ארץ־ישראלה תי קו עתי ו הארץ עת י ד י ב ם י מחקר

שלושים כרך

ה תי קו עתי ו ארץ־ישראל רת לחקי החברה בשיתוף

המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

תשע"ב ירושלים

כרך זה יוצא לאור בסיועקרן ג'וזף רוזןקרן ברנרד זלץקרן ליאון לוי

קרן ראובן ואדית הכט

ISBN ---- מסת"ב

© כל הזכויות שמורות בידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה

מתווה ועימוד: אברהם פלדותסדר: מרזל א.ש. — ירושלים

הדפסה: דפוס העיר העתיקה, ירושלים

ספר

ר ו ת ־ ן ב ן ו נ מ א

העורכים

יוסף אבירם, סימור גיטין, עמיחי מזר, נדב נאמן, שרון צוקרמן, אפרים שטרן

מרכזי המערכת

הלל גבע, אלן פריס

עורכת העברית

אפרת כרמון

עורך האנגלית

אלן פריס

נים י י הענ כן תו

מדור העברית

יא המערכת פתח דבר יג נדב נאמן ושרון צוקרמן לאמנון בן תור — חוקר,

מורה וחברטו ויליאם ג' דיוור מחווה לאמנון בן־תור טז רשימת פרסומי אמנון בן־תור כ הקיצורים הביבליוגרפיים

תפוש בזהב: פסל מלך עשוי ברונזה מחצור טלי אורנן ביצורי חברון בתקופת הברונזה עמנואל איזנברג קבר מתקופת הברונזה הקדומה I במגידו: בחינה מחודשת דוד אילן בישול עירוני בתקופת הברונזה הקדומה III–II: מבט טכנולוגי השוואתי מארק איסרליס ויצחק פז

חזרה ל-: תגליות חדשות בשער העיר מתקופת הברונזה התיכונה שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן בתל בית־שמש לבוא לפני המלך — אגן טקסי בחדר הכס בחצור רוחמה בונפיל "חצי רבע גלת" — כתובת מתל מלחתה יצחק בית־אריה

ושמואל אחיטוב סדנאות חרשים בתל דן רחל בן־דב מורדותיה הצפון־מערביים של עיר דוד בתקופת הברזל, נתונים ראשוניים דורון בן עמי סצנות בסגנון מצרי על שנהבים מתקופת הברזל I בדרום ארץ־ישראל דוד בן־שלמה

דגם היישוב בתקופת הברונזה הקדומה I בבקעת הירדן הדרומית ובספר שי בר המדבר של השומרון

בתי המגורים ומשקי הבית בתקופת הברזל I לאורך הירקון: כלכלה, יובל גדות חברה וזהות I עמקי הצפון — כור ההיתוך התרבותי־אתני של תקופת הברזל צבי גל

הגת התענכית — עדות לתעשיית יין בתקופת הברונזה התיכונה בעמק נמרוד גצוב, קרן קובלו־פארן ויותם טפר יזרעאל רחובות בית ירח רפי גרינברג ושרית פז

מנחה לאל: על הקשר שבין דגן למבנים פולחניים בתקופת הברזל צבי גרינהוט חפירות חורבת קיאפה וראשיתה של ממלכת יהודה יוסף גרפינקל, סער גנור

ומיכאל הזל צמד כלים דמויי ציפור מהפביסה של מקדש הברונזה התיכונה בחצור לילי גרשוני שפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה: בחינת הפריסה היישובית יהודה דגן מנהגי קבורה בתקופת הברזל IIא–ב בשומרון אירית יזרסקי

מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה הביניימית באגן התחתון של האיילון אלי ינאי והירקון שכבת החורבן האשורי בתל עיטון חיה כץ ואברהם פאוסט מקדש A בתל העי — איפכא מסתברא רון לביא "הנה איש צמח שמו" (זכריה ו: יב) עודד ליפשיץ בית עמרי במואב: יהץ ועטרות עודד ליפשיץ

וישראל פינקלשטיין הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא עמיחי מזר ושמואל אחיטוב

מרכזים עירוניים, פריפריה וסחר חליפין בדרום הלבנט בתקופת הברונזה יניר מילבסקי הקדומה שלוש כתובות חרותות בחרס מחפירות ידין בחצור ענת מנדל חצור במאות הי"ד–הי"ג לפני הספירה בראי התעודות והממצא הארכאולוגי נדב נאמן האגפים שבנו נקמפע ואילים־אילימה בארמון אידרימי באללח' עמיר סומקאי פינק

הצלמיות כביטוי לפולחן בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת: הבדלים ג'ו עוזיאל ודמיון אל תסתכל בקנקן אלא בכל המכלול: עדויות לנסך מים בבית צידה רמי ערב חצור בתקופת הברונזה הקדומה שרון צוקרמן "מקדשי מעט" להמונים — כני הפולחן מגניזת יבנה עירית ציפר

לשאלת מוצאם ותאריכם של הבניין באיילת־השחר ובניין (שטח ב') רוני רייך בחצור חפצי שנהב ועצם מחפירות תל דור אפרים שטרן ?II האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל איציק שי הצלמית מרבדים — מינקת או יולדת? מרים תדמור

מדור הלועזית

* לוחית עצם חרותה מאוגרית אני קובה * ישראל הקדומה: לוחמי האלוהים, איכרים מורדים או שבטי נוודים? ויליאם ג' דיוור

צרוף מקרים או קשר תרבותי בין שושן וקטנה לקראת אמצע האלף הרמן גאשה * השני לפנה"ס?

הקרמיקה מתקופת הברזל IIב מבית מגורים בשכבה בתל אל־עומיירי, לארי ג' הר ורוברט ד' בייטס * ירדן * עדות גליפטית חדשה למושגים מקראיים אחדים אותמר קיל * כתובת ארמית קדומה ופרוטו־ערבית על קערת־אריה אנדרה למר * החיפוש אחר מקורות האח הפלשתית אהרן מ' מאיר

ולואיז א' היצקוקעדות לפולחן דתי מהלבנט במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת בפילקופי, יוסף מרן

* מלוס ראשית הפולחן והדת הכנעניים: טקסי פריון בתקופת הברונזה הקדומה פייר דה מירושדג'י

* בארץ־ישראל * הטיפולוגיה של סירי בישול מתקופת הברונזה המאוחרת I בכנען ג'ו ד' סיגר * כלי חרס מצריים מתקופת הברונזה התיכונה באשקלון לורנס א' סטייגר

ורוס ג'וזף ווס* שכבות תקופת הברזל בתל זית: תשובה לפינקלשטיין, לזאס ולזינגר־אביץ רון טאפי

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

יוסף גרפינקל, סער גנור ומיכאל הזל

הקמת ממלכת יהודה

ממלכת הקמת אודות על הקיים היחיד ההיסטורי התיאור המאה של השמונים שנות תחילת עד המקרא. הוא יהודה בסיס ועל בעיקרו, כאמין המקראי המקור נתפס הקודמת המלכים שני ימי של שונים שחזורים הוצעו זו מסורת ; אהרוני ; הראשונים, דוד ושלמה (ראו למשל ידין .( מזר ב' ; מלמט ; מטינגר ; אוסישקין נשמעות החלו הקודמת המאה של השמונים שנות במהלך ראשי לדעת הזאת. התפיסה את לחלוטין שללו אשר דעות כלל היו לא ושלמה דוד החדשה, בגישה התומכים החוקרים דמויות בשר ודם, אלא יצירי דמיון ספרותי גרידא (ראו למשל תומפסון ; דייוויס ; ג'יימיסון־דרייק ; למקה ). הצעתם הייתה כי באופן עקרוני יש לנטוש לחלוטין את המסורת המקראית ובמקומה צריך המחקר המודרני להסתמך על־סמך כך למקרא. חיצוניות היסטוריות תעודות על רק אחאב את המתאר הג', שלמנאסר האשורי המלך כתובת מלך ישראל בקרב קרקר, ועל־סמך כתובת מישע מלך מואב, להציע אפשר ישראל, מלך עמרי בבן מלחמתו את המתאר הט' המאה בתחילת לראשונה התפתחה ישראל ממלכת כי לפני הספירה. ממלכת יהודה, המוזכרת לראשונה באופן ברור בכתובות היסטוריות של מסע סנחריב, התפתחה לממלכה רק

בשלהי המאה הח' לפני הספירה.והנה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התגלתה ובכך דוד", "בית את המזכירה דן בתל הארמית הכתובת שושלת מייסד היסטורית, כדמות דוד על בבירור הצביעה מלוכה (בירן ונוה ). מאז פרסומה של כתובת זו שוב אי־

אפשר לשלול לחלוטין את עצם קיומו של דוד כמלך ביהודה באופי הקשורות שונות שאלות עם להתמודד צריך והמחקר ארגון או עירונית ממלכה ממלכתו הייתה האם שלטונו: ומה השפעתו? תחום של הגאוגרפי ההיקף היה מה שבטי? היו האתרים המרכזיים, רמת הארגון המינהלי וכיוצא באלה?

לפני הי' מהמאה הארכאולוגי הממצא מיעוט לאור הספירה, ביהודה בכלל ובירושלים בפרט, הועלו בעשור השנים האחרונות הצעות שונות להבנת ראשית המלוכה ביהודה. על (תקופת כפרית מחברה המעבר הנמוכה", ה"כרונולוגיה פי רק התרחש (II הברזל (תקופת עירונית לחברה (I הברזל בשלהי המאה הי' לפני הספירה (ראו למשל בוארטו ואחרים

; פינקלשטיין ופיאסצקי ; ; פינקלשטיין ;שרון ואחרים . לדעה אחרת ראו למשל קלטר ; מזר בירושלים כי הוצע .( ואחרים לוי ; רמזי וברונק לא התקיים במאה הי' לפני הספירה יישוב עירוני מבוצר ויש מקומי (אושיסקין מנהיג כדמות היותר לכל דוד את לראות ; פינקלשטיין ואחרים . לדעות אחרות ראו למשל סטייגר ; ע' מזר ; א' מזר ). לפי השערה אחרת במהלך יהודה בשפלת בראשיתה יהודה ממלכת התגבשה הי' המאה בתחילת ההר בגב ולא הספירה, לפני הט' המאה

.( הרצוג וזינגר־אביץ) לפני הספירהיהודה שבשפלת קיאפה בחורבת עורכים שאנו בחפירות הי' המאה מתחילת מבוצרת עיר נחשפה שנת מאז ; ;ג ;ב ;א לפני הספירה (גרפינקל וגנורגרפינקל ואחרים ). תיארוך האתר נקבע על־סמך בדיקות רדיומטריות שנערכו באוניברסיטת אוקספורד על חרצני זיתים מראשית באתר שמדובר מעיד החרס כלי מכלול מפוחמים. תקופת הברזל IIא, ואופי התרבות החומרית הוא יהודאי בבירור.

נתונים חדשים אלו משנים לחלוטין את הידע על תחילת המאה הי' לפני הספירה בדרום ארץ־ישראל ויוצרים בסיס חדש לכל

דיון בשאלות הקשורות לראשיתה של ממלכת יהודה.יהודה לעצמו: גאוגרפי אזור כל לבדוק יש לשיטתנו בדרום וישראל בצפון. חוקרים אשר על בסיס נתונים מאתרים ההתפתחות על להשליך ניסו דור, או מגידו כגון צפוניים, רוצים אנו אין מתודית. מבחינה טעו ובירושלים ביהודה לחזור על טעות זו במהופך: להשליך מיהודה על הצפון. טעות מתודית שנייה הרווחת במחקר היא התפיסה של "הכול או לא כלום", כלומר — או שהיתה קיימת ממלכה מאוחדת במהלך המאה הי' לפני הספירה ששלטה מירושלים על יהודה וישראל גם יחד, או שלא היה כל שלטון ריכוזי עד שהתפתחה ממלכת ישראל בצפון בתחילת המאה הט' לפני הספירה. כעקרון, אין לשלול מראש את האפשרות שביהודה התפתח בתחילת המאה הי' לפני הספירה שלטון מרכזי שתחום השפעתו הישיר היה יהודה בלבד, ואולי אחר כך, במהלך המאה הט' לפני הספירה,

התפתחה ממלכת ישראל באופן עצמאי.

האתר, מיקומו וחקירתו

השפלה במערב ,/ בנ.צ. נמצאת קיאפה חורבת

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

הגבוהה ביהודה, בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה (איור ). בקרבת מקום ישנם אתרים מצפון־ ק"מ .-כ ירמות תל וביניהם אחרים ארכאולוגיים ק"מ .-כ שוכה ותל ממערב ק"מ -כ עזקה תל מזרח, כל בלא לראות, יכול קיאפה בחורבת המבקר מדרום־מזרח.

– חפירה, חומה מסיבית המקיפה את ראש הגבעה וגובההמ' -כ והיקפה דונם -כ של שטח תוחמת החומה מ'. בטופוגרפיה הררית, רק צדה (איורים ,). מכיוון שמדובר החיצוני של החומה גלוי לעין ואילו חלקה הפנימי קבור מתחת קיקלופיות, אבנים נראות החומה בבסיס האתר. הצטברויות

איור . מפת עמק האלה ומיקום חורבת קיאפה

תצלום אוויר של חורבת קיאפה בסוף עונת . איור

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

שמקצתן מגיעות למשקל – טון. החלק העליון של החומה בנוי מאבנים בינוניות, הבולטות לעתים מעל לפני השטח גם המאה אמצע עד ישר. בקו לרוב ומסתיימות הפנימי מצדה העשרים שימש קו החומה קיר טראסה לבוסתן חקלאי שהיה במקום. עוד לפני החפירה זוהו במקום שני שערי עיר, האחד בחלק המערבי של האתר (שטח B) והשני בצדו הדרומי־מזרחי

.(C שטח)

חשיבותה הגאו־פוליטית של חורבת קיאפה בולטת לעין, מפלשת שהובילה הראשית הדרך עברה האלה בעמק שכן ומשפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו, ירושלים צפית, תל נמצא קיאפה לחורבת מערבה ק"מ -כ וחברון. שבו שכנה גת פלשתים. במאות הי' והט' לפני הספירה הייתה דונם -לכ הגיע ששטחה וגדולה, מרכזית מלוכה עיר גת ואף יותר (מאיר ועוזיאל ). היא הייתה הישות הפוליטית

איור . מפת האתר ומיקום שטחי החפירה

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

הקרובה ביותר ליהודה ובהחלט ייתכן שלטשה עיניה מזרחה כל גאו־פוליטית, מבחינה ההר. ולגב לשפלה להתפשטות לביצור ברורה עדיפות לתת היה חייב ביהודה מרכזי שלטון אתרים ביצור לפני האלה, עמק בדרך המעבר של ולהגנה

אחרים כגון לכיש, באר שבע או ערד.לעזקה שוכה בין קיאפה, לחורבת בסמיכות כי מעניין המקראית המסורת ממקמת דמים", "אפס המכונה במקום את הקרב המפורסם בין דוד וגלָית הִגתי, איש גת (שמואל־א בן לאלחנן זה קרב מייחסת אחרת מקראית מסורת יז). כנגד נערך הקרב לפיה גם אבל יט), כא: (שמואל־ב יערי אחר קרב המתארת מקראית מסורת קיימת כן האויב. אותו שנערך ב"פס דמים" (דברי הימים־א יא: יג, וראו שם קרבות לפני הט' המאה בשלהי גת חורבן שלאחר ברור נוספים). באזור הגאו־פוליטית המציאות לחלוטין השתנתה הספירה עמק האלה ומאז לא התרחשו בו עוד קרבות מסוג זה. לפיכך באזור גבול סכסוכי בדבר המקראיות במסורות רואים אנו עמק האלה בין ממלכת גת פלשתים ובין יהודה בשלהי המאה הי"א ובתחילת המאה הי' לפני הספירה עדות לזיכרון היסטורי

אמין.גרן שונים: סוקרים הי"ט במאה ביקרו קיאפה בחורבת וגלי חורבות המציינים ,() וקיצ'נר וקונדר ,()נזכר הוא ואין המקום נשכח העשרים המאה במהלך אבנים. כלל בעבודותיהם של "אבות המחקר" הגאוגרפי־היסטורי כגון אולברייט, ב' מזר, אהרוני או קלאי. בשלהי המאה העשרים דן באתר דגן, במסגרת סקר מקיף של אזור השפלה, והוא הציע לזהותו עם עדתיים, יישוב המופיע ברשימות הערים של שבט דגן כתב שמש בית רמת סקר במסגרת .( (דגן יהודה מסיבי באופן מבוצרת עליונה מעיר המורכב באתר שמדובר .() דונם -לכ מגיע הכולל ששטחן תחתית, ומעיר מראשית באתר המשמעותי היישוב כלל זוהה לא זה בסקר מיושב היה האתר כי נטען זאת ולעומת הברזל IIא, תקופת שהתברר קביעה הספירה, לפני הו' המאה עד הט' המאה מן קיאפה חורבת מתודית מבחינה שגויה. שהיא בחפירתנו מעידה כי המאה הי' לפני הספירה לא זוהתה נכונה בסקר של שפלת יהודה, וכנראה גם לא באזורים אחרים. לכן נראה לנו כי הטענות על היעדר יישוב ביהודה בפרק זמן זה (פינקלשטיין

; להמן ) בטעות יסודן.סקר נוסף נערך בחורבת קיאפה לצורכי פיתוח ותכנון בידי צבי גרינהוט בשנת , ופורסם כנספח ארכאולוגי לתמ"מ / (גרינהוט ). בעבודה זאת תועד המתאר הכללי של – בשנים ניהלו אלו שורות כותבי האתר. חומות ארבע עונות חפירה באתר ובהן חשפו שטח של כ-, מ"ר

בחמישה שטחי חפירה שונים.

– החפירות בשנים

כשבועיים, שנמשכה קצרה חפירה נערכה בשנת שמטרתה הייתה לבדוק את אופי האתר, את מצב השתמרותו,

חפירת ארוך־טווח. חפירה פרויקט בו להתחיל ראוי והאם הבדיקה הבהירה שלושה היבטים:

וכוללת יחסית, קצרה האתר של היישובית ההיסטוריה (א) שתי שכבות בנייה עיקריות: השכבה העליונה מתוארכת לשלהי התקופה הפרסית ולראשית התקופה ההלניסטית והשכבה התחתונה מתוארכת לתקופת הברזל IIא ונבנתה

על סלע־אם.קצר זמן פרק מייצגת IIא הברזל תקופת של השכבה (ב) ולשיפוצים לשינויים עדויות בה נתגלו לא שכן יחסית,

במשך קיום היישוב.השכבה של תקופת הברזל IIא מרשימה ביותר. היא כוללת (ג) חומת סוגרים שהשתמרה במקומות מסוימים לגובה יותר עשירים, חרס כלי מכלולי נמצאו הרצפות ועל מ', -מ

רבים מהם שאפשר לרפאותם.

על־סמך תצפיות אלו החלטנו לפתוח במפעל חפירות ארוך־טווח. בשנים – נערכו שלוש עונות חפירה גדולות שנמשכו שישה שבועות כל אחת, בהשתתפות עשרות אנשים.

.( איור) עד כה נחקרו חמישה שטחים

שטח A: שטח זה נמצא במרכז האתר, באזור הגבוה ביותר. כאן נראים שרידים מסיביים של מבנה מלבני גדול מידות, כנראה הן המרביות מידותיו .( מצודה (שטיבל או דרכים חאן כ-× מ'. במרכזו חצר גדולה פתוחה ובחלקים ממנה נראה מים בור גם כאן נמצא השטח. לפני חשוף מפולס סלע־אם עתיק שנחצב בסלע ועל פתחו נוצקה במאה העשרים מסגרת בטון. מתחם זה סגור ממזרח, מדרום וממערב בסוגרים ומצפון

בקיר מסיבי.המתחם. של הדרומי בצד אחד ריבוע נחפר בשנת גיא של בניהולו יותר מקפת בדיקה נערכה בשנת והשנייה במערב אחת נקודות: שתי עוד ונחפרו שטיבל במזרח. הובהר כי המתחם הגדול נבנה והיה בשימוש בתקופה המאה שלהי ועד הד' מהמאה המאוחרת/הביזנטית, הרומית הה'/ראשית המאה הו' לספירה. מתחת לשרידים אלו נמצאו מתקופת טאבון עם ורצפה מסיבי מבנה שרידי בעונת הברזל IIא ובעונת נמצא מפלס רצפה ועליו כעשרה כלי חרס שאפשר לרפאותם מתקופת הברזל IIא. ברור שמתחת למבנה המצודה הנראה כיום לעין השתמרו ממצאים מרשימים שבסלע־ בשקעים אדמה ברובדי הברזל. מתקופת ועשירים

.II האם נמצאו מעט חרסים מתקופת הברונזה התיכונה

שטח B: שטח זה נמצא במערב האתר, צמוד לחומה ולשער עיר. כאן הובחנו שלושה שלבי יישוב:

התקופה ומראשית הפרסית התקופה משלהי שכבה .ההלניסטית. בתקופה זאת נעשה שימוש מחודש בביצורים של תקופת הברזל. חלק מהסוגרים נוקו ושולבו במבנים חדשים, והשער של תקופת הברזל שולב בתכנית החדשה

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

בשני שינויים חשובים: במערב השער נסתם הפתח בחציו ומפתן חדש נבנה מעל למפתן המקורי של תקופת הברזל, ודרום השער שולב במבנה גדול ונותק ממעבר השער על־

ידי קיר סוגר ממערב למזרח. בשלב מסוים נסתם השער לחלוטין ורחוב קצר שהוביל אליו יצא מכלל שימוש. על ִאפשר שלא גדול עגול מתקן נבנה ברחוב הרצפה מפלס עוד מעבר לכיוון השער. נשאלת השאלה, מנין נכנסו אל

היישוב לאחר ביטול הכניסה המערבית?שכבה מתקופת הברזל IIא המתוארכת לסוף המאה הי"א .ולתחילת המאה הי' לפני הספירה על־סמך שישה תאריכים (איורים שרופים זיתים חרצני על שנמדדו רדיומטריים הבנויה סוגרים חומת עיר, שער כוללת השכבה .( ,מחוברים המבנים מגורים. ומבני קיקלופיות מאבנים לחומה בדגם האופייני לתכנון ערים בממלכת יהודה, וכל .( , איורים) מבנה משלב סוגר אחד כחדר האחורי בביתשכבה זו נבנתה ישירות על־גבי סלע־האם, התקיימה שלב עדויות בה נמצאו לא פתאומי. באופן וחרבה בלבד אחד לשיפוצים, כגון הרמת רצפות או בניית מתקנים וקירות זה על־גבי זה, ולפיכך נראה שהיא התקיימה פרק זמן קצר,

להערכתנו כ-– שנה לכל היותר.ההלניסטית והתקופה הברזל תקופת של במילויים .הברונזה מתקופת חרסים של רבות עשרות נמצאו מזוות קערות שונים: כלים טיפוסי המייצגים התיכונה, ושורת חבל עיטור בעלי ישרי־דופן בישול סירי קטנות, ושפות עגול גוף בעלי בישול סירי לשפה, סמוך נקבים בחורבת שהתקיים כנראה בהקפדה. המעוצבות קנקנים קיאפה יישוב קטן מתקופת הברונזה התיכונה II שנהרס

תקופת של המסיבית העיר במקום כשהוקמה כליל הברזל.

של הדרומית־מזרחית בפינה נמצא זה שטח :C שטח והובחנה מ"ר ,-כ של שטח נחפר כאן .( האתר (איור

הסטרטיגרפיה הבאה:

על פני השטח פזורים ממצאים סחופים מתקופות שונות, .הברזל תקופת תקופות: משלוש שחוקים חרסים בעיקר

IIא, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית המאוחרת.שכבה של כ-. מ' של מילויים מסיביים הכוללים רובדי .מטבע ובינוניות. קטנות גיר אבני ריכוזי וביניהם אדמה .-אומיי מראשית התקופה המוסלמית נמצא בעומק כזו בתקופה כי כנראה מעיד והוא השטח לפני מתחת מ' נעשתה בחורבת קיאפה פעילות נרחבת להכשרת קרקע.

לא נתגלו עדויות למגורים.פתח כניסה לאתר המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת/ .שימש זה פתח לספירה. הד'–הו' המאות הביזנטית, כנראה את מבנה החאן/המצודה שהתקיים בתקופה זאת בראש האתר. ראשיתו של הפתח כבר בתקופה הפרסית/

ההלניסטית. C שכבת בנייה מסיבית בחלק המרכזי והמערבי של שטח .משלהי התקופה הפרסית ומראשית התקופה ההלניסטית. בנייה זאת השתמשה בקירות של תקופת הברזל בשינויים רבים. השער מתקופת הברזל נסתם לחלוטין ולא שימש נשדדו השער מאומנות חלקים ליישוב. כניסה פתח עוד ובמקומן נבנה מערך סבוך של חדרים וחצרות. על רצפת

איור . תאריכים רדיומטריים מחורבת קיאפה

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

בסוף עונת B תצלום אוויר של השער בשטח . איור

איור . גרף כיול של ממוצע התאריכים הרדיומטריים מחורבת קיאפה (נעשה בעזרת תכנית כיול של אוניברסיטת אוקספורד)

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

ובו נראית חומת הסוגרים ומבנים הצמודים לה, מסוף עונת B תצלום אוויר של שטח . איור

בסיום עונת C תצלום אוויר של החלק המערבי של שטח . איור

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

אחד החדרים נמצא אמבט ישיבה מטיח בוץ. שרידים דלים יותר, גם מבחינת אופיים וגם מבחינת מצב השתמרותם, מבנים מייצגים והם ,C שטח של המזרחי בחלק נמצאו

קטנים שנהרסו כמעט לחלוטין במשך הזמן.ארבעה בן שער שכללה IIא, הברזל תקופת של שכבה .וממזרח ממערב אליו ניגשת סוגרים חומת אשר תאים (איור ). גם כאן ניכר תכנון עיר אופייני לממלכת יהודה, את ומשלבים הסוגרים לחומת צמודים מבנים הכולל נמצאו הבתים רצפות הבית. של האחורי כחדר הסוגר מכוסות בשכבת חורבן עשירה ובה מאות כלי חרס שבורים, כלי אבן, כלי ברונזה וברזל, כלי עצם, חרוזים, חרפושיות

מצריות וחותם אבן.מתקופת או ההלניסטית התקופה מן שונים במילויים .לתקופת האופייניים חרסים עשרות כמה נמצאו הברזל

הברונזה התיכונה.חפצים נמצאו הברזל, מתקופת בעיקר שונים, במילויים .המאוחרת: הכלקוליתית לתקופה האופייניים מעטים חרסים, כלי צור, שבר קובעת בזלת בעלת חלון ושבר ראש

אלה מהמטיט.סלע־אם. .

ונחפר B שבשטח לשער מדרום נמצא זה שטח :D שטח

בניהולו של מיכאל הזל בשנים –. נחשפו כ- מ"ר :( איור) ואובחנה הסטרטיגרפיה הבאה

פני שטח שעליהם ממצא סחוף מתקופות שונות. .ריבודי אדמה ואבנים שעוביים עולה לעתים על מ' ובהם .התגלו פה ושם מטבעות מוסלמיים קדומים. תופעה דומה

.C מוכרת גם בשטחמערה שסביבה נבנה קיר אבן. על־פי הממצא הדל והיעדר .מתקנים חקלאיים, נראה שהמערה שימשה מחסן. על־פי נראה בה, שנמצאו המאוחרת הרומית מהתקופה חרסים (חאן/מצודה) הגדול למבנה במקביל בשימוש שהייתה שבשטח A. מעט חרסים מאוחרים יותר מעידים כי הייתה

בשימוש ארעי גם במהלך התקופה המוסלמית.הפרסית התקופה שלהי של השלב מעל במילויים .וראשית התקופה ההלניסטית נמצאו מטבעות מהתקופה החשמונאית. לא נתגלתה עד היום בשטח זה, או בכל מקום אחר בחורבת קיאפה, שכבת בנייה מתקופה זאת. אפשר להציע שני הסברים לתופעה: או שהאתר לא היה מיושב כלל בתקופה החשמונאית ושימש רק שטח חקלאי פתוח, החשמונאית בתקופה קטן יישוב במקום שהתקיים או

שטרם נחשף.מבנה גדול משלהי התקופה הפרסית ומראשית התקופה .

איור . השער מתקופת הברזל בשטח C לאחר פירוק הקירות ההלניסטיים ושחזור חלקי. במעבר השער נראית תעלת ניקוז

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

מסוימים במקומות שהשתמר כהלכה, בנוי ההלניסטית וכולל מרכזיים אגפים לשני מחולק המבנה מ'. לגובה וטאבונים. ממגורות מקורים, חדרים פתוחות, חצרות הממצאים סלע־האם. על ישירות מונחים המבנה קירות חרסים, מעט כללו ובמילויים הרצפות על־גבי שנחשפו

כלי אבן ומטבעות.תקופת הברזל מוכרת בשטח זה בעיקר מחומת הסוגרים. .על רצפות הסוגרים נמצאו במקומות אחדים ריכוזים של כלי חרס שאפשר לרפאם, המתוארכים לראשית תקופת בפינה רק נמצא הברזל מתקופת מבנה IIא. הברזל החמישי לסוגר צמוד ,D שטח של הדרומית־מערבית טרחו לא לרוב ההלניסטי היישוב תושבי לשער. מדרום הברזל מתקופת הקדומים השרידים את לחלוטין לפרק אלא רק לפלס אותם. לפיכך אנו מניחים כי היעדר שרידי בנייה מתקופת הברזל במקביל לארבעת הסוגרים הצמודים רחבת הברזל בתקופת הייתה זה במקום כי מעיד לשער

שער פתוחה, שאורכה כ- מ'.

שטח E: שטח זה נמצא במזרח האתר. בעונת נבדקו שני ריבועי חפירה והוברר כי גם כאן נמצא דגם של בתי המגורים הצמודים לחומת סוגרים ומשתמשים בסוגר כמרחב האחורי

של כל בית.

היישוב משלהי התקופה הפרסית ומראשית התקופה ההלניסטית

בכל אחד משטחי החפירה אובחנו שרידים שיש לתארכם לשלהי התקופה הפרסית ולראשית התקופה ההלניסטית. שרידים אלו יושבים על תוואי העיר של תקופת הברזל ולרוב מנצלים את החומה, את מבני השער ואף קירות של בתים פרטיים בשימוש משני. השכבה כוללת קיר היקפי שרוחבו כ-. מ', היושב על במבנה הברזל. תקופת של הסוגרים חומת של החיצוני הפן השער המקורי בשטח B השתמשו שוב, אך הפתח המקורי של -תקופת הברזל הוצר עד לחצי ונקבע בו עתה פתח ברוחב כמ' בלבד. סף פתח זה הורכב משלוש אבנים גדולות ושטוחות, שהונחו על־גבי הסף מתקופת הברזל. ברור שקיימים כאן שני שלבי בנייה מסיביים, זה על־גבי זה — הקדום מתקופת הברזל של הדרומי בצד הפרסית/ההלניסטית. מהתקופה והמאוחר השער נבנתה תעלת ניקוז שפגעה ברצפות של תקופת הברזל. שלושה מארבעת תאי השער מתקופת הברזל נסתמו בקירות אבן שיצרו חדרים קטנים. התא הדרומי־מערבי רוצף בלוחות הופרע הדרומי־מזרחי התא ממגורה. ושימש שטוחים אבן ברובו עד סלע־האם ובמקום נמצא מפלס חיים הלניסטי שכלל טאבון עגול, מוקד וקערת אבן. רוב האבנים המסותתות ממבנה

השער נשדדו ונשארו בעיקר היסודות מאבני גוויל.

בסוף עונת D תצלום אוויר של שטח . איור

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

כ- מ' מצפון לשער בשטח B נמצאו בעונת שרידי מבנה אבן שקירותיו ירדו לתוך שכבת תקופת הברזל ולעתים עד סלע־האם. מקצת מקירות המבנה נבנו בדגם אדרה, כלומר האבנים הונחו באלכסון על צדן הצר. סמוך למבנה נמצא בור ממגורה הלניסטי מדופן אבן שעומקו כ- מ'. המבנה המרשים הוא מ"ר. -כ ושטחו D בשטח נחשף זה משלב ביותר מורכב משני אגפים גדולים, שלכל אחד מהם חצרות פתוחות וחדרים מקורים, ומספר גדול של ממגורות (איור ). מתחם זה היה מרכז חשוב לאחסון והוא מן הגדולים שנחשפו בשפלת

יהודה עד כה.מבנה גדול נוסף נחשף בשטח C ונחפר עד כה רק בחלקו. בוני המבנה ניצלו את השער והחומה של תקופת הברזל על־של שונה וחלוקה חדשים, קירות בניית הקירות, פירוק ידי נסתם זה בשלב פתוחה. לחצר או מקורים לחדרים השטח השער של תקופת הברזל לחלוטין ולא שימש עוד פתח כניסה ליישוב. חלקו המערבי של המבנה בנוי ישירות על סלע־האם ולא נתגלו מתחתיו עדויות לבנייה בתקופת הברזל. נראה כי של בשער כמו שער, רחבת כאן התקיימה הברזל בתקופת

.B שטחהשער בוטל ההלניסטית התקופה במהלך מסוים בשלב המערבי שבשטח B ונסתם. ברחוב המוליך לשער נבנה מתקן ומעבר השער תאי לחלוטין. המעבר את שחסם גדול עגול אשפה להשלכת למקום הפכו מסביבתם, הנמוכים השער, ליישוב חדש פתח מ'. .– בגובה מילויים בהם והצטברו ברור האלה. לעמק היורדת הדרך כלפי המזרחי, בצד נקבע — היישוב של באוריינטציה שינוי שחל הדבר שמשמעות מפנייה מערבה למישור החוף בראשית התקופה לפנייה מזרחה

ליהודה בשלהי התקופה.מספר גדול של מטבעות נחשף בשטחי החפירה השונים: הפרסית, התקופה משלהי מכסף ו"פלשת" מטבעות "יהד" מטבעות מימי אלכסנדר הגדול ויורשיו ומטבעות של המלכים בעל־ ומידע , (פרחי השני ותלמי הראשון תלמי השכבה כי ברור .(– מעונות מטבעות בדבר פה הנדונה התקיימה בתקופת המעבר מהשלטון הפרסי לתקופה הספירה, לפני הד' המאה של השנייה במחצית ההלניסטית, לפני – בסביבות ההלניסטית, התקופה ובראשית

הספירה.היטב הכירו המאוחר השלב שאנשי לציין ניתן לסיכום באופן אותם וניצלו הברזל מתקופת הקדומים השרידים את אינטנסיבי. תופעה דומה מוכרת גם בגזר, שם תוארך שער בעל לתקופה הראשון החופר בידי שלמה") תאים ("שער שישה איור , מכבית" (מקאליסטר וכונה "מצודה ההלניסטית

.(

העיר של תקופת הברזל

העיר של תקופת הברזל השתרעה על שטח כ- דונם והייתה מוקפת חומת סוגרים שאורכה כ- מ' (איור ). חומת העיר

בכל מ'. -כ של כולל באורך שטחים, בארבעה נחשפה מקום שירדנו לבסיס החומה היא נמצאה מושתתת על סלע־

אם. חומת הסוגרים בנויה משני קירות, חיצוני ופנימי. הקיר החיצוני מסיבי ביותר ושובצו בו אבנים קיקלופיות שגודלן עד מ' ומשקלן – טון וביניהן נקבעו אבנים בינוניות. החומה השתמרה לעתים לגובה כ- מ'. הקיר הפנימי של החומה בנוי מאבנים קטנות יותר, שלעתים הוקצעו למתאר מלבני. מכיוון שאורכו הממוצע של סוגר הוא כ- מ', נראה שהיו סביב העיר כמאה סוגרים. עד כה נחשפו בחפירה, בחלקם או בשלמותם, C בשטח ,D בשטח שניים ,B בשטח ארבעה סוגרים: ושניים בשטח E. לעיר היו שני שערים ומיקומם נקבע בהתאם בדרום־מזרח ,C בשטח השער העירה. המובילות לדרכים להרי מזרחה, ומכאן האלה לעמק היורדת לדרך פונה העיר, יהודה. ממנו היו יוצאים בוודאי להביא מים מגדות נחל האלה. השער שבשטח B, במערב, פונה לדרך היוצאת לכיוון מישור השערים עזקה. לתל מצפון האלה לעמק ומתחברת החוף

דומים במתארם ובמידותיהם והם בני ארבעה תאים.מ' ×. הוא השער מבנה של המרבי גודלו B בשטחוהן צד מכל בנויות גדולות אומנות שלוש לדרום). (מצפון שתי .( (איור צפוניים ושניים דרומיים תאים שני יוצרות מ'. .-בכ פנימה החומה מקו נסוגו המערביות האומנות השער בפינות מ'. .-כ ורוחבם מסיביים השער קירות נקבעו אבנים גדולות ביותר, המדגישות את קצותיו. כך בולטת גודל השער. של הצפונית־מזרחית הפינה בגובהה במיוחד הדרומי בצד המרכזית האומנה מ'. .×.-כ הוא תא כל השתמרה בצורה הטובה ביותר וכוללת בחלקה התחתון אבני שדה ומעליהן שלושה נדבכים של אבנים מסותתות. נראה כי המסותתות האבנים בסיס בגובה היה המקורי הרצפה מפלס וכל מה שנמוך יותר היה יסוד תת־קרקעי. ציר התנועה בשער המעבר רוחב חוץ). למערב (כלפי העיר) ממזרח (פנים היה בהתאם השתפל, הוא מ'. . ואורכו מ' . הוא המרכזי של הצפונית הצלע לאורך למערב. ממזרח לטופוגרפיה, שטוחים אבן בלוחות שכוסתה ניקוז תעלת עברה המעבר

המונחים עדיין במקומם.סף השער הותקן מאבן אחת שאורכה כ- מ', רוחבה וגובהה כ- מ' ומשקלה כ- טון. בסף נחצבה מדרגה, הממוקמת בדיוק בקו החיצוני של האומנות המערביות. מדרגה זאת עצרה את דלתות השער בעת סגירתן. קיים פער של כ- מ' בין מפלס סלע־האם מחוץ לשער ובין מפלס הרצפה של השער עצמו. בתקופה נהרסו והן כלשהן מדרגות או כבש כאן שהיו ברור

מאוחרת, כאשר הותקנה במקום טראסה חקלאית.השער של שטח C דומה למדי ולכן לא יתואר כאן בהרחבה. הייתה שבמקורה ניקוז ותעלת תאים ארבעה נמצאו בו גם הדרומי־מערבי התא במרכז שטוחים. אבן בלוחות מכוסה של החיצונית החזית מ'. -כ שגובהה ניצבת מצבה נמצאה השער מפוארת ביותר והייתה בנויה משתי אבנים קיקלופיות, אחת מכל צד. ברור שזה היה פתח הכניסה הראשי לעיר, הפונה

אל הדרך המובילה מזרחה, ליהודה.

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

לדגם אופיינית קיאפה חורבת של העירונית התכנית צמודים העיר, בהיקף נבנו הבתים יהודה: בממלכת הערים האחורי. כחדרו אחד סוגר שילב בית וכל הסוגרים, לחומת תשעה כאלו: מבנים בשלמותם או בחלקם נחפרו כה עד של יפה רצף .D בשטח ואחד B בשטח ארבעה ,C בשטחמבנים כאלו נחשף בחלקו המזרחי של שטח C ורוב המבנים נתגלו במצב השתמרות טוב (איור ). תכנית המבנים אחידה החמישי המבנה למגורים. שימשו שרובם ונראה כלל בדרך נבנה סוגר במקום היבטים: בשני דופן יוצא לשער ממזרח עמודים בית נמצא מגורים מבנה ובמקום מסיבי, מגדל כאן .( איור) ובו אבוס, אולי אורווה קטנה לבעלי חיים מעטיםמבנה נוסף הראוי לציון בשטח C הוא המבנה השביעי ממזרח אגן מצבות, ספסל, בו נמצאו פולחן. מקום ששימש לשער וחותם מצרית חרפושית מחרס, נסך כלי בזלת, מזבח אבן, זה ובשלב ולרפאות, לניקוי נשלחו אלו ממצאים .( (איור

אי־אפשר עדיין לתארם בפירוט. B שטח של הצפוני בחלקו נחשפו מגורים מבני ארבעה להשתמר היטיבו לשער, הקרובים מהם, שלושה כי והובהר הלניסטי מבנה על־ידי ברובו נהרס הרביעי ואילו יחסית שהושתת על סלע־אם. במבנה הראשון מצפון לשער אובחנו ובמבנה חדרים ארבעה אובחנו השני במבנה חדרים, שלושה רצפות .( חדרים (איור שני אובחנו לשער מצפון השלישי החדרים, וכן המפולות מגובה ראשי הקירות ועד לרצפות, היו נמצאו הרצפות ועל הברזל IIא, מתקופת בחרסים עשירות

עשרות כלים מרוסקים. על רצפת המבנה השני מצפון לשער התגלה אוסטרקון. זהו שבר גדול של קנקן אגירה שמידותיו כ-× ס"מ. בחלקו הפנימי של החרס נראות בבירור חמש בין אותיות. לפחות מהן אחת ובכל בדיו כתובות שורות השורות מפרידים קווים שחורים. האוסטרקון פוענח בידי חגי משגב (משגב ואחרים א; ב). כתב האוסטרקון שייך שלשון ונראה הכנענית הכתיבה מסורת של האחרון לשלב הכתובת היא עברית. הערות והצעות לשיפור הקריאה הועלו ירדני ; דמסקי ; (אחיטוב נוספים חוקרים בידי הנגלה על הנסתר רב עדיין המאמצים, למרות אך ,(

בכתובת זאת.

כלי החרס של תקופת הברזל

בכל אחד מארבעת שטחי החפירה נמצאו על מפלסי הרצפות שאפשר חרס כלי של עשירים ריכוזים הברזל תקופת של לא ותושביו פתאומי באופן נהרס שהאתר ברור לרפאם. ופורסם נלמד כה עד הכלים. מרבית את לפנות הספיקו המכלול הקרמי שנחפר בעונות – (קאנג וגרפינקל א; ב). הכלים כוללים קערות עגולות ומזוות בגדלים שונים ובעיצוב שפות מגוון, ולפעמים בעלות ידיות בריח (איור ). לעתים נדירות עוטרו הקערות בחיפוי אדום, ולעתים גם במירוק יד "פרוע". כן נתגלו קדרות, קובעות, טסי אפייה וסירי בישול. הכלים הסגורים כוללים פכיות, פכים וקנקני אגירה.

בסיום עונת C תצלום אוויר של החלק המזרחי של שטח . איור

C מבנה העמודים בשטח . איור

C המבנה הפולחני בשטח . איור

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

הם "כלי ובינוניים קטנים סגורים כלים של מיוחדת קבוצה צבועים אופקיים ובפסים אדום בחיפוי המעוטרים אשדוד",

.(– : איור) בשחור ובלבןבמכלול כמות גדולה של קנקני אגירה המתאפיינים בצוואר בין חזק זיווי חוץ, כלפי מעט נטויה או אופקית כתף קצר, מעוגל או ישר ובסיס הבסיס, כלפי מתכנס גוף לגוף, הכתף נמצאו אך יחסית, דק גוף הקנקנים לרוב .(– (איורים למרביתם במיוחד. עבה בדופן המתאפיינים אחדים קנקנים ועליהן לכתף צמוד הממוקמות גדולות ידיות־אוזן שתי החפירה עונות ארבע במהלך אצבע. טביעת קרובות לעתים מדובר המקרים ברוב .( (איור כאלו ידיות -כ נמצאו בטביעת אצבע אחת, אך יש שמופיעות שתי טביעות על ידית אחת — לעתים צמודות ולעתים בשני קצות הידית, ונמצאה גם ידית שעליה שלוש טביעות. ידיות קנקנים שמופיעות בהן טביעות אצבע נמצאו באתרים שונים של שלהי תקופת הברזל קטנים. במספרים תמיד אך ,II הברזל תקופת ובראשית Iחורבת קיאפה יוצאת דופן בכמות הגדולה של ידיות טבועות

שנתגלתה בה.

קמעה, מזווה או מעוגלת דופן בעלות פתוחות, הקערות קערות נמצאו בלבד נדירות לעתים עיטור. חסרות ורובן מחופות אדום וממורקות במירוק יד "פרוע". כלי ייחודי היא קערת־מסננת, הממשיכה מסורת של כלי מתכת האופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת. כלי הבישול כוללים מעט סירי פנים. כלפי נטויה משולש, רכס חסרת שפה בעלי בישול בשכבה כלל נמצא ולא בערד XII לשכבה אופייני טיפוס זה XI בערד (הרצוג וזינגר־אביץ ). כן נמצאו טסי אפייה —

אחד בכל מבנה מגורים.הקבוצה המעוטרת האופיינית היא ממשפחת "כלי אשדוד", בשחור דקים אופקיים בפסים וצבועה אדום בצבע המחופה אחדים כלים וכן צבועים חרסים ממאה יותר נמצאו ובלבן. עגול. גוף בעלת גדולה ופכית בירה פך פיקסיס, שרופאו: הפיקסיס ופך הבירה ממשיכים את מסורת הכלים הפלשתיים יותר (קדרות, מאוחרים אשדוד" הברזל I. "כלי תקופת של פכים וקנקניות), המוכרים בשכבה (זמנית) בתל צפית (בן־

שלמה ואחרים ), לא נתגלו כלל בחורבת קיאפה.שכבה X בתל קסילה מתוארכת כיום בידי החופר לסביבות

B תכנית סכמתית של מבני המגורים בשטח . איור

איור . כלי חרס האופיניים לתקופת הברזל IIא

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

דוגמאות של רב מספר על־סמך הספירה לפני , שנת פחמן (מזר וברונק רמזי ). יש בה מעט כלים פלשתיים קערות־ מדרומו), לו הצמוד ובמבנה במקדש דו־גוניים (רק

פעמון פשוטות וגם כלי חרס מעוטרים בצבע שחור על רקע חיפוי אדום. נראה שחורבת קיאפה קרובה בתיארוכה לשכבה היעדר בשל מעט ממנה מאוחרת היא אך קסילה, בתל X

הכלים הפלשתיים הדו־גוניים.

הכרונולוגיה

על־סמך נקבעה קיאפה חורבת של המוחלטת הכרונולוגיה מתקופת בשכבה שנמצאו מפוחמים זיתים חרצני שישה או הי"א המאה לשלהי מתוארך שהאתר מכאן ברור הברזל. עדות זוהי .(– הספירה (איורים לפני הי' המאה לראשית II לתקופת הברזל I חד־משמעית כי המעבר מתקופת הברזלההצעות הספירה. לפני הי' המאה בתחילת ביהודה התרחש השונות לַאֵחר מעבר זה בכמאה שנים (ראו למשל פינקלשטיין ; ואחרים בוארטו ; ופיאסצקי פינקלשטיין ;שרון ואחרים ), לפי השיטה הידועה בכינוי "כרונולוגיה

נמוכה", ראויות לעיון מחודש. לדעתנו הצעות אלו מבוססות על כשל מתודולוגי כפול: גאוגרפי וסטרטיגרפי.

ראשית לתיארוך שנמדדו הדוגמאות גאוגרפית, מבחינה תל דור, מגידו, צפוניים: מאתרים נלקחו II הברזל תקופת נלקחו ולא וחצור, אל־חמה תל הדר, תל כיסון, תל רחוב, הדבר לכיש. או ערד שבע, באר ביהודה: מאתרים דוגמאות נבע ממצב המחקר, המתנהל כיום ברובו בתלים בצפון הארץ, אתרי זאת, לעומת שתוארכו. הדוגמאות נלקחו מהם ולכן לא ואז בשנים עשרות לפני ברובם נחפרו המרכזיים יהודה נשלחו מהם דוגמאות לתיארוך. לדעתנו, התמונה המצטיירת, הט' המאה בתוך החל ישראל ממלכת של העיור תהליך כי לפני הספירה, אינה מפתיעה. זוהי בדיוק התמונה המתקבלת ("הממלכה יהודה שממלכת הטוענת המקראית, מהמסורת המאוחדת") קמה ראשונה ואילו ממלכת ישראל קמה מאוחר

יותר. שומרון נבנתה רק במהלך המאה הט' לפני הספירה.מבחינה סטרטיגרפית, הדוגמאות שנלקחו לתיארוך ממגידו הארכאולוגית השכבה שהיא ,IVb–Va משכבה כולן באות השנייה בתקופת הברזל II, ואילו משכבה Vb, שהיא השכבה תאריכים בידינו אין ,II הברזל בתקופת ביותר הקדומה

איור . קנקני אגירה מתקופת הברזל IIא האופייניים לאתר. רוב הקנקנים נושאים על אחת הידיות טביעת אצבע, ולפעמים מוטבעות שתי הידיות של הקנקן. לעתים נדירות נמצאו על אותה ידית שתי טביעות אצבע ואף שלוש

איור . קבוצת קנקני אגירה מחורבת קיאפה. בבדיקות פטרוגרפיות הוברר כי כולם נעשו בסביבות האתר

איור . ידיות קנקנים שהוטבעו בהן טביעות אצבע. כ- ידיות כאלו נתגלו באתר בארבעת עונות החפירה הראשונות

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

לכרונולוגיה הנוגעות ואחרות דומות בעיות רדיומטריים. .() ומזר וברונק רמזי () הנמוכה העלו בפירוט קלטר

תיארוך חורבת קיאפה לסוף המאה הי"א או לתחילת המאה בתקופה שהתקיימה כעיר אותה מעמיד הספירה לפני הי' מלכי של הכרונולוגיה דוד. של מלכותו שנות את התואמת רבות פעמים במחקר ונידונה פשוטה אינה ויהודה ישראל (ראו למשל תילה ; תדמור ; גליל ). גם שנות המלוכה המיוחסות לדוד ולשלמה — שנה בדיוק לכל אחד מהם — הן מספר טיפולוגי המשמש במקרא בהקשרים שונים: תקופת הנדודים בסיני לאחר יציאת מצרים ופרקי הזמן שהארץ האלו, הקשיים לנוכח השופטים. שפוט בימי בהם שקטה הספירה, לפני בעליל — עגול במספר להשתמש סביר כפרק הזמן שבו בקירוב החלה תקופת שלטונו של דוד. עצם השימוש במספר כה עגול מעיד כי מדובר בהערכה בלבד. מצד שני, גם שיטת המדידה של האיזוטופ פחמן ושיטת כיולו על־פי טבעות עצים אינה מצטיינת בדייקנות כה גבוהה, והיא לתיארוך שנים עשרות של אפשריים זמן מרווחי משאירה של הספירה (בוודאות לפני -ל בין קיאפה: חורבת .(.% של הספירה (בוודאות לפני – או (.%אינה המקראית למסורת זה תיארוך הקבלת פנים, כל על מאפשרת לתארך את חורבת קיאפה לימי מלכות שלמה, אלא התאריך מקביל לימי דוד או שאול. לשם הזהירות המדעית, אנו מקבלים את התאריך המאוחר יותר ברווח שנותן התיארוך דוד של המשוערים לימיו העיר את ומקבילים הרדיומטרי,

המלך.

דגם היישוב

תרומה חשובה ביותר של החפירה בחורבת קיאפה היא חשיפת עיר מבוצרת מסוף המאה הי"א. באתר מתגלה דגם ברור של שניים־ כולל מבנה כל והביצור: המגורים בתי ארגון אופן .( , העיר (איורים מחומת אחד סוגר וכן חדרים שלושה ביהודה המוכר עיור דגם בזה, זה משולבים והחומה הבתים מארבע ערים אחרות, הגם שמאוחרות יותר: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע. על דגם זה כבר כתב בזמנו י' שילה () וכינהו "תכנון עיר ישראלית". כיום נראה שיש זאת: עירונית תפיסה ולכנות בהגדרתו אחת מילה לשנות "תכנון עיר יהודאית", שכן בערים שבממלכת ישראל לא היו המבנים משולבים בחומה. בחצור ובגזר, שנמצאו בהן חומות סוגרים הקשורות בבירור לשערים בעלי שישה תאים ("שערי שלמה"), החומה עומדת חופשי ואין מבנים הקשורים ישירות עיר תכנון של זה דגם כי מעידה קיאפה חורבת לסוגרים. התגבש לראשונה כבר בשלב הראשון של תקופת הברזל IIא.

תגובות לתגליות חורבת קיאפה

בעקבות שנתפרסמו תגובה מאמרי כמה על נשיב להלן התגליות בחורבת קיאפה. דגן () הציע, על־סמך חרסים

לתקופה המסיבי הביצור את לתארך האתר, בסקר שאסף חרס כלי במאות העמוסים הרבים המבנים את ההלניסטית. כינה "שני חדרים". אבל בסוף עונת הובהר כי ריכוזי כלים שלמים מתקופת הברזל IIא נמצאו על־גבי רצפות בכל שטחי ניקוז תעלות השערים בשני נחפרו בעונת החפירה. הברזל IIא. מתקופת חרסים הצטברו שבתעלות ובמילויים הממצא ההלניסטי לעומת זאת מופיע במבנים שמעל לבנייה של תקופת הברזל, או באזורים שאנשי התקופה ההלניסטית הפרדה יש סלע־האם. על־גבי ובנו שטחים בהם פילסו סטרטיגרפית ברורה בין שתי התקופות ואין כל בסיס עובדתי

להצעתו של דגן.פגם על מעידה קיאפה בחורבת החפירה מזאת, יתרה יישוב באתר כלל זיהה לא הוא שכן דגן, של הסקר בעבודת מתחילת תקופת הברזל IIא. אם יישוב המיוצג על ידי בנייה מסיבית ובולט על פני השטח, ובו שכבת חורבן עשירה, נעלם עשרות של גורלם היה שכך לשער מותר הסוקרים, מעין קבורים או מצומצם בהיקף מיושבים שהיו אחרים, אתרים שמסקנות מכאן מאוחרות. שכבות של גדול מספר מתחת הספירה לפני הי' במאה ביהודה יישובי פער על המדברות מקורן בטעויות סוקרים (פינקלשטיין ; להמן ). מן הראוי לבדוק מחדש את כל החרסים שנאספו בסקרים השונים של החרס כלי ממצא על־סמך כעת, ואולי ביהודה, שנערכו חורבת קיאפה, אפשר יהיה לזהות בכמה מהאתרים האלו את

המאה הי' לפני הספירה.אתר היא קיאפה חורבת כי טען ב) (א; נאמן על דבר מעידה אינה ולפיכך גת, ממלכת בתחום פלשתי אחד נימוק גם ולו העלה לא הוא ביהודה. הממלכה ראשית האתר של האתני הזיהוי לחיזוק החפירה בממצאי הקשור כפלשתי. בינתיים הובהר כי חורבת קיאפה אינה יכולה להיות נמצאו לא שכן פלשתית, אוכלוסייה על־ידי שיושב אתר גם אולם פלשתיים. באתרים השכיחות חזיר עצמות כלל בו מספקת קיאפה חורבת הרי נאמן, של פירושו את נקבל אם בימי מזרח כלפי דמוגרפי ולחץ פלשתית להתפשטות עדות אכן אם בהרחבה. המקראית במסורת כמתואר ודוד, שאול חורבת קיאפה הוא אתר פלשתי, הרי אין בו סתירה למסורת המקראית, ולפיכך אין בו משום סיוע לתפיסות שנאמן מחזיק בהן. פירושו של נאמן מעורר גם את השאלה, מי הרס לממלכת גת את חורבת קיאפה בתחילת המאה הי' לפני הספירה? גם מהיבט זה מתקבלת תמונה של קרבות וסכסוכי גבול בין יהודה

ופלשת באזור עמק האלה.של הקרמי המכלול כי זינגר־אביץ הציעה באחרונה ולא I הברזל תקופת של מאוחר שלב משקף קיאפה חורבת שלב מוקדם של תקופת הברזל IIא (). לטענתה, מכיוון שמכלולי כלי החרס של שני שלבים אלו דומים מאוד, בניתוחם אחד בשלב המופיעים קרמיים למאפיינים רק להתייחס יש

בלבד. זינגר־אביץ הביאה שלוש דוגמאות כאלו:

הברזל IIא לתקופת אופייני ומירוק "פרוע" אדום חיפוי .

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

כבר נמוכה. בשכיחות מופיע הוא קיאפה בחורבת ואילו בנימוק הראשון סותרת זינגר־אביץ את המתודולוגיה של עצמה, שכן יוצא מדבריה שחיפוי אדום ומירוק יד "פרוע" מופיעים גם בשלהי תקופת הברזל I (בחורבת קיאפה) וגם רק המופיע מאפיין זה שאין מכאן הברזל IIא. בתקופת

באחד משני השלבים.קדרות בעלות שפה מתכנסת, המוכרות בחורבת קיאפה, .אבל .I הברזל לתקופת רק זינגר־אביץ לדעת אופייניות בתל בטש שכבה IV ובתל קסילה שכבה IX קדרות כאלו מוכרות גם בתקופת הברזל IIא (גרפינקל וקאנג, בהכנה).

לטענת זינגר־אביץ, בתקופת הברזל I יש לקנקני האגירה .גם אבל עגול. הבסיס II הברזל ובתקופת ישר, בסיס

בחורבת קיאפה נתגלו קנקנים בעלי בסיס מעוגל.

המתודולוגיה את סותרת זינגר־אביץ הדוגמאות שלוש בכל שהיא עצמה העלתה כדי לנתח את הטיפולוגיה של כלי חרס של חורבת קיאפה (גרפינקל וקאנג, בהכנה). לפי המתודולוגיה שלה ולאור המידע החדש שנחשף בעונת , הרי יש עתה במכלול הקרמי של חורבת קיאפה פכיות שחורות האופייניות העיר של התרבותי השיוך זהו ולפיכך ,II הברזל לתקופת

המבוצרת באתר.בתאריכים הדן ופיאסצקי פינקלשטיין של במאמרם אין כי טוענים הם () קיאפה חורבת של הרדיומטריים שהאתר אפשר ולכן השונות, הדגימות של ממוצע לערוך של אפשרי בטווח הספירה, לפני – בשנים התקיים לא הברזל תקופת של שבשכבה מכיוון לדעתנו, שנה. נמצאו כל עדויות לשימוש ממושך, כגון חידוש רצפות, ביטול קירות או בנייה מחודשת של מתקנים זה על־גבי זה, התקיימה העיר זמן קצר יחסית, דור אחד לכל היותר. לכן אפשר לערוך יותר מוגדר זמן פרק לקבל וכך השונים לתאריכים ממוצע של הרדיומטרי התאריך כך, או כך האתר. של חייו למשך חורבת קיאפה מעיד שהייתה קיימת ביהודה עיר מבוצרת בימי עובדה הביקורת. כותבי על המקובלת גם קביעה המלך, דוד זאת, שאין עליה עוררין, מעידה כי התפיסה המינימליסטית, שבימי דוד המלך כביכול לא התקיימה חברה עירונית, שגויה

לחלוטין.

סיכום

עירוני אתר של קיומו על מעידות קיאפה חורבת חפירות בין בגבול יהודה, בשפלת הספירה לפני הי' המאה מתחילת שתי יחידות פוליטיות: יהודה וגת הפלשתית. התכנון העירוני אתרים בארבעה המוכרת העירונית לתפיסה זהה האתר של בית תל שמש, בית תל ביהודה: II הברזל מתקופת אחרים ובניית שדה עיר ביצור שבע. באר ותל נצבה תל מרסים, חומת סוגרים הם מאפיינים יהודאיים שאינם מוכרים בפלשת. עצמות כוללות אינן בחפירה שנתגלו החיים בעלי עצמות .( פלשת (קהתי של ולא יהודה של נוסף מאפיין חזיר,

באתרים מוכרים אינם בית, בכל כמעט שנתגלו אפייה, טסי גם פלשתי. באתר מדובר שאין מעידים הם ואף פלשתיים כל פלשתי. לאתר אופיינית אינה העברית בשפה הכתובת אלה מצטרפים לתמונת תרבות חומרית יהודאית ולא פלשתית

בחורבת קיאפה.על־פי המסורת המקראית החל דוד למלוך בחברון ובשלב מסוים עברה בירתו לירושלים. מבחינה גאוגרפית, ירושלים, אחד כיום של הליכה במרחק נמצאות קיאפה וחורבת חברון שלושת הממלכה, של לב־לבה את להוות יכלו והן מזו, זו המרכזים העירוניים החשובים שבה. המקרא עצמו מייחס את כדוגמת מרכזים בניית ואת לדרום־מערב יהודה התפשטות ה–י), יא: הימים־ב (דברי רחבעם לימי רק ועזקה לכיש כלומר לרבע האחרון של המאה הי' לפני הספירה. אין אפוא יישובים אלו באזורים יחפש המודרני שהמחקר סיבה כל הספירה. לפני הי' המאה של הראשונה מהמחצית מבוצרים אכן, השכבות המקבילות לחורבת קיאפה בדרום יהודה בבקעת והן שבע, בבאר VII ושכבה בערד XII שכבה הן שבע באר

משקפות יישובים פרוזים.הנתונים הארכאולוגיים מחורבת קיאפה מעידים כי תהליך בשטח הספירה לפני הי' המאה בתחילת ביהודה החל העיור גאוגרפי מצומצם יחסית. מאוחר יותר, בוודאי עם התעצמותה לדרום־מערב גם הממלכה התפשטה והפוליטית, הכלכלית ולדרום. במאמר שכתב אחד מאתנו (גרפינקל ) הוברר כי בשלהי המאה הח' לפני הספירה התקיים ביהודה דגם יישובי שכלל שישה מרכזים עירוניים ראשיים: ירושלים, בית שמש, לכיש, חברון, באר שבע וערד. נראה כי דגם יישובי/מינהלי זה החל כבר בראשית המאה הי' לפני הספירה משנוסדו המרכזים חברון, ירושלים וחורבת קיאפה. לאחר שחורבת קיאפה נהרסה במחצית הראשונה של המאה הי' לפני הספירה, היא הוחלפה בבית שמש הסמוכה אליה. מאחר שלא היה טעם בהקמת שתי

ערי מינהל כה סמוכות זו לזו, חורבת קיאפה לא נושבה שוב.המאה בתחילת ייסודה, ראשית בשלב תפיסתנו, על־פי הי' לפני הספירה, כללה ממלכת יהודה שלושה מרכזי שלטון (ירושלים, חברון וחורבת קיאפה), שנמצאו, כאמור, במרחק לפני והח' הט' המאה במהלך מזה. זה אחד הליכה כיום של הספירה התרחבה יהודה לממלכה בעלת שישה מרכזי שלטון (ירושלים, חברון, עזקה, לכיש, באר שבע וערד), שהיו פרושים

על־פני מרחק של עד שלושה ימי הליכה זה מזה.בתחילת קיאפה חורבת של ומרכזיותה חשיבותה לאור שמה היה מה השאלה, מתעוררת הספירה לפני הי' המאה בעיר מדובר לדעתנו קיומה? בתקופת העיר של המקורי ַשֲעַרִים (גרפינקל וגנור ג). שעַרִים נזכרת במקרא שלוש פעמים: מבחינת המיקום היא נזכרת פעמיים — באזור עמק האלה בסמיכות לשוכה ולעזקה (יהושע טו: לו; שמואל־א יז: כרונולוגית היא נזכרת פעמיים — בקשר לדוד נב), ומבחינה הספירה לפני הי"א המאה בשלהי כלומר מלך, היותו לפני במקורות לדיון לא. ד: הימים־א דברי נב; יז: (שמואל־א שבט ברשימות העיר הזכרת של בבעייתיות ובמיוחד אלו

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

מתאימה קיאפה חורבת ג). וגנור גרפינקל ראו שמעון גאוגרפית מבחינה גם המקראית שעַרִים עם לזיהוי אפוא כרונולוגית. ייתכן שהיא נקראה כך על שם שני מבחינה וגם

שאינה תופעה החפירות, שהעלו כפי בעיר, שהיו השערים מוכרת בארכאולוגיה של שום אתר אחר ביהודה או בישראל

בימי הבית הראשון.

הערה

אנו שמחים להקדיש מאמר זה לפרופ' אמנון בן־תור, שעסק הרבה *המאה בדבר לוויכוח רבות ותרם והארכאולוגיה המקרא בין בקשר איזן, ב' סילבר, ג"ב השתתפו החפירה במימון הספירה. לפני הי'

מרכז ברמן לארכאולוגיה מקראית באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיונל ג'אוגרפיק, פאונדיישן סטון וקרן ברנן.

ביבליוגרפיה

אהרוני = י' אהרוני, ארץ־ישראל בתקופת המקרא, ירושלים. D. Ussishkin, “King Solomon’s Palace = אוסישקין and Building I in Megiddo”, IEJ , pp. –

D. Ussishkin, “Solomon’s Jerusalem: The = אוסישקין Text and the Facts on the Ground”, in: A.G. Vaughn and A.E. Killebrew (eds.), Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period, Atlanta GA,

pp. –הערות קיאפה: מחורבת אחיטוב, "הכתובת ש' = אחיטוב פלג־ברקת וא' שטיבל ג"ד עמית, ד' בתוך: ג", והארות (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה

.– 'ג, ירושלים, עמ E. Boaretto, A. Jull, A. Gilboa and = בוארטו ואחרים I. Sharon, “Dating the Iron Age I/II Transition in Israel: First Intercomparison Results”, Radiocarbon

, pp. – A. Biran and J. Naveh, “The Tel Dan = ונוה בירן

Inscription, A New Fragment”, IEJ , pp. – D. Ben-Shlomo, I. Shai and A. = ואחרים בן־שלמה Maier, “Late Philistine Decorated Ware (‘Ashdod Ware’): Typology, Chronology, and Production

Centers”, BASOR , pp. – D.W. Jamieson-Drake, Scribes and = ג'יימיסון־דרייק

Schools in Monarchic Judah, Sheffield G. Galil, The Chronology of the Kings of = גליל

Israel and Judah, Leidenנספח ,/ מחוזית מתאר תכנית גרינהוט, צ' = גרינהוט

.– 'ארכאולוגי, משרד הפנים, עמגרן = ו' גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־

ישראל : יהודה (תורגם לעברית בידי ח' בן עמרם, ירושלים תשמ"ג).

והמערך הזהות החותם "טביעות גרפינקל, י' = גרפינקל .– 'עמ , היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב", קתדרה

Y. Garfinkel, S. Ganor, M. Hasel = גרפינקל ואחרים and G. Stiebel, “Khirbet Qeiyafa (Notes and

News)”, IEJ , pp. –קיאפה — גנור, "חורבת וס' גרפינקל י' א = וגנור גרפינקל הברזל תקופת בראשית ויהודה פלשת בגבול מבוצרת עיר

חידושים (עורכים), ושטיבל וג"ד עמית ד' בתוך: ,"IIעמ' ירושלים, ב, וסביבותיה ירושלים של בארכיאולוגיה

.– Y. Garfinkel and S. Ganor, “Khirbet = ב גרפינקל וגנור Qeiyafa & (Notes & News)”, IEJ , pp.

– Y. Garfinkel and S. Ganor, “Khirbet = ג גרפינקל וגנור

Qeiyafa: Sha‘arayim”, JHS , Article Y. Garfinkel and S. Ganor, Khirbet = וגנור גרפינקל Qeiyafa I: Excavation Report –, Jerusalem Y. Garfinkel and H.-G. Kang, = בהכנה וקאנג גרפינקל “The Relative and Absolute Chronology of Khirbet Qeiyafa: Very Late Iron Age I or Very Early Iron

“?Age IIAחדשות הרים", ונס שמש בית מפות "סקר דגן, י' = דגן

.– 'עמ , ארכיאולוגיותדגן = י' דגן, "ערי שפלת יהודה והחלוקה למחוזות על־פי ס'

.– 'יהושע טו", ארץ־ישראל כה, ירושלים, עמ Y. Dagan, “Khirbet Qeiyafa in the Judean = דגן Shephelah: Some Considerations”, TA , pp. –

P.R. Davies, In Search of “Ancient Israel”, = דייוויסSheffield

דמסקי = א' דמסקי, "הכתובת האניגמטית מחורבת קיאפה: ג"ד עמית, ד' בתוך: ב", והארות הערות וסוגתה, צורתה בארכיאולוגיה חידושים פלג־ברקת (עורכים), וא' שטיבל

.– 'של ירושלים וסביבותיה ג, ירושלים, עמ Z. Herzog and L. Singer-Avitz, = הרצוג וזינגר־אביץ “Redefining the Centre: the Emergence of State in

Judah”, TA , pp. – L. Singer-Avitz, “The Relative = זינגר־אביץ Chronology of Khirbet Qeiyafa”, TA , pp. –

Y. Yadin, “Solomon’s City Wall and Gate at = ידין Gezer”, IEJ , pp. –

ירדני = ע' ירדני, "הכתובת מחורבת קיאפה: הערות והארות פלג־ברקת (עורכים), וא' שטיבל ג"ד עמית, ד' בתוך: א", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג, ירושלים,

.– 'עמ G. Lehmann, “The United Monarchy in the = להמן

יהודה ממלכת של וראשיתה קיאפה חורבת חפירות

Countryside: Jerusalem, Judah and the Shephelah during the th Century B.C.E.”, in: A.G. Vaughn and A.E. Killebrew (eds.), Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period, Atlanta GA,

pp. – T.E. Levy, T. Higham, C. Bronk = ואחרים לוי Ramsey, N.G. Smith, E. Ben-Yosef, M. Robinson, S. Münger, K. Knabb, J.P. Schulze, M. Najjar and L. Tauxe, “High-precision Radiocarbon Dating and Historical Biblical Archaeology in Southern Jordan”, Proceedings of the National Academy of

Science / N.P. Lemche, Ancient Israel: A New History = למקה

of Israelite Society, Sheffield A.M. Maeir and J. Uziel, “A Tale = ועוזיאל מאיר of Two Tells: A Comparative Perspective on Tel Miqne-Ekron and Tell es-Safi/Gath in Light of Recent Archaeological Research”, in: S. White Crawford et al. (eds.), Up to the Gates of Ekron: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin,

Jerusalem, pp. – E. Mazar, The Excavations in the City of = מזר א'

David in (the Visitors Center), Jerusalemב' מזר = ב' מזר, "ימי דויד ושלמה", בתוך: א' מלמט (עורך),

.– 'ימי המלוכה — היסטוריה מדינית, ירושלים, עמ A. Mazar, “Jerusalem in the th Century = מזר ע' B.C.E.: The Glass Half Full”, in: Y. Amit et al. (eds.), Essays on Ancient Israel in Its Near Eastern Context: A Tribute to Nadav Na’aman, Winona

Lake IN, pp. – A. Mazar and C. Bronk Ramsey, = רמזי וברונק מזר “C Dates and the Iron Age Chronology of Israel:

A Response”, Radiocarbon , pp. – T.N.D. Mettinger, Solomonic State Officials, = מטינגר

Lundשל לתקומתה ושלמה — דויד מלמט, "ממלכת א' = מלמט מעצמה", בתוך: שלושים שנות ארכיאולוגיה בארץ־ישראל

.– '(הכינוס הל"ה לידיעת הארץ), ירושלים, עמ R.A.S. Macalister, The Excavation of = מקאליסטר

Gezer – and – I, Londonמשגב ואחרים א = ח' משגב, י' גרפינקל וס' גנור, "האוסטרקון מחורבת קיאפה", בתוך: ד' עמית, ג"ד שטיבל וא' פלג־ברקת (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה

.– 'ג, ירושלים, עמ H. Misgav, Y. Garfinkel and S. = ב ואחרים משגב Ganor, “The Ostracon”, in: Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I: Excavation Report

–, Jerusalem, pp. – , JHS , Article ”In Search of the Ancient = א נאמן

Name of Khirbet Qeiyafa

N. Na‘aman, “Sha‘araim — The Gateway to = ב נאמןthe Kingdom of Judah”, JHS , Article

L.E. Stager, “The Patrimonial Kingdom = סטייגר of Solomon”, in: W.G. Dever and S. Gitin (eds.), Symbiosis, Symbolism, and the Power of the Past: Canaan, Ancient Israel and Their Neighbors from the Late Bronze Age through Roman Palaestina,

Winona Lake IN, pp. – I. Finkelstein, “The Archaeology of the = פינקלשטיין United Monarchy: an Alternative View”, Levant ,

pp. –בישראל המדינה "ראשית פינקלשטיין, י' = פינקלשטיין עמ' ירושלים, כו, ארץ־ישראל לישראל", מכנען וביהודה:

.– I. Finkelstein, Z. Herzog, L. = ואחרים פינקלשטיין Singer-Avitz and D. Ussishkin, “Has King David’sPalace in Jerusalem Been Found? TA , pp. –

I. Finkelstein and E. Piasetzky, = פינקלשטיין ופיאסצקי “C and the Iron Age Chronology Debate: Rehov, Khirbet en-Nahas, Dan and Megiddo”,

Radiocarbon , pp. – I. Finkelstein and E. Piasetzky, = פינקלשטיין ופיאסצקי “Khirbet Qeiyafa: Absolute Chronology”, TA ,

pp. – Y. Farhi, “The Coins”, in: Y. Garfinkel and S. = פרחי Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I: Excavation Report

–, Jerusalem, pp. – H.-G. Kang and Y. Garfinkel, “The = א קאנג וגרפינקל Early Iron Age II Pottery”, in: Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I: Excavation Report

–, Jerusalem, pp. – H.-G. Kang and Y. Garfinkel, = ב וגרפינקל קאנג “Ashdod Ware I: Middle Philistine Decorated Ware”, in: Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I: Excavation Report –,

Jerusalem, pp. – R. Kehati, “The Faunal Assemblage”, in: = קהתי Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa I: Excavation Report –, Jerusalem, pp.

– R.H. Conder and R.E. Kitchener, The = קונדר וקיצ'נר

Survey of Western Palestine III, London R. Kletter, “Chronology and United = קלטר

Monarchy”, ZDPV , pp. –שטיבל = ג"ד שטיבל, "על אם הדרך — חורבת קיאפה בתקופה הקלאסית ובתקופות המאוחרות", בתוך: ד' עמית, א' פלג־של בארכיאולוגיה חידושים שטיבל (עורכים), וג"ד ברקת

.– 'ירושלים וסביבותיה ד, ירושלים, עמ Y. Shiloh, “Elements in the Development of = שילה Town Planning in the Israelite City”, IEJ , pp.

–

הזל ומיכאל נור ג סער גרפינקל, יוסף

I. Sharon, A. Gilboa, T. Jull, and E. = ואחרים שרון Boaretto, “Report on the First Stage of the Iron Age Dating Project in Israel: Supporting the Low

Chronology”, Radiocarbon , pp. – H. Tadmor, “The Chronology of the First = תדמור Temple Period”, in: A. Malamat (ed.), World History of the Jewish People IV/I: The Age of the

Monarchies — Political History, Jerusalem, pp.–, –

T.L. Thompson, Early History of = תומפסון the Israelite People: from the Written and

Archaeological Sources, Leiden E.R. Thiele, The Mysterious Numbers of the = תילה

Hebrew Kings (nd edition), Grand Rapids MI