1

: ואשראי זעיר, יזמות העצמה כלכלית של נשים

1מפעל חובק עולםהתמסדותו ומסחורו של ,צמיחתו

ניצה ברקוביץ ואדריאנה קמפ

פטימטה לונפו

נושאת דברים באירוע שאורגן במשותף על ידי פטימטה לונפובתמונה שלמעלה אנו רואים את

היא שהיגרה לארה"ב מחוף השנהב, לונפו, . (UNCDF)ארגוני נשים מוול סטריט וקרן האום לפיתוח

במסגרת "השנה הבינלאומית של אשראי זעיר" , 2005לשנת זוכת פרס היזם הזעיר הגלובלי

)International Year of Microcredit(, ממלאי לנוכחים באולם, ביניהם גם לונפו בנאומה סיפרה

על האופן בו ,חברות השקעות בארה"ב ובעולםמשרות בכירות ביותר במוסדות פיננסיים כמו בנקים ו

הצליחה לפתוח עסק של קליעת צמות בעזרת מעט החסכונות שצברה וכיצד הרחיבה ופיתחה אותו בעזרת

להגדיל נגישות אחד הארגונים הגדולים הפועלים היום בעולם ואשר מטרתו ACCION מ הלוואה זעירה

זעיר. ולחזק את מעורבותן במימוןולאשראי נשים להון

לרגל ההכרזה של UNCDFדפי מידע שיצאו לאור על ידי אירוע זה, שפרטיו התפרסמו ב

המרכיבים רבים מלם בתוכו גמ 2שנת האשראי הזעיר בעולםכ 2005שנת עצרת הכללית של האום על ה

כאמצעי להעצמה כלכלית של נשים כפי שהתרחש )micro finance( של סיפורו של המימון הזעיר

העשורים האחרונים. בסיפור זה הדמויות המרכזיות הן ארגונים בינלאומיים כמו סוכנויות לפיתוח בארבעת

ארגוני שטח זעירים רבים, פרטיים תורמים , ACCIONלאומיים כמו -עלהשונות של האום, ארגוני ענק

יור גלגולבעולם השלישי כמו גם בעולם הראשון ולאחרונה גם בנקים מסחריים. המאמר הנוכחי יתחקה אח

, ירושלים. ) ועל ידי מכון ואן ליר988/08המחקר נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע ( 1 בעריכת ארגון אחותי, בהוצאת קו אדום, הקיבוץ המאוחד. כלכלה פמיניסטיתדת להתפרסם בספר זו עומסה גר גרסה קודמת של המאמר התפרסמה באנגלית:

Berkovitch, Nitza an Adriana Kemp. 2010. "'Economic Empowerment of Women' as a Global Project: Economic Rights in the Neo-Liberal Era. "In: Confronting Global Gender Justice: Women's Lives, Human Rights. Edited by Debra Bergoffen, Paula Ruth Gilbert, Tamara Harvey, and Connie L. McNeely. Oxford, UK: Routledge. Pp. 158-179. 2 http://www.uncdf.org/english/microfinance/pubs/newsletter/pages/2005_07/year_update.php

2

לתנועה גלובלית למלחמה פכו אותו משיטה מקומית שהתהליכים של המימון הזעיר וינסה להבין את ה

סקטור הבנקאי המסחרי. במסגרת הבעוני ולאחרונה גם לפרויקט נושא רווחים

פטימטה לונפומאשר תלא אחרמהווה ,חשוב, אם לא המרכזיחלק אך זהו רק חלק מהתמונה.

ספרת בו היא מבאירוע שכזה, הדוברים המרכזיים דהיא זו שנבחרה להיות אחמקרה שלונפו אין זה. עצמה

את סיפור הצלחת העסק לקליעת צמות עליו זכתה בפרס מאחת מסוכנויות האו"ם החשובות ביותר ואשר

שבמאמר שהתפרסם לאחרונה ,)2011אחרים, כמו למשל פטר אגארד ( .מקשטת את הכתבהתמונתה

וא לפצח את חידת הפופולריות העולמית של המימון הזעיר, אינו מייחס להיבט המגדרי של מנסה גם ה

הן מיקומן של הנשים במרכזו של הפרויקט העולמי הזה, הפרויקט כל חשיבות. אנו, לעומת זאת, טוענות, ש

חוצי לגיטימציה, משאבים ותמיכה לו מעשית, הוא זה שבמידה רבה תרם הן מבחינה מבולית וימבחינה ס

חיבור מלכתחילה נשים הם אלה שאפשרו לייצר המיוחסים להמאפיינים המגדריים עוד נטען, כי גבולות.

אשר והם גם אלה פיננסיים-לבין עקרונות כלכלייםהטמונים במימון הזעיר בין העקרונות החברתיים

אפשרו את התרחבותו ואת מסחורו כפרויקט חובק עולם.

נו עדים לשגשוג של פרויקטים המיועדים להעצמה השנים האחרונות היי 20-ב

)empowerment ,של נשים. היקפם שונה ומגוון, והטכניקות הנקוטות במסגרתם שונות ומגוונות אף הן (

כל אותם מפעלים חברתיים לציוןכוללת ככותרת ועם זאת, השם "פרויקטים להעצמת נשים" משמש כיום

ואישיים אשר מונעים מנשים ליהפך לשחקניות עצמאיות היא התגברות על חסמים מבניים םשמטרת

שהגברת רוח היזמות בקרב נשים היא תנאי מוקדם ההנחה היא בעלות יכולת קיום כלכלי בזכות עצמן.

לרוב פועלים הגופים היוזמים ל"העצמה" של נשים בשלל דרכים שיש ולכן לשחרורן החברתי והפוליטי,

., לרוב בצורה של עסקים זעירים.עבורןיים עצמאבהן כדי ליצור מקורות הכנסה

שדה שניתן לאתר פרויקטים המיועדים להעצמה מהווים חלק חשוב משדה הכלכלה החברתית,

הולך ולובש פנים חדשות. היא את ניצניו עוד המאה התשעה עשרה אך מאז שלושת העשורים האחרונים

alternativeאו "כלכלה אלטרנטיבית" () solidarity economyמכּונה גם "כלכלה של סולידריות" (

economy ;ולב לבה הוא פסילת הרעיון שהרווח הוא המטרה האחת והיחידה של כל פעילות כלכלית ,(

Moulaertובמקום זאת היא שמה לה למטרה "להנהיג (מחדש) צדק חברתי במערכות הייצור וההקצאה" (

and Oana 2005קפים אמונה מחודשת בכוחה של החברה ). פרויקטים להעצמה של בני אדם גם מש–

לשקם את החברה האזרחית ולהחזיר –ליברלית והקיצוצים בתקציבי הרווחה -נוכח הגלובליזציה הניאו

מספר גדל והולך שלעטרה ליושנה. כיום מיישמים את עקרונות הכלכלה החברתית, בדמותה הנוכחית,

מקומיים ובינלאומיים: הם )nongovernmmental organizations - NGOs(ממשלתיים -ארגונים לא

נוקטים אסטרטגיות לפיתוח קהילתי וכן מיגוון רחב של פעילויות שמטרתן, בין השאר, הכללה של קבוצות

.Bryn and Meehan 1987; Borzaga and Santuari 2000; Leyshon et alמקופחות בחברה (

2003; Livingstone and Chagnon 2004.(3 מפורש עומד מאחורי הגרסה הנוכחית של מה שבאופן

קואופרטיבים (של יצרנים ושל צרכנים) וכן עסקים קטנים בבעלות משותפת של הקהילה, נוסף על כך הם פועלים להקמת 3ולקידום תוכניות של מיקרו מימון וכאלו המאפשרות ליצור מקורות הכנסה. הם מפעילים תוכניות להכשרה מקצועית המיועדות

3

"כלכלה חברתית" הוא התפיסה, שיש בכוחם של ארגוני "המיגזר השלישי", או ארגונים ללא כוונת רווח,

צרכים שהמדינה או השוק –ליצור הזדמנויות עבור בני אדם כפרטים ועבור הקהילה, ולספק את צורכיהם

לא יספקו או אינם יכולים לספק.

רים המבטיחים ביותר והחדשניים ביותר בתחום ההעצמה במסגרת הכלכלה החברתית עם המיגז

גישה לשירותים פיננסיים שאחרת לעניים בכלל ולנשים עניות בפרטנמנים הפרויקטים שבמסגרתם ניתנת

), והתוכניות למתן הלוואות קטנות לשם פתיחת עסק קטן microfinanceהיו חסומים בפניהם (

)microcredit(4. בלב פרויקטים אלו, שבהם מתמקד מאמר זה, עומדת התפיסה, כי אחד החסמים

העיקריים אשר גורמים להמשך ההדרה החברתית של נשים ועניים הוא העדר נגישות לאשראי, וכי

הנגישות לאשראי היא המפתח לעצמאותם הכלכלית. משום כך הם מעניקים הלוואות קטנות מאוד

מתן הלוואות לעסקים זעירים, או אשראי זעיר, אמנם אינו בגדר חידוש 5ם.המסייעות להקמת עסקים קטני

פעולה כלכלי -בתחום הפיתוח, ועם זאת, בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת ההכרה כי זהו לא רק אמצעי

מידה גדול. למעשה, מה -מועיל מאוד, אלא גם כלי חשוב ומתקדם למימוש קווי פעולה ומדיניות בקנה

מתן הלוואות קטנות וקיום תוכניות –ְּכשורה של פעולות בנקאיות 20-של המאה ה 70-שהחל בשנות ה

והיה תולדה של ניסויים שנערכו במדינות שבהן ההכנסות –חיסכון שבמסגרתן הופקדו סכומים זעירים

ונה נמוכות, כמו בוליביה ובנגלדש, הפך לזרם המרכזי בתוכניות פיתוח גדולות במדינות המתפתחות, ולאחר

עולמיים שונים, ובהם הבנק העולמי וארגון האומות -גם במדינות מפותחות. כיום כבר מַאמצים מוסדות כלל

המאוחדות, את שיטת המיקרו מימון והאשראי הזעיר, תורמים גדולים מאזורים שונים בעולם תומכים בה,

השורה מוציאים אותה אל ממשלתיים וכן ארגונים של אזרחים מן -ממשלות ממליצות עליה, וארגונים לא

וכך היא משמשת ככלי המובהק לשם פתרונן של בעיות הפוגעות באזורים שונים בעולם כולו. –הפועל

היא עוזרת לַמֵּתן את העוני (גם אם לא לחסלו כליל), לכונן שוויון מיגדרי, ליצור מקומות עבודה, לבצע

דמוקרטיזציה, אם למנות רק כמה מיעדיה. בנייה במסגרת קהילתית, לחסל את מחלת האיידס, ולחולל

,Paxton 1995; Raheim 1996במדינות המפותחות יותר היא גם משמשת כחלופה לשירותי רווחה (

1997; Rankin 2001, 2002; Viganò et al. 2004; Sanders 2004; Sa'ar 2006.(6

ולקיים שינוי חברתי הגם שמדובר בהשגתן של מטרות חברתיות מגוונות, סוגיית היכולת לבצע

תוך השתלבות בשוק והתנהלות על פי כלליו מושתתת על תפיסות ממוגדרות. כפי שנַראה מייד, נשים הן

ות פגיעות מקומות עבודה המוגנים מפני לאוכלוסיות מקופחות או לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ויוצרים עבור אוכלוסי ;Ilani 2005) מקומיים, וכדומה (bartersחליפין (-התחרות הנהוגה בשוק. הם מנהיגים פרקטיקות של סחר הוגן, יוצרים שוקי

Sa'ar 2006) אמין ועמיתיו .(Amin et al. 2002,שמחקרם נסב על אירופה, הדגישו כי איגודי האשראי, התאגדויות הדיור ,( ואגודות הצרכנים ממלאים תפקיד מרכזי בהתרחבותו של מיגזר הכלכלה החברתית.

אנשים שמהם נהנים , שתרגומו המקובל לעברית הוא "מיקרו מימון", חובק בתוכו שורה של שירותיםmicrofinanceהמונח 4אינם עומדים בתנאים , מפני שאשראיאין להם חשבון בנק, או לשירותי אם למשל, ,שאין להם גישה לשירותי הבנקאות הרגילים

, ובעברית "אשראי זעיר", מבטא לרוב מתן הלוואות microcreditומה. המונח בים, בטחונות וכדערֵ הנדרשים בתחום זה, כגון . לצורך הקמת עסק זעירקטנות

הלוואות בסכומים קטנים הם מעניקים גם שירותים פיננסיים אחרים: תוכניות חיסכון בסכומים קטנים מאוד, מסלולי החזר 5 מאוד, העברות כספיות וכדומה.

ראו, למשל, דברים שאמר קופי אנאן, לשעבר מזכ"ל האו"ם, כאשר הודיע על שנת האשראי הזעיר ברחבי העולם בחסות 6ודה, מתן מסייע לַמֵּתן את העוני על ידי יצירת מקורות הכנסה, יצירת מקומות עב -כשיטה –האו"ם: "מתן הלוואות קטנות

אפשרות לילדים ללכת לבית הספר, מתן אפשרות למשפחות לקבל טיפול רפואי, והעצמת אנשים כך שיוכלו להחליט מה הדרך הטובה ביותר לענות על צורכיהם".

)http://www.mcenterprises.org/studycenter/microfinance.(

4

לא רק הרוב בֶקֶרב הלקוחות של תוכניות המיקרו מימון, אלא גם נתפסות ומוצגות כ"השקעה טובה יותר"

נטען בהמשך, שני התפקידים שממלאות כשמדובר בהשגת מטרות חברתיות וכלכליות. יתרה מזאת, כפי ש

בעת ובעונה אחת הן גם סוכנֹות של שינוי חברתי וגם מושאיו של שינוי –נשים בעולם המיקרו מימון

הם גורם מכריע בכל האמור בגיוס תמיכה חומרית ואידיאולוגית בפרויקטים חובקי העולם –חברתי

שבמרכזם עומד המיקרו מימון.

, אשר ל"תנועה גלובלית"ם חברתיים שבזכותם הפך המיקרו מימון מאמר זה עוסק בתהליכי

ובהם בנקאים, יועצים בתחומים משיקים, –מצליחה לגייס את תמיכתם של שחקנים עולמיים בעלי עוצמה

ופעילים מקרב האזרחים ברחבי העולם, לגרום להם להאמין בפרויקטים מסוג זה, ואף ליטול בהם חלק

בקשות לברר, בזכות מה הפך מפעל שנועד להכליל נשים בחברה באמצעות בהקשר זה אנו מ 7פעיל.

השווקים הפיננסיים לאחת הרפורמות החברתיות השאפתניות ביותר והמקיפות ביותר בתקופתנו; או,

, פרופסור אמארטיה ֶסן מאוניברסיטת 1998בפרפרזה על דבריו של חתן פרס נובל לכלכלה בשנת

ראי זעיר הופך לתנועה ששמה לה למטרה "להביא תקווה, שגשוג וקידמה מה גורם לכך שאש –הרווארד

8לרבים מן האנשים העניים ביותר בעולם?"

ועם כל זאת, יש להודות על האמת: שיטת האשראי הזעיר זכתה לא רק לדברי ַהלל מצד חסידיה

השפעות הנלהבים. חרף הפופולריות הגואה שלה, קיימים מחקרים לא מעטים אשר מצביעים על ה

השליליות של הלוואות הניתנות לעסקים זעירים, בין השאר, כשמדובר בהכללה של האוכלוסיות העניות

,Mayoux 2001); בסיכוייהן של נשים להעצמה באופן כללי (Hulme and Mosley 1996ביותר (

2003; Haase 2007) ובמיוחד כשמדובר במשקי הבית ,(Goetz and Sen Gupta 1996ר ) ובמישו

); Copestake 2001); בקריטריונים למדידת השפעתן של התוכניות (Karim 2008הקהילתי (

;Rogaly 1996ובחסרונות הנובעים מן ההצטרפות לזרם המרכזי, על דרישות הגודל וההיקף שהוא מציב (

Johnson 1998 חלק ניכר מן הביקורת הזאת הגיע מאנשי שטח ומחוקרים הפועלים בתחום הפיתוח .(

המיקרו מימון, שחרף הסתייגותם מהשלכות ספציפיות שיש לאשראי זעיר בשטח, ואף שהם חוששים נוכח ו

המגמות המתהוות בתחום זה, אינם מערערים על עצם התפיסה כי זהו מפעל חברתי ראוי, אלא רק על

וטן ל-(אחד הדוחות היחידים הקיימים בעברית בנושא זה ראו אלמגור היבטים מסוימים של יישומו.

2008.(

מחקרים שבדקו זוויות אחרות בסוגיה זו מצאו, כי היסודות האידיאולוגיים של ענף האשראי

כלכליות ופוליטיות -הזעיר והאידיאולוגיות המיגדריות המשרתות אותו משקפים למעשה תמורות חברתיות

בדה שמיקרו מימון ). הביקורת מכיוּון זה גורסת, כי העוSilliman 1999; Rankin 2001גדולות יותר (

ממשלתיים הפועלים -משמש יותר ויותר תחליף לתקציבי רווחה, ושגֵדל חלקם של תורמים וארגונים לא

-נפרד ממארג העוצמה הניאו-מלמדת כי ענף זה הוא חלק בלתי –בענף זה כמתווכים וכ"מוסדות צללים"

תפיסות בדבר העצמה אישית ) מצא, כי הדגשים המושמים בKarim 2008ליברלי. יתר על כן, קארים (

Micro Credit Summit Draftרת העוני מן השורש ראו " לשם עקיגלובליתעל תפיסת המימון לעסק הזעיר כ"תנועה 7Declaration, 2 November 1995 המצוטטת אצל ,Rogaly 1996: 100.

.Armendariz and Morduch 2005מצוטט בתמצית בגב ספרם של 8

שבמידה רבה עומדות ביסוד –) Peters 2001תלותו וב"נטילת אחריות על ידי הפרט" (-של הפרט, באי

-אינם אלא טכניקות המשמשות, בכוונה תחילה, לכינון תפיסות ברוח הניאו –מפעל המיקרו מימון

ליברליזם.

חוץ" לו, תוכניות המיקרו מימון, חרף הביקורות הללו, "מתוך" עולם הכלכלה החברתית ו"מ

במיוחד אלו המיועדות לנשים, משגשגות בכל רחבי העולם: נפח הפעילות בתחום זה ממשיך לגדול,

ושותפים לא צפויים, ואף בעלי עניין שרב המפריד ביניהם על המשותף, מַאמצים את השיטה בהתלהבות.

ק עולם וחוצה מיגזרים. במאמר זה, הגם שאנו נראה איפוא, שהביקורות לא מנעו ממנה ליהפך למפעל חוב

מכירות בערכן של הביקורת משני הסוגים, נעסוק פחות בהשלכותיהן של תוכניות האשראי הזעיר או

עולמית.-נבחן את מיסודן כתופעה כלל –באדניהן האידיאולוגיים, ומנגד

דים שיש להם ברחבי העולם כולו כרוך מתן אשראי זעיר ביצירת רשתות של קבוצות ויחי

לחולל שינוי חברתי; הם עושים זאת באמצעות גיוס משאבים, תיחום סוגיות בעלות עניין –מטרה משותפת

לציבור, וניהול מערכות הסברה מאורגנות היטב. משום כך, תוך שננתח את מיסודה של תופעת המיקרו

ניהם, ובשניהם בולטת תפיסת עולמי או כ"תנועה", נדגיש שני היבטים שיש קשר בי-מימון כפרויקט כלל

הנשים ותפקידן. ההיבט הראשון עניינו הוא האחיזה שקנו להם מוסדות ורשתות, בעולם כולו, בתחום זה,

והם אלה שמעצבים, מקדמים ומיישמים את תוכניות האשראי הזעיר ואת הפרקטיקות הרלבנטיות על מנת

ים. ההיבט השני עניינו הוא הטענות להגיע אל ציבורים רחבים יותר ולכבוש תחומי השפעה חדש

הנורמטיביות וההצדקה האידיאולוגית שיש בה כדי להסביר את מה שכונה פעמים רבות "מסע הצלב" או

).Rogaly 1996; Karim 2008"המיסיונריות" של תנועת האשראי הזעיר (ראו למשל

מית הם אלו עול-אנו טוענות, שאותם תנאים שבזכותם הפך האשראי הזעיר לתופעה כלל

המאפשרים להפוך אותו לסחורה. כפי שנַראה בהמשך הדברים, העובדה שמוסדות בעלי עוצמה תומכים

בשיטת המיקרו מימון, ואף מאמצים אותה, היא גורם מכריע בכך שהיא הפכה לתופעה עולמית, ושכיום

. עם זאת, למיסוד התרחב מאוד פלח הלקוחות הנהנים ממנה והיא מופעלת במישורים ובהקשרים נוספים

התופעה הזאת יש היבט מעניין: לא זו בלבד שהשיטה התרחבה אל מֵעֶבר לשווקים הקיימים (כלומר שוקי

השירותים הפיננסיים) והגיעה למחוזות חדשים, ושללקוחות חדשים יש נגישות למוצרים הקיימים, אלא

רת שווקים חדשים באמצעות שב"שלב ההתפתחות" הנוכחי שלה היא אף מפלסת הלאה את דרכה, ויוצ

לסחורה לכל –שעד כה לא ראו בהם סחורה –הפיכתם של שירותים בעלי ערך חברתי ושל תהליכי תיווך

דבר ועניין. במובן זה, האימוץ הנלהב של תופעת האשראי הזעיר בידי שחקנים בעלי עוצמה, והצבתו

ת עיקריות. האחת, בכך יש כדי לשעתק את כעניין שיש לתת עליו את הדעת בעולם כולו, הניבו שתי תוצאו

בדיוק אלה שהאשראי הזעיר היה אמור –ליברליים -עיקרי התפיסות שעליהן נשענים השווקים הניאו

עולמית" מאפשרת לטשטש התנגשויות בין אינטרסים -לקעקע. השנייה, העובדה שתופעה זו היא "כלל

וגני של הכלכלה החברתית. יתרה מזאת, כפי שאנו שונים ומגוונים, ולשכך מתחים הרֹוְוחים בעולם ההטר

מציינות בהערות הסיכום שלנו, אנו טוענות כי ההנחות הממוגדרות ביחס לשיטת המיקרו מימון והצבתן של

שהובילו אותה אל השווקים, –אף שלא במתכוון –נשים כיעד העיקרי של פרויקט זה בעולם, הם אלו

ה הוא יותר ויותר הצורך להוכיח יכולת קיום כלכלית ורווחיות.ותרמו לכך שכיום מה שעומד בלב לב

5

והפעלתו ככזה מתבססים על הבניה של תפיסת גלובליההבניה של המיקרו מימון כפרויקט

הפכו 20-של המאה ה 90-הנשים כ"עניות שבעניים" וכיזמֹות נמרצות הרואות ברכה בעמלן. למן שנות ה

יצירת זה שמטרתו לביעור העוני וכפול: זה נשים לחוד החנית במאבק תוכניות המיקרו מימון המיועדות ל

מלקוחותיהן של תוכניות 90%-60%שוויון מיגדרי. במדינות שונות ובמקומות שונים מהוות נשים

מוסדות בתחום המיקרו 350). במחקר מן השנים האחרונות שבדק Mayoux 2005האשראי הזעיר (

מן הלקוחות, נתון התואם את ממצאיהם של 73%צע היוו הנשים מדינות נמצא, שבממו 70-מימון ב

). העובדה שתוכניות המיקרו מימון מתמקדות בעיקר בנשים D'Espallier et al. 2009מחקרים קודמים (

כיעד אינה אמורה להפתיע, שכן נשים הן הרוב בקרב העניים, והניסויים הראשונים בתחום זה החלו נוכח

יותר, בהשוואה לגברים, לקבל הלוואות וליהנות מנגישות לשירותים פיננסיים ה"תגלית" שלנשים קשה

אחרים.

אף על פי כן, בהקשר זה חשובה לא רק העובדה שנשים הן בין הקבוצות הנזקקות ביותר.

חשובה במידה שווה האמונה הרווחת בקרב אנשים הפועלים בתחום האשראי הזעיר וחסידי השיטה, כי

גם משפחותיהן והקהילות שבִקְרָּבן הן חיות, כךן של נשים ויגדלו הכנסותיהן, ייהנו מככל שתגבר עצמאות

). Woodworth 2000; Livingstone and Chagnon 2004; Mayoux 2005ואף החברה כולה (

מחקרים מלמדים, כי נשים המגדילות את הכנסותיהן לרוב מקצות את משאביהן באופן שונה מזה של בני

גדלת ההכנסה של נשים מעלה בדרך כלל את רמת הצריכה של משק הבית כולו, משפרת את זוגן, וכי ה

Morduch 1999; Goetz and Sen Guptaרווחתם של כל בני הבית, ומעלה את רמת החיים שלהם (

1996.(

הן כמושאים של שינוי חברתי המועצמים –אם כן, בלב תופעת המיקרו מימון עומדות הנשים

-בותם בשוק, והן כמי שנושאות על כתפיהן את המאבק למען הרבה מאוד תמורות כללבאמצעות השתל

עולמיות. מנשים מועצמות מצפים שתהפוכנה לסוכנֹות של שינוי חברתי, ותסלולנה את הדרך למודרניזציה

בחיי משפחותיהן, הקהילות שהן חיות בקרבן והחברה כולה. משום כך, שיפור מצבן של נשים נתפס לא רק

מטרה חברתית בעלת ערך בפני עצמה, אלא גם, ובעניין זה שוררת הסכמה נרחבת, כאמצעי המועדף כ

להשגת מטרות נעלות יותר.

בנתונים המלמדים, כי נשים לרוב מצוייהשאליהן יש לפנות סיבה נוספת לכך שנשים הן אלה

מן השנים מקיף ). למעשה, מחקר Morduch 1999גברים (יותר מאשר עומדות בהחזרי הלוואות

קבע כי אכן "באופן כללי, נשים הן לֹוֹות פחות מסוכנות מֶקֶרב הלקוחות של מוסדות המיקרו האחרונות

). חשיבותו של גורם זה גברה עוד יותר כאשר הפרדיגמה החדשה, D'Espallier et al. 2009: 6מימון" (

ל מוסדות אלו, כבשה לה מקום אשר מדגישה את החשיבות שיש ליכולת הקיום הכלכלית והרווחיות ש

, בדיוק בתקופה שבפורומים שונים בעולם הכריזו, כי הפרויקטים העולמיים 20-של המאה ה 90-בשנות ה

בתחום המיקרו מימון מיועדים בראש ובראשונה לנשים.

6

7

תנועת האשראי הזעיר פורצת את דרכה לעולם

50-נות המתפתחות נולדה בשנות ההתופעה של מתן הלוואות קטנות כאחד מאמצעי הסיוע למדי

, עת ממשלות וגופים בינלאומיים תרמו כסף וסיבסדו בכך מתן אשראי זול לחקלאים בעלי 20-של המאה ה

-של המאה הקודמת, ובמיוחד בשנות ה 70-). במהלך שנות הRogaly 1996משקים קטנים במדינות אלו (

רים בשורה של מדינות מתפתחות, אך כעת הן שלה, שבו והופיעו תוכניות למתן אשראי לעסקים זעי 80

היו שני חידושים. האחד, במקום להתבסס על אשראי 70-לבשו דמות חדשה. בתוכניות שהופעלו בשנות ה

ייעודי מסובסד, כמו זה שהעניקו בעבר מוסדות הממשל, כעת נסמכו תוכניות אלו יותר ויותר על ארגונים

. התמקדותן של הולך וגדל מן האשראי ניתן לנשים . השני, חלקממשלתיים שפעלו כמתווכים פיננסיים-לא

תוכניות האשראי בנשים באותה תקופה הייתה תולדה של שתי מגמות בולטות: במקומות שונים בעולם

גברה ההכרה כי לנשים אין נגישות להון, וארגונים עולמיים כבר עסקו בייתר שאת בסוגיות של מיגדר

, "עשור הנשים" שעליו הכריז האו"ם, 1976-1985). אירועי השנים Berkovitch 1999וזכויות נשים (

יצרו את ההזדמנות להניע את החברה העולמית להידרש לנושא זה. ואכן, הדבר ניכר בשלל המסמכים

, ובהתייחסות המפורטת לכך 1975-שהופקו בעקבות ועידת הנשים הבינלאומית שערך האו"ם במכסיקו ב

, שמדינות רבות אישררו לאחר מכן )CEDAW( סול כל צורות האפליה נגד נשיםבאמנת האו"ם בדבר חי

)Mayoux 2005 ונקבע כי היא נשללת מנשים כחלק מזכויות האדם): בכל אלו הוגדרה הגישה לאשראי ,

Women’s World( רשת הבנקאות העולמית לנשיםבמדינות רבות בעולם. בעקבות כל זאת הוקמה

Banking network(מדינות, והייתה 30-יבשות; היא התפשטה ליותר מ 5-נשים מ 10מו אותה . הקי

לאחת מהרשתות הגדולות ביותר בעולם בתחום המיקרו מימון. ארגוני נשים אחרים בעולם הפעילו תוכניות

למתן אשראי ולחיסכון, הן כאמצעי להגדלת הכנסותיהן של נשים והן על מנת שנשים יוכלו להידרש יחדיו

מיגדר רחבות יותר. ראש וראשון לארגונים אלה, וזה ששימש דגם לתנועות דומות רבות בעולם לסוגיות

) שהוקם בהודו. שורשיו Self-Employed Women Associationכולו, הוא איגוד הנשים העצמאיות (

על של ארגון זה נעוצים בתנועת העבודה ההודית ובתנועות נשים הודיות, והוא היה מן הראשונים שעמדו

פורמלי -כך שהנגישות לאשראי היא המכשול העיקרי שניצב בדרכן של נשים העובדות במיגזר הלא

)Rose 1992.(

ממשלתיים שהתמקדו במתן אשראי -גם בחלקים אחרים של העולם החלו לקום ארגונים לא

כיום , שנולד בקראקאס, בירת ונצואלה, וACCIONלעסקים זעירים. דוגמא בולטת במיוחד היא הארגון

בו בזמן, בבנגלדש, הנהיג ד"ר מוחמד יונוס, מי 9הוא אחד הארגונים הגדולים ביותר בעולם בתחום זה.

, וזכה לתואר החלוץ העולמי בתחום מתן האשראי הזעיר, 2006שלימים היה חתן פרס נובל לכלכלה לשנת

"פופולריזציה" של תופעה חידושים מפליגים בשיטות למתן הלוואות לעסקים זעירים. יונוס, ששמו נקשר ל

9 ACCION ן של קבוצות החל את דרכו כארגון מתנדבים שניהלו סטודנטים בקראקאס, בירת ונצואלה, אשר עודד את הקמתלעזרה הדדית שהילוו כספים לסוחרים עירוניים קטנים. בהדרגה נוספו שירותים אחרים, וכיום הארגון מעניק הכשרה עסקית

ושירותים פיננסיים אחרים.

8

, וזו הייתה לימים 1976-זו ברחבי העולם, ייסד את התוכנית הראשונה שלו למתן אשראי לעסקים קטנים ב

), ששמו הולך לפניו. במקורה הייתה התוכנית אמורה להיות בגדר ניסוי במתן Grameenלבנק גראמין (

כבר היו רשומים בבנק גראמין 2007ת הלוואות לאנשים שלא הייתה להם חלקת קרקע משלהם, אך בשנ

מכפרי 95%-כפרים, ולמעשה נהנו משירותיו יותר מ 79,539-מיליון לֹווים, הוא העניק שירותים ל 7.27

בנגלדש כולה. ראוי לציין, שבנק גראמין משרת בעיקר נשים לא רק כפועל יוצא משיעורן בקרב לקוחותיו,

Woodworth 2000; Yunusהחתירה לשינוי חברתי ( כלומר –אלא גם כחלק מהאידיאולוגיה שלו

2007a, 2007b.(

השיטה שנקט יונוס הייתה פשוטה. למעשה, ניתנה מעין הלוואה קבוצתית: במקום מתן

בטחונות, שלרוב אין לאוכלוסיות אלו, הלֹווים, כקבוצה, הם שאחראים יחדיו להחזר ההלוואה. בעקבותיו

נפרד מתוכניות רבות בתחום האשראי -חרים, ושיטה זו הפכה לחלק בלתיהלכו הבנק העולמי וגופי פיתוח א

). בעשורים שלאחר מכן זכו תוכניות כאלו לתמיכה גלויה מצד Rankin 2002הזעיר במדינות המתפתחות (

ארגונים בינלאומיים מרכזיים, ובהם הבנק העולמי, ומצד גופים לאומיים שונים, כגון הרשות האמריקאית

), שראו United States Agency for International Development - USAIDאומי (לפיתוח בינל

The Unitedנפרד מהסיוע שהעניקו למטרות פיתוח. קרן ההון של האו"ם למטרות פיתוח (-בהן חלק בלתי

Nations Capital Development Fund - UNCDFבמטרה ליזום תוכניות פיתוח 1966-), שנוסדה ב

החלה להזרים נתחים גדולים יותר מן המשאבים שהיא מועידה לפיתוח במקומות שונים בעולם ולסייע להן,

לתוכניות ולפרויקטים בתחום האשראי הזעיר. התגברות זרם הכספים המגיעים מארגונים אלה, מקרנות

ממשלתיים,-פרטיות (למשל, אויקוקרדיט ופורד), מתורמים ומממשלות, ומועברים בעיקר לארגונים לא

מקומיים ועולמיים, גררה פריחה של שפע תוכניות למתן אשראי זעיר. בעקבותיה גם התרחבו עוד יותר

-בנק גראמין ו –מוסדות ורשתות הפועלים בשיטה זו במסגרת המאבק בעוני, דוגמת אלה שהזכרנו

ACCION וקמו גופים חדשים, כגון ,FINCA International .10הנודע

ו לדעת, ששיעורי החזרי ההלוואות בקרב נשים גבוהים באופן ניכר, ארגונים אלו ואחרים נוכח

Mayouxובשל כך, ועל מנת להגדיל את היקפי החזרת ההלוואות, הם העדיפו יותר ויותר לפנות לנשים (

BRAC 11, בהתאמה, מלקוחותיהם של 39%-ו 34%היו הנשים 1980-1983). למשל, בשנים 2005

כבר עלו נתונים אלו 1991-1992ת האשראי המרכזיות בבנגלדש, ובשנים שתי תוכניו –ושל בנק גראמין

עשו את שונים). עם זאת, ועל אף שמודלים Goetz and Sen Gupta 1996, בהתאמה (94%-ו 74%-ל

דרכם זה כבר ביבשות שונות, ולעיתים בוצעו בשיטות חדשניות והוכנסו בהן התאמות, הרי רק במסגרת

), הוכרז רשמית כי Micro Credit Summit Campaign( 1997-שראי זעיר בועידת הפסגה שעסקה בא

). Rogaly 1996; Morduch 1999; Bushell 2008עולמי" (-אשראי זעיר הוא בגדר "מפעל כלל

, ארגון סיוע של האו"ם הפועל RESULTSהוועידה נערכה בוושינגטון הבירה בארצות הברית ביוזמת

10 FINCAשל המאה הקודמת, יסד תוכנית חדשנית המּוכרת בשם "בנקאות כפרית". 80-, שנוסד בבוליביה באמצע שנות הת במתן הלוואות זעירות לנשים אשר עוסקות במסחר ובמסחר זעיר והכנסותיהן נמוכות. עקב הצלחתה היא היא מתמקד

-של אותה מאה הוקמו תוכניות דומות באפריקה ובאירו 90-התפשטה גם למדינות אחרות באמריקה הלטינית, ובאמצע שנות ה ה ובארמניה, וכלה בקוסובו, באפגניסטן ובטג'יקיסטן.אסיה, החל בקירגיזסטן, לאחר מכן בגיאורגיה, באזרבייג'אן, ברוסי

11 BRAC – במטרה להילחם בעוני. 1972-ארגון שנוסד בבנגלדש ב

9

–שעיסוקם במתן אשראי זעיר אנשים 3,000-תכנסו יחדיו לראשונה קרוב לללא כוונת רווח, ובמסגרתה ה

אנשי שטח, עורכי דין, וכן אנשים הפועלים במוסדות המקנים השכלה והכשרה, בארגוני תורמים, במוסדות

היא שימשה כזירה משותפת לניסוח המטרות 12ממשלתיים, ועוד.-פיננסיים בינלאומיים, בארגונים לא

-תפים וליצירת שפה המובנת לכל, ונתנה דחיפה של ממש הן לגיבוש התנועה כמפעל כללשחולקים המשת

עולמי והן למסר שהוא נושאת עימו. ביטוי לכך ניתן כבר בטיוטת ההצהרה שקדמה לכינוס הוועידה; נאמר

בה, כי אחד היעדים המרכזיים שלה הוא לאותת לעולם כולו, כי באשראי הזעיר טמון פוטנציאל עצום,

ובכוחו לשפר את מצבם של העניים ולהקל על הגופים התורמים.

-הכלל המימון הזעיר, לא רק השיקה את "תנועת 1997-ועידה זו, שכאמור התקיימה ב

עולמית", אלא גם הייתה נקודת מפנה בשני מובנים נוספים שיש קשר ביניהם. ראשית, כבר אז ניתן היה

הרחבת –ייתה לקנות לה אחיזה בתחום זה, על שני רכיביה להבחין בניצני הפרדיגמה החדשה שעתידה ה

האוכלוסיות שתהיה להן נגישות למיקרו מימון ולאשראי זעיר, בד בבד עם שימת דגש באיתנות הפיננסית

המיקרו מימון. שנית, על אף שמאז ומתמיד יועדו תוכניות אלו בעיקר לנשים, הרי שכעת, בעקבות גופישל

משמעי ורשמי כמי שעומדות בלב מפעל האשראי -יא מיצבה את הנשים באופן חדהוועידה, נפל דבר: ה

הזעיר, וקראה תיגר על הנחות ממוגדרות אשר חיזקו את התפיסות ביחס לתפקידיהן המסורתיים של נשים

מחוץ למעגלי העבודה בשכר, ובד בבד האדירה את הנשים כמעין "כוכבות עולות בתחום היזמּות"

)Silliman 1999(.

המשתתפים בוועידה הציבו את "העצמת הנשים" כמטרה המרכזית השנייה אחרי צמצום היקף

100-ל – 2005עד סוף שנת –העוני, והכריזו כי הם משיקים "מבצע פורץ גבולות שמטרתו להעניק

מיליון מבין המשפחות העניות ביותר בעולם, במיוחד לנשים במשפחות אלו, הלוואות שתאפשרנה להן

Daley-Harrisרנס כעצמאיות, ולאפשר להן ליהנות משירותים פיננסיים ועסקיים נוספים" (להתפ

, כי הדבר הוליד מפנה בתוכניות פיתוח ובמדיניות של כתבה) Mayoux 2005מאיו (לינדה ). 2006

ממשלות בארצות מתפתחות רבות, ומאז ואילך הושם דגש רב יותר ביזמּות של נשים כאסטרטגיה מרכזית,

ן במאבק למען צמצום העוני והן כאמצעי להעצמתן של נשים.ה

שנתיים קודם לכן, ביוזמתם של כמה מדינות וגופים בינלאומיים, הוקמה רשמית קבוצת הייעוץ

), במטרה ליצור שיתוף Consulting Group to Assist the Poorest - CGAPלסיוע לעניים ביותר (

עם הזמן 13 התורמים לפיתוח, וגופים תורמים במסגרת הבנק העולמי. פעולה בין מדינות, גופים בינלאומיים

התברר, כי קבוצה זו מילאה וממלאת תפקיד מרכזי בשני מובנים: היא נעשתה למעין "רשות תקינה"

)standardizing agency ( בכל האמור בהתנהלותו של תחום זה, ואף הכפיפה את הגופים התורמים

ענף האשראי באופן כללי, כפי שיוסבר בהמשך. לדרישות הרווחות ומקובלות ב

p?/en/about/about_the_microcredit_summit_campaign/http://www.microcreditsummit.org/index.ph 12 )4.3.2009-(נכון ל

תשעת החברים המייסדים של הקבוצה היו קנדה, צרפת, הולנד, ארצות הברית, הבנק לפיתוח אפריקה, הבנק לפיתוח אסיה, 13

העולמי. אחר כך הצטרפו אוסטרליה, הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי, תוכנית האו"ם לפיתוח/ קרן האו"ם לפיתוח הון, והבנק ).Mayoux 2005אמריקאי לפיתוח (-פינלנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה, והבנק הבין

10

, כאשר העצרת 2003נראה כי הגלובליזציה של תופעת האשראי הזעיר הגיעה לשיאה בדצמבר

תהיה שנת האשראי הזעיר בעולם. ההחלטה 2005הכללית של האו"ם קיבלה החלטה שקבעה, כי שנת

היה בראשיתו אמצעי סיוע בעזרת הבהירה עד כמה השתנה מעמדו הרשמי של המיקרו מימון: מה ש

סובסידיות אּומץ במקומות שונים ברחבי העולם כ"תרופת פלא" לרבות מן הבעיות שמהן סובלים אלו

המודרים מבחינה חברתית, ובעיקר נשים, במדינות המתפתחות ובכל מקום אחר. "מיקרו מימון ואשראי

ר מארק מאלוק בראון, מנהל בכיר בתוכנית זעיר הם הרבה יותר מאשר כלי ליצירת הכנסה גרידא", הסבי

). "היות שהם מעצימים במישרין United Nation Development Programme - UNDPהאו"ם לפיתוח (

אנשים עניים, ובמיוחד נשים, הם הפכו לאחד ממנגנוני הדחיפה המרכזיים לשם השגת מטרות הפיתוח

כעבור 14".2015עד שנת –פושים בעולם, בחצי באלף הנוכחי, ובמיוחד צמצום היקפי העוני והרעב ה

מיליון דולר שמטרתה 26קרן בת – MicroLeadשלוש שנים השיקה קרן האו"ם לפיתוח ההון את

, יותר מחצי מיליון עניים ללקוחות באמצעות שילוב של מענקים והלוואות 2013להפוך, עד סוף שנת

15פיננסיים. למוסדות האשראי הזעיר ולגופים המעניקים שירותים

, תרמה ועדת פרס נובל תרמה נכבדה לחיזוק מעמדו של האשראי הזעיר: 2006באותה שנה,

למוחמד יונוס ולבנק גראמין, שהוא בנה במו ידיו, הוענק פרס נובל לשלום. זו הייתה ההכרה בכך

פכו שהאשראי הזעיר תורם לא רק לצמצום העוני בעולם, אלא גם לשלום ברחבי תבל. מאז ואילך ה

האשראי הזעיר, והתפיסה כי "יש לתת לעניים אמצעים שבעזרתם יוכלו לחלץ את עצמם מהעוני", בעיני

מחוללי רפורמות חברתיות, ואומצו על ידיהעולם לפתרון למופת שבמסגרתו כולם יוצאים נשכרים,

אליטות עסקיות, "תעשיית הפיתוח", ותנועות של אזרחים מן השורה גם יחד.

זעיר תופח פלאיםהאשראי ה

עוצמה, שבעקבותיה נוצר ואף התרחב חוג התורמים, ספקי -נוכח התגייסותם של שחקנים רבי

השירותים הפיננסיים והמוסדות בתחום המיקרו מימון במדינות שונות בעולם, ועקב התמיכה בענף

פח העסקות, האשראי הזעיר כסמל, אין זה מפתיע שבעשרים השנים האחרונות צמחו באופן משמעותי נ

מספר המוסדות הַמלווים, ומספרם של מקבלי ההלוואות.

מוצגות תוצאותיו של סקר שערכה ועידת הפסגה שבמרכזה עמד האשראי הזעיר. בסוף 1בלוח

מוסדות בעולם שזה 2,500-מיליון לקוחות קיבלו מימון לעסקים זעירים מ 67.6דיווח גוף זה, כי 2002

פי -מיליון נמנו עם תחתית הסולם של אלו החיים מתחת לקו העוני על 41.6, תחום עיסוקם. מבין הלקוחות

, הייתה "אור ירוק בעצרת הכללית לשנת 2003בדצמבר 29-כותרתה של ההודעה לעיתונות שפרסם האו"ם בניו יורק ב 14 ים, במיוחד נשים, ונגישותם לשירותים פיננסיים". ; יוגברו ההעצמה של עני2005-האשראי הזעיר בעולם ב

Micro Finance Matter (UNCDF ://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTGENDER/0,,contentMDK:2http.Newsletter)

0643650~menuPK:2643809~pagePK:64020865~piPK:149114~theSitePK:336868,00.html 15 http://www.us.undp.org/BulletinPDFs/Jan%2009/UN%20Capital%20Development%20Fund%20Launches%20MicroLead.pdf ( 3.3.2009-נכון ל ).

11

Armendarizהמידה המקובלים במדינות שהם חיים בהן (ומשום כך הם מוגדרים כ"עניים ביותר"; -קני

and Morduch 2005 מדי שנה בשנה, 40%-גדל מספרם של הלקוחות בממוצע ב 2002-ל 1997). בין

זה צופים, כי הוא יילך ויגדל ככל שאגודות אשראי, בנקים מסחריים וגופים אחרים ונותני הטון בתחום

יצטרפו לשוק זה. נוסף על כך, בתקופה זו גדל שיעורן של נשים בקרב מקבלי ההלוואות הזעירות בקצב

עמד סך כל הנשים העניות ביותר בעולם כולו 1999-, בעוד ב1מהיר מאוד. כפי שניתן לראות בלוח

דיווחו 2007מיליון. בסוף 70-הוא כבר הגיע ל 2005מיליון, הרי שבשנת 10לו אשראי זעיר על שקיב

מהם (כלומר 71%-לקוחות, ו 154,825,825מוסדות שהעניקו אשראי זעיר כי היו להם 3,552

מבין הלקוחות נמנו עם העניים ביותר כאשר קיבלו את 106,584,679) היו נשים. 109,898,894

) היו נשים. אם נצא מנקודת הנחה שבכל 88,726893(כלומר 83.2%הראשונה. מביניהם, ההלוואה

מיליון אנשים מן העניים ביותר אשר קיבלו ההלוואות כאלו 106.6-נפשות, כי אז נבין ש 5משפחה יש

Daley-Harris 2009.(16מיליון בני משפחה ( 533-תרמו לרווחתם של כ 2007בשנת

1לוח 1997-2001חום המיקרו מימון על פי נתוני ועידת הפסגה לאשראי זעיר, הגידול בת

מספר מוסדות סוף שנת המיקרו מימון

מספר הלקוחות (במיליונים)

מספר הלקוחות המוגדרים "עניים

ביותר" (במיליונים)1997 618 13.5 7.6

1998 925 20.9 12.2

1999 1,065 23.6 13.8

2000 1,567 30.7 19.3

2001 2,186 54.9 26.8

2002 2,572 67.6 41.6

Armendariz and Morduch 2005: 2מקור:

כיום ניתן למצוא פרויקטים, תוכניות ומוסדות בתחום המיקרו מימון כמעט בכל מקום בעולם,

מן הערים הגדולות ביותר במדינות המפותחות ועד האזורים הכפריים הנידחים ביותר במדינות המתפתחות.

, הקימו ועדות לאומיות, גיבשו ואימצו תוכניות פעולה, הקימו ממשלות רבות, במיוחד במדינות המתפתחות

יחידות, ומינו פקידים לשם קידום ותיאום תוכניות בתחום זה. במדינות מסוימות, למשל סנגל ודרום

אפריקה, הוקמו משרדי ממשלה שזה כל עיסוקם.

ת ובעולם התרחבות עצומה זו של שירותי בנקאות שמטרתם חברתית, המתרחשת במדינות שונו

כולו, היא גם פועל יוצא של הביקורת שנמתחה משך שנים רבות על יעילות הסיוע שהושיטו מדינות וגופים

. עם Daley-Harris 2009אצל 7על פי אזורי מגוריהן ראו לוח 2007-ו 2006על התפלגות הנשים העניות ביותר בשנים 16מציינים, כי קיימות דרכים שונות למדידת הנתונים ביחס לאשראי הזעיר, Rhyne and Otero 2006-שים לב שזאת, יש ל

והדבר עשוי להשפיע על התחשיבים במובן זה.

בינלאומיים שונים לתוכניות שנועדו לצמצם את העוני, בין השאר עקב חשדות בדבר מעשי שחיתות,

ו, מוסדות המיקרו מימון פטרנליזם, וספקות ביחס לאיתנות הפיננסית של חלק מהגופים. בניגוד לכל אל

Armendariz andנתפסים כמי שלשם צמצום העוני ויצירת שינוי חברתי פורצים נתיב חדשני ואף רווחי (

Morduch 2005) סילימאן .(Silliman 1999 ממשיך וקובע, כי העובדה שנפח פעילותם של ארגונים (

-ת היטב כתולדה מובנית של הניאוממשלתיים גֵדל ככל שנפח פעילותן של הממשלות קֵטן, מּוכר-לא

ליברליזם. אנו אמנם מסכימות עם טענה זו, אולם בד בבד אנו גם מנסות להראות, כי הגידול הדרמטי

בהיקפו של ענף המיקרו מימון, והתבססות אחיזתו ברחבי העולם כולו, נבעו במידה רבה מקיומו של "שוק

פעילה של שחקנים בעלי השפעה, והצגתו כפרדיגמת ספקים" שנולד עקב גיוס משאבים נכבדים, מעורבות

מדיניות מתקדמת שיש בה כדי לעמוד באתגרים עולמיים כבירים. ולא זו בלבד, אלא שמיצובו של מפעל זה

עולמית" מאפשר להצניע את המתחים שבין ענף האשראי הזעיר ה"מוצנח מלמעלה" לבין -כ"תנועה כלל

מחות מלמטה, תוך טשטוש טיבם של מתחים אלו, שמקורם יוזמות ברוח הכלכלה החברתית, אשר צו

בשינויים המתחוללים בתחום זה.

ממשלתיים, -הפרק הבא אנו מצביעות על המניעים השונים שבעטיים חוברים ארגונים לא-בתת

שבראש מעייניהם עומדות מטרות חברתיות, ובנקים מסחריים, שבראש מעייניהם עומדת הפקת רווחים,

יו במסגרת ענף המיקרו מימון אשר הולך ומתרחב, תוך שהוא הופך שירותים חברתיים ומסתופפים יחד

לכלל סחורה, ויוצר מוצרים חדשים, ובהם אף התיווך הפיננסי עצמו. בהמשך הדברים נַראה, כי בתחום זה

שבמידה רבה ועד נקודה מסוימת היה חלק מן הכלכלה החברתית, אשר נר לרגליה הם שיקולים –

, ומי שמיישם את עקרונותיה הם ארגוני המיגזר השלישי או ארגונים ללא כוונת רווח, אשר חברתיים

מתחולל –חותרים לרסן את עיוותי הקפיטליזם הפראי או את הפטרנליזם של הביורוקרטיה הממלכתית

את כיום תהליך מואץ שבמסגרתו הופכים השירותים הכלולים בו לכדי סחורה. ענף המיקרו מימון, שאימץ

עקרונות השוק, דהיינו החתירה להשֹאת הרווחים, הופך בהדרגה (ובחלקים מסוימים של העולם במהירות

ולמרות זאת, יש המציגים אותו כמי שנושא בכנפיו תרופה לכל תחלואי –מיגזר בענף הבנקאות -רבה) לתת

העולם ופגעיו.

להצלחה של המיקרו מימון ) טוען, שאחת הסיבות העיקריות Morduch 1999ג'ונתן מורדוך (

בעיני הציבור נעוצה בכך, שהתוכניות בתחום זה התמקדו, כאסטרטגיה, בעיקר בנשים. בסיכום המאמר אנו

מוסיפות ומרחיבות בנקודה זו, תוך שאנו מתמקדות בסוגיה מרכזית בהקשר זה: כיצד שימשו הצבת הנשים

לקוחות" שישאו חן גם בעיני מי שמבקשים במרכז מפעל המיקרו מימון והאשראי הזעיר, ומיתוגן כ"

להפיק רווחים וגם בקרב שוחרי טוב למיניהם, גם בעיני קובעי המדיניות וגם בקרב פעילים בארגוני

אזרחים, כדי לחולל בשנים האחרונות תמורות בתחום המיקרו מימון, ואף הקלו על התהוותה של מה

אלה של השוק, מצד אחד, ואלה של –נגשות ביניהם שנראית כהתלכדות אינטרסים שניתן היה לצפות להת

החברה כולה, מצד אחר.

12

13

-או: כיצד נפגשו העניים, מחפשי הרווחים והדחף הניאו – "לשוק "הולךהמנגנון המוסדי

ליברלי

, שהייתה שנת האשראי הזעיר בעולם, נערכה ועידת הפסגה השנייה שנושא זה 2005במהלך

ידדה בגלוי בשינוי המגמה שכבר החלה להסתמן אז, וקבעה כי במקום עמד במרכזה. בדוח שלה היא צ

לפעול לשם צמצום היקף העוני, יש לפעול ליצירת עושר. בכך היא שבה וביטאה את כוונתה ואת

כלומר להרחיב את ציבור האנשים הנהנים מנגישות למיקרו מימון, ולוודא –מחויבותה לשים דגש בגודל

17ו מימון ואשראי זעיר יהיו איתנים מבחינה פיננסית.שהמוסדות המעניקים מיקר

הרעיון הזה לא היה בגדר חידוש. שימת הדגש בגודל ובאיתנות הכלכלית של המוסדות

הרלבנטיים כבר ריחפה באוויר באותה עת בעולם המיקרו מימון. למעשה, רעיון זה מצוי בלבו של מה

נגד" בפיתוח -), "מהפכתRogaly 1996ם לעניים (שּכונה "הגל החדש" של שירותים פיננסיים המיועדי

)Johnson 1998) "או חשיבה ברוח "העולם החדש ,(Otero and Rhyne 1994 (– כל אלה נולדו מתוך

הביקורת שנמתחה על תוכניות סיבסוד אשר רווחו בעבר. "הגל החדש" מושתת על התפיסות הבאות,

אנשים עניים יכולים לשלם שיעורי ריבית שיש בהם שהפכו לדֹוגמה: אשראי מסובסד פוגע בהתפתחות;

כדי לכסות את עלותן של עסקות ואת מחיר העובדה שהמלווים פועלים בשווקים שאין בהם די מידע;

האיתנות הפיננסית (כלומר מצב שבו המלווה זוכה בהחזר הוצאותיו ולבסוף מפיק רווחים) היא המפתח לא

בזכותה גם יהפכו מוסדות המיקרו מימון לממוקדים יותר ויעילים –רק לאיתנותו הכלכלית של כל מוסד

יותר; היות שההלוואות שניתנות לעניים הן קטנות, על המוסדות המעניקים אשראי זעיר להגיע לגודל

שיאפשר להם איתנות פיננסית; ולבסוף, על אף שלא קל להראות שמפעל אכן צומח או שיש לו השפעה

ד זאת במדויק, ניתן להשתמש בשני מדדים אמינים במובן זה: היקף אוכלוסיות כלשהי על העוני, או למדו

).Ledgerwood 1999היעד שהפכו ללקוחות, ושיעורי החזרי ההלוואות (

הנגד" בתחום הפיתוח הייתה למעשה יותר בגדר "אבולוציה" הדרגתית, אשר לימדה -"מהפכת

), לגבי Taylor 1999בביטוי שטבע טיילור (כי הולכת ומתהווה ראייה תרבותית חדשה, אם להשתמש

מהותו של המיקרו מימון, כיצד יש לפעול בתחום זה, ומה צריכים להיות ההיגיון והמטרות שביסודו, שלהם

שותפים ארגונים של אזרחים מן השורה והמוסדות העיקריים הפועלים בתחום זה. ועידת הפסגה שנערכה

דרג מן המוסדות הבנקאיים -ת שבה נועדו יחדיו נציגים רמיהייתה למעשה זירת מפגש עולמי 2005-ב

הגדולים וממיגזר הפיננסים, פקידים ממוסדות פיננסיים בינלאומיים (למשל, הבנק העולמי) נציגים של

ממשלתיים, וכן הפעילים בארגונים הפועלים בשדה זה, והכל -), ושל ארגונים לאUSAIDמגופי סיוע (

פומבי דרכי חשיבה וביצוע בתחום המיקרו מימון, ולהפיצן ברחבי העולם. במטרה להתוות במסגרת דיון

פיננסיים שפניהם להכללת ת מיגזרים והתמקד בהקמשהוקדש לפורום הבינלאומי ואכן, אירוע הנעילה,

בצורה נחרצת, שבמסגרת "ראייה תרבותית" חדשה זו השתנה מוקדו של תחום הבהיראוכלוסיות נוספות,

.Mayoux 2003דיון מפורט ּ◌בשתי הגישות ראו אצל 17

14

תנות כלכלית בלבד של המוסדות המיקרו מימון; כעת יופנה אור הזרקורים גם אל רווחיותם זה: לא עוד אי

של מוסדות אלו, תוך התמקדות בפוטנציאל הטמון במיקרו מימון כשוק משגשג ואף כהשקעה עסקית

18מוצלחת.

של 90-כפי שציינו לעיל, שדה המיקרו מימון שינה את פניו "בשטח" כבר בראשית שנות ה

ממשלתיים, ולפעמים המדינות, -: מה שהיה שדה שבו פעלו אך ורק גופי סיוע, ארגונים לא20-ההמאה

הפך לשדה שבו השחקנים המרכזיים הם כיום המיגזר הפרטי והגופים המסחריים. לתהליך זה היו שתי

ם ממשלתיים שבעבר העניקו מיקרו מימון וכעת הפכו לגופים מסחריי-השלכות. האחת, היו ארגונים לא

(חלקם היו לגופי תיווך לשירותים פיננסיים, שאינם מוגדרים כבנקים, ואחרים הפכו לבנקים מסחריים).

ההשלכה השנייה הייתה הפוכה: מוסדות פיננסיים הנתונים תחת פיקוח, כגון בנקים מסחריים, כולל בנקים

).Hishigsuren 2006בבעלות המדינה, השתלבו במיגזר המיקרו מימון והפכו לחלק ממנו (

ממשלתיים להפוך למוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין -הדחף העיקרי שהניע את הארגונים הלא

(כלומר, בנקים מסחריים הנתונים לפיקוח) היה רצונם להשיג הון ממקורות פרטיים ולגייס פקדונות מן

ד את היקף הציבור, דבר שנמנע מהם כשהיו מוסדות בלא כוונת רווח, על מנת שיוכלו להרחיב מאו

פעילותם. גודלם הנכבד של ארגונים אלו והרחבת מקורות ההון שלהם מסייעים להם לאורך כל הדרך: הם

), ובד בבד הם מבססים את איתנותם Campion and White 2001אינם תלויים בתורמים ובגופי סיוע (

ממשלתיים -רגונים הלא). אם כן, מה שבעיקר הניע את האHishigsuren 2006הפיננסית ואת רווחיותם (

תק את הקשר הגורדי אשר הכתיב את נלהחליט שהרווחיות תהיה מטרתם העיקרית, הוא שאיפתם ל

התנהלותם בעבר: באותם ימים, על מנת להמשיך לקבל תקציבים כדי שיוכלו לסייע לאוכלוסיות שהמיגזר

רמים ולציית לתכתיביהם. כעת פי סדרי העדיפויות של התו-הפיננסי דחה מעל פניו, היה עליהם לפעול על

הם משוחררים מלחצים אלו.

אשר לבנקים במדינות רבות, הם עצמם התמודדו עם ההשלכות של הסרת הפיקוח והתחרות

הקשה עם יריביהם, ולכן נאלצו לחפש שווקים רווחיים חדשים; מיקרו מימון, כך נראה, היה אחד משווקים

לא רק הפכו סו לשוק המיקרו מימון באמריקה הלטינית ). הבנקים שנכנBaydas et al. 1997אלו (

רווחיים יותר מאשר עמיתיהם באזורים מתפתחים אחרים בעולם, אלא שבמקרים מסוימים הם אפילו ל

רווחיים יותר מבנקים מסחריים רגילים באזורים שבהם הם פועלים. יתרה מזאת, אפילו מוסדות מיקרו

תר, בדרך כלל משפרים את ביצועיהם הפיננסיים במהירות רבה מימון שמשרתים את הלקוחות העניים יו

).Christen 2001יותר מאשר אלו שציבור לקוחותיהם מגוון יותר (

הפיכת המיקרו מימון והאשראי הזעיר לכדי סחורה, שהייתה למגמה בפני עצמה, החלה

-(למעלה מ 1992-ב BancoSol-ל RPDEMממשלתי -באמריקה הלטינית עם הפיכתו של הארגון הלא

ראו 18"International Year of Microcredit Hosts Panel for Wall Street: Discussion Highlights Microfinance as a Successful Business Investment" By Maura E. McGill, Robert F. Wagner School of Public Service, New York University ; "United Nations to Host International Forum on Building Inclusive Financial Sectors in November: Event to Draw Financial Sector Leaders from All Over the World" http://www.uncdf.org/english/microfinance/pubs/newsletter/pages/2005_07/year_update.php Issue 14 / July 2005 ( 3.3.2009-נכון ל ).

15

כיום כבר חרגה מגמה זו מתחומיו של חלק זה של העולם; בעולם כולו 19מלקוחותיו הן נשים). 70%

ממשלתיים ששיטות עבודתם שונות, היקף לקוחותיהם -מתרחשים תהליכים דומים בעוד ועוד ארגונים לא

פעה, ולכך שהיא הוכחות לדומיננטיות של התו Campion and White 2001(.20(שונה, וכך גם גודלם

לכאורה רצויה ומבורכת, ניתן למצוא בשורה ארוכה של פרסומים המדווחים על כך שיותר ויותר ארגונים

ממשלתיים מבקשים להפוך למוסדות מפוקחים בתחום המיקרו מימון, ואף החלו לפעול בתחום זה (ראו -לא

היה מי שעמד על כך, 1996-כבר ב Campion and White 2001; Hishigsuren 2006.(21למשל,

ממשלתיים, בנקים העניקו יותר הלוואות ליזמים זעירים -שבמדינות מסוימות, בהשוואה לארגונים לא

)Almeyda 1996ממשלתיים -ואילך העניקו ארגונים לא 2004-). ובעולם, להוציא בנגלדש, החל מ

ופים פיננסיים היו אלה בלבד מסך כל הלקוחות, בעוד מערכת הבנקאות הפורמלית וג 26%-שירותים ל

חזו גם אנשים הפועלים בתחום זה וגם 2006-שהעניקו את רוב ההלוואות הזעירות. בסקר שבוצע ב

חוקרים, כי מגמה זו תימשך גם בעשור שלאחר מכן, וכי בסופו של דבר, מוסדות פיננסיים פורמליים הם

).Rhyne and Otero 2006: 30שיעניקו את רוב השירותים בתחום זה (

"בשלות", "התקדמות טבעית", "בגרות" ו"אבולוציה טבעית" היו כמה מן המונחים שרווחו

מה" ובערכות הדרכה, הן כהערכה של החוקרים עצמם לגבי השינויים -לעשות-בדוחות, במדריכים "איך

מבטאים שתי תפיסות מונחים אלהבשדה זה והן כעמדותיהם מקבלי החלטות, אשר הוצגו במחקרים.

פי "חוקים טבעיים", ומשום -יות ברורות למדי. האחת היא, שהתהליך זה, כמו כוחות הטבע, פועל עלמרכז

הפיך. השנייה היא, שמתחוללת כאן התקדמות -נמנע, אין אפשרות להתנגד לו, והוא בלתי-כך הוא בלתי

סחורה בשוק אבולוציונית, דהיינו: התפתחות המנגנונים והתשתית אשר הופכים את האשראי הזעיר לכלל

היא בגדר "קץ ההיסטוריה", לפחות בכל האמור בהיסטוריה של המיקרו מימון. מאלפת במובן זה היא

, ביחס לשינויים שחלו בנק העולמיההצהרה הבאה שנכללה בדוח של קבוצת הייעוץ לסיוע לעניים וה

יסה של המיקרו המימון בתחום המיקרו מימון באמריקה הלטינית: "יש מי שעבורו השינוי הזה הוא בגדר כנ

Christen: מתן שירותים פיננסיים לעניים בהיקף נרחב באמצעות גופים מסחריים" (האחרון שלבל

; ההדגשה שלנו).5 :2001

על אף שהתמורות בתחום המיקרו מימון מוְבנות כתוצר של חוקי הטבע ולא כפועל יוצא של

, תמיכה חומרית אנטנסיביתאידיאולוגית עבודה התנהלות חברתית, ברור ששינוי מעין זה הוא תולדה של

, מימנה ופעלה תמכה נכבדה, וסיוע טכני וביורוקרטי לא מבוטל. רשת שלמה של שחקני בעלי עוצמה

19 RPDEM והצליח מאוד בתחום ההלוואות הזעירות. הוא חבר ברשת 1984-נוסד בבוליביה בACCION הפועלת. בנק זה היה למוסד הראשון המעניק Gonzalez-Vega et al. 1997ראו אצל BancoSolבאמריקה הלטינית. עוד על

-). על הנשים ו(Campion and White 2001נסחרות מניותיו בבורסה לניירות ערך 1997-הלוואות זעירות ש החל מBancoSol 2009ראו אצל Chrisrabell.

Finsolבפרו, Mibancoבבנגלדש, BRACבפיליפינים, CARD Bankבקוריאה, K-Repעם אלה נמנים, למשל, 20 במכסיקו. Compartamos -בהונדורס, ו

מארגון לא ממשלתי למוסד מפוקח" –ים שהוזמנו עבור הסדנה "שינויים בתפעול המיקרו מימון ראו את שלל המסמכ 21)"Transformation of Micro-finance Operations from NGO to a Regulated MFI"דת ) שהתקיימה במסגרת ועי

כולם מלמדים על היקף התופעה ועד יתרונותיה.. 2006-הפסגה על האשראי הזעיר בhttp://www.microcreditsummit.org/commissioned_papers/ 3.3.2009-נכון ל(.

16

ממשלתיים -כניסת הבנקים לתחום המיקרו מימון והאשראי הזעיר, ובהפיכתם של ארגונים לאלקידום

ממשלתיים הבולטים במובן זה הם -ן הארגונים הלאלבנקים או למוסדות פיננסיים דומים. שניים מ

ACCION ו-FINCA .אשר נותנים את הטון בעולם בתחום המיקרו מימון ,FINCA אשר גם מתמקד ,

FINCA -אקוודור ו FINCAקירגיזיסטן, Fund FINCA Capitl ,FINCAבעיקר בנשים, הקים את

ACCIONיים מסחריים ליזמים מעוטי הכנסה. אוגנדה, כולם מוסדות מסחריים המעניקים שירותים פיננס

Banco-ל Compartamosבבוליביה ובהפיכת הארגון המכסיקאי BancoSolמילא תפקיד חשוב בהקמת

Compartamos הוא גם ייעץ לגופים 22מן הלווים של בנק קומפארטמוס הם נשים). 99%( 2006בשנת

טיות אחרות את הכניסה לשוק ההלוואות הזעירות המפקחים על הבנקים כיצד להקל על חברות פיננסיות פר

)Gross 2006) רשת המיקרו מימון .(Microfinance Network – MFNשהוקמה בתחילת שנות ה ,(-

של המאה הקודמת כאגודה של צמרת מוסדות המיקרו מימון, משמשת זירה חשובה לשגשוגו של 90

מה" ומה הן "השיטות הטובות -לעשות-מידע "איךהרעיון בדבר הפיכת השירותים הפיננסיים, וכן חילופי

ביותר" בתחום זה, לסחורה בפני עצמה. קרנות גדולות מילאו גם הן תפקיד משלהן בשטח זה. כך, למשל,

, וקרן ביל ומלינדה גייטס מימנה כמה מן הפרויקטים Acumen Fundקרן רוקפלר סייעה להקים את

שתרמה לתהליך זה; למשל, ממשלת צ'ילה סיבסדה . לעיתים הייתה זו המדינה ACCIONשביצעה

).Christen 2001במישרין את כניסתם של בנקים מסחריים לשוק האשראי הזעיר (

ושל הבנק העולמי. שני גופים אלו סיפקו USAIDאך אף לא אחד מאלה לא הגיע להיקפים של

נחוצים כדי שמגמה זו תתנהל את המשאבים החומריים והטכניים, את המידע ואת התשתית האידיאולוגית ה

שני הגופים הללו הזמינו מחקרים, פרסמו דוחות, וקיימו 23על מסלול יציב, בלא ערעור ובלא הפרעה.

משתתפים אשר הקלו על יצירת קונסנסוס ביחס לנחיצותו של התהליך -סדנאות וכינוסים מרובי

יותר" שהגתה קבוצת הייעוץ לסיוע וליתרונותיו, אם רק מבצעים אותו כראוי, כלומר ב"שיטות הטובות ב

העניק מימון נדיב למיזמים של מיקרו מימון בעולם כולו, ואין ספק כי תמיכתו הגוברת USAIDלעניים.

-הוא היקצה כ 1997-(באופן יחסי ומוחלט כאחד) בעסקים הפועלים בשדה זה הייתה חיונית מאין כמוה. ב

כבר 2007-וב USAID 1998,(24למוסדות עסקיים (מיליון דולר) 52-מכלל המימון שהעניק (כ 32%

25מיליון דולר. 161מכלל המימון שהעניק הארגון, והסתכם בסכום כולל של 56%-גדל חלקם של אלה ל

מיליון דולר, 149הן קיבלו 2007-מעניין לציין גם, כי הולך וגדל חלקן של חברות הייעוץ. ב

ידול זה בחלקן עולה בהרבה על סך כל הגידול במימון שנים לפני כן. ג 10מיליון דולר רק 7לעומת

נשיםהוא להעניק "על פי הצורך הלוואות קטנות לעסקים קטנים שמנהלות Banco Compartamosתפקידו הרשמי של 22 . באזורים כפריים"

Mkts/$http://www.ifc.org/ifcext/publications.nsf/AttachmentsByTitle/Making_a_Difference_Financial_FILE/Making_a_Difference_Financial_Markets.pdf

International Financial –למידע על סיוע שהעניק בשנים האחרונות הבנק העולמי (באמצעות איגוד המימון הבינלאומי 23Corporation אלו ראו ) למוסדות ספציפיים למטרה זו, ונתונים על חלקן של הלקוחות הנשים כלקוחותיהן של מוסדות

http://www.ifc.org/ifcext/media.nsf/AttachmentsByTitle/Microfinane_factsheet_Jul08/$FILE/Microfinat_Jul08.pdfnce_factshee

עם המוסדות שהפקת רווחים היא מטרתם העיקרית נמנים בנקים, חברות ייעוץ, מוסדות פיננסיים שאינם בנקים, וחברות 24

ממשלתיים. -מימון. בין המוסדות ללא כוונת רווח ניתן למצוא בעיקר ארגונים וולונטריים פרטיים (כמו כנסיות) וארגונים לא ופרטיבים, לאגודות אשראי, וכן לארגונים השייכים לאו"ם.סכומים קטנים מוקצים לקוא

.USAID 2008: table 4סכום זה כולל מימון ישיר ועקיף. חושב על פי 25

17

רק 2007לכל מוסדות המיקרו מימון. מנגד, ארגונים ללא כוונת רווח קיבלו בשנת USAIDשמעניק

מיליון דולר. 98.6

את התשתית האידיאולוגית של מגמה זו, ההולכת ומתרחבת, ניתן למצוא בצורה ברורה

שת האינטרנט). אחד מעמודי התווך שלה הוא התפיסה, כי המיגזר בפרסומי הבנק העולמי (בדפוס ובר

הפרטי מסייע לחיסול העוני, להעצמת נשים, וליצירת שוויון מיגדרי: אם רק יניחו לו לפעול על פי התפיסה

העומדת בלבו, כלומר שיש לאפשר קיומה של תחרות בשוק המשוחרר מאילוצים חיצוניים, כי אז ייהנו

קל לראות, כי טענה זו 26מכלכלה מתוחכמת.וגם כלומר גם משוויון מיגדרי –מיגדרי" הכל מ"דיווידנד

היא בגדר היפוך מעניין של הטיעון הנגדי, המּוכר לכל מי שעוסק בהתוויית מדיניות בתחום השוויון

המיגדרי ובמחקר בתחום זה, אשר גורס כי במיגזר הפרטי קשה יותר להגיע לשוויון לעומת המיגזר

ורי, וכי כדי ליצור שוויון מיגדרי נחוצה התערבות ניכרת של המדינה באמצעות חקיקה, הסדרה הציב

). אחד Steinberg and Cook 1988; Franzway et al. 1989; Burstein 1994; Rai 2003ואכיפה (

הפרסומים שהוציא הבנק העולמי לאור, אשר תומך בעליל בעמדתו האידיאולוגית, הוא ספרם של מייקל

קליין וביטה האדג'ימייקל, אשר עוסק בתפקיד שממלא המיגזר הפרטי בתחום הפיתוח. השניים קובעים

בפשטות, כי היות שהתחרות ומנגנוני השוק מנחילים לעוסקים בתחום זה את השיטות הטובות ביותר

עולם לא לחילוץ בני אדם מעוני, וגורמים ליישומן של שיטות אלה, הרי שהמיגזר הפרטי (שלפני כן מ

נחשב לידידם של העניים) הוא זה אשר משרש את העוני ומשפר את איכות חייהם של העניים.

תוך ששוקי המיקרו מימון הולכים ומתרחבים, גם הקניית השכלה והכשרה בתחום זה הופכת

לסחורה. היות שהמטרה של מתן הלוואות לעסקים זעירים היא שיפור יכולתם של האנשים ליצור מקורות

כנסה משל עצמם, ולעיתים ההלוואה היא שיוצרת עבורם את ההזדמנות הראשונה לעשות זאת, פעמים ה

רבות יש להקנות ללֹווים הכשרה ולהעניק להם סיוע טכני על מנת שיוכלו להשתמש בהלוואה כראוי,

נעים ויידעו כיצד להתנהל בעולם העסקים. בקורסים הנערכים עבור הלֹווים נלמדים נושאים שונים, ה

מידיעת קרוא וכתוב, קיום קשר בעזרת אמצעי תקשורת בדפוס ובאמצעים אלקטרוניים, שימוש ברשת

האינטרנט, שיווק, היבטים משפטיים של ניהול עסק, ועד העצמת נשים וזכויות נשים. את הקורסים הללו

ממשלתיים -לא ממשלתיים אשר העניקו את ההלוואות, או ארגונים-ערכו בעבר בדרך כלל הארגונים הלא

שהתמחו בהקניית השכלה והכשרה, והלֹווים יכלו להשתתף בהם חינם אין כסף או תמורת תשלום מינימלי.

ההכשרה העסקית במיגזר המיקרו מימון גם גם בתחום זה התחוללו שינויים. בהדרגה הופכת

דוגמא הבאה. כמו מתן ההלוואות עצמן, מקור להפקת רווחים, כפי שתמחיש הממש והאשראי הזעיר,

Diálogo de Gestiones תוכנית להכשרת יזמים זעירים הפועלת בקולומביה, נועדה לסייע ליזמים ,

זעירים לנהל את עסקיהם הקטנים בצורה יעילה יותר. נראה ששיטת ההוראה של יסודות ניהול העסק

ודולים להוראה אשר שנקט הארגון הייתה נגישה ומעשית, ולקורסים אלו יש ביקוש רב. עקב כך פותחו מ

-ב –מוסדות, ביניהם מוסדות מיקרו מימון, בנקים מסחריים, לשכות מסחר וחברות פרטיות 17-נמכרו ל

http://go.worldbank.org/B6MIYW0P50 26לם ייהנו מכך שהמיגזר הפרטי ). ביקורת על הטענה כי כו1.2.2009-(נכון ל .Morduch 2000הוא שימלא תפקיד מרכזי בהקשר זה, ראו אצל

). בכך נוצר שוק חדש אשר מקיף שירותים ופעילויות שקודם לכן היו חלק USAID 2003מדינות ( 14

משווקים אחרים.

סביב השאלה, האם הפיכת המיקרו בקרב חוקרים ואנשים העוסקים בתחום זה קיים ויכוח

מימון, והפעילויות הנגזרות ממנו, לסחורות בפני עצמן, גורמת לכך שהמוסדות הפועלים בתחום זה למעשה

אם להשתמש . ובמילים אחרות, סוטים ממשימתם המקורית, שהיא עקירת העוני מן השורש והעצמת נשים

שנטלו על עצמם ) mission drift(משימות" בביטוי שנטבע בספרות המחקר: האם אנו עדים ל"סחף ב

Morduch 2000; Christen 2001; Hishigsuren 2007; Copestakeגופים אלה? (ראו למשל

-). כאן לא ניכנס לוויכוח זה, שכן אנו מבקשות להבין את ההשלכות הרחבות יותר של השיח הניאו2007

נועדו המיקרו מימון והאשראי הזעיר, והפועל ליברליות בהקשר זה. מראשיתם-ליברלי והפרקטיקות הניאו

היוצא מקיומם, כלומר הקמת עסקים קטנים, לגרום לכך שאנשים יתחילו לפעול במסגרת השוק, יהפכו

לגורמים יצרניים בעלי מקורות הכנסה ִמֶשל עצמם, ועקב כך יוכלו גם לרכוש בעצמם מוצרים ושירותים

ייתה אחת המטרות המוצהרות העיקריות של "תנועת האשראי שונים. אשר להעצמה כלכלית של נשים, שה

הזעיר", זו הוצגה לפעמים כאמצעי לחיסול העוני, ולפעמים כמטרה בפני עצמה. כך או אחרת, המפעל

ממשלתיים, ומימנו -שבמסגרתו הוקמו עסקים קטנים בעזרת הלוואות קטנות אשר העניקו ארגונים לא

ולא חלק מכלכלת השוק. –נפרד מן הכלכלה החברתית -חלק בלתיתורמים וגופי סיוע למיניהם, היה

פי עקרונות -בזכותו אכן השתלבו אנשים בפעילות השוק, וכיזמים עצמאיים הם אמנם נאלצו לפעול על

פי כללים שאינם -ליברליזם, ואולם מפעל האשראי הזעיר עצמו והמוסדות שהפעילו אותו התנהלו על-הניאו

אידיאולוגיה שונה לחלוטין.כללי השוק, וברוחה של

עקב התמורות שהתחוללו במיגזר זה הפכה גם התשתית הארגונית לסחורה: בעקבותיהן נוצרו

שווקים חדשים ותחרותיים, שכללי המשחק בהם הם ביסוס עצמאות כלכלית וחתירה לרווחים. אם בעבר

רים ליהפך לאנשים עצמאיים אמו –כלומר הנשים והעניים –עולם זה -היו רק מושאיו של פרויקט חובק

מבחינה כלכלית, הרי שכעת גם הכלים והאמצעים ששימשו למטרה זו חייבים לפעול כיחידות עצמאיות

מבחינה כלכלית.

בתמצית, מפעל המיקרו מימון, שבמקורו צמח בכלכלה החברתית ונועד לפעול ברוח

ה חברתית, הולך כעת ומתמוסס אלטרנטיבית ובשיטות אלטרנטיביות על מנת להכפיף את השוק לתפיס

בתוך השוק, ובכך למעשה מרחיב אותו ומחזק אותו.

סיכום ומסקנות

במאמר זה ביקשנו להתחקות אחר שני שינויים המתחוללים בעולם המיקרו מימון. ראשית, הוא

-ידי שחקנים כלל-עולם המנוהל על-הופך מיוזמה מקומית מובהקת של אזרחים מן השורה למפעל חובק

ולמיים חזקים ומטביע את חותמו בתחומים רבים ובאזורים רבים. שנית, בעוד בעבר הוא היה התגלמות ע

פרויקט ששילב יֶדע מקומי עם מומחיות בינלאומית חדשנית מן המעלה –הכלכלה החברתית המתקדמת

תר לא רק ליברליזם, אשר חו-כיום הוא הולך והופך לכוח מניע במסגרת הזרם המרכזי בניאו –הראשונה

18

להרחיב את השווקים הקיימים ולהגיע אל אוכלוסיות נוספות או אל טריטוריות נוספות, אלא גם ליצור

שווקים חדשים. כפי שהראינו, תנועת המיקרו מימון יוצרת שווקים חדשים, ואלו כשלעצמם גורמים

להפיכת –פו של דבר ליצירת סחורות חדשות, להכפפת מוסדות המיקרו מימון לכללי התחרות בשוק, ובסו

מעורער של גופי המיקרו מימון. אם כן, ענף האשראי הזעיר -החתירה לרווחיות לכוח הדחף הראשי והבלתי

ממשלתיים, שבעבר נשאו על כתפיהם את עול מימוש ההבטחות לשחרור, הולכים -והארגונים הלא

בינלאומי החדש וגם מי שמשמשים והופכים, ביודעין או שלא ביודעין, בו בזמן גם למבשרי הסדר הכלכלי ה

). בהקשר זה ממלאות הנשים, אשר מוצבות Feldman 1997עבור האחרון כאמצעי לרכישת לגיטימציה (

במרכז הבמה הזאת, שני תפקידים מרכזיים. האחד, היות שנשים מוצגות גם כסמל של האוכלוסייה הענייה

י הגורמים הפועלים בתחום זה לשם קבלת ביותר וגם כסוכנֹות של השינוי החברתי, הן משמשות ביד

לגיטימציה וגיוס תמיכה. השני, היות שנשים הן לקוחות אמינות וממושמעות, וברובן המכריע מחזירות את

ההלוואות שקיבלו, הן תורמות לאיתנות הפיננסית, ובאחרונה אף לרווחיות, של המוסדות המלווים,

יים החדשים.ומגבירות את כוח המשיכה של השווקים הפיננס

התרחבות הגלובליזציה של ענף האשראי הזעיר, יחד עם הפיכתו לסחורה, מערערות את

ההבחנה בין כלכלה חברתית לבין כלכלת שוק, ובין התיאוריות לגבי התנהלות השוק שבהן מחזיקים

זה פיהן מתנהל השוק העסקי. אך חשוב אולי עוד יותר, תהליך-ממשלתיים לבין אלו שעל-ארגונים לא

ממשלתיים -ליברליזם: כיום נדרשים ארגונים לא-מלמד על היפוך מעניין באושיות תפיסותיו של הניאו

לבסס את איתנותם הכלכלית כתנאי לכך שיוכלו לשאת באחריותם החברתית. הדברים מתחדדים עוד יותר

לותן, מַפתחות כאשר זוכרים, כי חברות עסקיות, המבקשות להדוף ביקורות ומחאות חברתיות עקב התנה

שלל שיטות ופרקטיקות אשר מַשוות להן צביון של ארגונים בעלי "אחריות חברתית" (ראו למשל

Shamir 2004a, 2004b ולמעשה בכך הן מנסות ליצור מצג שלפיו אחריות חברתית היא כביכול תנאי ,(

ן אחר, ומרכז הכובד לרווחיותן. לעומתן, "תנועת הנגד" המתחוללת בעולם האשראי הזעיר מושכת לכיוו

של מפעל האשראי הזעיר בעולם משתנה כיום בהדרגה: כאן אומצה הטענה, שככל שהמוסדות המעניקים

מימון לעסקים זעירים ייעשו דומים יותר למקביליהם המסחריים בשוק, כך הם יהיו יותר "חברתיים";

יל יותר לחברה. בכך מתרחק עולם פי כללי הרווחיות והתחרות, הם יוכלו להוע-שככל שהם יפעלו יותר על

המיקרו מימון והאשראי הזעיר מעקרונות הפעולה שהיו בעבר נר לרגליו, ומן השיח שָרַווח בו. אם כן,

פי מדדים של "אחריות חברתית", מוסדות המיקרו מימון נבחנים -בעוד חברות עסקיות גדולות נבחנות על

ורווחיות. מידה של איתנות כלכלית-יותר ויותר בהתאם לקני

אם עומדים על הבעייתיות שבעצם הגדרתם של פרויקטים וחברות כ"חברתיים" ו"כלכליים",

קל יותר להבין אל נכון את התפקיד שמילאו נשים, או לייתר דיוק התפקיד שמילאה תפיסת הנשים,

ם נבחנות בתהליך ההתרחבות וההתמסדות של פרויקט המיקרו מימון. שני הקריטריונים הראשיים שעל פיה

תוכניות המעניקות מימון לעסקים זעירים הם גודל האוכלוסיות שהן מקיפות ואיתנותן הכלכלית: כלומר,

האם התוכנית מסוגלת להקיף מספר רב של עניים, אלו שהמערכות הכלכליות האחרות דוחות מעל פניהן,

הגם שלרוב קריטריונים אלו והאם היא אוטונומית מבחינה פיננסית ואינה זקוקה לסובסידיות ולתרומות.

עומדים זה בניגוד לזה, הרי שכאשר מדובר בנשים, וכשאחרים מדברים ִּבְשָמן, לפתע נעלמים הניגודים,

19

ושני הקריטריונים הללו מתיישבים זה עם זה. הנשים, שבכל הזדמנות מוְבנות כסמל של האוכלוסייה

במיוחד בשיח של המיקרו מימון. נוסף על כך, המודרת ביותר, מסמלות את ה"חברתי" בשיח ההתפתחות, ו

היות שההשפעות של העצמת נשים "גולשות" אל משפחותיהן ואל הקהילות שהן חיות בהן, הרי שהתועלת

ידי התמקדות בנשים גדולה אף יותר, ולכן הנשים מוצגות כמעין "חגורת -החברתית שניתן להפיק על

נשים לא רק מאפשרות לפרויקטים להיות "חברתיים", תמסורת" במסגרת השינוי החברתי. יתרה מזאת:

כדרישת הקריטריון הראשון; הן גם מסייעות להם להיות "כלכליים", ברוח הקריטריון השני. שכן, היות

שרובן המכריע של הנשים מחזירות את ההלוואות שנטלו, קֵטנים הסיכונים שלוקחים על עצמם הגופים

חינה פיננסית, ויכולים להמשיך להתקיים מבחינה כלכלית. ואכן, המלווים, ומשום כך הם איתנים מב

נשים בהן גבוה יותר, -הנתונים מורים שביצועיהן הכלכליים של תוכניות ששיעור ההשתתפות של לקוחות

טובים יותר מאשר אלו של תוכניות אחרות.

ם והן אך מה גורם לכך? אם כן, נשים נחשבות להשקעה טובה יותר, הן במונחים חברתיי

במונחים כלכליים, בדיוק עקב מאפייני המיגדר שהוצמדו להן. מנשים, על אף שהן המושא הראשי של

ליברליים החותרים לחולל שינויים, אין מצפים שהן תהפוכנה לשחקניות כלכליות -הפרויקטים הניאו

ם מהן שתהיינה קלאסיות הפועלות לקידום האינטרסים שלהן ולהשאת רווחיהן; במילים אחרות, אין מצפי

"גברים". אמנם, מצפים מהן שתהיינה סובייקטים יזמיים פעילים מבחינה כלכלית, אך בו בזמן גם מצפים

מהן שתישארנה בגדר "מי שפועלות למען שיפור מצב הבריאות, התזונה וההשכלה של שאר בני הבית"

)Goetz and Sen Gupta 1996: 46 דמות ה"אשה" המכלכלת, ); במילים אחרות, מצפים מהן לשמר את

שכן רק במצב זה יניבו הנשים תשואה גבוהה יותר –שעליה מוטל עיקר האחריות לטיפול בבני המשפחה

במונחים חברתיים.

לקבל אלטרנטיבותומדוע נשים הן לֹוֹות טובות יותר? מתברר, שהיות שלנשים יש פחות

שהן תעמודנה בלוחות הזמנים להחזר הלוואות, או אפשרויות כלכליות אחרות, גוברים הסיכויים

התשלומים, שכן אחרת הן לא תוכלנה להמשיך ליהנות מן התוכנית. סיבה נוספת, גם היא נעוצה באופי

נפרד מהן, היא הניעּות הנמוכה יותר שלהן, -הפטריארכלי של החברות שהנשים חיות בהן, והיא חלק בלתי

תן החופשית. משום כך, נשים הן פחות מסוכנות בכל אשר כשלעצמה נובעת במידה רבה מהגבלות על תנוע

:Morduch 1999האמור בתכונותיהן האישיות, שכן פחות סביר שהן "תיקחנה את הכסף ותברחנה" (

). אם כך, אך אירוני הדבר, שדווקא אפליית הנשים ודיכויין, שכתוצאה מהם הן נטולות עוצמה ואין 1584

לקוחות המושלמות והרווחיות בענף המיקרו מימון.להן אלטרנטיבות, הם שהופכים אותן ל

אם לסכם, רבים דנו בשאלה "מדוע דווקא הנשים הן הנמצאות בלב מפעל המיקרו מימון בעולם

כולו?" אנו טוענות, כי התשובה הנפוצה לשאלה זו, כלומר שנשים הן "השקעה" טובה יותר מבחינה

יכים שבהם התמקד מאמר זה: הגלובליזציה של חברתית וכלכלית, מסייעת להסביר גם את שני התהל

המיקרו מימון, והפיכתו לסחורה. שכן, ההתמקדות בנשים, גם אם אינה הגורם העיקרי לכך, סייעה לגייס

את התמיכה החומרית והאידיאולוגית החיונית לפרויקט זה, במיוחד בשלבו הנוכחי. יתרה מזאת, אופיו

חבר כיום עקרונות "חברתיים", ו"כלכליים" במתכונת אשר הממוגדר של הפרויקט הוא זה שמאפשר ל

תורמת לרווחיותם של מוסדות מסחריים המעניקים מימון ושירותים פיננסיים לעסקים זעירים, ומחזקת את

20

מעמדם של מוסדות אלו כשחקנים לגיטימיים בשדה השינוי החברתי. ונוכח כל זאת, בעינה עומדת השאלה:

והאשראי הזעיר אכן קורא תיגר על מבנֵי העוצמה המיגדריים הקיימים בדרך האם מפעל המיקרו מימון

שבאמת מיטיבה עם נשים ומעצימה אותן? הנתונים עדיין אינם מאפשרים לגבש תשובה נחרצת.

מקורות

.. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושליםאשראי זעיר לנשים )2008(לוטן, א. -אלמגור קהילתי והתבוננות -צמיחה מכיוון אחר: מיפוי אסטרטגיות לפיתוח כלכלי). 2005אילני, א. (

. ירושלים: שתיל. בתהליך הצמיחה של כלכלה חברתית בישראל עסק משלך: מחקר הערכה של פרויקט יזמות זעירה של העמותה להעצמה ). "2006סער, ע. (

יתוח שירותים, מינהל המחקר חיפה: הוצאת המוסד לביטוח לאומי, האגף לפ". כלכלית של נשים והתכנון.

Agaard, Peter. (2011). The Global Institutionalization of Microcredit. Regulation & Governance. Forthcoming. Almeyda, Gloria. 1996. Money Matters: Reaching Women Entrepreneurs with

Financial Services. Inter-American Development Bank, Washington, D.C. Amin, Ash, Angus Cameron and Ray Hudson. 2002. Placing the Social Economy.

London and New York: Routledge. Armendariz, Beatriz and Jonathan Morduch. 2005. The Economics of Microfinance.

Cambridge, Ma.: The MIT Press Baydas, Mayada M., Douglas H. Graham and Liza Valenzuela. 1997. Commercial

Banks in Microfinance: New Actors in the Microfinance World. Economics and Sociology, Occasional Paper No. 2372. Department of Agricultural Economics, The Ohio State University

Berkovitch, Nitza. 1999. From Motherhood to Citizenship: Women's Rights and International Organizations. Baltimore: Johns Hopkins University Press.

Borzaga, Carlos and Alceste Santuari. 2000. The Innovative Trends in the Non-Profit Sector in Europe: The Emergence of Social Entrepreneurship. OECD/Leed Forum on Social Innovations

Bryn, Severyn T. and James Meehan .1987. Beyond the Market and the State: New Directions in Community Development. Philadelphia, PA: Temple University Press.

Burstein, Paul. 1994. Equal Employment Opportunity: Labor Market Discrimination and Public Policy. New York: Aldin de Gruter

Campion, Anita and Victoria White. 2001. NGO Transformation. Betsheda, Microenterprise Best Practices, USAID.

Christen, Robert Peck. 2001. Commercialization and Mission Drift: The Transformation of Microfinance in Latin America. Occasional Paper NO. 5 January. Washington DC.:Consultative Group to Assist the Poorest (CGAP).

Copestake, James. 2007. "Mainstreaming Microfinance: Social Performance Management or Mission Drift?" World Development, 35(10): 1721–1738.

Christabell, P.J.(2009) Women Empowerment Through Capacity Building: The Role of Microfinance. New Delhi: Ashok Kumar Mittal

Daley-Harris , Sam. 2006. State of Microcredit Summit Campaign Report. http://www.microcreditsummit.org/pubs/reports/socr/2006/SOCR06.pdf

Daley-Harris , Sam. 2009. State of Microcredit Summit Campaign Report.

21

http://www.microcreditsummit.org/uploads/socrs/SOCR2009_English.pdf D'Espallier, Bert, Isabelle Guérin and Roy Mersland. 2009. Women and Repayment in

Microfinance. Working paper 2009-2. Rural Microfinance and Employment Project, Université de Provence, France. http://www.rume-rural-microfinance.org/IMG/pdf_WP_200902.pdf

Feldman, Shelley. 1997. "NGOs and Civil Society: (Un)stated Contradictions."Annals AAPSS 554: 46-65.

Franzway, Suzanne, Dianne Court and R.W. Connel. 1989. Staking a Claim: Feminism, Bureaucracy and the State. Cambridge: Polity Press.

Goetz, Anne Marie and Sen Gupta, Rina.1996. "Who Takes the Credit? Gender, Power and Control over Loan Use in Rural Credit Programmes in Bangladesh." World Development 24:45-63.

Gonzalez-Vega, Claudio, Mark Schreiner, Richard L. Meyer, Jorge Rodriguez, and Sergio Navajas., 1997. “The Challenge of Growth for Microfinance Organizations: The Case of the Banco Solidario in Bolivia." Pp. 129-67 in Microfinance for the Poor? edited by Hartmut Schneider, Development Center, IFAD-OECD, Paris.

Gross, Daniel, 2006. Fighting Poverty with $2-a-Day Jobs. New York Times, July 16.http://www.nytimes.com/2006/07/16/business/yourmoney/16view.html. (accessed 20 February 2009).

Haase, Dwight. 2007. "Closing the Gender Gap". ESR Review. 9(2):4-11 Hishigsuren,Gaamaa. 2006. Transformation of Micro-finance Operations from NGO to

Regulated Transformation of Micro-finance Operations from NGO to Regulated MFI. IDEAS: Institute for Development, Evaluation, Assistance and Solutions, USA)

Hishigsuren,Gaamaa. 2007. "Evaluating Mission Drift in Microfinance: Lessons for Programs with Social Mission." Evaluation Review 31 (3): 203-260.

Hulme, David. and Paul Mosley. 1996. Finance against Poverty: Effective Institutions for Lending to Small Farmers and Micro- Enterprises in Developing Countries, London: Routledge

Johnson, Susan. 1998. "Microfinance North and South: Contrasting Current Debates." Journal of International Development 10:799-809

Karim, Lamia. 2008. "Demystifying Micro-Credit: The Grameen Bank, NGOs, and Neoliberalism in Bangladesh." Cultural Dynamics 20:5-29.

Klein, Michael U. and Bita Hadjimichael 2003. The Private Sector in Development: Entrepreneurship, Regulation, and Competitive Disciplines. NY: The World Bank

Ledgerwood, Janna. 1999. Microfinance Handbook: An Institutional and Financial Perspective (Sustainable Banking with the Poor). Washington D.C.: The International Bank for Reconstruction

Leyshon, Andrew, Roger Lee and Collin C. Williams. Eds. 2003. Alternative Economic Spaces. London: Sage

Livingstone, Anne-Marie and Lucie Chagnon. 2004 (March). From Poverty to Empowerment: A Research Report on Women and Community Economic Development (CED) in Canada. Canadian women's Foundation and Canadian Women's Community Economic Development Council

Mayoux, Linda. 2001. Jobs, Gender and Small Enterprises: Getting the Policy Environment Right. SEED Working Paper No. 15. International Labour Organization: Series on Women’s Entrepreneurship Development and Gender in Enterprises — WEDGE.

Mayoux, Linda. 2003. From Marginalisation to Empowerment: Towards a New Approach in Small Enterprise Development. Paper presented to SDC Employment

22

and Income Division Workshop ‘Small Enterprise Development and Empowerment’, January 9/10 2003 – Study Center Gerzensee, Switzerland.

Mayoux, Linda. 2005. Women’s Empowerment through Sustainable Micro-finance: Rethinking ‘Best Practice’. DISCUSSION DRAFT February 2006

Morduch, Jonathan.1997. The Microfinance Promise. Journal of Economic Literature, 37(4):1569-1614. Morduch, Jonathan. 2000. "The Microfinance Schism." World Development 28(4):

617-629. Moulaert, Frank and Ailenei Oana. 2005. “Social Economy, Third Sector and

Solidarity Relations: A conceptual Synthesis from History to Present.” Urban Studies 42(11): 2037-2054.

Naresh Singh. 2004. "Book Review of: The Miracles of Barefoot Capitalism: A Compelling Case for Microcredit by Jim Klobuchar and Susan Cornell Wilkes." Journal of Microfinance 6(1): 127-130.

Paxton, Julia. 1995. Sustainable Banking with the Poor: A Worldwide Inventory of microfinance institutions. Washington, D.C.: World Bank.

Peters, Michael. 2001. "Education, Enterprise Culture and the Entrepreneurial Self: A Foucauldian Perspective." Journal of Educational Enquiry 2(2): 58-71.

Raheim, Salome. 1996. “Micro-enterprise as an approach for promoting economic development in social work: lessons from the Self-Employment Investment Demonstration” International Social Work 39: 69-82.

Raheim, Salome. 1997. "Problems and Prospects of Self-Employment as an Economic Independence Option for Welfare Recipients." Social Work 42(1):44-54.

Rai, Shirin M., ed. 2003. Mainstreaming Gender, Democratizing the State? :Institutional Mechanisms for the Advancement of Women. Manchester: Manchester University Press.

Rankin, Katharine N. 2001. “Governing Development: Neoliberalism, Microcredit, and Rational Economic Woman.” Economy and Society 30(1): 18-37.

Rankin, Katharine N. 2002. “Social Capital, Micro Finance and the Politics of Development.” Feminist Economics 8(1): 1-24.

Rhyne, Elisabeth and Maria Otero. 2006. Microfinance through the Next Decade: Visioning the Who, What, Where, When, and How. ACCION International. Paper commissioned for the (Self-Employed Women Association)

Workshop "Transformation of Micro-finance Operations from NGO to a Regulated

MFI" at Microcredit Summit in 2006. Rogaly, Ben. 1996. "Micro-Finance Evangelism, 'Destitute Women', and the Hard

Selling of a New Anti-Poverty Formula." Development in Practice 6(2): 100-112 Rose, K. 1992. Where Women Are Leaders: the SEWA Movement in India. London and

New Jersey: Zed Press Sanders, Cynthia K. 2004. “Employment Options for Low-Income Women:

Microenterprise versus the Labor Market.” Social Work Research 28(2): 83-92 Shamir, Ronen. 2004a. "The De-Radicalization of Corporate Social Responsibility"

Critical Sociology 30(3): 669-689. Shamir, Ronen. 2004b. "Between Self-Regulation and the Alien Tort Claims Act: On

the Contested Concept of Corporate Social Responsibility." Law and Society Review 38(4): 635-664.

Silliman, Jael. 1999. "Expanding Civil Society: Shrinking Political Spaces - the Case of Women's Nongovernmental Organizations." Social Politics 6 (1):23-53.

23

Steinberg, Bonnie and Alice Cook. 1988. "Policies Affecting Women's Employment in Industrial Societies." Pp. 307-347." In Women Working: Theories and Facts in Perspective, edited by Ann Stromberg and Shirley Harkess. Mountain View, CA: Mayfield.

Taylor, Lucy. 1999 "Globalization and Civil Society: Continuities, Ambiguities and Realities in Latin America." Indiana Journal of Global Legal Issues 7(1)269-275.

USAID 2003. Linking the Poor to Opportunity: The Microenterprise Development Initiative. U.S. Agency for International Development Microenterprise Results Reporting for 2001. Washington, DC.

United States Agency for International Development (USAID). 1998. Reaching Down and Scaling Up: Meeting the Microenterprise Development Challenge U.S. Agency for International Development Microenterprise Results Reporting for 1997. Washington, DC.

United States Agency for International Development (USAID). 2008. Microenterprise Results Reporting, Annual Report to Congress, Fiscal Year 2007. U.S. Agency for International Development Microenterprise Results Reporting for 2007. Washington, DC.

Viganò, Laura, Luciano Bonomo and Paolo Vitali. 2004. MicroFinance in Europe. Working paper. Giordano Dell' Amore Foundation and European Fundation Guido Venosta. Milan, Italy. http://www.fgda.org/docs/MFEurope.pdf (accessed 1 March 2009)

24