: על פרשת דרכיםדתיתהציונות ה פינוי היישוביםלאופקים ההרחבת מ

דב שוורץ

הסכמי (במהלך שני העשורים האחרונים הייתה נתונה הציונות הדתית תחת סידרה של זעזועים

רבים מקברניטיה הרוחניים והפוליטיים ציינו תקופה זו ). ההתנתקות וכדומה, רצח רבין, השלום

ות במקביל חלו תמורות מהותי. מתחומים שונים לא נרתעו מהגדרות כאלהאף חוקרים . כמשבר

ניתן לראות ; בהכרח תוצאה של משבראלה לא היותמורות . בחברה ובאתוס הציונים הדתיים

נחרט על ובעולם המודרני בהן תהליכים העוברים על תנועה שדגל המעורבות בחברה המערבית

מתחילה להתרקם תודעה ציונית דתית ים האחרונות בשנ לקבוע שמבחינות רבות אפשר. דגלה

בשלושה שנים האחרונותברצוני לבחון את קווי היסוד של התודעה הציונית הדתית ב. חדשה

:מישורים

שהתחוללו בשני והפוליטיים האידאולוגיים ,החברתייםתיאור ראשוני של השינויים )א(

.העשורים האחרונים במחנה הציוני הדתי

הנזכרים בסעיף הקודםשהשינויים , שיטתיותל משנות ציוניות דתיות בחינה ראשונית ש )ב(

.משתקפים בהן

ההתנתקות (בדיקת ההשלכות של השינויים הללו על אירועים קונקרטיים של פינוי יישובים )ג(

).ופינוי עמונה

אין בכוונתי למצות אותו , מאחר שהנושא שאנו דנים בו מעולם לא נידון במחקר כמכלול

. בעתידווי מתאר ראשוניים המאפשרים דיון בואלא להציב ק

זהות ותמורות) א(

הוא תמורות שהתחוללו בעשרים השנים האחרונות במחנה הציוני הדתיהביטוי העמוק של ה

על אף , היו הומוגניים למדימראשית הקמתה קווי המתאר של הציונות הדתית . בעיית הזהות

המשקע האידאולוגי . פעלהםשבהסוערים והאירועים ההיסטוריים ההתקופות השונות

והתאולוגי שהתנועה הסתמכה עליו העניק גוון של אחדות במשך שנים רבות של פעילות

בדיון זה נציג את תחומי . בשנים האחרונותוהנה המבנה המוצק מאיים להיסדק. והתפתחות

רש לשורת ניד ולאחר מכן ,סוגיית הזהותבתחילה ב דוןנ. התמורות במחנה הציוני הדתי

.גורמים המאיימים לערערהה

זהות

אולם החל משנת ; ופשטניתהגדרת הזהות של תנועה כמו ציונות דתית תהיה תמיד כוללנית

הזהות הציונית להצביע על שני מאפיינים מוצקים של היה ניתן ', המזרחי'שנת ייסודו של , 1902

:הדתית

ההתעוררות הלאומית כשלב בתהליך דהיינו ראיית, פירוש משיחי למאורעות האקטואליים )א(

.הגאולה

)ב( .)ההסתדרות הציונית(דהיינו עם אירגון חילוני , ברהשיתוף פעולה ממוסד עם עוברי ע

שכבה . ביטוי לשכבה תאולוגית אחדותית של הציונות הדתיתשימשומאפיינים אלה

מתוך התיקון תיקון עולם , תאולוגית זו כוללת תפיסות כמו אחדות מטאפיסית של עם ישראל

הבסיס התאולוגי אפשר תדמית מונוליטית של הציונות 1.הלאומי ואי הכרה בממשות החילון

בסיס זה אף עומד ביסוד התמיכה וההתגייסות של .על אף שהתקיימו בה זרמים שונים, הדתית

2.'גוש אמונים'רוב מניינה של הציונות הדתית ל

היא . שתנו פניה של הציונות הדתיתהחל משלהי שנות השמונים של המאה העשרים ה

זרמים ותתי זרמים שהיו לטנטיים צפו ועלו על פני השטח . נעשתה מרובדת הרבה יותר

התפתחויות אלה בחלקן חתרו לעיצוב . ובמקביל אף נתהוו מגמות חדשות ונפתחו אופקים

ות הדתית יש מאנשי הציונמאותה תקופה . מחודש ומינימליסטי יותר של הזהות הציונית הדתית

:הטוענים כי מאפייני הזהות הם אלה

.שיוך לזרם האורתודוקסי מתוך בחינה חוזרת ונשנית של גבולותיו )א(

)ב( .הקניית ערך דתי מסויים למדינת ישראל

המסתייעים , הציוני הדתי' מרכז'ראשוני המצדדים בשינוי מאפייני הזהות היו קומץ אנשי ה

מניע לשינוי המאפיינים היה בראש ובראשונה אי ה. במשאבים וביכולות תקשורתיות מופלגות

ובמיוחד מהתעצמותו החל נחת מהמאפיין המשיחי המלווה את הנרטיב הציוני הדתי

3.ע"מההתיישבות ביש

בשנים ששורות הציונות הדתית נעשו ,ן ההעובדות התומכות בשינוי מאפייני הזהות

תופעה . ההפוליטית ולא רק במרכז בכל קשת המפה החברתית ומגוונות ומרובדותהאחרונות

, הווי אומר. מקבילה להתפתחות זו היא הירידה האלקטורלית של הייצוג המפלגתי הציוני הדתי

הציונות הדתית , ל"הנ; ו"תל אביב תשנ, בין רעיון למעשה בציונות הדתית: אמונה על פרשת דרכים, שוורץ' ד 1

Idem, Faith at the Crossroads: A Theological Profile; ט"תל אביב תשנ, בין היגיון למשיחיותof Religious Zionism, E. J. Brill, Leiden 2002 .חנן מוזס ולבניי בנימין ואלישיב שוורץ כאן אודה ל

.על הערותיהם המועילותשתי , פייגה' ועד מ, א"אביב תשמ-תל, גוש אמונים, על גוש אמונים נכתבה ספרות רחבה החל מצבי רענן 2

.ג"ירושלים תשס, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, גוש אמונים: מפות לגדההם טענו שגם בראשית ימי . הציוני הדתי לשנות גם את ראיית העברבהתאם למגמה זו ביקשו אנשי המרכז 3

לאמור שמפרשת את מאורעות התקופה כפועל יוצא , הציונות הדתית התקיימה ציונות דתית שאיננה משיחית .של השגחה אלוהית אך לא כחלק מתהליך משיחי

2

הפתיחות החברתית והאידאולוגית השפיעה על . הריבוד הביא להזדהות פוליטית לא כיתתית

.הזהות הפוליטית

מגמות) 1: (פתיחת אופקים

שוני של הריבוד שהתרחש בציונות הדתית בעשרים השנים ברצוני כעת להציג מבנה רא

או העדר מכוון של (מעצבות אידאולוגיה מבנה זה מורכב ממגמות אחדות .האחרונות

אולם כל מגמה כזו מציינת ;כל אחת שונה באופייה ובהופעותיהו, והשקפת עולם)אידאולוגיה

שונות זו מזו האידאולוגיות גמות המ.אופקים שלא היו קיימים או שלא היו דומיננטיים בעבר

אולם כולן יחד מציגות פסיפס רבגוני המערער את התדמית , במספר תומכיהן ובהשפעתן

אחדות מהמגמות נסקרו בחיבור פופולרי .של הציבור הציוני הדתיהמסורתית האחדותית

5ובסגנון עיתונאי . לול אלא שעד כה הן לא נחקרו כמכ; ואחדות במאמר אידאולוגי למחצה4

:לה מגמות אאפואנציג

דתי ציוני ההתעוררות של נשים הקוראות לבחינה מחודשת של מעמד האישה . פמיניזם

אולם היא , ארגון כוללולבדיקת גבולות האורתודוקסיה עדיין איננה נושאת אופי של

ההתעוררות השפיעה במישרין על מעמד . ומתגבשת לתנועהמופיעה מכיוונים שונים

:הם כדלהלןהמרכזיים וביטוייה ,יינּות בציונות הדתיתהרבנּות והד

)א )

תורה. 1 הישיבה מוסד הקמת מערך של מדרשות לנשים המקביל לאופי .לימוד

6.לגברים

נשים. 2 המאפשרים , במקרים קיצוניים יותר נערכים מניינים שיוויוניים .מנייני

.ילהבגבולות מסויימים את שיתופן של הנשים בניהול בית הכנסת ובתפ

קידום ל' אמונה'והירתמות תנועת הנשים ' קולך'הקמת ארגון .התמסדות. 3

אידאולוגי של האישה האורתודוקסית הפכו את המגמה הפמיניסטית בציונות הדתית

7.לעובדה

ומחקרלימודמרכזי)ב( תפסו , ושהיו בשוליים בעבר, שורה של מוסדות בעלי אופי אקדמי.

מכון , ')עין צורים(של הקיבוץ הדתי ' מרכז הרצוג '.מקום מרכזי המעצב סדר יום חדש

.שער ראשון, 2000ם ירושלי, מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל: הדתיים החדשים, שלג' י 4' עמ, )א"תשס(אקדמות י ', בין גסיסה לבין תחייה אפשרית: 21- הציונות הדתית בפתח המאה ה, 'הלינגר' מ 5

61-7. T. Ross, Expanding the; ט"תל אביב תשנ, נשים ואוריינות בציונות הדתית: בפסח הבא, אלאור' ראה ת 6

Palace of Torah: Orthodoxy and Feminism, Waltham, MA 2004 ירושלים , ב; א"ירושלים תשס, א, להיות אשה יהודיה, )עורכת(שילה ' ראה למשל מאמרים שונים בקבצים מ 7

ראה . ו"ירושלים תשס', אמונה'שבעים שנה לתנועת : מאמונה למעשה, )עורכת(פרידמן - רוזנברג' ל; ג"תשס' שגיא ור' א, מאוטנר' בתוך מ', יהודית אורתודוקסיתהשלכות הפמיניזם על תיאולוגיה , 'גלמן' רוס וי' עוד תמעמד , 'קירש' י; 464-443' עמ, ח"תל אביב תשנ, תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית- רב, )עורכים(שמיר

עידן : הציונות הדתית, )עורכים(הראל ' כהן וי' בתוך א', מאבקים והישגים–דתית -האישה בחברה הציונית D. Schwartz & J. Tidor Baumel, 'Reflections on the;421-386' עמ, ד"תשסירושלים , התמורות

Study of Women Status and Identity in the Religious Zionist Movement', The Review of Rabbinic Judaism 8 (2005), pp. 189-209 ; ו"תשס (10חוברת של כתב העת תרבות דמוקרטית( ,

.ובמיוחד מאמריהן של זהבית גרוס וטובה כהן, רה בישראלשהוקדשה למגדר וחב

3

בירושלים הם דוגמאות למוסדות המבקשים למקד את תשומת ' בית מורשה'ו' הרטמןשלום

ומבחינות רבות הם מצרניים לעולם הרבני , הלב בהתאמת ההלכה למציאות מודרנית

9. ולסמכותוהישיבתי .איננה מקרית' נאמני תורה ועבודה'קרבת חלק מהמוסדות לתנועת 8

למוסדות . מבחינה אידאולוגית הם מבקשים ליצור שיח פלורליסטי ביחס לבעיות הקיום

והם , המיועדים לקהילהאלה מערכת פירסומים ענפה ורשת של שיעורים והרצאות

נוסף לכך מוסדות אלה הופכים את .מרחיבים את מעגלי היעד של הציבור הציוני הדתי

הם ,ובכללם רבנים ומנהיגים רוחניים של קהילות, חבריהם; יתהזיקה לאקדמיה ללגיטימ

רבים מתלמידיהם עושים את חוק לימודם 10;ברובם בעלי תואר אקדמי או אנשי אקדמיה

בציבוריות הישראלית הם נחשבים לנושאי קו ציוני דתי .באוניברסיטאות שבארץ

.אינטלקטואליסטי ומתון

הממלכתיות תפיסת של המאה שעברה ות השמונים עד לאמצע שנ .אידאולוגיית

. 'אתחלתא דגאולה'הממלכתיות של הציונות הדתית קידשה את מדינת ישראל בבחינת

אולם לאחר . תפיסה זו היא פועל יוצא של המטאפיסיקה של אחדות ישראל בציונות הדתית

ון הפך עיקר' הר המור'והקמת ' מרכז הרב'היבדלות הרב צבי ישראל טאו וחסידיו מישיבת

מאפייני הדגם שיצרו הרב טאו וישיבת . הממלכתיות לאידאולוגיה בעלת עוצמות חדשות

: הם כדלהלן' הר המור'

)ג(

הממלכתית .1 האידאולוגיה תופעת התרחקותה של הציונות הדתית .העמקת

) 'האיחוד הלאומי'(מהקונצנזוס הלאומי והתלכדותה עם תנועות פוליטיות מוגדרות

הזדהות הפוליטית של חלק הביטוי לכך היא . הממלכתיותטרדה במיוחד את מצדדי

. האיחוד הלאומי-ל" ולא עם המפד,למשל, 'ס"ש'מהם עם תנועת

האקדמיה. 2 של מוחלטת ניתן לראות דמוניזציה של האקדמיה בקרב .דחייה

הפמיניזם וכדומה מונעת שיח , תפיסת האקדמיה כיוצרת הפלורליזם.מייצגי הדגם

הגדול מבחוץ אינו הערבים " אויב"ה, ]'השטחיות שבנו'[=מבחינה זו '. אפשרי כלשהו

11.' אלא הגישה האקדמית–החילונית , וגם לא התרבות המערבית

דוגמה לעיסוק בסוגיות הלכתיות מובהקות מתוך חתירה להדגשת שיטות מסויימות ניתן לראות בשני חיבורים 8

ירושלים , עיון ביסודות ההלכה: גיור וזהות יהודית, שגיא' זוהר וא' צ: אלה שנתרקמו במכון שלום הרטמן .N. Zohar, Alternatives in Jewish Bioethics, Albany 1997; ה"תשנ

אף קבוצה זו מחפשת אחר גישות מתונות בהגות הציונית הדתית ההיסטורית כדי ' נאמני תורה ועבודה'כמו 9, )1935-1857(דמותו הייחודית של הרב חיים הירשנזון . 'המקורית'לציונות הדתית ' שיבה'להציג מיתוס של בשנת . שימשה מקור כזה, ת לא הייתה בעלת השפעה מהותית על הגות הציונית הדתיתשהגותו המהפכני

הרב חיים , ]עורך[יחזקאל כהן (ח הוציאו הקיבוץ הדתי ונאמני תורה ועבודה חוברת מקורות מתוך כתביו "תשמבד מחקרים מל. מאז הירשנזון הוא דמות מרכזית בשיח מרכזי המחקר הנסקרים כאן). התורה והחיים: הירשנזון

של הוצאת המכון לחקר הציונות ) לא מקרי(בשיתוף ' מלכי בקודש'על הגותו החלו לצאת לאור כרכי החיבור הכרך . מכון שכטר למדעי היהדות ומכון שלום הרטמן, ש זרח ורהפטיג שבאוניברסיטת בר אילן"הדתית ע

שאלות ותשובות מאת הרב חיים , שוןספר מלכי בקודש חלק רא'(ז בההדרת דוד זוהר "הראשון יצא לאור בתשס ).הירשנזון

אקדמות יא ', עיון וביקורת, סקירה: הציונות הדתית החדשה, 'גייגר' לניסיון ראשוני לאפיין קבוצה זו ראה י 10 .77-51' עמ, )ב"תשס(

בה הסי. 18' עמ, ז"קרית ארבע תשס, איש ואישה, על השלום: מלחמת התרבות, ד"ל הי"הרב אלי הורביץ זצ 11, "מבחוץ"את היכולת ללמוד ולנתח נושא , מעריכה מאוד את השכל הקר'לקביעה זו היא שהגישה האקדמית

4

מראה (הוא חרדי ' הר המור' מלומדי ישיבת האתוס שאימצו לעצמם רבים .חרדיות. 3

12).חינוך וכדומה, הפרדה מוחלטת בין המינים, חיצוני

ישיבות 'המכונות אף כי לא במלואו מזדהות ישיבות נוספות ' הר המור'עם הקו של ישיבת

, בהקשר לכך יש לציין תופעה נוספת. שבמצפה רמון'מדברה כעדן'ו' שבי חברון'כמו ' הקו

, מכינות אלה. שהיא הופעת המכינות הקדם צבאיות ופריחתן החל משלהי שנות השמונים

זהות ועיצוב , ת בסוגיות של אמונהמתמקדו, המכשירות צעירים לשירות צבאי מלא

תפיסת בבמידה מסויימת המצדדים חלק מראשי המכינות הקדם צבאיות נמנים עם . אישיות

.הממלכתיות הנזכרת

הגבעות מעולים מצפון , ש"ת מנוער שצמח בישובי יוות המורכבו מובחנותקבוצ .נוער

ימת מאידאל הפתיחות נוספים נסוגה במידה מסויציבורים וממחוזרים בתשובה, אמריקה

אורח החיים של קבוצות . והמעורבות של הציונות הדתית וקראה לשוב למקוריות ולטבע

, נוער זה. ומקורותיו הרוחניים יונקים גם מהחסידות, אלה עניינו הקפדה במצוות מסויימות

ממרכזי התרבות ומהמנהיגות הקים מאחזים והתיישבויות המנותקים ',גבעונים'המכונה

.נית של הציונות הדתיתהרוח

)ד )

מבחינת הסמכות המוסדית והרבנית קרובים נוער הגבעות 13

כן מושפעים בני הנוער . לישיבה שביצהר ולרבנים הקשורים אליה כמו הרב דוד דודקביץ

).ראה להלן(מהרב יצחק גינצבורג

פוליטי ימין שמאסו באוריינטציה הפוליטית, שורה של תנועות ימין קיצוניות. תנועות

אחרת של זהות הציגו אלטרנטיבה , הגמישה יחסית של הממסד הציוני הדתי הרשמי

' גוש אמונים' שוב אין הימין מתלכד לכדי תנועה מונוליטית כמו .פוליטית ורוחנית כאחת

השונים לחלוטין ביטויים שני נציג .אלא מתפרס לשורה של אידאולוגיות והשקפות עולם

:יוני הדתילסוג החדש של הימין הצזה מזה

)ה )

, יונקת ממקורות חסידיים מובהקיםהוויתם שחוגי תלמידיםהרב יצחק גינצבורג יצר . 1

גישתו . מפליגותבצירוף לתפיסות ממלכתיות ותאוקרטיות, ד"ובמיוחד חסידות חב

כתב האשמה חריף כלפי האקדמיה בכלל ואוניברסיטת בר אילן ). שם(' אך להישאר מנותקים ממנו, לעסוק בו

לד הוא תלמידו של הרב פ. ז"חיפה תשס, הוצאת פרדס, מגרסת הזהויות, בפרט התחבר בידי הרב שחר פלדהייתה בעקבות עזיבתו ' הר המור'כזכור התהוות ). ראה להלן(מהדמויות המשפיעות בישיבות הקו , יוסף קלנר

הציונות , ראה שוורץ. מפני הקמת מכון הוראה ליד הישיבה בחסות משרד החינוך' מרכז הרב'של הרב טאו את הפולמוס בישיבת : מטפיזיקה בהתהוותה, 'צבי- רוזן' י; 61 'עמ, )1לעיל הערה (הדתית בין היגיון למשיחיות

' עמ, ג, ג"רמת גן תשס, מאה שנות ציונות דתית, )עורכים(שוורץ ' שגיא וד' בתוך א', עיון ביקורתי–מרכז הרב 445-421.

שכשלעצמו מעולם לא היה חבר , ה"מבחינות רבות יש בגישה זו משום שיבה למאפייני דמותו של הראי 12כלומר הוא הבין את היישוב הישן מחד . היה קפדן בהכרעותיו ההלכתיות ולא הבין פשרנּות כלשהי', זרחיהמ'

עובדה זו לא . כגישת ביניים התקשה לקבל' המזרחי'אולם את . גיסא ואת החלוצים פורקי העול מאידך גיסאבתוך ', הצמיחה להגשמהמראשית, 'ראה שוורץ. קשורה ליצירת תאולוגיה מלאה המצדיקה את המעשה הציוני

.60-58, 51-46' עמ, )7לעיל הערה (עידן התמורות : הציונות הדתיתלעיל הערה (עידן התמורות : בתוך הציונות הדתית'?, כי" האם צבר תנ–מתיישבי הגבעות , 'קניאל' ראה ש 13 .558-533' עמ, )7

5

14 עם תלמידיו נמנים גם המגדירים עצמם .תומכת במשיחיות אקטיביסטית קיצונית

.ציונים דתיים

תנועה זו קראה לחבריה .'מנהיגות יהודית'שהתפתחה לתנועת ' ארצנוזו 'תנועת . 2

. ולימים גם להציג מועמד דתי לרשות הממשלה, להתפקד בשורות הליכוד

קוראים לכינון , משה פייגלין ומוטי קרפל, הלל וייס' כמו פרופ, האידאולוגים שלה

' האותנטית'חית דהיינו להשיב לציונות את הפרשנות הדתית המשי', תודעה אמונית'

15.שלה

גם .מגמות אלה משקפות התארגנויות ברמות שונות המעידות על הריבוד שבציונות הדתית

התפתחות אמצעי התקשורת שינתה את , אם ניתן לראות בחלק מהן התארגנויות שוליות

ממסדיאנטיה את הצדדי וההפכלפני יותר מעשור שנים כניסתו של האינטרנט לזירה : התמונה

. האינטרנט אף הופך את הסמכויות שהיו רחוקות בעבר לקרובות ולנגישות 16.דע ולמשפיעּולמ

בניגוד לאופיו . ת האינטרנט הוא היום אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על בני נוער דתי"שו

ת האינטרנט נידרש לסוגיות "שו, שרובו ככולו התמקד בעניינים הלכתיים, ת"המקורי של השו

, שמואל אליהו, כמו שלמה אבינר וראשי ישיבותרבנים. וגיה ותאולוגיהאידאול, של הנהגה

התנגדויות של .לשאלות של צעירים ציוניים דתייםאליקים לבנון ויובל שרלו זמינים ומקוונים

מתחילות ) ת"בטענה של שטחיות ולכן אף זילות השו(הממסד הרבני הרשמי לתופעה זו

בבתי ) פרשת שבוע(יקשור היא חלוקת דפי מידע צורה אחרת של ת17.להישמע בימים אלה

על אף המאבקים שניהלו רבנים נגד קריאת העלונים 18.'שבתית'שהפכה למעין עיתונאות , כנסת

באופן כזה גופים שוליים יכולים להפוך . בזמן התפילה התרבה מספרם לעשרות ואף למאות

, ע"מועצת ישאולוגיים ברורים כמו אירגונים ומוסדות בעלי קווים איד. לספקי מידע דומיננטיים

צוהר וקולך מפיקים דפים שבועיים , נאמני תורה ועבודה, מנהיגות יהודית, מכון מאיר, מימד

לאופני זרימת . בצורה של דרשות ומאמרים קצרים וקליטיםהשוקדים על הפצת רעיונותיהם

.המידע השפעה מהותית על קליטתו והפנמתו ולא רק על תדמיתו

תהליכים) 2: (ופקיםפתיחת א

תתי זרמים ממשיכים לפעפע ולהכות . הן בגדר כיוונים כלליים בלבדשציינו קודםההתארגנויות

ואלה חושפים את התמורות שעובר ציבור זה בשני העשורים , גלים בציבור הציוני הדתי

, עבודת דוקטור, צחק גינזבורגמיסטיקה כרטוריקה משיחית בכתביו ופועלו של הרב י, הררי' ראה י 14

.2005תל אביב , אוניברסיטת תל אביבמדינת 'תנועות הפועלות לבנות את בית המקדש ולכונן : מלך סנהדרין ומקדש, ענברי' על תנועות אלה ראה מ 15

.2006ירושלים , האוניברסיטה העברית, עבודת דוקטור, )2004-1984' תורה .226-225' עמ, 14)לעיל הערה (הררי 16ת "רשו: תשובותיו של הרב יובל שרלו באינטרנט תועדו בשלושה ספרים. 3' עמ, 6.8.2007ראה הצופה 17

.ה"פתח תקווה תשס, ת הציבור"רשו; ג"פתח תקווה תשס, ת היחיד"רשו; ב"פתח תקווה תשס, הרביםקפלן ' סלוחובסקי וי'בתוך מ', עלוני פרשת השבוע בחברה היהודית האורתודוקסית בישראל, 'קפלן' ראה ק 18 .482-447' עמ, ו"ירושלים תשס, ספריות ואוספי ספרים, )עורכים(

6

ני את השינויים החברתיים בציבור הציוים המשקפיםאחדותהליכים נציג עובדות . האחרונים

:הדתי

עמדות , תקשורת(חדירת הציונות הדתית לתחומים שהיו חסומים בעבר בפניה .התרחבות )א(

). בכירות של פיקוד בצבא וכדומה

(חינוך מספרן של הישיבות הלאומיות גדל בערך פי שישה ממספרן לפני .מוסדות) 1:

.עשרים שנהכ

)ב(20 ות נתיב ישיבות רבות קובע . האיזון בין צבא לישיבה נתון לשינויים19

ופוסק כמעט , במקביל חלה התרחקות מהמודל הקלאסי של הישיבה. חינוכי עצמאי ומקורי

לחלוטין הניסיון לחקות את הישיבות החרדיות המתמקדות רובן ככולן בלימוד מעמיק של

שהעמידה , ת"יסודי התעצמה רשת אמי-בחינוך העל). הדגם הליטאי(הסוגיה התלמודית

.ך הישיבות התיכוניתאלטרנטיבה מתונה לחינו

(חינוך מתוך בקשת ההתחדשות מזה והאכזבה מלימודי היהדות במסגרות .שיטות) 2:

בין האקדמיה הביקורתית לדרכי ' מסוכנת'היוצרות קרבה , השונות התפתחו גישות חדשות

ך מתוך דגש על "דוגמאות לכך הן הוראת התנ. תיכוניים-ינוך במוסדות התיכוניים והעלהח

והוראת שיטת הרבדים ) 'ך בגובה העיניים"תנ'(ם וחולשותיהם של גיבוריו אנושיות

עד שעת כתיבת הדברים . לאמור עיסוק בשכבות העריכה של הסוגייה התלמודית, בתלמוד

.חריף בשיטות הוראה אלהמתנהל מאבק

)ג(

21

מסורתית - לאמור הופעת נורמות של אי', לייט'צמיחת אידאולוגיה של דתיות .דתיות

.הלכתיות- כמומוצהרת על חובות הלכתיות והקפדה

)ד )' המזרחי'בשנות הראשית של 22

, ושורשיה נתייחסו להיעדר סמכויות רבניות מרסנות, נתפסה הפשרנות הדתית ככורח השעה

לעומת זאת כאן . מאחר שהרוב המוחלט של רבני מזרח אירופה ומרכזה לא היה ציוני

.מדובר בפשרנות לכתחילה

משרד החינוך המנהל , שיצאה מטעם איגוד ישיבות ההסדר, ח"תשס: ב"בחוברת מידע לתלמידי כיתות י 19

סדר ארבעים ושבע ישיבות ה, נמנים לא פחות משתים עשרה ישיבות גבוהות', מעגלים'לחינוך דתי וארגון הישיבות : פונדמנטליזם דתי ורדיקליזם פוליטי', דון יחיא' ראה למשל א. ושתים עשרה מכינות קדם צבאיות

.470-431' עמ, ח"ירושלים תשנ , השנים הראשונות50: עצמאות, )עורכת(שפירא ' בתוך א', הלאומיות בישראלמחזורים שלמים . חילות ויחידות לפני שני עשורים שירתו כל הלוחמים תלמידי ישיבות ההסדר באותן 20

ריבוי . כיום נפתחות אפשרויות רבות בפני הצעיר תלמיד ההסדר. התגייסו פעם לשריון ופעם לגבעתיהחותר לפרק , ראש אגף משאבי אנוש, לעמדות כמו של האלוף אלעזר שטרן, בין השאר, האלטרנטיבות תרם

שלח שטרן , ז"תשס, בערב חג השבועות. ת השונותאת היחידות ההומוגניות ולפזר את חיילי ההסדר ביחידוובה הוא מבקש להפריך את השמועות כאילו הוא חותר לקעקע את אשיות , איגרת אישית לכל חיילי ההסדר

ומופגנת , בשעת כתיבת הדברים מתקיים שיח בין הנציגים של ראשי ישיבות ההסדר לבין שטרן. ההסדר בכללומתנגדת ליישום המלצותיו , גם אלה המאמצים את גישתו של שטרן, שיבותעמדת ראשי הי. בו חשדנות הדדית

אירוע כזה הוא ביטוי נוסף לפתיחת השורות ולהרחבת האופקים של הציבור הציוני הדתי בשנים . בכפייה .האחרונות

ראה למשל . ובחוברות מיוחדות המוקדשות לפולמוס זה' הצופה'הוויכוחים מתנהלים בדרך כלל על דפי 21, שהוצגה לעיל, אנשי האידאולוגיה של הממלכתיות. ח"ירושלים תשס, חוברת ראשונה, תורתך לא נטיתימ

.נמנים עם המתנגדים המרכזיים לגישות אלהאולם בהבדל מן המסורתיות של . מבחינת הפרקטיקה הדתית הולם דפוס זה חתכים נרחבים של המזרחיים 22

עוד ראוי . רה סלקטיבית של נורמות מסוימות ודחיית אחרותכאן מדובר באידאולוגיה של ברי, המזרחיים, אילן-כי חלק מהשינויים בנורמות ההתנהגות ההלכתית מיוחסים לציבור הסטודנטים באוניברסיטת בר, להעיר

היבטים : רעיון האוניברסיטה והציונות הדתית, אילן-בר, 'שוורץ' ראה ד. כגון כיסוי ראש סמלי לנשים נשואות .79' עמ, א, ו"רמת גן תשס, אילן מרעיון למעש- אוניברסיטת בר, )עורך(ל "תוך הנב', אחדים

7

לפני אמצע נדירה תופעה יתה סופרים ואנשי קולנוע ציוניים דתיים הי,משוררים .יצירתיות )ה(

דתיים המתמחים והשכלהמוסדות חינוך. מצב זה השתנה לחלוטין. שנות השמונים

מיסדו )'דימוי', 'משיב הרוח'(ספרותיים דתיים כתבי עת ו) 'מעלה', 'כינור דוד'(באומנות

.את התופעה החדשה

הריענון והחוויה הם צמיחת מנייני תפילה רבים בסגנון ביטוי לבקשת .חוויתיות

.התפילה נערכת באופן קבוע מתוך שירה וריקודים. 'קרליבך'

)ו )23

החדש פתיחות לאופנות תרבותיות מתבטאת בקידום אידאולוגיה של שילוב חסידות .הגל

והמיסטיקה באופן כללי מזה בהשקפת העולם של הציונות ) 'ניו אייג(מזה והגל החדש

.דתיתה

)ז )

24

פנאי )ח( מקומות בילוי כמו פאבים שוב אינם מרתיעים צעירים ציונים דתיים ואף .תרבות

דתיים החלו ליצור מוסיקה דתית אלטרנטיבית ' כוכבי רוק'. נפתחים פאבים לציבור הדתי

, להקות רבע לשבע, עדי רן, גבריאל חסון, אודי דוידי, שיבי קלר, סיני תור, אהרן רזאל(

ים התנסויות של צעיר .שחדרה למרכז המודעות של הצעיר הציוני הדתי, )םהמדרגות ואחרי

אף היא תופעה שצפה ועולה ) בעיקר קלים–ככל הנראה (ציוניים דתיים לא מעטים בסמים

25. בשנים האחרונותעל פני השטח

פיטר ברגר ציין . תופעות אלה מציבות את הזהות הציונית הדתית בפרשת דרכים מחודשת

לאמור הדת מוותרת על דרישות מסויימות , ה מובהקת של הדת למודרנה היא המיקוחכי תגוב

מעולם לא הייתה הציונות הדתית מעורה במיקוח כזה כמו 26.כדי להתיישב עם העולם המודרני

אפשר לנסות ולהעריך עד כמה . בתקופה שהחלה בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה

.על הציונות הדתיתוהעולם הרב תרבותי ודרניסטי מכריעה היא השפעת האקלים הפוסטמ

27.התנהגות של צעירים ציונים דתיים רבים ניתנת להסברה על פי התנגדות לאידאולוגיה כלשהי

איננו מבקש אידאולוגיה אלא רואה באופן אינטואיטיבי בסביבה הטבעית , למשל, נוער הגבעות

והם , זהות את עצמם עם תפיסות חרדיות הרבנים הקרובים לנוער זה אינם מהססים ל.את ביתו

גם אינם חשים מחוייבות עמוקה לסמלי המדינה בעקבות התנהגות השלטון בסוגיות ארץ

28.ישראל והאופי הדתי של המדינה

.http:// www. kipaראה למשל דבריו של הרב צבי ישראל טאו באתר . תופעה רווחת זו נתקלה בהתנגדות 23

co.il/now/show.asp?id=226 צוריאלי ' המבוא לקובץ א; 2005 תל אביב, כשמשה פגש את בודהא, ראה למשל נחום לנגנטל ונסים אמון 24יחידי , 'גארב' וראה עוד י. 10-9' עמ, ז"ירושלים תשס, על הנבואה כאפשרות ממשית: אדם- הנבא בן, )עורך(

.ה"ירושלים תשס, עיונים בקבלת המאה העשרים: 'הסגלות יהיו לעדרים .15.6.2007, ז"ט בסיוון תשס"הצופה כ', בסוד שיח'ראה למשל 2526 P. L. Berger, A Far Glory - The Quest for Faith in an Age of Credulity, Anchor

Books 1992 חלק (מוטי בר לב ' של תלמידי החינוך הדתי כבר עסק בהרחבה פרופ' חזרה בשאלה'בתופעות החילון וה 27

שוורץ ' תוך דב', מחוקר למעצב דרך: לב- מוטי בר, 'גרוס' ראה ז). ר פרי קדם"ממחקריו בענין בשיתוף עם דנוער , פישרמן' ראה עוד ש. 298-297' עמ, ב, ו"רמת גן תשס, אילן מרעיון למעש-אוניברסיטת בר, )עורך(

. ט"אלקנה תשנ, הכיפות הזרוקותעשר שיחות בישיבת הרב : בסערת העקירה, )עורכים(ברט ' ברט וי' ראה דבריו של הרב דוד דודקביץ בתוך ש 28

.37-33, 30-23' עמ, 2007תל אביב , עציון

8

הצעיר הרב יואל בן נון ציין את השפעתה המכרעת של התרבות המערבית על דמותו של

: בדבריו אלה1991הציוני הדתי כבר בשלהי

נצחון התרבות , מחד. נוער עומד היום בפני שורה של תמורות המתחוללות בעולםה

הציונות הדתית נשברה בין היתר . וכאן טמונה אחת הבעיות הקשות שלנו(המערבית

עדיין לא . וזו נפגעה מנפילת הסוציאליזם, משום שהיתה קשורה לציונות החילונית

, מאידך). ערבי לבין הדת היהודיתנמצא לדעתי גשר מספיק חזק בין הליברליזם המ

יאוש המביא לחזרה גם , התמורות בעולם כוללות גם יאוש גדול מהאידאולוגיות

29.וגם לחילון גובר, ללאומיות ולדתיות

נתן ביטוי לתמורות אלה ,באפרת' שיח'ראש ישיבת , )ר"שג(הרב שמעון גרשון רוזנברג

מצד אחד 30.'ילד הטוב והממוסד של פעםההסדרניק כבר איננו בהכרח ה': באמירה הכוללת

מבססות עצמן ) ובוגריה' מרכז הרב'דוגמת הגישה של ישיבת (שונות מסורתיות אידאולוגיות

הציוני הדתי ומצד שני המצב הפוסטמודרני אף הוא הצעיר יותר ויותר בהשקפת עולמו של

אפשר .יה בעבר בנסיגה מאידאולוגיה בלתי גמישה כפי שהצעיר זהמותיר את חותמו על

או כתוצאה כסדרה של פילוגים פנימייםהתמורות בציונות הדתית בשנים האחרונותלהעריך את

ובקשת ניתן לראות בה ביטוי של הרחבת אופקיםבאותה מידה אך 31,של פילוגים כאלה

.ההתחדשות

תמורות רעיוניות

. בפני פרשת דרכיםעמדה הציונות הדתית באמצע שנות השמונים של המאה שעברה, כאמור

היא ביססה את עצמה לא רק בפובליציסטיקה אלא גם שמאחר שמדובר בתנועה תאולוגית הרי

חוט שדרה תאולוגי לה "בעוד שלפני אותה תקופה הייתה משנתו של הראי. בתשתית תאולוגית

הרי ) שבעים של המאה שעברהששים והבשנות הלפחות (של ההגות הציונית הדתית חשוב

גדול תורני , ק'אחרונות מתקיימת מגמה לקדם את משנת הרב יוסף דב סולובייצישבשנים ה

פרץ של 32.סובייקטיביותומשנה המפגינה אינדיבידואליזם , באמריקה' המזרחי'ונשיא כבוד של

ספרות פופולרית , יק יוצא לאור באינטנסיביות בשנים האחרונות'ספרים מכתבי הרב סולובייצ

) 'הצופה'בעיקר (ומאמרים קצרים בעיתונות הדתית 33,ה לפרוחעל משנתו אף היא מתחיל

ירושלים , חשבון נפש של דור הכיפות הסרוגות: קרע בין הכיפות, )עורך(גלילי ' הדברים נדפסו בתוך ז 29

.142' עמ, ג"תשנתלמידי . 113' עמ, ד"אפרת תשס, תורה וציונות דתית בסביבה פוסטמודרנית: כלים שבורים, ר"הרב שג 30

.ר נדון להלן"במשנתו של שג. המחנה הציוני הדתיישיבות ההסדר נתפסים בהקשר זה כאליטות שלירושלים , הציונות הדתית וחזון מדינת התורה בימי ראשית המדינה: הטלית והדגל, כהן' ראה למשל א 31

.ציר הדיון של כהן הוא עימעום האידאל של מדינת התורה. 165' עמ, ח"תשנ D. Schwartz, 'Kol Dodi Dofek: A Religious-Zionist Alternative', Tradition 39, 3ראה 32

(2006), pp. 59-72 בעברית יצאו לאור הספרים (' מאוצר הרב'והסידרה מכונה , הספרים יוצאים לאור בהוצאת עמותת תורת הרב 33

עם הספרות הפופולרית ניתן למנות את ספרו של הרב יובל ). עבודה שבלב וזמן חרותינו, מן הסערה, אדם וביתוהרב . ו"מעלה אדומים תשס, נאחז בסבך, ואת ספרו של חיים נבון, ס"אלון שבות תש, לאחדים בידךוהיו , שרלו

שטרם התנסה בקריאת כתביו המחשבתיים , לטירון'כי הוא משמש מבוא , ליכטנשטיין כתב בהקדמתו לספר זהלריזציה עד כלומר המגמה היא פופו). 11' עמ, שם(' ובקושי מכיר את האדם ואת הגותו, ל"של הרב זצ

9

שעם ', הר עציון'פעילות יזומה זו יוצאת לא רק מישיבת . חוזרים ונשנים חדשים לבקרים

אלא גם , יק'חתנו של הרב סולובייצ, ר אהרן ליכטנשטיין"העומדים בראשה נמנה הרב ד

34.יםמהאקדמיה וממרכזי לימוד שונ ,ממוסדות תורניים

, ה" של גישת הראיאוריינטציה לחלוטין מהים שוניק'תו של הרב סולובייצמשניסודות

גישות אלה מספקות הסברים כוללניים וקוסמיים להוויה ומבארות . תלמידיו ותלמידי תלמידיו

יק עוסקת בחוויה 'בעוד שמשנת הרב סולובייצ, לאורםהאקטואליים את המצבים הפוליטיים

מתמקדת בקטבים הדיאלקטיים נה זומש. של האדםוהאינטימיים ומיים הדתית ובמצביו הקי

. פיתרון ואת האיחוי לשולייםשהתודעה הדתית והקיום הממשי מתנודדים ביניהם והופכת את ה

.עצם ההתמקדות בדיאלקטיקה כערך עצמאי מציגה התמודדות מסויימת עם עולם פוסטמודרני

יק גישות פוסטמודרניסטיות כפי 'ב סולובייצהראפשר להתווכח עד כמה הולמת משנתו של

אולם ברור שיש בה משום התמודדות עם עולם אינדיבידואליסטי 35,שטוענים חוקרים אחדים

ובאותה מידה יש בה שלילה של המטאפיסיקה במובן של הסברים כוללים וסיבתיים . ומנוכר

חלק מההתארגנויות הולמתיק 'משנתו של הרב סולובייצ. להנהגה הקוסמית ולדרכי ההשגחה

.עליהן עמדנו קודם לכןשבציונות הדתית

ה היה מורכב מיצירות הגותיות "עד לפני כעשר שנים הקנון של כתבי הראי: זאת ועוד

הכתבים . ומשיחית שכבר דשו בה רבים מטפיסית, יצירות אלה יצרו אווירה רעיונית. בלבד

יצא לאור הספר ח"בשנת תשנ. וטיןאוטוביוגרפית ורגשית כמעט לחל, נעדרו נימה אישית

פסקאות אלה חושפות פן אמוציונלי . ה" ובו מובאים קטעים אישיים של הראי36',חדריו'

, פרסום זה.נאבק שלא לפרסמו, הרב צבי יהודה קוק, ה שבנו"ידואליסטי של הראיבואינדי

ה "ראילהוציא את כתבי ה, מצטרף למגמה המתעצמת בשנים האחרונות ,שעורר הדים בשעתו

, שמונה קבציםם לאור שלהסנונית הראשונה שבהם הייתה הוצאת .ללא עריכה, כמות שהם

והמגמתיים בניגוד לכיוונים המוגדרים . את אורות הקודש) דוד כהן(שמתוכם ערך הרב הנזיר

בשנים האחרונות מתבלטת 37,ה"שהיתוו הרב צבי יהודה קוק והנזיר בעריכתם את כתבי הראי

ד " בתשס;ט יצאו לאור שמונת הקבצים"בתשנ .עין מקור פלורליסטי ורבגונינטייה לשוב למ

להכניס לשימוש השגור ' מאוצר הרב'לא לחינם מתאמצים העורכים של . יק'לקיצוניות של משנת הרב סולובייצ

בעוד שכינוי זה מתייחד כיום , )כפי שנהוג באמריקה(יק דווקא 'ככינוי לרב סולובייצ' הרב'את המונח הסתמי אך התנגדות זו נעלמה , נטנסיבית של כתביויק להוצאה אי'עד כה התנגדה משפחת הרב סולובייצ. ה"לראי

.בשנים האחרונותמגרסת , יק כשיח מגמתי נרמזת בהקשר פולמוסי חריף בתוך פלד'תפיסת השיח על הגותו של הרב סולובייצ 34

.207' עמ, הזהויותכח דת ללא אשליה נו, זיוון' ג; ג"ירושלים ורמת גן תשס, אתגר השיבה אל המסורת, שגיא' ראה למשל א 35

.ו"ירושלים ורמת גן תשס, גולדמן והרטמן, ליבוביץ, יק'עיון בהגותם של סולובייצ: מודרניסטי-עולם פוסטמבשרת ציון , ל"פרקים אישיים מלוקטים מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ: חדריו, )עורך(רן שריד 36

בחינה ": כלים"ו" אורות", ' מאיר'על הפולמוס שעורר החיבור ראה י. ב"מהדורה שנייה מורחבת תשס, ח"תשנ .245' עמ, )ה"תשס(קבלה יג ', ה קוק ועורכי כתביו"הראי" חוג"מחודשת של

האידאולוגיה , אברמוביץ' א; חלק שני, )1לעיל הערה (הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות , שוורץ' ראה ד 37עריכת כתבי . ז"רמת גן תשס, אילן-אוניברסיטת בר, עבודת גמר, ה"ה קוק בעריכת כתבי הראי"של הרצי

המחאה הראשונה בעניין . הנכתבת בימים אלה, ה היא גם נושא עבודת הדוקטור של מאיר מוניץ"הראי' עמ, 28.8.1987, ז"ג באלול תשמ', נקודה'ה הובעה במאמרו המאתגר של חגי סגל ב"הפטרונות על כתבי הראי

. ואילך16

10

בנו של ראש ישיבת מרכז הרב , יצא לאור פנקס יג מתוך הקבצים שבכתב יד בידי בן ציון שפירא

ו יצאו לאור קבצים נוספים בידי בעז אופן " ובתשס;והרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא

ה מכסה על מתחים תת "הוצאת כתבי היד של הראי' רותתח'). 'קבצים מכתב יד קדשו'(

ה מצטייר כהוגה חוויתי ואינדיבידואליסט "הראי: אולם התוצאה היא אחת38,קרקעיים שונים

ושבירת ביטוי של פתיחת אופקיםןאף המגמות אלה . בצד המשנה הדתית הלאומית שלה הטיף

.מסגרות שהיו מוצקות במשך שנים רבות

חון את הדרכים השונות שבהן מבקשת ההגות הציונית הדתית להתאים את ברצוננו כעת לב

נוכל לפנות למצב החדש הגותיות אידאולוגיות ולאחר שננתח תגובות . עצמה לשינוי

במחנה הציוני הדתי על ההתנהגות בפינוי חלו בשנים האחרונות התמורות שיהן שללהשלכות

.היישובים

אידאולוגיה של שינוי) ב(

39 עיקרון . הציונות הדתית מלווה את התנועה מייסודההתרבותית המאפיין אתן הפתיחות עיקרו

הוגים רבים בני . על הקהיליה הציונית הדתיתהליברלי זה מניח את השפעת העולם המערבי

בשנים התנועה הבחינו שהשינויים המופלגים שחלו בקרב הנוער הציוני הדתי והמחנה כולו

ה מסיבית תמורות נעוץ בחדירההמקור הראשי של . וצאה של משבריםאינם בהכרח תהאחרונות

. לקהיליה הציונית הדתית העולם המערבימן אופנות תרבותיות של

התמודדות עם המצב אחדים של שיטתיים אחר ביטויים הגותיים כעת להתחקות כוונתי ב

אל שליט ומיכאל דניר "ד, )ר"שג(ג שמעון גרשון רוזנבר דוגמתכורבנים הוגי דעות . החדש

ללא 40.רואים בפוסטמודרניזם גורם מהותי בתמורות העוברות על המחנה הציוני הדתי, אברהם

שהרי הציונות הדתית איננה מנותקת מהעולם , מסביר תמורות רבותפוסטמודרניהמצב ה, ספק

ם ברצוני לעקוב אחר אופן ההתמודדות של הוגים ציונייבשורות הבאות . התרבותי הסובב אותה

ולבחון האם נתהווה ,פוסטמודרניעם המצב ה, שתיעדו בשיטתיות את הגיגיהם ,אחדיםדתיים

אנו נעסוק בהוגים שכתביהם נכתבו בסגנון שוטף ושהפכו .טיפוס של תגובה ציונית דתית

.פופולריים בציבור הציוני הדתי

תרבות המערב כאתגר

הם בעלי השפעה על צעירים ציונים , מוסיקאי והוגה דעות, ר דניאל שליט"כתביו של הרב ד

מפני שהוא מיוסד על מאמרים , הוא אבן דרך חשובה' שיחות פנים'ספרו . דתיים רבים

.221-213' עמ, )ז"תשס(אקדמות יט ', מיםהפנקסים הנעל, 'אברמוביץ' ראה א 38 .189-176' עמ, )1לעיל הערה (אמונה על פרשת דרכים , ראה שוורץ 39סקירה : מודרניזם-מחשבה דתית עכשווית לנוכח הפוסט? לאן נושבת הרוח, 'כהנא' על סוגיה זו ראה גם ב 40

.38-9' עמ, )ח"תשס(אקדמות כ ', וביקורת

11

דהיינו בשנות הראשית של התמורות , )'נקודה'כתב העת (ד"תשנ-ט"שהתפרסמו בשנים תשמ

. ולמה של הציונות הדתיתבע

הוא הבין שחדירת התרבות , ווי אומרה. אתגר בתרבות המערב ובאופני הפנמתהשליט ראה

ועל כן הקדיש את , המערבית היא המפתח להתמודדות עם המצב החדש של הציונות הדתית

: ראה בקניון ייצוג של התרבות המערבית כולה' שיחות פנים'כבר ב. פועלו להתמודדות כזו

מלאות כולו יצירה אנושית של41,מבנה סגור ואימננטי המנותק מהקרקע ומהשמיים מעל

ה לדידש, מבנה כזה אף מזכיר מבחינתו את תפיסת ההכרה של קאנט. עצמית וסיפוק צרכים

מצד אחד מעודדת : הקניון חושף את הדיאלקטיקה שביהדות. ההכרה שותפה ביצירת הממשות

יק ' נתלה שליט בגישתו של הרב סולובייצהצגת טענה זווב, התורה את האדם יוצר העולמות

מצד שני היהדות עניינה פנייה אל ). ף את האידאליזם ההכרתי של הרמן כהןהמשק' איש ההדר'(

כבסיס לקיום אלטרנטיבי הקיומית שליט מציג את השניות . אל הגורם הטרנסצנדנטי, החוץ

:מתוך ניגודים

הקניון , אבל באופן משונה ופרדוכסלי. ניגודים גמורים, פשרה- עימות חסר–לכאורה

הקניון מגיע . כאילפס וכיסויו, כאילו אומן אחד עשאם, רהוהתורה מראים התאמה מוז

, ערכו ותפקידו, מהות האדם: למשבר דווקא בנקודות המרכזיות שבהן עוסקת התורה

42.הטבע, שמתחתיו- ויחסו אל מה– האמונה –שמעליו - זיקתו אל מה

לבות קיימת נטייה של השתחד גיסאמ. 'אחדות חדשה של ניגודים'אף הציונות הדתית היא

נעדרת זיקה ממשית ה ,ואז הדתיות הופכת למובלעת, כמעט מוחלטת בתרבות הסביבה הציונית

כבר יצאו '. את שורשי השמאל הציוני הדתימגמת ההשתלבותראה בשליט . לקיום המחולן

אידך גיסא מ43.'קיצונית- "שמאלנית"מצוות שכל השקפת עולמם - עצמו כמה שומרי- מכיוון זה

הפיתרון אף . של שימור הדתיות על חשבון המעורבות בתרבות המערב' לית"חרד'קיימת נטייה

:הוא דיאלקטי

ההפכים - לחיבור, אמת-יתברר שיש סיכוי רק לנישואי... גם זו לטובה, כרגיל, אבל

כל יצור , כל ילד. שממנה כל פריון וכל חיים, הניגודים-לאהבת, דווקא מתוך הפכיותם

' ילד'וכך גם ה, אלה שהביאו אותו לעולם, טביםחי מאחד בהרמוניה שלמה דווקא ק

44.שאנו מצפים לו

כלומר לבחינה מחודשת של הזיקה לתרבות המערב וליצירת ', נטילת אחריות'שליט קורא ל

במאמרים רבים קידש שליט את הדיאלקטיקה וראה . דתיות ומערביות, מזיגה חדשה בין ציונות

. במיוחד בארץ ישראלבהגדרתה ובאיזונה את משימת הציונות הדתית

אולם המחיר הוא הצגת האדם , טבע ויקום, גישה אורגנית של זיקה בין אדםתרבות המזרח מציעה אמנם 41

.כרכיב חסר יחוד בתור שכזה .115-114' עמ, ה"ירושלים תשנ, פנים- שיחות 42, ג"תל אביב תשס, משרד הביטחון, תולדות ופרקי אידאולוגיה: הציונות הדתית, שוורץ' ראה ד. 138' עמ, שם 43 .134' עמ

.140' מע, פנים- שיחות 44

12

אולם הוא ביקש להציג . ציונות- שליט ראה בפוסטמודרניזם מצב נתון וגזר ממנו את הפוסט

הביקורתיות . שאינו שולל אלא מחייב, את משימת היהדות כהצגת פוסטמודרניזם מזוכך

כי , שליט קבע. אך רק כשהם מבוססים על תוכן ומשמעות, והערעור חשובים כשלעצמם

) ?אמונה עברית? שמעבר-האם נקרא לה אמונה" (טראנסית"ה, "פוסטית" היהודית ההאמונה'

דרך העבר כמו תייר " עוברת"מאחר שלעולם אינה סתם , תכנים- היא תהיה עשירת: תהיה אחרת

שליט 45.'אלא תמיד חוזרת ולומדת אותו בנאמנות תוך התחדשות מתוכו, דרך פרוזדורי מוזיאון

ההתמודדות עם . אפיינת את הפוסטמודרניזם את שורש כל הרעראה בשלילת המהותנות המ

.המצב הפוסטמודרני אין משמעותה קבלת יסודותיו

שליט ראה את המיזוג בסביבה הטבעית כאחד . דרכים רבות לה להתחדשות הדתית

הוא מתח ביקורת על הבנייה המחושבת והמתוכננת בישובים . הביטויים של התחדשות

הבנייה הראשונה נכפית על הנוף מבחוץ . נייה הערבית המתמזגת עם הטבעהיהודיים בניגוד לב

46.בעוד השנייה נובעת מתוכו

יהדות בעולם פוסטמודרני מלמדת לחיות עם אלטרנטיבות שונות שאינן לדידו של שליט

. אולם אין מדובר במערכת ציוויים המסדירים את החיים במציאות החדשה. מתיישבות זו עם זו

הזמן הוא שליחו של הבורא לביצוע משימות '. המאפשר את הקיום הפוסטמודרניאין מרשם

47.'פרדוכסליות

. ומנהלת מאבק חריף נגדוגישתו של שליט מכירה במצב הפוסטמודרניכי , נמצאנו למדים

הוא אמנם איננו יוצר דמוניזציה של האקדמיה ואיננו מאשים אותה באופן בלעדי בכל חולי כמו

על . וישיבות הקו אולם הוא שולל את הפוסטמודרניזם כלשעצמו' הר המור'ישיבת בגישתם של

אך מתוך תיאורים , כסכנה האורבת מצד התרבות הכלליתפוסטמודרנימצב ההפי רוב מוצג

ששליט , הדיאלקטיקה. אלה מבצבצת ועולה השלמה וניצול המצב לצורך ההתחדשות הדתית

מכשירה את השטח בסופו של ,דדות עם אתגרי ההווההופך אותה לכלי המרכזי המאפשר התמו

דבר לקיום לנוכח העולם הפוסטמודרני שלא מתוך מאבק אלא מתוך בקשת החיוב העולה

הניצנים הצומחים בתגובתו של שליט הופכים למשנה סדורה ויומרנית בהגותו של הרב . ממנו

.ר"שג

אימוץ

מ "וכיהן כר', כרם ביבנה' למד בישיבת בעברו. שבאפרת' שיח'מש כראש ישיבת יר ש"הרב שג

סיכומי שיעורים שלימד יצאו לאור . שבעיר העתיקה' הכותל'וכראש ישיבה בישיבת ההסדר

) הלא רחוק( העבר תהשוואמתוך ר כולה חשבון נפש "משנתו של שג. 'כלים שבורים'בקובץ

ו לאמתו של דבר ר מתאמץ להראות כי המשבר איננ"שגאולם . משברמה שנראה כלהווה לנוכח

.181' עמ, שם 45 .205' עמ, שם 46 .187' עמ, שם 47

13

מכתיב סגנון פוסטמודרני מבחינתו המצב ה.וכי ניתן להפיק ממנו חיוניות דתית חדשה, כזה

.חדש לחלוטין של עבודת אלוהים

מאחר . ר דחה את מה שהוא רואה כהיבטים השליליים של פוסטמודרניזם"הרב שגאף

י אפשר לפרש אותו הר, שהמצב הפלורליסטי המאפיין את הפוסטמודרניזם הוא בגדר נתון

אבל ; דהיינו שהעדר אמת מוחלטת הופך את כל האלטרנטיבות לחסרות משמעות, באופן שלילי

הרווח . שאלטרנטיבות רבות הן בעלות משמעותדהיינו , אפשר לפרש אותו גם בדרך חיובית

:משולשמתפיסה כזו הוא

.תפיסה כזו הופכת את המצדד בה למוסרי )א(

)ב( .כבוד הדדי בין אומותמביאה לשלום ולתפיסה כזו

)ג( .תפיסה כזו מאפשרת את שיבתה של המיסטיקה וההתחדשות הדתית

, מצד שני הכרה בפלורליזם רב משמעויות עלולה להטיל ספק באלטרנטיבה היהודית

:ר כתב"שג. הדתית והלאומית

היא לא תחנוק את האפשרות להאמין ולחיות : להטלת הספק תפקיד מאזן פרודוקטיבי

המודעות לסתירות תאזן אותנו ותהפוך אותנו . אך תדע ליצור גבולות, את עצמנו

אך אם יסגל , המוסלמי ישאר מוסלמי ובאמונתו יחיה. מוסריים וענווים, לרגישים

. יוכל לקבל אותי כיהודי, הרפלקטיבי והרציונאלי, לעצמו גם את המבט המערבי

48. היהודי–כך גם בצד השני , וכמובן

יק 'בעקבות הרב סולובייצ. שונה לקבל את מצב הסתירות ולאמץ אותור מציע בראש וברא"שג

. והוא אף נכון להמליץ על הפנמת תפיסה זו ועל החיים עימה, הוא רואה את החיים כדיאלקטיים

לית ' ( יש לגלות מחדש את האמונה בנוכחות האלוהיתפוסטמודרנילאור המצב ה, בנוסף לכך

הרי שהאדם הופך ליוצר , לטרנטיבות הוא אפשרי מאחר שמכלול הא49.)'אתר פנוי מיניה

וכי יצירת , הוא העומד מאחורי פרץ היצירתיותאולם אם תופנם האמונה שאלוהים. עולמות

האדם איננו '. הוא מנוף לדבקותפוסטמודרני אזי המצב ה,האלטרנטיבות השונות היא רצון האל

דימוי השברים 50.'רוא עולם חדשאך יכול הוא להשתמש בשברים כדי לב, יכול ליצור יש מאין

ר "הרב שג. שכולן בגדר רסיסי כלים המכילים אור אלוהי, משקף את האלטרנטיבות השונות

אימוץ מצב הסתירות מביא את המאמין . רואה בגילוי הנוכחות האלוהית מיסטיקה מחודשת

.המתבטאת בקבלה ובחסידות, להתוודעות למיסטיקה

ר נאות "שג. מתרחבים גם לגישת הלימוד בישיבותניפוסטמודרהייתרונות של המצב ה

בעוד . שהוא עצמו היה מעורב בו במשך שנים רבות,לבחון את אשיות הלימוד הישיבתי

שהלימוד בסגנון הליטאי עניינו החלת מערכת לכידה וחיצונית על הטקסט התלמודי המצב

חמורות ושהתנהל על שלא היה כפוף למערכות , החדש מאפשר לשוב לשיח התלמודי המקורי

, משמעות הדברים היא לגיטימציה לעיסוק בהתהוות הסוגיה. פי מסורות שונות ומשתנות

.21' עמ, כלים שבורים 48 .26' עמ, שם 49 .27' עמ, שם 50

14

גישה הטבעית יותר אל 'ר כינה תפנית זו שיבה ל"שג. בשכבותיה השונות ובהתפתחותה

שהצעתו קרובה הרבה יותר לגישה האקדמית , חשש להודותלאר "שג: יתר על כן51.'הגמרא

הגישה .המקובל בישיבות הליטאיות' בריסק' מאשר ללימוד בסגנון לחקר התלמוד

היא מאפשרת להציג אותו , להיפך. ת איננה מחייבת לדחות את הסגנון הליטאיפוסטמודרניה

.בצד גישות היסטוריציסטיות

ולהפוך אותו פוסטמודרניר מודע לכך שרק ציונות דתית יכולה לסגל את המצב ה"הרב שג

כל כך מפני שהציונות הדתית חתרה ליצירת טיפוס דתי חדש ולסוג חדש . דשהלמנוף לדתיות ח

ר את "מסיבה זו עצמה דחה שג. של דתיות המאפשרים את אימוץ המצב הפלורליסטי

שכן הציונות הדתית היא ', חרדיות'ל' ציונות'אין אפשרות להוסיף . כאידאולוגיהליות"החרד

וגעת להקלות הלכתיות או לשיבה לחינוך ממלכתי האם משמעות הדברים נ52.ישות דתית אחרת

:ר כתב"שג. בודאי שלא? דתי קלאסי

אין לי ספק שחינוך דתי הוא ראשית כל חינוך , כשמדברים על הבסיס של חינוך דתי

כאן הינו ' חרדי'(בלי חינוך חרדי לא ייתכן חינוך דתי . במובן החריף של המושג, חרדי

הראשונית , שהינם הזהות העצמית היסודית, וחלטתבמובן של אינטימיות ומחויבות מ

). כל שהיא' כלכלת עונג'ולא ל' שוק חליפין'זהות שאיננה נתונה לא ל. והמובנת מאליה

. כשתופיע תורתו של משיח, לא בעולם העתיד, במצבנו, כך הם פני הדברים היום

53. המילההחינוך התיכוני חייב להתבסס על חינוך תורני ישיבתי במובן השורשי של

ר סבר "והרי שג. פוסטמודרנילכאורה דברים אלה נוגדים את הרחבת האופקים שמחייב המצב ה

ר ניתלה "שג 54.'פתיחות עצומה ואמיתית לתרבות הכללית'שיש למזג את החינוך הדתי עם

המצב החדש מאפשר חינוך הגובל בדרך .במצב זה כדי להסביר את צידודו במגמות סותרות

ר בחינוך תורני מוגבר " הרב שגתמך בפועל .בד עם הפנמת ערכי המערבלית בד ב"החרד

.המושתת על הקפדה בקיום המעשי של המצוות

שבאמצעותם הוא מבקש הקנוניים הטקסטים . ר"גם מבחינה טקסטואלית לא חידש שג

קשה ואולי בלתי , 'כתב', לעניות דעתי'. ה קוק"להצדיק את הנרטיב שלו הם בעיקר כתבי הראי

, הווי אומר55.'אפשרי לאחות את הקרעים שבהם אנו חיים בלי פריצת הדרך שבתורת הרב

ה והמשמעות שמופקת מהן "אופן הבִרירה של פסקאות הראי; הבסיס הטקסטואלי לא השתנה

ר ברר את הפסקאות המשקפות פתיחות והפנמה של אלטרנטיבות "שג. השתנו באופן מהותי

.שונות

ר ערעור על הזהות הציונית הדתית " הגותו של הרב שגכיצד משקפת: נשאל אפוא

קריסת האידאולוגיה ר לא היסס מלהצביע בגלוי על "שג, ראשית? שהתגבשה במשך שנים רבות

נגד קיום הלכתי שחושק באידאולוגיות ' המרד לאמור, כבעיית הבעיות של הצעיר הציוני הדתי

.וראה לעיל. 44' עמ, שם 51 ).1לעיל הערה (אמונה על פרשת דרכים , ראה שוורץ. 67' עמ, שם 52 .82' עמ, כלים שבורים 53 .81' עמ, שם 54 .70' עמ, שם 55

15

56 בעוד שהציונות הדתית , אידאולוגיהשל קיומה המרד נעשה במישרין נגד .'מוחלטות ונחרצות

ר קרא תגר על התפיסה הפטרנליסטית המאפיינת "שג, שנית. מושתתת על אידאולוגיה קשוחה

עבר 57)'חיבוק דוב'(למעשיו של החילוני ' אותנטית'הפרשנות ה. את ההגות הציונית הדתית

, ושלישית . השלטתשוב אין לצפות שהחילון יעלם במהרה והאמת הציונית הדתית תהיה. זמנה

שרובם הם יוצאי ישיבת , ה"ר מתח ביקורת מרומזת וגלוייה על תלמידי תלמידיו של הראי"שג

דֹוגמות 'אותה ל' ואיבנו'ה "מבחינתו הללו נטלו את המיסטיקה העשירה של הראי. מרכז הרב

58.'קשוחות

. הדתיתר לא חשש מלהתבונן בליבן של הבעיות המאפיינות את הציונות"הרב שג: נסכם

הפיתרון שהוא מציע הוא דיאלקטי ומרובד . הפיתרון נעוץ במודעּות לבעיות אלה, נהפוך הוא

: כדלהלן

.דהיינו בפלורליזם תרבותי, הכרה במצב פוסטמודרני )א(

)ב( .דהיינו הכשרת הספק, קבלת ההשלכות החינוכיות של הכרה כזו

)ג( .יוצר את רב התרבותיותמתן פרשנות פטרנליסטית למצב הפלורליסטי בכך שאלוהים הוא ה

)ד .לית כאחת האלטרנטיבות בעולם רב תרבותי"שימור התוכן הציוני הדתי ודרך החיים החרד )

.דהיינו שילוב של קבלה וחסידות בהשקפת העולם, הכשרת המיסטיקה )ה(

)ו .ויתור על הנחות יסוד מסויימות שעליהן הושתתה האידאולוגיה הציונית הדתית )

הם מעידים על . נה מחודשת של הזהות הציונית הדתיתכל אלה מציינים מסכת של בחי

.השינוי ועל צעדים מהוססים להתמודד איתו התמודדות אמתית

דפוס של תגובה

הוגים ציונים דתיים חתרו ליצור דפוס תגובה למצב הפוסטמודרני בכך שביקשו להציג אותו

עדיפות לאמונה היהודיתועם זאת הם התפתלו כדי ליצור .כעושר של משמעויות אלטרנטיביות

פלורליזם ויתרון ( לחמוק מן הסתירה שבין הנחות אלהבמטרה. על אף הערכת השונה והזר

מאפשר קיום של סתירה כ, פוסטמודרניזם עצמודרך שפירשו את ה הסתייעו ב)סגולי

. ודיאלקטיקה

, ר"למעשה שליט ושג. שעמדנו עליו קודםמבחינה רעיונית התחולל תהליך מעניין

שהפך את הדיאלקטיקה למאפיין , יק'אימצו את הגישה של הרב סולובייצ, במיוחד האחרוןו

ה שראה בהתנודדות דרך להגיע לאמת עליונה "בניגוד לראי. תודעתי וקיומי בעל ערך עצמאי

,ה" לפי הראי59.כשלעצמוהתנודדות ערך יק הפך את האיזון לחסר עניין ביחס ל'הרב סולובייצ

.120' עמ, שם 56 .94' עמ, שם 57אתגר ומשבר , שוורץ' ה ראה ד"על הזדהות הציונות הדתית עם תלמידי תלמידיו של הראי. 118' עמ, שם 58

.א"תל אביב תשס, בחוג הרב קוקעל העניין בדיאלקטיקה ). בדפוס(ח "רמת גן תשס, ב, יק'הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ, שוורץ' ראה ד 59

תחומי בניגודי הקיום האנושי - עיון בין: ניגודים ואחדות, קאהן' ונה ראה למשל דכמפתח תרבותי בתקופה הנדראוי לציין שיש ). 'כרמל'(ראוי לציין כי חיבור זה לא יצא בהוצאה אקדמית . ט"ירושלים תשנ, ובאחדותו

16

לעומת זאת . ת כל אלטרנטיבה טעם מספיק והיא משתלבת בפסיפס שלםבשלב העליון מקבל

יק בכתביו השונים להוכיח שהממד הדיאלקטי ביהדות עמוק ומפותל יותר 'ביקש הרב סולובייצ

שההלכה מתעדת ומווסתת את ,את פועלו הרעיוני הקדיש להראות. מאשר בדתות אחרות

במשך תה של הדיאלקטיקה עניינה אותו הפג. ות בתודעה ובקיום הדתייםהדיאלקטיהנטיות

ר אימצו רעיון זה אולם העדיפו לתלות אותו דווקא בטסקטים "שליט ושג. פחות ופחותהשנים

ה מקנה תדמית של המשכיות "וההידרשות לטקסטים של הראי, הקנון לא השתנה .ה"של הראי

טובה סיבה וזו, ה ניתנים לפרשנות רבגונית בנקל"אמנם הטקסטים של הראי. ורציפות

כי ההוגים העומדים בפני המצב החדש , ועם זאת ניתן לקבוע. להשתמש בהם כבסיס רעיוני

ומתמודדים עימו ברצינות עדיין לא אזרו אומץ לשנות את הקנון על מנת שיהלום מבחינה

60.תוכנית את השינוי

חל לקבוע שבין ציונות דתית לפוסטמודרניזם ה) שליט(או המאבק ) ר"שג(היישוב , כאמור

במקביל מתחוללת .שפירותיו הראשונים בלבד ראו את אור הדפוס, נר ספרותי עצמאי'ז

ובכך , ריאקציה שמטרתה לדחות את השפעת התרבות המערבית בקרב מצדדי הממלכתיות

.נעסוק בהמשך

ההתנתקות ופינוי היישובים) ג(

נותעדיין ממתי האחרונות המאפיינות את המחנה הציוני הדתי בעשרים השנים התופעותרוב

, השינויים החברתייםעד כאן הראינו כי . אנתרופולוגי ואידאולוגי הולם, למחקר סוציולוגי

בשורות הבאות ברצוני . והאידאולוגיים חותרים לקראת תודעה ציונית דתית חדשההפוליטיים

התנתקותהן בתגובת הציבור הציוני הדתי את במידה רבה זו מבהירה חדשה תודעה כי , לטעון

.הן בפינוי עמונה

הבורגנות

. שרוב מניינה ובניינה הם יושבי ערים, על האופי הבורגני של הציונות הדתיתמן הראוי לעמוד

ומחליש את התמיכה האקטיבית באינטרסים של הקבוצה , מבנה חברתי כזה קובע מראש פיזור

יינת מבחינת נושא הדיון שלנוהמצ', זהות קולקטיבית'ר הבחינו בין ברוור וגרדנ. החברתית

', זהות אינטרפרסונלית'לבין , תנועות חברתיות רחבות ולרעיונות שהן מציעותת לשייכּו

ה של הפילוסופי: ההלכה הנבואית, רוזנק' ראה א. ה"הקובעים את הדיאלקטיקה כעיקרון עצמאי בכתבי הראי

.ז"ירושלים תשס, ההלכה בכתבי הרב קוקה החלה להיסדק "על הוצאת כתבי הראי' מרכז הרב'שההגמוניה של אנשי ישיבת , כדרך אגב יש להעיר 60

והתגובות ותגובות הנגד , ה יוצאים לאור גם בידי בני ישיבות אחרות"כתבים של הראי. בשנים האחרונות . מבעבעות מתחת לפני השטח

17

61 ההזדהות של הבורגנות .לקבוצות חברתיות מצומצמותאישית מתמידה זיקה המציינת

ם יומית מדובר בזהות הנגזרת מפעילות יו.אישיתעל פי רוב הציונית הדתית עם התנועה איננה

השיוך . )במובן של פעילות לאור תפיסת עולם מוגדרת ומקדימה (במסגרת חברתית וקוגניטיבית

לקבוצה הציונית הדתית בקרב הבורגנות איננו נעשה לרוב מתוך הליך של בחירה אלא מתוך

אירועים חברתיים , בית כנסת(עצם הפעילות במסגרות הקהילתיות של הציונות הדתית

).וכדומה

מתוך שומרון וחבל עזה , ביהודהכיצד צמחה תנועת ההתיישבות , רררקע כזה יש לבעל

62.של הציונות הדתית' מנגנון הפיצוי'ניתחתי את במקום אחר? הבורגנות של הציונות הדתית

. במהלך יישוב הארץ בתקופת המנדט והקמת המדינה נדחתה הציונות הדתית ממוקדי העשייה

המצב הפוליטי ששרר בארץ בתקופות אלה וגורמים אחרים , קעותמיעוט המשאבים לרכישת קר

נוסף לכך נעדרו המיתוסים המכוננים שהיו לתנועה 63. לשולי העשייה הציונות הדתיתדחקו את

התדמית העצמית של הציונות הדתית הייתה של פסיביותבהתאם לכך התעצבה . ציוניתה

שלה ' פנימי'בממד ה: יתה פרדוקסליתהתודעה הציונית הדתית הי. ודחיקה לשוליים מאונס

בממד ; הציונות הדתית עמדה כביכול על דעתו של בורא עולם ופירשה אל נכון את המאורעות

. שלה נגזרה עליה פסיביות' חיצוני'ה

הציונות הדתית . התהליכים ההיסטוריים היו זרז וביטוי כאחד של המשקע התאולוגי

:מקסימליסטי שיסודותיו הם אלה-ליך משיחיפיתחה תאולוגיה שרואה בהווה שלב בתה

הגדרת שלב זה . ההתעוררות הציונית היא שלב בתהליך הגאולה הסופי של עם ישראל )א(

אולם היה כמעט קונצנזוס באשר לזיקה שבין התקופה , עברה תמורות במשך השנים

.לגאולה

ות על כן התנועה היא התפתח. ההתעוררות הציונית משמעה עידן חדש לעולם כולו

.עולמית-מוסרית ודתית חשובה בהיסטוריה הכלל

)ב(

במהלך . ולמעשה הוא קליפה לתוך דתי סוער ורגיש, החילון בעם ישראל הוא זמני

והחילון עתיד לקרוס , הגשמת האידאל הציוני ייחשף גרעינו הדתי של עם ישראל

.ולהיעלם

)ג(

64

M. B. Brewer & W. Gardner, 'Who Is This "We"? Levels of Collective Identityראה 61

and Self Representations', Journal of Personality and Social Psychology 71 (1996), pp. 83-93 .מקרה הזהות : הקשר בין תפיסת קבוצת הפנים לבין ההזדהות עם הקבוצה, וולף' וראה עוד ח

.ה"רמת גן תשס, אוניברסיטת בר אילן, עבודת דוקטור, היהודית D. Schwartz, 'Religious-Zionism and the Struggle against the Evacuation of theראה 62

Settlements: Theological and Cultural Aspects' (forthcoming) .ראה עודM. Inbari, 'Fundamentalism in Crisis – The Response of the Gush Emunim Rabbinical Authorities to the Theological Dilemmas Raised by Israel’s Disengagement Plan',

Journal of Church and State (forthcoming) תולדות ופרקי : הציונות הדתית, שוורץ' תיאור קצר של מאבקי ההתיישבות של הציונות הדתית נמצא בתוך ד 63

.83-81' עמ, ג"תל אביב תשס, משרד הבטחון, אידאולוגיה .פרק חמישי, אמונה על פרשת דרכים, ראה שוורץ 64

18

במישור הראלי לבין הנחות אלה יצרו פרדוקס חריף בין משקלה הסגולי של הציונות הדתית

מבחינת השפעתה הייתה הציונות הדתית תנועה שהייתה רחוקה ממוקדי . תודעתה הפנימית

. היא נתפסה כתנועה העוסקת בעניינים דתיים כמו כשרות ודיני אישות. העשייה וההכרעה

החוץ והכלכלה של התנועה הציונית אף לא של מדינת , אנשיה לא עיצבו את מדיניות הביטחון

מבחינה תודעתית הציונות הדתית ראתה עצמה כתנועה היחידה היכולה לפרש . ראל הצעירהיש

מבחינתה רק אנשי התנועה מסוגלים לקרוא את התהליך ההיסטורי . נכון את ההיסטוריה-אל

.הפער בין הפנים לחוץ יצר מתח רב. ולהבין את מניעיו הפנימיים

הציונית בכללה גרם להיעדר מיתוסים ההשפעה החיוורת של הציונות הדתית על התנועה

על הצורך . לציונות הדתית לא הייתה תל חי אף לא סיפור יבוש הביצות. במחנה הציוני הדתי

, ה לביריה שליד צפתיפלוגה דתית השתתפה בעלי. האקוטי במיתוסים מעיד סיפור ביריה

יום יא באדר . מכן הם שוחררו לאחר .ועשרים וארבעת חבריה נאסרו לאחר מכן בידי הבריטים

זוהי דוגמה לפיצוי על . 'בני עקיבא'הפך להיות מועד של עלייה לרגל לביריה בקרב חברי

במקביל הוקדש מאמץ אינטלקטואלי ובלטריסטי להדגשת גבורתם של אנשי . היעדר המיתוסים

65.הציונות הדתית במלחמת העצמאות

. תיישבות היא מיתוס נעדר שכזהאם מדברים על היעדר מיתוסים בציונות הדתית הרי שהה

אולם הרחקתם ממוקדי . היו יושבי ערים ברובם ובורגנים באופיים' המזרחי'אנשי , כאמור

ואכן ההתיישבות עתידה למלא מקום מהותי בעיצוב 66.ההתיישבות הפכה אותה ליעד מרכזי

מנגנוני הפיצוי של הציונות הדתית

קריסת מנגנון הפיצוי

ניתוח העדויות האוטוביוגרפיות . יתה למנגנון פיצוי על היעדר המיתוסיםע הי"בישהתיישבות ה

ראשוני המתיישבים ומאבקיהם מלמד על התחושה של יצירת היסטוריה ובניין של מיתוסים של

בתוכם אליקים , אנשי המעמד הבינוני 67.'חוט שני עובר מתל חי עד אלון מורה '.ציונים דתיים

תנועה של ראו בו, 'גוש אמונים'שהקימו את , ואחריםגרשון שפט ניסן סלומינסקי, רובינשטיין

מנגנון . החלוצים העומדים בראש המחנה, שבמסגרתה הם יוצרי המיתוסים, הגשמה ציונית

:הפיצוי המאפיין את הפרדוקס התודעתי של הציונות הדתית פעל באופנים אלה

ולמדו כיצד , ל התקשורתאנשי הגוש נחשפו לכוחה ולקסמה ש. השימוש היעיל בתקשורת )א(

.להשתמש בה לקידום מטרותיהם

בן יעקב ' י; ז"ירושלים תשי, גוש עציון במלחמתו, )עורך(קנוהל ' ראה ד, כמשל, על מאבקו של גוש עציון 65 .ח"ירושלים תשל, הדתיהקיבוץ: עציון-בית ספר שדה כפר, חמישים שנות מאבק ויצירה: גוש עציון, )עורך(

מאחר שהיצע הקרקעות היה דל למדי . כדאי להזכיר שהרחקה זו לא נעשתה בעיקרה ממניעים אידאולוגיים 66חלוקת הקרקעות הייתה על פי רוב לפי . הרי שכל סיעה חפצה להושיב את אנשיה ותומכיה בקרקעות שנרכשו

.מפתח הכוח הפוליטי ביישוב . 2.8.1974, ד"א באב תשלי, הארץ, מודעה פוליטית67

19

' תרגיל', 'מבצע'(לשונם של אנשי הגוש הייתה צבאית במובהק . תחושת המיליטריזם

והתנהלותם נגד הצבא שניסה למנוע את ההתנחלויות נעשתה בדרכים שנלמדו ) וכדומה

.בשירות הצבאי

)ב(

שהתנועה הציונית הזניחה את אידאל אנשי הגוש סברו . תיקון העיוות של התנועה הציונית

.ע"ההתיישבות מאחר שקברניטיה הסתייגו מיישוב יש

)ג(

. מעתה התנועה קובעת את דרכי ההיסטוריה: מנגנוני הפיצוי יצרו תודעה חדשה בציונות הדתית

; מהדורות החדשות פותחות בהם; אנשיה הם העומדים בראש גאולת אדמת הארץ הנבחרת

לא זו בלבד שהבורגנות הציונית . ליחים לעקוף את מחסומי הצבאבתכסיסים מזהירים הם מצ

היא : אלא אף זו', חילוניים'הדתית חדרה לתחום שנשלט עד כה בידי המוסדות הציוניים ה

המחנה הציוני הדתי הוא חוד ; שוב אין צורך לבקש מקבילות לדגניה ולתל חי. הובילה בהם

הדתית היא תנועה בעלת מכנה משותף תאולוגי הציונות : ויש לזכור68.החנית של ההתיישבות

היה על הבורגנות הציונית הדתית למצוא כיסוי , כדי שמנגנון הפיצוי יהיה מושלם. רב עצמה

שהעניקה לו את קבוצה , קבוצה ליוזמות הגוששל ה ותהצטרפב כיסוי זה נמצא. תאולוגי

69.בי יהודה קוקתלמידיו של הרב צ' מרכז הרב'אנשי : המעטפת התאולוגית המושלמת

והציונות הדתית פילסה את , הפרדוקס התודעתי שהטריד את הציונות הדתית נפתר סוף סוף

על הפנמת ההתנתקות ועל ניתוח זה מאפשר שתי תובנות. דרכה למרכז העשייה הלאומית

:השלכותיה

תודעתית )א( . ם הציונות הדתית קרס והתמוטט בפינוי היישובימנגנון הפיצוי של .פגיעה

הציבור הציוני הדתי בכללו שוב נותר . ושת החלוציות של התנועה ספגה מכה קשהתח

ציבור המתיישבים . ומאויים ביחס לישובי יהודה ושומרון, חסר מיתוס מרכזי בהוויתו

, מגיבורי האומה הפכו המתיישבים למעין פליטים: ספג אף הוא מכה אנושהבחבל עזה

. ולפסיביותלאדישותבעקבות התפתחות זו וחלקם שקע

למרכז הלאומיתשיבה התודעה בשני העשורים האחרונים התחוור שהציונות הדתית .

ד עובדה זו הומחשה במיוח. אכן מתקדמת אל עבר מוקד העשייה הלאומית והפוליטית

חובשי כיפות נטלו חלק מעשי ביישום מפקדים בכירים בצבאכאשר , בתחום הצבאי

ערים רבנים לא מעטים מרבני הציונות הדתית שיצאו לעובדה זו היו. תוכנית ההתנתקות

)ב(

.ו"בית אל תשנ, גוש אמונים, שפט' ג; ה"אור יהודה תשנ, המתנחלים, הרנוי' ראה למשל מ 68 G. Aran, ‘From Religious Zionism to Zionist Religion: The Roots of Gushראה למשל 69

Emunim’, Studies in Contemporary Jewry 2 (1986), pp. 116-143; idem, ‘The Father, the Son, and the Holy Land: The Spiritual Authorities of Jewish-Zionist Fundamentalism in Israel’, in S. Appleby (ed.), Spokesmen for the Despised Fundamentalist Leaders in the Middle East, Chicago & London 1997, pp. 294-327 .

שהשפעתם המכרעת בכינונו של הגוש נדחקה לנוכח ההנהגה , קורות הבורגנים של הגושכאן הדגשנו את המ .התאולוגית הגורפת של הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו

20

70 ראש מנהלת ).מרדכי אלון ואחרים, הרבנים שלמה אבינר(נגד סרבנות ואי ציות

ההכרעות השיבה למרכז .מגידולי הציונות הדתיתהיה אף הוא ,יונתן בשיא, ההתנתקות

:גרמה לשתי תופעותהלאומיות

הציונות הדתית .ארה בסעיף הקודםמשקל נגד לפגיעה התודעתית שתונתהווה .1

מנגנון הפיצוי ניזון מגורמים . הייתה במרכז העשייה גם ללא מיתוס ההתיישבות

.אחרים

ושוב לא היה ניתן לנקז , האנרגיות של הציונות הדתית התרחבו לתחומים רבים .2

).ההתיישבות(חשוב ככל שיהיה , אותן לתחום אחד בלבד

כיצד השפיעו התובנות הללו על . פגיעה ופיצוי מחודשתובנות אלה יצרו מצב מורכב של

.בשאלה זו נעסוק בהמשך? התגובות בקרב המפונים וקברניטיהם

התנהגות המפונים

הצגת ההתפתחויות בקרב הציונות הדתית בשני העשורים האחרונים מאפשר הבנה של

71.ני הדתי בכללוושל הציבור הציובחבל עזה של המתיישבים אלימה- מתונה והלאההתנהגות ה

התודעה שמאפיינות את , נגזרת מתוך שכבות של עומקזו כאמור אנו מניחים שהתנהגות

שהכתיבו את התנהגות ,ניתן להצביע על גורמים תודעתיים אלה. ת הדתית מראשיתהיהציונ

:המתיישבים

מיתוסים עליה שוב לא הייתה אחידה ה-יוצר-התמיכה בהתיישבות ובמאבק. ריבוד )א(

אמנם התמיכה . ית כפי שהייתה עד לראשית שנות השמונים של המאה העשריםוהומוגנ

אולם האקטיביזם של הציונות ; לא נפגעה בהרבהבבורגנות הציונית הדתית האידאולוגית

יצרה שנידונה קודם בהרחבה פתיחת האופקים . הדתית שוב לא נותב במלואו להתיישבות

ובמידה מסויימת בא , הציוניות הדתיותשורה ארוכה של תחומים שניקזו את האנרגיות

.הדבר על חשבון ההתמקדות המלאה בהתיישבות

התורה לומדי הריבוד של לומדי התורה בציונות הדתית נתן את אותותיו גם .גרעין

חלק מלומדי התורה בישיבות שבגוש קטיף היו תלמידים ישירים ועקיפים של . בהתנתקות

בתור . נדון בה בהרחבה להלןהזכרנו קודם ועוד שתפיסה , הרבנים תומכי הממלכתיות

אקטיביסטית ואלימה שכאלה הביעו הלומדים מחוות של אבל ויגון אך לא התנגדות

.להחלטה הממלכתית

)ב(

גינו רבים , צידד בסירוב לפקודת פינוי, הנחשב כסמכות מהותית בציונות הדתית, מאחר שהרב אברהם שפירא 70

ונחשב תלמידו של הרב ' מרכז הרב'שלמד בישיבת , על הרב אבינרבמיוחד יצא הקצף . את הרבנים שהתנגדו לו. קכז' עמ, ה"ירושלים תשס, קובץ שיחות ומאמרים: מורשה, ראה מרן הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. שפירא

. הרב שפירא אף התנגד לרב עובדיה יוסף בסוגיה זו. ל"ה קוק זצ"הספר יצא לאור בהוצאת המכון על שם הרצירביצקי ' בתוך א', שני מודלים של התגברות על משבר: ס"הערות על הציונות הדתית וש, 'וורץש' ראה ד

.398' עמ, ו"תל אביב תשס, היבטים תרבותיים ורעיוניים: ס"ש, )עורך( D. Weisburd & H. Lernau, 'What Prevented Violence in Jewish Settlments inראה 71

the Withdrawal from the Gaza Strip: Toward a Perspective of Normative Balance', Ohio State Journal on Dispute Resolution 22 (2006), pp. 37-81

21

' בני עקיבא'רבים מתוכם בוגרי ; המתיישבים ברובם היו אנשי הציונות הדתית .אחדות

עימות עם . ון מטאפיסי מכונןכל אלה התחנכו על תפיסת אחדות ישראל כעיקר. 'עזרא'ו

.אחים יוצר פרדוקס אידאולוגי חריף

)ג(

אלה אף מבהירים מדוע יחסם של בני נוער ציונים דתיים גורמים אידאולוגיים וחברתיים

, הגורם הראשון 72. לאחר ההתנתקותלמדינת ישראל ברובו לא השתנה באופן משמעותירבים

: ים האחרונות בתודעה הציונית הדתיתהוא החושף את השינוי שהתחולל בשנ, התודעתי

מרכז הכובד של תודעת הציבור הציוני . זוההתיישבות שוב איננה בריח התיכון של תודעה

מחד גיסא והתפשט לכיוונים בורגנות את היםהמעסיקהשגרתיות אתוס ולסוגיות הדתי חזר ל

למגמות ולתחומים התרחבות התודעה הציונית הדתית: נשוב ונקבע. רחבי אופקים מאידך גיסא

התפיסה של קדושת הארץ או ערכה הסגולי . החדשים שציינו קודם פגע במיקוד בשלמות הארץ

, הווי אומר. 'שיווק'אולם כיום היא במאבק של ; בקרב הציבור הציוני הדתית לא השתנתה

ארץ ישראל היא גורם חשוב . גורמים רבים נאבקים על תשומת הלב של התודעה הציונית הדתית

.אולם היא איננה הגורם היחיד, ומהותי

מטאפיסיקה של הארץ): א ( הרבניםתגובת

התמורות שעברו על הציונות הדתית בעשרים השנים האחרונות לא היו לשיקול ממשי בעיני

חלק גדול .שהיו מושא להערצה בקרב הנוער הציוני הדתי הנאבק בפינוי, הרבניםרוב

ותגובתם התעצבה 73,מקברניטיו הרוחניים של אותו נוער חוו בעבר את הפינוי מחבל ימית

. תודעת הרבנים התעצבה לפי התפיסה המטאפיסית של ארץ ישראל.בהתאם לחוויה מכוננת זו

הדעות השונות שהועלו בהגות הציונית דתית בדבר מעמדה של ארץ ? במה דברים אמורים

:ין שתי תפיסות מובחנות וקוטביותהקודש התמקמו ב

לאומית 'שנכנה אותה , בעלי התפיסה הראשונה של ארץ ישראל .'ארצית'ארץ

ראו בעובדה שהארץ היא מצע ותנאי הכרחי להגשמה מלאה של ההלכה ', אינסטרומנטלית

הָארץ היא : בלא משמעויות מטאפיסיות כלשהן', טהור' אפיון לאומי טריטוריאלי ודתי –

. היחיד שיביא לרווחתו של עם ישראל ולהתפתחותו הדתית והתרבותית כאחדהמקום

וארץ המולדת , 19- הוגים אלה ניזונים גם מתפיסות לאומיות ולאומניות שנתגבשו במאה ה

יתרונה וחשיבותה של , לדידם. 'רוח האומה'היתה להם גורם חשוב להתפתחותה של

. ביחס לזיקתו של עם ישראל אליהוהם נמדדים, הארץ הם אינסטרומנטליים בעיקרם

. זוומשמעותה נקבעת לאורה של לאומיות, הדתיתהארץ היא גורם המשרת את הלאומיות

מאחר שהגורם הדתי היהודי התוסף למאפיינים הלאומיים הפך את זיקת העם לארצו

)א )

Z. Gross, 'Relocation in Ruralראה . בהשלכות והיבטים חינוכיים של ההתנתקות עסקה זהבית גרוס 72

and Urban Settings: A Case Study of Uprooted Schools From the Gaza Strip', Education & Urban Society' (forthcoming); Idem, Walking a Tightrope: The Attitude of Religious Zionist Adolescents to the State of Israel after the Disengagement'

(forthcoming) .1985ירושלים , הנסיגה בסיני ולקחיההתנועה לעצירת : ארץ ישראל בין דת ופוליטיקה, ארן' ראה ג 73

22

. זיקה זו מציגה את הארץ כמקומו הטבעי של עם ישראל. לזיקת ברית בעלת גוון תאולוגי

שתוקפם חל בארץ , ל כך משום שהדת היהודית מתאפיינת במערכת רחבה של ציווייםכ

בעלי הגישה האינסטרומנטלית אינם יכולים לקבל את השלכות , לפיכך. ישראל בלבד

הם הוסיפו לה את הקטגוריות ההלכתיות ואת עבודת ; הלאומיות הרציונלית כפשוטה

תית נמשכו ברובם לגירסה הרומנטית אנשי הציונות הד. האלוהים המלאה בארץ ישראל

. של יחסי עם וארץ

שמיימית יישותית 'שנכנה אותה , בעלי התפיסה השניה של ארץ ישראל .ארץ

והמפגש בין ייחודיות זו לייחודיות , סברו שלָארץ סגוליּות עצמאית מיסטית', ועצמותית

גישה זו .הלאומית מביא לתוצאות מפליגות הרבה מעבר לתכלית הלאומית הרגילה

במובן הרומנטי והאורגני של רכיבי ' רוח האומה'מוטיב . פותחת בשיא של קודמתה

הגוון הלאומי המיסטי , אכן. הוא בגדר נקודת מוצא בלבד, ובהם ארץ המולדת, הלאום

ועוד יותר מכך הגירסה –פיכטה ואחרים , שנזרק בגישה הרומנטית מיסודם של ֶהרדר

ואולם היא ; נראה לה מאוד–בית מדרשו של היגל מ' רוח האומה'המטאפיסית של

הצירוף של עם וארץ הוא בגדר מפגש , לפי גישה זו. מקצינה בהרבה ביחס למשנות אלה

שהשלכותיו , ואף מיזוג של שני גורמים בעלי חשיבות עצמאית ומעמד מטאפיסי אוטונומי

בעצם היותה גורם שוב אין מעמדה של הארץ מתמצה . המשיחיות הקיצוניות נראות בעליל

. יישוב הארץ והרחבת גבולותיה הופכים לתיקון האלוהות. אינסטרומנלי להתפתחות העם

בעלת רצון וקדושה , לפי התפיסה השניה ארץ הלאום מוצגת כיישות פרסונלית עצמאית

. משל עצמה

)ב(

במידה שהיא מושפעת מההגות הלאומית – הסובסטנציאליתגישה ה: יש לשוב ולהדגיש

הוגיה ; המיסטית של הלאומיות אך איננה מתמצה בה- ניזונה מהגרסה הרומנטית–כללית

התופסים את הארץ כביטוי אישי ותיאוסופי של רבדים אלוהיים , מפליגים למקורות קבליים

רגבי האדמה של ארץ . המשתקפים פה בעולם החומרי, נסתרים ומעמקים שמיימיים גנוזים

להבדיל מארצות אחרות שאין להן ולא , קרקעיים תוססים- ישראל הם כיסוי חיצוני לתכנים תת

התפיסה הסובסטנציאלית היישותית של ארץ ישראל מתפרנסת אפוא . כלום מלבד עפר ואפר

) ה"הראי(תפיסה זו צמחה בחוגו של הרב אברהם יצחק קוק . בעיקר מהמסד המיסטי הקבלי

74.וחדרה להגות הציונית דתית בעוצמה מפליאה

אם אכן ארץ . הפכה כל הידברות על מעמדה של הארץ לחסרת תועלתתיתהגישה העצמו

הרי השיח עליה , התגלמות של האלוהות עלי אדמות, ישראל היא ישות סובסטנציאלית עצמאית

בן תמותה החולף ועובר איננו רשאי להחליט על גורלה של ישות . הוא ֲעקר אף בגדר חוצפה

ציונות הדתית הפכו את ארץ ישראל לרכיב מטאפיסי באופן זה רבים מאנשי ה. אלוהית נצחית

השיח הרבני על ההתנתקות התאפיין אף הוא בדבקות בגישה .מכונן של השקפת עולמם

. העצמותית

.ז"תל אביב תשנ, הדתית-ישראל בהגות הציונית-מעמדה של ארץ: ארץ הממשות והדמיון, שוורץ' ראה ד 74

23

התפיסה המטאפיסית של ארץ ישראל מקובלת על חלק הארי של רבנים המזוהים , ללא ספק

ם המרכזיים להכרזתו של הרב הייתה בין הגורמיהתפיסה המטאפיסית. עם הציונות הדתית

שהשפעתו המהותית על הנוער הציוני הדתי איננה לשעבר הרב הראשי הספרדי ו, מרדכי אליהו

דהיינו את המשך ', מאמין וזורע'רוח זו דירבנה את מפעל !'לא תהיה התנתקות, 'מוטלת בספק

לימים . אומהכאילו לא אירע מ, שיגרת החיים החקלאיים בגוש קטיף לאחר הכרזת ההתנתקות

לא נבע ' מאמין וזורע'שמפעל , לשעבר ראש הישיבה בנוה דקלים, יטען הרב יהודה זולדן

. אולם דומה שטענה זו גורפת למדי75.באמת מאמונה תמימה שההתנתקות לא תתממש

.'היֹה לא תהיה'מתיישבים לא מעטים האמינו ש

ובות שאינן מוסברות במלואן נראה לי כי התפיסה המיסטית של ארץ הבחירה יצרה סוגי תג

גישתו של הרב אברהם שפירא משקפת . על פי התפיסה הפונקציונלית והרציונליסטית של הארץ

:תגובות אלה כדלהלן

שמיימית הרב אברהם . הפוגע בשלמותה עתיד להיעלם מבמת ההיסטוריה .ענישה

מי שפוגע , ראלו מי שנוגע בארץ יש"המציאות הוכיחה לכולנו כי ח': שפירא קבע במפורש

.'מאבד את כסאו ומאבד את שלטונו, ומי שחושב מחשבות פיגול שכאלו, בה

)א )

דוגמה 76

בחקירות רואיםש ,עיתונים המזוהים עם עמדות הימיןלתמיכה בעמדה זו ניתן לראות ב

77.על תמיכתם בהתנתקות' עונש'המשטרתיות נגד בכירים בשלטון

העם ועל כן , ישראל בכללו מתנגד לפינויעם לאמתו של דבר מי ששכנוע פני .רצון

וכדברי הרב . כללהממשלה מתנהגת כגוף שרירותי ועריץ הכופה את האינטרסים שלו על ה

"ולא נסוג ממך"עלינו להוציא את הפועל את רצונו האמיתי של העם בישראל ': שפירא

.')יט, תהלים פ(

)ב(

78

ואת בפרט עזה כאשר בוחנים את התגובות של רבני המוסדות החינוכיים שבחבל

מוצאים שהשפה ומערכת המונחים כמעט באופן כללי ההתייחסויות של רבני הציונות הדתית

עדיין הטרמינולוגיה של כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק היא החוט המקשר . שלא השתנתה

ה היא "בגוון קבלי של הראיוהכוללנית הפרשנות המשיחית . שבין ההתבטאויות השונות

את הסבר המאורעות רבים כביכול מבקשים רבנים 79.שיח הרבני על ההתנתקותהמעצבת את ה

הם , ועוד יותר מכך.הרב צבי יהודה, ובנוה"האקטואליים ואת התווית הדרך בהגיגיו של הראי

לשמר את הפרשנות המשיחית לאור המאורעות הטראומתיים הנראים בכל מחיר מתאמצים

.כסותרים אותה

.75' עמ, ו"ירושלים תשס, בתוך לימינך מיכאל', גבורה ומסירות נפש בגוש קטיף, 'זולדן' י 75 .קסד' עמ, מורשה, הרב שפירא76 . 3.5.2007, ז"אייר תשסבטו , 240, בשבע', פינוי–מסדר זיהוי , 'רוטנברג' טרמן וחרי' ראה למשל ח 77 .קסז' עמ, מורשה 78 .kipa.co.il/ levavot/ showבתוך ', מסרים חינוכיים וההתנתקות, 'ראה למשל הרב אלישע אבינר 79

asp?id=8308 . בעל פתיחות מסויימתשחלקם משקף את דמות הרב הציוני הדתי המודרני ', צוהר'גם רבני ,חוברת מיוחדת שיצאה לאור , )ו"אלול תשס (23ראה למשל צהר . אינם נבדלים בשימוש הטרמינולוגי זה

.בעקבות ההתנתקות

24

ינוי תודעתיש): ב(תגובת רבנים

? האם אכן האליטות הרבניות חותרות לשינוי התודעה הציונית הדתית, השאלה המרתקת היא

בימים שלאחר ההתנתקות התקיים שיח רבני בחלק מהישיבות שעניינו התרחקות מהזדהות עם

' תורת החיים'ראש ישיבת , שמואל טלבריאיון מעורר מחלוקת קרא הרב . המדינה ומוסדותיה

מבחינה מסויימת אימץ הרב טל את הגישה . להתנתק מהמדינה, במסגרת ההתנתקותשהתפנתה

ביום העצמאות ומביטויים ' הלל'ועל כן נמנע מאמירת , הרואה במדינה ישות חילונית, החרדית

פולמוס 80.שיח רבני חתרני כזה ממשיך להתקיים עד עצם ימים אלהלטענתו . טקסיים אחרים

יש ). שאול שיף ואחרים, אמנון שפירא(' הצופה'בעיקר בגליונות על דבריו של הרב טל הופיע

הערכה כזו . לטווח רחוקשלילית ומזיקה המעריכים כי שיח כזה עלול להיות בעל השפעה

81:'צהר'ממנהיגי רבני , הרב יובל שרלונמצאת בדבריו של

תוכנית ההתנתקות של הציונות הדתית ממדינת ישראל מתרחשת בלי שניתנת לה די

הנתקלות בתגובה , היא מתבטאת בקריאות פומביות לסירוב פקודה: תשומת לב

במדיניות רשמית של הוצאת הדיון מתוך מוסדות ; ולסיכול החלטות ממשלה, מגומגמת

הדתי לטובת -בהחלטה לעזוב את החינוך הממלכתי; השלטון והעברתו אל הרחוב

–יות חלק מקואליציית הרוב בחוסר נכונות לה; בעקבות ועדת דוברת, החינוך העצמאי

ולא לחלקים , ל החרדי"בעידוד ההתגייסות לנח; לא עם הליכוד ולא עם השמאל

הסכמה - באי; בשל האיסור ההלכתי על שירות מעורב עם נשים, ל"האחרים של צה

, באימוץ שפה כוחנית של תנועות שוליים; מתמשכת לנהל דיון על יחסי דת ומדינה

82.ריב ונטישת השיח הדיאלוגיהכוללת דמוניזציה של הי

לעומת . התנתקות מהמדינהלתהליך ההרב שרלו ראה בהתנתקות מיישובי חבל עזה גורם מרכזי

כאמור מידת . זאת יש הטוענים כי משקלה הסגולי של גישה קיצונית כזו הוא שולי וזניח

שיח כזה . היא עניין להערכהעל הציבור בכלל ועל הצעירים בפרט ההשפעה של השיח הרבני

נראה שהערכה אולם . הישיבות הלאומיותתלמידייכול להיתפס כגורם מעצב בעיקר בקרב

על ההזדהות עם המדינה וסמליה מוצאת שהשפעה ' חתרני'המאוזנת של השפעת השיח הרבני

בתקופת ' תחזיות הרבניות'אפשר להסביר זאת גם באכזבה מה. מוגבלתלכל היותר זו היא

רבים מאנשי הציונות . ושהתנפצו אל מול המציאות, עצם התממשותהההתנתקות ששללו את

פירשו תחזיות אלה מצד מחנכים ומושאי הזדהות בקרב הצעירים כחוסר אחריותאף הדתית

.וככשל חינוכי

/ ynet.co.il /Ext/ Comp /ArticleLayoutראה . 'המשפחה'מסתמך על ראיון שהעניק הרב טל לירחון 80

CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3394654,00.html שנוסד בין השאר כדי להתמודד עם המצבים החדשים שאליהם נקלעה הציונות הדתית ראה ', צהר'על ארגון 81, בציונות הדתית' הרבנים החדשים'בהגותם ובפועלם של , בין שמרנות לרדיקליות בהשקפת עולמם, דורון' ה

.ז"רמת גן תשס, אילן-אוניברסיטת בר, עבודת דוקטור .11.5.2007, ז"אייר תשסכג ב, הארץ 82

25

דומה שמקומם של הרבנים באירוע ההתנתקות תרם לכירסום בסמכות הרבנית הנאבקת על

ום זה מיתוסף לפגיעה בסמכות הרבנית שהתרחשה כירס83.מעמדה בציבור הציוני הדתי

לפני תקופה זו עיצבו . בעקבות השינויים שהתחוללו בציונות הדתית בשני העשורים האחרונים

.בישיבות התיכוניות ובאולפנות ללא אלטרנטיבה ממשית, הרבנים את פני הנוער בתיכונים

, אלטרנטיבות אוטונומיותהאופקים החדשים שנפתחו בפני הציבור הציוני הדתי העמידו

.שבסופו של דבר צימצמו את השפעת הסמכות הרבנית

ממלכתיות): ג(תגובת הרבנים

שנישאו , הזדרזו להוציא קובץ שיעורים מפי הרב צבי ישראל טאו' הר המור'בני ישיבת

תפיסת חרמאפשר לעקוב א', נשמה לעם עֶליה, 'קובץ זה. במסגרת הישיבה בתקופת ההתנתקות

מבחינת הסגנון שיעורי הרב טאו . התממשותה בזמן הפינויאחר ושל הרב טאו לכתיות ממה

גישה כזו . ומתנהלים סביב אותו טקסט–ה " לרוב של הראי–מציבים כיסוד הדיון טקסט מכונן

כביכול אין שום ניסיון לחדשנות אלא , היא ביטוי של הנסיגה לשמרנות מפליגה ולסגנון חרדי

נשמה לעם 'קובץ ה מות העולותות המרכזיטענה. רעיונות שהעלו קודמיםהדרשן הוא שופר ל

: אלהן ה'עליה

.תהליך הגאולה ממשיך להתקיים: היסטורית-מבחינת פרשנית )א(

התנחלות '(ההתנתקות היא כשל בהסברה ובחינוך הדתיים הלאומיים : מבחינה חינוכית

).'בלבבות

)ב(

)ג( .ה"ת לכתבי הראירוב השיעורים ניתנים כפרשנו: מבחינה טקסטואלית 84 .ויש בו חומר עשיר הזוקק ניתוח עצמאי, ורים חושף את תודעתו של הרב טאוקובץ השיע

והרב טאו מיצה את השלכותיה על האירועים 85, הפנים את תפיסת הצדיק בכתביוה"כבר הראי

:האקטואליים כדלהלן

ואין מפנים שאינם מתיאשים מן הדור, אור רבים כאלה-בתקופתנו זקוק האומה למגדלי

, חיים הם. המתנכרת אליהם ובזה להם, ישראל- עורף למציאות הממלכתית של עם

ומבינים שהמכות והעלבונות מהוים חלק , בתחושה מתמדת של שליחות, כישעיהו

ומתוך , ישראל ומאמינים בה-הם יודעים את סגולת. מאותה המחלה אשר נשלחו לרפא

לברר לאומה כולה את ערכה – בתפקידם עומק זה של אמונה באים הם להוסיף אומץ

לפי גודל החושך כח האמונה שבהם . את שורשה האלהי ואת גורל יעודה, הפנימי

אמונתם . ומתוך עבודתם הפנימית מתעוררת תנועה פנימית של תשובה מאהבה, מתעצם

86.ועבודתם מהוים שורש התקומה הפנימית של הדור כולו

.26-23' עמ, )1לעיל הערה (הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות , ראה שוורץ 83ראה עוד . 103-77' עמ, )53לעיל הערה (אתגר ומשבר בחוג הרב קוק , על גישתו של הרב טאו ראה שוורץ 84

.11לעיל הערה הרב קוק בין , איש שלום' ב; 155-147' עמ, ד"שלירושלים ת, משנתו של הרב קוק, ירון' צ, ראה למשל ירון 85

.184-180' עמ, ן"תל אביב תש, רציונליזם למיסטיקה .לד' עמ, ו"ירושלים תשס, נשמה לעם עליה 86

26

. רב כדי לבסס את המנהיגות הרוחנית של תופשי התורההרב טאו הקדיש מאמץ אינטלקטואלי

: תפקידו של המנהיג הוא כפול. מבחינה זו הוא המשיך את פועלו של הרב צבי יהודה קוק

ושנית המנהיג אחראי . ראשית המנהיג חושף את הליקויים הקיימים ומורה את הדרך לתקנם

ביותר הוא העדר מודעּות של עם בימי ההתנתקות הליקוי הברור . לביצוע הדרך שהורה ולימד

הם שוקדים . אמצעי התקשורת נרתמו למשימת הנורמליזציה של עם ישראל. ישראל לסגוליותו

המנהיגים . מתירנות וכדומה כדי לטשטש את יחודו של עם סגולה, על חשיפת שחיתויות

87.'מלחמת תרבות'נמצאים אפוא בעיצומה של ' חדורי האמונה'הרוחניים ותלמידיהם

של מדינת מוקטן לפי הרב טאו גוש קטיף הוא דגם : ומכאן המפתח להבנת פינוי היישובים

באמצעות דגם כזה היה אפשר . הגוש הוכיח שניתן לכונן מדינת הלכה בעולם מודרני. התורה

. אותה למדינת התורהולהפוך , דהיינו את מוסדות המדינה', המערכות הממלכתיות'לכבוש את

קטיף היא חלק מהמאבק על הרוח והתרבות -עקירת חבל'ש, א להסיקמכאן אין לנו אל

, בדבריו חבוייה ההנחה88.'ביטוי וסימפטום להתדרדרות בדעת העם את ערך עצמו, הישראלית

, שקברניטי המדינה ביצעו את הגירוש מאחר שחזו בהתממשות קטנת ממדים של מדינת התורה

ב טאו ציין כי מאבקם של מנהיגי המדינה הר.וחששו מהתפשטות הדגם למדינת ישראל כולה

, יהודים מחבר העמים נובעת מאותו מניע-קליטת לא: לטשטוש הסגוליות מתנהל בחירוף נפש

מבחינת פנימיותם , כמובן89.'ומופעל לחץ כבד להכיר בהם כיהודים, במגמה לבולל את העמים'

אולם התנהגותם ; השכן הם משתייכים לעם הסגול, מזדהים הקברניטים עם מדינת התורה

.ולפיכך מימשו את ההתנתקות, ומודעותם הן מוחצנות

ברובד החיצוני המעשי המאבק מתנהל בין . הרב טאו פירש את המאבק בשני רבדים

המאבק מתנהל בין חפצי , האותנטי, לעומת זאת ברובד הפנימי. השלטון למתיישבים

ולהכשיר את השפעת תרבות דהיינו השואפים לטשטש את סגולת ישראל, הנורמליזציה

עקירת . על כן התבוסה האמתית איננה הפינוי. לבין הצדיקים ותלמידי החכמים90,המערב

הנזק האמיתי לרוחה של האומה ייגרם אם כתגובה '.היישובים היא פגיעה חיצונית בלבד

את אמונתנו בשורש האלהי של האומה החי בה גם במצבי , חלילה, לעקירה הנוראה ניטוש

91.'פי גובה נשמתה-וביכולת הגנוזה בה להתעלות לחיות על, דתהירי

עניינה מאמץ הסברתי וחינוכי להבהרת . מלחמת התרבות נעשית במישור הרוח, ודאי

להבהיר לציבור החילוני את מעלתו , הווי אומר,המעמד העל טבעי והאלוהי של עם ישראל

כמרי ", ה לתועמלנים מהרסי הקדושההפקרנו את התודע... לא הסברנו את משנתנו'. הפנימית

יש בה ממד . דרך משל, ר"תזה לתפיסתו של הרב שג יטגישה זו היא אנ 92.'"דת ההתנתקות

.מט' עמ, שם 87 .קפא' עמ, גישה כזו מופיעה גם שם. נ' עמ, שם 88 .קעז' עמ, שם 89הכרכים של (על פי הכתבים של הרב טאו ). עה' עמ, שם(' אידאל חילוני סופו להירקב'כי כל , הרב טאו פסק 90אפשר שזוהי ראקציה לתמורות . נראה שיחסו לתרבות המערבית הקצין במידה מסויימת) 'לאמונת עתנו'

.וזוהי סוגיה הצריכה עיון, )קמ' עמ, נשמה לעם עליה', פגעו בנו זרמי תרבות נכריים'(בציונות הדתית .נ' עמ, נשמה לעם עליה 91 .קעז' עמ, שם 92

27

על כל פנים לפי הרב טאו המלחמה נערכת בתחום . ה"במסורת החשיבה של הראיפטרנליסטי

ראל וחיזוק אהבת יש, קירוב לבבות: במישור הממשי התגובה היא הפוכה לחלוטין. הרוח בלבד

במקביל לא התייאש הרב טאו 93.'מהמדינה, חלילה, אנו לא התייאשנו'. רגש האחווה

וככל שהנפילה גדולה יותר כך מתקדם התהליך , מהפרשנות המשיחית התוססת לאירועי הדור

וכבר , נקל להבין שתפיסה כזו החלישה את המאבק הממשי על הפינוי. הגאולי בקצב מהיר יותר

שהרב טאו היה בעל השפעה על חלק מתלמידי החכמים שאיכלסו את ישיבות , לעילציינו

.הגוש

הרב טאו חש שהתרבות . תגובתו של הרב טאו משקפת יותר מכל את המצב החדש

על כן הוא שב . יותר מכל תקופה אחרת, המערבית חודרת למחנה הציוני הדתי בעצמה מפליגה

החבורה .ציאות בניגוד לאופיה הנראההמפרשת את המ, ה"לתפיסה האזוטרית של הראי

שכן רק היא מסוגלת לקרוא את עקבות המהלכים השמיימיים , המיסטית מתכנסת בתוך עצמה

.הנסתרים

תמיכה בהתנתקות): ד(תגובת הרבנים

רבנים מעטים אזרו אומץ להתנגד . השיח הרבני כמעט שלא כלל תמיכה במהלך ההתנתקות

, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ם היה הרב משה ליכטנשטייןואחד מה, לרוח הרבנית הכללית

כתב : ההתנתקות'פרסם מאמר בשם ' בסערת העקירה'בספר . ישיבת הר עציוןב מ"המכהן כר

במאמר זה כתב הרב ליכטנשטיין שהוא איננו מתכוון להיכנס לתקינות ההליך . 'הגנה

אולם ודאי שמאמרו . נית העקירהלאמור למהלכים הפוליטיים שהביאו לאישור תוכ, הדמוקרטי

כמדינה , מדינת ישראל ועם ישראל, בתוכנית ההתנתקות'. מבוסס על תפיסת הדמוקרטיה כערך

המתנחלים הם ... החליטו שטובתם היא שלא להתנחל בחלקים מסוימים של ארץ ישראל, וכעם

ותר להם והיכן והמדינה רשאית לשקול שיקולים שונים ולקבוע לאזרחיה היכן מ, אזרחי המדינה

נוסף לכך הגורם הֵראלי אף הוא ממלא מקום חשוב במערכת ההגנה על 94.'אסור להם לגור

ומומחים הנקבעים בידי אנשי צבא, השיקולים הביטחונייםמתפרשת לאורהממשות . העקירה

הרב ליכטנשטיין עצמו מסתמך על נסיונו כלוחם בשירותו הצבאי כדי לתמוך . מתחומים שונים

.בהליך

, ביטוי לעצם היות תפיסה זו חריגה בנוף הרבני היא הביקורת שמתח עליו הרב יהודה שביב

אולם , הלב מבקש לשבח את הפתיחות החינוכית הלזו'. מקברניטי ישיבת הר עציוןלשעבר

, והציניות ואף הרשע שאפיינו את הטיפול במגורשים, נוכח הבגידה והניכור שבעצם המעשה

לא –על הפשרה שהציע (כל המברך את יהודה "ל "ות עם מאמר חזלא נותר אלא להזדה

" 'ובוצע ברך נאץ ה"ועל זה נאמר , הרי זה מנאץ–) להותיר את יוסף בבור אלא למכרו

מעידה על , עמדתו של הרב משה ליכטנשטיין, דווקא העמדה היוצאת דופן95.')ב"סנהדרין ו ע(

.רד' עמ, שם 93 .233' עמ, בסערת העקירה 94 .7' עמ, )12.1.08, ח"בשבט תשס' ה (1204שבת בשבתו 95

28

ואכן האקלים הרוחני של הרבנים סופו . תיעמדת מנהיגיו הרוחניים של המתבגר הציוני הד

.שהיכה שורשים כפי שנראה להלן

המאבק על עמונה: שינוי דפוסים

, דפוסי התגובה של הציונות הדתית בהתנתקות אינם מתמצים מתוך הסברים פנומנולוגיים

סביר להניח שהאווירה הציבורית שנתהוותה בעקבות רצח רבין . מקיפים ומעמיקים ככל שיהיו

התנהגות 96.הפנמתה בציונות הדתית השפיעה אף היא לא מעט על אופי התגובות להתנתקותו

על כן ההשלמה אפיינה . אלימה הייתה מאשרת את הרצח כפועל יוצא של קיצוניות ציונית דתית

מבחינה זו האירוע שהיה בעמונה הוא בגדר התאוששות . באופן כללי את המאבק בהתנתקות

רוע זה השיב לזירה את המאבק האידאולוגי חסר האפולוגטיקה אי. מהמפולת התדמיתית

הוא הפך , על אף שהאירוע בעמונה החל בהתנגדות פסיבית.שאפיינה את התגובה להתנתקות

שבמסגרתה לא היססו צעירים ציונים דתיים להתעמת עם כוחות , מיד להתנגשות אלימה

97.המשטרה והצבא

היא מהותית להבנת דרכיה של הציונות הדתית כמדומני שחשיבותו של האירוע בעמונה

על פי עדויות אנשי צבא וצעירים ציוניים דתיים . ועל כן ננסה להבין את מניעי המאבק, בהווה

מפני עוד לפני עלות השחר ע נטשו את זירת המאבק "הקיצוניים שבאנשי יש, שנכחו במקום

עירים שנאבקו בעמונה היו הווי אומר שהצ. ע"שחשדו שמדובר בקונספירציה של מועצת יש

. התורניותבני ישיבות הסדר ובנות המדרשות, בוגרי ישיבות תיכוניות ואולפנותבחלקם הגדול

את המאבק הוליכו בני . באירוע בעמונה נכחו צעירים מהליבה הבורגנית של הציונות הדתית

בדלים בין הישיבות על אף הה 98.'אלון מורה'ו' בית אל', 'ירוחם', 'אור עציון'ישיבות כדוגמת

והוריהם משתייכים בחלקם הגדול ללב , ואנשי שוליים' תמהוניים'תלמידיהם אינם , הנזכרות

עובדה זו עומדת . לכתיות לא נמנו עם מוליכי המאבקמצדדי הממ. הבורגנות הציונית הדתית

, מופלאהמנהיגי מתנגדי ההתנתקות אכן נקטו אחריות 'כי , רות גביזון' ביסוד הערכתה של פרופ

רצח רבין ורציחות –רצח פוליטי , )עורך(ליבמן ' חומר ראשוני ניתן למצוא במאמרים אחדים בקובץ י 96

, ים רבים נמצא בעיתונות היומיתתיעוד לתחושתם של ציונים דתי. 1998תל אביב , פוליטיות במזרח התיכון .ועדיין סוגיה זו טעונה מחקר

, עוצמה: מאבק בנחל יבוק, לוז' להערות ראשוניות על זיקתה של הציונות הדתית לכוח ולעוצמה ראה א 97, )1לעיל הערה (הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות , שוורץ; פרק טו, ט"ירושלים תשנ, מוסר וזהות יהודית

.32-28' עמשכביכול רוב הציבור הציוני הדתי מנותק מהמניעים , מפריכות את הטענה) כמו רבות אחרות(עובדה זו 98

א בסיוון , מוסף, הצופה(יש חוקר שטען על דפי העיתונות . המשיחיים והוא שבוי בחיי היום יום הבורגנייםציונים הדתיים חובשי ספסלי בטלים במספרם ביחס לצעירים ה' המשיחיים'שהצעירים ) 18.5.2007, ז"תשס

כן טען שהמחנכים בישיבות התיכוניות בשנות השישים . 'קיצוניות'האוניברסיטאות והאדישים כביכול לאפשר להתווכח עם השטחיות של טענות כאלה . ה"והשבעים היו חרדים ולא הנחילו את האידאולוגיה של הראי

רוב הצעירים שניהלו מאבק עיקש בעמונה יאכלסו . תאולם גם במישור העובדתי הן מוטעו. במישור התאורטיאף הטענה משדה החינוך היא . רואי חשבון ואנשי חינוך, ויהיו בעתיד עורכי דין, בקרוב את אולמות האקדמיה

החדיר את התפיסות ההולמות ' בני עקיבא'החינוך הלא פורמלי של . שטחית ומתעלמת מהמציאות הרב ממדיתבשנות השבעים כבר למדו מאות צעירים בישיבות . משקף זאת' זרעים'בחוברות עלעול . ה"את חוג הראי

. ה"ההסדר וינקו את היסודות המשיחיים של משנת הראי

29

99 כמדומה שההערכות שגו באשר .'וייתכן שדווקא עובדה זו גרמה לשאננות שהביאה לעמונה

שכאמור הניעה רבים ממנהיגי , תפיסת העולם הממלכתית. לזהות הציבור שנכח בשני האירועים

.לא הייתה דומיננטית בקרב מנהיגי הנוער בעמונה, המאבק על חבל עזה

וצעירים ציוניים דתיים רבים ' בני עקיבא'תגייסות תנועת ניתן לראות דמיון רב בין ה

צעירים אלה . בשנות השבעים לבין ההשתתפות באירוע עמונה' גוש אמונים'לפעילויות של

.הלכו בעקבות קריאות הרבנים וגם מפני שהיה זה מעין אירוע חברתי

, יגי המאבק שהיו מנהחבל עזהשב אנשי היישוביםבניגוד ל: שיקול חשוב אחר הוא זה

לא סבלו ובתור שכאלה , היו ילדים בזמן רצח רביןשהשתתפו במאבק נגד פינוי עמונהצעירים ה

תחושה שהייתה , הם לא חוו תחושת אי נוחות ואף חשש בהלכם ברחוב. מהירידה התדמיתית

, תלמידת אולפנה בירושלים, 17צעירה בת . מנת חלקם של ציונים דתיים רבים לאחר רצח רבין

העניקה ניסוח הולם , ונתה כשהיא עומדת מול שוטרים רבים זכתה בפרס פוליצרשתמ

:לעמידתה

אבל הם לא , הם יכולים לשבור לנו את הראש. שוטרים בשחור לא מפחידים אותנו

לעשות שוב , אם צריך, אני מוכנה–את מה שעשיתי בעמונה . ישברו לנו את הרוח

', בית השלום'ת היהודיות שהתיישבו בכבר הייתי בחברון והודעתי למשפחו. ושוב

ואני מאמינה שכמוני כל אלפי הנערים . אני אהיה שם–שאם יבואו לפנות אותם

אחת נגד רבים אבל זו רק , בתמונה אתם רואים כביכול אותי. והנערות שהיו בעמונה

–י ומאחוַר, אולמרט] ראש הממשלה[ –מאחורי הרבים עומד אדם אחד : אשליה

100.ישראלועם , ה"הקב

במובן מסויים צעירים ציוניים דתיים . אלה משקפים אקלים של זקיפות קומהמייצגים דברים

מבחינתם היה זה מאבק שהציב אותם . שיקום מנגנון הפיצוי של הציונות הדתיתב החלורבים

צעירים אלה מושפעים , בנוסף לכך.)עשיית היסטוריה (בקידמת המפה החברתית והציבורית

המציגה את ארץ ישראל ואלה ממשיכים לטפח את השכבה התאולוגית , הרבניםממחנכיהם

, התוצאה היא. על אודותיהכלשהן הכרעות הכריעכישות מטאפיסית שבני אנוש אינם רשאים ל

, מאז היו עליות נוספות לשרידי היישוב חומש. חסר עכבותסוג חדש של מאבק, כאמור

.בעידודם הפעיל של הרבנים והמחנכים

.עדיין לא נחקרו לעומקםותחייתו של הדפוס האקטיביסטי שלכותיו של האירוע בעמונה ה

ברחבי ' לא חוקיים'ספיחיו של האירוע והשפעותיו ניכרים בתנופת בניית המאחזים המוגדרים

להצביע על ראשיתו של יהיה ניתן נתונים הקיימים כדי שעדויות ובדי באולם . יהודה ושומרון

.מננטי בציונות הדתיתשינוי תדמיתי אי

.161' עמ, )26לעיל הערה (בסערת העקירה 99

Ynet ,19.4.07 .http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390029,00.htmlאתר 100

30

סיכום) ד(

ראשית התהוותה של תודעה ציונית דתית חדשה : במאמר זה ביקשתי לקשר בין שני אירועים

תגובותיה של הציונות הדתית לעקירת ו) המתבטאת בעיקר בשינויים חברתיים ואידאולוגיים(

יות והאירוע השני הראשון מבטא התפתחויות סוציולוגיות ואנתרופולוג' אירוע'ה. היישובים

. הנחת היסוד היא שהאידאולוגיות מעצבות תגובות ואלה משתקפות בהן. הוא היסטורי וממשי

. התגובות יוצרות אידאולוגיות ואלה משתקפות בהן: אפשר לקבוע גם תנועה הפוכה

שחייבה לבחון , השינויים שעברה הציונות הדתית יצרו תודעה חדשהנוכחנו לדעת ש

סוגיית הזהות . ת התאולוגית שהניעה את התנועה במשך מאת שנות פעולתהמחדש את התשתי

, התודעה החדשה היא מורכבת ומסועפת. של הציונות הדרכים עמדה בפרשת דרכים

בדיון הקודם הבלטתי דווקא את הכיוונים החדשים . ומתרוצצים בה גורמים שונים אף נוגדים

מסורתיות מתפתחות ומתחדשות ללא פריצת במקביל גם מגמות , כמובן. של פתיחות והתנסות

. דוגמה לכך היא רבני צוהר. מתוך חיזוק המסגרת, מסגרת או בחינת גבולותיה אלא אדרבה

שמה לה כמטרה את שינוי התדמית הרבנית ובתור שכזו פנתה , המונה מאות רבנים, קבוצה זו

לאמור , תית המסורתיתרבנים אלה מטפחים את הזהות הציונית הד. לציבור חילוני ודתי גדול

ואת שיתוף הפעולה עם , )אתחלתא דגאולה וכדומה(את הפרשנות המשיחית למאורעות ההווה

היא תופעה של ביצור הממד השמרני ושל יצירה ובניין מתוך שימת לב ' צוהר'. הציבור החילוני

המצב תופעה זו אך תורמת למורכבות . לצורך התדמיתי ולגשר הנצרך בין הציבורים השונים

.ולזרמים התת קרקעיים המחלחלים בתוכה, החדש של הציונות הדתית

ני גורמים שעל פי הניתוח שקדם ? כיצד השפיעה התודעה החדשה על התגובה לפינוי

:עיצבו את המאבק בפינוי היישוביםראשוניים

פיצוי ההתנגדות לפינויים ולעקירות היישובים נובעת מתוך הבורגנות הציונית .מנגנוני

, הבורגנות הציונית הדתית ביקשה לעצמה מיתוסים מכוננים. הדתית ולא מקבוצות שוליים

.ופינוי היישובים ריסק את המיתוסים הללו

)א )

הדתית הציונית בתאולוגיה ישראל ארץ של התפיסה העצמותית .מעמדה

הביאה לתחושת ביטחון , שהשתלטה על הציבור הציוני הדתי, של הארץ) סובסטנציאלית(

.שלון ההתנתקותבכי

)ב(

לעומת זאת . כדי להבין את התגובות לעקירת היישוביםמסתבר שלא די בגורמים אלה

של תובנה מאפשרת ,שהתרקמה בשנים האחרונות, רבת הרבדים התודעה הציונית הדתית כרתה

התגובה לפינויים צריכה להיבחן , לפי ההסברים שהיצגנו. התנהגות המחנה הציוני הדתי

להערכתי שינויים . לאור השינויים המהותיים שעברה התנועה בשנים האחרונותבהקשר הכולל

: אין לטעות .אלה כירסמו באחדות ובכושר העמידה של התנועה לנוכח טראומת הפינוי

על אף ההיתלות ! הם עובדההחברתיים והאידאולוגיים במחנה הציוני הדתי השינויים

31

32

אין שמרנית אצטלהיונות להתעטות בוהניסה "המתמשכת בטקסטים הקנוניים של הראי

. תודעת השינוי והתמורה של המחנה הציוני הדתימ להתעלם

התודעה הציונית הדתית החדשה החלה זה עתה להיחקר בשורה של מאמרים פזורים

, המסתמכת על ניתוח חברתיוממצה אך הערכה כוללת , ועבודות דוקטור זעיר שם זעיר שם

,במאמר הנוכחי היצגתי תרשים ראשוני של תודעה זו. ן רחוקהעדייאידאולוגי ובין תחומי

.לאמור ההתנתקות ופינוי היישובים, ביותרים מבחן משמעותייועמדתי על השלכותיה על מקר

התחקיתי אחר המבנה התודעתי וההיסטורית הווי אומר באמצעות התגובה הקונקרטית

.כה מרובהועוד המלא. שהתרקם עשרים שנה קודם לכןוהאידאולוגי