אביב-אוניברסיטת תל ש לסטר וסאלי אנטין"הפקולטה למדעי הרוח ע

היחידה למחקר התרבות

החברתי הישראלישדה ב' מזרחי'השכפול של המודל

שנות החמישים והעלייה המהירה

חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר אביב- באוניברסיטת תלA.M .–" מוסמך אוניברסיטה"

ידיעל

איתן בלום

העבודה הוכנה בהדרכת

זהר-איתמר אבן' פרופ

2003מאי

תוכן העניינים

ב"י- א תקציר- 1 הקדמה- 3 מקורות-

4 ותיפקודו בעקרון הבידול של הרפרטואר' מזרחי'המודל : מבוא 4 ותפקידו ברפרטואר הציוני 'מזרחי'ההיסטוריה של המודל . 1 7 עם הלאום' מזרחים' של הלאום והאחדת ה)unification(ההאחדה . 2 9 'האאוטסיידרים'ו' המיושבים'. 3 11 שנות החמישים] תעליו[ועליית ' ממד המהירות'. 1

14 המערכת הפוליטית והעלייה1.1 16 בן גוריון ומימד המהירות1.2

18 "המיושבים"העולים מארצות ערב וחרדת . 2

20 'סטראוטיפיזציה רפלקטיבית'ו' סטריאוטיפיזציה מבדלת '2.1 21 הסטריאוטיפיזציה המבדלת בשנות החמישים2.2 23 המהירות וסטריאוטיפיזציה ממד2.3 24 ההשלכה של הקבוצה הדומיננטית2.4 31 הטרנספורמציה של ההון הסימבולי להון מטריאלי2.5 34 'מזרחי' הפרודוקטיביזציה של ה2.6 38 'מזרחי' המיליטריזציה של ה2.7

43 ההיררכיה הסימבולית של העולים. 3

50 'המרוקאי הרע'מול ' התימני הטוב '–' מזרחים'בתוך קבוצת ה הבידול 3.1 55 במרחב הגיאוגרפי'מזרחי'הבידול של ה. 4

57 בידול בהשהיה–המעברה מחנות העולים ו4.1 62 בידול בהרחקה– עיירת הפיתוח 4.2

65 הבידול הבינדורי. 5 74 בסוציולוגיה הישראלית'מזרחי' ושכפול המודל אייזנשטדט. 6 82 בשדה החינוך' מזרחי'הבידול של ה. 7

83 בחירת המורים7.1 85 ל"בצה' מזרחי'הבידול של ה. 8

88 בשדה התיאטרון' מזרחי'הבידול של ה. 9

88 הבידול בשדה הבירוקרטי של התיאטרון9.1 93 בימתי- הסימבוליים של המרחב החברתיוהגבולות " שש כנפיים לאחד "9.2 98 "קזבלן-קזה "9.3

99 יחסו של המחבר לרפרטואר ולקבוצה הדומיננטית 9.3.1 102 'קזבלן'הרכיבים במודל 9.3.2

107 ייצוג המבדלה. 10

109 'המזרחי'השפה של 10.1 110 השואה באמצעות השפהלבין ניצולי' המזרחים' הבידול בין 10.2.1

111 החרדה מהאחר ופירוקה באמצעות הצחקה 10.3 113 "יק'קזבלנצ"כ' מזרחי' ה– שיכפולה של רפרטורמה 10.4 115 תאטרון של שנות החמישיםב' המזרחי הרע' ו'המזרחי הטוב '10.5 119 "קזבלן"הגאולה של 10.6

122 'מזרחית'הזהות התרבותית ה. 11

3 תקציר

122 המודרניזציה והתרבות הערבית' מזרחים' ה11.1 125 "פילנטרופיה רגרסיבית"ל" פילנטרופיה טרנספורמטיבית" מ11.2 129 של ההתקבלות' מזרחית' הפוליטיקה ה11.3 134 'מזרחים' הפיצול בזהותם התרבותית של ה11.4

136 כום סי

140 ביבליוגרפיה

151 סיכום באנגלית

תקציר

מטרתו של מחקר זה היא לתאר ולנתח את מערכת היחסים העדתית או האתנית בחברה הישראלית של

באירגון התרבות הישראלית ' מזרחי'באמצעות בדיקת הדרכים בהם שימש המודל , שנות החמישים

.רפרטואר הדומיננטי שלהמה היה תפקידו ותיפקודו במסגרת ה, כלומר, בתקופה זו

בהיסטוריה של הזהות היהודית ' מזרחי'המבוא פותח בסקירה היסטורית קצרה של תיפקודו של המודל

ומציג תיאוריות המנתחות את הדרכים בהם תיפקד מודל זה בעיצוב הזהויות המודרניות החל , המודרנית

.חלו בתהליכי התמערבותבשעה שקבוצות יהודיות גדלות והולכות ה, מהמאה השמונה עשרה

היה דגם של ', מזרחים'אחד מדגמי הפעולה המרכזיים שהפעילו היהודים המתמערבים כלפי היהודים ה

בכך שהיתנה את מתן , השונה במהותו מהדגם של מתן הצדקה המסורתי, פילנטרופיה טרנספורמטיבית

ת הנבחנות בעבודה היא האם מערכת אחת השאלו. מצד הנתמך) או בנסיון לשינוי כזה(הסיוע בשינוי זהות

פעלה בדגם של ', מזרחים'היחסים שנוצרה בין הקבוצות הדומיננטיות בשנות החמישים לבין העולים ה

.פילנטרופיה טרנספורמטיבית

ולדרך בה נתפסו , הציוניתנוגע להיסטוריה של הזהות התרבותית , הנושא השני שבו מתמקדת העבודה

של הלאום היהודי כבר בשלבים הראשונים של )unification (ההאחדה במסגרת תהליכי' מזרחים'ה

המאפיין במידה רבה כל תנועה, של הקבוצה הדומיננטיתההאחדהתהליך . היווצרות הרפרטואר הציוני

כיוון שהקבוצה הדומיננטית , ביתר שאת ותקיפות בשלבים הראשונים של היווצרות המדינהפועל , לאומית

או מהישתרשותם של מודלים הנוגדים את הרפרטואר שהיא , ם של קבוצות אחרותחוששת מפני עליית

. מבקשת להשליט

תרבויות שהציעו אליאס -ומוצגת בו שיטת הניתוח של מגע בין, החלק השלישי של המבוא הוא מתודולוגי

ות המזכירים במבט ראשון את המקרה של שנ, המתארים מצבים, ]Elias & Scotson 1965[וסקוטסון

חוקרים אלה פיתחו תיאוריה של מגע בין תרבויות הבנויה על האופוזיציה בין . החמישים בישראל

הנבחנת במהלך העבודה בהקשר למקרה , )Outsiders (האאוטסיידריםלבין ) Established (המיושבים

. הישראלי

מצעות אידיאליזציה על פי התיאוריה של אליאס וסקוטסון הקבוצה הדומיננטית בונה לעצמה זיכרון בא

והיא משתמשת בכל נשק אפשרי , ביחס הפוך לדרך בו היא בונה את הזיכרון של האאוטסיידר, של עברה

במאמציה לבדל את עצמה מההאוטסיידרים היא . כדי לשמור על מעמדה הדומיננטי ולחזק אותו

, אאוטסיידריםהמבקשת להמעיט בערכם הסגולי של ה" סטיגמטיזציה"ו" רכילות משפילה"משתמשת ב

.ולהרחיק אותם מכל האפשרויות לצבירת הון חומרי וסימבולי

בין יחסי הגומליןאחד היתרונות בשיטת הניתוח של אליאס וסקוטסון נוגעת לכך שהיא בוחנת את

ובתוך כך מראה שמצד קבוצות האאוטסיידרים החשופות , המיושבים והאאוטסיידרים

לדימוי המעוות והמעליב שנכפה עליהם על ) silent agreement(ה יש הסכמה שבשתיק, לסטריאוטיפיזציה

אינו רק מונע מהאאוטסיידרים לעמוד על שלהם ולהתנגד , התהליך הזה. ידי המיושבים

ב תקציר

ובסופו של דבר לעצב את , אלא שהוא מתחיל גם להשפיע על הדימוי העצמי שלהם, לסטריאוטיפיזציה

נובע בין היתר מהדחקת הבושה וההשפלה , תהליך זה. יםההתנהגות של הפרטים בקבוצות האאוטסיידר

המפוצים באמצעות הזדהות עמוקה עם הקבוצה הדומיננטית , שיוויוניים-הנגרמים מהיחסים האי

.כאידיאלית, הנתפסת על ידי האאוסטסיידרים כמושלמת

:משלוש נקודות מבט עיקריות, את עליות שנות החמישים, העבודה בוחנת אם כן

,להן להיסטוריה של הזהות היהודית המודרניתההקשר ש .א

,בהקשר להתארגנותה של הקבוצה הדומיננטית במסגרת של מדינה לאומית .ב

בהשוואה לתאוריות מקובלות בדבר היחסים בין הקבוצה הדומיננטית לבין הקבוצות והפרטים .ג

.המבקשים או הנאלצים לציית לרפרטואר שלה, "האחרים"

לאחר מלחמת , דה בוחנים את הגורמים שפעלו בשדה החברתי הישראליהפרקים הראשונים של העבו

הכלכליים וההתישבותיים של הקבוצות , ואת האינטרסים הפוליטיים, העולם השנייה ומלחמת השיחרור

.הדומיננטיות

וכדי , מדינת ישראל הצעירה הייתה זקוקה בדחיפות לרוב דמוגרפי יהודי כדי לבסס את מעמדה המדיני

המדינה "משהכירה הנהגת . ת ריבונותה על השטחים שעברו לשליטתה לאחר מלחמת השחרורלהחיל א

היא בהבאת יהודי , שהאופצייה היחידה להשגת מטרותיה הדמוגרפיות והפוליטיות לאחר השואה, "שבדרך

.הגירה מהיר ורחב היקף של קבוצות אלה/פתחה במפעל עלייה, ארצות ערב

ובין המפלגות השונות התנהל מאבק על קולותיהם , "קולות פוטנציאלים"בבואם לארץ היוו העולים גם

. והקבוצות הדומיננטיות' מזרחים'ורק הגדיל את הניכור בין ה, שברוב המקרים היה נטול רוח דמוקרטית

, י"המפלגה שהשכילה להשתלט במהירות על קולות העולים ולהשתמש בהן לקיבוע מעמדה הייתה מפא

.יעו עבורה בבחירות הראשונות היה אפילו גבוה יותר מזה של היישוב הותיקאחוז העולים שהצבש

נקבע במסגרת ' מזרחים'ניתוח השדה החברתי מגלה שיחסם של ראשי המערכת הפוליטית והכלכלית אל ה

:ארבעה אינטרסים מרכזיים הנסקרים בעבודה

,יצירת רוב דמוגרפי .1

,גריפת קולות והון פוליטי .2

,שראלית בשטחים שהתפנו מערביםהחלת הריבונות הי .3

.אינטרסים כלכליים .4

שחייב להילקח בחשבון בניתוח תהליכי ייצור , מימד מהירותגורמים אלה ייצרו בשדה החברתי הישראלי

התפקיד המשמעותי . ובפרט זה של שנות החמישים, הזהויות התרבותיות בשדה החברתי הישראלי בכלל

תואר שאינו , "העלייה המהירה" את עליות שנות החמישים בתואר הוביל אותי לכנותמימד המהירותשל

, מבטא רק את העובדה שעלייה זו התבצעה במהירות גדולה יותר מכל הגירה אחרת בתקופה המודרנית

ועל , שירת את הקבוצה הדומיננטית בהשלטת הרפרטואר שלה על העוליםמימד המהירות אלא גם מפני ש

.המרחב התרבותי הישראלי בכלל

ג תקציר

הכלכליים והמדיניים של הקבוצות הדומיננטיות היו גורם מכריע , אולם למרות שהאינטרסים הפוליטיים

אי אפשר להבין את משמעותו התרבותית של בידול זה בלי להתייחס ', מזרחי'בתהליכי הבידול של ה

.פני בואם של החברה שהתגבשה בישראל להזהות התרבותיתעל ' מזרחים'להשלכות שהיו לעלייתם של ה

מגלה שברוב המקרים ', מזרחים'בדיקת התפישות המקובלות בקרב ראשי הקבוצות הדומיננטיות כלפי ה

נתפסו כבעלי תרבות נמוכה שאינה מתאימה לחלוטין לצורת החיים האידיאלית על פי ' מזרחים'ה

היגיינה מה, ובוטאה אכזבה עמוקה מרמת השכלתם, הוטל ספק ביכולת ההישתנות שלהם. הרפרטואר

נתפסו גם על ידי סוכנים רבים ' מזרחים'ה. ואזרחים חיוביים ויצרניים, מיכולתם להיות לוחמים, שלהם

ולא פעם הובעה חרדה מכך שהם עשויים בשעת , כמסוכנים מבחינה פוליטית ומדינית, ובכירים במערכת

.ניאו לבצע מהפכה פנימית שתשים קץ למפעל הציו, מלחמה לשתף פעולה עם הערבים

" בכל נשק אפשרי"המיושבים משתמשים , על פי התיאוריה של אליאס וסקוטסון, כפי שתיארתי למעלה

היה , שהיה משותף לכל הקבוצות הדומיננטיות, ואחד מכלי הנשק האלה, כדי לבדל האאוטסיידרים

שאים שתפקידה בשדה החברתי הישראלי בשנות החמישים הוא אחד הנו', מזרחי'הסטראוטיפיזציה של ה

.המרכזיים בעבודה

הסטריאוטיפיזציה של המערכת התרבותית בשנות החמישים , כפי שכבר תואר במחקרים ובעדויות רבים

מעוני ודלות , סובלים ממחלות תורשתיות, מלוכלכים, כמנוונים מבחינה גופנית' מזרחים'הציגה את ה

. ציה רוחנית ומדתיות חשוכהמאימפוטנ, מתיאבון מיני חסר מעצורים, מנחיתות מוסרית, כרונית

ועד נח , דרך יגאל מוסינזון בלהיטי הבמה שלו, מהעיתונאי גלבלום בשישה עשר מאמריו בהארץ

כמשתייכים לעולם אפל , נחקרו ויוצגו, נותחו' מזרחים'ה, אייזנשטדט במחקריו הסוציולוגיים המכוננים

כמעט לכל , ובקיצור, רותה המוסריתלהידרד, ובואם נתפס כסיבה לגל הפשעים הכללי במדינה, וסוטה

.תופעה תרבותית שלילית

) בייחוד בשנות החמישים הראשונות(' מזרחים'שלמרות שרוב הסטריאוטיפים שהוטלו על ה, חשוב לזכור

גם באמצעות , שלה' מזרחים'נוצר הגבול בין הקבוצות הדומיננטיות והאאוטסיידרים ה, היו שליליים

, דמיונישנבנה בין המיושבים לבין האאוטסיידרים הוא ביסודו הפרדה הן שקו כיו. חיובייםםסטריאוטיפי

על ידי כך לתחומה" אחרים"קבוצה הדומיננטית להתמודד עם החדירה של האפשר לומ, גמיש ודינמיהוא

. נה לבינםיה של שוני אבסולוטי בייאת האשלשהוא מקיים

היה אם כן בעל פנים כפולות שהתבטאו במערכת ' מזרחים'היחס המבדל של הקבוצה הדומיננטית כלפי ה

הקבוצה , מצד אחד. הסטריאוטיפים החיוביים והשליליים שבהם ייצגה אותם והתייחסה אליהם

ומצד שני הייתה ) ולהקטין בכך את החרדה שלה מפניו(בחברה ' מזרחי'הדומיננטית שאפה לשלב את ה

. לו לחלוק את ההון הסימבולי והחומרי שלהחייבת לדחות אותו במידה וישתלב בה באופן שיאפשר

, שמציית לרפרטואר הדומיננטי' מזרחי, 'כלומר, "מזרחי חיובי"נוצר בהדרגה דגם של , במסגרת תהליך זה

ולהסתגל , שמסרב לקבל את מיקומו בהיררכייה הסימבולית" המזרחי השלילי"והוא הועמד מול דגם

").פרודוקטיבי"ולהיות " להסתפק במועט", משלל(לתפקידו הרצוי לפי הרפרטואר הדומיננטי

ד תקציר

המתאר שני שלבים , בניתוח תהליכי הסטראוטיפיזיה השתמשתי בתאוריה של חוקר התרבות סנדר גילמן

הנובעת מכך שמערכת , סטראוטיפיזציה הכרחיתהוא של , השלב הראשון. בתהליך הסטריאוטיפיזציה

ופן מיידי וראשוני את חוסר היציבות המאפיין את להתמודד ולארגן באהסטריאוטיפים מאפשרת לנו

ם במצב שבו הדבייחו, תרבות האני וה לקיום הלכידות שלתהכרחי יאומבחינה זו ה, תהליכי התפיסה שלנו

.מאויימים

אפשרות אחת היא שמערכת . יכולה הסטראוטיפיזציה להתפתח בשני אפיקים שונים, בשלב השני

כל אפשרות להבחין באי ההתאמה בין הסטראוטיפים לבין הסטראוטיפים תתקשח ותבטל מראש

המכונה בעבודה , האפשרות השנייה". סטריאוטיפיזציה פתולוגית"באופן שגילמן מכנה , המציאות

מנסה לפרק את מערכת הסטראוטיפים או לפחות לבחון את ,דיאלוגית או סטריאוטיפיזציה רפלקטיבית

אינה הפתולוגית או המבדלתראקציה הסטריאוטיפית האינט, במלים אחרות. התאמתם למציאות

ביחס להתנהגותם המיוחדת " אמיתותם"בדיקת , כלומר, מאפשרת הערכה מחודשת של הסטריאוטיפים

.של הפרטים או הקבוצות הנתונים

העבודה סוקרת שורת מחקרים שנערכו בשנות החמישים , בהקשר של השדה הישראלי בשנות החמישים

מחקרים אלה . הרפואה והספורט, ובהם נבדקה הסטראוטיפיזציה במערכות החינוך, ותוהשישים המוקדמ

, שאותו תיארתי כבר ביחס לראשי המערכת הפוליטית, מגלים שעיקרון הבידול של הרפרטואר הדומיננטי

מחקרים אלה מאששים . ובאופן מיוחד במערכת החינוך, פעל בדגם זהה גם באינטראקציות הבינאישיות

ה שהסטריאוטיפיזציה בשדה החברתי בשנות החמישים הייתה ברובה הגדול סטריאוטיפיזציה את הטענ

.לעבור לשלב רפלקטיבי או דיאלוגי, וברוב המקרים גם לא ניסתה, שלא הצליחה, מבדלת

נקודה חשובה נוספת העולה ממחקר הסטריאוטיפיזציה בשנות החמישים היא שיוצאי ארצות ערב

והפנימו את סטראוטיפים , נהגו בהתאם לאאוטסיידרים של אליאס וסקוטסוןהת, אחרים' מזרחים'ו

בידול וסטראוטיפיזציה-אוטובתהליכים של , המבדלים שהושלכו עליהם על ידי הקבוצות הדומיננטיות

של , כלומר, מדגישים את תפקידו של האאוטסיידר, שאותם אני מתאר בהרחבה, תהליכים אלו. עצמי

.בשדה החברתי של שנות החמישים' מזרחי'יכפול המהיר של המודל בש, עצמו' מזרחי'ה

של הפתולוגית והמבדלתאופייה של הסטראוטיפיזציה בשנות החמישים מלמדת שהסטריאוטיפיזציה

דגם אינטרגרלי , כלומר, הייתה דגם תפיסה ופעולה מרכזי בתרבות הישראלית בשנות החמישים', מזרחי'ה

. דגמי הזהות השונים הכלולים בווב, והכרחי ברפרטואר שלה

לא עלתה יש מאין בשדה החברתי של שנות ' מזרחי'מדגישה שהסטריאוטיפיזציה המבדלת של ה, אבחנה זו

כמו , כיוון שהשתלבה בתהליכי ההתגבשות של המדינה הלאומית, אלא רק פעלה בו ביתר תוקף, החמישים

במלים ', מזרחים'של ה" המונית"הופעתם הגם בעטיו של האיום שחשה הקבוצה הדומיננטית מפני

בו בהיקף נרחב עקב שוכפל בשדה החברתי בשנות החמישים אלא רק נוצרלא ' מזרחי'המודל , אחרות

.התנאים שהכתיב מימד המהירות

של יהודים מארצות ערב התקיימה כבר בתקופת " המונית"חרדתה של הקבוצה הדומיננטית מפני הגירה

אבי ההתיישבות היהודית בארץ "המכונה בהיסטוריוגרפיה הציונית , תור רופיןאר. העלייה השנייה

ה תקציר

עלולה ' מזרחים'של היהודים ה) en masse" (המונית"קבע כבר בתחילת המאה העשרים שעלייה , "ישראל

. ולהיות בעלת השלכות שליליות ביותר על עתידו, "רוחנית ואינטלקטואלית"לסכן את היישוב מבחינה

מתייחסת גם לאחת השאלות ', מזרחים'דרויניסטית של רופין על ה- הקצרה של התיאוריה האתנוהסקירה

התיאוריה של . ברפרטואר היהודי המודרני' מזרחי'בנוגע לתפקידו של המודל , שהצגתי בתחילת המחקר

שעל השפעתה המעשית על ראשי המערכת הפוליטית בשנות החמישים אני עומד בכמה מקומות , רופין

- בפלשתינה) היהודי המזרח אירופאי(מדגימה את הדרך בה תהליך ההתמערבות של האוסטיודן , בודהבע

.על ידי הקבוצה הדומיננטית המתמערבת' מזרחי'ה" מיזרוח"כלל כבר מראשיתו תהליך של , י"א

נבעה בעיקר מפני שהם נתפסו ברפרטואר כאיום על ' מזרחים'החרדה מפני עלייה המונית של יהודים

עלייה המונית של היהודים , במלים אחרות. של הלאום היהודי, "הרגנרציה", תהליך ההתחדשות

ואיימו להחזיר את , "רגרסיה ברגנרציה"עוררה בקבוצה הדומיננטית חרדה מפני שהם סימנו ', מזרחים'ה

.השממנה שאפה לצאת מראשית התגבשותה באירופ', מזרחי'ה, הקבוצה הדומיננטית למצב הפרימיטיבי

כלומר בהגדרת תרבותם –' בעצלנות וכו, ברמה המוסרית הנמוכה, בבערות, העיסוק האינטנסיבי בעוני

העלבון וחוסר , המצוקה, סייע לקבוצה הדומיננטית להשכיח את הזיכרון של העוני', מזרחים'הנמוכה של ה

. ממנה הגיעו רובם,שהיו נחלתם של יושבי תחום המושב במזרח אירופה של המאה התשע עשרה, האונים

. היהודים מארצות ערבמיזרוחב, שלהם באירופה הייתה כרוכה אם כןהמיזרוחההיחלצות מ

מה שמכנים הפסיכולוגים , ממד הפסיכולוגי של יחסים תרבותיים אלהאולם למרות שהעבודה מתייחסת ל

ומיננטית העבר של הקבוצה הד" מחיקת"הנקודה שהעבודה מדגישה היא ש, "השלכה היזדהותית"

הייתה חלק מרכזי בפעילות שהקנתה להם את הונם ', מזרחים'באמצעות השלכה היזדהותית על ה

אני עומד על , ובחלק זה של העבודה, מחיקת העבר מתבצעת כמובן באמצעות בניית עבר חדש. הסימבולי

ל שהתבסס בהתאם לתאוריה של אליאס וסקוטסון ע, דגם בניית העבר של הקבוצה הדומיננטית

."מיעוט נבחר"אידיאליזציה של

קשור ' מזרחי'היא מדגישה שהבידול של ה, למרות שהעבודה מתרכזת בעיקר בניתוח שדה ההון הסימבולי

ולדרכים בהם הומר ההון , לאינטרסים הכלכליים של הקבוצה הדומיננטית, באופן בלתי ניתן להפרדה

אמצעות אובייקטיביזציה של הסטראוטיפים התאפשרה בעיקר ב, המרה זו. הסימבולי להון מטריאלי

וביצירת מערכת בירוקראטית מבדלת שזכתה לליגיטימציה , והדעות הקדומות של הקבוצות הדומיננטיות

".קיפוח אובייקטיבי"באמצעות התפיסה שהוגדרה על ידי הסוציולוג חיים אדלר כ

ירגמו את ההון הסימבולי של עקרון הבידול של הרפרטואר חולל אם כן פרקטיקות בירוקראטיות שת

שנתנו הקבוצות " ההזמנה על תנאי"תהליך זה הוסווה באמצעות . הקבוצות הדומיננטיות להון חומרי

ולרכיבים הכלולים בו כמו ', מזרחי'כלומר להתקבלות המותנה בהסתגלותו למודל ', מזרחי'הדומיננטיות ל

".פרודוקטיביות"ו" הסתפקות במועט", למשל

ו תקציר

' מזרחים' הרפרטואר העניקו לקבוצה הדומיננטית את הליגיטמיזציה לעצב את הפרטים ההתפיסות של

', מזרחי'ובהקשר זה מתארת העבודה את הדרך בה נבנתה הזהות החדשה של ה, בהתאם לפנטזיות שלה

.מיליטריזציהופרודוקטיביזציה באמצעות תהליכי חניכה של

ופיעו כבר בשלבים הראשונים של היווצרות הזהות הפרודוקטוביזציהדגמי התפיסה והפעולה של ה

יהודי "אולם הרפרטואר הציוני הפך אותם לדגמים מרכזיים במסגרת נסיונותיו לייצר , היהודית המודרנית

הייתה שהיהודים סובלים , הנחת היסוד של תפיסה זו. י"א- המחובר לאדמת מכורתו בפלשתינה" חדש

" עם בריא"לתקן את הליקויים האלה באופן יסודי בכדי להפוך לושעליהם , מקשר לקוי עם האדמה והטבע

".נורמאלי"ו

ותהליך התיקון הפיסי , של החלוץההתנדבות רוחהיה , אחד התנאים המרכזיים לתיקון הליקויים האלה

החלוץ נתפס כמי שלוקח . ומתוך תחושה של שותפות ושיוויון, והמנטאלי התבצע פחות או יותר ללא כפייה

מתוך הבנת הסיכונים והקשיים הכרוכים בהתיישבות בסביבה עויינת , מו אחריות מלאה על גורלועל עצ

.ובעבודה חקלאית מפרכת

, במסגרת תהליכי ההסוואה וההכחשה של מערכת האינטרסים הכלכליים, אולם בשנות החמישים

רטוריקה אטית בהשתמשה המערכת התרבותית והביורוקר, הפסיכולוגיים והביטחוניים, הדמוגרפיים

או " וולנטאריות" נעדר מהם הרכיב המשמעותי של הפועלאולם ב, הדומה מאוד לזה של האתוס החלוצי

.הבחירה החופשית

מגלים שהם היו למעשה בלתי ניתנים להפרדה ממימוש ' מזרחי'ניתוח תהליכי הפרודוקטיביזציה של ה

ככוח עבודה ' מזרחים'בניצולם של ה, אחרותאו במלים , האינטרסים הכלכליים של הקבוצה הדומיננטית

. זול

בלתי ניתנים להפרדה מהמדיניות המיליטריסטית ' מזרחי' של המיליטריזציהמובן מאליו שתהליכי ה

מדיניות שייצרה מבנה חברתי , הכוללת שהפעיל בן גוריון ביחד עם מנהיגים פוליטיים וצבאיים אחרים

אולם . באופן שטישטש את הגבול בין הצבאיות והאזרחות, ייםשעירבב ערכים אזרחיים עם ערכים צבא

כך גם , לא נבעה רק משיקולים כלכליים' מזרחי'שהפעלתו כלפי ה, בדומה לתהליך הפרודוקטיביזציה

אלא גם כפרקטיקה המיועדת לשינוי הגוף , לא נבעה רק משיקולים ביטחוניים' מזרחי'המיליטריזציה של ה

. והמנטאליות שלו

, )'הצבא וכו, החינוך, הסוציולוגיה(בשדות שונים ' מזרחי'השני של העבודה בודק את הבידול של ההחלק

פעל באופן דומה בכל תחומי התרבות הישראלית בשנות ', מזרחי'ומגלה שעיקרון הבידול באמצעות המודל

. הן בשדה התפיסה והן בשדה הפעולה, החמישים

באמצעות מודלים שונים של ' מזרחי'כיצד נוצר הבידול של ה, בתחום פיזור האוכלוסין מראה ההעבודה

והן בריכוזם בשכונות , )עיירת הפיתוח(ודחייה לשוליים הגיאוגרפיים , )מחנות העולים והמעברה(השהייה

בפיזור האוכלוסין היה למעשה להוות חלופה יהודית ' מזרחים'תפקידם של ה. מיוחדות בערים הגדולות

לישובים או למפעלים של , זול ונאמן, והן ככוח עבודה זמין, ים שהתפנו או גורשומהירה לתושבים הערב

).לא התגוררו בהן" הפיתוח"רובם המכריע של מנהלי המפעלים בעיירות (הקבוצות הדומיננטיות

ז תקציר

, שהדיון בו מהווה חלק מרכזי בעבודה, הוא שדה התיאטרון' מזרחי'השדה האחרון שבו נבדק הבידול של ה

ניתוח שדה זה כולל הן את המערכת . 'מזרחי'יותו אתר פורה לחילוץ דגמי הייצוג והבידול של הבשל ה

.'מזרחי'הבירוקראטית של התיאטרון והן את הדגמים האסתטיים של המחזות והמופעים בהם יוצג ה

תיאטרון (ם "תל: ניתוח השדה הבירוקראטי מתרכז בעלייתו של ממסד תיאטרלי חדש בשנות החמישים

במרחב הסימבולי של התיאטרון ". אמנות לעם"ששינה את שמו בסוף תקופת המעברות ל, )למעברות

בין ,"עממי"ל" תרבותי" בין ,"פריפריה"ל" מרכז"ם את האופוזיציות בין "הישראלי חידדה תל

בסמלה של עד היוםזו מיוצגתאופוזיציה ". חלטורה"ל" קולטורה" ובין ,"טובי הטעם"ל" האספסוף"

) הרצל(" אירופאיות"ו" תרבות"הצילינדר המסמל . על רקע מדבררמעופף באווי צילינדר :"נות לעםאמ"

.'מזרחי'ה" דור המדבר" של תרבותיתהשממה את המגיע אל המדבר המסמל

והיא יזמה עבורו הצגות תיאטרון , ם הייתה למעשה סוכן פעיל ויעיל לתעמולה של הממסד הפוליטי"תל

הבאה לידי ביטוי באחת הרפליקות שהושמה בפיו של , את תפיסותיו בנאמנות גמורהשהמסר שלהם ייצג

): התימני, מורי לוי( ' מזרחי הטוב'ה

"! שכל היהודים בארץ היו דואגים לממשלה יותר מאשר לעצמםיהלווא"

מתרכז המחקר בניתוח המחזות והמופעים שהוצגו בשנות , בניתוח האספקט האסתטי של התיאטרון

למרות . על הבמה' מזרחי'ומגלה כיצד התבטא הבידול של הרפרטואר באופני הייצוג של ה, מישיםהח

, מתרכז התיאור בעיקר בשלושה מחזות שזכו להצלחה בשנות החמישים, שבדקתי כעשרה מחזות שונים

ר וכפי שאני מתא, שגיבורו המרוקאי הפך בתוך זמן קצר לאייקון ישראלי, קזבלן-קזהובייחוד במחזה

. בתרבות הישראליתרפרטורמהל, בעבודה

מתגלה השימוש של , והקהל, העיתונות, ובדרך בה התקבל על ידי הביקורת, בניתוח המחזה והמופע

כוחה של דמות זו ". יק'קזבלנצ"כ' מזרחי'באמצעות הרפרטורמה של ה', מזרחי'הרפרטואר במודל של ה

. 'מזרחי'הסטראוטיפים השליליים והחיוביים של הבין , היה בכך ששילבה לראשונה על הבמה הישראלית

מגלה כיצד תנאי הלחץ של השדה חוללו בתרבות " קזבלן"ניתוח תהליכי ההתקבלות של הדמות

אך בעיקר לבעל , ייצוג שיהפוך אותו למוכר ואפילו לחביב', מזרחי'הישראלית את הצורך בייצוג חדש של ה

יר במעמדו בהיררכיה הסימבולית ובתפקיד שמייעד לו יכולת השתנות וסיכוי להשתלבות במידה ויכ

. הרפרטואר

בשדה התיאטרון בשנות החמישים הלם את עיקרון הבידול של הרפרטואר ' מזרחי'הבידול של ה

דרכי ההתארגנות .בשדה החברתי' מזרחי'והיווה את אחד האמצעים לשיכפול המודל , הדומיננטי

מלמדים עד כמה היה חשוב תפקידם של סוכניה , אמנותיתהביורקרטיים של השדה הזה ופעילותו ה

. הספרותיים של הקבוצה הדומיננטית בהסוואתם והפצתם של האינטרסים שלה

המיקרה של שנות החמישים מהווה דוגמה , למחנכים ולאמנים, כפי שמתארת העבודה בנוגע לסוציולוגים

ובמקום לספק לה פרספקטיבה , ננטיתמובהקת לדרך בה המדע והאמנות משרתים את הקבוצה הדומי

ח תקציר

ומעניקים לגיטימציה לפעולת הבידול שלה בשדה , מקבעים את חרדותיה ובורותה, ביקורתית

.הביורוקראטי

' המזרחית'החלק האחרון של העבודה מתרכז בתיאור וניתוח של מספר מאפיינים של הזהות התרבותית

בייחוד ביחס , בותית של היהודים מארצות ערבועל הקשר שלהם להיסטוריה של הזהות התר, בישראל

. למגע התרבותי שלהם עם המודרניזציה והמערב

המחקר ההיסטורי והסוציולוגי של העשור האחרון מגלה שהזהות התרבותית המודרנית של יהודי ארצות

תהליך שכלל במסגרתו , החלה להתגבש במידה רבה תוך אימוץ הרפרטואר המערבי המודרני, ערב

למרות שהתבדלות זו . שנתפסה מבחינות רבות כניגוד לרפרטואר המודרני, דלות מהתרבות הערביתהתב

-ורבים מיהודי ארצות ערב פעלו בתחילת המאה העשרים במסגרות פרה, לא הייתה מופגנת או ברורה

,מודרניזציה, מעבר מהכפר אל העיר- הרי שהכיוון הכללי של התפתחות זהותם התרבותית , מודרניות

רוב היהודים שהצליחו לזכות , למעשה. היה כרוך בהתבדלות מהעולם הערבי-לימוד שפות זרות , השכלה

אך גם (בעיקר לאנגליה ולצרפת , נטו להגר לאחת מארצות המערב, חלקית ככל שתהיה, בהשכלה מערבית

). לאיטליה במקרה של יהדות לוב

והמתח שנוצר בין הציונות לבין העולם , המעצמותהחלשות מעמדם של , בעקבות עליית הלאומיות הערבית

ניקלעו יהודי ארצות ערב בתוך זמן קצר לסיטואצייה שנגדה את הכיוון הכללי בהתפתחות זהותם , הערבי

ואופציות ההגירה המוגבלות שלהם , מצבם הכלכלי והביטחון האישי שלהם החלו להתערער. התרבותית

הובילו לכך שמדינת , ) הציונים עם ראשי מדינות ערב והמעצמותשנקבעו במידה רבה על ידי ההסכמים של(

. ישראל המתהווה הפכה להיות עבור רובם הגדול האופצייה היחידה להגירה

ושנטייתם אל , אחרים היו מוגבלות' מזרחים'אולם אף על פי שאפשרויות הבחירה של יהודי ארצות ערב ו

רבים מהם ראו באופציית ההגירה , אה מוגבלות ביותרהציונות ונטיית הציונות אליהם היו לפני השו

במסגרת לאומית או , בין אם במסגרת תפיסה דתית, לישראל סיכוי למימוש שאיפותיהם התרבותיות

. חילונית-במסגרת שאיפתם להשתלבות בחברה המערבית

במשמעות (, שתדמיות חיוביות אלה הבאות לביטוי בהגדרתו של המהגר לישראל כעולה, חשוב לזכור

לא נבעו אך ורק ממישאלות הלב של יהודי ארצות ערב או מכורח , )מעמדית וכלכלית, לאומית, דתית

וסוכנים אחרים , אלא גם מהדרך בה יוצגה ישראל על ידי מארגני העלייה, הנסיבות הקשות שאליהן נקלעו

.של הרפרטואר הציוני

להצטרף אל שורותיה באמצעות ' מזרחי'ההחברה הישראלית הזמינה לכאורה את ברמה ההצהרתית

אך גם תוך יצירת הרושם שהיא פועלת בדגם של , "מיזוג גלויות"דתית של - האידיאולוגיה הלאומית

באמצעות , מקבל הסיוע פיצוי על הכאב הכרוך בשינויהמבטיחה כאמור ל, פילנתרופיה טרנספורמטיבית

. קודם לשינוי זהותו התרבותיתצירופו למעמד סימבולי וכלכלי גבוה יותר משהיה לו

הקבוצה הדומיננטית לא הייתה מסוגלת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה , אבל כפי שתיארתי למעלה

המתח . שבהם היתה נתונה–הפוליטיים והתרבותיים , הכלכליים– בשל תנאי הלחץ ,המוצהרת שלה

ט תקציר

היה אחד הגורמים המרכזיים , ולבין האידיאולוגיה של השילוב לבין הביורוקרטייה של הביד, והפער

. 'מזרחי'בעיצוב הזהות של ה

ומן הצד השני המדינה לא סיפקה להם את , שאינם רוצים ללמוד' מזרחים'נטען כלפי ה, למשל, מצד אחד

במהלך שנות החמישים היו עשרות אלפי ילדים , כפי שמתואר בעבודה בהרחבה. כלי הלימוד המינימליים

לפחות במשך מספר שנים , לא הייתה להם כל אפשרות לעשות זאת, דה ורצו ללמודשגם במי) 40%-יותר מ(

, למרות שבפועל, הואשמו בכך שאינם רוצים לעבוד' מזרחים'ה, בדומה לכך. שהיו קריטיות לגיבוש זהותם

. ובוודאי שלא בשכר הולם, המדינה לא הייתה מסוגלת לספק להם עבודה

, להמשיך לקיים את מסורותיהם מחד' מזרחים'לא איפשרה ל, ההחברה הישראלית בניגוד להצהרותי

הקבוצה , במלים אחרות. ומאידך לא איפשרה להם להצטרף אליה לתהליך ההתמערבות והמודרניזציה

כדי , והשהתה את התקדמותם באמצעות הפיכתם לאאוטסיידרים', מזרחים' את המיזרחההדומיננטית

.סס את מעמדה כמיושבת ומערביתשתוכל לגרוף הון סימבולי וחומרי שיב

ולמרות , בשדה החברתי הישראלי מובנה ברפרטואר הדומיננטי' מזרחי'אולם למרות שהבידול של ה

, ישנו גורם נוסף, שהשדה הבירוקראטי הפעיל כלפיהם מידה לא מבוטלת של אלימות סימבולית ופיסית

אאוטסיידריות המיוחדת של הישראלי והנוגע ל, החשוב להבנת מערכת יחסים האתנית בשדה הישראלי

. 'מזרחי'ה

בדבר נטייתם של האאוטסיידרים להפנים את הסטריאוטיפים המוטלים , ההסבר של אליאס וסקוטסון

, בשנים הראשונות לבואם' מזרחים'עשוי להסביר את התנהגותם התרבותית והפוליטית של ה, עליהם

החל מסוף שנות , תקופת ההלם התרבותי הראשוניאולם הוא אינו מספק הסבר הולם להתנהגותם לאחר

הפכו באופן ברור לשווים מבחינה ' מזרחים'בשעה שה, )בייחוד לאחר המהומות בואדי סליב(החמישים

. והחלו להכיר בכך שהם מופלים לרעה באופן שיטתי, מספרית

פנתרים השחורים בשנת ותנועת ה1959- ואדי סליב ב–' מזרחים'אפילו שתי ההתקוממויות הגדולות של ה

, על הרפרטואר הציוני הדומיננטי' מזרחים' לא היו התארגנויות פוליטיות שבהן עירערו ה– 1970

הציונית " ההבטחה"לא יותר מתביעה נמרצת לקיום , והמשמעות הפוליטית של מחאתם הייתה ועודנה

לא ניסו מעולם לערער על ' םמזרחי'רובם הגדול של ה, בכל מקרה. לפילנתרופיה טרנספורמטיבית אמיתית

בין מצבם הכלכלי הירוד לבין השיטה , ולא קשרו באופן ביקורתי, הנחות היסוד של הרפרטואר הדומיננטי

הם ביקשו חלק גדול יותר , במלים פשוטות. או בין בידולם לבידולו של הערבי, הכלכלית הנהוגה בארץ

הפוליטיקה שלהם הייתה . זו" עוגה"ייה של אך לא פיתחו ביקורת משמעותית על דרכי האפ, "עוגה"ב

.ולא על פוליטיקה ביקורתית או אידיאולוגית, התקבלותמבוססת בסופו של דבר על פוליטיקה של

וביקשו להתקבל אל הקבוצה הדומיננטית , קיבלו את הרפרטואר הציוני הדומיננטי' מזרחים'בשעה שה

מבדל , יוון שרפרטואר זה כפי שתיארתי בהרחבהכ, זהותם התרבותית נקלעה לפיצול, שהשליטה אותו

גרם להם גם לאמץ את , שאיפתם להתקבל אל הקבוצה הדומיננטית ולאמץ את זהותה. אותם בעצמם

ובכך סייעה לקבוצה , ההכחשה של הקבוצה הדומיננטית בדבר קיומו של הבידול המובנה ברפרטואר שלה

' מזרחיות'יטימיים היה עליהם למחוק מזהותם את הכדי להתקבל כליג. הדומיננטית להעצים את בידולם

. היא נשארת לעולם בלתי מחיקה, אך מכיוון שתכונה זו היא ביסודה פנטאסטית, שמייחס להם הרפרטואר

י תקציר

שהיוותה גורם " הבנה", לבידול של הערבי' מזרחי'של ה" ההבנה"הייתה , אחד הגורמים לבידול עצמי זה

המאפיין ', מזרחית'הפיצול בזהות ה. ליכי המידול והבידול שלו עצמומרכזי בהצלחתם הגורפת של תה

חייב להיות מובן בהקשר המיוחד של שדה הצריכה של , בכלל" אאוטסיידרים"כאמור את התנהגותם של

ובפרט בהקשר לעובדה שתהליכי הבידול של יהודים אלה מן , היהודים מארצות ערב שתואר לעיל

. עוד לפני שבאו במגע עם התנועה הציונית, כלומר, המאה התשע עשרההחלו עוד במהלך , הערביות

', מזרחיות'שאפו היהודים מארצות ערב ומשאר הארצות שהוגדרו , כמו רוב היהודים בתקופה המודרנית

הזהה כאמור לשאיפתו של –ובשאיפה זו , להצטרף אל המערב ואל תהליך המודרניזציה שבמסגרתו

טמון המקור לפיצול האימננטי בזהותם התרבותית במרחב התרבותי הציוני -היהודי המודרני בכלל

.בישראל

' אשכנזים'אינו נובע בראש ובראשונה מהדיכוטומיה המקובלת בין , אם כן' מזרחי'הבידול של ה

, כלומר מן ההנחה שישנן כביכול שתי קבוצות פחות או יותר הומוגניות הנבדלות זו מזו', מזרחים'ו

מקבלות אלא מקיומו של רפרטואר שאותו ', מערב'מול ' מזרח'ביניהן מאבק תרבותי בדגם של והמנהלות

ושמופיעים , שאחד המודלים שמכוננים אותו, היינו הרפרטואר הציוני הדומיננטי, שתי הקבוצות גם יחד

. 'מזרחי'הוא הבידול של ה, החל מעלייתו באירופה

ימשיכו , ואר זה להתקיים במתכונת שבה התקיים עד עתהשכל עוד ימשיך רפרט, סביר אם כן להניח

.במרחב התרבותי הישראלי' המזרחי'תהליכי הבידול של

הקדמה

מטרתו של מחקר זה היא לתאר ולנתח את מערכת היחסים העדתית או האתנית בחברה הישראלית של

התרבות הישראלית באירגון' מזרחי'באמצעות בדיקת הדרכים בהם שימש המודל , שנות החמישים

.מה היה תפקידו ותיפקודו במסגרת הרפרטואר הדומיננטי שלה, כלומר, בתקופה זו

ואסקור בקצרה את תפקידו בהיסטוריה של הרפטואר , במבוא אציג את הרכיבים הכלולים במודל זה

ואת , אציג שם מספר שאלות ובעיות שאיתם אנסה להתמודד במהלך העבודה, כמו כן. היהודי המודרני

אחד המודלים התיאורטיים המרכזיים בהם אשתמש כדי לתאר את מערכת היחסים שנוצרה בין הקבוצות

או המהגרים " עדות המזרח", "מארצות האיסלם"לבין העולים , הדומיננטיות בישראל של שנות החמישים

1.'מזרחים'ה

הכלכליים והתרבותיים המרכזיים ,של העבודה אציג את הגורמים הפוליטיים) 1-3פרקים (בחלק הראשון

ואבחן את הדרכים בהם גורמים אלה השפיעו על , שעיצבו את השדה החברתי הישראל בשנות החמישים

. 'מזרחים' לבין ה2מערכת היחסים בין הקבוצה הדומיננטית

, הסוציולוגיה, אבחן באופן פרטיקולארי מספר שדות חברתיים כמו הצבא) 4-8פרקים (בחלק השני

בשדות ' מזרחי'ואנסה לעמוד על התפיסה של המודל ', שוק העבודה וכו, פיזור האוכלוסין, הדיור, חינוךה

. אלה ועל תפקידו באירגונן

, בשדה התיאטרון' מזרחי'אתאר ואנתח את תיפקודו של המודל ) 9-10פרקים (בחלק השלישי של העבודה

במחזות ' מזרחי'מבחינת אופני הייצוג של הוהן , הן מבחינת התארגנותו הבירוקראטית של שדה זה

ואעמוד על תפקידם וחשיבותם בעיצוב הזהויות התרבותיות הישראליות בשנות , ובמופעים עצמם

. החמישים

ועל הקשר , בישראל' המזרחית'אעמוד על מספר מאפיינים של הזהות התרבותית ) 11(בפרק האחרון

בייחוד ביחס למגע התרבותי שלהם , ודים מארצות ערבשלהם להיסטוריה של הזהות התרבותית של היה

. עם המודרניזציה והמערב

עייתיות הרבה מדגישה את הב, המקובלת במחקר, כפילות זו". מהגרים"ו" עולים"במהלך העבודה אשתמש בשני המונחים 1

במובן " מהגרים"לא היו אף פעם , היהודים לישראל" העולים"שכן , עולים לישראל/במעמדם התרבותי של המהגריםהגעתם הוגדרה , )כקבוצות שהוכרזה עליהן חסות, למשל(מעבר לתנאים המיוחדים בהם הגיעו לארץ . המקובל של מונח זה

ההגעה לארץ ישראל נתפסה "). ירידה"באותו אופן עזיבתם הוגדרה כ" (לייהע"ונתפסה על ידי המהגרים והקולטים גם יחד כיחס השונה במהותו מיחסו , תפיסה שייצרה בין העולים לבין הארץ, "מקומם הטבעי"באתוס הציוני כחזרה של היהודים ל

מצב זה הוא ייחודי ". עלייה"אלא רק , שאין הגירה יהודית לארץ ישראל, למעשה ניתן לומר. של המהגר לארץ ההגירה שלוהשימוש הכפול במונחים . והוא נוגע באחד האספקטים הבעיתיים ביותר של הזהות התרבותית הציונית, למקרה הישראלי

שמי שהיגר לארץ לא יכול היה להימנע מלעבור אותן חוויות שעובר כל מהגר , מכריח אותנו לראות, אם כן, עולים/מהגרים ".המנוחה והנחלה"אל , "הביתה" בגלל האשליה שהגיע ואפילו קשות יותר, בכל מקום

, העשויות להיות נבדלות באידיאולוגיות ובאינטרסים הפוליטיים שלהן, הקבוצה הדומיננטית כוללת בתוכה מספר קבוצות 2, םהרביזיוניסטים והחרדי, תנועת העבודה, כפי שאראה בהמשך. הן פחות או יותר זהות' מזרחים'אך מבחינת יחסן אל ה

. וכולן הפעילו כלפיהם מודל בידול דומה', מזרחים'לא היו שונות מבחינת יחסן ל, שנבדלו מבחינות רבות באופן תהומיבאופן , מתוך הנחה שהקורא מבין שכל קבוצה מורכבת מקבוצות רבות" קבוצה דומיננטית"במהלך העבודה אשתמש במונח

.מערכת-דומה לתובנה שכל מערכת היא רב

- 2 - 'רחימז'השכפול של המודל

מקורות

המקורות של עבודה זו רבים , כיוון שאת המודלים של הרפרטואר ניתן לחלץ מכל תחומי התרבות ומוצריה

, רומאנים, מחזות, סרטים, קטעי עיתונות, הלקוחים מארכיונים ומספרים, וכוללים פרוטוקולים, ומגוונים

".קולטים"ו" עולים", וראיונות עם בני דור שנות החמישים, אוטוביוגרפיות, ביוגרפיות, יומנים

וסוציולוגיים העוסקים בתחומים הנדונים , בפרקים הראשונים הסתמכתי בעיקר על מחקרים היסטוריים

ץ את הדגמים שפעלו שמתוכם ניסיתי לחל, )'יחסי עבודה וכו, צבא, כלכלה, פוליטיקה, חינוך(במחקר

.במסגרת הרפרטואר הישראלי בשנות החמישים

, התבססתי בעיקר על חומרים ארכיוניים שטרם נחקרו באופן שיטתי, בפרקים העוסקים בשדה התיאטרון

, ביקורות, קטעי עיתונות, )בדקתי למעלה מעשרה מחזות(הכוללים את הטקסטים המקוריים של המחזות

כמו גם מספר ראיונות שערכתי עם שחקנים ששיחקו דמויות , כים נוספיםומסמ, פוסטרים, תוכניות

.בשנות החמישים' מזרחיות'

ותיפקודו בעקרון הבידול של הרפרטואר' מזרחי'המודל : מבוא ותפקידו ברפרטואר הציוני' מזרחי'ההיסטוריה של המודל . 1

הוא תפקד ו,מאמצע המאה השמונה עשרהומיננטי בשוק הזהויות היהודיות החל פעיל וד 'מזרחי'המודל

. לרפרטואר המודרנישהצטרפו של קבוצות ופרטים יהודיים ,רכיב מרכזי בתהליכי המרת הזהותכ

החל לפעול בשדה הזהויות היהודיות עוד לפני - במשמעותו הספציפית בתקופה המודרנית - זה מודל

. פציות זהות אחרות ופעל גם במסגרת או,עלייתה של אופציית הזהות הציונית

בעיקר בין יהודי גרמניה ויהודי (בהיסטוריה היהודית המודרנית ' מזרחי'על הבידול באמצעות המודל

ואינני , Aschheim 1986 [Gilman; 1982: ראו למשל[נכתבו מחקרים רבים ומפורטים ) מזרח אירופה

.חסים פנים יהודיים אלהאלא רק להציג את המודל הכללי של י, מתכוון לדון בהם כאן בהרחבה

קיבלו את התפיסות , ולתהליך המודרניזציה במיסגרתו, היהודים ששאפו להתקבל אל העולם המערבי

, וניסו לתקן אותן, יהודיות במערב- והסטריאוטיפים שיוחסו להם על ידי הקבוצות הדומיננטיות הלא

חדלו יהודי , 18-החל מהמאה ה, כך למשל. לשנות את המודלים התרבותיים שסימנו את אחרותם, כלומר

שנחשבה על ידי הקבוצה הדומיננטית בגרמניה כשפה לא (גרמניה בתוך תקופה קצרה להשתמש ביידיש

גילחו את (את הופעתם , )הרבנים התלבשו ככמרים פרוטסטנטים(ושינו בהדרגה את לבושם , )תרבותית

. 'וכו) ו לבתי הכנסת עוגב ומקהלההכניס(ואת מינהגיהם ) הפסיקו להשתמש בתנועות ידיים, זקנם

, כלומר זה המציית לרפרטואר המערבי המודרני, "היהודי הטוב"מהלך תרבותי זה נבע מעליתו של מודל

ושמתעקש להיצמד , כלומר זה שאינו מציית לרפרטואר זה, "היהודי הרע"להיווצרותו של מודל , ובמקביל

. לרפרטואר היהודי המסורתי

פנאטי , דובר יידיש" (היהודי הרע"יוחסו התכונות במודל , גרמנית- ומכאן ביהודית, תבתרבות הגרמני

, ]פלספן[פלפלן , עצלן, מלוכלך, יבבבן, רודף בצע, לא פרודוקטיבי, ]מודרני-אנטי[פרימיטיבי , מבחינה דתית

].Ostjuden" [אוסטיודן"שכונו על ידם בזלזול , ליהודים ממזרח אירופה) 'פנטזיונר וכו

באמצעות השלכה של התכונות השליליות שייחסה , תהליך חברתי זה שבו בידלו את עצמם יהודי גרמניה

הבידול , למשל(פעל באופן דומה גם בקהילות מערביות אחרות , "האוסטיודן"להם התרבות הגרמנית על

כמו , ח אירופהגם בתנועות שפעלו במזר, 19- ובמהלך המאה ה, ) ביהדות צרפתJuif-וה -Israéliteבין ה

).המזרח אירופאי(' המזרחי'שאחת ממטרותיה המוצהרות הייתה לבצע טרנספורמציה של היהודי , הבונד

הראשונה שהשתמשה במודל זה במסגרת המחקר על היהודים מארצות , עזיזה כזום הייתה למיטב ידיעתי

:והיא תיארה אותו באופן הבא, ערב

או , "אוריינטליזציות"ים בפזורה מאז ההשכלה כעל סידרה של ניתן לחשוב על ההיסטוריה של היהוד

שבהן קבוצה אחת משתמשת בשיח האוריינטליסטי שגובש קודם לכן וברפרטואר הסימבולי , אפיזודות

. זו את זה" מיזרחו"קהיליות יהודיות , במהלך היסטורי זה. כדי לתאר קבוצה אחרת כנחותה ממנו, שלו

שבאמצעותה חיזקו את תחושת , חים הממוזרחים כבאמת מידהפלחים מתמערבים השתמשו בפל

- 4 - 'רחימז'השכפול של המודל

, מיזרחו יהודי גרמניה את יהודי מזרח אירופה, למשל, כך. ההשתייכות הרעועה שלהם לעולם המערבי

הלא , יהודי המיזרח התיכון מיזרחו את הערבים, יהודי צרפת מיזרחו את היהודים שחיו במזרח התיכון

שאותם אכן כינו ( לשעבר מיזרחו את היהודים מן המזרח התיכון 'אוסטיודן'ה, בישראל. יהודים

]223, 2002כזום . [ושתי האוכלוסיות גם יחד מיזרחו את הפלסטינים ואת שאר הערבים") מזרחים"

בדומה מאוד , "מיזרוח"קבלת הרפרטואר המודרני על ידי היהודים גררה אם כן את הפעולה שמכנה כזום

:סנדר גילמןלהסבר שנותן לתהליך זה

Jews who accepted the idea that the Jew was predisposed to some form of mental illness, a

concept articulated in the rhetoric of racial science, could not accept it as applied to

themselves. Rather, they projected the idea of an innate tendency to psychopathology onto

other groups of Jews, the “bad” Jews, with whom they refused to identify. [Gilman 1986, 293]

היינו כחלק , לא תיפקד רק באופן פסיכולוגי, היסטורי שמתארים גילמן וכזום- אולם המהלך הסוציו

כבר בשלבים הראשונים של . תמערבותמתהליך התגבשות הזהות התרבותית של קבוצות יהודיות מ

מגע , "ממוזרחות"נוצר במקרים רבים בין הקבוצות המתמערבות לקבוצות ה, התהליך שהם מתארים

מודל זה היה שונה במהותו . פילנתרופיה טרנספורמטיביתתרבותי במודל שאקרא לו לצורך מחקר זה

מצד ) או בנסיון לשינוי כזה(ינוי זהות בכך שהיתנה את מתן הסיוע בש, מהמודל של מתן הצדקה המסורתי

הפילנתרופיה הטרנספורמטיבית התקיימה בהיסטוריה היהודית המודרנית החל מראשית . הנתמך

שהחל , ח"צרפתי כי- מודל הפעולה של האירגון היהודי3.התהוותן של קבוצות אליטה יהודיות מתמערבות

מהווה דוגמא מובהקת למודל , רצות ערבלפעולה החל מסוף המאה תשע עשרה בקהילות היהודיות בא

4.פעולה מסוג זה

ליהודי מזרח , ובייחוד יהודי גרמניה, ניתן לתאר את היחסים בין יהודי המערב, בהיסטוריה הציונית

ההון הכלכלי והאינפורמטיבי שהעניקו לתנועה הציונית . אירופה כסוג של פילנתרופיה טרנספורמטיבית

בכך שהגופים הציוניים המקומיים ידאגו לטרנספורמוציה פיסית , במידה רבההיה מותנה , י"א- בפלשתינה

לפחות עד שנות (הייתה הציונות , מבחינתם של יהודי המערב. ומנטאלית של היהודי המזרח אירופי

והיא נתפסה על ידי רבים מהם כאמצעי לשינוי קיצוני , מיועדת בעיקר ליהודי מזרח אירופה) השלושים

:נורדאו הסביר זאת במפורש. ות היהודית המזרח אירופיוהמוני של הזה

שהיא , הם משמיעים קובלנותיהם בשפת עלגים. אנו מארגנים אותם. המון היולי–] יהודי המזרח[הם

דחופים ומבוהלים ללא , הם נדחקים. אנו משאילים להם את לשונות התרבות. בלתי מובנת לאדם תרבותי

יוסף קפלן שחקר . ספרדית באמסטרדם-היה בקהילה היהודית, מוקדם ביותר שמצאתי לסוג כזה של פילנתרופיההמקרה ה 3

ספרדית כלפי היהודים הפולנים והגרמנים העניים שהגיעו - מגלה שהפילנתרופיה של הקהילה היהודית, את היחסים האלה אלא הייתה מותנית בחינוך לערכים –הודי בהתאם למודל הצדקה הי–לא הייתה רק תמיכה כלכלית גרידא , אליה

כיוון שאלה , קפלן מראה שיחסה של הקהילה היה שונה בנוגע לחברי הקהילה העניים. ולפרודוקטיביזציה" תרבותיים" . זקוקים לעבור טרנספורמציה של זהות, ומכאן שלא היו לפי תפיסתם, [Nação]השתייכו לפי תפיסתם אל הנאסאו

[Kaplan 2000, 102] .שבו אשווה בינו לבין המודל הציוני, וביתר הרחבה בפרק הסיכום, ח אתייחס במהלך העבודה"למודל של כי 4

- 5 - 'רחימז'השכפול של המודל

שמגעת כמעט , הם אחוזים התלהבות[...] שבה הם צריכים ללכת , ת הדרךאנו מראים להם א. כיוון מסוים

]79, 1948נורדאו . [אנו מנחמים ומעודדים אותם. [...] אנו עושים אותה מתונה יותר. לידי טירוף

באופן קולע את מודל התקשורת של הפילנתרופיה הטרנספורמטיבית בהקשר ] 1909[פרנץ אופנהיימר ניסח

5 ."הבמאים ויהודי המזרח הם השחקנים] ציוני גרמניה[יונות היא תהליך שבו אנחנו הצ ": הציוני

, הקשרים הנוגעים להיסטוריה של הזהות התרבותית היהודית, במהלך העבודה אנסה לבחון בין היתר

" המיזרוח"ליווה את תהליך , אנסה להבין אם גם בשדה החברתי הישראלי בשנות החמישים, ובתוך כך

).11בשאלה זו אדון בהרחבה בפרק (ל פילנתרופיה טרנספורמטיבית מודל ש

בעת שהחל - 1908-החל מהקמתו של המשרד הארצישראלי ב, ליתר דיוק -החל מתקופת העלייה השנייה

שדה שייצרה ,קבוצה דומיננטיתוהחל לכלול במסגרתו , להתגבש הרפרטואר הציוני הארצישראלי

כפי שכבר , בשלב זה. שייצרה קבוצה זוגבול וסמן במרחב החברתי להיות ' ימזרח'הפך המודל , ביורוקרטי

, בפלשתינה" המזרחיישראלי]ארצ"[ ל באירופה"היהודי המזרחי"מתחולל המעבר ה, תיארה כזום

.החלו בהדרגה להיטשטש' מזרחים'ו' מערבים'הפערים שהיו קיימים באירופה בין יהודים ו

ובמקביל 6',אשכנזים' היתר באמצעות האחדתם של כל יהודי אירופה לשינוי תרבותי זה התחולל בין

בשלב זה אוחדו היהודים (ליהודים מארצות ערב ' אשכנזים'באמצעות הבלטת הפער בין היהודים ה

במלים ". יהודי המזרח"שתוייגו כעת במסגרת הרפרטואר הציוני כ, )הספרדים עם היהודים מארצות ערב

את " ממזרח"י למערבי תוך שהוא "א-התחיל להפוך בפלשתינה") אוסטיודן"ה ("היהודי המזרחי", אחרות

.היהודים מארצות ערב

המעבר לציונות "תקופה היסטורית זו של ההיסטוריוגרפיה הציונית המקובלת מכונהבפריודיזציה

לב זהו ש, שלא הוקדשה לה תשומת לב רבה בהיסטוריוגרפיה זו, יסטוריה של הרפרטוארבה ."המעשית

ה הקבוצה הדומיננטית רפרטואר ייצר בתקופה זו 7.באנרגיה של תכנון תרבותמכונן שהתאפיין

אחד . בארץמרחב החברתיתרבותיות בזהויות והאינטראקציות הה, יוצרו או חוללו, עצבוהת שבאמצעותו

9.'מזרחי'היה המודל , של הרפרטואר של קבוצה זו8בעיקרון הבידולהרכיבים המרכזיים

].1909[. 6' גל, 13כרך , Oestereichische Rundschau –ב ביין למאמרו של אופנהיימר . אתרגומו של 5 איחד מבחינה , שכתב" בסוציולוגיה של היהודים"ש, האחדה זו באה לידי ביטוי בתפיסות הסוציולוגיות של ארתור רופין 6

. באמצעות הטענה ששתי הקבוצות מדברות או דיברו בעבר יידיש, את יהודי מערב ומזרח אירופה, גזעית- אנתרופולוגיתהיה אחד הראשונים שהבינו את החשיבות בשיכוך המתחים בין יהודי המזרח , שהיה ראש המשרד הארצישראלי, רופין

על כך הוא זכה . שאיים על המשך דרכה של התנועה" במשבר אוגנדה"מתחים אלה הגיעו לשיאם . תנועה הציוניתוהמערב ב ". הראשון שבנה את הגשר בין מזרח למערב"בהיסטוריוגרפיה הציונית לתואר

]12, א1968רופין : בתוך, "על רופין", ברל כצנלסון[ [Even-Zohar 2000, 41-51] :ראו" תכנון תרבות"ו" אנרגיה"על המושגים 7ת חולללפיו מ, של הרפרטוארבידולהעיקרון נובע שכל רפרטואר שייך לקבוצת אנשים ספציפית, ההנחה המקובלתמתוך 8

והקבוצות פרטיםאת ההמאפשרות לה לבדל פרקטיקות , הקבוצה הדומיננטית באמצעות הרפרטואר שהיא משליטה . הון סימבולי וחומריכדי לרכז את שליטתה ולצבור, האחרות

לא היה המודל היחיד באמצעותו בודלו פרטים או קבוצות בשדה החברתי , למרות מרכזיותו', מזרחי'שהמודל , חשוב לזכור 9פעל עיקרון הבידול של , בשלבים הראשונים של התגבשות הקבוצה הדומיננטית בארץ. י"א- ציוני שנוצר בפלשתינה-היהודי

בשל ' אשכנזיות'בודלו קבוצות , למשל, כך. כל פרט או קבוצה שלא הלמו את האידיאלים שלהכלפי, הרפרטואר שהשליטה, למשל קומוניסטים(שהשקפתם הפוליטית לא תאמה לזו של הקבוצה הדומיננטית ' אשכנזים'או פרטים , )החרדים(דתיותן

).או כאלה שנאמנותם לעקרונות הסוציאליזם קדמה לנאמנותם ללאום היהודי

- 6 - 'רחימז'השכפול של המודל

בעיקר קבוצה הדומיננטית הייתההפעולה של הו, שנות החמישים היה כבר רפרטואר זה מגובש למדיב

).הארצישראליוהאירופי (של בניית הרפרטואר יוצרו בשלבים הקודמים ששיכפול הדגמים

והפצתם , שליטה בהם עד כדי יכולת אלתור, שיכלול המודלים על בין היתר אחראיתשל השכפול הפונקציה

10. של השדות החברתיים השונים הסימבולישליטה בהוןו כמו גם בריכוז, אמצעות סוכנים חברתייםבבין היתר מפני שהקבוצה הדומיננטית הצליחה להגשים , הפונקציה הזו הייתה דומיננטית בשנות החמישים

. זה של מדינה לאומית, את המטרה האידיאלית של הרפרטואר שלה ולהתארגן למצב צבירה חדש

עם הלאום' מזרחים' של הלאום והאחדת ה)unification(ההאחדה . 2

אחת הפעולות הראשונות שהקבוצה הדומיננטית באמצעות שליטתה במוסדות המדינה מבצעת כדי להשיג

כרוכה בהשלטתו ואף בכפייתו של הרפרטואר , האחדה זו. היא האחדה של השדה החברתי, כוח ריכוזי

.בדחייה של כל המודלים התרבותיים שעשויים להתנגד לוו, שלה על השדה החברתי

[Bourdieu 1999, 62; Gellner 1983; Anderson 1983 :ראו על כך ]

ביתר שאת ותקיפות בשלבים פועל , תהליך זה המאפיין במידה רבה את המדינה הלאומית בכל זמן שהוא

, שת מפני עלייתם של קבוצות אחרותכיוון שהקבוצה הדומיננטית חוש, הראשונים של התארגנות המדינה

.או מהישתרשותם של מודלים הנוגדים את הרפרטואר שלה

היה למעשה שיאו של תהליך שהחל כבר , תהליך ההאחדה של המדינה הלאומית היהודית בשנות החמישים

ובתוך כך, ששאפה להיות הנציגה הבלעדית של כל היהודים, בראשית פעולתה של הציונות ההרצליאנית

11.למנוע את התגבשותן של אופציות זהות יהודיות מודרניות אחרות

למרות שהאידיאולוגיה המוצהרת של התנועה הציונית הייתה לכלול במיסגרתה את כל היהודים באשר

ואילו הכללת יהודי ארצות האיסלם עם , הרי שבפועל כוונה האחדה זו בעיקר אל יהודי אירופה, הם

שכונתה " מדומיינת"נעשתה רק לאחר שהם אוחדו כקבוצה הומוגנית , ציוניהלאום היהודי בניסוחו ה

, בודלו', מודרניות'באמצעות מודלים שונים של . פעל באופן מובהק גם במקרה של שנות החמישים', אשכנזים'ידול של הב

, פליטי מלחמת העולם השנייה שהגיעו מאירופה, כמו כן. אחרות' אשכנזיות'העולים מרומניה ביחס לקבוצות עולים , למשלשתפס את קורבנות השואה , של הרפרטואר הדומיננטי' טיביתהגבורה האק'בודלו באמצעות מודלים שמקורם באתוס

.כאל סמנים של פסיביות וחולשה, "שארית הפליטה"והתייחס אל השורדים כאל , "צאן לטבח"במונחים של [Even-Zohar 1994, 5] :על מושג השכפול ראו 10

The know-how of a consumer, an understander, as well as that of a reproducer, is from the point of view of independence, success, and mastery, undoubtedly inferior to that of a producer of new options, an

innovator.מעבר זה . שלב המעבר של העם היהודי ממצב של עדה לחברה מאורגנת, למשל, מקרה קלאסי של שיכפול הואבאמצעות שרי , להשתמש במודל שבו משוכפלת האינטראקציה שלו עם העם, את עצתו של יתרונובע מכך שמשה מקבל

.'אלפים וכו, מאות, עשרות ההיבט הגאוני בחיבורו של הרצל איננו ניתוח, במבט לאחור": "תדמית ותודעה היסטורית"פונקנשטיין כתב בספרו עמוס 11

הרצל הבין את החלל הריק במבנה הכוח של החברה...טית השאלה היהודית אלא ההצדקה המוצגת בה לפעולה פולי מפני שיומרה כזאת הייתה מחייבת, שום קבוצה או מפלגה לא ניסתה אפילו להופיע כמייצגת את כלל היהודים: היהודית

הרצל תפש שאם תופיע . 'סובייקט פוליטי'שעליהם לפעול בתור : הקבוצה להכיר במה שרוב היהודים הכחישו עד אז אתבלי קשר לגודל המיעוט , היא תוכר ככזאת על ידי סובייקטים פוליטיים אחרים, כזאת ותתיימר לפעול בשם הכלל קבוצה

בתקופה בה תיאטרליות הייתה חשובה ) Als-Ob Politik ('כאילו'הרצל היה אשף בפוליטיקת ה. שתייצג הקבוצה למעשה . ]167:1991, פונקנשטיין [."'כאילו'הקריאה לפעול , 1896בשנת כבר , מעשי שלו היה- המסר הפוליטי. לא פחות מכח ממשי

- 7 - 'רחימז'השכפול של המודל

הבונד למשל לא ראה בקבוצה זו מועמדת להצטרפות לאוטונומיה שאותה שאף להקים במזרח (' מזרחים'

).אירופה

הוכללו בתרבות הישראלית בשנות " עדות או ארצות המזרח"בקטגוריה של , על פי אותו מודל בידול

כללו קבוצות ויחידים מרקע ש, מדינות באפריקה ובאסיה16- לפחות מ קבוצות מהגרים שהגיעו,החמישים

מקומות יישוב מפוזרים 1200 -הגיעו מלמעלה מ, למשל, יהודי תימן. שונה לעיתים באורח קיצוני, מגוון

, קהיהודים דוברי הערבית מעירא. יהודי מרוקו מלמעלה מחמש מאות, לאורכה ולרוחבה של הארץ

, הגיעו גם הם ממקומות שונים ונבדלו בדיאלקט שלהם, יריה וסוריה'אלג, טוניס, מצרים, כורדיסטן

.בסוג דתיותם ובריבודם החברתי, במנהגיהם

חובה עלינו להיאבק ברוח . אנו לא רוצים שישראלים יהיו ערבים: "בן גוריון קבע בראשית שנות החמישים

לא : צריך להדגיש: "שמביא את הציטוט הזה כותב, יהודה שנהב". הלבנט אשר משחית יחידים וחברות

העבר . שאיימו על התפישה הלאומית כמו שהייתה זו הערביות' המסורת'או ' פרימיטיביות'הייתה זו ה

הערבי של יהודי המזרח איים לפגוע בקוהרנטיות של האומה הישראלית ההומגנית ולטשטש את קו הגבול

] 109, 2002הב שנ". [בין יהודים לערבים

והזהות התרבותית ' מזרחי'הוא מרכזי בהבנת המודל " הערביות"שרכיב , כפי שמדגיש שנהב, אין ספק

תוייגו כבעלי זיקה לתרבות " עדות המזרח"למרות ש. אולם הוא אינו הרכיב היחיד במודל זה', מזרחית'ה

בתרבות שאינה מוסלמית בהכרח כמו או שחיו , כינוי זה הוחל גם על קבוצות שלא דיברו ערבית, הערבית

שבה היו מרוכזים בעיקר יהודים ספרדים שגם הם הוכללו בעדות (ותורכיה , בולגריה, יוון, פרס, הודו

הכללה של קבוצות אלה מגלה את גמישותו של המודל ). ספרדים טהורים–ט "המזרח והובדלו מן הס

.באופן מובהק' אשכנזי'שב לשבשנות החמישים ציין למעשה את כל מי שלא נח', מזרחי'

הם כונו בתרבות , בשעה שהעולים מארצות אלה הפכו לרוב מבין העולים החדשים, 1951בסוף , על כל פנים

". םיהודים מארצות האיסלא"ל "ובפרסומים הממשלתיים ובאלה של צה, "עדות המזרח"הישראלית

Peled] 4 ,2000 ;37, 2002קמפ [

- 8 - 'רחימז'השכפול של המודל

'וטסיידריםהאא'ו' המיושבים'. 3

היה מפגש בין קבוצות של , לבין תושבי מדינת ישראל' מזרחים'המגע התרבותי בין העולים ה

לבין קבוצה בעלת רפרטואר , במקרים רבים קיצוני, מהגרים שהיו נתונות בתהליך של שינוי תרבותי/עולים

. בשלבי גיבוש מתקדמים יחסית

- הקבוצות האלה באמצעות שיטת הניתוח של מגע ביןבמהלך המחקר אנסה להשוות את היחסים בין שתי

המזכירים במבט , המתארים מצבים, ]Elias & Scotson 1965[תרבויות שהציעו אליאס וסקוטסון

חוקרים אלה פיתחו תיאוריה של מגע בין תרבויות הבנויה . ראשון את המקרה של שנות החמישים בישראל

).Outsiders" (האאוטסיידרים"לבין ) Established" (המיושבים"על האופוזיציה בין 12

לפי התיאוריה

":המיושבים", שלהם

Fight for their superiority, their status and power, their standards and beliefs, and they use in

that situation almost everywhere the same weapons, among them humiliating gossip,

stigmatising beliefs about the whole group modelled on observations of its worst section,

degrading code words and, as far as possible, exclusion from all chances of power.

[Elias & Scotson 1965, 158]

[…] The image which the ‘established’, which powerful ruling sections of a society have of

themselves and communicate to others, tends to be modelled on the ‘minority of the best’; it

inclines towards idealisation. The image of ‘outsiders’, of groups who have in relation to the

‘established’ sections relatively little power, tends to be modelled on the ‘minority of the

worst’; it inclines towards denigration.” [Elias & Scotson 1965, 7]

לא אמינים מבחינה מוסרית , האאוטסיידרים מוגדרים כמלוכלכים, בהתאם למודל זה

)morally unreliable ( ,באופן מלא בקבוצה המיושבת כבלתי כשירים מלהשתתף ,כעצלנים

)insider group( , שיש לחברי הקבוצה " המידות הטובות והחן"ככאלה שאינם ראויים להיחשב לבעלי

". הכאריסמה של הקבוצה"במלים אחרות הם מודרים ממה שאליאס וסקוטסון קוראים לו . המיושבת

[Elias & Scotson 1965, 104, 158]

שמצד , היא, יאס וסקוטסון מגלים ביחסים בין המיושבים לאאוטסיידריםאחת הנקודות החשובות שאל

יש , ")סטיגמאטיזאציה"הם משתמשים במונח (קבוצות האאוטסיידרים החשופות לסטריאוטיפיזציה

. לדימוי המעוות והמעליב שנכפה עליהם על ידי המיושבים) silent agreement(הסכמה שבשתיקה

כיוון שהוא מעורר , תרגום זה הולם במיוחד". מיושבים" ל establishedאבן זוהר על תרגום המונח' אני מודה לפרופ 12

אדם מן "ידיום מבטא הא, כמו שלמשל, המציין בין היתר את הקבוצה הדומיננטית הישראלית, "יישוב"אסוציאציה למונח -החוצן"האפשרויות שהעליתי בדמיוני הדל כמו . אין עדיין תרגום הולם לעברית outsiderעם זאת למונח ". היישוב . בלית ברירה אשתמש במהלך העבודה בביטוי האנגלי המקורי. אינם מספקים" משובשב"או " מיושב חוץ", "הפנימי

- 9 - 'רחימז'השכפול של המודל

אלא שהוא , נע מהאאוטסיידרים לעמוד על שלהם ולהתנגד לסטריאוטיפיזציהאינו רק מו, התהליך הזה

ובסופו של דבר לעצב , של האאוטסיידרים) we-imageשהם מכנים (מתחיל גם להשפיע על הדימוי העצמי

[Elias & Scotson 1965: 120-121] .את ההתנהגות של הפרטים בקבוצות האאוטסיידרים

מזדהים עם הסטריאוטיפים המיוחסים להם על ידי התרבות , וסקוטסוןהאאוטסיידרים לפי אליאס

: - השלטת עד כדי כך ש

To some extent, their own conscience was on the side of the detractors…Even if none of these

reproaches could be applied to themselves personally, they knew only too well that they did

apply to some of their neighbors. [Elias & Scotson 1965: 101-102]

עשוייה לרמז על אחד הגורמים , לפי התיאוריה של אליאס וסקוטסון, התנהגותם של האאוטסיידרים

כלומר להפנמת הסטריאוטיפים (בקרב העולים מארצות ערב ' מזרחי'שהובילו לקליטה המהירה של המודל

תהליך זה נובע בין היתר מהדחקת הבושה וההשפלה הנגרמים .)ילה עליהם הקבוצה הדומיננטיתשהט

המפוצים באמצעות הזדהות חזקה עם הקבוצה הדומיננטית הנתפסת , שיוויוניים-מהיחסים האי

[Scheff 1996: 279-280]. כאידיאלית, כמושלמת

, סט מצומצם של קהילה אנגלית קטנההמודל של אליאס וסקוטסון פותח לראשונה במסגרת קונטק

במחקרים נוספים של . והתמקד במיוחד ביחסים בין שתי שכונות המאוכלסות במשפחות ממעמד הפועלים

, גם בנוגע ליחסים בין מעמדות" האאוטסיידרים"ו" המיושבים"הוחל מודל היחסים בין , אליאס ואחרים

הטרוסקסואלים והומוסקסואלים והקשרים רבים ,יחסי כוח בין גברים ונשים, יחסים אתניים וגזעיים

[Mennell 1996, 180-181]. אחרים

פעלו בהתאם , אנסה לבדוק האם היחסים החברתיים בשדה הישראלי של שנות החמישים, במהלך העבודה

.על ייחודו של המקרה הישראלי, ובפרק המסכם אעמוד בדרך של השוואה, למגע תרבותי זה

שנות החמישים] עליות[ועליית ' ממד המהירות'. 1

שבמסגרתה הגיעו למדינת ישראל רוב יהודי ארצות - העלייה הבלתי ממוספרת –עליית שנות החמישים

הכינוי 13".העלייה ההמונית"מכונה על פי רוב בהיסטוריוגרפיה הציונית בתואר , )אחרים' מזרחים'ו(ערב

מלבד . מייחס לה גם משמעות ערכית, ה זושמתאר אמנם את האספקט הכמותי של עליי, "המונית“

, חסר צורה" המון"מבוטאת בכינוי זה ההערכה שהעולים בעלייה זו היו , הנרמזת כאן) המוני(הוולגאריות

בלשונו של ההיסטוריון יוסף " העליות המעצבות", שקיבל את צורתו מהמסגרת שיצרו העליות הראשונות

]4, 1986גורני ". [ס העלייה ההמוניתנ"המבטא עמדה מסוג זה במאמרו , גורני

ברוח (ובתהליך של פיצויי , דעך בעשור האחרון בשיח ובמחקר הנוגעים לעלייה זו" המונית"השימוש בכינוי

עופר ;1994הכהן " [העלייה הגדולה"זכה לדומיננטיות מסויימת התואר ) בקשת הסליחה של אהוד ברק

, המצביעה על מה שעליו מפצה הכינוי, כלשהי" גדולה"בלעת אך גם מו, גם כאן מודגשת הכמות]. 1996

מעבר , מיוחדת בלשון המעטה" גדולה"כלומר שמבחינת הקולטים והנקלטים עצמם לא הייתה בעלייה זו

. לגדולתו הבסיסית של המין האנושי

אכנה , ובייחוד בפרק הזה, אם כי, "עליות שנות החמישים"במסגרת עבודה זו אשתמש בתואר היבש

בכך אני מבקש להדגיש לא רק את העובדה שעלייה זו התבצעה במהירות גדולה . העלייה המהירהאותה

היה גורם ששירת את " מימד המהירות"אלא גם מפני שאני סבור ש, יותר מכל הגירה אחרת בעידן המודרני

14.הקבוצה הדומיננטית בהשלטת הרפרטואר שלה על העולים

שינתה , העלייה באותן שנים.מתחיל בסוף שנות הארבעים, ות החמישיםהשלב הראשון בעליות שנ

: היו אלה שנים של גדילה שכמותן לא ידעה אף מדינה בעולם. לחלוטין את פני היישוב בישראל

עולים בשנה 200.000הממוצע בשנים הראשונות היה . האוכלוסייה בארץ הוכפלה תוך כארבעים חודשים

15"ותיק"כל תושב ] 105, 1996הכהן . [ים הגיע המספר הכולל לאלף עולים ביוםולעית] 31, 1986סיקרון [

ובתוך שלוש שנים וחצי הוכפלה , אלף680- אלף קלטו למעלה מ650 -קלט בממוצע יותר מעולה אחד

שיעור זה הוא עצום ביחס למדינות הגירה אחרות כמו . מליון1.4 היא מנתה 1951האוכלוסייה כך שבסוף

]32, 1986סיקרון . [אפילו בגלי ההגירה הגדולים שלהן, או אוסטרליהב "ארה

היו 1948-ב. השינוי הכמותי היה מלווה גם בשינויים משמעותיים במבנה המעמדי והאתני בשדה החברתי

, מהתושבים היו ילידי הארץ35%. ברובם הגדול ממזרח אירופה', אשכנזית' מהאוכלוסייה מהעדה ה89%

] 49, 1997צמרת . [ל גרו בארץ למעלה מעשר שנים" מילידי חו65%

אין הפרדה ברורה בין התקופה , יחד עם זה במחקר עצמו. ונות של המדינהכינוי זה מתייחס בעיקר לשלושת השנים הראש 13

.הזו לבין שאר עליות שנות החמישיםאשר טען שאין להבין את המאה ) אבי התנועה הפוטוריסטית) (Marinetti(מושאל ממרינטי " ממד המהירות"המושג 14

": רותמימד המהי: "העשרים בלי להכיר במימד חדש שקיים בה אותו כינהWe affirm that the world’s magnificence has been enriched by a new beauty: the beauty of speed. […] We are already living in the absolute, since we have already created eternal, omnipresent speed. [Marinetti,1909, 1]

הוא , למשל" חומה ומגדל" המבצע המכונה – חברתי שתנאיו האימננטיים היו מהירות התנועה הציונית פעלה בתוך שדה י הקבילה "א- המהירות שבה התבצעה הטרנספורמציה של המרחב הגיאוגרפי של פלשתינה. דגם פעולה אידיאלי בשדה זה

. גם למהירות הטרנספורמציה של הזהות במרחב החברתיהייתה מלחמת " הותיקות"הנקודה המציינת במידה רבה את . ק שנים ספורותותיק נחשב לפעמים מי שהיה בארץ ר 15

. מי שהגיע לפני המלחמה נחשב לותיק. השחרור

- 11 - 'רחימז'השכפול של המודל

בעת הכיבוש הבריטי. היה למעשה מורכב ברובו הגדול ממהגרים, "הותיק"חשוב לזכור שהיישוב הקולט ו

כאשר הוקמה המדינה 1948במאי . נפש בלבד56,000- היהודית של פלשתינה הוערכה בההאוכלוסיי) 1919(

שהכפילו את , שנה היגרו לארץ כחצי מליון נפש30בתוך , כלומר, אלף650,000-מספר היהודים בה הגיע ל

, השנים שקדמו להקמת המדינה15-בא הרוב ב, מתוך המהגרים האלה [Cohen 2002, 36] . 11היישוב פי

, 1996הכהן . [ היה בעל ותק של פחות מעשר שנים1948ומכאן שרבע מהאוכלוסייה היהודית בארץ בשנת

99 [

לאחר מכן הלך וגדל ). רבים מהם ניצולי שואה(מיהודי מזרח אירופה ) 86%( היו מרבית העולים 1948-ב

, מהעולים היו מילידי אסיה ואפריקה71%, 1951- ב. משקלם של העולים מהקהילות באסיה ואפריקה

]32, 1986סיקרון . [ובמהלך העשור הם היוו את הרוב המכריע של העולים

בקריאת . ית יצרה מצב שבו המערכות החברתיות השונות עמדו על סף שבירההעלייה המהירה והכמות

. הנובעת ביסודה מאינטרסים מנוגדים, המקורות מצטיירת תמונה של חוסר תיאום בין הגופים השונים

הגדילה בהתמדה את אוכלוסיית העולים בתחומי היישובים , הסוכנות היהודית שהייתה ממונה על העלייה

מועצות הערים והישובים השונים התנגדו לבואם של 16.ותיה ובלי תאום והקצאת משאביםבניגוד להבטח

- הישארלית", זו הייתה ראשיתה של ישראל השנייה, העולים וניסו למנוע את הגעתם אל יישוביהם

[Renee 1989, 119-12 ]". מזרחית

מכסת העלייה . ות התושביםהשלב שבו הוכפלה כמ, הסתיים השלב הראשון בעלייה המהירה1954בשנת

ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית ודמות מרכזית , גיורא יוספטל17.צומצמה אז באופן דרסטי

:סיכם את המצב הקשה אליו נקלעה העלייה המהירה, י"במפא

הכל זה –ואם אנו נותנים על הנייר שני ימי עבודה בשבוע . אלף מחוסרי עבודה25 אלף או 20- כבר הגענו ל

לגנבים נוספים ולקשיים , זה מוכרח להביא לידי דמורליזציה נוספת. מתחת למינימום של אפשרות קיום

אני שואל את חברי ההנהלה שמקבלים משכורת מסויימת ויודעים מה מספיק ומה לא . [...] נוספים

בתור . ארץהייתה לי שיחה עם שר הסעד ב. כיצד הם מתארים לעצמם את המצב הסוציאלי בארץ, מספיק

הגענו למצב כזה שאנו כולנו צריכים לקבוע לנו : אמרתי, איש שחושב את עצמו לעובד סוציאלי בעל ניסיון

? מהו קוו זה. נקבע לנו קו נסיגה שאין לרדת ממנו, כבר אי אפשר לנו לקבוע עדיפויות. קוו נסיגה אחרון

אני [..] צאים מאחורי קו הנסיגה האחרון חברים אנו כבר נמ. שלא יהיה ילד רעב שלא יוכל ללכת לבית ספר

בשעה שאנו יודעים מראש שדנים גם את המבוגר וגם את , שאין לנו זכות להחליט על העלאת אנשים, אומר

18.אל נקבל אחריות שקשה לשאת בה. הילד למצב שכזה

כעבור שלושה חודשים כבר היו . נפש21.589 מנתה האוכלוסייה הוותיקה במקום 1948ת במפקד שנערך בנובמבר "בפ, למשל 16

, המרחק מספר קילומטרים מפתח תיקווה1951שהוקמה בתחילת שנת , שבבמעברת עמי. איש6000גידול של ; 27.5000בה וכעבור חודשים אחדים הוחלט על , אוהלים500באפריל הוחלט על הכפלת האוכלוסייה והוספת . צריפים500תוכננה הקמת

עולי עיראק רובם מ, נפש6600 נמצאו במעברת עמישב 1951ביוני . אוהלים ושילוש מספר העולים במקום1000הוספת , הכהן. [פי ארבעה מהמספר שתוכנן תחילה, נפש8000- בסוף השנה מנתה המעברה כ; ורומניה שהגיעו ארצה באותה עת

1996 ,106 [. ]348, 2001, צור.) [1952כעשירית מן המכסה שעלייה הוסכם לשנת , נפש בלבד12,700 -שירדה ל(בייחוד זו של עולי מרוקו 17 ]349, 2001, צור . [100/948Sמ "אצ, 17-18' עמ, 18.1.1954, ס"הפרוטוקול ישיבת הנ 18

- 12 - 'רחימז'השכפול של המודל

כלומר , הקליטהאיכותשיקולים המתייחסים ל, אולם השיקולים מן הסוג שהעלה יוספטל בישיבה הזו

נדמה שהאינטרס . לא היו השיקולים שהכתיבו את מדיניות העלייה המהירה, לתנאי החיים של הפרט

בלי לתת את הדעת על ההשלכות , היה להגיע כמה שיותר מהר לרוב דמוגרפי, המרכזי של הממשלה

ת בשנות ונתפס בתרבות הישראלי, השיקול הדמוגרפי גבר על כל שיקול אחר. החברתיות של מדיניות זו

.החמישים כערך העומד בפני עצמו

העניקו לו אפילו משמעות , כמו המשורר רב ההשפעה נתן אלתרמן, סוכניו הספרותיים של הממסד

:והפכו אותו לחלק אינטגרלי בהתחדשות הלאומית, מיסטית

,אין הסטטיסטיקה שטח יבש, לא

!לא אצלנו

– אל עליון –תמיד

!ש וישי...מה-ידענו כי יש בה דבר

.טוב להיות מליון? הלא כן

,זה מרגש עד לפלא, זה מן סף, ןזה עניי

[...]

.היא אחרת...שימו לב לנשימת הרחובות

נושם

19.מיליון

).1949, דצמבר,16, דבר (1949בטורו האחרון לשנת , נתן אלתרמן 19

- 13 - 'רחימז'השכפול של המודל

המערכת הפוליטית והעלייה 1.1

חייבים ] ב.א? ההסתדרות[ארץ ישראלית ואנחנו ' טבילה'כל חלקי העם צריכים לקבל , מרוקנים ורומנים

.חנן המטביללהיות יו

20.פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל, שפרינצק. י

הגעתם . רק לאחר השואה קיבלה הממשלה את ההחלטה להעלות עולים באופן מסיבי מאסיה ומאפריקה

היחסים בין ישראל ת כתוצאה מהידרדרו1950 בברית המועצות בשנת הגברה ברגע שנסגרו שערי העליי

21.לברית המועצות

- מהם מליון מאירופה וכ1.800,000 - של ראשי היישוב היה מספר העולים המיידיים לעלייה כלפי הערכתם

בין ו, עולים אלה היוו עבור המערכת הפוליטית גם מצביעים פוטנציאלים22. מארצות ערב800,000

–כל אחת מהן ניסתה בדרכים שונות : התחולל מאבק אדיר על העוצמה הפוליטית, המפלגות השונות

. להעביר לחסותה כמה שיותר עולים- ן לא היו ברוח דמוקרטית שרוב

והיא השכילה , ]29, 1984הכהן [בתנועת העבודה הנושא של הקליטה החברתית תפס מקום חשוב בדיונים

או של המחנה הדתי שתביעתו הבולטת 23בניגוד למשל לתנועת החירות, להבין את חשיבותם הפוליטית

] 37-39, 1984הכהן . [לים האורתודוכסים את שמירת המסורתהייתה התעקשותו לאפשר לעו

, י"המפלגה שהשכילה להשתלט במהירות על קולות העולים ולהשתמש בהן לקיבוע מעמדה הייתה מפא

בישראל הפיקו המנהיגים הסוציאליסטים תועלת מן הניתוק שחל בין ": כמו שכותב יונתן שפירא

בהגיעם לישראל היו המהגרים היהודים תלושים . ורתיות שלהאוכלוסיית המהגרים לבין המסגרות המס

השכילו לנצל , י בראשם"מנהיגי מפלגת העבודה ומפא. םוצמאים למסגרת שתספק את צורכיה, ומבודדים

]49, 1993שפירא ." [מצב זה ליצירת מערכת תלות שבה להם יהיה תפקיד דומיננטי

: כתב גיורא יוספטל ביומנו1951-ב

In the period of the elections, we created havoc in the cooperative immigrant villages and in

the transit camps by meaningless promises and by the base system of vote buying. [Yoseftal

1963,143]

. 77: 1993, מצוטט מצמרת .]24.11.48[, פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל, שפרינצק. י 2021 From 1948 to 1950, Soviet and East European Jews were allowed to emigrate to Israel under the cover of

reuniting families', but only a small number (especially from Eastern Europe) did. Emigration was halted in the Soviet Union in 1950 (but not from Eastern Europe as evidenced by the immigration of Romanian and Polish Jews in the early to mid-1950’s) as a result of deteriorating Soviet-Israeli relations. [Halevi 1988, 196-197]

היהודים שנותרו , פליטים יהודים ממחנות ההשמדה, יהודים שהוגלו מקפריסין: היו ארבעה מקורות מיידיים לעלייה 22בקפריסין היו (1.800.000 -כמות היהודים האלה לפחות לפי ראשי היישוב הייתה כ. במזרח אירופה והיהודים מארצות ערב מתוך . [ומספר דומה היה בארצות ערב) מחציתם ברומניה (800,000- כ במזרח אירופה‚ 150,000- במחנות כ‚ 24,000בערך .Hacohen, 1987: 100]] [1948, ינואר14, י על בעיות ההגירה והקליטה"הפרוטוקול של פגישת ראשי מפא

ות למר, כמעט ולא התייחסה לבעיות העלייה הקליטה, 1948תנועת החירות בועידה הלאומית הראשונה שלה באוקטובר 23: ראה על כך. בעיית הקליטה הייתה שולית למפלגת חירות. 'כלכליים משפטיים וכו, פוליטיים: שדנו שם בהרבה נושאים ]111, 1987הכהן . [1תיק , 9/44, בוטינסקי'מכון ז, 1948אוקטובר , פרוטוקול המועצה

- 14 - 'רחימז'השכפול של המודל

ם ובמעשי אלימות כדי בן גוריון לא דאג להפעלת המשטרה והחוק כנגד חברי מפלגתו שהשתמשו באיומי

הוא ידע על מעשיי כפייה כאלו בריכוזי עולים רבים ולא עשה דבר כדי , מקרב העלייה החדשה' לצוד נפשות'

גוריון כי מקנן בו -הודה בן, בדיון מפלגתי סגור, י"בוועדה המדינית של מפא] 78, 1993צמרת . [למנוע אותם

יש בעניין : "עולים למוסדות החינוך של זרם העובדיםשלא מתוך הכרה מעמדית נרשמים רוב ילדי ה, חשש

ונרשמים , משתמשים באיומים של עבודה ובאיומים של התיישבות[...] זה מקרים רבים של מעשה אונס

שעשו זאת , אנשי התיישבות, ישרים והגונים ומסורים מאד, חברים טובים. חברים סיפרו לי שעשו זאת[...]

24".מאחרים צריך למנוע זאת בכח"אבל , גם חברי מפלגות עשו זאתהוא הודה כי." מתוך נאמנות

שהוריו מצביעים עד , )כורדי כבן שלושים-בחור ממוצא עיראקי(', סיפר לי ת25,באחד הראיונות שערכתי

תיאור זה מבטא את החוויה ". שהם מפחדים שיגרשו אותם מהארץ"היום למפלגת העבודה כיוון

מפגש שלווה פעמים רבות , רבים במפגשם עם הסוכנים הפוליטיים השונים לעוליםההטראומטית שהיית

26.בשימוש באלימות סימבולית וביורוקרטית

וצייתנותם לכוחות , חשוב לזכור שרובם הגדול של העולים הגיעו מארצות שלא היה בהם משטר דמוקרטי

וכך (היה עניין מיוחד לחשוף ברור שלמערכת הפוליטית לא , על כל פנים. השולטים אופיינית למהגרים

וללמד אותם את דרכי ההתארגנות הפוליטיים , למבנה המערכת הפוליטית' מזרחים'את העולים ה, )לשתף

.במשטר הדמוקרטי המסויים של ישראל

אנקדוטה המגלה את הדרך בה נתפסה המערכת הפוליטית על ידי העולים עשויה להאיר את המגע

כאשר המחנות הפכו בהדרגה למעברות והופסקה בהן כל : "ל עולים רביםהתרבותי הזה מנקודת מבטם ש

לתושבים יוצאי תימן הוסברה . הגיע גם תורו של מחנה ראש העין, מערכת הפעולות של השירות הרפואי

על כך ענה אחד . 'צריך להיות חבר בקופת חולים': הנוסח המקובל היה. חשיבות ההשתייכות לקופת חולים

] 80, 1986ינסקי 'קצ." ['רוצה להישאר חבר בממשלה כמו עד כה 'שהוא, התושבים

, בשנים הראשונות של שנות החמישים היה לממשלה יתרון ברור בתחרות שלה עם הארגון הציוני העולמי

י הייתה המתחרה החזקה ביותר מבין המפלגות הפוליטיות במאבק על השליטה במוסדות "ומפא

ודבר זה בא לידי , זאת הייתה חשובה כדי לזכות בקולותיהם של העוליםהשליטה ה. האחראיות על ההגירה

הפכה , בעקבות הגידול באוכלוסייה כתוצאה מהעלייה בשנות החמישים. ביטוי ברור בבחירות לכנסת

י היה אפילו גבוה יותר מזה של היישוב "אחוז העולים שהצביעו מפא. י להיות המפלגה הדומיננטית"מפא

[Hacohen 1987, 113].הותיק

'ממד המהירות' בן גוריון ו1.2

.]110:1997, בתוך צמרת[, י בבית ברל"אארכיון מפ, 1950 בדצמבר 31, י"דיון בוועדה המדינית של מפא, בן גוריון 24במטרה לעמוד על הדרך בה הם מתייחסים לזהותם , בגילים שונים' מזרחים'במסגרת המחקר ערכתי סדרת ראיונות עם 25

. התרבותית ].36-67, 2002קמפ [על האלימות הבירוקראטית כלפי העולים מארצות ערב ראה גם 26

- 15 - 'רחימז'השכפול של המודל

ותהליך , באמריקה פעל כור ההיתוך במשך שלוש מאות שנה. הקצב, שאלת הזמן…השאלה הבוערת היא

. לא כן ישראל…כי השלד העיקרי שלה היה איתן, אבל אמריקה יכולה לחכות: ההתמזגות טרם נסתיים

. במהירותפעול עלינו ל. ההיסטוריה דוחקת אותנו. לנו אין זמן

]76, 1997צמרת . [בן גוריוןדויד

Choosing the name, capital, government, anthem, constitution, budget, currency, army, police

[is easily done].the country needs one basic thing – which is its most serious need: it is short

of Jews, and as long as this need is not met to a minimal extent there is no security for the

existence of the State even after it is declared.

David Ben Gurion 27

העלייה היא לא רק מצווה . [...] רבתי בממדים גדולים ובקצב מהיר-גורם ראשון ועליון לבטחוננו הוא עליה

[...] האמצעי היעיל ביותר לבטחון המדינה היא – קיבוץ גלויות –יעודה העליון של המדינה ציונית ודרך לי

. שום שיקולים כלכליים ומשקיים אינם רשאים להאיט את קצב העלייה

28דברי בן גוריון בכנסת

לו אמר, )אז גזבר הסוכנות היהודית(כתב בזכרונותיו שלוי אשכול , שליח הסוכנות לעיראק, שלמה הלל

אין . אבל שלא ימהרו, שאנחנו נשמח מאוד שכולם יבואו, תאמר ליהודים הטובים שלך: "לפני שיצא לדרך

אני מדבר אליך . [...] אם יבואו יצטרכו לגור ברחוב. אין לנו אפילו אוהלים. לנו כרגע אפשרויות קליטה

. הבהיר להם זאת היטבעלייך ל. אתה אינך יודע לאילו תנאים אתה מביא את האנשים. ברצינות רבה

]141-142, 1986הלל ." [רק אל תאמר אחר כך שלא הזהרתי אותך. [...] ובצדק, אחרת הם יתמרמרו

קטע בן גוריון את ניסיונו של הלל להסביר , כאשר שוחח הלל עם בן גוריון) 1950 במארס 27(כעבור כשבוע

תגיד להם שיבואו . נוסע להביא יהודיםאתה ': ופסק בחיתוך דיבורו החד"לו את הבעיה שהציג אשכול

דרך . ותביא אותם מהרעתיס? מה יהיה עם העירקים ישנו פתאום את דעתם ויבטלו הסכמתם. מהר

29]שם" ['.צלחה

או לגרוף קולות שיבססו , המהירות שבה ביקש לפעול בן גוריון לא נבעה רק מהצורך לייצר רוב דמוגרפי

היה זה המשך . גם מהצורך להשתלטות מהירה על המרחב הגיאוגרפיאלא , י"את מעמדה הפוליטי של מפא

וכהמשך לאסטרטגיית , ישיר למודל הפעולה שנוצר כבר בשלבים הראשונים של ייצור הרפרטואר הציוני

יישומן של אסטרטגיות פעולה אלה הועצם לאחר . י"א- ההתפשטות של היישוב הציוני במרחב של פלשתינה

27 Minutes of meeting of Mapai Central Committee, December 3, 1947, L.P.A, 23/47. [Hachoen 1987, 100;

Segev 1986, 135] .II ,15.8.49 ,1337, דברי הכנסת 28 מציאותם של יהודים נרדפים .מדיניותו של בן גוריון נבעה גם מתוך לחצים דיפלומטיים, שבמקרה הזה, חשוב לזכור 29

פיקאר [, גרום לתקריות דיפלומטיות לא נעימות מבחינת הבריטים והאמריקניםבארצות ערב העצמאיות עלולה הייתה לקלף "או " בת ערובה"קהילה יהודית גדולה באחת מארצות ערב הייתה עלולה לשמש כ: כמו גם לישראל עצמה] 379, 1999 .בסכסוך הישראלי ערבי" מיקוח

- 16 - 'רחימז'השכפול של המודל

במסגרת המדינה יכלה הקבוצה הדומיננטית להיעזר בצבא . שמעותיתמלחמת השיחרור בצורה מ

.ל והסוכנות היהודית"הקק, משרדי ממשלה, ובזרועות ביצוע אחרות של השילטון

:מארבעה אינטרסים מרכזיים של הקבוצה הדומיננטית, מימד המהירות נבע אם כן

,יצירת רוב דמוגרפי .5

,גריפת קולות והון פוליטי .6

,ות הישראלית בשטחים שהתפנו מערביםהחלת הריבונ .7

).עליהם אעמוד בהמשך(אינטרסים כלכליים .8

- 17 - 'רחימז'השכפול של המודל

"המיושבים"העולים מארצות ערב וחרדת . 2

ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי , יהודי תימני הוא קודם כל יהודי

.כמו שאני שכחתי שאני פולני, השוכח מאין בא

30. ן גוריוןבדויד

אי אפשר ', מזרחי'למרות שהאינטרסים של המערכת פוליטית היו גורם מכריע בתהליכי הבידול של ה

על ' מזרחים'בלי להתייחס להשלכות שהיו לעלייתם של ה, להבין את משמעותו התרבותית של בידול זה

.הזהות התרבותית של החברה שהתגבשה בישראל לפני בואם

התקיים החל מהשלבים הראשונים ' מזרחי'הבידול של ה, כפי שאפרט בהמשךו, כפי שכבר ציינתי

פרקטיקות ' מזרחים'ננקטו כלפי ה, וכבר בראשית תקופת היישוב, בהתגבשותה של הקבוצה הדומיננטית

, ההבדל המרכזי נבע מכך. לאלה שהופעלו כלפיהם בשנות החמישים, הדומות מאוד במודל שלהן

שהיה גם מפוצל , )10%-לא יותר מ(מספרי מיעוט היו , בתקופת היישובבשדה החברתי' מזרחים'שה

וניתן לומר בהכללה ששיתופם נבע בעיקר , הודרו כמעט מכל גוף ממסדי' מזרחים'ה. מבחינת אירגונו

, כמו גם מצבם הכלכלי החלש, הקצב והכמות הנמוכים של הגירתם. פוליטית" קוסמטיקה"ממניעים של

ולהסוות את הפער , ומכאן שהיא יכלה לקיים את הבידול, תי על הקבוצה הדומיננטיתלא היוו איום משמעו

.בלי שתיזדקק לאמצעי בידול נוקשים במיוחד, בין הרטוריקה השיוויונית לבין הפרקטיקה המבדלת

חדלו ' מזרחים'וה', מזרחית'כמעט מחצית מהאוכלוסייה הישראלית הייתה , לעומת זאת בשנות החמישים

האאוטסיידרים הם , במודל של סקוטסון ואליאס, כפי שהראיתי במבוא. מיעוט מבחינה מספריתלהוות

להפעיל את עקרון הבידול גם באמצעות הכוח הנובע , גורם המאפשר לקבוצה הדומיננטית, על פי רוב מיעוט

נאלצה הקבוצה , כדי לבסס את מעמדה כמיושבת, במקרה של שנות החמישים. ממעמדה כרוב מספרי

, למיעוט מבחינת מעמדה התרבותי הסימבולי, כלומר, לאאוטסיידרים' מזרחים'הדומיננטית להפוך את ה

שהציגה את , הקבוצה הדומיננטית. היו שתי הקבוצות פחות או יותר שוות, למרות שמבחינה מספרית

.נאלצה למצוא דרכים כדי לטשטש את המשמעות של עובדה זו, עצמה כדמוקראטית וסוציאליסטית

באופן , הייתה לבסס את עליונותם התרבותית בכדי להעניק ליגיטימציה לבידול, אחת הדרכים לכך

כדי להמשיך ולייצר את . כפי שכינה זאת הסוציולוג אדלר, "קיפוח אובייקטיבי"שיאפשר להם לבצע

היא , תובמקביל להפעיל פרקטיקות מבדלו, הרטוריקה השיוויונית שהייתה חיונית לקבוצה הדומיננטית

.למפעל הציוני ולהמשך קיומה של המדינהסכנה כ' מזרחים'ייצרה רטוריקה שבה הציגה את ה

' מזרחים' שלטה התפיסה לפיה ה31,ולאורך כל שנות החמישים, בסוף שנות הארבעים' מזרחים'בשיח על ה

עיתונאי ה. את המשך קיומה" מסכנים"על הזהות התרבותית של החברה הישראלית ואף " איום"מהווים

: שביטאה באופן תקיף ונחרץ את העמדה הזו, מאמרים בהארץ!) 16(גלבלום פירסם כנביא בשער סידרת

נחרץ גורלכם ואתם עליית חומר אנושי מסויים עלולה להוריד אתכם ולעשותכם למדינה לבנטינית ואז "

.14.2.1951, דברי הכנסת, בן גוריון 30לפחות למראית , המימסד התחיל להכיר אז. שינוי ברטוריקה זו הייתה לאחר המהומות בואדי סליבהנקודה שבה התחולל ה 31

.'מזרחים'למצב הקשה בו נמצאים ה) החלקית(עין באחריותו

- 18 - 'רחימז'השכפול של המודל

מטרה "כשכתב ה, ומה אבא אבן ביטא השקפה ד32]1949 באפריל 22, הארץ, גלבלום." [מידרדרים לאבדון

. טבעית-לגרור אותנו לתוך מזרחיות בלתיולא להניח להם , ]'מזרחים'ב[צריכה להיות החדרת רוח מערבית

הוא הסכנה שמא עדיפותם המספרית של עולים ממוצא מזרחי ...אחד החששות הגדולים המייסרים אותנו

ובן גוריון קבע 33[Eban 1957, 76]." תאלץ את ישראל להשוות את רמתה התרבותית לזו של העולם השכן

משחית יחידים חובה עלינו להיאבק ברוח הלבנט אשר . אנו לא רוצים שישראלים יהיו ערבים"מפורשות

אתם : "דברים ברוח זו היו ליגיטימיים עד כדי כך שנאמרו מעל בימת הכנסת] 109, 2002שנהב ." [וחברות

אין רמת . ם יודעים שאין לנו שפה משותפת איתםאת. יודעים ומכירים את העולים במקומות הללו

פנחס לוביאנקר 34".אורח חייהם הוא אורח חיים של ימי הביניים, תרבותינו מתאימה לדרגת תרבותם

מרכז הכובד ואבן הבוחן של החלוציות ": "על כנפי נשרים"כתב חודשים ספורים לאחר מבצע ) לבון(

קום כאן עם לבאנטיני או עם הנושא את צלם אלוהים של הי: השאלה היא בפשטות[...] שרויים בסכנה

] 8-9, 1949לוביאנקר " [?והקריבו חייהם שני דורות לפחות, הגו, הדבר שעליו חלמו, תנועת העבודה העברית

עם הנושא את צלם אלוהים של תנועת העבודה "לבון הזהיר שאם לא ייעשה מאמץ מיוחד ומהיר ליצור

או שנצליח לשמור על , סוריה ומצרים, דרדר למהדורה יהודית של הלבנון]היל"[עלולה המדינה " העברית

]שם" [?דמות העם המתהווה ברוח יוצרי תנועתנו ומניחי יסודותיה

ולבנטיניזציה של " דרדור הרוח"לא הייתה לא הייתה רק מפני , החרדה של חלק מהמנהיגים הפוליטיים

נעמוד בפני [...] האם לא נצמצם את העליי: "ה פוליטיתהיא נראתה להם גם כהסתכנות בקריס, התרבות

מלמטה [...] רבולוציה בארץ-לקונטרבשנה זו עלול להתרכז החומר המספיק [...] התפוצצות גדולה

מאה אלף איש כאלה שיתרכזו במחנות –וביום בהיר אחד . קונסטרוקציה טבעיים)דה(מתרכזים כוחות

כנראה . [צ.תפוצצות כזאת שתסחוף אתה את הממשלה והכנסת והמזו עלולה להיות ה[...] ללא מוצא

35"גם יחד] ב.א. המפעל הציוני

כל ההיסטוריונים . הגיעה מכל השדות החברתיים, שהוצגה כאמור כהתגוננות', המזרחים'המיתקפה על

, טיפיםרווי הדעות הקדומות והסטריאו, קובעים שהיחס הנחרץ, והסוציולוגים שחקרו את שנות החמישים

מרכז , שמאל: הפוליטיים והתרבותיים] 80, 1997צמרת " [את כל הקווים"חצה למעשה ', מזרחים'כלפי ה

, אנשי עיתונות36,ספרדים מן היישוב הישן, חילוניים ודתיים, אנשי ההתיישבות ואנשי הערים, וימין

נות החמישים על ידי במחקר שנערך בתחילת ש. והציבור הישראלי בכלל37,חינוך מדע ובריאות, אמנות

תמכו 18% מהנשאלים היו בעד עלייה סלקטיבית ורק 82%, המוסד למחקר לדעת הקהל על בעיות העלייה

[Raphael 1981, 36]. בעלייה בלתי מוגבלת

' מזרחים'מצביעות על כך שהבידול של ה, התפיסות השליליות הגורפות שתיארתי לעיל ושאתאר בהמשך

אלא היה במידה רבה ביטוי של חרדה שנבעה , רק ממערכת שיקולים רציונליתלא נבע, בשנות החמישים

מערכת . מאמריו זכו לגיבוי ממערכת הארץ ששיקף באותם ימים חוגים רבים של מרכז וימין. גלבלום לא היה עיתונאי חריג 32

של [למצבם ובעיותיהם , כדי לדרבן את הישוב לשימת לב ראויה לשמם"כה במאמריו וקראה להשתמש בהם העיתון תמ ]1949, אפריל25, הארץ]" [יהודי צפון אפריקה

]17, 1999שוחט :[ התרגום מתוך 33]. 240' עמ, IV כרך , 6.3.50דיון מיום [, דברי הכנסת, בדיון פומבי בכנסת, ממנהיגי הציונים הכלליים, כ שושנה פסיץ"חה 34

.] 81, 1997צמרת [ ].78, 1996צמרת [1949 באפריל 22מיום , י בענייני קליטת עלייה"התייעצות חברים במפא 35או השקיעו מאמץ מיוחד " פתחו את דלתותיהם לעולים החדשים"חשוב לזכור שגם הארגונים הספרדיים הותיקים לא 36

טען שזאת תהיה טעות מצד , פוליטיקאי הספרדי הבולט בשנות החמישיםה, בכור שטרית. להקל עליהם את הקליטה [Emanuel 1968, 11]. לתבוע ייצוג פרופורציונאלי במוסדות המדינה' מזרחים'ה

].59, 1999ליסק : [ראו, נחיתות גנטיתעל רופאים הרואים בעולים יוצאי ארצות ערב 37

- 19 - 'רחימז'השכפול של המודל

הופעתם עוררה . הלכידות הסמיוטית של התרבות הישראליתעל ' מזרחים'מתחושת האיום שייצרו ה

, בתרבות הישראלית את הצורך לייצר קו הפרדה חד ומהיר בין התרבות של הקבוצה הדומיננטית

אחת הדרכים המרכזיות לייצור גבול מהסוג הזה היא . 'מזרחים'רים הלבין האאוטסייד, המיושבת

.באיטנסיביות רבה, כפי שאתאר להלן, בשנות החמישים' מזרחים'שהופעלה כלפי ה, סטריאוטיפיזציה

'סטריאוטיפיזציה רפלקטיבית'ו' סטריאוטיפיזציה מבדלת '2.1

יארה את יוצאי ארצות ערב כמנוונים הסטריאוטיפיזציה של המערכת התרבותית בשנות החמישים ת

מנחיתות מוסרית , מעוני ודלות כרונית, סובלים ממחלות תורשתיות, מלוכלכים, מבחינה גופנית

דרך יגאל , בסדרת מאמריו בהארץ, מגלבלום] 28, 1986פירר . [ומאימפוטנציה רוחנית ודתיות חשוכה

ככאלה המשתייכים לעולם , יוצגו' מזרחים'ה, ייםועד אייזנשטדט במחקריו הסוציולוג, מוסינזון במחזותיו

, זוהמה, שתייה לשכרה וזנות, משחקי קלפים והימורים, מכות ושליפות סכינים:סוטה וחסר מוסר, "אפל"

ובואם נתפס , ובייחוד את עולי צפון אפריקה', מזרחים'אפיינו לפי תפיסתם את ה, פריצות מינית וגניבות

]156, 1997צמרת . [ינהכסיבה לגל הפשעים הכללי במד

היו ', מזרחים'ובייחוד בתקופה הראשונה לבואם של ה, שלמרות שרוב הסטריאוטיפים, חשוב לזכור

שנבנה בין המיושבים לבין הפרדה הכיון שקו . חיובייםםנוצר הגבול גם באמצעות סטריאוטיפי, שליליים

מיושבים להתמודד עם החדירה של ר לאפשומ, גמיש ודינמיהוא , דמיוניהוא ביסודו , האאוטסיידרים

הגמישות . ניהםיה של שוני אבסולוטי בייאת האשלעל ידי כך שהוא מקיים ,לתחומם" אחרים"ה

, החיוביים והשלילייםםהסטריאוטיפיבגמישותם של , בין היתרהוהדינמיות של הגבול הזה מתגל

.ות זמינה וראשונית לפרשנות ולפעולה בתרבםייצוגיהמשמשים כמערכת

במאמר שפורסם בעיתון ', מזרחים'תקף את גלבלום על ביטוייו הקשים נגד ה, למשל, שבתאי' העיתונאי ק

סובלים ] האשכנזים[אנחנו :"וכתב לכאורה בזכות המרוקאים, ")אלה שאין תקווה לילדיהם" ("דבר"

חוד של ציונות העבודה ביי, הרקע הנפשי של הציונות. מעובדי מוח ומעבודת המוח, מעומס של אינטליגנציה

טובים , טבעיים, היה הרצון לברוח מן העומס המופרז של החיטוט האינטליגנטי אל החיים הפשוטים–

של , של עם הארצות, פשטות, ראויות להתכבד של טבעיות' זריקות' לנשימה לראנו זקוקים כאווי. יותר

שהיא כמו , עם האינטליגנציה שלהם,עם הפשטות שלהם, היהודים התמימים הילדותיים הללו. בעלי גוף

הם סם ', לא של איינשטיין'] י בשנות החמישים"חבר כנסת מטעם מפא, אליהו הכרמלי[שאמר הכרמלי

ביניהם העקשנות והנצחנות , שבה המקור של צרות רבות שלנו, החיים נגד עודף החטטנות המוחית שלנו

]1950, שבתאי." [המפלגתית

כולל בתוכו גם סטריאוטיפים ', מזרחים'של שבתאי ל" הסופרלטיבים"תן ללמוד מכפי שני', מזרחי'המודל

בחברה ' מזרחים'ה" שילוב"שתמכו לכאורה ב, שבתאי ורבים אחרים. שנתפסים על ידי יצרנייהם כחיוביים

). בדומה לרטוריקה הפילושמית(ביצירת הבידול , "כוונה טובה"גם מתוך , סייעו למעשה, הישראלית

נוצרים כדי להתמודד ולארגן באופן מיידי וראשוני השליליים והחיוביים םשהסטריאוטיפי, זכורחשוב ל

האני ומבחינה זו הם הכרחיים לקיום הלכידות של, את חוסר היציבות המאפיין את תהליכי התפיסה שלנו

.ם מאויימים במצב שבו הדבייחו, תרבותוה

- 20 - 'רחימז'השכפול של המודל

" סטריאוטיפיזציה פתולוגית"מבחינה בין , אוטיפיזציההתאוריה של סנדר גילמן על הדינמיקה של הסטרי

:כזו המאפשרת לנו להשיג פנטזיה של שליטה בחיינו, "הכרחית"לבין סטריאוטיפיזציה

We can and must make the distinction between pathological stereotyping and the

stereotyping all of us need to do to preserve our illusion of control over the self and the

world. Our Manichean perception of the world as “good” and “bad” is triggered by a recurrence of the type of

insecurity that induced our initial division of the world into “good” and “bad”. For the pathological personality

every confrontation sets up this echo. Stereotypes can and often do exist parallel to the ability to create

sophisticated rational categories that transcend the crude line of difference present in the stereotype. We retain

our ability to distinguish the “individual” from the stereotyped class into which the object might automatically be

placed. The pathological personality does not develop this ability and sees the entire world in terms of the rigid

line of difference. The pathological personality’s mental representation of the world supports the need for the

line of difference, whereas for the non-pathological individual the stereotype is a momentary copping

mechanism, one that can be used and then discarded once anxiety is overcome. The former is consistently

aggressive toward the real people and objects to which the stereotypical representations

correspond; the latter is able to repress the aggression and deal with people as

individuals. [Gilman 1986, 18]

כביטוי , "הסטריאוטיפיזציה הפתולוגית"אגדיר את , מחקר זה כדי להתאים את ניסוחו של גילמן למושגי

זו המצליחה לפרק , ולעומתה את הסטריאוטיפיזציה הלא פתולוגית, סטריאוטיפיזציה מבדלתקיצוני של

. דיאלוגית או רפלקטיביתכסטרואטיפיזציה , את האגרסיביות והנוקשות של הסטריאוטיפ

באופן שמעניק לנו שהות , פרה בטבע המטפורי של הסטריאוטימכי, אם כן, סטריאוטיפיזציה רפלקטיבית

, במלים אחרות, להבחין בפער שבין הסטריאוטיפ לבין האדם הקונקרטי הבא איתנו במגע

העומד מאחורי - בייחודו של הפרט -הסטריאוטיפיזציה הרפלקטיבית מאפשרת להבחין באדם

. פהסטריאוטי

החמישים הסטריאוטיפיזציה המבדלת בשנות 2.2

מחקרי תצפית משנות החמישים והשישים מלמדים עד כמה הייתה דומיננטית הסטריאוטיפיזציה

, שנערכו ברובם בשדה החינוך, המחקרים. באינטראקציה התרבותית בישראל' מזרחי'המבדלת של ה

מידים בפגיעה ובהעלבת תל, שהתבטא בדעות קדומות, מלמדים על יחס פוגע מצד המורים כלפי התלמידים

מחקרים ] 43-49 1974 אדלר ;1965אדר ואדלר ". [עדות המזרח"ובזלזול בהורי התלמידים מ, חלשים

, אגמון, שטאל. ומלמדים שעוצמת הסטריאוטיפיזציה המבדלת רק גברה, דומים נערכו גם בשנות השבעים

וטיים שנרשמו מביאים אוסף של נתונים אנקד" יחס המורה לתלמידים טעוני טיפוח"ומר חיים במאמרם

יחס שלילי , "עדות המזרח"ושבהן נמצאו תגובות מעליבות ומזלזלות במנהגי , בתצפיות על מורים

ותחושה של תסכול בשל , "בני עדות המזרח"יחס מתנשא כלפי , "טעונת טיפוח"לאוכלוסייה שהוגדרה כ

]45-58, 1976שטאל אגמון ומר חיים . [העובדה שעליהם ללמד אוכלוסייה זו

- 21 - 'רחימז'השכפול של המודל

שבו התבקשו מורים להעריך חיבור של , מדווחים גם על תוצאות מחקר מעבדתי, אגמון ומר חיים, אלשט

ממעמד ' מזרחית'או כבן קהילה , משכבה כלכלית מבוססת" בן קהילה מערבית"תלמיד שהוצג בפניהם כ

ת ערב יוצאי ארצו(הופלה לרעה על ידי המורים ' מזרחי'המחקר העלה שהתלמיד ה. כלכלי נמוך-חברתי

בידי , והללו העריכו את חיבורו בציון נמוך יותר משהעריכו אותו חיבור שנכתב לכאורה, )ואשכנזים גם יחד

הפחיתו בערך היכולת הגלומה בילדים " מחקרים נוספים נערכו גם בקרב גננות ש38.תלמיד אשכנזי

אר שני בבית ספר שנערך בקרב סטודנטים לתו, מחקר נוסף] 1972שובל וטייכמן ." [מקהילות המזרח

משפיעות גם על שיפוטים של פעולות הנחשבות לטכניות ', מזרחים'גילה שדעות קדומות על ה, לחינוך

לדעות , אפילו בקבוצות כדורגל מצאו החוקרים קווי דמיון בין עמדות מאמני הכדורגל39. ושגרתיות

', אשכנזים'צלחה של שחקנים היו ערים לסיכויי הה', אשכנזים'רובם , המאמנים. הרווחות בין המורים

פחות "כ' מזרחי'נתפס בעיניהם בהתאם למודל ' מזרחי'הכדורגלן ה: יוייחסו לכך הסבר סטריאוטיפ

יער וסימיונוב ." [ונוח להתרגש] כלומר שאינו מסוגל לעבוד בקבוצה[יותר אינדיבידואליסט , אינטליגנטי

1982 ,412-424 [

רה של תצלומי גברים בני קהילות שונות וביקש מהם לציין לאלו הציג רים לנחקריו שו1968- במחקר מ

. ובאיזו מידה הם מחבבים את הדמויות בתצלומים, פנים ישראלייםימהדמויות המצולמות יש תוו

בעוד שהתלמידים מקהילות המערב תפסו דמויות מקבוצתם השיוכית : " בלטה במחקר זה ההאסימטריי

הילות המזרח נטו לאמץ כדמות ישראלית טיפוסית דמויות שלא התלמידים מק, כישראליות וחיבבון

] 51, 1978שוורצולד וינון ." [מקבוצתם השיוכית וחיבבו אותן יותר מדמויות של יוצאי קבוצתם השיוכית

הפנימו , שמודלו במערכת החינוך הישראלית, בייחוד הצעירים שבהם, עצמם' מזרחים'מחקר זה מלמד שה

על נקודה אחרונה זו עמדתי במבוא . אופן שתרם להאצת שיכפולו בשדה החברתיב', מזרחי'את המודל

כשציטטתי את טענתם של אליאס וסקוטסון שהסטריאוטיפיזציה מתחילה להשפיע על הדימוי העצמי

)“we-image” (ובסופו של דבר לעצב את ההתנהגות של הפרטים בקבוצות , של האאוטסיידרים

המחקר מגלה שתלמידים ראוי לציין בהקשר זה ש[Elias & Scotson 1965, 101-102]. האאוטסיידרים

שטאל [נוקטת כלפיהם וכלפי מורשתם ) ובכלל זה מוריהם(היו ערים ליחס הזילזול של החברה ' מזרחים'

סטריאוטיפיזציה עצמיתהכרה זו לא מנעה מהם לבצע , אולם בסופו של דבר, ]51, 1976אגמון ומר חיים

.בידול עצמיומכאן ) יפיזציהסטריאוט-אוטו(

שמגלות , את התצפיות במחקר השדה החברתי הישראלי, המודל של אליאס וסקוטסון הולם אם כן

בהתאם לכך . כמו גם את ההאחדה שיצר הרפרטואר הדומיננטי', מזרחי'הפנימו את המודל ' המזרחים'ש

הפנמה גורפת זו . ם בקבוצתםהם העריכו את חברי הקבוצה הדומיננטית הרבה יותר מאשר את החברי

40.'אשכנזיות'בהשוואה לבני גילם מהקבוצות ה, הובילה אותם בהכרח לייחס תכונות שליליות לערבים

הוא נוטה פחות לייחס לערבים , חיובי' מזרחי'מחקרם של שורצולד וינון מגלה שכאשר הדימוי של הפרט ה

על . 8.0 ומורות מזרחיות 8.3ציון ממוצע של " גיל רובינשטיין"מיד בשם במחקר זה מורות אשכנזיות נתנו על עבודה של תל 38

כאשר שם התלמיד היה משה 5.8ואותן מורות מזרחיות ממוצע של , 6.2אותה עבודה נתנו אותן מורות אשכנזיות ממוצע .בוטבול

39 Babad, Mann, Mar-Haim1975, 265. 42.8% ,מהיהודים שיש להעדיף יהודים על ערבים 73.8% השיבו, 1988קר שנערך בשנת בס: "190, 1993 סמוחה :או גם 40

המיוצגת ( היו בעד הוצאת המפלגה הקומוניסטית 44.8% - ו, תמכו במניעת זכותם של ערביי ישראל להצביע בבחירותלעודד את מהמשיבים היהודיים שעל ישראל לחפש כל דרך 39.9%ו הסכימ, נוסף לכך. אל מחוץ לחוק) 1948בכנסת מאז

] 1976, ראו גם פרס" [. התנגדו לה 23.2%הסתייגו ממדיניות זו ורק 36.9%, לעזוב את הארץ הערבים

- 22 - 'רחימז'השכפול של המודל

י עצמי פגוע בדרך של דחיית הזר והשונה או מכאן ניתן להעריך שהנטייה לשקם דימו. תכונות שליליות

]1978שורצולד וינון . [מציאת קבוצות נחותות יותר מתקהה כשהדימוי העצמי חיובי

, עם הסטריאוטיפים שהוטלו עליהם' מזרחים'בדיקת הדרכים השונות בהם התמודדו אלה שהוגדרו כ

ת נדמה שהמחקרים שציטטתי למרות זא. החורג ממסגרת מחקר זה, מחייבת מחקר נפרד ומפורט

הייתה להפנים את ' מזרחים'שנטייתם של ה, כלומר מוכיחים, מאששים את התזה של סקוטסון ואליאס

ללא כל התנגדות מיוחדת ובמקרים , "המיושבת", הסטריאוטיפים שהטילה עליהם הקבוצה הדומיננטית

. רבים בהתלהבות

חייבים אם כך , עצמם' מזרחים' של הול העצמיוהביד סטריאוטיפיזציה-האוטועוצמתם של תהליכי

על . בשדה החברתי הישראלי' מזרחי'להילקח בחשבון ולהיתפס כגורם מרכזי בתהליך שיכפול המודל

שהתפיסה המציגה , ניתן לומר על דרך ההכללה, אולם לעת עתה, נקודה זה אעמוד בהרחבה בפרק המסכם

או הטוענת שהמודלים נכפו עליהם באלימות פיסית , יםכמי שניסו להתנגד לקבלת המודל' מזרחים'את ה

והיא נוטה להתעלם מכוחו של שדה הצריכה במגע תרבותי מן , נכונה רק במידה מוגבלת, או סימבולית

. הסוג הזה

ממד המהירות וסטריאוטיפיזציה2.3

ניתן , מהירות בועל תנאי הלחץ של השדה החברתי הישראלי בשנות החמישים ועל הדומיננטיות של ממד ה

, שסופר על ידי מי שהייתה האחראית על החינוך הלא פורמאלי במחנות העולים, ללמוד מהקטע הבא

מהר –הייתה איזו מטרה ...הייתה אובססיה לערבב את העולים מהר "41):בן עיתו(הדסה ליפמנוביץ

, ל כך היינו עסוקים בכךאנחנו כ... ומחר הם יצאו ליישובים וכבר תהיה ארץ ישראל החדשה42,שיתערבבו

הרגשתי שאני ...מתוך להט חלוצי ומתוך הרגשה שאנחנו עושים דבר נהדר, עשרים וארבע שעות ביממה

43..."אני לא מסרתי לעצמי דין וחשבון. ממש חייתי על פלנטה אחרת...נתונה בתוך תקופה משיחית

אווירה "היא , בדלת לרפלקטיביתאחד הגורמים המאפשרים לסטריאוטיפיזציה להפוך ממ, כפי שציינתי

שממד מהירות בשדה חברתי ומכאן שניתן לקבוע , כלומר גורמים המאפשרים שהות להבחין בפרט, "נוחה

. נתון מעלה את רמת הסטריאוטיפיזציה המבדלת

שנערך בסוף שנות החמישים על ידי צוות חוקרים , במחקר על סטריאוטיפיזציה בשדה הבירוקרטי הרפואי

המחקר גילה שאחוז הרופאים[Shuval 1962] 44.מי נבדקו רופאים ממרפאות שונות ברחבי ישראלבינלאו

וככל שתנאי , יותר שליליים על צפון אפריקאים גדל ככל שהמרפאה הייתה גדולהםשהיו להם סטריאוטיפי

: הלחץ של השדה הבירוקרטי גדלו

.לימים שופטת 41באופן שלא יאפשר לקבוצת עולים , את בני ארצות ערב השונים" ערבב"במחנות העולים הקפידו אנשי מערכת הקליטה ל 42

.ניח שמדיניות זו נבעה בחלקה ממדיניות ההאחדה של המימסדסביר לה. מארץ מסויימת להתרכז במקום אחד , ר ננה שגי וצבי צמרת"שיחה עם ד, המכון לחקר ארץ ישראל של יד בן צבי, פ"עדות בע, )ליפמנוביץ(הדסה בן עיתו 43

].146, 1997צמרת : [בתוך, ]15.4.91[ .ממרפאות פרטיות קטנות) כעשרה אחוז(וגם בעיקר מקופת חולים , חיפה וירושלים, הם בדקו רופאים מתל אביב 44

- 23 - 'רחימז'השכפול של המודל

A practice which does not allow physicians the time or atmosphere to get to know their

patients adequately, increases the likelihood of stereotyped attitudes. [Shuval 1962, 461]

רבה במירפאות גדולות שבהן היה מספר גדול של צפון , הייתה אם כן, הסטריאוטיפיזציה המבדלת

]463, שם. [אפריקאים והיא פחתה במרפאות קטנות

', מזרחים'התאפיינה בכל מה שנגע ל, ניתן לומר שהתרבות הישראלית בשנות החמישים, לסיכום

עוצמתה של סטריאוטיפיזציה זו הועצם כיוון שהיא חדרה אל תוך המערכת . בסטריאוטיפיזציה מבדלת

, לא נתפסו ככאלה, המבדליםהסטריאוטיפים . הביורוקרטית וקובעה בהגדרות שבה השתמשה המדינה

- ' מזרחים'או ' אשכנזים '–לא ניתן לאתר סוכנים תרבותיים מרכזיים , כל תחומי התרבות הישראליתוב

כלומר , אפילו שדה האמנות או השדה האינטלקטואלי. כלומר לנהל עימם דיאלוג, שניסו לפרק אותם

, ה המבדלתשדות שהם לכאורה בעלי פוטנציאל רב יותר לייצור רפלקציה או דיאלוג עם הסטריאוטיפיזצי

.והעניקו לסטריאוטיפים המבדלים לגיטימציה ואובייקטיביזציה, רק חיזקו את הנטייה הזו

הייתה מודל מרכזי בתרבות ', מזרחי'תופעה זו מלמדת שהסטריאוטיפיזציה המבדלת או הפתולוגית של ה

, בסעיף הבאכפי שאראה . חלק אינטרגרלי והכרחי ברפרטואר שלה, כלומר, הישראלית בשנות החמישים

. בו בהיקף נרחב עקב התנאים שהכתיב מימד המהירותשוכפלמודל זה לא נוצר בשנות החמישים אלא רק

ההשלכה של הקבוצה הדומיננטית2.4

ובייחוד , התקיים ברפרטואר היהודי המודרני', מזרחי'הבידול באמצעות המודל , כפי שתארתי כבר במבוא

של " המונית"החרדה של הקבוצה הדומיננטית מפני הגירה . מראשיתוכבר, בזה של של הזהות הציונית

המכונה בהיסטוריוגרפיה , ארתור רופין. יהודים מארצות ערב התעוררה כבר בתקופת העלייה השנייה

במחקרו המכונן , קבע כבר בתחילת המאה העשרים, "אבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל"הציונית

: והקבוצה הדומיננטית) Orientals(' מזרחים'הגבול בין היהודים האת , "היהודים בזמן הזה"

It will be a far easier task to settle Oriental Jews (Jew from Yemen, Morocco, Aleppo and

Caucasus) in agricultural colonies. These are already drifting towards Palestine. But the

spiritual and intellectual status of these Jews is so low that immigration en masse would

lower the general cultural standard of the Jews in Palestine and would be bad from

several points of view. In small numbers, however, they might be extremely useful, with

their knowledge of Oriental conditions, their small needs, and in particular, their capacity of

competing in wages with the Arab agricultural laborer. The Eastern European Jew cannot

possibly live on such wages. He can earn a living in Palestine only by work which makes

demands on his intelligence and reliability. For purely manual labor, preference is naturally

given to the Arab, who is the cheaper workman. This breach in the Jewish economic system

- 24 - 'רחימז'השכפול של המודל

can be bridged by the Oriental Jew, who can do the rough work at the same price as the

Arab. [Ruppin 1913, 294]

המזרחים "מאחורי תוכניתו בנוגע ליישובם המעשי של גם עמד , שעומד ביסוד תפיסתו של רופיןבידול ה

46. התימנים שהובאו לארץ בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, כלומר45,"הראשונים

המרכיבים את הלאום את האבולוציה של הגזעים מסכנים 47"אוריינטאלים"היהודים ה, לדעתו של רופין

במספרים ", צד שנימ .של היהודים בפלשתינה" הרמה התרבותית הכללית"עלולים להוריד את ו, הודיהי

תנאים "וכושר הסתגלות ל" צרכים מועטים"כיוון שיש להם , "יעילים מאוד"הם עשויים להיות " נמוכים

". של הפועלים החקלאיים הערבים"בעיקר כיוון שהם יכולים להתחרות בשכרם ו, "המזרחיים

[Ruppin1913, 294] לבין הערבים " אמינים"וה" האינטליגנטים"הפער שבין הפועלים המזרח אירופאים

. 'מזרחים'יכול להתמלא על ידי היהודים ה

מיצק ו,ועקרונותיו' מזרחי'הבידול של האת , ר בתקופת העלייה השנייה כב, אם כןרופין הגדירר ארתור "ד

את ההיררכיה , ו הפוליטית כראש המשרד הארצישראליבעזרת האוטוריטה המדעית שלו וסמכות

. במרחב החברתי החדש' מזרחים'הו 'אשכנזים'הסימבולית והמעמדית של ה

והיה אחד , ]ד"רופין תרע[ח ברנר "תורגם לעברית בתקופת העלייה השנייה על יד י, הטקסט של רופין

תפיסותיו של רופין השפיעו . של היישובכמו גם מנהיגיו הצעירים, הטקסטים שקראו ציונים ברחבי העולם

שהפכו בשנות החמישים לראשי המערכת , באופן עמוק על חברי הקבוצה הדומיננטית של היישוב

וסיפק לו מודלים רבים , רופין ייעץ לבן גוריון לאורך הקריירה הפוליטית שלו. הפוליטית של מדינת ישראל

מבית ת קטעים שלמים של תיאוריווטט בספרי זיכרונותיבן גוריון מרבה לצ. למחשבה פוליטית וחברתית

רופין היה גם 48].389, 1971בן גוריון " [תבונתו העמוקה"ומשבח אותו לא פעם על , מדרשו של רופין

שהיה בשנות החמישים לראש הסוכנות , ויץ. אחראי להעסקתו של רענן ויץ הצעיר בסוכנות היהודית

כמו רבים מבין האדמינסטראטורים של עליות (' מזרחים'ובם של הובעל תפקיד מכריע בייש, היהודית

49.ראה ברופין מודל לחיקוי וחש כממשיך דרכו) שנות החמישים

כיוון שהם היו " חלוצי המזרחים"או " המזרחים הראשונים) "עליית יבנאלי(תימנים מהעלייה השנייה מכנה את האני 45

זו הייתה אחת (.י"א- שהובאו באופן יזום ומאורגן על ידי התנועה הציונית לפלשתינה, ערבהיהודים הראשונים מארצות .)הראשונות של המשרד הארצישראלי בניהולו של ארתור רופיןהפעולות

].1982דרויאן ; Shafir 1990 ;1996ניני [על מדיניותו של המשרד הארצישראלי בראשות רופין כלפי התימנים ראו 46 בהמשך דרכו הוא נמנע מלהשתמש בתואר הזה והוא מאחד". היהודים הערבים"במקום אחר בטקסט רופין מכנה אותם 47

הוא קבע , "סוציולוגיה של היהודים"ב, יחד עם זאת". יהודי המזרח"והיהודים האוריינטאלים בתואר , את הספרדים .והניח שהם ערבים שהתגיירו, "דם ערבי"שהיהודים מתימן הם בעלי

ראו . הרצאותיו וספריורוב האיזכורים של רופין מלווים בציטוטים ארוכים מ] רופין: מראי מקום, 1971בן גוריון [: או על כך 48, ] 1930ספטמבר [במיוחד סיכום בן ארבעה עמודים של הרצאה של רופין בקונגרס הראשון של ארץ ישראל העובדת בברלין

נאומו של בן גוריון ביום הראשון של הועידה היה רווי מליצות ציוניות וזכה ". המבנה הסוציאלי של היהודים" שנושאה " מכשיר שמלכד את הגזע היהודי"חרת נאם רופין שתאר בין היתר את העברית כלמ" מחיאות כפים סוערות"לבן גוריון כותב שההרצאה של רופין . שלו על היהודים מארצות ערב" דגנרציה"רופין הציג גם את תאורייית ה] 444' עמ, שם[

על רופין ].א"תרצ, רופין: ראו[, פיןעל תאורית הגזע של רו] 440-444' עמ, שם[, "מחיאות כפים ממושכות ולוהטות"זכתה ל ].229-230; 364-366:כרך שני: 1972, בן גוריון: [כיועץ לבן גוריון ראו בין היתר

על יחסו המיוחד של ויץ ]. 152-153, 1998ויץ [על הדרך בה נבחר ויץ בידי רופין לסוכנות היהודית מתוך עשרות מועמדים ראו 49 ]2003אפריל , ראיון. [ההיסטוריון יחיעם ויץ, זכיתי לשמוע גם מבנו של ויץ, ייחס לוועל המשמעות המרכזית ש, לרופין

- 25 - 'רחימז'השכפול של המודל

של יהודי )en masse ( מפני עלייה המוניתכמו גם החרדה , במרחב החברתי הציוני' מזרחים'תפקידם של ה

קובעו 50,"כמה בחינות" ולהוריד את רמתו מלהכשיל את המפעל הציוני, על פי רופין, העלולה המזרח

. כבר בראשית התהוותה- ובייחוד בקרב מנהיגיה המנטאליים –בתודעתם של חברי הקבוצה הדומיננטית

היו , המשקפות כאמור את הרפרטואר הדומיננטי של תנועת העבודה, שתפיסותיו של רופין, חשוב לזכור

אביהם הרוחני של , בוטינסקי'רעיונותיו של ז. תשכיחות גם בקרב קבוצות דומיננטיות אחרו

". המזרח" שניהם מתעקשים על ניתוק היהודים מ–מזכירים מאוד את אלה של רופין , הרביזיוניסטים

:בוטינסקי כתב'באמצע שנות העשרים ז

Jews, thank God, have nothing in common with the East. We must put an end to any trace of

the Oriental spirit in the [native] Jews of Palestine.51

בוטינסקי את התנגדותו לנשואי תערובת בין יהודים ' הביע ז–" יהודי המזרח "-במאמר אחר שלו

הוא ) ואולי בהשפעתו(בדומה לרופין . כיוון שחשש שהדבר עלול ליצור גזע ירוד, אירופאים ללא אירופאים

, רופין, כך52.הרבה לכך שהיהודים האשכנזים יהיו הרוב בחברה היהודית בפלשתינההדגיש את החשיבות

היו תמימי דעים בכל מה , "אבי הבורגנות הרביזיוניסטית", בוטינסקי'ו ז, "אבי ההתיישבות היהודית"

53.'מזרחים'שנגע ל

נבעה , רפרטוארששורשיה כאמור בראשית התהוות ה', מזרחים'החרדה מפני עלייה המונית של יהודים

של הלאום , "הרגנרציה", היוו איום על תהליך ההתחדשות, לפי הרפרטואר, בעיקר מפני שיהודים אלה

עוררה בקבוצה הדומיננטית חרדה מפני שהם סימנו ', מזרחים'עלייה המונית של היהודים ה. היהודי

.היינו חזרה למצב הפרימיטיבי שממנו שאפו לצאת, רגרסיה

התגשמות של , מבחינת הקבוצה הדומיננטית ומנהיגיה, הייתה אם כן, בשנות החמישים' םמזרחי'עליית ה

' מזרחים'ה, במלים אחרות. שנוסחה כבר בשלבים הראשונים של התגבשות זהותם התרבותית" סכנה"ה

". היהודי החדש"הזכירו לקבוצה הדומיננטית את העבר אותו שאפו למחוק במסגרת בניית זהותו של

נבעה גם מהדחף של הקבוצה הדומיננטית ', מזרחים'הנחרצת והתוקפנית שבה לווה הבידול של ההאנרגיה

שנקבעה במידה רבה מכך שהתרבות האירופאית והמודרנית , להסתיר את זהותה התרבותית הקודמת

. 'מזרחים'יחסה להם תכונות דומות מאוד לאלה שהטילו כעת על העולים ה

כלומר בהגדרת תרבותם –' בעצלנות וכו, ברמה המוסרית הנמוכה, בערותב, העיסוק האינטנסיבי בעוני

שהיו , העלבון והחולשה, המצוקה, סייע להם להשכיח את הזיכרון של העוני', מזרחים'הנמוכה של ה

ממנה הגיעו רוב חברי הקבוצה , נחלתם של יושבי תחום המושב במזרח אירופה של המאה התשע עשרה

. היהודים מארצות ערבמיזרוח שלהם באירופה הייתה כרוכה בהמיזרוחמההיחלצות . הדומיננטית

באוניברסיטה ) שאותה הקים(פיתח רופין במהלך מחקריו במסגרת המחלקה לסוציולוגיה יהודית " הבחינות השונות"את 50

].א"רופין תרצ" [הודיםהסוציולוגיה של הי"ושפורסמו בתחילת שנות השלושים בשלושת הכרכים של , העברית [Massad 1996,55] ) 1926(, "המזרח", זאב. בוטינסקי ו'ז 51 ].1983 יולי 22[מצוטט מהארץ , 1919, "יהודי המזרח", זאב. בוטינסקי ו'ז 52- יהיה ידוע ברחוב התל אביב, ביאליק. נ. ח, המשורר הלאומי חד הלשון. לא הייתה זו רק דעתם של פוליטיקאים או עסקנים 53

[Chafets 1986, 43].מפני שהם מזכירים לו את היהודים הספרדים, בחידוד לפיו שונא הוא את הערבים, ארצישראלי

- 26 - 'רחימז'השכפול של המודל

בבניית הזהות שלהם יצרו חברי הקבוצה הדומיננטית נרטיב שבו הציגו את עצמם ככאלה שהגיעו

– חומריות וסימבוליות - שבעטייה ויתרו על אופציות טובות בהרבה , "הכרה חלוצית"לפלשתינה מתוך

אני נולדתי : "בן גוריון מציג את הסיפור לקנצלר הגרמני אדנאואר, למשל, כך. ונילמען הגשמת הרעיון הצי

תארים ועושר שאותם יכלו , מוסדות החינוך, רבים מאתנו עזבו את בתיהם בגולה. [...] וגדלתי ברוסיה

54."כדי להיות חלוצים בארץ ישראל, להשיג

לחלק מיצירת הזיכרון החדש של הקבוצה , בן גוריון הפך באופן שיטתי את בניית העבר הפרטי שלו

כמו שהגדירו אליאס וסקוטסון , לאידיאליזציה, "מיעוט של מובחרים"זיכרון שהיה מכוון ל, הדומיננטית

. [Elias & Scotson 1965, 7]את דרכם של המיושבים לתאר את עצמם

:שבתאי טבת, כותב הביוגרף של בן גוריון

From a tender age, David-Joseph saw his elders in close contact with the coarse, boorish

country people. This in itself marked the family off from other Jews and contradicts Ben-

Gurion’s claim that his family was refined.[..] the working language was Polish.

[Teveth 1987, 6-9]

בניית הכריזמה שלו : גמאות לנטייתו של בן גוריון לפברק את עברו ולגרוף בתוך כך הון סימבולי הן רבותדו

" השומר הראשון"בניית סיפור לפיו הוא , הקורא אפלטון ביוונית" פילוסוף-מלך"כ, כאינטלקטואל

, קומתו הנמוכהבשל " השומר"למרות שישנן עדויות המלמדות שהוא לא התקבל לארגון , "יישוב החדש"ב

55.וכך הלאה

, אינה מסתירה את הסביבה הענייה שבה גדלה, בת העלייה השלישית, גולדה מאיר, שלא כמו בן גוריון

מעולם לא היה שום דבר מצוי במידה . בבירור רב מאוד זכור לי גם כמה היינו עניים"והיא כותבת ביומנה

ואולם בפרק שבו היא מתייחסת ] 12, 1975מאיר [56."לא אוכל ולא בגדים חמים ולא חום בבית, מספקת

באו ] בני העלייה השנייה[רבים מהם : "היא מבטאת מודל הדומה לזה של בן גוריון, השנייההלבני העליי

אילו התלהבו לציונות . רבים אפילו ממשפחות מתבוללות ועשירות, מבתים של סוחרים ותלמידי חכמים

זה . לקנות בה פרדסים ולשכור ערבים שיעשו את כל העבודה בשבילם, בלבד יכולים היו לבוא לארץ ישראל

עצמית תוכל לשחרר באמת -והאמינו אמונה עזה שרק עבודה, אבל הם היו רדיקלים בלבבם. היה קל יותר

]36, שם[...]". [את היהודים מן הגיטו והמנטאליות שלו

]].610, 1996זכי ]. [1960, במארס14[, אדנאור–מתוך הפרוטוקול של פגישת בן גוריון , בן גוריון לאדנאואר 54ביו סטר לו מפני שביקר בביתו של בן גוריון ואסר עליו ללכת לשם סיפר שא] פלונסק, בן העיירה של בן גוריון[שלמה צמח 55

שאי אפשר לחלוק "מוסיף שיש עדיות , טבט] 8, שם. [שוב בגלל שביתו של בן גוריון היה ידוע כבית שבו משחקים קלפיםם המבדלים אחד הסטריאוטיפי, כפי שאראה בהמשך) שם. (שדויד בן גוריון אכן למד לשחק קלפים בבית הוריו" עליהן

.הדומיננטיים בשנות החמישים מציג את יהודי ארצות ערב כקלפנים, אחותה הגדולה של גולדה. הביוגרפה של גולדה מדגימה את שינוי הזהות והמעמד שעברו רבים מחברי הקבוצה הדומיננטית 56

]Hyman 1995, 76.[נאבקה באימה עבור הזכות ללמוד במקום להפוך לשוליית תופרת, שיינה קורנגולד

- 27 - 'רחימז'השכפול של המודל

לפיו בני העלייה השנייה , "האידיאלית", חוזרת כאן על דגם בניית העבר של הקבוצה המייסדת, גולדה

סיפור שאינו תואם כלל ועיקר את העובדות שמציג , "אידיאליסטים טהורים"והשלישית הגיעו ממניעים

ותיפקד כמודל , נתפס סיפור זה במידה רבה כאמיתי, על כל פנים, בשנות החמישים 57.המחקר ההיסטורי

או מפני שרצו לשפר , שהגיעו כביכול בעל כורחם', מזרחים'לבין ה', האידיאליסטים'המבדל בין הוותיקים

. את מעמדם הכלכלי

מתבהר כשאנו בוחנים את התיאוריה של בן , בהקשר זה' המזרחים'הבידול בין הקבוצה הדומיננטית ו

) 'מזרחים'ה" (המהגרים"לבין ) 'אשכנזים'ה" (העולים"בין , הבידול הזה". העולים"ו" המהגרים"גוריון על

לבין ] הערבי והתימני" [הטבעי"בין הפועל , דומה במהותו לבידול שהתקיים ברפרטואר של העלייה השנייה

58].האשכנזי" [בעל ההכרה"או " האידיאליסטי"הפועל

ושהתרבות היהודית , בעלייה לישראל" עמוק"בן גוריון קבע שלהמוני היהודים במזרח אירופה היה צורך

יהודי , יהודי תוניסיה, יהודי מרוקו" לעומתם 59".ציונים טבעיים"מעין המיוחדת שלהם הפכה אותם ל

באמריקה ובארגנטינה לא עלו אם כי היו , והציונים מאנגליה, עיראק ויהודי תימן לא עלו מפני שהיו ציונים

עד כדי כך שגם עם , של האשכנזים היא כה ברורה ועמוקה" הטבעית"הציונות , לפי בן גוריון60."ציונים

, יותר מיהודי ארצות ערב שאינם באמת עולים, "עולים"שכנזים לא עולים לישראל הם עדיין בחזקת הא

. בלבד" מהגרים"אלא

אלה מבני עמנו שהיו להם ", אמר בן גוריון לאדנאואר, "העם היהודי ספג מכה קטלנית מן המשטר הנאצי"

. הם שהושמדו– יהדות אירופה – חומריים נכונות להקרבה עצמית ואמצעים, אידיאליזם, יכולת, ידע, חזון

היהודים , היהודים האירופים: אני אומר זאת מכיוון שניתן לחלק את יהודי העולם לשלושה חלקים

זהו דבר ]. לכל דבר[היהודים האמריקנים רואים עצמם כאמריקנים . םהאמריקנים ויהודי ארצות האיסלא

חיו במדינות חסרות ם היהודים בארצות האיסלא.שכן ארצות הברית היא ארץ מהגרים, ]מובן[קל

יהודי אירופה מעולם לא החשיבו את עצמם . והם התבוללו בעמים שבקרבם הם חיו, מפגרות, השכלה

בן ." [אני נולדתי וגדלתי ברוסיה אבל מעולם לא ראיתי את עצמי רוסי. כחלק מן המדינה שבה הם חיו

61]605, 1960גוריון

או בעלי הצורך " הטבעיים"חר שבן גוריון הגדיר את ההבדל בין העולים האשכנזים כשנה לא, 1954בשנת

נסח הסוציולוג נוח אייזנשטדט את , שעולים בעל כורחם" םיהודי ארצות האיסלא"לעומת , "העמוק"

קוים לטיפולוגיה (עלייה והגירה "הוא כותב במאמרו " ההגירה. "הבידול הזה בטרמינולוגיה סוציולוגית

תקווה "והיא מעניקה למשפחה " היא אמצעי מובהק לשיפור מעמדה הכלכלי של המשפחה", )"ולוגיתסוצי

] 270, ד"אייזנשטדט תשי[...] " [בדפוסי החיים הישנים , להמשיך בארץ החדשה במתכונת החיים הישנה

בזמן . הגריחסו של העולה כלפי חברת מוצאו היה במילא שונה שוני יסודי מזה של המ "בניגוד גמור לכך

העולה בא , המוסדיים העיקרייםה ניכרת עם חברה זו ועם ערכיה וסידוריהשהמהגר מזדהה עדיין במיד

בזמן שהמהגר מעוניין לתקן או . לשלול הן את הערכים החברתיים והן את המבנה המוסדי של חברתו

[Alroy 2003] ראו למשל 57 ].1989קמון ; 1989שפיר ; 1996ניני [על כך ראו בן היתר 58 .אם כי המודל הבסיסי זהה, הם דווקא האשכנזים" טבעיים"באופוזיציה שמציג בן גוריון ה 59 .358, 2001מצוטט אצל צור ]. 100/948S, מ"אצ, 25' עמ, בערב5.7.1953[', ישיבה ז, פרוטוקול הנהלת הסוכנות המורחבת 60, "]כמו שאני שכחתי שאני פולני[", מציג את עצמו כפולני, בן גוריון בדבריו בכנסת ישראל המצוטטים במוטו של פרק זה 61

.הוא מציג את עצמו כרוסי, ואילו מול אדנאאור הגרמני

- 28 - 'רחימז'השכפול של המודל

ושאת ערכים העולה בא לבנות חברה חדשה הנ, לשנות את החברה הקיימת בנקודות אמצעיות בלבד

ביותר היא העובדה שאותו חלק של היישוב שבא ארצה בלעדי תמבחינה זו אופייני] "272, שם." [חדשים

ולא תשעלייתן הייתה קשורה בכמיהה משיחית מסורתי, עדות המזרח–נכונות גדולה זו לשינוי

חברתי של היישוב הוא לבדו המגלה בתוך מבנהו ה–בטרנספורמציה פנימית של החברה היהודית בגולה

קשר זה עם . [...] מה לעמדות ריבודיות מסוימות-תסמנים מסוימים של קבוצה אתנית המוגבלת במיד

. פליטים- כל עוד שאינה בחינת הגירת, ארצות המוצא וערכיהן החברתיים אינו כמעט קיים בעלייה

של הישוב תחמה תחום הנייטרליזציה הניכרת של סבל התורשה של ארצות המוצא בתוך מבנהו החברתי

]275, שם)." [פרט לעדות המזרח(מוגבל ביותר לגיבושם של עולים מאותה ארץ מוצא

וסייע לאובייקטיביזציה של , העניק לבידול של בן גוריון תוקף מדעי, 1954מאמרו של אייזנשטדט משנת

אייזנשטדט משווה בין , לקראת סוף המאמר. 'מזרחים'הסטריאוטיפיזציה של הקבוצה הדומיננטית כלפי ה

לבין הגירתם של הפוריטנים ובני הכיתות הדתיות האחרות לאמריקה "שתי העליות הראשונות לפלשתינה

]273, שם." [ז"ז והי"במאה הט

תוך כדי הכפפתה , תוך כדי ניכוס ההגירה של המזרחי: "חנן חבר כותב על הספרות העברית בהקשר זה

השיח ההגמוני מציב את הגירת המזרחי כשולית , גירה ההגמונילתכתיבים המחייבים של סיפור הה

." שאינה יכולה לממש את המעבר הציוני של חציית הים הדרמטית מאירופה אל המזרח, ככזו: וכנחותה לו

]185, 2000חבר [

משכפלים בכירים בקבוצה הדומיננטית בשנות-ואייזנשטדט , בן גוריון, בניית הזהות התרבותית של גולדה

את התזה של סקוטסון ואליאס על פעולת הבידול של הקבוצה הדומיננטית , הולמת אם כן-החמישים

: ביחס לחברי קבוצת האאוטסיידרים

The image which the ‘established’, which powerful ruling sections of a society have of

themselves and communicate to others, tends to be modelled on the ‘minority of the best’; it

inclines towards idealisation. The image of ‘outsiders’, of groups who have in relation to the

‘established’ sections relatively little power, tends to be modelled on the ‘minority of the

worst’; it inclines towards denigration. [Elias & Scotson 1965, 7]

מה שמכנים הפסיכולוגים , אינני מבקש להרחיב כאן על הממד פסיכולוגי של יחסים תרבותיים אלה

כזו הנובעת מן הדחף לגלות בזולת תכונות בזויות דווקא מפני שהן מצויות בך , "השלכה היזדהותית"

הנקודה שאני מבקש להדגיש היא שמחיקת העבר של הקבוצה, במסגרת המושגים של מחקר זה. עצמך

.הדומיננטית הייתה חלק מרכזי בפעילות שהקנתה להם את הונם הסימבולי

אאוטסיידרים שזה , "מיושבים"האופי המסויים של האנרגיה שהפעילו נקבע מכך שהם היו דור ראשון של

יתר-נובורישים של הון סימבולי שפעלו בתנאי לחץ של שדה חברתי של תיקוניות, מקרוב באו

- 29 - 'רחימז'השכפול של המודל

(Hyper-correction social filed) .מאפיינת את הזהות התרבותית היהודית , יתר מן הסוג הזה-תיקוניות

בגלל קרבתם לאורח חיים מזוהם המשיכו היהודים לחוות פחד "כמו שכותב סטבן אשהיים , המודרנית

[Aschheim 1982, 98]" . עד ממש לקראת סופו של תהליך ההתמערבות,קבוע מפני רגרסיה

את המקרה , מבחינת הפונקציה שלה, סקוטסון הולמת אם כן-ל של אליאסמערכת היחסים במוד

במקרה " המיושבים" של הבידול גדולה מברגיל כיוון שהאינטנסיביותאלא שכאן הייתה , הישראלי

.וחשו במידה רבה חרדה מפני רגרסיה, "התיישבות"היו נתונים בעיצומו של תהליך , הישראלי

' היהודים המזרחים'בין , טים הפסיכולוגיים של מערכת היחסיםהסבר זה עשוי להאיר את האספק

. שנוצרו במידה רבה בשל תהליך ההשלכה הזה', הישראלים המזרחים'לשעבר לבין ) אוסטיודן(

בה נוטה הפרט או קבוצת פרטים , כפי שקורא פרוייד לתופעה פסיכולוגית זו" הנרקסיזם של הפער הקטן"

לחרדתו של , חברה במקרה הישראלי, על פני פרטים או קבוצות אחרות,להעצים את יתרונותיו וייחודו

שגילו כלפי , הלא מודעת בדרך כלל, והזינה את התוקפנות הרבה, היהודי המודרני מפני הרגרסיה

.'מזרחים'ה

שלמרות שהקבוצה הדומיננטית הישראלית הציגה את עצמה כמי , הסבר זה גם מדגיש את העובדה

כבולה במידה לא " חדשה"הייתה למעשה זהותה הלכאורה , יתות של עברה הגלותישהשתחררה מרגש הנח

.מבוטלת בפנטזיות ובתסביכים של הזהות התרבותית היהודית האירופית

, שלה" אאוטסיידרים"נמצאת ביחס כזה או אחר של חרדה מפני ה" מיושבת"שכל קבוצה , ברור מאליו

" אאוטסיידרים" המיושבים הוא תמיד ביחס לנחיתותם של השהרי בסופו של דבר ייחודם ועליונותם של(

מפתחת באופן קבוע רכיבים אלטרנטיביים ברפרטואר שלה שמטרתם לבדל " מיושבת"כל קבוצה . שלה

לא היה " האאוטסיידרים"ו" מיושבים"הפער בין ה, אלא שבמקרה הישראלי, )בינה לבין האחרים שלה

שימשה את הקבוצה ,ובידולם' המזרחים'האחדת , בסופו של דברו, מובהק וגדול כפי שהיא הציגה אותו

. 'מזרחים'את הפער בינה לבין ה, שהגדיל במידה מכרעת, הדומיננטית כדי לצבור הון סימבולי

- 30 - 'רחימז'השכפול של המודל

הטרנספורמציה של ההון הסימבולי להון מטריאלי2.5

ייצרו את הנטייה של היסטוריות ש- עשויים להבהיר את הנסיבות הפסיכו, היחסים שתיארתי למעלה

, אולם תהליכים אלה קשורים באופן בלתי ניתן להפרדה', מזרחים'הקבוצה הדומיננטית לבדל את ה

. לאינטרסים הכלכליים של הקבוצה הדומיננטית

על היחס שבין צבירת ההון הסימבולי וההון המטריאלי של הקבוצה הדומיננטית כתבו כבר הסוציולוגים

:סבירסקי וברנשטיין

הרי , וכיוון שזו נתפסה כמודרנית ומתקדמת–' החברה הישראלית'האשכנזים הסתתרו מאחורי המושג

, המדע, הטכנולוגיה, המתוחכמתההתעשיי, שבמשתמע הוצגו האשכנזים כמגלמים את ערכי המודרניות

–העמדת הדברים בצורה כזאת הסוותה חלק מהתהליכים ההיסטוריים הממשיים . ב"הדמוקרטיה וכיו

ראשית הסוותה העובדה שרוב האשכנזים בישראל . [...] וכך תרמה לעיצוב וחיזוק חלוקת העבודה העדתית

היו בפריפריה של המערכת הקפיטליסטית , באו ארצה מחברות שבדומה לארצות המוצא של המזרחים

יותר דור אחד ולכל ה–לערך , מדעי באותו זמן-ואשר נכנסו לתהליכי תיעוש ופיתוח טכנולוגי, העולמית

הוסוותה העובדה שהחברה היישובית לא עמדה בדרגת פיתוח דומה לזו של חברות , שנית. מוקדם יותר

הוסוותה העובדה שהמודרניות של –שלישית וחשוב מכל . המרכז במערכת הקפיטליסטית העולמית

' ורתייםמס'הודות לעלייתם של המזרחים ה, הולכת והופכת עובדה, האשכנזים הולכת ומתאפשרת

באותן שנים ממש בהן הפכו מזרחים לפועלים . המספקים את כוח העבודה הנחוץ לפיתוח הכלכלי המזורז

הפכו , ולפועלי ייצור בלתי מיקצועיים בתעשייה, לפועלי בניין פשוטים, חקלאיים שכירים עונתיים

, ועיים בעלי קביעותלפועלים מקצ, למנהלי עבודה– וחלק גדול מן העולים החדשים –אשכנזים ותיקים

והדרישות שנבעו מן , השיפור במעמדם. ולבעלי מפעלים קטנים ובינוניים', צווארון לבן'לפקידים עובדי

ופקידים , מהנדסים, ולהפוך לטכנאים, אפשרו לבניהם ללמוד בתיכון ובאוניברסיטה, הפיתוח המואץ

, דהיינו המערכת האידיאולוגית. לוגיתמדעית וטכנו, מדינתית, העומדים בראש המערכת הכלכלית, בכירים

של האשכנזים " מודרניותם"עזרה להעלים את העובדה ש, אשר מיקדה את הדיון במאפיינים של המזרחים

תודות , במידה רבה, אלא מערכת דפוסי פעולה המושגת, אינה חלק ממורשתם ההיסטורית מימים ימימה

סבירסקי . [שלהם' מסורתיות'ל, כאמור, ם שיוחס מיקו–למיקומם של המזרחים בתהליך הפיתוח הכלכלי

]141-142, 1993וברנשטיין

כמו שכותבים , של עברם" הסוואה"הייתה תוך כדי , העלאת ההון הסימבולי של הקבוצה הדומיננטית

שכללה במקביל בניית עבר סטריאוטיפית , או במלים אחרות על ידי בניית עבר, סבירסקי וברנשטיין

של " קיפוח אובייקטיבי"ליך זה היה הבסיס שהעניק לקבוצה הדומיננטית לגיטימציה לתה. 'מזרחים'ל

הקצאה שווה של משאבי . וסלל את הדרך למימוש מאטריאלי של ההון הסימבולי שצברו', המזרחים'

מאחר שהייתה מביאה בעקבותיה , המדינה הייתה עלולה לסכן את מעמדה של הקבוצה הדומיננטית

למעשה הקבוצות האשכנזיות הן שהכשילו את האסטרטגיה : " החיים של חבריהכרסום ניכר ברמת

שפירא ." [ באמצעות הנהגת מדיניות של צנע וקיצוב1949-1952השוויונית שהמדינה ביקשה לאמץ בשנים

] 280-305, 1984שגב : ראו גם. 128-132, 1984

- 31 - 'רחימז'השכפול של המודל

מעין יחס שהיו זוכים לו בארצות ,"מהגרים"כאל ' מזרחים' אל התמצד שני האסטרטגיה של התייחסו

לוי ". [האחדות הלאומית" סותרת את רעיון הכזו שהיית, הייתה מייצרת בעיה מעמדית גלויה מדי, אחרות

במידה והבידול היה , הפער בין הרטוריקה השיוויונית לבין הפרקטיקה המבדלת היה נחשף] 210, 1996

. מתבצע באמצעות מערכת חוקים ותקנות גלויה

כי קביעת קריטריונים של , אף טען באחת הישיבות, חק רפאל ראש מחלקת העלייה של הסוכנותיצ

מקומות עבודה מעמידה את ישראל בדרגה אחת עם מדינות הגירה אחרות המעודדות הגירה מטעמים

פרוטוקול הנהלת . [ומבטלת את המשמעות הייחודית שיש לעצם קיומה של מדינת היהודים, כלכליים

בעקבות פנייתם הישירה של , אותו יצחק בן רפאל, אבל שנה קודם לכן] S 100/18מ "אצ, 16.2.53, הסוכנות

, ככוח עבודה זמין וזול, איש300ביקש משליחיו בצפון אפריקה לשלוח ארצה בדחיפות , נציגי ההתיישבות

] S 100/77מ "אצ, 29.1.52, פרוטוקול הנהלת הסוכנות. [לאחד היישובים

לבין הפרקטיקה המבדלת " קיבוץ הגלויות"בין אתוס העלייה השיוויונית של , הזההקונפליקט

הוביל את הקבוצות הדומיננטיות לעבוד עם המדינה בתור שדה המבצע את , והאינטרסים הכלכליים

המדינה . "ובד בבד מספק לגיטימיות לחלוקת העבודה המעמדית שנוסחה במונחים אתניים, הקליטה

בהתיקה ממקומם מנגנונים , היא עצמה ניהלה את הקליטה", כותב יגיל לוי, " כפולמילאה אפוא תפקיד

. אשר מילאו משימה זו בתקופת טרום המדינה, )שזוהו ברובם עם מפלגת העבודה האשכנזית(מפלגתיים

מבנה זה התבסס על מדיניות . שוויוני- כוננה המדינה מבנה חברתי לא, באמצעות שיטות הקליטה שלה, כך

ליישובי ספר נידחים או לפרברים של הערים , שזה עתה הגיעו, ן ממשלתית אשר הפנתה את המזרחיםשיכו

-הפועלים. כשמקצתם מחליפים פועלים אשכנזים, שם העסיקו אותם בעבודת כפיים בשכר נמוך. הגדולות

הולכת והשתלבו בבירוקרטיה הממלכתית הגדלה ו' התברגנו, 'לשעבר האשכנזים שיפרו בהדרגה את מצבם

תשתית רעועה של שירותים חברתיים . אגב ניצול המזרחים ככוח עבודה זול, או במגזר הפרטי המתפתח

]שם". [ושל חינוך שיעתקו את מעמד המזרחים

ריכוז ההון מצטרפים לשורת מחקרים המגלה את הקשר בין , ברנשטיין ולוי, דבריהם של סבירסקי

: זה מה שהיה"אמיר בן פורת כותב במאמרו . 'מזרחים'רת ה של הקבוצה הדומיננטית לבין יציהכלכלי

לא 60- וה50- י וכל מי ששיתף איתה פעולה בקואליציות של שנות ה"מפא": "סחורה ואי שוויון, קפיטליזם

יזם כלכלי דומיננטי ולהכפיף את הסקטור הפרטי וההסתדרותי - היססו לעשות את המדינה לסוכן

היא פיקחה על גיוס ההון ועל הקצאת , של ממש על כל סוכן אפשרי אחרלמדינה היה יתרון . למדיניותה

מדינת ישראל היא שעודדה את התפתחותם של סקטורים מסוימים . [...] ההון ממקורות חוץ ופנים

או כפי שהיה מקובל לתרץ זאת בעת , בכלכלה כדי לעצב את ההתפתחות הכלכלית על פי צרכיה הפוליטיים

כדי לצמצם את הפער בין , לפיכך השקיעה הרבה יחסית בחקלאות ובבניין. 'יונותצרכי הצ'על פי , ההיא

הדרך . של האוכלוסייה ובין הביקוש למזון ולדיור, במונחים אבסולוטיים ויחסיים כאחד, הגידול העצום

שכבר היו מבוססים , במושבים ובאיכרות הפרטית, היעילה לצמצום הפער הזה הייתה להשקיע בקיבוצים

השוויון -ולמעשה העמיק את אי, אבל הסיוע הזה הגדיל את חלקם של מקבליו בהון הלאומי [...] .למדי

תחום . בעיקר העולים מארצות המזרח[...] החברתי ואת הפער בין בעלי הרכוש והון ובין אחרים

ואי השוויון , ההזדמנויות שהגדיר את שני העשורים הראשונים הוא שקבע את האופציות האפשריות

, מדינת ישראל היא מדינה קפיטליסטית. [...] חברתי לא היה אפוא תמים אלא בעל הקשר אתני מובהקה

. קולוניאליסטיות אחרות- ובתור שכזאת מילאה תפקיד של מתווך בין הון לעבודה כשם שעשו מדינות פוסט

]386-385, 1997בן פורת [

- 32 - 'רחימז'השכפול של המודל

ו את ההון הסימבולי של הקבוצה יצר פרקטיקות שתירגמ, אם כן, עקרון הבידול של הרפרטואר

מצד ', מזרחי'משמעי של הרפרטואר ל- תהליך זה הוסווה באמצעות השדר הדו. הדומיננטית להון חומרי

ומן הצד השני , שבסופה יהפוך לכאורה לחבר בקבוצה הדומיננטית, אחד קריאה לשינוי ולטרנספורמציה

למסגרתה רק ' מזרחי'ימה לקבל את ההקבוצה הדומיננטית הסכ. מניעת אפשרויות ההתקדמות שלו

הסתפקות "יסתגל למודלים של ה, כלומר, את התפקיד שנקבע לו ברפרטואר, זה האחרון, במידה ויקבל

". הפרודוקטיביות"ו" במועט

- 33 - 'רחימז'השכפול של המודל

'מזרחי' הפרודוקטיביזציה של ה2.6

משקל נגדי רב היא יוצרת , נוטע בלב הצעיר והצעירה אמון בכוחותיו הוא] טוריה[העבודה עם הכלי

.אשר כה קשה לעקור אותו, הגלותי- חשיבות נגד תסביך הנחיתות היהודי

]67, 1996מאיר . [שליח הסוכנות הציונית לעיראק,אריה שיל

. הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך

62. על העולים המרוקאים, בן גוריון

וחיים תלקראת התפתחות חופשיפירושה כאן עליה בדרגה והליכה ] מארצות המזרח[ לישראל ההעליי

הציונות ; הציונות משמעותה לגבי יהודי המזרח אינה רק הצלה במובן הפשוט של מושג זה...פרודוקטיביים

. ליחיד ולכלל כולו, פירושה כאן גם מהפכה רוחנית וגופנית

] 115, 1951זרובבל . [ראש המחלקה ליהודי המזרח התיכון בסוכנות, זרובבל. י

.ריד בין יסוד ההכשרה החקלאית לבין ניצול כוח עבודה זולקשה להפ

]309, 2001צור . [ירון צור

תארה אותם , לאאוטסיידרים אולטימיטבייים ולמזער את הונם הסימבולי' מזרחים'כדי להפוך את ה

הפילוסוף מרטין בובר אמר ". יד היוצר"שזקוק ל" חומר אנושי", הקבוצה הדומיננטית כחומר חסר צורה

63,"עלינו ליצור צורה לחומר אנושי שאין דומה לו בדברי ימיהם של הדורות האחרונים: "'מזרחים'ביחס ל

האיש שעיצב למעשה (, י ושר החינוך בתחילת שנות החמישים"חבר מפא, )דינור(צ דינבורג "וההיסטוריון ב

ובעולם ; ולם ששקע הם מוצלים מע–כל אלה הבאים "קבע מפורשות כי , )את מערכת החינוך הממלכתית

] 144, 1996צמרת [". הם זקוקים לתרבות חדשה לגמרי בכל שטחי החיים...זה שקע גם עולם הרוח שלהם

המודל . והתייחסו אז ליהודי מזרח אירופה, תפיסות מסוג זה הופיעו כאמור כבר בשחר הרפרטואר הציוני

היה ללא ספק זה של י"א-המרכזי בשנים הראשונות של התגבשות הרפרטואר בפלשתינה

הייתה שהיהודי סובל מקשר , הנחת היסוד של תפיסה זו. הפרודוקטיביזציה שקושרה לעבודה חקלאית

".עם בריא"שני תנאים הכרחיים ליצירתו של , לקוי עם האדמה והטבע

למעט (אולם המודל הזה היה מלווה מראשית הציונות ברוח התנדבותית והתנהל בדרך כלל ללא כפייה

נוטל על עצמו אחריות מתוך הבנת הסיכונים ) האשכנזי(החלוץ ). קרה של התימנים בעלייה השנייהבמ

את מערכת האינטרסים " להסוות"כדי , בשנות החמישים. והקשיים של העבודה החקלאית וההתיישבותית

השתמשה המערכת התרבותית והביורוקראטית במודלים של , הדמוגרפיים והביטחוניים, הכלכליים

, באמצעות רטוריקה דומה מאוד לזה של האתוס החלוצי, פרודוקטיביות החקלאית והקשר עם האדמהה

כיוון שההקבוצה . של הבחירה החופשית', וולנטאריות'זה של ה, אלא שכאן נעדר מהם רכיב משמעותי

]317, 2001צור . [גוריון-כיון המרכז למורשת בןאר, תיקי המוסד לתיאום, 14.6.1950, פרוטוקול המוסד לתיאום, בן גוריון 62תיקי , קריית שדה בוקר, נמצא בארכיון בן גוריון27.3.49פרוטוקול השיחה מיום [, דויד בן גוריון בשיחה עם אנשי רוח 63

]144, 1997צמרת ]. [פגישות

- 34 - 'רחימז'השכפול של המודל

ר חסר חומ"כילד חסר אונים או כ' מזרחי'הדומיננטית הצליחה לייצג באמצעות סוכניה הספרותיים את ה

]. תיו[בלי לנסות לשמוע את קולו', מזרחי'היא נטלה לעצמה את הזכות לעצב את גורלו של ה, "צורה

הולכו / מאלה שהלכו75%-הובילה לכך ש, "ילך להתיישבות"' המזרחי'התביעה של המוסדות ש

שהעדות , במעברות הגענו לידי כך: " יוספטל אמר בישיבת הנהלת הסוכנות64.'מזרחים'להתיישבות היו

אין יציאה מהמעברות של האשכנזים אלא לשתי . הכי פרימיטיביות הולכות להתיישבות ורק הן בלבד

מי שמתעמק כרגע בענייני ההתיישבות [..] הכל של האשכנזים שהלכו -זה סך. שהיקימונו34נקודות מבין

אין להתיישבות , האנשיםבדלות זו שאליה אנו מביאים את , במימון הנוכחי: מוכרח להגיע למסקנה כזאת

]שם [." כוח מושך

בעיקר מקרב , אף על פי שנשמעו קולות מקרב החוגים הכלכליים שעל מדינת ישראל לתת עדיפות לתעשייה

, במסגרת תכנית מארשל] 54, 1986וייץ ורוקח [, ב לסייע למדינה"קבוצות הכוח והמומחים שבאו מארה

הבחירה הזו נבעה מסיבות 65.ות ופיתוח האזורים הכפרייםבחרה ממשלת ישראל בדרך של פיתוח החקלא

:שונות שעל חלקן כבר עמדתי במהלך הדברים

,הרעיון של שיקום הגוף היהודי באמצעות פרודוקטיביזציה וקשר לאדמה .1

תפיסת קרקעות שהיו לפני המלחמה בידי הערבים ועמדו , תפיסת מקומות אסטרטגיים .2

, נטושות

. הקבוצות הדומיננטיותהאינטרסים הכלכליים של .3

ההתיישבותיות , שאפו לשלב בין המטרות הדמוגרפיות, ובן גוריון בראשם, ראשי תנועת העבודה

הדרך שלהם לשלב בין . 'מזרחים'והכלכליות עם מסגרת חינוך שתשפר את מצבם המנטאלי והפיסי של ה

ודלים מימי העלייה משכפלת למעשה את אחד המ, ההשתלטות על המרחב לבין ההשתלטות על הגוף

והקמת קבוצות המשקמות את גופן באמצעות עבודה , פרקטיקה של התיישבות על הקרקע, השנייה

: מודל תפיסה המשתקף בטקסט הבא של בן גוריון-ושמירה

We must plant many hundreds of thousands of trees on […] a quarter of the area of the

state…we are a nation at the beginning of repairing the corruption of generations, corruption

which was done to the people and corruption which was done to the land.66

ובפרט לאלה שהתגוררו , בעיקר לאלה שבאו מארצות ערב, ענף הייעור היה ענף התעסוקה המרכזי לעולים

67.בשולי הכלכלה הלאומית, המרכזבמעברות המרוחקות מ

שכתב , ראש מחלקת ההתיישבות, המדיניות של בן גוריון יושמה בשדה הביורוקראטי על ידי גיורא יוספטל

:ובזיכרונותי

].38, 2002קמפ [: ראו גם , ]34, 2001צור . [100/948S, מ"אצ] 17-18' עמ, 18.1.1954[,ס"פרוטוקול ישיבת הנה 64 ].55' עמ, 1986וייץ ורוקח ). [למעט דיור( מסך כל ההשקעות במשק 30%- היו ההשקעות בחקלאות כ1950-1954בין השנים 65 [Cohen, 1993: 61 ].,בן גוריון בנאום הפתיחה שלו לכנסת השנייה 66

67 The following statistics correlate between the construction of ma`abaras to the ecological undertaking of afforestation: in 1949, as much as 2,910 dunams were afforested, in 1950, the figure rises fourfold, to 12,650 dunams, and in 1951 the numbers are more than fourfold again, to 56,400 dunams. [Cohen 1993, 64]

- 35 - 'רחימז'השכפול של המודל

הוא חייב בשינוי גישתו לעבודה : מהי ההסתגלות הנדרשת מעולה הבא לארץ הייתי אומר: אילו נשאלתי

בתיווך ובמלאכות הנחשבות , וצאם עסקו רוב העולים במסחרבארצות מ. ולעבודת כפיים במיוחד

נחשבו כמלאכות המעמידות את – עבודת האיכר ופועל החרושת –עבודת כפיים . 'מלאכות יהודיות'ל

עמל הכפיים נחשב . התפקיד הראשון הוא אפוא מאמץ לשנות יחס זה. בעליהן בתחתית הסולם החברתי

אלא כמעשה המשנה את דמותו ואפיו של האדם , ר לבניין הארץבעינינו לא רק כתרומה החשובה ביות

]68, 1963יוספטל . [היהודי

כאקט שנועד בין היתר לשקם את גופם ', מזרחים'מערכת הקליטה תפסה את העבדתם של העולים ה

הפרודוקטיביזציה כשלעצמה הייתה פונקציה דומיננטית ביחסי העבודה . ולשנות את המנטאליות שלהם

והיא הצדיקה פערים בשכר והעניקה לגיטימיות לפגיעה בתנאי התעסוקה ', מזרחים'דינה לעולים הבין המ

:- המתכננים במשרד השיכון למשל ראו ב. שלהם

[…] construction acts as a kind of natural vocational school for new immigrants. The majority

of new immigrants come from the middle classes and are not accustomed to physical

labour…under such circumstances the construction industry acts as an important and desirable

transitional stage. [Darkin-Drabkin 1957, 33]68

הפרודוקטיביזציה לבין תאר את הקשר בין המודל של, שעלה מעיראק בשנות החמישים, הסופר אלי עמיר

: 'מזרחי'ה, מנקודת מבטו של צרכן המודלים עצמו, ההצטרפות לרפרטואר

כדי לשכך את הפחד ולכבות את המחשבות [...] בודד ומרוחק , ימים רבים התהלכתי בשולי החברה

תפחה כך , יותר עגלות של זבליככל שמילאת, ככל שעבדתי קשה יותר בקלשון. שיקעתי את עצמי בעבודה

על ויכוחים , על ריקודי הורה עד הבוקר, על העלייה השנייה והשלישית, חיבתו של דולק אלי וסיפוריו שפעו

]90, ג"עמיר תשמ... [ומלחמות בערבים, מלריה, אידיאולוגיים מרים

, מבדידות וריחוק הכרוכים בחרדה: הפרודוקטיביזציה מסמנת את תהליך ההתקבלות, בטקסט של עמיר

היא משכיחה אותה באמצעות , את החרדה" מכבה"העבודה . לות באמצעות פרודוקטיביזציהאל התקב

69.אל הזיכרון הקולקטיבי של הקבוצה הדומיננטית' מזרחי'המצרף את האאוטסיידר ה, זיכרון חדש

מתגלה בדרך בה הציג בן ', מזרחי'הרטוריקה של הפרודוקטיביזציה מנקודת המבט של משכפלי המודל

: בסוף שנות החמישים, לקנצלר הגרמני אדנאאור', מזרחים' את הגוריון

ידרשו לנו עוד שניים עד שלושה דורות כדי למזג באמת את יהודי אסיה ואפריקה ולהפוך אותם לחלוצים

זו משימה קשה להשגה עם . יש לנו דחף רוחני להחזיר את היהודים לאדמה. כמו שהיו יהודי אירופה

עקירת , שיקום מטע, סלילת כבישים, ייעור, הכשרת קרקע:"העבודות היזומות כללו בעיקר ]. 49, 2002קמפ [ראו על כך 68

] שם." [עסקו מהגרים רבים בבנייה, ובשלב הראשון, פינוי הריסות, קטיף, יבליתאו לפחות במי ', מזרחים'הטקסט של עמיר מגלה כיצד סיפור הפרודוקטוביזציה הופנם בתהליך גיבוש הזהות של ה 69

".אוטנטיים"שנחשבים על ידי המימסד הישראלי כנציגיהם ה

- 36 - 'רחימז'השכפול של המודל

העירקים לא ]. [...] מאשר עבודה חקלאית[עבודה בבית חרושת קלה יותר עבורם . העירקים והמרוקנים

כדי שיוכלו , יש לנו בעיה כיצד להפוך אותם ליצרניים. הם אינם יכולים לחיות שם. הולכים לקיבוצים

]608, 1996שלום זכי . [לממש את מה שהם צריכים לעשות בישראל

להפוך ": צריכים לעשות בישראל"' מזרחים'ור מה הלבן גוריון ולראשי מערכת הקליטה היה בר

להחליף , היינו, לפרודוקטיביים כדי שיוכלו למלא את המשימה שקובעה כרפרטורמה עוד בעלייה השנייה

". גורם עויין"שאינם " ערבים"להפוך ל, או במושגי העלייה השנייה, את מקומו של הפועל הערבי

כיצד , מראים יוסי יונה ויצחק ספורטא" מעמד הפועלים בישראלהחינוך הקדם מקצועי ויצירת "במאמרם

". מה הם צריכים לעשות"' מזרחים'את הפרקטיקות בהם ילמדו את ה, ייצר השדה הביורוקרטי של החינוך

מקצועית עשויה - הנהגת מגמה לפני: "1954בהקשר זה הם מצטטים את אחד מאנשי החינוך שאמר בשנת

אינם , ולכל הפחות רבים מהם, הילדים בני עדות המזרח. שהרי א, דות המזרחלהביא ברכה מיוחדת לבני ע

תוכנית . [...] יודעים להעריך לימוד מופשט והם אינם מסוגלים להפיק תועלת ניכרת מלימוד בלתי מעשי ב

להורי התלמידים האלה אין יחס . ג. אינה עשויה לתפוס אותם בשורשי נשמתם] העיונית[הלימודים

אפשר לסלק לפחות אחד הגורמים ] על ידי הנהגת חינוך מקצועי בקרב בני עדות המזרח. [ד. עיוניללימוד

]78, 2002יונה וספורטא ". [ולעבריינות] נשירה מבית הספר[לעזיבה

, "טבעם"להתחבר למקצוע המתאים להם על פי ' מזרחים'המערכת החינוכית כיוונה את התלמידים ה

שאפילו , אבל חשוב לזכור. ך הפרודוקטיביזציה ויבריא אותם ממחלות גלותםבמסלול שיעלה אותם על דר

והיו למעשה , סבלו מאמצעי לימוד ורמת הכשרה לקויים, מסגרות החינוך הפרודוקטיביים מהסוג הזה

כוח , כלומר, תוכניות חינוכיות כושלות שייצרו בסופו של דבר פועל בעל מיומנויות מיקצועיות מוגבלות

. עבודה זול

- 37 - 'רחימז'השכפול של המודל

'מזרחי' המיליטרזיציה של ה2.7

. היא שתעצב את פני הישוב–הצבא שלנו הוא תמצית הישוב ודמותו הרוחנית

]40, 1972. [דויד בן גוריון

, ורבים מהמנהיגים שעמדו לצידו, הוא". נביא נושא נשק"בן גוריון כונה על ידי ההיסטוריון ישראל קולת

הכלי שנראה לבן גוריון . חובה לעצב את דפוסי החיים של אזרחיההאמינו כי למדינה יש זכות ואף

] 86, 1993צמרת ). [יחידות צבא סדירות ויחידות מילואים, נע"חל הגד"כולל הנ(ל "כמתאים לכך היה צה

מה שהייתה הפרודוקטיביזציה , "היהודי החדש"שעבור בן גוריון הייתה המיליטריזציה של , ניתן לומר

שיחררה ", שהעבודה איתו בתקופת העלייה השנייה, "הכלי. "פת העלייה השנייהעבור רופין בתקו

".תת מקלע"ל" טוריה"מ, הפך ברפרטואר של בן גוריון מכלי עבודה לכלי נשק, "מתסביבי הגלות

יצרה מבנה , המדיניות המיליטריסטית שהפעיל בן גוריון ביחד עם מנהיגים פוליטיים וצבאיים אחרים

. ערכים אזרחיים עם ערכים צבאיים באופן שטישטש את הגבול בין הצבאיות והאזרחותחברתי שעירבב

אומה "המתארות את התרבות הישראלית כ, בשנים האחרונות נכתבו בנושא זה מספר עבודות חשובות

]וראו להלן, 1995 בן אליעזר ;2002גולני . [וכחברה כוחנית ומיליטריסטית" במדים

ואפילו , חרגו מן התפקוד הקלאסי של כוח לוחם, ות האזרחית ותיפקודיול בפעיל"מעורבותו של צה

מעורבותו של הצבא הייתה קשורה וכרוכה . כבר במלחמת העצמאות, במובנה הצר" הביטחון"מהגדרת

ומתן שירותי חינוך " הדברת הבערות", סיוע לאזורי מצוקה ודחק, בתפקידים הכלכליים של ישראל

טאה הכרה כי הצבא הוא סוכן הסוציאליזציה הטוב והמגובש ביותר לקליטת השלמה זו בי. ובריאות

הוא המוקד שיספק את הערכים המקובלים בחברה הישראלית לשם שילובם של העולים במבנה ; העלייה

.החברתי

[Azaria & Kemmerling 1980, 455-456; Lissak 1970, 441; [ 1988בן אליעזר

שהבשיל אצלו לקראת סוף שנת , ריון בנוגע לקליטת העולים במסגרת הצבאאבל נדמה שהרעיון של בן גו

2-ב. כלומר מן השדה הביורוקראטי הצבאי שהתארגן מחדש לאחר המלחמה, הגיע גם מלמטה, 1949

על יהודי צפון ] שירות מודיעין[מ .ח ש" מדוןקטע מעניי" על בספטמבר באותה שנה הוא כותב ביומנו

אין שפה –בדרך כלל מרירות "י אצל החיילים מיוצאי צפון אפריקה שוררת ח קבע כ"הדו." אפריקה

ח ממליץ "הדו." רוצים לחזור ולערוק מן הצבא, מתלוננים על אפליה, [!]משותפת לא עברית ולא אידית

ח חתום "על הדו". שפר בהרבה את המוראל ביחידות"שעשוי ל, "משטר צבאי מוחלט"להפעיל כלפיהם

70.רצוגה] חיים[הקצין

באופן המלמד על עוצמת החרדה בקרב המימסד ', מזרחי'בסוף אותו חודש מבטא בן גוריון את יחסו ל

הרכב מדינתנו משתנה ואין אנו יודעים - אצלנו הכל נוזל ": בשלבים הראשונים של עליות שנות החמישים

71." הערביםכיצד יקלטו עדות המזרח וכמה כנופיות פושעים יסתדרו שיפעלו אצלנו יחד עם

]80, 1993, צמרת: [בתוך . 1949, ספטמבר ,2, יומן בן גוריון 70 ] 1949 בספטמבר 23 [,שם 71

- 38 - 'רחימז'השכפול של המודל

חרדה זו הייתה אחת הסיבות לרעיון שהגה בדבר הקמתם של גדודי פועלים המשלבים פרודוקטיביזציה

העלה בן גוריון רעיון בדבר הקמת גוף ממלכתי למשימות ,1950 ובראשית 1949בשלהי . ומיליטריזציה

בנובמבר .ילים משוחרריםלעולים חדשים ולחי, צבאיים למחצה, שיכלול גדודי עבודה מיוחדים, לאומיות

היש לדאוג ? האין לתכנן את בניין הארץ ולבצע את הבניין על ידי הצבא: " כתב ביומנו הוא 1949של שנת

האם אי אפשר על ידי תכנון צבאי להרכיב . או מוטב לבטל את האנטיתזה בין שני אלה, ליחיד או לכלל

72"?גדודים למלחמה ובניין

היו אולי מספר אבות אבל בן גוריון הוא ", כותב ההיסטוריון משה ליסק, לרעיון הקמת גדודי העבודה

הוא הקים לשם כך ועדה ] 138, 1988ליסק ." [שאימץ בתקיפות את הרעיון וניסה להוציא אותו אל הפועל

לברר את האפשרויות ודרכי הביצוע של העסקת עולים "שההנחיה העיקרית שניתנה לה הייתה , מיוחדת

בצורה של גדודי עבודה , שנעשים לטובת הכלל בלי רווח לפרט, בעבודות ציבוריות ובניין)18-45בגיל (

]שם." [ובמשטר צבאי או מעין צבאי, וחבורות

', מזרחי'דרכו של בן גוריון לשכך את החרדה מפני אבדן הגבולות התרבותיים וקריסה אל הספרה של ה

הקשה ' החומר האנושי'מסגרות קשוחות להעברת "ת יציר, הייתה כמו שמנסח זאת ההיסטוריון ירון צור

, אף על פי שלא מומשו במלואם, רעיונותיו של בן גוריון] 317, 2001צור ." [למסלול של פרודוקטיביזציה

. צבאי של המדינה הצעירה-ציינו כיוון ברור בשדה החברתי

ביטא את חרדתו מהעלייה ו, "צבאיים-חצי- עבודה-גדודי"כחצי שנה לאחר שהעלה ביומנו את רעיון

:]6.4.1950[ בן גוריון בכנס הפיקוד הגבוה הרצה, מארצות האיסלאם

אין לו -אם הצבא לא יעשה זאת . ובלי זה לא יהיה צבא הגנה לישראל, דבר אחד מוטל על הצבא גם עכשיו

של קיבוץ הגלויות , דולאולי הג, חלק גדול. [...] ז ה ו האורגן-לשם כך . ההעלייוזהו החינוך של . מה לעשות

מפקד בצבא הגנה לישראל שלא יראה את ערכו של . [...] רק מסגרת צבא הגנה לישראל תוכל לחנך אותו-

לקלוט את האנשים ובטרם , קודם כל, שלא יחנך את עצמו[...] קיבוץ הגלויות בשביל בטחוננו ועתידנו

ממנו את הגרמניות יעקור ו[...] הודי ובן ישראל יעשה ממנו אדם י, יעשה מן האיש רוגם ויורה וקולע וטייס

בתוכו את ערכי המורשת של האומה היהודית ואת הערכים ויטעואת המארוקניות ואת התימניות

שכל המלאכה שהוא נאמן לה , המפקד חייב לדעת. [...] הוא לא יצלח למלאכתו- , שאנחנו יוצרים, החדשים

גולת הכותרת של הפעולה החינוכית האנושית והיהודית שתקדם תהיה רק , ומסור לה-! והוא נאמן לה-

לשבת בבית שבא מארצות אלו , לחנך את הצעיר. שבלעדיה אין ערך לחינוך הצבאי המיוחד שיתן, לה

זה קודם לכל - לא לתפוס נערה ערבית לאנוס אותה ולרצוח אותה, לא לגנוב, להתרחץ, הכסא כמו בן אדם

. [...] ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם אין-בלי זה . שאר הדברים

היתוך . וקיבוץ גלויות מביא לנו אספסוף. אספסוף לא ילחם בתנאים שאנו נצטרך להילחם על קיומנו

להיות . זהו היסוד לצבאיות-ישראלי ואחר כך צבאי , יהודי, גיבוש אנושי, גיבושו מחדש, האספסוף הזה

צריך להקים קודם את [...] . בסיס זה אפשר להקים אחר כך את הצבארק על . ישראלי, אדם יהודי-אדם

מסד של אלא , והמסד הזה איננו של לבנים ולא של פלדה ולא של עצים. שעליו ייבנה הכוח שלנו, המסד

, אנחנו נקבל. הכי מושפלות ושפלות, הכי דלות, מארצות הכי מנודותאנשים-אבק זה - ואנשים . אנשים

].1949 נובמבר 26 [,שם 72

- 39 - 'רחימז'השכפול של המודל

ולא יכולים . מעיראק הבזויה והשפלה-את היהדות מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים , ובזרועות פתוחות

בטרם . עלינו להעלותם. נקבל אותם. שגם הם לא הושפלו ולא התבזו, להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה

73.שיהיו חילים עלינו להעלותם

והרכבה,פירוק: כלפי העוליםר אחת התגובות הבסיסיות של הרפרטואהטקסט של בן גוריון מדגים את

ליתר דיוק מעולם הדימויים – הדימויים לקוחים אמנם מעולם החקלאות ".ויטע", "ויעקור "- מחדש

. אולם הם נאמרים עתה בהקשר צבאי-של העלייה השנייה " הפרודוקטיבי"

, "אנשים- בקא", "מסד של אנשים ";העולים הם חומר אנושי חסר צורהעל פי התיאור של בן גוריון

". גיבושו מחדש", "היתוך האספסוף ";חומר שיש להתיך ולגבש, ]שושן. א. חסרי תרבות" [=אספסוף"

בשלב הראשון יהפוך הצבא את העולה . והצבאיותלביצוע הפעולה הזו הוא הצבא, "האורגן", הכלי והדגם

". צבאי"להפוך ל, הסופי, כדי שיוכל בשלב השני" ישראלי, יהודי, אנושי"ל

במדרגה התרבותית נמצאים', מזרחים' החדשים בכלל ובפרט אלה ההעולים בהיררכיה של בן גוריון

בן גוריון שולל מהעולים את היכולת לשלוט בעצמם . אותם" להעלות" שממנה יש לחלץ ו,הנמוכה ביותר

הם או אין להם שליטה מינימלית בצרכים של, בדומה לתינוקות או משוגעים. ולתפקד באופן בסיסי

שדרכם היחידה , פוטנציאליםאנסים ורוצחים, גנבים, בורים, מלוכלכיםבמידה רבה הם . ביצרים שלהם

.לגאולה היא הצבאיות

בפני , זהו טקסט הנאמר בכנס מצומצם וסגור, קטע מיומנו או,ההרצאה של בן גוריון אינה טקסט עיוני

כסוג שלו טקסט בהקשר הזה ניתן לפרש את ה. שבן גוריון הוא מפקדם ומנהיגם, צבאקהל של מפקדי

בן גוריון מעניק למפקדים את . 'מזרחי'פקודה המעניקה לגיטימציה להפעלת המודל , מסוים של פקודה

ברורים עד כדי כך – בוטים וברוריםוהדברים של. םכחיילי ולא רק בני אדםהסמכות לעצב את העולים כ

הטקסט שראוי לפרסום הוא הרטוריקה הלאומית . דבריושהם מצונזרים לחלוטין בפירסום הרשמי של

74."אחרית הימים" ו"מיזוג גלויות"והמשיחית הכללית על

והתרבות באמצעות הטלת האחריות והענקת הסמכות משתף בן גוריון את המפקדים בהנהגת המדינה

של משכפליםהיות לאו נותן להם לגיטימציה , ובתוך כך הופך אותם,)ולא רק בהנהגת הצבא (הישראלית

. שבמסגרתו' מזרחי'המודל הרפרטואר הדומיננטי ושל

היא אינה , במיוחדהיא גם אינה פקודה סודית, כפקודהבאופן רשמיוגדרת הפקודה של בן גוריון אינה מ

זה , טקסט של הטקסט הרשמי-הטקסט שנאמר בכנס המפקדים הבכירים הוא התת. מוגדרת כסוד צבאי

עמודי , קצין חינוך ראשי, ל" צההוצאת המטה הכללי של, )חומר מתודי, הרצאות, דיונים(ל "חנוך ומורל בצה"מתוך 73

הטקסט הגיע אלי במסגרת חומר שחולק על ידי צבי צמרת ". [סטנסיל מכורכים ללא שנת הוצאה וללא מספרי עמודים צמרת קיבל את הטקסט . ויוסף גורני, בהנחיית הפרופסורים יהודה ניני,לתלמידי הסמינר על העלייה בשנות החמישים

]יעקב שביטפרופסור מ ,"הרצאה על חינוך הצבא והעם" תחת הכותרת ]1972, בן גוריון [1951שנת באוסף מאמרים בטקסט של בן גוריון פורסם ה 74

המלמד על ומופיע נוסח שונה לחלוטין, בטקסט שזכה לפרסום הושמטו הקטעים שציטטתי כאן ]. 6.4.50 - מהתאריך ה[יזוקק ויטוהר מסיגיו , יצורף בליל האדם הזורם מגלויות נכר ":הפער בין שפת יחסי הציבור של המדינה ושפת הפעולה שלה

וצמודה לחזון אחרית הימים [...] ימחקו המחיצות העדתיות ותחושף אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה . הנפסדים - עוזריואך יש להניח שמי מ, יתכן שבן גוריון עצמו ערך את הטקסט מחדש לצורך הפרסום בספר ."שהגיעה תקופת ביצועו

. אחראי על הנוסח החדש- שחתום על המבוא לספר, באותן שניםמזכירו, אולי יצחק נבון

- 40 - 'רחימז'השכפול של המודל

, כוחם של המשכפלים. שאינו משתמש במונחים אתניים מובהקים, מיסטיפיקטיביה ומערפלה , שפורסם

טקסט של -של התת, חלקית לפחות, נובע בין היתר מכך שיש להם יש ידיעה, אנשי הצבא במקרה הזה

.הטקסט הרשמי

ותן ומעדויות אחרות א, לעיליח המודיעין של הקצין הצעיר הרצוג שציטטת"כפי שניתן היה לראות מדו

, הדיספוזיציות שיש למפקדים ביחס לעוליםיכולים גם להיתפס כריצויבן גוריון דבריו של , אביא בהמשך

כלומר , עניק לדיספוזיציות האלה לגיטימציה ואישור מוסדיזהו אקט שבו בן גוריון מ, ולם בכל מקרהא

. הגורם לשינוי מצבו של גוף: במובן הפיסיקלי הפשוט, "כוח"

" ההגמוניה" להעביר את ולניסיונותי גםקשורה פעולתו של בן גוריון , סטוריה הפוליטיתמבחינת ההי

ראה בעבודה החקלאית ובערכים , בעניין זהפנחס לבון שייצג את תנועת העבודה. מתנועת העבודה לצבא

ש ביקש לגב, אולם בן גוריון, יש לקלוט את העוליםה שבעזרתמסגרתהחלוציים של תנועת העבודה את ה

הצבאיות בדרגת העמיד בסופו של דבר את ו,במסגרת הצבא', מזרחים'ובייחוד את ה, את העולים החדשים

. מזו של החקלאותחשיבות גדולה יותר

שהצבא לא יתערב בנושאים פעולותיו של בן גוריון עמדו בניגוד להחלטה הרשמית של הממשלה שקבעה

הוא הדגיש בפניו את הצורך שהצבא , ל דאז יגאל ידין"מכתב אישי שכתב לרמטכב. חינוכיים-תרבותיים

ל צריך לדעתו לחנך "כיצד צה, ל"במכתבו הוא מדריך את הרמטכ". מעלה ומבריא, גורם מחנך"יהיה

אבל בלי הצבא הדבר לא , הצבא בלבדו לא יוכל לעשות את המלאכה הזאת: "ולעצב את יוצאי תימן

75."ייעשה

היא בדרך כלל שחרור , אינה כאמור פקודה במובנה הצבאי או הרשמי, הפקודה רפרטוארית מן הסוג הז

הענקת לגיטימיזציה של ראשי הקבוצה הדומיננטית , ובמקרה הספציפי הזה, צנזורה של סוכנים בשדה

, מפקדינו: "ידין מתאר פקודה מסוג זה ביחס לתפקידו של הצבא בחינוך העולים. לסוכני המשנה שלה

יש . ידיעת הארץ, ההיסטוריה, מטפלים בהוראת העברית, מכתא להוראה מסוג זהמבלי שהייתה להם אס

הם חייבים ללמד את האנשים . היינו למורים בגן ילדים, ובמקומות מסוימים הם נהפכים אפילו לגננים

]1950ידין ...". [כיצד אוכלים ומתלבשים ומתרחצים ושאר מידות דרך ארץ ראשוניות

ישי . היה נאמן להן לחלוטין, ע הראשון"שאלחנן ישי מפקד הגדנ, ע"ות חינוכיות לגדנבן גוריון התווה תוכני

לילדים תוהפעילו קייטנו, עים מבצעים לסלילת כבישים בערבה ובאזור ים המלח"וקציניו יזמו עבור הגדנ

חת דרך פרוייקטים מהסוג הזה הם שאפו לעצב את אלפי הנערים שהיו ת. עולים ולילדי שכונות מצוקה

קורסי מדריכים –מאות גדנעים נבחרו לקורסים מיוחדים . פיקודם ברוח המיליטריסטית של בן גוריון

. ואלה היו צריכים להיות הראשונים המסייעים בתהליך העיצוב של בני גילם–כים "וקורסי מ

שייך ע"הגדנ: "בנאום של בן גוריון בפני המדריכים האלה הוא הדגיש את תפקידם] 96, 1997צמרת [

76."תפקידו חינוכי לאומי בעיקר וצבאי רק דרך אגב, למשרד החינוך

בעידודו של בן גוריון יזם . אלוף משנה עקיבא עצמון, י נוסף"איש מפא, אחרי תקופתו של ישי מונה לתפקיד

בתקופתו] שם. [חווה שאליה הגיעו אלפי בני נוער מכל קצוות הארץ, ע בבאר אורה"עצמון הקמת חוות גדנ

]. 172, 1997צמרת [, ] 20.11.50במכתב מיום [בן גוריון לידין 75 .שם, ]28.8.49[, הארץ 76

- 41 - 'רחימז'השכפול של המודל

ברחבי הארץ הוקמו ". והתעריתם בארץ הזו"שונים לנוער עולה שסיסמתם הייתה " מבצעי התערות"היו

את ] לעולים[להמחיש להם " מטרתם הייתה 14-9.77אליהם הובאו ילדי עולים בגילאי , מחנות מיוחדים

] 111, 1957שומרוני ." ['יהודים חדשים'ולעצבם שם כ: הווי הנוער הישראלי

בנוער עולה אשר רמת התפתחותו "הודגש כי מדובר " ההתערות"ע בבסיסי "מדריכי הגדנבהנחיות ל

יכולת קליטתו ירודה בהשוואה לנוער הלומד ואף לנוער העובד "וכי , "התרבותית והגופנית ירודים

איזהו הצד הימני והיכן הצד "ללמד את הנערים , כי חובתם בין היתר, הוסבר למדריכים". הישראלי

העולים נלקחו . ידיעת הארץ וזימרה, ך"תנ, חשבון, סדר היום במחנה כלל לימודי עברית78."השמאלי

: צבאיים- שעות אחר הצהרים הוקדשו לאימונים חצי. למסעות וטיולים וביקרו במפעלים ובמוסדות

משתתפי ] "98, 1993צמרת . [ קיבלו מדים צבאיים–ילדים מתחת לגיל עשר , כולל לפעמים–הנערים

היו כבר אנשים , כאשר שבו לבתיהם ומשפחותיהם במעברות...ושערם נגזז. טי.די.ות חוטאו בדיהמחנ

הדוחות מלמדים שגילוח הראשים נתקל בהתנגדות לעיתים אלימה מצד ] 122, 1981ל בחילו "צה". [אחרים

79".ללא הפסקה"ושרבים מהילדים בכו , הילדים

היה כבר בשלביו , מזרחי בפרט-ושל הגוף היהודי, גוף היהודיהמודל שהציעה הציונות לטרנספורמציה של ה

בשנות . בעיקר באמצעות עבודה החקלאית, מלווה בפרקטיקות של הכשרה פיסית מפרכת, הראשונים

בלי יסוד הבחירה החופשית שהיה שמור כבר בתקופת העלייה השנייה , החמישים יושמו פרקטיקות אלה

בכפייה ) כמו בזה של הילדים הגלוחים וגזוזי הפאות( ובמקרים רבים אלא באגרסיביות, בלבד' אשכנזים'ל

). טרור במובן הטלת אימה(וטרור סימבולי

.במסמיה, במגדל גד, בנס ציונה, בירושלים, בכרמל 77 .237, 1951שטראסברג , במרד הביטחוןע "הממונה על הגדנ, שטראסברג' דברי נ 78 ]98, 1993צמרת ] . [18/53/19צמ "א[, 1951כנראה , ללא תאריך', ח בסיס התערות מחזור א"דו, קולדוני' סרן א 79

- 42 - 'רחימז'השכפול של המודל

ההיררכיה הסימבולית של העולים. 3

There are countries – and I was referring to North Africa – from which not all the Jews need

to emigrate. It is not a question of quantity as of quality…we are very anxious to bring the

Jews of Morocco over…but we cannot count on the Jews of Morocco to build the country,

because they have not been educated for this …For the purpose of building up our country, I

would say that the Jews of Eastern Europe are the salt of the earth…

1948.80, בדבריו לסגן שר החוץ הסובייטי וישינסקי, שר החוץ, משה שרת

ניתן ללמוד מדבריו של אחד השליחים הכותב על קבוצת המעפילים , הקולט-על המבט המבדל של הסוכן

:הראשונה שהגיע ממרוקו

אחוז חברי אך עד מהרה התאכזבנו כי נוכחנו כי . הבאנו אותם במחשבה שזהו החומר הטוב ביותר לעלייה

20-25-יש ביניהם חברי תנועות נוער כ. התנועה ואנשים בעלי עתיד חיובי ופרודוקטיבי בארץ הוא קטן מאד

. אנשים טובים באפים ואפשר להפכם לחומר מועיל בארץ, איש שהם בעלי מלאכה ופועלים60-ועוד כ, איש

. ל"לגניבה ולאצ, המיועד לרצחחומר, משוק שחורו הם אנשים קלי דעת שהתקיימ250-300-כ, כל השאר81

, כך .התקיים בשיח הישראלי כבר בסוף שנות הארבעים', מזרחים'לבין ה, י"ל והלח"הזיהוי בין האצ

מטילים את , מפקדים המתארים את ההתנהגות הלא מוסרית של חייליהם במלחמת השחרור, למשל

, י"מהלחאך שם רבים . כיבוש דווימההחטיבה דווקא התנהגו נורא ב: "ל"האשמה על המרוקאים ועל האצ

ישראל גלילי חזר על האבחנה הזו ] 137, 2000מוריס " […מועדים להתנהגות חמורה, מרוקנים, צרפתים

מערכות האחרונות אירעו חזיונות חמורים מאוד בקשר להתנהגות ב: "ם"בישיבת הוועדה הפנימית של מפ

. הסתובב בעיר והחזיר לערבים שעונים שנגנבו יצחק שדה…נשים וכיוצא בזה, חיילים כלפי שבויים

82".מרוקנים וצרפתים, י"בחטיבה הזאת יש לח

מבצע " המפורט והלאקוני של מעשי הטבח שבוצעו ברשבתיאוגלילי התעלם מכך ש, בני מוריס כותב

ם עגילי. כפר גלעדי. הקיבוצים משתתפים בביזה": נאמר כך, ושהושמעו בישיבה על ידי משה ארם,"חירם

מוריס [.וזוועות נוספות) 14כולל של ילדה בת (מקרי אונס , התיאור כולל רצח ."אזניים] ?עם[נקרעים גם

2000 ,139 [

ייצרה , ובפרט הקבוצה שנשאה את האתוס הציוני החל מימי העלייה השנייה, הקבוצה הדומיננטית

. על פי הרפרטואר הדומיננטילבין כמעט כל תופעה שנתפסה כשלילית' מזרחים'זיקה בין ה, בהתמדה

. בעיקר זה הנובע מאלימות ושחיתות מינית, הפכו להיות המוקד והמקור לכל גילוי לא מוסרי' מזרחים'ה

80 Sharet Report, [12 December 1948], state Archives, Foreign Ministry, 130.11/2502/8, [Segev 1986, 173].

]245, 2001צור . [233/14, ארכיון תולדות ההגנה, 8.6.1947, לח רפאל חמ"דו 81, מוריס] [1948 נובמבר 11[ם "תרשומת מהישיבה של הוועדה המדינית של מפ, הארצי של ההגנה ראש המטה, ל גליליאישר 82

2000 ,137[

- 43 - 'רחימז'השכפול של המודל

ולנקות את מצפונה , ההשלכה ההיזדהותית הזאת איפשרה לקבוצה הדומיננטית להתעלם מקילקוליה

בפברואר הוא 6- ב. ת לתוקפנות הציוניתאף את האחריו' מזרחים'ברוח זו מטיל גלילי על ה. התרבותי

מרגש של כבוד כל ניסיון וסובלים שאין להם] בטבריה א של ההגנה"ז[קלות הדעת של המפקדים ":כותב

הרוח התוקפנית בטבריה בחוגי …לא ימנעו את הבחורים הספרדים הפרועים מלהתגרות בערבים מדומה

]שם [."לעצור בעדם היהודים תביא לידי אסון אם לא יידעו

, מפקד ההגנה במקום. התעלם מחלקם של בני הקבוצה הדומיננטית במעשה, כמו שאר חברי המטה, גלילי

אנשי ההגנה לא היה בכוחם להשתלט על ] :" 1948 אפריל 1[כתב ביומנו על הביזה בטבריה , יוסף נחמני

לקות שונות של הייתה התחרות של מח. ההמון אחרי שהם בעצמם הראו דוגמה רעה והשתתפו בשוד

, מקררים, עין גב שבאו במכוניות ובסירות והעמיסו כל מיני חפצים, יבניאל, גינוסר, ההגנה החונות במגדל

] 131, שם" ['וכו, מיטות

באירגון התדמית העצמית של הקבוצה הדומיננטית ' מזרחים'הקטע הזה מלמד על התפקיד שמילאו ה

שגם אם יש בה , "החיובית" החריגות מהתכנית הציונית הוא ההסבר לכל' מזרחי'ה. וברטוריקה שלה

.אינה נוטה לכך מטבעה, גילויי אלימות

שתארו או חילקו את , אולם ההיררכיה הסימבולית לא תיפקדה רק במערכת התפיסה של הסוכנים השונים

לה שבאו לדגמים של פעו, הפכו דגמי תפיסה אלו, ותוך כדי הקמת המדינה, לאחר המלחמה. השדה חברתי

שמימש כאמור את התפיסות של הרפרטואר באמצעות פרקטיקות , לידי ביטוי בשדה הבירוקרטי

.בירוקרטיות

ושל ' מזרחי'רוב החוקרים מסכימים לכך שבדיונים בהנהלת הסוכנות הייתה תפישה שלילית של ה

מאפיינים אותה , רמהסוציולוג אייזנשטדט ועד ההיסטוריון ירון צו, אם כי רובם', מזרחית'המשפחה ה

מן , בדרך זו הם מתעלמים מכך שיחס זה נבע במדה רבה] 302, 2001צור ". [אינסטרומנטאלית"כ

.הרפרטואר הציוני ומתהליך גיבוש הזהות של הקבוצה הדומיננטית עצמה

,שני המנהלים של מחלקת הקליטה, היו בראגינסקי ויוספטל83 ] 4.11.1951מיום [בישיבת הנהלת הסוכנות

ובתמיכתם הגורפת בהפרדה בין ההורים ', משפחה המזרחית'תמימי דעים ביחס לנחיתותה של ה

אני יכול לזרוק להתיישבות ] 'מזרחים'בני הנוער ה[את אלה : "באותה ישיבה קבע בראגינסקי. וצאצאיהם

צריכות קהילות קטנות אלה . הנה בצפון אפריקה יש קהילות שצריכות להתחסל[...] ולכל שאר המקומות

אבל להעביר את כל היהודים יחד , אותוח ניק–אם יש בהם חומר טוב . לעקור ממקומן ולנדוד לקזבלנקה

אין תקווה , כפי שבאים בחמולות, מי שבא באופן פטריארכלי ארצה: יש עוד דבר[...] בזה אין הגיון –

] שם". [ דיפרנציאציה של האנשים האלה–הפרובלמה היא . מהם

" דיפרנציאציה"הייתה לממש את תפיסת ה, שעמדה כאן בפני בראגינסקי ובירוקרטים מסוגו"הפרובלמה"

לממש באמצעות , זוהי המשימה הקלאסית של הסוכן בשדה הבירוקראי. של הרפרטואר הדומיננטי

.פרקטיקה את עיקרון הבידול של הרפרטואר

].452, 2001צור [, ]937/100Sמ "אצ[ 83

- 44 - 'רחימז'השכפול של המודל

אחריהם ', אשכנזים'בראש ה: ר הבאלפי הסד, היה כאמור, המידרג הבסיסי של ההיררכייה הסימבולית

אולם זוהי רק היררכיה בסיסית העלולה להטעות במידה ולא נקח בחשבון . ובתחתית הערבים', מזרחים'ה

היה תלוי בהשתייכותו לקבוצות ' אשכנזי'מעמדו של ה. את ההיררכיות שהתקיימו בתוך הקבוצות עצמן

היה שונה מזה של עולה , "הצבר"או " ארצישראלי"ה, מעמדו של האשכנזי יליד הארץ. 'אשכנזיות'פנים

ןעשינו ניסיו. "רומניה או אנגליה, אם בא מפולין, מעמדו של זה האחרון בודל גם הוא. 'אשכנזי'חדש

הנהלת הסוכנות . אמרנו לעשות יותר לעלייה זו"כותב יוספטל בזכרונותיו ." למשוך העלייה האנגלוסכסית

אבל איני יכול להגיד . לעלייה זו ועשינו דברים מסוימים–י " ל500,000 –היהודית הקציבה סכום מסוים

]179, 1963יוספטל ." [ ציבוריתהתהיה שערוריי, כי אם דבר זה ייוודע ברבים, היום מה עשינו

והעדיפה , מן המערב, מערכת הקליטה הישראלית עודדה את עלייתם של מהגרים מצפון אירופה ואמריקה

- הנימוק של יוספטל לסיוע מיוחד זה לאנגלו. לים ממזרח אירופה ומיוצאי ארצות ערבאותם על פני עו

, סכסים-ואילו האנגלו, אין להם דרך חזרה, המרוקאים למשל, שעולים אחרים: "כזה סכסים היה

אין זו שאלה של סדרים . ועל כל דבר הקורה להם הם עלולים לחזור לארצותיהם, השערים פתוחים לפניהם

זה נותן להם מגע , בה יוכלו להזדהות באופן יסודי כמו שאומרים בסוציולוגיה, ים אלא של אווירהאירגוני

או שאתה מעכל את זה או שאינך שייך , זהו הדבר: תורת הציונות והסוציאליזם אומרת. ראשוני מתאים

]283, שם." [ובכן נקודת המוצא פה היא שונה בכל הגירה אחרת, לנו

" שאין לו ברירה"מי : גלים את העיקרון של הפרקטיקה הביורוקראטית הישראליתדבריו של יוספטל מ

, התפיסות של יוספטל מקובלות בקרב ביורוקראטים בארצות הגירה. הוא זה שיזכה ליחס הגרוע ביותר

כיוון , אלא מוסתרות ומוכחשות, הן אינן מנוסחות בתקנון הגירה גלוי, במקרה הישראלי, אולם כאן

את הפער בין הפנטזיה , חשוף את הפער בין הרטוריקה השיוויונית לבין הפרקטיקות המבדלותשפירסומן י

".פליט"או " מהגר"לבין המציאות של , "עולה"שבתואר

בין הציונים , זהות לאלה של בן גוריון, אבחנותיו של יוספטל בנוגע למעמדם הסימבולי של המהגרים

אולם הרעיונות הכלליים של בן גוריון מנוסחים אצל ). רחיםהמז" (המהגרים"ו) האשכנזים" (הטבעיים"

. העשויה ללמד שלפרקטיקות הביורוקראטיות קדמו שיקולים סוציולוגיים, יוספטל בשפה ביורוקראטית

ניתן , אולם כבר כאן, על תפקידם של הסוציולוגים והסוציולוגיה בשנות החמישים אעמוד בפרק נפרד

. יה מקור השראה ומקור של לגיטימציה לסוכנים בשדה הביורוקראטילראות כיצד משמשת הסוציולוג

באוניברסיטה העבריתשנערך בכנס על העלייה כש, סיפק ליגיטמציה מהסוג הזהג חיים אדלרווציולהס

, על כן אין מנוס מכך" :הוא סיכם את הדין וחשבון שלו על פרקטיקות הקליטה במלים הבאות, 1966בשנת

הן מקופחות מראש קיפוח , מארצות שחברתן מסורתית עם חברה מודרנית ומפותחתשבהיפגש אוכלוסיות

, הסטריאוטיפים, ניסוח זה מדגים את הדרך שבה הדעות הקדומות ]78, 1969מיזוג גלויות [."אובייקטיבי

כל הגורמים שבאמצעותם מבדלים , כלומר, האינטרסים הכלכליים, הנרקסיזם של הפער הקטן

קיבלו בשנות החמישים לגיטימציה מהמימסד המדעי כגורמים , "אאוטסיידרים"את ה" המיושבים"

.הקיפוח הפך להיות כאן מחוייב המציאות, טבעיים ורציונליים

) כפי שאראה בהמשך(המיקרה של שנות החמישים מהווה דוגמה מובהקת לדרך בה המדע והאמנות

מקבעים את חרדותיה , יבה ביקורתיתובמקום לספק לה פרספקט, משרתים את הקבוצה הדומיננטית

.ומעניקים לגיטימציה לפעולת הבידול שלה בשדה הביורוקראטי, ובורותה

- 45 - 'רחימז'השכפול של המודל

עלינו לתת לעלייה זו " :אמר אליהו דובקין, 1949בישיבת הסוכנות בנוגע להעלאת יהודי פולין בשנת

השערוריי בעלי עמדה וזו תהיה בין העולים יש אנשים: יצחק גרינבוים.[...] ריבילגיות ואינני פוחד מהמלהפ

כאן דרוש מאמץ יוצא מן הכלל כדי להקל על האנשים האלה את : דובקין. [...] אם נצטרך לשלחם למחנות

בסוף ." אינני רואה בזה שום דבר נורא אם הוועד הציבורי ישכור מלון ויסדר מעון לעולים האלה. קליטתם

מתן תנאי קליטה [בעצם כולנו בעד הפעולה הזאת "): ראש הנהלת הסוכנות(הישיבה מסכם ברל לוקר

: גרינבאום. [...] השאלה היא אם נעשה אותה באופן רשמי מטעם ההנהלה או לא] עדיפים לעולי פולניה

84."בעניין הפרסומת תוכלו לסמוך עלי שלא תהיה פרסומת

. תנאי חיים טוביםיהודי פולין באים מ: "אמר יצחק רפאל, כעבור שבוע בישיבה נוספת באותו עניין

משום כך . שעצם המחנה בשבילו הצלה, בשבילם חיי המחנה הרבה יותר קשים מאשר בשביל יהודי מתימן

שבקושי , סוג עולים אלה אינם דומים לעולי תימן. [...] אני רואה סיבות מספיקות להעדפת יהודי פולין

יש :[...] ברגינסקי. י[...] שעליו לשלמה הוא יודע, כשהוא מקבל הלוואה, יהודי מפולין. אתה מברר את שמו

נוציא אותם ונדחוף לאן . שכרגע משוכנים בו תימנים, מחנה עתלית. סיכוי שיעמוד לרשותנו עוד מחנה אחד

-ניקח את הבתים האלה מאותם שחילקו כבר לצפון[...] אלפים איש 4-3ואז יהיה מחנה בשביל , שנדחוף

בצדק החלטנו. החלטנו להעדיף את יהודי פולין: [...] דובקין. לניםאפריקנים ולתימנים וניתן אותם לפו

]שם" [[...].

שנוסח בישיבת הסוכנות בסוף שנות , הבידול בין התימנים והמרוקאים לבין הפולנים, כלומר, הזה" צדק"ה

, כך". אובייקטיבית"התעגן במהלך העשור בפרקטיקה הביורוקראטית ה, הארבעים באופן כללי וחפוז

אל העיר החדשה ' אשכנזים'כשביקשו ראשי הקליטה למשוך מהגרים , שלוש שנים מאוחר יותר, משלל

ולרומנים הובטחו תנאים , לעולים פולנים הובטחו דירות: הובטחו להם תנאים משופרים, באר שבע

הבטיחו בעיקר גאולה' מזרחים' ל[Meir-Glitze 2000, 89-90], בבאר שבע' משופרים במחנה המעבר ב

.ציונית באמצעות פרודוקטיביזציה

: מתאר את ההשלכות של פעילות ביורוקראטית זו, אחד העולים מעיראק, דויד החכם

When we Iraqis came, they brought us in an open truck to the transit camp. They didn’t

prepare tents; they didn’t arrange for ration cards and employment Bureau booklets. The

Romanians were brought in buses, and first they were taken to the cooperative restaurant and

given a warm meal. They were furnished with ration cards and Employment Bureau booklets,

and the day after they arrived in Israel they went to work at the good jobs in Beer-Sheva: in

the institutions, the municipality, and Hamashbir. And what was our lot? To work on the

Ra`av Road, the Kurnub Road, and the Sodom Road. You wouldn’t have a single Ashkenazi

there.85

]174-171 ,1986 שגב [.1949של ישיבת הסוכנות בשנת פרוטוקולים מתוך 84

85 David Hacham, in: (Heb.) Eli Eyal, The Self-Confidence of David Hacham, Ha`Aretz [22 August, 1963].

- 46 - 'רחימז'השכפול של המודל

שנבע מתכנון התרבות של הסוכנות , משקף את הבידול בשוק העבודה בבאר שבע, תיאורו של החכם

ירון צור שחקר את יחס מערכת [Meir-Glitze 2000, 89-90]. היהודית וראשי המערכת הפוליטית

ברור מתוך החומר שהייתה עדיפות למשל לעלייה מרומניה אף על פי "כותב ש, הקליטה למרוקאים

הבידול בין העולים ." המרוקאי היה לא פחות משובח מזה הרומני' החומר האנושי'ות רבות שמבחינ

]455, 2001צור ." [היה מפורש) אף על פי ששניהם נתפשו כגרועות"(מרומניה לבין העולים ממרוקו

ם מביאים במחקריהם האחרונים על העיראקים והמרוקאי, וירון צור) Meir-Glitze(אסתר מאיר גליטז

המדגים את הדרך בה יושמה תפיסת הבידול בשדה , דיאלוג קצר שאנתח בשורות הבאות, בשנות החמישים

. הביורוקראטי במקרה של העיר באר שבע

אותה , שהיה אלמנט הכרחי במדיניות פיזור האוכלוסין הישראלית בשנות החמישים, המעבר לפריפריה

לבאר " פוזרו" העולים ש86.גם יחד' מזרחים'ו' אשכנזים, 'נתקל בהתנגדות של רוב העולים, אתאר בהמשך

לא הייתה "אלה ש, במונחיו של יוספטל, שבע היו בדרך כלל מקרב האוכלוסיות שנחשבו לחלשות ביותר

.עזבו זמן קצר לאחר מכן, "ברירה"ושהייתה להם , רוב העולים שהגיעו לבאר שבע". להם ברירה

והפעילה , שקבעה נוהלים שונים, ל ידי המערכת הביורוקראטיתתהליך הגירה פנימי זה פוקח אף הוא ע

. להגר אל הערים מאיזורי הספר והפריפריה אליהם פוזרו' המזרחים'בכדי למנוע מ, אמצעי אכיפה שונים

מניעת עבודה בלשכות , גביית תשלום מן העוזב, שיתוף המישטרה, בין היתר מניעת העברת כרטיסי מזון(

]2002ראו קמפ .) [התעסוקה ודיור חלופי

בבאר שבע עלול לסכן את עתידה של ' מזרחים'חשש המימסד שריכוז גבוה מדי של , במקרה של באר שבע

' אשכנזית'שמטרתן הייתה לייצר קבוצה חברתית , חשש זה הוביל לסדרת החלטות ביורוקראטיות. העיר

בלי אלמנט אירופאי בעל כסף "ר "אמר זלמן שז" הארץ לא תתמסד. "שתזכה במישרות הניהול של העיר

] S 76/100מ "אצ] 4.11.51[פרוטוקול הנהלת הסוכנות ". [והשכלה

אמרה שרת העבודה גולדה מאיר לברל לוקר, בין משרד העבודה והסוכנות, בישיבת ועדת התיאום

)(Locker ראש הסוכנות היהודית את הדברים הבאים :

The level of immigrants coming to Israel now is known. In some places, we have reached a

clear decision that we cannot keep going without an influx of European Jews. For example,

the town of Beer-Sheva. It has 12,000 people. It has a lot of good things – it has work and

housing – but it has no public stratum that can run the town, that can give the town a cultural

tone.”87 :וכששאל אותה ברל לוקר, לשם כך המליצה גולדה להעביר לעיר עולים מרומניה

].2002קמפ [ראו ' מזרחים'על התנגדותם האקטיבית של העולים ה 86

87 Meeting of the Coordination Institution, [22 March 1951], CZA. [Meir-Glitze 2000, 81]

- 47 - 'רחימז'השכפול של המודל

And these [Romenian] are the bearers of culture?”88

:השיבה גולדה

Everything is relative. Incidentally, some of them are decent people and we have to use them

to improve the concentrations of immigrants.” [שם]

לעולים העיראקים או " יחסי"הדיבור של גולדה קובע שהעולים הרומנים תרבותיים יותר באופן

האם הרומנים טובים כיוון שהם קרובים יותר לתרבות ? אולם מה היה קנה המידה שלה, המרוקאים

ת האירופית או המודרנית האם אין עיראקים או מרוקאים שזיקתם לתרבו, ואם כך? האירופית המודרנית

? אינה נופלת מזו של רומנים ופולנים

חומר 'של גולדה ניתן לומר שהקטגוריות באמצעותן היא מבררת את ה" תורת היחסיות"בסופו של עיון ב

. גזעית-אלא על זיקה עדתית, אינן מבוססות על הישגים אישים' האנושי

, הייתה מודעת לתפיסות שלה) או כל סוכן נתון אחר(אינני מבקש להרבות בעיסוק בשאלה האם גולדה

לפנים משורת דיני , עם זאת". דברים שבלב אינם דברים"כיוון שהמתודולוגיה של מחקר זה מניחה ש

הפתרון . נדמה לי שגולדה פועלת כאן כמשכפלת תמימה של עקרון הבידול של הרפרטואר, המתודולוגית

אלא מתוך - העשויה לרמז על תכנון קונספירטיבי –ת ומגובשת שהיא מציעה אינו נובע מתיאוריה מפורט

שכלל הזדהות , במסגרת גיבוש זהותה התרבותי, דגמים של תפיסה ופעולה שהפנימה באורח לא מודע

. מוחלטת עם האידיאולוגיה והרטוריקה של הרפרטואר הציוני

ונחים של קונספירציה חייב נדמה שכל נסיון לתאר את המקרה של שנות החמישים במ, במלים אחרות

הרפרטואר . היא פעולה השונה במהותה מהשתתפות בקונספירציההציות לרפרטואר לקחת בחשבון ש

פעולתו סמויה ובלתי מודעת למשתמשיו כיוון , במקרים רבים גם בלתי נשלט על ידי יצרניו, סמוי ולא מודע

שתאפשר לה " הכרה באי הכרה" לחולל הוא מתאר את הצורך המרכזי של התרבות, "המובן מאליו"שהוא

.לייצר את סדרת הפנטזיות שמכוננות את הזהות התרבותית בשדה החברתי

הילדים . עיראקים ורומנים, תימנים. בכיתה של מורה במעברה אחת היו שלוש קבוצות של ילדים

כולם . לו גמראחלקם כבר למד משנה ואחדים אפי, קראו וכתבו עברית, התימנים וחלק מן העיראקים

לעומתם , הבנות התימניות לא קראו ולא כתבו אך היו בעלי ידיעות גדולות ביהדות ובאגדות. קראו בשטף

. הילדים הרומנים לא ידעו קרא וכתוב והיו חסרי השכלה בכל מה שנוגע ליהדות

כנגד ', יםלבנ'ו' אירופאים'שהרי הם היו , רגש עליונות, בשפע, היה להם", כותב המורה" ,מה שכן"

ת "וכל פעם שהילדים התימנים היו מדברים בחי, פירושו פרימיטיב, בעיניהם שחור. הכהים' האסיאתים'

]184, 1986מרכוס ". [וזו הייתה בעיה גדולה, היו הרומנים גועים בצחוק, ן"ובעי

השונאים אותנו בתור פועלים , מנהיגי דעת הקהל הערבי"[...] מופיע כבר בתקופת העלייה השנייה " נושאי תרבות"המונח 88

: בתוך, 1924, בעין חרוד' אחדות העבודה'הויכוח בועידת "בתוך , קפלינסקי. ש". [ וצורות חיים חדשותנושאי תרבותובתור ] 25, 1978קארפי ושפירא

- 48 - 'רחימז'השכפול של המודל

צבע עורם היו, כיוון שעל פי ההיררכיה הסימבולית של הרפרטואר שהגדיר אותם, הילדים הרומנים צחקו

ומהעברית , מדתיותם, בעלי ערך סימבולי גדול יותר משחוריותם של התימנים, הבהיר ומבטאם הרומני

שגילתה כלפיהם " היחסיים"תחושת עליונותם נבעה מגלי האהדה , במלים אחרות. שלהם' מזרחית'ה

. הקבוצה הדומיננטית

לא היו שונים מאלה של ראשי " שחוריות"שהסטריאוטיפים של הילדים הרומנים בנוגע ל, חשוב לזכור

רובם : " כתב מנהלו של אחד מבתי העולים העולים המרוקאים שהגיעו1948במאי . מערכת הקליטה

רושם –חבושים כובעים שונם ומשונים , פני כולם שחומים. בואם השרה רוח נכאה. פרימיטיבים מאוד

דישון סירבו לקבל משפחות מצפון אפריקה משום וכשאנשי היישוב , ]67, ו"תשמ, ויסברגר." [עגום ומדכא

]52, 1998מלכה ". [את אנשי דישון אני מבין: "אמר על כך גיורא יוספטל, "שחורים"שהם

הוסברו פעמים רבות , כמו כל הבידולים בשדה החברתי בשנות החמישים, והרומנים' מזרחים'הבידול בין ה

וסיפקו ליגיטמציה להתייחסות , ולוגי בין שתי הקבוצותשחידדו את הבידול הפיסי, במונחים ביולוגיים

מנקודת , מתאר את הפעילות הבירוקראטית של בידול מסוג כזה, נעים גילעדי. שונה" אובייקטיבית"

קבוצה של צעירים עירקיים . נבנו צריפי עץ בעלי דלתות וחלונות: "המבט של עולה עיראקי בבאר שבע

ושהם לא , נאמר לנו שהרומנים הגיעו מארץ קרה מאוד…רשויותלחה משלחת אל הששהשתייכתי אליה

כשהעולים העירקיים 89 ".של מסופוטמיה שהיינו רגילים לחום הרב, יכלו לסבול את מזג האוויר כמונו

, נאמר להם כי במהרה יגרשו הישראלים את הערבים מכפריהם, זרקו אבנים על בתי העולים מרומניה

]שם [.ל את בתיהםוהעולים העירקיים יוכלו לקב

' אשכנזים'אחריהם , לגוניהם' אשכנזים'בראש ה: כזו הייתה ההיררכייה הסימבולית בשנות החמישים

, ובתחתית הסולם, שעל הבידול בתוכם אעמוד בפרק הבא', מזרחים, ')למשל רומנים(פחות משודרגים

90.ערבים": ר בעבריתבסוף כל משפט שאתה אומ"אלה היושבים , מעברו השני של הגבול הסימבולי

]409 ,1999 כזום[. מהגר מעירק, נעים גלעדי 89". אפילו עם זה מתחיל בסיביר וניגמר בהוליווד עם הבה נגילה/ יושב ערבי עם נרגילה, בסוף כל משפט שאתה אומר בעברית" 90

".נופל ומועד, שירי חג"מתוך התקליט , "שיר כאב", מאיר אריאל

- 49 - 'רחימז'השכפול של המודל

'המרוקאי הרע'מול ' התימני הטוב '–' מזרחים' הבידול בתוך קבוצת ה3.1

מצד אחד הקבוצה הדומיננטית . היחס המבדל של הקבוצה הדומיננטית היה כאמור בעל פנים כפולות

לדחות ומצד שני הייתה חייבת) ולהקטין בכך את החרדה שלה מפניו(בחברה ' מזרחי'שאפה לשלב את ה

.אותו במידה וישתלב בה באופן שיאפשר לו לחלוק את ההון הסימבולי והחומרי שלה

ועימת אותו עם , המציית לרפרטואר הדומיננטי, חיובי' מזרחי'נוצר בהדרגה דגם של , במסגרת תהליך זה

טואר ואת תפקידו הרצוי לפי הרפר, המסרב לקבל את מיקומו בהיררכייה הסימבולית, השלילי' מזרחי'ה

.הדומיננטי

שספגה את מרבית חצי הסטריאוטיפיזציה בשנות החמישים הייתה ללא ספק ' מזרחית'הקבוצה ה

ייצגה על פי רוב בחברה ', מזרחיות'הגדולה מקרב הקבוצות שהוגדרו כ, קבוצת עולים זו. המרוקאים

יוצג בעיקר על ידי ש', המזרחי הטוב'והיא עמדה מול ' המזרחי הרע'הישראלית של שנות החמישים את

. התימנים

ובחר להבליט , הממסד הישראלי בשנות החמישים נטה לראות במרוקאי את הפרימיטיבי האולטימטיבי

כטיפוס המייצג את , שהגיעו מהרי האטלס, הקטנה באופן יחסי, את קבוצת המרוקאים הכפריים

ל ידי מדען חברה ישראלי ודובר שנכתב ע, ביטוי טיפוסי לכך ניתן לראות בטקסט הבא. המרוקאים בכלל

)United Jewish appeal(במסגרת חומר תעמולה של אירגון יהודי באמריקה 1950- בוהופץ , ממשלתי

: יהודים-זכה לתפוצה רחבה בקרב יהודים ולאש

During recent years, we have had a large influx of Jews from the near East and Africa…most

of the people who come to Israel from these countries have darker skin…many of the

countries from which they come are underdeveloped. Some of these darker–skinned Jews

lived in the Casba of Casablanca in ghettoes under the most miserable conditions, deprived of

all opportunities for a moment in the place of some of our Jewish brethren who come from the

Atlas Mountains, N. Africa, where they lived in caves! […] the lighter-skinned Jews who

came from Eastern Europe include professionals, tradesmen, and those who have been

exposed to the sciences, the arts and the professions. I would say that the average Jew who

comes from these countries has a minimum of a high school education. So, when you put

these relatively cultured, advanced Jews into the melting pot with the Jews from Africa, some

of whom have no primary education, you get a great discrepancy. This is a socially unhealthy

situation. [Elazar 1989, 8-9] 91

עוזר שר החוץ האמריקאי הביע חשש , ורג אלן'ג. בקרב האמריקאיםהתפיסה השלילית של יהודי מרוקו התקיימה גם 91

]356, 1999פיקאר . [מלהשתקע בארץ" בעלי תרבות"שעלייתם של יהודי מרוקו תמנע מיהודים

- 50 - 'רחימז'השכפול של המודל

ובעל זיקה אל הגזע , ושל המרוקאי ככפרי החי במערות בהרי האטלס, כמרוקאי' מזרחי' הייצוג הזה של ה

: ביטא את אחד המאפיינים בתהליך הבידול של המיושבים את האאוטסיידרים92,השחור

The image of ‘outsiders’, of groups who have in relation to the ‘established’ sections

relatively little power, tends to be modelled on the ‘minority of the worst’; it inclines towards

denigration.” [Elias & Scotson 1965: 7]

גרו 20,000-לא יותר מ, היהודים שהגיעו מארצות ערב700,000שמתוך , בתהליך זה הוסוותה העובדה

ורובם המכריע קיים , בחברה קולוניאלית, ם הגדול הייתה עירוניתהחוויה המרכזית של רוב". מערות"ב

ששנות הלימוד של , חשוב לזכור. [Rodrigue 1993; Stillman; 1991]כבר מגע תרבותי עם תרבות המערב

– מהם היו חניכי בתי ספר 80%-כ, רוב המרוקאים היו רבות יותר מאלה של עולי תימן או כורדיסטן

צור ;357, 1999פיקאר . [שפעלה בשיתוף עם הסוכנות', אוצר התורה'ך גם של רשת א, בעיקר של אליאנס

1995 ,102 [ עשה הבחנה ברורה בעת דיון בוועד הפועל של , השל פרומקין, האחראי על קליטת העולים בהסתדרות

ות ובין המרוקאים שאין להם התכונ, "מחונך, כבר משהו תרבותי"שיש בהם , ההסתדרות בין התימנים

עדה רוויית מסורת "שיבח את התימנים , גלבלום' מיזרחי'-אפילו העיתונאי האנטי] 80, 1993צמרת . [האלה

93."עדה אוהבת עבודה ומסתפקת במועט, בעלת אופי אישי נוח ולא תוקפני, דתית תרבותית עברית

מצד , שבט זה: "יהםכתב על', כמזרחי טוב'בן גוריון שהיה אחד המשכפלים הדומיננטיים של דגם התימני

, הוא אוהב עבודה. מכל שבט אחר, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, אחד הוא יותר נוח לקליטה

אבל , אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל) לכל הפחות, לחלק הגברי(יש לו , אינו להוט אחרי העיר

הוא נעדר . שנה אם לא יותרהוא רחוק מאתנו מרחק של אלפיים. מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר

יחסו לילדים ולאישה הוא של ). להבדיל מתרבות(המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציויליזציה

כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים . מצב בריאותו לקוי. איש פרימיטיווי

] 181, 1984בתוך שגב . " [המינימליים

, למעשה. החיוביים והשליליים ביצירת הבידולם שוב את גמישותם הסטריאוטיפיהקטע הזה מדגים

היא תכונה , )"להבדיל מתרבות(מהציביליזציה ...הריחוק שלהם ", התכונה שבן גוריון מגדיר כבעייתית

מעניק לו , הריחוק הכל כך מוחלט שבן גוריון קובע שיש בינו לבין התימני. הרצויה על ידי הרפרטואר

. ולעצב אותו מחדש, "תחת חסותו"טימציה לקחת את התימני חסר האונים ליגי

ספרות "ל, להפוך את הקנון הספרותי שייצרה, מראשית ימיה שאפה הקבוצה הדומיננטית ביישוב

94',מזרחים'של ה" הראשונה, מעולמו האפל והחולני' מזרחי'להיות אלה שגואלים את ה, במלים אחרות

, שבאו במגע עם תרבויות מערביות, יהודי מרוקו ועיראק. ו בתהליך המודרניזציהחונכיו למערב ומדריכי

רופין [קבע שאין ליהודים כל קשר אל הגזעים השחורים והצהובים ] 13, 1993רם " [אבי הסוציולגיה הישראלית", רופין 92

].9, א"תרצ ].22.4.1949[הארץ , גלבלום 93לפיו אחד מיתרונותיהם של ] ע"תר[,"עבודת התחייה ויהודי המזרח"מושג המופיע במאמרו של יבנאלי ". ספרות ראשונה" 94

בניגוד לציונים המזרח אירופאים שהספרות (תהיה הספרות הציונית " ספרותם הראשונה"היא בכך ש" יהודי המזרח" ).שניההציונית הייתה ספרותם ה

Deleted:¶

- 51 - 'רחימז'השכפול של המודל

והיו ברובם בעלי שאיפות , היו ערים יותר לפערים בין הקבוצה הדומיננטית הישראלית לבין המערב

איש הנהלת הסוכנות יהודה . יותר מבני הקבוצה הדומיננטית" מסתפקות במועט"מודרניות שאינן

יר את המקור לתוקפנותם של המרוקאים בכך שהליברליות של השלטון הצרפתי לימדה את הסב, ברגינסקי

] 29, 1978ברגינסקי . [יהודי מרוקו שלא להיות כנועים בפני השילטון

הרפרטואר , העדפתה של הקבוצה הדומיננטית את התימנים נבעה מכך שבניגוד למרוקאים ולעיראקים

ולהיסתגל אליו , תר קלות לקבל את מיקומם בהיררכייה הסימבוליתכלל את התפיסה שהתימנים נוטים בי

". התרפסות" השנייה הייתה האחת התכונות החיוביות של התימנים בשיח של אנשי העליי. בהכנעה

. ת הבית/וציין את עוזר, היה שגור בפיהן של נשים אשכנזיות בתקופת היישוב" ה שלי/התימני"הביטוי

[Shapiro 1978, 13]ששמחה על , גברת ותיקה אחת, ציטט בסמינר אוניברסיטאי, סטוריון יוסף גורני ההי

".התימנים אינם מתרפסים כבעבר"כיוון שסברה לתומה ש, עליית האתיופים בשנות התשעים

כמו שמגדיר זאת , "אין ברירה"או שמא הייתה זו ה, "טבעית"אך האם הייתה זו באמת התרפסות

האם לא הייתה התרפסות זו ? "מתרפסים"שהפכה את התימנים ל] 47, 1996ניני [, ההיסטוריון יהודה ניני

, עבור רוב התימנים? ששיתק את התימנים ומנע מהם להתנגד" הלם תרבות"בפשטות סוג כזה או אחר של

.היה המפגש עם הציונות גם המפגש הראשון עם המודרניזציה, כאמור

הייתה העובדה שהתימנים היו ברובם , הקבוצה הדומיננטיתנקודה נוספת שהעניקה לתימנים זכות בעיני

" חומר אנושי"עובדה זו העלתה את ערכם כ. שעדיין לא חוו את המעבר מן הכפר אל העיר, הגדול כפריים

רוב המרוקאים והעירקים , לעומתם". בריאות"שקישרה בין כפריות וחקלאות לבין , בעיני מערכת הקליטה

כשמונים אחוז מהמרוקאים היו (פר אל העיר כבר בארצות המקור שלהם עברו את שלב המעבר מהכ

).מרוכזים בערים הגדולות

שבה הוגדרו התימנים , התפתח כאמור כבר בתקופת העלייה השנייה, כתימני' מזרחי החיובי'המיתוס של ה

מודל -לעבודת אדמה ולחיי כפר" טבעית"ויוחסה להם יכולת , "פועלים טבעיים המסתפקים במועט"כ

המסתפקים ", "פועלים טבעיים"ההעדפה הזו של . המשתקף בברור בטקסט של בן גוריון שציטטתי למעלה

מתגלה גם במערכת הבידולים והסלקציה שהופעלה כלפי , "אינם להוטים אחר העיר"ש" במועט

יסו כשנ. 'רעים'ו' טובים'בידלה למעשה בין מרוקאים , מערכת הקליטה בשנות החמישים. המרוקאים

ז .הסכים ש, לבטל את הסלקציה על יהודי מרוקו, 1954- למשל אנשי התאחדות עולי צפון אפריקה ב

אולם היה נחרץ בדעתו לא הכפריים להקלות מסוימות ליהודי מרוקו , האחראי מטעם הסוכנות, שרגאי

הציוניים כמי יושבי הכפרים במרוקו נתפשו על ידי המשקיפים . יושבי העריםלבטל את תקנות המיון לגבי

צניעות , אמונה דתית תמימה, קרבה לקרקע: 'מזרחים'שעומדים בדרישות של הרפרטואר הדומיננטי מן ה

95] 376, 2001צור ." [שבקרב יהודי מרוקו' התימנים'", הם היו כמו שכותב ירון צור. והסתפקות במועט

, תפסו על ידי השליחים הציונייםנ, יהודי מרוקו שהחלו בתהליך המודרניזציה ובאו מן המלאח העירוני

יוצאי ", כפי שכתב אחד השליחים הציוניים בצפון אפריקה, כחומר שלילי דווקא מפני שהתחילו להתמערב

ריקים [...] הנראים בהופעתם כבעלי תרבות ספגוה באופן שטחי ואינם אלא ליבנטינים חלושים [...] העיר

הנראה ] המרוקאי הכפרי[..] [ הם כמעט אנאלפבתיים ואילו יוצאי הכפר. [...] הם מכל שאיפה נעלה

] ואילך23, ג"גרינקר תשל: [כחקלאים ראו גם' מזרחים'על הערצת ה 95

- 52 - 'רחימז'השכפול של המודל

דווקא הוא , וללא יכולת ביטוי עצמי, כל לשון תרבותית] כך במקור[ללא ידיעות , לראשונה כגידול פרא

הנכון להסתגל לכל קושי ולחיי עבודה וכיבוש והוא מתאזרח בתנאי , נתגלה בחייו בארץ כחומר חיובי ורצוי

96] 213, ג"אבידוב תשי". [שורשיםהארץ המיוחדים ומכה בה

כך שכפל את המרוקאי ) או מרוקאי כפרי(כתימני ' מזרחי הטוב'כשם שהרפרטואר ייצר ושכפל את דגם ה

:יחסו של בן גוריון היה אופייני. 'מזרחי הרע'כ") העירוני שכונתי"; מן המלאח(

Those from Morocco had no education. Their customs are those of Arabs. They love their

wives, but beat them…Maybe in the third generation something will appear from the Oriental

Jew that is a little different. But I don’t see it yet. The Moroccan Jew took a lot from the

Moroccan Arabs. The culture of Morocco I would not like to have here. And I don’t see what

contribution present Persians have to make…we are in duty bound to fight against the spirit of

the Levant. [Moskin 1965, 67]

" פרקליטה הנאמן של העלייה הבלתי מוגבלת"בן גוריון מתואר פעמים רבות כ, בהיסטוריוגרפיה המקובלת

שלה (אינה מבחינה בין הגבלת מספרי העולים "הגישה הזאת , אולם כפי שמראה פיקאר, ]304, 1994הכהן [

] 380, 1999קאר פי." [שבה צידד, סלקציה, כלומר, לבין בחירת טיב העולים) אכן התנגד בן גוריון

הן הקבוצות הכמעט יחידות , )המרוקאים והפרסים(שתי הקבוצות שמזכיר בן גוריון בקטע שצוטט לעיל

ברובם הגדול , לעומתם הגיעו התימנים והעיראקים. שעברו בפועל תהליכי סלקציה קפדניים במיוחד

סלקציה מן הסוג שעברו בלא שעברו , "עליית הצלה"במסגרת מה שהוגדר כ, בתחילת השנות החמישים

97.המרוקאים והפרסים

ואפילו "גם את הזקנים והחולים , בן גוריון היה מוכן לקבל מכל מכל קהילה יהודית שמגיעה כולה

98]379, 1999פיקאר . ג"אב, 4.6.50, בן גוריון במוסד לתיאום." [ לא חולים ולא זקנים–וממרוקו . הפושעים

, מאחר שרובם נגועים במחלות, אפשרות להביא עולים מצפון אפריקהבאותה ישיבה הוא קבע שאין כמעט

, נבעה מדעותיו הקדומות של בן גוריון ויועציו, כמו קביעות רבות אחרות, קביעה זו] שם. [ובמיוחד בגרענת

אחד , בתזכיר שכתב יעקב כרוז. שכן לפחות חלק מהדיווחים של שליחי העלייה סתרו את הנחותיו

אלה מהלכים סיפורים מוגזמים וברצוני להבהיר ] מרוקאים[ביחס לחולים "וא כותב שהשליחים למרוקו ה

, שמצב הבריאות הכללי של המרוקנים משביע רצון, יראי מוסמך קבע'ח של רופא אלג"דו. את הדברים

ואילו אחוז 5-7הוא בין , חודש חודשיים, אחוז החולים מכלל העולים הניתנים לריפוי תוך זמן קצר

, נדמה שתיאור זה היה קרוב יותר למציאות מהנחותיו של בן גוריון99." בלבד0.5 ללא תקנה הוא החולים

בנוגע ליהודי , הייתה גם התפיסה של ראשי המשרד הארצישראלי בתקופת העלייה השנייה, שהתפיסה הזאת, מעניין לציין 96

כי בעלי הרכוש לא נמשכו ] ונההעולם הראש[מן המציאות שלאחר המלחמה , גם רופין וגם אני, למדנו שנינו: "מזרח אירופההשואפים בכל לבם להיאחז ולהשתרש , אמצעים בעלי הכשרה חקלאית- עד מהרה הוברר כי אנשים מעוטי. לחקלאות

אבל לעומת זה , הם היו מחוסרי כל. אבל אינם מוכנים לעבוד בעצמם, עדיפים מאלה שצרור הכסף בידם, בקרקע המולדת ]81, ה"אטינגר תש." [ ם רצון עז ולוהט להוציא לחם מן הארץהיו עשירים בנסיון מעשי ופעם בה

.]392, 1999פיקאר : [על הפרסים ראו]. 2001צור ; 1998 מלכה ;1999פיקאר : [על הסלקציה של המרוקאים ראו 97פיקאר [.גם אם לא סיכנו את בריאות הציבור, בן גוריון צידד בהטלת איסור על עלייתם של חולים ומשותקים, למרות זאת 98

1999 ,378 [ ]258-259 2001צור . [I-550/ 20S, ]מ"אצ, 3.2.1949[, תל אביב, "למצב היהודים בצפון אפריקה הצרפתית" 99

- 53 - 'רחימז'השכפול של המודל

שיעורם של המאושפזים יוצאי , עולה שבשנות החמישים, שכן לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה

נמוך ואילו שיעור המאושפזים יוצאי אסיה ואפריקה היה , אירופה היה גבוה משיעורם באוכלוסייה

]370, 1999פיקאר . [משיעורם באוכלוסייה

הפעילה אם כן הקבוצה הדומיננטית את היחס ', המזרחי הטוב'ו' המזרחי הרע'באמצעות האופוזיציה בין

היודע את ', המזרחי הטוב'מצד אחד היא הסכימה לקבל את . 'מזרחים'משמעי שלה כלפי קבוצת ה-הדו

' אשכנזים'שאינו מעורר תחושת איום על מעמדם של ה, כלומר, "המסתפק במועט" "פועל טבעי"מקומו כ

, השואף להיות עירוני', מזרחי הרע'מן הצד השני היא דחתה את ה, בשוק הנכסים הסימבוליים והחומריים

זה העלול לערער את מעמדה של , כלומר, זה שהחל בתהליך המודרניזציה עוד לפני שנכנס למרחב הציוני

.הקבוצה הדומיננטית

- 54 - 'רחימז'השכפול של המודל

במרחב הגיאוגרפי'מזרחי'הבידול של ה. 4

אתם רוצים שהתימנים יהיו הערבים ? למה כל התימנים על יד הגבול וכל האשכנזים בתל אביב? מה זה

"?שלכם

]65, 2002קמפ .[1951, נציג התימנים לנציג המחלקה להתיישבות ולקליטה

ולהכניס אותם לאפיק של עיבוד , םשאינם רחוקים מהערבי, האם אי אפשר להעביר את אותם יהודים

? ]הכפרים הערבים הנטושים[בכפרים האלה

1953.100, ישיבת סוכנות, רענן ויץ

יצרה חללים גדולים במבנה 1949- ל1947 פליטים פלסטינים בין 700,000-750,000- גירושם ובריחתם של כ

היישובים 370 מתוך 350-ככמו גם , 1953 רוב היהודים שהגיעו לישראל עד 101.הגיאוגרפי של הארץ

שהיה , ייהוד המרחב] שם. [יושבו על קרקע שהוחזקה בעבר על ידי ערבים, היהודיים שהוקמו בתקופה זו

לא נשען רק על כוחה האוכף , בהרס כפריה ומניעת החזרה של פליטיה, כרוך בנישול האוכלוסייה הערבית

. קת למדינות לטפל בעינינייהן הפנימייםשל המדינה והישענותה על הלגיטימיות הבינלאומית המוענ

, נישלה את הערבי גם בשדה הזיכרון', מדינה לאומית'הקבוצה הדומיננטית שהתארגנה למצב צבירה של

והוא יוצג ברפרטואר , כסמן וגבול במרחב החברתי) והערביות כשיאה(' מזרחיות'על ידי הבניית ה

. הדומיננטי כאחר האולטימטיבי

יצרה מצב של , לחקלאות ולכוחות הביטחון, על הקרקעות והקצאתם להתיישבותהשתלטות המדינה

כמו , ולמעשה, כיתור מרבית הכפרים והשכונות בהן גרו ערבים ביישובים שתושביהם יהודים בלבד

סגרגציה שיטתית ] 88, 2000יפתחאל וקידר ". [גטואיזציה של המיעוט הערבי"שכותבים יפתחאל וקידר ל

כאשר כמעט כל הקרקע , חי ישראל הפלסטינים לאבד נכסי קרקע פרטיים וקולקטיבייםגרמה לאזר, זו

. שהועברה למדינה יועדה לשימוש יהודי

" מתוחכמת"התפתחה גם מערכת בירוקראטית , בהמשך להעברת הבעלות הקרקעית לרשות המדינה

יקר באיזורים ובע, להדרת האזרחים הערבים גם בתחומי הקצאת קרקעות המדינה והשימוש בהן

ניהול ובעלות קרקעית אותן הקנתה המדינה לסוכנות היהודית ולקרן הקיימת , הזכויות לפיתוח. הכפריים

מאזרחי ישראל הפלסטינים . יצרו מבנה של הדרה מבנית המתקיימת במדינת ישראל עד היום, לישראל

]שם. [ משטחה של המדינה80%- לחכור או להשתמש באדמות בכ, נמנע לרכוש

: אך הקצאה זו חפפה באופן בולט את המוצא האתני, הוקצתה הקרקע על פי דפוסי יישוב, באופן רשמי

בעיירות הפיתוח " במושבי העולים"בעוד ש, מכריע' אשכנזי'בקיבוצים ובמושבים הותיקים נוצר רוב

. גדול' מזרחי'נוצר רוב ) ריכוזי הדיור הציבורי בערים הגדולות" (שכונות"וב

הוקצה 1995 עד –זרחי ישראל נותרו כמעט מחוץ למעגל ההקצאה של קרקעות המדינה הערבים א

102]82שם . [לשימושם כרבע אחוז מקרקעות המדינה

]385, 1999פיקאר . [S 100/77מ "אצ, 2.7.53, פרוטוקול הנהלת הסוכנות 100 ]77, 2000אל וקידר יפתח. [כמאה ושישים אלף נשארו וקיבלו את אזרחות המדינה לאחר הקמת המדינה 101 פוליטית לא –המערכת המשפטית " חיצוניות"ברוב מדינות המתיישבים ה: המקרה הישראלי אינו יחודי גם מבחינה זו 102

) Terra nullis(כך הוכרזה אוסטרליה כארץ ריקה . הכירה במשטר המקרקעין ובזכויות הקניין שקדמו לפלישה האירופית

- 55 - 'רחימז'השכפול של המודל

- פחות מ(מגדרה בדרום עד חיפה בצפון , מן האוכלוסייה באיזור החוף80%בעת הקמת המדינה התגוררו

שגרו בהן , תל אביב חיפה וירושלים, הגדולותהאוכלוסייה התרכזה בשלוש הערים ). משטח המדינה10%

בעיקר לאורך הגבולות , מושבים158- קיבוצים ו85הוקמו , 1952-1949בשנים . מכלל התושבים60%-כ

ובמושבים שוכנו בעיקר ', אשכנזי'הקיבוצים אוכלסו בעיקר על ידי אוכלוסייה ממוצא . הבינלאומיים

ות המתוכננת של הממשלה כיונה את העולים לאיזורים המדיני] 78, 1988קידר . ['מזרחים'עולים

יוגוסלוויה , בולגריה, פולין(ארבעים אחוז מהעולים מארצות מזרח אירופה ובלקנים . המאוכלסים פחות

חמש (והצפון ) אחוז מהם30(עולים מרומניה יושבו בעיקר במחוז חיפה . התרכזו באזור תל אביב, )ויוון

למחוז הדרום , כוונו בעיקר למחוז הצפון) עיראק ותימן, מרוקו(ואפריקה העולים מאסיה , )עשרה אחוז

, בערים–נקלטו העולים בשנות המנדט בתוך היישוב הוותיק , עם עלייתם] 99, 1996הכהו . [ולמרכז

. במושבות ובהתיישבות החקלאית

עצמם מקומות דיור הצליחו העולים למצוא בכוחות , 49ובתחילת שנת , 48-בתחילת גל העלייה הגדול ב

חלק ניכר מהעולים בשנה . בשכוני עולים בערים ובמושבות, בערים או שהצטרפו למגורי קרוביהם

. הועברו ליישובים ולשכונות שהתרוקנו מערבים במהלך מלחמת העצמאות, נפש123,000- כ, הראשונה

י ובבתי הערבים שכונו אז בשנה הראשונה למדינה נפתרה בעיית הדיור על ידי המאגר הקיים ביישוב היהוד

". הבתים הנטושים"

עין בארצות הברית על ההשתלטות הפיסית של המתיישבים הלבנים על אזורים וכך הושתתה מערכת הזכויות במקרק

]73, שם. [לאחר ההשתלטות הצבאית והפיסית, רישומן המסודר והחוקי של קרקעות אלה נעשה מאוחר יותר.נרחבים

- 56 - 'רחימז'השכפול של המודל

בידול בהשהיה–המעברה מחנות העולים ו4.1

מי שיר תודות ינגן-עוד אי, מעברה, עוד ישירו לך שיר

.לפחון ולאהל, לבדון

103 .1954, "הטור השביעי", נתן אלתרמן

השלב הראשון בתהליך . דיורנוצרה בעיה חמורה של, כשהגיע גל העולים הגדול הראשון1949החל משנת

היו אלה מחנות סגורים שנבנו בדרך כלל בתוך מחנות שהשאיר ". מחנות עולים"הקליטה היה ריכוזם ב

הסוכנות היהודית ניהלה את המחנות וסיפקה לדייריהם מזון [Sachar 1979, 404] . הצבא הבריטי

] שם. [הלים כמעט מחצית מאוכלוסיית המחנות חיה באו1950באמצע . ושירותים

הצפיפות הייתה 105. ויותר100.000 היו במחנות 1950 במאי 104:השהייה במחנות אלו נמשכה חודשים רבים

, אולמי שינה גדולים ומנוכרים לעשרות אנשים ,מחסור חמור במיתקנים סניטארייםהיה , בלתי נסבלת

106.שהוכן במטבחים מרכזיים ומערכת רפואית לקויה, מזון דל וחדגוני

מחנות ספורים מצויידים . המחנות הם ערים שלמות ללא תנאים סינטריים: "נאי גלבלום כתבהעיתו

האנשים איפה מסריחים ] …. [במחנות שלמים אין אף מקלחת אחת של מים קרים] …[במקלחות חמות

ברבים מן ] …] [בתי כיסא[במחנה אחד שבו יש ארבעת אלפים איש יש חמישים יחידות ] …. [בפשטות

יש משפחות החיות : "משה שרת כתב ביומנו] 77, 1993ליסק " [. אופף ריח הצואה את המקוםהמחנות

107."בתנאים כאלה ארבע שנים

נאסר עליהם לחפש . ההעולים ששהו בהם נותקו מהארץ ומהאוכלוסיי. המחנות היו מרחבים סגורים

, מהגברים היו מובטלים70%, עקב זאת ישבו חודשים באפס מעשה. כל עוד שכנו בו, עבודה מחוץ למחנה

[Shuval 1963, 182] חסרי אונים ותלויים בפקידים שעמם באו במגע יומיומי, מדוכאים ומתוסכלים .

]70, 1986ינסקי 'קצ[

העניקה לסוכני הממסד בשדה הבירוקרטי , תלותם של העולים ברשויות הקליטה עבור שירותים בסיסיים

בנובמבר 108.לצוותים שעבדו במחנות, אלא גם ובמיוחד, הקליטהלא רק לראשי מחלקת , כוח בלתי מבוטל

אחרי שהתרגלו לסעוד על , להוציא את האנשים מהמחנות" התחיל גיורא יוספטל לחפש דרך 1949

הוחלט בסוכנות על תכנית לניתוק העולים מתלותם ברשויות ] 89, 1986פלזנשטיין ושחר ". [שולחננו

.עיקר הפעילות הייתה בהסבתם למחנות מעבר. ת של המחנותהציבוריות ולהביא לסגירה הדרגתי

].26.11.54[,פורסם לראשונה בדבר, 109-110' עמ, "הטור השביעי", נתן אלתמן 103השהייה הממוצעת שלהם הייתה . מחנות35- עולים ב93,000היו , 1950במרץ . היה שלושה חודשיםממוצע השהייה שלהם 104

עולים חדשים ששהו שם כבר 100,000איכלסו כבר " הזמניים"בסוף שנות החמישים מחנות העולים . כבר שישה חודשים .250,000- מספרם עלה ל51בסוף שנת . למעלה משנה

]7, 1988ינסקי 'קצ. [ מחנות24- ב63,000וני אותה שנה ובי33,000 היו 1949במרץ 105 .1949, נובמבר, הארץ." במאה אלף העולים הנמצאים כיום במחנות עולים מטפלים פחות ממאה רופאים" 106 .] 77, 1993ליסק [ ,"יומן אישי", משה שרת 107ל מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית סגל העובדים ש–עמדות אלה היו גם הם למחלוקת ומקח בין המפלגות הפוליטיות 108

[Hachohen 1987, 106] .[Israel State Archives , 855, 1900,1901] 1949-1951 עובדים בין השנים 3000-מנה כ

- 57 - 'רחימז'השכפול של המודל

את , ראש מחלקת ההתיישבות וגזבר הסוכנות, העלה לוי אשכול) 1950 במרס 27(בתחילת שנת חמישים

– 109 שאז עדיין לא כונתה בשם זה–הרעיון המרכזי בתכנית המעברות של אשכול . הרעיון להקמת מעברות

עם ] המחנות[ניקח את היהודים מן : " המדינה בקרב היישוב הוותיקהיה יישובם של העולים ברחבי

אם יהיה . מה טוב, אם תהיה עבודה בסביבה–אשר לעבודה . האוהלים שלהם ונעמיד אותם על יד דגניה

] שם, ביין" [ אנו יחד עם הממשלה נשתדל ליצור עבודה–חוסר עבודה

שלא יוכל עולה חדש "ונחקק חוק , ולים למעברותכך החלה מחלקת הקליטה של הסוכנות להעביר את הע

מחנות , שני שליש מתושבי המעברות110."לקבל שיכון במשך הזמן אלא אם כן עבר תקופת מגורים במעברה

]7, 1986ינסקי 'קצ. [ואחוז זה עלה בהמשך שנות החמישים', מזרחים' היו 1952העולים ובתי העולים בסוף במקומות , שאנו לכל אורכה ורוחבה של הארץ, בדרך כזו" אמור להתבצע פיזור העולים היה, על פי אשכול

באופן זה אנו מפזרים את העולים ברחבי הארץ , נשעין עליהם שיכוני עולים, שישנם איזה יישובים

] 66, 1982בתוך ביין ." [ומטילים את הדאגה עליהם על שכם רחב של היישוב כולו

הרשויות המקומיות הסתייגו מהקמת המעברות . ליו את המשימהלא היה מוכן לקבל ע" היישוב"אולם

אנשי ] 102, 1996הכהן . [בתחום שיפוטן ורובן ניסו לעכב את המשא ומתן עם הסוכנות ולדחותו

, שהיו בעלי תפקיד מרכזי באירגון ההגירה לפני הקמת המדינה, ובייחוד הקיבוצים" ההתיישבות העובדת"

.'מזרחים'על כל פנים בכל מה שנגע לקליטת העולים ה, י"עם הנהגת מפא לשתף פעולה 1948חדלו לאחר

הייתה לכאורה לחלוקת משאבים במסגרת האתוס הסוציאליסטי של , קריאתם של אשכול ושל הסוכנות

אולם למעשה הם לא ניסו להיתמודד באופן משמעותי עם הבעיות שיצרה תכניתם בשדה , תנועת העבודה

, שימשה רק כהסחת דעת, חלוצית שלהם-סופו של דבר הרטוריקה הסוציאליסטיתוב, החברתי והכלכלי

. אקונומיים המבדלים שפעלו בשדה החברתי הישראלי-כהסוואה לתהליכים הסוציו

" פסולת אדם"ובייחוד ליוצאי מרוקו כאל ' מזרחים'התייחס ל, כמו בן גוריון ורבים אחרים, לוי אשכול

עליכם : "אמר אשכול, בו יושבי מעברת כפר סבא להתפנות אל ישובי הספרוכשסר, "חומר אנושי קלוקל"ו

, 1998בתוך מלכה ". [יש לירות מסביב על מנת לאיים עליהם במקצת, לדעת שאנשים אלה נוחים בסכינים

בראש ובראשונה מכשיר לביצוע תכנית פיזור , היו המעברות, בסופו של דבר עבור אשכול ויוספטל] 52

]73, 1986ינסקי 'צק. [האוכלוסין

הפער בין האידיאולוגיה המוצהרת של מנהיגי תנועת העבודה לבין הצרכים האימננטיים של השדה

המערכת הבירוקרטית עודדה והאיצה את התפתחות שיטת " כמו שכותבת הכהן ,הביורוקראטי הלך וגדל

ות ניסתה לכפות על היישוב נראה שהסוכנ ]102, 1996הכהן [." הפטרוניות של היישוב הקולט על העולים

כך . תכנית שלא היה מוכן אליה מבחינת נטייתו התרבותית והאינטרסים הכלכלים שלו, שלאחר המלחמה

הגדילה הסוכנות בהתמדה את אוכלוסיית העולים בתחומי היישובים בניגוד להבטחותיה ובלי , למשל

במה שכונה 1951והאביב של שנת העולים העיראקים שהגיעו בחודשי החורף 111.תאום והקצאת משאבים

הוקמה מעברה הראשונה לעולים שיעסקו ": "דבר"נמסר ב, 1950 במאי 23- ב. מעברה– הופיע מלה חדשה 1950בחודש מאי 109

].68, 1982ביין [בתוך ". על מורדותיה של כסלון הדרומית, בערי ירושלים-- -בעבודות יעור ].12.5.1950 [,על המשמר 110כעבור שלושה חודשים כבר . נפש21.589מנתה האוכלוסייה הוותיקה במקום , 1948ת במפקד שנערך בנובמבר "בפ, למשל 111

במרחק קילומטרים ספורים מפתח , 1951ילת שנת שהוקמה בתח, במעברת עמישב. איש6000 גידול של 27.5000היו בה

- 58 - 'רחימז'השכפול של המודל

העומס נפל על כתפי התושבים והרשות 112.נשלחו ברובם היישר אל המעברות" מבצע עזרא ונחמיה"

לפיכך . היו אפשרויותיה הכספיות של הרשות מוגבלות יותר, וככל שמספרם היה קטן יותר, המקומית

גם ההקצבות . רבים אף לא ניתנו כללובמקרים, השירותים שניתנו למעברות במקומות אלה היו מועטים

]76, 1986ינסקי 'קצ. [של משרד הפנים לא הגיעו בזמן

מעברות עם 85 –ביולי ; נפש70.000 מעברות ובהן 65 היו 1951באפריל : מספר המעברות הלך וגדל

ו בטיפול מהעולים שהי70%- כ1950בסוף ] שם. [ נפש170.000ובהן , מעברות87ובספטמבר , עולים138.000

הוקמו 1952עד אמצע . בלבד היו תושבי מחנות עולים30%- וכ, הרשויות הציבוריות היו תושבי מעברות

] 90, 1986פלזנשטיין ושחר . [ מעברות וכפרי עבודה ושוכנו בהם כרבע מליון נפש בשיכון ארעי120- יותר מ

, לאחר מכן בדונים, תחילה אוהלים: שמהם בנו מבנים ארעיים, המעברות נבנו בן לילה מחומרי בניה קלים

לא באה לציין חיבה יתרה לסוג זה –צריפון , פחון, בדון–לשון ההקטנה . ובשלב האחרון פחונים וצריפונים

). ר" מ10-15שטחו של צריפון לא עלה על (שהיו דחוקים להפליא , אלא העידה על ממדיו, של דיור

: גד-חר ביקורו במעברת מגדללא, 1950העיתונאי יצחק יעקבי כתב בסתיו

כאשר שאלתי . הפגישה הראשונה שלי במעברה הייתה עם קבוצת נערים. ... משפחות242- אוהלים ל242

לא התרחצנו , מאז עזבנו את מחנה בית ליד': והשיבו, השתוממו לשאלה מוזרה זו, אותם היכן המקלחת

י שימוש במחנה ללא קורת גג וזבובים רבים בת. כאלף נפש. שני ברזים בכל המחנה לכל יושביו. 'עדיין

]שם. [ובאין מים הפכו גם אותם לבתי שימוש. הוקמו צריפי פח למקלחות. מסביבם

: נכתבח של המחלקה לקליטה"דוב

הורסת את האדם ומגבילה את נכונותו , ארעיות ההורסת חיי משפחה, נוצר הווי של ארעיות ממושכת

] …. [כל המשפחות ביחד. כל הילדים בחוץ. כולם ומשולל פינה משלובמעברה חי האדם לעיני .למאמץ

הבנה הופכת -בתנאים אלה כל אי. מחשמלים את האווירה בכללית, התנאים הקשים מגבירים את העצבנות

למעגל היישוב ולהוות חלק יוצר בו הושארו העולים סלהיכנבמקום ] …. [להתפרצות, לקטטה, לתגרה

] 76, 1999ליסק [.כאילו בחוץ

קשיי התחבורה היו נחלתם של אנשי המעברה עצמם ; למעברות לא היו דרכי גישה". כאילו"זה לא היה רק

המצב היה חריף במיוחד בתקופת החורף והדבר . מדריכות ועוד, מורים, רופאים גננות–ושל עובדי הציבור

51(ורפים היו שיטפונות חמורים במשך שני ח. יצר ניתוק כמעט מוחלט בין המעברות ליישובים שבשכנותם

". יד למעברה"ו" כסות חורף"ל היה זה שסייע במבצעים שנקראו "צה). 52 -ו

וכעבור חודשים , אוהלים500באפריל הוחלט על הכפלת האוכלוסייה והוספת . צריפים500תוכננה הקמה של , תיקווה

רובם , נפש6,600 נמצאו במעברת עמישב 1951ביוני . אוהלים ושילוש מספר העולים במקום1000אחדים הוחלט על הוספת פי ארבעה מהמספר שתוכנן , נפש8000-בסוף השנה מנתה המעברה כ; ראק ורומניה שהגיעו ארצה באותה עתמעולי עי .] שם, הכהן. [תחילה

]105,1996הכהן . [ עולים ויותר70.000עלו מעיראק ) יוני-מארס(תוך ארבעה חודשים 112

- 59 - 'רחימז'השכפול של המודל

עבודות , עבודות יזומות: והתעסוקה המועטה בשכר נמוך כללה מושגים כמו, האבטלה הייתה רבה וכרונית

–' מזרחים'ים של העולים ההלשכה גילמה את חוסר האונ. "עבודות סעד וכן עבודות פיתוח ציבורי, דחק

חוסר האונים לנוכח ניצולו של מצב זה על ידי המפלגות , חוסר היכולת להמציא הכנסה סבירה למשפחה

לעיתים החל מהשעות הקטנות של , אנשים היו עומדים שעות מדי יום בתור ללשכת העבודה. הפוליטיות

ממושכת בתור של אנשים הדוחקים זה את לאחר המתנה, כאשר לא נתנה עבודה] 1988ברנשטיין ". [הלילה

". לחם עבודה"שסחפו עמן אנשים רבים בסיסמאות , פרצו לא אחת הפגנות סוערות, זה באלימות

]83, 1986ינסקי 'קצ[

לשם שמירה על חלוקה צודקת של . וניצול של כוח עבודה זול, היו גם מקרים רבים של הלנת שכר שיטתית

, היו חברים בהן) למעשה המפלגות(שנציגי כל ארגוני הפועלים , עדות תורהוקמו בלשכות ו, ימי העבודה

הללו קמו לרוב במקומות שבהם ניצלו מנהלי הלשכות את . ולפניהן יכול היה הפועל לערער על קיפוחו

. מפלגתי הפותח שערים" כרטיס חבר"כך נוצר המיתוס של . חלוקת העבודה כאמצעי ללחץ פוליטי וחברתי

בשנות החמישים את הרושם הראשוני ' מזרחים' הייתה פחות או יותר המסגרת בה קיבלו רוב הזו] 85, שם[

.שלהם מהדמוקרטיה ישראלית

החל מאמצע שנות החמישים ירד מספר התושבים . עידן המעברות נמשך עד תחילת שנות השישים

ברו לשיכוני קבע בסוף רוב תושבי המעברות ע. אלף נפש90- היו במעברות כ1955באמצע שנת . במעברות

] שם. [ נפש בלבד15,300 נשארו במעברות 1963בסוף . שנות החמישים

הופעלו נוהלים קפדניים בנוגע לתנועתם , בניגוד למחנה העולים, למרות שהמעברה הייתה פתוחה לכאורה

כן בכיר כמו שכותב באחד המכתבים סו, אחד מהם היה למשל הגבלה של פנקסי המזון. של העולים במרחב

:בשדה הבירוקרטי

The settlement is partaking in several measures in order to stop the migration of new settlers

from place to place without our prior authorization. One of the measures recommended is

preventing the relocation of food rationing cards from place to place, without our approval.113

הוא הבין שהיא מספקת תנאים , אך מן הצד השני, מצוקתם של אנשי המעברות הייתה ברורה לאשכול

המשימות "אשכול ראה במצוקת העולים יתרון לביצוע . במרחב" האוכלוסין"אופטימליים לניוד

. ועל אחת כמה וכמה מן השיכונים ובערים, מן המעברותמן המחנות קל יותר לגייס מאשר ": הלאומיות

הוא קבע באופן ברור שהשלטונות יצטרכו לפתח שיטות חדשות להוביל את המתיישבים למקומות

היינו עדים לכך שקמו יישובים שלמים ", אמר] 1953" [בתקופה האחרונה. "הרצויים ולרתק אותם אליהם

הישר מהאניי. ללא ברירה יתרה"מסקנתו הייתה כי ". רותועזבו את בתיהם או צריפיהם וחזרו למעב

אבל האנשים יהיו , חלק יהיה בסלקציה וחלק בלי סלקציה[...] נעביר את העולים לנקודות ההתיישבות

כוונה כדי לא לאפשר להם שהות – מהאונייה אל היישוב -שיטת הפעולה הזאת ] 94, 1993גלעדי ." [במקום

[Steinberg 1998, 43]. כך את יכולתם לפענח את מצבםולהקטין ב, במחנה מעבר

על מניעת עזיבתם של ] 194,1998הכהן . [הפניםפקידת המנגנון האחראית על יישוב העולים נשלח למשרד , וייס. י- מכתב מ 113

].2002קמפ [ראו ' מזרחים'ה

- 60 - 'רחימז'השכפול של המודל

כאשר הביאו עולים לירוחם . "עולים רבים מתארים את זיכרון הבאתם למקומות היישוב בחשכת הלילה

הפקידים שהפנו את העולים לעיירה חששו כי כאשר יראו את המדבר . הקפידה הסוכנות להביאם בלילה

סיפורים ] 285, 1996ניומן - שלי". [א פעם בתהליך פיזור האוכלוסיןיסרבו לרדת מהאוטובוס כפי שאירע ל

ההגעה בחושך נחרט "האירוע של . משנות החמישים' מזרחים'כאלה מופיעים בעדויות רבות של עולים

". בחדות רבה בזיכרונותיהם והם חוזרים ומדגישים את החושך שבמפגש גם לאחר שלושים וארבעים שנה

מסע אינסופי , התלהבות ראשונית: "ניומן מודל קבוע של סיפור-פית מצאה שליבעבודתה האתנוגר] שם[

ההגעה למקום מבודד , האורות המתרחקים, החשכה מתקרבת, שבמהלכו מתרחקים ממקומות יישוב

בין התקוות הגדולות שנתלו במקום , ההבדל בין תחילתו של המסע. והאכזבה של הבוקר למחרת–וחשוך

] 293, שם." [בולט ביותר בסיפורים, ל המאכזבהמיועד לבין סופו ש

היה , תוך ניצול חולשתם ועייפותם של העולים, הכפוי שהופעל באלימות ביורוקרטית פיזור האוכלוסין

שדרכי יישוב אלה שונים במהותם מהדרך בה הם , הם הבינו גם. כאמור ידוע לראשי מערכת הקליטה

מסמל ' מזרחית' ההכרה בכך שהניוד הכפוי של האוכלוסייבישיבות ההנהלה הייתה ה. עצמם התיישבו

נשמת ההתיישבות –יש כאן ביטול הוולנטריות : "שינוי מהותי ביחסו של הרפרטואר למתיישבים בארץ

". מה שאנחנו נותנים להם זה אוורסט בשבילם: "וחברו ענה לו, אמר אחד מחברי ההנהלה, "החלוצית

]33 , 1993גלעדי [

- 61 - 'רחימז'השכפול של המודל

בידול בהרחקה–ת הפיתוח עייר4.2

עיירות הפיתוח היו למעשה , בשלבים המוקדמים. 'עיירות הפיתוח'אלטרנטיבה אחרת ליישובי העולים היו

. צפת וטבריה, עכו, בית שאן, באר שבע, אשקלון, מיגדל, רמלה, שכונות שננטשו או פונו מידי הערבים בלוד

, מעלות, שלומי, חצור, ירות חדשות כמו קריית שמונהעי, 1958 עד 1953- מ–בהמשך הם גדלו והתרחבו

. דימונה ומצפה רמון באזורים שהיו בעבר לא מיושבים, קריית גת, בית שמש, אור עקיבא, מגדל העמק

[Sachar 1979, 408]

שהיה אחראי על , זעיר) רודי(מסיפורו של אמנון , ניתן ללמוד למשל', עיירות הפיתוח'על הדרך בה הוקמו

יש מעברות : שתי ברירות"זעיר מספר שיוספטל הזמין אותו למשרדו והציע לו . היישוב ירוחםהקמת

ועומדת עכשיו על הפרק תכנית . ואין אנשים שידעו לנהל אותן, למשל בטבריה, עצומות של אלפי עולים

, המהווה מעבר למסתננים ומבריחים מרצועת עזה לירדן, באזור שומם, במדבר, להקים עיר בנגב

תבחר איזו משתי הברירות נראית . יש להקים באזור נקודה וליישב בה עולים. ומוכרחים לשים לזה קץ

] 169, 1986זעיר ." [שאני רוצה את הנגב, כמובן, אמרתי. בעיניך

לעיירות פיתוח שהיו , בעיקר את המרוקאים', מזרחים' החלה הממשלה לשלוח את ה1952-החל מ

אחד השיקולים . ומכאן היו חשופות להתקפות הערבים, באזורי הגבול, וגרפיממקומות בשולי המרחב הגיא

, היה השיקול הביטחוני, כפי שניתן ללמוד גם מהתיאור של זעיר, המרכזיים בהקמתם ובבחירת מיקומם

.שנבע ממערכת הצרכים והאינטרסים שחולל מימד המהירות

בעיקר , מושבים56, עיירות פיתוח27וכלסו הוקמו וא: מאמצע שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים

במהלך הגל . לעיתים קרובות כאמור בעל כורחם, )בעיקר מצפון אפריקה. (על ידי עולים יוצאי ארצות ערב

ויותר מחמישה עשר אלף , הזה יושבו כמאתיים ושלושים אלף מהגרים בעיירות הפיתוח החדשות

]78, 1988קידר ". [ורי ספר לפריפריותאז"אזורים אלה הפכו בתוך זמן קצר מ. במושבים

ההסתדרות או בעלי עסקים , עיירות הפיתוח ברובם היו תלויות במפעל אחד שנשלט על ידי הממשלה

שלא גרו בעיירות הפיתוח (' אשכנזים' ממנהלי המפעלים היו 85%-למעלה מ. מהקבוצה הדומיננטית

[Swirski 1984, 33]). עצמן

. של ניצול מובנה ושיטתי, למעשה מרחבים תרבותיים של קולוניאליזם פנימיאלו היו" ערי פיתוח"

גם רמת . המשכורות היו נמוכות בהרבה מאלה של שאר הארץ אפילו בהשוואה לאותו סוג של עבודה"

קיבוצים והמושבים השתייכו לאירגונים ה] 34, שם." [החינוך והבריאות נמוכים בהרבה, השירותים

בהתחשב בריכוז ההון . הם שירותים חיוניים ומוצרי צריכה שלא הגיעו לעיירות הפיתוחלאומיים שסיפקו ל

נעשתה הפונקצייה העיקרית של עיירות , וההשפעה הפוליטית במישור החוף ובקרב אליטות אשכנזיות

, א"ראו רזין תשנ. [הספקת כוח עבודה זול לתעשיות עתירות עבודה בפריפרייה, הפיתוח וחלק מהמושבים

193-204[

- 62 - 'רחימז'השכפול של המודל

. קובע על ידי מערכת מוסדית ומשפטית, והערבים' אשכנזים'ה', מזרחים'הבידול במרחב הגיאוגרפי בין ה

עיירות פיתוח והיישובים , מושבים, הדבר ניכר בהפרדה מוחלטת כמעט בין שטחי השיפוט של קיבוצים

בלה כנורמה ואף התק" מרחבים הומוגניים" יצירת 114). שהוקמו החל משנות השבעים(הקהיליתיים

והובילה למקרים בולטים של עיוות הארגון המרחבי של הספקת , נתמכה על ידי הרשויות בישראל

הנורמה של יצירת מובלעות הומוגניות באיזורים [Newman 1995, 495-552] . שירותים ויצירת קהילות

שהיו , הקיבוצים–פר מעורבים התבססה במקור על השאיפה לסייע למתיישבים המקוריים של איזורי הס

ובמיוחד , שירותים חברתיים, בדרך זו. חלק בלתי נפרד מהקבוצה הדומיננטית של היישוב והמדינה

ותושבי קיבוצים נמנעו מלבוא במגע עם תושבי מושבים ועיירות פיתוח , נותרו מופרדים, החינוך

כבר , הישראלי הובנה אם כןהבידול החברתי והגאוגרפי המכונן את השדה החברתי. המתגוררים בסמיכות

.בשנות החמישים

הבידול של הקבוצה הדומיננטית יצר פיזור גיאוגרפי המבטא למעשה את ההיררכייה הסימבולית של

נתמכה על ידי תשתית מישפטית קשוחה שגרמה להחרפת מגמות , חלוקת המרחב הזו 115.הרפרטואר

שבהם מתגוררים על פי רוב , וביישובים הקהילתייםבקיבוצים , במושבים הוותיקים. הבידול ואי השיוויון

שאפשרו החלת כללים , הועברו מקרקעי הציבור לתושבים בהסדרים משפטיים, חברי הקבוצה הדומיננטית

היו עדיפים על אלה שחלו על תושבי הדיור הציבורים , "דה יורה"אם כי לא תמיד , "פקטו- דה"ש, שונים

מישפטיות חיזקו בפועל את מעמדם של בני הרשות במגזר החקלאי הפרקטיקות המנהליות וה. "והשכונות

יפתחאל ." [דורית- שאפשר העברת מקרקעין בין' הבן הממשיך'במושבים הוכר מעמד , כך למשל . היהודי

ושיוכן –' חקלאים יהודים'ו' חקלאים ערבים', 'דיירי דיור ציבורי '–החלוקה לקטגוריות ] 83, 2000וקידר

תוך , איפשרה את החלתם של דינים מפלים, ")צורות יישוב"על פי (ם שונים לכאורה לתחומים משפטיי

]ראו שם. [שמירה על חזות נייטראלית המסייעת בשימור ההגמונייה של הקבוצה הדומיננטית

הדבר לא השפיע , הגירה פנימית מעיירות הפיתוח אל הערים המרכזיותהלמרות שבמהלך השנים היית

חלקם –המרוקאים היו המרכיב המרכזי באוכלוסייה , בגליל ובנגב. מבנה הריכוז האתניבאופן דרסטי על

, תל אביב–באותו זמן בערים הראשיות . באוכלוסיית היישובים השונים נע משליש לארבע חמישיות

מהם 22%, מאוכלוסיית תל אביב5%למרות שהם רק . הם רוכזו בשכונות מסוימות–ירושלים וחיפה

30%הם מהווים , מהאוכלוסייה היהודית בירושלים14%למרות שהם רק , באותה שכונהמתרכזים

[Ben-Refael 1989, 44]. מהם מרוכזים באותו אזור37%- ו10%ובחיפה חלקם , באותה שכונה

, מנוגדת באופן חד לפיזור המאוזן של הרומנים) התימנים והכורדים(הצפיפות האתנית בקרב המרוקאים

כמו גם בקרב קבוצות , נישואים פנימיים מקובלים בקרב המרוקאים, בהתאמה לכך. והפולניםההונגרים

בסוף שנות השישים כמעט כל הכלות והחתנים המרוקאים עדיין התחתנו עם בני זוג . אחרות' מזרחים'

על ידי המדינה הייתה למעשה סיבסוד מסיבי של הקבוצה " ספר"התוצאה של החייאת המושג ] 65,1998ראו יפתחאל [ 114

.ולהמשיך במגמת הבידול של המרחב הגיאוגרפי והתרבותי, הדומיננטית המבקשת לשפר את איכות חייהומראה שמועצות , יפתחאל מנתח את איזור הגליל. ההבדלים החברתיים תורגמו לדפוסים ברורים של שליטה טריטוריאלית 115

, בלבד מהאוכלוסייה6%אך מאוכלסות על ידי , מהשטח באזור הגליל62.3%מקומיות בעלות רוב אשכנזי משתרעות על יתרת השטח הינה אזור ללא ( מהאוכלוסייה 72%אך מהוות , מהשטח16.1%בעוד שמועצות מקומיות ערביות מכסות רק

בעוד , מהשטח71.2%מועצות מקומיות בעלות רוב אשכנזי משתרעות על , באופן דומה הוא מראה שבנגב הצפוני.) שיפוט, מהשטח26.8%מועצות מקומיות בעלות רוב מזרחי משתרעות על , מאידך גיסא. מהאוכלוסייה5.7%תושביהן מהווים רק

, שיוויונית בולטת במיוחד בהקשר של הערבים בצפון הנגב-החלוקה האי. מהאוכלוסייה69.1%בעוד תושביהן מהווים בשתי הדוגמאות השטחים שנותרו הינם כיום ללא . ( מהאוכלוסייה25.2%אך מהווים , מהשטח1.9%-השולטים רק ב

].657-58 ,1998יפתחאל [ראו .) שיפוט

- 63 - 'רחימז'השכפול של המודל

ואולם החל מאמצע שנות השמונים חלה , באמצע שנות השבעים הנתונים מראים אפילו גידול. מרוקאים

] שם. [ירידה במגמה זו

היו ביטויים גיאוגרפיים לעיקרון , וערי פיתוח, מושבי העולים, המעברות, צורות היישוב של מחנות העולים

שהגביר את בידודם של , בידול אוכלוסיןהיה במידה רבה גם " פיזור האוכלוסין. "הבידול של הרפרטואר

' אשכנזים'ומהעולים החדשים ה, ם הותיקיםוהפריד אותם מקבוצות התושבי', מזרחים'העולים ה

. שהתווספו אליהם

- 64 - 'רחימז'השכפול של המודל

הבידול הבינדורי. 5

עד , להפוך אותם לישראלים, רק בצבא יוכלו לחנך אותם. היחידה שלנוההתקווזאת ', אמר אלון'הצבא'

הם לא מכירים את ההיסטוריה של , הם לא מכירים את הארץ מחוץ למעברות שלהם. שהם יהיו כמונו

הם לא רוצים , כשמביאים אותם לנקודות החדשות לחבל לכיש. שלה את התרבות, את היופי שלה, הארץ

את אז איך שהם יאהבו. הם לא רגילים לחיים כאלה של עבודה ושדות וחקלאות. לרדת מהאוטו משא

ר זה דו. לפחות את הצעירים כי מהזקנים כבר לא יצא כלום. הצבא צריך לחנך אותם לזה? השירים שלנו

'.המדבר

]65, 1986קנז [התגנבות יחידים, יהושוע קנז

בתקופת העלייה השנייה . הבידול הבינדורי היה דומיננטי כבר במדיניות הקליטה הציונית בתקופת היישוב

הבידול בין דור ההורים לדור הבנים בהיסטוריה 17.116והשלישית קבע רופין שגילו הרצוי של העולה הוא

ומשום כך יש סיכוי טוב יותר , ה שהצעירים עדיין לא הפנימו את המנטאליות הגלותיתהציונית נבע מההנח

האידיאלים האלה מעולם לא הצליחו להישמר באופן קפדני . שיוכלו לבנות זהות ציונית חדשה ובריאה

ראו חלמיש . [וההקפדה עליהן פחתה בגלי העליות הגדולות החל מסוף שנות העשרים, בתקופת היישוב

או " עליות מצוקה" כוהוגדר, עליות אלה בדומה לרוב קבוצות העולים בעליית שנות החמישים]2000

למעט במקרה של הפרסים , וכמעט שלא הופעל עליהן עיקרון הסלקציה בארצות המוצא" עליות הצלה"

).הגדולה ביותר' מזרחית'שהיו כאמור הקבוצה ה(והמרוקאים

יהושוע , כך למשל. ם מארצות ערב בלטה מגמת הבידול הבינדוריכבר במגע הראשון בין הציונות לעולי

איזה ניוון של : "תאר את יהודי עיראק במכתב לחבריו בקיבוץ, שליח התנועה הציונית לעיראק, גבעוני

מה שפלה הקומה ומה רבה הזוהמה הצבורית ואף , איזו התבוללות מתרפסת וזחלנית, הגזע הישראלי

נוער ויש , חבל על הילדים והנוער ספק אם יש תיקווה ורק לדור המדבר..] [.הפשוטה , הזוהמה הממשית

117."טוב

אין להתיר סלקציה : "יהיה גדול יותר מדור הבנים" דור המידבר" שהחששם הגדול של ראשי הקליטה הי

בגלויותיהם ואילו הנחשלים ויישארבעלי המקצוע ובעלי האמצעים , שהבריאים הצעירים: הפוכה

דבריו של ליבנה ] 32, 1952ליבנה " [.אין זה אלא סילופה הגמור של הציונות. יועלו ארצהוהמפגרים

שאף על פי שלא בוצעה באופן מלא בשל כשלים , מדגישים את חשיבות הסלקציה ברפרטואר הציוני

שימשה כאחד המודלים המכוננים של הזהות , אדמיניסטרטיביים ואילוצים דמוגרפיים ודיפלומטיים

ראשי מערכת הקליטה הסבירו במקרים רבים את הכישלונות בקליטת העלייה בכך . ית הישראליתהתרבות

.שלא התאפשר להם להפעיל סלקציה כראוי

במרחב ' מזרחים'התקיים כלפי כל ה, הבידול הבינדורי שהפעיל הרפרטואר כלפי העולים מארצות ערב

ההעדפה . התקיים כבר בארצות המקורואולם במקרה של המרוקאים והפרסים הוא, החברתי הישראלי

אף , הברורה של ראשי הנהלת הסוכנות הייתה לדאוג דווקא לעלייתם של נערים ולא לעלייתן של משפחות

בדיקת הגילאים לפי ארצות ספציפיות ] 383, 1999פיקאר . [על פי שעלייה מסוג כזה הייתה יקרה יותר

שנה , הפועל הצעיר, "י"לשאלת הפועלים הקרקעים בא", רופין". [ שנה17י הוא "תור עונת ההגירה אהגיל המוצע הרצוי ב" 116

] 7 .6 'מס, חמישית ]62,1996מאיר . [ארכיון תנועת החלוץ בבבל, ]1944 בנובמבר 25[, "אל חברים יקרים", יהושוע אלונים 117

- 65 - 'רחימז'השכפול של המודל

וכי בקרב עולי רומניה היה שיעורם , יה הנמוך ביותרמעלה ששיעור הקשישים בקרב עולי צפון אפריקה ה

18.9בקרב עולי פולין . אחוזים מכלל עולי צפון אפריקה6.4 ומעלה 50 היוו בני 1951בשנת . (הגבוה ביותר

רומניה , אחוזים8.6פולין , אחוזים1.8צפון אפריקה : 60מעל גיל . אחוזים43ובקרב עולי רומניה , אחוזים

]) 370פיקאר [. אחוזים21.8

] 108, 2001צור [, "בסולם התדמיות של קבוצות העולים"למרות שהמרוקאים דורגו במקום הנמוך ביותר

בעיצומה של העלייה , 1951כבר בשנת . ממנה) הצעירים( ישראל מעונינת להגדיל את מספר העולים ההיית

. ממרוקו לישראל16-18ם בני ביקשו שלטונות ישראל לפתוח במבצע גדול של הגירת צעירי, המהירה

כבר 1952לקראת . רובם ממרוקו, צעירים מדי שנה מצפון אפריקה כולה5,000הוחלט אז לנסות להעלות

והסוכנות אף אישרה עקרונית , עולים מצפון אפריקה30,000-כללה תכנית העלייה מכסה של לא פחות מ

פקיד צרפתי ] 109, שם. [יקה מעבר לשיעור זהסעיף שאפשר להגדיל את מספר העולים הצעירים מצפון אפר

]141שם . [ איש לחודש300- שקצב ההגירה לישראל כ1952ח משנת "כותב בדו

ולמרות מחאותיהם של , הפעילות האינטנסיבית של מדינת ישראל נעשתה בניגוד לדעתם של הצרפתים

ה להוביל להתלקחות עממית נכבדים יהודיים שחששו מהתוצאות של הפעילות הציונית המוגברת העלול

, התחלפה לאחר קום המדינה בפעילות מוגברת1948הדיסקרטיות הציונית שנשמרה עד . שתגבה קורבנות

1947.118 ארגונים שלמעלה ממחציתם הוקמו לאחר 12-וכללה לא פחות מ

, )י"מפא" (םהבוני", )של אחדות העבודה" (דרור: " זו של תנועות הנוערהאחת הפעילויות המרכזיות היית

לא היססו לגייס לתנועתם ילדים ) התנועה הדומיננטית ביותר" (דרור"אנשי ). ם"מפ" (השומר הצעיר"

הסוכנים הציונים ניסו לשכנע את ההורים למסור את 119.קטנים ולשלוח אותם לישראל ללא רשות הוריהם

שפר את עתידם של הילדים ושהיא ת, ילדיהם לידי התנועה הציונית מתוך הבטחה שמסירה זו היא זמנית

כולל זו של הפחדה ויצירת , לשם כך הם השתמשו בכל טקטיקה אפשרית. ואת עתיד המשפחה כולה

ההידרדרות במצב הביטחוני במרוקו על רקע המלחמה של הכוחות הלאומיים בשלטון . אווירת משבר

.היהודים לעלייהנוצלה על ידי השליחים הציונים כדי לנסות לגייס את , הקולוניאלי הצרפתי

ופוזר במלאח של ) מהומות שלא היה להם קשר ליהודים (1952בכרוז שפורסם בסמוך למהומות בדצמבר

נס . [...] בשבועות האחרונים דם רב נשפך במרוקו! אל כל יהודי: "מכנאס נכתב בערבית יהודית ועברית

אות הוא , אבל נס זה. לנו מטבח נצ–היה שהמאורעות התרחשו במרחק מה מרחובות היהודים ולכן הפעם

כל ! [...] הצלה אחרת אין! בלי לחכות אף רגע, עלייה לישראל: שרק דרך אחת לפנינו, לנו ואזהרה אחרונה

כל אב ! בית עבור כל המשפחה הוא מונע להקים–אב ואם אשר מעכב את בנו ואת בתו מלעלות לישראל

] 144, 2001צור !" [וא מפקיר ואת זרעו הוא מכרית את ילדיו ה–ואם אשר מעכב את בנו ובתו מלעלות

]ב.א. ההדגשה שלי[

הקונגרס היהודי העולמי, )הבונים והשומר הצעיר, דרור, המזרחי(עליית הנוער ותנועות נוער , הסוכנות היהודית: בין היתר 118

]141-142, 2001צור . [ומחנות המעבר לעולים ורק חלקם הקטן , ההורים נשארו בדרך כלל במרוקו. רוב הילדים עלו ללא הוריהם. 49-50 ילדים ובני נוער בשנים 3200 119

זכתה תנועה זו לגינוי פה אחד במועצת רבני מרוקו בכינוסה שנערך על רקע זה ]. 213, שם. [הצטרפו מאוחר יותר לילדיהם ].143, שם [1952ביוני

- 66 - 'רחימז'השכפול של המודל

אולם , )ולמעשה כמעט בכל רפרטואר יהודי מודרני(ח "הבידול הבינדורי התקיים גם ברפרטואר של כי

שקישר את השינוי בזהות , לעומת זה של הרפרטואר הציוני, מנטאליח היה הבידול ביסודו "במקרה של כי

. מהוריו' מזרחי'של ה הפיסי ומכאן נבעה הפרקטיקה שהדגישה את הניתוק, וף היהודילשינוי של הג

אפשר לסוכניו לחדור אל -ח שהגביל את עצמו בעיקר לבית הספר "בניגוד לזה של כי–הרפרטואר הציוני

הוא אפשר לסוכן הציוני לקחת את הילדים מהוריו ולהעביר אותם . ולפורר אותה' מזרחית'המשפחה ה

ולהכניס אותם לתוכניות חינוכיות , מסגרות חניכה המרוחקות מהמרחב הגיאוגרפי והחברתי שלול

הנוקשות כלפי הפרטים . 'מזרחי'אותם כבר תיארתי בפרק על המיליטריזציה של ה, אגרסיביות

העולים מארצות . ואף הוצעה לא פעם בדיוני ההנהלה הציונית, קיבלה הכשר, "התאכזרות"ה', מזרחים'ה

: ליד חזקה יותר בכל מה שקשור בשליטה עליהם, על פי התפישה שהתגבשה, סיה ואפריקה היו זקוקיםא

בעקבות הצעתו של יוספטל . מותר וצריך להתערב מגבוה בגרעין המשפחתי שלהם לטובת הצעירים והלאום

. ים משםכדי להבטיח סלקציה יעילה של העול" חוליות מיון", 1954-שלחה הסוכנות לתוניס ומרוקו ב

]111, 1998, מלכה[

, מינה בלומנפלד, ובראשם השליחה הראשית של הארגון, שפעלו במרוקו120"עליית הנוער"אנשי המוסד ל

אך הפעם לא ממוות ומרדיפות , ראו עצמם כמי שממשיכים בפעילות ההצלה שפתחו בה ליהודי אירופה

לעמדה הזו ניתן למצוא בתכתובות " ם מספורביטויים רבי"צור כותב ש. מוסרי ותרבותי, אלא מניוון גופני

מודל התפישה של הסוכן הציוני ראה בהרחקת הילד מהוריו חלק מתפקידו 121".עליית הנוער"של אנשי

אחד השליחים למרוקו כותב בהקשר זה שבהעלאת המרוקאים יש . בהצלת הילד המרוקאי ממשפחתו

ומבצע ' מרבד הקסמים'בת סבל ומכאובים אחרי השלישי של הצלת וחיסול גולה ר"סיכוי לחולל את הפלא

הנער העזוב והאומלל אשר כעסו עליו והתאכזרו לו . אולם הפעם המוצל הוא הנער והתינוק' עזרא ונחמיה'

, דוד מתנכר או דודה קשוחת לב, או אם תאוותנית, אב שיכור, מלמטה, בכל אשר פנה שהלך מלמעלה

122."ומתנוונתמשפחה מפורדת , סביבה עוינת ובית הרוס

עד ןההורים המרוקאים ששלחו את ילדיהם במסגרת עליית הנוער מסרו ברוב המקרים את ילדיהם כפיקדו

הם לא ראו את עצמם ניתקים מילדיהם ומעבירים . שיתאפשר להם לשקם את התא המשפחתי במלואו

ה להבטיח לילד הייתה אמור" עליית הנוער", מנקודת מבטם. אותם לחזקת אחרים שיעשו בהם כרצונם

במה שקשור . בריאות וחינוך, עתיד בישראל ולעיתים קרובות גם מזון: את מה שהם לא יכלו להבטיח

מכיוון . ברור היה להורים שהילד יתחנך במוסדות דומים לאלה שהיו קיימים במרוקו, לתחום החינוך

מדובר היה לדידם , רביםשההורים באו בדרך כלל מן המגזר הילידי או מן הדרגים הנמוכים של המתמע

כמו זה שניתן , בחינוך דתי או לפחות בחינוך המכבד את המסורת הדתית גם אם אין הוא מעמיק אותה

שבעיני המרוקאים נתפס בטעות כפחות או יותר זהה למודל –ח "המודל שהפעילה כי. ח"במוסדות כי

לא דחה את , החילוניות של התלמידיםואף על פי שהעצים את הנטיות, היה בנוי על שינוי הדרגתי- הציוני

ישראל ובטיפול בהם ובחינוכם -ביישובם בארץ, שטיפל במסגרת הסוכנות היהודית בהגירת ילדים, "עליית הנוער"המוסד ל 120

עליית הנוער . רובם ככולם מארצות אירופה, פש נ31,000- טיפלה עליית הנוער בלמעלה מ48 עד 34משנת . במוסדות מיוחדיםואיתרה את אחד החשובים שבהם בתפוצה היהודית הגדולה , שדות פעולה חדשים, לאחר הקמתה של מדינת ישראל, חיפשה .במרוקו

]214, 2002צור [, ]28L- ו119S ,115Sבמיוחד בחטיבות , מ"אצ[ 121–צור מציין שאת הטקסט הזה ] 314, 2001צור . [101/52תיק , 2' חט, י" מפאארכיון, ] 16.6.1952[ניסן חי לעמנואל אהרוני 122

עובדה זו מאששת את הטענה שאין לתפוס את הבידול כנובע . כתב קרוב לודאי שליח ממוצא עיראקי–אחד הבוטים ביותר על נקודה זו אעמוד . וכןמזרחים אלא ממודל הזהות הציוני ללא קשר הכרחי למוצאו העדתי של הס/מהדיכוטומיה אשכנזים

.בהרחבה בסיכום

- 67 - 'רחימז'השכפול של המודל

ח הציעה לתלמידיה מספר אלמנטים בסיסיים של לימודי מסורת "המערכת החינוכית של כי. הדת לחלוטין

זו הייתה אחת הסיבות לכך שיחסם של הרבנים . ושיתפה בסגל המורים שלה רבנים מקומיים, יהודיים

בשמירת המיצוות וההקפדה על קיום המסורת אף על פי שקוננו ומחו על הירידה , וההנהגה הדתית

היה בדרך כלל יחס פרגמטי ומתון ופעמים רבות סובלני , שליוותה את תהליך המודרניזציה וההתמערבות

השילוב של כבוד להורים עם נורמות חברתיות שאפשרו להורים להיות גמישים ולהעלים . כלפי השינויים

.הפחיתו את המתחים הבינדוריים, ודעין מאי דקדוק במיצוות כל עוד נשמר הכב

[Stilman 1991, 43].

עלולים רק להפריע בתהליך עיצובו של ' מזרחי'הניח שהוריו של ה, מודל הפעולה הציוני לעומת זאת

ושימוש , וחלק מרכזי בעיצוב זה היה מחיקת הזיכרון של דור ההורים המסורתי, "היהודי החדש"

בבתי ההכשרה , "עליית הנוער"רוב מוסדות החינוך של . 'מזרחי' הבפרקטיקות שמטרתן לשנות את הגוף

הורכבו ממורים שהיו חילוניים ורבים מהם אנטי , של תנועות הנוער בצרפת ובכפרי נוער וקיבוצים בישראל

. ותפישות החינוך ביטלו לחלוטין את ערכם הסימבולי של ההורים, המטבחים לא היו כשרים, דתיים

והרפרטואר במסגרתו תפסו , הממסד לשליחים מעליית הנוער ולמרכז הארגון בישראלהלגיטימציה שנתן

הם אלה שאפשרו להם לא לחוש אי נוחות נוכח העובדה שהחינוך שנתנו לילדי המרוקאים , את המציאות

ונשענו כפי שהראיתי וכפי שאתאר –הם היו בטוחים . לא הלם את מושגי ההורים על החינוך הרצוי

צבאי שהם עומדים להעניק - ציוני- שהחינוך החילוני–סוציולוגיה ופסיכולוגיה , מומחים בחינוךבהמשך על

הם לא חשו נקיפות . הוא הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות למען הדור הצעיר, לילדים המרוקאים

הם לא שכן, מצפון אם הבטחותיהם או רמיזותיהם להורים שתורם לעלות יגיע אחרי הילדים לא התמלאו

הם האמינו שההורים פשטו את הרגל . סברו שמקום ההורים האלה הוא בחברה הישראלית המתחדשת

מנצלים אותם ככוח עבודה ומרעיבים , הם חשבו שההורים מזניחים אותם: בכל מה שנוגע לגידול ילדים

123.ואף שלא מעטים ביניהם אלכוהוליסטים וצרכני סמים, אותם

כמו על פי תפיסה דרוויניסטית ) ופרס(פעל לפחות ביחס ליהודי מרוקו , הציוניהבידול הבינדורי במודל

אני משתמש בכינוי (תפישה זו התנסחה בפרקטיקה של סלקציה . השופטת את האדם במונחים ביולוגיים

. שהייתה מרכזית בארגון העלייה ממרוקו) זה כיוון שהיה מקובל בקרב מארגני העלייה בשנות החמישים

עלייה נדרש לעבור בדיקות רפואיות כשמעל ראשו תלוי האיום כי הוא ייפסל אם לא יתייצב המועמד ל

היחס למועמדים לעלייה היה נוקשה כמעט . אם התנהגותו במהלכן תהיה שלילית וכדומה, לבדיקות בעצמו

כפי שמתאר זאת אחד הרופאים של , הסלקציה הייתה מבוססת בעיקר על קטגוריות פיסיות124.צבאי

שמנים "שבה הוא פוסל לעלייה אנשים הנראים לו במבט ראשון , הוא פותח בבדיקה כללית: ית הנוערעלי

דלקת מוגלתית , כתמי לובן בקרנית העין, ליקויים שכליים, בעלי עיוותים בעצמות, מדי או רזים מדי

125."בלחמית ודלקות עור מידבקות

, 28Lמ "אצ, 21.6.1951[ראה למשל מכתב של השליחה הראשית של עליית הנוער מינה בלומלפלד לחרבון ] 300, 2001צור [ 123

] שם]. [1מיכל ] 292, 2001צור . [1949דצמבר , סמי הלוי ללקוסט. 'ח שמסר אחד השליחים של המוסד לעלייה ב"מתוך תוך דו 124 ].292, 2001בתוך צור [ר ברכה אונגר "ד, במכתב אל ראש השירות בפריס, ר גוסטב קוני"ד 125

- 68 - 'רחימז'השכפול של המודל

אחת . לים רפואיים שונים כתנאי לבואםלעבור טיפו" המועמדים לעלייה"במקרים רבים תבעו מן

במהלך 126).פטרת הראש(הפרקטיקות המקובלות הייתה שימוש בטיפולי רנטגן כדי לרפא את מחלת הגזזת

הדרכים בהם התבצעו . שנות החמישים התבצעו עשרות אלפי הקרנות בעיקר לילדים ונערים מרוקאים

אם כי נמצא קשר בין , נחקרו במידה מספקתטרם , והשפעתם של הקרנות אלה על המטופלים, ההקרנות

אלפי אנשים שעברו הקרנות רנטגן בשנות ("1980-כפי שפורסם בעיתונות כבר ב, ההקרנות לסרטן המוח

1995.127-החוק לפיצוי הנפגעים נכנס לתוקפו ב"). החמישים מתו מסרטן במוח

שאפיין את תהליך (יבחון לקוי עולה שטיפולים אלה נקבעו לא פעם לאחר א, מהמחקר הראשוני שעשיתי

לקחת " לא רצו –היה חשש גדול ביישוב מפני הדבקה (והתבצעו לעיתים גם ללא צורך , )הסלקציה בכלל

").אנס'צ

מוטוריות , רבים מיוצאי מרוקו שעברו את ההקרנות סבלו במשך שנים כתוצאה מכך מהפרעות בריאותיות

והקימה מערכת , דינה באחריותה לנפגעי ההקרנותלאחר תהליך משפטי ממושך הכירה המ. ונפשיות

להקרנות , משפטית המעניקה פיצויים כספיים לאלה המצליחים להוכיח קשר בין מצבם הבריאותי-רפואית

128".גוף המוגדר בחוק" על ידי 1960- ל1946שנערכו בין

, שעברו הקרנותאולם הפגיעה לא הייתה רק פיסית אלא גם פגעה בדימוי העצמי של רבים מהצעירים

בשנות ) צפרו(שעלה ממרוקו , )56גבר בן (' מ). ההפך של השתייכות(ועוררה בהם חרדה ותחושת אחרות

שני אחיו הגדולים נלקחו לישראל והובטח 129.עבר הקרנות מהסוג הזה ביחד עם אחיו ואחיותיו, החמישים

שוב ושוב בטענה שאין כשביקש האב לעלות נדחה. להם שאבי המשפחה יוכל לעלות מייד אחריהם

להעלות ) לאחר ייעוץ עם אחד השליחים', לדבריו של מ(החליט אבי המשפחה , כיוון שכך. למשפחה מפרנס

). ולכן גוייס לצבא זמן קצר לאחר שעלה (18 אבל נרשם בתעודת הזהות כבן 16היה בן ' מ. את גיל הילדים

הוא ואחיו ". אין עלייה בלי הקרנות: "היה) 'כך קורא להם מ" (השליחים הציונים"התנאי היחיד של

כמו עמוד של "' שנראה למ(שם עברו טיפול באמצעות אלקטרודות ומכשיר רנטגן , נלקחו לבית חולים בפאז

התחושה ", חבריו צחקו והוא חש השפלה עמוקה, קרחות' כעבור חודשים ספורים התחילו להופיע למ"). פן

130".שלי היתה כמו של אישה שנאנסה שמפחדת

לפיצויים כספיים ) שסבל גם מהפרעות בריאותיות בעקבות טיפול הרנטגן(' לאחר משא ומתן ממושך זכה מ

, שיבין למה זה קרה ומי אחראי, הוא ביקש שיעשה משפט. אך לא בא על סיפוקו, )ח" ש140,000(מהמדינה

. ק עם כיסוי ובלי משמעות'ונתנו לו צ

תאור על .ביחוד אצל ילדים ,ידי סוג של פטריה וגורמת לנשירת השערות-מחלת עור מדבקת של הקרקפת הנגרמת על 126

" מתי זה יגיע", סיפור מאת דני שושןפרקטיקות הטיפול בהקרנות מנקודת מבטו של ילד בשנות החמישים ניתן למצוא ב http://www.literatura.co.il/old/danisasson001.html": ליטרטורה"נגיש באתר האינטרנט ]. הסרטן[

:נגיש ב, "נפגעי טיפול בהקרנה נגד גזזה ושאריהם", )משרד העבודה והרווחה, שרות ייעוץ לאזרח. (ל"שי 127http://shil.haifa.ac.il/Hebrew/Welfare/129819.htm

: נגיש ב, פיצוי לנפגעי גזזת, ביטוח נכות, אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי 128http://www.btl.gov.il/code_gim/g_noh_cll.htm

].7.3.02[' ראיון עם מ 129היא , קוהמבוססת גם על עדויות של עולים ממרו, הדעה המקובלת במחקר. הם כלל לא היו חולים בגזזת' לטענתו של מ 130

התכחש לעובדה שלקה במחלה משום שרצה להתנער ' יתכן שמ. שהגזזת הייתה מחלה נפוצה באזורים רבים במרוקושאלות אלה אינן נוגעות למחקרי ואני מביא כאן את סיפורו מתוך עניין בדרך בה הוא . מהמשמעות השלילית שיוחסה לה

.מייצג את הסיפור שלו ביחס לילדיו ולזכרון אביו

- 69 - 'רחימז'השכפול של המודל

שהושפרץ על משפחתו בהפתעה כיוון . טי.די.מהדי, רנות הרנטגןסבל בתהליך העלייה מהק' למרות שמ

במעברת ראש " הבידול בהשהייה"מ, "מלובשים כמו שהיינו לבושים לשבת"שבאו במיטב מחלצותיהם

הוא פטריוט ישראלי , במשך קרוב לארבע שנים" חם בקיץ וקור בחורף", "צריפים מאלומיניום: "פינה

). מרכז-בעל דעות פוליטיות ימין(נלהב

וניסה לתאר , השיב בשלילה' ומ, אם הוא סיפר אודות ההקרנות לילדיו' לקראת סוף הראיון שאלתי את מ

:את הסיבה לכך באמצעות הסיפור הבא

ולבן הייתה אישה והיא לא , ולאיש הזה היה בן, 131"עם זקן לבן ארוך ארוך עד הריצפה, היה איש זקן זקן"

, לאחר כך וכך הירהורים. על הבן שאם הוא לא יפטר מהאבא שלו היא עוזבתהיא איימה . אהבה את הזקן

הוא שמע את אבא , בעוד הוא מתרחק. לקח הבן את הזקן לטיול ביער והחליט להשאיר אותו שם ולברוח

הוא אמר " אבא. "הוא כל כך רצה להבין למה אבא שלו צוחק אז הוא חזר לאט בעקבותיו. שלו צוחק

אתה יודע שעוד מעט היו טורפים אותך ", צחק האב" יודע יודע" "? להשאיר אותךאתה יודע שרציתי"

גם אני עשיתי את זה לאבא ", היקשה הבן" ?אז למה אתה צוחק. "צחק הזקן וזקנו רטט" יודע" "?החיות

.הבן מחזיר את האב לביתו והאישה מתרצה: הסוף טוב כמו בסרט אמרוקאני. אמר הזקן וצחק, ."שלי

שאבין מדוע הוא לא מספר לבניו על האירועים המדכאים שקרו לו במהלך ' הסיפור הזה קיווה מבאמצעות

. אני לא רוצה שתהיה להם שינאה, זאת מחלה. אני לא רוצה להעביר להם את השינאה: "עלייתו ארצה

]." מכוונת[בייחוד שאני לא יודע למי השינאה הזאת

קרובת ) ילידת הארץ ממוצא מרוקאי, 34בת (' לי מפי שמנהיר פרט חשוב שנמסר' את הסיפור של מ

. ואחיו עם אביהם היו גרועים במיוחד' מסתבר שיחסיו של מ. שגם אמה נפגעה מההקרנות' משפחתו של מ

ניזכרתי שהפעם ". שקע בתוך עצמו"הואשם על ידי הבנים במצבה של המשפחה ו', כך ספרה ש, האב

עד היום אני מצטער שאבא שלי לא שלח : "הייתה כשהצביע על טעותוהזכיר בראיון את אביו ' היחידה שמ

אלה מהמשפחה שלי שהלכו לאליאנס . אלא התעקש לשלוח אותי ללמוד בתלמוד תורה, אותי לאליאנס

."נסעו לקנדה וצרפת ולא עברו את ההקרנות] ללמוד[

הפניית העורף לאביו . אביומשקף את רגשות האשם שלו מהדרך בה נטש את ' שהסיפור של מ, נדמה אם כן

ועם המדינה שהציגה את , של המרוקאי" רצח אב"נבעה מתוך הזדהותו עם הרפרטואר שנתן לגיטימציה ל

את החירות , כמו גם לנערים מרוקאים אחרים', מערכת החינוך הציונית העניקה למ. עצמה כתחליף לאב

ודד עם המשברים הכרוכים בשינוי למרוד בהוריהם בגיל מוקדם וללא כל מסגרת שתאפשר להם להתמ

העניקו לעצמם , הפסיכולוגים והרופאים שעסקו בעלייה הסלקטיבית ממרוקו, השליחים. זהות זה

בין היתר בכך שהסבירו שהילדים המרוקאים מבקשים בעצמם לעזוב את , לגיטימציה לבידול הבינדורי

הוא משוחח עמם על הלכות היגיינה , מתאר אחד הרופאים את עבודת הסלקציה שלו, כך למשל. הוריהם

מכמיהתם לעזוב את "הוא הוקסם ממסירותם ומהבנתם ונפעם עמוקות , ואגב כך הוא לומד להכירם

]293, שם". [חייהם האומללים במלאח ולהפוך לאזרחים גאים של מדינת ישראל

.ואני מתמצת כאן את דבריו, כמספר סיפורים מיומן, סיפר את הסיפור באריכות' מ 131

- 70 - 'רחימז'השכפול של המודל

פוירשטיין . ררים מתא,"הפיגור התרבותי אצל ילדי מרוקו ומשמעותו החינוכית, ילדי המלאח "בספרם

את היחסים בין הילדים המרוקאים , סוכנות היהודיתב ילדים ונוער תשעבדו במחלקה לעליי, רישל. ומ

. והם מתארים שם את תהליך הבידול הבינדורי לכאורה מנקודת מבטו של הילד, להוריהם

חברים את מונים המ, "הערות על התפתחותם של ילדים מצפון אפריקה לאחר עליתם ארצה"בפרק

בשלב הראשון הילדים המרוקאים . השלבים בהתפתחות הרגשית של הילדים המרוקאים כלפי הוריהם

אשמה בלבות הילדים -נוצרת הרגשת"בשלב השני ". אם המדריך מזכיר את שם הוריהם"נעלבים אפילו

יבוץ ורוכשים בעוד שהם נהנים מחיים טובים בק, בהיזכרם שהוריהם שרויים עדיין בתנאי חיים עלובים

הרגשת אשמה זו באה לידי ביטוי בעיקר בשעת ביקוריהם של הילדים אצל ההורים המתגוררים . השכלה

:בשלב השלישי בסכמה שניסחו הם כותבים ."במעברות

בושה בשל תנאיהם החומריים הרעים של הוריהם ובשל מצב - ההרגשה המכרעת בשלב זה היא הרגשת

התמונה האידיאלית של ההורים שהייתה לנגד עיניהם של הילדים . הלכך נוספת הרגשת אשמ. בורותם

בהודיעו זאת . ילד אחד ציפה לעליית אמו ארצה: לדוגמה. נעלמת כאשר הם נפגשים עם ההורים בישראל

אני אחזור אליה . היא הטבחית הטובה ביותר בעולם': הילל ושיבח את כשרון הבישול של אמו, לחבריו

נסע הילד אליה על מנת לאכול , לאחר עלייתה של האם ארצה. ' ימים3לה במשך אוכל אצ. בכדי לאכול

אך , כמובן שהאם בישלה כדרכה תמיד. '!אימי שכחה את תורת הבישול': בביתה וחזר לקיבוץ בפחי נפש

פויירשטיין ורישל [. ומכאן מסתברת האכזבה שבתגובתו, הילד למד בינתיים לאכול מצלחת נקייה יותר

]221, ג"תשכ

הבידול בין הילד להוריו הוא , שהיו גם סוכנים בכירים במערכת החינוך והקליטה, עבור הכותבים האלה

במודל שלהם אין חשיבות לשיתופו של ההורה בתהליך . דבר מה הכרחי לקידומו ולקידום החברה הציונית

בשנות החמישים הייתה התרבות הישראלית , להערכה המלומדת של החוקרים האלה. החינוך של ילדיו

קבע בקול סמכותי ובנימה ) שהוקרן ביומן שלפני סרטי הקולנוע(שותפה עד כדי כך שקריין בסרט ממשלתי

הורים שאינם מסוגלים לטפל : "על רקע תמונות של שכונת מוסררה) קול המדינה כאב(של תיעוב

132".בילדיהם

בדרך כלל אין גישתם של ההורים ": קאיםכך מסכמים פויירשטיין ורישל את יחסם אל הורי הילדים המרו

אין ההורים מגלים , על אף חלקו הנכבד של הקיבוץ בחינוך הילדים; על הטיפול בבעיה זו, לדאבוננו, מקלה

, המחנכים מכירים בחשיבות הבעיה] …[לעיתים קרובות הם דורשים להחזיר את הילדים . בדרך כלל הבנה

]222, שם" [.עם ההורים והחניך למען המשך הכשרתואך אינם רואים דרך אחרת מאשר להיאבק

עיקרון הבידול הבינדורי של הרפרטואר הדומיננטי פעל בדרך של הנמכה ומחיקה של ההון הסימבולי של

אף בהפרדה או ) בייחוד במקרה של המרוקאים(ובמקרים מסויימים , )בעיקר האבות(דור ההורים

, שהעלייה ממרוקו הייתה באופן יחסי כאמור, פלא כאמוראין. בהרחקה פיסית של ההורים מילדיהם

בעלייה : לשם השוואה (2%- העלייה הצעירה ביותר ואחוז הזקנים שהיו בה בני שישים ומעלה היה פחות מ

).23% ומבולגריה 15%- מרומניה האחוז היה כ

שבתאי . כפי שמעיד גם המאמר של ק', מזרחים'התואר הזה היה שכיח בתיאור דור ההורים ה". עמוד האש"מתוך הסדרה 132

".אלה שאין תיקווה לילדיהם: "שציטטתי בחלק הראשון של העבודה

- 71 - 'רחימז'השכפול של המודל

דותם או שנולדו שהגיעו לישראל ביל, אחת החוויות המרכזיות של ישראלים שהוריהם באו מארצות ערב

עולה (ונה 'כמו שאומרת עמליה ג, של בושה מהוריהם וממה שייצגוההיית, בה בשנות החמישים והשישים

המורה [רינה , המריבות והקונפליקטים עם ההורים נבעו מכך שאני הזדהיתי יותר אתך): "מעיראק

. [...] פסול, פרימיטיבי, תיגלו, כי חשבתי שכל מה שהם הביאו משם הוא איום, מאשר עם הבית, ]במעברה

]165, 1986נאור ." [עולם שצריך להתבייש בו

את , אחת התופעות שגרם הבידול הבינדורי היה הדחייה המהירה של הדור הצעיר את המסורת הדתית

תלוי על בלי "הוא מרד בהוריו למען ההבטחה הציונית וכשזו אחרה להגיע עמד , האמונה ושמירת המצוות

החלה עבריינות נוער ופשע לעלות בקרב העולים ', מזרחית'ה מהמשברים במשפחה ה כתוצא133".מה

רמת הפשיעה באופן כללי , אחוז מקרב עברייני הנוער היו מיוצאי ארצות ערב80% 1958-ב. החדשים

גבוה בהרבה ה רמת פשיעה זו היית134.'אשכנזים'הייתה בקרב יוצאי ארצות ערב גבוהה פי שמונה מבקרב ה

ואין ספק שהיא התפתחה בעקבות משבר הקליטה של היהודים מארצות , בארצות המוצאהשהייתגם מזו

[Chouraqui 1973, 242; Inbar and Adler 1977]. ערב בישראל

מגלה שילדים שחיים ללא אבותיהם הם בעלי נטייה , המחקר הפסיכולוגי והסטטיסטי בעשורים האחרונים

לחוות , מכורים לסמים או לאלכוהול, להיות עניים, שגדלו עם אבותיהםגדולה פי שניים או שלושה מילדים

.ולהיות מעורבים בפעילות קרימינלית, רגשיות והתנהגותיות, בעיות חינוכיות

[Top Ten Father Facts 2000, 4]

. ההשלכות של הבידול הבינדורי, לפחות לחלק מהגורמים הממסדיים, היו ידועות, אבל גם בימים ההם

שהגישה על פי הזמנה החוקרת פיליס " בריאות הנפש בישראל"ח פנימי על "במשרד הבריאות נכתב בדו

]:המקור באנגלית[פלגי

The young men who came to Israel in a wave of enthusiasm to join the army were completely

lost without their families on demobilization. In Morocco, the males in the home had been

served by woman folk and they had no idea of how to deal with the practicalities of living

alone. Without the parents to undertake the negotiations, the young men had difficulty in

finding a mate for marriage, thus aggravating their feelings of social isolation.

[Palgi 1962, 40]

, ח מפרט את הבעיות שיצר הבידול הבינדורי תוך הדגשת מעמדו החשוב של האב במשפחה המרוקאית"הדו

הוא מסביר את התסכול הספציפי אליו נקלעו . ואת המשבר התרבותי והנפשי שחוו הבנים והבנות

המרוקאים ומעביר ביקורת מנומקת על חוסר הרגישות של המערכת הממסדית שיצרה אצל המרוקאים

]38, שם"]. [מקופחים ":פלגי אינה משתמשת במלה מקובלת בשיח) [rejected(ושה של דחויים תח

.מתאר את מצבם של הצעירים היהודים במזרח אירופהה, ג"שורה משיר של יל 133מנהל , יצחק בן רפאל" [תוך מומחיות נעשות על ידי יוצאי ארצות אירופה ולא יוצאי המזרח"אם כי רוב הגניבות שבוצעו 134

]53, 1998מלכה : בתוך, מחלקת העלייה

- 72 - 'רחימז'השכפול של המודל

הטקסט . פיליס פלגי עבדה החל משנות החמישים כאנתרופולוגית באגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות

אעמוד עליה, אולם בניגוד לגישה הסוציולוגית השלטת', מזרחי'שלה פענח חלק מהתופעות בהתאם למודל

המודל . הוא ניהל דיאלוג עם המודל הזה והצביע על יחסי גומלין בין הקולטים והנקלטים, בפרק הבא

, הוא יוצא דופן המעיד על כלל הסוציולוגים והחוקרים השונים במערכת, כמו זה של פלגי, הרפלקטיבי

בבואם ', מזרחי'ל ולשכפל את המוד, שהמשיכו לייצר את מסך המיסטיפיקציה של הקבוצה הדומיננטית

:לכאורה לנתח את הבעיה בכלים מחקריים

מצוי בהסבר שניתן לבעיות הקליטה של העולים ] על ידי הסוציולוגים[טישטוש תהליך הדיפרנציאציה

כפי שנתפסו על ידי - התמקד הסבר זה אך ורק באפיונים של העולים עצמם , באופן עקבי ביותר. המזרחים

כתוצאה מכך . בין העולים המזרחים לבין גורמים אחרים במערכת ביחסיםלא ו–המנהיגים והחוקרים

העובדה כי מצבם היווה חלק ממערכת . וכל עול השינוי היה עליהם, במצבם" אשמים"הוצגו העולים כ

–הביטוי אולי המגוחך ביותר של גישה זו ניתן על ידי גולדה מאיר באומרה כי . הוצאה מכלל דיוןיחסים

]141-142, 1993סבירסקי וברנשטיין ". [ביאו איתם את האפליההעולים ה"

בסוציולוגיה הישראלית'מזרחי' ושכפול המודל אייזנשטדט. 6

הסוציולוגיה כשפה . תפקידה של הסוציולוגיה בצבירת ההון התרבותי או האינפורמטיבי הוא מרכזי

- וה vision-ומסייעת בנרמול ה, היא בעלת אוטוריטה המסייעת בחלוקה של המרחב החברתי, מדעית

devisionשל הקבוצה הדומיננטית .

תולתיאוריו, היה הסוציולוג המרכזי בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל נח אייזנשטדטשמואל

תלמידיו . הסוציולוגיות שלו היה תפקיד מכריע בעיצוב התפיסה הסוציולוגית האקדמית והממסדית

הפכו להיות החוקרים המרכזיים בכל תחומי המחקר ובייחוד בתחום הנוגע , רך כללהרבים והנאמנים בד

כמו רוב –כיוון שעבדו בצמידות רבה , חשיבותם של אייזנשטדט ותלמידיו גדולה במיוחד. 'מזרחים'ל

לא הייתה זו . עם המערכת הממסדית ושירתו אותה- האינטלקטואלים בעשורים הראשונים של המדינה

ותחושת מחויבות כלפי הקבוצה , אלא גם קשר עמוק של הזדהות עם הרפרטואר הציוני, כלכליתרק תלות

. הדומיננטית

, התייצבו הסוציולוגים לשירות המדינה משום הזדהותם האידיאולוגית", כותב אורי רם" בעיקרו של דבר"

כממשי חלום , מםנתפסו ואף הציגו עצ, למדינה החדשה ולהנהגתה, ואף קירבתם החברתית והרגשית

למכשלה על דרך ההתפתחות של ההיית, מובנת כשלעצמה, אופוריה זו. הדורות של העם היהודי

] 14, 1993רם ." [סוציולוגיה ביקורתית בישראל

גם כיוון , שלטו עד שנות השבעים בסוציולוגיה, "אסכולת ירושלים"המכונים , אייזנשטדט ותלמידיו

בתחום ההשכלה , הסמכות האקדמית העליונה והכמעט מונופוליתשהאוניברסיטה העברית הייתה

, היא נשלטה ללא עוררין על ידי אייזנשטדט. קטנה והומוגניתההמחלקה לסוציולוגיה היית. "בישראל

יוקרתו שלו עצמו נבעה במידה רבה מהמעמד הבכיר שקנה לו . אשר כיהן בראשה במשך כשני עשורים

לאינטלקטואלים לא , כידוע, שנות השישים לא הסבירה פניםשעד שלהי (באקדמיה האמריקנית

. מאבות הסוציולוגיה, היו שהעמידו אותו בשורה אחת לא פחות מאשר עם מקס ובר). קונפורמיסטים

לא נתן , המחקר והפרסום הסוציולוגיים במוקד חזק אחד, ההסמכה, בנסיבות אלה שבהן רוכזו ההוראה

]שם." [ית וביקורתיתהיה לפתח חשיבה סוציולוגית חופש

אייזנשטדט כתב בעצמו על היחסים בין האינטלקטואלים לבין המדינה ותאר למעשה את מודל

:עם המדינה" אסכולת ירושלים"האינטראקציה של

והמדינה עצמה נראתה , נראה עצם הקמת המדינה כהגשמת השאיפה ההיסטורית העתיקה, ראשית

לפיכך נעתקו אל המדינה במידה רבה רגשי ההזדהות . נותכהתגלמות השלמה ביותר של ערכי הציו

חיפשו דרך למתן ביטוי - אמנות ומדע , תעיתונו, אנשי ספרות-חוגים רבים . שנתמקדו בתנועות השונות

לפני 'התרפסות ביזנטית'אף כי עמדה זו היו בה הרבה יסודות של . נאות ליסוד ההיסטורי הגדול הזה

וץ לכל אלה היו גם מאמצים כנים של התמודדות עם הבנת מאורע היסטורי הרי מח, המדינה ומוסדותיה

] 213, ג"אייזנשטדט תשל [.גדול וניסיונות להשתתף בו ולמצוא דרכים להגדירו ולצקת בו משמעות

74 'רחימז'השכפול של המודל

את שתי התקופות של כתיבתו הסוציולוגית ביחס , בהתאם להגדרתו של אייזנשטדט, אני אחלק

". ביזנטית-התקופה הפוסט"ו" תקופה הביזנטיתה"ואכנה אותן ', מזרחים'ל

המייצרים את אייזנשטדט טקסטיםכותב ,)שנות החמישיםסוף שנות הארבעים ו(שלו בתקופה הביזנטית

שפה המשלבת בין הפונקציה המדעית והפונקציה ב,לבין בני הקבוצה הדומיננטית' מזרחים'הבידול בין ה

[Ram 1995, 49]". הנטיות המוקדמות"וריית בגישה שהגדיר רם כתיא, תהסטריאוטיפי

בהתאם ' מזרחים' אייזנשטדט מתאר את ה135"מבוא לחקר המבנה הסוציולוגי של עדות המזרח"בספרו

כאן ' מזרחים'ה. בייחוד בניסוחה הארצישראלי, השולטים במחשבה האוריינטאליסטיתםלסטריאוטיפי

כמי ' מזרחים'אייזנשטדט מתאר את ה. הערבי, משויכים אל הספרה האפלה של האחר האוריינטאלי

:הסמים וההפקרות המינית, שמשתייכים באופן מובהק לעולם הפשע

מאחר שנותקו משלמות ההווי של חייהם , או בעיקר הגברים שבהן, ]המזרחיות[אנשי משפחות אלה "

ומה גם ( עירונית נמשכו בצורה קיצונית אחרי כמה וכמה מהקסמים המצויים בתוך כל סביבה, העדתיים

עישון . בבתי בושת, בילויים בלתי פוסקים בבתי קפה מפוקפקים, משחקי כסף בקלפים): אוריאנטלית

עד שנוצרת בטקסט , חשיש, בית בושת, קלפים, קפה: הוא חוזר שוב ושוב על הרצף] 27, שם." ['חשיש וכו

". 'בתי בושת וכו, קלפים, קפה–שונים ' בילויים'מרכז חייהם ב"ש, "עדות המזרח"זיקה ברורה בינם ובין

] 32, שם[

האלה מעמיד אייזנשטדט את היישוב הארצישראלי כקבוצה המאורגנת באופן םמול הסטריאוטיפי

, יישוב בלתי מסורתי וחילוני"הוא ביסודו , לפי אייזנשטדט" היישוב היהודי". "רציונאלי- דמוקראטי"

הלאומית החברתית מאורגנת הההווי. ייעוד מודעיםשתודעתו הלאומית מתבטאת בשותפות גורל ו

אשר אינם מעוצבים עצוב חברתי ופוליטי מסורתי אלא מאורגנים , פרסונליים ודמוקרטיים- במוסדות א

136."רציונלי-ארגון דמוקרטי

זו של המזל והיצרים הבלתי , כמי שמשתייכים לספרה האפלה" עדות המזרח"האופוזיציה הזו בין בני

הולמת לחלוטין את המערכת , לבין העולם הרציונלי והדמוקרטי של היישוב הארצישראלי, נשלטים

אופוזיציה זו משרתת את אייזנשטדט . של התרבות הישראלית בתחילת שנות החמישיםתהסטריאוטיפי

מכל הבחינות האלה שונה המבנה : "כדי להעניק אובייקטיביזציה מדעית לבידול בשדה החברתי

וההבדל הזה מקשה ביותר על המעבר . ל היישוב החדש שוני איכותי מזה של העדותהסוציולוגי ש

]31, שם." [וההתמזגות המלאה בעצמות החברתית החדשה

המתבטא ברמתם " איכותי"הוא הבדל , על פי אייזנשטדט" היישוב החדש"לבין , "העדות"ההבדל בין

ים ביישוב הארצישראלי בנוגע לכושרם המקובלםחוזר אייזנשטדט על הסטריאוטיפי, כאן. השכלית

בשיתוף עם מוסד , האוניברסיטה העבריתי"שע" סמינריון לחקר הסוציולוגיה של הישוב"מחקר זה התבצע במסגרת ה 135

עמוד ( " האמצעים הדרושים לביצוע המחקר ולפירסומו"אשר העמיד לרשותאייזנשטדט את , סאלד למען הילד והנוער מחקר זה נוצר ביחד עם. ז ופרסומה נתאחר בשל תנאי המלחמה"החקירה נסתיימה בשנת תש, )הספר הפתיחה של

, "הפיגור התרבותי אצל ילדי מרוקו ומשמעותו החינוכית: "כותרת משנה, "המלאח לדי י ",למשל(מחקרים נוספים ניתן לראות את . בזיקה לפעילותה של עליית הנוער במרוקו, שאותם מצטט אייזנשטדט, ])ג" תשכ,רישל. פוירשטיין ומ[

. הוריהםהילדים המרוקאים מידי" הצלת"לפרקטיקה של הלגיטימציה שהרעיונות בספר זה מעניקים ".לאומית- רציונלית-החילונית"או " רציונלית-החברה החילונית"אייזנשטדט חוזר פעמים רבות על הביטוי ] 30שם [ 136

75 'רחימז'השכפול של המודל

רוב בני עדות המזרח רגילים לצורות מחשבה והתנהגות ": "עדות המזרח"האינטלקטואלי של בני

אך דמיון ציורי יותר , בדרך כלל הם נחנו בדמיון. המיוחדות לכל מצב ולכל נסיבה אישית, קונקרטיות

] 23, ח"אייזנשטדט תש." [מאשר דמיון אבסטרקטי

בין ,של רופין" דרוויניסטית- האתנו"זנשטדט משכפל כאן את הבידול שהתקיים כבר בסוציולוגיה איי

לעומת האשכנזי שהדמיון שלו הוא , "סיפורי אלף לילה ולילה"מן הסוג של " ציורי"כבעל דמיון ' מזרחי'ה

כבר עמד רופין אייזנשטדט חוזר כאן על התזה שעליה] 42, א"רופין תרצ. [של הפשטה מתמטית ורציונלית

את חוסר ומתאר, לחינוך ולהשכלה" עדות המזרח"בדבר היחס האדיש של , "סוציולוגיה של היהודים"ב

אשר צרכיהן בלתי מאורגנים ביותר "בעולמן של משפחות מעדות המזרח " החינוך הפורמלי"החשיבות של

דר במקרה פרוטה מהבית יקרה שכשתע, )'בגדים וכו, משפחות המבזבזות כסף רב על משחקי קלפים(

עובדה המורה על אדישות ואף על , היכולת לשלם שכר לימוד-יוציאו את הילד מבית הספר בגלל אי

]24, ח"איזנשטדט תש." [אפאתייה גמורה לגבי חינוך הילדים

לבין ליקוי כרוני הגורם , בין אדישות זו לחינוך- בדרך דומה לזו של רופין –במקום אחר הוא קושר

אדישות כלפי הילדים וחוסר דאגה כלכלית "תפוררות של התא המשפחתי של בני עדות המזרח לה

אף במקרים שאינם . והתפוררות גמורה של המצב המשפחתי, )המסתברת מתוך התקציב הבלתי מאורגן(

, שם." [צוברות המשפחות בתוכן את האפשרויות החמורות ביותר של משבר מתמיד, מגיעים לקיצוניות זו

חלק ממערך שלם של , הוא לפי אייזנשטדט, חוסר ההכרה של בני עדות המזרח בחשיבות החינוך] 27

יוצר תופעות , לבין המודרניזציה' מזרחי'המגע בין ה. כשלים ואי התאמה מובנית שלהם לעולם המודרני

ך היא המסקנה המתחייבת מכ. ולא של התקדמות לצורת החיים המודרנית, שליליות של התפרקות ונסיגה

שכן ללא תיווך זה הם אינם מצליחים לפרש את , שיש צורך בתיווך בין בני עדות המזרח לבין המודרניזציה

. מערכת הסימנים של המודרניזציה

העניקו ליגיטימציה להתערבות גורפת של הקבוצה הדומיננטית במגע , ברור מאליו שניסוחים מהסוג הזה

עלולים ' מזרחים'ללא תיווך זה ה, שהרי אליבא דה אייזנשטדט ודומיו, והמודרניזציה" עדות המזרח"שבין

.להיפגע ולפגוע

–' מסתובבים'ילדים : "הילדים" הסתובבות"אחת התופעות החברתיות שאותן מגדיר אייזנשטדט היא

בין אם בבית ובן אם , לאמר שאין הם נמצאים מציאות של קבע בשום מסגרת חברתית מדריכה ומכוונת

אולם מקור נוסף הוא לא אחר , "ביתי-הרקע המשפחתי"המקור הראשון לבעיה הוא כמובן ." לומחוצה

: מאשר הקולנוע

לידי ערעור הולך וגדל של ) כל עוד אין הוא מלווה רקע תרבותי או הסברה חינוכית(למעשה מביא הקולנוע

אחד מבני ] לאיזנשטדט[אמר ' נוהקולנוע הוא קילקל אות'[...] המשקל האישי החברתי המעורער בלאו הכי

. 'המסתובבים'ואין זה מקרה שסביבות בתי הקולנוע משמשות מקומות ריכוז מתמיד לנערים , השכונה

והיא עלולה להתפתח לכלל גניבות גדולות ולגנבה , פעילותם של נערים אלה יכולה להתחיל בגניבות קטנות

אצל בנות מסוימות יכולות נטיות . 'וכד) ורי זנותסרס, סרסורי חשיש(לפעולות תיווך וסרסרות , כמקצוע

] 33, שם. [אלה אחרי פרנסה קלה להתפתחות בכיוון של זנות

76 'רחימז'השכפול של המודל

אינם מסוגלים להתמודד עם המודרניזציה ואינם מפנימים אותה " עדות המזרח"לפי אייזנשטדט בני

: באופן עמוק אלא בצורה חיצונית ושטחית

עצם השימוש במלים אלה . בלתי מובנות או בלתי מתאימות להזדמנות'אירופיות'נתקלנו בשימוש במלים

- אלה וכיוצא בהם קושרים הם קשרים תודעתייםםעל ידי ביטויי. [..] השווה למדברים ערך רב בעיני עצמם

חוסר התאמה זה יוצר וממריץ את חוסר [...] יוצרים לעצמם סביבה חברתית מדומה , רצוניים מושלים

העלולים להתפרץ תמיד בין אם בביטויי , את המתיחות הפנימית המתמדת, רתישיווי המשקל החב

, שם. [ חוקית ובין אם על ידי פרישה חברתית פוליטיתהקירבה לחברה הערבית וסטיי, התנהגות לבנטינית

35 [

המקושרת אל ' מזרחי'של ה") העלולה להתפרץ תמיד("הקטע הזה מבטא גם את האלימות המאיימת

". חוקיתהסטיי"שהקירבה אליהן מוגדרת כאן כ, "הערביות"ו" ותלבנטיני"ה

בסוף שנות החמישים נבחר לשבת . במהלך שנות החמישים התהדקו יחסיו של אייזנשטדט עם הממסד

אם כי הכיר בכך , ח של הוועדה היה למעשה כתב הגנה על הממסד"הדו. בוועדה לבירור מהומות ואדי סליב

. 'מזרחים'ו' אשכנזים'סגרגציה בין שיש בישראל הלכה למעשה

היו בין יתר , ויחסו האוהד לראשי המערכת הפוליטית, יתכן מאוד שמעורבותו של אייזנשטדט בוועדה

צוות של ולהקמת , רענן ויץ מהסוכנות היהודיתנו לביןהתמסדות שיתוף הפעולה ביהסיבות שהובילו ל

לים וכל חוקר היה אחראי ברץ חולקה לחמישה חאה. בסוף שנות החמישים") חבליים" ("חוקרים כפריים"

היה זה לכאורה ניסיון להשתמש בידע . ו בחבל שעליו הופקדררלערוך מחקרים בהתאם לבעיות שהתעו

137] 23, 2002לוס . [בות והפרודוקטיביות של היישובים החדשיםיציה, סוציולוגי לשיפור הקליטה

דמיים אלא אקנשטדט לא הושגה רק הודות לתנאים הפנים הצלחה של אייזה"הסוציולוג אורי רם כתב ש

בעיקר כתוצאה מהקשר שהוא יצר בין האקדמיה לממסד השליט ולזיקה בין נקודת המבט הסוציולוגית

ר כפקידי ציבור מאשר תאייזנשטדט ועמיתיו ראו עצמם יו. שלו לבין סדר היום הפוליטי של האליטה

לא היה שאיפת ידע לשם הידע עצמו ולא חיפוש אחר הבנה העיסוק שלהם. כאינטלקטואלים עצמאיים

הם הזדהו לחלוטין . אלא מתן תמיכה וייעוץ מקצועיים לרשויות המדינה והלאום, ביקורתית של החברה

[Ram 1995, 25] "עם מטרות העל של רשויות אלה

ון מן הזמן האחרוןאירב. היה ממונה על חבל לכיששדשן שלמה אחד מאותם חוקרים היה הסוציולוג

מיותר , ן אבסורדייו ניסההעסקת הסוציולוגים הכפריים בסוכנות היית, אמר דשן שלדעתו] 12.3.2001[

והשני , אקדמיהב ןהראשו, ובזבזני שנולד בעיקר משום שרענן ויץ ואייזנשטדט ביקשו דריסת רגל

] 5.3.01[בריאיון נוסף . ובה ומעצבת זו חוויה חשהעבורו כאנתרופולוג לעתיד היית, למרות זאת. בפוליטיקה

] 76, 2002לוס ". [נשכרנו כדי לספר את סיפור ההצלחה: "ר שוקדמא

להתמקד " בחרו", מנקודת המבט של המדינה' המזרחים'האנתרופולוגים והסוציולוגים שחקרו את בעיית

או בחווית המעבר ,בערים' המזרחים' ופחות בבעיות של -' מזרחים הטובים' ב–בהתיישבות הכפרית

).1961-מהחל (דשן ושוקד אנתרופולוגים -הסוציולוגים, בין היתר היו חברים בצוות זה 137

77 'רחימז'השכפול של המודל

בהם ודאי היו (באותה רוח הם לא ערכו מחקרים על המהומות בואדי סליב . שלהם מן הכפר אל העיר

: דשן הסביר זאת בפשטות". הפנתרים השחורים"ומאוחר יותר על ) של פטרונם" ביזנטיות"מגלים את ה

]77, שם". [לא רצינו ללכלך את הידיים וחיפשנו חיים קלים"

, משתנה לכאורה גישתו של אייזנשטדט והוא כותב בנימה ביקורתית יותר, ע שנות השישיםהחל מאמצ

:תחילת שנות השבעים הוא כותבב ".ביזנטית- פוסט"לכאורה

או כמעט , אוכלוסיית העולים ובני העולים נכנסו גם לתוך מסגרת של מה שאפשר לכנות כוח עבודה מודרני

מה היו [...] .תמהבעייתיוכי כאן טמון כבר חלק , 'כוח אדם תעשייתי' אינני רוצה להשתמש במושג. מודרני

שהודגש הצורך בטיפול , של ההדגשה הזאת, וההשלכות המדיניות, למעשה ההנחות האידיאולוגיות

ההנחה האידיאולוגית הסמויה העיקרית הייתה עדיין במידה גדולה הנחת מציאותן של ? דיפרנציאלי

ושונה , המתגבשות בצורה מתמיהה לתרבות כללית אחת מיוחדת לעולי המזרח, תרבויות עולים סגורות

התגבשות זו של תרבות שלמה לא . 'היישוב הוותיק' או של 'עולי המערב' מזו של -מהתרבויות האחרות

וסבורני שהיא קיימת כדימוי ולא כמציאות , אם קיימת התגבשות זו כדימוי. הייתה קיימת במציאות

ומלכתחילה יותר בסקטור הוותיק , שנוצר בתוך החברה הישראלית, זהו דימוי, מוסדית וחברתית

הוא הועבר לסקטור החדש מן הסקטור הוותיק בתור דימוי בעל כוח משיכה פוליטי . מבסקטור החדש

שקיימת הדגשה גוברת בצורך בטיפול דיפרנציאלי , של הנחה זו הוא בכךהביטוי, מבחינת מדיניות. וחברתי

וזאת בתחומי : שכאילו הפכה להיות הומוגנית, ובמיוחד בקבוצת עולי המזרח, עולים שונותבקבוצות

]212, ג"איזנשטדט תשל [.התעסוקה ובמידה מסוימת גם בתחום הפוליטי, החינוך

: באמצע שנות השמונים הוא מנסח את ביקורתו באופן ברור יותר

אלא דווקא מקרב , מקרב עדות המזרח עצמןחשוב לציין כי האידיאולוגיה העדתית המלאה לא צמחה

, זו הודאה של הממסד בחוסר יכולתו או אי הצלחתו לקלוט את העוליםההייתלמעשה . [...] הממסד

בשם אידיאלים , ל במונחי האידיאולוגיה של עשייה חלוצית משותפת" ר- במונחי האידיאולוגיה שלו עצמו

היא נקלטה והתגבשה . פכה מגמה זו אינטנסיבית יותרבמשך הזמן ה. וערכים כלל לאומיים וחברתיים

אין לשכוח שמקורה ב ת ו ך , עם זאת. בעיקר בקרב פעילים שונים של עדות המזרח, בצורה מגוונת יותר

וכלה בביטויים אחרים במערכת ', ל תימני"רמטכ'החל באמירתו המפורסמת של בן גוריון אודות , הממסד

]189, 1984איזנשטדט [.הפוליטית

היינו תקופת ההזדהות המוחלטת של אייזנשטדט עם הקבוצה הדומיננטית , "הביזנטית"אולם גם בתקופה

- שנים לאחר שהיא רלבנטית –וגם בתקופה מאוחרת יותר שבה הוא משמיע נימה ביקורתית , ועם הממסד

. והמודרניזציה'מזרחים' על היחס בין ה אייזנשטדטאוריה שלילא משתנה הת

'האשכנזי' ו'מזרחי' את הגבול בין ה,שלו" הסוציולוגיה של היהודים" ברופיןארתור ה לאופן בו קבע בדומ

:אייזנשטדט את המרחב החברתי הישראלי בעזרת מושג המודרניזציה חלק, היגיינה וגזעמושגים של ב

סוקתי לא היו מוכנים לשנות מתוך הכרה את המבנה הכלכלי והתע] העולים מארצות האיסלאם[הם

. הדתית על פי המסורת, את עיקרי היסוד של חיי החברה והתרבות שלהם ואת תודעתם היהודית, שלהם

הייתה , מכיוון שאמונתם היהודית ושאיפותיהם המשיחיות המסורתיות חבקו את גורל העם היהודי כולו

78 'רחימז'השכפול של המודל

, געים כללייםשהייתה הדוקה די הצורך לכונן מ, בהם הזדהות חיובית עם היישוב העברי החדש בארץ

. כיוון שרובם התכוונו להתמיד באורחות חייהם הקודמים, אולם לא היה בה כדי להביא לידי שילוב מלא

איזנשטדט [.המתפתח בקצב דינאמי המיוחד לו, המודרני, לכך לא התאימה מסגרתו של היישוב החדש

138]224, ג"תשל

נשטדט את הדימוי של הקבוצה מחליף אייז, ביזנטית-הלכאורה פוסט, בתקופת הכתיבה הזאת

הגבול ובעזרתה קובע שוב את ' דינמית- מודרנית'לחברה ' רציונלית- דמוקרטית'הדומיננטית כחברה

לא צמחה במדינת ישראל , אייזנשטדט חוזר ומדגיש, עם המודרניזציה'מזרחי'הבעיה של ה . ישן-החדש

משום , 'מזרחי' בעיה חד צדדית של הזוהי, ואין לה כל קשר לתנאים המיוחדים של התרבות הישראלית

:התאמה בסיסית למודרניזציה- שיש לו אי

התבטאה השפעתם של אלה דווקא , באו בארצות מוצאם במגע עם תהליכי מודרניזציה כלשהםאשר גם כ

שכן עליית יהודי המזרח לארץ ישראל לא חוללה ניתוק מן המבנה החברתי , בהגברת ההזדהות המסורתית

]189, 1984אייזנשטדט ;228, ג"איזנשטדט תשל [.ורתי שלהםוהתרבותי המס

די לעיין בספרות . ראוי לציין שהתזה של אייזנשטדט הוכחה במחקר של העשור האחרון כבלתי נכונה

Stillman]ערבי -ועל הצלחתם הגדולה ברחבי העולם היהודי, שנכתבה על רשת בתי הספר של האליאנס

1991; Rodrigue 1993] זו מוכיחה בעליל שבהינתן חינוך נאות ליהודים בארצות האיסלם הרי ספרות

המחקר מגלה גם . שתהליכי המודרניזציה שלהם דומים באופן עקרוני לאלה של יוצאי מזרח אירופה

לא רק שלא קידם באופן יחסי את רמת השכלתם , שמפגשם של יהודי ארצות ערב עם החברה הציונית

שגרם מבחינות רבות לנסיגה בתהליכי המודרניזציה שבהם היו נתונים רבים אלא, אקונומי-ומצבם הסוציו

[Chouraqui 1973, 242; Inbar and Adler 1977]. מהם כבר בארצות מוצאם

לכאורה חלק מההווי השהייתמסגרת ', חמולה'ראוי לציין את העובדה שה": הסוציולוג משה שוקד כתב

רבים מן . אם לא חדשה לחלוטין, ים תופעה בעלת פנים חדשות במקרים רבההיית, של החברה המסורתית

ולפעול לפי קריטריונים שלא היו נוחים , המסורתי כביכול, להשתלב במבנה חברתי זה' נאלצו'העולים

וכן , במיוחד במגזר העירוני, נראה שחלק מעולי צפון אפריקה. בניגוד למה שהיה ניתן אולי להניח, להם

) שוקד( מינקוביץ ;9, 1996ליסק [."חפו במידה זו או אחרת אל מצב פרדוקסלי זהנס, חלק מעולי עיראק

]1969מיזוג גלויות

בראש ובראשונה יצירת אובייקטיביזציה לפעילות של המערכת התפקידם של אייזנשטדט ותלמידיו היית

כשהתמודדו . תבאמצעות תרגום עקרון הבידול והסטריאוטיפיזציה הנגזרת ממנו לשפה מדעי, הפוליטית

ככאלה המתפתחים , בדומה לבידול של הערבים, הציגו אותם,' מזרחי'עם גילויי הבידול הברורים של ה

.תוך הסחת דעת מהבידוליות המובנית במרחב החברתי הישראלי, באופן סטיכי ומקרי

מבוסס על סמינר מחקר על המבנה " רקע התפתחות ובעיות, החברה הישראלית", הטקסט המרכזי של אייזנשטדט 138

הסמינר התחדש . 1946 -החל בובמסגרת המחלקה למדעי החברה באוניברסיטה העברית שהתקיים היישוב החברתי שלונוספו להם בכל פעם מחדש שנערכו רבות יצא במהדורות אייזנשטדטספרו של. 1951ונמשך עד לאחר מלחמת העצמאות

ל והיווה טקסט "הוא זכה לתפוצה רחבה בקרב קהילות החוקרים בארץ ובחו]. ג"טת תשלהמהדורה המצוט [קטעים חדשים Kimmerling 1992, 448]; 1969גלויות מיזוג : ראו. [יסודי במחקרים סוציולוגיים והיסטוריים של החברה הישראלית

79 'רחימז'השכפול של המודל

כל : "הוא כותב' האשכנזים'ו' מזרחים'כשאייזנשטדט מסביר למשל את המקור לבידול בין ה

, יוצאי אסיה אפריקה: מתייחסות לשתי קטגוריות גלובליות, או לפחות רובן ככולן, סטטיסטיקותה

, כולל דרום אפריקה(ויוצאי אירופה ואמריקה ' הספרדים'או ' עדות המזרח, 'בדרך כלל, הקרויים

בעקבות ,כידוע, הבחנה זו התחילה. 'וכו' מערביים', 'אשכנזים, 'בדרך כלל, הקרויים) 'אוסטראליה וכו

ובהדרגה , של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנים רבות] ב.א. ההדגשה שלי[ שיקולי נוחיות טכנית

".ספרדים ואשכנזים, להבחנה דיכוטומית בין עדות מזרח ומערב, היא הפכה למעין קטגוריזציה כללית

]168, 1984אייזנשטדט [

אבל מדוע הקטגוריזציה הזו . של השדה הבירוקרטי" בעקבות שיקולי נוחיות"הכל התחיל לפי אייזנשטדט

ומהחשיבות המרכזית שלה בהבנת , אייזנשטדט מעדיף להתעלם מהשאלה הזו? מלכתחילה" נוחה "ההיית

.המבנה החברתי הישראלי בשנות החמישים

רים ובמהלך שנות העש, אשכנזי מופיעה בשיח ובסוציולוגיה הציונית כבר מראשיתה/הקטגוריזציה מזרחי

הסוציולוגיה "ארתור רופין קבע בספרו התלת כרכי . היא כבר נלמדת באוניברסיטה העברית באופן שיטתי

הגזע היהודי מורכב משילוב ש, שהיה למעשה סיכום הרצאותיו באוניברסיטה העברית, "של היהודים

ירופה מא(והפלשתים ) מדבר ערב וסיני(הבדואים ) סוריה הצפונית(הארמים "משולש שכולל את

אולי התכונה הפיסית הבולטת (מקורו של האף היהודי לדעתו של רופין ] 7, א, א"רופין תרצ[)." הדרומית

" בסוציולוגיה של היהודים. "הגיעה מהארמים) של הגוף היהודי המזרח אירופאיבסטראוטיפיזציה ביותר

ושאותו , דואי הנחשב לנחותחשוב לרופין להוכיח שהתכונות הביולוגיות של היהודי לא הגיעו מהגזע הב

. "יהודי המזרח" שמתוכו התהוו לדבריו 139" המזרחי"הוא מקשר לגזע

לשם ציון הטיפוס " :Fischer) (פישראוייגן וGünther) (גונטרהאנס את המקור להגדרה הוא מוצא אצל

] 6, שם[ ." 'רחימז'גיונטר את שם הגזע . הבדואי בתורת הגזעים הנהיג זה לא כבר אויגן פישר ואחריו ה

אין להם זיקה גזעית או לפי רופין ש, לא יציין עוד את יהודי מזרח אירופה" מזרחי"מעתה התואר

והוא יעבור לציין את היהודים הספרדים ] 8, שם[, "גרמניים- ההודו" אלא דווקא אל תרבותית לגזע השמי

. לכל דברכשמיים מחשיב אכן ואת יהודי ארצות ערב שאותם הוא

) פלשתי-בדואי-ארמי(מתוך הטיפוס הגזעי הקדמון של ארץ ישראל בעל שלושת היסודות הגזעיים "

אלפי צפוני והיהודים הספרדיים בכוון מזרחי -מונגולי-אסיי- התפתחו היהודים האשכנזיים בכוון קדמת

המקור ] שם[". תיכוני ועל ידי כך נתהווה הפרש ניכר בחטיבתם הגופנית של שני חלקי היהדות-ים) בדואי(

ו שלדרוויניסטית-אתנוהופך בלוגיקה ה) שרופין מאחד ביניהם( "הספרדי"ו" מארצות ערב"של היהודי

". מזרחי"לתואר וזוכה בעקבות הגדרותיהם של פישר וגונטר, להיות בדואי

מקבילה להתעקשותו למצוא ,בדואיםבין ה ל והמזרחיםההתעקשות של רופין לייצר זיקה בין הספרדים

אלה האחרונים לא דיברו בשפה שמית ושויכו בשיח ; מיון בין היהודים האשכנזים לבין החיתייםד

]218, 1977דורון [.אירופאים-אל משפחת העמים ההודושל תחילת המאה העשרים האנתרופולוגי והבלשני

הקשר הרופף ולהצביע על , לגזעים האירופאים[Urjude] "היהודי המקורי"רופין רוצה להוכיח קשר של

במהדורה 19' עמ: ראו. [ostische : ורופין מוסיף שלפי חוקר הגזע גונטר יש לקרא ל . orientalische: במקור הגרמני 139

].הגרמנית

80 'רחימז'השכפול של המודל

שאחד היסודות המשוקעים בגזע היהודי הנו הטיפוס הדרום "הוא מבקש להוכיח למשל . שלו לגזע השמי

"המזרחים"בין אותו הוא מתאר הקשר ש] 44, ג, ח"רופין תשכ[)." יונים איטלקים דרומיים(אירופי

בדבר הניוון אירופאיות האת ההנחות של תיאוריות הגזע' מזרחים' ה מאפשר לרופין להחיל על"יםישמ"ל

. והנחיתות של הגזע השמי

בניגוד לתקופה בתחילת המאה העשרים, כיוון שעל פי הנתונים שלו,הניוון הזה ברור מאליו לדעת רופין

. 'מזרחים' 8% ורק'אשכנזים' םמהעם היהודי ה 92% ,)שבה היה פחות או יותר שיוויון(מודרנית -הפרה

שהבנים , יש למצוא טעם בדבר בזה. כנראה לרדת גם בימינו" של רופין ממשיכה לדעתואלהכמותם של

הנולדים מנישואין בין יהודים ספרדיים ואשכנזיים מבכרים להתחבר אל הרוב האשכנזי מאשר אל

]35, א, א"רופין תרצ[." המיעוט הספרדי

"ה היהודיתמייסד הדמוגרפי"כמו גם כ, "אבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל"רופין נחשב כ

[Gilman 1993, 12] הבידול בשדה ] 9, 1993רם . [של החברה הציונית בפלשתינה" ראשון הסוציולוגים"ו

מתחיל כבר בראשית הציונות והוא נקבע מטעמים ', אשכנזים'ו' מזרחים'בין , הביורוקראטי אם כן

. פת העלייה השנייהופעל בשדה הביורוקראטי הציוני בפלשתינה כבר בתקו, אוייגניים-ביולוגיים

אינני מבקש במסגרת עבודה זו להרחיב בנוגע לקשר בין הבידול שמייצר רופין בתיאוריות שלו ובמרחב

, לבין הסוציולוגיה של אייזנשטדט בשנות החמישים ובשדה הבירוקרטי של המדינה, י"א- הציוני בפלשתינה

נוחות "אשכנזי כשיקול של /יה מזרחיאלא רק לעמוד על כך שהדרך בה מציג אייזנשטדט את הדיכוטומ

. מתעלמת מעקבות הדרוויניזם החברתי בהיסטוריה של דיכוטומיה זו, "טכנית

81 'רחימז'השכפול של המודל

במערכת החינוך' מזרחי'של ההבידול . 7

ללא לוחות ורק , ללא מורים מתאימים, בית הספר שוכן בתוך חורבה ישנה ושם רוכזו ילדים מכל הגילים

, ולחכות למי שהתקרא המנהל, ו בשבט" כל אשר הם עשו היה לשיר שירי ט.עם ספסלים וכסאות מרופטים

. בני שמונה עם בני שלוש עשרה, ובכן בני ארבע עשרה ישבו עם בני שבע. כדי שילמדם מעט מקרא וחשבון

. מינימום. הדברים היו תלויים בהעדר אמצעי למידה. [...] החל בבית הספר של המעברהרהפיגו[...]

. מינימוםמינימום שב

]118, 1975רבי ". [קפק הבגדדי: "מתוך הרומן, דויד רבי

". ציד נפשות"מתאר צבי צמרת את היחס של זרמי החינוך השונים לעולים החדשים כ" עלי גשר צר"בספרו

לגייס מצביעים , פעל באופן דומה לדרך בה תארתי כיצד ניסו המפלגות השונות" ציד הנפשות"המודל של

. ומאוחר יותר במעברות ובעיירות הפיתוח, כבר במחנות המעבר לישראלותומכים

ראשי זרמי החינוך השונים ניסו לגייס למערכת החינוך שלהם כמה שיותר תלמידים כדי לשפר

שירתה את האינטרסים של , האנדרלמוסיה ששררה במעברות. בתקציבם ובמעמדם הפוליטי" הדמוגרפיה"

לו ברצינות במאבקים ובאלימות שבין הזרמים פלפני שטי, סתבך הרבה יותרלמציאות לה"י שהניחה "מפא

–המפלגות האחרות . 'טריטוריות'עוד ועוד נכסים ו, בן חסותם, רכש זרם העובדים, בינתיים. החינוכיים

למעשה הן שיתפו פעולה עם . לא מחו דיין. שגורל הקואליציה היה נתון בידיה, ובעיקר החזית הדתית

]124, 1997צמרת ." [ובכך סייעו לאנדרלמוסיה החינוכית להמשך, י"אמנהיגי מפ

אם , התופעה של נוער בלתי מתפקד. פרימיטיבית ודלת אמצעים להחרידהמערכת החינוך במעברות היית

שיעור . צצה לראשונה בממדים ניכרים במחנות ובמעברות, במערכת התעסוקה ואם במערכת החינוך

, 1999ליסק . [ נמוכההורמתם היית, רוב המורים היו לא מוסמכים. 40%יעה ל הילדים שאינם לומדים הג

80 [

- שהיו כ, נערים ונערות63,000- לא למדו במוסדות יום כ1952-ב. בקרב הנוער המצב היה קשה אף יותר

ד היו מאורגנים בהסתדרות הנוער העוב20,000 האלף רק 63מתוך . בארץ14-18 מכלל בני הנוער בני 70%

השאר ובעצם מרבית בני הנוער במעברות היו מובטלים ולא היו מאורגנים בכל מסגרת ". בני עקיבא"או ב

רוב התלמידים מיוצאי ארצות ערב שהצליחו להכנס למערכת ] 83, שם. [אם חינוכית או מקצועית, שהיא

.החינוך נשרו ממנה בשלב כזה או אחר

, נשירה מתמדת של תלמידים עולים מארצות ערבההיית, 1949למרות חוק חינוך חובה שחוקק בשנת

רק מיעוט קטן המשיך . 17%- הגיע כמות הנושרים ל60-61אפילו בבית הספר היסודי בשנת הלימודים של

גם מבין . בבתי הספר המקצועיים או החקלאיים ועוד יותר מכך לאוניברסיטה, ללימודים בתיכון

הממוצע של הנשירה של תלמידים , 1957-1960בין השנים . גדולה נשירהההמצטרפים למסגרות אלה היית

בשנת . במוסדות החינוך המקצועיים68.5%- בבתי הספר החקלאיים ו61%, בתיכונים44.5%-אלה הגיע ל

באוניברסיטה העברית 6%-מספר התלמידים מיוצאי ארצות ערב היה פחות מ, 56-57הלימודים האקדמית

[Steinberg 1988, 24-25]. פה בטכניון בחי4%-ופחות מ

82 'רחימז'השכפול של המודל

מכל הילדים 52%, 1957 העובדה שלמרות שבכל המדינה בשנת ההדגמה נוספת לפערי החינוך היית

32%רק , היו מיוצאי ארצות ערב14-17 מאלה בקבוצת הגיל 55%- ו13-14היהודים בקבוצות הגיל

]שם. [ר התיכון היו מקבוצה זו בכל בתי הספ17.7%מהתלמידים של מסיימי בתי הספר היסודי ורק

לא נמצאו במסגרות , הנתונים המובאים לעיל מלמדים שרוב הילדים והצעירים מיוצאי ארצות ערב

גם אם הם רצו ללמוד לא הייתה להם אפשרות . לימודיות במשך תקופה ארוכה וקריטית בחינוכו של אדם

ומצד שני המדינה , ך שאינם רוצים ללמודמצד אחד האשימה אותם הקבוצה הדומיננטית בכ. לעשות זאת

.לא העניקה לרובם הגדול אפשרות ללמוד בתנאים סבירים

ההסיבה לכך היית. במעט מאוד בתי ספר למדו תלמידים מיוצאי ארצות ערב ביחד עם יוצאי אירופה

רפי לא היה במקומות בהן הבידול הגיאוג. שהתקיים כאמור גם בערים הגדולות, כמובן הבידול הגיאוגרפי

מתוך חשש , לעיתים מרחק רב, רבים שלחו את ילדיהם לבתי ספר מרוחקים' אשכנזים'מוחלט הורים

]שם. [שבתי הספר המקומיים בהם היה רוב מיוצאי ארצות ערב יורידו את רמת הלימודים

בחירת המורים7.1

מאיפה באו ? מאיפה מצאו אותם. לא אוהבים אותנו, הם קשים כל כך. אני לא אוהב את רוב המורים שלי

הצריפים שבהם אנחנו . קר לנו, רעבים, לא שקטים, אנחנו הילדים עצבנים? מי שם אותם עלינו? אלינו

, שאנחנו תמיד לא בסדר', אתם כאלה ואתם כאלה '–והמורים תמיד אומרים לנו , . [...]לומדים רעועים

.זה אנחנו כאלהושבגלל , שההורים שלנו מהמדבר ופרימיטיבים ועצלנים

]17-18, ז"חקק תשל [.האסופים ,חקק

למקום : "כי ישנם מקומות לא מעטים שחסרים בהם מורים ומחנכים, במועצת החינוך בהסתדרות דווח

- וישנם מקרים שמורה אחד מרכז לפעמים שבעים, הדורש ארבעה חמישה מורים אנו שולחים שניים

ים או שתי מורות צעירות אנחנו מטילים מעמסה של מאה יש שעל שני מור. עד בוא עזרה, שמונים ילד

חסרה להם הנוצרו תופעות קשות של מורים שהיית] 91, א"אורים תשי". [מאה וארבעים ילד-ועשרים

מורים שלא היו ראויים , של מורים שאינם יודעים את העברית במידה מספקת, השכלה אלמנטרית

]196, 1997צמרת . [הפכו להיות מורים ומחנכים, סיימו תיכוןשאך , 18-19אלפי צעירים בגילאי . לתפקידם

ל של תנועת "כחבר בגרעין הנח. אחד המורים במעברות מספר על הדרך המקרית בה התגלגל להיות מורה

ברשימת סידור העבודה מטעם הקיבוץ היה . לאחר סיום הטירונות לקיבוץ כפר בלום1951-הצופים הגיע ב

מורה או ': שישיה למטעים ואחת עשרה בנות לטיפול בילדים ובמטבח ובהמשך, ארבעה לרפת: "כתוב

הקיבוץ היה צריך לספק מורה לכיתה הגבוהה במעברה והוא ). קריית שמונה" ('ח בחלסה-מורה לכיתה ז

, 18ה בגיל 'איך יתכן שחבר. חשבנו שזו בדיחה או מתיחה. "ל"קבע שהמועמד יבוא מחברי גרעין הנח

אני זעקתי "בסופו של דבר למרות ש" ?ח-ישלחו מורה לכיתה ז, את בית הספר התיכוןשגמרו זה עתה

ה לחצו ברוב קולות שאני הולך 'החבר. לא מורה, ל ולקיבוץ כדי להיות חקלאי"הלכתי לנח': אמרתי. חמס

ץ חבר קיבו, מנהל בית הספר הזה' .וערעורי נדחה ברוב של קול אחד, ערערתי על ההחלטה. לקריית שמונה

83 'רחימז'השכפול של המודל

גם הוא היה במקצועו רפתן שקיבל את משרת הניהול של בית הספר במעברה כיוון שהיה לו תחביב לתת

]181, 1986מרכוס ." [שיעורי עזר במתמטיקה במשק

שלימדו את - רבים מהם חיילים וחיילות –הבידול בשדה הבירוקרטי בחינוך נבע מכך שרוב המורים

בעיקר חסרי הכשרה ואמצעים להתמודד עם מטלה חינוכית ו, היו חסרי השכלה מספקת' מזרחים'ה

מצביעים על היפר ךהמחקרים הרבים שנערכו בשדה החינו, כפי שהצגתי למעלה. מורכבת זו

אם נזכור שהסטריאוטיפיזציה מספקת לסוכן מערכת . ואין בכך תמה–סטריאוטיפיזציה מבדלת בשדה

שהמציאות מורכבת ובעייתית יותר תהיה הרי ככל , ייצוגים המארגנת עבורו את המציאות

לא – כמו זה של המורה במעברה –ובמקרים קיצוניים , הסטריאוטיפיזציה המבדלת מוגברת ונוקשה יותר

כדי להבחין םתוכל האינטראקציה לעבור לשלב השני ולייצר דיאלוג או רפלקציה על מערכת הסטריאוטיפי

.בפרט

הגבירו את תהליך ההשלכה שלהם על התלמידים , רתם ובורותםחוסר הכש, כישלונם של המורים עצמם

" ביזנטיים"שהיו , תרצה את הכישלון החינוכי באמצעות מומחיה, המערכת החינוכית שכשלה. 'מזרחים'ה

, ראובן פוירשטיין ואחרים, קרל פרנקנשטיין, מדעני והוגי חינוך כאליעזר ריגר. לא פחות מאייזנשטדט

, היסוד האוריינטליסטיות של הלאומיות היהודית לתאוריות פסבדו מדעיותשקדו לתרגם את הנחות

]99, 2002, יונה וספורטא. [ 'מזרחים'שאיששו לכאורה את נחיתותם הקוגניטיבית של הילדים ה

84 'רחימז'השכפול של המודל

ל"בצה' מזרחי'הבידול של ה. 8

Much to my regret, many years will pass before Oriental Jews, including those who receive

full education, will succeed in completing with the mentality and conceptual technology of the

West. Here lies the problem.

Mordechai (Mota) Gur [Roumani 1979, 1]

האתר שבו ל הוא "ניסו לשווק את הרעיון שצה, אף על פי שראשי מערכת הקליטה ובן גוריון בראשם

המחקר ההיסטורי והסוציולוגי מראה שלא היו אלה , מתקיימת אינטגרציה אידיאלית בין עולים לוותיקים

רוב הקשרים בין "טוענת ההיסטוריונית דבורה הכהן ש, ל וקליטת עלייה"במחקרה על צה. פני הדברים

הכהן ." [י המחנה הצבאיהחייליים מקבוצות אוכלוסייה שונות לא האריכו ימים ולא נמשכו מעבר לשער

1986 ,125 [

בעת ובעונה אחת בנה הצבא מערכת ריבוד המקבילה למבנה החברתי "הסוציולוג סמי סמוחה קובע ש

, הבכורה ניתנה לחיילים האשכנזים ואילו מעמדם הפריפריאלי של החיילים המזרחים הונצח–והאזרחי

באופן דומה כותב הסוציולוג ] 27, 1984סמוחה [. 'מזרחי'מגמה שניכרה בשיעור הנמוך של קצינים ממוצא

לתרגם לאחר , בזכות תרומתם הצבאית, יכלו האשכנזים, משעה שיוחס ללוחם מעמד דומיננטי: "לוי יגיל

שחרורם את עמדות השליטה שלהם בצבא לעמדות שליטה חברתית בספירה האזרחית ולהקנות לגיטימיות

[Yagil 1995, 8]". לשליטה זו

מלמדים שעיקרון הבידול שהתקיים בתרבות הישראלית פעל באותה מידה גם , ים אלה ואחריםמחקר

וידגים כיצד מתנסח , הפרק הזה יציג את אחד ממנגנוני הבידול בשדה הצבאי. ל"בשדה החברתי של צה

. עיקרון הבידול של הרפרטואר בתוך שדה בירוקרטי ספציפי

-בהשוואה ל. ממספר המתגייסים החדשים51%-ערב הגיעו כבר ל המתגייסים מיוצאי ארצות 1953במרץ

.1953 המתגייסים בגיוס מרץ 6,456 של ילידי הארץ מסך כל 22%- של עולים אשכנזים ול22.5%

[Peled 2000, 5]מהעולים האשכנזים כבעלי 45.2%- מהעולים יוצאי ארצות ערב ו52.5%ל סיווג " צה

44%- כ, ן סווגו העולים יוצאי ארצות ערב כבעלי השכלה נמוכה יותרכמו כ. יכולת נמוכה בשפה העברית

] 6, שם. [ל לא סיימו בית ספר יסודי"מהם לפי הסטטיסטיקה של צה

ל מערכת הערכת איכות חדשה של כוח אדם כדי לסווג את "במהלך שנות החמישים המוקדמות הפעיל צה

כל המתגייסים סווגו באחת משלושת קבוצות 1950-ב. המתגייסים למגוון קורסים צבאיים ולעמדות פיקוד

כמו גם על פי רמת ההשכלה , בהתאם לתוצאות שלהם במבחן פסיכומטרי שקדם לגיוס) ב או ג, א(האיכות

המוטיבציה של החייל לשירות נקבעה על ידי . שליטתם בשפה העברית והמוטיבציה שלהם לשרת, שלהם

עברו הפלילי ורמת הצפיפות , רמת ההשכלה של הוריו, לוגיותראיון שבו הוא נישאל על בעיותיו הפסיכו

.בביתו

אבל שיטת הסיווג נשארה זהה באופן עקרוני , החל מאמצע שנות החמישים החיילים סווגו לתשע קבוצות

ר היו הגורם המכריע בעתידו של החייל "התוצאות של הדפ). דירוג פסיכולוגי ראשוני(ר "ונקראה דפ

85 'רחימז'השכפול של המודל

שעליה עמדתי ) למשל במהלך הראיונות( ברור מאליו שהסטריאוטיפיזציה המבדלת ]שם. [בשירות הצבאי

השתקפו בנתונים ששוכללו ) למשל הבידול בתחום הדיור או התעסוקה(כמו גם שאר הבידולים , כבר לעיל

מהמתגייסים 70%-וכך יצא שכ, המבחנים הפסיכומטריים נערכו רק בשפה העברית. בשיטת מיון זו

מהמרוקאים 65%, למשל(' מזרחים'רובם הגדול של ה. לא יכלו להיבחן, ת שנות החמישיםהעולים בתחיל

). מהפולנים13%לעומת , מהפרסים60%-ו

ההנחה זו היית, במערכת הצבאית הונח קשר עמוק בין יכולת השליטה בעברית לבין רמת האינטליגנציה

שסביר להניח 1953ח משנת " קבעה בדוקבוצת פסיכולוגים. לי" של הרפרטואר הצה140למעשה רפרטורמה

ר הממוצע של יוצאי ארצות ערב עוד "הם היו מורידים את הדפ, שאם אלה שנמנע מהם להיבחן היו נבחנים

141]7, שם. [יותר

ההיית, ל"על פיו סווגו הפרטים בשדה החברתי של צה, "המובן מאליו"היינו המודל , הרפרטורמה הזו

למרות , אפילו תיכונית, שקבוצה גדולה מעולי ארצות ערב היו בעלי השכלהפיקטיבית במידה רבה כיוון

אולם בהשוואה להישגים , לא נבחנו כיוון שלא שלטו בעברית, מהעיראקים למשל55%. שלא ידעו עברית

ר של "ממוצע הדפ, למעשה. ההנחה של המערכת הצבאית מוטלת בספק, שלהם בבתי הספר של אליאנס

היה גבוה מזה של המתגייסים מפולין ) מכלל העיראקים45%( שנבחנו המתגייסים העיראקים

142.ומרומניהעל בסיס המבחנים האלה העריכה המערכת הצבאית שהעולים מארצות ערב אינם משתפרים גם במהלך

ובכמה מן הדוחות מציינים , במערכת הצבאית היו כאלה שהבינו שהמבחנים האלה אינם מספקים. הזמן

מבחנים אשר פותחו באנגליה אינם יכולים "בדקת האינטליגנציה הם תלוי תרבות ושהמבחנים בהם נ

] שם." [למדוד את האינטליגנציה של אנשים שנולדו בתימן

היה אחד הכלים שבאמצעותם הופעל עיקרון הבידול של הרפרטואר , ר"הבידול באמצעות מבחני הדפ

, עובדים סוציאלים, נות פסיכומטריותמאבח, וכלל מערכת גדולה של סוכנים, בשדה הבירוקרטי

לא היה בכוחם לעמוד מול הצורך האימננטי , אף על פי שהיו מעטים שערערו עליו. 'קצינים וכו, פסיכולוגים

. של הקבוצה הדומיננטית ועקרון הבידול שלה

-ב מהם נבחנו לקורס קצינים 27%רק , מכלל המתגייסים51%למרות שיוצאי ארצות ערב כללו כאמור

ואולם האחוז , מהחיילים בקורס קצינים מיוצאי ארצות ערב12%לאחר המבחנים האלה נמנו רק . 1953

המצב היה אפילו 1957ארבע שנים מאוחר יותר בשנת . מהמסיימים של קורס הקצינים8%- הזה ירד ל

ל היו מיוצאי "ני צה מקצי3%רק , בשנה זו לפי הנתונים שהעביר הצבא לעיניו של בן גוריון בלבד. גרוע יותר

]שם. [ארצות ערב

. למרות שידע שהעובדות אינן מאששות את החזון" כור היתוך"בן גוריון המשיך להטיף בציבור על הצבא כ

כל שבטי , ל"אין הבדלים בצה: "כמו שכתב מספר שנים לפני כן, עובד" כור ההיתוך"הוא רצה להאמין ש

אבל הנתונים זרמו אליו בהדרגה ואילצו אותו ] 1954 מרס 6, ריוןיומן בן גו". [ישראל נכללים בין קציניו

מניח ה שהרפרטואר סרפרטורמה היא תפי. 1990ראו אבן זוהר ', רפרטורמה'מקור המושג ', ראלמה'על המושג 140

.תרבות נתונהשל " מובן מאליו"רכיב בהיא , "אובייקטיבית"כ141 IDFArchive (1953): File 55/65/275.

]8, שם[ חו יוצאי ארצות ערב יותר מהאשכנזים היה בישולהקורס היחיד שבו הצלי 142

86 'רחימז'השכפול של המודל

, כתב בן גוריון ביומנו." איראנים חיים בישראל75,000: "להתמודד עם הפער בין הכרזותיו לבין המספרים

התגובה היחידה שלו הייתה ." בצבא יש רק שני קצינים ממוצא איראני. מהם יודעים עברית10,000רק "

] 1956 אוגוסט 19, שם. [נו את שמותיהם דרגותיהם וגילםלהעתיק ליומ

וסביר להניח שהבין שחוסר , ל לא סיימו בית ספר תיכון" מכלל קציני צה50%-שר הביטחון בן גוריון ידע ש

ממאגר הקצינים בשנת 3%אינו יכול להיות הסיבה לכך שיוצאי ארצות ערב היוו רק , השכלה כשלעצמו

1957. [Peled 2000, 10] הוא לא עשה דבר כדי לשנות באופן מהותי את המצב הזה, על כל פנים.

הוא ביטא לא פעם את משאלתו שבעתיד יהיה , "כור היתוך"ל תדמית של "במסגרת נסיונותיו לשוות לצה

ל מספר תזכירים בהם ביקש להגדיל את "במהלך שנות החמישים הוא שלח לצה. ל תימני"ל רמטכ"לצה

קצינים ממוצא תימני ששירתו 17 היו כבר 1957-וב, נראה שהתביעה שלו נענתה. ימניםמספר הקצינים הת

ל " בעלת מספר קצינים גדול יותר בצהה הקהילה התימנית בישראל היית1957- למעשה ב. ל"בצה

הנתונים האלה מעידים על כך . האיראנית או הלובית, ירית הטוניסאית'מהקהילות המרוקאית האלג

המתגייסים התימנים 1953- ל1950שכן בין , "לפנים משורת הדין"נים התימנים גדל שמספרם של הקצי

]11, שם. [הרחק מאחורי יוצאי הארצות שהזכרתי לעיל, ל"ר של צה"דורגו במקום האחרון בסולם הדפ

' מזרחים'המדיניות של בן גוריון בנוגע לתימנים מאששת את ההיפותיזה בדבר הבידול בין התימנים כ

לטפל בבעיית האפליה תהיא מאששת את הטענה שהניסיונו, כמו כן". הרעים"לבין המרוקאים " וביםהט"

כור "ותפקידם העיקרי היה בקידום יחסי הציבור של מיתולוגיית , קוסמטייםתל היו ניסיונו"בצה

".ההיתוך

ח של "הדו. יםגם מהגורמים הלכאורה ביקורתי" יחסי הציבור"הגיעו כאמור , זו" ביזנטית"בתקופה

קבע שבחברה ) שאחד משלושת ראשיה היה אייזנשטדט" (ועדת החקירה הציבורית למאורעות ואדי סליב"

ל "ח שיבח את צה"אולם למרות זאת הדו', מזרחים'ו' אשכנזים'הישראלית מתקיימת למעשה הפרדה בין

[Emanuel 1968, 184]. כמוסד לדוגמה שבו אין אפליה ואשר תורם לבניין האומה

ניסה בן גוריון ללחוץ על הצבא כדי שיפעיל , ח ועדת החקירה"בעקבות המהומות בואדי סליב ומסקנות דו

שתאפשר להם , צעירים מיוצאי ארצות ערב להשתתף בתכנית קדם צבאית200-תכנית שבה יתאפשר ל

143.אולם התכנית הזאת מעולם לא מומשה, להיכנס לקורס קצינים מייד לאחר גיוסם

143 Ben Gurion Archives (1949): General File A. [Peled 2000,12]

87 'רחימז'השכפול של המודל

בשדה התיאטרון' מזרחי'בידול של הה. 9

The drama’s laws the drama’s patrons give

For we that live to please, must please to live.

Ben Jonson

The act of institution is thus an act of communication, but of a particular kind: it signifies to

someone what his identity is, but in a way that both expresses it to him and imposes it on him

by expressing it in front of everyone (kategorein, meaning originally, to accuse publicly) and

thus informing him an authoritative manner of what he is and what he must be.

P. Bourdieu [1993,121]

החלק הראשון יתאר את . במסגרת שדה התיאטרון' מזרחי'חלק זה של העבודה מתאר את הבידול של ה

בחלק השני אתאר את . הדרך בה התארגן השדה הבירוקרטי של התיאטרון בעקבות עליות שנות החמישים

ישראלי בתיאטרון ה' מזרחי'כיצד יוצג ה, כלומר, הדרך בה פעל הבידול במסגרת המחזות והמופעים עצמם

.בשנות החמישים

הבידול בשדה הבירוקרטי של התיאטרון9.1

בכל מה שנגע לגורלם של העולים , של המוסדות ושל אזרחי היישוב הוותיק" הטיית השכם"התאם לאי ב

סירבו התיאטרונים הגדולים לשתף פעולה עם , תופעה עליה כבר עמדתי בפרקים הקודמים', מזרחים'ה

. בבקשה להתגייס למען הקמת תיאטרון לעולים החדשיםהממשלה שפנתה אליהם

כתיאטרון המסוגל לעמוד , נראה לראשי המערכת הפוליטית בתחומי החינוך והתרבות" האהל"תיאטרון

את הצעת ההסתדרות להקים תיאטרון ה ולא קיבל, לשתף פעולהסירבה" אהל"אולם הנהלת ה, במשימה

ת לאמץ א1934משנת משום שבהחלטת ההסתדרות"אהלה" לבקשה זו הופנתה. למען העולים החדשים

הפנייה אל ". תיאטרון פועלי ארץ ישראל"הוא הוגדר כ) בתמיכתו הנמרצת של ברל כצנלסון(, "האהל"

היה התיאטרון הראשון " האהל. " הרב בהצגות ניידותוניסיונגם בגלל , מובנת מאליהההיית" האהל"

, 1986לב ארי [". התרבותיים של הפועלים החלוציםםלצורכיהאגה מתוך ד" העובדת תבהתיישבושהופיע

221-222[

מנהל המרכז לתרבות , פרופסור בן ציון דינור,בסדרת שיחות בהם היו שותפים שר החינוך והתרבות

זלמן , המשורר נתן אלתרמן, ל ההסתדרות מרדכי נמיר"מזכ, ישעיהו אברך, ולהסברה של ההסתדרות

כמו גם הרעיון , כתיאטרון לעולים" האהל" נדחה הרעיון של ,ואחרים) יוסקוביץ(ן זאב יוסיפו, ר"שז

]שם [.להקים תיאטרון מיוחד שבו ישובצו שחקנים ובמאים מקרב העולים

88 'רחימז'השכפול של המודל

, ומנהל ארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לא הצלחתי לאתר את הפרוטוקולים של דיונים אלה

סביר מאוד להניח , למרות שאין בידי הפרוטוקולים. יעתו הם אבדואמר לי שלמיטב יד, ארי-שמעון לב

קבוצות של ההתבדלות משקף את מגמות ה,לקחת על עצמו את המשימה" האהל"שהסירוב של

ואת סירובם של גופים אחרים כמו הקיבוצים או הרשויות המקומיות לסייע ', מזרחים' מההדומיננטיות

.בקליטתם

ומשיחות , הרי שברור מעיון במקורות, "פוליטיקה פנימית" טכניים או כאלה של בין אם היו אלה שיקולים

והם לא , מיוחד בעולים" אמנותי"שלא היה לקהיליית התיאטרון שום עניין , עם אנשי תיאטרון מהתקופה

".רציני"או " איכותי"כמקור השראה או כנושא הראוי לייצוג אומנותי , תפסו את עולמם וחייהם

, )תיאטרון למעברות(ם "תיאטרון תל, הוביל להקמתו של מוסד תיאטרוני חדש בשדה" האהל"ל סירובו ש

בהתחלה במעברות ולאחר מכן , מתווך בין התיאטרון הישראלי לבין העולים החדשיםהגוף ללמעשה שהפך

ות ם בא לענ"תל", זאב יוסיפון, ם"על פי השקפת המנהל והרוח החיה של תל. השונים העוליםיביישוב

בינינו ] ולהידוק הקשר[לאחת המציאויות הסוציאליות כבדות המשקל במערכת שיקומו של העם העולה

ם קם לתרום את "תל--- . ם העולים גאולי ארצות האיסלא–לבין העולים ובעיקר , הוותיקים מכווני הבנייה

] 226, שם." [חלקו לקידומם והחשתם של תהליכי השיקום של האומה

-ל" מרכז"ם את האופוזיציות בין "י של התיאטרון הישראלי חידדה הופעתה של תלבמרחב הסימבול

" קולטורה" ובין ,"טובי הטעם"- ל" האספסוף" בין ,"עממי"ל" תרבותי" בין ,"פרובינציה"או " פריפריה"

כעבור מספר שנים הוחלף (ששרד עד ימינו " אמנות לעם"זו מיוצגת בסמלה של דיכוטומיה ". חלטורה"ל

" תרבות"הצילינדר המסמל . על רקע מדבררמעופף באווי צילינדר :")אמנות לעם"ם בשם "תלהשם

".דור המדבר" של תרבותיתהשממה את המגיע אל המדבר המסמל " אירופאיות"ו

הוטבע , לעומת המדבר והאסוציאציות העולות ממנו, הדימוי של הצילינדר כסמל לתרבות הגבוה והרצויה

שנהג לחבוש צילינדר וללבוש חליפת , יוסיפון- קוביץסזאב יו, ם"עמדה מאחורי תלעל ידי הרוח החיה ש

. העוליםיוביישובפראק לכבוד אירועים חגיגיים במעברות

הוא עסק בהפקה והפצה . של שנות הארבעים והחמישים" אחד מעמודי התווך של הבוהמה"יוסיפון היה

כל סופר : "אלתרמן כתב עליו. מסוגים שוניםםייאומנותשל טקסטים ספרותיים ואינספור פרוייקטים

: ויגד /?'כי למי'ואשאל /וכותבים המה לא לשנתון או לקובץ /יושבים וכותבים אין יוצא מבית /ואיש פיט

144".ם"נמנה עם חכמי תל"שלונסקי כתב עליו בחיבה שהוא , "' !ליוסקוביץ'

: טרון לעולים ניתן ללמוד מהקטע הבאעל הקשיים שאתם התמודד יוסיפון ועל היחס של שדה התיא

הספקנים השומרים על , אל תאמרו לי אתם'. צעק, 'חכו'): יוסיפון(ופעם בויכוח סוער הסתער יוסקוביץ

אל תאמרו -החסים על כספי המדינה , 'כלכלה'אנשי ה, ואתם, על אמנות טהורה לשמה, כבוד התיאטרון

אתם . זאת יענה הזמן. ואם רבה היא התועלת או קטנה, ואו לא, לי אתם אם יש טעם בהצגות לעולים

כל הצגה ארכה כך וכך , בכל הצגה נוכחו כך וכך אנשים, קיימנו עד היום כך וכך הצגות: אמרו לי רק זאת

כך וכך משפחות שלמות על , במקום מואר ושמח, זאת אומרת שעשרות אלפי אנשים ישבו ביחד; שעות

.ם"תיק תל, )ת"את: להלן(אביב -אוניברסיטת תל, ארכיון התיאטרון 144

89 'רחימז'השכפול של המודל

, לא שיחק בקוביה ולא שתה ארק, לא הכה הבעל את אשתו ולא את ילדיוובאותו פרק זמן . נשיהם וטפם

אם נחה ; קהל יהודי גדול התאסף יחדיו; ממורמר על דברים שהיו ושלא היו'אכל עצמו'וגם לא שכב ו

]שם [!?האם זה לא שווה כלום...והחליף עמו מלה ידידותית, וחבר פגש בחברו. מטרדות ומרעש ילדיה

הטקסט המצוטט הוא טקסט של מי . של שדה התיאטרון") ם"חכם תל("ן סוכן נאיבי יוסיפון היה מעי

זהו טקסט שנוצר , שהפנים את התפיסות הפטרנליסטיות של המדינה ואת הדימוי שלה לגבי העולים

. ם"המלמד על התפקיד שמילאה תל, מתנאי הלחץ הפעילים של השדה

העולים . יחסם של אנשי קהיליית התיאטרון לעוליםהמלמדים על, מן הציטוט שלמעלה עולים גם הדים

לא איתגרו אותם מהבחינה , יוסיפון' מזרחים'כמו שקרא ל" גאולי ארצות האיסלם"החדשים ובייחוד

רוב המחזות שנכתבו עבור העולים נוצרו ביוזמת הממסד ולא מקרב קהיליית , וכפי שאראה, האמנותית

. הכותבים

ם בזבוז "שמלמדים שהיו כאלה שראו בפעילותה של תל, "אנשי הכלכלה"של מהקטע עולים גם קולותיהם

ביותר משמעותית חשיבות כלכלית ההייתם "לתל. אולם יש להתייחס לקולות אלה בזהירות, כספי ציבור

:תיאטרון ויוצריועבור ה

אותן 'מוכר'ו ו הצגות משלושת התיאטרונים שלנ'קונה'שהוא ) ם"המנהל של תל(זה לו עשר שנים ליוסיפון

אך ביום חג זה מותר , על ההנאה ועל החשיבות שבדבר העולים החדשים כבר דובר כאן. העוליםיביישוב

מסתבר שלא אחת זקוקה קופת התיאטרון לכרטיסיו . ם”לציין שדגם תיאטרוננו נשכרו יפה מקיומו של תל

שנמצא קהל מוכן ומזומן להצגות או , ולא אחת די טוב ונעים שיש ביקוש להצגות שכבר ירדו, ם”של תל

145. בעיר הגדולה ובקהל היישוב הותיק'לא הלכו'ש

המרחב שאליו , כלומר, הייתה גם פריפריה תרבותית', מזרחים'הפריפריה הגיאוגרפית בה היו מרוכזים ה

שימשה , במקרה של התיאטרון. הופנו המודלים והמוצרים שהיו או הפכו להיות בעלי ערך סימבולי נמוך

. פריפריה במקרים רבים כעין מגרש גרוטאות עבור הצגות כושלותה

מעט ההצגות שהיא . אלא גם ייצרה מופעים בעצמה', מזרחים'ם לא רק תיווכה בין התיאטרון וה"אולם תל

תקבל עידוד ] ם”בהזמנת תל ['כנרת'הצגת , אגב" :יזמה והפיקה זכו לתמיכה תקציבית ממסדית מסיבית

אשר קנו הצגות שלימות עוד טרם ראו את ההצגה , וסדות הסתדרותיים וממשלתייםמאורגן מצד כמה מ

ם ביטאה באופן "מכך שתל, נבעה גם כפי שיופרט בהמשך, תמיכה ממסדית זו146."או קראו את המחזה

.והייתה למעשה ערוץ נוסף לאינדוקטריניזציה שלו, מובהק את התפיסה והמדיניות של המימסד שתמך בה

התרבות הישראלית לתרבות והיא חילקה את , סוכן של עקרון הבידול של הרפרטואר, אם כן ההייתם "תל

אינם ראויים כמי שולכן , נתפסו כמי שתרבותם זרה לעולם התיאטרון'מזרחים' ה147.גבוהה ונמוכה

.ם”עשר שנות תל, .דבורה ה, שם, ת"את 145 .1962הארץ , שם 146פרס זה יוסד . לישוב הראוי לציון בשל פעילותו התרבותית"אמנות לעם"נקת פרס שנתי מטעם הוחלט על הע1979בשנת 147

וכיום הוא , "הצילינדר הנודד"במהלך השנים התמסד והתפתח פרס ". פרס הצילינדר הנודד"יוסיפון ונקרא לזכרו של. האוסקר האמריקאישל טקס לדגם בדומה, )'תיאטרון וכו, מוסיקה, מחול(מוענק מדי שנה לאמנים בקטגוריות שונות

.על רקע של מדבר שומם" מעופף"שבה נראה צילינדר שחור , שישבסיס מתכת על הפסלון המוענק לזוכים הוא יציקת

90 'רחימז'השכפול של המודל

'מזרחי' האייזנשטדט על אי ההתאמה של להגדרה שלהתאם ב. בשעריו הן כיוצרים והן כצופיםסלהיכנ

כחסרי , כלומר, לאלה שאינם מתאימים להיות צופים או יוצרים בתיאטרון'מזרחים'נחשבו ה, רניותלמוד

.יכולת להיות צרכנים או יצרנים של תרבות גבוהה

גור אינו מבקר את . ם מדגים את הבידול הזה"הסברו של מבקר התיאטרון ישראל גור על אחת מהצגות תל

: לכותב ולמחזה" הנחה"אלא עושה מעין , ים שלוהמחזה בסטנדרטים האומנותיים הרגיל

הלה נטל למטרתו את המסגרת . של שמיר' סוף העולם'מהות עולם ומגמה סאטירית ב, אפוא, אל תבקש

זוהי הפקעה . [...] מבלי שיהיו לו הכישורים המתמטיים של כותבי פארסות, הקונבנציונלית של הפארסה

, שעוד טרם טעמו כראוי טעמה של ציויליזאציה, עניי תיאטרוןמובנת מצד מי שמכוון את כתיבתו אל

-אמת היא שעולים מארצות. [...] ומבקש לדלג על קשי הגוף והנפש שלהם באמצעותה של אגדה חינוכית

דומים מכמה בחינות לילדים העושים את צעדיהם הראשונים , שלא ראו תיאטרון מימיהם, מזרח מסוימות

שהצגה טובה לילדים גורמת גם הנאה – וכבר נאמר ונכתב על כך לא אחת –ע אך הן ידו. כצופי תיאטרון

] 115, 1982גור . [למבוגרים

כראוי את " טעמו"אלה ש, והמערבית" ותיקה"גור מייצר את הבידול בין הקהל של הקבוצה ה

תאם הוא פועל כאן בה. ולעומתם מציג את יהודי ארצות ערב כילדים שיש להדריכם, הציויליזציה

לבין קבוצת " עשירת תיאטרון"המבדל בין הקבוצה הדומיננטית הלכאורה מערבית ו, לרפרטואר

. האאוטסיידרים הנחותה מבחינה תרבותית

בארצות ערב היו . 'מזרחי'אלא נבעו מההנחות של הרפרטואר על ה, הנחותיו של גור לא התבססו על מחקר

כבר בסוף , למעשה. עולם הערבי במאה התשע עשרהיהודים שעסקו וצפו בתיאטרון מראשית הופעתו ב

סידרה של הצגות במסגרת , "התאחדות צעירי ארם נהריים"תקופת היישוב יזמו העולים העיראקים ב

המתאר , "יעקב האומלל"ממולייר ועד מחזה מקורי (שכללו חומרים מגוונים , החוג הדרמטי שלהם

ובחלקן , ההצגות הועלו בערבית בניב עיראקי). בהומור ביקורתי את תלאותיו של עולה חדש מעיראק

אך לא ניתנה להן , ההצגות זכו לקהל רב"). האחים סרי", כמו למשל(הופיעו שחקני במה יהודים עיראקים

היו הראשונים שהעלו מחזה , היהודים מארצות ערב, למעשה] 174, הלר-מוצאפי. [תמיכה והן התאיידו

. זאקי כהן, לבנוני-ונכתב על ידי המחזאי היהודי, 1876 -ות בשהוצג בבייר, בעברית במזרח התיכון

הוציאה מתוכה שורה של מחזאים יהודים שכתבו בעברית 19- הקהילה היהודית בביירות של סוף המאה ה(

[Schulze 2001, 25].) ובעיקר בערבית

ל כל פנים לא פחות ע, חוויית הצפייה בקולנוע ובהצגות הייתה מקובלת בקרב רבים מיוצאי ארצות ערב

התיאטרון שנחשב –" הבימה"העובדות מלמדות שההצגות של ".וותיק"משבקרב רובו הגדול של היישוב ה

לא היו 1948- ל1931שזכו למספר ההופעות הרב ביותר בין השנים -לאיכותי ביותר בתקופת היישוב

הפופולאריות היו עשרה מחזות מתוך שתיים עשרה ההצגות. איכותיות במובן שהמבקר גור מתכוון אליו

שיש לו עוד שלושה מחזות בתריסר (מאת שלום עליכם , טוביה החולבבראש הרשימה היו. שטטל

. של המלך ליר" פארטייטשט און פארבעסערט"מעין , מאת יעקוב גורודין, ומירלה אפרת )הראשונים

פרס , שולמית אלוני, הציעה שרת התרבות דאז, הצילינדר הנודד פרסי בנאום בעת טקס הענקת, בראשית שנות התשעים

רק , מודללאלוני לא הייתה בעיה עם ה. מדי לטעמה" מתנשאת" שהיא כותרת, "אמנות לעם"-כספי למי שימצא שם חלופי ל .עם השם

91 'רחימז'השכפול של המודל

יאטרון בית לסין בפעם המי יודע המופק בימים אלה בת, אחד המחזות המצליחים ביותר בישראל, אגב(

.)כמה

' יהודי מזרחי' שנחשב בעיניהם – להיבדל מהתיאטרון האידי" הבימה"למרות שבתחילת דרכם שאפו חברי

מבוסס בעיקרו על מלודרמות ,היה הרפרטואר שלהם משנות השלושים ועד תחילת שנות החמישים -

).היידישקייט( העממית נוסטלגיות מתרבות השטטל

שעוררה הבימה ועל האכזבה ממנה ניתן ללמוד מסקירה קצרה של הביקורות של האומנותיות על הציפיות

: לאה גולדברג על הצגות הבימה

', בדרך של ריחוק וליגלוג'וההצדקה היחידה להעלותו בימינו היא , המחזה אינו טוב] ":על מירלה אפרת[

148.'הרי איננו אלא תמהים...ללא כל דיסטנץ אמנותי'ת אך כאשר תיאטרון כמו הבימה מעלה אותו ברצינו

היו ימים שחלמנו על . [...] המחזה כה גרוע עד שקשה להתעלות בביצועו] ":להירשביין" בנות הנפח"על [

אחד מגורמי התרבות 'אחר כך ציפה הקהל שהתיאטרון יהיה . תיאטרון מהפכני מבחינה אמנותית וויתרנו

לבלות את 'כל מה שאנו רוצים הוא , ועכשיו. וגם על זה הקהל ויתר', ת חיינוהנושאים באחריו...הגדולים

רק במידה שההווי היהודי , בטוביה החולב יש ערך של גורל"":] טוביה החולב"על [ 149.'הערב בנעימים

אך המחזה וההצגה עושים משום מה רושם של דבר שאיננו הווי עממי ! הגלותי הינו גם ביטוי לגורל היהודי

, גישה של לבן ושחור, גישה פשטנית כזאת של הבימה אל העניין...אלא גם טנדציוני ותעמולתי, דבלב

150".מדהימה במקצת

שאותן מחזות השטטל ,היה שונה מטעמו של רוב הקהל באותה תקופהלאה גולדברג טעמה האמנותי של

,ה של תיאטרון הבימההתומכת הגדול, קלאוזנרמרגוט . לפופולאריות עצומהכאמור זכו ,היא מבקרת

לא ידעו . ההשכלה הכללית של הציבור נמוכה למדי: "[...] והארבעיםכותבת על הקהל של שנות השלושים

אני זוכרת למשל שישבתי בחזרה הכללית של . בין עם לעם, בין תקופה לתקופה, להבדיל בין מחבר למחבר

שפורציה זו , והבעל הסביר לאשתו, טרון לתיאאדווקמקורבים , ישב לפני זוג[...] ,"הסוחר מונציה"

]83, 1971קלאוזנר [."מוונציה היא בתו של אוריאל דקוסטה מאמשטרדם

מפנה , "הבימה"מציינים מפנה משמעותי ברפרטואר של , תחילת שנות החמישים והעלייה המהירה

שנות החמישים החל מ. המדגים את השינוי שעברה הקבוצה הדומיננטית בעקבות העלייה והקמת המדינה

מספר המחזות על נושאים ). 49-68 בין 4- ל31-48 בין -15- מ( ירידה דרסטית במחזות השטטל ההיית

בעוד שמספר , 27% - ל49-68 ירד בשנים ,31-48 בין "הבימה"מהרפרטואר של 56%- יהודיים שהיווה כ

החל משנות החמישים ] 24, 1981לוי [.מהרפרטואר בשנים אלו 37% -אמריקאים היווה כ-המחזות היורו

בעיקר , וירידה דרסטית בעיסוק בנושאים יהודיים,ב"חלה עליה דרסטית בהצגת מחזאות מאירופה וארה

). סרקאסטי או סנטימנטאלי, עיסוק זה היה בדרך כלל סטריאוטיפי (ביהדות הגלותית

דה רבה משאלת לב של היה במי, בין הקהל התרבותי והלא תרבותי, הבידול של המבקר גור ושל אחרים

" האני האידיאלי המערבי"הפנטזיה של . וביטוי לפנטזיות של הקבוצה הדומיננטית, המלייה התאטרוני

]176, 1981בתוך לוי [ .1939, דבר 148 ]שם. [1940 ,דבר 149 ]177, שם[ .1943, דבר 150

92 'רחימז'השכפול של המודל

והיא סייעה לקבוצה הדומיננטית להתמערב תוך , "האחר המציאותי המזרחי"היוותה ניגוד גמור לזו של

.'מזרחים'מיזרוחם של ה

בימתי -בוליים של המרחב החברתיוהגבולות הסימ" שש כנפיים לאחד "9.2

על רומאן באותו שם ת מבוסס, מאת חנוך ברטוב ובבימויו של אברהם ניניו151"שש כנפיים לאחד "הצגהה

של הקרן 152 זכה בפרס אושיסקין-הרומן התקבל בהערכה על ידי הביקורת והממסד . 1954 - שראה אור ב

נחשב כרומן המעברה ספרה. ב קהל הקוראים כמו גם לתפוצה רחבה בקר- 1955הקיימת לישראל לשנת

והעיבוד הבימתי של הרומן שזכה גם הוא , ) עזריאל אוכמני מבקר הספרותלפי הגדרתו של(הראשון

לאור . [ מובא בדרך כלל כדוגמה מובהקת להתייחסות המחזה המקורי לשאלת קליטת העלייה, להצלחה

]170, שם". [מהימנה למדי]ה[, שה הייצוגיתהפרי"לאור אף קובע ש] 66, 1975 עפרת ;169, 1988

, שכונת עוליםמעין , למרות שהעלילה מתרחשת בפרבר עירוני, "רומן מעברה"אוכמני הגדיר את הספר כ

153.מדם במהלך מלחמת העצמאות- שנכבשה בקרב עקוב, בשוליה הדרומיים של ירושלים המחולקת

מרחב , אלא מרחב חברתי סימבולי, י גיאוגרפ רק מרחבהההגדרה של אוכמני מלמדת שהמעברה לא היית

מעין ; המעברה היא מקום ששוכניו אינם מתקיימים בו במסגרת של זמן ראוי, בנרטיב הציוני", של זיכרון

] 54, 2000חבר ". [' מרחב אנכרוניסטי'

ן מ–' אשכנזיות'מתאר את ההווי בשכונת עולים מנקודת מבטם של דמויות " שש נפשות לאחד"המחזה

הן , במחזה' מזרחיות'דמויות הי התש. שלכולן יש שם וזהות ברורה- ומן היישוב הארצישראלי " הגלות"

האחת –קצרות יחסית ותתמונהן מופיעות בשתי . "הסכינאי" ו"הסייד": דמויות משנה ללא שם הנקראות

של השנייהו, עם בני המשפחה על מחיר סיוד ביתם החדשהסייד מתמקח בה " הפוגה קומית"מעין

. 'אשכנזים'צעיר כלפי העולים הה "סכינאי"השל ) עם סכין(התפרצות אלימה

במרחב יש להן תפקיד מכריע בהצגה כסמנים, במחזה'מזרחיות'הדמויות הלמרות הנוכחות המועטה של

זה של, עומד ביחס אל הגבול הרחוק יותר' מזרחים'הגבול אותו מסמנים ה, כתמיד. במההסימבולי של ה

.הערבי: האחר המוחלט

מיוצג , בפעם הראשונהאל השכונהמגיעים 'שארית הפליטה'העולים מכש, בתחילת הסצנה הראשונה

:גיטלהגבול הזה באמצעות דמותה של

ככינים דבקו ...בכל מקום יושבים הערבים ומחכים...ההרים האלה סביב, ראה) מתבוננת סביבה: (גיטל

[..] בהרים ולא יזוזו

של ההצגה הנמצא על עותק הטקסט . 28.2.58- ולפי אתר האינטרנט של הבימה ב28.6.1958-לפי דן לאור הבכורה נערכה ב 151

. ללא ציון יום1958בארכיון התיאטרון מופיע התאריך ינואר ".ציוני"לטקסטים בעלי אופי , שניתן באופן מסורתי 152 ".בקעת זית"המכונה במחזה , לשכונת קטמון, הכוונה כנראה 153

93 'רחימז'השכפול של המודל

האאוטסיידר –המסמן את הגבול הקרוב ' מזרחי'העומד ביחס ל, מסמן כאן את הגבול הרחוקי הערב

).בפנים ובחוץ בעת ובעונה אחת(

רקפת היא . מורה מתנדבת בשכונת העולים,רקפתחברתה של , איה נכנסת לבמה תמונה או שתיםכעבור

דמותה של . בתל אביב" יושבי בית הקפה"הדקדנטיים של " תענוגות החים"חלוצה שמוותרת על - מעין ניאו

שתיהן מגיעות לסייע בהתנדבות. ]ראו להלן [ מהמחזה של שמיריעל מזכירה מאוד את דמותה של רקפת

.ל"כל חבריהן חושבים שהן נסעו בעצם לחו; "צדיקות נסתרות"ושתיהן , לעולים החדשים

: אומרת את הדברים הבאים,ה רקפתשמגיעה מתל אביב לבדוק מה עלה בגורל חברת, "המפונקת"איה

אמרתי לא . אני הייתי דווקא אופטימית... איזו דעה שהחיות האלה בשכונה שלך שחטו אותךההיית: איה

: ימי האינקבזיציה-שמעת מה מתרחש בארץ בזמן האחרון ...לכל היותר אנסו אותך קצת! צריך להגזים

?מה את צוחקת!...אנוסים ואנוסות

המוטיב של אישה נאנסת . במי מדוברמאליו אך ברור , 'מזרחים'אזכור מפורש לה אין בטקסט של אי

בין , בסוף שנות הארבעים"). קזבלן-קזה", ראו להלן(מופיע בכמה מן המחזות שבדקתי ובטקסטים אחרים

נוצרה תחושה שהעולים החדשים גרמו לעליית הפשיעה , היתר בעקבות אונס שנערך בגן מאיר בתל אביב

, אנשי ארץ ישראל היפה"היו מעורבים גם , על כל פנים, באונס בגן מאיר. מיוחד הפשיעה המיניתוב

]20, 1979אלמגור ." [העובדת

של שכונת העולים כמקום פכניסיון לחתור תחת הסטריאוטי, ניתן היה אולי לפרש את הטקסט של איה

אולם כפי , בהמשך המחזהו אותפרקי לכד, הזהפהסטריאוטיאת כאן מציג אולי שהמחזאי , אלים ואפל

. הזה כאל ראלמהפהתייחס אל הסטריאוטימקפיד למחזה ה, שאראה בהמשך

, הראשיות' אשכנזיות'ושל גבולות המרחב החברתי בתוכו פועלות הדמויות ה, באקספוזיציה של המחזה

, איום מרחוקווה ומה] הדורשת חיטוי" [כינה"מוצג כהערבי : כסמנים' המזרחים'מוצגים הערבים ו

.וכאיום הקרוב] הדורש ריסון[פיסי ומיני המוצג כתוקפן והמזרחי

שתגיע בשלב מאוחר יותר , סצנת הסכינאיהתפרצות ב לבין ה,בין האקספוזיציה של המרחב המאיים

כמעט זוהי הסצנה ה). Comic Relief(קומית אתנחתא במעין , 'מזרחי הפתטי'מופיעה דמותו של ה, במחזה

. המופיעים במחזה' םאשכנזי'ל) הסייד ממרוקו ('מזרחי'בין המילולי דיאלוג מתנהלה שבה יחיד

. "שארית הפליטה"בין המרוקאי ליהודי ,)הביתעל מחיר סיוד (סצנה מייצגת מגע של התמקחות ה

. את הערותיהגיטלכשמדי פעם מעירה , הסייד לבין צירקין וקלינגרהדיאלוג מתנהל בעיקר בין

:כנלעג, הסייד המרוקאי מאופיין כחייתי ופרימיטיבילפני תחילת הדיאלוג כבר

?באיזו שפה אדבר איתו: [..] קלינגר

-אלא בידים , לא בלשון: גיטל

94 'רחימז'השכפול של המודל

' מזרחית'בתפקיד הסייד גילם בהצגה דמות ) זה היה אחד מתפקידיו הראשונים בתיאטרון(יוסי בנאי

כך שעצם , מצחיק מאוד בתפקיד הסייד, יוסף בנאי": קריםכפי שמתאר אחד המב, סטריאוטיפית ונלעגת

154." כבר מעוררת צחוק עוד בטרם יפצה פיוההייתהופעתו

שפתו של הסייד היא עברית מסורסת במבטא כיוון ש, הוא מצחיק אפילו יותר, כשהסייד פוצה את פיו

:צרפתי

ארור יהיה ביום וארור ! ור מי סיבא לישראלאר!...ה'איז! ה'ז' ה ארץ'איז! ...מון דייה, אה) מתפרץ: (הסייד

עשרים לירות ביסביל סיני ...סיסה ילדים יש לי בבית...עשרים לירות! ה לא אנסים פה'ז! בלילה

..?מיסייה, למה אתה לא מידבר) אל קלינגר...(פועלים

-הם אין הם צריכים אלא לחם ואראק ..וכי מה יעשה בכל הכסף: גיטל

שנמצא בארץ לפי (אלא קודם כל מפני שהסייד , כאן לא נובע רק מתוכן הדבריםחשוב להדגיש שהבידול

שנמצאים בארץ שמונה ', אשכנזים'לעומת העולים החדשים ה, מדבר עברית מסורסת) המחזה כשנתיים

.וכבר דוברים עברית רהוטה, חודשים בלבד

" רטוריקת הקיפוח"מש בבמהלך הסצנה המרוקאי מוצג כמי שדורש סכום גדול מזה המגיע לו ומשת

:המוצגת כאן באורח נלעג

נחנא ..ים עבודה'נחנא רוצ? למה לא. טוב...אה די מאגאזן, מזון-מיסייה מדבר אנחנו נישייד הכל : הסייד

?אה.. חמיסים לירות-דיבור אחרון , כימו נחנא, סיאתה חדס, בשבילך: אומרים לך

[...]- אם גם במרוקו שאל נא את פיו -חמישים מכות על ראשו : גיטל

?לא כל ישראל חברים... מא מארוקין משפיק סילוסים- י נותן חמישים 'ביסביל אסכנז: הסייד

[...]חבר נמצא לי : גיטל

, הסצנה מסתיימת בתחושת אחדותלהוריד את המחיר ו', אשכנזים'בסופו של דבר מצליחים העולים ה

:'מזרחי'ע לרטוריקת המקופחות של ה ולא להיכנהנובעת מהצלחתם לנהל משא ומתן מוצלח

-מחיר לא גבוה ...הצלחנו לא רע) בהנאה: (צירקין

בין האיום לתוקפנות , מעין אתנחתא קומית בהצגה,מהווה כאמור" סצנת הסייד"מבחינה דרמתית

שאל דמותו אני לבין התוקפנות הממומשת בסצנה של הסכינאי, המוצגת באקספוזיציהמזרחית /ערבית

. כעתמגיע

טיפוס מושלם היה הסייד: "הביקורות מתארות את הסצנה של הסייד כסצנה מצחיקה המבוצעת בשלמות ]הרסגור. מ"[ 154

אלא , זוכה לא רק לרעמי צחוק-ויוסף בנאי הסייד יוצא מרוקו " .]ק.ב."[עורר מחיאות בהופעתו בפעם השנייה ש,יוסף בנאי :בהופעתו הקצרה, כובש, הסייד, יוסף בנאי " ]לאה פורת." [ תופעה נדירה למדי אצלנו-באמצע ההצגה אף למחיאות כפיים .ת"את, "שש כנפיים לאחד"כל הביקורות מתוך תיק ההצגה . ]פוירשטיין. א..." [גלה טלפי אריההוא שחקן צעיר המ

95 'רחימז'השכפול של המודל

דמות נוספת של מופיע במחזה , כמו הסייד, על קיפוחוהמתבכייןוהמגוחך , 'מרוקאי הפתטי'לצד ה

רווית אלימות ומיוצגת בה הסכינאי בה מופיע התמונה . אלים וחסר הרחמיםה, הסכינאיזה של , מרוקאי

: לשכונהתגרה שהתפתחה על רקע איחור של נהג האוטובוס

כתשות מהת[פניו שטופות דם , גוש צפוף באמצעו עומד בחור. אל הבמה, גדולהבמהומה , אנשים נכנסים(

.)מחזיקה בו וצועקת, אמולרגליו כורעת , בידיו סכין] ב.א. עם נהג האוטובוס

...אבן שארמוטה...אני יהרוג את הנהג] ב.א. הסכינאיברשימת הדמויות הוא נקרא : [הבחור

...איזה רוצחים...איזה רוצחים, ווי: האם

)מפזר את האנשים לצדדים בכוח, קלינגר קופץ אל תוך הגוש(

...היכן אתם יושבים...חיות: קלינגר

]...ב.א. את האוטובוס[לשרוף את המכונית ..רק לשרוף אותם צריך: קולות

!..תן את הסכין...באגרופים...באבנים...זרע כלבים: קלינגר

)הצעיר מתנפל על קלינגר בסכינו (!הנח להם לשחוט זה את זה, ]קלינגר[נוח : גיטל

. הצעיר משתטח על הארץ. קלינגר חובט בו פעמיים! (את העיניים אני אוציא לך! כלב! ממזר: הבחור

.)מישהו נוסף מתנפל על קלינגר וקלינגר מתגבר גם עליו

...שעליך ישתרף ובניך יהיו יתומים...גם אוטו לא יהיה לך) לעבר האוטובוס: (אמו של הבחור

תרחץ ...קחי אותו ותלכו מפה) אל אמו. מרים את הצעיר..(?לא די שרפו אותנו...לשרוף...לשרוף: לינגרק

.לך. לך...קצת את הפנים

!ווס- ווס, אני זוכר את הפנים שלך! ...אנחנו עוד נעשה לכם חשבון) תוך כדי יציאה: (הבחור

הבחור תוקף בסכין (ם וחסרי מעצורים מוצגים כאלימי, הנראה מרוקאיםכלכ, 'מזרחים'ה, הבחור ואמו

מוצג כמי , ניצול השואה, קלינגר,לעומתם. )והאם קוראת לשרוף את האוטובוס, בלי לחשוב פעמיים

כמו בסצנה עם הסייד מצליחים ,גם כאן. של המרוקאירציונלית- הלאשהצליח לנטרל את האלימות

מוציאים כאן מורידים לסייד את המחיר ושם (לגבור על המרוקאי " שארית הפליטה"העולים החדשים מ

התגברות זו בשני המקרים מלכדת ומגבשת אותם ומציגה את יכולתם להסתגל , ) את הסכיןסכינאיל

בצירופם של דובייחו, בגיבוש הקבוצה הדומיננטית' מזרחי' זהו אחד התפקידים של ה.למציאות החדשה

. אליה' אשכנזים'העולים החדשים ה

ניצולי השואה במחזה של ". כמות שהם"את ניצולי השואה " מקבל"ן שברטוב מייצג או אין להבין מכא

בנוגע לייצוג ניצולי , פלדמן. יעל סשכותבתכמו , ברטוב מיוצגים גם הם בהתאם לפנטזיות של הקולטים

:השואה בתיאטרון ובספרות עד לשנות השמונים

In general, it is not the experience of the victim that is at the core of the drama, but rather the

Israeli`s difficulty in coming to terms with and validating the “otherness” of that experience.

[Feldman 1992, ] 223

הן קשוחות פיסית , של ברטוב מצייתות למודל ההרואי שמנסחת פלדמן"שארית הפליטה"דמויות

:כותבת פלדמן, טלית והן אופטימיותומנ

96 'רחימז'השכפול של המודל

For my generation grew up under the soothing images of heroic partisans, not under the sign

of `the other planet` […] It was clearly exhilarating despite its tragic dimensions. It told of the

victory of the spirit; it was easy to identify with; it was protective. [Ibid, 223-224]

המבקש להתכחש , ברטוב מייצג את העולים ניצולי השואה בהתאם למודלים של הרפרטואר הישראלי

. ובעיקר לגילוי החולשה שלהם ,לקשיי הקליטה של הניצולים , בחוויית השואה"הלא הרואים"לצדדים

, השליטה בשפה. את העולים הניצולים" לפצות"מצליח בכל זאת , רבמסגרת הרפרטוא, אבל ברטוב

אך לא לעולה , מוענקת במחזה של ברטוב לעולה החדש ממזרח אירופה, המסמנת את מידת האחרות

ראש מחלקת , ובדומה לקונספציה של יוספטל, "הקיפוח האובייקטיבי"בהתאם למודל . החדש ממרוקו

בה יוכלו להזדהות , אווירה" : במחזה שלו'אשכנזים'וב לעולים המעניק ברט, הקליטה בשנות החמישים

]283, 1963יוספטל [". מגע ראשוני מתאים"ו" באופן יסודי

97 'רחימז'השכפול של המודל

"קזבלן-קזה "9.3

שתי דמויות שטוחות הן למעשה " שש כנפיים לאחד"במרוקאיות המופיעות -המזרחיותשתי הדמויות

אלימות חסרת , מחד–ישראלית של שנות החמישים בבמה ה' מזרחי'השל המייצגות את שני הצדדים

.עילגות מתבכיינת וקומית, ומאידך, מעצורים

ושיש לה תפקיד , הבולטת ביותר בעשור' מזרחית'שני הצדדים האלה באים לידי ביטוי מגובש בדמות ה

. ומילאייקון לאקזבלן בה הפכה דמותו של , בתרבות הישראלית' מזרחי'מרכזי בשיכפול דמותו של ה

א וברחבי הארץ" בתיאטרון הקאמרי בת1954 בשנת ההוצג, מאת יגאל מוסינזון, "קזבלן-קזה"ההצגה

יוצא דופן באותה נתון- הצגות150מספר ההצגות עלה על .וזכתה להצלחה בקרב הקהל והביקורת

.תקופה

. א מרוקאי המתגורר ביפוחיל קרבי משוחרר ממוצ, )סימנטוב (קזבלןארת דמותו של ומת" קזבלן- קזה"ב

. הוא נעצר כחשוד בניסיון לרצח, של פקיד עירייה בשכונה בה מתגורר קזבלן) דקירת סכין(בעקבות תקיפה

ונחשפים רגשות , במהלך החקירה עולים על פני השטח המתחים החברתיים בין קזבלן לבין חבריו מהפלוגה

. וש'ג, שהיא גם החברה של מפקדו של קזבלן, בת השכן, 'האשכנזיה'רחל האהבה האובססיביים שלו ל

וחבריו ) ממזרח אירופה" גלותי"הדוקר האמיתי הוא יהודי (בסוף המחזה מסתבר שקזבלן אינו הדוקר

: ההצגה מסתיימת בסימן שאלה". צור מעון"מהפלוגה מציעים לו להצטרף אליהם להתיישבות במושב

שטח הגדול "משוטט כפרחח ב, או יישאר בשלו" ישבותההולכים להתי"האם יקבל קזבלן את הצעת חבריו

. "של יפו

שהופק " קזבלן"מהסרט ) אנר'בעלילה ובז, בשפה(שונה לחלוטין " קזבלן-קזה"חשוב לזכור שהמחזה

אחד הרכיבים המרכזיים נוגע לאחד השינויים הבולטים בין שתי ההפקות ). 1973(כמחזמר בשנות השבעים

קזבלן , שנות החמישים נחשד ברצח בעזרת סכיןמבעוד שקזבלן . הסכין: וקאיבסטריאוטיפיזציה של המר

.משנות השבעים נחשד בגניבה

בעוד שבהצגה של שנות החמישים . עם האישה האשכנזיה" קזבלן" נוגע ליחסיו של ,שינוי חשוב נוסף

155,)מעונינת בקזבלןוש והיא לא ' למפקד יליד הארץ ג"שייכת"היא (לקזבלן אין שום סיכוי לזכות באישה

. ושא אותה לאישהנבסרט משנות השבעים קזבלן זוכה באהבתה ו

בהפקה " קזבלן"היחס לקזבלן במחזה משנות החמישים היה הרבה יותר מסתייג ותקיף מהיחס שזכה לו

. המעלה בעיה שפתרונה טרם הושג,"דרמה חברתית"בשנות החמישים שווקה ההצגה כ. משנות השבעים

למרות שזה נוגד את ', אשכנזים'וה' מזרחים'של שמיר אין נישואים בין ה" סוף העולם"למשל ב. בידול זה מקובל בתקופה 155

אולם הוא מציין שמבנה הפארסה , פארסהאנר של המחזה של שמיר כ'המבקר ישראל גור הגדיר את הז. אנר'חוקי הזהמערכה הגדולה של "אנר 'האמורה להיות לפי חוקי הז, במערכה השלישית האחרונה. הקלאסי מופר במחזה של שמיר

מדקדקים בודאי ימצאו ששמיר לא השלים את : "מתעוררת בעיה, "האפי אנד"ושל התהוות ה, כפי שכותב גור" ההתרה ] 11, 1982גור )." [או להיפך(אין בין בחור אשכנזי לבין בחורה מעדות המזרח לפי שלא גרם נישו, התמונה

98 'רחימז'השכפול של המודל

). יוסי ידין שיחק את התפקיד" (ראליסטי פסיכולוגי"קזבלן נתפסה כמאיימת והוצגה בסגנון דמותו של

של הלהיט של התקופהתעביר כ (" מחזמר לכל המשפחה" בשנות השבעים שווק הסרט כ,לעומת זאת

שהגשים למעשה את הפנטזיה של הדמות, וסוף טוב והרמוני,ריקודים, וכלל פזמונים, ")סיפור הפרברים"

. לאישהתהו אשאת ול'אשכנזיה'להיות נאהב על ידי האישה ה: קזבלן משנות החמישים

דמות המשקפת יותר את ,רקד ושר, שיחקו, ייצר בשנות השבעים דמות רומנטית לא מאיימתיהורם גאון

הזדהות דמות שעוררה , התרבות הספרדית הירושלמית הותיקה מאשר את המרוקאי בשנות החמישים

כולנו עם "של באמצעות המיתולוגיה 'מזרחים'ת הניסיון של הרפרטואר הדומיננטי לפייס את השיקפה או

בשנות 'מזרחי'ההבדלים המשמעותיים בעלילה ובאפיון הדמויות מלמדים על ההבדל בייצוג של ה". אחד

הן בסופו של דבר שתי, אולם למרות השוני בין שתי ההפקות, החמישים לעומת ייצוגו בשנות השבעים

. זהה בידולשקפות עיקרוןמ

יחסו של המחבר לרפרטואר ולקבוצה הדומיננטית 9.3.1

גוריון -מתאר מיכאל קרן מפגש בין סופרים ואנשי רוח לבין בן "גוריון והאינטלקטואלים- בן"בספרו

נושא הישיבה היה תפקידו של האינטלקטואל בקליטתם התרבותית של העולים . 1949שהתקיים בשנת

גוריון והסופרים רק חזרו על מושגיו - היוזמה וההשראה למפגש היו גם הפעם מצדו של בן: "דשיםהח

אבק 'המשתמעת מן המושג , הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתפיסה העיליתנית כלפי העולים. בנושא זה

יים כתהליך של הפצת הערכים הקיימים ודרכי ח, גוריון-הקליטה התרבותית הוגדרה בעקבות בן .'אדם

הסופרים שהשתתפו במפגש לא התייחסו אפילו ברמז . המקובלות מכבר למסה חסרת צורה של עולים

לעיצובה התרבותי של , למורשת התרבותית שהמונים אלה הביאו עמם או לתרומה שניתן לצפות מהם

ולם הסופרים כ. תפקידו של האינטלקטואל הוגדר במונחים המתייחסים לעבודה מיסיונרית] …. [המדינה

העולים נתפסו כמי . הם אלה שפותחו בארץ ישראל המודרנית'רלוונטיים'היו שותפים לרעיון שהערכים ה

."את המאור הרב הגנוז בתנועת העבודה, כך נאמר, יש להציג בפניהם. שטרודים בעיקר בצרכים חומריים

]118, 1988קרן [

שלא במודע וגם " (דור בארץ"מחזאים מ ובפרט ל,יגאל מוסינזון שימש בדומה לאינטלקטואלים רבים

156. וכתיבתו משקפת את עיקרון הבידול שלה, סוכן של הקבוצה והרפרטואר הדומיננטיים,)במודע

הביוגרפיה הרלבנטית . העלייה השלישיתאנשי מוסינזון היה יליד הארץ ובן קיבוץ נען שהוקם על ידי

חברותו של יגאל מוסינזון בקיבוץ : "גדעון עפרתלבירור יחסו של המחבר לרפרטואר מתומצתת בדבריו של

עפרת [."הדוגלת ברעיון של חישול כוח ועמידת הגבורה העילאית, 'אסכולת נען'נען השפיעה עליו לאמץ את

שהשפיעה במידה רבה על ,"השליחות החברתית" מכאן כנראה שאב מוסינזון את המודל של ]29, 1975

היישוביהיה המודל האידיאלי של הרפרטואר" ת החברתיתהשליחו. "הצורה והתוכן של כתיבתו

, ולמענועםמי שמדבר ופועל בשם הכ"חש , מן הסוג הזה" שליח החברתי"ה. להצטיינות בשדה החברתי

שלאורו מורשת העבר מגוייסת לצורך תוכנית הפעולה , של בניית היישות הלאומיתחזוןמתוך

]בקרוב, שפי." [כלל החברה מידה של ובקנהריכוזית, עתידיתשהאוריינטציה שלה

שאר בני " מנשה התימני"שמשויך לעדה מסוימת הוא - סדרת ספריו הפופולארית - ה"הילד היחיד בחבורת חסמב 156

.לכאורה ארצישראלים ללא שום שיוך אתני הם" החבורה"

99 'רחימז'השכפול של המודל

כפי שתפקיד זה כונה , "פוליטרוק"או " תרבותניק("בתקופת שירותו הצבאי היה מוסינזון קצין התרבות

קצין –ח "הקצין הפוליטי בפלמ(תפקיד הפוליטרוק .של חזית הדרום ושל גבעתי) באותה תקופה

מדגים את , וך וההסברה הגדודיים והחטיבתייםל קציני החינ"שאת מקומו ירשו עם הקמת צה, )ההסברה

כמו בני –שהצטיינו בכושר ביטוי מעולה , הקצינים הללו. ל"צהחשיבותו של החינוך האידיאולוגי ב

מקצתם גם . הנוער ועל טיפוח מורשת הקרבדרבון הופקדו על –ואבא קובנר , יזהר סמילנסקי, מהרשק

. חדשים סמלים ומיתוסיםבתוך כך וייצרו ,כתבו סיפורים על הקרבות ועל הווי החטיבות

:פר הוא תיאר את פועלו של הפוליטרוקחבשיר שכתב חיים

,עת מדרכים הגעת. הבחורים זוכרים

;דבריך שבקעו בחשכת הדור

,אתה ראשון ידעת את כל העלילות

157]…[אתה ידעת איך להלבישן באור

וכפי שאראה ,ב בקליטת העולים בצבא ובגיבוש זהותם היה תפקיד חשו,לקציני חינוך מסוגו של מוסינזון

,את הרפרטואר של מפקדי הצבאלמעשה משקפים " קזבלן"המודלים של המזרחי במחזה , בהמשך

. גוריון-ובראשם שר הביטחון וראש הממשלה דויד בן

ציע לו לקראת תום שירותו ה. לכתיבה בתיאטרון היה מהיר" הפוליטרוק"המעבר של מוסינזון מתפקיד

נענה לאתגר וכתב מוסנזון ו, לכתוב מחזה אקטואלי,"הבימה"מנהל אומנותי מ-במאי- שמעון פינקל השחקן

שנחשב גם כאחד המחזות הראשונים , "דור בארץ"אחד המחזות הראשונים של , "בערבות הנגב"את

. על הבמה" המציאות הישראלית"העלו את ש

, ובמיוחד של בן גוריון, המעורבות של המערכת הפוליטיתהיתגם בשדה התיאטרון הי, כמו בשדות אחרים

לשוחח עם שחקני תיאטרון ולהשפיע על תפיסותיהם , בן גוריון מצא לא פעם זמן. גדולה מאוד

אמנות "וריקה שהצדיקה המעורבות של ראשי המערכת הפוליטית ייצרה בשדה האמנותי רט158.הפוליטיות

. את התפישה הזו ואת הפרקטיקה הנגזרת ממנהואחד האמנים שקבלמוסינזון היה ".מגויסת בעת חירום

חוק שפירושו , שהוכן על ידי ממשלתו של בן גוריון באותן שנים" חוק העיתונות"הוא היה אחד התומכים ב

]76, 1975עפרת [. המעשי היה איסור לתקוף מוסדות ממלכתיים

לתפישות של ההנהגה בראשותו " שופר"ו יותר ניתן לומר שבמהלך שנות החמישים שימש מוסינזון פחות א

הואשם בפומבי בכתיבת מחזה מגמתי לפי הוא ,"קזבלן"שכתב את שנים ספורות לאחר . גוריון-של בן

לרצח קסטנר התייחס מחזה ה .]הבימה , 1957, "זרוק אותי לכלבים["גוריון -הזמנה מפורשת של דויד בן

כתב ,גוריון- הבולטים של בןבקריו שהיה אחד ממ,ורי אבנריא. גוריון בפרשה- וביטא בגלוי את עמדת בן

] 6, 1997 אלמוג: על תפקיד הפוליטרוק ראו גם.41' עמ, )1948פברואר - ינואר (58-57, ח "עלון הפלמ, "הפוליטרוק הולך" 157חבל מאוד שלא ערכנו שיחה זו : "פינקל אומר שם לבן גוריון] 122, 1987נאור [על הקירבה בין בן גוריון ושחקני הבימה ראו 158

אילו הייתה מתקיימת ; להטריח אותך בדבר הזהאך לא חשבנו , היינו אולי לוקחים משהו בחשבון, איתך חודש לפני ההצגה צנזורה אחת –עברנו שתי צנזורות ]: לבן גוריון[ורובינא ." ייתכן שגם אנחנו היינו חושבים ברוח זו ומתקנים, שיחה אז ].124' עמ, שם. [ תיקנו–אם כי זה מפריע , ]ל"הרמטכ[והצנזורה השנייה של דורי , הרשמית

100 'רחימז'השכפול של המודל

על . גויסו לחבר חומר השמצה] כוונתו למוסינזון[מחזאים מיוחדים " " :העולם הזה"בהקשר למחזה ב

אבנרי גם מציין את העובדה שאהרון ." אמת-התיאטרון הלאומי הוטל להציג מחזה המסית לרצח דוברי

159.י לכנסת השלישית"היה מועמד מפא, שי במחזהו של מוסינזוןשעמד לשחק בתפקיד הרא, מסקין

מדי פעם : "גוריון והנהגת המפלגה-באחת הכתבות מתאר אבנרי את ההצגה החגיגית של המחזה בפני בן

כאשר דובר , במחיאות כפיים רשמיות גם באמצע ההצגה, פרצו הנוכחים בהדרכת קלאקה מאורגנת

שישב , ראש הממשלה . 'וכו, לשבור את עצמותינו, לרוצץ את ראשינו, ברורות על הצורך לשבור את ידינו

הרים את , תוך כדי שכיבה למחצה בכיסאו. סמויהדאג לכך שהגבתו האישית לא תישאר , בשורה הראשונה

] שם[." ידיו מעל לראשו ומחא כף לעיני נאמניו

היו ,במקרה של הסוציולוגיםכמו , התיאטרון וההנהגה הפוליטית בשנות החמישיםשדה היחסים בין

שהיו ,"הריאליזם הסוציאליסטי"מוסינזון תפש את תפקידו כמחזאי בהתאם למודלים של . למדיהדוקים

).ושהשפיעו ללא ספק גם על בן גוריון (מאמצע שנות העשריםהחל מקובלים ברוסיה הקומוניסטית

נזון כתב י מוס,"ת המחזה ותשליך אותו לאשתיקח א..."כשהמבקר גדעון כצנלסון הציע לו מעל גבי העיתון

יש לבטא את רגשות ההמונים אשר אינם יודעים , אבל מה לעשות"שהמחזה אכן אינו אומנותי , בתגובה

צריך לספר לעם על , אנו בשעת חירום" טען מוסינזון ]28.1.58 -שנערך ב[בסימפוזיון ] 76, שם[". להתבטא

]79, שם [."רפה ידייםכי זה מ, הגיבורים ולא על העריקים

בהצגת המחזה ,המקרה שהתרחש מאחורי הקלעיםגם גוריון על התיאטרון מלמד -על השפעתו של בן

, של יוסי ידיןבעל פה ולפי עדותו ,על פי קטעי העיתונות מהתקופה. גוריון-שאליה הוזמן בן" קזבלן- קזה"

הם רצו שקזבלן יכריז שבחר –גוריון -ביקשו חלק מהשחקנים לשנות את סוף המחזה לקראת בואו של בן

מוסינזון שנכח במקום . כלומר לצאת מיפו וללכת להתיישבות,"גוריונית-הבן"- "הבחירה החיובית"את

.להשאיר את הסוף המקורילא להגזים ושכנע אותם

על עיצוב התכנים של ,גוריון-את מידת ההשפעה של ההנהגה ובפרט של בן, שובמקרה זה מדגים

. ותפקידו מחוץ להקשר זה" קזבלן"להבין את המודל אפשר אינדמה ש ו,טרון בשנות החמישיםהתיא

]77, 1975עפרת [. ארכיון הבימה, "הבוקר"מופיעים בעיתון " העולם הזה"הציטוטים מ 159

101 'רחימז'השכפול של המודל

'קזבלן'הרכיבים במודל 9.3.2

אלו למעשה רכיבים בולטים במודל . בשורות הבאות אסקור את התכונות המיוחסות לקזבלן במחזה

.ואת רובם הזכרתי בהקשרים שונים במהלך העבודה', מזרחי'

סכין/רוקאי האליםהמ

) כולל קזבלן עצמו(נדמה שכל המשתתפים במחזה . מתקיימת זיקה ברורה בין הסכין והמרוקאי' קזבלן'ב

:בין קזבלן לסכין" מובן מאליו"או " טבעי"מניחים קשר

160. [...]..שואג כמו, סכין בין השפתייםאיך שהיה מחזיק . ראיתי אותו בקרבות: [...] וש'ג

יושבים בבתי - עושים בסכינים. ועושים בסכיןשותים ארק . שותים הרבה ארק] ל הקזבלניםע: [מושיקו

[...]]. תרנגולים[הסוררים כמו ברנגולים

[...]. הוא לא משתמש כבר בסכין? הבלוף האחרוןאת ? שמעתם. קזבלן כבר לא משתמש בסכין: פלדמן

[...] .שהוא חושק בסכין זהראיתי . לאות ידידותנתתי לו את סכיני , לאחר הקרב בעיבדיס, פעם: וש'ג

מחזיק סכין בידו ומציג ,אברמובנראה חוקר המשטרה , באחד הפוסטרים שהופצו לצורך שיווק ההצגה

:הטקסט בסצנה הוא. ו הכורדילמושיק במבט מאיים האות

...?אתה מכיר את הסכין? זה הסכין: אברמוב

...ל"גם הבנים שלי הביאו כאלו מהצה. הרבה יש סכיניםכאלו . לא יודע: מושיקו

דם חם/המרוקאי העצבני

:הוא לא שולט בעצמו', דם חם'לקזבלן יש

.יש להם יותר מדי דם חם) [...] פרצופו ונוחר בזעף מזרחיהמעוו: (מושיקו

?למי יש דם חם) בהתרגשות(? מה בקשת לומר: קזבלן

:רשגם בביקורת מבוטאת ההנחה הזו באופן מפו

. ת"את, "קזבלן-קזה"תיק 160

102 'רחימז'השכפול של המודל

ללא , ללא מטרה בחיים, ללא השכלה אלמנטארית, חיוב רב יש בעצם העלאת דמותו של בחור מרוקני

הריהו נוטה בנקל לשימוש , בהיותו חם מזג. למצוא פתרון חיובי לדברים המעיקים עליו זה מכברתקווה

]שם[. באלימות כאמצעי במלחמת החיים

המרוקאי כחיית מין

אולם בנוסף . מוביל אותו לפתור בעיות באמצעות אלימות" טבעו החם" כיוון שקזבלן מאיים על החברה

. לאיום הפיסי קזבלן גם מהווה איום מיני על האישה האשכנזיה

: מוסינזון מייצר את המתח הזה באמצעות סיפור אהבתו של קזבלן לרחל שתוארה על ידי הביקורת כך

]שם, חירות, הורנ. א." [רחל עיצבה דמות עדינה של נערה נפחדת"

לאורך כל המחזה דמותה של רחל סובלת מחרדה הגובלת לעתים בהיסטריה מתוקפנותו המינית המאיימת

":קזבלן"של

.כל הזמן פחדתי מפניו. אני מפחדת: רחל

.את בין בני אדם ולא ביער ואיש לא יפגע בך. הפסיקי לרעוד: וש'ג

.לחיה רעה, רגעבן , לא ראית כיצד הוא נהפך פתאוםאתה : רחל

שואג , מחזיק סכין בין השפתייםאיך שהיה . ראיתי אותו בקרבות. אל תגידי לי שלא, ראיתי: גוש

.במלחמה, אז היה זה, כן...ומתפרץ לבין החיילים שלהם...כמו

[...]

ובכל גבר אני חייבת לראות אויב אם . מדוע גוזלים ממני את האפשרות להרגיש עצמי נערה חופשיה: רחל

גיהינום ...למה הפכו את הארץ הזו לאיזה גיהינום מופקר. א נקרה על דרכי בסמטא חשוכההו

.גיהינום מופקר...מופקר

!אל תבכי: גוש

)וש'מניחה את ראשה אל חזהו של ג...(טמא ומלוכלךהכל . זה נורא) בבכי: (רחל

שהייתה עשויה להפוך , תכלומר כחרדה מוגזמ, לכאורה היו יכולים הקטעים האלה להתפרש באופן אירוני

ראו בה הצופים והמבקרים. בדרך זובשנות החמישים היא לא נתפסה אולם . את דמותה של רחל לקומית

. המצייתת לכללי הטוהר המיני של הרפרטואר,דמות חיובית

הנובעת מהחרדה שמשליכה עליו רחל , אינה מוצגת כפיקציה" קזבלן"תאוותו המינית המנוונת של

: מעיד קזבלן על עצמו שזוהי אכן אחת הבעיות שלו,"הוידוי הדרמטי"המודל של אמצעות ב. הנפחדת

, אני מוכרח אותה, 'שנותנות'מה , הזנונות, אתה יודע, ללכת אל הנשים ההן, הפסקתי לשתות : [...]קזבלן

.היא הכל בשבילי. וש'ג

.כן) בעצבות גדולה: (וש'ג

. אך גם על אי האפשרות של קזבלן לממש את משאלתו, ו לקזבלןוש מעידה על האמפטיה של'העצבות של ג

הפתרון היחיד שאותו מתיר מוסינזון לקזבלן הוא לבצע טרנספורמציה של האנרגיה המינית שלו לאנרגיה

שלפני שיוכיח שהוא השתנה הוא אינו ראוי להתקבל ולזכות , והוא מבהיר לו היטב, של עבודה ולחימה

. ננטיתבאישה של הקבוצה הדומי

103 'רחימז'השכפול של המודל

היכולת של . השינוי הזה מקושר כאן באופן ספציפי לטרנספורמציה של האנרגיה המינית לפרודוקטיביות

בקטע בו הוא מתוודה שהסיבה ,למשל, נתפסת במחזה כחיובית,קזבלן לבצע את הטרנספורמציה הזו

: שהוא התחיל לעבוד כפועל בניין הייתה כדי להשיג את רחל

היא לא . מפני שאני אוהב את רחל? מדוע. מרוויח ונוחר בלילות כמו מערבל הבטון. נייןאני עובד בב: קזבלן

אפילו –התחלתי לעבוד ] …[אבל עם פועל בניין שעובד כמו חמור היא תתחתן , תתחתן עם קזבלן הסכינאי

כמו , כמו בולדוזר, אני אעבוד כמו טרקטור. ואני אחכה–הולכת לצבא ] רחל[היא [...] והכל בגללה

].…[עם הקצף על השפתיים , עם הסכינים, בעיבדיס

במידה וירכוש את שתי –כעת הוא מתבקש להוכיח את עצמו כפועל , קזבלן כבר הוכיח את עצמו כלוחם

האולטימטיבי של השדה החברתי" פרס" ולזכות ב,התכונות האלה הוא יוכל להתקבל לחברה הישראלית

161.'אשכנזיה' האישה ה-

אי המלוכלךהמרוק

באמצעות האופוזיציות של האפל ,כאמור מתבצעת ,החלוקה של המרחב בין הקבוצה הדומיננטית והאחר

- העומד בניגוד לשטח הבהיר של תל, העירוני והאפל של יפו,"השטח הגדול"קזבלן מזוהה עם . והבהיר

מחייב , מהאזור האפלהמעבר של קזבלן". צור מעון"מרחב החקלאי של היישוב הפיקטיבי של ה ו,אביב

. פיסי ומנטאלי, מיני, אותו להתנקות ולעבור תהליך של טיהור מוסרי

: לבין הקבוצה הדומיננטית המזוהה עם ניקיון ובריאות,בידול בין קזבלן המלוכלךמתקיים במחזה , כך

[..]? קזבלן, מה עקץ אותך שוב: גוש

?פח אשפה מזוהםימה את האף למעלה כאילו היית היית כבר מרוקני מלוכלך שכל נערה ברחוב מר: קזבלן

[...]

בטיט ונסרט קזבלן שמלוכלך לא כמו ? מה, עם בגדים נקיים, בריא מתל אביבבחור , בחור בריא: קזבלן

...בפיגומים

[...]

?עם העצים והפרחיםברחוב ההוא , זה אתה גר שם] וש'לג: [קזבלן

: וש מתואר על ידי קזבלן כך' ביתו של ג

והאימא הטובה והמתוקה , שם על המרבדים והכורסאות- [..]להוריו , מי שהוא הזמין אותי לביתו: קזבלן

!?נקיה על מפה נקיה בכוס צחתה , ומביאה תהנקיה ומצוחצחתשלו שהיא

":קזבלן"הניקיון והלובן המודגשים באורח כה קיצוני עומדים בניגוד גמור לביתו של

, כולל כפי שהראיתי', מזרחי'מופיע פעמים רבות בייצוג של ה, המודל של הפרודוקטיביזציה כתנאי להתקבלות חברתית 161

. בפרק על הפרודוקטיביזציהכפי שמלמד הקטע שציטטתי מהרומן של עמיר, עצמם' מזרחים'בזכרונותיהם של ה

104 'רחימז'השכפול של המודל

אבא שלי שוב מכה לשתות כל כך הרבה שאהיה רואה את . כמה בקבוקים. החושב לשתות הרב: קזבלן

ששם , הביתהפוחד לחזור [...] , ואני בורח מהבית, של קזבלןאותי וצועק על אימא בסמטאות המלוכלכות

[...]מלוכלך וצועקים תמיד

של הרפרטואר היא אחת האופוזיציות המרכזיות בעיקרון הבידול,האופוזיציה שבין הנקי והמלוכלך

. מחזק את הדימוי של הקבוצה הדומיננטית כנקייהך מלוכלכהדימוי של האחר . הדומיננטי

הנחיתות של המרוקאי] רגש[

או נכון יותר של , מובלעת ההנחה לגבי הנחיתות של המוצא המרוקאי, קזבלןכ' מזרחי'המודל של ב

של " השנאה העצמית"שמהנחה זו נובע . שיש למחוק ולהסתיר"כתם"כבמחזה מוצגת ה, "המרוקאיות"

. המרוקאי לגיטימית ומוצדקת

מוסינזון מאשש תמיד את אמיתותם של הסטריאוטיפים באמצעות ,כפי שהראיתי בדוגמאות הקודמות

משקפת ככזו ה, גם יחדדמותו של קזבלן נתפשה על ידי הצופים והמבקרים . על עצמושל קזבלן" וידוי"

כפי שאראה , מונח שנעשה בו שימוש באותה תקופה ("הקזבלנים"ברת אותנטית של וכדו,"המציאות"את

" וידוי" היא באמצעות ה,הדרכים של הרפרטואר הדומיננטי לבצע ראיפיקציה לגבי עליונותו אחת .)בהמשך

:של האחר על נחיתותו

.אתה ממרוקו: כולם אומרים לי: קזבלן

.תמיד ספרת שאתה יליד צרפת. מצרפת: וש'ג

...שום אדם אינו אשם במקום לידתואבל . רציתי לעשות רושם: קזבלן

.אני מבין, כן: גוש

[...] .חתיכת כלוםאני מסתכל לתוך העיניים שלה ואז אני רואה את עצמי כמו : קזבלן

את העוקץ מן הדמות להוציא ,מוסינזוןכביכול באמצעותם מבקש ש ,קזבלן עובר רגעי וידוי והשתפכות

שעובר קזבלן בניסיונו לעבור ייסורים הנפשייםאמפטיה רבה ל המחזהכך מגלה . הנעוץ בהמכאיב ה

:שלוטרנספורמציה ולמחוק את התכונות השליליות

לעמוד על ! ?מה אני יכול לעשות? למחוק את המרוקני מקזבלן? יורק-להולד מחדש בלונדון או ניו: קזבלן

?כסא ולמשוך את עצמי בשערות ראשי

עמד על הוא , הלקוח מאחד המונולוגים של קזבלן בסוף המחזה, צע יוסי ידין את הקטע הזהכאשר בי

כמו כן היה הויתור על כמה : "אחד המבקרים כתב. לתלוש אותןבנסיוןמשך את שערות ידיו ו, כיסא

ם כך עושי'התשובה . הדמונסטרטיבית מאוד, תלישת שערות היד כגון, סממנים חיצוניים מועיל ולא מזיק

162."אינה תשובה אמיתית' הקזבלנים

.ת "את, "קזבלן- קזה"תיק ההצגה , הדור, מלכין. ב.ד 162

105 'רחימז'השכפול של המודל

כנובעת מתוך סערת הרגשות שגרמה לו בחירה שלו ידין הוא תאר את היוסי בשיחה שערכתי עם

של ידין עם קזבלן נבעה למעשה מההזדהות שלו עם הרפרטואר הזדהות ה163.ההזדהות עם הדמות

שמלבד הקונוטציות , ירותאת השע קזבלן לנסות להסיר מעלותוהובילה אהזדהות זו , הדומיננטי

, היא מנסחת את הגבול הביולוגי, לספרה החייתיתשהיא מעוררת בנוגע להישתייכותו של קזבלן

.הבלתי עביר

והאמפתייה היחידה שגילו כלפיו נבעה מניסיונו , הניחו את הנחיתות של קזבלן,המחזה והשחקן

, אולם ברגע השיא של שינוי זה.צמיובריסון ע, האמיץ לעבור טרנספורמציה ושינוי הכרוכים בכאב

ברגע ] כמו שאומרים במאים אנגלים, the hart of the play" [המרצע מן השק"ברגע התיאטרלי בו יוצא

אלא , מתברר שהגבול שעליו לעבור אינו פסיכולוגי או תרבותי, שבו נחשף התסביך של המרוקאי

ומכאן שהיא פחות או יותר בלתי ניתנת , יתהזהות התרבותית שלו היא בסופו של דבר גזע. פסיולוגי

.היא ניתנת לריסון, במקרה הטוב, אם כי, לשינוי

עבודת התחקיר של ידין על הדמות הייתה קצרה וכללה תצפית על סבלים מרוקאים .]2001 ,אוגוסט, 25 [ראיון, יוסי ידין 163

שינוי זה . נית בניגוד לריש המתגלגלתהיה שימוש בריש גרו, לדבריו השינוי היחיד שעשה בקולו. בנמל חיפה במשך שבועמבטאם הרוסי של שחקני . שהייתה מקובלת בבמה של שנות החמישים, מבטא חריגה מנורמת ההיגוי של הריש המתגלגלת

הדרך בה הציג ידין את . 'השחקן האיכותי'נתפס כרכיב הכרחי במודל , שהכתיבו במידה רבה את הדגם הזה, הבימהוהכאריסמה , הצלחתו של ידין. 'מזרחי'טוי פלסטי לפנטסיה של הרפרטואר הדומיננטי בנוגע להייתה למעשה בי" קזבלן"

אלא גם מהיכולת הבלתי אמצעית שהייתה לו לשלוט , נבעה לא רק מכישרונו האמנותי הבלתי מוטל בספק, התאטרלית שלומשפחתו דרה בשכנות למשפחת : כיריםיכולת זו נבעה גם מקשריו עם כמה ממחוללי הרפרטואר וסוכניו הב. ברפרטואר זה

היה ) שהיה נשוי לבתו של רופין(אחיו , )מהעבר השני של הרחוב הירושלמי היוקרתי התגוררה משפחת אושיסקין(רופין .פ על ידי פרופסור יחיעם ויץ"הפרטים נמסרו לי בע. ל יגאל ידין"הרמטכ

106 'רחימז'השכפול של המודל

ייצוג המבדלה. 10

מיובאים מסרטי פשע מהקולנוע " קזבלן- קזה"המודלים הדרמטיים שבהם משתמש מוסינזון ב

מאת " המפקח בא"ממותחנים בנוסח אגאתה כריסטי או מחזות בלש חברתיים בנוסח , האמריקאי

). "קאמרי"שהועלה זמן קצר לפני כן ב(פירסטלי

כלומר בעיקרון הבידול , אלא גם בעיצוב הדמויות,אנר'התעביר של מוסינזון לא היה רק בדגם העלילה ובז

לבין ,של קזבלן" האפל"בידול בין עולמו כאמור המרחב החברתי של המחזה יצר .החברתי שיוצג בהן

השטח "סימנטוב היה -המרחב הגיאוגרפי של קזבלן. וצה הדומיננטיתהעולם הברור והבהיר של הקב

של האוכלוסייה וגירוש בריחהכתוצאה מ, אזור חדש שהתהווה לאחר מלחמת העצמאות, של יפו" הגדול

המרחב הגיאוגרפי החדש נתפש במרחב החברתי . ואכלוסו המהיר על ידי קבוצות עולים מגוונות,הערבית

יפו הפכה –מסרטי גנגסטרים אמריקאים " פרברי הכרך האפלים"ת המודל של באמצעו, שייצג המחזה

.אביב המוארת- לפרבר האפל של תל

המחזאים של שנות . אולם עיקרון הבידול של המרחב החברתי פעל בעיקר באמצעות הבידול הלשוני

באמצעות ',האשכנזי'וה' יארצישראל' לבין ה'מזרחי'יצרו הבדל בין ה, מיוחדאופן ומוסינזון ב,החמישים

הבידול הזה היה על פי רוב מאולץ ולעיתים . שפה מסורסתלבין שפה תקנית , הפער בין שפה גבוהה ונמוכה

שכתב מוסינזון במחזה הלקוח ממחזה אחר , כמו בקטע הבא, נגד את הסבירות הראליסטית של המחזה

" :אלדוראדו", ]54 [באותה שנה

] יפו, שעת לילה מאוחרת[

?במטותא, באר אלדוראדו, בבקשה, היכן כאן...תסלח לי שאני: ורחא

?שרמוטא? מה אמר: מיקו

164.יה פרנק, אמר במטותא. איפה: ווביק

מבצע כאן מוסינזון הגבהה מאולצת של שפת ',מזרחי' של ה]שרמוטא[כדי להבליט את השפה הנמוכה

הנמכתו של - ן הבידול שעליה כבר עמדתי דוגמא זו מבטאת את אחת התכונות בעיקרו]. מטותא[האשכנזי

כשם שבני הקבוצה הדומיננטית . המיזרוח ממערב', אשכנזי'יוצרת באופן אוטומטי הגבהה של ה' מזרחי'ה

כך חברי הקבוצה , כמו שניסה להציג המבקר גור, לא היו בעלי השכלה תיאטרונית מפותחת במיוחד

כמו זו המסומנת במלה , )חוד לא כשטיילו בלילה ביפוביי(הדומיננטית לא השתמשו בשפה גבוהה במיוחד

").ריאליסטי"לפחות לא במחזה (' מטותא'

הסלנג "רינה בן שחר כותבת ש. 'מזרחי'רק על ה אם כן הסטריאוטיפיות בייצוג של מוסינזון לא חלה

אחת ]24, 1996בן שחר [".מצוי במחזותיו של יגאל מוסינזון] במחזות משנות החמישים[הדחוס ביותר

'התחשק' 'פספוסית' 'חתיכה'אני זוכר שפעם : " באופן הבא למשלמתבטאת" ערבות הנגב"בשלו הדמויות

]78, 1949מוסינזון [". אל הקיר'שפכטל' ולמרוח אותו ב'מעה'הג' לאחד מ'פליק'לה לתת

: של מוסינזון הזהדן בן אמוץ כתב בביקורת על המחזה

.ת"תא, "אלדוראדו" תיק ההצגה .1954, "האהל"הוצג בתיאטרון 164

107 'רחימז'השכפול של המודל

ולשם מה טרח , הארץ קאריקאטורות כאלה- עלת עשה הדרמטורגן מילידילשם איזו תו, אולי תסבירו לי

לא , איש מילדי הארץ לא ראה בצברים שעל הבמה את עצמו: שהרי ברור. 'נפשם המסובכת'להסביר את

מסתבר שיגאל מוסיזנזון עשה כאן משהו מעניין ? מה, אם כן. אהב את אהבתם ולא נהנה מהברקותיהם

, הוא הניחנו לדבר שטויות. בשביל סתם אנשים הרחוקים מהחיים, לים חדשיםבשביל עו, בשביל תיירים

' יתפקע'רק כדי שמישהו , להוכיח לנו אפילו את חוסר בקיאותו בסלנג, להפליט מלים שגם אני איני מבינן

והאמינו לי שלא הייתי בא לכתוב מה ] … [--- מצחוק על ההבדלים בין עולה חדש מפטפט ובין צבר מפטפט

165.זית ונופת- בתי אילמלא ההרגשה שהקהל שמןשכת

העיתונאים ,רוב המבקרים. הייתה זניחה) כפי שהוא עצמו מציין(אולם ביקורת מהסוג של בן אמוץ

בייחוד בכל מה שנגע לייצוג של , והצופים התייחסו לייצוג של מוסינזון כאל ייצוג סביר של המציאות

.'המזרחי'

, כמו שקובע בן אמוץ, הבמה לא היו מדויקים או אפילו רחוקים מהמציאותיתכן מאוד שהייצוגים שעל

בחברה הישראלית בשנות החמישים . אולם שיקולים מסוג זה אינם הסיבה להצלחתן של יצירות אמנות

יצירותיו של מוסינזון זכו ". האמנותי"תפקיד חשוב מעבר לתפקידו ' מזרחי'שימש הייצוג האמנותי של ה

לעיתונות ולשאר , צופיםל, שחקניםשאפשרה ל, וברורהשספקו מערכת ייצוגים זמינה ן כיוו, להצלחה

, מלחמת השחרורלארגן את שוק הזהויות בשדה החברתי החדש שלאחר , הסוכנים בתרבות הישראלית

הם העניקו -להצלחתם המרכזית זה היה תפקידם וזו הייתה הסיבה . מהירה והעלייה ההקמת המדינה

עקרוןשארגנה את השדה החברתי בהתאם ל זמינה ומיידית ים מערכת סטריאוטיפיםלסוכנים השונ

. הדומיננטיהבידול של הרפרטואר

.1949 אפריל 1, על המשמר, "'או הסחיטה הגדולה' בערבות הנגב", ן אמוץב 165

108 'רחימז'השכפול של המודל

'המזרחי'השפה של 10.1

הדיאלקט "מגדירה רינה בן שחר את המבנה הלשוני של , בעבודתה המקיפה על הלשון בדרמה העברית

:במחזאות של שנות החמישים" המזרחי

.שאינם קיימים בלשון הדיבור העברית ואף לא בלשון העדות, מומצאיםב באמצעים שימוש רח. 1

מורפולוגיים ותחביריים אותנטיים מן העברית המדוברת , שימוש רחב יחסית ביסודות לקסיקאליים. 2

).כולל מלשון העדות(

. תקניים בתוך משפט אחד או בתוך רפליקה אחת-ריכוז רב של שימושי לשון לא. 3

בתחום הלקסיקון משמשות במחזות הנידונים מלים ערביות . ימוש רחב ביסודות מן הלשון הערביתש. 4

. קאלקים ללשון הערבית-ובתחום הדקדוקי , )קללות וקריאות, נפוצים במיוחד כינויי גנאי וחיבה(כלשונן

יעה על עובדה המצב, חלק מן המלים הערביות מופיעות בצורה דקדוקית משובשת או בתעתיק משובש

. חוסר שליטתם של המחזאים בערבית ועל נכונותם לגדוש יסודות ערביים מכל הבא ליד

). ולא רק מן הערבית(קללות וקריאות , )כינויי גנאי וחיבה(שכיחות גבוהה יחסית של מלות פנייה . 5

יש . משרתת בעיקר את העניין הקומי, שהפונקציה העיקרית שלהם אקספרסיבית, שכיחות אלמנטים אלה

, הקריאות ומלות הפנייה, מגלה יצרנות רבה בתחום הקללות) והסלנג בכלל זה(שלשון הדיבור , אף לזכור

]58, 1996שחר [.ומספקת אפוא למחזאי יסודות רבים יחסית לצורך העיצוב הלשוני

מבטא את, בתיאטרון של שנות החמישים,שחר- בןעל פי הגדרתה של, "הדיאלקט המזרחי"עלייתו של

הישראלי ' ואת הפעילות הסימבולית שהייתה כרוכה בייצור ,עקרון הבידול של הרפרטואר הדומיננטי

. 'המזרחי

מלווה , שפה מסורסת, 'מזרחי'עקרון הבידול של הרפרטואר הדומיננטי התבטא בהמצאת השפה של ה

ה המעידה על קשיים בהתמצאות במרחב החברתי ורמ,בקריאות וקולות מהספרה של החייתי

.אינטלקטואלית נמוכה

היא המרת פועל נטוי ,"דיאלקט המזרחי"בן שחר טוענת שהסטייה הנפוצה ביותר בשימוש בזמני הפועל ב

ששימוש לשוני כזה משקף עברית של עולים , טוענתייתכן מאוד היא . בפועל בצורת מקור) באחד הזמנים(

ת החמישים הוא מאפיין את דיבורם של בני אבל במחזות של שנו, שאינם שולטים עדיין בנטיית הפועל

]שם [.עדות המזרח באופן ספציפי

כפי שעוצבה על ידי המודלים של הרפרטואר הדומיננטי שיקפה 'מזרחי'הבלבול בזמני הפועל בשפה של ה

להפגיש ההיסטוריה ושיש להחזיר אותו אל ,אדם מנותק, מודל של אדם שתחושת הזמן שלו משובשת

. של מימד המהירות" מציאות"עם ה, אותו עם הזמן

109 'רחימז'השכפול של המודל

לבין ניצולי השואה באמצעות השפה' המזרחים' הבידול בין 10.2.1

שארית "מוצגים העולים החדשים מ" שש כנפיים לאחד"במחזה של חנוך ברטוב , כמו שכבר הראיתי

נר שנושאו בסמי, ]15.12.97[אביב -בהרצאת אורח באוניברסיטת תל. כדוברי עברית רהוטה" הפליטה

לדמויות העולים " שנתן כבוד"התגאה ברטוב בכך , "יחסם של האינטלקטואלים לעלייה בשנות החמישים"

כששאלתי אותו ". בשפתן העילגת המציאותית"וכתב אותן כפי שהן היו מדברות בשפת המקור שלהן ולא

,”אתה הופך את דברי: "גם לסייד המרוקאי ששפתו מסורסת ונלעגת בעליל השיב לי" נתן כבוד"מדוע לא

. בלי להשיבסתם ועבר נושא

אותו קיבל , בטקס קבלת פרס אושיסקיןשל ברטוב לשאלה ששאלתי ניתן למצוא בנאומו חלקית תשובה

):הרומן ממנו עובד המחזהכאמור (” שש כנפיים לאחד“על סיפרו

יחס זה עתיד היה . ו בשם גלותחיים שאנו מכנים אות- לכל אותו טופס, הגולה-יחסו של יליד הארץ ליהדות

שנאת המוצא : שבהגיעו לכלל ביטוי יש לו פנים לכאן ולכאן, וטיבו של רגש זה הוא, אשמה-להגדיר רגש

166.מאידך, למגילת יוחסין למסורת אבות, והכמיהה לשרשים, הזה וכל הכרוך בו מחד

הסימבולי הגדל או קטן ביחס הם ההון, שמבקש ברטוב" מסורת אבות"או " מגילת יוחסין", "שרשים"ה

שאותו ייצג - על פי עקרון הבידול של הרפרטואר . ליוקרתו של זיכרון היסטורי מסוים בשדה החברתי

לא היו אילן שיש " השורשים שלהם", 'מזרחים'ה מסורת האבות של –ברטוב ושממנו קיבל פרסים בשדה

היה נמוך בשוק הנכסים הסימבוליים של הםשל ערכם הסימבולי של הזיכרונות ההיסטוריים -להיתלות בו

,של ברטוב" רגש האשם"לעורר את האמפטיה או את א היה לאל ידם הסימבולי ל. החברה הישראלית

. שזכו לו העולים שהגיעו מאירופה" לכבוד"ולכן לא זכו

הקאמרי שזכה במקום הראשון בתחרות מחזות מקור בתיאטרון, מאת עמוס מוסנזון" שורשים"במחזה

שארית " לבין העולים מערבמופיע קטע שממחיש את הבידול בין העולים מארצות , בשנות החמישים

: באמצעות השפה"הפליטה

.) מושבניק- איתן . מדברת במבטא יידיש, ניצולת שואה-חנה : הדמויות(

?דבר לא טוב? מה זה מבסוט: ...חנה

?למה לא טוב: איתן

.חיים כועס הרבה" ?אתה מבסוט" לחיים אתמול איש אחד להגיד: חנה

.מרגיש טוב, מבסוט זה שבע רצון, לא) צוחק: (איתן

.אני לא יודעת עברית, אתה לא לצחוק לי כל הזמן) מאיימת עליו בסכינה: (חנה

) שהות. (את מאה אחוז. חנה, יותר מכל האחריםאת יודעת עברית ) אך בנימה רצינית, עדיין מגחך: (איתן

.זה ערבית, ה לא עבריתז, ומבסוט

.עכשיו אני יודעת גם ערבית: חנה

.אבוק-מבסוט זה מחצית השפה הערבית והמחצית השנייה זה אלען, בטח, בטח: איתן

.]28/10/54[,22, משא, בנאומו בטקס קבלת פרס אושיסקין, חנוך ברטוב 166

110 'רחימז'השכפול של המודל

167?אילענאבוק) מבטא אידישאי מובהק: (חנה

היא יודעת את , למרות שחנה אינה יודעת עברית. בדיאלוג הזה מתבטא הבידול בין שתי קבוצות העולים

את הסכין של , מדגיש את האיום האמיתי, "מאיימת"הסכין שבו חנה כביכול ". האחריםיותר מכל "שפה ה

אי ידיעת (נתפסת כתכונה חיובית ) במבטא אידישאי' אילענאבוק'(העילגות של חנה בערבית . המרוקאי

" האחרים"של ההערכה הנמוכה לתרבות ולשפה הערבית ). ערבית היא תכונה חיובית במודל הלשוני הרצוי

ממנו נובע גבול שהסמן שלו ש, הערבי, "הרחוק-האחר"מסמנת את הגבול של , כאמור והיא ,ברורה מאליה

. 'מזרחי'ה, "הקרוב- האחר"הוא

החרדה מהאחר ופירוקה באמצעות הצחקה 10.3

.יתהקומהדומיננטית היא הפונקציה הפונקציה בשנות החמישים'מזרחים'בכל המחזות בהם מוצגים

הוא המוליד את גודש 'הצחקה'לעתים מתקבל הרושם שהצורך להרבות בגורמי : " רינה בן שחר כותבת

] 99, 1996בן שחר [." ולאו דווקא צורכי המשמעות של המחזה, הסטיות הלשוניות

ות והמופעים מחזם של המטרתהייתה ברוב המקרים , כשלעצמהההצחקהשל בן שחר מדגיש שתיאור ה

כנלעג 'מזרחי'היה להציג את ה, "דיאלקט המזרחי"תפקידם של שיבושי הלשון ב .'מזרחים'ת השייצגו א

. שעורר את החרדה אופן שיפיג ב,ומגוחך

עילגת ונלעגת ועוררה , השפה בה גילם יוסי ידין בשנות החמישים את דמותו של קזבלן הייתה מאולצת

אחד המבקרים תאר ". רצינית"או " דרמתית"אורה גם ברגעים בהם הייתה לכ) בחלקם מהוסים(צחוקים

:את הדומיננטיות של ההצחקה במהלך המופע

והצופים , המרוקני צועק' !אני מוכרח לצעוק את זה': המחבר רוצה להיות לו לפה ושם בפיו את המשפט

ם גם וא, ומרובות ההתפרצויות של צחוק בקהל, הופך לאקזוטיקה, הנושא שהוא טראגי ביסודו. צוחקים

. שהמחבר מתכוון אליה כאילו, את האזעקה, הוא נוטל מן המחזה את העומק-מן הצחוק נעים לעתים

שהם כל כך , ביפו' השטח הגדול'הקהל התל אביבי כאילו מבליט את עליונותו והתנשאותו כלפי אנשי

168.'פלאפל'כמו , פיקנטיים, מגרים, צבעוניים

יותר משההצגה שיקפה את המציאות היא – אינו מקרי "כאילו"השימוש התכוף של המבקר במלה

אחד המודלים של עקרון . ולעקרון הבידול שלה,המציאה אותה בהתאם לפנטזיה של הקבוצה הדומיננטית

, לכותב( שהוא מעניק לסוכן מהקבוצה הדומיננטית ,"שליחות"הבידול הזה הוא בלגיטימציה ואפילו ב

תופעה המודגמת בריבוי האלמנטים ;ולהשתתף בההאחדה שלו', ימזרח'להמציא את ה) לשחקן ולצופה

."דיאלקט המזרחי"הלשוניים המומצאים ב

זכו להצלחה רבה , שההצגות בשנות החמישים שהציגו את דמויות העולים באופן נלעג וקומי,חשוב לזכור

סוף " ו] פעם150הציג ש[של מוסינזון " קזבלן. ""הותיק"בקרב קהל התיאטרון שרובו הגדול היה מהיישוב

. יעקב איינשטיין,"האהל" תיאטרון המחזה הזה לא הועלה ומצאתי אותו בארכיון הפרטי של שחקן 167 . 1954, דבר השבוע, וק את זהאני מוכרח לצע, ניימן. מ. י 168

111 'רחימז'השכפול של המודל

ם "הוצגו במסגרת תל, ")קזבלן"הדומה מבחינות רבות למודל של המחזה (של משה שמיר " העולם

: ולא בכל הפעמים מול קהל של עולים,כשלושים פעם בלבד

נהרו להצגה המוני נהרייה והסביבה ומילאו את האולם מפה אל , ללא כל פרסומת. כל הכרטיסים נמכרו

שהיה קשה , לכן אין כל פלא. כדי שיהיה למחבר מקום ישיבה, הכרח להביא כסא מיוחדעד שהיה , פה

169.למצוא באולם את אנשי המעברה עצמם

והצלחתם נבעה מכך שסיפקו לו מערכת ייצוגים ',הותיק'קהל מהיישוב בפני , אם כןרוב ההצגות הוצגו

. 'מזרחי'מיידית שאפשרה לו להגדיר את זהותו ביחס ל

ל של הצגת האחר באמצעים קומיים הוא דרך מקובלת שבה מבטא הרפרטואר הדומיננטי את עיקרון המוד

במלים 16 -המאה המן מתאר את הייצוג של היהודי בתיאטרון הגרמני , למשל ,סנדר גילמן. הבידול שלו

:הבאות

By the late sixteenth century the language of the stage Jew had become a mock Yiddish, quite

often an invention of the playwright. In Renward Cysat`s 1583 reworking of the Lucerne

passion play the Jews speak a nonsense language that is an evident corruption of German:

We poor Jews complain of the pain of hunger

and must die, have no bread

oime give compassio

cullis mullis lassio

Egypt was a good land

wau wau wau wau wiriwau.

The Jews` muddled German, mixed with bits of Italian, Latin, and doggerel (wau is the sound

that German dogs make), illustrates the subhuman nature of the Jews` language, a language of

marginality. But it also defuses any sense of anxiety about this marginality by turning this

language into the language of the comic. The Jews become comic figures as a means of

reducing the anxiety of the non-Jewish viewers about their own sense of marginality. [Gilman

1986, 76]

באמצעות לשון והתנהגות 'מזרחי'יוצג ה ,16-מאה המן היהודי במחזאות הגרמנית ייצוג של הבדומה ל

הרפרטואר הדומיננטי . שייכו אותו לשוליים הלא תקניים של המרחב החברתיש ,מומצאים ומסורסים

. את הזהות של הקבוצה הדומיננטית'מזרחי'הבאמצעות שלילת האחר כאן ליכד והגדיר

.ת"תא, "קזבלן-קזה"התיק , ]ללא ציון שם העיתון [ן העיתונותמ 169

112 'רחימז'השכפול של המודל

"יק'קזבלנצ"כ' מזרחי' ה–שיכפולה של רפרטורמה 10.4

ולמרות ,למרות שהמודלים הלשוניים והגיאוגרפיים נראו לחלק מהמבקרים באותם ימים מאולצים

נתפס המחזה על ידי כל המבקרים שבדקתי כמחזה המשקף , שהעלילה סובלת מבעיות קשות של סבירות

: הישראליתהמציאותאת

מגמת המחזה ללמד . הטיפוסים לקוחים מן החיים, הצגה שופעת מציאות. רישוב הישג המחזה המקו"

170." היא בריאה ונכונה-זכות על עולי המזרח אלמנט חשוב -הלהקה שמרה על נאמנות לשפה המדוברת "

השפה עוזרת הפעם ליצירת . ביותר בתיאטרון ומובן מאליו שדבר זה העשיר את הטיפוסים מאד מאד

היה כאן עיצוב . היא הישגו הגדול. קזבלן היא ההצגה של יוסף ידין" 171."מקובל אצלנודבר בלתי , טיפוס

המכונה , היה כאן סמנטוב מקזבלנקה[..] הטוב שבגלריית תפקידיו .[...] מדוקדק בפרטים, בוגר, דמות שלם

תכוונו כל והרי לזה ה.הודות לביצועו של ידין הכרת אותו ואת תודעתו הזרה ונפשך יצאה לקראתו .קזבלן

172."ומטרה זו הושגה. אלה שהעלו את ההצגה

ענה על הדחף של הרפרטואר הישראלי " קזבלן"בקריאת הביקורות וקטעי העיתונות נראה שהמחזה

. "הקזבלנים"הרפרטורמה של , לרפרטורמה חדשה

י את החרדה הבסיסית של הקבוצה הדומיננטית מפנכאמור עוררה תם של יהודים מארצות ערבעליי

כפי שהראיתי בחלק הראשון של .ומרגרסיה בתהליכי המודרניזציה שלה, היטמעותה בעולם הערבי

של המדינה שתוביל לקריסה של התרבות " לבנטיניזציה"בשיח התרבותי הובעה החרדה מפני , העבודה

וצה חרדה זו עוררה את הצורך לייצר קווי גבול ברורים ונוקשים בין הקב. הציונית הצעירה והשבירה

. ערבהדומיננטית ובין העולים החדשים מארצות

הופץ במהירות בשדה ' מזרחי' של המודל מדגים בצורה קונקרטית כיצד ה" קזבלן-קזה"המקרה של

נתונים בתנאי לחץ [=בקריאת קטעי העיתונות נדמה שהעיתונאים והמבקרים היו לחוצים . החברתי

. מש בייצוגים שלו כסמנים בשדה החברתיולהשת, לזהות את המחזה עם המציאות] פעילים

:הקטע הבא פורסם ימים ספורים לאחר הבכורה

המוצג עתה , על מחזהו החדש של יגאל מוסינזון קזבלן, לשבט או לחסד, עד שהביקורת תפסוק דינה

בא תנא , בתכנו האקטואלי אנושי ישראלי- בין שאר מאות הצופים בערב ההצגה - בקאמרי שריתק אותי

למחרת ההצגה קראתי . דמסייע ליגאל מוסינזון מן החוץ והוכיח עד מה כיוון המחבר לצורך הזמן

שעלה ממרוקו לפני שלוש שנים וסיים את שירותו , דוד בוטבול: שבעיתון מעשה שהיה ' קטנה'בכרוניקה ה

פט וכאן באה הוא הובא בפני השו. והתודה בגניבת כיס שהוא ביצע, מרצון עצמו, בא אל המשטרה, ל"בצה

ולא הייתה , התובע מטעם המשטרה הודיע שהנאשם האשים את עצמו בפשע שלא ביצעו כלל: ההפתעה

.ת"את, " קזבלן–קזה "תיק , הארץ, בנימין תמוז 170 .שם, חיי שעה, ר א פוירשטיין"ד 171 .שם, מצפן, גור . פ 172

113 'רחימז'השכפול של המודל

שעלה לארץ , דוד בוטבול זה- כי נשאר , בכך אלא אמתלה לזכות בשיכון ובאוכל חינם בבית הסוהר

חוץ לתיאטרון הבא מעין קזבלן שמ. בלי כל אמצעי קיום- ל "ממרוקו לפני שלוש שנים וסיים שירותו בצה

173.שעל הבמה" קזבלן"לאשר את ה

שכותרת המשנה "קזבלן מול אשת לוט"כתבה בשם " מצפן"מופיעה בעיתון ] 13.11.54[כעבור כחודשיים

בסוף ." את בעיותיהם מוצגות על הבמה, שמונים אחוז מהם מרוקאים, בסדום ראו פועלי המפעל: "שלה

:נותו של המחזה ביחס למציאותהכתבה מביא העיתונאי הוכחה לאמי

שאלנו . התנדב להלוות אלינו עד באר שבע כשנשק בידו, בחור מיוצאי מרוקו. לצפון חזרנו עוד באותו לילה

כמו , "בחורות שנותנות["? בבאר שבע' כאלה' חסרות בחורות -? מה יש: ענה, כיצד יחזור בלילה סדומה

אנחנו כולם כאן , מה אתה רוצה- מה יש ' :והוסיף, בנוחלפתע הרגיש בחור זה שלא] שאומר קזבלן במחזה

174' ..קזבלן

שחיכה לטרמפ , התפרסם בעיתונים בהרחבה סיפורו של חייל צעיר, חודשים ספורים לאחר שעלה המחזה

ששיחק כאמור , במכונית ישב יוסי ידין. ומתוך ייאוש זרק אבן על מכונית שלא עצרה לו, במשך ארבע שעות

בדרך :"אולם , לכד את החייל במטרה למסור אותו למשטרה, ביחד עם נוסעיו במכונית, דיןי. את קזבלן

ראה " קזבלן"בה מילא תפקיד , וידין שחזר אותה שעה מהצגה בחיפה, סיפר הבחור את סיפורו העגום

ד אלא שעו, ולא זו בלבד שהניח לו, רחמיו נכמרו עליו"". צעיריק'קזבלנצ ","בן עדות המזרח", בבחור

תיאר בפניו את , משה דיין, ל" בהשפעת המקרה פנה ידין לרמטכ 175".העביר אותו לטנדר הנוסע תל אביבה

למנוע הישנותו של , אולי יש בידכם על ידי פעולת הסברה נאותה או באיזו דרך אחרת": המקרה ושאל

]שם[" ?מקרה כזה

לבי ...ה נקטת לסיום מאורע עגום זהבוודאי לא תתרעם עלי אם אחלוק בפומבי על הדרך ב": דיין ענה לו

, כל הלובש את מדי הצבא חייב לדעת שהוא משרתם של המדינה והעם[...] הצעיר יק'הקזבלנצאינו עם

מדוע אתם מביאים את : "העיתונאי יואל מרקוס כתב בתגובה לסיפורו של ידין] שם[." ולא אדונם

176 "? לידי כך שיידו אבנים-מפ מחצית חופשותיהם בציפייה לטר' מבלים' היקים'הקזבלנצ

כלומר ככלי , התקבל אם כן תוך זמן קצר כרפרטורמה, "ק'קזבלנצ"או " קזבלן"כ' מזרחי'של ההמודל

מציאות , "המציאות"דיו של - כייצוג סביר או טוב,נתפס על ידי כל" קזבלן. "לייצוג וארגון המציאות

.ןשהיחס אליה נע בין הרחמים של ידין לתקיפות של דיי

מש אותם להבנת ההבדל י והוא ש,כמובן מאליו" קזבלן" את המושג קיבלוהכותבים והדוברים השונים

: 'מזרחי'בינם לבין האחר ה

. ת"את, " קזבלן–קזה "תיק , ]17.9.54[, " המארוקני שלא על בימת התיאטרון" 173 .שם, ]13.11.54 [,מצפן, "קזבלן מול אשת לוט" 174 . שם, ]4.2.55[, ידיעות אחרונות 175 .שם, ].4.2.55[, הדור, יואל מרקוס 176

114 'רחימז'השכפול של המודל

המעידות על תפישה מעמיקה של בני נעורינו בכבשונן של בעיות החיים , הושמעו דעות שונות ומעניינות"

שבעוד , באור כה אנושי ואינטליגנטי' קזבלן' מה הוצג על שום- קריאת ביניים סוטה וראקציונית . והדור

177." עוררה רוגז ובוז כללי-הם גסי רוח ומטומטמים ' קזבלנים'שכידוע ה

גס רוח "לחילופין או ,"אנושי ואינטליגנטי"הוא " קזבלן"היא האם כאן השאלה שהכותב מציג

ומה הקשר בין , כלומר מה הוא מייצג ,"קזבלן"ת של המושג הכותב אינו מתייחס למשמעו". ומטומטם

".מובן מאליו"הוא מקבל אותו כ, במלים אחרות, הייצוג הזה למציאות

:)Heath( סטפן היטעל הופעתם ותפקידם של דימויים וסטריאוטיפים בשיח החברתי כותב

Where a discourse appeals directly to an image, to an immediacy of seeing, as a point of its

argument or demonstration, one can be sure that all difference is being eluded, that the unity

of some accepted vision is being reproduced. [Heath 1978, 53] : את היטוסנדר גילמן מבהיר

This ‘accepted vision’ is the stereotypical perception of the Other. The anxiety present in the

self concerning its control over the world directly engenders a need for a clear and hard line of

difference between the self and the Other. [Gilman 1985, 18]

תאטרון של שנות החמישיםב' המזרחי הרע' ו'המזרחי הטוב '10.5

ששימשו את הקבוצה הדומיננטית בהפעלת , שליליות וחיוביותתסטריאוטיפיו כלל תכונות 'מזרחי'המודל

בדרך כלל בדמויות נבדלות שייצגו , בתיאטרון בשנות החמישיםתכונות אלה הופיעו . עיקרון הבידול שלה

. עלייה כבר עמדתי למעלה', המזרחי הרע' ו'המזרחי הטוב'פוזיציה בין ואת הא

מסתפק , נאיבי וילדותי, אקזוטי, נקי, מתרפס, צייתןיוצג כ, תימניממוצא על פי רובהיה ש', המזרחי הטוב'

לא , בעל אמונה משיחית המתפרשת כסבלנות, תומך נלהב בממשלה, יודע את מקומו, לא תוקפן, במועט

. בעל רגש חם וטוב לב,"עבודת האדמה" אוהב את ,מאיים מבחינה מינית

בעל , חייתי, תוקפני ואלים, מלוכלך, פרימיטיבייוצג כ, שהיה בדרך כלל מרוקאי, לעומתו 'הרעהמזרחי '

בעל , פנטזיונר שאי אפשר לסמוך עליו, רציונאלי- לא, אינסטינקטים או אימפולסים מיניים בלתי נשלטים

.בעל רגשי נחיתות מוצדקים ותחושת קיפוח בלתי מוצדקת, רגישות מוגזמת לכבוד

למרות (בבמה הישראלית 'מזרחי' היו הנציגים הכמעט בלעדיים של הישראלי ה,י והמרוקאיהתימנ

במחזאות של שנות באופן מובהק שבעלייה ההמונית הגיעו למעלה ממאה אלף עיראקים הם לא יוצגו

. ) עד לפחות אמצע שנות התשעיםהולמיטב ידיעתי גם לא בקולנוע ובטלוויזי, החמישים

.שם, ] 1955[, על המשמר, רואני. י 177

115 'רחימז'השכפול של המודל

מתקיים הבידול , 1954 - בהאהלם מתיאטרון "שהוזמן במסגרת תל, משה שמירשל , "ולםסוף הע"במחזה

. כמרוקאי באופן מובהק' המזרחי הרע'כתימני ובין ' המזרחי הטוב'בין

הכביש שהובטח על . בישוב עולים בנגבחייםא קומדיה קלילה המתארת את הישל שמיר ה" סוף העולם"

רוצים להעביר , )לא ברור מה מקצועו (המרוקאי קו'זי הישוב ובראשם חלק מאנש. ידי הממשלה לא נסלל

בעלת , מתנדבתארצישראלית גננת (יעל ו,)שדכןומוהל , שוחט( התימני ,מורי לוי. את הצריפים אל הכביש

ומציגים אותו כמטופש וכמנוגד ,מתנגדים לרעיון, )בתו של מנהל בכיר בהסתדרות, חלוציים-אידיאלים נאו

בסוף המחזה מתקבלת גישתם והם . באדמה בכל מחירתבהיאחזוהם תומכים ". אהבת האדמה"לרעיון

ולסלול את הכביש אל ,ללכד את השורות, יעל" קה'סברצ"של הויוזמתה הודות להדרכתה , מצליחים

.היישוב בכוחות עצמם

סטטית של חוויה אק"סיפר לי על , שלמה בסן, ההצגה זכתה להצלחה עצומה ואחד משחקני ההצגה

: אחד המבקרים כתב178.שבה נתקבלה ההצגה" ראשוניות והתחדשות

האובייקטיביות מחייבת לומר ? אך מה לעשות, אין לנו בטחון שמשה שמיר לא יתרברב מרוב התשבוחות

התפרצנו במחיאות , )יחד עם הקהל(צחקנו . אפילו מלאך רע מוכרח לענות אמן. הוא מוצלח'סוף העולם'ש

) [...]יחד עם הקהל(והשתתפנו בתשואות עם תום ההצגה ) יחד עם הקהל(ע ההצגה כפיים באמצ

האנשים . נושא לטרגדיה-ונתרשם שהמעברה , הוא ביקר במעברה. כותב השורות האלו בא מן הגולה, מוזר

שעולים יושבים במעברות למעלה , עצם העובדה. בכוח ובפועל'יורדים'ה, המטורף למחצה, הממורמרים

והמוניות המצוחצחות נוסעות , ובו בזמן בונים אמפיתיאטראות ובניני פאר. משוועת, שניםמארבע

אך הפעם הוא נוקט שיטה חינוכית - מאתנושמיר יודע זאת לא פחות . מ. גדול על פני הכבישים' טראסק'ב

179.אלא בבת צחוק, הוא מחנך לא במקל חובלים ובזעם: אחרת

. את המסר של המערכת הפוליטית ומבטא את האינטרסים שלה-" וקבבת צח "-המחזה של שמיר מעביר

מזרחים 'ובייחוד של המרוקאים המוצגים כאן כ, הוא מציג את הבעיה המרכזית של העולים יוצאי ערב

, התימני', מזרחי הטוב'בניגוד ל, בחוסר יכולתם להבין את מקומם בהיררכייה הסימבולית', הרעים

.רטוארשמציית בעקביות לכללי הרפ

, אמצעות פרודוקטיביזציהב', מזרחי'של הת הפתרון לבעיותיו אמציע המחזה , "קזבלן"מקרה של כמו ב

את , המרוקאי, 'רעמזרחי ה' להסביר להוא, כאן'מזרחי הטוב'כתפקידו של התימני . באדמה" השתרשות"ו

. ולשמש כסוכן שלה, קבוצה הדומיננטיתהתפיסות של ה

השחקן [סעדיה דמארי ": כדמות חיובית, דמותו של התימני המוצג במחזהבקרב המבקרים נתפסה

הוא נתברך בכל הסגולות . נושא את ההצגה על שכמו, יהודי יקר זה שכולו חיוב, ]ששיחק את דמות התימני

דמארי חוזר על " 180."אהבת עם ישראל ואהבת אדמת ישראל, אהבת התורה, הטובות של בני שבטו

תימני נחמד השובה את הלב בחמימותו סטיפוהראשונה על במת התיאטרון ומעצב הצלחתו עם הופעתו

]2001, מרץ14[, ראיון, שלמה בסן 178 .ת"את, "עולםסוף ה"תיק ההצגה , ] 1.7.54[דבר , "סוף העולם"עולם חדש ב, ניימן. מ. י 179 . שם, אומר, לבנון. י 180

116 'רחימז'השכפול של המודל

מייצג למעשה את המסר של המחזה התעמולתי , לוי התימני 181."ובפרימיטיביותו השורשית והעסיסית

ושייצג את עמדותיה ואת האינטרסים של , מחזה שהוזמן על ידי פטרוני התיאטרון הממסדי, שכתב שמיר

": שורשי"וה" עסיסי"כך באחד השלבים במופע קורא לוי ה. 'מזרחים'הממשלה ביחס ל

! שכל היהודים בארץ היו דואגים לממשלה יותר מאשר לעצמםיהלווא: לוי

מתגלים כבר בהופעתו -" השתרשות"פרודוקטוביות ו, ניקיון–' מזרחי טוב'התכונות החיוביות של לוי כ

לוי מלמד . ומגדל ירקות באדמת פתח ביתו, ת הצריף שלוכשהוא מטאטא את סביב, הראשונה על הבמה

מתלונן על ) שם הזהה לזה של קזבלן(סימנטוב , כאשר מרוקאי אחר, קו המרוקאי להיות פרודוקטיבי'את ז

בסוף המחזה לוי מצליח ללמד את ."עבודה זה העיקר. אל תגיד רק עבודה: "לוי דואג להבהיר לו, העבודה

:'מזרחי טוב'יל לדבר כמו שסוף סוף מתח, המרוקאי

. יותר מכסףהשוו זה -ניתן עבודה : קו'ז

...הוא לומד לאט לאט! יפה, קו'ז, יפה) טופח על שיכמו: (לוי

המזרחי 'היא כאמור רכיב חשוב במודל של , הנכונות ללמוד ולקבל את המרות של הקבוצה הדומיננטית

תכונה של מזרחי [וי נשען על האמונה באלוהים ל, בשעת משבר, באחד מרגעי השיא של המחזה. 'הטוב

:ואומר ליעל] שלילי

!מן השמים יעכבו אותם. אל דאגה יעל: לוי

?רהאוויאתה מתכוון אולי לחיל : יעל

! השם יתברך- רהאווייש משהו יותר חזק מחיל : לוי

!הוא אינו דואג לחדשים. הוא כבר ותיק בארץ הזאת? מה איכפת לו? הוא: יעל

!עוד מימי אברהם אבינו! כולנו ותיקים- בשבילו : לוי

[..]

. אבל גם אנו צריכים לעשות משהו-כל זה יפה : יעל

.לזה אני מוכן תמיד: לוי

', מזרחי הרע'בניגוד ל, לעשות את מה שאומרים לו" תמיד"ומוכן , מסוגל לתקן את עצמו' המזרחי החיובי'

בקטע הבא המרוקאי אינו מבין את משמעות . תמתוך בטלנותו הטבעי, שמסרב ללמוד, המרוקאי

:ההיצמדות אל הקרקע ואומר באימפולסיביות האופיינית לו

!שילכו האדמות לעזאזל: קו'ז

!אתה תלך לעזאזל אם תעזוב את האדמה! אתה טועה, ידידי, לא) מתרתח: (לוי

.שם, פוירשטיין. א 181

117 'רחימז'השכפול של המודל

מנה את התביעות של משקף נא, המשפט האולי יחיד של לוי שאינו נאמר בחביבות, המסר התקיף הזה

באדמות אליהן נשלח במסגרת פיזור " השתרש"עליו להפוך לפרודוקטיבי ול: 'מזרחי'הממסד מן ה

. האוכלוסין של המדינה

118 'רחימז'השכפול של המודל

"קזבלן"הגאולה של 10.6

ורפרטורמה , שהפכה בתוך זמן קצר לאמבלמה בשיח- הייתה דמותו של קזבלן , בניגוד לדמויות של שמיר

של 'הרעים'ו' טובים'את הצדדים ה, בעת ובעונה אחת שכללה בתוכה מיוחדת בכך– בתרבות הישראלית

על קזבלן היה לבחור בין . של הדמותפנימיהקונפליקט המתח והוא שהזין את ההמבנה הזה . 'מזרחי'ה

כלומר ', מזרחי טוב'להיות היה עליו לבחור אם ". בטבעו"שתי האפשרויות שנבעו כל אחת מחלק אחר

מריר ובעל תחושת קיפוח ', מזרחי רע' או להיות ,"העובדת והלוחמת " לרפרטואר ולהצטרף לקבוצהלציית

. ביפו" השטח הגדול"המתנוון בעולם האפל של

',מזרחי' של ה'רעים'וה' טובים'דים ההייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של התאטרון הישראלי שהצד

בדמויות יוצגותהיו התכונות האלה מ', מזרחי'ודמים של הבמודלים הק. אחתהתקיימו בדמות ראשית

את האפשרות של המרוקאי ,ניסח והבליטשייצוג ,בדמותו של קזבלן הם התקיימו במקביל ואילו ,נפרדות

על פי , "קזבלן"התאפשר לא רק מפני ששינוי זה . 'טוב'ל' רע' 'מזרחי' לעבור טרנספורמציה מ,להשתנות

ולמחוק את התכונות המבדלות אותו ומסמנות ,לפחות חלקית יכול להשתנות ,ןחוקי המחזה של מוסינזו

הערכה "בצע אפשר לקבוצה הדומיננטית ל,"קזבלן"כ' מזרחי'המודל של שהאלא מפני , אותו כאחר

הרפרטואר העניק כאן . לחיוביות' מזרחי'ולהפוך חלק מהתכונות השליליות של ה', מזרחי'של ה" מחדש

חוסר האיפוק ושאר , הרגשנות, הצעקנות. ות שהיו בלתי לגיטימיות על פי המודל הקודםלגיטימיות לתכונ

. של המרוקאיוהחיוביים " האנושיים"מצדדיו נתפסו מעתה כחלק בלתי נפרד ,התכונות השליליות

אחד המבקרים תאר את ". הרואיאי ההמרוק"היה המודל של ' קזבלן' שקדמו למודל אחד המודלים

: באופן הבא" קזבלן" למודל התנגדותו

בתחושת היישוב ? ההולכת ומתחדשת ושאנו מצפים לה, אפריקה-האם קזבלן מסמל את העלייה מצפון

וגילה , כדי להציל את חבריו, אותו חייל שפוצץ את עצמו-נחרטה דמות אחרת של עולה מצפון אפריקה

חות הרוחניים הגנוזים בעלייה מצפון הוא הוא המסמל את הכו. לחייל זה שרו המנון. גבורה עילאית

182.ולא הדמות האכזוטית הצבעונית והצעקנית, אפריקה

נוספות אולם ,"קזבלן" אמנם במודל של ים קיימ,הקרבהנכונות לת של גבורה צבאית ווהתכונות החיובי

ו במודל שנחשב" הצעקנות"ו" האקזוטיות", "הצבעוניות. "תכונות שנחשבו במודל הקודם כשליליותעליהן

כחלק " קזבלן"התקבלו במודל ', המזרחי הרע' כסימנים של ,)שהיא דמות ללא שפה" (המרוקאי ההרואי"

קיבלה , הקבוצה הדומיננטית, במלים אחרות.'המזרחי הטוב'לגיטימיות של החיוביות או המהתכונות

, את האשלייהמהלך שיצר, חלק מהתכונות שנראו לה בתקופה קודמת כשליליות, כתכונות חיוביות

עשויות להיות רצויות , תכונות אלה, שכן, "על תנאי"לפחות ', מזרחי'שהקבוצה הדומיננטית מקבלת את ה

". חובתו הלאומית"רק במידה שיציית לרפרטואר וימלא את

מוצעים למרוקאי דרכים ספציפיות לגאולה ממצבו ,נוספים משנות החמישיםכמו במחזות , בקזבלן

לקזבלן לצאת ) חוקר- השוטר( מציע אברמוב הבאבקטע . עבודה חקלאית ושירות בצבא, יישבותהת: העגום

: באמצעות התיישבות ועבודה חקלאית" האור"אל " החושך"מ

.שם, ניימן. מ.י 182

119 'רחימז'השכפול של המודל

אתה . ולפתע תראה שאתה נעשה לאדם אחר, הרחק מבתי הקפה, תעבוד בשדה. צא מתוך העיר: אברמוב

...הסמטאות...העיר מרעילה אותך. ם תבריאש. אתה חולה. קזבלן, חייב לברוח מן העיר

באמצעות , הרפרטואר הדומיננטי בשנות החמישיםהצעה שמציע את הדמיון בין הקשה שלא לראות

.19-מאה ההחל מסוף ה' יהודי המזרחי'לבין ההצעה הציונית ל, אברמוב למרוקאיודמותומוסינזון

היהודי ' הבעיה של דומה לדרך בה הוצגהבדרך ' יהישראלי המזרח, 'ברמוב מסביר את הבעיה של קזבלןא

וקבלת חירות באמצעות שליטה על ,חזרה אל הטבע, גאולה באמצעות פרודוקטיביזציה: באירופה' המזרחי

:האדמה

תהיה איש . שני דברים שאתה זקוק להם, תקבל בית ועבודה קשה. מדוע לא תלך להתיישב: אברמוב

.שליט בביתך ובאדמתך, עצמאי

: העומד מאחרי הצעתו של אברמוב" ההגיון הפנימי"וש המסביר לקזבלן את ' השיחה מצטרף גאל

תעמיד שלוש , תתחתן עם נערה באחד החדרים, תרקב כאן בעיר? מה הסיכויים שלך בחור: [..] גוש

שם ...] . [רק עשר אצבעות וקצת אומץ לב? מה יש לך למכור. עריסות ויצרחו לך כל השכנים לתוך האוזניים

אז תכניס את . [...] ל"ממש מפקד חטיבה ורמטכ, אתה שליט עליון של חייך- תקבל אדמה בעשר אצבעות

[...].לא תהיה לבד! שם תהיה בין חברים! בפטיש של עשרה קילו, חזק למוח- הדברים שאמרתי לך חזק

אין סמנטוב של ...עברה תקופת הסכין ותתחיל תקופה אחרת. ונשכח, היה-אינך מבין שמה שהיה

!החבר שלנו, הסמטאות האפלות וקיים רק החייל קזבלן

הדרך ". החייל קזבלן"כי הוא קודם כל " חבר שלנו"קזבלן הוא , בן הקבוצה הדומיננטית ,וש'על פי ג

) "עשר אצבעות"(כי קזבלן הוא גוף , "פטיש של עשרה קילו"היחידה להסביר לו דברים היא באמצעות

ל ש ווש ושל אברמוב סוכני'הוא צריך לקבל את הראש של ג, אבל אין לו ראש) "באומץ ל"(ורגש

.הרפרטואר הדומיננטי

מסרטי הגנגסטרים " הבריון טוב הלב"של קזבלן נתפש במחזה במסגרת המודל הקלאסי של " ליבו החם"

,")דם חם"העומדת מול התכונה השלילית של (הזה הוא התכונה החיובית " הלב החם. "האמריקאים

רק אם יהיה פועל , והוא יהיה כזה רק עם קזבלן יממש את הפוטנציאל החיובי הגלום בו לעבודה ולחימה

." רק עשר אצבעות וקצת אומץ לב? מה יש לך למכור: "וש'כמו שאומר ג. ולוחם

אי על כבר יהיה האחר'אשכנזי'אתה תעבוד ותלחם ואני ה": קזבלן"זוהי האינטגרציה שמציע המחזה ל

":הארץ"בברוח זו המבקר והסופר בנימין תמוז כתב . התכנית

עושה גם שרות לאומי בתפיסה זאת של הטיפוס המרוקני בכל גסותו ] ידין[ביחד עם מוסינזון הוא

וכן . מתחת לקליפה הנוקשה דופק לב. ואפילו התרבותי, ואכזריותו מרגישים בו את הניצוץ היהודי המוסרי

183.אני אמיץ בלב, אתה אמיץ בראש: ו לנשקהוא אומר לחבר

.שם, הארץ, בנימין תמוז 183

120 'רחימז'השכפול של המודל

***

לאחר ההצגה ,מתאר עיתונאי את המפגש שלו עם חייל מרוקאי צעיר, בקטע שכבר ציטטתי בהקשר אחר

התנדב להלוות אלינו עד באר , בחור מיוצאי מרוקו. לצפון חזרנו עוד באותו לילה: "שהוצגה בנגב" קזבלן"

? בבאר שבע' כאלה' חסרות בחורות -? מה יש: ענה, ור בלילה סדומהשאלנו כיצד יחז. שבע כשנשק בידו

מה -מה יש ': והוסיף, לפתע הרגיש בחור זה שלא בנוח] כמו שאומר קזבלן במחזה, "בחורות שנותנות["

184". ' ...אנחנו כולם כאן קזבלן, אתה רוצה

ואת , המיושב' אשכנזי'לבין ה, האאוטסיידר' מזרחי'דו שיח זה מדגים את עקרונות האינטראקציה בין ה

העיתונאי . הדרך שבה שימשו את השדה החברתי המודלים שייצרו מוסינזון וסוכנים ספרותיים אחרים

. בהתאם למודלים התיאטרליים בהם צפה זמן קצר לפני כן, מתאר כאן את הסיטואציה שלאחר ההצגה

נשק " המרוקאי כמי שנושא הוא מתאר את, "אקדח במערכה ראשונה"בהתאם לעיקרון הדרמתי של

כפי ', מזרחי החיובי'האם יפעל בהתאם למודל של ה? השאלה שחבויה כאן היא במי הוא יירה". בידו

) דמו החם(או שאולי טבעו השלילי ? כלומר לשמור על העיתונאי, "התנדב להילוות אלינו"שנרמז מכך ש

נוחות המתפרקת כאן - מודע הזה יוצר איהמתח הלא? יגבר עליו והוא יירה בעיתונאי החששן על אם הדרך

, מתוך הזדהות עם הדמות של קזבלן". אנחנו כולם כאן קזבלן: "באמצעות הוידוי של החייל על אחרותו

הדרך . את היחסים הבימתיים בין קזבלן לבין מפקדו" חיים"ומשחזר ב', מוכר'החייל המרוקאי הופך ל

, רר מאחרותו ולהקטין את החרדה של העיתונאי מפניושבה יכול החייל המרוקאי להשתח, האולי יחידה

האיץ את , תהליך שכאמור, בתהליך של סטריאוטיפיזציה עצמית' קזבלן'היא באמצעות אימוץ הדמות של

.ועליו ארחיב בפרק הבא, בשדה החברתי' מזרחי'שיכפולו של המודל

אטרון בשנות החמישים הלם את שהבידול בשדה התי, ניתן לאמר, לסיכום הפרקים העוסקים בתיאטרון

' מזרחי'והיווה את אחד אמצעים החשובים לשיכפול המודל , עיקרון הבידול של הרפרטואר הדומיננטי

מלמדים עד כמה היה חשוב , דרכי ההתארגנות הביורקרטיים והפעילות האמנותית בשדה .בשדה החברתי

, ) מאוד למקרה של הסוציולוגיםבדומה(תפקידם של סוכניה הספרותיים של הקבוצה הדומיננטית

.בהסוואתם וקידומם של האינטרסים שלה

") קזבלן"ו" שש כנפיים לאחד"כמו (הראיתי כיצד מחזות , מבחינת מחקר ההיסטוריה של התיאטרון

למעשה ', מזרחי'המוצגים בהיסטוריוגרפיה המקובלת כניסיון מצד החברה הישראלית לשלב את ה

.מתוך נאמנות עמוקה לעקרון הבידול של הרפרטואר הדומיננטי, יותרמבדלים אותו בדרך מורכבת

.ת"אר, "קזבלן- קזה"תיק ההצגה , ].13.11.54[, מצפן, "קזבלן מול אשת לוט" 184

121 'רחימז'השכפול של המודל

'מזרחית'הזהות התרבותית ה .11

המודרניזציה והתרבות הערבית', מזרחים'ה 11.1

Eight o’clock: the entrance gate is haltingly opened a crack. The frightened headmistress casts an imploring glance at the police officers. Surrounded by this rubble, she would be too easy a prey in the hands of this tricoteuses (women who knitted while watching the guillotine at work during the French Revolution) But what can three policeman do to hold at bay a crowd with no sense of order or discipline? It is obvious they will be unable to enforce any semblance of order. The rush toward the gaping hole is uncontrollable. The floodgates burst open and the wave of humanity, all the stronger for having been so long contained, pours into every corner of the school, rises up stairs, inundates corridors, overruns classrooms. […] a passerby, intrigued by this mad scramble, asks what is the reason for it. Someone says in reply, “Today is the day registration forms are distributed at the Alliance school for girls”

A. Sague`s, Tunis, 1912, Archives of the AIU, Tunisie XXIV.E. 198a. [Rodrigue 1993, 33]

שהאיצו והעמיקו את השיכפול של המודל , אחד הגורמים החשובים עליהם עמדתי כבר במהלך העבודה

ובפרק הזה אנסה , עצמם' מזרחים' של ההבידול העצמיו סטראוטיפיזציה-אוטוהיו תהליכי ה', מזרחי'

ה היית, אחת הנקודות שאותן הזכרתי כבר בקצרה. לנתח כמה מהגורמים שהשפיעו על תהליכים אלה

. החלו זמן רב לפני שהגיעו לישראל', ערביות'שתהליכי הבידול של יהודי ארצות ערב מן הערבים וה

ערבי שהחלו לעבור טרנספורמציה למודרניות בתהליך שהחל -יריה היו הראשונים בעולם היהודי'יהודי אלג

יריה 'רה של יהודי אלגהמק ]15-16, שם. [ להיות אזרחי צרפת1870-ושהגיע לשיאו כשהפכו ב, 1830-כבר ב

בתוך ארבעים שנה בלבד . מהווה את המקבילה הקרובה ביותר למודל המודרניזציה היהודי באירופה

בחברה מוסלמית מסורתית ) בני חסות (185"דימים"יריה הפכו מ'מהזמן של הפלישה הצרפתית יהודי אלג

ף המאה הפך לבושם לאירופי עד סו. לאזרחים של מדינה אירופית מודרנית וחילונית, ופרה תעשייתית

הבלשן מרסל כהן תאר בתחילת המאה שלושה דורות . ערבי נעלם לטובת הצרפתית- והדיאלקט היהודי

:במישפחה טיפוסית

The grandparents speak Arabic between themselves and with their children; they know little

or no French; the parents, the middle generation, are truly bilingual; they use Arabic

frequently, which was their home language, alongside French which they learned at school;

but the language of their household, which they teach their children is only French, and

frequently the children are, as a result, unable to converse with their grandparents.

[Cohen 1912, 10 ; Stilman 1991, 27]

היה בעל שורשים , 19-הבידול בין היהודים בארצות ערב לבין התרבות הערבית שהואץ במהלך המאה ה

לתפקד במשך ) כמו גם למיעוט הנוצרי(מעמד שאפשר ליהודים , "דימים"במעמדם התרבותי המסורתי כ

הם נטו וכבר בימי הביניים, מאות שנים כמתווכים בין החברה והכלכלה המערבית לבין החברה המוסלמית

.ת הדתית והתרבותיתציווי זה היה מעוגן בקוראן ובמסור. הדימים נתפסו כקבוצה נחותה אך שיש לנהוג בה סובלנות 185

122 'רחימז'השכפול של המודל

בבתי הספר המודרניים בעולם המוסלמי השפה הערבית לא היתה כלל מועמדת להיות . ללמוד שפות זרות

ידעו , מרסל פרנקו, 19-להערכתו של ההיסטוריון היהודי בן המאה ה] 31שם . [שפת הלימוד הרשמית

]Franco 1897, 249 [. היהודים ברחבי האמפריה העותמנית לדבר צרפתית300,000- מ30%- למעלה מ

רוב . מיהודי מרוקו דיברו צרפתית ברמות שונות25%-כ, בתחילת המאה העשרים, להערכתו של סטילמן

או , ואימצו את הדיאלקט המקומי, היהודים בארצות האיסלם התייחסו לערבית כאל שפת דיבור בלבד

מודל לשוני זה היה .intermediate register .( [Stilman 1991, 60](במישלב ביניים ששני הצדדים דיברו

, הצרפתית והעברית, שחלק ממשכיליה למדו לכתוב ערבית לצד האנגלית, שונה במקצת אצל יהודי עיראק

.אם כי גם במקרה העיראקי השפות האירופיות קדמו בחשיבותן לערבית] 33שם [

להתקבלות לעולם יהודים רבים החלו לתפוס את הידע של שפה זרה כתנאי הכרחי 19-במהלך המאה ה

הכרה זו התגבשה גם כתוצאה מהפעילות הגוברת של מיסיונרים תרבותיים ודתיים . המערבי והמודרני

היהודים והנוצרים למדו מאותם מיסיונרים . 19-שהגיעו למזרח התיכון ולצפון אפריקה במהלך המאה ה

, כנסיה הסקוטית למשלה. הם הטמיעו בהם גם אידיאלים של קידמה והשכלה–הרבה יותר מאשר שפה

750 היו 19-בתחילת שנות התשעים של המאה ה. ניהלה לא פחות משלושה בתי ספר ליהודים בבירות

תלמידים בבית הספר של המיסיון האנגלי 400- תלמידים יהודים במיגוון בתי ספר נוצריים באלכסנדריה וכ

שלחו את ילדיהן לבתי הספר ,במיוחד במצרים ובלבנון, משפחות מהמעמד היהודי הגבוה. בטוניס

למרות מחאותיהם , דבר שהיה כרוך במקרים רבים בחילול שבת, האירופאים המיסיונרים או החילוניים

מצרית תפסה את -האליטה היהודית. במצרים היה בכך אלמנט ברור של סנוביות. הנמרצות של הרבנים

). אפילו לאחר הופעת האליאנס(הודיים יהודים כאיכותיים יותר מרוב מוסדות החינוך הי- בתי הספר הלא

]21, שם[

נטו , עם כניסתן של המעצמות לארצות בהן היו מרוכזים יהודי ארצות ערב, החל מהמאה התשע עשרה

רוב התלמידים של רשת . ובתוך כך התחילו לבדל את עצמם מהתרבות הערבית, היהודים להתחבר אליהן

וחדלו , נטו להגר אל המערב, אחת השפות המערביותלאחר שזכו ללמוד את, בתי הספר של אליאנס

.בהדרגה להשתמש בשפה הערבית

הקביל לחוסר העניין שלהם בהתפתחויות הפוליטיות , חוסר העניין הבולט של רוב היהודים בשפה הערבית

שהיו ערש , במיוחד בסוריה ובמיצריים, והתרבותיות שהחלו בקרב המשכילים הערבים בתחילת המאה

היו מעורבים בהתגבשות , רק מספר קטן של יהודים. הפוליטית והתרבותית המודרנית הערביתהתחייה

. [Stilman 1991, 34]. הלאומיות הערבית

, כך. הפוליטי והכלכלי של אירופה, ראו את גורלם בהקשר לעליית כוחה התרבותי, יהודי ארצות ערב

. ראו בה סימן לשיפור כלכלי ומעמדישמחו יהודי בצרה על כניסת האנגלים אל העיר ו, למשל

[Rodrigue 1993, 268]האנגלים מינו רבים מתלמידי האליאנס ואכן , תקוות אלה לא היו חסרות בסיס

זכו בתפקידי מפתח בשלטון העיראקי רבים מהם , כתוצאה מכך. לפקידים וליועצים בתפקידים בכירים

]276, שם. [ושיפרו בהדרגה את מעמדם הכלכלי, ובמשרות מכניסות

, ייצגו מעצמות המערב את הכוחות הנדיבים שאליהם פנו לעזרה ולהגנה, עבור היהודים בעולם המוסלמי

. החברתיים והכלכליים שינוי חיובי עבור היהודים, הפוליטייים, והם נתפסו כמי שמביאים ליחסי הכוחות

123 'רחימז'השכפול של המודל

ה לשפר את מעמדו בחברה כיוון שלמי שרצ, נטייה זו התחזקה עם התבססותם של מעצמות המערב

עדיף . הקולוניאלית לא היה מניע חזק להבליט את זיקתו לתרבות המקומית ולמחנה הפוליטי של הילידים

לשאוף להגיע למעמדם המשפטי ולהינות מזכויותיהם , היה לו להצטרף למחנה התרבותי של השליטים

]71, 2001צור . [הכלכליות והפוליטיות

החלה אם כן להתגבש במידה רבה תוך אימוץ , ית של יהודי ארצות ערבהזהות התרבותית המודרנ

שנתפסה מבחינות , תהליך שהוביל במקביל להתבדלותם מהחברה הערבית, הרפרטואר המערבי המודרני

ורבים מיהודי ארצות , גם אם עדיין לא הייתה התבדלותם מופגנת או ברורה. רבות כניגוד לרפרטואר זה

הרי שהכיון הכללי של התפתחות זהותם , מודרניות- ה העשרים במסגרות פרהערב פעלו בתחילת המא

היה כרוך בהתבדלות -לימוד שפות זרות , השכלה, מודרניזציה, מעבר מהכפר אל העיר-התרבותית

נטו להגר , חלקית ככל שתהיה, רוב היהודים שהצליחו לזכות בהשכלה מערבית, למעשה. מהעולם הערבי

). אך גם לאיטליה במקרה של יהדות לוב(בעיקר לאנגליה ולצרפת , לאחת מארצות המערב

ח "התגבשו במידה רבה במסגרת פעילותה של תנועת כי, תהליכי ההתמערבות של יהודי ארצות ערב

שהיו בעלי משמעות רבה בגיבוש הזהות התרבותית של היהודים , ורשת בתי הספר שהקימה) האליאנס(

. ה נתפסה בעיניהם הציונותובייחוד לדרך ב, בארצות ערב

היווה את המודל לעשרות בתי ספר , מרוקו, בטטואן1862-בית הספר הראשון של האליאנס שהוקם ב

' הקימה האליאנס את הקולג1867כבר בשנת . שהוקמו בעקבותיו ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה

, יו שלחה את תלמידיה הטובים ביותראל, בפריסEcole Normale Israe`lite Orientaleשלה למורים

היו , במפנה המאה. ויצרה בשלב מוקדם צוות הוראה מיומן לרשת בתי הספר הגדלה והולכת שלה

ממוקמים כמאה בתי ספר של אליאנס ברוב הערים המרכזיות שהיו בעלי קהילות יהודיות ממרוקו עד

ר שנים בבתי הספר של אליאנס היה מספר התלמידים שביקרו מספ. תלמידים26.000-עם קרוב ל, פרס

רשת החינוך של אליאנס יצרה שכבה של יהודים בעלי חינוך . כבר גדול פי כמה ממספר תלמידים זה

שהייתה ברובה הגדול חסרת , שהיו בעלי יתרון ניכר על פני האוכלוסיה המוסלמית, ומיומנויות מערביות

186] 25, 2001צור . [מות המערבהשכלה שתאפשר לה להשתלב במערכת הכלכלית שיצרו מעצ

כמו (פעילותה של האליאנס במשך קרוב למאה שנה ייצרה שכבה חברתית יהודית שברובה הגדול נטתה

כפי . ובעיקר שלא להגיע לישראל, )עד השואה(שלא להצטרף לתנועה הציונית ) רוב היהודים באירופה

דישו מאמצים מיוחדים לקידום התנועה המוסדות המרכזיים של התנועה הציונית לא הק, שכבר הזכרתי

רק לאחר השואה , התנאים להצטרפותם של יהודי ארצות ערב התהוו כאמור. הציונית בארצות ערב

עליהם כבר עמדתי , מצד אחד היו אלה האינטרסים של היישוב היהודי בארץ ישראל. ומלחמת העצמאות

ית הלאומיות בארצות ערב לחוש אי בטחון ומן הצד השני החלו יהודי ארצות ערב בעקבות עלי, בהרחבה

זוהו היהודים עם הכוחות , בתודעה הלאומית הערבית שהלכה והתגבשה. וחרדה לעתידם

הנטייה הגוברת והולכת ברטוריקה הפאן איסלמית . הקולוניאליסטיים שפגעו בשאיפותיהם הלאומיות

ההחלטה הייתה ). 1913(ההיסטוריון ארון רודריג מביא את השיקולים שהינחו את תכנית הלימוד של האליאנס בעיראק 186

, תוכנית הלימודים הייתה יסודית. ללמדם אנגלית והנהלת חשבונות כיוון שעליהם להשתלב במערכת הכלכלית האנגליתאחד מראשוני . תלבו במערכת הכלכלית העיראקית במישרות הבכירות ביותרובסופו של דבר בוגרי בית הספר הש

שנלמדה משך למעלה , התקין תוכנית לימודי חשבונאות שהתאימה לדרישות השוק המקומי, שלום לוי, התלמידים [Rodrigue 1993, 189-191]. הפך להיות שר המיסחר העיראקי) ששון אפנדי(אחד מתלמידיה . מארבעים שנה

124 'רחימז'השכפול של המודל

אחרי שאלה עניקו להם מקלט בימיהם , הייתה לראות ביהודים כפויי טובה שבגדו במוסלמים, ופאן ערבית

הטינה וההתמרמרות נעשו שכיחים , החשדנות. הקשים וחיו עמם כשכנים וכשותפים מזה מאות בשנים

ורגשות שליליים אלה התחזקו משעה שהחלו , במסכת היחסים הרגשיים של המוסלמים כלפי היהודים

. הקודשלהגיע לעולם הערבי הדי הסכסוך בין היהודים למוסלמים בארץ

התחיל להפוך המאבק בין הציונים והפלסטינים לגורם , על רקע מהומות הכותל, 1929החל משנת

מחוייבותם של הערבים הלאומיים לעניין הפלסטיני גברה עוד . משמעותי בתנועות הלאומיות הערביות

שלילי גובר והיהודים תפסו בחברה הערבית מקום , )1936-1939(יותר בתקופת המרד הערבי בפלסטין

בנסיונם להתמודד עם תהליכים אלה ניסו אמנם מספר מנהיגים יהודיים לבדל את עצמם מהתנועה .והולך

יהודי נשחק -ציוני והאנטי- הגבול שהתקיים לזמן קצר בין הרגש האנטי, אולם בסופו של דבר187,הציונית

חוו היהודים בארצות ערב 39- ל29ובעשר השנים שבין , כמעט לחלוטין על ידי הרטוריקה הלאומנית הגואה

[Stilman 1991, 104]. ירידה במעמדם כמעט בכל מקום

והמתח שנוצר בין הציונות לבין העולם , החלשות מעמדם של המעצמות, בעקבות עליית הלאומיות הערבית

ותם ניקלעו יהודי ארצות ערב בתוך זמן קצר לסיטואצייה שנגדה את הכיוון הכללי בהתפתחות זה, הערבי

ואופציות ההגירה המוגבלות שלהם , מצבם הכלכלי והביטחון האישי שלהם החל להתערער. התרבותית

הובילו 188,)שנקבעו במידה רבה על ידי ההסכמים וההבנות של הציונים עם ראשי מדינות ערב והמעצמות(

. לכך שמדינת ישראל המתהווה הפכה להיות עבורם האופצייה הכמעט יחידה להגירה

כיצד היו נוהגים במידה והיו נפתחות בפניהם , בלי להכנס לתחום הספקולצייה, אם כן לקבועקשה

שאופציית הזהות הציונית נכפתה על רובם הגדול , ניתן לומר בהכללה, על כל פנים. אופציות הגירה אחרות

וב קביעה שניתן לומר למעשה על ר(בעטיים של האילוצים הכלכליים והפוליטיים שאליהם נקלעו

). מהגרים לישראל בכל הזמנים/העולים

"פילנתרופיה רגרסיבית"ל" פילנתרופיה טרנספורמטיבית" מ 11.2

במידה והיו נפתחים בפניהם , לקבוע כיצד היו נוהגים יהודי ארצות ערב) ואולי בלתי אפשרי(למרות שקשה

נות והאומות הערביות שהחלו ברור שרובם המכריע לא היה מעוניין להצטרף אל המדי, אופציות אחרות

הנטייה התרבותית של רובם הגדול , כפי שהראיתי בפרק הקודם. להתגבש בסמוך ליציאת היהודים מהן

אולם כיוון שהאופצייה . הייתה להצטרף אל אחת ממדינות המערב) בדומה כאמור לרוב היהודים בעולם(

הם אימצו בדומה לנטייתם של , ת ישראלוהם נאלצו להגיע למדינ, הזו הייתה חסומה בפני רובם הגדול

וציירו לעצמם את , את כל אותם מניעים חיוביים להגירה אל ארץ היעד החדשה שלהם, מהגרים בכלל

. וכמזור לכל מצוקה ומשבר, המדינה היהודית באור אידיאלי

סי העוצמה מהפך ביח, בייחוד לאחר ניצחונותיה על מדינות ערב, לאחר הקמת המדינה ישראל החלה לסמל

ומבחינה זו ענתה על שאיפה כמוסה של בני המיעוט הישן לראות את עצמם לא , בין יהודים למוסלמים

. אלא בעמדת עליונות, בעמדת נחיתות ואפילו לא בעמדת שיווין

.ולאו דווקא מהתנגדות עקרונית לתנועה הציונית, כי במקרים מסויימים נבע הדבר מתוך הכרח פוליטיאם 187 ]24, 1999שוחט [על האינטרסים הכלכליים של המשטרים הערביים ביציאתם של יהודי ארצות ערב ראו 188

125 'רחימז'השכפול של המודל

שהיו משולבים גם , התדמית שהייתה להם לגבי ישראל נוצרה מתוך רגשות פטריוטיים מתעוררים אלה

בייחוד באותן קבוצות שהחזיקו (משיחית שהייתה מקובלת בקרב היהודים בכלל -תיתבמיתולוגייה הד

אך במידה לא פחות , )דתי ולא החלו בתהליכי מודרניזציה קודם שהגיעו לישראל- באורח חיים מסורתי

שישראל , )על ההבטחה הגלומה בו(גם בשאיפתם להחלץ מהעולם הערבי ולהצטרף אל המערב , מבוטלת

.הם כמי שמשתייכת אליונתפסה בעיני

, לא נוצרה אך ורק ממשאלת ליבם של יהודי ארצות ערב) של ישראל כמערבית(שתדמית זו , חשוב לזכור

שליח , למשל כתב 1943שנת כבר ב. אלא גם מהדרך בה הציגו בפניהם הציונים את המדינה היהודית

תפקידנו לפתח יותר את : " דובקיןאליהו, לראש מחלקת העלייה של הסוכנות, אריה שיל ,היישוב לעירק

ולבנות על תסביך הנחיתות הקיים , להרביץ בהם מוסר, ]עיראק[תכונות האופי של היהודים המקומיים

מאשר להרביץ להם , )י"אשר עליהם חושבים גם את יהודי א(בכולם כלפי אירופה והיהודי האירופאי

189]1996 מאיר [".תיאוריה ציונית

מלמד , הוא עשוי לאשש את הטענה בדבר משיכתם של היהודים בארצות ערב למערבמלבד ש, הטקסט הזה

כמו שמעיד גם הקטע , "מערביותם"גם כיצד זיהו הסוכנים הציונים בשדה הביורוקראטי את כוחה של

]. שליחים לצפון אפריקה[יצאו עכשיו שלושה בחורים ספרדים : "1948 משנת בן גוריוןמיומנו של , הבא

]1996בתוך מאיר [". יש כבוד רק לאשכנזי: ין זה משגהלדעת דובק

הכירו כבר בשלב מוקדם שהזהות של , כמו גם הנהגת היישוב והמדינה, השליחים ופקידי האדמיניסטרציה

על השאיפה להתקבל - כמו רוב הזהויות היהודיות המודרניות - יהודי ארצות ערב מתעצבת במידה רבה

אפיינה במידה רבה את התדמית , "מערביים"העמדת פנים של , שליח שילהעמדת הפנים שהציע ה. למערב

והצטיירה בעיני , התנועה הציונית הציגה את עצמה. שיצרה התנועה הציונית בקרב היהודים בארצות ערב

כלומר בדגם של , ח"יהודי ארצות ערב כמי שפועלת במסגרת דגם הדומה במידה רבה לזה של כי

כפילנתרופיה המתנה את מתן הסיוע בשינוי זהותו , אותו הצגתי במבוא, יתפילנתרופיה טרנספורמטיב

הוא הפיצוי המובטח , שאחד הרכיבים הדומיננטיים בדגם זה, חשוב לזכור. התרבותית של מקבל הסיוע

באמצעות צירופו למעמד סימבולי וכלכלי גבוהה יותר מזה שהיה , למקבל הסיוע על הכאב הכרוך בשינוי

. נוי זהותו התרבותיתלו קודם לשי

לא , המערכת הביורוקראטית והתרבות הישראלית בכלל, הממשלה, כפי שתיארתי בהרחבה, אבל למעשה

את התנאים המינימליים שיאפשרו להם לבצע טרנספורמציה בהתאם ' מזרחים'היו מסוגלים לספק ל

י בתרבות המודרנית של שנחשב כאידיאל, ח"הפילנתרופיה הטרנספורמטיבית בדגם של כי. למודל זה

, מודרנית- כלל תהליך יסודי וממושך של חינוך שכוון לשינוי המנטאליות היהודית הפרה, יהודי ארצות ערב

[Rodrigue 1993, 268]. בארץ שבה הוא חישווה זכויותלאזרח ושאף בסופו של דבר להפוך את היהודי

התגבש במסגרת , ח"וך האמינציפטורי דוגמת כישהתגבש כאופוזיציה למודל החינ, המודל החינוכי הציוני

צבאי יהודי -ומתוך ההכרח הפוליטי לייצר מעמד פועלי, של העם היהודיסגרגציההתפיסה הציונית בדבר

כמו , שוב על יוצאי ארצות האיסלאםהיה גורם מכריע בעיצוב הדימוי של הנהגת היי, ושל שליחים אחרים, ח של שיל"הדו 189

והיו צינור הקשר העיקרי בין הנהגת , שליחים נחשבו בעיני שולחיהם למקור מידע אמין ומהימן]ה: "[שכותבת אסתר מאירוהתאימו את , איששו השליחים את דברי קודמיהםדרך כללמאיר טוענת שב." היישוב לבין יהדות עיראק במשך כעשור

. שולחיהם מהיישובדבריהם לציפיות של

126 'רחימז'השכפול של המודל

ומשום כך הדגיש את הצורך לשינוי של הגוף היהודי באמצעות פרקטיקות של פרודוקטיביזציה , רחב

). כמו גם לרוב היהודים בעולם( ליהודי ארצות ערב שהיו זרים לחלוטין, חקלאית ומיליטרזיציה

היררכיה של הקבוצות או הגזעים המכוננים , הרפרטואר הציוני הניח כבר בראשיתו, מלבד הצרכים האלה

ולא הייתה לקבוצה הדומיננטית כוונה , ממוקמים בתחתית הסולם' מזרחים'שבה היו ה, את העם היהודי

הייתה , ח" שהדגיש המודל של כימעמד השיוויוניבניגוד לאמנציפציה ול. ילשלב אותם באופן מלא ושיוויונ

הנחות ולהסתגל " האובייקטיבי"במעמדם , "בעיותיהם"להכיר ב' מזרחים'ההצעה של הרפרטואר הציוני ל

.אליו

ובעיקר דגמי הפעולה של רפרטואר זה כלפי , ברפרטואר הציוני' מזרחי'ברור מאליו שהדרך בה נתפס ה

כפי שהציגה אותן , סתרו את האידיאולוגיה המוצהרת של הקבוצה הציונית הדומיננטית', זרחימ'ה

, שלילת העדתיות ברמה האידיאולוגית ועידודה ברמה האירגונית". לתפוצות היהודיות ולאזרחי המדינה

ות פירושו של דבר שתמיד היו קיימות שתי מגמ. איפיינו את החברה הישובית ואחר כך את הישראלית

שלילתה המוחלטת של העדתיות הפוליטית בשם אידיאולוגיה , מחד גיסא. סותרות לגבי העדתיות בארץ

כנסיון , עידוד ואפילו יצירה של אותה עדתיות על ידי המפלגות עצמן, מאידך גיסא תמיכה. של מיזוג גלויות

, ות השונות ולהסתדרותברמת הגיוס הפוליטי למפלג] "10, 1983הרצוג ." [לחזק את בסיסן האלקטוראלי

." בארגונים עדתיים בהם תמכו או אותם יזמו וארגנו, נעזרו פעילי המפלגות במחלקות מיוחדות לעדות

] 464, 1986אזי ואגוזי 'ביז[

בהתאם ' מזרחים'הציגו את עצמן כמי שמתייחסים אל ה, המדינה והחברה הישראלית, במלים אחרות

אך למעשה לא היו מסוגלים , ובדגם של הפילנתרופיה הטרנספורמטיבית, "מיזוג גלויות"לאידיאולוגיה של

שבהם היו -הפוליטיים והתרבותיים , הכלכליים–בשל תנאי הלחץ , לקיים את האידיאולוגיה והדגם הזה

ומן הצד השני המדינה לא סיפקה , שאינם רוצים ללמוד' מזרחים'נטען כלפי ה, למשל, מצד אחד. נתונים

- יותר מ(במהלך שנות החמישים היו עשרות אלפי ילדים , כפי שהראיתי. המינימליים לכךלהם את הכלים

לפחות במשך מספר שנים שהיו , לא הייתה להם כל אפשרות לעשות זאת, שגם במידה ורצו ללמוד) 40%

, למרות שבפועל, הואשמו בכך שאינם רוצים לעבוד' מזרחים'ה, בדומה לכך. קריטיות לגיבוש זהותם

. ובוודאי שלא בשכר הולם, נה לא הייתה מסוגלת לספק להם עבודההמדי

לקיים מודל , שתהליך ההכחשה של הקבוצה הדומיננטית לגבי אי יכולתה ואף חוסר רצונה, חשוב לזכור

הוכחשה העובדה , נבע גם מכך שבזיכרון הקולקטיבי שביקשה להשליט, של פילנתרופיה טרנספורמטיבית

הכחשה זו הייתה כאמור חלק . באמצעות דגם מסוג זה" המיושב"ה למעמדה שהיא הגיעה במידה רב

.מרכזי ביצירת הונה הסימבולי

בסוף המאה (שרוב חבריה הגיעו מהמעמד הבינוני הנמוך במזרח אירופה , אין ספק שהקבוצה הדומיננטית

יוע המסיבי של לא הייתה מגיעה למעמדה בלי הס, )נתמכי סעד" תחום המושב" מתושבי 50% היו 19-ה

בלי ההשקעות העצומות של . ב"ולאחר מכן יהדות גרמניה וארה, גורמים פילנטרופיים כמו הברון רוטשילד

כלכלי -הן בתיכנון החברתי(העניקו להם גם הון אינפורמטיבי , שבנוסף להון החומרי המסיבי, גורמים אלה

די אם נשווה בין הסיוע . (ה דומיננטיתלא היו מצליחים לזכות במעמדם כקבוצ, )והן בזירה הדיפלומטית

לעומת , שהעניק המשרד הארצישראלי לישובים ולאירגונים הציוניים בארץ ישראל, הכלכלי והאמפטייה

.) 'מזרחים'שהוענק ליישובים שבהם ריכזה המדינה את ה, הסיוע הדל והמזניח

127 'רחימז'השכפול של המודל

שיפרו בדרך כלל את , י"א- ינהשהגיעו לפלשת' אשכנזים'שרוב הקבוצות והפרטים ה, ניתן לאמר, למעשה

ובמקרים רבים אף חוו נסיגה , לא הצליחו לעשות זאת', מזרחים'בעוד שרוב ה, מעמדם הכלכלי והסימבולי

לבין , הפער בין התדמית שחוללה ההבטחה הציונית לפילנתרופיה טרנספורמטיבית. משמעותית במעמדם

היה אחד הגורמים שהעצימו , פיה רגרסיביתפילנתרומבחינות רבות ' מזרחים'המציאות שהייתה עבור ה

.אתני בחברה הישראלית בשנות החמישים-את המשבר החברתי

128 'רחימז'השכפול של המודל

של ההתקבלות' מזרחית'הפוליטיקה ה 11.3

נוטים לקבל את ההנחות של , האאוטסיידרים, על פי המודל של אליאס וסקוטסון, כפי שתארתי במבוא

מהגרים חדשים נוטים בדרך כלל , כמו כן. התנגדות מיוחדתהקבוצה המיושבת לגביהם ולהפנים אותם בלי

במקרה של שנות החמישים פעלו בהתאם ' מזרחים'ה, ואכן כפי שתארתי, להיזדהות עם השילטון הקיים

.להנחות אלה

הנכונות לוותר זהותם העדתית והם ניסו ' מזרחית'בתקופה הראשונה לבואם אפיינה את הפוליטיקה ה

להזדהות עם , הנטייה התרבותית של האאוטסיידרים. הפוליטיות הקיימותלהתקבל אל המפלגות

שעשתה ככל , י"ובייחוד על ידי מפא, נוצלה עד תום בידי הכוחות הפוליטיים הדומיננטיים, המיושבים

, למשל, כך. שהייתה עלולה לסכן את מעמדם ההגמוני' מזרחית'שביכולתה למנוע התארגנות פוליטית

קיבלה את תפישתו של בן גוריון , שזכתה בארבעה מושבים בכנסת הראשונההמפלגה הספרדית

לחברי הכנסת של המפלגה . על בסיס זהות אתנית נפרדת היא מוטעית' מזרחים'שהתארגנות של ה

לא הייתה כל כוונה לייצג את האינטרסים של , הספרדית שחלקו רק לעיתים נדירות על בן גוריון

בכור שיטרית . המפלגה חדלה להתקיים וחבריה גוייסו למפלגת העבודה1951ובבחירות של ', מזרחים'ה

לתבוע ייצוג ' מזרחים'הצהיר שיהיה זה מוטעה מצד ה, המנהיג הספרדי הידוע של שנות החמישים

[Emanuel 1968, 170] .פרופורציונאלי במוסדות המדינה

משנות ' מזרחים'הפוליטיקה של המדגים למעשה את הדרך בה התנהלה , המקרה של המפלגה הספרדית

באמצעות ' מזרחים'נטרלו את כוחם הפוליטי של ה, המיושבות, המפלגות הדומיננטיות. החמישים ואילך

ששאפו להתקבל אל ', מזרחים'בסיועם של פוליטיקאים , דמוקראטית מדומה' מזרחית'יצירת פוליטיקה

מתאר , )בנוסף לבכור שטרית, השני' מזרחי'/'ספרדי'שהיה השר ה(אליהו נאווי . הקבוצה הדומיננטית

: ביומנו את התנהלותה של המערכת הפוליטית בהקשר זה

, אחד מתפקידי הוועדה. ראש המחלקה הערבית במפלגת פועלי ארץ ישראל-בימי חרפי שימשתי יושב

. י"אהיה לקבוע את רשימות המיעוטים שיתמודדו בבחירות לכנסת בחסות מפ, שהורכבה כמובן מיהודים

מי ייצג את הנוצרים ומי את , ישבו יהודים והחליטו מי יהיו נציגי המוסלמים בגליל ובמשולש, לשון אחרת

או דומה , בדרך זו. וכשנקבעו הרשימות הצגנו אותן בפני ערביי ישראל בבחינת כזה ראה וקדש, הדרוזים

היו מפלגות שהעמידו יותר .נקבעו נציגיהם של הספרדים ובני עדות המזרח לכנסת בכל המפלגות, לזו

. אולם הדרך לקביעת הנציגים הייתה אחת, והיו שהעמידו פחות, ספרדים במקומות ריאליים

]244, 1986נאוי [

כשהתבשר שראש . 1961נאוי מתאר גם את הדרך בה מונה לשר כתוצאה מהחלטה של בן גוריון בשנת

נאוי מתאר שיחה שלו עם מזכירו ". תורן חדש' נקפרע'ייתכן כי צריך הוא ל"שיער ש, הממשלה מזמין אותו

בן גוריון הכיר : " שמסביר לו את ההגיון מאחורי המינוי) הוא אינו נוקב בשם האיש(המדיני של בן גוריון

השר בכור שלום [למנות שר נוסף לשטרית , בצורך להגדיל את ייצוגם של בני עדות המזרח בממשלה

וכי "המזכיר הסביר לנאוי את פשר ההליך ." והבחירה נפלה עליך] אזהשר היחיד הלא אשכנזי עד, שטרית

ונזמין אותם להצביע במי , שנעמיד להם קלפיות, שייעשה מפקד של כל הספרדים במדינה, מה אתה רוצה

129 'רחימז'השכפול של המודל

, קרא לזה תקופת מעבר. קרא לזה צורך השעה[...] ? הם רוצים להצביע כדי שאז תואיל ותסכים לייצגם

, יהיו נציגים למפלגות, כשייסתיים גיבושו של עם ישראל, בדורות הבאים[...] ידבר קרא לזה דור המ

]245, שם." [חייבים שתהיה לעדות המזרח נציגות, היום, אך בדור זה, לאזורים, למחוזות, למעמדות

שלמרות , גם אם בתחושה של אי נוחות כמו זו של נאוי(הקבלה המוחלטת של המבנה הפוליטי הזה

איפיינה למעשה את רוב ) קיבל בסופו של דבר את תפקיד השר, תיו מהליקוי בהליך הדמוקראטיהסתיגו

אם כי הדרך בה שיתפו פעולה עם הקבוצה הדומיננטית הפך להיות מורכב ', מזרחים'הנציגים הפוליטיים ה

במפלגות 'מזרחים'מהדרך הצייתנית והאופורטוניסטית למדי שבה פעלו המפלגה הספרדית ונציגי ה, יותר

.השונות בשנות החמישים והשישים

בדבר נטייתם של האאוטסיידרים להפנים את הסטריאוטיפים המוטלים , ההסבר של אליאס וסקוטסון

אולם הוא אינו , בשנים הראשונות לבואם' מזרחים'עשוי להסביר את התנהגותם הפוליטית של ה, עליהם

החל מסוף שנות החמישים , תרבותי הראשונימספק הסבר הולם להתנהגותם לאחר תקופת ההלם ה

, הפכו באופן ברור לשווים מבחינה מספרית' מזרחים'בשעה שה, )בייחוד לאחר המהומות בואדי סליב(

. והחלו להכיר במידה גוברת והולכת בכך שהם מופלים לרעה באופן שיטתי

נועת הפנתרים השחורים בשנת ות1959- ואדי סליב ב–' מזרחים'אפילו שתי ההתקוממויות הגדולות של ה

, על הרפרטואר הציוני הדומיננטי' מזרחים' לא היו התארגנויות פוליטיות שבהן עירערו ה– 1970

" ההבטחה"והמשמעות הפוליטית של מחאתם הייתה בסופו של דבר לא יותר מתביעה נמרצת לקיום

לערער על הנחות היסוד של בכל מקרה הם לא ניסו . הציונית לפילנתרופיה טרנספורמטיבית אמיתית

בין מצבם הכלכלי הירוד לבין השיטה הכלכלית הנהוגה , ולא קשרו באופן ביקורתי, הרפרטואר הדומיננטי

אך לא פיתחו " עוגה"הם ביקשו חלק גדול יותר ב, במלים פשוטות. או בין בידולם לבידולו של הערבי, בארץ

.זו" עוגה"ביקורת משמעותית על דרכי האפייה של

ולא על פוליטיקה , הפוליטיקה שלהם הייתה מבוססת בסופו של דבר על פוליטיקה של התקבלות

תאר , המנהיג המיתולוגי של ההתקוממות בואדי סליב, אפילו דויד בן הרוש. ביקורתית או אידיאולוגית

ם ככזה את הקונפליקט הראשון שלו עם הציוני" ועדת החקירה הציבורית למאורעות ואדי סליב"בדבריו ל

כעבור זמן קצר הוא 190.את ההשתייכות שלו למחנה הציוני, שנבע מרצונו להוכיח את הפטריוטיות שלו

191[Raphael 1985, 241] . ברשימתה לכנסת) כלומר לא ריאלי" (מכובד"הצטרף לליכוד וזכה במקום

להם להתקבל בתחילת הקאריירה ש) ללא הצלחה(ניסו ', מזרחים'כמעט כל הנציגים הפוליטיים של ה

עובדה [Reene 1989, 155] . משה קצב, דויד מגן, מאיר שיטרית, דויד לוי: דווקא לתנועת העבודה

אז לא הבדלנו אם זה "בן הרוש וחבריו ראו דגל אדום על דגל ישראל . 1947-מפגש זה התרחש במחנה המעבר בקפריסין ב 190

לו היו שני דגלים לא ...וזה שהכאיב לנו, ולא הבנו לשם מה הדגל האדום על הדגל הישראלי, דגל פועלים או דגל קומוניסטינגשנו כמה בחורים ורצינו לומר להם כמה זה . אבל אףא חד לא הסביר לנו. בירים לי שזהו דגל עבודההיו מס, הייתי מגיב כך

אין אלה , אז הבנו בפני מה אנחנו עומדים". טפול יסודי"כואב לנו אבל קבלו אותנו במקלות וברזלים ואבנים וטפלו בנו מתוך פרוטוקול הוועדה שחקרה את מהומות . (קרבותהתחלנו להתארגן ורצינו לצאת ממש ל. יהודים מהמין שאנו מכירים

). 26.7.1959בתאריך , פרוטוקול ישיבת ועדת החקירה הציבורית למאורעות ואדי סליב. 1959ואדי סליב באוגוסט ]249, 2001צור [

נתן לתחנת רדיו בראיון ש. בן הרוש פרש בשלב מסויים מהחיים הפוליטיים ועבד עד סוף ימיו כמלצר באולם חתונות חיפאי 191היא שיתוף הפעולה שלהם עם ' מזרחים'אמר בן הרוש שהבעיה הגדולה של הפוליטיקאים ה, 1997מקומית בחיפה בשנת

.הממסד

130 'רחימז'השכפול של המודל

ולאו דווקא מתוך , המצביעה על כך שהתפישות הפוליטיות שלהם התגבשו מתוך שיקולים של התקבלות

.י"תפיסות אידיאולוגיות השונות במהותן מאלה של מפא

אחדות העם "החזיקו שניהם במודל התפיסה הציוני של , ם במקרה הישראליהאאוטסיידרים והמיושבי

שלא במסגרת הרפרטואר , או אחרת' מזרחית, 'מודל שלא איפשר למעשה יצירת זהות תרבותית, "היהודי

. הדומיננטי

יש לראות , רבים' מזרחים'גם את הצלחתה של מפלגת הליכוד בסוף שנות השבעים לזכות באהדתם של

הצלחה זו לא נבעה מכך שהאידיאולוגיה הליכודניקית הציעה תכנית משמעותית לצימצום . שר זהבהק

' מזרחים'אלא בכך שהצליחה להעניק ל, )היא למעשה רק החריפה אותם(הפערים הכלכליים וההשכלתיים

ל תאר כיצד פע, מי שהיה מזכיר ממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין, אריה נאור. של התקבלותתחושה

: מודל זה במהלך עליית הליכוד לשילטון בסוף שנות השבעים

הם הוקסמו מנאומי בגין שהעניק להם תחושה של שוויון ולא היה אחראי לקשיי הקליטה שלהם תחת

כל הימים . והם גמלו לו באהבה ובהערצה, בגין הקרין כלפיהם תחושה של אהבת אב. שלטונם של יריביו

את פקודיו במחתרת כינה מתוך . ומכיו מבוסס על עולם דימויים משפחתיהיה היחס בין בגין ובין ת

על ידי . זו נכנסו תומכיו החדשים' משפחה'ואל תוך '; בני המשפחה הלוחמת, אחי'אידיאליזציה

י על גילגוליה לא יכלה לתת להם "זכו בסטאטוס שמפא, ההצטרפות לתנועה ועוד יותר על ידי הפעילות בה

מה הם חשים אפליה וקיפוח מצד מנגנוני : המבוסס על אחוות שותפים לגורל, יון סטאטוס של שיוו–

ההצבעה על היריב הפוליטי כמקור המשותף לסבלם של הוותיקים . אף ותיקי מפלגתם כך, השילטון

קבעה את המכנה המשותף ואיפשרה להרחיב את המסגרת גם בלא שתקדם לכך הזהות , והחדשים כאחד

]21, 1993ר נאו. [האידיאולוגית

בהתאם , לבין המדינה ומנהיגה' מזרחים'בין ה, התיאור של נאור מבטא כיצד נתפסו היחסים הפוליטיים

מתוך (על רצח האב הסימבולי שחוו בשנות החמישים ' מזרחים'למודלים מיתולגיים בהם פיצו את עצמם ה

היא גם מדגימה את הדרך שבה ).מיתולוגייה זו נבנתה הפנטזיה על בגין כבעל קשר דם לעדה המרוקאית

אל מחוץ למשחק הפוליטי הדמוקראטי והביקורתי ' מזרחים'הליכוד המשיך בתהליך ההרחקה של ה

נקמה "המבוססים על , באמצעות דימויים פוליטיים מיתולוגיים) י"תהליך שבו התחילה כאמור מפא(

192".פראית

לא נבעו מהכרה , במסגרת הליכוד' םמזרחי'התפיסות הפוליטיות הדומיננטיות של ה, בכל מקרה

. אידיאולוגית השונה במהותה מזו של הקבוצה הדומיננטית

גם בהתארגנויות הפוליטיות , ניתן להדגים באופן מובהק' מזרחים'את פוליטיקת ההתקבלות של ה

אף על פי. ס"זו של ש, שהחלו להתגבש החל משנות השמונים ובייחוד בבולטת מביניהם' מזרחיות'ה

הרי שמבחינת ההיסטוריה של , שהתארגנות זו חורגת מהתקופה ההיסטורית שבה מתרכזת עבודה זו

192 Wild Revengeלפיו דמוקראטייה תקינה אינה צריכה לפעול לעולם בדגם , מושג שטבע הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון

.בה לנקמה מוצדקת בעלילאפילו אם הסי" נקמה פראית"של

131 'רחימז'השכפול של המודל

היא מבטאת את מערכת היחסים החברתית שהתגבשה כבר בשנות ', מזרחי'הרפרטואר הפוליטי ה

.והניתוח שלה עשוי להנהיר את התופעות בהן מטפלת עבודה זו, החמישים

, דרכה כמי שפעילותה עשויה לערער על הרפרטואר הציוני הדומיננטישנתפסה בתחילת, ס"עלייתה של ש

ופעילותה הפוליטית אינה , פעלה ופועלת למעשה במסגרת הדומה מאוד לזה של הרפרטואר הדומיננטי

.מראשיתה' מזרחית'חורגת מדגם ההתקבלות המאפיין את הפוליטיקה ה

היא ', מיזרחי'צר הרפרטואר את הבידול של הבהם מיי, עליהם עמדתי במבוא, אחד הגורמים המרכזיים

מקבלת את ההנחה של הרפרטואר , התפישה של הרב עובדיה יוסף ושל אנשי תנועתו. ההאחדה שלהם

שימוש זה בהקשר של . 'ספרדים'הנקראים בלקסיקון שלה כ', מזרחים'בדבר הצורך בההאחדה של ה

' מזרחי'ן מובלע את הנחיתות של התואר המניח באופ, השדה החברתי הישראלי הוא למעשה יופואיזם

).'ספרדים'מאוחדים כעת כ' מזרחים'ה(

אחראים לתהליך עמוק של האחדת התפילות והמנהגים , המחקר מלמד שהרב עובדיה יוסף ואנשי תנועתו

להחזיר עטרה "כמו שכותב הרב יוסף , "החזרת עטרה ליושנה"במסגרת המהלך הרוחני של ' ספרדים'של ה

] 182, 2001בתוך זהר ." [ישראלית המקורית הטהורה והיחידה-כלומר לממש את המסורת הארץ, ליושנה

, וחשוב לציין, ופרקי הלכה שכתב הרב יוסף, מופיע בעשרות תשובות" החזרת עטרה ליושנה"המושג

ר זוה. [ואין ספק שהוא דגש ייחודי של הרב יוסף, שביטוי זה כמעט ואינו מופיע אצל חכמי הלכה אחרים

2001 ,163 [

אל מסורות , והנסיון לקשור את היהודים בתקופה המודרנית193,ומסורותיהם' ספרדים'ההאחדה של ה

משותפות לרפרטואר הציוני , "האותנטית"שלכאורה מבטאות את הארצישראליות , "פרה גלותיות"

.ס"הדומיננטי ולתפיסותיה של ש

בתקופת הפריחה של , יוסף התגבשה בתקופת המנדטשזהותו התרבותית של הרב, חשוב לזכור בהקשר זה

. חי בארץ כל ימיו, למעט תקופה קצרה בה שירת כאב בית הדין בקהיר–היישוב הארץ ישראלי הציוני

דוגלים בשלילת הגלותיות ומסכימים שאין לייבא לארץ "כותב צבי זוהר " גם יחד] היישוב[הוא והם "

הוא והם גם יחד סבורים שיש לחיות על פי הדגם ; ל"גובשו בחותרבות יהודית וזהות יהודית שעוצבו ו

]191, 2001זוהר ." [היהודי שהארץ ישראלי הלא גלותי שהיה קיים בארץ לפני קום המדינה

ששימשו בעיקר מקור ללגיטימציה על פי מודל (לאומיים האלה -הרב יוסף מחדיר את המודלים הציוניים

ותופש את אורח החיים הגלותי ככזה הפוגם באחדות עם ישראל ,לתוך התאולוגיה שלו) הלאומיות

. ומכאן שהפרשנות שלו מקבלת גם משמעות משיחית מובהקת, )במשמעות הקבלית של הפגימה(

194 ]187שם [

- אך מבצעת לו היפוך מיסטי, ואת הרפרטואר הדומיננטי' מזרחי'ס מקבלת למעשה את המודל של ה"ש

, בתחתית הסולם' מזרחים'מוקמו ה' אשכנזית'ל הקבוצה הדומיננטית האם ברפרטואר ש. סנטימנטאלי

שאינה עולה בקנה אחד עם' מזרחים'אלא גם נגד פסיקה של רבנים , הרב יוסף אינו טוען רק נגד ההלכה של האשכנזים 193

]176, 2001זוהר ). [כלומר שפיתח בעצמו" (האותנטית"הפסיקה הארצישראלית .גוריון ביחס לגלותקשה שלא לראות את הדמיון בין תפיסתו של הרב יוסף לזו של בן 194

132 'רחימז'השכפול של המודל

". החשוכים"האשכנזים הם ) ובלשונו(בתפישת העולם שלו . כעת מעלה אותם הרב יוסף אל ראש הפרמידה

ושיבה , המורדים נגד חובתם הדתית האותנטית, "חשוכים"תיקון המצב הרע שמקורו באותם ] 169, שם[

כמעט בכל ] שם". [החזרת עטרה ליושנה"הם מבחינתו , ץ ישראליות המקוריותלמימוש הנורמות האר

ולכן גם , הגיונית יותר, ספרדית ישרה יותר-הרב יוסף טוען שהפסיקה ההלכתית, תשובה ושיחה, שיעור

כשיבוא :" אמר הרב יוסף בראיון עיתונאי1985-כבר ב] 194, שם. [אמיתית יותר מאשר הפסיקה האשכנזית

195."ההלכה הספרדית היא שתקבע בארץ, ואז. כולם יראו שהוא בן העדה הספרדית,]המשיח[

מכסה ומפצה על , ס להיררכיה הסימבולית של הרפרטואר"מיסטי שמבצעת ש-ההיפוך הסנטימנטלי

הופך ' מזרחי'שבה ה, באמצעות פנטזיה משיחית של התקבלות, הדחייה של הקבוצה שהיא מתיימרת לייצג

אם להשתמש בביטוי המקורי לתסביך זה בזהות היהודית Urjude-ל(, ותנטי והמקורילהיות היהודי הא

).סוף סוף המשיח ספרדי(והפעם על פי חסד האל , )המודרנית

אלא ', מזרחי'ס כולל בתוכו גם את הקבלה של חלק מהסטראוטיפים שהוטלו על ה"ההיפוך שמבצעת ש

מבקש חבר הכנסת , למשל, כך. זוכים ללגיטימציההם מקבלים משמעות חיובית או, שבעקבות ההיפוך

לא כל סטירה "ומוסיף ש" להתחשב במסורת המזרחית בשיפוט גברים מכים",ניסים זאב, ס"מטעם ש

196".צריכה להסתיים במאסר הבעל

אינה , משיחי-ועל בידול עצמי סנטימנטלי, הפוליטיקה של ההתקבלות המבוססת על פנטזיות של פיצוי

והיא מנציחה למעשה את הפוזיציה הסימבולית של , לפתח עמדה פוליטית ביקורתיתס"מאפשרת לש

ס "מבחינה פוליטית מעשית ש: "כמו שכותב במלים אחרות סמי שלום שטרית, כאאוטסיידרים' מזרחים'ה

בהיותה כזאת . 19-בדמה לוועדי הקהילות בירושלים של המאה ה, רואה את עצמה כנציגת קהילה מקופחת

]37, 2001שטרית ." [לת את נחיתותה הפוליטית כעובדה מובנית בעולם המחשבה והיעדים שלההיא מקב

ומשמעותו של ההיפוך הפנטאסטי , ס מקבלת למעשה את הרפרטואר הדומיננטי ועיקרון הבידול שלו"ש

ס מבקשת לשנות את "ש, במלים אחרות, שהיא מבצעת נוגע רק לקבוצת ההתייחסות של הרפרטואר

היא מקבלת את הרפרטואר . 'ספרדי'כלומר להפוך אותו ל, אתני של הקבוצה הדומיננטיתההרכב ה

, כמו שהציונות שאפה לחלן את היהדות; הדומיננטי אבל מתארת אותו במסגרת פנטזיית ההתקבלות שלה

השונה באופן מהותי , משיחי שלה-ס מבקשת לפרש את הציונות במסגרת הרפרטואר הדתי"כך ש

. שנוצר בין היתר כאופוזיציה לציונות" גלותי"-חסידי-רתודוכסימהרפרטואר האו

לא שללו מעולם את זכות , להבדיל ממנהיגי אגודת ישראל וחרדים אחרים, ס ורוב תומכיה"מנהיגי ש

למעשה אין להם שום בעיה עם עקרונותיה הכלליים של המדינה הישראלית או עם . המדינה להתקיים

, לצערנו הפכו את הציונות למושג חילוני: "1989רעי בראיון שנערך בספטמבר כמו שאמר אריה ד, הציונות

] 115, 2001בנאי - באום." [ולכן אדם דתי אומר לך מייד שיש לו בעיה עם הציונות

'מזרחים'הפיצול בזהותם התרבותית של ה 11.4

]451, 2001זוהר . [10-11' עמ, 1985 ביוני 12, כותרת ראשית, כתבה ללא ציון שם המחבר, "כולם יראו שהוא יהיה ספרדי" 195 ]29.1.2001[, ידיעות אחרונות 196

133 'רחימז'השכפול של המודל

קשור ליחסם , אראת עקרון הבידול של הרפרטו" הלכה למעשה"ס מחזקת "אולם הגורם המרכזי שבו ש

" מעיין החינוך התורני"המחקר מגלה שספרי הלימוד בהם לומדים ילדי רשת ". הערביות"אל הערבים ו

ס מופיע הערבי או המוסלמי "בספרי הלימוד של ש. שזורים בביטויים אנטי ערביים ואנטי איסלמיים

. ס לאדמה שעליה הוא חיכבעל נטייה לגנוב וכחסר שורשים ביח, כפרימיטיבי, כרדוף שינאה ליהודים

. ההנחות בספרי הלימוד האלה משכפלות למעשה את הלגיטימציה הציונית לנישולם של הערבים מן הארץ

הכירו את הטעם , לראשונה בהיסטוריה שלהם, במדינת ישראל המיעוטים"נכתב באחד מהם , למשל, כך

ן הסבר הגיוני למחזה המוזר של אי"ובספר אחר , "של שיוויון אישי וכלכלי ואת הכרת ערך חיי האדם

הם . לא התקשרו אליה בשום דרך, נראה כאילו הם לא נטעו שורשים בארץ. הבריחה של הפלחים הערבים

197."כמו נוודים הם חיו בשולי הדרך. אך לא ממש התיישבו פה, אמנם התגוררו פה מאות שנים

מהם 80%-יותר מ. ה הפוליטיתס נמצאים בקצה הימני ביותר של המפ"מחקר נוסף מגלה שמצביעי ש

להענקת זכות שיבה לפליטים , להעברת הריבונות בהר הבית לידי הפלשתינים, התנגדו לחלוקת ירושלים

גם אם מימוש התוכנית יביא , לתחומי המדינה הפלשתינאית ולהעברת רוב שטחי הגדה והרצועה לרשות

]370, 2001הרמן ויער . [לסיום הסכסוך ההסטורי בין ישראל לפלשתינים

מאופציות הזהות , ס מגלה שדגמי התפיסה והפעולה שלה אינם שונים בהקשר זה"בחינת הרפרטואר של ש

ושמנהיגיה ותומכיה הפנימו את מיכלול ההנחות של , החילוניות בתרבות הישראלית' מזרחיות'ה

, י ארצות ערבתביעתם של יוצא: "כמו שמתאר זאת במלים אחרות יהודה שנהב, הרפרטואר הדומיננטי

להכללה בחברה הישראלית ולהשתתפות ] היא [–תביעה המעידה על האידיאולוגיה של כור ההיתוך

' שכתוב'יוצאי המזרח משתתפים ב. משותף לכל העדות' ישראלי'בסמלים הקולקטיביים אשר יצרו זיכרון

לראות את עברם , ירופהתוך הפגנת נאמנותם לחלום הציוני של יהודי א, עברם כך שישתבץ בתוך האירופי

או לתאר את ההיסטוריה שלהם בישראל כהיסטוריה , באמצעות הפריזמה של הנאציזם והפשיזם האירופי

]111, 2002שנהב ." ['חלוצית'

וביקשו להתקבל אל הקבוצה הדומיננטית , קיבלו את הרפרטואר הציוני הדומיננטי' מזרחים'בשעה שה

. מבדל אותם, כיוון שרפרטואר זה כפי שתיארתי, עה לפיצולזהותם התרבותית נקל, שהשליטה אותו

גרם להם להצטרף אל תהליך ההכחשה של , שאיפתם להתקבל אל הקבוצה הדומיננטית ולאמץ את זהותה

ובכך היא סייעה לקבוצה , הקבוצה הדומיננטית בדבר קיומו של הבידול המובנה ברפרטואר שלה

' ערביות'או ה' מזרחיות'תקבל כליגיטימיים עליהם למחוק את הכדי לה. הדומיננטית להעצים את בידולם

. היא תשאר לעולם בלתי מחיקה, אך מכיוון שתכונה זו היא ביסודה פנטאסטית, שמייחס להם הרפרטואר

הם גורם שאינו פחות משמעותי להבנת תהליך השיכפול של המודל ' מזרחי'תהליכי הבידול העצמי של ה

הפנימו את עקרון הבידול ' מזרחים'ה. ידול שהפעילה כלפיהם הקבוצה הדומיננטיתמתהליכי הב', מזרחי'

אך כיוון שהם נתפסים , ובייחוד את היחס המבדל של רפרטואר זה כלפי הערבי, של הרפרטואר הדומיננטי

היא , אחד הרכיבים הבולטים בזהותם התרבותית', ערביות'בעצמם על פי הרפרטואר כבעלי תכונות

ישמעל הם בני: ס מלמדים"בש: "הציטוטים מתוך. עמוס יובל מהמכון לחקר ההשפעה של השלום בירושלים, עורך המחקר 197

]19.12.2001[, ידיעות אחרונות, "פרימיטיבים וגנבים

134 'רחימז'השכפול של המודל

" הלל יפה"כמו אותו רופא אתיופי בבית החולים , הם לאלימות הסימבולית והתוקפנות כלפיהםההבנה של

198."אני אבין אותו, אם חולה לא ירצה לקבל ממני טיפול"שהכריז כי

אפשר ללמוד מהמקרה ', מזרחי'ואת הפיצול שהיא גורמת לזהותו של ה, הזו" הבנה"ביטוי הממחיש את ה

גבר . ותואר בהרחבה בכלי התיקשורת, תיפאדה השנייה לאחר אחד הפיגועיםשהתרחש בתקופת האי, הבא

בשוכבו בבית החולים הוא . 'ערבי'ספג מכות מקבוצת יהודים שחשדו בו שהוא ', ערבי'שנראה כמו ' מזרחי'

, דבר אחד בכל זאת הפריע לו מאוד. את אלה שהיכו אותו" מבין"אמר לעיתונאים שראיינו אותו שהוא

כיוון [וגנבו ממני את הארנק הבחינו שאני יהודי , שאחרי שאלה שהיכו אותי, להיות הוא שאלאיך יכול

.הם לא החזירו לי את הארנק, ]שבארנק הייתה תעודת הזהות שלו

', מזרחי'מדגימים את הזהות המפוצלת של ה, המוכה בסיפור הזה' מזרחי'של ה" אי ההבנה"ו" ההבנה"

:הפועלת בדרך שמתאר בורדייה, הסימבולית של הרפרטואר הדומיננטיהנובעת מהמכניזם של האלימות

A symbolic power is a power which presupposes recognition, that is, misrecognition of the

violence that is exercised through it. [Bourdieu 1993, 209]

אם כן גורם מרכזי בהצלחתם הגורפת של תהליכי הייתה , לבידול של הערבי' מזרחי'של ה" ההבנה"

חייב , בכלל" אאוטסיידרים"המאפיין כאמור את התנהגותם של , פיצול זה. המידול והבידול שלו עצמו

ובפרט בהקשר , להיות מובן בהקשר המיוחד של שדה הצריכה של היהודים מארצות ערב שתואר לעיל

עוד , כלומר, החלו עוד במהלך המאה התשע עשרה, ערביותלעובדה שתהליכי הבידול של יהודים אלה מן ה

שאפו היהודים מארצות ערב , כמו רוב היהודים בתקופה המודרנית. לפני שבאו במגע עם התנועה הציונית

ובשאיפה , להצטרף אל המערב ואל תהליך המודרניזציה שבמסגרתו', מזרחיות'ומשאר הארצות שהוגדרו

. טמון המקור לפיצול האימננטי בזהותם התרבותית בישראל- גרת הציונות שרק באה לידי ביטוי במס–זו

]305, 1998קימרלינג ]. [31.1.1996[, ידיעות אחרונות, ו'ר טרונק איילצ"ד 198

135 'רחימז'השכפול של המודל

כוםסי

בתרבות הישראלית של שנות חמישים , אחרים' מזרחים'ניתן לומר שבידולם של יוצאי ארצות ערב ו

ושדה ההון , )האינפורמטיבי, טוב יותר, או(התרבותי , הכלכלי: התנהל בשלושה שדות חברתיים מרכזיים

199).האחראי במידה רבה על חלוקת ההון בכל השדות האחרים(ולי הסימב

, מערכת היחסים בין הקבוצה הדומיננטית בחברה הישראלית לבין העולים, כפי שתיארתי כבר בהרחבה

מימד "התנהל בתוך שדה שתנאיו האימננטיים כללו ', מזרחים'המהגרים או הפליטים שהוגדרו על ידה כ

שנבע כפי ( הבידול עצמו עיקרוןאם כי לא על , של הבידולאינטנסיביותעל השהשפיע בעיקר , "מהירות

). משדה ההון הסימבולי, שאתאר בהמשך

נבעו מהאינטרסים הפוליטיים של הקבוצה הדומיננטית , אותם סקרתי כבר בהרחבה, תנאים אלה

ת ישראל הצעירה מדינ. למצב צבירה חברתי של מדינה לאומית, שהתארגנה בתחילת שנות החמישים

וכדי למלא את השטחים , הייתה זקוקה בדחיפות לרוב דמוגרפי יהודי כדי לבסס את מעמדה המדיני

שהאופצייה היחידה להשגת מטרותיה , "המדינה שבדרך"משהכירה הנהגת . החדשים שעברו לשליטתה

הגירה מהיר /לייהפתחה במפעל ע, היא בהבאת יהודי ארצות ערב, הדמוגרפיות והפוליטיות לאחר השואה

.ורחב היקף של קבוצות אלה

בהם נוטות קבוצות מיושבות במרחב כלכלי , ואינו שונה ממקרים דומים, הבידול בשדה הכלכלי מובן למדי

אולם כפי . כדי לייצר כוח עבודה זול, לנצל את בואם של מהגרים חסרי אמצעים, פחות או יותר קפיטליסטי

ובאפשרויות לצבירת הון , התעסוקה, הכולל את הבידול בתנאי הדיור(הבידול בשדה הכלכלי , שהראיתי

200.ללא הפעילות בשדה ההון האינפורמטיבי, לא יכול היה להתבצע באופן הגורף שבו התנהל) חומרי בכלל

בעיקר באמצעות בידולם (גישה אל ההון הזה ' מזרחים'מלבד העובדה שהקבוצה הדומיננטית מנעה מה

הרי שכבר בתדמית שייצרה בארצות המקור ) דמוקראטי- חקתם מהמשחק הפוליטיוהר, בשדה החינוך

.שלהם בנוגע לעלייתם ארצה הייתה הטעייה אינפורמטיבית יסודית

המבקשת , יהודית- תדמית של חברה מערבית, התנועה הציונית יצרה באמצעות שליחיה בארצות ערב

כפי , אולם. פילנתרופיה טרנספורמטיביתבדגם שהגדרתי כ" כור היתוך"באמצעות " מזג גלויות"ל

לבצע את התהליך הזה ושאפה ' מזרחים'לא איפשרה ל, החברה הישראלית בניגוד להצהרותיה, שהראיתי

הקבוצה הדומיננטית רצתה שהם יהפכו , במלים אחרות. למנוע מהם להצטרף אל תהליך המודרניזציה

ון כלכלי וסימבולי ולבסס את מעמדה כמיושבת כדי שתוכל לגרוף ה, וישארו אאוטסיידרים', מזרחים'ל

.ומערבית

199 Symbolic capital is the form taken by any species of capital whenever it is perceived through categories of

perception that are the product of the embodiment of divisions or of oppositions inscribed in the structure of the distribution of this species of capital. [Bourdieu 1999, 63]

תית ואחראי על היכולת לארגן זהות תרבו, ההון התרבותי או האינפורמטיבי אחראי על הבנת חוקי השדה החברתי 200כיוון , ההון האינפורמטיבי מעניק ליחיד את האפשרות לייצר פנטזיה ותחושה של חירות, במלים אחרות. לגיטימית ויוצרת

. שהוא מאפשר לו להכיר במידה ידועה את הכוחות שפועלים עליו

136 'רחימז'השכפול של המודל

ובראשן מפלגת השלטון , התפקיד שמילאו האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של הקבוצות הדומיננטיות

ולאמצעים הקיצוניים בהם , הוא מכריע בכל מה שנוגע לאינטנסיביות', מזרחים'בבידולם של ה, י"מפא

כמו גם את האופן הגורף שבו , י להסביר את המקור הסימבולי של הבידולאך אין בו כד, התחולל הבידול

. בשדה החברתי של שנות החמישים' מזרחי'הופץ ונקלט המודל

, שפעל פחות או יותר על פי אותו עיקרון בשדות חברתיים ובמערכות השונות זו מזו', מזרחי'הבידול של ה

או מקונספירציה , ממדיניות ממשלתית מתוכננתשבידול זה לא נבע ביסודו, הוביל אותי להדגיש

כפי ). מסויימים' מזרחים'כפי שמנסים להציג זאת פוליטיקאים " (למעלה"בירוקרטית מנגנונית מאורגנת מ

כלומר על ידי הציבור עצמו , במקרים רבים נוצר הבידול על ידי השדות החברתיים המקומיים, שהראיתי

. ואי אפשר לטעון שנכפה באלימות על ידי המנגנון הממשלתי והבירוקראטי, )אמניו ואנשי רוחו, על חייליו(

, כמו התכנית שהציע לכאורה אשכול" (הטיית שכם"כמעט כל התוכניות הממשלתיות שהתבססו על

נכשלו לאו דווקא בגלל , מצד היישוב ואירגוניו) ואף לספרדים הותיקים, לקיבוצים, הפנייה לתיאטרון

אלא בגלל האינטרסים הכלכליים של , )צהרותיה נגדו פעמים רבות את מעשיהלמרות שה(הממשלה

" יישוב"על הזהות התרבותית של ' מזרחים' שהיוו ה- הלאו דווקא מודע –ובשל האיום , עצמו" היישוב"

".יישוב"על הרפרטואר שגיבש אותו לכלל , זה או במלים אחרות

היינו כפיתרון מיידי , לא נוצר באופן פתאומי, החמישיםבשנות' המזרחי'הראיתי שהבידול של , בהקשר זה

אלא היה תולדה של עיקרון הבידול המובנה ברפרטואר , לתנאים החדשים שנוצרו בשדה החברתי הישראלי

עד לעליות שנות החמישים הצליחה הקבוצה הדומיננטית להפעיל את . הציוני כבר מראשית התהוותו

בתקופה . אאוטסיידרים- במסגרת הדגם מיושבים, "מי מנוחות" על פחות או יותר, עקרון הבידול שלה

והיוו מבחינת הקבוצה , פחות מעשרה אחוז מכלל העם היהודי' מזרחים'מנו היהודים ה, שקדמה לשואה

נתפסה בהתאם לדעות הקדומות , "השמי", זיקתם אל העולם הערבי. הדומיננטית מיעוט לא מאיים

העלול , אוייגני-כגורם דיס, שמתוכה עלה הרפרטואר הציוני) חן הגרמניבייחוד בניסו(שרווחו באירופה

מתוך הנחותיהם של . לסכן את תהליך הרגנרציה הפיסי והמנטאלי שביקשה הציונות לחולל בלאום היהודי

תפיסות שהיו מקובלות באותה (לגבי החשיבות בהומגניות אתנית , יזמי התרבות וחוזי החזון הציוני

הם שאפו שהיישוב היהודי יבנה בעיקר מתוך מאגר העולים הפוטנציאלים ) ערבית בכללתקופה בחברה המ

במקום הנמוך ביותר בהיררכיה הסימבולית של הקבוצות ' מזרחים'ומיקמו את ה, ממזרח אירופה

.המרכיבות את הלאום היהודי

והיו נתונים בתחילתו ) ובלאומיות בכלל(לא גילו התעניינות מיוחדת בתנועה הציונית , מצידם' מזרחים'ה

מודל שהיה מנוגד בתכלית (של תהליך התמערבות במודל האמניציפציה בדומה ליהודים בארצות המערב

). ציוני-למודל הלאומי

יכול היה השדה החברתי הארצישראלי לווסת - מיעוט לא מאיים ' מזרחים' שבו היו ה-במצב עינינים זה

אולם בשנות . אאוטסיידרים- תאם למערכת היחסים מיושביםבה, בקלות יחסית את קליטתם במסגרתו

הפך להיות כמעט שווה ' אשכנזים'וה' מזרחים'היחס המספרי בין ה. השתנו תנאים אלה באחת, החמישים

כיוון , איימו אז על הקבוצה הדומיננטית' מזרחים'ה). 'מזרחים'ה" טובת"והפער בריבוי הטבעי היה ל(

הוא היותם של האאוטסיידרים , אאוטסיידרים- של היחסים מיושביםשאחד התנאים לפעילות התקינה

137 'רחימז'השכפול של המודל

בעקבות סך כל התנאים , בשנות החמישים. הנתנים כך לוויסות ושליטה ביתר קלות, מיעוט מספרי

נאלצה הקבוצה הדומיננטית להפעיל את עיקרון הבידול שלה , של השדה" מימד המהירות"שהגדרתי כ

בעיקר מפני שסתר באופן בולט מדי את , את הבעייתיות ברפרטואר שלהבאופן שחשף , באינטנסיביות רבה

הבאה להציע תחליף לחברות , כחברה שיוויונית, תדמיתה בעיני עצמה ובעיני הפזורה היהודית

.האירופאיות שהיפלו את היהודים לרעה

, ירופהשהשתוו במספרם במהלך העשור ליוצאי א', מזרחים'הופעתם המהירה במספרים גדולים של ה

חרדה זו . חרדה מפני אבדן כוחהעוררה בקרב חבריה ו, של הקבוצה הדומיננטיתאיום על לכידותהגרמה ל

הייתה מורכבת מהחשש שהיה לקבוצה הדומיננטית מפני הפסד במאבקה נגד העולם הערבי שאיים על

ם העיראקים עלולים חשש שביטוי קיצוני שלו ניתן למצוא בחשד שהיה לבן גוריון שהעולי(קיומה המדיני

חשש מפני , אך יותר מכך, )ולשתף פעולה בבוא העת עם הצבא העיראקי, "סוס טרויאני"להוות מעין

כלומר מפני חזרה אל העולם , של הלאום היהודירגנרציה הפיסיים והמנטאליים רגרסיה בתהליכי ה

בותית שיצרה הקבוצה הזהות התר. שממנו שאפה קבוצה זו להיחלץ החל מראשית התגבשותה' מזרחי'ה

והיא ייצרה ברפרטואר , שיוחסה לה באירופה' מזרחיות'התבססה במידה רבה על שלילת ה, הדומיננטית

במסגרת , עם רוב התכונות ששאפה למחוק מעברה' מזרחי'שלה מערכת מודלים שזיהתה את היהודי ה

.נסיונה לייצר יהודי חדש

די רובה הגדול של החברה הישראלית כתופעה שלילית ואף נתפס על י' מזרחים'בואם של ה, כפי שתיארתי

מימד "כלכליים שגולמו במה שכיניתי -מדיניים-אולם משקלם של האינטרסים הפוליטיים, מסוכנת

עמד עצם קיומה של הקבוצה הדומיננטית ' מזרחים'מפני שבלעדי ה, גבר על תפיסות אלה, "המהירות

.בסכנה

והרתיעה העמוקה מפני ', מזרחים'יטי לעלייה רבת היקף של הבין ההכרח הפול, הקונפליקט הזה

, הוא זה שהכתיב במידה רבה את מערכת היחסים החברתיים בשנות החמישים, משמעותה החברתית

.ומבחינות רבות הוא מהווה מכשול עד עצם היום הזה ליצירת מערכת חברתית תקינה

עצמם בתהליכי השיכפול ' מזרחים'תפקידם של ההיא , נקודה חשובה נוספת עליה עמדתי במהלך העבודה

, מעבר לכך שתהליכי גיבוש הזהות שלהם תואמים את אלה של אאוטסיידרים בכלל. 'מזרחי'של המודל

הדגשתי את העובדה שהתבדלותם מהתרבות הערבית התחילה כבר עם כניסת המעצמות לארצות בהם

בכך ניסיתי להראות שאלה . רבי והמודרניועם קבלתם את הרפרטואר המע, 19-ישבו במהלך המאה ה

, מתכחשים לערביותם' מזרחים'נובעים מכך שה, הטוענים ששורשי הבעייה האתנית בחברה הישראלית

שרובם הגדול שאף לוותר על , מלמדת' מזרחים'מתעלמים מכך שההיסטוריה של זהותם התרבותית של ה

ה המרכזית היא שהחברה הישראלית לא ושלמעשה הבעיי, זהות זאת כבר במהלך המאה התשע עשרה

. איפשרה להם להמשיך בתהליך זה

' אשכנזים'אינו נובע בראש ובראשונה מהדיכוטומיה המקובלת בין , אם כן' מזרחי'הבידול של ה

, כלומר מן ההנחה שישנן כביכול שתי קבוצות פחות או יותר הומוגניות הנבדלות זו מזו', מזרחים'ו

אלא מקיומו של רפרטואר שאותו מקבלות ', מערב'מול ' מזרח' תרבותי בדגם של המנהלות ביניהן מאבק

ושמופיעים , שאחד המודלים שמכוננים אותו, היינו הרפרטואר הציוני הדומיננטי, שתי הקבוצות גם יחד

. 'מזרחי'הוא הבידול של ה, החל מעלייתו באירופה

138 'רחימז'השכפול של המודל

ימשיכו , יים במתכונת שבה התקיים עד עתהשכל עוד ימשיך רפרטואר זה להתק, סביר אם כן להניח

.במרחב התרבותי הישראלי' המזרחי'תהליכי הבידול של

ביבליוגרפיה

.ג"תל אביב תשי, בנתיבים נעלמים, .אבידוב י

.1974, 4, סעד, הילד טעון הטיפוח במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, אדלר ח

, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית,בבתי הספר לילדי עוליםהחינוך לערכים , ואדלר ח. ל, אדר .1965, ירושלים

.א"תשי, טבת, כרך ח, )48(ב , קובץ לשאלות חינוך והוראה: אורים

, לונדון, ספר שביעי הוצאת אררט, מצודה, )קוים לטיפולוגיה סוציולוגית(עלייה והגירה , .נ.איזנשטדט ש

.ד"תשי,ב"ארה' מאסס, וולתאם

ירושלים מוסד סאלד למען הילד , מבוא לחקר המבנה הסוציולוגי של עדות המזרח, .נ.אייזנשטדט ש .1948 ,והנוער

.1984, מרץ ,ירושלים, 2-3ח מספר "כרך כ, מגמות, הערות לבעיה העדתית בישראל, .נ.אייזנשטדט ש

.ג"ירושלים תשל, ייה מורחבתמהדורה שנ, התפתחות ובעיות, רקע: החברה הישראלית, .נ.אייזנשטדט ש

.ה"תש, תל אביב, עם עובד, עם חקלאים עברים בארצנו, אטינגר עקיבא

).20-21( , ]1979, ביולי13[, ימים7, ידיעות אחרונות, הקזבלנים שקדמו לקזבלן, אלמגור דן

.1997, אביב יפו- תל, עובדםע, וקןיד –ר בצה, וג עוזאלמ

).58-74(, ]2001פלד : [בתוך, ?דית ציוניתתנועה חר, בנאי רוני-באום

שורשים , עדתיותם של חברי הקיבוצים המזרחיים? ובחזרה...ממזרח למערב, אגוזי אבי, אזי סלביה'ביז .1986, יד טבנקין, במזרח

.1982, תל אביב, עלייה והתיישבות במדינת ישראל, ביין אלכס

רתיים להווצרות התנייה בין עליונות חברתית לנחיתות מקורות חב: ח כראי דורו"הפלמ, בן אליעזר אורי

.1988, 23, ממשל ויחסים בינלאומיים, מדינה , פוליטית

.1995 , תל אביב,דביר, דרך הכוונת, בן אליעזר אורי

.1971, ללא ציון מקום והוצאה, דברים על בטחון ישראל: יחוד ויעוד, בן גוריון דויד

.1971, תל אביב, ם עובדע, זכרונות, בן גוריון דויד

.1972, תל אביב, עם עובד, איגרות, בן גוריון דויד

אוניברסיטת , 7כרך , עיונים בתקומת ישראל, סחורה ואי שוויון, קפיטליזם: זה מה שהיה , בן פורת אמיר

.1997, בן גוריון

הקיבוץ ,ורטרש פ"המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע, הלשון בדרמה העברית, רינה שחר-בן

.1996, המאוחד

.1978, הקיבוץ המאוחד, 1955ביקור בצפון אפריקה : גולה במצוקתה, ברגינסקי יהודה

.ט"תשי, יז, מולד, רקע הבעיה–המרוקאים , בר יוסף רבקה

140 'רחימז'השכפול של המודל

.1980, חיפה, המעברות בשנות החמישים, ברנשטיין דבורה

.2002, תל אביב, מודן, כוח ובחירה,על זיכרון, מלחמות לא קורות מעצמן, גולני מוטי

, 91-92, רבעון לדרמה, "במה"פורסם שנית ב, פארסות בשירות המדינה: או, קומדיות לעניים, גור ישראל ].ג"התפרסם לראשונה בתשל[, ב"תשמ

).2-9(, ]1986נאור : [בתוך, נס העלייה ההמונית, גורני יוסף

].13.4.49החל מיום [, הארץ, ה חדשהייתי עול: מאמרים16סדרה של , גלבלום א

, לחקרי עבודה וחברה, מכון גולדה מאיר, )1948-1952( קברניט ההתישבות ההמונית –לוי אשכול , גלעדי דן .1993, תל אביב

.ג"תשל, תל אביב, עליית יהודי האטלס, .גרינקר י

אוניברסיטת תל , בודת דוקטוראטע, הציונות המרכז אירופית מול אידיאולוגיות גרמניות , יהויקיםדורון .1977, אביב

.1982, ירושלים, 1914-1881, י"העולים מתימן בא, באין מרבד קסמים, דרויאן ניצה

המכון ליהדות , עיונים בתרבות ובמעמד של יוצאי המזרח בישראל, מחצית האומה, )עורך(דשן שלמה

.1986, אוניברסיטת בר אילן, ומחשבה בת זמננו

עבודת , 1953-1948 –ג "תשי- ח"מדיניות הקליטה של העלייה הגדולה בישראל בשנים תש, ורההכהן דב .ד"תשמ, אילן- בר' אונ, דוקטוראט

).115-127(, ]1986: נאור[בתוך , ל וקליטת עלייה"צה, הכהן דבורה

, 1986, אמאסף י, הציונות, היבטים פוליטיים של קליטת העלייה הגדולה עם הקמת המדינה, הכהן דבורה

)381-402.(

.1994, ירושלים, 1953-1948, העליה הגדולה וקליטתה בישראל: עולים בסערה, הכהן דבורה

).98-117(, ]1996עופר [בתוך , רשויות מקומיות מול מעברות: היישוב הותיק מול העולים, הכהן דבורה

.1998, תל אביב, עם עובד, הגרעין והרחיים, הכהן דבורה

- ב, מזכרונותיו של אחד מראשי העלייה מעיראק, ...אבל שלא ימהרו, תאמר ליהודים שיבואו, ההלל שלמ ).145-141(, ]1986נאור [בתוך , 1950

).343-389(, ]2001פלד : [בתוך, דימוי ומציאות- ס "של ש" היוניות", הרמן תמר ואפרים יער

.1983, תל אביבאוניברסיטת , תדפיס?,האמנם עדתיות פוליטית, הרצוג חנה

.1960ינואר , 3, י, מגמות, יהדות מרוקו במעבר, וינוגרד אלכס

.1998, ירושלים, כתר, ניחוח השיטה הקוצנית, ויץ רענן

).53-69(, ]1986נאור : [בתוך, העלייה ההמונית ומפעל ההתיישבות החקלאית, ויץ רענן ורוקח שלום

.ו"תשמ, ירושלים, 1947-1957, יתיומן העליה ההמונ: שער העליה, .ויסברגר י

. 1919, א, מזרח ומערב, יהודי המזרח, זאב. ו בוטינסקי'ז

).159-209(, ]2001פלד : [בתוך, חזונו של הרב עובדיה יוסף, להחזיר עטרה ליושנה, זוהר צבי

, ]1986נאור [:בתוך, זכרונות מימי עלייה וקליטה: בתוך, הימים הראשונים של ירוחם, )רודי(זעיר אמנון

141 'רחימז'השכפול של המודל

)169-185.(

.1951, ירושלים, ג"הרצאות לקראת הקונגרס הציוני הכ, מסות, מאמרים: הציונות בשעה זו, .זרובבל י

, ]2000 שפירא[: בתוך, במעשה ובהיסטוריוגרפיה הציוניים, ברעיון" עלייה סלקטיבית", חלמיש אביבה)185-202.(

-181(, 2000אביב , 16, תאוריה וביקורת , אוגרפיה ספרותית מזרחיתקווים לגי: לא באנו מן הים, חבר חנן 195.(

הקיבוץ , עיון ביקורתי מחודש: מזרחים בישראל, )עורכים(הלר פנינה -מוצפי, שנהב יהודה, חבר חנן .2002, מכון ון ליר בירושלים, המאוחד

.1977, תל אביב, תמוז, האסופים, חקק לב

.ע"תר, 16גיליון ', ג, הפועל הצעיר, ייה ויהודי המזרחעבודת התח, יבנאלי שמואל

.1950, ] אפריל12[, עיתון דבר, הצבא ובית הספר, ידין יגאל

, שנהב, חבר: [בתוך, החינוך הקדם מיקצועי ויצירת מעמד הפועלים בישראל, יונה יוסי וספורטא יצחק

).68-104(, ]2002, הלר-מוצפי

.1963, תל אביב, י" מפלגת פועלי א,חייו ופועלו, יוספטל גיורא

, ז"כ, מגמות, פער עדתי בבית הספר ובספורט לאו תאוריית מצבי הציפייה, .מ, וסימיונוב. א, )יוכטמן(יער 1982.

, 16, תיאוריה וביקורת, משטר המקרקעין הישראלי: על עוצמה ואדמה, יפתחאל אורן ואלכסנדר קידר

2000 ,)67-100.(

,2000, 19, אלפיים, על הפוליטיקה של ייהוד הארץ, גיאוגרפיה ודמוקרטיה, "אתנוקרטיה", יפתחאל אורן)78-105.(

קרקעות , התיישבות": אתנוקרטיה הישראלית"בינוי אומה וחלוקת המרחב ב, יפתחאל אורן קדר סנדי ).637-665(,1998, 3חוברת מס , כרך כא, עיוני משפט, ופערים עדתיים

סוציולוגיה , השוויון האתני בישראל-הרקע לאי: תיוג אתני וסגירות חברתית, ות מערביתתרב, כזום עזיזה ).385-428(, 1999, )2(ישראלית א

-212(, ]2002האלר -מוצאפי, שנהב, חבר: [בתוך, נשים עיראקיות יהודיות בשנות החמישים, כזום עזיזה

243.(

).205-220(, ]1986נאור : [בתוך, בין מציאות לחזון, לאור דן

).205-220(, 1989, ירושלים, 8, עידן, בספרות העברית" תוכן ונושא"העלייה ההמונית כ, לאור דן

).221-235(, ]1986נאור : [בתוך, העלייה ההמונית והתיאטרון הישראלי, לב ארי שמעון

).8-17(, 1949 , אוקטובר,כרך ד, 19, מולד,הקבוצה במבחן ,פנחס) לבון (לוביאנקר

).77-83(, 1950, מאי, 26, מולד, ההסתדרות בתוך קיבוץ גלויות, פנחס) לבון(לוביאניקר

, 1956-1948ישראל : יחסים בינעדתיים והתפשטות פנימית של המדינה, מדיניות מלחמתית, לוי יגיל ).203-223(, 1996קיץ , 8תאוריה וביקורת

.1981, עקד, 1979-1917רון בשנים קורות התיאט, התיאטרון הלאומי הבימה, לוי עמנואל

.1952] במאי15[, ’ו, בטרם, מפנה מכריע בכלכלה-מפנה מכריע בעליה , אליעזרליבנה

142 'רחימז'השכפול של המודל

).1-19(, ]1996עופר : [ בתוך, 'ארץ ישראל השנייה'ו' ארץ ישראל הראשונה'ליסק משה

, מארס, 43, קתדרה, 50-נות ה סטריאוטיפים ותיוג בתקופת העליה הגדולה בש–דימויי עולים , ליסק משה1987 ,)125-144.(

.1999, מוסד ביאליק, כשלונו של כור ההיתוך: העלייה הגדולה בשנות החמישים, ליסק משה

).20-51(, ]1996: עופר[בתוך , המפגש בין שליחי היישוב לבין יהודי עיראק: עולמות מתנגשים, מאיר אסתר

.1975, ספרית מעריב, חיי, מאיר גולדה

.1949, אביב-תל, טברסקי, בערבות הנגב, מוסינזון יגאל

.2000 , תל אביב,עם עובד, 1956-1936יהודים וערבים בארץ ישראל , תיקון טעות, מוריס בני

.1969, ירושלים,מאגנס, )1966, אוקטובר, 26-25 (ימי עיון באוניברסיטה העברית בירושלים, מיזוג גלויות

הסלקציה וההפליה בעלייתם וקליטתם של יהודי מרוקו וצפון אפריקה בשנים – הסלקציה, חיים מלכה .1998, באר שבע, 1956-1948

).184-169(, ] 1986, נאור: בתוך, זכרונות מימי עלייה: [בתוך, במעברה18חייל בן -מורה, מרכוס אליעזר

).22-31(, ]1986דשן : [ בתוך, ? כור היתוך או סיר לחץ–ישראל , נאוי אליהו

.1993, תל אביב, עדות אישית: בגין בשלטון, נאור אריה

יד יצחק , פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1952-1948, עולים ומעברות, )עורך(נאור מרדכי

.1986, ירושלים, בן צבי

, )דותיה במעברהשיח בין מורה לתלמי-רב (המורה רינה ותלמידיה במעברת תלפיות, )עורך(נאור מרדכי ).157-168(, ]1986נאור : [בתוך

.1987, מרץ, 43, קתדרה, "בערבות הנגב"בן גוריון ו, נאור מרדכי

, המחלקה לעניני הנוער והחלוץ, שאלת היהודים ופתרונה: בתוך, ציונות ואנטישמיות, נורדאו מקס

.ך"תש, ירושלים

).246-257(, 1957, ד, החינוך, החינוך לעבודה והחינוך הקדם מיקצועי, ניב יעקב

1912- - ץ " תר–ב "תרע, פרשת התישבותם ועקירתם–תימני כינרת , ההיית או חלמתי חלום, ניני יהודה .9961 , תל אביב,עם עובד, 1930

הפיתוח הכלכלי של ישראל ? ותמורת מה, עבור מי, מי עבד במה, ודבורה ברנשטיין, סבירסקי שלמה

).120-147(, ]1993רם : [בתוך, העדתיתוהתהוות חלוקת העבודה

).31-52(, ]1986נאור : [בתוך, מאפייניה והשפעותיה, מימדיה–העלייה ההמונית , סיקרון משה

והשדה המשפטי במהלך תקופת ' ישוב'ב' יקים'ה: אתוס מיקצועי או תכנית אידיאולוגית, שפי רקפת- סלע ).בקרוב(, יטת תל אביבאוניברס, היחידה למחקר התרבות, המנדט הבריטי

, 1984, 22מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים , תיזות לדיון ולמחקר: עדתיות וצבא בישראל, סמי סמוחה

)5-32.(

).172-202(, ]1993רם : [בתוך, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל, שסעים מעמדיים ,סמי סמוחה

, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1948-1953ל בעלייה הגדולה ישרא, בין עולים לוותיקים, )עורכת(עופר דליה 1996.

.ג"תשמ, תל אביב, עם עובד, תרנגול כפרות, עמיר אלי

143 'רחימז'השכפול של המודל

.1975 ,ירושלים, גומא, ריקובר'צ, הדראמה הישראלית, עפרת גדעון

הדרכתו ב, הפיגור התרבותי אצל ילדי מרוקו ומשמעותו החינוכית, ילדי המלאח, .ורישל מ. רפוירשטיין

המחלקה לעלית ילדים ונוער הסוכנות היהודית , נבה'אוניברסיטת ג, ובהשתתפותו של פרופסור אנדרה ריי .ג"תשכ, ירושלים, מוסד סאלד למען הילד והנוער-ו

.1991, תל אביב, עם עובד, ביהדות ובסביבתה התרבותיתתדמית ותודעה היסטורית, עמוספונקנשטיין

, ]כתב עת[עיונים בתקומת ישראל : בתוך, ל העלייה הסלקטיבית בשנות החמישיםראשיתה ש, פיקאר אבי

9 ‚1999 ,)338-394.(

).23-34(, 1986יוני , 45, עיונים בחינוך: בתוך, הדימוי של עדות המזרח, פירר רות

.2001, תל אביב, ספרי חמד,ס אתגר הישראליות"ש). עורך ( פלד יואב

).87-96(, ]1986נאור : [בתוך, הגיאוגרפיה של המעברות, ריהפלזנשטיין דניאל ושחר א

המרכז לאינפורמציה , שלוש מסות על הציונות והמזרחים, המהפכה המזרחית, )עורכת(פרלסון ענבל .1999, ירושלים, אלטרנטיבית

.1976, תל אביב, יחסי עדות בישראל, פרס יוחנן

האוניברסיטה , ציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאליתעיונים במודרניז: יהודי קזבלנקה, צור ירון .1995, תל אביב, הפתוחה

.2001, עם עובד, 1954-1943יהודי מרוקו והלאומיות , קהילה קרועה, צור ירון

המרכז למורשת בן גוריון , )1950(ועידת החקירה על חינוך ילדי העולים , ימי כור ההיתוך ,צמרת צבי

.1993, ירושלים, ון בנגבאוניברסיטת בן גורי

עופר : [בתוך, שתי עמדות כלפי הקליטה הראויה של העולים בעלייה הגדולה: בן גוריון ולבון, צמרת צבי1996[ ,)73-97.(

הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן , החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות, עלי גשר צר, צמרת צבי .1997 ,גוריון בנגב

.1981, תל אביב, ל"הנח: כרך ה, אינציקלופדיה לצבא וביטחון, ל בחילו"צה

בית ההוצאה , קובץ מקורות לסמינריון, "בעיה ערבית"ו" עבודה עברית", )עורכים. (ושפירא א. קארפי ד

.1978, אוניברסיטת תל אביב, של אגודת הסטודנטים

כא , עיוני משפט, נות הרוכשת בישראלודיני ההתייש, לאום, קרקע: זמן של מיעוט, זמן של רוב, קדר סנדי ).665-746(, 1988, יוני, )3(

.1971, אביב-תל, הוצאת ידיעות אחרונות, יומן הבימה, קלאוזנר מרגוט

, המרכיב הרומנטי והמוטיב האוטוכטוני בישוב בתקופת העליה השניה–השיבה למזרח , קמון עזריאל .1989, אביב- ניברסיטת תלאו, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך במדעי הרוח

: בתוך, שליטה מדינתית והתנגדות בספר הישראלי": הבערה הגדולה"או " נדידת עמים", קמפ אדריאנה

).36-67(, ]2002, מוצפי הלר, שנהב, חבר[

.1986 ,תל אביב ,עם עובד, התגנבות יחידים, יהושוע קנז

).69-86(, ]1986נאור : [בתוך, המעברות, נסקי מרים'קצ

). 264-308(, 1998, 16, אלפים, תרבותיות-ריבוי תרבותיות ללא רב: הישראלים החדשים, קימרלינג ברוך

144 'רחימז'השכפול של המודל

.1988, קריית שדה בוקר, דעת וכריזמה, עוצמה: בן גוריון והאינטלקטואלים, קרן מיכאל

.1975, תל אביב, קפק הבגדדי, רבי דויד

.6 'מס, שנה חמישית, הפועל הצעיר, י"לשאלת הפועלים הקרקעים בא, ארתוררופין

.ד"תרע, אודיסה, מוריה, מחקר סוציאלי מדעי ,היהודים בזמן הזה, רופין ארתור

).שלושה כרכים(א "תרצ, אביב- תל-ברלין, שטיבל, הסוציולוגיה של היהודים, רופין ארתור

).חלקיםשלושה (ח "תשכ, א"ת, עם עובד, ) ומכתביםזכרונות, יומן (פרקי חיי, רופין ארתור

מחקרים בידיעת –ארץ ישראל , 60- וה50- תמורות בגיאוגרפיה התעשיתית של ישראל בשנות ה, רזין ערן

).193-205(, א"תשנ, ירושלים, 22הארץ ועתיקותיה

.1993, תל אביב, ברירות, היבטים ביקורתיים: החברה הישראלית, )עורך(רם אורי

, ]1993רם :[בתוך, ציולוגיה ממסדית וסוציולויה ביקורתית ישראלסו: החברה ומדע החברה, רם אורי)7-39.(

.1950, ] במארס3, דבר[, אלה שאין תקוה לילדיהם, .שבתאי ק

.1984, תל אביב, דומינו, הישראלים הראשונים, שגב תום

.1957, תל אביב, )מכתבים ורשימות (אפיקי חיים: אליק, .שומרוני א

).450-468(, ם"תש, 4, ה"מגמות כ, יחסים בין עדתיים באספקלריית הזמן, יר יהודהשורצולד יוסף ואמ

בית , הנוער בישראל: כרך ב, הרצאות ודיוני חברים: דברי שיח: בתוך, ע"יעודו של הגדנ, .שטראסברג נ .1951, ברל

).51-31(, ]2001פלד : [בתוך, בין חרדיות למזרחיות: 17מלכוד , שטרית סמי שלום

, 6, עיונים בתקומת ישראל, מלון רודולף אסטוריה, 1960 במארס 14, אדנאואר-בן גוריון-פגישת, לום זכיש

1996 ,)604-626.(

).285-298(, ]1996עופר : [בתוך, מפגשים בין עולים למקומם החדש: המסע הלילי, ניומן אסתר- שלי

).45-52(, ח"תשל, ד"כ, מגמות, תיתסימטריה ואסימטריה בתפיסה בינעד, שורצולד יוסף ויואל ינון

) עורך. (א, בתוך זיו, תנאים לגידול אינטלקטואלי אצל ילדים מחוננים ממוצא עדתי שונה. שובל י וטייכמן י .1972, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך

, ]1999פרלסון : [בתוך, דיםהציונות מנקודת מבטם של קורבנותיה היהו: מזרחים בישראל, שוחט אלה

)11-63.(

בתוך עיונים , יחס המורה לתלמידים טעוני טיפוח, תמר אגמון ומתיתיהו מור חיים, שטאל אברהם .1976, 11' מס, חיפהיברסיטתאונ, בית הספר לחינוך, בחינוך

.1976, עם עובד, תל אביב, מיזוג תרבותי בישראל, שטאל אברהם

הזהות המפוצלת של המזרחים במחוזות הזיכרון : יוצאי ארצות ערב בישראליהודים , שנהב יהודה

).105-151(, ]2002, הלר- מוצפי, שנהב, חבר: [בתוך, הלאומי

.2000, ירושלים, מרכז זלמן שזר, עידן הציונות, )עורכים (. הריס י,יהודהריינהרץ , שפירא אניטה

.1984, תל אביב, ספרית הפועלים, ים בחברה הישראלית דורות מנהיג–עילית ללא ממשיכים , שפירא יונתן

145 'רחימז'השכפול של המודל

: בתוך, י כמפלגה דומינאנטית"מפא: המקורות ההיסטוריים של הדמוקראטיה הישראלית, שפירא יונתן ).40-53(, ]1993רם [

Alroey Gur, Travel to Early Twentieth Century Palestine as a Jewish Immigrant Experience, Jewish Social Studies, vol. 9, 2003, (28-64). Amneus Daniel, The Fathers Role in Society, available in: http//: www.vix.com/pub/men/nofather/articles/amneus.html Anderson Benedict, Imagined Communities: Reflections on the Origins and Spread of Nationalism, London: Verso, 1983. Aschheim Steven E., Brothers and Strangers: The East European Jew in German and German Jewish Consciousness, 1800-1923, Madison: The University of Wisconsin Press, 1982. Azaria V. & Kimmerling B., New Immigrants in the Israeli Armed Forces, Armed Forces and Society, No` 63, spring 1980, (45-63). Babad, E.Y., Mann, M. and Mar-Haim, M., Bias in the WISC Subtests, Journal of Consulting and Clinical Psychology, 43, 1975, (32-39). Ben-Refael Eliezer, The Changing Experience, Power and Prestige of Ethnic Groups in Israel: The Case of the Moroccans, in: Israel, State and Society, 1948-1988, Studies in Contemporary Jewry - an Annual, V, Ed. Medding, P.Y., Oxford University Press, 1989, (39-58). Bourdieu Pierre, Language and Symbolic Power, Harvard University Press, 1993 Bourdieu Pierre, Delegatio and Political Fetishism, in: [Bourdieu 1993], (203-219). Bourdieu Pierre, Price Formation and the Anticipation of Profits, in: [Bourdieu 1993], (66-89). Bourdieu Pierre, Rethinking the State: Genesis and structure of the Bureaucratic Field, in: George Steinmetz (ed.), State/Culture: state-formation after the cultural turn. Cornel University Press, 1999, (53-72). Calhoun Craig (ed.), Social Theory and the Politics of Identity, Blackwell, USA, 1996. Chafets Ze'ev. Heroes and Hustlers, Hard Hats and Holy Men, Inside the New Israel, William Morrow, New York, 1986 . Chouraqui Andre, Between East and West, New York, Antheneum, 1973. Cohen Marcel, Le parler arabe des Juifs d`Alger, Paris, 1912. Cohen Shaul E., The politics of Planting, Chicago, University of Chicago Press, 1993. Cohen Yinon, From Haven to Heaven, Changing Patterns of Immigration to Israel, in Challenging Ethnic Citizenship, in: German and Israeli Perspectives on Immigration, D. Levy, Y. Weiss (eds.), Berghan Books, USA, 2002, (36-58).

146 'רחימז'השכפול של המודל

Darin-Drabkin Haim, (Heb.) Economic and social Aspects of Israeli Housing, Public Housing in Israel, Gadish Books, Tell-Aviv, 1957. Eban Abba, Voice of Israel, New York, 1957. Eisenstadt S.N., The Transformation of Israeli Society, Boulder, Colorado: Westview Press, 1985. Elazar Daniel J., The Other Jews, The Sephardim Today, New York: Basic Books, 1989. Elias, N. and Scotson, J.L The Established and the Outsiders: A Sociological Inquiry into Community Problems, London: Frank Cass, 1965. Emanuel Yitzhak Moshe, (Heb.) The Gap: Absorption, Attitudes and Propositions to resolve the Melting-Pot Issue in Israel, Holon: Ami Publications, 1968. Even-Zohar, Itamar, Realemes in Narrative, Polysystem Studies [=Poetics Today 11:1], 1990, (208-217). Even-Zohar Itamar, Culture Planning and the Market: Making and Maintaining Socio- Semiotic Entities, Paper delivered at the Dartmouth Colloquium, "The Making of Culture", Dartmouth College, 22-27 July, 1994. Available from: http://www.tau.ac.il/~itamarez/papers/plan_clt.html Even-Zohar, Itamar, The Making of Repertoire, Survival and Success under Heterogeneity. In: Festschrift für die Wirklichkeit, Guido Zurstiege, ed. Darmstadt: Westdeutscher Verlag, 2000. Feldman Yael, S., Whose story Is It, Anyway? Ideology and Psychology in the Representation of the Shoah in Israeli Literature, in: Friedlander Saul (ed.), Probing the Limits of Representation, Cambrige Mass: Harvard University Press, 1992, (223-239). Marcel Franco, Essai sur l’histoire des Israélites de l’Empire Ottoman depuis les origines jusqu ‘à nos jours, Paris, 1897. Gellner Ernset, Nation and Nationalism, Oxford : Basil Blackwell, 1983. Gilman Sander L., Difference and Pathology: Stereotypes of Sexuality, Race, and Madness, Ithaca, NY: Cornell University Press, 1985. Gilman Sander L., Jewish Self-Hatred, Johns Hopkins University Press, 1986. Gilman Sander, Max Nordau and Sigmund Freud: The Question of Conversion, Southern Humanities Review, 27, 1993, (1-25). Hacohen Dvora, Mass Immigration and the Israeli Political System, 1948-1953, Studies in Zionism, vol.8, no.1, spring 1987, (99-114). Halevi Ilan, A History of the Jews, Ancient and Modern, London, 1988. Heath Stephen, Difference, Screen 19, Autumn, 1978, (51-111).

147 'רחימז'השכפול של המודל

Inbar Michael and Chaim Adler, Ethnic Integration in Israel , New Brunswick, NJ: Transaction, 1977. Levy Yagil, The Military as a Mechanism of Interethnic Reproduction: the Case of Israel, The New School for Social Research, Centre for Studies of Social Change, 1994. Massad Joseph, Zionism’s Internal Others: Israel and the Oriental Jews, Journal of Palestine Studies, University of California press, vol XXV, number 4, summer 1996, (49-67).

Martinetti F. T, The Futurist Manifesto, 1909, available from: http://www.santafe.edu/~shalizi/T4PM/futurist-manifesto.html. Meir-Glitze Esther, Class, Ethnicity, and the Rise of Immigrant Leadership, Beer-Sheva in the Early 1950`s, Israel Studies, Ben Gurion University of the Negev, Vol 5, No` 2, Fall 2000. Mennel Stephen, The Formation of We-Images: A Process Theory, [in: Calhoun 1996], (175-197). Moskin Robert J, Prejudice in Israel, Look, October 5, 1965, (32-53). Newman David, Creating Homogenous Space: the Evolution of Israel`s Regional Councils, Israel: the First Decade of Independence, Selwin Troen & Noah Lucas (eds.), Albany, SUNY Press, 1995. Palgi Philys, Mental Health in Israel, Socio - Cultural Trends, Ministry of Health, Jerusalem, June, 1962. Peled Alon, The politics of Language in Multiethnic Militaries: The case of Oriental Jews in the Israel Defence Forces, 1950-1959, Armed Forces and Society, New Brunswick, Summer 2000, (587-606). Ram Uri, The Changing Agenda of Israeli Sociology Theory: ideology and identity, New York: State University of New York Press, 1995. Raphael Chaim, (Heb.) Not Easily Came The Light, Jerusalem, 1981. Raphael Chaim, The Road From Babylon , New York: Harper and Row, 1985. Taft Renee, Attitudes of the Oriental Jewish Elite in Israel toward the Arab Israeli Conflict, PhD Dissertation, School of Arts and Sciences of the George Washington University, 1989. Rodrigue Aron, Images of Sephardi and Eastern Jewries in Transition, The Teachers of the Alliance Israelite Universelle, 1860-1939, USA, University of Washington Press, 1993. Roumani Maurice M, From Immigrant to Citizen: the Contribution of the Army to National Integration in Israel, The Hague: Foundation of Plural Societies, 1979. Ruppin Arthur, Die Juden der Gegenwart; Eine Sozialwissenschaftliche Studie, Berlin: S. Cavalry, 1904. [2nd ed. Koeln/Leipzig: Juedischer Verlag, 1911].

148 'רחימז'השכפול של המודל

Ruppin Arthur, The Jews of Today, London: G. Bell and Sons, 1913. Ruppin Arthur, Soziologie der Juden I & II, Berlin: Jüdischer Verlag, 1930. Sachar Howard M., A History of Israel, New York, Alfred H. Knopf, 1979. Scheff J. Thomas, Emotions and Identity: A Theory of Ethnic Nationalism, in:[ Calhoun Craig 1996], (277-303). Segev Tom, 1949 The First Israelis, New York: The Free Press, 1986. Seliktar Ofira, Ethnic Stratification and Foreign Policy in Israel: The Attitudes of Oriental Jews Towards The Arabs and the Arab Israeli conflict, the Middle East Journal., 38, no. 1, winter 1984, (34-50). Seliktar Ofira, New Zionism and the Foreign Policy System of Israel, London: Croom Helm, 1986. Shafir Grshon, Land, Labor and the Origins of the Israeli-Palestinian Conflict, 1882-1914, Cambridge University Press, 1989. Shafir Gershon, The Meeting of Eastern Europe and Yemen: `Idealist Workers` and `Natural Workers` in Early Zionist Settlement in Palestine, Ethnic and Racial Studies 13 (2), 1990, (172-197). Shapiro Raphael, Zionism and its Oriental Subjects, Khamsin, Journal of revolutionary socialists of the Middle East, 5, 1978, (34-67). Shulze Kirsten E., The Jews of Lebanon, Between Coexistence and Conflict, Sussex Academic Press, 2001. Shavit Y., Cohen Y., Stier H. and S. Bolotin, Ethnic Inequality in University Education in Israel, in Jewish Journal of Sociology, vol. XLI, 1999, (5-23). Shuval Judith T., Ethnic Stereotyping in Israeli Medical Bureaucracies, Sociology and Social Research, vol. 46, July, No. 4, 1962, (14-38). Shuval Judith T., Immigrants on the Threshold, New York: Atherton Press, 1963. Steinberg Bernard, Education and Integration in Israel: the First Twenty Years, The Jewish journal of Sociology, Vol. XXX, Nom 1, June, 1988, (17-36). Stillman Norman, The Jews of Arab Lands in Modern Times, Philadelphia Jewish Publication Society, 1991. Swirski Shlomo, The Oriental Jews in Israel, Dissent 30, Winter, 1984. Taft Renee, Attitudes of the Oriental Jewish Elite in Israel toward the Arab Israeli conflict, PhD Dissertation, School of Arts and Sciences of he George Washington University, 1989. Teveth Shabtai, Ben-Gurion, The Burning Ground, 1886-1948, Houghton Mifflin Company,

149 'רחימז'השכפול של המודל

1987. Top ten Father Facts,2000. in: Father facts, 4th Edition, available from: http//:www.fatherhood.org./fatherfacts/topten.htm Levy Yagil, The Military as a Mechanism of Interethnic Reproduction: the Case of Israel , The New school for Social Research, Center for studies of Social Change, 1995.