האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים

עבודה סמינריונית

בנושא

הרב משה אביגדור עמיאל

תתורת המשפט ההלכתי

ד"ר בני פורתמוגשת ל

(15726" )משפט עברי: שיטות מחקרבמסגרת הסמינריון "

תשרי תשע"ד

5162ספטמבר

אליעזר הללה

127494571ת"ז

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

6

תוכן העניינים

2 .............................................................................................................. הקדמה

4 ......................................................... ויצירתו חייו קורות: עמיאל אביגדור משה הרב

6 ..................................................................... 91-ה במאה בגרמניה המשפט תורות

91 ..................................................................................... "ההלכה לחקר המידות"

91 .............................................................................................. "ההלכה מדע" יצירת: ההמוטיבצי

92 ............................................................................................... והיקפם ההלכתי המשפט מקורות

94 .................................................................................................................מושגית משפט תורת

22 .................................................................................................... אחרים לתחומים ההלכה דימוי

22 ........................................................................................ ביניים סיכום": ההלכה לחקר המידות"

24 ......................................................................... ומוסר משפט": הסוציאלי הצדק"

22 ....................................................................................................... וסיום סיכום

21 ..................................................................................................... ביבליוגרפיה

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

5

הקדמה .1

1בעבודה זו אבקש לחקור את שיטת המחקר של המשפט העברי שמציג הרב משה אביגדור עמיאל.

המונח "שיטת מחקר", על אף שהוא זר לעולמם של חכמי ההלכה לדורותיהם, ורובם ככולם רואים

עצמם כלומדי תורה ולא כחוקרי משפט, אך לא כך הרב עמיאל. לספרו המונומנטלי, אותו הוא

רואה כגולת הכותרת של מפעלו התורני, הוא קורא "המידות לחקר ההלכה", ומקדים לו מבוא

2לחקר ההלכה". ארוך: "מבוא

מחקר על תורתו של חוקר או יוצר יכול שיתבצע בכמה שיטות. למשל, שיטת המחקר הביוגרפית;

את תולדותיו של מושא המחקר, תוך שימת דגש על מוריו שיטת מחקר בה מתחקה החוקר אחר

השפיעו על של מושא המחקר ויקורות חי ניסיון להבין איךעבודתו עם עבודתם, השוואתורבותיו,

הוא אין ספק בכך שהרמ"ע הושפע רבות בדרך לימודו מרבותיו. בפה מלא בעניין זה וכדומה. תורתו

4ממורו הגדול ר' שמעון שקאפ, עת למד אצלו בישיבת טלז. השעיקר דרכו הלימודית הושפע 3מצהיר

ב יצחק יעקב , ובעיקר הרבשווינציאן על כס הרבנות וקודמימגם יש מקום להניח שתורתו הושפעה

זו בחרתי לבחון את תורתו של הרמ"ע בדרך המחקר הפילוסופית. אולם, בעבודה 5.ריינס

הרב עמיאל. אותה מציג תורת המשפט ההלכתיתמבקש לבחון את "פילוסופית" במובן זה שאני

תורת משפט זו, כפי שתוצג להלן, אמנם מושפעת מתורתו של ר' שמעון שקאפ, אך יש בה חדשנות,

מתאימה לבחינה זו. פחותכן נראה לי שדרך המחקר הביוגרפית ועל

אך את המושג "תורת משפט" ניתן לבחון בשני אופנים: תורת משפט דסקריפטיבית, המבקשת

בקשת עמדה שיפוטית, ותורת משפט נורמטיבית, המנקיטת , ללאכמות שהוא לתאר את המשפט

. ומבוססת על תורות מוסריות, כלכליות וכיו"בהראוי, תורת משפט המעורבת המשפט ולקבוע מה

6",המידות לחקר ההלכהפורש בספרו "שלו הוא את תורת המשפט הדסקריפטיביתבאשר לרמ"ע,

)לרוב פורש בספריו האחריםהוא ובעיקר ב"מבוא לחקר ההלכה", ואת תורת המשפט הנורמטיבית

להלן יכונה הרב עמיאל בקיצור "רמ"ע". 1להלן אשתמש במונח "חוקר הלכה", שהוא, אליבא דהרמ"ע, כל תלמיד חכם שעוסק בלימוד ההלכה והסברה. עם 2

זאת, דונה שאין הכוונה ל"חוקר" במובן האקדמי המקובל של המילה. ספר היובל לכבוד רבנו שר התורה, זקן ראשי הישיבות, גדול מרביצי התורהמשה אביגדור עמיאל "יומא טבא לרבנן" 3

.44-45, 23 בדורנו, מרן הגאון ר' שמעון יהודא הכהן שקאפ שליט"אאם כי הוא מציין שהוא למד אצל ר' שמעון שקאפ שנתיים בלבד, מגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה, ומאז כנראה לא 4

ייתכן פגש בו שוב )בעת כתיבת המאמר מציין הרמ"ע שהוא לא פגש את ר' שמעון זה שלושים ושמונה שנה(. עם זאת שבאותו מאמר, שנכתב לכבודו של ר' שמעון, מוציא הרמ"ע את הדברים מן הפרופורציה הנכונה, ועל אף השפעתו הרבה

של ר' שמעון על הרמ"ע אין הוא היחיד שעיצב את דרך הלימוד והחשיבה שלו. לכבוד מושבי היהדות, למדע 61-" )הרצאה בקונגרס העולמי העמיאל א"מ הרב: ההלכה לחקר המידותיהודה ברנדס " 5

(.59.7.5162, האוניברסיטה העברית בירושלים, (6941-6335) עמיאל אביגדור משה הרב של להולדתו שנה 621ממנו ירש את רבנות )ס, גם בעניין זה הרב עמיאל אינו ראשון, והוא הולך בעקבות הרב יצחק יעקב ריינס לדעת ברנד

רבי יצחק יעקב –איש המאורות לא הודפס מעולם, ראו גאולה בת יהודה)הספר דרך בים בספריו (העיר שווינצאן )מגנצא תר"מ(. חותם תכניתו , תשמ"ה(54ריינס

.4ראו להלן, פרק 6

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

2

וציאלי והצדק המשפטי והמוסרי הצדק הס, ובאופן מרוכז בספרו "בשימוש באמצעים דרשניים(

7".שלנו

ייחודית לרב עמיאל. רבים מחכמי ההלכה הדסקריפטיבית ביחס להלכה היהודית משפט התורת

הרמ"ע, ואולי עסקו בתורת המשפט הנורמטיבית, ובתורת המוסר העומדת בבסיסה של ההלכה.

תאר מהו נסה למו בתורת המשפט הדסקריפטיביתרבות סק וערק הוא, מכל חכמי תורת ישראל

לתת פשר רק המשפט באופן אובייקטיבי. הוא מבקש לחקור את ההלכה "מבחוץ". הוא אינו מבקש

אלא מבקש 8,או להעלות מושגים הלכתיים לדרגת הפשטה גבוהה פילוסופי למושגים תלמודיים

ה בעת הוא עוסק בהלכ לתת הסבר לשאלה מהי הפעילות האינטלקטואלית אותה מבצע תלמיד חכם

הראשוניות שלו את הרגשת ולכך את המודעות .)אף אם שלא במודע( הלכתית-ויוצר יצירה תורנית

9מתאר הרמ"ע בהקדמתו ל"המידות לחקר ההלכה":

ילד בהיותי ,לגמרי טליא הוינא כד . א"ה("המידות לחקר ההלכה")את לחברו התחלתי בכח

שלה החדש במהלך מפורסמת אז כבר שהיתה ,בטלז' הק הישיבה תלמיד ,עשרה-שלוש בן

שהיו ,והמפורסמים הגדולים ם"הרמי של לשיעורים מקשיב תלמיד והייתי ,בתלמוד

מה אז כבר שהרגישו מה זא כבר להרגיש התחלתי ;הסברא על ,ההבנה על בעיקר מיוסדים

וגם מסכתא בכל שיש השונים בענינים סברות אמרו הם .בעצמם ם"הרמי אולי הרגישו שלא

בשכלי ואני .שבדבר החידוש את הדגישו ופעם פעם וכל ;ענין באותו לענין מענין פעמים

וככה ...להן אחת מרכזית נקודה באמת שונות סברות הרבה כי לתפוס התחלתי הילדותי

עושה הייתי מיד מהם סברא איזה שומע הייתי וכשאך ;הגיוניים כללים לכתוב התחלתי

10".ההלכה לחקר מידות"ה את לחבר התחלתי אז כבר :כלומר ,חדש כלל עוד ממנה

ב"המידות לחקר בעבודה זו אתמקד בעיקר בתורת המשפט הדסקריפטיבית שמציג הרמ"ע

אסכולת המשפט ההיסטורית . אבקש לטעון שתורת המשפט שלו דומה באופן מפתיע לההלכה"

בגרמניה של בשיח המשפטי ששלטהמבית מדרשם של סביני ופוכטה, תורת המשפט המושגית ול

הוא אינו מאמץ אותה על כל מרכיביה. אם כי 69,11-המאה ה

.2ראו להלן, פרק 7המידות לחקר שלדבריו "הם דוגמאות לתורת הפלפול". משה אביגדור עמיאל דרכי משהזאת הוא עושה בספריו 8

(.5119לן: הקדמה( )מהדורת מוסד הרב קוק, , הקדמה )להההלכהניתן כמובן לראות את "המידות לחקר ההלכה" כהמשך למפעלו של ר' שמעון שקאפ, והבאת הדברים לרמת הפשטה גבוהה יותר )בזהירות אף ניתן לומר שבעניין שיטת העיון הרמ"ע רואה עצמו כתלמיד העולה על רבו(. הרמ"ע משתמש

וגיות הלקוחות מעולמו של ר' שמעון, אם כי הוא כותב שאת הדברים הוא כתב לפני שראה את בספריו אלו בטרמינול קרובים הדברים כמה עד להראות ידכ בספרי לשוני את העתקתי: "44, בעמ' 2, לעיל, ה"ש יומא טבא לרבנןדברי רבו )

ממנו שהושפעו כשם ,הבהירה מתורתו הושפעתי פכ"ע אבל עצמי מדעת אלה כל את חדשתי כמובן כי ואם .בתכנם "זזל". ההדגשות ישר תילב באופן זאת שקבלו ובין ישר ןפבאו התורה את ממנו שקבלו בין ,שבזמננו התורה גדולי כל כמעט

רואה בעצמו את דמותו של ה"תלמיד חכם" שהוא מתאר במבוא, שדרך הלימוד שלו הוספו. א"ה(. דומה שהרמ"ע (.29נעשית כדרכו של ר' שמעון ב"אופן אובטומטי" )ראו להלן, טקסט ליד ה"ש

שם. 9, הוא מתפלמס עם האמירה העממית דרך הקודש –דרכי משה מ"ע סולד מהקדמות. בתחילת ספרו מעניין לציין, שהר

"ספר בלי הקדמה כגוף בלי נשמה", ולכן הוא פותח את ספרו בהקדמה האומרת שלספרו זה אין הקדמה. הוא מגדיל ת ונגמרות בשבח, כשם לעשות בחלק ב של הספר, שם הוא כותב בלשון צינית כי "ההקדמות, כרגיל, מתחילות בגנו

שההסכמות מתחילות בשבח ונגמרות בגנות". עם זאת, לרבים מספריו יש הקדמה, ולחלקם גם הסכמות. בכל הציטוטים ההדגשות במקור, אלא אם כן צוין אחרת. 10קשה לדעת האם הרב עמיאל היה מודע לאסכולה ההיסטורית של המשפט ולפולמוס שהתנהל בין הפילוסופים של 11

. ככל שידי מגעת, לא מצאתי בכתביו איזכור לשמותיהם של סביני, פוכטה ויירינג. 69-המשפט בגרמניה של המאה הרק יב למבוא, ומה עוד שהוא מתפלמס רבות עם זאת, דומה שהרב עמיאל היה בקי בכתבים פילוסופיים, כפי שעולה בפ

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

4

שכן כאמור לא שיטת המחקר ) בקצרהאסקור תחילה את תולדות חייו של הרמ"ע במהלך העבודה

. לאחר מכן, כהקדמה, אתאר את ( ואת יצירתו התורניתהביוגרפית היא המנחה אותי בעבודה זו

משם, אפנה לתאר את תורת המשפט ההלכתית של הרמ"ע, תוך תורת המשפט של סביני ותלמידיו.

השוואתה לזו של סביני. אמשיך בסקירה קצרה של תורת המשפט הנורמטיבית של הרמ"ע, זו

העולה מתוך ספרו "הצדק הסוציאלי". לסיום אבקש להעריך את עבודתו של הרמ"ע, ולנסות לבחון

מדוע כשל. –הצליח, ואם לאו ו של הרמ"עהאם מפעל

תורתו של הרב עמיאל נחקרה אמנם, אך רק בהיבט הרעיוני שלה. בשנים לסיום הקדמה זו אציין, ש

שאף היא 12הרב עמיאל,של החברתית -הפוליטיתהאחרונות נכתבו מאמרים העוסקים בתורה

ככל שידי מגעת לא מצאתי מחקרים , לעומת זאת. ביחס לכותבים והוגים אחריםומקורית חריגה

תורת המשפט ההלכתית אותה מציג הרב עמיאל בספריו. אמנם, נכתבו כמה דברי וסקים בהע

בין בחייו ובין לאחר מותו, אך אלו עוסקים בעיקר בתיאור של הספר ובהרעפת 13הערכה לספרו,

שבחים למחבר, ואינם עולים כדי מחקר אקדמי.

ויצירתו והרב משה אביגדור עמיאל: קורות חיי .2

( בעיירה פרוזו'בה )מחוז גרודנא, 6.4.6335נולד בי"ב בניסן תרמ"ב ) 14עמיאל הרב משה אביגדור

פ. שנהאליטא(. בגיל שלוש עשרה עבר ללמוד בישיבת טלז, שם למד אצל שנתיים אצל ר' שמעון שק

ולובייצ'יק בבריסק, שם עסק בעיקר בסדר קדשים, ולאחר מכן לאחר מכן למד אצל ר' חיים הלוי ס

נים וחצי אצל ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי בוילנה.למד עוד כשלוש ש

, נתמנה 6912, בשנת עשרים ושלושבגיל שמונה עשרה הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ליטא, ובגיל

נתמנה 6962, בה הקים ישיבה וכיהן כרב במשך שמונה שנים. בשנת לרב העיר שווינציאן, ליד וילנה

, לרבות בתקופת מלחמת העולם 6951ה(, בה כיהן כרב עד רומני-לרב העיר גרייבו )גבול רוסיה

בתקופה זו הצטרף לתנועת "המזרחי", ונמנה על ראשיה. הראשונה, תקופה בה סבלה העיר קשות.

בהקדמה עם שיטת המשפט של האינטרסים )מבית מדרשו של יירינג(. גם במקומות אחרים הוא מגלה בקיאות בכתבי פילוסופים )לדוגמה: הצדק, פרק כ, דן בתורתו של שופנהאואר(. אולם ייתכן שהרמ"ע אמנם לא הכיר את כתבי

אך למד אודותם מתוך כתיבה רבנית אחרת שעסקה בכך, ואולי מבלי דעת שהמקור המשפטנים הגרמניים במקור, גרמני.

, הלאומיות, החילוניות, ההשכלה נגד עמיאל הרב של פולמוסו: 'השלימה התורנית היהדות בסיס עלצבי זהר "' 12 נחם) 262 אילן לטובה שנים ן"עי למלאת יובל ספר; ישראל בתרבות ופולמוס שיח-דו עין טובה:" והאגודה המזרחידברים: קובץ מאמרים במלאת עשור למרכז יעקב " עמיאל הרב של הציונית משנתו(; אבינעם רוזנק "6999עורך, אילן

אביגדור משה הרב של המדינית-הדתית שנתו(; משה הלינגר "מ6999)יוסף אחיטוב וחנה ודוד עמית עורכים, 73 הרצוג-החברתית במשנתם משווה עיון: ואנושות לאום, וחברה יחיד(; משה הלינגר "5116) 639 כט-כח בר אילן" עמיאל)אבי שגיא ודב שוורץ 97מאה שנות ציונות דתית " עוזיאל חי מאיר ציון בן והרב עמיאל אביגדור משה הרב של מדיניתמאה שנות " עמיאל אביגדור משה הרב של במשנתו מדינית-א רוחנית כמהפכה הציונות(; אבינעם רוזנק "5112עורכים,

שבין הזיקה לבחינת תרבותי-חברתי בדגם עיון"אבינעם רוזנק ; (5112)אבי שגיא ודב שוורץ עורכים, 782ציונות דתית 419 דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד" עמיאל אביגדור משה הרב של משנתו לאור כללית לתרבות יהודית תרבות

היסטוריוסופיה ומדעי היהדות" הכללית והתרבות עמיאל אביגדור משה הרב(; דליה לוי "5112יהוידע עמיר עורך, ): הסיעות כל ואחדות... להתחזק צריכים "ואנחנו ברונר רות(; 5112עורכים, יעקבסון יורםו מאך. פ מיכאל) 612

קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה עמיאל", עבודה לשם אביגדור משה הרב של ובהנהגתו בהגותו אינדיווידואליסטית .(5117קונסוני, מנואלה של העברית בירושלים )בהנחייתה

איש ההגיונות: רבי משה יהודה -)תש"ג(; גאולה בת משנת הרב רמ"א עמיאל בהלכה ובאגדהכתריאל פישל טכורש 13, 3הרב קוק, לעיל ה"ש (; שלמה יוסף זוין "המידות לחקר ההלכה" )הקדמה למהדורת מוסד 5116) אביגדור עמיאל

(.67בעמ' , חלק ראשון דרך הקודש -דרכי משה הפרטים הביוגרפיים לקוחים מתוך "הקדמה לתולדות המחבר ושיטת למודו" 14 , חלק ד, ערך "עמיאל, משה אביגדור" )יצחק רפאל עורך, תשל"ב(.הציונות הדתיתאנציקלופדיה של (. וראו גם 6993) 56

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

2

, בה כיהן כרב שש עשרה שנה. בתקופה זו אירגן את חיי הוזמן לכהן כרב העיר אנטוורפן 6951בשנת

הקהילה, מוסדות החינוך היהודי )בין השאר ברוח תנועת המזרחי( והחיים היהודיים באנטוורפן

ובבלגיה כולה, ואף זכה על כך למכתב שבח מר' ישראל מאיר הכהן מראדין )"החפץ חיים"(.

הוזמן 6921ל היישוב היהודי ועל רבניו, וכך בשנת ביקר בארץ ישראל והותיר רושם רב ע 6922בשנת

, שם הקים בין השאר את "ישיבת היישוב החדש", הקרויה כיום לכהן כרבה הראשי של תל אביב

(.62.4.6941מותו, י"ד בניסן תש"ו ) םעל שמו. ברבנות תל אביב כיהן עד ליו

15ניתן לחלק לשלושה חלקים:את יצירתו התורנית

, המחולק ל"דרך הקודש" בענייני קדשים וטהרות, ו"דרך דרכי משהפלפול: ספר א( ספרי לימוד ו

הקניינים" העוסק בדיני קניין. בספרים אלו, המחולקים כל אחד לשבעה שערים, מנתח הרמ"ע

פ.מוד הקרובה לדרכו של ר' שמעון שקאסוגיות ומונחים בדרך הלי

עמי", "לנבוכי התקופה", "הצדק הסוציאלי ב( ספרי דרשות והגות: "דרשות אל עמי", "הגיונות אל

והצדק המשפטי והמוסרי שלנו", "שבת מלכתא". בספרים אלו פורש הרב עמיאל את משנתו

חברתית, לרוב בסגנון של דרשות.-הרעיונית ואת משנתו הפוליטית

ג( ספר חקר: "המידות לחקר ההלכה", נושאה העיקרי של עבודה זו, בה הוא פורש, כאמור, את

ורת המשפט שלו.ת

. הכרך הראשון מחולק לשני (החלק השלישי יצא לאור לאחר מות המחברלספר שלושה כרכים, )

-מתחיל הרמ"ע בעיקר מפעלו חלקו השני בחלקים. החלק הראשון הוא ה"מבוא לחקר ההלכה", ו

"המידות לחקר ההלכה". ניכר, שכוונת המחבר היא שעיקרו של הספר הן "המידות", אך חלקו

חוקר ההלכה ניגשהייחודי של הספר הוא דווקא ב"מבוא". במבוא זה מתאר הרב עמיאל כיצד

למעשה, בחלק זה של הספר הוא פורש את שיטת המשפט ההלכתית שלו.למלאכתו.

ב -המבוא נחלק לשנים עשר פרקים שניתן לחלקם לשלוש מערכות: המערכה הראשונה, פרקים א

ומתאר את השתלשלותו. המערכה ,ההלכתי 16ה"פלפול" מהומ"ע הם פרקי הפתיחה, בהם מגדיר הר

המבוא, ומתארים את פעילותו של חוקר ההלכה. המערכה ו שלח הם עיקר-השנייה, פרקים ג

מבחינת הזמן והמקום.של חכמי ההלכה יב עוסקים בשיטות מחקר שונות -השלישית, פרקים ט

מונה הרמ"ע עשר מידות לחקר ההלכה. שמונה מתוכן עוסקות של הכרך הראשון בחלק "המידות"

במידת "סיבה ומסובב" על התפרטויותיה השונות, המידה התשיעית "במקום העצם" והעשירית

הוא מוסיף עוד שש ובחלק השלישי השני הוא מביא עוד שבע מידות, כרך"אמצעי ותכלית". ב

מדעי מוגש להרב משה אביגדור עמיאל -ספר היובל: קובץ תורניראו יצחק ורפל "כתבי הרב משה אביגדור עמיאל" 15

הרמ"ע. מעניין פריטים הכוללים את ספריו ומאמריו של 211)י"ל הכהן פישמן עורך, תש"ג(, שם מובאים שליט"אשל המאה הקודמת: 21-לציין שהרמ"ע עצמו סלד והתנגד לרעיון של ספרי יובל, סוגה שהייתה כנראה מקובלת בשנות ה

שנה ת"הת יובל לחגיגת גם. אנו גדולינו של יובלים לחגיגות יתרה חבה כך כל אין ,התורה אמוני מחנה ו,אנ במחננו" ,לצדיקים נפשות עושים אין' :עמם ונמוקם עמםטו ,בזה נוקפם שלבם ומפקפקים מהססיםאצלנו נמצאו ם"הרמב של

)ר' שמעון שקאפ. ט"לאוי חיהוי בתוכנו שחי בישיבה ויושב זקן של היובל חג לחגיגת שכן ומכל זכרונם'. הן הן דבריהם (.2, לעיל ה"ש יומא טבא לרבנןבכאלה" ) הורגלנו לא כי בעזרה' 'חולין מעין הזב שיראו כאלה ימצאו ודאיא"ה( ב

הרמ"ע משתמש במונח "פלפול", אם כי כוונתו ללימוד על דרך ה"סברא". לעיתים הוא משתמש במינוח "דרך 16 ההבנה".

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

1

בחלק זה מתאר הרמ"ע את 17יפי משנה.( סע436בסך הכל, מתפרטות המידות לתפ"א )מידות.

הכללים המופשטים של מכלול הנורמות ההלכתיות, תוך מתן דוגמאות. נאמן לדבריו בהקדמה,

הוא הולך מן הפרט אל הכלל, ועם כל הוספת פרט נוסף הוא עולה לדרגת הפשטה גבוהה יותר.

את תורת המשפט של בעבודה זו, אתמקד בעיקר בחקר ה"מבוא", שכן בו, כאמור, מתאר הרמ"ע

ההלכה היהודית.

11-מאה הבתורות המשפט בגרמניה .3

-, אקדים לתאר את הפולמוס התורתעם תורת המשפט ההלכתית של הרמ"ע ההשוואה לצורך

18.סביב שאלת תורת המשפט המושגית 69-ה המשפטי שניטש בגרמניה במא

דרסטי בגישות הפילוסופיות חל שינוי, בעקבות עבודותיו של עמנואל קאנט, 69-בראשית המאה ה

יעו פגישות אלו הש. , כשאחד השינויים הוא בהגדרת המושגים "מדע" ו"מחקר"בגרמניה והמדעיות

מדע כהמשפט תייחס אלרצון עז לה ניכר אצלם , וכתוצאה מכךקהילת המשפטנים הגרמניתגם על

– Rechtswissenschaft .יו להיות מדע אמפירי. אופיו של המשפט, טענו משפטני גרמניה, על בשל

מציאת היקפו של הקורפוס מבחינת התפיסה הפילוסופית של "מדע", משמעות הדבר הייתה

שם השגת תכלית זו למתאר תהליך זה, ומציין ש Reimann19 המשפטי וארגונו בצורה שיטתית.

שאלו את עצמם משפטני גרמניה שלוש שאלות:

This new dignity of “Wissenschaft” perhaps explains why the best legal minds in early

nineteenth century Germany all participated in the development of a new legal science.

The heated debates among the various schools about the proper approach revolved

around three fundamental methodological questions. If legal science had to be

empirical, where would its data come from? If it had to build a system, what would this

system be like? And what was the relationship between the empirical and the systematic

side?

בעקבות ת גרמניה רגש לאומי גרמני, וזאתבמקביל לגישות הפילוסופיות החדשות, שטף א

, מה שדרבן את משפטני גרמניה למצוא שיטת משפט (6362) ההשתחררות מעולו של נפוליאון

גרמנית אותנטית.

"המידות" בהן הוא עוסק באותו הכרך, על כל סעיפיהן, תחת הכותרת: "יסודות בכל אחד מן הכרכים הוא מסכם את 17

ההגיון של כל הספר". מעניין לציין שכך הוא גם נוהג ביחס למבוא, והוא מסכם את כל פרקי המבוא בראשי פרקים. כן יורד לפרטים, מבנה כזה מזכיר במקצת את מבנהו של "היד החזקה", בו הרמב"ם מונה תחילה את הכותרות ולאחר מ

ואולי זו הייתה כוונת הרמ"ע. קידר ניד (;ט"תשמ) 2 יד משפט עיוני "המנהלי בדין וסבירות שפיטות על" לנדוי משהלסקירות בנושא זה ראו: 18 (.ג"תשס) 747, 727 כו משפט עיוני "בישראל התכליתית הפרשנות שיטת של עלייתה: הפרשנית המהפכה"

19 (1990) , 84831 B. C. L. Rev. 837, cienceS egalL ermanG enturyC ineteethN, Mathias Reimann.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

7

הצטרפה העובדה שבגרמניה שמשו בערבוביה שיטות משפט שונות, והורגש רצון שני גורמים אלה ל

Reimann:20לאחד אותן לשיטה אחת סיסטמתית. ושוב בלשונו של

The temptations of logical perfection and systematic completeness were strong. The

system promised to master the legal chaos that prevailed in nineteenth century

Germany where the modern Roman law, highly complex and frequently uncertain in

itself, co-existed with a multitude of indigenous German institutions, the legislation of

several dozen principalities, and a bewildering mass of local customs. Where the system

was embodied in the Pandectist treatises, they were followed like guides through a

wilderness.

הם הרקע לצמיחתה של האסכולה ההיסטורית של המשפט, שמייסדה הוא גורמים אלו בעיקר

21פרידריך קארל פון סביני.

ני גרמניה בבואם להגדיר את מדע המשפט הייתה השאלה כאמור, השאלה הראשונה ששאלו משפט

של בהיסטוריה נמצא המשפטשנתן סביני לשאלה זו היא ש בההתשו 22.היכן נמצא המידע המשפטי

הקורפוס המשפטי 24.(Volksgeist)מבטא את רוח העם הוא תופעה חברתית והוא המשפט 23.העם

ה"מסננת" של ההיסטוריה שייך לקורפוס של הוא תולדה של דורות של משפט, ומה שעבר את

היגדים משפטיים.

התפתחות המשפט מדמה את במשפט תופעה חברתית, לא תופעה תבונית. הוא אם כן רואה סביני

משפט ושלילת תנגזרמתפיסה זו מבטאים את רוח העם. גם הםשלהתפתחות הלשון והאומנות, בכך

מהו הקורפוס המשפטי, אלא ההיסטוריה ורוח והמשפט התבוני, שכן לא התבונה קובעתהטבע

ח עובר מן העם עם זאת, בשלב מתקדם, כאשר רוח העם הופכת להיות מורכבת, הכו 25העם.

מלומדים.-פטניםלמש

. 335שם, עמ' 2021 1861 –1779 ,Friedrich Carl von Savigny .

OF THE VOCATION OF OUR AGE FOR LEGISLATION AND JURISPRUDENCEאת תורת המשפט שלו מציג סביני בעיקר בספרו: (Abraham Hayward translated, New Jersey 2002).

?כלל הזיהויאם נשתמש בלשונו של הארט השאלה תנוסח: מהו 22או את התפתחותו במהלך ההיסטוריה, ויש להדגיש, האסכולה ההיסטורית אינה חוקרת את ההיסטוריה של המשפט 23

(:324, עמ' 69)לעיל ה"ש Reimannאת המשפט בהיסטוריה של העם. ובלשונו של מוצאתאלא "Savigny envisaged not 'Rechtsgeschichte' (legal history), but 'geschichtliche Rechtswissenschaft'

(historical legal science)". Hence the title of his journal was Zeitschrift für geschichtliche Rechtswissenschaft: 13וראו שם בה"ש

(founded 1815). .)"כתב עת למדע המשפט ה"סיפורי( לרוח שותף אינו היהודי העם שכן, פעילה לאנטישמיות ואף אנטישמיות לתפיסות וותלמידי סביני מגיעים כך מתוך 24

.בצרפת הוא סביני משפחת של שמקורה לוודאי שקרוב הוא המעניין. הגרמני העםויש לציין, שלדעת סביני המשפט הרומי הוא זה שמציין את רוח העם הגרמני, ולכן הוא המשפט הגרמני הראוי. סביני 25

עצמו החל את דרכו כפרופסור למשפט רומי באוניברסיטאות שונות בגרמניה, לרבות אוניברסיטת ברלין.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

3

26,, הוא הרכיב שעונה על שתי השאלות הנוספות שמוזכרות לעילבתורתו של סביני האחררכיב ה

, אינן , כאמורהמשפטיות הנורמות: )Begriffsjurisprudenz)27מושגית המשפט התורת הוא

נקבעו יש להן הנורמות לאחר שאולם )כלומר, רוח העם(. הרצון הן פריאלא נקבעות על פי היגיון

אחרת משפטית תלויה בנורמה . נורמה משפטיתוהן מאורגנות בצורה סיסטמתית פנימי יגיוןה

וה אומר מתוך ושפט נעשה בדרך דדוקטיבית, ה. מחקר שיטת המממנה גבוהההברמת הפשטה

נגזר מגישה זו, ששיטת המשפט צריכה להיות 28.אוסף הנורמות המשפטיות יש להסיק מהו הכלל

הנורמות המשפטיות אינן ש ,לטעון המושגית משפטהעוד מבקשת תורת קוהרנטית לחלוטין.

מהן, שכן התחשבות אבות את תוקפן ומושפעות מאינטרסים חברתיים, וכמובן שאינן ש

תיים פוגעת בקוהרנטיות של השיטה.באינטרסים חבר

29עומד מאוטנר: תעל הקשר בין הגישה ההיסטורית לגישה המושגי

. היסטורי מחקר של בדרך התקף המשפט של תכניו אחר להתחקות Savigny ביקש, אחד מצד

-מעין מערכתב המחקר במסגרת המתגלות המשפט נורמות את לארגן ביקש הוא, אחר מצד

תופעה הוא שהמשפט משום, אפשרי כזו במערכת המשפט של ארגונו, גישתו פי-על. מדעית

, קוהרנטית נורמטיבית מערכת מולידה, מצידה, וזו, העם-רוח את המשקפת, תרבותית

.מרכיביה כל בין אורגני קשר על השומרת

, ידה של זו הסיסטמתיתהסיפור ההיסטורי לבין התפיסה המושגית כאשר נוצרים מתחים בין

המדען המשפטי חייב לסנן מה שאינו קוהרנטי לשיטה. על ידי ,סבינילדברי 30.השנייה על העליונה

של שיטת המשפט, וכך הוא יודע להבחין בין האורגניאת המבנה המדען המחקר ההיסטורי מגלה

עם זאת, סביני מאמין . מה שאינו קוהרנטי אינו אלא טעותו, מה ש"נחוץ", לבין מה ש"שרירותי"

א יאמץ חוקים נכונים וקוהרנטיים.ש"יד נעלמה" מכוונת את רוח העם כך שהו

לבין השיטתיות (Geschichte)היסטורי סיפור העל שילוב בין האפוא תורת המשפט של סביני בנויה

(System).31 ,והוא , המשפט אינו קופא על שמריו, אלא מתפתח עם רוח העםשאינהרנטי לתפיסה זו

32.תוצר אבולוציוני של רוח העם

.69ליד ה"ש 26)בגן העדן :Ein PhantasiebildIm Juristischen begriffshimmelמושג זה נטבע על ידי יירינג במאמרו ההיתולי 27

Scherz und Ernst in der Jurisprudenz: eine Weihnachtsgabe fürהמושגי המשפטי: תמונת פנטזיה(, שבספרו das juristische Publikum )לצון ורצינות בתורת המשפט: מתנה לחג המולד לציבור המשפטנים((Leipzig, 1912) .

תודה לאבי, מר שלמה הללה, שעזר בתרגום המאמר.נתונות שתי צלעות וזווית סביני מדמה את הקוהרנטיות של שיטת המשפט לעיסוק בגיאומטריה. כך למשל, כאשר 28

(.23, בעמ' 56, לעיל ה"ש Vocationאחת של משולש, ניתן להסיק מהו המשולש האחד והיחיד שהן חלק ממנו ) )תשנ"ג(. 67-63 הערכים במשפט הישראליירידת הפורמליזם ועליית מנחם מאוטנר 2930 Reimann 334-333, בעמ' 69, לעיל ה"ש. 31 Reimann 69, לעיל ה"ש . 32 Reimann 371-377ובעמ' 324, בעמ' 69, לעיל ה"ש.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

9

שיכלל את שיטתו של רבו, והביא אותה לדרגת הפשטה גבוההתלמידו של סביני, 33,פוכטהגאורג

34. באחד מספריו הוא כותב את המשפט הבא, המבטא את עיקרי תורתו:עוד יותר

das Recht selbst ein System ist [.סיסטמה]=החוק עצמו הוא

פוכטה מבקש ,בלבד שאת הנורמות המשפטיות הוא מוצא בהיסטוריה לרבו סביני,בניגוד אולם,

35.קורפוס המשפטי הקייםבגם להנביע פרטים חדשים מתוך ההכללות שהוא מבצע

. הוא המשיך תורת רבוהמשיך בתחילת דרכו לשכלל את 36רודולף יירינג,תלמיד אחר של סביני,

המחקר הדימוי שלהוא בשיטתו מוטיבים המעניינים ההפשטה. אחד מן ה בדרך של עלייה ברמות

עולם מדעי הטבע, וכך נלקחו מהמשפטי של יירינג שיטות המחקר 37המשפטי למחקר מדעי הטבע.

, "חוקים "הביולוגיה של החוק" . כך, למשל, מדבר יירינג עלהדימויים שלוהביטויים וגם מערכת

וכיוצא , על שיטת משפט "אורגנית"ותרכובותוגים ומולידים חוקים חדשים", על יסודות מזדו

38.באלו

ופיתח מתורת רבו,חזר בו הוא .69-של המאה ה 11-בשנות ה אולם, בשיטתו של יירינג חל מהפך חד

. יירינג טען כי המשפט אינו פרי (Interessenjurisprudenz) התכליתיתתורת המשפט את

."המאבק למשפט"( ,Der Kampf um's Recht :התפתחות, אלא פרי מאבק )וכך גם שם ספרו

ים אף מאבק עקוב מאינטרסים חברתיים שונים, והמאבק ביניהם, לפע , לדבריו,המשפט מייצג

ת:והמשפטי ותנורמיצירת המדם, מביא ל

המשפט אינו מחשבה גרידא, אלא כח חי. לפיכך נושא הצדק, המחזיק ביד אחת את המאזנים

השקולים של המשפט, ביד השניה את החרב, שבה הוא מקיים את המשפט. החרב בלי

קוצר היד של המשפט. שניהם כרוכים –המאזנים הוא הכח המעורטל, המאזנים בלי החרב

במקום שהכח שבו נושא הצדק את החרב שוה זה בזה, ומצב משפטי מושלם שולט רק

39.לחריצות, שבה הוא משתמש במאזנים

מורגש היטב שהוא עוסק יותר במאזני הצדק )תורת המשפט של סביני. א"ה( במדע שלנו

40מאשר בחרב הצדק.

33 1846 –Georg Friedrich Puchta 1798 . 34 )5018 Leipzig d ed.3r100 ( , Vol. 1, p.NSTITUTIONENI URSUS DERCuchta, P iedrichrFeorg G ניתן לצפייה .

באתר:http://books.google.co.il/books?id=paNDAAAAcAAJ&pg=PA100#v=onepage&q&f=true.

משליםויש להדגיש: גם סביני מאמין, כאמור, בהתפתחות המשפט על פי רוח העם, אך בעוד לדעת סביני המשפט 35 את עצמו. להרחיבאת עצמו בלבד, לדעת פוכטה, בכוחו של המשפט המושגי גם

36 1892 –1818 ,Rudolph Ritter von Jhering. 37 e attractive to the jurists, who sought ways to Ideas from physics, chemistry and biology becam"

master the legal universe as the natural scientists were mastering the natural universe". (Reimann 'בעמ ,315.)

.332, 373-379שם, בעמ' 38 רינג ועל תורתו ראו:(. לסקירה על יי6947)י. שאקי עורך ומתרגם, 66 המאבק למשפטרודולף יירינג 39

Julie E. Grisé, Martin Gelter and Robert Whitman, Rudolf von Jhering's influence on Karl Llewellyn, 48 Tulsa L. Rev. 93(2012).

.64שם, 40

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

61

כעולם של אסכולת סביני ובמאמר אחר, הוא מתאר באופן היתולי את עולם המושגים המשפטי

41שמש זורחת, ומסביר:חשוך בו אין ה

השמש היא מקור כל החיים, אך המושגים אינם סובלים את החיים, יש להם עולם משלהם,

42מכל מגע עם החיים. יםשבו הם קיימים רק הם לבדם, מרוחק

תורת המשפט אותה מציג הרמ"ע ב"מבוא לחקר ההלכה", תואמת את כפי שאבקש לטעון להלן,

שיטתם של משפטני האסכולה ההיסטורית ותורת המשפט המושגית. ניתן לראות אצלו הן את

", הן עיסוק בהיקפו של הקורפוס המשפטי, הן שאיפה הלכתיהמוטיבציה ליצור "מדע משפטי

, והן שימוש בדימויים הרנטיות מושלמתגה של המשפט ההלכתי ושמירה על קולהפשטה והמש

. זאת ועוד, לא אחת תוקף הרמ"ע בחריפות את תורת מתוך עולמה של האסכולה ההיסטורית

המשפט התכליתי מבית מדרשו של יירינג. וכל זאת, בלא להזכיר את שמם של משפטני גרמניה אף

לא פעם אחת.

"המידות לחקר ההלכה" .4

המוטיבציה: יצירת "מדע ההלכה" (9)

אין ספק ש"המידות לחקר ההלכה" הוא גולת הכותרת של מפעלו התורני של הרמ"ע, הן מבחינת

:הרמ"ע מודע לכך, וכבר בהקדמה לספר הוא מתאר זאתהתוכן והן מבחינת החדשנות.

אם כי, ה"בעז שחיברתי מהספרים אחד ספר רק איננו הזה" קודש יהיה עשירי"ה והספר

יגיעה השקיע שבו המחבר של" אדם חיי" ספר, הספרים ספר, הידיעה" הא"ב הספר הוא

43.דעתו על עומדו מיום שנים עשרות של ועמל

בהמשך דבריו הוא מתאר את תשוקתו העזה לכתוב חיבור שיכלול את כל אשר נעשה לפניו, ויכלול

אותו בכללים אחידים. הוא מתאר כיצד התחושה שכל הקורפוס התורני לדורותיו נתון במערכת של

שיש ודומה(, רוח) Geist-ל והופך מת הדוגל בתורת המשפט המושגית המשפטן זה במאמר. 526' בעמ, 57 ש"ה לעיל 41

, מלבד הפרודיה על תורת המשפט המושגית.Volksgeist –" העם רוח" על פרודיה בכך מנורה' נ מזרחי 6619011 א"עשת לרוב תורת המשפט המושגית לגנאי. ראו לדוגמה יש לציין, שבמשפט הישראלי נדר 42

של פירושה לעת – שלנו-בענייננו(: "5116לפסק דינו של השופט חשין ) 1, פסקה 49( 5)נו ד''פ, מ"בע לביטוח חברה אותנו המלווה השיפוטית התחושה את, המושכלת האינטואיציה את, החושים-חוש את אנו מאבדים –" דרכים תאונת"

כי משידענו. המניין-מן כספי בנושא אנו שמכריעים ובין אדם של בגורלו אנו שמכריעים בין, בדין מכריעים שאנו לעת במושגים אך –" דרכים תאונת" של פירושה לעת – עצמנו אנו מעסיקים", דרכים תאונת" בהכרח אינה" דרכים תאונת"

, begriffsjurisprudenz-ב הוא עיסוקנו. מציאות-תחושת נעדרת ובמושגיות חיים-ונעדרי יבשים במושגים: ובמושגיות' נ אסף 5971016 פ"רע ". וכן מחלפותיו נגוזו כשמשון היה אמת של תחושה הנעדר ושופט. מושגים של ביוריספרודנציה

במעלה ראשונה משמעות כי ספק אין(: "5115לפסק דינו של השופט חשין ) 51, פסקה 463( 2)נו ד''פ, ישראל מדינת של וניסוחו, השופטת הרשות לבין המחוקקת הרשות בין הקשר צינור הוא חוק-דבר. חוק של ולניסוחו ללשונו נודעת. החוק של בלשונו תמיד נפתח חוק של לפירושו. החוק של תכליתו את – ובראשונה בראש – לבטא האמור אף הוא חוק כל – פרשנות-של-מסע נסיים גם לעולם, ומרחוק מקרוב ואסמכתאות ראיות להביא נבקש ולהעמקה להבנה אם וגם: הדבר את ונשמור דעתנו ניתן זאת על גם ואולם. אלה דברים על יחלוק לא איש. החוק של בלשונו – פרשנות-של-מסע

מושגים של היוריספרודנציה לפחת ניפול שלא ונישמר ניזהר כי עלינו שומה הפרשנות במלאכת(begriffsjurisprudenz .)רוח הנופחת היא זו ותכלית, בבטנו תכלית הוא נושא. לעצמו תכלית בו אין – חוק כל – חוק

דנו. יעדו אל אותו המוליכה והיא באפיו חיים אב אבד תכלית ב הסונאר שתכונת לווייתנים כאותם והיינו התמצאות נ .59". וראו גם מאוטנר לעיל ה"ש נשתבשה שלהם

.42המידות, הקדמה, עמ' 43

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

66

44ללים ומושגים אחידים נולדה בו עוד בצעירותו, וכי מאז הוא עמל ומכין עצמו לכתיבת מחקרכ

ברצונו ליצור חיבור המתאר את ההלכה כמערכת טים של ההלכה.פששינסח את כללי החשיבה המו

משפטית סיסטמתית.

הרמ"ע ניגש לעבודתו בחרדת קודש, ורואה בכך שליחות חשובה ממעלה ראשונה, שעניינה

. וכפי שהוא מציין, כדי ששלשלת ההלכה לא תינתק המשכיות השתלשלות ההלכה בעם ישראל

חשוב להבין כיצד פועל חקר ההלכה, ולא די בכך שתלמיד חכם ידע את פרטי ההלכה. הוא רואה

, ובעיקר לאור הידיעות שהחלו להגיע לארץ ישראל על שואת אירופה ועל גודל בכך חשיבות גדולה

ולם התורה שם.החורבן של ע

לא נכתב כל חיבור המתאר את דרך זמנושעד ובצדק, 46מציין,וא ה 45הרמ"ע מודע לראשוניותו.

חקר ההלכה. זאת ועוד, אף העוסקים בהלכה אינם מסוגלים להסביר לאחרים, ואף לא לעצמם, את

נחרצות ובלשון בוטה )כדרכו( הוא מתנגד פעילותם המחקרית. אין להם רפלקסיה על מעשיהם.

את , לדבריו,אינם מבינים שכן חוקרים כאלה 47,על ידי חוקרים "מן החוץ" לספרי המחקר שנכתבו

. למשל, הוא מתנגד נחרצות למונח "חכמת ישראל", שכן חקר ההלכה הוא חקר "תורת חקר ההלכה

כבוד דתי אליה: ומתוך 49,מתוך עולם ההלכהלדעתו, חקר ההלכה צריך להיעשות 48.ישראל"

, ההלכה בהתפתחות היותר לכל עוסקים, ההלכה בחקר, כביכול, שעוסקים הספרים ואלה

והמקום הזמן בעקב, דעתם לפי, שבאו הלכות פרטי לכמה חיצוניות סיבות ומבקשים

העתיקים הגויים של למשפטים שלנו המשפטים בין ההשוואה את מחפשים. וכדומה

הדברים ראויים'ה את מנמקים הם, עליו חולק השני והתנא ככה סובר זה תנא ואם. האחרים

הרוח ענקי את הם מודדים כאילו, שהיא צורה באיזו עצמית נגיעה איזו ידי על', שאומרם למי

כי כלל מרגישים ואינם חלים ואינם, עצמם של הפעוטית במידה, האלה, למלאכים הדומים

50.שבעולם החכמות שאר מכל שבה באוביקטיביות מצויינה התלמוד חכמת דווקא

מ"ע למסקנה שאכן לא נכתב כל חיבור ראוי לשמו המתאר את חקר ההלכה רובשל כך, מגיע ה

כן בחלקו נפלה זכות ראשונים זו. האמיתי והאותנטי, ואם

ההלכה". בשני השמות הוא השתמש לחקר"מבוא הוא קרא מבוא , לההלכה" לחקרלספרו "המידות הרמ"ע קרא 44

תי. הוא אכן אינו כותב רק חידושי תורה ישיבתיים קלסיים, אלא במילה "חקר", מונח שאינו בשימוש בעולם הישיבבאופן מודע לחדשנותו הוא מנסה לבחון, כחוקר מן החוץ, מהי הדרך שבה יש לחקור את ההלכה. )ברנדס, לעיל ה"ש

2). הלכה מחוקרי תימוכין מציין לא אך, טענותיו את להמחיש כדי לרוב דוגמאות ע"הרמ מביא שבספר, לציין מעניין 45

.זה ספר בכתיבת חש שהוא הראשוניות תחושת את מביע שאולי מה, אחרים א, ג. מבוא 46 ההלכתית הפעילות את לבחון המבקש", ודורשיו דור דור" בספרו, וייס הירש( אייזיק) יצחק על בעיקר יוצא קצפו 47

שהוא לציין יש כי אם, ההלכה כלפי ביקורתית גישה כלמסכים ל אינו עצמו ע"הרמ. ז, א, מבוא ראו. ביקורתית בעין .65 ש"ה לעיל, הלינגר למשל ראו. רבים בתחומים ביקורתי מאוד היה עצמו

כך למשל הוא כותב בזלזול: "החוקרים האלה שמו לב ביותר להתחקות על הצבע של זקנם של אביי ורבא, למשל, 48ם אלא בשביל חקירתם זו. ולזה קראו בשם לדעת אם היה להם זקן שחור או צהוב, כאילו כל העולם כולו לא מתקיי

א, ח(. מבואהמצלצל כל כך 'חכמת ישראל'". ) שאינן" חיצוניות סברות"ל לשמוע מסכים אינו הוא אחד מצד. ע"הרמ אצל אמביוולנטיות על להצביע ניתן זו בנקודה 49

.יב פרקמבוא, למשל ראו, פילוסופים בדברי ובמוצהר במודע משתמש עצמו הוא שני ומצד, התורה עולם מתוךחלק א, מבוא לחקר ההלכה )להלן: מבוא( א, ד )מוסד הרב קוק, המידות לחקר ההלכהמשה אביגדור עמיאל 50

תשס"ט(. הפיסוק וההדגשות במקור, על פי מהדורה זו, אלא אם כן צוין אחרת.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

65

את רצונו ליצור מערכת משפטית סיסטמתית מנמק הרמ"ע בכך שהדבר קיים גם במדעים

ייתכן, אם כן, שהמדע התורני נופל ממדעים אחרים:)"חכמות"( אחרים, ולא

שבעולם... החכמות שאר מכל ספק שום בלי גדולה יותר שכלית יצירה יש בחכמת התלמוד

מדות על מיוסדות כולן למעשה. הקודמות תיאוריה שאין לה בעולם חכמה איזו ראינו וכלום

החיצונים הדברים את הפשטה שכלית, להפשיט לעשות ואפשר, בשכל וקיימות קבועות

התלמוד שבחכמות אפשר ואיך. שבהם הנקודות השכליות את ולמצוא בהם עוסקת שהיא

״כל אמרו וקיימים... ואם חז״ל קבועים כללים שום בלי , באויר פורחות סברות רק תהיינה

לחלק ביחוד כוונו בודאי ,דברים( אלו ר״פ ירושלמי) תורה״ אינה - בית־אב לה שאין תורה

שבה איננה ההגיונית הנקודה את בה למצוא שאי־אפשר סברא כל: כלומר, שבתורה הסברא

51...הסברא לתורת בית־האב את להמציא היא הספר ומטרת. סברא

מאה שנה לפני הרמ"ע הניעה מוטיבציה דומה את משפטני גרמניה ליצור את 52כפי שהובא לעיל,

על קשר בין שיטת המשפט של הרמ"ע לשיטת מדע המשפט. אולם, אין בכך כמובן כדי להצביע

המשפט שלהם. קשר זה יתברר להלן.

והיקפם ההלכתי מקורות המשפט (2)

מידע המשפטי בהיסטוריה וברוח הובאה שיטתה של האסכולה ההיסטורית, המוצאת את ה 53לעיל

האסכולה ההיסטורית מתנגדת למשפט ת הסמכות למלומדי המשפט. רבשלב מסויים עובו העם,

ולמשפט התבוני, ורואה במשפט פרי של רצון )המתבטא ברוח העם(.הטבע

את מקורות המשפט כמובן, מובן, שהרמ"ע אינו יכול לקבל את הדברים כפשוטם במילואם.

בספרות הגאונים, בראשונים תלמודים, ב 54,"משה קיבל תורה מסיני"ההלכתי הוא מוצא ב

רמ"ע מתנגד לרעיונות של משפט טבע או המלומדי האסכולה ההיסטורית, גם מו כ אחרונים.וב

משפט תבוני:

בחוקי טעמים בזה למצוא כוונתנו אין, שבהלכה טהורה שכלית עבודה על מדברים וכשאנו

וגם 55,בזה עליו חלקו והחכמים, דקרא טעמי לדרוש בזה יחיד היה שמעון רבי כי, התורה

אפילו בנוי אינו ההלכה מבנה עצם, פנים כל ועל 56.מאוד מועטים במקומות רק דרש לא הוא

בתור התורה דיני כל רואה שההלכה, כלומר. חוקי יסוד על אלא, דקרא טעמי על שמעון לרבי

, תולדות הרבה מהם ומולידה, שכליות מצוות של סוג תחת לכאורה שנכנסים אלו גם, חוקים

.ו, א, מבוא גם וראו. הקדמה 51 .69 ש"ה ליד 52 .52ליד ה"ש 53 משנה, אבות א, א. 54 .א ,קטו מציעא בבא, בבלי למשל ראו 55 טעמא דרישת של יסוד על בדת תקונים לעשות שרצו אלה ולפיכך: "574סד, עמ' , פרקלנבוכי התקופהוראו גם 56

התורה ושכל לחוד הטבע שכל כי, טועים אלא אינם הטבעי השכל י"עפ אדם בני של הטעם י"עפ הוא והטעם דקרא ."לחוד

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

62

בעצם להכניס שיש דקרא הטעמא את להכניס אפשר האלו בתולדות אם כלל לשאול מבלי

)ההדגשה הוספה. א"ה( 57.התורה של הדין

לקורפוס ה"הלכה". שייךקף החומר היה עימה מבקש הרמ"ע להתמודד היא מהואולם, השאלה

לשון אחר, האם לדעת הרמ"ע היגדים הלכתיים מסויימים נחשבים הלכה ואחרים לא, או שמא

58לקורפוס ההלכתי. מצטרף מחדשרמ"ע מכריע כאופן שני: כל מה שתלמיד חכם הו הכל הלכה?

וכך הוא מסביר זאת:

בחכמת רק חייו ימי כל - בכלל הוא כשרון בעל אם - כשרונותיו כל את שמשקיע מי אלא

שהמשא. תלמודי שכל - שכלו נעשה אובטומטי שבאופן כך כדי עד בא הוא, בלבד התלמוד

59'.ורבא דאביי הויות' מעין, גופא שבתלמוד ומתן המשא מעין הוא בהלכה שלו ומתן

שישבו הקדמונים החכמים של קול הד בזה שומעים אנו זה עם זה כאלה חכמים וכשחולקים

60.ופומבדיתא סורא בישיבות

אוטומטית לקורפוס המשפטי, אלא מצטרפיםתלמיד חכם חידושיו של, לא רק שכל יתירה מכך

שברבות הימים דבריו הופכים ל"מושכלות יסוד". לדברי הרמ"ע, בכך שונה חקר ההלכה מתחומי

חקר אחרים:

עלינו אבל לזמן ומזמן לדור מדור ורבות פרות שבעולם החכמות כל שאמנם ,אמרנו והנה

ורביה והפריה ,בעולםש החכמות מכל ראש למעלה בזה גם עולה התלמוד חכמת כי להודות

מספר החכמות שבכל מפני ?מה ומפני .החכמות שאר מכל גדולה יותר ערוך לאין היא שלה

בניינים נתחדשו ראשון מושכל כל על כי םוא ,מאוד עד מצומצם הוא הראשונים המושכלים

את ולסתור לחלוק בידו הרשות ,אנו בדורנו אפילו ,חכם כל אבל ,שיעור לאין הדורות במשך

לא ...עליהם לחלוק שאין באופן אותם אישר החושי שהנסיון אלה זולת ,האלה הבניינים כל

בזמן ואם .שבה הראשונים המושכלים כן גם מתרבים לזמן שמזמן ,התלמוד חכמת כן

השלוש - גופא התורה דברי רק עליהם לחלוק שאין הראשונים למושכלים נחשבו המשנה

כבר הגמרא בזמן הנה ,מסיני למשה הלכה ידי ועל ... - בהן נדרשת שהתורה מידות עשרה

שהיא, מחלוקת בכל הלכה פסק ידי על או משנה סתם ידי על שנסתמו ההלכות כל נחשבו

61שאין לחלוק עליהן בשום אופן... כל אלה ג"כ למושכלות ראשוניםכבר נעשו

לקורפוס ההלכתי, אם כל היגד של חכם הלכה מצטרף אוטומטיתמובן, ששיטה זו בעייתית, שכן

. זאת ועוד, קבלה אוטומטית של כל היגד של חכם הלכה הביקורת על ההיגדים המשפטיים מתאיינת

( שמושג ה"חידוש" שבתלמוד )כגון: "עדים זוממים חידוש הוא", בבלי, יח-בהתאם לכך, הרמ"ע מסביר )מבוא ג, יא 57

סנהדרין כז, א; חמץ בפסח ובור ברשות הרבים, בבלי, פסחים ו, ב(, אינו מורה על חוק שאינו תבוני, שכן כל החוקים ול אותו בכללים . מפאת חוסר הקוהרנטיות של החוק, לא ניתן לכלקוהרנטיאינם תבוניים, אלא הוראתו על חוק שאינו

הרגילים, ולכן גם לא ניתן להנביע ממנו פרטים חדשים )"אין לך בו אלא חידושו"(, והלכות אלו הן "הלכות עקרות", .617בלשונו. וראו להלן, ה"ש

מקבילה לאשר טוען סביני, שברבות הימים רוח העם עובר לידי מלומדי המשפט. יתכן לראות כאן 58" )ירושלמי, פאה ב, ד. ויקרא רבה כב, ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיניאולי מקורו מן המאמר "כל מה שתלמיד 59

המשכיות אחת.א(. הרמ"ע מצטט מקור זה במבוא ב, ג, כדי להוכיח שכל היצירה ההלכתית לדורותיה היא מבוא א, ג. וראו גם שם ב, טו. 60 מבוא א, יא. 61

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

64

הקוהרנטיות היא 62אל תוך הקורפוס, עלולה לפגוע בקוהרנטיות של השיטה )וכפי שיובהר להלן,

מוסיף כללים . אולם, בעיה זו פותר הרמ"ע בכך שהוא מרכיב חשוב בתורת המשפט של הרמ"ע(

(, מניין 436ו של הרמ"ע מגיע לתפ"א )רנוספים לצורך הקוהרנטיות. משום כך, מניין "המידות" בספ

טה או שמא רק ניסוח שגדול לכל הדעות, המציב סימן שאלה אם אכן נעשתה כאן עבודת הכללה והפ

ומה עוד, שמספר כה רב של כללים מקשה על השימוש בשיטה. אחר של פרטים.

,גם את הרמ"ע קייםשל "רוח העם" המהווה נדבך חשוב ומרכזי בתורת המשפט של סביני, המוטיב

אם כי בכיוון הפוך. לדבריו, העיסוק המתמיד של העם היהודי בתלמוד ובהלכה הפך את רוחו לרוח

מן המשפט. אמנם, רוח העם מושפעאת המשפט, אלא קובעההלכה. רוח העם היהודי, לפיך, אינו

63:"מבוא"בשלהי ה באפשרת לעם היהודי להמשיך את היצירה התורנית. וכך הוא כותהיא זו שמ

אינן ,ובמעשה במחשבה' הלאומיות תכונותינו'מ שהרבה ולראות להתבונן היה דאיכ ,בכלל

בנימי שנה אלפי במשך הושרש כך שכל התלמודית המחשבה ממהלך תולדות אלא

64.נפשותינו

תורת משפט מושגית (2)

חשוב בתורת המשפט ההלכתית של הרמ"ע הוא תורת המשפט המושגית. להלכה, דומה, שרכיב

-כללי . פרטים נשלטים על ידי כלל ברמת הפשטה גבוהה, ולהרבה כללים יש אףלדבריו, היגיון פנימי

בפיו של הרמ"ע, ולדבריו יםשגור 65או "הכללה""הפשטה" יםעל ברמת הפשטה גבוהה יותר. המונח

היא ההפשטה, גבוה מעל גבוה:ר ההלכה עיקר פעילותו של חוק

,בכלל הפילפול ,ההלכה השתלשלות של העיקריים הראשיים היסודות כבר המה אלה

. הוספה)ההדגשה העיקרית היסודית בדרגה היא ההפשטה ,והשוואה הפשטה של היסודות

66.א"ה(

ובמקום אחר:

של החיצוניות את מפשיטים שאנו, להפשטה מקודם באים אנו, וחומר לקל באים כשאנו

באים אנו ומזה, הפנימיות את רק בו רואים ואנו והמוסכם המקובל או הכתוב הדבר

, אחרת לגמרי היא השני הדבר של שהחיצוניות פי על שאף, לזה שני דבר לדמות להשוואה

67.הפנימיות הוא המקור הלא זאת בכל

.614ליד ה"ש 62 מבוא יב, ז. 63 ון, מעשה ועוד.וכאן מונה הרמ"ע כמה תכונות "תלמודיות" שהוטבעו ברוח העם: חדשנות, ביקורת, עי 64 .זהה המונחים שני כוונת ע"הרמ שאצל דומה 65 מבוא ב, ג. 66מבוא ב, א. בפרק ד של המבוא, שכותרתו "ההרכבה, ההפרדה והגדרה", מפרט הרמ"ע טכניקות שונות של הכללה 67

פקר ליאוש( והפשטה. למשל, לעיתים על החוקר להפריד בין מושגי יסוד שונים הדומים זה לזה )למשל, הבחנה בין הלצורך עבודת ההפשטה, ולעיתים לצורך עבודת ההפשטה עליו להרכיב מושגים זה עם זה )כגון: תנאי ושליחות, שהרי

לא ניתן להתנות על מה שאינו נושא לשליחות(.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

62

בדיני הנזיקין שבתורה מובאים פרטי הלכות בלבד: "וכי 68.דוגמה לכך מביא הרמ"ע מדיני הנזיקין

"כי יבער איש שדה או 69יגף שור איש... ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון",

וכד'. במשנה העלו התנאים את דיני הנזיקין ברמת 70כרם... מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם",

אין מדובר במקרים שוב 71.בור, המבעה וההבער"הפשטה אחת: "ארבעה אבות נזיקין: השור, ה

פרטיקולריים של נגיחה וכד', אלא ב"אבות נזיקין":

הקרן כבר איננה רק קרן לבד אלא יש הרבה פרטים שונים שנכנסים לכלל קרן... כי כשאנו

72אנו מוצאים בזה את הפנימיות של "כוונתו להזיק"... מפשיטים את החיצוניות

דרכם להזיק ושמירתן שדרגת הפשטה נוספת: "הצד השווה שבהן עולים לנה בסיומה של אותה מש

, ובאופן זה גם אבות הנזיקין המובאים ברישא של המשנה הם פרטים של כלל מופשט יותר. "עליך

כך שהכלל המופשט הוא "כל 73","כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו וכו'ושוב, במשנה הבאה,

הכלל מן המשנה הקודמת, "שדרכן להזיק ןמה שדרכו להזיק, ואם כ שחבתי בשמירתו", לאו דווקא

.יו של הכלל המופשט יותרפרטאחד מוכו", הופך ל

בדעת רבי אושעיא המונה שלושה עשר אבות נזיקין, וכולל 74דרגת הפשטה נוספת מובאת בתלמוד

ת נזק". דרגדרגת ההפשטה היא "כל מעשה אם כןבהם תשלומי נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת, ו

המונה עשרים 75רבי חייא, הברייתא המובאת בתלמוד בשםהיא )והסופית( הבאה ההפשטה

מעשה היא שהחדשה הפשטה הוארבעה אבות נזיקין, ובתוכם גנב וגזלן והיזק שאינו ניכר, ודרגת

.כל מעשה עוול שאדם עושה לחברו נזיקין הוא

פרטים או כללים הנראים כסותרים זה את לעיתים תפקידה של עבודת ההפשטה היא ליישב בין

, שכותרתו "ההרכבה, ההפרדה והגדרה", מתאר הרמ"ע את עבודתו של "מבוא"זה. בפרק ד של ה

הנדרש לחבר כללים משפטיים או להבחין ביניהם. הפרק מרובה בדוגמאות, ואסתפק ההלכה חוקר

76באחת מהן.

עולה שאם חלק מן ווממנ 77כולה", כלל אחד בדיני עדות קובע ש"עדות שבטלה מקצתה בטלה

העדות אינו קביל, אין לקבל את העדות כלל )כגון: עדותו של עד נוגעת לשניים, שאחד מהם הוא

(. לעומת זאת, כלל אחר קובע ש"פלגינן דיבורא", כלומר 78קרובו. עדותו תפסל אם כן מכל וכל

מי שמעיד שרצח את בעלה של מקבלים את עדותו של העד באותו חלק בו היא קבילה )וכך, למשל,

ה.-מבוא ב, ג 68 .22שמות כא, 69 .4שמות כב, 70 משנה, בבא קמא א, א. 71שניתן לדמות הלכות שאינן קשורות זו לזו, למשל היקש בין הלכות נזיקין לבין . לדעת הרמ"ע, זאת גם הסיבה ג, שם 72

)בבלי, בבא קמא כד, א(, שכן העיקר הוא המושג המופשט, ולא הלבוש החיצוני של הדין טעם הדין. הלכות טומאת זב שם א, ב. 73 בבלי, בבא קמא ד, ב. 74 שם. 75 מבוא ד, ג. 76 בבלי, בבא קמא עג, א. 77 , הלכות עדות יד, ט.משנה תורהראו, למשל, 78

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

61

(. 79עגונה, נאמין לו שבעלה של האישה מת והיא מותרת להינשא, אך לא נאמין לו שהוא הרוצח

כללים אלו סותרים לכאורה זה את זה. תפקידו של חוקר ההלכה אפוא להבחין בין הכללים, ולקבוע

במקרה זה, 80הסותרים. בעזרת רמת הפשטה גבוהה יותר מהו הכלל לפיו יחול כל אחד מן הכללים

ההבחנה נעשית על בסיס הגדרת "עד", ואדם המעיד על עצמו אינו נחשב עד, ולא חלים עליו כללי

העדות. וכך, מסביר הרמ"ע, על ידי הגדרת המושג "עד" או "עדות" ניתן להגיע לכלל מופשט שיישב

סתירות בין הלכות הסותרות לכאורה.

חוקר ההלכה אינו עוצר בהפשטה והכללה שהרמ"ע טוען 81,לבדומה לדברי פוכטה המובאים לעיו

של היגדים משפטיים קיימים, אלא לאחר ההפשטה הוא מסיק פרטים חדשים מתוך הכללים

מתאר הרמ"ע את עיקר ", שכותרתו "הכללה והפרטה",מבוא"של ה בפרק ג המופשטים. וכך,

חילה מן הפרט אל הכלל, ולאחר מכן מן פעילותו של חוקר ההלכה. פעילות זו נעה בשני כיוונים: ת

מדיני הנזיקין, מדגים הרמ"ע כיצד על ידי הכללת 82דוגמה המובאת לעילוכהמשך להכלל אל הפרט.

גל ברגלי אדם קיימים לפני כן. ולדוגמה: "בורו המתגל ודיני הנזיקין נוצרו פרטים חדשים שלא הי

, שכן בור הוא מזיק סטטי שהניזוק מגיע אליו, אך גם אינו "בורנזקי "אינו שייך ל 83וברגלי בהמה"

הנכלל בנזקי "רגל". אך על ידי ההכללה "שדרכן להזיק" ניתן להנביע גם סוג מזיק זה, נזק ישיר

המורכב מן האב "בור" והאב "רגל".

, שלדבריו הם פרקים רבים במבוא מקדיש הרמ"ע לתיאור דרכי ההיסק הלוגיים של חוקר ההלכה

, תוך דוגמאות אינספור, הרמ"ע מתאר ז -בפרקים הכך למשל, 84.לק הכי גדול בחקר ההלכה""ח

, וכלה באחרוני האחרוניםאמוראים תנאים והכיצד בדרך של דדוקציה מגיעים חכמי ההלכה, החל ב

הרמ"ע מצטט סוגיות ומתאר אותן בצורת הסקה בפרקים אלו למעשה, . למסקנות הלכתיות

86ת את הסוגיה הבאה:ילוג הנוסח תבצור 85של, הוא מתארדדוקטיבית. וכך למ

)א( –"הגיע הזמן באחד בשבת"

)ב( –"מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות"

כלומר: )א( גורר את )ב(

"מאי?" –)ג( -"חלה הוא"

)ב(, או שמא )ג( אינו )א( ועל כן אין בהכרח כלומר, האם )ג( הוא )א( ועל כן התוצאה היא

הכרח שהתוצאה היא )ב(.

ב.-בבלי, יבמות כה, א 79-, יבמות כה, ב, ד"ה דאמר רבא )מהדורת מוסד הרב קוק, רפאל אהרן יפה'ן מהדיר תשס"טחידושי הריטב"אראו 80

תרמג.-(, עמ' תרמב5113 .24ליד ה"ש 81 .13ליד ה"ש 82 בבלי, בבא קמא ו, א. 83 מבוא ה, א. 84 שם. 85 בבלי, כתובות ב, א. 86

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

67

סוגים שונים של היסקים לוגיים, ומסביר על פיהם סוגיות הרמ"ע בהמשך הפרקים מנתח

ת הוא מסביר כך שהחולקים תופעת המחלוקתלמודיות, כמו גם דיונים בראשונים ובאחרונים. את

)ולא כטעות לוגית של חכם היסק הלוגי המתאיםנחלקים ביניהם מהו הכלל המופשט או מהו ה

נחלקים רבי יהודה וחכמים 87. לדוגמה:הלכה, מה שלא ייתכן לדבריו אצל בעל "שכל של תורה"(

ן במינו אינו בטל, ימלדעת רבי יהודה 88:, ומחלוקתם באופן ההפשטהן במינו בטל או לא בטליאם מ

האיסור וההיתר זהים, ולא הגיוני מין במינו העיקר הוא "עצם שבדבר" )החפץ המטריאלי(, ובכי

ת שבדבר", האחד "האיכומין במינו בטל כי העיקר הוא לדעת חכמים אם כן שיתבטלו. לעומת זאת,

89מדובר בשני מרכיבים שונים, ועל כן אפשר שהאיסור יתבטל בהיתר.ולכן ,איסור והשני היתר

דווקא בדוגמה של דדוקציה הלקוחה מן ב"היקש ההגיוני" פותח את הדיון מעניין לציין שהרמ"ע

90:הלוגיקה היוונית

כל בני אדם הם בני תמותה

סוקרטס הוא בן אדם

מכאן שסוקרטס הוא בן תמותה

בהם "אותם פרקים ב"מבואתורתו של הרמ"ע מעניין. בקשר בין הלוגיקה לבין חקר ההלכה בה

הוא מציין את החשיבה הלוגית של חכמי ההלכה,ר את דרך ההיסק הלוגית של חכמי אהוא מת

שהוא נראה , ולא תתכן חשיבה הגיונית ללא כללי הלוגיקה דומה, שלדעת הרמ"עההלכה כעובדה.

בפרקים אלו 91.האמין בכל נימי נפשו כי הלך מחשבתם של חכמים חייב להיות תואם לכללי ההיגיון

,, שלכךכמות חיצוניות לתוך חכמת התורה"ייבוא" של חו אינו מציין שיש בכךהוא שב"מבוא"

טוען שכללי ההיסק הלוגיים פועלים טוב יותר בחקר ההלכה אף . הרמ"עמתנגד לכאורה, הוא

כללי ההיסק הדדוקטיביים בנויים על הנחות יסוד הניתנות להפרכה מאשר בלוגיקה הכללית, שכן

, ויתרונה של ההלכה הוא שהנחות (הטיעון "כל בני אדם בני תמותה" ניתן להפרכה לוגית)למשל:

, ואינן ניתנות )במפורש, באחת משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת או בקבלה( היסוד ניתנו בתורה

כללי הלוגיקה, כפי שעולה מתוך דבריו, אינהרנטיים לחשיבה ההלכתית. 92.אם כן להפרכה

"ע בפרק האחרון של דן הרמבו 93,יחס בין ההלכה לפילוסופיהאולם רוח אחרת עולה השאלת ה

ה"מבוא", שכותרתו "השפעת חקר ההלכה על מהלך המחשבה שלנו". את הפרק הוא פותח כך:

וכבר .ישר באופן זיקה שום להן שאין נפרדים עולמות שני הם והפילוסופיה שהלכה ידאבו

רבי להחכם הנמרצה בתוכחתו (שכתבת ועל ה"ד ,ב-ט אות נה כלל) בתשובותיו ש"הרא כתב

שחשב ומה ",אחת רךד על אינן והמשפטים התורה וחכמת הפילוסופיא חכמת כי" ,ישראל

מבוא ו, ג. 87 .א, כב מנחות, בבלי, למשל, ראו 88 על פי ר"ן, נדרים נב, ב, ד"ה וקשיא להו. 89 מבוא ה, א. 90 .2ברנדס, לעיל ה"ש 91 מבוא ה, א. 92 בעניין זה כוונתו כנראה בעיקר לכללי הלוגיקה, אם כי לא בהם בלבד. 93

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

63

הפכים שני כי ,המשפט יעות זה ומתוך ,לזו מזו ראיה ולהביא ,יחד החכמות שתי להשוות"

".אחד במקום ישכנו ולא ,לזו זו צרות ,הם

גם סוף וסוף ובהיות (,ג משנה ד פרק אבות) "דבר לכל מפליג תהי אל" כן פי עי ואף

כאשר אם ,ההגיוני ולהניתוח לההיקש פעמים הרבה זקוקים אנו בהלכה וגם בפילוסופיה

ההגיון ממופתי יותר ומרווחות כוללות ערך לאין הן שבתלמוד ההגיון מופתי אמרנו כבר

על ,ההלכה חכמי ובייחוד ,ההלכה השפעת את בייחוד להראות אפשר ,שבפילוסופיה

94.הפילוסופיה

זרים, אלא אדרבה, עולה כי חכמת הלוגיקה של חכמי ההלכה אינה יונקת ממקורות מדברים אלו

בפה מלא שהייתה )ועדיין הרמ"ע מודה , ותוך כדי דיבור,עם זאת בהמשך דבריו 95משפיעה עליהם,

. לדבריו, גדולי ישראל בכל של הפילוסופיה על חוקרי ההלכה קיימת( השפעה, אם כי לא מושלמת

לוסופיה, והם לקחו משם בעיקר את דרכי ההיסק הלוגיים, אם כי הם שאבו משם הדורות עסקו בפי

גם רעיונות פילוסופיים מחשבתיים. הוא מצביע על העובדה שחכמי ישראל שהיו עסוקים בנושאי

מחשבה ואמונה נטו לרוב לפילוסופיה האפלטונית, הקרובה יותר להשקפה היהודית, ואילו אלו

הרמב"ם, נטו יותר לפילוסופיה של אריסטו שכן "הניתוח ההגיוני שעסקו גם בהלכה, ובראשם

עם זאת, חכמי ישראל רק לקחו מן הפילוסופיה את העקרונות, 96מתבלט ביחוד בשיטת אריסטו".

והתאימו אותם לצורכי חקר ההלכה )בלשונו: "קנו אותם ב'שינוי מעשה'"(. ונימוקו:

מה, את הפילוסופיה בשינוי מעשה. א"ה()שהיה צורך לקנות בזה העיקרית שהסיבה אלא

הדורות עד, לעם שנעשינו מיום, ודור דור משנות העממית המחשבה - שלנו המחשבה שמקור

ההלכה בחלק ובעיקר, התלמוד היה המחשבה מקור - בכלל עד גם ובמקצת, ממש האחרונים

97.שבו

קשר בין פילוסופיה לבין באופן חד משמעי שיש הרמ"ע במקום אחר, במאמר על הרמב"ם, כותב

98התלמוד:

. ביניהן הדדי קשר כל אין ולכאורה הן עולמות שני אמנם התלמוד וחכמת הפילוסופיה חכמת

. מקצועות של גבולים אין כבר ובחכמה, יחד שתיהן גם הן שחכמות שבהן השוה הצד אבל

יסודה התלמוד שחכמת כמובן ואמנם. היא אחת החכמה אבל, הם שונים המקצועות

מקור לשתיהן גם יש פנים כל על אבל, הפילוסופיה בחכמת כן שאין מה, האלקית בהתורה

.האנושי השכל, וזהו יניקתן את יונקות הן שממנו שוה

מבוא יב, א. 94 טיעון שקרוב לוודאי אינו עומד במבחן ההיסטוריה. 95 מבוא יב, ב. 96 אינן, ובמעשה במחשבה' הלאומיות תכונותינו'מ שהרבה, ולראות להתבונן היה כדאי, בכללשם, ז: " שם, ו. וראו גם 97

". התכונות הלאומיות נפשותינו בנימי שנה אלפי במשך הושרש כך שכל, התלמודית המחשבה ממהלך תולדות אלאשעליהם מושתתת כל המחשבה שנוצרו כתולדה ממהלך המחשבה התלמודית שמונה הרב עמיאל הן החידוש והביקורת,

התלמודית.חלק שני קכג, קכד )יהודה רבנו משה בן מימון: חייו, ספריו, פעולותיו ודעותיומשה אביגדור עמיאל "בעל ההגיון" 98

ליב הכהן פישמן עורך, תרצ"ה(. הרמ"ע מפנה למאמרו זה במבוא יא, ה.

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

69

רואות שעיניה מה פי-על ודורשת חוקרת הפילוסופיה: כלומר. הארץ מן היא הפילוסופיה

מן רק, השמים מן תורה היא והתורה, כלל עינים לה אין ממעל ובשמים. מתחת בארץ

". היא בשמים לא" כי, שם נשארה לא אבל, השמים

התורנית האמת כי", אמת תורת לנו נתן אשר: "הדברים בביאור ן"הר דברי המה וידועים

האלהי לשכל מתאימה שאינה פי-על-אף האנושי השכל שהכרעת כלומר, לנו רק נמסר גופה

מתיבתא" שבין שבפלוגתות ל"חז בדברי מוצאים אנו טעמא ומהאי. המכרעת תהיה -

.כהאחרונים ולא כהראשונים ההלכה נפסקת" דרקיע מתיבתא"ו" דארעא

מסביר שםהרמ"ע מוצא תימוכין לשיטת ההסקה הלוגית מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות,

99"נקודה נפלאה":את דיני "איסור חל על איסור", ומכנה את הסברו הרמב"ם

שיש למה נוסף אחרים לענינים מפתח שהיא לפי, עליה נעיר נפלאה ודהנק אלה בדברינו ויש

100.העיון מדיוק בה

לוגיים החשיבה הכללי אינה אלא הרמב"ם "הנקודה הנפלאה" אותה מציין והרמ"ע מפרש ש

.(למידת "סיבה ומסובב"כוונת הרמב"ם, על פי פרשנותו של הרמ"ע, )במקרה זה

101דבריו ומסייג אותם:את הרמ"ע אולם בסוף דבריו ממתן

ידי כללי ההגיון הרגילים לבד כבר אפשר לתפוס את ההגיון -אין כוונתי חלילה לומר בזה, שעל

התלמודי, כי באמת הראשונים הם כטפה מן הים לגבי ההגיון נתלמודי שכל כלל וכלל מתפצל

ים בו לכמה פצולים, לפרטים ולפרטי פרטים שונים, ומהפרטים נעשים שוב כללים לעקר

וחוזר חלילה.

את המשקל החשוב שנותן הרמ"ע לתורת ההיגיון מתאר במילים קצרות וחדות עמיתו להנהגת

102המזרחי ורב שכונת שפירא בתל אביב, הרב כתריאל פישל טכורש:

השקלא את בתפיסתם, התלמוד לחכמי במשקלם כשוים התוספות ילבע את מעריך המחבר

גמרא ללמוד אפשר שאי וכשם, שהיא כמו הגמרא ובלשון בה ובהזדהותם התלמודית והטריא

103.התלמוד בהיכל מוסד ליסוד שהפכו' התוס בלי ללמוד אפשר אי כך י"רש בלי

ההשוואה בין חכמי התלמוד לבעלי התוספות נובעת, לדבריו, מכך שאלו גם אלו הפעילו את כללי

.ההיגיון בצורה הנכונה, ועל כן מסקנותיהם ההלכתיות שוות ערך

, שכל המבנה של תורת המשפט ההלכתית מיוסד על היבט נוסף של תורת המשפט המושגית הוא

. היגיון זה אינו מתחשב בתוצאה הרצויה מבחינה חברתית, של שיטת המשפט פנימיההיגיון ה

( הדגיש נקודה זו כנקודה חשובה אצל הרמ"ע2שם. ברנדס בהרצאתו )לעיל ה"ש 99

.ד ,ג כריתות ,ם"לרמב המשנה פירוש 100 עמ' קמא., ב93לעיל ה"ש רבנו משה, 101 )תש"ג(. 64 משנת הרב רמ"א עמיאל בהלכה ובאגדהכתריאל פישל טכורש 102; רבנו משה, לעיל ה"ש מבוא, יא, ז,ט: אולם, הרמ"ע עצמו כותב שבעלי התוספות עסקו פחות בחכמת ההיגיון )ראו 103 (., בעמ' קכה93

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

51

ת המשפטית תהיה קוהרנטית לחלוטין. אין כציבורית, מוסרית וכיוצא באלו, אלא בכך שהמער

בצורה זו הוא מסביר להתפלא אפוא אם תוצאה משפטית תראה מוזרה בעיני המתבונן מן החוץ.

104את ההלכה המובאת בתלמוד בשם רבה:

105.פטור וסלקן קדם או וסלקן אחר ובא כסתות או כרים תחתיו והיו הגג מראש כלי זרק

וחובה זו , גורס שתכלית דיני הנזיקין הוא לפצות את הניזוק הנזיקיןשל דיני תכליתי-הגיוניניתוח

ההיגיון מחייב אפוא , ובמקרה המובא בתלמוד אדם אחד גרם את כל הנזק מוטלת על הגורם לנזק.

במקרה של רבהניתן לראות את מעשיו של המזיק מושגילהטיל עליו חבות נזיקית. אולם, בניתוח

חבות נזיקית: זריקת הכלי הייתה על גבי כרים אחד מהם יוצר שני מעשים נפרדים שאף לאכ

אינה מעשה חבות נזיקית; ואילו נטילת הכרים והכסתות זורק הכלי וכסתות, ולכן אין להטיל על

, אך היא תוצאה "חיצוני"אינה הגיונית על פי ההיגיון האמנם "גרמא". התוצאה היזק ואינה אלא

106ובלשון הרמ"ע:. ההלכתיים של דיני הנזיקיןהגיונית על פי ההיגיון הפנימי

מביטה זה על גם אבל .המשפטים בסוג שהמה וודאי כן גם בכלל מזיקים של הדינים כל

107.לבד החוק מנקודת רק ההלכה

נגזר ו שיקולי יעילות וכיוצא באלו.מ, או כלכליים ההלכה אינה מושפעת מצרכים חברתייםלפיכך,

או אינה משתנה, אינה מתפתחת ואינה נתונה לשינויי זמן ומקוםההלכה ש ,מכך, לדעת הרמ"ע

108השפעות אישיות של חכמי ההלכה וכיו"ב.ל

מהלך כל כי להדגיש עלינו, התלמודית המחשבה השתלשלות דבר על מדברים שאנו פי על ואף

או זמניות פסיכולוגיות השפעות שום בלי, אוביקטיבי כולו הוא התלמודית המחשבה

" צילותא בעא - ל"חז אומרים היו – שמעתא. "לחלוטין רציונלית חכמה ככל, מקומיות

לכוון יכולים אז ורק, והתרגשות התפעלות שום בלי, לגמרי מיושבת דעה(, ב"ע כח מגילה)

אלה שגו ומה. בטוחה הדרך אין כבר אז, חיצוניות השפעות רק יש ואם. לאמיתה האמת את

, )הכוונה ל"דור דור ודורשיו" של וייס. א"ה( 'פה שבעל לתורה הימים דברי' את שכתבו

והמקום הזמן השפעת רק דבר בכל וראו, הדרוינית ההתפתחות דרך על הכל את והעמידו

שלא, והלב המוח עקמומי ורק! זה כמו האמת סילוף אין. אישיות פסיכולוגיות והשפעות

109.כך לידי לבוא יכולים היו, בה למרוד והתכוונו ידעו או, האמת את ידעו

ניתן לראות ובלתי מתחשבת באינטרסים ובנסיבות דוגמה לתפיסתו השמרנית הבלתי מתפשרת

בעמדתו של הרמ"ע בעניין הקמת בית דין לערעורים. על פי דין תורה אין מקום לבית דין לערעורים,

מבוא ב, יג. 104 בבלי, בבא קמא כו, ב. 105 מבוא ב, יג. 106עם זאת, מספר הלכות הן "הלכות עקרות" החורגות מן הקוהרנטיות, ולכן אין להסיק מהן כללים או פרטים אחרים. 107

ת אלו הן הנקראות בלשון חכמי התלמוד "חידוש" )כגון: עדים זוממים, חמץ בפסח, בור ברשות הרבים(. מבוא ב, הלכו .27יג. וראו לעיל ה"ש

תיו של זכריה פראנקעל, אם כי הוא אינו מזכיר את שמו.ייתכן שבדבריו אלו מכוון הרמ"ע כנגד עבודו 108של , אינהרנטי לתפיסה 25ן לעיל, ליד ה"ש מתורת המשפט של סביני. כפי שצוי יש להעיר, שבנקודה זו הרמ"ע שונה

, ואילו אצל הרמ"ע, ההלכה, כאמור, אינה שהמשפט כתופעה חברתית יתפתח עם רוח העם ,ההיסטוריתהאסכולה מתפתחת.

מבוא ב, יב. 109

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

56

כחלק ממערכת אולם שלטונות המנדט הבריטי דרשו מראשי העדה יהודית להקים ערכאת ערעור

לשלם הוא הקמתהשיפוט הרבני אם המחיר שייאלצו . הרמ"ע היה מוכן לוותר על השיפוט הדתי

אין מקום להתפשר אף שהשעה ו, שכן ערכאה כזו סותרת, כאמור, את דין תורה, ערכאת ערעור

110.צריכה לכך

מקוםבכל נכון בכל עת, ,שאינו משתנה הרמ"ע ההלכה היא אוסף מושגי טהורניתן לסכם, שלדעת

מקומיים, אין אלו אלא הבדלי סגנון, -דוריים או בין-. ואם אנו מוצאים הבדלים ביןובכל מצב

111.בבחינת "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"

עם זאת, בספריו האחרים הרמ"ע מתמודד עם אותן הלכות הנראות לכאורה כשינוי של ההלכה

וקו הוא בדיני פרוזבול והיתר עסקא, אם מטעמים של אינטרסים חברתיים או כלכליים. עיקר עיס

כי הוא דן גם בשאלת פורום בית הדין שדן דיני ממונות )שלושה הדיוטות במקום שלושה מומחים(,

גביית חוב ממקרקעין )בינונית ולא זיבורית(, וכיוצא באלו. לדבריו, אין מדובר בהתפתחות של

סיון דווקא לשמר את רוח ההלכה ההלכה, אלא בתגובה של חכמי הדור לקלקולי הדור, וני

ת:המקורי

מצוה שזוהי מפני היובל .הללו החוקים ,במעשה ,טעכמ נתבטלו הימים בהמשך ואמנם

נתבטלו כיעסקא כידוע. אבל אם -והיתר פרוזבול תקנות י"עבארץ, ושמיטה וריבית התלויה

בכל רוחנו. תפמרח שעודנה נשמתם הנ"ל לא נתבטלה החוקים גופי

, או יותר נכון לומר שלא היו לנו סדרי החיים נשתנו, אך לא החוקים נשתנודעובדא ובגופא

... ו"היתר עסקא" רק בתקופה ... תקון הפרוזבול בא רק "בזמן הזה"משלנוסדרי חיים

מאוחרה מאוד כשהגלות כבר נהתגברה עלינו באופן מבהיל ועשתה בנו שמות נוראות גם בגוף

112וגם בנפש.

ובמקום אחר:

התקנות הלו מעידות לא על אפשרות של "תיקונים בדת" כאשר חפצו להסתייע בזה "מתקני

הדת" שלנו ולא על "ההתפתחות שבלב" שגברה על שעבודו של הספר כאשר חפצו הוכיח מזה

)כוונתו קרוב לוודאי לאחד העם. הרמ"ע היה בקי בספריו. א"ה( שלנו"הלאומיים הרוחניים"

אלא מתות לאותיות המשועבד הספר עם לא יותהל עלינו עכשו גם כי מסקנא מזה ולהוציא

רואים אנו הללו בהתקנות. מקצתה ולא מינה לא כי, ולבבו רוחו לפי המתפתח ספרות עם

לב שמו אך הדת את ו"ח בזה שינו ולא התורה של ורוחה דעתה לסוף ירדו ל"שחז רק

הירידה י"ע אדרבא אך, מוסרית התפתחות י"ע לא היתה וההשתנות החיים להשתנות

113.המוסרית

הדין הגדול לערעורים: מחזה בארבע -יפו ובית-הערה: ראו באריכות עמיחי רדזינר "הרב עוזיאל, רבנות תל אביב 110

דזינר שהפנה אותי למאמר.(. תודה לפרופ' ר5114) 659כא מחקרי משפטמערכות" .ז מבוא ד, 111; שם, פרק סד, עמ' 653; שם, פרק לג, עמ' 655, פרק לא, עמ' לנבוכי התקופה. וראו גם 611-616, פרק כו, עמ' הצדק 112

574-572. .42יא, עמ' , פרק הצדק 113

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

55

למרות האופי השמרני לכאורה של דברי הרמ"ע, ניתן לראות חדשנות נועזת בתפיסה זו של תקנות

חכמים. הרמ"ע מסיק, לכאורה, על פי תורת המשפט המושגית, שלא המעשה עיקר אלא המושג,

ועל כן ניתן להגיע ליישומו של המושג גם בדרכים מעשיות אחרות.

מוי ההלכה לתחומים אחריםדי (4)

פט שסביני מדמה את המשפט לשפה ולתרבות, ותלמידו יירינג דימה את חקר המ 114כפי שצויין לעיל

לחקר מדעי הטבע. הרמ"ע גם הוא משתמש בדימויים אלו כדי לתאר את ההלכה.

הרמ"ע מתאר את חוקר ההלכה כאדם המדבר בשפת אמו, שאמנם יש לה דקדוק והיגיון פנימי, אך

המדבר אינו בהכרח מודע להם:

חכמת למד שלא פי על אף ,הלשון דקדוקי לפי מדבר הוא אמו בשפת המדבר איש כמו

ונותן העיניים את מאיר הוא שפה בכל שהדקדוק ,יודה לא מי זאת בכל אבל ,מימיו הדקדוק

טעם ואין ,הדקדוק חוקי ,חוקים רק תמיד נשארים הדקדוק כללי כי ואם .בשפה דרך לאדם

לאדם לו אפשר שכאמור ,התלמוד בחכמת כן גם ככה ,אלמוני וכלל פלוני כלל בא מאין ושכל

אפילו ,התלמודית המחשבה למהלך לבוא ,טוב בשכל והמחונן חייו ימי בכל שקידה ידי על

' ה'דקדוק חוקי הובררו לא שעדיין ,הוא מורגש חיסרון זאת בכל '.ההכרה למפתן מתחת'

115.התלמודית המחשבה אופני כל והולכים סובבים פיהם שעל ,הללו

בלימוד הרב עמיאל מבקש להשוות את לימוד חכמת התורה ללימוד חכמת הטבע: ובדומה ליירינג,

ען דחכמת הטבע לא ניתן לתת הסבר שכלי לתופעות הטבע, וניתן רק לתאר אותן. תפקידו של המ

. כך גם בחכמת התורה: לומד התורה אינו תופעות ולמצוא את הכלל העומד בבסיסןלתאר את ה

יכול להבין את עומק מצוותיה, אך תפקידו הוא לתאר נכון את ההלכה ולמצוא את הכלל העומד

בחכמת הטבע המדען מוצא קשר של חוקיות בין פרטים שונים, וכך גם בחכמת הפרטים. בבסיס

.התורה

. כוננו אחד מיוצר שניהם אמנם כי. כביכול, הטבע לחכמת התורה חכמת דומה זו הובנקוד

אפשר אי שבטבע קטן הכי הפרט ואפילו, בשכל נתפס אינו לעצמו כשהוא הטבע גם, ואמנם

, אחד יתוש שבחיי הסוד את אפילו לדעת לנו אפשר אי. טהורים שכליים בנימוקים לבאר לנו

העולם באי כל הן מתכנסין אם" אפילו והלא. אותו לברוא לנו אפשר היה זאת ידענו לו כי

וכל(. יג הלכה ז פרק סנהדרין ירושלמי" )נשמה בו ולזרוק אחד יתוש לבראות יכולין אינן

שאנו כלומר, גופא הטבע מתוך הטבע חוקי את מבארים שאנו בזה רק יסודה הטבע חכמת

האדם. ומספר תכלית לאין פרטים ופרטי פרטים בין שיש וההשוואה הקשר את מוצאים

, עצמה בפני' פליאה מדרש'ל לו היא והופעה הופעה וכל, שיעור לאין הופעות רואה הפשוט

אבל, אחד ומין אחד סוג תחת הופעות אלפי אלף כולל והוא, ומינים סוגים בזה מוצא והחכם

חוק תחת שיעור לאין שונים מחזות כולל הוא וכן'. פליאה מדרש'ל שוב לו נשאר הסוג עצם

.בשכל לבאר ניתן שבלתי חוק נשאר הזה החוק גס סוף סוף אבל, אחד טבע

.52ליד ה"ש 114 מבוא א, ג. סביני מדמה את התפתחות המשפט להתפתחות הלשון, אך אצל הרמ"ע ההלכה אינה מתפתחת, כאמור. 115

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

52

לתוך יורדת אינה אבל השונים הטבע שבחוקי הקשר את רק מוצאת הטבע חכמת כל: בקיצור

עד גם מאתנו וכמוס נעלם' לעצמו כשהוא הדבר'ש הפילוסוף שאמר מה וזהו. הטבע עצם

.שנה אלפי לפני גם וכמוס נעלם שהיה כמו, היום

אחרי את וראית" הכתוב על ל"ז חכמינו של המליצה אולי שזוהי, אחר במקום אמרתי וכבר

" תפילין של קשר למשה הוא ברוך הקדוש שהראה מלמד" -( כג, לג שמות" )יראו לא ופני

אבל והופעות עצמים הרבה שבין הקשר את רק מהטבע יודעים אנו אמנם כי(. א"ע ז ברכות)

116.יותר לא

ובמקום אחר:

החקירה בין התאמה ידועה במידה רואים אנו בזה גם כי הקודמים בהפרקים אמרנו וכבר

אחד בורא כי ,החול למין הקודש בין להבדיל וכמובן ,התורה בחוקי לחקירה הטבע בחוקי

הטבע שלא מפני השכל נגד שהוא בטבע יסודי חוק איזה על להגיד אפשר שאי וכשם .להם

מה וכל הטבע חוקי כלומר ,הטבע אחרי הולך השכל להיפך אלא ,שלנו השכל אחרי הולך

גם הוא ככה ,לשכל נחשב זה שלנו החושים מחמשת אחד ידי על בטבע לתפוס רגילים שאנו

את להתאים אנו צריכים אבל ,השכל אל החוקים את להתאים אפשר ואי ,התורה בחוקי כן

,שבטבע ההופעות בכל כמו חוק נשאר הדבר שעצם פי על שאף אומרת זאת .התורה אל השכל

היא שזו, חוקי מושג מזה לעשות עלינו זאת בכל ,חוק תמיד נשאר לעצמו כשהוא שהדבר

העצם נקודת את בה ותופסים הצורה את מפשיטים שאנו ,לעיל כנזכר ההפשטה מידת

את לתפוס כלל אפשר אי הלא שם גופא התורה במשפטי סתירה שיש במקום אבל שבדבר

117.לגמרי המתנגד דין שם יש זאת ובכל אחר במקום יש המושג אותו שהרי שבזה המושג

םי"המידות לחקר ההלכה": סיכום ביני (5)

הרב עמיאל מציג בספרו "המידות לחקר ההלכה" תורת משפט הדומה לשיטת המשפט של

האסכולה ההיסטורית הגרמנית. את הקורפוס ההלכתי הוא מוצא, כמובן, בכתבי הקודש הקלסיים

"שכל של תורה" יוצר. חוקר הלכה בעלגם בכל מה ש)מקרא, משנה, תלמוד וכו'(, אך

תורת המשפט של הרמ"ע היא תורת משפט מושגית. להלכה היגיון פנימי שלה. יש בה "מושכלות

יק מסקנות לוגיות, הן על דרך ההפשטה וההכללה, והן על דרך סיסוד", ומהן נדרש חוקר ההלכה לה

קוהרנטית לחלוטין, אינה מתחשבת . ההלכההקיימים של הסקת פרטים חדשים מן הכללים

באינטרסים, ואינה נתונה לשינויים בנסיבות הזמן והמקום.

, שמהווים, לכאורה, ק הסיום של ה"מבוא"רפהדברים שכותב הרמ"ע במאוד יםלאור זאת, מפתיע

סתירה לכל המוצג בשאר הפרקים:

הסדר ולא, לתלמוד סדר שאין וכמה כמה אחת ועל(, א"ע קב קמא בבא" )למשנה סדר אין"

במסגרות כלואה ואינה, הרף בלי השוטפת החיה המחשבה אך, אצלנו העיקר הוא החיצוני

מבוא ב, יד. 116 מבוא ג, יד. 117

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

54

' אנחנו, עם הספר'.. כי לא רק .בכלל היהודית המחשבה מהלך הוא וככה. והמשטר הסדר

118.עם התלמודאלא גם

"הצדק הסוציאלי": משפט ומוסר .5

תמונה שונה עולה, לכאורה, מספריו האחרים של הרמ"ע, בהם הוא מתאר שיטת משפט המבוססת

ספרו מ כפי שעולה תורת המשפט את בקצרהאציג סדר ועל ערכים. בדברים שלהלן -על אידווקא

119"הצדק הסוציאלי".

קים לעומת "המידות לחקר ההלכה", שם מציג הרמ"ע את ההלכה כמערכת נוקשה של כללים והיס

אי הסדר ואי הכפיפות לכללים. דווקא הוא לוגיים, המוטיב החשוב של ההלכה ב"הצדק הסוציאלי"

את סלידתו מכללים מבטא הרמ"ע באופן ציורי:

120טה.המ מדת לפי האורח - סדום ואצל האורח, מדות לפי טההמ אברהם היתה אצל

גישה אינדיבידואליסטית ליברלית ,של הרמ"ע גישתו החברתיתב משתלבים היטבדברים אלו

הנרטיב של היהדות אינו מתחיל באברהם אבינו, אלא בבראשית ברא, באדם לדבריו, 121.קיצונית

למערכת כללים נוקשה קיום הראשון, ללמדך שאין כל חשיבות לכלל, אלא דווקא לפרט, ועל כן אין

כן מטרת החוק היא לכפוף אפשרות לכפות חוקים על אדם, שהתורה מתנגדת להשווה לכל נפש.

גישה א אפוא שיש הרואים בללא ייפ 122., מה שסותר את רוח התורהאת הפרט לטובת הכללולהגביל

123אנרכיסטית. של הרמ"ע גישה

תורת משפט מבקש הרמ"ע להציג זאת ועוד, ושוב בניגוד לתורת המשפט של "המידות", ב"הצדק"

124רבה, משפטי התורה הם גם חסד ורחמים.עיוור לצרכים סוציאליים. אדאינו משפט לפיה ה

הרבה המה ייםותל הנה ,במקום ולא בזמן לאתלויים אינם שלנו המשפטים כאמור ,כי אם

125.שלנו המוסריות בתכונות

וכן:

מבוא יב, ח. 118ואילך(, בהם הוא מבקר קשות "סוציאלי" הכוונה "סציאליסטי", כפי שעולה מן הפרקים האחרונים בספרו )פרק כג 119

הספר זה הוא קיבוץ של סדרת מאמרים שנתפרסמו את הרעיונות הסוציאליסטיים, ורואה בהם המשך של האליליות.)ראו שם, "דברים אחדים מאת המו"ל"(. דומה שהרמ"ע מכוון את "המזרחי"בעיתון "נתיבה", בטאונה של תנועת

י שעולה מן הפרק האחרון בספר.מאמריו כלפי תנועת "תורה ועבודה", כפ , פרק י. וראו גם שם, פרק יח.הצדק 120ע , גישתו החברתית והמדינית של הרמ"65ה"ש שער שני: מוסר היהדות. כאמור לעיל לנבוכי התקופהראו באריכות 121

נחקרה רבות.חינוכיים -ויש להדגיש, את חוקי התורה רואה הרמ"ע כחוקים מוסריים , פרק כב(.לנבוכי התקופה, פרק יד )=הצדק 122 (.ה, פרק הצדק)

)הרצאה בקונגרס "?מדינה להם להקים מתקשים היהודים מדוע: עמיאל הרב של בהגותו ומדינה דתאמנון שפירא " 123, האוניברסיטה (6941-6335) עמיאל אביגדור משה הרב של להולדתו שנה 621 לכבוד מושבלמדעי היהדות, 61-העולמי ה

(.59.7.5162העברית בירושלים, , פרק לא )שכותרתו "משפטים צדיקים"(.לנבוכי התקופהוראו גם 124 , פרק ג.הצדק 125

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

52

היכולעל הראשון יש לאו ועל השני יש לאו. .בחדא מחתא מחתינהותרצח ולא תחמד" לא"

שהצדק המשפטי והצדק המוסרי הנם אצלנו אם לא ,כך לידי סתם משפטי מחוקק לבוא

126בבחינת "היינו הך"?

יא של הספר דן הרמ"ע ביחס שבין הצדק המשפטי והצדק המוסרי. הצדק המשפטי הוא -בפרקים י

עיוור ומופשט, ומתחשב בתוצאה הנראית לעין בלבד. לעומתו, הצדק המוסרי בוחן את האדם,

127".הכונהאלא על העובדה, לא על העושהקר על אלא בעי המעשה"הצדק המוסרי אינו מביט על

129"לא תכירו פנים במשפט", 128את הצדק המשפטי מאפיינות הנורמות: "משפט אחד יהיה לכם",

ואילו לצדק המוסרי אין כללים, והוא מתאפיין בפרטיקולריות, כל אחד 130"ודל לא תהדר בריבו",

131והצדק המוסרי שלו.

לא רק זאת, אלא שהמוסר קודם למשפט הצדק המוסרי, לדברי הרמ"ע, גובר על הצדק המשפטי.

אחריומידת הרחמים, –היה אברהם שתחילההן בזמן והן בקונספט. ההיסטוריה שלנו מלמדת

132מידת תפארת המשלבת רחמים בדין. –מידת הדין, ולבסוף יעקב –יצחק

מצוות ודינים רבים הנובעים מן הרמ"ע מפרט ,"הדין והיושר"וכך, בפרק ד של הספר, שכותרתו

וכך גם ביחס ה"צדק המוסרי שלנו": דינא דבר מצרא, הענקה לעבד עברי, כפייה על צדקה ועוד.

כל אותן תקנות שתקנו חכמים "כדי שלא , כגוןתורההאת דין , לכאורה,תקנות חכמים המשנותל

תורה בעניין סדרי הדין )שלושה דיינים הדיוטות במקום הין משנות את דותנעול דלת בפני לווין"

)גבייה מבינונית במקום ממקרקעין של החייב ( וסדרי הגבייה 133שלושה דיינים סמוכים

שבעל ההון ילווה לנזקקים. וכך גם התורה המטרה המוסרית של( וזאת כדי שתתגשם 134מזיבורית

בשמיטת כספים, על אף שהם עוקרים למעשה ופרוזבול ,מסביר הרמ"ע את "היתר עסקא" בריבית

תקנתם הייתה וכל זאת מפני שמטרתם של חכמים ב את דיני ריבית ושמיטת כספים של התורה,

136:את שכבר הובא לעיל אולם יש להדגיש 135שבדיני ריבית ושמיטה. המוסרי הרעיוןלשמר את

שינוי או התפתחות בהלכה , ולא מבטאות אלו נועדו לחפות על ירידה מוסריתלדעת הרמ"ע תקנות

עם זאת, הרמ"ע מציין גם כמה תקנות שמשנות מדין תורה, אך אינן באות 137.או בערכי המוסר

עליונותו של הצדק המוסרי על פני הצדק לחפות על ירידה מוסרית, אלא דווקא מוכיחות את

שם, פרק ב. 126 שם, פרק י. 127 .61; במדבר טו, 55ויקרא כד, 128 .67דברים א, 129 .2שמות כג, 130 .165ראו ציטוט בטקסט ליד ה"ש 131שם, פרק ח. מעניין לציין שבפסקה קודמת הרמ"ע מתפלמס עם אחד העם המסתמך על מאמר חז"ל שעלה במחשבה 132

, ורק אחר כך שיתף הקב"ה את מידת הרחמים. הרמ"ע, כדרכו, מביא דוגמאות הפוכות, לברוא את העולם במידת הדין אך אינו מתייחס לגופם של דברים.

בבלי, סנהדרין ב, ב. 133 ב.-מט, אבבלי, גיטין 134שם, ; 653; שם, פרק לג, עמ' 655, פרק לא, עמ' לנבוכי התקופה; 611-616; שם, פרק כו, עמ' 42, פרק יא, עמ' הצדק 135

.574-572פרק סד, עמ' .662ליד ה"ש 136 ., פרק יאהצדק 137

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

51

, שבאה להגן 138. לדוגמה: תקנת נכסים מועטים, "הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים"המשפטי

139על הבנות אף כנגד ה"צדק המשפטי" של דיני הירושה.

גם ה מן ההלכה, כך הוא טוען עשרוח העם היהודי הושפ 140ובדומה לטענתו של הרמ"ע ב"המידות"

כך, לדוגמה, 141י חדורה בערכי "הצדק המוסרי שלנו".דב"הצדק" ביחס למוסר: רוח העם היהו

נובע מן הנטייה של העם היהודי להדר דלים, מה שלא קיים, 142הציווי בתורה "ודל לא תהדר בריבו"

לטענתו של הרמ"ע, אצל עמים שהמשפט שלהם מבוסס על צדק משפטי בלבד. כך גם ביחס ל"חזקה

דוגמאות ועוד 144"חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו" 143אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו",

145, שמקורם ברוח העם המוסרית שלנו.רבות

בשאלה מתי חל הצדק דן הרמ"ע לנו הצדק המוסרי?", , שכותרתו "מה חידשבפרק ח של הספר

על פי אמות אדם חייב לנהוג בעצמו בתו של הרמ"ע מפתיעה: והמשפטי ומתי הצדק המוסרי. תש

על פי אמות מידה של צדק בעוד שבזולתו הוא חייב לנהוג ,ב"מידת הדין"מידה של צדק משפטי,

את תמצית גישתו בענייני הצדק המוסרי הוא מנסח כך: 146דת הרחמים".ב"מי מוסרי,

השוה משפט" "לכם יהיה אחד משפט" של היסוד על אצלנו עומד כאמור גופו המשפטי הצדק

שגם ואומר המוסרי הצדק ובא, לאישיות שניה אחת אישיות בין הבדל שום מבלי" לכולכם

שוה משפט להיות אפשר אי שכאן, אחרים ובין בינך למשפט בנוגע חוץ. חוץ בו יש זה בכלל

עצמך את ולשקול למוד כדי אחת, המדה אמות שתי או. ואיפה איפה בזה להחזיק עליך אלא

,אחרים את ולשקול למוד כדי ואחת

אתה צדיק לך יאמרו כולו העולם כל אפילו" והחוב הדין במדת למוד צריך אתה עצמך את

לכף האדם כל את דן והוה" והזכות הרחמים במדת אחרים ואת ,"כרשע בעיניך הוה

147".זכות

כפי שכבר ציינתי לעיל, תורת משפט זו, המוצגת ב"הצדק הסוציאלי", אינה עולה לכאורה בקנה

ב"הצדק" מציג הרמ"ע תורת משפט המבוססת על אחד עם זו המוצגת ב"המידות לחקר ההלכה".

משנה, בבא בתרא ט, א. 138ת בהלכה יוהתפתחו או יםהרמ"ע אינו מתייחס לסתירה העולה מדבריו בין הקביעה החד משמעית שלא ייתכנו שינוי 139

שקיים בדיני אינהרנטי ובמוסר לבין הדוגמאות מן הסוג של "נכסים מועטים" מהם עולה לכאורה שחכמים תקנו עוול הירושה.

.14לעיל ליד ה"ש 140 ד.-, פרקים גהצדק 141מתו המוסרית של עם , פרק יא( מעיר שהצורך שציווי שלא להדר דל מוכיח את רהצדק. הרמ"ע )621לעיל ה"ש 142

ישראל. בנוהג שבעולם, אנשים מעדיפים להדר את העשיר והחזק, ואילו מוסריותו של ישראל מתבטאת בכך שהוא מעדיף להדר את החלש, ועל כן יש צורך בציווי מיוחד למנוע זאת. אולם, טיעון זה אינו עומד במבחן של ציווי אחר

טו(., יט עמיתך" )ויקרא תשפט בצדק ,גדול פני תהדר ולא דל פני תשא לא במשפט עול תעשו בתורה: "לא בבלי, בבא מציעא ד, א. 143 בבלי, שבועות מ, א. 144, פרק ג, שם הוא מסביר שבמשפט הרומי, המבוסס על צדק משפטי בלבד, מושג הצדקמ"ע ברדוגמה מעניינת מביא ה 145

ציוויו של אחר, וזאת לעומת המשפט היהודי, בו השליחות הוא "מנדט", כלומר התחייבותו של אדם לפעול על פי הוא אינו מציין מקורות השליחות מבוססת על נאמנותו של השליח, על פעולתו מרצונו החופשי, ולא על התחייבות.

הוא אינו )דרכי הקניינים, שמעתתא ד( ומעניין שבפרק השליחות ב"דרכי משה" להבחנה זו, ולא נפקויות הלכתיות, ל.מזכיר זאת כל

להתפלמס עם תורת המוסר ותורת המשפט הנוצרית. "הצדק"יש לציין שהרמ"ע מרבה ב את האינטרס של הזולת על פני האינטרס העצמי שלו. לבכרויתירה מכך, אדם מצווה 146 , פרק ח.הצדק 147

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

57

אולם, ייתכן תורת משפט המבוססת על מושגים. - "ערכי מוסר ורחמים, ואילו ב"המידות

הצדק" מציג הרמ"ע את תורת המשפט הנורמטיבית, זו הבאה לתאר מה ראוי שיהיה החוק, שב"

מה שהוא מכנה "טעמא דקרא", ואילו ב"המידות" הוא מתאר את תורת המשפט הדסקריפטיבית,

משפט אלו, ובעיקר קשה ליישב את מהו החוק. אולם על אף זאת, רבות הסתירות שבין שתי תורות

היחס השלילי של הרמ"ע לכללים, כפי שהובא לעיל מ"הצדק", לעומת התיאור של תורת משפט

שכל עניינה ונשמת אפה הם הכללים, כפי שמוצג ב"המידות".

סיוםסיכום ו .6

על פי הרב משה אביגדור עמיאל, ההלכתיתבמהלך עבודה זו, ביקשתי להציג את תורת המשפט

יקשתי לטעון שבספרו "המידות לחקר ההלכה" הוא מציג תורת משפט הדומה לאסכולה וב

מבית מדרשו של סביני. הצגתי את השווה )הגדרת היקף הקורפוס ,ההיסטורית של המשפט

המשפטי, תורת המשפט המושגית, הדימויים( ואת השונה )רוח העם, התפתחות ושינוי( שבין תורות

המשפט היהודי שמציג הרמ"ע בספרו "הצדק הסוציאלי", המבוססת המשפט. כן הצגתי את תורת

על צדק מוסרי, הנראית כסותרת לזו שב"המידות".

לסיום, אבקש לבחון את השאלה האם המפעל אותו מבקש הרמ"ע ליצור הצליח או נכשל.

את "המידות לחקר ההלכה" פותח הרמ"ע בציון מטרתו: לכלול את כל הקורפוס ההלכתי במערכת

מערכת הכללים 148כללים אחידה. זאת הוא אכן עושה לאורך כל ספרו, אם כי, כפי שציינתי לעיל,

שמא רק אכן מדובר בהכללה או כל כך מסועפת ומפורטת, שיש בה כדי להעמיד בסימן שאלה אם

בניסוח שונה של פרטים רבים.

קר התורני. ניתן לראות זאת ועוד, ספריו של הרמ"ע כמעט שלא נתקבלו בעולם הישיבות ובעולם הח

, שאנו מעוניין זאת כמובן ככישלון. את סיבות הכישלון ניתן לתלות בשמרנות של עולם הישיבות

ייתכן שרמת ההפשטה עוד לקלוט לתוכו דרך מחקר המבוססת על כללים הזרים לעולם הישיבתי.

ד על פי שיטה של ייתכן גם שלימוושל דבריו נתפסה כגבוהה מידי, ואולי קשה להבנה וליישום.

כללים נוקשים נתפסת בעיני לומדים רבים כשיטת לימוד שאינה יצירתית או למצער מצמצמת את

ת אפה של הלמדנות הישיבתית(. ניתן לתלות את מחופש היצירה )"החידוש", כידוע, הוא מנש

ד הכישלון בכך שהרמ"ע היה אמנם רבה הראשי של תל אביב, אך לא הייתה לו ישיבה שהוא עמ

וכך, נשכח האיש ונשכחה יצירתו, לרבות "דרכי משה" שהוא ספר למדני מובהק. סיבה בראשה.

מציג תפיסה 149ניתן לתלות דווקא בתורתו המחשבתית: הרמ"ע, כאמור,לכישלון אחרת

אינדיבידואליסטית קיצונית, מתנגד לתורת "כלל ישראל", מתנגד ללאומיות וכיו"ב, וכל זאת

זו לא צברה פופולריות מול התורה ההפוכה בתכלית אותה הציגו הרב קוק בחריפות רבה. תורה

והרב עוזיאל, וכך שוב נשכחו הרמ"ע ותורתו.

אולם, ניתן להציע שאמנם ספריו של הרמ"ע לא נחלו הצלחה כספרים פופולריים, אך המפעל של

ספר שאינו "המידות לחקר ההלכה" לא נכשל. דומה שהרמ"ע מבקש לכתוב ספר הכולל את הכל,

.15ליד ה"ש 148 .656לעיל ,ליד ה"ש 149

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

53

למחקרו ההלכתי, אלא ככליאין הוא מבקש שחוקר ההלכה ייקח את ספרו דורש המשך או פיתוח.

ובעניין זה, על אף .שהחוקר עצמו אינו מודע לכךכיצד החוקר פועל, אף לתארהוא אך מבקש

, ההסתייגות מריבוי הכללים, דומה שהרמ"ע יצר יצירה שאין דומה לה בעולם החקר ההלכתי

.והצליח בדרכו שלו להראות מה עומד בבסיסו של חקר ההלכה, כפי שחלם עוד בילדותו

:עמיאלמשה אביגדור הרב

תורת המשפט ההלכתית

אלי הללה

59

ביבליוגרפיה .7

כתבי הרב עמיאלחלק שני קכג, קכד )יהודה ליב רבנו משה בן מימון: חייו, ספריו, פעולותיו ודעותיומשה אביגדור עמיאל "בעל ההגיון"

הכהן פישמן עורך, תרצ"ה( (.6993, חלק ראשון )דרך הקודש -דרכי משה משה אביגדור עמיאל

ספר היובל לכבוד רבנו שר התורה, זקן ראשי הישיבות, גדול מרביצי התורה " משה אביגדור עמיאל "יומא טבא לרבנן בדורנו, מרן הגאון ר' שמעון יהודא הכהן שקאפ שליט"א

(.5119)מהדורת מוסד הרב קוק, המידות לחקר ההלכהמשה אביגדור עמיאל משה אביגדור עמיאל הצדק הסוציאלי והצדק המשפטי והמוסרי שלנו )תרצ"ז(

)תש"ג( לנבוכי התקופהיגדור עמיאל משה אב

ספרות בעברית )תש"ג( משנת הרב רמ"א עמיאל בהלכה ובאגדהכתריאל פישל טכורש

( 5116) איש ההגיונות: רבי משה אביגדור עמיאליהודה -גאולה בת תשמ"ה() רבי יצחק יעקב ריינס –איש המאורות גאולה בת יהודה

, ערך "עמיאל, משה אביגדור" )יצחק רפאל עורך, תשל"ב(., חלק דאנציקלופדיה של הציונות הדתית

מאמרים בעברית משה הרב של ובהנהגתו בהגותו אינדיווידואליסטית: הסיעות כל ואחדות... להתחזק צריכים "ואנחנו ברונר רות

קונסוני, מנואלה של עמיאל", עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים )בהנחייתה אביגדור5117)

והרב עמיאל אביגדור משה הרב של מדינית-החברתית במשנתם משווה עיון: ואנושות לאום, וחברה יחידמשה הלינגר " (5112)אבי שגיא ודב שוורץ עורכים, 97מאה שנות ציונות דתית " עוזיאל חי מאיר ציון בן

(5116) 639כט -כח בר אילן" עמיאל אביגדור משה הרב של המדינית-הדתית שנתומשה הלינגר "ממדעי מוגש להרב משה אביגדור עמיאל -ספר היובל: קובץ תורנייצחק ורפל "כתבי הרב משה אביגדור עמיאל"

)י"ל הכהן פישמן עורך, תש"ג(, שליט"א המזרחי, הלאומיות, החילוניות, ההשכלה נגד עמיאל הרב של פולמוסו: 'השלימה התורנית היהדות בסיס עלצבי זהר "'עורך, אילן נחם) 262 אילן לטובה שנים ן"עי למלאת יובל ספר; ישראל בתרבות ופולמוס שיח-דו עין טובה:" והאגודה

6999) המידות לחקר ההלכהשלמה יוסף זוין "המידות לחקר ההלכה" בתוך:

יורםו מאך. פ מיכאל) 612 היסטוריוסופיה ומדעי היהדות" הכללית והתרבות עמיאל אביגדור משה הרבדליה לוי " (5112עורכים, יעקבסון

ט"תשמ, 2 יד משפט עיוני "המנהלי בדין וסבירות שפיטות על" לנדוי משה ג"תשס 747, 727 כו משפט עיוני, "בישראל התכליתית הפרשנות שיטת של עלייתה: הפרשנית המהפכה" קידר ניד

מחקרי משפטהדין הגדול לערעורים: מחזה בארבע מערכות" -יפו ובית-"הרב עוזיאל, רבנות תל אביב עמיחי רדזינר (5114) 659כא

מאה שנות ציונות דתית " עמיאל אביגדור משה הרב של במשנתו מדינית-א רוחנית כמהפכה הציונותאבינעם רוזנק " (5112)אבי שגיא ודב שוורץ עורכים, 782

)יוסף 73 דברים: קובץ מאמרים במלאת עשור למרכז יעקב הרצוג" עמיאל הרב של הציונית תומשנאבינעם רוזנק " (6999אחיטוב וחנה ודוד עמית עורכים,

הרב של משנתו לאור כללית לתרבות יהודית תרבות שבין הזיקה לבחינת תרבותי-חברתי בדגם עיון"אבינעם רוזנק (5112יהוידע עמיר עורך, ) 419 לאליעזר שבידדרך הרוח: ספר היובל " עמיאל אביגדור משה

פסיקה ישראלית

(5116לפסק דינו של השופט חשין ) 1, פסקה 49( 5)נו ד''פ, מ"בע לביטוח חברה מנורה' נ מזרחי 6619011 א"ע (5115לפסק דינו של השופט חשין ) 51, פסקה 463( 2)נו ד''פ, ישראל מדינת' נ אסף 5971016 פ"רע

ספרות זרהFriedrich Carl von Savigny,.OF THE VOCATION OF OUR AGE FOR LEGISLATION AND JURISPRUDENCE (Abraham Hayward translated, New Jersey 2002)

Georg Friedrich Puchta, CURSUS DER INSTITUTIONEN, Vol. 1, p. 100 (3rd ed. Leipzig 1850)

Mathias Reimann, Nineteeth Century German Legal Science, 31 B. C. L. Rev. 837 (1990). Rudolph Ritter von Jhering, Im Juristischen begriffshimmel: Ein Phantasiebild, in Scherz und Ernst in der Jurisprudenz: eine Weihnachtsgabe für das juristische Publikum (Leipzig, 1912) Julie E. Grisé, Martin Gelter and Robert Whitman, Rudolf von Jhering's Influence on Karl Llewellyn, 48 Tulsa L. Rev. 93(2012

(6947)י. שאקי עורך ומתרגם, 66 המאבק למשפטרודולף יירינג