מקס הורקהיימר ותיאודור ו. אדורנו

דיאלקטיקה של הנאורות

פרגמנטים פילוסופיים

:הערות וביאור, מגרמנית םותרג

עי בררו

תוכן עניינים

הקדמה למהדורה החדשה

הקדמה

מושג הנאורות

ונאורות : אודיסיאוס או מיתוס1דיון חיצוני

: ג'ולייט או נאורות ומוסר2דיון חיצוני

תעשיית התרבות, נאורות כהונאת המונים

יסודות האנטישמיות וגבולות הנאורות

רישומים וטיוטות

1הקדמה למהדורה החדשה

נפוץ הספר, ש 2, באמסטרדם.Queridoבהוצאת 1947-יצאה לאור ב יקה של הנאורות"ה"דיאלקט

אינו רק להוציאו לאור שוב, יותר מעשרים שנה, בחלוף מה שמניע אותנו כעת,, אזל מזה זמן רב. רק בהדרגה

, ושהם השפיעו במידה תקופתנוגם ל מתאימים שבספר לא מעט מהרעיונות, אלא המחשבה שהביקוש הרב

לדמיין באיזו מידה שנינו אחראים באופן שווה לא יהיה קל זר לה על מאמצינו התיאורטיים המאוחרים. רב

לכל משפט ומשפט. חלקים גדולים הכתבנו ביחד; המתח בין שני הטמפרמנטים האינטלקטואליים שחברו

יחדיו ב"דיאלקטיקה" הנו יסוד חייה.

שינוי. דבקות שכזו אינה מתיישבת עם לא בכל הדברים שנאמרו בספר אנחנו דבקים ללא כל

מנוגד לתנועת ההיסטוריה. במקום לתופסה כמשהו בלתי משתנה ש תיאוריה שמייחסת לאמת גרעין של זמן

סוציאליסטי כבר היה צפוי. למרות זאת, בלא מעט -הספר נכתב בנקודת הזמן שבה סיום הטרור הנאציונל

אים יותר. אולם כבר בשעתו הערכנו שהמעבר לעולם מקומות בספר ניסוח המציאות של זמננו אינו מת

מביא לא מעט נזק. 3המנוהל

אובייקטיבית להתנגש זה בזה, הזוועה הוסיפה נדחקים בתקופת הפיצול הפוליטי לגושים עצומים ש

להתקיים. הסכסוכים בעולם השלישי וצמיחת הטוטליטריזם מחדש הם בהחלט לא מקרים היסטוריים

בפני שהפשיזם בזמנו, על פי ה"דיאלקטיקה", לא היה כזה. חשיבה ביקורתית, כזו שגם בודדים, בדיוק כפי

זרמים שמייצגים הומניות למען יום להתגייס למען שאריות החירות, , דורשת כנאלמת דוםהקידמה אינה

אונים אל מול מהלכה האדיר של ההיסטוריה. ריאלית, על אף שהם נראים חסרי

לא נעצרה כליל; אך ציה טוטלית, התפתחות שזוהתה בספר, נעצרה לרגע, ההתפתחות לכדי אינטגר

היא מאיימת להתממש באמצעות דיקטטורות ומלחמות. הפרוגנוזה לגבי ההיפוך הנלווה לה מנאורות

התאמתה –ולבסוף לזהות בין אינטליגנציה ועוינות כלפי הרוח –לפוזיטיביזם, למיתוס של המצב הקיים

פיסת ההיסטוריה שלנו אינה מדמיינת שהיא פטורה מהפרוגנוזה הזאת, אך היא אינה רודפת בצורה גורפת. ת

באופן פוזיטיביסטי אחר מידע. בתור ביקורת של פילוסופיה היא אינה רוצה לוותר על פילוסופיה.

הספר "דיאלקטיקה של הנאורות" מעולם לא תורגם לעברית בסוגריים מרובעים. מעתה הערות המתרגם תובאנה] 1

ת התרבות, נאורות כהונאת המונים" תעשייבשלמותו. עד כה פורסמו רק שניים מתוך ששת הפרקים שבספר, "

ת בקובץ "אסכולת פרנקפורט: מבחר" בהוצא 1993-", על ידי דוד ארן ביסודות האנטישמיות וגבולות הנאורותו"

עת "זמנים: רבעון הצבי טאובר ונופר שמעוני בכתב על ידי שתי ההקדמות ספרית פועלים, ובאותה שנה תורגמו גם

ל היצירה בתוספת . מאז התעורר ביתר שאת הצורך בתרגום מדויק ואחיד של כ49-51, עמ' 44, חוברת להיסטוריה"

הערות.[ביאור והולנדי שנרצח במחנה (, יהודי1871-1943ורידו )ידי עמנואל קו על 1933-המכובדת שהוקמה ב Querido]הוצאת 2

גרמני, שימשה כהוצאה לסופרים גרמנים גולים לאחר עליית (, יהודי1988-1901סוביבור, יחד עם פריץ לנדסהוף )

היטלר לשלטון ונרתמה למאבק בנאצים. אירחה בין היתר את אלברט איינשטיין, משפחת מאן, אלפרד דובלין, אריך

מריה רמארק, יוזף רות, אנה זגר, ארתור שניצלר, ארנולד צוויג ועוד רבים אחרים.[שיסטית, שבה פ-טליברלית ופוס-בא לציין את החברה הקפיטליסטית המאוחרת, הפוסט verwaltete Welt המושג] 3

המאורגן, חברה זו על אלה של סחר החליפין. בדומה לחבורות הפשעבחשיבותם אף עקרונות הארגון והמינהל עולים

סוציאליזציה כפויה יד, ולרשותה עומדים מנגנוני בירוקרטיה,ממדירה ומחסלת את היחיד שאינו נכנע לרצונה

"דיסוננסים: מוזיקה בעולם המנוהל" 1956-השלטון. מושג זה, שאדורנו השתמש בו בכותרת ספרו מ ואנונימיות

(Dissonanzen: Musik in der verwalteten Welt) "והמשיך לפתחו בחיבורים אחרים, למשל ב"תרבות ומינהל

(Kultur und Verwaltungמ )-הקשרים התיאורטיים של מחקרי הפשיזם שנעשו על ידי פרדיריך פולוק ב, מקורו 1959

[.40-ומקס הורקהיימר בשנות ה

באמונה שהן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית לגרמניה מאמריקה, מקום כתיבת הספר, חזרנו

–שהספר מוקדש לו 4(Pollockפולוק )יכולים לפעול כאן יותר מאשר במקום אחר. יחד עם פרידריך אנחנו

הקמנו מחדש את המכון למחקר חברתי במחשבה – 75-, היום עבור יום הולדתו ה50-אז עבור יום הולדתו ה

ן היפה ביותר של עזרה לנו, במוב 5גרטל אדורנולהמשיך לקדם את התפיסה המנוסחת ב"דיאלקטיקה".

כפי שעשתה גם בגרסה הראשונה. ,פיתוח התיאוריה שלנו ובחוויות המשותפות שנלוו לההמילה, ב

היינו חסכניים בשינויים הרבה יותר מהמקובל בהוצאות חדשות של ספרים שנכתבו לפני עשורים.

עדכונו המלא צורך ל לא רצינו ללטש את מה שכתבנו, אפילו לא את המקומות שהם בבירור בלתי מתאימים;

של הטקסט היה נדרש לא פחות מספר חדש. את העובדה שכיום חשוב יותר לשמר את החירות, להרחיבה

ביטאנו גם בכתבינו המאוחרים. , את המרוץ לעולם המנוהל כמו תמיד בעקיפין,להאיץ, ם ולפתחה, במקו

וק זה הופך הספר לתיעוד; אנו הסתפקנו בעיקרו של דבר בתיקון טעויות דפוס ודומיהן. באמצעות איפ

בעת הוא יותר מכך.-מקווים שבה

1969פרנקפורט על המיין, אפריל

מ ק ס ה ו ר ק ה י י מ ר ת י א ו ד ו ר א ד ו ר נ ו

דו של פליקס וויל, שעמו הגה את (, ידיד נעוריו של מקס הורקהיימר וידי8941-1970]כלכלן וסוציולוג יהודי גרמני ) 4

הקמת המכון למחקר חברתי בפרנקפורט.[ד של ה"דיאלקטיקה כתב היכ ששימשו הורקהיימרוו כתבה את סיכומי השיחות של אדורנ (1902-1993]גרטל אדורנו ) 5

ימין,[כתבים אחדים של ולטר בנ וכן ,של אדרונוו את כתבי עזבונותילאור הוציאה לאחר מותו .של הנאורות"

הקדמה

ק, קיווינו לוולפרידריך פ מקדישיםו חנאנ הממנהראשונות הטעימות העבודה, שאת כשהתחילה

נוכחנו בבהירות רבה כך משימה, חדרנו יותר לעומק הום הולדתו החמישים. אולם ככל שי שנוכל לסיימה עד

היה למעשה לא פחות מאשר עצמנו בתחילה מה שהטלנו על כוחותינו. בין בינה ל פרופורציותה חוסריותר ב

שהוא באמת סוג חדש של ברבריות במקום להגיע למצב מדוע האנושות שוקעת ל (Erkenntnis) תובנהה

זמננו. על אף -מדי בתודעה בת בטחנוהקשיים שבהצגת הדברים, מפני שעדיין לא הערכנו מספיק אתושי. אנ

דרדרות למים על ההמצאות הגדולות במחיר הישבמפעל המדע המודרני מש הבחנו בכךשכבר לפני שנים רבות

ד עשייתנו תוגבל גוברת של ההשכלה התיאורטית, בכל זאת האמנו שרשאים אנו להמשיך במפעל זה, כל עו

בעיקר לביקורת או להמשך ההוראה המקצועית. עבודתנו הייתה אמורה לדבוק, לפחות מבחינת הנושאים,

בתחומי הדעת המסורתיים: בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה ובתורת ההכרה.

-תודעה בתואולם הפרגמנטים שקיבצנו כאן מעידים על כך שהיינו חייבים לוותר על האמון שנתנו ב

, במיוחד היכן שטהרנים ובחינתה הדקדקנית מהוויםנו. אם טיפוחה המסור של המסורת המדעית זמנ

מומנט של 6בתואנה שהיא מעמסה חסרת תועלת,לתהום הנשייה מסורת זו שליכיםפוזיטיביסטיים מ

יליזציה הבורגנית, לא רק מפעל, אזי בהתמוטטותה הנוכחית של הציב(Moment der Erkenntnisההכרה )

מומחי ההומניות ו 8מהללים בצביעות 7המדע מוטל בספק אלא גם משמעותו. מה שהפשיסטים נחושי המצח

כופה על החשיבה למנוע מעצמה –ההרס העצמי הבלתי נלאה של הנאורות – 9תואיבימיישמים בנהסתגלניים

המחשבה הופכת ציבורי הגיע למצב שבומרחב ההם והמגמות של רוח הזמן. אם שאננות כלפי ההרגליכל

לסרב לציית לדרישות חייבעיוות כזה הניסיון לחשוף לפרסומת שלה, אז –באופן בלתי נמנע לסחורה, והשפה

עולמיות של דרישות אלה יסכלו אותו -ההשלכות ההיסטוריותלפני שהלשוניות והמחשבתיות התקפות,

לחלוטין.

עצמה של המדע, אזי -יה השוכחתאילו היה מדובר רק במכשולים שנובעים מהאינסטרומנטליזצ

החשיבה אודות שאלות חברתיות הייתה יכולה לפחות להצטרף למגמות הפועלות כאופוזיציה למדע

אולם גם מגמות אלה לכודות בתהליך הכולל של הייצור. הן השתנו לא פחות מהאידיאולוגיה 10הרשמי.

ת. אם היא מוותרת מרצונה על היסוד . אירע להן מה שקרה מאז ומעולם למחשבה המנצחכלפיה הן הופנוש

הביקורתי שלה והופכת לאמצעי גרידא בשירות הקיים, הרי שבניגוד לרצונה היא גורמת לכך שהפוזיטיבי,

ספרים ואנשים ת, למרות שריפ18-במאה הופיה, אשר סשהיא בחרה לעצמה, הופך לנגטיבי, להרסני. הפילו

. בסופו של תחת בונפרטהאליה הצטרפהכבר 11,(Infamie) המוסרית שפלותבפחד מוות על המוקד, החדירה

]המתודות של ההיסטוריזם של מדעי הרוח הגרמניים ושל תנועת הקריטיציזם המדעי שהחלה אצל דקרט וקאנט 6

ט.[ל אוגוסט קונעדיפות על זו של הפוזיטיביזם האמפירי ש7 [eiserne ,אזכור לתנועה הפשיסטית השלישית בגודלה באירופה: עשוי מברזלמילולית ,: ].משמר הברזל" ברומניה" הקידמה הברבריות יאוריות עם ת הרס הנאורותהם למעשה תורמים לכי הקידמה, ובצביעות זהמה שהם מהללים ] 8

.[חברתיות והקפיטליסטיות-הדרוויניסטיותשלהם: התיאוריות ב"כנסייה הפוזיטיביסטית" בברזיל נוסדהשמאמינה בתמימות בקידמה, כפי שלמשל "]הכוונה ל"דת ההומניות 9

[אשר צידד בשלטונם של המומחים למען הרווחה והסדר. בהשראת קונט 19-במאה היאוריה ביקורתית, קאנטיניזם, ת-]במגמות האופוזיציה נכללים בין היתר הגליאניזם, מרקסיזם, סוציאליזם, נאו 10

אקזיסטנציאליזם ופנומנולוגיה.[ אנשי הכנסייהמוסרנות ", אשר כוון להנבלסלו את ", "חÉcrasez l'infâme!"ר למוטו הנאורות של וולטייר אזכו] 11

גם , וקלוןעבירה שיש עמה אובדן זכויות בעקבותל מתייחסמגיע מהמשפט הרומי ש infamia המושג. ולצביעותם

.[מוסרית עבירה לאדם שביצענידוי ואובדן זכויות עונש ציין הוא בכנסייה הקתולית

תפסה בכוח את מעמד ממשיכת דרכם של 12(Comte) דבר, האסכולה האפולוגטית של קונט

נגדו. המטמורפוזות היו אי פעםהבלתי מתפשרים והושיטה את ידה לכל מה שהם 13האנציקלופדיסטים

תותו נגוזה. כמובן שבימינו תוכן התיאורטי, ואמיוסחות גם על האישור אינן פשהפכה לעברה כהביקורת ש

שהם בעלי , 14הדעה הרשמיים בעלימקדימה התפתחויות רוחניות שכאלה, ו עדיין מנועה בעלתההיסטוריה

ת ותוכל לבזלפני שעוד 16שמשכבוש מקום תחת הלהם ל שסייעה 15, מחסלים את התיאוריהדאגות אחרות

17.עצמה לגמרי את

רואה אפוא עצמה כמי שנגזל לא חלקה באשמה היא עלקסיה עצמית נתונה ברפל 18חשבההמכש

שפת המושגים של ב השימוש ממנה רק השימוש האפירמטיבי בשפת המושגים המדעית והיומיומית, אלא גם

אף ביטוי שאינו שואף להגיע להסכמה עם מגמות החשיבה השולטות, יותר האופוזיציה. כבר לא מוצאים

את זה משלימים המנגנונים החברתיים באופן מדויק. –מספקת באופן אוטומטי ומה שהלשון השחוקה אינה

בכל מדורי העיתונים קיימים דרגים שמקבילים לצנזורים שמעסיקות תעשיות הקולנוע מרצונן החופשי

אם לא בראיית הנולד האוטומטית של –מחשש לעלויות גבוהות מדי. התהליך שנכפה על טקסט ספרותי

ל מקרה באמצעות מטה של לקטורים, מוציאים לאור, עורכים, סופרי צללים בתוך משרדי יוצרו, אז בכ

אף עולה ביסודיותו על כל צנזורה. הפיכת תפקידיהם של אלה למיותרים לחלוטין –ההוצאה ומחוצה להם

בלי התמקדות מוחלטת בגורסה כי ., על אף כל הרפורמות הנדיבותכשאיפתה של מערכת החינוך נראית

תישאר חשופה מדי לשרלטנות ואמונות (erkennende) מבינהביעת עובדות ובחישוב הסתברויות הרוח הבק

ות והאמונות התפלות. תפלות, מערכת החינוך מכשירה את אדמת הדרדרים לקלוט ברעבתנות את השרלטנ

גם חסימתו שימוש בחומרים רעילים הביא להכנסתם של מוצרים שהנם רעילים עוד יותר, כך כפי שאיסור ה

של כוח הדמיון התיאורטי סללה את הדרך לטירוף הפוליטי. גם אם בני האדם עדיין לא נכנסים לטירוף

פוליטי, הרי שמנגנוני הצנזורה, הן החיצוניים והן אלה שהושתלו בבני האדם, גוזלים מהם את אמצעי

ההתנגדות.

גלתה אפוא כאובייקט הראשון שהיה במהלך עבודתנו מצאנו את עצמנו עומדים מול אפוריה, שהת

]הנחת petitio principii -וזהו ה –עלינו לחקור: ההרס העצמי של הנאורות. אין אנו מטילים ספק בכך

שאת החירות בחברה לא ניתן להפריד מהחשיבה הנאורה. עם זאת, אנו מאמינים שהבנו –המבוקש[ שלנו

(erkannt )ג של החשיבה הספציפית הזאת מכיל, לא פחות מהצורות בדיוק באותה מידת בהירות שכבר המוש

הידרדרותהשזורה בהם, את זרעי הזאת חשיבה המוסדות החברה שכלומר ההיסטוריות הקונקרטיות,

(, אבי הסוציולוגיה כמדע אמפירי, מכונה כאן "אפולוגטי" על שום 1857–1798ט )נאוגוסט קו]הפילוסוף הצרפתי 12

הדמיון בין גישת הפוזיטיביזם שלו להגנה דוגמטית על עיקרי האמונה כמו בתיאולוגית הנוצרית.[הוגי קבוצת נחילהה ,מדעיזםת, חילוניות, אתאיזם וונאורוללת בין היתר שכ"מורשת האנציקלופדיסטים" את ] 13

דניס פילוסופיה, רפואה ומדע בעריכתני דת, לעניי הגדול האנציקלופדי יחדבשכתבו 18-צרפתיים בני המאה הדעות

[.(Diderot) דידרו ]פוזיטיביסטיים, נטורליסטיים וכו'[ 14 נות תרבותית ועילה לקולוניאליזם[]הנאורות כעליו 1516 [Platz an der Sonne ,"של ציטוט לאזכור ,"מקום בשמש( ברנהרד פון בילובBernhard von Bülow( )1849–9291) ,

ם אנחנו לשים אף אחד בצל, אך ג "איננו רוצים: 1897-כשר החוץ בתו נהומתקופת כ ,(1909-1900) לימים קיסר גרמניה

של גרמניה באפריקה הביטוי הפך למטבע לשון המסמל את שאיפותיה הקולוניאליסטיות תובעים את מקומנו בשמש".

.[שטופת השמש17 [sich prostituieren" ,להי, כאן במובן של זנות"ל]דרדר לאופורטוניזם 18 [Denkenב ,].חשיבה" אדורנו והורקהיימר מתכוונים רפלקסיבית לעצמם"

היא חורצת דרדר הזה, לקסיה על המומנט המיהנאורות לא מפנימה את הרפכשהמתרחשת כיום בכל מקום.

קידמה בידי אויבי הקידמה, ל השהרסני ה אופייהסיה על שמותירים את הרפלק רגעבבכך את גורלה.

כן גם את הקשר ול 19,(aufhebendהחשיבה, שנעשתה פרגמטית בצורה עיוורת, מאבדת את אופייה המבטל )

של כל עריצות שהיא, טכנולוגית ליפול בכישופה מוסברת של ההמון המחונך-לאה שלה לאמת. בנכונותו

בכל הבלי ההבלים חסרי המובן הללו מתגלה חולשתה – (völkischנית )בנטייתם ההרסנית לפרנויה לאומ

זמננו.-של ההבנה התיאורטית בת

אנו מאמינים שבפרגמנטים האלה אנו תורמים להבנה התיאורטית על ידי כך שאנו מראים שסיבת

המיתולוגיות מנאורות למיתולוגיה אינה נעוצה כל כך במיתולוגיות הלאומניות, הפגאניות ושאר הידרדרותה

, אלא בנאורות עצמה שנהיית משותקת מאימת האמת. את הידרדרותהמודרניות שהומצאו במיוחד לשם ה

לי. כפי שהנאורות שני המושגים הללו, אימה ואמת, אין להבין רק בהקשר של תולדות הרוח, אלא באופן ריא

של החברה הבורגנית ההיבט של האידיאהמהחברה הבורגנית מכלול הממשית של מבטאת את תנועתו

של (Gestaltכמגולמת ביחידים ומוסדות, כך אמת אין פירושה תודעה תבונית בלבד, אלא דווקא דמות )

לעזוב את העובדות, אשר כבר בעת 20התודעה בממשות. הפחד של הבן האמיתי של הציביליזציה המודרנית

השולטים במדע, בעסקים 21היקלטותן בחושים מעוותות לכדי קלישאות בהתאם להרגלי המסחר

את מושג הבהירות בשפה גם תוחמיםת חברתית. הרגלים אלה הוא בדיוק כמו הפחד מחריגוובפוליטיקה,

. בכך שמושג הבהירות בתביעותיולעמוד נדרשות זמננו -האמנות, הספרות והפילוסופיה בנותובחשיבה, ש

ות ומוקיע אותה כסירבול אפל, ובעיקר מטיל טאבו על החשיבה המתנגדת לעובדות ולצורות החשיבה השולט

אם גם הרפורמטור הכן ביותר, הולך ומחמיר. זה מצב חסר תקנה ע זר, הוא גוזר על הרוח עיוורון שכנט

הפילוסופיה הגרועה העומדת מאמץ את מערכת הקטגוריות הנדושה ואת , חידושבלשון שחוקה ממליץ על ש

אחר סממןהוא מבקש לשבור. הבהירות הכוזבת היא רק את כוחו של הקיים, שאותוובכך מחזק מאחוריה

ר לכול זמנית. מקדמת דנא ניתן היה לזהותו על פי היותו -אפל ומאיר בוהיה של המיתוס. המיתוס תמיד מוכ

22פטור מעבודה מושגית.ו

של בני האדם בתקופתנו לא ניתן להפריד מהקידמה 23(Naturverfallenheitלטבע )-את הכניעה

הגדלת פריון הייצור הכלכלי, אשר יוצרת מחד גיסא את התנאים לעולם צודק יותר, מעניקה החברתית.

מאידך גיסא למכשור הטכנולוגי ולקבוצות החברתיות המחזיקות בו עליונות מופרזת לאין שיעור על שאר

רים את האוכלוסייה. היחיד מתבטל לחלוטין אל מול הכוחות הכלכליים. במקביל, הכוחות הכלכליים מגבי

האלימות של החברה כלפי הטבע בעוצמות שאף אחד לא דמיין. בעוד שהיחיד נעלם לנוכח המנגנון שאותו

[תהגליאני-תהדיאלקטישל הלוגיקה במובן ] 19

אזכור לספרו של תומאס מאן "הר הקסמים" שבו סטמבריני מזהיר את כסטורפ מפני בני הציביליזציה הדרומיים ] 20

באירופה שעצלים כביכול ומוציאים את זמנם לריק, לעומת בני הציביליזציה "האמיתיים" הצפוניים שחרוצים,

מסודרים, רציונליים ובעלי משמעת עצמית.[21 [Usance ,"במקום רשמיים-בלתיאת מנהגי הסחר הלתאר בתחום הכלכלה משמש, מצרפתית: "מנהג" או "הרגל

תוקף קולקטיבי בעליו מסורתייםאלה הם לרוב מנהגים , על אף שאין להם בהכרח בסיס משפטיאו בענף מסוימים.

מחייב.[של הגל, שם הוא מציין פנומנולוגיה של הרוח לקוח מההקדמה ל ,"עבודה של המושג", eit des BegriffsArb]הביטוי 22

את דרך העבודה הרצויה במדע ופילוסופיה אשר משוחררים מדעות קדומות ומהתוויית משמעויות למונחים ללא

בחינה ביקורתית.[ופן דיאלקטי דווקא לשעבד את עצמו לטבע וכך ]הרצון האובססיבי של האדם לשלוט בטבע מוביל את האדם בא 23

הטבע הוא זה שלמעשה מושל בו.[

אינותו וצייתנותו -צודק, אין-הוא משרת, המנגנון מספק את צרכיו בצורה טובה יותר מאי פעם. במצב הלא

מת החיים של השכבות הנמוכות, של ההמון גדלות ביחס ישיר לגידול בכמות הטובין המוקצית לו. העלייה בר

הרוח. משאלתה הצבועה של 24שמרשימה מבחינה חומרית ועלובה מבחינה חברתית, משתקפת בהתרחבות

הרוח מוכרחה להתמוסס כשהיא מקובעת כטובין תרבותיים 25א שלילת החפצון.האמיתית של הרוח הי

הופך אותם בעת -את בני האדם ובה ומוגשת למטרות צריכה. שטף של מידע מדויק ושל בידור ממורק מבדח

.לטיפשים

26(,Huxleyהכוונה היא לא לתרבות בתור ערך, כפי שמבינים אותה מבקרי הציביליזציה האקסלי )

כך שהנאורות חייבת להתבונן ואחרים, אלא ל 28(Ortega y Gassetאורטגה אי גאסט ) 27(,Jaspersיאספרס )

ן. העניין הוא לא לפעול לשם שימור העבר, אלא לשם לבגוד בבני האדם לחלוטי רוציםאם לא בעצמה

19-יים כהרס העבר. אם עד המאה ההגשמתה של תקווה שהתקיימה בעבר. אך בימינו העבר ממשיך להתק

20-במאה ה בסבלם הגואה של חסרי ההשכלה, אז מכובדת הייתה פריבילגיה שמשלמים עליההשכלה

מחיר הכל מה שתרבותי בכור ענק. ייתכן ש הוא ההתכה של על המרחב ההיגייני במפעליםהמחיר שמשלמים

הייתה לא מכירת החיסול של התרבות הללו, אם זה לא היה כל כך גבוה, כפי שסוברים מגני התרבותה

.יתהפכו על כנםההישגים הכלכליים כך שתורמת ל

יעדר , בהקודםה עידןאם ב 29בנסיבות הקיימות, העושר עצמו הופך לאלמנט של חוסר אושר.

ייצור עודף בעתות משבר של כלכלת הפנים, הרי שכיום שמכנים מה ל דמה שפע הסחורות ,סובייקט חברתי

, בשל הכתרת קבוצות כוח בתור הסובייקט החברתי, את האיום הבינלאומי של הפשיזם: מייצר השפע הזה

31ווגן וארמון הספורטפולקס –המפעל ההיגייני וכל מה ששייך לו -העובדה שחלל 30הקידמה הופכת לנסיגה.

להיחשב כחסרת משמעות, אבל העובדה שהם עצמם יכלהאת המטפיזיקה עוד בחוסר רגישותם מחסלים –

הופכים בתוך המכלול החברתי למטפיזיקה, למסך האידיאולוגי שמאחוריו מתרחשת הזוועה האמיתית,

היא בעלת משמעות. זו נקודת המוצא של הפרגמנטים שלנו.

הדוקהקשר ה לזה שבא אחריו, משתדל להתקרב להבנתהבסיס התיאורטי שהוא המאמר הראשון,

שליטה בטבע. הביקורת הנמתחת הכרוך בו בין טבע ו הקשר להבנתבין רציונליות ומציאות חברתית, וגם

]הכוונה לפופולריזציה של הרוח והתרבות כביכול כלפי חוץ בלבד לאחר התפשטות וקניית אחיזה בחברה הרחבה[ 2425 [Verdinglichung].הפיכת משהו ל"דבר", ראיפיקציה , 26 [Aldous Huxley( סופר בריטי שחי בקליפורניה1963–1894, אלדוס האקסלי ,) ספרו העתידני והתפרסם בזכות

"עולם חדש מופלא" שמתאר עולם דיסטופי ושכולל ביקורת חברתית על הקפיטליזם התעשייתי.[ 1932משנת 27 [Karl Jaspers( פסיכיאטר ופילוסוף גרמני אקזיסטנציאליסטי 9691–1883, קרל יספרס ,)ביקורת שעסק בין היתר ב

חברתית על נושאים פוליטיים כמו השימוש בפצצת האטום והתפתחות הדמוקרטיה בגרמניה לאחר מלחמת העולם

השנייה.[28 [José Ortega y Gasset( פילוסוף ספרדי שהתפרסם בזכות ספרו "מרד 1955–1883, חוזה אורטגה אי גאסט ,)

ליזם והפילוסופיה הקונטיננטלית.[ובזכות השפעתו על האקזיסטנציא 1929ההמונים" משנת הופכים , כלומר "טובין האושר", הטובין החומריים בבחינת ההון שיש לאדם,Glücksgüter-]במקור נאמר שה 29

ומללות או אסון.[אושר", א-, כלומר ל"איUnglück-דווקא לדיאלקטיקה של הנאורות" וא העיקרון המנחה של "הה Der Fortschritt schlägt in den Rückschritt umהמשפט ] 30

ומשמעותו היא שההתקדמות המוסרית ההיסטורית של האנושות מתהפכת במאה שמונים מעלות, חוזרת בדיוק על

נסיגה לאחור או אף התדרדרות ונפילה.[ תוך של עצמה בותיה ונהיית דווקא ההפךעקספורט הענק של ברלין ה; ארמון 1937-]את פרויקט הפולקסווגן, שנועד לספק "רכב עממי" לכל פועל, יזם היטלר ב 31

את נאום "המלחמה הטוטלית" ההיסטורי.[ 1943-למרכז התעמולה של המפלגה הנאצית, שבו נשא גבלס ב 1933-הפך ב

כאן על הנאורות אמורה להכין מושג חיובי של הנאורות, אשר יתיר אותה מהסתבכותה בסבך השליטה

העיוורת.

שתי תזות: המיתוס הוא כבר אשון ניתן לתמצת בהכללה גסה במאמר הרו הביקורתי של הקחלאת

על 33התזות הללו מודגמות בשני הדיונים החיצוניים 32נאורות, והנאורות מתהפכת בחזרה למיתולוגיה.

אובייקטים ספציפיים. הדיון הראשון עוקב אחר הדיאלקטיקה של מיתוס ונאורות באודיסיאה, שהיא אחת

. במוקד הדיון עומדים המושגים מערבית-ציביליזציה הבורגניתהמוקדמות ביותר ל ייצוגיותעדויות הה

. הדיון כמו גם את אחדותם בין הטבע המיתי והשליטה הנאורה בטבעחושפים את השוני אשר , ויתורו קורבן

. דיון זה ת רבהבתקיפוהחיצוני השני עוסק בקאנט, סאד וניטשה, שהביאו את פרויקט הנאורות לסיומו

מראה כיצד הכנעת כל מה שטבעי תחת הסובייקט העריץ מגיעה לבסוף לשיאה דווקא בשלטונו של

עיוור, של הטבעי. מגמה זו משטיחה את כל הניגודים של החשיבה הבורגנית, במיוחד -באופן-האובייקטיבי

את הניגוד בין קפדנות מוסרית לבין חוסר מוסריות מוחלט.

הנסיגה של הנאורות כפי שהיא משתקפת באידיאולוגיה תרבות" מדגים את הפרק "תעשיית ה

תם השפע מתקיימת בחישוביבעיקר , הנאורות המובהק בקולנוע וברדיו. באלה מוצאת את ביטויהש

קיים ולכוח המפקח על ובטכנולוגיית הייצור וההפצה; לפי תוכנה האמיתי, האידיאולוגיה מתמצה בסגידה ל

הייתה רוצה. אולם יית התרבות ברצינות רבה יותר משנלקחת תעש הזאתן העוסק בסתירה הטכנולוגיה. בדיו

מזמן לתירוץ כבר הפכה מרוככת,אמנות לאמת בנאופייה המסחרי, תעשיית התרבות ב יתלותה שלהואיל וה

מית להם באופן פנימתמקד ביומרה של המוצרים, שנו שבאמצעותו היא משתמטת מאחריות לשקר, ניתוח

ת החברתי הלפיה הם תצורות אסתטיות ובכך אמת מעוצבת. הניתוח חושף את העווליקטיבית, ושאובי

הפרק על תעשיית התרבות הוא עוד יותר פרגמנטרי מהאחרים. יומרה הזאת.בהבלי ה הנגלית

הציביליזציה הנאורה אל "יסודות האנטישמיות", שנעשה בצורת תזה, עוסק בחזרתה של ביאור

להשמדה עצמית שקרתה במציאות. לא רק הנטייה הרעיונית, אלא גם הנטייה המעשית חזרההברבריות,

בן שייכת לרציונליות עוד מראשיתה, ובשום אופן לא רק לתקופה שבה הרציונליות מופיעה במערומיה. במו

זם" של ציונליר-יסטוריה פילוסופית של האנטישמיות. ה"איה-םזה אנו משרטטים קווי מתאר לקד

תפיסתה. הפרק "יסודות תואם את התבונה השלטת עצמה ומהעולם ה ת נגזר ממהותהאנטישמיו

האנטישמיות" כרוך באופן ישיר למחקרים אמפיריים של המכון למחקר חברתי, לקרן שהוקמה על ידי

( ובזכותו נשארה בחיים, ושבלעדיה לא רק שמחקרינו לא היו מתאפשרים, אלא גם Felix Weilפליקס וייל )

המשיכה להתקיים למרות היטלר. את שלוש דתם התיאורטית של מהגרים גרמנים, אשר מעבו חלק נכבד

( שעמו אנו עובדים יחד על שאלות מדעיות Leo Löwenthalהתזות הראשונות כתבנו יחד עם לאו לוונטל )

רבות מאז שנותינו הראשונות בפרנקפורט.

לקו המחשבה של המאמרים בחלק האחרון מתפרסמים רישומים וטיוטות ששייכים בחלקם

הקודמים להם מבלי שמצאו שם את מקומם, ובחלקם האחר מתווים באופן מקדמי בעיות של העבודה

הבאה. רובן מתייחסות לאנתרופולוגיה דיאלקטית.

1944לוס אנג'לס, קליפורניה, מאי

32 [Aufklärung schlägt in Mythologie zurück ,רות נהפכת לניגודה, למיתולוגיה, אלא שבכך היא גם לא רק שהנאו

חוזרת לשלב המוקדם ביותר שלה(.33 [Exkurs ביאור שסוטה מהדיון המרכזי ומתאר אובייקט שקשור פירושו, בספר זה פרקיםשני של שמם, קסקורס, א

בדרכים עקיפות לנושא המרכזי.[

לאחר ה שנוסף המלחמה. מ בזמןעוד הסתייםספר זה לא מכיל שום שינוי מהותי בטקסט, כפי שהוא

וא רק התיזה האחרונה של "יסודות האנטישמיות".מכן ה

1947יוני,

מ ק ס ה ו ר ק ה י י מ ר ת י א ו ד ו ר א ד ו ר נ ו