1

מעמדו של הקיטש באמנות הישראלית העכשווית: הופעתו בעבודתם של רועי רוזן, זויה צרקסקי, וניר הוד

מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת

עליזה הירשאוגה

הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריו בנגב

ינואר טבת 2014תשע"ד

באר שבע

2

תוכן העניינים

ע' 2 - --- -- --- -- -- - --- -- --- -- -- ------ -- --- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- -- רשימת תמונות

6 - --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- ----- --- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- -- תקציר

8 ---- --- -- - --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- מבוא

המגמות מעמדו של הקיטש באמנות העכשווית, לאור השתנותן של א. :הקדמה 11 קולניאלי - טליזם המאוחר הפוסטהמערבי בעידן הקפי התרבותיות בעולם

31 -- - --- -- -- הטמעתו של הקיטש באמנות הישראלית העכשוויתב.

המהות הקיטשית הגלומה בפורנוגראפיה, וביטוייה החתרנייםשון: פרק רא 41 -- -- -- --- --- -- --- -- -- ---- --- - --- --- -- - ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד

זיוף והתחפשות, ההופעה האחרת ושובו של המודחק פרק שני: 72 -- -- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- ---- --- - - ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד

של ביצירתם ,אמצעות הז'אנר הקיטשיהעל הציוני ודחייתו ב-סיפור פרק שלישי: 109 - ---- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -רוזן, צ'רקסקי והוד

137 --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- --- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- סיכום

142 - -- --- -- --- - --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -- ביבליוגרפיה

152 - -- --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- - --- --- -- - --- --- -- --- -- -- --- --- -- --- -תקציר באנגלית

3

הקדמה I . ,128, אקריליק על עץ לבוד, 1986,הרם אורות עם ג'ני הולצרג'ניפר בר לב x 128 ,ס"מ

אוסף של האמנית II208, שמן על בד, 1990 – 1989,חלום חורף איר פיצ'חדזה,.מ x 104 ס"מ, מהאוסף של

דורון סבג III,170, שמן, 1981, דיוקן עצמי . יעקב מישורי x 210 ס"מ, מהאוסף של אולי אלתר IV ,ס"מ 110, אקריליק על עץ לבוד ופרספקס, קוטר 1988, כושיפרל פורט ו . דיתי אלמוג

אוסף פרטי, תל אביב V 185הדפסת צבע, , 1999, , ללא כותרת. עדי נס x 235 אוסף פרטיס"מ , VI ,פרסקו, כנסיית סנטה מריה דלה1498 – 1495 ,הסעודה האחרונה. לאונרדו דה וינצ'י ,

גרציה, מילאנו VII ,600קר, נייר, שיער, חרוזי פלסטיק, -,קל2001, הנער מדרום תל אביב. אוהד מרומי x

150 x 150 שראל, ירושלים, מוזיאון יס"מ VIII ,חרוזי זכוכית שזורים על רשת פלסטיק, ,2008, שדה פרחים –ללא כותרת . ארז ישראלי

360 x 260 ס"מ, מוזיאון ישראל, ירושלים פרק ראשון

(מתחת לרישומים בספר מופיע התאריך הבדוי 2001, טפוליו מוכתםורפרועי רוזן, .1 ), דיו על נייר 1928 – 1927

1934, האונסרנה מגריט, .2התאריך הבדוי (מתחת לרישומים בספר מופיע 2001, טפוליו מוכתםורפרועי רוזן, .3

), דיו על נייר1928 – 1927(מתחת לרישומים בספר מופיע התאריך הבדוי 2001, טפוליו מוכתםורפרוזן, רועי .4

), דיו על נייר1928 – 1927 1911כריכת המהדורה הראשונה של פאנטומאס, .5 – 1927(מתחת לרישומים בספר מופיע התאריך הבדוי 2001, פרנקומאסרועי רוזן, .6

, דיו על נייר)1928 , דיו על נייר1982(פרט מסדרה), אי הקופיםמייק קלי, .7 "מס x 24.1 15.8צילום בגווני ספיה, ,1990 ,תיאור נוסטלגי של ילדות תמהמייק קלי, .8 צילום מתוך וידיאו Secession,( ,1998, (ניתוק יחסיםמייק קלי, פול מקארתי, .9

x 137 x 126 420 ,1994 ים אדומים,ללא כותרת (רכבת), שעווה וחרוזקיקי סמית, .10 ס"מ

ס"מ 14x 13 x 10, , יציקת ברונזה2006 ,ללא כותרת (גוש חרא)זויה צ'רקסקי, .11 , פיברגלס1997 ,החזרה למצמררקלי ואוארסלר, .12 ,ס"מ 120x200, אקריליק על בד, דיפטיכון, 2005, פרט, Japonaiserieזויה צ'רקסקי, .13

אוסף דורון סבג , אוסף רחל ס"מ x 290 120אקריליק על בד, ,2006 ,החרא של האמןזויה צ'רקסקי, .14

רודין, פלורידה x 120 100חלקים של 6אקריליק על בד, ,2005(פרט), הם לא ציפו לוזויה צ'רקסקי, . 15

, אוסףס"מ x 257 120אקריליק על בד, ,2006,)(פרטומיה חדשה אנטזויה צ'רקסקי, . 16 פרטי

, לובר, פריסס"מ x 208 265.5, שמן, 1863 – 1862הסעודה על הדשא, אדוארד מאנה, . 17 , יציקת אלומיניום צבועה2005, זונהזויה צ'רקסקי, . 18 , פיברגלסInochi( , 2009ילד רובוט ( מורקאמי טאקשי,. 19 – 1927( מתחת לרישומים בספר מופיע התאריך הבדוי 2001, טפוליוורפרועי רוזן, . 20

), דיו על נייר1928 (מתחת לרישומים בספר מופיע התאריך 2001(פרט), פורטפוליו מוכתםרועי רוזן, . 21

) דיו על נייר1928 – 1927הבדוי x 120 346אקריליק ושמן על בד, ,2005, מתקפת אשת חמישים הרגלזויה צ'רקסקי, .22

ס"מ, אוסף דורון סבג , מהאוסף של הילה ורן רהב, ישראלס"מ 35x35שמן על בד, ,Nino ,2003 ניר הוד,. 23 , גודל טבעישיש, ,1647 – 1652 ,האקסטזה של תרזה הקדושה ברניני, ובאני לורנצו. ג'24

4

כנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה, רומא ס"מ, x35 35, גירי שמן על נייר, 2001, מתוך סדרה, יומנו של דוהרין (נשיקה)ניר הוד, . 25

, ניו יורק )Scott Shisholmמהאוסף של סקוט שיזהולם (

. צילום פורנוגראפי26 , אוסף של האמןס"מ x160 120הדפס צילומי, , 1996, ניר עם דםניר הוד, . 27 ס"מ x 44.4 30.3שמן וקולאז' על קרטון, ,1929,משחק עגוםסלבדור דאלי, .28 , אוסף של האמןסמ' 120x 160הדפס צילומי, , 1996,ניר עם מספרייםניר הוד, . 29 ס"מ, אוסף פרטי x 61 45שמן על בד, , 1940, דיוקן עצמי עם שיער גזוזדה קאלו, פרי. 30 , מהאוסף של רפאל ס"מ x 170 220 שמן על בד ואבני חן, ,miracles ,2000 ,נס ניר הוד,. 31

), מיאמיRfael Kravacקראואק ( ליטוגרפיה, 2006 ,אלוין פיית הפלאהווארד דויד ג'ונסון, . 32 ס"מ 85x80ליטוגרפיה, ,2008 , 4 -בוו -א -פייקמל ראמוס, . 33 , גלריית מייזל ס"מ x 200 x 85 90פיברגלס צבוע, , 2006, הבנה-א-הב מל ראמוס, . 34

, ניו יורקולואיס ק

שני פרק , אוסף האמן1996, ללא כותרת), Garance Nuridsanyגארנאס נורידסאני (. 35 , דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 36 1844, שטרואלפיטר (יהושע הפרוע)הנריך הופמן, . 37 1993, שטרואלהיטלררוברט ופיליפ ספנס, . 38 , דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 39 1993 מתוך שטרואלהיטלר,,דולי נשרפת רוברט ופיליפ ספנס,. 40 1844מתוך שטרואלפיטר, פאולינה הנשרפתהנריך הופמן, . 41 , דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 42 , תצריב1798, תרדמת התבונה יוצרת מפלצותפרנסיסקו גויה, . 43 , דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 44 , צילום1927, היטלר עושה ג'סטות בחזרה להקלטת נאומו. 45 ,דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 46 ,דיו על נייר1995 ,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 47 , דיו על נייר1995,חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 48 נשר הרייך. 49 x 72.5 90, , שמן1889כמרטיר (בדימוי ישו בגת שמנים), דיוקן עצמיפול גוגין, . 50

ס"מ, גלריית נורטון בבה"ס לאמנות בפלורידה אוסף פרטי ס"מ, x 32 34 , שמן,1615, דיוקן עצמי כמרטיריתארטימיסיה ג'נטילסקי, . 51 , שמן וגואש על נייר1992,מרטירית אוגניהרועי רוזן, . 52 לום של רוזןתצ. 53 , שמן וגואש על נייר1991/2,מרטירית לוסירועי רוזן, . 54 אסיזי, פרסקו, כנסיית סן פרנצ'סקו, 1290 – 1303, טבילת ישו בירדןג'וטו, . 55 , שמן על עץ, גלריית אופיצי, 1452 – 1519, טבילת ישו בירדןורוקיו ולאונרדו דה וינצ'י, . 56

פירנצה , דיו על נייר1995, חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 57 דיו על נייר ,1992,רישום מתוך ספר הסוחר העיווררועי רוזן, . 58 , דיו על נייר1995חיה ומות כאווה בראון, רועי רוזן, . 59 , דיו על נייר1991/2 ,לוסירועי רוזן, . 60 , דיו על נייר1991/2 ,לוסי רועי רוזן,. 61 דיו על נייר, 1991/2,לוסירועי רוזן, . 62 2002הגדת אכן, הא לחמא עניא, . זויה צ'רקסקי, 63 , גואש על נייר, 1919גדיא, -מתוך סדרת האיורים לחדואתע שונרא, אל ליסיצקי, . 64

24 x 20 ס"מ, מוזיאון תל אביב לאמנות פרידמן- תצלום של סולובייב. 65 ס"מ x 20 30צבע מים, גואש, עיפרון ועט על נייר, , 2002, ללא כותרתזויה צ'רקסקי, . 66 ס"מ x 30 70עץ וציור שמן על בד, שלושה פנלים , 2002,שלושה רבניםזויה צ'רקסקי, . 67

כ"א )6של (סדרה ס"מ x 120 120לום יצ, 2002,דדהיהודי הנוזויה צ'רקסקי, . 68

5

ס"מ x 58 50שמן על נייר מודבק, , 1996, דיוקן עצמי עם מזוודותמאיר פיצ'חדזה, . 69 ס"מ x 18.2 27, בקירוב 1300דף כריכה של הגדת ראשי הציפורים, . 70 ס"מ x 108 212, אקריליק ועיפרון על בד רפוי, 1983, היהודי הנודדכהן, -מיכאל סגן. 71 פנלים , עץ וציור שמן על בד, ארבעה,2002, פרגוד היהודי הנודדזויה צ'רקסקי, . 72

120 x 50 ס"מ כ"א זויה צ'רקסקי, פרט מתוך פרגוד היהודי הנודד. 73 תצלום של זויה צ'רקסקי. 74 . ס"מ 142צבוע אקריליק, ג' , גבס 2002 , (פרט), היהודי הנודדזויה צ'רקסקי, . 75 , פרסקו, כנסיית סנט אפולינר, 1450 – 1445, הסעודה האחרונהקאסטנו, . אנדרה דל 76

פירנצה ס"מ x 36 36רקמה , 2002 (פרט), כרית היהודי הנודדזויה צ'רקסקי, . 77 1852, היהודי הנודדגוסטב דורה, . 78 , אוסף המוזיאון,ס"מ x 94.5 69שמן על בד, , 1911- 1914רט), (פהכנרמרק שאגאל, .79

לאמנות בדיסלדורף )18, (מתוך סדרה של ס"מ x 5 5קרט, 18סיכת זהב, , jude ,2002 זויה צ'רקסקי,. 80

)18, (מתוך סדרה של ס"מ x 5 5, קרט 18סיכת זהב, , jude ,2002 זויה צ'רקסקי,. 81 ס"מ x 37 52גואש על נייר, , 2002, מזרח"זויה צ'רקסקי, ". 82 ס"מ x 37 52גואש על נייר, , 2002, מזרח"זויה צ'רקסקי, ". 83 פורצלן ובגדים, ,2002(פאני קפלן והירשל גרינשפן),טרוריסטים יהודים זויה צ'רקסקי, . 84

מכל זוג) 5ס"מ, (סדרה של 64ג' צילום של פאני קפלן. 85 צילום של הרשל גרינשפן . 86 , מהאוסף של יעל בת אל בנין, ס"מ x 130 180צילום, ,1996,רין (נשיקה)הדוניר הוד, . 87

ישראל לוחות 8רת עץ צבועה, , מסג1964,עותק ממהדורת 1920, אלמנה טרייהמרסל דושאן, . 88

, מוזיאון ס"מ 10.2ס"מ ע' 45ס"מ ר' 77.5זכוכית מכוסים עור שחור, ג' ישראל, ירושלים

, הדפסת כסף1920, מרסל דושאן כרוז סה לה ויימאן ריי, . 89 , מהאוסף של הילה ורן רהב, ישראל"מס x 190 150צילום, , 1997, צעיר לנצחניר הוד, . 90 , מהאוסף של מייק ס"מ x 120 181.2, צילום צבעוני, 1987, ללא כותרתסינדי שרמן, . 91

קלי, לוס אנג'לס , מהאוסף של דויד ששון, ניו יורקס"מ x 150 200שמן על בד, , 2000, לידת חוהניר הוד, . 92 סגניטורה, , פרסקו,1511 – 1510, פרט מתוך אסכולת אתונה, לטון ואריסטואפרפאל, . 93

ארמון הוותיקן , אוסף פרטיס"מ x 200 300שמן על בד, , 2001, בדידות השמים ניר הוד,. 94 ס"מ x 26 31, , תחריט נחושת1514, מלנכוליהאלברכט דירר, . 95 עפרונות צבעוניים, צבע מים, ופסטל על נייר , 2004 ,לונה בלס וגאס (נוורלנד)ניר הוד, . 96

43 x 28 גלריית אלון שגב, תל אביבס"מ ,

פרק שלישי , קיבוץ נגבהמ' 4, ברונזה, ג' 1949, אנדרטת המגניםנתן רפפורט, . 97 ס"מ x 50 50, ליטוגראפיה, 2004, הנה באה המדיהאמי טאקאשי, . מוראק98 )103. רועי רוזן, פרט מתוך העבודה הלוויה של רוזן (תמ' 99

2006, קדוש עוגהרועי רוזן, .100 2006, מרטיר שוקולדרועי רוזן, . 101

X 110 160חידות שמן על בד, כל אחת מן הי, 2006 ,פסיכו ג'ו קם לתחייהרועי רוזן, . 102 ס"מ

, שמן1809,נזיר על יד הים דויד קספר פרידריך ,. 103 , שמן1824ערב באוקטובר, דויד קספר פרידריך, . 104 ההלוויה של רועי רוזן מנקודת המבט שלו עצמו לאחר שנקבר רועי רוזן, . 105 ידות העגולות בקוטרשמן על בד, כל אחת משתי היח, 2006 ,שקופה וכשהאדמה

ס"מ כל אחת 120 ס"מ, x 81 68, טמפרה על בד, 1506,כריסטו סורטו (ישו המת)אנדרה מנטניה, . 106

פינאקוטה די בררה, מילאנו

6

ס"מ, x 156 150, טמפרה על לוח, 1490 – 1489, הבשורהסנדרו בוטיצ'לי, . 107 גלריה אופיצי, פירנצה

ס"מ 180אורך אליפסה, על דיקט, אקריליק, 2006,לוגו רועי מצופהרועי רוזן, . 108 , פלסטיק צבוע בצבע חום1988,ללא כותרתג'ון מילר, . 109 2006 , לוח ימני מדיפטיכון, ציור עם ארבע כותרות (יחצנים) זן, רועי רו. 110

,2005, עטיפת הספר ציונהסמלה של ציונה. רועי רוזן, 111 ס"מ x 26 31, נחושת , תחריט1514, מלנכוליהדירר, .112 ס"מ 28, ג' , יציקת אלומניום צבועה2005, הקצבזויה צ'רקסקי, . 113 ס"מ 28, ג' , יציקת אלומניום צבועה2005, השףזויה צ'רקסקי, . 114 ס"מ 28, ג' , יציקת אלומניום צבועה2005 הכירורג,זויה צ'רקסקי, . 115 ס"מ 28, ג' , יציקת אלומניום צבועה2005, החשמלאיזויה צ'רקסקי, . 116 ס"מ 28, ג' , יציקת אלומניום צבועה2005, המורהזויה צ'רקסקי, . 117 ,1990מתוך סדרת בעלי המקצועות, רחמן ונכלוליהמורה:רועי רוזן, . 118

ס"מ x 100 65שמן על נייר, 1996, חיה ומות כאווה בראוןרועי רוזן, . 119 תרשים "עץ הזאבים שהציג המטופל סרגי פנקייב לפרויד. 120 ואש על נייר, ג1991, מתוך סדרת ציורי המרטירים, מרטיר מזויףרועי רוזן, . 121 , מיצב1994, צעיר לנצחניר הוד, . 122 (פרט מהמיצב) צעיר לנצחניר הוד, . 123 x 220 165, שמן ואקרליק על בד, Love Story ,1997אהבה סיפורניר הוד, . 124

, מהאוסף של איה עזריאלנט, ישראלס"מ , מהאוסף של ס"מ 120x 160, הדפס כסף, 1998יך, , פרט מתוך דיפטחיילתניר הוד, . 125

מיאמי ביץ), George Lindman( ג'ורג לינדמן ס"מ x 160 120, הדפס כסף, 1998, פרט מתוך דיפטיך, חיילניר הוד, .126

ון היהודי בניו יורק, המוזיאיחידות 5סדרה של , גלריית דביר, תל אביבס"מ x 90 90, תצלום צבע, 1995, ללא כותרתעדי נס, . 127 מוזיאון פראדו, מדריד , 1436, ההורדה מן הצלב. רוג'ר ואן דר ויידן, 128 , גלריה, משרד בתל אביבס"מ x 80 100, שמן על בד, 2002, נוצותרפי דייגי, . 129 מתכת, בד, זכוכית ועץ, , Soldier on Dogtag ,(2001( ל על תג זיהויחייניר הוד, . 130

35.5 x 28 מהאוסף של רפאל קסטורינויחידות 4ס"מ, סדרה של , )Rafeal Castorino ניו יורק ,(

7

תקציר

מעמדו של הקיטש באמנות העכשווית בעולם ובישראל בפרט, הוא הנושא של העבודה הנוכחית.

יזויה צ'רקסק ,רועי רוזן :על מנת להכיר נושא זה נבדקו עבודותיהם של שלושה יוצרים ישראלים

נוכחותם של אלמנטיים קיטשיים לאמנות הישראלית., לבדיקת חדירתם ווניר הוד כמקרה בוחן

הסוגיה אודות בעו החדש של הקיטש העכשווי. בעבודה עולה המחקר מעלה את השאלה אודות ט

מודרניות - ירות פוסטההבחנה בין יצירות אמנות עכשוויות שקיימים בהן מאפיינים קיטשיים, ליצ

בין ודרניות, מתגלה הקרבה שמ-אחרות. בזכות המעקב אחר הקיטש ואחר יצירות פוסט

ולכים בעקבותיו, המאפיינים הקיטשיים כפי שהוגדרו בעבר על ידי קלמנט גרינברג והה

באמנות הקיטשית למרות הקרבה הזו, יש לראות מודרנית. -אמנות הפוסטמאפיינים של הל

- מודרנית. בעידן התרבות הפוסט-העכשווית תופעה נבדלת ומובחנת בתוך האמנות הפוסט

רנית, ההגדרות הנוקשות והמדויקות של האמנות המודרנית, מתמוססות, וההבחנה בין מוד

תרבות אמנות גבוהה ונמוכה אינה אפשרית יותר. האמנות הקיטשית העכשווית, קשורה ונובעת מ

המאוחר בדומה לתהליכים ההמונים והשפעתה הניכרת של התקשורת בעידן הקפיטליזם

ועוד יותר מכך 19-. בעוד שבשלהי המאה הרנים הנובעים ממנומוד-נגרדים ופוסטתרבותיים אוו

יניהם נתפסו הקיטש והאוונגרד כמושגים הופכיים שאין ב 20- ה במחצית הראשונה של המאה

השיח הפוסט מודרני.בין השניים,נובעת ממכנה משותף אפשרות ליצירת, המכנה משותף

העכשווית. בחלק תת הישראליהמחקר הנוכחי עוסק בשימוש ובתפקיד של הקיטש באמנו

המאה שעברה ועד היום משולבים מאפיינים של 80-ות של אמנים ישראלים מאז שנות המן היציר

שבה הזהות קיטשיים שקיומם מצביע על הרלוונטיות של הקיטש במדינה רב תרבותית כישראל

ווית ישראלית העכש. התפשטותו של הקיטש באמנות ההישראלית נתונה במחלוקת תמידית

תוך נובעת מרצונם של היוצרים לתאר ולהציג דימויים טראומתיים באופן המאפשר את עיכולם,

של יצירתם. איכות זו באה לביטוי בביקורת הפוליטית, התרבותית תהחתרני שמירה על האיכות

נטולות מרכז. המחקר מצביע על אלובו פרספקטיבות שבעידן והחברתית הנוכחת בעבודתם,

אוניברסאלי ומקומי שאומץ על ידי חלק מן היוצרים ככלי של ,סוד מכונן וחדשניהקיטש כי

ביקורת עצמית ולאומית.

באופן חלקי זן, זויה צ'רקסקי וניר הוד, העונים המחקר עוסק במכלולי היצירות של רועי רו

לאורן. ופועלים למגמות העכשוויות באמנות הקיטש. שלושת האמנים מודעיםעל ההגדרות של

גם השלושה מתייחסים ביצירתם לתמה הציונית ולאובדן סיפור בדומה לאמנים ישראלים אחרים

העל הציוני.

המחקר מציג שלושה היבטים הבאים לביטוי ביצירתם של שלושת היוצרים:

כסוגה המהווה מקור השראה בעידן שבו הטראומה, השפל והבזוי משקפים את פני הפורנוגראפיה

החברה כיום.

והרלוונטיות שלו לדיון המבקש להרחיב את המין הביולוגי להסדרים חברתיים וכינון המגדר

שלושת היוצרים מתמודדים באופן דיכוטומיה חברתית בין זהויות והתנהגויות של גברים ונשים.

נעדרת". -ויצירתם מצביעה על קיומה של זהות "נוכחת זהותם המינית והלאומיתמושגי עם

הקנונית שונה תהצגת האתוס הציוני כפי שנקבע באמנות הישראלי ודחייתהעל הציוני ו-סיפור

ואת זהותם של בעבודתם של שלושת היוצרים. השלושה בודקים את גבולות הזהות הלאומית

התיאור הקנוני לטובת תיאור ההולם את המציאות הישראלית העכשווית.הגבולות, תוך זניחת

8

בקיטש על פי השלושה יצירה הנכנעת ומוטמעת כליל אין לראות ביצירת ,למרות כל הנאמר

מודע - ת הלאיהגדרתו החדשה. ההיבט הפסיכואנליטי ופרשנותם של לאקאן וקריסטבה לתיאורי

בנטייתו זויה צ'רקסקי ונוכחת של מוצאת ביטוי בהיצגים המורכבים והמסובכים של רועי רוזן ו

ה בעבודת השלושה המכילה מחד המחקר מציג את הדיכוטומיהנרקיסיסטית של ניר הוד.

ת החומרנית ומאידך משקפת את ההתלבטויות האישיות התייחסות לעובדות החברתיות ולמציאו

בעיות הקבלה העצמית כבני אנוש, כיהודים וכישראלים.את ו

הסתירה קיים ונוכח כאלמנט ביקורתי באמנות הישראלית העכשווית בשל הקיטש

הדימוייםשאים תראומטיים בעיצוב נעים, מתקתק ויפה. הפנימית שקיימת בו: עיסוק בנו

המעצימה את שך העין, מצויים בסתירה פנימית אסטתי ומוה םעיצובו ,המוקצנים והוולגרים

. המאפיין הבולט בעבודותיהם של רוזן, צ'רקסקי והוד, הם של הקיטש העכשווי החתרנית ואיכות

אסטתיים, אלמנטים גראפייםדותיים ושמשולבים בהם אובייקטים יל תכנים המורבידייםה

נעימים לעין. באמצעות שילובים כאלה הם מבקרים את החברה הישראלית כיום, מחפשים את

, ומעצבים גישות אמנותיות פחות מסורתיות ביחס זהותם המגדרית, היהודית והישראלית

,ודות חדשנייםיס י,. יש לראות ביסודות הקיטש שהוגדרו בעבר באופן שליללאמנות המודרנית

ו, תפיסה המנוצלים היטב ביצירתם של השלושה, ולראות בטבעו העכשווי של הקיטש ובשימוש ב

מודרנית.-הפוסט מובחנת ונבדלת בתוך האמנות חדשניתמקורית,

9

מבוא

נות הישראלית העכשווית, והופעתו ביצירתם של רועיהעבודה עוסקת במעמדו של הקיטש באמ

רוזן, זויה צ'רקסקי וניר הוד.

מאז ראשית תחילתו של המחקר על מעמדו של הקיטש באמנות ובאמנות הישראלית העכשווית

דבר הגישה המצדדת בבאמנות כיום. בפרט, חלה התקדמות בדיון התיאורטי על מעמד הקיטש

התפרסמו מקבלת חיזוק ממאמרים ש, הביקורתיות והחתרניות של הקיטש העכשווי יותכונות

סוגה יחודית בתוך האמנותנחשב על פי מאמרים אלה, כהקיטש העכשווי חרונה בנושא זה. לא

מודרנית והוא בעל תכונות חתרניות. - הפוסט

אצלי במשך מספר שנים, והיא תוצאה של ההתרשמות האישית שלי מן הבשילה בחירת הנושא

20-המאה ה המאוחרות שלם שנות התשעים האמנותיים במוזיאונים וגלריות מאז המוצגי

שנתפסו בעבר כקיטש והודרו מספר לא מועט של מוצגים אלו, . בשנים21- וראשיתה של המאה ה

מחללי המוזיאונים, החלו לתפוס מקום מכובד בתצוגות.

הבחנה של הקיטש העכשווי. המחקר דן ב מעלה את השאלה אודות טבעו החדש הנוכחי המחקר

מודרניות -יצירות פוסטבין ות שקיימים בהן מאפיינים קיטשיים, לבין יצירות אמנות עכשוויש

מאפיינים הקיטשיים , כי למרות שקיימת קרבה בין האחרות. במהלך המחקר, הגעתי למסקנה

-וסטשל האמנות הפ למאפייניה ,כפי שהוגדרו בעבר על ידי קלמנט גרינברג וההולכים בעקבותיו

מודרנית.-אמנות הפוסטב תופעה נבדלת ומובחנתא הו ,קיטש באמנות העכשוויתהמודרנית,

. תפקיד שממלא הקיטש באמנות העכשווית ובאמנות הישראלית בפרטב, איפה המחקר עוסק

הטענה כי הקיטש מאפשר את ההתמודדות עם נושאים טראומתיים, מקבלת תמיכה ואישור

אחת ם כיום. , והם הולכים ומתרבי 20-רסם בשלהי המאה הבמאמרים שונים שהחלו להתפ

ות האלמנטים בזכ הדוגמאות היותר בולטות לצורך העניין, היא האמנות היפנית העכשווית.

ד עם תוצאותיה של מלחמת מסוגלים האמנים היפנים להתמודזו, אמנותהקיטשיים בהם רוויה

.2- העולם ה

והמגנה טקוהאו התרבות היפנית, שבין מאפייניה- כיום בסממנים של תת האמנות היפנית גדושה

אמנים ישראלים בני במקביל לתופעה זו באמנות היפנית, גם מונים ביפן.לתרבות הה הקשורים

שיים ביצירתם, בעת עיסוקם בנושא.לשואה, נוטים לשלב מאפיינים קיט הדור השני והשלישי

לידי ביטוי במאמרים שונים שביניהם גם המאמרים המצוינים בזאת: התופעות הללו באות

) בארצות הברית. את התערוכה אצר טאקשי little boy( 1הוצגה התערוכה "ליטל בוי" 2005-ב

מוראקמי שנחשב לאחד מן היוצרים העכשווים החשובים והבולטים ביפן. בביקורות לתערוכה

הוזכר הקשר שבין העבודות שנוצרו בהשראת תת תרבות האוטקו, המנגה והאנימה לקיטש, ועל

ן המאמרים שהתפרסמו בעקבות התערוכה: כן קשר זה נידון בחלק מ

Eleanor Heartney, "A Marriage of Trauma and Kitsch: Intermingling Hiroshima and

Hello Kitty, the recent exhibition "little boy" offered a provocative look at postwar

61 -pp 56 ):vol 93 , (October 2005Art in AmericaJapanes culture",

שניתן לפצצה הגרעינית שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על ) הוא שם הקודLittle Boy. "ליטל בוי" ( 1

י""אנולה ג' י B-29על ידי מטוס של חיל האוויר האמריקאי מסוג 1945באוגוסט 6- הירושימה ב

10

Mark Stivens, "Toxic Cuteness, At the Japan Society`s "Little Boy", Hiroshima lead

directly to Hello Kitty", Art Revie ( May 21 2005)

Julie Rauer, ""Persistence of Gentic Scar, Japanese Anima, Manga and Otaku Culture

Fill an Open National Wound", 13 June 2005

, שיצא לאור מטעם המוזיאון היהודי בניו :Mirroring Evil Nazi Imagery/Recent Artבקטלוג

השואה באמנות העכשווית. גם במאמרים אלה ק, התפרסמו מאמרים שהתייחסו לביטוייה שליור

מודגש הקשר שבין הנושא הטראומתי לקיטש:

Liza Salzman, "Avant-Garde and Kitsch Revisited On the Ethics of Representation"

Ellen Handler Spitz, "Childhood, Art and Evil"

עמדה שונה מן העמדה מציגים המחבריםאודות הקיטש העכשווי, נוספים במאמריםגם

רואה את תפיסה חדשה זו,. קיטשהשוללת את ה, 20-המקובלת במחצית הראשונה של המאה ה

: "אוונגרד היבטים השלילים של הקיטש, כפי שנוסחו על ידי קלמנט גרינברג במאמר הידועה

מן המאמרים החדשים, כבעלי תרומה לאמנות האוונגרדית העכשווית., 1939- וקיטש" שפורסם ב

נובע הקיטש כיום, של כוחוייחודית. מודרנית- א תופעה פוסטמשתמע, כי הקיטש העכשווי הו

יינים המזויפים והנדושים לבין המאפ ,מן הסתירה הקיימת בין התפקיד האוונגרדי שהוא ממלא

ידת מה את האבסורד הדאדאיסטי שנועד לצרכי ביקורת. של טבעו. אבסורד זה, מזכיר במ

תוקף והניגוד שבין הנושאים הטראומתיים ואופן הצגתם הנעים לכאורה, נותניםהאבסורד

הקיטש הרווים בעבודתם. ,ם הנדושים כביכולביקורת העכשווית של היוצרים למרות האלמנטיל

במאמרים הבאים: לדוגמה את ביטויו באמנות העכשווית מוצא

The Interdiscipllinary Journal of Linstead Stephen, "Organizational Kitsch"

682-):6579.4 (Nov 2002 Organization, Theory and Society

-(Spring 2005): 197 45.3 Studies in Art EducationCongdon, Kristin G, Blandy Doug .

210

, )1996( של משה צוקרמן פרקים בסוציולוגיה של האמנותבפרק "קיטש ואפקטים" בתוך הספר

כי מציג המחבר את הקיטש כקשה להגדרה בשל מהותו האמביוולנטית. מצד אחד טוען המחבר

ציות אסתטיות מקובלות ומאידך הוא אינו מה שלילי המאיים על קונוו- יטש מגלם דברהק

פירות התרבות. למעשה המתבטא בהתמדתו ובחדירתו לכל ס ,תכחש לכוח משיכתו המפתיעמ

מנטרי בין יומרתו ההיסטורית של הנמוך ליהנות מנכסיקומפלתוצר של מיזוג הוא רואה בכך

קיומו של ה"נמוך". -גבוה" לשווק עצמו בתחומישאיפתו של ה"הברזל של ה"גבוה" לבין -צאן

רינה דודאי "קיטש וטראומה כיום, מופיע במאמר של הקיטששל כוחו המגונן ניסוח שונה הדן ב

. )2006מקרה מבחן: בית הבובות של ק. צטניק" (

נית, מודר- גות הפוסטועל הה סטרקטורליסטית- ות התיאורתית הפוסטנשען על ההגהמחקר שלי

ית.דאוונגר- הניאומודרנית, -הפוסטוהאמנות מערכת היחסים שבין הקיטש שבאמצעותן נבדקת

נושאים הלהתמודד עם יחסים אמביוולנטים אלו, הם שעוזרים לחלק מן האמנים בארץ,

התמודדות המאפשרת זו שבין הקיטש ואוונגרד, היא המורבידים והאופל. זוהי מערכת יחסים

לעסוק בנושאים טעונים כשואה, מגדר, ציונות וישראליות.ם אמניהראויה של

11

רועי רוזן, זויה יצירתם שלאחר תבמחקרי, עוקב כיום השתנות מעמדו של הקיטשבחינת

צ'רקסקי וניר הוד. השלושה מתמודדים בעבודתם עם יצוגים של נושאים טראומתיים, המהווים

לים על העיכול וההזדהות עם הנושאים עילה לשימוש במאפיינים קיטשיים, משום שאלה מק

הטראומתיים בהם הם עוסקים. השלושה אינם נמנים עם קבוצה מוגדרת המשתפת פעולה, או

מעלה בצוותא רעיונות זהים, או מציגה כקבוצה בעלת מכנה משותף בתערוכות. בחירתם נבעה מן

פיים, מתמודדים עם ההקצנה הוולגרית הנוכחת ביצירתם. השלושה עוסקים בתכנים פורנוגרא

בעיות של מגדר, ומנסים לבחון באמצעות יצירתם את עמדתם הפוליטית ביחס לזהותם

הישראלית והיהודית. נושאים אלה קשורים בהכרח לחוויות קיצוניות שרק באמצעות שילובם של

. אלמנטיים קיטשיים, ניתן לעסוק בהן

ביצירתם של רוזן, אופן עיבודם חית, ומהותם הפרובקטיבית והטראומתית של פרקי העבודה הנוכ

צ'רקסקי והוד, מצביעים על השימוש של יוצרים אלה, במתקתקות יתר, בהגזמה ובזיוף שהם

מסיממניו הבולטים של הקיטש. באמצעות שילוב האלמנטים הקיטשיים בעבודות, יוצרים

טעונות. שלושת האמנים מרחב ביטוי המאפשר להם לעסוק באופן אמיתי וכנה עם בעיות

12

הקדמה

לאור השתנותן של המגמות ,שוויתמעמדו של הקיטש באמנות העכא': -התרבותיות בעולם המערבי, בעידן הקפיטליזם המאוחר הפוסט

ניאלי וקול

ית. הנושא של העבודה הנוכחבעולם ובישראל בפרט, הוא מעמדו של הקיטש באמנות העכשווית

הדיון אודותיו נסמך על בחינת יצירתם של רועי רוזן, זויה צ'רקסקי וניר הוד, בשל הנושאים שהם

וביקורת תרבותית, פוליטית הבעת מחאה . הקיטש משמש אותם לצורך מעלים וביטויים המוקצן

וחברתית.

זיוף .אפיה וביטוייה החתרנייםבפורנוגר הגלומה המהות הקיטשית :בעבודה שלושה פרקים

ההופעה האחרת ושובו של המודחק. סיפור העל הציוני ודחייתו באמצעות הז'אנר , והתחפשות

דדות עימם מתאפשרת בזכות הקיטשי. נושאים טעונים אלה, הם בעלי אופי טראומתי וההתמו

עת מהעובדה קבת הנובבב, לצד ביקורת נו, שלו פנים כפולות: תיאור נעים לעין ומשוקיטשה

תגובה ביקורתית כנגד תפיסות תרבותיות פורמליסטיות כיום הנו למעשה שהשימוש בו

נעדרת, הטרגית והכנה,רגשית ה הזדהות, ההאופייניות למודרניזם. בגלל טיבו המוקצן של הקיטש

.ומושגית לאפשרית בזכותו, העלאתם של הנושאים הבעיתיים הופכתו

תוך התייחסות למושג נות אודות הקיטש מאז ועד היום,התיאוריות השו במחקר מוצגות

שעל פי טענת המחקר, השימוש בקיטש הוא בעל אופי אוונגרדי באמנות כיוון האוונגרד,

העכשווית.

חד ההבחנה בין אמנות גבוהה ונמוכה אינה סטרקטורליסטיות-ת התיאוריות הדהבהשפע

-תרם לא מעט להיווסדה של האמנות הפוסט. ההיבט הפילוסופי של תיאוריות אלו כיוםמשמעית

אוונגרדי והוא פועל -אופי ניאוהעכשווי קיטשל. והקיטש מוכלים בתוכה מודרנית שהאוונגרד

סוגה ייחודית שבה הוולגרית הקיצונית והנושאים -מודרנית כתת-בתוך התרבות הפוסט

פער הערכי בין י, המודרנ- המורבידים הם בעלי חזות נלבבת ונעימה. בעקבות השיח הפוסט

בעידן והשפעתה הניכרת של התקשורת מחד, ההמוניםתרבות בטל. עשוי להתהאוונגרד לקיטש

מאידך, מחוללות את השינוי שבו הדיאלקטיקה הדיכוטומית בין טוב/רע, חרהקפיטליזם המאו

ועוד יותר מכך 19-בשלהי המאה האינה תקפה יותר. , מקור/חיקוי, גבוה/נמוך, מרכזי/שולי

אוונגרד כמושגים הופכיים שאין ביניהםנתפסו הקיטש וה 20-מחצית הראשונה של המאה הב

מכנה משותף. כיום, ריבוי "החזרות" ואימוץ המלאכותי חסר המקור האותנטי באמנות

הכרתיהשינוי השלילית, זוהי גם תולדה של ו של הקיטש כמהות העכשווית, חוללו שינוי בתפיסת

- אמנות הפוסטחלק מביטוייה של הז'אנר הקיטשי קיים ונוכח בה. של זמניות ההגדרות

מודרנית למאפיינים - אוונגרדית. למרות המאפיינים הדומים שבין האמנות הפוסט-הניאו,מודרנית

של הקיטש, עדין יש לראות בקיטש סוגה נבדלת באמנות העכשווית.

, שינוי 19-המאה הותי שהתחולל בשלהי תרב-רתישינוי הסדר החבמושג הקיטש נטבע בשל

על שר בצמיחתו של הקפיטליזם שינוי זה נק .20-במחצית הראשונה של המאה ה לשיאו שהגיע

הטענה אודות האוטונומיה של האמנות, כמהות החסינה מפני המהפכה התעשייתית. רקע

13

, וההשפעות השונות (כלכליות/חברתיות, פוליטיות 2השפעות הטרונומיות איבדה את תוקפה

) ניפצו את חוסנה של אוטונמית האמנות.ותרבותית

אדורנו על התרבות כותביםשל הטכנולוגיה שייה ושל התע בהתייחסם להשפעתן

מר:יוהורקהי

ליסטים האחרונים והדיפרנציאציה הטכנולוגית קפיט-התפוררות השרידים הטרוםאת חותמה בכול. קולנוע, מטביעה, ניכרת בחברה של היוםההחברתית וההתמקצעות

המהווים מערכת אחת. כל הגילויים האסתטיים מאוחדים בציותם הנלהב -גזיניםדיו, מר . 3למקצב רשת הפלדה

אדורנו והורקהיימר מודעים לעובדה שבעקבות השתנות דפוסי החברה בעידן הקפיטליסטי,

משתנות גם התופעות התרבותיות ועל כן הם מקבלים בסופו של דבר את תרבות ההמונים כמרכיב

הליך ההשתנות, אם כי מבחינתם משמעותה פסולה.בת

, הביא לנטישתה 20-ראשית המאה הסדר החיים החדש בהשפעתה של הטכנולוגיה המתקדמת ב

. המודרניזם של המבנים ההרמוניים ושל היפה האידיאלישל האסתטיקה הקלאסית ולנטישתם

שתשקף באופןעז לאסתטיקה מצביע על חיפוש חדש ונועל פי תפיסתו של קלמנט גרינברג ואחרים,

שינוי זה, למרות של נלווה תוצרהוא מזהה, קיטש בעוד שב אמיתי יותר את סדר החיים החדש.

שהוא מהווה חלק ממנו.

העובדה שהמחקר עוסק במעמדו האוונגרדי של הקיטש מחייבת בחינה מדוקדקת של ההגדרות

פסולת, ירושה ) שפkitschקיטש ( יתהמילה הגרמנאודות שני המושגים: "אוונגרד" ו"קיטש".

לא חוללה המקובלת אך חין בין האוונגרד לאמנות שנטשה את האסתטיקהכמושג המב השתרשה

האוונגרד באה בין קה זו בין הקיטש וניגודיות עמו ולא יצרה דרכי ביטוי מקוריות. אמיתי שינוי

. בהסברים דן וקפאי פינס לביטוי בהגדרות של מושגים אלה במילון הלועזי המורחב בעריכתם של

על מושג הקיטש נכתב:

הגדרה של האוונגרד ב .)667 (עמ' לא אמיתי, מדומה, מלאכותי, כוזב, חיקוי, העתקה, זיוף

.4")16(עמ' חיל חלוץ, ראשונים ויזמים של מפעלים קשים, מחדשים" הם כותבים:

ים בתיאוריות אדגר ופיטר סדג'וויק טוענים כי האוונגרד הוא מונח מטפורי הקי

וכמותו המונח האנגלי avant-gardeהאמנותיות, הפוליטיות והפילוסופיות. המונח הצרפתי

vanguard ת של האליטה של ראשית המאה למנהיגות הפוליטית והתרבותי לטענתם מתייחסים

ההמונים אדישה, מתנגדת ואילו חברת ,ותרבותית האוונגרד מחפש ומחולל קדמה פוליטית .20-ה

באופן טיפוסי מבטא האוונגרד את עצמו בצורה מעורפלת תוך דחייה . קדמה זולתים ינת לעועו

ות בתוך תרבות ההמונים. בעידן המודרני ובמודרניזם בפרט, תקפותו של עמיטוהתנגדות לה

מונע מרצונם של האמנים ו נובע הערפול של האוונגרד .5האוונגרד מעלה שאלות ביחס למהותו

והמסורתי לטובת גישות מגוונות שליבתן גלומה בהתנגדות לקיים.לתקוף את המקובל

, למרות היותה כללית, עשויה בסופו של עניין לשקף וויקהגדרת האוונגרד על פי אדגר וסדג'

. מכאן שיש בכלליותה גם להזכיר 20-ו של האוונגרד במאה הלגבי מהותו ותפקידעמדות מגוונות

והאברמס. בירגר במשנתם של גרינברג, פוג'יולי,ביחס למונח זה את ההגדרות השונות

48),עמ' 2001, פטיש (תל אביב,חרושת הישראליות מיתוסים ואידיאולוגיה בחברה מסוכסכתמשה צוקרמן, . 2 מתרגם: דוד ארן ,(מבחר) אסכולת פרנקפורט המונים" בתוך-נאורות כהונאת" הורקהיימר, 'מ-ורנו ואד . ת"ו 3

.158' מ, ע)1993, (תל אביב .677, 16' מ, ע)1981, (תל אביב עברי מורחב מילון לועזיקפאי פינס, ו דן פינס4.

5 .Andrew Edgar, and Peter Sedgwic, eds., Cultural Theory the Key Concept (New York, 2000), p. 31.

14

ה הרחב קלמנט גרינברגמציע , Partisan Review (6 ( פרטיזן רוויו, בכתב העת 1939בשנת

המתייחסת גבוההמודעות רמת מסוימת של מושג תרבות האוונגרד ועומד על היותה בעלת

.ותייםלמעמד האמנות ותפקידה כמבקרת של התהליכים התרבותיים והאמנ

תרבות שמקיימת סוג זו .מודעות גבוהה להיסטוריהלתרבות האוונגרד מייחס גרינברג

חדש של ביקורת חברתית וביקורת היסטורית, תרבות שבוחנת באופן מפוכח במונחים היסטוריים

האוונגרד לא מונע מיוצריו מייצרת החברה.את תפקידן המוצדק של הצורות שאת התקדימים ו

ה בעצמו הוא עשוי למצוא חמעסוק ומת של האוונגרד אך מתוך היותו ,גרינברג טוען להתחדש

הפניית העורף של הנובעת מ על הסכנה האפשרית מצביע גרינברג. עצמו ללא אליטה תומכת

של אחרת שלילית לגרום לעליתה של תופעה תרבותית לדעתו עלולה . "הפניית העורף"האליטה

צצה במערב המתועש תופעה תרבותית הוא טוען, אוונגרדכניסת העדים אחרי המחנה. עם צוה

כסחורה חדשה צמח , לדעתו,. הקיטשקיטש "נפלא"שנייה, זו שהגרמנים העניקו לה את השם ה

האמורה למלא את דרישות השוק החדש, סחורה המיועדת למי שהם חסרי רגישות לערכים של

יכולה לספק אותו. וג נחות כגון זה ת מסתרבות אמיתית. צרכנים אלה רעבים לבידור שרק תרבו

והאקדמיציסטיות של רות הירודות חומר גלם בסימולקהוא רק קיטשגרינברג טוען כי ה

חסך זה, הוא .את חוסר הרגישותהוא מקדם בברכה, יוצר ומטפח וככזה, אמיתית,התרבות ה

ות תחליפית חאות. הקיטש הוא התנסופועל לפי נוס טש הוא מכני. הקיהמשמש כמקור לרווח

המלאכותיות תחושתב בחוסר הכנות הרגשית,באות לביטוי ה תחושות מזויפותהמייצרת

הקיטש משתנה המנוגדות לאמיתי והנכון של התרבות האוונגרדית המתקדמת. תיותוהנוסח

הקיטש הוא התגלמות מכאן טוען גרינברג, לאפנה, ובכל זאת נשאר תמיד הוא עצמו. בהתאם

.7מתיימר לא לתבוע דבר מצרכניו מלבד כספם לדעתו, הקיטש ם.יעכשוויהמלאכותי בחיים ה

מבחינתו של גרינברג האוונגרד מגלם התחדשות, תעוזה ומשרת היטב את יעודה של האמנות

המודרנית, בעוד שהקיטש שלילי מיסודו, אם כי כתופעה, הוא בלתי נמנע.

בעידן הרומנטי מזהה ברוך שינוי ציזם. רומנטיצביע על הקשר שבין הקיטש להרמן ברוך ה

תהליך זה גרם ו קרטי יותר, רגשני יותר וריאליסטיזה האחרון נהייה קונה"יפה" שכן של תפיסת

לניוון השחתה זו מקבילה לטענתולדעתו להשחתה של ערכיו הרוחניים של ה"יופי" הקלאסי.

ת נוסטלגיות. הקיטש האסתטי המגולם בקיטש. הרומנטיקה ובדומה לה הקיטש, מכילים איכויו

תוך פנייה ,הקיימת בקלישאותהמציאות משגשג בשעה שהוא מחליף את המציאות ההיסטורית ו

8לצרכים רגשיים רומנטיים

גיד בין אות" של הקיטש. רוזנברג מנם הרולד רוזנברג מדגיש את ה"קלישבדומה לברוך ג

ובין ההתחייבות לחידוש בנאליות ונדושות המאפיינות את הקיטשלתבניות מוכרות, החזרה

אולם שבירת המסורת בתפיסת המודרנה, ובכך משלב בין גישתו של גרינברג לגישתו של ברוך. לו

רוזנברג איננו פוסל את הקיטש כאמנות נמוכה אלא רואה בגיבושו מהלך אלה, שנייםמ בשונה

.9טבעי של ההתפתחות הטכנולוגית והתרבותית

6 .49 -6:5 (1939), 34 Partisan Review 7 . Greenberg Clement, Art and Culture (Boston, 1967), pp. 9–16. 8 . Herman Broch, Notes on: The problem of Kitsh (Zurich, 1957), p. 62. 9 . Harold Rosenberg, The Tradition of the New (Aylesbury Uk, 1959), pp. 224–231.

15

הוא מציג את הקיטש לא רק כאמנות 1969לס בשנת בקובץ מאמרים שפרסם ג'ילו דורפ

מאטי קאלינסקו מרחיב את תשומת הלב המוקדשת לעניין .10נמוכה גסה ורגשנית, אלא גם כזיוף

מייחד קאלינסקו את לכך הוא מזהה את ההטעיה והזיוף כמאפיין המרכזי של הקיטש. בנוסףוזה

.11ות המקורהקיטש בשימוש שהוא עושה בקישוטיות יתר ביחס ליציר

את הקיטש כחסר מבחינה אסתטית, אתית ואף אונטולוגית כללן של גישות אלו מאפיין

והשוואתו למאפיינים רומנטיים שונים. 20- יאל המודרני של ראשית המאה התוך הנגדתו לאיד

- אוונגרדהצד הקיצוני והסותר של המשוואה גרינברג על הקיטש מייצגת אתבעוד שדעתו של

., ועל היותו כיום בעל ערך אמנותישל הקיטש מצביע על שינוי במעמד העכשווי מחקרקיטש, ה

- ר הגדרות חדרליסטיות והספקנות בדבסטרוקטו-בעקבות התיאוריות הפוסטשינוי זה התחולל

מזכירות את המאפיינים של ,. הגדרות העבר השליליות ביחס לקיטש"הנובעות מהן"משמעיות

אוונגרד פועל בתוכה. כיום ניתן למצוא תכונות דומות בין - אונימודרנית, שה- הפוסט האמנות

אוונגרד.- ניאוההשניים, הקיטש ו

אוונגרד כבר יום וטשטוש הגבולות בין הקיטש ל-על הכלתה של יצירת האמנות בחיי היום

רי החוקרים של אסכולת פרנקפורט. בכימ יםנרמז בעבודותיהם של אדורנו והורקהיימר, שני

) שחדר objectificationמתרבות עילית לתרבות ההמונים יצר תהליך של חפצון ( לטענתם, המעבר

הצביעו על השינוי שחל בקפיטליזם לאחר מלחמת העולם תחומי החיים. אדורנו והורקהיימר לכל

הרי ,בעוד שלפני המלחמה מהותו של הקפיטליזם הייתה ניצול של משאבים חומריים –השנייה

,יצירה האמנותית הפכה לפי גישה זול מרבי של המשאב התרבותי. השלאחריה הוסב זה לניצו

.12לסחורה עוברת לסוחר, למוצר נרכש

אז המחצית השנייה של מ האוונגרד בתפיסת מהותו של השינויים והתמורותהמעקב אחר

, שחל תרבותיוהפוליטי, ההשינוי הכלכלי, המושג על רקע על התפתחות צביעמ 20-המאה ה

נדון מושג האוונגרד העולם השנייה והמעבר לעידן הקפיטליזם המאוחר. בעקבות מלחמת

,רנאטו פוג'יולי, תאודור אדורנו, פיטר בירגר, רוזלינד קראוס, הל וולטר בנימיןשל במחקריהם

. 13ואחרים, ג'ימס יאנג פוסטר

-האוונגרד כפי שהוגדרו בראשית המאה ההקיטש ושהפער הגדול בין עולה מחקרים אלה מ

כתיבה פועל יוצא של הטשטוש הפערים בין הקיטש לאוונגרד,הוא , הולך ומצטמצם.20

צית הראשונה של שנכתבה במהלך העשורים הראשונים לאחר המחית הביקורתית והתיאורט

קונסטרוקטיבית של רולן בארת, מישל פוקו וז'אק דרידה, לצד -ם הדההגות. 20-המאה ה

רנסואה ליוטאר, פרדריק ג'יימסון וז'אן בודריאר, פ-מודרניות של ז'אן- התיאוריות הפוסט

משקפות את השתנותם של הערכים הדוגמטיים של האמנות המודרנית, לטובת חוסר עקביות

רול אודריאר, פרדריק ג'יימסון, נואל קז'אן ב בחיבוריהם של וסוג של כאוס באמנות כיום.

ליזם המאוחר, מצויין השימוש , העוסקים בתרבות בעידן הקפיטליסטי ובעידן הקפיטאחריםו

10 . Gillo Dorfles (ed.), Kitsch The world of Bad Tast (New York, 1969), pp. 14–48.

11. Matei Calinescu, Five Faces of Modernity: Modernism Avant-Garde Decadence Kitsch Postmodernism (Durham, 1987), pp. 225–263.

.198–158עמ' ,1993דורנו והורקהיימר, . א 1213 . Walter Benjamin, The work of art in the age of mechanical, 1936-1938, Renato Poggioli, The

theory of the Avant-garde, 1968, Theodor w Adorno Aesthetic theory,1976, Peter Burger Theory of theAvant-garde -garde, 1974, Rosalind E Krauss, The Originaliti of the Avant-Garde and other

Modernist Myths, 1991 Hal Foster, The Return of the Real 1996, James O Young, Art and Knowledge 2001 ,

16

התרבותי במאפיינים שזוהו בעבר כמאפייני קיטש על דרך השלילה. כיום טוענים הכותבים

טשטוש . כאחד מאפיינים אלה הם חלק מביטוייה של התרבות הגבוהה, הנמוכה והאוונגרדית

הקיטש שלמודרני -פוסטה ואופימכעת נובע אוונגרדית,-יטש לאמנות הניאוהקבין הפערים

שימוש : הקיטש נידון ונשלל בעבר בשל המאפיינים הבאים .חתרניוביקורתי מכשירכעת ומהיותו

שימוש בסימולקרה וסימולציה , שעתוק, איבוד המקור, של תקדימים מן העבר חוזר ונשנה

- פוסטאמנות הגם המאפיינים של המאפיינים אלה הם .תפוגגותה של האוטונומיה האמנותיתוה

חשיפתם של מרכיבים אלה .14באים בה לביטוי העכשווי אוונגרד והקיטש-שהניאו מודרנית

ביצירות פוסט מודרניות עשויה לערטל ולגלות את הנוכחות הקיטשית בחלקים מסוימים של

מודרנית.-מכלול האמנות הפוסט

בותיו,כפי שנוסחו על ידי קלמנט גרינברג וההולכים בעק ,על מאפייניו הייחודיים אימוץ הקיטש

ועל תהליך מדורג שבו מתבטלת ,מצביע על תפיסה חדשה ביחס למהותו על ידי אמנים עכשווים

גם הוות אמצעי אמנותי חדשני וחתרני, ההררכיה המודרנית. במובן זה הקיטש כיום עשוי ל

, היסטוריים, וגם כביקורת על תהליכים תרבותיים ,כאנטי תזה למעמדו באמנות המודרנית

הבסיס הקונספטואלי במחקר את ה. השתנות מעמדו של הקיטש כיום, מהוויםפוליטחברתיים,

זה.

, מצביעות על 20-של המאה ה 60- המגמות התרבותיות אשר התפתחו בעולם המערבי מאז שנות ה

הגבולות בין תחומי דעת שונים (ארכיטקטורה, בלשנות, אמנות, סוציולוגיה, פילוסופיה, טשטוש

- אוינה אוונגרד,, הקטורליסטיותוסטר- של התיאוריות הפוסט בחינתןוד). אנתרופולוגיה וע

חלחולן של תפיסות ופרקטיקות על מצביעהמודרנית, - הפוסטבעידן התרבות ,קיטשוה אוונגרד

יסודות זהים כתוצאה מזליגה זו בין תחום דעת אחד למשנהו, ניתן למצוא אלה מתחום לתחום.

וואתית של התיאוריות הללו, מצביעה על גישה חדשה ביחס גית והשביניהם. בחינה כרונולו

הקיטש באמנות העכשווית. ו וערכו של מעמדל

מהווה את הבסיס בכול דיון עכשווי על מושג האוונגרדתיאוריה של שספרו: פיטר בירגר

רית שבה תפקידו של והיסטהמהי נקודת הזמן - ניסה למצוא תשובה לשאלה המהותיתזה,

האוונגרד משמעו ניתוץ התפיסה המסורתית של מבחינת בירגר, ה משמעותי.האוונגרד הי

בשונה חברתית ביחס למציאות החברתית בכללותה.-משמעות האמנות עצמה כתת מערכת

שהגדרת האוונגרד שלו התמקדה בהיבטים של טכנולוגיה, אסתטיקה ,מגישתו של קלמנט גרינברג

הוא הביקורת העצמית של האמנות בחברה הבורגנית. וביקורת חברתית, האוונגרד על פי בירגר

שמבוססות על "דוקטרינת ,של ממסד האמנות ביקורת זו מופנית כלפי ההגדרות הפונקציונליות

האוטונומיה"

צורה נטתה בעבר יותר לטובת הצורה שהדיאלקטיקה האמנותית בין תוכן ל הניחבירגר

שאפיינה את האמנות על החברה. גישה זו בביקורת שלניין האסתטי והתמקדה בעוהאמנותית

ה את רק חיזקה את טענותיו של גרינברג והדגיש, 20-של המאה ההראשונה המחקר במחצית

,(על פי גרינברג) נטול ביקורת ונוטה לדשדש במקובל ובפשטני . הקיטשהניגוד בין אוונגרד לקיטש

.שהתעמת עם העבר ותקדימיו האמנותיים וזאת בניגוד לאוונגרד

הערך שיפוט דנה בהבורגנית לא ל האמנות בחברה ביקורת העצמית" ש"ה על פי בירגר

אל הפרויקט אלא מתייחסת בחינת סגנון אמנותי מסוים,האסתטי של יצירת האוונגרד ב

14 .Jean Baudriard, Simulacra and Simulation,1981, Fredric Jameson,Postmodernism or the Cultural

Logic of the Late Capitalism, 1984, Noel Carrol, A Philosophy of the Mass Art, 1998

17

לוגי", שבו ניתנת לחוקר אפשרות להכיר את האמנות כתופעה -האוונגרדיסטי כ"מקום היסטורי

מנות". אלו הן הגדרות של כ"ממסד הא –יא מבקרת את עצמה ככזו חברתית בפני עצמה, מפני שה

. 15של האמנות בהתניה הסוציאלית שלה התפקיד החברתי

העשורים קם בשלושתימאותן נועות האוונגרד ההיסטוריות שבירגר התייחס בטיעוניו לת

כת יזם, הסוריאליזם המוקדם, האוונגרד הרוסי שלאחר מהפא: דאד20- הראשונים של המאה ה

הניסיונות אוקטובר, ובמידה מסוימת הפוטוריזם האיטלקי, האקספרסיוניזם הגרמני והקוביזם.

בירגר בניגוד לרוח ת החמישים והשישים עמדו לדעת האמנותיים של מעורבות חברתית בשנו

האמנות בחיים ולא הרחיבו י מעשה את שילוב האוונגרד האמיתי כיוון שלא הצליחו להביא ליד

ים פוליטיים ואידיאולוגים.תכנ וקידמו

למרות טענות אלו, יש רבים הרואים בקדמה האמנותית המתחוללת מאז המחצית של

או אוונגרד יהנ .או אוונגרדינ אותה הם מכנים,של אמנות אוונגרדיתועד היום סוג ש 20- המאה ה

-טבתקופת המודרניזם המאוחר וראשית הפוס ,1960- הנו מונח היסטורי שנטבע לראשונה ב

או יאקספרסיוניזם מופשט, פופ ארט, נ מודרניזם. מונח זה מתייחס לגל השני של האוונגרד:

פורמנס.הפנינג ופרהפלוקסוס ומופעי או דאדא, ינריאליזם,

להכיר את תנועות האוונגרד של אמנים רבים למדו 60 -וראשית שנות ה 50-בשלהי שנות ה

-צביע בעיקר על מהותן הלאי המאורטוזאת באמצעות מחקר תי ,2- טרם מלחמת העולם ה

לא של האוונגרד ההיסטורי, יצירות . אמנים אלה מצאו כי בל היצירות האוונגרדיותאורגנית ש

,בירגרלדעת נשמרו התהליכים המסורתיים הקוהרנטים של הסגנון ושל השימוש בחומרים.

של אמנות מחויבת אורגנית על ידי ממסד האמנות מייצר אפשרות לקיומה -אימוץ היצירה הלא

טורי נבחנת מהותו של האוונגרד ההיס. בירגר מדגיש כי םיולוגיאאידי-המקדמת תכנים פוליטיים

לטשטש את בידולה של האמנות כתחום העומד בפני עצמו, תוך שילובה של ביכולתו של זה

האמנות בחיי המעשה.

שאריות ו עים, כרטוריקה של שס1-מת העולם הבירגר ראה את האוונגרד שלאחר מלח

. בירגר האמין אבולוציוניות. עבורו יצירת האמנות מחוייבת בשינוי, המתרחש כול העת

פעמי. - קיימת רק ברגע הראשון של ההופעה שלו, ועל כן השינוי הוא חדמשמעותו של כול שינוי ש

הסרחש, זול לדעתו של בירגר, כול הרחבה של השינוי היא רק חזרה שנושב ממנה ניחוח היתולי

ההקבלה שעושה פוסטר בין הגישות אוונגרדית. הל פוסטר חולק על תפיסה זו.המשמעות בו ה

הפרודיאנית, מאפשרת לנתח ולפרש את עבודתם של מודל הפעולה הדחויהאוונגרדיות עם - הניאו

רוזן, צ'רקסקי והוד על היבטיה האוונגרדים למרות האלמנטים הקיטשיים בהם רוויה יצירתם

.ללםודווקא בג

אוונגרד -מאמין בצורך להבין מחדש מהו האוונגרד ההיסטורי ובאיזה אופן הניאו פוסטר

שואל מה הם הרגעים ההיסטוריים שבהם מתרחשת החזרה לתבניות שונה ממנו. פוסטר

בניגוד לדעתו של בירגר, כי החזרות הללו אינן פאסיביות אלא ,אוונגרדיות של העבר. והוא מבחין

לדעתו, הסטה של התבנית האוונגרדית הקודמת אל משהו חדש ואלטרנטיבי.מתקיימת בהן

אוונגרד מקיים יחסים מורכבים של הטרמה ובנייה מחודשת עם האוונגרד ההיסטורי. - הניאו

של טרם ההיסטורי על הממסד האמנותי של האוונגרד את הביקורת אוונגרד מרחיב אם כך- הניאו

מוסכמות אסתטיות אבל הוא לא יכול לייסד אותן. בעוד המלחמה. ממסד האמנות עשוי למסגר

.18–17), עמ' 2007רועי בר (תל אביב, , מתרגם:תיאוריה של האוונגרדפיטר בירגר, .15

18

אוונגרד מתמקד בממסד, שהוא עצמו אינו - שהאוונגרד ההיסטורי מתמקד במוסכמות, הניאו

הוא בעל בית שלו כנגד הממסד,אוונגרד, בביקורת המיט-כי הניאו טועןתחום מוגדר. פוסטר

הכפירה התקפות מושונה טיבית קונסטרוק- השהיא ספציפית ודיכולת אנליטית יצירתית

אוונגרד אינו מבטל -התקיימו לעתים באוונגרד ההיסטורי. הניאות שוהאנרכיסטיו תוליסטיהניה

שאינו כפוף יותר מגלם את עצמו באופן תיאורטי משתנה ואינסופי,אוונגרד ההיסטורי, אלא את ה

.16גרד ההיסטורילדיון בקשר שבין האמנות והחיים, קשר שהעסיק את האמנים של האוונ

ההמצאות של האוונגרד חזרו בדרך כלל אתימ 50-האמנים של שנות ה בארצות הברית,

ניסיונות המיחזור. על זאת בהטיחם ביקורתשכללו 60- אמנים בשנות הואילו ה ,ההיסטורי

סביב ובנס אוונגרד שלאחר המלחמה,עם ה האוונגרד שמלפני המלחמה היחסים המורכבים של

האמנות בסופה של . בניית התכנים ונושאי היצירהזמניות, , הבתיותיעל הסת וטיורהשאלות התיא

במיוחד. בעיותיו משמעותי בתקופה זו ועניינן של השאלות הללו ,מורכבת עוד יותר 20-אה ההמ

יות, הסגירות מוכרות: רעיון הקדמה, הנחת היסוד של המקור ההיסטורי של האוונגרד

שיתוף מורחב זה, שבין הצורה ועוד.טורית, התרבות המתועשת ,הייחודיות ההיססטיתטייהאל

חופף ומזכיר את הגישה ,היסטורי- הפוליטיים של האוונגרד הפוסטרעיונות ל האמנותית

מודרנית הוא הסיבה -אוונגרד לתרבות הפוסט-האקלקטית הפוסט מודרנית. חיבור זה בין הניאו

טוען הל ,מסיבה זו אברהמס ואחרים. ,בירגר על ידי אוונגרד-לחוסר ההכרה בקיומו של הניאו

פוסטר. חוס שיתמוך בעתידויחוס חדש, ייי ,אוונגרד המסובך עם עברו- אוילבנות לנ, צריך פוסטר

משמעותית ועשויה לסייע בהבנת השוני בין היא אוונגרד -ואימחודשת של הנמאמין שהערכה

אוונגרד.-אויהמכריע של הנ אוונגרד ואף לבסס את מעמדו-אויהאוונגרד ההיסטורי לנ

אוונגרד -אוינאו. הייותר מאשר נאינו אוונגרד -אוישהנ לטענת פוסטר טועה בירגר בסוברו

לא עוסק בביקורת ועל כן אין הוא רואה בו מחדש. ,על פי בירגר ,2-שלאחר מלחמת העולם ה

בר האמנותי בהיותו מודע לעאוונגרד -לעומתו מבחין הל פוסטר באיכות המיוחדת של הניאו

. פוסטר מצדד ברעיון מתוך ראייה עתידית וביכולתו להתבסס על עבר זה ובו זמנית לשנותו

שהינה ,בדומה להיסטוריה ,שהאמנות העכשווית נשענת ומתבססת על השהיה וריבוי חזרות

צירוף של הלפני והאחרי עם סיבה ותוצאה.

ל האוונגרד ההיסטורי מפנה את עאוונגרד - אויעבור בירגר החזרה של הנכי פוסטר טוען

כיר בשאפתנותה של מירגר נכשל לדעת פוסטר בכך שהוא לא ב אסתטי.- יהאמנות אל עבר האנט

אוונגרד משהו ריקני, ומנוון שמתייחס באופן - אוניב אה בירגרורכתוצאה מכך נו.זמת האמנות ב

תוצאה, ורואה ן סיבה לר על יחס ישיר בימדב, טוען פוסטר, בירגר רומנטי לאוונגרד ההיסטורי.

בירגר היא לדעת "החזרה"הקדמה. בייצוגה של אוונגרד-אוישל הנבהם את הסיבה לכישלונו

אוונגרד ההיסטורי. הכרה במוסכמות טוען פוסטר של ה ותפקידשאיננה ממלאת את מהתלה מעין

ורר ולגרות את רדיקליות כזו עשויה לעו בו זמנית, זוהי רדיקליות שונה ודומה שכן ,אינה העניין

לפני ל ממסד האמנות שמהמיר את הביקורת עאוונגרד -אויהנדיקלי. יותר מאשר הצורך בשינוי ר

חוויה אסתטית חדשה ומפגש הכרתי של מעורבות פוליטית. המלחמה הוא הרחיב אותה וכך יצר

טוען פוסטר, כמו מתקדמת. במהותה של זובמובן זה האמנות העכשווית היא אמנות

הנמשכת ללא גבולות וסוף. בדיון על האוונגרד נוקט קיימת ביקורת מתמדתנליזה, בפסיכוא

בירגר עמדה רטורית רומנטית של קרע ומהפכה במובן המצומצם של המשמעות. כך הוא מחמיץ

16 .Hal Foster, "Who`s Afraid of the Neo-Avant-garde?"The Return of the Real The Avant-Garde at the

End of the Century (Massachusetts, 2001), pp 1-8

19

ממד מכריע של הפרקטיקה האוונגרדית. הוא מחמיץ את הממד המימטי שבאמצעותו האוונגרד

. בירגר גם החמיץ את הממד ליזם המודרני באמצעות החיבוקקפיטהומלגלג על תוקף משפיל

לא רק מה שעשוי להיות, אלא גם מה שלא יהיה. להציג אוטופי שבאמצעותו האוונגרד מציע ה

ההיבט הביצועי. מן ההיבט הביקורתי והן מן הןלראותו משמעו ,את האוונגרד במונחים רטוריים

שנוסד בציריך בשנים של מלחמת העולם הראשונה, האוונגרדבשונה מן הגישה המבטלת כול של

אוונגרד בודק כול העת את המוסכמות שלא על דרך הביטול, אלא דווקא באמצעות הגישה - הניאו

"אני פועל בפער שבין האמנות דומה לראושנברג שאמרתו המפורסמת היא ב הפיסנית כביכול.

ת המתח המתמיד שבין האמנות והחיים", מאמין פוסטר שהאוונגרד העכשווי מקיים ומשמר א

שהתמקד בביקורת ,לחיים ואיננו מנסה לפשר בין השניים. פוסטר מבחין בין האוונגרד ההיסטורי

הממסד התרבותי, הפוליטי אוונגרד לטענתו ממתמקד בביקורת על-אויעל המוסכמות בעוד שהנ

האוונגרד את הקושי והבעייתיות של הבחינה המכלילה שלפוסטר והחברתי, ובכך מציג

כמונחים כללים, ומציע להתייחס להבחנה שביניהם באמצעות אוונגרד-ושל הניאוההיסטורי

אוונגרדים.-אוידוגמאות ממשיות של אמנים אוונגרדים ונ

יצגיו של הראשון הם יאוונגרד. מ-אוישל הנ בכינונו שונים שני שלבים פוסטר מדבר על

)Broodthaers( ארהשני ברוודת צגים את השלבימי 1960בשנת אילו ו 1950-בראושנברג וקאפרוב

רי ובאופן מיוחד את אוונגרד את האוונגרד ההיסטו-אויאושש הנ 50 - . בשנות ה)Buren( ובורן

של האוונגרד המצאותהשימוש ב. באמצעות השימוש בהמצאותיו הבסיסיותהדאדא, וזאת

ממסד האמנותי. כדי להבין ב תהוהטמע אוונגרדית-לקבלת היצירה הניאוסייע ועזר , ההיסטורי

זכרות והסתירות יושל הה וחזרה, דיאני של דיכוייש לעשות אנלוגיה עם המודל הפרוי, שלב זה

האנלוגיה של דיכוי וקבלה מתקבלת, אזי, החזרה הראשונה על אם . במודל הפרודיאני הגלומות

, כלומר לפני ביעה כמותו בטרם הפכה לדבר אפקטיהופי 50-האוונגרד ההיסטורי בשנות ה

והובנו. רק נקודת המבט המרוחקת הורחבויטיות נפרדו, פול-ששאריות ההסתעפויות האסתטיות

וההבנה של התהליכים ההיסטוריים של האוונגרד, מאפשרת לאמנים האוונגרדים כיום, לעסוק

הנו ,משמעו של תהליך זה ,פרויד באנלוגיה לתיאוריה שלבביקורת במובן ההוליסטי שלה.

פרויד ראה . מההתנגדות לקדנה כמובן ה, שהיא למעשה קבלת ההתנגדות, שאיחזרה)שנות (היהה

. עמוד-בהתנגדות את הלא

(פרקטיקה שנדחתה על ידי 17החזרות על הפרקטיקה הדושאנית ,רדוקסאליפבאופן

שעבודתם סטתה מן וג'ונס, אף על פי שהביאו להכרת הממסד בראושנברג הןהממסד בשעתו)

יאה את יוצריו לכדי ההכרה של הממסד באוונגרד לא הב .תקופתםהאקספרסיבי של מופשטה

ורת על תהליך עורר ביק 60-אוונגרד של שנות ה- . נהפוך הוא, הניאואו שעשועיםהעמדת פנים ו

באופן יצירתי את הגבולות הן של אוונגרד בחן-השלב השני של הניאו ההסתגלות.התירבות ו

היצירה אוונגרד. בסופו של דבר - של הניאו של השלב הראשון האוונגרד ההיסטורי והן

אוונגרד חצתה גבולות של אמנים שונים וגישות שונות.-הקולקטיבית של הניאו

לשנות את מטרתו הראשונית הייתה. חלו תמורות רבות ,למשל ,מייד-בשימוש ברדי

יתן לאמוד, להעריך ולבדוק באמצעותו מהי בעצם אמנות ובאיזה אופן נ שהוא,המהות של מה

קירת ממד ההבעה של יצירת לחכאמצעי מייד- הרדי משמש מאוחר יותרולשפוט את טיבה.

), ממחישה 1923–1915( "הזכוכית הגדולה" הכלה מופשטת על ידי הרווקים אפילושאן: . יצירתו הידועה של דו 17. ההשהיה. חלק ניכר מיצירתו של דושאן מבטא את התשוקה הבלתי מושגתחד מן המוטיבים הבולטים ביצירתו: א

ת כניסיון שאין דושאן מצליח לממש את תכליתו.הניסיון העקר לחוות ולהתנסו

20

. דימויים בעידן הקפיטאליזם המאוחרסדרת אובייקטים ופך לבעל נוכחות פיזית בווה האמנות,

על עולם של דימויים מיתיים ביקורתמהווה גם , 60-מייד לאמנות בשנות ה-הרדי החזרתו של

מייד מנסים האמנים גם -הרדי של באמצעותו מהאמנות הנשגבת ומתקשורת ההמונים כאחד.

ואת הפערים הקיימים. מיניים, האתניים, והחברתייםה השינויים לבחון את כיום

להרוס את ממסד האמנות יםהראשוני אוונגרד בשלביו-אוישל האוונגרד והנ כישלונם

לבחון ולהרוס לא רק , לבדוק ונגרדאו-אויני של הנאמנים השאפתניים של השלב השלח את הוש

המהלכים הביצועיים ממסד האמנות אלא גם מוסדות אחרים ודיונים תיאורטיים בני זמננו.את

אינם מאופיינים באופוזיציה לוחמנית. האמנים בתקופה זו עוסקים אוונגרד המאוחר -אוישל הנ

. 18מגונהעל גבול ה ובמעבר לעיסוק בגופניותבהתקה מרומזת

באמצעות מודל הפעולה הדחויה 20-אוונגרד של שלהי המאה ה- אויחן את הנופוסטר ב

שטבע פרויד ופורש על ידי לאקאן. פרויד הבחין בשוני המוחלט שבין מצבו הנפשי הזמני של

בהם השווה פרויד שוני זה להתפתחות שובין מצבו הביולוגי הזמני של הגוף. היו רגעים הסובייקט

ו קבוע כלל (בפרט , הסובייקט אינעבור פרויד. 19המזכירה את ההיזכרויות הלמרקניות בשלבים

שסובייקט זה מפורש על ידי לאקאן ), המבנה האישיותי כפי שהונח מחדש נשען על הטרמה כפי

אנחנו אירוע אחד רשום באמצעותו של האחר המוצפן מחדש. ושיקום של אירועים טראומטיים.

אוונגרד ה ,פוסטרלטענת ). Nachtraglichkeitבאמצעות הפעולה הדחויה ( נעשים מי שאנחנו רק

כמכלול ,אוונגרד נוסדו באופן דומה כתהליך מתמיד של לחץ מקדים ולחץ חוזר-אויההיסטורי והנ

שבו קיימת ההנחה על העתיד המצופה והבנייה המחודשת של העבר. זוהי סכמה של לפני ואחרי,

מבחינה היסטורית היצירה של האוונגרד איננה יעילה או בעלת .סיבה ותוצאה, מקור וציטוט

עיכול של ההכלה, והמשמעות מלאה ברגעיה הראשונים בשל היכולת המוגבלת בתהליך ההבנה,

. משום שפוסטר מאמין שלא ניתן להפריד הנסיבות הפוליטיות, חברתיות , תרבותיות של התקופה

- י ובין הפעולה המשקמת המחלימה של הניאובין הפעולה המשבשת של האוונגרד ההיסטור

מודרניות, וטוען כי האותות -אוונגרד המאוחר, הוא אינו טוען לקרע מוחלט בין המודרניות לפוסט

סטיות ואת האמנות סטרוקטורלי- והסימנים שחוללו לבסוף את צמיחתן של התיאוריות הפוסט

חן אוונגרד נב-הניאועתו של פוסטר, לד כבר היו מצויות בתיאוריות המודרניות.מודרנית, - הפוסט

הפכה להיות מופשטת יותר ,בכללותהאוונגרד, - מן האוונגרד ההיסטורי בכך שהביקורת של הניאו

אוונגרד פועל באמצעות הרחבת הביקורת באופן אחר ושונה - . פוסטר מניח שהניאווטקסטואלית

יתו המוחלטת של זה ל מתוך דחיאוונגרד אינו פוע- אך הניאו ,מן הביקורת של אוונגרד ההיסטורי

. פוסטר רואה בחזרה וההישנות (שכבר היו מצויות בתיאוריות שפיתח אלתוסאר בעקבות האחרון

את הבסיס העקרוני ,הקריאה בכתביו של מרקס, או לאקאן בעקבות הקריאה בכתביו של פרויד)

זמניות והטקסט הם . מלבד להישנות ולחזרות אותן מדגיש פוסטר, המודרנית-של האמנות הפוסט

אוונגרד לא רק בגלל הצגתם של הזמן והטקסט בתוך המרחב -האובססיות התאומות של הניאו

(הוויכוח הידוע שבין האמנים המינימליסטים והביקרות הפורמליסטית, של האמנות החזותית

, אלא גם בגלל הזמניות של התפיסה המוזיאלית הוא רק אחד מן המאבקים במלחמה הזו)

יתסון כפי שהדהדה אצל אמנים כמו רוברט סמ, ות של התרבות האינטר טקסטואליתוהזמני

18 .Hal Foster, The Return of the Real, The Avant-Garde at the End: The End of the Century

(Massachusetts, 1996), pp 9-26 . האבולוציה הלמרקנית הייתה מקובלת בעבר ועל פי משנתה האורגניזם עובר על מאפיינים שנרכשו במהלך חייו 19 ומעביר אותם לצאצאיו.

21

)Smithson( ר באומגרטן) ופותחה כעת בעבודות של לאותBaumgarten(20. התפיסה שדגלה

בהצגתן של יצירות האמנות בתוך החללים המוזיאלים, השתנתה בעקבות האמנות הסביבתית

משנת מזח ספירלייצירתו הידועה של רוברט סמיתסון שאחת מן הדוגמאות הבולטות שלה היא

יצירתו הרב תחומית של באומגרטן הכוללת פסלים קיקיוניים, צילומים, הקרנות ומתו, בלע. 1970

שהופכים לסימנים אינטרטקסטואלים, משתנה התפיסה מ"מ ועוד 16על גבי מבנים, סרטים של

ה. עבודתו של באומגרטן מבטלת את המקובלת אודות מיקום התצוגה ואודות המשמעות של

ההבחנה שבין חוץ ופנים. ההבנה אינה נסמכת יותר על הפריט הבודד, והמשמעות תלויה כעת

, נכללים אלפי צילומים 1989-אותה החל ב )carbonקרבון (בעבודה בכלליותו של הפרויקט.

הדרכים לבן שצילם במהלך ששה חודשים בהם שהה בארצות הברית ועקב אחר- בשחור

המסתעפות של המשאיות הכבדות. צילומים אלה הוצגו מאוחר יותר במקומות שונים בתוך

. כאחד חללים סגורים וחיצוניים

. אמנות האוונגרדבין ו יות הפסיכואנליטיתהתיאורלא רק פוסטר הבחין בדמיון שבין

כפי שהיא ,ההפסיכואנליזחוקרים נוספים התייחסו לכך והרחיבו את הדיון על הקשר שבין

חיזוק לתיאוריה של פוסטר , לתהליך התפתחותו של האוונגרד.מוסברת ומפורשת על ידי לאקאן

בריק קתרין סווראוונגרד והפסיכואנליזה ניתן לפגוש בהרצאה שנשאה -על הקשר בין הניאו

)Katherine Swarbrick(21, בחינה הסווארבריק . 2000-בכנס שהתקייים באוניברסיטת יל ב

תרת את אמנות סורישתו של בירגר לשלב בין החיים לד ,תיאוריה של בירגר. לדעתהיים בבליקו

מצויה בהלימה שאיננההמחייבת עמדה אישית חדשה , תפיסה הלא מודע הפרוידיאנית תפיסת

- הפסיכואנליזה כתיאוריה של הלאבירגר על האוונגרד ההיסטורי. עם התיאוריה הממוקדת של

- אוישל הנבדיקת המאפיינים לשממשית , קונספטואלית וה ומאתגרתמאפשרת גישה חדש, מודע

כפי שהיא אנלוגית לתיאוריה הפסיכואנליטית היא בחינתו של האוונגרדאוונגרד. לדבריה,

לאקאן מבחין בשני מצבים שונים של האובייקט: בפרשנותו של לאקאן.מוצאת את ביטויה

נקודה מוחמצת ותמידית של הסובייקט בתוך האובייקט הטוטלי והאחר האבוד. לאקאן טוען ל

ורק שינוי נקודת המבט ,ות ההחמצה מתפקדת כחורדרות שנוצרת בעקבעיהההמרחב הממשי.

המכיל את שאריותיו של ,של הסובייקט עשוי לחולל את אפשרות הראייה של אובייקט אבוד זה

האובייקט הטוטלי אך שונה ממנו.

נולד רק לנוכח אובדנו. הוא שכן ע שמתרחש אובדנו,מופיע ככזה ברג האבוד האובייקט

הניסיונות להגדירו רק כל ,האובייקט האבוד משהו הנכלל בפעולה המכוננת של הסובייקטבהיות

אלא ,יעצימו אותו כחסר. הסובייקט המנוכר בגלל השפה והמסמן כבר איננו סובייקט מודע

הראשוני שאבד בגלל הסמלתו. בייקטגדיר אותו כאומודע. לאקאן מ- סובייקט של הלא

שבדומה לאחר ,אודות התוצר האוונגרדי על ניתן להשוות תיאוריה זו ולהקבילה לדיון

המבט. הנקודה במרחב הממשי האקטואלי תשתנה נקודתהאבוד עשוי להתממש רק כאשר

המוחמצת המתפקדת כחור בתיאוריה של לאקאן, עשויה להקביל לאובדן הרלוונטיות של

במערכת היחסים של האובייקט הזהבדומה לשינוי . המשתנה ט מסוים בשל רוח התקופהאובייק

סוג של התחדשות הסוטה מן המקור , כך גם התוצר האוונגרדי מהווההטוטלי עם האחר האבוד

20 .Hal Foster, 1996, p. 28–32

סוורבריק הציגה את התיאוריה שלה על הקשר שבין הפסיכולאנליזה והאוונגרד בדיונים על 21. .2000האוונגרד האירופאי, שהתקיימו שהתקיימו באוניברסיטת ייל בפברואר

22

ייצר יחס אוונגרד מ- הניאו המכיל עדין את מאפייניו של הטוטלי. ,של העבר אל עבר משהו אחר

וככזה הוא גם עשוי לגלם את ממד המוות בשל היותו ,נות הפוטנציאליותחדש כלפי יצירות האמ

.22מרובד, מכיל סתירות רבות ולעתים לא מוחשי

מביאה למעשה בדימוישאחיזתו ,טבעו של האובייקט האוונגרדי זהוטוענת כי סוורבריק

,את הפוטנציאל החתרני של הביטוי האמנותי ,אם כך ,האוונגרד משחק את ההרס שלו.

עם המוות. האובייקטזהות , מכאן רי באופן שלא ניתן לאמודכאובייקט אבוד בתוך המסמן החומ

של הקונפליקטים שהתפתחו בסדקיםסוורבריק מסיקה מכך שהחתרנות האוונגרדית, נובעת מן

.23כשל הסימול המסורתי

וניתוח אוונגרד, מניחה מקום לפרשנות- הקונספטואלית של גאיל דיי אודות הניאו גישתה

מתמקד ,)Gail Dayגאיל דיי ( אוונגרד טוענת-אויהנמעמיק יותר של העבודות הנידונות במחקר.

במבנה הפנימי דווקא נההתמקדות איבעניין שמתעורר מבדיקת הגבולות התרבותיים בהווה. ה

בו השיח אודות ששל הצורות אמנותיות, אלא בבדיקת השינוי והמעבר מדיון בצורות לדיון

כביקורת עצמית של האוונגרד שנתפס ההגדרותאוונגרד משנה את -. הניאוות הופך למרכזיהאמנ

קונסטרוקטיבי של -אל עבר מודל דההמתייחסת אל הפרויקט האוונגרדי "כמקום היסטורי לוגי"

לצד המשך התקה. גמישותו של מושג האוונגרד נובעת מראייה מרחבית של זמן ומקום.

ל חוסר הרציפות ההיסטורית משום שלא ניתן למנוע את העימות ההיסטורי קיימת ההבנה ש

מצויים במאבק מתמיד ובעימותים על עצם המתמיד בין המקום ומשך הזמן ההיסטורי, השניים

.24ההגדרה של המונח אוונגרד

נו בט רחב יותר שאימחייב מ אוונגרד- אוימו של הנויקיימות כיום גם גישות הטוענות שק

- ד, אלא מושתת על ראייה מחודשת של ההיסטוריה התרבותיתבלבותית מתמקד ביצירה האמנ

באמצעים ווהרכבה כלוסייה בגודלה של האותרבותית תלויה -הסוציוהמערכת וליטית.פ-חברתית

- ל כאשר מופר האיזון בתוך המערכת הסוציועוהאוונגרד פ .25הטכנולוגיים העומדים לרשותה

לשקול ,לבקר ,התבונןביכולתן ל מותנית רד העכשוויותאוונג-אוישל תנועות הנתקפותן . תרבותית

.26ולהגיב עליהןיום פרספקטיבות מגוונות של חיי היום ולפרק

ל אוונגרד נעזרים באנליזה ע- אויעם הנהאמנים המזוהים ,בשונה מן האוונגרד ההיסטורי

ם בין משמעויות. הטשטוש הקיים ביחסי- בו המסמן הנו רבשטבעה של השפה וסימניה כתהליך

ת אוונגרדית תוך בדיקה של מערכת היחסים בין תרבו-אויגבוה לנמוך עולה לדיון ביצירה הנ

אוונגרדים מעלים שאלות הקשורות בגוף ובג'נדר ומרחיבים - אויאליטה. האמנים הנההמונים ל

–דת מן האובייקט . ממד זה מזכיר את התיאוריה של לאקאן על כינונו של הסובייקט, כעמדה סובייקטיבית הנפר 22החוסר. בדומה לתיאורית הממשי של לאקאן מדובר בסובייקט המיוצג בשרשרת המסמנים מבלי -אובייקט הנעדר ה

ל צורת צורתו הנוכחית שנשאר נסתר בהכרה ששיופיע בה ובה בעת בלתי ניתן לאיחוי על ידי המסמן. האובייקט, ב הייצוג הוא המרמז על דחף המוות.

23 .Katharine Swarbrick, “Avant-Garde Productions and Psychoanalytic Theory. The Story of an Encounter,” in Dietrich Scheunemann, ed. European Avant-Garde New Perspectives, Avantgarde-

Avantgardekritk-Avantgardeforschung (Amsterdam,Rodolpi 2000), pp. 229–243. 24 . Gail Day, “Art, Love, and Social Emancipation: On the Concept `avant-garde and the interwar

avant-garde,” in Art of the Avant-Garde, Edwards Steve and Paul Wood, eds. (New Heaven, 2004), p. 308.

וגרפיים על התרבות.) חקר את השפעת התנאים הדמוגרפים גיאMarvin Harris( . מרווין האריס 25 תרבותי" , שהוא שילוב של המטריאליזם הדיאלקטי וחשיבותו של-האריס טבע את המושג "מטריאליזם תרבותית. - אופן היצור על פי קארל מרקס עם תובנותיו שלו לגבי השפעת הדמוגרפיה על המערכת הסוציו

26 . Ben Highmore, “Awkward Moments: Avant-gardism and the Dialectics of Everyday Life,” in Dietrich Scheunemann, ed. (Amsterdam, Rodolpi, 2000), pp. 245–263.

23

שלאחר מלחמת העולם השינויים החברתייםבין וזהות האישית את המחקר לטיב היחסים בין ה

.27השנייה

- צמח במקביל לתיאוריות הפוסט שבעים- אוונגרד של שנות השישים- אויהנ

אוונגרד - אויקטורליסטיות שעוצבו בהגותם של רולאן בארת, ז'אק דרידה ומישל פוקו. לנוסטר

מודרנית.-ם גם באמנות הפוסטסטרקטורליזם קווי דמיון רבים המוצאים את ביטוי- סטולפו

The Originality of( וונגרד ומיתוסים מודרניים אחריםמקוריות הא בספרה של רוזלינד קראוס:

the Avant-Garde and Other Modernist Myths( דנה המחברת בשינוי שהתחולל בתפיסה

הפורמלית של האמנות, כפי שהיא מוצאת את ביטויה בתיאוריה של קלמנט גרינברג, גישה אשר

קראוס מזכירה את . 20-של המאה ה 60- השפיעה על דורות של אמנים עד שנות ה

המהפך של תפיסת יסטרוקטרליזם, כמחולל-הסטרוקטורליזם שהומר מאוחר יותר לפוסט

את סטרוקטורליסטים אימצו-ואילך. לטענתה, הפוסט 20- של המאה ה 60-האמנות מאז שנות ה

סיר התמקד - סוס-. דה)Saussure( סוסיר-דההבלשן השוויצרי שלהמודל ההיסטורי תידחי

-. דהיבטים ההיסטוריים של הלשוןופונקציות של הלשון בת זמננו ולא עקב אחר הה בתבניות

- דה .של המילה, אלא בקשרים שבין שרשרות המילים המקור האטימולוגי סוסיר לא עסק בחקר

אפשר להגדיר שום מילה בנפרד ממילים אחרות הגדרתה של המילה מותנית -סוסיר טען שאי

ת ולכן המשמעות נובעת מהיחסים שבין המילים ומקומה של ביחסיה עם מלים "שכנות" אחרו

.28דיגמטיתהפר השרשרתהמילה בתוך

סטרוקטורליסטים הבחינו גם בבעיות שתיאוריה -סוסיר, הפוסט-לעומת התיאוריה של דה

נות את הסטרוקטורליסטים בכך שלא פיתחו עד תום את המסקזו יוצרת ועל כן הם האשימו את

- טעליה ביססו את משנתם האינטלקטואלית. הפוסהלשון ש המתחייבות מתפיסת

הסטרוקטורליסטית אודות הלשון המעצבת ומתעדת את סטרוקטורליסטים דחו את התפיסה

דרך -העולם. לדעתם, עולמנו הופך לעולם של אי וודאות קיצונית מכיוון שאין גישה לשום ציון

ת עשויה להתפרש באופנים שונים ולכן גם השרשרת הפרדיגמאטי קבוע שאינו בתחום הלשון

.ובמשמעויות מגוונות

המוצא, המקור בשאלות אודות וסקיםסטרוקטורליסטים ע- הפוסטקראוס טוענת ש

בפרספקטיבת הייצור .(שהם מאפייניו השלילים של הקיטש על פי גרינברג) המקוריותו השיכפול

)production(בפרט כסימן השכפולורה העתקה, החזשקראוס מוצאת ,מודרניזם-) של הפוסט

קראוס מדמה באופן אנלוגי את ההבחנה בין .המאפיינים הבולטיםהם ,במדיה הצילומית)

-אויתנועות הנל להבדל שבין האוונגרד ההיסטורי סטרוקטורליזם-טרוקטורליזם והפוסטהס

ות בתיאורי שקיימת ,למרחב ולזמן המשתנים קראוס מצביעה על חוסר ההתייחסות .יותאוונגרד

מקומם ות, מחמיצה את הישנבחזרה ובשימוש בהעתקה, דחיית הלטענתה, . המודרניסטיות

לדעתה, זו .םיהבהרת הנושא באמצעים טקסטואליואת המשתנה בהתמדה של המסמן והמסומן,

הסיבה שהתאוריות הפורמליות המודרניסטיות ששסגדו להילת המקוריות (שאלת מהותה של

קראוס מכירה בזכותן של , אינן אפקטיביות כיום. ,)של קראוס בספרההמקוריות עולה שוב ושוב

מודרנית - התופעה הפוסטטורלית ביסודה של קוסטר- והפוסטהתיאוריות הסטרוקטורליסטיות

27 . David Hopkins (ed.), Neo-Avant-Garde (New York, 2006), pp. 10–11. מאטית מתייחסתהשרשרת הפרדיג, שונה מן השרשרת הסינטגמטית שמתייחסת לשרשרת של מילים עוקבות. ב 28

לשרשרת מילים שקיימת בהן משמעות העניין

24

על קראוס, , מעדיפה אותהככזאת .20-האוונגרדיסטית מאז הרבע האחרון של המאה ה

.29האמנות המודרנית ביקורתהפרקטיקה של

את הרואה באותנטיות ובמקוריות רגעים משמעותיים באמנות המודרנית (כירה קראוס מז

המקורי נשען והתבסס על העתקה, שיכפול, וחזרה. כדוגמה , שבהם "החידוש" הבסיס לקיומה)

את עצמם כאוונגרד. אמנים בו יחשההיא מזכירה את הגריד שהיווה בסיס ליצירתם של אמנים ש

ובעל סטריוטייפילמרות היותו ,יום שבתוכו מתגלה הראשוניותנהגו להשתמש בגריד כמד, 30אלה

מודרנית שרי - את יצירותיה של האמנית הפוסט גם לצד דוגמא זו היא מזכירהמבנה נוסחתי.

הדפסים שנחשבת כמחדשת ומקורית למרות שהמדיום של עבודותיה היו )Sherrie Levine( לווין

) וצילמה Edward Westonו על ידי אדוארד ווסטון (לוין נטלה דימויים מצולמים שנעשגנובים.

אותם מחדש תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים של ווסטון. לזכותה טענה לוין כי גם צילומיו

צילומיו של ווטסון מצטטים את דגמי העירום ון הם גם למעשה העתקים. לוין ציינה כי של ווסט

בפעולת להעתיקם ולשכפלם בתרבות העכשווית. ) היוונים, שמרביםKouroiהגבריים של הקורי (

ה"גניבה" האמנותית, העלתה לוין לדיון מחודש את עניין המקוריות והאותנטיות שעמדו במרכזה

של התיאוריה המודרנית.

הנוסחתיות, הציטוט והעתקה משותפים לטענתה של קראוס גם לאמנות המודרנית וגם

טוענת הדקונסטרוקטיבים על המקור והמקוריות, בדומה לטקסטים מודרנית.- לאמנות הפוסט

התנתקה מן הביקורת המודרנית המיתית על המקוריות. ,מודרנית- גם האמנות הפוסט קראוס כי

תפצלבמודרניזם כחובה, מ שנחשב ,מודרנית החדשה, "המקור"- בפרספקטיבה הפוסטלטענתה,

. 31לאינסוף רפליקות

שבו אין מצב משקף, decentered(32("מרכזעדר וקטורליסטי "עולם נסטר- המושג הפוסט

נקודות התייחסות אינטלקטואליות קבועות. המושגים ששימשו עד כה בהגדרת המרכז כול

אוונגרד גם -או ילאוונגרד ולנבדומה רו.ערים ביחס לאותו מרכז פורקו או התעובהגדרת השולי

, מקור וציטוט.תוצאהתבנית של לפני ואחרי, סיבה ו כל קטורליסטים דחהוסטר- הפוסט

איסוף להגיע לידע אובייקטיבי באמצעות תצפיות מדויקות,קטורליסטים האמינו שאפשר והסטר

ות. בשונה נאחזים בפילוסופיה ובספקנקטורליסטים וסטר-ים ואילו הפוסטנתונים והיקשים לוגי

הרי ,קטורליסטיתוהקור המדעי" המרוחק שבא לביטוי בהגות הסטר"ומן הניתוח האנליטי

, ות ביסודןספקני תמודרני -קטורליסטית וכמותה גם האמנות הפוסטוסטר- הכתיבה הפוסטש

לרגשנות, מודרנית קיימת נטייה - . באמנות הפוסטעצמן האמנותי ואת ממסדהת את וומבקר

י באמצעות מעורבות רגשית חומר- התמקדות בהיבט המוחשילמטאפורות ולשון, ל- למשחקי

ואמפטיה.

בוי ספק בדבר יכולתה של הלשון להקנות ידע. בשל רי ורליסטים מטיליםסטרוקט- הפוסט

, הסימן הלשוני אינו קשור יותר למושג שהוא אמור לציין אפשרויות הקריאה על פי תפיסה זו

משמעות מדויקת ממוסר למקבל מנותק ממנו. מצב זה אינו מאפשר העברת בוהוא צף חופשי ו

29 .Rosalind E. Krauss, The Originality of Avant-Garde and Other Modernist Myths (Massachusette,

1991), pp. 1–6. . שוויטרס, קורנל, ריינהרדט, לה לביץ, מונדריאן, לג'ה, מ רוזלינד קראוס מזכירה בהקשר זה את שמותיהם של. 30

לה וויט, הסה וריימן 31 .Rosalind E. Krauss, pp 168 – 170 סטית, המבטא את הערעור על תפיסת המציאות האנושית כמבנה בעל . מושג מרכזי בתפיסה הפוסט סטרוקטורלי 32

.מרכז הכרחי ושוליים נלווים, ומצביע על הפיקטביות של המרכזים השונים שהציבה המחשבה

25

. על רקע זה טבע במקומות קבועיםדות של משמעות ר אחישאין יותכפי ,באמצעות המילים

שוי להתקשר עמינוח זה ,33להפיץ משמעויות לכל רוח"פילוסוף הצרפתי דרידה את המשפט: "ה

והן נובעות מן ההקשר משמעיות חד למושג היחסיות וההקשר. אפשרויות הפענוח אינן יותר

-העמדה הפוסטגם זם וכמותו קטורליוסטר-הפוסט היחסי המצב היחסי, ויחסיותו של המפרש.

מודרנית מצביעים על ירידת ערכן ומרכזיותן של הנורמות המערביות שסיפקו בעבר מרכז יציב

למה ערך לשווההאחר את ות והסטיות. מצב זה הופך את השולי שביחס אליו אותרו החריגו

בזהות שבר תם המערבי, מחוללהלוגוצנטריזזניחת עידן הנוכחי, בשנחשב בעבר כמרכזי.

.34 המערבית

במאמר דן בארת המחבר.הכריז רולאן בארת על מות 1968-בבמאמר שהתפרסם לראשונה

נו תלוי בכוונת היוצר או נית: "הטקסט איעצמאות טקסטואלית קיצו –בעצמאותו של הטקסט

בהתייחסה לתכנים אלו טענה ברברה ג'ונסון בהקשר כי מעצם טיבו הוא משוחרר מכל הגבלות".

)Barbara Johnson 1994 (אלא ,השתחררות מכל מגבלהקונסטרוקציה אינה בגדר -השהד

תשוב ותחזור זו הוי מוקדי הכוח הפועלים בו. דעה פענוח טקסט על ידי זיפעילות ממושמעת של

), ובספרו של 1997( 20- זם: תרבות וספרות בסוף המאה הפוסטמודרני גם בספרו של דוד גורביץ:

חשיבותן של תפיסות ).2001 ,תורגם לעברית( יהקריאה בעידן האידיולוג הנאותרוברט אלטר:

אלו בהבנת יצירתם של שלושת האמנים הנידונים במחקר רבה. הדיון על אובדנה של המקוריות

עשוי להתאים ללא ספק לציטוטים המרובים המופיעים ביצירת השלושה. העיסוק בשולי בשפל

של השונה והאחר מאפיינים גם הם את עבודתם של רוזן, בבזוי, איבוד המרכז לטובת העלאתו

צ'רקסקי והוד.

מודרנית יש לבדוק - משום שהמחקר עוסק בתפקידו של הקיטש באמנות העכשווית הפוסט

מודרניזם.-של הקיטש עם התיאוריות על הפוסטוהדמיון את נקודות ההשקה

La( המצב הפוסט מודרני מודרניזם" הופיע בספר- מונח "פוסטמובנו הרווח כיום של ה

condition postmoderne:rapport sur le savoir 1979( מאוחר . 35ליוטארה פרנסוא-של ז'אן

)Le Postmoderne explique aux enfants 1985( הפוסט מודרניהסברים על : יותר בספרו

הוא כותב:

ה עצמה. הוא יתנגד מודרני יעלה במודרני את הבלתי ניתן להצגה, ויעשה זאת בהצג-הפוסטבמשותף את הנוסטלגיה של טעם המאפשר לחוש לנחמת הצורות הטובות, לקונצנזוס

הוא יבחן הצגות חדשות לא כדי להנות מהן, אלא כדי להיטיב ולהמחיש ¡לבלתי אפשריעל ידי עקרונית יםנשלט ם אינםמודרני-הפוסט יםמה בלתי ניתן להצגה. הטקסט-שיש דבר

מכבר ואינם יכולים להישפט באמצעות שיפוט מכריע, באמצעות ישום כללים מבוססים זהקטגוריות מוכרות על הטקסט או על היצירה הנידונים. הכללים והקטגוריות הללו הם מה שהיצירה או הטקסט מחפשים. האמן והסופר עובדים אפוא ללא כללים ועל מנת לבסס

ניחנים בתכונותיו של האירוע, כללים של מה שעתיד להיעשות. מכאן שהיצירה והטקסט מכאן גם שהם מגיעים מאוחר מדי עבור מחברם או וזה הינו הך, שישומם מתחיל תמיד

33 .dissemination – "בצרפתית "הפצה", "התפזרות )Jacques Derrida, Dissemination (Chicago, 1981) .(

חק הלשוני הכרוך בהפצת זרעי המשמעות לכל עבר וללא סדר באופן המערער כל ניסיון דרידה מציג בספרו את המש ובה, לא צפוי, ובלתי ניתן להכרעה.לנסח משמעות אחת קבועה וסופית והופך כל טקסט למר

,Writing and Difference (Londonבתוך Structure, Sign, and Play( "מבנה, סימן ומשחק".דרידה במאמרו: 34מדבר על עולם שלאחר התערערותם של מרכזים מעין אלה בהם אין נקודות אחיזה מוחלטות או יציבות כך (1978

.שהוא הופך "לנעדר מרכז" ויחסי מיסודו35 .Jean-Francois Lyotard, La condition postmoderne: rapport sur la savoir, 1979.

26

הקודם )post( של העתידמודרני יהיה עלינו להבין לפי הפרדוקס -את הפוסט מוקדם מדיי".

)modo( 36

מקום כיום ןאי לדעתו. נרטיבים"-מודרניזם ככפירה ב"מטה- הפוסטר הגדיר את אליוט

ל"נרטיבים הגדולים" של הקדמה ושל החתירה האנושית לשלמות, וכל שאנו יכולים לקוות לו

מכאן שאין יותר תכלית ו, אקראיים, מקריים, זמניים, ויחסיים – "נרטיבים-מיני"הוא סדרות של

ליוטאר מתייחס לתרבות הידע ומזהה את האופי. 37אחדותית אחת להיסטוריה ולסובייקט

מודרנית -האופי הביקורתי ההפכפך של התרבות הפוסט .שלה הרמנויטיההרפלקסיבי ,קורתיהבי

יעדים שאינם ניתנים לפיוס. בתרבות זו ההיבט לשאלות באופן ישיר ועקיף לערכים ו מציב כל העת

טרטגיות לשון של הלשון הוא מושא המאבק בין אס. גבולה הלשוני מקבל חשיבות ראשונה במעלה

ומלחמה בכוליות והכרה בקיומן של כסוג של טרור ומחוצה לו תוך הממסדהמנוהלות ב

.38המחלוקות

מיוטיקאי) בודריאר (חוקר תרבות, ס מודרנה מצביע-ביר את החידוש שבפוסטבניסיון להס

על אוסף של תוצאות שחוללו סדר סמיוטי חדש, וארגון חדש של יחסים בין מציאות מיוצגת

בודריאר טבע את המושג "אובדן המציאותי". מבטאים אותה. צגים אותה אוילסימנים המי

להשקפתו, בתקופתנו אנו נתונים להשפעה מכריעה של הדימויים המלאכותיים שנוצרו בקולנוע,

בטלוויזיה ובפרסום. השפעה זו מטשטשת את ההבחנות שלנו בין הממשי למדומה,בין המציאות

-בודריאר כתרבות של היפרר על ידי ב זה מוגדמתחת לו. מצלאשליה, בין פני השטח לבין מה ש

. 39ריאליות

לדון תיכולה למרות הביקורת כנגדו, נובע מןמודרניזם - מעורר הפוסטהעניין הרב ש

- הדיון על הפוסט כיום. להם אנו עדים, הפוליטיים והחברתיים שבשינויים התרבותיים באמצעותו

המשקף חברה חדשה שלה , שינוישהו אחרמודרני מצביע על שינוי ושבר מהמודרניות אל עבר מ

שהצמיחה בעקבותיה , אלה של החברה של ראשית הקפיטליזםעקרונות וארגון נפרדים ונבדלים מ

טוען ""פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחרבמסה: .40את המודרניזם

הקפיטליזם המאוחר כוננה פרדריק ג'יימסון כי הסיטואציה התרבותית, הפוליטית והכלכלית של

נגזרים איתה, מקיימים יחסי גומליןודפוסי חוויה ש לוגיקה חדשה של מנגנוני ייצוג תרבותיים

. 41ה, ומעידים עליממנה

מודרנית היא - מסיק שהתרבות הפוסטג'יימסון קדמה. בקפיטליזם גם אסון וגם ג'יימסון רואה

של השתנה תפקידה החברתיידן שבו שנגזרה מעידן הקפיטליזם המאוחר, עמעין מוטציה

ג'יימסון כהתפשטות כבירה . את התפוגגותו של התחום האוטונומי של התרבות מדמייןהתרבות

כך שהכל נעשה "תרבותי" במובן שטרם נתבאר תיאורטית, ,ברחבי התחום החברתי של התרבות

.30' מ, ע)2006 ,מתרגם:אמוץ גלעדי (תל אביב ,רניהסברים על הפוסט מודפרנסואה ליוטאר, -. ז'אן 36' מ, ע)2004, (רעננה ציגמתרגמת ועורכת: חנה הר ,מבוא לתורת הספרות והתרבות צעדים ראשונים. פיטר בארי, 37

115. .31' מ, ע2006. ליוטאר, 38 .118' מע . בארי, 39 פרדריק ג'ימסון.פרנסואה ליוטאר, ז'אן בודריאר ו-. לעניין זה התייחסו ז'אן 40פוסט מודרניזם או פרדריק ג'יימסון, הקדמה", בתוך –. חנן חבר ומשה רון, "פוסטמודרניזם ודיאלקטיקה 41

.11' מע ),2008הירש (תל אביב, - מתרגמת: עדי גינצבורג עורך. משה רון,המאוחרההיגיון התרבותי של הקפיטליזים

27

- וסף של פסבדואך קשור לאבחון המקדים של חברת הדימוי, הסימולאקרות והתמרת הממשי לא

.42אירועים

ועד לאמצעיתן של שנות השבעים אודות נחיתותו של 20-הטענה ששררה מראשיתה של המאה ה

שבירת הרצף הכרונולוגי הקיטש ביחס לאמנות חדשנית אותנטית ומקורית, מאבדת את תקפותה.

נות של התפיסות האמנותיות, החזרות וההישנות, הציטוטים, חציית תקופות אמנותיות שו

מודרנית שהקיטש העכשווי -וחיבורן למבנה חדש אלטרנטיבי, מאפיינים את גישת האמנות הפוסט

הוא חלק ממנה. ככל שהמרחק שבין האובייקט החדש לאובייקט המקורי יהיה רב יותר, קיימת

ה האמורה תכיל בתוכה אלמנטים קיטשיים. יהאפשרות שהסטי

צנטריזם המערבי, ושולי למרכזי, תוך זניחת הלוגבדומה לשינוי העמדות וטשטוש הפערים בין

של המושג על ידי קלמנט משיפוטו השלילי לך שהתחולל בהגדרות של הקיטש:מהכך גם ה

הרולד רוזנברג, מאטי קאלינסקו, תומס קולקה ג'ילו דרופלוס, דרך הגדרותיהם של ינברג,גר

רכזי לשולי, נשגב למגונה. זהו ואחרים, אל השלב שבו התבטלה ההיררכיה בין גבוה לנמוך, מ

מודרניזם מזכירות את - סטרוקטורליזם והפוסט-השלב שבו התכונות המאפיינות את הפוסט

תכונותיו של הקיטש במובנו העכשווי, כפי שהוא נידון ומובחן בחיבוריהם של ארתור דאנטו, קריג

אוונס, נואל קארול ואחרים.

ודריאר, מזכיר את המאפיינים של הקיטש ושל עליו מדבר ב הממשי למדומההטשטוש שבין

גם הקיטש, בהיותו חסר מקוריות, נשען על תקדימים של .43האמנות העכשווית המתקדמת

מודלים אמנותיים מקוריים ומנכס מודלים אלה לרשותו, עד כי לא ניתן יותר לזהות את המקור

ן הממשי למדומה ונוצרת טשטוש ביבינו ובין המוצר הקיטשי. הקיטש מייצר הממשי ולהבחין

ריאלית שעליה מדבר בודריאר.- קרבה בין האופי הקיטשי ובין התרבות ההיפר

המציאות המדומה של בודריאר באה לביטוי ביצירת האמנות באמצעות הסימולקרה אותה כבר

הפסטיש, היעדר העומקניתן לזהות את הזכיר גרינברג בביקורת הנוקבת שלו כנגד הקיטש.

מודרנית כמרכיבים של היצירה -בדונו בתרבות הפוסט ג'יימסוןקט אותם טבע ודעיכת האפ

מודרנית -סטרוקטורליסטים ולאמנות הפוסט- בדומה לפוסט מודרנית והקיטשית כאחת.- הפוסט

גם בקיטש באה לביטוי ההתמקדות בחומרי והמוחשי. ההתמקדות במעורבות הרגשית ובאמפטיה

מודרנית מוצאת ביטוי בקיטש באופן וולגרי -נות הפוסטסטרוקטורליזם ולאמ- המשותפת לפוסט

. , שהופך את תחושת ההזדהות למלאכותית ומושגיתומוקצן יותר

/פוליטיות/כלכליות שחוללו את המעבר מן המודרני בבואו לדון בתופעות התרבותיות

פוסטר . אפשריתה ההפרדה וההבחנה הברורה בין השניים אינמודרני, טוען הל פוסטר כי - פוסטל

מודרניזם נוסדו באופן מקביל, בדומה לפעולה הדחויה, באמצעות - מאמין שהמודרניזם והפוסט

שקיים בו משום ,הוא א סינכרוני ,טוען פוסטר ,הווההתהליך מתמשך של הטרמה ושיקום העבר.

שעיצבו וכוננו שלושה שלביםפוסטר מבחין בעירוב של זמנים משתנים (עבר, הווה וצפיית העתיד).

ומקביל אותם להגות הביקורתית והתיאורתית, , מודרנית- פוסטמודרנית והאמנות ההאת

בשלב הראשון ולתהליכים חברתיים פוליטיים ותרבותיים שהתחוללו בפרקי הזמן הללו.

ממספר הושפעו התהליכים האמנותיים ,20-שהתרחש באמצע שנות השלושים של המאה ה

שערך קלוד לוי חקר מההסובייקט. , של האגו הילדי מחקרו של לאקאן על התהוותוגורמים.

: של וולטר בנג'מיןהמאמר ו ותרבותו של האחר,אורח החשיבה המיתי שבו נחשפו ,שטראוס

.95–94ג'יימסון, עמ' . 42 . 159–156, עמ' )2007אביב: -מתרגמת: אריאלה אזולאי (תל ,סימולקרות וסימולציה . ז'אן בודריאר, 43

28

שהתמקד בהסתעפויות התרבותיות של הטכנולוגיה. ,אמנות בעידן השעתוק הטכנולוגייצירת ה

תחילתו הוא מחשיב כות השישים שנאת את שיאו של המודרניזם. פוסטר מזההשנות השלושים ב

מישל פוקו), Althusser ( מן החיבורים של אלתוסארשהושפע , חדשאמנותי השל העידן ה

)Foucault(ז'אק דרידה , )Derrida( ,רולן בארת )Barthes( ואחרים. החיבורים הללו עסקו במות

פיע חיבורים על הסובייקט ההומני. בשנות החמישים, בעקבות המלחמות הלאומיות, החלו להו

: )Fanon( הקולוניאליים (ספרו של פרנץ פנון תרבות האחר, כהדים לההתמוטטותם של המשטרים

במקביל, השפעת המדיה על המבנה הנפשי משקף תופעה זו., 1961-שנכתב ב אדמותמקוללים עלי

,שארבין ה על תופעות אלו הגיבו. והמערכת החברתית הפכה למשמעותיתועל היחסים החברתיים

Marshall ( מרשל מקלהוןו, 1967 -משנת חברת הראווה: בספרו )(Guy Debord גאי דבור

McLuhan( פילית ועולם הטכנו, המגמה האלקטרונית .1964-משנת להבין את המדיה :בספרו

, העניקו שפע חדש של אפשרויות במרחבי הרשת שנות התשעיםהדימויים והראווה של

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, ובפרט וחה של המציאות המדומה.האלקטרונית, וביססו את כ

מיאוסהכלה והטמעה, -מרחב, מידיות-זו של המדיה נוצרה מערכת מסועפת של התפצלויות:זמן

- שפל, קולוניאליזם- לא מוסרי, נשגב-הפגוע, מוסרי-השלם הגוף שונות,-, אחדותקבלה-ודחייה

מודרנית, -האמנות הפוסטשל ה מכרעת לביסוסהפצלויות הללו תרומקולניאליזם, להת-פוסט

.44חזרתם של המודחק, הטראומתי, המגונה והאחרותהמכילה בתוכה את

יקט, האחר, המרחק הנכון, והטכנולוגיה כמחוללי פוסטר בודק את המשתנים של הסובי

-התפתחותו של הפוסטמראה כי במאה העשרים. השתנות זו התרבותי, כלכלי פוליטי השינוי

, מציין בשנות השלושיםלהשתנותם של הארבעה. תאנלוגיהיא דרניזם מתוך המודרניזם מו

הוא שוי להפך לסובייקט תוקפני.עהלאקאני שהופך לסובייקט מאוים ש סובייקטפוסטר את ה

כדוגמה לשאלת , הפראי, הפרימיטיבי בעיניהם של ילידי אירופה.האחרהשתקפותו של מציג את

לפרימיטיביות. והפאשיסטים וסטר את השינוי בגישה של הסוריאליסטיםמביא פ ן,המרחק הנכו

שהם אינם קרובים די הצורך התחושה, ועל ידי הסוריאליסטיםימיטיבית קבלת האחרות הפר

,מסוכנת אליהבה הקרחשו שש ,הפאשיזםידי -עלשל הפרימיטיביות הדחייתלשורשיה מחד, ו

ין שראה ביכולת הטכנולוגית של השכפול והשעתוק, דד בדעתו של וולטר בנג'מפוסטר מצ מאידך.

אובדן מיתוס המקוריות.את הגורם והסיבה ל

עליה אובדנו של הסובייקט ההומני "מחיקת האדם" טר על פוסדבר בשנות השישים מ

התרבות הומנית ממומרת כריז פוקו, ומות המחבר של בארת הם חלק מסמניו של אובדן זה. ה

סטרוקטורליזם). האחר נבדק -פוסטסטרוקטורליזם וימנים וטקסט (כעת לטובת משחק של ס

על התרבות הלאומית כעת מבעד לעינים לא אירופאיות, כפי שעולה למשל מחיבורו של פרנץ פנון:

נמדדת כעת באופן שונה, כהבנה של החוג דחייתהלפרימיטיביזם או הקרבה של ). היפוכה 1959(

עומדים שלהם ותכני התרבות המקומיים, ורת הלאומיתהאינטלקטואלי הילידי, ששמירת המס

בשנים אלו, המדיה טעמות בתרבות המערבית (שאלת המרחק הנכון).יבסתירה לרעיון הה

.יוצרת מערכת מסועפת של התפצלויותהאלקטרונית המתפתחת

של הקפיטל. בשנות התשעים והדינמיות "שובו של הסובייקט"פוסטר מוצא הקבלה בין

- ושל האמנות הפוסט מונחים מועדפים של הקפיטליזם המתקדםות וההטרוגניות ההיברידי

44 Foster, 2001, pp. 205–211 .

29

שינויים ה , מערך השינויים הוא גם אובייקט של הצריכה.תרבותית-בחברה הרבמודרנית.

העמדות פיזורן וחיסולן שלבעקבות בתיאוריה העכשווית. נבדקים ומבוקריםעולמיים ה

תרבות האחר כעת לאי וודאי.נטריזם המערבי המגולמות במחשבה המערבית, הופך הלוגוצ

מעומתת עם הנתיב האימפריאלי. תרבות זו מעוררת פרובוקציה וגורמת לשבר בזהות המערבית.

האידיאולוגי המערבי.למרחב האחר נתפס כנמלט מן הרציונאליות האירופאית וכמצוי מחוץעדין

.45ולנטיות של השיח הקולוניאלי"על כך עמד הומי באבא בחיבורו "המימיקה והאדם: האמביו

טכנולוגיה, הנדסה גנטית) -המדעית (ננובוט, ביו האימפקט של הטכנולוגיהבשנות התשעים וכיום,

,שנות השישיםבחברת הראווה של העל התרבות והמחשבה הוא משמעותי. מה שגאי דבור רא

שהוגי הסיברפנק מה 'מין בשנות השלושים. היא ההשתנות הטכנולוגית אותה צפה וולטר בנג

ההתרחבות הקיברנטית אותה ניבא מרשל מקלואן בשנות היא נחשו ושערו בשנות התשעים,

.46השישים

מודרניות, מגלמות בתוכן רעיונות - סטרקטורליסטיות והתיאוריות הפוסט-התיאוריות הדה

דווקא אשר בעבר שוייכו לקיטש ואשר נחשבו כתכונות נחותות המעידות על חוסר טעם וזולות.

בתכונות אלה הופכת את הקיטש כיום כרלוונטי, אוונגרדי וחתרני.השליליות הגלומה

ההתבססות על תקדימים קודמים תוך הפרזה ועיוות, הטלת הספק בניגוד לאמירה הבוטה

והישירה של המודרניזם בשיאו, המוטיב ומשמעותו בהקשר לסביבת היצירה בה הוא מוצב,

ית שחיפשה את משמעותו בתהליך ההתפתחות ההיסטורי. נראה כי בשונה מן התפיסה ההיסטור

- הקיטש הולם את רעיון נטישת האמדן הערכי שהיה מקובל בעבר, בדומה לנטישתו בפוסט

מודרניזם.-סטרקטורליזם ובפוסט

של הסובייקט , גורמים להתייחסות חידתיתתרבות האחר והעזרים התותבים הטכנולוגיים

מוצאת . ביקורת זו הורת עוסקת כיום במרחק האינטלקטואלי של האובייקט. הביקגוףדימוי הל

מגולמת בעבודות אמנות, עוסקת למעשה בשאלת המרחק אשר ייה בהגות העכשווית ואת ביטו

.47הנכון. זהו המקום (הטופוס) של אובדן המרחק ההילתי

מתיות שהוזכרו יכלות ההסוואה הגלומה בקיטש מאפשרת את ההתמודדות עם החוויות הטראו

רינה דודאי כי הסיפור רווי בריגושים צטניק מציינת של ק. 48בית הבובותלעיל. בניתוח לספר

הגורמים להתמכרות סנטימנטלית רגשנית הנוטה לקלישאות בדומה לקיטש. בהמשך של אותו

בשל היותו מאמר, טוענת המחברת כי השימוש בקיטש מנכיח ומחייה את החוויה הטראומתית

שמר את המתח שבין הנגלה ל יכולת הסוואה נעימה לכאורה. לדעתה כך מצליח הקיטש לבע

מודע. הטראומה נחווית באמצעותו של הקיטש כהוויה של העדר, שיש בה -והנסתר, המודע והלא

של משיג בהעדרה הליכולה לתפוס ו על דרך השלילה עוצמה, גודל ורציפות מעבר למה שהנפש

.49עההעטיפה הקיטשית המרגי

של תרבות ההמונים, שלילי בדיונים הראשונים על מהותו של הקיטש, הוא נתפס כתוצר לוואי

(קלמנט גרינברג למשל). בניסיון לערוך הבחנה וכשונה ומנוגד לאמנות האוונגרדית המתקדמת

: רול את הטיעונים הבאיםאמעלה נואל ק ית,אוונגרדאמנות ל ,ההמונים-אמנותברורה בין

45 .Homi K.Bhabha, "Of mimicry and man: The ambivalence of colonial discourse" in: Homi Bhabha,

The location of Culture, London and N.Y, Routledge, 1994, pp 85-92 46 .Foster, pp 212 -221 47 .Foster, pp 222-226 הספר מספר את את קורות חייה של נערה בזמן מלחמת העולם השנייה ובשואה. 48 142 - 125): 2006ו' ( מכאןצטניק", מה מקרה מבחן: בית הבובות מאת ק.רינה דודאי, "קיטש וטראו. 49

30

מספר רב של והיא מופצת לות ת ייצור המוניהמונים נשענת ונסמכת על טכנולוגיוה- אמנות

כנים שאינו ההמונים מיועדת לקהל צר- במקומות שונים. אמנותהמצוים בו זמנית מקבלים

- אמנותת לקהל זה. בעוד ש, ועל כן עליה להיות נגישה ומובנבתחום ח בעל ידע ייחודירבהכ

- רך כלל אינה מובנת לקהל היעד של אמנותות האוונגרד בדברורה ונהירה, אמנ ההמונים

למרות שכיום האמנות האוונגרדית נעזרת ביכולת הטכנולוגית ובהפצת האמנות .ההמונים

יא אינה מיועדת האוונגרדית באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים (ליזר, וידיאו, סיברפנק וכ"ו), ה

. מטרת האמנות זמנית במקומות שונים-ולצריכה המונית ומספר רב של מקבלים המצוים ב

ית לקעקע ולסכל את ההפצה ההמונית של האמנות, בחברה הצרכנית של היום. מטרת האוונגרד

האמנות . ההמונים- צרכני אמנותעל ידי כאסתטי, האמנות האוונגרדית לתקוף את מה שנתפס

טלקטואלית של החברה מנסה לערער ולחתור כנגד השאננות המוסרית, והאינ ,האוונגרדית כיום

והאוונגרד הם שני מושגים הופכיים ההמונים- אמנותארול טוען כי בעידן הקפיטליזם המאוחר. ק

- החצי האחד של הצמד אמנות האחר. ו שלפן שזהותו של האחד תלויה בניגוד שלו לזהותבאו

.50המונים/ אוונגרד, תלוי באופן דיאלקטי בחצי השני, הדיכוטומי לוה

של קארול הבחנתוחת היסוד של המחקר הנוכחי , מכירה בשינוי מעמדו של הקיטש כיום. הנ

להציב בעיה בהנחת מנות האוונגרדית, עשויהובין הא ההמונים- אמנותהמוחלט שבין בניגוד

רק ., במידה והקיטש עדין מזוהה עם תרבות ההמונים כפי שהיה בעברהיסוד של המחקר הנוכחי

הקיטש, ימנע את סילוקו של טש כתת קטגוריה בתוך האמנות המתקדמת כיוםקיוזיהוי ה ההכרה

.יתהאוונגרדלהמונים) מן האמנות המתקדמת יאמנות מהותו כמוצר (שמאפייניו מרמזים על

ההפצה של המוצר האמנותי למקבלים רבים בו זמנית היא הנחת היסוד של קארול, ועל כן

ועל מנת ,תחת הגדרה זו, כיוון שאינו מופץ להמוניםהקיטש העכשווי אינו יכול להיות כלול

יש לזכור שהתכונות להבינו, הצופה חייב להיות בעל רקע מקדים של ידע בתחום האמנות.

ית ונות חתרניות המהוות אנטיתזה אסתטלתכהשליליות שנקשרו לקיטש בעבר, נחשבות כיום

. ההמונים- נותאמשל קהל צרכני ומוסרית, למה שמקובל כראוי, בעיניהם

מודרנית, -בו על תפקידו של הקיטש באמנות הפוסטמרים שפורסמו בשנים האחרונות ונסבמא

שמעלותיו של הקיטש נובעות דווקא בשל מה שבעבר נחשב כמידותיו ,הכותביםחלק מן מוצאים

של במאמר על הקיטש מסביר סטפן לינסטייד שכוחו של הקיטש כיום נובע מהיותו סוג הרעות.

למרות שהקיטש .בין עצמנו והמציאות האמיתית המאיימת ,החוצץ באופן מנחם ומרגיע ,מחסום

סטייד ביתרונותיו, כמדיום נהתפתח בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית והייצור ההמוני, מכיר לי

יוצר הטראומתי שבו עוסק היוצר,לאמן השמציג עצמו בתחפושת פשטנית המגשרת בין הנושא

. 51ולצופה

, שלא ניתן להתעלם הביקורת המתחדשת על האוונגרד והקיטשרשל גרשטיין טוענת במאמרה:

מנוכחותו של הקיטש באמנות העכשווית למרות תכונותיו השליליות (בפרט משום שבדומה

,שטיין מצטטת את הרולד רוזנברגגר. לאמנות ההמונים, הוא גרם לסילוקה של האמנות הנשגבת)

. בדומה לרוזנברג גם האמנותית היא המונופול של דמיונו של היחיד שטען שכיום האמירה

שהאמנות העכשווית ויתרה על ההתעלות המטאפיזית והפאר, שמייצגיהם רשטיין מאמינה ג

50 .Noel Carroll, A Philosophy of Mass Art (New York 1998), pp 242-244 51 .Stephen Linstead, "Organizational Kitsch: The Interdisciplinary Journal of Organization, Theory

, 9.4 (Nov 2002): p 557 Organizationety, and Soci

31

בחיבורו הידוע דעה דומה מביע גם ליוטאר .52המודרנים הבולטים הם מרק רותקו וברנט ניומן

. 53נרטיבים- ת הכפירה של תקופתנו במטאמציין אהוא "המצב הפוסט מודרני" שבו

- ארבעת המשתנים עליהם עמד פוסטר בדונו במעבר מן האמנות המודרנית לאמנות הפוסט

מודרנית, עשויים להועיל בבחינת עבודתם של רועי רוזן, זויה צ'רקסקי וניר הוד. לסובייקט מעמד

ובייקט ובתגובתו של מרכזי ביצירתם של השלושה. עבודתם של רוזן וצ'קרסקי עוסקת בס

סובייקט זה לסביבתו או הזרתו. אצל הוד בולט העיסוק הנרקיסיסטי בדמותו ובאופן שבו הוא

נתפס בעיני האחרים. שאלת האחר עולה ביצירתם של רוזן וצ'רקסקי לא רק בדרך שבה הם

מציגים עצמם מבעד לעיני האחרים, אלא גם כאשר הם עצמם, הופכים להיות האובייקטים

נצפים על ידי האחר, השונה, שלעתים הוא גם הרשע, המוצג כעת כקורבן. במקרים אלה הדיון ה

נסוב גם סביב שאלת המרחק הנכון והתמודדות שלהם עם ה"מאוים" שהופך למוטיב מרכזי

שבאמצעותו הם בוחנים את זהותם כיהודים וישראליים. רוזן מגלם את דמותם של אווה בראון

. צ'רקסקי מתארת עצמה כרודפת נרדפת חיה ומות כאווה בראוןפר הנלווה והיטלר בתערוכה ובס

, מתאר ™ציונה. בספרו של רוזן: 2006-שהציגה בביתן הלנה רובינשטיין ב ציורי הפעולהבסדרת

המחבר חברה ישראלית נהנתנית שיסודותיה הרוחניים נשענים על הדינמיות הקפיטליסטית ועל

שבה שבעת האוונגרדיסטים, יוצרת את הסדרה הסאטירית הטכנולוגיה המדעית. צ'רקסקי

ה הטכנולוגי עליו מדבר פוסטר.נההיברדיות של הדמויות, תואמת למשתו החיפצון,

הביאה להגליתו וסילוקו של הנשגב אין ספק שהעלאת המגונה ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד,

הקיטש באמנות העכשווית. לוויתור מעבודתם. גרשטיין מציגה "גלות" זו, כנוכחותו הבולטת של

וחתרני, שמוצא את ביטויו מתגרה על האסתטיקה המודרנית, ועלאת המגונה, פוטנציאל

לראות בהופעתו בעבודתם, מרד כנגד במרכיבים הקיטשיים ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד. יש

.שלטונו של הפורמליזם המודרני וביטוי לביקורת הפוליטית והחברתית שלהם

החידתיות של דימויי הגוף הנוכחים ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד, נובעת מחוסר הבהירות

כחילונים המנסים לזהות את יהדותםבדבר זהותם המינית, זהותם היהודית כדור שני לשואה,

והדיכוטומיה של זהותם הישראלית. הצגתם לכאורה, של דימויי גוף אלה, באופן רגשני, מעוות

מצביעה על התייחסות אינטלקטואלית שאינה נובעת ממניעים רגשיים אמיתיים. הצגת לעתים,

דימוי הגוף כאביזר ביקורתי שלא באמצעות רגש אמיתי, אלא באמצעות זיופו של רגש כזה,

סוגה -העכשווי המהווה תת מודרנית אלא גם את הקיטש-מאפיינת לא רק את התפיסה הפוסט

מודרנית.- באמנות הפוסט

52 .158 -22.3 (Winter 2003): 136 Raritangarde and Kitsch revisted" -Rochelle.Gurstein, "Avant 2002תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ,תרגום:גבריאל אש, המצב הפוסט מודרני, ז'אן פרנסואה ליוטאר. 53

32

ב: הטמעתו של הקיטש באמנות הישראלית

באמנות , וביטויים אוונגרד- אויוהנ עד כה נבחנו ההגדרות והיחסים שבין הקיטש, האוונגרד

עוסק , הלצורך המחקר הנוכחי חיוניים ,וביאורם של אלה הבהרתם מודרנית בפרט.- הפוסט

בדיקתן של יצירות אמנות באמנות הישראלית העכשווית. בשימוש ובתפקיד של הקיטש

נטייתם של האמנים הישראלים כיום לשלב ישראליות מאז שנות השמונים ועד היום מצביעה על

כפי שנטבעו על ידי קלמנט ,הקיטששל השליליות תכונותיו מאפיינים קיטשיים בעבודתם.

-סטהפומזכירות את הרעיונות הבאים לביטוי בתיאוריות וההולכים בעקבותיו, גרינברג

, שבהן טושטשו ההבדלים בין גבוה לנמוך, טוב ורע, מרכזי מודרניות- והפוסטוקטורליסטיות סטר

בגלל ,, כחסר רלוונטיות תרבותיתבשונה מתפיסתו של הקיטש בעבר .ושולי, מקור והעתק

קטיביות ויטש הוא בעל תכונות פרובמוש בו כיום, הופך ליתרון. הקיהנזכרות, השהתכונות

י נשתמרו והעכשו קיטששבמשום עומדות בבסיסו של אוונגרד מכל סוג שהוא. נות שחתרניות, תכו

חלק ממאפייניו השלילים, ומשום שעדין הקיטש שומר על הופעה נקייה, מרוחקת ומתקתקה עדין

המושג אוונגרדית. -מודרנית הניאו-אמנות הפוסטתוך הסוגה ב- תתגם כיום, יש לראות בו

התמה עםיוצרים הישראליים בבואם להתמודד את ה משרת ,כיוםהמשתנה והגמיש של הקיטש

מגדרית.היהודית וה, משבר הזהות הישראלית ועם ציונית- הפוסט

מחייב התייחסות כיום, מתקדמת הדיון במקומו של הקיטש באמנות הישראלית ה

מקומיים המייחדים את התרבות שהתגבשה פה. המורכבות התרבותית המורכבים הקשרים ל

כמדינה שלנו, המיוחד ן המצבמ נובעים ,תרבותיות בישראל- ון הרב של העמדות הפוליטיותגיוהו

בעיצוב האתוס הלאומיבדיקת מעמדה של השואה תרבותית.-וכמדינת הגירה רב םשל שני לאומי

נת ילונית לעומת מדיח- למדינה דמוקרטיתימים בין השאיפה המתחים הקי והזהות היהודית,

לאומית, הן התמות - ליטי בעניין שתי מדינות לשני עמים או מדינה דו, הוויכוח הפוהלכה

המרכזיות של היוצרים הישראלים כיום.

חלק מן האמנים הישראליים בני זמננושל תרבותית- פוליטית-החברתיתמעורבותם

ים והאמצע ,מחד קרבה זו ליומיומיה את יצירתם וסובבת סביב הבעיות שצוינו לעיל. מניע

מידאת הגבולות האסתטיים המקובלים. העיסוק המת של עבודתם מאידך חוציםהחתרניים

השונה, האחר והשולי, הם הצגת ,בנאלי-לא מוסרי, נשגב-נמוך, מוסרי-גבוהבסוגיות של

. לא מעט אמנים המסגרות ההגמוניות בחיים ובאמנותשעוזרים להם לערער ולפרק את האמצעים

, המיופיף הנלבב אופיושהוזכרו לעיל. ת הקיטשיותכונוות התמבטאים את רעיונותיהם באמצע

עם מאפשר את ההתמודדותעתים לסנטימנטליות נטולת רגש אמיתי, הוא שלשל הקיטש, הגולש

שסובבים אותנו. הטראומתייםהמורכבים והנושאים

מן הנאמר לעייל, נראה כי הופעתו של הקיטש באמנות הישראלית העכשווית אינו רק

תהליכים אוניברסאליים, אלא יש לשימוש בו, תפקיד חשוב המאפשר ליוצרים להציג את חיקוי ל

הנעים והמזכך לכאורה של הנושאים הכול כך בעייתים ותראומטיים של עמדותיהם תחת המסווה

, 2014- 1906 המציאות בישראל. יתכן כי תהליך המקוצר של התגבשותה של האמנות הישראלית

נות ותעוזה על רקע המסורת קצרת הימים של האמנות בארץ.יוצר אפשרויות של חדש

לאמנות ,מאמנות אידיאולוגית המשרתת את הממסדוהמעבר מתי וכיצד התחולל השינוי

- הניאו סוגה באמנות הישראלית העכשווית- כתת הקיטש,האם וחתרנית? אוונגרדית -ניאו

הן ,ם עם נושאים טראומתייםמרחב יצירה נוח יותר, לאמנים שמתמודדי מעניק אוונגרדית,

33

השאלות המרכזיות במחקר הזה. המחקר מתמקד בתפקידו ובהגדרתו של הקיטש באמנות

הישראלית העכשווית.

קצרת היא חות האמנות במערב, האמנות בישראלשנים של התפת-בשונה ממסורות רבות

מהותה יים באת השינויים התיאורט ,לטבאופן בו ממחיש ,. תהליך התפתחותה המזורזימים

כינונה של התרבות המהווה מרכיב משמעותי ובולט ב ,תפקידה של האמנות הישראליתבו

הישראלית.

מציינת את ראשית היווסדותה של האמנות 1906בשנת 54הקמתו של בית הספר בצלאל

כותרת זיקות אמנותיות שונות שהתכנסו בהישראלית. המורים שלימדו בבצלאל הביאו עמם

מוסלמיות ובהשראת ממצאים ומסורות יהודיות עם מסורות נוצריות כשילוב של –"סגנון עברי"

ן חזון של ביית נעה בין עבר תנ"כי קדום ותפיסת הזמן הבצלאל ם שנתגלו באזור.יולוגאארכי

בסמלים ה"ציונים": מנורת שבעת וכמותם התלמידים בבצלאל התמקדו ,גאולה עתידית. המורים

של נושאים אלה קבועההחזרה ההמקראיים של הארץ ונופיה ,נים, הכותל, ערי הקודשהק

העובדה שנושאים אלה הופיעו גם על מצביעה על חוסר מקוריות ותפיסה פשטנית של האמנות.

אחרת חפצי נוי שיועדו לקהל הרחב מציבה את האמנות שנוצרה בתקופה זו בבצלאל בעמדה

נפשו ורעיונותיו של אתיצירה משקפת ה , שבה"אמנות לשם אמנות" ושונה ממה שנהוג לכנות

באמנות הישראלית שנוסדה בבצלאל התקיימה המקורי.חיפושיו אחר הייחודי ואת האמן ו

של האמנות המודרנית במערב. וסגנונית שהייתה שונה מתהליכי ההתפתחותהתבדלות אסתטית

- ה הרומנטית"כיים העצימה את הערגעל האומנות והנטייה הבולטת לעסוק בנושאים תנהדגש

מצביעים על יסודות פים אלה עם הקדמה האמנותית במערבנוסטלגית (הרמן ברוך). קשרים רופ

כפי שהוגדרו בעבר על ידי קלמנט גרינברג. ,קיטשיים במובנם השלילי

אל השתלבות במהלכים יפוש זהות אמנותית ישראלית מקומיתהמעבר מחעם

מאפייני הקיטש השתנו והמקורי, , הישראלים תוך הדגשת השונהיליאברסאמנותיים אוני

.ם שנלוו לאמנות הישראלית בשנותיה הראשונותיהשלילי

מציינת את ראשית היווסדותה של האמנות 1906בשנת הקמתו של בית הספר בצלאל

חל שינוי בתפיסת תכניה וסגנונה 20- שלושים של המאה הוהבשנות העשרים הישראלית, אך כבר

סגנון לנטו ארץ מארצות המערבאמנים בני המקום ואמנים שעלו ללית. של האמנות הישרא

תוך שימת דגש על העובד אנשיו,ו המרחב על נופיו, עסקו בתיאור , סגנון שתכניומודרני במהותו

ה יבמוקד העשיהיה עניין ההגשמה הציונית ),1948לאחר מלחמת השחרור ( העברי החדש.

מדינה השראה מוסרית ומוקד של סמכות מוסדית. הציונית. ההגמוניה הממלכתית ראתה ב

–הגמוניה זו עיצבה תודעה ציבורית וגיבשה טעם שייצג את ההזדהות עם התדמית הקולקטיבית

שבו ההגשמה העצמית הוקרבה על מזבח הקדשת החיים ,נרטיב הציוני- המטא האתוס הציוני.

אידיאולוגיה ציונית אולוגית.ילמען הכלל, יצר מערכת חברתית לכידה מבחינה תרבותית ואיד

ה של המדינה יסודיישראלי החדש והדרתו של האחר. -ת זו התמקדה במרכזיותו של היהודימכוננ

דחייתה ושלילתה המוחלטת של הגלות –במרכזיותו של המרכיב השוללני ועיצובה העברי, נעוצים

תאמו את התפיסה התרבותית המערבית.שלא ודחייתם של אלמנטים

:. הטענה שיסודה של האמנות הישראלית החלה עם הקמתו של בית הספר לאמנות בצלאל, מופיעה במספר ספרים 54

כינון שדה, טרנטנברג גרסיאלה ;)2006( 100בצלאל דוד טרטקובר וגדעון עפרת,; )2004( בהקשר מקומי ,גדעון עפרת אמנות גדעון עפרת,ולויטה בנימין תמוז, דורית ;)2006(הישוב ובראשית המדינה האמנות הישראלי בתקופת

.)1980( ישראלית

34

, האמנים המכונים "כנענים" הקצינו את המרכיב השוללני ויצאו 40-ת שנות הבתחיל

כנגד סגנון האמנות שהיה בארץ וכנגד ההשפעות האירופאיות שניכרו בו. קבוצת האמנים

ה"כנענים" עמדה על כך שיש לעצב אמנות עברית חדשה, ששורשיה נעוצים ויונקים מהערכים

גרפיה שלו, והחומרים המקומיים. הקבוצה שאבה השראה המקוריים של האזור, מנופיו, הטופו

משרידים ארכיולוגיים מקומיים מן העת העתיקה ברחבי הסהר הפורה.

והמעבר ,קבוצת אופקים חדשים בשלהי שנות הארבעיםמ האמנים של פריצת הדרך

נותיים את ההתחברות של האמנים הישראלים למהלכים האמ,מציינים לאמנות המופשטת

לאמנות עשייה האמנותית בשנות השישים פינה את מקומוב הלירי ששלטב. המופשט במער

האמנים הישראלים לעסוק בבעיות פוליטיות הרבו זו תקופהבשנות השבעים. הקונספטואלית של

ששת הימים והקמתן של ההתנחלויות, ונבחן היחס בין אמנות וחברתיות שעלו בעקבות מלחמת

ות ואחדות זהרת התפיסה שיצירת האמנות היא אובייקט בעל חברה. זה הזמן בו מתערעל

אוונגרדיות -אויבו העשייה האמנותית מתחברת אל הגישות הנשזה הזמן .מוגדרים בזמן ובחלל

מוסברת עוד מתוך עצמה בלבד אלא האמנות של שנות השבעים איננה של המערב, משום ש

נה תופסת עצמה כדיון ושגית איהאמנות הממנקודת חיתוך שלה עם דיסציפלינות שכנות.

אודות אמנות אובייקטיבית, אלא כדיון אידיאולוגי על אמנות אידיאולוגית. על אובייקטיבי

. 55חשיבות העניין עולה על הקונקרטיות שלו

המצוי מוי הפיגורטיבי ולאובייקט גישות המושגיות מתקיימת חזרה לדיבד בבד עם ה

בתוכו את ממד מכיל וייצוגקט נטול ממשות קונקרטית שמעבר לאפשרויות הייצוג שלו. כאוביי

הוא יכיל במהותו את המאפיינים ,56סובייקט הנפרד מן האובייקט הקיים/נעדרהמוות וכינונו של

נרטיב הציוני, - ור על האתוס הציוני ופירוקו של המטאעהער .והקיטשים כאחד אוונגרדיים- הניאו

טיבית לטובת העיסוק בשולי, בשונה ובאחר, הממלכתית והתדמית הקולקנטישת ההגמוניה

.ועד היום 20-יאפיינו את היצירה האמנותית בישראל מאז שנות השמונים של המאה ה

י נראותם של האחרים בשדה האמנות, ערבים המודעות לנראותם וא ומחתצ בשנים אלו

בציוריו של בעוד שבתיאורם המוקדם באמנות הישראלית המניעים היו שונים. כך למשל .למשל

אחרי צתו לגופניות הארוטית שלהם והמוקדמות באה לביטוי הער 20-נחום גוטמן בשנות ה

. תופעה זו ניתן לפגוש גם ביצירתו של מרסל ינקו. אמנים פרעות הופך תיאורם ביצירתו לדמוני ה

תאחרים נטו לתאר את דמות הערבי כסממן מקומי כציון נוף, אך ללא הביקורת התרבותי

מעמדו של המקום , 20- יטית של תיאורם מאז מלחמת ששת הימים. בשלהי המאה הוהפול

ם בחיפושיכעת האמנים עוסקים כמקור ליצירה אותנטית, באים לידי ביטוי. והלגיטימציה שלו

- הפוסטיינת בריבוי כיווני יצירה. השפעת התיאוריות התקופה מאופזהות ישראלית. אחר

. השפעה זו באה ניכרת בזמן זה ,הצעירים בארץעל האמנים ים,המערבי מודרניות של ההוגים

חיבור בין סגנונות שונים. האמנים מתמקדים מנטי, וללרולארוטי, המחודשת משיכהלביטוי ב

העיסוק ת ההגירה ובייצוג חדש של חוויות בני הדור השני לשואה.יבחווי ,בביוגרפיה הפרטית

- ה בולט. הקולות האמנותיים מרדניים, פוסטנעש בשאלות של זהות לאומית ובמושג ה"בית"

," בתוך היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים: אמנות חזותית במדינה ללאמוטי עומר, "פתח דבר . 55

.7' ), עמ1998במאי 30–באפריל 7, אלן גינתון (תל אביב עורכת: גבולות,הסובייקט הלא מודע שמונע על ידי לאקאן על אני נעזרת בטענתו של המושג קיים/נעדר . בניסיון להסביר את 56

האיווי . לאקאן טען כי הסובייקט של הלא מודע מונע על ידי האיווי אשר בראש וראשונה הנו האיווי להכרה )reconnaissanceן שהדבר שהאיווי שואף אליו הוא להיות ). איווי זה מוצא את משמעותו באיווי של האחר, מכיוו

ו שעמו איננו משיג את השלם. מוכר על ידי האחר. איווי מנוכר זה אינו האיווי של הפרט אלא של החלק המפוצל של .25' מ, ע)2003 ,מתרגם: עמוס סקברר (תל אביב לאקאן,אלן ואניה, בתוך

35

ניסטיות מגיע גם אל השיח ין של התיאוריות הפממושגיים. ייצוגי המגדר וביטוי- סטציוניים ופו

עדר האמונה יבעקבות קריסתן של מערכות הסימון המסורתיות וה האמנותי ואל העשייה.

שבה קומפלקס מוכלא של מתפתחת שפה היברידית, ביכולתה של מערכת סימון אחת לייצג אמת

ודאות קיצונית -פך לעולם של איוסטרוקטורליסטית עולמנו ה- על פי התפיסה הפוסט. 57דימויים

בשל תלותו המוחלטת בלשון, המשתנה תמידית. הדימויים המוכלאים משקפים את חוסר היכולת

.58המציאות בעולם שאין בו ציון קבוע את לאמוד שלנו

ה של האמנות בישראל כיום, טוענת רותי דירקטור כי בנסותה לשרטט קווים לדמות

זורים האסורים לדיבור. כל מה שאפשר להעלות ישראלית כיום אינה מכירה יותר באהאמנות ה

אמנותי וסיפורים חיצוניים לאמנות, אישיים - על הדעת מופיע בטקסט האמנותי: דיבור פנים

שונים ומגוונים. דירקטור מזכירה את לחלוטין ופוליטיים לחלוטין. מקורות ההשפעה האסתטיים

האמנות היפנית העכשווית, את האוונגרד הרוסי, את ציורי הפופ של אנדי וורהול ואת

האקספרסיוניזם הגרמני. דירקטור מצביעה על השתנות התכנים והלגיטימציה שלהם כיום.

יות, המופעים היא מציינת, עוסקת בהיבטים מגוונים של מגדר ומינ ,האמנות הישראלית כיום

רואי, החלה האתוס המודרני הציוני הגברי, הה מאז פריצתו שללעתים באופן פרובוקטיבי.

האמנות הישראלית לדבר את עצמה. המודרניזם הישראלי הצטיין בעיסוק בשפת האמנות.

שראלית יהאמנים העדיפו את העיסוק הפורמליסטי בשפה על פני העיסוק בתכנים. באמנות ה

.59ה כאמנות מספרתירלפרונט. זוהי אמנות שניתן להגד ,וכן נדחף אל החזיתהעכשווית הת

ניתן לפגוש הישראלית ומוקדי העניין המשתנים של היוצריםהתפתחותה של האמנות את

בקטלוגים הנלווים לתערוכות אלה ובספרות המחקר. בגלריות ובמוזיאונים,בתערוכות השונות

זמן-שלים בירו ש תערוכות:שזמנית - שראל התקיימו בות אמנות בילרגל שישים שנולאחרונה

אמנות צעירה בשנות התשעים ובסוף נמות: -ה יבהרצלי ,2008 – 1998 אמנות בישראל אמת

עצמי: אמנות-גופי -אביב-, בתל: שנות השמונים באמנות ישראליתפוסט-צ'ק-בחיפה , בישראל

- ובעין חרוד ,ישים באמנות ישראל: שנות השלידת העכשיו - אשדוד, ב1978 - 1968בישראל

ערוכות הללו זו לצד זו באותו זמן העניקה אפשרות הצגתן של הת. 1958 - 1948הגמוניה וריבוי

הדרך שעשו האמנים הישראלים מאז הקמתו של בית שלוהישראלית של האמנותבחינה רציפה ל

הספר בצלאל ועד היום.

את הקיטש כמכשיר רים בדרך כלל), ם רבים (צעיאמני מאמצים מאז שנות השמונים

הקיטש שנושא חברתיים, תרבותיים וכלכליים.יים, שבאמצעותו הם בודקים את הגבולות הפוליט

מנות אומתקיים לצד המות הללו, קונסטרוקטיבי, חותר ומערער תחת המוסכ-כעת אופי דה

. קטגוריה -תתכמודרנית, -האוונגרדית הפוסט

נוטות יצירות ת העשורים האחרוניםפת העובדה כי בשלושנחשהנזכרות לעיל בתערוכות

טשיים, אלמנטים הבנויים ם המכילים בתוכם אלמנטים קילעבר ביטויים אמנותייהאמנות

עיסוק אובססיבי בזהות המגדרית והמינית, וקשר הדוק שנות. והיחזרה מציטוט, הטרמה ושיקום,

- 1998 זמן אמת: אמנות בישראלכן: בשני הקטלוגים שהוזכרו קודם ל עם תקשורת ההמונים.

ישראלים אמנים מוצגות יצירות של ,פוסט: שנות השמונים באמנות ישראלית-צ'ק 2008

פוסט שנות השמונים באמנות-צ'ק" בתוך ,ת ישראלטננבאום, "הזמן של הפוסט: שנות השמונים באמנו . אילנה 57

.62–23), עמ' 2008בדצמבר 28–ביולי 12 ,אילנה טננבאום (חיפה :עורכת ,ישראל .83' מ, ע2004. בארי, 58 צור ורויטל אלקלעי-. רות דירקטור, "קווים לדמותה של אמנות בישראל עכשיו" בתוך: איריס ריבקינד בן 59

15 - 8): 2009שמן, (מודן הוצאה לאור בע"מ, -,מושב בןת ישראלית עכשיואמנו(עורכות),

36

-אוניהומודרנית - הפועלים כיום. התבוננות ביצירות שבקטלוגים אלה, חושפת את מהותן הפוסט

בהבנה מרובדת היצירה האמנותית בשנים אלה מתאפיינתונגרדית ואת הקרבה שלהן לקיטש. או

מפנה את מקומו לשלל , העל- סיפורפרשנית. זהו העידן שבו הנרטיב הגדול והמוסכם, -מולטי

פרספקטיבות וערוצים. יצירתם של האמנים מורכבת משלל דימויים ומטפורות העשויים להתפרש

בדרכים רבות ומגוונות.

דתם הוצגה בשתי התערוכות ומספר יצירות של יוצרים ישראלים שעבבאמצעות דיון על

של הקיטשי כאחדואוונגרדי - הניאולהבהיר ולבאר את הנאמר בעניין אופיין ניתן , שהוזכרו לעיל

. יצירות אלו

אחת היא. )I(תמ' 1986משנת הרם אורות עם ג'ני הולצרלב: ג'ניפר בר העבודה של

מתייחסת האמנית לפעולה בכל אחת מן העבודות שבסדרה .יה עם אמניםאמפתהסדרה: מתוך

בציור .אליו היא עצמה מתחברתפכת פעולה זו למשהו יומיומי ששאופיינית לאמן מוכר והו

מתייחסת בר לב להולצר, אמנית הכתובות האלקטרוניות. בציוריה של ג'ניפר בר לב ניכר צמצום

טות. החזותי ליחידות גיאומטריות שחלקן מעוטרות בדימויי פרחים בעוד שהאחרות מופש

ללא הבחנה בין עיקרי ם ייומציורים אלה, מתארות סיפורים קטנים ויומיבאנגלית בהכתובות

מכיוון שהטקסטים מאורגנים על פי המבנה שקובעות הצורות הגיאומטריות, מתפרקות פל.לט

המילים לחלקים שאותם חייב הצופה לחזור ולאחד. התפרקות המילים משנה את חווית הקליטה

ליצירות מתקופות זכוריםא האמניתוחוזר חלילה. בסדרה זו מביאה פייה לקריאהשל הצופה מצ

נציגיו של השלב ג'ספר ג'ונס וראושנברג ,מרסל דושאן כנציג של האוונגרד ההיסטורי שונות:

דם אוונגרד ולצ -אויאוונגרד, ג'ונתן בורופסקי נציגו של השלב המאוחר של הנ-אויהראשון של הנ

ולאונרדו דה וינצ'י. בר לב מנכסת נס האיטלקי של פיירו דלה פרנצ'סקההרנס יצירות ידועות מן

בו עוסקת הולצר, במקביל ובתהליך הפוך, היא משתמשת שלעצמה את עולם שלטי הפרסומת

.60המבוססת על דגמים קישוטיים ומלאכת יד ים שמאזכרים אומנות נשית מסורתיתבדגמ

טכניקה חה, משחקי מילים,פול, השטציטוט, שיכ עבודתה של בר לב מתבססת על

של הקומפוזיציה. העבודה מזכירה באופן כלשהו גם את עבודותיו של גראפית וחלוקה גראפית

סגנון העבודה .60 -ה ) משנותRobert Indianaרוברט אינדיאנה ( ארט האמריקאי -אמן הפופ

מות ", ו"עיכת האפקטד"על סוג של הסגפני נטול ההתפרצויות האקספרסיביות של בר לב מרמז

. פשרן של המילים הרשומות מודרנית- יה הבולטים של האמנות הפוסטימנישהם מס 61"המחבר

מעיד על מעורבות רגשית של היוצרת, מעורבות הסותרת את ברור -הלאבעבודה זו וצירופן

של יצירות אמנות מתקופות שונות ריבוי האזכורים קודם לכן. ה"דעיכת האפקט" שהוזכר

וצורתה האסתטית והנקייה של הטקסט , תכניו המעורפליםות המאזכרות מלאכת יד נשיתטכניק

גם את תואמיםת. תכנים מודרני- הפוסטלמאפייני התרבות בהלימה מצויים של העבודה,

: חסר מקוריות, נשען על על ידי גרינברג ואחרים כפי שהוגדר בעבר הגדרותיו של הקיטש

. להציג עבודה זו כחיקוי חסר מקוריותלמרות זאת לא ניתן .צעועתקדימים, עשוי "יפה" ומצ

אוונגרדית -ו לבלתי פתירה, היברידית, חידתית ועל כן ניאוהרובדים השונים הופכים עבודה ז

הקיטש הוא חלק ממהותה.ש

.25' מ. טננבאום, ע 60 . שני מושגים האחד : מות המחבר נטבע על ידי רולאן בארת וכוונתו: מותו של המחבר פירושו לידתו של הקורא 61 מרכיבההמתכוון להיעלמותו החלקית של ), 1991( מודרנית- דעיכת האפקט בתרבות הפוסט ,)., פרדריק ג'יימסון1968(

הרגשי ביצירה.

37

מאיר נותנת ביטוי לזהותו המפוצלת של ההכלאה של מסורות שונות ממזרח וממערב

ורצון תנועה דינמית בין שני קטבים: כיסופים לארץ המוצאימת ו קיזהותשבפיצחדזה כמהגר

ם, ציטטות מתולדות יעבודתו היא שילוב של נושאים אוטוביוגרפי השתייכות למקום, לארץ.

של פיצ'חדזה מזכירים את תיאורי הנוף ציוריו האמנות ושימוש בסגנונות אמנותיים מגוונים.

עבורו כבר שפת האם ניקו פירוסמנשווילי. כמהגר, רומנטיים של הצייר הגיאורגי -הסימבולים

בציוריו שפות שונות: גרוזינית, על כן משלבפיצ'חדזה ה האמצעי האמין של ביטוי ותקשורת. נאי

הופכים לבליל בעבודות הטקסטים ימנים של החירשים וציורי תמונה. שפת מחשב, שפת הס

ציור על ), הוא II( תמ' 1990 – 1989 מהשנים חלום חורף. מורכב שניתן לפרשו בדרכים שונות

ם האנגלית תוך שפת הסימני, ומערב גם את פיצ'חדזה נוף זר בציור מתאר .אובייקט לא שימושי

זוהי שפת כלאיים שדוברי האנגלית ודוברי העברית אינם מילים בעברית. שהוא יוצר באמצעותה

, ומבטאות את אכזבתו מקוצרה של יכולים להבינה. המילים נותרות כחידה, צופן אישי של האמן

.62המילה לבטא ולייצג משמעות ברורה

- הרומנטיים תכניםב אורגיה באים לביטוילעברו בגי הזגעגועיו של מאיר פיצ'חד

סנטימנטליות זו סותרת את ).63(נטייה שברוך מבקר כאשר הוא כותב על הקיטש םינוסטלגי

יפים ואלמנטים וטארימבחר סט ץמאמ האמן .המראה הגראפי והנקי של עיצוב העבודה

ובונה באמצעותם מבנה חדש של שפה חזותית שיש בה מן ים, רגשניים ופשטנייםירומנט

בדומה לשפה מוכלאת הדימויים של ג'ניפר בר לב, ניכר גם במקרה זה האירוניה והטרגדיה כאחד.

עירוב סגנונות, , שיש בה משוםיטש למרכיבים השונים של עבודה זודמיון בין הגדרותיו של הק

ים ועריכה אסתטית.יזכורים של טקסטים חזותיים ומילולא

יעקב מישורי פועל בשנים אלו על הקו הדק שבין תרבות נמוכה לגבוהה. עבודותיו

עטיפות הפאנק,רוק, -רת בה ההשפעה הרבה של הגלאםמשוחררת שניכמיניות -מייצגות דו

סוק האובססיבי בזהות פורנוגראפיה. העיבו עיצובתקליטים ושבועונים שעוסקים באופנה, ב

שנות השבעים. בסדרה גדולה של דיוקנאות מ ת מצוי ביצירתו של מישורי עודהמינית המתעתע

חזה נשי, ומציג ציפורנים צבועות, ,קנאות מאופרים בצבעים עזיםועצמיים, מתאר מישורי די

המופשט של ה של דלות החומר וואבר מין זכרי. העמדה המתריסה על שלל צבעיה, מנוגדת לתפיס

- אנטי רי מציע סוג של תת תרבות, כמעיןבשנים אלו באמנות הישראלית. מישו שרווחה הלירי

הצבעוניות העזה, והאופי הכרזתי של ), III( תמ' 1981משנת בדיוקן עצמי .64רואיות ישראליתה

הוא ל מישוריעיקר עיסוקו ששבעים. אמנם -העבודה, מאזכרים את הפופ של שנות השישים

מבטלים את התהליך הייחודי פרסומיתהחזות ההדיוקנאות הסדרתיים בעלי אולם בבעיות מגדר,

ת הסותרת א, תוך דגש על רגשנות מלאכותית ביטויים משוכפליםומעבירים אותו אל והמקורי

ני. היעדר הרגש האקספרסיבי והספונט

ביקורת תייחס לדיון התיאורטי ולשבהם הוא מפרסם האמן ספר רישומים וטקסטים 2004-ב

ועל האמנות הישראלית בפרט. הטקסטים האירוניים ככלל האמנותית על הממסד

.54' מ. טננבאום, ע 62 . הרמן ברוך הצביע על הקשר שבין הקיטש והרומנטיציזם. בעידן הרומנטי מזהה ברוך שינוי של תפיסת ה"יפה" 63ערכיו הרוחניים כאשר זה האחרון נהייה קונקרטי יותר, רגשני יותר וריאליסטי. תהליך זה גרם לדעתו להשחתה של

של ה"יופי" הקלאסי. השחתה זו מקבילה לטענתו לניוון האסתטי המגולם בקיטש. הרומנטיקה ובדומה לה הקיטש, מכילים איכויות נוסטלגיות. הקיטש משגשג בשעה שהוא מחליף את המציאות ההיסטורית והקיימת בקלישאות תוך

פנייה לצרכים רגשיים רומנטיים. .50' מ. טננבאום, ע 64

38

- פנות כנגד האמנות הפוסטוקסרקזם ותמשמעית שיש בה -ריסטיים משקפים גישה דוווההומ

ם באותם ישמאפייניה של יצירתו רווי, וזאת על אף יוצרים ישראלים נחשביםכנגד מודרנית ו

עיונות. כך למשל כותב האמן: ר

הפחד והשכול" -"אמנות מודרניתניזם, פורנוגרפיה, יטבע, פרויד, פמ-גוף, מגדר, תרבות, טבע, זהות, האחרות, שואה, שדה קרב, אישה

מודרניות ועוד...-המיצב, האמן, פוסט לקט הרצאות, מחיר מיוחד לועדי עובדים.

לפרטים ותשלום: 03-5710167טל:

65)66' ע ורשנאה ד(

זכורים השונים שייכים ונובעים מתפיסות והא ,גם הביקורת על הביקורתהביקורת העצמית כמו

כסוג של התחפשות ובריחה מן טקסטים בגוף שלישי המודרניות. הצגת עצמו בכול -פוסט

שית. על מהות קיט הם ר המלגלג תוך הדגשת הפן השיווקי מצביעים גםויות וההומהאותנט

בצבעוניות וג עוסקת ביופי. עבודותיה מלוטשות והן ניחנות באיכות מפתה ודיתי אלמ

. הבגדים והתכשיטים המצוירים בעבודות אלו מייצגים מבטאות געגועים ליופיחושנית, והן

מושאי תשוקה גבריים. האוניות, הנמלים הרחוקים והנופים האקזוטיים המאכלסים את יצירתה

יופי נשיים. עיסוקה בנשיות בא לביטוי בדימויי הגזרות, משקפים פנטזיות גבריות וסממני

. המעטפת 66אלמוג מותירה את המעטפת החיצונית ומעלימה את הגוף התכשיטים והפאות.

אנונימיתיחידה כאל פרטני מאזכרת את חברת הצריכה. אלמוג מתייחסת לתיכאביזר אופנתי פ

חברת ההמונים.בתוך

חלון הצצה מעוגל, מתארת האמנית ), IV(תמ' 1988משנת פרל פורט וכושיביצירה

. שמה של היצירה רווי המושך את הצופים באמצעות הניקיון האסתטי, והחלקיקים הנוצצים

דרך ,נוס הפסיפיאהחל משמן של הפנינים השחורות שבמעמקי האוקי, במשמעויות מרובדות

(הפצצה שבשלה 2-ם ההרבור על ידי היפנים במלחמת העול-התזכורת של הפצצת נמל פרל

ועד לשמו של הנמל החדיש המצוי בגואדאר שבפקיסטן. הצירוף של ,הצטרפה ארה"ב למלחמה)

ניאלי. למרות התזכורת "השחורה", והמילה כושי לשם העבודה מוסיף את הנדבך הפוסט קול

, לבן. מכאן שהעבודה זו רוויה ברובדי משמעויות הוא צבען של "הפנינים" המשובצות בעבודה

רק מחזק את סתירות. השימוש בתחליף פלסטי המייצג את הפנינים האמיתיות במשחקי מילים וב

בתחליף בדומה לתחליפים הקיטשיים בחברת השפע. למרות שהטקסט והתחושה שמדובר בזיוף

שנוצר, נובע מן החומרים והסגנון בו מבוצעת העבודה לצד המתח, בעבודה נוכח רק בשמה

עורפלת של שמה. העיבוד המלוטש אינו מאפשר להתייחס באופן רגשני ההומור והמשמעות המ

הציטוט, ם שבשם העבודה.יהמאפיינים הרומנטיליצירה ועל כן עיבוד זה, מצוי בסתירה עם

והאלמנטים הרומנטיים, מצביעים על נוכחותם של מאפיינים הניקיון הצורני, החומריות הנוצצת

קיטשיים בעבודתה של אלמוג.

משבר לכדי הגוף הישראלי ביותר שהגיע בשנים האחרונות ל,ס מביים חיילים בצה"עדי נ

יפיםוטאהסטרי ל, לצד בחינתנס מתעמת עם יסודותיו האתיים והתרבותיים של צה" זהות עמוק.

טכניקות וסופן בצורת ההגשה המזכירה ,הצהליים. ראשיתן של עבודותיו בקומפוזיציה מוקפדת

.66' מע ,)2004 תל אביב,( נאה דורש. יעקב מישורי, 65 .24' מ. טננבאום, ע 66

39

יחסת באופן ישיר ליצירות אמנות מוכרות באמנות הנוצרית כמו הסעודה יצירתו מתישל שיווק.

אך עוברת התקה החוזרת לאיקונוגרפיה הנוצרית ,זהו סוג חדש של פרשנות האחרונה והצליבה.

הקומפוזיציות הקלאסיות בצילומיו מעמת נס את לית של זמננו."סביבה הצההוהקשר אל עבר

נס נראים לכאורה מוכרים ובנאליים רק התבוננות מעמיקה דימוייו של מול האפקט הקולנועי.

הצילומים מצביעים על יותר עשויה לחשוף את הלא שגרתי בחוויה הצהלית הסטריאוטיפית.

נס מרבה לעסוק בזהות ההומוסקסואלית אובדן האידיאל האוטופי שלו. עדי ועל ניכור של הפרט

ממצב נס חורגים התצלומיםשל בודותיוע. ב67לי"בתוך המסגרת הנורמטיבית של הארגון הצה

המיזנסצנות מקבלות מעמד סמלי טי ומתחברים אל המיתי הרליגיוזי, באופן זה פולי

בה רת קבוצת חיילים מסמתוא), V(תמ' 1999משנת ללא כותרת בעבודה .68ואוניברסאלי

על השולחן שידיה פרושות חיילים והדמות של החייל במרכז 3החלוקה לתת קבוצות של לשולחן.

- האופי ההומו .)VI(תמ' דה וינצ'י של לאונרדו האחרונה סעודהבת תנוחתו של ישו א מזכירים

אותנטי של תיאורמוותר על בפרט לאור העובדה שעדי נס לא מרומז בלבד,הנו ארוטי בצילום

המעמד ים.ימעמדים הומוסקסואלההווי הצה"לי וממעיט בהוספת אלמנטים שעשויים לרמז על

סוג של –טעון במשמעות הנרמזת בעבודתו של לאונרדו ,שעת האוכל -היומיומי של חיילים

המזכירים את המיתוסים על הקשר ת קשררימערכת יחסים של אמון ובגידה ושל אהבה וקש

יחסים בעלי עוצמות רגש דרמטיות, בלבוש בנאלי . אלה . 69הארוטי שבין ישו ויוחנן

הדימוי מקום משכנם של העובדים הזרים, מגיחאביב, -תלשל מתוך השכונות הדרומיות

אוהד מרומי: בעבודתו של אפריקאי נערי ותמים לתוך חלל המוזיאון.של עלם ליאהמונומנט

מוצגת דמותו הנערית השחורה והעירומה של הנער ),VII(תמ' 2001משנת הנער מדרום תל אביב

זיקת הנער לפריפריה סיוט שקורם עור וגידים.והשברירי כחלום ופנטזיה של תשוקה, או כ יהענק

פחד עצום מן האיום מביע הערצה מחד וככמבטא ומוצאו מצביעים על העיסוק של מרומי בשולי

הגלום במספרם הרב של אנשי השוליים הזרים שבדרום תל אביב מאידך. מספרם ההולך וגדל של

. 70וה תשליל לארץ ישראל החלוציתומהו העובדים הזרים מחולל שינוי מהותי בתרבות הישראלית

לעיסוק באנשי השוליים כנושא בעבודה זו משמעות כפולה, פוליטית ומטפורית. כצעיר המעורב

בריחה ואה מרומי בהפרת האיזון החברתי ובבשינוי פני החברה הישראלית בשנים האחרונות, ר

ק את הפחד מפני מהעבודה "השחורה", בעיה אתית מוסרית. הדימוי השחור עשוי לסמל לא ר

אלא גם את אובדנו של המרכז והעיקר לטובת השולי. ההצבה של הדמות השחור העצום

לית בתוך החלל הדחוס מעצימה את תחושת האימה שעשוי לעורר הדימוי. הסתירה אהמונומנט

ההגזמה עם את ההקצנה, ו ותיה העצומות של הדמות כורכת יחדיושבין העיצוב הבובתי, למיד

של הקיטש.תכונות אופייניות המתקתקות כ

ישראלי בצילומי הזרים שהושלכו אל ארז מוטיב זרי האבל הצה"ליים הופיע בעבודתו של

על שאריותיהם עלתה צמחייה חדשה. הפרחים בעבודותיו מאז אשר הרקיבו וושולי בתי הקברות,

עיסוקו של קשורים לפולחן האבל, גם כאשר הם נוצקים מבטון על מנת לעצור את היעלמותם.

מוות וכמטפורה היופי, והנעורים, את נושאי ה בזרי פרחים מהווה דיאלוג לבחינתם ישראלי

.57–56), עמ' 2000, מתרגמת: יעל מונק (תל אביב, 2000–1994חיילים עמי ברק, . 67, עורך: זמן אמת" בתוך ,2007–1998אמיתי מנדלסון, "חזיונות ראשית ואחרית הרהורים על אמנות בישראל: 68

.72' מע ,)2008 ,ירושליםדלסון (אמיתי מננטול הזקן ו של דה וינצ'י הומוסקסואל, ותיאור דמותו של יוחנן, היושב לצידו של ישו, כעלם צעיר נערי,. היותו 69

.עשוי להעלות רמיזות בדבר היחסים בין השניים . 76–75, עמ' 2008. מנדלסון, 70

40

, יצר )VIII(תמ' 2008משנת שדה פרחים -ללא כותרתבעבודה .71בין המציאות לאמנותליחסים

(פרח ליפטייםהאפוקבעלת התכנים העבודהכלניות מחרוזי זכוכית. שטיח של פרחי האמן

לצורך אופנתיים.ומסחריים אבל) עשויה מחומרים בנאליים,מסמל בתולדות האמנות הכלנית

זרו לתפור את חרוזי הזכוכית לית נעזר האמן בסטודנטים לאמנות שעאהיצירה המונומנטהכנת

שטיח ,הביצוע המקורי איבד את מרכזיותו לטובת הריבוי והשכפול. למראית עיןש לרשת, כך

א שבמבט שני נתפסת איכותו המלאכותית הנוצצת והזוהרת. כחומרים, הכלניות נראה אמיתי אל

לטיפול הבנאלי והנוצץ בנושא חרוזי הזכוכית והרשת מייצגים את היומיומי, התעשייתי והזול.

רגיש כל כך בקיומיות הישראלית תכונה מערערת וחתרנית לצד ניסיון כן להכיל באופן משמעותי

יתר ולקלישאות. -מעיסוק בנושאים שטמונה בהם סכנה לרגשנותישראלי אינו חושש את האובדן.

הזדהות, הנצחה, יצירתו עוסקת בייצוגים של מוות ויופי, כאב ותשוקה, ונוגעת בשאלות של זהות ו

והגחכתה. שכחה

ת זו, של אמנים ישראלים עכשווים, שפרצו את האתוס הציוני, מומצומצ רשימה חלקית

התופעה נובעת . התפשטות תבאמנות הישראליקיטש ב על השימוש רחב ההיקףמצביעה

- נרטיב שתקופה זו מציינת את סופו שלבמיוחד לאור העבודה ,חתרניות של הקיטשכונותיו התמ

ני לטובת פרספקטיבות מגוונות נטולות מרכז.הציו העל

יטש כיסוד מכונן וחדשני באמנות הישראלית העכשווית. קלהציג את המחקר זה ינסה

- על התיאוריות הפוסט ומם של אלמנטים קיטשיים בשדה האמנות הישראלי תיסמךהצגת קי

כיום. חו במאמרו של גרינברג ועד לניסוחןמודרניות ועל הגדרותיו של הקיטש כפי שנוס

מקומם של מאפיינים אלו בזירת האמנות ייחקר גם תוך התייחסות לשבר הרדיקלי

ובהשראתם של הרעיונות המצביעים על הקשר ,סוןאותו זיהה פרדריק ג'יימשבאמנות המודרנית

זו הזיוף, בעבודה מאפייניו של הקיטש נמניםונים. עם הבלתי נתיק בין האמנות לתקשורת ההמ

יות,מוליכים אל המאפיינים של איבוד המקור והאותנטהבנאליות וההתחפשות, ואלה

'רקסקי, שלושה מן האמנים בעבודה יבחנו מכלולי יצירתם של רועי רוזן, ניר הוד, וזויה צ

מכילות תיאורים גדושים ולטים בעשייה העכשווית. העבודות של שלושת היוצריםהישראלים הב

מתווסף נרטיב בנאלי. המאפיינים האחרונים יזם, בכאב, ביופי, ובזיוף ואליהם סאדבבארוטיקה,

תם ובניגוד להגו ,תעם זאאך . ודורפלס וואלי מציבים את היצירות כקיטשיות בהתאם להגותם של

הם הם שמעניקים ליצירות את טעמן העכשווי. של השניים, דווקא מאפיינים אלה

מות סיפוריות תבמיומנות טכנית גבוהה, רטיביות,בבפיגויצירתם של השלושה מצטיינת

אפשר להצביע הם איבוד המקור, שחוזרים אחרים עליהם ובאסתטיקה קיטשית כוללת. מוטיבים

שלילית האקספרסיביות –עדר העומק (גם במובן הג'יימסוני יקטיות וההשכפול, האקל

נחת, וכן-היוצרת איבולטת הגישה הפרובוקטיבית, של השלושהבעבודתם היחידאית).

ליצירתם כוח המעניקהבוטות המינית .מאזוכיסטית-הדומיננטיות של הבוטות המינית הסאדו

תיבחן עיונות האמנותיים האוניברסאליים, ייחסות של השלושה לרתלצד ההמעורר ומטריד.

ר ציונית, כמאפיין המדגיש את ייחודיותו של הקיטש בהקש-גם לאור התמה הפוסטם עבודת

קומי. מהווים את נקודת המפגש בין האוניברסאלי למ ציוניים- הישראלי. הרעיונות הפוסט

, 2004/7,מוזיאון תל אביב,קט (תל אביב ים באמנות העכשווית), רוז סה לה וי על פרח(אוצרת.עדנה מושנזון 71

.56' מע ),2004

41

כילה יסודות מים בפורנוגראפיה שמעצם מהותה המחקר מתמקד בעיסוקם של שלושת היוצר

קיטשיים. המחקר בודק את הביקורת שלה היוצרים כנגד התפיסות השמרניות אודות הזהות

נרטיב הציוני ואת ביטוייה של -המינית ומקומם של האחר והמודחק. המחקר דן בדחיית המטא

דחייה זו ביצירתם של שלושת היוצרים, אשר עליהם בנוי המחקר הנוכחי.

42

, וביטוייה החתרנייםפורנוגראפיהית הגלומה בהמהות הקיטשראשון: פרק

ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד

אודות מהותה של הפורנוגראפיה כסוגה על הוויכוח הגיע לשיאו 20-בשנות השבעים של המאה ה

הלורד לנגפורד מינה את . נבדל לחלוטין מכל עשייה תרבותית באופן אמנותית או כמוצר הנבחן

ממצאיו של קלרק מומחה האמנות קנט קלרק להגיש את מסקנותיו לוועדה שעמד בראשה. מ

ומאבחנותיו עלה כי ההיצגים האמנותיים המיניים והחושניים עשויים להיחשב כאמנות רק כאשר

של האמן והאסתטיקה הגלומה בהם גורמת למצב של התכנסות פנימית מהורהרת ורוחנית של

ית זו, טען קלרק מנוגדת לעוררות המינית שנגרמת מן המוצרים טתסא הצופה כאחד. התבוננות

הפורנוגראפיים הוולגריים והנחותים. המתנגדים לדעותיו השמרניות של קלרק טוענים כי

והוא ,חברתי-יינו של הממסד התרבותיענ נות של המגונה, החושני והמיני הןהמשמעות והפרש

.72מצוי בתהליך השתנות מתמיד

אבחן ולהגדיר את המודרנה מלווים גם בניסיונות לדעת ולהכיר מהי מיניות האדם. הניסיונות ל

דיאני אלא גם את ההבנה שהגוף יכתופעה, תהליכים אלה משקפים לא רק את העניין הליב

המודרניות צמחה ,ממסדיות. כתנועה תרבותית-תלהגדרות התרבותיו יםהאנושי ומיניותו קשור

הקיימים בחברה האנושית ובתרבותה. למתחים המיניים לצד המודעות

באמצעותו שטירי אככלי ס האנושי וצרכיו (מין, הפרשות),הגוף שימש כבר מן העת העתיקה,

תקפו באופן פוליטי וחתרני את הממסד. הפורנוגראפיה התנהלה מאז ועד היום במעגלים

ת דעותיהםמנוגדים: בעלי המחשבה החופשית שדגלו בחופש הפרט, ניצלו מדיה זו להבעו

ל פרסומים והיצגים ניגחה והטילה מגבלות רבות עהחתרניות, בעוד שהחברה השמרנית,

הפורנוגראפיה כמוצר מודרני מערערת צבועים לעיתים. ,מוסריים-פורנוגראפיים מטעמים אתיים

המהוגנות של החברה הבורגנית השמרנית. שתי מלחמות העולם רק הבליטו את את את האיזון ו

ההתנגדות להרג המאסיבי, לדיכוי ולבעיות המשקף אתעסוק בפולחן הגוף נושי להצורך הא

20- אולוגים במאה הדינית המודרנית. אינטלקטואלים ואיאהניכור שהצמיחה החברה האורב

סיגל הפורנוגראפיה ליסה לדעתה של קון מרכזי המסמל את המצב האנושי.יהפכו את הגוף לאי

.73כיום נוכחת גם הזו והשתקפותברה המערבית, של הח ההתפתחותשלבי משקפת את

הכרחי לקיומו של המין ההראשוני והחיים (הליבידו), הוא התנאי -יצר המין,-שיצר קבע פרויד

ית ההתעסקות , התפתחה לאורך ההיסטוריה האנושתהדורי בהמשכיותהצורך לצד .74האנושי

"תעשיות המין" באמצעות התענגות זו שוכללה כרוכה בהולדה.נה שאיבהתענגות המינית

תעשיות אלה, כוחן של. גם בעברכמו כיום בתרבותבעל משקל המהוות מרכיב ,ההדוניסטיות

כתובים, - מהשימוש באמצעים פורנוגראפייםמעוגנות בתחום האסור, הטאבו, נובע למרות היותן

וחזותיים.

על נוגראפיה, ואף כתבוהאתיקה והפורחוקרים בדקו את היחס שבין המוסר מועט של-מספר לא

מגנים את השימוש מסוג זה מחקריםמרבית ההקשר בין אתיקה, פורנוגראפיה ומין.

72 .Lynda Nead, “The Female Nude, Pornography, Art, and Sexuality,” in Sex Exposed Sexsuality and

the Pornography Debate, Lynne Segal and Mary Mclntosh, eds. (New Jersey, 1993), pp. 280–294. 73 .Lisa Z. Sigel, ed., International Exposure, Perspectives on modern European Pornography, 1800–

2000 (New Brunswick, 2005), pp. 1–26. .126' מ, ע)1988, מתרגם: איזק חיים (תל אביב, מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות. זיגמונד פרויד, 74

43

ההתמכרות להנאה חוקרים אלה סבורים כי .75יישומה הלכה למעשהאת ואפיה בפורנוגר

מבחינה ם פסולהיפיאהמלאכותית והתשוקה המתעוררת בעקבות המפגש עם חומרים פורנוגר

םיאמנים העכשוויעבור חלק מן הניצול. בו שוויוניות- כרוכות באי שהן מוסרית מכיוון

עבורם היא חלק מן שאלת המוסריות לבדיקת מערכות של יחסים. כלימשמשת הפורנוגראפיה

באמצעות עיסוקם ולחתור כנגדן מוסכמות חברתיותרער על לע להם מאפשרתהיא ו שיחה

בחומרים פורנוגראפיים.

עוסקות בעיקר במושגים ,דמות מפתח בשיח העכשווי), 1984 – 1926פוקו (מישל התיאוריות של

- ההגות הפוסטהמוסכמות של עבודתו, השפיע רבות על של כוח, ידע ושיח. טיבה שובר

, על עלייתן של התיאוריות הפמיניסטיות, מודרניות- על התיאוריות הפוסט, קטורליסטיתוסטר

לדעות ולעמדות כלפי מיניות האדם תייחס מפוקו . קולוניאליות- הפוסטו מרקסיסטיות- וסטפוה

על פי פוקו, ,הגוףולא כנתונים מוחלטים של הטבע (הנתונים הביולוגיים). ,כעמדות של שיח וחוק

הוא המשטח שעליו נחרתים אירועים, כלומראחד מאתרי המאבק והעימות השיחני, הוא

הגוף. הגוף מוטבע בהיסטוריה טות פוליטיות יש השפעות עללאירועים פוליטיים ולהחל

ישות הנחווית באופנים שונים בהקשרים . הגוף הוא76של השמדתו בידי ההיסטוריהובתהליכים

המתמיד של הגופים הוא המכונן אותם שינויהפוקו ופות היסטוריות שונות. לטענת תקשונים וב

מכוון אפקט לא רצשל הדיון המיני ושל המיניות י םדיכוי חברתיות.הבתיווכן של ההבניות

השיח המדכא והגביר את ההנאה שהסבה הפרת הטאבו. ,שהגביר את התשוקה לדבר על מיניות

פוקו .של צורות פרוורטיות כביכול של מיניות למעשה לכינון בעניינה של ההתנהגות המינית הביא

בגוף יותר. ההתמקדותכך מרבים לדון בו ,ככל שהשיח על המיניות מדוכא ומושתקכי גורס

שבה בוחן פוקו כיצד זהויות נבנותפועלים בו ועליו היא הדרך שיח והדיון הציבורי הכמקום ש

דיכוי של , הוא לא רק אתר לדעתו ,כיצד יחסי כוח מייצרים סוגים מסוימים של זהויות. הכוחו

יפוטאם לקחת את הסטרייהפרטים עשוי והזדהות שכנגד, שכן אלא מאפשר גם שיחים שכנגד,

ות שלהם. פוקו טוען כדי ליצור מרכיבים באינדיבידואלי לי ולהשתמש בו באופן פרודוקטיביהשלי

אנשים מבקשים למצוא את האמת על עצמם במיניותם. ניתוחיו של פוקו שמאז שנות השישים

ובזכות ,הזרה למרכיבים הנתפסים כמובנים מאליהם יוצריםמיניות האדם על על הגוף ו הנסבים

.77לערער על כל טענה בדבר טיבו הבלתי משתנה של הגוףהזרה זו, אפשר

ושונותה ההתמודדות עם המיניות האנושית .דיון ועימות-ה במיניות האדם שדהאפוקו ר לא רק

שעברה נות השמונים של המאהבפרט מאז שו ,ביטויה גם בעבודתם של אמנים רביםמוצאת את

לנושא הגוף לייחד הובילו לא מעט מהם ,פוליטייםוה כלכליים,ואילך. השסעים התרבותיים, ה

הופך שנתפס בשעתו כמייצג את האדם במובן התודעתי, ,הגוף והמיניות מקום מרכזי ביצירתם.

מחקריו , שפוסטרהל והמיניות. המפרישה של הגופניותו יום למייצגהחלק מיצירות האמנות כב

שבו מוצגת כיום ופן ן על האקדיש חלקים נרחבים ממחקריו לדיועוסקים באמנות בת זמננו, מ

של המאה שעברה את ף מאז שנות השמונים הצגת הגושל שינוי מזהה בהמציאות באמנות והוא

75 .Igor Primoratz, Ethics and Sex (London, 1999), pp. 50–66. חס לגוף כישות פיזית יצרית ניתןעבר תמורות בהיסטוריה. דוגמאות מוחשיות להשתנות הי . ידוע כי היחס לגוף 76

נוכחות למצוא בתיאורו של זה האחרון באמנות. כך למשל בימי הביניים הנטייה לנטוש את הנוכחות הפיזית לטובת הממשי. באה לביטוי בפסלים ובציורים מאותה תקופה, כסוג של השמדה של הקיום הפיזימוחשית -רוחניתעל

. פוקו כתב: "אם המין מדוכא, כלומר, אם הוא נידון לתחום האיסור, אי הקיום והאלם, עצם הדיבור עליו ועל 77חוץ מד עצמו במידה מסוימת ) מכוונת. מי שנוקט לשון זו מעמיtransgressionדיכויו לובש צורה של מעין פריצת גדר (

,מישל פוקולתחום הכוח, ומערער את יציבות החוק. הוא מטרים ולו במעט את החירות העתידית" בתוך שרה מילס, .113' מ, ע)2005 ,מתרגם: אהד זהבי (תל אביב

44

קת יותר בתיאור האמיתי האמנות כיום איננה עוס ,לטענתותגובת האמנים כיום לטראומה.

יאה, אל עבר הו של האובייקט ייצוג נטה בעבר. 78ייצוג אלא כאפקט של טראומהכאפקט של

) בעל כוחות ההרס של gazeעל המבט ( תוך שהוא נסמך ,כיום טוען פוסטר .והממשי הנעים

במצב זה אליו. מוחצנת בשעה שהחוץ פולשלאקאן, מוצג הגוף/אובייקט כאשר פנימיותו

כך שסצנת אחר,יקט לסוביובין , רקעבין צורה ליכולת ההבחנה וכך גם , המשמעות כבר לא ברורה

האובייקט דומה את ס והרל של האמנים יותר. הבחירה ת הייצוג אינה אפשריתומסגרהייצוג

אמנותיות ומזכירה גם את המילים המתייחסות למושג הלחילול הקודש מבחינת המוסכמות

פוסטר רואה בהצגת לא מכובד, נתעב, דוחה, מביש ומחפיר., פוגעניטאבו, : )obscene" (המגונה"

הייצוג המקובל של האובייקט/רקעלתקוף את המאפשר של פתרון ה באמנות העכשווית סוג המגונ

אלטרנטיבי לא מצב המצוי מעבר, משהוזו מייצגת תוקפנות לצד הבנה ש ,בתוך מסגרת נתונה

כמבחן קריסטבה מזהה את הנתעבז'וליה שם מעבר לריאלי.-המצוי אי, מעבראפשרי המצוי

כוחות האימה בספרה מלוכלך טמא היא כותבת בדיון על הטלת האיסור על יסוד לגבולות הנשגב.

– Pouvoirs de L`horreur:

ע ובתוך המכלול בתיחום שבין החברה לטבהטלת האיסור על יסוד מלוכלך, מטמא, החברתי עצמו, נובעת מן הלוגיקה הפשוטה של הדרת המלוכלך שמועלה באופן זה למדרגה

ל קבוצה חברתית וגם של כל של כ עצמי"-טקסית של טומאה. כך נוצר היסוד "נקיסובייקט. טקס הטיהור מופיע אז כנקודת שיא מהותית, המטילה איסור על האובייקט

מאחר המלוכלך ובאופן זה עוקרת אותו מן הסדר החילוני ומרפדת אותו בממד קדוש.ומתועב 79שהוא מודר מהיות אובייקט אפשרי, מוכרז הלכלוך כלא אובייקט של האיווי

-של ה"נקי –המשוחרר מכאן ואילך –לטומאה ומייסד על צדו זה ,והופך), ab-jectכבזוי ( .80 עצמי" את הסדר, שרק כך ולפיכך תמיד כבר הוא קדוש

וטיהורו הם האמצעים שעומדים לרשות האמנים בעולם שבו תפיסת השגבת הנתעב

והגבולות. התחתית תחסרקה של התועבה לנסות לרדת לעומ התמוטטה והניעה אותם "האחרות"

רשימת המחדלים שחוללו ב לחשוף את המשבר תוך דיון ,ניתן לדעתם ,זובאמצעות התעמקות

עשויה להוביל בסופה , בטראומה . ההתפלשות האמנותית באמצעות המגונה בתוככי הפצע,אותו

לפריצת דרך ולגישה חדשה של הייצוג האמנותי.

באופן פרובוקטיבי מחד, ונתונה איכותה הזיפנית של הפורנוגראפיה, היותה מוקצנת

בתוך מעטפת אסתטית מקובלת ונדושה מאידך, מצביעים על מהותה הקיטשית.

האמנות הפורנוגראפית איננה רק כלי הביטוי של האמנים העכשוויים. לפורנוגראפיה

התגלם עבר ב פוליטיים ששיאםושורשים היסטוריים יש תרבותית-כסוג של ביקורת חברתית

זו של ז'ורז' באטאיי. ב ובפרט, ריאליסטיתביצירה הסו

יצירות פורנוגראפיות מסוימות. היא סוזאן זונטאג קוראת להכרה בערכן האמנותי של

מונה מספר יצירות כאלה, המעמידות בסימן שאלה את הדיכוטומיה אמנות/פורנוגרפיה. בין

לולים הטקסטים של מעמד ספרותי, כיים שזונטאג מבקשת עבורם הכרה כהטקסטים הפורנוגראפ

78 .Hal Foster, “Obscene, Abject, Traumatic,” October 78 (Autumn 1996), pp. 106–124. איווי הנו צורך שלא ניתן לספקו לעולם.התסכול מוליד את הצורך החדש המכונה האיווי הפעור, איווי של רעב . ה 79

המוחלף סמלית בחומר שגם איננו מספק. לאקאן ראה באיווי אל האחר הגדול את המשיכה לשד האמהי המזין רגשיין), הנמצא מחוץ לעצמנו שבממד הסמלי ואילו האב הנכנס לתמונה הנו הגדול האולטימטיבי (אלוהים עבור המאמ

המגן עלינו מפני חרדת המוות. על פי לאקאן החסר והאיווי הם יוצריה של התשוקה. קריסטבה מגדירה את הצורך באהבה כניסיון לחיות בתוך מבטו של האחר עלינו. ככאב במסווה של גילוי עצמי כאיווי.

.54–53), עמ' 2005, מתרגם: נועם ברוך (תל אביב, ות, כוחות האימה מסה על הבז'וליה קריסטבהז. 80

45

. 81שכתיבתו של סאד היוותה עבורם מקור השראה 20- ות הספרות הצרפתית של המאה היציר

מנסים יינת חלק מן האמנים הפועלים כיום והם העלאת הפורנוגראפיה לכדי מעמד אמנותי מאפ

מגונה. ובנתעב שמעות חדשה דרך העיסוק בטמא, בלהקנות לאמנות מ

ביטוי שעשויה לשקף את השסעים דרךכמגונה ב וחריםרוזן, צ'רקסקי והוד בגם

למבט יש המרכז היציב. ביצירתם המורכבת,והפוליטיים ואת אובדן תרבותיים ההחברתיים,

צ'רקסקי) מציגה מכלול בדוי של דמויות של עבודתם (בפרט של רוזן ומכריע. המאיין תפקיד

דר הסימבולי ובין הסדר הדמיונימערערת את מערכת היחסים שבין הס שמהותן האחרת והסוטה

מציין את תחילתה של המודעות זה של השפה, ההסדר הסימבולי . 82אותם טבע לאקאן במשנתוש

וההבחנה בין נכון ללא נכון מתערערת. ,משתבש – (בשם האב) םישל האני וקבלתם של הציווי

אמנותית. להם טווח חדש של פעולה מעניקים בירת המערך והטשטוש בין הנשגב לנתעבש

מצבים להתמודד עם של רוזן, צ'רקסקי והוד מאפשרת לשלושה הפורנוגראפיה הנוכחת ביצירתם

, דווקא בשל הגשתה ביצירתם, פוליטיות סוגיותו של מוסר, זהות לאומית ומגדרית,טראומתיים

. שעולים מתוך עבודתם בתוך עטיפה מטעה, המסווה את התכנים המורבידיים

), הוא סוג של בדיון ביוגראפי פורנוגראפי2001( זיעה מתוקה ,ספרו של רועי רוזן

ת זהותו בהבנייים תקדימים ספרותיים פורנוגראפישבאמצעותו הוא מנהל דיון מורכב עם

האמנות. בביקורת של בתיאוריה ויות המינית, תוך התייחסות לתפיסות אסתטזהותו ו היהודית

זימה סוריאליסטית כשרה את המאמר: " "ביקורתתיאוריה ו"פרסם רוזן בכתב העת 1999בחורף

מוקדש לדיון מאמרה .83"פי של ז'וסטין פראנקאמהדרין: על זיעה מתוקה, הרומן הפורנוגרל

ל ע -" פוליו מוכתםטורפ"שלושה חלקים: מכיל הספר עצמו .ולפרשנות שלו זיעה מתוקה ספרוב

. 84"מסכת זימה עיון בזיעה מתוקה"ו, "זיעה מתוקה"הרומן ,חייה ויצירתה של ז'וסטין פראנק

בעובדות בדיוניות המשובצותממשיות ו ובדותם בעירוויזה, במאמר רוזןהסבריו המלומדים של

המשחק בין ממשיות, כך שגם הקורא המשכיל עשוי שלא להבחין בין הממשי לבדיוני. בעובדות ה

, ותכונות עבודותיו של רוזןחלק ניכר ממאפיין 85קרות)סימול( אמיתי למזויף, שקרי או בדיוני

במדעי תולדות האמנות, בהיותו בקיא באלו נמנות עם התכונות שייחס גרינברג לקיטש.

פסיכולוגיה, מצליח רוזן לשטות בקוראים על ידי התייחסות לתיאוריות ממשיות הפילוסופיה וב

ביחס לזהותו עמדתו לצד אזכורים של דמויות בדיוניות.לדמויות מפתח של המחשבה המודרנית ו

היהודית ולפורנוגראפיה מוצגת במאמר כשהוא מתייחס לעניין היהודי:

גוף העבודות פרש שעטנז הזוי, שבו נארגה ארוטיקה בסמלי יהדות. שילוב כזה אינו שכיח דמות פושע אפל עוטה מחלצות של באמנות המודרנית. אצל פראנק יש לו אופי קרניבלי:

בית -אלףת קודש מונפשות לעטלפים ושרצים. אותיות הרב וחושפת זוג שדיים. מנורו

81 .Susan Sontag, Styles of Radical Will (New York, 1999), pp. 35–73. . לאקאן הכיר בשלושה סדרים: הסדר האישי דמיוני השואף לממש את האיווי הלא מודע, הסדר החברתי סמלי 82

א המציאות שמעבר לסדר חברתי ספציפי. על פי לאקאן הסדרהמבטא את האיווי הלא מודע, והסדר הממשי שהומודע "מובנה כמו שפה" _ עובדה זו מדגישה את ראשוניותו של הסימבולי. -הסימבולי הוא זה של השפה, והלא

האדם הוא קודם כל ישות של שפה. –על פי תפיסה זו כפוף לו לנוכח ראשוניותו של המסמן הדמיוניתיאוריה ," ימה סוריאליסטית כשרה למהדרין: על זיעה מתוקה, הרומן הביוגרפי של ז'אסטין פראנק. רועי רוזן, "ז83

.96–63עמ' ,)1999חורף (, 19 וביקורת. כאשר פורסם המאמר זימה סוריאליסטית כשרה למהדרין: על זיעה מתוקה והרומן הפורנוגראפי של ז'וסטין 84

-, מתייחס רוזן לספר למרות שההוצאה לאור היא מ 1999- במאמרו מבכתובים וזיעה מתוקה היה הספר ,פראנק2001.

. כזכור כבר גרינברג השתמש בביטוי זה בדברו על חוסר מקוריות, ציטוט, ופשטנות. בודריאר הרחיב מושג זה 85 קה הם). איבוד המקור והזיJean Baudrillard, 1975בהתכוונו להעתק שאין לו מקור שבזיקה אליו הוא מתקיים (

רוזן מודרניות, ונוכחים גם בהגדרתו של הקיטש.-קטורליסטיות והפוסטוסטר- מרכיבים חשובים בתיאוריות הפוסט מרבה להשתמש בתכסיס זה.

46

במעין הד לקריקטורות –ים. צדודית פניה של האמנית עצמה לגהעברי נהפכות לגופים משתמצמחת אף נשר בשרני שצורתו הפאלית בוטה. האיקונוגרפיה היהודית נותנת -אנטישמיות

).63' ע( ממד תמוה אולי תימהוני לייצוג המיניות הנשית

וכותב: רוזן מוסיף של ז'וסטין פראנקבהקשר ליהדותה

בעולם המערבי. זו אינה היהדות שפראנק מייצרת היא מימוש אירוני של תפיסת היהודיתרבותיים. ייצוג היהדות אצל -"יהדות" כמאפיין טבעי אלא כמבנה וסטיגמה היסטוריים

ת עורף בדלנית לקהילה פראנק הנו מהלך חתרני ביחס לתרבות הנוצרית, אך גם הפניי -היהודית ככזו. יהדות זו איננה בעלת מהות טבעית ויציבה בעלת אמת פוזיטיבית

' עספקני ומפקפק מבחינה מוסרית (, תיאולוגית חברתית או מטאפיסית, אלא תוצר ארעי64(.

: הוא כותב המגדרי שעולה בספרהעניין על

לזהות נשית שהקדימה ביטוי רדיקלי האם ציוריה של פראנק הם קוריוז סקנדליסטי אוהגדרה או שנגזרת ביצירתה -ממסד קדושה לנגח את זמנה? האם הדת הייתה בשבילה פרת

בתשוקה ואקסצנטרית, לזהות יהודית? האם הארוטיזם של פראנק מתענג חדשה, חילונית זציה גברית של הגוף הנשי. תהיה אשר תהיה ילדפוסי פטיש או מסכיןנשית

).64' עפראנק נידונה לשוליות ( ,התשובה

על תכניו הפורנוגרפיים של הספר ועל האידיאולוגיה שתכנים אלה משקפים אומר רוזן:

תים רופפת. ממדי ולע מומחזות סצנות זימה במסגרת עלילתית פשוטהזיעה מתוקה ב. האנשים מעוצבים כצנרת גופנית גולמני עיצוב הדמויות התיאבון המיני פנטסטיים.

). 66רוזן, עמ' ( ינאלית הרסניתליבידכה זורמת אנרגיה שדר

בין אמנות לזימה. הפורנוגרפיה של האוונגרד מחבלת בגדר ההפרדה בין נשגב לבזוי,פי מדגישים את אשל התוצר הפורנוגרבלגיטימיות לתמוך התיאורטיקנים המבקשים

חדשנות תטית. זוהיאסהיא שבזימה מסוג זה האמנותיות שלו. הרפלקסיביות ם שלימטען רעיוני ראוי, והם המשגיבים אותה ממדמנת מי האפסיטקסטואלית בעלת

).67' (ע רגילה תועבה

. הוא תית על הרומן שלופית הצרפאהספרות הפורנוגררוזן מזכיר במאמר זה את ההשפעות של

''ורזזשל שניהם ,מאדאם אדוורדההחיבור על את ו סיפור העין :כתבים אלה אתמונה עם

אלף המוטות (זרגים) 11 ,)1897 – 1982( של לואי ארגון ,אירין הכוס של ,)1897 – 1962י (יטאאב

Oסיפורה של ספרה של פולין ריאז: .)1880 – 1918( של גיום אפולינר ,ודראו אהבותיו של הוספ

מערכתכאשר העניק ראיון לרותם רוזנטל מהתייחס רוזן שאליו הוא מקור צרפתי נוסף ) 1954(

. 86וואלה

בבואו לנתח את אופייה .בולטת זיעה מתוקההשפעתו של באטאיי על כתיבת הספר

האסתטיקה שהארוטיקה, האתיקה, מציין רוזןי, יטאאשל כתיבתו הפורנוגרפית של ב

ההשחתה והדם נדרשים ומזינים זה את זה. האלימות שלובים יטאיאבכתיבתו של ב והפוליטיקה

י מממשת את התשוקה באמצעות המדיום יטאאהזימה אצל ב הפכניים.מוכאמצעים מערערים

טבע ש , מושג"כיות מגלם את "החסר צורהרפי, מדיום שמהיותו טמא ונטול היראאהפורנוגר

נו ניתן לאומדן ג השולל מעצם מהותו כל הגדרה ואי"החסר צורה" הנו מוש. 192987באטאיי בשנת

רציונלי ועל כן הוא זר לכל דיון פילוסופי. לחסר מדידה. הוא נוטל את מקומו של המונח הלו

il/?w=/233/889982http://e.walla.co. .)2006באפריל, 12( וואלה" ,. רותם רוזנטל, "רועי רוזן 86

87 .George Bataille, “Inforne,” Documents (December 7, 1929), p. 382.

47

,עשרה המילים-לפורנוגראפיה בשל שתיםיש קשר נגלית והצרפתיתהצורה בעולם דוברי הא

אנגלית מתקשר לטינופת.בשצורתן לדעת באטאיי מכילה את "חסר הצורה" ומובנן בצרפתית ו

באטאיי מזהה בו את ו רוף והזיהפיין באלימות, הפרזה טיטעון בכוח הרסני המתא"חסר הצורה"

יש למושג זה קשר כמו כן , זרע, וסת). התוצר המיותר של הגוף האנושי (צואה, שתן, קיא

לם את כל מה שהחברה מג "החסר צורה"ש מודע, לחלומות ולנוירוזות כך-הלאלתהליכים של

מוגנית היא חברה הו,באטאיי, למשל. לדעת נה מסוגלת להכיל: אלימות ושיגעוןההומוגנית אי

חסר "ידי הצורות המגוונות של במקומות לא צפויים על חברה לא יציבה העלולה להיות מותקפת

88"הצורה

,האידיאל של האידיאל –ההנגדה שבין הנשגב האפלטוני מציינת את מור קדישזון

המבקש להציג את טבענו החייתי, תוך ניפוץ הקונבנציות - ייטאאאידיאל של ב-ובין האנטי

. 89(היצריות) אל בין הרגלים (האני העליון, השליטה) ירידה מן הראשתוך בותיות והתר

ערעור על ה את גם ההבחנה ההירארכית בין גבוה לנמוךבאטאיי מזהה בקריסת

- וכנגדה ,ההתכחשות לתשוקה מאפיינת את הנאורותמכיוון ש ההבחנה שבין הנשגב לחייתי.

דיאל יסמלי האם בכתיבה הפורנוגראפית. ביטוי מוצאים את גילומיה המבוזים של התשוקה

- "פי המכונה על ידו: גלגול מבזה שבו הנשגב הוא הצואתי, יטאיאההומניסטי עוברים אצל ב

מציינת את המעבר של האדם מן באטאיי טוען כי ההתעניינות בארוטיקה .90הטבעת הסולארי"

י מבקש להחזיר מצב תודעתי זה באטאי בתודעת המוות. גם הכרוך מעברהחיה ליצור בעל תודעה.

ידחק הטבעת לה-האדם גרמה לפילטענתו, הזדקפות המלוכלכת והמתועבת. ,לקדמותו החייתית

משום רושה התכחשות האדם לטבעו האמיתי, החייתי.יהטבעת, פ-הצנעתו של פיו לפנים הגוף,

ז ההגשמה של הראש נעשה מרכ - והועתקה אל הראש, המוח, והעיניים שנקודת האיזון נתערערה

היא ,העין הפכה בדרך זו לאיבר מיני עצמאי, בעל הפרשות משלו. העין כמו השמשוהאיזון החדש

שהיא גם השמש ליציאת כוחות אנרגטיים הרסניים, היא הסמל של השמש המעוורתפתח

) המחלץ מן האדם היבטים הרסניים בשל L`oeil Pinealהאיצרובל" (-העין היא "עיןשנתעוורה.

.91הטבעת הסולארי- חסרת תקדים, היא פי תה איבר בעל חושניותהיו

ניחוחות המהפכים בין גבוה ההירארכיות הארוטיות מושתתות על בזיעה מתוקה

פרויד התייחס כבר הארוטיקה האנאלית וריח הצואה שבים למוקד החוויה הארוטית. לנמוך כך ש

הולידה ת האדם בתהליך האבולוציוניהזדקפולטענתו, . 92תרבות ללא נחתבחיבורו: הריח לעניין

והמאיסה בריח תהארוטיקה האנאלישלילת ובהתאם לזאת 93למראה המבושים את רגש הבושה

.94משאר בעלי החיים וצאות הזדקפותו של האדם והתבדלותוהצואה הם על פי פרויד ת

88 . Georges Bataille, Encyclophedia Acephalica, trans: Dominic Faccini (London, 1995), p. 23, 51–52.

מתרגמת: מור קדישזון ג'ורג' בטאי, כותב:, סיפור העיןתוך ב ",ביאורים על סיפור העין של בטאי". מור קדישזון, 89

.113–110, עמ' )1997(תל אביב, .203–202, עמ' )2001אביב, (תל זיעה מתוקהרועי רוזן, פראנק ז'וסטין ו. 90 Les larmes) ו"הדמעות של ארוס" (""L`erotism"בספריו של באטאיי: "האירוטיזם" ( . תיאוריה זו מצויה 91

d`eros(" 111–110בעמ' סיפור העיןבוגם. . 1930-החיבור המקורי פורסם ב. 148–145עמ' ,1988. פרויד, 92 מבושים, ולעובדה שכבר בתקופת המקרא התייחסו לעניין כבזוי - . כדאי לשים לב לקשר האטימולוגי בין בושה 93

נש שחל על כנען בנו של חם, משום שאביו ראה אתואסור. פרשת ערוותו של נוח מלמדת על חומרת הדבר בשל העו .)29–19 ',השיכור מוטל שתוי וערוותו גלויה (בראשית ט נוח

.204–203, עמ' 1988. פרויד, 94

48

אוונגרדיות - ואיהתיאוריות הנשואב השראה מן זיעה מתוקההספר ,בבסיסו

של של מקור אותנטי ו סרונםבשכפול, ובח לי ובנחות,בשו, , העוסקות בפירוקמודרניות- והפוסט

יוצר דמות פיקטיבית של . הוא . רוזן בודק את הגבולות התרבותיים באופן חתרני ומערערמרכז

ספרו של המרקיז ז'וסטין החסודה בשמה של של הכלאהנוצר מהסופרת ז'וסטין פראנק ששמה

שם משפחתו של יעקב פראנק ממשיחי של ו ,יסוריה של המידה הטובהיו ז'וסטין א: 95דה סאד

.96השקר

תולדות חייה ויצירתה של ז'וסטין –פוליו מוכתם טורפ" חלק הראשון של הספרב

ברמזים מסוימים על דיונית של המחברת. תולדות חייה שלובים, מגולל רוזן ביוגרפיה ב"פראנק

פראנק. הרעיון הפראנקסיסטי: "מצווה הבאה בעבירה" מוצאה היהודי והקשר המשפחתי ליעקב

אותו כתב ש ,זיעה מתוקה גילוי העריות שברומןאת את הז'אנר הפורנוגראפי ולבאר , על כן ,עשוי

שם -ידועות דמויותעם וסטין פראנק ז'נפגשת לפאריסבהגיעה הבדוי של פראנק. רוזן בשמה

ועלם, פדוע. ממשותם של אלה והאותנטיות של לתרבות המודרנית והאוונגרדית בולט וי שתרומתן

חוברת פראנק. בפאריסשל ז'וסטין הממשיעד כדי אמונה בקיומה להטעות ולהוליך שולל עשויות

לקבוצה הסוריאליסטית בהנהגתו של אנדרה ברטון וממלאת שם תפקיד שולי. ז'וסטין פראנק

ניסטית של וולוגיה הקומאמן הדבקות באידימתרחקת פראנק בעלת האופי האינדיבידואלי

הקבוצה.

השניים נרקמים יחסים באטאיי ובין עם ז'ורז פראנק ז'וסטין נפגשת 1926-ב

- שפורסם לראשונה ב ,סיפור העין: הספר, ובפרט מציין עד כמה מפגשים אלורוזן אינטימיים.

רוזן על (רוצה לומר על כותב הספר, היינוהתפתחותה האמנותית של פראנק על יםשפיעמ ,1929

האלימות,המין, שבין בצומת הטעון .), שהשפעת כתביו של באטאיי על יצירתו בולטת עצמו

את קלוד קאהן (שמה הבדוי של האמנית הצרפתיה לוסי רנייה גם רוזןהבזוי, והטמא מזכיר

ת של ז'וסטין. קשריה של ווהמיני יותהאיש התפתחות מקור נוסף של השפעה עלמתילדה שאווב) כ

ביותעם הזהות המינית ונטיותיה הלסה התמודדותידועים, ו עם הקבוצה הסוריאליסטית קאהן

חיה בשם בדוי העובדה שגם קאהןכי תכן ימשמשים היטב את רוזן בכתיבת ספרו הפורנוגראפי. י

ניתוק ז'וסטין פראנק לפלשתינה דאז נובעת מ שלו. עלייתה של גרמה לרוזן לצרפה לרומן הבדוי

.באטאייבין בינה ל הקשרים

פראנק בתחושה מוקדמת להתפרצות האנטישמית באירופה. מלווה לישראלעלייתה

את מקומה מוצאת נהשהיא אי מדינת מפלט, אך זהו מפלט מדומה משוםבבוחרת בישראל כ

ראנק מתקופה זו, מעידות על פ עבודותיה שלכאב. בבשערוריות ובארץ מלווה והתנהלותה ,בארץ

הלביטוי לא רק ביחס באה חברתית שלה- טיהאנ ההתנהלות וגיות הציוניות.מן האידיאול סלידה

, אלא כלפי מזג האוויר החםובשנאתה הרבה בנופים הארצישראלייםו שפה העבריתהמזלזל ב

פראנק מפתחת ה בארץ, יבתקופת חי כלפי התרבות המקומית ואנשיה.ה המתנשא יחסב ובעיקר

מחלות לצד , של הגוףהזנחת ההיגיינה פן חושפני, הרגלים אקסצנטריים: נטייה להתלבש באו

97תרחש עם בואו של מרסל ינקוהמשבר החריף והסופי של חייה ממעיים קשות וסיוטי לילה.

בש לעצמו מרסל הווי התרבותי בישראל, כד להתנכרותה של ז'וסטין פראנק ללפלשתינה. בניגו

., אציל צרפתי וסופר שכתב פילוסופיה פורנוגראפית אלימה בעודו בכלא1814–1740.דונאטיין אלפונסדה סאד, 95ההשפלה, הבגידה משיח שקר. הציע גאולה דרך הביבים המזוהמים ביותר. בדרך ,1790–1726. יעקב פראנק, 96

יים כחלק מתורת ההרס והכפירה.הכת הפראנקיסטית עסקה בפולחנים מינוהפולחן האסור. .בניגוד לדמות הפיקטיבית של ז'וסטין פראנק, מרסל ינקו הנו אמן אמיתי שנערץ בארץ בשל עברו המרשים 97

. תו ארצה הקים את כפר האמנים בעין הודיים הדאדאיסטים בציריך. עם עליושייכותו לאמנ

49

רותיו הישראליות נשאו חן בעיני משום שיציבשל עברו האמנותי והן הן ינקו מקום של כבוד

התרסתה גיע לשיאו בהמאבק ביניהם מוות בארץ בתקופה זו. הההגמוניה התרבותית שהחלה להת

ינקושהגמוני, -ישל האמנות הישראלית, תערוכה בעלת ניחוח ציונ כנגד תערוכה רטרוספקטיבית

ק ז'וסטין פראנ תברוע ,. לאחר מאסרה בעקבות הפרובוקציה שחוללה בתערוכההיה בין מארגניה

12-בצהרי ה בת זוגה האינטימית.הופכת להיות על פי השמועות להתגורר בביתה של פניה חיסין, ו

סתורית זו, מתאימה עלמות מיה , עוזבת ז'וסטין פראנק את דירת חיסין ונעלמת.1943אפריל ב

.98להתנהלותה ההרסנית ולמורשת הסוריאליסטית

ילומים קסט המילולי והן הטקסטים החזותיים: צהן הט ,בחלק זה בספרו של רוזן

את מפליא לארוג זה בזה, הם סוג של הכלאה היברידית בין אמת לבדיון. רוזן המלומדרים, וציו

שהם מן ,זכורים מתחום תולדות האמנותאאחזות ביהתוך ,האותנטי עם הבדיוני, האמיתי

הוא כותב: ,למשל ,כך מודרניזם כאחד.- הפוסטשל המאפיינים של הקיטש ו

אינה אלא נצר ג'רזי, פראנק-אורנג', ניו-שבאיסט בראון לפי ד"ר אן קאסטורפ ממכללתמי שגרשם שלום כינה " –לשמצה יעקב פראנק -השבתאי הנודע למשפחת המיסטיקן

,Scholem( של המשיחיות היהודית המבעיתה והמאיימת ביותר בכל ההיסטוריה הדמות1974, 308, Kastorp,1977 .( המוזרה של להתגלגלות חייהטענה זו מספקת הסבר מאלף

אלא דם-רק בקרבת פי קאסטורפ אין המדוברז'וסטין, ומפתח להבנת עבודתה,משום שעל לפי השערות קאסטורפ, זהותה .. .בהישרדות של תא פראנקיסטי, שזוסטין השתיכה אליו

שלישית. תיאוריה זו ביאה משיחית והמתפקרת של האמנית נועדה להחיש המתבוללת הסמכות האקדמית המובילה י, אדנה קרוב לוווקף משום שקאסטורפ המקבלת משנה ת

).16(עמ' בעולם

דמותה ,1974בשנת פורסם שאכן ,משיחיות והקבלהה ,שם שלום על החסידותרספרו של גבניגוד ל

גיבור הספר, 99פשמו של הנס קאסטורתכן ששמה מרמז על יי היא בדויה אך של ד"ר אן קאסטורפ

הנו סוג של המתואר בספר המחקר הבדיוני של אן קאסטרופ של תומס מאן. )1924( הר הקסמים

מכוון רוזן כנגד הגישה הנחרצת וכובד האקדמיים. שבאמצעותהלדיונים המתייחסת פרודיה

המחקר הבדיוני הדמות הבדיונית וכמוה ואצל גרינברג בפרט. ,הראש שעולים בהגות המודרנית

הקיטש.את מודרנית ו- המאפיינים את התרבות הפוסטהזיוף את את חוסר האותנטיות ו יםמזכיר

קדמי או מעמד בכיר, א מקנה להן רוזןפר מתוארות דמויות בדויות נוספות שבחלק זה של הס

רכת הקשרים החברתיים מעהדיווח על ,שרקח רוזן על פראנקירטואלית וביוגרפיה הוהאמנותי.

שעליו מושתת חלק 100הסתופפה, הופכים את הדיון האקדמי המלומד והעובדתי והחוגים שבהם

לסימול קרה.מקור, - לחסרלפיקציה, זה של הספר,

ציוריה/ציוריו, רישומיה/רישומיו של ז'וסטין שובצו בחלק זה של הספר כאמור

: וכך מתייחס לדפים אלה המחברפוליו המוכתם. טורם הפרועי רוזן, המכוני/פראנק

. כמו הדאדא ביקש גם הסוריאליזם לשנות את סדרי החברה, אך בניגוד לדאדא לא הסתפק הסוריאליזם בהרס 98

יאלהסוריאליסטים שאפו לחשוף את טווח האפשרויות הגלומות באדם שעד כה נבצר ממנו לנצלן. פוטנצ לשמו. מודע ושל עולם הדחפים המודחקים. הסוריאליזם עסקו-הלא האפשרויות לדעת הסוריאליסטים קשור לקבלתו של

בחלום, בטירוף ובמצבי ההזיה כתופעות סותרות להיגיון. לגישתם, ההכרה בתופעות אלו משחררת את האדם מכבלי .12' מ, ע)1992(תל אביב, אדא וסוריאליזם בצרפתד, איריס ירון, עורכותורות עמוסי התבונה והמוסכמות בתוך

לשושא הארוטית לנער בן כיתתו ועד לאהבתו העז-. לגיבור הרומן יש בעיות של זהות מינית, מהאהבה ההומו 99הגבריות. ברומן קיים ערפול של תחומי המין והמגדר, ומאבק מתמיד בין חופש הפרט וקדמה לצד בעלת התכונות

דאינוטו שאן קאסטרופ היא -, מציינת עדנה גולדשטאובציורי מרטיריםבמבוא לתערוכתו של רוזן ה ושמרנות.סטגנצי והמבקרת הבדיונית של עבודותיו. אגו של האמן-האלטר

. חלק ניכר מן הדיונים האקדמיים מופיע בהערות השוליים גם כן כסוג של הומור אירוני המשקף את ההקפדה על 100 .באקדמיההערות השוליים הנהוגה

50

דמויות –ובץ של עשרות מתוות של דפים מוכתמים. ..חלק מן הכתמים נראה פיגורטיבי ק גרוטסקיות, יצירי כלאיים של אדם וחיה, אברי מין מוגזמים בגודלם המפרישים סילוני

).40 '(ע תי בהפרשות הגוףיל עיסוק מיני כפי. רישומים אלה מצביעים ענוזלים וגלילי צואה

נוצר מחיבורים של אלמנטים שונים היוצרים ,טפוליו כדוגמה מני רבותוראחד הדיוקנאות בפ

מהפשטה של השדיים והפטמות וביטול נפח העיניים התקבלה . צורת )1(תמ' של פנים מראית

כטורסו גבי קלאסי כמעט, פרט לסרח נראה הגבות מתוארות כשני גלילי צואה. האף החזה הנשי.

מתפתל של דג ה , מוקף בגופותכחלל נגטיבי דמוי פו הפה עטור השיער. הרקטאלי המפריש,

דו . מערכת הכתמים שבצוזקן את חלל הפה בשפם ומכתירה כדמות ראי שצורתו הפאלית מוכפלת

נראות כמעין פטמות פאליות.על שיער הראש, והבליטות/נזילות השמאלי של הדיוקן עשויה לרמז

איבוד המאסה הנשית של רכות הפנים, לצד ו השימוש באלמנטים דמויי אברי מין נשיים וגבריים,

- אופיו הזכרי על יםומצביעסוג של פטישיזציה גברית לגוף הנשי מצביעים על ,אלמנטים גבריים

), מצביעה2(תמ' האונסנקבי של הדיוקן. השוואה בין הציור של רועי רוזן לציורו של רנה מגריט:

האלימות כלפי הגוף הנשי אך למעשה טורסו, י העבודות הפנים הנןבשת. כאחד על דמיון ושוני

יש גי אובססיבי בעבודה של רוזן. וגריט מפנה מקום לדיון סקטולשבאה לביטוי בציורו של מ

תיגופת אמו נמששראה את האמןילדות של מרמזת על טראומת של מגריט עבודהההטוענים ש

יתכן י. סות בבד השמלהמכו יהאבריה המוצנעים חשופים ופניכאשר ,טביעתה לאחרמן הנהר

של (בציורים אחרים תיו כבוגר דווקא אבריה המוצנעים של האם הופכים לתווי פניה.וכרונישבז

בציורו נשי הטורסו ה ).המתייחסים לטביעת האם, פני הדמויות הנשיות מכוסות בבד לבן מגריט,

נוצרת מן ס,האונ –הפלישה ו חדירהתחושת המנקודת מבט זכרית, יצרית. נצפה של מגריט

גם הדיוקן של רוזן וגם זה של מגריט שמזדחלת מן הצוואר לכיוון הפנים. צללית הפאליתה

אך המשמעות הנרמזת מהם שונה. דיוקנו של רוזן מזכיר את "חסר ,מכילים אלמנטים וולגריים

הצורה" של באטאיי, והוא למעשה סוג של הסתכלות אירונית על הממד הפורנוגראפי. העבודה של

ימות מינית, המתורגמת בעבודה לאל, מה שחווה בילדותווא, משקפת את הטרמגריט לעומת זאת

הנשי. למרות המניעים השונים שבשני הציורים, אי אפשר להתעלם לפלישה זכרית למרחב ו

לחלוטין מן האפקט הפורנוגראפי של חזותם.

, חפצים וחיות ראי של–אותם דיוקנאות שהם הכפלת, של רוזןיונומיות בסדרת הפיז

לארכיוני אלה מצביעות על התייחסותו של רוזן יונומיותלתיאוריות הגזע. פיז גם רמזים יש

המבנה של הדיוקן בעל האופי מדעים של התיאוריות הגזעניות. - דובהפסמדעים ושל ה התמונות

נגדכ התרסהכ, םיונה הראשונה, חוזר ושב גם בשאר הדיוקנאות הפיזיונומיתמב מסכתי שפגשנוה

הקשר בין העם על פי מבנה הגולגולת.של הניסיונות הנואלים להגדיר את אישיותו של האדם ו

תיאוריה נעדרת בסיס מדעי פרנולוגי ברור. הפרנולוגיה היא המדע -דוהפסב ובין ציורי דיוקן אלו

התיאוריה פותחה על ידי שהתמקדה בחקר האישיות והאופי באמצעות מדידות של הגולגולת.

רו בתיאוריה של גאל . החוקרים שנעז1796- ) ב Franz Josep Gallהגרמני פרנץ יוזף גאל ( הרופא

לצפות את אישיותו של האדם על פי גודל הגולגולת, משקלה, צורתה ותווי האמינו כי אפשר

שהבחינו ,משה התיאוריה באופן משביע רצון את התיאוריות האנטישמיותיהפנים. ככזאת ש

ים משקפים את הביקורת ייונומיים הייחודציורי הדיוקן הפיזתווים השמיים. באופי השלילי של ה

בין מראהו החיצוני של האדם לפנימיותו. ,המוצא קשר ,הפרנולוגי דו מדעהפסב על של האמן

51

עצמו בעניינה של הציונות אנק מקיים רוזן שיח אפולוגטי עם בשמה של ז'וסטין פר

מצביעים על )4 תמ',3 תמ'(, בית המאונשות- יות האלףבהם אותשת שני הלוחו .והשפה העברית

וכך כתוב: הישראלית, והמינית.חותו עם זהותו היהודית, התנצ

האותיות מתגלגלות לישויות חיות והזויות. כמה מן האותיות הן דמויות גדומות גפים שמבושיהן גודשים. אחרות הן הכלאות של אברי מין, שיער ערווה, חלקי מכונה, מכשירי

עינויים וחיות. ... הדפים מדגימים אפשרויות זיווג אינסופיות של אותיות... בהקשר הציוני והפיכת ת בדפים אלה הכפשה והיתול בעברית. התקת האותיות מהקשרן הטבעי ומתרחש

המסד השקרי לבמה לאורגיה לשונית סוטה, ממחיזה באופן גס ומבזה את המונח ההירואי פולמוס ביקורתי עם הציונות... יש הקושרים ותיות מציגיםייאת השפה". לוחות הא"הח

).64 -60 את השימוש האמנותי באותיות העבריות למסורות המיסטיות של היהדות (עמ'

בציור כל אות). 3טפוליו (תמ' ורמתוארות בציור נוסף בפ בית-עשרים ושתים אותיות האלף

ו פאלוס מכני. מימינו מצויר קו דמוי " נראה כמאקו האלכסוני של ה"המעוצבת באופן שונה.

זרג אנכי עליו מתנוססמנראה כזרג אופקי ש" בה"מברשת ומשמאלו מצויר קו דמוי מטוטלת.

, ההופך בהמשכו כפות מכני פעור ומאייםנראה "גשל ה" בסיסה .תלוי זוג אשכים עליוכפוף ש

טלבותן הופכת לראש כשתי מלתעות שנקודת הצ נראית "ד. ה"ישהמוכן להכ נחששל לדימוי

ה - בממדים קטנים יותר, יוצר הבחנה בין ה זהה . תיאור פעורשפיו ראש תנין מזכיר "הזאבי. ה"

כפות שמקצהו נראית " זחלקו העליון נראה כאשך שעיר. ה"שמזרג אנכי ה" בנויוה"'. ח אותל

רכזן וקות נטולות גוף, שבמים פשנראית כירכי" חמתנשאת עטרת שיער קוצנית. האות "

ליוטינה בעל ראשי יכמכשיר גנראית " טהאות " טבעת הפולט גוש צואה.-מתוארים פות שעיר ופי

נחש מתפתל שלשונו שלוחה " מתוארת ככה" גליל צואה מעוקל.כ " נראיתיסכין מאיימים. ה"

את ישבנה בתנוחת פיתוי. המבליטה, גדומת ידיים ,דמות נשית כפופהמזכירה " לשה. ה"להכ

טורסו גברי שידיו ורגליו גדומות. כ תמתואר" נכפופה. ה"בתנוחה היושב גבר עירוםת כנראי "מה"

חושפת הדמות נשית פעורת רגלים היא "ע. ה"" בנוי מזרג מעוקל היוצר חלל פנימי דמוי פותסה"

" טמון רמז מלגלג צ" כמתקן תלייה שעיר. בעיצובה של ה"פה" את אברי מינה תוך ניתור באוויר.

ציוניים משום שמתוך האמבט שמהווה את חלקה התחתון של האות עולה וזורחת לסמלים ה

לית אנושית שחורה בעלת פין לצל " עמוד תליהקה" בנוי ממכשירי ניקוי. חלקה העליוןו ,101השמש

נראית "שהטבעת השעיר. ה"- את פי חושפותה" ירכיים גבריות מפוסקות בזוית רה" זקוף וזנב.

.כאנוביס אל המוות המצרי ת" מעוצבתכמטאטא. ה"מתואר ן ארובות אקולוגיות שבסיסכ

תן, ישל עשי למרות המערך המסודר והנקי של האותיות, הצבתן ברצף האלפביתי, והניקיון הציורי

המין ם של אברי דימוייל ספרות הצרפתית הפורנוגראפית.השפעתה של ה תבעיצובן מהדהדהרי ש

יש נוכחות מאיימת דוגמת הגיליוטינהכינויים ולדימויים המזכירים מכשירי ע, החודרניים

העיסוק ,יםי. הדימויים החייתלפונוגראפיה של רוזןפארודית - גישתו המושגיתהמשקפת את

עם רעיונותיו וזן מצביעים על ההזדהות של ר תית בהפרשות הגוף ובצואהי, ההתפלשות הכפיבבזוי

ת מנוגדים לצורתן האסתטית התכנים המורבידיים בתיאורי האותיומשנתו של באטאיי. ו

–לנעים לעין באמצעות הסגנון הנקי והעיצוב המוקפד הופך רוזן את המורבידימכיוון שוהנקייה.

מודרנית כסוג של - כסוג של סתירה פוסט – מוגש לצופה בתבנית אסתטית וצפויההמאיים נושא ה

קיטש.

של אפרים בפרט ביצירותיו הגרפיות . השמש הזורחת אחד הסמלים הנפוצים לאזכורה של ציון בתקופת בצלאל 101

משה ליליאן.

52

אלף בית". הרצון מצויה על פי רוב בספרי לימוד של "הסוגת האותיות המצוירות

של האותיות איורכלומר ב ,ין מצריך טיפול "רגשני"והזיללקרב את הילד לצורתן של האותיות ו

באלמנטים רגשיים הקרובים לעולמו של הילד. השימוש של רוזן בסוגה האמורה משתמש המאייר

הםושיש לים יפים במידה ראויה משום שהמתבונן מוכן למפגש עם אובייקטים הנחשב ,מטעה

דית. תכונה זו ימאיימת ומורב היא בעוד שהחוויה במפגש עם איורי האותיות של רוזן ,מטען רגשי

אופיו וככזו היא מחזקת את טענתי על 102סותרת את הנחותיו של תומס קולקה על מהות הקיטש

, בעבודותיו של רוזן.ו "חביב" למראית עיןלצד היות המערער והחתרני של הקיטש

את האותיות מציב רוזן לעיצוב האותיות יש אופי דומה. )4' (תמ באיור הנוסף גם

ופעולת בעילה נוספת מתקיימת בין ,מלאות מאחור כנחש חודרת "כ" :באקטים מיניים פעילים

תב רוזןוכ טפוליוורהכתמה החוזרת ונשנית בכל דפי הפהשבתחתית הדף. על מלאות נהאות

אינה מקובלת עלי משני טעמים. הזנחההסברה שהכתמים הם תוצאה של תאונה או ראשית למרות שנדמה שהכתמים הולכים וקטנים ככל שמעלעלים קדימה בתיק, מבט

חדשים באמצע הסדרה. מכאן תיתכן בנוסף מופיעים כתמים קפדני מגלה שמיקומם נודד,קבצים על -ישומים שהיו פרושים קבציםת שכמות גדולה של דיו נשפכה על הרהאפשרויש האומרים שישויות דיו אלו או שמדובר בסדרה של תקלות שפיכה., האטליהריצפת

מזכירות את הכתמים הצפים ונגלים בכתמי רושאך...הכתמה מכוונת מתיישבת היטב עם תי בהפרשות יתווי אישיותה של פראנק: נטייה לבדיה, לתעתוע, לסילוף והונאה, עיסוק כפי

הושקע עמל רב השחתה מכוונת של הפרוטפוליו בוהגוף ויצר הרס עצמי שביטוי הקיצוני ב ).30 - 29 (עמ'

אפשר גם לזהות בה את המשמעות של רוזן בעניין ההכתמה,פרשנות המפורטת בנוסף ל

פיה והעיסוק האובססיבי אהפורנוגרשבו נתפסים בעיני הציבור כאופן הסימבולית של "הלכלוך"

ין והפרשות.במ

פושע הבדיוני פאנטומס גיבור סדרת -לארכי מקדישרוזן בשמה של ז'וסטין פראנק

) מספר ציורים. הכריכה 1911הופיעו לראשונה בשנת אלה הרומנים של מרסל אלן ופייר סובטאר (

ניתן . בציורים אלה)6תמ' ( ) מוצגת לצד האיור של רוזן5המקורית של אלן ושל סובטאר (תמ'

נוספים ,שבאיור המקורי מקטורן האלגנטילפראנקומס. ללראות כיצד הופך רוזן את פאנטומס

פניה של לדומים בו , הופכים להיותפושע–של הרב תווי פניו בציור של רוזן, וגם פאותשטריימל ו

אוחז בכפפתו הלבנה מעין גזר מצומק או גלל סטין פראנק. פראנקומס בדימויו האנדרוגני ז'ו

ולמרות זן מבליט את הפות והחזה,בעירום. רוקטורנו המופשל מתגלית גופה נשית ממ צואה.

לעולם דמות זו ה של פראנקומס המשייךמשהו בתנוח ציטוט תנוחתו המקורית של פאנטומס, יש

Sprinkle( תזכורת לצילומיהן החושפניים של אנני ספרינקלהמהווה ו ,החשפנות הפרובוקטיבי

Annie) וסוזי ברייט (Susie Bright) לינדה בנגליס ,(Lynda Benglis) וחנה ווילק (Hannah

Wilke(103. איזכור זה, למצגי העירום של שלושת היוצרות, והתמקדותן של אמניות אלה בתרבות

. קיטש מתאר אובייקטים או נושאים הנחשבים בדרך כלל ליפים 1. קולקה מונה שלושה תנאים להגדרת הקיטש: 102

. הקיטש 3ם והנושאים של הקיטש אפשר לזהות מיד וללא מאמץ. . את האובייקטי2או לטעונים רגשית מן המלאי. איננו מעשיר העשרה מהותיתאת האסוציאציות שלנו הנוגעות לנושאים ולאובייקטים אותם הוא מתאר. בתוך תומס

.45' מ, ע)2001, מתרגמת: ענת ויסמן (ירושלים, על קיטש ואמנות, קולקהחזותיות, מפיקה אירועי חשפנות ספר לצילום של האמנויות ה, בוגרת בית הPh.Dספרינקל בעלת תואר .103

ופנס. , מוזמן הקהל להציץ דרך מפשעתה לרחמה באמצעות מראההודעת צוואר הרחם לציבור פורנוגראפיים. במופעסקס. אנה בענייני היא דוברת, סופרת, מורה משדרת, ופרופורמרית ידועה Susie Sexpert – סוזי ברייט המכונה

לינדה בינגלס ילק ציירת פסלת וצלמת אמריקאית. ברבות מעבודותיה היא מציגה אובייקטים דמויי וגינה ופות.וותקוע באיבר אמנית אמריקאית ידועה מציגה את עצמה בצילומי עירום חושפניים בהם היא נראית כשדילדו ענקי

53

בדיונית של ה תהדויההתיהעממית הוולגרית, מחזקת את הזיקה לקיטש בציוריו של רוזן.

אום, של השיח העכשווי העוסק במערכת היחסים בין דת, למציבה עבודה זו בליבו ומס, פראנק

ושאים ות ולערער על תפיסות שמרניות בנקטיבי נועד לעורר מחלוקמגדר, וציונות. אופייה הפרובו

בעלי סמליות יהודית, מעלה רוזן דימויים פורנוגראפיים המוכתם אלו. ברישומי הדיו בפורטפוליו

יכול מאוחר יותר ברומן אותו כותבת כב ת והבעיות שמציג רוזןמשקפים את השאלוה ,אנטי דתית

ז'וסטין פראנק.

עיצוב הדמויות ית פשוטה. תמתוארות סצנות זימה במסגרת עליל המדובר ברומן

דיאנית ישופכין אנרגיה ליב-דרכה זורמת כמישהדמויות אינן אלא צנרת ביוב גופנית –פשטני

ה היהודית ההופכת בהמשךירהנערה המסכנה מן העי ,ראשלמסופר סיפורה של רומןב הרסנית.

נחטפת על ידי ,רה היהודית הענייהיה מהעייהנערה היהודי, לליברטינית חובבת. ראשל הרומן

אורדוקס ומועתקת משדות השלג המעופשים של פולניה הסמרטוטית אל גבעותיה שארל הרוזן

כך נשבה בריח זיעתה. הוא אורדוקס חוטף את ראשל משום ש, . הרוזן 104הרברבניות של צרפת

את הנדירים פניה תוכנית לימודים שאמורה להציג להשוקד על ,לטירת הרוזןמגיעה ראשל

שבתענוגות הבשר.

מתמסר לראשל ורואה בה שותפה שוות ערך. בתום הכשרתה יוצאים אורדוקאס

. בדרכם לטורקיה מתעכבים הרוזן השניים מלווים בפמליית הרוזן למסע לקונסטנטינופול

. טבחים וגאון קולינארי- רבש של הרוזן שהוא ידיד נפ ומתארחים בביתו של ואהובתו בבוקרשט

גופית של עוצמת הצואה" (הסועדים ניזונים מהפרשת הגוף הפנימית -ישות הפניםסעודת ה"בתום

בני הזוג חומקיםבמהומה הרבה שנוצרת מותקפת החבורה על ידי חיילים.ולא ממזון מקובל)

להובילם אל עיר הבירה ליהםתו אונסים זוג איכרים וכופים עיהרוזן ובת לווילדרכם.

. בעת ביקורם בשוק הם נתקלים בקוף ננסי מזן לא מוכר המכלה עצמו למוות קונסטנטינופול

שיקוף אנושי "מדרדרים עצמם בני הזוג לכדי באוננותו. בהשראת פעילותו האוננותית של הקוף

אנדרי הקרוי "אב בחווילתו של ,ורגאסוחונים ב הם בדרכם לפאריס 105"ארוטיות חיתית-של אוטו

משום שהצליח לשלוט הפך לסגפן המטיף להימנעות מפליטהש וידוע און- המדבר", ליברטין רב

הגורם להנאה מינית טוטליתשחרור מוחלט . שליטה זו מהווהאיברו נחלב מעצמושבגופו באופן

ייט 'ולז חבורת שודדים בהנהגתה שלהמביאה את העינוג המיני של בני הזוג לשיאים חדשים.

והם מבלים את הלילה בתינוי אהבים מצטרפת אליהם בהגיעם ליער השחור 106(נערתה של ראשל)

החייאת ל המאגיתיכולת בעלת האנימסטית" "לואוננות. בחזרתם לפאריס מתוודעים בני הזוג

ונמשך תוך תיאור מדוקדק של חוויותיהם הרומן כך הולך חפצים והסבתם לצרכים מגונים.

מפגש, במפגש בין ראשל לאביההזוג. הרומן מגיע לשיאו בני יות שלתגיות/אוננוהמיניות/סקטולו

טקס נישואים בין הבת בתפקיד החתן לאביה הגבאי הזקן.בו מתקיים ש

ם גבוהים ובוהקים. לראשה מגבעת יראשל היתה לבושה במכנסי רכיבה שחורים, ובמגפי כלה ותמך באב -ורוד שימש כנערתן ניזופרווה... משרת בקומב רחבת טיטורת ושופעת דתית

ספר תפילות עברי וגביע קס על ארגז המשא שהפך לבמה קטנה, הישיש... מולם עמד אורדושיהוקיו הגסים ונהמותיו המיוחמות, ניתן היה , בין גרגוריו המגונים, יין בידיו...אך בקושי

קטיבית עשויים לעורר הערצה ולשמש כמקור מינה. תעוזתן ועיסוקן הפורנוגראפי הבוטה, לצד פעילותן הפרובו

.השראה לרוזן .90, עמ' 2001, רוזןו. פראנק 104 .121עמ' ,2001רוזן, ו. פראנק 105, מתרגם: ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה ה של ז'וסטין בספרו של דה סאד. ז'ולייט הוא גם שם אחות 106

.1999מיכה פרנקל, תל אביב,

54

ה, לבתו החתן... כל-לחלץ מפיו את נדר הנישואים... ובכל זאת הוא קידש את נישואי האבלפלח בו עמדה שו המפלצתי לדחיוורת כמו נידון למוות לפתה ראשל ביד שמאלה את הדי

שפע ניסיונו, שום מדד לפענח ומוזר הקץ שנתרחש לו, מתוךאת נקב האחוריים האבהי... פיו את טיב ופשר כאביו...כמה רגעים מאוחר יותר ינחית אורדוקס את ציפור הכסף -על

מעוצמת המכות בטרם יפציעו קילוחי שיישבר קל ההליכה שלו... זה המקלהמעטרת את מעבר, הדם שיבשר על הדם מלועו, מנחיריו, מחורי אוזניו ומארובות עיניו, נוזל מעופש מרוב

ים יותר וכנועים, והבעתו תיראה לפתע יקט יהיו רפו-רפורי הגסיסה שלו עוד מעטכך שפוהגבאי הזקן יתות ...עבשל תפלוט את השאגות המת לפני שראממוקדת ונבונה יותר, קצ

עסוק בנפיחת נשמתו האחרונה, גליל של שנהב ומסמרים עדין נעוץ בגופו מאחור וראשל ).180 - 177עמ' ( מנסה לרסק את עצמה עצמה נוגחת בברכיה שוב ושוב בצידי הארגז

האדם, של מיניותמאפשר לרוזן לדון במשמעויות המרובות 107טקסטואלי- כטקסט אינטרהטקס,

האב הופכים למערכת יחסים בין . היחסים המעוותים בין הבת ובתדרך מערכת היחסים בין אב ל

רוצחת וקורבן. מכאן משליך רוזן גם על האנטישמיות, השואה והדת. ,בתסאדיסטית בין אב ו

חובת הטקסיות ו חותר המחבר נגד ,ן זה נושא אופי סקטולוגי, שברומז'אנר הזימתיבאמצעות ה

שלושים, רוזן איננו מתחבא והקיומה. בדומה למגמות הסוריאליסטיות של שנות העשרים

, באופן ישיר תוקף את הקורא באמצעות דימויים מעוררי חלחלהאלא "המהוגנות" מאחורי

על: תיאורי הריח וההפרשות והפיכת הגוף - עוצמות יש לתיאורים המוחשייםקטיבי. וופרוב

שאיננה יותר מאשר ייצוג הם המבדילים רומן זה מספרות פורנוגראפית חורי,-האנושי לכלי רב

מפורש של אקטים מיניים, אברי מין, וגירוי מיני.

תכניו של רוזן שונים מן ספר נפשיים.- בדומה לפרויקט המודרניסטי גם רוזן חוקר אזורי

ופש אדירה לחה יז דה סאד. סאד מגלם בכתיבתו את השאיפהקהמרהפורנוגראפיים של התכנים

עצמי גבולות של מוסר, דת וחוק. ניאוף שכל מטרתו גרימת עונג על כל סוגיו, ניאוף ללא מיני

ם של סאדיברקע הרומנים הפורנוגראפי נשית.לשיאו בהתעללות אכזרית ובקורבנות שמגיע

כתיבתם של באטאיי ושל רוזן בעוד ש ,וחוקיה המגבילים ההתרסה כנגד הכנסייה עומדת לרוב

של האדם וגבולותיו באמצעות המסע אל קצה האפשרי. וסקת בחוויה הפנימית, בהכרה העצמיתע

שמחפש את האלוהות במקומות אחרים. האלוהים שלו הוא הגדיר עצמו כנטוש אלוהים באטאיי

על חוויה פנימית שהיא דתית מבחינת עוצמתה, משום חילוני שהופך למושג המורה אלוהים

. כתיבתו של 108דנטלי רק כאשר הוא נחלץ מתוך עצמונתר אל הטרנסצשהאדם החווה אותה חו

פלור, - ה בסמינר בסנטשבעברו היה דתי ואף למד כמור באירוניה. בשונה מבאטאיירוזן מהולה

הם סוג של , עבורו כמו שגם המסע אל קצה האפשרי חילוני. החוויה האלוהיתרוזן בא מרקע

ושואל את התכנים האקסטטיים לצורך ומודע לרוזן מתחזה באופן מושכ סימולקרה שהרי

התחזותו שלו.

נוגראפי ברומן פורדואג שנבין שמדובר בדבר מלאכותי, אךבאטאיי, ונשען על מצטט רוזן

ספרו ,באטאיי בשונה מחיבוריו של ,במובנים אלו לנו חוויה אקסטטית.אמור לגרום איננושמוקצן

ית בתיאור טקס הנישואים הכפוי בין טיימת קרבה תמק מלאה עם הקיטש.בהלימה של רוזן מצוי

של באטאיי. בפרק "הווידוי בסיפור העין המוודה הכומר האב לבתו בספרו של רוזן לתיאור רצח

בניסיונה לחבר בין 1966- טקסטואלי" טבעה ז'וליה קריסטבה ב- סטי "אינטרסטרוקטורלי-. את המושג הפוסט 107

סטית, סטרוקטורלי-ל דעת התיאוריה הפוסטהסמיוטיקה של פרדיננד דה סוסייר והדיאלוגיזם של מיכאל בחטין. עקטואליות קבועות ינטליצונית. נקודות ההתייחסות האודאות ק-כך שהוא הופך לעולם של אי לשון מעצבת את העולם

מתפרקות, וכל טקסט מכיל אפשרויות מגוונות, בעלות משמעויות סותרות. 108 .George Bataille, L`experience Interieure, 1943.ויצא באסופת מאמרים 1943-. המאמר פורסם לראשונה ב ,

. 1973של באטאי בשנת L`experience Interieur, Oeuvres Completes, Vol5. ed. Denis Holier (Paris,Gallimard, 1973).p 7 -189

55

אינוס הכומר ת סצנת רא, מתו של באטאיי בסיפור העין של סימון והמיסה של סר אדמונד"

: בדקדקנות רבה

אבי, הוא שאני מאוננת בזמן ,שקט. הנורא מכלהשתרר אבי לא אמרתי את הנורא מכל.אני יכולה להראות....ובכן כומר מה אתה עושה ני מדברת איתך...אם אתה לא מאמין שא

בצריף שלך מאונן גם אתה?...בפנים איש החזיונות ישב בראש מורכן, מנגב זיעה ממצחו. לפה זרג ארוך הנערה חיטטה בגלימה... היא הפשילה את החצאית השחורה המטונפת וש

צמרמורת ורוד וקשה...הוא הניח לסימון לעשות כרצונה והיא הכניסה את הגשמיות לפיה...אלימה ביותר הרעידה את הגוסס. היא הרגישה את השפיך מציף את הכוס שלה, אז

סיפור (ז'ורז באטאיי, .אושר וחות, נסחפת במערבולת שלהרפתה מלחיצתה, באפיסת כ )87- 79, עמ' העין

הכומר המושפל נרצח במהלך אקט מיני כפוי. וכך האקט בעוד סימון מתארת את חטאיה,ו

.המכונן את ה"אני" וממשטר את מוסריותו מתהפך לקתרזיס של ביזוי

העונג מתחולל בתהליך של פרימת הזהות דרך ,רוזןשל בשני הסיפורים של באטאיי ו

שר את ייצור הבזוי לחולשתו של שק ,היה היחידי, קריסטבה מציינת כי באטאיי התשוקה.

. לטענתה באטאיי מזהה בבזות את חוסר היכולת של הסובייקט לקבל את עצמו בעוצמה האיסור

.109מספקת. אי יכולת זו מונעת ממנו לקבל את המעשה הכרחי של ההדרה

החיים במותו של ז'וסטין ואביה, נמתח קצה האפשרי אל מעבר ליכולת טקס הנישואיםב

בעוד שבספריו של סאד הקורבנות הנשית היא דומיננטית, הרי שבספרו של האב.המזוויע של

רוזן מבקש לא רוזן, ראשל מאפילה בחיוניותה המינית ומתעלה על הארכי ליברטין אורדוקס.

נת החתונה ובכפיפתו של אורדוקס מימוש ישיר של מאווים נשיים ששוחררו מעול לראות בסצ

אלא בשימוש בגופה של ראשל וכפיפתו ,שוקותיה של ראשל. לא מדובר במימוש ת110חוק האב

ומותו מזכירים את גורלו של האב הגבאי. בשני 111אצל סאד גורלו של אבי ג'וליט לצווי התשוקה.

המקרים תיאוריו של סאד ותיאוריו של רוזן שמים ללעג ריטואלים של סדר, אמונה, ומשטר.

מד אלגורי ביצירתו של רוזן. המדים של מ ןנית וגרימת מותו היפוך אדיפליבעילת האב בל

, כמתואר דתית-ראשל בטקס החתונה זהים למדי הס.ס, ואילו כובעה בעל זהות יהודית חרדית

ראשל היתה לבושה במכנסי רכיבה שחורים ובמגפיים גבוהים ובוהקים. "בטקסט של רוזן:

).177, עמ' מתוקהזיעה ( "לראשה חבשה מגבעת דתית רחבת תיתורת ושופעת פרווה שחורה

היהודי לרוצחו, הבועלת קורבן,הרוצח ל סימבולי הניגודים שבין באופןכך מתבטלים

המצווה הבאה בעבירה וחטא גילוי סטית מתממשיםיובאזכורים לכת הפראנקנבעל, אב ובתו. ל

העריות.

דות האקוורל, בדומה לאופיים הגראפי הנקי ו"המשובב" לכאורה של רישומי הדיו ועבו

. מניית הפעלים ועלות באופן מכניפונטול נפח. הדמויות סכמתיות, ך גם הטקסט שברומן הנו כ

. Euvres completesבמכלול הכתבים שלו: קריסטבה על מושג ההדרה שטבע באטאיי, המופיע . בספרה נשענת 109

. 53' מ, ע2005בתוך קריסטבה, ות משתמשות . בהסברים שנותן רוזן הוא מציין כי יותר מאשר גיבורי הרומן מממשים תשוקות, התשוק 110

בגופותיהם.דמויות הגיבורים כפופות לצווי התשוקה ומכאן שמתבטלת העליונות הגברית לטובת מודל גרוטקסי. לאקאן טבע את מושג האחר הגדול בהתייחסו 78' מע ,1999רוזן, בהלימה עם המודל הלאקניאני. בתוךשאינו מצוי

הסמלי (דמות האב). שלב זה מציין את האיווי של האחר על למעבר מן השלב הדמיוני (האמהי) של האני הילדי לשלב הסובייקט. האב כאחר הגדול מייצג את הסדר והחוק . לאקאן משתמש בסיפור המקראי על עקדת יצחק משום היותו

פרדיגמאטי (תלישת הבן מזרעות אמו ומן הקשר הלא ניתן להפרדה בינו לבינה) ומצביע על המקום האבוד בתוך מתרגם: נועם ,על שמות האבז'אק לאקאן, בתוך - 1963Nom du Pere Jacques Lacanאבהית. -דיתהמסורת היהומודר האב ממקומו ומעמדו על ידי הכוח הנשי המתגלם באונס זיעה מתוקהב .100–91, עמ' )2006 ,ברוך (תל אביב

ראשל הם שמתממשים.רוזן אורדוקס מאבד את עליונותו ואיווייה של השכופה עליו ראשל. בסצנה זו גם ) אחותה של ז'וסטין, מתוארות הרפתקאותיה של ז'ולייט שבחרה לדחות את חינוך 1798. ברומן על ז'ולייט ( 111 כנסייה ואימצה את הפילוסופיה ההדוניסטית.ה

56

תנאים אלה כופים וויתור על המצבת נמרצת נטולת מודעות ומחשבה. תצביע על פעילובתחביר

-"דעיכת האפקט בתרבות הפוסט –מזכיר את המושג הג'יימסוני ה שהרגשי של הדמויות ברומן, מ

הטקסט ברומן זה הנו סמל . הסובייקטיביות של מציין את היעלמותם של הרגש וה ,מודרנית"

משום ש"האמת" עצמה חמקמקה ואינה ניתנת המפריך מודלים מקובלים של פרשנות שקוף

עין, סמוי/גלוי, אותנטיות/חוסר אותנטיות, הנ"ל: מהות/מראית באמצעות הפרשנויותלזיהוי

דקונסטרוקציה של אסתטיקת ההבעה, אסתטיקה ששלטה . ג'יימסון מצביע על המסמן/מסומן

מודרני- מודרני משום שמושג ההבעה הפוסט-בתקופת המודרניזם העילי אך נעלמה בעידן הפוסט

מפריכה מבקרת ו ,יאוריה העכשווית טוען ג'יימסוןתמכיל באופן כלשהו נתק בתוך הסובייקט. ה

תחליף מלאכותי למסרים ,אם כך ,. זהו112את המודל הפרשני של פנים וחוץ לטובת שיח תיאורטי

קריטריונים ייב הגדרה חדשה למודרניים מח-בדומה לטקסטים פוסט הפסיכולוגיים. הטקסט

לחתור ראפית השקופה, היא שמאפשרת לרוזןספרותיים. "ההתחפשות" הפורנוגהאסתטיים ה

נות האמורות ניתן בשל התכו עליהן. ולערערתחת האידיאולוגיות הלאומיות, הדתיות,, והמיניות

לא רק כסוגה אסתטית לקיטש במשמעותו העכשווית, זיעה מתוקה ,רומןהשל את סגנונו לשייך

ות של התרבות מרכיבים ומאפיינים שעליהם חלות ההגדרלסגנון יש משום שבעיקר חדשה, אלא

, גבוה/נמוךהגדרות נטולות ההירארכיה של נכון/לא נכון, טוב/רע, : מודרני-בעידן הפוסט

/לא אותנטי, בעל מקור/נטול מקור, מרכז/שוליים.מרובד/נטול עומק, אותנטי

אך קיימים , זיעה מתוקהת כמקור השראה לרומן בולטהצרפתית הפורנוגראפיתהספרות

האוונגרד , החזרה של הריאלי ולוגי של רוזן. בספרו:גם מקורות השפעה נוספים לעיסוקו הסקט

דווקא כיום מתמקדת תיאור הריאליסטי של הגוף,רה להחז כי הל פוסטרוען ט ,המאהבשלהי

"תנועת החרא ואר דרך הפרשותיו. פוסטר טבע את המושג:הגוף מתבהפרשות האנושיות שכן

ה: יימוטיב השליש" ואת המושג:) shit movement in contemporary artת העכשווית" (באמנו

כאמצעי שאותו הוא מציין ,)the triplet motif: blood, cum and urine( "שיפכה ושתן ם,ד

. 113יידסהאהג'נדר ו-הבעיות בעניין הזהות המיניתנידונות באופן חתרני שבעזרתו ייחודי וקיצוני

, סינדי ול מקארתיפ ק קלי, קיקי סמית,ימיג'ון מילר, המובילים בתחום אמניםכ מוזכריםבספר

לרומם את היסודות האפלים ולהתפלש נטייה הרווחת כיוםדן ב פוסטר. נזוניארו מיופי שרמן,

עשוי להפוך למקודש ביותר. הנסיגה האמנותיתש את מה מזוהם ביותר, כעמדה הרואה בבצואה

הוא רואה את "לחוקי האב" ו - תו, מהתנגדות האמנים לסדר הסימבולי, לדעלשלב האנאלי נובעת

ות של האני והשלב מודע-המעבר מחוסר נגדכהתקוממות - 114המרתם של היפה והנשגב בצואה

האנאלי אל עבר שלב החוקים והסדר הנכפים על הסובייקט מחוצה לו.

סקטולוגיה ותענוגות " במאמרו: 1994- ב ק קליירוזן עצמו התייחס לעבודותיו של מי

בו רוזן כותב ש אופןהקלי על רוזן מרבה של להתרשם מההשפעה האפשר .115"אחריםמצמררים

:עליו

צר אפיינה שיטת עבודה דומה לזו המיידעת את אמנותו: קלי עובד את מפעלו של קלי כאוסרטי וידיאו, וכיוצא בזה על "פרויקטים" מקיפים, המכילים חומרים שונים, מיצגים,

טיבי "מרושל". אלתור או של קישור אסוציתים רושם של אר ביניהם מותיר לעשהקישו

.39–33, עמ' 2008. ג'יימסון, 112 113 .Foster, 2001, pp. 146–168. 114 . Foster, 1996, pp. 111–121. –56), עמ' 1994מרץ ( 15 סטודיו . רועי רוזן, "סקטולוגיה ותענוגות מצמררים אחרים, להתלכלך עם מייק קלי", 11569.

57

שלהם אך החזות הכאוטיתכיוונית -פרויקטים אלה מסתתרת עבודת מחקר רב מאחוריכטקסט. החוויה הגופנית הישירה מנטרלת את האפשרות הפשוטה של קריאת החומריםה שואף, על פי רוב, אל הנמוך, יהיא תנאי מגדיר בתצוגות של קלי, וזו חוויה שאופי

)59(רוזן, עמ' הפרוורטי, המלוכלך והאינפנטיל

תב רוזן:כו ,זיעה מתוקה ,רומןבש ,קיבההכיסן 6בפרק

יאור בשלולית של -מעולם לא נחלמה מנה שתדמה לכיסן הכרסתן הסמוק, שרבץ כסוסשפתי הכיסן היו חתומות רוטב בוצית ...חוטי חומר חום ורוטט השתרגו במעטפת הבצק...

כתה בראשל באחת הרקמן הבשרני, המתוח, העיד על שפעה פועמת הצפונה בתוכו... ומתה אלא סימולציה של מזון מעוכל יהכיסן לא הי-ליתמשמעותו של המרקם הנסתר! מ

ממש -חומר שנשלף מהקיבה-לא-גוף, נטול מצב צבירה, חומר-לא-! זה היה גוףלמחצהגופית -באמצע הגלגול המסעיר מתולעת תזונה לפרפר גללים! כל הרגישויות של ישות פנים

קיצור, ב -ת המוותיאה הטהורה וכל רזי חרדוכל תסיסת הטרנספורמציה, כל דקויות הסב )117 – 116 כל עוצמת הצואה (עמ'

ובהתפלשות האנאלית הוא רק דגימה מזערית של טקסט מפורש זה העוסק בהשגבת השפל

התבוססות שכזכור מאפיינת גם את הרוזן. ם בכתיבתו של יסקטולוגי/יםיטקסטואלהתיאורים ה

(ראה לוח 3,1 מתוך הרישומים( ברים המפרישיםישל הא שני הפרטיםדוגמת כיצירתו החזותית

פרק ראשון, פרטים מוגדלים). תמונות

בואו לתאר את האנטומיה האנושית, מוותר רוזן על תיאור אנטומי מדויק לטובת צללית ב

מטרית י. במקרה הראשון צורת האגס הספרט לקטעים האחראים להפרשותיו ,סכמתית של הגוף

ממנו משתלשל שהטבעת -ור המדוקדק יותר של פישל הטורסו הגבי משתנה כאשר רוזן מגיע לתיא

מדגישים ומנגידים ,צבען השחור הבולט של קווצות השיער, וגם רישומן האקספרסיביגליל צואה.

עד ,קטע זה מתיאורו הנקי של הגב. כך מהתל רוזן בצופה התמים שנתקל לכאורה בציור נאיבי

גם בדימוי האחר, שומר רוזן קטולוגית.נו/סע שהוא עצמו שותף מלא לחוויה פורשהוא מגלה לפת

ם, משתנה בתיאור הפות וגליל הצואה.יעל אותה אסטרטגיה. תיאורן הסימטרי והנקי של הרגלי

עוצמת הרישום האקספרסיבית, מאלצת את המתבונן לחוות באופן פיזי כמעט את הפות ,גם כאן

בעת.הט-הפעור בעל השערות הזקורות ואת גליל הצואה הנשמט מבעד לפי

של מייק אי הקופיםמתוך סדרת הרישומים של , )7(תמ' הקוף המשתין והמחרבןרישום

שעשויה להצביע עד כמה עמוקה הייתה לציוריו של רוזן, דוגמה הגראפי ובאופי קלי, דומה

קלי מציב את הקוף בתנוחה כמעט אנושית (בדרך השפעתו של קלי על יצירתו של רוזן.

לפנים אנושיות, אלא שהפעולה שהקוף מבצע פנים מגלים דמיון רב גם תווי הו ,להזדקפות)

ריח תפקיד מכריע ביחס לראייהחוש הבו לש ,מחזירה את הדימוי קוף/אדם למצב החייתי

ת הריחיעל קדימותה של התבונה ביחס לחוויהמערערת . הצבה זו מצביעה על עמדה(פרויד)

פרויד ציין את סדר הסימבולי (לאקאן). וני לקדימותו של הסדר הדמיואף חותרת כנגד (דקארט)

משפחה ויצירת ציביליזציה כפועל המעבר לחיי מין מתמידים כל השנה, עידון היצרים, הקמת

שבו ניתנת ,לערוך מהפך סימבולינוטים יםיעכשווהאמנים ה .116יוצא של הזדקפות האדם

, טלגי של ילדות חפה ותמהתיאור נוסבעבודה: האנאלי.קדימות ראשונה לנסיגה אל עבר השלב

של אברי המין האנושיים כפי שתוארו מאז המסורתית , תוקף קלי את מסגרת הייצוג)8(תמ'

באמצעות תנוחת החרבון על שלל משמעותיה וזאת התקופה הקלאסית (הדגם החזיתי והזקוף),

כל ההבדלים בו בטליםשנאלי זוהי הצגה מימטית של הנסיגה אל עבר יקום א הפיזיות והלשוניות.

.1988, תרבות ללא נחת, . פרויד 116

58

של טקסט נלווהעבודה זו . לחוסר הבושהובין הבושה לפראות, בין האדם לחיה, בין התרבות ל

. מצב הקיומים של השיח ולתכניל המתקשרים כוללת היגדיםה דובוןבין הארנבונת לשיחה

הארנבונת אומרת: "אנחנו מתחברים לכל דבר, מבוים, בנוי או אמיתי שבו מתקיימת התרחשות"

שבו כר הפעולה קלי בודק באופן זה את . ובון עונה: "אז אין יותר ולא יהיה יותר כל הבדל"והד

אודות כסף, מראה על מדבר על מרחב שבו התפיסות המקובלותהסמלים אינם יציבים עוד, ו

תית ומשתנה ייכולת ההבחנה בעיו ,משמעיות- אברי מין כבר אינן חדו, ילדותיותשרון, יפנים, כ

. 117 ללא הרף

ואילו פניה של ,נצפה מעורפו של הגבר -צג תבונההמיי - הראשש בן, כךמג נצפות הדמויות

על ייצוגה של התבונה לטובת הצגת ההתפלשות קלי מוותר, ובכך הדמות הנשית אינם נראים כלל

יצג של ג'ון של קלי מזכירה את משחק המילים בממים יצוריו יהאנאלית בהפרשות. השיחה שמקי

תבניות הקשורות בתודעה לעולם הילדי מקבלת משמעות ארוטית ) שבו Dick/Jane )1991מילר:

ד אך גם כמילה ראצור לשם הזכרי ריציכק Dickמינית בזכות משחקי המילים והרכבי הצורות:

כשם נקבי אך גם כרמז לפות. -Janeו תחליפית לזין

בר מינו של הגבר י), א9תמ' ( Secession ניתוק יחסיםידיאו של קלי ומקארתי ובעבודת הו

הלבוש בחלקו העליון של הגוף, חשוף ומרוח בנוזלים, צואה ודם. תנוחת הישיבה השפופה על

הרצפה המוכתמת וטבילת הרגל בסיר ההפרשות מזכירה תנוחת ישיבה ילדותית כאשר זו

ות ממקמת אותו ביקום האנאלי. האימפקט הקשה של הדמות הטובלת בדם מעלה גם את האפשר

של סירוס עצמי אכזרי, כצורך והתמודדות עם הזהות המינית, ההבחנה בין גבריות לנשיות מחד

וטשטושה מאידך.

, פסלי עירום נשי לית שלאהציגה האמנית קיקי סמית סדרה מונומנט 1994בשנת

בחומרים פסליהאת כלל-בדרך לעצב נוהגת סמיתבמוזיאון לאמנות שבאוניברסיטת קליפורניה.

שמקרב את עבודתה לחומרים הטבעיים עיצוב ,)(נייר, שעווה, חרוזים, עיסת נייר אורגניים שונים

בו ש ,ואל החוויה הגופנית המנוגדת לחוויה הנשגבת של הפיסול הקלאסישל הגוף האנושי,

ויתור על תוך ו. יש כנות בהצגה ישירה זו של המהות הגופנית 118מורחקות הדמויות מטבען האנושי

בהצגה האובססיבית של הפרשות הגוף גם לביטוי. הנגדה זו באה םיהערכים האסתטיים הקלאסי

החושניתשל הדמות מבעד לפות ),10 (תמ' רכבת -ללא כותרת :בעבודה ,וסת)ו(שתן, צואה,

נפרשות על גבי סת, והן וות של חרוזים אדומים המסמלות את הואשרשרמשתלשלות שש בעירום

במערך גראפי הנראה כמיפוי טופוגרפי של הנשיות והאמהות. דמויותיה המנוקבות הרצפה

מצביעות על הגוף הנשי הפגום וחסר השלמות כפי שהוא נצפה במבט הגברי. והמחוררות של סמית

סיבי בהפרשות כן למרות עיסוקה האובסעבור סמית הגוף הנשי הוא הוא שדה המערכה, ול

היקום האנאלי כפי שהוא מתגלם ביצירת רוזן, קלי, מילר, רק נוכר הפעולה שלה אי ,האנושיות

כאובייקט.כנושא ו, גם הדימוי הנשי מקארתי ואחרים, אלא

גם קיימים, ומסגרת הייצוג המקובלת שלשבירת ובגוף ולא בדימויו הנשגב העיסוק

ציור כתה: שהציגה האמנית בתערושל זויה צ'רקסקי. בסדרת הציורים ופסלי הברונזה בעבודות

שונים של אלימות והשחתה , מתוארים דימויים2006-ל אביב לאמנות בבמוזיאון ת,פעולה

המכוונים כלפי חללי המוזיאון, חפצי האמנות המוצגים בו, וקהל המבקרים. בציורים של

117 . Foster, 2001, p. 161. .72–47, עמ' 2005בתוך קריסטבה, . קריסטבה מזהה את השפל כמבחן לגבולות הנשגב. 118

59

צ'רקסקי קהל הצופים הוא גם הקורבן העיקרי לזעמן של רוחות הרפאים הלובשות פנים שונות

לבחון מחדש ר. צ'רקסקי מתעמתת עם קריטריונים שיפוטיים של העבר ומנסה מציור לציו

תוך בניית מסגרת , האלימות וההשחתה ככוח מערערואת מושגים של גבוה/נמוך, וקדושה/קדשה,

הופכים )11ים היצוקים בברונזה (תמ' ילאייצוג אמנותית אלטרנטיבית. גושי החרא המונומנט

ונית מושכת את העין. סתטיים שצורתם האורגנית, הזורמת וההרמבתוך חלל המוזיאון לחפצים א

בעוד שהדמויות האנושיות מתוארות בתערוכה זו ,המגונה הופך לאסתטיהנושא השפל, ו

וטוני אוארסלר: יקלי מייק כמפלצות. השוואתם של פסלי ברונזה אלה ליצירתם המשותפת של

התעסקות דומה בגוף האנושי ובהשוואתו משקפת ,)12תמ' ( 1997דוקומנטה -שובו של המצמרר

היקום המצביעה על עליונות ו ,לגושי צואה, גישה הסותרת את האידיאל הקלאסי של דמות האדם

גוש צואתי. וגלגול לבעבודה נראית מעין גופה אנושית שרועה, המצויה בתהליך השתנות האנאלי.

.119'יםימא'ל, ולא מוכר ובכך מגונההנשגב לשפל, האמנים הופכים את הגוף האנושי הקלאסי

על שני ים'המאומרה צ'רקסקי: "אני משתמשת במושג 'הרטן א-בשיחה שקיימה עם דורית לויטה

והוולגרי יותר של דיאני המתייחס לחזרתו של המודחק, והמובן המרתק יהמובן הפרו -מובניו

משך ם כהייפרויד ניסה לבדוק את מקורותיו של המאו .120בהסתייגות מה"-העלילה הגותית

הוא סוג של תופעה מפחידה ""המאויםה כי שטעןפסיכולוגים של יאנטש, - למחקריו הרפואיים

פרויד עמד על הקשר בין בנהיר משכבר, המוכר שנעשה מאוים ומעורר פחד.ושיסודה במוכר

ואף ציין את הנטייה של היצירה הספרותית ליצור מצבים בדויים המעניקים ,הדחקההמאוים ל

הממשית והבדיונית (למשל סיפורו של איום בשל היותם בנויים משתי רמות של מציאות:תחושת

המציאות הבדיונית מתרחקת מן הצפוי והמקובל ומפתיעה כאשר איש החול של א.ת.א הופמן).

של קליי ואוארסלר "ה"מצמרר מובן זההפחד המאיים. בנוצר בנו בהעלותה דברים שהדחקנו,

על אותה התרחקות ממה שאנו מזהים בתחילה כמוכר צ'רקסקי מבוססים ציוריה ופסליה שלוגם

.משתנה לנגד עינינו בהמשךאשר

מבלי להתייחס להשפעה ציור פעולהתיה של צ'רקסקי בתערוכתה: ולא ניתן לדון בעבוד

)Murakamiטקאשי מוראקמי (להשפעתם של האמנים האוונגרדים הרבה של התרבות היפנית ו

מסגרת צ'רקסקי הציגה ב .ל העיצובים והתכנים של ציורים אלה), עNaraה (ויושיטומו נאר

ביפן לאחר מלחמת שהתפתחכהומאז' לאוונגרד ,)13(תמ' japonaiserie התערוכה את הציור:

ה על צווארם כסמל מאוכלס החלל המוזיאלי בדמויות מבקרים נושאי מצלמ בציור .2-העולם ה

נושאים עיניים משתאות אל חללו המרכזי של האולם בו המבקרים היפנים לזהותם היפנית.

על ת להפצצה האטומית שפגעה בערים הירושימה ונגאסקי. ורלי כתזכאמתנשא גל הדף מונומנט

שני הקירות החותמים את חלל הגלריה תלויות עבודות של מוראקמי ונארה. מוראקמי טבע את

דימוי יחיד חזיתי מודגש בהן שזיציות בהתכוונו לקומפו Supa Furatto(super flat)המונח:

תוך יים ולחזור שנית אליו שמבטו הישיר אל עבר הצופה מאלץ את המתבונן לזגזג בין שאר הדימו

שמשמעותה חשאי, ביתי, נהיר. הדבר הופך heimilisch היא היפוכה של המילה unheimilich. המילה הגרמנית 119

מודע של הנפש ניכרת שליטתה של טורדנות ההישנות שמקורה ביצר. -בלא למאויים כאשר הוא כבר אינו מוכר ורגיל.פנימית ביותר של היצרים עצמם ויש בכוחה לגבור על עקרון העונג. טורדנות אותה טורדנות תלויה במהותם ה

ההישנות קובעת את האופי הדמוני של גילויים מסוימים בחיי הנפש. כל דבר שעשוי להזכיר לנו את טורדנות ההישנות עם אחר פעם הופך למאוים. כל היפעלות רגשית שהודחקה ושבה מחדש הופכת לחרדה. דבר מודחק החוזר ומתגלה פ

ך אותו ללא זה אינו חדש או זר אלא מה שנהיר משכבר לחיי הנפש ורק תהליך ההדחקה הפ הוא, הוא המאוים. דבר .30–7 'עמ ,)1988 מוכר וזר. בתוך פרויד (תל אביב, דביר,

,)2006אביב, ל , עורכת: אורנה יהודיוף (ת: ציור פעולהזויה צ'רקסקי " בתוך,הרטן, "זויה צ'רקסקי- דורית לויטה. 120 .10' מע

60

הופכים אשר ותוארים במישורים שונים ובצדודית המ שאר הדימוייםלבין יצירת מתח עצום בינו

תרבות ב מוראקמי, אימצה את קבוצת האמנים שהתלכדה סבי .במבטו של המתבונן למישור אחד

אמצעות המיזוג בין הסחיר אמנותית ב תרבות לתופעה-שרוממה ממעמד של תת ,121האוטאקו

ם. האמנים הנמנים עם ים והז'אנרים הממסדייההבדלים בין הז'אנרים העממי וששטוט ,לאמנותי

םנושאים מיניים אלימי ביצירתם, תוך שהם מעלים ,סהזו נוקטים בעמדה מתרי ,קבוצה

הנוגד את יתיישערורהאופי הבעלי דימויים המוכלאים , העומדת בסתירה לבתחפושת מתקתקה

המרותקים ם בעל טעם טוב. מוראקמי הסביר זאת כתרבות של צרכניכמה שנראה כמקובל ו

Takusatsu(124בדיוני וסרטי טאקוסאצ'ו (המדע ה, 123אנימהה, 122הגנאמההתרבות: - תתלתוצרי

אלינור וההפצצה האטומית על הירושימה ונגאסקי. 2 -העולם השל התקופה שלאחר מלחמת

הרטני טוענת כי נוכחותו הבולטת של הקיטש באמנות היפנית העכשווית היא תוצאה של

ההפצצה הגרעינית על הירושימה. הקיטש במקרה זה הטראומה שחוותה האומה היפנית בעקבות

ת לחוויה הקשה, ומעניק לאמנים מוצא אינו ישות מתקתקה סתמית, אלא מהווה תשובה פסיכותי

.125מן החוויה הטרגית באמצעות הילדותיות הקיטשית

מתחום בדוגמה ט משתמש מוראקמיאפל-בניסיון להסביר את מהותו של המונח סופר

(התרבות היפנית, הפופ, הפופ שכבות לאחד העריכה הגראפית הממוחשבת: "מיזוג של מספר

שהפכו תוך שמירת התחושה האמיתית של הגופים), H.I.S -הארוטי, תרבות האוטאקו, וה

המבנה נטציה מערבית.ינית מקורית בעלת אוריתפיסה אמנותית יפ. לדעתו זוהי 126"לאחד

התרבות בעבודתה של - השימוש בתוצרי תתוהקומפוזיציוני, הצבעוניות הלוקלית והשטוחה,

וית על יצירתה.צ'רקסקי, חושפים את ההשפעה הרבה של האמנות היפנית העכשו

הדומות בסגנון העבודה לציור היפני , )14(תמ' החרא של האמן: של צ'רקסקי בציור

מישוריו השונים של הציור ,למרות המבנה הארכיטקטוני של החלל המוזיאלי העכשווי בולטת.

מוצב במרכז הגלריה. צ'רקסקי מדגישה את ה ם לאחד ומתמקדים בגוש החרא העצוםמתמזגי

את אפם בשל ריחו המאוס של גוש המבקרים השוהים בחלל כשהם מכסים רת אתהנושא ומתא

את עבודות של ז'ני סביל ולוק טאימנס.רנעשו בהש מוצגים בחללהציורים שנים מן ה. 127הצואה

Jenny Savilleעבודתה של האמנית ז'ני סביל (קיר השמאלי מתבססת צ'רקסקי על ה שעל ציורב

גופה כרותת גפים שבטנה שבה נראית 2002-2003,) משנת suspension(השעיה, סוספנשין):

ציגה שבאמצעותם היא דנה בבעיות מגדר בההתפוחה מלאה גבשושיות. לסביל סדרת ציורים

דס,י( אי של הטראומה הקורבנות שהן ,סטיות מחוללותות וטרנסועירומות טרנסקסואליו דמויות

שהוא העתק מדויק של ציורו של ,ליאן מונומנטציירה צ'רקסקי דיוק דבקיר שמנג זהות מינית).

.אוטאקו היא מילת הסלנג היפנית המתייחסת לתרבות שהתפתחה בקרב מעריצים המכורים לאנימה, למאנגה 121

ם. יוגאדז'טים, ומחקים את היצורים הדימיונים הללו בחייהם הממשי ולמשחקי מחשב .ספרי קומיקס יפניים של מדע בדיוני ופנטזיות מצוירות - .מאנגה 122 .אנימציה יפנית –ה . אנימ 123 מונח יפני המתכוון לסרטי פעולה בקולנוע ולדרמות טלויזיוניות בהן מתוארים גיבורי על העושים –. טאקוסאצ'ו 124

שימוש באפקטים מיוחדים.125 .Eleanor Heartney, "A Marriage of Trauma and Kitsch: Intermingling Hiroshima and Hello Kitty, The recent exhibition "Little Boy" offered a provocative look at postwar Japanes

61 -(October 2005 Vol 93): pp 56 Art in AmericaCulture" 126 . Takashi Murakami, Supa Furatto The Super flat Manifesto (Tokyo, 2000): p. 9. האמנית הופכת את המושג הפסיכולוגי הפרוידיאני לדימוי ויזואלי: סתימת האף מצביעה על התחושה . 127

חיש את עליונותו של חוש האינטנסיבית של הריח ושליטתו בחלל התצוגה. דימוי זה נתפס גם כמשחק מילים וממ הריח על חוש הראייה.

61

). טאימנס, Diagnostic View, No, IV( ,4מס' מראה מאבחן) Luc Tuymansלוק טאימנס (

של הפחד לרדת לשורשיו באמצעותן ניסהוסדרת דיוקנאות 1992-הצייר הבלגי, יצר ב

.למקורותיוו

נתון: אלן גי ותבתכשל צ'רקסקי, בהקדמה לקטלוג של התערוכה

. 20-למאה ה 80- זמננו הנפוצים מאז שנות ה-ות בתבציורים של צ'רקסקי מתוארים מוזיאונים לאמנ

מערבת את בציורים המוכרים הצפייה אבל הדימויים התלויים על קירות המוזיאון מוכרים לצרכני האמנות ...

הם –ורים מנועים מלעשות הצופה בפרדוקס: הצופים בציורים עושים את מה שהצופים המיוצגים בתוך הצי

מסתכלים בציורים. במובן מסוים הציורים של צ'רקסקי אומרים: אל תסתכלו בציורים אבל במובן אחר הם מכילים

בהם ועונג זיהוי היצירות וגם הפיתוי של הסצנות הפיתוי של האמנות הגבוהה המוצגת פיתוי כפול להתבוננות, גם

הדחף לחלל את המוזיאון הוא חלק בלתי נפרד נתון מוסיפה וכותבת: וגי .הנמוכות היצירות הנכללות בהן"

. 128 שמהיותו מקום קדו

ומצדיע ביודעין ,את תרבות האוטאקו מורקאמי משגיביצירותיו המקוריות והחדשניות ב

לה בסרטיו שהע ,)Yoshinori Kanada(קנדה יושינורי לאמן האנימציה של שנות השמונים

ובמגונה, מורקאמי שעבודותיו עוסקות בטראומה האנימציה.ות נושאים טראומטיים באמצע

זאקושו הנערצים: ם היפנים אמניהריות של נטצקומפוזיציות אקסעל שלהן מבסס את המבנה

)Jakuchu ,( ) סאנסאטסוSansetsu ) איטאקו ,(Eitaku ,(ו) שכאכקוShahaku(. התכנים

זכור אמנים גישתו של מורקאמי, וא .יתמודרנ- ת הפוסטמוטיבים לעומת זאת מצדיעים לתרבווה

מודרנית - ותקדימים אמנותיים נוכחת גם בעבודתה של צ'רקסקי, ומאפיינת את האמנות הפוסט

הפרופורציות המעוותות והיחס . החרא של האמן כפי שניתן לראות ביצירה ואת הקיטש.

גם רא העצום, כמו קרים לעומת גוש החהמבאירוני בין דמויותיהם המוקטנות של - ההמוריסטי

, יחד עם משטחי הצבע החלקים בסגנון גראפי/פרסומי הסכמתיות וההשטחה של הגופים

אוונגרד המכיל מעצם הגדרתו את תכונותיו של הקיטש- אוימאפשרים לשייך את העבודות לנ

, וכפועל יוצא129צ'רקסקי שואבת את הרעיונות לעבודותיה מן "הביבים של הטעם הרע". העכשווי

שבא לחזות בתצוגה. שם העבודה אף מעיד על הציור ליוצרת ולקהל הצופים הרע" משותף "הטעם

כפל המשמעות הגלום בדימויים שבציור עצמו ומציב שאלה ביחס לטיבו: אמנותי או סתם חרא?

לביטוי בחיבורו של קלמנט גרינברג צירת האמנות כפי שבאובשמו מתייחס לשיפוט האסתטי של י

תפיסתו של תואמת את אך העבודה מנוגדת ברוחה לתפיסתו של גרינברג .130יטשעל האוונגרד והק

הרטן - . לוויטה131תמודרני- פוסטתרבות הבעידן השעוסק בחקר אסתטיקת ההבעה ,ג'יימסון

זכירה בכך את טענותיה של , ומ132מצביעה על הפוטנציאל של כוחות ההרס הגלומים בעבודה

קתרין סוורבריק.

הם בשני הציורים: באה לביטוי דגשים מפורטים על אברי המין הצגת הגוף האנושי תוך

ון מתוארת גופה גברית כרותת . בציור הראש)16(תמ' אנטומיה חדשה ובציור )15(תמ' לא ציפו לו

ים עוסקים בעבודת יומם שבתאיו הרבים פקידות ופקיד ,גדולראש הפוסעת בעירום בתוך משרד

הצבת עירום גברי וכנגדו נשים שיחות רכילות).מן הבוס, ו(הקלדה, שיחות טלפון,קבלת הוראות

heimischאו Heimlich –המצמרר ה כזכור. 8' מע ,ציור פעולה :זויה צ'רקסקיך בתו "הקדמה". אלן גינתון, 128

, כזרות החומקת מפתרון, כהסטה בין הממשי למדומיין. המצמרר הוא מה Unheimlich - עשוי להפוך לבלתי מוכר ל ) היא סימנה של ההדחקה.unוביתי, והתחילית השוללת ( שעתו רגילבשהיה

.11' מ, ע2006הרטן, - . לויטה 129 34 - 15): עמ' 2000(מאי 3 המדרשה. גרינברג קלמנט, "אוונגרד וקיטש",מתרגמת אלינוער ברגר, 130 .1984. ג'יימסון, 131 .12' מהרטן, ע- . לויטה 132

62

שבו הדמות ,)17(תמ' הסעודה על הדשאר של מאנה: ואת הצי בהיפוך מזכירה הלבושות בקפידה,

,ציורו של מאנה מתרחש בנוף הפתוח הנשית העירומה מוצבת בחברתם של גברים לבושים.

הדוגלת בחיים הרמוניים בין האדם לטבע, באווירה כפרית הקושרת ציור זה לתפיסה הרומנטית

ומהווה ניגוד אירוני לגישה ,הציור של צ'רקסקי מתרחש בחלל ארכיטקטוני אורבני ויעילשבעוד

מאנה תיאר את הדמות הנשית בתנוחה קלאסית, ית הבאה לביטוי בציורו של מאנה. הרומנט

ריאליסטי ולא מחניף. תיק מתארת עירום גברי - לעומתו, למרות נטייתה להשטחה ,צ'רקסקיו

ניכור והמוזרות המעצים את תחושת הריאליזם מחד והמסמכים שנישא בידיו של הגבר העירום

ורח ריאליסטי בא לא ראש ומתארת את העירוםמאידך. כאשר צ'רקסקי מותירה את גופת הגבר ל

.ת תחתםוחותר מערערת על דפוסי ההיצג הקלאסיים של הדמות האנושית בעירוםמחוספס, היא

תיאור הוא סוג שלשלה העירום בציור ציגה ריאליזם אירוני נטול רגשנות, וצ'רקסקי מ

חוסר והמוזרות,ההקצנה יוצר אפקט של מתח ארוטי.ה ,דוחה פורנוגראפי/אקסביציוניסטי

-אויור זה כסוג של קיטש נ, מאפשרים להתייחס גם לציזיוף מצבים – ההיתכנות של הסיטואציה

.אוונגרדי

לית נטולת ראש, אמונומנט נית"אמתוארת "נקבה מכ, )16(תמ' אנטומיה חדשה יורבצ

בדימוי הרובוטי הנקבי מודגש הנקב תת לימוד של סטאז'רים שחורים.ישרועה במרכזה של כ

הרטן מציינת -דורית לויטה הנשי המחורץ, שיער המפשעה וזוג השדיים בעלי הפטמות הזקורות.

- ת את המיתוסים שלה בקפידה. לטענת לויטהשל צ'רקסקי הבורראת המורכבות של יצירותיה

מתכתבים עם נרטיבים ועם יצירות ספציפיות במערכת האמנות, אצל צ'רקסקי הנושאיםהרטן,

דימוי הגוף הנקבי/מכני בציורה של .133שפה-רפלקסיבי שבמסגרתו מתפתחת מטא כתהליך

מזכיר ) unheimlicheהגוף הנשי המקובל (י ומם הנרמז ממנו בשל היותו שונה מדיוהאיוצ'רקסקי

איש בסיפורו של א.ת.א הופמן:שדמותה ,הנערה המכנית במידת מה את דמותה של אולימפיה

.השראה לחיבורו של פרויד על 'המאוים' היוותה) 1817( 134החול

נתניאל סיפורו של הופמן מתאר את תולדות חייו של נתניאל מילדותו ועד לסופו הטרגי.

יקה ספלנזאני. המשקפת שקנה בתו של המורה לפיז ,מחלונו במשקפת מיוחדת באולימפיה מתבונן

מעורך הדין המרושע קופליוס פועלת עליו כמו משקפי מציאות מדומה, והוא מגלה שבנוסף

לחיטובי גופה המושלמים ניחנה הנערה ביופי שמימי. נתניאל המאוהב מחזר אחרי אולימפיה

דה מאביה הוא נקלע למריבה בין הפרופסור לעורך הדין קופליוס, ובבואו לבקש את י ,במרץ

שבמהלכה הורסים השניים את הבובה יציר כפיהם. בפני השעווה של הבובה המנופצת פעורים שני

ובין שברי הזכוכית שעל הרצפה רואה נתניאל לחרדתו את שתי עיניה של ,חורים אפלים

ד בראייה ובפחד מפני העיוורון, במציאות מתמקהסיפור אולימפיה כשתי גולות שקופות.

גנוב את עיניהם לונוהג לשפוך חול לעיני הילדים הישנים,החול המרושע ובמציאות המדומה (איש

הלא מעלה את הפחד מפני נית של צ'רקסקי אהגופה המכ .135הוא בונה על הירח)עבור הבובות ש

מפני פחד לרמז על ה מכניתגופה הה עשויהיא נטולת ראש, הומשום ש ,מוכר- והלא ידאיוו

סירוס.פחד ה לעהעיוורון, כלומר

.13' מ, עשם. 133 ).1997, מתרגמת: נילי מירסקי (תל אביב, מןסיפורי הופהופמן, . את"א 134. פרויד השתמש בסיפורו של איש החול בהסבריו על ה'מאוים'. הניסיון הפסיכואנליטי מלמד על החשש מפני איום 135, מתרגם: חיים איזק 4כרך ,מסות נבחרות ג ",םיגמונד פרויד, "המאויזניים כגלגול של חרדת הסירוס בתוך ל העיע

.30–7, עמ' )1970(תל אביב,

63

צ'רקסקי נטועה בתוך התרבות העכשווית, וככזו, היא מעלה לא רק את ההיבטים

. ההתנהגות חברת השפע והצריכהבביקורת ובהתייחסות ל הפרוידיאניים אלא עוסקת גם

גם ,להעצים את העונג המיני כדי - מכני ואחר - איננה בוחלת בכל אמצעיהתרבותית בחברה זו,

ציה אהציור עוסק בהיפוך תפקידים: מאסוצי אם העצמתו הופכת אותו למלאכותי ונטול רגש.

בה שעד להתקה ו ,מלאכותי, לוויברטורבר הגברי והפיכתו למכשיר יו של האראשונית על התקת

אברי המין הנשיים נהפכים למכונה.

של הסטאז'רים והמרצה השחורים. ד לצבעם והלבן מנוג ניאהגוף הנקבי המכצבעו של

ית ינית "מטפלת" צ'רקסקי גם בבעאלנטי של הנקבה המכויתכן שבאמצעות הדימוי האמביוי

פרנץ פנון מדבר על קולניאליות. - יה בתיאוריות הפוסטו"האחר" כפי שהיא מוצאת את ביט

כתיבת הספר . נותלבעור שחור ומסכות הצבעוני בספרואדם יחסים בין האדם הלבן למערכת ה

בין יתר הנושאים שהוא מעלה . לנסות ולהבין את יחסי הגומלין בין שחור ללבן נעוצה ברצונו

הצבתם כשוויםבו באיכותם ובכישוריהםהכרה נון לתשוקתם של הצבעוניים בלדיון, מתייחס פ

דומה כי בעיני חלק מהאנשים" בינם לבין בני הגזע הלבן:ם וקשר מיני נישואיבאמצעות

הצבעוניים עובדת הנישואים לאדם מהגזע הלבן עולה על כל שיקול אחר. הם רואים בכך כרטיס

.136"םכניסה לשוויון מלא עם הגזע המהולל הזה, אדון העולם, שליט העמים הצבעוניי

הסטאז'רים עולה בציור מעמדת היתרון של גזעית - אספקט נוסף של מערכת היחסים הבין

שרועה שהיאכ ניתאהנקבה המכצ'רקסקי מתארת את .העירומהוה הלבנ ניתאהמכ נקבהביחס ל

מתקיים כאן היפוך "מעמדי", עיני הסטודנטים חודרות לגופה. , וםעל גבה במצב מביך ובעירו

נית אינה יותר מאשר אהצבעוני מתואר כבעל איכות תבונית ומראה אנושי בעוד שהנקבה המכ

הקשרים בחינת ם בתקופה הקולוניאלית. יבעוניתזכורת לתפקידם של הצ - רות האדםימכונה לש

על גודל איבר מינם עשויה גם לרמז על התייחסותה של היוצרת למיתוס םיהשונים שבין הדימוי

לעניינו של פרק זה העוסק ולהתאים התייחסות כזו עשויה לחפוף של בני הגזע השחור.

בפורנוגראפיה.

מיתי בין משחק למציאות, בין א טשטוש ההבדלים בין תמימות לשחיתות,ביטוי ל

גם , קיים אוונגרדי-הניאוהקיטש את ומודרני - פוסטלמדומה המאפיינת את האמנות בעידן ה

הצגת הגוף האנושי כצעצוע מיני, .נער הרובוט מורקאמישל ובפסלזונה בפסלה של צ'רקסקי

אבים השראה . הפסלים של שני היוצרים שו)19,18(תמ' נוכחת בשתי העבודות ככלי מכני ו

עיצובם פס הייצור. לבו האמיתי והטבעי מפנה את מקומו למלאכותי ושטלי, עולם יהדיג עולםהמ

שנייה מסיחים לשבריר הנקי של הפסלים, פני השטח החלקים, והצבעוניות השטוחה והנעימה,

עד כי למראית עין נתפסים הללו כחלק ,את המחשבה מתוכנם המגונה והטראומטי של הפסלים

ם, המעוצבים בהשראת סרטי האנימציה המיועדים לקהל , מעין צעצועי137ום ילדותי ותמיםמיק

לדי.יהצרכנים ה

כוח הרסני המעניק ממדים יש פי באמנות העכשוויתאלניצולם של המגונה והפורנוגר

חדשים לביטוי האמנותי. התבוננות חוזרת ברישומיו של רועי רוזן ובציורים של זויה צ'רקסקי

, שהוא אחד מתוך סדרת)20(תמ' vיונומיה פיזברישום של רוזן: המחיש טענה זו.עשויה ל

.55' מ, ע)2004אביב, מתרגמת: תמר קפלנסקי (תל ,עור שחור, מסכות לבנות. פרנץ פנון, 136 מנצלים את התכנים הילדותיים כביכול להעצמת הניגוד והאירוניה.גם מייק קלי, וגם ג'ון מילר . 137

64

ית ראי של חפצים דוממים המניבים קלסתרים גרוטסקיים,המכילות סימטר יונומיותהפיז

עליו כתב:שמשתמש רוזן בדימוי המטרייה

בודד כדימוי מיניות מהתלת ומתפצלת זו משתמעת לא רק מהצטברות תיאורית, אלא אף מדימוי

לנשי: מכלי מזדקר גברי המטרייה השמור לערווה שנפערה אל השמים כמו מטרייה הפוכה. הפיכת המטרייה מסבה

לחפץ קעור, הצובר נוזלים במקום להגן מפניהם. .. דימוי זה מזכיר את התפיסה הלאקאניאנית שלפיה, ברמה

ואת ההבדל י מושתת על הפאלוס ומכונן את הזהות הסימבולית מיניות נשית אינה אלא חסר פאלי. הסדר הסימבול

138טנו אין מילוהמיני שממ

, שראה בדימוי זה סמל דרוזן את פרוימזכיר התייחסו לדימוי המטרייה בהערת שולייםב

את משפטו המפורסם של ה כדאי להזכיר יבהקשר הסוריאליסטי של דימוי המטרילחלום פאלי.

. רוזן גם מזכיר את 139למכונת התפירה על שולחן הניתוחיםן על המפגש בין המטרייה ואמילוטר

. לא רק בסמליות 140באטאיי שראה במטרייה אחד מן הסמלים הזכריים שבסכימה המינית

אלא גם בדימוי הדג, שהקשרו גברי לנשי משתמש רוזן, הגלומה במטרייה ההפוכה כדימוי המסב

. לאקאן 142הסירוס מן הזוית הנקבית . גם פרויד הציג את תסביך141לפאלוס מצוי במיתוס המצרי

לפות, לשדיים, לפי הטבעת וחרדת הסירוס ובין הפאלוס לו היה זה שהבחין בין היחס הילדי לפין,

. 143עדרותייחס ערך סימבולי של נוכחות או ה

הפנים של הקלסתר הדמיוני עיצב רוזן באמצעות גבות שהן גללים, עיניים שהן את מראה

זוג דגים שבמפגש של חצוצרות ושחלות, שפם המעוצב מית מזכירה , אף שצורתו החלקדגים

תקועה צורה פות, שבתוכן עות/מספריים/שפות נראה כמלת. דימוי הפה הפהראשיהם ממוקם

המזכירה את הפין. הקומפלקס ממנו יצר רוזן את "הפה" הנו דימוי סמלי של הסירוס. הרמזים

אם כך טווח נרחב של הקלסתר, מעלים הדימויים המורכב של המינים המשתמעים ממערך

היבטים פסיכואנליטיים כפחד הסירוס, האוננות והעיסוק האובססיבי אנאלי בצואה. האלמנטים

האנדרוגנים שבקלסתר עשויים להצביע על התמודדות עם הזהות המינית והפחד מפוטנציאל

הכוח המסרס הנשי.

דיוקנאות עצמיים של פראנק, הוא אחד מארבע )21(תמ' דיוקנה של ז'וסטין פראנק

המצוירים במערך ריבועי, המקביל למערך הריבועי של דיוקנותיהם של ארבעה אידיוטים ממין

. 71–70עמ' ,1999. רוזן, 138ם לאבי הליריזם המודרני, המושתת על הקרע שנוצר בין ההיגיון ובין . לוטריאמון, שנחשב על ידי הסוריאליסטי 139

תפירה על שולחן הניתוחים". אימאז' זה אהוב -הדמיון, טווה את המשפט הבא: "יפה כמפגש מטרייה ומכונתבתוך .1924הדאדאיסטים והסוריאליסטים וברטון שילב אותו במניפסט הסוריאליסטי שיצא לאור בשנת במיוחד על

. 49, עמ' 1992ירון, ו וסיעמ "זימה סוריאליסטית כשרה למהדרין: על זיעה מתוקה, הרומן הביוגרפי של ז'אסטין פראנק"רוזן, רועי . 140מוטיב האל המסורס והקשר לדימוי הדג מצויים במיתולוגיה המצרית. אוסיריס מסורס על ידי האל סת אחיו. סת 141

אותם בנהר. איסיס, אשתו של אוסיריס אספה את החלקים פרט לאבר עשר חלקים ופיזר- גופתו לארבע ביתר את שנאכל על ידי דגי הנהר. בתמורה לאיבר האבוד, בנתה איסיס איבר מלאכותי. המין

.פרויד הדגיש את הסירוב ההולך וגובר של הנפש להתחשב במציאות שקיים בה הבדל בין המינים. הוא כינה זאת 142זו הנה פועלו של המין הגברי המתיימר לייחס לפין ערך אובייקטיבי אוניברסאלי אך כהשקעת יתר בפין.השקעת יתר

שהשקעת יתר זו משותפת גם לנשים, והיא חבויה מאחורי עמדות שניתן לכנותן המחאה הנשית. פרויד טען פרויד טעןי ביטול הגבריות, אלא שמאחורי ההכרזה על העליונות הגברית מסתתרים לא רק גילויים של חרדת הסירוס ופחד מפנ

מתרגמת: גלית דוידזון תסביך הסירוס, את זכר האימהי. בתוך אנדרה גרין, וחרדה מול הנשיות, המעוררת גם פחד .57), עמ' 2006(תל אביב,

אות. בעבור לאקאן הפאלוס הוא מסמן. זהו מסמן נוכחותו או היעדרו של הפאלוס מקנה לו ערך של סמל, של . 143לאיווי. ביא לאתנחתא מן הצורך ופותח פתח ניתן להגדיר את מכלול השפעותיו של המסומן. הוא המשהודות לו

פיכך, היעדרותו של הפאלוס, המייחדת את תסביך הסירוס, היא כל דבר אחר מלבד מקרה של צורה שלילית. היא ללחלוטין לאחדות (או מסמנת את אובדן ההתייחסות, זו שנוכחותה אינה מקרית וגם לא אקראית אלא נחוצה

בדרך של תפקוד לשלמות) של הייצוג האנטומי של הגוף, של חוויה רגשית של עונג, של אפשרות תמידית לסיפוקת הפין, בין פונקצי לי ללא דופי או של שפה שלא ניתן לבטאה במילים. עם זאת יצוין כי האיחוד או הצירוףאמנט

המקנה פאלית, שיש למקמה יותר בצד הפונקציה הסימבולית, הואהקשורה במרכיב הדחפי שלו, לבין הפונקציה ה .115–114לתסביך הסירוס את חשיבותו. בתוך גרין, עמ'

65

דפוסים פיזיונומיים לקידום מדעי האנושות ואהבת מתוך ספרו של יוהן קספר לאווטר: זכר,

Physiognomische Frafmente zur Beforderung derMenschenkenntnis und – האדם

Menschenliebe )1774 – 1778.( ם וזיונישהיה כומר בכנסיית הרפורמציה, פילוסוף ופ ,לאווטר

יותו של האדם על פי תווי פניו שניתן לזהות את פנימ פרסם חיבור זה בהאמינו ,שוויצרי

במספר אברי מין הראש מעוטרמתואר בצדודית, ושל פראנק הדיוקן ,בציור של רוזן החיצוניים.

, והוא מתקשר )30ם בדימוי המטרייה ההפוכה (תמ' סר הגלויים. זוהי מעין תשובה לחגבר

אונות -קנאת הפין אצל האישה". ההבנה שתסביך הסירוס הגברי לא נבחן רק בהיבט של האיןל"

, מצויה בעיצוב 144הגברית הנגזרת ממנו, אלא גם בהיבט של הרווח שהאישה עשויה להפיק ממנו

ניצבת בעמדת יתרון ראשל שאונסת את אביה זיעה מתוקה.של רוזן: דמותה של ראשל בספרו

אך רק עצמאותה המינית בזכות גילוי של הרוזן. בעקבות אובדן כוחו, השפעתו ומותו העלוב

למסרסת הגדולה. גם –לכל יכולה ה תואהעצמי ללא צורך ותלות באחרים היא ההופכת העינוג

התבוננות מעמיקה באחורי הראש, חושפת את ום, ילוגיבדיוקן הנוכחי מתוארים אלמנטים סקטו

הטבעת המפריש.- דימוי פי

, המבקרים בחלל המוזיאלי,)22(תמ' מתקפת אשת חמישים הרגלבציור של צ'רקסקי:

נדהמים ומבועתים לנוכח הדמות העירומה הענקית שתחתוניה המופשלים חושפים את ערוותה

, 145איכות נשגבת, כבר הוזכר בפרק זה יש בו לשפלשהמעמד צועדת מעל ראשיהם. בעוד היא

ביע על ם של הדימוי מצמדימוי המקדש את המגונה. כוחו המהבוצ'רקסקי מטיבה להשתמש בו כ

רוזן.בין צ'רקסקי ל הקיימת תסביך הסירוסקרבה פרשנית ל

בשונה אמן נוסף שיצירתו מכילה אלמנטים של קיטש ופורנוגראפיה הוא ניר הוד.

ו דרת העצמי באופן גלוי ושקוף ואינעוסק הוד בהא ,צ'רקסקישל כבת של רוזן וורהממעבודתם

כפי שיוצג בהמשך. ,מוותר על היופי ועל האסתטיקה של עבודותיו

האוצרת אותו כינתה, 2005- הוד, במוזיאון תל אביב לאמנות בקטלוג לתערוכה שהציג ב

:ותבתולוג לאותה תערוכה היא כ. בפר""אקרובט של רגש בקרקס האשליות ,פרימן- תמי כץ

נעורים, זוהר ומוות מציפים את ,תהילה ובדידות, גבורה ,של יופיסיונר יניר הוד הוא מ, בדמותו שלו ,עים בעבודותיו מרביתםייצירתו במנות גדושות. הגיבורים והגיבורות המופ

ולוגיה מגלמים תפקיד במלודרמה גרנדיוזית פרי דמיונו השייכת למחוזות הנצח, למיתולאגדות. העולם שמצטייר בעבודותיו נדמה באמת שייך לצעירים. גיבוריו יפי התואר ועטורי התהילה לעולם לא יזיעו, לעולם לא ידיפו ריחות גוף. הם לא יזדקנו. אפילו במותם. יופיים יישאר בלתי נגוע, טהור וללא רבב. חבילת הזוהר שניר הוד מגיש לצופה, עטופה

ת, המאתגרת את מושגי היופי ווראוותני, מתגלה ככמוסת רגש תשוקה ומובצלופן מתקתק .146םבעידן שאחרי המודרניז

, הייתה מנוגדת לגישה הקונספטואלית,90-האמנות הישראלית בשנות הבסצנת הופעתו של הוד

, יצירתו הפרובוקטיביתנרטיביים. -ר ולקידוש הערכים האינטלקטואלים והאנטילדלות החומ

. פרויד הכיר בעוצמה הנשית הנקנית לה בסרסה את הגבר.הוא ראה בכך מעבר מפעולה של אב מסרס לזה של 144המסרסת רוכשת את מה שהיה שייך לגבר בעוד שהאב המסרס משמר את כוחו ההגמוני, האישה ישה מסרסת.א

אותו לעצמה.עם הרחבת תסביך הסירוס לתפקיד האישה נהפך האיחוד המיני, אם הוא מתאפשר בכלל, ומנכסת . 59–58למטיל אימה. בתוך גרין, עמ'

.1980 ,קריסטבה; 2001; פוסטר, 1996בנט, ו. רא 145 .234' מע ,)2005 ,יוני–סראמ ,תל אביב( Forever ,ניר הודו פרימן-. תמי כץ 146

66

אישיותו הנרקיסיסטית והערצת היופי עמומה רק הדגישו את שונותו. בשל מגדרית הוחזותו ה

.147שלו, נמשך הוד לאזורי הקיטש והקאמפ

חייו בהטוטאלי המגולם בעבודותיו ופרימן מציינת את נטייתו של הוד אל היופי -כץ

גוחך, מהנשגב אל המ ,מנעד רחב של ביטויי יופימצביע על של הוד מכלול עבודותיוכאחד.

.מהרומנטי לדקדנטי ומן התמים אל המושחת

את היופי 90 -הציג בסוף שנות ה 148דייב היקי מבקר האמנות והתיאורטיקן האמריקאי

מטיבית של התשוקה. בדונו באמנות הרנסנס יכרטוריקה של ההיראות וכאיקונוגרפיה אולט

סופי - יתי האיןיהאשלטען היקי שהחלל יתי עלמות והנסיגה אל עבר החלל האשלייובנקודת הה

נתיק -אפלטוני לצד "הפות השמימי". הקשר הלא-אויריטואלי רוחני ניבו זמנית חלון ספ- מציע

בן 149אריהקלאסיקה לתיאולוגיה הנוצרית. וז ה שבין הרוחניות לגשמיות הארוטית איחד ביןהז

של הזרימה הכיר במעלות האסתטיותו נדיב,ו וניאת "היפה" כנשי, הרמ בזמנו הגדיר,16- המאה ה

המודרניתת האמנות הרציפה וההרמונית של הגופים בקומפוזיציות הרנסנסיות. לעומת זא

קטועים. שבירת ה"רכות" הרנסנסית מבנים הואת הם, יהזוויתיו מעדיפה את המקצבים הקצובים

חות הטכנולוגית האדירה משקפת על פי הגישה המודרנית את קצב הזמן החדש ואת ההתפת

ים, ועד היום. בעוד שהרכות מזוהה עם מאפיינים נשי 19 - שלהי המאה ה מאזשמתחוללת

הדיון על של הקומפוזיציות המודרניות עשויה לרמז על מאפיינים גבריים. יתהעוצמה התזזית

בלתי הנשיות כהגדרה של היפה נותרהו, כיום כמעט ואיננו קיים באמנות, התכונות "הנשיות"

ובהתאם ,של יצירות האמנות. העניין המגדרי הוא יחסי ומשתנהת בביקורת ובשיפוט הערכי נראי

והיופי הזוהר של הצגת המגדר עמומה ,לעומת זאת ,בעבודותיו של הוד ההגדרה של "היפה". לו

שי.קיט-לסוג של יופי רדיקאלי והנשיות ממיזוגן המוחלט של התכונות הגבריותדמויותיו נובע

צמי של הוד, שרוע על כלי מיטה, בידו האחת אוחז את , הנו דיוקן ע)23(תמ' Ninoהציור:

איבר מינו הזקור ובפניו הבעה אקסטטית. בשונה ממרבית עבודותיו, העבודה הקטנה הזו,

מנוגד הנערי מבוצעת במריחות אקספרסיביות ובגוונים שחורים, אפורים וחומים. גופו הכחוש

: מזכירה את פסלו של ברניני המלאות של איבר המין. ההבעה האקסטטית בפניולתחושת

ברה הקדושה הספרדייה באוטוביוגרפיה שחי. )24, (תמ' 1647-1652 האקסטזה של תרזה הקדושה

ית יבחווהקדושה התמקדה ישו", תיארה את "חייה של תרזה הקדושה שלבה שו מאווילה תרזה

רה היא מתארת אשר נגלה אליה מלאך מחייך שניקב את ליבה בחנית. בחיבופילוח הלב שחוותה כ

כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלא "תיה בזמן המעמד: ואת תחוש

, ואפילו וף היה בו חלקרוחני, אף שגם לג ... לא היה זה כאב גופני אלא כאבשלא יחדל ולא יפסק

).Pome IX( "חלק נכבד

לצד פרובוקטיביות , רבהדרת פגיעות משל הוד הנצפית ברגעיה האינטימיים דמותו ש

מוכרת באמנות חייו ומעשה יצירתו הם אחד, ואקסצנטריות. תופעת "האמן הטוטאלי" ש

בארצות הברית, שלפיה ניתן לזהות יופי אירוני 60-מודרנית שהופיעה בשנות ה-. קאמפ היא גישה אסתטית פוסט 147

ל פרובנציאליות ושל כיעור. המושג אנין בתופעות אופנתיות הלוקות בחוסר טעם קיצוני או בביטויים קיצוניים ש Notes on Campמאמר בשם: 1964- די המבקרת סוזן זונטאג שפרסמה בהוגדר ואובחן כתופעה תרבותית על י

במאמר זה טענה זונטאג , כי הקאמפ מציג את האנושי כמסכת של "ניסיונות כושלים לרצינות",תוך התייחסות Susan Sontag, “Notes on Camp,” Against Interpretation andאופנותיה של תקופה מסוימת. בתוך לרגשותיה ו

Other Essays (New York, 1966), pp. 275–292. 148 .Dave Hickey, The Invisible Dragon four essays on beauty (Los Angeles, 1995), p. 44. .), אדריכל וצייר איטלקי1574–1511. ג'ורג'ו וזארי ( 149

67

,אווירה אינטימית, יצר כאן אווירה אטומה ונושא אמנותיכמשווק עצמו כמוצר ושהעכשווית. הוד

, כך שהוא חש כפולש לתחום לא לו.חלל פנוי לצופהב ה נותר שלא

בין נשיקה תאוותנית מתוארת ,)25(תמ' ןמיומנו של דוהריהרישומים בציור מתוך סדרת

עמומה. בני זוג שזהותם המגדרית

האופציה הנשית מאפשרת להוד להגמיש את מודל הזהות ולברוא לעצמו כל פעם מחדש נשי המקובל. אלטר אגו זה זכה -מעין אלטר אגו אלסטי שאינו מחויב למיון הבינארי הגברי

ומשמש –שם רומנטי שמתקבל מהיפוך אותיות שמו באנגלית – Dohrinאפילו לשם

. 150 בהן הוא מופיע בדמותו הנשיתשככותרת בכמה מעבודותיו

ת שנועד למטרו יםבציור זה ההחצנה הפרובוקטיבית בולטת ומזכירה ארסנל צילומים פורנוגראפי

ת ה ושכמותו מופיעים ברשצילום ז), 26בצילום הפורנוגראפי (תמ' גירוי, כפי שאפשר לראות

את מן מאמתיםניכס האיים שמסחרהמקורות ההשראה ).ומיועדים לקהל שמחפש אתרים כאלה

יפיקציה אישית כחלק מטקטיקה שעיקרה טיסממ הניזונה העובדה שהוד בנה לעצמו פרסונה

מיתוס., אמן ויצירה, ביוגרפיה לחייםיגר על החיץ המפריד בין אמנות לקריאת ת

הדם ממספר מקורות אמנותיים מן העבר. האמן שואב )27(תמ' ניר עם דם :בעבודה

זהות מסירוס, והתעסקות אובססיבית עם ב מעלה אסוציאציות של סירוס, פחדשבאזור המפשעה

ובפרט את ציורו הידוע: ,צילום זה מזכיר מספר עבודות של סלבדור דאלי ,המינית. במובנים אלה

,Salvador Dali`s art and writing 1927-1942 ןשל פינקלשטיי בספרו .)28(תמ' משחק עגום

, משחק עגום בציור, ובאופן בולט במיוחד ם ביצירתונטייתו של דאלי לגלהמחבר את מציין

קציה מינית שהאלמנט הסקטולוגי הוא הכוח המניע העיקרי שבה. הפוטנציאל הטרוריסטי ופרוב

עיסוקו ים בצרפת רק חיזקה את סוריאליסטתו על ידי חוג האמנים ההדימוי ודחיישל

ליסטית שבאמצעותו הכריז על תלותו היחסית בדוגמה הסוריא ,זההאובססיבי של דאלי בדימוי

דימויים סקטולוגיים, טען כי ים ביתיו רווושכתיבתו ויציר בטאיי,בהנהגתו של ברטון. ג'ורג'

ה המעודנת בעניין הסירוס ואטיקלהשלים עם הפ אלמנטים אלו ביצירת דאלי משקפים את סירובו

האלים המתגלם בדימוייו של דאלי מהווה תגובה לאימפוטנציה פואטית זו.הטירוף והעיקור, וכי

. 151לביטוי תסביך הנחיתות ופחד הסירוס באים במשחק עגום

הצואה, הדם, התשוקה החבויה לארץ המובטחת עומדת מאחורי השימוש בדימויי

טאיי פירש את כתם הלכלוך שעל בגדי אב 'וליה קריסטבה).תר כנשגב (זהשפל ביוהצגת - והריקבון

בדרך ותיקון של ענישהכתהליך הגבר המסורס/מסרס הממוקם בפינה התחתונה של הציור

שמעוררים דימוייו של דאלי הם סוג של הסמלה שאט הנפש והדחייה .אמיתיתהגבריות למימוש ה

קה המורבידית שלא ניתן לעמוד את התשו בתוכהכנגד משאלת המוות. החוויה הדוחה חובקת

הרעיונות והדימויים י על סירובו לקבל את הדיכוי המיני.הדימויים מצהיר דאלבפניה. באמצעות

של האמנים העכשווים שהוזכרו עד כה מצביעים על קרבה ליצירתו של דאלי, שיש בה אימוץ

בים וחוזרים ליקום אנאלי כאמירה התנהגויות מיניות אינפנטיליות אנאליות. הם, כמותו, ש

המערערת על מוסכמות חברתיות ותרבותיות וחותרת תחתן.

העבודה של הוד, אינה חותרת כנגד המראה האסטתי. למרות ההיצג הפרובוקטיבי של

הסירוס, עדין תנוחת הדמות הפצועה פגיעה, ומעודנת, ופרט לכתם הדם באזור המפשעה יש בה

.225' מ, ע2005, והוד פרימן- כץ. 150151 .Haim Finkelstein, Salvador Dali`s Art and Writing, 1927–1942, The Metamorphoses of Narcissus

Cambridge, 1996), pp. 121–127.

68

למנטים המעוררים את חמלת הצופה. הנושא המורבידי הופך בעבודה זו מעין סוג של פיתוי, וא

למשהו "חביב" וקיטשי.

.)29מ' (ת ניר עם מספריים ניתן לראות כבן זוגו של ציור אחר ניר עם דם את הציור

תי ידיו מספריים. לדמות זה שהנו דיוקן עצמי כקודמו, לבוש האמן בבגדי אישה ואוחז בש ,בציור

ושה המצביעה על קבלת החלטה לביצוע מעשה. שני הציורים המוצבים זה לצד זה, נח הבעת פנים

לא ניר עם מספריםלהעביר. למרות שבציור: רצה האמןם את האמירה ואת המסרים שמחזקי

ם את שני הציורים אנו מפרשי ,אין כלל תיאורים של דםכלל חלקו התחתון של הגוף, ו מתואר

הדיאלוג דיון בעניין הזהות המינית ובעיות של מגדר. והיוצר כשלם אחד המגלם אקט של סירוס

האמנותי העוסק בהגדרת הגבריות/נשיות באמצעות פריטי לבוש גבריים/נשיים וזוג מספריים

).30תמ' ( דיוקן עצמי עם שיער גזוזהמסמלים את הסירוס, מצוי גם בציורה של פרידה קאלו:

מופיעה האמנית בתלבושת המקסיקנית מו לציור זהשל קאלו שקד במרבית ציורי הדיוקן העצמי

קאלו ואילו בציור זה היא לבושה בחליפה גברית כהה. ,)Tehuana costumesהמסורתית (

סמל נשיותה החושנית שהן ,שערותיה הארוכותשראשה גזוז יושבת על כסא בתנוחה גברית,

. בחרוזים הכתובים בחלקו את רצפת החדר צונחות כאילו יש להן כוח חיות משל עצמן ומכסות

היה זה בזכות שערך, כעת בהיותך קירחת אינני ,ראי, אם אהבתיךנאמר: "העליון של הציור

י מראשית שנות הארבעים. ההשחתה והטלת קסט זה נלקח משיר מקסיקני עממאוהבך יותר". ט

כאישה המום בדימוי הנשי הם תגובתה של קאלו לפרידתה מבעלה ריברה ולחוסר היכולת שלה

ותלתלי השיער שלידם מזכירים ,בציור ממוקמים המספריים באזור המפשעה .לו ילדים ללדת

של "הסירוס"מ נחילי דם. ל"סירוס" הסימבולי של קאלו ההופכת מאישה לגבר משמעות הפוכה

לאקט הסירוס משמעות יש בשתי העבודותהמבטל את גבריותו באמצעות קטיעת איברו. ,הוד

הציור משקף את תחושת האכזבה וההחמצה שלה כאישהאך בעוד שאצל קאלו מינית מגדרית,

המערער, עדין נוח להתבונן בצמד בעל הכוחאלמנט הסירוס למרות , בציורים של הודאםכו

העבודות, בשל איכותן האסתטית/קיטשית נעימה.

הטענה שהפורנוגראפיה היא תכונה מאפיינת של אמנות הקיטש כבר נידונה בספר:

דורפלס בדק היכן וכיצד השתרשו ).1970ג'ילו דורפלס (בעריכת , קיטש עולם הטעם הרע

, ראשיתם חופפת להקמת בתי הבושת במאה בתרבות ההמונים. לטענתו הפורנוגראפיים הדימויים

וחדרי המשרדים החלו לקשט את 20- במאה ה 70, 60-בבתי הקפה המודרניים של שנות ה. 19-ה

כסות של אסתטיקה , ב)19 -(שמקורן בבתי הזונות של המאה ה וגראפיותהקבלה בתמונות פורנ

של התקופה. טון -ונתנה תוקף ל"טעם הרע" שהפך כך ל"טעם הטוב", הבון שקיבלה הכשר חדשה

תוקף מוסרי ואסתטי ההעניק קהל האורחים הבורגניהטמעת הדימויים המפוקפקים הללו על ידי

טעמווגני את המוסר הבור תואם ,מוסרי-כלא דורפלס ינישנתפס בע ,הקיטש לנוכחותם הנלוזה.

. דורפלס מכיר בעובדה (העמדת פנים מהוגנת לצד קבלת העיצובים הפורנוגראפיים) הצבוע

את האמנים מזכיר הוא -נטו לאמץ את הקיטש כאמצעי חתרני שאמנים אוונגרדים

משמעותו האירונית של את ל עבודתם, ומקפיד לציין את האיכות הגבוהה שהסוריאליסטים ו

שונה ומנוגדת למשמעות הזולה זו,דורפלס טוען שאיכות סוריאליסטית ביצירתם. הקיטש

בהן הוא מזהה רומנטיות, /חוברות קומיקס פורנוגראפיותוכל אותם צילומים, ב שמוצאת ביטוי

עותת הצנוהתנוחודורפלס טוען כי באמצעות הגירוי המיני. זיוף, ורצון בלבדי למשוך קהל צרכנים

מסגירים את היסוד העירומות שבצילומים ובכרזות, של הדמויות והחיוכים המעושים כביכול

69

ה"אריזה" למרות בהם. רים המתוארים הגבשל הנשים ושל בתנוחות החבוי או המרומז ,המופקר

–קיטש. את הקישור פורנוגראפיה –טעם רע נודף מן הדימויים הללו ,"מדהימה"ההאנטומית

ם מבחיןיפיארסומים הפורנוגרביקורת הנוקבת שלו על הפב מכנה דורפלס פורנוקיטש. יטשק

בעוד ,האחד מנצל את היסוד הארוטי כאמצעי אירוני פורנוגראפיים שונים: שני ז'אנריםדורפלס ב

.152לגרום לעוררות מינית דרך הבוטות והוולגריות היא שמטרתו של האחר

צר ציני של תעשייה הנשענת על זיופו של הטעם הטוב תוקיטש - מזהה בפורנו 153הוגו וואלי

וואלי מציין את הנטייה לתאר עבר.של ביטויים תרבותיים מן ה באמצעות חיקוי גרוע ומלאכותי

נה , שאיתיאור עירום הנשען על תבנית קלאסיתכאו ,מיתולוגי חאת הדמויות בעירום בנוס

דורפלס וואלי נים באמצעות הגירוי. הרצון למשוך קהל צרכאת מצליחה להסתיר את הזיוף ו

.פיה הרכהאמה שנהוג לכנות הפורנוגרמתכוונים בעיקר ל

וואלי ודורפלס העבודה של רוזן וצ'רקסקי שונה באופן מהותי מן התיאור שמכונה על ידי

שונה של השניים הכתובים והמצוירים הפורנוגראפיים ת התיאוריםעוצמכפורנוגראפיה רכה.

משום שרוזן ,שני אלהשל ורנוקיטש ידחו בשאט נפש את יצירתםשער שחסידי הפיש ל .לחלוטין

אסתטיים ביחס ליפה הקלאסי-ואנטי קטיביים פוגענייםווצ'רקסקי משתמשים במוטיבים פרוב

איכותם הבוטה של התיאורים קיטש. רמומית בדימויים של הפורנובצורה עשאומץ

המערער מעניקה ליצירתם את הכוח החתרני, הפורנוגראפיים בעבודתם של רוזן וצ'רקסקי,

בעבודתם של רוזן אודות כוחם החתרני של הדימויים הפורנוגראפייםעל והמאיים. טענתי

ז'יל בנט: "לא להשאיר מאומה לדמיון: המגונה במאמרו של וצ'רקסקי מקבלת חיזוק ואישור

- שולי באמנות הפוסטנושא המכיר בכוחו הרב של בנט מודרניזם".-והשיפוט האישי בפוסט

בנתעב ,ההתמקדות בשולי ,על פי תפיסה זו את האפקט הביקורתי. המייצרהשולי ,מודרנית

אלם, את "האחר".יאת מה שנגזר עליו לה ודחק קודם לכן,ובנחות מביאה אל התודעה את מה שה

דה נה מצייתת לאמות המימודרניים אי- וגראפיה ביצירתם של האמנים הפוסטהפורנלדעת בנט,

ובמקביל גם אינה נשארת בתוך המסגרת הפורנוגראפית ,המסורתיות בתיאור העירום האמנותי

אודות ההבדלים בין על קנט קלארקמתנגד להבחנותיו של , והא 154המקובלת בתעשייה זו

פורנוגראפיה אמנותית רדיקלית. קלארק טוען כי כאשר התיאורים בין פורנוגראפיה לשמה ו

ותם השתייכ רוחנית הנגרמת בשל תיאורם האסתטי,-ים חוויה פנימיתרנוגראפיים מעוררהפו

בו החומרים הפורנוגראפיים שמצב מצביע על, בנטלאמות המידה האמנותיות ודאית. ולעומתו

בנט מתאר רים את הכללים הברורים והמסורתיים של ייצוג העירום על ידי ייצוגו של המגונה.מפ

הדימוי המגונה על הצג או ביצירה האמנותית, הדימוי בין ומצב בינארי שבו במפגש בין הצופה

האמנות הגבוהה. מרחיב את האפשרויות הגלומות בשדהוהפורנוגראפי פורץ את המסגרת

בו לא ניתן יותר להפריד בין שכתוצאה ממתיחת המסגרת של המרחב האמנותי נוצר מצב

זהו כוחו החתרני של המגונה באמנות. בנט ולדעת ,הסובייקט (המתבונן) לבין האובייקט (הדימוי)

"קורעים" ייצוג זה מן המסגרת את הגוף במסגרתו הגשמית ם שמציגיםיימודרנ- הפוסטהאמנים

152. Dorfles, 1970, pp. 221–223. 153 .Ugo Volli, “Pornography and Pornokitsch,” in Kitsch the World of Bad Taste, Gillo Dorfles, ed., pp

224–250. 154 .Jill Bennett, “Leaving Nothing to Imagination: Obscenity and Postmodern Subjectivity,” in The

Rhetoric of the Eassys on the Frame on theBoundaries Of the Art Work, Paul Duro, ed. (Cambridge, 1996), pp. 242–257.

70

כאובייקט בה הגוף מוצגש גשמיתהת מסגרל , וכךהאידיאלית הקונספטואלית

את מטרתם של רוזן וצ'רקסקי. פוטנציאל חתרני ומערער, התואם יש אותנטי/פורנוגראפי

ים. שני היוצריםאין חולק ביצירתם של השנייםפיה אעל כוחה המערער של הפורנוגר

המתגלה עד מהרה מראית עין של נחמדותו פיינים קיטשיים של רדידות, השטחהנעזרים במא

עבודותיו של ניר הוד חסרות את את הביקורת הנוקבת שלהם. מעצימהה כבוטות פרובוקטיבית,

הבוטות בהן וצ'רקסקי, שכן יש עבודות שלו שמה ביצירתם של רוזן הטוטאליות המערערת הגלו

מצם המרחק בין ובכך מצט, לטובת התיאור הנעים, היפה והמגרההפורנוגראפית מתמוססת

תכונות אלו ממקמות את יצירתו באזור הגדרתו של וואלי. קיטש לפי ובין הפורנו עבודתו

ד ל הווארד דוישל ציורים אלה לעבודות ש תם. השוואהרומנטיף יייפבין המערער למתהדמדומים

שי ועל הנטייה מצביעה על קרבה ודמיון בתיאור החושני של הגוף הנושל מל ראמוס ג'ונסון

מוקים והתנוחות המזמינות.לתיאור מגרה של הח

יה מכונפתא פנטסטי של דמות נשית דמוית פנושמתואר ,)31 (תמ'נס בציור של הוד:

זה נמנע . בציורמוקפת בהילה של אבני חן זוהרותנוף קסום (לא ישראלי) ומעל לים המרחפת בשמ

זה, בשונה מציורים אחרים רהדמות בציוכיוון ש מכל דיון בעניין הזהות המגדריתהאמן

הפנטסטיים אינם מצביעים על ים י. התכנים התמטבתחפושת נשיתנה דיוקן עצמי אי שלו,

ציור עולם קסום ומיופייף, נטול כל קשר למציאות. הדמות ברא ב הודכלשהי, וניכר כי התחבטות

המעודנת והכנפיים בעוד שהתנוחה ,המתוארת בצדודית מפנה את החזה החושני אל עבר הצופים

ה שמעלה התיאור האנטומי של החזה. אלתחושה הפיזית והמינית השקופות עומדות בסתירה ל

ל ת הרומנטיות מעניק לציור זה תחושה שמימוש הנוסחאוהם תכנים שאינם פוליטיים בעליל, ו

כי הוד מנסה קשה לטעון לאומית. -חוסר אמינות ודקדנטיות משוחררים מכל מורשת אתנית

לא הוא נסבציור ואף עולה כי מודרני של בחירות האמן-חדש ופוסטלהצביע על מרחב בעבודה זו

נראה .מודרנית- רבות הפוסטתהעידן האופייני ל המוסכמות התקופתיות של מוחלטלביטול חותר

הנושאוכי הצגת מודרני- ותו של התחכום הפוסטיחיונ חסרה הנסכי בציורים מסוגו של ציור

נפוצה של תופעה זה קרוב ברוחו לשציור כך ישירה, נאיבית ומתקתקה בעבודה של הוד היא

קסחוברות הקומי הסיפורת הפנטסטית, משחקי המחשב,הם אמנות עממית שמקור השראתה

נכנע של תעשייה זו הסגנוני והתמטי אופייה ,בשונה מתרבות האוטאקו היפניתההנפשה. וסרטי

העבודות זו מקשה ומונעת הגדרה מדויקת של תופעה יופי מזויף. י של לבנאליות ולתיאור אידיאל

פוגענית ומערערת שבין אמנות לאומנות, ובין פורנוגראפיה מדומיםאזור הדבומציבה אותן הללו

.לפורנוקיטש חביב

של סיפורי אגדות ומיתוסים. הוא נולד מוכשר כמאייר וצייר דויד ג'ונסון נודערד אוהאו

ריאליסט באמריקה. ג'ונסון שואב את הנושאים לאיוריו מן אך פועל כאמן פוטו ,ינכן שבגרמניהבמ

יות. בנוסף יסטוריה, אביריו של המלך ארתור ועולם הפיבורי ההגמ והקלטי,היווני, יםהמיתוס

קשריו עם כך ש יוצר ג'ונסון משחקים לתוכנות מחשב ולתוכניות טלוויזיה,ליצירתו המצוירת,

מדגים יפה )32 (תמ' פיית הפלא . הציור:155קבועים וברורים ה,כיהצרעולם המדיה, התקשורת, ו

זוהר תיאורן ה, ועל חושניה האנטומיתיאור בו מושם דגש על הציור שכן ב ,את סגנונו הדקדקני

של הוד עבודה חושפים את הקרבה בין הציורסגנון הוהן התמות הפנטסטיותשל הדמויות. הן

נה קיימת ואנו המהות החתרנית אי למעשה בשני הציורים לאיוריו וציוריו של ג'ונסון. )26(תמ'

ור לואי וינטון. גם ניר הוד וגם זויה צ'רקסקי מעצבים . בעניין זה הוא מזכיר את טקאשי מוראקמי שמעצב עב 155 ם לתרבות ההמונים.כותתישהתומכת בהתפיסה עיתים לשוק הצרכני. ייתכן שבכך הם מצביעים על ל

71

. תכונה זו משייכת עבודות אלוןובחמודותיה ותת העירומות הנשייונהנים להתבונן בדמוהצופים

לסוגה פורנוגראפית התואמת את המושג פורנוקיטש.

מל המגרה מאפיינת גם את יצירתו של כוחםבוההתמקדות בחיטובים הנשיים ו הבחירה

מן הצורך של ראמוס נובעים הנושאים. 1960אמנות הפופ מאז מוס, צייר ופסל המזוהה עם רא

תרבות ן בלתי נתיק להאמנותית קשורה באופוהתמקדותו ,חברת השפע והצריכהלבקר את

נה מסתירה את התעניינותו של ראמוס בדימוי בויה על חברת הצריכה איהביקורת הח ההמונים.

ועלו את פמיניות הנלוות לכל עבודותיו מציבות טית והרמיזות הסהנשי הסקסי. גישתו הסקסי

ודות אלובין הפורנוגראפיה לשמה. ההומור המצוי בעבביקורתי ו-האמנותי במרחב שבין האמנותי

דרך חור , אנו צופים)33(תמ' peek a booבליטוגרפיה: משני ביחס לתיאור המיני הבולט. הוא

הופך אותנו כצופים לקהל מיקומה של הדמות הנשית בציור ת נשית בעירום מגרה.בדמו המנעול

דות שנמשך להתבונן בעבולינו. זוהי מניפולציה על הקהל, , והמתח הארוטי פועל גם ע156מציצנים

בולט סלהגלום בפ הגירוי המיני ),34(תמ' Hav a Havanaגם בפסל: אלו משום היותן מגרות.

ם הנרמזים מנוכחותו יפערים הכלכליל ולהתייחסות ביקורת החברתיתקודם להוא ו ומשמעותי

וקות של הדמות הנשית השרועה בעירום חובקות סיגר קובני רגליה הפששל הסיגר הקובני.

צליחים לגרוע ממשקלו הרב של. האירוניה וההומור אינם מימעין פאלוס ענקלי, אמונומנט

כמו גם את שאר ,של הדימוי הנשי. תכונה זאת מציבה את הפסל המגרהו התיאור החושני

. במובנו השלילי בעבר על הגבול הדק שבין אמנות לטעם רע, לקיטש ,עבודותיו של ראמוס

חיילת בצילוםות של הוד. כמו בעבודות מסוימר יות דיאלקטיקה זו קיימת באופן מעודן

והיא עונדת על נראית "החיילת" חשופה בפלג גופה העליון, החזה זקור 1998משנת )123(תמ'

חיילת/חשפנית דייצווארה דיסקית זיהוי צבאית, פניה מאופרות ולראשה כומתה. הדימוי ההיבר

חתרנית ומערערת. יו המיושנות לאמנותבהגדרות הוא שמקרב עבודה זו לגבול הדק שבין קיטש

לחיילים משמעות ברורה בציבוריות הישראלית ועל כן יש אפשרות, שבמקרה זה מקיים הוד

.מודרני מוסווה -דיאלוג פוסט

הדוגמאות שהוצגו בפרק זה מצביעות על כך שהטראומה הקיימת בתיאורים

והחושני קשר בין החושי. באמצעות הפורנוגראפיה נוצר םאמניהפורנוגראפיים הפכה לכלי בידי ה

את הזהות בשל מחוללת ומולידה פית הפורנוגראהטראומה ת הזיכרון הטראומתי. יבין חוויו

יהיה לעולם במהותה הדוחה והמקבלת סימולטנית. אין ספק שהקורבן תכונת ההרס הגלומה

ליוצרים תיאור הפורנוגראפי מספקתההשפלה הגלומה במכאן שו מצוי בעמדת עליונות מוסרית,

,תיאור הפורנוגראפי הואה מרנים, גזענים ובעלי דעות קדומות.מונעת מאיתנו לראותם כשעילה ה

לטראומה המייצגת את התרבות העכשווית. צריך לזכור שקיימת הפרדה בין , ביטוי למעשה

את ביצירתם המשקף כמושג ובין הצגתה של הטראומההיוצרים, של והפגיעות החוויה האישית

,הנוכחית הקשר שבין החוויה לבין הרצון לתרגמה לאמנות באמצעות האסתטיקה הריאליסטית

נה מצביעה ואי ,נה בהכרח קומוניקטיביתאי ,כביטוי אמנותי הטראומה. הבוטות הקיימת בהעל

פייםתיאורים הפורנוגרא. לאמצעי לביקורתמשמשת את היוצרים כאלא ,על חוויה אישית בהכרח

. המפגש עם הבוטים עוצמה רבה והם חזקים יותר מכל הביטויים המתאפיינים במעורבות רגשית

פאראפיליה, מתבטאת בהתנהגות המכוונת להשגת הנאה מינית על ידי הצצה בסתר באנשים –. מציצנות 156

מתפשטים או מקיימים יחסי מין.

72

שבאמצעותן בעל עוצמות רגשיות אפקטיביותהוא התיאורים הפורנוגראפיים הפרובוקטיביים

תכונתה המושגית של הטראומה כחזון ז'ייל בנט מכנה את מושגית.החשיבה המתחוללת

Empathic Vision157 – המזדהה יתאהאמפ

מל יבעבר סופל בעבר. ייצוגו של הגוף האנושי שבגוף, כפי שלא ט כיום מטפלים אמניםה

ואת ההתרחקות של האדם מטבעו החייתי, עובר כיום מהפך. הגוף הוא את נשגבות רוח האדם

שבאמצעותו מתמודדים האמנים כיום עם הטראומות , ההדחקות, והאחרות, ,השדה, התחום

-שארול בו תמו הנרטיבים הגדולים. נשגבותו של הגוף האנושי כסמל לייחודו של האדםשבעולם

. הדימויים שחקני משנהבעולם שבו השולי והנחות אינם עוד את משמעותו איבד ,ועליונותו רוחו

שחלקם נחשב בעבר ,באמנות העכשווית ניזונים ללא הבחנה בין גבוה לנמוך ממקורות רבים

פיה אעיתונות צהובה, אינטרנט ופורנוגרנוע, ותים: תקשורת ההמונים, הקולכמקורות השראה נח

כתובה, מצולמת, ומונפשת.

ליצירתם. אין ספק פורנוגראפיה כמקור השראה לא מעט אמנים משתמשים ב

הזהות ראפיה כאמצעי המשרת את בחינת הפורנוגלקבל את שהפלורליזם התרבותי מאפשר כיום

מודרני ולצדו ריבויי הפרשנויות הפסיכואנליטיות - האישי. השיח הפוסטבמובנה המושגי ובמובנה

הייצוגים , וקריסטבה, מאפשרים את קבלת קפות כיום, ברוחם של פרויד, לאקאןהת

עיסוק במגונה ה הפורנוגראפיים כפי שהם באים לביטוי ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד.

ושל הצופים עם חוויה קיומית הללו מניםות הבזוי מאפשר את המפגש של האובטראומה באמצע

שהיא מעבר למה שהעצמי יודע על עצמו.

רוזן וכמותו צ'רקסקי והוד, בחרו במודע בז'אנר הפורנוגראפי כז'אנר שבאמצעותו הם

תחלואיה של החברה בישראל בעידן שלאחר עם ו יה של החברה בת זמננומתמודדים עם תחלוא

קיימים אמנים אלה בין גבוה לנמוך, שפל ונשגב, מוצא ביטוי הדיאלוג שמ הציוני.-סיפור העל

הפורנוגראפיה כישות מערער וחתרני דווקא משום מהותה הדואלית של הפורנוגראפיה., קיצוני

ל האדם וההקצנה הפרובוקטיבית שהיא ניחנת בה, מציבים אותה מלאכותית ליצרים הטבעיים ש

ממשית ורגשית לושה מנוכרת ומונעת הזדהותהקיטש. העובדה שיצירתם של השבתוך הגדרות

ממלאת תפקיד הפורנוגראפיה ביצירת השלושהכי מאשרת את המסקנהעם החוויה המינית

ם של ייצירתם: ההימנעות מביטוימשום הנטייה הבולטת המאפיינת את אירוני וביקורתי דווקא

ותית שהם יוצרים.סביבה האמנהמלאכותית (סימולקרה) של התחושה הנלווית ל ,רגש ממשי

157 .Jill Bennett, Empathic Vision, Affect, Trauma, and Contemporary Art (California, 2005), pp. 9–13.

73

ביצירתם זיוף והתחפשות, ההופעה האחרת ושובו של המודחק פרק שני: של רוזן, צ'רקסקי והוד

שלל ב ותאובססיביעסוק במסגירה את נטייתם להוד ניר רקסקי וצ' זויה רוזן, רועי יצירתם של

מתואר ייצוגם העצמי ם רביםהלאומית והפרסונלית. במקרי ,תהמגדרי המינית,זהויותיהם:

במיצב של , כך למשל. תוהלאומיות הזכרית/נקבית, הנשית/גברית, יוהווכן של הזהיפבאמצעות

הוא עצמו נוכח במספר זהויות 1996שהוצג במוזיאון ישראל בשנת חיה ומות כאווה בראוןרוזן:

רין העצב את דימויו כדו. הוא החל לצירתו של הוד רוויה בהיפוך מגדריי .פרסונליות ומגדריות

את מרבה להמציאיין (היפוך שמו) כבר בראשית שנות התשעים, הפתיע בטריפטיך החיילות ועד

מתייחס הוד גם לאמן הפופ שבו ,וגאס לונה בלאס לדוגמה בציור, הם של אחריםיעצמו בדימוי

דר ולטשטש לחצות את גבולות המגמייקל ג'קסון. מודל גמיש זה מאפשר להוד השנוי במחלוקת

עיסוקה של צ'רקסקי בזהותה היהודית מוצאת ביטויטין את ההבדלים בין הגברי לנשי. וללח

עם בבואתה יחסיה של האמנית .2003-שאותה הציגה בגלריה רוזנפלד ב קולקציית יודאיקהב

ים יעצמה בדימו את ציגהשהיא בודקת כאשר היא ממעידים על סכסוך פנימי היהודית

ם של יהודי הגולה, דימויים שעוצבו לאור תורות הגזע והשנאה העצמיתיזעניהאנטישמיים והג

בין "האני" לבין שלה שיח המסוכסך -משמש הוכחה מוחשית לדוהיהודית. דיוקנה השאול

"האחר".

שבהםההיסטוריים והתרבותיים אודות המהלכים על תפוצתן הרבה של התיאוריות

הרצון והצורךמצביעה על מגדרוהקשרים שבין מין ל על אודות היחסים נטבעו ההנחות השונות

עלות מחדש ולבחון באופן דיסקורסיבי את הל מודרני- והפוסטוקטורליסטי סטר-בעידן הפוסט

יצירתם , וכאמנים שאופי כאמנים הפועלים בתרבות העכשווית .ענייני הזהות המינית/מגדרית

ו מפתיע.ם הללו אינ, צ'רקסקי והוד בנושאיחתרני ומערער, עיסוקם של רוזן

מושפע מן ה באופן יהודיתבזהותם המינית, הלאומית וה עוסקים שלושת היוצרים

עם הקמתן של , 19-עירוב התרבויות שהחל במאה ה. המהפך התרבותי שמתחולל בזמננו אנו

בני העולם השלישי אל ארצות המערב. הגירה המתמשכת של הוביל להמושבות ברחבי העולם,

מחוללים שינוי דינמי ,שליטתה של המדיה האלקטרונית על דפוסי החיים כיום ד עםיח ,שילוב זה

התנהגות שנטבעו שנים קודם לכן.הבדפוסי החשיבה ו

מיעוט של אינטלקטואלים, חוקרים ואמנים מצביעים על פתיחות מסוימת ביחס לאי

השולי דשת שלהמאפשרת קבלה והערכה מחות שאפיינה את החברה המערבית בעבר, השוויוניו

- ניזם, פוסטימודרניזם, פמ-סטרוקטורליזם, פוסט- הפלורליסטיות (פוסט התיאוריותוהאחר.

אתוס ינונו של כות את את המסורת ומאפשר מודרנית דוחות- והאמנות הפוסטניאליזם), וקול

הפנים. לסגנון החיים משמעות מיוחדת הנובעת מן השילוב הדיאלקטי -חדש של "העצמי" רב

הסמכויות מובילה לתפיסה פלורליסטית של החדשה, היחסית קומי לגלובלי. הפתיחותין המשב

המאפשרת טווח רחב יותר של ההגדרה יחסית לכינונה של חירות אישיתו ,ליטיות והחברתיותהפו

.158תנאים חדשים להבנייתו של "העצמי" תמייצרו תהאישית והמגדרי

158 .Anthony Giddens, Modernity and Self-Identity,Self and Society in the Late Modern Age

(California, 1991): pp. 5–6

74

שינוי בתפיסה החברתית, הפוליטית מסמנים את תהליך ה של פוקו כתביו ורעיונותיו

מציה יכדי להצביע על סוג של לגיט, , יש בהםוהתרבותית. למרות הביקורת הרבה שנכתבה כנגדם

פוקו ניסה לבחון כיצד זהויות נבנות בלי ללכת שולל אחר למה שנחשב עד פרסומם כטאבו.

,ם מסוימים של זהויותיחסי כוח מייצרים סוגיבו שיזם ליברלי פשוט. הוא בחן את האופן הומנ

ת נוצרות במשא ומתן ובמשחק. פוקו טוען שהיפוך הזהויות המגדרי הוא בסופו של וגרס שזהויו

דבר לא רק משחק של משא ומתן אלא תגובת נגד לשיפוט חברתי כובל המציג את היפוך המגדר

שבירת כאופן של ,לאמץ את ההיפוך ,גורם לפרטים מסוימים בחברה, ולכן כסוג של סטייה

הפך המגדרחדשות ביחס למגדר. הדיון בעניין לא רק כתביו של פוקו עיצבו תפיסות .159מוסכמות

ובוחנים את להבינו חוקרים רבים מתחום מדעי החברה מנסיםלהכרחי, ומודרני -בעידן הפוסט

החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים. האמנים הדינמיות וההשתנות של המושג לאור השינויים

צירתם מתמודדת עם נושא הזהות המינית והמגדר שואבים כוחות בזכות אותה פתיחות אשר י

שהולכת ומתרחבת כיום.

עד כמה ההטבעה התרבותית בדבר ג'ודית באטלרבודקת גדר" מרה: "צרות של מבמא

ניזונות מכוחם כפות עלינו, משום היותן ה בראש וראשונה למערכות הנקשורהגוף כגוף נשי/מיני,

המינית, קשר חסת לקשר שבין הסימנים המיניים לזהות ם. טענתה מתיייעים פוליטישל מני

נקביים ה המיניים סימניםהבאטלר דוחה את המשתמע כביכול כי שהיא דוחה ומתקוממת כנגדו.

,. לדעתה סימני המגדר העובדתיים הם חסרי משמעותנשיתמחייבים זהות (שדיים, רחם, פות)

באטלר מבחינה .160מאסטרטגית המינוח התקה הנגזרת, ה של ההתקהועל כן היא טוענת בזכות

.161המקום הפנימי האמיתי יותרובין ,אסטרטגיה הציבורית כלפיוהבהבדל הקיים בין הנראה ו

את ההבדל בין תיות ויאת הבעי מבהיר פייר בורדייהו מעלה השליטה הגבריתבספרו:

גדרות המשרישות דפוסי חשיבה בה רוויהניגודים הקיימים בעולם של המגדר ל הסמנטיקה

. 162ים כמהותעבהמתק

הזהות המינית יכולים גברים ת המסמנים המקובלים המגדירים את באמצעות השאל

תן מאמצים ווהנשים יכולות לאמץ זהות גברית. אחת האלטרנטיבות שבאמצע ,לאמץ זהות נשית

מציבה סימנים מזהים יאמכיוון שה ההתחפשותם זהויות הופכיות היא ההתחפשות. גברים ונשי

.121' מ, ע2005 מילס, 159160 Butler Judith, Gender Truble: Feminism and the Subversion Identity ( New York, Routledge, 2010),

pp 202-208

. חיזוק לטענותיה של באטלר מצוי בהגדרת המגדר של מריון יאנג. יאנג רואה במגדר מושג שנוצר מהצבתו 161חברתיות וכחלק מן התהליכים החומריים -ומהבנייתו של הגוף החי ביחס לאחר, כחלק מן ההתניות ההיסטוריות

ומקובצים באופן על הסביבה ועל ייצוגי הכוח וזכויות היתר. לדבריה הפרטים בחברה האנושית ממוגדריםשמשפיעים פאסיבי לקבוצות זיהוי שנגזרות באופן לא אישי וללא בחינת פנימיותו של הסובייקט. המבנים המגדריים נובעים

ין האחד לאחר והאכיפה הממסדית, מעובדות החיים של האנשים כפרטים ומן הציפיות של האחרים מהם. היחס שבמכשירים את האופן שבו היחיד רואה עצמו ואת אפשרויות הפעולה שלו. אף על פי היחיד מתמודד עם עובדות מידורו

בדרכו שלו, בונה את ייחודיות ומנסה להגשים את המטרות שהציב לעצמו בתוך הערכים הנוקשים של המבנה יקט כגוף חי בתוך החברה באמצעות המגדר שהגדרתו שנויה, כלל איננו אפשרי. החברתי. יאנג טוענת כי ארגון הסובי

,Iris Marion Young, “Lived Body Versus Gende,” in Gender Studies, Philomena Essed DavidבתוךTheo Goldberg, Audrey Kobayashi, eds. (Oxford, 2009), p. 102–112.

יתיות הסמנטית של מושג המגדר בעולם שבו סדר המיניות אינו מכונן בתור שכזה. פייר בורדייה ניסח את הבעי 162אנתרופולוגיות וההבדלים המיניים שקועים בתוך מכלול ניגודים בהם התכונות והמעשים המיניים גדושים בהגדרות

ההכרח האובייקטיבי או קוסמולוגיות אך אינן נהגות על פי קטגוריית המיני עצמו. הניגוד בין הגברי לנשי מקבל אתמבוססת חלוקה זו, היא והסובייקטיבי בשל הצבתו כמערך של ניגודים הומולוגיים. חלוקה זו והניגודיות עליהמהותיים. על כן החלוקה בין שהשרישה דפוסי חשיבה בעלי תוקף אוניברסאלי שנתפסים בסופו של דבר כהבדלים

, מתרגם:אבנר השליטה הגברית בהכרח. בתוך פייר בורדייה, המינים נראית כשייכת לטבע הדברים אך איננה כך .36–35), עמ' 2007(תל אביב, להב

75

לקלה םייפיאוטיסמלים סטרבסימנים ובבה המידור כרוך בדימויים, שאת ההשתלבות בחברה

הצבתם של המסמנים המקובלים ביצירתם של רוזן, צ'רקסקי והוד שונה וסותרת את יותר.

חשב כסוג של יתוך דחייה של הזהות המינית המקורית עשויה לההמידור המקובל. ההתחפשות

שלושת היוצרים נעזריםסימולקרה, כמאפיין ומרכיב באמנות הקיטש. בתיאורים של עצמם,

פוליטיתהחברתית, ה לביקורתכאמצעי כדרך ו ,הותם המיניתזהשונים ממגדריים במסמנים

- טוענת שההתחפשות משקפת את האישיות באופן מודע ולא 163לון. אפרת צאשלהם תרבותיתוה

ון רואה בהתחפשות סוג של חקירה, מכשיר להגדרה עצמית לצא ספרותי ומטפורי.מודע,

רוקה. ההתחפשות קשורה להבניית האישי, להצגתו, להסתרתו, לחשיפתו, למחאתו של האני יופ

הבמה שבה ניתן לגלם אפשרויות אלטרנטיביות המתחמקות מן ההגדרות להגנתו, והיא ו

יבי של ההתחפשות מציב אותה וקטקונסטר- הלון מציינת כי אופייה הדות. צאהנוקשות והמקובל

תחת חותרתיש איכות מתריסה ה להתחפשות. מודרנית- הפוסטבהלימה עם הלכי המחשבה

ם ואת האחרות. ההנחה ימייצגת את זהויות השולי. ההתחפשות תית לקטגוריותיהחלוקה הבעי

נה יכולה להתעלם עת באמצעות אסטרטגיות של כוח, איהזהות נוצרת ונקב, כי המקובלת

אחרות ההולכים ומתרבים כיום.של מביטויים של שוני ו

בת יצירתם של רוזן, היא ל הבניות חברתיות- הוא מושג גמיש תלוי ההבנה שהמגדר

אורטי שאיננו מתממש באורח החיים יגם אם הנו עיסוק ת ,צ'רקסקי והוד. העיסוק באחרות

בעבודתם, רק מחזקים את שלהם, מציב את יצירתם בעמדה מערערת, ומאפייני הקיטש הטבועים

מצביע על השאיפה של היוצרים לשבור את המוסכמות שיצרה העיסוק האמנותי במגדר, כוחה.

החברה, הרואה בגוף מציאות בעלת זהות מינית מוגדרת על פי ההבדלים הביולוגיים בין זכר

הם בו שהוא העניין ,ההבדל הביולוגי בין המינים שהופך למציאות של הסדר החברתי לנקבה.

הבעייתיות של סדר חברתי זה. בחינתם עשויה לבוא לידי ביטוי וחשיפת ם תוך העלאתעוסקי

שמטבעה מתפקדת כהצהרה, או על ידי מסווה והתחפשות המסתירים את , באמצעות ההתחזות

סוג של הכרה והאחר, כ הטבע התרבותי/טבעי/פנימי שלהם עצמם. הזהות סובבת סביב "העצמי",

ית אישיותם כפרטים בתרבות נבנתרבותיים שבהם -כים ההיסטורייםמעראישית לבין החוויה ה

ציוני.- וכישראלים ויהודים בעידן הפוסט העכשווית

ישראלי. כהודי ודרכה הוא מברר את זהותו כיורוזן מרבה לעסוק בייצוגה של השואה,

מובן הקולקטיבי לחקור במובן האישי ובחיוניים עבורו בבואו 164והחזרתו של המודחקעיסוק זה

, בפרק הראשון ההתחככות בטראומה שכבר נתקלנו בה בהיצגים הפורנוגראפיים את זהותו.

כבן להורים ניצולי .165אנחנו מבצעים כאשר אנו נבעתים ונפחדיםדומה לפעולת הסחה טקסית ש

ל ידי הטראומה של מלחמת העולם ע רוריאמן עוצבה וחושלה בבכרוזן כאדם ו אישיותו של שואה,

אזולאי על התעתוע הקיים אריאלה ק" מצביעה "חזרתו של המודחמאמר ב. והשואה בפרט 2-ה

קרבה" רות לפתור באמצעות ה"ואת חוסר האפש ,ברצון להבין את זהות הרוע ממרחק של שנים

163 .Efrat Tseelon, Masquerade and Identitiies Essay on Gender, Sexuality and Marginality (London,

2001), pp. 11–12. האירוע הטראומתי מתנגש במניע של חזרת .על פי פרויד חזרתו של המודחק מתרחשת כאשר המניע להדחקת 164

, דמשה האיש ואמונת היחוהמודחק הדוחף אל עבר זכירת האירוע הטראומתי בשל חשיבותו. בתוך זיגמונד פרויד, .124–122, עמ' )1978, מתרגם: משה אטר (תל אביב

השרפה או את הפעוט . מצב כזה מזכיר את הרוצח השב וחוזר למקום הרצח או את הפירומן החוזר אל מקום 165 פוחד שיחזור וישוב אל התופעה המפחידה פעם אחר פעם, צוחק ומפוחד כאחד.ה

76

בשואה עוסקיםשזמננו - רבים בני אמניםהעובדה ש .166אחרות שב"אחר" וב"אני"את ה הזו

עשויה להוכיח שיש בכך לכאורה, עם הרוע תעצמיזדהות הל ידי מביעים את הזעזוע דווקא ע

.נוספת הכחדהומפני האפשרות של שלהם מפני הרוע של עצמם פחדהמפני משום פורקן

בדמותה של אווה בראון, בדמותו של היטלר מציג עצמו רוזןחיה ומות כאווה בראון, בתערוכה

מגלם רוזן באמצעות מה שהודחק במשך שנים את ייצוגה של השואה .וכבוגר כילד ובדמותו שלו

הצופים התערוכה.שאותו הוא מציב במרכז ,המודחק םויהא ישראל, דיוקנו של היטלר,רבות ב

שנתפס דימויו של היטלרמעם הפחד העצום שנטבע בהם משמו ולהתמודד פנים אל פנים נאלצים

מן ל היטלר על הפחד שלנושיש לדמותו ש השלכהה יהודית כרוע המוחלט.-בתודעה הישראלית

באה לביטוי באמצעות השימוש שעושה רוזן באמצו את דמותו של היטלר עצמנו הרוע הגלום בנו

והחלתה של דמות זו עליו עצמו.

קריסטבה כי 'וליהז טוענת )Etrangers a` nous-memes – 1988(זרים לעצמנו בספר

של עצמנו הפצעת המודעות העצמית לשוני הנסתרים של זהותנו, הוא מתחיל עםהוא פניה "הזר"

קהילות. קריסטבה נסמכת בהצהרה זו על בומסתיים בזיהויו של העצמי "כזר" המורד בקשרים ו

מודע של העצמי שטבע פרויד: -חר הלאמושג הא

ן לא הגביל אותו, משליך כלפי חוץ את יסיסטי, שהעולם החיצוני עדייהארכאי, הנרק האנידמוני. ועצמו כמסוכן ובלתי נעים, הדבר נהפך לכפיל זר, מטריד מה שהוא חווה בתוך

כה מסלק האני את חסר הישע מתגונן על ידי החלפה לדמות חורשת רשע שלתו "האני" .167נו יכול להכילהחלק ההרסני שאי

קריסטבה רואה בהחלפת הכוונות הטובות ברוע דוגמה לחרדה שבה החששנות היא דבר גם

פעם אחר פעם. חזרה זו של המודחק בצורת חרדה, טוענת קריסטבה, מודחק החוזר ומתגלה

נראית כמטפורה העילאית לתפקוד הנפשי עצמו, המורכב מההדחקה ומחצייתה הכרחית, כך שגם

.168המוזר הוא אכן ההדחקה עצמה והחדירות שלההבונה את האחר ואת הגורם

א פועל יוצא של החרדה רת רוזן הילית ביציאהחלפת הזהות המגדרית והזהות הפרסונ

, משהו כמעט מייצג הרוע למשהו מפחיד פחות לששות יעמעובדים באמצעות ההוהם ,והחשש

זמנית גם אותו עצמו, כך שההיעשות לאחר, -כילות בו. הדמויות "הזרות" מנעים, משהו קיטשי

גלומות . העוצמות השל חוויה אישית לצד חוויה קולקטיבית המודחק, נושאת במקביל אופי כפול

עם לקולקטיבי יוצרות את ההפרדה של ההזדהות האישית שלנו בתוכן ובשילוב שבין האישי

החשיבה המושגית על טראומת השואה., אל עבר החוויה המאיימת

ן במושג "השבר הציוויליזציוני". בהתייחסו לאירוע אושוויץ משתמש משה צוקרמ

ר לדמותו של היטלר כאובייקט מד החורג מעבבעלי מ תבוניים-לטענתו רק היצגים לא

נוכחותו. צוקרמן גורס כי הצגתו של היטלר מושגי מאפשרים התמודדות עם-אינטלקטואלי

תרבותי - מודע הקולקטיבי- ים ובמעמקי הלאימרחבי הנפש הסובייקטיבאפשרית רק באמצעות

.לדעת אריאלה אזולאי, ההיעשות לאחר (במקרה של רוזן בתערוכה חיה ומות כאווה בראון) חושפת את התעתוע 166

תית, פנטזמטית ועד כמה יהיא שברירית, אשלי –של הקרבה והמרחק ומסמנת עד כמה הזהות אפילו זו של היטלר יוני, ( 124 סטודיו" ,נואל המאמץ להתגבר על האחרות שבאחר ובעצמו. בתוך אריאלה אזולאי, "חזרתו של המודחק

.66–56עמ' ,)2001 .7' מ, ע1988. פרויד, 167 .197–196, עמ' )2009, מתרגמת: הילה קרס (תל אביב, זרים לעצמנו. ז'וליה קריסטבה, 168

77

ודעה האנרכיים של שטף התמהכללים משום שהללו נובעיםמוסרי -שאינם ניתנים למישטור אתי

.169ומצייתים להם ושטף האסוציאציות הלא מבוקר

מפני רוע בלתי נתפסמחוזות האופל והפחד הקיימים היכולת העצמית לחדור דרך

היטהרותו של האני על לנו לבסוף את הכלים להתמודד עם אותם פחדים.הקיימים בנו מעניקה

לת שלנו עצמנו להתמודד, נובעת מתוך חוסר היכו ידי דחיקת הרוע לעברו של כפיל בן דמותו

רשע שבאו לביטוי בשואה. ההתבוננות מבעד לעיניהם של עושי הרעה להבין ולתפוס את עוצמות ה

עשויה לגלות לנו את מקור חולשתם,

פרנסואה ליוטאר, מתייחס להבדל שבין תיאור היסטורי עובדתי לבין עיבוד חופשי - ז'אן

אה. במאמר על כך הוא כותב: "חובה להיזכר של הזיכרון, בפרט כאשר מדובר בטראומת השו

בשואה, אבל הפלצות המחרידה שבה איננה אובייקט היסטורי אלא חומר לאנמנזה, לעבודה

מבעד... במבט ראשון האנמנזה שונה לחלוטין מן ההיסטוריה. באמצעות אסוציאציות המכוונות

גבלות לכאורה, ה"חופש" דר המחופשי, חיפוש העבר איננו נערך על מנת לשחזר עובדות. היע

אסוציאציות חופשיות הינו צידה האחר של נכונות חזקה, אלימה אפילו, לקבוע כללי ליצור

וויסות: זו הנכונות שלא לחשוש מן הבלתי הולם, מן האבסורדי, מהמזעזע. נכונות לעבוד

זן.. נראה כי הנחותיו של ליוטאר מצויות בהלימה עם התיאורים בתערוכתו של רו170מבעד"

מצביעה על חייה ומות כאווה בראוןבתערוכה השתלשלות האירועים כפי שהיא מוצגת

המורכב ממתח ארוטי עז, דרמת התאבדות ותהייה על הרגע שאחרי. גודשעל רגשני ו אופי

קודמות ביצירות אמנות. 171ים אמנותיים על השואה בעבראלמנטים כאלה לא הופיעו בהיצג

של קורבנות הנצחתם. צריך לזכור שהקורבנות וסבלם הרבצגו והשהתמודדו עם נושא השואה

השיח על בזיכרון הקולקטיבי שימשה את הציונות בבניית הזהות הלאומית.השואה ושימורם

נושא השואה עבר חליפות לא מועטות, ובדיון האמנותי העכשווי ההתמודדות האמנותית עם

.השואה בעבר בנותקורמייצוגם של תפיסה אמנותית אחרת השונה קיימת

,מדובר בטראומת השואהי רשע דווקא על דרך הרגשנות ובעיקר כששל שיא העלאה

בדיקה חוזרת של האוונגרד והקיטש" בתוך מוסברת ומבוארת במאמרה של ליזה זלצמן "

- רסם המוזיאון היהודי בניו יורק בשפ דימוי נאציזם באמנות העכשווית –שיקוף הרוע הקטלוג

מציגה זלצמן את הפוטנציאל הקיטשי הטמון בייצוגה ההיסטורי של השואה.במאמר .2005

ארט -זלצמן מעמתת את הגדרתו של גרינברג על הקיטש עם העובדה שהוא הפך מאז אמנות הפופ

על אחת כמה וכמה כאשר חה כי האוונגרד כיום רווי בקיטש ולכלי ביטוי עכשווי. המחברת מני

הופך לגורם תכונותיו של הקיטש: קליל, רגשני, מסחרי הואבשל מדובר בהתייחסות פוליטית.

רמה בדיונית, הטראומה נעשית למעין מלודיצוגים היסטוריים טראומתיים. כך משמעותי בי

עם נושאי השואה, ית האמנות התמודדותאחת הדרכים של היס משחרר. הופכת לאתר של קתרזה

כול והצריכה של ההטמעה, העיעל המקל ,מתאפשרת באמצעות הקיטשוהשמדת העם היהודי,

היסטוריה של העם היהודי בתקופת הפאשיזם מהווה החיבור בין הקיטש ל .נושא טראומתי זה

מסגרת שבה עשוי להתקיים המפגש בין וצרים. הקיטש מאפשר לכונן אתי ליואתגר אסתטי

), עמ'2010(תל אביב, נר, בד רנרוא-דב אורעורכים: ,BAD RENRO" בתוך ,ן, "היטלריאדה.משה צוקרמ 169

11-12עמ' 74), עמ' 97כ"ה (אפריל משואה פרנסואה ליוטאר, "זכרון השואה בציור כאנמנזה",- ז'אן. 170 מאז שנות השבעים המאוחרות ועד היום. השואה אמנים בני הדור השני לשואה, עוסקים בנושא השואה . 171

משתקפת מבעד לעיניהם באופן שונה מיצירתם של האמנים שחוו ישירות את טראומת השואה. בין האמנים בני הדור השני ניתן לציין את חיים מאור, משה גרשוני, חוני המעגל, יוכבד וינפלד, נתן נוחי ועוד רבים אחרים.

78

שטבעה - התוצאות ההרסניות והאכזריות של השואה לבחירות האסתטיות של האמנים. השואה

ת באמצעות המסווה התרבותי נטמעת, נארזת ונצרכ - הטראומתי נחשב כבלתי ניתן להטמעה

טמון בסתירה הפנימית הגלומה , קיטש. הפוטנציאל הקיטשי בייצוג השואהבסיס הבההמוני ש

התחושות הקשות שמעורר הנושא. הקיטש מכריח את מול ,לכאורה קל לצפייההיותו בו:

ייצוג מכריח אותנו להפנים את אסטרטגיות ההייצוג הדינמי והדיאלקטי. ווך הצופים להישאב לת

המפגש שלנו עם יצירות מסוג זה מכריח אותנו להתעמת עם .ןיההמצבים שנוצרו בעקבותאת ו

.172ויוצר הזדהות חזקה גם כאשר מדובר בדור השלישי והרביעי לשואה ,הטראומה

נציאל כפול: שימוש באלמנטים קיטשיים וזן פוטמנצל ר חיה ומות כאווה בראוןתערוכה ב

ייצוגם של עושי באמצעות ו ,איוריםהמן הרגשנות הנוטפת של הטקסטים וסגנונם של הנגזרים

עיבוד והכלה מאפשרים קיטשיתהייצוג הת יאסטרטגיו"חזרתו של המודחק" , התליינים. הרעה

העכשוויות תת האמנוהכללתם של "עושי הרעה" ביצירושל הטראומה שלו ושל הצופים כאחד.

למרות והם ככל האדם, "רעההעושי "שבהודאה ו אישורמצביעה על האמביוולנטיות הגלומה ב

שבין היותם של הימדד במושגים אנושיים. סתירה זוזאת הזוועה של מעשיהם אינה יכולה ל

, מצביעה על האופי ביצעועשים הנתעבים הבלתי אנושיים שבני אנוש לצד המ "עושי הרעה"

יצירות אמנות אלו . "עושי הרעה"עם הזדהות כביכולשקיימת בהן מורבידי של יצירות אמנותה

הצופים להתמודד עם את חוות באמצעות הזדהות רגשית אך הן מאלצות את היוצרים ונ אינן

הנושא באמצעות חשיבה מושגית.

הרעה. מס יאנג מצביע על הקושי שלנו לזהות באנשים בעלי מראה נאה את עושי יג'י

ודה , בסרטי תעבקולנוע הנאציםהבעייתיות הכרוכה בהצגתם של במאמרו הוא מציין את

הנאה של הדמויות מטעה ועשויה לשבש את שיקול דעתנו ובסרטים היסטוריים שבהם חזותן

הסיט את השיפוט המוסרי שלנו כלפיתה כאן כוונה ליקשה להוכיח שהי בהתייחסות למעשיהם.

מכריחה דמותם האנושית , לטענת יאנג של המבצעים לאנשים כמונו, אךדמיונם המעשים בשל

.173"זוהזוועה ה את חוללושהיו אלה בני האדם כמונו "ל ואת הנורא מכטמיע להבין ולהאותנו

והזיותיו פועלים בו הדמיוןשאת הפירוש החדש שניתן לזוועה ואת האופן שאול פרידלנדר בדק

ת אידיאולוגיות, כלכליות ופוליטיות. הטראומה של השואה באורח עצמאי שאיננו קשור להבחנו

עשויות להיות ,לטענתו ועוצמתה רבה. ,כך שהיא קיימת גם כיום נתקבעה באופן מושרש ועמוק

, מועקת האשמה, וביטוי של פחד שלוש סיבות לקיבעון זה: צורה של גירוש שדים (אקסורסיזם)

והרתיעה מפני הרוע מולידים זה. הפחד שלנואל פחד עמוק שמגלם בחובו גם את ההשתוקקות

זםאציהנמכאן מסיק פרידלנדר כי למרות שתופעת על ידי נגיעה בו. ו תוהרצון להבין אגם את בנו

.174ה, דמיוננו כיום אובססיבי כלפיכבר לא קיימת

בבחירת עמדת הרוצח בתערוכה, קיים משהו מאותו ניסיון נראה כי בין מניעיו של רוזן

משקף את גישתו והתייחסותו של האמן לשואה. וה בראוןוחיה ומות כאהמיצב: שדים. של גירוש

גודם של הערכים ינמתח מנוצר ובספר הנלווה אליו, אזור דמדומים שבו ,מזהה במיצב זה רוזן

ת מעלים אאלו . מתחים ומחקר האפשרויות הראויות של הצגת הנושאוהלא מוסריים, המוסריים

לווים מ עשרה פרקי טקסטגם בתערוכה וכמוהו ,ספרות הרוע. במהיין השאלות האתיות בענ

172 . Liza Saltzman, “Avant-Garde and Kitsch Revisited,” in Mirroring Evil Nazi Imagery /Recent Art,

Norman L kleeblatt, ed. (London, 2002), pp. 53–64. 173 .2002), foreward. rk New Yo, (Mirrors of Evil ”,ooking into the Mirrors of EvilL“James E. Young,

Xv-xviii . 174 . Saul Friedlander, Reflections on Nazism: An Essay on Kitsch and Death (New York, 1984), p. 19.

79

ומים לתצאת ה מצוירים על נייר שקצותיו המחודדים מזכיריםהלבן -בשישים רישומים בשחור

בתערוכה מודפס . הטקסט19-ואת שלהי המאה ה 20- המאה ההראשונה של מחציתהשל

וכים, הנמתחות מן התקרה עד הרצפה,אראותיות לבנות על רצועות שחורות דמויות עמודים ב

הטקסט מנחה את הצופה מאירוע אחד הציורים תלויים בין רצועות הטקסט במקבצים.ו

מספר רוזן את סיפורה של במיצבאינם יוצרים קו עלילתי. אבל הרישומים הנלווים למשנהו,

יונית. רוזן . הטקסט של רוזן נכתב כטקסט של מציאות בד175פילגשו של היטלר ,ה בראוןואו

וה בראון ולחוש ובמיצב לא במהלך צפייתם עשות)י(לה גברים או נשים להפוך ,מבקש מן הצופים

של בראון, רגע המשמעותי של חייהעם רגעיה האחרונים. התערוכה מתייחסת ל הזדהות אוהדת

שמורה לה להתאבד אחרונה עם היטלר המאהב המזדקן היא נפגשת בפעם ה בושרגע השיא,

.176בעצמוויורה

עובדות עם המערבעל - נרטיבפילגשו הפך כבר מזמן להיטלר ל הסכם ההתאבדות בין

דמים ה בראון ברגעים קוובטקסט של רוזן נזכרת או של ההיסטוריה. מיתוס תוך שכתוב בדוי

בכל ו ,ים רגעים אינטימיים מגרים ובוטיםחולקת עם הצופבמערכת היחסים שלה עם היטלר,

בין התמים , גיוןינה עומדת במבחן הההסתירה שאימשקפים את רישומים שפרק מלווה הסיפור ב

ולחוות את הפיתוי 177ירטואליתורוזן דורש מן הצופים להיכנס לעולם המציאות הו לפורנוגראפי.

בסיפור המעשייה וכך ,מקושר לדימויים מקוטעיםהטקסט של עולם שאול זה. וההתאבדות

ממקורות שונים ולא תואמים כמו ספרי ילדים ים שתמש רוזן בדימויהמפוברק והמסולף מ

לטר מורסהקומיקס של וו ספרו דימויים שנלקחו מתרבות ההמונים ,גרמניים, ציורים רומנטיים

הנלווים לטקסטים יש דמיון ברישומים .178מקור השראהמזכיר כ הוא אותו-אדולף בבונקר

יים התמיםאופ. וציטוט שלהם מןשל ד"ר הינריך הופ שטרואלפייטר (יהושע הפרוע) -לאיורים ב

מזכיר רוג'ר רות'מן נו מסתיר את מהותם הפורנוגראפית והאכזרית.לכאורה של הרישומים אי

ור, במבנה, בטכניקת הצי –המישורים והחלוקות הפנימיות של רישומים אלה -את הריבוד עשיר

.179בהלכי הרוח וברמת הריאליזם וההפשטה באופני הרמיזות ההיסטוריות,

חוסר תחושה של לצד הטקסטים מצביע על כאוס הגלום באופן תלייתם של הרישומיםה

תוכנם של הרישומים עצמאי ואינו מלווה את . ררכיה בין שולי לעיקריביטול ההשל ו ותקוהרנטי

,ערוך בשני מסלולים שונים: הטקסט המילולי והטקסט החזותיהטקסט הכתוב, כך שהמיצב

, הוא מספר על החוויה המטלטלת 1994שכתב רוזן בשנת אחרים" .במאמר: "סקטולוגיה ותענוגות מצמררים 175

סצנות שחווה במוזיאון השעווה בתחנת הרכבת במילאנו. במאמרו הוא כותב: "כמו במוזיאוני שעווה אחריםמעוררות אימה תופסות מקום נכבד ברפרטואר של המקום. אחד החזיונות המרתקים הוא תמונה המציגה את

יטלר רגע אחרי ההתאבדות שלו ושל אווה בראון,כאשר פילגשו סרוחה על הרצפה כשגבה מופנה הבונקר של אדולף ה . בתוך1997–1996האמן במוזיאון ישראל בשנת אל הקהל..." . המפגש של רוזן עם החיזיון הנ"ל, קדם למייצב שהציג

.56' מע ,1994 רוזן, ).30.4.1945 – 6.2.1912תה כאוה אנה פאולה היטלר (. אוה אנה פאולה בראון בת למשפחה קתולית מבוואריה, מ 176זוגו של היטלר ולמשך זמן קצר ביותר אשתו. עם ההתמוטטות של הרייך השלישי -און הייתה במשך זמן רב בתבר

, עם 1945באפריל 29-ב ולקראת סוף המלחמה, הפגינה בראון את נאמנותה להיטלר ועברה לגור איתו בברלין.והיטלר היה 33בת צבא האדום לברלין, נישאה בראון להיטלר בטקס אזרחי קצר. היא הייתהה התקרבם של חילות

גלולת ציאניד והיטלר בלעה מכן השניים התאבדו בחדר ההסבה שבבונקר. אווה בראון ר. ארבעים שעות לאח56בן ירה בעצמו.

ווית, מופיעה בשני סיפורי הבדיון שמוש במציאות הווירטואלית כדרך של התמודדות עם השואה בסיפורת העכש. 177 ) science fiction :של הסופר ג'ק דאן (Timetipping ןCamps

בשלשת חלקי הספר של מורס, שמשו את רוזן כמקור . העלילה הסאטירית ותיאור דמותו המגוחכת של היטלר 178 Mores Walter, Adolf – der Bonker: eine Tragikodie inראה: השראה להצגת נושא מאיים באמצעות הומור.

drei Akten (Munchen, 2006). (דצמבר 88 סטודיו. רוג'ר רות'מן, "דיבור על דרך האירוניה, על עבודתו של רועי רוזן חיה ומות כאווה בראון," 179

.37–31, עמ' )1997 – 1996פברואר,

80

אופן סידור המוצגים טיבית. יאך קיומם משלים את החוויה הקוגנ ,עוקבים זה אחר זה שאינם

למעשה את ההבחנה בין שולי יםמונע ,והתכנים השונים שבין הטקסטים לרישומים ,בחלל

את הפלורליזם ,קונסטרוקטיבי בין עיקר לשולי- הדה הררכייביטול ההמזכירים את ובכך ,לעיקר

,לקיטשאוונגרד החתרני מיסודו, -ניאוה בין ההקרב. הטענה לגבי ואת הקיטש ימודרנ- הפוסט

ררכיות יההיותו של הקיטש פלורליסטי, נטול משום ,מקבלת במקרה של תערוכה זו תוקף וחיזוק

ומכיל במהותו את הגבוה והנמוך כאחד.

תיאורה בם של הנאהבים ותאבדותמופיעים ברצף זה אחר זה, ששיאו בהפרקי הטקסט

, שליטה, ההגעה ,ההמתנה :מקום למקום עד הגיעה לגיהינוםהמתה המעופפת משל בראון

ההמתנה היא הנושא המרכזי של . המתנה ,שעווה, כנפי מלאך, הירייה, דמעות ,החלום, המיטה

פרק הראשון מתאר את הכנותיה ה .בתערוכה ובקטלוג הנלווה לה ,הראשון והאחרון ,פרקיםשני

ק האחרון דן בחששותיה של בראון מן הפרושל בראון לקראת המפגש הארוטי עם היטלר

פונה האמן אל הצופה/לקוח(ה) ומבקשם להיהפך פרק הראשון . בהעינויים הצפויים לה בגיהינום

: הדגשה של המעמד הווירטואלילאווה בראון, תוך

לקוח יקר, ברגע שתעטה את הקסדה, את החליפה האלקטרונית ואת החיישנים ... אתה מתבונן בראי, רוכן ורחים של הבונקרהמתוחכמים תמצא את עצמך בחדר הא

ן צעירים, עורך יקדימה, ודמותך מתגלה לעיניך בפעם הראשונה, אתה בלונדינית, פניך עדי . )1המתנה ( טהור, שדיך שופעים...אתה אווה בראון-ורדרד

:הלקוח לזהותו שלו מסתיים במילים המחזירות אתהטקסט בחלק האחרון

והישו, המסז'יסט הקוריאני הענק. שכב על גבך עצום את עיניך, שאב דלת נפתחת, זהו הירהנאה מקצות אצבעותיו הנפלאות הלשות בגבך. רוקן את ראשך. חוש ברטטים הנעימים.

)10המתנה ( אתה-הירגע. הגיהינום מזויף. הירוהישו אמיתי. שום נזק לא נגרם. אתה

, אחרתמבדיון לאמת, מזהות מגדרית אחת להמעברים ת רבה. את דמויותיו במומחיורוזן מלהק

אמן כלפי , מייצגים את יחסו האירוני של המטוב לרע, והאופי הבינארי לכאורה של ניגודים אלה

אוונגרד ואת -המאפיינים את הניאוות, אך גם את האלמנטים החתרניים, תפיסות יציבות של זה

רת בו ומוקדרות מורבידית מ, רובפרויקט מעניק לנו רוזן במקום הזוועה את ההומהקיטש.

האירונית, האבסורדית, כעמדה מאמץ רוזן את העמדה החברתית חיה ומותב. למיניות

.180המתעקשת להביע אך נמנעת מהזדהות

טען שלנוכח השואה רק דממה ש ,הכחשת יכולת המבע שעוצבה על ידי תיאודור אדורנו

הזדהות אילמת מתגלמות לה ובהן הרצון המוצהר לדממשבאה לביטוי בהנצחות ,181אפשרית

גוון רחב של נשען על מ ,ם שמציע לעומת זאת רוזןי. השפע הגדוש של הדימויבלא נוכח ,בחסר

העצמת "הבזוי" ים". ינלצדד ולהיות כאחד "התלי נאלצים הלקוחות .דימויים ואסוציאציות

סה מתחזקת קוחותיו. העמדה המתריתפעול שרוזן כופה על למגיעה לשיאה עם חילופי המין וה

איורים שתבניתם לקוחים מעולם הילדות: חיות צעצוע, השימוש שעושה רוזן בתיאורים ה בגלל

עיסוק בנושאים שאובה מאיורים בספרי ילדים, והסגנון הגראפי הנקי והנעים לעין לכאורה. ה

ן לזהותה ביצירות של אמניםשניתמשקפת נטייה המורבידיים באמצעות סמנים ילדותיים

אשר הציגו )35(תמ' ליברה ונורידסאני למשלכמו , ם שיצירתם קשורה לטראומת השואהיעכשווי

חיה ומות כאווה בראון , " בתוך רועי רוזן,ון מאת רועי רוזן. רוג'ר רות'מן, "אבל ומאניה על חיה ומות כאווה ברא 180

.)1997 ,(ירושלים פילגשו של היטלר בבונקר בברלין ומעבר .בעקבות מלחמת העולם השנייה כי לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות 1949- . תאודור אדורנו טען ב 181

81

שילובן. 2002182יוני –במרץ בניו יורק יחד עם רועי רוזןהיהודי בתערוכה שהתקיימה במוזיאון

בפרק הראשון על לעיל קלי וג'ון מילר שהוזכרומייק ביצירותיהם של קיים גם של חיות צעצוע

יה.הפורנוגראפ

מסוימת לדמותו של את המעבר מזהות הוא האמצעי המסמן 183היטלרשל השפמפם

יה של אווה בראון ולעתים גם על פניהם פיע על פניו של רועי הילד, על פנהיטלר. בתערוכה הוא מו

חודית של שפם זה השתרשה יצורתו הי של הדובים והקופים המופיעים בחלק מן הרישומים.

המציין את חילופי , כסמן קבוע בתערוכה כן נוח היה לרוזן לאמץ אותו ועל ,בתודעה הציבורית

של רועי הילד בדיוקן היטלר. דמותו של -של הדמויות השונות בתערוכה לבנות הזהות השונים

. )36 הניבט אלינו מן המראה, עטורים הפנים בשפמו של היטלר (תמ'

את את הילד רועי אלא גםר לראות בדיוקן זה לא רק של היטלר הוא אשר מאפש השפם

רות'מן רואה ומזהה בתופעה זו את פלישת .היטלרלהפיכתו רוזן כבוגר אך ובמיוחד את

ניצבת בסתירה הבעת הפנים התמימהעולמו של הילד רועי. הרטוריקה של הדיקטטור לתחום

תו את הילד רועי הניצב מול השתקפורות'מן מזהה ברישום לתפיסתנו את אישיותו של היטלר.

והחלוק הכרוך לצווארו מרמזים על תספורת 184במראה במספרה. המספריים התלויים מעל ראשו

והתנערות מן החיבור , ואולי גם על הרצון להשמיד את דימויו שלו כהיטלר באמצעות גילוח השפם

בין תיאור הדמות של רועי הילד בציור הקרבה .185המאיים של ילד/היטלר, רועי/היטלר ילד כבוגר

ספרו של מכוונת. היא פיטרשטרואל של הופמן: בספרותיאור דמותו של שטרואלפיטר ל זה

בנו בן השלוש, כספר חינוכי המציע עונשים אכזריים עבור התנהגות לא ל 1844בשנת נכתב הופמן

מיקומם ין הדמיון ב ים ארוכות ומטונפות, משחק בגפרורים ועוד.יהולמת: שיער מוזנח, ציפורנ

והמנוגד ילד/בוגר, הדימוי החצוי ברור. )37 ן לאיור של הופמן (תמ'ישום של רוזשל המספריים בר

בשל הנגיעה באיסור ובמה מאבק פנימי של האמן עם עצמועל תמים/היטלר, מרמזים על דיאלוג ו

חושהגם ת תהנראות של האסור. ההתבוננות ברישום מעורר –או להיראות יאמר שאסור לה

טווח של ניצול. בגלל השילוב בין החוויה האישית ליני וינט עברעמומה בדבר קיומו של אלמ

) unheimlichמצליח רוזן לחצות ולדלג בין האני העצמי למאויים ( אפשרויות כלליות נרחב יותר

והטקסטים ,גישתו החינוכית המענישה והנוקשהצאו הגרמני של ד"ר הופמן, מוהפרוידיאני.

ם להוות מקור השראה לרוזן יאלימים פוגעניים עשוי והאיורים הנלווים המכילים אלמנטים

עושים הגדלות- געוןיולש )evilלרוע (, קישור דומה בין היטלר להופמןבבואו להמחיש את הרוע.

על הנסמכת שטרולהיטלרטירה הפוליטית: אאת הס בפרסמם ,ספנסגם האחים רוברט ופיליפ

בין קשר אפשרי מצביעים על ,ם ספנסהאחיגם רוזן ובדומה לו . 186ספרו של הופמןהאיורים ב

182 .Zbigniew Libera, Garance Nuridsany :בתוך Mirroring Evil(New York,Jewish Museum,2002) pp 49-50 Norman, L. Kleeblatt, ed.

דמותו של היטלר וסמלים נאציים אחרים נוכחים בשכיחות גוברת באמנות הישראלית משלהי שנות התשעים של. 183 העל- בתהליך ההתמודדות עם טראומת . הופעתם של הסמלים הנאציים משקפת שלב חדש ומורכב20-המאה ה הורוביץ, "היטלר עכשיו: סמלים -של החברה הישראלית. נושא זה נידון באריכות במאמרה של דנה אריאלי אסופת מאמרים מתוך כתב העת המקוון היסטוריה ותיאוריהפרוטוקולאז': נאציים/אמנות ישראלית", בתוך 154 - 115), עמ' 2011ירושלים הפרוטוקולים ( -

וייתכן שכך גם במקרה הנוכחי. ) דימוי המספריים קשור לחרדת הסירוס,1991( לוסי . ברישומים שבספר 184 .37' מע ,1997. רות'מן, 185186 .Spence, Philip and Robert, Struwwelhitler Satire und Macht ITV (Koln, 1993).

82

דרכו "המחנכת" של ד"ר הופמן ובין שיטות החיסול האתני ו"המוסרי" בתקופת שלטונו של

היטלר.

עטיפת הספר של המודל לחיקוי הוא האיור שהופיע ב ,טירה של שני האחיםאגם בס

אחורי רעמת מ הניבט ,דיוקנו הכעוס של היטלרמוחלף ראשו של פיטר ב הופמן, אלא שבספרם

שונה הטקסט האירוני הנלווה לאיור של האחים ספנס .187)38 שיער משתוללת ופרועה (תמ'

אישיותו המטורפת, המרושעת ובעיקרו מתייחס ל ,נוכיים" של הופמןיבתוכנו מן התכנים ה"ח

ת השואה של רוזן קשורה בקשר יחווילהשתלט על העולם. והמגוחכת של הדיקטטור ושאפתנותו

נטייה זו ו ,סוקו האובססיבי בחילופי זהות הנובעים מן המשמעות הארוטית של החילוףהדוק לעי

ולמרות שגם האחים ספנס מצטטים איורים ,בולטת בשימוש שעושה רוזן באיוריו של הופמן. ולכן

תיאורה המקורי שללפרשנות השונה שהם נותנים לכך היא ה דוגמההמטרה שלהם שונה. אלה,

במקור הגרמני מתאר ד"ר הופמן את הילדה הנשרפת .שטרואלפיטר פרהנשרפת בס פאולינה

באיור המקורי של בציור של רוזן לא עולה שאלת העונש שעולה שהדליקה את הגפרורים. לאחר

שריפת הגוף הופכת, )39 (תמ' באיורו וטי חריף.טוען את האיור שלו במתח אר רוזןאלא ש, הופמן

בעל הזקפה האושר של הנערה הנשרפת והשדוןיה מלאות פנ וויה מינית עזה, כפי שמעידיםלח

,188באטאיי נוכח ביצירתו של חוויה מינית אקסטטיתל עינוי עד מוותהקשר בין דה. לצ מחוללה

זן. לצד התייחסותו ומשקף פעם נוספת את ההשפעה הרבה של באטאיי על גיבושו האמנותי של רו

ווה תזכורת לעשן שעלה מארובת הבית מה תמר מארובתיה היצרית, העשן המשל רוזן לאקסטז

ריום במחנות ההשמדה.ומטהקר

בוסס על דמותה של פאולינה בין הרישום של רוזן המקיימים אלמנטים דומים אמנם

, )41 ( תמ' של הופמן הנסמך על אותו ציור ,)40(תמ' של הופמן ובין האיור של האחים ספנסבאיור

כאב עז שונים. בעוד שרוזן נוטה לקשור בין הנם ים של רישומים אלהתכנים והמסר אך

. לצד )41מקור (תמ' הקרובה ברוחה ל מקפידים דווקא על העתקה האחים ספנס, ארוטיקהל

ובביקורת ברטוריקה הנאצית ששני האחים מתדיינים בספרם ,מכאן .פוליטי ואופיטקסט נלווה ש

"כך היא נשרפה עם כל בגדיה, כתוב: , מבתי השיר האירוני המלווה את האיורעליה. באחד

הראשו J.O.U`sידיה עיניה ואפה. כיוון שלא היה לה כבר מה להפסיד פרט לערימה של ועותיה, זר

. על האדמה" מאומה לא נמצא ,של דולי

התמקדות במתח הארוטי, הוזהויות החילופי מתורגמת ביצירתו ל רוזן של חווית השואה

. ותילדותיות יצרית ומן בין ארוטיקה ורוע למינישהולך ומתעצם בגלל הקשרים שיוצר הא

בעוד שהתייחסותם ,ני והסוטהיההתייחסות להיטלר מוצגת אצל רוזן באמצעות האלמנט העברי

של האחים ספנס לדמותו של היטלר צפויה יותר בהיותה קשורה לדימויו של היטלר כדיקטטור

מרושע שחלומו הגדול להשמיד את העולם.

דם היטלר נכתב: "הביטו בו, היכן שהוא ניצב, עם ידיו ושערו המטונפים, ראו את טיפות . על גבי הכן שעליו ניצב ה 187

המחרידות המטפטפות מכל קצות אצבע מלוכלכת, והמרושל הזה יש לומר, לעולם לא סרק את שערו ובאופן פארודי, לטקס זה מעולם לא התאימה יותר מילתו של אדולף היטלר".

), מנסה באטאיי להוכיח את טענתו בדבר החפיפה שבין הכאב 1959( מעות של ארוסהד. בחיבורו של באטאיי: 188הלא נסבל לאושר. באטאיי האמין שחוויית ההשתלהבות (אקסטזה) הארוטית אינה נפרדת מחוויית הכאב הקיצוני.

באת'ורי, באטאיי נהג לאסוף את תמונותיהם של קורבנות שנרצחו על ידי רוצחים חסרי רחמים (ג'יל דה לייס, וויליאם הירנס האמריקאי ואחרים) ולהצביע על הבעת פניהם המשולהבת של המעונים. באטאיי מדבר על קשר

. רעיונות 1928- שפירסם ב בסיפור העיןגם בסיסי הקיים בחוויה הדתית, הארוטיות והסאדיזם. היקסמות כזו קיימתחין כי המשיכה והדחייה כרוכות זו בזו ללא יכולת שבו הוא מב ארוטיזםזהים צצים ועולים גם בחיבורו המקיף:

לאמונה במשמעותו הפרדה. באטאיי חש כל ימיו כאדם הכלוא בתוך סבלו וחוויית הסבל העצמי דחפה אותו Peter T. Connor, Georges Bataille and the Mysticismבתוך האלוהית של הכאב ההופך לחוויה אלוהית מענגת.

of Sin (London, 2000), pp. 1–7.

83

אוחז בידו אתוצג בתערוכה מתואר רועי הילד מעוטר בשפם של היטלר וברישום נוסף שה

וני משחק דובשל שופים ושל ינ יהםצלליות נראותהרישום רקעב. )42( תמ' שפופרת הטלפון

בדימוי הבוגר, המארגן, מנהל ישום זה מציג רוזן את הילד רועי בר .הטלפוןכבולים בחלקם בחוטי

רמז ישעשוי לה ,יוצר את ההבדל בין משחק ילדיםיו של הילד המודבק לפנהשפמפם העניינים.

גם כאן הטיפול החוזר בדימוי . בין סאטירה פוליטיתל ,של של חיות הצעצוע ברקע הימצאותןמ

נוכחותן של לעניין הפוליטי.נה מתייחסת רק שאית וגר כהיטלר הוא בעל משמעות מורכבהילד כב

הסתירה המרושע. בין הילדותי התמים לבוגר ד המתח בשל הניגוהצעצוע מעצימה את חיות

בין התמים הילדי לבין ייצוגו של הרוע מתגלמת בניגוד והמאפיינת את הקיטש העכשווי,

ההזדקקות למוטיבים ילדיים המשמשים את היוצרים במשמעות באמצעות ההתחפשות להיטלר.

מעט -דימוי כזה נוכח בלאמוכרת באמנות העכשווית. הדובון כסוג של ,ההפוכה לנאיבי והילדי

הדב פדינגטון ,שתדירות זו נובעת מן הדימויים החביבים של פו הדביתכן וי עכשוויות, יצירות

א עות מן הנאיבי והילדי למורבידי הוצמחו דורות האמנים כיום. היפוך המשמואחרים שלאורם

את שקפתוהיא מ, 189ההולמת גם את הקיטש במעמדו החדש מודרנית חתרנית-תופעה פוסט

,ניםובנוסף לצלליות הדוב האופי השונה של ייצוג השואה ביצירת רוזן לעומת ייצוגה בעבר.

משנת תצריב של גויהצובם של הינשופים בשעיצובם דומה לעי ,מעוטר הרקע בצלליות הינשופים

ראשו של גויה תרדמת התבונה יוצרת מפלצותהשייך לסדרת הקפריצ'וס. בתצריב ,)43(תמ' 1798

בתנוחה המזכירה את דימוי הפילוסוף או האמן חפון בשתי זרועותיו והוא עצמו נשען על המכתבה

האחורי דןבצ הינשוף מופיע ינשופים:י סמלים שמיוחסים להול מצביע על שנג'יימס המלנכולי.

"ניקס"ימבול של החכמה. לולכן הינשוף הוא ס ,מוטבעת דמותה של אתנהשל המטבעות שבהן

. 190כנפי ינשוף - "מוות"וה "שינה"בניה הלו ,ם שחורותיכנפי ,מיתולוגיה היווניתב להדמות הלי

מורכב המאזכר את מפלצותיו בהשראת סמלים אלה בוחר רוזן בינשוף כסמל מכאן שאפשר כי

. בהקשר חדש המתייחס לשואה כתופעה לא אנושית, לא הגיונית, הקשורה למוות ,של גויה

לית לטובת דמיון החוצה אהמחשבה הרציונ זו מחייבת לזנוח את לשואה בתערוכהההתייחסות

,בדומה לעבודות אחרות ,גם ברישום זה. ן לא נאמריאת גבולות הסביר אל עבר משהו שעדי

. תומס קולקה טוען כי יש רגשיתה וומעיד פחות על מעורבות סמלי הנו השימוש בדיוקנו שלו כילד

ביניהם הוא מציין חתלתולים צמריים , ת הקיטשאת אמנויותר והולמים אימים תמנושאים

זדהות וחיבה במפגש שלנו עם הדימוי. נראה כי רוזן יודע זאת ומעורר בנו רגשות ה191וילדים

ביכולתנו לזהות בנושא המוצג משהו חביב וילדותיהמשתנים לרגשות אימה כאשר אין , יהילד

, עשויה של הינשוף בתצריב של גויה סמליותות הגלומה בוהאמביוולנטיאלא את היפוכו המתעתע.

באיור של רוזן. לרמז גם על המשמעות הכפולה

אותן שאלש המחוות כדי להפוך את הילד רועי להיטלר הואבו משתמש רוזן שסמן נוסף

הכוחנית . מחוות אלו של היטלר מחזקות את הרטוריקה)44לומים של היטלר הנואם (תמ' ימצ

. גם, כאן, קיימים הניגודים )45כובשת ומטילת אימה (תמ' רמתית ות דישומציגות אותו כ

189 Garance Nuridsany, Mike Kelley .ואחרים "השינה" . הינשוף תואר על המגן של אתנה אלת החכמה ואף מתואר על גבי מטבעות המוקדשות לה. היפנוס 190 ) המופיעה בתיאורים המיתולוגיים כבעלת כנפים שחורותNyxאחיו תאנטוס "המוות", הם בניה של "הלילה" (ו יא אוחזת בכל אחת מזרועותיה את שני האחים. גם לשינה וגם למוות כנפיים שצורתן ככנפיו שלרושות תוך שהפ

,James, Hallהינשוף. השניים מחזיקים את פרח הפרג הנחשב כמסמל את השכחה, השינה והמוות. בתוךDictionary of Subjects and Symbols in Art (New York, 1974), p. 231, 284.

.35, עמ' 2001. קולקה, 191

84

הנוחות הנובעת מהפער שבין התמימות הנשקפת מפניו של הילד רוזן -המעצימים את תחושת אי

ותנוחות ידיו הכוחניות.

על גבי ענן שצורתו מזכירה גולגולת איורים רבים: כך למשל מוצב השפם השפמפם נוכח ב

עשויות מאיין -העיניים החלולות כמוטיב אדיפאלי. )46ת. (תמ' קית בעלת עיניים חלולוענ

הצופה בכל יחה, העין המשגהגדול"-אך גם כדימוי "האח ,מן'להתקשר לאמירתו של רות

" עשויה להזכיר את מצבם של היהודים הנרדפים על ידי מחוללי יחה"העין המשג , שכן192מעשינו

ובו של המוטיב ברישום של רוזן נוסך תחושה עיצ .המשטר הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה

, של היטלרהשפם נטי בקומפוזיציה, בנוסף ינודלו העצום של הענן ומיקומו הדוממאיימת בשל ג

הרשום על גבי הענן, מעצים את הפחד הקולקטיבי והאישי במפגש שלנו עם הדימוי.

ממלא ראי שפמפם ההיטלה), 46(תמ' המשופםמהרושם המאיים שמותיר הענן בשונה

רישום בעל ריבוי ה .על פניו של דובון צעצוע בעל פין זקוףכאשר הוא מופיע ,תפקיד קומי ארוטי

צומח בעציץ שפרחיו החינניים נעוצים בעכוזו של יצור דמוי הזקפות (פאלוס מונומנטלי

כך פוחת האיום . )47(תמ' אישה- מענג בלשונו השלוחה את אחוריה של הבובהה אדם/קוף/צעצוע

, מפיג את ההומור הנוכח בכל אחד מן הפרטים של הרישוםסוק במגונה ובמורבידי עיולמרות ה

אופי קיטשי הם בעלי ,לביטוי ברישום זה יםוהגודש הארוטי הבא המשעשע עיצובם .האיום עצמו

צעצוע. -בולט גם משום שדימויים אלה הם דמויי

בחירה 'מן על ת רוג'ר רותלדעת שמעניק רוזן לסמן השפם מצביעות המשמעויות הרבו

להתאבל על השואה. אי אפשר באמצעותהודעת של רוזן בשפה מגונה כתחליף לשפה אמיתית שמ

מכאןו ,הלהתמודד עם הטראומה באמצעות האופי הקיטשי והמאני בוחר רוזן ,מן'רותלטענת לכן

משהו קלישאי ת רות'מןהאבל המוצג בה נושא לדעה "המתועב" לכאורה של התערוכה. יאופי נובע

מן מציין את השימוש האירוני והשולל של מוטיב השפם ההיטלראי 'רות .זה אופיומדומה שנובע מ

כותב: "חיה ומות" ובאיורים של התערוכה

ל הוא השפמפם של היטלר. לכל הדברים אותו פרצוף, ועם זאת השפמפם מסמן גם והכקריאת "לא" פרועה כנגד פשע משהו שונה לגמרי. הוא עומד כאמצעי היולי של שלילה.

.193ששום אמירה גדולה יותר לא תהיה נאותה לו

אך קיימים גם רישומים ,רוזן הופך עצמו בתערוכה לבן דמותו של היטלר באמצעות תוספת השפם

מוצב דיוקנו העצמי על גבי גוף בהם הוא מציג עצמו כבן דמותה של אווה בראון. ברישומים אלהש

בדמותה של אווה בראון המתוארת כדמון נשי ברישום הבא הילד רוזן מתמזג ברים נשיים. יבעל א

כתפיהם של רוזן/אווה, . על)48 בריה האינטימיים חשופים באורח פרובוקטיבי ואלים (תמ'ישא

.)49ל בספק (תמ' נו מוטנפיים שדמיונן לסמל נשר הרייך אימוצבות כ

גם רוזןבראון, אדם/שד, מלאך/דמון. ה, רוזן/איור זה הנו מכלול של היפוכים: זכר/נקב

הטבעת הפעור ממנו -הבאים לביטוי בפי ,זה, את תיאוריו הסקטולוגייםור באיזונח נואי

לדותית הנסוכה על ההבעה הי, משתלשלים ראשי נשרים. למרות המסרים הדמונים שבאיור

. ספר דיסטופי זה עוסק בהרס התרבות האנושית בעולם טוטליטרי. 1949בשנת 1984 אורוול כתב את הספר . ג'ורג 192

קודר המנוהל ומפוקח בספרו של אורוול מתוארים חיים המתנהלים תחת שלטון טוטליטרי קיצוני, ומוצג בו עולםשטור המחשבה לחלוטין וביטולו של חופש הביטוי. מצב של מ אלית מוחלטת. זהובאמצעים של שליטה פיזית ומנט

מקבילה לעולם הבדיוני שיצר אורוול בספרו הייתה המציאות שכפה שלטונו של היטלר על אירופה ועל היהודים בפרט במהלך מלחמת העולם השנייה.

דצמבר, 88( סטודיוווה בראון" . רוג'ר רותמן, "דיבור על דרך האירוניה על עבודותיו של רועי רוזן חיה ומות כא 193 37 - 31) עמ' 1997

85

ריבוי הכלאות, ו - המצויה בסתירה לתוכנו מקנה לכאורה לאיור נימה קלילה, דיוקנו של רוזן

קונסטרוקטיבי ובקיטש.-ההד בקונטקסט בים אותו היגיון, מציה חוסר הפנימיות,סתירות ה

ההבעה נטולת ההזדהות, הגודש והעודפות, הפטפטנות קלת הדעת האירונית

והאבסורדית וקבלתם לכאורה של המגונה והתועבה המאפיינים תערוכה זו מצביעים על

. השימוש בדימויים ילדותיים ביצירה האמנותית הגלום בה טשיהאבסורד הפוסט מודרני והקי

גם ביצירות של אמנים ישראלים , קיים המתייחסת לשואה, של בני הדור השני והשלישי לשואה

.194אחרים

). העיסוק 1997(חיה ומות כאווה בראון חיפושי הזהות של רוזן לא החלו בתערוכה:

, בהיותו 1990-בהמוקדמות. 90- בשנות ה מצוי בציוריוכבר ,בכאב, ובמוות ,בזהות המינית

ואובחן כמקרה מתקדם של ) Sacre` Coeur( רוזן בבית החולים סקרה קרבצרפת אושפז

נוכחת ,ם המיניים ולעיוורון חלקייהמחלה שגרמה לשינוי הסימנים הביולוגי .195פרולקטינומה

הות המינית באופן סימבולי וממשי עם עניין הז המתמודד ,היום ביצירותיו של רוזןמאז ועד

הסוחר העיוור ובספר שלוסדרת ציורי המרטירים ב התמודדות זו עם מחלתו משתקפת כאחד.

על הקשר שבין ז'אק דרידה פרשנותו שללו הסוחר מוונציהשקספיר, ציטוט לספרו של המהווה (

ורי מרטיריםצי הוצגה תערוכתו של רועי רוזן, 1994בדצמבר . )196הרשם והסוחר מוונציה

עדנה ציטטה בנסותה לתמצת את הסגנון של עבודות אלה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן.

החוסר הראוותני" של רוזן בהתייחסו לאופייה של התערוכה:אמירתו טו את ודאינ-גולדשטאוב

דאינוטו מזכירה את ריבוי המשמעויות שבציורים הללו: מערך -. גולדשטאוב197"בחסכנות

, המתמוטט בשל קיומם של אלמנטים םיארמזים היסטוריהמורכב מפרגמנטים של סימונים

יבוי של סמלים שחלקם מידע שופע הסותרים זה את זה. העבודות מוצפות ברשל חתרניים ו

תיאור זה הולם את הגישות .198ם לחלוטיןיאיזוטריוחלקם נוני של מורשת האמנות, התחום הקמ

שילוב של מסורות וסגנונות מתקופות שונות תוך בהן קייםש, מודרני-האמנותיות בעידן הפוסט

הפורמט הקבוע של תיאורי המרטירים בתערוכה זו בנוי על צורת . 199יה של המקובלידח

של קדושה סצנות בצורתה השקדית של המנדורלה נהגו למסגר המנדורלה המוצבת בתוך מלבן.

באופן צורת השקד עשויה ).aureole( בימי הביניים ובהמשך הוכרה הצורה גם כסוג של הילה

מעבד גם כן את אימי השואה באמצעות, 1997-ב הוצגה במוזיאון ישראל הקובתוך רם קציר שתערוכתו: . 194

הז'אנר הקיטשי שבתוכו כלולים אלמנטים ילדיים. בתערוכה הוא הניח חוברות צביעה בנוסח חוברות צביעה הפך זאב אנגל בית הבובהם שהכילו למעשה צילומים של הפרופגנדה הנאצית וצילומי אקציות. ביצירה לילדי מאייר, את הספר על היטלר שכתב סבסטיאן הפנר, למצע חלול שבתוכו הציב בובה בעלת מראה ילדותי שתווי קשטיין בעניין זה ואמנים נוספים אחרים.פניה מזכירים את דיוקנו של היטלר. אפשר להזכיר גם את דוד ו

המוח אשר מייצרת את ההורמון פרולקטין. עודף פרולקטין גורם -. פרולקטינומה היא גידול של בלוטת יותרת 195אונות, הפחתה בנפח צמיחת הזקן, חולשת שרירים, הגדלת השדיים, ייצור -אצל גברים לירידה בחשק המיני, לאין

ראייה.חלב, כאבי ראש, והפרעות כצייר ורשם רוזן רואה עצמו באנלוגיה לדמותו של הסוחר מוונציה כפי שפירש אותה דרידה. דרידה מזהה בכל . 196

לגרום , שמשמעוusura) מן הפועל הלטיני usuryרשם את שיילוק, ורואה את הרישום כשיטה של הלוואה בריבית (גופנית מן ידה, כמוהו כשיילוק, קורע בשר וקונסיסטנטיותלבלאי, לקרוע, להביא לאובדן ולדהייה. הצייר, על פי דר

האובייקט ה"אמיתי". הצייר והרשם מעניקים, כמו בהלוואה בריבית עקבות שהם ביחס ישיר לליטרת הבשר הבשר שעמד ביחס ישיר לחוב הכסף האמיתי של אנטוניו שאיתו חתם שיילוק על כתב -שהובטחה לסוחר מוונציה

Jacques Derridaלא ישלם את חובו במועד, ייאלץ לשלם את החוב בליטרת בשר מבשרו. בתוךערבות, ולפיו אם ,Memories of the Blind: the Self-Portraits and Other Ruins, Trans: Pascale-Anne, Brault and Micheal

Nass (Chicago,1993 ), p. 199. מצוי בהלימה למאפיינים של הקיטש, בחסכנות" "החוסר הראוותני הרעיון שעומד מאחורי האמירה. 197 ,ציורי מרטירים רועי רוזן ",דאינוטו, "המרטירים של רועי רוזן: סיפורי קדושים פוחזים-עדנה גולדשטאוב . 198

.3' מ, ע)1994 ,(רמת גן 66קטלוג מס' 199 . Jane Yellowless Douglas, “The Act of Reading: The WOE Beginner`s Guide to Dissection,”

Writing on the Edge 2, No. 2 (June 1991).

86

שאפשרויות הפרשנות ,ובדומה לכך גם על צורת הרחם. מכאן ,לרמוז על זרע אסוציאטיבי

מורכבות ועשויות לנוע בין הקדושה למתח המיני, כהופכיות המייצגת את מכלול העבודות

לראות בצורת אפשר פרשנויות מורכבות. תנושאבו נטועה המנדורלה שבתערוכה. גם צורת המלבן

ורות שמסמל את הרצון לתיאור נכון של הצ ,200חלון" הרנסנסי במובן האלברטייניה"המלבן את

חלון" כפתח שדרכו ניבט החלל האינטימי, חלל ה"את ובו זמנית בטבע ושליטת האדם בו.

גיון יהה ביןיוצר דיאלוג "חלון"ו כבוננות בו עשויה להתפרש כמציצנות. המלבן בדימוישהת

גם על צורתו של מרמזת המנדורלה של המלבן ו צורתם של החושנית. כל הישר ובין ההבעהוהש

ם של המציאות מקום הומה בבואות והיצגיהוא רוברטו מריה דאינוטו פי דעתו של-שעל ,הראי

. תפיסה כזו 201לסוג של השתקפות נטולת חומרהממשות הפיזית הופכת בו ו ,אך גם מאוים במוות

נה קבעו כי האמנות היא מלאכותית, איש ,דד בטיעוניהם של אפלטון וסוקרטסשל הראי עשויה לצ

מריה . לדעת 202הוויה הממשיתהמשקפת את העולם האמיתי ומהווה חיקוי לא מדויק של

ירת רוזן הנתעב והמגונה ביצ .יימת דחייה של המקור הממשימודרני ק - דאינוטו בעידן הפוסט

de(ן החוויה האלוהית הנשגבת לטובת אלוהות כוזבת מריה דאינוטו לאובדדומים בעיניו של

trop( המקור לעולם , על פי האמונה הגנוסטית , שהוא203במשמעות הגנוסטית של הדמיורגוס

מביעים את השנאה כלפי הרוע ,דאינוטו, לדעת מריה בו אנו חיים. ציוריו של רוזןשהפרוורטי

שיש בבחירתו של רוזן קד לראי, הרי אם אכן יש קשר בין הצורה המלבנית וצורת הש .204עצמו

כראשיתה של המודעות שלב הראי של לאקאן בעניין כדי להזכיר את התיאוריה בצורות אלו,

בסדרת ל"אני".הילד ותחילת המודעות לגוף לאקאן רואה בשלב הראי תחנה בהתפתחות .לעצמי

מכיר את דמותו וא ה ,בראי התבוננות כדי תוך התינוק בן ששת החודשים מתנסהבהן ש מחוות

כך נוצרת העברה בראי ככזאת. היכרות זו מסתמנת בחיקוי, בתנועות משחק ובהפגנת שמחה.

אלא ,אצל הסובייקט כשהוא מפנים את דימויי השתקפותו בראי. לאקאן מכנה זאת "אימגו"

כדי שהסובייקט ימצא - השפה נותן השם, המתווך הסימבולי, –יש צורך בגורם שלישי ו שלטענת

.205שהראי איפשר להוציא אל הפועל /זהויותאת מקורו כאני המורכב מסכום ההזדהויות ויפנים

אזי ניתן לראות במוטיב ,אם אכן נסמך רוזן על שלב הראי הלאקאני בסדרת ציורי המרטירים

את הגורם המחולל את שלל זהויותיו המשתנות תוך כדי חיפושיו אחר האני ,וכח בסדרההראי הנ

שלו.

אלה דיוקנאותו, ן הדיוקנאות הנכללים בסדרה הם דיוקנו העצמי של רוזןחלק מ

ז'אנר זה ומוזר בתולדות האמנות: "דיוקן עצמי של האמן כמרטיר".מצטרפים לז'אנר מצומצם

התייחסו ,היוצרים הסימבוליסטים. בכתיבתםבעקבות הרעיונות של 19-הגיע לשיאו במאה ה

נה מקובלת על הממסד האמנותי, גאון שיצירתו החדשנית איהיוצר ה לדמותו של הסימבוליסטים

נתק מוביל לבסוף ל כוח דמיונו היוצרו ל הציבור. אמן כזה חש מאוים ודחוימבקרי האמנות וע על

ובו הציג את יסודותיה של ,על אמנות הציוראת ספרו 1434) פרסם בשנת 1472–1404. לאונה בטיסטה אלברטי ( 200

ממדי.- הפרספקטיבה המדעית שבאמצעותה תורגמה אשליית המרחב על המשטח הדו .11–10) עמ' 1994( 66, קטלוג ציורי מרטירים ,"מן כמרטיר עיוורדאינוטו, "דיוקן הא . רוברטו מ' 201 ).דיזנדרוק (ירושלים, תשי"ג ', מתרגם: ד10, כרך המדינה לאפלטוןאפלטון, . "משל המערה" בתוך 202. לפי המיתולוגיה הגנוסטית, בתוך המלאות האורגנית של האלוהות מתרוצצות ישויות אלוהיות רוחניות. אחת 203

ספירת החכמה השתוקקה אל האלוהות הטובה מה שהוליד כנפל ישות שלילית, את אל הרע –אלו מישויות דינמיות שבתוך השלמות - ), העצמים הנצחיים והישויות המטפיזיותEONשהוא אחד האיאונים ( דמיורגוס,

מתבטא והואהאלוהית, הפלרומה. הדמיורגוס ברא את העולם הגשמי שבו אנו חיים כאקט של מרידה באל עליון, כאלוהי הבשר והחומר המנוגד לאל הטוב אלוהי הרוח.

.11–10. דאינוטו, עמ' 204 .32–31. ואנייה, עמ' 205

87

ת אמן מסוג וסכמות המאפיינומ. האומץ האמנותי ופריצת הלבה הוא חי ופועשבינו לבין החברה

קורבן של החברה. קורבנו של האמן והופכים אותו ל רב אותו לבדידות ולעתים גם לעוני זה דנים

אחת הדוגמאות הביאה למותו, למרטיריום שלו. מתייחס אנלוגית לקורבנו של הקדוש שאמונתו

(תמ' 1889משנת ,)Agony in the Garden( היגון בגת שמנים מתקופה זו היא יצירתו של גוגין

וך הזדהות עם דימויו של ישו מת ,בגת שמניםעצמו כישו הסובל את . בעבודה מציג גוגין)50

ואר מתד בגת שמנים מופיע בארבע הבשורות, וכך המעמ. עצמו כיוצר וועם סבלו של כמרטיר

:המעמד בבשורה של מתי

שמני ואמר אל התלמידים שבו לכם פה עד -אחרי כן בא אתם ישוע אל מקום הנקרא גתני בני זבדי והחל מתמלא עצב ומועקה. שאלך לשם ואתפלל. הוא לקח אתו את כיפא ואת ש

אמר להם נפשי מרה לי עד מות. השארו פה והיו ערים אתי. אז הלך מעט הלאה נפל על פניו והתפלל באמרו אבי אם אפשר הדבר העבר נא ממני את הכוס הזאת אך לא כרצוני אני כי

).36 – 39אם כרצונך אתה (מתי כ"ו

חבריו הישנים אינם של ישו המתבודד והכואב בעוד ימויובדבציור זה ןמתאר עצמו גוגלכן

מודעים לסבלו.

ארטמיסיה ג'נטילסקי היהיא עבודתה של הציירת האיטלקימוקדמת יותר, נוספת דוגמה

ראשה עטור ,בציור עטויה ג'נטילסקי בטוגה האדומה .206)1593 – 1653( שפעלה בתקופת הברוק

דימוי המרטיר שהם המאפיינים המסורתיים של התמר,והיא אוחזת בידה את כף , בצעיף הכחול

)51 (תמ' באמנות הנוצרית

השפעה ניכרת על הדימויים המורכבים של ציורי המרטירים חב רוזן לעולם האגדות

מוטיב המוות או השינה ,207יה הנרדמת ושלגיהיבסיפורי העלילה של היפיפ ,והמעשיות. כך למשל

ם ובין יאת השלב המבדיל בין עולמן הילדי של השתי המתארכת כמוות (מאה שנים), מהווה

ה הנרדמת לחיים. קיימת הקבלה ישבות שלגיה והיפיפי ,עם התבגרותן הנשית/מינית.הבשלתן

מחלת הבלבול בזהותו המינית של רוזן בעקבותשלב המיני העמום של השתיים ובין מסוימת בין ה

נכון כפיתרוןהשיבה לחיים נראית זמני שאחריו מתרחשת . הבחירה במוותהפרולקטינומה

גם להצדיק את בחירתו של רוזן בדימויו העצמי הועשוי יה הנרדמתילסיפורן של שלגיה והיפיפ

כמרטיר.

שלההשפעה העצומה , מהדהדתלאורך השנים של רוזן בדומה לעבודתו מרטיריםי ציורב

יים והארוטיים בימי המינציין שתי אפשרויות לנוכחותם של התיאורים . באטאיי באטאיי

מצטרפים לאורגיה ההשפלה והבזוי במרטירולוגיהוסיפורי מרטירים. ,תיאורי גיהינום: הביניים

מתקשרת ,האימה הדתית טוען באטאייירואית דתית. של עינויים ומוות כחלק מהתרחשות ה

ורי לצד תיאשל רוזן, מאכלסות את סדרת המרטיריםה סצנות האורגיה. 208זםילתהום הארוטיצ

נטייה לצבעוניות הקסומה, ולעומדות בסתירה לסגנון הציורים המעודן,העינויים והמוות

הכאב, העינויים ית ההזדהות עם חווימונע מאיתנו את קיון הצורני יהגראפית שבסדרה. הנ

וזן היה מבצע את המכלול בסגנון אקספרסיביר אם ררשעשויה הייתה להתעו, והעוררות המינית

י פשבתקופה שבה פעלה, גאונותה לא הוכרה בשל היותה אשה. עבודותיה נדחו על . ג'נטילסקי חשה כקורבן משום 206

לכך חוותה האמנית טראומה קשה כאשר נאנסה על ידי רוב הן מצד הכנסייה והן מצד המזמינים הפרטיים. בנוסף אביה, הצייר אורציו ג'נטילסקי. אחד האמנים שעבד יחד עם

La Belle au ), תחת השם:Perraultעל ידי שארל פארו ( 1697ה הנרדמת עובד ושוכתב בשנת י. סיפורה של היפיפי 207bois dormantתחת השם הגרמני: 1812בשנת ה על שלגיה שוכתבה על ידי האחים גריםי. המעשיSchneewittchen.

208 .George, Bataille, The Tears of Eros (San Francisco, 1980), p. 82, 207

88

רק אחרי התבוננות מעמיקה ועיצובן של הדמויות בסדרה, ילדותי ומשעשע, אשון,. במבט רובוטה

. 209 נחשפים האלמנטים האלימים והארוטיים ,יותר

נו של האמן הניצב בצדודית בפלג גופו , מתואר דיוק)51 (תמ' מרטירית אוגניה בציור

פנים שבציור לפניו יאור הלא ניתן להתעלם מן הדמיון הרב בתהעליון תוך שהוא מביט במראה.

נושלת לטובת זוג שדיים אך גבריותו מ ,זקן ושפםורות עט בציורהפנים . )53 (תמ' עצמו של רוזן

וצאות מחלת הפרולקטינומה .לתכהתייחסות ישירה נשיים המנצים בחזהו

המנדורלה המקיפה את הדיוקן חצויה לאזור מואר ולאזור מוצלל. בחלק המואר,

ר שכמעט ואינם נראים משורטטים דימויים שמזכירים את ציורי ברישומים עדינים ביות

החלק ).119 (תמ' המרטיר המזויףדוגמת הקוף בעל הזקפה בציור ,המרטירים הנוספים שבסדרה

ציור העיוורון והמיניות אינם ניתנים להפרדה בשוי לרמז על העיוורון ועל כך שהכהה במנדורלה ע

של כפי שהוא מוצא ביטוי בניתוח הפרוידיאני ,פחד הסירוסם את זה. חיבור כזה עשוי להזכיר ג

באגדת אוגניה. אדיפוס המלך סופוקלס ואת הטרגדיה של ,אגדת איש החול של א.ת.א הופמן

הייתה אישה יפיפייה אוגנייה ים לרמז על חיפושי זהות והתחפשות.שזורים אלמנטים רבים העשוי

לתה זהותה הוצאה להורג שהתגולאחר לכומר ל מנת להתקבל למנזר ולהפוךהתחפשה לגבר עש

נים. הבחירה בסיפורה של המרטירית אוגניה משקפת את חוסר הוודאות אגעל ידי הפ

התרבות הצרפתית את ההשפעה הרבה של גם , אך המינית וההתלבטות של האמן בקשר לזהותו

Teophileגוטייה ( מוטיב ההתחפשות לדמות גברית מופיע בחיבורו של תאופיילעל גיבושו כיוצר.

Gautier :(מדמואזל דה מופיין )הנערה המחפשת הזדמנויות להרפתקאות ,בסיפור זה 210)1835

צעיר ויוצאת למזרח. במהלך העלילה היא מתאהבת בגבר הרואה בה מתחפשת לעלם"גבריות"

אשר את בן מינו, מה שאינו מאפשר בסיפורו של גוטייה את מימוש התשוקה. מצב הפוך מתרחש כ

לנער. גילוי הזהות המינית גורר עימו את המוות. של מופיין אישה מתאהבת בדמותה המחופשת

ואת מאדאם אדוארדהו בסיפור העין של באטאייהרומנים תשוקה עד כלות ומוות מלווים את

.לארוטיזם ומוות באטאיי יצירות אמנות והתייחסותן בוחן בוש דמעות של ארוס חיבורו

מעצב רוזן את דמותו מחדש במראה של ,)54' (תמ 1991משנת 211ית לוסימרטירבציור:

הוא עיוור, הוא מרטיר ומחיל על עצמו את מסורת הציור המושפעת מן האידיאולוגיה הנוצרית.

הגורסת כי הראייה הפנימית ג אל האלגוריה של הצייר העיווררוזן נסו סימפטום הסירוס.

מוטיב העיוורון .212ידע הנמסר על המציאות בזכותומולאמיתית יותר ביחס לחוש הראייה

אשר התעוור בתקופת ,נקשר לסיפורו האישי של רוזן 213באגדות הזהב של ווריג'ינה המוזכר

קנו של רוזן, מביטה היישר אל הצופה ו/או המראה, לבושה ושפנייה כדי ,המרטירית לוסי מחלתו.

בו שמעמד דמיון ל, מעמד המצביע על םצף זוג עינייבה שאוחזת בידיה קערה בשמלת ילדה , ו

.9' מדאינוטו, ע-. גולדשטאוב 209210 .Theophile, Gautier,mademoiselle de maupin, trans: Paul Selver (London, H. Hamilton,1948) של ג'קוב דה ווריג'ינה מסופר על יופייה של קדושה זו, שהוסגרה לשלטונות הפגאנים על ידי מחזר ת הזהבאגדוב. 211

יימות ק דחוי. נגזר עליה להיאנס בבית בושת, אך באורח נס ניטלה ממנה יכולת התנועה והניידות וכך ניצלה מחשיפה.בשריפה, אך אחז בקדושה. גזרו על לוסי מוותגם גרסאות המדברות על עיוורונם של הלקוחות, ולא על השיתוק ש

וצאה להורג בנעיצת חרב.היא הרואה יכולת רבה יותר של הבנת המציאות -.ההתייחסות לעולמו הפנימי של האדם וסגולותיו המעניקות ללא 212ביא כישוריו של הנ לפנה"ס), 5(מאה אדיפוס המלךיימת גם בספרות וגם באמנות. בחיבורו הידוע של סופוקלס ק

העיוור טרסיאס עולות על אלו של אדיפוס הרואה. דוגמאות נוספות קיימות ביצירה הסימבוליסטית ובפרט זו של ג'ון אוורט בצרפת ובאנגליה, בעיקר באמנות הפרה רפאליסטית. דוגמא שכזו ניתן לראות בציור של 19 -מאה הה של פיקאסו.) 1904( המנגן העיווראו בציור )1856( הילדה העיוורת יילסמ

.21דאינוטו, עמ' - . מריה 213

89

מקבלת את אשכי השור דמויי כדור העין על מגש. גם של באטאיי סיפור העין סימון גיבורת הספר

לוסי מזכיר את ההתייחסות הסימבולית מרחפת מעל ראשה של הה ימטריה מעודן שלהשום ירה

ההופך לסמל נקבי בעת לים הזכרייםבה זיהה את אחד מן הסמשה ישל באטאיי לדימוי המטרי

ה ידהמגבת כרוכה על שבה צפות העיניים בעוד נושאת את הקערה תנוחת המלצרית הה. פרישת

. במעמד הטבילה עטופות ידי המלאכים את סצנת טבילתו של ישו בירדןהזכיר גם עשויה ל

דמותו של ישו בן האלוהים. נוסחה זו של המלאכים עטופי כבוד במגבות בשל קדושת המעמד ו

רנסנס כפי שאפשרים ומהינימופיעה בתיאורים מימי הב בסצנת טבילתו של ישו בירדן םיידי

רנצ'סקו שבעיר אסיזי בין השניםבכנסיית סן פ 214ר ג'וטולראות בדוגמאות של הפרסקו שיצ

,1452 – 1519ורוקיו ולאונרדו דה וינצ'י מהשנים ציורם המשותף שלבו ,)55(תמ' 1290 –1303

בין שיצירתו נעה , רוזןאופיינית ל כזו הכלאה .)56 (תמ' גלריה אופיצי בפירנצההנמצא כיום ב

משטח המלבני המקיף את צורת המנדורלה מתוארת בארבע פינותיו של ה. הלקדוש ותהמורבידי

צבת לצידו ה בבית זונות ללקוחות עיוורים, נבעירום מלא במספר מצבים: פושקת רגליהמרטירית

דמויות אלה מפלחת את גרונה. גופה עולה בלהבות, ולבסוף כשחרב לה, של מעריץ המלקק את רג

דאינוטו אינן רק הסברים איקונוגראפיים לסיפור המרטיריום הנוצרי –גולדשטאוב עדנה טוענת

ששוחררו על ידי ,של הקדושה לוסי, אלא הן מייצגות את הכוחות התאומים של מיניות וייסורים

בציור זה מזהה רוברטו מריה דאינוטו את תחושת האיום .215בעצמה במראה של לוסי המבט

: הות במוכר את המשתנההנובעת מחוסר אפשרות לז

רוזן מציג את המרטירית כאילו לפני ראי אובלי שהוא/היא מתבוננ/ת בו כאחוז/ת שיתוק.

) יש לה את הקלסתר שלא ניתן לטעות בו של האמן ואת uncanny( באופן מעורר חלחלה ניצבת ככוהנת בכבוד קדושים ומציעה לצופה בידה האחת את תוכנו של המגש. עיניו. היא

. כחזון שרק צייר/ת להציע? לא יותר ולא פחות מאשר עוד זוג עיניים–מה יש למרטיר/ית לוסי הוא עד עונג חסר פחד . החזון שמציע/ה חושף למעננו יקום של באמנות ובמרטיריות

הסצנה של הקורבן והתליין, פנים אל מול פנים , כפי משום שמרטירית כמו ציור אינה רקשמתבונן בה אחר דמיורגי בלתי נראה, אלא גם עדות להתקדשות המוצעת לציבור, הזרה,

.216)13- 12עמ' ( וכאב נסיגה מעולם של רשע עינוים

בהוא יצי חיה ומות כאווה בראוןד על סדרת הרישומים וביעכאשר רוזן ספורות לאחר מכן, שנים

).57 ( תמ' עם קלסתרה של אווה בראון את דיוקנו ויאחד אותו

אורן של העיניים בציוריירה את תגם ברישום הזה העיניים מודגשות וצורתן מזכ

עם עיני הצופה היא בה עיניהם של לוסי/רוזן/ בראון מצטלבותש זו,המרטירית לוסי. חפיפה

השתקפות ההופכת את הרואים ,רואיםהמאפשרת את השתקפותו של העיוורון בעיניהם של ה

,בהשפעתה הישירה של מחלתומוטיב דומיננטי ביצירתו של רוזן, העיוורון הוא כמותם. יםלעיוור

"המלך הרואה ,הנביא העיוור טרסיאס החוזה את מפלתו של אדיפוסתו של אך גם כציטוט לנבוא

.217מבחין בה "העיוורהנביא "בעיניו" אך איננו מסוגל לראות את האמת בעוד ש

הסוחר שהנו טקסט טפילי הנשען על חיבורו הקנוני של שקספיר העיוורהסוחר ספר ה

. הספר מעוצב כך1991-רמת גן בבמוזיאון ציורי מרטירים תערוכת הוצב בזמנו ב מוונציה

של . מחזור ציורי הקיר המעניין והחשוב בכנסיית סן פרנצ'סקו באסיזי הוא אחת הבעיות החידתיות והסבוכות 214

האמנות גם כיום. תמצית הבעיה מתמקדת בניסיון לעמוד על זהותו של האמן, או של האמנים שהיו אחראים לציורי הציורים לג'וטו , ייחס את מחזורחיי הציירים הפסלים והאדריכילים המצוינים ביותר המחזור. וזארי בספרו:

.5דאינוטו, עמ' -. גולדשטאוב 215 .13–12דאינוטו, עמ' -מריה 216אדיפוס המלך וסופוקלס יצירה " בתוך ,פ ורנאן, "דו משמעות והיפוך על המבנה החידתי של אדיפוס המלך".ז 217

.225–204, עמ' )1985, גילולה (ירושלים כת: דבורה, עורויוצרה, מבחר מאמרים

90

ם: הטקסט השקספירי הממוסגר והטקסט ישבעמוד אחד מופיעים שני הטקסטים המילולי

המסמל את ,מוטיב העיוורוןבספר בא לביטוי . 218ובעמוד ממול מופיעים הרישומים, המעובד

בתחילת ספרו. ש גפרולובכתיבת הרוזן נטל לעצמו עצמאות כבר חוסר היכולת לזהות את האמת.

מופיע היהודי המתועב המלווה ,219המוצלב עם המונולוג של היהודי ממלטה של מרלובפרולוג

ו נעקרות אשתו לאה מתה והוא סוחר בזכוכית. הפרולוג משמש מפתח בריבית שיילוק, אשר עיני

לפרקים הבאים אחריו.

בציור זה עינייםל. )58תמ' לחיה (הפיכתו של אדם בתהליך באחד העמודים מופיע רישום

אימה. המבט החודר של הדיוקן האנושי המבט שהן שולחות אל עבר הצופים מטילו עוצמה רבה,

דקר. אובדן המזגלומה באיבר המין הבוטה ה מיניותהתחרה בעוצמתו עם טוע בגוף החיה מהנ

גופו מ –בו נצפה העולם שלאופן , ככל הנראה קשורים, ברישום זה היעשות לחיהההאנושיות ו

אובדן הראייה עשוי לרמז גם על אובדן הזקוף של האדם או ממבטה של החיה ההולכת על ארבע.

קווי הרישום שלבתוך ש הפנים האנושיות ראשוני ואנאלי. ,החזרה ליקום יצרי התודעה לטובת

כל כך להולכי על חיוניהחוש הריח את איבר המייצגכ ,האףהן נטולות אף. חסרונו של ראש החיה

. בה הוא מצויש החיתית בין הישותו האנושי הדיוקןבין מבדיל ארבע הוא ה

חיה ומות :בתערוכהששומים באחד מן הרי, 1995 - דומה יחזור ויופיע ב דייהיברדימוי

, באופן נוהג לצטט דימויים שהופיעו בעבודות מוקדמות יותררוזן .)59 תמ'( כאווה בראון

הישנותם של בבהכפלתם וימת ישובו ויופיעו בסדרה נוספת. רבים מסדרה מסו מוטיביםש

שי כאחד. מודרני וקיט- מאפיין פוסטכ ,ניתן לזהות את תכונת הפסטישנות הדימויים בעבודות שו

בהן הוא מחקה את יצירתו שלו כמקור השראה שהרבות חזרות רוזן יעצים אלמנט זה באמצעות ה

ספרותיות ואמנותיות, שפה ,טעונה במשמעויות תרבותיותהתמידי. כך הוא בונה שפה אישית

אך גם מצביעה על עולם עשיר רווי בדימויים שניזונים ,ני וסדרתימכ שהיא גם חומר גלם בסיסי

ידע נרחב הנטמע לתוך מערכת סימנים מקודדת אישית ומקורית.מ

כתב רוזן את וההחלמה ממנה מחלת הפרולקטינומהבתקופת הטיפולים וההחלמה ב

אותו תרגם מאוחר יותר לעברית והוציאו לאור , ש) 1992- 1991( לוסי הספר הנוסח האנגלי של

חיה ומות כאווה בראון של התערוכהזה מצביעה על התבנית העתידית בספר . קריאה 2000בשנת

33-ו קטעי טקסט 31 לוסי ). בספר2001( זיעה מתוקה ועל המוטיבים העיקריים שבספרו )1996(

אהבה ותשוקה, בגידה, יומיות, - רישומים נלווים. קטעי הטקסט מצטרפים לכדי סיפור על יום

על שכחה אשר , סיפור ר אהבה מבולבל. זהו סיפוטהרות והתחדשותי, הייאוש עמוק, עינויים

גיבורו הוא לוסי:

שם הגיבור הוא לוסי. שם של גיבור עלול להישמע לא מתאים ודי אווילי, לא רק שלוסי שלנו הוא זכר ו"לוסי" הוא שם נקבה, לוסי שלנו הוא יהודי, ו"לוסי" הוא שמה של קדושה

ה הוא זוג עינייםל של לוסי הקדוששנבחר בגלל שהסמ ,מעונה נוצרית. זה כמובן שם בדוי

220)5(ע'

ככזה הוא גובר על חוש הראייה ודן את גיבורי הספר ו ,זיעה מתוקההריח הוא מוטיב מרכזי בספר

לחייתי עליונותו של חוש הריח על הראייה כסמן מבחין בין האנושי. יתיות שלהםלהתבוסס בחי

.41–40), עמ' 1992 ,פברוארב 30( סטודיו" ,שטרן, "הסוחר העיוור בעקבות תערוכתו של רועי רוזן . לביאה 218-לראשונה ב ע"י המחזאי הבריטי כריסטופר מרלו, והוצג 1590הוא מחזה שנכתב כנראה בשנת היהודי ממלטה. 219

.וונציההסוחר מפיע על וויליאם שקספיר, וניתן לחוש בהשפעה זו במחזה . המחזה הש1592 שעליה כבר הרחבתי את הדיבור. ציורי מרטירים. כזכור לוסי היא גם אחת מדמויות המרטירים מן התערוכה: 220

91

פני הריח על ימותו שלבו משבץ רוזן משפטים המעידים על קדש לוסיביטוי כבר בספר תמוצא

בהמשך ).9" (עמ' הריח מנחיל תבוסה לכושר התיאור ושם ללעג את השפה" היגיון:ההתבונה ו

כשלוסי מריח את אהובתו סוחפת אותו המוזיקה הפוליפונית משמעות הריח כותב רוזן " לדיון על

רעיונות דומים .)9(עמ' "צווארטבעת,הנחיר, העושר המסובך הנידף מבתי השחי, ערווה, פי של

כמו למשל הטקסט הבא: ,זיעה מתוקה נחשפים בטקסטים שבספר

"מה שימש במרקחת הריח הבואש, העשיר, הסוער? כליות שור כבושות בחומץ תפוחים?

פרי המשגל? קונפיטורת עטינים? מחית אשכי דג שמך? טיט ספוג בדם? צואת נער, מיוחם? תסס

השנים מאפיינת לאורך חומרים באותם של רוזן החוזרת סקותההתע). 117"(רוזן, עמ' רסק מוח?

. וכמותו את הקיטש הנשען על תקדימים מודרנית- את התפיסה הפוסט

הסקטולוגי והיקום האנאלי הדיון, בסוגיית הריח מתמודד רוזן בספר לוסילא רק

חזון העין" מחיר באיזה מחיר גבתה זקיפות הגב את" קיימים כבר כאן: בזיעה מתוקה שמופיעים

מדגיש הוא גם , 221דיאנית על הזדקפות האדםילתיאוריה הפרוהטקסט להתייחסות מעבר ).9(עמ'

הטקסט מסגיר את הקרבה לתיאוריות . 222לא וודאית הלשון כמעצבת מציאותאת חשיבותה

מתבהר בהמשך כאשר רוזן כותב בטקסט הקשר קונסטרוקטיביות ולקיטש העכשווי.- הדה

:את הדברים הבאים ,זה על הקיטשאפרכפר ,עשר- הארבעה

אבל אתה נוקם את הנקמה הקטנה שלך. אתה לוקח את האמנות המנופחת מכולן ומשפיל הרקוב ביותר שלה, האופרטה. ואז וזה כל כך כל כך אותה בכך שאתה מחייה את הז'אנר

אתה מחריד את הפוריטנים האלה בכך שאתה משתיל מוות ומלנכוליה –פיקחי מצדך דית וליבידו מזרח תיכוני בחצר האחורית. אתה סוטה, אתה! הרעלת להם את המרק! יהו

223)16' (ע . אתה מבטא באופן מצחיק דה קונסטרוקציהקלקלת את כל הארוחה

באחדים מרישומי לוסי, רישומים שבספר מצביעים על ההשפעה העתידית שלהם על יצירת רוזן. ה

בדומה לרועי הילד ההופך לבוגר בתערוכה )61,62 גרות מלווה בתוספת שפם (תמ'תהליך ההתב

.שפםהתוספת על ידי לוסי "מתבגר" גם, כאווה בראון יה ומותח

המשופם האוחז בו מתואר הילד רועישוהשוואתם לרישום 61,60התבוננות ברישומים

ון לא על דמי ותמצביע )42נים (תמ' וברקע מתוארות צלליותיהם של ינשופים ודובשפופרת טלפון ו

גם .מתקופת הילדות לבגרותאת המעבר המקרים מחוללים בשני הטלפוןמכשיר השפם ומבוטל.

כפי שניתן לראות, 1991/1992-הופיע ביצירת רוזן כבר בהחל ל עטלפיםהו הינשופים מוטיב

על ועשויים לרמז ,סממן נוסף בשפה החזותית של רוזן המספריים הם. )62ברישום הבא (תמ'

של חרדת כגלגולועל החשש מפני איום אובדן העיניים ,בשנים אלהבו לקהשהאמן ן ורוהעיו

הסירוס.

כותב רוזן: "2005 – 1980 "דיוקנאות עצמיים כנגד עצמם במאמר

נטישת הזהות האמיתית לטובתה של זהות אחרת, בדויה, היסטורית או מפונטזת הינה אווה בראון, נים, חייה ומותה שלמאפיין מובהק של העבודות שלי (חיי הקדושים המעו

ות יציבות ור יש כאן יחס של אירוניה כלפי תפיסריחייה ועבודתה של ז'וסטין פראנק). בבמידור בינארי פזיז (מודרני של זהות. עם זאת, נדמה לי שמתוך הנטייה הנפוצה כל כך ל

עובדה שיש מודרני, כנות לעומת אירוניה, רגש לעומת שכל וכו') הוחמצה ה-פוסטלעומת

.204–203, עמ' 1988. פרויד, 221-העולם, נזנח על ידי הפוסט. הרעיון הסטרוקטורליסטי על תפקידה של הלשון כמשקפת וכמעצבת את 222

. 83, עמ' 2004השפה. בתוך בארי, –סטרוקטורליסטים, שטוענים כי בעולם לא קיימת קביעות כלשהי בתחומי הלשון .16), עמ' 2000, , מתרגם מאנגלית: רועי רוזן (תל אביבלוסירועי רוזן, . 223

92

בעבודות שיבה נצחית אל הדיוקן העצמי ואל האני דווקא מתוך מה שנראה כשלילתו,

. .224 ולמרות העובדה שאף לא אחד מן הדיוקנאות פועל לפי כללי הז'אנר

הות על המאפיין הבולט ביצירת רוזן שנידונה עד כה, נטישת הזמצביע קטע זה ממאמרו של רוזן

שהולך כהיבט עולה גם הפן הסמוי של יצירתו, זה בקטעחרת. האמיתית לטובתה של זהות א

לתכנים הללו שלא ניתן לפרשם ולהבינם עצמו המודעות שלועולה ומתבהר ככל שחולפות השנים ו

למרות שיצירתו עוסקת באופן אובססיבי ההבנה כי מעיד על ,2005-ב המאמר שנכתב בוודאות.

ואמצעי קיימת כדרך ק בו עצמו ושלילתו העצמיתהיא בסופו של דבר עוסקת ר, בחילופי זהות

לגילוי האני האמיתי.

ת עם זהותו היהודית, הלאומית והמינית של רוזן מקבילה לחיפושי אירונית הותמודדהה

התייחסותה לבבואתה היהודית על רקע של תיאוריות הגזע והשנאה הזהות של זויה צ'רקסקי ו

העצמית היהודית.

א אוסף של אובייקטים אמנותיים המורכב מציור, צ'רקסקי הישל קולקציית יודאיקה

ת מהלך נרטיבי הכולל קטעי היסטוריה ומורש כמיצג פיסול, רהיטים ופריטי צורפות. האוסף נבנה

תוך ,. במהלך בנייתו של האוסף האמנית פוסעת ומדלגת בין אירועים ודמויות מן העבריהודית

של חזה המסורת האנטישמית לחלק אינטגראליבהם מתשחיפוש וסימון של אותם מקומות

.225המסורת היהודית

של יריםמאו דפים 50גם ליםוכל 2003וזנפלד בדצמבר הוצג בגלריית רשפרויקט ב

של האמן גדיא-חדועל סדרת , 226הגדת ראשי הציפוריםעל . ההגדה של צ'רקסקי נשענת ההגדה

האמניתג שת האיורים סוג של דיאלורואה בסדר פרידמן- בייבודניס סול .227הרוסי אל ליסיצקי

פיים שגובשו בהשראת האנטישמיות ושנאת היהודים במהלך אגרום איקוניעם דימוי מקיימת

שאינם בעלי על אף פיים אלה כוננו בפרקטיקות האנטישמיות ואמרביתם של ייצוגים גרהדורות.

מהווים נקודת קסקי ה היהודית. האיורים של צ'רודי הם חדרו וחלחלו גם לתוך התפיסמקור יה

אחר יה של האמניתחיפושבין ופסיכולוגי של היות יהודי, בט הפילוסופי להיבט המפגש בין ההי

:עצמה בפער שבין ההכרה להוויה

יחסי היהודי/אנטישמי אינם רק התנגשות בין שתי תרבויות ועימות בין מערכות תרבותיות

מד האונטולוגיהתנגשות זו בעלת המ "לבין ה'אחר`סמיוטיות, אלא גם התנגשות בין ה'אניכאשר האנטישמיות הדתית פינתה את ,20-וה 19-קיבלה את ביטויה הברור במאות ה

.228פיהאמקומה לאנטישמיות מדעית שבאה לביטוי גם באיקונוגר

.167' מ), ע2005 ,יוניב 8( המדרשה" ,2005–1980 . רועי רוזן, "דיוקנאות עצמיים כנגד עצמם 224אפריל (תל אביב, קולקציית יודאיקה זויה צ'רקסקי, " בתוךהתערוכה, –. דיאנה דלל, "קולקציית יודאיקה 225

.28' מ, ע)2003 לערך. זוהי ההגדה האשכנזית המאוירת הקדומה ביותר ששרדה 1300. ההגדה נוצרה בדרום גרמניה בסביבות 226

ד מחוץ לסידור התפילה והיא כוללת ציורי תנ"ך ומדרשים, איורי טקסט ומנהגים וציורי גאולה לעתידכספר נפר לבוא. שמה של ההגדה גזור מדמויות האדם המצוירות בה, שראשיהן ראשי ציפורים בעלי מקור גדול. השימוש ביניימים אשכנזים- יד ימי-, נמצא גם בכתביהסתום בראשי הציפורים או בעלי חיים אחרים במקום בפני אנוש אחרים. יתכן שמקור הדבר בדיבר השני האוסר על עשיית פסל ותמונה. כול הגברים המתוארים בהגדה חובשים "כובע יהודי" מחודד שיהודי גרמניה בימי הביניים חוייבו לחובשו.

) אמן רוסי ממוצא יהודי שהיה מעצב, צלם, טיפוגרף 1941–1890אל ליסיצקי (אלעזר מרקוביץ ליסיצקי) ( . 227 קבוצת –ואדריכל. ידידו של קזמיר מלביץ ושותפו לפיתוח תפישת הסופרמטיזם. ולהקמתה של אונוביס סטיל.-האמנים שפעלו במשותף. ליסיצקי עבד גם עם דמויות המפתח של תנועת הבאוהאוס והדה

: האנטישמי הוא המכונן את היהודי וכך אין ביכולתו של היהודי סרטר דמן מזכיר את טענתו שלפרי- סולובייב . 228 .Jean Paul Sartre, Anti Semite and Jew (1946)שלא להיות יהודי, בתוך

93

מיתוס התהוותו של האת עבודותיה של צ'רקסקי הן מעין בבואה המייצגת את הדימוי העצמי ו

`וה'אחר`שמקיימת היוצרת עם ה'אני שיח מורכב-מצביעים על דו ימוייםהאינדיבידואלי. הד

האנלוגיה בין הדיוקן למראה (ראי) יחסו, זהותו והזדהותו של הצופה עם אותה בבואה.ובדיקת

של בכתביהם גם בעלת טווח היסטורי תרבותי נרחב. אנלוגיה זו מופיעה היא `וזהותו של ה'אני

.סרטרו פרויד, לאקאן

הדימוי האנטישמי של היהודי מתהווה תוך כדי ית יודאיקהיקולקצך בנייתה של במהל

מראה המשחזרים -מצביעה עליהם כמרכיבים דמוייהמורכבים חשיפת הדימויים עשייה.

די הזהות של היהודי כיהודי נקבעת על י ,229סרטרלדעת .אחר-סימטריה משובשת של יחסי אני

את התודעה ,כדבריו ,כדי להבין מהו יהודי יש לחקור ןאנשים אחרים הרואים אותו ככזה, ולכ

האנטישמי הוא העושה את ,מן היהודים. מכאן טוען סרטרהנוצרית ואת מה שהיא עשתה

מטענה יהודי הוא ממשות מוחשית ומושגית שתכונותיה נקבעו על ידי האחר., במובן זה היהודי.

נכפתה עליהם על ידי האחר האנטישמי. יכולים להימלט מן הזהות שזו עולה, שהיהודים אינם

`במובן זה היא אותה ישות המצויה מחוץ לעולם הממשי ומעבר לו. המפגש בין ה'אני ',ה'אחר

הוא התנאי `משום שה'אחרו כמאבק להכרה בין השניים.נחווה כהזרה ו`היהודי ובין אותו 'אחר

ותו. עצמא נשללת מזה האחרוןהיהודי, `להתהוותו של ה'אני

של המודעות ההתהוות את סרטר) מציג L`etre et le n`eant 1943( היש והאין בספרו

על ידי האחר:כתוצאה מהיותו של "האני" "העצמי" נבחן העצמית

בבדידותו, יכולנו לטעון שהתודעה הלא 230עצמו"-כל עוד התייחסנו אל "הבשבילא נתון בחזקת רפלקסיבית אינה יכולה להיות מאוכלסת על ידי אני כלשהו: האני הל

את התודעה הלא אובייקט, אלא בעבור התודעה הרפלקסיבית. אך הנה בא האני ורודףהיא תודעה של העולם. האני קיים אפוא רפלקסיבית. אולם התודעה הלא רפלקסיבית

התודעה קיד שהוטל עליו עד כה אך ורק על התפולם: בשבילה במישור האובייקטים של העכעת לתודעה הלא רפלקסיבית. אלא שאני הוא של האני, שייך הנכחתו בית, קריהרפלקסי

מושאה הישיר של התודעה הרפלקסיבית. התודעה הלא רפלקסיבית אינה תופסת את האדם באופן ישיר כמושא שלה: האדם נוכח בפני התודעה באשר הוא אובייקט בשביל

231 האחר

, חלחלובעקבות תיאוריות אלו התיאוריות האנטישמיות והדימויים האיקונוגראפיים שעוצבו

- רבים של שלהי המאה השל היהודים את עצמם ( בפרט היהודים המתמע הכנאמר לתוך התפיס

בכתביהם של קרל ). תופעה זו חוללה את האשמה והשנאה העצמית שבאו לביטוי 20-והמאה ה 19

העצמית היהודיתהשנאה ). בחיבורו Weininger), ואוטו ויינינגר (Ree), פול רה (Krausקראוס (

)Der judische Selbsthass 1929בגוף היהודי" הרואה על הגישה השוללנית 232לסינג ) מצביע"

תסביכים וצורות שונות של היסטריה. ,בית מגורים של נוירוזות, פחדים

.42), עמ' 1978 ספרית הפועלים,, מתרגם: מנחם ברינקר (תל אביב,הרהורים בשאלה היהודיתרטר, . ז'אן פול ס 229עצמו" ו"כשלעצמו" שאב סרטר מהפילוסופיה של הגל. ה"כשלעצמו" הוא מה שמאיין, -את המונחים "בשביל. 230

צמו" ע-הוא מקור האין, הוא "החור בהוויה". ה"כשלעצמו" מזוהה עם האובייקטים השונים בעולם ואילו ה"בשביל, המבט, "אומרים שאני אינני אני," רטר על פני מושג האובייקט . בתוך עידן דורפמןהוא התודעה, שאותה העדיף ס .15–14), עמ' 2007מתרגם: אבנר להב (תל אביב,

37 - 36. שם, עמ' 231), היה פילוסוף ופובליציסט יהודי שחי בגרמניה ונרצח על ידי Theodor Lessing) (1872–1933. תיאודור לסינג ( 232

הנאצים.

94

,בספרדן ויינינגר בנחיתות המובנית של היהודי. 1903 - יצא לאור בשמין ואופי בספר

בהבדלים בין המינים תוך ניסיון להוכיח את הנחיתות 233המחבר דן ,העצמיתהממחיש את שנאתו

ובראש בין קווי אופי,ר חוקר את הזיקה בין זהות מינית וגנהאישה. ויינישל המובנית של היהודי ו

יות שונות. את ראשונה הוא מנסה לאפיין את הגבריות והנשיות כזהויות מיניות בעלות פסיכולוגבו

, למחשבת חוק, לרגישות קתם ללוגיקה, לאתיקהינשי הוא מנתח מתוך זי לההבדל בין הגבר

מגלמת , . הזונהאסתטית ולגאונות בכלל. באישה מבחין ויינינגר בשני טיפוסים: האם והזונה

את חוסר היכולת, את מה שחסר, את השלילי והריק, את חוסר האופי, חוסר `בדרך כלל את ה'אין

מנוון, הבלתי מוסרי, מעורר החמלה, ולדעת יא המין השפל, ההצורה, וחוסר הסיבה. האישה ה

וך ת כמערכת נפשית לומד ויינינגר מתהוויה עירומה. את מהותה של היהדומגלמת ויינינגר,

,היא יותר נשית מגברית. הנשיהשוואתה לפסיכולוגיה של האישה, שכן לטענתו, הנפש היהודית

בלתי מוסרית ועל כן הווייתם סוגלים להסתגל לחוק,אינם מו אופי חסרי הם ,היהודי מה לוובדו

בעוד שבדיוקנה של . כתשוקה חולנית ,מתגלם כגוף נטול כוחיכולת אתית. הגוף היהודי ונעדרת

.234האישה רואה ויינינגר את הזונה, ביהודי הוא מזהה את הסרסור

יהודים. של הוכה של צ'רקסקי נסובה סביב אותם ביטויי השנאה והשנאה העצמית התער

. גישות במעמדה שלה כחלק מן הלאום היהודיהאמנית עוסקת באופן גלוי וסמוי במעמד היהודי ו

עיצובים האמנית ביצירתה מצטטתעימות. ללוויכוח ו שלה שדהה הןשוללניות אלו,

לשלב נוטה צ'רקסקי ,בנוסףם של דימוי היהודי כחלק מביטויי השנאה העצמית. ייפיאוטסטרי

ם יריסטיוהביטויים האירוניים וההומ חתרנית למכלול ההיצג "האנטישמי". נימה אירונית

את ליוצרת ולצופים מעניקיםשל צ'רקסקי הם בתצוגה ו מודרנית- אפיינים את האמנות הפוסטמ

כפי שהוצגו עד כנגד היהודים לעכל את המשמעויות המאיימות הנלוות לביטויי השנאה היכולת

גם הבעבר ומופיע מור בהתייחסות לטראומות כבר נידונהההו של לאופיו המזכךהמודעות כה.

ההומור כאלמנט קתרטי מאפשר שחרור של רגשות עצורים ומקל שכן בכתביו של זיגמונד פרויד

על הפחדים על ידי העלאתם אל ההכרה.

מתעכב פרויד על אופייה של התרבות היהודית מודע-הבדיחה ויחסה ללאבספרו:

י הגוי וכלפי ערכי היהדות עצמם. פרויד וניה עצמית המבטאת חתרנות כלפכבעלת איר הבדחנית

. דיכוי חיצוני ופנימי מתמידל נתונים היותם של היהודים ה נובע מעובדתטוען כי לגלוג עצמי ז

, והזולת. הסדר החברתי/תרבותי ,נמצאת בתחום הביניים שבין האני ,פרוידעל פי הבדיחה

ונובע מן הלחץ קשור לתרבותמודע של האני - עד כמה הלאלהבין ניתן הבדיחה באמצעות

יחסו ש כיוון 235זקוקה תמיד לאחרהבדיחה , כדי לממש את המהות שלה. התרבותי עליו

מודעות את הטראומה הגלומה בהיצג המשעשע כביכול מעלה ל הביקורתי או השולל של האחר

אם רוכה של צ'רקסקי מתבהר בבדיחה. אופייה האירוני והמבדח לעתים של התע, בהומורהגלום

באמצעות תיווכו של האחר המודע למשא האנטישמי המעיק על כל יהודי באשר הוא. ,כן

בתערוכה של צ'רקסקי עולה גם הביקורת שלה על התפיסה הסטריאוטיפית הטוענת כי

וא עדות לתפיסה כזו ניתן למצ החמדנות ורדיפת הממון הם אלמנטים הטבועים בישות היהודית.

את דתו לפרוטסטנטיות. זמן קצר לאחר הופעת הספר שעורר ), יהודי וינאי שהמיר1903–1880. אוטו ויינינגר ( 233

.23פולמוס עז, התאבד ויינינגר בהיותו בן .29–28), עמ' 2004חורף –(סתיו 88 זמנים" ,אחרים '. גלילי שחר, "על אשמה, שנאה עצמית ותסביכים 'יהודיים 234זיגמונד פרויד, מתרגם: רן כותב: ם ג, מבחר כתבי ,מודע-הבדיחה ויחסה ללא" בתוך ,. יצחק בנימיני, "מבוא 235 .16–12, עמ' )2007(תל אביב, כהןה

95

.בתרבות וערך כפי שהיא מובאת בחיבורו ,236יג וויטגנשטייןערותיו של היהודי המומר לודוובה

,בהערותיו התייחס וויטגנשטיין לטבעה הקונקרטי חסר הפואטיות של היצירה היהודית. היהודים

והרכוש הוא אחד האמצעים המעניקים , בכל מיני אמצעים מנסים להגדיל את כוחם ,הוא טען

.237צמתו. עבור היהודי כסף הוא סוג מסוים של כוח ליהודי את עו

ביקורת מהווה ת, מודרני-הפוסטהעכשווית והאמנות האופי השיווקי/מסחרי של התרבות

לא מעט יוצרים משתפים .התרבות בעידן הקפיטליזם המאוחרואופייה החומרני של על החברה

כזו קיימת גם בתערוכה פעולה עם גופים מסחריים ומפיצים בסדרות את "תוצרתם". גישה

שבה חלק מן האובייקטים האמנותיים מיוצרים באופן זהה מספר פעמים למטרות ,הנוכחית

. כאשר גרינברג מונה את חסרונותיו של הקיטש הוא מציין את העובדה שהקיטש אינו רכישה

ריה תובע דבר מצרכניו פרט לכספם, מאפיין זה תואם לשימוש שעושה צ'רקסקי בהכפילה את מוצ

עוסקת בקשר וביחס של האמנית לזהותה ית יודאיקהיקולקצהתערוכה שבהנחה לצורכי מכירה.

מודרני- פוסטהאופי ובע לא רק מהשהאלמנט השיווקי הקיים בתערוכה נ יש להניח ,היהודית

עם התפיסה המקובלת התמודדות של צ'רקסקי הוהתערוכה מבטאת גם את הכורח .שלה

יש ) של העבודותsaleableאופיים המכיר (ללרדיפה אחר ממון. דית הקושרת בין הזהות היהו

יפ ת, לצד עימות ודיאלוג עם הסטריוטמשמעות כפולה: אירונית ביקורתית ביחס למהות האמנו

הנפוץ אודות החמדנות היהודית.

שלוש ים הבאים: פרגוד של היהודי הנודד,בתערוכה מציגה צ'רקסקי את האובייקט

פיים מתוך אחמישים עמודים גר¡ "מזרח" מספר דפיצבות בדגם הטלאי הצהוב, מעו ת זהבסיכו

ני קפלןאפ האחד של ,שני פסלי פורצלן , טריפטיכון של שלושה רבנים,של אאכן פסח הגדת

יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי הפליט ה, והאחר של הרשל גרינשפן ,המתנקשת בלנין

בקולקציה פסלון המתאר בנוסף נכללים .2 -מלחמת העולם ה חודשים לפני פרוץ 10 - בפריס כ

צילום ,(הפסלון מופעל בקפיץ המאפשר לדמות לפזז)הפעלה יהודי דתי בעירום כצעצוע חסיד

מקרמיקה איכותית שעליהן ושתי צלחות סדר עשויות, בפוטושופד מבוים של יהודי נודד מעוב

צרים.עיטורים המתארים את גופם המדמם של ילדים נו

הבנוי מעמדות סותרות וממערך של ניגודים שמולם משתקפים דימויי המראה - פרויקטה

לחוות מחדש ולהיזכר נאלצים הצופים. האנטישמיכפי שהם נתפסים במבט של האחר שלהם,

זורי האיסור, למגונה, ופריצת הגבולות בין יתם היהודית. החדירה לאבאופן מחודש בהווי

דנטית של נההפשטה הטרנסצתי שגרתיים של דימויי היהודי. בעיצובים הבלנוכחת המקודש לבזוי

של ראייה מרחבית צ'רקסקי מציגה מעניקה תחושה של היטהרות. ,בקולקציהחלק מן המרכיבים

חילופי הזהות, ,חוסר העקביות הסגנוניתוהתמורות שחלו בדימוי זה כיום. ,של דימוי היהודי

על כל אלה מצביעים - מרכזיההיררכיה בין שולי ל ןדים, אובוירטואלי בין הדימויהוהמשחק

, כפי שזו מבוארת במשנתו של יאליתר- ההיפר "אובדן המציאותי" והקשר של הקולקציה לתרבות

על בהיותה מבוססת לית ארי- ההיפרהתרבות הקולקציה של צ'רקסקי מייצגת את .238בודריאר

נאמנים יותםהה, לא מפני המציאות עצמות הופכים להיואשר צגים את המציאותידימויים שמי

.ההבדל בין מייצג למיוצגבקולקציה, למציאות המיוצגת אלא מפני שהתבטל

הוטבל ), מחשובי הפילוסופים של השפה, היה נכד ליהודים מומרים.1951–1889. לודוויג יוזף יוהאן וויטגנשטיין ( 236

.בכנסייה כקתולי ואף נקבר בזהות זו .96–95, עמ' )מ"ח(ניסן תש ל"ז עיון" ,. יובל לוריא, "יהודים כמשל 237 .2007. בודריאר, 238

96

הגדת מתייחסת היוצרת לשני מקורות יהודיים: להגדה של אאכן באיורים של צ'רקסקי

ים על הקולקציה ואופן עשייתה מרמז ליסיצקי.הצייר היהודי אל של והחד גדיא הציפורים ראשי

אייר את ,צקייליסייה חילונית. על אף היותה יהוד התנסתה בו צ'רקסקיש תייחווי מהלך דתי

מוצבות על גבי משטחים , הדמויות הפיגורטיביות איוריו,ן חדשני. בא באופגדי - סיפור החד

גיאומטריים, ומיקומם של אלה, אינו מחקה חלל מציאותי (חלוקה זו מזכירה את ציוריו של

. ליסיצקי משלב חלק מן הטקסטים בתוך צורת הקשת המסורתית, המוצבת מעל שאגאל)

גם . )64(תמ' יות, אך גם מוסיף דימויים נוספים ואותיות על גבי המשטחים הגיאומטרייםוהדמ

ותרת על תיאור ריאליסטי, באיורים שלה. האמנית מציבה על הרקע הלבן צורות צ'רקסקי מו

ורטיביים הנוטים להפשטה את הדימויים הפיגקדמי היא מוסיפה ולצידן במישור הגיאומטריות

בשונה מאגדת ראשי הציפורים, באיורים אלה, הראש האנושי מתנוסס על גבי גוף . )63(תמ'

מערכת סימנים מופשטת המהווה חיבור בין האות הכתובה של ההגדה, צ'רקסקי בונה ציפורי.

ל האותיות. האמנית שיבצה בתוך ההגדה, למבנה עצמו שתיאורו תואם למשמעות המופשטת ש

. מוטיבים מופשטים אלה נלווים לדפי ההגדה של המבנים המקל על "קריאתם"תרשים מבאר

שהשתייך לאמני האוונגרד יסיצקילהיוצרת לתפיסות הרדיקליות של ומצביעים על הקרבה של

:במקרא הסימנים כותבת היוצרת את הפרשנות הבאה הרוסי.

מסמלת את השכינה, כיון שאסור לבטא בקול של צורה זו ה הקונסטרוקטיביתהקומפוזיצי

ם כמספר האותיות בשם המפורש את שם האלוהים, נותרו בציור ארבעה חללים ריקי .239בתשבץ

ם אינם יפעמים באיורים לספר ההגדה. השינוי מספר מופיעהחוזרת ו ,בשינויים קטנים ,כזו צורה

ריקים. חללים העל מבנים גיאומטריים ועל ארבעות ססתבהמ רותהצושל הנקי ןגורעים מעיצוב

בין ריאלית המבטלת את ההבדל- הולם את התרבות ההיפר, אמרילה-ניתן-הלאבמקודש העיסוק

יוצרת רבדים מורכבים שלא רק ההיבט האנטישמי בא בהם לביטוי אלא וצג. צ'רקסקי מייצג למי

. העיבוד האמנותי של המוטיבים נוגד את יגם ההתבוננות שלה כחילונית במקודש וברוחנ

השמרנית והמגבילה. ,הפרקטיקה הדתית

שבין הנשי לגברי זהותבחילופי ה גם עוסקת היוצרת ,לצד העיסוק באנטישמיות ובדת

של שנעשה בהשראת התצלום עצמי דיוקנה ה בתערוכה ניצב המבקר מול ציור ובין היהודי לנוצרי.

אך מחליפה את הזהות ,בציור משעתקת האמנית את תנוחתו ן.פרידמ- חברה לחיים סולובייב

הציור פרידמן. –מקורו הנוצרי של סולובייב צלום לזהות נשית ואף מתדיינת עם הגברית שבת

)66,65(תמ' נוצרי-אישה, יהודי- מכיל חילופי זהות כפולים: גבר

על דמיון ותיעוהשוואתו לציור של האמנית מצבפרידמן -סולובייבשל התבוננות בתצלום

האחיזה בפרח השושן את גם מחקה בגלל שהאמנית הן בשל אימוץ התנוחה המצולמת בציור והן

בעל המשמעויות הדתיות נוצריות. בניגוד להיבט הנוצרי חובשת צ'רקסקי בציור את ,240הצחור

ני של הניקיון הצור שילווה במכלול זה את רוב דימויי היהודי. ימליהשטר –כובע הפרווה היהודי

.33' מ, עזויה צ'רקסקי קולקצית יודאיקה תיאור זה מופיע בקטלוג. 239 .הפך לסמל המייצג טוהר ובתוליות . השושן הצחור קשור למעמד הבשורה למריה על הולדת ישו. במרוצת הזמן 240

97

הציור, הנטייה הגראפית הבולטת ברקע, והעיטור הדקורטיבי של הרקע בעלה הזהב המעודן

הדיון הכפול במגדר ובזהות היהודית מצביעים על קרבתו הסגנונית של הציור לז'אנר הקיטשי.

הוא סוג של מידע תהזהויו-ההיפוך בין האני לאחר. הדימוי רבאת תי ויאת ההיבט החווי מדגיש

כך שנושא התערוכה ,/מפרש להבנת המכלולנן/קוראי ובסיסי המשמש את הצופה/מתבוראשונ

מתבהר עוד לפני פיתוחו באמצעות שאר המוצגים.

מהווה תזכורת היסטורית לגורל היהודי הטרגי. )67(תמ' שלושת הרבניםטריפטיכון

תהליך .בין האחרל `את כוחה ההרסני של מערכת היחסים שבין ה'אני ת האמניתבודק בעבודה זו

של ושי בשלושת חלקי הטריפטיכון עשוי להיות מוסבר בפרשנותהתפוגגותו של הדימוי האנ

לסוג היחסים שבין האני לאחר המגולמים בתערוכה זו: פרידמן - סולובייב

. דהות עם אותו דימויעל הצופה דימוי כוזב ולהכריחו להזמטרת האחר האנטישמי לכפות י דימוי מכוננים משמעות של הוראה הדדית שניתן לראותה יחסים המתווכים על יד

כסתירה בין עולמו הפנימי של הצופה לבין החוץ הרגעי המיוצג על ידי הדימוי. שניהם גם יחד מהווים ייצוג סמלי של עולמו הפנימי של האחר על דרך ההיפוך. הדימוי הופך להיות

ד בעינו של הצופה . הדימוי הופך מכניזם הרסני רב עוצמה המופעל כאשר האובייקט נלכלמכונה המתרגמת את מאווייו הטראומתיים ההרסניים של האחר, המודחקים ונדחקים אל התחום הסימבולי. בכך מתממשת משאלת המוות של האחר ומראה מותו ה'מתפתח'

. 241מבעד לדימוי הנחשף לעיני הצופה"

.242בעניין זה סרטרן פול איונו של האחר באמצעות המבט מזכיר את גרסתו של ז'א

יהודי העולם המזכירה לנו צ'רקסקי את טריפטיכוןבהדמות של בתהליך מחיקתה ואיונה

והמעוטר בדגמי ,המעודן של הפנל האחרון רקעבדתית שהייתה ואיננה עוד. התרבות ה תאשאבד ו

ות בעיצוב הדמוי/נוכח. הנעדרהיהודי צלליתכרה של ין מתקיים זעדי פרחים וציפורים

מל, הזקןיייכים לעולם היהודי, השטריבטריפטיכון הקפידה צ'רקסקי בתיאורם של הפרטים הש

שהפכו לדימוי מקובל בהסתה האנטישמית. התפוגגותו של דימוי זה בפנל האחרון והקפוטה,

,היעלמותו של הדימוי המיתי האנטישמי של היהודי לטובת משחקים צורנייםעשויה לרמז על

.אמנותיות של סגנון בתוך טריטוריותת היהודיבזהות סוקה של היוצרת ים את עימהממק

אנושית בתרבות הדמות התיאור על שלושת הרבנים מהווה גם תזכורת לאיסורטריפטיכון

.האיסורשמקיימת האמנית עם האמנותי ומצביע בכך על הדיאלוג ,היהודית הדתית

הדימויים וחוזרים על עצמם. פלים משוכ ,ה לאיורים רבים במכלולבדומ ,בטריפטיכון זה

כצופן אישי של הן ,שפה- למטאכך בהופכים היחידאיים המוכפלים והמשועתקים, הדימויים

כסטריאוטיפים איקונוגראפיים הקשורים לזיכרון הקולקטיבי ותו והן אהיוצרת שיש לפענח

היהודי והאנטישמי.

האמנית במוטיב היהודי עוסקת, )68 (תמ'המשוכפל מספר פעמים ו יםהמבולום יצב

חל שינוי בפרשנות האנטישמית של 19-על פי לינדה נוכלין מאז מחציתה של המאה ה .243הנודד

האגדה עוברת תהליכים מטאמורפזים בגלל ההיבטים אגדת היהודי הנודד (הנצחי).

: המבט על "המבט" כפי שנוסחה בספרו סרטרפרידמן מזכירות את התיאוריה של -טענותיו של סולובייב. 241 ).L`etre et le ne´ant ( המאיין .14' מפרידמן, ע- . סולובייב 242 , במידע שנרשם בכנסיית מריה דה פראיה בבולוניה. כבר במאה13- לראשונה מופיע סיפור היהודי הנודד במאה ה. 243

יהודי הנודד" מוצא ביטוי בצורות מגוונות, הוא מופיעהתפשטה האגדה ברחבי גרמניה ובאירופה כולה. "ה 17-ה כרומן (סטפן היים) כבלדה, כאפוס כציור ועוד. דימוי זה הנו סמל לעם היהודי והוא מתייחס לעימות בין היהדות נדלר לנצרות. זה איננו סיפור יהודי, זה סיפור נוצרי ששימש בסיס לתפיסה האנטישמית. זהו סיפור על הס נצח עד לשיבתו השנייה של ישו-הירושלמי שסירב לאפשר לישו לנוח על יד ביתו בדרך לצליבה ולכן קולל בנדודי p 25Criticism Interpertatiion (April 1989)בתוך: תמר אלכסנדר, "על היהודי הנודד",

98

הקיומיים שבאים בה לביטוי. האגדה מתפתחת מסיפור אפוקריפי של חטא גמול האוניברסאליים

ל הסיפורת העממית, וככזו היא באהככלי במחקר ש נדודי נצח, לסיפורי מוסר, והיא משמשתו

. Champfleury.(244לביטוי בעמדותיו השמאליות של שמפולי למשל (

לדעתה, רכיבי באמנות הישראלית כתבה שרית שפירא.על מסלולי הנדודים וביטויים

בחירת דימויים שפירא טוענת כי ים. השפה של האמנות הישראלית נגועים בתסמונת הנדוד

לית אדות, מפות, עקבות ומצבים שבהם המבנים האמנותיים מרמזים על שוטטות מנטוכמזו

של צ'רקסקי, ומס הדימויים והרכיבים בעבודה ע. 245ואורח חיים נוודי מדגימים ניוד והתקה

ו יצרה האמנית בעבודה ז ואת תבניות התרבות עליהן היא נשענת. משקפים את תחושת הנוודות

ראשה עצמה בתנוחת ישיבה, כאשר היא מציגה את באביזרים הקשורים בנושא, ובו חלל עמוס

ים כאביזרים נפרד בגלריה רוזנפלד הוצגו האביזרים השונים במהלך התערוכה .מוחלף בראש גבס

מעט עבודות של יוצרים יהודים שעלו לארץ. -נוכח בלא דימוי "המהגר"לצד התצלום הנ"ל.

ג של שבעבודות רבות שלו מופיע מוטיב המזוודות כסו ,הזהבולט ביניהם הוא מאיר פיצ'חד

אין .גם לביוגרפיה האישית של צ'רקסקי במידה מסוימת תואמיםה ,)69שייכות (תמ'-יתלישות וא

, כמוטיב נדוש זה מפתיע שהאמנית מצרפת לשאר האביזרים שבתצוגה גם את שלוש המזוודות

אפית כמייצג נדודים.אמוציונאלית ואיקונוגר נהמבחי התגבששכבר

של רכזיהיא המוטיב המ ,דמות היהודי הנודד וחיבורה לדימויים מהגדת ראשי הציפורים

כהן -גם בסדרה של סגן. 20- בשנות השמונים של המאה הכהן - סדרת עבודות שיצר מיכאל סגן

. מאייר 13-רמנית מן המאה הויות בהגדה הגראש ציפור, בדומה לתיאורי הדמ ,לדמות היהודי

ראשי נשרים. ציפור דומה המזוהה בוודאות כנשר שבהגדה, הם שפירו חושב שראשי הציפור

כמו למשל לנשר, בספרות היהודית. מופיעה בקודקס היידלברג מנסה. שפירו מזכיר גם את הקשר

א אתכם בספר שמות: "אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואב

. מכאן מפרש שפירו את 13-במאה ה הנשר היה גם סמלו של הקיסר הגרמני אלי" (שמות יט, ד).

כמטפורה שבה היהודים מדומים כגוזליו של ,של ראשי הנשר בהגדת ראשי הציפוריםסמליותם

הפרשנות פתוחה למספר רב . למרות זאת, יש להשאיר את246האל וכנתינים המוגנים של הקיסר

להעיד על עוצמה או כפייה ויות ולהציג את הדימוי כמהות אמביוולנטית העשויה של אפשר

- ציפור בעלת הכובע היהודי-דית אדםיכהן הרבה לחקור ולפתח את הדמות ההיבר- סגןמאידך.

סמל ליהודי להפך עבורו דימוי ה .13-הצהוב המחודד שנכפה על היהודים בגרמניה במאה ה

כהן את המאפיינים החיצוניים שלו -בציוריו הוסיף סגן .דיוקן עצמיהמשולל בית, כעין הגלותי

עצמו, כזקן ושיער ארוך. באמצעות הדימוי החדש שיצר הוא הביא לביטוי את הקשר שלו ליהודי

ם של שרית שפירא מזהה בדמות הכלאי .247הגלותי, השונה במובהק מדימויו של "היהודי החדש"

אזכור לסיפור יציאת מצרים. כובע הקלון המעוצב בציורו כהן, - של סגןראש אדם ומקור ציפור

כהן בצורת פירמידה, יוצר תחושה של לחץ על שאר הדימויים הערוכים תחתיו. שפירא -של סגן

טוענת שהדימוי כובע קלון/פירמידה מכבידה, מוחתם בסיפור יציאת מצרים והוא מאפיין את

244 .Linda Nochlin, "Gustave Courbet`s Meeting: A Portrait of the Artist as a Wandering Jew",

222 -, Vol. 49, No 3 (Sep. 1967) pp 209The Art Bulletin הגירה, מסעות ומעברים באמנות הישראלית מסלולי נדודים שרית שפירא, "ציוני דרך: מהלך מקומי",בתוך:. 245

61 - 60, עמ' 1991, 332העכשווית, מוזיאון ישראל,קט' מאייר ך, בתוך: מרדכי עומר (עורך), בער 1300יד עברי מאויר משנת - מאייר שפירו, "הגדת ראשי הציפורים כתב. 246

182 - 175עמ' 332), קט' 2003(תל אביב מבחר מאמרים בתולדות האמנות שפירו .27, עמ' )2004ירושלים, ( 495קט' , 1999–1976כהן -חזון מיכאל: יצירתו של מיכאל סגן. אמיתי מנדלסון (עורך), 247

99

ות הממחזרות תבניות לשון ודגמים השימוש שעושים מספר אמנים ישראלים בשרשרת פעול

. 248בבואם להתמודד עם זהותם ,חזותיים מן העבר והמורשת היהודית

מזכירה איפה והישראלית המשמעות הלא ברורה של צ'רקסקי ביחס לזהותה היהודית

, לאחד )70ורי בהגדת ראשי הציפורים (תמ'ניתן להשוות בין הציור המק .כהן- את חיפושיו של סגן

גוד, המתייחס למוטיב שיצרה צ'רקסקי בפר ולדימוי דומה) 71כהן (תמ'-ורים של סגןדרת הצימס

פית אכהן לשלב סמליות איקונוגר-נטייתו של סגןההשוואה משקפת את . )72היהודי הנודד (תמ'

), מגיחה יד מן 71(תמ' כהן-סגן נוצרית לציורים שעוסקים במובהק בדימוי היהודי. בציור של

, )56,55(תמ' ציור, בדומה ליד האלוהית המגיחה בתיאורי הטבילה הנוצרייםהפינה הימנית של ה

שיצרה בפרגוד המורכב מארבע יחידות או להבדיל, ביד המגרשת את היהודי חסר המולדת.

מתוארות מספר דמויות זהות לחלוטין של יהודים. הדימוי המורכב מתייחס להגדת , צ'רקסקי

שי הציפורים הדמויות המצוירות הן בעלות גוף אנושי אך בעוד שבהגדת רא ,ראשי הציפורים

לפלג הגוף הוא בעל תכונות ציפוריות: אשי ציפורים, בדמויות היהודים שבפרגוד,וראשיהן כר

וכנפות המעיל המחודדות מזכירות את זנב של ציפור גוףהמזכירה מעוגלתהגוף העליון צורה

גזעני מקובל כדימויו כסוג של מקור הציפור רוךהציפור. בפנים המוצגות בצדודית מודגש האף הא

והי ז .העצמי של היוצרת בתיאורם של היהודים. הפנים המוצבות על גוף הציפור, הם דיוקנה

הגזעניים המסורתיים, שלובים בדמות היוצרת אלמנטים וה הבנייה המורכבתה מטפורה שב

משובשת של יחסי מטריההמראה הללו משחזרים סי-דימויי .כמראה המשקפת את המבט האחר

למרות העיסוק הזהה בדימוי היהודי הנודד והקשר שלו להגדת ראשי .)74(תמ' אחר-אני

ע על התייחסות כהן מצבי- הציפורים, גישתם של שני היוצרים שונה. סגנונו האקספרסיבי של סגן

חסות ץ מושגי המבטל התייגנונה המאופק של צ'רקסקי יוצר חירגשית עמוקה לנושא, בעוד שס

רגשית.

טרלי. יאבאופן מבוים ות ,ביצירתה המאורגנת של צ'רקסקי, מוצבים הדימויים במיצב

טלי על פני אפשרות יהדימויים לשלם אחד, מעדיפה צ'רקסקי את הצילום הדיג את לוכלבבואה ל

). טכניקות העבודה מגוונות ויש בהן אלמנטים דקורטיביים ובכלל 68 אקספרסיבית אחרת (תמ'

ראש הגבס שמופיע בתצלום על דיוקנה של האמנית ובתצוגה מוצג על כן כרית הרקומה. זה ה

. שקיק התפילין השחור המעוטר פרידמן-הוא למעשה דיוקנו של סולובייב ),75שחור מוגבה (תמ'

קיום לעשוי לסמל את הקשר ההדוק ליהדות, לאמונה בה ו ,מוצב על הכן השחור, ובמגן הדוד

כסף שאוחז יהודה איש קריות בתיאורי הסעודה האחרונה החריט היות גם מצוותיה. זה עשוי ל

משאר תנבדלדמותו של יהודה ,)76(תמ' למשל אנדרה דל קאסטנו בפרסקו של. המסורתיים

היבטים בתפיסת ילין מגולמים מספר התפבשקיק . 249השליחים, כדימוי המייצג את בגידתו

יכולתו של העם היהודי יבט הראשון מסמל אתהה המהות היהודית שהשתרשה בסביבה הנוצרית.

שקיק למרות הלחצים שהופעלו עליו כדי שימיר את דתו. על ערכי הדת היהודית, לשמור בקנאות

ורדיפת החמדנות שבין אוטיפי הסטריהחיבור את גם מייצג ,כחריט הכסף שנושא יהודה ,התפילין

היום. של שנאת היהודים מאז ועדבסיסי בטיפוחה המרכיב ואת ה, המיוחסת ליהודים הממון

89הגירה, מסעות ומעברים באמנות הישראלית העכשווית, עמ' מסלולי נדודים ששרית שפירא, "דור המדבר",. 248

ראשי -קריות אל-"וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש . בגידתו של יהודה מוזכרת בארבע הבשורות: 249 .)16–14 ,פרק כ"ו ,לו שלושים כסף" (מתי-תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו- כהנים ויאמר מהה

100

משאר השליחים בנפרד יהודה איש קריותבה מוצב שההיזכרות בנוסחת "הסעודה האחרונה"

מוכיחה זאת שוב ושוב. ההיסטוריהכפי ש ,לסביבתם מצביעה גם על היותם של היהודים "זרים"

הגישה משקפים אתמשלבת צ'רקסקי תיאורים ש )77בכרית היהודי הנודד הרקומה (תמ'

ודמותו כנודד נצחי, כפי שאפשר לפגוש בקריקטורה מראה פניו של היהודיהאנטישמית כלפי

זו, קשורה בכריתדמות היהודי . )78טב דורה (תמ'המאיירת את אגדת היהודי הנודד שיצר גוס

. 250למורשת הציור היהודי ובפרט לדמויות היהודים כפי שתוארו על ידי האמנים מאסכולת פריס

להצביע על דמיון מסוים בין תווי הפנים של היהודי בכרית הרקומה לבין הדיוקן של הכנר ניתן

הדיוקן מזכיר ציורים נוספים של שאגאל ושל יוצרים יהודים אחרים .של מרק שאגאלבציור

.)79(תמ' 20-וראשיתה של המאה ה 19-המאה ה שפעלו באירופה בשלהי

המשא הכבד של היות את וההיסטורי את האימה הגלומה במשקעצ'רקסקי מפחיתה

בכך שהצגת המהות המאיימת מוסבת בתצוגה למוצר חביב ונעים לעין. המטען הרוחני יהודי,

ים וסחירים. דימוי היהודי הנודד ילאוהרגשי לובש בתצוגה זו חזות של אובייקטים פונקציונ

ן הצורני מנטרלת באמצעות הניקיוותיאורו המאיים קמעא מוסב לחפץ שימושי נאה ורקום.

המייצג ,את הטלאי הצהובהיוצרת את האמוציות לטובת תוצר עכשווי שיווקי ואסתטי. כך למשל

כשיט אסתטי העשוי מחומרים תהופכת צ'רקסקי ל, עוצמה רגשית בהתייחסות שלנו לשואה

טענתו של גרינברג אודות אמנות הקיטש המקדמת את חוסר הרגישות, .)80,81 (תמ'יקרים

- לת על ידי האמנית כאשר המאפיין הקיטשי הזה הופך ביצירתה לאלמנט חתרני וניאומנוצ

אוונגרדי.

מתייחסת אריאלה אזולאי קרות וסימולציהסימולבאחרית דבר לספרו של בודריאר:

מכריז על מותו של ,טוענת המחברת ,מי שמתגרה במוות ובאובדן. בודריאראל לבודריאר כ

.הוא סוג של אירוע - הייצוגחמה, האובייקט של המדע או המל, רהציואך גם המוות המוות.

המחובר למכשירי החייאה. ,דומה לחייו ומותו של המת הקליני ,והאירוע של המוות שחוסל

הנו לא יותר מאשר דילוג מעל הסוף, הישארות, התמדה, רוויה, של בודריאר לדעתו המוות

קי מנצלת את מוטיב המוות והאימה שהוא מטיל צ'רקס .251הפיכות מחזור, ציטוט, חזרה, ושיבה

, כסוג של אירוע באנלי מתמשך המדלג מעל לגילומו ההיסטורי של הטלאי הצהוב על דרך ההיפוך

מייצג של מש כסימןששי טלאי הצהובהאל עבר חזרה ושיבה שתוכנם המורבידי מתפוגג לכאורה.

שאין בו רקסקי למשהו אסתטי, ביצירה של צ' השנייה מומר היהודי בתקופת מלחמת העולם

סכנה ואין בו בכדי להדיר ולהקיא את מי שנושא אותו מן הקהילה האירופאית. זוהי קריאת תיגר

הגלומה בזהותו היהודית של נושא ת ומוה את סכנת גית שבכוחה למנועאפעולה משל היוצרת ו

ר את המרכיבים כאמובמקרה זה תרתי משמע) מאפיינת המרת הטראומה בהומור (שחור הסמל.

יים, שבזכותם יכולה צ'רקסקי להתמודד עם הטראומה עצמה.הקיטש

חיבור זה לא יקיף ו ומרובדת במשמעויותיהעשירה של צ'רקסקי קהייודאהקולקציית

"המזרח" " כדוגמת לוחות מזרח"ארבעה דפים של ירה האמניתאיה בקולקצי. את המכלול כולו

המזרח אליו פונה היהודי בזמן קיר סמנו את "מזרחה"לוחות במורשת היהודית המערבית.

– 1918 ) הוא כינוייה של תנועה אמנותית שמרכזה היה בעיקר בפריס בשניםL`ecole de Parisאסכולת פריס (. 250

בקבוצה גולים מקצווי העולם שרובם היו יהודים. בין הציירים היהודים החשובים קבוצות. התנועה הורכבה מ1940 זו נמנים האמנים היהודיים אמדיאו מודיליאני, חיים סוטין ומארק שאגאל.

. 155' מ, ע)2007(בני ברק, , סימולקרות וסימולציה ז'אן בודריאר, בתוך ". אריאלה אזולאי, "אחרית דבר, 251

101

רה דפים שיצבהמזרח של צ'רקסקי שונה ונוגד את עיצובם המסורתי. -העיצוב של דפי. 252התפילה

טיפוס של דמות היהודי. - מופיעים דימויים היברידים המחברים גוף בעלי חיים עם אבצ'רקסקי

. "שכונה "גן החיות היהודי 19-מן המאה ה ובץ גלויות אנטישמיותמקור ההשראה לעבודות היה ק

בו היהודי תואם לתבניות הגזעניות שנקבעו שצ'רקסקי איחדה את שני המרכיבים לדימוי אחד

. 253)83,82( תמ' עבורו על ידי הסביבה

בחלק העליון ).שונה מדף מזרח מקובל, נטול עיטורים (בבעלי רקע חלקהם הדפים עצמם

למרות מקור ההשראה האנטישמי, יש בדפים אלה תוארות החיות. הכתובת ובמחצית התחתונה מ

עכשוויות שלה משמעויות פוליטיותפוליטית שעולה מבידודה של המילה,מזרח, מעין אוריינטציה

האנטישמי של היהודי אל מול - הצבת הדגם הסטריאוטיפי הקשורות לריבונות על ארץ ישראל.

בין גורלו הטרגי של העם סודות של הציונות המחבר כדי לרמז על אחד הייש בה - המילה "מזרח"

משווים לדפים ותנוחתן,תיאור החיות במדינת יהודים. ודי לנוכח השואה לבין הצורךההי

המצוירים חזות של איורים בספרי ילדים. באמצעות הצמצום והניקיון הצורני שבעצוב דפי

מנית להעביר מספר מסרים בעלי אהמצליחה ודמיונם של אלה לאיורים בספרי הילדים, המזרח

.על המראה הנעים, המשובב, והקיטשי היא שומרתבעוד משמעות טעונה

וגורלם הטרגי עשויים לסמל את ים גרינשפן וקפלן הפסלים של זוג הטרוריסטים היהוד

)84 (תמ'ובשואה עצמה 2-ה טרם מלחמת העולם הגורלו הטרגי של העם היהודי באירופ

פן פאני קפלן והרשל גרינש של הראשים המפוסלים אינםוריסטים הראשים בפסלי הטר

,פרידמן- אלא של בן זוגה של היוצרת, דניס סולובייב ),86, 85 לומיהם ( תמ'כפי שאלה נראים בתצ

תולדות חייו. )63תמ' ( היהודי הנודדשדיוקנו הוצב גם על גופה של צ'רקסקי בצילום המעובד של

2-ודי בשנים שקדמו למלחמת העולם הייצג את גורלו של העם היהומותו של גרינשפן עשויים ל

מערכת היחסים בין היהודים מייצגת את ובזמן הכיבוש הגרמני של ארצות אירופה. קפלן

טית ואת תופעת החיסולים הפוליטיים המשטר הדיקטטורי של רוסיה הסובייהרדיקלים בתקופת

טרם עלותו של סטאלין לשלטון.

הוא רצח את 1938-ב מניה וחי כפליט בפריז.מהגר פולני שעזב את גר היה גרינשפן

לאחר שנודע לו כי הוריו גורשו מגרמניה. בעקבות הרצח של ארנסט פון רט שגריר גרמניה בפריז,

.254פון רט התחולל הפוגרום הגדול ביהודים בליל הבדולח והצבא הגרמני פלש לצרפת

בעקבות פעילותה הפוליטית, 1906-נעצרה בגם בשם דורה קפלן, ני קפלן הידועהאפ

בהם ששנים חולה ועיוורת למחצה. בגידתו של לנין בערכים האידיאולוגים 11שוחררה לאחר ו

והיא ניסתה להתנקש ,עוררו את זעמה ליטובסק- השלום ברסט על הסכם ימתוחתוהאמינה

יים לעורר ונם של השנסיינ .255והוצאה להורג ,סיון ההתנקשות נשלחה למאסריבעקבות נ בחייו.

שלון מתוקף היותם יהודים. בפעולה ההירואית ינידון מראש לכדעת קהל ומודעות למצב,

תטי ונאיבי, וכאילו לא די בזאת, הרי שגם בקהילה היהודית נחשבו טמון היבט פ והטרגית שלהם

שני אלה כיוצאי דופן.

שעליו נוי -המזרח לוח ממוסגר, עשוי רקמה או ציור צבעוני, מקושט בעיטורי- ם רבים נהגו לתלות על קיר. בבתי 252 ת הפסוק: "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'י"מזרח" באותיות גדולות, מאירות עיניים, בלווי תנוססה המילהה

ן התפילה.קום שאליו יש לפנות בזמ). כך היו מציינים את המ3(תהילים קיז: פ' .30' מ. דלל, ע 253254 .Michael R. Marrus, “The Strange Story of Herschel Grynszpan,” American Scholar 57, No. 1

(Winter 1988), pp. 69–79. 255 .James F. Kirkham, Sheldon G. Levy, and William J. Crotty (eds.), Assassination and Political

Violence (New York, 1970), p. 574.

102

היהודים ואת העמדות רלם העגום של ממחישה את גוהבחירה בשתי הביוגרפיות הללו

בקיומם של היהודי באשר הוא ומציינות את הסכנה הכרוכההאנטישמיות המוקיעות את

מגיעה כי בהם ,ם לשמש עדות לשנאת היהודיםיעשוי פרוטוקולים של זקני ציוןה היהודים.

לים אלה משתקפת דמותו של היהודי בדימוי ובפרוטוק. 256השנאה האנטישמית למיצויה הקיצוני

משחזרים סימטריה מראה ש-נחשפים הדימויים הנסתרים המשמשים כדמוייכך ו המוחלט, הרשע

ית יודאיקה.יקולקצ בהם עוסקת התערוכה שלש ,אחר-משובשת של יחסי אני

גרינשפן וקפלן הפכו עבור צ'רקסקי לסמל המייצג את חוסר היכולת לברוח מן הזהות

נתפסה על ידי שבו זהות זו האופןובפרט ,זהותם היהודיתשכן שנכפתה עליהם על ידי האחר

ותם הטעונה עומדת בניגוד לעיצובם, סמליכבר חרצה את גורלם. ,של האחר המבט האנטישמי

בובות כ יות בשר ודםוכדמרואי של הדמויות ובחרה לעצבם ויתרה על עיצוב הצ'רקסקי ונראה כי

לסדרה שכפולו של הצמד סמ', 64 ל רדי מייד. גודל הפסליםכסוג ש חומר מולבשות בחליפות בד

ט של הצמד בקונטקסמציבים את כל אלה – פאתוסהמענות מו ,הסגנון הריאליסטי ,5של

, שגודלם כפסלי חרסינה דקורטיביים, פסלים אלו. יומי, כדימוי הפוך לאפוטאוזיס-המקובל והיום

עיצובם נה.תזה לקישוטיות היתר המאפיינת את פסלי החרסי-נושאים משמעות הפוכה כאנטי

הריאליסטי של הדמויות,השימוש ברדי מייד, וביטול האופי האינדיבידואלי בשל המרת הדיוקן

, בדומה ליהודים שסובלים סולבייב, יוצרים הזרה, וחוסר שייכות-הפרטי בדיוקנו של פרידמן

אנטישמי.מהיחס ה

דיוקנה הלבשתראשים: דרך חילופי המשחק שמשחקת האמנית בחילופי הזהות המינית

פרידמן על גופה במיצב -ראשו של סולובייב, הצבת יות היהודים בפרגוד היהודי הנודדשלה על דמו

העניין מצביעים על כל אלה ,פניו של סולובייב פרידמן על גופה של פאני קפלןוהלבשת המצולם,

זהותה חילופימינית וחילופי התפקידים. הזהות ה , ענייןקולקציית יודאיקהבהנוסף שעולה

ביחס למגדר והגדרתו. מודרנית-פוסטהוודאות ה-את אימדגישים

ים, תההתלבטות בעניין המגדרי סמויה לעבהן ש ,מעבודותיהם של רוזן וצ'רקסקי בשונה

מתוארות כסוג של המופיעות בהם והדמויות, בוטיםו ציוריו וצילומיו של ניר הוד ישירים

בודות מופיע הוד בכפל הע זון בין הנשי לגברי. בחלק מןאי בה ייםמתק, או כמשוואה שינוסאנדרוג

פרימן כתבה על נטייתו -כץ תים כצמד הטרוגני.תפקידים לעתים כצמד בזהות מגדרית זהה ולע

ו למחוזות היפה המוחלט, הרצון העז שלו להביא את קהלסחוט עד תום את עוצמת הפיתוי ועל ל

ביטויי יופי מהנשגב למגוחך ומהדקדנטי תוך שהוא מעלה מנעד רחב של ,מושחתהדקדנטי וה

הוד שייך לזן , ניר ימןפר-כץלדברי .התמים והבתולי וכנגדו את היופי הפרובוקטיביאת לרומנטי,

בעבודותיו ובחייו .בין עצמם וחייהםהאבחנה בין מעשה האמנות ום בטלה האמנים שמבחינת

ת חייו הן מקשה צרופה יו שלו, והווינוטה הוד לראות בעצמו גיבור תרבות ויוצר שיצירתו, דמות

נה ניתנת לחלוקה.שאי

ת ניזונה ממיסטיפיקציה אישית כחלק מטקטיקה שעיקרה קריאהוד נהוהפרסונה שב

תים כאילו האמן הוא קורבן של האמנות שלו, תגר על החיץ המפריד בין אמנות לחיים. נדמה לע

, שהוד הוא הפרוטגוניסט של עבודותיובנוסף לכך .257הזיה שלו את עצמולעולם הדמיון ולעבד

המגדר תרבות הפופ ואופיין הקיטשי בולט.שייכות לעולם הדמויות שאת זהותן הוא שואל הרי

הנשים על זכויותיהן של מש את התנועות הפמיניסטיות במאבקןיוש, כמושג הפך למונח פמיניסטי

).2007מתרגמת: קטיה בנוביץ (אור יהודה, ,הפרוטוקולים של זקני ציון – המזימהאיזנר, . ויל 256 .226' מפרימן, ע- . כץ 257

103

, ופנייה של קבוצות שונות עמדתן תבעה חשיפה מתמדת של מנגנוני הדיכוי וההדרהוחירותן.

מרכזיות. ההבניה החברתית אל היחסים בין הקבוצות השוליות להשוליים ו אלמתמדת

ולובשת צורה בהקשרים במרבית החברות אך אין היא אחידה, אלא פושטת הממוגדרת קיימת

למול דגש על הסדרים מבניים, כלכליים ופוליטיים,ים ותרבותיים שונים. היסטוריים, חברתי

ניסטיות יניזם הרדיקלי מבקש להכליל בהבנת הסדר המגדרי גם את המין והמיניות. הפמיהפמ

והראו שהשליטה במיניות הנשים, הניצול המיני םראו במיניות הגברית מניע עיקרי בדיכוי הנשי

, המציב הוד .258משו את עמדות הכוח הגבריותיש והגדרת המיניות הנשית כפסיבית ותגובתית

נהפוך ניסטית או מזדהה עם ביקורת כזאת.יעוסק בביקורת חברתית פמהנשי, אינו עצמו בדימוי

על פי מתאר הוא מופיעות בציוריואת הנשים שהוא מציג עצמו כבעל השליטה, ו הוא,

בעלות פרופורציות נשים של תפיסות גבריות אנכרוניסטיות כ המקובליםהסטריאוטיפים

יש ואל את הזהות המינית הנשית להאדרת יופיו שלו.הוד שפסיביות. מושלמות, יופי בולט ו

ת הולכההשפה של החברתי על מסוימת לטענתו של בודריאר בדימויים הנשיים של הוד קרבה

בו החברתי נהפך לפרסומת, לצורה של משאלה שמצב ומתערבבת עם ההיקסמות החברתית כ

ת ומפעפעת לכל בס", חודרסלה"תרבות הריאליטי ו .259את דימויה המותגי עלינו המנסה לכפות

תיו של ואת ההיתר של הממסד. עבוד מקבלת היא בתהליך הולך ומתמשךו תחומי התרבות כיום

העיסוק עצמו בזכות תוצריו.ממנף ונראה כי הוא מודרנית זו, - הוד עשויות לייצג גישה פוסט

ות של הוד זהות יהודית שמוצא את ביטויו בעבודבסיסטי בעצמי ולא בבעיות לאומיות ויהנרק

ד ) הרואה בהוFranklin Sirmans( אנספרנקלין סירמ המוצגות בפרק זה, נידון גם בחיבורו של

ואובססיבי נו מתייחס לזהותו הלאומית. לטענתו, הוד מרותק אמן שעוסק בתרבות הגלובלית ואי

. 260ממותק, סכריניביחס לעצמו כמותג פופ

פרימן -מוגבלות של להיות אחר. כץ פותחים בפני הוד אפשרויות בלתי חילופי הזהות

לו שמאפשריבט אחר של מושג ההידמות והמשחק, ה ,רואה במופעי הדיוקן העצמי של הוד

להמציא את עצמו בכל פעם מחדש תוך שהוא מעצים את גבולות המרחב האישי ופותח

. 261אלטרנטיבות גמישות של זהות מינית ותרבותית

ף ושוא המציאות פני שמעדיף את החלום עלוצץ לעצמו כמותג נ של הוד את התייחסותו

רין הדו לראות בתמונות הבאות :אפשר לבטא ביצירותיו את ההיקסמות שלו מדמותו שלו עצמו

רין" כהיפוך ה"דו לס וגאס (נוורלנד)אבדידות השמים, , לונה ב לידת חוה, (נשיקה), צעיר לנצח,

הוא אחד ) 87תמ'(הנשיקה רין הדו צמו.היפוך זהות הטמון בשם ע על של השם "נירהוד" מצביע

ריןהכדובה מופיע האמן ש מתוך סדרת ציורים ורישומים המופיעים תחת שם זה. הסדרה

. רומנטית/יצרית השתוקקותכסוג של מוקדשת לאקט הנשיקה של היפוך העצמיבמשמעות

של שותמעצימה את התחו ,ל הצמד המתנשקבכיסוי העיניים ש זה המסומלת בציור ,ההתחפשות

המסכה על פני הדמויות בציור מייצגת את .זועבודה שמאפיינות ריותאביזנהנתנות ו,ארוטיות

בתיאטרון ובחיים. למשמעות המסכהין בהתייחסו ועל כך היטיב לעמוד דן אורי ,ההשתנות לאחר

פועלת כמערכת סימנים דרמטית תיאטרלית היא מורשת מגוונת בעלת היבטים שונים. יש למסכה

עמ'), 2009( 1, מס' 2 חברהועיונים בשפה " ,. חנה הרצוג, "במבחן הזמן: מבט ביקורתי על גלגולו של שיח המגדר 25810–30. .88 , עמ'2007 בודריאר,. 259260 .Franklin Sirmans, “Nir Hod at Liebman Magnan,” Art in America 87 (January 1999), p. 101. .226' מ, ע)2005יוני -(תל אביב, מארס foreverבתוך ,והוד פרימן-כץתמי . 261

104

באמצעות הפה אנו מדברים -האיבר המרכזי של התקשורת האנושית הפנים הם ני שמפ

תפקודים חברתיים יש שלפניםם אנו משדרים את תחושותינו. מכאן, ובאמצעות הבעות הפני

לכיוון אחר. משנה את התקשורת ומטה אותההמסכה על פניו של האדם ית , ולכן עטםמרכזיי

עשוי כל אדם באשר הוא לחולל מטמורפוזה של המצעותבאו המסכה היא הזרה של האמיתי,

ופן אותה לאחרים ומשנה אותם בא המאגית של המסכה הופכת את העוטיםאישיותו. עוצמתה

. הכזב הטמון המסכה יוצרת רושם של היעדרות האמיתי, הממשיית עד כדי כך שעט ומגרה קיצוני

ד מפני פרימיטיבי של הפחר במהות הזאת מבטא את המוות ואכן מוצאה של המסכה ממקו

ן הביטוי הריאליסטי והישיר המסכה מצביעה על הרצון לנוע ביית המסתורין של החיים. עט

מדגישה אמצעי האפקטיבי ביותר של ההבדלה זו, והיא המסכה היא ה ,ביטוי הסמלי. בתיאטרוןל

בין החצויהכלי ביטוי של האישיות את חזיון הראווה של הטקסט החזותי. משום שהמסכה היא

.262היא מצביעה על יחסיותה של האמת ,בין מעמקי הנפשיומי ל-הרגיל והיום

שבהם 263כיסוי העיניים בעבודה של ניר הוד מזכיר במידת מה את נשפי המסכות

המשתתפים "איבדו" את זהותם המעמדית והמגדרית באמצעות התלבושת והמסכה. אליזבת

נשפים אלה השחרור ממוסכמות חברתיות וחילופי בכי ) מציינתElizabeth Tonkinטונקין (

בנובלה .264של העולם הממשי ייההשה והיהדחי ו מתירנות מינית שנסמכה עלאפשרהזהות

מזדמן הגיבור לנשף מסכות מסתורי: של ארתור שניצלר סיפור חלום

...פרידולין נכנס לאולם מואר במעומעם, כמעט חשוך בעל תקרה גבוהה, שיריעות משי ורי המסכה פסעו אנה ואנה, ... מאח -רובן ברוח המנזר -סביב. מסיכות-יות לו סביבתלו

כמו בגני ארצות הדרום. שוב התחככו יו. ניחוח זר וכבד אפף אותוקדח מבט חודר ישר לעינבזרועו. הפעם הייתה זו נזירה. כמו האחרות גם לה היה צעיף שחור על מצחה, ראשה

. 265השחורה זרח פה אדום כדםוצווארה. מתחת למסכת התחרה

ה יל מושגת באמצעות ההתחפשות והמסכשל האירוע המתואר לעוהחושנית המסתוריות המפתה

כיסוי העיניים של הצמד יעוד דומה יש לי משוחררת וארוטית. ,המאפשרות התנהגות שונה

האמת חוצץ בין מגדריתמספר היבטים: שינוי הזהות ה. מסכה זו מצביעה על בעבודה של הוד

הן כפל דמותו של האמן עצמו, ש, ות והפיתוי. בעיצוב הדמויותהעצמת המסתוריו ,למלאכותי

הדמות האחת בעלת שיער ארוך בכך ש הוד ליצור אשליה עמומה של זוגיות הטרוגניתבוחר

אם ,הטיית הצוואר של בעלת השיער הארוך נראית רכה יותר ועשויהווהאחרת בעלת שיער קצר

ימוי נשי. לרמז על ד ,כן

של המאה שעברה 20-הזהויות ניתן למצוא כבר בשנות ה למשחק ביןמקור חשוב

את תקופתו הן בהגדרה המחודשתביצירתו של האמן והמחדש מרסל דושאן. דושאן הקדים

דושאן דרות הממדרות של תקופתו.יצא בגלוי כנגד ההגרטיים כשוהן בחייו הפ ולתפקידה אמנותל

תקדים חשוב באמנות נהייתה יצירתו ל ובכך אגו)- ר(אלט בילה נשיתאימץ לעצמו זהות מק

ביצירהכמו Rrose Selavyעל ידו נהג לחתום בשמו הנשי: המודרנית. בעבודות מסוימות שנוצרו

.16–15, עמ' )1983(תל אביב, כה בדרמה ובתיאטרוןהמס. דן אוריין, 262. כיום נשפי המסכות אינם נפוצים כפי שהיו 16-סכות מוזכרים בספרות ובמחזאות כבר מן המאה ה. נשפי המ 263 המסכות של ונציה המתקיים כל שנה.עבר אך עדין מסורת זו נשמרת כמו למשל קרנבל ב

264 Elizabeth Tonkin, “Mask,” in Folklore Cultural Preformancesand Popular Entertainments (New York, 1992), pp. 225–232.

.50' מ, ע)2008, : ניצה בן ארי ואורי בן ארי (תל אביבמתרגמים, סיפור חלום. ארתור שניצלר, 265

105

שאפשר כפי ,בדימויו הנשיגם מאן ריי נהג לצלם את דושאן .)88(תמ' 1920משנת יהיאלמנה טר

.)89(תמ' לראות בעבודה הבאה

הם חלק והיופי והזוהר השכפול העצמי ,הדיאלוגים בין הממשי למזויף, בין הגברי לנשי

הוד. היסודות הבולטים ביצירתו שלוהם ,הקיטשמתכונותיו של

. הכותרת מעולם הפופ שאוב שדימויו נעשה הוד לזמר/ת, )90 (תמ' צעיר לנצח בעבודה:

די אם נזכיר את פיטר פן .תרבות ובאמנותבספרות, בשכיח מוטיב - מרמזת על הערצת הנעורים

ס בוש בחלק המרכזי של אליו מתייחס הירונימו ן נעורי הנצחיהילד הנצחי, את המיתוסים על מעי

), של ואטו. אוסקר 1717 ( המסע לקיתרהאו )16 - (ראשית המאה ה גן העדן הארצי ציור המזבח

תמונתו של דוריאן גריבספרו ,ופיכדרך להנצחת הי והערצתם הנעוריםשימור ל ווילד מתייחס

צעיר לביטוי בעבודה עד באים-ות מגדרית ותיאור של נעוריעניינו של הוד בחילופי זה). 1890(

מן האמניות הבולטות שעוסקתתקדימים באמנות העכשווית. אחת אלה יש נושאים ל .לנצח

סקות בייצוג של העצמי שעבודותיה עו, מגדר וגיל היא האמנית האמריקאית סינדי שרמן בסוגיות

בשלל הדמויות לנעוץ את מבטם וכופה עליהם הצופיםאת עמימותו של המגדר. שרמן מאלצתבו

. 266המהוות עבורה שדה מחקר וחשיפה של אופני הייצוג של הדמות האנושית ,ומגוון הזהויות

ונות.ובמהלך עיצובן של הסדרות הש יצירתהלכל אורך באופן בהיר ועקבישת דילמה זו מומח

, מצליחה להציג סוג של שוויון בנושא השליטה Amelia Jones(267( שרמן, טוענת אמיליה ג'ונס

שליטת בין מותנית באיזון בין שליטת המבט האחר על העצמי ו זו שליטהוהבעלות של הנראה.

שא הדימוי הנשי. לנו עיצוב שונה ואחר של נו . שרמן לא מציעהעל האחר המבט העצמי של האני

המראה בעניין הנראה,חדש של דיון זהו סוגהשרמנית אינה עין חודרנית אלא עין עוטפת. העין

מת את ההתמודדות נה מייצגת את דימויו של האחר אלא מגלהמסכה של שרמן אי והמבט.

בצילום )91 (תמ' 268של שרמן עוסקת בהיבט הפמיניסטי של התשוקהיצירתה ,העצמית עם הזהות

וטה לבוש נשי פתיני ולמרות זאת קיימת עמימות ביחס לזהותה המינית, נראית האמנית כשהיא ע

גבר מחופש או אישה. ידה האוחזת סיגריה בוערת מוצבת לצד המפשעה ונראית כאיבר מין זקור.

העמימות המגדרית הבאה מתמודדת עם אופני הייצוג של הזהות המגדרית. גם העבודה של הוד

רה אמנם את חיפושי הזהות של סינדי שרמן, אך בשונה ממנה , מזכיצעיר לנצחלביטוי בתצלום:

לה נזקק האמן הזוהר היא אותה מסכה ש .ריאופופולדימוי זוהר, משווק מעדיף הוד לעצב

בחיפושיו אחר היופי הטוטלי. הבעת הפנים המפתה מצביעה על הצורך של האמן לקסום לצופים

תיאורי הדיוקן ירתה של סינדי שרמן אך בולט בנו מאפיין את יצ, שאישל נרקיסיזם, כסוג ולעצמו

העצמי של ניר הוד.

מצמיח מקרבו את דימויה הנשי האדם כ האמן עצמומתואר , )92 (תמ'לידת חוה בציור:

נושא שטופל רבות בתולדות האמנות, בספרות סיפור בריאת אדם וחוה הוא בדיוקנו שלו. של חוה

ם בספר בראשית. בגרסה ייאת חוה מופיעה פעמיובתיאולוגיה היהודית והנוצרית כאחת. בר

אדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא - ויברא אלהים את"הראשונה בפרק א' נכתב:

266 . Amanda Cruz, “Movies, Monstrosities, and Masks: Twenty Years of Cindy Sherman,” in Cindy

.17–1 .(Chicago, 1997), pp Sherman Retrospective 267 .Amelia Jones, “Tracing the Subject with Cindy Sherman,” (Chicago, 1997), pp. 33–53. התיאוריות הפמיניסטיות הגדירו מחדש את המיניות הנשית ואת המעבר ממיניות פסיבית למיניות פעילה: . 268

הנשים דש שליב את הגדרתן מח"המקום המרכזי של המין בפרדיגמה של הסובייקטיביות המודרנית מחיכסובייקטים חושקים פעילים", בתוך עמליה זיו, "בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקות הפמיניסטיות

.187' מ), ע2004סתיו ( 25 תיאוריה וביקורת" ,על הפורנוגרפיה

106

ויפל ") . ואילו בפרק ב' סיפור לידתה של חוה מופיע בגרסה שונה: 27פ' בראשית פרק א' ( "אתם

הצלע -יסגר בשר תחתנה. ויבן יהוה אתאדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ו- יהוה אלהים תרדמה על

).21 – 22פ' בראשית פרק ב'( "אדם-האדם לאשה ויבאה אל- לקח מן-אשר

ה לטקסט המקראי מפרק ב' לא נוכל התייחסות ישיר נראה בציור של הודאם גם

נה ישות שונה אלא הכפלתו של האמן בדימויו הנשי.ה בציור זה איותעלם מן העובדה שחולה

היחידה המשפחתית המורכבת מופת למבנה כוכדגם משמש הראשון הזוג המקראי

מודרני -שינויים ותהפוכות בעידן הפוסט המשפחתי עוברמזוגיות הטרוסקסואלית. התא

ציורו ובעקבותיהם המושג משפחה הופך גמיש יותר ומאפשר את גיוונה של היחידה המשפחתית.

יותר אודות אדם וחוה.על המושרשים ראויה להשתנות המושגים של הוד עשוי להוות דוגמה

כשתי הוא הבורא את עצמו בדימויו הנקבי ל משקף הציור את התרכזותו של הוד בעצמו, ומכ

.וכאחדות שאיננה ניתנת להפרדה בחלקו התחתון ,בחלקו העליון של הדימוי ותנפרדדמויות

. פרט עצמי של האמן אוזיסמעין אפותיב ,ימי נטול כל אזכור ארציהדימוי צף על פני רקע שמ

לשינויים מינוריים המצביעים על הבדלי המין דוגמת השד הנשי או השיער בבית השחי של הדימוי

, גבר נערי -. יופיו של האמן חוגג את ניצחונוהדמויות זהות לחלוטין במראה שלהן שתי ,הגברי

חדשה של מיניות כתפיסה אידיאלית ,תיאורם של המסמנים המיניים מעודן ומאופק לנצח.צעיר

ם השושן האדו רחפשבו משתקף הוא עצמו. בורא את בת זוגו כסוג של ראי האדם כנטול מין. הוד

ידו המתנשאת כלפי מעלה בנישא הלבן השושן הו ,הוכחושל הוד בדימויו הנוטה מטה נישא בידוה

1510( אסכולת אתונה בפרסקואותה תחושה של אהבה עצמית עמוקה. , מעצימים בדימויו כאדם

מורמת אל עברהידו של אפלטון תיקן, ושל רפאל, בארמון האפוסטולי בו )93 תמ', 1511 –

מצביעה על ה ידו של אריסטו המהות האלוהית.השמים מייצגת את תפיסתו הדתית אודות

עשוי הוד ם בציור של יזכור זה של כיווני הידיאמעידה על גישתו האמפירית הארצית. האדמה

, המוכתם בתאווה ריהיצמסמל את בדימויו הנשי הוד שלפיה תפיסה סכיזופרנית להצביע גם על

חיזוק לטענה זו הנעלה כדימוי האל עצמו.והרוחני לעומת דימויו הגברי ,את אישיותו הארצית

ניתן למצוא בהתייחסותו של ג'יימס הול לצבעם של פרחי השושן: השושנה האדומה מסמלת את

גם אחד מן האטריבוטים של ונוס אלת היופי והאהבה. השושנה הלבנה אך היא ,דמו של המרטיר

הפסיון על גבי אביזרים שונים של יעה לעיתים בתיאורים נוצריים של היא סמל הטוהר ומופ

היא פרשנותו לקיטשירה זו מה שהופך יצ .269הנוכחים במעמד כייצוג של האירוע הרוחני

, תוך ניכוס עצמי של השמימי והארצי כאחד. השל בריאת חו מסורתיהמעמד ל הפשטנית של הוד

. כישות אלוהית רבת יופי, חושנית וכפולת פנים , שבו הוד מתאר את עצמומוקצןזהו ציור

ות המינית, ההגדרה שלהזהאלות בנושאי , מעלה ש)94 (תמ' בדידות השמיםגם הציור:

,השם הבנאלי ליצירה טית של הוד בעצמו. בחירתיסיסהנרק וההתמקדות העצמיתהמצ'ואיזם,

כדי להזכיר את שיש בהם רומנטייםמעלה מידית הקשרים אמוציונאליים/"בדידות השמים"

הצבעוניות הדרמטית והרקע שהרמן בלוך משייך לקיטש. סנטימנטלית-הנטייה הרומנטית

תפאורה המדגישה את "הרגישות" זוהילדמותו של הוד. הם רק התפאורה מזוהה - המלחמתי הלא

ושאליה ,ואת הזיוף הטמון בחיבור שבין הזוג המחובק למלחמה שברקע ,נוחת הניחוםשל ת

קיימת הכפילות של ,כמו בציורים אחרים של הוד ,זה הצמד אינו מתייחס באופן אקטיבי. בציור

בדויים המבוססים על דיוקנו של האמן עצמו. הוד נזקק לרגעי שיאהנשי והגברי הדימוי

269 .Hall, p. 268.

107

עגמומית בתנוחה הוא בוחר להציג עצמו בציור הנוכחיו ת" של אישיותועצימים את ה"דרמטיוהמ

התנוחה הפוכה – בתחריט של דירר מלנכוליהשיש בה משום תזכורת קלושה לדמותה של ה

בכיוונה מזו של דמות המלנכוליה המקורית, ומוצג בה רק הראש הנטוי בעל המבט המהרהר והיד

, די בה, כדי )95 (תמ' לדימוי בתחריט של דירר ישריןלמרות שהתנוחה אינה חופפת במ התומכת.

את טוען כי המלנכוליה בציורו של דירר מסמלת ופסקיפנ . ה והקרבה אליהאציציור את האסוליצ

. המלנכוליה קשורה למרה השחורה 270ת האל וניצבת על הגבול העדין שבין טירוף לגאונותמת

מכאן צב הנפש המלנכולי, על הדיכאון.(אחד מארבעת נוזלי הגוף הבסיסיים) השולטת על מ

דימויו כאמן מיוסר שניחן במתת האל. דימוי המלנכוליה בציור של הוד מסמל אתהקרבה לש

רגשנות היתר המאפיינת יצירות ציור הולמת את בלטת והש עגומההדיכאונית והאווירה ה

בחירה זוהי .עצב וכאבבנאליות בתיאור למוסכמותנכנע עיצוב הדמויות ,הודשל בציור קיטשיות.

ו הקיטשי של ומאששת את הקביעה על אופי תחושת הכאב המלאכותי,המעצימה את ,מודעת

הציור.

זה שנעשו , הוא אחד מתוך שלושה ציורים בשם )96 (תמ'ס (נוורלנד) לונה בלאס וגהציור:

קומפוזיציה ת את ה. בראשון מאכלספסטל וצבע מיםמדים בצבעי עפרון, מ-דפי נייר קטן גבי על

לונה בלאס אותו מכנה האמן: שציור אחר ברקע נראית לאס וגאס בשעות הלילה.דמות נשית ו

דמות במישור הראשון מתוארת , בכך שמזכיר במבנה שלו את הציור הקודם, ס (ילד של הנמל)וג

קליפורניה את ז'אן בודריאר היטיב לדמותס. וברקע מנצנצת לאס וג נשענת על גדר שבורה ילד

קליפורניה אלה: "מה להגדרות יאאין ספק שלאס וגאס מתון . וואמריקה בכלל כסוג של ראי הני

אינה מנוונת כלל וכלל, יש לה ון שלנו, אולם היא עצמהוהניראי ואמריקה יחד איתה היא

זהו המקום העולמי של חוסר קרה. כל האנרגיה של הסימול לה ויטאליות היפר מציאותית, יש

.271"האוטנטיות

צללית עמומה שלוו ,מקווה מיםהאמן יושב לצד ס (נוורלנד) לונה בלאס וגבציור

לבוש בתלבושת ה ,אל עבר הצופה. הודמופנות פניו . למרות הישיבה בצדודיתמשתקפת בהם

שת המסוימת שהוא התלבוו ,נטיותמייצג זהות שאולה חסרת אות, מגפי בוקריםבהקאובוי ונעול

המבנה של התמונה והדמות וג של מסכה הסותרת את מראהו הנשי. נה אלא סעוטה על עצמו אי

עלם החמודות שהתאהב בדמותו 272יסהמשתקפת במים מתקשרים לסיפור המיתולוגי של נרק

נימפה אומללה שלא יכלה לבטא את , כעונש על כך שלא נעתר לחיזוריה של אקו במים המשתקפת

אחד מן החיבורים המוקדמים של זיגמונדאלא רק במילים של אחרים. ,תשוקתה במילותיה שלה

פרויד .ר המיתולוגיובהשראת הסיפ 1914בשנת אותו פיתחשסיזם, יפרויד עוסק במושג הנרק

אובייקט. כאשר מתערערת המתח דיאלקטי בין אהבה עצמית ואהבת על מדבר על תלות הדדית ו

מכנה פרוידצרת התנהגות שאני וכך נותלות זו, הליבידו משולל היחס לעולם החיצון מופנה אל ה

אידיאל האני יוצר תנאים שמקשים על סיפוק הליבידו באמצעות ,זהסיזם". במצב י"נרק אותה

אובייקטים הנתפסים בעיניו כבלתי נסבלים. ביטול זרימת הליבידו אל האובייקט מחולל את

של אהבת תכונה זאת .273הכמיהה לשוב ולהיות האידיאלי של האני, העצמי כמו שהיה בילדות

העיסוק האובססיבי בדמותו מציבה את העצמי עשויה להתקיים באופן טבעי בכל אחד מאיתנו.

270 .Erein Panofsky, The life and Art of Albrecht Durer (Princeton, 1971), pp. 156–171. .135' מ, ע)2008, מתרגמת: מור קדישזון (תל אביב, אמריקה.ז'אן בודריאר, 271, )1965, , ספר שלישי, מתרגם: שלמה דיקמן (ירושליםמטמורפוזות בחמישה עשר ספריםנזו, . פובליוס אובידיוס 272

.510–339פסוקים . 71' מ, ע)2007, מתרגמת: דנית דותן (תל אביב, הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזהפרויד, נד. זיגמו 273

108

במושג (בדומה לפרנויה המבוקרת של הוד על הגבול הדק שבין הנרקיסיזם האמיתי לשימוש מכוון

בין ו יםיהאמית והחייםהמציאות יום, -המדגיש את חוסר הקשר שבין היוםשימוש ,דאלי)

בשמו המשני של למטען הסימבולי הנוסף הגלום. מייצרשהאמן הפאתוס יהנשגבים רווי הנושאים

, ואחוזת נוורלנד שהקים כוכב 274, שני מקורות: שם ארצו של פיטר פן הילד הנצחי נוורלנדהציור:

ואת הערגה ,והבלתי אפשרי אמיתי-שתי הדוגמאות מדגישות את הלא, ו275הפופ מייקל ג'קסון

הוד מפעם לפעם. אליהם ישובשנעורי הנצח –לעולם הילדות

מינית :זהותבנושאי לעסוק צ'רקסקי והודשל רוזן, הבולטתמצביע על הנטייה פרק זה

אלה . נושאים(נושא הזהות היהודית מאפיין יותר את יצירתם של רוזן וצ'רקסקי) יהודיתו

והם נעלמו לחלוטין ,שחתרה לטפח את המיתוס הציוני ,הודחקו באמנות הישראלית הקנונית

בשלהי שנות השבעים ומאז שנות .הישראלית של שנות השבעים באמנות הקונספטואלית

וביטויים אלה הופכים לנפוצים יותר ויותר. ,תם באמנות הישראלית הולכת וגדלהונוכחהשמונים

טית עניין המגדרי המלווה בביקורת הפסיכואנליטית ובביקורת הפמיניסבהן השיח באלה שנים ש

בספרות, ובאמנות כאחד. בתיאוריה, מקבל את המרחב הראוי

הדיון על עניין המגדר של המאה שעברה ובעקבות הגותו של מישל פוקו, 80-מאז שנות ה

חברתית כינון של דיכוטומיה ללהסדרים חברתיים ו אל מעבר מבקש להרחיב את המין הביולוגי

יד המגדרי הוא המסמן את מה שבני אדם עושים התפק של גברים ונשים. זהויות והתנהגויות בין

ואומרים כדי להכריז על הסטאטוס שלהם כגבר, אישה, ילד או ילדה, ובכלל זה גם התנהגותם

כמושג מבטל את האבחנה המסורתית בין גבר לאישה לטובת דרך החיים והאופן המינית. המגדר

את האנטומיה ים מנצחההתנהגות ה של יאופיההצהרות ואופיין של . שבו בוחר האני את זהותו

של ההבדלים המיניים הביולוגיים. המושג מגדר מחייב בחינה מחודשת ומתמדת של הקביעה את ו

העכשווי חותר כנגד שיח . התקבלותו ההמכוננים את ההבדלים בין המינים ההסדרים החברתיים

משטר ברתית את יצירת. מקובל היום לראות בהבניה החן בין גברים לנשיםוהשווי-עיגונו של אי

ההשתקה וההדחקה שרווחו בחברה ההעלמה, חושפים את הדיונים התיאורטיים הדעת המגדרי.

ההבדלים בעולם הדעת מעידים על ציפיות תרבותיות שונות, ועל הניסיונות ובביקורת החברתית.

חדש ההסדרים החברתיים, שארגונם המתדע הנובע מן ההתנסויות שבשוליים ושל להשתמש בי

והיא לובשת ופושטת עוד נה אחידהשוליים חדשים. ההבניה החברתית אי כל העת מציג ,בכל פעם

על כן כל ניסיון לדבר בשם עיקרון וצורות בהקשרים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים שונים,

הפתיחות היחסית שנוצרה בעקבות הדיון על . 276מנרמל ומדיר ,אחד וזהות אחת הוא מעשה כוחני

ים נכספים שקיומם נשלל בעבר.ייים המתחדשים מאפשרת היום את קיומם של מאווהשול

היוצרים בוחרים לממש את את עבודתם של רוזן, צ'רקסקי והוד. שלושת פתיחות זו מאפיינת גם

הפנטסיות שלהם ביחס לזהותם באמצעות יצירתם. יצירה הנתפסת גם כביקורת חברתית

עמדה השהנו חתרני מטבעו. נקיטת ,של מושג המגדרניצול אופיו המערער המושתתת על

–עם רוח הזמן, אך מעלה שאלות ביחס לאותנטיות של מפעלם משתלבתהאמנותית של השלושה

ביטוי או שמא הוא , נו אלא זיוף ותחבולהביצירתם אי האם הדיון במגדר כפי שהוא מוצא ביטוי

). הסיפור מספר את 1937–1860י ג'יימס מתיו ברי (. פיטר פן גיבור המחזה והספר של הסופר והמחזאי הסקוט 274

.בארץ לעולם לא הלוא היא נוורלנד סיפורו של פיטר פן הילד שמסרב לגדול ולהתבגר וחירכש 1987- . מייקל ג'קסון שהעריץ את דמותו של פיטר פן שאף להקים אחוזה שבה יממש את הפנטזיות שלו. ב 275 טח אדמה נרחב בקליפורניה ושם הקים את אחוזת נוורלנד שכללה פארק שעשועים, אגמים מלאכותיים, ביתש

ו ילדים רבים במחוות של צדקה.אחוזתקולנוע וגן חיות. ג'קסון נהג לארח ב .17–10), עמ' 2009( 1, מס' 2 עיונים בשפה ובחברה. הרצוג חנה, 276

109

בו בחרו שלושת היוצרים שאסתטי -תיהפיתרון האמנו אמיתי של מצוקות והתחבטויות ממשיות.

למרות שהמאבקים הפנימיים של ,ממשית עם דרך חייהם של האמנים נו מצוי בהלימהאי

שפגשנו אצל שלושת היוצרים זיוף הזהות המיניתכן באים לביטוי. אשלושתם ביחס לזהותם

של הוד אינה מינית ההפוכה בציוריו אופן הצגתה של הזהות ה צביע על מאפיין קיטשי בולט.מ

, המעיד על על כיסופיו המיניים אלא היא רק אמצעי בהפיכת דמותו ליצור טוטאלימצביעה

סקי בזהותם היהודית משקף רצון כןעיסוקם של רוזן וצ'רק ה של יצירתו.רדודהמורכבות ה

נה מושג משתנה ודינמי הזהות היהודית הלהבין זהות זו לאור השתנותו של מושג הזהות כיום.

ום קל לזהות בו את התכונות הבאות:שכי

, שפה, רעיונות, סמלים, הזהות היהודית מתייחסת למכלול פרקטיקות חברתיות של שיחסביבתיים ומוסדיים , דפוסי התנהגות ייחודיים, אופיינייםופעילויות ספציפיות, ועוד,

בת הזוכים ללגיטימציה דתית מגובשת המעוגנת בתפיסה של "הטהרה". "הטהרה" מחיינה תפיסה חובקת עולם ה משאר הלאומים. הזהות היהודית המגע עם אחרים, הפרד-אי

יה של עצמה כחלק של מערכת גון חייה ובראהמתייחסת לעצמה בלבד, בכל הקשור לאר .277ה מקבלים את כל משמעויותיהם ה"טרנסצנדנטליותירחבה שבה מאווי

סת האמנית לאופן שבו הגדירו את מתייח בקולקציית יודאיקהבעבודתה של צ'רקסקי ובפרט

היהודים נתפסו כטמאים ואסורי מגע. לאום " היהודים במשך מאות שנים הנוצרים והמוסלמים:

את מעמדם הנחות דחוי ומנודה. היצמדותם של היהודים לקודים הפנימיים שלהם הבליטה

.278"בחברה הכללית. היהדות נתפסה כתופעה המנוגדת לסדר החברתי והדתי הנכון

: אווה "האויבים"נעדרת". רוזן מציב עצמו בדמויות -אצל רוזן הזהות היהודית "נוכחת

אצל רוזן . ציורי המרטיריםכמרטירים נוצריים בסדרת ו ,בחיה ומות כאווה בראוןון והיטלר ברא

. הרחבת טווחית ההזדהותיוצ'רקסקי ראיית העצמי מבעד למבטו של האחר מעצימה את חוו

ות של האמנים והצופים מעניקה לעבודתם כוח בשל נקודת המבט השונה. התרשמויות והתנסוי

החריגה מייצוגים מוסכמים של הזהות היהודית, הוויתור על תיאור הקורבן לטובת מה שנחשב

מודרניות, אירוניות - כטאבו מאפיינת את יצירתם ומשייכת אותה לגישות עכשוויות, פוסט

כילות מרכיבים מ ,מוסכמותבשבירת תיאורי, ובשפע , הפרזההעבודות הרוויות ב. ועוקצניות

.279הקיטשם בטווח ההגדרות על מהות יקיטשיים . ואלה מצוי

.22' מ, ע)2001ירושלים, ( גוריון-תשובות חכמי ישראל לבן :זהויות יהודיות רפאל,-. אליעזר בן 277 . שם. 278לשואת היהודים וזהותם בסרט של . הגישה האמנותית של רוזן וצ'רקסקי מזכירה גישה דומה בהתייחסות 279

Quentin Jerome, וסרטו של קוונטין טרנטינו (1997, החיים היפים): Roberto Benigniרוברטו בניני (Tarantino :(ממזרים חסרי כבוד )Inglourious Basterd ,(2009.

110

ביצירתם של באמצעות הז'אנר הקיטשי, הציוני ודחייתו סיפור העל פרק שלישי: רוזן, צ'רקסקי והוד

חסם לאתוס הציוני ועיצובו ד בא לביטוי גם בין, צ'רקסקי והואופייה המאתגר של יצירתם של רוז

כמו שגם הסיפור הציוני ,)דמות החלוץ(ה), הצבר(ית), הלוחם(תבאמנות הישראלית הקנונית.

ייצוגה המכונן של הזהות מאופן של השלושה ביצירתם שונים ,את החזון הלאומיהמשקף

החסיד תו המפוסלת של דמורועי רוזן, של ™ ציונה. הספר: המקובל הלאומיתוהישראלית

הצגת דמויותיהם של של זויה צ'רקסקי, האוונגרדיסטים הדמויות בסדרת ושבע העירום

כל אלה מצביעים על עיצוב מחודש לתודעה ,החיילים הישראלים כחשפנים ביצירתו של ניר הוד

וזן, נטועה עמוק בתוך יצירתם של ר הישראלית והציונית. בדיקת גבולות הזהות וזהות הגבולות

נוני של דימוי הישראלי לטובת תיאור ההולם את זונחים את התיאור הקה ,רקסקי והודצ'

המציאות הישראלית העכשווית.

, עוקב אחר 2006-לאור ב יצא אשרו הבנוי כסדרת קומיקס, ™ציונה של רועי רוזן הרומן

ם היא ספרנית שבימים כתיקונ ,הרומן מספר את סיפורה של יונה צימרהציוני ושברו. האידיאל

על -חורף, כרך ישראלי שעושרו וזוהרו מושכים אליו טיפוסים אפלים, נבלי-המתגוררת בתל

מגיחה מבעד דמות ,חורף-ני רקק. אולם כאשר הפשע גואה ומאיים על שלומה של תליועברי

העל נתונה בסכנה. - עוצמתה של גיבורת העל של העיר.- ציונה גיבורת ,יום- שביום הספרנית

חורף, רוקם מזימה -פושעים שידעה תל-הלוא הוא יהודה זאכרטורט, גדול הארכי, ה"גוסס"

על -שאינה גיבורת ,וכדי להוציאה לפועל עליו לגלות את נקודת התורפה של ציונה, שאפתנית

שגרתית: לצד כוחותיה הרבים וחוש ריח חסר תקדים בחדותו, היא סובלת מעישון בשרשרת,

הספר מתחקה אחר הרפתקאותיה ר ומכמה בעיות אופי לא קלות. סוכתית של קפה וימצריכה כפי

אידה –של ציונה בסבך הקורים הנטווים סביבה וסביב דמויות צבעוניות אחרות מחיי העיר

,די.ג'יי דבש העבריינית המוזיקלית ¡צדק שפרשו עליה את חסותן מינקותהזוג לוחמות ,ופרידה

כנאפה המאוהב בציונה טרה רוברטו ("הלחשן") ן המשקצי ענן צוקר, סגן ראש העיר ואשף מין,ר

.בחשאי

,של יהודית םהיא בת - של רומן זה העל- גיבורת דמות היום של ציונה - יונה צימר

ניצל ,צימר- של קורט ידידו בעבר ,זאכרטורט .צימר המדען קורט בנימין ושל העור -כהת החוצנית

מת הקלגס מאיהם נמלטו אליו שלים יקמקלט בבית חרושת לכימצאו מ אימוובנס כאשר הוא

על האם והבן נשפכה דה מסתתריםתכולת הנוזל בחבית שלצ ,ביריות הנאצי. לאחר שאימו נרצחה

המדען וזאכרטורט צימר- אותו עקר. קורט אך הותירה ,על-אותו ליצור הקטן והפכה הילד

לחבורתם .2-ם הלאחר מלחמת העול אליה הם מהגריםשדדים בארה"ב יליונר נפגשים ומתייהמ

תלמידתו של ,וזאכרטורט מצטרפות גם אידה המאהבת הגדולה ופרידה המדענית צימר-של קורט

חורף בשנת -עם עלייתם של הארבעה לתל לארה"ב בתום המלחמה. שאף הן מהגרות ,קורט-צימר

צימר בזכות ההישגים המדעיים וזאכרטורט -קורט לגיבורי האומה, הופכים שני החברים 1967

עם אומות העולם.גה המקומית ביחסיה ההאוניברסאליים הענפים המסייעים להנהקשרים ל בש

והרומן הבגידה של קורט צימרע דרדרים היחסים בין שני הידידים על רקמי 1977מאז נובמבר

- קורטלרומן שכתוצאה ממנו נולדת לקנדי ו, כרטורטעם אשתו המורמונית של זאהוא מנהל ש

עד. בעוד שהאם המורמונית נעלמת ל המוזיקאית, דבש ג'יי דייהלוא היא ,דינה דבשצימר הילדה

צימר. יונה ,תםלהם באת אשתו החוצנית ונולדת צימר -קצת לאחר לידתה של דינה מכיר קורט

111

האם החוצנית מתה חלב ודבש. את דינה דבש לבית היתומים צימר-בתקופה זו מעביר קורט

שקודם לכן ,צימר- קורטל, מצליח לרצוח את ואויב מר מכשהפך ל ,משתיית סוכרזית וזאכרטורט

- פר האב את תכונותישהפעוטה בידיהן של אידה ופרידה. מאז לידתה של יונה פקיד את יונהה

אותו מעניקתו הוא מייצר סם אלמוות והעל שלה על ידי השתלת רכיבים רבים. ממש לפני מו

בחיי באמצעותה שזוכה ,על ידי זאכרטורטתו נגנבת המנה הנוספת שנועדה לבדה/פרידה אך לאי

חורף, רוקם מזימה -פושע של תל-אלמוות. יהודה זאכרטורט, שהופך במהלך השנים לארכי

זה באופן ויהפוךחורף -ישתלט על מנגנוני ההולדה בתל ,שאפתנית שבה, בעזרתו של הטבח הרומני

את לפועל כדי להוציאלות. ציות מוחלט למזימותיו האפים להמתוכנת ,לאביהם של כלל הילודים

על ידי חשיפת , וזאתהעל להיאבק למען שמירת החוק- רעיונותיו עליו למנוע מציונה גיבורת

הניזונים מצריכה כפייתית של קפה, סוכר על- כוחותניחנת בציונה ש נקודות התורפה של כוחה.

בעזרת ו ,זאכרטורט סוד זה נגלה ליהודה ודעת לכוח ההרס של הסוכרזית עליה, אךנה מאיועישון

הרומן העל.- כוחו הפיננסי וצבא הפושעים החובר אליו הוא מצליח לחטוף את ציונה גיבורת

מסתיים בכישלון ההצלה של ציונה, דינה דבש וצפיחית זביונה מידיו של זאכרטורט המנסה

להפוך אותן למכונות לידה לילדיו. המחבר רועי רוזן מבטיח לקהל קוראיו שההמשך יבוא.

טיפוס של המרכיבים האנושיים -דמויות שכל אחת מהן היא אב 34 יש ברומן המפותל

ציונההלוא היא ,הספרנית יונה צימרברומן: יהן בסדר הופעתןבישראל כיום. ואלה שמות

. ראש העיר העשירי שנרצח יוסף ריבה מנהל הספרייה הלאומית. שמחה מתוק העל.-גיבורת

כתב חוקר של העיתון חדשות אור דוכס מנהיגת הלהקה. ,יהיפזמרת פושעת יפי די.ג'יי דבש

הודי, מזכיר אישי של פראווין מתיקהסיונר דתי וטבח. ימ ניקולאי הטבח הרומני השחר.

צוף עתיםבכיר המאהבים של די. ג'יי דבש. דוב גלוקוזהחבר כנופיה של סחר איברים. ,זאכרטורט

,אשתו של צוף עתים נופת עתיםל אור דוכס. עורך צעיר ומבריק של חדשות השחר וידידו ש

בעלה של קנדי חורף, -ארכי פושע של תל ,יהודה זאכרטורט "הגוסס" אמנית מוכשרת ויפה.

בת אידה חורף.-סגן ראש העיר תל רענן צוקר. המורמונית, וידידו לשעבר של קורט בנימין צימר

בת זוגה פרידה נה הלוא היא ציונה.שומרת ומשגיחה על יו וגה של פרידה, ניחנת בחיי אלמוות,ז

צפיחית זביונההלוא היא ציונה. ,שגיחה על יונהמבחיי אלמוות, שומרת ו ניחנת של אידה,

על ידי זאכרטורט כדי לספק רחם נחטפת ה, מאהבת של רענן צוקר,ייפימולטימיליונרית יפ

נו נחלץ ציונה אך אימאוהב ב פקד, בנה של מזל אגוזי,- רב הלחשן)( רוברטו כנאפהלצאצאיו.

משוררת עלית אגוזי רסום.סמנכ"ל תאגיד פ יהויכין זביונה. שחרורה מידי זאכרטורטללהגנתה ו

ואחות של רוברטו כנאפה. ,כנאפה )הבת של מזל כנאפה אגוזי ושל נזאר (עזרי ומבקרת טלוויזיה,

העל ושל -בורתונה גיאביהן של צי ים את קריית המדע בנס ציונה ב',מק מדען, צימר-בנימין קורט

, אשתו של זאכרטורט ואמה של קנדי המורמוניתבעלה של יהודית. ו ,דינה דבש המוזיקאית

-אשתו של קורט בנימין צימר ואמה של ציונה גיבורת, ה החוצניתייהודית התימנידיי.ג'יי דבש.

ה כבדת גוף, ייפי, יפדולצ'טה בלוםה של שבועון הנערות וואו. ייפיכתבת יפ, הלית פוולובה העל.

נעמה הנהג של רענן צוקר. ,שלמה לימונדתאורנית ולוחמת מחוננת, מאוהבת בדיי.ג'יי דבש.

יורשת אימפריית התרופות תרגימא מדיצינל בע"מ, אשת עסקים מבריקה. ה,ייפי, יפתרגימא

של , מתנחלמעדן גורדון דוכס, פרסומאי נודע, אביו של צוף עתים. עתים-שוקולד (ירוחם) קוגלמן

דף של ועהמ , חניכוסוכר-אלישע קירשןאבא של אור דוכס. חוקי,-איש אחד מהסוג הלא חוקי

הייתה נשואה לנאזר ,אמם של רוברטו כנאפה ועלית אגוזי, אגוזי כנאפהמזל רוברטו כנאפה.

רבית חורף ממדינה ע-רק לתלובצעירותו ועתגייר מ ,היפהפה נאזר (עזרי) כנאפה,(עזרי) כנאפה.

112

, ארנון (אמאנד) הוןוהמאהב של ארנון (אמאנד) הון. בא של רוברטו כנאפה ועלית אגוזי,הא שכנה,

, נשיא פיננסיה-אליאב קאהןפרופסור מובטל ליחסים בינלאומיים וסופר צללים. לשעבר הוניג,

שמות גיבורי הרומן מבוססים על מיני מתיקה ואוכל וחלקם כבר הוזכרו בחיבורים מפעל הפיס.

של רוזן.קודמים

לעיר חורף מתייחס באירוניה-השם תל .כפולהמשמעות מכילים תיאורי המקום ברומן

טופיה.סוג של דיסכמגלמת ,280דנאלטנוילתל אביב, שמקור שמה בא לה משם ספרו של הרצל:

לשמו של יצחק רבין החורף שנרצח, קשור- על שם ראש העיר העשירי של תל ,סמטת יוסף ריבה

בו הקים קורט בנימין צימר את האתר ש, נס ציונה ב' .ו חבויות בשם המקוםאותיות שממ שכמה

מתייחס ישירות למעבדות הסודיות של משרד הביטחון המצויות בנס ציונה. ,מעבדותיו הסודיות

ם לעולם הווירטואלי המתואר יאירוני כשמות ,העולם האמיתי או הקניוןבמזרח, קפה היו ימים

בהם.

מן הדמויות ברומן קשור למגזר העירוני. ברומן לא מוזכרים עובדי המקצוע של כל אחת

המלומד ניתן לפגוש את ברומןהאדמה, הפועלים ואנשי הצבא. ברשימת הטיפוסים שמופיעים

איש עלית אגוזי, הלית פוולובה, צוף עתים ואור דוכס, -אנשי התקשורת שמחה מתוק, - (ספרן)

דיי.ג'יי – הסלבסרוברטו כנאפה, -השוטר צימר,-ורטק - המדען ,יהודה זאכרטורט - המאפיה

אליאב נעמה תרגימא, - (האוליגרכיה) אנשי ההוןקוגלמן עתים, - אנשי הפרסום והשיווקדבש,

, שבשונה מכל השאר מייצג סוג של ציונות משיחית, מעדן גורדון דוכס -המתנחל פיננסיה,-קאהן

הדמויות הללו מתיקה.פראווין - אנשי הכנופיות השונה מהעקרונות שנטבעו במגילת העצמאות.

את הכרך בעידן התרבות הצרכנית והשוק החופשי של הקפיטליזם המאוחר. אופיים מייצגות

קום הציונות של-ערכי שלאת אובדנם המושחת של הדמויות, קנאותם וחמדנותם, משקפים

המדינה.

מק. מה שהופך רומן זה משמעי ונטול עו-חד, המבנה הסיפורי פשטני ,למראית עין

אותם משחקי מילים, רמזים ואסוציאציות, שעולים קורת פוליטית, חברתית ותרבותית הםלבי

מאפייני תייחס לשלושה היבטים:מ להלן ניתוח הרומן בהקשרים שונים במהלך קריאת הספר.

חורף- ותפישת ה"אני" וה"אחר" וייצוגה בעיר הבדיונית תלהציוני העל-דחיית סיפורקיטש, ה

מאפייני הקיטש

,הישראלית למציאותבהקבלה חורף-של תל המשכתב את ההיסטוריה הלאומית, ™ציונה ברומן

יומית. חלק מן האירועים - מציאות היוםהשל המלאכותי כהשתקפותמדגיש רוזן באופן מכוון את

בודות ומן המקומות המוזכרים בו, כבר הופיעו בעגם חלק מן השמות ים ברומן, כמו המתואר

ב ההיסטוריה ואובדן העבר כתומד האמוציונאלי (דעיכת האפקט), שביטול המ. רוזן קודמות של

בוויתור המכוון על תיאור ,דרניזם והקיטש מוצאים ביטוי ברומןומ-הפוסטני ימאפיכ הרדיקלי

של תולדות המדינה.התרחקות המודעת מתיאור מדויק בשית של הגיבורים והחוויה הנפ

התלישות מן המציאות מדגיש את על,-של גיבור (קומיקס) עלילוןההספר שנכתב על פי דגם

הדמויות של "המתוק" יםכינויהתכונות העל טבעיות של חלק מגיבוריו. הממשית בשל

.מעצים את "המתקתקות" הסכרינית וההפרזה בה,ברומן

חדשה. -ת השם ארץ ישנה. מילולית, כוונ1902-) הנו רומן אוטופי שפרסם הרצל בAltneuland( אלטנוילנד. 280

אביב.- בעברית תורגם השם לתל

113

נו מכיל את כלל המרכיבים אשר הופכים עלילה כתובה העלילה בספרו של רוזן אי מבנה

שבכל סיפור, דמות ופעולה, הרומן מכיל את שני מרכיבי היסוד או מסופרת לעלילה בעלת עומק.

הטקסט בנוי כשרשרת בו אירוע אחד גורר את הבא אחריו. שכרצף כארגומנט מפותח ומשתלשל

בנוי כיחידה של התחלה וסוף, הרומן איננו . מקנה לרומן את שטחיותוהתכונה - של סיבות בלבד

לא מתוארים יחסי טקסטברוזן משאיר את קוראיו בשיאו של הקונפליקט אך ללא סיומו. ו

. מה 281חייו של המחבר ובין המשמעות החברתיתהגומלין בין המשמעות האישית הפרטית של

של ורגשותיהם ללא בניית עומק של המצבים ,וסהא עלילה מהירה ודחשמותיר רוזן לקוראיו הי

למלאכותי ולחומרניכביטוי כז'אנר והעל -קומיקס ובסיפורת גיבוריהבחירה בדגם ה .הגיבורים

שספרו מהווה ביקורת ומציג את דחיית האתוס הציוני בתרבות ,נראית כבחירה הנכונה של האמן

המיתוס של " קומיקס בחיבורואומברטו אקו הסביר את מבנה העלילה של ה .הישראלית

יכולת המעוף, הראייה החדה, מהירות הפעולה, וכוח רב הן משאת נפש נכספת של . 282"סופרמן

ועל כן דמותו מעוררת הערצה וקנאה בבני ,העל ניחן בתכונות אלו-גיבור ,על פי אקו בני האדם.

ספיק לפני הירצחו אביה לא הוזאת משום ש ,נה מושלמתהעל ברומן של רוזן אי- . גיבורתהאדם

לציונההעל שמעניק רוזן -כוחות ,. באופן אירונימושלמת על- תהליך הפיכתה לגיבורתלהשלים את

תכונות שליליות ביסודן. –ית קפה רבה, מכמויות סוכר בלתי נדלות ומעישון כבד ינובעים משת

יח מפותח ההיבט האירוני מתבטא גם בעובדה שכושר האבחנה החד של הגיבורה מקורו בחוש ר

ריחות ההפרשה את ובפרט ,את הדוחים שבריחותבאמצעותו הגיבורה מזהה ומריחה ש במיוחד

הליקוי ביכולותיה הפלאיות והבלתי נדלות של ציונה . 283המיןשל הזיעה, מיצי הקיבה ונוזלי

,טבעי- על אקטשעליה להשקיע כדי לחולל המאמצים הרבים מוצא את ביטויו בתיאורי ,ומןבר

העל של גיבורי -קסמות האנושית מיכולותיבניגוד לה תיה.ושמכלים לבסוף את כוחמאמצים

מעשייה של ציונה נעדרי שארם. ,הז'אנר

העל -א העובדה שגיבור, הוטוען אקו, שהופך את סדרות הקומיקס לנחשקות כל כךמה

יום. קסמו - , עוסק ופועל ביוםותהאנושיהמבדילות אותו מן הבריות אנושיות - לשניחן בתכונות ע

העל המסורתי עושה רק מעשים - לאחריות אישית. גיבור נובע מהיותו מחנך של עלילון מסוג זה

מוי המצילה הלאומית בדיציונה להופעותיה של .היא טיפוס נקמני ויצרי ,ולעומתציונה ו טובים,

דווקא משוםברומן של רוזן ה. הקורא מתחבר לטקסט יידחנעימות ו- אינלווית תמיד תחושת

חורף, מציאות שהיא אנלוגית למציאות הממשית -למציאות המעוותת השוררת בתלקרבתו

של עלילון הקומיקס המשעתק את המבנה הבדיוני ,של רוזן הרומן יום.- אותה הוא חווה ביוםש

ל מכיר וברומן של רוזן הכ היותו חתרני, מוקצן ודוחה.ב לז'אנר האוונגרדי/קיטשיבכל זאת שייך

)saleable( . חורף -בתיאורים של תלברומן את ההיבט המנוכר של הכרך הגדול. רוזן מדגיש

עוצמת הכרך הגדול, קצב החיים המסחרר, הטכנולוגיה המתקדמת ושלטונם של לקורא תשומחמ

ארגוני הפשע:

השדרות נדמות לעורקים ראשיים בגוף פלדה אימתני של הכרך. כלי הדם הרחבים נמתחים ניים המתנקזים אל היכל האופרה, מרכז ים קדחתננחילים של נהנת אל הכיכרות, מזרימים

בתי הקזינו, מועדוני הלילה, מסעדות היוקרה, מלונות היוקרה, אל המבוכים המקורים ).7 (ע' והקרירים של הקניונים, אל טרקליני עינוג הגוף, אל מכוני ההתאוששות

.12–7, עמ' )(ירושלים, תש"ע מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח נרטיבים. )עורכות(. מירב אסף ואחרות 281282 .Umberto Eco, “The Myth of Superman,” The Role of the Reader Exploration in the Semiotics of

Text (Bloomington Indiana, 1984), pp. 107–124. ל בפרק א'.ל רוזן בריחות ההפרשה נידונו לעי. דיון במשמעות הריח בתיאוריה של פרויד, וההתמקדות ש 283

114

:אמריקה יורק בספרו- ל ניותיאורו של רוזן מזכיר את תיאוריו של ז'אן בודריאר ע

לילה. המכוניות מהירות יותר, הפרסומות אלימות יותר, נות עולה, ביום כמו בכמות הסירזה תמיד הזנות היא טוטאלית, גם אור החשמל. והמשחק, כל המשחקים מתעצמים. כך

למרכז העולם. האנשים מחייכים יותר ויותר, אף פעם לא זה לזה, תמיד יםכשמתקרבחרור של העיר הוא כה עז, והכוח הצנטריפוגי הוא בעוצמה , הס) בניו יורק28עמ' ( לעצמם

כזאת, שזה לא אנושי לחשוב על חיים בשניים, על לחלוק את החיים עם מישהו. רק יות לדברי והשבטים, הכנופיות, המאפיות, חבורות הסתרים או הסטיות וכמה שותפ

.284רק הם יכולים לשרוד כאן ,עבירה

העיר החיבורים מתרוקנת העיר מאנושיותה לטובת העוצמה הטכנולוגית. בשני החיבורים בשני

מודגש אופיים הווירטואלי חורף- בתיאורם של מקומות הבילוי בתל נשלטת על ידי חבורות פשע.

:המחקה את האמיתי באופן מגוחך

ה ממשטח בית הקפה היו ימים במזרח, הכיל במת מדבר בפאתי החלל. הבימה עשויה הייתרחב ידיים שכוסה בחול ובמרכזו, בצל שלושה דקלים, ניבט מאהל בדואי מוקף בפוחלצי

ברקע נשקו דיונות לקו אופק מאובך. בשמים קפאה עיזים וגמלים. על מסך הולוגרמישקיעה מוקרנת בשלב הקסום של אפלולית ערב ראשונה. פולנים, רומנים ואוקראינים

רקומות בישלו קפה בעצלתיים, רכונים אל מדורות קטנות. פיות ובגלימות אחוקיים, בכ...קניון העולם ) 72לפי סומק עורם ניכר בהם שניצלו כל הלילה תחת מנורות שיזוף (עמ'

האמיתי עוצב כמבוך רב קימורים.במפלס התחתון הוצגו בני ארצות ושבטים רחוקים מוצאם....אבל האטרקציה אותנטיים ברובם, עוסקים במלאכות יצירה אופייניות לארצות

המרכזית הייתה תא הקוטב הצפוני: אקווריום ענקי שהטמפרטורה בו הוצנחה לעשרים מעלות מתחת לאפס ורצפתו התפלגה בין משטח קרח, שייצג את מי האוקיינוס הקפואים לבין מישור מושלג, שבו עמלה קבוצת אסקימוסים בימים כתיקונם בבניית איגלו. שלא

אחרים, יזמי הביסטרו העלו חרס בניסיונם לגייס אסקימואים אמיתיים, כמו בתאים הושילמו על כך מחיר כבד. מדי חודש הוברחה משפחה פלסטינאית, צוידה בדרכונים

).72' ע ( מרוקאיים מזויפים ובמעילי פרווה , ומוקמה באקווריום הקוטב

באים ,חסר רגש ואנושיות -ייתי תוכניתו של הטבח הרומני לייצר ילדים באופן סדרתי ותעשגם ב

לפוסט מודרניזם הוא מציין ו של בודריאריתוהגדרב .לביטוי האלמנטים חסרי המקור האותנטי

הטקסט . שכאמור מייצגים גם את הגדרותיו של הקיטש ,חסר המקורהמלאכותי, הסדרתי,את

:של רוזן משקף זאת

נושי. מעציץ הקיבה יצמיח האורגניזם החדש יוחדר כדבר מאכל לאזופגוס של נשא אל אונות המוח ואל אברי הרבייה של הנשא וישתלטו יט עשרות ממברנות זעירות אהפרז

יחסי אוכל ונאכל יתהפכו. לאחר שהפרזיט ישתלט עליו. הסועד האנושי יהפך לחממה חיה.על גוף הנשא הוא יפתח תודעה עצמאית, אך יציית לשדרים שיעברו אליו באמצעות גלים

.)78– 77עמ' ( ם ממרכז האב של יהודה זאכרטורטקצרי

שבו אובדת היכולת להבדיל בין ,עולם ,בודריאר על עולמנו הווירטואלי את טענת קטע זה מזכיר

למלאכותי הולכת יממשות לייצוג שלה, כך שאפשרות ההבחנה בין המדומה לממשי, או בין הטבע

הגנטית ההופכת את התהליך הטבעי של רגון הטבע באופן מלאכותי, ההנדסה יטשטשת. אומ

את הרומן העתידיומזכירים קרה שג הסימולמוהולמים את ,יצוריפס לה ויהלידה לתעשי

הרבייה התפתחויות בטכנולוגיות בו הש ,)1932( מופלאעולם חדש של אלדוס הקסלי והדיסטופי

ייצורם ,רוזןמאפשרות את שליטתה של קאסטה מסוימת על שאר היצורים הנחותים. גם אצל

המלאכותי של הילדים נובע מרצונו של זאכרטורט לשליטה על ברואיו המלאכותיים.

.28' מ, ע2008 . בודריאר, 284

115

זניחת האמיתי ברומן.תיאוריו הדיסטופיים של רוזן, מצביעים על הצד החתרני הגלום

שתומכים בחומרנות הכוחנית תחליפיםו ,בהם ההונאה נתפסת כאמתשוהמקורי לטובת תחליפים

. הספר משקף את הביקורת הדיסטופית של רוזן על ידי הם הליבה של הספר ,מןשל גיבורי הרו

והתרבותיים המתרחשים כיום הפוליטייםשל התהליכים החברתיים, קטיביותיעוד מוקצן ופרוב

במדינה.

בהם שים ימתייחסות לאפיוני הקיטש השליל השמות של הנפשות הפועלות ברומן

המורכבים משם פרטי ושם - בחלק מן השמות. 285רכזיתפקיד מ מלאיםהמתקתקות והרגשנות מ

שמה של המשוררת ומבקרת הטלוויזיה .משתמש רוזן בסוג של ממתק הנפוץ בארץ - משפחה

מיני השמות יש השלכות מעבר לחיבור עם לחטיף מסוג זה. אך גם לשאר הוא דוגמה עלית אגוזי

ה) . יסוכרי – candy( קנדיוא שם אשתו המורמונית של יהודה זאכרטורט המתיקה. כך למשל

לשמו של של תל חורף, שנרצח, חבויים רמזים העשירי ראש העירבאותיות שמו של יוסף ריבה,

שם משפחתו של הפקד רוברטו בעל המוצא . 1995- העשירי, שנרצח בראש הממשלה יצחק רבין,

מקורו במטבח עיזים שכשם המאפה העשוי מאטריות קדאיף וגבינת מזרחי הוא כנאפהההאתני

י.הלבנונ

וזכרו בעבודות קודמות שלו. הישנויות אירועים שהללדמויות או ציונהברומן חוזר רוזן

אלו: הציטוטים, החזרות ואיבוד המקוריות שהם ממאפייניו של הקיטש כפי שהוגדר בעבר,

מודרנית כפי שהיא מוצאת את -טקסטואלית של התרבות הפוסט- מייצגים את המהות האינטר

כן תפקידם של הציטוטים, החזרות, ל. 286טויה בספר של פרדריק ג'יימסון על הפוסט מודרניזםבי

נגרדי ומקורי דווקא בשל הנוסחאתיות אוו הוא ואיבוד המקוריות הטבועים ברומן של רוזן,

שבו. האירונית

שמו של . שם זה מזכיר אתאור דוכסשמו של הכתב החוקר של עיתון חדשות השחר הוא

זיעה בספרו של רוזן אורדוקאס שארל התואר- הליברטין רודף התענוגות האנין ויפה הרוזן

תמימותו והניסיון , אופיים השונה של השניים בולט לנוכח גילו הצעיר של אור דוכס .מתוקה

,לעומת זאת ,פנה והמראה האלגנטיוהמועט שיש לו בשעשועי אהבה. הגנדרנות, מותגי הא

,שארל אורדוקאס מהווה אזכור לשמו של המחבר איזידור דוקאסמשותפים לשניהם. שמו של

בשנת Les chants de Maldoror שירי מאלדורור אמון אשר כתב אתלוטרי- הידוע בשם הרוזן דה

הפעילות המינית הפרימיטיבית, ואת הדחפים אתהרוע ומשחררים חוגגים את . שירים אלה 1869

באמצעותו שמשחק השמות .שארל אורדוקאסתברך הרוזן בהן משתכונות ,287הסאדיסטיים

. הרמן ברוך הצביע על הקשר שבין הקיטש לרומנטיציזם. בעידן הרומנטי מזהה ברוך שינוי של תפיסת ה"יפה" כך 285

אחרון נהיה קונקרטי יותר, רגשני יותר וריאליסטי. תהליך זה גרם, לדעתו, להשחתה של ערכיו הרוחניים של שזה הה"יופי" הקלאסי. השחתה זו מקבילה לטענתו, לניוון האסתטי המגולם בקיטש. הרומנטיקה ובדומה לה הקיטש,

ההיסטורית והקיימת בקלישאות, תוך מכילים איכויות נוסטלגיות. הקיטש משגשג בשעה שהוא מחליף את המציאות .פנייה לצרכים רגשיים רומנטיים

מודרנית כשהוא כותב בפרק - מתייחס פרדריק ג'יימסון לעניין הציטוט בתרבות הפוסט פוסט מודרניזם. בספרו 286ל על עלייתו של הפופוליזם האסתטי את הדברים הבאים: הפוסטמודרניסטים נשבו דווקא בקסמו של הנוף המנוון ש

השלוק והקיטש, של סדרות טלוויזיה ותרבות הרידר'ס דייג'סט, של פרסומת ומוטלים, של הסרטים הישנים על ספרי –ספרות -המוקרנים בטלוויזיה לפנות בוקר, של הסרט ההוליבודי סוג ב' וכן של התופעה המכונה פארא

בדיוני ולרומן רית, לבלש, למדעאפיה פופולהכיס הנמכרים בשדות התעופה ומסווגים לגותיקה, לרומן רומנטי, לביוגרחומרים שאין עוד מסתפקים בציטוט גרידא אלא מטמיעים אותם בתוך המרקם הבסיסי. בתוך פרדריק –הפנטסטי . 20–19, עמ' )2008 (תל אביב פוסט מודרניזםג'יימסון,

: הכריש ממין נקבה חתר במים שלו ורקטע מתוך שירי מאלדור מצורף Iלוטריאמון-איזידור דוקאס (הרוזן דה. 287שניהם כלאו את נשימתם בהערצה עמוקה, משתוקקים להתבונן, בסנפיריו ואילו מאלדורור היכה בגלים בזרועותיו.

הבשרים. ירכיים גמישות נצמדו בכוח לעורה של המפלצת, -ד באו תאוותדיוקנם החיה... מי-הראשונה בדמותבפעם הסנפירים כרוכים סביב גופו של האהוב, מקיפים אותו האהבה, וגרונותיהם וחזותיהם כשתי עלוקות. ועוד הזרעות ו

116

משקף את מקורות ההשפעה ,בשירי מאלדורור ולתיאורי התאווה זיעה מתוקהמכוון רוזן לספרו

ס דוכאור שחווה החוויה המינית. ם של מפגשי המין ברומןילתיאורים המפורטים והסקטולוגי

,המשתתפים את שאר מחתימה אותו ומטביעה בו כמו גם, 288™ ציונה במהלך עלילת הרומן

. נהנתניתליברטינית בזהות

הרומני במוזיאון עם הטבח פרידההמפגש של באחד הקטעים ברומן מתאר רוזן את

השעווה במילאנו:

העבירה פרידה זמן בין רכבת לרכבת, בתחנה הראשית במילאנו ונכנסה 1994באפריל רי התצוגה המוארים כשמצאה את עצמה בפנים נסחפת בין חד ..למוזיאון השעווה.

לם. טינופת וזוהמה ם, הבינה שזהו קרוב לוודאי מוזיאון השעווה הגרוע ביותר בעועבמעומבמסדרונות הצרים והאפלים ובאפיזודות הפתטיות שהוצגו...היא עמדה כיסו כל פריט

פושע הקולינרי שהיא שם?. -הארכיע .....כיצד ידוגבה אל היטלר ואווה בראון המתאבדים יחש שאינה לובשת תחתונים?. הוא הגיע מאחור. היא עמדה וגבה אל היטלר ואווה האם נ

תה יאאת פניו, לפני שנכנס אל מתחת לחצה שבו ראתה יבראון המתאבדים ובשבריר השני ).181 – 180עמ' ( זיהתה אותו מן התמונות

שפרסם "ריםסקטולוגיה ותענוגות מצמררים אח"למוזיאון במילאנו התייחס כבר רוזן במאמרו

. שם הוא כותב:1994במרץ

מוזיאון השעווה בתחנת הרכבת במילאנו נראה מבחוץ כאולם הקרנה של סרטיםנות מעוררות אימה תופסות מקום נכבד במוזיאוני שעווה אחרים סצפורנוגראפיים... כמו

ברפרטואר של המקום. אחד החזיונות המרתקים היא תמונה המציגה את הבונקר של . פילגשו סרוחה על הרצפה ף היטלר, רגע אחרי ההתאבדות שלו ושל אווה בראוןאדול

כשגבה מופנה אל הקהל, ורעמה של שיער סינתטי מכסה את פניה. היטלר ישוב על עו הימנית. את השפמפם (המסמן של ונים בזרתו, אקדח בידו השמאלית ופניו חפומכתב

י (המסמן מוות) המודבק לא מודבק אהיטלר) דווקא אפשר לראות, כמו גם כתם פלסטיק 289לרקתו

רוזן ציג להיות הנושא המרכזי של התערוכה שישל המוזיאון כבר מצוי מה שעתיד בתיאור זה

. גם הקטלוג הנלווה וגם המוצגים שבתערוכה עוסקים בסצנת1996- במוזיאון ישראל ב

, בפרק השני לעיל הוצגו ההיבטים השונים של תערוכה זואווה בראון. של ההתאבדות של היטלר ו

במוזיאון 1994-ץ אז, בלנושא התערוכה החל להנאחזור עליהם. ברור כי הרעיון ועל כן לא

™.ציונה ברומן שב ומזכיראותו הוא שהשעווה שבמילאנו, מוזיאון

,השפם של היטלר הנו ,חיה ומות כאווה בראון, בתערוכהאחד הדימויים המשמעותיים

–מזכיר זאת כבר במאמר מ רוזן .יעשותו להיטלרי בשינוי זהותו של רוזן והמהווה מרכיב מרכזה

חושף את אחת התחבולות ™ציונה הביקור במוזיאון השעווה במילאנו ברומןאזכור . 1994

על מכלול המשמעויות המוקדמות תוך הסטה התייחסות שנשענת –החוזרות ונשנות ביצירת רוזן

את האירוע את התקדים במשמעות חדשה שעדין משמרת בתוכה אירונית וטרנספורמציה הטוענת

נוספת להסטה המשמרת את האירוע המוצפן חבויה בשמו של דוגמההאינטרטקסטואלי. המוצפן

. כאן מכוון רוזן לשמו של צוף עתיםהלוא הוא ,העורך הצעיר והמבריק של עיתון חדשות השחר

ואשר יצא לאור בין השנים ,ל אברהם שלונסקילענייני אמנות וספרות בעריכתו ש עתים הביטאון

דאדא וסוריאליזם : רות עמוסי ואיריס ירון עורכות,מעלה נדפי אצות. בתוך נהיים במהירות לגוש ירקרק אחד

.52' מ, ע)1992תל אביב, ( בצרפתבלהט על רצפת הפרוזדור. מדוע ינק אור דוכס כך הכול קרה מהר. השניים מצאו את עצמם מתגפפים- . "אחר 288

בשקיקה כזו את הלשון הגברית שפלשה וגיששה בחלל הפה שלו. מה משך אותו לגלגל בחלל פיו את אשכיו של הגבר .195–194, עמ' 2006בתוך רוזן, מם כאילו היו קיפודי ים..." הזר ולנצור את מרק

56 'מ, ע1994, רוזן. 289

117

ולוגיה הציונית בעוד שהרומן של רוזן משקף את א. בכתב עת זה באה לביטוי האידי1946 – 1948

עולמית חדשה.-המייצג מערכת כלכלית –המצב ההופכי

,חזרה נשנית בעלת אופי מעט שונה היא הסיומת של כלל המפגשים המיניים ברומן

בעוד שהמשפט הנלווה למשפט זה ,"סצנות המין בספר זה בחסות מפעל הפיס"הנגמרת במשפט

"מפעל הפיס "להמר בשביל הילדים", "עשית היום משהו למען עצמך?", משתנה מפעם לפעם:

מיליונים לך", " קשת ילדים העצובים ואת האת הממתקים ל" ,"נותן את מיכלאנג'לו למוזיאון

,הסיומת האירונית"הימור נאור". הדרך לקבר השחור", בענן, שירה צעירה", " קוויאר כל

יום שלנו. גם המין -המועצמת בזכות משפטי המשנה מצביעה על הנטייה החומרנית שנלווית ליום

ל בו החומר גובר על הרגש ועשנו זכותו הבלעדית של הפרט אלא הוא חלק מסדר חברתי חדש אי

שפט המשני "מפעל הפיס נותן את מיכלאנג'לו פל למרכז. המהרוח כשיבוש המעלה את השולי והט

יה העיקריים אינם ת של התרבות בארץ בפטרונות שמניעמצביע על התלולמוזיאון", למשל,

290את דבריו של ג'יימסון על הציטוטבהכרח תרבותיים. הפרסומת השתולה ברומן מזכירה

יום מציאות הישראלית כשקרבתה ל רוזן טווה עלילה בדיוניתכסוג של לגלוג עצמי. ומשמשת גם

הגודש וההגזמה ן הפשטני של הדמויות, דחיית הרגש, תיאורהשכתוב ההיסטורי, בולטת.

מודרנית- תרבות הפוסטהני יכל אלה הם ממאפי – לצד השימוש בציטוט ,בתיאורים המיניים

את המערך הסימבולי של הרומן מבלי לשבור את הרצף הנסיבתי יםוהקיטש והם אלה שמעשיר

פתחות העלילה.בהת

הציוניהעל -סיפורדחיית

הלאומי של דמות עומד בסתירה לאתוס של רוזן ופיים המושחת של גיבורי הרומןא

כפי ,המגמה הממלכתיתץ של השנים שלאחר מלחמת העצמאות. /חלוהישראלי/צבר/חייל

ליצור הושפעה מן הרצון שנים שלאחר מלחמת השחרור, ב, שמצאה את ביטויה בספרות ובאמנות

כיבוש סוג של רנסנס לאומי שיהווה דגם מחנך ומעצב של אזרחי המדינה. ,רוח עברית חדשה

ההיא מנוגדים ים בתקופה נוניכנושאים ק, הנוף הישראלי, ובדתהאדמה, ההתיישבות הע

חורף ולאופיים המושחת והליברטיני של הדמויות ברומן.-מודרנית תל-של העיר הפוסט לתיאורה

ובפרט משום היותו מייצגה של ,ציון הנו מושג כולל לארץ ישראל ולכל הקדוש להמשום שהמושג

בניגוד לדפוסי ציונה.מצא רוזן לנכון לכנות את גיבורת הרומן בשם ,הציונות כתנועה הלאומית

שונה, אחרת, אינדיבידואליסטית במעשיה ובמראיה יונהצההיצג המקובלים של הגיבור הציוני,

נה נובע מהאגו הפרטי שלה. והקשר שלה, למדי

החלו להתגבש דפוסים פואטיים ספרותיים ישבות המחודשת בארץ יההתמאז ראשית

דור הסופרים והמשוררים העבודה וגאולת הארץ.כיבוש ישבות,יהתה, החלוציותוחזותיים של

טיפוס חדש של - החדש שצמח ועלה לאחר מלחמת השחרור ועל רקע טראומת השואה הוליד אב

הבלורית, הגיבור, הפטריוט, שחייו הוקדשו לכינונה של המולדת - הלוחם, הצבר, יפהאלי הישר

. 291הצעירה

, עשוי לשמש 292)1947( הוא הלך בשדותתיאורו של אורי גיבור ספרו של משה שמיר:

דמותו תואמת לדימוי המיתי של הצעיר הישראלי כדוגמה לעיצוב דמות הצבר בן המקום, שכן

.75' מע ,2008. ג'יימסון, 290 .315' מ, ע1982. אפרים ומנחם תלמי, 291 .9' מ, ע)1968(מרחביה, הוא הלך בשדותשמיר, . משה 292

118

ותרמה לא מעט ,של דימוי זה ניכרת בעיצובים אחרים שנעשו בתקופה זוהשפעתו הציוני.

שירו של ת שכבשו את הארץ ברגליהם היחפות. גם פלתיאורם של הצעירים בעלי הבלורית המתנפנ

הזה. תיאורים כאלה ניתן לפגוש המיתולוגידימוי את ה חינצמ, 293מגש הכסףנתן אלתרמן

באה לביטוי ההקרבה ההירואית של אלתרמן מגש הכסף ב באמנות ובספרות של בני דור התש"ח.

ם/ בנתיב יעלו הם הלוך והחרש/ לא ילובשי חול וחגור וכבדי נעלי"של אותם לוחמים עלומי שם:

. 294"הפרך וליל קו האש-החליפו בגדם לא מחו במים/ את עקבות יום

ו לאחר ונראה כי בפסלים ואנדרטאות שנוצר ,דורות של בנים התחנכו לאורם של אלה

שיצר הפסל ,בנגבה ניםאנדרטת המגב כמו למשל ,הזה מלחמת השחרור מוטבע הדימוי המיתי

רות באנדרטה ניצבות בגאון אל מול פני המלחמה.אוהמתשלוש הדמויות .)97(תמ' נתן רפפורט

ציונה של רוזן שונה .295ניכרת בתנוחתם הנחושה, במבע פניהם ובגופם האתלטי רת המגניםוגב

העל שהיא התברכה בהן, המראה וההתנהגות שלה -למרות תכונות . הדימוי המיתולוגי בעליל מן

פגומים ואינם עונים לדימוי המקובל של הצבר.

ריח הסיגריות הנודף ממנה אינם מהווים עילה להזדהות. גם כוחותיהה הפיזי וכיעור

למצבי המצוקה אמיתי פיתרון מוגבלים וברוב המקרים אין באפשרותה להעניקטבעיים -העל

שאפשר כפי ציונהברומן. מספר פעמים במהלך הרומן מתאר רוזן את חסרונותיה של המתוארים

:במקבץ המשפטים להלן לראות

העל היחידה שמעשנת -כך בודדה...אני גיבורת-כך חסרת מנוחה?..אני כל-למה אני כלמכשיר מקולקל... כך מעצבן ומביך אני כמו -בשרשרת. הזמזום המעצבן כשאני עפה. זה כל

העל עמדה בצד ועישנה, יונקת את הסיגריה במציצות ארוכות -) ציונה גיבורת40' ע (). 111' ע ועמוקות ונושפת את העשן מחרירים בקצה המקור של מסכת הציפור שלה ...(

הקהל המתגודד גם כשלא התבונן בה מתוך ריחוק וניתוק עורר בה לעתים תכופות את ). המחשבות והריחות 112' ע כמו גמד שרירן או אישה מזוקנת...( –ת התחושה שהיא פריקי

כך עצמה את -הסעירו את ציונה. לראשונה מאז חדרה לבנין שאפה שאיפות עמוקות. אחרעיניה, התפרקדה על רצפת הבטון, פתחה את רוכסן הפלטינה של מפשעת החליפה

). 116' ע לי הגבוה הזה...(החשמ המבצעית ודחפה יד אל תחתוניה, לפרוק מעט את המתחכלימה ותיעוב עצמי הציפו את גופה בזיעה. פטמותיה זקורות, חשבה באופן גס ומגוחך. תמיד סברה שהיא שרירית מדי, כהה מדי, ריחותיה חזקים מדי, כפות רגליה גדולות, שטוחות וגרמיות מדי, אפה מעוקם כלפי מטה, רגליה מעוקמות כלפי פנימה... היא חשבה

פלומה דקה –יא מלוכלכת למראה, ובעיקר שעירה... הדבר ששנאה יותר מכל בגופה שה ).190' ע ( ..וצרה של שיער שחור בצדי עמוד השדרה בגב התחתון.

נטייתו של רוזן לנפץ אתמשקף יה של ציונה, במראה, באופי ובהתנהגות חוסר השלמות של דימו

עכבות מוסריות חוסר,ותיצרי, ותכוחני ציוני.ס השל האתו רואיקטיבי את הדימוי ההובאופן פרוב

רענן , דמויות המנהיגים. סגן ראש העיר את בפרטו ,מאפיינים גם דמויות נוספות ברומן נותוחמד

. תדמיתו הנאה ודברי החנופה הנשואות והרווקותנואף עם נשות העיר , ההנו יצור בוגדני צוקר

המוכרת לראשי הפשע של ,אוות הבצע שלותהמושחת. המתקתקים שבפיו מסתירים את אופיו

עסקת תמורת של זאכרטורט לידיוהיא שהביאה להסגרתה של ציונה ,חורף ומנוצלת על ידם-תל

על ממעט הפרטים שמשחרר רוזן ).200' הונגרית (ע-שמונים המיליונים של חברת הנפט האוסטרו

ניתן לעמוד על הקשר ,רצחשנ ,חורף-ראש העיר העשירי של תל ,אודות דמותו של יוסף ריבה

תגובת הציבור בארץ לאחר רצח רבין והאהבה רצחו לרצח של יצחק רבין.יוהאנלוגיה שבין ה

.1947 ,דצמברב 19-ב דברבעיתון "הטור השביעי". השיר פורסם במדורו 293 .357' מ, ע)2003אביב, - (תל (תש"ח) הטור השביעי. נתן אלתרמן, 294 גנון הריאליזם ההירואי, שמאפיין את האמנות הסוביטית בתקופה זו.. אין ספק שנתן רפפורט מושפע מס 295

119

לה שהתקדים לאחר הירצחו דומה לתיאור האהבה חסרת שלהם זכה ת התקדים וחסר הערצההו

א לו אהבה הוא נרצח מסיבות פוליטיות נטולות עניין, אבל מותו הבי: ™ציונה ברומן ריבה זוכה

חורף והיה כמו שאומרים מבכירי בניה... ואולי משום -לחסרת תקדים. אולי משום שנולד בת

).14' עסימל במותו את קץ התמימות למשל (יוסף ריבה ש

.נרטיב הציוני- דחיית המטאבין אובדן התמימות ל קשררוזן מוצא על פי הכתוב נראה כי

מצביעה על השפעתה של תכונתו העממית במהעובדה שבסיסו של הרומן הוא הקומיקס

את המחלוקת המאפיינת מצביע רוזן על ברומן זהתרבות ההמונים, הזרה כל כך לאתוס הציוני.

לאומיות - זהויות טרנס , וכנגדהיות הדוחקת ומשכיחה זהויות אחרותהחברה הישראלית: לאומ

הבדלנות תוקף את רוזן .לאומיות החוברות לעולם הכללי שמחוץ למדינת ישראל -ופוסט

לדחוק וקף היותו שכזה הרשות נתונה לומתתפיסת הלאום היהודי כעם הנבחר שהמאפיינת את

אחרים במובן הטריטוריאלי והרוחני:את ה

טבעי, הארה רוחנית ומודעות לשליחותו המיסטית -ר על...לידתו של אור גרמה לאביו אוש, 547ה. הוא התיישב בקרוון על גבעה כיהודי. חיידק המשיחיות דבק בו במהירות ובעוצמ

–חוקי–הלא –מי (להבדיל מהסוג יהחוקי לגיט-חוקי-התנחלות של איש אחד מהסוג הלאטימי למחצה). במכתבו יהלג-חוקי-הלא-חוקי-טימי ומהסוג הלאיהלג-חוקי-הלא-הלא חוקי

ת אהראשון לאשתו תיאר מעדן את הגבעה שלו כ"מקום היפה והשלו בתבל" ונתן לגבעה ).109' ע ( השם תל אור

ואת גלגולה הפוליטי ים"שטח"הרייך בדק את המשמעות הסמנטית של המילה -עמוס מוריס

והתרבותי. לטענתו "השטחים" היא אחת המילים החשובות ביותר בלקסיקון הפוליטי הישראלי

שירה תרבותית ע-ומהווה חלק מאידיאולוגיה לשונית להשקפת עולם . המילה קשורה1967אחרי

אידיאולוגיה תרבותית ודינמית המפגישה כמה רבדים. מילה זו ונגזרותיה (שטח, בשטח) הן חלק מ

שרויה מתחת . התרבות הישראלית המסוכסכת, נה מיוסדת על מכנה פוליטי משותףישראלית שאי

חוצה תרבויות פוליטיות ומפורשות באופן שונה על : שטחים,המילה. ההסכמות הפוליטיות-לאי

כביטוי ,"שטחים משוחררים" וכנגדם "שטחים כבושים". המילה שנטבעה הימין או השמאל:ידי

נועדה לנטרל את קדושתם היהודית של האזורים שנכבשו ולאפשר , חילוני נעדר קדושה ומיסטיות

המילה הוכתמה על ידי שני העקרונות לח, את הפיכתם לאמצעי חליפין והפרדה. נטרול זה לא צ

רכשו מחדש את משמעותם כמקומות יהודיים בעלי ה לנטרל: האזורים שנכבשו מה נועדשהיא עצ

על ידי המתנחלים, הביא תהליך קידושםו ,נושאים משמעות וקדושה דתיים והיסטורייםהעבר

. הרומן של רוזן 296הפלסטינאייםביתם של ו מקום מושבםלמודעות את העובדה ששטחים אלו הם

רוזן מודע .1967ים של החברה הישראלית שלאחר רבותיתעוסק בעיקר בהיבטים החברתיים וה

מאז ועד היום שרויה שכן שצמחו בעקבות מלחמת ששת הימים ולבעיותלמחלוקות הפוליטיות

ולוגיה הציונית וחותרת תחתיה. אהמדינה בטלטלה מוסרית המאפילה על האידי

החברה בישראל הצגת ניוונה המוסרי של לצד הידועניםו ינגעל הערצת תרבות הרייט

כותב רוזן:

מיליוני חולמים בהקיץ,מתבגרים ומתבגרים ברוחם, בוחנים בקפידה את תצלומי האישים חורף, לומדים בשקיקה את ההתפתחויות החדשות והמפנים -המפורסמים של תל

ושוקדים על מדורי הרכילות המוקדשים הדרמטיים בעיצוב השיער ובאופנת הגבריםחורף נמשכים המוני הרפתקנים ויזמים עצמאיים -ונית.אל תללמטרופולין המזרח תיכ

מאסיה ומאפריקה, פושעים זוהרים וקברניטי מחשבים מאמריקה, רבבות אסופים וחסרי

.55 'מ), ע2010(אביב 36 ריה וביקורתותיא ",'שטחממד: היסטוריה תרבותית של '- ם בדורייך, "חיי-. עמוס מוריס 296

120

חסונים שופעי חושניות ערבית, מן פרוטה ופרוצות צעירות מחבר העמים, והמוני פועלים ).8' ע הארצות השכנות (

תהליך הגלובליזציה המתחולל בישראל. לתהליך זה מתייחס ל ים גם רמזיםיחבובמשפטים אלה

לאומית בישראל נובעת -אורי רם כאשר הוא טוען שהיווצרותה של התרבות הפוליטית הפוסט

- הפוסטה מעצמה כלכלית גלובלית שכלכלתה מתהליכים כלכליים פוליטיים. רם רואה במדינ

את העצמת האוטונומיה האישית ובעקבותיה ,ת מכוננת את חברת השפע הצרכניתיתעשיתי

. 297תוך זניחת המוסר והאתיקה םיושיפור המימושים האישי

חורף-בעיר הבדיונית תל תפישת ה"אני" וה"אחר" וייצוגם

מרכיב היצרי ותחושת החוסר הנלוויםחורף, לצד ה- אופייה הבדלני של העיר תל

בו האני שכמרחב חברתי של הרומן גם את בחינתו מאפשר ,הרומןורי לפעולותיהם של גיב

של - ממשידמיוני, סימבולי ו - שת המערכיםושלכאנלוגיה לנית אדיימתהווה כאחר הטעון ליב

. הרומן הוא מעין מראה שדרכה מזהה רוזן את האני שלו. השפה ברומן מגדירה את רוזן 298לאקאן

ו כמפה חורף פרושה לפנינ-העיר תל האתוס הציוני. ,כאני החותר תחת סמכותו של "האב"

. 299ניאליוקול-תי והפוסטיתעשי- היחסים החברתיים בעולם הפוסטשל קוגניטיבית של התרבות ו

- חברתיות- ת הפוליטיותההתניובין מגשרת בין המרחב האישי שלו והשפה של רוזן

ושאותן הוא מנסה למפות באופן קוגניטיבי. בדומה לסתירה שבין ,הוא נחשף להןשתרבותיות

החברה של התהנהנתנות תוצרלבין , הקשה י המכיר בערכה של העבודההאתוס הקפיטליסט

בדחייתו מותניתשהישרדותו בעידן הקפיטליזם המאוחר ,הקפיטליסטית, כך גם האתוס הציוני

תוך תשוקה עזה אותה סתירה הלאומיות הישראלית סובבת כעת סביב של האתוס שלו עצמו.

הרומן של רוזן מצוי באותה נקודת זמן של ולהסדיר מחדש את האחדות עם העולם.לשנות

,איחוד התהליכים ההופכיים הללו. מאותו רגע שהחברה הישראלית החלה להכיר את ה"אחר"

חצוי לקטגוריות מרחביות רבות, הוהחלה לתפוס את המרחב שהיה נטול גבולות כמרחב מוגבל

שבה בו התינוק והאם הם יחידה מוצקה שבדומה לשלב הדמיוני .סמלים חדשנדרש אוצר מילים ו

מעצב את זהות האני תוך מודעות ,ינייכך הרומן כמטפורה לראי הלאקאנ ,יומוהאני לא מודע לק

שנראה כי הודחקה והושכחה באידיאה הציונית,תרבותיות/לאומיות, -הרב. יומו של האחרלק

על דרך ההיפוך באמצעות ביקורת אירונית המחופשת מדבר רוזןועל כך ,תובעת כיום את מקומה

זה לכמיהה לאחדות הראשונית מגולמת ברומןהדוגמה הבולטת לעלילון מדגם הקומיקס.

על פי מייצגתש ,האםהאמהות המתות של גיבורי הרומן. מותן של בדבאמצעות השימוש הרב

, נעדרת אםהיא ,שאר העולםאני" לשבו לא קיימת ההפרדה בין ה"מיוני הדאת השלב לאקאן

הדמיוני המעבר מן רקחדות הראשונית לא קיים כלל ברומן. בספר מתקיים כך ששלב הא ,300מתה

.עצמו, שלב הקשור לדמותו של האבכשלב ההכרה של ה"אני" את ,אל הסימבולי (שלב הראי)

בשבירתם של כללי ן מאופייות הרסנית הנוטה אל עבר עולם הישהוא בעל של רוזן ברומן שהאב,

. 47' מ, ע)2005אביב, תל(מקוורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים –הגלובליזציה של ישראל . אורי רם, 297 .33' מ, ע2003. ואנייה, 298 מודרניים המהותיים כמו היעדר העומק, התרבות החדשה של- . על פי פרדריק ג'יימסון, המאפיינים הפוסט 299

הסימולאקרום, היחלשות של ההיסטוריות ותפיסת הזמן הפרטית, יוצרים דפוס חדש של טונוס רגשי שניתן להבינו , עמ' 2008'יימסון, ג המייצגת מערכת כלכלית עולמית חדשה לגמרי. בתוך באמצעות התייחסות לטכנולוגיה החדשה

24–25. ). האמהות של אור דוכס וצוף עתים66' מ. יונה היא ציונה הייתה בת שנה כאשר החוצנית יהודית אמה מתה (ע 300תוק היא הולוגרמה ), אמו של שמחה מ171' מ). אמו של יהודה זאכרטורט נהרגה משפיכת כימיקלים (ע36' מרצחו (ענ

.)140' מ), ומזל אגוזי אמם הנרצחת של רוברטו ועלית סוגרת את הרשימה (ע38' מבלבד (ע

121

השפה שממלאת כעת את מקומה של האחדות המשחק והאיסורים החברתיים המקובלים.

לי את הסוטה. אובנורמ ליארך ההיפוך מגדירה בסוטה את הנורמהראשונית היא שפה שעל ד

של עושי הרוע, ירה שבין הטוב לרע באמצעות השגבתםלמעשה רוזן ממשיך לעסוק ברומן בסת

.חיה ומות כאווה בראון, או בתערוכה: יעה מתוקהזכמו בספרו:

בגלריה רוזנפלד יונה והתאומיםצ במקביל לפרסומו של הרומן הציג רוזן את התערוכה:

גלריה, עשויה לחזק ולהוסיף היבטים תערוכה זו שאכלסה את שלוש הקומות ב. )2006אפריל (

ופנים לוסי,, הסוחר העיוור, הזיעה מתוק ,יובדומה לספר עד כה.לנושאים שנידונו נוספים

ציונה , גם בתערוכה חיה ומות כאווה בראוןוהתערוכה ציורי מרטירים שתי התערוכות ול משונות

הפורמט המעוגל דמוי העין של חלק לצד העוולות ההיסטוריות. הסבל, והכאב נוכחים והתאומים

ה. העבודות בכל קומה מבט אל הצופ שירותימ מן העבודות שבתערוכה מעורר תחושה שהעבודות

מן. רה בזוקדימה ואחכסוג קריאה מתחברת לחללים האחרים ההקשורה ו יחידה עצמאית תוומה

עליו הופיעו פניו המצופים שציב האמן לוח אליפטי גדול קומת הכניסה הבחלון הראווה שב

כבים המור ,חברים בלילה םציוריהגם והוצגזו בקומה .)108(תמ' לוגו רועי מצופה ,בשוקולד

בכחול עמוק ובאורך של משישה זוגות של דיפטיכונים עגולים צבעוניים על רקע מלבני מופשט

בקומה צבעוניות. עיניים זוג הוא דמוי המעוגל של זוגות הדיפטיכונים. הפורמט שבעה מטרים

והאחר ,בכל אחד מהם לוח אחד מופשט ,ממדים- ציג רוזן ארבעה דיפטיכונים גדוליהעליונה ה

כתובות דוגמת המלווה ב Psycho Jewכמצע שעליו מופיע דימוי דמותו של את המופשט מעתיק

צורת הדימויים הנלווים ,בחלק מן הלוחות .)100(תמ' " ועודהרצח של רועי רוזן", "נאה המטבח"

כפי שאפשר לראות בהשוואה )Murakami Takashi( קמיאלכתובות מזכירה את עיצוביו של מור

...ההלוויה של רוזןלבין פרט מתוך העבודה של רוזן: )98(תמ' ה של מורקאמיבין הליטוגראפי

לצד החזות , מאידך התוכן המורבידי של הדימוייםהמעודנת מחד והגישה הגראפית ). 99תמ'(

מאמתים את בראייה ראשונית הצעצועית שובבית, מפלצתית של דימויים אלה, כפי שהם נצפים

בגלריה את המרתףן המתוק למריר ובין הנעים לכאורה, למפחיד. המתח שיוצרים שני האמנים בי

זהב עוגה על רקע-וקולד וקדוששבדמות מרטיר דיוקנותיו ובו ניצבוכנסייה - עיצב רועי כמרתף

שמם "המתוק" של הקדושים הוא המשך ישיר לכינויי הדמויות ,. בתמונות אלו)101,100 (תמ'

דיוקנו העצמי של רוזן מתייחס לתיאורי הקדושים הרקע המוזהב מאחורי .™ציונה ברומן

שלו. בציורי המרטירים ונבה נפגששבאמנות הנוצרית ומציב את רוזן בעמדת המרטיר

לצידוושותל ™ציונהיו כשהוא מאזכר את שם הרומן ירוזן מדגיש את הכפילות של דימו

באה לביטוי היא מרכזי בתערוכה. היא הנושא ה הכפילות ".התאומים" המילהאת הוא

ובכתיבתם של ™ציונה רומן כתיבת הב ,בהתייחסויות של רוזן לתקדימים ספרותיים שלו עצמו

בין מייצגת את השוני וההשלמה טעון כמבנה סמליההכפלה בתולדות האמנות .חיבוריו האחרים

- מושאי היצירה ביטוי לכפל הפנים של רוזן היא. בעבודות של זה הפכים המשלימים זה אתשני

, טוב/רע, זכרי/נקבי, נשגב/שפל וצואתי.ציונות/פוסט ציונות

אפיים בעוד מערכת של דימויים גר על לוח אחד בלבד בכל זוג של דיפטיכונים יוצר רוזן

משמש כרקע בלוח בוד הצבעוני של הלוח המופשט (המותיר מופשט. העידו הוא שאת הלוח לצ

ים במידת מה את הגישה מזכיר - גוון לגוון אופן הנחת הצבע, טשטוש המעברים בין, הנגדי)

אנלוגיה בציור ביטול ממד העומק והנפחבו בהפחתת הרואים מסוימים אמניםשל האמנותית

חוויה עזה של היוצרים על ו על תפיסה רומנטית גם מעידהזו נטייה .דנטיותנלרוחניות וטרנסצ

122

הניגוד את ם את השניות ומטמיעים ביצירתהאמנים הללו במפגש שלהם עם הטבע והבריאה.

תכונות הנגלות ,שבין העולם הנגלה והריאלי ובין הטבע הנסתר והמופלא של העולם שמעבר מזה

האווירה .ואחרים )1903 – 1970מרק רותקו (), 1774 – 1840פרידריך ( דויד קספרשל ביצירתם

הפיגורטיביים את מערכת הדימויים ית של הלוחות המופשטים משתנה כאשר רוזן מוסיףולההי

יורים בעוד שבלוח האחד קיימת תחושת שגב, הצ יוצרת ניגוד בין שני לוחות הדיפטיך. שכן היא

ם שמקורם בספרי יפיים עממיאעל דימויים גרמושפעים ומתבססים על גבי הלוח השני בדיפטיך

, ומושפעים מהם.301הקומיקס היפניים

הרגישה, הלירית עבודה המעודנתלצד ה ,)102 (תמ' פסיכו ג'ו קם לתחייהדיפטיך: ב

שטוח, בעל והכתמית שמאפיינת את הלוח המופשט ואת הרקע של הלוח הפיגורטיבי, האיור

מזכיר פסיכו ג'ו קם לתחייה מתרבות הקומיקס. גנונו הגראפי שואב כאמורוס ,צבעוניות אחידה

הפנים נוצרות. גם כאן )20, 1(תמ' זיעה מתוקה יונומיות של רוזן בספר: את סדרת הפיז

מוצבות על גבי קומפוזיציה . הפנים החזיתיות י של חיבור אלמנטים שוניםמסימטרית רא

כמשחק מילים בין הכינוי ,Psycho Jewהכתובת: רשומה גבי הדימוי . עלשמזכירה כתפיים

ה המטורף של הישות היהודית. אופייל בין הצהרה המתייחסתשל דימוי הפנים שבציור והפרטי

בהוראתו של 1937שהוצגה ביולי ,מנוונתאמנות שם התערוכה: כזו עשויה לרמוז על הצהרה

גרמניות ואת יוצריהן - כלאזו בתערוכה הוצגו היטלר. הביקורת הכתירה את יצירות האמנים ש

געון טבוע ישהש ,ומכאן כאמנים הקשורים לקונספירציה הקומוניסטית וליהודים ,כמשוגעים

אמנות הגרמנית של הנופים הנשגבים ב לתיאורידומה אשון וח הרהתיאור הנשגב שבל .302בהם

החל הבידול הלאומי ובעקבותיו עלתה בתקופה זו .19–וראשיתה של המאה ה 18-שלהי המאה ה

ניתן הנוטה להפשטה בתיאור הנוף הנשגבלכתמיות הלירית דוגמה הלאומנות הגרמנית. וצמחה

ערב ציור או ב )103(תמ'הים נזיר ליד ו למשל בציורכמ ,דויד קספר פרידריךשל לפגוש ביצירתו

פרידריך העדיף את תיאורי הנופים המקומיים על פני תיאורי הנוף .)104(תמ' באוקטובר

מצביעים על חיפוש השורשים, ,הגיבוריםבהם מתוארים קברי הציורים ים המקובלים. הקלאסי

מדמויותיו בלבוש הלאומי המחתרתי נהג לתאר חלק אף המיתוסים והמורשת הגרמנית. פרידריך

. 303גרמניהאיחוד של שוחרי

ם המרמזים על רוחניות ועל קשר אפשרי ללאומנות הגרמנית, ניתן לראות בנוסף לאלמנטי

כתמים בגוון צהוב ההולכים ומתפשטים גם ללוח המאויר. רוזן שצייר על גבי הלוח המופשט

ושאותם כינה רוזן זיעה מתוקהלספר כתמים אלה מזכירים את הכתמים שהופיעו באיורים

סדר, - מילה שלילית בעלת כפל משמעות: איכ )schmutz(שמוץ -. הלכלוך 304"תקלות שפיכה"

טבעו היצרי המנוון תפיסה אנטישמית סטריאוטיפית אודות עלרמז ל עשוי ,טינופת ואוננות

. המאנגה, אמנות הקומיקס היפנית התפתחה במקביל לקומיקס המערבי אך שונה ממנו במאפיינים גראפיים, 301 לילתיים ומבניים.ע

32-ציורים, הדפסים וספרים שנאספו מ 650. התערוכה הכילה 1937ביולי 19- . תערוכת האמנות המנוונת נפתחה ב 302אמנות הגרמנית, - מוזיאונים ברחבי גרמניה. התערוכה הייתה אמורה להציג לציבור בגרמניה ובאוסטריה את הלא

אקספרסיוניסטים ודאדאיסטים. בין אמנות שהרייך לא מכיר בה. בתערוכה הוצגו עבודות של יוצרים קוביסטים,הוצגו גם יצירות של תשעה יוצרים יהודיים. אמנים אוונגרדים אלה הואשמו על ידי המשטר הנאצי כקושרי היוצרים

קשר וכקומוניסטים. הם הוקעו כיהודים, שעל פי התורה הנאצית נחשבו כמשוגעים באופן תורשתי. שבחיבורו "רוח הזמן" מ ארנט,". פרדריך קשר קשרים עם שוחרי איחוד גרמניה, ובפרט עם המשורר הלאומן א 303

ניסח את דרישותיה של התנועה הלאומית הגרמנית ותבע מן העם תודעה לאומית.הסברה שהכתמים הם תוצאה של תאונה או הזנחה אינה מקובלת עליי משני טעמים, ראשית " :וז'וסטין רוזן . 304גלה שמיקומם נודד, בנוסף מרות שנדמה שהכתמים הולכים וקטנים ככל שמעלעלים קדימה בתיק, מבט קפדני מל

הרישומים שהיו מופיעים כתמים חדשים באמצע הסדרה. מכאן תיתכן האפשרות שכמות גדולה של דיו נשפכה על ).30–29עמ' , 2001( קבצים על רצפת האטליה, או שמדובר בסדרה של תקלות שפיכה"-פרושים קבצים

123

רומן באת ביטויו ביצירת רוזן ומוצא . הקשר כזה הוא כמעט קבועל הגזע היהודיוהמסוכן ש

מעידה על עיסוק זו . עובדהזיעה מתוקהספר בו חיה ומות כאווה בראוןתערוכה ב ™,ציונה

. "הלכלוך", אחרים ובסטריאוטיפים אנטישמיים רווחים בטראומת השואהשל רוזן אובססיבי

של ביצירת רוזן מופיע ביצירתו הספרותית והחזותית ומעיד על עיסוקו הסקטולוגי האובססיבי

קשר למאפיינים הקיטשיים, רוזן בהפרשות האנושיות. להקצנה זו, ולזיוף הרגש הטבעי האנושי

ולעבד את הטראמות הנזכרות, תוך חיפוש אחר זהותו באמצעותם מעז רוזן להתמודד אשר

העל הציוני.- כיהודי וישראלי, בתקופה של אובדן חזון

המזוהה לעתים ,דמות האב רא עשוי לייצג את"הפורטרט" החזיתי בעל המבט המי

מןישציוריו של מנשה קדבבפסליו ו זו קיימת תופעה .הלאומיתעם הריבונות באמנות הישראלית

דה ומחליף את דמות האל העק בהן משנה קדישמן את סיפורהאייל המנצח, בסדרת העבודות על

גם עשוי כזה אב . 305השולחת את בניה לקרב /מדינהאבריבונית של הלדמות ה דהעקההמצווה על

ז'אק דרידה רואה בסיפור שעל פי לאקאן הנו גם דימויו של האל. , 306האב המאיין- האל להיות

שתיקתו של אברהם במעמד בנו האהוב. ,על היקר לובוותרו העקדה את סוד האשמה של אברהם

נה כרוכה בהסתרה או באי גילוי האמת, שתיקה זו מסמלת לטענתו של דרידה את העקדה אי

סופית של מה שקושר אותו או חושף אותו ליחיד -את ההפרדה האין ,היחידות המוחלטת כיבוד

לציית להוראת האל, לאמונה, –ך בלתי נסבל של העצמי בעצמי עצמו שהוא אחד ואחר, כסכסו

המוות הניתן -וד יסודה בהקרבה הנוראה ביותר שמירת הסאו להקשיב להמיית הלב. לאידיאה

. 307הוא אוהב ביותר בעולם, להבטחה עצמה, להבטחת עתידו שלו ואהבתומידיו של אברהם למי ש

יב ת לעצמו לא לרצות לומר. רוזן מחובשונה מן הפילוסוף הדרידיאני איננו יכול להרשו ,רוזן

לומר, שבו יש מקום לסוד ולשתיקה .בו ניתן שלא שגמור הן יקני-ן כהיפוכו של איןילמקום ולקני

, את האני ואת האחר לו עצמו,להראותנגזר על רוזן הודי וכישראליזהותו כי על מנת להבין את

נרטיב הציוני.-מי שהפכנו להיות לאחר אובדנו של המטא מראה שלכ

ההלוויה של רועי רוזן מנקודת המבט שלו עצמו לאחר שנקבר וכשהאדמה בדיפטיך

נושא ירה לבסת מוריסטיות עומדותוהחגיגה הצבעונית והפיגורות הה ,)105 (תמ' שקופה

עין בעלת אישון או מזכירות שבמרכזן עיגול שחור, דות העגולותשתי היחי המורבידי שבעבודה.

.שהנו אחד מן החפצים המזוהים כל כך עם התקשורת האלקטרונית העממית לחילופין תקליטור

, רכיב חשוב בתרבות ההמונים מהוותהמתקדמות הטכנולוגיות ה את מאזכרה ,מטמוניחיבור זהו

. דימוי העין מסמל כבר מן העת העתיקה את הקשורות לאיבר העין המשמעויות הסמליותלצד

העין הפנימית ולעומתה העין הבוחנת סירוס, העין/אשך, העין המאיינת, העיוורון והקשרו ל

לוקאליים הצבע המשטחי תבעלליחידה האבסטרקטית העגולה שבאמצעותה נתפסת המציאות.

גו של וייצדמיון זה עשוי לרמז על ום.ני עיגולים בלבן על הרקע האדש והאחידים הוסיף רוזן

רים הנראים בחלק השני, איו מצוי בסתירה לאיוריםחלק זה של הדיפטיך .על מטפיזי טהור-עולם

אך מתגלים אחר כך כבעלי ,ים המזכירים את האיורים בספרי הילדיםלכאורה כאיורים משעשע

הלוחות מאפיינת את שלל העבודות בתערוכה. זו יגודיות כפולהנ גיים.ותכנים מיניים וסקטול

).1987אביב, (תל 10/87קט, ל מנשה קדישמןמיתוס וגילגולו ציור ופיסול מונומנטלי שפ פריי, ". א 305 ההבנה המילולית של פונקציית האב (ה' שם) של הישות העליונה, שהיא האל הנצחי בעל האיווי שיש לו עניין . 306

כאיווי הנשמט של הסובייקט, כאיווי המאובן. לאקאן מביע זאת בביטוי שיש בו הקטנה aבסדר העולם וכנגדו ה "הלא של האב" – nomשל המילה כמשחק המילים, כמצב ההופכי "שם האב" – nom du Pere Desמשחק מילים:

Noms-du-Pere104–91עמ' , 2006, לאקאן . בתוך. .136–133, עמ' )2008אביב, נפתלי (תל -, מתרגמת: מיכל בןמוותמתת . ז'אק דרידה, 307

124

, על כלל משמעויותיה הסמליות עיןר ואממזכירים כשחור המופשטים בעלי המרכז ההעגולים

מודגשים אברי בהשל יחידה זו לדימויים המתוארים ביחידה הנלווית על הקשר בכך מצביעיםו

ובמיוחד של על רוזן באטאיפרשה מצביע על השפעת ה –מין –המין וההפרשות. קשר זה בין עין

מן הנשגב לשפל במסעה מן הראש אל הרגלים. בו מתגלגלת העיןש, 308 סיפור העיןספרו:

The Funeral of Roee Rosen: נכתב באנגלית בהיקפו החיצוני של העיגולשם היצירה

seen from his own viewpoint After been Burried with Ground Transparent 2006. ואלה

נית המזכירה אמשמאל לימין: צורה מכ הם הדימויים המתוארים בעבודה כפי שהם מוצבים

העל. לצידה - ם סמלה של ציונה גיבורתיעיצוב של שפתון או דילדו. על גבי צורה זו מופיע פעמי

גוש דוד לתחתוניה משתקף איבר מינה ולצומתחת לה מתוארת דמות נשית חשופת חזה שמבע

פורצות ,או אל עיניה ,מעיניהשדמות נוספת ,נית שבשמאלאצואה. מימינה ובמקביל לצורה המכ

- תאיים כפי שהם נצפים מבעד למיקרוסקופ רב- או מגיחות שתי צורות המזכירות יצורים חד

ז מתוארת לטאה שוכבת דמוית אדם שאיבר מינו זקוף. חותם כעוצמה. מעל העיגול השחור שבמר

צורתם "השובבית" והצבעונית של דימויים גוש צואה שצף מעל שאר הדימויים. את מערך ה

הם.רק התבוננות נוספת חושפת את האופי המורבידי של, וראשוןהבמבט דימויים אלה מטעה

אליה ו ,בא לביטוי הקשר הברור של יצירת רוזן למורשת הנוצריתציורי המרטירים כבר בתערוכה

קיים דמיון בין עיצוב התנוחות של שניים מן .יונה והתאומיםצהוא שב וחוזר גם בתערוכה

ם הגדולות יגליהדמות השרועה בעלת כפות הרהדימויים ליצירות מופת של האמנות הנוצרית.

309מנטניה מוקף בשלוש המריות בציורו שלהאת ישו המת המזכיר - והגוף ההולך ומתכנס

את תנוחת ידיה של המזכירשלה ם י/רגליםיתנוחת כפות הידיש ,ודמות הלטאה/אדם )106(תמ'

או של )107בציורים של בוטיצ'לי (תמ' לראותתנוחה שאפשר .310מריה המופתעת בתיאור הבשורה

תקדימים ובין ה ,ןבין הדימויים בציור של רוז ,בתנוחות דמיון זה .311למשל לאונרדו דה וינצ'י

מוטיבים את ה .יצירתו של רוזןעל אמנות הנוצריתמצביע על ההשפעה הרבה שיש ל ,הנוצריים

רוזן מעניק משמעות .ובציורי המקצועות לוסי, בספר בציורי המרטירים פגשנו כבר נוצרייםה

משום שהוא בוחר להשתמש דווקא בסצנות הדרמטיות והמוקצנות ,מרובדת למוטיבים הנוצריים

ל "מותו" ל מנטניה עשויה לרמוז ע. הבחירה בישו המת ששברובן מתואר הסבל האקסטטי

גם הקשר לסצנת הבשורה . )105(תמ' בדומה לכתובת שעל גבי הציור ,קבורתו" של רוזן עצמו"ו

" ראשית והאחריתבדומה ל"המוות -הלידה והאחרית- הראשית עשוי להתקשר לרעיון הכללי של

.312הזרמים הנוצריים את האל האב וישו" המסמלים במרבית אומגההאלפא ווה"

,ם המוקצניםיהתיאורים המיניים/סקטולוגיו ,י של הדימוייםהעיצוב הגראפי והצבעונ

ריבויים של מקרי גם ל"מוות" האלים כיום נלווית משמעות בנאלית. .של הקיטש מאפייניהם

, פיגועי הטרור, ומותם של חיילים ופלשתיניים בעימותים שביניהם, נתפסים יותר כתופעה הרצח

רגלים. ז'ורז באטאיי, נודדת העין מן הראש אל עבר ה של ספור העיןב. 308) הציור של ישו המת התגלה בסדנה של האמן לאחר מותו יחד Andrea Mantegna 1506 – 1431. אנדרה מנטניה ( 309ם הציור של סבסטיאן הקדוש. שני הציורים מצביעים על נטייתו של האמן לעיצוב רגשי דרמטי ועל נטישת הכללים ע

.הסגנוניים הקלאסייםרת סצנת הבשורה ופתיעתה של מריה: "שמחי ברוכת החסד יהוה עמך אמר . בתיאור הבשורה של לוקס מוזכ 310

.)29–28ברכה הזאת" (לוקס א' כנסו לחדרה. היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בליבה מה טיבה של היהמלאך בה ).1510–1445), סנדרו בוטיצ'לי (אלסנדרו פוליפפי 1519–1452. לאונרדו דה וינצ'י ( 311 ל ידי האות אלפא הראשונה באלפבית היווני, ולאחרית המיוצגת על ידי האות אומגההמיוצגת ע – . לראשית 312

האות האחרונה יש משמעות נוצרית סמלית. מרבית הזרמים הנוצריים רואים באלפא ובאומגה סמל לאל האב ולישו. ה אלוהים ההוה והיה פעמיים רעיון הראשית ואחרית: "אני האלף ואני התו הראשון וסוף נאם יהו בחזון יוחנן מופיע

).6: 21(חזון יוחנן, ). "ויאמר אלי היה נהייתה אני האלף והתו הראשון והסוף" 1:8א אלוהי צבאות" (חזון יוחנן, ויבו

125

והתגלמותו המוותביטויו של כול התקוממות.ממנה אנחנו חוזרים לסדר היום שלנו ללא

תייחסות המיתית הציונית משקף את התופעה האמורה, ובכך סותר את הה ,"של רוזןהלוויה ב"

הצגת הנושאים על ידי ,ותרבותה הישראלית רוזן מבקר באופן חבוי את החברה רואי.למוות הה

עבודותיו של רוזן גם ההיבט כמו בכל . לצד הביקורת הזו קיימים,צעות הקיטשהטעונים באמ

היהודית ועיסוקו האובססיבי במוות על רקע השואה זהותוהאישי והחיפוש אחר זהותו המינית,

והמצב הפוליטי בישראל.

מופיע דיוקנו של ,בחלון הראווה של הגלריהשהוצגה ,)108(תמ' לוגו רועי מצופה: בעבודה

אפשר יפת שוקולד או כעטיפה צואתית.האמן כשהוא מצופה בממרח חום שעשוי להתפרש כקצ

וכאלמנט ,כשמות גיבורי הרומן - להתייחס לציור זה בשני אופנים: שם העבודה המרמז על ממתק

שם העבודה ובפרט הצבע החום וצורתו , ולעומת זאת הממשיג את המתקתקות הקיטשית

.סקטולוגיה ועיסוק המאפיין את כביטוי הצואתית

בעיסת נייר שעיצב פסלים מצופים ,יצירותיו של ג'ון מילר הציור של רוזן מזכיר את

מילר חותר כנגד אידיאל הנשגב והיופי באמנות ורואה בהם ייצוג שגוי של .)109ית צואה (תמ'דמו

הדמיון . 313אותו הגדיר כהשגבת הנכסש ,המציאות. עבודותיו מהוות תשובה לעולם הצרכנות

בתכנים, ולביקורת להיבט הדומהים מתאים גם את העבודות של שני האמנ הצורני המאפיין

גם היבטים יש הסקטולוגי של רוזן מודרני. לעיסוק- בעידן הפוסט נהתחברה המשה לשלהם ע

חיפושי זהותו כאדם .ציוני- נוספים שהם מעבר לביקורת שלו על החברה הישראלית בעידן הפוסט

ם בעלי ילקטיביים ואישיקומשקעים ישראלי שלה ככיהודי ואישיותו המורכבת נובעים מ

תעצומות נפש עזות.

ערך ציונה והתאומים התערוכה: ובמהלך הצגת ™ציונה לאור של הרומן :עם צאתו

,משמעי שבין הרומן- הקשר הלא חדבו מפרש רוזן ומסביר מהו ו ,סימון ראיון עם האמן יהושע

:דחיית האתוס הציוניהתערוכה ו

הוא ממשי אך לא ™ והקשר שלה לרומן ציונה התערוכה הנוכחית היא לא "פרויקט",אלה סדרות שמושתתות על עיקרון יצירתי –ממד של מאניה מתחייב. בסדרות שלי יש

עות, ופראנק חיה ושיכול לייצר אינסוף דימויים, כי יש אינסוף מרטירים, אינסוף מקצשכביכול דרשו חיי יצירה שלמים על מנת ליצור את כמות העבודותימספיק שנים כדי שי

יצרה...אני לא אוהב מיסטיפיקציה. אני יכול לאהוב אמנות שמייצרת מצג של גמגום, אי ודאות וחוסר פשר, אבל אני מציג את עצמי באופן נהיר, מחושב, עם מנוף קונספטואלי שבו

ברוקשאני מחושב ולועג לפנשקל ההקשר ההיסטורי. אבל גם זה סוג של פיקציה. למרות לי גם אצלי...יצירתי היא אמניע פורמ-וכוחידיעה -קספרסיבי, יש איאהספונטניות ה

טים של זהות בדויה או התעלקות על אסיזם על ידי אפריקריאת תיגר על אגוצנטריות ונרקשבציור שלי הציג דיוקן סיזם יזהות קיימת, אין נטישה של האני אלא עיסוק בו. הנרק

כמו למשל –ת שלנו מעיסוק בדיוקן עצמי עצמי כנגד עצמו, כלומר כזה שמהפך את הציפיודיוקן עצמי שלי בן שנתיים עם שפם של היטלר. גם דיוקן עצמי של ז'וסטין פראנק הוא

מסיכה. אני מנציח את עצמי –פורטרט עצמי שלי. דיוקן עצמי כמו עוגה מצופה בקרם יא כדבר בעל ערך שימוש נמוך, דבר מאכל או דבר שנפלט מהגוף...התחושה שלי ה

שהפוליטי מודחק וזוכה לזלזול. גם כשאני מדבר על ציור אני מרגיש שאני מאייש דעת מיעוט וחלק מזה קשור לתבנית הדיאלקטית...העמדה הדיאלקטית כרוכה במעין קרע עם

אני חווה את ערך העשייה האמנותית שלי מתוך טיות...אידיוסינקרעצמי, כי יש דגש על מי הרבה דברים רעים, אני האמת מוטרד כול להגיד על עצפקפוק, דקה אחרי דקה. אני י

–מורבידיות פחד מהאין – ישל את. האם האמנות שלי משקפת את אי הנוחותמהשאלה הזיה היא תמיד קרועה. חוויה של כישלון מתמיד ואמונה ואז אני באמת מרוצה מכך. החו

הוא בלשון הווה ™ נהמתמדת שניתן ליצור משהו שיש לו רלוונטיות לעולם...הספר ציו

313. Simon Taylor, “The Phobic Object: Abjection in Contemporary Art,” in Abject Art Repulsion and

Desirein American Art (New York, June 23–August 29, 1993), pp. 59–83.

126

כמו שגורדי השחקים של –ובמובנים מסוימים אפילו בלשון עבר. יש מבט היסטורי לשוני אביב מוגבהים והיא עוברת איזה ניורקיזציה או גות'אמיזציה, כך נוספים מבצעים -תל

וצירופים למצאי הלירי הקומבינטורי של המחשב הצה"לי שמעניק שמות פסטורליים חורף הקדימה את תוכנית -והטרור הצבאיים.המדיניות האוטונומית של תללמבצעי ההרג

ההתנתקות, אבל הכתיבה נבעה מתוך תחושה של רוח העוועים שמובילה להתנהלות ...זה כמו הבדיחה על הילד ששתק ולא דיבר אף פעם, עד שפתח את הפה וביקש מונולוגית

הוא ענה "כי לא היה לי מה אזשיעבירו לו את המלח, כששאלו אותו למה לא דיבר עד

.314...להגיד

ו זהותבין אותה "רוח העוועים" והגדרת ת של יצירת רוזן, והשילוב שלא ניתן להפרידווכבורהמ

הופכים את מלאכת פענוח המסרים של יצירתו ,בין התודעה הפוליטית והתרבותיתל שלו,

ציור עם ארבע תערוכה: אחת העבודות היותר מורכבות ב ת היבטים רבים.יותלולמסובכת

עשויה לשקף את עמדתו הרב משמעית של רוזן ביחס למציאות כותרות(יחצנים)

לית זו, חוזר האמן על אה מונומנטעבודב .)110(תמ' הפוליטית/תרבותית/חברתית הקיימת בארץ

, )121(תמ' : המרטיר המזויףואשרחלקם מתגבשים בתערוכה זו דימויים עמם נפגשנו כבר בעבר

דימויים ילדותיים ועוד. אך לצד כל אלה מתוארת ), 111 (תמ' ™ציונהשל ציונה מספרו סמלה

דמות סמוכה למבנה דמוי מצלמה תלת רגלית, מחוגה או מצלמת קולנוע. אביזרים אלה מסמלים

בתולדות האמנות את פעולת היצירה של האמן, כבורא עולם. דימוי המלנכוליה של דירר מייצג בו

לצידה של ).112השחורה (תמ' המלנכולי המושפע מן המרהוי האמן ואת המזג נית את דימזמ

המלנכוליה מונחים כלי עבודה ביניהם ניתן לראות את המחוגה כסמל מייצג של התכנון, הבנייה

, כך גם בתיאור ™ציונה חורף בספר -אורה המילולי של תלי. בדומה לת315והבריאה האמנותית

גם בעבודה זו . מראה משובב וילדותיטינית והחמדנית, המעוצבת כאווירה הליברהחזותי נוכחת ה

"מכתים" רוזן חלקים מן העבודה, ואילו הדמות הענקית לצידו של האימז' דמוי המצלמה מוצגת

, כאשר היא מנצחת על שלל ה"יצורים" שבציור. שוטכ כצללית שחורה אוחזת בידה משהו הנראה

בארץהעכשווית ומשקפת באופן אירוני את הנעשה העבודה בדומה לספר מתייחסת למציאות

של עבודותיו. על כן ניתן לזהות חלק מן התכנים, אמנותי מוכר טפועל בקונטקס רוזן .כיום

דרכו הוא שבפרק זה משקפות את נטייתו של רוזן לחטט בשפל ובבזוי כאמצעי שהוצגו הדוגמאות

שיקוף מראה של החברה הישראלית לי לטובתשל הישראערכי -ציוני-המיתי הדימוידוחה את

הציוני,- , בא לביטוי אובדנו של חזון העל)111(תמ' בסמלה של ציונה בעטיפת הספר כיום.

דוד" ומשנה את - ה"מגןשימוש באלמנטים קיטשיים בוטים. רוזן מפרק את דגם באמצעות ה

יגוד לטוהר הצבעוניות המסורתית, הכחולה/לבנה של הסמל הציוני. הצהוב והשחור מהווים נ

המסורתי ויכולים להתפרש באופן סמלי כמייצגים של הרוע והכוחנות. עיצובו של הסמל מזכיר

העל וככזה הוא שייך לתרבות ההמונים. את המבנה השבור של מגן הדוד, יוצר -סמלים של גיבורי

ל זה., ובכך מתעצם הרושם האירוני של סמ(תזכורת לציון ולשם ציונה) Zרוזן באמצעות האות

צ'רקסקי והדיאלוג שהיא מקיימת עם דימויו המיתי של הישראלי זויה ההתמודדות של

צ'רקסקי בגלריה רוזנפלד את הציגה 2006ביטוי בפסלי בעלי המקצועות שלה. בפברואר באים ל

משוכפלים מספר פעמים, ,מקצועהמייצגים שבעה בעלי ,פסלים אלה .האוונגרדיסטים סדרת

,ידאי והמקוריתיים ומיועדים להפצה רחבה. מעשה האמנות היחיתעשי מעוצבים בחומרים

.57–52עמ' ,)2006יולי –(יוני 165 סטודיו ,"™.יהושע סימון, "ציונה והתאומים, ציונה 314315 Panofsky, 1971, p. 158–171.

127

תפיסה העממית כביכול המוצאת ביטוי בפסלים של והדימוי המיתי הציוני שונים באופיים מה

תפיסות אמנותיות ניסיונה של היוצרת לבחון באמצעות גישתה השונה ומעידים על ,צ'רקסקי

כנושא, פסלי בעלי המקצוע של חברה הישראלית כיום. ה תיעוד הולם יותר של פנילצד ,חדשות

התערוכהבסדנאות האמנים. 1996 - נושא זה שהוצגה בב מזכירים את תערוכתו של רוזןצ'רקסקי

פרובוקטיבייםה ציוריםה. ממדים בשמן על נייר-ציורים קטניכילה השל רוזן ועותבעלי מקצ

ונדרש ידע רב על מנת סטואליים חיצונייםנשענים על מקורות טקשחור ההומור הדמיון והמלאי

בין בעלי המקצוע הנוכחים בציוריו של רוזן מופיעים ההיסטוריון, האדריכל, המנתח, . 316להבינם

הגלום בעבודות, נאצייםהשפע הדימויים הגרמניים ייס ועוד רבים אחרים. הטהצייר, המורה,

אותה לאור העובדה שבבעיקר ( אהכופה על הצופה התייחסות לשאלת הזהות היהודית אחרי השו

דימוייו "היהודיים" של. )במוזיאון ישראל חיה ומות כאווה בראוןהציג רוזן את התערוכה שנה

של רוזן צומחת הגדרתו - גם מעולם הדימויים הנאציכמו - ומתוכם ,לנצרות גם רוזן מתייחסים

.317ליהדותו

למרות אוונגרדיסטיםני ם באופן אירוישבעת בעלי המקצועות של צ'רקסקי קרוי

מודרני בבחירת שם - ומצביעים על האבסורד הפוסט ,של עיסוקםיומית - המשמעות היום

את השף, הקצב, הטייס, וללים עשויים מיציקת אלומיניום צבועה כה הפסליםתערוכה. ה

ציורי המקצועות קיימים גם בסדרתבעלי הכירורג, החשמלאי, המורה והזונה. שלושה מבין

לעעות" הזהה בשתי הסדרות וושל רוזן: הטייס, המנתח והמורה. למרות נושא "המקצ תעווהמקצ

,המקצועות שבחרה צ'רקסקי להציג מופיעים גם בסדרה של רוזן בעלי מבין שבעת ששלושהאף

מסורתיים ה את הסדרה בכליויצר רוזן . בתפיסה האמנותית ובמסרבין שתי התצוגות קיים הבדל

תיות של יציקת ית תעשימוקפדת ומיומנת. צ'רקסקי נעזרת בטכניקו עשייהתוך של הציור

ניום ומשכפלת את הפסלים מספר פעמים כחפצים עוברים לסוחר. גישתה המסחרית יאלומ

טשת את ההבדל בין המוצר מטש פסליה,לצד העיצוב המפלצתי/משעשע של ,כביכול של צ'רקסקי

לאמנות היפנית ותית הקרובה ברוחה גישה אמנ יצירה האמנותית, ומצביעה עלהמסחרי ל

ם אמניכיום, בולטת. על האמנות המערביתשל האמנות היפנית בת זמננו השפעתה העכשווית.

, חיבור תרבות האוטאקו- בהשפעתה של תת יוצריםים יבולטים בקרב האמנים היפנים העכשוו

ין אמנות לשם שחולל תפיסה חדשה על טיבה של האמנות ואף הציב את האמנות על קו התפר ב

של צ'רקסקי. םסטיהאוונגרדי פסלי שבעתאומנות. מאפיינים דומים גלומים גם בבין אמנות ו

שבמדינת איווה, 318סינמה במרכז האמנות דס מוישהתקי My Reality בעקבות התערוכה

על )Jeff Fleming( כתב ג'ף פלמינגיוצרים יפנים לצד יוצרים אמריקאים, הציגו בהארה"ב ו

, לטענתו במערב.כשווית ביפן והשפעתה התרבות היפנית על האמנות הע-תיה של תתהשפעו

נובע - )anima( והאנימה )manga( נגהאהתפתחה ביפן מן המשבמקור - השימוש באנימציה

גם במובן של היחיד וגם במובן של הקהילה. ,מרצונם של האמנים להימלט מן המציאות הקיימת

האמנותי שלהם ככלי otaku(319( קואת הפופולארית של האוטהתרבו-את תתהאמנים שאימצו

.8' מ), ע1996 ,דצמבר–(נובמבר 47 סטודיו" ,. אסתר דותן, "רועי רוזן, 'בעלי מקצוע', סדנאות האמנים 316 .77' מ), ע1997 ,פברואר–(ינואר 79 סטודיו" ,אור, "רועי רוזן 'בעלי מקצוע', סדנאות האמנים. דן ד 317318 .Des Moines Art Center. . תרבות האוטאקו היא תרבות של מעריצים רבים ביפן שהפכו את האנימציה, הקומיקס וסרטי קולנוע 319

להתחפש לדמויות מתוך הנובלות ולקשור קשרים לצורת חיים חדשה. מעריצי תרבות זו נוהגים המבוססים עליהםשל האוטאקו חברתיים עם מעריצים אחרים. חייהם של מעריצים אלה סובבים סביב הדמויות הבדיוניות. הדימויים

מושפעים מעולם משחקי המחשב וסרטי הווידיאו.

128

תרבות .הם משקפים את סצנת המועדונים, הפרסום והאופנה ובאמצעותה ,נעזרים באנימה

,והיא מכוונת לקהל מגוון מדור הצעירים ניתהתרבות היפ- הפכה לכוח ממשי בתתהאוטאקו

ן חווה את טראומת השואה ישעדי דור ההורים, בעקבות שמתמודד עם זהותו המינית והמגדרית

במופעי זוועה המלווה לעתים - מיניתוהאלימות האלימות בו השעולם המבוגרים הגרעינית ועד

ולא ,טת במערבתרבות זו הולכת ומתפש- השפעתה של תת. מצורת החיים הפכה לחלק - ארוטיים

הדימויים של ום.משקף את עולמם כיהו מעט יוצרים בוחרים בתרבות האוטאקו כאמצעי המבטא

ווידיאו מעולם משחקי המחשב, סרטי המערביים מושפעים ההאמנים יפנים והאמנים ה

. )יוצרו בהשפעתם (הדפסים על חולצות, צעצועים, תיקי בית ספר ועודוהתוצרים המסחריים ש

עתידני. -מכונה, כמוטנט סופרהאדם לים של אמנות זו הוא החיבור בין הבולט אחד מן המאפיינים

המעבר מן הדימוי בשל ו ואמצעי התקשורת האלקטרונית הישגי הטכנולוגיהונה זו נובעת מתכ

ה"נחמדות" של האנימציה מחוזות הדמיון. האנימציה היפנית אימצה אמנם את הבנאלי אל עבר

הדימוי של האנימה הוא שילוב בין יפה את המאפיין היפני של האימה. הוסאך המערבית

של דימויי /מגעיל, קומי/מפחיד. הדואליות חמודי/איומי, מושך ק הנחמד למאיים:תהמתק

המרכיב "הנחמד" בעבודות . 320היפנית נובעת משאלת הקיום האנושי בעולם של מעברהאנימה

והשפעתו של חיבור זה, ניכרת י, תואם גם את מאפייניו של הקיטשאלו לצד תוכנם המורביד

בעבודה של צ'רקסקי.

השלב ההיסטורי של מציינת את )Susan Lubowsky Talbott(ט לבוסקי טאסוזן לובוב

אנושי -אנושי. המוטנט החדש מכונה בפיה האדם הפוסט-האדם האנושי לאדם הפוסטהמעבר מן

דנים היוצרים בסוגיות של מוסר ואתיקה. לדבריה הסיבה היא טוענת, באמצעותוו עתידני

הטשטוש בין מהטכנולוגיה המתקדמת והעיקרית שחוללה את היווצרותו של המוטנט נובעת מן

321האנושי למכני

איבוד המקורי בין ל סקי טאלבוטהקבלה בין הגדרותיה של לובובתופעה זו מצביעה על

.מודרנית-המהווה מרכיב משמעותי בתרבות הפוסט קרה,הסימול אותנטי לטובת המלאכותי,וה

2006-צ'רקסקי בשיצרה ,האוונגרדיסטיםעות הקרויים ושבעת פסלי המקצ ,כאמור

גם הצעירה.היפנית אמנותשל הדימויים בם האנושי/מכני בדומה לאופייבחיבור מתאפיינים

בעיקר פוליטיים ותרבותיים, הנובעים מתחוללים כיום שינויים חברתיים, בחברה הישראלית

ה וודאות רבה. תנאים אל-אי בו שוררתפוליטי שמצב מם חברתיים ניכרים ופעריממתיעוש מהיר,

שה המתמקדת האתוס הציוני לטובת זהות ישראלית חד מכשירים את המעבר ואת הדחייה של

רקסקי שולט בפסליה של צ' .יותר ויותר בהטבת המצב הפרטי ופחות בקולקטיביות הציונית

המקצעות שנבחרו על ידי המראה המשובב/מפחיד של הדמויות. לצד האופי האנושי/רובוטי

אתוס הציוני. י" ה"גיבורראלית כיום, מזכירים אך במעט את היש האמנית לייצוג פני החברה

: לי מקצוע חדשים, אורבאנייםעובד האדמה נעלמו, ובמקומם צצו והגיחו בעוהחלוץ, הצבר,

כביכול של הפסלים נוגדים את המסורת המצועצעהפורמט והסגנון הזונה. והכירורג, הקצב, השף,

. 70- הויות באמנות הישראלית עד שנות ורי הדמתיאאת של הריאליזם ההרואי שאפיינה

פרטים מכיל בתוכו מספר ,פסל. העשויה להמחיש את הנאמר )113(תמ' הקצב התבוננות בפסל

באתוס הציוני .ה המקובל של הדמות האנושית דימויהחורגים מ

320 .Jeff Fleming, “My Reality Your Reality,” in My Reality Contemporary Art and the Culture of

Japanese Animation (Iowa, 2001), pp. 14–40. 321 .Susan Lubowsky Talbott, “Posthuman: Monsters and Syborgs,” My Reality 2001, pp, 42–54

129

של צ'רקסקי בדמות הקצב כנושא לפסל, יוצאת דופן באמנות הישראלית. בחירהה

. מלאכתו של הקצב בהכנת בשר החיות למזון מכוונתשחיטה ללהרג וקצב מתקשרת של ה עבודתו

לבשר המדמם. ידיו הקטועות בפסל של צ'רקסקי,הופך בעצמו עבור בני האדם, אבל הקצב

ר אפור (סינר עבודה הקצב החגור בסינמוכנות למשלוח. על מגש לצד גופו, והמדממות מונחות

לצבע האדום משמעויות סימבוליות המתקשרות ומה. דים אדכנדרש מן המקצוע) עוטה חליפת מ

ל איש צבא זרה של המעיל האדום עשויה להזכיר מדים שבע הדם, לסכנה, לאזהרה וליצר. הגלצ

המילה "קצב" מתייחסת אלימות.) כהיבט נוסף המקשר בין המקצוע לשונים (למרות שמדי צה"ל

ודמוי עיצוב הפסל ,חלק, הזו, ידיתמול המשמעות המורב. אולם 322בהשאלה לרוצח המונים

,הנעדרתהסגנונית האקספרסיביות . עשוי בדייקנות ומקצועיות כמו מוצר מסחריצעצוע, ו

לטובת עיצוב מצועצע וקיטשי. מוחלפת בפסל, םישאמורה לייצג בדרך כלל נושאים מורבידי

באופן תפסת נ - ם הקטועות, ובמדים האדומיםי"קצב", בכפות הידי האימה הגלומה במילה

תכונות דומות הוא בעל )114(תמ' השףפסל ., דווקא בשל מראהו המשובב של הפסלמושגי בלבד

שהולבשה בחליפת טבחים מוצגת כאשר הדמות ,בפסל זההקצב. לאלה שהוזכרו בעניינו של פסל

זהו .אבר מין גברי) חשוףהמתואר כנקניק (כינוי מקובל בז'רגון ל בר המיןיתחתוניה מופשלים וא

ביציוניזם או על סירוס עצמי, כאשר איבר המין הופך למזון אותו העיצוב שעשוי לרמוז על אקס

נשנית הבאה לביטוי בשם של כל ו החוזרתלקיטוב המשמעות, לסתירה מציג הטבח על המגש.

אופי הומוריסטי/אירוני , לכול אלהאחד משבעת הפסלים ובעיצוב השולל את מימוש מקצועם

ביב/מאיים, צעצועי/ חהנוצרים מהתגובה שלנו לגילומם: (אוקסימורונים) "הפך"דימויי הכ

מנציחה האמנית )116(תמ' החשמלאיבפסל ו )115(תמ' הכירורגבפסל .אמנותימפלצתי, מסחרי/

בין עיצובו האבסורדי המונע כל אפשרות של מימוש בדל בין כינויו המקצועי של הפסל והה את

ביתור של דיהמוכר והמפחשמבצע את הלהטוט ,מזכיר קוסם כירורגה פסלכשריו המקצועיים.

שבחרה לתאר את המנתח כקוסם שמבצע להטוט הנסמך ,. האמניתבתוך תיבהאדם המצוי גוף

על נס. ונסמכים לפעמיים מתייחסת למעשה למנתחים החוטאים לעתים בשגרה ,על אחיזת עיניים

ם הגורמת לנו בראיה יניטוט", מעין אחיזת עים סוג של ל"היש בתופעת הקיטש מאז ועד היו

הראשונה לחוש חיבה לאובייקט ואילו ההתבוננות הממוקדת בו, גוררת אחריה תגובה הפוכה.

שאמור החשמלאימאפיין כזה על פי טענת המחקר הוא הקיטש במעמדו החדש האוונגרדי.

אליהם, הופך בעצמו תאורההמכונות וגופי הולדאוג לפעילותם ולחיבור קווי החשמלאת להפעיל

מה את האבסורד -אחד מן הפסלים שבסדרה, מזכיר במידתכל האבסורד הגלום בלגוף תאורה.

הדאדאיסטי, שנוצר על רקע מלחמת העולם הראשונה כביקורתם של האמנים על התהליכים

הביקורתבאה לביטוי האוונגרדיסטיםבפסלי . 323הפוליטיים והתרבותיים שהתחוללו בעקבותיה

יהם נהזונחת חלק מן הערכים הציוניים ומעדיפה על פ ,שמפנה האמנית כלפי החברה הישראלית

תם בהומור ובעיצוב משובב, קיטשי, הופך את האבסורד המוכ ות.נאת הרווחה האישית והנהנת

המסרים הביקורתיים לקליטים יותר, ובכך תומך ברעיון החתרני הגלום במהות של הפסלים

הללו.

..למשל, כמו הביטוי "הקצב מבגדד", המתייחס לסאדם חוסין שבפקודתו נרצחו המונים מבני העם העיראקי 322היא בראש ובראשונה הוא "הלך רוח", צורת חשיבה וצורת חיים. צארא הצהיר ש"דאדא" י ברטון, "דאדא". על פ 323

תנועה מוסרית, ומוסריות זו עומדת מאחורי הניהיליזם המוחלט של מופעיה. מפעל ההרס הדאדאיסטי כוון נגד ים. בתוך רות עמוסי ואיריס עקרונות המוסר הבסיסים במגמה לבחון מחדש את הסדר החברתי על ערכיו המקודש

.79' מ, ע)1992(תל אביב, דאדא וסוריאליזם בצרפתירון (עורכות),

130

שאצל ן הערכים הציוני אף על פי הנחת מאובד-י מבטאים ביצירתם את איקסרוזן וצ'רק

)117(תמ'המורה של צ'רקסקי פסל כל אחד מן השניים אובדן זה מקבל פנים שונות. השוואה בין

למרות השוני בעיצוב ובאופןכי עשויה להראות )118של רוזן ( תמ' הרחמן והנכלולי המורה לציור

. ותפקודיה עבודות חבויה הביקורת של האמנים על החברה הישראליתהעברת המסרים, בשתי ה

וחושף את זוג השדיים. עלקסקי, חלקה העליון של השמלה מופשל של צ'ר המורהבפסל

. חלק מן רשמה האמנית מקבצי מספרים ,רום של הגוף, על הזרועות ועל הפניםיפני החלק הע

, ו הנוסחה לפתרון משוואה בעלת שני נעלמיםכמ( ידועותהמספרים מזכירים נוסחאות מתמטיות

ם במשחק המילים שיצרה וגלהאבסורד רשמה האמנית מספרים אקראיים., למשל) ולצדן

בין תיאורה החושפני של המורה: "המורה בין המושג: "מתמטיקה מופשטת" והאמנית

טים טיקה המתפשטת". קיטוב זה בין מופע החשפנות של המורה ובין הערכים המופשלמתמ

את פניה משקפים מנוכחותם של המספרים הרשומים על גוף המורה, הרוחניים שעשויים להירמז

החומריים של התרבות כיום לטוב ולרע.

זהותו היהודית באמצעות סמליםבודק רוזן את , 1990-רוזן בשיצר המקצוע בעליסדרת ב

וזאת גדר, דיכוי ודחייהומוטיבים של העולם הנוצרי. הסדרה מעלה שאלות ביחס למיניות, מ

. גזעניות באמצעות קשרים לכאורה בלתי אפשריים בין תפיסות פסיכולוגיות, דתיות ולאומניות

(פגשנו מבנה דומה בתערוכה של רוזן: ךטיפיבמבנה של דעשוי המורה הרחמן והנכלולי הציור

המורה הרחמןומתחתיו הכתובת 23רשום המספר חלקו הימני . ב)2006משנת ציונה והתאומים

יון של הכתובת לחלקה בין חלקה העל). ,The Teacher: Compassionate & Vileוהנכלולי (

מצביעה אל . האישהה של ילדהישה המכסה את עינימתווה של אמוצב ,התחתון ובתוך עיגול

כשכף ידה השמאלית מעוצבת בתנוחת הברכה של ,התמונההשמאלי של חלקה אלמחוץ למעגל

של חדשהה , מתוארים ארבעה מעמדים מתוך גרסתומעוטר בתוך צלב קרס ,השמאלי בחלק .ישו

מרחרח באחוריה של כיפה אדומה (שאינה בר מינו זקור ישא: הזאב כיפה אדומהלסיפור רוזן

אלא הזאב עצמו), הזאב בבגדי כיפה אדומה עומד לפני בית, הזאב בעל הבטן המלאה שוכב על

חיה ומות מופיע גם בתערוכתו רישום זהה לרישום זה ף מלבלב.גבו, הזאב תלוי על חבל מענ

. שוב חוזר השימוש חיה ומות כאווה בראוןבתערוכה 1996 -שהוצגה ב )119תמ'( כאווה בראון

בשונה מקודמו, מודרנית.- והאמנות הפוסטאת הקיטש שעושה רוזן בציטוט וחזרה, שמאפיינים

של מקס ומוריס (דימוי שרוזן מרבה להשתמש בו ברישום החדש ממוסגר הרישום בדמויותיהם

של הדימויים הללו עוצמתם . מורבידיים לבין תכנים ילדותיים כאשר הוא משלב בין תכנים

הנראים לכאורה נעימים לעין איורים מתגברת ככול שדמיונם לאיורים בספרי ילדים מדויק יותר.ל

הללו, נובע מן הניגוד והמתח שבין ומתקתקים אופי קיטשי בולט. תפקידם החתרני של האיורים

ים הגלומים בהם.יהמעטפת הנעימה של עיצובם, והתכנים המורביד

דנה ,ברונו בטלהיים טוען כי האגדה על כיפה אדומה על פי גרסתם של האחים גרים

יהילדמודע - הקשרים האדיפאליים שבלא, דוגמת פני הילדבכמה בעיות חמורות הניצבות ב

ותו לפיתוי. בהמשך מזהה בטלהיים את בית ההורים ואת בית הסבתא כשני עלולים לחשוף אה

ים שונים של מקום אחד, בית ההורים המגונן ובית הסבתא כמקום של חוסר ימצבים פסיכולוג

,עברה בהתפתחותה את הקיבעון האוראלי כיפה אדומה, בטלהייםפרשנותו של פי על אונים.

131

בשונה מפרשנותו של בטלהיים על . 324לייםאים קניבמאוולפתח ים להתיעשו המאוחר ושבשלב

כיפה אדומה בציור ,325מהייוהמסיט מן הצו האאת המפתה באגדת כיפה אדומה מייצגה - הזאב

הנידונים לשליטתו ,ןהצייד והקורב ,היא עצמה המפתה והמתפתהו נכנעת לעקרון העונגשל רוזן

כילדה המפתה. בטלהיים מזהה תףים המשוילדה" בדימו- זאב"היא ה .ליאשל האיווי הקניב

ות של הנערה המתבגרת: יבסיפורם של כיפה אדומה והזאב את הסכנות האדיפאליות העתיד

האחראים לשלומה של כיפה אדומה. , המגוננים וכנגדו ניצבים האב והצייד ,המפתה באגדההזאב

רתיות הוא מסמל את כל הנטיות הבלתי חב, לדעת בטלהיים רק הגבר המפתההזאב אינו

פרשנות מקובלת זו נדחית על ידי רוזן המזהה בזאב/כיפה אדומה את . 326תיות שבתוכנויחיהו

התלוי על ענף הזאב בציור של רוזן מתואר גם כקורבן תה והמתפתה הצייד והקורבן כאחד. המפ

ראהילדותו שב "איש הזאבים" סרגיי פנקייב שלבדימוי זה הוא עשוי להזכיר את סיפורו ו, העץ

הפרשנות הפרוידיאנית לסיפור חלום זה, על פי .)120תמ'( שבעה זאבים ישובים על עץ םבחלו

כאשר חזה במשגל הילד הרך .עם האם a tergoהזאב הוא דמות האב המזדקף בשעת קיום משגל

התקיימו זה לצד זה ימיו כל סבל מהן פנקייבש יתיותרוזות הכפינויבהתעורר משנתו בחדר הוריו.

לנקום באב, רצון הסמוי לאב שיתקוף אותו מינית, הפחד מפני האב, השנאה והרצון , הכיזםואזמ

מכאן שגם במקרה זה הקורבן הוא גם המתעלל.. 327מאחורוסיפוק מיני סאדיסטי שבא

מסדרת ,)121(תמ'המרטיר המזויף הזאב/כיפה אדומה התלוי על העץ מזכיר גם את

האלטר( סטרופאהתייחס רוזן במילותיה של אן ק למרטיר המזויף .1991משנת ציורי המרטירים

איבר המין המזדקר של הקוף התלוי לדבריו/דבריה מיונית של עבודותיו). אגו של רוזן ומבקרת ד

הקוף עצמו אוחז בענף ומרים את גופו ,הוא תוצאה ישירה של התלייה ושבירת המפרקת. בציור

סורי המוות. מקורו של יהמתרחש בעת י העונג המיני העילאי והאקסטטי כך מושג לקראת מותו.

. 328הדימוי מצוי בכתביו של באטאיי

חלק שב היבטים נוצריים. הדמות הנשיתמצויים גם ת כיפה אדומה אגדבגרסתו של רוזן ל

של המדונה וישו התינוק בכס. מזכירה את הדימוי, בזרועותיה ילד(ה)הימני של הציור הנושאת

בה מתעורר הילד בחדר הוריו ורואה את ש"באיש הזאבים" בצנה כיסוי העיניים מחזיר אותנו לס

ותית של הקדושה אך העיוורון המטפורי מזכיר גם את הדמות המשמע ,מה ש"אסור לראות"

יה יוורונם של מאנסעוורונו בתקופת מחלתו. יעלוקשורה כזכור לדמותו של רוזן הדמות לוסי, כ

"הנתעב"בכס) ו . "הקדוש" (מדונה329שההקדו את לוסי הוא תוצאה של זימתם המחללת של

. אברהם מחלק 1924משנת ההיסטוריה של התפתחות הליבידו. משפט זה מתייחס לחיבורו של קרל אברהם: 324

ד, שלב בו נשלט את הפאזה האוראלית לשניים. השלב המוקדם שהם ששת החודשים הראשונים לחייו של הילוהתינוק על ידי עונג היניקה ללא הבחנה בין טוב ורע. שלב זה קרוי השלב הפרה אמביוולנטי. את ששת החודשים הבאים מכנה אברהם השלב האוראלי המאוחר, שלב המוכר כשלב הסאדיסטי או השלב הקניבלי. זהו השלב של

ד האם לצד החשש והפחד מהריסתו של האובייקט צמיחת השיניים, והוא מאופיין בתשוקת התינוק לנשוך את שמשמעי זה עשוי להפוך למצב - ולחילופין, היראה שאובייקט אהוב זה עשוי להשמידו לבלוע אותו. מצב דו האהוב

,Abraham Karl, Selected Papers of Karl Abraham, Douglas Bryanהרסני במצב של קיבעון אוראלי. בתוך and Alix Strachey, trans., with introduction memoir by Ernest Jones (New York, 1927).

. השמירה על הדרך שביער ללא סטייה ימינה או שמאלה עשויה להתפרש גם כדימוי "לדרך הישר" כדימוי המשקף 325 ה של האם לשמור על תומתה של הבת.את רצונ

, , מתרגמת: נורית שלייפמן (תל אביבית של הילדקסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפש . ברונו בטלהיים, 326 .147–134עמ' )1987

.88–45, עמ' )1999 ,, מתרגם: ערן רולניק (צפתזאבים מתולדותיה של נוירוזת ילדותהאיש . זיגמונד פרויד, 327 נית. עבור באטאיי, ההכרה הפנימית במוות במסגרת האנושית מסתכמת ברגש ארוטי המכיל בתוכו הכרה סימולט 328

. ,Richardson, George Bataille, p. 99של נוכחות החיים בתוך המוות. בתוך 329 .Jacobus de Voragine, The Golden Legend Reading on the Saints, William Granger Ryan, trans.

(New Jersey, 1995), p. 27–28.

132

ו של רוזן במהלך חיפושיו אחרי מכלול פניה של זה בזה מלווים באופן קבוע את יצירת קשוריםה

זהותו.

הדימויים בציור זה ואזכורים העולים בעקבותיהם מותיר אפשרויות רבות של שלל

ים ההיבטים השונים תוך אצל רוזן נחשפ ,האמירה הבוטה ישירהפרשנות. בעוד שאצל צ'רקסקי

ובכל זאת קיים גם מכנה משותף קילוף של שכבה אחר שכבה של הרבדים וההקשרים שביניהם.

המקצוע איש שלמקובל טיפוס -מאבבעבודות של שני היוצרים. אנשי המקצוע שלהם חורגים

הםשלאת הביקורת אלא הופך לסמל המייצג ,נו משתמע במובנו המקובלאי. "המקצוע" ולמעשה

ם שלהם ביחסם לזהותם על היבטיה יאת המאבקים הפנימיו ,על המצב הפוליטי והחברתי

קפת את עולמה המשתנה של החברה הישראליתמש האמנים שניסדרות המקצועות של השונים.

בהירות, מבוכה וחוסר הסכמה.- תחושת אי ואת המעבר משלב התקווה וכינון החזון הלאומי אל

בציבור הישראלי לתמורה מהירה המושגת נטייה ההולכת וגוברת הובעיקר ,הייאוש אולי

תופעה זו.כזרז ל ות משמשיםיצריבבכוחנות ו

ניר הוד תומכת ומחזקת את סדרת ציורי וצילומי החיילים והחיילות בעבודותיו של

חברה אחדות הרעיונית והקולקטיבית שאפיינה חלקים נרחבים מן העל השבר בהטענה

השונה ,ת מסוימתמעיד על ביקורביצירתו החייליםאור מלחמת השחרור. תיהישראלית לאחר

מעידים . דימויי החיילים של הוד צ'רקסקישל ן ויצירתם של רוזב הביקורת הגלומהבאופייה מן

לטובת ביטויים של הלכי רוח מערביים.ת מודעת מעיסוק בזהות הישראלית, על התרחקו

הגורמים לטשטוש מודע-מקורו באגו הגשמי והלא זהות.סוק בבזוי משבש את סדרי היהע

. באמצעות העלאתם איי)אטשכל (ב(קריסטבה) ולדואליות בין הגוף ל ולות בין העצמי לאחרהגב

מתעמתים מספר אמנים עם וריקבון, נושאים אסורים ובלתי יאים כלכלוך, וסת, צואה של

תרבותיות ,תפיסות אסתטיותבושמקורם בדעות , האיסורים החברתיים בעניין המגדר והמיניות

של המאה 90- , שהולכת ומתחזקת מאז שנות ה. תופעה זו330ופוליטיות של הסמכות השלטת

אים שמעסיקים לא המיניות והמגדר, הפכו לנוש ,. הגוף, הפרשותיושעברה מתחוללת גם בישראל

לה א. באמצעות נושאים (כפי שכבר הוזכר בפרקים הקודמים) ים כיוםמעט אמנים ישראל

הגוף היהודית והמינית בעידן שלאחר החלום הציוני. מתמודדים היוצרים עם זהותם הלאומית,

יאור אסתטי ונמנע מעיסוק ד על תמקפיאמן ה במרבית העבודות של ניר הוד.מופיע כנושא

היופי של מיסיונרכ ,הודנצחיים. הנעורים המושלם של ה יםעל תיאור יופיב"בזוי". הוד שומר

1995 - 1999שלו, צעיר ויפה לנצח. בשנים מרבית דמויות גיבוריו את דמותווטה על והתהילה ע

אך מראה גופם ,ים וחיילות שזהותם הלאומית עמומהבהן תוארו חיילשהאמן מספר יצירות יצר

החשוף בחלקו העליון מושלם. תיאור זה שונה בעליל מתיאורם של חיילים באמנות הישראלית

,הנשק של החייל הישראליבטוהר התמקדות בגבורה ול . בניגודהעצמאות ם שלאחר מלחמתבשני

בניסיון לזהות מתוארים החיילים באמנות כיום באופן שונה.שאפיינו את תיאורי החיילים בעבר,

, 331סיסטית משקל לא מבוטליאהבה העצמית" הנרקל" יש הגורם המניע את יצירתו של הודאת

ופן שבו נוהגים באורח רגיל באובייקט מיני. הוד להוד כמושא הוד מתייחס לגופו בדומה לא שכן

נרקסיסוס המיתולוגי מתאהב בדמותו המשתקפת סיסטי הוא מוטיב חוזר ביצירתו. יעצמי נרק

330 .Craig Houser, Leslie C. Jones and Simon Taylor (eds.), Abject Art Repulsion and Desire in

American Art (New York, 1993). זכרה "אהבתו העצמית" של ניר הוד.. בפרק ב' לעיל כבר הו 331

133

,תיה המגוונותיובהשתקפו ,מתאהב בדמותו הוד. 332של אובידיוס מורפוזותאמטב במים

ברפרטואר של עבודותיו.

רקיסיזם תולה את היווצרותו של האגו המודרני בחלל פרשנות מודרנית של מושג הנ

בשל בסיסן עמדו קשרי המשפחה ובש ,הנפשי שנוצר עם התפוררותן של החברות המסורתיות

הנרקיסיסט המודרני המחפש את העצמי הוא , היווצרותן של קהילות הרשת הגלובליות. כלומר

.333בו הוא חישפוליטיים של העולם -ייםתלוי גורמים תרבות

בין שיותו בין הנרקיסיזם הפרוידיאני ואיבדמויותיו של הוד משקפות את החיבור הקיים

,הישראלי ,ירידת הערך של הקשרים המשפחתיים. הודשל נרקיסיזם שהוא תולדה של התרבות ו

הנושאים בשל לא רק, ההשפעה הרבה של התרבות האמריקאיתניכרת ביצירתו יוצר בארה"ב, ו

העובדה שחלק גדול לאור אלא גם ,ר והזוהר ויופיין של הדמויות בעבודתוהלקוחים מעולם הבידו

כאובייקט נחשק. - כסוג של האהבה עצמית ,עצמו מדמויות אלה הן למעשה דיוקנו היפיפה שלו

על כך: ותבתפרימן כ- תמי כץ

דמותו הנרקיסיסטית ושלל גיבוריו הצעירים המוצגים כאייקונים דרמטיים של יופי שוב ושוב לאשר את הדרם המתכלה. כפל משמעות קיומי זה מלווה כל קריאה המבקשים

להתפרש כמניירה, כסימן חלול, ולהפך עשויאפשרית של עבודותיו. המבע הרומנטי ביותר .334רבדיםליל עשוי להתגלות כמתוחכם ועתיר מה שנדמה כנגיש וק –

בישראל ת היא תופעה נפוצההאוריינטציה של התרבות הישראלית אל עבר התרבות האמריקאי

.335יםאמריקאי יםמותגבתפוצה וצריכה של כיום והיא מוצאת את ביטויה בתקשורת, באמנות ו

מעיד על ההשפעה העצומה שיש עליו מצד 1994ת בשנ ArtFocusהמיצב שהציג הוד בתערוכת

. )123,122(תמ' התרבות האמריקאית וגיבוריה

אתוס הציוני סוג של קהילה בעלת מאפיינים נראה באזרחי מדינת ישראל ובבהנחה ש

מתבדלים , קהילה הנלחמת על הגדרת זהות ישראלית, הרי שעבודתו של הוד מצביעה על נטייתו

ית בעלת המשקפת את המעבר מתרבות מקומית לתרבות גלובל ובחירתו בזהות אוניברסאלית

הולם את עיסוקו פרידמןג'ונתן סיסט המודרני שטבע ימושג הנרקהשפעה מערבית דומיננטית.

לטובת וזונח אותה המקומיתהסמכות המנהיגותית משום שהוא מתעלם מ ,סיסטי של הודיהנרק

. 336רשת התקשורתעל ההתמקדות בעיצוב הצביון האישי הנשען על הישגי המודרניות ו

, חייליו של הוד הם חיילים של יופי זוהר העוטים כתחפושת מדי צבא. ההתחפשות והזיוף

של החייל כנגד הזהות האתנית והזהות האותנטית, חותרים מאפייני קיטשלהיותם מעבר

היחיד באמנות הוד אינו האמן וכנגד זהותו הישראלית של הוד עצמו. ,הישראלי/צה"לי

עדי נס, רפי דייגי, דני מכליס, לומיו מתוארים חיילים.תצשבחלק מציוריו ו הישראלית העכשווית

בעבודותיהם החיילים , אלא שעוסקים גם כן בנושא זה אמנים אחריםו שמחה שירמן זיו קורן

, גם כאשר זהות לאומית לא ברורהלתחת מנה מסתתרת , ודמותם איכחיילים ישראליםמזוהים

של תומרקין וביצירתם של גם ארוטי.-ואיסטי מוחלף ביצירתם בדימוי הומוהדימוי המאצ

.510–339עמ' ,III, מטמורפוזות. אובידיוס, 332333 .Jonathan Friedman, Cultural Identity & Global Process (London, 1995), p. 172–173. .224' מ, ע2005פרימן, - כץ . 334האורינטציה של התרבות הישראלית נוטה אמנם בצורה הדרגתית ובעקבות שידורי הטלוויזיה, 1970. מאז 335

הישראלית היא הכוח המוביל של תופעת ובתחילה אף באופן מסויג אל עבר התרבות האמריקאית. הטלוויזיה Tamar Liebes, American and Hebrewשראל. בתוךיבה הקוסמופוליטית ביהסב האמריקניזציה ולידתה של

Subtitles Globalization from Reciving End (New Jersey, 2003), p. 6. 336 .Friedman, ibid.

134

ביקורת כלפי ה את פוליטיות ובמיוחדיהם הדותעמ משקף את החייליםהעיסוק בדימויי קדישמן

. של החייל הישראלי על מזבח המדינהשבהחלטותיה גורמת להקרבתו ,המנהיגות הפוליטית

ן משמר בתוכו יעיצוב דמויות החיילים ביצירתם נוטה להפשטה, ומכיל אלמנטים סמליים אך עדי

ת הלאומית/ישראלית.חייליו של הוד נטולי הזהו לעומת ,זאת את הזהות הישראלית,

מתרחק האמן מתיאור ,)1999-1995דש לחיילים (הוד שנושאן מוקבסדרת עבודות של

הקצין מתואר )124(תמ' 1997משנת סיפור אהבהבציור: אמין ואותנטי לטובת תיאור רומנטי.

דו ניצבת נערה סגן בצה"ל. לצדרגות הקצונה שעל כתפו הן דרגות ומדים צה"ל כשהוא לבוש ב

ל הוד עצמו פעם שהן דיוקנו ש ,צלב. הרקע של שתי הדמויותתלוי צווארה על אך ,בחלוק רופאים

נראה אותנטי לחלוטין. ברקע מתוארות דמויות שניתן לזהותן כלוחמים כגבר ופעם כאישה,

לפגוש כמותו באזורי מגורים של תושביה הערבים של רבים והפעילות מתרחשת בנוף שאפשר ע

מתואר במישור הראשון של התמונה מנותק לחלוטין מן הפעילות המלחמתית ישראל. הזוג ה

הישראלי הקשורים בזיכרון שמסביבו, ולמרות שהמעמד הרומנטי עשוי לרמז על שירי מלחמות

של "יפי הבלורית" ושייכותם לאתוס הציוני, בציור של הוד קיימת תחושה של זיוף ועקרות

לתחושת מנוגדת עשוי להוות דוגמה ,למשל, 337ידע את שמההוא לא : נפשית. שירו של חיים חפר

וקידושו של הערצת ההרואיות אתבאופן אותנטי ממחיש . השיר של חפר של הוד בציורזיוף ה

בגלל כוזב רושםנוצר בעבודה של הוד,ואילו ,למודת המלחמות בתרבות הישראלית המוות

המבוים של המעמד.והמלאכותי העיצוב

הושמטו לגמרי. של החיילים הצה"לייםהמאפיינים ,)126,125תמ'(וחיילת חייל בדיפטיך

על סקית זיהוידועונדים לראשם כומתה צבאיתבעבודה זו מתוארים גבר ואישה החובשים

פניהם מתוח וחלק. ,גוף שריריף ושוח עירום ובוהק של הדמויות פלג גופם העליון צווארם.

גמני עירום. הנטייה של הוד לתיאור ים כדות זיהוהמאופרות של זוג החיילים מעצימות א

סיפור אהבהבציור: בעוד שבעיצובם הארוטי והמפתה של חייליו. פורנוגראפי באה לביטוי

וכחי מאפיינים אלה קיימים שרידים של הזהות הישראלית ושל חיילי צה"ל, הרי שבדיפטיך הנ

ית. "החיילים" שלו נראים כדוגמני הוד מכל קשר לזהות לאומ בעיצובם מתרחקנעלמו לחלוטין ו

שבהם החשפנים מופעי חשפנות עירום ששאלו את המדים לצורך מופע החשפנות שלהם, בדומה ל

שהם מן המקצועות של לובשי ,כבאי שוטר, חייל אובדימוי מושאל של מופיעים בתחילתם,

לנעורי הנצח ל בולטת הערצתו של הודואך יותר מכ ,. המתח הארוטי נוכח בצילומיםהמדים

גם לאור ,חורג מכל הצגה של דימוי החיילתיאורו של הזוג בעבודה זו גיבוריו. והיופי המושלם של

השתנותו של הדימוי באמנות הישראלית העכשווית.

ו לתיאורם אהחיילים בצילומים של עדי נס השוואת עבודתו של הוד לאופן תיאורם של

גישותו של עדי נס והקפדתו על האותנטיות ר קודה זו.עשויה להבהיר נבציורים של רפי דייגי

נסמך בחלק מצילומי החיילים עלנס ).127(תמ' ללא כותרתהצה"לית מוצאים ביטוי בצילום

נוצריות כמו ההורדה מן הצלב אותה הוא מצטט בצילום הנוכחי. דוגמה יפה של סצנת סצנות

בסצנת ).128(תמ' 1436ר ויידן משנת ר ואן דשל רוג' ההורדה מן הצלב, ניתן לראות בעבודה

-למרות שהמתח ההומו ההורדה מן הצלב באה לביטוי הטרגיות, ולכן עדי נס בוחר במעמד זה.

/ / ליד אילן זקן היא את ראשה הסבה / הרוח מן הים את השיחים ליטף . הלך הוא יום אחד בדרך לבאר שבע 337

/ / והוא ידע יש יום / הלכה עימו לאורך כל הדרך / אבל אותה צמה וא לא ידע את שמה/......ה וצמתה ירדה מן הכתף/....הקיץ השני החליף גוונים וצבע/ פטרול סיור חזר מלילה של / עם שחר של טללים או שמש ערב בו יפגשו פתאום

לך בלי שוב והיא נותרה /... וכשה כתה חיכתה לו בחלוק לבן/ והיא ח / מיהר האמבולנס בדרך לבאר שבע סיוון כרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה./ ז חיוורת

135

ובפרט תחושת האבל יות הישראלית נוכחת בור וקיים בצילומו של נס, עדין האותנטארוטי שרי

, שמרכיביו הרגשיים צלבמעמד ההורדה מן האימוץ ארוטי. - במתח הומו . הצילום טעוןהלאומית

בה אוחז החייל החמוש את ראש חברו המת, והטיפול שהרכות נכון במקרה זה. בולטים, נראה

המעודן במכחול האיפור על פניו, אינם גורעים מאיכותו הטרגית של המעמד ואינם מבטלים את

.לית הכואבת היותו של המעמד טבוע במציאות הישרא

שבציור מתואר אף על פי נשמרת האותנטיות הישראלית ,)129(תמ' של דייגיגם בציור

בעת שלא היה אפשרי בשנים המוקדמות של כינון המדינההחייל ההומוסקסואל, כדימוי חדש

הדימוי הגברי של החייל הישראלי. שעוצב

בה ש א אולי העבודהשל ניר הוד הי )Soldiers on Dogtag( תג זיהוי לע חייליםהעבודה:

בעבודה זו מאבדים ). 130 ) בולטים במיוחד (תמ'objectificationיוף והחיפצון (העמימות, הז

סקית ן משמר את מאפייני תג הזיהוי (דישעדי זהותם האנושית ונעשים אובייקט החיילים את

אביזר קישוט. הקיטש ודחיית האתוס הציוני מצויים בעבודה זו צבאית), אך עשוי לייצג גם

לדחוק את מצביע על נטייתו של הודשהעניק ניר הוד לעמליה דיין הראיון בהלימה מוחלטת.

זהותו הישראלית לטובת המקסם הגלובלי:

הזהות של האמן הגלובלי הטביעו את המושג של עולם אמנות גלובלי. 90-"שנות השאלה: אתנית עם האוניברסאלי. האיזון -ליתאהמקום שבו נפגשת החוויה הלוק –היא דבר מרתק

ם הוא קריטי והרבה פעמים הוא שהופך את העבודות למעניינות. כיצד מתח זה יבין השני "בא לביטוי ביצירה שלך?

אני יוצר מתוך בועה ולכן החיים עצמם אינם מהווים נקודת התייחסות עבורי. "תשובה: נקודת המוצא היא הדמיון. זיכרון הילדות שלי מבוסס יותר על סרטים שראיתי או על

יתי מאשר על הילדות האמיתית שלי בישראל. הנושאים שמעניינים אותי דימויים שחוושאני חי בניו יורק אני מצייר הרבה יותר כיום הם אותם נושאים שעניינו אותי בארץ. מאז

"טובלי באמנות שאתה מייצר. האמן כפרסונה הוא אהדמות שלך היא חלק אינטגר"שאלה:

. חלק מן האמנים בתקופה זו 90, 80-הוהתעצם בשנות 60 -קונספט שהחל בשנות ה "טשטשו את הגבול בין חייהם לאמנות שלהם. עד כמה אמירה זו נוגעת אליך?

אמנים גדולים לא מפרידים בין יצירה לחיים. דמותם היא חלק בלתי נפרד "תשובה: מיצירתם ומן הפופולאריות שלהם.אני חי למען האמנות שלי. אני קורבן של היצירה, אני

338"הב בדמות שאני מצייר, בציורים עצמם...מתא

ששואבת מחזקות את מה שנטען לגבי אופייה של יצירתו: יצירהתשובותיו של הוד

הזוהר והיופי תוך וויתור לעתים שבבסיסה עומדת ההימשכות אלממקורות שאינם ישראליים, ו

על עימות עם המציאות הישראלית.

ציבור הישראלי בשנים שעמד לנגד עיני ה - יוניתת הצוהתפוררותו של רעיון הקולקטיבי

שנדמה ,מפנה כיום מקום לשאפתנות אישית. הזהות הישראלית - קום המדינההראשונות עם

של משמעותה לטובת ריבוי משמעויות-היה בעבר שאין חולקים על מהותה, איבדה כיום את חד

והאמנות מעדיפים כיום לדבר בתחומי הספרות, השירה, התיאטרון הישראלים טבעה. היוצרים

ט שהיה מקובל בשנות הקמתזכורן של חוויות המצויות מחוץ לקונטקס, תוך אבשפה אישית

התפתחותה מניאלי, ווקול- נובע בין השאר מתהליכים גלובליים של העידן הפוסטשוני זה המדינה.

יפושי זהות המואצת של התקשורת האלקטרונית. החזרה לייצוגם של נבכי הנפש מצביעה על ח

אומת השואה כיום עשויה פוליטיים, תרבותיים ומיניים בעולם חסר וודאות. ההתמודדות עם טר

.218' מ, עForever. עמליה דיין, 338

136

השואה היוותה 50-וה 40-בשנות ה הרעיונית בחברה הישראלית. הולמת לתפנית לשמש דוגמה

והביטוי "משואה לתקומה" הביא להדחקתם ,ותו של העם היהודי למדינה יהודיתלזכעילה

צירתם מוצא ביטוי ביכיום סיפורם של אלה סבלם של הניצולים. של ת של אירועי השואה והמכוונ

נתפס מוביל רבים מביניהם -הרצון להבין את הרוע הלאשל בני הדור השני והשלישי, מכיוון ש

. שינוי לעסוק ברוע זה על דרך ההיפוך, תוך שיבוש מכוון של היחסים בין הקורבנות לרוצחים

בכינונו של האתוס הציוני נה ממוקדת , שאיהמחשה אחרת של הישראליותעל ע עמדות זה מצבי

.ולוגיה הציוניתאביחס לאידי א מעלה ספקותאל

ציונות בתקופה של אי וודאות ביחס ל של שלושת היוצריםבהתייחסותם סק ועפרק זה

דיאולוגיה כפי שהוא מוצג בעבודתם מצביע על שינוי בגישתם לאימורכב המצב ה לתפקידה של זו.

. ניתן לראות של השפעות תרבותיות אוניברסאליותקבלתן ועל 50-וה 40-שנות השל הציונית

ביצירתו מתמודד רוזן סוג של ביקורת פוליטית ותרבותית. ם של היוצרים לציונותבשינוי ביחס

ות הפער בין העקרונות שנוסחו במגילת העצמאינוי המתחולל בחברה הישראלית שבה עם הש

קרקוצקין היטיב להסביר את המבוכה השוררת כיום -רזהפוליטי כיום הולך וגדל. אמנון למצב

, השימוש במונח לטענתון הגדרת זהותו הלאומית והישראלית. בקרב הציבור הישראלי בעניי

יש הרואים משמש בשיח הישראלי בהוראות שונות.משום שהוא ,מבלבל לעתיםציונות" - "פוסט

הישראלית מסמליה הלאומיים ומן ך ההיסטורי של התפרקות החברה תהליבמונח זה תיאור של ה

לאומיות". יש הקושרים מושג - תוך פיתוחן של זהויות חדשות "פוסט ,המיתוסים שהגדירו אותה

המשוחררים מן ציונים" - של מי שרואים את עצמם "כפוסט אידיאולוגית- לזהותם התרבותית זה

. "ההתפרקות" 339דמוקרטית- בעלי תפישה אזרחית המיתוסים הישראליים והיהודיים ושהם

בביקורת כביכול מסמליה הלאומיים של המדינה ומן הנרטיב הלאומי כפי שהם מוצאים ביטוי

מצביעים על גישתם הוד, והעדפת התרבות המערבית אצל ,יצ'רקסקו הגלומה בעבודתם של רוזן

הדינמיים המתחוללים תיים לאור התהליכים הפוליטיים והתרבוהחדשה ביחס לחזון הציוני

קיימים אלמנטים המצביעים על החשיבות הרבה במדינה. נראה כי בעבודתם של רוזן וצ'רקסקי

יסוד וערך האדם. זכויותל שהם מייחסים

,מתייחסת לבעיות שעולות כיום בעניין זהותה הציונית של מדינת ישראלה'קלין רוז ג

של המדינה נובע מחוסר ,חוסר מוסריותה - זאתאו כפי שהיא מכנה ,טוענת כי מקור חולשתה

לבעיה שמציבה זהות –כי באין לנו אוצר מונחים הולם יכולתה של המדינה לבקר את עצמה:

פוליטית, אשר כוחה ועצם עמידתה כזהות באים לה מהיעדר היכולת או הנכונות לדעת את עצמה

.340לשאול, לחקור, ולהטיל ספק –

ביקורת כי 'רקסקי מוכיחהשל ציצירתם של רוזן ו, ובפרט םשלושת היוצרי עבודתם של

יש לה תומכים בציבור הישראלי, ציבור שנכסף לשינוי הערכי והמוסרי של עדיין קיימת וכזו

קיומנו כעם במקום הזה.

מציגים באופן ביקורתי את פניה שלושת היוצרים רועי רוזן, זויה צ'רקסקי וניר הוד

מן החלום הציוני אל שברו. האמנים נוטשים את ואת המעבר שתנות של מדינת ישראל המ

וגדר על ידי קלמנט כפי שה - משתמשים במרכיביו של הקיטשו המודרנית מאפייניה של האמנות

). 2005( 24אופקים חדשים לאומי", -, והאתגר הדו'ציונות- פוסט'קרקוצקין, "- .אמנון רז 339

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Mate/Dochot/DohAmVeOlam.htm

.163' מ, ע)2007מתרגם: עודד וולקשטיין (תל אביב, ,נחת-השאלה של ציון ציונות בלא. ג'קלין רוז, 340

137

. השימוש לצורך הדגשת גישתם הביקורתית - קאלינסקו תומס קולקה ואחריםגרינברג, מאטי

כנגד הגבלת החופש האמנותי וההבחנה חתורל אלה יוצריםשל נובע מן הצורך במאפיינים הללו

דרכי ייצוג חדשות, מוכה. שלושת היוצרים מחפשים השרירותית בין אמנות גבוהה לאמנות נ

דרכי הביטוי החדשותהציוני. העל - ה ומתגרה את אובדנו של סיפורשעשויות להמחיש באופן בוט

על בסיס של ידע, על נסמכות ,המקובל של הנתפסות לכאורה כחילול ,ביצירתםשמובאות

הקיטש הוא ודרנית.מ-הפוסט במחשבה ובהגות התהליכים הקשרים תרבותיים ועל הבנתם של

השימוש בו ביצירת וככזה ,בעבר מהווה היום כלי בועט וחתרניהשלילית כלי שבשל תדמיתוה

.השלושה הולם

138

סיכום

. תמודרני- הפוסטאוונגרדית -ובין האמנות הניאו הקיטשבין קיומו של קשר המחקר מצביע על

לבחינתן של הטענות ,כמקרה במחקר זה, , משמשתיצירתם של רועי רוזן, זויה צ'רקסקי וניר הוד

ניתוח היצירות שלאוונגרדית. -אודות השימוש בקיטש כאמצעי חתרני ומערער באמנות הניאו

נות והאדרת היופי רחומהזיוף, הבדיון והרגשנות, ההגחכה, ההקצנה, האמנים הללו, מצביע על ה

איבוד ו ,תי לטובת עלילה רדודה נטולת עומקביטול הממד ההבעוציטוט ה לשם עצמו בלבד, לצד

. אפיונים כאלה כבר נוסחו בעבר על ידי , בעבודתם של שלושת היוצריםהרוח לטובת החומר

ם שפורס "המאמר של קלמנט גרינברג: "אוונגרד וקיטשבקריה המחמירים של אמנות הקיטש. מ

השלילי לאמנות הקיטש יחס ועיצב את התפיסות השליליות כלפי הקיטש. הגיבש , 1939בשנת

ג'ילו ,לביטוי בחיבוריהם של תיאודור אדורנו, מאטי קאלינסקו באעד שנות השבעים ונמשך

, ואת התכונות הנגטיביות שצוינו על ידי מחברים אל, הוגו וולי ואחרים. אפשר להשוות דורפלס

ולהצביע על ,מודרניות-קונסטרוקטיביות והפוסט-תיאוריות הפוסטשנלקחו מן ה מושגיםעם

מאפיינות את האמנות תכונות ההקיטש ליביות אודות הגדרות הנגטתכונות דומות הכלולות ב

העוסקת בביקורת על התרבות, החברה, האמנותיתחלק מן הפעילות . אוונגרדית כיום- הניאו

וקוטביים ביחס תכנים שבעבר נחשבו כסותריםשימוש בוהפוליטיקה, שואב את עוצמתו מ

העבר הרדיקלי, דעיכת האפקט, הפסטיש, אובדן איכותית. הפופוליזם האסתטי,לאמנות

המסמנים תההיסטוריציזם המוחק את ההיסטוריה, מודוס הנוסטלגיה, התפרקותה של שרשר

ן השלילי, אך כיום אמנים הנם מושגים שלכאורה יש בהם מכל אלה - וחיסול המרחק הביקורתי

סדר להיענותה למשטר ו-לא מעטים מרבים לאמץ אותם כשיטה אפשרית דווקא משום אי

רכז ובהגדרת התערערו המושגים ששימשו בעבר בהגדרת המ רוזן, צ'רקסקי והודאצל גם .קבועים

ון הנוטה לצד סגנ ,עודף רגשנות לעתיםבו בביזורהשוליים. העבודות של רוזן וצ'רקסקי, ניחנות

תם על אמנות תכונות שעמדו עליהן גם גרינברג וגם קאלינסקו בביקור ,לגנדרנות ראוותנית

הקיטש. המהות הקיטשית הנובעת מכך, מאפשרת "עיכול" והטמעה של התכנים "הקשים"

חק מש מכילים של יצירתם, המילולייםהטקסטים החזותיים ורווים ביצירה של שני האמנים. ה

פתוח ואינסופי. אופיים המרובד של דימויים אלה פותח פתח לעצמאות פרשנית משמעויות חופשי

מודרני תקפותן של העובדות - בעידן הפוסט העולה לעתים על כוונותיהם של המחברים/יוצרים.

והותירה מרחב חסר גבולות של פרשנויות נטולות סמכות מכרעת. ההבחנה בין ,הבטוחות חלפה

של אף נעלמה. קדושתה ובמקרים מסוימים ,רבות טושטשה" לחרושת התההאמנות "הגבוה

הסובייקטיביות הומרה לטובת הפיכתן של יצירות האמנות לכלל ערך החליפין שלהן, לחפץ גרידא

)objectificationלא גורעת מכוחן של העבודות - שלילית שנחשבה בעבר כתכונה - ). תכונה זו ,

הופכת לחתרנית ומערערת צם מהותה הפוסלתמשום שהפסילה המתמשכת של אמצעים כאלה מע

המערכת האמנותית עצמה.בעיקר כלפי

העודפות הרבה ומכלול ההקשרים המגוון ביצירתם של רוזן וצ'רקסקי מעמיד בפני הצופים

את השכבות והרבדים השונים תוך גילוי חלקי של יצירות חידתיות. יש לפורר, להתיר ולקלף

הם המעניקים לעבודתם את העוצמה. לא קל להתחבר לתכנים משמעותם. ה"סוד" הלא מובן,

של השניים יצירתם כמוה כעצימת עיניים. מהם, עבודות אלו, אך ההתעלמותהעולים בולנושאים

כואב ומסקרן. היבטים לא מעטים הגלומים בעבודות הללו, הם חלק נה את הצופים למסעיממז

ובאמצעות יים הישראלית בפרט. על דרך ההיפוךמהווית החיים של כול אחד מאיתנו ומהווית הח

139

גם לעורר חמלה אנושית גם כאשר הם מעלים את השפל לזעזע אך הקיטש מצליחים שני האמנים

הבזוי והאחר.

קיטשיים בעבודה של רוזן וצ'רקסקי, והמרובד במרכיבים בשונה מן השימוש החדשני

תכנים צגים באופן ישיר. עבודותיו של הוד רוויות במו רכיבים הקיטשייםהמאצל ניר הוד

נוסטלגית, ובהתעלמות כמעט נטייה לאידיאליזציה, בתיאור מיופיף של הדמויות, ברומנטיים

מוחלטת מדיון בזהות הישראלית והיהודית. לחלק ניכר מיצירתו מהות פתינית הקורצת אל

נוכחותם של האלמנטים ומנטיים. הצופה בשל הנוכחות המתקתקה של הדמויות לצד הרקעים הר

ואינה תורמת להזדהות גם כאשר הנושאים הלקוחים מן הקיטשיים ביצירתו של הוד, ישירה

המציאות הישראלית כמו השכול הצהלי מופיעים בה. יחד אם זאת יש לראות בעבודותיו של הוד,

סוג של ביקורת עצמית וביקורת חברתית של התרבות כיום.

יומרני לראות ביצירתם של שלושת היוצרים, יצירה הנכנעת ומוטמעת יהיה זה שטחי ו

קריסטבה של והפסיכואנליטי ופרשנותם של לאקאן כליל בקיטש על פי הגדרתו החדשה. ההיבט

מודע הפרוידיאני מוצאת ביטוי בהיצגים המורכבים והמסובכים ביצירתם של -ית הלאילתיאור

מכאן שלא ניתן להתייחס לעבודתם נרקיסיסטית של הוד. נטייתו הרוזן וצ'רקסקי ונוכחת בעליל ב

ם את הרשת הרבודה של ירק במובן הסגנוני, אלא יש לנסות ולראות מבעד למאפיינים הקיטשי

של יוצרים אלה עם העובדות החברתיות והמציאות החומרנית יות שנוצרת מן המפגש המשמעו

דת השלושה מצביעות על נטייתם הדילמות שעולות בעבוועם ההשתקפות הנפשית של זהותם.

ו. להקצין נושאים שנחשבו בעבר כטאבהברורה לבחור ו

, אין עבודותיהם של רוזן, צ'רקסקי והודלמרות שבמחקר הוצגו דוגמאות ממכלול

לראות בהם קבוצת אמנים אחידה, ובעלת הצהרת כוונות . נהפוך הוא, כל אחד מן השלושה הוא

ל עצמו. הבחירה התבססה על העובדה שאמנים אלה התנסו ומתנסים חודיים משיבעל מאפיינים י

בתיאורים פורנוגראפיים, בעימותים בנושא מגדר ואחרות, ובהצגת ה"ישראליות" בשונה מן

הדימוי המקובל של "ישראליות" זו בעבר.

הפרק הראשון של המחקר עוסק בהיבטים הפורנוגראפיים ביצירה של רוזן, צ'רקסקי

של היצר המיני והאהבה, מציב לאופי הטבעי כתחליף , המלאכותי של הפורנוגראפיה והוד. טבעה

אותה בהלימה להגדרתו של קאלינסקו אודות המלאכותי והמזויף כתכונות מכריעות של האמנות

הם מנגחים את הקיטשית. האמנים בוחרים בפורנוגראפיה כתמה מרכזית שבאמצעותה

וגראפית מאופיינת בהפרזה. בתיאורים הפורנוגראפיים יצירתם הפורנו המוסכמות החברתיות

ופן בעבודה של הוד נשמרת הסכמה הייצוגית המקובלת במובן האסתטי של עיצוב הדמויות וא

נית "למקובל", לבנאלי, לקיטש מוצאת חיזוק גם בהפרזה הרגשהצבתן בקומפוזיציה. קרבה זו

וצ'רקסקי ההיצגים הפורנוגראפייםאצל רוזן רוויות בהן. עבודותיווהגלישה למתקתקות ש

מקובל". גם רוזן וגם צ'רקסקי מזדהים עם הנטייה הרווחת חורגים ממה שאנו נוהגים לראות כ"

אלא שבעבודתם הם מקפידים על ביצוע מיומן ונקי ,כיום של עיסוק חושפני בהפרשות האנושיות

. מתפרצת ומאיימת נה ניחנת באקספרסיביותורים הללו עד שהתוצאה המתקבלת אישל התיא

יקת תטקונסטרוקציה של אס-הכדרה סחור והתמתהליך של מניתן לזהות הרווחת כיום,בתרבות

, ההבעה המודרנית. בפרקטיקות אלה של סוגי שיח ומשחק טקסטואליים העומק מוחלף במעטפת

י ינן מעוגנות יותר בסגנון האישא ש הגלומות בתוצרים הללוריבוי מעטפות. עוצמות הרגבאו

זיכרון ההיסטורילו זמןהתייחסות להבעוד ש ,על ידי קטגוריות המרחבאלא נשלטות ,דאיייחוה

מאפיינות ,כ"דעיכת האפקט" הג'יימסוני , המוגדרות במונחקיומן של תכונות אלה. משנית היא

140

טבעה הקיטשי חביבה ומתקתקה. בה העיסוק במורבידי עטוף במעטפהש ,השלושה גם את יצירת

המאה שעברה תחת המושג פורנוקיטש. בין של 60-וגראפיה נוסח עוד בשנות ההפורנ של

לציין את חוסר אמיתותם של התיאורים, ש ולפורנוגראפיה אפשר המאפיינים המשותפים לקיט

של אופני הגזמה בתיאורן של התנוחות, את הפרובוקציה הגלומה בעיוות המכוון ההקצנה והאת

הטעם האסתטי הרע. ו הזיוףהתיאור, את המלאכותיות,

כדי לראות אמנם נעזרים במרכיבים הללו, אך אין בכך בהם דן המחקרשהאמנים

דרך המסננת ולצפות בה את עבודתם "קרוא"ל, אלא יש ביצירתם קיטש במובנו הרע של המושג

טוענים אטאיי, קריסטבה, הל פוסטר ואחרים. הוגים אלהפרויד, לאקאן, ב ם שלהגותשל

,מערערת וחתרנית זה מהותמהפך ל האלמנטים והפיכת הבזוי והמגונה לנשגב. ם שללזיקוק

מה שבדרך כלל וים את חרדת ההזדהות עם אוונגרדית. הצופים כעדים חוזוהי מהות ובמובן זה

נהוג להעלימו או לדחותו. בארוטיקה מגיעה המיניות האנושית לשיא כטרנסגרסיה

פריצת הארוטיקה/פורנוגראפיה מאששת אפוא את ו.(הפרה/חילול/חריגה) של צורות של טאב

האם גורמים אובדן השלמות. שבאמצעותן נמנעת החרדה מהגבולות ומובילה למיזוג של ישויות

השימוש המחקר מצביע כי אכן, היוצרים בבואם לעסוק בפורנוגראפיה?. אלה עומדים לזכות

זהותםהולם לבחינת אמצעיהווה מ בעלת מאפיינים קיטשיים מעצם טבעהכסוגה פורנוגראפיה ב

ם של פרויד, לאקאן וקריסטבה. ידרך המודלים הפסיכואנליטיהעצמית של היוצרים

,שאולה ובדיוניתמגדרית בזהותשל המחקר עוסק בבחירתם של האמנים הפרק השני

יסוד לדיון ביקורתי על אודות ההרחבה של עבורם שמש והמ המושג "מין"המחליף את כמושג

בעבודתם מהווה אלמנט כינונה של דיכוטומיה זו חדשים.הביולוגי להסדרים חברתיים המין

רצון להתעמת ממכורח פנימי ובנושא המגדר נובע בעיקר צ'רקסקי והוד ,של רוזןעיסוקם חתרני.

דרכו הם בודקים את זהותם היהודית שכאמצעי ,תרבותייםההיסטוריים והבמובנים עם מושג זה

,בלות המוסריות והגדרת מיניותו של האדם הן עניין פוליטי ותרבותי. במובן זההמג והישראלית.

העיסוק בזהות המינית, במגדר, מתאים ונכון עבור אותם יוצרים שיצירתם מהווה ביקורת על

, ובפרט תרבותי. הבחירה במגדר וזהות מינית כנושא- פוליטי- האמנות ועל הממסד החברתי

מאפשרים זהות המינית הביולוגית לזהות המינית הנפשית,שבין הההתמודדות עם הסתירה

כנושא העיסוק במגדרתוך דיון על מהותן של המוסכמות. ביקורת למתוח לשלושת היוצרים

נטיות הוויתור על האות ההתחבטות הנו מושגי.שר מקור מרחב הבעה אישי גם כאמעניק בנוסף

בהגדרתו השלילית בעבר והן בתפישתו מרמז על יסוד קיטשי הןהביולוגית לטובת המלאכותי

הציג את עצמם רוזן, צ'רקסקי והוד מרבים למודרנית כסימולקרה חסרת מקור אותנטי. - הפוסט

שונה מתקדימים אמנותיים , שאולה. ההתחפשות בדומה להיפוך המיניות הביולוגיתבזהות

אמנים מנות לכך שימות דוגמאות בתולדות האשקי, אף על פי שרטוט דיוקן האמןמקובלים של

. באמצעות הדמויות שאלו זהות אחרת כדימוי סמלי המייצג את מעמדם, רגשותיהם וכיוצ"ב

בו הם שהמדומיינות המחליפות את זהותם האמיתית של האמנים מקיימים השלושה מסע

בהתייחסו לשואה כמרכיב מכריע בבדיקת זהותו מציג כישראליים. בודקים את זהותם כיהודים ו

מו מתוך העמדה של עושי הרוע. בגלגול זה הוא מכפיל ומעצים את המקור המזויף רוזן עצ

רוזן דשה של התייחסות לטראומת השואה. אך גם מעניק נקודת מבט ח ,והמלאכותי של עבודתו

דימויו של ) מקובלת כשפמו של היטלר, צלב הקרס או נעזר במערכת ההטפסים (סטריאוטיפים

141

של היינריך הופמן) ומדגיש לכאורה את Struwwelpeter - לפיטרטרואהיטלר כיהושע הפרוע (ש

שמתלווה גם כיום לתיאורה של הטראומה. הבנאליות

,צ'רקסקי מתמודדת עם בעיית האנטישמיות, הזהות היהודית והשנאה העצמית. גם היא

רת זהב בצוהכמו סיכת ,מקובלים אך עושה בהם שימוש חריגבדומה לרוזן, מתבססת על מסמנים

בקולקציה, ההופכת 2-ם בתקופת מלחמת העולם הנידוי היהודישייצג את ד הצהוביהדו- מגן

קולקצייתבחריגות זו היא המקנה את העוצמה הביקורתית לעבודתה. לתכשיט אסתטי ויקר.

מופיעה צ'רקסקי בדמותם של רבנים או בדימויו של היהודי הנודד. תיאורי הדמויות יודאיקה

בדומה להטפסים שיוחסו ליהודים בהשראת תיאוריות ,לי פרופורציות מעוותותהם בע הבקולקצי

ופן הצגתם האופי האוונגרדי שגלום בארים. הגזע שפותחו על ידי יוסטון סטיוארט צ'מברלין ואח

, ממחיש את ביטולם של הדוגמות האסתטיות הצגתם בעבראופן הסותר את של הסטריאוטיפים,

מכיר הוא חלק מן המוצגים בקולקציהמודרני. -הפוסטהכאוס של אמנות המודרנית, לטובת

)saleable,( מקבלים משמעות צרכנית העונה לדרישות המופצים במספר העתקים מוצגים הו

ת של הקיטש העכשווי בשל הסתירה והדיאלוג שבין ובהיותם כאלה הם עונים על ההגדרו ,השוק

בסמל מגן ,. הבחירה "באסור"הקיים בהן תרבות ההמונים הממוסחרת ובין האלטיזם האמנותי

הפיכת הסמל למוצר.ה דווקא על ידי הטראומ מעידה על דיבור ישיר עם ד הצהוב, הדו

הוד נוטה לוותר על ההתמודדות עם זהותו הישראלית וזהותו היהודית. מופעי הדיוקן

יא את מאפשר לו להמצהמשחק העצמי שלו מהווים היבט אחר של מושג ההידמות והמשחק.

תוך שהוא מעצים את גבולות המרחב האישי ופותח אלטרנטיבות גמישות ,עצמו בכל פעם מחדש

של זהות מינית ותרבותית. עבודתו עשויה להיות מובנת כאסקפיזם הנובע מרצונו להיות שליחם

ה רוויה בשעבודתו של היופי, התהילה, הבדידות, הגבורה והנעורים הנצחיים. הוויית המוות

ממש את ערגתו זו. מדרכו הוא שלומיו היא האמצעי תצלהצביע כי הארוטיקה שבציוריו ו עשויה

שבו העל הציוני בעבודתם של רוזן, צ'רקסקי והוד באה לביטוי באופן - דחייתו של סיפור

תזה לייצוג הציוני המכונן המקובל. רוזן עושה זאת בספרו- השלושה דימויים שהם אנטייוצרים

והוד בדימויי ,האוונגרדיסטיםצ'רקסקי בשבעת פסלי ציונה והתאומים. ובתערוכה™ ציונה

על רקע חילוקי הדעות הפוליטיות/תרבותיות/חברתיות המאפיינים את החברה .החיילים

הישראלית כיום, ניתן לומר שיש בדחייה זו של המיתוס הציוני משום השתקפות אמיתית של פניה

קי צ'רקסשל ת בגישתם האמנותית האירונית של רוזן ושל המדינה. תחושת אובדן הדרך מומחש

ים הבעתיים/רגשניים של הנושאים השניים מוותרים על תיאורבבואם להתמודד עם בעיות אלו.

נטייה גרפית בולטת. שיש לו ומתומצתומאמצים לצורך כך סגנון עבודה נקי ,השנויים במחלוקת

שפה שבה - מושגיים, כלומר באמצעות מטארמז רק מתוך הקשרים יהטיפול שלהם בכאב עשוי לה

רבלית הם אלה שמאפשרים את הפרשנות, אם בכלל.והחיבורים בין הדימויים לשפה הו

גם כאשר הוא עוסק ,הוויה הישראלית נוכחת בחלק ניכר מיצירתו של הודהההתעלמות מ

ליים"בהם מתוארים חיילים וחיילות צהשבתיאורים של חיילים ישראלים . תיאורי האבלות

), טעונים באלמנטים מתקתקים,2003( דוידאו כחייל המת: ), 2003( אובדן הנעוריםבלוויה:

דווקא משום זרות זו לאופייה המעידים על ייצוג קיטשי שבו לחספוס הישראלי אין מקום.

המהדיר את הנצחת הנופלים, ניחנות יצירות אלה במהות מבקרת הנשענת על המראה הקיטשי

הגלום בן.

142

. מהות חתרנית זו מצביעה חתרניה ואופינובע מ, מודרני- הפוסטשל הקיטש בעידן השונה עמדו מ

כוחו המערער של הקיטש ותקפותו מקנים לו מעמד אוונגרדית. כיום, -והניאעל קרבתו לאמנות

חשוב באמנות הישראלית העכשווית.

גם מעמדו עשוינותם הדינמית המתמדת של המושגים בפרספקטיבה של זמן ובשל השת

דש והחתרני של הקיטש להשתנות. מחקר זה מצביע על יחסיותן של התיאוריות העוסקות והמח

בבחינה מתמדת של המושגים יבה. המחקר מעיד על הצורך בהגדרת האמנות ובהגדרת ט

והתרבותיים שמתחוללים כל העת הן החברתיים , המשתנים והתאמתם לתהליכים הפוליטיים

בהיבט העולמי. י והןבהיבט המקומי הישראל

בהיותה מקורית ומחדשת. הקשר המחייב שבין יצירת הוא מקור כוחה של האמנות

המקנה לתוצר האמנותי את איכותו. העבודות שהוצגו בה פועל היוצר הוא שהאמנות והמציאות

ובהיותן כאלו הן מאשררות את התמה המרכזית שעלתה ,להתחייבות זו במחקר זה מהוות דוגמה

ר: יחסיותם של המושגים ויחסיותו של השיפוט האמנותי חוללו את המהפך והתמורה במחק

ם יועד להשתלבותו במהלכים אוונגרדי ,במעמדו של הקיטש: מן התפיסה הרואה בו ז'אנר נחות

חתרניים.

יחס ישיר בין הבחירה המודעת של , ועל קיומו של על חלק מן השאלות שעלו במחקר זה

לא סיפק המחקר ,תרבותי בארץ ובעולם-ט חתרני ובין המצב הפוליטיהיוצרים בקיטש כאלמנ

לך ניתוחן של העבודות היו יות הפרשנות שצצו במהורחד משמעית. נהפוך הוא, ככל שאפש תשובה

. כתלמידת מדרשה למורי ציור ואמנות בשנות השבעים הןגדל גם העניין שלי ב גם כך רבות יותר

השילוב בין כי רת של האמנות המושגית, אני זוכרתעמעור המוקדמות, בתקופת שליטתה הבלתי

התנגדות בקרב המורים ומבקרי ום, סגנונות שונים, ועומס עוררימילוליטקסטים חזותיים ל

קטגוריית המרחב , אמנות הקיטש מאמצת את מודרני- עידן הפוסטכתופעה תרבותית, ב האמנות.

את מאשרשהוצגו במחקר זה הגלום ביצירותעויות ריבוד המשמ .על פני זו של הזמן ההיסטורי

, איכויות שהן מעבר להגדרתן שהוצגו במחקר זה על האיכויות הגלומות בעבודות ומעידהתופעה

המצביע על תוקף - לבנות מודל ברהצורך היא תולדה של במחקר הגדרות המכלילותהמערכת כאן.

עת ולהבחין בייחודו של כל אחד חד עם זאת יש לדיאולם השינוי במעמד הקיטש באמנות כיום,

ולנסות למצוא את השוני והאחרות שאינם נכנעים למידור ,מן היוצרים שהוזכרו במחקר

.אוונגרדי-ניאו קיטשיצירתם כ המתבקש מהגדרת

143

ביבליוגרפיה

, אסכולת פרנקפורט (מבחר)המונים" בתוך -מ' הורקהיימר, "נאורות כהונאת-ת"ו ו ,אדורנו

.1993, גם: דוד ארןמתר

מתרגם: שלמה , ספרי שלישי בחמישה עשר ספרים, מטמורפוזותנזו, פולביוס, אובידיוס,

.1965דיקמן, ירושלים,

.1983 ,אביב-תל ,המסיכה בדרמה ובתיאטרון דן, ,אוריין

חורף ( 15 תיאוריה וביקורת" ,"מי היה מאמין, אתה קורא גרמנית! אריאלה, ,ערמון-אזולאי

1999( :49–62.

.66–56 : )2001יוני ( 124 סטודיו"חזרתו של המודחק", ,--- --- -

, עמ' 2007בני ברק, ,, עורך: ז'אן בודריארסימולקרות וסימולציה"אחרית דבר," בתוך ,--- --- -

155 - 175

).2007, מתרגמת: קטיה בנוביץ (אור יהודה, הפרוטוקולים של זקני ציון –ויל, המזימה ,איזנר

p 25 Criticism and Interpretation ,(April 1989) " ,תמר, "על היהודי הנודד ,כסנדראל

357 ): 2003אביב, -(תל (תש"ח) הטור השביעיאלתרמן, נתן,

מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח ,ענת קינן (עורכות)ו ערגה הלר, ורד טוהר מירב, ,אסף

.תש"ע ,ירושלים ,נרטיבים

, מתרגם: ד' דיזנדרוק (ירושלים, תשי"ג).10, כרך לאפלטוןהמדינה אפלטון,

.Gender Trouble: Feminism and the Subversion of Identity, New York, 1990, ppבתוך

202–203.

פרוטוקולאז', "היטלר עכשיו:סמלים נאציים/אמנות ישראלית", הורוביץ דנה-אריאלי –ה ותיאוריה רים מתוך כתב העת המקוון היסטוריופת מאמאס 154 - 115), עמ' 2011הפרוטוקולים (ירושלים

,רעננה ,גמת: חנה הרציגתרמ ,צעדים ראשונים מבוא לתורת הספרות והתרבות ,פיטר ,בארי

2004.

.2007, בני ברק, : אריאלה אזולאיגמתתרמ ,סימולקרות וסימולציה ,אן'ז ,דריארבו

.2008, תל אביב ,מור קדישזון :גמתתרמ ,אמריקה ,בודריאר ז'אן

.2007תל אביב, ,אבנר להב , מתרגם:השליטה הגברית ,בורדייה, פייר

.1997 ,תל אביב ,קדישזון : מורמתרגמת ,סיפור העין ג'ורג', ,יבטאי

: נורית גמתתרמ ,קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד ברונו, ,טלהייםב

.1994 ,אביב תל ,שלייפמן

2007, תל אביב ,: רועי ברגםתרמ תיאוריה של האוונגרד פיטר, ,בירגר

, מבחר כתבים ג, כותב: זיגמונד פרויד, מודע-הבדיחה ויחסה ללאיצחק, "מבוא," בתוך ,בנימיני

.16–12, עמ' 2007תל אביב, ,רן הכהן מתרגם:

.2001, ירושלים ,גוריון-תשובות חכמי ישראל לבן :זהויות יהודיות אליעזר, ,רפאל-בן

.2000תל אביב, ,, מתרגמת: יעל מונק2000–1994חיילים ,ברק, עמי

144

טירים ציורי מר"המרטירים של רועי רוזן: סיפורי קדושים פוחזים," ,דאינוטו, עדנה-גולדשטאוב

.3, עמ' 1994רמת גן, , 66, קטלוג מס' רועי רוזן

י: עדתממתרג ,ראו ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוח פוסטמודרניזם פרדריק, ,ג'יימסון

2008, תל אביב ,הירש-גינצבורג

היבטים באמנות ישראלית של שנות השבעים: אמנות חזותית במדינה ),עורכת(אלן ,גינתוןאלן

.1998 ,תל אביב, 3/98קט , תללא גבולו

.2006, תל אביב ,15/2006קט' , ציור פעולה: זויה צ'רקסקי "הקדמה",)אוצרת( --- --- -

חורף –(סתיו 88 זמניםשחר, "על אשמה, שנאה עצמית ותסביכים 'יהודיים' אחרים," ,גלילי

2004( :28–29.

.2006, תל אביב ,גלית דוידזון :גמתתרמ ,תסביך הסירוס אנדרה, ,גרין

–15' עמ ):2000(מאי 3 המדרשה גמת: אלינוער ברגר,תרמ ","אוונגרד וקיטש קלמנט, ,גרינברג

34.

- 77 : )1997פברואר, –(ינואר 79"רועי רוזן 'בעלי מקצוע', סדנאות האמנים," סטודיו ,דאור, דן

79

.31–28מ' ע ):1995( 59 סטודיו "דיוקן האמן כמרטיר עיוור", רוברטו מריה, ,טוודאינ

מיכה מתרגם: ,ז'וסטין או ייסוריה של המידה המידה הטובהפרנסואה, -דה סאד, דונאטיין

.1999פרנקל, תל אביב,

- 125): 2006ו' ( מכאןדודאי רינה, "קיטש וטראומה מקרה מבחן: בית הבובות מאת ק. צטניק ",

145

.15–14 , 2007תל אביב, , בנר להב, מתרגם: אהמבט"אומרים שאני אינני אני," ,דורפמן, עידן

8 : )1996דצמבר –(נובמבר 47 סטודיו"רועי רוזן, 'בעלי מקצוע', סדנאות האמנים," ,דותן, אסתר

- דירקטור , רותי, "קווים לדמותה של אמנות בישראל עכשיו" , בתוך: איריס ריבקינד בן

ודן הוצאה לאור שמן (מ–, בן אמנות ישראלית עכשיוצור,רויטל אלקלעי (עורכות),

2009 :(8 - 15

תל ,זויה צ'רקסקי, קולקציית יודאיקההתערוכה," בתוך –"קולקציית יודאיקה ,דלל, דיאנה

32 - .28, עמ' 2003אביב, אפריל

.2008תל אביב, ,נפתלי- בן מתרגמת: מיכל ,מתת מוות ז'אק, ,דרידה

.1997אביב, תל ,, מתרגמת: נילי מירסקיסיפורי הופמן ,הופמן, את"א

חברהבעיונים בשפה ו" ,"במבחן הזמן: מבט ביקורתי על גלגולו של השיח על המגדר חנה, ,הרצוג

,/http://www.isralangsoc.org/isls )2009 – 2010ביוני, 23( 2 , מס'1

.2003אביב, תל ,, מתרגם: עמוס סקבררלאקאן ,ואניה, אלן

אדיפוס המלך "דו משמעות והיפוך על המבנה החידתי של אדיפוס המלך," בתוך ,ורנאן, ז"פ

), 1985, עורכת: דבורה גילולה (ירושלים, וסופוקלס יצירה ויוצרה, מבחר מאמרים

.225–204עמ'

.2001תל אביב, ,זיעה מתוקהפראנק ורועי רוזן, ,ז'וסטין

145

" ,ות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על הפורנוגרפיה"בין סחור עמליה, ,זיו

.194–163 :)2004סתיו ( 25תיאוריה וביקורת

פוסט מודרניזם או ההיגיון הקדמה", בתוך –חנן ומשה רון, "פוסטמודרניזם ודיאלקטיקה ,חבר

, עורך: פרדריק ג'ימסון, מתרגמת: עדי התרבותי של הקפיטליזים המאוחר

.11, עמ' 2008תל אביב, ,הירש-נצבורגגי

פוסט שנות -צ'ק"הזמן של הפוסט: שנות השמונים באמנות ישראל," בתוך ,אילנהטננבאום,

בדצמבר 28–ביולי 12חיפה, ,, עורכת: אילנה טננבאוםהשמונים באמנות ישראל

.62–23, עמ' 2008

.2006, תל אביב ,1929–1906 ספר ראשון 100בצלאל , )עורכים( גדעון עפרתו דוד, ,טרטקובר

.2005יוני, –תל אביב, מארס ,Foreverתמי וניר הוד, ,פרימן-כץ

.2006, תל אביב ,נועם ברוךמתרגם: ,על שמות האב ז'אק, ,לאקאן

רנה יהודיוף , עורכת: אוזויה צ'רקסקי: ציור פעולה "זויה צ'רקסקי," בתוך ,הרטן, דורית-לויטה

.10 :)2006(תל אביב,

11עמ' --- --- -- --

.96–95 :ל"ז (ניסן תשמ"ח) עיון"יהודים כמשל," ,לוריא, יובל

.1999, תל אביב ,: גבריאל אשגםתרמ ,המצב הפוסט מודרני פרנסואה,-, ז'אןליוטאר

.2006 ,תל אביב ,: אמוץ גלעדיגםתרמ ,הפוסט מודרניהסברים על ,--- --- -

74), עמ' 1997כ"ה (אפריל משואה, "זכרון השואה בציור כאנמנזה", --- --- -

36 תיאוריה וביקורת ",שטחממד: היסטוריה תרבותית של -"חיים בדו עמוס, ,רייך- מוריס

)2010(: 35–59.

.2004, 2004/7תל אביב,קט ,רוז סה לה וי על פרחים באמנות העכשוויתעדנה (אוצרת), ,מושנזון

.2005, ביבא תל ,: אהד זהביגםתרמ ,מישל פוקו שרה, ,מילס

.2004תל אביב, ,נאה דורש ,מישורי, יעקב

, 495קט' , 1999–1976כהן, -יצירתו של מיכאל סגן :חזון מיכאלאמיתי (עורך), ,מנדלסון

.2004 ירושלים,

, זמן אמת," בתוך 2007–1998, "חזיונות ראשית ואחרית הרהורים על אמנות בישראל: --- --- -

, 2008 ירושלים, ,עורך: אמיתי מנדלסון

זויה צ'רקסקי, קולקציית "אקסאולוגיה של הגוף היהודי," בתוך ,פרידמן, דניס- סולובייב

27 - .4, עמ' 2003, תל אביב, אפריל יודאיקה

57–52: )2006 ,יולי–יוני( 165סטודיו ",™, ציונה "ציונה והתאומים ,--- --- -

.1978תל אביב, , נקרמנחם ברי :, מתרגםהרהורים בשאלה היהודית ,פול-ז'אן ,סרטר

.2007אביב, תל ,אבנר להב מתרגם: ,המבט, ---- ---

היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים: אמנות חזותית "פתח דבר," בתוך ,עומר, מוטי

.7, עמ' 1998במאי 30–באפריל 7תל אביב, ,, עורכת: אלן גינתוןבמדינה ללא גבולות

- 13

.1992 ,תל אביב ,דאדא וסוריאליזם בצרפת ,)רכותעו( ואיריס ירון ,רות ,עמוסי

146

.1981תל אביב, ,מילון לועזי עברי מורחבדן וקפאי פינס, ,פינס

. 2004תל אביב, ,, מתרגמת: תמר קפלנסקיעור שחור, מסכות לבנות ,פנון, פרנץ

–7, עמ' 1970תל אביב, ,, מתרגם: חיים איזק 4, כרך מסות נבחרות ג"המאויים," ,פרויד, זיגמונד

30.

.1978תל אביב, ,, מתרגם: משה אטרמשה האיש ואמונת היחוד, --- --- -

.1988, תל אביב ,: חיים איזקגםתרמ ,מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות ,--- --- -

.1988- , תשמ"חתל אביב ,: אריה ברגםתרמ כרך ה,, ומסות אחרות תרבות ללא נחת ,--- --- -

.1999 ,צפת ,, מתרגם: ערן רולניקלדותיה של ניורוזת ילדותאיש הזאבים מתו ,--- --- -

דנית: גמתתרמ ,מבחר כתבים א ,הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על הפסיכוזה ,--- --- -

.2007, תל אביב ,דותן

1988תל אביב, ,10/87, קטוגילגולו ציור ופיסול מונומנטלי של מנשה קדישמן מיתוס ,פריי, א"פ

1996הוצאה לאור, –, תל אביב, משרד הבטחון קים בסוציולוגיה של האמנותפרצוקרמן משה,

.2010, תל אביב דב אור נר, , עורך:BAD RENROבד רנרוא בתוך ","היטלריאדה ,--- --- -- --- -- --

.2004, תל אביב ,2004קט' , קולקציית יודאיקה זויה, ,סקיצ'רק

, כותב: ג'ורג' בטאי, סיפור העין," בתוך "ביאורים על סיפור העין של בטאי ,קדישזון, מור

.113–110, עמ' 1997תל אביב, ,מתרגמת: מור קדישזון

.2001, ירושלים ,: ענת ויסמןמתרגמת ,על קיטש ואמנות תומס, ,קולקה

.1992, תל אביב ,חגית בת עדה מתרגמת:, אמנות הרומן ,מילן ,קונדרה

.2005, תל אביב ,עם ברוךגם: נותרמ ,מסה על הבזות :כוחות האימה ז'וליה, ,קריסטבה

.2009, אביב תל ,, מתרגמת: הילה קרסזרים לעצמנו ,--- --- -

.2007, תל אביב ,: עודד וולקשטייןגםתרמ ,נחת-השאלה של ציון ציונות בלא ג'קלין, רוז

-56): 1994(מארס 51 סטודיו"סקטולוגיה ותענוגות אחרים, להתלכלך עם מייק קלי," רועי, רוזן,

68

לפרויקט הצעה מאוירת פילגשו של היטלר בבונקר בברלין ומעבר חיה ומות כאווה בראון ,--- --- -

.1997, ירושלים ,מציאות מדומה

"זימה סוריאליסטית כשרה למהדרין: על זיעה מתוקה, הרומן הביוגרפי של ז'אסטין ,--- --- -

.96–63: )1999, (חורף 19 תיאוריה וביקורתפראנק,"

.2000, תל אביב ,רועי רוזן :מתרגם מאנגלית ,לוסי ,- - --- --

.175–167 ):2005( 8 המדרשה," 2005–1980 , "דיוקנאות עצמיים כנגד עצמם--- --- -

.2006ירושלים, רומן על פי סדרת קומיקס, ™ציונה ,--- --- -

). 2006באפריל, 12( וואלהרותם, "רועי רוזן," ,רוזנטל

רועי רוזן, חיה ומאניה על חיה ומות כאווה בראון מאת רועי רוזן," בתוך "אבל ,רות'מן, רוג'ר

.1997ירושלים, ,ומות כאווה בראון פילגשו של היטלר בבונקר בברלין ומעבר

88 סטודיו ","דיבור על דרך האירוניה על עבודותיו של רועי רוזן חיה ומות כאוה בראון ,--- --- -

.37–31: )1997 ,דצמבר(

.)2005( 24 אופקים חדשים" ,לאומי- ציונות והאתגר הדו- "פוסט אמנון, ,קיןקרקוצ-רז

2005, תל אביב ,מקוורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים –הגלובליזציה של ישראל ,אורירם,

147

.2006תל אביב, והפוליטיקה של הידע בישראל, 'הזמן של ה'פוסט לאומיותרם, אורי,

.49–3 :)2000קיץ ( 7 רסלינג" ,ן: שיח השואה בראי התערוכה"חיה ומות כאוה בראו עדו, ,שחר

–40 : )1992 בפברואר 30( סטודיו"הסוחר העיוור בעקבות תערוכתו של רועי רוזן," ,שטרן, לביאה

41.

.1974, ירושלים, מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליהשלום, גרשם,

.1968מרחביה, הוא הלך בשדות, שמיר, משה,

.2008, תל אביב ,ים: ניצה בן ארי ואורי בן אריגמתרמ ,סיפור חלום ארתור, ,ניצלרש

הגירה מסעות ומעברים,מסלולי נדודים מהלך מקומי, בתוך: –ציוני דרך שפירא שרית, " 61 – 60, עמ' 332מוזיאון ישראל, קט'

89, "דור המדבר", עמ' --- --- -- --- -

) תרגום: מתי 1967בערך" ( 1300יד עברי מאויר משנת -שפירו מאייר, "הגדת ראשי הציפורים כתבמאייר שפירו מבחר מאמרים בתולדות האמנות בתוך: מרדכי עומר (עורך) פישר,

182 - 175), עמ' 2003(תל אביב 1982, תל אביב, לקסיקון ציוני, אפרים ומנחם תלמי

.1998, תל אביב ,1998–1922שבת בקיבוץ (אוצרת), טלי ,תמיר

Adorno,W. Theodor, The culture Industry, Edited with an Interduction by J. M.

Bernstein, London, 1991.

Azoulay, Ariella, Death Showcase: The Power of Image in Contemporary

Democracy, Ruvik Danieli, trans., Massachusetts, 2001.

Bataille, George, “Inforne,” Documents (December 7, 1929): p. 382.

-------, L`experience Interieure, 1943.

-------, The Tears of Eros, San Francisco, 1980, p. 82, 207

------- (ed.), Encyclopaedia Acephalica: Comprising the Critical Dictionary and

Related Text, Lain White, ed., London, 1995.

Bennett, Jill, “Leaving Nothing to Imagination: Obscenity and Postmodern

Subjectivity,” in The Rhetoric of the Frame Essays On the Boundaries of

the Artwork, Paul Duro, ed., Cambridge, 1996.

-------, Empathic Vision Affect, Trauma, and Contemporary Art, California, 2005.

Botting, Fred, and Wilso Scott (eds.), The Bataille Reader, Oxford UK, 1997.

Broch, Herman, “Notes on: The problem of Kitsh,” in The Tradition of the New,

ZuricHarold Rosenberg, ed., Aylesbury UK, 1959.

Butler, Judith,Gender Truble: Feminism and the Subversion Identity, New York, 2010

148

Calinescu, Matei, Five Faces of Modernity: Modernism Avant-Gard, Decadence,

Kitsch, Postmodernism, Durham, 1987.

Carroll, Noel, A Philosophy of Mass Art, New York, 1998.

Clement, Greenberg, Art and Culture, Boston, 1967.

Connor, Peter Tracey, George Bataille and the Mysticism of Sin, Baltimore, 2000.

Cruz, Amanda, “Movies, Monstrosities, and Masks: Twenty Years of Cindy

Sherman,” in Cindy Sherman Retrospective (Chicago 1997): pp. 1–17.

Danto, C. Arthur, Beyond the Brillo Box, the Visual Art in Post-Historical

Perspective, New York, 1992.

-------, The Abuse of Beauty: Aesthetics and Concept of Art, Chicago, 2003.

Day, Gail, “Art, Love, and Social Emancipation: On the Concept `avant-garde and

the interwar avant-garde,” in Art of the Avant-Garde, Edwards Steve and

Paul Wood, eds., New Heaven, 2004, p. 308

Derrida, Jacques, Writing and Difference, London, 1978.

-------, Memories of the Blind: the Self-Portraits and Other Ruins,trans Pascale-

Anne, Brault and Micheal Nass, Chicago, 1993.

Dorfles, Gill (ed.), Kitsch, The World of Bad Taste, New York, 1970.

Douglas, Jane Yellowless, “The Act of Reading: The WOE Beginner`s Guide to

Dissection,” Writing on the Edge 2, No. 2 (June 1991).

Eco, Umbert, The Role of the Reader Exploration in the Semiotics of Texts,

(Bloomington 1984): pp 107-124

Edgar, Andrew, and Peter Sedgwic (eds.), Cultural Theory the Key Concept, New

York, 2000.

Finkelstein, Haim, Salvador Dali`s Art and Writing, 1927–1942: The

Metamorphoses of Narcissus, Cambridge, 1996.

Fleming, Jeff (ed.), My Reality, Contemporary Art and the Culture of Japanese

Animation, Iowa, 2001.

Foster, Hal (ed.), The Anti-Aesthetic Essays on Postmodern Culture, Seattle Wa,

1995.

-------, “Obscene, Abject, Traumatic,” October 78 (Autumn, 1996), pp. 106–124.

-------, Recodings Art, Spectacle, Cultural Politics, New York, 1999.

149

-------, The Return of the Real The Avant-Garde at the End of the Century,

Massachusetts, 2001.

Friedlander, Saul, Reflections on Nazism: An Essay on Kitsch and Death, New York,

1984.

Friedman, Jonathan, Cultural Identity & Global Process, London, 1995.

Gautier,Teophile, Mademoiselle de Maupin, trans: Paul Selver. London. 1948

Gurstein, Rochelle,"Avant-garde and Kitsch revisited", Raritan 22.3 (Winter 2003):

136-158

Giddens, Anthony, Modernity and Self-Identity,Self and Society in the Late Modern

Age, California, 1991.

Greenberg, Clement, Art and Culture Critical Essays, Boston, 1967.

Hall, James, Dictionary of Subjects and Symbols in Art, New York, 1974.

Heartney Eleanor, "A Marriage of Trauma and Kitsch: Intermingling Hiroshima and Hello Kitty, the recent exhibition "Little Boy" offered a Provocative look at postwar Japanes culture" Art in America (October 2005 Vol 93): pp 56-61 Hickey, Dave, The Invisible Dragon: Four Essays on Beauty, Los Angeles, 1993.

Highmore, Ben, “Awkward Moments: Avant-gardism and the Dialectics of Everyday

Life,” in Dietrich Scheunemann, ed. European Avnt-Garde: new

Perspectives (Amsterdam, Rodolpi, 2000): pp. 245–263.

Hoffmann, Heinrich, Der Struwwelpeter, Im Insel-Verlag, 1951.

Homi K. Bhabha, "Of mimicry and man: The ambivalence of colonial discourse" In: Homi K. Bhabha, Location of culture, London and N.Y, Routledge, 1994, pp 85-92 Hopkins, David (ed.), Neo-Avant-Garde, Amsterdam-New York, 2006.

Houser, Craig, Leslie C. Jones and Simon Taylor (eds.), Abject Art Repulsion and

Desire in American Art, New York, 1993.

Hunt, Lynn (ed.), Eroticism and the Body Politic, London, 1991.

Jones, Amelia, “Interpreing Feminist Bodies: The Unframeability of Desire,” in Paul

-------, “Tracing the Subject with Cindy Sherman,” Chicago, 1997, pp. 33–53

Karl, Abraham, Selected Papers of Karl Abraham, Douglas Bryan, and Alix

Strachey, trans. with introduction memoir by Ernest Jones, New York,

1927.

Kellner, Douglas, Media Culture, Cultural Studies, Identity and Politics between the

Modern and the Postmodern, London and New York, 1995.

150

Kirkham, F., James Sheldon, G. Levy, and William J. Crotty (eds.), Assassination

and Political Violence, New York, 1970.

Kleeblatt, L. Norman (ed.), Mirroring Evil, Nazi Imagery/Recent Art. New Jersey,

2002.

Krauss, E. Rosalind, The Originality of the Avant-Garde and Other Modernist Myths,

Massachusetts, 1991.

Liebes, Tamar, American Dreams and Hebrew Subtitles Globalization from Reciving

End, New Jersey, 2003

Linstead, Stephen,"Organizational Kitsch: The Interdisciplinary Journal of

Organization, Theory and Society" Organization 9.4 (Nov 2002): pp 657-

682

Lubowsky, Susan Talbott, “Posthuman: Monsters and Syborgs,” in My Reality:

Contemporary Art and Animation, Jeff Fleming, ed., Des Moines Iowa,

2001.

Lyotard, Jean-Francois, La condition postmoderne: rapport sur la savoir,Paris, 1979.

Marrus, Michael, “The Strange Story of Herschel Grynszpan,” American Scholar 57,

Vol. 1 (Winter 1988): pp. 69–79.

Murakami, Takashi, The Meaning of the Nonsense of Meaning, Bord College, 1999.

-------, Supa Furatto Super Flat, Tokyo, 2000.

Nead, Lynda, “The Female Nude, Pornography, Art, and Sexuality,” in Sex Exposed

Sexsuality and the Pornography Debate, Lynne Segal and Mary Mclntosh,

eds., New Jersey, 1993, pp. 280–294.

Nochlin, Linda, "Gustave Courbet`s Meeting: A Portrait of the Artist as a Wandering Jew", The Art Bulletin Vol 49 No3 (Sep 1967), pp 209 - 222

Owens, Craig, Beyond Recognition Representation Power, and Culture, Berkely,

1992.

Panofsky, Erwin, The Life and Art of Albrecht Durr, New Jersey, 1971.

Poggioli, Renato, The Theory of the Avant-Garde, Cambridge, 1968.

Primoratz, Igor, Ethics and Sex, London, 1999.

Rocco, Capazzi (ed.), Reading Eco: An Anthology, Bloomington and Indianapolis,

1997.

Rosenberg, Harold, The Tradition of the New, Aylesbury, 1962.

151

Saltzman, Liza, “Avant-Garde and Kitsch Revisited,” in Mirroring Evil Nazi

Imagery /Recent Art, Norman L kleeblatt, ed., London, 2002, pp. 53–64.

Sartre, Jean Paul, Anti Semite and Jew, Trans. George J. Becker, New York,1964.

Scheunemann, Dietrich (ed.), European Avant-Garde: New Perspectives Avangard

Avantgardekritik-Avantgardeforschung, Amsterdam, 2000.

Segal, Lynne, and Mary Mclntosh (eds.), Sex Exposed Sexuality and the

Pornography Debate, New Jersey, 1999.

Sigel, Z. Lisa (ed.), International Exposure Perspectives on Modern Eurpean

Pornography, 1800–2000, New Brunswick, 2005.

Sirmans, Franklin, “Nir Hod at Liebman Magnan,” Art in America 187 (January

1999)

Sontag Susan “Notes on Camp,” Against Interpretation and Other Essays, New

York, 1966, pp. 275–292.

-------, Styles of Radical Will, New York, 1991.

Spence, Philip, and Robert, Struwwelhitler Satire und Macht ITV, Koln, 1993.

Swarbrick, Katharine, “Avant-Garde Productions and Psychoanalytic Theory. The

Story of an Encounter,” in European Avant-Garde New Perspectives,

Avantgarde- Avantgardekritk-Avantgardeforschung, Dietrich

Scheunemann, ed., Amsterdam, 2000, pp. 229–243.

Taylor, Simon, “The Phobic Object: Abjection in Contemporary Art,” in Repulsion

and Desire in American Art, Craig Houser, ed., New York, 1993.

Tonkin, Elizabeth, “Mask,” in Folklore Cultural Preformancesand Popular

Entertainments, New York, 1992, pp. 225–232.

Tseelon, Efrat (ed.), Masquerade and Identities: Essays on Gender, Sexuality and

Marginality, London, 2001.

Volli, Ugo, “Pornography and Pornokitsch,” in Kitsch the World of Bad Taste, Gillo

Dorfles, ed.,New York,1970 pp 224–250.

de Voragine, Jacobus, The Golden Legend Reading on the Saints, William Granger

Ryan, trans., New Jersey, 1995.

Walter, Mores, Adolf – der Bonker: eine Tragikodie in drei Akten, Munchen, 2006.

Young, Iris Marion, “Lived Body Versus Gende,” in Gender Studies, Philomena

Essed David, Theo Goldberg, Audrey Kobayashi, eds., Oxford, 2009, p.

102–112.

152

Young, James E., “Looking into the Mirrors of Evil,” Mirroring Evil, 2002,

foreward. Xv-xviii.

-----------, Art and Knowledge, London, 2001.

153

Abstract

Once described as opposites, current definitions of Kitsch and avant-garde show basic similarities between the two terms. These similarities are usually found in the centrality of mass culture and its strong influence on communication in the era of late capitalism. While presented in late 19th century as contradictory and even more so in the first half of the 20th century, the post-modern discourse enabled the bringing together of these seemingly disparaged ends.

The research presented hereby focuses on the uses and roles of Kitsch in current Israeli art. Since the 1980's works by various Israeli artists incorporate features that could be described as Kitsch. This use indicates the relevancy of Kitsch to Israel as a multi-cultural entity. The widespread use of Kitsch in current Israeli art stems from its subversive qualities in an age where cultural, political and social perspectives lack a defining center. This research will show Kitsch to be a creational force that is both universal and local and will describe the ways it is used by some Israeli artists as a vessel for both national critic and a psychological self-reckoning.

The research will examine in detail the body of works of three artists – Roee Rosen, Zoya Cherkasky and Nir Hod – and show them to share at least some of the defining attributes of Kitsch. These three self-conscious artists work and create in light of current trends in world art. Like other Israeli artists their works explore the various manifestations of the Zionist idea and the loss of the Zionist meta-narrative.

The research will focus on three basic themes shared by the works these three artists:

Pornography as a source for inspiration in an era where Trauma, The Degraded and The Despised reflect society as a whole Gender and its relevancy to a discourse expanding biological dichotomies into social structures, and socially structured differences between men and women. Rosen, Cherkasky and Hod present an always absent-constantly present sexual and national identity The Zionist meta-narrative and its rejection. The presentation of the Zionist ethos as defined in canonical Israeli art varies among these three artists but all of them explore the boundaries of national identities and the identity of boundaries while moving away from canonical representation in order to present the Israeli reality in a more complex and accurate way.

The body of works of each of these artists should not be viewed as unambiguously within the definitions of Kitsch as it is currently defined. Psychoanalytic discourse and Lacan's and Kristeva's interpretations of the unconscious influence the intricate works of Rosen and Cherkasky and show through in the narcissistic qualities of Hod's works. The research will discuss this dichotomy presenting the corpuses of work as both presentations of social facts and material reality and of a psychological reality.

The use of Kitsch as it is described in post-modern and neo-avant-garde thought as a vehicle for criticism is relevant to Rosen, Cherkasky and Hod. It is also relevant to a larger cadre in current Israeli art. The introduction of features of Kitsch once described in derogatory terms enables current Israeli artists, Rosen, Cherkasky and Hod included, to create in their works new and innovative frames of thougt and conceptualization.

154

The State of Kitsch: Kitsch in Contemporary Israeli Art as Presented in works by Roee Rosen, Zoya Cherkassky and Nir Hod

Thesis submitted in partial fulfillment Of the requirements for the degree of

"doctor of philosophy" By

Aliza Hirschauge

Submitted to the Senate of Ben-Gurion University Of the Negev

Approved by the advisor

Approved by the Dean of Kreitman School of Advanced Graduate Studies

January 2014