העם דורש' ... האמנם?: מעשים של אזרחות לאחר מחאת קיץ 2011

16
? האמנם... ' דורשהעם' קיץ מחאת לאחר אזרחות של מעשים2011 הפתוחה האוניברסיטה, לוי גלר" ד2014 , המדינה למדע הישראלית האגודה כנס

Transcript of העם דורש' ... האמנם?: מעשים של אזרחות לאחר מחאת קיץ 2011

'העם דורש' ... האמנם? מעשים של אזרחות לאחר מחאת קיץ

2011

ד"ר גל לוי, האוניברסיטה הפתוחה כנס האגודה הישראלית למדע המדינה, 2014

האמנם המחאה גוועה?

  כיצד ניתן להבין את "הפוליטי" לאחר המשבר הכלכלי של •2008 ובעקבות המחאה ששטפה את העולם מאז פרוץ

האביב הערבי ב-2011?

  מה ניתן לומר על הפוליטיקה כאשר נראה כי דבר לא •השתנה, אך גם כלום לא נשאר כפי שהיה?

 § חיפוש אחר המהות הנסתרת מאחורי התשובה, אני מציע, אינה ב', אלא נמצאת דווקא: 'על פני ממדיה הגלויים של הפעולה האנושית' .(Tully 1999: 163) 'הפעולה המעניקים לה משמעות וחשיבות

 § את משמעותה של המחאה החברתית יש לחפש לא באותן מסגרות

מושגיות שהטעו אותנו לחשוב כי מחאה בסדר גודל כזה לא תיתכן וכי הפוליטי לא אפשרי.

 § ,הזמן להתמקד בשחקנים הפוליטיים עצמם, החדשים והישנים

ולהקשיב לשפת המחאה שלהם (2011Emmerich ), ובמיוחד, לבחון דרך מעשים של אזרחות (citizenship acts) שקמו מאז

המחאה, את משמעותה של האזרחות בעידן ה(פוסט?)- נאוליברלי.

אחרי המחאה  §מחפשים דמוקרטיה מול ביתו של יאיר לפיד

 §מבקשים דמוקרטיה בבריכות שחיה שכונתיות בספרד

 § עושים דמוקרטיהוגם בסופת סנדי בניו יורק

 § פעולה חדשהאו מציעים שלא הכרנו

המחקר  § בהקשר העולמי, מבוסס על ספרות משנית ועל דיווחים באתרים

Occupy Wall Street-הקשורים בעיקר ב  § בישראל, ראיונות עם פעילות ופעילים יהודים וערבים*. הראיונות

מתמקדים בפעילותם מאז מחאת קיץ 2011 * )המחקר עדיין בעיצומו, עד כה נערכו 8 ראיונות עומק(

 § אתרים, במיוחד פייסבוק ובלוגים

** אני מודה לשותפי לחלק מהפרויקטים המרכיבים את עבודתי זו: איציק ספורטא, אילנה קופמן, מחמד מסאלחה ומיכל מילרמן

OWS-קצת מסקנות מMilkman, Ruth, Stephanie Luce, and Penny Lewis. “CHANGING THE SUBJECT: A BOTTOM-UP ACCOUNT OF OCCUPY WALL STREET IN NEW YORK CITY”. New York: The Murphy Institute - The City University of New York. 2013.

המחאה ממשיכה להדהד לפחות בשלוש דרכים: § המחאה משכה פעילים לא מנוסים שבעקבותיה נהיו אקטיביים

פוליטית § המחאה העלתה לשיח הציבורי את נושא האי-שוויון, ואת סוגיית

המעמד § צפו בהקשרים OWS-לאחר פינוי "המאהלים" הרשתות שנולדו ב

שונים, כמו בחיזוק ההתאגדות המקצועית בניו יורק, בטיפול בסופה "סנדי", ועוד

תצורות של פעולה ���פוליטית���

���

שנות הששים (NSM) תנועות חברתיות חדשותמזוהות עם האכזבה מההבטחה

הלא-ממומשת של המודרניזציה, ועם צמיחת מדינת הרווחה. מעבר

לתנועת הפועלים, תנועות של קבוצות מודרות המחפשות את דרכן למרכז

(פנתרים שחורים) או של מעמד בינוני שמתארגן סביב ביקורת על חוליי

המודרניזציה.

שנות השבעים (NGO) ארגונים לא-ממשלתיים

מזוהים עם התפנית הנאו-ליברלית של הפוליטיקה. המשפטיזציהועם

מציבים את המשפטנים בחזית המאבק ואת החוק והזכויות כאמצעי

כמעט בלעדי, המבוסס על מומחיות פרופסיונלית, ולכן גם פעולה

המכוונת לשכבות המוחלשות מופנית מלמעלה כלפי מטה.

שנות התשעיםalter-) גלובליזציה אחרת

globalisation (המאבק שנקודת הזינוק שלו מסומנת

בסיאטל 1999 הצביע על הבנה שמחאה אינה יכולה להיתחם לגבולות מדינת הלאום, וגם כי

המטרה היא רעותיה של הגלובליזציה אך לא בהכרח ביטולה של

הגלובליזציה.

2011 (Occupy movement) תנועת הכיבוש

המאבק הוא גלובלי בהיותו מכוון כנגד אותן עוולות של משטרים

נאו-ליברליים ודיקטטוריים הדוחקים את האזרחית מחוץ לפוליטיקה, אך

ההתנחלות באהלים הצביעה על האופן בו כל מאבק מושרש בסוגיות

מקומיות ולאומיות.

לא נחמדות/ לא נחמדים

קמו במהלך 2012, פעילים ופעילות מהשכונות שחלקם נפגש במהלך

המחאה בעיקר במאהל לוינסקי. לא ראו במחאה העולה מרוטשילד

כמייצגת אותם או את האינטרסים של אזרחיות ואזרחים בשכונות. מאז

פעילים בשטח, בעיקר הפגנות כולל שיתוף במאבק הגז, פעולות

"מזרחיות" (החלפת שמות רחובות), וכעת גם "חוגי בית"

המעברה

המעברה תהיה פלטפורמה לחיבור של פעולה רדיקלית, אשר תנוע מן

המקומי והירושלמי, תוך חיבור בין המאבקים השונים בשכונות מערב

ירושלים ובמזרח העיר, אל הארצי, מן הדיור הציבורי אל כלל הסוגיות

הקשורות בצדק חלוקתי ובשיוויון חברתי, ומתוך הזיקה בין הפריפריה

החברתית-כלכלית בישראל לבין המזרח-התיכון והמאבק המתרחב

בעולם כולו

ועוד דוגמאות  §שיבאבי אל אלחיראק )הנגב(   § צעירי ירוחם  § יפוייאשבאב אל   § קפה גיברלטר  § הפגנת אמהות למען דיור ציבורי בבאר שבע

אלה ועוד, תופעה רשתית של קבוצות פעילים הפועלות ברמה המקומית ונגרי הרדטומתחברות לפעולה ברמה הארצית. וזה מעבר לטענה של

בהקשר של תנועת הכיבוש, מדובר במקומיות שהיא "מתחת למדינה", , מאבק האסירים, פרווארברמה של יישוב או אזור. (ימי הזעם - מאבק

המאבק הכלכלי). נקודה מעניינת, ייצוג בולט לנשים בהנהגת הקבוצות

התמורה בשיח § שיח הזכויות מפנה דרכו לשיח של ייצוג

... לפי דעתי השאלה של ייצוג יותר חזקה בעיני אנשים מאשר [השאלה של זכויות] ... תראה במי הם בוחרים. הם בוחרים במי

שלא פוגע בהם, לא פוגע ברמה כלכלית, ברמה רגשית, ברמה כזו. הליכוד.. לא משנה .. זה באמת משהו רגשי, זה לא יעזור. הם לא

יבחרו במרצ בחיים כי הם פגעו בהם. (פעילה, לא נחמדים/לא נחמדות, (11.2.2014

"ימי הזעם" § ."הבעיה של החברה הפלסטינית האזרחית בישראל אינה "זכויות

כפי שהמודל של פלד משקף, דווקא המאבק על הזכויות נותן בידי האזרחים הפלסטינים פתח לפתרון בעיות נקודתיות. הבעיה היא

ייצוג. § המאבק בתכנית פראוור לא נבע מהצורך של האזרחים הערבים

בהכרה בזכויותיהם. מנקודת מבטם, המדינה אינה הסמכות להכיר בזכויותיהם להתיישב על קרקעות הנגב, ללא הכרה

בזכויות הקולקטיביות.  § המאבק הוא על ייצוג – החל מייצוג בדיונים על עתיד היישובים

הלא-מוכרים ועד בכלל.

במקום סיכום § האביב הערבי והמאבק האנטי-דיקטטורי ואיתו המאבק בדוגמה

הנאו-ליברלית מסמנים נקודת מפנה בהבנת מהותה של האזרחות כפרקטיקה של ייצוג ולא רק של זכויות

 § בימי השיא של המהפיכה הנאו-ליברלית, כאשר האזרחות כדפוסשל השתתפות פוליטית עוקרה מתוכן, המאבק בגלובליזציה קיבל

תצורה גלובלית. באופן אחר, (השדה) הפוליטי עבר אל השדה הגלובלי, כשהוא מזניח את השדה המקומי (המדינתי) לימין

שפעל לפוליטיזציה של כל דבר, מחקר תאי גזע ועד המשפחה, התקשורת והסביבתיות

 § התפנית התבטאה בהכרה בשינוי זירת המאבק – מהגלובלילמדינתי, בשינוי התצורה – מתנועות וארגונים לקבוצות פעילים,

ובשינוי שיח האזרחות – משיח של זכויות לשיח של ייצוג