A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitab al-Kamil (lexicographical section)

Judaeo-Arabic Culture in al-Andalus

Proceedings of the 13th Conference of the Society for

Judaeo-Arabic Studies Cordoba 2007

Edited by

Amir Ashur

CNERU – CSIC __________________________________

Oriens Academic

Cordoba Near Eastern Research Unit

Series Judæo-Islamica 1

Chief Editors

Gideon Bohak • María Ángeles Gallego

Advisory Board

Amira Bennison • Mohamed Hawari • Geoffrey Khan

Judith Olszowy-Schlanger • Michael Wechsler

Judaeo-Arabic Culture in al-Andalus

13th Conference of the Society for Judaeo-Arabic Studies

Cordoba 2007

Edited by

Amir Ashur

Judaeo-Arabic Culture in al-Andalus : 13th Conference of the Society for Judaeo-Arabic Studies Cordoba 2007. Edited by Amir Ashur. – Córdoba : Oriens Academics – CNERU (Cordoba Near Eastern Research Unit) – CSIC (Consejo Superior de Investigaciones Científicas), 2013

(Series Judæo-Islamica ; vol. 1)

ISBN : 978-84-695-7522-2 Edit: Oriens Academics – CNERU – CSIC

Facultad de Filosofía y Letras – Universidad de Córdoba Plaza Cardenal Salazar, 3 14071 – Córdoba (Spain) Tel. 957218787 Fax 957218789 http://www.uco.es/cneru [email protected]

Print: Imprentatecé, S.C.A. Ingeniero Torres Quevedo, s/n Córdoba (Spain)

Cover design by Manuel Marcos Aldón & Juan Pedro Monferrer-Sala ISBN: 978-84-695-7522-2 D.L.: CO-672-2013 © Cordoba Near Eastern Research Unit © The authors

All rights reserved. No part of this book may be reproduced, translated, stored in any retrieval system, nor transmitted in any form without written permission

from the Publisher

Printed in Spain

http://www.uco.es/cneru

CONTENTS

Preface ........................................................................................ vii

CORRIENTE, Federico

The share of Andalusi Arabic in Judæo-Arabic. A comparative survey of grammar and lexicon in Blau’s works .............................................. 1

DANA, Joseph

Aphorisms as an integral part of Judaeo-Arabic culture (examples from Rabbi Moshe ibn Ezra) ................................................................. 31

ELIYAHU, Ayala

Muslim and Jewish philosophy in al-Andalus: Ibn al-Sīd al-Baṭalyawsī and Moses ibn Ezra ...................................................................... 51

AMIRA, Eran

The passion of matter towards form in Spanish Medieval literature ........... 65

GALLEGO, María Angeles

The calamities that followed the death of Joseph Ibn Migash: Jewish views on the Almohad conquest ....................................................... 79

LASKER, Daniel J.

Judah Halevi as a philosopher. Some preliminary comments ................... 99

MAMAN, Aharon

Ibn Janāḥ: between logic and grammar and his classification of the

parts of speech ......................................................................... 111

MARTÍNEZ DELGADO, José

A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitāb al-Kāmil (lexicographical

section) ................................................................................... 121

MOLAD-VAZA, Ora

‘Learn and I will buy you a garment’. On Maimonides’ thinking regarding childhood education ...................................................... 155

MONFERRER-SALA, Juan Pedro

Maimonides under the messianic turmoil: standardized apocalyptic

topoi on Muḥammad’s prophecy in al-Risālah al-yamaniyyah ................... 173

SHIFFMAN, Yair

Narboni on Ibn Ṭufail and Ibn Bajja ................................................. 197

SHTOBER, Shimon

The Andalusian grammarians in the commentary of R. Yitzḥak al-

Kanzī on the prophets .................................................................. 215

SOKOLOW, Moshe

Al-ʿilm w’al-ʿamal, al-qalb w’al-jawariḥ (‘Knowledge and action; the

heart and the limbs’): the role of habit in Ghazāli, Maimonides, Ibn

ʿAknin and the Sefer ha-Ḥinnukh ...................................................... 231

STAMPFER, Y.Z.

On the Spanish source of short Halakhic works attributed to Hayya Gaon ....................................................................................... 245

A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitāb al-Kāmil (Lexicographical section)*

José Martínez Delgado University of Granada

Introduction Manuscript number II 254 from the Firkovich collection in the National Russian Library contains a dictionary of Biblical Hebrew written in Judeo-Arabic. This copy is made up of five folios which contain three fragments and a total of twenty-nine headwords-roots (five of them incomplete). The manuscript is out of order and its correct sequence is the following: 1st fragment: Composed of folios 1 and 3 (recto and verso). It contains a total of 15

lexicographical articles: אט (incomplete), אים ,איל ,איך ,איד ,אי ,אטר ,אטן ,אטם ,אטד, .אך ,אית ,איש ,איף ,אין

2nd fragment: Composed of folios 2 and 4. It contains a total of 8 headwords: אלם (incomplete), אמן ,אמל ,אמה ,אמם ,אם ,אלץ ,אלף (incomplete).

3rd fragment: Composed of folio 5. It contains a total of 6 articles: צלח (incomplete), צמד ,צמא ,צם ,צלע ,צלם (incomplete).

The lexicographical articles in these fragments are of six types: 1. False lemmas: these are headwords that do not contain any information, but rather remit to another root. Only one is preserved in the first fragment איל: in .אול

2. Empties: These cases do not contain any entries or definitions. Instead, the author has used a numeric code that allows him to mention passages from a section called Seder Bereshit. Four are preserved in the first fragment (איש ,אין ,איד, For 1.(צלע ,צלם) and another two in the third (אמם ,אם) two in the second ,(אית

* This study was done under the auspices of the research project ‘Lengua y literatura judeo-

árabe de la Edad Media a la Edad Moderna’ / ‘Judeo-Arabic Language and Literature from the Middle Ages to the Modern Era’ (MEC Ref. FFI 2010-20568).

1 On this section see Aharon Maman, ‘Sefer diqduq ’avud mi-yeme ha-benayim we-ta‘alumat Ibn Yashush’, Aqadem 43 (2011), pp. 6-7.

José Martínez Delgado

122

example: צלם (Gn 1:27) in chapter eighty-nine from Seder Bereshit, צלע (Gn 2:22) in chapter one hundred and sixty [from Seder Bereshit].

3. Simple: a simple article is understood to be an article that contains at least one or several entries and their meanings. Eight are preserved in the first fragment ) three in the second ,(אך ,איף ,אים ,איך ,אטר ,אטן ,אטם ,אטד) ץאל and two in (אמל ,אמה ,the third (צמא ,צם).

4. Compound: a compound article is understood to be an article that has different meanings of the same root or, in other words, one that contains several simple or empty articles. One is preserved in the first fragment (אי), two in the second (אלם, .(צלח) and one in the third (אלף

5. Particles: in fact, these articles are like the simple ones but take another approach. They always offer entries, combinations with other particles and their specific uses. In these cases the author always uses the formula: ‘Indepedent particle that does not receive pronouns’.

6. Incomplete: Impossible to specify the specific nature of these five articles (אט, .(צמד and צלח ,אמן ,אלם

Analysis of the contents From a lexicographical point of view, this dictionary is notable for having found a normalization system that is practically fixed and stable for all its articles. That is to say, in this medieval lexicon we find an almost perfect and unusual harmony that sets it apart from its contemporaries. Thus, there are two segments or levels for every simple article: 1st segment: this contains the entries and their grammatical information. Here, for example, if the root is a name, the dictionary shows whether this name can be derived or not, if it has specific forms, such as masculine, feminine, singular and plural and so on. If it is a verb, the first segment indicates if it is a light or heavy form,2 if it is a transitive or intransitive action, and so on. In the case of Hebrew particles, the articles always offer entries, combinations with other particles and their specific uses. For example, in the case of names the first segment will follow this arrangement:

כה :אים ימה חש ימת מלך ;(.Gn 15:12; Nm sglr. fem. abs) והנה א נהם ככפיר א(Prv 20:2; Nm sglr. fem. cnst.); ימתי .Ex 23:27; Nm sglr. fem. + suf) את א

2 On light and heavy forms see The Book of Hayyuj (Morris Jastrow, The weak and the geminative

verbs in Hebrew by Abû Zakariyyâ Yaḥyâ ibn Dâwd of Fez, Known as Ḥayyūğ, Leide, 1897) and Dan Becker, Mĕqorot ‘araviyim lĕ-diqduqo šel R. Yonah Ibn Ğanāḥ, Tel-Aviv, 1998, pp. 193-206.

A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitāb al-Kāmil (Lexicographical section)

123

1st sglr.); מתך אל תבעתני ;(.Jb 13:21; Nm sglr. fem. + suf. 2nd sglr. masc) ואימתכם .(.Josh 2:9; Nm sglr. fem. + suf. 2nd pl. masc) וכי נפלה א

With he’ added ימתה ל עליהם א .(.Ex 15:16; Nm sglr. fem. abs) תפThe plural is ימות מות נפלו עלי .(.Ps 55:5; Nm pl. fem. abs) ואThe plural can be made masculine as in מים .Jb 20:25; Nm pl) עליו א

masc. abs.); מיך אפונה .Ps 88:16; Nm pl. masc. + suf. 2nd sglr) נשאתי אmasc.).

Underived noun. Similar terms are in chapter one hundred and twenty.

Its adjective is ם ונורא Sg) אימה כנדגלות ;(.Hb 1:7; Nm sglr. masc. abs) אי6:4; 6:10; Nm sglr. fem. abs.). Similar terms ( ל פעלה -פע ) are in chapter two hundred and six.

2nd segment: this section contains the definition. This is usually introduced by the Arab words מענאהא “its meaning is” or חקיקתהא “its main meaning is”. Although these words are not always explicit, when they are in this manuscript, the letter size in the words in the corpus is identical to or even bigger than that of the headword. This optical effect and the normalization of the article in the two sections show that the author understands that the word and its categorization need a section different from that of the meaning. He may realize that the user is only focused on the semantic data of the root, and seeks to facilitate the search. For example: It means: ‘fear, terror, [3v] fright’.

Complementary Information: Along with these two sections, another series of indications also appears. These can be designated ‘complementary information’. This section usually presents specific data about the word in question, for example, metaphorical, derived, specific, discussed uses or an affinity with other Semitic languages, among other features. For instance, in the case of צמא:

First segment:

הו מים א השק השקיני נא מעט מים ;(.Prv 25:21; qal, 3rd sglr. masc. perf) ואם צמאתי Is) ולא צמאו בחרבות הוליכם ;(.Jgs 4:19; qal, 1st sglr. masc. perf) כי צמ48:21; qal, 3rd pl. perf.); צמאה נפשי לאלהים (Ps 42:3; qal, 3rd sglr. fem. perf.); ך נפשיצמאה ל (Ps 63:2; qal, 3rd sglr. fem. perf.); ויצמא שם העם (Ex 17:3; qal, 3rd sglr. masc. cons.); יקבים דרכו ויצמאו (Jb 24:11; qal, 3rd pl. masc. cons.); לא ירעבו ולא יצמאו (Is 49:10; qal, 3rd pl. masc. imperf. paus.). Light transitive.

The adjective is א יחסיר ה צמ בים ;(.Is 32:6; Nm sglr. masc. abs) ומשק רעאים Similar terms are in chapter .(.Ps 107:5; Nm pl. masc. abs) גם צמeighty-five (לים .(פעל - פע

The noun is והמתיה בצמא (Hos 2:5; Nm sglr. masc. abs.); ולא צמא למים (Am 8:11; Nm sglr. masc. abs.); מץ .Ps 69:22; Nm sglr) ולצמאי ישקוני ח


124

masc. abs. + suf. 1st sglr.); ישברו פראים צמאם (Ps 104:11; Nm sglr. masc. abs. + suf. 3rd pl. masc.).

Another noun is גרונך מצמאהו (Jer 2:25; Nm sglr. fem.). Similar terms are in chapter eighty (פעלה).

Another noun is י מים לצמאון צא וצמאון ;(.Ps107:33; Nm sglr. masc) ומין מים [...] Similar terms are in chapter .(.Dt 8:15; Nm sglr. masc) אשר אtwo (לון .(פע

Second segment + complementary information:

It is ‘thirst, thirsty’. It is inflected with he’, for example, וצמת והלכת אל הכלים (Ru 2:9; qal, 3rd sglr. fem. perf.)

Each of the meanings of the compound articles has been subjected to this normalization. This complementary information should appear after the second segment, but sometimes it adheres to the first one, as in the case of אלף:

First segment + complementary information: תיו רח .Light transitive .(.Prv 22:25; qal, 2nd sglr. masc. imperf) פן תאלף אThe heavy transitive is ואאלפך חכמה (Jb 33:33; pi, 1st sglr. imperf. + suf. 2nd sglr. masc.); כי יאלף עונך פיך (Jb 15:5; pi, 3rd sglr. imperf.). נו מבהמות ארץ is the active participle. Its (.Jb 35:11; pi, sglr. masc) מלפ

original form is נו but the alef is suppressed and the vowel is ,מאלפcarried to the preceding <consonant>. This is the theory of teacher Abū-l-Walīd, may he rest in peace.3 Regarding what Nagid said in this case, it is highly improbable, since he included it among the heavy <forms> that add a he’ (hif‘il), and do not reduplicate the second radical of those that add he’.

Second segment: They mean ‘instruction’.

These examples show that the work was composed of two parts: one dedicated, at a minimum, to morphological outlines and divided into chapters or sections, such as occurs with David Kimḥi’s Sefer Miḵlol,4 specifically in the section devoted to names; and another dedicated to the lexicon, which remains in these fragments.

The linguistic theory applied in this lexicon follows classical Andalusi trends. The author accepts that a verb with alef as a third radical can be conjugated as if

3 Cf. Joseph & Hartwig Derenbourg, Opuscules et traités d’Abou ‘l-Walid Merwan Ibn Djanah de

Cordove, Paris, 1880, pp. 17-18. 4 See for example the edition by Moses ben Hayyim ha-Kohen Höchheimer (ca. 1750-1835),

Sefer ha-Miklol lĕ-RaDaK, reprinted in Jerusalem in 1966.


125

it were a third weak radical, as Ḥayyūj explains.5 From a grammatical point of view, the only innovation that we find in these folios is the use of the term luġa fī (‘a variant of’), when the author is dealing with the Hebrew variants of the word :אט

... ‘softness, sweetness’. Yod in אתנהלה לאטי (Gn 33:14) could be a pronoun [I mean ‘I will go]

softly’. .’gently with him‘ (Sm 18:5 2) לאט לי לנערFrom this (meaning) it is used to (refer to) the practice of occult

sciences as their adepts would wish, ודרשו אל האלילים ואל האטים (Is 19:3), because of the weakness of the voices which remain occult as has already been shown, I refer to a weak voice ארץ קולך Is) כאוב מ29,4). This is related to the Arabic expression someone aṭṭa, aṭṭan wa-aṭīṭ, i.e., <someone gives> a voice.

These words are a variant of (luġa fī) דברו אל דוד בלט (1 Sm 18:22); ליו בלאט יהם ;(Jb 15:11) ודבר לאט עמך ;(Jgs 4:21) ותבוא א .(cf. Ex 7:11) בלאטWe have already presented them in chapter twenty-three.

However, he who understands them as all from the same root, [...] because lamed in ליו בלאט ותבוא א (cf. Jgs 4:21) and לדויד בלט is a radical, showing [the reduplication] after the particle [bet]; while lamed in לכים לאט .appears to mark the accusative (Gn 33:14) לאטי ,(Is 8,6) הה

The term luġa fī is used to describe words that share a certain number of radicals but belong to different paradigms, but these variants are united by their meaning, such as occurs, for example, in Menaḥem ben Saruq’s Maḥberet.6

Identification of the manuscript As can be seen, the quality of this lexicon is high. Regarding its identification, I submit that this is the missing al-Kitāb al-Kāmil/The Complete Book by Jacob ben Eleazar. N. Allony published the only well-known fragment of the introduction (Taylor-Schechter Arab. 52/217) and he later thought that the fragments preserved in several manuscripts from the Geniza (ENA from the Jewish

5 See for example the case of מלה in M. Jastrow, The weak and the geminative verbs, p. 184. 6 Edited by Ángel Sáenz-Badillos, Maḥberet Menaḥem, Edición crítica, introducción y notas,

Granada, 1986. On these forms see José Martínez Delgado, “El uso del Maḥberet entre los principales filólogos de Alandalús (siglos X-XI)”, Miscelánea de Estudios Árabes y Hebraicos 59:2 (2010), pp. 135-165.


126

Theological Seminar of America) might belong to this work.7 Without a doubt, Allony’s great contribution was his compilation of thirty-six quotations from al-Kitāb al-Kāmil found in works by later authors.8 However, of all of these quotations only one, from David Kimḥi’s Sefer ha-šorašim, is contained with these preserved fragments:9

The wise Ya‘aqob ben Eleazar said that יכי אמלל אנ (Ps 6:3) is an adjective and he showed similar cases of adjectives with pataḥ: הנני יסד בציון (Is 28:16) and לב הותל (Is 44:20).

The Firk. Ebr-Arab II 254 manuscript [4v:11-12] contains the following:

The adjective is יכי אמלל אנ (Ps 6:3) with pataḥ. Its similar cases are in chapter [...].

Along with these sources, Allony mentions an anonymous dictionary to which he did not have access when it was being kept in the National Russian Library under catalogue number 77 of the Firkovitch Collection. Today we know that this dictionary is Kitāb al-Taysīr/The Book of Facility, composed by the Karaite Šĕlomoh ben Mubārak ben Ṣa‘īr in old Cairo at the end of the 13th or beginning of the 14th century.10 In the fragment that is preserved from the introduction to this lexicon, the author explains his methodology:11

My way here [is the following]: When I have found that Abū-l-Walīd, God’s mercy on him, quoted an expression in Kitāb al-Uṣūl but he did not translate it, I do not mention it neither do I quote this root. When [Abū-l-Walīd] indicated that this [is contained] in Kitāb ḥurūf al-līn or in Kitāb dawāt al-mitlayn, I do not quote it because there is no translation. When [Abū-l-Walīd] indicated that [such mention is] in other [works], if I found it translated, I quoted it with its root, but if not, I take it from R. Ya‘ăqob [ben El‘azar], author of the [al-kitāb] al-kāmil, and from other translators.

In fact, ben Mubarak’s work consists of looking for the largest number of prev-iously explained expressions and trying to offer one or several Arabic equivalents

7 Nehemya Allony, Ya‘ăqoḇ ben El‘azar Kitāb al-Kāmil, Jerusalem: Hoṣa’at ha-Aqademyah ha-

Ameriqanit le-madaʻe ha-Yahadut, 1977. 8 N. Allony, Ya‘ăqoḇ ben El‘azar Kitāb al-Kāmil, pp. 24-46. 9 Edited by Heinrich Raphael Biesenthal & Fürchtegott Lebrecht, Rabbi Davidis Kimchi

radiculum liber sive hebraeum bibliorum lexicon cum animadversionibus Eliae Levitae, Berolini 1847, col. 39.

10 See Šĕlomo ben Mobarak ben Ṣa‘īr, Kitāb at-Taysir/Libro de la Facilitación (Diccionario de hebreo bíblico en judeoárabe). Edición, traducción y estudio by José Martínez Delgado, 2 vol., Granada, 2010.

11 José Martínez Delgado, Šĕlomo ben Mobarak ben Ṣa‘īr, Kitāb at-Taysir/Libro de la Facilitación, Granada, 2010, vol. I, pp. 62-63 (hereinafter KT).


127

of Biblical words. His methodology leads ben Mubārak to summarize the articles from Ibn Janāḥ’s dictionary, but omitting morphological, syntactic and even exegetical data and merging what his predecessors understood as different roots under one headword. Below is an example of how ben Mubārak summarizes an article from Ibn Janāḥ’s dictionary:12

Ibn Janāḥ [KU 349: 11-15 and 351: 4-5]

יניך :לוז ע This has already been .(Prv 2:15) ונלוזים במעגלותם ,(Prv 3:21) אל ילזו מdocumented in Kitāb ḥurūf al-līn.13 Maybe ולזות שפתים (Prv 4:24) belongs to this root, although it could be also from a third weak radical verb (לזה) and we have already mentioned this in al-Mustalhaq.14 The meaning in all cases is ‘deviation, estrangement’.

.It is the poplar .(Gn 30:37) ולוז וערמון We have already documented it in al-Mustalḥaq .(Prv 4:24) ולזות שפתים :לזהand previously in the root לוז.

Ben Mubārak [KT I, 522-523]

יניך :לוז ע לותםונלוזים במעג ,(Prv 3,21) אל ילזו מ (Prv 2:15), ‘deviation, estrangement’. It is the poplar. It has been said that it is the almond .(Gn 30:37) ולוז וערמון tree.

As can be seen, the Kitāb al-Taysīr discarded the non-semantic information that the author considered useless because he was looking for a translation. Also, when an article by Ibn Janāḥ lacks translation, as is very often the case,15 Ben Mubārak resorted to Ya‘ăqob ben El‘azar’s al-kitāb al-kāmil to complete this gap, presenting Ibn Janāḥ’s Kitāb al-uṣūl again. In the Kitāb al-Taysīr there are seventy-three explicit and nominal allusions to this lost 13th-century work, thanks to the concise formula R. Ya‘ăqob <said>;16 however, a meticulous analysis of the contents shows that these quotations may number over two hundred.

12 Edition by Adolf Neubauer, The Book of Hebrew Roots by Abu ‘l-Walīd Marwān Ibn Janāḥ, Oxford

1875 (hereinafter KU). 13 See M. Jastrow, The weak and the geminative verbs in Hebrew, p. 101. 14 See Joseph & Hartwig Derenbourg, Opuscules, pp. 152-153. 15 For a detailed account see David Téné, Sefer ha-Hassagah, hu’ Kitāb al-Mustalḥaq lĕ-Rabī Yonah

Ibn Ğanāḥ bĕ-tirgumo ha-ibri šel ‘Obadyah ha-Sefardī, Jerusalem, 2006, p. כט. 16 I edited and studied all of them in José Martínez Delgado, ‘Nuevas alusiones al Kitāb al-

Kāmil de Ya‘ăqoḇ ben El‘azar (Edición, traducción y estudio)’, Sefarad 69:2 (2009), pp. 315-360.


128

Ibn Janāḥ [KU 393: 29-32] ני ממים רבים ,(Ex 2:10) כי מן המים משיתהו :משה This .(Sm 22:17; Ps 18:17 2) ימשhas already been documented in Kitāb ḥurūf al-līn.17 ך משי י צבענין It is a silk type. Targum says in this case .(Ez 16:10) ואכס .בלבוש


ני ממים רבים ,(Ex 2:10) כי מן המים משיתהו :R. Ya‘ăqob :משה :ימש (2 Sm 22:17; Ps 18:17), ‘to take out’.

Another meaning is ש ומשי ך משי ;(Ez 16:13) ש .a kind of silk ,(Ez 16:10) ואכס

Below is an example of how ben Mubārak summarizes some articles from the lexicon found in Firk. Ebr-Arab II 254. The first case is צלח:

Firk. II 254 (5r:1-15)

‘crossed it, clove it (cf. ן לפני המלך :וצלחו הירד 2 Sm 19:18). The Targum of לה י ע א לעלתא is (Gn 22:3) ויבקע עצ ויבקעו It is as if .(cf. TO Gn 22:3) וצלח אען .was said (Ex 14:21) ויבקעו המים was said, in the same way that הירד

From this < meaning > it is a metaphor for the descent of the revelation and its effect: וצלחה עליך רוח יי (1 Sm 10:6), ותצלח עליו רוח יי (Jgs 14:6, etc.).

It is used for the descent of the devil, bad black bilis, thoughts and their effect: לותצלח רוח אלהים רעה אל שאו (1 Sm 18:10).

From this <use> it is said: ף ש בית יוס פן It means .(Am 5:6) פן יצלח כאף ש בית יוס lest his fury break out like a fire in the house of) יצלח חרונו כאJoseph).

Another meaning is קחו לי צלחית חדשה (2 Kgs 2:20), ‘ceramic pot.’ The Targum of צנצנת אחת (Ex 16:33) is צלוחית חדא. Another noun is ל טמן עצ The .(Kgs 21:13 2) כאשר ימחה את הצלחת ,(Prv 19:24 and 26:15) ידו בצלחתplural is לחות Similar terms are in .(Chr 35:13 2) בסירות ובדודים ובצchapter forty-four. It has been interpreted as ‘pan’. It has been said that it is ‘bottle’. It has been said that it thus is designated from the meaning ‘success’ [...]

Ben Mubārak [KT II, 204-207]

ן י crossed it, clove it’. The Targum of‘ (Sm 19:18 2) וצלחו הירד ויבקע עצלה א לעלתא is (Gn 22:3) ע .(cf. TO Gn 22:3) וצלח אע The .(.Jgs 14:6, etc) ותצלח עליו רוח יי ,(1Sm 10:6) וצלחה עליך רוח יי descent of the revelation and its effect.

From this <use> it is said ף ש בית יוס פן It means .(Am 5:6) פן יצלח כאף ש בית יוס lest his fury break out like a fire in the house of) יצלח חרונו כאJoseph).

17 See M. Jastrow, The weak and the geminative verbs in Hebrew, p. 188.


129

Another meaning is צלחית חדשה (2 Kgs 2:20),‘ceramic pot.’ The Targum of צנצנת (Ex 16:33) is ל ידו בצלחת .צלוחית Prv 19:24 and) טמן עצלחות ,(Kgs 21:13 2) כאשר ימחה את הצלחת ,(26:15 .(Chr 35:13 2) ובדודים ובצIt has been interpreted as ‘pan’. It has been said that it is ‘bottle’.

Another example is צמא:

Firk. II 254 (5v:6-19)

הו מים א השק אתי ,(Prv 25:21) ואם צמ ולא ,(Jgs 4:19) השקיני נא מעט מים כי צמנפשיצמאה לך ,(Ps 42:3) צמאה נפשי לאלהים ,(Is 48:21) צמאו בחרבות הוליכם (Ps לא ירעבו ולא ,(Jb 24:11) יקבים דרכו ויצמאו ,(Ex 17:3) ויצמא שם העם ,(63:2 .Light transitive .(Is 49:10) יצמאו

The adjective is א יחסיר ה צמ אים ,(Is 32:6) ומשק בים גם צמ .(Ps 107:5) רעSimilar terms are in chapter eighty-five.

The noun is והמתיה בצמא (Hos 2:5), ולא צמא למים (Am 8:11), ולצמאימץ .(Ps 104:11) ישברו פראים צמאם ,(Ps 69:22) ישקוני ח

Another noun is וגרונך מצמאה (Jer 2:25). Similar terms are in chapter eighty.

Another noun is י מים לצמאון צא ין מים ,(Ps 107:33) ומ Dt) וצמאון אשר א8:15). Similar terms are in chapter [...] It is ‘thirst, thirsty.’

It is conjugated with he, for example, לי םוצמת והלכת אל הכ (Ru 2:9)

Ben Mubārak [KT II, 210-211)

הו מים א השק אתי ,(Prv 25:21) ואם צמ Is) לא ירעבו ולא יצמאו ,(Jgs 4:19) כי צמ49:10). ולצמאי ,(והמתיה בצמא :Jgs 15:18, equivalent to Hos 2:5) ועתה אמות בצמא

מץישקו ני ח (Ps 69:22). א יחסיר .(Jer 2:25) וגרונך מצמאה ה צמ ין מים .(Is 32:6) ומשק Dt) וצמאון אשר א

.(Is 48:21) ולא צמאו בחרבות .(8:15 It is ‘thirst, thirsty.’ With he: וצמת והלכת אל הכלים (Ru 2:9).

From the introduction from the Kitāb al-Taysīr and the way it summarizes Ibn Janāḥ’s Kitāb al-uṣūl, I do not find it at all speculative to affirm, thanks to Kitāb al-Taysīr, that the fragments preserved in Firk. Ebr-Arab II 254 belong to Ya‘ăqob ben El‘azar’s al-Kitāb al-Kāmil.

The similarity between both texts is so close that thanks to this manuscript, some lacunae from Kitāb al-Taysīr can also be reconstructed, as in the case with the root אלף (the lost text from Kitāb al-Taysīr is indicated by brackets):


130

Firk. II 254 (2v:8-21/4r:1-14)

friend, acquaintance’. With this <root and‘ ,(Prv 16:28 and 17:9) אלוףmeaning> the spouse is designated: זבת אלוף נעוריה הע (Prv 2:17).

Another meaning is כאלף ביהודה (Zec 9:7), אלוף מזה (Gn 36:17), אלפיםאש שו ,(Jer 13:21) לר י בני ע לה אלופ יהם ,(Gn 36:15) א לה אלופ ,(Gn 36:19) וא‘chief, dukes, nobility, leader’. הנה אלפי הדל במנשה (Jgs 6:15) may belong to this <meaning> (Jgs 6:15). Form with suffix from אלף with six points.

Another meaning is ככבש אלוף (Jer 11:19). They suppressed [4r] the original form ככבש אלוף suppressing the waw. Similar terms are in chapter six. The plural is ינו מסבלים :אלופים .(Ps 144:14) אלופ

Another noun is בוס בר ין אלפים א Is) והאלפים והעירים ,(Prv 14:4) באנה ואלפים כלם ,(.Dt 7:13, etc) שגר אלפיך ,(30:24 This is a noun .(Ps 8:8) צused for cattle. It has been said that י אלף are the (Ps 50:10) בהררmountains where the wild bull goes, the same as רים י נמ הרר .(Sg 4:8) מIt has also been said that this designates לע האלף or it ;(Josh 18:28) וצcould be a variant of ‘chiefs’ with no metaphorical sense.

Another meaning is אלף למטה (Nm 31:4, etc).


friend, acquaintance’. [With this <root and‘ ,(Prv 16:28 and 17:9) אלוףmeaning> the spouse is designated: אלוף נעוריה (Prv 2:17)].

Another meaning is כאלף ביהודה (Zec 9:7), אלוף מזה (Gn 36:17), פים אל

אש שו ,(Jer 13:21) לר י בני ע לה אלופ יהם ,(Gn 36:15) א לה אלופ ,(Gn 36:19) וא‘chief, dukes, [nobility], leader’. הנה אלפי הדל במנשה (Jgs 6:15) [with suffixes].

Another meaning is ככבש אלוף (Jer 11:19) [suppressing the copulative waw], בוס בר ין אלפים א [והעירים]והאלפים ,(Prv 14:4) בא (Is .(.Dt 7:13, etc) שגר אלפיך ,(30:24נה ואלפים כלם י אלף .This is a noun used for livestock .(Ps 8:8) צ Ps) בהרר

50:10) mountains where the [wild bull lives, the same as לע האלף וצ(Josh 18:28). Another meaning is] אלף למטה (Nm 31:4, etc).

To conclude, I will present some other types of information contained in Kitāb al-Taysīr that help us to identify the fragment as Ya‘ăqob ben El‘azar’s al-Kitāb al-Kāmil:

Firk. II 254 (1r:2-7)

could be a (Gn 33:14) אתנהלה לאטי softness, sweetness. Yod in‘ ... [אט]pronoun [I mean ‘I will go] softly’. לאט לי לנער (2 Sm 18:5) “gently with him”. From this (meaning) it is used to (refer to) the practice of occult sciences as their adepts would wish, ודרשו אל האלילים ואל האטים


131

(Is 19:3), because of the weakness of the voices and to remain occult as has already been shown, I refer to a weak voice: ארץ קולך כאוב מ (Is 29:4). This is related to the Arabic expression someone aṭṭa, aṭṭan wa- aṭīṭan, i.e., <someone gives> a voice.


ארץ קולך ,R. Yaakov said, it is used metaphorically for a weak voice [אוב] Is) כאוב מ29:4). This is an indication that the voice of the ob is weak. The compiler of this book said, I noticed that R. Moses b. Maimon mentioned the practice of necromancy in his Sefer Meda‘, referring to the weak voice of the ob which R. Yaakov mentioned. As for the author of Agron (al-Fāsī) he renders ‘genie’.

* * *

Firk. II 254 (4r:17-18)

[...] In chapter one hundred [...] of the :אמם

Ben Mubārak [KT I, 80-81] אש אמות :אום תם ,(Nm 25:15) ר יאם לאמ ר נש שבחוהו כל האמים ,(Gn 25:16) שנים עש(Psl 117:1), and in Aramaic כל עם אמה ולשן (Dn 3:29). R. Yaakov renders it with ‘nation, nations’, i.e. he understood it as geminative root.

* * *

Firk. II 254 (3r: 2-4)

יך ידעת :איך אמר ,(Sm 1:5 2) א יך ת יך אמרת ,(Jgs 16:15) א הוא (cf. Gn 26:9), יך היתה לשמה א(Jer 50:23, etc.), independent particle that does not receive pronouns. A he’ is added, יכה אשא …(Dt 1:12) א

Firk. II 254 (3v: 9-12)

independent particle that does not receive pronouns. It has patah when it :אךappears. It joins רק in front שה אה behind אם and (Nm 12:2) הרק אך במ Josh) ואך אם טמ .(Ex 21:21) אך אם יום או יומים ,(22:19


can be an independent particle that does not receive pronouns and it is שם [שם]always qames: אשר־שם הזהב: (Gn 2:11), לח ,(Is 34:15) אך־שם נקבצו דיות ,(Gn 2:12) שם הבד It is alluding to a place and it is .(Is 34:15) שמה קננה קפוז ,(.Gn 19:20, etc) לנוס שמהrendering ‘there’. As for אכלומ :שם לא ת (2 Kgs 7;2 and 19), with the sense of ממנו.


132

The use of the term luġa fī I shall use the word ‘metaplasm’ (any of the alterations that certain Hebrew roots experience in their triliteral structure because of the transposition or metathesis of the weak and geminative letters) for these ambiguous forms from Biblical Hebrew first identified by Ḥayyūj and presented extensively in Ibn Janāḥ’ Kitāb al-Mustalḥaq.18 Ben Mubārak’s solution is to pick up several roots under one headword in the first segment. These forms theoretically belong to different paradigms but are semantically united by meaning and context, such as in the pre-grammatical dictionaries that predate Ḥayyūj,19 for instance, Maḥberet Mĕnaḥem ben Saruq20 or Jāmiʽ al-Alfāẓ by David ben Abraham al-Fāsī.21 When morphological theories were not enough, Ben Mubārak did not appeal to his predecessors’ tools, but to the luġa fī formula, which I translate in this case as “a variant of.” The use of luġa fī in Kitāb al-Taysīr does not coincide with Ibn Janāḥ’s approaches, but rather are an alternative to his lexicographical theory based on morphology and permutation. Seemingly, luġa fī is the result of the coalition of pre-grammatical and grammatical methodology. We find that Ben Mubārak understands that a root can appear using different templates or paradigms, with the meaning being the nexus between these forms affected by ‘metaplasm’. For example, the case of לאט:


אט את פניול ;(1Kgs 19:13) וילט פניו באדרתו (2Sm 19:5); and with waw as second radical: לוטה בשמלה (1Sa 21:10). ‘Hide, conceal’. פני הלוט הלוט (Is 25:7), ‘the veil which covers, the curtain which hides’.

Another meaning is ליו בלאט רו אל דוד בלטדב ;(Jgs 4:21) ותבוא א (1Sm 18:22) without alef; ת את כנף המעיל אשר לשאול בלט ;(2Sm 24:4) ויכריהם and ;(Gn 33:14) אתנהלה לאטי ;(2Sm 18:5) לאט לי לנער ;(Ex 7:11) בלהטwith geminative (root) ויהלך אט (1Kgs 21:27). ‘Gentleness, softness, sweetness’.

18 On these forms, their historical development in the main Andalusi philological works and

in modern grammars of Biblical Hebrew, see José Martínez Delgado, ‘Some Biblical verbs using different roots’, in F. Corriente et al. (eds.), Dialectology of the Semitic Languages. Proceedings of the IV Meeting on Comparative Semitics, Zaragoza (9-11 June 2010), Sabadell: IACS, 2012, pp. 41-53.

19 On this old conception of the Hebrew root, see Aron Dotan, Niṣanim ri’šonim bĕ-ḥokmat ha-millim (The Awakening of Word Lore, From the Masora to the Beginnings of Hebrew Lexicography), Jerusalem, 2005, pp. 61-62.

20 Edited by Ángel Sáenz-Badillos, Maḥberet Menaḥem, Edición crítica, introducción y notas, Granada, 1986.

21 Solomon Leon Skoss, The Hebrew-Arabic Dictionary of the Bible Known as Kitāb Jāmi‘ al-Alfāz (Agron) of David ben Abraham al-Fasi, 2 vol., New Haven, 1936-41.


133

Another meaning is ות וצרי ולוט it has been said ;(Gn 37:25) נכ‘chestnut tree’ and others said ‘pine’.

The first meaning includes ’alef and waw as the second radical. The second can appear without ’alef or as a geminate verb lacking its first radical, i.e. lamed. All these forms are brought together because their meaning is the same and their radicals are similar. So in the root לוט, we find the formula פי לאט.

It may be that this solution was offered by the 12th-13th century Andalusi author in the book that were are studying here and that Ben Mubārak adopted it as an approach that facilitates the cataloguing of headwords and that it inspired his dictionary.

Conclusions After contrasting different materials, I do not find it at all speculative to affirm that these fragments belong to Ya‘ăqob ben El‘azar’s al-Kitāb al-Kāmil. Also, the arrangement in the Firk. Ebr-Arab II 254 manuscript, its content, quality and equivalence to Kitāb al-Taysīr also confirm this.

Regarding the lexicographical analysis contained in this manuscript, it must be said that an almost perfect normalization system for elaborating dictionaries has been devised. However, the dependence of the articles on chapters from the first section and the allusions to the verses from the Tale of the Creation continue to produce semantic gaps.

Therefore, I do not believe that the fragments published by N. Allony belong to the grammatical section of Ya‘ăqob ben El‘azar’s Kitāb al-Kāmil, because they do not contain any numeration. Those fragments, rather, resemble a Book on verbs (Kitāb al-af ‘āl) written at the end of the 10th or beginning of the 11th century, because its corpus follows the outline devised by Hayyūj, adding some schema for nouns with weak radicals.22

Finally I hope that these first fragments and my edition of Kitāb al-Taysīr will help other scholars to find, identify and edit more fragments of this marvellous dictionary, which I believe to be kept in the Firkovich collection.

22 I have finished a new edition including new fragments from JTAS and T-S and I hope this

work will be published soon as An Anonymous Book on Hebrew Verbs in Judeo-Arabic.


134

Edition and Translation (Firkovich Ebr.-Arab. II 254) First fragment (fol. 1 and 3)

'וקד תכון יא אתנהלה לאטי צ . אללין ואלרפק [א1]

[נער]עלי רסלי לאט לי ל[ עני אסוקהם]צ מירא א

ה ומנה אסתעמל פי צנאעה עלם[ב]א [ק]רפ

אלגיב בזעם מתכדיהא ודרשו אלאלילים ואל האטים

עני צעף[ל א]לצעף אצואתה וכפאיהא כמא יד 5

אלצות כאוב מארץ קולך והו מגאנס לקול אלערב

טא ואטטא אי צות והדה אלאלפאט אט אלרגל א

לגה פי דברו אל דוד בלט ותבא אליו בלאט ודבר

ג''לאט עמך בלאטיהם וקד דכרנאהא פי אלבאב אלכ

[?ותשק]ואמא מן געלהא כלהא מן אצל ואחד פיהם 11

[וד]אליו בלט לד[ ותבא]ם פי {א}לאן אלל[ א]בינ].[

[אלבא]בעד חרף [ אלשדה]בלט אצלא בדליל

מרפעולאם פי ההולכים לאט לאטי גיריה פי

ויאמרו כל העצים אל האטד אטד נצב

[עה]גרן האטד אסם גיר משתק ולם יגי גמ[ב] 15

אוטם שפתיו נבון אטם וקיל אנה אלעוסג

משמוע דמים אוטם אזנו משמיע[ וטם אזנו]א

תורה כפיף מתעד ואלצפה שקופים אטומים

ה''חאבה פי אלבאב אלר[צו]ות [טומ]ונים הא[והחל]

ואלתקיל אלמתעד כמו פתן חרש יאטם אזנו 01

]...[ואל אלסד ואלאגלאק חקיקתהא


135

[אט]... ‘softness, sweetness’. Yod in אתנהלה לאטי (Gn 33:14) could be a pronoun [I mean ‘I will go] softly’.23 .”gently with him“ (2Sm 18:5) לאט לי לנער

From this (meaning) it is used to (refer to) the practice of occult sciences as their adepts would wish, ודרשו אל האלילים ואל האטים (Is 19:3), because of the weakness of the voices which remain occult as has already been shown, I refer to a weak voice: ארץ קולך This is related to the Arabic expression .(Is 29,4) כאוב מsomeone aṭṭa, aṭṭan wa- aṭīṭan, i.e., <someone gives> a voice.

These words are a variant of דברו אל דוד בלט (1Sm 18:22), ליו בל אטותבוא א (Jgs 4:21), ודבר לאט עמך (Jb 15,11), יהם We have already presented .(cf. Ex 7:11) בלאטthem in chapter twenty-three. However, he who understands them as all from the same root, [...] because lamed in ליו בלאט ותבוא א (cf. Jgs 4:21) and לדויד בלט is a radical, showing [the reduplication] after the particle [bet]; while lamed in לכים הה .appears to mark the accusative (Gn 33:14) לאטי ,(Is 8,6) לאט אטדצים אל האטד אמרו כל הע רן האט ,(Jgs 9:14) וי דבג (Gn 50:11). Underived noun. Its plural is not recorded. It has been said that it is ‘the bramble’. אטםם שפתיו נבון ט ע דמים ,(Prv 17:28) א ם אזנו משמ ט ע תורה ,(Is 33:15) א ם אזנו משמ ט Cf. Prv) א28:9). It is a light form, transitive. The adjective is שקפים אטמים (1Kgs 6:4), והחלונים Those that are like this <adjective are presented> in chapter .(Ez 41:16) האטמותtwo hundred and five.

The heavy transitive is ם אזנו ש יאט ר Its main meaning is .(Ps 58:5) כמו פתן ח‘to cover, to close, to […]’.

23 Cf. Targum Sa‘adya אסוקהם רוידא, Joseph Derenbourg, Version Arabe du Pentateuque de R.

Saadia ben Iosef al-Fayyoûmî, Paris: Ernest Leroux, 1893, p. 52.


136

[ן]שקופים אטומים ואסעה מן דאכל וציקה מ [ב1]

[אלבאב]אטון מצרים אסם ונחוה פי אטן [אכרי]

ופסר קלאיד מצר ותרגום מיתריהם אטוניהון[ ה''ר]אל

[ר]אשנו אטונין פסמית שדאיד מצ[חבלים בר]ו' ותרג

ואל תאטר [טר]א [בא]... ]...[ ...[באלתגד] 5

נחוה.[ מע]... ת ]..[כפיף מתעד ואל[ עלי באר פיה]

מנה[ו]סד וקבץ מענאהא ד''פי אלבאב אלמ

'אטר יד ימינו אי אלדי יעמל ב[ סר איש]סמי אלאע

אנהא מקבוץ[כ]...מצה ]...[ף ]..[וגא ת[ ה]בידה אליסר

ת איל אלערב תאטר[והו מגאנס לקו] ]...[ ..[ער]. 11

ד מן סדר''צ.[פי אלבאב אל] אי [אחתבסת]

[ת]ד מן סדר בראשי''כר פי אלבאב אלר[בראשית ומעני א]

אי הילילו יושבי אי יושבי האי הזה אי סחר

[ר]ו האיים אש[ונבהל]כי לי איים יקוו האיים[ שו]ע[יר]

]...[ושמתי נהרות לאיים הרחוקים[ בים האיים] 15

]...[איר ונחוה פי אלבאב אל[ז]ג[אל... .ג. א..ה]

[סרה]ומעני אכר ואת האיה ואת האיה והדיה למינה פ

א והו דכר אלבום [אל] סעדיה' רב א שזפתו[ואמא ול]צד

[ם].אלל.[ חרדך אלבת]... מן[ ין]עין איה פעלי אט

]...[ופ וקולה ]...[ בארץ ..[לל]. ]...[ 01

]...[מעת כא. ..[נ]א ועלם ]...[ ]...[


137

.’wide in front and narrow behind‘ (1Kgs 6:4) שקפים אטמים אטןטון מצרים Noun. Similar terms are in chapter two hundred and five. It .(Prv 7:16) אhas been interpreted as ‘fine linen from Egypt’. The Targum of יהם יתר ,Ex 35:18) מNm 4:26) is אטוניהון; and the Targum of נו אש They 24.אטונין is (Kgs 20:31 1) וחבלים ברare called bundles/calamities from [Egypt ...] [... ...] [... ...]. אטרר פיה Light transitive. The [... ...] and similar terms are .(Ps 69:16) ואל תאטר עלי בא<presented> in chapter forty-four. It means ‘to obstruct, to restrict’. From this the left-handed person is designated ר יד ימינו ,(Jgs 3:15) איש אטi.e., he who cannot work with his right hand. It comes [... ...] as restricted [... ...] it is related to the Arabic word ta’aṭṭarat, i.e., ‘impeded’.25 איIn chapter two hundred and ninety-four of the Seder Bereshit.

Another [meaning] is י אי ,אי ילילו ישב י האי הזה ,(Is 23:6) ה אי ,(cf. Is 20:6) ישבר ח Ez) ונבהלו האיים אשר בים ,(Is 60:9) כי לי איים יקוו ,(Ez 26:15) ירעשו האיים ,(Is 23:2) סקים ,(26:18 .’islands‘ [... ...] [... ...] .(Is 42:15) ושמתי נהרות לאיים ,(Is 66:19) האיים הרחSimilar terms are in chapter [... ...] [... ...].

Another meaning is ואת האיה (Lv 11:14), ואת האיה והדיה למינה (Dt 14:13). Rabbi Saadia [said] that it is the barn owl (ṣadan), i.e. the male owl.26 [As for] ולאין אי השזפתו ע (Jb 28:7) [... ...] desolated.

24 Cf. Dan Becker, The Risāla of Judah Ben Quraysh, A critical edition, Tel Aviv: Tel Aviv

University, 1984, p. 127. 25 Cf. P.K. Kokóvtsov, Yeter ha-pĕliṭah min Kitāb al-muwāzana bayn al-luġa al-‘ibrāniyya wa-l-

‘arabiyya ašer ḥibro Abū Ibrahīm Yiṣḥaq ben Barūn ha-sefardī, Saint Petersburg, 1890, p. 33. 26 But in Le 11:14 and Dt 14:13 in both cases Saadia translates איה as ḥid’a ‘kite’ and דאה/דיה as

ṣadan ‘barn owl’, J. Derenbourg, Version Arabe du Pentateuque de R. Saadia. The same translation is given in targum Job 28:7, David Kafah, Tehillim im tirgum u-feruš ha-ga’on Sĕ‘adyah ben Yosef al-Fayyumi, Jerusalem, 1965, p. 143 Cf. KT I: 96-97 and 238-239.


138

{ת}מן סדר בראשי].[ ''פי אלבאב אלק אידאלקפריה [א3]

איך ידעת איך תאמר ואיך אמרתה איך

מיר איך היתה לשמה חרף מעני גיר מתצל בצ

{ה}ותזאד עליה אלהא איכה אשא ויתצאעף אלכאף איככ

אוכל וראיתי מלרע ואלמלעיל איככה אלבשנה איככה 5

איך והיך יוכל עבד[ מוצע]אטנפם וקד גא היך פי

{האם}אדני זה היך אביא אלי את ארון האלהים והו אסתפ

'ען כיפיה איך ידעת כי מת שאול וקד יוקע פ

לם מסתפהמא עד אשר[ע]פי מא לא יכון אלמת

{רה}תדעון איך יפול דבר ופי מא יסתעטם אמ 11

א איךמנכרא או מתחזנא ואיך אמרת אחותי הי

כה ישבה{י}לא יראת לשלח איך נפלו גבורים א

בדד איככה אלבשנה איככה אטנפם ואיל אלך

פי אול איל ושמע שאול והרגני

והנה אימה חשכה נהם ככפיר אימת מלך אים 15

[כם]פלה אימת[נ]ואת אימתי ואימתך אל תבעתני וכי

ה אלהא תפול עליהם אימתה וגמעה ואימות[ד{א}ז]וב

'אלתדכיר עליו אמים נ{ עלי}נפלו עלי וקד גמע מות

נשאתי אימיך אפונה אסם גיר משתק ונחוה פי

כ ואלצפה איום ונורא איומה כנגדלות''אלבאב אלק 01

[כוף]אלהיבה ואל מענאהא].[ ''פי אלבאב אלר[ נחוה]


139

אידIn chapter one hundred and […] of Seder Bereshit. איךיך ידע ת א (2 Sm 1:5), אמר יך ת יך אמרתה ,(Jgs 16:15) א יך היתה לשמה ,(cf. Gn 26:9) וא Jer) א

50:23, etc.), independent particle that does not receive pronouns. A he’ is added, יכה אשא יככה אלב ,And kaf is reduplicated .(Dt 1:12) א שנהא (Sg 5:3) and יככה אוכל א this is stressed on the last syllable. With the stress on the (Est 8:6) וראיתיpenultimate syllable is יככה אלבשנה יככה אטנפם ,(Sg 5:3) א .(Sg 5:3) א

יך יך appears instead of ה יך יוכל ע :א ני זהוה בד אד (Dn 10:17), ת ארון לי א יך אביא א ה 27.(Chr 13:12 1) האלהים

It is an interrogative mood: ת שאול יך ידעת כי מ It can be used .(Sm 1:5 2) אfor what is still not known in an interrogative manner: יך דעין א ל דבר עד אשר ת יפ (Ru 3:18); and for the astonishment that something that was unknown or problematic produces: תי הוא יך אמרת אח את לשלח ,(Gn 26:9) וא יך לא יר ,(Sm 1:14 2) איך נפלו גבורים יכה ישבה בדד ,(.Sm 1:19, etc 2) א יככה אלבשנה ,(Lam 1:1) א יככה ,(Sg 5:3) א אלך ושמע שאול והרגני ,(Sg 5:3) אטנפם יך א .(Sm 16:2 1) א אילIn אול. איםכה ימה חש ימת מלך ,(Gn 15:12) והנה א ימתי ,(Prv 20:2) נהם ככפיר א מתך אל ו ,(Ex 23:27) את א א

ימתכם ,(Jb 13:21) תבעתני ימתה ,With he’ added .(Josh 2:9) וכי נפלה א יהם א ל על Ex) תפ15:16). The plural is ימות מות נפלו עלי The plural can be made masculine .(Ps 55:5) ואas in מים מיך אפונהנשא ,(Jb 20:25) עליו א תי א (Ps 88:16). Underived noun. Similar terms are in chapter one hundred and twenty. The adjective is ם ונורא ,(Hb 1:7) אי :Similar terms are in chapter two hundred […]. It means .(Sg 6:4; 6:10) אימה כנדגלות‘fear’, ‘terror’, ‘fright’.

27 Both cases were recorded by Masora, Fernando Díaz Esteban, Sefer ’Oklah we-’Oklah, Madrid,

1975, p. 3. The first grammarian who identified יך ,as the same word was Ḥayyūğ היך and אsee Morris Jastrow, The weak and the geminative verbs in Hebrew by Abû Zakariyyâ Yaḥyâ ibn Dâwd of Fez, Known as Ḥayyūğ, Leide, 1897, p. 14.


140

וע ובה סמית אלאותאן ובאימים יתהללו[ר]אל[ו] [ב3]

ו אי].[אלל א]...[ עלי מדהב עאבדיהא

'גדלות דאעה בנד[נ]ה כ[יומ]א[ ר]ק ופס[א]יצ[ ופדך]

'אל[ פי] אין קארהא[ו]..רה [חו]הא ומ.[ל].בנד

[איפה] איף מן סדר בראשית[ ד''ק]אלבאב אל 5

[אסם ... ]... ה כאיפה שעורים[ואיפ]

]...[א גיר משתק וקד דכרנא[ ש]כיל לליאב[אל]

'פי אלבאב אלס אית} פי אלבאב איש צד''היום פי אלבאב אלק

{מן סדר בראשית חרף מעני אך סד מן סדר בראשית''אלק

גיר מתצל בצמיר באלפתח חית וקע ויקתרן 11

[ר]בה רק מתקדם לה הרק אך במשה ואם מתאכ

יום או יומים{ אם}אם טמאה אך ואך [ לה]

[ע]אלתכציץ ושרחה כאצה והי תב מענאהא

{ה}שי מן גמלה וישאר אך נח תבקי נח ואלדין מע

אצה שא נא חטאתי אך הפעם אל תתחר אך[וכ] 15

[בית]אך אשר יאכל לכל נפש ויכון ללתת[ להרע]

בר פי מעני אכן אך שקרח אלכ[צחי]ול ה]...[

[ך]ה יחדו שברו אך הנה אשתאך המ' נחלו אב

היא אך עצמי ובשרי אתה ויאמר אדם אך

פרי לצדיק אך מרי יבקש רע והיית אך 01

[ציץ]אלתכ[ ה]ופיהא קו[ שמח]ך [יית א]ורצוץ וה


141

With this (root) the idols are designated ללו ימים יתה ,(Jer 50:38) ובא

according to the doctrine of their servants. [... ...]

In אימה כנדגלות (Sg 6:4; 6:10) has been interpreted [... ...]. איןIn chapter [...] of the Seder Bereshit. איףיפה יפה וא רים ,(Dt 25:14, Prv 20:10) א יפה שע Noun for measuring .[... ...] ,(Ru 2:17) כאthe amount of solids. It is underived. We have presented [in היום ...] in chapter one hundred and ninety-four. אישIn chapter one hundred and sixty-four of the Seder Bereshit (Gn 2:24). איתIn chapter sixty of the Seder Bereshit. אךIndependent particle that does not receive pronouns. It has pataḥ when it appears. It joins רק in front, שה אה ,behind אם and ;(Nm 12:2) הרק אך במ ואך אם טמ(Josh 22:19), אך אם יום או יומים (Ex 21:21). This means: ‘specification’, its explanation is particular (in each case).

It indicates the permanence of something versus the rest: ח Gn) וישאר אך נ7:23) ‘Noah and those who were with him remained’; and peculiarity: שא נא חטאתיע ,(Ex 10:17) אך הפעם .(Ex 12:16) אך אשר יאכל לכל נפש ,(Ps 37:8) אל תתחר אך להר

It can be used to confirm and clarify news with the sense of ן אך שקר :אכינו מה יחדו שברו ,(Jer 16:19) נחלו אבות אך עצמי ,(Gn 26:9) אך הנה אשתך הוא ,(Jer 5:5) אך ה

רי אתהובש (Gn 29:14), אמר אדם אך פרי לצדיק ,(Prv 17:11) אך מרי יבקש רע ,(Ps 58:12) ויח ,(cf Dt 28:33) והיית אך עשוק ורצוץ מ and this strengthens the (De 16:15) והיית אך שspecification.


142

Second fragment (fol. 2 and 4)

]...[ ]...[ ]...[ ]...[ ]...[ ]...[ [א0]

]...[ואלכצא ]...[ ]...[ ]...[ ]...[

מי לא].[ עליה[אלמנותיו מ בגדי א.א ר ]...

בי כי לא אלמן ישראל ויהודה...[ תמר] [א..ב].

המא[ונחו]אלמצדר שכול ואלמון [ צפון. .מ].. 5

ות חיותאלמנ[ ר]ואסם אכ].[ ''ר[פי אלבאב אל]

רפת אלמנותיך בגדי אלמנותה נחוה פי[וח]

וקיל פלוני אלמוני כנאיה כמא ''אלבאב אלצ

קול אלערב פלאן וקד רכבא פקיל לפלמוני[ב]

את בתיו[ו]ומעני אכר את תבנית האולם המדבר 11

ס כמא[ד]בית אלמק[אל]ז והי ''פי אלבאב אלס[ נחוה]

א היכל אל תבטחו ל כםסמי גמיעה איצ

ע 'על דברי השקר לאמר היכל יי וג ומוצ

מכצוץ מנה והאולם על פני היכל הבית את אולם

העמודים ואולם הכסא כלהא קמוצין פי אצ אפה 15

ד פסר רואק והו בית אללה''ז ואלק''נחוה פי אלבאב אלס

וימד את אולם השער קיל אנה אסם ובנא

וקיל אן ובריאאכר ואיליו ואלמיו וחלונים לו ולאלמיו

אולם מנה שבההם פי צחתהם וקותהם בהדא

[אלקוה]אלבנא עלי סביל אלתמתיל אי צחיח אלבניה ו 01

ת פרעה אשר לקח שלמה כאולם[יעשה לב]ובית


143

[אלם]ל ויהודה ,[... ...] [... ...] [... ...] [... ...] [... ...] the infinitive is [...] (Jer 51:5) כי לא אלמן ישראן [...] Similar terms are in chapter two hundred .(Is 47:9) שכול ואלמ

Another noun is אלמנות חיות (2 Sm 20:3), וחרפת אלמנותיך (Is 54:4), י בגד .Similar terms are in chapter ninety .(Gn 38:14 and 19) אלמנותה

ני אןלפ is said as an allusion, just like in Arabic it is said (Ru 4:1) פלני אלמ . They merged and said לפלמוני המדבר (Dn 8:13).

Another meaning is את תבנית האולם ואת בתיו (1 Chr 28:11). Similar terms are in chapter sixty-seven. It is the Temple. Similarly, all the Temple complex can be also designated יכל יכל יי :ה ר ה י השקר לאמ etc. Or to a (Jer 7:4) אל תבטחו לכם אל דברspecific section of it: יכל הבית ת ,(Kgs 6:3 1) והאולם על פני ה אולם העמודיםא (cf. 1 Kgs א ,(7:6 All with qameṣ when they are annexed. Similar terms .(Kgs 7:7 1) ואולם הכסare in chapter sixty-seven and one hundred and four. ‘Porch’ has been interpreted and it is the house of God.

ערוימד את אלם הש (Ez 40:8 and 9). It has been said that it is a noun. Another form is רים למיו ותמ יליו וא למיו ,(cf. Ez 40:21) וא It has been .(Ez 40:29 and 33) לו ולאsaid that ובריא אולם (Ps 73:4) belongs to this <meaning>, comparing them with the solidity and strength of this building, in a comparison, i.e, ‘with the solidity of the building and [its strength].’ ה כאולם הזה ה אשר לקח שלמ ,(Kgs 7:8 1) ובית יעשה לבת פרע


144

וידע אלמנותיו וענה איים[ ל]הזה קצר ומנה קי [ב0]

ומעני אכר ואולם בעבור זאת למנותיו קצורבא

[ץ]העמדתיך חרף מעני גיר מתצלי בצ מיר קמ

והי תחקיק ותתבית ופי קותה אלאסתתנא ויתרגם

נ י ואולם 5 י א ם ח לכן וגיר אן ואולם חי אני ואו ל

כלם תשבו ובואו נא אולם אני אדרש אל אל ואולם

ממנולוז שם העיר ואולם אחיו הקטן יגדל

פן תאלף אורחותיו כפיף מתעד ואלתקיל אלף

כי יאלף עונך פיך מלפנו ואאלפך חכמה

מבהמות ארץ פאעל ואצלה מאלפנו פחדפת 11

אלאלף ואלקית חרכתהא עלי מא קבלהא והדא הו

ל ואמא אלדי קאל''ז אלאסתאד אבו אלולידמדהב

פיה אלנגיד פבעיד גדא פאנה געלה מן אלתקיל

אלהא ולם תשד עין אלמזיד אלהאאלמזיד

אלתעלים ומעני אכר אלופי מענאהא 15

ומיודעי אל תבטחו באלוף אלוף נעורי מפריד אלוף

אלצדיק ואלאלף ובה סמי אלזוג העוזבת אלוף נעוריה

ומעני אכר כאלוף ביהודה אלוף מזה אלופים לראש

אלה אלופי בני עשו ואלה אלופיהם רייס ורוסא ושרף

{אף}וקד יכון מנה הנה אלפי הדל במנשה מצ נדידוצ 01

[ת]ומעני אכר ככבש אלוף פאסקט אלף בסת נקט


145

‘palace’. From this <meaning> it is said <in plural>: וידע אלמנותיו (Ez 19:7), וענה איים

.’palaces‘ ,(Is 13:22) באלמנותיו

Another meaning is את העמדתיךואו לם בעבור ז (Ex 9:16). Independent particle. With qameṣ. It is ‘verification, confirmation’ and is actively exclusive. It is translated as ‘but, however’: ואולם חי אני (Nm 14:21), או נא Jb) ואולם כלם תשבו ובל ,(17:10 ש אל א ם העיר ,(Jb 5:8) אולם אני אדר ן יגדל ,(Gn 28:19) ואולם לוז ש ואולם אחיו הקט .(Gn 48:19) ממנו אלףתיו רח .Light transitive .(Prv 22:25) פן תאלף א

The heavy transitive is ואאלפך חכמה (Jb 33:33), כי יאלף עונך פיך (Jb 15:5). נו מבהמות ארץ נו is the active participle. Its original form is (Jb 35:11) מלפ but ,מאלפthe alef is suppressed and the vowel is carried to the preceding <consonant>. This is the theory of teacher Abu-l-Walid, may he rest in peace.28 Regarding what Nagid said in this case, it is highly improbable, since he included it among the heavy <forms> that add a he’ (hif‘il), and do not reduplicate the second radical of those that add he’. They mean: ‘instruction’.

Another meaning is אלופי ומידעי (Ps 55:14), אל תבטחו באלוף (Mi 7:5), אלוף נערי (Jer 3:4), מפריד אלוף (Prv 16:28 and 17:9), ‘friend, acquaintance’. With this <root and meaning> the spouse is designated: זבת אלוף נעוריה הע (Prv 2:17)

Another meaning is כאלף ביהודה (Zek 9:7), אלוף מזה (Gn 36:17), אש אלפים לר(Jer 13:21), שו י בני ע לה אלופ יהם ,(Gn 36:15) א לה אלופ ,chief, dukes‘ ,(Gn 36:19) ואnobility, leader’.

הדל במנשה הנה אלפי may belong to this <meaning> (Jgs 6:15). Form with suffix from אלף with six points.

Another meaning is ככבש אלוף (Jer 11:19). They suppressed

28 See Joseph & Hartwig Derenbourg, Opuscules, p. 17.


146

ככבש ואלוף פאסקטת אלואו ואצחאבה[ אצלה] [א4]

ובלים ואסםוגמעה אלופים אלופינו מס' פי אלבאב אלו

אכר באין אלפים אבוס בר והאלפים והעירים שגר

והו אסמא ואקעה עלי' אלפיך צנה ואלפים כ

אלבקר וקיל אן בהררי אלף גבאל תאוו אליהא 5

{צ א}בקר אלוחש כמא קיל מהררי נמרים וקיל אי

אן בה סמי וצלע האלף או קד תכון לגה פי

טהומעני אכר אלף למ אלרוסא גיר מסתעארה

]...[ונמ[ בע מאות]בסת נקט ומתניה אלפים ואר

[ואמא ועשה]..[ ]למאות ולאלפים בפתח אללאם ל 11

]...[ ]...[ [נאה]חסד לאלפים קמוץ לאנה מע

[אשר לאלפי הצבא והו מן]ומנה ]...[פי ]...[

. ...[פר].. ת אי[צאוננו מאליפות מרובבו] האליף

תקיל [אלצהו]ות אלץ אלפא

...[אלבאב אל]פי [ אבה]אללאם ואצח[ כפפו]תעד וא[מ] 15

[פי אלבאב] אםויתרגם ואחרגתה [ שתקק לה]ולא א

נה'פי אלבאב אלק אמםבראשית [ מן סדר]. ''אלר

עבד ואמה וגם אמה בראשית[ סדר]מן

בלהה ותשלח את אמתה[ ת בן האמה הנה אמתי]א

אמרתוגמעה באטהאר אלהא ועם האמהות אשר 01

[שתי ובאהל] ות עבדיו ואמהותיו[אמה]לעיני


147

the original form ככבש ואלוף suppressing the waw. Similar terms are in chapter

six. The plural is ינו מסבלים :אלופים .(Ps 144:14) אלופ

Another noun is בוס בר ין אלפים א שגר ,(Is 30:24) והאלפים והעירים ,(Prv 14:4) באנה ואלפים כלם ,(Dt 7:13, etc) אלפיך .This is a noun used for cattle .(Ps 8:8) צ It has been said that י אלף are the mountains where the (Ps 50:10) בהררwild bull goes, the same as הר ריםמ י נמ ר (Sg 4:8). It has also been said that this designates לע האלף or it could be a variant of ‘chiefs’ with no ;(Josh 18:28) וצmetaphorical sense.

Another meaning is אלף למטה (Nm 31:4, etc). With six points. The dual form is אותאלפי ם וארבע מ (Nm 7:85) [...] אות ולאלפים .(Sm 29:2 and 2 Sm 18:4 1) למWith pataḥ in lamed. [...] As for שה חסד לאלפים has qameṣ (Ex 20:6 and Dt 5:10) ועbecause it means [...] From this [י הצבא האליף [which is from (Nu 31:48) אשר לאלפ(‘to make thousands’), אוננו מאליפות .’thousands‘ [...] ,(Ps 144:13) צ אלץהו .Heavy transitive. They lightened <the reduplication of> lamed .(Jgs 16:16) ותאלצSimilar terms are in chapter [... ... ...] and it has no derivation. It is translated: ‘she pressed him.’ אםIn chapter two hundred [...] of the Seder Bereshit. אמםIn chapter one hundred fifty-five of the [Seder Bereshit]. אמה ותשלח את אמתה ,(Gn 30:3) הנה אמתי בלהה ,(Gn 21:13) וגם את בן האמה ,(Lv 25:44) עבד ואמה(Ex 2:5). Its plural keeps the he’, ועם האמהות אשר אמרת (2 Sm 6:22), יני אמהות עבדיו לע(2 Sm 6:20), תיו ,(Gn 20:17) ואמה


148

ג ולם יגי מדכר''האמהות נחוה פי אלבאב אלי [ב4]

ע מגאנס''לפטה ואצלהא פי אלבאב אלק[ מן]

[לוכה]ללאמה ואלאמא פי לגה אלערב הי אלממ

{ה}מה אמולה לבתך מפעולה כפיפ אמל

או צפה עלי זנה ואני שכולה ומא לם יסם פאעלה 5

בתצ אעף אללאם ואמלל כל יושבי בה אמלל

[מץ]בשן בפתח אללאם כי שדמות חשבון אמלל ק

כמא הו קמוץ ופרח לבנון אמלל אלדי הו פי סוף

וק אומללו מרום עם הארץ קמוץ פיגיר והו[פס]

בעה ופי אלוקף ורבת בנים[אומללה יולדת ש] 11

ואלצפה כי אמלל[ לנו. ...אומללה ]

.[אמ. ...באב ]פי אל[ אני בפתח ונחוה]

[מן]אן [ענאהא אלצעף ואלהוא]ומ ...[ ]...

[א אמון]ים ל[בני ]... מין[הא ... ]...

...[ ... ]...לדברים כ [ולא האמנתי] 15

[האמינו]לא [ לא האמנתם בי]אכה יען [באמונה במל]

...[ ]... אאמין כי יאזין קולי[ לא]באלהים

[ויאמן אכיש] ן לא יאמין שוב מני חשך..[ז]רב

נו[ויאמי] ...[ ]...בם ו[ ן]אמ[ת]בדוד לאמר אל

ו...[ ]... אך...[ ]... בדבריו האמנתי 01

...[ ... ... ]...ורים א...[ ..אלמ].


149

ת י האמה הל שת Similar terms are in chapter thirteen. The masculine .(Gn 31:33) ובא

form of the word does not appear and its original form is in chapter one hundred

and seventy. It is related to the Arabic המא and אמא . It is ‘the maidservant’. אמלך Light feminine passive participle or adjective, according .(Ez 16:30) מה אמלה לבתto the form ואני שכולה (Is 49:21).

The passive form reduplicated lamed: ב בה בשן אמלל ,(Hos 4:3) ואמלל כל יוש (Na 1:4) with pataḥ in lamed. כי שדמות חשבון אמלל (Is 16:8) qameṣ. Similarly qameṣ in Is) אמללו מרום עם הארץ .<which is at the end <of the verse (Na 1:4) ופרח לבנון אמלל24:4) qameṣ. It is altered and the result is לדת השבעה In pause it is .(Jer 15:9) אמללה י [...] (Sm 2:5 1) ורבת בנים אמללה

The adjective is כי אמלל אני (Ps 6:3) with pataḥ.29 Similar terms are in chapter [... ... .... They mean: ‘feebleness, disgrace’].30 אמןמן בם ,האמין [... ... ...] באמונה [...] ,(Kgs 10:7 1) ולא האמנתי לדברים ,(Dt 32:20) בנים לא אלא ,(Ps 78:22) כי לא האמינו באלהים ,(Nm 20:12) יען לא האמנתם בי ,(Chr 34:12 2) במלאכהר ,(Jb 15:22) לא יאמין שוב מני חשך [...] (Jb 9:16) אאמין כי יאזין קולי ן אכיש בדוד לאמ 1) ויאמSm 27:12), ן בם 31[... ... ...] (Ps 106:12) ויאמינו בדבריו [...] (Jer 12:6) אל תאמ

29 See H.R. Biesenthal & F. Lebrecht, Rabbi Davidis Kimchi radiculum, col. 39. 30 Cf. KT I: 116-119. 31 Cf. P.K. Kokóvtsov, Nouie Materiale dlya jarakteristik Jehudi Jayudza Samuila Naguida i nekotorij

druguij predstaviteley yevreiskoy filologicheskoy nauki v X, XI i XII veke, Saint Petersburg, 1916, pp. 212-221.


150

Third fragment (folio 5)

רגום ויבקעתה ושקוה וקטעוה ות].[ ]...[ [א5]

ה וצלח אעא לעלתא פכאנה קאל[עצי עול]

קעו הירדן כמא קאל ויבקעו המים ומנה[ויב]

סתעיר פי נזול אלוחי ונפודה וצלחה עליך רוח[א]

יי ותצלח עליו רוח יי וקאל פי נזול אלוסואס 5

ואלסודא ואלמפכאר אלרדיה ונפודהא ותצלח

לחרוח אלהים רעה אל שאול ומנה קיל פן יצ

כאש בית יוסף ואלמעני פן יצלח חרונו כאש

בית יוסף ומעני אכר קחו לי צלוחית חדשה

ברניה ותרגום צנצנת אחת צלוחית חדה 11

ואסם אכר טמן עצל ידו בצלחת כאשר

ימחה את הצלחת וגמעה בחידות ובדודים

ד ופסר אלקצעה''ובצלחות נחוה פי אלבאב אלמ

אנהא סמית בדלך מן מעניל [וקי]רה [קד]ל אל[וקי]

ט''פי אלבאב אלפ צלם ]...[תפא[ כל]אלנגח 15

ס''פי אלבאב אלק צלע מן סדר בראשית

מבעד לצמתך ם[מ]צ [מן סדר בראשית]

פי שבל נקאבך וקנאעך ונחוה[גלי צמתך חש]

ושואף צמים חילם קאל אלאסתאד].[ ''פי אלבאב אלמ

[בפתח]לערב ד א[ענ]אבו אלוליד אנה אלצמאן 20

[גארה]אלארץ אלצלבה אלח[ והו]אלצאד ושד אלמים


151

[צלח][... ... ...] ‘crossed it, clove it (cf. ן לפני המלך :וצלחו הירד 2 Sm 19:18). The Targum of לה י ע א לעלתא is (Gn 22:3) ויבקע עצ ן It is as if .(cf. TO Gn 22:3) וצלח אע was ויבקעו הירדsaid, in the same way that ויבקעו המים (Ex 14:21) was said.

From this < meaning > it is a metaphor for the descent of the revelation and its effect: וצלחה עליך רוח יי (1 Sm 10:6), רוח יי ותצלח עליו (Jgs 14:6, etc.). It is used for the descent of the devil, bad black bilis, thoughts and their effect: ותצלח רוחף :From this <use> it is said .(Sm 18:10 1) אלהים רעה אל שאול ית יוס ש ב Am) פן יצלח כא5:6). It means ףפ ית יוס ש ב ן יצלח חרונו כא .

Another meaning is קחו לי צלחית חדשה (2 Kgs 2:20), ‘ceramic pot’. The Targum of צנצנת אחת (Ex 16:33) is צלוחית חדא.

Another noun is ל ידו בצלחת ר ימחה את כאש ,(Prv 19:24 and 26:15) טמן עצ

לחות The plural is .(Kgs 21:13 2) הצלחת Similar terms .(Chr 35:13 2) בסירות ובדודים ובצare in chapter forty-four. It has been interpreted as ‘pan’. It has been said that it is ‘bottle’. It has been said that it thus is designated from the meaning ‘success’ [all ...] צלםIn chapter eighty-nine of the Seder Bereshit. צלעIn chapter one hundred and sixty [of the Seder Bereshit]. צמםך בל ,(Sg 4:1 and 3 and 7) מבעד לצמת ך חשפי ש .’your locks, your mask‘ ,(Is 47:2) גלי צמתSimilar terms are in chapter forty-[...]

ילם The master Abu-l-Walid said that in Arabic it is .(Jb 5:5) ושאף צמים חאןמצ , with fatḥa in ṣād and mīm reduplicated, which it is the hard and cobbled

earth.32

32 KU: 612.


152

...[ ]... [רץ]ענאה אן אלאפמ[ כיא לך] [ב5]

...[נה ]אלאלטפא תפסר אלנפאיל ותדהב הימ

[צמים]פח יחזק עליו [ ב]נחום יאחז בעק[ אי]ללכבל

ם וישד כמא ת [צם]אסתעיר לדלך לאן אלכבל צ

ץ אליאבסה נבאתהא פלא ינבת[ר]ותשד אלא 5

ואם צמא השקוה מים השקיני צמא

או בחרבותנא מעט מים כי צמאתי ולא צמ

הולכים צמאה נפשי לאלהים צמאה לך נפשי

לאלהים צמאה לך נפשי ויצמא שם העם יקבים

עבו ולא יצמאו כפיף[לא יר]דרכו ויצמאו ו 11

גיר מתדע ואלצפה ומשקה צמא יחסיר

ה ואלאסם''אלבאב אלפ[ פי]רעבים גם צמאים נחוה

והמתיה בצמא ולא צמא למים ולצמאי

ברו פראים צמאם ואסם אכרישקוני חמץ יש

ואסם' פי אלבאב אלפ[ חוה]וגרונך מצמאה נ 15

און אשר אין[וצמ]און {מ}אכר ומוצאי מים לצ

מא''.[אל]אלבאב - -מים נחוה פי {אלבאב} ב מענאה אלט

[וצמית' כקו]ואלעטש וקד תצרף עלי הא

ויצמד ישראל צמד והלכת אל הכלים

ל פעור הנצמדיםלבעל פעור ויצמדו לבע 01

תקיל מתעד מצומדת[אל]לבעל פעור אנפעאלה ו


153

[...] and that its meaning is the earth [...] [...] the softness, it is interpreted gift and

disappear [...] of the shackle, i.e. ב פח יחזק עליו צמים ז בעק אח for this reason (Jb 18:9) י

it is a metaphor, given that the shackle closes and presses as the plants of the dry

earth do not germinate. צמאהו מים א השק אתי ,(Prv 25:21) ואם צמ ולא צמאו בחרבות ,(Jgs 4:19) השקיני נא מעט מים כי צמ Ex) ויצמא שם העם ,(Ps 63:2) צמאה לך נפשי ,(Ps 42:3) צמאה נפשי לאלהים ,(Is 48:21) הוליכם .Light transitive .(Is 49:10) לא ירעבו ולא יצמאו ,(Jb 24:11) יקבים דרכו ויצמאו,(17:3

The adjective is א יחסיר ה צמ אים ,(Is 32:6) ומשק בים גם צמ Similar .(Ps 107:5) רעterms are in chapter eighty-five.

The noun is והמתיה בצמא (Hos 2:5), ולא צמא למים (Am 8:11), מץ ולצמאי ישקוני ח(Ps 69:22), ישברו פראים צמאם (Ps 104:11).

Another noun is וגרונך מצמאה (Jer 2:25). Similar terms are in chapter eighty.

Another noun is י מים לצמאון צא ין מים ,(Ps 107:33) ומ .(Dt 8:15) וצמאון אשר אSimilar terms are in chapter [...] two. It is ‘thirst, thirsty.’ It is inflected with he’, for example, לים (Ru 2:9) וצמת והלכת אל הכ צמדל לבעל פעור Nm) הנצמדים לבעל פעור ,(Ps 106:28) ויצמדו לבעל פעור ,(Nm 25:3) ויצמד ישרא25:5). Nif‘al. The heavy transitive is [ תערהעל מתניו ב] … (Sm 20:8 2) מצמדת

Bibliography Allony, Nehemya, Ya‘ăqoḇ ben El‘azar Kitāb al-Kāmil, Jerusalem: Hoṣa’at ha-

Aqademyah ha-Ameriqanit le-madaʻe ha-Yahadut, 1977. Becker, Dan, Mĕqorot ‘arabiyim lĕ-diqduqo šel R. Yonah Ibn Ğanāḥ, Tel Aviv, 1998. Biesenthal, Heinrich Raphael & Fürchtegott Lebrecht, Rabbi Davidis Kimchi

radiculum liber sive hebraeum bibliorum lexicon cum animadversionibus Eliae Levitae, Berolini, 1847.

Derenbourg, Joseph & Hartwig, Opuscules et traités d’Abou ‘l-Walid Merwan Ibn Djanah de Cordove, Paris, 1880.

Dotan, Aron, Niṣanim ri’šonim bĕ-ḥokmat ha-millim (The Awakening of Word Lore, From the Masora to the Beginnings of Hebrew Lexicography), Jerusalem, 2005.

Höchheimer, Moses ben Hayyim ha-Kohen (ca. 1750-1835), Sefer ha-Miklol lĕ-RaDaK, reprinted in Jerusalem, 1966.


154

Jastrow, Morris, The weak and the geminative verbs in Hebrew by Abû Zakariyyâ Yaḥyâ ibn Dâwd of Fez, Known as Ḥayyūğ, Leide, 1897.

Maman, Aharon, ‘Sefer diqduq ’abud miyeme ha-benayim we-ta‘alumat Ibn Yashush’, Aqadem 43 (2011), pp. 6-7.

Martínez Delgado, José, ‘Some biblical verbs using different roots’, in F. Corriente et al. (eds.), Dialectology of the Semitic Languages. Proceedings of the IV Meeting on Comparative Semitics, Zaragoza (9-11 June 2010), Sabadell: IACS, 2012, pp. 41-53.

— ‘El uso del Maḥberet entre los principales filólogos de Alandalús (siglos X-XI)’, Miscelánea de Estudios Árabes y Hebraicos 59:2 (2010), pp. 135-165.

— Šĕlomo ben Mobarak ben Ṣa‘īr, Kitāb at-Taysir/Libro de la Facilitación, 2 vol., Granada, 2010.

— ‘Nuevas alusiones al Kitāb al-Kāmil de Ya‘ăqoḇ ben El‘azar (Edición, traducción y estudio)’, Sefarad 69:2 (2009), pp. 315-360.

Neubauer, Adolf, The Book of Hebrew Roots by Abu ‘l-Walīd Marwān Ibn Janāḥ, Oxford, 1875.

Sáenz-Badillos, Ángel, Maḥberet Menaḥem, Edición crítica, introducción y notas, Granada, 1986.

Skoss, Solomon Leon, The Hebrew-Arabic Dictionary of the Bible Known as Kitāb Jāmi‘ al-Alfāz (Agron) of David ben Abraham al-Fasi, 2 vol., New Haven, 1936-41.

Téné, David, Sefer ha-Hassagah, hu’ Kitāb al-Mustalḥaq lĕ-Rabī Yonah Ibn Ğanāḥ bĕ-tirgumo ha-ibri šel ‘Obadyah ha-Sefardī, Jerusalem, 2006.

A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitab al-Kamil (lexicographical section)

Documents

Transcript of A fragment of Jacob ben Eleazar’s al-Kitab al-Kamil (lexicographical section)