שבעל־פה התורה ספרות לחקר כתב־עת

ז

בעריכת

שטיינפלד אריה צבי

בר־אילן אוניברסיטת הוצאת

העניינים תוכן

ארנד אהרן

גרוזמן מאיר

כ״ץ מנחם

מיליקובסקי חיים

פליישר עזרא

פרידמן יהודה שמא

קוסמן אדמיאל

ריבלין יוסף

שטיינפלד אריה צבי

שפרבר דניאל

גילת ד׳ יצחק

החופה בשעת הכלה על־ידי החתן הקפת

חולקין אין השם חילול שיש מקום ׳׳כלהכלל של להתהוותו — לרב״ כבוד

— הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי תימן נוסח ממסורת עדויות לפנינו האם

הירושלמי? התלמוד של

התפתחותה — ירבעם שהושיב ה״פרסדיאות״גירסה של

חדשים׳׳ ראשי ׳׳ראש לעניין עוד

הבבלי בתלמוד הגירסאות שינויי להתהוות

ואופן היווצרותה — כשיטה ה״שיטה״ובבבל בארץ־ישראל המדרש בבתי התקבלותה

ומקורותיהן נוסחאות — מאליסאנה שטרות קובץ

בהם שחזרו לאחר בית־דין בהוראת שעשה יחיד

שביעית פגי

הערה — התפילה׳׳ בשעת הגוף ל״תיקוני

באנגלית תקצירים

הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמיפנינו האם ת ל רת עדויו מסו ח מ ס ד של תימן נו מו תל ? ה שלמי הירו

חם כ״ץ מנ

ואף שונים, חכמים הצביעו כבר ראשונים בדברי הירושלמי מאמרי איסוף חשיבות על מהירושלמי. חלק על וירושלים( ציון רטנר)אהבת בער ר׳ הרב של חשובה עבודה נעשתה

מתקופת לפנינו שיש נוסף מקור על הצביעו בירושלמי שהעוסקים ראיתי לא אולם במהלך הבבלי. התלמוד של בכתבי־יד המצויים הירושלמי מאמרי :והוא — הראשונים

מאמרים גם לעתים מופיעים הבבלי התלמוד של שונים שבכתבי־יד לב שמתי ‘עיסוקי חלק שהם מאמרים גם אך בכתבי־היד, כגליונות חלקם — הירושלמי מהתלמוד בודדים

כתבי־יד, בכמה קיימת שהיא ראיתי זו, לתופעה דעתי שנתתי כיוון התלמוד. של מהטקסטבעניינם. עיסוקם בדרך חכמים ודנו העירו חלקם ועל

מסורת־ לתולדות לפירושו, הירושלמי, לנוסח להיות יכולה אלו מאמרים של חשיבותם של מסורת־נוסח לבירור וגם הירושלמי, התלמוד של מסורת־נוסח לתולדות ואף לימוד

הבבלי. התלמודת על כאן מדברים שאנו נדגיש ליונו הבבלי, התלמוד של כתבי־היד בתוך ירושלמי של ג

אחרות: תופעות בשתי כאן ענייננו ואיןהבבלי. התלמוד של בכ״י הירושלמי התלמוד של שלמות מסכתות א.

הירושלמי כל כמעט נעתק זה שבכ״י רוזנטל א״ש כתב כידוע, .G 1-3 אסקוריאל כ״י .1 ב״מ, נזיקין)ב״ק, מסכת בבלי תלמוד — עמוד כל של במרכזו הזה, בכ׳׳י נזיקין. למסכת

ת — העמוד בשולי ״תחתיו, ב״ב(. — ומשמאל מימין הגליונות ובשני אלפסי. רב הלכוקיו מצוה, נר מעין ס ם, רמב״ם של פ א לו מ ואילו לעניין. השייכים החיבור, מתוך ב

בדרך־כלל, שורות שבע עד חמש למדי, צרה ברצועה כתוב שלמעלן, העמוד בקצה בראשו,שלמי, — הגליונות לתוך למטן, עמוק פעם לא משתפלת שהיא אלא ספרדי בכתב הירו

ירושלים, נזיקין, ירושלמי רוזנטל, לפענוח׳׳)א״ש אף ולמקומות לקריאה, מאוד קשה רהוטט(. עמ׳ תשמ״ד,

התלמוד כל את כידוע, הכולל, כ״י ,95 מינכן בכ״י הירושלמי התלמוד של שקלים מסכת .2הבבלי.

קראתי פרידמן ש״י פרום׳ של בראשותו ליברמן שאול ע׳׳ש התלמוד לחקר במכון עבודתי במסגרת 1 671 פאריס כ״י ברכות מסכת קראתי אחדות שנים לפני כתבי־יד. של מועט לא מספר להגיה״ ״כקוראלנושא. הקשורה מובאה כל רשמתי ומאז מובאות, שתי שם וראיתי

כ״ץ מנחם22

הבבלי. התלמוד של לכתבי־היד בלטינית ירושלמי׳׳ ״תלמוד שם כתיבת ב. אשר סנהדרין מסכת על רבינוביץ רנ״נ מעיר מגילה, למסכת בהקדמה סופרים, בדקדוקי

בלשון הספר בהתחלת ״וכתוב בהערה: בקארלסרוהא״, הגראסהערצאג ספרי ״בעקדד רייכלין מיאהאן לאטיין מו שלמי תל פסחים מס׳ הכ״י על וכן .1512 בשנת שקנהו 2ירו 3ירושלמי׳ ׳תלמוד לאטיין בלשון עליו כתוב (6 במינכען)נו׳ הממשלה ספרי בעקד הנמצא

שוסהם מיד הצילם למען ספריהם על זאת הקונים הנוצרים או היהודים כתבו שבכוונה ונר׳ הדפסת על המאמר בראש בספרי כמ״ש בבלי התלמוד את בביתם להחזיק רשאים היו לא כי

4התלמוד״.

:דברים כמה בדקתי מאמר בכל ונציה, בדפוס השתמשתי בהבאות שלפנינו. הירושלמי נוסח עם המאמר את השוויתי .1

במקום עליהם והערתי ועקיפים, ישירים עדי־נוסח ושאר ליידן כ״י נוסח את גם בדקתי אךלעזר. היה שהדבר

למאמרים מתאים ההבאה לשון ואם הראשונים, על־ידי מובא המאמר אם בדקתי .2 נכתבו כ״י שני אחר. לשון הוא שמא או שלפנינו הירושלמי ללשון או בראשונים המובאים

בתוספות מובא המאמר אם במיוחד בדקתי ולכן ונציה, דפוס בבלי תלמוד הופעת אחריהנדפס(. הירושלמי לנוסח בנוסף כמובן, )וזאת, שם ההבאה לשון ואת הנדפסות

שונה נוסח של עדות לפנינו אם בכ׳׳י, הנוסח שינוי של מקרה בכל להכריע ניסיתי .3לשון. קיצור או שיבוש פרפראזה, אלא לפנינו אין שמא או בירושלמי,

(,270 אנלאו ובכ״י קולומביה )בכ״י תימניים בכ״י נמצאות אלו מהבאות שחלק מכיוון התלמוד של מסוימת לימוד מסורת על הללו מההבאות ללמוד אפשר אם השאלה נשאלת

מן)בתקופה הירושלמי .8 הערה להלן ראה מורג, של כהערתו ההיא(, בתי

F. Lebrecht, “Handschriften und erste Ausgaben des Babylonischen Talmud”, :לפניו וכבר 252 .Wissenschaftliche Blateraus der VeilelHeine Ephraim’schen Lehranstalt in Berlin, 1 ,1862, p .

שם( כך על מעיר לא וכן מצאתי, לא הנ״ל בכ׳׳י אך 3 M. Steinschneider),שטיינשניידר לא וגם לברכט)1895 ,Die Hebraeischen Handschriften der Koenig Hof-und Staatsbibliothek in Muenchen,) אך ד״ר לי העיר זו אפשרות כתב־היד)על בתצלומי מופיעה היא אין ולכן מבחוץ בכריכה כך שכתוב ייתכן

ועצ״ע. ריצ׳לר(, בנימיןרויכלין. של טעות כאן שיש סבור לברכט לעומתו 4

עיל ט)ל שלמי״)וכן ׳׳תלמוד שהציון ומעיר בכ״י הנאמר את מצטט (2 הע׳ ולברכ Talm. in הביטוי ירוlibris s.) מדובר לא דעתו לפי כלומר. תלמוד. רויכלין יוהנס ראה לא (1512)אז עד שמא חשד מעלים

ת בשינוי כאן ד דק״ס(. בעל מכוון)כדע מו : בכ״י)בע ) ן ו ר ח א Thalmud hierosolymitanu in libris" הsanhedrin quos Joannes Reuchlin phorcensis sibi diligenter acquisivit Anno christi MDXII" ;

בשנת לעצמו בקפדנות רכש פורקנסיס רויכלין יוהנס אשר סנהדרין בספרי ירושלמי תלמוד תרגומו: לברכט אצל שלי. קריאה הקטע<. את בעבורי שתרגם ראבילו אי מרדכי לפרופ׳ )תודתי .1512 כריסטוס M. Krupp, “Manuscripts of Babylonian Talmud", in: The :גם וראה שם. עיין מסוימים, שינויים

353 .Literature o f Sages, Philadelphia, 1987, p :הטוען Some Latin glosses may be his, but“’probably not the incorrect title ,Thalmud hierosolymitanus in libris Sanhedrin"... ועדיין

ספר )תרגומו: Libri Sanhedrin Jerosolymi'tani כתוב: הראשון העמוד בראש ואילו עיון. צריך Die Handschriften der Hof-und עוד: ראה הללו הציונים ועל כתב־היד על ירושלמי(. סנהדרין

17 .Landesbibliothek in Karlsruhe, Wiesbaden, 19702, p

23הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

תימן נוסח מסורת של שרידים לפנינו האם :היא יותר חשובה ששאלה לי נראה ועוד, מסורות־נוסח לעומת שינויים בה יש האם כזאת, קיימת היתה ואם הירושלמי? לתלמוד ובחלק מעולים, תימניים כתבי־יד כמה לנו יש הבבלי לתלמוד כידוע, אחרים? באזורים

הירושלמי לתלמוד ביחס גם האם כתבי־היד. רוב לעומת שונה מסורת־נוסח לנו יש מהם5מסורת־הנוסח? בתחום חשובים לגילויים לצפות אפשר

על הרבה ללמוד על־פי־רוב, קשה, תימן בני של והחשובים הגדולים החיבורים מתוךהחיבורים. טיב בגלל הירושלמי, התלמוד של מסורת־נוסח

ואפילו בבלי, תלמוד של נוספים יד בכתבי ירושלמי של גליונות עוד מצאתי בינתיים במאמר ארחיב אי״ה, כך, ועל הבבלי. התלמוד מדפוסי חלק לתוך שחדר מירושלמי קטע אחר.

ד הי ־ בי ת כ

קטן מועד - X-893 T-141 קולומביה כתב־יד .1.(8_1 )מס׳ *•546 שנת תימן)צנעה(,

סוכה — (270 )אנלאו Rab. 218 בניו־יורק לרבנים ביהמ׳׳ד כתב־יד .2(.11-9 )מס׳ השבע־עשרה. המאה ראשית )גרמה(, תימן

95 מינכן כתב־יד .3.1342 שנת אשכנזית, כתיבה

(.14-12 )מס׳ וב״ק ברכות )אחרים( אחר על־ידי גליונות, א.3(.16-15 )מס׳ ברכות כתב־היד גוף ב.3

ברכות — 671.4 הלאומית הספרייה פאריס, כתב־יד .4(.20-17 )מס׳ •1450 בשנת בערך ביזאנטית/מזרחית, כתיבה

III 7 הלאומית הספרייה פירנצה, כתב־יד .5.1250 בשנת בערך אשכנזית, כתיבה

(23-21 )מס׳ גליונות?חולין — 122 וטיקן כתב־יד .6

(24 )מס׳ •1250 בשנת בערך אשכנזית, כתיבה

ה כ״י בי מ לו קוהטקסט( בגוף 8 בגליון, 7-1 )מס׳

ע״ב פ ה״ב, פ״א מו״ק ירו׳ (35a) ע״א ה קטן מועד .1ע״א( מו ה״א, פ״א )=שקלים

עצמו, כתב־היד מסופר הנראה ככל — בגליון 6זה. מכ״י כאן המצוטטים הגליונות שאר וכן

- הקברות על ומציינין הקברות על ומציינין]בגלית!.

י׳ :ראה שונים. גיאוגראפיים אזורים של מסורת־נוסח על כלל לדבר אין לירושלמי שבהקשר ייתכן אך 5 לא הוא אך .40 הע׳ ,9 הע׳ תש״ן, ירושלים, א, תלמוד, מחקרי בתוך: נזיקין״, לירושלמי ״ושוב זוסמן,

מקומו. כאן ואין בירור, צריך הדבר ועדיין תימן, למסורת שם התייחס.35 הע׳ להלן ראה 6

כ״ץ מנחם24

שלמי מאדר? ציינו כבר לא באדר? היה ניכר הציון והלא ירוושטפו. גשמים של שטף שירד תיפתר ושטפום. גשמים שרבו כגון תפתר

ת פו ס ומתרץ ציינו כבר ולא הקברות על מציינין מקשה ובירושל׳ :ואכלאים ד״ה ע״א, ו תוושטפו. גשמים של מים שטף שירד כגוןם המים שרבו כגון באדר, ציין והלא הקברות על ומציינין ירושלמי... :ע׳׳א ו ר״ח שטפו .ואלה: לשינויים לב לשים כדאי

בר״ח(. זה )וכעין ושטפום גשמים שרבו בגליון: א.ושטפו. גשמים של שטף שירד :שלפנינו)ובתוס׳( בירו׳ ואילו

ומהבאות שלפנינו מהירו׳ במקצת שונה באדר( היה ניכר הציון )והלא השאלה לשון ב.בפרפראזה. מדובר הנראה ככל אך !הראשונים

ע״ב פ ה״ב, פ״א מו״ק ירו׳ (35b) ע״א ו קטן מועד .2ע״א( מו ה׳׳א, פ״א )=שקלים , ,

- הכלאים על אף ויוצאץ הנלאים על יא1 1 ]בגליון[

שלמי רו באדר? יצאו כבר לא מאדר? יצאו כבר והלא יאפילה השנה שהיתה תיפתר אפילה השנה שהיתה תפתר

ניכרין. הצמחים ואין באדר. ניכרין הצמחים היו ולא

אפילה השנה שהיתה תיפתר מאדר, יצאו כבר והלא — הכלאים על אף ויוצאין :שם ר״ח,באדר. ניכרים הצמחים היו ולאניכרים. צמחים היה ולא (:189 ׳)עמ ירושלמי בשרידי ואף

ע״ג פ ה״ד, פ״א מו״ק ירו׳ (36a) ע״ב ו קטן מועד .3בערבית!( )המובאה

האישות את צדין]בגליון[

שרצים משמונה היא פ׳אלו ק מי פי ו של רו אלי

חולדה. זו אישות אלחולדה אנהא אלאצול. צאחב קאל וכדאלך

החולדה שהיא בירושלמי ]=ואמרו׳אלאצול׳)=השרשים([ בעל אומר וכך

ת פו ס חולדה. בירושלמי מפורש אישות צדין: ד״ה ע״ב, ו תוחולדה. זה אישות ירושלמי שם: ר״ח, 7ברד״ק. ולא ג׳נאח בן יונה בר׳ לא מצאתי לא — השרשים בעל

.8 הערה ליד להלן ראה מורג, על־ידי מובא

א-תרפ״ד ברלין טהרות, לסדר הגאונים פירוש אפשטיין, י׳׳ן וראה: 7 ם-תל־אביב, תרפ״ שלי ]ירו המדריך הירושלמי, תנחום ר׳ :גם וראה .24 להע׳ ובעיקר שם בהערות 61 ׳עמ פ״א, לכלים תשמ״ב[,.45 עמ׳ ״אשת׳׳ ערך תשכ״א, תל־אביב, טולידאנו, ב׳ מהדורת המספיק,

25הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

(36b) ע״א ז קטן מועד .4מ׳1א יוסי ר׳

מתו, על יעורר ולא לו הוא אבל יום. שלשים לרגל קודם יספדנו ולא

נבגליון[ בירושלמי פ׳

עירור? הוא איזההמתים. בין מזכירו

הספד?עצמו. בפני מזכירו

ע׳׳ד פ ה״ה, פ״א מו״ק ירו׳

— מתו על יעורר ולא

העירור? זהו אי המתים. בין מזכירתו

— יספידנו ולא הספד? הוא זה אי

עצמו. בפני הספד לו עושה שהוא

— המתים.הספד בין מזכירו עירעור איזהו — מתו על יעורר ולא ירושלמי... ע״א: ח ר״ח,עצמו. בפני מספידו

איזהו בירושלמי יב(: המועד)עמ׳ חול הלכות גיאת, אבן ב״י יצחק לר׳ שמחה שערי עצמו. בפני הספד אותו עושה הספד איזו המתים, בין מזכירו עירורלהלן. ראה שם, מורג, על־ידי מובא

ע״ד פ ה״ז, פ״א מו״ק ירו׳ (38a) ע״ב ט קטן מועד .5 פניה על סרק ומעברת

פניה. על סכין מעברת דאמרי ואיכא]בגליין[

מתניה דרבי אבוי יודן א״ר ירושלמימתניתא. היא נקי בלשון הוא, נקייה לשון פ׳

שלמטה. פניה על כלומר

הוא. נקי בלשון בירושלמי יד(: )עמ׳ המועד חול הל׳ גיאת, אבן רי״ץ.88 ׳עמ קטן, מועד וירושלים, ציון אהבת וראה:

(42b) ע״א טו קטן מועד .6 וכו׳ תפלין להניח אסור אבל

]בגליון[ ירושלמי

תפלין להניח אסור אבל תזכור למען דכת׳

חייך. ימי כל צאת׳ יום את

בחיים בהן עוסק שאתה ימיםבמתים. בהן עוסק שאתה ימים ולא

ע״ד ה ה״א, פ״ג ברכות ירו׳

תזכור למען כתיב בון ״ר א מצרים מארץ צאתך יום אתחייך ימי כל

בחיים בהן עוסק שאת ימיםבמתים. בהן עוסק שאת ימים ולא

למען כתיב בון א״ר טעמא מפרש בירושלמי מק״ש: פטור ד״ה ע״ב, יז ברכות תוספות

במתים. עוסק שאתה ימים ולא בחיים עוסק שאתה ימים חייך ימי כל עד כר תזכור.65 עמ׳ ברכות, וירושלים, ציון אהבת וראה:

ע״ג סה ה״ג, פ״ג ביכורים ירו׳ (52a) ע״א כה קטן מועד .7 למקום ממקום העובר ארון דתני

עליו ואומרין בשורה עליו עומדין אבלים. ותנחומי אבלים ברכת

]בגליון[שלמי פ׳ רו י

יוסי ר׳ אמ׳ מיתא מקמי דקיימין אלין

קיימין לא אלין מקמי אלא

חסדא. ליה דגמלין המת מלפני עומדין מנה )שמע

עושין.( מעשה ואנשי חסדים היו כך

את, אבן רי״ץ בהערות, שם ראה וכר. דקיימי אילץ בירושלמי (:38 )עמ׳ אבל הל׳ גימשובש. שם והנוסח.152 ׳עמ ביכורים, וירושלים, ציון אהבת וראה:

(47a) ע״ב יט קטן מועד .8 הטקסט![ ]בגוף

שאם שאול לאבא חכמ׳ ומודים בשבת להיות שלו שמיני חל

שבת. ערב לגלח שמותר הרגל ערב

כ״ץ מנחם 26

בון ר׳ בי יוסי ״ר א מיתא קומי מן דקיימין אילין

לון קיימין אינון מיתא קומי מן לא אילין קומי מן אלא

חסד. ליה דגמלים

סע״א פב ה״ה, פ״ג מו״ק ירו׳

מי שאלו של רו להיות אפשר היאך בי בשבת, שלו שמיני בשבת. המת קוברין כלום

ערב הגולל בשנסתם [1] והועמדהגוי. וסתמו חשכה עם שבת

שמועה לו שבאה [2] נמי אובשבת קרובה

יום חל רב בשם חונה רב חלבו רבי ערב מגלח בשבת להיות שלו שמיניאיפשר היך שבת.

ונתייאשו חיה שגררתו תיפתר [1]מלבקש.

חיה שגררתו מי הרי כן ותני מלבקש משנתייאשו לו מונין מאימתי לו מונין איברים איברים מצאוהו

ורובו. ראשו משימצא השזרה אומר יהודה רבי* [2]

רובו. והגולגולת הגולל שנסתם תיפתר אבון רבי אמר חשיכה. עם שבת ערבאיפשר היך

גוי. שסתמו תיפתר אחא ר׳ אמר

מ בשרידי ע מי) של יהודה. רב : (200 ׳ירו

27הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

ונתיאשו חיה שגררתו [3] אומלבקש,

משנתיאשו. לו דמונין

לו שבאת מימר דבעי אית [3]בשבת. קרובה שמועה

דאמ׳ הא אזלא )כמאןוכר( עמרם רב

שונה: בסדר כי אם הירושלמי דברי סיכום יש בכתב־היד

כתב־הידירושלמי3

232

The Yemenite Ms. o) פרייס י' י' על־ידי מובא f M o’ed Katon, Leipzig, : (J. J. Price 27 .1920, p. תש״ל. ירושלים, מקור, הוצאת על־ידי מחדש נדפס

36 ׳עמ ב(, ספר א )שנה תר״ץ תרביץ, א״י״, לבני ״מעשים אפשטיין, י׳׳נ לו ומציין ׳עמ תשמ״ח, ירושלים, ראשון, כרך ב, השמיות ובלשונות התלמוד בספרות מחקרים )=

(.2 הע׳ 329.110 ׳עמ קטן, מועד וירושלים, ציון אהבת וראה:

לא הירושלמי, התלמוד ללימוד ״אשר 8מורג: ש׳ כותב בכתב־היד הירושלמי גליונות עללימוד״. של רצופה מסורת הנראה, ככל בו, הייתה

בכתב־היד הערות־שוליים שתי על קארה יחיאל ד״ר תלמידי ״העירני :שם 98 ובהערה141-X-893 T לפרקים נהגו תימן בני כי ללמוד יש מהן אשר קולומביה... אוניברסיטת של

האישות׳ את ׳צדין לתיבות הערת־שוליים באה הצילום של א36 ׳בעמ )א( :בירושלמי לעיין אלחולדה אנהא אלירושלמי פי וקאלו שרצים משמונה היא ]=פירוש[ ׳פ׳ :ע״ב( ו )מו״ק

הוא אבל יוסי ר׳ ׳אמ׳ למשפט הערת־שוליים בעמוד, בו )ב( :אלאצול׳ קאלצאחב וכדאלך הוא איזה בירושלמי ]=פירוש[ ׳פ׳ :ע״א( ז מתו׳)מו״ק על יעורר ולא מ״כ[ לו. ]צ׳׳ל לא

עצמו״/ בפני מזכירו מ״כ[ הספד. ]צ׳׳ל בספד המתים. בין מזכירו — עירור הירושלמי״. מן נוסחאות אחדות פעמים מובאות מו״ק ״במסכת 9קארה: י׳ גם ולפניוהממצאים. כל לאור אפשריות מסקנות על בסיכום, המאמר, בסוף וראה

.53 עמי תשמ״דו, ירושלים. הבבלי, התלמוד לשון תימן: במסורת ארמית 8 י׳, ולשון, עדה בסדרה: הארמית, בלשונם מחקרים — הבבלי התלמוד של התימניים כתבי־היד 9

.10 עמי תשמ״ד, ירושלים,

כ״ץ מנחם28

לרבנים ביהמ״ד כ״י Rab. 218, EMC 270 — סוכה בגליון ,11-9 מס׳ ))

ע״ד נ ה״ז, פ״ג מעשרות ירו׳(106) ע״ב( )ב ע״א ג סוכה .9ע״ד כב ה״ד, פ״ח סוטה ירו׳

זה. מכ״י כאן המצוטטים הגליונות שאר וכן אחר, על־ידי הנראה ככל — ]בגליון[

למעשר טובל שאין חשוב אמות ד׳ על אמות ד׳ בו שאין בית ירושלמי תוספות שלנערה אב בית פתח לענין ליה הוה ועוד בו ולישב בו ליכנס מותר הבית מן והנודר

מאורסה. ואינו המזוזה,... מן פטור אמות ארבע על אמות ארבע בו שאין בית דתני מעשרות: ירו׳

נותנין ואין בו, לישב מותר הבית מן והנודר לעיר, חיבור אותו עושין ואין למעשרות, טובלפתחו... לפני אמות ארבע לו

טובל שאין חשיב בירושלמי — אמות ד׳ בו שאין בית בית: ד״ה ע״א, ג בתוספות גם וכך נערה של אב בית פתח לענין למימר ליה והוה עוד בו ליכנס מותר הבית מן והנודר למעשר

המאורסה. בירושלמי ואילו בו״, ליכנס מותר הבית מן ״והנודר :הוא הלשון בתוספות כי להעיר כדאי

בו ליכנס ״מותר שלנו: ובכ״י בו׳׳, לישב ״מותר רומי(: כ״י כולל וסוטה: )מעשרותבו״. ולישב.114 עמ׳ מעשרות, וירושלים, ציון אהבת וראה:

ע״ב נב ה״ו, פ״א סוכה ירו׳ ע׳׳א יב סוכה .10(:109a )עמ׳ '0הזהב בשלטי

אבייא, בר יעקב ר׳ תאנא בירושלמי

ת מעשרים פחותה חבילה דאין בירושלמי מפרש זרדין: חבילי ד״ה ע״א, יב סוכה תוספוקנים. וחמשה

12!(. )קנים התוספות מתוך הירושלמי בהבאת שמדובר לוודאי קרוב א.

וברור שונה( בירושלמי הירושלמי)כלומר הבאת לשון זה — תאנא״: ״בירושלמי ב.מירושלמי. ציטוט אינה ״תאנא״ שמלת

התלמוד מכון זק״ש(, נ׳ )בעריכת זרעים, משנה ראה: כתב־היד, בגליונות פירוש — הזהב שלטי 10.5 ׳עמ הקודמת(, )בהע׳ קארה י׳ וכן: .78 עמ׳ מבוא תשל״ב, ירושלים, השלם, הישראלי

שה עשרים חבילה היא וכמה ע״א: סג ה״ד, פ״ג וערלה ע׳׳ב, מז ה״ה, פ׳׳י תרומות בירושלמי 11 וחמרין. זי

פ״י תרומות ,74 עמ׳ ה׳׳ו, פ״א סוכה וירושלים, ציון אהבת :וראה :׳׳קנים״ מובא לא הראשונים בשאר 12.226 ׳עמ ה״ד, פ׳׳ג וערלה ,77-76 ׳עמ ה״ה,

וחמשה מעשרים פחותה חבילה איןע״כ. קנים

רבה חייה ר׳ בשם ששת רב מעשרים פחותה חבילה אין

“וחמשה.

29הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

ע״א נא ה׳׳א, פ׳׳ה סוכה ירו׳ — (125) פ׳׳ה( )ריש ע״א נ סוכה .11(:1,הזהב שלטי )ליד בגליון

שלמי רו ומיד הקדש רוח עליו שרתה משם השואב׳ בית לשמחת אמתי בן יונה כשעלה ביע״ש. נתנבא

שלמי רו שואבה בית לשמחת ונכנס היה רגלים מעולי אמיתי בן יונה יונה: רבי אמר :בי והיה טעמא מה שמח לב על אלא שורה הקודש רוח שאין ללמדך הקדש, רוח עליו ושרת

אלוקים רוח עליו ותהי המנגן כנגןת פו ס הקודש רוח שואבים שמשם מפרש בירושלמי שאובה: תני חד ד״ה ע״ב, נ סוכה תו

דיונה עובדא ומייתי ה׳ רוח עליו ותהי המנגן כנגן ויהי דכתיב שמחה מתוך שורה שהשכינהשכינה. עליו שרתה השואבה בית ובשמחת רגלים מעולי שהיה אמיתי בן

ל151715 בשנת שנכתב זה תימני ״כ״י 14פוקס: צ״מ כותב אלו גליונות על כי הגמרא את מ עפ״י בגליונות ותוקן הוגה כה״י התלמוד. בתוך מחולקות המשניות עם כולה סוכה למסכת

אלא שלפנינו מזה שונה בנוסח הירושלמי מן כמה ישנם הגליונות בין הבבלי. של הדפוסיםהתוספות״. מן שנלקטו הירושלמי מן ציטוטים של פרפראזות אלא אינם שאלו

ראה שלפנינו? מזה קצת השונה התוספות של כ״י לפניו היה שמא או שם: 3 ובהערה חד. ד״ה ע׳׳ב נ )שם( חבילי, ד׳׳ה ע׳׳א יב )שם( בית, ד״ה ע״א ג סוכה תוספות

בסיכום. להלן מסקנותי וראה

כן כ״י 95 מינהטקסט( בגוף 16-15 בגליון, 14-12 )מס׳

(114b) ע״ב יט ברכות .12

וחזרו, המת את קברו מיתיבי 16]בגליון[היא ברייתא

שלמי גדול בכהן לה מייתי ובירוהצעתו, וכך בנזיר

רבים. לכבוד שיטמא מהודרכים שני שם היו תני

קרובה ואחת וטהורה רחוקה אחת

13

14

15

16

ע׳׳א נו ה״א, פ״ז נזיר ירו׳ע״ב( ו ה״א, פ״ג ברכות )=ירו׳

הרבים. לכבוד אדם* שיטמא מהו מתאימות דרכים שני היו תני

קרובה ואחת וטהורה רחוקה אחת

כהן. שיטמא מהו בברכות: *

נקרא למה אושעיא א״ר השואבה בית שמ׳ זו גדולה והאבן ויצא פי׳ ?מ/ב?רבה שם: הזהב בשלטי=ע״כ. הקדש רוח ממנה ששאובים השואבה בית שמה (.806 עט׳ אלבק, מהדורת ע, פר׳ רבה בראשית )

ת לשם עבודה והערות״, מבוא עם סוכה מסכת משניות של ביקורתית ״מהדורה דוקטור תואר קבלסג. ׳עמ א, כרך תשל״ט, ירושלים, העברית, האוניברסיטה לפילוסופיה,

בשנים לומר צריך דיוק וליתר אחדות, שנים במשך נכתב כתב־היד .10 בהע׳ הפניות ראה ,1615 צ״לשם. ראה ,1618-1608

זה. בכ׳׳י ירושלמי של הגליונות שאר וכן בנימין, יהוסופיה ר׳ על־ידי הנראה ככל

כ״ץ מנחם30

]או[ מדבריהם בטומאה כדין עד מדאורייתא אפי׳

כבוד גדול זעירא דא״ר מה מן למצוה דוחה ?א ?ו/י שה הרבים

אחת, ש?עה? תעשה בלא בטומ׳ אפילו אמרה הדא

דאורייתא.

באים רבים היו אם וטמאה,?וכו׳? ברחוקה

הולכין הרבים היו אם וטמאה, לאו ואם עמהן הולך ברחוקה

הרבים. כבוד מפני בקרובה הולך מדבריהן שהוא בטומאה כדון עד

תורה. מדבר שהוא בטומאה ואפילו כבוד גדול זעירא רבי דאמר מה מן

למצוה שדוחה הבריות** אחת, שעה תעשה בלא בטומאה ואפילו אמרה הדא

תורה. מדבר שהיה

הרבים. כבוד בברכות: **

בברכות. למקבילה ולא נזיר למסכת היא שההפניה לציין ראויה ר׳ ״הערות בין רבינוביץ רנ״נ על־ידי צוינו מינכן בכ״י אלו הוספות הוסופי בנימן״. י

ר׳ בעד נכתב מינכען כ״י הש״ס כי כתבתי 31 צד ברכות למס׳ ספרי ׳׳בהקדמת וז״ל: בגרסאות הגליונות את מלא ושהוא מקינון הר״ש של וקרובו תלמידו בנימן יהוספיה

ת במס׳ והנה ונוסחאות תוספותיו גם לכתוב הרבה וב״ק( כתובות במס׳ גם )ומעט ברכו מפני עולם זכר לו לעשות וכדי והערוך רש״י ופי׳ גי׳ העתיק וברובם הגליון על והערותיו

משמיט ואני זו למסכת הערותיו מעתיק אני מלאכתי ועיקר ראש הש״ס לאותו זכינו ידו שעל ׳׳גליונות״ 14 ומביא מדעתו״. בהם הוסיף ולא והערוך רש״י פי׳ או גי׳ שהעתיק המקומות

׳עמ שקלים, מסכת בסוף סופרים, )דקדוקי (.16 ,15,13 ,12 )מס׳ הנ״ל הוספות גם וביניהם[(.84 — ע״ב ]מב

סופר היה לא יהוסופיה ר׳ כי שלו, אינן (16,15 )מס׳ הטקסט בגוף שההוספות ברור אך17שמשון. ב״ר שלמה היה כתב־היד סופר !כתב־היד

שם שלפנינו)ומביא דק״ס את מזכיר ושם ,72 עמ׳ ברכות, וירושלים, ציון אהבת :ראה עמ׳ ה״ט, היגר מהדורת הי״ד, פ״ד בשמחות מקבילה וכן : 178 עמ׳ ח״ב, אשכול, את רק

עמ׳ ח״ב, תש״א, ניו־יורק בירושלמי, וחידושים פירושים גינצבורג, ל׳ וראה: (.119102- 100.

ע״ב י ]ה״א[, פ״ו ברכות ירו׳ (151b) ע״א מד ברכות .13פאריס. כ״י .20

:מינכן בכ״י:]משנה[

וחסרונן. רבות נפשות בורא או׳ טרפון ר׳18]בגליון[

אמ״ה בא״י היא הברכה תוכן

.86-84 עם׳ שקלים (,28 )ועמ׳ יב העי 34 עמי ברכות סופרים, דקדוקי ראה: מינכן בכ״י גליונות על 17.70 ׳עמ (,10 הע׳ )לעיל זרעים משנה זק״ש,

.16 הערה לעיל ראה 18

31הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

על וחסרונן רבות נפשות בורא נפש בהן להחיות שברא מה כל העולמים. חי ברוך חי כל

בה ?ומסי׳? ובירושלמי העולמי׳. חי בא״י

שלמי ירו בשר אכיל הוה כי זעירא ר׳‘

ברא אשר אומ׳ היה ביצה אות רבות נפש?ד? רו הו ט להחיות ו

חי כל נפש בהןהעולמי׳. חי בא״י

מה כל על ?בה? חסר ונראהכו׳. בהן להחיות שבר?א?

בשר אוכל כשהיה ר׳ ברא אשר או׳ היה ביצה או

להחיות רבות* נפשות חי כל נפש בהן

העולמים. חי בא״י

וטהורות נוסף: רומי בכ״י

שם. סופרים, דקדוקי ראה:.147-146 עמ׳ ברכות, וירושלים, ציון אהבת וראה:

בגוף הפרק(; שבראש במשנה לא אך ע׳׳א מה )בדף המשנה של בפיסקא פאריס בכ״י חי כל נפש בהם לחיות שברא מה כל על וחסרונן רבות נפשות בורא אומ׳ יהודה ר׳ :הטקסט

העולמים. חי אל מלך יי׳ אתה ברוך במקום דיבור עליה ארחיב ואי׳׳ה מעט, לא נכתב והתפתחותה פירושה נוסחה, זו, ברכה על

אחר.

(279a) ע״ב מד קמא בבא .1418]בגליון[

שלמי יודה דר׳ טעמ׳ מאי ירו אין שמ׳י ולא בבעלי?ו? והועדבעלים. לאלו

נזקין לעניין אושעי?א? ר׳ תני פוטר יודה ור׳ מחייב ר׳׳מ

מאי. לכ?ו?>פר< הכל אושעיא ר׳ בשם פדת ר׳

מודים חייב שהוא ]ב[כופר )לעניין(

בשם ?י?>וחנן< ר׳ דאמרי אית בנזקין שחלוקין כשם ינאי ר׳ דביבכופר. חלוקין כךז?ע?>רא< ר׳ קמוי בעא ירמיה ר׳

עובדא עבדין היךאושעיא כר׳ א׳׳ל

ע״ג ד ה״ח, פ״ד קמא בבא ירו׳

יודן דרבי טעמא מאי אין ישמרנו ולא בבעליו והועדקין. לעניין לאילו בעלים נז

נזקין לעניין הושעיה רבי תני פוטר יודן ורבי מחייב מאיר רבי

מה. לכופר הכל הושעיה רבי בשם פדת רבי

מודים חייב שהוא בכופר

בשם יוחנן רבי דאמרין ואית בנזקין שחלוקין כשם יינאי רבי בכופר. חלוקי׳ הן כך

זעירא רבי קומי בעי ירמיה רבי עובדא עבדין היך

הושעי׳ כר׳ ליה אמר

כ״ץ מנחם32

מחייב מאיר רבי נזקין לעניין מחיי׳ מאיר ר׳ נזקין לענייןפוטר יורן ורבי פוטר יוד׳ ור׳חייב. הכל דברי לכופר הא חייב. הכל דברי לכופר הא

!מובאה אף בראשונים מצאתי לא זה קטע על תש״ג, ירושלים, בבלי, בתלמוד התנאים של מדרשי־הלכה מלמד, ע״צ מציין הנ״ל לקטע אחרים)בעל ממקורות גם מינכן[ ]בכ״י הגליון בעל משלים ״ובכלל : 1 הערה 36 עמ׳ מבוא,

למשנה הירושלמי לשון את העתיק ע״ב מ״ד דף בב״ק :למשל אלו(. כגון על העיר לא ד״סקלים(״. בשנויים ע״ג, ד׳[ ]צ״ל ז׳ ד׳׳ו, )כנו׳ שם

״ב ע טז ברכות .15הטקסט[ ]בגוף

רב אמ׳ זבדא בר אדא רב והאמ׳ד0 מו ל ת שראל ארץ ב ראשון ביום י

שני ביום תפילין, נותן אינו באו אם תפילין. נותן שבעה כל חולצן חדשות פניםאליעזר. ר׳ דברי

הראשון ביו׳ או׳ יהוד׳ ר׳שני)חולץ( וביום 19נותן אינו ה

20וחולץ. נותן חדשות פנים באו ואם

או׳ רב בשם ירמיהו רב בנתינה אליעזר כר׳ הלכה

בחליצה. יהוד׳ וכר׳ עצמו על להחמיר רצה אם תנאלו. שומעין אין

מת. של כבוד מפני תזכור למען כתי׳ אבין ר׳ אמ׳ כל מצרים מארץ צאתך יום אתעוסק שאתה ימים חייך. ימי

ע״ד ה רה״א, פ״ג ברכות ירו׳

הראשון ביום אבל השני ביו׳ תפילין, נותן אינו באו ואם תפילין. נותן הו׳

שבעה כל חולצן הוא חדשות פני׳ אליעזר. ר׳ דברי

בראשונה אומר יהושע ר׳ תפילין נותן אינו ובשני*

תפילין נותן הו׳ השלישי ביום חולצן. אינו חדשו׳ פנים באו ואם]...[

רב בשם ירמי׳ רב זעירה ר׳ בנתינה אלעז׳ כר׳ הלכ׳ בחליצה. יהושע וכר׳ עצמו על להחמי׳ רצה אם תנילו. שומעין אין

]...[ מת. של כבודו מפני למה תזכור למען כתיב בון א״ר כל מצרים מארץ צאתך יום אתעוסק שאת ימים חייך. ימי

(:59 >עמ׳ רומי בכ״י — ובשני בראשונה * :12 עמ׳ ירושלמי בשרידי ובשני: בראשון

השני. וביום הרא׳ ביום

נותן[ השלישי ]ביום נותן ״אינו :וצ״ל הדומות ע׳׳י השמטה אולי — חדשות״ פנים באו ואם נותן ״אינו 19חדשות״. פנים באו ואם

בסמ״ג, גם נמצאת זו גירסה/טעות אך חולץ׳׳. ״אינו כבירושלמי שצ״ל להניח סביר — וחולץ״ ״נותן 20ע״ר. רמו אבלות, הלכות

33הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

תן אתה בחיים שאת ימים ולא בחיים בהן שאת׳ ימים ולא 21נובמתים. בהן עוסק .0במתים בהן עוסק

מצות בכל חייב )אבל בתורה האמורות

הואל התפילין מן חוץוכר.( פאר בהן ונאמר

אינו עיגול עד ׳׳מעיגול :אחרת( יד ובגליון)בכתיבת 22ובסופו, בראשו בעיגול מסומן הקטע.16 מס׳ להלן גם וראה הספר״. מן

לצורכו)קודם הדברים את סידר הגליון שבעל נראה אך כבירושלמי, לא - הדברים סדר את המצטטים הראשונים של כדרכם להלכה(, מקור — הדרשה כן ואחרי הלכה ענייני

הירושלמי. בין [,84 — ע״ב ]מב ׳עמ שקלים, בסוף סופרים, דקדוקי רבינוביץ, רנ״נ על־ידי מוזכר

ה ר׳ ׳׳הערות פי סו הו ״. י מן בכ״י גם וכ״ה בפנים כתוב הוא זה ׳׳)דבר מציין: ושם בני עליה וראה ,17=14 מס׳ — אחרת הוספה אלא פאריס בכ״י איננה זו הוספה אך פאריז(״.

להלן. שלנו דק״ס דברי את מביא ושם .66-64 עמ׳ ברכות, וירושלים, ציון אהבת וראה:

וקרובו תלמידו בינימן יהוסופיה מר׳ הערות איזה מובא מועד סדר סוף סופרים )״בדקדוקיוכר״(. מקינון הר״ש של.8 מס׳ לעיל ראה — א״י״ לבני ״מעשים אפשטיין, לו מציין וכן

פאריס. בכ״י — 17 מספר להלן ראה .16

ס יד כתב 671.4 פאריהטקסט( בגוף 20-17 )מס׳

ע״ג ו ]ה׳׳ה[, פ״ג ברכות ירו׳ ע״ב כב ברכות בבלי (.21=16) .17שה שלו ד: ב תבי־י חלק כ ט כ קס ט ה ק בכ״י — מ בכ״י ואילו פאריס. ובכ״י מינ

׳נ״א׳. בציון בגליון — פירנצה

מציין ושם ,29-28 ׳עמ ח״ב, בירושלמי, וחידושים פירושים גינצבורג, ל׳ ראה: — נותן״ ׳׳אתה 21 לונץ ה׳ מצא איכן ידעתי ״לא מעיר: ורל״ג זו גירסה י( ילקוט )בשם שמביא לונץ הוצאת לירושלמי

״אמנם :גינצבורג כתב ובהמשך שלפנינו. המקור שם צ׳׳ל הילקוט בשם שבמקום ונראה הזאת״. הגרסא גרס/פירש כן שלנו הגליון ובעל והראשונים״. יד וכתבי הספרים נגד נותן׳ ׳אתה לגרוס שא׳׳א הוא כן­כי

בכתב־יד וראה אחר. ע׳׳י נכתב הגליון ורק עצמו כתב־היד סופר של אולי הן ובסופו בראשו הסימניות 22 ברייתא)תורת של אחר נוסח שם מובא כתב־היד. בגוף הוספה יש שם וגם (205A) ע׳׳א כב קידושין זה

הדוגמה בגליון. שהיא הערה כל בלי ההוספה, ובסוף בראש סימניות יש שם וגם רש׳׳י(, על־פי כהנים, היה ש״בודאי שם מסיק הוא וגם ,37-36 עמי (,14 מספר בסוף )לעיל, שם מלמד, ע׳׳צ מביאה הנ״ל בראשו סימניות לו עשה כן ועל הטכסט, לתוך שהכניסו הוא והוא העתיק, שממנו הספר בגליון זה נוסח

.17 מס׳ בסוף בהמשך וראה ובסופו״.

1 תצלום ראה פ— 671.4 פאריס כ״י 2 תצלום ראה מ — 95 מינכן כ״י3 תצלום ראה ץ — פירנצה כ״י

יפסיק לא קרי בעל שהוא ונזכר בתפילה עומד היה רבנן תנו מועולה מפסיק היה לא קרי בעל שהוא ונזכר בתפלה עומד היה ת״ר פ

יקצר. אלא מועולה. מקצר אלא פ

ח בתלמוד מ ]ישראל[ אח בתלמוד פ ישראל אח בתלמוד נ״א ץ ישראל א

מפסיק, עצמו לבין בינו אבל ברבים דווקא מ עצמו לבין בינו אבל ברבים מתניתא פברם מאיר, וכר׳ מפסיק עצמו לבין בינו אבל ברבים מתניתא ץ

לו ושאין מפסיק. אינו עצמו לבין בינו אפי׳ או׳ יהוד׳ ר׳ מלו בשאין 2,מפסיק, אינו פלו כשאין מפסיק אינו עצמו לבין בינו אפי׳ יהודה ר׳ ץ

שמפסיק. מודה יהוד׳ ר׳ אפי׳ לטבול מים לו יש אבל לטבול מים מ מפסיק. שאין מודה יהודה ר׳ אף לטבול מים לו יש אבל לטבול מים פמפסיק. שאין מודה יהודה אף לטבול מים לו יש אבל לטבול מים ץ

מ 24ועולה. מקצר אלא ועולה פועולה. 2(י ) מקצר אלא ועולה ץ

]בבלי[ מגמגם אלא מקצר יהא לא קרי בעל שהוא ונזכר בתור׳ קור׳ היה מועולה. מגמגם אלא ועולה מקצר היה לא קרי בעל שהוא ונזכר בתורה קורא היה פ

שלמי רו אפי׳ יהודה כרבי ברם מאיר וכרבי מפסיק עצמו לבין בינו אבל ברבים מתניתא :בי מודי יודה רבי אף לטבול מים לו יש אבל לטבול מים לו בשאין מפסי׳, אינו עצמו לבין בינו

מפסי׳. שהואסופרים, דקדוקי רבינוביץ, רנ״נ על־ידי מוזכרת כן גם היא מינכן, בכ״י להוספה ביחס

בין ״בינו וצ״ל: הדומות ע׳׳י השמטה שלפנינו סביר אך ״מפסיק■׳, צ״ל אולי — מפסיק״ ״אינו 23 למו צ ו אפי׳ יהודה ר׳ ברם וכר״מ >מפסיק ע נ ן בי בי < ל מו פירנצה)ומינכן(, בכ׳׳י כך מפסיק״. אינו עצשלפנינו. בירושלמי זה וכעין

ר׳ ״אף עד רק כתוב היה במקורו ושמא מובן. לו אין — ועולה״ מקצר אלא ועולה מפסיק שאין ״מודה 24 מינכן, בכ״י הוא וכך ״שמפסיק״, להשלים צריך היה כמובן אך השלים, והסופר וכו׳" מודה יהודה

ובראשונים. לפנינו בירושלמינמחק. מה לקרוא קשה 25

כ׳׳ץ מנחם י•4

35הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

י ו י י ג w - c i «

mil

r

י*' ' 8'f■ •יi י

v8 i ־ W|י-3 ^

^ t i l l * ! ־ י נ t , - i s i i ? * 5.־4ד : ־5

! c . S 5 ; * | 1 S 3 SI B ^ S f J I s _ | S g ־| 4 s i l l j ' s f j ? - 5 5 " J j

5 3 - ? 5 d

- It ■s. aי־-

M i l m s§ 3 i 5 ן־ * ד s

H u m 3 3 3 f - g.*J J S». 8* צs *jf1 3 י5 3 3 -i ך ן

u j r a • t ע * 4 * * a a d & י

! ■ * ? ג I י f i #♦« r___M u j f i»

־ נ 111# trr44 ך.״ד *j u h * d •# * D Wf 2 . 3 S § | 3 2 | 2 J f i

I ^ H i i l s ^ 2 . 1 4 3 iM T ltii i ־

• - וי ג 'י י '4־ " •

r ?-¥

םצלו

ת 2:

תלמוד

בבלי

ברכות

כב

ע״ב,

כתב־יד

מינכן 95

, י י׳ • ע\>י.1 )״יץ \ttu ״

^ &יג א ^רפנ הדיגיהח ^כרי ^הדרכהו " י' אn\ י o y• *ם אכי מי ^ר ^ ^די -. ut׳kV!V<p ד

t-A* ד כי אי א ו י v א׳* ק<*3אד ק^י יעיז! אגט דיכיהתצז .יכהיגכתזז דאימ־ד^יג^. A ח

י י1 ^ ח מ ז ו נ י ^ ט ^ ט א כ ד ^ א ה׳ א ^ כ7יזמאדפס^י ^ ת ^י ט כו ^ ^ כ רכי ך ך פ < }!

I מדכהןךדחוטכדט׳1הירע מימיי••מ ׳י•3היזדעמיד*כר ישויבט א ו ז י מ ר מ 1י

^יל1'^ מציזיעי^ה א1* קרי הדניי ל א •ך ר»יה1יר'י^יי,ודאכךעז-הוטכרשהיאבדפ ׳יי.י .

4י um ה7 jr ל י ע <1אץליכ א; ר*־־ י י יךדזזכזדז־דידיז־נ^^^לפטא1׳ ׳זייד׳טאי

ד־־ייז יריז/עדי־ א־י־ר ימ־א י 'נדגהי־ט יי־^ כרq וו י׳י f f• ׳ •ש־י־^הגק ?יךm f"א-־ב־',׳יגדזד ׳־

ו - י י ג ^ א מ ה *7איי<לי׳י,1!7ז,־'א ו ד ר ]~ ר ע ^ אי א יעזי־י׳א־יויפי־״נן^יעדנאי־. ^

W<1w• <•: 'נואהבגיזיכיו .j. מבד׳ידיג^י׳זי,1**• א >ט - ג 1יד־ דכח אי זז יבא א

a■■ —'־,■ייוע: ־י'.-ב אי־באהוא־־יוח׳ג••': v־V••ד -■ ־ מנייצה־ז דעצ־

״ ■_____ < • ״ ,•נ: כ־עו ־גל ■יי עזיהתיז :< ־ .; • — ׳.יד■ .

-יזינא :•p- '־.! 0ח־זוךי^הג־ף^י־י־.י9 i _________

,^״כזגציז _' זי,י+.ז־* ו׳;י . ;־,s ד י ייי1ד א חי*^ י ^ א ה כ ו ר ,מ נ W־״ ;׳'־,;.׳ ־- J<־ ככר י

נדךצגי'־ץ:*_\יגיעבלהו־'־־ י■ אי־^דזדייא'0ד־י('> אי־באישי pjwju׳ ; .• ־' \״.>זהאהמ ,■JjV יה1׳ Wראעזזהכא .• ■ י!: ־.^עזהא יע-^י א'■

דומאדדא א ־1גג הגף כי ץפי־פךצ הא1ע נד^א ד״נורמזהיזזזדך י־אד!לזיאהוא3לג3וניז־ס ־־*’

י החעוז ^הנ»ךלהו2הדע 0יהגב^וא א1• ןביז3 •ס 4ל SO י*כיז*ד ז; וא* דכמיד■ 'א כ״שאץ א

׳צרו7לה;;ןדד Vd* 7JK זי4ע[נ ד יסו^ ;>-׳*,יV * ' % ג

ם ד :3 תצלו מו בלי תל ת ב ד ע״ב, כב ברכו תב־י ה, כ צ ה פירנ ת הספריי מי או I הל I 1 7

37הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

בכ״י גם וכ״ה בפנים כתוב הוא זה ״)דבר :פאריס בכ״י גם נמצאת שהיא מזכיר ואף ;שם.15 מס׳ לעיל ראה אחר, קטע על בטעות נכתבה זו הערה הצער, למרבה אך פאריז(״, מעל ובסוף ״תלמוד״ המלה מעל בעיגול)בתחילה מסומנים הירושלמי דברי מינכן בכ״י

בתלמודינו״. אינו עיגול עד ״מעיגול :אחרת יד בכתיבת ובגליון)בצד(, ״שמפסיק״( המלהשם. 22 ובהע׳ ,15 מס׳ לעיל גם וראה

ע״ג ח ]ה״ה[, פ״ד ברכות ירו׳ "אע ל ברכות .22=18חלק ט כ קס ט ה פאריס; בכ׳׳י מ

׳נ״א׳. בציון אחר, על־ידי בגליון, ההתחלה( )רק פירנצה בכ״יס: כ״י ארי פבו פונים שהכל תל

ד מו ל ת שראל ארץ ב ההיכל לוי בן יהושע א׳׳ר העמים. לכל יקרא תפלה בית ביתי כי י שכל תל לתלפיות בנוי אבין ר׳ אמ׳ 26ובבנינו. בחורבנו כדון עד בו. פונות הפנים שכל ליפני

שמע בקרית ירושלים. בונה בברכה ובתפלה. שמע ובקרי׳ בברכה עליו. מתפללות הפיות 27שלום(. סוכת פורס שמע )בקרית ירושלם בונה דוד אלהי בתפלה שלום סוכת פו]ר[סולוי( דשמואל )אבוהצה בכ״י דוד כמגדל קראה מאי ר׳אבינא ואיתימ׳ אבין ׳׳ר׳ למאמר בגליון, (,44 )עמ׳ פירנ

לו״: פונין שהכל תל לתלפיות בנוי צוארך העמים. לכל יקרא תפילה בית ביתי כי דכת׳? ?ישראל ארץ בתלמוד נ״א

מי: של רו בי ההיכל הוא לוי בן יהושע רבי אמר העמים. לכל יקרא תפילה בית ביתי כי דכתי׳ היא הדא בנוי אבון ר׳ אמ׳ ? מניין בחורבנו בביניינו, כדון עד לו. פונות הפנים שכל היכל לפנים לפני

ירוש׳. בונה בברכה ובתפילה. שמע בקרית בברכה עליו. מתפללין הפיות שכל תל לתלפיות ירוש׳. ועל ישר׳ עמו ועל עלינו שלום סוכת פורש שמע בקרית ירו׳ ובונה דוד אלהי בתפילה

וחידושים פירושים גינצבורג, ל׳ וראה: .113 עמי ברכות, וירושלים, ציון אהבת ראה:.398 ועמ׳ 381 עמ׳ ח״ד, בירושלמי,

)בגליון כמו הסדר רומי בכ״י (3)סוכת... פורס שמע בקריית (2)ירושלים בונה בברכה (1:. דוד... אלוקי בתפילה

השחר תפלת בפ׳ נמי גרסי׳ והכי ע״ב(: )סו המכריע ספר שבסוף לתענית בחידושיו רי״ד וק״ש בברכה עליו מתפללים הפיות שכל תל לו פונים שהכל תל לתלפיות בנוי בירו׳

ירושלים, ובונה ציון ומנחם שלום סוכת פורס בק״ש ירושלים, בונה בברכה ובתפלה,ה פל ת ירושלים. ובונה דוד אלהי ב

גם אך תפילה(. ק״ש, שלנו)ברכה, לירושלמי בניגוד פאריס, בכ״י כמו אצלו שהסדר מענייןליידן. לכ״י בניגוד כך, הסדר רומי בכ״י

ע״ד ט ]ה״ו[, פ״ה ברכות ירו׳ ע״ב לד ברכות .23= 19ף ט בגו קס ט לאותו אחרת, יד בכתיבת בגליון, — פירנצה בכ״י 28פאריס: בכ״י — ה

מאמר.

בחורבנו׳׳. ׳׳בבנינו, כבירושלמי צ׳׳ל — ובבנינו׳׳ ׳׳בחורבנו 26ברכה, בירושלמי כמו הדברים סדר היה לפניו שגם נראה המחיקה סמך על 27 ק׳׳ש(. תפילה, לפנינו) המקום את המציין להלן( ווייס)ראה א׳ לדברי אותי הפנה אשר שרמר עדיאל ידידי לי העיר זה מקום על 28

המאמר. לגוף נוספות הערות על וכך כך, על לו נתונה תודתי מהירושלמי. כהוספה הזה

כ״ץ מנחם38

ס כ״י ף פארי ט: בגו ס ק ט המילי? הני מנא שפתים׳ ניב ׳בורא קרא ׳דאמ 29יוחנן א״ר אמי בר חייא א״ר תפלתו. שנשמעת מבושר הוא תנובה אדם של שפתותיו 30עשווכו׳ כולן הנביאים כל יוחנן א״ר אבא בר וא״רצה, כ״י תפלתו. שנשמעה מבושר להאי תנובה שלאדם שפתותיו עשו בגליון: פירנ

מי: של ירותיו עשו אם לוי בן יהושע רבי אמר תו ה אדם של שפ ב שר יהא תנו שמעה מבו שנ

תו. ורפאתיו. ה׳ אמר ולקרוב לרחוק שלום שלום שפתים ניב בורא טעם מה תפיל במקרים כמו מהירושלמי, הוספה שלפנינו ציון שום אין פאריס שבכ״י אף־על־פי

עדי־נוסח, בשאר מתועד איננו הנ״ל הקטע מהירושלמי. בהוספה שמדובר ברור הרי אחרים, מהדורת ט, רבה)טז, בויקרא במקבילה ואף מסוימים. אי־דיוקים עם לירושלמי, זהה ולשונו

הערה להלן ראה ווייס א׳ כך על העיר וכבר לירושלמי. זהה אינו הלשון שסו( עמ׳ מרגליות, ברכות האתר על הירוש׳ מן ובהויתו בלשונו הלקוח ביאור בתוספת פה שקיימינן ״ברור : 29

סופרים. בדקדוקי המובא פאריס בכ״י להוספה רק מציין הוא אך ספ״ה״..136 עמ׳ ברכות, וירושלים, ציון אהבת וראה:

.13 מס׳ לעיל ראה .20

III 7 פירנצה כ״יבגליון( 23-21 )מס׳

.17=16 לעיל ראה .21 ישראל׳׳. ארץ בתלמוד ״נ״א :בציון העמוד בראש נמצא הגליון בקצהו העמוד בראש כתוב הנ״ל הסימן וכן 31״דך״, כתוב להיות, אמורה שההוספה במקום

עצמה. ההוספה ליד השמאלי,

.18 מס׳ לעיל ראה .22?ישראל?״. ארץ בתלמוד ״נ״א בציון: בצד, בגליון

.19 מס׳ לעיל ראה .23ציון. שום בלי בצד, בגליון

ס: 29 של הספרותית היצירה על ווייס, א׳ וראה: ז. אות שם, דק׳׳ס, וראה: לוי: בן יהושע א׳׳ר בדפו.203 עמ׳ תשכ׳׳ב, ניו־יורק, האמוראים,

׳׳עשו״, שצ״ל: ברור אך ששו, בכ׳׳י: 30מסכת בהקדמתו סופרים, דקדוקי ראה: כתבי־יד. כמה בעוד מופיע הגליונות ליד ׳׳דך׳׳ הציון 31 ל

ואיני ׳דך׳ שם גם ״ורשום :ומעיר לסנהדרין, ופירנצה קרלסרוהה בכ׳׳י התופעה על מעיר שם סנהדרין, לדף קמא בבא אסקוריאל בכ׳׳י זה ציון מצאתי וכן עיי׳׳ש. כאן״׳. ׳דוכתיה ר׳׳ת הוא ואולי לפרשו יודעמה.

39הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

קן כ״י טי 122 והטקסט( בגוף 24 )מס׳

״ב ע קטז חולין .24

כתב־היד[ ]בגוף הוא בעלמ׳ פירשא

יוחנן ר׳ משום 32יבא א״ר אין או׳ היו בראשונה נכרי בקיבת לא מעמידין

נביל׳. בקיבת לאובזה. בזה מעמידין לומ׳ חזרו

שמוע בן 33יהודה ומעשהוגו׳ להם שבקעו

שה זה שלמי. מע ירו

ע״ג מא ה״ז, פ״ב זרה עבודה ירו׳ 34ע״א( ס ה״א, פ״א ביצה )ירו׳

)?( ה״מעשים״ ספר

היא... גופה פירשה יוחנן רבי בשם אסי רבי אתא

>אין<* אומרים היו בראשונה הנבילה בקיבת מעמידין

הגוי. בקיבת ולא בקיבת בין מעמידין ׳לומ חזרו

... הגוי. בקיבת בין הנבילה שמוע בן יהודה רבי של בבנו מעשה

משלש יותר זאיבים להן שבקעו חכמים לפני מעשה ובא צאן מאות

וכו׳. קיבותיהם. והתירו

.275 עמי ירושלמי בשרידי וכך צ״ל, כך *

אלא מהירושלמי הבאה כאן אין ולדעתו (,8 מס׳ א״י״)לעיל לבני ״מעשים אפשטיין ראה:שה ״זה הלשון ולכן ה״מעשים״, מספר פירוש בתוך: לדבריו מפנה ושם הירושלמי״, מע

.30 הע׳ 61 עמ׳ טהרות, לסדר הגאונים אך הנ״ל, הקטע את מציין (51 עמ׳ תרצ״ז, ירושלים, ותלמודם, סבוראי לוין)רבנן ב״מ גם

עוד אם כי ׳והלכתא׳, רק לא ׳׳ואמנם :אפשטיין( דברי את להזכיר מירושלמי)בלי כהוספה בכ״י :ט׳ אות שם ד״ס בהגהות כמש״כ הזה במקום אחד בכ״י היתה מירושלמי הוספה גם לא מעמידץ אין אומרים היו בראשונה יוחנן ר׳ משום יבא ]א״ר הוא בעלמא פירשא ב׳ ר׳

שמוע בן יהודה ומעשה ובזה בזה מעמידין לומר חזרו נבילה בקיבת ולא נכרי בקיבת ז״. הל׳ פ״ב ע״ז ירושלמי[ מעשה זה וגו׳ להם שבקעו

ט. אות ע״ב, קטז לחולין בדק״ס נמצא באמת וזה

שרידי כמו ״יסא״, צ״ל: 32 שלמי) )לעיל, שם אפשטיין, גם מתקן וכך (,272 ,157 עמ־ ירושלמי, בירו(.8 במספר

שם. אפשטיין, ראה: ״ביהודה״, צ״ל: 33ת ״סוגיות מוסקוביץ, ל׳ ידידי לאחרונה דן הנ״ל הירושלמי על 34 חלפו תשנ״א, ס, תרביץ בירושלמי״, מו

ואילך. 41 ׳עמ

כ״ץ מנחם40

אליו אותי )הפנה 86 עמ׳ תש״א, ירושלים, הגאונים, בספרות מחקרים אפטוביצר, א׳ ואף כאן שיש וטוען המעשים, מספר בהבאה שמדובר אפשטיין לטענת מתנגד מוסקוביץ( לייב

ירושלמי׳ מעשה ׳זה הלשון להוציא והזכות הרשות לנו יתן מי ׳׳ועוד :מהירושלמי הוספה בן יהודה של בבניו ׳מעשה בירושלמי נמצא שהוא המעשה כלומר הטבעי מפירושושמוע׳״.

סיכום

הנמצאות הוספות בין להבדיל שצריך לזכור יש אך כתבי־יד. משישה ירושלמי קטעי לפנינו יד בכתיבת כתוב הגליון אם במיוחד בגליונות, הנמצאות אלו לבין כתב־היד גוף בתוך

אחרת.כתבי־היד: לפי מצב תמונת

ד .1 תבי־י ם כ מניי תי לעיל ד״ה להלן אחר?)וראה ע״י בגליון, )שלושה( — סוכה — 270 אנלאו כ״י א.

הבאנו(. הטקסט. בגוף ואחד בגליון שבעה — קטן מועד — קולומביה כ״י ב.

35כתב־היד. מסופר הנראה ככל הן הגליונותד .2 תבי־י עלי כ בה ב ת כתי טי אנ ביז ת־ קי טל אי ת־ כנזי ש א

חמישה: סה״כ — קמא( ובבא )ברכות 95 מינכן כ״י א.:ישראל״ ארץ ״בתלמוד בציון כתב־היד, בגוף שניים

״ירושלמי״. בציון 36אחרת, ביד בגליון, שלושהכתב־היד. בגוף ארבעה, — פאריס כ״י ב.אחר. ע״י בגליון, שלושה, — פירנצה כ״י ג.כתב־היד. בגוף אחד, — )חולין( 122 וטיקן כ״י ד.

אם ל ה ע ה ב פ ס הו אה ה ? את ר מי ל ש רו הי

או כ״י ה — 270 אנל סוכ(.11-9 )מס׳ שלושה בגליון,

אלא ״אינם אלו גליונות הנראה שככל (14 הע׳ ליד לעיל )ראה פוקס של הערתו נכונהת״. מן שנלקטו הירושלמי מן ציטוטים של פרפראזות ספו תו אחד מגליון מסתבר הדבר ה

יותר )הקרובים קלים נוסח שינויי בגלל אך (.9 ״תוספות״)מס׳ בראשו המציין לפחות, באה לגליון שהיזמה ייתכן יצאנו. לא ספק מידי הזה במקום אפילו שלנו(, הירושלמי לנוסח צ״ע. ועדיין עצמו. מהירושלמי הוא הציטוט אך התוספות, מן באמת

מראה אלו גליונות כתיבת עצם הרי התוספות, מתוך פרפראזות אלא אלו שאין נקבל אם גם שמדובר מכיוון ארץ־ישראל. של לתלמודה מודע( היה לפחות )או הכיר הגלימות שבעל כ״י)תימני?( ולא בוונציה, שנדפס הירושלמי היה שבידיו ייתכן הי״ז, המאה מראשית בכ״י

הירושלמי. של

לפילוסופיה, דוקטור התואר קבלת לשם עבודה מגילה״. בבלי של הנוסח ״מסורות סגל, א׳ 35.1 הע׳ 1 עט׳ תשמ״ב, ירושלים, העברית, האוניברסיטה

בנימין. יהוסופיה ר׳ על־ידי הנראה ככל 36

41הבבלי התלמוד של בכתבי־היד הירושלמי

ואף־על־פי פוקס. מ׳ כבר בהן שדן סוכה ממסכת דוגמאות שלוש רק הבאנו לעיל זאת בכל הנדפסות, התוספות מן הגליונות בעל אותן ששאב הבאות שאלו ודאי שכמעט

נוסף)אולי ממקור נובע ההבאה נוסח אם לספק מקום משאיר הבאה נוסח של מדוקדק עיון נראה מהירושלמי. כאלו רבות מובאות עוד יש הנ׳׳ל בכתב־היד אך הירושלמי(. של כתב־יד

הפירוש של כהרחבה או כחלק הללו הגליונות את לראות צריך הנ״ל שבכתב־היד ליכאן. לנידון כל־כך עניין אינן בו הירושלמי הבאות ולכן ׳׳המזרחי״,

הישראלי התלמוד מכון הוצאת זרעים, משנה של במבוא מופיע כתב־היד של קצר תיאור.78 ׳עמ א, כרך תשל״ב, ירושלים, השלם,

בפירושו הבאותיו את לחקור חשוב לענייננו בחינות. מכמה מעניין הנ״ל כתב־היד הבאות אלו אם ולבדוק מהבבלי, ובעיקר המקורות, משאר והן מהירושלמי הן ״המזרחי׳׳,

יש הרי נכונה, השנייה האפשרות ואם תימן. נוסח ממסורת הבאות שאלו או הנדפס מתלמוד נושא תימני. כתב־יד מהן לנו שאין הבבלי בתלמוד שונות ממסכתות רב חומר בכתב־היד

אחר. במקום אי״ה, הדיבור, את ארחיב כך ועל נפרד, דיון דורש זה וחשוב רחב

ה כ״י בי מ לו עד — קו קטן מו7)בגליון שבעה (.8) כתב־היד בגוף ואחד (,1- שנדפס אחרי כלומר ,1546 משנת הוא הכ״י כי אף 37הסופר, יד בכתיבת גליונות גם אך

חלקם הרי להלן(, ראה בוונציה, הירושלמי שנדפס אחרי תוספות)וגם עם הבבלי התלמוד (4-1 )מס׳ בר״ח חלקם (,6 ,3 ,1 )מס׳ בתוספות מובאים מהגליונות חלק בתוספות. אינם

1 מס׳ וגם שמצאתי, מהראשונים אחד באף בצורתו איננו 8 מס׳ אך (.7,5 גיאת)מס׳ וברי״ץ 270 אנלאו כ״י על לעיל מש״כ ראה מר״ח. או מתוספות ציטוט שהוא מניסוחו נראה אין

עצמו בירושלמי שימוש כאן שיש לומר, נוטה שהסבירות לי נראה הזה בכ״י סוכה. למסכת הגיעו שלא ראשונים מדברי ציטוטים שאלו זאת בכל ייתכן אך (,8ו־ 1 מס׳ סמך על )בעיקר של כתב־יד לפניו היה אם להחליט אין בירושלמי, שימוש שלפנינו נקבל אם גם אלינו.

ס, הירושלמי או הירושלמי פ ד הגליונות. בעל של עיבודים אלא אינם והשינויים הנ

כן כ״י ת — 95 מינ א ברכו בב קמא ו כתב־ בגוף ירושלמי ב. בגליונות: ירושלמי א. סוגים: לשני לחלק יש מינכן בכ״י ממצאים

היד.ן א. ליו (.14-12) שלושה — בג

הוא: ההבאה לשון (12 )מס׳ אחת בדוגמה עצמו. מהירושלמי הבאות כאן שיש לי נראה הראשונים בדברי נמצא לא 14 ומס׳ הצעתו״, וכך בנזיר, גדול בכהן לה מייתי ״ובירושלמי

שחיפשתי. מובא הירושלמי דברים. שני נראה (16 ,15) כתב־היד בגוף לירושלמי רק נתייחס אם ב.

פירנצה שבכ״י לירושלמי לגמרי כמעט זהה מהם ואחד ישראל״, ארץ ״בתלמוד בלשון לי נראה לכן ישראל״. ארץ ״בתלמוד זהה: בלשון מובא הירושלמי בהם גם אשר ופאריס,

סופר לפני וגם פאריס כ׳׳י פירנצה, כ״י סופר לפני שגם כלומר משותף, מקורם אלו שקטעים לכתבי־היד )גליונות( קטעים נכנסו שממנו משותף מקור היה אבותיהם( )או מינכן כ״י

ארץ ״בתלמוד בלשון המובאים ירושלמי קטעי ארבעת( )שהם שלושת כלומר, האלה.להלן. וראה לזהותו. בינתיים באפשרותנו אין אך אחד, מקורם ישראל״

.1 העי 1 עמ׳ שם, סגל, ראה: 37

כ״ץ מנחם42

צה, כ״י רנ ף פאריס פי כן כ״י וגו מינ הבאה בלשון שלוש הוספות, בארבע סה״כ מדובר (23=19 ,22=18 ,21=17=16 ,15 )מס׳

- 21=17=16 מס׳ - מהן אחת ציון. כל בלי (23=19) ואחת ישראל״, ארץ ״בתלמוד__ופאריס( כתבי״יד)פירנצה בשני משותפות נוספות שתיים היד._כתבי בשלושת נמצאת

ואפשר משותף, מקור אלו שלכל לי נראה הללו הממצאים כל לאור .23=19 ,22=18 מס׳ הטקסט. בתוך כבר כתבי־היד ובשאר בגליון. עדיין פירנצה בכ״י :השלבים את יפה לראות

פאריס וכ״י חלקיות, הן ההוספות פירנצה בכ״י כי לאחר, מאחד העתקה כאן שאין ברור אך.17=16 מס׳ למשל ראה מינכן. מכ״י שונה נוסחו

הללו כתבי־היד בשלושת אלו יחידים גליונות בין קשר מציאת שאגב להעיר, עוד כדאי מכתבי־היד אחד כל העיקרית במסירה הנראה שככל ואף שלושתם. בין קשר שיש גילינו לכתבי־היד נכנסו נוספות והגהות שגליונות ייתכן תלויה, בלתי עצמאית מסורת משקף ברכות מסכת של מסורת־נוסח בבדיקת לכך לב לשים כדאי הנ״ל. משותף ממקור הללו

אחרים. במקומות גם ואולי הללו בכתבי־היד

צה כ״י ת - פירנ ברכו מוקדם שלב על מצביעים הם — מרובה חשיבות להן יש הזה היד בכתב הממצאים

הטקסט. גוף בתוך הללו ההוספות של קביעתן בתהליך בכ״י ושלשתן אחרת( יד בגליון)בכתיבת עדיין ההוספות שלוש כל הזה, היד בכתב

מס׳ אחת מינכן בכ״י וגם הטקסט, בגוף נמצאות פאריס 38הטקסט. בגוף (16 מהן)=נוסח צויינו מהן שתיים פירנצה בכ״י גם אך והשלישית (,22 ,21 מס׳ אחר ׳נ״א׳)

ציון. שום בלי (23 )מס׳

ס כ״י פארי כל את הכניס כתב־היד שסופר נותנת והדעת גליונות, מעט יש זה שבכ״י להעיר עוד כדאי

ההוספות כל לכן הטקסט. גוף לתוך העתיק שממנו בכתב־היד היו( שהיו)אם הגליונות ישראל״ ארץ ״בתלמוד בציון שתיים — כתביהיד בגוף נמצאות זה בכ״י מהירושלמי

ציון. שום בלי ושתים

קן כ״י טי לין - 122 ו (24 )מס׳ - חו אחד נכון, יותר המעשים״)או מ״ספר מובאה שלפנינו אפשטיין מהרי״ן עם שהצדק ייתכן

ועצ״ע. להכריע קשה אך עצמו, מהירושלמי ולא מעיבודיו( גם כך וכו׳( תוספות )בחידושים, בדבריהם הירושלמי דברי על העירו שראשונים כשם לפעמים הראשונים ואף בגליונותיהן. אלו ירושלמי קטעי כתבו אלו חכמים—סופרים כעין תשבו ד״ה ע׳׳א כז סוכה תוספות למשל, ראה, לא. ותו הירושלמי דברי את רק מביאים ׳תוס _ 11 ומס׳ זרדין, חבילי ד״ה ע״א יב סוכה תוס׳ — 10 מס׳ לעיל עוד וראה תדורו,

כדאי ועוד. שוטה, חסיד דמי היכי ד״ה ע׳׳ב כא סוטה תוס׳ שואבה, תני חד ד״ה ע״ב נ סוכה 39אחרים מספרים הבאות פירושים, — כתבי־היד בגליונות שקועה תורה שהרבה לציין

ראוי. שימוש בו נעשה טרם נוספים, טכניים וקשיים החומר של פיזורו מפאת אך וכיו״ב

ת שתי 38 מינכן. בכ״י מצויות אינן האחרות ההוספושל 39 =גוריוך׳ בן יוסף ״ספר בשם הבאה ישנה הירושלמי של רומי בכ״י למ ר׳׳ש :כך על ראה יוסיפון(. )

43הבבלי התלמוד של בכתבי־היד ירושלמי

ראה, אחרים. למקורות ביחס גם קיימת היא לירושלמי, מיוחדת איננה כמובן התופעה ההלכה מדרשי את תיקנו או הוסיפו שהסופרים מקומות כמה שמציין מלמד ע״צ למשל, והמדפיסים הסופרים ׳׳הוספות בפרק שם ראה )ואגדה(, ההלכה מדרשי על־פי בבבלי

מקומות כמה מביא שם ,1 בהערה במיוחד שם וראה (,37-36 ׳עמ והשמטותיהם״)שם,40מינכן. מכ״י

טורח ״מאי :גאון האי רב דברי הטקסט( מובאים)בגוף מו״ק למסכת קולומביה בכ״י וכןמר אירוסין. סעודת טורח א תינו ו לארוס הארוסה אבי שעושה סעודה היא ז״ל האיי רבו

סבלונות השולח כדתנן חתן סעודת נמי ומיקריא חמיו בבית אירוסין סעודת לאכול כדתנןעמ׳ שם פרייס, אצל מובא ,37A עמ׳ בכ״י ע״ב, ח )מו״ק חתן״. סעודת שם ואכל חמיו לבית

עיי׳׳ש!(. גאון, האי רב של שמו הושמט שם אך ,16 השביעי העולמי הקונגרס דברי האגדה, סיפורי של הטקסט )מסורת פרנקל י׳ גם וראה

לבבלי המעיר (55 עמ׳ תשמ״א, ירושלים, ומדרש, הלכה בתלמוד, מחקרים היהדות, למדעי ״מליקלותיך הארמי־גלילי הקטע נכנס הבבלי התלמוד של יד כתבי ״בשני ע״ב: סב כתובות

הגיע אף ולבסוף הבבלית המסורת לתוך רבה ויקרא —רבה בראשית מתוך נזיל״ ותאשלנו״. הבבלי התלמוד לדפוסי

לייב לכאן אותי )הפנה 28 בהע׳ ע״א יז לדף לכתובות השלם בדק״ס עוד וראהמוסקוביץ(.

עמ׳ ליברמן מהדורת ה״ה, פ״ט בתרא בבא בתוספתא למשל ראה בבלי. בתלמוד רק ולא הזכר״. שמחת את הנקבה צרת בטלה מנה ר׳ אמ׳ ״ירוש׳. וינה: בכתב־יד .16 שורה 160

לכאן אותי שם)הפנה כפשוטה תוספתא ראה ע״ד. טז ה״ב. פ״ט בתרא בבא ירושלמי והואשרמר(. עדיאל

אך, הבבלי. התלמוד של כתבי־היד בתוך הירושלמי מהתלמוד בהוספות רק עסקנו כאן הללו. כתבי־יד בתוך מקורות משאר הוספות יש — כללית יותר הרבה היא התופעה כאמור, על־פי והגהות הוספות מעט לא יש חז׳׳ל מספרות יצירות שאר של ודפוסים כתבי־יד ובתוך

הבבלי. על־פי ובעיקר המקבילות, האלו תופעות הללו. היצירות של נוסחן לחקר מעטות לא השלכות גם יש זו לתופעה

כראוי. נחקרו לא עדיין

ת חו ת פ מ

ת .1 או ת סדר לפי הב תו כ ס מ מי: ה של רו ביבמאמר( ההבאות מספרי את מציינים )המספרים

שוטה, תוספתא ליברמן, שלמי׳/ ״על ובמחברתו : 5 הע׳ 738 ׳עמ סוטה, כפ עמ׳ תרפ״ט, ירושלים, הירו פירוש ראה יוסיפון. בספר מקורו אשר לירושלמי נכנס אשר נוסף מקום על להעיר וכדאי .129 הע׳ 83

א ויזנברג, י׳ אפרים מביאו ד. משנה א פרק מידות, למסכת הרא״ש מבו או) מבו לפירוש שרגא( נהור ב באהבת וכן שם, הפניותיו ראה .344 הערה 56 עמ׳ תשי״ח, לונדון, התורה, על הרמב׳׳ם בן אברהם ר׳

פרק תשמ״א, ירושלים, פלוסר, ד׳ מהדורת יוסיפון, ובספר .43 עמ׳ ה״ה, פ״ו שקלים, וירושלים, ציון במסכת סיריליו שלמה רבי של הירושלמי "לנוסח עסיס, מ׳ וראה .67 שורה ,106 עמ׳ א, כרך כד,

ירושלים, בניהו, מ׳ בעריכת רמב׳׳ם, — תלמוד חקרי נסים, י׳ להרב זכרון ספר בתוך: שקלים׳׳,ואכמ׳׳ל. א. 184 הע׳ קלז עמ׳ תשמ״ה,

ת מציין שם בהערה 40 חו .418A ׳עמ פקסימילית במהדורה ראה ע״ב. מא דף וצ״ל ע״ב, סא דף למנ

41(7 שהם 12 )סה״כ 23=19 ,22=18 ,21=17=16 ,15 ,20=13 (,12) ,6 — ברכות 9 — )סוטה( מעשרות 7 — ביכורים

11 ,10 — סוכה (24 — ה״מעשים׳׳[ ]ספר זרה( )=עבודה )ביצה 41 (6 )סה״כ 8 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 — )משקין( קטן מועד 9 — )מעשרות( סוטה

12 — נזיר14 — קמא בבא

ת .2 שונו ד הבאה ל הי בי־ ת כ ב כ״י בשאר ישראל״, ארץ ״בתלמוד בלשון הבאות מובאות מינכן כ״י ובגוף פאריס כ״י בגוף

שונות. הן ההבאה לשונות אך ״ירושלמי״, מכונה הוא מינכן( כ״י בגליונות )כולל

ד בגוף הי תב־ כ 18-15 — ישראל ארץ בתלמוד

8 — בירושלמי שאלו (24 — ירושלמי מעשה )זה

20 ,19 — ציון( כל )בלי

ליון בג 14 ,13 ,9 ,6 ,2 ,1 — ירושלמי

7 — ירושלמי פ׳ 5 — פ׳ ירושלמי

11 — בירושלמי 4 — בירושלמי פ׳

10 — נא תא בירושלמי 3 — בירושלמי( )=ואמרו אלירושלמי פי וקאלו )בערבית(

12 — הצעתו וכך בנזיר גדול בכהן לה מייתי ובירושלמי 22 ,21 — ישראל ארץ בתלמוד נ״א

23 — ציון( כל )בלי

כ׳׳ץ מנחם 44

של: ראה. אחרות. בעדויות גם בולטת זו מסכת של תפוצתה אך מקרה, שלפנינו ייתכן 41 זוסמן, י׳ למ שקלים׳׳. מסכת של נוסחאותיה לבירור — הירושלמי התלמוד של ומסורת־נוסח ״מסורת־לימוד

של שונים טפסים שמונה מציין ושם ,126 הע׳ 40 עמי תשמ׳׳ג, ירושלים, התלמודית, בספרות מחקריםמשקין. מסכת של ושישה ברכות מסכת