Ankara Üniversitesi İlahiyat Fakültesi Dergisi 54:2 (2013), ss.1-48

İbn Meymūn’un Yemen Mektubu

YASİN MERAL

Ankara Üniv. İlahiyat Fakültesi

yasinmeral1979@gmail.com

Öz

İbn Meymūn’un Yemen Mektubu, Yahudi-Müslüman reddiye geleneğinde önemli bir rol

oynamaktadır. İbn Meymūn mektubunda Tevrat’ta Hz. Muhammed’in müjdelendiğine dair

iddiaları yanıtlayarak İslam, Hz. Muhammed ve Müslümanlarla ilgili değerlendirmelere yer

vermektedir. Bu mektup İbrani harfleriyle Arapça (Judeo-Arabic) yazıldığı için İbrani

harflerine aşina olmayanlar için bilinmezliğini korumuştur. Mektubun İngilizce tercümeleri

olmakla birlikte bu durum, orjinal metni okumanın verdiği avantajla kıyas edilemez. Bu

yüzden biz de mektubun orjinalini Arap harflerine aktararak yayınlamaya karar verdik.

Judeo-Arabic metinlerde Tevrat’tan yapılan alıntılar ve Yahudiliğe ait tabirler İbranice

muhafaza edilmektedir. Biz bu İbranice ifadeleri Arapçaya tercüme ederek dipnotta verdik.

Metinde, İbn Meymūn’un İbrani dilinin gramerini Arapçaya uygulamasından kaynaklanan,

bazı gramer hataları görülmektedir. Biz metne sadık kalma adına bunları olduğu gibi bıraktık.

İbn Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metnini Arap harflerine

çevirirken Yahudi akademi çevrelerinde en muteber edisyon olan 1952 tarihli Abraham

Shlomo Halkin edisyonunu esas aldık.

Anahtar Kelimeler: Yemen Mektubu, İbn Meymūn, Beşairü’n-nübüvve, Judeo-Arabic,

İggeret Teyman,

Abstract

Arabic Original of Maimonides’ Epistle to Yemen in Arabic Letters

Maimonides’ epistle to Yemen plays an important role in Jewish-Muslim polemical literature.

In his epistle, Maimonides mentions Islam, the Prophet Muhammad, and Muslims in his reply

to the Muslims’ arguments for the prophethood of the Prophet Muhammad. Because the

epistle was written in Judeo-Arabic, it long remained unknown to those who are not familiar

with Hebrew letters. Although there are English translations of the epistle, the advantage of

reading the original text cannot be compared with the translation. Accordingly, we decided to

publish the original text in Arabic letters so that the Arabic readers can read the epistle in its

original text. In the Judeo-Arabic texts, verses from Torah and special religious expressions

are preserved in original Hebrew script. These verses and expressions have been translated

into Arabic and presented in the footnotes. We have detected some Arabic grammatical

mistakes resulting from Maimonides’ application of Hebrew grammer into Arabic; however,

we have left them as they are with a view to being faithful to the text. Finally, our

transliteration of Maimonides’ epistle in Judeo-Arabic is based on the Abraham Shlomo

Halkin edition of the Epistle to Yemen of 1952, which is accepted as the most esteemed version in Jewish academic circles.

Keywords: Epistle to Yemen, Maimonides, Prophecies for Prophet Muhammad, Judeo-Arabic, Medieval Ages.

2 Yasin Meral

Giriş

Orta Çağ Yahudi dünyasının en büyük düşünürlerinden biri olan İbn

Meymūn (ö. 1204), 1138 yılında Kurtuba’da doğdu. İbn Meymūn,

Murābıṭlar, Muvaḥḥidler, Fāṭimīler ve Eyyūbīler olmak üzere dört farklı

İslam devletinin egemenliği altında yaşamıştır. Özellikle Mısır’da bulunduğu

dönemde Yahudi cemaatinin liderliğini yapan İbn Meymūn, başta Mısır

olmak üzere Yemen, Fas, Endülüs, Filistin, Suriye ve Irak gibi değişik

bölgelerdeki Yahudi cemaatlerinin de kendisinden fetva ve fikir istediği bir

lider olmuştur.

İbn Meymūn’un yetiştiği siyaset, ilim ve kültür ortamı onun zihin

dünyasına etki etmiştir. Bu etkinin izleri eserlerinde açıkca görülmektedir.

Kendisine farklı bölgelerden gönderilen mektuplara yazdığı cevaplar bunun

en güzel örneklerini oluşturmaktadır. İbn Meymūn, mektupları cevaplarken

hem muhataplarının içinde bulunduğu siyasi-dini durumu hem de kendi

hayat tecrübesini dikkate almaktadır. Bu durum, en iyi şekilde Yemen

Mektubu’nda görülmektedir.

Yemen Mektubu, 1172 yılında Yemen Yahudi cemaati lideri Ya kov ben

Natanel’e hitaben yazılmıştır. Ya kov ben Natanel, kendisi gibi Yemen

Yahudi liderlerinden olan ve Bustānu’l- Uḳūl adlı eserin sahibi Natanel ben

Feyyūmī’nin (ö.1165) oğludur. Yemen Mektubu, Ya kov ben Natanel’in İbn

Meymūn’a gönderdiği mektuba cevap olarak yazılmıştır. Onun İbn

Meymūn’a gönderdiği mektup günümüze ulaşmamıştır. O, İbn

Meymūn’dan, baskı altında bulunan Yemen Yahudi cemaatine rehberlik

etmesini istemektedir.1 Yemen Mektubu’nun yazılmasından iki yıl kadar

sonra Ṣalāḥuddīn el-Eyyūbī’nin (ö.1193) büyük kardeşi Tūrān Şāh, Yemen’i

ele geçirmiş ve Yemen Yahudi cemaati baskılardan kurtulmuştur.2

İbn Meymūn, Fransa’nın Lunel bölgesindeki hahamlara gönderdiği bir

mektupta da Yemen Mektubu’ndan bahsetmektedir. Yemen’deki Yahudi

cemaatinin bazı konularda kendisinden görüş istediğini aktaran İbn

Meymūn, bir kaç farklı risale kaleme aldığını ifade etmektedir. Bu

1 İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Abraham S. Halkin (New York: American Academy for Jewish

Research, 1952), s.84; İbn Meymûn, “İggeret Teyman,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot ha-Rambam (Maale

Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, s.106. 2 Herbert Davidson, Moses Maimonides: The Man and His Works (Oxford: Oxford University Press,

2005), s.489.

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 3

ifadelerden dolayı, bazı araştırmacılar, Yemen Mektubu’nun bu risalelerin

birleştirilmesinden oluşturulduğunu düşünmektedirler.3

Yemen Mektubu’nun Arapça adı er-Risāletu’l-Yemeniyye, İbranice adı

ise İggeret Teyman’dır. Mektubun müellif nüshası elimize ulaşmadığı için

İbn Meymûn’un bu mektubu hangi başlıkla isimlendirdiği belli değildir.

Bununla birlikte günümüze ulaşan Judeo-Arabic yazmalarında başlık er-

Risāletu’l-Yemeniyye şeklinde olduğu için, mektubun orjinal isminin er-

Risāletu’l-Yemeniyye olması kuvvetle muhtemeldir.4 Mektubun Orta

Çağ’daki mütercimlerden Nahum ha-Maaravi ise bu mektubu Petah Tikva

(Ümit Kapısı/Başlangıcı) olarak adlandırmaktadır.5 Bu mektubun Orta Çağ’a

ait üç İbranice tercümesi vardır. Bunlar, Samuel İbn Tibbon (ö.1230),

Abraham İbn Hasday (ö.1240) ve Nahum ha-Maaravi (13. yüzyıl) tarafından

yapılmıştır.

Mektubun İçeriği ve Önemi

İbn Meymūn, Yemen Mektubu’nda çok farklı konulara değinmektedir.

Bu konuların Yemen Yahudi cemaatinin öğrenmek istediği konular olduğu

açıktır. Zira İbn Meymūn “Bahsettiğin üzere…” diye başlayan ifadeleriyle

Ya kov ben Natanel’in sorularına gönderme yapmaktadır. Mektubun ana

konuları arasında, Yemen Yahudilerinin gördüğü baskılar, Yemen’de

Mesihlik iddiasında bulunanlar, Tevrat’ta Hz. Muhammed’e işaret eden

ifadeler (beşā iru’n-nubuvve), Tevrat’ın tahrifi ve Musa şeriatının neshi gibi

konular yer almaktadır. İbn Meymūn’un İslam, Hz. Muhammed ve Kur’an

hakkındaki görüşleri daha sonraki Yahudi bilginler için de başvuru kaynağı

olmuştur. Başta İbn Meymūn olmak üzere Orta Çağ Yahudi bilginleri

arasında yaygın olan, İslam’ın Yahudilik’ten esinlenerek oluşturulan bir din,

Kur’an’ın da Tevrat’tan yararlanılarak yazılan bir kitap olduğu şeklindeki

algı günümüzde de devam etmektedir.6

3 Bkz. İbn Meymûn, “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat ha-Kohavim,” Yitshak Şilat (ed.), İggerot ha-Rambam, (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2, s.489; Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman),

s.ix. 4 Bkz. Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix. 5 Halkin, “Mukaddime” (İggeret Teyman), s.ix; Şilat, “Mukaddime” (“İggeret Teyman”), İggerot ha-

Rambam, ed. Şilat, c.1, s.79. Petah Tikva isimlendirmesi, Yosef ben Yitshak Sambari (ö.1703) tarafından

da zikredilmektedir. Bkz. Yosef ben Yitshak Sambari, Sefer Divrei Yosef, ed. Shimon Shtober (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 1994), s.164. Bu bilgiyi dikkatime sunan Doç. Dr. Nuh Arslantaş’a teşekkür ederim. 6 Konuyla ilgili çalışmalar için bkz. M. Schwabe, “Asarat Haverav ha-Yahudim şel Muhammed,” Tarbits

2 (1930), ss.74-89; J. Leveen, “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926), ss.399-406; Özcan Hıdır, “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,”

İLAM Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169; Erwin Rosenthal, Judaism and Islam (Londra: T.

Yoseloff, 1961); Charles Torrey, Jewish Foundation of Islam (New York: Jewish Institute of Religion Press, 1933); Abraham Katsh, Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran

(Philadelphia, PA: Bloch Publishing Co., 1954); Abraham Geiger, Was hat Mohammed aus dem

4 Yasin Meral

İbn Meymūn’a göre Yemen Yahudilerinin başlarına gelenler, Allah

tarafından kendilerine verilen bir imtihandır. Ona göre, sabredip Tevrat’ın

kurallarına uygun bir şekilde yaşandığı takdirde bu musibetler geçecektir. O,

kendilerini Mesih ya da Mesih’in müjdecisi gibi gösteren Yahudileri de

dikkate almamaları konusunda Yemen Yahudilerini uyarmaktadır. İbn

Meymūn, ayrıca İsfahan’da Mesihlik iddiasıyla ortaya çıkan bir şahsın

Yahudi cemaatini nasıl kandırdığını naklederek Yemen Yahudilerini aynı

hataya düşmemeleri konusunda ikaz etmektedir.7

Yemen Mektubu, İbn Meymūn’un İslam ve Müslümanlarla ilgili en

fazla malzeme barındıran eseridir. Özellikle beşā iru’n-nubuvve konusundaki

açıklamaları hiçbir Yahudi din bilgininin eserinde görülmeyecek kadar detay

içermektedir. İbn Meymūn’un, mektupta Hz. Muhammed’in

peygamberliğini reddetmek ve Müslümanların Tevrat’tan yaptıkları

çıkarımları çürütmek için Kur’an’dan yararlanması dikkat çekicidir. Hz.

Muhammed’in ismini Tevrat’ta “Muhammed” şeklinde arayanları eleştiren

İbn Meymūn, eṣ-Ṣāff Suresi altıncı ayeti8 delil göstererek İslam

peygamberinin –eğer aranacaksa— Tevrat’ta aranması gereken adının

“Ahmed” olduğunu belirtmektedir. Bu durum Müslüman reddiye

yazarlarında olduğu gibi muhatabın kutsal metnini kullanarak karşı tarafın

iddialarını çürütme gayretini göstermesi açısından önemlidir.

İbn Meymūn, mektubun girişinde çocuklar ve kadınlar da dahil bütün

Yahudi cemaati tarafından kolayca anlaşılabilmesi için mektubu Arapça

(Laşon Kedar) kaleme aldığını ifade etmektedir.9 O, Yemen Mektubu’nu

Arapça kaleme almış, fakat İbrani harflerini kullanmıştır. Judeo-Arabic

dediğimiz bu yazı stili, Orta Çağ Yahudileri arasında yaygın şekilde

kullanılmaktaydı.10

Arapça bildiği halde İbrani harflerine aşina olmayan

okurlar için mektubun orijinali bilinemezliğini korumuştur. Mektubun

Judentume aufgenommen? (Bonn: F. Baaden, 1833); Alfred Guillaume, “The Influence of Judaism on Islam,” E. R. Bevan and C. Singer (ed.), Legacy of Israel (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss.129-172;

Nahman Paris, “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Norman Paris (ed.), Braha le-Menahem (St. Louis,

MO, 1955) içinde, ss.309-337; Nuh Arslantaş, Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet (İstanbul: İz Yayıncılık, 2011). 7 İbn Meymūn, İggeret Teyman, ed. Halkin, ss.98, 100; İbn Meymūn, “İggeret Teyman,” İggerot ha-

Rambam, ed. Şilat, c.1, ss.109-110. 8 “Hatırla ki, Meryem oğlu İsa: Ey İsrailoğulları! Ben size Allah'ın elçisiyim, benden önce gelen Tevrat'ı

doğrulayıcı ve benden sonra gelecek Ahmed adında bir peygamberi de müjdeleyici olarak geldim,

demişti.” 9 İbn Meymûn, İggeret Teyman, ed. Halkin, s.3; İbn Meymūn, “İggeret Teyman”, İggerot ha-Rambam,

ed. Şilat, c.1, s.83. 10 Detaylı bilgi için bkz. Yasin Meral, “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal ve diğerleri (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik (Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları,

2012) içinde, ss. 319-332.

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 5

İngilizce çevirileri de her tercümede görüldüğü gibi, aslını yansıtmaktan

uzaktır. Özellikle İbn Meymūn’un hangi İslamî terimleri kullandığı,

Kur’an’dan naklettiği ayeti ne derece metne sadık kalarak yaptığı gibi pek

çok önemli ayrıntı İngilizce çeviride fark edilememektedir. Bu çalışmada İbn

Meymūn’un Yemen Mektubu’nun Judeo-Arabic orjinal metni, Arap

harfleriyle okuyucunun dikkatine sunulacaktır. Böylece Arapça bilen

okurlar, Yemen Mektubu’yla ilgili yapacakları çalışmalarda metni aslından

takip etme fırsatı bulacaklardır.

Bilindiği üzere Judeo-Arabic yazı türünde Tevrat’tan yapılan alıntılar

orjinal İbranice olarak korunmaktadır. Ayrıca Yahudi dini ve kültüründe yer

etmiş bazı terim ve ifadeler de yine İbranice olarak kullanılmaktadır. Bu

gelenek Yemen Mektubu’nda da devam ettirilmiştir. İbn Meymūn da

Tevrat’tan yaptığı bütün alıntıları ve Yahudiliğe ait terimleri İbranice olarak

korumuştur. Çalışmamızda İbranice olan bu kısımları Arapça’ya çevirerek

dipnotta verdik.11

Mektupta Arap dilinin gramer kurallarına uymayan bazı

kullanımlar olduğu görülmektedir. Bunlar müellifin Arapçasının zayıf

olmasından değil, İbrani dilinin kuralların Arapça’ya uyarlanarak

kullanmasından kaynaklanmaktadır. Orijinalini koruma adına metne hiçbir

müdahelede bulunulmamıştır. Ayrıca metinde akıcılığın sağlanması adına

Tora, Moşe, Daniel ve Yeşa yahu gibi özel isimler Arapçadaki yaygın olan

telaffuz ve yazılışlarıyla yazılacaktır. Örneğin, Tora yerine Tevrat, Moşe

yerine Musa kelimeleri kullanılmıştır.12

Yemen Mektubu’nun orijinal Judeo-

Arabic metni, Orta Çağ’a ait İbn Tibbon, Nahum ha-Maaravi ve Abraham

İbn Hasday tercümeleri ile birlikte 1952 yılında Abraham Şlomo Halkin

tarafından neşredilmiştir. Bu edisyon Yahudi akademi çevrelerinde en

muteber edisyon olarak kabul edilmektedir. Elinizdeki makalede ele

adlığımız Yemen Mektubu’nun Arapça metni, bu edisyon esas alınarak

hazırlanmıştır.

11 Arapça çevirideki yardımları için Doç. Dr. Necati Avcı Bey’e teşekkürü bir borç bilirim. 12 Tevrat’tan yapılan alıntılar http://st-takla.org/pub_oldtest/Arabic-Old-Testament-Books/Arabi-Bible-

Old-Testament-Chapters.html/ adlı sitedeki Tevrat’ın Arapça çevirisinden alınmıştır. (15.01.2014)

6 Yasin Meral

אגרת תימן

יעקב החכם הנחמד היקר נאורב נאמר תקדוש תלכבוד גדולהנגיד נתנאל פיומי נאורב נאמר תקדוש תהנכבד בן כבוד גדול

ושוע המקהלות אוח ה' הקהילותהמיומן נגיד ארץ תימן ראש ישמרם בארץ תימן כל תלמידי הקהילותו הנלויםכלל כל לותניחנו

אהובו לשמע אזנים ואם לא ראהו משה אשר מאת ויגן בעדם םצור מימון בן יוסף בן עובדיהו זצ"ל.בן

הידו נובעיהםסועל טוב המעינות י על שרשי האמת יעידו גזעיהם חלוממעין החסד נ פרח נצר נאמןוהצדקה ואמנם כי משרש האמת

והנה הנצנים כל גנים להפריח ולהשקות ב גדול נמשך בארץ תימןכל ובו מצאו ספקם ודיםר כל עיף וצמא במדבל הוא לאטו נדבר

מקצה העבירו קול בספרד ובספרוים לכן .וברי דרך ואיי היםעוכל והסוחרים הוי כל צמא לכו למים. השמים ועד קצה השמים

ומרעה ,כי מצאו מטע יפה ונעמן כלם יחד לשואליהם עוניםהכנענים וכי הם יושבי ארץ תימן עה נאמןוורועיהם בו ר, טוב כל רזה בו ישמן

הליכות שבא קוו לעשיר מקדימי שלומומסעד לדל נותני לחמו מעוזועמם מצאו ,וחהלר וביתם פתוח ,וידם לכל עוברי דרך מתוחה למו

הולכים ,וכל היום הוגים בתורת משה ,ונסו יגון ואנחה ,הכל מנוחהמעמידי עקרי , ומחזקי הבדק ,רודפי הצדק, בדרך הורה רב אשי

ל המצות מקימי כ ,ה' במלולםעם מקבצים נפזרי , התורה על תלם ,אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותם ,בדקדוקיהם במקהלותם

באיים הרחוקים ברוך ה' אשר לא השבית מקימי תורה שומרי חקיםואתם האות עבדו ישעיהועל ידי חסדובכאשר הבטיחנו בטובו ו

.מכנף הארץ זמירות שמענו כאשר הודענומקום קדשו, וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר

ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על ,שמענו כי נחה נפשווינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, ,משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין

אלהים רצה מעשהו וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו האות כיכנו, ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על

דת וחקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז להקיםיהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל בבריתו

דבריו מפיך ומפי זרעך ולא ימושו לשפט עמו, יטשך, ויתן לך לב רחב .וייטיב אלהים את שמך משמו כנאמו ותחת אביך תהיה לנגיד עמו,

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 7

כל לשמעו נעמו יקירנו למצריםידידנו וכאשר הגיע אלינו כתבך אדניכי ממשרתי והוא העיד בפנינו עליך תאוה הוא לעיניםו אזניםהבי וומרודפי התורה וא החונים על דגלו היושבים בחבלואתה

בטנךוימלא ,יפתח ה' לך מצפוניה ,השוקדים על דלתותיה ,דתותיהויהיו רותיך, , וישים כתרה ראש כתריך, ויתן ענקיה על גרגמצפוניה

, ובהם יקרא שמך, וראו כל עמי תךוואור לנתיב ,דבריה נר לרגליךוזה אשר אמרת ידידנו הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך,

שהם ישמרם צורם ,תנואולבכתבך כי שמעת מקצת אחינו אנשי גלפי איתנים אוניםים ועורכים אותי לגננמשומהללים אותי מרבים

ודבר דבור על אפניו ממני ברוברו וחם וחסדם דובטוב אהבתם ספרואשר ,אני קטן מקטני חכמי ספרד, ואל אדם אחר אל תשע ,שמע

חכמת יולא השגת ,ותמיד אשקוד במשמרותי ,עדים בגלות הורדיגענו ולא ,ובשלוה לא התלוננו ,נוכי ימים רעים וקשים פגע ,אבותי

ומממלכה אל , והיאך תתברר הלכה. לגולה מעיר לעירהונח לנו ואלקטה בשבלים הקוצרים בכל שבילים יאבל רצתי אחר ממלכה

זה שבתי ו קות לא אבעטדצנומות הבו אקבץ הבריאות והמלאותלא השגתי המעט ,ה' שהיה לנו ואבותינו ספרו לנו אולול ,הבית מעט

ועל אודות ידידנו תלמידנו ר' ,וממנו תמיד אשבור ,ורצבאשר אהנבון, אשר אמרת כי הוא מרחיב פיהו שלמה סגן הכהנים החכם

תשוקתוכפי לשון הבאי דבר ,נויומאריך לשונו בשבח נויבמהלל ,ישמרו צורו, ויהי כגן פורח ,והגדיל לספר באהבתו ובחמלתו

ושאר עניני כתבך אשר שאלת להשיבך ,ויחזירהו אלינו שלם שמח רא בולמען ירוץ קו ,בלשון קדר וניבוהתשובה ראיתי להשיב עליהם

ראויה לעמוד ,חדיכי תשובת ענינו ,כל האנשים והטף והנשיםמ

.חדכאכם יעליה כל קהלות

13

5511.)

8 Yasin Meral

גזר שמד על ישראל

שמועה רעה

שתי אזניו כל שומעה תצלנה

מזרח ומערבשמדالאלצרות

55511.)

52561.)

65512)

52561)

14

15

16 5551)

17

18

19

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 9

ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה

ואמר אדני אלהים חדל נא מי יקום יעקב כי קטן

הוא

חבלי משיח

תעה לבבי

פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה

אוי מי יחיה משמו אל

גלותال

יתבררו ויתלבנו

ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים

יבינו

בה' ובמשה עבדו

ומן המשכילים

יכשלו

20

6651) 21

155( 22

23

1565(

24 61561(

25

26 10:12)

27

28 (35:11

10 Yasin Meral

רק

ר בזרעם אחריהם בכם מכל באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבח

העמים

לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בהם

ומי גוי

אשר לו חקים ומשפטים צדיקיםגדול

עמלק וסיסרא

וסנחריב ונבוכדנצר וטיטוס ואדרינוס

ולא זה יצלח

ולא זה יצלח

כל כלי יוצר עליך לא

29

51552(

30

555(

31

151(

32

33

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 11

תרשיעייצלח וכל לשון תקום אתך למשפט

ננתקה את

מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו יושב בשמים ישחק ה' ילעג

ناגלותלמו

ישוע הנצרי שחיק עצמות

ישראליתגוי

ממזרגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר

זכורים לברכה

34

55511(

35 6 51-1(

36

37

38

39

40آ( - 11

41

42

12 Yasin Meral

ובני פריצי

עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו

משוגע

43

51555(

44

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 13

משתכל הוית בקרניא

ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתאאתעקרה מן קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופס ממלל

רברבן

ויסבר

להשניה זמנין ודת

45

155(

46 6155(

14 Yasin Meral

ברוח הקדש

שמדות ال

רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו ליגזירותوال

נבוכדנצר הרשע

לעבודה זרה

מלכות יון בית שני

גזרו שמדותהרשעה

אין בחילול שבת

ישראל לו חלק בה' אלהי

פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על

47

48

49

65562)

50

51

52

53

54

55

56

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 15

ישראל כך וכך גזרו עליהם כך וכך

שמדא עביד דבטיל

והיה זרעך כעפר הארץ וגו'

גלותال

חזות קשה הגד לי הבוגד

בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי

כי אני ה' לא

שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם

כה אמר ה' אם ימדו

שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע

עשו נאם ה'ישראל על כל אשר

ואף גם זאת בהיותם בארץ איוביהם לא

מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם

57

58

)ب -1

59 51561(

60

61 :2:2(

62 251(

63

15515(

64

11562(

16 Yasin Meral

שמדותال

בשרידים אשר ה' קרא

הגבורה עמדו אבותיהם על הר סיני ושמעו הדבור מפי

נעשה ונשמע

לנו ולבנינו עד עולם

מעמד הר סיני

הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכו' וגם בך יאמינו לעולם

לא עמדו אבותיו על הר

סיני

הנפוצים בקצוות

65

66

151(

67

68

69 62561(

70

71 2552(

72)آ -62

73

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 17

ספר התורה

פה אל עד לעיני כל ישראל בראשית

פה אדבר בו

השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר

ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך

יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב

כי שאל נא

השמע עם קול אלהים מדבר לימים ראשנים אשר היו לפניך וכו'

מתוך האש

כי לבעבור נסות אתכם שמדותال

נסיוןבא האלהים וכו'

74

75

76

1556)

77

52-251(

78 1651(

79 1151(

80

81 52562(

82

18 Yasin Meral

כלך יפה רעיתי ומום אין בך

מחנה ישראל ומחנה אלהים

שובי שובי השולמית זה לעומת זה

שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים

מעמד הר סיניומחולת המחניםשולמית

ויוצא משה את העם לקראת האלהים מחנה ישראל

רכב אלהים רבותים אלפי מן המחנה, ומחנה אלהים

שנאן

פסוקالשובי

מלכויות

83

551(

84

85 555(

86

87

88

89

90 55552(

91 51521(

92

93

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 19

ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם וכו'

כי לא

תשכח מפי זרעו

ואני זאת בריתי אותם

שמדותالאמר ה' וגו'

כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה

כי עליך זה דורו של שמדמדרש חזיתז"ל

כקרבן כליל על גבי

מלאו ידכם היום לה' ולתת עליכם היום ברכההמזבח

השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך, ונאמן הוא לשלם שכר

טוב בעולם הזה ולעולם הבא

94

95

6151(

96 )65512 (

97 )65512 (

98

99 61511(

100

101

102

103

104

62516(

105

20 Yasin Meral

חילול שבת

חטא עגליםالירבעם בן נבט שחיק עצמות

סוכהالבהם והחטיא את ישראל

סוכות

במאד מאדפושעال

נביא מקרבך הופיע מהר פארן

לישמעאל ונתתיו לגוי גדולמאחיך

פושעיםوال

106

107

108

109

110

111

112

113

62555)

114 :222(

115 51551(

116 62555(

117

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 21

פסולال

גוי גדול

גוים גדולים ועצמים מכםעבודה זרהעובדי

במאד מאד

וברכתיו במאד מאד

במאד מאדאברכנו

והרביתי

וגם את בן

118

119

120

121

61555(

122 62555(

123

124

125 62555(

126

22 Yasin Meral

זרעך הואהאמה לגוי אשימנו כי

כי ביצחק יקרא לך זרע

ויקרא בהם שמי ושם אבותי יקרא

אברהם ויצחק

והייתי

להם לאלהים

ואת בריתי אקים את יצחק

הנה ברכתי אתו

ויתן לך ברכת אברהם

אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקוב

לחק לישראל ברית עולם

ישמעאליםال

מים דאל מים חיתבמאד מאדפושעיםال

127

52513 )

128 56565(

129

130 52511(

131 1555(

132

65555(

133 62555(

134 1561(

135 52552-55)

136

137

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 23

אלף חית מים דאל

במאד מאד

ויופיע מהר הופיע מהר פארן

הופיעפארן

מעמד הר סיני

ה'

למוהופיע מהר פארן מסיני בא וזרח משעיר למו

שעירהופיעפארן

זרח

מסיני באוישכן כבוד ה' על הר סיני

במעמד הר סיני

138

139

140

141

142

6511(

143

144

145

146 6511(

147

148

149

150

151

15252561(

153

154

24 Yasin Meral

ה' בצאתך משעיר בצאתך משדה אדום וגו'

ז"ל

כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע

בא וזרח והופיע

נביא מקרבך מאחיך

מקרבך

מקרבך

מאחיךמקרבך

לא תשמע אל

עבודה זרהדברי הנביא ההוא

ועבדתם שם אלהים אחרים וגו'

155

151(

156

157 5561(

158

159 51551(

160

161

162

163 1551)

164

165 52555 (

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 25

נביא מקרבךפסוקال

פרשהال

מקרבך

כמוני

מאחיך

מן בני כמונילבני עשו כה אמר אחיך ישראל

ולא קם נביא בכמונייעקב

166

167

168

169

170

171

172

51562(

173

174

175

26 Yasin Meral

פרשהالעוד בישראל כמשה

תמים וחבר חבר וגו'לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו'

ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך נביא מקרבךתהיה וגו'

קוסמיםوالמעוננים ال

לפנים הרואהכי לנביא היום יקרא

איוב וצופר מקרבך מאחיך

ובלדד ואליפז ואליהו

חנניה בן עזור נביא שקר

רבן של

קרב אתה כל הנביאים

לא ושמע

לא תוסף בשמים היא

176

52511(

177

178 52551(

179 55551(

180 51551)

181 51551(

182

183 9:9(

184

185

186

187

188 6551(

189 56512(

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 27

עליו ולא תגרע ממנו

הנסתרת לה' אלהינו וגו'

כהן או לוי או עמלקי

עד עולם

והמופת לא תשמע ובא האותלע"ז

לא תעבדו ע"ז

מתנבא בשם ע"ז

נביא עד עולם

שקר

וגם בך יאמינו

לעולם

190

5551(

191 61562(

192

193

194

195 51 51-1(

196

197

198

199

200 2552(

28 Yasin Meral

מעמד הר סיני

מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים

מעמד הר סיני

אומות העולם

תורה שבעל ז"ל

201

202

555 (

203

204

205

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 29

מינים מהרה יאבדוالפה

שמד

חכמים והתלמידים ומדרשות

חכמים

וגבורים בתורה ובמעשים טובים

על פי התורה

ישמעאליםال

רבינו סעדיה זצ"לקציןال

קץال

כי סתמים וחתמים הדברים

ישטטו רבים ותרבה

206

207

208

209

210

211

212

213

214

215

216

2556(

30 Yasin Meral

הדעת

קצין

ויפח לקץ ולא יכזב אם

יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר

גלות מצריםקץال

ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה

שעבודال

ארבע מאות שנה מעמד בין הבתרים

למעמד בין הבתרים

גלותال

גאולהال

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב

קץوال

כי גר יהיה זרעך בארץ לא כי ביצחק יקרא לך זרע

217

1556(

218

219

156(

220

221

222 51551(

223

224

225

226

227

228

2551(

229

230

56565(

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 31

גירותالלהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה

פסוקال

גירותلل

קץالקץال

הלעולם תאנף בנו תמשך אפך

ואספו אספה אסיר גלותالלדר דר

על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו

קציםالקץال

מחשבי קצים תפוח דעתן של

לרבינו סעדיה זצ"ל

231

51551( 232

233

234

235

236

237

2511( 238

239

66561( 240

241

242

25- ( 243

32 Yasin Meral

ז"ל כל מעשיו לשם שמיםקציםال

קציםال

מכותال

אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ

נבוכדנצר הרשעה' צבאות על מצרים

יעמדו נא וישיעך הברי שמים החוזים בכוכבים

מהרה יגלהוגו'

244

245

246

247

248

56552(

249

250 51515(

251

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 33

מפר אתות בדים

וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו מלאכיו ישלים האמר לישרושלם תושב ולערי יהודה ועצת

תבנינה

לכן הנני יוסף להפליא את העם

ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר הזה הפלא ופלא

מכל האדם ויחכם

עמודו של עולם

אבות הן המרכבהכסא הכבוד

אבותالויעל מעליו אלהיםשנאמר

252

11 561-62(

253 51562(

254

255

256

257

258 51511(

259

34 Yasin Meral

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 35

מבולال

הכצעקתה הבאה וגו'

וקריאם תלכו עמי בקרי והלכתי אף אני וגו'.תוכחהال

שבע על חטאתיכם

קץ

260

261

65551(

262

263 62 565(

264

265 61562(

266

36 Yasin Meral

וגזר שמד

גלותال

המיחלים לה'חזקו ויעמץ לבבכם כל

חזקו מהרה יגלה

ידים רפות וברכים כושלות אמצו

גלותال

ותאמר ציון

התשכח אשה עולה מרחם בן עזבני ה' וה' שכחני וגו'

כי אל רחום ה' בטנה וגו'

ושב ה' אלהיך את שבותךאלהיך לא ירפך ולא ישחיתך

אראנו ולא עתה אשורנו

והיה אדום ירשהולא קרוב וכו'

ואפס עצור ועזוב

267

268

269 61515(

270

271 1511(

272

273 51512 (

274 51512(

275 3551(

276 1512(

277 61 555 (

278 61 558 (

279 12516(

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 37

ומי יכלכל את יום בואו

פלוני

משוגע

רכב חמוררכב חמור רכב גמל צמד פרשים

רכב גמלעני ורכב על חמור

אדום וישמעאלצמד פרשים

צלםال

ירושלםناגלותזצ"ל

אשר בספרד וגלות ירושלם

280

651(

281

282

283 5565)

284

285 252(

286

287

288

289

290

291

292

293 62(

38 Yasin Meral

רדו

רדושמה

רבינו כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ

נושנתםגלות המלך יהויכין

בלעם כעת

אל יאמר ליעקב ולישראל מה פעל

ששת ימי בראשית

מה פעל אל

סימן בתמח גאוליםال

ליצירה

ונבאו בניכם והיה אחרי כן אשפוך וגו'

קץ ובנותיכם

294

6516(

295

296 6151(

297 65561(

298

299 61561 (

300

301

302

303

304 551(

305 551(

306

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 39

ועת צרה היא ליעקב וממנה

מלחמת גוג ומגוגיושע

שער גירון

אל לנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי בשם ע"ז מתנבא

את אשר לא צויתי לדבר וגו'

ונחה עליו והריחו ביראת ה' וכו'

307

5512(

308

309

310

311 62551(

312 1555(

40 Yasin Meral

והיה צדק אזור מתניו וגו'רוח ה'

בני אתה היום כי ילד ילד לנו

ילדתיך

אין הנבואה שורה אלא

גבור כובש יצרו ועשיר עשיר על חכם גבור ועשיר

בדעתו

עם הארץעמי הארץ

ואם

מכל אשר לו ולא החרם יחרים איש מכל אשר לו

המבזבז אל יבזבז כל אשר לו

יותר מחומש

עניים والהם עניים ענייםلل

בין עשירים

עשירים חוזר חלילהوالעניים ال

313

6555 (

314 1555 (

315251(

316 556(

317

318

319

320

321

322 61- (

323 12(

324

325

326

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 41

ופתאם יבוא אל היכלו

הנה איש צמח שמו

ומתחתיו יצמח

מארץ ציחויעל כיונק לפניו וכשרש

לירושלם

השלח בים צירים וכו'

עליו יקפצו מלכים פיהם

והכה ארץ בשבט פיו

327

551(

328 5652(

329 6511 (

330

331 6551(

332 51516(

333 1555(

42 Yasin Meral

ישוע הנצרי שחיק עצמות

בזדון

גויםال

גויםال

גויםللגויםال

ואויבינו פלילים

ברוח הקדש

אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר

334

335

336

337

338

339

340

15516(

341

342 15562(

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 43

משוגע

כעפר לדוש

ויפל מן הצבא ומן הכוכבים ארצה מהרה יכנע

וירמסם וגו'

ואהי כחרש אשר לא שמע וכאלם לא

ז"ליפתח פיו

ומשמע ודומה

ומשא

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים

אני שלום וכי אדבר המה למלחמה

343

344

345

346

5251(

347 51511(

348

349 51561(

350 5512(

351 55562(

44 Yasin Meral

עבר הנהר

נעוג מכה אלהים

גלותال

קהילותال

במר

ז"ל

זצ"ל

נ"ערבי

352

353

1511(

354

355

356

357

358

359

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 45

ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וכו'

מרחשון

גויםال

ז"ל

זצ"ל

חלום שאלת

360

361

151(

362

363

364

365

366

46 Yasin Meral

ונדוהוקנס

גויםال

ועם ענני שמיא כבר אינש אתי

ברוח הקדש

גלותال

השבעתי אתכם בנות ירושלם

ולא תעירו את האהבה עד וגו'

שתחפץ

367

368

369

370

5 551 (

371

372

373 151(

374 (7:2

AÜİFD 54:2 İbn Meymūn’un Yemen Mektubu 47

ובורא עולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם במדת רחמים וחבלו לחזות בנעם ה' ולבקר להיכלו, ויוציאנו לקבץ גליות נחלתו

מגיא הצלמות אשר הושיבנו בו, ויסיר מחשך עינינו ומאפל לבנו, ויקים בימינו ובימיכם העם ההלכים בחשך ראו אור גדול, ויחשיך באפו ובעברתו על כל הקמים עלינו ויאיר מחשכינו כאשר הבטיחנו

יזרח ה'כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך

ושלום עליך ידידנו ויקירנו בעל החכמות אוסף התבונות ועל כל התלמידים אחינו ועל כל הארץ שלום שלום כאור זורח ורב שלום עד

בלי ירח אמן סלה.

מצדיקי הרבים

אומות העולםרשע

הצדקת הרבים

וסוד אלהים ליריאיהו

ולא מצוהשלוחי מצוה אין ניזקין

.שלים ושלום על כל ישראל,

375

9:9

06:2)

376

377

378

379

380

381

382

8(

383

384

48 Yasin Meral

KAYNAKÇA

Arslantaş, Nuh. Yahudilere Göre Hz. Muhammed ve İslamiyet. İstanbul: İz Yayıncılık, 2011.

Davidson, Herbert. Moses Maimonides: The Man and His Works. Oxford: Oxford University

Press, 2005.

Geiger, Abraham. Was hat Mohammed aus dem Judentume aufgenommen? Bonn: F. Baaden,

1833.

Guillaume, Alfred. “The Influence of Judaism on Islam,” Legacy of Israel. Ed. Edwyn R.

Bevan and Charles Singer (Oxford: Clarendon, 1928) içinde, ss. 129-172.

Hıdır, Özcan. “İslam’ın Yahudi Kökeni Teorisi ile İlgili İddialar ve Çalışmalar,” İLAM

Araştırma Dergisi 3:1 (1998), ss.155-169.

İbn Meymûn, Musa. “İggeret el Hahmey Montpeşlir al Gzirat ha-Kohavim,” İggerot ha-

Rambam. ed. Yitshak Şilat. III. Baskı. (Maale Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.2, ss.478-

490.

----------. “İggeret Teyman,” İggerot ha-Rambam. ed. Yitshak Şilat. III. Baskı. (Maale

Adumim: Hotsaat Şilat, 1995), c.1, ss.82-102.

----------. İggeret Teyman. ed. Abraham S. Halkin. New York: American Academy for Jewish

Research, 1952.

Katsh, Abraham. Judaism and the Koran: Biblical and Talmudic Backgrounds of the Koran.

Philadelphia, PA: Bloch Publishing Company, 1954.

Leveen, J. “Mohammed and His Jewish Companion,” Jewish Quarterly Review 16:4 (1926),

ss.399-406.

Meral, Yasin. “Ortaçağ Yahudileri Arasında Judeo-Arabic Kullanımı,” Asife Ünal,

Hüsamettin Karataş, Yasin Meral ve Dilek Özbey (ed.), Bütün Yönleriyle Yahudilik

(Ankara: Türkiye Dinler Tarihi Derneği Yayınları, 2012) içinde, ss.319-332.

Paris, Nahman. “İyunim be-Yahaduto şel ha-Kuran,” Braha le-Menahem. Ed. Norman Paris.

Missouri, 1955, ss.309-337.

Rosenthal, Ervin. Judaism and Islam. Londra: T. Yoseloff, 1961.

Sambari, Yosef ben Yitshak. Sefer Divrei Yosef. Ed. Shimon Shtober. Jerusalem: Ben-Zvi

Institute, 1994.

Schwabe, M. “Asarat Haverav ha-Yahudîm şel Muhammed,” Tarbits 2 (1930), ss.74-89.

Torrey, Charles. Jewish Foundation of Islam. New York: Jewish Institute of Religion Press,

1933.