ארץ־ישראלה תי קו עתי ו הארץ עת י ד י ב ם י מחקר

שלושים כרך

ה תי קו עתי ו ארץ־ישראל רת לחקי החברה בשיתוף

המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

תשע"ב ירושלים

כרך זה יוצא לאור בסיועקרן ג'וזף רוזןקרן ברנרד זלץקרן ליאון לוי

קרן ראובן ואדית הכט

ISBN ---- מסת"ב

© כל הזכויות שמורות בידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה

מתווה ועימוד: אברהם פלדותסדר: מרזל א.ש. — ירושלים

הדפסה: דפוס העיר העתיקה, ירושלים

ספר

ר ו ת ־ ן ב ן ו נ מ א

העורכים

יוסף אבירם, סימור גיטין, עמיחי מזר, נדב נאמן, שרון צוקרמן, אפרים שטרן

מרכזי המערכת

הלל גבע, אלן פריס

עורכת העברית

אפרת כרמון

עורך האנגלית

אלן פריס

נים י י הענ כן תו

מדור העברית

יא המערכת פתח דבר יג נדב נאמן ושרון צוקרמן לאמנון בן תור — חוקר,

מורה וחברטו ויליאם ג' דיוור מחווה לאמנון בן־תור טז רשימת פרסומי אמנון בן־תור כ הקיצורים הביבליוגרפיים

תפוש בזהב: פסל מלך עשוי ברונזה מחצור טלי אורנן ביצורי חברון בתקופת הברונזה עמנואל איזנברג קבר מתקופת הברונזה הקדומה I במגידו: בחינה מחודשת דוד אילן בישול עירוני בתקופת הברונזה הקדומה III–II: מבט טכנולוגי השוואתי מארק איסרליס ויצחק פז

חזרה ל-: תגליות חדשות בשער העיר מתקופת הברונזה התיכונה שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן בתל בית־שמש לבוא לפני המלך — אגן טקסי בחדר הכס בחצור רוחמה בונפיל "חצי רבע גלת" — כתובת מתל מלחתה יצחק בית־אריה

ושמואל אחיטוב סדנאות חרשים בתל דן רחל בן־דב מורדותיה הצפון־מערביים של עיר דוד בתקופת הברזל, נתונים ראשוניים דורון בן עמי סצנות בסגנון מצרי על שנהבים מתקופת הברזל I בדרום ארץ־ישראל דוד בן־שלמה

דגם היישוב בתקופת הברונזה הקדומה I בבקעת הירדן הדרומית ובספר שי בר המדבר של השומרון

בתי המגורים ומשקי הבית בתקופת הברזל I לאורך הירקון: כלכלה, יובל גדות חברה וזהות I עמקי הצפון — כור ההיתוך התרבותי־אתני של תקופת הברזל צבי גל

הגת התענכית — עדות לתעשיית יין בתקופת הברונזה התיכונה בעמק נמרוד גצוב, קרן קובלו־פארן ויותם טפר יזרעאל רחובות בית ירח רפי גרינברג ושרית פז

מנחה לאל: על הקשר שבין דגן למבנים פולחניים בתקופת הברזל צבי גרינהוט חפירות חורבת קיאפה וראשיתה של ממלכת יהודה יוסף גרפינקל, סער גנור

ומיכאל הזל צמד כלים דמויי ציפור מהפביסה של מקדש הברונזה התיכונה בחצור לילי גרשוני שפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה: בחינת הפריסה היישובית יהודה דגן מנהגי קבורה בתקופת הברזל IIא–ב בשומרון אירית יזרסקי

מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה הביניימית באגן התחתון של האיילון אלי ינאי והירקון שכבת החורבן האשורי בתל עיטון חיה כץ ואברהם פאוסט מקדש A בתל העי — איפכא מסתברא רון לביא "הנה איש צמח שמו" (זכריה ו: יב) עודד ליפשיץ בית עמרי במואב: יהץ ועטרות עודד ליפשיץ

וישראל פינקלשטיין הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא עמיחי מזר ושמואל אחיטוב

מרכזים עירוניים, פריפריה וסחר חליפין בדרום הלבנט בתקופת הברונזה יניר מילבסקי הקדומה שלוש כתובות חרותות בחרס מחפירות ידין בחצור ענת מנדל חצור במאות הי"ד–הי"ג לפני הספירה בראי התעודות והממצא הארכאולוגי נדב נאמן האגפים שבנו נקמפע ואילים־אילימה בארמון אידרימי באללח' עמיר סומקאי פינק

הצלמיות כביטוי לפולחן בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת: הבדלים ג'ו עוזיאל ודמיון אל תסתכל בקנקן אלא בכל המכלול: עדויות לנסך מים בבית צידה רמי ערב חצור בתקופת הברונזה הקדומה שרון צוקרמן "מקדשי מעט" להמונים — כני הפולחן מגניזת יבנה עירית ציפר

לשאלת מוצאם ותאריכם של הבניין באיילת־השחר ובניין (שטח ב') רוני רייך בחצור חפצי שנהב ועצם מחפירות תל דור אפרים שטרן ?II האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל איציק שי הצלמית מרבדים — מינקת או יולדת? מרים תדמור

מדור הלועזית

* לוחית עצם חרותה מאוגרית אני קובה * ישראל הקדומה: לוחמי האלוהים, איכרים מורדים או שבטי נוודים? ויליאם ג' דיוור

צרוף מקרים או קשר תרבותי בין שושן וקטנה לקראת אמצע האלף הרמן גאשה * השני לפנה"ס?

הקרמיקה מתקופת הברזל IIב מבית מגורים בשכבה בתל אל־עומיירי, לארי ג' הר ורוברט ד' בייטס * ירדן * עדות גליפטית חדשה למושגים מקראיים אחדים אותמר קיל * כתובת ארמית קדומה ופרוטו־ערבית על קערת־אריה אנדרה למר * החיפוש אחר מקורות האח הפלשתית אהרן מ' מאיר

ולואיז א' היצקוקעדות לפולחן דתי מהלבנט במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת בפילקופי, יוסף מרן

* מלוס ראשית הפולחן והדת הכנעניים: טקסי פריון בתקופת הברונזה הקדומה פייר דה מירושדג'י

* בארץ־ישראל * הטיפולוגיה של סירי בישול מתקופת הברונזה המאוחרת I בכנען ג'ו ד' סיגר * כלי חרס מצריים מתקופת הברונזה התיכונה באשקלון לורנס א' סטייגר

ורוס ג'וזף ווס* שכבות תקופת הברזל בתל זית: תשובה לפינקלשטיין, לזאס ולזינגר־אביץ רון טאפי

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה י מנהג

אירית יזרסקי

אזכורים הפזורים במקרא מלמדים על אופיים ועל טיבם של מנהגי קבורה בתקופת הברזל II. אין סיבה לפקפק באותנטיות המשוקעת המגמתיות מידת את היטב לבחון יש אך שלהם, בהם אף שאין בהם הוראות ואמירה חד־משמעית כיצד לקבור מופיע קבורה מנהגי על המידע של המכריע רובו המת. את בספרי המקרא על מלכים, נביאים ואנשי שם, בעיקר מיהודה

.( נאמן ;– :ברקאי תשנ"ד; הורוויץ תשס"א)מערות מאות משלוש יותר כיום ידועות יהודה ברחבי של המאוחר מחלקה ובייחוד הברזל, תקופת מכל קבורה התקופה (ברקאי תשנ"א; תשנ"ד; יזרסקי א; תשס"ט), שנאסף הארכאולוגי המידע במיעוט מאכזב השומרון ואילו שופטים בספר תושביו. של הקבורה מנהגי על היום עד בו לב), (ח: בעפרה יואש אביו בקבר נקבר גדעון כי מסופר כלומר, מנהג קבורת שני דורות לפחות בקבר אחד, שהיה אולי קבר משפחתי. מן המסופר במקומות אחרים נראה כי הקבורה

הייתה במערות (מלכים־א יג: לא; מלכים־ב יג: כ–כא).במאמר הנוכחי ירוכז כל המידע הארכאולוגי שהצטבר עד ( הקרובה (איור ובסביבתו השומרון ברחבי זה בנושא היום במערב יזרעאל מצפון, השרון עמק ממזרח, בקעת הירדן —ועד חבל בנימין בדרום. חלק מהאתרים הנזכרים כאן מופיעים בלוך־סמית גם וראו ;) בלוך־סמית של בספרה אמנם ממערות חלק ולגבי חדש מידע הצטבר בינתיים אך ,(הקבורה מוצע כאן תיארוך חדש. יש להבהיר שמיקומן המדויק של כמה ממערות הקבורה לא ידוע והוא מצוין במפת האיתור מטובאס, זו למעט פורסמו הקבורה מערות כל בקירוב. רק ויזרסקי (פלג להתפרסם עומד שלה הסופי החפירה שדוח

בהכנה).

באקה אל־ע'רביה

דרך הייתה אליה הכניסה חדרים. שלושה כוללת המערה פתח שנחצב בדופן המערבית (איור ; בדחי תש"ס). בחדר הכניסה, A (.×.×. מ'), נחצבו מצדי רצפה מלבנית גובהן) מ' .) נמוכות איצטבות שלוש מ') .×.)אל הכניסה והדרומית. המזרחית הצפונית, הדפנות לאורך חדר B (.×. מ') הייתה דרך פתח קשות כנראה שנחצב A בקיר הצפוני. החדר חצוב במפלס נמוך יותר מזה של חדרורצפתו משתפלת מדרום לצפון (חתך –). לאורך קירותיו

גובהן), מ' .–.) איצטבות נחצבו והדרומי המזרחי מחדר אליו לירידה מדרגה שימש צפון בצד שהמשכן ונראה A (.×. מ'). לחדר C היו שתי כניסות, האחת דמוית

.B והשנייה מחדר A קשת מחדרבחדרים נמצאו שברי עצמות אדם מתפוררות. ניתוח ממצא כלי החרס מלמד כי המערה שימשה במאה הי' לפני הספירה

(בדחי תש"ס).

II מפת התפוצה של אתרי קבורה מתקופת הברזל . איורבאזור השומרון

זרסקי י אירית

דיר אבו־דעיף

הכפר דיר אבו־דעיף נמצא במרחק כ-. ק"מ מזרחית לג'נין, בשוליו הדרומיים של עמק יזרעאל. במערה חצובה קטנה (לא נתפרסמה תכנית) נמצא מכלול עשיר של כלי חרס שתוארך בידי מגן ואייזנשטדט (– :, לוחות –) למאות הי'–הט' לפני הספירה, אך נראה שניתן להציע תיארוך חדש.

ממצא כלי החרס מדיר אבו־דעיף: לסירי הבישול שפה בעלת חתך משולש התלויה כלפי חוץ. טווח ההופעה של טיפוס זה P--ו P- הוא ארוך. הוא נמצא לדוגמה בבית שאן בשכבות

: הספירה (מזר לפני עד הי' מהמאה המתוארכות תיארוך את לצמצם אפשר אולם .(Type CP ,–המערה בעזרת הפך הפיניקי־קיפרי בעל הגוף הכדורי, המעוטר בגווני אדום־שחור על חיפוי לבן (מגן ואייזנשטדט , לוח III פך זה שייך טיפולוגית לקבוצת הכלים הדו־גוניים .( :הספירה; לפני –) III הקיפרו־גאומטרית מהתקופה

.(– : קרגאורגיס ואולניק

מדיר במערה השימוש טווח את לתארך מציעה אני מסקנה: אבו־דעיף בתוך מסגרת כרונולוגית של המאה הט' והמחצית הייתה שבה תקופה הספירה, לפני הח' המאה של הראשונה

המערה בשימוש כמה עשרות שנים.

שמסין

מערת הקבורה כוללת שני חדרים בעלי תכנית עגולה שהכניסה החדר .( ופלג אייזיק ; משותף (איור פיר דרך אליהם המערבי, I (. מ' קוטרו; . מ' גובהו המרבי), בעל דפנות הקירות לאורך חצובות קבורה ואיצטבות קמורות ותקרה .×.) הדרומי, הצפוני והמערבי וביניהן חצובה הרצפהעל שוכב צעיר, גבר שלד נמצא הצפונית האיצטבה על מ'). גבו כשראשו למזרח. השלד מעיד על מוות אלים ממכות חרב; על מעידים עצמותיו על וחריצים נכרתה השמאלית ידו כף גבר שלדי נמצאו הדרומית האיצטבה על קשה. התעללות ילדים ושני אישה שלדי המערבית האיצטבה ועל ואישה

שראשם לדרום.נמצא מרביות), מידות מ' .×.) II ,המזרחי בחדר כוך קטן (. מ' אורכו × . מ' עומקו), ריק מממצאים. בחלקו המזרחי של חדר הקבורה כיסו לוחות אבן שני שקעים או תינוק עצמות נמצאו מהם אחד שבכל ברצפה טבעיים נמצאו האבן, לוחות ועל הרצפה על החדר, במרכז פעוט. שרידי חמישה שלדים לפחות של בוגרים וילדים שהונחו על

גבם, זה לצד זה, וראשיהם למזרח.אותה מתארכים במערה שנמצאו המעטים החרס כלי מבחינה הספירה. לפני הח' המאה של השנייה למחצית היסטורית סביר להניח שהגבר כרות היד נהרג בקרב עם צבא הספירה (אייזיק לפני הח' המאה של האחרון בשליש אשור

ופלג תשס"ז).

דותן

קבורות :II הברזל מתקופת קבורה סוגי כמה נמצאו בדותן קבורה וארון בקנקנים ותינוקות פעוטים קבורות הטמנה, הראשוניות הקבורות, כל אמבט". "דמוי מטיפוס מחרס

והמשניות, נמצאו בתוך העיר, כולל הארון.נחשפו שש קבורות בקנקנים בהקשר ארכאולוגי של סוף ; (שכבה הספירה לפני הז' המאה תחילת או הח' המאה שוברו כדי להכניס פרי : ; :). ראשי הקנקנים

איור . מערת הקבורה מבאקה אל־ע'רביה, תכנית וחתכים (בדחי ( תכנית ,* :תש"ס

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

לוו הקבורות בבורות. נטמנו והם לקנקן כולה הגופה את במנחות.

הארון "דמוי האמבט", המתוארך לסוף המאה הח' והמאה שרידי הכיל ,( איור , , : הספירה (פרי לפני הז' משנית. קבורה על מעיד והדבר נוספת וגולגולת אחד נפטר נמצאה בארון גם קערה מטיפוס "כלי ארמון" אשוריים. כמה מטרים דרומית לארון נמצאה קבורה, כנראה בהטמנה, של גבר שכפות ידיו נכרתו ונקברו מתחתיו. קערת חרס מטיפוס "כלי ארמון" מתארכת את הקבורה לסוף מאה הח' והמאה הז' לפני הספירה (פרי :). עדות לאלימות דומה שחווה הנקבר

לפני מותו נמצאה גם בשמסין (לעיל).

עילאר

הכפר עילאר שוכן צפונית־מזרחית לטולכרם (מגן ואייזנשטדט קבורה מערת נמצאה לו מצפון המדרון על .(– :.( איור) ב. תיאורה להלן הוא לפי התכניתII מתקופת הברזלמעוגל פיר דרך הייתה המערה פתח אל הירידה (.×. מ' קוטרו המרבי) שקרקעיתו הולכת ומשתפלת אל הפתח, ואל רצפת המערה ירדו במדרגה (. מ' גובהה). המערה מכילה שני חדרים: חדר כניסה (.×.×. מ'

מידותיו המרביות) וחדר צדדי (.×.×. מ' מידותיו המרביות). שני החדרים ופינותיהם מעוגלים והתקרות קמורות

קלות. . קוטרו; .) רדוד ליקוט בור הכיל הכניסה חדר קבורה וגומחת המזרחית, הדופן ליד שנכרה עומקו) מ' מ' .×. הרצפה; מעל גובהה מ' .×.×.)מידות פתחה) שנחצבה כמעט לכל אורך הדופן הצפונית. בדופן המזרחית של חדר הקבורה הראשי קרוע פתח (.×. מ')

של חדר קבורה משני, קטן יותר.שמפלס מ'), .×.×.) המשני הקבורה בחדר או איצטבות אין הראשי, החדר של מזה מעט נמוך רצפתו מתקני קבורה. מאחר שהמערה נחצבה במסלע קשה לא הייתה עובדה רשלניים, וביצועה התכנית זאת ובכל חציבה, בעיית מגובשת אדריכלית מסורת היעדר על הנראה ככל שמעידה

ועל חוסר מיומנות טכנית וביצועית של החוצבים.תמימים, חלקם חרס, כלי עשרות כמה נמצאו במערה דווחו לא וכן במערה המדויק מיקומם על דווח לא אך שמציעים התיארוך טווח בה. שנמצאו הנקברים על פרטים נראה זה טווח הספירה. לפני הי'–הח' המאות הוא החופרים הממצאים בדיקת על־סמך אותו לצמצם ואנסה מדי רחב לי

במערה.

( איור , : אייזיק ופלג) מערת הקבורה משמסין, תכנית וחתך . איור

זרסקי י אירית

ממצא כלי החרס מעילאר: הפיקסיס השחור (מגן ואייזנשטדט קטנות בכמויות נמצא לדוגמה, ,( : לוח ,– : (– :השוו ליזרסקי תשנ"ז) מאוד במשך כל תקופת הברזללפני הי' במאה מוקדם תאריך על בהכרח מצביע אינו ולכן מאמצע המשוכה הידית בעלות השחורות הפכיות הספירה. הצוואר אל הגוף הופיעו, כמו הפיקסיס, גם במאה הט' לפני לפני הי' למאה להקדים אפוא צורך אין אותן וגם הספירה לפכים הקבלות נמצאו .(– תשנ"ז: (יזרסקי הספירה זקופה (מגן ושפתם בזיווי בקצהו הנפתח גבוה צוואר בעלי צוואר בעלי ולפכים ,( , : לוח , : ואייזנשטדט יקנעם, בתל (– : לוח לגופם (שם, יחסית גבוה מרוכס לפני הח' הט'–המאה המאה שלהי שתאריכה ,XII שכבה

:. איור , הספירה (זרזקי־פלג, כהן־אניג'אר ובן־תור.( ,

והמזווה, הגבוהה הכתף המוארך, הגוף בעל הצר הקנקן לוח , : ואייזנשטדט הצר (מגן והבסיס הידיות שתי :) הוא בעל טווח כרונולוגי ארוך מאוד בפיניקיה ובאתרים ,– : (סאגונה וקפריסין ארץ־ישראל חופי לאורך Type : Narrow Type C). עם זה, מציאותו בין השאר בבית הרלבנטי זמנו טווח את מצמצמת ,P--ו P- שכבות שאן, לנושא הנדון כאן לשלהי המאה הט' והמאה הח' עד לפני הספירה (מזר :, טיפוס sausage jar ,SJ; וראו ללכיש, וההקבלות :a איור , : זינגר־אביץ עוד

.(II ולבאר שבע, שכבה ,III שכבהגבוה ובסיס־טבעת נפתח גוף בעלות הקטנות לקערות ככל נמצאו (– : לוח , ואייזנשטדט (מגן מאוד הנראה הקבלות בתל יקנעם, שכבה XII, אלא שלמרבה הצער בסיסי־הטבעת הגבוהים, אם היו כאלו, לא השתמרו (זרזקי־

:. ;– :. איורים , פלג, כוהן־אניג'אר ובן־תור :. ;). הקבלות משומרון, תקופות VI–V, מתארכות : לפני הספירה (אביגד את הקערות למאה הח' עד .(– : איור , וקניון קרופוט קרופוט, ;–קערות כאלה נמצאו בכונתילת עג'רוד בהקשר ארכאולוגי של המאה הח' לפני הספירה אך לא בשום אתר אחר ברחבי יהודה (זינגר־אביץ :, איור :, ושם הפניות). בנושא זה ותאריכם, בשומרון (העיר) " מ"מערה הממצאים עוד ראו – : לוח , להלן. לשלוש הקערות (מגן ואייזנשטדטזרזקי־פלג, למשל יקנעם (ראו בתל גם הקבלות נמצאו (

.( :. איור , כוהן־אניג'אר ובן־תור

טווח את לתארך מציעה אני החרס כלי על־סמך מסקנה: הט' המאה של כרונולוגית מסגרת בתוך במערה השימוש והמחצית הראשונה של המאה הח' לפני הספירה למשך פרק

זמן של כמה עשרות שנים.

טובאס

(איור טובאס של המערבי בחלקה נמצאה הקבורה מערת דרך הייתה מ') .×.) המערה פתח אל הירידה .(פיר רבוע (.×. מ'; . מ' עומקו). פתח המערה היה נתון במסגרת מעוצבת, וממנו ירדו אל רצפת המערה במדרגה קמורה מ') .×.×.) הקבורה חדר תקרת חצובה. קלות וגבוהה יותר בחלקה הצפוני. בדפנות הדרומית והצפונית חצובים בכל אחת שני כוכי קבורה, וכוך נוסף, חמישי, בדופן המזרחית. מידות הכוכים אינן אחידות (.–. מ' גובהם מעל רצפת המערה). סביב פתחיהם חצובות מסגרות שקועות רצפת על כהה. צבע שרידי נראים שבהן רוחבן) מ' .)תמימים. חלקם חרס, כלי מעשרים למעלה נמצאו המערה דוח החפירה נמצא בהכנה, אך נראה שיש לתארך את הכלים

לכל המוקדם לשלהי המאה הט' ולמאה הח' לפני הספירה.איור . מערת הקבורה מעילאר, תכנית וחתכים

( איור , : מגן ואייזנשטדט)

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

למגוריו כנראה הביזנטית, בתקופה שוב שימשה המערה של נזיר. הוא צייר צלב על הדופן הצפונית של המערה והותיר בה סיר בישול ונר, אך כמעט שלא פגע בממצאים שהיו בה. לדעת בלוך־סמית ( :) הוא גם היה זה שעיטר בצבע

חום את מסגרות הפתחים לגומחות הקבורה.

תל פארעה (צפון)

נמצאו שלושה ארונות קבורה מחרס "דמויי אמבט", מהם רק אחד שלם, קבורים בתוך היישוב בהקשר ארכאולוגי לא ברור. דה־וו (, לוח : :XVI) תיארך אותם לשכבה , המאה לשכבה לשייכם שיש נראה אך הספירה, לפני עד הח' , : שתאריכה המאה הז' לפני הספירה (שאמבון ,VIIe

.(– : לוח

שומרון (העיר)

אחאב, יהוא, יהואחז ויואש מלכי ישראל נקברו בבירה שומרון (מלכים־א כב: לז; מלכים־ב י: לה; יג: ט, יג; יד: טז), אך לא ידוע אם היה זה בשדה קבורה המיועד למלכים. הצעתה של פרנקלין ( ;א; ב) לזהות את קבריהם הבנויים בהתנגדותו נתקלה עמרי" ל"ארמון מתחת ואחאב עמרי של

של אוסישקין () והמחלוקת נשארה בעינה.מצפון לתל, במדרון מערבי הצמוד לאיצטדיון שליד חומת שבע שרידי מקבצים בשני נחשפו הרומית, מהתקופה העיר סוקניק בידי שפורסמו II הברזל מתקופת קבורה מערות – : וסוקניק קניון קרופוט, תש"ה; סוקניק ; (איור

). כל המערות, למעט מערה שבקצה הצפוני של טור בורות בעיקר מהן שרדו ולמעשה הרוסות נמצאו המערות,

איור . מערת הקבורה מטובאס, תכנית וחתכים (פלג ויזרסקי בהכנה)

זרסקי י אירית

הליקוט. למרבה הצער, התיעוד אינו מפורט ומספרי הבורות המידע את לקשור אפשר אי וכך התכנית, על מצוינים אינם שבתכנית עם זה שבתיאור הממצא. על מקבץ מערות הקבורה השני לא פורסם דבר. מערה נראית מערה גדולה, בעלת “Pit IV” מ'. האם זה .×.) שני חדרים: אולם מבואאצל קרופוט, קרופוט וקניון :?) ומצפון לו חדר קבורה בעמוד נתמכה המבוא תקרת מ'). .×.×.) קטן איצטבה הייתה הצפון־מערבית בפינתו החדר. במרכז חצוב קצרה (. מ' גובהה) וברצפתו נחצבו שישה בורות עמוקים שפתחיהם צרים (.–. מ' עומקם; .–. מ' קוטרם

בקרקעית). חלק מהבורות בעלי שפיות כפולות ושניים מהם היו מחוברים ביניהם על־ידי תעלה חצובה צרה ורדודה. סביר להניח שהבורות היו מכוסים בזמן שהמערה הייתה בשימוש. הם נמצאו מלאים כלי חרס שבורים ברובם וחפצי ברונזה, ברזל ועצם. עצמות אדם לא היו בהם, אלא כמה עצמות חמור ועז/

כבש. לעומת זאת, בחדר הקבורה הקטן שבצפון המערה נמצאו ארבעה שלדי אדם. הם היו מונחים כשראשם למזרח ולידם כלי

חרס, חרוזים וחפצי ברונזה ואבן.דרומה למערה נמצא בור עמוק שלדעת החופר שימש מקווה מים (סוקניק תש"ה: –). גם בבור זה נמצאו כלי

( איור , קרופוט, קניון וסוקניק) מערות הקבורה משומרון (העיר), חפירת סוקניק . איור

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

חרס וחפצים שונים. בקצה הדרומי של טור המערות נמצאה עוד מערת קבורה שהכילה שני חדרים: אולם כניסה ובו שני בורות חצובים, וחדר שני קטן (.×. מ') שפתחו בקיר המערבי ובו בור ואצטבה חצובה בפינה, מימין לפתח. הבורות

הכילו כלי חרס, חפצי ברונזה, פלכים ועוד.צפונית־מערבית התגלה קבורה מערות של נוסף מקבץ לטור המערות הקודם. מערות אלו היו הרוסות ולא היה אפשר לשחזר את תכניתן, אך גם בהן היו בורות שנמצאו מלאים כלי חרס וחפצי אבן ומתכת. ממצא מפתיע של עשרות חצי ברזל קרופוט קרופוט, ; תש"ה: (סוקניק T. בבור התגלה

.( : וקניוןבשנים – נערכו בתל שומרון חפירות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשותו של ז' זיאדין. מדרום לתל גילתה המשלחת מערת קבורה שהייתה ברובה שלמה, למעט הפרעות איורים ," "מערה (להלן והמוסלמית הביזנטית בתקופות –; זיאדין ). הירידה אל המערה הייתה בשלוש מדרגות חצובות בקצה מסדרון גישה (כ-. מ' אורכו). פתח המערה גדולות. באבנים חסום נמצא גובהו) מ' . רוחבו; .)קבורה חדרי ושלושה () מרכזי קבורה חדר הכילה המערה

.( , ,) צדדיים, קטנים יותרותקרתו בקירוב מלבנית בתכנית חצוב , המרכזי, החדר מעוגלת קלות (אורך הצלע המערבית . מ', הצלע המזרחית מ'; . הצפונית והצלע מ' . הדרומית הצלע מ', .באי־סדר פזורות בו נמצאו העצמות רוב מ'). .-כ גובהו ,– שגילו ילד של שלד למעט חרס בכלי ומעורבבות שנמצא שלם יחסית על האיצטבה החצובה (. מ' גובהה)

לאורך הקיר הדרומי של החדר.קטן קבורה לחדרון פתח חצוב זה חדר של הצפוני בקיר לאורך מ'. .-ב גבוה רצפתו שמפלס מ'), .×.-כ)שלושה מקירותיו נחצבו באופן מרושל איצטבות צרות מאוד (. מ' רוחבן המרבי; . מ' גובהן) שלא אפשרו להשכיב מהתקופה קבורה נמצאה החדרון רצפת על מתים. עליהן

המוסלמית.קבורה חדרי שני פתחי חצובים והמזרחי הדרומי בקירות נוספים ( ו-). בפתח אל חדר (.×.×. מ') יש לקשת מעוגל הפתח גובהה). מ' .-נמוכה (כ סף מדרגת רוחבו; מ' .) מלבנית במסגרת ונתונה גס באופן עשויה איצטבה מכיל זה חדר המסגרת). עם המרבי גובהו מ' .לכל אורך הקיר המערבי (כ-. מ' רוחבה; . מ' גובהה)

ותקרתו קמורה. . × רוחבו .) גם בפתח הכניסה המלבני אל חדר .×.) מ' גובהו המרבי) יש מדרגת סף נמוכה. בחדר זהמ') נמצאה קבורה מן התקופה הביזנטית ומסביבה פזורים כלי

חרס רבים מתקופת הברזל.פזורות קבורות שרידי נמצאו – הקבורה בחדרי

. מעורבבות בכלי חרס כמו בחדר

ממצא כלי החרס ממערות הקבורה בשומרון (העיר): המכלול

שנמצא ב"מערה " כולל קערות מטיפוסים שונים, רובן קטנות מהמערה המכלול תיארוך (ראו גבוה בסיס־טבעת ובעלות פכיות ביד; אנכית ממורק שחור פיקסיס לעיל); בעילאר דליה; פכיות לגוף; מהצוואר היורדת ידית בעלות שחורות גבוה צוואר בעלי בעיקר שונים, מטיפוסים פכים צפחות; הנפתח בזיווי ושפה זקופה; אמפוריסקוסים מחופים אדום או בפסי מעוטרות קובעות ושחור; אדום צבע בפסי מעוטרים

צבע אדום ושחור; מסננת בעלת שלוש רגליים; ונרות.

מסוימים בהבדלים דומה זה עשיר כלים רפרטואר מסקנה: למכלולים שנמצאו במערות הקבורה ו- בתל עסכר, בדיר אבו־דעיף, עילאר, ח'רבת אל־לוז וסריסיה והוא מתארך את המערה לשלהי המאה הט' לכל המוקדם ובעיקר למאה הח' עד

לפני הספירה.רק פורסמו – בשנים שנחפרו הקבורה ממערות חלק מהממצאים והמידע עליהן חלקי עד חסר מאוד (קרופוט, קרופוט וקניון – :). בבדיקת המידע הזה מצאתי כי רובם המכריע של כלי החרס מתוארך לתקופות VI–V (המאה לתקופה IV (שלהי בודדים ורק הספירה) לפני עד הח'

המאה הט' לפני הספירה).

טייבה

מערת הקבורה נמצאת בפרדיסיא, מצפון לעיר טייבה שבנחל עירון, בשוליו המערביים של השומרון (ינאי תשס"ג). המערה, דקה, נארי שכבת שמעליו ופריך רך קירטון בסלע החצובה נהרסה בעבר בשל פריכותו של המסלע ובשל פעילות בנייה מודרנית. ברוב שטח המערה קיים חשש לקריסה נוספת ולכן משטחה. כשליש על הצפוני, בחלקה רק החפירה התבצעה נראה שהייתה זו מערה טבעית, אך אי אפשר כבר לשחזר את לקבורה להתקינה כדי בה שהוכנסו השינויים ואת תכניתה מ'). .×.×. המרביות: המשוערות (מידותיה נמצאו במערה ארבעה שברי כלי חרס בלבד מתקופת הברונזה הקדומה I (סוף האלף הרביעי לפני הספירה) ושבר יחיד של פכית מיובאת מקפריסין שתאריכה תקופת הברונזה המאוחרת (המאה הי"ד–הי"ג לפני הספירה). תקופת השימוש העיקרית לפני הי' במאה החופר לדעת הייתה קבורה לצורך במערה הספירה, ובמהלכה הצטבר בה מכלול עשיר של כלי חרס וחפצי בשימוש המערה הייתה מכן לאחר תשס"ג). (ינאי מתכת

בתקופה ההלניסטית. נמצאו במערה מאות עצמות אדם.

– עסכר (תל בלטה), מערות

שדה הקבורה של שכם בתקופת המקרא נמצא צפונית לעיר, על המדרון הצפון־מזרחי של הר עיבל ובתחומי הכפר עסכר ממערות חלק .(– : ואייזנשטדט מגן ; (איור בשימוש פעילות היו והברזל הברונזה מתקופות הקבורה משני בתקופה הרומית. ארבע מערות מתקופת הברזל נפגעו

זרסקי י אירית

איור . "מערת הקבורה " משומרון (העיר), תכנית וחתך(LV תכנית , זיאדין)

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

נמצאו -ו מערות בשטח. שעבד מבולדוזר במידת־מה ריקות ונראה לכן שהיו מערות טבעיות, או שנחצבו בידי אדם

אך מעולם לא שימשו לקבורה.

מ'); .×.×.) מעוגלים קירות בעלת : מערה המערה בתוך למעלה. שנמצא מפתח הייתה אליה הכניסה עם פזורים גרוע, השתמרות במצב שלדים חמישה נמצאו בפינות נמצאו הגדולים החרס כלי באי־סדר. בכול חרס כלי המערה, ליד הקירות. נראה שפתח המערה לא היה סגור היטב

ולכן חדרו לתוכה מים ומילוי עפר.

באופן חצובה מ') .×.×.) גדולה מערה : מערה הבולדוזר. מפעילות הנראה ככל נפגעה אליה הכניסה גס. אדם. בידי שהורחבה טבעית מערה זו שהייתה לשער יש גם לקבורה שימשה המערה במרכזה. נמצאו הממצאים רוב

בתקופה ההרודיאנית.

הממצאים ממערות ו- מתארכים, לדעת מגן ואייזנשטדט (, לוחות – ,– : ;–), את השימוש בהן למאות מדי רחב לי נראה זה טווח כאן, גם הספירה. לפני הי'-הט' ולכן אנסה לבדוק אם הממצאים מאפשרים לצמצם את משך

השימוש במערה.

. משומרון (העיר), תכניות חדר קבורה " מערת הקבורה" . איור(LVI–LVII תכניות , זיאדין) מימין: המפלס התחתון; משמאל: המפלס העליון

איור . "מערת הקבורה " משומרון (העיר), תכנית וחתך של חדר (LVIII תכנית , זיאדין) קבורה

זרסקי י אירית

בעלי פכים נמצאו : , הקבורה ממערות החרס כלי ממצא ואייזנשטדט (מגן זקופה ושפה בקצהו ומזווה גבוה צוואר , לוח – :), שהקבלות להם נמצאו בבית שאן, שכבות הספירה לפני הח' והמאה הט' המאה משלהי ,P--ו P-(מזר – :, טיפוס JG ); פיקסיסים בצבעי חרס אל מהצוואר היורדות ידיות שלהן שחורות פכיות שונים; (– : ;– : לוחות , ואייזנשטדט הגוף (מגן בעלות קטנות לקערות הקבלות בעילאר. שנמצאו אלו כמו גוף נפתח, דופן דקה, שפה חלקה הדקה מעובי הדופן ובסיס שכבה יקנעם, בתל נמצאו (– : לוח קלות (שם, מעוגל , ובן־תור כהן־אניג'אר זרזקי־פלג, לדוגמה (ראו XII

.( :. איור

מסקנה: גם בעסכר, כמו במערות הקבורה האחרות, נראה שיש שלהי בתוך שנים עשרות לכמה השימוש טווח את לצמצם

המאה הט' ובמאה הח' לפני הספירה.

שכם

על ,(extramural) ליישוב מחוץ שחצוב תת־קרקעי בקבר המדרון הדרומי של הר עיבל, במרחק . ק"מ צפונית־מזרחית לתל בלטה, נמצא ארון קבורה אחד מחרס מן הטיפוס "דמוי XIII לוחות ,– איורים ,– : (שטרן האמבט" A/B). בזמן בניית המאוזולאון המאוחר מעליו נפגע קיר הקבר אותו בני נוספים קברים כמה בסביבה היו מתחתיו. שהיה הזמן, או לפחות קבר אחד, שנפגעו ונהרסו על־ידי כלי מכני כבד שעבד בשטח. הארון (. מ' אורכו המרבי) צויד בארבע ידיות נשיאה בצדו הרחב. בתוכו נקברו, אולי בקבורה משנית, גבר ואישה מלווים במנחות שונות. הארון תוארך למאה הו'–עובדה ,( : הספירה (שטרן לפני הה' המאה תחילת שנמצאו האמבט" "דמויי הארונות משאר אותו שמייחדת

באתרים אחרים ברחבי ארץ־ישראל ועבר־הירדן.

סריסיה (דרום)

טבעי חלל זה שהיה ואפשר ברישול, חצובה הקבורה מערת המערה .( אייזיק ; (איור לקבורה והותאם שהורחב מכילה חדר יחיד, סגלגל (.×.×. מ') שהירידה אליו

באמצעות פיר חצוב סגלגל (.×. מ'; . מ' עומקו) ומדרגת אבן שטוחה להקלת הירידה. נקברו במערה כחמישה פרטים בני גילים שונים והיא הייתה בשימוש במחצית השנייה – :של המאה הח' ועד חורבן ממלכת ישראל, כלומרשימוש תקופת .( : ואייזיק (יזרסקי הספירה לפני שנייה הייתה ככל הנראה בשלהי המאה הא' לפני הספירה עד

ראשית המאה הא' לספירה.

ח'רבת א־לוז

.( פלג ; איור) (העיר) המערה נמצאת מדרום לשומרוןבחזיתה יש "חצר" או מסדרון ובקצה המזרחי מדרגה חצובה המובילה אל פתח מלבני. מן הפתח יורדים בשתי מדרגות אל רצפת חדר הקבורה (.×.×. מ') שתקרתו קמורה והוא מכיל שלוש איצטבות (. מ' רוחבן הממוצע; . מ' גובהן). בפינה הצפונית־מזרחית של המערה נחצב בור ליקוט שפתחו מלבני (.×. מ'; . מ' עומקו) והוא מתרחב בתחתיתו. רוב הממצאים, שכללו כלי חרס ועצמות נקברים, חרס כלי ושברי אדם עצמות ומעט החדר רצפת על נמצאו מעצמות ריק נמצא הליקוט בור האיצטבות. על גם נמצאו וממנחות קבורה והדבר מעיד אולי כי המערה שימשה לקבורה

ראשונית במשך תקופה קצרה.מערת הקבורה מתוארכת בתוך מסגרת כרונולוגית רחבה של שלהי המאה הט' לכל המוקדם ועד לפני הספירה לכל המאוחר, ובהשוואה למכלול כלי החרס של המערה מח'רבת הכרונולוגית המסגרת את לצמצם מוצע (דרום) סריסיה : לפני הספירה (ראו דיון מפורט אצל פלג –-ל

.(

II קברים מטיפוסים שונים מתקופת הברזל בשולי השומרון

גאוגרפיים באזורים נוספים קברים מציגה הבאה הרשימה בתקופת ואשר וממערב ממזרח מצפון, בשומרון הגובלים

הברזל II נכללו בתחומיה של ממלכת ישראל.

אמבט" קבורה "דמוי ארון נמצא שומאכר בחפירות מגידו: משלחת בחפירות נמצאו כאלו נוספים ארונות וחמישה

( איור , : מגן ואייזנשטדט) מעסכר, חתך – מערות הקבורה . איור

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

;Abb. , : שיקגו (שומאכר של המזרחני המכון למון ושיפטון , לוחות : , :). שברי ארון נוסף שהקשתה עובדה , בכבשן שימשו שבו , בקבר נמצאו זה, מטיפוס הארונות ככל .(– : זיהוים (זורן על היה הארון מעוטר לכל היקפו ברצועה דמוית חבל שנעשתה על־ידי טביעות אצבע במרחקים קצובים, אולם נוסף לכך היה מחופה בצבע אדום, תופעה יוצאת דופן בטיפוס זה. הארונות האחרים, שנמצאו במקומות שונים בעיר, תוארכו מחדש בידי אוסישקין ווודהד (– :) לימי שכבות I–II, כמו הארון

שנמצא בתל יזרעאל (להלן).נחשפו שיקגו של המזרחני המכון משלחת בחפירות מערות קבורה וקברי הטמנה מטיפוסים שונים. רובם המכריע T. קבר למעט ,I הברזל לתקופת מתוארך הקברים של אלא בו, השימוש תחילת את בוודאות לתארך אפשר שאי רק לקבוע כללית שהיה בשימוש גם בתקופת הברזל II (גאי

.(– : לוח , , : ואנגברג

התל של המזרחי במדרון יוגב אורה בחפירת יזרעאל: תל (לא הספירה לפני הט' מהמאה חרס כלי מצבור התגלה הקברות בית נמצא זה במקום כי השערה והועלתה פורסם),

של האתר (יוגב תשמ"ח).או ארבע נמצאו עמרי מתקופת המתחם שער שרידי ליד חמש קבורות, מהן שלוש בהטמנה ואחת בארון קבורה מחרס הבורות כל .(– : ווודהד אמבט" (אוסישקין "דמוי

קברי מערב־צפון־מערב/מזרח־דרום־מזרח. בכיוון חפורים ההטמנה (. ;.×.–. מ' עומקם) ניכרו בהריסות שוכבים כשהם מכווצת, בתנוחה בהם הונחו הנפטרים התל. על צדם וידיהם מונחות לרוב על האדמה לפני ראשיהם. ארון . × מ' אורכו בחלק העליון .) "הקבורה "דמוי האמבטמ' רוחב מרבי × . מ' גובה כולל) עשוי חרס וחסר מכסה. בצדו האחד הוא צר והדופן מעוגלת, ואילו בצד הנגדי הוא רחב אחת ידית הותקנו והרחב הצר בקצותיו ישרה. והדופן יותר ושתי ידיות (בהתאמה) כדי להקל על הורדתו לבור. ראשו של הנפטר הונח בצד הצר של הארון בלי מנחות־לוואי. שבר של ארון קבורה דומה נמצא שלושים שנה קודם לכן במדרון התל. הקבורות תוארכו למאה הז' לפני הספירה. החופרים מציינים שאין להוציא מכלל אפשרות כי בזמן ההוא הן היו מחוץ לשטח

.(– : אוסישקין ווודהד) היישוב

תל קדש שבעמק יזרעאל: בית הקברות, הנמצא מצפון לתל, תעלת לא נחפר עם האתר אך הוא נפגע ונהרס בשל חפירת גבעת־עוז קיבוץ חברי המודרנית. בתקופה במקום ניקוז הסמוך ליקטו כלי חרס וכלי מתכת רבים ומהם מסיק החופר הי'– במאה בשימוש היה הקברות בית כי תשכ"ט) (שטרן

ראשית המאה הט' לפני הספירה.

תל ג'ת: בחלקת שדה פרטית נמצא קבר ובו קבוצת כלי מנחה, בעיקר עשרות חפצי ברונזה אך גם אחד־עשר כלי חרס. כלי החרס מתארכים את המכלול כולו למחצית השנייה של המאה

( איור , : אייזיק) מערת הקבורה מסריסיה (דרום), תכנית וחתכים . איור

זרסקי י אירית

הי"א או לתחילת המאה הי' לפני הספירה (ארצי ). קבר זה הוא ככל הנראה מערת קבורה שנהרסה ואין ידועים עליה

פרטים.

חורבת זכור: על גבעה גבוהה בקרבת נירית נמצאה בכוך סגלגל שני הטמנה שהכילה קבורת מ') .×.) בכורכר החצוב לוואי מנחות עם נטמן הנקברים אחד ובוגר. ילד נקברים — שכללו כלי חרס וצמיד ברונזה. הקבר מתוארך למאה הח' לפני

.( 'מס , טורגה תשס"ג, איור) הספירה

שני נחפרו הירדן שבבקעת יפית מושב בקרבת יפית: מושב בלא האדמה, על ישירות נבנו שניהם .( (מגן רוגמים קוטר מ' .) מעגלים משני נבנה A רוגם יסוד. תעלות ,( איור החיצוני; המעגל קוטר מ' . הפנימי; המעגל וייתכן שהמעגל הפנימי היה מקורה בלוחות אבן לפני שהוערמו עצם שרידי נמצאו בתוכו בסביבה. שנאספו אבנים עליו וסקרבואיד. רוגם .) B מ' קוטר המעגל הפנימי; . מ' קוטר המעגל החיצוני; איורים –) היה בנוי מאבנים גדולות יותר. קטנות אבנים של מילוי וביניהן כלשהו עיבוד שעברו בתוך המעגל הפנימי הייתה מונחת אבן גדולה שנועדה להפריד בין הקבורות או לתמוך בקירוי. שרידי העצמות מלמדים על קבורת שישה פרטים בני גילים שונים. בתוך הרוגם לא נמצאו מתארכים לו מחוצה השטח פני על שנאספו ואלו חרס כלי אותו לשלהי תקופת הברזל או לראשית התקופה הפרסית. יש לציין שרוגמים לקבורה קטנים יותר במידותיהם, מהמאה הז'

; לפני הספירה, נחפרו בכמה אתרים בדרום הר חברון (בץ.( ב; בץ וגרינפלד ;א ;תשס"ז

סיכום ודיון

מאפייני הקבורה בשומרון ובסביבתוהקרובה ובסביבתו בשומרון לקבור נהגו הברזל IIב בתקופת בכמה אופנים: במערות טבעיות שהורחבו בידי אדם והותאמו לצורך קבורת רבים, במערות חצובות שתוכננו לדבר, בקברי

הטמנה, בארונות קבורה "דמויי אמבט", בקנקנים וברוגמים.ולכן בתכניתן מזו זו שונות כאן שהוצגו הקבורה מערות קשה להגדיר טיפולוגיה שלהן. אך, בכל זאת, כמה אלמנטים משותפים לחלקן ואלה הם: בדרך כלל המערות חצובות לפי לא־ בזוויות חצובות החדרים פינות לא־סדירות; תכניות קמורות; רבים במקרים התקרות מרושלת; והחציבה ישרות בתוך המערות איצטבות קבורה ובורות־ליקוט עמוקים מאוד,

בייחוד בקברי שומרון (העיר) שפורסמו בידי סוקניק.

"כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, הוא בכלל לא ידע שהוא כזה" (אריק איינשטיין ושלום חנוך)

: בלכיש (טפנל רק הטמנה קברי כה עד נמצאו ביהודה נקבר העם שרוב ספק אין אך ,( ב: יזרסקי ;–בקברים כאלה ולא בקברי מערות משפחתיים. בדותן, בחורבת נמצאו יזרעאל ובתל השומרון של המערביים שבשוליו זכור

( איור , : פלג) מערת הקבורה מח'רבת א־לוז, תכנית וחתך . איור

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

( איור , : מגן) ביפית, תכנית וחתך A רוגם . איור( איור , : מגן) ביפית, תכנית וחתך B רוגם . איור

( תצלום , : מגן) ביפית, מבט כללי B רוגם . איור

זרסקי י אירית

קברי הטמנה, אך קברים רבים אחרים היו פזורים בוודאי בכל אתר ואתר בשומרון ולא השתמרו עד ימינו. האם נכון לקבוע שבמסגרתה חברתית מציאות על מעידים המקרא שספרי נכון האם משפחה? בקברי הייתה המועדפת הקבורה צורת מבחינה בערכם לפחותים נחשבו הטמנה שקברי להסיק תשס"א: נחות (הורוויץ כלכלי מעמד על ומעידים חברתית ,)? קברי ההטמנה שנמצאו בדותן, בחורבת זכור ובתל ושכיחה מקובלת הייתה זו קבורה צורת כי מעידים יזרעאל ברחבי ממלכת ישראל לפחות במאות הח'–הז' לפני הספירה. התחתון שבגליל מנורים בחורבת שנמצאו הטמנה קברי (שתאריכם כנראה שלהי תקופת הברזל I או תחילת תקופת הברזל II) אמנם מרוחקים גאוגרפית מהשומרון, אך מלמדים

.( בראון) אולי על ריבוד חברתיושומרון, יהודה תושבי האם למחשבה: נוספת שאלה שרובם היו חקלאים שוכני פריפריה, קברו את מתיהם במערות מקצועית ספרות שקראו מפני הטמנה בקברי או חצובות ?state formation על ודיונים ארכאולוגיה־חברתית על במערות השעה צורכי ולפי במקומותיהם כנהוג שקברו או מאמינה שעל סדר אני הטמנה?! ובקברי משפחתיות קבורה כלל עלה לא II הברזל תקופת בני אלו פלאחים של יומם הצהרה, שלהם המשפחה קברי באמצעות להעביר איך דיון

ולדורות בה חיים שהם לחברה אידאולוגית, או חברתית ולכן מאוד לשמרניים נחשבים קבורה מנהגי בכלל, הבאים. אני מתייחסת בזהירות רבה למחקרים שמוליכים את הנתונים הארכאולוגיים בנתיב חברתי ומדיני או קושרים אותם לסיפור ; המקראי, הערוך והמגמתי (לדוגמה פאוסט ובונימוביץפאנטאלקין ). גם הרעיון שהועלה לפני שנים רבות בדבר הקשר בין תכנית מערת הקבורה לתכנית בית ארבעת המרחבים ובונימוביץ פאוסט תשנ"ד; ברקאי ; הערה תשל"ז: (מזר הבעייתיות אף על מעדיפה, אני לי. נראה אינו ( :התפתחות המערות בקברי לראות שבדבר, הכרונולוגית אדריכלית של מנהג הקבורה במערות, ירושת תקופת הברונזה המאוחרת. מחזקות את דעתי גם תכניות מערות קבורה בדרום יהודה (יזרסקי תשס"ט) וברחבי השומרון שאין כל זיקה ודמיון

בינן ובין תכנית בית ארבעת המרחבים.באזור שנאספו הארכאולוגיים הנתונים מיעוט למרות השומרון ובסביבתו הקרובה, וחרף טבעם הבעייתי של הרבה האזור, על המקראי המידע ומיעוט המדעיים מהפרסומים אני מבקשת להזכיר את מאמרו החשוב של אקו (), שבו הוא מביא דוגמאות מתחום האנתרופולוגיה המלמדות כי יש מאחר בלבד, עיניים מראה על־פי מסקנות מהסקת להיזהר החברתי למעמדו ביחס להטעות עלולים קבורה שמנהגי

( תצלום , : מגן) ביפית, הקבר B רוגם . איור

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

גם בספקנות מתייחסת אני כך משום הנקבר. של והכלכלי משפחות נקברו חצובות מערות שבקברי הגורפת לקביעה שהשתייכו לאליטות כלכליות וחברתיות, ואילו בקברי הטמנה נקברו אנשים ממעמד חברתי וכלכלי נמוך (למשל פאנטאלקין מערות מציגים ביהודה קברות בתי וכמה כמה .( :קבורה שתכניתן ואופן ביצוען אינם תואמים בשום פנים ואופן את המדדים המודרניים לעושר ולמעמד חברתי גבוה (יזרסקי, שממערות כשם .( ויזרסקי עמית לפרסום; התקבל ביהודה, גם ממערות הקבורה הידועות עד כה ברחבי השומרון אין ללמוד, לדעתי, על אופיו של הריבוד החברתי בו. רבגוניות ישראל ממלכת של שטחה בלב ופיזורם הקברים טיפוסי מגובשת שאינה אדריכלית מסורת על הנראה ככל מעידים שתועדו השונות האדריכליות למסורות בהשוואה ומהודקת

ביהודה (יזרסקי א; תשס"ט).

תיארוך מערות הקבורההברזל בתקופת בשומרון ביותר הקדומה הקבורה מערת של השנייה המחצית וזמנה בטייבה היא כה עד שנמצאה IIוהמשכה. הספירה לפני הי' המאה תחילת או הי"א המאה זה. זמן לפרק הוא גם מתוארך מג'ת הקבורה הקבר/מערת אבו־דעיף, בדיר המערות עסכר, בתל -ו הקבורה מערות כרונולוגי טווח בתוך בשימוש היו ובשומרון (העיר) בעילאר כל הספירה, לפני עד הח' והמאה הט' המאה שלהי של אחת במשך כמה עשרות שנים בלבד. אין ספק שמגוון טיפוסי את מחדד דומה שתאריכן המערות בכל שנמצאו החרס כלי וטיפוסים מכלולים של "רגיונליות" (ייצור קיומה אפשרות הברזל בתקופת השומרון ברחבי שונים) למקומות ייחודיים שונות (ראו ובטכנולוגיות שונים טין בסוגי שימוש כולל ,IIיזרסקי ואייזיק :; פלג :). כתוצאה מכך קיים קושי להגיע לדיוק רב יותר בתאריכיהן היחסיים של מערות

הקבורה השונות.הלגין, שנוכחותו דומיננטית מאוד במכלולי קבורה ביהודה בשומרון רק נמצא התקופה, לסוף ועד הח' המאה משלהי הח' לתקופה VI (המאה המתוארכת ,T. במערה (העיר) , , : לפני הספירה; קרופוט, קרופוט וקניון עדאיור :). הלגין של צפון ארץ־ישראל הופיע בחלק המאוחר נבדל והוא הספירה לפני הז' במאה ובעיקר הח' המאה של : מעט בצורתו ובהיעדר מירוק מהטיפוס היהודאי (טפיופניץ־ מזר ; Type JG ,– : מזר ;–כמעט המוחלט היעדרו .(Type JG ,– : כהן ארכאולוגית מבחינה מעיד השומרון ברחבי קבורה ממכלולי מערות בקברי השימוש הפסקת על שלי) (ההדגשה אולי חצובות בשנים – לפני הספירה, ועל שהוא לא התחדש

תחת השלטון האשורי במאה הז' לפני הספירה.

הקבורה בשומרון והקבורה ביהודה — השוואהישראל שבממלכת לאלו ביהודה הקבורה מנהגי בין השוואה הצפונית מתבקשת בשל "הקרבה המשפחתית" בין השתיים.

שנה כמאתיים במשך זו לצד זו התקיימו הממלכות שתי נראים הללו הישויות שתי בין החומרית בתרבות וההבדלים .( : ; פינקלשטיין ; : נאמן) לעין בבירורוהאדריכליים התרבותיים ומקורותיה ששורשיה כשם בדיוק לדיונים נושא נשארו הברזל בתקופת ביהודה הקבורה של ולמחלוקות בין החוקרים השונים (בלוך־סמית ; יזרסקי רק יכול המודרני המחקר גם כך ,( קלטר תשס"ט; להעלות ניחושים ולא יותר מזאת בדבר שורשיהם הרוחניים, החברתיים והכלכליים של מנהגי הקבורה בשומרון וההשפעות

החיצוניות שפעלו עליהם.שהכתיבו שהגורמים להניח סביר ביהודה, כמו בשומרון, מהיישוב, המרחק בעיקר היו הקברות בתי של מיקומם את קברי כפרית. באחוזה המשפחתית הנחלה בתוך המיקום או המערות — הטבעיות והחצובות גם יחד — מלמדים על קיומה של קבורה משפחתית כמו זו שנהגה ביהודה. גם בשומרון וגם ביהודה נהגו להשתמש לקבורה בחללים טבעיים, שעברו אולי התאמה בידי אדם לשימושם כקברים. לדוגמה, בלכיש נמצאו הקבורה למערות בדומה ששימשו, טבעיות מערות עשר בעסכר, לקבורה כמות שהן או שהורחבו בידי אדם והותאמו

לקבורה (יזרסקי – : ושם הפניות).מתוארכות כה עד שנתגלו ביהודה הקבורה מערות רוב לפני הו' המאה תחילת עד הח' המאה של השנייה למחצית הספירה (יזרסקי א; יזרסקי תשס"ט). עד אמצע המאה הח' לפני הספירה כבר היו כמה מסורות אדריכליות מגובשות בדרום יהודה ומסורת נוספת החלה להתגבש באזור שמצפון שפלת יהודה ועד בנימין, שמרכזה היה בירושלים. תל עיטון הוא דוגמה לאתר ששורשי המסורת האדריכלית שלו נעוצים עוד בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת. תכניתה של המערה מטובאס דומה במפתיע לתכניות מערות הקבורה – שנמצאו בתל עיטון, השוכן בלב שטחה של ממלכת יהודה (אוסישקין של המרווחים ממדיה תשס"ט: –). גם יזרסקי ;המערה בטובאס דומים לממדי המערות בתל עיטון. המערה מתוארכת לשלהי המאה הט' ולרוב המאה הח' לפני הספירה מערות של תאריכן כמו בהכנה), ויזרסקי פלג סופית; (לא מדוגמה זה, עם .( : עיטון (אוסישקין בתל הקבורה

יחידה אין להסיק מסקנות מרחיקות לכת.הייתה הספירה לפני הח' המאה של השנייה במחצית אשור, של צבאיים למסעות יעד הצפונית ישראל ממלכת עד לחורבנה והפיכתה לפחווה אשורית. אף אם תחת שלטון בית עמרי הייתה ישראל כבר ממלכה מגובשת בכל מאפייניה שבתחום נראה כיום המחקר מצב לפי ,( (פינקלשטיין אלו כמו אדריכליות מסורות בה התגבשו טרם הקבורה הידועות ביהודה (יזרסקי תשס"ט; וראו בנושא זה על יהודה: .( פאנטאלקין ; פאוסט תשס"ט; פאוסט ובונימוביץקבורה של חדש טיפוס נוסף הספירה לפני הז' במאה ביהודה ובשומרון: קבורה בארונות חרס "דמויי אמבט". צורת ובעבר־הירדן בארץ־ישראל הופיעה זו מסופוטמית קבורה בארונות שהנקברים להיות ויכול האשורים, הכובשים עם

זרסקי י אירית

קבורה מנהג מסופוטמי. ממוצא זרים או אשורים היו אלו זה, שבמסופוטמיה התגלה בתוך הערים, מתחת לרצפת בית המשפחה, מתוארך לשלהי המאה הח' ובעיקר למאה הז' לפני בשומרון .( הפרסית (זורן התקופה אמצע ועד הספירה העיר בתוך האלה הקבורה מארונות חלק נמצאו ובסביבתו וחלקם מחוצה לה. יש לציין שגם ביהודה, שלא נכבשה בידי האשורים, נמצאו שברי ארונות קבורה "דמויי אמבט": בתל א־

נצבה (זורן ) בתוך שטח העיר ובירושלים (ברקאי תשנ"ד: –) ובתל חליף מחוץ לשטח העיר (זורן : ושם

הפניות).

סוף דבר

לעמק שכם שבין השומרון צפון תושבי בקרב אם לדעת אין יזרעאל היו לאחר הכיבוש האשורי קבוצות אוכלוסייה שהובאו שרבים לאחר זה באזור ויושבו האשורית האימפריה מקצווי ודרומו השומרון מרכז ממנו. הוגלו המקוריים מתושביו מאוכלוסיותיהם, ביותר התדלדלו או התרוקנו בית־אל עד ויישובים רבים נחרבו או נעזבו. התעודות האשוריות מספרות וערביות עילמיות בבליות, אוכלוסין קבוצות של יישובן על באזור השומרון, בלא לפרט איפה, ובעיר הבירה שומרון (נאמן – : ושם הפניות; טפי , : ; – :בדיקה .( תשס"ט: וסילברמן פינקלשטיין גם ראו ;מחודשת של הממצא באתר הגדול בח'רבת ג'מעין (דר תשמ"ו)

כי מעלות בשג'רה מאתר הממצא של ראשונית ולמידה אתרים אלו התקיימו במאה הח' לפני הספירה אך לא המשיכו כי טנטטיבית להסיק רק ניתן כך, אם הז'. במאה להתקיים הירידה היישובית בדרום השומרון והופעתו של מרכיב אתני זר, ככל הנראה בצפון האזור (נאמן : ;), מציעים הסבר חלקי מדוע לא נמצאו עד היום מערות קבורה מן המאה עוד יתגלו שבעתיד לקוות יש בשומרון. הספירה לפני הז'

מערות קבורה אשר ישפכו אור על התופעה.לעומת הפסקה אפשרית (ההדגשה שלי) של מנהג הקבורה הטמנה (בתל בקברי הקבורה נמשכה משפחתיות, במערות חדשים: קבורה טיפוסי שני והופיעו ובזכור) בדותן יזרעאל, קבורה בארונות "דמויי אמבט" (בתל יזרעאל, במגידו, בדותן, יפית (ליד ברוגמים וקבורה ובשכם), צפון פארעה בתל

שבבקעת הירדן).ובדור, בחצור בו, הגובלים ומהאזורים מהשומרון רחוק שרק פעמון" "דמויי קבורה בקנקני נוסף קבורה סוג נמצא במסופוטמיה מוכר זה קבורה טיפוס שרד. התחתון חלקם – ,– : (זורן הספירה לפני הו' המאה עד נוספים באתרים נמצאו אמבט" קבורה "דמויי ארונות .(בית שבעמק אלקטאף בתל השאר בין ארץ־ישראל, בצפון הקבורה קנקני .( : ובחצור (זורן ( שאן (עמירן והארונות "דמויי האמבט" שנמצאו בחצור ובדור נמצאו בתוך בארץ־ אלו קבורה מנהגי של זרותם על שמעיד מה העיר,

ישראל.

הערות

ח' בדחי, ר' אייזיק, לנ' הפעולה שיתוף על להודות מבקשת אני היזמי, א' ינאי, ח' טורגה, י' מגן וי' פלג. סריקת התכניות והעיבוד האתרים (איור תפוצת מפת ננר־סוריאנו. ר' בידי נעשו הממוחשב קמ"ט מחפירות והתצלומים התכניות כל ציונית. י' בידי הוכנה (ארכאולוגיה ביהודה ובשומרון באדיבות ד"ר י' מגן ובסיועו הרב של

אוצר היחידה, י' ציונית. לכולם נתונה תודתי החמה.התכנית מובאת כאן באדיבות רשות העתיקות.

.B נספח , : לפי טפי המערה נחפרה ב- בידי עבדל אל־ראוף מאג'ד סואפטה מטעם לדיווח .( (הרשאה ובשומרון ביהודה לארכאולוגיה מטה קצין ראשוני על החפירה ראו חדשות ארכיאולוגיות לח: . דו"ח חפירה סופי של המערה עומד להתפרסם בקרוב (פלג ויזרסקי בהכנה). ציור

התכנית: אנה ציפין.

בסקר הר מנשה דווח על "קבר עתיק שנחשפו בו כלים מספר" באתר ח'רבת א־נמלה (זרטל :). אין תיאור של הקבר ואפשר רק

.I לנחש שמדובר בקבר הטמנה ותאריכו תקופת הברזלהחפירה בשג'רה לא הסתיימה עדיין. אני מודה לחנניה היזמי ולנפתלי להביא רשותם על ובשומרון ביהודה ארכאולוגיה מקמ"ט אייזיק

מידע זה.כי ,( :) נאמן של לדעתו מתאימה אינה זו יישובית תמונה הגולים הבבלים, העילמים והערבים יושבו גם בהרי השומרון ודרומה, כולל אזור בית אל, כפי שמעידים שמות מקומות המופיעים ברשימת והשוו: כא–כד, יח: יאשיהו (יהושע לימי המתוארכת בנימין ערי

מלכים־ב יז: כד–לג).

ביבליוגרפיה

– 'עמ , נ' אביגד, "שומרון (העיר)", אחחאא"י = אביגד.

הישראלית התקופה מן אוסישקין, "קברים ד' = אוסישקין ומחקרים, חפירות (עורך), אהרוני י' בתוך: עיטון", בתל

.– 'מוגש לפרופסור שמואל ייבין, תל אביב, עמ D. Ussishkin, “Megiddo and Samaria: = אוסישקין

A Rejoinder to Norma Franklin”, BASOR , pp.–

D. ussishkin and J. Woodhead, = ווודהד אוסישקין “Excavations at Tel Jezreel –: Third

Preliminary Report”, TA , pp. –מדרום קבורה ומערת מחצבות "גת, אייזיק, נ' = אייזיק

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

חפירות (עורכת), יזרסקי א' בתוך: סריסיה", לח'רבת English) – 'ירושלים, עמ ,(JSP ) ותגליות בשומרון

.(summary on pp. *–*ממערת נדירה "עדות פלג, וי' אייזיק נ' = תשס"ז ופלג אייזיק , קדמוניות השומרון", בצפון הברזל מתקופת קבורה

.– 'עממתקופת הקבורה פלג, "מערת וי' אייזיק נ' = ופלג אייזיק יזרסקי א' בתוך: שמסין", לח'רבת מזרחית IIב הברזל (עורכת), חפירות ותגליות בשומרון (JSP ), ירושלים, עמ'

.(English summary on p. *) – P.J. Ucko. “Ethnography and Archaeological = אקו Interpretation of Funerary Remains”, World

Archaeology , pp. – M. Artzy, The Jatt Metal Hoard in Northern = ארצי Canaanite/Phoenician and Cypriote Context (Cuadernos de Arqueología Mediterránea ),

Barcelonaבדחי תש"ס = ר' בדחי, "מערת קבורה מתקופת הברזל בבאקה

.*–* 'עמ ,XXXIX אל־ע'רביה", עתיקות E. Bloch-Smith Judahite Burial = בלוך־סמית Practices and Beliefs about the Dead (JSOT/ASOR

Monograph Series ) E. Bloch-Smith, “Bronze and Iron = בלוך־סמית Age Burials and Funerary Customs in the Southern Levant”, in: S. Richard (ed.), Near Eastern Archaeology: A Reader, Winona Lake IN, pp.

– E. Bloch-Smith, “Resurrecting the Iron = בלוך־סמית

I Dead”, IEJ , pp. –בץ = ש' בץ, "דרום הר־חברון בתקופת הברזל ב לאור ממצאים יהודה מחקרי (עורך), אשל י' בתוך: חדשות", מחפירות

.– 'ושומרון, קובץ טו, אריאל, עמבץ תשס"ז = ש' בץ, "תפרוסת רוגמי הקבורה (טומולי) בדרום הר־בארץ־ישראל, המדבר ספר אשל (עורך), י' בתוך: חברון",

.– 'סוסיא, עמ ,-דברי הכנס השני תשס"זבץ א = ש' בץ, "רוגמים, מגדל שדה ומכלאות בכרמל", בתוך: JSP) א' יזרסקי (עורכת), חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין

.– 'ירושלים, עמ ,(התקופה עד II הברזל מתקופת "שרידים בץ, ש' = ב בץ הביזנטית במחצבת טנא עומרים", בתוך: א' יזרסקי (עורכת), חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין (JSP ), ירושלים, עמ'

.–בץ וגרינפלד = ש' בץ וע' גרינפלד, "שרידים מתקופות הברזל סנסנה", בישוב המאוחרת והמוסלמית הביזנטית ,III–בIIבתוך: א' יזרסקי (עורכת), חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין

.– 'ירושלים, עמ ,(JSP ) E. Braun, “Iron Age II Burials and = בראון Archaeological Investigations at Ħorbat Menorim (el-Manara), Lower Galilee”, ‘Atiqot XLII, pp.

–ברקאי תשנ"א = ג' ברקאי, "בתי הקברות של ירושלים בימי בית

ראשון", בתוך: ד' עמית ור' גונן (עורכים), ירושלים בימי בית .– 'ירושלים, עמ ,( עידן) ראשון

בתקופת ביהודה וקבורה "קברים ברקאי, ג' = תשנ"ד ברקאי קבורה ונוהגי קברים (עורך), זינגר א' בתוך: המקרא", בארץ־ישראל בעת העתיקה: קובץ מאמרים, ירושלים, עמ'

.– P.L.O. Guy and R.M. Engberg, = ואנגברג גאי

Megiddo Tombs, Chicago R. de-Vaux, “La Troisième campagne de = דה־וו fouilles à Tell el-Far‘ah, près Naplouse”, RB ,

pp. –הראשון הבית מימי כפר ג'מעין — דר, "חרבת ש' תשמ"ו = דר במערב שומרון", בתוך: ש' דר וז' ספראי (עורכים), מחקרי

.– 'שומרון, קובץ מחקרים, תל־אביב, עמבית במקרא", והאבל "הקבורה הורוויץ, א"ו תשס"א = הורוויץ

.– 'מקרא קס"א, עמ J. Zorn, “Mesopotamian-Style Ceramic = זורן ‘Bathtub’ Coffins from Tell en-Nasbeh”, TA , pp.

– J. Zorn, “More on Mesopotamian Burial = זורן

Practices in Ancient Israel”, IEJ , pp. – F. Zayadine, “Une Tombe du Fer II à = זיאדין

Samarie-Sébaste”, RB , pp. – L. Singer-Avitz, “The Date of Kuntillet = זינגר־אביץ

‘Ajrud”, TA , pp. – A. Zarzecki-Peleg, = ובן־תור כהן־אניג'אר זרזקי־פלג, S. Cohen-Anidjar and A. Ben-Tor, “Part II: Pottery Analysis”, in: A. Ben-Tor et al., Yoqne’am II: The Iron Age and the Persian Period: Final Report of the Archaeological Excavations (–),

Jerusalem, pp. –זרטל = א' זרטל, סקר הר מנשה א', קער שכם, חיפה.

טורגה תשס"ג = ח' טורגה, "חורבת זכור", חדשות ארכיאולוגיות .(English section on pp. *–*) – 'עמ ,

R.E. Tappy, The Archaeology of Israelite = טפי Samaria I: Early Iron Age through the Ninth

Century BCE, Atlanta GA R.E. Tappy, The Archaeology of Israelite = טפי Samaria II: The Eighth Century BCE, Winona Lake

IN R.E. Tappy, “The Final Years of Israelite = טפי Samaria: Toward a Dialogue between Texts and Archaeology”, in: A. Ben-Tor et al. (eds.), “Up to the Gates of Ekron”: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor

of Seymour Gitin, Jerusalem, pp. – O. Tufnell, Lachish III: The Iron Age, = טפנל

London-New York-Torontoיוגב תשמ"ח = א' יוגב, "תל יזרעאל", חדשות ארכיאולוגיות צב,

.– 'עמבתקופת יהודה בארץ קברים יזרסקי, "מערות א' = יזרסקי

זרסקי י אירית

הברזל — היבטים ארכאולוגיים וארכיטקטוניים", עבודת גמר לתואר מוסמך של אוניברסיטת תל־אביב.

מתקופת קבורה ממערות יזרסקי, "ממצאים א' תשנ"ז = יזרסקי .– 'עמ , הברזל הב' בהר חברון", עתיקות

I. Yezerski, “Burial Cave Distribution and = א יזרסקי the Borders of the Kingdom of Judah toward the

End of the Iron Age”, TA , pp. –יזרסקי ב = א' יזרסקי, "היבטים חברתיים של מנהגי הקבורה מחקרי אשל (עורך), י' בתוך: ב'", הברזל בתקופת ביהודה יהודה ושומרון, דברי הכנס השמיני תשנ"ח-, קדומים־

.– 'אריאל, עמיזרסקי תשס"ט = א' יזרסקי, "טיפולוגיה וכרונולוגיה של מערות כט, ארץ־ישראל ביהודה", III–II הברזל בתקופת הקבורה .(English summary on p. *) – 'ירושלים, עמ

I. Yezerski, “The Burial Ground = יזרסקי, התקבל לפרסוםat Khirbet Za‘ak”, ‘Atiqot

יזרסקי ואייזיק = א' יזרסקי ונ' אייזיק, "הממצאים ממערת הקבורה בח'רבת סריסיה דרום", בתוך: א' יזרסקי (עורכת),

.– 'ירושלים, עמ ,(JSP ) חפירות ותגליות בשומרוןהברזל מתקופת ( קבורה (מס' ינאי, "מערת א' תשס"ג = ינאי

.*–* 'עמ ,XLIII בטייבה", עתיקות R.S. Lamon and G.M. Shipton, = ושיפטון למון Megiddo I: Seasons of –, Strata I–V,

Chicago Y. Magen, “Two Tumuli in the Jordan Valley = מגן (Yafit)”, in: H. Hizmi and A. De-Groot (eds.), Burial Caves and Sites in Judea and Samaria, from the Bronze and Iron Ages (JSP ), Jerusalem, pp.

– Y. Magen and I. Eisenstadt, = ואייזנשטדט מגן “Ancient Burial Caves in Samaria”, in: H. Hizmi and A. De-Groot (eds.), Burial Caves and Sites in Judea and Samaria, from the Bronze and Iron Ages

(JSP ), Jerusalem, pp. –מזר תשל"ז = ע' מזר, "מערות קבורה מימי הבית הראשון מצפון לשער שכם שבירושלים", בתוך: מ' ברושי (עורך), בין חרמון ירושלים, הארץ, בידיעת מאמרים קובץ לאמנון: יד לסיני,

.– 'עמ A. Mazar, “The Iron Age II Pottery from Areas = מזרS and P”, in: A. Mazar, Excavations at Tel Beth-

Shean – I: from the Late Bronze Age IIB tothe Medieval Period, Jerusalem, pp. –

A. Mazar and N. Panitz-Cohen, = ופניץ־כהן מזר Timnah (Tel Batash) II: The Finds from the First

Millennium BCE (Qedem ), Jerusalem N. Na’aman, “Population Changes in Palestine = נאמןFollowing Assyrian Deportations”, TA , pp. –

N. Na’aman, “Death Formulae and the Burial = נאמן Place of the Kings of the House of David”, Biblica

, pp. –

N. Na’aman, “When and How Did Jerusalem = נאמן Become a Great City: The Rise of Jerusalem as Judah’s Premier City in the Eighth–Seventh

Centuries B.C.E.”, BASOR , pp. – A. G. Sagona, “Levantine Storage Jars of = סאגונה the th to th Century B.C.”, Opuscula Atheniensia

XIV, pp. –המתים פולחן לשם "מיתקנים סוקניק, א"ל = תש"ה סוקניק .– 'באוגרית הכנענית ובשמרון הישראלית", קדם ב, עמ

עמירן = ר' עמירן, "קערת אבן מהתקופה האשורית המאוחרת .– 'עמ , מתל אלקטאף שבעמק בית־שאן", עתיקות

D. Amit and I. Yezerski, “An Iron Age = עמית ויזרסקי II Cemetery and Wine Presses at an-Nabi Danyal”,

IEJ , pp. –הנאו־בבלית: בתקופה "יהודה פאוסט, א' = תשס"ט פאוסט – עמ' כט, ארץ־ישראל משבר", או המשכיות

.(English summary on p. *) A. Faust and S. Bunimovitz, “The = פאוסט ובונימוביץ Judahite Rock-Cut Tomb: Family Response at a

Time of Change”, IEJ , pp. – A. Fantalkin, “The Appearance of = פאנטאלקין Rock-cut Bench Tombs in Iron Age Judah as a Reflection of State Formation”, in: A. Fantalkin and A. Yasur-Landau (eds.), Bene Israel, Studies in the Archaeology of Israel and the Levant during the Bronze and Iron Ages in Honour of Israel

Finkelstein, Boston MA, pp. – I. Finkelstein, “State Formation in Israel = פינקלשטיין

and Judah”, NEA , pp. – I. Finkelstein, “Omrid Architecture”, = פינקלשטיין

ZDPV , pp. – I. Finkelstein, “The Settlement History = פינקלשטיין of Jerusalem in the Eighth and Seventh Centuries

BC”, RB , pp. –סילברמן, ונ"א פינקלשטיין י' תשס"ט = וסילברמן פינקלשטיין "מקדש ושושלת: עיצובה מחדש של יהודה באחרית המאה הח' וצמיחת האידאולוגיה הפן־ישראלית", ארץ־ישראל כט,

.(English summary on p. *) – 'עמפלג = י' פלג, "מערת קבורה מתקופת הברזל II ב בח'רבת א־

לוז", בתוך: א' יזרסקי (עורכת), חפירות ותגליות בשומרון English summary on p.) – 'ירושלים, עמ ,(JSP )

.(*פלג ויזרסקי בהכנה = י' פלג וא' יזרסקי, "מערת קבורה מתקופת

.(JSP) "ב בטובאסII הברזל J.P. Free, “The Second Season at Dothan”, = פרי

BASOR , pp. – J.P. Free, “The Sixth Season at Dothan”, = פרי

BASOR , pp. – N. Franklin, “The Tombs of the Kings of= פרנקלין

Israel”, ZDPV , pp. –

ן בשומרו Iא–ב I הברזל בתקופת קבורה מנהגי

N. Franklin, “Lost Tombs of the Israelite = א פרנקליןKings”, BAR , pp. –

N. Franklin, “Response to David = ב פרנקלין Ussishkin”, BASOR , pp. –

R. Kletter, “People Without Burials? The = קלטר Lack of Iron I Burials in the Central Highlands of

Palestine”, IEJ , pp. –קרמיקה אולניק, וי' קרגאורגיס ו' = ואולניק קרגאורגיס

קפריסאית קדומה באוספי מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב. J.W. Crowfoot, K.M. Kenyon = קרופוט, קניון וסוקניק and E.L. Sukenik, The Buildings at Samaria,

London

J.W. Crowfoot, G.M. Crowfoot= קרופוט, קרופוט וקניון and K.M. Kenyon, The Objects from Samaria,

London A. Chambon, Tell el-Far’ah I: l’Âge du Fer = שאמבון (Édition Recherche sur les Civilisations, Mémoire

), Paris G. Schumacher, Tell el-Mutesellim I: = שומאכר

Fundbericht, Leipzigשטרן תשכ"ט = א' שטרן, "חפירות בתל קדש (תל אבו־קודיס)",

.– 'עמ , קדמוניות E. Stern, “Achaemenian Tombs from = שטרן

Shechem”, Levant , pp. –