Jerusalem fish menu from the Late Second Temple period

Post on 16-May-2023

4 views 0 download

Transcript of Jerusalem fish menu from the Late Second Temple period

1

Jerusalem fish menu from the Late Second Temple period

Bouchnick, R., Lernau, O., Bar-Oz, G. & Reich, R.

Abstract

This paper draws comparisons between archaeological remains of fish

bones from the Late Second Temple Period of Jerusalem and historical and

religious (Mishna and Tosefta) texts on fish trade and consumption. A small

assemblage of 268 complete and fragmentary fish bones was recovered from

the city dump, of which 114 (43%) identified to taxa. It comprises of 15

families of the Mediterranean Sea and freshwater fish. The former were the

majority of fish source and the most common fish remains are Mugilidae

(Mullet; 22%), Sciaenidae (Drums; 12%), Sparidae (Breams; 11%) and

Carangidae (Jacks; 10%). It emphasizes that fish derived from both the littoral

shore (mullet) and in the deep sea (tuna). The freshwater fish are represented

by Cyprinidae (Carp; 19%) and Cichlidae (St. Peter fish; 8%) from the Sea of

Galilee, Jordan River and the Israel's coastal plain streams. Finally, the fish

remains include also four fish families from the Nile. Among them are the Nile

Perch (Lates niloticus) which testify long distance trade. The almost entirely

absent of the non-kosher fish, in comparison to contemporary non-Jewish sites

from the country, further strength the ethnic identity of Jerusalemites during

that period. Furthermore, the results of our study firmly accord with historical

sources, which indicate that fish were brought into the city from several

internal and international localities.

2

תפריט הדגים הירושלמי בשלהי ימי הבית השני

ךעוז ורוני ריי-רם בוכניק, עומרי לרנאו, גיא בר

מכון זינמן לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה

מבוא

שיפור איכות השאיפה ל, יות הקדומות ביותר של התרבות האנושיתוהפעילמהמסחר הוא

חרים, הניעה את בני האדם מוצרים חסרים המצויים בשפע בידי א תשירכתוך החיים

. נתיבי מסחר ורחוקים יםקרוב שכניםעם מסחרקשרי תריליצ ם והובילהמראשית

כוח ו העפשרב הגורם עד היום ומהווים בעולם העתיק שימשוביבשה, בים ובנהרות,

.תרבויות ולאומים רביםשל ההתפתחות התרבות והטכנולוגי אתומניע מוביל ה

בעת שהתקיימו לי מחקר ראשון במעלה להכרת דגמי המסחר הארכיאולוגיה משמשת ככ

השכיחים במיוחד אקזוטי, שרידי מזון , כמו גםהעתיקה, מציאתם של חפצים מיובאים

רבות בשחזור הכלכלה ונתיבי המסחר עיםם עירוניים בעולם העתיק מסייבמרכזי

להי ימי הבית שהתקיימו. במסגרת עבודה זו נציג את הרכב הדגים שיובאו לירושלים בש

.ותושביה הכלכלי של העיר ההשני ונעמוד על חשיבותם לשחזור מעמד

צריכת המזון מן החי המתקיים בשנים האחרונות עלבמסגרת מחקר מקיף

ממצא עצמות ניתוחים של השנים מספרבמהלך ובירושלים של שלהי ימי הבית השני הוצג

שלוחת עיר דוד על המזרחיים של ותבמורדנחפרו על ידינו בעלי החיים מאשפות העיר ש

התמקדנו בהצגת מגוון מיני בעלי אלו . בעבודות (1)איור גדתו המערבית של נחל קדרון

בעלישרידי היעדר .שנתגלה מכלול העצמותוהצגנו את החיים ששרידיהם זוהו באשפה

של ת נוכחויחד עם ,חזירדוגמת הכ ,באשפת העיר ידי יהודים-על אסורים לאכילההחיים

, 2007)בוכניק ואחרים, תושבי העיר הצביעו על זהותם היהודאית של , דגים כשרים בלבד

מתמקדת עבודה זו . (2007; בר עוז ואחרים 2006עוז ורייך -בר ; 2004, 2005, 2006

, בין אלו נאספום שרידי. אשפותבשנתגלו שרידי עצמות הדגים כל ה מקיפה שלקיבדב

. שהונהגה במהלך החפירה תקפדניה ניפוישיטת ההודות ל השאר,

ר המרחב התרבותי ושחזלעת גנו בירושליםממצא עצמות הדגים חשיבותו של

ממגוון ,ככל הנראה ,נהנותושבי העיר . העיר בשלהי ימי הבית השניוהחומרי של תושבי

3

, 1"שער הדגים" )צפניה -כינויו של שער בחומת העיר כשל דגי מאכל כפי שניתן ללמוד מ

:ובנזיפת נחמיה בעם הקונים "דאג" מהצורים בשבת (,3, 3נחמיה ;10

מכר; ומוכרים בשבת לבני יהודה, ובירושלם" )נחמיה -"והצרים ישבו בה, מביאים דאג וכל

13 ,16 .)

בה על ר ההקפדמשקפים ת המפורטים במקראיש לציין כי ציווי ההלכה היהודי

אלו שרק לכשרות הדגיםנקבעו ברוריםכללים מגוון המזונות הנכנסים לפיו של האדם.

והן (9-12 ,אלו מפורטים הן בספר ויקרא )י"אהעומדים בהם ראויים לאכילה. כללים

(:9-10 ,י"דבספר דברים )

... בני ישראל, לאמר:-דברו אל אלהם .אהרן, לאמר-משה ואל-וידבר יהוה אל"

אכלו, מכל, אשר במים:-את --לו סנפיר וקשקשת במים, בימים ובנחלים-כל אשר זה, ת

אכלו. שרץ המים, ומכל לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים, מכל -וכל אשר אין אתם ת

שקץ הם, לכם."--במים נפש החיה אשר

Clarias) המצוי כי גדול דגי המים המתוקים בישראל השפמנון , למשל,מכאן עולה

gariepinus )אינו הוא דג ש, (1983)פישלזון ק"ג 20-30מטר ומשקלו 1.5 -שאורכו מגיע ל

., שכן יש לו סנפירים אך אין לו קשקשיםההלכה היהודית לפי דיני ראוי לאכילה

הדגים מירושלים ממצא עשוי של תושבי העיר הדתיתבנוסף לעדויות על זהותם

עיר מצויה הרחק ממקורות מים שהדגה בהם ניתנת , שכן הלמסחר ותישיר ראיותלספק

דויות ארכיאולוגיות ישנן ע עם זאתאך עטים, ומקורות מים לגידול דגה בישראל מלניצול.

וכמו לניצול הכנרת, החולה ואגן הירדן וכן מזרח הים התיכון ונחלי החוף הנשפכים אליו

בורובסקי ראה למשל אצל ) מימי הבית הראשון עוד מצריםשבואף הנילוס ים סוף כן

נוספות ת יועדומתקבלות בשלהי ימי הבית השני שנערכה תהתורניהספרות מן .(1998

: המרכזיים בישראל מיםה ורותקמלניצול

4

הירדן

ים שהיו מכמרים מכמורות בירדן ונכנס אחד מהם למחילה של ימעשה בשנ רבי רמ"א

יבמות, יד, ט(תוספתא, " )... דגים

נגררת זה מספר על דייגים שהשתמשו בשני אמצעים ללכידת דגים האחד רשת מקור

גוף ב הצבת רשתות ומלכודותהמסייעת בגדת נחל ב)מכמורת( והשני מחילה הנחפרת

. ואיסופםהמים

והים התיכון כנרתה

ולא עוד אלא שנותנין ... "אין השבטים צדין דגים מימה של טבריה מפני שהוא של נפתלי

רשה דברי ר' יוסי ( ים ודרום ידברים לגלו מלא חבל של חרם לדרומו של ים שנאמר )

" )תוספתא, בבא ... הגלילי רבי עקיבה אומר ים זה ימה של טבריא ירשה זה ים הגדול

בבא קמא, ח, ו(תוספתא, " ) קמא, ח, ו(

זכותם הבלעדית של במסגרת הדיון ההלכתי על זכויות הדיג בכנרת מגדירים חכמינו את

מדיג לתצרוכת עצמית תנובני נפתלי לדיג מסחרי בעוד בני שאר השבטים רשאים ליה

בלבד, רבי עקיבא אף מציין את זכותם של בני נפתלי לדיג בים התיכון.

נילוסה

עדויות למסחר ענף בין דייגי הנילוס במצרים לתושבי ישראל ניכרות הן מהספרות

ביטוי נרחב לשיטות הדייג הנהוגות התורנית החל במקרא והן מהממצא הארכיאולוגי.

ומחדדות את הזיקה הכלכלית בין הארצות ארות בספרי הנביאיםבנהר מצרים מתו

, כגון בנבואת חורבן מצרים של ישעיהו בו מתואר כיבוש מצרים על ידי עם זר הסמוכות

ואכזר תוך פגיעה כלכלית קשה בכלכלת מצרים המתבססת על היאור:

מים, אמללו." -פני-מכמרת על ה; ופרשימשליכי ביאור חכ -"ואנו, הדיגים, ואבלו, כל

(8, 19)ישעיהו

5

)המאגדת את ובתוספתא )שעריכתה תמה בסוף המאה השנייה לספירת הנוצרים( במשנה

עולות סוגיות שונות הדנות בטהרת דגיםידי עורך המשנה( -המשניות שהושמטו על

הרי שזה מפוקחבמקורות המים בישראל בעוד דייג הניצודים בתחומי ישראל ואף בניכר.

צריכת דגים חייבת להיעשות .מעורר קשיים הלכתייםהמתבצע הרחק במדינות הים

בסמוך ללכידתם או שינקטו פעולות עיבוד הכוללות המלחה ועישון בטרם ישווקו הדגים.

מספר מקורות לגידול דגים מחוץ לתחומי ישראל מוזכרים בדיונים הלכתיים במקורות

מקום קרבת ב םדוביע, שטהרת דגי הנילוס במצריםהתורניים בני התקופה ובהם נדונה

בעיה באשר לכשרותם אם לא יובאו בשלמות לשווקי ישראל. יש לציין כי תעוררמגידולם

הנושא לרוכל ראשם וזנבם של דגים גדולים הינה חסרת תועלת נשיאת במקרים רבים

לנשיאת הראש וחלקיו שכן חלקים אלו חשובים עודף. עם זאת, יש חשיבות משנהמשקל

חלקי דג הראויים למאכל ה רק שלהובל. מכאן שבהוכחת כשרותועל ידי כך בזיהוי הדג ו

. לסוגיה זו נדרשים חכמי לסוחרי הדגים הנילוטייםמחייבת אמון רב בין תושבי ירושלים

המשנה.

הבא בקופה, ית, ודג המצרי"כל הדגים, בחזקת טומאה; רבי יהודה אומר, חתיכה אילת

(מכשירין, ו, גמשנה, הרי אלו בחזקת טהרה..." ) וקולייס האספנן

והרומאים )"קולייס האספנן" המסחר הענף עם המצריםמן הפרשנות למשנה זו עולה כי

סוחרי הדגים המצריים מי מביןסייע לרבי יהודה לקבוע מ מקורו באספמיה היא ספרד(

חתיכה ") םדגים בשלמותה באווהאם לא גם על מרכולתם, ים נחשבים אמינ והרומאים

.("אילתית

הציג את עצמות דגי המאכל מאשפות ירושלים תוך השוואה של לעבודה זו מטרת

מקורות הידע התורניים בני התקופה עם הממצא הארכיאולוגי. ביקשנו לבדוק האם ניתן

ן ביקשנו לבדוק את מוצאם של ציווי ההלכה. כמו כלמצוא בעצמות הדגים עדות לשמירת

מחקר זה תוצאות העיר. דגי המאכל בירושלים בכדי לשחזר את קשרי המסחר של

למקורות התורניים שהתגבשו בתקופה זו.הנוסף נדבך משמעותי ותמספק

6

שיטות

עצמות דגים מצויות כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית. חלקן גדולות ובעלות צורות

מרביתן ישנו קושי רב באיתור פר האוסף אותן בזמן החפירה, אך הבולטות לעינו של החו

בשל גודלן איסוף לניתנות חיות המשק בעוד חלק ניכר מעצמות . וזאת בשל גודלן המזערי

המשקפים תמונה אמינה של מגוון הדגים באתר שרידי דגים איתור ,ניפויגם בהעדר

, לדוגמא,עדות לכך עולה .של דוגמאות מייצגות של הסדימנט קפדנימחייב סינון

בעלי שנועד לבדוק כיצד משתנה הרכב ערכו ניסוי . אלו (1977קלסון ופרומל )מעבודתם של

ן בנפות שקוטר חוריהן נע בין וניסוכלה ב ידני החל מאיסוףשונות בשיטות איסוף החיים

נעשה סינון שההעידו כי ככל , שאינן מפורטות כאן בהרחבה,תוצאות הניסוי מ"מ. 1-10

תוצאות .קטניםהשכיחות של מיני בעלי חיים גדל ת ברשת שקוטר חוריה קטן יותר

את הרכב מדויקת יותר ין בצורההבליאפשר סינון קפדני כי ומצביעות ת ועבודתם מחדד

הכלכלה של האתר הנחקר. ייצוג מלא של החי, ובכלל זה נוכחות דגים מלמדת על

.אתר הנחקרשהתקיימו ב מסחרקשרי הדיג וה, צידמיומנויות ה

לאחר סינון רטוב בנפה מאשפות ירושלים עצמות הדגים במסגרת עבודה זו נאספו

הופרדו מעצמות היונקים, העופות ומשרידי הרכיכות )קונכיות אלו "מ. מ 5שקוטר חוריה

כשניתן משקעים סידניים על עצמות הדגים הוסרו רנאו. עומרי לל וצדפות( והועברו לזיהוי

פי מקומם האנטומי בשלד הדג -. עצמות הדגים הופרדו לקבוצות עלפן מכאניאובהיה

שיטת הזיהוי וזוהו תוך השוואתם לעצמות דגים מודרניים מתוך האוסף ההשוואתי.

אפשרה להגדיר את רמת הוודאות של זיהוי משפחת הדג ומינו, כשלדו"ח המסכם את

פי האטלס האנטומי -לד הדג הן עלשמות חלקי ש הממצא הוכנסו אך ורק זיהויים ודאיים.

(.1989של ווילר וג'ונס )

פי שכיחותו של חלק השלד השכיח -( נקבע עלMNIמספר חלקי השלד המינימאלי )

ביותר ותוך התחשבות בגורמים נוספים ובהם תפוצה מרחבית והערכת גודל גופו של הדג.

( שטווח Mitutoyoצרת קליבר דיגיטאלי )תומדידות חלקי שלד שמורים היטב נעשו בעזרת

מ"מ. מדידות חלקי השלד הסתמכו על עבודתם של מורלס 0.1שגיאתו מצומצם לכדי

(. מדידות אלו מסייעות בהערכת אורך גופם של מספר מיני דגים תוך 1979ורוזלנד )

השוואת מדדים אלו לאלו של עצמות דגים מהאוסף ההשוואתי.

7

תוצאות

ללא עלה עשאורכם זעירים ים כולל שברי עצמות ירושלאשפות מכלול עצמות הדגים מ

. (2)איור קפדני של הממצאהסינון ומציאתם התאפשרה רק הודות לבודדים םמילימטרי

מהשוואת תתקבללמציאתם של שרידי דגים רק לאחר סינון הסדימנט מברורה עדות

והן סום()בוכניק טרם פר מגוון בעלי החיים שנמצאו באשפות ירושלים הן בנחל הקדרון

ניתן (. 1טבלה ) בזיקה לשיטת איסוף המכלול טרם פרסום( ובר עוזק בוכני) בהר ציון

שרידי רכיכות, דגים, יונקים קטנים ואף יונקים בינוניים כלל לא נמצאו לראות כי

במכלול שסונן באופן 1-5%במכלולים שלא זכו לסינון בעוד הם נמצאו בשכיחות של

כשרק 1-4%עופות במכלולים שלא זכו לסינון היה בשיעור של קפדני. יתרה מזו ייצוג ה

, 9%זוהו. בעוד במכלול המסונן שיעור שכיחות העופות עומד על בני משפחת התרנגולאים

החל מציפורי שיר קטנות גוף וכלה באווזים העופות המזוהים רב ובהם סוגיומספר

י ללא שימוש בסינון קפדני מתוצאות אלו עולה כ הנודעים בגודלם בקרב עופות הבית.

במהלך חפירה ארכיאולוגית לא ניתן יהיה לקבל תמונה שתשקף בצורה הטובה ביותר את

האתר הנחפר. ייצוגם של מגוון מיני בעלי ו הקדומים שלתושבי הרכב המזון מן החי של

חיים שגודל גופם קטן, ובהם: יונקים קטנים, עופות, רכיכות ודגים יפגע. בעוד איסוף

. של חיי היום יום, ציד, דיג ומסחרידע על קבוצות בעלי חיים אלו יסייע לשחזור מהימן מ

,(2)טבלה חלקי שלדעצמות ו 254 מכילעצמות הדגים מאשפות הקדרון מכלול

שתוצאותיו פורסמושמעל לבריכה החצובה Cמשטח מכלול זה מצטרף למכלול הקטן

משפחות שונות 15 -כשייכים לחלקי שלד 114ו . ממכלולים אלו זוה(2005)בוכניק ואחרים

איבריו, חלקי שלד הדג שזוהו נמנים על מרבית . (2של דגים ממקורות שונים )טבלה

, חלקים פנימיים וחיצוניים של זנבמרביתם נמנו על חוליות השדרה, וכן נמצאו עצמות

(.3לסתותיו ולוחיות כיסוי הזימים )איור

מנחלי איתן הרחק מהים או ,הם, ומציאתם בירושליםמגוון דגי המאכל ומקורותי

עולה מגוון מיני הדגים התפלגות מ. ובינלאומי ענףמעיד על מסחר פנים ארצי בו נידוגו,

שכיחותם גבוהה המים המתוקים,מקווי פני אלו של -העדפה ברורה לדגי הים התיכון על

ניכרת שכיחותם התיכון הים מבין עצמות דגי (.3 -ו 2)טבלאות בהתאמה 2:1ביחס של

8

הנחלים ומי הים הרדודים פתחי ( חובבי Mugilidaeדגי הבורי )קיפוניים, הרבה של

משפחת המוסריים הידועים בשם עיטי מכלל עצמות הדגים המזוהות, 22% -המהווים כ

; 11% -( Sparidaeשהחשוב בהם הוא דג הדניס ) ; ספרוסיים12% –( Sciaenidaeהים )

(, דקריים Triglidaeוכן שיעור קטן של טריגליים ) 10% –( Carangidae)צנינתיים

(Serranidae( דגי טונה ,)Scombridae( נצרן ,)Balistidaeוכריש ) (Carcharhinidae). הללו

ולאמצעי הדיג ים התיכון בהם ניצודו הדגיםבמהווים עדות ישירה לבתי הגידול השונים

עדויות דגים ובתי הגידול אותם הם מאכלסים מספק עימם הם נשלו מהמים. מגוון מיני ה

ידי בני התקופה. דגי הקיפון )בורי( והדניס מעידים על ניצול -שהונהגו עלדיג שיטות הל

(.3מדגה בים העמוק )טבלה , בעוד דגי הטונה מעידים על החוף המים הרדודים בקרבת

יוניים דגי מים מתוקים מקומיים מיוצגים על ידי ביניות ממשפחת הקרפ

(Cyprinidae )– 19%( שמקורן היה כפי הנראה בכנרת, ואמנונים ,Cichlidae )8% מן ,

מעמק ממרחק רב לעומתם דגי מים מתוקים שיובאו .או מנחלי החוף ואגן הירדן הכנרת

כללו את המעידים על מסחר ענף שהתנהל בין תושבי ירושלים לדייגי הנילוס הנילוס

שני סוגים של וכן ייצוג נמוך של ,5%בשיעור של (Lates niloticus"נסיכת הנילוס" )

משפחה נילוטית האסורים באכילה וכן נציג של (Bagridae, Mokhokidaeשפמנון נילוטי )

(. שפמנון מקומי, הגדול בדגי המים Mormyridae)הידועה בכינוי דגי הפיל נוספת

.(4)איור המתוקים בארץ, לא נמצא במכלול זה

עצמות , הכולל מספר קטן של ת העירואשפבמכלול עצמות דגים שנמצאו גודלו של

את משמעות השכיחות מקטיןולפיכך ,מסקנות כמותיות הסקת תיראינו מ דגים מזוהות

מגוון עשיר של סוגי דגים יהוימשמעות רבה לז נהזאת יש עםהיחסית של סוגי הדגים.

בשל הדגים בכלכלת העיר. ב שלמשקלם הרל הבוחש ממקורות חיות שונים, זוהי עדות

יתרה מזו תושביה , כל סוגי הדגים ממרחקים אליהיובאו של העיר ימיקומה הטופוגראפ

העלו על שולחנם דגים אף לא הסתפקו בדגים המצויים במקווי המים בארץ אלא

מיובאים.

ירושלים שונה איןאולם הדגים שיובאו מעמק הנילוס, עולה מבמיוחד עניין רב

אחרים בכל חלקי הארץ. מצריים הייתה ספק גדול של דגים רבים מישובים ין זה בעני

9

מעובדים, מיובשים, מומלחים או מעושנים, במשך תקופות ארוכות. עצמות דגי הנילוס,

ובמיוחד "נסיכת הנילוס", זוהו בעשרות אתרים בארץ החל בתקופת הברונזה התיכונה

ייצוגם בתקופות השונות משתנה. עדויות, אך לפחות עד לתקופה המוסלמית הקדומה

בירושלים: במרכז הארץ ובחופיה, ובהם באתרים שוניםהתקבלו תקופת הברזללניצולה ב

( והבריכה החצובה בעיר דוד 1992לרנאו ולרנאו עיר דוד ), (1989לרנאו ולרנאו ופל )הע

רי נמל השוכנות (. כמו כן ישנן עדויות מאתרים ברזליים בצפון ישראל ובהם ע2007רייך )

(. מעדויות אלו ואחרות 2008רבן גרסטל ואחרים ;1999לחופי הים התיכון כדור )ליסק

עולה כי המסחר עם דייגי מצריים התפרס לאורך חופי ישראל ואף חדר לפנים הארץ עד

ון ניר במאמרם של 1לצפונה של ישראל )ראה פירוט מלא של מראי המקום בטבלה

כי בתקופות המאוחרות יותר ובהן הרומאית הקדומה והביזנטית נראה (.2004ואחרים

ישנו ייצוג מכובד של ארבע משפחות דגים אשפות ירושלים , עם זאת בדועך מעט המסחר

הקיף את החופים הנילוס בדגיהמסחר (. 5)איור 10%נילוטיות בשיעור מצטבר של

זהו (. 2004ון ניר ואחרים יה )המזרחיים של הים התיכון כולל לבנון, סוריה קפריסין וטורק

, הוא חי בנילוס ק"ג 200 -ומשקלו ל דג גדול מאוד, שאורכו מגיע עד קרוב לשני מטרים

היבוא ממצרים .(3)טבלה ומתקיים מטריפת דגים קטניםבבתי גידול של מים עמוקים

,לחופי הים התקיים כפי הנראה בספינות שהגיעו אל נמלים בחופי הארץ. שם, בשווקים

עם כן כי נראה ניתן היה כפי הנראה לרכוש את הדגים המיובאים לצד דגי ים התיכון.

חשוב העיר מרכז צרכני על היותה של כי מציאתם של דגי נילוס באשפות ירושלים מעידה

. פנים ארצי ובינלאומיבעל קשרי מסחר ענפים

צגים מיוהאסורים למאכל בקרב היהודים שרידי דגי מאכל חסרי סמני טהרה

שפמנוניםשתי משפחות שלוש עצמות שמקורן בובהם ,אשפות ירושליםבשכיחות מעטה ב

לא . יש לציין כי(Sharksוכן שרידי התגרמות מרכז חוליה של כריש ) נילוסבשמוצאם

תרבותםאת מין זה עשוי לשמש כסמן ולשקף. של שפמנון מצוישרידים נמצאו במכלול

. שכיחותו גבוהה באתרים נוכריים בני התקופה (6איור , 4טבלה של תושבי האתר ) ודתם

( והן בבניאס )לרנאו 2008פרדקין הן בקיסריה ) 30% -, ונמצאה בשיעור הגבוה מהביזנטית

(, תמרה 1995לרנאו מצד זוהר ) באתרי מדבר יהודה: 12-15%טרם פרסום(, ובשיעור של

)לרנאו טרם פרסום( התגלה בכנסיית קרקור עיליתעם זאת (. 1986ועין בוקק )לרנאו

10

תמונה זו התגלתה שכיחות נמוכה בשיעור של לבניגוד . בלבד 1% -כשל השמפנון דל ייצוג

באתרים יהודיים בני התקופה הרומית מיני הדגים האסורים באכילה של בלבד 3-4%

עם זאת יש . (2005)לרנאו ועין גדי )בוכניק טרם פרסום( אשפות ירושליםובהם: הקדומה

המשקף של שלהי ימי הבית השני כאתר )לרנאו טרם פרסום( ציין את גמלא היהודית ל

תקופת בני םבאתרי .18%בשיעור של פמנון דפוס שונה בשל ייצוג גבוהה של שרידי ש

הן באתרים האסורים באכילה מאכל של דגיעצמותיהם שכיחות התגלתה ברזלה

כה החצובה יוהבר (1992)לרנאו ולרנאו , עיר דוד(1989)לרנאו ולרנאו העופל: בירושלים

-5 של ממוצע בשיעור ( 2008)רבן גרסטל ואחרים ( והן בדור 2007 ואחרים )רייך בעיר דוד

של יהודה ויתכן אף של ישראל מנתונים אלו עולה כי תושביה היהודים .(6)איור 12%

וד הן תושבי שמרו על חוקי הדת וציווייה ונמנעו מאכילת בשר דגים שאינם כשרים, בע

הארץ הברזליים הקדומים להם והן תושביה הביזנטיים המאוחרים להם לא נמנעו

מאכילתם.

מסקנותדיון ו

באשפות שנתגלו מחקר של מכלול מצומצם של עצמות דגי מאכל תוצאות הצגנו עבודה זו ב

הדייג ולימוד שיטות העיר ירושלים של שלהי ימי הבית השני. ניתוח שרידי עצמות הדגים

בחקר חיי היום יום ותרבותם של תושבי העיר בני סייעמ ואזורי איסוף שלל הדייג

ידי החופרים, -התאפשר בשל שיטות ניפוי סדימנט קפדניות שננקטו עלמחקר זה . התקופה

הללו אפשרו לזהות ממצא של בעלי חיים קטני גוף ובו שרידי דגי מאכל. במחקר זה נבחנו

תוצאות העבודה מאפשרות לשרטט מספר . ביסודיות ות שטרם נחקרוהיבטים שונים מזווי

תושבי העיר: דגי המאכל מהם ניזונומסקנות כלליות להרכב

מגוון דגי המאכל השכיחים בתזונת תושבי ירושלים מעידים על דיאטה עשירה .1

ממרבית דגי ומים מתוקיםכן ו מהים התיכון מים מלוחיםדגי בעיקר שכללה

כמו כן, ניכרת ונחלי החוף. הירדן ץ, ובהם: הכנרת, אגן המים בארמקווי

יכרת נוכחותם של דגי הנילוס נ. עם זאת הים האדום של דגים מן םהיעדרות

שהובאו ממצרים.

11

מים המאפשרים ניצול דגה מעיד על מסחר ענף ממקווי ירושלים ריחוקה של .2

הנילוס דייגי בין בינם לדייגי הארץ ואף לתושבי העיר בדגים ממקורות שונים בין

מתעדים סוגיות שונות במשנה ובתוספתא מצרים. דיונים הלכתיים בני התקופה ב

עבודה זרה : וספתאכגון בתידי נוכרים )-עלהנידוגים טהרתם של דגים העוסקות ב

על מסחר זה. אף הן מעידות ו( ביצה ג, ב ;ה, ה

הארץ הקדומים דגי נסיכת הנילוס מהווים סמן מובהק למסחר הענף בין תושבי .3

מן הממצאים .נילוס במצרייםארצות השכנות ובראשם דייגי הלדייגי ה

הארכיאולוגיים המאפשרים לשחזר את קשרי המסחר בתקופות השונות עולה כי

מסחר זה התקיים החל בברונזה התיכונה ולפחות עד התקופה המוסלמית

בשכיחות ניכרת לו למצוא שרידי דגי יבוא אבעוד שבתקופת הברזל ניתן הקדומה.

הרי ,הרחק מחופי הים התיכוןובעבר הירדן בצפון הארץ ובהם אף באתרים רבים

וכביזנטית שכיחותם יורדת. עם זאת נוכחותן כרומאית יותר שבתקופות מאוחרות

של ארבע משפחות דגים שונות שמוצאן בנילוס באשפות ירושלים מעידה אף היא

ם ארצי ובינלאומי משמעותי.על היותה של העיר מרכז צרכני פני

דגי הים התיכון ששכיחותם הרבה ניכרת בממצא מעידים על שיטות הדיג .4

והלכידה ששימשו את הדייגים בני התקופה. מינים אחדים ניצודו במים רדודים

. הרחק מקו החוףבעומק הים בקרבת החוף בעוד אחרים נידוגו במים הפתוחים

מזון הנכנס לפיו של המאמין כשאף חטאם הדת היהודית מייחסת חשיבות רבה ל .5

מן התוצאות עולה כי דגי .הראשון של אדם וחווה נסוב סביב אכילת מזון אסור

שפמנון העצמות . בעוד בכל המכלולים בשכיחות רבהם יצגויהמאכל הכשרים מ

. של תושבי האתרוהדתי תרבותי ההמעיד על ההרכב כסמן אתניעשויות לסייע

מזו שנצפתה פי רוב -עלחות השפמנון באתרים נוכריים גבוהה ניתן לראות כי נוכ

. עם זאת נראה כי השפמנון יכול ידי אוכלוסייה יהודית-באתרים שנשלטו על

לשמש כסמן תרבותי מסייע בלבד וזאת בשל מספר אתרים בהם התקבלה תמונה

הפוכה, באתר היהודי גמלא ייוצג השפמנון באופן ניכר, ולחילופין באתר נוצרי

)כנסיית קורקור( התגלתה שכיחות שפמנונים נמוכה.

12

איסוף שיטתי של עצמות דגים שיאפשר את הצורך לבצע תוצאות המחקר מדגישות

לבחון לעומק כמה מהסוגיות שהועלו בעבודה זו אך טרם נחקרו ביסודיות. מחקר מקיף

ל גם ניתוח בקרב הישוב היהודי בארץ בתקופת בית שני צריך לכלו דגי המאכלעל צריכת

ובהם אתרי מגורים המכילים ממאספי עצמות נוספים מירושלים וסביבותיה, דגיםעצמות

שרידי אשפה ביתית, בהם ינקטו שיטות דומות לאיסוף ממצא גם אם באופן מדגמי. וכן

עיר המקדש אספקת דגי מאכל לחקלאי להעורף את השהיוו המיםמקווי אתרים בקרבת

ריכת דגי המאכל בקרב הישוב היהודי בייהודה ובישראל מחקר מקיף על צהגדולה.

בתקופת בית שני צריך לכלול גם ניתוח מידע גנטי שיופק מעצמות דגי הנילוס ויאפשר

להתחקות באופן טוב יותר אחר נתיבי הסחר הקדומים.

הבעת תודה

ן. עיצובהתמונות ו סריקתאנו מודים לגברת ורה דמוב על הסיוע ב

ל הסיוע בחפירה הארכיאולוגית. לעמותת אלע"ד ע

)תקציב National Geographic Foundationחלק מן המחקר נתמך על ידי תקציב מטעם

(.7894/05מספר

.Memorial foundation for Jewish cultureחלק מן המחקר נתמך על ידי מלגה מטעם

13

ביבליוגרפיה = 2004 ואחרים בוכניק

. עצמות בעלי החיים מאשפת העיר ירושלים בסוף ימי 2004, ר. רייך, ג. ועוז-ברר. בוכניק, . רמת גן: 10הבית השני. )ברוך, א. ופאוסט, א. עורכים( חידושים בחקר ירושלים, כרך

.71-80אילן. עמודים. -אוניברסיטת בר

= 2005 ואחרים בוכניקיים מאשפת העיר . עוד עצמות בעלי ח2005, ר. רייך, ג. שוקרון, א. ועוז-ברר. בוכניק,

ירושלים של סוף ימי הבית השני: מדגם העצמות משפכי האשפה שליד הגיחון. )ברוך, א. אילן. -. רמת גן: אוניברסיטת בר11ופאוסט, א. עורכים( חידושים בחקר ירושלים, כרך

.175-185עמודים.

= 2006 ואחרים בוכניקחיים מסוף ימי הבית השני: השוואת . עצמות בעלי2006, ר. רייך, ג. ועוז-ברר. בוכניק,

הממצא מהיישוב היהודי בח' בורנאט לממצא מאשפת ירושלים. )ברוך, א. ופאוסט, א. -109אילן. עמודים: -. רמת גן, אוניברסיטת בר12עורכים( חידושים בחקר ירושלים, כרך

122.

= 2007בוכניק ואחרים אצבע יהודית בשרידי עצמות בעלי החיים . טביעת 2007, ר. רייך, ג. ועוז-ברר. בוכניק,

מסוף ימי הבית השני בירושלים. )ברוך, א. ופאוסט, א. עורכים( חידושים בחקר ירושלים, .73-86אילן. עמודים: -. רמת גן, אוניברסיטת בר13כרך

בוכניק טרם פרסום =

טרם פרסום.צריכת הבשר בקרב הישוב היהודי ביהודה בשלהי ימי הבית השני. ר.בוכניק,

= 2006בר עוז ורייך המזבלה העירונית של ירושלים בימי בית שני: מחקר כמותי. .2006, ר. רייך, ג. ועוז-בר

. רמת גן, אוניברסיטת 12)ברוך, א. ופאוסט, א. עורכים( חידושים בחקר ירושלים, כרך .83-98אילן. עמודים: -בר

= 1983 פישלזון

של ארץ ישראל, צומח וההחי )עורך( .ע ,ב: אלון .םהחיים במי .1983פישלזון ל. ההוצאה לאור, ישראל. -טחון ימשרד הב .4כרך .אנציקלופדיה שימושית מאוירת

בוכניק ובר עוז טרם פרסום =

Bouchnick, R. and Bar-Oz, G. 2009. Zooarchaeological analysis of the faunal

remains from Mount Zion slope, 2007 excavation season. Unpublished report,

Israel Antiquities Authority Archives

= 2007עוז ואחרים -בר

Bar-Oz, G., Bouchnick, R., Weiss, E., Weissbrod, L., Lernau, O., Bar-Yosef

Mayer, D. E. and Reich, R. 2007. "Holy Garbage": a quantitative study of the

city-dump of Early Roman Period Jerusalem. LEVANT 39, 1-12.

= 1998בורובסקי Borowski, O. 1998. Every living thing: daily use of animals in ancient Israel.

Walnut Creek, Calif: AltaMira Press

(1977קלסון ופרומל )

Clason, A.T. and Prummel, W. 1977. Collecting, research and

archaeozoological. Journal of Archaeological Science 4, 171-I 75

14

= 2008פרדקין

Fradkin, I., Lernau, O. 2008. The fishing economy at Caesarea. In; Holum, K.

G., Stabler J. A. and Reinhardt, E. G (eds). Caesarea reports and studies:

excavations 1995-2007, Bar International Series.

= 1997גולני ודרום Golani, D. and Darom, D. 1997. Handbook of the fishes of Israel. Keter,

Jerusalem.

= 1986לרנאו Lernau, H. (1986) Fishbones excavated in two late Roman-Byzantine castella

in the southern desert of Israel. In: Brinkhuizen D.C. and Clason A.T. (eds):

Fish and Archaeology, Studies in osteometry, taphonomy, seasonality and

fishing methods. BAR International Series 294, Oxford. Pp. 85-102.

= 1989לרנאו ולרנאו Lernau, H. and Lernau, O. 1989. Fish bone remains. In: Excavations in the

south of the temple mount, the Ophel of biblical Jerusalem (Qedem 29) Mazar

E. and Mazar, B.(eds). Jerusalem. Pp 155-161.

= 1992לרנאו ולרנאו

Lernau, H. and Lernau, O. 1992. Fish remains. In: Excavations at the City of

David 1978-1985; Final report (Qedem 33) De Groot, A. and Ariel, D.T. (eds).

Jerusalem. Pp. 131-148.

= 1995לרנאו Lernau, O. 1995. The fish remains of Upper Zohar. In: Upper Zohar, an early

byzantine fort in Palaestina Tertia. Final report of excavations in 1985-1986.

Harper R.P. (ed). Oxford University Press, Pp. 99-111.

= 2004 לרנאו

Lernau, O. 2004. Fish Remains. In: Horvat Karkur 'Illit. Figueras P. (ed).

Beersheva: Ben Gurion University of the Negev (Beersheva XV).

= 2005לרנאו Lernau O. (2005) Fish remains from Ein Gedi, 'Atiqot 49: 49-56

לרנאו טרם פרסום =

Lernau, O. and Shemesh, A. Fish remains at Gamla. In press.

לרנאו טרם פרסום =Lernau, O. Fish Remains from Panias. In press.

= 1999ליסק

Lisk, A. 1999. Tel Dor: an Iron Age port city: zooarchhaeological analysis.

M.sc. thesis, Tel Aviv University.

= 1979מורלס ורוזלנד

15

Morales, A. and Rosenlund, K. 1979. Fish bones measurements. Copenhagen.

= 2008רבן גרסטל ואחרים

Raban–Gerstel, N., Bar-Oz, G., Zohar, I., Sharon, I. And Gilboa, A. 2008.

Early Iron Age Dor (Israel): A faunal prespective. Bulletin of American Schools

of Oriental Research 349: 25-59.

= 2007רייך Reich, R., Shukrun, E. and Lernau, O. 2007. Recent Discoveries in the City of

David, Jerusalem. IEJ 57: 153–169.

= 2004ון ניר ואחרים Van Neer, W., Lernau, O., Friedman, R., Mumford, G., Poblome, J. And

Waelkens, M. 2004. Fish remains from archaeological sites as indicators of

former trade connections in the eastern Mediterranean. Paleorient 30: 1, 101-

147.

= 1989ווילר וג'ונס Wheeler, A. and Jones, A.K.J. 1989. Fishes. Cambridge. Cambridge University

press.

16

( בקרב NISP, %NISPפי שכיחותם )-: התפלגות מגוון מיני בעלי החיים על1טבלה המכלולים מאשפות ירושלים )אשפות הקדרון ואשפות הר ציון( ובהתאם לשיטת איסוף

פי משקלם הממוצע של בני הקבוצה.-על. קבוצות בעלי החיים מסודרות הממצא

ידני -אשפות הקדרון

ידני -אשפות הר ציון סינון -אשפות הקדרון

NISP %NISP NISP %NISP NISP %NISP

0% 0 3% 147 0% 0 רכיכות

0% 0 5% 268 0% 0 דגים

1% 7 9% 490 4% 11 עופות

0% 0 1% 38 0% 0 *יונקים קטנים

0% 0 1% 33 0% 0 יים**יונקים בינונ

76% 446 69% 3787 69% 175 צאן

23% 131 13% 727 27% 68 בקר וסוסיים

584 5476 254 סה"כ

הערות: חדפיים, מכרסמים וטורפים קטנים ועוד( )כגון: ק"ג 10משקל גופם עד –*יונקים קטנים

)כגון: כלב וצבי( "גק 10-30משקל גופם מצוי בטווח משקלים של –**יונקים בינוניים אוחד עם קבוצות הגודל המתאימות: והחזיר הממצא המועט של עצמות האיילים***

.היחמור והחזיר אוחדו עם קבוצת הצאן, האייל האדמוני עם קבוצת הבקר והסוסיים

17

ושכיחות ( NISP=114)מספר חלקי עצמות מזוהות , (n=268מות )מספר חלקי עצ :2טבלה .של שלהי ימי הבית השני ירושליםת ובאשפהמיוצגים אכלמהדגי מיני

עברישם

% n שם מדעי

)בורי( קיפוניים

Mugilidae 25 22%

ןקרפיו

Cyprinidae 19 17%

)עיט הים( מוסריים

Sciaenidae 14 12%

)דניס( ספרוסיים

Sparidae 13 11%

צניניתיים

Carangidae 11 10%

)מושט( אמנוניים

Cichlidae 8 7%

טריגליים

Triglidae 6 5%

"נסיכת הנילוס"

Lates niloticus 4 4%

לוטייםמשפחת דגים ני

Mormyridae 3 3%

)לוקוס( דקריים

Serranidae 3 3%

דגי טונה

Scombridae 3 3%

18

שפמנון נילוטי

Bagridae 2 2%

שפמנון נילוטי

Mokhokidae 1 1%

נצרניים

Balistidae 1 1%

)כריש( דגי סחוס

Sharks 1 1%

שפמנון מצוי

Clarias gariepinus 0 0%

no identification 154 57% לא מזוהה

identification 114 43% מזוהה

268 סה"כ

19

(.1983, פישלזון )(1997) גולני ודרום :נתונים. מקור הבאשפות ירושליםמבין אלו שזוהו נבחרים מאכלאקולוגיה וכלכלה של דגי : 3טבלה

"ג(, אורך גוף משקל )ק עומק )מ'( בוגר -בית גידול צעיר -בית גידול דגי ים / מים מתוקים שם הדג בוגר –)מ'(

שיטות הדייג הערות

נסיכת הנילוס

זרימה חזקה, מים מים רדודים מים מתוקיםעשירים בחמצן ובהם

סלעים שוני גודל

ק"ג 200עד מים עמוקים מ' 2עד

דג מאכל משובח, גדול דגי הנילוס, מצוי בנחלי

ואגמי אפריקה. קל ללכידה )מגיע לפני

המים בחורף(

ת מכמורת או רש קרסים עם פתיון חי

ן(קרפיובינית )

ק"ג 4עד מים רדודים מים רדודים מים רדודים מים מתוקים מ' 0.7עד

בנחלי החוף והירדן , מינים מקומיים עשרה

, נברי קרקעיתאוכלי כל

ורשתות קרסים היקפיות

אמנון )מושט(

ק"ג 2-3 מים רדודים מים רדודים מים רדודים מים מתוקים ס"מ 40עד

תפוצה בדרום ישראל, אפריקה ומרכז

אמריקה. סתגלניים לדרגות מליחות

משתנה. מזונם צמחים, חסרי חוליות ודגיגים

ורשתות קרסים היקפיות

ן מצוישפמנו

דג קרקע, מקומות חיות מים רדודים מים מתוקיםבעלי זרימה איטית

העניים בחמצן

ק"ג 20-30 מים רדודים מ' 1.5-2

אוכל כל נובר אינו כשר, גדול דגי המים קרקעית,

המתוקים בישראל, עד בנחלי אפריקה

תורכיה

רשת מכמורת או קרסים עם פתיון חי

)בורי( קיפוניים

מתרכזים בשפכי נחלים מים מתוקים ומלוחים )נאספים בקלות(

פלגיים )בגוף המים(, חודרים לשפכי נחלים

ולגונות

ק"ג 8עד 30עד מ' 0.8עד

ערך כלכלי רב, שוחים בקבוצות, ניזוני

קרקעית

רשתות היקפיות ומכמורות וכן קרסים

)עיט מוסריים הים(

פלגיים עד קרקעית, מים מתוקים ומלוחיםחודרים לשפכי נחלים

וללגונות

פלגיים עד קרקעית, חודרים לשפכי נחלים

וללגונות

ק"ג 70עד 15-200 מ' 1.5עד

ילות ערך כלכלי רב, סבלטווח רחב של מליחות,

ירידה קשה בשכיחותו בצפון ישראל, מצוי

-בחופי ישראל בדצמבר מרס

תמכמורזימים, רשתות וחכות

נצרניים

מים רדודים עשירים ים תיכוניים בצמחייה

מתחת לסלעים, באוניות טבועות

ק"ג 6עד 10-100 מ' 0.6עד

דג מאכל טורף, דג משובח שכמעט ואינו

רמוכ

קרסים ורשתות

טונה

דגי מים עליונים ים תיכונייםלאורך החוף (פלגיים)

)קלים לתפיסה בחודשי הקיץ(

פלגיים ואפיפלגיים לאורך החוף / ולחופי

איים

ק"ג 3עד 0-300 מ' 0.5עד

ערך כלכלי רב מאוד, תזונה בקבוצות

וקרסים הקפהרשתות פלגי עד לקרקעית, חודר

תלשפכי נחלים וללגונו

20

)לוקוס( דקריים

ים תיכוניים, אפריקאיים

מים פתוחים או מ' 5-50אזורים סלעיים אזוריים בוצניים

ק"ג 25עד 4-150 מ' 1.8עד

קרסים ורשתות ערך כלכלי רב

ספרוסיים )דניס(

ים תיכוניים, אפריקאיים ואירופיים

איזורים חוליים, או עם כיסוי צומח, לגונות

ופתחי נחלים

ים סלעיים אזור מחורצים

ק"ג 2עד 5-50 מ' 0.5עד

ערך כלכלי רב, נפוץ בחופי ישראל

קרסים ורשתות

צנינית

ים תיכוניים ואוקיינוסים

ק"ג 50עד 0-400 פלגיים )בגוף המים( גוף המים ופניהם מ' 1.8עד

שחיין ערך כלכלי רב, טוב, טורף דגי להקות

רשת הקפה ורשת זימים

טריגל

מים רדודים עד מאות פני המים והקרקעית נייםים תיכו מטרים

ק"ג 0.5עד 0-700 מ' 0.6עד

מכמורת דגי קרקע

21

– IR( במכלולים בני תקופות שונות )NISP, %NISP: התפלגות מיני הדגים )4טבלה פי המצאות סמני טהרה )סנפיר -ביזנטי( מרחבי ישראל על – BYZרומי קדום, – ERברזל,

בגוף המאמר(.השונים לאתרים ראה הפניות ביבליוגרפיות) פםוקשקש( על גו

סה"כ לא כשר כשר תקופה האתר

NISP %NISP NISP %NISP

עיר דודIR 163 89% 20 11% 183

העופלIR 41 88% 6 12% 47

הברכה החצובה IR 4005 95% 211 5% 4216 בעיר דוד

דורIR 350 95% 20 5% 370

אשפות עיר דודER 110 96% 4 4% 114

גמלאER 59 82% 13 18% 72

עין גדיER 31 97% 1 3% 32

קיסריהBYZ 54 60% 36 40% 90

בניאסBYZ 19 68% 9 32% 28

כנסיית קורקורBYZ 521 99% 5 1% 526

ראש זוהרBYZ 682 88% 93 12% 775

בוקק-תמרהBYZ 657 85% 116 15% 773

22

הן במורדות משלהי ימי הבית השני ירושליםשל אשפות פירות מיקום אתרי הח: 1איור הקדרון והן במורדות הר ציון

23

: ולדימיר נאיקין(םוציל) עצמות דגים שנמצאו באשפות הקדרון בירושלים :2איור

מודגשים בעזרת עיגול ם ומיקומם בגופו: חלקי שלד הדג שנמצאו באשפות ירושלי3איור שחור

24

, סמוך לשם המין אשפות ירושלים במדגם פי שכיחותם-ם עלדגימיני ההתפלגות :4איור ( NISP = 114) העברי מצוין מספר חלקי השלד שלו במכלול

קרפיון 19

שפמנון נילוטי 3

נסיכת נילוס 4

אמנון 8

דג פיל 3

נצרן 1

כריש 1

טונה 3

דקר 3

טריגל 6

צנינית 11

ספרוס )דניס( 13

מוסר 14

קיפון )בורי( 25

25

פי שכיחות מקווי המים בו -ביזנטי( מרחבי ישראל על – BYZרומי קדום, – ERברזל, – IRהתפלגות מיני הדגים במכלולים בני תקופות שונות ) :5איור )ראה הפניות ביבליוגרפיות לאתרים השונים בגוף נידוגו )דגי ים תיכון / ים אדום, דגי מים מתוקים מישראל או מהנילוס(, גודל המדגם מצוין בסוגריים

המאמר(.

26

פי -ביזנטי( מרחבי ישראל על – BYZרומי קדום, – ERברזל, – IR( במכלולים בני תקופות שונות )NISP, %NISPהתפלגות מיני הדגים ) :6איור )ראה הפניות ביבליוגרפיות לאתרים השונים בגוף המאמר(. המצאות סמני טהרה )סנפיר וקשקש( על גופם, גודל המדגם בתוך הסוגריים

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%

90%

100%

City

of D

avid

- IR

(183

)

Ophel

- IR

(47)

City

of D

avid

pool -

IR (

4216

)

Dor

- IR (3

70)

City

dum

p - ER

(114

)

Gam

la -

ER (7

2)

Ein

Ged

i - E

R (3

2)

Cae

sare

a - B

yz (9

0)

Ban

ias

- Byz

(28)

Kar

kur Churc

h - Byz

(526

)

Upper

Zohar

- Byz

(775

)

Tamar

a-Boqeq

- Byz

(773

)

%N

ISP

Non kosher

Kosher

27

28