26

מעגלי עלייה לרגל - התרבותיתהתשתית 2

אולם רק הראשונים מייצרים זיקה משותפת, מרכזי הפעילות האנושית כוללים מרכזים חברתיים וכלכליים

, מנהליים-טבעיים ובין אם הם מדיניים -בין אם הם גיאוגרפיים, אזורי שוק", בנדיקט אנדרסון כפי שמציין. בין האנשים

מרכזים פרק זה מתמקד בחלוקת המרחב על פי , אי לכך 1".זיקה אליהם בלב תושביהם אינם מחוללים, כשלעצמם

כאלו הן . חברתיים הממקדים פעילות ותנועה של כלל האוכלוסייה ויוצרים היררכיה של מקומות על פי פיזורם במרחב

ת היחסים בין המרכז את מיקומם של מוקדי הפעילות החברתית וא, כל אחת בדרכה, המשקפות, מערכות הדת והחינוך

.והפריפריה

שינויים הפוליטייםהמרחב הדתי הישן וה 2.1

“The Church organized the rituals of the collectivity, from Mass to royal coronations and

funerals, and church buildings provided the most important space for homage and remembrance

of these worldly figures, royal, aristocratic and occasionally even poetical."

Göran Therborn2

ומשמעויות פוליטיותדמוגרפיה דתית 2.1.1

י נבעוד ש. לותרני ורפורמי, קתולי: יםמרכזי זרמים ההאוכלוסייה הנוצרית בגרמניה השתייכה לשלוש

זרם הרפורמי היה מכלול של ה 3,מבנה מוגדר ותיאולוגיה מאוחדתכנסיות מגובשות בעלות משויכים להיו יםהראשונ

לכולן היה והמשותף , )Zwingli(ואולריך צווינגלי )Calvin(ון קלווין 'שדגלו בגישותיהם של ג ,כנסיות מקומיות

ה הובילו לכך שהחלוק 17 -עד ה 15 -מלחמות הדת של המאות ה 4.אמונתן בכתבי הקודש כסמכות תיאולוגית בלעדית

אם כי , האוכלוסייה הקתולית הייתה מרוכזת בדרום. המרחבית בין הזרמים השונים הייתה יחסית מוגדרת וברורה

1 (London: on the Origin and Spread of Nationalism Imagined Communities: Reflectionsdict Anderson, eBen

Verso, 1991), 53. 2 Göran Therborn, “Monumental Europe: The National Years. On the Iconography of European Capital Cities”,

, 2002, Vol. 19, 27.Housing, Theory and Society Herzog Encyclopedia of Religious -The New Schaff Jackson, .Samuel M :ראו, הכנסיות עוד על ההבדלים התיאולוגיים בין 3

.)1912-New York: Funk and Wagnalls, 1908( ,Knowledge 4 Philadelphia: Lippincott, Grambo, ( History of the German Reformed Church ,Lewis Mayer and Elias Heiner

, 17)1851

27

האוכלוסייה הלותרנית הייתה . ריכוזים גדולים נוספים היו בפולין ובשלזיה במזרח וכן באזור הריין הצפוני במערב

מזרח , פאלאטינט(ריכוזים גדולים של אוכלוסייה רפורמית אם כי במערב היו, הרוב בכל יתר האזורים הלא קתוליים

כפילויות מערכתיות ואי התאמות בין החלוקה הדתית לחלוקה הפוליטית היו תופעה ,חרף זאת 5).וצפון באדן פריזיה

נחלות קתוליות קטנות עם אוכלוסיה פרוטסטנטית ונחלות פרוטסטנטיות עם מיעוט . נפוצה בקיסרות הרומית הקדושה

ועקב כך כוהני הדת של קבוצות המיעוט פעלו פעמים רבות מחוץ 18 -ולי היו שכיחות במציאות של המאה הקת

כפילות ארגונית זו . תיחום המחוזות הדתיים לא חפף לתיחום הפוליטי, ככלל 6.למסגרת הפוליטית שאליה השתייכו

המתמדת של המדינות הבינוניות אולם התפתחותן, קיסרותה הייתה חלק בלתי נפרד מהכאוטיות הבסיסית של

שאיפותיה של האדמיניסטרציה לאחד . לא איפשרה לכפילות זו להימשך 1815ובייחוד מאז 1806העצמאיות משנת

את המדינה ואת מוסדותיה תחת מסגרת ארגונית אחת לא יכלו להתגשם לצד קיומן של מסגרות דתיות חוצות גבולות

מסיבה זו . ן שהדת נותרה רכיב חשוב בציבוריות וביצירת הזהות הקולקטיביתכיוו, הנמצאות מחוץ לפיקוח המדינה

שני סוגי הרפורמות . נערכו בכל חמש המדינות בהן אנו דנים רפורמות חוקיות ומרחביות ביחסי המדינה עם הכנסיות

".בניין מדינה"היו קשורים אלו באלו ונבעו מאותו רצון ל

קשר לא היה . שקיימה הכנסייה עם הרשויות החילוניותהקשר בסוג ,בין השאר, רפורמות אלו היו תלויות

הכנסייה הקתולית דגלה . מפני שהיה תלוי בנסיבות התיאולוגיות וההיסטוריות של הכנסייה, זהה בשלושת הזרמים

עקב , 19 -תפיסה זו התחזקה במהלך המאה ה .שבראשה ניצב האפיפיור בותיקן, בתפיסה היררכית בינלאומית

הלותרנית פעלה הכנסייה, לעומתה 7.של הכמרים ועלייתה של הקתוליות העממית מאמצע המאהרומית קטרינציה אינדו

הכנסייה הרפורמית התנגדה לקביעת , בשונה לחלוטין 8.אם כי שימרה חופש פעולה קהילתי, בחסות המדינה והנסיכות

.אחידות והיררכיה ארגונית ושימרה על כן זהות מקומית מובהקת

5 Lanham: Scarecrow ( Historical Dictionary of the Reformed Churches ,d Donald K. McKimanRobert Benedetto

., 345)Press, 2010 אף על פי שהחלוקה הבסיסית . ששם קץ למלחמות הדת 1555כפילות זו התקיימה בניגוד מוחלט לרעיון שבבסיס שלום אאוגסבורג משנת 6

Reinhardt Henkel, “Germany: Recent changes on the religious map”, in: ראו(ופרוטסטנטיים נשמרה לאזורים קתוליים

60 Amsterdam: Het Spinhuis, 2005),( The Changing Religious Landscape of Europe, (ed.) Hans Knippenberg . (: ראו( 17 - לפרוץ מלחמת שלושים השנים במאה ה יה מהסיבותהשונות ואף הקיומם של מיעוטים דתיים נותר מנת חלקן של הנסיכויות

15-(London: Routledge, 2006), 13 The Thirty Years’ WarGeoffrey Parker, .(הפכה החלוקה הדתית 18 - במאה ה ,Joel F. Harrington and Helmut W. Smith, “Review: Confessionalization. פוליטיתלשולית בקביעת החלוקה ה

Vol. 69, No. 1, 1997, , The Journal of Modern History1870”, -Community, and State Building in Germany, 1555

88. 7 Century -Catholic Conflict in Nineteenth-Culture Wars Secular ,Wolfram Kaiser and Clark Christopher M.

20. -), 18Cambridge University Press, 2003Cambridge: ( Europe 8 , )Oxford: Oxford Univ. Press, 1999( 1918-German and Scandinavian Protestantism, 1700 Hope, M. Nicholas

320.

28

לשינויים גדולים במבנה הכנסייה הפרוטסטנטית היאות המשתנה במאות שחלפו מאז הרפורמציה הביאהמצ

שינויים במבנה המדינות וזהות השליטים הביאו להדגשת חופש הפעולה הקהילתי של הכנסייה ). לותרנית ורפורמית(

אף כי התיאולוגיה , ה הפכה מקומיתהכנסיי, 19 -המאה ה ראשיתעד , אי לכך. הלותרנית על חשבון המערכת המדינתית

כגון הנאורות 18 - התפתחויות תיאולוגיות ואינטלקטואליות סותרות במאה ה, בנוסף. הלותרנית נותרה מאוחדת

ובמקביל הביאו להתקרבות ולטשטוש הגבולות בין , והפיאטיזם הביאו למאבקים פנימיים בין ליברלים ושמרנים

, לחלוטין יםחדש ושבירת הגבולות הבין כנסייתיים ואיחוד הכנסיות במסגרת משותפת לא הי 9.הלותרנים לרפורמים

שלרוב לתופעה מקובלת 19 - בראשית המאה ה ואולם הפכ, במזרח פריזיה 16 -כיוון שהיה לכך תקדים מהמאה ה

10.למסגרת תיאולוגית משותפתגם לעתים הפכה אך ,נותרה כמסגרת אדמיניסטרטיבית בלבד

החלו בשלהי המאה ,הקשורות ביחסיה עם המדינה, השונות רפורמותה, ינתה של הכנסייה הקתוליתמבח

1797אולם משנת , בהתחלה מדובר היה בהשפעה אינטלקטואלית גרידא .הצרפתית למהפכהכהמשך ישיר 18 -ה

סיפוחן של 11.נסייתיות השונותשל הנחלות הכ) סקולריזציה(הכתיב נפוליאון לנסיכויות הגרמניות את עקרון החילון

ביטולן של הסמכויות הלוקאליות , חילונם של המסדרים השוניםהביא ל) מנזרים ובישופויות(ישויות פוליטיות דתיות

הסמכות הדתית בכל אזור עברה לידיו של איש , במקביל 12.והעברת הדת לפיקוחה של המדינהמנזרים השל האזרחיות

ים אלו הביאו שינוי 13.והוצאה מידי מסדרים דתיים אחרים במחוז, הוסמך בידי המדינהש, כומר הקהילה, הדת המקומי

אפשר למדינות הבינוניות לארגן מחדש את המערכת הכלכלי והפוליטי של הכנסייה הקתולית ו, לצמצום כוחה החברתי

.לתיחומן הפוליטיהכנסייתית בהתאם

פני שנוכל כן להנסיבות הדמוגרפיות היו שונות לגמרי ול, אף על פי שכל חמש המדינות שאפו למטרה זהה

1803לפני , למעשה. מהןאת הדמוגרפיה הדתית בכל אחת יש לתאר , לתאר את הצעדים שננקטו ברפורמות השונות

14.ותחילת השינויים שערך נפוליאון הייתה באדן היחידה מבין חמש המדינות הנידונות שכללה מיעוט דתי משמעותי

בעוד שכל השאר נאלצו להתמודד עם , רק סקסוניה נותרה הומוגנית, 2.1.1בטבלה כפי שניתן לראות , וייםלאחר השינ

.מיעוטים דתיים גדולים

9 , 567.Church (N.Y.: D. Appleton, 1870)A History of the Christian on Hase, v lKar 10 , )Philadelphia: Fortress Press, 1985( From the Reformation to the Present :History of ChristianityA ,AlandKurt

332. 11 90.-(Hampshire: Palgrave Macmillan, 2003), 87 Napoleon and the Transformation of EuropeAlexander Grab, 12 Alphen aan den Rijn, The Netherlands: Kluwer Law ( GermanyReligion and Law in Gerhard Robbers,

), 41.International, 2010 13 The Churches: The Dynamics of Religious Reform in Church, State and Joris Van Eijnatten and Paula Yates,

Press, 2010), 164. (Leuven: Leuven University 1920-Society in Northern Europe, 1780 62%יה ביחס של יהתחלקה האוכלוס, 1771באדן הקתולית בשנת - דורלך הלותרנית עם נסיכות באדן- מאז איחודה של נסיכות באדן 14

,historischDas Grossherzogthum Baden, Adam I.V. Heunisch and Josef Bader-. קתולים %37 -פרוטסטנטים ו

(Heidelberg: J. Groos, 1857), 32. topographisch beschrieben-statistisch-geographisch

29

סקסוניה הנובר ווירטמברג באדן בוואריה

3 13 30 66 73 קתולים

97 87 70 34 27 )יםרפורמולותרנים (פרוטסטנטים

15.הנוצרית באחוזים בחמש המדינות בראשית התקופה ההתפלגות האוכלוסיי - 2.1.1טבלה

לותרנים . החדשים היו פרוטסטנטיים אזוריהרבים מאולם , ממלכת בוואריה הייתה מעוז קתולי בדרום גרמניה

55% - ו סביב נירנברג התיכונהפרנקוניה מתושבי 75% ,עילית בצפון מזרח המדינההפרנקוניה מתושבי 55%היוו

בנוסף למיעוט . הפך למיעוט משמעותי ודומיננטי 18 -ה המיעוט השולי של המאה, כתוצאה מכך. מתושבי הפאלאטינט

אליה והנחלות הכנסייתיות הרבות שסופחו הקתוליות להתמודד עם הבישופויות המדינה היה על, הפרוטסטנטי הגדול

.שנהנו עד אותה עת מאוטונומיה דתית ופוליטיתו

דתה של , להבדיל מבוואריהאולם , 2.1.1על פי נתוני טבלה , אף היא דוכסות באדן הייתה קתולית

נחלתו הפכה למעורבת מבחינה אולם , לותרניהדוכס של באדן היה 16.האוכלוסייה לא הייתה זהה לדתו של השליט

איחוד זה לא שינה . באדן הקתולית- נית ובאדןדורלאך הלותר-איחוד שושלות באדןלאחר 1771כבר בשנת דתית

ולכן גם בין , בצורה מהותית את יחסי הכנסייה והשלטון מפני שנותרה הפרדה מנהלתית בין שטחי שתי השושלות

כאשר סיפוח , שיווי המשקל הבין דתי וההפרדה הטריטוריאלית הברורה הופרו בתקופת נפוליאון 17.האוכלוסיות

לא ניתן היה לאפיין את חבלי הארץ על פי , להבדיל מבוואריה. שטחים הוביל להפיכתו של המיעוט הקתולי לרוב גדול

הדרום היה , למרות זאת 18.יצרו ריבוי דתות באזור 18 -מפני שערב רב של ישויות פוליטיות במאה ה, אופיים הדתי

הקהילה הגדולה ביותר ביחס לאוכלוסייה הכללית ישבה . האוכלוסייה היהודית הייתה קטנה מאוד בכל המדינות ולכן לא אתייחס אליה כלל 15 Vom Deutschen Bund Kirchengeschichte Niedersachsens: Krumwiede, .WHans :נתונים מתוך .בבאדן ומנתה כאחוז

(Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 1815 bis zur Gründung der Evangelischen Kirche in Deutschland 1948

Grohßherzogthums Baden: topographische Beschreibung des -GeographischI.V. Heunisch, dam , 275; A1996)

(Heidelberg: nach den Bestimmungen der Organisation vom Jahre 1832 größtentheils nach officiellen Quellen

1833), 27; ,(Bamberg: Dresch Grundriß der Statistik des Königreichs BayernHohn, .FKarl ; 1833), 59Groos,

(Dresden: Adler er Geographie, Statistik und Topographie des Königreichs Sachsenbuch dHandHugo von Bose,

(Stuttgart: eine Beschreibung von Land, Volk und Staat Das Königreich Württemberg:1845), 19; ,und Dietze

Nitzschke, 1863), 346. Regent und Bischof der Evangelisch Protestantischen Kirche Unseres"הגדיר עצמו המלך כ 1821בשנת 16

Großherzogthums”. Sanktion Großherzog Ludwigs, die Vereinigung der beiden Evangelischen Kirchen in dem

Großherzogtum Baden betreffend, vom 23. Juli 1821, quoted in: Ernst R. Huber and Wolfgang Huber (hrsg),

Staat und Kirche im 19. und 20. Jahrhundert. Dokumentezur Geschichte des deutschen Staatskirchenrechts

(Berlin: Duncker and Humboldt, 1988), Band 1, 675. 17 Vom Jahr 1571 bis zu Geschichte der evangelischen Kirche in dem Großherzogthum Baden 2, Vierordt, F.Karl

413.-, 370(Karlsruhe: Braun, 1856) der jetzigen Zeit 18

Klerus und abweichendes Verhalten. Zur Sozialgeschichte katholischer Priester im von Olenhusen, .Grmtraud I

.uprecht, 1994), 27(Göttingen: Vandenhoeck & R 19. Jahrhundert: Die Erzdiözese Freiburg

30

שמסבירה את מאבקה המתמשך , סביב עיר הבירה נותרה דומיננטיות פרוטסטנטית מובהקתברובו הגדול קתולי ואילו

.ה בכנסיה הקתוליתשל המדינה ופקידי

אולם החיכוך , התמודדו עם מיעוטים קתוליים, הנובר וסקסוניה, ווירטמברג,שלוש המדינות הפרוטסטנטיות

מלכת ווירטמברג ישב מהמיעוט הקתולי ב. בין הכנסייה והשלטון היה פחות דרמטי בשלושתן מאשר בבוואריה ובבאדן

בהנובר ישבו הקתולים בעיקר Donaukreis(.19(ת מחוז דנובה מאוכלוסיי 62%והיווה בעיקר בדרום מזרח המדינה

אוסטריץ , )Budissin(בודיסין : במזרח המדינה בלבד בשלוש ערים המיעוט הקטן התרכז בסקסוניהאילו בדרום ו

)Ostritz ( ושירגיסוולדה)Schirgiswalde( .

ווירטמברג והנובר בהתאמת המערכת שלונן של ידווקא היעדר החיכוך גרם לכ, כפי שהמשך הפרק יראה

התמידו במאבקן להביא לחפיפת המרחב הדתי והמרחב הפוליטי ,לעומת זאת, בוואריה ובאדן. הדתית למערכת המדינית

בשל , בהקשר זהשלא נאלצה להיאבק , החריגה היחידה הייתה סקסוניה, מבין חמש המדינות. והצליחו במידה רבה

. קיומה של אוכלוסייה הומוגנית

.9.1.1ראו מפה 19

31

כנסייה הקתוליתהרפורמה ב 2.1.2

הבעיה המרכזית הייתה כפיפותם של אנשי . הכנסייה הקתולית יצרה למדינות החדשות בעיה מרחבית כפולה

הבעיה השנייה הייתה חוסר ההתאמה בין הגבולות . הגבולות שנוצרו עקב כפיפות זו-הדת לגורם חיצוני והקשרים חוצי

.הדתיים הישנים האדמיניסטרטיביים הפוליטיים החדשים והגבולות

1815-1866מושבי הבישופים של הכנסייה הקתולית בשנים - 2.1.1מפה

.הכנסייה הקתולית נעשו באופן חד צדדי וללא תיאום עם האפיפיורותבעיית הניסיונות הראשונים לפתור את

את כל הבישופויות במדינה וקבעה 1807ביטלה בשנת , שפקידיה ניהלו מאבק מתמשך בכנסייה הקתולית, באדן

20.ברוכסאל בצפון באדן וקונסטנץ בדרום מזרח: שסרו למרות המדינה )Vicariates(מחוזות כמורה שני במקומן

). Vicar-generlate(על אלוונגן כבישופות האחראית על תחומי הממלכה 1812בשנת הכריזה ווירטמברג, במקביל

אלא ליצור מרכז דתי שישרת את , לא נעשה בווירטמברג ניסיון לשלוט בכנסייה, אולם בניגוד לעימות המוצהר בבאדן

20 , Archiv-zesanöFreiburger Di ein großherzoglich badisches Erbe?“, -Das Erzbistum Freiburg „ Heinz Braun,-Karl

, 87.2006, Vol. 126

32

לוותה בצעדי פיקוח ממלכתיים היא לא , נעשתה ללא תיאום מפורש עם הוותיקן שפעולה זואף על פי . תושבי המדינה

21.הקתולית בשטוטגרטשנים לאחר מכן הוקמה מועצה לפיקוח על הכנסייה 4רק ו

בכנסיה , על שטחיה של הנובר ,בין השאר, הממלכה הנפוליאונית שהוקמה, מאבקה של מממלכת וסטפאליה

והטיפול בשירותי הדת של הבישופויות של אוזנברוק והילדסהייםבוטלו 1803בשנת . יותר חריףהקתולית היה

postolischer A( קתוליות פזורות בצפון גרמניהטיפל בקהילות איש הכנסייה שהמיעוט הקתולי הופקד בידי

Vicariat des Nordens( .

, מלבד סקסוניה, מ עם כל אחת מהמדינות"במו 1818משנת החל הוותיקן הפעולות החד צדדיות נפסקו כאשר

ל ארגונה החוקי שביקר הסדרים אלו עסקו בע. לצורך קביעת הסדר שיקבע את חלוקת הסמכויות בין המדינה לכנסיה

השתואר הנחת היסודעל בסיס פיזור המרחבי של מוסדות הדתבמקביל התייחסות לכללו אולם , המערכת הדתית

. על המערכת הדתית להתאים לגבולותיה של המערכת הפוליטית: 2.1סעיף בתחילת

בפיקוחה של וכל הכנסיות ורכושן יהיהקונקורדט קבע כי . 1818הראשונה לחתום הייתה בוואריה בשנת

ההסכם שימר את מעמדן של כל הבישופויות הקודמות מלבד 22.ות הדתיותגרלכנסיה יהיה חופש פעולה במסו, המדינה

, הבישופויות. פרייזינג-ושינוי שמה לארכיבישופות מינכן ,כדי לחזק את עיר הבירה, העברת בישופות פרייזינג למינכן

;תחת סמכותה של מינכן) רגנסבורג ופסאו, בישופויות אאוגסבורג(הדרום : לשני מחוזות חולקו ,2.1.1במפה ותהמוצג

חלוקה זו שימרה .תחת סמכותה של ארכיבישופות במברג) שפאייר ואייכשטאט, וירצבורגבישופויות (הצפון והמערב

.במדינה" ישן"והדרום ה" החדש"את ההבחנה בין הצפון

) Diocese(כי העיר רותנבורג תוכרז כבישופות שקבע 1821ווירטמברג חתמה על הסכם זמני בשנת

לאחר מאבקים מתמשכים בין פקידיה הפרוטסטנטיים של , 1827בשנת ההסכם היה זמני כי רק . במקומה של אלוונגן

, באדן(מערב -לבין מדינות הדרום XIIנחתם הסכם בין האפיפיור ליאו , דוכסות באדן לבין הכמורה הקתולית

ריין "שהכניס את כל המדינות המצוינות לתחום שיפוט דתי אחד בשם ) דרמשטאדט ונסאו- הסה, קסל-הסה, ווירטמברג

Oberrhein.(23( "עילי

21 Robert Appleton, (New York: The Catholic EncyclopediaSacher Hermann, “Kingdom of Würtemberg”, in

1912), Vol. 15. 22 (Passau: Peter Ambeost, 1817) Konkordat zwischen dem heiligen Stuhle, und dem Königreich Baiern 23 , 2000), Mohr Siebeck: Tübingen, (Kirchengeschichte Deutschlands seit der Reformation Johannes Wallmann,

238.

33

באופן , למרות שהסכם זה קבע. השפעתו של ההסכם הייתה שונה בבאדן ובווירטמברג בשל אופיו של השלטון

הפקידות בבאדן המשיכה לפעול בתקיפות כדי לנגוס ,הדתיתואת מגבלות הסמכות האזרחית , ם בוואריהדומה להסכם ע

שהביאו , מאבקיםה ,כמעט ללא הפסקה ,עד סוף שנות השישים המשיכו. הקתולית בתחומיה הבסמכויות הכנסיי

לעומת , בווירטמברג 24.ותכניה פעילותה החינוכיתולפיקוח על , רווחיה, הרכוש הכנסייעל לשליטה מלאה של השלטון

אשר זו של גישתה הכללית של הממלכה הייתה מקלה יותר מ. במדינה ההכנסיימעמד של אשרורההסכם היווה , זאת

מקום , שכנותיה בדרום גרמניה ולכן על אף הפיקוח השלטוני על הכמורה ועל הכנסייה הוענק לבישוף תואר אצולה

הכפפתה המרחבית של הכנסייה הקתולית לגבולותיה של ווירטמברג, כתוצאה מכך. בפרלמנט ועצמאות פעולה נרחבת

.לא לווה בצמצום חירותה של הכנסייה

השפעתו של הקונקורדט על פריסתה המרחבית של הכנסייה בבאדן הייתה משמעותית יותר מאשר השפעתו

ייבורג כמושבו של הארכיבישוף לכל אזור שני המרכזים הקודמים פוזרו ובמקומם נקבעה העיר פר. על הארגון הפוליטי

הייתה האזורי הבחירה בפרייבורג כמקום מושבו של הארכיבישוף . ובפרט כמרכזה של הכנסייה בבאדן ריין עילי

ללא (מקום מושבה של האוכלוסייה הקתולית הגדולה ביותר בכל דרום מערב גרמניה שכן שם היה , טבעית

הקל על השליטה המרחבית מפני שהיא פרייבורג מיקומה של , 2.1.1מפה ות בכפי שניתן לרא, במקביל 25).בוואריה

עיקר אחריותו של הארכיבישוף של פרייבורג היה , חרף היותו אחראי אזורי 26.ניצבה בין שני המרכזים הקודמים

גבולות על בסיס נקבעו כפי שניתן ללמוד מכך שגבולות תחום אחריותו , המדינה הקתולית של ההטיפול באוכלוסיי

וירצבורג , וורמס, שפאייר, שטרסבורג, חלק מסמכויותיהם של בישופויות באזל לארכיבישוףהועברו לצורך כך . באדן

27.של באדן ומיינץ שמרכזיהם שכנו מחוץ לגבולותיה

באדן , חיכוכים בין ווירטמברג באופן שיצר, לתחום אחריותו נוספו גם שטחי דוכסות הוהנצולרן השכנה, אולם

פעלה כיוון שזו , הכנסייה בבאדן באחדותבצורה מהותית לא פגם הוהנצולרן שילובה של , למרות זאת 28.ופרוסיה

איחודן של , באותו אופן 29.הפרדה שתאמה למציאות הפוליטית כך שימרהכמרכיב חריג ועצמאי מבחינה מנהלתית ו

לא הביא להידוק משמעותי של ) Oberrhein(ם מערב גרמניה למחוז אחד כלל הכנסיות הקתוליות במדינות דרו

24 .1907)( The Catholic EncyclopediaJoseph Lins, “Baden”, in 25 Nicholas M. Hope (1999), 319. 26 Archiv-Freiburger Diözesanein großherzoglich badisches Erbe?“, –Erzbistum Freiburg Braun, “Das H.Karl

(Freiburg: Herder, 2006) Bd. 126, 87. 27 (Freiburg: Herder, 1865), 1. Bd., 1 H., Viii. Archiv-DiözesanFreiburger 28 Irmtraud G. von Olenhusen, 39. 29 ., 12Ibid

34

המערב בפיקוח על הכנסיי-הקשרים בין האוכלוסיות הקתוליות במדינות השונות משום שנוקשותן של מדינות הדרום

30.את ההפרדות בין המדינותשימרה הקתולית

לאחר משא שנחתם 1824שנת מנקורדט הסדריה הסופיים של הכנסייה הקתולית בממלכת הנובר נקבעו בקו

כל האוכלוסייה הקתולית ההנוברית ממזרח לנהר : ההסכם קבע כי המדינה תחולק לשתיים באופן הבא. ומתן ממושך

בישופות ממערב לנהר ישתייך לקתולי שחי הווסר תשתייך לתחום אחריותה של בישופות הילדסהיים ואילו כל

הוא שימר את ההבחנה בין , את גבולותיה של הכנסייה בהתאם לגבולות המדינהאף על פי שההסכם גיבש 31.אוזנברוק

בין המסגרת הדתית לפוליטית התאמה ה. הנובר החדשה במערב ומחוזותיה הישנים במזרח ובכך מנע איחוד כנסייתי

את והרחיבה כאשר צורפה דוכסות בראונשוויג לתחומי אחריותה של הילדסהיים, 1834נותרה על כנה עד שנת

32.מסגרת הפעילות אל מעבר לגבולות

הכנסייה במדינה חולקה . היה זעירבה מפני שהמיעוט הקתולי ,כפי שכבר צוין, ממלכת סקסוניה הייתה חריגה

Apostolisches Vikariat im Königreich" :על פי ההיסטוריה של הנחלה, בימי נפוליאון לשני מחוזות עוד

Sachsen" , הנחלות המסורתיות של מלך סקסוניה והממונה על כל - "Apostolische Präfektur der

(Sächsischen) Oberlausitz", שני התפקידים רוכזו בידיו של בישוף יחיד שישב .השטחים הנוספיםעל הממונה

ל לאחר צמצום שטחיה ש. אלטנבורג-בבודיסין ובתחומי אחריותו היו גם הנסיכויות הקטנות השכנות ראוס וסקסה

שונו תחומי אחריותו של הבישוף כך שיכללו רק את שטחיה הנוכחיים של סקסוניה ולא את אלו 1815הממלכה בשנת

לא השפיעו על , 2.1.1מפה כפי שניתן לראות ב, מיקומה של הבישופות בשוליה המזרחיים של המדינה. שנגרעו ממנה

.באוכלוסייהמפני שהאוכלוסייה הקתולית הייתה מיעוט כמעט זניח אחדותה

הם היו כפופים לכמורה הפרוטסטנטית , הכירה בחופש דתם של האזרחים הקתולים שסקסוניהאף על פי

הוכרה עצמאותה של הכנסייה הקתולית בכל רחבי הממלכה 1827רק בשנת . בנושאים רבים ובפרט בענייני נישואין

, כלומר. נה והרחבת פיקוחה של המדינהוזאת במקביל להקמת מועצה ראשית האחראית על הכנסייה ברחבי המדי

ראוי לציין כי חירות זו לא 33 .חירותם הדתית של האזרחים הקתוליים ניתנה בתמורה להגדלת השליטה של המדינה

קתולים שחיו במחוזות פרוטסטנטיים בלוסטיה נותרו . הייתה אבסולוטית אלא תלויה במקום מגוריו של האזרח הקתולי

. נישואין וקבורה באמצעות הכמורה הפרוטסטנטית, לקיים טקסי הטבלה 1863מחויבים עד שנת

30 Johannes Wallmann, 238. 31 Hans W. Krumwiede, 284. 32 (1910), Vol. 7. The Catholic Encyclopedia Johann Märing, "Hildesheim", in 33 1910), Vol. 13.( The Catholic Encyclopedia"Saxony", in ermann Sacher,H

35

: ניתוח החלוקה המחודשת של הכנסייה הקתולית מגלה אפיון מרכזי של רפורמות מרחביות במערכת דתית

הנובר וסקסוניה אין בארגון המחודש מסגרות , בבוואריה. קיימת נטייה להימנע משינויים טריטוריאליים דרמטיים

הניסיון 34 .עשר הבישופויות האחרות היו קיימות מאז המאה העשירית לספירה, כיוון שמלבד מינכן, חדשות דתיות

מערב /חלוקת בוואריה לדרום ולצפון. למתן את הרפורמה בולטת גם באופן חלוקת הסמכויות בתוך הנובר ובוואריה

מערב / חלוקת הנובר למזרח, ופן דומהבא. Neubayern-ו -Altbayernשימרה את חלוקתה המסורתית של המדינה ל

אפילו בהעברת .במערב Neuhanover -במזרח ו Althanover -ביטאה חלוקה בסיסית של האוכלוסייה בהנובר ל

מפרייזינג למינכן נעשה ניסיון לשמר את מסורת בישופות פרייזינג באמצעות שם הבישופות בבוואריה הבישופות

הצורך לשנות את המבנה המרחבי של הכנסייה , שמרנות היחסית המתוארת בצעדים אלובניגוד ל". פרייזינג- מינכן"

ממוסדותיהם קטן הקתולית בבאדן ובווירטמברג בצורה רדיקלית נבע מהיותן ערבוביה של שטחים קתוליים שרק חלק

.היו שייכים למדינה החדשה

מטרה זו .גבולות הפוליטיים לדתייםהמטרה המוצהרת של הרפורמות המרחביות הייתה התאמה בין ה, אמורכ

מטרה נוספת הייתה . שכללו במסגרתן מדינות שכנות, ווירטמברג ובוואריה ופחות בבאדן ובהנובר, הוגשמה בסקסוניה

מטרה זו בולטת בניסיונה המכוון של בוואריה ליצור לעיר הבירה . ריכוזיות והכפפת המערכת הדתית למדינהיצירת

אולם , משום שגם במברג מונתה לארכיבישופות ,הניסיון הבווארי נחל הצלחה חלקית בלבד 35.מינכן מרכזיות דתית

שהארכיבישוף במינכן קיבל משכורת גבוהה יותר מזו של הארכיבישוף ניתן לראות את עליונותה של מינכן בכך

שלהבדיל אף על פי ,יותהרצון לריכוזאת היאגם ההעברת המרכזים הדתיים בבאדן למרכז המדינה שיקפ 36.בבמברג

עיר גדולה הנמצאת בחלקה הדרומי של באלא וסביבתה לא לוותה הפעולה בהעצמת עיר הבירה מהריכוזיות הבווארית

.וזאת בשל האוכלוסייה הפרוטסטנטית בצפון, המדינה

פולדה וערים אחרות הנמצאות מחוץ לגבול , סופחו לשטחיהן אזורים שהיו בתחומי אחריותם של בישופים במיינץ, במסגרת השינויים 34 ,Das, die innern Katholischen Kirchen Angelegenheiten im Königreiche ordende Konkordat“, Artikel II“. המדינה

397. 1818),München: ( Gesetzblatt für das Königreich Baiern 35 Eberhard Weis, „Die Begründung des modernen bayerischen Staats unter König Max I (1799-1825)“, in Max

.2003), Vol. 4, 70C.H.Beck, (München: Handbuch der bayerischen Geschichte, )rsg.(hr eSpindl ,G.M. Kletke.פלורין 15,000פלורין ואילו זו של הארכיבישוף בבמברג הייתה 20,000משכורתו של הארכיבישוף במינכן הייתה 36

, -, Polizei-Verträge des Königreichs Bayern in Bezug auf JustizDie Staats rsg), hBürgermeister (

; -& Nachbrucks -, Preß-, Militair-, Kirchen-; Bundes-& Grenz -, Territorial-, Landeshoheits-Administrations

bis einschließlich 1858 Angelegenheiten. Von 1806 -& Münz -, Telegraph-Bahn -, Eisen-, Post-Flußschifffahrts

(Regensburg: 1860), 509.

36

הכנסייה הפרוטסטנטית 2.1.3

משום הקתוליתמזו של הכנסייה הפרוטסטנטית היה חייב להיות שונההארגון המחודש של הכנסייה

37.מסגרות מקומיות ומחוזיות נפרדות פסיפס שלהכנסייה הפרוטסטנטית לא הייתה חלק ממבנה היררכי עולמי אלא ש

הפיקוח על הכנסייה והכפפתה למדינה חייבו איחוד . הבעיה שיצרה הכנסייה הייתה הפוכה לזו של הכנסייה הקתולית

, תהליך שהחל בפיקוח אזורי על הכנסיות התרחשבכל המדינות , כךאי ל. של כנסיות מקומיות ויצירתו של ארגון גג

.המשיך בפיקוח ממלכתי על האזורים השונים והסתיים באיחוד מנהלתי ולעתים תיאולוגי של הכנסיות השונות

1815-186638מושבי המרכזים הפרוטסטנטיים בשנים - 2.1.2מפה

37 institutionelle Autorität und mentaler Wandel in Staat und Kirche in der Gesellschaft :Blessing, Werner K.

, KnippenbergHans 42; 1982),, Vandenhoeck & Ruprecht(Göttingen: Bayern während des 19. Jahrhunderts

"The Political Geography of Religion: historical State-Church relations in Europe and recent Challenges",

, 2006, Vol. 67, 259.Geojournal Handbuch des -und Staats -Hof. לאומיים מוגדריםבבאדן ישנם מספר גדול יותר של מרכזים מפני שלא היו מרכזים 38

(1834) rossherzogthums BadenG.

37

אחתאדמיניסטרטיבית והלותרניות תחת מסגרת הרפורמיות הכנסיות 1806כבר בשנת בבוואריה אוחדו

במינכן הוקמהכאשר הפיקוח הארציאחת עשרה שנים מאוחר יותר החל 39.יםפיקוח מחוזימוסדות והושמו תחת

נקבע הארגון המרחבי 1818במאי . הפרוטסטנטייםעל כלל המוסדות הממונה ) Oberconsistorium(מועצה מפקחת

ובשפאייר ' בביירות, באנסבך) Consistorien(שלושה מרכזים גדולים : 2.1.2מפה כפי שניתן לראות ב, של הממלכה

שהיו אחראיות על קהילות ורנאו וקרויצוורתהיים 'מלבד ת 40.קרויצוורתהיים ובמינכןב, ורנאו'ושלושה קטנים בת

המרכז 41.המחוזית הפוליטית של הממלכה החלוקהעל וומי אחריותם של שאר המרכזים התבססתח, קטנות בלבד

אף על פי שהוגדר , )אוברבאיירן בדרום המדינה(שלם על מחוז אחראי מפני שהיהחריג היה ינכןמהפרוטסטנטי ב

האדמיניסטרציה על בסיס האחדת בשל , 1852משנת .במחוז זניח של פרוטסטנטיםהמיעוט וזאת בשל ה, כמרכז קטן

ורנאו 'פורקו המרכזים המקומיים של תלא היה צורך עוד בקיומם של מרכזים חוץ מחוזיים ולכן מחוזי

42.וקרויצוורתהיים

ימת גם ביחס היו נכונים במידה מסו, ה הקתוליתשתוארו ביחס לכנסי, להאדיר את עיר הבירה תהניסיונו

, חרף מיעוט הפרוטסטנטים באיזור, ו במישרין על ידי הפיכתה למרכז אזוריפעולות אלו נעש. לכנסייה הפרוטסטנטית

אף על פי , 1818רוקנה מסמכויות לאחר זו עיר. על ידי צמצום כוחה של העיר המתחרה נירנברג, וגם בעקיפין

מוסדות רווחה רק למעשה נותרו בה 1813.43שנת עד מרכזית פרוטסטנטית הה הכנסייהמקום מושבה של ייתה שה

של הסמכתםהוכרה העיר נירנברג כמקום 1840שנת רק ב 44.בפיקוחה של המועצה באנסבך ההכנסייוצדקה של

45.והיא שבה להיות חלק אינטגרלי מהמרחב הדתי הממסדי ממזרח לרייןהכמרים

יצאה לא ,שתוארה כצעד השלישי של הרפורמה, הפרוטסטנטית ברחבי הממלכה ההכנסיישל איחודתוכנית ה

כבר . והאוכלוסייה הבווארית ממזרח לריין אוכלוסיית הפאלאטינטבין משמעותיים בשל הבדלים תיאולוגיים אל הפועל

39 Werner K. Blessing, 43, footnote 129. 40 “Edict über die innern Kirchlichen Angelegenheiten der Protestantischen Gesammt-Gemeinde in dem

.1818), 453München: ( Gesetzblatt für das Königreich BaiernKönigreiche“, 41

(Nürnberg: bei Riegel uns Wießner, Annalen der Protestantischen Kirche im Königreich BayernKarl Fuchs,

1819), 1. Heft, 49. 42

.1852)( und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof 43 .1813)( und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof 44 “Edict über die innern Kirchlichen Angelegenheiten der Protestantischen Gesammt-Gemeinde in dem

453. 1818),München: ( Gesetzblatt für das Königreich Baiern, 9Königreiche“, Artikel 45 .1840)( und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof

38

ההבדלים . בשפאייר ייבחרוכמרי הפאלאטינט ואילונקבע שמינוי כמרים עבור כלל בוואריה יערך באנסבך 1818 -ב

1848.46בשנת המאוחדת והנפרדת כנסיית הפאלאטינטלייסוד בר בסופו של ד והביאוהלכו והתעצמו ממילא הגדולים

היה צורך לאחד את . הייתה דומה לזו של ממלכת בוואריהבבאדן המדיניות כלפי הכנסיות הפרוטסטנטיות

47,בצפון מערב ורפורמיות סביב עיר הבירה שעד אותה עת חולקה מפורשות לכנסיות לותרניות ,שורות הכנסייה

הרפורמה בבאדן , להבדיל מהתפיסה האבולוציונית של הרפורמה הבווארית. נהולהגדירה על פי הטריטוריה של המדי

Vereinigten"לכנסיה אחת והרפורמים הלותרניםאוחדו 1821בשנת , אי לכך. דגלה בשינוי חד פעמי

Evangelisch-protestantischen Kirche im Großherzogtum Baden "נסיית המדינה והוקמה כ

)Landeskirche (איחוד זה . אלא גם תיאולוגית, הראשונה מסוגה בגרמניה שהייתה מאוחדת לא רק אדמיניסטרטיבית

48.בשטחים החדשים בצפון ולאורך הרייןוהרפורמים באזורים הישנים של באדן הלותרנים ההפרדה בין ביטל את

החלוקה לאזורים , להבדיל מהמדינות האחרותאולם 49,קרלסרוההמרכזה של הכנסייה החדשה נקבע בעיר הבירה

מלבד המועצה המפקחת , כיוון שלא היו מרכזי משנה אזוריים נוספים, מנהליים לא הייתה משמעותית מבחינה חברתית

, למרכזים מקומיים בלבד פוזרו הכנסיות ברחבי המדינה, 2.1.2כפי שניתן לראות במפה , כתוצאה מכך. בקרלסרוהה

מרכז אחד ואילו סביב היה רקמזרח המדינה -דרום גרמה לכך שבכל , אולם ההתייחסות אל הכנסייה כאל עניין מקומי

איחודה של הכנסייה הפרוטסטנטית השפיע בעיקר על תושבי צפון ומרכז , אם כן .מרכזים 15עיר הבירה בצפון היו

.הפרוטסטנטים והקתולים כאחד, על תושבי הדרום ולאבאדן

Evangelische(מועצה מרכזית בהקמתבאו לידי ביטוי ניסיונותיה של ווירטמברג לשלוט בכנסייה

Consistorium ( 1806בשטוטגרט שפעלה בסמכותו של המשרד הממשלתי לענייני הרוח משנת )Minister des

geistlichen Departements( לכנסיה הובטחו , על אף הפיקוח 50.שתפקידה היה לפקח על הכנסיות הפרוטסטנטיותו

לא נעשה כל ניסיון לאחד את הכנסיות מעבר לאיחודן , חופש פעולה ומושבי פרלמנט לבכיריה ובשונה מבאדן ובוואריה

אוהרינגן , אולם, טובינגן, מולברון, בהיילברון :נקבעו שישה מרכזים לכנסייה הפרוטסטנטית 1810בשנת 51.המנהלתי

כפי שניתן 52.רויטלינגן והאל, בלודוויגסבורג 1823בשנת הוחלפו ) אורך ואוהרינגן, ולברוןמ(שלושה מתוכם . ואורך

.ם אלובתוך המדינה והותיר פריפריה גדולה מאוד המנותקת ממרכזי השינוי ריכז את הכנסייה, 2.1.2מפה לראות ב

46 1914: The Cambridge History of -World Christianities c. 1815Sheridan Gilley and Brian Stanley (eds.),

., Volume 8 (Cambridge: Cambridge University Press, 2006), 285Christianity .Karl H. Braun, 84. בקרלסרוההישב הלותרנית על הכנסייה בהיידלברג וישב האחראי על הכנסייה הרפורמית 4748

Neustadt an der Aisch: ( Geschichte der Evangelischen Kirche in dem Großherzogthum Baden Vierordt, F.Karl

Verl. für Kunstreprod., 1999), 431. 49 .543-532 ,Ibid 50 , 1865), 530.Verl. der Evang. Bücherstiftung(Stuttgart: Kirchliche Geschichte WürttembergRömer, Carl 51 533., Ibid 52

(1824). Handbuch-und Staats -Württembergisches Hof-Königlich

39

53.המרחקים בין המרכזים הדתייםאלא צמצמה יותר את , לא פרסה את המרכזים ברחבי המדינה 1823הרפורמה של

בפריפריה והוא הכנסייה הפרוטסטנטית באולם ) פרוטסטנטי או קתולי(נותר רק מרכז דתי יחיד , 1823משנת , למעשה

הצפיפות האדמיניסטרטיבית במרכז המדינה הייתה גדולה בהרבה משאר המדינות , כתוצאה מכך. שבמזרח המדינה

. ית האחרות להתפרס ברחבי שטחןושונה בתכלית מנטי, הנידונות כאן

הרפורמי מפני שהמיעוט , לא נדרשה לאיחוד שורות כנסייתי, בשונה מהמדינות הקודמות, ממלכת סקסוניה

הרפורמות התמקדו בתיחום אדמיניסטרטיבי ולא בסוגיות דתיות ,בשל ההומוגניות של האוכלוסייה 54.היה קטן

כל מוסדות הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטית לפיקוחה ,שנות השלושיםבמהלך , ובעקבותיהן הועברו, ותיאולוגיות

1830העברת כל האחריות על הכנסיות לידי משרד החינוך הסקסוני נבעה במידה רבה ממהפכת 55.המלא של המדינה

במסגרת רפורמה זו אורגנה הכנסייה הלותרנית על פי . הממלכתיתוהייתה חלק מרפורמה כללית באדמיניסטרציה

שהיו אחראיות על ) הבירות המחוזיות(צוויקאו ובודיסין , לייפציג, והוקמו מועצות בדרזדן 1835וזות המדינה בשנת מח

בפיקוח גם הם היואך , המעטים בנפרדהרפורמים המוסדות היעדר איחוד כנסייתי פעלו בשל 56.הכנסיות במחוזן

57.המדינה בדרזדן ובלייפציג

בהתאם . היו משמעותיים ממלכת הנובראולוגיים בין המחוזות השונים של ההבדלים התי, להבדיל מסקסוניה

הנובר : חמישה מחוזות לותרניים. 2.1.2מפה ב שמרכזיהם מופיעים, לשישה מחוזות 1815חולקה בשנת מדינההלכך

עבור (אוטרנדורף , )עבור מחוז אוזנברוק(אוזנברוק , )עבור נסיכות הוהנשטיין(אילפלד , )Althannoverעבור (

רעבו(שקיים כנסייה מאוחדת באאוריך רפורמי -ומחוז אחד לותרני, )ורדן-עבור דוכסות ברמן(ושטאדה ) דוכסות הדלן

עד , קטנות סביב אוזנברוק פעלו ללא תלות בכנסייה המחוזיתרפורמיות כנסיות , בנוסף לאלו). פריזיה המזרחית

יוצא מן ה היהיומה של הכנסייה המאוחדת במזרח פריזיה ק 58.לפיקוחה של המועצה הלותרנית 1823שהועברו בשנת

בשל השוני הרב בין 59.בשונה משאר המחוזות, מהתפתחות תיאולוגית משותפת באזור זה מאז הרפורמציה הכלל ונבע

ולכן לא הייתה להן , ביניהן מלבד ברמת האדמיניסטרציה השלטוניתדתיים לא היו קשרים , הכנסיות על בסיס אזורי

.מ אחריה"ק 34 - ל 1823מ עד שנת "ק 39 -מעיר הבירה הצטמצם מ) לא כולל אולם במזרח המדינה(המרחק הממוצע של המרכזים 53 .1868כנסיית מדינה סקסונית רשמית הוכרזה בשנת 5455 Volksschule zwischen Staat und Kirche: das Beispiel Sachsen im 18. und 19. Martin Moderow, -Hans

, 2007), 93.Köln: Böhlau( Jahrhundert ) statistisches Handbuch für das Königreich Sachsen oder Verzeichniß -Kirchlichrsg.), hCarl Ramming; מפה ראו 56

n aller der in dem Königreiche Sachsen angestellten Geistlichen, Schulmeister, Schullehrer, Cantore

.1845), 14 Dresden: Ramming,Heft 4 (, Confessionen 57 , 379.Ibid 58 Hans W. Krumwiede, 283. 59 reformierten Prediger und -Erbe und Auftrag: 450 Jahre Coetus der evangelisch ,Ernst Kochs and Diddo Wiarda

).1994Leer: Sollermann, ( Predigerinnen Ostfrieslands

40

אוחדו כל הכנסיות לכנסיית מדינה אחת 1864רק בשנת 60.של הממלכה האינטגרציההראשונים השפעה על בשלבים

). Landeskonsistorium(משותפת והוקמה מועצה הנוברית

סיכום 2.1.4

רפורמות אלו יוושל יםהמרחבי כיםהתהלי, אחידה ביחס לשתי הכנסיות מטרת הרפורמות הייתהאף על פי ש

הכנסייה (שילבה התמודדות עם מאפיינים גלובליים עם שתי הכנסיות התמודדותה של המדינה . ים לגמרישונ היו

הייתה חלוקת המדינה המשותפת כאשר התוצאה הסופית , )הכנסייה הפרוטסטנטית( לוקלייםומאפיינים ) הקתולית

תה הכנסייה הפרוטסטנטית הכנסייה הקתולית נדרשה לתיחום ולבידוד ולעומ, אי לכך .ברוריםנפרדים ולמחוזות דתיים

נוטרלה על ידי הגדרת מחוזותיה בהתאם הקתולית כנסייהנטייה האוניברסאלית של הה. נדרשה לאיחוד ולהרחבה

כנסייהלית של הנטייה הלוקה ,במקביל. כיווצה של המסגרת הכנסייתיתעל ידי ולמעשה , לגבולות המדינה

בשני 61.והרחבתה של המסגרת הכנסייתית, השונות במדינהנוטרלה באמצעות איחודן של הכנסיות הפרוטסטנטית

. לגבולות המדינה הכנסייהגבולות התאמת יתהמטרת העל הי, המקרים

חלוקה , בהתאם לכך. הרצון והיכולת לבצע מהלך של אחדות מדינית, השוני בין המדינות נבע ממידת הנכונות

ומדינות ) באדן וסקסוניה, בוואריה( אמת המערכת למדינהשנחלו הצלחה בהתאקטיביות סכמטית תפריד אותן למדינות

. ביניהןאולם חלוקה זו מטשטשת את הניואנסים הדקים המפרידים , )ווירטמברג והנובר( יותר שכשלו בכך פסיביות

התאמתה של המערכת הקתולית והפרוטסטנטית למסגרת הפוליטית הייתה מלאה בשל ההומוגניות של ,בסקסוניה

תוחמה הכנסייה הקתולית באופן , שכללו הדגשה יתרה של עיר הבירה, על אף מאמצי האיחוד, בבוואריה. האוכלוסייה

. קה בין הפאלאטינט ושאר הממלכהשהותיר חלוקה בין הצפון לדרום והכנסייה הפרוטסטנטית הותירה על כנה את החלו

ובמסגרתה , שתאמה לגישה שרווחה במדינה שראתה צורך בפיקוח רב יותר על הדת, נעשתה רפורמה רדיקליתבבאדן

.אוחדה לחלוטין הכנסייה הפרוטסטנטית וכמוה גם הכנסייה הקתולית

דינה ולפריסתה ברחבי הביאה לתיחום הפעילות הדתית בתוך המ המדינות האקטיביותפעילותן של שלוש

בשתי וזאת מפני ש, בהנובר ובווירטמברג התמקדו השלטונות בתיחום הפעילות הדתית ולא בפריסתה, לעומתן. השטח

קרומווידה אומר האנס וולטר ,בהתאם לכך. הבאינטגרציה של האוכלוסיי חיוניהמדינות לא נתפסה הכנסייה כגורם

)Krumwiede( ,טנטית בהנוברהיסטוריון הכנסייה הפרוטס,“Für die hannoversche Staatsraison war nicht

60 , 276.Ibid . לכנסייה הפרוטסטנטית לא הייתה הנהגה רחבה בעת התפרקותה של הקיסרות הרומית הקדושה ופעלה על בסיס מדיניות מקומית בלבד 61

Werner Blessing, 42.

41

die unionistische Staatskirche das Gebot der Stunde, sondern Friede unter den Konfessionen".62

ואילו , נוצרה הפרדה גדולה בין מרכזי הדתבהנובר :התוצאות היו הפוכות, למרות הדמיון בין שתי המדינות

הצליחו הרפורמות המרחביות להתאים את הכנסייה לגבולות בהנובר . המרכזים ביןבווירטמברג נוצרה קרבה מוגברת

מערב ואילו /הכנסייה הקתולית הותירה את החלוקה המסורתית למזרח. המדינה אך החלוקה הפנימית לא נעלמה

ההנוברית הפרוטסטנטית הפיכתה של הכנסייה , למרות זאת. ה תיאולוגית בין מחוזותהחלוקה הפרוטסטנטית פיצל

למאוחדת בשלהי התקופה מראה שהקשרים בין האוכלוסיות השונות התרחבו ואפשרו את ההתגמשות התיאולוגית

נותקו שמקומות רבים מדי במדינה הביאה לכך הצבתם של כל מרכזי הדת במרכז המדינה, בווירטמברג. הנדרשת

.ממרכזים אלו

והפכה מכנסיית אצולה בשליטת פיאודליזם-עברה הכנסייה הקתולית דה 19- התומס ניפרדי טען שבמהלך המאה

-כנסייה פחות רגיונלית" הוא טען שהכנסייה הייתה 63.הבישופים לכנסיית בורגנים בשליטה בלעדית של האפיפיור

בהתחשב בעדויות שהבאתי לשינוי המרחבי המובהק , קביעה זו מפתיעה. "לאומית ויותר בעלת חשיבות בינלאומית

הקתולית והפרוטסטנטית הכנסייה והפכמבחינה מנהלתית . לחסות תחת צילן של המדינות שחויבהשעבר על הכנסייה

התיאולוגיה האולטרמונטנית לא .של המדינה למוסד ממוסדותיה של המדינה ולאחד מהגופים המאחדים את המרחב

) Schatz(קלאוס שץ טען באותה נימה 64.יכלה לשנות את מבנה המרחב ואת כפיפותה של הכנסייה למרחב המדיני

Jetzt gab es keine deutsche Kirche mehr, sondern nur noch", במחקרו על עליית הקתוליות הגרמנית

isolierte Landeskirchen."65

62 Hans W. Krumwiede, 284. 63 Princeton University (Princeton, N. J. : 1866-Germany from Napoleon to Bismarck, 1800Thomas Nipperdey,

Press, 1996), 359. Thomas Mergel, “Mapping Milieus Regionally: On the Spatial: חיזוק לטענה זו של קתוליות פרטיקולריסטית ניתן למצוא ב 64

Saxony in German llack, James N. RetaRootedness of Collective Identities in the Nineteenth Century”, in

95.-(Ann Arbor: University of Michigan Press, 2000), 77 1933-History: Culture, Society, and Politics, 1830 65 Zwischen Säkularisation und Zweitem Vatikanum. Der Weg des deutschen Katholizismusim 19. Klaus Schatz,

(Frankfurt am Main: Knecht, 1986), 43. und 20. Jahrhundert

42

כמשאב מרכזי" בילדונג"ה 2.2

"At the base of the modern social order stands not the executioner but the professor. Not

the guillotine, but the (aptly named) doctorat d'etat is the main tool and symbol of state power."

Ernst Gellner66

מערכת החינוך הגרמנית 2.2.1

רוא וכתוב המשכילים כקבוצת כוהנים של מעמד יודעי הקמתאר את היעלמותו ) Gellner(ארנסט גלנר

היעלמות זו 67.כאחת התופעות החשובות בהתפתחותה של מדינת הלאום המודרנית, מהאוכלוסייה הכללית נבדלת

עליית מתרחשת גם ברמה העממית עקב פתיחת מערכת החינוך לכלל האוכלוסייה וגם ברמת המעמדות העליונים עקב

הקמת : התרחשו שני תהליכים במקביל 19 -במאה ה. ה כתנאי להתקדמות אישית וציבוריתחשיבותה של ההשכל

הובילו לכך שהחינוך הממלכתי הפך לחלק , מערכת חינוך עממית ושינוי דרמטי במעמדה הציבורי של ההשכלה הגבוהה

פרנסיסקו רמירז , )Meyer(והן מאייר 'ג הסוציולוגים לטענת. בלתי נפרד מהתשתית התרבותית של המדינה הגרמנית

)Ramirez ( ויסמין סויסל)Soysal(, התפתחותה של מערכת חינוך ממלכתית הייתה חלק בלתי נפרד מיצירתה של

לא היה ניתן לדבר על , בלעדיה 68.חברה מלוכדת והיוותה מכניזם מרכזי ביצירת קשרים תרבותיים בין הפרטים במדינה

החינוך היסודי איפשר את האינטגרציה המודרנית של , מבחינה זו. תרבות משותפת ומטרות משותפות לבני החברה

את ןובנדיקט אנדרס כפי שמתאר(הפכו מוסדות החינוך הגבוה למרכזי עלייה לרגל חילוניים , במקביל. מדינות לאום

שיצרו שכבת ) נדראן הגרסטרבהשאלה מדבריו של טורסט" (חנות פעילותת"או ) האדמיניסטרציה הממלכתית

, )Gellner(לטענת ארנסט גלנר 69.ומייצרת באמצעותם את גבולות הקהילייה הנעה במסלולים זהים מוביליתמשכילים

70.רהובכך על מעמדו בחב הפך בתקופה זו לגורם המרכזי המשפיע על זהותו המקצועית והחברתית של האדם, החינוך

. חשובות להבנת האינטגרציה החברתית ,והגבוה ךהנמו, שתי מערכות החינוך המקבילותהתפתחותן של , אי לכך

66 (Oxford: Blackwell, 2006), 33. Nations and NationalismErnst Gellner, 67 , Chapter 2.Ibid 68 John W. Meyer, Francisco O. Ramirez and Yasemin N. Soysal, "World Expansion of Mass Education, 1870-

, 1992, Vol. 65, No. 2, 131.EducationSociology of 1980", 69 Regional Science "What About People in Regional Science?", ägerstrand,HBendict Anderson, 55; Torstren

14., 1970, Vol. 24, Association. Papers and Proceedings 70 Ermst Gellner, 35.

43

הייתה תוצר משולב של רוח ההשכלה והמדינה הריכוזית 19 - הקמת מערכת חינוך ממלכתית עממית במאה ה

הראשון מרכיב .מרכיבים בסיסייםנשענו על שלושה שייצרו אותה החינוכיותהרפורמות מערכת זו ו 71.החדשה

על ילדיה הייתה כזההמדינה הראשונה בעולם שהפעילה חוק . בתוכנית החינוך המאחדת היה חינוך חובה לכל הילדים

72.בשונה משאר המדינות באירופה, אולם במהרה הצטרפו אליה כל שאר המדינות הגרמניות 1771פרוסיה בשנת

,1830בשנת .ת ונתוני האוריינות והנוכחות בבתי ספר בגרמניה מעידים על כךהצלחתו של חוק החינוך הייתה גורפ

אחוזים 95% ,1846בשנת 73.יסודיים נכחו בבתי ספרבגרמניה מהילדים בגילאי בית הספר 77%, לדוגמא

ידעובגרמניה המאוחדת המהאוכלוסיי 97% ,1871בשנת 74.במערכת החינוךבעברם בסקסוניה למדו המהאוכלוסיי

. לא היה כמעט ילד שלא למד במערכת החינוך הממלכתית במהלך התקופהנתונים אלו מעידים כי 75.קרוא וכתוב

מחלקות לראשונה הוקמו 1808בשנת . 19 -בראשית המאה המשרד חינוך המרכיב השני ברפורמות היה הקמתו של

החינוך היסודי עד אותה עת 76.צרפתיתבוואריה בהשפעת המערכת הבממשלתיות לפיקוח על מערכת החינוך בפרוסיה ו

למדינה ההקמתו של משרד חינוך איפשרולכן רק חינוך פרטי תחת כנפיהן של הכנסיותחינוך ממלכתי והיה שילוב של

באופן זה יכלו השלטונות להתוות תוכנית חינוכית מאחדת ונרחבת שתילמד בכל . מערכתהלפקח על הנעשה בכל

. שהשגיחו על הנעשה במחוזות השוניםמטעם המשרד מפקחים אזוריים על על ידיהפיקוח התבצע בפו. המסגרות

הלאמת לצעד נדרש הייתההקמת סמינרי הוראה . המרכיב השלישי ברפורמות היה האחדת ההוראה ברחבי המדינה

הפכו 19 -ראשית המאה המ ולם רקא ספורדייםסמינרי הוראה ממלכתיים הופיעו 1770כבר בשנת . מערכת החינוך

בשלב הראשון לא היו לסמינרים אלו מונופול בהכשרת מורים יסודיים אולם במהרה הפכו 77.הסמינרים לתופעה נפוצה

הסמינרים פוקחו באופן מתמיד וכך נוצרה שליטה על התכנים 78.הלימודים לכרטיס הכניסה היחיד למקצוע ההוראה

79.ועברו לתלמידי בתי הספר הממלכתייםהש

71 Century Origins of Compulsory Schooling in Prussia -Absolutism and the Eighteenth, James van Horn Melton

.1988), xix Cambridge University Press, (Cambridge : and Austria 72 dchenschulen im 19. Jahrhundert: am Beispiel des Grossherzogtums Badenährende MüWeiterf Kubon,Rupert

Volksschule zwischen Staat Martin Moderow,-ansH; Verlagsgesellschaft, 1991), 9-(Pfaffenweiler: Centaurus

.hlau, 2007), 77öln: Bö. (Kund Kirche: Das Beispiel Sachsen im 18. und 19. Jahrhundert וצרפת ) 41%(אנגליה , )56%(ב "ארה, )66%(ות סקנדינביה אחריה מדינ, נתון זה הציב את גרמניה במקום הראשון בעולם המערבי 73

)%39 .(The Journal of Economic Richard A. Easterlin, “The Worldwide Standard of Living since 1800”,

, 2000, Vol. 14, No. 1, 19.Perspectives 74 Thomas Nipperdey (1996), 410. 75

Sophia Twarog, “Heights and Living Standards in Germany, 1850-1939: The Case of Württemberg”, in Richard

, 322 and 324.Health and Welfare during Industrializationds.), eH. Steckel and Roderick Floud ( 76 Winfried Speitkamp, „Staat und Bildung in Deutschland unter dem Einfluß der Französischen Revolution“,

., 1990, Bd. 250, H. 3, 558Historische Zeitschrift 77 568.,bidI 78 569. ,bidI ,Abigail Green (2001)". גרמניה השלישית"ולווה בבנייה מואצת של סמינרי הוראה בכל 1848פיקוח זה הפך קפדני יותר לאחר 79

199.

44

, הוצאה מידיהן של הכנסיות היא. מערכת שוויוניתבבסיסה היסודית שתוארה לעיל הייתה מערכת החינוך

מבחינה מרחבית פוזרו בתי 80.ותודת בה הבחנה בין מעמדותלא הייתה , ומבחינה חברתית ההאוכלוסייהורחבה לכלל

מערכת החינוך היסודי , כתוצאה מכך. הספר באופן אחיד על פני כל המדינה וכמוהם נפרסו מפקחי משרד החינוך

. חילקה את הידע באופן הומוגני ושוויוני על פני החברה כולה

כפי שנטען . גבוההחינוך השל מעמדית ב הפרדהוהתעצמה הלכה, המאפיינים השוויוניים שתוארולצד

אשון סימפטום ר .חינוך גבוהלהכללית ה הדרישהבמקביל להתפתחות החינוך היסודי התרחב, 2.2.1סעיף בתחילת

הייתה חלק בלתי נפרד מהתפתחותה של ש ,18 -מבחני המיון למשרות הציבוריות בסוף המאה ההופעתם של לכך היה

אם בתחילה שימשו מבחני המיון הללו כאמת מידה עבור תפקידים מסוימים 81.המקצועית הבירוקרטיה המודרנית

רה הפכו במה, אי לכך 82.מבחניםהיו מעט מאוד עמדות ציבוריות שלא דרשו ואילך 19 -הרי שמתחילת המאה ה, בלבד

83.ולימודים גבוהים לדרישה בסיסית עבור הפקידות הגבוהה והנמוכה כאחדאקדמי תואר

למקצוע מבוסס לימוד במוסדות ,מתוך התנסותהלומדים את העבודה ,שוליותממקצוע המבוסס על המעבר

כמו רפואה עבר את תהליך ההתמקצעות בימינו אפילו ענף מסודר ומבוקר. ת החופשייםקצועוכל המחלחל לחינוכיים

84.להוראת הרפואהותקניות החלו מדינות ליזום תוכניות מאוחדות 1800לאחר שנת רק כאשר, רק בתקופה זה

מתכני ההוראה ולכן לא היוו שינוי משמעותי , לימדו את שיטות הטיפול הטכניותלרפואה בהתחלה בתי ספר מעשיים

ששילב מקצעות מדעיים ותיאורטיים עם , משנות השלושים לימוד בבית ספר מאושר לרפואהאולם , המסורתיים

בתי הספר 1842בוטלו בשנת , לדוגמא, ואריהובב .הפך לסטנדרט המקובל להכשרה כרופא ,הלימודים המעשיים

מהדברים שנאמרו לעיל 85.ה למקצוע הרפואהנקבעו מבחני קבל 1858לרפואה מעשית בבמברג ובלנדסהוט ובשנת

או בתחומי ההוראה, הציבורי בקריירה במגזרהמעוניין כל כמעט מסלול החינוך הגבוה הפך להכרחי עבור כי עולה

. בתחומי המקצועות החופשיים

. מגדריים ומעמדיים, בפועל נותרו פערים דתיים אולם, וויון חברתי והשכלה אחידההייתה ש מטרתם של הוגי מערכת החינוך היסודית 80Winfried Speitkamp, 571-573.

81 (Cambridge: 1815,-Bureaucracy, Aristocracy, and Autocracy; The Prussian Experience, 1660 Rosenberg,Hans

Harvard University Press, 1966), 178. 82 1933-the German Academic Community, 1890 The Decline of the German Mandarins:Fritz Ringer,

( Middletown, Conn.: Wesleyan University Press, 1990), 34. 83

-(1800 t in Europa 3 Vom 19. Jahrhundert zum Zweiten Weltkrieg: äGeschichte der Universit egg,üRWalter

.316 ,nchen: Beck, 2004)ü(M 1945) 84 Becoming a Physician: Medical Education in Britain, France, Germany, and the United Bonner, .NThomas

157. (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2000), 1945-States, 1750 85 188, 244. ,bidI

45

להתמחותה ולשגשוגה של מערכת החינוך הגבוה היו השפעות מרחיקות לכת על מבנה מערכת החינוך

: לקה לשלושה שלביםנח הגרמניתמערכת החינוך , ככלל. שנבעו מההפרדה בין רמות שונות של חינוך גבוה, בכללותה

או Realschule( בית ספר מודרניליציום או , גימנסיהב 12-18גילאי ב יסודי- עלחינוך , )Volkschule(חינוך יסודי

Gewerbeschule ( החינוך היסודי היה חובה . או בסמינר למורים טכני במוסד, באוניברסיטה 19וחינוך גבוה מגילאי

. על ידי המדינה אך נועד רק לבעלי היכולת המתאימהסובסד ואילו היתר

בראש החינוך הקלאסי מערכת : שקיימו היררכיה ברורה חולק לשתי מערכות מקבילות יסודי- עלהחינוך ה

חלוקה ). המקצועות המודרנייםחינוך לצורך הטמעת (החינוך המודרני מערכת מתחתיה ו) חינוך למטרת מחקר ולימוד(

שונה שנות לימוד מספר, )שפות עתיקות ומתמטיקה ומנגד שפות מודרניות והנדסה( תכני לימוד שוניםזו התאפיינה ב

שהקנתה זכות ללמוד ) Abitur(הייתה קבלת תעודת הגמר גימנסיהמטרתו של הלומד בבעוד ש. שונהומטרה סופית

הקניית יכולות מקצועיות הייתהמטרתם של בתי הספר המודרניים ,ולגשת למבחני המיון הממשלתייםטה באוניברסי

,החינוך הקלאסי נחשב יותר מאשר החינוך המודרניאף על פי ש 86.השכלה גבוההללימודים במוסדות , ורק בשלב השני

מערכת כניעים השימושיים לתהכנסת המדעדות לכך היא . למערכת החינוך הקלאסית החלחלתו של האחרון השפע

87.בלבד ולא מהשפעות שלטוניות יציבור ץנבעה מלחש ,החינוך הקלאסי

האוניברסיטאות היו . יסודי-עלמערכת החינוך הגבוה דמתה במידה רבה לחלוקה הבסיסית של החינוך ה

אולאוניברסיטאות לא היו בחינות קבלה . ומטרתן הייתה הקניית יכולות מחקריות גימנסיותהממשיכות דרכן של

-ה הוקמו במהלך המאה, במקביל 88.יכלו ללמוד במסגרתן Abiturהגבלה על מספר הסטודנטים אולם רק בעלי תעודת

כת וגוברת בשירות הדרישה ההול. לבתי הספר המודרניים שהקבילו באפיונןחינוך גבוה אלטרנטיביות של מסגרות 19

דו קלהקמתם של בתי ספר טכניים שהתמ האדריכלים ואנשי מדעי הטבע הביא, הציבורי לבעלי מקצוע כגון מהנדסים

הם נותרו אך ,ומספר הלומדים בהם הלך וגדל מוסדות אלו תפסו תאוצה לאורך המאה .המדעים היישומייםבהוראת

89.זוטרים לאוניברסיטאות עד סוף המאה

עלייתו של החינוך הגבוה והחלוקות הפנימיות בתוך מערכת החינוך , וויוניות של החינוך היסודישלעומת ה

מכל , הלימודים בפני כל תושבי המדינה ספסלי נפתחו, מצד אחד. הפכו את מערכת החינוך לאליטיסטית יסודי-עלה

86 er höhere polytechnische Unterricht in Deutschalnd, in der Schweiz, in Frankreich, Belgien und DCarl Koristka,

.(Gotha: Rud. Besser, 1863), 2England 87 A. incentV(Troy, N.Y: D.H. Jones & co., 1855), 15; he Rensselaer Polytechnic InstituteT Greene, .Fenjamin B

.837 1941, Vol. 25, No. 11, The Modern Language Journal,“Education in Peril”, McCrossen, 88 Fritz Ringer, “Higher Education in Germany in the Nineteenth Century”, in Walter Lacquer and George Mosse

.(NY: Harper Torch Books, 1967), 130 Education and Social Structure in the Twentieth Centuryd.), e( Fritz. נאסר על המוסדות הפוליטכניים להעניק תארי דוקטור ללומדים בהם על אף שזה היה התואר היחיד שהוענק במוסדות האקדמיים 89

Ringer (1990), 28.

46

תלמיד . גימנסיהי שסיים לימודיו במערכת החינוך הגבוה הייתה פתוחה במידה רבה רק בפני מ, מצד שניאך , המעמדות

רק מסוף 90.התקשה מאוד להמשיך בלימודים גבוהים ,מכל סיבה שהיא, יסודי-עלשלמד במסגרת אחרת של חינוך

שנות החמישים דרכם לחינוך אוניברסיטאי של תלמידי המערכת המודרנית נפתחה אולם גם אז הוגבלו במסלולי

ללימודים גימנסיההבחירה בין ההנקודה הגורלית במסלול לימודיו של צעיר גרמני הייתה , אי לכך 91.הלימוד

לא אפשרה לכל המעמדות בגימנסיה הלימודים עלותלא הייתה חופשית לחלוטין מפני ש אולם בחירה זו, המודרניים

משכבת 2.3%למדו רק 1870בשנת .מבוטל למד במערכות החינוך הגבוה בסופו של דבר רק מיעוט 92.הללמוד ב

למדו 20-23מגילאי 0.5%ורק Abitur-קיבלו את ה 19שכבת גיל מ 0.8%, יסודי-עלבגרמניה בחינוך 11-19הגיל

1866 - 1815אחוז הלומדים באוניברסיטאות בשנים כמעט על אף הגידול באוכלוסיה לא השתנה 93.באוניברסיטאות

מספרם הקטן של המשכילים באוכלוסיה הפך אותם 94.תושבים באוכלוסיה 10,000סטודנטים לכל 3.5עמד על ו

,פרידריך פולסן, הפילוסוף והמחנך בן התקופהבמילותיו של . "אריסטוקרטית"לשכבה

„Die Gesamtheit der akademisch Gebildeten stellt in Deutschland eine Art geistiger

Aristokratie dar... Im ganzen bilden die Inhaber dieser Berufe eine homogene gesellschaftliche

Schicht; sie erkennen sich, eben auf Grund der akademischen Bildung, als sozial Gleichstehende

an, was natürlich weder Rangunterschiede innerhalb des Berufs, noch auch Abstufungen in der

Vornehmheit der Berufe selbst ausschliesst;... Umgekehrt: wer keine akademische Bildung

hat,dem fehlt in Deutschland etwas, wofür Reichtum und vornehme Geburt nicht vollen Ersatz

bieten... Und die Folge ist, dass die Erwerbung der akademischen Bildung zu einer Art

gesellschaftlicher Notwendigkeit bei uns geworden ist, mindestens die Erwerbung des

Abiturientenzeugnisses, als des potentiellen akademischen Bürgerrechts.“ 95

אחוז הסטודנטים שהיו ילדיהם של . לשכבות חדשות לא היה המסלול האקדמי סגור לחלוטין, דברים אלו חרף

ניתן ,גבוה נותראחוז הממשיכים אף על פי ש. 70 -בשנות ה 40-30% -בראשית המאה ל 60% - משכילים ירד מ

בגימנסיה ועל אף המספר הזעום הם היוו 128,000מתוכם , מיליון ילדים במערכת החינוך היסודית והשניונית 7.5למדו 1885בשנת 90 .bidI, 39. מהלומדים באוניברסיטאות %85ו) Abitur(מהזכאים לתעודת סיום לימודים %85

91 , 28.Ibid 92 Fritz Ringer (1967), 133. 93 50. 2000), Berghahn Books, (N.Y.: collected essays Toward a social history of knowledge:Fritz Ringer, . תושבים אולם היא לוותה בירידה חזרה לרמה הקודמת 10,000לכדי שישה סטודנטים לכל 1830 - 1817הייתה עליה בין השנים 94

The Morikazu Ushiogi, "A Comparative Study of the Occupational Structure of University Graduates",

, 351., 1971, Vol. 9, No. 3Developing Economies 95

-(Berlin: A. Asher & Co, 1902), 149 tsstudiumäten und das UniversitäDie deutschen Universit Paulsen,Friedrich

150.

47

של המעמד ולמגדיר הפךמסלול ההכשרה האקדמי . ומובילית כאריסטוקרטיה פתוחה לתאר את שכבת המשכילים

. ברו דרך מערכת זולהתקדמות בסולם הדרגות הציבורי והפרטי עכל המתעתדים ש כיוון גבוה-הבינוני

What might be called the "הטוענים שחוקרים המיעוט המשכיל הפך למיעוט משפיע עד כדי כך שיש

'non-entrepreneurial' or 'non-economic' upper middle class was perhaps the most important and

influential social group in Germany until late in the nineteenth century".96 חשיבותם של המשכילים

בין , באה לידי ביטוישל אנשי האקדמיה יוקרתם .שכבותיוהיוו חלק נכבד מהשירות הציבורי על כל נבעה מכך שהם

גם 97.או אנשי עסקיםבכירים משכורתו של פרופסור הייתה ברת השוואה למשכורתם של עורכי דין כך שב ,השאר

כפי שניתן ללמוד מכך שהם , המעמד חברתי גבולנחשבו ,גימנסיהמורי כגון, הדרגים הנמוכים של אנשי האקדמיה

את חשיבותו של המעמד מקס וובר תיאר , בהתאם לכך 98.לבעלי עמדות גבוהות בצמרת השלטונית נאהנחשבו שידוך

:המשכיל

"Unterschiede der „Bildung“ sind...eine der allerstärksten rein innerlich wirkenden

sozialen Schranken. Vor allem in Deutschland, wo fast die sämtlichen privilegieten Stellungen

innerhalb und außerhalb des Staatsdienstes nicht nur an eine Qualifikation von Fachwissen,

sondern außerdem von „allgemeiner Bildung“ geknüpft und das ganze schul- und

Hochschulszstem in deren Dienst gestellt ist.“99

של הפומבית םוהיא פעילות, בשירות הציבורי המעבר לחלק, למערכת האקדמית הייתה השפעה נוספת

היו חופשיות יותר מאוניברסיטאות , מערכת החינוך היסודיכוזיותה של ימר להבדיל, האוניברסיטאות בגרמניה .יוצאיה

המודל הגרמני התמקד , שנחשב אוטוקרטי ומוכתב מגבוה, לעומת המודל הצרפתי של האקדמיה. מקבילות באירופה

עבור ההוראהחופש באה לידי ביטוי ב 19- אוניברסיטאות הגרמניות במאה החירות זו ב 100.בחירותו של החוקר

גם כללהחירות זו 101.חירויות שלא היו מובנות מאליהן בשאר העולם, עבור הסטודנטים הלימודהפרופסורים וחופש

נוהלו בהן בחירות תקופתיות ו, האוניברסיטאות נוהלו על ידי צוות של פרופסורים ;אוטונומיה אדמיניסטרטיבית

96 Fritz Ringer (1967), 123. 97 126. ,Ibid 98 ten vom äUniveritGeschichte des gelehrten Unterrichts auf den deutschen Schulen und Friedrich Paulsen,

(Berlin: cksicht auf den klassischen Unterricht8mit besonderer Ri: Ausgang des Mittelalters bis zur GegenwartW. de Gruyter, 1965), vol. 2, 390.

99 247. ),bingen: J.C.B. Mohr, 1988ü(T tzeäGesammelte politische Schriften. Gesammelte AufsMax Weber, 100 Universities in the Nineteenth and Early Twentieth Centuries Rüegg (ed.), Walter Walter Rüegg, “Themes”, in

., 52004) Cambridge University Press, (Cambridge: 1945)-(1800 101 (Oxford: Oxford University Press, European Universities from the Enlightenment to 1914Anderson, .DRobert

2004), 58.

48

צריכה ם של האוניברסיטאות בגרמניהחירותהטענה בדבר , למרות זאת 102.מינויים חדשיםלבחירת ו הדיקןלבחירת

מינויים 1355לטונות ונתונים מראים כי מתוך מינויי הפרופסורים נעשו רק בהסכמת הש, תראשי: להיות מסויגת

מונו על ידי השלטונות בניגוד או ללא הסכמה 322, 1900 -1815משפט ורפואה בין השנים , בפקולטות לתיאולוגיה

103.מפורשת של הפקולטותהוצב פיקוח מתמיד על כל אוניברסיטה 1819בשנת בעקבות ועידת קרלסבד, שנית

105.הוחל רק בנושאים הנוגעים ישירות למדינהו 1848לאחר חלקית פיקוח זה הוסר 104.בגרמניה

בשל מספרם חשוב לציין ש, על אף חשיבותה המכרעת של מערכת החינוך הגבוה בגרמניה על רמותיה השונות

ההשכלה הגבוהה הקלאסית נותרה . יוצאי האוניברסיטאות נותרו ברובם באקדמיה או בשירות הציבורי והצבאי ,הקטן

106.על אף ששימרה את עליונותה בשל קשריה עם השירות הציבורי, מהסקטור הפרטי והמסחרימנותקת

מרכז ופריפריה במרחב החינוכי 2.2.2

של םפריסת, בשל חשיבותם הרבה. בסעיף הקודם תוארה עלייתה וצמיחתה של ההשכלה הגבוהה בגרמניה

וזאת , חברתיים ואינטלקטואליים, ם כלכלייםהחינוך הגבוה במדינה היא חלק בלתי נפרד מפריסתם של משאבימוסדות

, מוקדי המשיכה של הכלכלהעל ו אזורשפיע על האפשרויות העומדות בפני תושבי ההמיקומם של המוסדות מפני ש

שקיומו חשוב כחלק , )מערכת החינוך היסודי(מערכת החינוך כללה מרכיב שוויוני , יןוכפי שצ. 107והתרבותהחברה

את מרכזי מחדש הגדירה ושפריסת, )והגבוה יסודי-עלת החינוך הומערכ(רכיב לא שוויוני ומ, מתהליך האחדה כללי

זה אתמקד בניתוח פריסת מערכת החינוך העל יסודי והגבוה במדינות השונות ובפרט מיקומם של פרק-בתת .המדינה

תוצר של ניתוח ייתהה ת ההשכלה הגבוההפריס, ככלל .צפיפותם והיחס בין המערכת הקלאסית והטכנית, המוסדות

היחסים המסורתיים בין תוצר של וכן , מצידם של מקבלי החלטות בשלטון וכוחות חברתיים אחרים מתמידיםוביקורת

ים הדינמיים במערכת ההשכלה אם כי השינוי, 2.1סעיף אי לכך יש דמיון רב לפריסה שתוארה ב. ההשכלה לכנסייה

פ אותה חלוקה שתוארה בסעיף "ניתן לסווג את חמש המדינות ע. יםגרמו בכל זאת להבדלים משמעותי 19 -הבמאה

אף על פי שיש , )רטמברג הריכוזית והנובר המפולגתווי(והמופרדות ) בוואריה ובאדן, סקסוניה(המאוחדות : 2.1.3

.היחסים הפנימיים שהתקיימו בין המרכזים החינוכיים בכל אחת מהמדינות לעדן את ההבחנה על בסיס

102 Fritz Ringer (1967), 125.

103 .Ibid 104 Protokolle Provisorischer Bundesbeschluß über die in Ansehung der Universitäten zu ergreifenden Maßregeln“, “

Sitzung, § 220.(Frankfurt: 1819), 35. der Bundesversammlung 105 Universities in the Nineteenth and Early Twentieth (ed.), Rüegg Walter Charle, “Patterns”, in Christophe

, 50.Centuries 106 Fritz Ringer (1967), 135. 107 Peter Meusburger, "From Mediocrity and Existential Crisis to Scientific Excellence: Heidelberg University

Geographies of ds.), ens (öPeter Meusburger, David N. Livingstone, and Heike JBetween 1803 and 1932", in

, 58.(Dordrecht: Springer, 2010) Science

49

טוענת כי ריבוי מוסדות במחקר הסוציולוגי של השכלה גבוהה )Stratification approach(וד גישת הרב

נוטה לשמר ולחזק חלוקות מעמדיות קודמות באמצעות יצירת הבחנה בין סוגי המוסדות השונים והתלמידים המתקבלים

כת הטכנית אינן שוות ערך קרבה טריטוריאלית למערכת הקלאסית וקרבה למערכי בהתבסס על כך נטען 108 .אליהם

של המוסדות הבחנה בין ריכוזים , אי לכך .ולכן פריסתן השונה מעידה על חשיבותם היחסית של חלקי המדינה

מאפשרת לאפיין היררכיה מקצועיים- הטכנייםלבין ריכוזים של המוסדות ) אוניברסיטאות וגימנסיות(הקלאסיים

- לאפריפריה משכילה ופריפריה : שונותי סוגי פריפריות חינוכיות לזהות שנ ובאמצעותה, חינוכית במרחב המדינה

פריפריה משכילה היא אזור הכולל ריכוז משמעותי של מוסדות השכלה גבוהה נחותה ואיננו קרוב למרכזי . משכילה

.אולם מציבה להם במקביל תקרת זכוכית, פריפריה כזו מאפשרת לתושביה מסלול התקדמות. השכלה גבוהה יוקרתית

הלא משכילה אף על פי שהפריפריה .היא אזור שאינו כולל מרכזים ומוסדות חינוך כלללא משכילה פריפריה , לעומתה

אף טוען כי בנדיקט אנדרסון. הפריפריה המשכילה מביאה עימה את סכנת הפיצול והניכור, מקשה על האינטגרציה

של הקולוניות הספרדיות ןהפיכת, על פי תיאורו .כתוצאה מהיווצרות הפריפריה המשכילה הלאומיות המודרנית הופיעה

, ומצד שני לחסימת התקדמותה, הביאה מצד אחד להתפתחותה של אליטה מקומית, בדרום אמריקה לפריפריה משכילה

109.שגרמו יחד להיווצרות הלאומיות הדרום אמריקאית

שייתיאחדות באמצעות החינוך התע -סקסוניה 2.2.2.1

הההטי. במבנה מערכת החינוך במדינה ,בין השאר, אופיה התעשייתי של ממלכת סקסוניה בא לידי ביטוי

אף על פי ששתיים . בגיוונם ובמיקומם, התעשייתית בלטה בסוגי המוסדות האקדמיים שנבנו לאורך השנים

אוניברסיטת , 15 - לך המאה המהאוניברסיטאות הותיקות ביותר בגרמניה הוקמו על ידי האלקטור הסקסוני במה

בשל העברת , 1815רק הראשונה נותרה בממלכה לאחר , 1502ואוניברסיטת ויטנברג בשנת 1409לייפציג בשנת

נותרה רק הבינוניות שבשטחה המדינות סקסוניה היחידה מבין חמש הייתה , כתוצאה מכך .ויטנברג לפרוסיה

- הלא, מריבויים של המוסדות האחרים, בין השאר, עהשחריגותה במערכת הסקסונית נב, אוניברסיטה אחת

.אוניברסיטאיים

,Carole Leathwood and Merryn Hutchings, "Entry Routes to Higher Education: Pathways: לקריאה נוספת על גישה זו 108

Higher Education , (eds.) cial Class", in Louise Archer, Merryn Hutchings and Alistair RossQualifications and So

154; Dan Soen and -(London: Routeledge Falmer, 2003), 137 and Social Class: Issues of Exclusion and Inclusion

International Education Nitza Davidovitch, "Centre and Periphery in Higher Education: The Case of Israel",

444.-, 2004, Vol. 5, No. 4, 443Journal 109 Benedict Anderson, 47-66.

50

אקדמיה . 1815לאחר התחזקו 18 -במהלך המאה ההכיוון המקצועי של החינוך הגבוה במדינה החל כבר

והייתה 1766 - האקדמיה לחקר מחצבים בפרייברג הוקמה ב, 18 -לאמנות הוקמה בדרזדן בשנות השישים של המאה ה

למוסדות אלו יש להוסיף את האקדמיה 1780.110מסוגה בעולם ובית הספר לוטרינריה בדרזדן הוקם בשנת הראשונה

אף על פי . שהוקמה מעט מאוחר יותר אך המשיכה את אותה מדיניות, אראנד'בת 1811ליערנות שהוקמה בשנת

לזו של הקמתם הייתה זהההמוטיבציה ל, גרמניהשמוסדות אלו קדמו להופעת המוסדות האקדמיים הטכניים בשאר

האקדמיה . שיפורם של ענפי התעסוקה השונים: טכני שהוביל להקמתם - היה מניע מסחרי םלכול. המוסדות המאוחרים

הבכירה בשלוחות אלו הייתה . הקימה שלוחות בערים תעשיות כדי לשפר את איכותם של התוצרים ,לדוגמא, לאמנות

והתעשייה במרכזי אך יחד עימה הוקמו גם בתי ספר קטנים לאמנות , מייזן בשל תעשיית החרסינה החשובה שבה

Schneeberg(.111(ושניברג חמניץ ,הטקסטיל

1819.112מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה בשנת - 2.2.1מפה

ההדגשה . שיפור הכלכלה והתיעוש הסקסוני, הודגשה עוד יותר מטרת העל של מערכת החינוך 1815משנת

, כתוצאה מכך. הזו לוותה בפיקוח קפדני יותר על הנושאים הנלמדים במוסדות אלו ועל עתידם התעסוקתי של הלומדים

113.דנטים שהמשיכו לשירות הציבוריעברה האקדמיה ליערנות לפיקוחה של המדינה וניתנה מלגה לסטו 1816בשנת

הרהורים אודות סגירת בית הספר לאמנות במייזן בוטלו עקב חשיבותו לתעשיינים , על בסיס אותו שיקול כלכלי

110 ), 101.London: T.F. Unwin, 1919( e Evolution of Modern GermanyThDawson, H.William

111 Sarah Richards, „‘A true Siberia’: Art in Service to Commerce in the Dresden Academy and the Meissen

Kerrin Klinger, “Der Entwurf zur 113; 2, No. 11, Vol. 1998, ,J. Design Hist1836“, –Drawing School, 1764

Fürstlichen Freyen Zeichenschule des Friedrich Justin Bertuch: Vorbilder, Motive, Zielsetzungen”, in Kerrin

rstlichen Freyen Zeichenschule Zum BauhausüFKunst Und Handwerk in Weimar: Von Der rsg.),h( Klinger

(Köln: Böhlau, 2008), 15. 112 (1819). Staat-und Militär -, Civil-Königlich Sächsischer Hof 113 William H. Dawson, 101.

51

עלה מספרם של בתי , ובמקביל לתמיכה שצוינה לעיל, ההשקעה הציבורית לא התמקדה רק בחינוך הגבוה 114.בעיר

אפילו חלוקתו של 115.ארבעה בראשית המאה לשבעה עשר בסוף שנות השישיםיסודי מ-בחינוך העל הספר המקצועיים

בתי ספר , בתי ספר לבנייה, בתי ספר למסחר, בתי ספר מודרניים כלליים: מגוון רחביסודי המקצועי ל-החינוך העל

116.בענפי המסחר והתעשייה השונים מהדרישה להתמחות ולהתמקצעות הלאמנות ולעיצוב ובתי ספר לספנות נבע

1847.117מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה בשנת - 2.2.2מפה

, 1851שהפך בשנת 1828שיאה של המגמה הטכנית בממלכה היה הקמתו של המוסד הטכני בדרזדן בשנת

האקדמיה , האקדמיה ליערנות: המוסדות האקדמיים הטכניים 118.לפוליטכני של סקסוניה, לאחר רפורמה בתכני הלימוד

בשונה מהמדינות האחרות , יסודית הטכנית-שאבו אליהם את בוגרי מערכת החינוך העל, למחצבים והפוליטכני

. מוסדות אלו היו ידועים ברחבי העולם כפורצי דרך ומשכו אליהם תלמידי חוץ רבים. שהעדיפו את יוצאי הגימנסיות

הייתה מסונפת לאוניברסיטה ונחשבה ליערנות הייתה הראשונה מסוגה בעולם והיחידה בגרמניה שלאהאקדמיה

האקדמיה בפרייברג משכה אליה מתחילת הדרך סטודנטים זרים רבים ומספרם גדל 119.חלוצה עולמית בחקר היערנותל

של דרזדן שלא היה חדשני אפילו בפוליטכני 120.מתלמידיה היו סקסונים 1/8רק 19 -עד כדי כך שבסוף המאה ה

הצלחתו של החינוך 121.שאינם סקסונים כרבע מאוכלוסיית הסטודנטים היו זרים, מסוגו ותקציביו היו קטנים יחסית

כפי שעולה מכך שבית הספר המקצועי בחמניץ , יסודי-לידי ביטוי גם באיכותו של החינוך העל ההטכני הסקסוני בא

122.פר הטכניים הטובים בגרמניהנחשב אחד מבתי הס 1836שהוקם בשנת

114 115. Sarah Richards, 115 (1865). Staat-und Militär -, Civil-Königlich Sächsischer Hof 116 William H. Dawson, 100. 117 (1847). Staat-Militärund -, Civil-Königlich Sächsischer Hof 118 Carl Koristka, 55-56. 119 Joachim Radkau, „Wood and Forestry in German History: In Quest of an Environmental Approach“,

70. , 1996, Vol. 2,Environment and History 120 William H. Dawson, 101; Benjamin F. Greene, 27. 121 Carl Koristka, 60. 122 Benjamin F. Greene, 26.

52

. חל פיחות במעמדה של ההשכלה הקלאסית, במקביל לטיפוחה של ההשכלה הטכנית במדינה וכתוצאה מכך

אולם , היא נותרה המוסד האקדמי הראשון במעלה. הסימן הראשון לכך היה הפגיעה ביוקרתה של אוניברסיטת לייפציג

- החינוך העללא נהנה , במקביל 1819.123ה לאוניברסיטת מדינה בשנת רבות מזכויותיה הפיאודליות עם הפיכתאיבדה

מופיעה 1837כפי שמתגלה מהעובדה שרק משנת ,בהשוואה למדינות אחרות, מעמד גבוה במיוחדמיסודי הקלאסי

הייתה מעורבות נמוכה של , בראשית התקופה, ככלל 124.לגימנסיותהסקסוניים הממשלתיים התייחסות בשנתונים

בעקבות רק .סמינר הוראה יחיד בדרזדןבכל המדינה היה 1832ד כפי שעולה מכך שע, במערכת החינוך השלטונות

הקמת סמינרי הוראה ב שבא לידי ביטוי, בחינוך חל שינוי מדיניות שהביא ליתר התערבות שלטונית 1830מהפיכת

.2.2.3מפה כפי שניתן לראות ב ,שמונה סמינרי הוראה 1865 הוקמו עד שנת, כתוצאה משינוי זה. ברחבי המדינה

.אלא המשיך את אותו דפוס, שינוי המדיניות לא הביא לשינוי מאזן הכוחות בין המערכת הקלאסית והטכנית

1866.125מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה בשנת -2.2.3מפה

ה המרחבית של מערכת החינוך משום הדגשת האלמנטים הטכניים בחינוך הסקסוני לא הביאה לשינוי בפריס

מציגה את בידוד , 1819הממחישה את הפריסה בשנת , 2.2.1מפה . 18 -אירעה במהלך המאה ה ,ברובה, שהפריסה

ורוכז שאר מוסדות החינוךמשום ש וזאת, מיתר המערכת החינוכית הגבוהה במדינה לייפציגהאוניברסיטה היחידה ב

לא ניתן לזהות הבחנה , המתקבל מהפרדה זו בין החינוך הקלאסי לבין החינוך הטכניבניגוד לרושם . בערים סביב דרזדן

יסודי הקלאסי והמקצועי מפני שהגימנסיות ובתי -פריסת החינוך העללא היה הבדל בין .דומה ביחס לחינוך העל יסודי

תי הספר לספנות המוסדות היחידים שחרגו מכך היו ב. הספר המקצועיים התפרסו באותן ערים ברחבי הממלכה

יסודית וערים -קלאסיות בהשכלתן העל - ערים יותר אליטיסטיותהיו אל, אי לכך. ונטיות לתחום זהשהופיעו בערים רלו

.יותר טכניות בהשכלתן

123 t Leipzig von 1409 bis zur GegenwartäAlma mater Lipsiensis: Geschichte der Universit Konrad Krause,

(Leipzig: Leipziger Univ.-Verl, 2003), 104. .19 -החינוך כבר בעשור השני של המאה השבהן מופיעות הגימנסיות כחלק משמעותי ממערכת , זאת בניגוד למדינות הבינוניות האחרות 124125 (1866). Staat-und Militär -, Civil-Königlich Sächsischer Hof

53

בתי הספר המקצועיים , סמינרי ההוראה: התפתחותם של המוסדות האקדמיים המשניים, משנות השלושים

אף על פי שלייפציג ודרזדן עדיין . להתפשטותו של החינוך הגבוה לכל רחבי סקסוניהלסוגיהם והגימנסיות הביאה

ערי המסחר והתעשייה הבינוניות במדינה היוו משקל שווה בכך שהן ריכזו , חשובים של מערכת החינוך שימשו מרכזים

בשני המוקדים המסורתייםריכוז מוסדות החינוך הגבוה שמראות 2.2.3 -ו 2.2.2מפות . יסודי-את עיקר החינוך העל

בפריפריה הדרום מערבית בחמניץ ובצוויקאו ובפריפריה מספר גדול של בתי ספר מקצועייםאך הקמת , נותר כשהיה

הגימנסיות ובתי הספר המקצועיים 20מתוך , בהתאמה. הדברים יצרה מוקדים חינוכיים חדשים המזרחית בציטאו

במזרח לעומת זאת היו חמישה, מישה בפרייברג ודרזדןוח אזור לייפציגרק שלושה בישבו ) שאינם בתי ספר לספנות(

, 2.2.6 -ו 2.2.5, 2.2.4מפות . המדינה ובעיקר בבודיסין ובציטאו ושבעה בדרום מערב המדינה סביב חמניץ וצוויקאו

ופינתה הדרום לייפציג, הפיכתו של המשולש בין דרזדןתהליך את ות מראו ,את צפיפות החינוך הגבוה במדינה מציגות

הפכה לתלת )2.2.4מפה ( המערכת הדו קוטבית המסורתית. מערבית של הממלכה למוקד מערכת החינוך הגבוה

שינוי זה הביא לכך שלהבדיל . עם הפיכתן של ערי הפריפריה הדרום מערבית למרכז משמעותי, )2.2.5מפה ( קוטבית

יסודית התפרסה על פני כל המדינה ולא הותירה -גבוהה והעלהמערכת החינוכית הסקסונית ה, יתר המדינות הבינוניותמ

. חלוקות ישנות ומסורתיות בין האזורים

54

126 .במפה מסומנים מרכזי החינוך .1819מפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה בשנת - 2.2.4מפה

126 .מסומנים מרכזי החינוךבמפה .1847מפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה בשנת - 2.2.5מפה

126.במפה מסומנים מרכזי החינוך .1866 בשנתמפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת סקסוניה - 2.2.6מפה

10-ו) בתי ספר לרפואה ומוסדות שאינם אוניברסיטאות(למוסדות קטנים לחינוך גבוה 5, לסמינרים 3במפות אלו ניתן משקל של 126 kernel density פונקציתהערך בכל נקודה הוא סכום המשקלים של סביבתה באמצעות . לאוניברסיטאות ומוסדות גדולים לחינוך גבוה

.ArcGISבתוכנת

55

תוך שימור החלוקה המסורתית האחדה - בוואריה 2.2.2.2

שהחלה , גישה אקטיבית של השלטון כלפי החינוך: בוואריה נבדלה מהמדינות האחרות בשני אופנים מרכזיים

והטיה ברורה בראשית הדרך כלפי החינוך I - של המלך מקס ה" בניין מדינה"כחלק ממדיניות 19 -בראשית המאה ה

וה לא החלה במדיניותה כלפי החינוך הגישה האקטיבית של המדינה לחינוך הגב, שאר המדינותבניגוד ל. הקלאסי

נו קשורים זה בזה שני הדברים שצוי. ולמעשה דווקא החינוך המקצועי החל מעט באיחור בממלכת בוואריה, הטכני

) בשאר המדינות היא הופיעה רק משנות הארבעים(משום שהופעתה של המדיניות האקטיבית בשלב כה מוקדם

דבר שבלם , חינוך הקלאסיהמירב המאמץ הושקע במוסדות , אי לכך. ייםהקדימה את הופעתם של המוסדות המקצוע

.והשהה בהמשך את כניסתו של החינוך המקצועי

לאוניברסיטת לימים שהפכה , ארלנגן ולנדסהוט, וירצבורג: שלוש אוניברסיטאותבקודקוד המערכת ניצבו

ואוניברסיטת 1402 - ת וירצבורג הוקמה באוניברסיט( 15 -מקורן של שתיים מהאוניברסיטאות הוא במאה ה. מינכן

אך בעוד שהאוניברסיטאות וירצבורג , 1743ארלנגן הוקמה בשנת ואילו אוניברסיטת ) 1472אינגולשטאדט בשנת

אקטיביזם החינוכי של כחלק מה. 19 -במאה ה שינתה את מיקומהאוניברסיטת אינגולשטאדט , וארלנגן לא שונו

ללנדסהוט כדי לקרבה אל כס השליט במינכן ולפתח את העיירה 1800 בשנת הועברה האוניברסיטה השלטון הבווארי

העברת האוניברסיטה הייתה צעד במסגרת רפורמה 127.לנדסהוט שהייתה עיירה קטנה ללא כל מסחר או תעשייה

שלתי נקבעה הכשרה במסגרת המאמץ הממ. כללית שנועדה לתעל את מערכת החינוך ליצירת נאמנות לשלטון ולמדינה

מערכת החינוך שנשלטה על ידי אנשי דת הועברה . נורמלה שנת הלימוד ונקבעו תכני הלימוד, אחידה עבור המורים

סמינרים ללימוד הוראה ממועד הפיכתה של החלו להיפתח , במקביל. טיפין טיפין לידי המערכת השלטונית החילונית

, )1804(רים בוירצבורג ובבמברג ובמהרה נפתחו אחרים במינכן היו הסמינ ראשונים). 1803(בוואריה לממלכה

יחד עם הקמת הסמינרים 128.)1824(ודילינגן ) 1818(קייזרלאוטרן , )1813(נירנברג , )1807(אינסברוק ואמברג

129.להוראה הוקם משנות העשרים מערך של מפקחי משרד החינוך שישגיחו על תכני הלימוד

127 , Vol. 7, Universal Geography or a Description of all the Parts of the World on a new PlanBrun, .MConrad

(Boston: Wells and Lilly-Court Street, 1829), 385. 128 Werner K. Blessing, 69. 129 , 71.Ibid

56

1824.130ור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנת מפת פיז - 2.2.7מפה

השפעתה על . חינוך הגבוהשינוי מבנה ההפעילות השלטונית הרבה ביחס להקמת מוסדות חינוך לא הסתכמה ב

גימנסיות בשנת 28 -בהדרגה לעלו גימנסיות ש 19היו במדינה 1824בשנת החינוך העל יסודי הביאה לכך שכבר

בהשוואה לשבע גימנסיות בווירטמברג אבסולוטית ויחסית לגודל האוכלוסייה גדולים מאודאלו מספרים ; 1865

אין כל התייחסות לקיומם של בתי ספר מודרניים בשנתוני משרד עד שנות השלושים , מנגד. ושמונה בסקסוניה

.חינוך המקצועיולא ב הייתה מרוכזת בחינוך הקלאסיהבווארית מערכת החינוך 131.החינוך

: סתה של מערכת החינוך בשנים הראשונות ביטאה את החלוקה הבסיסית של הממלכה לשלושה חלקיםפרי

ניתן לזהות מרכז חינוכי צפוני סביב שתי 2.2.10 -ו 2.2.7מפות ב. הדרום הישן והפאלאטינט, הצפון החדש

הסמינרים להוראההקמת . מרכז חינוכי דרומי סביב לנדסהוט ומינכן וריק חינוכי באזור הפאלאטינט, האוניברסיטאות

הסמינרים היחידים להוראה שהוקמו מחוץ לשני המרכזים הללו . מוקמו סביב המרכזים לא חרגה מדפוס זה מפני שאלו

שבאופן לא מפתיע היו המאוחרים להיווסד מבין , בקייזרלאוטרן באזור הפאלאטינט והסמינר בדילינגןהסמינרים היו

. הסמינר בקייזרלאוטרן המוסד החינוכי הגבוה היחיד בפאלאטינטהיה , בנוסף. הסמינרים

-וך העלכיוון שהמרכזים האקדמיים נותרו בולטים גם בחינ, יסודי לא היה שונה בהרבה בפריסתו-החינוך העל

היו גימנסיות בכל רחבי המדינה ובממוצע כשתי גימנסיות למחוז אמנם . וזאת בניגוד לדפוס שהופיע בסקסוניה, יסודי

130 (1824); Werner K. Blessing, 69. und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof 131 und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof(1824); und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof

(1827).

57

האזור היחיד שחרג . במינכן ובארלנגן הופיעו שלוש גימנסיות ויותר, אולם סביב המרכזים האוניברסיטאיים בוירצבורג

132.ממערב למינכן, מהכמות המקובלת היה סביבתה של אאוגסבורג

אוניברסיטת לנדסהוט הועברה : מאמצע שנות העשרים התרחשו שני שינויים מרכזיים במבנה מערכת החינוך

שני השינויים קשורים במידה רבה לעלייתו . טכנית במקביל למערכת הקלאסית-למינכן והוקמה מערכת חינוך מקצועית

נדבך . חינוךחשיבות הך את מדיניותו של אביו ביחס לשביקש להמשי 1825של המלך לודוויג השני לשלטון בשנת

וכחלק , בעיר ואירועי תרבותפתיחת מוזיאונים באמצעות מרכזי במדיניותו היה חיזוקה התרבותי של עיר הבירה מינכן

שינוי זה הפך את מינכן למרכז חינוכי משמעותי 1826.133בשנת למינכןלנדסהוט אוניברסיטת הועברהמכך

. בבוואריה

1847.134מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנת - 2.2.8מפה

מערכת החינוך המקצועית משנות השלושים כנדבך משמעותי של החינוך הוספתהרפורמה הנוספת הייתה

, גבנירנברג ובאאוגסבור, במינכן: 1833בשנת בצמרת מערכת זו עמדו שלושה מוסדות פוליטכניים שהוקמו . הגבוה

135.כאשר הראשון שבהם היה המרכזי ובו למדו שלושה רבעים מכלל הסטודנטים במוסדות הפוליטכניים של המדינה

לצד ההשקעה 136.מוסדות אלו מומנו על ידי המדינה ודמי הלימוד בהם היו נמוכים יחסית לשאר המדינות הגרמניות

und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof . קמפן ונויבורג, אאוגסבורג, בסביבת אאוגסבורג היו גימנסיות בדילינגן 132

(1827). 133 (London: , Vol. 3The History of Germany: From the earliest Period to the Present Timeenzel, MWolfgang

Henry G. Bohn, 1854), 386-387. 134 (1847). und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof 135 Benjamin F. Greene, 21; Carl Koristka, 48. 136 Benjamin F, Greene, 23.

58

- ל ,1827מאפס מוסדות בשנת סודיים שהתרחבהנוצרה מערכת ענפה של מוסדות מקצועיים על י, בחינוך טכני גבוה

1865.137בשנת 41 -ול 1847בשנת 26

מראה כי 2.2.11 - ו 2.2.8כפי שהיא מוצגת במפות , פריסתה של מערכת החינוך הגבוה בסוף שנות הארבעים

ה כל אחד הקמתם של המוסדות הטכניים לא שינתה את חלוקתה הבסיסית של המדינה לשני חלקים מרכזיים אך הרחיב

, במרכז בוואריה נפרצה עם הקמת הסמינר להוראה באייכשטאטאמנם החלוקה המסורתית לצפון ולדרום . מהמרכזים

מחוץ למרכזים . בליטה את הפער בין הצפון לדרוםרק הוייחודיותו במרכז המפה הבווארית טהסמינר באייכשטא אולם

סמינר תבעוד ניתן לטעון כי הוספ. במזרח ובדרום המדינה, אלו נותרו אזורים פריפריאליים גדולים בפאלאטינט

מראה כי האזורים 2.2.11מפה הרי ש, מוסדות אקדמייםאל ההפאלאטינט לא קירב דיו את ההוראה בשפאייר

אזורים אלו סבלו מהיעדר .המדינההגבול המערבי והגבול הדרומי של המנותקים ביותר ממערכת החינוך הגבוה היו

מוסדות החינוך ,שיצר פערים ברורים בין המרכזים לפריפריה ,לעומת החינוך הגבוה .דות חינוך גבוהמוחלט של מוס

, סביב מינכן הופיעו בצפיפות גבוהה בהרבהאך גם במקרה זה , נפרסו בכל המדינה, הגימנסיות, יסודי הקלאסי-העל

יסודי המקצועי רוכז סביב - חינוך העלה, באופן דומה 138.שתאמו למרכזים הצפוני והדרומי, וירצבורגאאוגסבורג ו

139.המוסדות הפוליטכניים ובייחוד סביב אאוגסבורג ונירנברג

1865.140מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנת - 2.2.9מפה

137 . und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof(1827); und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof

(1865). Staatshandbuch des Königreichs Bayernund -Hof(1847); .הגימנסיות היו סביב המרכזים הללו 24מתוך 13 138 .בתי הספר המקצועיים היו סביב נירנברג אאוגסבורג 26מתוך 10 139140 (1855). Beiträge zur statistik Bayerns(1865); und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof

59

, יסודי-בעיקר בחינוך העל, התרחבות זו. והשישים התרחב מאוד החינוך מבחינה מרחביתבשנות החמישים

לא למערכת החינוך הגבוה . אה להתקרבות בין המרכז הצפוני והדרומי אולם לא הביאה לסגירת הפערים ביניהםהבי

- ו 2.2.9מפות כפי שניתן לראות ב, הביאהאמנם פעולה זו . מלבד הקמת הסמינר להוראה בלאוינגןנוספו מוסדות

מצבם את לא שיפרה אולם, בלאוינגן ימערבה גבולעד הובשטראובינג ימזרחגבול המרכז דרומי מהלהרחבת ה, 2.2.12

שאינה מייצגת את , עם מערכת חינוך מינימלית שנותרו, המזרח והפאלאטינט ,ובייחוד הדרום מערב, ישובי הדרוםשל

. חלקם באוכלוסייה

אולם להבדיל מהמערכת המקבילה , התפשטו על פני המרחב כולויסודי -החינוך העלמוסדות , בניגוד לכך

פריסתן של הגימנסיות במדינה . התרכזו במקומות שוניםש ,החינוך הקלאסי והמקצועיהיה שוני מוחלט בין , יהבסקסונ

היה תת ייצוג למחוזות המרכז והפאלאטינט עם ממוצע של שתי גימנסיות . תאמה לפריסתה של מערכת החינוך הגבוהה

, שהיוו את שני המרכזים, מינכן ואאוגסבורג, רגוירצבו, גימנסיות סביב ארלנגן 18לעומת ייצוג מוגבר של , למחוז

אולם , מכמותו הקודמת 50%כדי ההתרחב קצועייסודי המ- החינוך העלמערכת , במקביל 141.הצפוני והדרומי

עשרים ושישה פעלו , 1865בתי הספר המודרניים שפעלו בשנת 41מתוך . לא הייתה אחידה בכל המדינה ההתפשטות

,את התופעהחיזקה התרבות מוסדות החינוך העל יסודי המקצועי בפאלאטינט . הפאלאטינטסביב שלושת הפוליטכניים ו

לא היה כאן , להבדיל ממזרח המדינה ודרומה 142."פריפריה משכילה"של הפיכת האזור ל, הקודמיםבעשורים שהחלה

בשילוב , המדינה ריחוקה הנתון של הפאלאטינט משאר. אלא מערכת המסוגלת לספק רמה אקדמית מוגבלת בלבד, ריק

התרבותית , הביאו לקושי בהשתלבות האוכלוסייה במערכת החברתית, עם מוגבלות המערכת החינוכית הקיימת

.והחינוכית במדינה

הראשון הוא העברתה של מינכן משולי המערכת : אפשר לזהות בבוואריה שני תהליכים מרכזיים, ככלל

ן המתמשך לגשר על חלוקתה של בוואריה לצפון פרוטסטנטי ודרום החינוכית למרכז משמעותי שלה והשני הוא הניסיו

שהמרכז הצפוני והמרכז הדרומי היו תהליך הגישור מפנילא הסתיים , אף על פי שהייתה התקדמות משמעותית. קתולי

ולכן טאייםיהאוניברסהמרכזים על התבססה הבווארית זו , הסקסוניתיסודית - המערכת העללהבדיל מ. כה חזקים

במרכזים הללו הביאה להפיכת דרום ומזרח המדינה הצפיפות הגבוהה. קשתה לשבור את ההפרדה בין חלקי המדינההת

פריפריה "הפאלאטינט הפך ל, "לא משכילותפריפריות "בעוד שאלו ניתנים לתיאור כ. יסודי וגבוה-לנטולי חינוך על

.ות גישה לחינוך העיוניאולם מעט אפשרוי, שכללה מוסדות חינוך מקצועיים רבים, "משכילה

141 (1865). und Staatshandbuch des Königreichs Bayern -Hof .2.2.1בסעיף " פריפריה משכילה"הגדרת ראו 142

60

143 .במפה מסומנים מרכזי החינוך .1824מפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנים -2.2.10מפה

143 .1824מפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנים -2.2.11מפה

143.במפה מסומנים מרכזי החינוך .1865מפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת בוואריה בשנים -2.2.12מפה

.126ראו הערה 143

61

אחדות תוך יצירת פריפריה -באדן 2.2.2.3

בשתיהן היו שני . זו של בוואריהלבבאדן של פריסת המערכת החינוכית דמתה התוצאה הסופית , במידה רבה

קיומם של . וזאת על חשבון הפריפריות סביבן, שהתקרבו לאורך העשורים) פרוטסטנטי צפוני וקתולי דרומי(מרכזים

נוצרה טריטוריאלית משילובם , כפי שתואר, באדן. שני מרכזים משמעותיים במדינה כה קטנה נבע מנסיבות היווצרותה

אוניברסיטת , היו שתי אוניברסיטאות, ממדיה הקטניםחרף , בשטחי הדוכסות של באדןשל ישויות פוליטיות רבות ולכן

והייתה 1386נוסדה בשנת , אוניברסיטת היידלברג. הקתולית ואוניברסיטת פרייבורג הפרוטסטנטית היידלברג

בשל נפוטיזם במינויים האקדמיים הביאה 18 -במהלך במאה ה הידרדרותה. האוניברסיטה הראשונה בעולם הגרמני

העיד כי האוניברסיטה לא 1789רקטור האוניברסיטה משנת כאשר אפילו , לכך שמספר התלמידים הלך והצטמצם

כתוצאה מכך ו, שקיעתה בחובות נוספיםשיו של נפוליאון הביאו לצמצום אדמותיה של האוניברסיטה ולכיבו 144.פעילה

לגווע מעצמה כשם שרבות אחרות נמחקו מעל פני המפה החינוכית ההדוכסות הבאדנזית לתת לאוניברסיט החליטה

החליט הדוכס לממן אותה ,1802בשנת עמדה האוניברסיטה בפני פשיטת רגל כאשר, לבסוף. באותן שניםהגרמנית

145.ממוסדות המדינה ולהפכה לאחת

וגם היא שקעה בחובות 1457הוקמה בשנת היא . היה דומהאוניברסיטת פרייבורג הקתולית סיפורה של

בשל החשש מצפון באדן , העיר והאוניברסיטה ניהלו מאבק עיקש להישאר בשליטת אוסטריה. תקופת נפוליאון בעקבות

השלטונות שאין ביכולתה של העיר עברה לידי השלטון הבאדנזי ובנוסף החליטו . ולם ללא הועילא, הפרוטסטנטית

1820בשנת הוחלט אולם לאחר דיונים, העתיד נראה היה עגום. דוכסות קטנה כמו באדן לממן שתי אוניברסיטאות

רייבורג והפרוטסטנטית בין השאר במטרה לתעל את האוניברסיטה הקתולית בפ, למנוע את קריסתה של פרייבורג

146.בהיידלברג כאמצעי נוסף לשימור הסטטוס קוו בין המגזרים

, התמיכה הממשלתית במוסדות חינוך הביאה עד מהרה להתפתחותם של האפיקים הטכניים בחינוך הגבוה

נטולת ,בעיר הבירה קרלסרוהה 1825הוקם בשנת ,של עידוד החינוך, זובמסגרת מדיניות . כחלק ממדיניות ממשלתית

יוקרתו של הפוליטכני עלתה במהירות והוא נחשב אחד המוסדות הטובים 147.המוסד הפוליטכני של המדינה, התעשיות

שלמדו במוסדות מקבילים 100-200סטודנטים לעומת 800 - עד כדי כך שבשנות השישים למדו בו כ, בגרמניה

ד בפוליטכני של קרלסרוהה היה גבוה בהרבה מספר התלמידים היה גדול אף על פי ששכר הלימו. במדינות אחרות

144 Peter Meusburger, 60. 145 Ibid. 146 Robert D. Anderson, 53. 147 Carl Koristka, 24.

62

בשנות הארבעים שליש בעוד ש. יוקרתו הביאה לכך שמספר הסטודנטים הזרים גדל במהירות 148.מהמוסדות האחרים

149.בשנות השישים רק שליש מהלומדים היה מקומיהרי ש, מהלומדים בו היו זרים

1847.150בשנת מפת מרכזי החינוך הגבוה בדוכסות באדן -2.2.13מפה

האוניברסיטה התפתחות הפעילות החינוכית הובילה להתגבשותו של מרכז פרוטסטנטי צפוני שכלל את

1847בשנת , 2.2.15 -ו 2.2.13במפות כפי שניתן לראות . ואת הפוליטכני בקרלסרוהה היידלברגבהפרוטסטנטית

, ובמקביל בין קרלסרוהה להיידלברג, רשתואאזור אופן מאוד ברור בעיקר הפעילות החינוכית בבאדן התקיים ב

. מערכת החינוך העל יסודיתשל פריסת תוצר הפערים היו גם 151.פרייבורג הייתה מבודדת בדרום מערב המדינה

בבלינגן, בפרייבורג(ושלושה בדרום ) בוורתהיים(היו תשעה מוסדות מתוכם רק אחד בצפון 1834בשנת , לראיה

. יסודי היו בין קרלסרוהה להיידלברג- סדות לחינוך עלכל יתר חמשת המו 152).ובקונסטאנץ

, מוסדות חינוךהקמת החל תהליך התקרבות בין פרייבורג לערי הצפון באמצעות בשנות השלושים והארבעים

מתוכם , גימנסיות וליציומים 12היו 1847בשנת . מזרחית -הדרום הפערים בין המרכז לפריפריהבמקביל גדלו אולם

, יסודי פוזר בכל המדינה-אף על פי שהחינוך העל. מזרח-תשעה בין פרייבורג להיידלברג ורק שניים בצפון ואחד בדרום

החינוך העל יסודי המערכת המקבילה של . מרכז המדינה לכיווןהטיה ברורה שהייתההפיזור לא היה אחיד כיוון

- במערכת החינוך כפי שמסתמן מכך שאין תיעוד בשנתוני הממשלה לחינוך על תה משמעותייתבמדינה לא היהמקצועי

148 Benjamin F. Greene, 31. 149 Carl Koristka, 36. 150 (1847). Handbuch des Grossherzogthums Baden-Staatsund -Hof ראה כי מרבית העוסקים בשירות הציבורי הגיעו משורותיה של אוניברסיטת היידלברג הצפונית ורק מעטים בלבד מפרייבורג הלויד לי 151

,and Social Reform in The Politics of Harmony: Civil Service, Liberalism, Loyd E. Lee. והקתולית הפריפריאלית

, 84, footnote 76.(Newark: University of Delaware Press, 1980) 1850-Baden, 1800 152 (1834). Handbuch des Grossherzogthums Baden-und Staats -Hof

63

הפער הגדול בין את שציינו, ה גם בסקירות חינוכיות בנות התקופהופיעהעובדה זו . יסודי מלבד הגימנסיות והליציומים

153.רמת בתי הספר המקצועיים לבין רמת הפוליטכני

בשלב הראשון היה .ניתן לתאר את הסיפור הבאדנזי כהצלחה, יפוזיה הכושל של המרכזים בבוואריהלעומת תהליך הד

ששיקפו חלוקה מסורתית בין הצפון הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ) היידלברג ופרייבורג( שווים מעבר משני מרכזים

הייתה, בשלהי התקופה, שניבשלב ה 154).פרייבורג(ומרכז משני ) היידלברג-קרלסרוהה(לפריסה של מרכז עיקרי

שהייתה נכונה הן למערכת החינוך הגבוה והן למערכת , 2.2.15מפה כפי שניתן לראות ב, התקרבות בין שני המרכזים

ואיחודם של שני המרכזים פריבורג- היווצרותו של הציר היידלברגדווקא , כפי שארע בבוואריה. יסודי-החינוך העל

.צפון מזרח המדינההישובים המעטים ביות של דרום מזרח המדינה סביב קונסטנץ ואת הפריפריאל והבליט המסורתיים

1865155מפת מרכזי החינוך הגבוה בדוכסות באדן בשנת -- 2.2.14מפה

156.במפה מסומנים מרכזי החינוך ).מימין( 1865, )משמאל( 1847 מפת צפיפות החינוך בדוכסות באדן בשנים -2.2.15מפה

153 Benjamin F. Greene, 31. .מפה ראו 154155 (1865). Handbuch des Grossherzogthums Baden-Staats und -Hof .126ראו הערה 156

64

ריכוזיות כנגד אינטגרציה -ווירטמברג 2.2.2.4

. כמו באדן או בוואריה בראשית התקופה לא הייתה מפותחת ורחבה ווירטמברגמערכת החינוך של ממלכת

,ווירטמברגהדוכס הראשון של ,אברהארדעל ידי 1477גולת הכותרת הייתה אוניברסיטת טובינגן שהוקמה בשנת

הצורך לפשר בין , בבאדן עראכפי ש. הגלושלינג , ביניהם קפלר, הניבה רבים מגדולי המוחות בגרמניה לאורך המאותו

באדן להבדיל מ. האוכלוסייה הקתולית והאוכלוסייה הפרוטסטנטית חייב הקמת אוניברסיטה מתאימה לכל אחת מהדתות

אי לכך . בווירטמברג להקים מוסד אקדמי חדשט הוחל, וסדות קיימיםמ פעלו בראשית הדרך על בסיסש ובוואריה

לאוניברסיטה מקבילהכ, I -על ידי המלך פרידריך ה 1812פקולטה קתולית לתיאולוגיה באלוונגן בשנת נוסדה

בלתי נפרד הייתה חלק אלא, לא נבעה רק משיקולים של מערכת החינוך הקמת הפקולטה. הפרוטסטנטית בטובינגן

.2.1.1ף סעישהוזכר ב המדינה בצפון מזרח מהניסיון לייסד בישופות

שלושה סמינרי ד שתי האוניברסיטאות שצוינו מלבהיו ,2.2.16מפה בכפי שניתן לראות , 1815בשנת

פוזרו באופן סימטרי בצפונה ובמערבה של ו 2.2.1 בסעיף שהוזכרושהוקמו במסגרת הרפורמות החינוכיות , הוראה

.גבולות המדינה ולא במרכזה הייתה לאורך, בניגוד לאופי הפריסה במדינה ריכוזית, הפריסה שהתקבלה. המדינה

על פי מפה .2.2.18כפי שניכר ממפה , ממערכות חינוך אלו הייתה מנותקת הטריטוריה המדיניתמרבית כתוצאה מכך

.ר המדינהריק מוחלט בשאלעומתם ובמרכז ו בצפון מזרח המדינהזו במדינה היו שני מרכזי כובד ברורים

1817.157מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת ווירטמברג בשנת -2.2.16מפה

בצפון , אהינגן ואלוונגן, במזרח באולם: שבע הגימנסיות במדינה נפרסו באופן מאוזן יותר, בניגוד לכך

רחבה הגימנסיות הייתה תפריסשאף על פי 158.מערב ברוטוויל- במרכז בשטוטגרט ובדרום, בהיילברון ומרגנטהיים

בסעיףכפי שצוין , גימנסיות. במזרח ובצפון המדינהמרוכזת נותרה היא עדיין , מאשר המוסדות לחינוך גבוהיותר

157 (1817). Handbuch-und Staats -Württembergisches Hof-Königlich 158 (1815). Handbuch-und Staats -Württembergisches Hof-Königlich

65

יסודי- עלולכן מפתיעה העובדה שבשלב זה ישנו פער גדול בין החינוך ה, כרטיס הכניסה לעולם האקדמי יוה, 2.2.1

.הרחק משם בטובינגןרוכז המרוכז במזרח לבין החינוך הגבוה המ

וביטול 1819העברת הבישופות לרותנבורג הביאה להעברת הפקולטה לתיאולוגיה לטובינגן בשנת

, במדינה עד שנות הארבעים המוסד היחיד לחינוך גבוה ת טובינגןאוניברסיט נותרהמסיבה זו . אוניברסיטת אלוונגן

שינתה את פני 1840בשנת למוסד פוליטכני) Realschule(בית הספר המודרני בשטוטגרט הסבת רק כאשר

להגדיל את מגוון האפשרויות העומדות בפני תושבי ווירטמברג , בראש ובראשונה, הקמת הפוליטכני נועדה 159.הדברים

מציין זאת במפורש 160.היה המוסד הזול ביותר מסוגו ברחבי גרמניהמומן בצורה ניכרת על ידי הממשלה ו ולכן

Daß ein sehr berücksichtigender Teil der", קלאוס שריינרי ווירטמברגהחינוך ה היסטוריון

Württembergischen Jugend seine Bildung nicht mehr in der Fremde wird zu suchen haben,

sondern sie im Vaterlande auf eine systematische Art erlangen kann".161 היה רק הקמת הפוליטכני

בית גם שודרג 1847ולכן בשנת והכנסת החינוך הטכני לתוכה שינוי מערכת החינוך הווירטמברגיתב מרכיב אחד

.שהתמחה בהוראת חקלאות ויערנותלמוסד אקדמי בכיר בארמון הוהנהיים ליד שטוטגרט הספר ליערנות

1850.162מפת פיזור מרכזי החינוך הגבוה בממלכת ווירטמברג בשנת -2.2.17מפה

1850בשנת . ניתן לזהות את התרבותם של המוסדות לחינוך גבוה סביב עיר הבירה שטוטגרט 2.2.17מפה ב

העברתם . שטוטגרט לטובינגן בין, וכל היתר במרכזאחד בצפון , שניים במזרח, אחד במערב: היו שמונה סמינרי הוראה

159 Carl Koristka, 40. 160 , 163, 46.Ibid 161 Klaus Schreiner, “Aufbau, Bildungsgedanke und Sozialstruktur des württembergischen Realschulwesens im 18.

175 Gymnasiums in Stuttgart“, in -Eugen-u. 19. Jahrhundert, untersucht und dargestellt am Beispiel des Friedrich

Gymnasium, 1971), 24.-Eugen-(Stuttgart: Friedrich artGymnasium Stuttg-Eugen-Jahre Friedrich 162 (1850). Handbuch-und Staats -Württembergisches Hof-Königlich

66

כפי שניתן , הגיאוגרפיריכוזם העצום במרכז הביא ל למרכז המדינההגבולות מהחינוך הגבוה בממלכה מוסדות כל של

מזרחה לא היו כל מוסד חינוכי -מערב המדינה ובדרום-על פי מפה זו ניתן לראות כי בדרום. 2.2.18מפה לראות ב

163.צפיפותה של מערכת החינוך בסביבת עיר הבירה הייתה גבוהה בהרבה מיתר המדינות כתוצאה מכך. משמעותי

היו 1850בשנת . שטוטגרט משנות הארבעיםסביב החל להתרכזש יסודי-עלהחינוך הא פסחה על מגמת ההתמרכזות ל

שישה , תשעה במרכז: פריסתם הייתה כדלקמן 164.בתי ספר מודרניים וטכניים 11 -ליציומים ו 3, גימנסיותשבע

נתונים אלו .ובית ספר מודרני גימנסיה והי) רוטוויל(ארבעה בצפון ורק בעיירה אחת במערב , במזרח ובדרום מזרח

.מראים כי הריכוזיות במערכת החינוך הביאה להתרכזות גיאוגרפית

יצירתו של מרכז חינוכי ברור ומגובש במרכז המדינה ליד עיר הבירה דומה לדפוס הפריסה של מוסדות הדת

של פריפריה הרי שכאן ניתן אולם בעוד שהמסגרת הדתית לא אפשרה לזהות דפוסים, 2.1 בסעיףכפי שתואר , במדינה

נטול חינוך גבוה , לספר חינוכי הפכו ווירטמברג מערב-המערב ובייחוד דרום. שתי פריפריות מאוד שונות זו מזו לאפיין

מצד אחד בצפיפות שאופיינה "משכילהפריפריה "נוצרה ,המדינה מזרח-בדרום, לעומת זאת. יסודי- עלונטול חינוך

ומצד שני בהיעדרות של מוסדות חינוך גבוה , יהיהמעידה על השקעה בחינוך מצד האוכלוס, יסודי-עלגבוהה של חינוך

בחובה את הפוטנציאל מנהמסוג זה טפריפריה משכילה . וקיפאון בפיתוח המעידה על הזנחה של השלטון, באיזור

. קיפוח ואיום על המרכז השליט, לתחושת מרירות

165.במפה מסומנים מרכזי החינוך . )מימין( 1850 - ו) משמאל( 1815בשנת ווירטמברגמפת צפיפות החינוך הגבוה בממלכת -2.2.18מפה

גבוהים בכחמישים אחוזים , )126ראו הערה (לצורך הכנת המפות שהוגדרועל פי מדדי הצפיפות , הערכים שהתקבלו סביב שטוטגרט 163 .המדינות האחרותמהערכים שהתקבלו בכל אחת מ

164 (1850). Handbuch-und Staats -Württembergisches Hof-Königlich .126ראו הערה 165

67

שימור החלוקה המסורתית -הנובר 2.2.2.5

ממלכת הנובר הייתה פסיבית ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה וחשדנית , להבדיל מארבע המדינות הקודמות

שכנה אחת האוניברסיטאות החשובות הבממלכהמוצא הייתה דווקא חיובית כיוון שנקודת . כלפי הפרופסורים באקדמיה

מתחילתה שמה למטרה למשוך ו, 1737הוקמה בשנת אוניברסיטה זו. גטינגןאוניברסיטת , 18 - בגרמניה של המאה ה

Göttingen probably did" ,רוברט אנדרסוןמציין זאת . את טובי אנשי הרוח באמצעות החופש האקדמי שהעניקה

more than any university in Europe to create a system of knowledge no longer based on

theology, church history, canon law and Roman law".166 החירויות שהוענקו על ידי השלטונות במאה ה -

אולם , האוניברסיטאי הגלובלי השפיעו על אופיה של האקדמיה בכל רחבי העולם הגרמני ובהמשך גם העולם 18

הביאה לפיקוח משטרתי מתמיד על האוניברסיטה שהגיע לשיאו השלטוניתהשמרנות . 19 -במאה ה הופסקהמדיניות זו

פיטוריהם של שבעת הפרופסורים שחתמו . 1837בשנת ארנסט אוגוסט בעת המאבקים נגד ביטול החוקה בידי המלך

בעקבות 167.דעיכתהלולקושי למשוך מרצים מן השורה הראשונה לאוניברסיטה הובילועל עצומה כנגד ביטול החוקה

168.מספר הסטודנטים שנרשמו לאוניברסיטהב מאורעות אלו חלה גם נסיגה

1685הוקמה בשנת ש ת לינגןאוניברסיט ,גטינגןהתקיימה אוניברסיטה נוספת לצידה של , למשך זמן קצר

ע שנים תחת השלטון ההנוברי ואז בהאוניברסיטה התקיימה במשך אר. 1815שנת מממלכה ההנוברית רק ל והשתייכה

השלטונות בהנובר לאוניברסיטה לקרוס אפשרו, הבאדנזית מהמדיניותלהבדיל .פשטה את הרגל בשל חובות כלכליים

.ולהיעלם

אה בית ספר לרפו החינוכית בממלכה הייתה בחיתוליה וכללה רק המערכת, מלבד שתי האוניברסיטאות הללו

בדרום מערב כל המערכת החינוכית התרכזה , 2.2.19מפה כפי שניתן לזהות ב. בצלה וסמינר הוראה בודד בעיר הבירה

שתי גימנסיות בהילדסהיים כללה ש, יסודי-עלהחינוך המערכת פריסת דפוס זה נותר בעינו ב. ובדרום מזרח המדינה

בין חלקה המערבי , המדינה ושתי גימנסיות באוזנברוקלינגן במערב בגימנסיות במפן ו שתי, הנוברבירה הסמוכה ל

.והמזרחי של המדינה

166 Robert D. Anderson, 24. 167 Jörg H. Lampe, "Politische Entwicklungen in Göttingen vom Beginn des 19. Jahrhunderts bis zum Vormärz", in

Der Wiederaufstieg als -hrigen Krieg bis zum Anschluss an Preußen äreißigjVom DErnst Böhme (hrsg.),

), 98.ttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2002ö(G 1866) mit 32 Tabellen -tsstadt (1648 äUniversit 168 Ernst Böhme and Rudolf Vierhaus, "Einleitung", in Ernst Böhme (hrsg.), 13.

68

1818.169מרכזי החינוך בממלכת הנובר בשנת -2.2.19מפה

שהגיעהשינוי הגדול , עקב כך. היעדרה של תמיכה מצד השלטונות הביא לקיפאון ובלימת התפתחות המערכת

איגוד הסוחרים בעיר צעד פרטי שלמאלא , ממשלתיותת ויוזממ לא נבע ,משאר המדינות להבדיל, בשנות השלושים

מטרתו הראשונית לא הייתה 170.מוסד לחינוך טכנילהקים העירונית יצאה קריאה ממועצת המסחר 1830בשנת . הנובר

פתיחת המוסד הייתה סנונית 171.ותעשייתית מקצועית יותר לפתח בירוקרטיה מקצועית אלא לתרום לקהילה מסחרית

ים מקצועיים יסודי-עלבתי ספר 22היו כבר 1843בשנת שהביא לכך ש, תעצםהמהחינוך המקצועי של ראשונה

המוסד בעיר הבירה לפוליטכני שודרג , במקביל 172.שמטרתם המפורשת הייתה הכנת התלמידים למוסד הטכני בהנובר

נוספו למערכת מסוף שנות הארבעים 173.רפורמה ארגוניתעבר בית הספר להנדסה ולו שנוסףלאחר , 1847בשנת

174.שנים ספורותהוקמו כבתי ספר פרטיים והולאמו לאחר ,כמו הפוליטכניש, ולמוכסות בתי ספר לספנותהמקצועית

169 (1818). Lüneburgischer Staatskalender-Braunschweigisch-Hannoverscher und Churfürstlich 170 Carl Koristka, 68. 171 Die höhere Gewerbeschule in Hannover: Erläuterungen über Zweck, Einrichtung und Nutzen , Karl Karmarsch

(Hannover: Verlage der Hahn'schen hofbuchhandlung, 1831), 5. derselben 172 Benjamin F. Greene, 16. 173 Carl Koristka, 77. 174 (1865). und Staatshandbuch für das Königreich Hannover -Hof

69

1849.175מרכזי החינוך בממלכת הנובר בשנת -2.2.20מפה

ועיר גטינגןמרכז דרום מזרחי סביב אוניברסיטת : ניתן לזהות שני מרכזים חינוכיים 2.2.23מפת הצפיפות ב

אף על פי . ומחוץ למרכזים אלו כמעט ולא היו מוסדות לחינוך גבוה, הבירה ומרכז צפון מערבי סביב בתי הספר לספנות

מתוך שלוש עשרה .בשני המרכזים שצוינו לעילבעיקר אלו התפרסו , מספר הגימנסיות עלה פי שניים לשלוש עשרהש

אחת במרכז ואחת , בצפון 2, בדרום מערב 2, בצפון מערב 3, )גטינגןהנובר ו(היו בדרום מזרח 5, תהגימנסיו

במדינה מלבד עלייתה של יסודי- עלהמאפיין הבולט ביותר בפריסה החדשה של החינוך הגבוה וה. באוזנברוק המקשרת

להבדיל מהמערכות במדינות . המדינההיה ויתורה של המערכת על מרכז , הבירה והיעלמותו של המרכז הדרום מערבי

בשולי פעלהכל המערכת החינוכית ההנוברית , מי יותר ומי פחות, האחרות שהראו נטייה להשתלט על מרכז המדינה

שפעלה במרכז והפקירה את שאר , בניגוד לביקורת כלפי המערכת הווירטמברגית .2.2.20כפי שניכר במפה , המדינה

בשתי המדינות . אולם ללא קשר מאחד בין המרכזים, רה מרכזים שונים ברחבי המדינההמערכת ההנוברית יצ, המדינה

.אולם בדרכים הפוכות, נוצרו מערכות שלא סייעו לאינטגרציה

175 (1849). und Staatshandbuch für das Königreich Hannover -Hof

70

1863.176מרכזי החינוך בממלכת הנובר בשנת -2.2.21מפה

הספר לספנות מספר בתי, לראיה. נמשכו השינויים והמגמות שתוארו לעיל ביתר שאתשנות השישים ב

לעשרה 1849מספר הסמינרים עלה מחמישה בשנת ו 1865ים עשר בשנת נלש 1849ולמוכסות עלה מארבעה בשנת

ווירטמברגל, לבוואריההתמיכה הממשלתית בחינוך המקצועי עלתה אבל עדיין נותרה נמוכה יחסית . 1865בשנת

הנובר למוסד הטכני השני הכי גדול במדינות הפוליטכני של הפך , חרף התמיכה הממשלתית הנמוכה 177.באדןלו

מספר הסטודנטים שהגיעו מסביבותיה של העיר הנובר ירד , במקביל .לאחר הפוליטכני של קרלסרוהה, הגרמניות

178.המעיד על הפיכת הפוליטכני למרכז אקדמי של כל הממלכה נתון ;1856בשנת 20% -ל 1831בשנת 46% -מ

הפוליטכני של הנובר הפך בהדרגה ממוסד 179.הגבוהים במוסדות האקדמיים הגרמנייםאחוז הזרים היה מ, במקביל

.גרמני- עירוני למוסד הנוברי ואף לאומי

שני מרכזים ברורים נותרו. פיזורם של המוסדות ברחבי המדינה לא גישר על פערים אזוריים, הגידול על אף

הנובר וההנוברים החדשים /גטינגןם מזרח המדינה סביב דרושייצגו גם את החלוקה המובהקת בין ההנוברים הישנים ב

אוניברסיטה או מוסד גבוה אחר אלא סביב במערב לא נוצר המרכז החינוכי סביב . במזרח פריזיה בצפון מערב הממלכה

ניתן לראות את שני המרכזים 2.2.21מפה ב. סמינרים ובתי ספר מקצועיים -ושוליים מוסדות חינוך מקצועיים שונים

יםמלבד שני המרכזים הללו בולט. הללו ובולטותם על רקע הדלילות היחסית של מוסדות במקומות אחרים במדינה

התפרסותה של מערכת מופיעה 2.2.24מפת הצפיפות ב. והנתק בין כל מרכזי החינוך השונים הפריפריות הגדולות

176 (1863). Staatshandbuch für das Königreich Hannoverund -Hof 177 Carl Koristka, 39, 47, 77, 167. 178 (Hannover: Verlage der Hahn'schen hofbuchhandlung, Die polytechnische Schule zu Hannover, Karl Karmarsch

1856), 176-178. .סטודנטים 432זרים מתוך 253היו 1862 סטודנטים ובשנת 304זרים מתוך 128היו 1856בשנת 179

71

המערכת .ה ניכר כי אין קשר בין המרכזים השונים בשל מיקומם בגבולותובמקביל אליי המדינה אזורהחינוך בכל

.מערכת המפרידה בין חבלי הארץ ולא מגבשת אותם יחד, במידה רבה, נותרה

180 .במפה מסומנים מרכזי החינוך .1818 בשנתצפיפות מערכת החינוך הגבוה בממלכת הנובר -2.2.22מפה

180 .במפה מסומנים מרכזי החינוך .1849החינוך הגבוה בממלכת הנובר בשנת צפיפות מערכת -2.2.23מפה

1863.180בשנת צפיפות מערכת החינוך הגבוה בממלכת הנובר -2.2.24מפה

.126ראו הערה 180

72

רפורמות ושמירת המסורת 2.3

ניתן לאפיין את התהליכים שעברו על המדינות בפריסתה של התשתית התרבותית כרפורמה ,יותר מכל

יש דמיון רב בין התשתית הדתית לתשתית החינוכית משום ששתיהן . מתמשכת תוך ניסיון לשמר חלוקה מסורתית

ויות הפעולה של אפשרהתבססו על חלוקות מסורתיות של האוכלוסייה ופעמים רבות גם על מוסדות קודמים ובשל כך

לידי ביטוי בחלוקה מחדש של הסמכויות הדתיות חדשנות באה ,אף על פי כן. הרפורמות המרחביות היו מוגבלות

: שני תהליכים מרכזיים במדינותבמסגרת זו ניתן לאתר . טכניים - ובבנייתן של מוסדות חינוך מודרניים

ניתן אולם ,הדתיתהליך זה בלט ביחס לתשתית ת -מערכת לגבולות המדינה ולגבולות המחוזותההתאמת ) 1(

יסודי-עלפריסתם של מוסדות החינוך היסודי וה. על פני כל המדינהתשתית החינוכית ה בנטייה לפריסת ו גםלזהות

ולמנוע את הנטייה הצנטריפוגלית של התשתית מערכת חינוכית בתוך הגבולות התושביםלהעניק לכל הנועד

.התרבותית המסורתית

כמרכזי פעילות מערי מושבו של המלך לבעלות תפקיד משמעותי הפכוערי הבירה - הבלטת עיר הבירה) 2(

מרכזיותה של קרלסרוהה אולם בכל המדינות -לבין אי, לדוגמא, היו הבדלים בין מרכזיותה של מינכן .דתית וחינוכית

אם לא , בסביבותיה של עיר הבירה התרחשההחדשה הפעילות החינוכית והדתית . הבירות תהליך ברור של העצמה היה

.בעיר עצמה

לא פריפריות "ו" פריפריות משכילות", התשתית התרבותית מאפשרת להבחין במיקומם של מרכזים

שטחים הבחנה בין היו תוצאה שלמרכזים אלו . שני מרכזים מתחרים היובכל המדינות מלבד ווירטמברג ". משכילות

או יריבות מסורתית ) בוואריה ובאדן(אוכלוסיות קתוליות ופרוטסטנטיות , )בר ובאדןהנו, בוואריה(חדשים וישנים

ובמידה פחותה , במהלך השנים הפערים בין המרכזים הללו נטו להצטמצם כפי שבלט בסקסוניה ובבאדן). סקסוניה(

אוד בתשתית שנוצרה היו שונות מ תןחמש, למרות שרבים מהתהליכים שעברו על המדינות היו דומים. יותר בבוואריה

המרחב בין התמלא בשל כך ו ו פרוסים באופן אחיד ברחבי המדינההי ,לדוגמא, סקסוניהמוסדות החינוך והדת ב. להן

כאנטיתזה למקרה , ווירטמברג. משמעותיתמשכילה -אלפריפריה ומנע את היווצרותה של דרזדן בלייפציג והמרכזים ב

מערכת התרחש הן בדפוס פריסה זה . כמעט ללא נוכחות מחוץ לסביבה זו, סביב עיר הבירהרוכזה לחלוטין , הסקסוני

שניתן לכל אורך הגבולות מלבד דרום מזרח המדינה משכילה - לאפריפריה ויצר החינוכיתהן במערכת הדתית ו

אך , של המדינה לוקות ברורותהמערכת הדתית והחינוכית יצרו חבהנובר ובבוואריה . פריפריה משכילהכ להגדירה

אין כל סימנים לצמצומה של ההפרדה ההנוברית בין מזרח , בעוד שהפער בין הצפון והדרום בבוואריה הלך והצטמצם

למרכזי )בפאלאטינט הבווארי ובמזרח פריזיה ההנוברי(הפריפריות המשכילות בשתי המדינות הפכו . ומערב

המרכז הדרומיבוואריה בשל בידודו של דמתה בתחילתה לבאדן . האופוזיציה הגדולים ביותר לפרטיקולריזם

73

את איחודה של הטריטוריה אך גם הבין שני המרכזים ביטא ההתקרבות. בצפון המדינההמוסדי מהשפע רגובפרייב

.הבליטה את דלותה של הפריפריה בדרום מזרח וצפון מזרח המדינה

. ינות לשתי קבוצות ברורותיש להפריד את המד, בבואנו להעריך את התשתית התרבותית כזרז לאינטגרציה

אף על פי שבבאדן נוצרה פריפריה עוינת בדרום מזרח המדינה . בוואריה ובאדן, הקבוצה המצליחה כללה את סקסוניה

בין שני מרכזים השונים מסורתיים שתיהן הצליחו לסגור פערים , ובבוואריה נוצרה פריפריה עוינת בפאלאטינט

בנסיבות חרף הבדל עצום , שתי המדינות. והנובר, יה כללה את ווירטמברגהקבוצה השנ. לכליתדתית וכ ,תרבותית

פיזור האוכלוסייה ההנוברי הביא , כתוצאה מכך. נמנעו מהתערבות רבה במערכות החינוך והדת, ובתוצאה הסופית

. המדינהבמרכז צפיפותה של ווירטמברג הביאה לריכוזיות גדולהולפיצולן של המערכות ההנובריות על בסיס אזורי

.התוצאה שהתקבלה לא הובילה להאחדה והומוגניות של המרחב אלא להתרחבות הפריפריה, עבור שתיהן