Zissu, B. and Ganor, A. 2008Survey and Excavations at Hurbat Burgin in the Judean Shefelah. Burial...

עתיקות 58, התשס"ח

סקר וחפירות בחורבת בורגין שבשפלת יהודה: מערות קבורה, מערכות מסתור ומתקנים מימי הבית השני ועד לתקופה הביזנטית

בועז זיסו ואמיר גנור

במרכז נמצאת בורג') ֻאם (ח'רבת בורגין חורבת רי"י ,1963/6158 רי"ח מרכזי (נ"צ יהודה שפלת לבית מצפון-מזרח ק"מ כ-7.5 ,(1463/1158(איור לחברון מצפון-מערב ק"מ וכ-17 גוברין 1).1 החורבה, השוכנת בראש כיפה בקצה המערבי של שלוחה, משתרעת על פני שטח של כ-30 דונם עמקים יש לחורבה סמוך סביבתה. על וחולשת רחבים ופוריים המאפשרים חקלאות נרחבת ותוואי באר אותרה לחורבה מצפון-מערב נוח. מעבר

בורגין ולצדה בארות נוספות.באזור, אחרים רבים עתיקים לאתרים בדומה מתקני מסתור, מערכות שבה — החורבה נפגעה

המקיף ונקרופוליס קולומבריה מתקני תעשייה, על האתר הקדום הוקם משוד עתיקות.2 — אותה בתקופה העות'מאנית יישוב קטן בשם אום בורג'; גרן החוקרים הזכירו העות'מאני היישוב את Clermont-Ganneau) (תשמ"ב:230) וקלרמון-גאנו1896:452). ממצאים קדומים — אבני גזית, פריטים אדריכליים מעוצבים, שברי רעפים, שברי לוח סורג הכפר בקירות שולבו — חרס כלי ושברי משיש העות'מאני ובגדרות הצאן, ואף נמצאו פזורים בשטח החורבה ועל מורדותיה הצפוניים והמערביים. אבני פסיפס צבעוניות, שבר עמוד שיש, שברי משקופים ואבני קשתות מעידים על אופי הבנייה של היישוב

מצפה משואה

גבעת ישעיהו

ח' קנים

ח' ריבוא

ח' מדרסח' שוע

ח' פטום

ח' עתרי

ח' קרומית

ח' יונים

ח' גיבור

ח' כפר ביש

ח' רשם

ח' רפע

עיי נחש

ח' צופיה

ח' רסק

ח' צורה

ח' בורגין

תל גודדנחושה

120

118

116

114

241

041

641

צפרירים

441

ח' לבנין

0 2kmק''מ

Mizpē Massu’aZafririm.

Giv‘at Yesha‘yahu

H. Qanim

H. Ribbo

H. ‘Etri

H. Shua‘

H. Lavnin

Nehusha

H. Patum

H. Midras

H. Qerumit

H. Yonim

H. Kefar Bish

H. Reshem

H. Zofiya

H. Gibbor

‘Iyyé Nahash

H. Reseq

Guvrin .N

H. Zura

Tel Goded

Kh. Rafi‘ H. Burgin

בית גובריןBet Guvrin

נחל גוברין

איור 1. חורבת בורגין והאתרים שבסביבתה.

סקר וחפירות בחורבת בורגין שבשפלת יהודה: מערות קבורה, מערכות מסתור ומתקנים 16

אולי באתר, ציבור מבנה של קיומו ועל הקדום כנסייה, אך לא ניתן היה לשחזר את תוכניות המבנים הקדומים ואת תוכנית האתר. נראה שבמקום התקיים יישוב בתקופת הברזל 2, בימי הבית השני, בתקופה בדומה הביזנטית. ובתקופה המאוחרת הרומית לאתרים קדומים אחרים באזור, גם באתר זה חצובות מתקופות תת-קרקעיות ומערכות מערות עשרות

שונות, אשר שימשו מגוון יעדים.3סקרים כמה של תוצאות לסכם בא זה מאמר השנים במהלך שנערכו בורגין בחורבת וחפירות 1995 ו-1996, אשר חשפו מערות קבורה,4 מערכות מסתור ומתקנים (איור 2); רוב המערות והמתקנים נחשפה C קבורה מערת ורק נשדדו שתועדו

במלואה, חתומה ולא שדודה.

הנקרופוליס

את 2) הקיף (איור בורגין הנקרופוליס של חורבת את המקיפים במורדות עברים: משלושה היישוב

,C ,B ,A) האתר ממזרח נתגלו חמש מערות קבורהE ,D) וקבר פיר L; במדרון הצפוני — 13 מערות ;(Z ,W ,V ,U ,T ,S ,R ,Q ,P ,O ,N ,F ,E) קבורהוממערב — מערה K. בסקר תועדו 16 מערות קבורה מימי הבית השני, שלוש מערות קבורה מהתקופה מערה האחרון), בשלבה C) המאוחרת הרומית המאוחר) בשלבה O) הביזנטית מהתקופה אחת

וקבר שוחה אחד (L) שתאריכו לא ברור.5 שוד חפירות חשפו לאתר שמדרום בגיא ייתכן אשר מלבנית, חצר של מקירותיה חלקים לא שחציבתה קבורה למערת שייכת שהיא נסתיימה. להלן יתוארו המערות ומערכות הקבורה

בנקרופוליס של האתר.

A מערת קבורה

;1 (תוכנית קירטון מערת קבורה A חצובה בסלע לפרסום ראשוני ר' זיסו וגנור תשנ"ו) והיא כוללת חצר מלבנית, חדר מבוא וחדר קבורה ערוכים בטור;

014

004

093

083

420

430

. 439

Cisternבאר

באר בורגין

H. Burginחורבת בורגין

430U Z

FWV I

0 200m

641057

741000

741005

741057

741052

115500

115750

116000

116250

Be’er Burgin

Byzantineburial cave

Second Temple periodburial cave

Cistern/well

Hiding complex

Winepress

מערת קבורה מימי הבית השני

בור מים/באר

מערכת מסתור

גת

מערת קבורה ביזנטית

A

BDC

GL

M

K

NO PQ

RT

S

HJ E

איור 2. חורבת בורגין: המערות, מערכות המסתור והמתקנים שסביבה.

17בועז זיסו ואמיר גנור

בכל שלושה כוכים, תשעה נחצבו הקבורה בחדר דופן. חציבתה של המערה איכותית וניכרת הקפדת מכלל יצאה שהמערה לאחר פרט. בכל החוצבים שימוש נחצבו בדופן הצפונית של החצר מחצבות

תת-קרקעיות דמויות פעמון. נעלמה. תכולתה וכל נשדדה המערה כאמור, שק, דמויי קנקנים שברי נמצאו המבוא בחדר שתאריכם במאות הא'–הב' לסה"נ, ובחדר הקבורה אף האופייני כדורי, בישול סיר של שפה נמצאה פי על אדם. עצמות שרידי וכן מאות, לאותן הוא תוכנית המערה והממצא הדל ניתן לקבוע את זמנה

במאות הא'–הב' לסה"נ.

B מערת קבורה

המערה (תוכנית 2; זיסו וגנור תשנ"ו) חבויה כ-50 ובסלע הנארי וחצובה בסלע A מ' מדרום למערה הקירטון שמתחתיו. את המערה פקד הרס רב, שכלל הושחתו, (הצלבים עיטור השחתת שקתות, ניתוץ

'

שפכיםFills

תוכנית 2. מערה B: תוכנית וחתך.

תוכנית 1. מערה A: תוכנית וחתכים.

0 4m

5חצר

מחצבה מאוחרת

מערות `פעמון` מאוחרות

Late quarry

Courtyard

Late bell-shaped caves

1

1

2

2-21-1


אך ניתן היה לזהות על העמוד המזרחי חרותת צלב) ושוד ממצא.

על פי תוכניתה, סגנונה ואופי עיטוריה יש לתארך זו מתקופה מערות הביזנטית. לתקופה המערה את נתגלו בקרבת בית גוברין, ובאתרים נוספים באזור (ר'

למשל בר"ג תשל"ד; דהרי, אבני וקלונר תשמ"ח).

C מערת קבורה

זיסו ;3 (תוכנית קירטון בסלע חצובה המערה במרכז מזרח–מערב, בציר תשנ"ז[ב]), וגנור משתרעת המערה בחזית לאתר. שממזרח אוכף חציבה, בפסולת מלאה שנמצאה ,(3 (איור חצר

11

12

0 3m

1

2

3

4

4

2

1

3

1-1

2-2

3-3

4-4

1

2

3

4 56

7

8

910

L1012

L1013

L1014

L1015

L1016

L1017

L1010

L1021L1018

L1019

L1020L1011

L1030

L1012 L1019

L1016

L1011

L1016

L1030

חדר מבוא

מחצבה מאוחרת

)?(

בור דמוי פעמון

חצר

בור או מקווה

Late quarry

Courtyard

Bell-shaped cistern

Cistern or miqwe

burrow(?) gnidiH

Anteroom

מחילת מסתור

תוכנית 3. מערה C: תוכנית וחתכים.


לבור מעבר יש וממנה מדרגות מוליכות שאליה החצר (להלן). מסתור ולמערכת (מקווה?) מים בעת התמוטטה שתקרתו מבוא, חדר אל נפתחת העתיקה, המוליך לחדר קבורה. חדר המבוא מולא שנועדו קטנות גוויל באבני גובהו למלוא במכוון המלבנית, הסגירה אבן אל הגישה על להקשות דמוית הפקק (איור 3), שנמצאה באתרה חותמת את פתח חדר הקבורה (כ-0.6 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה); ייתכן שהמילוי של חלל חדר המבוא הוא "גל של

צרורות" המוזכר בתוספתא (אהלות טו, 8). בדופנות חדר הקבורה חצובים תשעה כוכי קבורה באתרם, שנתגלו קירטון מסלע בלוחות שנסגרו למעט כמה שנמצאו מושלכים בחזית פתחי הכוכים וחלקם בקפידה עוצבו הלוחות שולי ;(4 (איור הפנימי עוצב כבליטה מלבנית או רבועה (כ-0.2 × להתאימם כדי 6(5 איור מ'; כ-0.15 גובה מ', 0.2בכוכים מרבית. אטימה ולאפשר הכוכים לפתחי במצב מלוקטות, אדם עצמות מעט נמצאו אלה

השתמרות רע (טבלה 1),7 שלא עובדו. של המערבית שבדופן (10) ליקוט בור לצד תאים שני עוד שימשו הפתח, לצד הקבורה, חדר מלבניים לייעוד זה, והם חצובים בדפנות הצפונית איור 3. מערה C: החצר, חדר המבוא ואבן הגולל, מבט למזרח.

איור 4. מערה C: חדר הקבורה לאחר חפירתו, מבט למזרח; בחזית התמונה — לוחות סגירה של כוכים, מוטלים ליד הפתחים.


של השנייה למחצית תוארך אשר ,CIII מצדה ;9 ,8:XV המאה הא' לסה"נ (זוסמן תשכ"ט: איור Rosenthal and Sivan 1978:100, No. 402; Mader 1957: Figs. LXXXIX:a, LXXXVIII; Barag andHershkovitz 1994:43–53). נר מס' 3 הוא מטיפוסי לאחר עד הגדול המרד למן שזמנם הדרום, נרות Barag תשל"ב:127–129; (זוסמן כוכבא בר מרד הקטן הממצא .(and Hershkovitz 1994:72–78כלל שבר של כלי איפור או סיכת ראש מעצם (איור 1:8), צמידים (טבעות?) עשויים ברזל (איור 2:8) וברונזה (איור 3:8) ושני חרוזים עשויים אבן (איור 4:8). שאר חלקי המערה היו ריקים מממצא, פרט לשברי גוף מצולעים של קנקן דמוי שק (לא אויר), של זמנו .(L1030) המים בור בתחתית שנתגלו הממצא הקטן מאפשר לתארך את התקנת המערה

C טבלה 1. הממצא האנתרופולוגי ממערה

מין לאמזוהה

זכר נקבה לוקוס כוך

25–18 1012 1

גיל לא ידוע 1013 2

30–20 1015 4

50–40 1019 8

50–40 1020 9

3 בוגרות, גיל לא

ידוע

1021 בור עמידה

איור 5. מערה C: לוחות סגירה של כוכים.

והמזרחית של החדר (11, 12; תוכנית 3; איור 6).8 נחצב בפינה הצפונית של רביעי, נוסף, ליקוט תא זה תא של תקרתו המזרחית; שבדופן 5 מס' כוך והוא מ'), כ-0.5 עומק מ', 0.4 × (כ-0.3 קשותה נמצא חתום בלוח אבן תואם, שהמרווחים בין שוליו

לבין מזוזות הפתח נאטמו בטיח בהיר.

C הממצא. בשונה מהמערות האחרות באתר, מערהלא נשדדה בשל התמוטטות חלק מתקרת חדר המבוא בחציבת שמקורה קירטון, בפסולת החצר וכיסוי בתקופה כנראה להלן), ,G (בור סמוך מים בור של עצמותיהם נמצאו הקבורה בחדר הביזנטית. שמונה פרטים במצב השתמרות גרוע (ר' טבלה 1),

אך נראה כי מספר הנקברים במערה היה רב יותר, שכן נבדקו רק העצמות שאפשר היה לזהותן.

הממצא בחדר הקבורה נחלק לשני מכלולים —מהמאה הא' לפסה"נ עד לראשית המאה הב' לסה"נ נרות 25 ועיקרו — לסה"נ הג'–הד' ומהמאות ,7 (איורים הקדום הממצא תמימים. חלקם חרס, יחיד של נרות חרס, קערה, שבר כלל כארבעה (8(איור הקערה קטן. וממצא אויר, שלא קנקן שפת 1:7) נפוצה באתרים מהמאה הא' לפסה"נ (למשל, איור ,75:1980 [אביגד בירושלים היהודי ברובע נר .([14–5:6 לוח [בר-נתן תשמ"ח: וביריחו [46מס' 2 יוצר על אבניים וקורצף בסכין; הוא מטיפוס

.C איור 6. תאים לליקוט עצמות בדופן של מערה


42 31

10

.C איור 8. ממצא קטן מהשלב הקדום של מערה

.C איור 7. קערה ונרות מהשלב הקדום של מערה

תיאור מס' ר"ע מס' סל הכלי מס'

חרס כתום, גריסים שחורים ולבנים 2007-2350 5036 קערה 1

חרס אפרפר-חום בהיר, גריסים חומים, סימני פיח 2007-2352 5015 נר 2

חרס אפרפר-ירקרק, גריסים לבנים, סימני פיח 2007-2351 5029 נר 3

חרס אפרפר, חיפוי אדום, סימני פיח 2007-2376 5025 נר 4

4

2

3

1

20

100


יש להניח (המאה הא' לפסה"נ). לימי הבית השני אמידה משפחה שימשה היא הראשון בשלבה כי היישוב לחורבן עד בורגין, בחורבת מהיישוב

במהלך מרד בר כוכבא (132–135 לסה"נ).

נרות של גדולה קבוצה היתה המאוחר במכלול שתאריכם במאות הג'–הד' לסה"נ (איורים 9, 10), והם עדות לכך שהמערה חזרה לשמש בתקופה זו. יוצר בארץ כחיקוי לנרות הנר האגסי שבאיור 1:9

.C איור 9. נרות מהשלב המאוחר של מערה

54

2 31

20

השוואותתיאורמס' ר"עמס' סלמס'

זוסמן תשכ"ט: איור XV:8, 9חרס אפרפר-חום בהיר, חיפוי אדום150262007-2373Rosenthal and Sivan 1978:100, No. 402 Mader 1957: Figs. LXXXIX:a, LXXXVIII

חרס אדמדם, צימדה אפורה, סימני פיח250322007-2371

חרס אפרפר-חום בהיר, גריסים שחורים, סימני פיח350232007-2377

זוסמן תשכ"ט: איור XV:14חרס אפרפר, חיפוי אדום, סימני פיח 450132007-2378Mader 1957: Fig. XCII:e

חרס כתום-חום בהיר, חיפוי אדום, תו יוצר על 550282007-2368הבסיס, צימדה לבנה

Rosenthal and Sivan 1978:102, No. 413


.C איור 10. נרות מהשלב המאוחר של מערה

54

2 31

20

6


הג'–הד' למאות אופייני והוא העגולים הרומיים תשמ"ו:198–200). זוסמן אצל דיון (ר' לסה"נ 5–2:9 באיורים המופיעים המעוטרים הנרות הג'–הד' במאות יהודה לאזור אופייניים ו-10 לסה"נ, ושייכים לקבוצה הומוגנית אחת (למאפייני .(Rosenthal and Sivan 1978:99 ר' הקבוצה, לנרות אלה נמצאו הקבלות בקברים ובאתרי יישוב (ר' טבלת מפרט), כגון בית נטיף, רמת רחל, רמת פלוויט'), ו'דומינוס דמא (חקל ירושלים ממרא,

מרשה, בית פג'אר וגבעון.

מחילה הותקנה המערה חצר של הצפונית בדופן מבלי לפגוע או לבטל חלק במערה ותוך התחשבות שמערכות כיוון להלן). ר' המערכת (לתיאור בה מסתור תוארכו על פי רוב לתקופה שבין המרידות מובילה שהמחילה וכיוון כוכבא, בר מרד ולימי הישר לבור קולומבריום ולא נתגלה בה כל ממצא מתארך, סביר שהיא הותקנה בסוף תקופת השימוש דהיינו במהלך המאה של השלב הראשון במערה,

הב' לסה"נ.

D מערת קבורה

מערת הקבורה (תוכנית 4), החצובה כ-15 מ' ממזרח למערה C (איור 2), נפרצה ונשדדה; המערה תועדה מבלי שבוצעה בה חפירה. למערה יש חצר (כ-2.6 ×

3.2 מ'), חדר מבוא (כ-2.1 × 2.3 מ') וחדר קבורה (3.0 × 3.5 מ') ערוכים בטור. חדר נוסף נחצב ממערב לחדר המבוא (כ-2.2 × 2.5 מ'). רוחב הפתח לחדר הקבורה הוא 0.5 מ' ואת גובהו אי אפשר היה לאמוד

�איור 10

השוואותתיאורמס' ר"עמס' סלמס'

חרס אפרפר-ירקרק, גריסים לבנים, צימדה 150272007-2372לבנה, סימני פיח

9 ,8:XV זוסמן תשכ"ט: איורRosenthal and Sivan 1978:100, No. 402 Mader 1957: Figs. LXXXIX:a, LXXXVIII

חרס אפור-חום בהיר, צימדה לבנה, סימני פיח250362007-2367

Mader 1957: Fig. LXXXIX:bחרס אפרפר, חיפוי אפור, צימדה בהירה 350122007-2375

Baramki 1936: Pl. VI:13חרס אפרפר-ורדרד, חיפוי אדום, פיח450452007-2370Rosenthal and Sivan 1978:101, No. 406

Bagatti and Millik 1958:121, No. 2חרס אפרפר, חיפוי אדוםפ-55017634795Mader 1957: Fig. XC:e Iliffe 1935: Fig. LXXXVI:8

חרס חום בהיר-אפרפר, חיפוי אדום-חום, 650462007-2374גריסים לבנים, צימדה לבנה

1:XIV זוסמן תשכ"ט: איורBaramki 1936: Pl. XII:5Mader 1957: Fig. LXXXIX:b, oBen-Arieh and Coen-Uzzielli 1996: Fig. 4.10:5

(כ-0.6 שממערב לחדר הפתח הרב. הסחף בשל בולטת מלבנית מסגרת ומוקף שקוע רוחב) מ' שנועדה לקלוט את אבן הגולל. בדפנות המזרחית כוכים, נחצבו שישה והמערבית של חדר הקבורה שלושה בכל דופן; אורכם הממוצע של הכוכים כ-2

מ', רוחבם 0.6 מ' וגובהם 0.8 מ'. תקרתם קמורה. של שברים כלל נחפרה, שלא במערה, הממצא — עדינה ואחת גסה אחת — גלוסקמות שתי נר של ושבר החדר, של הדרומית-מזרחית בפינה אבן עשויה (11 (איור הגסה הגלוסקמה מקורצף.

.D איור 11. שברי גלוסקמה ממערה


0 3m

1

3

2

3

1

2

2-2

3-3

1-1

תוכנית 4. מערה D: תוכנית וחתכים.

קירטון, ללא כל עיטור (כ-0.35 × 0.60 מ', גובהה נמצאו העדינה, השנייה, מהגלוסקמה ידוע). לא הנר שבר ס"מ. 3–2 שעוביים אחדים שברים רק Barag and) CIII מצדה מטיפוס הוא המקורצף במחצית שתאריכו ,(Hershkovitz 1994:43–53השנייה של המאה הא' לסה"נ. על סמך האדריכלות והממצא יש לתארך את המערה למאה הא' לסה"נ. שימשה המערה כי מעיד הגלוסקמות ממצא

משפחה יהודית.

E מערת קבורה

מערת קבורה E מימי הבית השני (תוכנית 5) חצובה במורדות המזרחיים של החורבה (איור 2). למערה

× 5.0 מ'), חדר מבוא כמעט (כ-2.5 חצר מלבנית רבוע (כ-2.8 × 3.2 מ') וחדר קבורה טרפזי (3.3, 3.8, 3.8, 4.0 מ' אורך צלעותיו). בדופנות חדר הקבורה נחצבו שמונה כוכים שחתכם גמלוני: ארבעה בדופן הצפונית בדופן שניים הפתח, שמול המערבית ושניים בדרומית. על הדופן הדרומית ניכרים סימני חריתה של פתח לכוך גמלוני, המעידים כי מלאכת החציבה של המערה לא נשלמה. המערכת נשדדה בעבר, ולאחר מכן נתמלאה סחף רב; מסיבות אלו ובשל העובדה שהיא נסקרה בלבד לא נתגלו במקום

ממצאים. ניכרת באתר, האחרות הקבורה למערות בדומה גם כאן תפיסה אדריכלית אחידה, שלפיה כל חלקי המערכת סדורים לאורך ציר מרכזי אחד. מערות עם כוכים שלהם חתך גמלוני נפוצות סביב תל מרשה (ר' יהודה בשפלת אחרים באתרים למדי ונדירות

.(Kloner 2003:21–30

F מערת קבורה

F גדולה ומרשימה (תוכנית 6) והיא מערת קבורה (איור החורבה של הצפוני-מזרחי במדרון חצובה 2); היא נפגעה במהלך השנים בעת ששימשה את ;I) קטנה חצר למערה בורג'. אום הכפר תושבי כ-2.7 × 4.3 מ'), שהיתה מלאה בסחף רב ובצמחייה,

.(V–III) קבורה חדרי ושלושה (II) מבוא חדר חלק — גזית אבני מספר באתרן שרדו מעליה × 2 מ'), ששימש מיסודותיו של מבנה רבוע (כ-2 אולי ציון לקבר, כמו אלה שציינו את מערכות קבורה הצפוני הקברות בבית N.IX-ו N.VIII ,N.VII

.(Oren and Rappaport 1984:129–132) במרשה

תוכנית 5. מערה E: תוכנית וחתך.

0 3m

11

1-1


;II) המבוא לחדר מהחצר מוביל רחב פתח גומחות שבע נחצבו שבקירותיו מ'), 4.1 × כ-3.1 אחר). במפלס נוספת ואחת 60–55) רגולריות לא הוביל לליקוט עצמות. פתח שנהרס אולי ששימשו מחדר המבוא אל חדר הקבורה הראשי (III; כ-4.0 ×

הסחף מפלס מעל מ' כ-3.5 מרבי גובה מ', 7.8[עוביו המשוער 1.2 מ']), שנחצב ברישול-מה (איור 12). בדופן המזרחית של החדר נחצבו חמישה כוכי קבורה (1–5), שמתארם קשות, ובמערבית — שישה (54–49) ושקתות תאים וכן ,(11–6) דומים כוכים

שנועדו כנראה לליקוט עצמות (ר' הערה 6). פתח חצוב בדופן הדרומית של חדר III (כ-0.8 מ' רוחב) מוביל לחדר קבורה IV (איור 13), שחציבתו כוכי שלושה-עשר וסימטרית. מוקפדת נאה, קבורה גמלוניים נחצבו בדופנותיו: חמישה בדופן (32–28) במערבית חמישה ,(24–20) המזרחית ושלושה בדרומית (25–27); בדופן המזרחית נחצב

גם שקע משולש לנר (61). דמוי כנראה מעבר, נחצב III חדר של ברצפתו פיר (מלא היום בסחף), אל חדר כוכים V, שמפלסו נמוך ממפלס המערה וסחף רב ממלאו עד למפלס תקרת הכוכים. לחדר V תוכנית טרפזית (2.5, 2.8, נחצבו ובקירותיו צלעותיו), אורך מ' 3.5 ,3.1בכל שלושה ,(48–40) כוכים תשעה ברישול-מה זה שייך לטיפוס מערות קבורה דופן. חדר קבורה עם כוכים שתקרתם קשותה. אנו משערים שהחדרים אז קדום, בשלב נחצבו (VI-ו III) המוקפדים חוצבים ובידי מתוכננת בצורה המערכת הותקנה

0 3m

IV III

V

III

57585960

55 56

6 7 8 9 10 11

12345

4950

51 52 53 54

40

41

42

43 44 45

46

47

48

20212223

25

26

27

28 29 30 31 32

24

61

.F תוכנית 6. מערה

IV איור 13. הכוכים הגמלוניים בדופן המערבית של חדרבמערכת F. בקרקעית ניכר פתח חדש בתקרת החדר שבמפלס

התחתון, ומימין — הירידה אל הפתח המקורי של החדר.

איור 12. מערכת F: חדר III, מבט על הדופן המערבית.


נוסף V ואילו חדר איכות מלאכתם, על שהקפידו כאשר יותר, נמוך במפלס מאוחר בשלב למערכת

נדרשו מקומות נוספים לקבורה המשפחתית. שגרתית לא מרשימה, F מערה של תוכניתה מהמקובל וחורגת ובמורכבותה, במידותיה ארבעה — (להלן) משפחתיות קבורה במערות חדרי קבורה שבקירותיהם נחצבו 33 כוכים ו-12

מצב לצערנו, עצמות; לליקוט ושקתות תאים חפירה מנעו אותה שמילא והסחף השתמרותה מסודרת, איתור ממצאים ותיארוך מדויק. מתוכנית (IV) הגמלוניים הכוכים שחדר ברור המערה על (III) הקשותים הכוכים לחדר מאוחר נחצב זו III. עובדה IV מתוך חדר פי חציבתו של חדר סותרת את התפיסה המקובלת במחקר, המבוססת בעיקר על ממצאי מרשה וירושלים, שחדרי הכוכים ההלניסטית התקופה את מאפיינים הגמלוניים חדרים ואילו לפסה"נ), הג'–הב' המאות (בעיקר נפוצו ישרה או קשותה שתקרתם כוכים שבהם בירושלים (וגם ביהודה) למן המאה הב' לפסה"נ, לסה"נ. הא' – לפסה"נ הא' במאות בעיקר אך III מכאן ייתכנו שתי אפשרויות: (א) חדר קבורה;IV נחצב בתקופה ההלניסטית, ואחריו נחצב חדר(ב) חדר III הוא מהתקופה ההלניסטית המאוחרת או הרומית הקדומה, וכך גם חדר IV.9 אם אפשרות יהודה המשיכו אזי באזור מרכז שפלת נכונה, ב' קבורה מערות לחצוב הקדומה הרומית בתקופה בתקופה שנהגה במסורת גמלוניים כוכים עם

ההלניסטית.

K מערת קבורה

במדרון החצובה ,(7 (תוכנית K קבורה מערת מזרח–מערב, בציר סדורה האתר, של המערבי בהתאמה לטופוגרפיה. יש לה חצר מלבנית גדולה (כ-4.5 × 9.5 מ'), חדר מבוא טרפזי (2.0, 2.2, 2.5, שכבת עד מ' כ-1.2 גובה צלעותיו, אורך מ' 3.3הסחף) וחדר קבורה מלבני (כ-2.4 × 3.4 מ', גובה כ-1.4 מ' מעל מפלס הסחף). בדופנות חדר הקבורה נחצבו שישה כוכים (1.8–2.0 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה משוער [קרקעיתם מכוסה סחף]) הארוכה בדופן כוכים ארבעה ישרה: שתקרתם וכוך אחד בדפנות הצפונית והמערבית. המזרחית, במערה לא נתגלה כל ממצא, אך יש לתארכה לפי

תוכניתה לשלהי ימי הבית השני.

L קבר שוחה

חצובה חצר של המערבית בפינה נחשף הקבר הקבר תשנ"ט).10 וגנור (זיסו שוד בעת שנחשפה (תוכנית 8) מרוחק כ-10 מ' מצפון למערת קבורה C שבמרכז הנקרופוליס. קבר השוחה כוסה לוחות אבן מלבניים שנמצאו באתרם; לוח האבן השלישי

הוסר בעבר כאשר הקבר נשדד, ונמצא סמוך לו. כיוון שבשוחה נותרו מעט עצמות מפוררות, ללא חפצי לוואי, קשה היה לתארך את הקבר. בקרבתו ,C ,A) נסקרו שלוש מערות קבורה מימי הבית השניקברי .(B) הביזנטית מהתקופה קבורה ומערת (D

תוכנית 7. מערה K: תוכנית וחתך.

1

1

1-1

0 3m


שוחה דומים, שתוארכו לימי הבית השני ולתקופות מאתרים מוכרים והביזנטית, המאוחרת הרומית ביהודה ובירושלים, למשל בחצר מערכת הקבורה מהתקופה הצופים שבהר ניקנור' 'קבר המפוארת הביזנטית (אביגד תשכ"ז:119–125, ציורים 2, 4). גם חוסר האפשרות לברר אם החצר קדומה לקבר כחלק נחצבה שהיא או כלשהו למתקן ושייכת חצרות התיארוך. מלאכת על הקלה לא מהקבר מימי קבורה למערכות אופייניות ידיים רחבות (למשל בורגין בחורבת גם תועדו והן הבית השני

.(C ,A מערות

מכלול M: קבר(?), מאגר מים ומחצבהבעקבות חפירת שוד שנערכה לאורך חציבה בסלע סלע חזית נחשפה החורבה, של הדרומי במדרון (תוכנית ועפר סיקול אבני של ערמה תחת אנכית 9: חתך 1–1).11 במקום נערכו חתכי בדיקה שחשפו וקירטון נארי בסלעי חצוב מלבני ממתקן חלקים הובחנו מ'). 7.5 מרבי עומק מ', 13.0 × (כ-6.5

שלושה שלבי חציבה:

שנועדה מלבנית, חצר נחצבה תחילה .1 שלב מפוארת, קבורה מערת של מחזיתה חלק להיות ומצפון לחורבה ממזרח שנסקרו המערות בסגנון של הצפונית הדופן ועל הושלמה לא החזית לה; החצר ניכר עדיין קו חרות שמתארו קשות (תוכנית של חציבתה לקראת סימון כנראה ,(2–2 חתך :9

השני הבית ימי בשלהי זה שלב של זמנו כניסה. נחצבו עת ברומאים, המרידות שבין בתקופה או בנקרופוליס של האתר, שלהן המערות המורכבות

אופייניית חצר וכניסה מפוארת ומעוטרת.

בשלב זה הוסבה החצר למחצבת קירטון, שלב 2. במדרונות שאותרו נוספות למחצבות בדומה החורבה; קרקעית החצר הועמקה בעקבות החציבה זה שלב של שזמנו להניח יש נוספים. מ' בכ-2.5

בתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית.

ולא פתוחה לבריכה הוסבה המחצבה .3 שלב מטויחת לאגירת מי גשם ומי נגר. בשלב זה ניכרים שני מפלסי קרקעית: (1) מפלס סלע האם, בעומק של כ-7.4 מ' מתחת לפני השטח; (2) מפלס קרקעית — השטח מפני מ' כ-4.6 של בעומק בוצית, מפלס סוף השימוש בבריכה. משלב זה נמצאו על הקרקעית שברים גדולים של כמה קנקני חרס, שהיו

0 2m

1 1

1-1

תוכנית 8. קבר L, תוכנית וחתך.

0 3m

1

2

1

2

2-2

1-1

רצפת שלב 1

רצפת שלב 2

מפלס חרסים ורכיכות(סוף שלב 3)

Level 1 floor

Level 2 floor

Layer of pottery sherds and mollusks

(end of Level 3)

תוכנית 9. מכלול M, תוכנית וחתכים.


של שרידים גם הכיל אשר גירי במשקע נתונים כירסמו שנברנים יבשתיות12 רכיכות מיני כתשעה רק התאפשרה במקום הנברנים פעילות אותם; שהקנקנים ומכאן משימוש, הבריכה יציאת לאחר בסוף תקופת השימוש הצטברו בקרקעית הבריכה בה. נפח האגירה המשוער של הבריכה בתקופה זו

הגיע לכ-280 מ"ק. השק: דמוי מטיפוס הם (14 (איור הקנקנים ובסיסם מצולע גופם מעובה, שפתם עבה, דופנם מעורב חום-אדמדם, מחרס עשויים הם מעוגל. בקירות שולבו שהקנקנים ייתכן לבנים. בחצצים כפי מאכל דגי לגידול שימשה אשר הבריכה, במתקן (Ayalon 1979:177–181) איילון שהציע יש סאביה; בח'רבת שחפר הביזנטית מהתקופה או המאוחרת הרומית לתקופה זה שלב לתארך

לתקופה הביזנטית.13

N מערת קבורה

של הצפוני במדרון החצובה הקבורה, למערת האתר, יש חצר מלבנית (כ-3 × 4 מ'), חזית מעוטרת במגרעות חצובות, חדר מבוא מלבני (2.6 × 3.6 מ', × גובה מרבי עד לסחף 1.3 מ') וחדר קבורה (3.6 שבקירותיו מ') 1.6 לסחף עד מרבי גובה מ', 3.8מ' (כ-1.8 צד כוכים, שלושה מכל הותקנו תשעה אורך, 0.7 מ' רוחב; רוחבו של הכוך הדרומי-מזרחי גמלונית, הכוכים תקרת מ'). כ-1.4 מזה: כפול לקליטת מלבנית משוקעת מסגרת פתחם וסביב לוח הסגירה. המערה נשדדה לפני זמן רב ונתמלאה נותרו הקבורה בחדר חקירתה. על המקשה בסחף השימוש את המתארכים גלוסקמות, שברי מעט הב' המאה ולראשית הא' למאה בה האחרון

לסה"נ.

O מערת קבורה

שימשה והיא השני, הבית בימי נחצבה O מערה לקבורה גם מאוחר יותר (להלן). מרכיבי המערה הם חצר (מידות משוחזרות כ-3.2 × 5.0 מ', גובה מרבי משוחזרות (מידות מבוא חדר מ'), 2.2 לסחף עד × 3.5 מ', גובה מרבי עד לסחף 2.6 מ') וחדר 3.5קבורה (מידות משוחזרות 3.6 × 3.6 מ', גובה מרבי עד לסחף 2.2 מ'), שבקירותיו נחצבו לפחות תשעה לכוכים שבדפנות כוכים שתקרתם קשותה. מתחת המזרחית והמערבית הותקנו גומחות שנועדו כנראה

לליקוט עצמות.בתקופה הרומית המאוחרת או בתקופה הביזנטית המבוא חדר צלב. נחקק ובחזיתה החצר הועמקה מקמרים הותקנו הקבורה חדר ובקירות הורחב וביטלו (15 (איור בכוכים שפגעו משכבים ובהם

אותם. גם בשלב זה שימשה המערה לקבורה. תאריכם של השינויים הנוספים, כמו התקנת פתח מדרגות בגרם ירדו שממנו המערה, בתקרת נוסף מאוחרים שהם ברור אך הוברר, לא ,(16 (איור

איור 14. קנקן חרס שנתגלה בקרקעית המתקן.

איור 15. מערה O: חדר הקבורה, מבט לדרום.

איור 16. מערה O: פתח שנפרץ בתקרה בתקופה מאוחרת ונחסם באבן גולל עגולה, מבט למזרח.


הרומית המאוחרת (התקופה לשלב הקבורה השני ברור) לא (בזמן האחרון בשלב הביזנטית). או הותקנה המערה למגורים ושונתה מתכונתה: הפתח שבתקרה נסתם בבנייה ובאבן גולל עגולה (איור 16) והפתח המקורי הורחב; לדעתנו, יש לייחס שלב זה לשימוש במערכת על ידי תושבי הכפר אום בורג'.

P מערת קבורה

נשלמה. לא חציבתה ומפוארת; גדולה זו מערה היא כללה חצר מלבנית (כ-8 × 17 מ'), שהתמלאה בסחף, במפולות ובבנייה מאוחרת. בשלוש מדופנות החצר — המערבית, המזרחית והדרומית — הותקנו פתחים לחדרי מבוא, שאמורים היו להוביל למערות הן המזרחית שבדופן המבוא חדר מידות קבורה. × 3.1 מ'; 2.8 — × 3.1 מ' ובדופן המערבית 3.0

בקצה הפנימי של חדרי המבוא הותקנו חדרי הקבורה. דופנות חדר המבוא המזרחי נותרו שלמות, אך אין בהן פתח לחדר קבורה (מאוחר יותר נפרצה דופנו ומחצבה קולומבריה מערת בו ונחצבו הדרומית דמויית פעמון). חדר המבוא המערבי מוביל לחדר קבורה מלבני (4.4 × 5.4 מ', גובה מרבי עד לסחף

1.7 מ') שדופנותיו נותרו שלמות.

חזית — החצר של הדרומית הדופן במרכז מ', כ-1.7 שרוחבו פתח הותקן — המערכת רוחב מזוזותיו כמטר אחד ותקרתו קשותה. הפתח גובה מ', 5.4 × 3.7) מלבני מבוא לחדר מוביל כ-3 מ'), שכרכוב בולט מעטר את השליש העליון של דופנותיו, כמו גם את חדר הקבורה (איור 17).

במרכז תקרתו של חדר המבוא חקוק עיגול. לחדר הוביל מאוחרת, בחציבה שנהרס פתח, מ', 5.6 × (כ-3.4 גמלונית קבורה מלבני שתקרתו גובה מרבי עד הסחף 3.5 מ'; איור 18); 13 כוכים, שחתכם טרפזי ותקרתם קשותה או גמלונית (מידות ממוצעות של הכוכים 0.7 × 1.9 מ', גובה 0.9 מ'), הותקנו בדופנותיו: חמישה כוכים שנהרסו חלקית בדופן המערבית, שלושה בדופן הדרומית (הרוסים כמעט לחלוטין) וחמישה בדופן המזרחית, ששרדו הכוכים אחד של פתחו סביב שלושה. רק מהם משוקעת, מסגרת סימני נותרו המזרחית שבדופן

שמתארה קשות. צלב, של חרותת יש המזרחית הדופן במרכז וסמוך לפתח חרותת של עץ וצלב (איור 19). על גבי הדרומית לפינות סמוך המזרחית, בדופן הכרכוב (איורים חיים בתנועה נחרתו שני בעלי והצפונית, 20, 21), פונים שמאלה, ומתוארים בפרופיל. בעל

איור 17. חדר המבוא של מערה P, מבט למערב. אלומת האור מסמנת את הכרכוב העיטורי; למטה: המחיצה המפרידה בין שני חלקי חדר הקבורה.


איור 18. מערה P: חדר הקבורה שתקרתו גמלונית.

את בוודאות לזהות אפשר ואי סכמתית החריתה בעל החיים, כפי הנראה אריה. אופן החריתה וסגנון בידי נעשו התיאור של בעלי החיים מרמזים שהם

איור 20. מערה P: חרותת בעל החיים הצפוני ומשמאל לה 13 קווים אנכיים.

ראשו ומעל זינוק, בתנועת תואר הצפוני החיים וצווארו חרותה מעין רעמת שיער. משמאלו נחרתו 13 קווים קצרים, אנכיים, שמשמעותם אינה ברורה.

איור 19. תשליב של עץ וצלב המעטרים את הדופן המזרחית של

חדר המבוא, סמוך לפתח של.P חרותת בעל החיים הדרומי.מערה :P איור 21. מערה


אמן אחד. מיקום החרותות על הכרכוב נראה כמעין את המכסה והפטינה בתנועה, תיאורם תהלוכה. השימוש לשלב לתארכן שיש רומזים הדמויות המקורי של מערכת הקבורה. במערה לא נתגלה כל ממצא, אך האדריכלות המורכבת, הכוללת אולמות ההלניסטית המערות מהתקופה את מזכירה רבים, Peters תשנ"ב:73–76; (קלונר מרשה תל סביב and Thiersch 1905; Oren and Rappaportלתקופה החרותות את לתארך שיש ייתכן .(1984הצידונית' שב'מערה הקיר לציורי ולהשוותן זו ,(Peters and Thiersch 1905) הסמוכה לתל מרשהאם כי על קירות 'המערה הצידונית' צוירה תהלוכת ואילו מומחה, אמן בידי אדם ודמויות חיים בעלי במערה P נחרתה תהלוכת בעלי חיים בסגנון נחות

בהרבה.

Q מערת קבורה

× (כ-2 מבוא חדר ולה מלבנית, הקבורה מערת קבורה וחדר מ') 1.2 הסחף עד מרבי גובה מ', 3מ') 1.2 הסחף עד מרבי גובה מ', 4.0 × (כ-3.8 אורך, מ' 2.0–1.8) כוכים 11 נחצבו שבדופנותיו מסגרות סביב קשותה. שתקרתם רוחב) מ' 0.7הפתחים עוצבה מסגרת קשותה משוקעת לקליטת אבני הסגירה. פעולות חציבה מאוחרות פגעו בחדר המבוא ובאחד הכוכים והמערה נתמלאה סחף. אי גלוסקמות או ממצאים לכך אין לדעת אם היו בה

אחרים.על סמך התוכנית ניתן להעריך שהמערה נחצבה

בין המאה הב' לפסה"נ למאה הא' לסה"נ.

R מערת קבורה

זו גם מערה בדומה למערות קבורה אחרות באתר נפרצה ונתמלאה סחף המקשה על הגישה אליה ועל חקירתה. למערה יש חצר (מידות משוחזרות כ-3.5 ×

בדומה מגרעות, בשתי עוטרה שחזיתה מ') 4.2משוחזר (רוחב הרוס פתח .N מערה של לחזיתה כ-1.4 מ') הוביל לחדר מבוא מלבני (כ-3.2 × 3.4 מ', גובה מרבי עד הסחף 1.3 מ'), הנפתח אל חדר קבורה (כ-3.9 × 4.2 מ', גובה מרבי עד הסחף 1.2 שלושה כוכים: ארבעה נחצבו שבדופנותיו מ') הגמלוניות) תקרותיהם רק נחשפו סחף, (מלאים

בדופן הדרומית, ואחד רחב במערבית. בשפכים שהותירו שודדי העתיקות נותרו מכסיהן של שלוש גלוסקמות: שני מכסים שחתכם גמלוני

המערה כי מלמד זה ממצא חביתי. שחתכו ואחד שימשה במאות הא'–הב' לסה"נ.

S מערת קבורה

קשה שנפגעה ומרשימה, גדולה קבורה מערת השימוש בורג'. אום הכפר אנשי את שימשה עת על והסחף הרב שמילא את חללה הקשו המאוחר המערה בה. הממצאים איתור ועל המערה חקירת הוחלקו הדפנות רבה, ובקפידה בפאר נחצבה מערות את ובפרטיה חציבתה בפאר מזכירה והיא (קלונר ההלניסטית מרשה את המקיפות הקבורה Peters and Thiersch 1905; Oren ;76–73:תשנ"ב

.(and Rappaport 1984; Kloner 2003:21–30הסדורים מלבניים, חללים שלושה למערה חצר לטופוגרפיה: בהתאמה צפון–דרום בציר (3.7 × 4.5 מ', עומק מרבי עד הסחף 1.4 מ'), חדר מבוא (4.3 × 5.3 מ', גובה מרבי עד הסחף 1.4 מ') ואולם קבורה (4.3 × 11.0 מ', גובה מרבי עד הסחף (0.5 מ' 1.3 מ'). באולם הקבורה הושארה מחיצה את חילקה אשר החציבה, בעת (22 איור רוחב; בולטת המחיצה מרחבים; לשני לאורך האולם מעט מהדפנות ומהתקרה, כך שנותר מעבר שרוחבו לבין האולם של הקדמי המרחב בין מ' כ-2.8 במערכת דומות (למחיצות האחורי המרחב Oren and Rappaport ר' במרשה, E.VIII קבורה

.(1984:133–135של מרחביו בשני נחצבו כוכים ושישה עשרים חדר הקבורה: במרחב הקדמי הותקנו תשעה כוכים אורך מ' 2.0–1.9) דופן בכל גמלונית תקרה עם כל כוך, 0.7 מ' רוחבם, 0.9 מ' גובהם עד הסחף). רוב הכוכים בחלל זה נהרסו בחציבה מאוחרת, אך של האחורי במרחב צורתם. את לשחזר היה ניתן בדופנו יותר. טוב הכוכים השתמרו הקבורה חדר הדרומית-מערבית של החדר נחצבו ארבעה כוכים (1.9–2.0 מ' אורך כל כוך, 0.7 מ' רוחבם, 0.8–0.9 לשניים :(23 ,22 איורים הסחף; עד גובהם מ' המרכזיים חתך מלבני ולצדדיים חתך גמלוני. שני כוכים נוספים, שחתכם מלבני, נחצבו בשתי הדפנות

הצדדיות.

T מערת קבורה

14T אותרה מערה S כ-10 מ' ממערב למערת קבורהשאליה מוליך מסדרון מדורג (כ-1.5 מ' רוחב, כ-0.3 מ' רום כל מדרגה). בקירות המערה הותקנו שלושה


איור 23. מערת קבורה S, כוכים בדופן הדרומית-מערבית של חדר הקבורה.

קבורה. משכבי ובהם דופן, בכל אחד מקמרים, לתקופות תוארכו דומה שתוכניתן קבורה מערות

הרומית והביזנטית (אבני תשנ"ז:37–40).

U מערת קבורה

3.3 × (כ-3.2 רבוע מבוא חדר הקבורה למערת מ'), שבדופנו הדרומית נחצב פתח (רוחב משוחזר

,2.5) טרפזי קבורה חדר אל המוליך מ') כ-0.5 עד מרבי גובה צלעותיו, אורך מ' 3.3 ,3.3 ,3.0לסחף 2.3 מ'). בדופנות החדר נחצבו שבעה כוכים שתקרתם קשותה (1.7–1.8 מ' אורך כל כוך, 0.7 מ'

רוחבם וגובהם): שלושה בדופן הדרומית, שלושה כל נותר לא במערה במזרחית. ואחד במערבית לתארכה ניתן האדריכלות סמך על אך ממצא,

לשלהי ימי הבית השני.

מערת קבורה W ושוקת קבורה(?)

ירודה. שאיכותו קירטון בסלע חצובה המערה למערה מתאר מלבני (2.2 × 2.8 מ', גובה מרבי עד ובדופנה המערבית נחצב כוך רדוד 1.6 מ') לסחף (0.4 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, כ-0.3 מ' עומק); ייתכן

כי חציבת המערה לא נסתיימה. נחשף הגבעה, במורד למערה, מצפון מ' כ-10 בחפירת שוד שקע רדוד, אולי שוקת קבורה. בשפך השוד שלצד השוקת נמצא שבר של שפת פך (לא

אויר) שתאריכו בתקופת הברזל 2.

V מערת קבורה

מערת הקבורה (תוכנית 10) מורכבת מחצר מלבנית מ'), 2.3 לסחף עד מרבי עומק מ', 3.8 × (כ-2.8 הנפתחת לחדר מבוא טרפזי (2.9, 3.0, 3.3, 3.9 מ' אורך צלעותיו, גובה מרבי עד לסחף 1.8 מ'). הפתח (0.6 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה, 0.6 מ' רוחב המזוזות) מוליך המבוא חדר של הדרומית הדופן שבמרכז אל חדר קבורה טרפזי (2.8, 3.2, 3.9, 3.9 מ' אורך

איור 22. מערה S, מבט לדרום; סחף רב מכסה את רצפת אולם הקבורה.


צלעותיו, גובה משוער 1.9 מ') שבמרכזו בור עמידה (1.9 × 2.2 מ', עומק כ-1.1 מ'). סביב הבור הותקנו אצטבות (כ-0.9 מ' רוחב ממוצע) שלהן מעין כרית הותקנו באצטבות הנפטר. ראש להנחת מוגבהת

בורות ליקוט עמוקים (כ-1 מ' עומק מרבי). המערה נוקתה ביסודיות כדי לשמש מאגר מים, ולכן בשונה ממערות סמוכות שנפגעו בחציבה מאוחרת, היא כמעט שלא נפגעה. על סמך תוכניתה, המשמרת מסורות אדריכליות מקובלות בתקופת הברזל, נראה שיש לתארכה לימי הבית השני (המאה הב' לפסה"נ –

נוספות למערות בדומה לסה"נ), הא' המאה בירושלים (קלונר וזיסו תשס"ג:41–43).

Z מערת קבורה

לחלוטין, הרוסה מחצר מורכבת זו קבורה מערת שנותר ממנה רק תשליל, חדר מבוא מלבני (3.5 ×

שבדופנו מ'), 2 לסחף עד מרבי גובה מ', 3.8מ' 0.8 רוחב, מ' (כ-0.4 פתח נחצב הדרומית 4.0 ,4.0 ,3.8 ,3.0) טרפזי קבורה חדר אל גובה) מ'). 0.7 לסחף עד מרבי גובה צלעותיו, אורך מ' ניכרת התחלת חציבה הדרומית של החדר בדופנו של שלושה כוכי קבורה: כוך מזרחי (0.1 מ' אורך,

0.5 מ' רוחב) שנחצב עד לעומק של כ-0.1 מ'; כוך מרכזי (1.4 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב) שתקרתו קשותה וסביבה עוצבה מסגרת שקועה לקליטת לוח סגירה; שנחצב רוחב) מ' 0.5 אורך, מ' 0.6) מערבי וכוך נתגלה כל ממצא, לעומק של כ-0.6 מ'. בסקר לא אך על סמך האדריכלות אפשר לתארך את המערה

למאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ. נחצבה זו כשמונה מטרים מצפון-מזרח למערה וחדר מבוא חדר שכללה נוספת, קבורה מערת ובסביבתה בה כשהופקו קשה נפגעו אשר קבורה אי במערה הפגיעה בשל מקירטון. בנייה אבני

אפשר היה לשחזר את תוכניתה המלאה.

סיכום

מערות הקבורה בחורבת בורגין מפוארות ומיוחדות בשפלת השני הבית מימי המערות לרוב ביחס ,K-ו F ,C ,A מערות בירושלים. ואף יהודה למשל, כוללות מרכיבים מוכרים ונפוצים במערות חדר — השני הבית בימי וביהודה בירושלים (להלן; ציר לאורך תוכנית מבוא, חדר כוכים, יוצאי מרכיבים לצד — תשס"ג) וזיסו קלונר ר' ושילוב ,C שבמערה המדורגת החצר כגון דופן,

1

1

1-1

0 2m

תוכנית 10. מערה V: תוכנית וחתך.


.F-ו E גמלוני במערות קירוי עם כוכים של חדרי כוכים עם חתך גמלוני נהגו גם במרשה והם נדירים Kloner 2003:) למדי באתרי שפלת יהודה האחרים30–21). תוכנית מערות הקבורה מתקופה זו בחורבת ,C ,A (מערות מרכזי ציר לאורך ממוקדת בורגין U]), שבו ערוכים בטור חצר [ואף S ,K ,F ,E ,Dמונומנטלית, פתח מקומר, חדר מבוא וחדר (או כמה חדרי) קבורה; תוכנית זו נועדה לתת דגש וחשיבות לחדרי הקבורה. תכנון אדריכלי דומה, ואף מורכב מזה, ניתן למצוא למשל בקבר יסון בירושלים (רחמני Schick 1878:) תשכ"ד: ציור 3) ובמערה באבו טורPl. I). לדעת רחמני (תשכ"ד:6–7), מקור התוכנית באלכסנדריה שבמצרים. לדעתנו השפיעה התוכנית גם על תוכנית הקברים של מרשה, וגם על תוכנית

מערות הקבורה בחורבת בורגין (להלן). אחת-עשרה מדרגות מוליכות אל קרקעית החצר במערה C; לא ברור אם הן נחצבו כדי לשמש כניסה בלבד, או שנועד להן תפקיד נוסף, למשל מושבים מושבים או ספסלים הקבר. לפני התכנסויות בעת הבית מימי יהודיות קבורה מערות של בחצרות (כהן המלכים בקברי בירושלים: מוכרים השני ו-14 בסנהדריה 8 39:1947–42), בחצרות קברים (Rahmani 1961:96, Figs. 3:97; 4) ובחצר מערת איור תשנ"ו:97, ריא (אבו הזיתים בהר קבורה 115), וכן מחוץ לתחומי ירושלים: ביריחו, בחצרות Hachlili 1999:) גלית יהועזר משפחת מערת

Netzer 1999 ;42–37), בכפר עזיז שבדרום הר חברון (עמית תש"ן; 27:1991) ובבית שערים מערכת 20, שם תשל"ב:45), (אביגד ו-15 14 מערכות ומעל תוארכו מערכות הקבורה למאות הג'–הד' לסה"נ. אלה ספסלים בחצרות דן (תשל"ב:45) אביגד והגדיר אותם 'בית הוועד', מונח המוכר במקורות, לעומת תורה. ולימוד הוראה לצורכי התכנסו שם חצרות (תשס"ג:15–16) וזיסו קלונר לדעת זאת, שם מספד', 'בית שימשו מושבים שבהן קברים שחצרות אפשר הקבר. לפני המיטה נושאי ניצבו הקבר לפני להתכנסות הן שימשו הספסלים ולעריכת טקסי אשכבה והספדים הן ללימוד תורה

והוראתה.15שגרתית לא מרשימה, F מערה של תוכניתה במידותיה ובמורכבותה, וחורגת, כאמור, מהמקובל קבורה חדרי ארבעה משפחתיות: קבורה במערות שבקירותיהם נחצבו 33 כוכים ו-12 תאים או שקתות שחתכם כוכים עם קבורה מערות עצמות. לליקוט בירושלים למדי נדירות ,F במערה כמו גמלוני, קשות. או מלבני חתך הכוכים לרוב שם וביהודה, מערות עם חתך גמלוני מופיעות לראשונה במאה הג'

לפסה"נ. בחלק מן המערות נמצאו עדויות לשימוש לסה"נ הב'–הג' למאות עד רציף) בהכרח (לא בעיקר נפוצות והן תשס"ג:27–32), וזיסו (קלונר Oren and Rappaport 1984; Kloner) סביב מרשה

.(2003:21–30בחורבת השני הבית ימי שלהי של בנקרופוליס

בורגין נחשפו שלושה טיפוסי קברים:מרובע חדר :(V (מערה היהודאי הטיפוס א. זה טיפוס אצטבות. וסביבו עמידה, בור שבמרכזו משמר מסורת אדריכלית האופיינית לתקופת הברזל,

אך גם לימי הבית השני (קלונר תשנ"ו).במערכות המיוצג האלכסנדרוני, הטיפוס ב. ידיים, רחבי אולמות הם שמאפייניו S-ו P ,F ,Eשבדופנותיהם אדריכליים, באלמנטים מעוטרים מלבני. או גמלוני חתך עם כוכים, של גדול מספר בתקופה מאלכסנדריה כנראה הובא זה טיפוס Watzinger 1932:79–81; Barag) ההלניסטית 1978:55).16 סוג זה של מערות נפוץ בבתי הקברות ,Shatbi) באלכסנדריה ההלניסטית מהתקופה Breccia 1912; Empereur ר' ;Umm el-ShugafaEmpereur and Nenna 2001; 2003 ;1995), ובארץ הן נדירות, ונמצאו בעיקר בבתי הקברות של מרשה Peters and Tiersch 1905; Oren and Rappaport)Kloner 2003:21–30 ;1984), תל גודד (שגיב, זיסו ואבני תשנ"ח:*11–*14), חורבת חורש (זיסו וגנור

תשנ"ז[א]) וחורבת כישור.17 (U ,Q ,D ,C ,A (מערכת הירושלמי הטיפוס ג. המאופיין בחדרי כוכים, לרוב תשעה כוכים, שלושה בכל דופן, הסדורים במגוון דגמים, לעתים עם חצרות נפוצות דומה תוכנית שלהן מערכות מבוא. וחדרי בירושלים השני הבית ימי משלהי הקברות בבתי (קלונר וזיסו תשס"ג) ובעשרות אתרים ביהודה (למשל

בתל גודד: שגיב, זיסו ואבני תשנ"ח:*14–*18).זה לצד זה קברים טיפוסי שלושה של קיומם מכיוון השפעות משקף ביהודה כפרי ביישוב מרשה וירושלים, וכן את המגע בין מסורת מקומית, יהודאית, לבין שיטת הכוכים האלכסנדרונית שנקלטה

בירושלים בשלהי ימי הבית השני.

(G מערה) 'בור הכתובות'

ממערב מ' כ-2 מרוחק הבור של העליון פתחו ;(2 (איור C מערה חצר של המערבית לדופנה בנתזי C מערה חצר כוסתה הבור חציבת במהלך לפיכך הגזית; אבני של עיבוד פסולת — קירטון הבור נחצב לאחר שהמערכת פסקה לשמש, כנראה

בתקופה הביזנטית.


תוכנית 11. 'בור הכתובות' G: תוכנית וחתכים.


באזור נפוצה במערות צורה פעמוני, לבור חתך סלע על הקשה הנארי של מהשתכבותו הנובעת הקירטון. החציבה החלה בפיר צר ורבוע, עד שכבת להגדיל כדי הנחצב השטח הורחב ואז הקירטון, את כמות החומר. לקרקעית הבור תוכנית סגלגלה

(כ-7.3 × 8.6 מ'; עומק עד שכבת הסחף כ-8.5 מ'; תוכנית 11; איור 24); הדפנות המזרחית והמערבית אנכיות, ואילו הצפונית והדרומית מעוגלות עם מעט ממערב ממנה. שנעקרו הגזית גושי של תשלילים רגולרי, לא נוסף חלל נתגלה הכתובות' ל'בור שקוטרו המרבי 8 מ'; החלל שימש אף הוא מחצבת

איור 24. תצלום כללי של 'בור הכתובות' G, שחתכו פעמוני, מבט למערב; גרם המדרגות נראה פורץ את הדופן המערבית.

איור 25. 'בור הכתובות' G: צלב חרות על הדופן הדרומית.

קירטון תת-קרקעית. בשלב כלשהו, אולי בתקופת החציבה, חוברו שני החללים והותקן גרם מדרגות

שרוחבו 1.5 מ'. עם הפסקת ההפקה של הקירטון הפכה המחצבה הפתח דרך נשאבו המים מים; לבור (G (בור (להלן) גת של בורג בבסיס כוסה והוא שבתקרה, מן שהוצא הסחף סמוך. ממתקן כנראה שפורק את כיסה והתחזוקה הניקוי פעולות במהלך הבור

קרקעית החלל המערבי. גדול צלב נחרת G בור של הדרומית דופנו על צלבים, נחרתו האחרות דופנותיו ועל (25 (איור הדומה בכתב קצרות כתובות ושתי סמלים מגוון לכתב העברי הקדום (תוכנית 11; איורים 26–34). הכתובות והצלבים שחוקים ומכוסים פטינה, תוצאת אגירת המים בבור. אחד הצלבים הושחת במכוון, אולי אחרי התקופה הביזנטית (איור 34). הכתובות נבדקו בידי אסתר אשל ופרנק מור קרוס, אשר הסיקו משמעות, בעלת למילה מצטרפות לא שהאותיות וכן בידי הלון מועיין, ששלל את האפשרות שאלו צפאיות). או (ת'מודיות קדומות ערביות כתובות האותיות, משמעות את כנראה הבין לא החורת

וייחס להן ולצלבים משמעות אפותרופאית.18


איור 30. 'בור הכתובות' G: צלב על גבי גבעה(?) סכמתית (גולגותא?) חרות על הדופן הדרומית.

איור 31. 'בור הכתובות' G: צלב חרות על הדופן המזרחית של הבור.

איור 27. 'בור הכתובות' G: צלב בתוך ריבועים, חרות על הדופן הדרומית.

איור 28. 'בור הכתובות' G: צלבים בתוך ריבועים חרותים על הדופן הדרומית.

איור 29. 'בור הכתובות' G: כתובת חרותה על הדופן הדרומית.איור 26. 'בור הכתובות' G: כתובת חרותה על הדופן הדרומית.


איור 32. 'בור הכתובות' G: חרותות על הדופן המזרחיתשל הבור.

איור 33. 'בור הכתובות' G: חרותות על הדופן המזרחית של הבור.

איור 34. 'בור הכתובות' G: צלב שהושחת במכוון, חרות בדופן המזרחית של הבור.

מערכות המסתור

הצפוני-מערבי בחלקה היישוב למבני מתחת ומתקני מסתור מערכות נתגלו בורגין חורבת של (להלן), לו מחוצה ואף היישוב, לצד קולומבריה. ובארות בורגין באר תעשייה, מתקני נחשפו

נוספות.

C מערכת מסתור

נחצבו (לעיל) C מערה חצר של הצפונית בדופן מים. בור — הדרומית ובדופן ומחצבה, מחילה כ-10 אורכה צפונה, מהחצר הוא המחילה כיוון וגובהה קמורה תקרתה מ', 0.7–0.5 רוחבה מ', כ-0.75 מ' (תוכנית 3: חתך 4–4). המחילה מחברת את החצר עם מערה דמוית פעמון שקוטרה 3.0–3.5

מ' (גובהה המקורי לא נמדד בשל הסחף). בדופנות המערה דמוית הפעמון נחצבו 12 כוכי קולומבריה מתקני אופקית. בשורה קולומבריה למשל (ר' השפלה באתרי מאוד נפוצים חצובים בצורתה הדומה שהמחילה, נראה תשמ"ו). טפר (קלונר יהודה שפלת שבאתרי המסתור למחילות וטפר 1987), נחצבה בשלב המאוחר של ימי הבית אז היהודים, מרידות או בתקופה שבין שתי השני שולבה חצר הקבר במערכת מסתור; שילוב מערכת מסתור במערת קבורה מוכר לפי שעה באתר אחד Kloner and Zissu) בשפלת יהודה — חורבת בניה

.(2003:185, 212או המאוחרת הרומית בתקופה מאוחר, בשלב מערה חצר של הצפונית בדופנה נכרה הביזנטית, עגול חלל המסתור, למערכת הכניסה לצד ,Cהכשרת קירטון. מחצבת כנראה קוטר), מ' (כ-4 חלל זה פגעה בדופן המחילה ובדופן חדר המבוא של מערת הקבורה. מחצבות קירטון מתקופות אלה

.(Ben-Arieh 1962) נפוצות בשפלת יהודהמחצבת הקירטון, מחילת המסתור והקולומבריום לא נחפרו במלואם, אלא נוקו מעט מהסחף ונאספו בהם שברי כלי חרס מהתקופות הרומית הקדומה, יצאה C שמערה לאחר הביניים. ומימי הביזנטית משימוש, כנראה בתקופה הביזנטית, נחצב ממערב

לחצר ומחוצה לה בור מים (בור G, לעיל).

H מערכת מסתור

של מחצרה שנפתחה המסתור מערכת על נוסף מערת קבורה C (לעיל) אותרו בסקר פתחים נוספים הדרומי-מזרחי במדרון רובן מסתור, מערכות של


A1

A2

A4

A5

A9

A6

A8

A7

A10

BØ

B1

B2

B3

B4

B7B9

B10

B8

B5

B6

2

2

1

1

0 3mמ,

33

A3

תוכנית 12. מערכת מסתור H, תוכנית וחתכים.


מ' (כ-0.7 קשותה שתקרתו היטב מסותת פתח רוחב, כ-1.2 מ' גובה, כ-0.6 מ' רוחב כל מזוזה). הפתח מוביל אל חלל A2 (תוכנית 12: חתך 1–1), שתוכניתו לא רגולרית (כ-3.0 × 5.5 מ') והוא נמוך במפלסו ביותר מ-3 מ' משאר חלקי המערכת. בשתי סמוך ,A2 חלל של המערבית הדופן של פינותיה .(A4 ,A3) מחילות שתי נפתחות תקרתו, למפלס סביר המסתור מערכת את חותך A2 שחלל כיוון להניח שהוא מאוחר לה והיה במקורו חלל שהורחב מ' כ-0.7 רוחב, מ' 0.5) A3 במחילה בחציבה. גובה) אפשר היה להתקדם לצפון עוד כ-3.5 מ' עד (כ-2.6 A4 מחילה של הצפוני בדופנה למפולת. מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, כ-0.7 מ' גובה), המובילה מ' 1.2 קוטר, מ' 2.4–2.2) המעוגל A5 לחדר גובה), נחצבו שלושה שקעים לנרות. חדר A5 היה נקי מהצטברויות עפר, כנראה בשל פעולות השוד, כך שאפשר היה להבחין בחלקו הצפוני בתא סגלגל (כ-1 מ' קוטר, כ-1.5 מ' עומק) שקרקעיתו נמוכה לאחסון. לוודאי קרוב התא שימש החדר. ממפלס ממערב לתא, ברצפת החדר, נחצב פתח עגול (כ-0.4מ' קוטר, כ-1.3 מ' עומק) היורד אל בור חצוב (איור 35) שקוטרו כ-1.5 מ'; בתחתיתו נותרו מעט שברי

גוף של קנקני חרס (לא אוירו). (2–2 חתך :12 (תוכנית A9 וחדר A6 מחילה שניהם ,A5 חדר של המערבית בדופנו נפתחים ואליהם מרצפתו, מ' בכ-0.8 הגבוה במפלס מטפסות שתי מדרגות. אורכה של מחילה A6 כשני מטרים, ובקצּה היא ניצבת למחילה A7, מתחת לפיר

אחד ופתח העתיק, היישוב בתחומי החורבה של במדרון הצפוני-מערבי. כל המערכות נפרצו ונשדדו

בעבר.כאן, 2) המתוארת איור ;12 (תוכנית H מערכת נרחבת היתה שהיא וברור בחלקה נגישה אינה ויתר הנארי, בסלע הכניסה למערכת חצובה יותר. A) חלקיה — בסלע הקירטון. למערכת שני אגפיםו-B). הכניסה אליה אפשרית היום דרך פתח מלבני, רוחב, מ' כ-1.2 אורך, מ' 3.4) נארי בסלע חצוב אינה זו אך הסחף), לשכבת עד גובה מ' כ-1.7 שלושה מתפצלים זה מפתח המקורית. הכניסה ומזרחה, אל חלליו של אגף (1) מערבה מעברים: BØ (3) דרומה, אל חלל ;B (2) דרומה, אל אגף ;A

המעוגל, אשר רובו היה מלא סחף.

אף ידיים. רחבי חללים כולל (A) הצפוני האגף המרכיבים כל את בו יש ומפותל, קצר A אגף כי האופייניים למערכות המסתור באזור שפלת יהודה: נעילה, מתקן בקבוקונים, מפותלות, מחילות ומתקני לתאורה שקעים אוורור, פתחי חדרונים, בדיקה חפירת נערכה זה באגף וחסימה. אחסון

וסקר אדריכלי מפורט. מוליך מ') 6.5 × (כ-4.5 הסגלגל A1 חלל אל בשל השטח. מפני החצוב מוארך, מלבני מעבר הסחף, וכיסוי הסלע דופנות של הטבעית הבלייה של המקורית צורתו את לאמוד היה אפשר אי סחף מכוסה היתה זה חלל של קרקעיתו המעבר. יש A1 חלל של הצפונית-מערבית בפינתו רב.

0 2mמ,

1-1

2-2

3-3

תוכנית 12. (המשך).


אולי הוליך הפיר היום); (חסום המחילה בתקרת לפני השטח ונועד להכניס אוויר ואור למערכת. את מחילה A6 אפשר היה לחסום בעזרת מתקן נעילה A9 משוכלל (איור 36): תעלה צרה הנמשכת מחדרחוצה את המחילה, כך שניתן היה לגלגל לתעלה אבן גולל (ששבריה נמצאו במקום) ולחסום את המעבר. לא בשל המפולות החוסמות את המשך המערכת, ולכן החסימה, מתקן של המלא מחקרו התאפשר אין באפשרותנו להציע הסבר הגיוני למהות המתקן שאותו ניתן לעקוף בקלות דרך חדרון A9 ומחילה

.A7לחדר A9 מתאר סגלגל (2.7–3.0 מ' קוטר), והוא חצובות המזרחית בדופנו מחסן: בעיקר שימש מ'), 1.0 × כ-0.9 אחת כל (מידות גומחות שתי והן מ', בכ-0.3 החדר ממפלס נמוכה שקרקעיתן משיקות לדופנות חדר A2 ומעליהן; בכל אחת מן הגומחות יש פרצה, המאפשרת קשר עין עם אולם בור נפער החדר של הצפונית לדופן סמוך .A2שפתחו עומק) מ' כ-1.2 מרבי, קוטר מ' (כ-1.7 שנועדה מגרעת מוקף קוטר) מ' (כ-0.4 העגול לקבע לוח סגירה. מחיצה חצובה בקפידה מחלקת

את קרקעית הבור לשניים. פיר נחצב A9 חדר של המערבית לדופן צמוד × כ-1.7 ;A10) טרפזי חדר אל המוליך, מפותל חלקי וממפלס A9 חדר ממפלס הנמוך מ'), 2.0שאפשר פתחים שני לפיר האחרים. המערכת וטרפזי, אופקי — בלוחות אבן: העליון לחוסמם שימש שהחדר ייתכן ומלבני. אנכי — והתחתון

'אוצר' או מסתור אחרון בעת צרה.

בקצָּה התחברה אורך) מ' (כ-2 A7 מחילה בסחף מלא שהיה ,(A8) סגלגל לחדרון המערבי ייתכן מדרום-מערב; רחבה מחילה דרך שחדר המפולות אך ,B1 לחלל התחברה זו מחילה כי הרבות לא אפשרו לבדוק זאת. מפולות אלו חסמו .A8 חדר רצפת ואת A7 מחילה את גם למעשה A8 לאחר שפונו המפולות, נערך חתך ברצפת חדרוהוברר שבהצטברות היה ממצא מתקופות שונות, לכך עדות מודרנית, סיגריות קופסת חלקי כולל

שהשודדים חפרו גם באגף זה.

זה, הכולל חלל (B). הכניסה לאגף האגף הדרומי מסתור חדרי מפותלות, מחילות ,(B1) ידיים רחב ובורות מים, היא דרך מחילה המתפצלת, כאמור, מהכניסה הראשית. מתארו של חלל B1 לא רגולרי ועוביו מ' 5.2 שאורכו קיר, מ'). 9.0 × (כ-8.5 סמוך נבנה וקירטון, נארי אבני בנוי אחד, כמטר לדופנו המערבית, כנראה כדי לתמוך בתקרה. בדופנו הדרומית נחצבו שלושה פתחים: למחילה B2, לחדר

.B5 דרך מחילה B7-ו B6 ולמערכת חדרים B4נחצבה מטרים, כשלושה שאורכה ,B2 מחילה פתח הדרומי ובקצָּה לתקרה, סמוך גבוה, במפלס 0.4 מ' קוטר הפתח, כ-11 מ' ;B3) אל בור המים במפלס נחצבה B2 שמחילה סביר הבור). עומק לאפשר בבד ובד הבור בנפח לפגוע שלא כדי זה למסתתרים במערכת המסתור לאגור ולשאוב מים; בשפלת אחרות מסתור ממערכות מוכרת התופעה B3 לבור .(Kloner and Zissu 2003:184) יהודה עומק). מ' כ-13 קוטר, מ' 4.2–3.3) פעמוני חתך סמוך לתחתית הבור נפרצה דופנו בעת חציבת בור שכן19 שמידותיו דומות לאלה של בור B3; בחלק שירדו פתח, הותקן השכן הבור דופן של העליון הבור; קרקעית אל במדרגות הדופן לאורך ממנו במכוון, נהרסו והמדרגות בבנייה נחסם זה פתח כנראה בעת הכשרת מערת המסתור. הסדקים בשני

הבורות נאטמו בטיח הידראולי. המחילה השנייה, המוליכה לחדר B4, קצרה. חדר זה, שתוכניתו רבועה (2.2 × 2.2 מ'), נקשר במחילה

.B7-ו B6 ולחדרים B1 לחלל (B5) מפותלתחדר B6 הוא צומת מחילות וחללים: אל מחילה (B9 ,B8) ומדרגות פיר אל בצפון; B1 וחלל B5בדרום; ואל חדר מלבני (B7; 1.7 × 2.1 מ') במערב. 8.5 :B9 ,6.6 מ' אורך :B8) B9-ו B8 פיר ומדרגותמ' אורך) עולים מחדר B6, כנראה אל פני השטח. סמוך לפינתו הדרומית-מזרחית של חדר B6 נחצב מדף. את מחילה B8 ניתן היה לחסום מבפנים בשתי נקודות בעזרת לוח אבן שהושען על מגרעת חצובה

איור 35. מערכת מסתור H, אגף A: בור חצוב.


(או שתיים) בדופן המחילה (ר' חסימות משוחזרות בתוכנית 12); היום קצָה חסום במפולת. כיוון שגם אגף זה נסקר בחלקו, לא אוששה ההצעה שמחילה לאגף מוליכה שהיא או השטח לפני מובילה B8אחר של המערכת שלא נתגלה, או לאגף A (לעיל). מחילה B9 נמשכת למזרח, בתוואי זיגזג, ובסופה × 3.0 ;B10) אופייני מסתור לחדר נפתחת היא אליו; יורדות מדרגות שתי :(12 תוכנית מ'; 3.5בתחתונה הותקן קדח, שנועד, אולי לשמש מסתור של הדרומית בפינה ערך. לחפצי או למטבעות

החדר נחצבו ספסל וגומחה.

J מערכת מסתור

המזרחי במדרון אותרה (J) קטנה מסתור מערכת שני כוללת המערכת שנשדדה.20 לאחר האתר של נחצבה שמהם המסתור, למערכת קדומים חללים מ'. כ-30 הכולל שאורכה מחילה מערב לכיוון קטנים: חללים שבעה נחצבו המחילה לאורך

לאחד מלבני. — ולשניים סגלגל מתאר לחמישה החללים המלבניים תקרה קמורה.

החדרונים שבקצה המערבי של המערכת חצובים באמצעות ביניהם ומחוברים מפלסים, בשלושה פירים שני ביותר המערבי לחדר אנכיים; פירים אנכיים, ונמצאו שברים רבים של קנקני אגירה דמויי

שק עם שפה מזווה וצוואר זקוף (לא אוירו).

סיכום

שתי לצד נתגלתה המורכבת, ,H מסתור מערכת האחת :(J ,C) יותר קטנות מסתור מערכות בשל קטנה. מסתור מערכת והשנייה קולומבריום את לשחזר קשה H מערכת של החלקית התמונה של חלקים שלפנינו נדמה כמכלול. תיפקודה יותר גדול שטח על שהשתרעה ציבורית, מערכת (A) ושירתה את כלל תושבי היישוב: האגף הצפוני— (B) הותאם לאחסון מזון, ואילו האגף הדרומי

,B7) המסתור חדרי הם לכך עדות להסתתרות.

איור 36. מערכת מסתור H, אגף A: חדר A9, מבט למערב.

A6 מתקן נעילה שלBlocking installation of A6

A5 פתח לחדרOpening to A5

סליק ברצפהHiding pit

A7 מחילהTunnel A7


B10) ובור המים הגדול שממנו ניתן לשאוב בהסתר (B3). ניתן להבחין בין מרכיבים קדומים במערכת, כמו חללים B3 ,B1 ,A2 ,A1, שהוסבו לשמש את מערכת המסתור עם התקנתה, לבין מרכיבים שנוספו חדרונים, מחילות, כמו למסתור הכשרתה עם מצטרפת זו מערכת חסימה. ואמצעי בקבוקונים לעשרות מערכות המסתור המוכרות בשפלת יהודה זיסו ;1987 וטפר קלונר תשמ"ג:4–15; (קלונר קרומית, חורבת שוע, ח'רבת תשס"ב:158–185): תל לבנין, חורבת עתרי, תל עדולם, חורבת גיבור, חורבת קנים, חורבת תנים, חורבת מדרס, חורבת

טבק, ח'רבת אל-עין ואחרים.

גת

גת חצובה (I; תוכנית 13), שנפגעה אף היא מפעולות החציבה של שודדי העתיקות, נוקתה ותועדה. היא × 4.0 מ'), כוללת משטח דריכה מלבני (1; כ-3.7 בור סינון רבוע (2; כ-0.8 × 0.8 מ', עומק כ-0.6 מ') ובור איגום רבוע (3; כ-1.4 × 1.4 מ', עומק מעל 1 מ', לא נוקה במלואו). במרכז משטח הדריכה נחצב בור מלבני לבסיס בורג, שחללו מתרחב בתחתית, מלבניים שקעים טרפז.21 דמוי חתך מתקבל וכך המשטח, מדופנות שתיים של ראשן מעל הותקנו דריכתם. לפני ענבים סלי להנחת אולי נועדו והן להקלת ִמדרכים שני נחצבו האיגום בור בדופנות

הירידה אליו. גת זו שייכת לטיפוס 'מכבש בלחץ ישיר' עם בורג אחד מקובע (פרנקל תשמ"ד:185–191, מפות 49, בתקופה ותאריכה וספרות) דיון ושם ,56 ,55 ,50

הביזנטית.

סיכום

ניתן כאן המתוארת השדה עבודת בעקבות להעריך כי האתר (טבלה 2), ששטחו מכוסה היום פני על השתרע העות'מאנית, מהתקופה במבנים כ-30 דונם; הוא נושב לראשונה בתקופת הברזל 2 (שברי כלי חרס פזורים בפני השטח) והתקיים עד לתקופה המודרנית. היקפו של היישוב וצורתו בכל אחת מהתקופות לא הובררו, שכן השימוש המשני לאורך במקום הרצוף והיישוב החורבה באבני עשרות תקופה. כל בשרידי קשה פגעו התקופות ששימשו הקירטון, בסלע חצובים 'מרתפים' מערכת (למשל אחסון כגון מגוונים, לצרכים ,(P ,C למערכות (צמוד קולומבריה ,(A אגף ,Hבשטח) אותרו אך במאמר, הובאו (לא בד בתי

ומערכות מסתור (מערכות J ,H), ובעיקר מערכות בסביבות שנמצאו והמורכבות הגדולות הקבורה האתר, רומזים כי חורבת בורגין היתה בימי הבית

השני כפר גדול. במקום שהתקיים היישוב של זיהויו שאלת לזהות הוצע בעבר. צצה ההיסטוריים במקורות שנכבשה ,(ΚαΦεθρα) כפתרא עם המקום את ונהרסה בידי הלגיון החמישי בפיקודו של קרליס (מלחמת העליונה באדום במסעו (Cerealis) Möller and Schmitt ;היהודים ברומאים ד, ט, ט 1976:122–123; Tsafrir, Di Segni and Greenקרליס עלה כפתרא, כיבוש לאחר .(1994:100(Kαφαραβις) שהיה מבוצר היטב. על כפר ביש קרב ללא נכנעו הכתוב, לפי ביש, כפר תושבי באגדות גם מופיע ביש כפר עירם. את והסגירו ס"ט פ"ד, (תעניות הירושלמי בתלמוד החורבן ע"א) ובאיכה רבה ד"ו ב, ד ככפר גדול, ובמחקר Khirbat) אל-ביש ח'רבת עם לזהותו הוצע

תוכנית 13. גת I: תוכנית וחתך.

1

1

0 2m

1

1

23

3

1-1


טבלה 2. המערות, המערכות והמתקנים: תקופת השימוש

תקופת השימושסוג המתקןמס'

Aהמאות הא'–הב' לסה"נמערת קבורה

Βהתקופה הביזנטיתמערת קבורה

Cהמאות א'–הב' לסה"נ, המאות הג'–הד' לסה"נמערת קבורה

Dהמאות הא'–הב' לסה"נמערת קבורה

Eשלהי התקופה ההלניסטית/תחילת התקופה הרומית(?)מערת קבורה

Fהמאות הב' לפסה"נ – הב' לסה"נמערת קבורה

Gמן התקופה הביזנטית ואילךבור דמוי פעמון

Hשלהי ימי הבית השני וימי מרד בר כוכבאמערכת מסתור

Iהתקופה הביזנטיתגת

Jשלהי ימי הבית השני וימי מרד בר כוכבאמערכת מסתור

Kשלהי התקופה ההלניסטית/תחילת התקופה הרומיתמערה

Lשלהי ימי הבית השני(?),התקופה הרומית המאוחרת/קבר שוחההביזנטית

M קבר(?), מאגרמים ומחצבה

שלהי ימי הבית השני התקופה הרומית המאוחרת/הביזנטית

Nהמאות הא'–הב' לסה"נמערת קבורה

Oשלהי ימי הבית השני, התקופה הרומית המאוחרת/ מערת קבורההביזנטית

Pשלהי ימי הבית השני, התקופה הרומית המאוחרת/מערת קבורההביזנטית

Qשלהי ימי הבית השנימערה

Rשלהי ימי הבית השנימערת קבורה

Sהתקופה ההלניסטית(?)מערת קבורה

Tהתקופה הרומית המאוחרת/הביזנטיתמערת קבורה

Uשלהי ימי הבית השנימערת קבורה

Vשלהי ימי הבית השנימערת קבורה

Wמערת קבורה?

Zשלהי ימי הבית השנימערת קבורה

תשנ"ו:121–122; שחר בעיקר ר' ;el-Biss

Avi-Yonah 1976:46; Tsafrir, Di Segni andמדרום ק"מ כ-2.5 הנמצאת (Green 1994:97אל- בח'רבת שערכנו בסיורים בורגין. לחורבת

ביש התרשמנו שזהו אתר קטן (שטחו כ-3 דונם), שאינו תואם להגדרה של כפר גדול מאוד ומבוצר. כפר שהשם אפשרות מכלל להוציא אין לדעתנו בורגין חורבת היום המכונה האתר מן נדד ביש אל-ביס. ח'רבת בצורת והשתמר סמוכה לחורבה אנו מציעים שהשם הערבי של האתר — אום בורג' זכר משמר המצודות') 'אם כלומר ,Umm Burj)בימי Kαφαραβις על שהגן החזק הביצור של

המרד הגדול, כפי שהוזכר אצל יוסף בן מתתיהו (ר' גם זיסו תשס"ב:335–346).

נוצרי יישוב במקום התקיים הביזנטית בתקופה קבורה מערת הם לכך עדות ברור. לא שהיקפו נוצרית (B) שתועדה במלואה, צלבים רבים שנחקקו על דופנות מערות הקבורה (P ,O) ו'בור הכתובות' (G). על סמך פריטים אדריכליים מעוצבים שנמצאו ופזורים המודרני הערבי הכפר בבתי שלובים בשטח: משקופים, בסיסים וחלקי כרכוב, שבר סורג משיש, שברי רעפים ואבני פסיפס צבעוניות, אפשר

שבחורבה הוקם מבנה ציבור, אולי כנסייה או מנזר.


הערות

אתרי (רשימת מוכרז עתיקות אתר היא בורגין חורבת 1

שמה .(1472 עמ' ,1091 הפרסומים ילקוט ,1964 עתיקות, עּוברת מהשם הערבי (לדיון במהות המושגים בורגי ובורגאריי

במקורות, ר' איזק תשנ"ג). שדודות קבורה מערות שתי תועדו 1995 ינואר בחודש 2

קליין אלון גילו 1995 אוקטובר ובחודש (B-ו A (מערות עדויות למניעת שוד ברשות העתיקות גנור מהיחידה ואמיר חפירת נערכה כך בעקבות .B למערה סמוך לשוד חדשות ,(A-2387 'הרשאה מס) הצלה במקום מטעם רשות העתיקותפריצתה לפני C מערה את לחשוף היתה ממטרותיה ואחת לאמוד כדי סקר באתר נערך לחפירה במקביל ושדידתה. את היקף נזקי השוד. לסקירה קצרה על היקף שוד העתיקות בשפלת יהודה ועל הפגיעה בבתי הקברות העתיקים באזור ר'

קלונר 1987א:33, במיוחד הערה 15, וזיסו תשנ"ז.בהשתתפות המחברים, בראשות נוהלו והסקר החפירה יהושע סייעו דנגור. ויחזקאל לביא עשהאל קליין, אלון ואדים מתכות), (שימור אלטמרק אלה מתכות), (גילוי דריי אסמן, ויאצ'יסלב פירסקי, חיים מויאל ונילי גרייצר (מדידות), עמית וקלרה שגיב צילה שטח), (צילומי גרייצר אברהם (צילום החרותות במערה G וצילום הממצא) ולנה פוליאקוב (ציור ממצא). תודתנו נתונה גם לאמיר דרורי ז"ל, לד"ר עוזי זוסמן לורדה קלונר, עמוס לפרופ' אבני, גדעון לד"ר דהרי,

ולד"ר יהודה דגן, על עזרתם.התת-קרקעיים החללים ועל ואתריו האזור של אופיו על 3

.Bliss and Macalister 1902:204–213 ;שבו, ר' קלונר 1987בלתיאור הן קבורה' 'מערות המינוח משמש זה במאמר 4

מערות שתוכניתן פשוטה הן לתיאור מערכות קבורה מורכבות יותר.

גדול באתר הקבורה מערות של הכולל שהמספר סביר 5

יותר; חפירות וסקרים בעתיד יבררו סוגיה זו.עמוס אך זה, מסוג סגירה ללוחות מקבילות מצאנו לא 6

קלונר מסר לנו בעל פה שלוחות סגירה דומים נמצאו במערת רי"י ,1906/6179 רי"ח נ"צ ;270 (נ"ג קייס בחלת קבורה

1406/1179) הסמוכה לבית גוברין. את הבדיקה האנתרופולוגית ביצעו ד"ר יוסי נגר וד"ר ז'אק 7

ורדן בשטח. העצמות הושארו במערה.בכמה לגלוסקמה. תחליף הנראה כפי שימשו אלה תאים 8

Oren and) במרשה N.IV-ו N.III תאים כאלה במערות קבורהעצמות נמצאו הופרעו, שלא ,(Rappaport 1984:121–127מלוקטות, ולצדן נרות וכלי זכוכית, למשל נרות הדרום (זוסמן עם הדרום נרות או דיסקוס, נרות עם יחד תשל"ב:31–33) ומהמחצית הא' המאה משלהי כולם פמוט, דמויי בקבוקים הראשונה של המאה הב' לסה"נ; מכאן הסיקו אורן ורפפורט

כי התקנת התאים מאוחרת לשלב הליקוט בגלוסקמות.

בשנת 1990 נחפרו מערות קבורה עם כוכים גמלוניים בתל 9

שנפגעו למרשה, סמוך תשנ"ח), ואבני זיסו (שגיב, גודד מחפירות שוד. עיקר הממצא במערות אלו תוארך למאות הא' הכמעט היעדרם את להסביר וקשה לסה"נ, הב' – לפסה"נ

מוחלט של ממצאים מן המאות הג'–הב' לפסה"נ בהן.מס' (הרשאה 1996 באוקטובר נחפרו M ומכלול L קבר 10

אבי קליין, אלון השתתפו המחברים. בראשות (A-2553ויחזקאל לביא עשהאל דדוש, אבשלום לוי, ציון אבגנים,

דנגור. לדוח ראשוני של החפירה ר' זיסו וגנור תשנ"ט.בשל החשש ששודדים יפרצו למערה נערכה בה בדיקה. 11

הרכיכות אוצר מיניס, ק' הנק פרופ' בידי זוהו הרכיכות 12

באוניברסיטה העברית, גבעת רם (דוח מ-16.3.1997). תודתנו נתונה לו.

תודתנו לד"ר איתן איילון, ד"ר שמעון גיבסון וד"ר אהרן 13

מאיר, עמם נועצנו בנושא.אי אפשר היה למדוד את חלקיה של המערה, שכן ניתן היה 14

להבחין רק בחלקה העליון ובתקרתה. בעיר ההלניסטית הציבור אולמות ההתכנסות של תוכנית 15

(תשל"ג: ופרסטר (תשנ"ב:334–337) מעוז לדעת השפיעו גמלא, (כגון הקדומים הכנסת בתי תוכניות על (228–227המספד' 'בית תוכנית על גם ולדעתנו, והרודיון), מצדה במיוחד בולט הדמיון היהודיות. הקבורה למערות הסמוך

.(Netzer 1999 ר' דיון אצל) בחצר הקבר מיריחוהקבורה שיטת מקור לגבי גישות שתי קיימות במחקר 16

בכוכים: האחת גורסת שמקור הכוכים באלכסנדריה שבמצרים — שמקורם בפניקיה (לדיון מפורט ר' קלונר וזיסו והשנייה

תשס"ג:34–36).תודתנו לפרופ' עמוס קלונר שמסר את המידע על ממצאי 17

חורבת כישור טרם פרסומם.וכתיבת כתובים וסימנים אותיות באמצעות מאגיה על 18

Dornseiff 1925; Drucker ר' אותיות למטרות אפותרופאיות .1995:72–92

לבודקו היה קשה הבור קרקעית מעל הפתח גובה בשל 19

בשלב הסקר; לשם הבנתו בדקו המחברים את הבור בתאריך 23.6.97 בסיועו של אבשלום דדוש, אשר גלש לקרקעיתו.

המערכת נבדקה ב-10.4.1990 בסיועו של אורי עיני. בסקר 20

המחודש שנערך בחודש נובמבר 1995 לא אותרה המערכת, וייתכן שהכניסה אליה נחסמה.

חוליית הונחה (G) הכתובות' 'בור של פתחו על כאמור, 21

אשר הפוך), טרפז דמוי דומה, התקן (בעלת רבועה אבן ברור בגת. משנית לסחיטה בורג לקיבוע במקור שימשה שהיא ואפשר מקום, בקרבת שהיתה מגת פורקה שהאבן

נלקחה מגת זו.


הפניות

אבו ריא ר' תשנ"ו. ירושלים, הר הזיתים. חדשות ארכיאולוגיות קד:97–98.

ובהרי בירושלים יהודיות מערות-קברים תשכ"ז. נ' אביגד יהודה. ארץ-ישראל ח:119–142.

הארכיאולוגיות החפירות ג: שערים בית תשל"ב. נ' אביגד בשנים תשי"ג–תשי"ח. ירושלים.

אביגד נ' 1980. העיר העליונה של ירושלים: פרשת החפירות העתיקה העיר של היהודי ברובע הארכיאולוגיות

בירושלים. ירושלים.אבני ג' תשנ"ז. בתי הקברות של ירושלים ובית גוברין במאות ד'–ז' לסה"נ כדוגמא לבתי קברות עירוניים בארץ-ישראל בתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית. עבודת דוקטור,

האוניברסיטה העברית. ירושלים.איזק ב' תשנ"ג. למהותם של המושגים בורגי ובורגאריי. בתוך א' אופנהיימר, י' גפני ומ' שטרן, עורכים. יהודים ויהדות –235 עמ' ירושלים. והתלמוד. המשנה שני, בית בימי

.242בר"ג ד' תשל"ד. מערת קברים מן התקופה הביזנטית ליד נתיב

הל"ה. עתיקות ז:81–87.בר-נתן ר' תשמ"ח. הקרמיקה של יריחו מהתקופה החשמונאית ותקופת הורדוס, ובעית המעבר מטיפוסי כלים חשמונאים לטיפוסי כלים בימי הורדוס. עבודת מוסמך, האוניברסיטה

העברית. ירושלים.של וארכיאולוגי היסטורי גיאוגראפי, תיאור ו' תשמ"ב. גרן

ארץ-ישראל ג (תרגום ח' בן-עמרם). ירושלים. דהרי ע', אבני ג' וקלונר ע' תשמ"ח. בית הקברות היהודי של

בית גוברין. קדמוניות 79–79:80–102.עתיקות ברחובות. עתיקה קברים מערת תשכ"ט. ו' זוסמן

ה:69–71.זוסמן ו' תשל"ב. נרות חרס מעוטרים, מימי חורבן בית שני עד

לאחר מרד בר כוכבא. ירושלים.ש' בתוך חביבה. מלהבות חרס נרות אוסף תשמ"ו. ו' זוסמן עמ' אביב. תל שומרון. מחקרי עורכים. ספראי, וז' דר

.205–195חדשות ומניעתו. בישראל העתיקות שוד תשנ"ז. ב' זיסו

ארכיאולוגיות קו:166–167.משלהי יהודה ושפלת בהרי הכפרי היישוב ב' תשס"ב. זיסו עבודת בר-כוכבא. מרד דיכוי עד השני הבית תקופת

דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.זיסו ב' וגנור א' תשנ"ו. חורבת בורגין. חדשות ארכיאולוגיות

קד:106–107.זיסו ב' וגנור א' תשנ"ז(א). חורבת חורש. חדשות ארכיאולוגיות

קו:151–153.

זיסו ב' וגנור א' תשנ"ז(ב). חורבת בורגין. חדשות ארכיאולוגיות קז:108–109.

זיסו ב' וגנור א' תשנ"ט. חורבת בורגין. חדשות ארכיאולוגיות —חפירות וסקרים בישראל 130:109–131.

טפר י' תשמ"ו. עלייתו ושקיעתו של ענף גידול היונים בארץ. בתוך א' אופנהיימר, א' כשר וא' רפופורט, עורכים. אדם

ואדמה בארץ ישראל הקדומה. ירושלים. עמ' 170–196. חדייב. בית מלכי נפש — המלכים קברי .1947 מ' כהן

ירושלים.קווים מעוז צ"א תשנ"ב. בית הכנסת בתקופת הבית השני — כג: ארץ-ישראל והחברתית. הארכיטקטונית לדמותו

.344–331צה: ארכיאולוגיות חדשות סקר. — יטא תש"ן. ד' עמית

.70–69עמית ד' 1991. חידת יוטה. טבע וארץ לג/24:3–27.

בתקופת בגליל ושמן יין עיבוד תולדות תשמ"ד. ר' פרנקל אוניברסיטת דוקטור, עבודת והתלמוד. המשנה המקרא

תל אביב. תל אביב. פרסטר ג' תשל"ג. בתי-הכנסת במצדה ובהרודיון. ארץ-ישראל

יא:224–228.המסתור מערכות של המחקר תולדות 1987(א). ע' קלונר בשפלת יהודה. בתוך ע' קלונר וי' טפר, עורכים. מערכות

המסתור בשפלת יהודה. תל אביב. עמ' 30–36.ע' בתוך ומסלע. מבנה — יהודה שפלת 1987(ב). ע' קלונר קלונר וי' טפר, עורכים. מערכות המסתור בשפלת יהודה.

תל אביב. עמ' 23–29.קלונר ע' תשנ"ב. מרשה. קדמוניות 95–70:96–85.

קתדרה בשפלת-יהודה. המסתור מערכות תשמ"ג. ע' קלונר .23–4:26

קלונר ע' תשנ"ו. מנהגי קבורה יהודיים בימי החשמונאים. בתוך ד' עמית וח' אשל, עורכים. ימי בית חשמונאי (עידן 19).

ירושלים. עמ' 211–218.קלונר ע' וטפר י' 1987. מערכות המסתור בשפלת יהודה. תל

אביב.קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית

השני. ירושלים. רחמני ל"י תשכ"ד. קבר יסון. עתיקות ד:1–31.

הבית מימי קבורה מערות תשנ"ח. ג' ואבני ב' זיסו נ', שגיב השני בתל גודד, שפלת יהודה. עתיקות 7:35–21.

ישראל ארץ של הגיאוגראפיים התיאורים תשנ"ו. י' שחר התלמודיות למסורות וזיקתם מתתיהו בן יוסף בספרי ולספרות ההלניסטית-רומית. עבודת דוקטור, אוניברסיטת

תל אביב. תל אביב.

Barag D. and Hershkovitz M. 1994. Lamps from Masada. In J. Aviram, G. Foerster and E. Netzer eds. Masada IV: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Reports. Jerusalem. Pp. 7–147.

Baramki D.C. 1936. Two Roman Cisterns at Beit Nattif. QDAP 5:1–10.

Ben-Arieh J. 1962. Caves and Ruins in the Beth Govrin Area. IEJ 12:47–61.

Avi-Yonah M. 1976. Gazetteer of Roman Palestine (Qedem 5). Jerusalem.

Ayalon E. 1979. The Jar Installation of Khirbet Sabiya. IEJ 29:175–181.

Bagatti B. and Milik J.T. 1958. Gli scavi del “Dominus Flevit” I: La necropoli del periodo romano. Jerusalem.

Barag D. 1978. Hanita, Tomb XV (‘Atiqot [ES] 13). Jerusalem.


Ben-Arieh R. and Coen-Uzzielli T. 1996. The Pottery. In G. Avni and Z. Greenhut. The Akeldama Tombs: Three Burial Caves in the Kidron Valley, Jerusalem (IAA Reports 1). Jerusalem. Pp. 73–93.

Bliss F.J. and Macalister R.A.S. 1902. Excavations in Palestine during the Years 1898–1900. London.

Breccia E. 1912. La Necropoli di Sciatbi II. Cairo.Clermont-Ganneau C. 1896. Archaeological Re-

searches in Palestine, during the Years 1873–1874. London.

Dornseiff F. 1925. Das Alphabet in Magie und Mystik. Leipzig–Berlin.

Drucker J. 1995. The Alphabetic Labyrinth. London.

Empereur J.-Y. 1995. A Short Guide to the Catacombs of Kom el-Shogafa, Alexandria. Alexandria.

Empereur J.-Y. and Nenna M.-D. 2001. Nécropolis I. Cairo.

Empereur J.-Y. and Nenna M.-D. 2003. Nécropolis II. Cairo.

Hachlili R. 1999. Description of the Tombs. In R. Hachlili and A. Killebrew. Jericho: The Jewish Cemetery of the Second Temple Period (IAA Reports 7). Jerusalem. Pp. 5–44.

Iliffe J.H. 1935. A Fourth Century A.D. Tomb at Beit Fajjar. QDAP 4:175–178.

Kloner A. 2003. Maresha Excavations Final Report I: Subterranean Complexes 21, 44, 70 (IAA Reports 17). Jerusalem.

Kloner A. and Zissu B. 2003. Hiding Complexes in Judaea: An Archaeological and Geographical

Update on the Area of the Kokhba Revolt. In P. Schäfer ed. The Bar Kokhba War Reconsidered. Tübingen. Pp. 181–216.

Mader E. 1957. Mambre. Freiburg.Möller C. and Schmitt G. 1976. Siedlungen

Palästinas nach Flavius Josephus (Tübinger Atlas des Vorderen Orients 14). Wiesbaden.

Netzer E. 1999. Mourning Enclosure of Tomb H (Goliath Tomb). In R. Hachlili and A. Killebrew. Jericho: The Jewish Cemetery of the Second Temple Period (IAA Reports 7). Jerusalem. Pp. 45–50.

Oren E. and Rappaport U. 1984. The Necropolis of Maresha–Beth Guvrin. IEJ 34:114–153.

Peters J.P. and Tiersch H. 1905. Painted Tombs in the Necropolis of Marissa. London.

Rahmani L.Y. 1961. Jewish Rock Cut Tombs in Jerusalem. ‘Atiqot (ES) 3:93–120.

Rosenthal R. and Sivan R. 1978. Ancient Lamps in the Schloessinger Collection (Qedem 8). Jerusalem.

Schick C. 1878. Neu entdeckte Felsengraber am Berge des bosen Raths. ZDPV 8:171–173.

Tsafrir Y., Di Segni L. and Green J. 1994. Tabula Imperii Romani, Iudaea—Palaestina: Eretz Israel in the Hellenistic, Roman and Byzantine Periods. Jerusalem.

Watzinger K. 1932. Die Nekropolen. In T. Wiegand ed. Palmyra. Berlin. Pp. 76–84.

Zissu, B. and Ganor, A. 2008Survey and Excavations at Hurbat Burgin in the Judean Shefelah. Burial...

Documents

Transcript of Zissu, B. and Ganor, A. 2008Survey and Excavations at Hurbat Burgin in the Judean Shefelah. Burial...