זלקי� מרדכי

"ȯ·Ú ÂÏÂÎ ‰È‰È˘"

"ȯ·Ú ÍÂ�ÈÁ"Ï "È„¯Á ÍÂ�ÈÁ" ÔÈ· ‡ËÈÏ· "‰�·È" ÍÂ�ÈÁ‰ ˙˘¯

‡

שבעיר "יבנה" לבנות הגימנסיה של הפדגוגית המועצה התכנסה 1937 במר� ב20ֿהמניי�. מ� לישיבה שבליטא בחלקה1קובנה נושאי�: שני עמדו היו� סדר על

במטלות עמדו שלא תלמידות מספר של במצב� דיו� התקיי� הישיבה של הראשו�ראשו� שבמבט לנושא הוקדש הישיבה של השני חלקה הנדרשות; הלימודיותספריית עבור לרכוש עמד הספר שבית הספרי� ברשימת דיו� משהו: תמוה נראה

כתליו. בי� שפעלה לתלמידות, הישיבה2העיו� של הראשו� לחלקה דווקא לכאורה,הספרי� ברשימת עיו� ואול� היהודי, החינו� תולדות לחקר הנוגע בכל חשיבות ישהמרתקות התופעות לאחת נרחב צוהר פותח כותרי�, 124 הכוללת הנידונה,

העול�. מלחמות שתי שבי� בתקופה ליטא יהדות של בעולמה ע�3והייחודיותלהכיר הראוי מ� ומאפייניה, תכניה על זו, ברשימה ולדיו� לעיו� ניגש בטר� זאתוזו בכלל, זו בתקופה בליטא היהודית החינו� מערכת את קרובה היכרות

בפרט. האורתודוקסית

*.34 הע' להל�, ראו בכותרת לציטוטב1ֿ נמצא הישיבה Lithuanianפרוטוקול Central State Archive, F.391, Op. (להל�2535

LCSA.(מיניסטריו�2 לאישור הקריאה וספרי הלימוד ספרי רשימות את להגיש הספר בתי חובת על

(תרצ"ח), ז החינו� במשעולי בליטא", העברי הספר בית של "מצבו קיסי�, א' ראו הליטאי החינו�.9 עמ'ואחרי�,3 אולייסקי י' בעריכת ליטא, יהדות ראו: העול� מלחמות שתי בי� ליטא יהדות על

בעריכת ליטא, יהדות ובשקיעתה", בזריחתה העצמאית ליטא "יהדות חסמ�, ר' תשל"ב; תלֿאביב ב,יז�כ; עמ' תשי"ט, ירושלי� קמזו�, Šarūnasי"ד Liekis, A State within a State? Jewish autonomy

in Lithuania 1918-1925, Vilnius 2003; Ezra Mendelsohn, The Jews of East Central Europebetween the World Wars, Bloomington 1987, pp. 213-239; idem, “Some Remarks on theJewish Condition in Interwar East Central Europe”, The Vanished World of Lithuanian Jews,eds. Stefan Schreiner et al., Amsterdam & New York 2004, pp. 73-87; Yves Plasseraud irHenri Minceles, Lietuvos žydai 1918-1940, Vilnius 1996; Solomonas Atamukas, Lietuvos

žydų kelias, Vilnius 1998, pp. 116-205

� י ק ל ז י כ ד ר מ 122

המאה בראשית כבר בליטא נוסדו הראשוני� המודרניי� היהודיי� הספר בתישהוקמו ולבנות, לבני� פרטיי�, ספר בתי כלל בדר� אלה היו עשרה. התשעהחינוכית עולמ� תפיסת עוצבה �א זו וברוח היהודי�, המשכילי� ידי על ונוהלוכחלק ליהודי� ממשלתיי� ספר בתי ג� למערכת נוספו המאה באמצע והלימודית.

מטע�". ההשכלה "תוכנית בש� הידועה המספר4מהתוכנית בלט זו בתקופה כברההשתתפות �והיק המודרניי� היהודיי� החינו� מוסדות של יחסי, באופ� הגבוה,

תו אירופה. מזרח איזורי שאר לעומת ליטא יהודי בקרב לראות,בה� יש זו פעהגורמי�: ממספר כנובעת היתר, בי�

של המרכזיי� ממאפייניה אחד שהיה הלמדניֿהאינטלקטואלי האתוס – אבעולמ� בפרט, התורה לימוד ושל בכלל הלימוד של מרכזיותו הליטאית. היהדותסיפקה זו שיהדות לכ� הגור� היה ובריסק, מינסק וקובנה, וילנה יהודי שללפריסה �שבנוס לעובדה וכ� אירופה רחבי בכל היהודיות לקהילות "מלמדי�"עשרה התשע המאה מראשית התפתחה ועירוניות עיירתיות ישיבות של הרחבהמיר, וולוז'י�, ישיבות עמה שנימנו העלֿקהילתיות, הישיבות רשת זה אר� בחבל

אחרות. ורבות ראדי� טלז, סלובודקה, 5איישישוק,

המשכילי, בגלגולו זה, אתוסכא�. הנידונה הספר בתי במערכת ביטוי קיבל

החסידות הרדיקליי�, הדתיי� הזרמי� שני של המועטה השפעת� מידת – באלה, עול� תפיסות של איֿקבלת� ליטא. קהילות של חייה� על והאורתודוקסיה,מכא�, סופר משה ר' ושל מכא� טוב" ש� ה"בעל של המדרש בבתי שמקור�של ובחשיבת� בעולמ� הרציונלי היסוד של מהמרכזיות רבה במידה נבעה

בעלות6ה"ליטוואקס". חינוכיות ומערכות עול� תפיסות זה במרחב נבחנו כ� בשלבכל בה� הטמונה התועלת מידת פי על לאֿמסורתיי� ארגוניי� ודגמי� תכני�

הסובב. בעול� והצעירה הצעיר של להשתלבות� הקשורהגאוגרפי מיקומה בשל פרוסיה. ליהדות והתרבותית, הגאוגרפית הקירבה, – גארצות"), ארבע ("ועד פולי� יהדות ע� ההיסטוריי� קשריה מערכת ליטא, יהדות שלידי על זו יהדות סווגה רוסי, לשלטו� נתונה היותה בשל וכ� הדתיֿהשמרני אופיהלהיכנס ומבלי זאת, ע� אירופה". מזרח "יהדות של בקטגוריה החוקרי� מרבית

בראשית4 הרוסית באימפריה המשכילי החינו� בהתפתחות "מגמות זלקי�, מ' ראו: כ� עלבמעמד והתמורה מטע�' 'ההשכלה "פרשת אטקס, ע' ;171�133 עמ' (תשנ"ז), סב ציו� הי"ט", המאה

בת קרייז, ס' ;313�264 עמ' (תשל"ח), מג ש� ברוסיה", ההשכלה בשפהתנועת יהודיי� ספר י.1994 העברית, האוניברסיטה דוקטור, עבודת הצארית, ברוסיה הרוסית

ירושלי�5 ומתוקנת, מורחבת מהדורה בהתהוותה, הליטאית הישיבה שטמפפר, ש' ראו: כ� על" זלקי�, מ' התשע�עשרה",תשס"ה; במאה הליטאי העירוני במרחב ולימודה תורה – תורה' של 'עיר

.161�131 עמ' תשס"ז, ירושלי� אטקס, ע' בעריכת מדרשות, ובתי ישיבות6" זלקי�, מ' התשעראו במאה בליטא אורתודוקסיה של קיומה לשאלת העיר'? 'ארטאדאכסי

תשס"ו, ירושלי� ואחרי�, רביצקי א' בעריכת חדשי�, היבטי� – יהודית אורתודוקסיה עשרה",.446�427 עמ'

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "123

קירבה על מצביעה מדוקדקת בחינה זה, מושג של משמעותו בשאלת מפורט לדיו�יהדות בי� ותרבותיות, כלכליות חברתיות, עול� לתפיסות הנוגע בכל בוודאי יתרה,

פ יהדות לבי� עמדוליטא לעיל שכאמור ליטא, ממשכילי רבי� למשל כ� רוסיה.קיימו זה, במרחב המודרנית היהודית החינו� מערכת של התפתחותה ערש על

) במיטאו היהודיות בקהילות שחיו מקביליה� ע� הדוקי� בממלMitauקשרי� ,(

)Memel) בליבאו ,(Libauהחוגי� נחלת היו לא אלה קשרי� ובברלי�. בקניגסברג ,(הפרוסי המרחב בי� שהתקיימה הענפה המסחרית בפעילות – בלבד המשכיליי�

מרכזי. מקו� ליטאי� יהודי� סוחרי� מילאו הליטאי זה 7לבי�

פרוסיה, ,�ולבסובאופ� דרכ�, את שמצאו ולעיתוני� לספרי� חשוב מקור היתה המזרחית, בעיקרזו ענפה קשרי� מערכת ליטא. תו� אל הברחות, של �ענ מער� באמצעות או חוקיהיהודית ההשכלה של מדרשה מבית חינוכיות תפיסות של להעברת� מצע שימשה

ליטא. של ועיירותיה עריה אל 8הגרמנית,

עשרה, התשע המאה בשלהי זה, במרחב לה שזכו הגדולה הפופולריות – דלהיבט מרובה חשיבות שייחסו הציונית, התנועה וה� הסוציאליסטי הזר� ה�

החינוכי.בליטא העול�, מלחמות שבי� בתקופה ובגרמניה בפולי� מהמצב בשונה – הובשל היהודיי�, ולצעירה לצעיר אתגר הליטאית הרוב חברת תרבות היוותה לא

ביותר. קט� היה ליטאיי� חינו� במוסדות שבחרו אלה של מספר� במקביל9כ�השפעת� לצמצו� הליטאי השלטו� של האינטנסיבית לפעילותו ג� זאת �לזקו יש

והפולנית. הרוסית התרבויות שלנותקו ושבעטיה ליטא ליהודי רב סבל שגרמה הראשונה, העול� מלחמת דווקאמפנה נקודת מסמנת לפולי�, וסופחו העצמאית ליטא ממדינת וסביבותיה וילנהמגרמניה שהגיעו רבני� כמה של בפעילות� שראשיתו הנידו�, בתהלי� חשובההיהודית החינו� מערכת של והרחבה חידוש ויזמו הגרמני הכיבוש שלטונות ע�

במסגרת10בקובנה. לקהילותיה� רבי� יהודי� של וחזרת� המלחמה תו� ע�הסובלני, יחסו ג� תר� לכ� התהלי�. הוא� החדשה, העצמאית הליטאית המדינהזאת שתיאר כפי המדינה, יהודי כלפי החדש הליטאי השלטו� של יחסי, באופ�

ראו:7 כ� Ruthעל Kibelka, Memelland, Berlin 2002Israelראו:8 Bartal, “The Image of Germany and German Jewry in East European Jewish

Society during the Nineteenth Century”, Danzig between East and West: Aspects of ModernJewish History, ed. I. Twersky, Cambridge 1985, pp. 3-17

בי�9 תלת�לשונית", יהודית תרבות – "עברית�יידיש�פולנית שמרוק, ח' ראו בפולי� המצב על.18�14 עמ' תשנ"ז, ירושלי� ורסס, וש' שמרוק ח' בעריכת עול�, מלחמות שתי

10,"(1918�1914) הגרמני הכיבוש בימי בפולי��ליטא "רבני��דוקטורי� ברויאר, מ' ראו: כ� עלהרב של במשנתו כחמורה קלה "מצווה גיליסֿקרליב�, מ' ;153�117 עמ' (תשמ"ט), כד�כה ברֿאיל�.180�175 עמ' (תשמ"ו), ג היהדות למדעי התשיעי העולמי הקונגרס דברי קרליב�", צבי יוס� ד"ר

� י ק ל ז י כ ד ר מ 124

הליטאית "הממשלה בווילנה: היהודית הקהילה ועד ראש יושב ויגודסקי, ד"רטוב ליהודי� הליטאי� של יחס� �א בו. תומכת וג� היהודי בחינו� מתעניינת

הפולני�". של מזה מערכת11בהרבה של להתפתחותה הקרקע את הכשירו אלה כלמיגוו� בצד וזאת העול�, מלחמות שתי שבי� בליטא �היק רחבת יהודית חינו�(גימנסיות היהודי הנוער לרשות שעמדו אחרות ולימודיות חינוכיות אפשרויות של

ועוד). למסחר ספר בתי ורוסיות, החינו�12ליטאיות מערכת של לפעילותה במקבילשלוש בליטא היהודית החינוכית המפה במרכז פעלו ישיבות) ("חדרי�", המסורתיתציוניתֿחילונית; עול� תפיסת בעלת שהיתה "תרבות", – א חינו�: 13רשתות

"אגודת מפלגת בחסות שפעלה דתית חינוכית מערכת שהיתה "יבנה", – בהזר�14ישראל"; את שייצגו היהודית", החינוכית ו"החברה ליגע" "קולטור – ג

יהדות את שאפיי� האידאולוגי הפיצול את שיקפה זו מגוונת מערכת היידישיסטי.המלחמות. שבי� בתקופה ומזרחה אירופה שהיו15מרכז הראשונות, הרשתות שתי

של ובעיירותיה בעריה רבה באינטנסיביות פעלו ביותר, והמשמעותיות הגדולות1933�1932 בשני� הדגמה: לש� ספרליטא. בתי 139 העצמאית בליטא פעלו

רשת של וארבעה ארבעי� "תרבות", רשת של וארבעה שמוני� מה� עבריי�,פרטיי�. מוסדות ושבעה 16"יבנה",

כ14,000ֿ אלה במוסדות למדו 1935 בשנתונערות. אירופה17נערי� יהדות של החינוכי �בנו בייחודה שבלטה זו, תופעה

ישראל לאר� בשובו יהודיי�. חינו� אנשי בקרב רבה לב תשומת עוררה כולה,שנות בראשית באירופה היהודיות החינו� במערכות שער� נרחב סיור לאחר

11.1 עמ' ,(1932 ביוני 20 תרצ"ב, בסיו� (כ' 20 גיליו� א, שנה עולמנו,י'12 בעריכת ששקע..., היכל הראשו�", המחזור ב� של "זכרונותיו בילס, א' ראו כ� על

.114�100 עמ' ,1962 תלֿאביב יבלוקובסקי,בי�13 באירופה העברית והתרבות החנו� ובליטא", בפולי� העבריות "הגמנסיות ברגר, מ' ראו

.371�360 עמ' תשי"ז, ניוֿיורק שארפשטיי�, צ' בעריכת העול�, מלחמות שתי14" הלויֿעציו�, ר' ראו: זה זר� ח'על בעריכת צווי, באנד ליטע, ליטע", אי� 'יבנה'�שול�

ליטא יהדות בליטא", 'יבנה' החינוכי "הזר� הנ"ל, ;368�351 עמ' תשכ"ה, תלֿאביב לייקאוויטש,.165�160 עמ' ,(3 הע' (לעיל,

ב'15 ;37�23 עמ' תרצ"ג, תלֿאביב בגולה, העברי החנו� ביסטריצקי, נ' ראו: מקיפה לסקירהיישובי� דארפישע או� שטעטלע� שטעט, יידישע הנ"ל, העצמאית", בליטא העברי "החינו� כה�,בליטא העברית והתנועה העברי "החינו� ,�ליפ ד' ;745�719 עמ' ,1991 ניו�יורק ליטע, אי�ש' ראו בפולי� דומה מצב לתמונת .131�113 עמ' ב, ,(15 הע' (לעיל, ליטא יהדות העצמאית",בעריכת בפולי�, ישראל בית העול�", מלחמות שתי בי� בפולי� היהודי החינו� מערכת "על רוזנהק,

.154 עמ' תשי"ד, ירושלי� ב, היילפרי�, י'שלמה16 קודש, ש' ג� וראו ;364 עמ' תרצ"ה, ורשה בגולה, העברית התנועה לוינסו�, א' ראו

.299�249 עמ' ,1995 אשדוד אבא, מבית סיפורי� מספר קודשהתלמידי�17 ומספר היהודיי� הספר בתי מספר על מפורטי� לנתוני� .61 עמ' ש�, לוינסו�,

ראו: זו בתקופה בליטא השונות החינו� במערכות Sauliusהיהודי� Kaubrys, National Minoritiesin Lithuania, Vilnius 2002, pp. 140-170

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "125

"הלואיהשלושי�, בליטא: העבריי� הספר בתי על (אגמו�) ביסטריצקי נת� כתבהיו שכ�, כל לא מזרח�אירופה ארצות ובשאר באר�, כא� שלנו בתי�ספר שהרבהבמצב פני� כל על נוחי�, בתנאי� ה� ג� נמצאי� המורי� כאלה... בתנאי� נמצאי�ישראל". באר� וג� אירופה, מזרח ארצות בכל העברי המורה מאשר ואית� טוב 18יותר

של מדרגה "לידי לוינסו�: אברה� על ג� זו חינו� מערכת השאירה דומה רוש�הוק� האחרונות השני� 15 במש� בליטא. העברי החינו� הגיע מזהירה התפתחות

בגולה". היהודי� קיבוצי לכל דוגמא לשמש שיוכל עברי מפעל 19בליטא

בליטא" העברי "החינו� במסגרת הנזכרי� הזרמי� שני של הכללת� למרותבמוסקבה שנוסדה "תרבות", רשת בסיסי. באופ� שונות עול� תפיסות שתי ייצגו ה�לשו� רק לא בה "אשר עברית, חינו� רשת להקי� למטרה לה שמה ,1917 בשנתאת להכשיר אחת: לתכלית מכוו� יהא בה החינו� אלא עברית, תהא ההוראה

ישראל". באר� לחיי� בית20חניכיה�תלמידיה ב"אגודת שראשיתה "יבנה", רשתישראל" "כנסת מישיבת בחורי� של קבוצה ידי על 1916 בשנת שהוקמה ישראל",חיי� לאורח החינו� את תפיסתה במוקד העמידה שבקובנה, סלובודקה בפרוורמפלגת של הליטאי �לסני הפוליטי שיוכה למרות זאת, ע� אורתודוקסי. יהודיקרובה היתה בליטא "יבנה" רשת של החינוכית העול� תפיסת ישראל", "אגודת

" זר� של לזו בפולי�,יותר ישראל" "אגודת של החינוכית למערכת מאשר המזרחי"חסידיי�. אדמו"רי� של הישירה להשפעת� נתונה בליטא21שהיתה ישראל" "אגודת

יחסית, מתונה עול� בתפיסת ככלל הורבי�22התאפיינה ברו� הרב זאת שביטא כפי) שנתAleksotמאלקס�ט בראשית בליטא, "יבנה" מרכז בוועידת שנשא בנאו� ( ©¤

תרפ"ח:

של חנו� חנו�: מיני שני אצלנו הישנ� ר ו שלת תוחנו� ו י ד ר באשכנז,ח .

למוד אשר חרדיות, של חנו� קיי� המערבית אירופה מדינות ובשאר בלטביא

18.25 עמ' ,(15 הע' (לעיל, ביסטריצקי19.233 עמ' ,(3 הע' (לעיל, מנדלסו� ג� וראו ;293 ,58 עמ' ,(16 הע' (לעיל, לוינסו�הספרות20 מתו� .50 עמ' תשל"ג, ירושלי� ברובנה, "תרבות" העברית הגמנסיה גלרטר, מ' ראו

"קצת אליועני, מ' למשל: ראו "תרבות", רשת של למורי� ובסמינרי� בגמנסיות העוסקת הרבהכמה געגועי� כמה חולבסקי, ש' ;17�15 עמ' תשמ"ג, ירושלי� מקרא, מחקרי הנ"ל, חיי", מתולדות

.192�181 ,153�149 ,136�112 ,89�83 עמ' תשס"ב, תלֿאביב ראקוב, וילנה, נייסביז', ח�...ירושלי�21 ,1939�1916 בפולי� ישראל אגודת – ומסורת פוליטיקה בקו�, ג' ראו: כ� על

יידיש� פו� געשיכטע די קאזדא�, ח"ש ראו: בפולי� "יבנה" רשת על .82 ,80 ,55�50 עמ' תשס"ה,;282�281 עמ' ,(16 הע' (לעיל, לוינסו� ;513�505 עמ' ,1947 מקסיקו פויל�, אומאפהענגיק� אי� שולוועז�M. Eisenstein, Jewish Schools in Poland 1919-39, New York 1950, pp. 88-93; S. Frost,

Schooling as a Socio-Political Expression, Jerusalem 1998, pp. 46-47ליטא,22 הקהילות פנקס (עור�), לוי� ד' ראו "יבנה" רשת לבי� ישראל" "אגודת בי� הקשר על

פנקס (עור�), לוי� ד' ראו בלטביה ישראל" "אגודת של דומה אופי על .309 עמ' תשנ"ו, ירושלי�.267 עמ' תשמ"ח, ירושלי� ואסטוניה, לאטביה הקהילות

� י ק ל ז י כ ד ר מ 126

ומהתורה תורה של חנו� חנוכנו תמיד היה בליטא פה במרכזו. עומד אינו התורהובחנו� תורה של חנו� בשביל נוצרה "יבנה" ג� החרדיות. אל היראה, אל באנו

אגב. בדר� רק לטפל היא צריכה חרדיות 23של

ביותר, רחבה משמעות תורה" של "חינו� המושג קיבל בליטא החרדיי� בחוגי�את בה ראו "יבנה" שמייסדי למרות ובגמרא. במשנה בחומש, לעיסוק מעבר אל

ובתלמודי�תורה", שבחדרי� הדתי "החינו� הספר24יורשת בבתי הלימודי� תוכניתמיגוו� וכללה ב"חדר" שנהגה מזו מהותי באופ� שונה היתה הרשת של לבני�(ליטאית, שפות ישראל), ע� ותולדות תלמוד נ"�, (חומש, דת לימודי מקצועות:כימיה), פיזיקה, טבע, גיאומטריה, אלגברה, (אריתמטיקה, מדעי� גרמנית), עברית,

ושירה. �הגו תרבות ציור, גאוגרפיה, כללית, היסטוריה 25וכ�

התרבותיֿהדתי במרחב תלמידיו של עולמ� את הממקד מ"חדר" זה, דרמטי שינוירבֿתחומי, תרבותי מרחב אל נשואות שפניו ספר לבית המסורתי, הפני�ֿיהודיהראשונה עקרוניות. שאלות כמה ע� להתמודד הצור� את "יבנה" אנשי בפני העמידבמערכת לאֿקנוניי� ידע בתחומי העיסוק של הלגיטימיות מידת היתה שבה�ציבורי דיו� שעוררה שאלה דתיתֿשמרנית, עול� השקפת עמדה שביסודה חינוכיתהרב דוגמת אירופה, במזרח החרדית החברה ממנהיגי אחדי� תאולוגיֿהלכתי.ברנובי�, ישיבת ראש ווסרמ�, אלחנ� והרב קמני�, ישיבת ראש ליבובי�, דב ברו�האורתודוקסית. החינו� במערכת כלליי� לימודי� של לשילוב� עקרוני באופ� התנגדוטלז ישיבת מראשי בלו�, יצחק אברה� הרב של מדבריו עולה יותר מתונה גישההוא ג� הניח כקודמיו, בליטא. ישראל" "אגודת של התורה גדולי מועצת וחבר

לתלמוד�תורה", בניו לגדל שתהיה צרי� אב כל של היה26ש"השאיפה זאת וע�על ה� שיענה דג� והציע הזמ� בת היהודית בחברה ששררו הרוח להלכי מודעהזמ�" ל"רוח להיענות הצור� על ה� מכא�, השמרני הדתי האתוס את לשמר הרצו�"עניני – א קבוצות. לארבע ה"בעייתיי�" הידע תחומי את חילק בלו� הרב מכא�.אלה בתחומי� העיסוק את רואה הוא הפילוסופיה". כמו למינות הנוטי� מדעוג� בה�", ג� לעיי� צור� לה� יש בחכמה דרכ� שלפי ל"יחידי� ורק א� כאפשרימינות דברי בה� שמעורב אלא אמתיי� מדע "עניני – ב חמורות. במגבלות זאתנחו� "אלא בלימוד, מותרי� אלה ידע תחומי הרפואה". וחכמת הטבע חכמת כמו

23.14 עמ' תרפ"ח), (כסלו א גיליו� א, שנה הנאמ�, יבנה", מרכז "ועידת ראו24.725 עמ' ,(15 הע' (לעיל, כה� ג� וראו ;160 עמ' ,(14 הע' (לעיל, הלויֿעציו� ראו25,1935 בשנת בקובנה, "יבנה" לבני� הגימנסיה של דו"ח LCSAמתו� (supra n. 1), F. 391,

Op. 609חול,26 למודי בעני� דטלז ור"מ אב"ד זצ"ל בלו� יצחק אברה� ר' הגאו� מאדמו"ר תשובה

בֿ ג� פורסמה ט. עמ' ,1968 Proceedingsאוהיו of the Association of Orthodox Jewish Scientists1 (1966), pp. 106-112

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "127

להכללת� הנוגע בכל זאת ע� באמת". החכמה דברי רק וללמוד התב� מ� הבר לבררלאחר רק ללמד� נית� – 1 מגבלות: מספר בלו� הרב מציב החינו� במערכתבהדרכת ורק א� לימוד – 2 האמונה"; רגשות ללבו וקלט תורה "למד שהנער

3 ירא�שמיי�"; ללימוד"מורה המוקדש הזמ� חשבו� על יבוא לא בה� שהעיסוק –

– ג הלימודי�. בתכנית חובה כשיעורי אלה שיעורי� לכלול אי� – 4 הגמרא;ובכלל� והנדסה החשבו� חכמת כמו ואמונות לדעות שייכות לה� שאי� מדע "ענינילתפיסתו מותר, תורה, ביטול של יסוד יש בו שג� זה, תחו� העמי�". שפות ג�הציבורית פעילות� לצור� אלה ידע לתחומי שנזקקי� ולמי לבנות בלו�, הרב שלהקודש, ללימודי עדיפות במת� זה היתר סייג בלו� הרב זאת ע� המקצועית. אוספרות "לימודי – ד החינו�. למערכת הבסיס את יהוו לא אלה שתחומי� ובכ�תחו� שימושי". תועלת בה� שאי� ההמוניי� הלימודי� כל כ� וג� בה� והקריאהדברי העמי� בספרות שיש ג� "ומה זמ�, כביטול בלו� הרב ידי על נתפס זה

ואיסור". חשקחינוכית מערכת לקיי� נית� לא אלה עקרונות שלאור נדמה שלכאורה למרותלמדי, רחב פתח בדבריו פתח בלו� שהרב מעלה בה� מדוקדק עיו� רבֿתחומית,זו. מעי� מערכת של קיומה את שאיפשר החרדית, החברה של בהקשר בוודאי

לשו� של מקומה שאלת היתה "יבנה" רשת אנשי לפני שעמדה השנייה השאלהכשפת היידיש של המרכזי מקומה למרות החינו�. במערכת העברית, הקודש,למעמד העברית השפה זכתה בליטא אירופה, מזרח יהודי בקרב שרווחה הדיבוראחרי� יהודיי� בריכוזי� מהמקובל בשונה האוכלוסייה. שכבות כל בקרב מיוחדשל מוא� תהלי� הנידונה בתקופה עברה בליטא העברית השפה אירופה, במזרחבאופני� ביטוי לידי בא זה דבר יומיומית. כשפה היידיש, בצד ושימשה, חילו�

העברית, בשפה ועיתונות ספרות של רחבה בתפוצה כגו� של27שוני�, בקיומההעשירה העברית ההשכלה "מסורת את שאימצו עבריות גימנסיות של רחבה רשת

הליטאית", היהדות לימוד28של ספרי של רבות עשרות של והדפסת� בחיבור�ללימוד29בעברית, הספר בבתי הלימודי� בתוכניות שהוקדש המרכזי במקו� וכ�

למיטב תלמידיה� לחשיפת מרובה חשיבות שייחסו רבי�, מורי� העברית. השפה

שנה27 עולמנו, ראו תרצ"ב שנת הפסח בחג בקובנה שהתקיימה העברי" הספר "תערוכת על.4 עמ' ,(1932 באפריל 20 תרצ"ב, בניס� י"ד ) 11 גיליו� א,

תרפ"ז),28 (תשרי א נתיבות בליטא", העבריות הגמנסיות התפתחות "לתולדות פלשטיי�, צ' ראוהעבריות והגימנסיות הספר מבתי בחלק שהונהגה עברית בספרות הלימודי� תוכנית על ;23 עמ'תרפ"ב, קובנה א, הנ"ל, בעריכת ספרנו, בית העברית", ללמודי� התכנית "יסודי טשרנא, ש"י ראו

.24 עמ'(אייר29 ז החנו� במשעולי בליטא", העברי הספר בית של "מצבו קיסי�, א' ראו: כ� על

"הגמנס ירושלמי, א' ;9 עמ' 378;תרצ"ח), עמ' ,(13 הע' (לעיל, שרפשטיי� בשאבלי", העברית יה.742�740 עמ' (ש�), כה� ;125 עמ' ,(15 הע' (לעיל, �ליפ

� י ק ל ז י כ ד ר מ 128

המהדורותהספר פני על אלה יצירות של לעברית התרגומי� את העדיפו הכללית, ותרבות של לעברית בתרגומי� ממחסור שנבעו קשיי� על להתגבר כדי המקור. בשפתלמשל כ� יצירתיי�. פתרונות לאלתר לעיתי� המורי� נאלצו המדוברות, מהיצירות

) ויר�אל� בעיירה הספר בבית מורה ,Virbalisיז� Wirballenבעברית הרצאות סדרת ( ©

הספר בית תלמידי היו ה"מרצי�" הגרמנית; בשפה שנכתבה מופת ספרות עלהשפות. בשתי 30ששלטו

בפרהסיה ג� בולט ביטוי נית� הזמ� בת היהודית בחברה העברית של למקומההעיירה של הראשי ברחובה עיניו שראו את ירושלמי א' תיאר למשל כ� הציבורית.

העשרי�: שנות בראשית וירבאל�

את 1920 בשנת כשעברתי ושימחתני. שהתמיהתני תופעה ראיתי בוירבלי�מכולת "חנות הלנברג", של "מאפיה עברית: כתובי� השלטי� כל היו הרחובאי� א� וכו'. א." של "סנדלריה אולימפרל", האחי� של "גלנטריה לוית�", שלהמושב. בתחו� ביותר הנאורי� מהמקומות היו סובלק פל� וכל ווירבלי� פלא,וחניכותיו וחניכיו שעברה המאה �בסו עוד המתוק�" "החדר הוק� בווירבלי�

בוריה. על העברית הלשו� את 31ידעו

וכיוצא העברית" "ליטא העברי�", "אר� כגו� לכינויי� ליטא זכתה זאת כל בשל"בית32באלה. ביסטריצקי: נת� של הבאי� דבריו את ג� להבי� יש זה רקע על

בתנאי בעברית הלימוד כי ההשקפה את למעשה ואישר קיי� בליטה העברי הספרהחני�". של הכללית ובהשכלתו בהתפתחותו לפגו� עשוי אינו 33הגולה

(אקול התירבות תהליכי רקע בחברהעל שהתפתחו המואצי� והחילו� טורציה)מרכזי כגור� העברית בשפה השימוש נתפס הנידונה, בתקופה בליטא היהודיתבשאלה "יבנה" אנשי שקיימו הפנימי בשיח אלה. בכיווני� �סח למנוע בנסיונותספר בית אנו אומרי� א� מתאימי�. עבריי� ספר בתי "ליצור ההצעה עלתה זו

כלו שיהיה כוונתנו – י'עברי' ר ב כלומרע סופו, ועד מראשיתו במקור), (ההדגשההמילה". מוב� במלוא עבריי� יהיו בו השורר הרוח וה� בו הנלמדי� הלמודי� 34שה�

30.33�31 עמ' תרפ"ב), (ניס�ֿאייר 2 ספרנו בית פה", בעל קריאה "ספרי לוי�, י' ראו31;373 עמ' ,(13 הע' (לעיל, שרפשטיי� (ליטא)", בוירבלי� העברי "הגמנסיו� ירושלמי, א' ראו

ג�: Walterוראו I. Ackerman, “‘Nach Palästina durch Wirballen’: a Hebrew gymnasium inLithuania”, Studies in Jewish Education 7 (1995), pp. 38-53

מרגולי�,32 י' תרס"ה; ורשה החדשה, העברית הספרות קורות ,�סלוש נ' בהרחבה: ראו כ� עלתרפ"ז), (תשרי א נתיבות הכנסיה", "לקראת ;149�147 עמ' ,1948 תלֿאביב עברי, מחנ� של דרכו

ו. עמ' תש"ט, ירושלי� ארוגות, ז'ק, מ"א ג� וראו .17�16 עמ'33.27 עמ' ,(15 הע' (לעיל, ביסטריצקי ראועל34 .13 עמ' תרפ"ח), (שבט ג גיליו� א, שנה הנאמ�, והיו�", לפני� ישראל "בת שבח, ראו

המאמר. בסו� להל� וראו .725 עמ' ,(15 הע' (לעיל, כה� ראו העברית בשאלת "יבנה" מורי של עמדת�

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "129

ייחודית בדר� כי א� "יבנה", רשת של הספר בתי בכל יושמה זו תפיסה ואכ�,המבטא בה� ששלט "תרבות", רשת של הספר בבתי מהמקובל בשונה לה.

"אשכנזית", בעברית ולמדו לימדו ב"יבנה" מאמ�35"הספרדי", נעשה כ� וכמוהאורתודוקסית. העול� לתפיסת הלימוד ספרי את 36להתאי�

ביכולתה אי� כשלעצמה העברית השפה שבח של עולמו תפיסת פי על זאת, ע�ראה ובחזונו מלאה, יהודית זהות לעצב

היהדות ורוח הקדש ללמודי מסביב יתרכז בו ונעשה הנלמד כל אשר ספר ביתבכל לעמוד רוח ואמ� ביהדות אמיצה הכרה חניכותיו בקרב יפתח ואשראגדה, נ"�, חומש, ה�: כזה ספר בבית הנלמדי� המקצועות החיי�. ניסיונותחול, לימודי של מינימו� כ� כמו וחסידות, מוסר היהדות, חכמת משנה, הלכה,בפדגוגיא הכשרה לקבל העבריה האשה על לזה �נוס וציור. יד מלאכת תפירה,מכוונת תהי התרכזותה כל אול� ומחנכת, א� בתור לה הדרושות ובהיגיינה

התורה ברוח תוחדר למע� העבריי�, בחיי�.ללמודי� ותגשימה 37והיהדות

"יבנה" אנשי של החינוכית שבתפיסת� והעובדה העברית, בשפה הנרחב השימושרבי� בלב נטעו �א בכ�, וכיוצא שפות מדעי�, ללימודי ממש של מקו� נית�ו"יבנה", "תרבות" לאנשי המשותפי� יסודיי� ספר בתי של קיומ� לאפשרות תקווההיה בה� שבכוח והתלמידות התלמידי� שמספר הקטנות בעיירות בעיקר וזאתוילקומיר בעיירה היה זה מעי� ניסיו� בה� שנעשה המקומות אחד מוגבל.

)Ukmergė:הזרמי� לשני המשותפי� העקרונות את הגדירו �א הניסיו� יוזמי .(ג. וחינוכי לאומי נכס בתור הדת ב. והחינו� ההוראה כשפת העברית הלשו� "א.יחס ד. הדור של הקדושה חובתו בתור ובנינה האומה קני� בתור אר��ישראל

האלה". הערכי� לכל הצדדי�38אקטיבי בי� הפערי� התחדדו מהרה עד ואול�היומרה שלמרות טענו "תרבות" אנשי .�המשות על רב המפריד כי שהתברר עדהעידה קידמו "יבנה" שאנשי החינוכית התפיסה החינוכי, בתחו� פעולה �לשיתו

והישיבה. ה"חדר" המסורתית, החינו� מערכת אל לשוב רצונ� הובילו39על כצפוי,שהתפתח הוויכוח בשל למשל, כ� המשותפות. המסגרות לפירוק אלה תפיסה פערי

טלז בעיירה יהודיות לבנות הספר בבית 1921 על(Telšiai)בשנת ליטא שבצפו�

35.114 עמ' (ש�), �ליפ36.13�12 עמ' תרפ"ח), (אייר ה גיליו� ,(34 הע' (לעיל, שבח37.13 עמ' ש�,בסיו�38 (י"ג 19 גיליו� א, שנה עולמנו, בתי�ספרנו", של האחוד "לשאלת גורֿאריה, ד' ראו:

.723 עמ' ,(15 הע' (לעיל, כה� ;2 עמ' ,(1932 ביוני 17 תרצ"ב,39;(1927 באוגוסט 14 תרפ"ז, באב (י"ב 14 גיליו� ב, שנה נתיבות, המשמר", "על ראו:

;4 עמ' ,(1932 במאי 27 תרצ"ב, באייר (כ"א 16 גיליו� א, שנה עולמנו, חופשית", "במה ב�ֿימיני,.725 עמ' ,(15 הע' (לעיל, כה�

� י ק ל ז י כ ד ר מ 130

ולהקי� הספר מבית לפרוש "יבנה" אנשי החליטו היהדות, ללימודי היחס אודותמשלה�. חינוכי 40מוסד

·

ישראל" "אגודת שראשי והמסובכות הקשות השאלות אחת היה הבנות חינו�אירופה ברחבי עמיתיה� כמו העול�, מלחמות שבי� בתקופה בפניה� עמדו בליטאבניהול מתמצי� היהודייה האישה של העיקריי� שתפקידיה הרעיו� בסיס על כולה.

המסורתיתהבית התפיסה את מלכתחילה ה� העדיפו הילדי�, של רשמי בלתי וחינו�אלה. לתפקידי� להכשרתה מכוו� להיות צרי� היהודייה הנערה של חינוכה שעיקרהצעירה זו. תפיסה של מימושה את אפשרה לא הזמ� בת החיי� שמציאות דאֿעקא,נכונה היתה לא בפולי�, דמותה מבנות רבות כמו העצמאית, בליטא היהודייהואינה מבקשת הנוכחית ישראל "בת הבית. של אמות בד' עולמה את לתחו�מכלי אחד "הנאמ�", בעיתו� הכותבי� אחד קונ� המשפחה", בחיי ספוק מוצאתבעדה, צר האלה החיי� "חוג בליטא. החרדית היהדות של המרכזיי� הביטויהחברתיי� בחיי� זכויות שינוי דורשת היא לחפש... לדרור, היא שואפת

עליה41והפוליטיי�"; לקבל מסוגלה הנוכחית העברית האשה "אי� בזה: וכיוצאאי� – שני ומצד ער�, שו� לה� מייחסת אינה אחד מצד כי לה, שחלקו העבודות

התפקיד". למלא הדרושה הרוחנית ההכנה נותרה42לה לא ולחופש לדרור השאיפהובכלל החברה של הגיל קבוצות בכל ביטוי לה ומצאה בלבד, התאורטית ברמהכ� על הכותב מצביע למשל כ� וחברתית. הלכתית משמעות בעלי בהיבטי� זהיחס הראש. כיסוי למשל כמו לחומר, הנוגעי� אלה ה� קשי� היותר ש"הנסיונותשנורא ומה כליל, תשתכח מהתורה שמצוה השתוממות, מעורר לזה ישראל בנות

לב!". על ש� איש אי� – היענות43ביותר מפני בחשש להבחי� נית� הדברי� ברקערחבי� חוגי� שאפיינו התירבות ולתהליכי החברתית לפתיחות הצעירות הנערות

הזמ�. בת ליטא ביהדותולבנות, לבני� ספר בתי בהקמת "יבנה" אנשי החלו עת העשרי�, שנות בראשיתבסיס על היתר בי� המורכב, למצב מענה שתית� חינוכית מערכת לעצב ניסו ה�

בלו�. הרב של מדבריו העולה 44התפיסה

"שולמית" הספר בית למשל נוסד זו ברוח) קל� בעיירה בכלKelmėשפעל ורחבות עמוקות ידיעות לתלמידותיו ו"הקנה (

בטלז",40 'יבנה' לבנות הגמנסיו� ליסוד שני� שבע ליובל – החנו� במלחמת "פרק זק, ח' ראו:.7 עמ' תרפ"ח), (כסלו א גיליו� א, שנה הנאמ�,

41.9 עמ' ,(34 הע' (לעיל, שבח42.12 עמ' תרפ"ח), (אייר ה גיליו� א, שנה הנאמ�, שני, חלק והיו�", לפני� ישראל "בת שבח,ש�.4344.161 עמ' ,(14 הע' (לעיל, הלויֿעציו� ראו

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "131

הקדש". בלימודי בייחוד א� הדגש45המקצועות לחוד. ומציאות לחוד חזו� ואול�,מלשלב רבות משפחות הרתיע זו חינוכית במערכת יהדות ללימודי שנית� הרבהיהודית בחברה הבינוניֿהגבוה המעמד ע� שנימנו כאלה בעיקר בנותיה�, את בההתפשטו זה, וחברתי עירוני במרחב שכא�, אלא בלבד זו ולא בליטא. העירוניתלמסקנה "יבנה" אנשי הגיעו זה רקע על חילו�. של מגמות �א זו גיל קבוצת בקרבבנקודת מוצא. ללא לדר� אות� יוביל דתיותֿשמרניות חינוכיות מגמות שאימו�על הזמ�, בת היהודית החברה צרכי על שיענה חינוכי דג� לעצב החליטו זו זמ�לכ� ביותר הבולטת הדוגמה המקומית. בגירסתה האגודאית העול� תפיסת בסיסשע� זה, מוסד .1925 בשנת קובנה, בעיר לבנות "יבנה" גימנסיה של ייסודה היאזכה קרליב�, דוד ד"ר והרב (הולצברג) עציו� הלוי יצחקֿרפאל ד"ר נימנו מנהליול"ספינת בטלז, מכבר זה שפעל המקביל המוסד ע� יחד והיה, רבה ליוקרה מהרה עד

בליטא. "יבנה" ברשת הבנות חינו� של 46הדגל"

מעיו� ובראשונה בראש ניכרי� זה מוסד של החינוכית עולמו ותפיסת אופיושנהגה לזו ביותר זו תוכנית דמתה בבסיסה בו. שהונהגה הלימודי� בתוכניתעברית, (ליטאית, שפות (תנ"�), דת לימודי וכללה "תרבות", רשת של בגימנסיותספרות וקוסמוגרפיה), פיזיקה טבע, (מתמטיקה, מדעי� וצרפתית), גרמנית לטינית,מוזיקה התעמלות, היגיינה, ציור, גאוגרפיה, לפילוסופיה, מבוא היסטוריה, כללית,

להעמיק47ושירה. מכוונת� בה� חזרו "יבנה" אנשי שבפועל עולה, זו מתכניתלא א� התחומי�. שאר חשבו� על והיקפ� היהדות לימודי מסגרת את ולהרחיבהרמה בשל דווקא רבה ליוקרה זכו בטלז, שפעל ומקבילו זה, מוסד זו. �א זו

לימוד של עמוהגבוהה שנימנו ההוראה, צוות בשל וכ� ה"כלליי�" המקצועות ילמתמטיקה דוצנט בצעירותו ששימש עציו�, ד"ר המנהל בצד השני�, במש�אליהו גרבר, דב זלצברג, יואל ד"ר כמו דמויות ג� חרקוב, של באוניברסיטה

ואחרי�. טיי�לעיל שתוארה והתירבות החילו� מגמות ע� התרבותית ההתמודדות ואול�,להיבטי� יצטמצ� שלא חלופי תרבותי דג� להציע "יבנה" רשת אנשי את חייבהבליטא היהודיי� והצעירות הצעירי� מבי� אלה ג� החינו�. מערכת של הרשמיי�נכוני� היו לא היהודית, התרבות של בהקשר התרבותי עולמ� את לעצב ששאפומרכיביה על הדתיֿהמסורתי. התרבותי המרחב לה� שהציע במה עוד להסתפקבשנת רבינזו� י' שכתב מדברי� לעמוד נית� שלה� התרבותית העתיד תמונת שלאי� מוסיקה, "אי� בליטא: טיפוסית יהודית עיירה של התרבותי המרחב על 1922

45.17 עמ' תרפ"ח), (אייר ה גיליו� א, שנה הנאמ�, "קל�", יהודא, ב� ראו46;534 עמ' ,(22 הע' (לעיל, לוי� ;(14 הע' (לעיל, הלויֿעציו� בהרחבה: ראו זה מוסד על

.309�308 עמ' (ש�), לוי� ראו בטלז הגימנסיה על .14 עמ' "יבנה", מרכז ועידת47LCSA (supra n. 1) F. 391, Op. 2535

� י ק ל ז י כ ד ר מ 132

תרבות". אי� – בקצור ספריה, אי� תיאטרו�, אי� אופייני48מוזיאו�, היה זה מצבולעיתי� בה�, ביותר הזמינה התרבותית שהאפשרות בליטא, היהודי� מקיבוצי לרבי�וחשיבותו המרכזי מקומו על מילי� להכביר צור� שאי� דומה הספריה. היתה היחידה,

תרבותי. שינוי בתהליכי המצוייה בחברה ובוודאי תרבות, כסוכ� הספר תופעה49שלהאורתודוקסיי� החוגי� בקרב מסוימות בקבוצות ג� שני� באות� ניכרה דומה

לסוגיה50בפולי�. הספרות, שימשה בליטא היהודית בחברה הצעיר הדור עבור ואכ�נית� התופעה �היק על התרבותי. עולמו בעיצוב מרכזי מרכיב השונות, ולשפותיהועשר מאה הנידונה התקופה בשלהי פעלו לבדו הליטאי שבמרחב מהעובדה ללמוד

ביתֿספריות. קריאה ספריות ועשרי� ומאה ציבוריות 51ספריות

‚

ספריות לתלמידי�. הקריאה ספריית בליטא הספר בבתי לה קבעה לעצמה מקו�נפרד בלתי כמרכיב ונתפסו הצארי השלטו� בתקופת עוד קיימות היו אלה מעי�ללימוד עזר ככלי בה� השימוש בצד הטווח. וארו� הרחב החינוכי התהלי� שלותחומי הידע עול� להרחבת בסיס ג� שימשו ה� הספר, בית במסגרת הרשמיהרגל "את לוינסו�: אברה� זאת שהגדיר כפי והתלמידי�, התלמידות של העניי�ביה"ס". של הספרייה ידי על הנוער בלב לנטוע צרי� הספר לבית מחו� 52הקריאה

תמיכה כמערכת ג� משמש רשמית, לימודית כמסגרת הספר, בית זו, תפיסה פי עלה� לראות יש זה רקע על לכתליו. מחו� המתרחשי� חינוכיי� לתהליכי� והכוונהלקידומה החינוכי הצוות ידי על שהוקדשו הרבה והמחשבה הרבי� המאמצי� אתרבי� של בזכרונ� נתקבעה היא שבו האופ� את ה� זו, ספריה של ולטיפוחה

ההרכב53מהתלמידי�. ובעיקר הביתֿספרית, הקריאה ספריית של אופיה כ� על אשר

א,48 טשרנא, ש"י בעריכת ספרנו, בית ותעודתו", מצבו העברי, "הגמנסיו� רבינזו�, י' ראו:.8 עמ' תרפ"ב, קובנה

ברק49 בני ,(1900�1700) ת"ס�תר"ס בשני� תרבות כסוכ� הספר גריס, ז' בהרחבה ראו כ� עלתשס"ב.ירושלי�50 ,1942�1918 בוורשה, היהודית התרבות מרכז – ועיתו� סופר ספר, כה�, נ' ראו כ� על

.186�178 עמ' תשס"ג,שנה51 פתח, בליטא", העברי "הספר ;16 גיליו� (תרפ"ו), ליטא הד שפירא, ח"נ ראו: כ� על

ע ,(1932 באוקטובר 14 תרצ"ג, בתשרי (י"ד תוכנ�שניה הספריות, מצב על מפורטי� לנתוני� .6 מ',(15 הע' (לעיל, �ליפ ג� וראו ;224�219 עמ' ,(16 הע' (לעיל, לוינסו� ראו בה�, הקוראי� והרכב

) פוניבז' בעיר הספריה מצב על .127 שנהPanevėžysעמ' עולמנו, ראו השלושי� שנות בראשית (

עבריות �קי ספריות לייסד הצעה על .6 עמ' ,(1932 במאי 6 תרצ"ב, בניס� (ל' 13�12 גיליו� א,) פלאנגה הנופש עיר דוגמת פופולריי�, נופש באתרי נוער בני של חו�Palangaלשימוש� שעל (

.43�42 עמ' תרצ"ז), (כסלו ג החנו� במשעולי לניצולה", המחכה "הזדמנות ראו הבלטי, הי�52.231 עמ' ,(16 הע' (לעיל, לוינסו� ראו53.48 עמ' (תרצ"ט), ח החנו� במשעולי בתי�הספר", של הספריות "סדור לדוגמה ראו כ� על

.134 עמ' ,(12 הע' (לעיל, ששקע היכל מקוטעי�", זכרונות "פרקי גולדברג, ל' ג� וראו

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "133

החינוכית העול� תפיסת על רבות ללמד יכולי� בה, המצוי של והלשוני התוכניוכדג� מבח� כמקרה שירתה. שאותו החברתי המרחב ושל פעלה שבו המוסד שלבגימנסיה והמורי� המורות שצוות הספרי� רשימת עבורנו תשמש זו לתופעה מייצג

בנספח). (ראו מאמרנו בראש שנזכרה בישיבה בה ד� בקובנה "יבנה" 54לבנות

נוסדה זו בגימנסיה הקריאה שספריית לזכור יש זו ברשימה במפורט נדו� בטר�מדי ספרי� של מסוי� מספר המוסד רכש הנראה וככל לכ�, קוד� שני� מספרהכותרי� של ביותר גדול שחלק מהעובדה ג� מתאששת זו הנחה בשנה. שנהלפיכ� לכ�. קוד� שנתיי� או שנה לאור שיצאו מהדורות ה� זו ברשימה המופיעי�

יותר. רחבה במערכת אחד כמרכיב זאת ספרי� רשימת לראות ישושישה ספרי� ושלושה שמוני� מה� כותרי�, 124 כוללת הספרי� רשימת

עת הליטאית.כתבי בשפה ספרי� וחמישה ושלושי� העברית, בשפה ונוער לילדי�תוכ�: עולמות של רב למיגוו� ייצוג יש זו ברשימה הכלולי� הכותרי� בי�וספרות עיתונות משלי�, עברית, ספרות ישראל, ע� של היסטוריה קלסית, ספרותקודש. וספרות מסעות ספרי זכרונות, ספרי ישראל, אר� כללית, היסטוריה ילדי�,ואולי החינוכית, המערכת של לנכונותה נוגעת זה מיגוו� של המיידית המשמעותשאינ� עול� ותפיסות לתכני� הספר בית תלמידות את �לחשו לרצונה, אפילוהמקומית בגירסתה א� ג� החרדית, העול� תפיסת ע� אחד בקנה בהכרח עולי�המערכת העניקה זו מעי� חשיפה שבאפשרה אלא בלבד, זו ולא הלאֿרדיקלית.השקפת לעיצוב הקשור בכל אוטונומיה של מסוי� מרווח לתלמידותיה ¦החינוכית

זה מצב מסורתיֿדתי. גוו� בעלות חינו� במערכות רווחת שאינה תופעה עולמ�,ושסוכני דיה מגובשת התלמידות של הדתית שזהות� ההנחה בשל התאפשרחזקי� הספר, ובית הקרוב החברתי המעגל הבית, זו, זהות של המרכזיי� העיצובכמעט זו ספרות של שבכוח השלילית ההשפעה שמידת באופ� מספקת במידהלקשת התוודעו התלמידות הספרי�. למחברי באשר ג� בכ� כיוצא קיימת. שאינהדוגמת לדורותיה�, העולמית הספרות מגדולי החל וכותבות, כותבי� של רחבהצ'רלס דוסטוייבסקי, בק, פרל אנדרס�, טורגנייב, קרילוב, הוגו, ויקטור איזופוס,סופרי� דר� קיפלינג; ורודיארד מא� תומס פושקי�, טולסטוי, ור�, ז'ול דיקנס,ב�ֿהלל מרדכי ברקובי�, י"ד דינזו�, יעקב ברוד, מקס דוגמת בולטי� יהודי�עליכ�; ושלו� צווייג סטפ� ספרי�, מוכר מנדלי המאירי, אביגדור הכה�,

) מיק�לייטיסֿ �טינס וינצס דוגמת ידועי� ליטאי� לסופרי� Vincasועד ©¦¨

Mykolaitis-Putinas) וייצ'י�לייטיס אנטנס ,(Antanas Vaičiulaitisצווירקה ו טרס ( ©©¤¨§¦¨

)Petras Cvirka.(

שעה54 לפי "החקי� ראו הקריאה ספרי רשימת את לאשר הפדגוגית המועצה חובת על,(28 הע' (לעיל, ספרנו בית ,"(1920) להשכלה המיניסטריו� של כללית להשכלה התיכוני� לבתי�הספר

�20ו. סעי� ,57�52 עמ'

� י ק ל ז י כ ד ר מ 134

בצד שלה. הלשוני ההרכב היא זו ספרי� רשימת המאפיינת ייחודית תופעהב בספריית ששילובה הליטאית, בשפה הכתובה ספרות של המוגבל יתהמספר

הליטאית, השפה לימוד מחובת ה� ממשלתיות, מתקנות ה� נבע מהרצו�55הספר וה�הרוב הליטאית, החברה של התרבותי עולמה את מוגבלת, במידה כי א� להכיר,שמתו� אלא בלבד, זו לא א� העברית. בשפה היה הקריאה ספרי של המכריעושבעה חמישי� זו, ברשימה המופיעי� העברית בשפה כותרי� ותשעה שמוני�גרמנית ,[18] אנגלית ה� שלה� המקור ששפות ספרי� של לעברית תרגומי� ה�[1] נורווגית ,[1] הונגרית ,[1] צ'כית ,[7] יידיש ,[4] צרפתית ,[6] רוסית ,[17]

ג� מתבררת העברית בשפה לספרות ייחסו הספר בית שמורי החשיבות .[2] ודניתאת העדיפו ה� ואילו ליידיש, תרגומי� היו אלה מספרי� שלחלק מהעובדהברורה העדפה שניתנה היא לציו� הראויה נוספת תופעה לעברית. התרגומי�

"שטיבל", בהוצאות ישראל, באר� שהופיעו 56לתרגומי�

"הדי�", "מצפה", "דביר",אירופה. במזרח שהופיעו קודמי� תרגומי� פני על ועוד, תוכני57אמנות" הרכב

הציבוריות. לספריות ג� אופייני היה הספריה של זה הספרי�58ולשוני אספקתסוכ� ששימש "עזרה", קואופרטיב באמצעות נעשתה השונות לספריות בעברית

ובפולי�, ישראל באר� הספרי� הוצאות של 59ראשי

"הספר", בבתי60סוכנות וכ��ל�שר. א' ושל גוטמ� ג' של אלה דוגמת בקובנה לספרי� ¤¨מסחר

הספר55 בית של הריפורמה "לאחר קיסי�, א' ;116 עמ' ,(15 הע' (לעיל, �ליפ ראו: כ� עללתלמידי בליטאית לימוד ספרי לרשימת דוגמה .12�7 עמ' תרצ"ו), (כסלו ג החנו� במשעולי בליטא",

הפנימי. בשער ש�, ראו העבריי� הספר בתילגורל56 החרדי� "לכל ראו: הנידונה בתקופה "שטיבל" הוצאת של ופעילותה גלגוליה על

;14 עמ' ,(1927 בנובמבר 25 תרפ"ח, בכסלו (א' 21�20 גיליו� ב, שנה נתיבות, העברית", הספרותתרפ"ח, בניס� (א' 5 גיליו� ג, שנה ש�, בליטה", העבריי� והמורי� 'תרבות' הסתדרות חברי "אל

.229�228 ,210�207 עמ' ,(16 הע' (לעיל, לוינסו� ;10 עמ' ,(1928 �במר 2257,(1927 בינואר 18 תרפ"ז בשבט (ט"ו 1 גיליו� ב, שנה נתיבות, "בספרותנו", ראו: כ� על

י' ג� וראו .12 עמ' ,(1927 �במר 15 תרפ"ז, ב' באדר (י"א 5 גיליו� ב, שנה ש�, ;12 עמ'תשט"ו. פורטסמות פולי�, בווארשה, העברית העתונות לקורות קורנפלדֿדגני,

בליטא58 ביתֿספריות ולספריות ציבוריות לספריות שנמכרו הכותרי� ומספר הספרי� סוגי על14 תרצ"ג, בתשרי (י"ד א שנייה, שנה פתח, בליטא", העברי "הספר ראו השלושי� שנות בראשית"צעירי ביוזמת בפולי� שהוקמו הספריות של אופיי� סביב הוויכוח על .6 עמ' ,(1932 באוקטובר

.179 עמ' ,(50 הע' (לעיל, ספר כה�, ;109 עמ' ,(21 הע' (לעיל, בקו� ראו: ישראל" אגודתקואופרטיב59 ידי על שהופצו הספרי� לרשימות דוגמאות .127 עמ' ,(15 הע' (לעיל, �ליפ ראו

15�14 גיליו� ש�, ;15 עמ' ,(1928 ביולי 20 תרפ"ח, באב (ג' 13�12 גיליו� ג, שנה נתיבות, ראו: זהראו "עזרה" של ההפצה דרכי על לביקורת .15 עמ' ,(1928 בספטמבר 14 תרפ"ט, השנה ראש (ערב.5 עמ' ,(1932 באוקטובר 14 תרצ"ג, בתשרי (י"ד א שנייה, שנה פתח, בספר?", תפשעו א� "עד

שנה60 עולמנו, ;11 עמ' ,(1927 בינואר 18 תרפ"ז, בשבט (ט"ו 1 גיליו� ב, שנה נתיבות, ראו:.2 עמ' ,(1933 �במר 3 תרצ"ג, באדר (ח' 8 גיליו� ב,

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "135

הלימודי� תוכנית וכ� היידיש, פני על העברית השפה של הברורה ההעדפההתרבותי עולמ� את מכל יותר משקפות בקובנה, "יבנה" לבנות בגימנסיה המגוונתלמרח הצטמצ� שלא עול� הזו, החינו� רשת את שסבבו החברתיי� המעגלי� בשל

ליטול הרוצה כל בחינת היא, באשר לתרבות שעריו את פתח אלא הדתיֿהשמרנישנתפסה חינו� מערכת של באופיה זה פ� שחשיפת אלא בלבד זו ולא ויטול. יבואשבי� הפער את מחדדת מכ�, המשתמע כל על חרדי, אופי כבעלת רבי� בעיניהעממי בזיכרו� פיו על מצטיירת אירופית המזרח החרדית שהחברה האופ�

ההיסטורית. המציאות לבי� האורתודוקסית, ובהיסטוריוגרפיה

ÌÂÎÈÒ

מלחמות שתי שבי� בתקופה אירופה במזרח החרדית החברה של בעולמה ההתבוננותשגרתית בלתי תצפית נקודת לחוקר מזמנת החינוכית מהפרספקטיבה העול�בחברה המקובל מהדיו� בשונה מאיד�ֿגיסא. מגוו� פוטנציאל ובעלת מחדֿגיסא,הפומביות העמדות בסיס על הפוליטיות תפיסותיה בחינת עמדה שבמוקדו זו,יותר מהותית בחינה מאפשר חינוכי אופי בעלות בשאלות הדיו� דובריה, שהביעואלא בלבד, זו ולא זו. חברה בני של והפנימית הבסיסית הערכי� מערכת שלמרכיבי ניתוח הזמ�, ב� היהודי של בעולמו החינוכי המרכיב של מרכזיותו שבשל"הגלריה בחינת בתוספת ילדיו, את לחנ� בחר שבו החינוכי הזר� של היסודעולמו תפיסת על אחר דיו� מכל יותר אולי מצביעי� שאימ�, הספרותית"דומה כ�, על אשר החברתית. סביבתו של התרבותי האתוס ועל התרבותיתֿהדתיתשהחברה ודאות, של רבה במידה לקבוע, נית� לעיל שהוצגו הנתוני� בסיס שעלבמידה העול� מלחמות שתי שבי� בתקופה התאפיינה אירופית המזרח החרדיתהוויכוח שלמרות מסתבר זו, חברה של הליטאי �בענ שמדובר ככל גיוו�. של רבהובעיקר היהודית, בחברה האחרי� הרעיוניי� הזרמי� לבי� בינה הנוקב האידאולוגיהעול� מתפיסת ה� מהותיי� מרכיבי� אימצה היא הציוני, המחנה לבי� בינהבאשר כ� הציוני. מהאתוס ה� היהודיתֿהליטאית, בגירסתה המשכיליתֿהמודרנית,באשר וכ� ישראל, ממקור שלא תרבותיי� ולעולמות מדעיי� ידע למרחבי לפתיחותהכשרה" "קיבוצי בארגו� ואפילו הכחולֿלב�, בדגל העברית, בשפה רווח לשימוש

ישראל. באר� והתיישבות עלייה 61למטרת

בליטא, החרדי העול� של בהקשרזו עול� תפיסת להגדיר היטיב ישראל", "אגודת הפוליטיתֿהארגונית, ומסגרתואגודת "צעירי ונשיא טלז בישיבת ר"מ ,(1955�1894) בלו� מאיר אליהו הרב

בליטא: ישראל"

61.234 עמ' ,(3 הע' (לעיל, ליטא יהדות ישראל", "אגודת בלו�, א"מ ראו

� י ק ל ז י כ ד ר מ 136

העברי הדיבור בהפצת התעניינו "יבנה", מרכז כמו בליטא, ישראל" "אגודתבליטא ה"אגודה" של סיסמתה שכ� הכחול�לב�, בדגל בטקסיה� והשתמשודברי� נגד לא אבל להשקפתה, בניגוד שה� הדברי� נגד רק ללחו� היתההעול� להשקפת מנוגדת בדר� בה� דוגלי� שאחרי� �א כשלעצמ�, נכוני�על הרימוהו שאחרי� �א לנו, שיי� טוב דבר שכל היתה סיסמתנו החרדית.דעת�הקהל את לרכוש יכולנו בזה אדרבה, שאמרו. ממי האמת את ונקבל נס,

למסורת. בניגוד שה� הדברי� נגד רק מאבקנו בהיות 62לצדנו

עזרא טע� אירופה, ומזרח מרכז יהודי של התרבותי �בנו זו ייחודית בתופעה בדונוחילונית". לאומיות ע� יחד אורתודוקסיות מסורות שימרו ליטא "יהודי כי 63מנדלסו�

חורגות שמשמעויותיה כא�, ששורטטה החינוכיתֿהתרבותית שהתמונה דומה ואכ�,מאששת רק לא הספריות, של הקריאה ולאולמות הספר בתי לכותלי מעבר הרבהשל דיכוטומית לחלוקה הניסיו� עצ� על שאלה סימ� מציבה אלא זאת תובנהספק אי� תרבותיי�ֿדתיי�. מתאר קווי פי על הזמ� בת הליטאית היהודית ¦החברה

החברה של נפרד בלתי כחלק עצמה ראתה ומוריה, ראשיה על "יבנה", שרשתשל הרווח לדימוי ובניגוד זאת, וע� הנידונה. בתקופה בליטא החרדית היהודיתרשת של החינוכי האתוס וסגורה, שמרנית עול� תפיסת כמבטאת האורתודוקסיהלא ובוודאי יחסי, באופ� מגשרת �וא פתוחה פלורליסטית, גישה מבטא "יבנה"של מרותה את עצמ� על קיבלו שלא ממי מובח� באופ� עצמה את המבדלת כזוולאימו� ה"אחר" של לעולמו להקשבה הנכונות מחייב. תרבותיֿדתי כצופ� ההלכההעקרוניות עמדותיו של קבלה בשל א� בי� התרבותי, מעולמו מסוימי� מרכיבי�

בעולמה יסוד מרכיב היתה רווחות, למגמות מענה לתת הצור� בשל א� שלובי�וקטגוריאליות רדיקליז� ודתי, רעיוני עימות של בשעות ג� הליטאית. היהדותשהדג� מכא�, הליטאית. היהודית בחברה ממש של מקו� מצאו לא מעול� מוחלטתאת תנח אל מזה וג� בזה "אחוז שעיקרו "יבנה", החינו� רשת שעיצבה הייחודיהגדול המחנה ע� הרעיונית ההזדהות תחושת בי� ההתנגשות של תוצאה הוא יד�",ההשתייכות תחושת לבי� בפולי�, בעיקר היו החשובי� שמרכזיה החרדית, היהדות של

והמוכר. הקרוב החברתי למרחב הטבעית

"די62 פשעדעצקי, א' ראו: בפולי� "יבנה" החינו� רשת של טיפוסי ספר בית על .235 עמ' ש�,ליטמא�ֿאבטליו�, י' ;132�129 עמ' ,1958 תלֿאביב האלטר, מ' בעריכת קולו, ספר 'יבנה'�שולע",

'יבנה' בביה"ס הביכורי� 133."חג עמ' ש�, ,"63.216 עמ' ,(3 הע' (לעיל, מנדלסו�

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "137

ÁÙÒ�

התלמידות ספריית עבור לרכישה ספרי� רשימת(1937) בקובנה לבנות "יבנה" גימנסיה

¯·ÁÓ¯˙ÂÎ¯Â˜Ó ˙Ù˘Ì‚¯˙ ˙�˘

מרדכי 1935עבריתדניאלאליאש פרנקפורט

רבקה מהפכהאלפר 1930עבריתפרפורי תלֿאביב

מרדכי התישבותאלפרסו� שנות שלושי�

בארגנטינה יהודית

1930יידיש תלֿאביב

כריסטיא� ציורי�אנדרס� בלי ציורי� 1913דניתספר ורשה

כריסטיא� מדבראנדרס� 1936דניתעול� תלֿאביב

הרולד ערבארמסטרונג שליט סעוד 1935אנגליתב� תלֿאביב

יוה� 1930גרמניתהמהגרי�באואר תלֿאביב

נת� צביביסטריצקי 1931עבריתשבתי תלֿאביב

משה איטליהבלינסו� תחיית 1930עבריתבימי תלֿאביב

משה אליעזר עוברב� 1928עבריתעול� תלֿאביב

אליהו רבי�ב�ֿחורי� מני 1929עבריתאחד ירושלי�

יואכי� הרמ� 1927גרמניתתינהבנג ירושלי�

פרל מריבהבק 1936אנגליתבית תלֿאביב

פרל 1934אנגליתהא�בק תלֿאביב

פרל הטובהבק 1933אנגליתהאדמה תלֿאביב

פרל ומערבבק 1935אנגליתמזרח תלֿאביב

מקס לאלהי�ברוד ברהי טיכו 1935גרמניתדר� תלֿאביב

יעקב אברה� אר�ברור לידיעת ספר – האר�

ישראל

1928עברית תלֿאביב

אלי 1935גרמניתתלמידותברטה תלֿאביב

� י ק ל ז י כ ד ר מ 138

¯·ÁÓ¯˙ÂÎ¯Â˜Ó ˙Ù˘Ì‚¯˙ ˙�˘

דב יצחק 1928עבריתמחזותברקובי� תלֿאביב

דוסטוייבסקי

פיודור

1930רוסיתשדי� תלֿאביב

ולדר דגלס �להשכירדו 1937אנגליתחרב תלֿאביב

יעקב 1936יידישיוסלידינזו� תלֿאביב

צ'רלס טוויסטדיקנס 1935אנגליתאוליבר תלֿאביב

בנינמי� אלרואידיזראלי 1935אנגליתדוד תלֿאביב

אבריסט אסיההוק 1936אנגליתבלב תלֿאביב

פר� 1931יידישהדוהירשביי� תלֿאביב

הלל ב� מרדכי העמי�הכה� 1929/30עבריתמלחמת תלֿאביב

פלק חל�הילפרי� 1936עבריתחכמי תלֿאביב

אביגדור מטההמאירי של 1932עבריתבגהינו� תלֿאביב

אביגדור האד�המאירי שני 1925עבריתבי� ירושלי�

אביגדור הגדולהמאירי 1929עבריתהשגעו� ירושלי�

אביגדור 1934עבריתתנובההמאירי תלֿאביב

ליליא� אתל 1933אנגליתמרדותויני�' תלֿאביב

יעקב אנדוסרמ� 1934גרמניתרגסטאטצל תלֿאביב

יעקב 1920גרמניתהאחיותוסרמ� ורשה

ז'ול גרנטור� החובל רב 1923צרפתיתילדי תלֿאביב

מרי� באר�זינגר 1936גרמניתמטוס תלֿאביב

יעקב בלחורגי� 1936עבריתהבותירושלי� תלֿאביב

יעקב גבורי�חורגי� 1937עבריתמות תלֿאביב

טובה לילדי�חסקינה משחקי� מגרשי

בתלֿאביב

1926עברית תלֿאביב

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "139

¯·ÁÓ¯˙ÂÎ¯Â˜Ó ˙Ù˘Ì‚¯˙ ˙�˘

אברה� חריזמ�

מרדכי

רוטשילד של 1935עבריתסודו תלֿאביב

לב 1929רוסיתהתחיהטולסטוי ירושלי�

לב מוראטטולסטוי 1922רוסיתחאג'י ורשה

סיגורד מתכריסטיאנס� ואחד חיי� 1934נורווגיתשניי� תלֿאביב

מאיר אגולרלהמ� 1936גרמניתבית תלֿאביב

מאיר דודלהמ� 1929גרמניתנר תלֿאביב

אמיל 1930גרמניתלינקול�לודוויג תלֿאביב

ג'ק הירחלונדו� 30אנגליתבקעת 19תלֿאביב

תומס לורנס

אדוארד

במדבר 1931אנגליתהמרד תלֿאביב

תומס ואחיומא� �1935גרמניתיוס תלֿאביב

סומרסט ו' והירחמוה� 1934אנגליתהפרוטה תלֿאביב

אנדרה אנושמלרו 1935צרפתיתחיי תלֿאביב

ספרי� מוכר כתביומנדלי עברית/יידישכל

אלכסנדר הלח�נברוב עיר 1932רוסיתטשקנט תלֿאביב

אוגוסט המזהסטרינדברג 1928גרמניתאנשי ירושלי�

אפטו� פח�סינקלייר 1931אנגליתהמל� תלֿאביב

אפטו� אחוזסינקלייר 1993אנגליתמאה תלֿאביב

משה הירקו�סמילנסקי �חו 1936עבריתעל תלֿאביב

אלכסנדר הקפיט�פושקי� 1936רוסיתבת תלֿאביב

לודוויג האחרו�פיליפסו� 1936גרמניתהמרד תלֿאביב

גוסטב 1922צרפתיתשלמבופלובר ורשה

גוסטב סיפורי�פלובר 1928צרפתיתשלשה ירושלי�

� י ק ל ז י כ ד ר מ 140

¯·ÁÓ¯˙ÂÎ¯Â˜Ó ˙Ù˘Ì‚¯˙ ˙�˘

לייבוש יצחק 1928יידישזכרונותיפר� אודסה

לייבוש יצחק וציורי�פר� 1927יידישספורי� ירושלי�

סטפ� סטיוארטצווייג 1936גרמניתמריה תלֿאביב

לייב שמואל העבריתציטרו� הספרות יוצרי

החדשה

1922עברית וילנה

קרל השודדי�צ'פק 1935צ'כיתמעשה תלֿאביב

אברה� אהר� 1923עבריתנצחו�קבק ורשה

אלכסנדר 1936רוסיתהפילקופרי� תלֿאביב

רודיארדק סת�יפלינג 1935אנגליתמעשיות תלֿאביב

�יוס הספרותקלויזנר תולדות קצור

החדשה העברית

1934עברית תלֿאביב

ברנרד 1919גרמניתאינגבורגקלרמ� ורשה

ברנרד 1929גרמניתהמנהרהקלרמ� תלֿאביב

ארי� והבלשי�קסטנר 1935גרמניתאמיל תלֿאביב

צ'רלס אנגליהקרינגטו� ימי 1935אנגליתדברי תלֿאביב

פרנ� גורלקרמנדי 1934הונגריתתעתועי תלֿאביב

שלו� חיישוורצבורד 1931עבריתספר תלֿאביב

ג'יימס שול�

וילארד

הנווחי� שבט 1935אנגליתב� תלֿאביב

עליכ� עברית/יידישכתבי�שלו�

ישראל �חברש אשת יעל או 1936עבריתהיתד תלֿאביב

תורה חומשי עבריתחמישה

גאו� סעדיה רבנו עבריתתולדות

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "141

ר ע ו נ ו � י ד ל י י נ ו ת י ע

שחר 1911/12עבריתב� ורשה

1935עבריתהזמ�

לילדי� 1936עבריתעתוננו ירושלי�

קטני� לילדי� 1933עבריתעתוננו ירושלי�

לנוער 1934עבריתעתוננו ירושלי�

1922/23עבריתשבלי� ורשה

ת י א ט י ל ה ה שפ ב ת ו ר פ ס

Arris Konstantinas Mano ekspedicija į Vidurnę Aziją Lithuanian 1933

Būdavas Stasius Loreta Lithuanian 1936

Būdavas Stasius Mokytojas Banaitis Lithuanian 1935

Buivydaitė Bronė Auksinis batelis Lithuanian 1937

Bulyginienė Agota Abisinija Lithuanian 1935

Collodi Carlo Pinokio nuotykiai Italian 1926

Cvirka Petras Meisteris ir jo sūnūs Lithuanian 1936

De Amičis Edmond Karmela Italian 1924

De Saint-Pierre Bernardine Paulius ir Virginija French 1935

Dmitrijeva Valentina Jonukas ir Margiukas Russia 1923

Dovydėnas Liudas Broliai Domeikos Lithuanian 1936

Dovydėnas Liudas Ieškau gyvenimo draugo Lithuanian 1935

Ezopas Pasakos

Giedrius Antanas Apsakymėliai Lithuanian 1925

Grušas Juozas Karjeristai Lithuanian 1935

Handel-Mazzeti Enrica Ritos palikimas German 1935

Hugo Victor Vargdieniai French 1935

� י ק ל ז י כ ד ר מ 142

Jankauskas Kazys Jaunystė prie traukinio Lithuanian 1936

Kellermann Bernhard Jūra German 1923

Kranė Anna Didžioji nusidėjėlė German 1932

Krilovas Ivanas Pasakėčios Russian 1920

Marcinkevičius Jonas Mes ateinam Lithuanian 1936

Mašiotas Pranas Ir aš mažas buvau Lithuanian 1937

Mykolaitis-Putinas Vincas Keliai ir kryžkeliai Lithuanian 1936

Neveravičius Fabijonas Dienos ir naktys Lithuanian 1935

Paukštelis Juozas Pirmieji metai Lithuanian 1936

Puida A. Kazys Magnus Dux Lithuanian 1936

Scott Walter Kventinas Durvardas English 1935

Šapoka Adolfas Lietuvos istorija Lithuanian 1936

Talvio Maila Varpas Finish 1936

Tilvytis Teofilis Kelionė aplink stalą Lithuania 1936

Turgenevas S. J. Bajorų gūšta Russian 1929

Undest Sigrid Kristina Sweedish 1934

Vaičiulaitis Antanas Valentina Lithuanian 1936

Venclova Antanas Draugystė Lithuanian 1936

" י ר ב ע ו ל ו כ ה י ה י ש "143

.34 הע' לעיל, ראו המחבר; �מאוס – ביידיש הרצאה נגד עברית בגימנסיה תלמידי� מחאת