Dark Tourism to the Carmel? Characterization of Visitors and Visiting Patterns following the Fire

תיירות אופל - מאפייני מבקרים והתפתחות דפוסי ביקור לאחר השרפה בפארק הכרמל

טל דרור ונגה קולינס-קריינרהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

([email protected]; [email protected])

2010 בדצמבר הכרמל, בפארק השרפה אירעה שבו הביקור, אתר התפתחות בתהליך עוסק זה מאמר וגובר הולך ממחקר כחלק ודפוסיו, הביקור מניעי נבדקו המחקר במסגרת במקום. המבקרים ובמאפייני הקשורים באתרים המתמקדת תיירות שהיא ,(Dark tourism) אופל תיירות בנושא האחרונות בשנים לאסון, זוועה ולמוות. מבחינה תיאורטית, נעשה ניסיון לקשר את תיירות האופל לפלחי שוק תיירותיים קיימים כ"תיירות מורשת" וכ"עלייה לרגל" חילונית. שיטת המחקר כללה חלוקת 300 שאלונים סגורים, שהועברו למבקרים בשני מוקדים שונים בפארק הכרמל וכן תצפיות שבועיות על האתר מרגע היווצרותו

ועד לשנתיים מיום הקמתו.

במחקר נמצא, שהתפתחות האתר חלה בארבעה שלבים עיקריים: השלב הספונטני, השלב הרשמי למחצה, שחלף הזמן בין קשר ונמצא באתר המבקרים מאפייני אובחנו כן, כמו הממ לכתי. והשלב הרשמי השלב ריחוק בין קשר קיים כי עוד נמצא שונים. מבקרים שמפגינים למידת העניין התיירותי, השרפה ממועד מקום המגורים מאזור השרפה לזמן ההגעה למקום ולדפוסי הביקור. כלומר, האוכלוסייה המקומית הגיעה לפארק הכרמל בסמוך לאירוע, לעומת האוכלוסייה המתגוררת רחוק יותר, שפקדה את אתר האסון ככל לא האופל באתר הביקור הנסקרים, למרבית כי נמצא, המחקר להשערת בניגוד מהאירוע. זמן שחלף המבקרים מאוכלוסיית כרבע רק בביקור: העיקרית הפעילות את או לנסיעה הראשי המניע את היווה מניעים עם טבע תיירות של מניעים שילבה השרפה, לאחר שנה המחקר, בתקופת שנסקרה בכרמל המתאימים לתיירות אופל. לסיכום, אופיין דגם ההתפתחות של אתר הזיכרון לאסון השרפה ונדונו הקשרים

התאורטיים בין תיירות אופל, עלייה לרגל ותיירות מורשת.

מודל מורשת, תיירות חילונית, לרגל עלייה הכרמל, פארק אופל, תיירות הכרמל, שרפת מפתח: מילות מחזור חיי מוצר.

Dark Tourism to the Carmel? Characterization of Visitors and Visiting Patterns following the Fire

Tal Dror and Noga Collins-Kreiner, Department of Geography and Environmental Studies, University of Haifa

This paper deals with the characterizations of tourists who visited the Mount Carmel National Park in Israel, since the forest fire of December 2010, in terms of motivation, visiting patterns, recreational tourism, consumption patterns, and linkages to "dark tourism. This last is a part of growing phenomenon of tourist interest in sites related to disaster, horror and death. It also examines the development of a dark tourism site within a broader aim of exploring the relationship between dark tourism and secular pilgrimage. The study was based on a field survey conducted by means of 300 closed-ended questionnaires, followed by weekly participant observations conducted for a period of two years following the fire.

אופקים בגאוגרפיה 84 (2013)

טל דרור ונגה קולינס-קריינר 156

The research showed a correlation between the date of the fire and tourist interest. The tendency of more local residents visiting the Carmel Park, as compared with visitors coming from afar - was reversed as time passed from the event. The visit to the dark site was found not to be the primary motivation for travel or the main activity in it. Only a quarter of tourists to the Carmel combined nature with curiosity motives able to be classified as dark tourism. Site development was found to be proceeding through four stages: spontaneous, semi-formal, formal, and national stage. The conclusions of this study address the overall relationship between the phenomena of secular pilgrimage, heritage tourism and dark tourism.

Key Words: Dark Tourism, Carmel National Park, fire, secular pilgrimage, heritage tourism, life cycle model

מבוא

בדצמבר 2010 התחוללה שרפת יער נרחבת בכרמל. במשך מספר ימים כילתה האש חורש טבעי ובתי מגורים באזור הפארק. בשרפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וכ-25 קמ"ר שבהם מיליוני עצים עלו באש. כבר ביומו הראשון הפך האירוע לאסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. לאחר שוך האש הגיעו עשרות אלפי מבקרים לטייל בכרמל ולראות במו עיניהם את הנזקים הכבדים ואת המקום שבו

קיפחו את חייהם אנשים רבים כל כך.

האופל, תיירות תופעת לבין בכרמל השרפה אסון בין והקשרים ההשפעות את לבחון באה זו עבודה השרפה, לאחר הכרמל בפארק המבקרים ובאפיון האתר בהתפתחות עוסק המחקר במקום. שהתפתחה Dark) האופל תיירות תופעת בין הקשרים את בוחן המחקר כן, כמו ודפוסיו. הביקור מניעי מבחינת

Tourism) לבין תנועות של עלייה לרגל חילונית ותיירות מורשת.

דומות לתופעות זו תופעה בין התיאורטיים בקשרים אופל, תיירות בנושא ספרות בסקירת יחל המאמר השרפה אירוע המחקר, אזור יפורטו בהמשך, מוצר. של חיים למחזור מודל ובהצגת המחקרית בספרות ומאידך השרפה הנצחת אתר התפתחות גיסא, מחד לשניים: נחלקים שיוצגו הממצאים המחקר. ושיטות גיסא, מניעי המבקרים ומאפייניהם. פרקי הדיון והסיכום עוסקים בהקשרים התיאורטיים של תיירות אופל,

כפי שניתן להבינם ממחקר זה.

Dark Tourism - תיירות אופל

(Foley and Lennon 2000) תיירות אופל מתמקדת באתרים ובתופעות הקשורים למוות, לאסון ולזוועהדוגמאות מוקדמות לתיירות אופל ניתן למצוא בתחרויות הגלדיאטורים ברומא, כאשר מוות וסבל מהווים נחשב רומא של הקולוסאום בהתאמה, המשולהב. הקהל ידי על הנלהבת הצריכה ואת המוצר ליבת את כאחת האטרקציות הראשונות של תיירות אופל. דוגמה מוקדמת נוספת הן ההוצאות להורג בימי הביניים רשמיים סידורים הופיעו הזמן, עם וכנקמה. כהרתעה ויזואלית, כתזכורת המשמשות ה-19, המאה ועד

.(Stone 2006) לאירוח הבאים לאתרי ההוצאה להורג עד להפיכתם לאירועי צפייה

היתה לא עבודתם אך י(1996), Foley and Lennon היו אופל" "תיירות המושג את לטבוע הראשונים הראשונה שניסתה לבחון את יחסי הגומלין בין אטרקציה תיירותית לבין העניין במוות או באירוע מבעית

157תיירות אופל - מאפייני מבקרים והתפתחות דפוסי ביקור לאחר השרפה בפארק הכרמל

במיוחד. Seaton י(1996) שחקר אתרים כאלה משתמש במושג (Thanatourism), שמקורו במילה היוונית Rojek .שמשמעותה מוות והוא מחלק את תיירות האופל לחמש קטגוריות על בסיס התנהגותי ,Thanatosי(1993) דיבר על "נקודות שחורות" (Black Spots) או כפי שניסח זאת: "ההתפתחויות המסחריות של אתרי

קבורה ואתרים, שבהם ידוענים או קבוצה גדולה של אנשים נתקלים בצער או מוות אלים". Blom י(2000) הגדיר תיירות מוות (Morbid Tourism) כתיירות המתמקדת במוות פתאומי ומושכת במהירות מספר רב

של אנשים, מחד גיסא ואטרקציה המתמקדת בתיירות המקושרת למוות בצורה מלאכותית, מאידך גיסא.

Stone י(2006) ניסה להרחיב את היריעה ולפרוס את תיירות האופל על פני רצף של שבע קטגוריות הנעות מ"תיירות צללים" (shade tourism), מצב שבו הסבל האנושי ממוסחר או מקבל ערך בידורי, מצב שבו dark fun) מאבדים את תחושת הטרגדיה, ועד התיירות האפלה ביותר כמפורט: בתי חרושת לבידור אופל ,(dark dungeons) למטרות חינוך ולמידה, מרתפי אופל (dark exhibitions) תצוגות אופל ,(factoriesבעיקר בתי כלא, אתרים שבהם אנשים הובאו לקבורה (dark resting places), מקדשי אופל, על פי רוב אתרי זיכרון (dark shrines), אתרי אופל של אזורי קונפליקט (dark conflict sites) ומחנות אופל של

.(dark camps of genocide) רצח עם

לדעת החוקרים, הסיבות לביקור באתר אופל נובעות ממניעים שונים. ככלל, מניעי המבקר מייצגים את אחד השטחים, המסובכים והבלתי צפויים בחקר התיירות (Mansfeld 1992). רבים רואים במניע לביקור גורם מרכזי בהתנהגות המבקר ותמיד עולה השאלה מדוע מבקר יבחר לבקר במקום מסוים על פני מקום אחר. לדוגמה, Cohen י(1979) סיווג את כלל התיירים על פי תפיסתם את החוויה התיירותית. ניתן לייחס זאת

למדרג, הנע על רצף בין תיירות הנאה לתיירות בעלת משמעויות.

Foley and Lennon י(2000) מציינים, שביקור באתר אופל, מיד לאחר אירוע, נובע מתוך רצון להתאבל ולכבד את המתים, לדוגמה מותה של הנסיכה דיאנה. יש אחרים שיגיעו לביקור באתר מתוך רצון לחוות את המציאות שמאחורי תמונות המדיה שבהן צפו. עם זאת, חוקרים אלה מעריכים, שהביקור באתר האופל אינו המניע הראשי לנסיעה או הפעילות העיקרית בו, אלא הוא חלק מנסיעת חופשה או עסקים ומטרתו לספק את הסקרנות האנושית. Dann י(1998) סבור, כי הסיבות העיקריות לתיירות זו נובעות ממניעים כגון פחד

ה"פאנטום", חיפוש אחר חדשנות, נוסטלגיה, סטייה או תאוות דם.

לדעת Seaton י(1996), המוטיבציה לביקור נובעת מהרצון למפגש - מוחשי או סמלי - עם המוות והוא חקר י(2008) Rittichainuwat המבקרים. כל אצל אחרת, או כזו במידה קיים, במוות העניין כי מעריך, תיירים סקנדינבים ותאילנדים שביקרו באי פוקט לאחר הצונאמי של שנת 2004. הממצאים חשפו, כי גורמי המשיכה לאי לא היו קשורים במוות, אלא בסקרנות לראות את השינויים שחלו בפני השטח ובאיכויות של

האטרקציות התיירותיות בעקבות האסון וכן מתוך מניע של רצון לעזור למקומיים.

המוטיבציה של תייר לביקור באתר אופל איננה אחידה ומשתנה לפי לאום. אצל Kang et al.i י(2012) אנו מוצאים כי המבקרים בפארק השלום בקוריאה הגיעו מתוך תחושת מחויבות שהיא אחד המניעים העיקריים

לביקור באתר אופל.

Stone and Sharpley י(2008) טוענים, שעל אף הגידול בהתעניינות האקדמית בתיירות אופל, הבנת המושג מנקודת מבט של צריכה נותרה מוגבלת. הם שואלים אם הפופולריות של אתרי האופל קשורה רק למשיכה


הבסיסית למוות או שמא ישנם מניעים חזקים יותר? לדעתם, תיירות האופל מאפשרת לאירוע מוות מהעבר להפוך לעכשווי וכן עוזרת להפחית את תחושת החרדה ממוות פוטנציאלי בלתי נמנע. בנוסף לכך, תיירות אופל מייצרת הזדמנות ליחידים להרהר במוות ובתמותה ממרחק בטוח, ומשום כך צריכת תיירות האופל

קשורה יותר לאנשים חיים ולחיים בכלל מאשר לאנשים מתים ולמוות.

המסגרת התיאורטית של תיירות אופל: בין עלייה לרגל חילונית ותיירות מורשת

זה בעניין האופל. תיירות תופעת של ולהבנה להבחנה להגיע רבים חוקרים מנסים האחרונים, בעשורים קיימות שלוש גישות בסיסיות: הגישה הראשונה טוענת, כי תיירות אופל כרוכה בביקור באתרים הקשורים במוות, באסונות ובזוועות והיא תופעה נפרדת וייחודית (Foley and Lennon 2000), כפי שהוצג קודם לכן. גישה שנייה מציעה את ההבחנה, שאתרים אלה הם אתרי עלייה לרגל מודרניים וכי המבקרים באתרי אופל הם למעשה עולי רגל בהגדרתם, כאשר מקובל לראות את עולי הרגל הדתיים כאחת הצורות המוקדמות של תיירות (Vellas and Becherel 1995; Lickorish and Jenkins 1997). עלייה לרגל ייחודית לאתרי אופל אמנם משויכת לביקור באתרים הקשורים למוות של פרטים או של קבוצות הקשורים לאלימות, או מוות בטרם עת, אך על פי רוב המוות היה בעל נטייה דתית או אידאולוגית וסיפק משמעות לציבור מסוים. כאשר בוחנים את תופעת העלייה לרגל הדתית בכלל והעלייה לרגל החילונית למקומות אשר אינם דתיים, ניתן לראות, כי אף היא קשורה, תכופות, למוות בצורה זו או אחרת. בעשור האחרון מקובל להתייחס לתופעה של עלייה לרגל חילונית כמסע אל אתרי זיכרון של קרבות ומלחמות, לדוגמה: גטיסבורג, או אתרי קבורה וזיכרון Ground Zero למפורסמים בני ימינו, כמו אלביס פרסלי, או מקומות של אירועים היסטוריים חשובים כמובניו-יורק, אתרים של טקסים פגאניים, כמו האתר של Stonehenge, אטרקציות תיירות המהוות מותג, כגון דיסנילנד, אתרי ספורט מפורסמים, כגון מגרש הגולף על שם St Andrews ואתרים בעלי משמעות פוליטית,

.(Slade 2003) כגון הקבר של לנין

המוות כאשר האופל, לתיירות המקור את המהוות הצורות כאחת והדת הרגל עולי את לראות אפשר Seaton 1996; Sharpley and) מהווה אלמנט של תיירות עוד זמן רב לפני כל הופעה של תיירות כלשהיSundarm 2005). נראה, אם כן, כי ההנחה הישנה של עלייה לרגל הנסמכת על רכיב של דת איננה תקפה עוד. במקומה יש צורך להכיר בהיעדר הגבולות של התופעה ובקיום מספר צורות אלטרנטיביות של עלייה "אטרקציות מכנה שהוא במה אופל באתרי דן י(1993) Rojekי .(Collins-Kreiner 2010a, 2010b) לרגל גורליות" (fatal attractions) ומזהה אותן עם עלייה לרגל חילונית. הספרות המקצועית מתקשה להבחין מניעים ועד דתיים ממניעים החל רצף, פני על כמתקיימים בהם ורואה ותיירים רגל עולי בין במפורש תיירות עוסקת שבהם הנושאים ליבת את בדקו חוקרים .(Timothy and Boyd 2003) לגמרי חילוניים Alderman) האופל ונראה, כי הם דומים במידה רבה לחוויות הביקור באתרי תיירות של עולי רגל חילוניים

.(2002; Stone 2006, 2011; Stone and Sharply 2008; Walter 2009

גישה שלישית כוללת את תיירות האופל במסגרת הרחבה של "מורשת", שכן לעתים קרובות, אתרי אופל Stone and Sharpley 2008; Yankholmes) נחשבים כאתרי מורשת, בעיקר כאלה המציגים מוות ואלימותand Akyeampong 2010). ניתן לראות זאת, לדוגמה, במחקר המתייחס לתיירות אופל במחנות ההשמדה בפולין, כאשר אורן ואחרים (2010) סבורים שדרושה מסגרת תאורטית שתבחין באופן ברור בין תיירות ייחודית. חברתית כתופעה אופל תיירות של לקיומה באשר ספקות מעלים אך אופל, לתיירות מורשת


Kndesen י(2011) מכנה סוג זה של תיירות כ-difficult heritage tourism כלומר, תיירות מורשת, שרוב האוכלוסייה מתקשה לחוותה. בדומה לכך, טוענים Tarlow י(2005) ו-Stone י(2006), שכאשר לאתר תיירותי

משויך אירוע טרגי הקשור במוות או בסבל, יש לסווגו בתת-קטגוריה של תיירות מורשת.

בישראל, בוצעו מחקרים רבים בנושא ייסוד, התפתחות ועיצוב של אתרי מורשת וטיפוח נופי הנצחה שונים. מרבית המחקרים עסקו באתר עצמו ופחות ביחס המבקרים אליו. מרתקים במיוחד המחקרים אשר נעשו בישראל השונות האנדרטאות ניתוח ,(2002 (עזריהו הגיא בשער המשוריינים של סיפורם ניתוח בנושא (שילר וברקאי 2005; שמיר 1996) ומגדלי המים בדרום (עזריהו 1996א). כך למשל טוען עזריהו (2006: 621) כי "אנדרטאות משלבות את המיתוס בנוף וממזגות בין ההיסטוריה לגאוגרפיה. האנדרטה היא מובלעת של קדושה חילונית שמייצרת אינטראקציות סמליות בין העבר לבין ההווה, בין המתים לבין החיים, בין היחיד לבין הקהילה. בה־בעת, אין לשכוח כי כל אנדרטה היא מצבור של קונפליקטים. אחדים מהקונפליקטים הללו הם גלויים, והם המקנים לאנדרטה את עוצמתה הדרמטית. אחרים אינם גלויים לעין המתבונן ה׳תמים׳, אך

חשיבותם, בין היתר, היא בכך שהם מספקים את הכוח המניע להקמת האנדרטה."

דורשים עדיין רבים היבטים וכי יחסית חדש מחקר תחום היא האופל תיירות כי טוען, י(2011) Stoneחקירה נוספת כדי ללבן את מורכבות התופעה. לטענתו, מחקר תיירות האופל מאופיין בבנליות ולכן הוא מצרף קריאה לחקר תיירות אופל בעתיד וכן להגדלה משמעותית של תיאוריות ומושגים מעבר למוסכמות המקובלות בתחום כיום. בהתאם לכך דן מאמר זה בתופעת תיירות האופל ככלל ובתופעה הייחודית של

אסון השרפה בכרמל כמקרה בוחן.

אזור המחקר והאירוע: השרפה בכרמל, 2010

מ-2 תשע"א, שהתרחשה בחנוכה נרחבת, יער שרפת היתה הכרמל") גם "אסון בכרמל (המכונה השרפה עד 5 בדצמבר 2010. השרפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עוספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר סיטרין והכפר עין חוד. במהלכה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, כ-40,000 דונם הושמדו במערב הכרמל וכמה

מיליוני עצים עלו באש (אתר קק"ל) (איור 1).

כבר ביום הראשון הפכה השרפה לאסון האש הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. ב-2 בדצמבר 2010 (א' חנוכה תשע"א), בערך בשעה 11 לפני הצהריים, התלקחה השרפה ממערב לעוספיא. במהלך אותו יום נשבו רוחות חזקות, שליבו את האש וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הנוער כפר הכרמל", "יערות מלון אזור גם נפגעו בשרפה קשות. ניזוק אשר אורן, בית וקיבוץ שוקף הר "ימין אורד", מחצבות "קדומים", אזור חוות "משמר הכרמל" ונחל אורן (בעיקר הצלע הצפונית של הנחל). פעולות הכיבוי מהאוויר ומהקרקע הצריכו תיאום לוגיסטי מורכב. בכיבוי האווירי השתתפו עשרות מטוסים

ומסוקים, שהטילו כ-9,000 טון מים.

השרפה גבתה קורבנות בנפש. אסון אוטובוס הסוהרים התרחש בשעותיה הראשונות של האש. באסון נספו, כאמור, 44 בני אדם, 38 מהם באוטובוס (נהג ו-37 צוערי שב"ס) ושישה נוספים (שלושה כבאים ושלושה שוטרים), שניסו להציל את נוסעי האוטובוס. במהלך השרפה נגרם נזק עצום לסביבה ולרכוש: הנזק הראשוני בדליקה בין-עירוניים. ולכבישים ליער שקל מיליון כ-120 ועוד שקל, מיליון ב-150-120 מוערך לרכוש

קודם נאמר 35000

המספר הנכון הוא 25, לפי קק"ל 30

בערך


נשרפו כ-35 קמ"ר (35,000 דונם) בהר הכרמל. נזק רב נגרם לטבע משרפה של אזור מיוער. החיות שבשמורת החי-בר בכרמל פונו וניצלו, אולם מכרסמים קטנים וזוחלים שהיו בטווח האש לא הספיקו להימלט. כמו כן, נפגעו בעלי חיים נוספים, שנמצאו בשטחי השרפה. למעלה מחמישה מיליון עצים נשרפו ונזק של זיהום אוויר כבד נגרם לאזור כולו. בין היישובים שנפגעו במיוחד: בית אורן, שבו למעלה משליש מהבתים נשרפו, עין הוד וימין אורד. בסך הכול נשרפו כ-250 מבנים, שמתוכם 74 נשרפו כליל. האירוע לווה בכיסוי תקשורתי

מסיבי ובו נשמעה ביקרות ציבורית רבה על תיפקוד הגופים הממשלתיים השונים.

איור 1: מפת שרפת היער בכרמל 2010 (מרכז מיפוי קק"ל)


מספר ימים לאחר כיבוי השרפה הכריז ראש הממשלה על 44 הנספים באסון כחללי מערכות ישראל. הכרזה זו עוררה ויכוח ציבורי עז בקרב הציבור הישראלי. רוב הנספים נקברו בבתי קברות צבאיים במקומות מגוריהם. נשיא המדינה ואשת ראש הממשלה הגיעו לביקורי תנחומים אצל המשפחות השכולות. ב-5 בינואר 2011, יום השלושים לכיבוי השרפה, התקיים בקיבוץ בית אורן טקס אזכרה ממלכתי, בהשתתפות נשיא המדינה, חלקה הזיכרון, אנדרטת חנוכת בטקס האסון, אחרי שנה נתניהו. בנימין הממשלה, וראש פרס, שמעון המדינה כבוד ל-44 הנספים, בהם 37 אנשי שירות בתי הסוהר, שני כבאים, אזרח ושלושה קציני משטרה, ונער מתנדב מ"צופי אש". מיקום האנדרטה לווה בויכוחים כאשר רשות שמורות הטבע בעלת השטחים היא שמסייעת לקבלת ההחלטה הסופית כי האנדרטה תוקם לא ב"עיקול המוות" עצמו אלא בנקודה גבוהה יותר שתאפשר הגעה וחניה נוחה, בכביש המוביל לבית אורן. בחנוכת האנדרטה אמר ראש הממשלה, שהיא עדות נצח לגבורה. לבני המשפחות איחל, כי ימצאו נחמה במורשת שהותירו ההרוגים, והוסיף: "טסתי מעל ההר

.(ynet 19.12.11) "וראיתי שבין העצים המפויחים פורחים גבעולים

מעקב אחר ההתרחשויות בשטח מצביע על חזרה הדרגתית של התייר אל הכרמל. ואכן, בסמיכות לשרפה, דווח על מבקרים אשר טיילו באזור שנשרף. העיתונות דיווחה על כך, שבמהלך סוף השבוע שלאחר השרפה אלפי מטיילים פקדו את האזור בכרמל. בכביש בית אורן נוצרו פקקי תנועה, שנמשכו לאורך קילומטרים. מרבית הצפיפות נרשמה בכביש 721, בין בית אורן לכלא דמון, במקום שבו נשרף אוטובוס הצוערים. השרפה גרמה נזקים לא רק לסביבה, אלא גם לבעלי העסקים בכרמל – מסעדות, חדרי אירוח, חוות סוסים, ועוד. מאז שוך האש ועד תחילת מחקר זה, כשנה לאחר אירוע האסון, נפתחו מחדש מסלולי הטיול בכרמל. רשות הטבע והגנים פינתה את שרידי העצים השרופים והשבילים סומנו מחדש. המבקרים הרבים הקלו במעט על

הנזקים הכלכליים, אולם בעת תום המחקר המצב טרם חזר לקדמותו, שנתיים לאחר השרפה.

מתודולוגיה

אזור על התצפיות שאלונים. וחלוקת התצפיות ביצוע עיקריות: מחקר שיטות שתי על מתבסס המחקר השרפה וביקורי המבקרים בו נערכו החל מהרגע שבו התאפשר לקהל המבקרים להגיע לאתר - שלושה ימים

לאחר תום השרפה ועד שנתיים לאחר מכן (דצמבר 2012).

השערות המחקר היו שתיים: האחת, כי מניעי הביקור של המבקרים לפארק הכרמל משלבים מניעים של תיירות טבע עם מניעים המתאימים לתיירות אופל, בשל השפעת אסון השרפה. השנייה, כי בדומה למוצרי שוק אחרים, כולל אתרי תיירות ואתרי עלייה לרגל, האתר יחל כאתר ספונטני ויזכה לאישור רשמי עם חלוף

הזמן, כולל תיעוד בשטח שיעודד גידול במספר המבקרים.

השערת המחקר הראשונה התבססה על סקר שדה, שבוצע באמצעות 300 שאלונים סגורים למבקרים בשני מלאים שאלונים הקטנה". 150 בחניון "שוויצריה והשני השרפה באנדרטת האחד הכרמל, בפארק מוקדים נאספו בכל אחד מהאתרים. סקר המבקרים הועבר שנה וחצי לאחר השרפה, בתקופה שבין אפריל-יוני 2012, אלה שמבקרים מההנחה, נבעה עצמאים במבקרים להתרכז הבחירה הכרמל. בפארק עצמאים למטיילים בוחרים את יעד הביקור בעצמם, בהתאם למאפיינים שלהם, בעוד שלמבקרים במסגרת קבוצתית אין, במקרים רבים, השפעה על מסלול הטיול. השאלונים חולקו בעיקר בסופי שבוע, מכיוון שבימים אלה מתרחשת רוב הפעילות התיירותית העצמאית באזור. עם זאת, חולקו שאלונים גם במהלך מספר ימים באמצע השבוע על

מנת להבטיח מדגם מייצג וכן בחול המועד פסח, במטרה לדגום תקופת חגים ואוכלוסייה דתית.


התנהגות דמוגרפיים, (מאפיינים התייר מאפייני את לבדוק במטרה עיקריים חלקים מספר כלל השאלון ומניעי חד-יעדי) או רב-יעדים טיול הסיור, יעד הסיור, זמן (אורך התייר של הביקור דפוסי תיירותית), התייר (הגורמים שהניעו את התייר לבחור ביעד זה). השערות המחקר היו, כי מרבית אוכלוסיית המבקרים בכרמל משלבת תיירות טבע - פעילות בחיק הטבע - עם מניעים של תיירות אופל אשר מהווה גורם מניע בנושאים שאלות עם סוציו-דמוגרפי, שאלון הראשון, חלקים: משני הורכב השאלון באזור. לביקור נוסף של: מין, גיל, השכלה, מקום מגורים ושאלות הנוגעות להרכב הנסיעה, אורך השהייה וכדומה. החלק השני כלל שאלות שתשובותיהן, באמצעות סולם Likert, התייחסו למניעים לביקור ולהיגדים נוספים הקשורים Chi במבחן ושימוש דפוסים לזהוי סטטיסטי ניתוח באמצעות SPSS בתוכנת נותחו הנתונים לנושא. square test ומדד הקשר phi. שאלת המחקר השנייה נבדקה באמצעות תצפיות שנערכו במהלך יום מדי

שבוע, במשך שנתיים, ובדקו את התפתחות האתר מבחינה מרחבית וצורנית.

המבקרים בכרמל לאחר השרפה: מניעים ומאפיינים

גילאי של סוציו-דמוגרפיים מאפיינים בעלי היו התיירים שמרבית כך, על הצביעו הראשוניים הממצאים ביניים, הכנסה ממוצעת ומעלה, השכלה אקדמית, נשואים עם ילדים, שכירים, יהודים חילונים (טבלה 1).

המרכיבים שסומנו כשלושת גורמי המשיכה החשובים ביותר בבחירת הכרמל כיעד לטיול הנוכחי היו: שהות בחיק הטבע, טיול רגלי ואסון השרפה. תוצאות המחקר הנוכחי מדגימות שמרבית (75%) המבקרים הגיעו לאזור למטרת טיול רגלי ושהות בחיק הטבע. כמו כן, מרביתם ראו עצמם כתיירי טבע והעידו שהם מבקרים בטבע מספר פעמים בשנה. רק 25% מהמבקרים הגיעו ליום הטיול ממניעים של שהות בחיק הטבע תוך שילוב ביקור באסון השרפה/באנדרטת הנספים. רק 36 אנשים (12%) מתוך 300 הנסקרים העידו, כי יש להם

קשר ישיר לשרפה (משפחה, עבודה, חברים).

כדי להבין את מאפייני המבקרים ראוי לבחון הן את התלות בזמן והן את התלות במרחק שממנו הגיעו אל היעד. לאור זאת, נבחנה התנהגות המבקרים באזור השרפה כתלות במרחק ובזמן. לשם כך, נעשתה בדיקה השרפה מאירוע חודשים שלושה עד של זמן בטווח הכרמל בפארק שביקרה האוכלוסייה את שבחנה ולאחר שלושה חודשים, כתלות מהמרחק שממנו באו: עד 10 ק"מ, 10 עד 50 ק"מ, 50 עד 100 ק"מ, 100 בשלושת בכרמל שביקרו בקבוצה, האנשים אחוז נבדק מרחק" "קבוצת בכל ק"מ. 150< ק"מ, 150 עד חודשים שלושה לאחר האזור את שפקדו בקבוצה, האנשים אחוז לעומת לאסון, הראשונים החודשים ויותר מאירוע השרפה. ניתן לראות, כי קיים יחס הפוך בין הזמן למרחק. ככל שאנו קרובים בזמן לאסון השרפה אחוז המבקרים מיעדים רחוקים קטן. המגמה הולכת ומשתנה ככל שמתרחקים בזמן מאסון השרפה, מובהקים ונמצאו Chi Square במבחן נבדקו הנתונים והולך. גדל רחוקים מיעדים המבקרים אחוז אז

.(Chi Square=48.99, P<0.0001)

הנתונים נמצאו מתאימים להתפלגות לוגריתמית בקפיצות של 50 ק"מ מאזור השרפה: Visitors = 78.4 – 17.6Log (Distance), R = 0.92% עד שלושה חודשים Visitors = 21.6 + 17.6Log (Distance), R = 0.92% מעל שלושה חודשים

נראה, שמעורבותם הרגשית והסקרנות של תושבי האזור, יחד עם העובדה כי הם גרים בקרבת מקום, הביאה לביקורם הספונטני באזור השרפה, בטווח זמן קצר ועד שלושה חודשים. יש לציין, שרוב שטחו של פארק


N%מגדר

9434גברים18566נשים279100סה"כ

התפלגות גילאים6423עד 2434-25552044-35752754-45461664-55269

65135 ומעלה279100סה"כ10-82טווח

37.6ממוצע15.0סטיית תקן

37 חציוןמצב משפחתי

7628רווק11744נשוי עם ילדים6223נשוי בלי ילדים

145גרוש/ אלמן269100סה"כ

מגורים9633.8חיפה

4014.5אזור חיפה207צפון11640.5מרכז124.2דרום284100סה"כ

N%הכנסה חודשית ביחס לממוצע

3415גבוהה בהרבה6630גבוהה

7433ממוצעת2511נמוכה

2511נמוכה בהרבה224100סה"כ

השכלה6222תיכונית

3312על-תיכונית166מקצועית16360אקדמאית

274100סה"כעיסוק16763שכיר

249עצמאי166סטודנט

2810.5לא מועסק3111.5אחר (פנסיונר/חייל)

266100סה"כדת

25893יהודי104נוצרי

62מוסלמי31דרוזי277100סה"כ

דתיות18366חילוני

5921מסורתי3513דתי

277100סה"כ

טבלה 1: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של משתתפי המחקר

הכרמל היה סגור או סגור חלקית למטיילים וחוסר הבהירות להיכן ניתן להגיע אף הוא הדיר את רגלם של המטיילים הרחוקים, שנמנעו מנסיעה ארוכה ללא ידיעה האם יוכלו להיכנס לפארק ולהשביע את סקרנותם. בשטח נראו גדמי עצים מפויחים, בתים שרופים, אפר זרוע על הקרקע וריח שרפה נישא באוויר. רוב השטח השרוף לא היה נגיש רגלית וחלקו אף הוגדר כמסוכן לציבור, כך שתנאים אלה לא איפשרו ביקור ממושך בשטח השרוף ותאמו יותר לפרופיל של מבקר מקומי (מאזור חיפה והסביבה). לאור טווח הנסיעה הקצר, מבקר זה יכול לקחת את הסיכון ולהגיע לאזור ללא ידיעה ברורה לחלוטין מהן אפשרויות הביקור בשטח השרוף. מבקרים רבים העידו, כי ביקרו יותר מפעם אחת באזור השרוף וכי הביקור החוזר היה לשם צפייה

בשינויים שחלו בשטח השרוף על פני טווחי זמן שונים וכן לשם צפייה בפעולות השיקום והפיתוח.


ככל שעבר זמן מהאירוע, פארק הכרמל חזר והתמצב כאתר טיולים ופיקניק. שנתיים לאחר האירוע ניתן לקבוע, לאור הממצאים, כי התעניינות התייר המקומי באירוע השרפה פחתה והפארק חזר לשימושו הקודם כאתר נופש וטבע. אמנם, ישנה חשיבות לביקור באתר שבו התחוללה השרפה, אך נמצא שהביקור בו על ידי כמחצית מהמבקרים (47%) נערך ללא תכנון מראש ובספונטניות וזאת אל מול תכנון הביקור באזור כולו. ניתן לייחס זאת לסיבה שכרבע (26%) הם מבקרים מיעדים רחוקים מאזור האסון, הצריכים לתכנן את סיורם בצורה מיטבית על פני מספר שעות. מבקרים אלה מעדיפים לחבר את הביקור באזור השרפה עם טיול רגלי או עם פעילות אחרת באזור. לאור זאת, מבקר מסוג זה מוגדר כמבקר רב-יעדי ולא כמבקר

חד-יעדי הבא לבקר באתר השרפה בלבד.

הנסקרים התעניינות את תחילה לבחון יש באתר, התיירותי לעניין הזמן חלוף בין הקשר את להבין כדי בשרפה בכלל ובתוצאותיה בפרט. ההתעניינות היא פועל יוצא של מעקב המבקר אחר אמצעי התקשורת לאורך ימי השרפה. היות והאירוע היה חריג בעוצמתו, בהיקפו ובתוצאותיו, הוא לווה באמצעי התקשורת השונים בעשרות דיווחים ומאמרים והפך לשיחת היום בכל בית בישראל. רוב הנסקרים (92%) עקבו אחרי אחר מעקב בשטח. במתרחש גדולה מעורבות והראו האירוע ימי כל במהלך רציף באופן השרפה אירועי

דיווחי התקשורת מהשטח מצא, כי כמות אנשים גדולה יחסית ניגשה לשטח השרוף בסמוך לאירוע.

בחינת הנתונים במחקר הנוכחי הראתה, כי 64% מהמשיבים דיווחו כי ביקרו בכרמל בטווח של עד שלושה הציבורי העניין את מחזק זה נתון השרוף. לשטח ניגשו זה ביקורם ובמהלך השרפה מאירוע חודשים בסמיכות לאסון. בנוסף חשוב לציין שכיוון שסקר המבקרים נעשה שנה וחצי לאחר השרפה - הרי מבקרים אלה שנסקרו עתה הם בגדר "תיירות חוזרת", ולכן יתכן ומוטיבציית תיירות אופל כבר לא קיימת בביקורם הנוכחי וייתכן שהיתה קיימת בביקורם הראשון בעבר. סקרנות נמצאה כמניע עיקרי, המהווה גורם מוטיבציה לביקור באתר בעל תדמית של אופל, כאשר רבע מהנחקרים במחקר זה העידו כי הגיעו לאתר ממניע סקרני. Ashworth 2001י; כגון: חוקרים מספר אצל התייחסות קיבלה אופל באתר לביקור כתמריץ הסקרנות

.Rittichainuwat 2008

בטווח ק"מ 50 עד של ממרחק ליעד הגיעו (76% עד 60%) הנסקרים מרבית המחקר, ממצאי פי על השרפה, לאזור מהגעה להימנע בתקשורת הפניות למרות השרפה. מאסון חודשים שלושה עד של זמן בייחוד אמצעית, בלתי תחושה של בפיתוי לעמוד מתקשה והציבור האדם טבע היא שהסקרנות כנראה לנוכח הנגישות והסמיכות לאתר. ניתן לראות שהסמיכות הגאוגרפית מושכת עמה ספונטניות, זו האחרונה

מאפשרת להשביע את הסקרנות הטבעית לגלות את הבלתי נודע.

תהליך התפתחות אתר אסון השרפה

תת-פרק זה יבחן את תהליך התפתחות אתר השרפה. מעבר לכך הוא יבחן האם המודל הקלסי של "מחזור חיי מוצר" ניתן להשלכה וליישום גם על אתר השרפה בפרט ואולי על אתרי תיירות אופל ככלל. ההשערה היא, כי על אף שהמודל עוסק בדרך כלל בחיי מוצר, ניתן להשליך ממנו לתחום זה, כפי שנעשה גם לתחומים אחרים, כגון פיתוח אתרי תיירות (Butler 1980), התפתחות קברי צדיקים (Sasson 2002) או התפתחות מושבים (Collins-Kreiner 2013). יש לציין כי מכיוון שאין בעבודה מספרי מבקרים מדויקים, הרי הניתוח

נעשה באמצעות התצפיות שנערכו על מספרי המבקרים ומידת פיתוח האתר.


Box 1983;) מחזור חיי המוצר הוא דפוס המכירות של צמיחה וניוון של מוצר מסוים, במשך תקופת זמןDay 1981; Levitt 1965). תקופה זו עשויה להיות כל חייו של המוצר, מרגע השקתו ועד להוצאתו מקו המוצרים, כאשר הוא אינו ריווחי עוד או כתוצאה מהחלפתו. ניתוח מחזור חיי המוצר הוא תהליך התיאור והחיזוי של דפוס המכירות למוצר למשך תקופת זמן או למשך כל חיי המוצר. מחזור אופייני של חיי מוצר

מורכב מארבעה שלבים מובהקים:

יגדלו המכירות התכניות, פי על מתרחש הכול אם ובה, ההשקה לאחר מיד הבאה התקופה זוהי הקמה: באיטיות, אך ביציבות, במקביל לכניסתו של המוצר לשוק. בשלב זה סביר שלא יהיו רווחים עקב העלויות

הכרוכות בהצגת המוצר.

צמיחה: זוהי התקופה שבה החדירה לשוק גדלה במהירות. אם המוצר החדש מצליח, קצב הגידול במכירות וכתוצאה המוצר של וקבלה היכרות לאחר הצרכנים/משתמשים של הביקוש שמתרחב ככל תנופה, צובר מפרסום, קידום מכירות ותמיכה מצוות המכירות בשטח. בתקופה זו, הצמיחה במודעות הלקוחות ושביעות

הרצון מנוצלות על ידי פילוח, ייחוד והתרחבות לשווקים חדשים.

על זאת, עם הצרכנים. מצד משמעותית לקבלה זכתה כבר הבסיסית המוצר תפיסת זה, בשלב בשלות: אף שהביקוש עשוי להמשיך ואף לעלות קלות, קצב העלייה מצטמצם במידה רבה ועשוי בסופו של דבר "להתייצב" או אפילו לרדת. קצב הצמיחה המואט נגרם בחלקו עקב תחרות מוגברת מצד חברות נוספות המוצר ידי על שהושג השוק נתח את תוקפות או המוצר של חדשות גרסאות עם לשוק נכנסות אשר באמצעות פרסום, קידום מכירות, מדיניות מכירה ותמחור אגרסיבי יותר. ההאטה בצמיחת המכירות עשויה גם להיגרם על ידי רוויה בשוק למוצר כפי שהוא. בשלב זה, הרווחים מתייצבים או יורדים עקב המאמצים

להגן על המוצר מפני תחרות.

ניוון: מכירותיהם של רוב המוצרים בצורותיהם ובמותגיהם השונים שוקעות בסופו של דבר עקב שינויים בטעם הצרכנים, תחרות גוברת, התקדמות טכנולוגית וזמינותם של מוצרים חלופיים. השוק עשוי להיות רווי ואם לא תינקט פעולה, המכירות והרווחים ירדו לאפס או יקפאו ברמה נמוכה. מגמת הקניות תהפוך להיות חלופית באופייה, ואם לא תינקט פעולה בנדון, הנאמנות למותג תצטמצם בהדרגה. שלב "הניוון" נובע

בחלקו הרב ממיצוי המוצר.

כדי לבדוק האם המודל תקף לאתרי אופל יש לבחון את תהליך ההתפתחות התיירותי של אתר אסון השרפה. מיד עם תום השרפה ואישור המשטרה לגשת לאזור נוצר במקום, בו האוטובוס עלה באש, אתר הנצחה במקום הרשמית יותר, הוקמה האנדרטה ומבקרים ורק בשלב מאוחר חברים המשפחות, ספונטני על ידי

סמוך.

בימים הראשונים שלאחר השרפה, כפי שכבר צוין, פקדו את אזור הכרמל אלפי מבקרים, שהתאפיינו בתיירות סקרנית המגיעה ממרחק קצר. מבקרים אלה פקדו את אזור האסון בהתאם לנגישות שאושרה על ידי גורמי הביטחון וההצלה. בנוסף לכך, התקיימה מגמה של גידול בכמות המבקרים ככל שמתרחקים בזמן מאירוע האסון. בבחינה קפדנית ניתן להבחין, כי התהליך הוא בעל מאפיינים המתאימים למודל של מחזור מוצר ואף

מקביל להליך "ההתקדשות" של האתר.


השלב הראשון הוא ה"שלב הספונטני", כאשר מיד עם תום האסון הגיעו אלפי מבקרים סמוך למקום האירוע של ותמונות מנחות, והשאירו פרחים הביאו אנשים רחוקים. ממקומות הגיעו ביניהם מבקרים רק אך הקורבנות ופתקים עם שירים לזכרם או עם ציון שמותיהם. האתר הספונטני התבלט במאפייני אתר קבורה ואתר הנצחה, כאשר נרות זיכרון רבים הודלקו באתר ואף החלו להיבנות אתרים מאולתרים להדלקת נרות (איור 2). המקום החל לגדול מבחינת מספר המבקרים והשמועה על אודותיו עברה מפה לאוזן והביאה לזרם דק אך קבוע של מבקרים. אנשים פרטיים החלו לעסוק בשיפוץ, אחזקה ושימור של מקום האתר הספונטני,

שהוקם בעיקול הכביש שבו נספו בני אדם. בשלב זה לא היה גוף ממסדי המתערב או מנהל את האתר.

השלב הבא ניתן לזיהוי כשלב ה"רשמי למחצה", כאשר הפעילות סביב האתר גברה והוא זכה להכרה של חלה וכן גדל המבקרים מספר חיפה. ועיריית הסוהר בתי שירות המשטרה, כגון שונים, וארגונים גופים התפתחות פיזית של האתר. הגידול בתנועת המבקרים הגביר את הצורך במתן שירותים בסיסיים לקליטה נאותה של מבקרים. לדוגמה, נוצרה בעיית חניה, שכן לא היה מקום רשמי לעצור את הרכב, לעלות ולבקר באתר. המצב הקיים גבל בסכנת נפשות. כך, שהקהל הרב, שפקד את המקום, עודד למעשה את הרשויות השונות ליטול חלק ביוזמה המתפתחת ולזכות את האתר בהכרה רשמית. גופים רשמיים שונים, כגון רשות מעבר בשטחו התרחבות וחלה ציבורית למודעות להיכנס זה בשלב לאתר סייעו והגנים, הטבע שמורות

לתחום האתר הספונטני הראשוני (איור 3).

מאותו רגע שבו החל האתר הרשמי להיבנות – התחולל השלב השלישי - "השלב הרשמי". לאחר דיונים הוחלט על מיקומה הנוכחי של האנדרטה, במקום הוקמה חניה מסודרת והחל פיתוח סביבתי של האתר. כיום, באתר ניצבת אנדרטה מרשימה בצורת גל אש, שנבנתה כמה עשרות מטרים מעל לאתר הספונטני (איור 3). האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל נתנאל בן יצחק והוקמה על ידי משרד הביטחון - אגף משפחות והנצחה ואגף ההנצחה והבינוי, בתרומתם של הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד. באתר, שירותים ציבוריים, שביל הוצב במקום לאנדרטה. המוביל מטרים, עשרות כמה של ובאורך מטרים מספר של ברוחב מרוצף כניסה שילוט עם סיפור האירוע ושמות הקורבנות. האתר ערוך לקליטת מאות מבקרים בעת ובעונה אחת (איור 4).

להכרה זוכה האתר זה, בשלב בסדרה. הגבוה השלב שהוא ה"ממלכתי", בשלב היום נמצאת האנדרטה ממלכתית-חברתית של הממסד הרשמי של מדינת ישראל. ההכרה הממלכתית באתר תרמה לפיתוחו והוא זוכה לאחזקה ממסדית קבועה ובהתאמה כמות המבקרים בו גדלה. רבים מהמגיעים בשלב זה אינם קשורים

האירוע לאזור סמוך המאולתר הזיכרון אתר :2 איור בשלב הספונטני

בשלב בכרמל לשרפה הזיכרון אנדרטת אתר :3 איור הרשמי למחצה


ישירות לנספים או לאירוע ומייצגים את הקהל הרחב, הבא לבקר מסקרנות, כפי שנמצא במסגרת המחקר. אישור רשמי לשלב הממלכתי, שבו נמצא האתר, היה טקס חנוכת האנדרטה ביום השנה לאסון, בהשתתפות

ראש הממשלה, שרים ומשפחות הנופלים (איור 5).

בשלב בכרמל לשרפה הזיכרון אנדרטת אתר :4 איור הרשמי

שנערך הכרמל אסון לחללי הממלכתי הטקס :5 איור באתר אנדרטת הזיכרון ב-5 בינואר 2011

דיון במסגרת התיאורטית של תיירות האופל

של הקריטריון על עונה הנסקרים מאוכלוסיית רבע רק כי נמצא הראשונה, המחקר להשערת בניגוד יצר השרפה אסון אופל. לתיירות המתאימים מניעים עם טבע תיירות של מניעים המשלבת אוכלוסייה מהמבקרים לחלק בלבד, חלקי משיכה גורם ומהווה הייחודיים מאפייניו על לביקור חדש מניע למעשה באזור בזמן המחקר, בעת ביצוע הסקר - שנה וחצי לאחר השרפה. על מנת להבין את תופעת הביקור באתר השרפה נבחנו מאפייני המבקרים על גבי מספר צירים, שהוצעו בספרות המחקרית בנושא. בתחילה נבחנו מאפייני ומניעי המבקר בתיירות אופל על פי Stone י(2006), הטוען לציר הנע מתיירות "קלה" במונחי אופל, הנמצאת בקצה האחד של הרצף ועד לתיירות בעלת משמעות קשה, בקצה האחר של הרצף. על פי דירוג זה, המבקרים באתר השרפה מגיעים ל"מקדש זיכרון" המצוי שלישי מבין שבעה בדירוג הקושי לאחר "אתרי

רצח עם" ו"אזורי עימות" (איור 6).

תיירות את המחלק י(1996), Seaton ידי על המוצע ציר גבי על היא המבקרים למיקום אחרת אפשרות האופל לחמש קטגוריות על בסיס התנהגותי. בהתייחס לכך, נראה כי מניעי המבקרים במחקר זה דומים לאלה המבקרים ב"אתרי זיכרון" עם נטייה לקצה החשוך, המסמל תיירות עם משמעות, כאשר חלק מהמבקרים הדגימו מידיות וספונטניות בסמיכות לאסון השרפה. התנהגות זו אפיינה את האוכלוסייה שהגיעה מאזור קרוב לחיפה, בעוד שהבאים מרחוק ביקרו באתרים המתוכננים מראש ובזמן העולה על שלושה חודשים מאסון השרפה. בנוסף לכך, יש לציין, כי הם הגיעו בשל החקיקה בזיכרון הציבורי, שאת ביטויה ניתן לראות בהקמתה של האנדרטה. בהתאם לכך, נסקרי פארק הכרמל מתאימים למספר קבוצות של מבקרים, כפי שניתן

לראות באיור 6.

אם נשווה את ממצאי מחקר זה לממצאיו של Wiendu י(1996), המציין שמורשת היא נשא היסטורי של ערכים מהעבר, הנתפס כחלק מתרבות וממסורת של חברה, ניתן לראות באנדרטה אתר מורשת, המעניק חוויה חשובה. לא תמיד המורשת היא העבר כפשוטו, כי אם שימוש הזמן המודרני בחלקים בלבד מן העבר.


(Seaton 1996; Stone 2006) איור 6: מיקום מבקרי פארק הכרמל על פני ציר האופל

Darkest Lightest

Genocide sites

Darkshrines

Restingplaces

Dungeons Exhibitions Dark funfactories Stone

2006: 152

Seaton1996

רק מכילה אינה מורשת אך בלעדיה, לחיות מעדיפים שהם ממורשת להתעלם או לשכוח נוטים אנשים דברים נעימים ובמקרה הנוכחי היא מכילה אסון המוני. המחקר הדגים, כי חלק מהנסקרים תופסים את אסון השרפה בכרמל כחלק מהמורשת הישראלית. הממצאים מאוששים את קו המחשבה של Biran et al.i י(2011)

הטוען, כי אתרים הקשורים למוות ולזוועה צריכים להיחקר כצד אפל של תיירות המורשת.

י(1979). Cohen אפשר אף לבחון את התופעה מבחינת "התנסות חווייתית" שהתייר מחפש, כפי שהציענראה, כי תיירות האופל אצל מרבית המבקרים תואמת למשתתפי תת-הקטגוריה של "חיפוש אחר משמעות ואותנטיות". זאת, מכיוון שמחד גיסא הביקור בה לא עונה להגדרות של "נופש ומנוחה", "הסחה ובריחה משיעמום", הנוטות לקצה אחד של הרצף "תיירות הנאה", אך מאידך גיסא, גם אין מדובר באנשים המחפשים חוויה בדרך של "התנסות ממשית" או "קיומית", אשר נוטים לקצה האחר של הרצף. כתוצאה מכך, ניתן להסיק, שתופעת הביקור באתר אסון השרפה ואולי אף באתרי אופל נוספים, דומה למניעי העלייה לרגל משמעות". עם ל"תיירות הנאה" "תיירות בין הטווח במרכז ממוקמת והיא המורשת ותיירות החילונית שניכר כפי גם לאסון. או מוות למקרי כמשויכת אופל" "תיירות של ההגדרה הוא ביניהן היחידי ההבדל מסקירת הספרות, חלקים עיקריים מתיירות המורשת ומתופעת העלייה לרגל קשורים למקרי אסונות אלה. בהתאם לכך, מחקר זה מראה, כי תיירת האופל, תיירות העלייה לרגל ותופעת המורשת, כולן שייכות לאותה קבוצה תיירותית של חיפוש אחר "התנסות משמעותית" במהלך הביקור, וכי קיים קושי להבדיל בין מאפייני

המשתתפים בהם מבחינת החוויה הרוחנית שעברו במהלך הביקור.

דיון במעגל החיים של אתר תיירות אופל

Stone) "השערת המחקר השנייה אוששה ונמצא כי שלבי התפתחות האתר דומים לחוויה של "מקדש אופל2006), כפי שמצויין בספרות המקצועית - אתר המהווה מקדש זיכרון לאירוע או לאדם. מקדשי אופל אלה מוקמים באופן לא רשמי בקרבת אתר המוות, תוך פרק זמן קצר מהאירוע. מכיוון שהמחקר אינו כולל מספרי פיתוח ומידת המבקרים מספרי לגבי שנערכו התצפיות באמצעות נעשה הניתוח הרי מדויקים, מבקרים האתר; ואכן, ניתן היה לראות במקום שרפת האוטובוס, אנשים המניחים זרים, דגלים, פתקים ואבני זיכרון


זמן קצר מאוד לאחר פתיחת הכביש לנסיעה. התנהלות דומה של הנצחה ספונטנית נצפתה באתר "אסון התאומים" במנהטן, כשלימים נבנה במקום אתר הנצחה ממסדי. לעתים קרובות, הנחת זרים באתר מסוים תסמן את מקום האירוע ותגרור אחריה מתאבלים נוספים, שאינם קשורים קשר ישיר לקורבן. יש לציין, רשמי, אישור יקבלו חלקם ורק הזמני טבעם עקב תיירותית בתשתית מלווים האופל" כל "מקדשי שלא התפתחות בשלבי שעולים שככל היא, נוספת בדיקה המצריכה השערה השרפה. אסון אנדרטת כדוגמת

האתר - כך קיימים פחות אתרים באותו המעמד.

המנחות, האוטובוס, שרידי הרי הגיא, בשער המשוריינים בנושא (2002) עזריהו של לניתוח בהתאמה אותנטיים שרידים היו הראשונים בימים המבקרים שהביאו המאולתרות, והאנדרטאות הזמניים החפצים קפיצה איפשרו ובכך ההיסטורי הזמן הקפאת את ביטאו "השרידים במקום. שהתרחש את שהמחישו תודעתית בין זמן התרחשות האסון לבין התקופה בו מבקרים בו וזו קפיצה החיונית לתפקודה של אנדרטה כממשק בין עבר להווה" (עזריהו 2002: 120), האנדרטה שנבנתה מאוחר יותר "היא בגדר מניפולציה פרשנית של הנוף המקומי" (עזריהו 2002: 120), זאת במיוחד לאור הוויכוח הציבורי החריף שהתפתח ביחס לתפקודה

של הממשלה ולהכרזתם של הנספים כחללי מערכות ישראל.

אפשר להיווכח, כי אתר אופל ניתן לחיזוי ולניתוח ממש כמוצר בעל מחזור חיי מדף. בתחילה יתקיים שלב ההיכרות עם המוצר או האתר החדש. מספר הקונים/מבקרים יגדל באיטיות, אך ביציבות, במקביל לכניסתו של לשוק החדירה הצמיחה, שלב שהוא השני, בשלב לאוזן. מפה תאוצה תופס האתר לשוק המוצר של המוצר או של האתר גדלה במהירות. כאשר המוצר החדש מצליח, אם מבחינת היקף המכירות או אם מבחינת

עוצמתו וכוחו, קצב הגידול צובר תנופה והוא מתרחב מבחינת מאפייני המבקרים שלו (שווקים חדשים).

בשלב השלישי, שלב הבשלות, האתר או המוצר כבר זוכה לקבלה משמעותית מצד הצרכנים או המבקרים. הביקוש ממשיך לעלות קלות, אך קצב העלייה מצטמצם בהדרגה ועשוי בסופו של דבר "להתיישר" או אפילו לרדת. נראה, כי אתר השרפה נמצא עתה בשלב זה, כאשר על פי התצפיות נראה כי קצב הגעת המבקרים קבוע וכולל בעיקר קבוצות מאורגנות ומספר בודדים והוא שומר על כוחו. קצב הצמיחה המואט נגרם בחלקו עקב העובדה, שקיים קהל מבקרים שהגיע לפקוד את המקום רק פעם אחת ולא יגיע יותר, אלא אם האתר יאומץ על ידי רשות רשמית כלשהי, כגון שירות בתי הסוהר או המשטרה, ויתקיימו בו אירועים קבועים שיעלו את מספר המבקרים. ההאטה עשויה גם להיגרם על ידי רוויה בשוק למוצר כפי שהוא, או בשל ריבוי

אנדרטאות ואתרי אופל אחרים הקיימים בארץ.

השלב הרביעי, על פי הספרות המקצועית, הוא ניוון. המכירות של רוב המוצרים בצורותיהם ובמותגיהם השונים שוקעות בסופו של דבר עקב שינויים בטעם הצרכנים ועקב תחרות גוברת וזמינותם של מוצרים חלופיים ואם לא תינקט פעולה, המכירות והרווחים ירדו לאפס או יקפאו ברמה נמוכה. כך, כמו במקרה של מוצר כלכלי, יתרחש מיצוי המוצר. עזריהו (1996ב) טוען כי "מה שלא מונצח נידון להישכח" וצופה שבחלוף הזמן, המחויבים לזכור ברמה משפחתית ילכו ויתמעטו וללא השקעה נמשכת המתבצעת ברמת התרבות, סופו של הזיכרון להיעלם (עזריהו 2005). לכן הוא רואה חשיבות בהנצחה ככלי שמאפשר העברת הזיכרון מדור לדור, תוך יציקת זיכרון אישי בכלים של הנצחה, שהם התשתית לזיכרון הקולקטיבי. האם זהו גם הדין במקרה של אתרי אופל? האם הנאמנות למותג, קרי לאנדרטת השרפה, תצטמצם בהדרגה אם לא תינקט כל פעולה בנדון? ימים יגידו, אולם בהחלט רצוי לנקוט פעולה על ידי הרשויות המעורבות, אם נרצה למנוע זאת.


סיכום

מחקר זה השתמש באסון פארק הכרמל כמקרה בוחן להבנת קיומה התפיסתי של תיירות האופל, תוך בחינת הקשרים בין תיירות אופל לתיירות מורשת ועלייה לרגל. המחקר התבסס על התאוריות המקובלות בתחום, על ידי בדיקת התפתחותו לאורך זמן של "מקדש אופל" במקום השרפה בכרמל ובדיקת המאפיינים והמניעים של תיירי האופל במקום. זאת בהתאמה ל-Stone י(2011) שטען כי מחקר תיירות האופל מאופיין בבנאליות

וכי יש להרחיב משמעותית את התיאוריות והמושגים מעבר למוסכמות המקובלות בתחום כיום.

תוצאות המחקר הראו קשר הדוק בין מאפייני המבקרים לשלב ההתפתחותי שבו נמצא האתר, כלומר הזמן שעבר מאז האירוע הטרגי. בשלב הראשון, הספונטני, מגיעים אלה שעבורם החוויה היא קיומית. אלה הם אנשים הגרים בסמוך או כאלה שעבורם נודעה משמעות אישית לשרפה. עם הזמן, מניעי המבקרים הופכים להיות מתוכננים יותר ופחות ספונטניים והם נחקקים בזיכרון האישי כמשתתפי עלייה לרגל חילונית וכחלק

מתיירות המורשת הישראלית.

המחקר נערך שנתיים לאחר השרפה וזו מגבלתו המרכזית, שכן הוא אינו מצביע עדיין על תהליכים ארוכי-טווח. מחקרים נוספים יוכלו לעסוק במאפייני המבקרים ובהתפתחות האתר בפרספקטיבה של זמן. מומלץ, כי מחקרים עתידיים יעסקו בניתוח מאפייני המבקרים ואתרי אופל נוספים בישראל. זאת, על מנת לבחון את המסגרת התיאורטית הרחבה שהוצעה במחקר זה, לשם אחידות בין תופעות הקשורות לתיירות העלייה

לרגל ולתיירות המורשת וכהתנסות תיירותית בעלת משמעות.

מקורות

אופקים אושוויץ. ההשמדה מחנה של המקרה – אופל באתרי הביקור חוויית .2010 פוריה. וי' בירן א' ג', אורן, בגאוגרפיה, 78, 123-105.

עזריהו, מ' 1996א. מגדלי המים בנוף הזכרון- נגבה, יד-מרדכי ובארות-יצחק. קתדרה, 79, 173-160.

הישראלית החברה של דרכה וזיכרון: הנצחה (עורך). שמיר א' בתוך: ההנצחה. של ההיסטוריה מ' 1996ב. עזריהו, בעיצוב נופי הזיכרון, 623-620, תל אביב: עם עובד.

עזריהו, מ' 2002. שלד הברזל שותק כמו רעי: סיפורם של שרידי המשוריינים בשער הגיא. קתדרה 106, 138-119.

עזריהו, מ' 2005. מבוא. בתוך: א' שילר וג' ברקאי (עורכים) ובדמם הבוקר יעלה: זיכרון והנצחה בישראל. אריאל, .9-7 ,172-171

שילר, א' וג' ברקאי (עורכים). 2005. ובדמם הבוקר יעלה: זיכרון והנצחה בישראל. אריאל, 172-171.

שמיר, א' 1996. הנצחה וזיכרון – דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון. תל-אביב: הוצאת עם עובד.

Alderman, D. H. 2002. Writing on the Graceland wall: On the importance of authorship in pilgrimage landscapes. Tourism Recreation Research, 27(2), 27-35.

Ashworth, G. J. 2001. Heritage, tourism and Cities: A Review of where we are. In G. Wall (ed), Contemporary Perspective on Tourism, 143-180, Waterloo: Department of Geography, University of Waterloo.


Biran, A., Y. Poria, and G. Oren. 2011. Sought experiences at (dark) heritage sites. Annals of Tourism Research, 38(3), 820-841.

Blom, T. 2000. Morbid Tourism – a postmodern market niche with an example from Althorp. Norsk Geografisk Tidsskrift, 54(1), 29-36.

Box, J. 1983. Extending product lifetime Prospects and opportunities. European Journal of Marketing, 17, 34-49.

Butler, R. W. 1980. The concept of tourism area cycle of evolution: Implicationsfor management of resources. Canadian Geographer, 24(1), 5-12.

Cohen, E. 1979. Rethinking the sociology of tourism. Annals of Tourism Research, 6(1), 8-35.

Collins-Kreiner, N. 2010a. The geography of pilgrimage and tourism: Transformations and implications for applied geography. Applied Geography, 30(1), 153-164.

Collins-Kreiner, N. 2010b. Researching pilgrimage: Continuity and transformations. Annals of Tourism Research, 37(2), 440-456.

Collins-Kreiner, N. 2013. The Life Cycle Concept and the Evolution of Villages. Journal of Applied Economics and Business, 1(1), 5-14.

Crompton, J. 1979. Motivation for pleasure vacation. Annals of Tourism Research, 6(4), 408-424.

Dann, G. 1998. The dark side of tourism. Etudes et Rapports, Serie L. Aix-en-Provence: Centre International de Recherches et d’Etudes Touristiques.

Day, G. 1981. The product life cycle: Analysis and applications issues. Journal of Marketing, 45, 60-67.

Foley, M., and J. Lennon. 1996. JFK and Dark Tourism: Heart of Darkness. Journal of International Heritage Studies, 2(4), 198-221.

Foley, M., and J. Lennon. 2000. Dark Tourism the attraction of death and disaster. Cengage learning EMEA United Kingdom.

Kang, E. J., N. Scoot, T. J. Lee, and R. Ballantyne. 2012. Benefits of visiting a 'dark tourism' site: The case of the Jeju April 3rd Peace Park, Korea Kang. Tourism Management, 33(2), 257-265.

Kndesen, B. T. 2011. Thanatourism: Witnessing Difficult Pasts. Tourist Studies, 11(1), 55-72.

Lennon, J., and M. Foley. 2000. Dark tourism the attraction of death and disaster. Thomson London: 1-27.

Levitt, T. 1965. Exploit the product life cycle. Harvard Business Review, 43, 81-94.

Lickorish, L., and C. Jenkins. 1997. An Introduction to Tourism. Oxford: Butterworth Heunemann.

Mansfeld, Y. 1992. From motivation to actual travel. Annals of Tourism Research, 19(3), 399-419.

Rittichainuwat, N. 2008. Responding to disaster: Thai and Scandinavian tourists’ motivation to visit Phuket, Thailand. Journal of Travel Research, 46(4), 422-432.

Rojek, C. 1993. Ways of Escape. Basingstoke: MacMillian.


Sasson, A. 2002. Movement of Graves: The Passage of the Hegemony of Holy Graves from North to South. In M. Cohen (ed.), Sedot-Negev: Man, Environment and Heritage. The regional Council Sdot-Negev and Makom Ltd., Jerusalem.

Seaton, A. 1996. Guided by the Dark: from thanatopsis to Thanatourism. Journal of Heritage Studies, 2(4), 234-244.

Sharpley, R., and P. Sundaram. 2005. Tourism: A Sacred Journey? The Case of Ashram Tourism, India. International Journal of Tourism Research, 7, 161-171.

Slade, P. 2003. Gallipoli thanatourism: The meaning of ANZAC. Annals of Tourism Research, 30(4), 779-794.

Stone, P. R. 2006. A dark tourism spectrum: Towards a typology of death and macabre related tourist sites, attraction and exhibition. Tourism: an Interdisciplinary International Journal, 52(2), 145-160.

Stone, P. R. 2011. Dark tourism: Towards a new post-disciplinary research agenda. International Journal of Tourism Anthropology, 1(3/4), 318-322.

Stone, P., and R. Sharpley. 2008. Consuming Dark tourism: A Thanatolological Perspective. Annals of Tourism Research, 35(2), 574-595.

Tarlow, P. E. 2005. Dark Tourism: The appealing ‘dark side’ of tourism and more. In: M. Novelli (ed.), Niche Tourism –Contemporary Issues, Trends and Cases, 47-58, Oxford: Butterworth-Heinemann.

Timothy, D. J., and S. W. Boyd. 2003. Heritage tourism. Harlow: Prentice Hall.

Vellas, F., and L. Becherel. 1995. International Tourism. Basingstoke: Mccmillan.

Walter, T. 2009. Dark tourism: Mediating between the dead and the living. In: R. Sharpley and P. R. Stone (eds.), The Darker Side of Travel: The Theory and Practice of Dark Tourism, 39-55, Bristol, U. K.: Channel View Publications.

Wiendu, N. 1996. Heritage and postmodern tourism. Annals of Tourism Research, 23(2), 249-260.

Yankholmes, A. K. B., and O. A. Akyeampong. 2010. Tourists’ Perceptions of heritage Tourism Development in Danish-Osu, Ghana. International Journal of Tourism research, 12, 603-616.

Dark Tourism to the Carmel? Characterization of Visitors and Visiting Patterns following the Fire

Documents

Transcript of Dark Tourism to the Carmel? Characterization of Visitors and Visiting Patterns following the Fire