The Fowl evedince

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

אילן-אוניברסיטת בר הפקולטה למדעי היהדות

ישראל-המחלקה ללימודי ארץ )זוס(ש מרטין "עוארכיאולוגיה

חידושים בחקר ירושלים

עשר-ישההשהקובץ

ואברהם פאוסטרייפר-איילת לוי, אייל ברוך: עורכים

א"תשע, גן-רמת

אילן-באוניברסיטת בר) 2010 בדצמבר 16 (א"עבטבת תש' טהכנס נערך ביום

:תוכן עניינים

צביקה צוק

7 ירושלים , ש הראשון בהר הביתדמקורות המים של בית המק גרשון גליל

יחסיו עם הפלישתים לאור העשור הראשון למלכותו של דוד בירושלים ו 21 רבת קיאפה היא נטעים'פיגרפיים מח הארכיאולוגיים והאהממצאים

משה גרסיאל ,חניך שילה ותושב רמה, הסמוי בין שמואל הנביאהעימות הספרותי

73 נביא חצר המלוכה הירושלמית,לנתן הלל גבע

העדות– בסוף ימי הבית השני תהליך העיור של צפון ירושלים 101 הארכיאולוגית ומשמעותה

עוז ורוני רייך- גיא בר,רם בוכניק על מקומו של התרנגול בכלכלת החי של–" מובחר שבעופות תרנגול"

119 יהודה בשלהי הבית השני יוסף פטריך

הצעת שרידים, עיון במקורות–על מפעלו של שמעון הצדיק בהר הבית 141 והצגה גרפית עפר שיאון

153 אמת המים העליונה מפנים ומחוץ לשער יפו הייםעמנואל פריד

175 ?כלום היה מפגש בין המונותיאיזם היהודי לפוליתאיזם בבית המקדש השני מיכאל בן ארי

:ו תיאום אסטרטגי בקרב על ירושליםפלגנות א 189 קריאה מחודשת ביוסף בן מתתיהו

יהושע פלג 205 ל"קורבן פסח במקדש ההרודיאני ובמקדש חז

ייךאלי שוקרון ורוני ר, נעמי סידי קרמיקה משלהי ימי הבית השני מן הרחוב המדורג

225 מחקר משווה–שבעמק הטירופויון ומתעלת הניקוז שמתחתיו בועז זיסו ועמוס קלונר

היסטורית- בחינה ארכיאולוגית וגיאוגרפית:)רבת דרוסייה'ח(חורבת מדרס 231 כוכבא-מחודשת של היישוב בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר

זאב ספראי 255 ?האמנם זיכרון ולשם מה, "זיכרון המקדש"

עמוס קלונר ובועז זיסו 303 נ"שער האריות ותיארוכו למאה הראשונה לסהקדום ברחוב ריצוף

איתן קליין על מוצאם של תושבי היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה

321 בתקופה הרומית המאוחרת שבע גרסיאל-בת

ירושלים באסלאם בתקופות בית אומיה ובית עבאס מעמד 351 )מאמצע המאה השביעית עד סוף המאה התשיעית(

מיכאל ארליך קבר בירושלים ותרומתה הרשימת התנורים של כנסיית

361 להבנת הטופוגרפיה העירונית של ירושלים הצלבנית שלמה לוטן

369 ב הרובע היהודי בירושליםחשיפת צפונות מתחם כנסיית מרים הגרמנית בל פרץ ראובן

כתב יד מן התקופה הממלוכית הכתוב בערבית יהודית 377 שנמצא במסגד אלאקצא

עודד שי רשמי מסע של העסקן: 'ירושלים היא ושינגטון של ארץ ישראל'

397 1925, ר אוטו אבלס בירושלים"כי ד'הציוני הצ גבריאל ברקאי

החפירה – בירושלים ןרות קתלין קניוחמישים שנה לחפי 403 שחיסלה קריירה מפוארת

413 פיםרשימת משתת

חלק אנגלי

רינה אבנר ויעקב ביליג, אנט נגר, רלד פינקלשטיין'ג 7* )1948-1894(המנזר שהציל את מערב ירושלים על יד השער החדש

21* תתקצירים באנגלי

על מקומו של התרנגול – "מובחר שבעופות תרנגול" בכלכלת החי של יהודה בשלהי ימי הבית השני

עוז ורוני רייך-גיא בר, בוכניקרם

לא באקראי ולא ברשימה סדורה של בעלי אין אזכור מפורש של התרנגול בשמו ך"בתנ .) דברים יד;ויקרא יא(הכנף האסורים באכילה

אין התרנגול נזכר בין העופות ) צאן ובקר(רם בחיות משק אף שהקורבנות מן החי מקו :הקרבים למזבחויקרא ( קרבנו- בני היונה את-התרים או מן-והקריב מן העוף עלה קרבנו ליהוה-ואם מן

).14, אמישים עת סוקר נחמיה את רשימת המנות הקצובות למאה וחשני ימי הבית הראשיתאף ב

:איש הסמוכים על שולחנו לארוחות מדי יום הוא אינו מציין את התרנגול, ה, נחמיה( לי-בררות וצפרים נעשו- ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש

18.( ניצלו נראה אם כן כי הכתבים ההיסטוריים מצביעים כי תושבי ישראל ויהודה בעת העתיקה

את בשר עופות הבר ואף את ביציהן בהעדר עופות מבויתים כמתואר במצוות שילוח האם :בה משרטט המקרא הנחיות להתנהגות נאותה בעת מפגש אקראי עם קן ציפור

תשלח שלח ... הארץ אפרחים או ביצים -עץ או על-צפור לפניך בדרך בכל-כי יקרא קן .)6, ב"כ, דברים (יטב לך והארכת ימיםלך למען י- הבנים תקח- האם ואת-את

" נרגל ":ובהם, ך בכינויים שונים"בתנ נזכר זאת יש בין הפרשנים הסבורים שהתרנגולעםיש לציין ). 36, ח"ל, איוב (,"שכוי"או ) 36', ל, משלי (,"זרזיר מותניים ",)30ז "י', מלכים ב(

. לכינוי שגור לתרנגול"שכוי"הופך השם אכן כי מאוחר יותר המעיד על קיומו דל ממצא ארכיאולוגי המועטות מצוי גם לצד העדויות ההיסטוריות

עצמות . ס" לפנה6-12מאות (של התרנגול בתקופת הברזל עד לשלהי ימי הבית הראשון רנוב ' מציינים הורוביץ וצכך .עצמות מן התקופהתרנגול כמעט אינן נמצאות במכלולי

את ממצא עצמות העופות מחפירות העופל בירושלים הכולל עצמות בודדות של ) 1989() ס" לפנה586(חורבנו של אתר העופל מתוארך למועד חורבנו של המקדש הראשון . תרנגול

. ראשוןולפיכך מהוות עצמות התרנגול עדות לניצולו בשלהי ימי תקופת הבית החיזוק לכך עולה . היה מוגבלניצולו תקופה זו אך ארץ בהתקיים בהתרנגול שנראה

דרומית (נצבה - של מספר חותמות ובהם אחת מתל אעדויות איקונוגראפיות ממציאתובה מוטבעת דמותו ) המקראיתמצפהלפי חלק מהחוקרים עם מזוהה רמאללה של היום ול

חותמת זו מתוארכת לראשית המאה . )1איור (ערוך לקרב כרבולת הדורבן ורנגול בעל תשל גבי חרס מברכת גבעון- חריטת דמות תרנגול עלעדות נוספת בדמות. ס"השישית לפנה

המתוארכת אף היא לשלהי )כיוםהסמוך לגבעת זאב יב 'ג-ומי הכפר אלחהמצויה בת(קרב עמי ה ברבלתרנגול קדושה כמו כן נודעה ). ס" לפנהII) 600-700תקופת הברזל .האל נרגלשל היותו מלווה מסופוטמיה ב

ישראל אך חשיבותו בכלכלת יהודה ו התרנגול היה מוכר לתושבי מר כיול כן אם ניתן, 1990רוזן (צומצמתמ והייתה מועטהבית ראשון פת תקושלהי הקיום הים תיכונית ב

120 עוז ורוני רייך- גיא בר, רם בוכניק

יד כי התרנגול יתכן ויש בממצא זה להע .)2009בר אילן , 2004עמר , 1997בורובסקי בתקופות מאוחרות יותר. בתקופה זו לא נוצל למזון ושימש יותר לראווה או כחיית מחמד

החל מן , בתקופה ההלניסטית. הארץשל התרנגול בכלכלת החי של תושבי חשיבותו עולה ומעט מאוחר יותר . ספק חשוב של חלבון מן החיהופך התרנגול ל ס " לפנה4- המאה ה

הממצא .י הארץחבוא נמצא במספרים גדולים במכלולי עצמות מכל ר הבתקופה הרומאיתכמקור הן כל אלו מעידים כי התרנגול נוצל . הארכיאולוגי כולל הן עצמות והן שברי ביצים

הם מצביעים כי קצב התפשטותו היה , יתרה מכך. ביצים והן בשל צריכת בשרואספקה של משמעותי התרנגול לעוף למוד כבר הפך התבתקופת . תרחש בפרק זמן קצרהמהיר וכי זה

מגדולי אמוראי הנחשב לאחד רבי יוחנן ידי - על בתלמוד הבבליבקרב עופות המשק כמצוין :ארץ ישראל

).ב"ע-א"ע: בבא מציעא פו, בבלי (מובחר שבעופות תרנגולת... אמר רבי יוחנן וחשיבותו ו מעמדלומעידות ע בהיבטים שונים של גידולוסוגיות תלמודיות שונות עוסקות

נראה שיש בתיאורים אלו הנכתבים . החצר בימי המשנה והתלמודהתרנגול בקרב דיירי של במאות הראשונות לספירה כדי להעיד על יחסי אדם וחי בישובים היהודיים ביהודה

:וירושלים גם בשלהי ימי הבית השני אינה -ל תרנגולים ומגד... : אלו דברים שיש להם חזקה ואלו דברים שאין להם חזקה

,' ג,בבא בתרא, משנה( . הרי זו חזקה- ... הכניס תרנגולין לתוך הבית ...אבל. חזקה .)'ה

מעשה מקובל בחברה התלמודית ולכן אין בו המשק היה כלומר גידול תרנגולים בחצר התרנגולים נסוכואולם משה. הודעה של בעל הבית על בעלותו על שטח הבית והחצר

לא התעוררה ו והיה . שינוי משמעותי באופיו של הבית חל לגדלם בביתווהחלמהחצר .את בעלותו על הביתאדם במעשה זה המחאה כנגד צעד זה הרי שהוכיח גידולו של התרנגול הפך למטרד בעיר המקדש עד יכתובים נוספים מלמדים ככוהנים לגדלו בכל תוך שהיא אוסרת על גידולו מגבילה את שהוצרכו החכמים לתקן תקנה ה

:ירושליםהארץ ומונעת זאת גם מכל תושבי הנים בארץ ישראל מפני וולא כ אין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים ...

).'ז', ז, בבא קמא, משנה (הטהרות יש לציין כי זוהי משנה קדומה (כלומר העדות ההיסטורית מימי הבית השני והמשנה

) 1953אלבק , ת אליה פעלו בישראל בסמוך לחורבן הבית מהדמויות הנקשרושאחדותמלמדת כי בתקופה זו התבסס ניצול התרנגול בכל הארץ וכי אופן אקלומו הצריך תקנות

גי לוהמחקר הארכיאולצד נתונים אלו מאפשר . הלכתיות להתאמתו לאורח החיים המקומי והפיכתו התרנגול לשלבי התבססותו שאת רטט לשהארץאתרי מתרנגוליםעצמות של

מקור קבוע הווהמרכזית המלחיית משק עיקר כחיית נוי בהמנוצלת , אקזוטית- מחיית בר ).שר וביציםב(של חלבון מן החי

"ההיסטוריה של התרנגול"

כנראה בצפון תאילנד , ס בדרום מזרח אסיה"התרנגול בוית לראשונה באלף הרביעי לפנהארכיאוזואולוגיות ובעיקר עדויות מתבסס עלועד ביותו ממקום ושחזור ). 1988ו 'ווסט וז(

התפשטותו אל מחוץ . מחוץ לגבולות תפוצתו הטבעיים שרידי תרנגולעל בסיס מציאת

121 החי של יהודה על מקומו של התרנגול בכלכלת - "מובחר שבעופות תרנגול"

ם בשינוי בגודל גוף התרנגול המעיד כי בתהליך הביות חל גלתחום התפוצה הטבעי מלווה ).2000קיפלה ואורנלס (במימדי הגוף גידול ניכרעם ייצור ביצים בתרבויות מאוחרות ניצול התרנגול מתקשר בתרבויות אירופאיות בעודלשם הצגתם הן מיופיים והן ונוי הנאהבעיקר למטרות הגידול בראשיתו נועד המזרח אסי

ראשית התפשטותם של התרנגולים אל מעבר לתחומי דרום מזרח אסיה . תרנגוליםקרבותב). 1988ו 'ווסט וז (ס"אלף הרביעי או השלישי לפנהבתקופת הברונזה ב, כנראה, התרחשה

עם זאת תצפית זו אינה חד משמעית ומבוססת על הימצאותם של עצמות תרנגול בודדות בכמה מן האתרים לא ). 1איור : 1988ו 'ראה ווסט וז(יוון ותורכיה , בכמה אתרים ברומניה

. לניסטים מובהקיםה-קיימת תמימות דעים כי ממצא התרנגול הגיע מקונטקסטים פרהלהוציא את אותם אתרים בעייתיים מרבית עצמות התרנגול מאירופה מתוארכות לאלף

אז פותחו , אופן התפשטותו המהירה מעידה על חשיבותו לכלכלת רומי. הראשון לספירההלך עם השנים . בכל רחבי האימפריהנפוצוהתרנגול שגידול תעשייתיות לאסטרטגיות

במשק החיהתרנגול למין הנפוץ ביותרהופך ימי הביניים נגול ובניצולו של התרוגבר . )1988ו 'ווסט וז(באירופה

) tell Sweyhat(הזיהוי המוקדם ביותר של תרנגול במזרח התיכון הוא מתל סוויאט עם זאת התרנגולים ). 1983באוטיניוס (האלף השלישי לפני הספירה משלהי בצפון סוריה

חותם טביעות גביעת הם מתגלים על, הראשון לפני הספירההופכים שכיחים רק באלףגלו נת, ובעיקר בישראל ומצרים, בכל רחבי דרום הלבנט. )1איור (ישראל ומחוצה להמ

ויש בעדות זו יתכן. עדויות בודדות לעצמות תרנגולים עד לראשית התקופה ההלניסטית על מנת לבסס הנחה זו יש לבצע . ולא לבשר וראווהנויל בראשיתותרנגול נוצלה שלהצביע

.הלניסטיים-בעתיד מחקר פרטני על אותן עצמות תרנגולים מקונטקסטים פרה

"מטרות העבודה" לכלכלת הקיום של התרנגולשל חשיבותו את ביקשנו להכיר לעומק עבודה זו במסגרת

יתוך השוואה של מקורות הידע התורניים בנבתקופה הרומאית תושבי יהודה וישראל שכיחות עצמות התרנגול הוא ה המוצג בזמקרה המבחן . התקופה עם הממצא הארכיאולוגי

, בשחזור המרחב התרבותיזה מסייע ממצא . שניהבית הימי של שלהי ירושלים אשפות ב . ששרר בירושלים בתקופה זו החומרי והאקולוגי

של תושבי עבודה זו משמשת נדבך נוסף בניסיונותינו להכיר לעומק את כלכלת החי יהודה וירושלים בשלהי ימי הבית השני כמשתקף בשרידי עצמות בעלי החיים שנתגלו

בעבודות קודמות הצגנו את מכלול העצמות שנאסף באתר האשפה והצבענו . באשפות העיראלו אפשרו לשחזר את הדיאטה של . על מאפיינים ייחודיים העולים מניתוח מכלול העצמות

ועל ידי כך להצביע על , עירדגמי האכילה והשחיטה שהונהגו ב את בני התקופה ולקבוע, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, בוכניק ואחרים ( של תושבי העיראמונתם ומנהגיהם

על הגדה , המזרחי של עיר דודבמדרון אשפות ירושלים התגלו). 2006עוז ורייך -בר, 2004 6-10(עבה ת פסולת שכבב נו מכוסהשטח נרחב ממדרון זה עוד. המערבית של נחל קדרון

שברי כלי חרס , עצמות בעלי חייםאשפה ביתית הכוללת פסולת ו בעיקרהמכילה) מטרמציעים כי זוהי אשפת העיר ירושלים ) 2003(רייך ושוקרון . מטבעותמעט זכוכית וו

פרוץ המרד וסיימה את פעילותה עם , ספירהפני ה המאה הראשונה לשתפקדה החל מאמצע


2005עיבוד ממצא עצמות בעלי החיים מחפירת האשפה שנערכה בשנת .)נ" לסה66(ל הגדווכן מסייע ללמוד דרכי הכנתו וצריכתו . מסייע באיסוף מידע רב על הרכב המזון מן החי

, תוספתא(סוגיות תרבותיות ודתיות שהד להן מתגלה בטקסטים הלכתיים בני התקופה ).משנה וגמרא

שיטות

הארכיאוזואולוגיים מהאתרים הארכיאולוגים השונים לא נערך על ידי איסוף הנתוניםבעוד שאשפת הקדרון בירושלים נחפרה באופן . פרוטוקול מחקר אחיד ונאסף בצורה שונה

חפירות ממצא העצמות הרי ש, מילימטר5ניפוי רטוב בנפה של ל זכהקפדני וכל הממצא לציין כי גודלן של אחדות מעצמות חשוב. רבות אחרות זכה לאיסוף עצמות ידני בלבד

, לפיכך. )2איור ( אינו עולה על מילימטרים אחדים,ובכלל זה עצמות תרנגולים, העופותעל התפלגות באופן משמעותי להשפיע ואיסוף הממצא עלוליםהבדלים בשיטות החפירה

. שנאספו באיסוף ידני מכלוליםעצמות העופות בהשוואה ביןבוכניק (גו בחפירת אשפת ירושלים פורטו בעבודות קודמות שיטות העבודה שהונה

ממצא עצמות במסגרת עבודה זו שמנו דגש על בדיקה קפדנית של ). 2005 ,2006ואחרים לזיהוי ) 1996(תוך שהסתייענו באטלס של כהן וסרזנסון , עופות הברו יםהעופות המבוית

.מיני העופות השונים

תוצאות ודיון ). NISP=5594(מכיל אלפי עצמות הקדרון בירושלים החיים מאשפת מכלול עצמות בעלי

).NISP=268(יעוטן עצמות דגים ומ) NISP=4705(מרבית העצמות הינן של יונקים , 2006, 2007, 2008, 2009, ואחריםבוכניק( ,ו שחלפים בהרחבה בשנ נידונוים אלוממצא ידון בהרחבה ,חלקי שלד ו עצמות493 הכולל ,ממצא עצמות העופות). 2004, 2005

.בעבודה זוזוהו למין עצמות 438 ,מרביתןכי מעידה העופות באשפות הקדרוןהתפלגות עצמות

העדפה ניתן לראות 1בטבלה . זוהו לקבוצת גודל בלבד) 11% (55 - ומיעוטן כ) 89%(. )Gallus gallus domesticus) (NISP =321( הבית תרנגולת משק ובראשן עופוברורה ל

מהווה את המין השני בחשיבותו במכלול העצמות ) Columba livia (ביתת הוני)NISP=111(.בנוסף נמצאו עצמות בודדות של אווז ) נראה כי זהו אווז בית ).3איור )Anser anser) (NISP=2 (למצוין בארוחתו של בדומה, שנוצל בעיר כמזון מותרות

:)הברבור המוזכר בפסוק הוא אווז הביתיש בין פרשני המקרא הסבורים כי (שלמה המלךעשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל ... שלמה ליום - ויהי לחם

).2-3' ה', מלכים א(וצבי ויחמור וברברים אבוסים ) Alectoris chuckar(חוגלה בנוסף נמצאו שרידים מעטים של עופות בר ובהם

)NISP=10( , ושחף)Laridae sp.) (NISP=1(, שירכמו גם כמה עצמות של ציפורי )Passeriformes ( לרמת המין או הסוג שניכר קושי לזהותם )NISP=48() איור , 1טבלה3(.

שרידי עופות הבר מעידים לא רק על העדפות קולינאריות כי אם גם על מאפייני הנוף . י יהודה בתקופה הנדונה ועל זיקתם של מינים אחדים לחיים במחיצת האדם ואשפותיובהר


מבכרת מדרונות ,השכיח ביהודה גם בימינוממשפחת התרנגולאים בר מין שהינה ,החוגלהלהיות מין המתקרב עשויה החוגלה . בהרי יהודה ובחבל הים תיכוניסלעיים דלילי צומח

לציין כי זהו ישעם זאת . עשירות בחומר אורגניהאשפות למשכנות האדם ובעיקר לאזורי בדומה . )2004עמר , 1986פז ( בישראל םיחשובעופות הצייד המין תרנגולאי הנמנה על

על אף היותו נציג משייריו של האדםתהשחף נוהג לפקוד אשפתות וליהנוגם , לחוגלה ציפורי השיר והמגוון בשל גודלה של סדרת. משפחת עופות השוכנת בסמוך למקווה מים

טבלה (ונותיהם של נציגיה שזוהו במכלול הגדול של נציגיה ישנו קושי רב לאפיין את תכ2.(

מעיד על מגמה , שנמצאו באשפות העיר הגם שמימדיו קטנים העופותמכלול עצמות ות עופהרכב העצמות מצביע כי עיקר ה. שנתגלתה בממצא עצמות היונקיםדומה לזו

. צייד של מיני בר דל ומוגבל יחסית, בהתאם. ות משק שגודלו על ידי האדםופעשנוצלו היו בשל . לכלכלת עיר המקדש חשיבותו של העורף הכלכלילנוספת חשובה תצפית זוהי

: כמצוין בתלמוד הירושלמייונים של העיר יובאו אליהימיקומה הטופוגראפע חנויות טהורות והאחד שני ארזים היו בהר המשחה תחת אחד מהן היו מוכרין ארב

היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חדש וחדש ומהן היו מספיקין קינים לכל .:)דף כד, מסכת תענית , ירושלמי (ישראל

עדויות ארכיאולוגיות רבות מסביבתה הקרובה של העיר ירושלים מעידות על תעשייה שהתקיימה ברובה בשפלת דונהמפותחת של גידול יונים במתקני קולומבריה בתקופה הנ

במרחב הכפרי הסמוך לירושלים מתקני קולומבריה עשרותקלונר יחד עם זאת סוקר . יהודהטפר (היונים גודלו ונוצלו בעיקר לצורכי קורבנות בבית המקדש בירושלים ). 2000קלונר (

משק ובשל מחירם הגבוה של חיות ה. צאן תורים ויונים, בו הוקרבו כידוע בקר, )1986ברית קני יונים היו נמכרים בסמיכות למקדש כמתואר ב. הסתפקו רבים בהקרבת עופות

:החדשההמוכרים והקונים במקדש ויהפך -מקדש האלהים ויגרש משם את כל-ויבא ישוע אל

.)12, א"מתי כ (משבות מכרי היונים-שלחנות השלחנים ואת-את כי גידול היונים ומכירתם ומסופר עדות לניהול משק יוני הקורבן מן המשנה אף עולה

:לצורכי המקדש היה בחזקתו של ממונה בשם פתחיה .)א, ה, משנה שקלים (פתחיה על הקינים ... :היו במקדשואלו הם הממונים ש

המועט יחסית של מערכות הקולמבריה לגידול יונים בסביבתה של ירושליםהיקפן למרות ממצא עצמות היונים באשפות העיר מהווה כי נראה, ביחס לאלו המצויות בשפלת יהודה

נוסף ממנו נהנו תושבי החוות החקלאיות הסמוכות לעיר במיוחד חשוב עדות לענף פרנסה ).2004עמר , 1998ברוך (בשל הקרבה למקדש

המהווים את הממצא השכיח ביותר בקרב ים תרנגולעניין רב במיוחד עולה מה . עד עצם היום הזהכמקור בשר רבהחשיבותם ובאשפות ירושלים העופות

סקירה של מגוון האתרים בהם נתגלו שרידי תרנגולים מעידה כי התרנגול מתגלה גם . אז הוא מופיע בעצמות בודדות ובמספרים קטנים, באתרי הארץ רק בתקופת הברזל

רק מן התקופה ההלניסטית שכיחות התרנגולים . בתקופה הפרסית התרנגול נדיר יחסיתבתקופות העוקבות שכיחות . מאתרי התקופה40% -בכאז מוצאים שרידי תרנגול , גדלה

הן , התרנגולים גדלה באופן משמעותי ושרידי תרנגולים נמצאים במרבית אתרי התקופה


תוצאות . )4איור , 3טבלה () יצרנים(והן באתרים כפריים ) צרכנים(באתרים עירוניים התרחשההמקומית הבשר נגול בכלכלה כי השתלבות התר, כאמור, ההשוואה מגלות

כששרידים מעטים נמצאו בראשית התקופה ומרביתם זוהו במהלך תקופת הבית השניוהפיכתו למרכיב חשוב בסל בתקופה זו עדות מוצקה לחדירתו של התרנגול .לקראת סופה

אתרים הארכיאולוגים שהתגלו בתחומי ישראל נראית בבירור בארץ המזונות של תושבי ך "יש בתצפית זו לסייע בהבנת המניעים להתעלמות התנו יתכן). 5 איור, 4טבלה (לים ירוש

.מאזכורה של חיה זוניתן לראות כי השינוי 5 - ו4 יםובאיור 4 - ו3 אותמן הנתונים המוצגים בטבל

גידול התרנגולים בתחומי ישראל נעשה במעבר מהתקופה היקף המשמעותי ביותר בשם ניכרת עלייה משמעותית , פית זו מתגלית גם בירושליםתצ. ההלניסטית לרומאית

כפר (פילוח האתרים על פי אופיים החקלאי , יתרה מזאת. בשכיחות התרנגול בתקופה זושהתמחה בגידול התרנגולים מעידה כי המגזר העיקרי ) יצרני לעומת מכלול עירוני צרכני

, למשלךכ. ור הגבוה ביותרחקלאי בו התגלו שרידי תרנגולים בשיע-ייצרנהיה המגזר הבוכניק טרם (22% שכיחות גבוהה של תרנגולים המהווהתל אלפול נתגלו בין שרידי האתר

, לעומת זאת ).1998הורוביץ (13%ל התרנגולים עומד עחורבת רימון שיעור בו) פרסוםשל יחסית אתרי ממשל ושליטה של הצבא הרומאי התגלה שיעור נמוך בבאתרים עירוניים ו

. )5טבלה (צמות תרנגוליםעשכיחות התרנגולים באתרי ירושלים וסביבתה לא מאפשרים להסיק באופן חד משמעי

איסור גידול תרנגולים בדבר) ז, ז, בבא קמא (במשנהקנה המפורטת כיצד נאכפה הת חשוב לציין כי תקנה זו אינה אוסרת את אכילת התרנגולים אלא רק את גידולם .בירושליםמן הממצא עולה כי תושבי ירושלים . קושי בקבלת עדות מן הממצא על אכיפתהולכן יש

דפוס זה בהשוואה משמעותי ב בשיעור מתון ולא התגלה שינוי נהגו לצרוך תרנגולים יתרה מזו במשנה .ות מאוחרות יותרבהשוואה לתושבי העיר בתקופלישובים סמוכים או

,תמוזכרת האפשרות להקדשת תרנגול בירושליםהעוסקת בהקדשת מתנות לעבודת המקדש הכספי ולנצל כסף זה לעבודת הבשוויי ה על גבי המזבח ניתן להמירהשאף שאסור להקריב

:המקדשהקדיש ) המקדש ( אבל בקודשי בדק הבית .בקודשי המזבח, במה דברים אמורים ...

.)ה, מעילה ג, משנה(מועלין בה ובביצתה , תרנגולתאשפות הר חפירת בשנמצאממצא ייחודי מבין עצמות התרנגול שנתגלו בירושלים בולט

מספר סימני חיתוך המכילהשל תרנגול זכר ) tarso-metatarsus(עצם כף רגל זוהי . ציוןסימנים אלו . )עוז טרם פרסום- בוכניק ובר; 6איור () spur(הדרבן עמוקים שנתגלו על בסיס יתכן וסימנים אלו נוצרו משחיקה של גוף מתכת כדוגמת . םמקיפים את כל בסיס העצ

עד היום נפוץ המנהג של הרכבת פגיון מתכת על גבי . על בסיס הדרבןשנכרכה אצבען קרבות לקיומם של עדות יתכן ויש לראות בתצפית זו . דרבנות תרנגולים המשמשים לקרבות

ו הנהוגים באתרים שונים בקרבות אל. תרנגולים שנערכו בתחומי העיר בתקופה הרומיתעונדים על דורבן התרנגול הזכר מעין כובע ועליו סכין חדה ובמהלך , בעולם עד ימינו

אירוע זה . הם פוצעים זה את זה עד מותו של אחד מהםבינו לבין יריבו לזירההמריבה ידי - בתלמוד הבבלי על תהתייחסולגם זכה המנצל את אופיו התוקפני של התרנגול הזכר

:ורא הארץ ישראלי ריש לקישהאמ


באומות כלב בחיות תרנגול בעופות עזין הן ישראל ' דאמר רבי שמעון בן לקיש ג .:)ה"ביצה כ, בבלי(

קיומם של קרבות אלו כאמור . בידור ופנאישימש בעבר וגם כיום כתרבות דומה כי התרנגול של תרנגול ועליה גלדומה של כף רעדות . )1איור (בארץ עולה עוד מהחותמות הקדומות

ת הרומאימצודהבממצאי החפירה מה) 1995(ידי גיחון - עלדווחהסמני חיתוך על הדרבן עדות לקיומם של קרבות תרנגולים בתקופה הנדונה עולה מהתלמוד הבבלי.בעין בוקק

:בישראלונראה כי היא מתארת גם את המצב אמרו אלא אפילו בהמה חיה ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד

סנהדרין , בבלי(. ת פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורהועוף ואימתי חזרתן משישברו א :).ה "כ

בסוגיה זו מודגשת דעתם של החכמים השוללת את משחקי המזל וההימורים על תוצאות החכמים יתרה מזו מדגישים, וקרבות בין תרנגולים ובעלי חיים נוספים,תחרויות בין יונים

.בו מהתנהגותם הפסולהוכי עורכי תחרויות אלו פסולים מלספק עדות בבית הדין עד שיש מסקנות

שנתגלו באשפות העיר ירושלים של שלהי ימי עופותהמכלול עצמות את בעבודה זו הצגנו שפע העצמות שנתגלה ובעיקר שכיחות עצמות התרנגול הוצג בהשוואה . הבית השני

תוח שרידי עצמות צול עופות הבר והמשק העולה מניני. התקופהניבלאתרים נוספים . החומרי והאקולוגי של תושבי העיר בני התקופה, המרחב התרבותי עופות מסייע בשחזורה

העופות שנמצאו תוצאות העבודה מאפשרות לשרטט מספר מסקנות כלליות להרכב .רבירושלים הן אלו ששימשו למאכל והן אלו שנברו באשפות העי

מגוון העופות השכיחים באשפות ירושלים מעיד על העדפה ברורה לצריכת עופות .1שמציאתם בירושלים יש בה כדי , משק ובראשה צריכת תרנגולים ויונים ומעט אווזים

כמו כן זוהו במכלול עופות בר ובהן . להעיד על ניצול מזון מותרות בתחומי העירבנוסף זוהו שרידי ציפורי . ומי ישראלהחוגלה הנחשבת לחשובה בעופות הצייד בתח

.שיר ואף שריד בודד של שחףשחזור המרחב האקולוגי של ירושלים וסביבתה על שלל מאפייניו הנופיים בשלהי ימי .2

אשפות העיר שימשו . הבית השני מתאפשר הודות לשרידי עופות הבר שזוהו במכלולשלמרות היותו נציג לשחף ו גם כר פעילות ואיסוף מזון נוח לחוגלה ולציפורי השיר כמ

משייריו תמשפחת עופות המבכרת מקווה מים נוהגים בני מינו לפקוד אשפתות וליהנו .של האדם

עדות זו , נה ברובה על עופות משקכלכלת החי ביהודה וירושלים בתקופה הנדונה נשע .3מחוץ לעיר הצאן והבקר שיובאו , מצטרפת לאלו שהעידו על ניצול חיות המשק

ממצא זה מצטרף אל המידע שהצטבר על עצמות הדגים ). 2008ניק ואחרים בוכ(בוכניק ואחרים (דגי מאכל מתחומי ישראל ומצרים שהעיד על מסחר ארוך טווח ב

.ות לחשיבותו של העורף הכלכלי לכלכלת עיר המקדשנוספ אלו הן עדויות ).2009 של גידול יונים על התעשייה המפותחתמעידממצא עצמות היונים באשפות העיר .4

כמו , עדויות ארכיאולוגיות של מציאת מתקני קולומבריה רבים בקרבת העיר. בתקופה


) מצפון לירושלים(גם עדויות בגמרא על חנויות לממכר קני יונים בהר המשחה .משרטטות את התמונה הרחבה של ניצול היונים בתחומי ירושלים

ועניין רב נסב , תר בקרב עופות המאכלשרידי התרנגולים היוו את הממצא השכיח ביו .5 . ך" בשל העובדה כי הם כלל אינם מוזכרים בתנ,בין השאר, סביב מציאתם באשפות

עולה כי מועד עצמות בעלי החיים מאתרים ארכיאולוגיים ברחבי ישראל מצא ממ .6תמונה זו מבוטאת . תקופת הברזלהארץ התרחש בסוףחדירתם של התרנגולים לתחומי

תצפיות נראה כי . באתרים הארכיאולוגים שנחפרו בתוך תחומי העיר ירושליםהיטב גם ייחסות המקרא ליונים ותורים תוך תההארכיאוזואולוגיות מסייעות להבין את

.התעלמות מהתרנגולכמקור חלבון מן החי לאורך התקופות השינוי המשמעותי ביותר במידת ניצול התרנגול .7

נראה כי באותם ימים החל גידול . פה הרומאיתמתרחש בתקוההיסטוריות בישראל יתכן ועלויות הניוד של . של הארץבקרב החברות היצרניותאינטנסיבי של עוף זה

כשכמות הבשר המופקת מהן קטנה ביחס לצאן והבקר , התרנגולות מהכפר אל העיר ).2008בוכניק ואחרים (הניאו את בעליהן לנצלן בעיקר לצריכה עצמית

התרנגולים בירושלים בתקופה הרומאית נבדקה בשל התקנה המופיעה מידת ניצול .8מן הממצא עולה כי תושבי ירושלים נהגו . העירבתלמוד האוסרת את גידולם בתחומי

לצרוך תרנגולים בשיעור מתון ולא התגלה שינוי משמעותי בדפוס זה בהשוואה חשוב לציין כי . רלישובים סמוכים או בהשוואה לתושבי העיר בתקופות מאוחרות יות

תקנה זו אינה אוסרת את אכילת התרנגולים אלא רק את גידולם ולכן יש קושי בקבלת יתרה מזו מקורות תורניים בני התקופה מציינים כי .עדות מן הממצא על אכיפתה

.תרנגולים נמצאו בתחומי העיר ובקרבת המקדשקרבות את ההנחה כי שרידי תרנגול זכר עם סימני חיתוך על בסיס הדרבן מחזקים .9

כנגד תרבות בידור ופנאי זו יצאו חכמי .נדונהתרנגולים נערכו בתחומי העיר בתקופה ה .התקופה בהכריזם בתלמוד כי עורכי הקרבות פסולים ממתן עדות בבית דין

נוסף למקורות ה ניצול עופות המשק מובהר בעבודה זו בעזרת צרוף נדבך ארכיאולוגי נושא

וזאת בניסיון להכיר לעומק את סביבת המחייה וכלכלת הקיום של . קופההתורניים בני התתוצאות המחקר מדגישות את הצורך לבצע . תושבי יהודה וירושלים בשלהי ימי הבית השני

,איסוף שיטתי של ממצא קטן מימדים בחפירות ארכיאולוגיות כדוגמת עצמות עופותמחקר . ה זו אך טרם נחקרו ביסודיותשיאפשר לבחון לעומק כמה מהסוגיות שהועלו בעבוד

בקרב הישוב היהודי בארץ בתקופת בית שני צריך לכלול גידול עופות וצריכתםמקיף על בהם ינקטו שיטות דומות , עורפה החקלאיגם ניתוח מאספי עצמות נוספים מירושלים ו

תחומי התרנגול ומועד חדירתו למחקר מקיף על צריכת . לאיסוף ממצא גם אם באופן מדגמי ויאפשר להתחקות באופן העופותצריך לכלול גם ניתוח מידע גנטי שיופק מעצמות הארץ

.טוב יותר אחר נתיבי הסחר הקדומים

הבעת תודהר "דל, זוהר עמר על העצות המחכימות בעת כתיבת המאמר ועריכתו' לפרופאנו מודים

על שאפשרוהעתיקותמטעם רשות באשפות הר ציון ו שחפרוליואב ארבל יחיאל זלינגר


גברת ל, מר דותן לוי על הסיוע בתיארוך המשניותל, לנו לעבד את מכלול העצמות מהאתרד על הסיוע בחפירה "לעמותת אלעו ,על הסיוע בעיצוב התמונות וסריקתןענת רגב

. הארכיאולוגית National Geographic Foundationחלק מן המחקר נתמך על ידי תקציב מטעם

Memorialחלק מן המחקר נתמך על ידי מלגה מטעם ).7894/05ספר תקציב מ(Foundation for Jewish Culture.


n שם המין שם מדעי %

Gallus gallus תרנגולת הבית 321 65%domesticus

יונת הבית

Columba livia domestica

111 23%

Anser anser domesticus

אווז הבית - 2

Alectoris chukar

החוגל 2% 10

Laridae sp.1 שחף

-

Passiformes48 10% ציפורי שיר

493 כ"סה

יני, )n=493(מות מספר חלקי עצ: 1טבלה ירושליםבאשפות הקדרון ב העופות שנתגלו ושכיחו

ת מ


מקור (לים פירוט תכונותיהם העיקריות של מיני העופות שנתגלו באשפות הקדרון בירוש: 2טבלה

))1988(ארנון , )1986(פז : הנתונים


)המשך (2טבלה


) כולל מקרא מקוצר לתקופות(תפוצת שרידי תרנגול באתרים ארכיאולוגיים מישראל : 3טבלה

וסביבתהבאתרים ארכיאולוגיים מירושלים , תפוצת שרידי תרנגול: 4טבלה

, בתחום ירושלים) MB (לוגים על אתרים מהברונזה התיכונהלא התגלו דיווחים ארכיאוזואו: הערה* מדיווחים על אתרים הסמוכים לעירולכן נאספו נתונים


האתרים ( הרומית בחבל יהודהמהתקופהתרנגול באתרים ארכיאולוגיים שרידי תפוצת : 5טבלה )מסודרים מצפון לדרום

ם חלק מעבודת המחקר של רם בוכניקאתרים אלו מהווי: הערה*


, כרבולת הערוך לקרבדורבן ונצבה ובה מוטבעת דמותו של תרנגול בעל -טביעת חותם מתל א: 1איור )1950בודנהיימר : התמונה מתוך( ס"מאה שישית לפנה, סוף תקופת הברזל

חלקי שלד של תרנגול הבית שנתגלו בחפירת אשפות ירושלים שבמורדות הקדרון: 2איור


חוגלה 10

אווז 2

שיר ציפורי שחף 481

תרנגול 321

יונה 111

העצמות מספר . של שלהי ימי הבית השניירושליםעופות באשפות הקדרון בה התפלגות מיני:3איור מצוין לצד שם העוף) NISP (המזוהות


0%

20%

40%

60%

80%

100%

ChalEB MB LB IR

IIR

II Per HLRom

ByzCr-I

sOtt

sit

es

with fowl without fowl

באתרים ארכיאולוגיים בני התקופות השונות , בהתאם לממצא הארכיאוזואולוגי תפוצת התרנגול :4איור )3מקרא לתקופות מפורט בטבלה (בתחום ארץ ישראל וסביבתה

0%20%40%60%80%

100%

Chal

EB*M

B LB IR I

IR II

Per HLRom Byz

sit

es

with fowl without fowl

באתרים ארכיאולוגיים בני התקופות השונות , תפוצת התרנגול בהתאם לממצא הארכיאוזואולוגי: 5איור

)3מקרא לתקופות מפורט בטבלה (ירושלים תחום העירב, בתחום ירושלים)MB (מהברונזה התיכונהלא התגלו דיווחים ארכיאוזואולוגים על אתרים : הערה*

מדיווחים על אתרים הסמוכים לעירולכן נאספו נתונים


סימני לשים לב . מצולמת משני צידיהזכר של תרנגול ) tarso-metatarsus(עצם מכף הרגל : 6איור יתכן . סכיןשת יבחמתוצאת כ, כנראה, אלה נגרמו, )מודגשים בעזרת חיצים (הדרבן סביב העמוקיםחיתוך ה

חפירת אשפות הר ציון . מלחמת תרנגוליםוכי פרט זה שימש בסכין ויש בממצא זה להעיד כי על הדרבן הותקן )עוז טרם פרסום- בוכניק ובר( 2113לוקוס , 500מספר סידורי , ממצא מהתקופה הרומאית


ביבליוגרפיה :1953אלבק . דביר תל אביב,הוצאת ביאליק ירושלים, משנה סדר נזיקין, 1953 ,'ח, אלבק :1988ארנון החי והצומח של ארץ ) 'ע, עורך אלון (,צמחים ובעלי חיים במשק האדם, 1988, 'י, ארנון

. תל אביב,12כרך , ישראל :1983באוטיניוס

Buitenhuis, H', 1983, The animal remains from Tell Sweyhat, Syria, Palaeohistoria 25: 131-144.

:1950בודנהיימר .ירושלים, מוסד ביאליק,א החי בארצות המקר,1950, 'ש, בודנהיימר

:2004בוכניק ואחרים וף ים בסעצמות בעלי החיים מאשפת העיר ירושל. 2004 ',ר, רייך ו'ג, עוז- בר ',ר, בוכניק

רמת , 10כרך , חידושים בחקר ירושלים) ם עורכי'א, ופאוסט' א, ברוך. (ימי הבית השני .80-71 'עמ, אילן- אוניברסיטת בר: גן :2005 ואחרים בוכניק עוד עצמות בעלי חיים מאשפת העיר ,2005 ',ר, רייך ו'א, שוקרון', ג, עוז- בר ',ר, בוכניק

, ברוך(, צמות משפכי האשפה שליד הגיחון העמדגם: ירושלים של סוף ימי הבית השני- אוניברסיטת בר: רמת גן, 11כרך , חידושים בחקר ירושלים) ם עורכי'א, ופאוסט' א

.185-175 'עמ, אילן :2006בוכניק ואחרים

השוואת : עצמות בעלי חיים מסוף ימי הבית השני,2006, ר, רייך ו'ג, עוז- בר ',ר, בוכניק 'א, ופאוסט' א, ברוך(, בורנאט לממצא מאשפת ירושלים' בחהממצא מהיישוב היהודי

- 109 'עמ, אילן-אוניברסיטת בר, רמת גן, 12כרך , חידושים בחקר ירושלים) םעורכי122.

:2007בוכניק ואחרים יים טביעת אצבע יהודית בשרידי עצמות בעלי הח. 2007 ',ר, רייך ו'ג, עוז-בר ',ר, בוכניק

) םעורכי. א, ופאוסט ' א,רייפר-לוי ',א, ברוך(, שליםמסוף ימי הבית השני בירו .86-73 'עמ, אילן- אוניברסיטת בר, רמת גן, 13כרך , חידושים בחקר ירושלים

:2008אחרים בוכניק וים ממשק עדר: איילים ממואב וכבשים מחברון. 2008 ',ג, עוז-בר ו'נ, מרום', ר, בוכניק

) םעורכי. א, ופאוסט 'א, רייפר-לוי ',א, ברוך(, בירושלים בשלהי ימי הבית השני .224-211 'עמ, אילן- אוניברסיטת בר, רמת גן, 14כרך , חידושים בחקר ירושלים

:2009בוכניק ואחרים הירושלמי של שלהי ימי תפריט הדגים,2009', ר, ורייך' ג, עוז-בר, 'ע, לרנאו', ר, בוכניק

, חידושים בחקר ירושלים) ם עורכי'א, ופאוסט ' א,רייפר-לוי ',א, ברוך(, הבית השני .118-97 'עמ. אילן-אוניברסיטת בר, גן רמת,15כרך

:בוכניק טרם פרסום . טרם פרסום,הודי ביהודה בשלהי ימי הבית השני צריכת הבשר בקרב הישוב הי',ר, בוכניק


:טרם פרסוםבוכניק ובר עוז Bouchnick, R. and Bar-Oz, G., 2009. Zooarchaeological analysis of the

faunal remains from Mount Zion slope 2007 excavation season. Unpublished report, Israel Antiquities Authority Archives.

:1997 בורובסקיBorowski, O., 1997. Every living thing: daily use of animals in ancient

Israel. Walnut Creek, London, New Delhi, Pp. 157-158. :2009בר אילן

מורשת ) עורך'א, ברתנא(, ורים בתזונה במהלך ימי הבית השני השיפ,2009', מ, אילן-בר .המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. 50-31: 6, ישראל

:1998ברוך . 62-41: 89, קתדרה ,לי של ירושלים בתקופה ההרודיאנית העורף הכלכ,1998', א, ברוך .וצאת יד יצחק בן צביה

:2006בר עוז ורייך , מחקר כמותי: רושלים בימי בית שני המזבלה העירונית של י,2006', ר, רייך ו'ג, עוז-בר

אוניברסיטת , רמת גן,12ך כר, חידושים בחקר ירושלים) עורכים'א, ופאוסט' א, ברוך( .98-83 'עמ. אילן-בר :1995גיחון בחר תוצאות עם הופעת שיטות העבודה ומ–צודה בעין בוקק חפירת המ,1995', מ, גיחון

מרכז האוניברסיטאי ה,5כרך , מחקרי יהודה ושומרון, )עורך' י, אשל (,ח הסופי"הדו .172-153 'עמ, אריאל בשומרון

:1989 רנוב'הורוביץ וצHorwitz, L., and Tchernov, E., 1989, Subsistence patterns in ancient

Jerusalem: study of animal remains, In: Mazar, E., and Mazar, B. (eds), Excavations in the South of the Temple Mount: The Ophel of biblical Jerusalem, Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem.

:1996הורוביץ Horwitz, L.K., 1996, Faunal remains from Areas: A, B, D, H and K. In:

Ariel, D. T. and De-Groot (eds), Excavations at the City of David 1978-1985 directed by Y Shiloh, Vol I, Qedem 35: 302-317.

:1998רוביץ הוHorwitz, L.K., 1998, 'Animal Bones from Horbat Rimmon: Hellenistic to Byzantine Period', Atiqot, 35, pp. 65–76.

:הורוביץHorwitz, L.K., Goldfus H. and Arubas B. in press. Roman and Byzantine

Animal Remains from the Site of Binyanei Ha’umah (The International Convention Center), Jerusalem. In: Bar-Oz G. and Horwitz L.K. (eds.), Archaeozoology of Israel. Jerusalem: IAA Reports.


:1993הלווינג ואחרים Hellwing, S., Sadeh, M., and Kishon, V. 1993. Faunal remains in

Finkelstein, I (ed), Shiloh: the archaeology of biblical site, Tel Aviv: Tel Aviv University, pp. 309-350.

:1988ו 'ווסט וזWest, B., and Zhou, B. X. 1988, Did Chickens go north? New evidence for

domestication, Journal of Archaeological Science, 15:515-533. :1986טפר , )אופנהיימר ואחרים עורכים (,שקיעתו של ענף גידול היונים בארץ עלייתו ו,1986', י, טפר

.196-170 ' עמ,ירושלים, הץ ישראל הקדומאדם ואדמה באר :1996כהן וסרזנסון

Cohen, A; Serjeantson, D. 1996. A Manual for the Bird Bones from Archaeological Sites, Archetype Publication, London.

:1971סמית Smith, S. H., 1969, Animal domestication and animal cult in dynastic Egypt,

In: Ucko, J. K., and Dimbelby (eds), The domestication and exploitation of plant and animals, Gerald Duckworth, London, pp. 307-314.

:2004עמר .203-198 'עמ, תל אביב, מ"אורן הפקות דפוס בע' א, מסורת העוף, 2004', ז, עמר :1986פז . תל אביב,6כרך , החי והצומח של ארץ ישראל) 'ע, עורך אלון (,עופות, 1986 ',ע, פז

:2002קולינס Collins, B. J., 2002, A history of the animal world in the ancient Near East,

Brill, Leiden, Boston, Koln. pp. 36-37. :2000ה ואורנלס קיפל

Kiple, K. P., and Ornelas, K. C., 2000, The Cambridge World History of Food, Cambridge: Cambridge University Press.

:2000קלונר Kloner, A., 2000, Columbaria in Jerusalem, In: Schwartz, J., Amar, Z. And

Ziffer, I (eds), Tel-Aviv, pp. 61-66. :טרם פרסוםגרסטל ובר עוז - רבן

Raban-Gerstel, N., and Bar-Oz, G., 2009. Zooarchaeological analysis of the faunal remains from Givati car park 2006-2008 excavation season, Unpublished report, Israel Antiquities Authority Archives.

:1990רוזן , )ורכים ע'י, ופינקלשטיין', י, נאמן(, כלכלה וקיום בתקופת ההתנחלות, 1990', ב, רוזן

.405-404 'עמ, ירושלים


:רייך וביליג טרם פרסוםReich, R. and Billig, Y., Faunal Remains from the 1994-1996 Excavations at

the Temple Mount, Jerusalem. In preparation. :2003רייך ושוקרון

Reich, R. and Shukron, E., 2003, The Jerusalem city-dump in the late Second Temple Period, Zeitschrift des Deutschen Palastina-Vereins 119/1, 12-18.

On the Importance of Poultry in the Animal Economy of Judea in the Late Second Temple

Period

Ram Bouchnick, Guy Bar-Oz, and Ronny Reich

Our ongoing research on Judean meat consumption patterns in the late Second Temple Period has yielded much information relating to both cultural and material spheres. We aim at integrating both archaeological (animal bones) and literary Jewish sources. Here we focus on the economic importance of birds, and specifically poultry, for the meat economy of Judea in the late Second Temple period. The zooarchaeological data indicate that poultry, doves and some geese were present in Jerusalem by that period. While doves are acknowledged in the Torah as a sacrificial animal, and geese are known there to be particularly fine food, deserving to be consumed by King Solomon, poultry are not mentioned in the Bible at all.

The zooarchaeological and iconographic evidence for the presence of poultry in Israel during the Iron Age is scarce. It seems that following its domestication in the Chalcolithic of Southeast Asia and arrival to Mesopotamia during the Late Bronze Age, its use in the Mediterranean basin was delayed. These sources indicate that only by the Second Temple period did poultry become an important component in the Judean economy. The poultry was an important source of protein (meat and eggs) for the people of that time, as reflected also in the Babylonian Talmud: " R. Johanan said: The best of birds is the fowl " (Baba Mezi'a, 86b).

This paper expands upon the literary sources and examines the ancient exploitation of poultry in Judea through zooarchaeological analysis, thereby contributing to our knowledge of the Second Temple period economy, subsistence, culture and religious food practices.

The Fowl evedince

Documents

Transcript of The Fowl evedince