיקרו( בין יהודים

מזרחיים ושילובם עם הציצית אמנם השימוש של האמנית במוטיבים קטן" )ציצית(.

ו, בחינה של התהליך של יכול להיתפס כאקט של ניכוס, ועם זאת מעבר לתוצר עצמ

אותו יזמה ועליו מנצחת תרבותי-יצירת העבודה מגלה מבט מורכב ושיתוף בין

:. ארנוביץ מספרת על תהליך היצירההאמנית

הלכתי לשוק הערבי העתיק בירושלים ושאלתי שלושים רקמות מחברי מאזן, ם פלסטיני בעל אזרחות ישראלית. מקורן של הרקמות הללו בכפרי-ערבי

מציאות, לא רציתי לחתוך אותן, פלסטיניים. כיוון שהן היו עתיקות ויקרותדפוס בבעלות יהודית, שם סרקו -ולכן לקחתי אותן למערב ירושלים, לבית

אותן והדפיסו אותן בהדפסה דיגיטאלית על פשתן. לאחר מכן החזרתי את ני פלסטי-הרקמות המקוריות ולקחתי את הפשתן הסרוק אל אברהים, ערבי

שבבעלותו חנות בדים. קניתי כותנה שחורה שיוצרה במצרים והוא לקח את הכותנה ואת הרקמות הסרוקות למתפרה ברמאללה, שם תפרו אותן

ישראלי צעיר שקשר עבורי -פלסטינים. כשהן הושלמו, נתתי אותן לגבר יהודיאת חוטי הציצית. לכל אורך התהליך עבודת האמנות עברה מידיהם של

לידיהם של ערבים, ומידיהם של ערבים לידיהם של יהודים וחוזר יהודים חלילה. היה לי חשוב מאוד שהבגדים יהיו במידה קטנה, שכן חינוך לשלום

45מתחיל בגיל צעיר.

, סריקות דיגיטליות על פשתן, כותנה 3111, מלבושי פיוסאנדי ארנוביץ, : 2תמונה

האמנית ירושלים, אוסף, ס"מ 61x21.9 מצרית וחוטים,

45

הדברים מובאים כאן בעריכה מחודשת על דעתה של האמנית.. 7: 3191ליס,

376

אבנים מתגלגלות

עבודות שונות מהעבר עסקו בשילוב הבלתי אפשרי בין לבוש לאבנים כבדות, שילוב

עיצובי שלא פעם מקפל בתוכו גם את המתח בין הבגד הרך לאבן הקשה. בהקשר

,גלימה לסקילה עצמיתהמקומי אברהם אופק יצר את אחת המפורסמות שבהן )

לין לבשה בגד צמוד שמולא באבנים -והילה לולו , תצלום תיעודי של פעולה(9151

למשל במיצג ,. השילוב הזה גם הופיע לא מעט אצל נלי אגסי3113שנת ב הבנתיבמיצג

. בנוסף, שמלות כלה כמטפורה דתית 3112-, שהוצג במוזיאון תל אביב בנוף שאול

רווחות באמנות בכלל ובשדה האמנות המקומי בפרט, למשל אצל האמן הגרמני

ואצל האמן הישראלי בלו סימיון פיינרו. אנסלם קיפר

נוצר מנעליה האישיות של האמנית בתוספת חוטים המחברים גרה כאןהמיצב

שהן ,בנעליים(. השימוש 2)תמונה ןאותם לאבנים כבדות שכאילו נגררות אחריה

באמנות בכלל פריט לבוש אישי מאוד המתעצב סביב הגוף, מתחבר לעיסוק ענף

:האמניתכך 46.ות ובתרבות היהודית והישראלית בפרטובאמנ

בירושלים בלב יהעבודה הזאת מבקשת לבטא את תחושתי ביחס למגוריפלסטיני. אני חושבת שביחסנו לפלסטינים ובכל הנוגע -הקונפליקט הישראלי

להתקדמות לקראת פתרון ה"סכסוך" אנו גוררים את רגלינו וכך המגורים –כפי שאני רואה את הדברים –תיש וכבד. למעשה במקום הופך למסע מ

המסע הכבד הזה, הופך רק לכבד יותר ויותר מיום ליום, והוא אינו מאפשר (3193)לנו ללכת קדימה או אפילו אחורה.

,3193, מגפיים, עור, צבעים ואבנים, גרה כאןאנדי ארנוביץ, : 2תמונה 31X57X31 ירושלים, אוסף האמנית, ס"מ

46 Nahshon, 2008 ,3199; עפרת

377

כלה ארוכה ממשי תפרה ארנוביץ שמלת מאורסות לאדמהיצירת העבודה ל

התחתון של הבגד חפונות ותפורות אבנים לקבשרוולים ובח, פליהק(. בין 9)תמונה

אבנים שכאילו מושכות אותו יםקטנות שאספה האמנית בירושלים. שולי הבגד עשוי

ארנוביץ: כך כלפי האדמה., כלפי מטה

החזק שבין נשים יהודיות ופלסטיניות לאדמה, מעבר העבודה עוסקת בקשרלכל ממחישה העבודה את הכובד הבלתי נסבל של כל אלה, כובד שגורם לנו

(3193)לא להיות מסוגלות לזוז.

בעוד הקשר לאדמה בדרך כלל מהווה מצע למחלוקות ומלחמות, ארנוביץ מיישמת

דיוויס, וכך -שהציעה יובלכאן באופן מטפורי ומתוחכם את הפרקטיקה של ההסטה

מוצג באופן ,רודימה שבדרך כלל מהווה מצע למחלוקת ופ: פכת את היוצרותוהיא ה

שיח נוקב אמנם, אבל גם כזה היוצר מצע המאפשר חיבור. -גלוי בעבודתה כבסיס לדו

, משי, חוטים ואבנים,3199, מאורסות לאדמהאנדי ארנוביץ, : 9תמונה 961X997X911 ,ים, אוסף האמניתירושלס"מ

375

שאמנם אינה ,גם בעבודה נוספת מופיעההפרקטיקה של שילוב בד ואבנים

היא מטפלת באופן מובהק בפריצת ךא ,עוסקת ביחסים שבין ישראלים לפלסטינים

טען כי האתוס 47חוקר התלמוד ישי רוזן צבי .אני" ל"אחר""דיכוטומיה שבין הה

י במבט כולל ומגדיר אותו כ"גוי" ללא כל היהודי העתיק המתייחס ל"אחר" הלא יהוד

אבחנה או שם פרטי, עומד ביסוד השוביניזם האתני הרווח בעולם היהודי בכלל,

לענייננו, עוד לפני 48חילוני.הבעולם הדתי בפרט ולא פחות מכך בעולם הישראלי

ששאלת הישארותם והיקלטותם של פליטים ועובדים זרים הפכה לנושא תקשורתי

(. על 6מבד משי רקום ואבנים )תמונה צעיף הפליטץ, יצרה ארנוביץ את קולני באר

רקע העובדה שהאמנות הישראלית בעבר עסקה רבות בנדודים ובהגירה בהקשר

לא –משונה שנושא חברתי אקוטי זה, כשהוא מתייחס ל"אחר" הלא יהודי 49,היהודי

שנדדו מיבשת השקיפות של אותם אנשים 50הפך לדומיננטי יותר בשיח ההגמוני.

אביב הפריעה לאמנית. -אפריקה והתקבצו או קובצו בשנים האחרונות בדרום תל

שאפילו לעניים ביותר שם, בכך בהודו ראתה ארנוביץ אנשים חסרי כל, אבל הבחינה

בד מעוטרת להתעטף בה. לא פעם רצועת בד זו היא רכושם פיסתיש בדרך כלל

יצרה האמנית שולבו אבנים ורקמה של . כאמור, בצעיף שכמעט יחידההמשמעותי

מילים המבטאות תחושות ומחשבות שעלו בדעתה בהקשר זה. השקיפות של

להם, מקבלים בעבודה ביטוי בשימוש בבד המשי הלבן סייע הפליטים וחוסר הרצון ל

החברה 51שאת המילים הרקומות עליו קשה מאוד לקרוא בבירור. לדידה של האמנית

לים את הציבור הזה, ובאופן דומה גם הם עצמם מעדיפים לא בישראל מעוניינת להע

כבד, שאגם כאן מסמלות האבנים מ ,לבלוט. כמו בעבודותיה האחרות של ארנוביץ

פחד וחוסר שייכות שהוא מנת חלקם של הנדכאים הללו. אכן, את המילים הרקומות

displaced, marginalized, helpless, abandoned, isolated, wounded על הבד:

הן נעלמות לתוך הבד ממש כמו הטיפול והיחס שלהם זוכים . קשה מאוד לקרוא

פליטים ומהגרי עבודה מאפריקה בישראל.

3199רוזן צבי, 47 22שם: 48 9119שפירא, 4950המוצגת ( 3119של אוהד מרומי ) אביב-הנער מדרום תלאפשר לראות ביטוי לכך בעבודה

במוזיאון ישראל. 3193ארנוביץ, 51

371

,ס"מ 356x23, משי, חוטים ואבנים, 3199, צעיף הפליטאנדי ארנוביץ, : 6תמונה ירושלים, אוסף האמנית

רחם עוטפת וקו ירוק מפריד

לזהות בעולם הדתי ובעיקר בקרב מתנחלים דתיים ברחבי בשנים האחרונות אפשר

שיח וניסיון מודע להתקרבות-יש לומר( של בניית דו –מגמה )שולית ,הגדה המערבית

דיאלוג שמתקיים במובהק סביב נושאים דתיים. זהו תחום , מצדם לעולם הפלסטיני

ת מעין אלה במסגרו 52.ן לא נחקר וכמעט ולא פורסםיהוא עדי ןבהתהוות ואשר על כ

עולה לא פעם הטענה ששיתוף ויחסי רעות בין העמים לא יבואו מתוך שיח פוליטי,

דתי מודע. -ןלא מתוך השיח הביטחוני השגור, אלא דווקא מתוך שיח בי דאיוווב

לטענתם, דווקא על בסיסו של האחרון יכול להיווצר בסיס עמוק לשיתוף פעולה

לטובה. ארנוביץ אינה נמנית על ציבור ולשינוי המציאות הפוליטית והחברתית

דתיות -ןהמאפיינים קבוצות שיח בי ןהמתנחלים, אבל נדמה שהפתיחות והדיאלוג הכ

.יהעולה בעוז בעבודות

52

פורום נשים דתיות" מקיים קבוצות דיאלוג וקורסים - הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך -ןדם דיאלוג ביימשותפים לנשים יהודיות ומוסלמיות. הרב המנוח מנחם פרומן מתקוע ק

המשורר נחום פצ'ניק יליד קריית ארבע ; קר עם החמאסידתי עם אנשי דת מוסלמיים, ובע ;המשורר אליעז כהן תושב גוש עציון הקים את "ירושלום" ;"הקים את ארגון "ארץ שלוםנפגשים לשיח רבנים ושייחים , שבמסגרתו "אוהל אברהם"את והמשורר אלחנן ניר הקים

מאזור חברון.

351

קווים מובהקת לעיסוק מעין זה עולה בסדרת העבודות הדוגמ

3193.53, סדרה בהתהוות שעליה עובדת האמנית מאז תחילת אדומים/קווים ירוקים

דרה ממשיכה את עיסוקה של ארנוביץ בטקסטיל ובלבוש, וזו משתלבת במגמה הס

נפוצה באמנות הפמיניסטית, המתקפת את העיסוק בפרקטיקות "נשיות" של מלאכת

יד כערכים אמנותיים ראויים. הניכוס המחודש הזה בעבר כוון לביקורת ביחס

חודש של תחומי לכלכלת הייצור של האמנות. הוא קיבל ביטוי מובהק בניכוס מ

אּומנות ומלאכת יד דוגמת קרמיקה, רקמה, תפירה וסריגה. בסדרת העבודות הללו

צבעים המופיעים בדגל הפלסטיני. , ים באדום וירוקווים מקווקוורקמה ארנוביץ ק

סוק בטקסטיל ותפירה יחד יהעבודה מושתתת על תמות אופייניות מאוד לאמנית, ע

מנית עוסקת כאן בתיחומים, בגבולות ובהפרדות, עם פעולות של איחוי ותיקון. הא

נושא שכיח בשיח האמנות המקומי. לחברה הציונית בישראל נוח מאוד להנגיד בין

9125הנשק של מלחמת ם שונים. גבולות שביתת יקווי גבול ואירועים היסטורי

הפלסטיני והשיח . לעומת זאת השיח9167מונגדים בשיח לגבולות הכיבוש של

בהתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא פעם יוני וכמוהם גם השיח הימניצ-הפוסט

54.מערערים על התיחומים הללו

י תבאחת העבודות מתוך הסדרה, הקו הירוק המקווקו נראה כמפריד בין ש

"ישויות" המעוצבות בעבודה כזוג עוברים תאומים ברחם. ה"עוברים" נוצרו מערמות

חצץ קטנות, ואלה מעלות שאלות ביחס לקונפליקט המקומי על האדמה, כמו גם

נייה הישראלית מעבר לקו הירוק שהוא נושא אקוטי החוזר ועולה שאלות בדבר הב

כאן להמיר דיון המושתת על כוח בשיח הפוליטי והתקשורתי. נדמה שהאמנית מציעה

ם, תרבותיים יסטורייושאלות של בעלות, בשיח אמביוולנטי המשלב יחדיו דגמים ה

ם שונים. בשיח זה, ההפרדה בין העמים )המיוצגים בעבודה באופן יאולוגייואיד

ארכיטיפי כעוברים( אינה מטושטשת. היא נוכחת בעבודה באופן מובהק, אך לצדה

ח(. לדברי ,מדובר ב"אנשים אחים" )בראשית יגשבסופו של דבר מודגשת התובנה

טוריה נחתכת באופן כוחני, יהעבודה מתייחסת למצב פוליטי עכשווי שבו טר ,האמנית

שנדמה לא פעם גם כרנדומלי. הקומיות והתיאטרליות העדינה שנסוכה בעבודה

של אבנים את פרקטיקת ההפרדה ובניית הגדרות, כעיסוק עקר בערמות ותמחדד

ארנוביץ: כך וחצץ.

בעבודה זו עשיתי שימוש בגומות חצץ, מכיוון שלא פעם נדמה לי שלמעשה ריב ומדון המעלה חצץ. למרות זהותי כאשה דתיה –בזה אנו עוסקים

וציונית אינני מאמינה לרגע שהכול שלנו, וגם אינני חושבת שפרודוקטיבי (3193)להתנהל באמונה כזאת.

את ים ן דימויי גוף לקרטוגרפיה וסימון גבולות העולים בעבודה, מזכירהשילובים בי

והפסיכואנליטיקאי גואטארי. טריטוריאליזציה שהעלו הפילוסוף דלז-רעיון הדה

53

3116תיחומים באמנות המקומית, ראו: גילעת, בעל העיסוק במפות ו 3191שנהב, 54

359

את ההבדל בין "טריטוריה" לבין "גוף". לפי תטריטוריאליזציה מטשטש-הדה

אטרי היא תמיד גופנית דלז וגו לפיהטריטוריה 55,פרשנותו של ההיסטוריון בעז נוימן

-Geoגוף" )-כן אפשר לדבר בהקשר זה על "גיאול כפי שהגוף הוא תמיד טריטוריאלי,

Body.)56 האמביוולנטיות עולה בעבודה של ארנוביץ בדימוי המזכיר תאומים ברחם

אחים או תאומים הנאבקים זה בזה. קין והבל, -בניםומתחבר למיתוס המקראי של

57האחים המיתיים יצחק וישמעאל. קריובעו, יהתאומים יעקב ועש

.מהלך אמביוולנטי ורודף שלום ותעבודותיה של ארנוביץ ממשיכנדמה כי

-דון עלו לא פעם גם בשיח היהודייהכאה על חטא ומבט אמביוולנטי בהקשר הנ

מסורתי מהעבר. למשל, מפרשי מקרא שונים בימי הביניים ביקרו את שרה ואברהם

ראה בסיפור המיתי הזה גם משמעות וישמעאל. הרמב"ן על מעשה גירוש הגר

אקטואלית: "חטאה אימנו ]שרה[ בעינוי הזה ]של הגר[ וגם אברהם בהניחו לעשות כן,

ושמע ה' אל עוניה ]של הגר[ ונתן לה שיהא ]ישמעאל[ פרא אדם לענות זרע אברהם

דתי -בהמשך לשיח מהעבר אפשר לזהות שיח אקדמי 58.ושרה בכל מיני העינוי"

נדמה שארנוביץ נסמכת ואף מפתחת את 59ואמביוולנטי ענף בתחום זה גם היום.

ם הנלחמים זה בזה הופכים אצל יהמהלך ההגותי והאמנותי הזה. האחים המיתי

הם מסומנים כבר טרם הגיחו לאוויר העולם בארנוביץ לתאומים קונקרטיים ש

מביוולנטי העולה היחס הא כ"אחרים" זה לזה, והקשר ביניהם מודחק ונמחק.

מעבודותיה של ארנוביץ מערער על ההבחנות המוחלטות המקובלות שבין ימין

של ארנוביץ כמו גם עבודות לשמאל בשיח האמנות המקומי. ללא ספק עבודותיה

"פוליטיות" של יוצרות דתיות נוספות, מתייחדות בשדה האמנות ההגמוני המקומי

60.ציוניות מובהקות-ות שמאלניות ופוסטתפיס שבו עומדות בקדמת הבמה בדרך כלל

12: 3111נוימן, 5556

Harmon, 2009: 15 וראו עוד: 57מעל דימוי אילן יוחסין , הדיון מעין זה עלה בעוז בעבודות של אמנים ישראלים בעבר. לדוגמ

, שבבסיסו כתוב שמו של אברהם, האב המשותף ליצחק ותהעשוי נורות ניאון צבועוישמעאל, מופיעה ההבטחה המקראית לאברהם: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"

מטעינה את ,(9117) לזרעך נתתי את הארץ הזאת, ל דני קרווןשזו )בראשית טו, יח(. עבודה הפסוק במשמעות עכשווית אירונית, שכן הן יצחק והן ישמעאל הם מזרע אברהם,

יתרה מכך, הדמויות של יצחק וישמעאל או וצאצאיהם נלחמים זה בזה על "הארץ הזאת". -י ישראלחר שלום ביחסי ושותיעקב ועשיו כאחים עלו בעבר ביצירות שטיפלו באופן אמפ

(.Masels, 1977; 911-913: 9115מייזלש, -ערב )עמישי58

פירוש הרמב"ן לתורה, בראשית טז, ו 59: 3113אל לעקדת יצחק ראו: סימון, פור גירוש הגר וישמעיעל הקשר התמטי והלשוני בין ס

לון למשל אצל אית, בהתאם מופיעה הגר אם ישמעאל באמנות היהודית האמריקאי .97-92ומאוחר יותר אצל עדי נס. , אצל שטיינהרטלמשל ובאמנות הישראלית ,ואצל בנג'מין

(.Ankori, 2006: 84-86מהעבר האחר הנושא הזה עלה לא פעם גם באמנות הפלסטינית ) 3192 ;3191שפרבר, ;3115; אידר, 3119; דקל, 9111לוויט, 60

353

מטריושקה רעולה

הפך לשגור מאוד באמנות וכד'( דורצ'א ,הרקחג'אב, בו) הטיפול בנושא הרעלה

הפמיניסטית במרחב המוסלמי, ובמסגרת זו עולים שם לא פעם השילוב בין יופי

כסמן של למחנק, והדילמות הקוטביות שהרעלה טומנת בחובה. מחד היא מוצגת שם

,באופן אחר 61.קולוניאלי-עבוד, ומאידך היא עולה שם לא פעם כסמן תרבותי אנטייש

העבודה 62.נשים יהודיות דתיותשל כיסוי הראש של נשים מופיע לא מעט באמנות

של ארנוביץ נרחב מתחברת בראש ובראשונה לעיסוק אינך יודעת עלי מאומה

ת עבר לכך העבודה נוגעת בנושא האחרּושטור הגוף הנשי וכיסויו בעולם הדתי. מבִמ

דרך העיסוק בכיסויים ובמה שאינו נגלה במבט ראשוני. במבט ראשון נראות בעבודה

מטריושקות רוסיות צבועות בצבע שחור. פתיחתן מגלה דגמים צבעוניים מלבבים

(. נוהג הכיסוי נפוץ בעולם המוסלמי המסורתי ומקבל ביטוי גם בכיסוי 7 )תמונה

האחיד הבעבודה, המראינורי יותר המקובל בעולם היהודי הדתי. הראש המ

הם מסמנים ןשמייצרים הייצוגים לכיסויים הללו, הופכים את הנשים שאות

ידואלי. אין בואינדי דמויות המייצגות את הקולקטיב ללא זיהוי אישי –ל"תבנית"

חסר גיוון. מראה משלהן, והן נדמות כמייצגות רק פרטים בתוך עולם הומוגני ןלה

של האמנית מהעבר, שביטאו ביקורת כנגד מנהגים ממשטרים יהבשונה מעבודות

מעין אלה, נדמה שארנוביץ מכוונת כאן לנסוק מעבר לביקורת הפמיניסטית השגורה.

( שהמנהג החדש של כיסוי שהועתק מהעולם המוסלמי וקנה לו 3193האמנית מספרת )

שים קטנה של חוזרות בתשובה המתגוררות שביתה בשנים האחרונות בקרב קבוצת נ

מסתבר שרבות מהרעלות ,ברמת בית שמש )נשות הטליבאן( עניין אותה. לדבריה

ות גוף מכוסה בקעקועים באשר רבות מהנשים הפונדמנטליסטיות הללו עוטפהללו

גדלו בנעוריהן כחילוניות. הקעקוע נתפס בשיח האנתרופולוגי כייצוג של

פעם אף כחתרנות המגלה פנים נסתרות ומודחקות באישיות. דואליזם ולאיבאינדי

בניות חברתיות תנתפסת לא פעם כביטוי להתיישרות עם ,לעומת זאת ,הרעלה

שטרות. בעבודה של ארנוביץ מראה החוץ השחור של הבובות ניצב בניגוד לפרימת וממ

,ג'אבחה ה,לדבריכך, . הגבולות המקובלים שמייצגים הדגמים הצבעוניים שבפנים

לא פעם על יםמכס ,דור או הבורקה השחורים שעוטות נשים במרחב המוסלמיצ'אה

אף מעוצב וחושני. הפרקטיקה של עתים ל הלבשה תחתונה ולבוש צבעוני מרהיב,

בעבודה, לא מכוונת "להכשיר את השרץ" אלא לעמוד על יםמופיעהכיסוי וגילוי

בנמצא. םבמבט ראשוני הם אינהאחר", גם כאשר "מורכבויות והבדלים במפגש עם

קר כיסוי הראש והרעלה הם נושא לביקורת יכאמור, כיסוי הגוף ובע

גם בעולם היהודי הדתי. מעבר עתים עולה ל אשרפמיניסטית בעולם המוסלמי

רואה בפרקטיקת הכיסוי אקט פטריארכלי ממשטר ה ,לתפיסה הפמיניסטית השגורה

להדרתן מרשות גם קשור הידואלי, בשי אינדיפצון נשים ומונע מהן מבע אימִח הנובע

61

Bailley & Tawadros, 2003;ג3193שפרבר, 3199רבר, שפ 62

352

הרבים ומהמרחב הציבורי, ארנוביץ מניחה את הדיון הזה ומכוונת לנסוק מעבר לו.

בד בבד עם הצגת הפרקטיקה הדורסנית של הכיסוי, ארנוביץ גם מפשפשת תחתיה.

, גיסא , וההבנה למורכבותם של הדברים מאידךגיסא הביקורת על הכיסוי מחד

תרבותי שבמסגרתו כל אישה מייצגת את עצמה בלבד ולא קבוצה -למבט ביןמכוונים

או קטגוריה אתנית, דתית או פוליטית כלשהי. כך עולה כאן בעוז התובנה שגם אם

אין הדבר נראה כך במבט ראשון, זהויות אינן מתמזגות בהכרח לתוך ישות

ם מעולמות דתיים קולקטיבית אחת, והאחרונה מכוונת למבט יצרני שבו מוצאות נשי

ידואלי ביניהן, יותר מאשר את המפריד ביניהן. באו לאומיים שונים את הקשר האינדי

תרבותי מעין זה )כמו גם העיסוק הפמיניסטי הנפוץ -מכך, נדמה שעיסוק בין יתרה

האמנות יכולה לייצר לאופן שבו בולטת השה( מהווה כאמור לעיל, דוגמיבכיסוי הא

קרובות זו לזו ,נשים בנות דתות ותרבויות שונות ,אחתלא תרבותי, שבו-מרחב בין

יותר מאשר נשים וגברים בני אותה דת או תרבות.

, 3193 , עיסת נייר, בובות מטריושקה רוסיות, אינך יודעת דבר עליאנדי ארנוביץ, : 7 תמונה ,ס"מ 2X9.9 ס"מ. הבובה הקטנה ביותר: 5X99 הבובה הגדולה ביותר:

ירושלים, אוסף האמנית

352

תרבותיות, ימין ושמאל ופוליטיקה של הכלה-סיכום: בין

-ארנוביץ נמנית על החברה הדתית, ומשייכת עצמה באופן מובהק לעולם הישראלי

ערער על מערכת ההבחנות המקובלות בין 63ציוני. כאמור, ההיסטוריון זוהר מאור

המלך" הציונית לתפיסות ימניות "משיחיות" מה שמתואר בדרך כלל כ"דרך

תפיסות ,לטענתו 64כראשוניות, לא מודרניות ואנטי ליברליות.אחת נתפסות לא ה

משיחיות כגון זו של תנועת "גוש אמונים" משנות השבעים, הובילו בעבר דווקא

כמו גם ,ארנוביץשל יה באופן דומה, עבודותסה פוליטית מתונה ושוחרת שלום. לתפי

עבודות של יוצרות דתיות אחרות בתחום זה, מערערות על ההבחנות המוחלטות

המקובלות שבין ימין לשמאל בישראל, ומצביעות על כך ששמירה על זהות ושדרה

לא חייבות בהכרח להוביל לתפיסות ,עצמית כמו גם תפיסות דתיות וציוניות

רנית, ובמבטה יצ ראייהמכוונת ל ארנוביץאכן פונדמנטליסטיות לוחמניות.

מתוך ראיית העולם היהודית יםהאמביוולנטי היא מוצאת דרכים לבחון את האחר

. אמנם היא עוסקת במתח הקיים הלמצוא את המשותף להם ולהמסורתית שלה ואף

שות אולם עבודותיה מדגי, התרבויותואינה מטשטשת את ההבדלים בין העולמותבין

גם את ההיבטים המשותפים להן.

ה את היחס תאם כן, מביאה רגישות הומניסטית עמוקה לבחינ ,יץארנוב

ישראלי לזה הפלסטיני. עבודותיה עוסקות במתח הקיים בין ה ייהודשבין העולם ה

של עולם האמנות זרם המרכזיתוך שהיא מאתגרת את ה העולם הישראלי לפלסטיני

ציוניים-פוסט ערכיםל, בעל האוריינטציה ההגמוני שדה האמנות המקומיבהישראלי.

העבודות שהוצגו במאמר זה מהוות במידה רבה קול שונה. 65,ציוניים-ואפילו אנטי

בחינה מדוקדקת של הקול הזה מגלה שילוב מרתק בין עולם , לה מהמאמרושעכפי

-ממירה שיח "רבהקונפורמיסטית -מודרנית נוקבת ונון-מודרניסטי לרוח פוסט

גר. תרבותי" חדש ומאת-בשיח "בין תרבותי"

3193מאור, 6364מאור הראה כיצד דווקא בבסיס תפיסות מתונות ושוחרות שלום כגון זו שעלתה בקרב

חברי תנועת "ברית שלום" בתחילת המאה )בה היו חברים בין השאר הפילוסוף מרטין בובר, חוקר הקבלה גרש ם שלום ומייסד האוניברסיטה העברית יהודה לב מאגנס( עמדו

ממש בעת האחרונה מסתמנת מגמה של . סות משיחיות ואתניות מובהקותדווקא תפי יוליידי רונן אידלמן ו-" הוקמה על3193תחייה רעיונית לתנועה זו. "ברית שלום

חברתית המכוונת לחדש את הרעיונות של התנועה -כפרקטיקה אמנותיתחרומצ'נקו, ההיסטורית.

65 3191בר, ; שפר3115; אידר, 3119 ; דקל,9111לוויט,

359

מקורותרשימת

.61אביב: גלריה רוטשילד -תל .ברבריזם-ניאו .(3191נ' ) ,וסגל 'נ ,אביב

בישראל (. שומרי הסף: על ה'הדרה' והפוליטיזציה של האסתטי בשיח האמנות 3115) 'ד ,אידרהיסטוריה ותיאוריה: הפרוטוקולים, בצלאל המחלקה ]גרסה אלקטרונית[.

מ: 3193נובמבר 6-דלה בנ .01 להיסטוריה ותיאוריה

http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1220527665/1220527733

אביב: רסלינג.-תל. (ליבר תר' ד') מין זה שאינו אחד: מבחר(. 3112) 'ל ,ריאאיריג

]גרסה אלקטרונית[ אבי חי השלישי-דוח גוטמן(. 3193) 'א ,שוגרמן-וקיסר 'א ,אריאן מ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .ירושלים: מרכז גוטמן למחקר וסקרים וקרן אבי חי

http://www.idi.org.il

(. מכתב למחבר.3199) 'א ,ארנוביץ

(. מכתב למחבר.3193) 'א ,ארנוביץ

'בתוך: י .פסה הציונות במחקר על לאומיות: תמונה חלקית(. כיצד נת3191) 'ח ,בן ישראל יוסף דעת: מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים גולדשטיין )עורך(,

גוריון בנגב.-באר שבע: אוניברסיטת בן. (969-992)עמ' יוסף שלמון לחג יובלו 'לפרופ

6-נדלה ב .01 ,פנים .טרונית[(. גבר ואשה, מלחמה ושלום ]גרסה אלק3119) 'ר, ומזלי 'ח ,גורמ: 3193נובמבר

http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1217&CategoryID=503&Page

האורתודוקסית לשותפות (. שבת בבוקר יום יפה: מאבקן של נשים בקהילה 3117) 'ר ,גורדיןעיונים ת(,ו)עורכ ואחרות ארז-ד' ברקבתוך: .בבית הכנסת ובריטואלים דתיים

אביב: נבו.-. תל(957-922 )עמ' מגדר ופמיניזם ,במשפט

רוזנק 'בתוך: א .(. השפעת התמורות המגדריות בשדה הדתי על השיח ההלכתי3199) 'ר ,גורדין ירושלים: מאגנס. .(17-69)עמ' יההלכה, מטא הלכה ופילוסופ )עורך(,

6-נדלה ב .339-919, 9 ,ישראל איפה הייתן ומה עשיתן? ]גרסה אלקטרונית[. . (3116) 'י ,גילעת מ: 3193נובמבר

http://humanities.tau.ac.il/zionism/templates/ol_similu/files/israel10/Israe

l10_Guilat.pdf

(. "מפות נופיות" ושאלת הטריטוריה: דיון ביצירותיהם של אמנים עכשוויים 3191) 'י ,גילעת-נדלה ב .3 ,כתב עת אקדמי –דיון יהודים ופלסטינים בישראל ]גרסה אלקטרונית[.

-http://www.oranim.ac.il/sites/heb/about/ktav :מ 3193נובמבר 6

et/mag/place/pages/landscape.aspx

]גרסה (. אמהות ולאומיות: קולן של נשים אמניות בשיח השכול וההנצחה3199) 'י, גילעת מ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .361-327, 01 ,ישראל .ונית[אלקטר

http://humanities.tau.ac.il/zionism/images/stories/Israel18-19_guilat.pdf

.בן חיים( 'נתר' ) פסיכולוגית והתפתחות האישהבקול שונה: התיאוריה ה(. 9119) 'ק ,גליגן אביב: ספריית הפועלים.-תל

-תל(. רון 'ז אורלי וי"רתר' ) לקראת ספרות מינורית –קפקא (.3119) 'פ ,וגואטרי 'ז ,דלז ביב: רסלינג. א

אביב: הקיבוץ המאוחד.-תל .)מ(מוגדרות: אמנות והגות פמיניסטית(. 3199) 'ט ,דקל

עת -נתיב: כתב(. אוונגרד, שמרנות וקולות מושתקים בשיח האמנותי הישראלי. 3119) 'ר ,דקל . 36-31 ,011 ,למחשבה מדינית, חברה ותרבות

356

,עת לקסיקלי למחשבה פוליטית-מפתח: כתב(. מינוריות ]גרסה אלקטרונית[. 3191) 'א ,זהבי

//http://mafteakh.tau.ac.ilמ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .2

ירושלים: מכון שלום הרטמן. .מודרני-דת ללא אשליה נוכח עולם פוסט(. 3119) 'ג ,זיוון

-תל .מערבולת הזהויות, דיון ביקורתי בדתיות ובחילוניות בישראל(. 3112) 'י ,וגודמן 'י ,יונה ליר.-כון וןמ וירושלים: : הקיבוץ המאוחדאביב

נדלה .3 ,תכלת(. האמנות הישראלית בדרך למקום אחר ]גרסה אלקטרונית[. 9111) 'א ,לוויט מ: 3193נובמבר 6-ב

http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Special+

Resources/Culture/Tkhelet/levit.htm

קריאה/איחוי: אנדי ארנוביץ )קטלוג( ,מזומן )עורך( 'בתוך: צ. (. קריעה/תיקון3191) 'ד ,ליס אוניברסיטת ברנדייס וישיבה יוניברסיטי, הוצאה עצמית.ניו יורק: (. 5-2 )עמ'

.96-29, 0 ,זהויותלשמאל: מרבי בנימין ועד היום. (. מתינות פוליטית מימין 3193) 'ז ,מאור

(. "מארבע רוחות" )יחזקאל, ל"ז(: תגובה למאמרו של ברוך כהנא "לאן נושבת 3115) 'מ ,מאיר .957-952, כ"א ,אקדמותהרוח" )אקדמות, כ'(.

.36-1, 0 ,פוליטיקה(. הרהורים על פמיניזם ורב תרבותיות. 9115) 'ס ,אוקין-מולר

אביב: עם עובד. -תל .תשוקת החלוצים(. 3111) 'ב ,נוימן

"בקש שלום ורדפהו": שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות. (3113) 'א ,סימון אביב: ידיעות אחרונות.-תל .השעה

בין (,אופק )עורכים 'מענית ור 'ישראל. בתוך: ג-(. שטיינהרט בארץ9115) 'ז ,מייזלש-עמישי (.936-79( )עמ' מולדת ביצירתו של יעקב שטיינהרט )קטלוגיעקב לישראל: זהות ו

גן התעשייה תפן.ו המוזיאון הפתוחחיפה:

נובמבר 6-נדלה ב .המחסן של גדעון עפרת(. נעלי ישראל ]גרסה אלקטרונית[. 3199) 'ג ,עפרת

http://gideonofrat.wordpress.com מ: 3193

ארכיון -המחסן של גדעון עפרת(. אמנות מינורית אחרת ]גרסה אלקטרונית[. 3193) 'ג ,עפרת

http://gideonofrat.wordpress.comמ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .טקסטים

איציק בדש: זאלה גור אריה )אוצרת ועורכת(, ' בתוך: ד .(. איציק בדש: זאלה3191) 'ח ,פדיה תקוה לאמנות. -תקוה: מוזיאון פתח-(. פתח31-37 )עמ' )קטלוג(

ירושלים: מוזיאון ישראל. .(שעון חול: עבודתו של מיכה אולמן )קטלוג(. 3199) 'י , צלמונה

אפרת: . מודרנית-כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט(. 3112ג )"ש ,רוזנברג ישיבת שיח.

.91-22, 3 ,דרשני(. בין דם לדם. 3199) 'י ,רוזן צבי

המרכז הירושלמי לענייני ציבור (. העידן הפוסט חילוני ]גרסה אלקטרונית[. 3111) 'א ,שביד

http://www.jcpa.org/jl/vp440-h.htm מ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .ומדינה

. 691-629, 0 ,צמתיםמודרניזם והזהות היהודית. -(. פוסטתשס"א) 'א ,שביד

פסח מוסף, מקור ראשון. האתגר: ביטול החברה הדתית. ]גרסה אלקטרונית[. (3199) 'י ,שורק

/ http://musaf-shabbat.com/2011/04 מ: 3193בר נובמ 6-נדלה ב. 39/3/3199

.31-6 ,כ"ז , אקדמות(. האתגר: הלכה של חול )מסה(. 3193) 'י ,שורק

)פורסם אתר צו פיוסיהדות רצופה בין הלכה לחילוניות ]גרסה אלקטרונית[. (.3199) 'א ,שילה מ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .(3191מאי 7של מקור ראשון, ף שבתבמוסבמקור

http://www.tzavpius.org.il/node/413

357

. תוך וקליפה: אל מעבר למודרניזם ופוסט מודרניזם. ]גרסה אלקטרונית[. (3199) 'א ,שילה 6-נדלה ב .3199אוקטובר ה הגות ספרות ואמנות,לתור –, מוסף שבת מקור ראשון

http://musaf-shabbat.com מ: 3193נובמבר

אביב: עם עובד.-תל .במלכודת הקו הירוק: מסה פוליטית יהודית(. 3191) 'י ,שנהב

: מוזיאון ישראל.ירושלים .(מסלולי נדודים )קטלוג(. 9119) 'ש ,שפירא

ירושלים: .אסלם באמנות המקומית-בין ישראל לעמים: יחסי יהדות. (3117) 'ד ,שפרבר אילן.-אוניברסיטת ברו מרכז ליבר

ירושלים: מרכז ליבר .שוליים: אמנות יהודית כפריפריה ישראלית (.א3191) 'ד ,שפרבר אילן.-אוניברסיטת ברו

נדלה .36-31, 71 ,ארץ אחרתים" ]גרסה אלקטרונית[. (. אין כניסה ל"אחרב3191) 'ד ,שפרברמ: 3193נובמבר 6-ב

http://acheret.co.il/?cmd=articles.409&act=read&id=2339

שפרבר ' ליס וד 'ך: דבתו .(. אמנות פמיניסטית במרחב המסורתי והדתיא3193) 'ד ,שפרבר-בוץ עיןי(. ק56-61 ( )עמ'מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית )קטלוג, )אוצרים(

חרוד. -חרוד: משכן לאמנות עין

(. 'תרבות מארחת': שיח אמביוולנטי והמבט היצרני ביצירתה של רות ב3193) 'ד ,שפרבר-וטוקולים, כתבהיסטוריה ותיאוריה: הפר דב ]גרסה אלקטרונית[.-קסטנבאום בן

מ: 3193נובמבר 6-נדלה ב .22, עת מקוון, בצלאל: המחלקה להיסטוריה ותיאוריה

https://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1349198192/1349199096

,אבו שקרה )אוצר( 'ס :בתוך .שימוש מודע במבט –יחים ורעלות ג(. שט3193) 'ד ,שפרבר-(. הגלריה לאמנות, אום אל32-99)עמ' פור אישי )קטלוג(יפאטמה אבו רומי: ס

פחם.

כתב :מגדרפמיניסטית במרחב הדתי ]גרסה אלקטרונית[. -ד(. אמנות יהודית3193) 'ד ,שפרבר מ: 3192מרץ 33-בנדלה .0, רב תחומי למגדר ופמיניזםעת אקדמי

http://blogdebate.org/gender/journal/wp-content/uploads/2012/12

הפורטל ArtPortalות ]גרסה אלקטרונית[. (. מי לא בא? ימין ואמנא3192) 'ד ,שפרבר מ: 3192מרץ 33-נדלה ב .הישראלי לאמנות

http://www.artportal.co.il/?CategoryID=127&ArticleID=2156

. לם ביצירתן של שלוש אמניות דתיותאס-(. בניין וקניין: יחסי יהדותב3192) 'ד ,שפרבר . 1 ,זהות

Ankori, G. (2006). Palestinian art. London: Reaktion Books.

Baigell, M. (2012). Social concern and Tikkun Olam in Jewish American art. Ars

Judaica, 8, 55-80.

Bailley, D.A, & Tawadros, G. (2003). Veil – Veeilling, representation and

contemporary art. London: Gilane Tawadros Books.

Bernstein, R. (1987). Serious Play: The ethical-political horizon of Jacques

Derrida. Journal of Speculative Philosophy, 1, 2, 93-117.

Bhabha, H.K. (1990). Introduction: Narrating and the nation. In: H.K. Bhabha

(Ed.), Nation and narration (pp. 1-7). London and New York: Routlege.

355

Bhabha, H.K. (1990). Dissemination: Time narrative and the margins of the

modern nation. In: H.K. Bhabha (Ed.), Nation and narrartion (pp. 139-

170). London and New York: Routlege.

Bhabha, H.K. (1994). The location of culture. London and New York: Routledge.

Butler, J. (1990). Gender trouble: Feminism and subversion of identity. New York

and London: Routledge.

Butler, J. (1992). Contingent foundations: Feminisms and the question of

postmodernism. In: J. Butler & J.W. Scott (Eds.), Feminists theorize the

political (pp. 3-21). New York and London: Routledge.

Daly, M. (1985). Beyond God the Father: Toward philosophy of women’s

liberation. Boston: Beacon Press.

Derrida, J. (1984). Deconstruction and the Other: An interview with Jacques

Derrida. In: R. Kearney (Ed.), Dialogues with contemporary continental

thinkers (pp. 105-126). Manchester: University of Manchester Press.

During, S. (1993). Postmodernism or post-colonialism today. In: T. Docherty

(Ed.), Postmodernism: A Reader (pp. 32-47). New York: Colombia

University Press.

Foucault, M. (1979). Discipline and punish: The birth of the prison (Trans. A.

Sheridan). New York: Random House.

Foucault, M. (1985). Madness and civilization: A history of insanity in age of

reason (Trans. R. Punish). New York: Rndom House.

Gilligan, C. (1982). In a different voice. Cambridge, MA: Harvard University

Press.

Guilat, Y. (2012). Motherhood and nation: The voice of women artists in Israel's

bereavement and memorial discourse. Journal of Israeli History: Politics,

Society, Culture, 31, 2, 218-283.

Hall, S. (1990). Cultural identity and Diaspora. In: J. Rutherford (Ed.), Identity,

community, and cultural difference (pp. 222-238). London: Lawrence and

Wishart.

Harmon, K. (2009). The map as art: Contemporary artists explore cartography.

New York: Princeton Architectural Press.

Heibrun, C. & Resnilk, J. (1990). Convergences: Law, literature and feminism.

Yale Law Journal, 1913, 149-151.

Jacobs, J.M. (1996). Edge of Empire: Postcolonialism and the City. London:

Routledge.

Lotman, L. (1997). The dynamic model of semiotic system. Semiotica, 21, 3-4,

193-201; 314.

Masels, Z. (1977). 'Steinhardt's call for peace. Journal for Jewish Art, 3/4, 90-102.

351

Meskin, J. (1994). The Other in Levinas and Derrida: Society, philosophy,

judaism, In: L. Silberstein & R.L. Cohen (Eds.), The Other in Jewish

thought and history: Constructions of Jewish culture and identity (pp.

402-423). New York: New York University Press.

Moller-Okin, S. (1999). Is multiculturalism bad for women. Princeton: Princeton

University Press.

Nahshon, E. (2008). Jews and shoes. United Kingdom: Oxford International

Publishers.

Reardon, B. (1993). Women and peace: Feministic visions of global security. New

York: SUNY Press.

Rutlinger-Reiner, R. (2011). Drowning in the marsh: Israeli orthodox theatrical

representations of the singles scene. Israel Studies, 16, 3, 73-96.

Silberstein, L. (1994). Others within and others without: Rethinking Jewish

identity and culture. In: L. Silberstein & R.L. Cohen (Eds.), The other in

Jewish thought and history: Constructions of Jewish culture and identity.

New York: New York University Press.

Silverman, K. (1996). The threshold of the visible world. London and New York:

Routlege.

West, R. (1991). Jurisprudence and gender. In: K.T. Bartlett & R. Kennedy (Eds.),

Feminist legal theory: Readings in law and gender (pp. 201-234).

Boulder: CO.

Yuval-Davis, N. (1997). Ethnicity, gender relations and multiculturalism. In: W.

Phina & M. Tariq (Eds.), Debating cultural hybridity (pp. 193-208).

London: Zed Books.