:רבנו תם ובני דורו

השפעות ודרכי לימודו בתלמוד, קשרים

חיבור לשם קבלת תואר

"דוקטור לפילוסופיה"

מאת

ריינר) רמי(אברהם

הוגש לסינט האוניברסיטה העברית

2002 אוגוסט -ב "אלול תשס

שמע-תא' ישראל מ' עבודה זו נעשתה בהדרכתו של פרופ

. 'גרמניה יודייקה'וב' גליה יודייקה'לרוב על פי דרך הופעתם ב, ר זה נכתבו בעבריתשמות הישובים בחיבו

.להלן רשימת שמות הישובים עם כתיבם הלועזי

Orleans=אורליינש

Auxerre=אלצורה

Anjou=אניוב

Blois=בלוייש

Dampierre-sur-Aube=דמפיר

Dreux=דרוייש

Verdun=וורדון

Troyes=טרוייש

Joigny-Sur-Yonne=יואני

Joinville=יונביל

Metz=מיץ

Mainz=מגנצא

.Melun=מלאון

Marseille=מרשילייה

Narbonne= נרבונא

Pontoise= פונטייזא

פוסקייר1

=Posquières

Perpignan= פירפיניאן

Falaise= פלייזא

Prag= פראג

Provins=פרובינש

Paris=פריש

Corbeil=קורביל

Reims=ריינש

Ramerupt=רמרו

Regensburg=נשבורגרג

Sens=שנץ

1 . פותייקיירש: התעתיק הראשי בגליה הוא

תוכן עניינים

5 מבוא

8 רקע מחקרי

18 הנחות העבודה ודרך ביצועה

23 קבצים ותפוצה, מקורות-תשובות רבנו תם : פרק ראשון

23 הקדמה . 1.1

23 תיאור ראשוני-ת של ספר הישר "חלק השו . 1.2

והשוואתו לחלק ) מ"כי(י מונטיפיורי "ת בכ"קובץ תשובות ר; 24ים קבצי תשובות נוספ

ניתוח מבני של ; 27מ "ת בכי"דרך בניית קבצי תשובות ר; 25ת של ספר הישר "השו

ניתוח מבני של אוסף ; 27מ ובספר הישר "שמשון בכי' ת ור"אוסף התשובות שבין ר

דוגמאות נוספות להעברת ; 29מ ובספר הישר "י מאורליינש בכי"ת ור"התשובות שבין ר

לשאלת זיהוי מבצע פעולות ; 31חלקי תשובות לחלק החידושים של ספר הישר

לשאלת מועד ; 35ת של ספר הישר "מבנה הקבצים בחלק השו; 34העריכה בספר הישר

ת "ציטוטים מזוהים ראשונים של חלק השו; 44ת של ספר הישר "עריכתו של חלק השו

ת של ספר הישר ללא זיהוי "תשובות המופיעות בחלק השוציטוטי ; 48של ספר הישר

ת שבספר הישר ותדירות ציטוטם כמדד לדרך בניית חלק "קבצי תשובות ר; 50המקור

;53ת "השו

55 ה"ת של ספר הישר בספר ראבי"ת שאינן בחלק השו"ציטוט תשובות ר . 1.3

62 סיכום ודיון .1.4

69 ובתי הדין שבהקשרים עם חכמי פריש : פרק שני

69 הקדמה . 2.1

70 אליהו מפריש' ר . 2.2

84 משה בן יחיאל מפריש' ר .2.3

85 חיים כהן' ר . 2.4

98 חברי בית דין בפריש -אברהם ' אליעזר ור' ר, יחיאל' ר . 2.5

קשרים נוספים עם בתי דין בפריש . 2.6

104

108 ת עם חכמי פריש"סכום קשרי ר . 2.7

121 קשרים עם חכמי טרוייש: פרק שלישי

121 ת בטרוייש"לשאלת מגוריו של ר . 3.1

123 ת ובין חכמי טרוייש"ת בין ר"חילופי שו . 3.2

126 ת אל תושב טרוייש"תשובת ר . 3.3

136 ת שנעשו בטרוייש"תקנות ר . 3.4

144 יוסף בן משה' ר . 3.5

;149? יוסף בן משה' בנו של ר-אהרן בן יוסף ' ר

151 )ש"ריב(יוסף בן יצחק מאורליינש ' קשרים עם ר: פרק רביעי

151 זיהויו וזמן פעילותו . 4.1

152 ת"ש ור”ת בין ריב"חילופי שו . 4.2

נתינת טעם -ב , רוזנטל לט; 152 הגדרת המונח נותן טעם לפגם -יב -וזנטל סימנים יאר

תיארוך ותפוצה של התשובות המופיעות במהדורת רוזנטל ; 157לפגם בכלי חרס

הקשר , סגנון; 160 תשובה בנושאים שונים -נו -רוזנטל נה; 158לט -לו, יב-סימנים יא

האם יש עונש מלקות על ; 162 טעם כעיקר -בתשובה ב -ניתוח סעיפים א; 160ותיארוך

דבר שיש לו מתירין -ניתוח סעיף ג ; 168? ת" כיצד נמסרו דברי ר-איסור טעם כעיקר

סיום -' ניתוח סעיף ה; 175א " פירוש סוגית בבא מציעא פט ע-' ניתוח סעיף ד; 172

; 177 בתרא –לבבא ם " ביקורת על פירושי רשב-תרמ -שלזניגר תרלח; 176התשובה

אור זרוע שבת ; 178 דרך כתיבת כינויים בגיטין -תשובות בעלי התוספות סימן יא

היתר אשה שנבעלה -מרדכי קדושין תקסח ; 187 הריגת כינה בשבת -סימן לא

;192לנכרי

195 משה בן אברהם מפונטייזא' קשרים עם ר: פרק חמישי

195 ת"משה בבית מדרשו של ר' לשאלת לימודי ר . 5.1

199 סקירת התשובות . 5.2

רוזנטל ; 199 תשובות פרשניות הקשורות למסכתות סוטה ונדה -' רוזנטל סימן כ

; 204 מעמדו של גר כמוריש -סעיף א , נב-רוזנטל סימנים נא; 203נב -סימנים נא

רוזנטל סימנים ; 208ום הכיפורים האכלת קטנים בי-סעיף ב , נב-רוזנטל סימנים נא

תריג -סימנים תריב, שלזינגר; 220ע -רוזנטל סימנים סט; 212ה -סעיפים ג, נב-נא

;229י "תשובה חדשה מכ; 228

235 קשרים עם חכמי פרובנס: פרק ששי

235 הקדמה . 6.1

237 יצחק בן אבא מרי ממרשילייה' קשרים עם ר . 6.2

' עיטור אות מ; 239תשובות בענייני חזקת קרקעות ; 238סב -סימנים ס, רוזנטל

' ו עמ"כי=ב"מחאה דף מה ע' עיטור אות מ; 240ג " ע155ו דף "כי=ג"דף מד ע, מחאה

' עיטור אות מ; 243א " ע164' ו עמ"כי=א"מחאה דף נא ע' עיטור אות מ; 242ג " ע156

מחאה דף מב ' עיטור אות מ(, ג" ע153ו דף "כי; 248א " ע154ו דף "כי=ג"מחאה דף מג ע

;249) ד"ע

250 יצחק בן אבא מרי ממרשילייה בענייני טריפות ושחיטה' תשובות לר . 6.3

ו דף "כי=א"ב דף מב ע"עיטור ח; 251ד " ע246ו דף "כי= ד "ב דף לט ע"עיטור ח

;255ד " ע249

260 ים שוניםיצחק בן אבא מרי בעניינ' תשובות לר . 6.4

עיטור הלכות שחיטה דף כד ; 260א " ע74ו "כי=ד"עיטור אות פה פותיקי דף סה ע

ג "עיטור ח; 261ה ושוב מצאתי "ב ד"ן עירובין דף מא ע"רמב; 261א 228ו דף "כי=ג"ע

; 262ב " ע32ו דף "כי=ד"עיטור אות תיו תנאי דף לז ע; 262ב "דף עב ע

265 ת ובעל העיטור "ת רסיכום הדיון בהתכתבויו . 6.5

270 ד"קשרים עם הראב . 6.6

278 85י קאפח "משהו על כ . 6.7

283 עיון מחודש: פולמוס רבנו תם ורבנו משולם: פרק שביעי

283 הקדמה . 7.1

;286משולם שאינם קשורים בפולמוס ' ת ור"קשרי ר; 284תיארוך הפולמוס

289 להבנת הפולמוסגישות .7.2

292 פרשנות על בסיס השוואת מונחים . 7.3

איסור אכילה ; 295ברכה על נר של שבת ; 294מגע נכרי ביין בוסר ; 292" אמרה תורה"

;296בין מנחה למעריב בשבת

298 נגישות ישירה לחומר שאינו תלמודי . 7.4

גירסת ; 303טבילה לחצאין ; 298אזכרת שעיר חטאת של ראש חדש בראש השנה

; 304" בין איש ובין אחיו "-ב "סנהדרין ז ע

306 מעמד החומר התלמודי . 7.5

מספר כוסות היין בברכת ; 307ברכת נר של שבת ; 306איסור מגע גוי בחומץ

;312עליית מפטיר למניין שבעה ; 309אירוסין ונישואין

314 שיקולים חוץ תלמודיים . 7.6

טהרת כלי חרס ; 316מגע נכרי ביין שנעשה מענבי בוסר ; 314ביטול חמץ בשישים

;317שנטמאו במגע זב

318 סיכום . 7.7

323 ביבליוגרפיה

338 רשימת קיצורים

דברי תודה

ד ועד להשלמתו "משנת תשנ. בכל לבי על ששם חלקי מיושבי אוהלו של יעקב איש תם' אודה ה

של חיבור זה זכיתי לעסוק בתורתו של רבנו תם ובבחינת מקומה הייחודי בתולדות פרשנות

ראשית עיסוקי בתחום זה הייתה במסגרת עבודתי במפעל איסוף . התלמוד והפסיקה ההלכתית

החומר שנאסף במסגרת מפעל זה הועמד לרשותי . ב"תשובותיהם של חכמי צרפת בני המאה הי

' לאפשרות שזימן לי פרופ. והוא המסד של חיבור זה, ו"שמע הי-תא' ישראל מ' מורי פרופעל ידי

שמע לעבוד עם אוסף ראשוני זה ולהדרכתו המחכימה ומאירת העיניים חב אני חוב שיקשה -תא

.עליי לפורעו

.בשלושה אוהלי תורה ודעת שונים נכתב חיבור זה

מורי החוג השפיעו . היסטורית-הגישה הפילולוגיתבחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית רכשתי את

ותורה שלמדתי מכל אחד מהם משוקעת בדרכים , עלי מרוחב דעתם ומדרכי לימודם ומחקרם

.שונות בחיבור זה

רחבות . במשך כל תקופת המחקר הייתי חבר במרכז ללימודים מתקדמים של מכון שלום הרטמן

לצד , ו ואת הדיונים המתנהלים במסגרתואת חברי, הדעת והאופקים המאפיינת את המכון

.תרמו תרומה מכרעת לצורתו הסופית של חיבור זה, הידידות ותנאי המחקר להם זכיתי

אולם הקריאה למדעי היהדות והמכון לתצלומי כתבי יד בבית הספרים הלאומי בירושלים היו לי

.נותן היו לי לעזר רבתודה מרובה חב אני לספרניות אולם הקריאה שנעימותן וידע. כבית שני

טעמה של . עציון שבאלון שבות-לאלו קדמו לימודי בישיבת קול תורה בירושלים ובישיבת הר

. התורה שלמדתי מרבותי בשני אהלי תורה אלו משביח והולך עם השנים

ליעקב , תודתי לאברהם גרוסמן. חברים ומורים ניאותו בטובם לקרוא חלקים שונים של החיבור

לברכיהו , לישראל יעקב יובל, לנח חכם, למשה הלברטל, לעדן הכהן, ליהודה גלינסקי, גוגנהיים

כמו גם על , לאפרים קנרפוגל ולשמעון שוורצפוקס על הערותיהם ועל הארותיהם, ליפשיץ

.התעניינותם ועל ידידותם

תי על כך ועל פנים נוספות של סיוע שקיבל. חותני אברהם אביחי סייע בעיצוב התקציר האנגלי

.ממנו ומחותנתי חנה נתונה תודתי

קרן הזיכרון לתרבות יהודית , תמיכתן של קרנות המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית

.ולקרן ורבורג אפשרה לי להתפנות למחקר ולכתיבה

מת עליי אבי הרב יוסף יהודה ריינר , ח"בשבת קודש פרשת בחוקתי תשנ, סמוך לתחילת עבודתי

ידיעותיו ועינו החדה עשויות היו , למדנותו. דרך לפניי עד להשלמת המלאכהל בעוד כברת "ז

.א קיבלתי אהבת תורה ואהבת דעת שאין ערוך לה"ממנו ומאימא תבל. להשביח חיבור זה

על , אורי שלמה ואסף יהודה חן חן על סבלנותם, נריה שרה, יואב ישראל, לילדיי יהונתן יחיאל

.על האור והחום שהביאו לחיידאגתם ויותר מכול על אהבתם ו

. שלך–לדרורלי אשר שלי

5

מבוא

]א[

יום אחזה חכם כאיתיאל אלף פעמים אכרעה לאל

קם בעמוד הרב ובא גואל בית התבונה אחרי נפלו

כבוד ותפארת לישראל רמה גביר משרת אבותיך

אין איש אשר חפש יהי שאל הכל נבוני לב עבדיך

אתה מקום מקדש וההראל משמעתך תמיד בלבותם

) ת"ר: להלן(אברהם אבן עזרא אל רבנו תם ' חה לשיר שנכתב על ידי רשורות אלו הן חלק מפתי

' בית התבונה'ת כמקים "שבאמצעותם תואר ר, שדימוייו של אברהם אבן עזרא, נראה. 1ולכבודו

לא , כעבדים שאינם חפצים בחופש' נבוני הלב'ותלמידיו ' מקום המקדש וההראל'כ, אחרי נפלו

, הרבו להדגיש את מעמד העל, ובהם רבים מתלמידיו, ת"מכותביו הרבים של ר. לחינם יצאו

ת ומחברו "אליעזר ממיץ תלמיד ר' כך ר. ב"ת בקרב חכמי צרפת בני המאה הי"לו זכה ר, הייחודי

אברהם אבן ' של ספר היראים פתח אחת משאלותיו במוטיבים דומים לאלו שמצאנו בשירו של ר

:2עזרא

ואחלי אליעזר לפני . צאתי מבית אבי רכב ישראללא מצאה נפשי מנוח אשר ייטיב לי מיום

מי יתנני לו לעבד ונפשי לו לשפחה לרחוץ רגליו . הנביא אשר ברמרוג רבינו יעקב אביר הרועים

..כאשר הייתי באמנה אתו

ת ובתלמידיו "וכל המעיין בפרקים העוסקים בר, פתיחה זו היא רק אחת מני רבות מסוג זה

יוכל למצוא אוסף רחב של ביטויים ברוח זו , בעלי התוספות-א אורבך "א' בספרו של פרופ

. 3שיצאו מפיהם ומעטם של בני הדור והסמוכים להם

, עדות לתפוצתה של הערצה זו אף מחוץ לגבולותיהן של הקהילות היהודיות בצרפת וחכמיהן

מסע ת בעת "את נסיבות פציעתו של ר, איש אשכנז, אפרים מבון' ניתן למצוא בתיאורו של ר

1 D. Rosin, ‘Reime und Gedichte des Abraham Ibn Esra’, Jahresbericht des jüdisch -

theologischen Seminar Breslau 6 (1888), p. 146. ;קובץ -רבי אברהם אבן עזרא , כהנא' ד

מזרח ', רבנו אברהם אבן עזרא בצרפת, 'פליישער' ראה גם י. 168-9' עמ, ד"ווארשא תרנ, ע"חכמת הראב

.294' עמ) ח"תרצ(' ומערב ה

2 'עמ, ת"ר, ריינר; 229' עמ, ת"תולדות ר: ו של הכותב ראה שם הערת המהדיר וכןלזיהוי. א, נח, רוזנטל

108-107.

3 .164-60' עמ, ת"בעה, אורבך

6

:4הצלב השני

, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה, ט שני של שבועות נאספו התועים מארץ צרפת אל רמרו"וביו

וידברו אתו . ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ויקרעו ספר תורה בפניו. ולקחו כל אשר בביתו

של אתה גדולן : כי אמרו, ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו. משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו

וכמעט שכנה . פצעים' לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו ה, ישראל

ובשאר קהילות צרפת לא שמענו ...לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, דומה נפשו הטהורה

...שנהרג או נאנס אז איש מהם אך נחסרו הרבה מאוד מהונם

בגדלותו , על פי תודעת המספר, וסיבתה, יוצאת דופןת "כ הפגיעה בר"במרחב הצרפתי הייתה א

. ת שהוכרה אף לפורעי מסע הצלב"של ר

ת ולפעילותו ניתן למצוא גם בקרב מספרי הסיפור העממי שמאוחרים "יחס דומה לאישיותו של ר

ודומה שגם המחקר הביקורתי המודרני המשיך בהערצה כמעט , 5ת"היו בהרבה לתקופתו של ר

:6ת"גרץ כאשר נדרש לתאר את פעילותו של ר' כך כתב צ. ת ולפעילותו"רבלתי מסוייגת ל

ארז אדיר על הרי , גם בכנסת ישראל הצרפתית נראה בימים ההם איש מופלא בתורה וחכמה

ראש וראשון בחובשי , אשר היה גבור בתורה התלמודית, תורני מופלא-ישראל בימי הבינים

חריפות וחריצות הם הם , עיון ישר, כל בהירש... בית המדרש של התלמודיים הצרפתים

ולפניו לא היה כמוהו מעמיק בהלכה וחכם מפולפל ... האותות אשר בהם נכיר מעלות רוחו

בפלפול האמת לאמתה של תורה וידע להתהלך בכל מוצאי ומובאי בית התלמוד ולמצוא

כדרך חכמי , דושיםבמות רבנו תם בטל זיו התלמוד למוד התורה לשמה וחדש בה ח... נתיבותיו

יוצר אור ובורא חדשות בלמוד התלמוד בצרפת , כי כמוהו לא קם עוד חכם תלמודי, צרפת

.ואשכנז

ת לא באה לידי ביטוי בניסיון להגדיר את היקף ואופי פעילותו "הערצתו של גרץ לר, אולם

יסוקיו בע, ת"במסגרת דיונו הוא טיפל בקצרה בביוגרפיה של ר. ת"התלמודית וההלכתית של ר

4, ו"ירושלים תש, הברמן' מ' מהדורת א, בתוך גזירות צרפת ואשכנז, ספר זכירה, אפרים בן יעקב מבונא

I. Marcus, ‘Jews and Christians: הלקריאה מעניינת הדנה בסימבוליות של קטע זה רא. קכא' עמ

Imagining the Other in Medieval Europe’, Prooftexts 15 (1995), pp. 212-216.

5 ,’N. Brüll, ‘Beiträge zur jüdischen Sagen- und Spruchkunde im Mittelalter: ראה

Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur, 9 (1889) pp. 19, 25-27 ;אורבך ,

ספר ', ]מעשה ברבינו תם ובת מלך צרפת: ונספח לו[מעשה בבת רבינו תם , 'פישלר' ב; 113' עמ, ת"בעה

.143-134' עמ, ס"ירושלים תש, מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת הלשון-רפאל ניר

6 .230' ד עמ"ח, ה"וורשא תרנ, ר"מהדורת שפ, דברי ימי ישראל, גרץ' צ

7

אבל לא באפיקי פעילותו המרכזיים של , בניסיונותיו הפיוטיים ובפעילותו הציבורית, הלשוניים

. פרשנות התלמוד וההלכה-ת "ר

אין . דרכו הלימודית וההלכתית-אלא בסיבתה , ת"עבודה זו אינה מבקשת לעסוק בהערצה לר

חדשנות ובקיאות , ה מעוףדרך שמאפיינים אות, ת בתחום התלמוד וההלכה"ספק שדרכו של ר

היא שגרמה לבני הדור לתאר את בית , פרשנית והלכתית מאידך-' אמת'מפליאה מחד ותחושת

אהל מועד מקום משפט לאכסניא של ', 'מקום שהשכינה שורה, ]רמרו[=רמה 'המדרש שברמרו כ

רום להבנת כן לת-מטרתו הראשונית של חיבור זה היא אם. 7'תורה אשר משם מעיין נובע מי חיים

הפרשני וההלכתי , והגדרת אותה דרך שגרמה להכרה חוצת גבולות הזמן והמקום בכוחו הלימודי

. ת"של ר

ת בשמפניה תלמידים ממרחקים ובמספרים שלא נודעו "נדדו לבית מדרשו של ר, בעקבות הכרה זו

ההלכה ובשובם למקומם הביאו עמם דרך חדשה בפירוש התלמוד ובפסיקת, קודם לכן באירופה

בולט ההיקף הגדול של קשרים , לצד תופעה זו. שהשפיעה על המרכזים הלימודיים באירופה כולה

מרגנשבורג שבמזרח דרך איטליה , ת ובין חכמים הרבה שהיו פזורים בקצוות אירופה"שבכתב בין ר

וכרים אינם מ, ת בפריסה גיאוגרפית דומה ובסדר גודל כזה"קשרי שו. בדרום ועד לפרובנס ואנגליה

. וכמדומה שאף לאחריו קשה למוצאם, ת"על אדמת אירופה עד לימיו של ר

תוך שימת לב הן לפן הגיאוגרפי והן לפן , ת"חיבור זה ידון אם כן גם בהיקף קשריו של ר

הצלבת . בדיקת המוקדם והמאוחר בקשריו עם תלמידיו ועם מכותבים נוספים, היינו, הכרונולוגי

היסטורית -חושפת מעין מפה גיאוגרפית, קשרים הללו עם ציר הזמןהפריסה הגיאוגרפית של ה

ת ועל התפתחות השפעתו של "ממנה ניתן להשליך על דרך התפתחותו של סגנון לימודו של ר

. המרכז הלימודי שהקים על המרכזים הלימודיים באירופה

ה לזמנה ת אינה מתוארת אם כן כתופעה יחידאית שאינה קשור"הצגת דרכו הלימודית של ר

' שיח'ומתוך כך יעלה בידינו לעמוד על אופי ה, היא תוצג על רקע קשריו עם בני זמנו. ולמקומה

ההתנגדות למהלך , על הקשיים, שהיה קיים בשלב המעצב של דרכם הלימודית של בעלי התוספות

. וההתקבלות ההדרגתית שלו

7 .64-63' עמ, סימן לו, טל רוזנ

8

רקע מחקרי] ב[

בסדרת . ווייס' ה' ת נעשה על ידי א"ילותו של רניסיון משמעותי ראשון לתאר ולהעריך את פע

ארגן , 8)1883(ג "מאמרים בת תשעה פרקים שפורסמה בקובץ בית תלמוד שבעריכתו בשנת תרמ

תוך שהוא מציב שאלות , ת"ווייס גופי ידע רבים הקשורים בפעילותו ההלכתית והפרשנית של ר

בין תרומותיו של ווייס . ת"ו של רשונות שהידהדו וממשיכות להדהד בין העוסקים בחקר יצירת

רשימה זו מורכבת . ת"בתחום ארגון הידע יש לציין במיוחד את רשימת נמעני תשובות ר

ם ובספר "ת שבספר הישר על שני חלקיו ומתשובות אותן מצא בקבצי תשובות מהר"מתשובות ר

, 10ת"כתיות של רלצדה של רשימה זו ערך ווייס רשימות הכוללות את המונוגרפיות ההל. 9המרדכי

. ועוד12ת"את כללי המתודולוגיה התלמודית שנוסחו על ידי ר, 11את תקנותיו

ווייס נתן דעתו לשאלת . 13דיון חשוב הקדיש ווייס לשאלת מבנהו ומקוריותו של ספר הישר

לסתירות שבין , לכמות הרבה של חכמים שלהם מיוחסים קטעים בספר, המהדורות של הספר

ת בספרות התוספות ולשאלות רבות "ות בו לבין דרך הצגת עמדת רעמדות סתמיות הנמצא

כך . בדרך הילוכו נתן ווייס את דעתו לחכמים המצטטים את ספר הישר בשמו ובלשונו. נוספות

נושא , זרחיה הלוי בעל המאור כאחד מראשוני המצטטים את ספר הישר' הוא מזהה את ר

הציג ווייס את , כדרכו. 14שמע-תא' ודתו של ישהורחב ושובץ במסגרת התרבותית הרלוונטית בעב

הבעיות תוך פריסה רחבת היקף של דוגמאות ובכך למעשה הוצב השלד לדיון באופיו של ספר

שראה את מועד עריכת ספר הישר כמאוחר בשני דורות , את פתרונו של ווייס, אמת. הישר

הרי שלזכותו יש , בפתרונוגם אם שגה ווייס, אולם. 15אין לקבל עוד, ת"לתקופת פעילותו של ר

8תולדות רבינו יעקב בן מאיר איש : לחוברת בשם, באותה שנה קיבץ וייס את הפרקים שפורסמו לסירוגין

דור דור : תקציר המאמרים הללו נמצא בספרו". תולדות גדולי ישראל"שיצאה כחלק שלישי בסדרה , תם

.307-299' עמ, ד"ח, ד"ווילנא תרס, ודורשיו

9מילר במבואו לתשובות חכמי ' ראוי לציין שרשימה דומה הוכנה גם על ידי י. 231-225' עמ, ת" תולדות ר

.20-9' ראה שם עמ. א"ל בוינה בתרמ"צרפת ולותיר שי

10 .232' עמ, ת" תולדות ר

11 .233-232' עמ, ת" תולדות ר

12 .6' הע194' עמ, ת" תולדות ר

13 .169-161' עמ, ת" תולדות ר

14 .112-106' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

15סיני ', שיטתו ומקורותיו, תוכנו, מבנהו-) רבינו תם(מאיר ' ספר הישר לרבינו יעקב בן ר, 'פליקס' י: ראה

מחקרי תלמוד ', ת"לנוסח ספר הישר לר, 'שמע-תא' י; 106-93' ת עמ"בעה, אורבך; )בהמשכים(, )ז"תשט(, לט

9

לזקוף את הראשוניות שבהצגת השאלות המחקריות ולא פחות מכך את הדרך שבה הוצגו

.השאלות הללו

השכיל ווייס להציג שאלות יסודיות הקשורות באופי פעילותו , ספרותי-בנוסף לדיון הביבליוגרפי

ת הרבה "ר. גהות בתלמודת לה"בין השאר ניסה ווייס לבדוק את יחסו של ר. ת"ויצירתו של ר

ת לעניין זה וגם "את הקדמתו לספר הישר הקדיש ר. להצהיר על התנגדותו להגהות בתלמוד

כיצד ניתן אם כן לכלכל את . משולם ממלאון מודגשת מאוד סוגיה זו' בפולמוסו המפורסם עם ר

בעוד שהוא ת לפלפול "וכיצד יש להבין את התנגדותו המוצהרת של ר? ת עצמו להגיה"דרכו של ר

ובמקום ' חייב'עצמו מצהיר על יכולתו ליישב כל סתירה אפילו אם מופיע בתלמוד במקום אחד

? ת כבעל תוספות וכפוסק הלכה"כיצד יש להעריך את סך פעילותו של ר, ומעל לכל'? פטור'אחר

, ששאלת ההערכה הכללית היא הבריח התיכון של הסדרה כולה, עיון בסדרת מאמרי ווייס מגלה

:16וראוי לצטטה בלשונה

כל הגאונים והרבנים כל חכמי ישראל וסופריו אשר חיו למן העת אשר יצא לאור עולם זה

. האחת היא לפרשו ולבארו למען ירוץ הקורא בו. התלמוד היו פניהם מועדות לשתי מטרות

והשנית היא להוציא ממנו כל הענינים שהם מסקנא והלכה נפרדים מכל משא ומתן

אלה ואלה חשבו כי מן העת אשר נקבצו כל פירושי האמוראים למשניות וכל ההוויות ....נפרדים

ועם חתימת התלמוד היתה גם חתימת חכמת התלמודמן העת ההיא נחשב התלמוד נחתם ...

...ולא נשאר לבאים אחריו כי אם לפרש דבריו

דמוניו לא הוא הדרך ראה כי הדרך דרכו בו ק. אמנם רבנו יעקב לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב

ובלי ספק . הוא חשב כי אם גם נחתם ספר התלמוד עוד לא נחתמה חכמת התלמוד. ישכון אור

התנאים המאוחרים חקרו ודרשו . שם על לבו מעשה הקדמונים גם התנאים גם האמוראים

בדברי מי שקדמו להם להגבילם או להרחיבם ולהוסיף עליהם וזה היה תלמודם וכן עשו

זאת שוה רבנו יעקב . ...והמעשה הזה הוא התלמוד ועצם תכונתו.. עם התנאיםהאמוראים

על משאו ומתנו של התלמוד הוא שת נוספות והן הן . לנגדו תמיד ויבור לו דרך אחרת בתלמודו

, תוספותיו בהן עשה הויות וקושיות ופירוקים אשר כל אלה יחד כהמשך אל התלמוד יחשבו

וספות אשר הכין ואשר יסד רבנו תם ובין פלפולו של התלמוד והאמת כן הוא כי אין בין הת

.מאומה בבחינת הענין ואין הבדל ביניהם כי אם בבחינת הלשונות

דרך שנבלמה מחתימתו , המשך ישיר לדרך התלמוד, לדעת ווייס, ת הינן"תוספותיו של ר, אם כן

ת "ופעילותו של ר, לשהתוספות בכל, תפיסה זו. ת"של התלמוד ועד לפעילותו החדשנית של ר

.533-526' עמ, ג"ירושלים תשנ', ב

16 .134' עמ, ת" תולדות ר

10

, אולם אליבא דווייס, 17בפרט הן המשך לפעילות האמוראית אומצה במידה רבה על ידי אורבך

:18ת"לתלמודיות זו פן נוסף הקשור לדרך פסיקתו ההלכתית של ר

הם היו לו , כבר ראינו פעמים גם שלש כי מנהיגי רבנו יעקב בדרך תלמודו היו בעלי הגמרא

ואמנם כאשר באלה אף כן היה משפטו . רושיו והלך אחריהם בכל מחקריולעיניים בהויותיו ופי

אם נשים עין על הוראותיו נראה כי ברובם מושך והולך רעיון אחד . כל הימים בהוראותיו

הלא זאת היתה גם מדת משכילי . הנטיה לקולא והחפץ לבלתי העמיס חומרא יתרה: והוא

...האמוראים

דומה שנגד . המקל, א רק בדרך לימודו אלא גם באופי פסיקתול' אמורא'ת הוא "ר, אמור מעתה

ולא במקרה כבר בשורה השלישית , קטע זה ותואמיו שלא צוטטו כאן יצא אורבך בחריפות רבה

:19ת כתב אורבך את הדברים הבאים"של הפרק העוסק בר

. 'דורשיודור דור ו'נוסף על הפרק בספר , אייזיק הירש וייס הקדיש לו מונוגרפיה מיוחדת' ר

את הגאווה , הוא מנסה ליישב ולתרץ את חוסר העקיבות. תיאורו של וייס הוא כולו אפולוגטי

והוא משתדל להעלים ואף לבטל , הגלויים לעין כל בדברי רבנו תם, מרוסנת-ואת הלשון הבלתי

ומצליח על ידי כך לרכך את , את הסתירות ואת הניגודים שבתגובותיו ולעתים אף במעשיו

עד שבסופו של דבר מתקבלת דמותו של רב , ות הדינאמית והאימפולסיבית במידה כזאתהאישי

, והעוסק לא רק בתלמוד ובהלכה, הקרוב למלכות ושרים, המתנגד למחמירים, הנוטה לקולות

בקיצור דמותו של רב -אלא גם בדקדוק שפת עבר ובחיבור שירים על פי המשקל הספרדי

לכן : "הפלפול הביוגראפי של וייס קובע במידת מה של יאושהמוקיע את , אפטוביצר. משכיל

"ת"נסתרה דרכו מאתנו ואין אנו יכולין לעמוד על עיקר אופיו ותכונות רוחו של ר

ראוי וניתן לזרוק את , שלמרות שמגמתו המתקנת של ווייס ניכרת מבין שורות מחקרו, דומני

רחבה בהרבה , שתוארה קודם לכן, של ווייסעבודתו. של ווייס' פריו'על מנת לאכול את ' הקליפה'

ווייס הציב את התשתית , כפי שראינו קודם לכן. הערכתו של אורבך-מהמשתמע מתיאורו

וחלק זה של מחקרו הוא רוב מניין ובניין , ת"ספרותית למחקר פעילותו של ר-הביבליוגרפית

כאשר כתב , ת ועודזא. עובדה שלא הודגשה דיה על ידי אורבך בפתיחתו המצוטטת, עבודתו

אין ספק שעמדו לנגד עיניו גם ' שבסופו של דבר מתקבלת דמותו של רב הנוטה לקולות'אורבך

באחת מרשימות אלו אסף ווייס למעלה . ת"רשימותיו של ווייס בהן צויינו פסקים מקילים משל ר

17 .22-21' עמ, ת"בעה, אורבך

18 .198' ע, ת" תולדות ר

19 .60' עמ, ת"בעה, אורבך

11

אין ספק . 20 ולקולא-ת נגד פסקי קודמיו בענייני איסור והיתר "מעשרים פסקים שבהם יצא ר

, ובעיקר כיצד, שהתקבלה מאיסוף ורישום דקדקניים מצריכה הסבר על מה ולמה, שתוצאה שכזו

על פתרונו של . ת בתחום מסוים ומוגדר למהלכים שונים שתוצאת כולם נוטה לקולא"הגיע ר

היא , אולם דומה שדרך הצגת הדברים והשאלות שאותן נכון לשאול, ווייס בסוגיה זו ניתן לחלוק

.ת שלעולם תעמוד לווייסזכו

ת המתינה לדיון מחודש עד לפרסום מהדורתו "דומה ששאלת הערכת דרכו ההלכתית של ר

מן , לפני שנדון במפעלו של אורבך, אולם. א אורבך"לא' בעלי התוספות'הראשונה של הספר

זוסמן ' חיבור שהוגדר בידי י, 21'ה"מבוא לספר ראבי'אפטוביצר ' הראוי לציין את חיבורו של א

בלעדיו אי אפשר היה בשום אופן אפילו לחשוב על כתיבת בעלי התוספות במתכונת "כחיבור ש

.22"החדשה

לתולדותיהם ולפעילותם של חכמים המוזכרים בספר , בין השאר, במחקרו נדרש אפטוביצר

דן אפטוביצר בעיקר בביוגרפיה - תולדות החכמים -בפרק השמיני . ה שאותו הוציא לאור"ראבי

אולם עיקר , ת"הוא עדכן אותה במספר פרטים ודן בקיצור נמרץ באופי פעילותו של ר. 23ת" רשל

תוך שהוא חולק על חלק , דיונו בפרק זה התבסס על מידע ושאלות שאותם הציג כבר ווייס לפניו

-ת תרם אפטוביצר בפרק השישי של ספרו "תרומה מכרעת לעיסוק בר. 24מעמדותיו של קודמו

ת "בפרק זה הציג אפטוביצר את מרבית המקומות בהם שולבו דברי ר. 25 בספרחכמים הנזכרים

ספר . תוך שהוסיף הערות קצרות וחשובות עד מאוד ביחס לדברים המצוטטים, ה"בספר ראבי

חשיבותו של ספר . ת בפרט ותורתו בכלל"ה הנו מקור רב חשיבות להכרת תשובותיו של ר"ראבי

דשות או מנוסחאותיהן של תשובות אחרות שאותן למדנו זה אינה נובעת רק מסך התשובות הח

ת "ה היה החכם הבולט הראשון באשכנז שהיטיב להכיר את תורת ר"ראבי. להכיר דרך ספר זה

ה הייתה למעשה ראש הגשר שעליו עברה "פעילותו של ראבי, כפי שנראה להלן. והפיצה לתלמידיו

20 .200' עמ, ת" תולדות ר

21 .1938 -ח "ירושלים תפרי, ה"מבוא לספר ראבי, אפטוביצר' א

22' עמ, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי , ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, אפרים אלימלך אורבך, זוסמן' י

40.

23 .366-357' עמ, ה"מבוא ראבי, אפטוביצר' א

24 -ל בברלין "רוזנטל שי' מהדורת ש, ת של ספר הישר" ראוי לציין שלפני אפטוביצר עמד כבר חלק השו

.כלשונו, של רוזנטל' החשובות'אפטוביצר הירבה להשתמש במהדורה זו ובהערותיו . 1898

25 . 272-270; 258' עמ, שם

12

מזרחה לעבר קהילות הריינוס שנטו , ובעקבותיה תורת בעלי התוספות הצרפתיים, ת"תורת ר

ה בידי אפטוביצר בין "בזכות הדפסת רובו של ספר ראבי. שלא לקבלה בשלב הראשון להתפתחותה

התאפשר לנו להכיר את דרך התקבלותו , והדפסת המבוא לספר שבא בעקבותיו1935-1912השנים

. 26סקהילות הריינו, ת גם בשדה התרבות האשכנזי המסורתי"והשפעתו של ר

ת ביצירתו המונומטלית "על בסיס מחקריהם של ווייס ואפטוביצר נכתבו הפרקים העוסקים בר

שלא יכולה למוש משולחנם של לומדי , ביצירה זו. 27'בעלי התוספות'של אפרים אלימלך אורבך

כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש מעתה "כץ כחיבור ש' ספרות התקופה וחוקריה ושהוגדרה בידי י

ת מאות פעמים בעיקר בשניים מן הפרקים "מוזכר ר, 28"ו ייזקף במידה לא קטנה לזכותובתחומ

ת בולטת "חשיבות תרומתו של אורבך לחקר מפעלו של ר. 29ת ותלמידיו"שנושאם המוגדר הוא ר

אורבך עדכן והוסיף פרטים רבים על אלו שתוארו בידי ווייס ודומה . בכמה וכמה תחומים

ז הופעת המהדורה הראשונה של הספר לא נוספו אלא פרטים שבעשרות השנים שחלפו מא

עמד אורבך על מקומם של בעלי , בנוסף. בודדים שאינם משנים את התמונה שאותה עיצב אורבך

במסגרת דיונים אלו יש להזכיר את דיונו בקירבה שבין דרכם . התוספות ביחס לתרבות הסובבת

ואת דיונו על הדמיון , 30 המשפט הרומי והקנונישל בעלי התוספות לבין דרכם של הגלוסטורים של

. 31משולם מאידך' אפרים ור' ת עם ר"ופולמוסיו של ר, שבין ויכוחיו של אבאלרד עם מוריו מחד

בדיונים אלו הדגיש אורבך שלדעתו יש לציין את נקודות הדמיון והשוני שבין העולם היהודי

ת "לעצם הכרותו של ר, אולם. 32ני ההשפעהלדון בשאלת כיוו, לפחות לעת עתה, והכללי ולא ניתן

26 35מדעי היהדות ', יובל לפטירתו: אביגדור אפטוביצר, 'זוסמן' י: אפטוביצר ראה להערכת עבודתו של

. 117-115' עמ, ה"מבוא ראבי: ה ראה"לקורות הדפסת ספר ראבי. 90-83' עמ, )1995(

27. מ"ירושלם תש, מהדורה רביעית מורחבת, שיטתם, חיבוריהם, תולדותיהם-בעלי התוספות , אורבך' א

כל ההתייחסויות בחיבור זה הן למהדורת . ו" הספר יצאה בירושלים בשנת תשטמהדורתו הראשונה של

, ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, אפרים אלימלך אורבך, זוסמן' י: לניתוח הספר ודרכי התפתחותו ראה. מ"תש

.55-33' עמ, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי

28 .349' עמ, ד"ירושלים תשמ, וקבלההלכה ', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א, 'כץ' י

29אל פרקים אלו יש להוסיף את . 164-114' עמ, תלמידי רבנו תם בצרפת-ד "פ; 113-60' עמ, רבנו תם-ג " פ

. 226-195' עמ, ראשוני בעלי התוספות באשכנז-ה "ת שמופיע בפ"הדיון בתלמידיו האשכנזיים של ר

30והורחבה , 29-27' עמ, ו"ירושלים תשט, ת"של בעה השוואה זו נסקרה בקצרה במהדורתו הראשונה

.752-744' עמ, במידה רבה במהדורה השניה

31 .87-85' עמ, ת"בעה, אורבך

32 J. Faur, 'The Legal Thinking of Theבהערה זו ביקר אורבך את . 9' ובהע87' ת עמ"בעה, אורבך

13

:33ת"יחס אורבך השפעה רבה על דרכו ההלכתית של ר, עם בעלי שררה שאינם מבני ברית

יחסיו עם העולם הנכרי ודעותיו עליו נקבעו במידה רבה מתוך גישה מעשית ומתוך דרכי

עם שרים מגעו. אולם יש בדבריו גם סימנים להתבוננות ולהערכה אובייקטיבית, החיים

סתם 'רצחנים ורבי כעס הביא אותו לאישור דברי הגמרא ש, צוררים ואלימים שידם תקיפה

מאה עדים יכפור גוי וישבע ' שאפי...וסתם נכרי שקרן הוא 'והוסיף עליהם ' ם אנס הוא"עכו

שגם כלפי , עם זאת הוא נמנע מחשדנות יתירה לגבי הסביבה והריהו נוטה להניח...ויטול

ים חוק ולא רק שרירות לבהיהודים קי

התבוננות והערכה 'שנשענו על , ת"של ר' דרכי החיים'גישתו המעשית ו, לדעת אורבך

כאן הדגיש אורבך . על פסיקתו ההלכתית, גם אם לא בלעדיים, היו גורמים משפיעים' אובייקטיבית

' ת עם ר" של רובדרך דומה תוארו גם ויכוחיו, ת את אנשי ותנאי זמנו"את הכרותו והערכתו של ר

. אפרים מרגנשבורג' משולם ממלאון ור

בקטע שמקשר בין תיאור שני הפולמוסים הוסיף אורבך משתנה נוסף שהשפיע לדעתו על דרכו

:34ת"של ר

תוך עמידה על , ]משולם' בפולמוס עם ר[=נסיוננו להסביר את הכעס ואת הרוגז בדברי רבנו תם

ששיוו חשיבות מיוחדת , ת התנאים המיוחדיםיחסו לעניינים שבהם הוא דן ותוך הדגש

שלא יכול לשאת , אינו משנה מעצם העובדה שסגנון זה מגלה לנו את האיש-לעניינים אלה

בחליפת המכתבים שבין רבנו . התנגדות לדבריו ולא היה מוכן לכבד את אלה שלא קיבלו דעתו

כפי שמשתמע [=ם מקובלים אפרים מריגנשבורג אין המדובר על הקלת ראש במנהגי' תם לבין ר

- כלשונו של רבנו תם -' בדברים התלויים במקרה ובמאורע'אלא ] משולם' מן הפולמוס עם ר

משולם ' ובכל זאת אין הוא נוהג בו אחרת מאשר בר

. נרגנת ושתלטנית במידה מרובה, שהייתה לדעתו, ת"בשורות אלו רמז אורבך לאישיותו של ר

שלדעת אורבך ישנו קשר בין מבנה , ק מספר פעמים ומהן עולהרמיזות מסוג זה חוזרות בפר

שישנו קשר סיבתי בין , ומה שחשוב אף יותר, ת לבין דרך התנהלותו עם בני דורו"אישיותו של ר

ת "לאחר שתיאר בהרחבה את הכרתו העצמית של ר, בדומה לכך. אישיותו לבין דרכו ההלכתית

Tosaphot - An Historical Approach’, Diné Israel 6 (1975), pp.43-72. במאמר מפורט הציג

פאור קווי דמיון בין השיטות הסכולסטיות לבין דרכי עבודתם של בעלי התוספות תוך שרמז להשפעה

', ב, הספרות הפרשנית לתלמוד, שמע-תא' ראה גם י. אפשרית של הסכולסטיקנים על בעלי התוספות

כוח באוניברסיטאות ובבתי המדרש וטען שמע בין דרכי הוי-שם השווה תא, 101-99' עמ, ס"ירושלים תש

.שהשונה רב מן הדומה

33 .63' עמ, ת"בעה, אורבך

34 .83' עמ, ת"בעה, אורבך

14

:35כתב אורבך

בדבריו ניכרת השאיפה להטיל את מרותו גם על . היג הדורמכריע ופוסק כמנ, הוא כותב

ידע רבנו תם שאין הפסיקה הלכה למעשה יכולה להתבסס על ... פרובנצא וגם על אשכנז

ואף טיעון מפורש על צורך השעה ועל ההכרח בשינויים מכוח השתנות , פרשנות המקורות בלבד

את תביעתו , ביסס רבנו תם, נוכפי שאמר. הנסיבות והמציאות אין בו כדי שכנוע מספיק

אבל סמכות אישית זו היתה במרוצת הזמן , לסמכות על יכולתו הפרשנית ועל גדלותו בתורה

רק מתוך שאיפה זו להגמוניה רוחנית ודתית אפשר להבין את הוויכוח החריף . לגורם עצמאי

אפרים 'משולם ממלון ואת הלשון הקשה שבה נקט רבנו תם נגד ר' בין רבנו תם ובין ר

.מריגנשבורג ונגד כל השואלים שהעזו לחלוק על דבריו

ת חכם בעל הכרה עצמית רבה "ראה אורבך בר, ת רב הנוטה לקולות"לעומת ווייס שראה בר

תוך עמידה על יחסו לעניינים שבהם הוא דן ותוך הדגשת התנאים 'המפעיל את סמכותו

:36כן -ועל', ששיוו חשיבות מיוחדת לעניינים אלה, המיוחדים

שלא תמיד נוכל , קולותיו וחומרותיו נבעו מתוך שיקולים. אין מקום לדבר על שיטה של קולות

אבל מגמתם היתה לשמור על שלימותן ושלומן של הקהילות תוך חיי תורה , לעמוד עליהם

שנאבק קשה על קיומו בסביבה , כבר ראינו את דאגתו של רבנו תם לטובת הציבור. ואמונה

מתוך אותו נימוק התיר ... דאגה זו מצאה ביטוי חזק בתשובתו בענייני ריבית. תעויינת ומקפח

התחשבות באופיים של בני אדם ובתנאי המקום , שיקול הדעת... להלוות בריבית בחול המועד

בשיקולים מסוג זה יש לראות את המניעים העיקריים ... מהווים גורמים חשובים בפסיקתו

לקולותיו וחומרותיו37

.

, אישיותי מחד/ת הן המבנה הפסיכולוגי"שעל פיו אבני היסוד בפסיקת ר, ו נקט אורבךהקו ב

היווה את המוקד בחמש הביקורות שנכתבו על מהדורתו , והכרת צורכי הזמן ומודעות להם מאידך

בביקורות אלו ניתן לראות את ראשיתו של דיון שניסה להעריך את אופי . 38הראשונה של הספר

35 .70' עמ, ת"בעה, אורבך

36 .90' עמ, ת"בעה, אורבך

37הייתה במידה רבה , ראייתו של אורבך את ההלכה כפרי התפתחות היסטורית המתחשבת בשינויי הזמן

ת היה גיבור התרבות של "ר. י שניסחה לא אחת בכתביו שעסקו בענייני השעהגם עמדתו האישית כפ

בעוד שווייס רצה לראות את גיבורו . אלא שלשניהם היה סדר יום שונה, אורבך בדיוק כפי שהיה של ווייס

בן ' ה' ראה גם ח. ראה בו אורבך פוסק שביסוד פסיקתו עומדים האנושי והמשתנה, כרב בעל נטייה מקלה

.47-46' עמ). ז"תשט(' בחינות ט', הנהגתה של תורה ',ששון

38בן ' ה' ח; 349-340' עמ, ד"ירושלים תשמ, הלכה וקבלה', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א, 'כץ' י

', בעלי התוספות] ביקורת על[, 'טברסקי' י; 53-39' עמ, )ז"תשט(' בחינות ט', הנהגתה של תורה, 'ששון

15

ואין ספק שאת קיומו של דיון פורה זה יש , פרט ושל בעלי התוספות בכללת ב"פעילותו של ר

. שבו הועמד בסיס הידע לדיון המחודש' בעלי התוספות'לזקוף גם כן לזכות

בנוסף לאלו של ווייס , הוצעה גישה שלישית' בעלי התוספות'ה בן ששון על "בביקורתו של ח

: 39 לדעתו.ת"להבנת אופי פעילותו ההלכתית של ר, ואורבך

לפרש פירוש של אמת ] ת ובעלי התוספות"ר[=חידושים אלו נעשו מתוך אמונה שלימה שזכו

אסור לראות כל השינויים בהלכה כמעשים ... את המקור הקדום ולתפוס בו משמעותו הנכונה

ביודעין לתכלית השינוי בלבד

עסקו בפעילותם שאותה חשו בעלי התוספות וקהלם בעת ש' האמת'בן ששון עמד על תחושת

או מנהיג , ת אינו רב בעל נטיות מקילות כדעת ווייס"ר, לדעת בן ששון. הפרשנית והעריכו אותה

אלא חכם תמים שרמת מודעותו למשמעות חידושיו , הער לצרכי השעה המתחדשים כדעת אורבך

. הייתה נמוכה

אמת 'יבר על תחושת שד, אולם את בסיסה, שמע-תא' עמדה נאיווית זו זכתה לביקורת על ידי י

. 40שמע בכיוון חדש-אימץ ופיתח תא, ת"המלווה את לומדי פירושיו וחידושיו של ר' פרשנית

נובעת מרחבות האופקים הכללית שהתרחשה באירופה במהלכה של ' האמת'לדעתו תחושת

בסיסה של רחבות זו הוא בתנאי החיים המתחדשים שהשפיעו על דרכי החשיבה . ב"המאה הי

. משפטית רחבה הרבה יותר ממה שהיה אפשרי עד לפריצה זו-מצידם גישה פרשניתשאיפשרו

החשיבה הרעננה בתחומים השונים גרמה להלכי רוח משפטיים ופרשניים חדשים שתאמו היטב

הפרשנית על פי תא שמע ' האמת'תחושת . את אורח חשיבתם של בני הדור והבאים אחריהם

.41ה בין דרכי חשיבה בתחומים שונים לאלו התלמודייםאינה תוצאה של נאיויות אלא של התאמ

.I. Agus, ‘The Tosaphists’ (review), JQR 46 (1955-56), pp ; 227-215 'עמ) ז"תשי(, תרביץ כו

366-378 ;S. Schwarzfuchs, REJ 116 (1957), pp. 110-114. לניתוח הביקורות ומשמעותן

, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי , ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, אפרים אלימלך אורבך, זוסמן' ראה י

.43-42' עמ

39 .46' עמ) ז"תשט(' בחינות ט', הנהגתה של תורה, 'ה בן ששון" ח

40 .35-28' עמ, ו"ירושלים תשנ, 1350-1100מנהג ומציאות באשכנז , הלכה, שמע-תא' י

41לדעת . ראדינג שעסק בחקר פרשנות המשפט בלומברדיה' שמע על ספרו של צ- בהצעתו התבסס תא

שורה באופן בסיסי בשינויים כלכליים וחברתיים שמחוץ ראדינג קליטת החוק הרומי באירופה הייתה ק

, לדעת ראדינג. אולם שינויים אלו לא הביאו במישרין אל פתרונות משפטיים חדשים, למערכת המשפט

הוא המהפך המחשבתי שהתלווה אל השינויים , הגורם הישיר לרעננות המשפטית אותה מצא במחקרו

שמלווים היו בהרחבת אופקים , מהפכים מחשבתיים אלו, ולדעת. החברתיים והטכנולוגיים, הכלכליים

.הם שעודדו גם את החדשנות המשפטית, גדולה

16

יק גישות המתמקדת בחברה ובקהילה 'סולוביצ' ץ וח"כ' בנוסף לגישות הללו הוצעו על ידי י

ץ המנהג "לדעת כ. כמשפיעים משמעותיים על פעילותם ההלכתית והפרשנית של בעלי התוספות

תפקידם של בעלי . ות של הקהילותהוא שקבע את נורמת ההתנהג, העממי המשתנה במשך הזמן

יק ראו 'לדעת סולוביצ. 42הלכתי לנוהג זה-בהענקת גיבוי ספרותי, ץ"לדעת כ, התוספות התמצה

תפיסה זו הביאה . בעלי התוספות את מנהג אבותיהם וקהילותיהם כמנהג החף מכל טעות וחטא

.43ת מנהג האבו- באורו של הספר החי - התלמוד -אותם לפרש את הספר הכתוב

ת פורסמו מספר מחקרים "לצידן של הגישות השונות שעסקו בהבנת אופי פעילותו ותרומתו של ר

פרסם סמוך למועד הוצאתה לאור של , אורבך' בער וא' תלמידם של י, אלבק' ש. בסיסיים

במאמר . 44"יחסו של רבנו תם לבעיות זמנו: "מאמר בשם' בעלי התוספות'המהדורה הראשונה של

ת לרוב לקולא "ק שבשאלות שהיו קשורות בקיומן הפיזי של הקהילות פסק רזה הראה אלב

.45ובזיקה לעולם המשפטי הסובב

ת מלהשתמש באופן "ראוי לציין שבדרך הילוכו הצביע אלבק על אפשרות פרשנית שממנה נמנע ר

:46לדעת אלבק. שיטתי

לא השתמש בנימוק , כשבא רבינו תם ליישב את הסתירות שבין ההלכה לבין המנהגים שבדורו

אלא פתר את הבעיה בנתינת פירושים חדשים למאמרי , שהמציאות השתנתה מאז ימי התלמוד

וכן נהג גם . על ידי כך הצדיק את המציאות של זמנו יותר מכל שאר חכמי דורו... התלמוד

".פ ההלכה"אין לנו לבדות טעמים אלא ע"והוא כלל כלל ש. בדינים שיש לחדשם לצורך השעה

אינו מכיר בשינוי תנאי , בדרך שיטה, ת"מן הדוגמאות שהבאנו אפשר להוכיח שר) 111' עמ(

אלא , כסיבה מספקת לסטיה מהוראת התלמוד, כשיש סתירה ביניהם לבין התלמוד, החיים

.בשעה שכל חבריו אין עושים כך, מפרש אחרת את התלמוד כדי ליישב את הסתירה

42' להצגה מקיפה של דבריו ראה י. תפיסתו של כץ מופיעה במפורש ובמובלע במקומות רבים בחיבוריו

ת " פעילותו של רלהדגמת. 28-26' עמ, ו"ירושלים תשנ, 1350-1100מנהג ומציאות באשכנז , הלכה, שמע-תא

הלכה ', הלכה וחברה, דוגמא לזיקה בין מנהג-מעריב בזמנו ושלא בזמנו , 'כץ' י: על בסיס תובנה זו ראה גם

.185-182' עמ, ד"ירושלים תשמ, וקבלה

43 H. Soloveitchik, ‘Religious Law and Change: The Medieval Ashkenazic Example’,

AJS Review, 12 (1987) pp. 205-222.

44 .141-104' עמ, )ד"תשי(ציון יט ', ת לבעיות זמנו"יחסו של ר, 'אלבק' ש

45שילה ' הלך גם ש, ת בתחום מסויים"הנשענת על בדיקת סך פסיקותיו של ר, בדרך מחקרית דומה

.תתצו-תתפב' עמ, )ז"תשמ(סיני ק ', עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם': במאמרו

46 .106' עמ, )ד"תשי(ציון יט ', ת לבעיות זמנו"ל ריחסו ש, 'אלבק' ש

17

ת כן השתמש בפתרון היסטורי מן "ר של מקרים שבהם רלמרות שניתן להציג מספר מצומצם ביות

דומה שלגילוי זה ישנה משמעות . הצדק עמו' בדרך שיטה'אין ספק ש, הסוג שתואר על ידי אלבק

ת ליצירתיות פרשנית שחבריו לא "שימוש עקבי בעקרון פרשני זה ִחייב את ר. תרבותית רחבה

הכורח ליצירתיות , אמת. ת על עצמו"כפה רולּו בגלל שלא התחייבו להגבלה שאותה , נזקקו לה

אולם , נולד מסביב למקרי ההתנגשות שבין צרכי הקיום של הקהילות לבין ההלכה התלמודית

גם . ת לטיפול רק בשאלות מסוג זה"שיישום הדרך הפרשנית החדשה לא הוגבל בידי ר, סביר מאוד

וא ניצל את הכלים שפותחו על ה, מעשי-ת פירש סוגיות המנותקות לגמרי מהקשר הלכתי"כאשר ר

ייתכן אם כן שעקרון . סתירה בין סוגיות בסדר קדשים, דרך משל, ידו בשדה ההלכה כדי לפתור

דרך שתאופיין בהמשך כדרכם , שבראשיתו הופעל לצרכים הלכתיים יצר דרך לימוד רחבה בהרבה

ת "ותו של ראלבק עמד יפה על שאלת הזיקה שבין פרשנ, כך או אחרת. של בעלי התוספות

. שאלה שאליה נדרש בחיבור זה, לפסיקותיו ההלכתיות

בארי שדן בעמדתו ' מחקר אחר שהציג שאלה שתידון בהרחבה בחיבור שלפנינו הוא מחקרו של א

לאחר ניתוח טקסטואלי משכנע הראה . 47ת ביחס לשאלת השגת גט מבעל בדרכי כפייה"של ר

ופוסקים מאוחרים יותר ואת השינויים שחלו ת ללומדים"בארי את הנתיב בו הוכרה תשובת ר

. בהבנתה בעת שעברה בנתיבים השונים

עשוי לתרום תרומה , הלכתיים כפרשניים, דומה אם כן שהמשך בירור מקרי מבחן מסוגים שונים

הפרשנות והנהגת הציבור וזאת מבלי , ת בתחומי ההלכה"משמעותית להבנתנו את דרכו של ר

כה השוואתית שיטתית של התוצאות שיתקבלו עם אלו שהגיעו אליהם להער, לעת עתה, להידרש

ת כבן "זו בכדי למעט בצורך לבחון את ר' השהייה'אין בכוונת , אולם. ב"חוקרי צרפת בת המאה הי

, 48לוקטו על ידי אורבך' אבירים ואנשי שלטון'ת עם "רמיזות שונות על קשריו של ר. מקומו וזמנו

התכתבות , ת עם דוכס שמפניה בענייני פרשנות מקרא"ות של ריד גנוזה אף התכתב-ובכתוב

ושקשריו , עמד בקשרים עם חכמים שאינם מבני ברית, ם"כאחיו הגדול רשב, ת"המלמדת שגם ר

כפי שאפשר היה להתרשם מתיאורו של , עם נכרים לא הצטמצטמו לעניינים פוליטיים ועסקיים

. אורבך

רחבה בהרבה מאשר מציאתו של קשר חי מסוג זה או ת "של ר' צרפתיותו'שאלת , יתרה מזאת

ב התחוללו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים ומנקודת התצפית "בצרפת של המאה הי. אחר

47 .101-65' עמ, )ד"תשנ-ב"תשנ(ט -שנתון המשפט העברי יח', הרחקות רבינו תם, 'בארי' א

48 .64-63' עמ, ת"בעה, אורבך

18

' מחקריו של צ. של חיבור זה ראויים לשימת לב מיוחדת השינויים בשדה האינטלקטואלי

חדשה ביחס לשינויים פיתחו תפיסה, 49'ב"הרנסנס של המאה הי'האסקינס ובפרט ספרו

ומחקרים רבים נכתבו ונכתבים מאז מתוך מאמץ להגדיר את אופיו של , ב"שהתרחשו במאה הי

. רנסנס זה

ב והופעת שיטת בעלי "גם בעולם היהודי התרחשו שינויים תרבותיים רבים במהלכה של המאה הי

, די אשכנזחסיתופעות כמו הופעתם של אין ספק ש. התוספות היא רק ביטוי אחד שלהם

בדרכים , התפתחות הקבלה בפרובנס והקודיפיקציה של ההלכה בספרד הנן תופעות הקשורות

ועל כן ודאי שמחקר התרבות היהודית במאה זו אינו יכול לנתק , ב"למהפכת המאה הי, שונות

וסקירה מקיפה של , מאמצים מסוג זה נעשים בעת האחרונה במשנה מרץ. עצמו מן המחקר הכללי

פורסמה בשנה החולפת בידי איבן מרכוס , חקר ומחקרים שונים הדנים בזיקה זותחומי מ

כדי להתקדם , כאמור, אולם. 50במסגרתו של קובץ מאמרים הקשור רובו ככולו לשאלות אלו

רחבים , נחוצים מחקרים שיגדירו על סמך מקרי מבחן רבים, הלאה יותר ממה שהושג עד כה

עיקרו של חיבור זה . ותן של התופעות התרבותיות הנדונותאת מה, ושונים באופיים האחד מרעהו

. ת"הוא על כן נסיון לתיאור השיח החי של אנשי ההלכה שפעלו במחיצתו ובשדה השפעתו של ר

.הנמקתה ואופן ביצועה מוקדש הסעיף הבא שבמבוא, לתיאור הדרך שנבחרה

הנחות העבודה ודרך ביצועה] ג[

, ת"של דרכו הפרשנית של ר' המנגנון'או ' קוד הפנימי'ם בפיצוח הלהתקד, כאמור, חיבור זה חותר

ת לא עבד "הראשונה שבהן הייתה שר. כאשר בתשתיתו הועמדו שלש הנחות עבודה עיקריות

מהם , תלמידים ובתי דין, בזיקה לפעילותו הפרשנית וההלכתית פעלו עמיתים. בחלל ריק

ת ובין הללו קיימת הייתה "בין ר. תרבותיתהסמוכים אליו ומהם המרוחקים ממנו גיאוגרפית ו

אבל הבנתה המלאה קשורה בראש ובראשונה , אינטרקציה שאופייה תלוי היה גם באישי ובאנושי

. יהא הלכתי או פרשני, בבירורו התימטי של השיח שהתנהל בין הצדדים

49 C. Haskins, The Renaissance of the Twelfth Century, Cleveland and New York,

1955.

50 I. Marcus, The ‘Dynamics of Jewish Renaissance and Renewal’, M. Signer and

John Van Engen (ed.), Jews and Christians in Twelfth-Century Europe, Notre Dame,

Indiana, 2001, pp. 27-45..

19

ברמרו ת הצעיר הפועל עם תלמידיו"לא הרי ר. ההנחה השנייה היא שיש משמעות לטווח הזמן

ולא הרי התגובות של , אז הוכר כאחד מזקני הדור, ב"ת בשנות השישים של המאה הי"כהרי ר

. תלמידי חכמים ותיקים לחכם צעיר ומזהיר כהרי תגובת שכבת בני גילו למי שהוכר כבכיר שבהם

ת אנו מייחסים חלק נכבד בעיצוב הפעילות הלימודית המזוהה עם בעלי "לר. יתרה מזאת

. אלא יש לראותו כתהליך מתמשך מניצניו ועד לבשלותו, עיצוב מסוג זה לא בא באחת. התוספות

, ולו יחסי, ת נדרש ליצור סדר זמנים"ברור אם כן שמחקר שמנסה לעמוד על טיב פעילותו של ר

. בתורתו של החכם שאת דרכו הוא מחפש

. בעל התוספות, ת הפרשן"ת הפוסק לבין ר"ההנחה השלישית היא שלא ניתן להפריד בין ר

שעיון , הנחה זו. וההלכה היא תוצר של עיסוק פרשני, מהלכים פרשניים שירתו את קביעת ההלכה

- מאוחרות יותר -עומדת מול מסורות אחרות , בדוגמאות רבות בחיבור זה מוכיח את צדקתה

, ור זהכ בחיב"מקום רחב יוקדש א. 51שהפרידו בין דרכי לימוד שנהגו בישיבות לבין פסיקת ההלכה

ת בדרכו "אלא גם לנתיב בו הלך ר, ת"לא רק לפסיקה ההלכתית שיצאה מבית מדרשו של ר

אלו , ת להפקת תוצרים פרשניים"חיבור זה יעסוק גם בדרכו של ר, עם זאת. לתוצאה הלכתית

. שאין עמם כל משמעות מעשית

ת לא פעל "הנחה שרה. ת"של ר' דרכי לימודו בתלמוד'מהן , אם כן, שאלת העל של מחקר זה היא

, בחלל ריק ושלממד הזמן יש משמעות עמוקה בהתפתחותו האישית ובהתקבלות תורתו ותפוצתה

. 'קשרים והשפעות: רבנו תם ובני דורו': לחלק הראשון של שמו של חיבור זה' האחראית'היא

* * *

. ובין חכמים שוניםת "ת שבין ר"הוא חילופי השו, סוג הספרות שנבחר כדי לעסוק בשאלות הללו

ת וחלק "חלק השו, ת נמצאות בספר הישר על שני חלקיו"קרוב למאה מתשובותיו של ר

ורישומים , תשובות רבות נוספות מוכרות לנו דרך הספרות הרבנית לסוגותיה. החידושים

ט בידי אייזיק ווייס ויואל מילר "כבר בסוף המאה הי, כאמור, ראשוניים של תשובות אלו נעשו

51ות תמורות בישיבות פולין ואשכנז במא, 'ריינר' א: לדוגמה מעניינת ודיון רחב יריעה ביחס אליה ראה

חוה , בעריכת ישראל ברטל, ספר יובל לחנא שמרוק-כמנהג אשכנז ופולין ', ז והוויכוח על הפלפול"הי-ז"הט

י וייל ביחס " הביא המחבר את דברי מהר25' בעמ. 80-9' עמ, ג"ירושלים תשנ, עזרא מנדלסון, טורניאנסקי

אסיק על דעתיה לפסוק הדין להתיר ד[...] ועוד תמיהני על הרב : "ישראל איסרליין שממצים הפרדה זו' לר

כי ודאי כשאנו מפלפלים ולומדים חריפות כמו בזמן התוספות אז אנו , אשת איש לעלמא מדיקדוק כל דהוא

אבל לפסוק הדין או , רגילים למשקל ולמטרח בדקדוקים ובחילוקים דקים כמיעל פילא בקופא דמחטא

מלובנות ומחוורות מתוך פשטים סוגיה להתיר האיסור אין להתיר האיסור אלא בראיות ברורות

כפי שהסיק ריינר אין בקטע זה ביקורת על עצם השיטה אלא על ". דשמעתתא ולא מתוך הדקדוק כי האי

. יישומה בתחום הפסיקה

20

פרק הזמן שעבר מעריכתן של . ססו על ספר הישר וספרי ראשונים שנדפסו כבר בזמנםשהתב

, הרשימות הללו עד ריכוזם של מרבית כתבי היד העבריים במכון לתצלומי כתבי יד בירושלים

התנהל מטעם האקדמיה 1998-1994בין השנים . איסוף ורישום מחודשים, או שמא הצריכו, אפשרו

-ב "ל שמטרתו הייתה איסוף תשובותיהם של חכמי צרפת בני המאה היהישראלית למדעים מפע

ובדרך זו , במשך השנים הללו נסרקו מאות רבות של כתבי יד וכרכי דפוס. י הזקן"ת ור"ר, ם"רשב

נאספו תשובות חדשות רבות של חכמים אלו ובכך הועמדה תשתית ראשונית להוצאתן לאור

ניתן לומר כמעט , סוף ובדיקת החומר מכיוונים שוניםעם תום מלאכת האי. במהדורה ביקורתית

האוסף המתואר , ובמילים אחרות, ת אינו גבוה"שהסיכוי למצוא תשובות נוספות משל ר, בוודאות

. ת"הנו האוסף המלא ביותר של תשובות ר

במסגרת שנות פעילותו של המפעל הייתה לי הזכות להימנות עם עובדיו ולהשתמש במידע

ת "צורך כתיבת חיבור זה ולצורך כתיבת עבודת הגמר שלי שעסקה ברבותיו של רשהצטבר בו ל

' תודתי לאקדמיה ולפרופ. ז"שמע בתשנ-תא' י' עבודה שהוגשה לפרופ, ובקשריו עם חכמי אשכנז

. שמע על רשות ראשונית זו נתונה גם מכאן-תא

כמו כן נמצאו . בי ידבמהלך פעולת האיסוף נמצאו תשובות רבות חדשות שגנוזות עדיין בכת

מעבר לחשיבותם של . מקבילות לעשרות רבות של תשובות שהיו מוכרות לנו אם יותר ואם פחות

' התפזרו'התברר שלעתים ניתן להרכיב מחדש תשובות שלמות ש, שינויי הנוסח כשלעצמם

ת השתמרו לעתים"תשובותיו של ר. זאת ועוד. במקומות שונים לפי צורכי העורכים והלומדים

' מקורית'עמדה . ת"של ר' המקורית'קרובות בנוסחן המקורי ובמקרים שכאלו יש להעריכן כעמדתו

ועבודה שיטתית נדרשת לא רק כדי , פאראפרזיים, זו עומדת לעתים תכופות מול ניסוחים משניים

אלא גם כדי לעמוד על דרכי ההעברה של חומר זה עד שעוצב כפי , להעמיד את הנוסח המקורי

דומה שבדיקת דרכי העברה אלו ולימודן עשויים לתרום תרומה . בספרות הרבנית לסוגיהשעוצב

. הלכתי של חכמי התקופה-הפרשני' שיח'משמעותית נוספת להבנת ה

סקירת קורפוס התשובות גילתה שיש לבדוק לא רק כל תשובה כיצד היא כשלעצמה הורקה מכלי

בדיקת . ו ושנטו להשתמש בהן באופן שיטתיאלא שיש לבדוק גם מיהם החכמים שהכיר, אל כלי

צינורות העברה אלו מלמדת רבות על הדרך בה כבש המהלך הצרפתי החדש גם מרכזי לימוד

. ת"והלכה שמרוחקים היו גיאוגרפית ותרבותית מן המרכז הצפון צרפתי בו פעל ר

שונים בהם הוקדש פרקו הראשון של חיבור זה לתיאור ולהערכה של המקורות ה, לאור האמור

ואילו , ת"חלקו הראשון של הפרק עוסק בדרכי בניית קובצי תשובות ר. ת"נמצאו תשובותיו של ר

והדרך שבה הכירו , בחלקו השני של הפרק נידונו חיבורי הראשונים שהרבו להשתמש בתשובותיו

21

פרק זה הנו חלק ממבוא למהדורה ביקורתית של , במובנים רבים. ראשונים אלו את התשובות

ובכך הוא שונה מששת הפרקים הבאים אחריו שמגמתם היא לברר את טיב , ת"שובות רת

.ת ובין בני דורו"הקשרים שבין ר

. ת עם בתי דין וחכמים שונים כיחידות דיון סגורות"בששת הפרקים הללו הוצגו קשריו של ר

תוך דגש ת עם חכמים תושבי פריש וטרוייש מ"הפרקים השני והשלישי הוקדשו לבדיקת קשרי ר

הפרקים הרביעי והחמישי הוקדשו לקשר . מיוחד לקשריו עם הרכבי בתי הדין שפעלו בישובים אלו

ת מייצגת שתי מגמות "שני חכמים שעמידתם מול ר, משה מפונטייזא' יוסף בכור שור ועם ר' עם ר

, גדהת והעלה השגות כנ"יוסף בכור שור ביקר את דרכו הפרשנית של ר' בעוד שר. שונות בתכלית

ת "ת תוך שקיבל את מרותו של ר"משה ביקש בעיקר את פסיקותיו ההלכתיות של ר' הרי שר

שני פרקיו האחרונים של החיבור נודדים לדרומה של צרפת והם דנים בקשריו של . באופן מוחלט

משולם ממלאון שפולמוסו ' ד ועם ר"עם הראב, יצחק בן אבא מארי בעל ספר העיטור' ת עם ר"ר

דומה שמפרקים אלו ניתן ללמוד רבות על . ון בפרק השביעי והאחרון של חיבור זהת נד"עם ר

, ת בפרט"תהליכי הקבלה והדחייה המאפיינים את התפשטות שיטת בעלי התוספות בכלל וזו של ר

. 52מחוץ לצפונה של צרפת

ביתר בדרך זו ניתן. ת באמצעות ניתוח קשריו עם חכמים כרוך ביתרונות רבים"תיאור דרכו של ר

ובכך לסייע בהבנת התפתחות דרכו של , קלות ליצור כרונולוגיה ולו יחסית של התשובות השונות

ניתן ללמוד , ת וחכם כלשהו"הקשר שהיה קיים בין ר' פריטי'מאיסוף וניתוח כל . זאת ועוד. ת"ר

כאשר שואל מסוים מתנגד בעקביות , דרך משל, כך. על אופי השיח שהתקיים בין שני החכמים

אלא גישה ביקורתית המשיגה ' תמימה'נוכל לשער שלפנינו לא רק שאלה , ת"למהלך פרשני של ר

צורת בדיקה זו גם מעשירה את יכולתנו להבין את אופיים של . על הלגיטימיות של המהלך כולו

ת השונים ולמצוא את האיזון והמשקל "להבחין בין עיקר וטפל בחילופי השו, הקשרים השונים

ת "להתבטאויות ולאמירות עקרוניות גורפות המופיעות בחילופי שו, לתת לטיעוניםהנכון שיש

מאפשרת , ת ובין חכם כלשהו" החומר שהוחלף בין רכלבדיקה שיטתית של , במילים אחרות. אלו

לקלוט בצורה חדה יותר צלילים מינוריים שאילולא החזרה עליהם נבלעים היו בסערת

. ההתכתבות הבודדת

52ה "שמע בספרו על הרז-תא' זרחיה הלוי איש נרבונא ולוניל כתב באריכות י' ת על ר" על השפעת תורת ר

נעשה בעבודת , ת עם חכמי אשכנז"דיון דומה על קשריו של ר. ה בחיבור זה" על הרזועל כן לא שולב דיון

, פ ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה" ע-ותלמידיו בני אשכנז ) הצרפתים(רבותיו : רבינו תם: הגמר שלי

. ז"ירושלים תשנ, האוניברסיטה העברית, עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך

22

* * *

. ת"גם המעיין בקפידה בחיבור זה לא יעלה בידו פרטים ביוגרפיים רבים חדשים על קורותיו של ר

, ת תוך התייחסות למעגלים השונים"החיבור התמקד בפעילותו הפרשנית וההלכתית של ר

מגמת החיבור לא הייתה בניית ביוגרפיה חדשה , אמת. שעמם עמד בקשר, הקרובים והרחוקים

. כישלונו היה מובטח, דומה שלּו היה הכותב מציב לעצמו יעד זה כמטרת חיבורואולם , ומעודכנת

קריאה במאות רבות של כתבי יד וספרי דפוס הניבה גרגרים חדשים מועטים בלבד בשדה

אפטוביצר ' א, מיכל' ח, ווייס' אין ספק שעבודותיהם הגדולות של א. ת"הביוגרפיה האישית של ר

ת לא "רטים הביוגרפיים הרלוונטיים והליכת הביוגרף העתידי של ראורבך מיצו את מרב הפ' וא

לעומת . ת תרמה למיעוט החומר"אולם דומה שגם אישיותו של ר. תהא אלא כהליכת הנמושות

ת נשאר "הרי שר, שכמעט כל תשובה פרי עטו מסגירה פרט אישי שמעבר לדיון ההלכתי, י"רש

את אשתו או את תלמידיו השוהים , זכיר את בניוהוא אינו מ. בהרבה מתשובותיו אישיות חתומה

רמיזותיו לאירועים פוליטיים גדולים המתרחשים בסביבתו מוצנעים ורמוזים בלשון . עמו ברמרו

שהביוגרפיה האישית שלו ' איש ההלכה'ודומה שכל כולו אינו אלא , המשתמעת לכמה וכמה פנים

ת הגיע "רוב הידע הביוגרפי על ר. הלכתית-מוסתרת היטב מאחרי פרגוד עשייתו הפרשנית

מעדויותיהם של תלמידיו שאגב שדיווחו על פסיקותיו והנהגותיו אפשרו לנו להציץ לחייו של

:53עמנואל' ש, לקראת סיום כתיבתו של חיבור זה, על עדות מפתיעה שכזו העיר לי. ת"ר

לאכול מצידתו ת היה עושה לנץ שלו כשהיה רוצה "ל בתוספותיו ששמע כי ר"ש ז"וכתב הרא

]כדי למנוע מהנץ להטיל את הארס[=צפרנים מכסף כמו מנעלים

ועל פי דרכנו , דומה שקשה לפקפק באמינות התיאור? כמנהג אבירי צרפת, ת לצוד"האמנם נהג ר

. ודומה שלא רק בחכמת הצייד, ת בן צרפת היה"למדנו שר

53מהדורת , חולין, ש"הקטע הועתק גם בתוספות הרא. ב160דף , 946י מוסקבה "כת, שיטה מקובצת חולין

.527' רסד הע' עמ, ב"ירושלים תשס, ליכטנשטיין' א

23

: פרק ראשון

קבצים ותפוצה, מקורות-תשובות רבנו תם

הקדמה. 1.1

קבצי תשובותיו שנערכו , הראשון: ת מוכרות לנו היום דרך שני צינורות עיקריים"תשובותיו של ר

והשני תשובות המצוטטות בחיבוריהם של חכמים , על ידי תלמידיו ועל ידי חכמים מאוחרים יותר

בחלקו הראשון של פרק זה יתוארו הקבצים השונים שבהם . ת"שונים שנזקקו לתורתו של ר

זמנם , תידון בהמשך הפרק שאלת בניית הקבצים, על בסיס תיאור זה. ת"קובצו תשובותיו של ר

בחלקו השני . ושיקולי עריכה שונים המתקבלים מניתוח הקבצים בפני עצמם ומהשוואתם זה לזה

במקורות מהם , ת"רה סדירה את תשובותיו של רשל הפרק אדון בראשוני החכמים המצטטים בצו

.ת"הכירו ושאבו חכמים אלו את התשובות ובמשמעותו של שימוש זה מבחינת תפוצת תורת ר

תיאור ראשוני-ת של ספר הישר "חלק השו. 1.2

: להלן(ת מוכר לנו היום דרך מהדורתו של שרגא ראזענטהאל "ת של ספר הישר לר"חלק השו

בברלין על פי כתב יד הנמצא היום באוצרות בית ) 1898(ח "לאור בשנת תרנשהוציאו ) רוזנטל

עשרה וכתוב בכתיבה -כתב היד מתוארך למאה השש. 1הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים

על פי . 2של ספר הישר ובהמשכו מופיעות התשובות' חידושים'בתחילתו נמצא חלק ה. ספרדית

- החידושים והתשובות -שלמותו ספר הישר על שני חלקיו כתב יד זה הוצא לאור לראשונה ב

על פי , מהדורת וינה משובשת ללא תקנה ועל כן חזר רוזנטל והדפיס. בוינה) 1811(א "בשנת תקע

. 3את חלק התשובות של הספר במהדורה מחודשת, אותו כתב יד שממנו הודפס הספר בראשונה

1י נרכש מעזבונו של אברהם עפשטיין ובין בעליו הקודמים היו שלמה זלמן חיים "כה. 40 370 מספרו

. 8-7' עמ, מבוא לספר הישר, רוזנטל' ראה ש. א"האלבערשטאם והחיד

2ת פזורות גם בחלק "תשובות של ר. לבין חלק התשובות אינה חדה ההפרדה בין חלק החידושים

הפרדה מודעת בין חלק החידושים לבין . 94' עמ, ת"בעה, החידושים של הספר והן נמנו ברובן על ידי אורבך

ר מאיר "עד כאן שמועות של רבינו יעקב ב: "ז"שלזינגר סימן תשמ:=קנא' י עמ"ת נמצאת בכה"חלק השו

אולם הערה זו נראית שלא במקומה כפי שהעיר כבר ". איש על דגלו בשאלותיו ותשובותיוע ומכאן ואילך"נ

ת בסופו של חלק החידושים "נראה שההפרדה נוצרה בעקבות הוספת קטעים שאינם משל ר. אורבך שם

. הוספת קטעים בסיומן של חטיבות ספרותיות הינה תופעה רווחת בספר הישר. ת"ולפני תחילת חלק השו

. 124' הע38' עמ, ת"ר, ריינר: ראה

3בספר הישר ] תרפב) [תקפב(סימן = , י"קסג בכה' קובץ התשובות שהודפס על ידי רוזנטל מתחיל בעמ

24

שגיאות ומניסיונות תיקון נוסח שעליהם לא אף שגם הדפסתו השנייה של הספר אינה נקייה מ

בכרך אותו הדפיס רוזנטל ישנם מאה . 4הרי שמהדורה זו הינה מהדורה טובה למדי, דיווח המהדיר

ת של "הרי שבחלק השו, מכיוון שרוזנטל סימן את השאלות בסימון נפרד, אולם, ושלשה סימנים

תשע תשובות אלו כוללות מספר שבעים ו. ת"ספר הישר ישנן רק שבעים ותשע תשובות של ר

ת פנו אליו לעתים תכופות עם סדרות של "וזאת מכיוון ששואליו של ר, נושאים גדול בהרבה

איגרת בודדת לכלול בתוכה עד שלשה עשר -שאלות ולא עם שאלה בודדת וכך יכולה תשובה

. 5סעיפי משנה בתשובה אחת

קבצי תשובות נוספים. 1.2.1

. ת"קטנים יותר הכוללים תשובות משל רבידינו שלושה קבצים

י כספרדי בן המאה השש "י זה מתואר בכרטסת המכון לתצלומי כתבי יד ככ"כ. 6יורק-י ניו"כ. א

כתב יד . 7ל והתלות בין שני כתבי יד אלו ברורה בעליל"י ירושלים הנ"י דומה מאוד לכ"כה. עשרה

. כ סעיף ג-י מהדורת רוזנטל סימנים א "זה קטוע והוא מקביל לסה

תשובות אלו מופיעות בחמשה . ת"י זה מכיל שש עשרה תשובות של ר"כ. 85י קאפח "כ. ב

ב "מקבצים קטנים המשולבים בתוך לקט בו נאספו תשובותיהם של חכמי פרובנס בני המאה הי

ועניינו של קובץ זה ידון בסופו 8קאפח' תשובות אלו פורסמו על ידי הרב י. ד ועוד"ראב, י"כראב

.9ת עם חכמי פרובנס" הפרק השישי שבו יתוארו קשרי רשל

.מהדורת וינה

4, כתב יד אוקספורד: לרובו של חלק זה ישנו עד נוסח נוסף. חלק החידושים יצא אף הוא לאור פעם נוספת

י אוקספורד "א הרב שמעון שלמה שלזינגר את חלק החידושים על פי כט הוצי"בשנת תשי. 2355בודליאנה

. לאורך המהדורה הוסיף שלזינגר קטעים הנמצאים רק בכתב יד ירושלים. י ירושלים"תוך השוואתו לכ

על פי ) 'שגבו קרקע וכו'מסימן תרנד (י אוקספורד חסר בסופו השלים שלזינגר את מהדורתו "מכיוון שכ

. כתב יד ירושלים

5 . ראה לדוגמה רוזנטל סימן נג

6 .Rab 1431 ספריית בית המדרש לרבנים

7, )7' יורק עמ-י ניו"קסז מול כ' י ירושלים עמ"ראה כ(י ישנן אותיות מוגדלות באותם מקומות " בשני כה

איפליגו בה רבה : "4' י ניו יורק עמ"כ=קסה' י ירושלים עמ"כ(ולשניהם שיבושים זהים לחלוטין בהעתקה

תיקן במקום , רוזנטל. כאשר להופעתו השנייה של רב יוסף במשפט אין כל מובן" יוסף אליבא דרב יוסףורב

. 5' עמ' ראה רוזנטל סימן ג. זה ולא העיר על כך דבר

8 . 100-81' עמ, תשובות רבינו יעקב

9 .278-281' להלן עמ

25

כתב יד זה מכיל קבצי תשובות של חכמים ). מ"כי: להלן בפרק זה (98מונטיפיורי , כתב יד לונדון. ג

י ישנם קבצי תשובות של "בכה. מסוף המאה העשירית ועד לאמצעה של המאה השתים עשרה

אליעזר ' ר, ה" משל חכמי אשכנז וצרפת כרגמגאוני בבל וחכמי ספרד הראשונים ולצידם קבצים

למרות גילו הצעיר . ת הוא החכם המאוחר ביותר שתשובותיו נכללו באוסף זה"ר. י"הגדול ורש

נוסחאותיו מעולות והוא משמר עריכות קדומות ומקוריות של קבצי - 10יחסית של כתב היד

ת "תשובותיו של ר. 11םתשובות שזמן עריכתם מגיע לעתים עד לימיהם של החכמים המשיבי

ל שבע תשובות "הדפיס שד) 1843(ג "בשנת תר: הנמצאות בקובץ זה זכו להדפס ראשונות

תשובות חכמי "מילר מכתב יד זה את ' הדפיס י1881=א" ובשנת תרמ12הנמצאות גם בספר הישר

. 13ת"ושם הוא הדפיס מספר תשובות נוספות של ר" צרפת ולותיר

עשויה ללמד , מ ובין אלו שבספר הישר”ת המופיעים בכי"בות רדומה שהשוואה בין קבצי תשו

י ירושלים של "ועוד יותר מכך על טיבו ומבנהו של כ, רבות על דרכי העריכה של הקבצים הללו

בסעיף הבא אתאר בקצרה את מבנה . ת"ספר הישר שהוא המקור הבלעדי לחלק נכבד מתשובות ר

.ת של ספר הישר" הופעת התשובות בחלק השומ תוך השוואתו לדרך”ת שבכי"קובץ תשובות ר

ת של ספר הישר"י מונטיפיורי והשוואתו לחלק השו"ת בכ"קובץ תשובות ר. 1.2.2

שם הנמען ונושא התשובה וכן , מ”ת בכי"להלן תוצג טבלה הכוללת את מקום הופעת תשובות ר

.מיקומה של התשובה המקבילה בספר הישר על שני חלקיו

מיקום התשובה בספר הישר התשובה ותוכנהנמען י"עמוד בכה

י מאורליינש בענייני כשרות "תשובה לר א57 1

קדרות

.14יב-רוזנטל סימנים יא

10 .ז"י-ז" בכרטסת המכון לתצלומי כתבי יד בירושלים הוא מתוארך למאות ט

11 .24' עמ, א"ירושלים תשמ, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' א: ראה

12 . 53-19' עמ, כרם חמד

13' ש: י זה ועל מחקרים הקשורים בו ראה"על הדפסות נוספות מכ. סח-סד, לה', סימנים א, ל" תחצו

.11' הע296' עמ, ספרי הלכה, עמנואל

14 .יוסף וסימן יב הוא התשובה' סימן יא הוא שאלת ררוזנטל סימן בנפרד את השאלות ועל כן, כאמור

26

.'רוזנטל סימן לט סעיף ב ל בענייני כשרות קדרות"תשובה נוספת לנ ב57 2

.שלזינגר סימן תקפא קטע בעניין קנין סודר 15שם 3

.שלזינגר סימן שסד א"פירוש סוגיית סוכה י ע שם .4

ש מפלייזא בענייני מוקצה "ת עם ר"שו 16א58 5

ותרומות

ד-רוזנטל סימנים ג

ב-רוזנטל סימנים א ש מפלייזא בענייני מוקצה"ת עם ר"שו ב59 6

רוזנטל סימן ח סעיף א ש מפלייזא בענייני תפילה"תשובה לר ב60 7

'טל סימן ח סעיף ברוזנ ש מפלייזא בענייני טהרות"תשובה לר א61 8

המשך התשובה הקודמת בענייני הוצאה שם 9

בשבת

שלזינגר סימן רעט

ט"נ-ח"רוזנטל סימנים נ נ"נדה ויי, אליעזר בענייני תפילין' ת עם ר"שו ב61 10

שודא , מיסוי, ת בענייני טוען ונטען"תשובת ר א62 11

17דדייני וטבילה

אינה בספר הישר

רוזנטל סימן כג יוסף בן משה בענייני אבלות' ת לר"תשובת ר ב63 12

יום טוב בן יהודה בענייני סתם ' ת עם ר"שו 18שם 13

יינם

אינו בספר הישר

שלזינגר סימן תרנה בבא בתרא' ל במס"יום טוב הנ' הגהה מר א64 14

אינה בספר הישר תשובה בענייני יבום 19ב77 15

15חוברת , )1926(ישרון ז ', תשובות גאונים וראשונים, 'הילדסהיימר' הודפסו על ידי ע3-4 חלקים מסעיפים

.ב-פא' עמ' ו

16 .52-19' עמ, ל בכרם חמד" הודפסו על ידי שד12 עד 5 סעיפים

17ת את פסק "עיל שודא דדייני בזמן הזה מצטט ר בסעיפה השלישי של התשובה העוסק בסמכות להפ

. יעקב בן שמשון' ת את פסקו של ר"הגאונים בעניין ובסעיף הרביעי העוסק ברחיצה לאחר טבילה מביא ר

. 50' עמ, כרם חמד, ל"ראה הערת שד

18 .ב-ל סימנים א" הודפסו בתחצו14-13 סעיפים

19 .ל סימן לה" הודפס בתחצו

27

16

ברכות הנהנין בענייני 21נחמיה' תשובה לר 20ב127

ותפילה

רוזנטל סימן קג

תשובות שונות המהוות המשך לתשובה א128 17

הקודמת

ספר הישר אינו ממשיך

מעבר לסימן קג ועל כן אין

יכולת השוואה

י מונטיפיורי"ת בכ"דרך בניית קבצי תשובות ר. 1.2.3

מ בין "קובץ זה שולב בכי. ת"מ מלמד שלפני העורך עמד קובץ גדול של תשובות ר"עיון בכי

בנוסף לקובץ זה ישנן שתי תשובות . בטבלה1-14א והוא מכיל את סעיפים 64א עד 57העמודים

תשובה זו לא . 15הראשונה היא התשובה המסומנת בסעיף . ת המופיעות בנפרד"אחרות של ר

. 22תיתת נעשה בידי יואל מילר בדרך השווא"ת וייחוסה לר"י כתשובת ר"הוכרה לעורך כה

מ לא "הואיל ועורך כי. 16-17התשובה השנייה המופיעה בנפרד היא התשובה המסומנת בסעיפים

ניתן להסיק שעורך זה נטה לשמור על המבנה , ת"ניסה לשלבה בתוך הקובץ הגדול של תשובות ר

.שאותו מצא במקורות שעמדו לפניו

י מונטיפיורי ובספר הישר"ן בכשמשו' ת ור"ניתוח מבני של אוסף התשובות שבין ר. 1.2.3.1

הם תשובות שנמענן 1-4מ מגלה שסעיפים "ת שבכי"עיון ראשוני בקובץ המרכזי של תשובות ר

-10וסעיפים , ת"שמשון ובין ר' ת שהוחלף בין ר" הם קובץ שו5-9סעיפים , יוסף מאורליינש' היה ר

שמשון נמצא גם ' ת עם ר"השו, כפי שניתן לראות ברשימה. ת לנמענים שונים" הם תשובות ר13

:ת של ספר הישר תוך שלשה שינויים מבניים"בתחילתו של חלק השו

קודמות 6התשובות שבסעיף , דהיינו, בטבלה מופיעים בספר הישר בסדר מוצלב5-6סעיפים . א

.5לאלו שבסעיף

20התשובה הזו . סח-ל סימנים סד" אחת בעלת מספר סעיפים הודפסו בתחצו שהם תשובה17-16 סעיפים

תשובה קג בספר הישר זהה עם . 'ראה הערת מילר לסימן סח אות ח. י"קטועה בסופה בגלל חסרון דף בכה

ל והשוואת שני הקטעים מלמדת שמעתיק ספר הישר הסתפק בהעתקה חלקית של "סימן סד בתחצו

.42-41' ראה להלן עמ. ושם מסתיים ספר הישר כולו) על השלמה יש לבצועכי : עד המילים(ת "תשובת ר

21 .נחמיה' מנחם מיואני ולא חכם בשם ר' שם הסקנו שהנמען היה ר. 39-38' ראה להלן עמ

22 .תריג', א, זרוע-הזיהוי נעשה באמצעות השוואה לאור. א' ל סימן לה הע" ראה תחצו

28

תשובה הוא ' סימן ה). ז-סימנים ה( תשובות 3 שבטבלה נוספו בספר הישר 7 ו 6בין סעיפים . ב

שמשון שאינה ' הוא תשובה לר' ם וסימן ז"הוא תשובה לרשב' סימן ו, אליעזר' לחכם בשם ר

.מ"נמצאת בכי

אולם הוא נמצא , 23ת של ספר הישר"י של חלק השו"מ ולא בכה" ברשימה נמצא רק בכי9סעיף . ג

.בחלק החידושים של ספר הישר

שמשון ' הישר הכיל את תשובות רמ וספר "שקובץ האב שעמד לפני עורכי כי, נראה על כן

עורך ספר . ועל בסיס חומר זה בוצעו פעולות עריכה נוספות5-9המסומנות בטבלה במספרים

שמשון שאותה מצא במקור אחר וצירף אותה לקובץ ' ת לר"הישר שתל תשובה נוספת של ר

רך ספר הישר יחד עם תשובה זו גרר ושתל עו). 'רוזנטל סימן ז(שמשון שעמד לפניו ' תשובות ר

וכך נשבר קובץ ) ו-רוזנטל סימנים ה(ת שהיו בקובץ השני שעמד לפניו "שתי תשובות נוספות של ר

זכר לדבר ). ח, ד-רוזנטל סימנים א(שמשון לשניים ' ת לר"האב המקורי שהכיל את תשובות ר

א בספר הישר הגיע ממקור אחר יש ללמוד מכך שתשובה זו מופיעה ללא השאלה ולל' שסימן ז

סביר להניח . ת"שמשון ור' ת בין ר"וזאת בניגוד לדרך הופעת שאר השו, פתיחתה וחתימתה

הפתיחות והחתימות הן בתשובתו , שבמקור השני שבו השתמש עורך ספר הישר הושמטו השאלות

שמשון והן בשתי התשובות שנגררו עמה לתוך ספר הישר ובצורה זו הן שולבו בתוך ' ת לר"של ר

.ספר הישר

.9ת נוספת לדרך טיפולו של עורך ספר הישר בחומר ניתן ללמוד מדרך הופעת סעיף עדו

שמשון ולמעשה הוא החלק השלישי והאחרון של ' מ בהמשכה של תשובה לר"סעיף זה מופיע בכי

המסיימות חלק זה הן תחילת חתימת תשובת " ושלומך וברכתך הצעיר"המילים . תשובה מלאה

ת של ספר הישר נמצאים רק שני "בחלק השו. ר בת שלשה חלקיםת לתשובה זו שהייתה כאמו"ר

, ואילו חלקה השלישי של התשובה) ב-סעיפים א' רוזנטל סימן ח(חלקי התשובה הראשונים

, 24כפי שהעיר כבר רוזנטל, אולם. ת"אינו בחלק השו, ב"העוסק בפרשנות מסכת שבת דף צט ע

וברור , 25 הראוי לו בחידושי מסכת שבתנמצא קטע זה בחלק החידושים של ספר הישר במקומו

23ל בכרם חמד כפי שדיווח רוזנטל "על פי פירסומו של שד' סעיף ג'י רוזנטל בסימן ח" סעיף זה הודפס ע

.לסעיף זה' עצמו בהערה א

24 .סעיף ג הערה א' סימן ח, רוזנטל

25הימצאות הקטע במקום זהה ברצף . י של ספר הישר"הקטע נמצא במקומו בשני כה. שליזנגר רעט

. בשלב מוקדם של התפתחות הספרי מלמדת לרוב על כך שהוא שולב במקום זה"חידושי המסכת בשני כה

או , במקומות שונים בכתבי היד של ספר הישר, קטעים הנמצאים שלא במקומם ברצף המסכתות

29

.26בתשובה אל חלק החידושים של הספר' טבעי'ממקומו ה, בגלל אופיו הפרשני, שהוא הועבר

:כ שתי מסקנות ביחס לדרך העריכה של ספר הישר"למדנו א

שמשון שאותן מצא במקור אחר לתוך אוסף תשובות ' עורך הספר שילב תשובות נוספות של ר. א

שמשון הזו הוא גרר שתי תשובות נוספות של ' יחד עם תשובת ר. י"משותף לשני כהשמשון ה' ר

. שמשון' ת שאותן מצא במקור השני ושנמענן לא היה ר"ר

ת של ספר הישר העביר חלק תשובה שעסקה בפרשנות סוגיית שבת ושילבה "עורך חלק השו. ב

. ברצף חידושי המסכת

מ ובספר הישר"י מאורליינש בכי"ת ור"ת שבין רניתוח מבני של אוסף התשובו. 1.2.3.2

' ת לר"כהמשך למסקנות שהועלו בסעיף הקודם נבדוק עתה את דרך הופעתו של אוסף תשובות ר

. ובספר הישר) ברשימה1-4סעיפים (מ "ת שבכי"יוסף מאורליינש המופיע בתחילת אוסף תשובות ר

:שתי עובדות עיקריות עולות מהשוואה זו

ת זה נידונים "בשו. 27יב-ת המופיע במהדורת רוזנטל סימנים יא"בלה זהה עם השו בט1סעיף . א

היתר קדרה שאינה בת יומה שבושל בה היתר אחר . 1. שני נושאים בתחום של כשרות קדרות

ושבעקבות " אינו בן יומו"משך הזמן הנדרש כדי להגדיר כלי שבושל בו דבר איסור כ. 2. קודם לכן

מ מופיעה מיד לאחר סיום תשובת "בכי. ממנו בבישול כנותן טעם לפגםכך יוגדר הטעם הנפלט

ת של "סעיף זה נמצא בחלק השו). בטבלה2סעיף (ת תשובה נוספת העוסקת בכשרות קדרות "ר

י מאורליינש בעוד שחלקה "ב ושם הוא מופיע כחלק שני של תשובה לר, ספר הישר בסימן לט

סימן (ת המופיע בתשובה הקודמת בספר הישר "ל רהראשון של תשובה זו עוסק במימוש פסקו ש

.שמופיעים רק בכתב יד אחד מן השניים הנם לרוב קטעים שנוספו בשלבים מאוחרים יותר

26 הישר נמחקו מילות כך בחלק החידושים של ספר. בגלל העברה זו נגרמו מספר שינויים בקטע המועבר

". ואם יש בידו להשיב יודיעני: "מסתיים במילים) ב, רוזנטל ח (=8סעיף ". ושלומך וברכתך הצעיר"החתימה

זה אם יישר גם: "י מונטיפיורי"מופיע בכ, שהוא כאמור החלק השלישי של התשובה, 9באמצעו של סעיף

שאיבדה את משמעותה ' גם'שר הושמטה המילה י של חלק החידושים של ספר הי"בשני כה". בעיניו יודיעני

.שמשון' ת לעדכון מר"לאחר הפרדת קטע זה מן התשובה המקורית שבה משפט זה הנו בקשה שנייה של ר

27מ מופיעה גם "בכי. מ ולא בספר הישר"יוסף מאורליינש נעשה רק בכי' זיהוי התשובה כתשובה לר

הנני קטן משמשיו ותלמידיו אחלה פני . על הקדירהר יוסף מאורליינש "וגם שאל הר: "הפתיחה המלאה

; א"פסקי עבודה זרה סימן רס, ד"ח, זרוע-י מאורליינש מצוי גם באור"זיהוי הנמען כר..". מורי ורבנו שיפרש

יהודה ' תוספות ר: ללא זיהוי שם הנמען מופיעה התשובה ב; פ סימן מח"תו, בלוי; סימן מט, פסקים, אסף

ז "ה ע"ראבי; ה סימן לו"פ, ש עבודה זרה"רא; ה בת"א ד"עו ע, תוספות עבודה זרה;שסו' עמ, ז"ע, מפריש

י "ספר אסופות כ; ת עח"ג ל"סמ; פ סימן קצא"ם ד"מהר; ה חולין סימן אלף קא"ראבי; סימן אלף סו

. 406-402' ובהע117' עמ, ת"ר, ריינר: ראה גם; ב44' עמ73מוסקבה

30

.ועוסק בבעיה של שימוש ושבועה במשכון) לז

) 4סעיף (א "ובפירוש סוגיית סוכה י ע) 3סעיף ( בטבלה העוסקים בדיני קניין סודר 3-4סעיפים . ב

י מאורליינש העוסקות בענייני כשרות קדרות וללא כל קשר "מ לאחר התשובות לר"מופיעים בכי

בספר הישר נמצאים קטעים אלו בחלק החידושים במקום . שאי למה שלפניהן ולאחריהןנו

.28המתאים לתוכנם

. 2מ לאחר סעיף "שאת המפתח להבנת תהליכי העריכה ניתן למצוא בהערה המופיעה בכי, דומה

העוסק בענייני כשרות קדרות נמצא בספר הישר בתשובה לט כחלק שני 2סעיף , כפי שראינו

ת העוסק אף "מ היא נמצאת לאחר השו"בחלקה הראשון דנה בענייני ממונות ואילו בכיבתשובה ש

:מ את ההערה הבאה"בסופו של סעיף זה הוסיף עורך כי. הוא בענייני כשרות קדרות

.יוסף תלמידו על עסק שאלת הקדרה' יעקב לר' גם זה השיב שנית רבי

וחיבר , )סימן לט(מהתשובה המקורית 2כ שהוא היה זה שהעביר את סעיף "מ העיד א"עורך כי

2 וסעיף 1כ שסעיף "ברור א. ת שעסקה בענייני כשרות קדרות"סעיף זה לתשובה הגדולה של ר

י מאורליינש בשתי הזדמנויות שונות וכך מתקבל גם מהעובדה שבסיומו של "ת לר"נכתבו בידי ר

. כך שכאן הסתיימה התשובהת לנמענו המעידות על"מופיעות ברכות ר) רוזנטל סימן יב (1סעיף

הוא שהעלים את ברכות , בגלל קרבתו הנושאית, למקומו החדש2מ שהעביר את סעיף "עורך כי

אבל מצד שני הוא טרח לדווח בסוף הקטע על פעולת , הסיום של התשובה כדי ליצור רצף עניינים

. 29העריכה שלו ומעדותו נוכל ללמוד גם על סדרן הכרונולוגי של התשובות

ת השנייה "קרוב לודאי שתשובת ר. מ והן בספר הישר" הן בכי3-4אשר למקומם של סעיפים ב

שני הסעיפים הראשונים היו הסעיפים המופיעים . עניינים שונים4הכילה במקורה ) 2סעיף (

תשובה זו הייתה מוכרת . ברשימתנו3-4בסימן לט שבספר הישר ואילו שני האחרונים הם סעיפים

עורך ספר הישר . והן לעורך ספר הישר אולם שניהם טיפלו בה בדרכים שונותמ"הן לעורך כי

הוא העביר ) 3-4סעיפים (השאיר את התשובות כתשובות נפרדות אולם את הקטעים הפרשניים

ממקומו 2מ לקח את סעיף "עורך כי, לעומתו. למקום המתאים ברצף החידושים של הספר

ובהעברה זו נגררו , כשרות קדרות-בגלל הקשרו הנושאי 1בתשובה המקורית וחיבר אותו לסעיף

י "ת לר"כנראה כדי להרחיב את אוסף התשובות של ר, 3-4 גם סעיפים 2ביחד עם סעיף

28מציעא ואילו -בבא' הדורת שלזניגר סימן תקפא במסגרת חידושי מס הקטע העוסק בקניין סודר נמצא במ

.סוכה' א נמצא במהדורת שלזינגר סימן שסד במסגרת חידושי מס"הקטע העוסק בפירוש סוגיית סוכה י ע

29' להלן עמ. נכתב בשלב מאוחר יותר2מלמדות שעל פי הבנת העורך סעיף " גם זה השיב שנית" המילים

. גם משיקולים תוכניים נוכיח טיעון זה157

31

. מאורליינש שעמד לפניו

שמשון למדנו שלשה ' י מאורליינש ור"ת עם ר"מסיכום הממצאים העולים מניתוח חילופי השו

. דברים

קטעים פרשניים אותם מצא בתשובות ) 3,4,9סעיפים (ק שלוש פעמים עורך ספר הישר פיר. א

. בחלק החידושים שבספר" המתאים"והעבירם למקומם

עורך ספר הישר שילב תשובות נוספות שאותן הוא מצא במקורות אחרים לתוך קבצים קיימים . ב

זה נגררו שתי במקרה. שמשון תשובה נוספת' ת אל ר"וזאת מתוך רצון להוסיף לאוסף תשובות ר

). ז-סימנים ה , רוזנטל( וכך נשבר הקובץ המקורי -ם "אליעזר ולרשב' לר-תשובות נוספות

במקרה אחד הוא העביר חלק . מ שמר באופן בסיסי על מבנה הקבצים שעמדו לפניו"עורך כי. ג

- י מאורליינש" ר-ת שנמענן היה אחד "תשובה ממקומו המקורי כדי לאחד שתי תשובות של ר

מ על פעילותו "בשונה מעורך ספר הישר דיווח עורך כי. 30)2סעיף ( כשרות קדרות -ונושאן אחד

.ובזכות דיווח זה ניתנה לנו האפשרות להבין גם את אופי פעולת העריכה שבוצעה בספר הישר

. דוגמאות נוספות להעברת חלקי תשובות לחלק החידושים של ספר הישר. 1.2.3.3

ינו שלש דוגמאות להעברת קטעי תשובות ממקומם בתשובות אל חלק בסעיף הקודם רא

.בסעיף זה אציג מקרים נוספים שעשויים לשפוך אור על תהליך זה. החידושים של הספר

. התשובה המופיעה בסימן טז במהדורת רוזנטל עוסקת בבעיה של ציות לבית הדין של טרוייש

:בסופה מופיעה ההפניה הבאה

.עד והני מדאורייתא כמו שכתבתי למעלה' אמר רבא הקדש חמץ וכוכדרבא בהשולח גט ד

הקטע אליו התכוון המפנה הוא סימן קיג במהדורת שלזינגר הפותח במילים , 31כפי שהעיר רוזנטל

י של ספר הישר "קטע זה נמצא בשני כה". והני מדאורייתא"ומסתיים במילים " כדאמר רבא"

י אוקספורד של ספר הישר נמצאת בגופו של הקטע "בכ. במקומו הראוי ברצף חידושי מסכת גיטין

:ההגהה הבאה

ק'ח'צ'י. נתן טעם בכולם' מה נשתנו קדשי מזבח משאר קדושות אבל ר' דקשיא לר

או חולקת אחת לעומת עשרות /לאורך כל חלק התשובות של ספר הישר אין ולו הגהה מפרשת ו

ת " ההגהה מתברר שהמגיה היה תלמיד רמנוסח. רבות של הגהות לכל אורכו של חלק החידושים

30', ש בכתבי יד ובדפוסים"ת הרא"שו, 'אורבך' על שיקולים דומים בעת עריכת קבצי תשובות עמד א

.4-2' עמ, )ה"תשל(שנתון המשפט העברי ב

31 .'סימן טז אות ו, רוזנטל

32

נוכל , ומכיוון שקרוב לודאי שהגהה זו נוספה לאחר העברת הקטע לחלק החידושים, ששמו יצחק

להסיק שתהליך העברת חלקי תשובות אל החלק הפרשני של ספר הישר החל לכל המאוחר בדור

.32ת שעוד הספיקו להעיר את הערותיהם על הטופס הזה"תלמידי ר

. אנו יכולים ללמוד מסגנון הקטעים שבחלק החידושים על כך שבמקורם הם היו תשובותלעתים

וזאת התשובה : "כך סימן שטו במהדורת שלזינגר מסומן כתשובה כבר בפתיחת הקטע שם מופיע

גם אם לא היה מוסיף העורך את ההקדמה הזו יכולים היינו לזהות קטע זה כתשובה ". 'שהשיב ר

. 33קטע זה סודר במקומו בחידושי עירובין..". אתי עליך שאתה מדמה לעצמךנפל: "על פי פתיחתו

ת האוסרת טבילה לתפילה ביום הכיפורים בסמוך לקביעה "באותה דרך שובצו תשובת ר

וסדרה של תשובות הקשורה בבעיות נגיעת נכרי 34א"התלמודית בעניין זה במסכת ביצה דף יח ע

.35ב" ס ע-ב "נט עז דפים "ביין ברצף החידושים למסכת ע

32רת הערה אחרת של מגיה בשם יצחק נמצאת במהדו. י ירושלים לא הספיקה הערה זו להיכנס" אבל לכ

ותלמיד טועה ... זה שיבוש: " יצחק-בהערה זו מאשים המגיה . 'כא א' י ירושלים עמ"כ=שלזינגר סימן יט

ת כבר ער לכך שישנן תוספות של תלמידים לספר "אם המדובר באותו אדם אזי תלמיד ר". הבליעו כאן

ניו , בלוי' י' רת מקמא מהדו-שיטת הקדמונים לבבא, ת ורבינו אליעזר"ראה גם תוספות תלמיד ר. הישר

ולא מוזכר כלל שהוא חלק " ת"פירוש ר"במקור זה מובא פירוש זה בתור . א"ק לג ע"ב, ז"יורק תשל

מקרבת אף היא את הדעת לכך שההעברה בוצעה בשלב , פ שהיא מן השתיקה"אע, עובדה זו. מתשובה

.מוקדם מאוד בתהליך עיצובו של ספר הישר

33 .ת לדיון שחלקו הובא בסימן שטו"שיד שהנם סיכומי תלמידי ר-ם שיג ובאותו עניין עוסקים גם קטעי

34הצגת עמדה . ת ומתירה טבילה זו"בסופו של קטע זה מופיעה עמדה החולקת על ר. שלזינגר שצא

' ר. אינה מוכרת לי למעט מקרה זה, על שכבותיו השונות, ת בתוך ספר הישר"החולקת הלכתית על עמדת ר

בסוף התשובה . ד-שסג' מנהיג עמ, על המנהיג מביא תשובה זו בנוסח שונה במקצתאברהם בן נתן הירחי ב

שלפניו עמדה , השוואת הסגנון מקרבת את הדעת לכך". ויש אומרים"הוא מביא את העמדה החולקת בשם

מכיוון שבעל המנהיג כתב את . כפי שהדברים מופיעים בספר הישר, ת עם העמדה החולקת"תשובתו של ר

ת חדרה לספר הישר לכל המאוחר בדור " הרי שעלינו להניח שהעמדה החולקת על ר1204שנת חיבורו ב

.ת"תלמידי תלמידיו של ר

35תשובות אלו מופיעות גם בתמים דעים סימן קט כאשר בראש הסימן . תשח- שלזינגר סימנים תשו

שלזינגר - מספר הישר לאחר סדרת התשובות הללו מופיע קטע נוסף". ת הלכות יין נסך"פירש ר: "מופיע

סמיכות הקטעים בספר הישר לצד הערות ". עד כאן כתב הרב רבינו יעקב בספר הישר שלו: " ובסיומו-תש

מלמדות שהקטעים נלקחו מספר הישר לאחר שהתשובות היו משובצות , ההקדמה והסיום בתמים דעים

להציע מספר תיקונים לטקסט של על פי נוסח הקטעים המופיעים בתמים דעים ניתן. כבר ברצף החידושים

. 21' מס533' עמ, ג"ירושלים תשנ', מחקרי תלמוד ב', ת"לנוסח ספר הישר לר, 'תא שמע' י: ראה. ספר הישר

. ואף ממנו ניתן ללמוד על נוסחו של ספר הישר, גם סעיף תש בספר הישר שייך לסדרת ציטוטים זו, כאמור

פ "ע" שנימוחו: "ל" שלא מיחו: " שתיקן את נוסח ספר הישר מ91הערה , 376' עמ, תרומות, פ"תוכ: ראה גם

הנוסח המופיע בתמים דעים מבהיר יפה את תהליך ". של מיחוי: "בתמים דעים שם. א"ן והרשב"הרמב

' עמ, ד"ראב, ראה טברסקי. את ספר תמים דעים קשה לתארך". שלא"ל " של"התהוות הטעות מהמילית

33

בהן הועברה תשובה או חלק תשובה ממקומם האורגני אל המקום " מדויקות"לצד העברות

תרב -בסימנים תרא . ס ניתן לזהות גם העברות מדויקות פחות"המתאים ברצף החידושים לש

פירוש סוגיות הקשורות בהונאת . א. בחלק החידושים מובאת תשובה בת ארבעה נושאים

זכות . ד. חזרה מחליצה מוטעית. ג. יכולתו של אדם לאסור בחרם משכונות של חברו. ב. קרקעות

במקרה זה הועברה תשובה מלאה אל המקום שאליו מתאים רק החלק . מיגו חוץ לבית דין

ועל כן מצאה התשובה כולה , החלק העוסק בפירוש סוגיית הונאת קרקעות, הראשון של התשובה

.36ה את מקומה במסגרת חידושי בבא מציעא של ספר הישרעל ענייני החליצה והחרמות שב

. הדוגמה האחרונה בסעיף זה אינה עוסקת בהעברה של חלק תשובה למקום אחר אלא בהעתקה

הקטע האחרון של רצף חידושי מסכת חגיגה בספר הישר דן באפשרויות שונות לחיבור מקוואות

א ואם כן קטע זה "ית חגיגה דף יט ענקודת המוצא של קטע זה היא סוגי. באמצעות משקה טופח

:37בסיומו של הקטע מופיעים הדברים הבאים. נמצא במקומו המתאים

נצוק אינו חבור למקוה שלעומת שבא כן ילך.....ז גבי קטפרס"זקני בע' רבי' ומה שפי

במקרה זה רצה . 38ת של ספר הישר"ת שנמצאת בחלק השו"קטע זה הוא חלק מתשובתו של ר

ת שעסקה בפירוש סוגיית חגיגה "מהלך פרשני באמצעות ציטוט מתשובה של רהעורך להשלים

הוא לא העביר את הסעיף כולו , מכיוון שהוא לא נזקק ליותר מאשר חלק מהתשובה המלאה. ל"הנ

ת לחלק החידושים אלא העתיק רק את מה שנדרש לו מבלי שמחק חלק זה "ממקומו בחלק השו

.39מן התשובה השלמה

כ "יהודה בן יקר וא' י שהחכם המאוחר ביותר המוזכר בתמים דעים הוא רעמנואל מסר ל' ש' דר. 117-113

. ג"סביר לדעתו לראות את מועד עריכתו של הספר בסוף השליש הראשון של המאה הי

36 תריא אולם הסדר הפנימי - חידושי בבא מציעא בספר הישר מהדורת שלזינגר נמצאים בין סימנים תקע

סוגיית . עוסק בדף פט, הקודם לתשובות בהן אנו עסוקים, מן תקצטכך סי. של הסימנים קשה להסבר

סימן תרב עוסק בדף קיד ואילו הסימן . נז-אונאת קרקעות בהם עוסקת התשובה הנדונה נמצאת בדפים נו

ראוי גם . או לא' מתאים'לא ניתן לכן להגדיר את מקום כניסת תשובה זו כ. הבא אחריו עוסק בדף קא

יש בידינו את חלק השאלה הקשור בענייני , שובות אחרות המובאות בחלק החידושיםשבשונה מת, לציין

סביר שעובדה זו מעידה שלפנינו . ראה בתחילת סימן תר. אונאת קרקעות ולא את שאר חלקי השאלה

. גרירה לא מודעת של שאר חלקי התשובה

37 .סימן תא, שלזניגר

38 .סימן תתקפח, תשובות, ה"ראבי= רוזנטל סימן סג סעיף יא

39אולם שני מקרים אלו הם , בשני מקרים נוספים הועתקה תשובה בחלק החידושים ולא הועברה לשם

סימן נט סעיף ב במהדורת רוזנטל נמצא גם בחלק החידושים סימן . תוצאה של תהליכים מאוחרים ושונים

י "סימן זה בא בכ. קייםקטע זה עוסק באפשרות הטבילה בתום ימי ראיית הנדה ולפני ימי ספירת הנ. קפ

לאחר סימן זה מופיע קטע העוסק בהלכות יולדת וקטע . אוקספורד של ספר הישר מיד בסיום חידושי נדה

34

לת זיהוי מבצע פעולות העריכה בספר הישר לשא. 1.2.3.4

שבמקורו , ת בשם יצחק כתב הגהה לקטע קיג במהדורת שלזינגר"בסעיף הקודם ראינו שתלמיד ר

הגהה נוספת מצויה במהדורת . ת של ספר הישר"אינו אלא חלקה השני של תשובה טז בחלק השו

י "ורו חלק מתשובה לרשעל פי ניתוחנו היה במק, ) בטבלה4סעיף (=שלזינגר סימן שסד

הגהה זו מופיעה . 40ת של ספר הישר"מאורליינש ששני סעיפיה הראשונים מופיעים בחלק השו

: 41וזה לשונה. מ"י של חלק החידושים של ספר הישר אבל אינה מופיעה במקבילה שבכי"בשני כה

רדנראה דהכי קאמר גאון וכן עיק' י' בר' יצח' דכל לנאותה הוא דשרינן בגמרא תוספ

י הלבן הוא היחיד מבין "ר. 42ת"י הלבן תלמיד ר"יצחק בן יעקב הוא ר' זה אינו אלא ר' בר י' יצח

המגיהים והמוסיפים על ספר הישר שהוספותיו והגהותיו נוספו גם בחלק התשובות ולא רק בחלק

ת שחתם את שמו גם "י הלבן הוא תלמיד ר"דומה שיש להציע שר. 43החידושים של ספר הישר

י ירושלים של "בכ. העוסק בהלכות מצורע ולאחר שלשת הקטעים הללו מתחילים חידושי מסכת שבת

ברור ששלשת הסימנים העוסקים הספר ישנה בנקודה זו בעיות סבוכות של עריכה והעתקה אולם גם כאן

בסוף חידושי נדה המסיימים על פי שני עדי " נשתלה"יולדת ומצורע הנם יחידה אורגנית ש, בימי ליבון

כ שדרך הכניסה של תשובה נט במהדורת רוזנטל לתוך חלק החידושים "ברור א. הנוסח את סדר נשים

במהדורת רוזנטל ' תשובה ס. הדבריםנעשתה בדרך אחרת ובשלב מאוחר יותר מהתהליך המתואר בגוף

מובאת , ב"העוסקת בדינה של שומרת יבם שהתקדשה לאחר ובתוך כך מפרשת את סוגיית יבמות צב ע

מהיצג התשובה אנו למדים שתשובה זו נכנסה בשתי . שלזינגר סימן נד-בשינויים במסגרת חידושי יבמות

יש ' אלא ודאי אם יש להוכיח ממה שפירש ר....והשיב...'בא מעשה לפני ר: "הופעותיה על ידי תלמיד הכותב

הוכנסה לגוף ספר הישר בשתי , שתשובה זו שעובדה לפחות בחלקה על ידי תלמיד, כ"ברור א.." להוכיח

לאור השינויים הרבים בין נוסחי . הזדמנויות שונות שמאוחרות היו לעריכתו הראשונית של ספר הישר

ספר הישר לרבינו יעקב בן , 'פליקס' סה ממקורות שונים וכפי שהסיק יהתשובה נוכל גם להניח שהיא הוכנ

37' ראה גם להלן עמ. קי' עמ, )ז"תשט(, סיני לט', שיטתו ומקורותיו, תוכנו, מבנהו-) רבינו תם(מאיר ' ר

. ת של ספר הישר"ביחס לשאלת מועד כניסתה של תשובה זו לחלק השו

40 . 30' עמלגוף הדיון ראה לעיל. ב, סימן לט

41', תשובות גאונים וראשונים, 'הילדסהיימר' מ הסיק ע"מאי הופעתה של הגהה זו בכי. שלזינגר שסד

ת "השוואת נוסח קובץ תשובות ר. מ"א על עדיפות נוסחו של כי' פא הע' עמ', חוברת ו) 1926(, ישרון ז

לשון רבה וטעויות ברורות שמשון ישנה אריכות ' מ לדרך הופעתן בספר הישר מראה שבתשובות לר"שבכי

י מאורליינש לא קיים פער כזה בין שני עדי הנוסח ועל כך יעיד "בהעתקה שבספר הישר בעוד שבתשובה לר

על -כ שיש לסייג את מסקנת הילדסהיימר "ברור א. ל"הנ' גם המידע שהביא הילדסהיימר עצמו בהערה א

.וןשמש' ת אל ר" לתשובות ר-י מונטיפיורי "עדיפות נוסח כ

42 .98-97' עמ, ת"ר, ריינר: ראה

43: רוזנטל העתיק(י הלבן "י ר"ת ע"שם הושלם החלק האחרון של תשובת ר' ראה רוזנטל סימן כט סעיף ג

כאשר כוונת הדברים " תוספת", ממנו העתיק רוזנטל, י ירושלים"אולם בכ" יצחק בר יעקב' תוספות הרב ר"

35

חתימתו על מספר . ת של ספר הישר"חק והוא היה זה שטיפל בעריכתו של חלק השובשם יצ

לצד העובדה שבשניים מן הקטעים שלגביהם הוכחנו , ת של ספר הישר"הוספות לחלק השו

יצחק היה ' מורה על כך שלר, יצחק זה' שהועברו מתשובה אל חלק החידושים מצאנו הגהה של ר

של ספר הישר ושאת פעולות העריכה שאותן תיארנו עד כה ת"חלק משמעותי בעריכת חלק השו

.סביר שיש לייחס לו

ת נערך חלק "עצם העובדה שכבר בדור תלמידיו או לכל המאוחר בדור תלמידי תלמידיו של ר

בהערותינו למעלה הבאנו הוכחות עקיפות לכך שקטעים . ת של הספר אין בה כדי להפתיע"השו

ג לפני חכמים שונים "ק החידושים עמדו כבר בראשית המאה הישהועברו מתשובות שונות אל חל

.ועל כן ברור שמועד ביצוע פעולות עריכה אלו לא התרחש לאחר מועד זה, 44כחלק מספר הישר

ת של ספר הישר"מבנה הקבצים בחלק השו. 1.2.4

ב ת של ספר הישר מורכ"שחלק השו, אחד הטיעונים המרכזיים שעלה מן הסעיפים הקודמים הוא

ת וחכמי דורו שאותם מצא העורך ובאמצעות צירופם נבנה חלק "ת בין ר"מקבצים שונים של שו

סביר על כן להניח שבאמצעות קריאה ובדיקה זהירה של ספר הישר נוכל . ת של ספר הישר"השו

להלן אציג חלקים מן הספר שניתן לזהותם כקבצים ערוכים . לזהות לפחות חלק מהקבצים

. ת של הספר"בבואו לבנות את חלק השוששימשו את העורך

' י כולל התכתבות בין ר"הקובץ הראשון בסה, כפי שתואר בסעיף הקודם. ח-סימנים א . א

בשלב מאוחר יותר נוסף . ח, ד-הקובץ המקורי כלל כנראה את סימנים א. ת"שמשון מפלייזא ור

העיסוק המרכזי בחילופי . ם" ורשבאליעזר' שנמעניהם היו ר', ו', ואתו גם סימנים ה' עליהם סימן ז

.ס"ת הללו הוא דיני מוקצה אולם ישנן גם תשובות העוסקות בפירושי סוגיות שונות בש"השו

בסימן לח חוזר ושואל . יוסף מאורליינש' בקובץ זה מופיעה התכתבות עם ר. לט-סימנים לו . ב

מופיעה בסימן לז ועל כן ת כיצד יש ליישם את הפסיקה שנשלחה אליו וש"י מאורליינש את ר"ר

רוזנטל סימן עו סעיף ט שם החתימה היא ; )של התשובהי הלבן הוא שהשלים את החלק החסר "היא שר

לרשימה ". שוחטין אותן-ועדיין עולם מנהגו "תוספת יצחק בן יעקב וגבולותיה של התוספת הם "=י"תיצב"

. 341' הע98' עמ, ת"ר, של הגהותיו ראה ריינר

44על האמור ניתן להוסיף שגם קטע שסד שהוזכר בראשית סעיף זה הוזכר כבר . 35, 34' ראה לעיל הע

, מסכת סוכה, ספר ההשלמה: ראה. א כשייך לספר הישר"ע' בספרי המאורות וההשלמה למסכת סוכה דף י

ניו , בלוי. י.מהדורת מ, מאורותספר ה; 137' עמ, ב"ירושלים תשכ, הרשלר' מהדורת מ, סוכה-גנזי ראשונים

. קנט' עמ, ז"תשכ, יורק

36

. 45י מאורליינש"ת ור"ת מתמשך בין ר"ת זה הינו שו"ברור ששו

פירוט היקף . בסימנים אלו מובא כמעט במילואו הפולמוס עם רבנו משולם. נ-סימנים מג . ג

.46טיבו וסדר הופעתו יעשה בפרקו השביעי של חבור זה, החומר

ניתוח . ת שנשלחה לבית דינה של מרשילייה סימנים אלו הם תשובה אח. סב-סימנים ס . ד

שהיה חבר , יצחק בן אבא מרי בעל העיטור' ת היה ר"התשובה מלמד על כך שיוזם הפנייה אל ר

. 47לגופו של ספר הישר, יתכן מאוחרת, בבית דין זה ושתשובה זו הוכנסה ביד אחרת

וכרת לבעל העיטור תשובה זו הייתה מ. עוסק בדינה של שומרת יבם שנתקדשה לאחר' סימן ס

בספר הישר לא מופיעה השאלה אולם תלמיד . 48"יעקב בתשובות' רבי' כך פי: "הכותב בסופה

:מסכם את השאלה כך

....והשיב: ושאלו את פי רבנו אי קנסינן למקדש להוציא או לא..' בא מעשה לפני ר. אחרת

:ום השאלהולאחריהן סיכ" תשובה אחרת"כ המילים "לפני סימן סא מופיעות ג

וכן השיב....שנים' על דין חזקת הבתים שהחזיק שמעון בכח מתנה בבית אביו ובלא מחאה ג

כפי שהראה רוזנטל גם תשובה זו הייתה מוכרת לבעל העיטור שבדבריו אף זיהה עצמו כנמען

:49התשובה

י וחברו עלי רבות....ועל ידי היה מעשה במקום של בית הכנסת באדם שהחזיק בו כמה שנים

ושאלתי את פי . כפי המנהג...ואמרו אינה חזקה דלא רצופין נינהו והתרסתי כנגדן דחזקה היא

והודה לדברי חזקת מקום כאורחא דעלמא ואפילו חולה או הולך למערפה שלו או רבינו יעקב

כמו שכתב בתשובהבימי אבלו לא איבד חזקתו וחזקתו כחזקת בני אדם 50

,

45 .יב-י מאורליינש המופיעה ברוזנטל סימנים יא" ראינו שתשובה זו מאוחרת לתשובה לר30' לעיל עמ

46 .283-321' להלן עמ

47 .237-270' יצחק בעל העיטור נמצא להלן פרק שישי עמ' ת עם ר" דיון בקשרי ר

48 .א"דף ו ע, גט' ת גאו, א"ח, ספר העיטור

49ראה יצחק בן אברהם . י קרקושא"מן העיטור הגיעה תשובה זו לר. ג"מחאה דף מא ע' אות מ, עיטור

דף , א"ניו יורק תשמ, בלוי' י' מהדורת מ, בתרא-בבא, שיטת הקדמונים, פירוש למסכת בבא בתרא, קרקושא

.ה כתב הרב"ב ד"כט ע

50ת "הרמיזה היא לתשובת ר, 1 הערה 96' עמ, תשובות רבינו יעקב;*61' הע69' עמ, ת"בעה, לדעת אורבך

בעניין זה צדקו דברי רוזנטל שהרי הנושא . ולא לרוזנטל סימן סא, סימן יג', תשובות רבינו יעקב'המופיעה ב

ת מפנה לתשובה "הנדון בתשובה שלפנינו בעיטור הוא רציפות חזקת מקום בבית הכנסת ועל כן ברור שר

' תשובות רבינו יעקב'התשובה המופיעה ב. בענייני הרציפות הנדרשת כדי לקבוע חזקהכן-העוסקת גם

אבל הנושא הנדון בה שונה לחלוטין , עוסקת אמנם בבית כנסת ובכך היא דומה לתשובה המופיעה בעיטור

.ואין כל זיקה בין הנושאים הנדונים בשתי התשובות

37

כנראה , ת ניכר שהוא פונה למספר נמענים"ה אולם מלשון רנמענה של תשובה סא אינו מזוה

:ד"בי

קטון מהכיל דברים שבלב על פתרון השמועה אשר על פיה דנים רבותיי בין לפיהם בין לפי

ואני בקי בחותמים .....רבותיהם אשר חידשו וכבשו זה בכה וזה בכה אך לפי שיטתי אשיבם

רבותינו שאם ידקדקו הלכה כפירושם לא ' נו פיבאגרת כי יש בהם מפולפלים מתוך פלפולם שי

יתכוונו דבריהם ומתוך פלפול הוקשו וגם יוסיפו לפלפל ימצאו תשובות חבילות חבילות על

.הכל

ת סיכם בעצמו את השאלה "וכאן ר" תשובה אחרת: "גם בראש סימן סב אנו מוצאים את הכותר

:אן היו מספר נמעניםמפתיחת וחתימת התשובה אנו למדים שגם כ. שהופנתה אליו

.יעקב בר מאיר. ושלום על דייני ישראל....ברוב ענותם שלחו אלי

סב היו במקורם תשובה אחת שנשלחה לבית דין במרשילייה שבין דייניו היה -נראה שסימנים ס

על כך שסימנים אלו היו . יצחק בעל העיטור ועל כן מופיעה חתימה רק בסופה של איגרת סב' ר

: ת"ה אחת תעיד גם פתיחתה של תשובה סב שם כתב רבמקורם תשוב

ואני שלשת החיצים צדה אורה כאשר התחילו מקטנים מן הצד

קשה לקבל פירוש זה . כשלשת הדיינים נמעני התשובה" שלשת החצים"רוזנטל פירש את הביטוי

ת היא "כן שמשמעות דברי ר-ברור אם. את הדיינים אלא את תשובותיו' יורה'שהרי המשיב אינו

תישלח הצידה שהרי הוא , הם שלשת החיצים המטאפוריים, שתשובתו המורכבת משלשה נושאים

.הקטן שבדיינים העוסקים בעניין זה ואילו שואליו פנו אליו רק מרוב ענוותם

בשלב מאוחר יותר נכנסה תשובה זו לתוך ספר הישר כאשר אל חלקיה הוצמדו סיכומי השאלות

ת "סביר להניח שתלמיד ר". תשובה אחרת", "אחרת "-ולצידם הכיתובים ת "שנוסחו בידי תלמיד ר

שתמצת את השאלות היה גם האדם שהוסיף את הכיתובים ושתי פעולות אלו נעשו בעת שילוב

. 51ת של ספר הישר"תשובה זו בתוך חלק השו

סד הוא סימן. אפרים מרגנשבורג' בסימנים אלו ישנה התכתבות ענפה עם ר. סח-סימנים סד . ה

רק בחלקה האחרון של . ת לסדרת שאלות הקשורות בפירוש סוגיות בסדר נזיקין"תשובת ר

התשובה יש דיון הלכתי העוסק באפשרות הנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן שהן

ת נפרד שעיקר "סח הנם שו-סימנים סז. סו הנם המשך הדיון בעניינים אלו-סימנים סה . מקיימות

וגיות סדר מועד והאוריינטציה הכללית של הדיון היא יותר הלכתית ופחות עניינו הוא ס

51, "שאלה אחרת לפניו: "שונם לאלו שבקובץ המוצע כאן עו מופיעים כיתובים דומים בל- בסימנים עא

.אולם מעבר לדרך הבעה זו קשה לראות בסימנים אלו סימן מאגד נוסף" תשובה אחרת"

38

קרוב מאוד בענייניו ובסגנונו , אפרים' עירו של ר, סימן לג שנמעניו הם בני רגנשבורג. 52פרשנית

יתכן שבמקורו היה סימן זה חלק נוסף בחילופי הדברים שבין . סו-לנושאים הנדונים בסימנים סד

פיעים בסימנים הנידונים אולם ברור שסימן לג אינו כלול בקובץ בו אנו דנים אפרים המו' ת ור"ר

.עתה

' בסימן פ. ת ובין בני רגנשבורג"בסימנים אלו ישנו ריכוז של התכתבות בין ר. פז-סימנים פ . ו

יצחק בן מרדכי מרגנשבורג ' ת עם ר" פז מרוכז השו-אפרים ואילו בסימנים פא ' ישנה תשובה לר

.ובו בדיונים פרשניים במסכת סנהדריןהעוסק בר

כדי להוכיח טיעון זה עלינו . מנחם מיואני' נמענו של רוב קובץ זה היה ר. קג-סימנים צב . ז

בפתיחה לתשובה . קג המסיימים את הקובץ ואת ספר הישר כולו-לפנות תחילה לסימנים קא

: ת"שבסימן קא כתב ר

.הודאי גאון שמוכיחים הגאונים שלא היה כמותומנחם שליגלג על רב י' שרא ליה מריה לר

בפתיחתו של סימן קב . 53מנחם מיואני כפי שהוכיח אורבך על פי מקבילות' מנחם זה הוא ר' ר

סימן קג שהוא . מנחם זה' ת עם ר"כ גם סימן קב הינו שו"וא" גם זה שאל: "מופיעה ההערה

ממקבילה ". א דכיצד מברכין ששאלתההי: "האחרון בספר הישר מתחילה במהדורת רוזנטל במילים

אנו למדים שלתשובה זו הייתה פתיחה שהודפסה על ידי רוזנטל 9854י מונטיפיורי "הנמצאת בכ

:בטעות בסיומה של תשובה קב בצורה הבאה

לולא אהבת אוהביך וחבת שלוחך קרובנו שביואני החרשתי כי דברים הללו צריכין ראיות

ועירוביןויוצאין מעורבבין בעמקי יבמות

:י מונטיפיורי מופיעה פתיחה זו כך"בכ

נחמיה ואירא פן יחר בעיניך ואחוס ואעש ' את קולך שמעתי קרובי ר. ל"תשובת רבינו יעקב ז

כאשר צויתני ולולא אהבתך וחבת שלוחך החרשתי כי דברים הללו צריכים ראיות ויוצאים

מעורבבים בעמקי יבמות ועירובין

י מונטיפיורי "מעיון בכ. 55ת"י מסורות בשם ר"ם נחמיה שאף מסר לרת אכן היה תלמיד בש"לר

52 .84-82' עמ, ת"ר, ריינר: ראה גם

53 .147' עמ, ת"בעה, אורבך

54 . סח-ל סימנים סד "תחצו=ב127' עמ

55, ה"ירושלים תשנ, חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן' א:ראה גם. סז' סימן תתקכט עמ, ה תשובות" ראבי

סביר . חיים כהן' ב מופיע חכם בשם נחמיה בן ר391ילי דף 'י ורצ"במרדכי כ. 218 בסמוך להערה 414' עמ

, עמנואל' ש: לגבי חכם זה ראה. ת בעל החיבור נחמני"חיים כהן תלמיד ר' להניח שאין הוא אלא נחמן בן ר

39

י ירושלים ניתן היה "ת ומעדות הנוסח שבכ"נחמיה זה היה קרובו של ר' שר, יכולים היינו להסיק

אולם קרוב לודאי שהשם נחמיה הוא שיבוש השם מנחם ונמען , 56להסיק שהוא התגורר ביואני

לאור האמור ברור שנמענם של . 57ת" קרובו של ר-מיואני מנחם ' תשובה קג בספר הישר הוא ר

אל שלשת הסימנים הללו נוכל להוסיף בוודאות את סימן צג . מנחם מיואני' קג היה ר-סימנים קא

כפי שקבע כבר אורבך אין כל סיבה לפקפק בכך ". 58כך השיב רבינו יעקב ליואני: "שבכותרתו צוין

.59מנחם דידן' שהנמען של איגרת זו היה ר

כי דברים הללו צריכין ראיות ויוצאין מעורבבין בעמקי : "..ת"בפתיחה לסימן קא כתב ר, כזכור

מנחם מיואני כדי לדעת אלו עניינים קשורים היו ' אין בידינו את שאלת ר". יבמות ועירובין

. אולם יתכן שמבנה הקובץ המסיים את ספר הישר יכול ללמדנו דבר, "עמקי יבמות ועירובין"ל

מן צב בספר ישנה תשובה העוסקת בכשרות עדות על מת כדי להתיר אשתו ובדרכה היא דנה בסי

.83-81' עמ, ספרי הלכה

56' קרובי ר"מתייחס לנמען ולא לשליח ושתאור זה מתייחס ל" קרובנו שביואני" מתוך הנחה שהתיאור

".נחמיה

57שאני ואתה בקיאין בכמה שמתו : ".. ת"מנחם מיואני כתב ר' בתשובה קב שנמענה הוודאי הוא ר

מנחם הוא בן ' מדברים אלו משתמע שר". במדינת הים והניחו בנות קטנות ונישאו ויש מהן במשפחתנו

". זקני"'י כ"ת את רש"לרוב מציין ר. ת בעניינים אלו היא מדויקת"ראוי לציין שלשונו של ר". משפחתנו"

בלשון רבים כדי -' זקננו'ת בביטוי "ת של ספר הישר יגלה שחמש פעמים השתמש ר"המעיין בחלק השו

. מתייחסת לשני הכותבים" זקננו"לה משולם והמי' ם לר"ת ורשב"כותבים ר, ו, בסימן מה. י"לציין את רש

בסימן כז הדפיס (ם "ם ובשתיהן מופיעה צורה זו באיגרת לרשב"הם אגרות לרשב, סג סעיף יא; סימנים כז

ישנו , נושא דיוננו, באיגרת קג"). רבינו זקננו"י ירושלים ממנו הדפיס רוזנטל "אבל בכ" רבינו זקני: "רוזנטל

רק . בין אם הוא נחמיה או מנחם, ת"ענה של האיגרת הוא קרובו של רכ הביטוי זקננו כאשר ברור שנמ"ג

סביר . אפרים מרגנשבורג מופיע הביטוי זקננו מבלי שתהיה לכך הצדקה' באיגרת סו סעיף ג שנמענה הוא ר

הוא אכן קרובו - נמענה הודאי של תשובה קב -מנחם ' אינה מקרית ור' במשפחתנו'על כן להניח שהמילה

דומה שגם מבחינה תכנית יש . 68' ראה גם להלן הע. 'זקנו'י הוא "שרש, א גם הקרוב מיואנית והו"של ר

נושאה של איגרת זו הוא סוגית ברכות לט . מנחם מיואני כנמענה של התשובה שבסימן קג' לזהות את ר

האם על פת שלמה וקטנה או על על פרוסה , "המוציא"ב העוסקת בשאלה על איזו פת עדיף לברך ברכת "ע

הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע מאי : "בהמשך אותה סוגיה קבע התלמוד. גדולה

ת בתשובה זו ישנה עדיפות ברורה לברכה על השלמה אלא שבפסח "לדעתו של ר". טעמא לחם עוני כתיב

ב "י בברכות לט ע" על שתיהם או על השלמה כפי שקבע רשיש להחזיק את השלמה והפרוסה ביחד ולברך

מנחם מיואני הייתה שבפסח יש לברך רק על ' עמדתו המוכרת של ר". מניח פרוסה תחת השלמה"ה "ד

סביר שכנקודת מוצא ). 706-699' ה שמניח ובהע"ב ד"ברכות לט ע, י שירליאון"ר' ראה תוס(הפרוסה

אני את הסוגיה ופסק בה בדרך הזהה לדרך שהוצגה כעמדת השואל מנחם מיו' לעמדתו ביחס לפסח פירש ר

.ת"על ידי ר

58 ".ליוני"רוזנטל הדפיס . י ירושלים" כך בכ

59 .19' הע147' עמ, ת"בעה, אורבך

40

סימן צו עוסק בניתוח סוגיית סוכה דף יז . א העוסקת בעניין זה"בפירוש סוגיית יבמות דף קכ ע

ת "שלסימנים ולעניינים אלו רומז ר, כן-יתכן אם. ב"א תוך טיפול מקיף בסוגיית עירובין צד ע"ע

מכאן עולה שסימנים ". יוצאין מעורבבין בעמקי יבמות ועירובין"וא כותב על הדברים הכאשר ה

לאור האמור ניתן גם . מנחם מיואני' כ ר"קג ושנמענם היה ג-צו קשורים אף הם לסימנים קא, צב

ת את השאלות הקשורות למסכתות יבמות "מנחם לר' תחילה שלח ר. לשחזר את סדר ההתכתבות

מנחם על תשובותיו ' לאחר מכן השיג ר. צו, אלו נמצאות לפנינו בסימנים צבועירובין ותשובות

ת לשאלות החדשות נמצאות "תשובותיו של ר. ת ובאיגרת זו אף הוסיף שאלות חדשות"של ר

. בסימן קג וזאת לאחר שהבהיר בהקדמתו שאין בכוונתו לחזור ולעסוק בענייני יבמות ועירובין

. ת בפתיחתו לסימן קג"הסימן שעסק במסכת עירובין ושאליו רמז רעל פי הצעתנו סימן צו הוא

ק מגלה שהמאחד את סימנים אלו היא העובדה שברובם הם פירושים לסוגיות -עיון בסימנים צו

מבחינה ספרותית משדרים . וסימן צו עצמו ראשו בסוכה ורובו בעירובין, 60שונות במסכת סוכה

פר הישר מכיוון שהתחושה המתקבלת מלימודם היא ת של ס"סימנים אלו חריגות בחלק השו

אולם אין לשלול על הסף את האפשרות . שקטעים אלו הם קטעים פרשניים ולא תשובות

:ביטויים כמו. שקטעים אלו הנם חלק מתשובה פרשנית גדולה

..וכמו שפרשתיה כאן תפרשנה בסוכה) סימן צח.. (ושאר השמועות פירשתיה שם) סימן צו(

ועל כן , ת מאשר בקטעים פרשניים שנכתבו שלא כתשובות"ותר בהתכתבויותיו של רשכיחים י

ת של ספר הישר ולא כקטעי "אפשר ויש לראותו כחלק אורגני מן הקובץ המסיים את חלק השו

.ת לקראת סופו"לקובץ השו' הודבקו'פירוש ש

האחרון בספר הישר מן האמור עד כה עולה שמסימן צב ועד סימן קג שהוא הסימן:סיכום ביניים

הנמען הוודאי של התשובות המופיעות . מנחם בן פרץ מיואני' ת לר"ישנו ריכוז של תשובות ר

צו העוסקים , בסבירות רבה ניתן לקבוע שגם סימנים צב. מנחם' קג הוא ר-קא, בסימנים צג

60 -י ירושלים " כך בכ-" ולקמן בסוף פרקין: "מן ההפניה. למעט סימן צז העוסק בסוגיות במסכת ביצה

אנו למדים שקטע זה נכתב במקורו כחלק מפירוש " ולקמן בסוף פרק המביא ":שתוקנה על ידי רוזנטל ל

כחומץ ' י והתוס"רש' אך פיר: "כך. ת"דרך הרצאתו של הכותב מלמדת שהכותב אינו ר. לפרק המביא בביצה

ת אינו משתמש "ר". ושיטת התלמוד באה כמים לקרב וכשמן לעצם: "או" על נתר ומעדה בגד ביום קרה

ללא ' תוספות'וג זה במהלך הדיון הפרשני וכמו כן אין הוא מזכיר ולו פעם אחת חיבור ששמו בביטויים מס

כ שסימן צז הינו תוספת מאוחרת בקובץ פירושי סוכה "ברור א. ציון שם החכם שלפניו נעשו התוספות

לוי בעל דוד בן ' קטע זה היה מוכר כבר לר, מצד שני. בסופי הקטעים" ם"ת"הללו וכך מעידה גם החתימה

א כחלק מספר הישר ועל כן לא נראה לאחר את שילובו בספר לתקופה שלאחר מחצית "המכתם ולרשב

ה "א ד"ביצה יג ע, ט"ירושלים תשי, סופר' מהדורת א, ספר המכתם, ראה דוד בן לוי מנרבונה. ג"המאה הי

.ה לא"א ד"דף יג ע, ז"ירושלים תשנ, סקלר' מהדורת י, א למסכת ביצה"חידושי הרשב, שלמה בן אדרת; לא

41

את ק העלנו-לגבי סימנים צז . מנחם' בענייני יבמות ועירובין הנם חלק מן התשובות לר

, כך או אחרת. האפשרות שאף הם חלק מהתכתבות זו אבל לעת עתה אין בידינו להוכיח קביעה זו

' צה השונים בנמענם ובעניינם הנם פריצה לתוך הקובץ הבסיסי שנמענו היה ר-סימנים צד

. 61מנחם

הזכרנו קודם לכן את העובדה . הקובץ שתואר בסעיף זה חורג בהיקפו אף מן המצוי בספר הישר

ל "י מונטיפיורי הנ"כהמשך לתשובה זו מופיעים בכ. 62מ"סימן קג בספר הישר נמצא גם בכיש

תשובות אלו שהודפסו . ברכות ומסכת ברכות, ארבע תשובות נוספות העוסקות בענייני תפילה

וסביר שהן מחוברות " ועל מה ששאלת: "סח פותחות כולן במילות חיבור כ-ל בסימנים סה"בתחצו

אשונה המקבילה לסימן קג במהדורת רוזנטל שהוא הסימן האחרון בכתב היד של כולן לתשובה הר

) ל"סימן סח בתחצו(הצעה זו מקבלת חיזוק מן העובדה שהתשובה האחרונה בסדרה . ספר הישר

שעוסקת באפשרות לברך ברכת , תשובה זו. 63ת"זרוע כתשובת ר-יצחק בעל אור' מזוהה על ידי ר

64י"י מונטיפיורי בגלל חסרון דף בכה"קטועה בכ', כוהנים'קריאת כוהנים במקום שאין מניין וב

חלק מתשובה זו מצוטט במרדכי בשם ספר הישר ומכך . 65וניתן להשלימה באמצעות מקבילות

ת "מ הייתה בחלק השו" כולל החלקים המופיעים רק בכי-ניתן ללמוד שתשובה קג במילואה

דומה , יתרה מזאת. 66ר הישר אינו שלם בסופוי ירושלים של ספ"שעמד לפני המרדכי ומכאן שכ

ת "במספר מקורות מוזכרת תשובת ר. מ אינה מלאה"שניתן להוכיח שגם הצגת התשובה בכי

:הקובעת שסתם כלי נכרים אינם בני יומם כאשר היא מוגדרת על פי פתיחתה

61בסיס . ה אין מעידין ככתובה בספר הישר"א ד"יבמות קכ ע' התשובה המופיעה בסימן צב מופיעה בתוס

כ נוכל "וא) 621' ת עמ"בעה, אורבך(י שירליאון "התוספות לפרקים האחרונים של יבמות הוא תוספות ר

שם ספר הישר נמצאת תשובה זו גם ב. ג"להניח שתשובה זו הייתה בספר הישר כבר בראשית המאה הי

ז "ה אין מעידין ובפסקיו שם פט"א ד"דף קכ ע, ד"אביב תשל-תל, וילמן' מהדורת ש, ש יבמות"בתוספות רא

סימן תתצט וראה שם הפניה למקבילות ' ה ד"שלא בשם ספר הישר נמצאת התשובה בראבי. 'סעיף ג

יורק -ניו, בלוי' י' מהדורת מ, זרוע-פסקי אור , ה וקאמרי"ב ד"יבמות דף קטו ע' תוס: ראה גם. נוספות

.שורש קכא, ח"ירושלים תשמ, שלזינגר' דויטש וא' מהדורת ש, ק"ת מהרי"ראה גם שו. קלז' עמ' א, ז"תשנ

62 .ל סימן סד"הודפס בתחצו. ב127 דף

63 .א"ב סימן תי" אור זרוע ח

64 .'ל תשובה סח הערה ה" ראה תחצו

65רסו אולם שם היא לא ' ה עמ"סימן אלף וקנ, חולין, ה"ת התשובה גם בראביל נמצא" מלבד באור זרוע הנ

א "בתוספות ברכות לד ע, ה העובר"ד, א"ברכות דף לד ע, י שירליאון"בתוספות ר. ת במפורש"מיוחסת לר

. ת אבל לא כתשובה"ז מצוטט חלקה השני של התשובה בשם ר"ה אות י"ש לברכות פ"ה לא ובפסקי הרא"ד

66 .ילה תתיז מרדכי מג

42

ת פוסק כן בתשובה המתחלת את קולך שמעתי ואירא"וגם ר67

:מ"ו היא הפתיחה של סימן קג כפי שהיא מופיעה בכיעל פי מה שראינו פתיחה ז

.. נחמיה ואירא פן יחר בעיניך' את קולך שמעתי קרובי ר

' נמצא שהתשובה העוסקת בסתם כלי נכרים הייתה אחד מן החלקים של התשובה המקורית לר

מ "מנחם מיואני וחלק זה הושמט הן מספר הישר בו הובא רק החלק הראשון של התשובה והן מכי

.68שהביא לידיעתנו חמשה מתוך חלקיה של תשובה זו אבל לא את כולה

סביר להניח שקבצים . הגדרת שבעת הקבצים נעשתה עד כה על ידי זיהוי הנמען. ל-סימנים יג . ח

.הקובץ המתואר בסעיף זה דן בענייני נשים וסדר נשים. נבנו גם על פי עקרונות תוכניים

.69דינת הים קטנה שהתקדשה במ-סימן יג . 1

יוסף בן ' נמענה של התשובה הוא ר. כתיבת שם מקום בגט לאדם שעזב את העיר. טו-סימנים יד. 2

.משה מטרוייש

עניינה של תשובה זו הוא הצורך בקניין וחתימה של עדי מסירה בשטרות ואילו חלקה . סימן טז. 3

. 70הפקעת שעבודשהועבר לחלק החידושים של ספר הישר עסק בענייני , השני של התשובה

.71נמענה של תשובה זו היה בית הדין של טרוייש

הצורך בעדים על מינוי שליח הולכה בגט ועל יעילותם של עדים אלו מול טענת הבעל . סימן יז. 4

67י "ספר אסופות כ; ה נמנו"ד. ז לו"ע, י מבירינא"ר' תוס; ל שמואל"ה א"א ד"ז דף לו ע"ע, ש משנץ"ר' תוס

.פ סימן נד"תו, בלוי; 46' עמ73מוסקבה

68כתב בתשובה אחת שלח ] ת"הוא ר' י ורבי"הכותב הוא ר[=' ושמעתי שרבי: "פ סימן נד"תו, ראה בלוי

מקום בשם זה אינו מוכר ". צאיי: "מקומו של הנמען מתועד כאן כ" קולך ואיראלצאיי שמתחיל שמעתי את

בלוי הדפיס את קובץ התשובות הזה . בצרפת ולא מצאתיו בכתבי היד ובספרים הקשורים לשדה תרבותי זה

ת "י הזקן ור"אסף מספר תשובות של ר' י שוקן ממנו הדפיס ש"י זה מקביל לכ"כ. 1408י אוקספורד "מכ

הועתקו שני כתבי יד אלו , 7 הערה 228' ת עמ"בעה, כפי שהעיר אורבך. היובל לאלכסנדר מארכסבספר

סביר ביותר . ינאיי: י זה העלתה ששם המקום המוזכר הוא"בדיקה בכ). 337' אופ (884מכתב יד אוקספורד

. 250-251' עמראה גליה . היא יואניJoigny-sur-Yonneלהניח שצורה זו הינה תעתיק נוסף של שם העיר

.מנחם מיואני' כ בידינו סיוע נוסף לכך שנמענה של תשובה קג בספר הישר היה ר"א

69מנחם מיואני ותשובה זו קודמת ' נמענה של תשובה זו הוא ר, 22' הע127' עמ, ת"בעה, לדעת אורבך

.לתשובה קא העוסקת באותו עניין

70 . 32-31' ראה לעיל עמ

71ועתה ....'על מקום רבנו שלמה ומקום קברות אבותי, כי בושני ונכלם...: "ת" בפתיחת התשובה כתב ר

. ת הוא טרוייש"מן הדברים הללו ברור שהמקום שאליו מתייחס ר...". הוציא עשוק מיד עושק ובקשו' רבותי

.125-124' ראה גם להלן עמ

43

.72פטר' נמענה של תשובה זו הוא ר. שמסר הגט לשליח רק כפיקדון

עוסקת באפשרות של בעל להיות ב ה"גרסה ופירוש של סוגיית נדרים ח ע. יט-סימנים יח . 5

.73ם"נמענה של תשובה זו הוא רשב. שליח להתיר נדרה של אשתו בדרך של חרטה

נמען התשובה הוא . תשובה בת שמונה סעיפים בהם יש פרשנות לסוגיות מסוטה ונדה. 'סימן כ. 6

.74משה מפונטייזא' ר

סז , א" נח ע-ב "ות יבמות נז עתשובה זו כוללת שני סעיפים פרשניים לסוגי. כב-סימנים כא . 7

.שם הנמען הוא שלמה אולם זהותו אינה ברורה. א"ע

' את ר. 75יוסף' נמענה של תשובה זו מזוהה במחזור ויטרי כר. נישואין בתוך ימי אבלות. סימן כג. 8

.76יוסף בן משה וזיהוי זה אכן מסתבר מאוד' יוסף זה זיהה רוזנטל כר

.77רבנו משולם ורבנו אליהו לפריש, ם"תשובה לרשב. של כפיית גטדין מורדת בהקשר . סימן כד. 9

תוקף ערעור על גט שהעדים לא חתמו לפני מסירתו ושלא נכתב השם של נותן הגט . סימן כה. 10

.78ט בן יהודה המתייחסת למקרה של ערעור על גט בטרוייש"יו' תשובה לר. לאחר שהמיר דתו

, 4, 2סעיפים . אותה הוא טיפול בענייני נשים וסדר נשיםמרשימה זו ניכר בבירור שהעניין המאחד

, 7, 6, 5סעיפים . עוסקים בענייני קידושין ונישואין, 8, 1סעיפים . עוסקים בענייני גיטין10, 9

האחד הוא : עוסק בשני עניינים3סעיף . ויבמות79נדה, סוטה, עוסקים בפרשנות סוגיות נדרים

עסק בדיני , שהועבר לחלק החידושים, ואילו השני, די מסירהבעיה הקשורה בקניין וחתימה של ע

72 .459' הע136' עמ, ת"ר, ריינר; 74' ובהע223' ת עמ"בעה, פטר ראה אורבך' על כך שנמען התשובה הוא ר

73 . 23-22' ת עמ"ר, ריינר: ראה. ם"ת אל רשב" איגרת זו היא מן המוקדמות שבתשובות ר

74 .203-199' ראה להלן עמ

75 .סימן רעה, מחזור ויטרי

76ק "ם ועל עיסוקו בהלכות אבל ובמסכת מו"יוסף בן משה חיבר תוספות למסכת מועד קטן לפני רשב' ר

, שיטה על מועד קטן לתלמידו של רבינו יחיאל מפריש, יחיאל מפריש' ראה תלמיד ר. יש בידינו עדויות

, מבוא, ז"ירושלים תרצ, ראשונים-' מחלקה ג, כתבי מכון הערי פישעל, פריסמן' י' ש וא"זק' ל' י' מהדורת מ

.סביר להניח שתשובה זו קשורה אף היא לעיסוקו בענייני אבל. 22' עמ

77 .79-78' להלן עמ; 29-27' מע, ת"ר, ראה ריינר

78איגרת כו שבמהדורת רוזנטל אינה מופיעה . 124-123' על כך שפרשה זו ארעה בטרוייש ראה להלן עמ

כדי להעמידה ) שלזניגר תשס(בכתב היד במקום זה ורוזנטל הוא שהעבירה מחלק החידושים של ספר הישר

. יום טוב העוסקת באותו עניין' ת לר"בסמיכות לתשובת ר

79ענייני . עוסק בפרשנות ענייני סוטה ובהמשכו עובר לדון במסכת נדה) 6סעיף (' תחילתו של סימן כ

שייכים חדושי מסכת , גם בחלק החידושים של ספר הישר. מסכת נדה חוברו לעתים קרובות לסדר נשים

.י"נדה לסדר נשים על פי עדותם של שני כה

44

שני עניינים אלו נדונים במסכת גיטין ועל כן מבחינה נושאית שייכת אף . הפקעת שעבודים

. גם אם לא לענייני הנשים שבסדר זה" סדר נשים"תשובה זו ל

, 2סעיפים . מעניםעיון בקובץ המוצע בדברינו מלמד גם על כך שישנה אחידות גם במקומם של הנ

הנם 9 ו 5סעיפים . ם ואיש טרוייש"יוסף דונבריט תלמיד רשב' יוסף בן משה הוא ר' הנם לר, 8

נדונות בעיות הלכתיות 10 ו 3בסעיפים . ם שברוב תקופת פעילותו פעל במקום זה"אגרות לרשב

ת ורק נמעניהם של אינו מזוהה בוודאו) 7 ו 1סעיפים (נמענן של אגרות יג ו כב . שהתהוו בטרוייש

תמונה דומה מתקבלת גם . משה מפונטייזא אינם תושביו של יישוב זה' פטר ור' ר-' סימנים יז וכ

ם "סימן כז הוא תשובה לרשב. מן התשובות הבאות בספר הישר שעיסוקן אינו בתחומי סדר נשים

יוסף בן ' רת נוסף עם" כט הנם שו-סימנים כח . א" קמא מד ע-העוסקת בפירוש סוגיית בבא

, ת לאחיו"הוא תשובה פרשנית של ר' משה העוסק בפרשנות סוגיות בבא קמא ונדה ואילו סימן ל

. ם"כנראה רשב

ת לטרוייש ויתכן שנאספו על "כ להניח שבסיס קובץ זה הוא תשובות שנשלחו על ידי ר"סביר א

בצים אחרים בספר בכך דומה קובץ זה לק. 80יוסף בן משה' ר-ם "ידי תלמידו המובהק של רשב

בראשו של קובץ זה , אולם בשונה מקבצים אחרים. הישר שהגורם המאחד שבהם הוא הנמען

.81סודרו התשובות העוסקות בענייני נשים

ת של ספר הישר"לשאלת מועד עריכתו של חלק השו. 1.2.5

ו ת וביצירת"שאלת התהוותו ועריכתו של ספר הישר העסיקה את מרבית החוקרים שעסקו בר

לעומת . 82ומאמץ מחקרי בלתי מבוטל נעשה כדי לזהות את מרכיביו השונים של חלק החידושים

ת של הספר כיחידה אורגנית שצורפה בשלב מאוחר יותר עם "חלק החידושים נתפס חלק השו

80 .145-144' להלן עמ; 115-114' עמ, ת"בעה, ראה אורבךת "ם ועם ר"יוסף עם רשב' על קשריו של ר

81. 281-278' ראה להלן עמ. 85י קאפח " קובץ נוסף שנערך על פי מקומם של נמעני התשובות נמצא בכ

.ת שנשלחו לפרובנס ושברובן לא נכנסו לתוך האוסף שבספר הישר"קובץ זה מכיל תשובות ר

82נתוחיו . 305-302' עמ, ד, ד"תרס, ווילנא, דור דור ודורשיו, ווייס' א; 169-161' ת עמ" ראה תולדות ר

, מבנהו-) רבינו תם(מאיר ' ספר הישר לרבינו יעקב בן ר, 'פליקס' וזיהויו של וייס פותחו בעבודתו של י

שמע חלק -תא' לאחרונה חזר ואישש י. קטו-קח, סא-נג ' עמ, )ז"תשט(סיני לט ', שיטתו ומקורותיו, תוכנו

' עמ, ג"ירושלים תשנ', מחקרי תלמוד ב', ת"לנוסח ספר הישר לר, ' שמע-תא ' ראה י. של פליקסממסקנותיו

, מראשוני המשתמשים בספר הישר, זרחיה הלוי בעל המאור' מרבית שמושיו של ר, לדעתו. 530-529

מסקנתו של וייס שספר הישר נערך בידי תלמיד שהשתמש . לקוחים משני קבצים שעורכם הוא אחד

ועל , כבר על ידי פליקס שם, נדחתה בצדק, דורות השונות של הספר והוסיף עליהן ממקורות נוספיםבמה

. 106' עמ, ת"בעה, ידי אורבך

45

ת של ספר הישר "הראשון שהתייחס גם לחלק השו. 83 חלק החידושים-הגוף העיקרי של הספר

ת "ועל פי המשתמע מדבריו חובר קובץ מסוים של תשובות ר, אורבך' כמורכב מקבצים היה א

:84ת"לספר הישר עוד בטרם עוצבה דמותו הסופית של הספר בידי תלמידיו של ר

ואף , שנאספו בלי ספק בקובץ מיוחד, גם התשובות שצורפו לספר הישר הן רק חלק מתשובותיו

וזכר לכך אנו , ובן מתוך קבצים אלהנוספו בר' ספר הישר'התשובות ב. אולי בקבצים אחדים

וכמו ': ם נאמר"לאחר שהובא שם פירושו של הרשב]. שלזינגר תשסח[=ט "תרנ' מוצאים בסי

התשובה הזאת . 'רבי יעקב הלא היא כתובה בתשובות שמעתי לעצתי חכמתי לך] פירש[שפירש

.שלפנינו] נ סימן נו"הוצאת מק[=נמצאת בספר הישר

אורבך על קיומו של קובץ תשובות שתשובה אחת ממנו ואולי הקובץ כולו למד' תשובות'מהמילה

בעוד שבכתב יד , בקביעתו הסתמך אורבך על נוסח דפוס וינה המשובש. הגיעו לספר הישר

בתשובת שמעת "מופיע , 85ושהינו עד הנוסח היחיד לקטע זה, ממנו הודפס דפוס וינה, ירושלים

ת שהתחילה במילים "לתשובת ר, כנהוג, שהכותב מפנהמשמעות הדברים היא". לעצתי חכמת לך

שלמרות שהוא , שמנימת דבריו של אורבך ניכר, ראוי לציין. 86הללו ולא לקובץ תשובות כלשהו

הרי שלהערכתו תהליך עריכת חלק , ת של ספר הישר בנוי היה מקבצים"עמד על כך שגם חלק השו

. ת עצמו"ו של רת והצמדתו לספר הישר היה מאוחר לזמן פעילות"השו

ת שערך בעצמו את מהדורתו הראשונה של ספר הישר לא "ניתן לקבוע כמעט בוודאות שר, ואכן

יש בידינו , מעבר לכך שאין בידינו כל עדות פוזיטיבית לעשייה מסוג זה. ערך את תשובותיו

' ת לר"בתשובה חוזרת של ר. ת המעידה על כך שהוא לא שמר את תשובותיו"התנסחות של ר

:87ת"פרים כתב רא

ח וגם רבינו אחי "גם על זאת טעית בלשון כתבי כמדומה אני שעל דבר זה כתבתי לך שהקשה ר

83 .קטו' עמ, שם, פליקס' ראה י

84 .102' עמ, ת"בעה, אורבך

85נגר מסימן זה ואילך השתמש שלזי. י אוקספורד של ספר הישר מגיע עד סימן תרנד במהדורת שלזינגר" כ

בתשובות שמעת לעצתי חכמת ) בתשובת(הלא היא כתובה : "ח העתיק שלזינגר"בסימן תשס. י ירושלים"בכ

.שלזניגר העדיף במקרה זה את שיבוש הדפוס על פני נוסח כתב היד. לך

86וכוונתו " ת המתחלת על שלשה פשעי ישראל"היוחסין של ר' ובתשוב"קמו ' עמ, תשובות, ה" ראה ראבי

ת בתשובה אחת "וכן פר"ה ארעא "ב תוד"מ קח ע"ב; שקיצורה מופיע אצל שלזינגר סימן קמחת "לתשובת ר

תשובה זו מופיעה אצל רוזנטל סימן ". המתחלת חזרנו על כל צידי צדדים ולא מצאנו דין מצרנות בבתים

.ז סימן קעט"ח או"ראה גם מהר. לב

87 .בסימן סדהתשובה הראשונה בעניין זה הודפסה . ב, סימן סו, רוזנטל

46

בפירוש88

ח אך איני זכור בבירור כי לא יש תשובות בידי" בלשון ר

אפרים וזאת מכיוון שעל פי עדותו אין הוא ' ת נאלץ לשחזר מזיכרונו את תשובתו הראשונה לר"ר

לא 89אפרים' כ שלפחות בעת כתיבת האגרות לר"ברור א. הם של תשובותיושומר העתקים כל ש

, כפי שכבר ראינו בפרק זה, אולם. 90ת לארגן את קובץ תשובותיו"נעשה כל מאמץ מצידו של ר

עדות לכך שקובץ . 91ת"ת כבר בדור תלמידיו של ר"ניתן לזהות פעולות עריכה של חלק השו

דהיינו בדור , עוד בשלבי ההתהוות של חלק החידושיםתשובות כל שהוא מצורף היה לספר הישר

:ניתן לראות בסופו של סימן תכא במהדורת שלזינגר, ת"תלמידיו או תלמידי תלמידיו של ר

ותו לא ' דסוטה דאמר לן רב ששת כו' כתוב בתשובות אשאלת בפרק א' ההוא שינוייא דידים כו

.קשיא מידי

ולם עדיף להשאיר את עדות שני כתבי היד של ספר א" בתשובת שאלה"שלזינגר הציע לקרוא

אשר "הישר ולפרש שכוונת ההפניה היא לקובץ התשובות ובתוכו לתשובה שמתחילה במילים

במהדורת רוזנטל אכן מתחיל במילים אלו וסעיף ' סימן כ". א דסוטה דאמר לן רב ששת" פ92שאלת

אם כן למילים הראשונות של ההפניה היא". ותו לא מידי"בתשובה זו מסתיים במילים ' ב

' בסעיף ב. מידי המסיימות את החלק הרלוונטי של התשובה) קשיא(התשובה עד למילים ותו לא

:ת"של תשובה זו כתב ר

זה ימים רבים והא לך ' עקיבא עיקר הא ליתא ואני פי' רבנו שלמה דר' וההיא דקשיא לך על פי

ותו לא מידי...אי שינוייא דמסכת ידייםוהה: פירושי בתפלת השחר מאותו היום היא כתובה

88 .בפירושיו: י ירושלים" בכ

89ואני פירשתיו ....ופירוש שפירשתי בספרי: "ת כתב" תשובות אלו נכתבו לאחר שספר הישר נפוץ שהרי ר

ראה . ב"כ שאין להקדים את מועד כתיבתן לשלהי שנות הארבעים של המאה הי"ברור א". פירוש מבואר

.24 ובהערה 8' עמ, ת"ר, ריינר

90יצחק שכחתי לכתוב בתשובתי אליו שבין לילה הובאת ' לרב ר: "ת"טל סימן פג שם כתב ר ראה גם רוזנ

יש ללמוד , ת לא יכול היה לבדוק מה כתב"מכך שר..." אלי ובין לילה השיבותיה ולא נזכרתי אם כתבתי זה

י כתבי ששלחת"אליעזר ממיץ ל' ת את ר"במקרה אחד הפנה ר. שהוא לא שמר בעצמו עותקים מתשובותיו

אליעזר ' ת הניח שר"שר, ת היא"הדרך הסבירה ביותר להבנת הפנייתו של ר. ,ג, ראה רוזנטל נז, "לפריש

ת היה מודע לכך שתשובותיו "יוכל להשיג את התשובה על ידי פנייה אל חכמי פריש שהחזיקו בה ומכאן שר

. נשמרות בידי נמעניו

91 .35-34' ראה לעיל עמ

92כ "שחוברה לאח' הנראה בהפניה שבחלק החידושים רק באמצעות האות אנרשמה ככל ' אשר' המילה

.'אשאלת'י של חלק זה הצירוף "למילה שאלת וכך נוצר בשני כה

47

ת שתי שאלות פרשניות "שאל את ר, 93משה מפונטייזא' ר, ת אנו למדים שהשואל"מדברי ר

על שאלתו הראשונה שעסקה בהשוואת . שעניינן הוא היקף האיסור על קבלת גרים מצריים

תפילת השחר והוא משה שבעיה זו נדונה כבר בפירושו לפרק ' ת לר"סוגיות ברכות וסוטה כתב ר

קטע זה הועבר בשלב מאוחר יותר מן התשובה אל חידושי . טורח להעתיק קטע זה עבורו בשנית

משה בסוגיה זו עסקה בהסבר תוספתא ' שאלתו השנייה של ר. 94מסכת ברכות בספר הישר

ת לשאלה "תשובתו של ר. 95במסכת ידיים הקובעת שלמצרים ניתנה קצבה לאיסור כניסתם בקהל

. ואליה נרמז בסופו של סימן תכא בספר הישר" וההאי שינוייא דמסכת ידים"ילה במילים זו מתח

שאותו עורך שהעביר את חלקה הראשון של התשובה למקומה החדש במסכת ברכות , נראה

השאיר במסגרת התשובה המקורית את חלקה השני שעסק בפירוש התוספתא במסכת ידיים והוא

נוכל להניח שלפניו יש כבר ' תשובות'מכך שהוא מפנה ל. ה כאןשהוסיף את ההפניה אליה הנדונ

. 96ממנו הוא מעביר ואליו הוא מפנה, קובץ תשובות המחובר לחלק החידושים של ספר הישר

ת לספר הישר ניתן למצוא בחיבור "דוגמה אחרת ממנה נוכל ללמוד על מועד צירופם של קבצי שו

:97ת"יצחק בן ברוך תלמיד ר' הלכות דינין של ר

כדאיתא בספר הישר ראייות הרבה ....השיב רבינו תם....שאל הרבי יעקב מרבינו תם

ת של ספר "ת נמצאות בלשונן בחלק השו" ותשובת ר-ת " תלמיד ר-שאלת הרב יעקב ישראל

93 .199' משה מפונטייזא ראה להלן עמ' לזיהוי השואל כר

94. ת לפרק תפילת השחר" קטע זה לא היה במקורו בחידושי ברכות שבספר הישר אלא בפירוש נפרד של ר

.203-201' אה להלן עמר

95 .ט"ב הי" פ

96וידעת : "ה"שם כתב ראבי, ו-רה' עמ', סימן אלף וו, ה ביאורים"ראה ראבי. ה" תשובה זו עמדה לפני ראבי

, דבליצקי". ת כתב שאין להקשות מתוספתא שפעמים משובשת ומיהו לפרושי לא קשיא ולא מידי"כי ר

ועוד אני מודיע לרבים ): "10' שלזינגר עמ(מופיע שם , ת לספר הישר"הפנה להקדמת ר, מהדיר הספר

מאותן הנזכרים בתלמוד אנו צריכין ' ומשמיע שלא להגיה הספרים מתוך התוספתא ומתוך הבריתות כי אפי

שהרי כמה : "...מופיע) רוזנטל סימן כ סעיף ב(בתשובה הנדונה כאן ..". לתרץ ברייתא לא שמיע ליה

וספתא היא שלמה ולא פרכינן ומסייעינן מיניה כיון שמוכיח התלמוד ברייתות קטועות בתלמוד שלנו ובת

ת "בסעיף ד של תשובה זו חוזר ר". אבל מאותן שאינן קשות לתלמוד שלנו יש ללמוד, שלא נודעה בימיהם

השוואה מלאה של הציטטים מלמדת על כך ". כבר הודעתיך שאין להשיב מן התוספתא: "לעניין זה וכותב

ת של ספר הישר "ה בחלק השו"על שמושו של ראבי. ובה זו ולא את הקדמת ספר הישרה ציטט תש"שראבי

. ראה בסמוך

97 . ג-עב' עמ, ב"ירושלים תשנ, ליפשיץ' מהדורת י', סנהדרי גדולה ח, ב" הלכות דינין לריב

48

הוא מפנה את הלומד לעיין בספר , ב בחיבורו"שאותו לא ציטט ריב, אל המשך התשובה. 98הישר

ת של ספר הישר "כ שתשובות שונות מחלק השו"ברור א". ייות הרבהרא"הישר שם נמצאות

שני סימנים בחלק , יתרה מזאת. 99ת כחלק מספר הישר"הוכרו וצוטטו כבר בדור תלמידי ר

". ברוך מפי רבינו יעקב' יצחק בר' פירש הרב ר: "100החידושים של ספר הישר מסתיימים בחתימה

ב ידע כבר לצטט " הישר עוד לא היו בו כאשר ריבכ תוספות שונות לחלק החידושים של ספר"וא

כ תהליך שהתרחש בו "ת הייתה א"תחילת עריכתו של חלק השו. את חלק התשובות של הספר

יצחק בן יעקב ' דומה שמועמדותו של ר. זמנית עם תהליכי העריכה המאוחרים של חלק החידושים

.101חישובים כרונולוגיים אלות מקבלת חיזוק גם מ"י הלבן לעורך הראשון של חלק השו" ר-

ת של ספר הישר"ציטוטים מזוהים ראשונים של חלק השו. 1.2.5.1

ה כראשוני המצטטים את חלק "יהודה שירליאון וראבי' יצחק בן ברוך ניתן למצוא את ר' לאחר ר

:102י שירליאון"בתוספותיו למסכת עבודה זרה כתב ר. ת"השו

אם כן חומרא , מחמץ לבור הגדול יאסר כולואם נפל משהו, ועוד אם תאסור חמץ במשהו

.ת בספר הישר"כך פירש ר. דאתאי לידי קולא כי מי יכול להזהר מזה

ת בעניין ביטול "ואכן עיקר דיונו של ר. ציין לחלק החידושים סימן תעא, מהדיר ספר זה, בלוי' י' מ

' ת לר"גרתו של ראולם טיעון זה וסגנון זה אינו נמצא שם אלא באי, חמץ בשישים נמצא שם

:103ת של ספר הישר"משולם הנמצאת בחלק השו

ולדבריך ולדברי רב שאוסר אם נפל גרגיר חמץ לבור הגדול או לחבית גדולה יאסר ולאפרושי

כי לדבריכם אין רוב דברים מותרים בפסח.... מאיסורא עשיתי

מת כדי ת העוסקת במשך הזמן בו ניתן להעיד על"בתוספות ליבמות מסוכמת תשובת ר

תשובה זו אכן נמצאת ". ת כתובה בספר הישר"ותשובת ר: "בסיום קטע זה מופיע. 104לזהותו

98 .ג, נד; ג, רוזנטל נג

99ראה גם . ת" ששימש לפני רסימן כט כמי, ל"ת מהרש"יצחק בן ברוך מוזכר בסדר היחס המופיע בשו' ר

.153-152' עמ, ת"בעה, אורבך

100 . רכא, שליזנגר רכ

101 .35-34' ראה לעיל עמ

102 .שנד' עמ, ז"ע, יהודה מפריש' ר' תוס

103 .ט, מח, רוזנטל

104 .ש שם"אזכור זה גם בתוספות רא. ה אין"א ד" דף קכ ע

49

ב ואילך אופיינו על ידי אורבך כמתבססים על "התוספות ליבמות מפרק י. ת בסימן צב"בחלק השו

ועל כן נראה שגם תשובה זו הוכרה בבית מדרשו כחלק מספר , 105יהודה מפריש' תוספותיו של ר

ת "מכיר ומזהה תשובות הנמצאות בחלק השו, ה מצטט" בריינוס ניתן למצוא את ראבי.הישר

יהודה מפריס נפטרו בשנות העשרים של המאה ' ה והן ר"מכיוון שהן ראבי. 106"ספר הישר"כ

ת מחוברים "ג היו קבצים שונים של תשובות ר"הרי שנוכל לקבוע שבראשית המאה הי, 107ג"הי

שם הוכר חלק , בפרובנס, לעומת זאת. 108הן בצרפת והן באשכנזלספר הישר וזוהו כחלק ממנו

ת כספר "יעבור עוד דור עד שיוכר גם חלק השו, 109החידושים של ספר הישר סמוך למועד כתיבתו

. 110הישר

105יהודה מפריש בתוספות ' מו של רהלבני היה הראשון שעמד על מקו' ד. 621-620' ת עמ"בעה, אורבך

מי חיבר את , 'הלבני' ד: ראה. יבמות אולם הוא קבע את עמדתו רק ביחס לתוספות פרק יב של מסכת זו

.7' הע, ראה גם תגובת אורבך שם. רלג-רכח ' עמ, )ט"תשי(, מה, סיני?', התוספות ליבמות פרק יב

106רוזנטל =סב' עמ' ז סימן אלף וע"ה ע"ראבי'; אסעיף' רוזנטל סימן ד=297' א סימן רז עמ"ה ח" ראבי

. יצחק בן ברוך כמפורט למעלה' ראוי לציין שסעיף ג בסימן נד הוא הסעיף שאליו הפנה ר. סימן נד סעיף א

ה את "משה בן מרדכי בשאלה שהוא מפנה אל ראבי' מצטט ר, קעו' עמ, סימן תתקצו, ה ביאורים"בראבי

ה אנו למדים שהוא הכיר היטב את "מתשובת ראבי. חלק מספר הישרהתשובה המצוטטת אצל רוזנטל לב כ

מ "ז ב"סימן לב נזכר כחלק מספר הישר גם באו. ת וסביר שגם תשובה זו הייתה בספר הישר שלו"תשובת ר

ראה גם . ורבו של בעל אור זרוע(!) י הלבן "יהונתן מוירצבורג תלמידו של ר' סימן שנט בתשובתו של ר

תקצז שם תוך דיון בשאלה האם נשים רשאיות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן כותב ב סימן "ה ח"ראבי

ת בעניין זה נמצאת ברוזנטל סימן סד סעיף "תשובה של ר". ראיתי שפסק רבינו תם בספר הישר: "ה"ראבי

ה את "מבנה הטיעון בתשובה שונה מהדרך בה מציג ראבי, )10' הע(אולם כפי שכבר העיר אפטוביצר ' ה

". וגם תמצא בשמי כן: "ת להתייחסות כתובה נוספת שלו לסוגיה זו"בסופה של תשובתו רמז ר. ת"וני רטיע

.ה כחלק מספר הישר"הוא שעמד לפני ראבי, שאינו בספר הישר שלפנינו, קרוב לודאי שקטע זה

107ראה ה "לגבי שנת מותו של ראבי. 334' ת עמ"בעה, יהודה מפריש ראה אורבך' לגבי שנת מותו של ר

.382' עמ, ת"בעה, אורבך; 6' עמ, ה”מבוא ראבי

108. המצטט את רוזנטל סימן סח סעיף ה כמופיע בספר הישר386' ראה גם מחזור ויטרי סימן שמח עמ

, עלי ספר יא', על כמה ענייני מחזור ויטרי, 'שמע-תא' לתארוך ההוספות המאוחרות למחזור ויטרי ראה י

.89' עמ, )ד"תשמ(

109קטע תרנו במהדורת שלזינגר מוזכר כבר . 108-106' עמ, ה"רז, שמע-תא' י; 110' עמ, ת"בעה, ראה אורבך

' י' מהדורת מ, בתרא-שיטת הקדמונים לבבא, בתרא-ד למסכת בבא"פירוש רבינו אברהם אב, י"על ידי ראב

ם קטע זה י ע" ואם נניח שהכרותו של ראב1159י נפטר בשנת "ראב. ב"דף קעג ע, א"יורק תשמ-ניו, בלוי

הרי לנו עדות על הגעתו של ספר הישר לפרובנס , 43' עמ, ה"רז, שמע-כפי שהציע תא, נעשתה דרך הישר

. ב"כבר בשנות החמישים של המאה הי

110מציין , א"דף יג ע, ט"ירושלים תשי, סופר' מהדורת א, ספר המכתם על מסכת ביצה, דוד בן לוי מנרבונה

על מועד עריכתו של ספר תמים . מן קפא מציין לרוזנטל סימן מו סעיף בתמים דעים סי; לרוזנטל סימן צז

דוד בעל המכתם אינן ידועות אולם יש לראותו כבן ' שנות חייו המדוייקות של ר. 35דעים ראה לעיל הערה

50

ת של ספר הישר ללא זיהוי המקור "ציטוטי תשובות המופיעות בחלק השו. 1.2.5.2

ת המופיעות בספר הישר אבל ללא ציון " נוספות של רה ציטטו תשובות"י שירליאון והן ראבי"הן ר

זרוע -ז ובהופעותיו שבספר אור"י שירליאון למסכתות ברכות וע"בתוספותיו של ר. עובדה זו

:מצוינות שש תשובות כאלו

.ש"ה לק"ב ד"ברכות ט ע, י שירליאון"ר' תוס= סימן ח סעיף א , רוזנטל. א

.111ר יוסף מאורלנש"ה וה"ב ד"ז סז ע"ע, הודה מפרישי' ר' תוס= רוזנטל סימן נו סעיף א . ב

.ה שלא במינו"ב ד"שם עג ע= ' רוזנטל סימן נו סעיף ג. ג

.ה וכל מין במינו"א ד"שם סו ע= רוזנטל סימן נח סעיף א . ד

.'ה הכי גרי"ב ד"ברכות לט ע, י שירליאון"ר' תוס= רוזנטל סימן קג . ה

ברכות , י שירליאון"ר' תוס= 112י מונטיפיורי"מצא רק בכהקטע הנ, המשך סימן קג בספר הישר. ו

.ה העובר"א ד"לד ע

. 113ה מצוטטות שבע עשרה תשובות שונות הנמצאות בספר הישר ללא אזכור מקורן"בספר ראבי

, הצגתן של התשובות להלן נעשתה תוך התייחסות לחלוקתו הפנימית לקבצים של ספר הישר

.1.2.4חלוקה שהוצגה לעיל בסעיף

, ה א"ראבי=א, רוזנטל ח; 512114' סימן תתכה עמ, ה ג"ראבי=רוזנטל ו): ח-סימנים א=(בץ אקו

.15' סימן כה עמ

.ה"אינו מוזכר בספר ראבי): לט-סימנים לו=(קובץ ב

רוזנטל מה ; 115לד' ט עמ"סימן אלף ונ, ז"ה ע"ראבי=רוזנטל מה סעיף א): נ-סימנים מג=(קובץ ג

.ג"ן דהיינו מחצית המאה הי"דורו של הרמב

111 .ת ישנם שינויים"ל אולם בתשובת ר"הנ' ר הישר ובתוסי מאורליינש זהה בספ" נוסח שאלת ר

112 .41' ראה לעיל עמ

113ת ראה שם "רשימת תשובות ר. 272-270' עמ, ה"ה ראה מבוא ראבי"ת בספר ראבי" לרשימת אזכורי ר

.306-302' עמ, שם, העתקת תשובות מהחלקים שאותם לא הדפיס אפטוביצר עצמו, 277' עמ

114 .1-2' הע, שם, ה" ראה מבוא ראבי

115משולם בסימן מח ' ה מופיעים גם בהמשך הפולמוס עם ר"ת בדברי ראבי" הטיעונים המופיעים בשם ר

רבו , ה"סימן קנג מופיע סימן זה בלשונו ועל כן נראה יותר שגם ראבי, ז"ע, זרוע-סעיף ד אולם בספר אור

. התכוון לקטע זה, זרוע-יצחק מוינה בעל אור ' של ר

51

; 309' סימן תקפב עמ, ה ב"ראבי='רוזנטל מה סעיף ג; 218116' סימן קצ עמ, ה א"ראבי=סעיף ב

סימן , ה ביאורים"ראבי=רוזנטל מה סעיף ו; 264' סימן קצט עמ, ה א"ראבי=רוזנטל מה סעיף ד

רוזנטל מח סעיף ; קו' סימן תתקפט עמ, ה ביאורים"ראבי=רוזנטל מח סעיף א; 117יט' תתקסט עמ

, 309118' סימן תקפב עמ, ה ב"ראבי=ח סעיף הרוזנטל מ; 213' סימן קפח עמ, ה א"ראבי=ג

.ה"אינו מוזכר בספר ראבי): סב-סימנים ס=(קובץ ד

.119ה"אינו מוזכר בספר ראבי): סח-סימנים סד=(קובץ ה

.ה"אינו מוזכר בספר ראבי): פז-סימנים פ=(קובץ ו

ה "אביר=רוזנטל קב; פח-פג' סימן תתצט עמ, ה ד"ראבי=רוזנטל צב: 120)קג-סימנים צב=(קובץ ז

המשך תשובה קג ; 90121' סימן קיא עמ, ה א"ראבי=רוזנטל קג; רנב' ז עמ"סימן אלף וי, ביאורים

.רסז-רסו' סימן אלף וקנה עמ, ה חולין"ראבי=ל סח"המודפסת בתחצו

ה "ראבי=ב, רוזנטל כ; סט' סימן תתקכט עמ, ה תשובות"ראבי=רוזנטל טו): ל-סימנים יג=(קובץ ח

שם + סט ' סימן תתקכט עמ, ה תשובות"ראבי=רוזנטל כה; 122ו-רה' עמ'סימן אלף וז, ביאורים

.338124' סימן רנז עמ, ה א"ראבי=רוזנטל ל סעיף ב; 123קג-קא' תתקלט עמ

חולין + מט ' סימן אלף וסו עמ, ז"ה ע"ראבי=רוזנטל יב: תשובות שאינן מן הקבצים המוצעים

, ה ביאורים"ראבי + 126ס' תתקכו עמה תשובות סימן"ראבי=רוזנטל לג; 125קיג' סימן אלף וקא עמ

116אפטוביצר הציע מקורות ". מאיר ורבינו תם אחיו' וכן פירש רבינו שמואל בר: "ה" בדבריו כתב ראבי

, ראה ריינר. משולם' ת לר"ם ור"ה מתכוון לאיגרתם המשותפת של רשב"ם אולם ראבי"שונים לדברי רשב

. 29-28' עמ, ת"ר

117 .ה בין סעיף זה לסימן מח סעיף יב העוסק באותו עניין" בדבריו שילב ראבי

118 . ה השתמש בשניהם כשסיכם את הדברים"נראה שראבי. חופפים בתוכנם, ה, מח; ג, מה סעיפים

119 . שם10 ובהערה 336' ה ב עמ" ראה ראבי

120 . 3 ובהערה 339' ה ב סימן תקצז עמ" ראה גם ראבי

121 .ת אולם כל מהלך הטיעון מלמד על הכרות עם תשובה זו"ה מזכיר את שמו של ר" במקרה זה אין ראבי

122 .96' יל הע ראה לע

123 .ה"ה ששולבו בספר ראבי"יואל אבי ראבי' שני הציטוטים של תשובה כה מופיעים בתשובות של ר

124ה "מדרך ציטוט המכילתא על ידי ראבי, אולם, ה שהוא שאב דבריו מתשובה" במקרה זה לא מזכיר ראבי

סימן . 119-118' עמ, ה"רז, שמע-לעניין נוסח המכילתא ראה תא. ה זויש ללמוד שהוא שאב דבריו מתשוב

. סימן זה נכתב על ידי תלמיד המסכם בין השאר את תשובתנו. כ בעניין זה"רפו בחלק החידושים עוסק ג

. ובעל ההשלמה) ה הא"ף ד"א בדפי הרי"דף מו ע(נשענו בעל המאור ) ,ב, ולא על רוזנטל ל(על קטע זה

.דף קכב, ד"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ספר ההשלמה מסכת שבת, בן משהמשולם : ראה

125וכן פסק רבינו : "ה שדבריו לקוחים מתשובה הרי שבחולין הוא כותב"ז מציין ראבי" בעוד שבמסכת ע

52

ב "ם ד"מהר + 128רלג' עמ' סימן אלף וי, ה ביאורים"ראבי=רוזנטל לד; 127רלג' עמ' סימן אלף וי

רוזנטל סג ; פה' סימן אלף ועט עמ, ז"ע + 35' סימן תיט עמ, ה ב"ראבי=רוזנטל מב; 129סימן ג

סימן , ז"ה ע"ראבי=ד-ים אסעיפ, רוזנטל עו; קצד' סימן תתקפט עמ, ה תשובות"ראבי=סעיף יא

.פט' עמ' אלף ופ

.ה בספר הישר עלינו לתת את דעתנו לשלשה דברים"כדי להעריך את מידת שימושו של ראבי

מסך תשובות זה הזכיר . 130ת בלבד"ת של ספר הישר ישנן שבעים ותשע תשובות ר"בחלק השו. א

. 131פר לפחות פעם אחתה בספרו עשרים תשובות דהיינו כל תשובה רביעית צוטטה בס"ראבי

ת "ה הינו ספר בעל מגמה הלכתית ועל כן ברור שחלק מתשובותיו הפרשניות של ר"ספר ראבי. ב

אין לצפות שסימנים כמו סימן , משום כך. ה בספרו גם אם הוכרו על ידו"לא יצוטטו על ידי ראבי

א יוזכרו בספר "ק מד ע"כב העוסק בפרשנות מסכת יבמות או סימן כז העוסק בפירוש סוגיית ב

. 132בספרות התוספות, לרוב ללא אזכור מקור הדברים, ומקומם יכירם, ה"ראבי

ה אינו "כ שראבי"ברור א. ה את התשובה המובאת אצל רוזנטל סימן מב"כך גם בציטוטיו של ראבי". יעקב

.ד לציין שמקור דבריו בתשובותמקפי

126הנן קרוב לודאי ספר " ת"תשובות ר..". "ת ראיתי"אך בתשובות ר: "ה" לפני ציטוט התשובה כתב ראבי

.הישר

127 מסומנת תשובה זו כמופיעה בסימן 302' ה עמ" ברשימת אפטוביצר המופיעה במבואו לספר ראבי

ואילו 637י אוקספורד "דיר חלק זה השתמש בכדבליצקי מה. ההבדל הוא בחלוקה של כתבי היד. א"תתרי

.115י מונטיפיורי "אפטוביצר בכ

128ראה . ה בקטע הנדון"ת זו לבין התשובה המופיעה ברוזנטל סימן לג עמד ראבי" על סתירה בין תשובת ר

.זרוע פסקי בבא מציעא סימן מח-גם אור

129ות מיימוניות לספר משפטים סימן ראה תשוב. ה הגיעו הדברים לתלמידיו"ם בשם ראבי" ומתשובת מהר

.מ רמז תו"מרדכי ב', א

130סימן כו הועבר על ידי רוזנטל . דרכו של מהדיר הספר הייתה לציין את דברי השואלים בסימון נפרד

. שתי סיבות אלו גרמו לפער שבין מספר הסימנים למספר התשובות. מחלק החידושים לחלק התשובות

שנעשה , פיי-כנראה על, ראה לדוגמה בסימן לא שהוא סכום של דיון. ריתכן שמספר התשובות אף קטן יות

. על ידי תלמיד ואיחורו מוכח מסגנונו

131 . ה שהוא הכירן דרך ספר הישר"א שביחס אליהן ציין ראבי, נד; לב; א, כולל רוזנטל ד

132 סעיפים 12התשובה מכילה . כדוגמה לטיעון זה ראה את התשובה המובאת במהדורת רוזנטל סימן סג

לתשעת הסעיפים הראשונים בתשובה זו אין קשר ישיר . העוסקים ברובם בהשוואת סוגיות שונות בתלמוד

ה "ב שבעניינה דן ראבי"דן במבנה הפנימי של סוגיית פסחים ז ע' סעיף י. ה"לדיונים המופיעים בספר ראבי

ת ועל כן אין לו כל עניין "בה דן רה אינו מתעניין בשאלה "אולם ראבי) 62' עמ, סימן תלא, א"ח(בספרו

ואילו בעניניו של סעיף יב העוסק , ה"סעיף יא העוסק בחיבור בין מקוואות צוטט בידי ראבי. בציטוטה

ואין הוא מציג פירושו של ) 24-23' עמ, סימן לח, א"ח(ה ברפרוף "א דן ראבי"בפירוש סוגיית ברכות יא ע

כשם שאין הוא מציג אף אחד משלשת פירושיו האחרים של )י"והתואם את פרש(ת המופיע בתשובה זו "ר

53

ספר זה עוסק בסדר מועד ובמסכתות ברכות . 'אבי העזרי'ה שבידינו הוא ספר "חיבורו של ראבי. ג

שעסק בסדרים נשים . 'אביאסף'ה חיבור בשם "בנוסף לספר זה חיבר ראבי. עבודה זרה וחולין

עמנואל שהעריכו את ' אפטוביצר ועל ידי ש' ענייניו של ספר זה נדונו בהרחבה על ידי א. ונזיקין

אבי -כדומה ומשלים את אחיו הבכור , על פי ציטוטיו בספרות הראשונים, אופיו של הספר

וברור על כן , 134היקפו של ספר אביאסף קרוב מאוד להיקפו של ספר אבי העזרי. 133עזרי

שקפים רק את מחצית התמונה בעוד שחציה השני גנוז בין דפי ספר שהממצאים שהוצגו כאן מ

ת "סביר שתשובות רבות נוספות מאלו שנכללו בחלק השו, לאור האמור. 135אביאסף האבוד ברובו

.ה בחיבורו שאינו לפנינו"של ספר הישר צוטטו על ידי ראבי

ת"ית חלק השות שבספר הישר ותדירות ציטוטם כמדד לדרך בני"קבצי תשובות ר. 1.2.6

ת של ספר "התייחסנו עד עתה אל חלק השו, בסעיפים העוסקים בציטוט תשובות מספר הישר

הצלבת התשובות המצוטטות עם הקבצים המשוערים מלמדת את . הישר כאל יחידה אחת

:העובדות הבאות

ה שלש תשובות ובמקרה אחד זוהה המקור כספר הישר על ידי "צוטטו בספר ראבי' מקובץ א. א

.י שירליאון"תשובה אחת צוטטה על ידי ר. ה"ראבי

י שירליאון סעיף אחד שזוהה "על ידי ר. ה שמונה סעיפים שונים"צוטטו בספר ראבי' מקובץ ג. ב

.כ הופיע ציטוט מקובץ זה בתמים דעים"כ. על ידו כציטוט מספר הישר

לש תשובות ובמקרה אחד י שירליאון ש"על ידי ר, ה ארבע תשובות"צוטטו בספר ראבי' מקובץ ז. ג

.כ הופיע ציטוט מקובץ זה בספר המכתם"כ. י שירליאון את מקורו כספר הישר"זיהה ר

.ה ארבע תשובות"צוטטו בספר ראבי' מקובץ ח. ד

.ו לא צוטטה אף תשובה, ה, ד, מקבצים ב. ה

ראה הערות . ה אחת ארוכה ואחת קצרה"א ד"ברכות יא ע, י שירליאון"ר' ת למשנה המוצגים בתוס"ר

. 907, 886' המהדיר שם מס

133 .118-103' עמ, ספרי הלכה; 129-122' עמ, ה" מבוא ראבי

134 סימנים לדעת אפטוביצר 1125 אביאסף מכיל למעלה מ ספר. סימנים1150ישנם למעלה מ " אבי עזרי" ב

. תשובות להערכת עמנואל1100או כ

135, ל הם קטעים השאובים מספר אביאסף"ם ד"ת מהר"קה בשו-סימנים נג. טיעון זה אף ניתן להוכחה

ת המופיעות "מצוטטות שתי תשובות ר, שהינו חלק מקובץ זה, בסימן סב. 127' עמ, ה”ראה מבוא ראבי

רלג שם מופיע ציטוט זה פעם ' עמ' סימן אלף וי, ה ביאורים"ראה גם ראבי. ד-דורת רוזנטל סימנים לגבמה

. ה"נוספת בכתבי ראבי

54

בה זו זוהה של תשו' וסעיף א, יצחק בן ברוך' ג זוהה כתשובה שבספר הישר על ידי ר, סימן נד. ו

יהונתן ' ה והן על ידי ר"גם סימן לב זוהה כחלק מספר הישר הן בספר ראבי. ה ככזה"בידי ראבי

.136זרוע-יצחק אור' י הלבן ורבו של ר"מוירצבורג תלמיד ר

. 137ה אבל לא זוהו כחלק ממנו"עו צוטטו בספר ראבי, סג, מב, לד, לג, סימנים יב. ז

.138יהודה שירליאון' סימן נו מצוטט פעמיים בידי ר. ח

הנם הקבצים , שהוצעו על ידינו' ו ז' ג', שקבצים א, במידת הזהירות הדרושה, כ להציע"נוכל א

ריבוי הציטוטים של קבצים אלו לצד העובדה . ת של ספר הישר"הראשונים מהם הורכב חלק השו

כספר הישר ת בפרובנס"י שירליאון וראשוני מצטטי חלק השו"ר, ה"שקבצים אלו זוהו בידי ראבי

.מקרבים את הדעת להשערתנו שקבצים אלו היו הראשונים שצורפו לספר הישר

). ל-סימנים יג(ה ציטט גם חמש תשובות מקובץ ח "שראבי, עיון בנתונים המובאים למעלה מראה

ה בלשון ממנה משתמע שאת התשובה הוא הכיר שלא דרך ספר "לגבי שניים מציטוטיו נקט ראבי

:ה"בו מובא ציטוט מהתשובה שבמהדורת רוזנטל טו כתב ראבי, תקכטכך בסימן ת. הישר

ת שנשאל לו על אדם שהיה דר באלצורא ויצא ליואני וביום לכתו גירש את אשתו "ובתשובת ר

והתשובה היא בידי וצורינו יעמידנו על האמת. ומתשובתו מוכיח כדברי

ינה בספר הישר שהרי אילו הייתה ה נזקק להעיד שהתשובה בידו סביר להניח שהיא א"מכך שראבי

כיוצא בדבר . עדיף היה לו לציין זאת ובכך לחזק את אמינות טענתו על קיומה של תשובה זו, שם

:139ה"יואל אבי ראבי' היא עדותו של ר

ת שהשיב לרבינו יום טוב קרובו" ועוד מצאנו תשובת ר

את קובץ . במקור משנימלמדת על כך שהתשובה אינה בספר הישר אלא" מצאנו"דומה שהמילה

ת ובעת שהוא השתמש בו לא היה עדיין קובץ זה "ה כקובץ נפרד של תשובות ר"כ ראבי"ח הכיר א

136 .106' ראה לעיל הע

137זוהה כחלק ה וסימן לב אף "לד צוטטו בספר ראבי-מלמד שסימנים לב' וז' צירוף הנתונים שבסעיפים ו

ה ככזה "יתכן שסימנים אלו היו אף הם קובץ או חלק מקובץ ששולב בספר הישר והוכר לראבי. מן הספר

נמען או תחום -אולם קובץ זה אינו עונה על ההגדרות הספרותיות שאותן הצבנו כמדד לבנייתו של קובץ

.עניין משותף

138נו הנם קובץ או חלק מקובץ שלא -ם נדמאפשר להציע שסימני' שילוב המידע שבסעיף זה ובסעיף ו

יהודה שירליאון נוטה לציין את העובדה שהוא מצא ' אולם ר. נבנה על בסיס נמען משותף או נושא משותף

' שמכיוון שר, סביר יותר בעיני. תשובות בספר הישר ואילו בשני איזכורי תשובה נו אין הוא מציין עובדה זו

ת אל הסב "הוכרו לו תשובות ר, נמען תשובה נו, יוסף מאורליינש' ל ריהודה שירליאון היה נשוי לנכדתו ש

. דרך הקשר המשפחתי ולא דרך ספר הישר

139 . ההפניה היא לרוזנטל כה. קא' עמ, סימן תתקלט, ה תשובות" ראבי

55

.140מחובר לספר הישר

. י שירליאון"מבית מדרשו של ר, כזכור, חלק מספר הישר יצאה' העדות הישירה על היות קובץ ג

ה הרבה להשתמש "אף שראבי. םת תמים דעי"בשלב מאוחר יותר מצאנו עדות על כך גם בשו

הוא לא ציין אף פעם ישירות ביחס , בקובץ זה והזכיר תשובות הנמצאות בו שמונה פעמים

בסימן קפח בעת שציטט את התשובה שמופיעה . לתשובה מקובץ זה שהוא מצאה בספר הישר

:ה"במהדורת רוזנטל סימן מה סעיף ג כתב ראבי

ושלח ליה רבינו תם דאין ....תרמיא טבילה בערב שבתל היה מתיר היכא דמי"משולם ז' והרב ר

...י עיינתי "י העזר"ואני אב: שמואל' זה מצאתי בתוספות מרבנו יצחק בר...להביא ראיה

ה לא דרך ספר "היה מוכר לראבי, י שירליאון כחלק מספר הישר"קובץ זה שצוין על ידי ר, כ"א

. קןי הז"הישר אלא דרך תוספות שיצאו מבית מדרשו של ר

אבל , י שירליאון"ה ור"אין בידינו מידע מספיק לגבי תהליכי היצירה ותאריכי החיבורים של ראבי

ת "ג היה חלק השו"ב והי"שבמפנה המאות הי, במידה רבה של סבירות, לאור האמור נוכל להציע

מעדותו. 'וז' של ספר הישר כבר בתהליך התהוות כאשר הקבצים הראשונים שהרכיבו אותו היו א

היה משולב בספר הישר ' י שירליאון בתוספותיו למסכת עבודה זרה נוכל ללמוד שגם קובץ ג"של ר

את -י שירליאון " בן זמנו של ר-ה "הכיר ראבי, לעומתו. שלפניו בעת כתיבת התוספות הללו

. 'ובדרך דומה סביר להניח שהוא הכיר גם את קובץ ח, י הזקן"הקובץ הזה דרך תוספותיו של ר

ת מחייב לשאול את שאלת המקור גם "ה את תשובות ר" שני הצינורות שדרכם הכיר ראביזיהוי

ה מזכיר "לגבי שש התשובות שאינן שייכות לקבצים המוצעים ושאת מקורן הספרותי אין ראבי

ה את התשובות מספר הישר אף שלא "האם גם כאן שאב ראבי). עו, סג, מב, לד, לג, רוזנטל יב(

.ה את התשובות בצינורותיו האחרים"מקרים הללו קיבל ראביאו שמא ב, ציין זאת

ה"ת של ספר הישר בספר ראבי"ת שאינן בחלק השו"ציטוט תשובות ר. 1.3

ת של ספר "ת שלא נכללו בחלק השו"בידינו למעלה ממאה וחמישים תשובות נוספות של ר

. של ספר הישרעשרים מן התשובות הללו מופיעות בצורה מפוזרת בחלק החידושים . 141הישר

140 .124 ראה לעיל הערה

141' עמ, בוינה1881ל שפורסם בשנת "ה בידי יואל מילר במבואו לתחצות נעש" ריכוז ראשוני של תשובות ר

ת שהופיעה בבית "רשימה דומה בסדרת מאמריו על ר, בוינה, שנתיים מאוחר יותר פירסם גם ווייס. 9-21

ת מספר הישר על שני חלקיו וכן תשובות "רשימת מילר כוללת בתוכה את תשובות ר. 231-225' עמ, תלמוד

. א: מילר חילק את רשימתו באמצעות ההגדרות הבאות. על ידי מילר בספרות הראשוניםנוספות שנמצאו

56

:להלן רשימת התשובות ונושאיהן. ה"שמונה תשובות מתוך קבוצה זו מופיעות גם בספר ראבי

. פרוזבול בזמן הזה ונוסחו-. 683' עמ, ה ג"ראבי= שלזינגר סימן קלח . 1

נוסח -. יג' ד סימן תתצד עמ"ח+ סז ' סימן תתקכט עמ, ה תשובות"ראבי= שלזינגר סימן קלט . 2

.142רך כתיבתוהגט וד

. ערעור על תקפות קדושין-. 143קמו' סימן תתקנג עמ, ה תשובות"ראבי= שלזינגר סימן קמח . 3

. טבילה ביום הכיפורים-. 199144' עמ, סימן תקלא, ה ב"ראבי= שלזינגר סימן שצא . 4

דרך הנחת ספר תורה תפילין -. 145רכח' סימן אלף וקנ עמ, ה חולין"ראבי= שליזנגר תקיג . 5

תשובותיו . ד. דינין ופסקים בתשובותיו. ג. תשובות בפירושים. ב. ת בענייני תיקון וסדרים"תשובות ר

מספר התשובות. ברישומיו של מילר הוקצה לכל נושא גם אם הוא רק חלק מתשובה סעיף נפרד. בויכוחים

איגרת , מכיוון שכך. המוערך באוסף שבידינו לא נקבע על פי נושאי הדיון אלא על פי מספר האגרות

הינו ) 150למעלה מ (המספר שהוצע לעיל . שבתוכה נדונו מספר נושאים הלכתיים תדון כתשובה אחת

ובות בהרבה מקרים נזקקו חכמים המצטטים את תש. א. מספר מוערך בלבד וזאת משתי סיבות עיקריות

-כ שתשובה שהכילה "יתכן א. ת לחלק מן הדיון או לסעיף אחד מתשובה שהכילה כמה נושאי דיון"ר

נושאים שונים תופיע בספרות ההלכתית והפרשנית בחמשה הקשרים שונים / חמשה סעיפים-לדוגמה

יתכן . ב. כאשר אין בידינו כל אפשרות לדעת שתשובה זו הייתה במקורה תשובה אחת שכוונה לנמען אחד

וחלק מהקטעים שזוהו על ידינו כתשובות לא היו אלא תשובות על פייות ושהועלו על הכתב בצורת סיכום

בעיות אלו מאפשרות להציע רק הצעה מסתברת ביחס למספר תשובותיו . על ידי כותבים מאוחרים יותר

. 170 ל 150מספר זה נע להערכתי בין . ת שאינן בספר הישר"של ר

142 ת את נוסח הגט ואילו בחלקה השני "בחלקה הראשון מציג ר. לט ישנה תשובה בת שני חלקים בסימן ק

בסימן תתקכט מצטט ". משפט הגט והלכתו"הוא מצטט תשובה קודמת שלו שנשלחה לבני פריש ובה

ה "ה את נוסח הגט שהוא החלק שנוסף בתשובה המאוחרת יותר ואילו בסימן תתצד מצטט ראבי"ראבי

ראה . יצחק מוינה' ת חלק תלמידו ר"ה את דברי ר"על הבנת ראבי. הגט שנשלח לבני פרישחלק ממשפט

. סימן תשטו דף קא סוף עמודה ב, זרוע א-אור

143ה מציג "ראבי. ת במעשה שבא לפניו" בספר הישר מוצגים הדברים על ידי תלמיד המסכם את פסיקת ר

ה עמד אם כן "לפני ראבי..." שה פשעי ישראלת המתחלת על של"היוחסין של ר' ובתשוב: "תשובה זו כך

.ה לא ציטט מספר הישר"מידע רחב יותר מאשר ישנו בספר הישר שלפנינו ועל כן ודאי שבמקרה זה ראבי

144לאחר ..." דאסור דהא' לי ר] ואמר....[ושאלתי לו לרבינו: " הקטע בספר הישר מנוסח בידי תלמיד הכותב

וכן עושין באפריקיא "אנונימי את עמדתו המתירה וסיים במילים ת הוסיף התלמיד ה"ת עם ר"היצג השו

מופיעה , פ רכא"ד, ם"ה לא הציג את דברי התלמיד החולק אולם בתשובת מהר"ראבי". ובארץ ישמעאל

: ה מופיע בסיום דברי החולק-שסג' עמ, במנהיג". בנרבונא' וכן נוהגי: "עמדת התלמיד החולק ובסופה

הסתמכות התלמיד על מנהגים אחרים עשויה הייתה ". 'אל וכן מנהג פרובינצועושין כן אנשי ארץ ישר"

ם "ממהר. ללמד על מקומו של השואל אולם החילופים בין עדי הנוסח מקשים על קביעת המקום המדוייק

הגהות , שבועות תשנב, יומא תשכה', נדה אלף וצ, ב"ראה מרדכי ברכות סימן ע. הגיעה תשובה זו לתלמידיו

. 'ג אות ו"ת הלכות שביתת עשור פמיימוניו

145זיהוי הקטע כתשובה מתבסס על עדותו . ה שהוא מצא את הדברים בספר הישר" במקרה זה מציין ראבי

. פ שנב"ד, ם"של מהר

57

. וזהומז

. ברכה על ההלל בראש חדש-. 646146' סימן תתעט עמ', ה ג"ראבי= שלזינגר תקלז . 6

. גביית מטלטלין בכתובה-. 147שמג' עמ, סימן תתקיט, ה ד"ראבי=שלזינגר תקצז. 7

תשובה בת חמשה סעיפים -. 148שמ' סימן תתקיט עמ, ה ד"ראבי=תרמב-שלזינגר תרלח. 8

.בתרא-ת בבאהעוסקת בפרוש סוגיות שונות במסכ

בנוסף לשמונה התשובות הללו משולבות בחלק החידושים של ספר הישר עוד שתים עשרה

-תשו, 154שלז, 153שלה, 152 שטו151רנו, 150רמד, 149ד: ת המופיעות בסימנים"תשובות משל ר

146ראה . ל ובמחזור ויטרי סימן רכו"ה הנ" קטע זה אינו מזוהה בספר הישר כתשובה אלא רק בספר ראבי

בובר , שבלי הלקט; רס-רנח' מנהיג עמ; ה ימים שאין יחיד"ב ד"ת דף יד עי שירליאון ברכו"גם תוספות ר

, ג"ירושלים תשכ, מיימון' ל' מהדורת י, יהודה בן קלונימוס' בספר יחוסי תנאים ואמוראים לר. סימן קעד

המצטט את , ה"סביר על כן להניח שגם לפני ראבי. רמט מצויין שהתשובה מופיעה בספר הישר' עמ

. עמד קטע זה בספר הישר, במלואההתשובה כמעט

147ג שציין שאיגרת בנושא זה , ראה רוזנטל סימן נז. ת עצמו" זיהוי קטע זה כתשובה על פי הפניית ר

.נשלחה לבני פריש

148ה "א הוא זה שמוזכר בידי ראבי"בתרא נה ע- הסעיף החמישי בתשובה זו העוסק בפירוש סוגיית בבא

. 277' עמ, ה”ראה מבוא ראבי. הנמצאת בספר הישרת "שציין שדבריו לקוחים מתשובת ר

149י "ספר זה נדפס מכ. 301' עמ' סימן פ, ז"ירושלים תשכ, סופר' מהדורת א, ראה תשובות חכמי פרובינציא

ש "הר. ו ורק בו מזוהה הקטע כתשובה" שהינו כתב יד ספרדי מאמצע המאה הט2550אוקספורד בודליאנה

. לא זיהה קטע זה כתשובה, ה אבל"ב ד"כתובות סג ע, ש משנץ"ר' וסת, משנץ שציטט קטע זה במילואו

אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן כי כמה פעמים : "דומה שפתיחתו החגיגית של הקטע

. י אוקספורד שקטע זה הינו תשובה"תומכת את עדותו המאוחרת של כ..." יצתה הוראה מלפנינו בטעות

על מקומו . המסיימות את הקטע הזה גם בספר הישר" ותו לא מידי"ש במילים " ראת ציטוט הקטע מסיים

ש לקח את " ועל כן נראה שר1 הערה 110' עמ, פ"תו, קופפער' א: של ביטוי זה בספר הישר ראה בקצרה

. 29' עמ, ת"ר, ריינר: לתארוך כתיבת תשובה זו ראה. הקטע מספר הישר

150ת ותלמידו היו בדרכם אל בית הכנסת " פה שהתרחש בעת שר בספר הישר מתואר הדיון כדיון בעל

כך : "ט מופיע ביחס לדיון זה' עמ, ד"ירושלים תשנ, אפפעל' מהדורת ג, וביציאתם ממנו אבל בספר הנייר

י אחר של הספר "מהדיר הספר ציין שבכ". ה"ת ע"ל כתב מתשובת ר"ברכיא זצק' שיטת הרב כתב יד הר

נראה בעיני שהתיאור החי המופיע בספר . ה"ת ע"ל וכן כתב בתשובה ר"זצכך שיטת הרב ברכיא : מופיע

ת ואין לנו לראות סימן זה אלא כדיון בעל "הישר משקף באופן אמין יותר את דרך הווצרות תשובה זו של ר

. פה ולא כתשובה

151 .אין, ה מסייע"ב תוד" זיהוי הקטע כתשובה על פי בכורות נה ע

152ד ושעסק בפירוש סוגיית - לפירושו המופיע במהדורת שליזנגר סימנים שיגת" תשובה זו הינה הגנת ר

, אפשטיין' נ' ת בסוגיה זו כפי שכבר הראה י"י שסיכם את גישת ר"קטע שיג נכתב בידי ר. פסול גוויה

ירושלים , ב,ב, מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות', תוספות אשכנזיות ואיטלקיות קדומות'

כך בקטע שיג . נתוח משווה מלמד על הבדלים קלים בהיצג מהלך פרשני זה. 27' הע666' עמ, ח"תשמ

ומה שמתרץ : "ת"א לסוגיה זו בעוד שבתשובתו קבע ר"ת את פירוש ריב"י דוחה ר"שנכתב כאמור על ידי ר

58

. 159תשמג, 158תשלט, 157תריג-תריב, 156תרא-תר, תקצ, 155תשח

הנן תוספת , ה" על ידי ראביניתוח מופעים אלו מלמד ששתיים מן התשובות שאינן מצוטטות

, התשובות המופיעות בסימנים רמד, )159, 158ראה הערות . תשמג, תשלט(מאוחרת לספר הישר

ואילו התשובות המופיעות , )153, 150ראה הערות (שלה הנן דיון בעל פה ולא תשובה כתובה

בסימנים שטו ו תקצ אינן רלוונטיות דיין לעניינים הנדונים בספר אבי עזרי שעסק כאמור בסדר

ועל כן הסיכוי הבסיסי להופעתן בספר זה הוא נמוך , חולין ועבודה זרה, מועד ובמסכתות ברכות

. מלכתחילה

ה הירבה מאוד לצטט גם את "ראבי, ולבו בהערותינושלאחר סינון כל ההסתייגויות שש, כ"ברור א

כפי שהירבה לצטט את חידושי ספר הישר , ת ששוקעו בחלק החידושים של ספר הישר"תשובות ר

. 160בכלל

". המעתיקים קראום על שמו, א הוא לא תירץ והוא לא עשה אותם תוספות"יב' הרב ר

153ת בדבר הצורך לקשור תפילין של ראש כל יום "אליהו מפריס לבין ר' כוח בין ר סימן זה עוסק בוי

.12' הע72' ראה להלן עמ. יתכן שקטע זה אינו תשובה" והשיב"למרות השימוש במילה . מחדש

154 . שם4י ירושלים והודפסה על ידי שלזינגר בהערה " התשובה נמצאת רק בכ

155". הלכות יין נסך: "ינם כאשר בראשו של סעיף תשו מופיע שלש שאלות אלו עוסקת בדיני מגע בסתם י

ת תמים דעים עם כותרת זו כאשר לאחריהן מופיע סימן תש מספר הישר "תשובות אלו מופיעות גם בשו

.35ראה גם לעיל הערה ". עד כאן כתב הרב רבינו יעקב בספר הישר שלו: "ובסיום הדברים

156 בתשובה זו נידונים ארבעה נושאים שונים אולם ברור שזו תשובה אחת שנשלחה ככל הנראה לבית

.148' הע103' ראה להלן עמ. הדין בפריש

157 .228' דיון בעניינה של תשובה זו ראה להלן עמ

158 כל הקטעים מסימן תשלח ועד סופו של חלק החידושים הנם גיבוב של קטעים שלא היו בעריכתו

.ה לא היה קטע זה כלל"סביר על כן להניח שבטופס ספר הישר שהיה לפני ראבי. אשונית של הספרהר

159, חסידה' ש, ל"י הנמצאת בספר שה"בתשובת ר. ת ולא כתשובה" בספר הישר מופיע קטע זה כפסק ר

כ שהיא מותרת וטעם לא"ה אני מקובל שאמר לי בשם רבינו יעקב מ"מאבא מרי זלה: "סימן מו מופיע

י ברור שאין להסיק "גם מדבריו של ר..." ז הוא"שאלתי כי גם לי היה נראה פשוט מסברא כיון דעובד ע

ה "ב ד"ן בחידושיו למסכת בבא מציעא דף עא ע"זיהוי קטע זה כתשובה נעשה בידי רמב. שמדובר בתשובה

* 56 הערה 243' ת עמ"הבע(אורבך . א"ן והריטב"ובצורה זו נוסחו הדברים גם בידי הר' ועוד בעניין רבית'

ג בספר "אולם סביר בעיני שקטע תשמ) יעקב' ר(=י "בר) יצחק' ר(=י "ן התחלף ר"שיער שבדברי הרמב

ת וכך "י עם פסיקתו של ר"י וחיבר את הנמקת ר"הישר הינו עיבוד מאוחר של אדם שראה את תשובת ר

ן והוא זה שקבע שהפסק "רמבבקטע זה השתמש ה. ת"התקבל פסק מנומק שיצא כביכול מתחת ידו של ר

.ראה גם בהערה הקודמת. היה תשובה

160סימן , ה תשובות"ראבי=שלזינגר לט: על רשימה זו יש להוסיף. 277' עמ, ה” ראה רשימה במבוא ראבי

סימן , ה חולין"ראבי=שלזינגר תקיג; סד' סימן תתקכח עמ, ה תשובות"ראבי=שלזינגר קה; יג' תתקכ עמ

, ה תשובות"ראבי=שלזינגר תשנד; לט' עמ' סימן אלף וס, ז"ה ע"ראבי=ינגר תשכזשלז; רכח' אלף וקנ עמ

59

כבר במהלך . ת שבשני חלקיו של ספר הישר"ה את תשובות ר"בציטוטי ראבי, עסקנו עד עתה

בצים ממקורות שונים שגם מהם שאב את ה ק"שלצד ספר הישר עמדו לפני ראבי, הדיון ראינו

מצאו שלאת "ה הוא המקור החשוב ביותר להכרת תשובות ר"שספר ראבי, עתה נראה. ת"תורת ר

מלבד אלו המופיעות בספר הישר על שני -תשע עשרה תשובות נוספות . את מקומן בספר הישר

:ה במקומות הבאים" נמצאות בספר ראבי-חלקיו

. 358' רפט עמ; 224' קצג עמ; 1161' עמא: סימנים: א"ה ח"ראבי

תרנב ; 275163' תקנו עמ; 249' תקמח עמ; 236162' תקמא עמ; 127' תקז עמ: סימנים: ב"ה ח"ראבי

.371164' עמ

.רצא' תתקיט עמ: סימן: ד"ה ח"ראבי

.165ח-רז' תתקצא עמ; מ-לט' תתקכב עמ: סימנים: ה תשובות"ראבי

. רפ' רנב אלף וכה עמ' אלף ויו עמ; רמא-רלט' אלף ויא עמ: ה ביאורים סימנים"ראבי

;צג' עמ; צב' עמ; צא' עמ; יז-טז' עמ' אלף ונ: ז סימן"ה ע"ראבי

.166קנ' אלף וקכד עמ: ה חולין סימן"ראבי

.קי' סימן תתקמ עמ

161. קיג' עמ, ט"ירושלים תשמ, כהן' מהדורת י, מנחם המאירי' לר' מגן אבות' התשובה בלשונה מופיעה ב

. 51' עמ, ב"מ תרמ"פרנקפורט ע', תורתן של ראשונים א, הורוויץ' מ' קודם לכן הודפסה התשובה על ידי ח

.ה משתמע שהתשובה לא עמדה לנגד עיניו"מלשונו של ראבי

162אבל בשביל רבינו תם שמעתי : "ה שכתב"מלשון ראבי. 355' התשובה כלשונה מופיעה במחזור ויטרי עמ

. משתמע שגם תשובה זו לא הוכרה לו בצורתה המקורית.." שהנהיג

163א כתשובה הנמצאת בספר הישר אבל היא לא נמצאת 549' עמ109י מוסקווה " תשובה זו מוזכרת בכ

.בספר הישר שלפנינו

164ת אל "מצאתי תשובה ר: א שם מופיע34' עמ40/10/1י פרנקפורט " זיהוי פסק זה כתשובה על פי מרדכי כ

-231' ראה להלן עמ, משה מפונטייזא' משה זה הוא ר' ר.." כתב כי' ר משה והאריך בראיות וסוף דברי"הר

229.

165ת עצמו או "ואני שמעתי ואיני יודע אם מר: "ש משנץ שכתב"ה דרך תשובת ר" את התשובה הכיר ראבי

ממורי הקדוש שהיה כבר מקוה אחד והיו הנשים מחממות יורה מליאה מים ומשליכות למקוה לחמם

ן במקורה נשלחה תשובה זו לאנשי מלאון כפי שנית". ת והטעם לא נאמר לי"בימות החורף ואסר להם ר

, אפפעל' מהדורת ג, המופיעה בגליון ספר הנייר, שמשון משנץ' אחיו של ר, א"ללמוד מתשובת ריצב

ן לאסור רק התרה בהם להזהר במקוה שלם יען כי "ת לא החמיר במלאו"וגם ר: "קנז' עמ, ד"ירושלים תשנ

ן מים שאובין חמין כי אולי יהיה המקוה חסר וישלימוהו באות' הם אינם בני תורה ולא היו בקיאים בדיני

' ראה גם להלן עמ..". היתר גמור בדבר] י"ר[=יצחק ' אבל לא להורות איסור והלא כבר יצא מישיבת רבי

287-286.

166; סימן עג, 1897וורשא , ברוך מוורמייזא' כך גם בספר התרומה לר. ם"ה מיוחסת התשובה לרשב" בראבי

60

אם זו , ת"ה הייתה מונחת תורתו של ר"על שולחנו של ראבי. דומה שהדברים מדברים בעד עצמם

מבחינה . ובתורה זו הוא עשה שימוש נמרץ, אחריםשבספר הישר ואם זו שהגיעה אליו בצינורות

קרוב לשליש מן התשובות המופיעות בספר הישר על שני חלקיו הוזכרו בדרך זו או , מספרית

וכחמשה עשר אחוזים מסך התשובות שאינן בספר הישר מוכרות לנו דרך , ה"אחרת על ידי ראבי

יתן גם לראות את המקום שהעניק מעבר לחישובים הסטטיסטיים הללו והערכתם נ. ה"ספר ראבי

, כך. אבי אמו-ן "ת תוך השוואה לכמות הציטוטים שהביא מתורתו של ראב"ה לתורת ר"ראבי

ה "יוכל להבחין שראבי, ה"שציין לספרים שהוזכרו בספר ראבי, המעיין ברשימותיו של אפטוביצר

ת בספר "כורי רואילו כמות אז, 167ת מאשר את תשובותיו של סבו"מצטט יותר תשובות של ר

ת הפכו להיות אבן "דומה שתשובותיו של ר. יתרה מזאת. קטנה אך במעט מכמות אזכורי הסב

ה עד שכאשר הוא מצא סתירה בין שתיים מתשובותיו הוא משווה אותן "פינה בתורתו של ראבי

.168"ולא ידעתי הי דבתרייתא: "ת שינה את עמדתו בעניין הוא ציין"אהדדי ומכיוון שהוא מניח שר

, ה הנם מן המפורסמות בחקר ספרות ההלכה באשכנז"אופקיו הספרותיים הרחבים של ראבי

ת בחיבורו יכולה להתפרש כעדות נוספת לאותה רחבות "וקליטתה העמוקה והרחבה של תורת ר

שאף , יצחק בן משה מוינה' ר, ה"בדרך מרחיבה דומה הלך גם תלמידו הגדול של ראבי. 169אופקים

' כפי שכבר קבעו ח. 170יהודה שירליאון כדי ללמוד את תורת צרפת' מדרשו של רנדד לפריש לבית

' ש, ל"בשה. א128' עמ324י ותיקן " מרדכי קטן כ;סימן פד, ג"ירושלים תשמ, שערי דורא, יצחק מדורא

ספר הרוקח , אלעזר מוורמייזא' ם ואילו אצל ר"ת ולרשב"קכא מיוחסת התשובה לר' סימן לד עמ, חסידה

ם היו שותפים "ת ורשב"סביר להניח שר. ת לבדו"מיוחס פסק זה לר, סימן שפו, ך"ירושלים תש, הגדול

. וזכר רק אחד מהם כמחברה של תשובה זובכתיבת התשובה ובחלק מן המקורות ה

167 .306-302' ובעמ292-291' עמ, ה" מבוא ראבי

168ה בסתירה שמצא בין רוזנטל סימן לג לסימן "בדבריו דן ראבי. רלג' עמ' סימן אלף וי, ה ביאורים" ראבי

צטט תשובה לג כפי שהיא מופיעה בספר הישר שלפנינו מכילה שבעה סעיפים שונים כאשר מתוכם מ. לד

ה את הסעיפים הראשון והשישי ואילו מתשובה לד המכילה בספר הישר שלפנינו שבעה סעיפים "ראבי

ה "גם מדוגמה זו ברור שהרבה יותר ממה שהוצג בספר ראבי. ה את הסעיף הרביעי בלבד"הביא ראבי

.את מה שנזקק לו לפי עניינו, ככל מחבר, ה ציטט"ת היה מונח בפניו אלא שראבי"מתורת ר

169ה ”ה ודרכי שילובה בספרו ניתן ללמוד מן הפרק השביעי במבוא ראבי"על ספרייתו העשירה של ראבי

קליטתם , 'שמע-תא' על משמעותה של הרחבה זו ראה י. 306-273' עמ, "ספרים הנזכרים בספר"המוקדש ל

.201-191' עמ, )א"תשמ(קרית ספר נה ', ח והלכות גדולות בצרפת ואשכנז"ף הר"של ספרי הרי

170 מכיוון שהוא מזכיר את 1215י אור זרוע היה בצרפת סמוך לשנת "משער שר, 438' ת עמ"בעה, אורבך

מתיאורו של אורבך מתקבל . החלטה שהתקבלה בועידת הכנסיה בלאטיראן בשנה זו, נשיאת אות הקלון

ץ כתחנה ש משנ"י שירליאון ושל ר"יצחק בצרפת בבית מדרשם של ר' הרושם שהוא רואה את שהותו של ר

. והסתיים במערב בצרפת, ארץ הולדתו, מסע שהחל בבוהמיה, י אור זרוע"אחרונה במסע למודיו של ר

61

ודומה , 171בימי חכם זה ובידיו הגיעה ההשפעה הצרפתית לשיא באשכנז, זוסמן' יק וי'סולובייצ

.ת עשוי ללמד על טיבה של הרחבת ההשפעה הזו"שמיקוד התצפית בדרכי ציטוטו את תורת ר

ת "רובן המכריע של תשובות ר. ת"ה מרבה להשתמש בתשובות ר"בי זרוע כרבו רא-י בעל אור "ר

ה נמצאות בספר אור זרוע ולעתים תוך אזכור העובדה שאת התשובות "שאותן מצאנו בספר ראבי

ת "עיקר חשיבותו של ספר אור זרוע כמקור לתורת ר, אולם. 172ה"הללו הוא קיבל מראבי

בידינו תשע עשרה תשובות שאינן בספר .ה"מתבטאת בציטוט תשובות שלא מצאנום בספר ראבי

להלן רשימת . ה ושספר אור זרוע הוא המקור הקדום ולרוב המשובח שלהן"או בראבי/הישר ו

:התשובות לפי סדר הופעתן בספר

.173'ה: הלכות צדקה סימן

;176תריג; 175)ד"דף סו ע(תנח ; )ג"דף נו רע(תיא ; שצט; שלט; רסח; 174רסו; קצו; קט: א סימנים"ח

). ד"סוף דף עה ע(שנח ; 178רנו; 177צב; נב; לא: מניםב סי"ח

ירושלים , עבודת גמר לתואר מוסמך, יצחק בן משה מוינה' עיונים בספר אור זרוע לר, פוקס' לדעת ע

וע אולם גם הוא אינו י אור זר"אין אפשרות לקבוע את המוקדם והמאוחר ביחס לנדודי ר, 13' עמ, ג"תשנ

. שולל את ההגיון וההסתברות העומדים בבסיס השערתו של אורבך

171, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי , ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, אפרים אלימלך אורבך, זוסמן' ראה י

.98-97' עמ,ה"ירושלים תשמ, הלכה כלכלה ודימוי עצמי, יק'סולוביצ' ח; 51-49' עמ, שם, 63' הע39' עמ

172 .ב סימן שעג"זרוע ח-אור: ראה לדוגמה

173 .ה סימן תשב"ת על פי מרדכי ר"ז כתשובת ר" זיהוי הקטע שבאו

174 .87-86' ת עמ"ר, ריינר: על רקעה של תשובה זו ראה

175ועל כל : "ת מתחיל במילים"היצג דברי ר. קטע זה מציג ויכוח מפורט בדין חתיכה עצמה נעשית נבילה

כוונת ניסוח זה יכולה הייתה להתפרש כדחיית דברי ..". ל אומר"ין רבותינו רבינו תם זצדבריו משיב

ג בחולין סוף סעיף תשמב הוא מזכיר "אולם בהגהות מרדכי לפ. י הזקן"אפרים ור' ר-החולקים בעניין זה

ה ולא ככתיבת תשוב" משיבין"ועל כן יש לפרש את המילה " ת על חתיכה הראויה להתכבד"תשובת ר"את

למשמעות המושג ': טויטו' שאלה או קושיא אצל חכמי צרפת עמד א=על כך שהמילה תשובה. כדחייה

. קמח-קמד' עמ) ו"תשמ(סיני צט ', בכתבי רבותינו הצרפתים" תשובת המינים"

176בשני העדים הללו מופיעה . ל סימן לה" והודפסה ממנו בתחצו98י מוניפיורי " תשובה זו מופיעה גם בכ

מילה זו מלמדת לרוב על כך ). ל"בתחצו(' וששאלתם') ז"באו(' וששאלת'ת התשובה המילה בתחיל

התשובה המוזכרת כאן . שהתשובה המופיעה הינה חלק מתשובה ארוכה יותר שהכילה מספר דיונים

יום מפטירת בעלה והיא עוסקת בהרחבה בפירוש סוגיית יבמות ' עוסקת בדינה של יבמה שמת בנה בתוך ל

' כ שסימן ס"יתכן א. א"בספר הישר רוזנטל עוסקת אף היא בפירוש סוגיית יבמות צב ע' תשובה ס. א"צב ע

. במהדורת רוזנטל ותשובתנו הם שני חלקים של תשובה אחת

177 .'סימן י, ד"ניו יורק תשי, איגוס' י' מהדורת א, זיהוי קטע זה כתשובה על פי תשובות בעלי התוספות

178נמצאת , המכילה שני נושאים שונים, התשובה המלאה. ו רק אזכור של תשובה זו בדברי האור זרוע ישנ

62

.שעה; 179רב: פסקי בבא מציעא סימנים

.180קסח: פסקי בבא בתרא סימן

.רצח: סימן' חלק ד

ת שהיו ידועות לו "מדרך הצגת התשובות בספר אור זרוע ניתן להסיק שחלק ניכר מתשובות ר

כ לקבוע שהיכרותו של "נוכל א. 181ןי שירליאו"הוא קיבל בעת לימודיו בצרפת בבית מדרשו של ר

: הנה תוצאה של שני צינורות השפעה, ת בכלל"ואת תורת ר, ת בפרט"ז את תשובות ר"י או"ר

ומשנהו צרפתי שעבר דרך בית מדרשו הפריסאי של , ה"האחד אשכנזי שעבר דרך תורתו של ראבי

.י שירליאון"ר

.סיכום ודיון. 1.4

.ת ותפוצתן"ה ביחס לדרך עריכת תשובות רשתי מסקנות עיקריות עולות מפרק ז

ת שנשמרו על פי רוב במקומם של הנמענים היוו את הבסיס "קבצים קטנים של תשובות ר. א

ת החלו קבצים אלו להצטרף לחלק "לאחר פטירתו של ר. ת של ספר הישר"להתהוות חלק השו

הוכרו וצוטטו רק חלק ת "כאשר בדור תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ר, החידושים של ספר הישר

" מקומיים"משמעותה של פעולת צירוף הקבצים הקטנים וה. מהקבצים הללו כשייכים לספר הישר

טבעה של . ת"שכך נוצר אוסף תשובות שאורגן כאוסף תשובותיו של ר, הללו זה לצד זה היא

שאותו מאפיין , פעולת הצירוף שהיא מעלימה במידה מסוימת את המאפיין הנמעני של תת הקובץ

.מרדכי פסחים סימן תקנד; פ סימן קפג"ם ד"ראה גם מהר. 257' במחזור ויטרי עמ

179 הקביעה שקטע זה הינו תשובה מתבססת רק על הסגנון ויתכן עדיין שהקטע אינו אלא מעין מונוגרפיה

.הלכתית

180ת "התשובה השלמה כולל פתיחתה וחתימתה מופיעה בשו. ארבעה נושאים שונים תשובה זו הכילה

.סימן קל, פ"תו, ראה גם בלוי. קצג-סימנים קצב, פ"ם ד"מהר

181ואני המחבר העתקתי מכתב יד מורי רבינו יהודה בר יצחק : "זרוע-י אור"כתב ר, סימן רב, מ" בפסקי ב

ת בעניין השלמת מניין על ידי קטן "בסיומה של תשובת ר". ת"ל הנקרא שיר ליאון מפריש שזהו לשון ר"זצ

". ר יצחק שירליאון"עד כאן התשובה וזה לשון מורי רבינו יהודה ב: מופיע, קצו, זרוע א-המופיעה באור

זרוע -י אור"י שירליאון הובאה לידיעת ר"ת המופיעה לפני לשונו של ר"סביר להניח שגם תשובת ר

מ סימן "פסקי ב; א סימן תיא"ח: מות יש לראות את התשובות המופיעות במסיבות דו. באמצעות צינור זה

י שירליאון דרך הצינור הצרפתי ולא "כתשובות שהגיעו אל ר, ד סימן רצח"ח; ב סימן קסח"פסקי ב; שעה

י שירליאון זכו להכנס גם "ת שצוטטו בחיבוריו של ר"חשוב לציין שלא כל תשובות ר. ה וחבורו"דרך ראבי

ה "ב ד"דף יא ע, י שירליאון ברכות"ר' תוס; ה לאפוקי"ב ד"ז נז ע"י מפריס ע"ר' ראה תוס. זרועלספר אור

.ש"משקרא ק

63

פעולות איסוף תשובות של חכם כלשהו ויצירת קובץ שלם של . 182ניסינו לחשוף מחדש למעלה

על העדר זה ועל יחידאיותו של אוסף . תשובותיו כמעט ולא היו מוכרות בשדה התרבות הצרפתי

:183יק'סולוביצ' ת על רקע ההעדר הזה עמד לראשונה ח"תשובות ר

שאלות . אנר ספרותי'לא היו שאלות ותשובות ז, לאשכנזבניגוד לספרד ובמידה רבה גם , בצרפת

נראה שאף . Livres des circonstanceאבל ראו ביצירות אלו , נשאלו ותשובות נכתבו

המחברים לא שמרו לעצמם באופן שיטתי העתק של כתביהם184

שלא בתחום זה -ת "חוץ מר.

, לות ותשובות מצרפת כמעט שלא שרד שום קובץ של ממש של שא-בלבד קבע ברכה לעצמו

...'אור זרוע'ה וה"הראבי, ן"מסוגן של אלו הנמצאים אצל הראב

-בצרפת היתה המסורת בית: הסיבות לכך עדין אינן ברורות לגמרי אבל על אחת ניתן להצביע

הדיונים , התורות העיוניות. וחותמו של בית המדרש ניכר בה היטב, מדרשית בעיקרה

הם שנלמדו בין כותלי בית המדרש , תוך המשא והמתן בסוגיההדיאלקטיים והפסקים שנבעו מ

. והם שנמסרו מדור לדור

ש "ת הרא"במאמרו הראשון שעסק בשו. שמע בשניים ממאמריו-תא' לעניין זה נדרש גם י

ולדעתו אין כל סיבה , יק'שמע על התיחום הגיאוגרפי שקבע סולוביצ-חלק תא, א"ושפורסם בתשנ

-עיקר חשיבותם של דברי תא. ת" לגרמניה בעניין העדרה של ספרות שולהפריד בין חכמי צרפת

שם הוצע הסבר בעל משמעות תרבותית היסטורית , נמצאים בהמשך דבריו, שמע לענייננו

:185לתופעה

דומני שיש לראות בעיה זו בהקשר של ההתנגדות המוחלטת והשורשית של חכמי אשכנז

ל המרכזים היהודיים בצרפת וגרמניה במאה מצבם האוטונומי ש. לסמכות הלכתית מרכזית

..., ועצמאותם ההלכתית הגמורה ידועים היטב-11ה

המעוגנת במסורות מקומיות היה חיוני לדרך חייהם של יהודי , העיקרון של הלכה עצמאית

זו . והיווה מכשול פסיכולוגי ומעשי כבד בפני השלטת הלכה ריכוזית נוסח ספרד, אשכנז וצרפת

לא היה כלל רב ראשי אשכנזי -20שעד ראשית המאה ה, יסטורית העמוקה לכךגם הסיבה הה

182 .44-35' לעיל עמ

183 ,H. Soloveitchikראה גם . 83' עמ, ה"ירושלים תשמ, הלכה כלכלה ודימוי עצמי, יק'סולוביצ' ח

‘Catastrophe and Halakhic Creativity: Ashkenaz - 1096, 1242, 1306 and 1298’,

Jewish History 12 (1998), pp. 76-77.

184 .46' ראה לעיל עמ

185-86' עמ) א"תשנ (47-46פעמים ', בין אשכנז לספרד: יעקב בעל הטורים' רבנו אשר ובנו ר, 'שמע-תא' י

84 .

64

ראשון לציון , בשום מקום ובשום תקופה בניגוד למנהג הספרדי או המזרחי של חכם באשי

'וכדו

: מתוך כך ניתן להבין מדוע לא ייחסו רבני צרפת ואשכנז לתשובותיהם משמעות לדורות

כאשר נשאלו רבנים אלה הם . ר למקרה המסוים הנדוןבתשובותיהם לא התכוונו לפסוק מעב

אך לא היה -ואלה ינהגו בהתאם לתשובותיהם , ציפו שדעותיהם יתקבלו על דעת שואליהם

בכוונתם לכוף הכרעה על תלמידי חכמים אחרים

שמע לעניין תוך שהוא מפתח את הסברו לפער שבין שדה התרבות -במאמר מאוחר יותר חזר תא

אנר ספרותי שאורגן לאורך כל ימי הביניים לבין שדה התרבות 'ת ז"רות השוהספרדי בו ספ

:186הצרפתי אשכנזי בו לא היתה מוכרת סוגה שכזו

בפרט אלה שמן המאות , מהוות תשובות חכמי אשכנז הקדומות , בניגוד למצב ששרר בספרד

ה שאלה פעמים סביב אות, רשת סבוכה ומורכבת של התכתבות רבנית פנימית, ג"ב והי"הי

י חכמים אחרים שלא נשאלו ישירות " שנתקיים בה דיון נרחב ומרובה שלבים גם ע-עצמה

בספרד מהוות ... . י המשיב הראשון שביקש להתייחס אל השגות חבריו"וכן דיון חוזר ע, בדבר

שהיה בדרך -בין המשיב לשואל , סופי ומוחלט, כיווני-חד, התשובות כמעט תמיד מענה ישיר

שנתלבט בהוראה ופנה , טוען רבני וכדומה, בורר, חבר בית דין: הוראה מקומיכלל מורה

ולא , עם קבלתה אצל השואל סיימה התשובה את שליחותה ואת תפקידה. להדרכה אל המרכז

תשובות חכמי ספרד הקדמונים לא הפכו אצל ... . היתה פתוחה לויכוח ולטיעונים חוזרים

כתשתית לדיון כדי לקבלו או , י שניתן לפלפל בומקבליהן לחומר מקורות למדני ועצמא

ועל כן , אלא כמסקנה הלכתית סופית, לפי דעת השואל עצמו או של חכם מקומי אחר, לסותרו

בה , מה שאין כן באשכנז ובצרפת... . גם לוקטו ונשתמרו למען יעמדו ביד מקבליהם ימים רבים

מקורות למדני עצמאי שתלמידי לחומר- שהיו אישיות פרטיות במקורן -הפכו התשובות

ושום תשובה אינה משקפת ...החכמים המרובים במדינה חוזרים היו ומצטטים ממנו הרבה

לחיוב , שבו יביעו דעתם, בתהליך רב שלבי, זמני ונזיל, אלא שלב, מצב סופי של ההלכה הנידונה

, מרכזית אחתבהעדר סמכות , כל זאת. עד להכרעת ההלכה, תלמידי חכמים נוספים, ולשלילה

את , כמובן, מצב זה משקף. ...כפי שהיה הדבר בספרד, שהכל תלמידיה וכפופים למרותה

ציבורי וקהילתי -המקום המרכזי שנודע ללימוד התורה באשכנז ובצרפת כעיסוק חברתי

אינטנסיווי ואת האוטונומיה הקהילתית להכריע את ספקותיה ההלכתיים על פי ראות עיני

בקונטקסט זה היו התשובות ... . כות לסמכות תורנית כלשהי מחוץ לקהילהחכמיה וללא כפי

186 של חכמי מפתח השאלות והתשובות, ת של ראשוני אשכנז וצרפת"מבוא לספרות השו, שמע-תא' י

.יג-יב' עמ, ז"ירושלים תשנ, )בעריכת ברכיהו ליפשיץ ואליאב שוחטמן(, אשכנז צרפת ואיטליה

65

ועתידן ההלכתי היה תלוי בתוצאות , אך ורק לשואליהן ולמבקשיהן, אם בכלל, סמכותיות

או , במידת התקבלותן על דעת חכמי המקום האחרים, המשא והמתן ההלכתי בהן במשך הזמן

.לפחות על דעת רובם

שמע עשויים להסביר יפה גם את החריגה שבתופעת איסוף תשובותיו של -דומה שהסבריו של תא

הן , ת כפוסק וכבעל סמכות"מעמדו של ר. 187שמע עצמו-חריגה שנרמזה גם בדבריו של תא, ת"ר

ת התקבלו כפסיקה אחרונה בידי "הכרעותיו של ר. היה יוצא דופן, בעיני עצמו והן בעיני בני דורו

ועל ייחודיות זו ניתן ללמוד , בתי דין בצפון צרפת ומחוצה להחכמים שונים כמו גם על ידי

. בהמשכו של חיבור זה, כל אחד במקומו, ממספר עניינים שיוזכרו בקיצור כאן וידונו בפירוט

עניינים משפטיים שנידונו על ידי חכמים בבתי דין מקומיים שונים ואף בבתי דין . א

ת לדיון חוזר כאשר מלשון השואלים "הגיעו אל ר, ישמוכרים וקבועים כבתי הדין של פריש וטרוי

. 188"בית דין הגדול: "ובלשונם, ת כמעין בית דין גבוה לעירעורים"ברור שהם מתייחסים אל ר

ראה עצמו כזכאי ומוסמך לפעול נגד החלטותיהם של בתי דין ושל חכמים , ת מצידו"ר. ב

. 189יו כמסוכנות מכיוונים שוניםמקומיים שקביעותיהם ההלכתיות והשיפוטיות נראו בעינ

משולם ממלאון הוא הדוגמה הבולטת ביותר להתערבות מנהיגותית מסוג ' ת עם ר"פולמוסו של ר

מבטל , או ליתר דיוק, ת לבני מלאון עצמם תוך שהוא עוקף"התערבות שבמהלכה אף פנה ר, זה

. 190משולם בעיר זו' את מנהיגותו הרבנית של ר

חלק , כך. ת הגיעו גם מחוץ לגבולה של צרפת הצפונית" של רמעמדו וסמכותו, שמו. ג

הן , ת"בעל העיטור וחבר בית דינה של מרשילייה מר, יצחק בן אבא מרי' ניכר משאלותיו של ר

. 191בקשת הכרעה בין עמדות שונות שהיו שנויות במחלוקת בבית דינה של עיר פרובנסאלית זו

מעגל . אשכנזים ובוהמיים, ם ובתי דין אנגליםבדומה לכך יש לראות את שאלותיהם של חכמי

ת ודומה שבתקופות הסמוכות "שואלים גיאוגרפי כה רחב לא מוכר לנו ביחס לשום חכם שקדם לר

.גם לאחריו היקף שכזה הוא מאוד נדיר

ת של ספר "הנוספות על השמונים המופיעות בחלק השו, למעלה ממאה וחמישים תשובות. 4

ת הדנות במאות עניינים "ה בידינו כמאתיים ושלושים תשובות של ר"בס. נמצאות בידינו, הישר

187 .יב-יא' עמ, שם, שמע-תא' י

188 .116-115' ראה להלן עמ

189 .117-116' ראה להלן עמ

190 .284' ראה להלן עמ

191 . ואילך238' ראה להלן עמ

66

. ת"כמות זו גדולה לאין שיעור מכמות התשובות של חכמי צרפת בני תקופתו של ר. שונים

אין בידינו יותר מחמש , 192ת"ששנות פעילותו ארוכות היו משל ר, ת"אחיו ומורו של ר, ם"מרשב

ת שפעל עוד שמונה עשרה שנים לאחר "למידו של רי הזקן אחיינו ות"מר. 193עשרה תשובות

שבחלקן הגדול , יש בידינו לא יותר ממאה ושלושים תשובות1189ת ועד לפטירתו ב "פטירת ר

. ת"נכתבו לאחר פטירת ר

, ת וקבלת מרותו ההלכתית בידי חלק נכבד מחכמי צרפת"שההערכה הרבה לה זכה ר, נראה בעיני

בית דין "או , בשפתינו" רב ראשי"ת מעמד של "העניקה לר, 194זפרובנס וחלק מאגפיה של אשכנ

נגד את אופי המנהיגות , מעמד זה שהלם יפה את חכמי ספרד. בלשונם של בני הדור" הגדול

-צרפתית שהתבססה על אוטונומיה קהילתית המלווה באוטונומיה משפטית-ההלכתית האשכנזית

.ש"ת הרא"שמע במאמרו שעסק בשו-הלכתית ושתוארה על ידי תא

הן בעיני עצמו והן בעיני בני , כפי שראינו. ת"צרפתי הזה היה אפוא ר-יוצא מן הכלל האשכנזי

וסמכות זו היא שהביאה גם לריבויין היחסי של , ת הייתה על מקומית"הדור סמכותו של ר

תחושת . ת וניסה לרכז את תשובותיו"בא מי מתלמידיו של ר, מאותה סיבה. תשובותיו

ת מבטאת מוחלטות וסופיות שראוי " הייתה שסמכותו המובהקת והעל איזורית של רים/התלמיד

ת ומאמציו "כנס המאסף רק כשליש מתשובות ר, בפועל. לשומרה ולכנסה למען תעמוד ימים רבים

-בגלל עצם חריגותו של הנסיון שהיה זר לשדה התרבות הצרפתי, שמא, נשאו רק פרי חלקי

. אשכנזי

ת ואת "ה הכיר היטב את תורת ר"שנייה המתקבלת מפרק זה היא שראביהמסקנה המרכזית ה

ה הינו לעתים "תשובותיו הן אלו שבספר הישר על שני חלקיו והן אלו שמחוצה לו ושראבי

עובדה זו עשויה לספק מימד נוסף להערכתנו את מערכת . קרובות המקור הקדום והטוב שלהן

עיקרי הדיון בשאלה זו סוכמו . ג"ב והי"המאות היהיחסים וההשפעות שבין צרפת ואשכנז במפנה

192ת נולד "ר. ב" באמצע שנות השישים של המאה הי ונפטר ככל הנראה1075ם נולד בסביבות " רשב

.247' להלן עמ; 67' הע22' עמ, ת"ר, ראה ריינר. 1171 ונפטר בקיץ 1100בסביבות

193ביחס . ן וביתו"מאיר אל ראב' ם שבידינו הן תשובות שנכתבו ביחד עם אביו ר" חלק מתשובות רשב

עם תחילתה של . ת"לפני פריחתו של רת אלו ניתן להוכיח שהם נכתבו בתקופה ש"לחלק מחילופי שו

.117' עמ, ת"ר, ראה ריינר. ת ומתמעט"ן ור"פריחה זו הולך הקשר בין ראב

194 .202; 198ראה במצוין בהערות . בעיקר רגנשבורג ושלוחותיה

67

:בדבריו קבע זוסמן. 195אורבך' א' זוסמן בחיבורו העוסק בהערכת מפעלו המדעי של א' בידי י

ברוך בעל ' ר, שמחה משפירא' ר, אלעזר בעל הרוקח' ר, ה"ראבי[=כשם שגדולי אשכנז אלה

מלבד את הענקים , חכמי צרפתממעטים מאוד לצטט את ] חסדאי מתקו' משה בר' ר, החכמה

כל החכמים הללו לא למדו כלל אצל בעלי , ככל הנראה.....כמו רבנו תם וגדולי תלמידיו, שבהם

יצחק ' הדברים השתנו רק בימי ר....ואין שום ראיה של ממש שאף ביקרו שם, התוספות בצרפת

ל הפרשה הגדולה כ. שלמדו בצרפת ושהו בה פרקי זמן ממושכים, חבריו ותלמידיו, אור זרוע

.והחשובה הזאת טעונה עוד בירור יסודי שאין כאן מקומו

:196וכאשר הוא דן פעם נוספת בעניין זה כתב

והיא , היא התקופה האשכנזית המובהקת במלוא פריחתה, ן לאור זרוע"התקופה שבין הראב

.במשך כשניים שלושה דורות, עומדת איתנה בפני האופנה הצרפתית וכיבושיה

ת ועשהו לבסיס דיוניו ההלכתיים "ה אימץ בשתי ידיו את עולמו ההלכתי של ר"ראבי, ינוכפי שרא

ה "הדרך בה הלך ראבי. 197יק'סולוביצ' כהגדרתו של ח" תבלין בעלמא"ואין לראות באמוץ זה

, שדחה-ן " הראב-חדשנית בעולמם של חכמי אשכנז בני ארץ הריינוס ואף נגדה את דרכו של סבו

ה "מהיכן שאב אם כן ראבי. 198ת"ר ואם בדרך של התעלמות את תורתו ודרכו של ראם באופן ישי

ת "ה שכה הירבה להזכיר את ר"העובדה שראבי? ת ובפרט את זו שמחוץ לספר הישר"את תורת ר

מונעת מאתנו לשער שדרך צינור זה הגיעה 199י הזקן"ותשובותיו מזכיר רק פעמים בודדות את ר

ת נעשתה דרך תלמידי "ה את תורת ר"כ להציע שהכרותו של ראבי"אסביר . ת"אלינו תורתו של ר

ויותר מהם 201משה בן שלמה הכהן' ר, 200אליעזר ממיץ' ר, ה"ת האשכנזים שהיו מוריו של ראבי"ר

ה ושאליה נקבצו כמה מבכירי "יואל אביו של ראבי' חכמי רגנשבורג שבבית מדרשם למד כבר ר

ת "ה את תורת ר"הצינור שדרכו הכיר והפנים ראבי. 202ת בעת ששבו מלימודיהם בצרפת"תלמידי ר

195' עמ, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי , ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, ם אלימלך אורבךאפרי, זוסמן' י

.83, 81, 78 ובהערות 54-46' לעניין זה ראה גם שם עמ. 63 הערה 39

196 .83 שם הערה

197 .98-97' עמ, ה"ירושלים תשמ, כלכלה ודימוי עצמי, הלכה, יק'סולוביצ' ח

198 . 124-114' ת עמ"ר, ריינר: ראה

199 .288' עמ; 262-261' עמ, ה" ראה מבוא ראבי

200אליעזר ' על למודיו של ר. 247-246, 22, 9' ה עמ”מבוא ראבי: ה ראה"אליעזר ממיץ וראבי' על קשרי ר

. ובמקורות המופיעים שם113-105' עמ, ת"ר, ריינר: ת וקשריו עמו ראה"ממיץ אצל ר

201 . ובמצוין שם105-103' עמ, ת"ר, ריינר: ראה גם. 24, 8' ה עמ" ראה מבוא ראבי

202ה עצמו שהה "ראבי. ת"ה את תורת ר" צינור זה היה להערכתי הצינור המרכזי דרכו קיבל ראבי

68

יפנה , זרוע-יצחק אור' ר, ה"עוד דור יעבור עד שתלמידו של ראבי. כ צינור אשכנזי במהותו"היה א

ת כפי שהועברה ונלמדה "י שירליאון וירכוש שם את תורת ר"מערבה לפריש לבית מדרשו של ר

ואו אז יהפוך המהלך הצרפתי להיות המהלך , ת"תלמידו וממשיכו הגדול של ר, י הזקן"בידי ר

. הלימודי וההלכתי הדומיננטי באשכנז כולה

יואל למד לפני ' וגם אביו ר) 22' עמ, ה"מבוא ראבי(יהודה חסיד ' ברגנשבורג פרק זמן שבו למד לפני ר

ת בצורה "גנשבורג הפנימו את תורת רת שבר"תלמידי ר). 39' עמ, שם(ת שפעלו במקום זה "תלמידי ר

משמעותית בהרבה מתלמידיו האשכנזים שחיו בקהילות הריינוס עד כדי שיש לראות בבית מדרשם מעין

אשכנז -עמנואל לדון בשאלת יחסי צרפת ' לאחרונה חזר ש. שלוחה צרפתית באגפיה המזרחיים של אשכנז

תרביץ ', ברוך בר יצחק' לתולדותיו של ר' מבואר שמוואיש על מקומו , ''עמנואל' ש: ראה. בתקופה הנדונה

ברוך בעל התרומה בין חכמי צרפת הסיק עמנואל שיש ' לאחר שקבע את מקומו של ר. 438' עמ) ס"תש(סט

לאור . זוסמן בדבר הנתק שבין חכמי צרפת ואשכנז בתקופה הנידונה' לקבל את התמונה אותה צייר י

ש כמרכז צרפתי שביטל במידת מה את הצורך בקשרים הדוקים עם בית המדרש ברגנשבורג שימ, האמור

, בוורסיה הרגנשבורגאית שלה, ה ואביו לרכוש את תורת צרפת"המרכז הצרפתי עצמו וכך יכולים היו ראבי

.95-79' שם עמ, ריינר: ראה גם. באשכנז גופה

69

: פרק שני

קשרים עם חכמי פריש ובתי הדין שבה

הקדמה. 2.1

ב ועד "מאמצען של שנות השלושים של המאה הי, ת"במשך כל שנות פעילותו המתועדת של ר

על מעמדה הכלכלי של . הייתה קיימת קהילה יהודית חשובה בפריש1171 -לפטירתו בקיץ תתקלא

שכתב שיהודי פריש החזיקו , אוגוסט-ף של פיליפהביוגר, הקהילה ניתן ללמוד מדבריו של ריגורד

גם אם היום נחשבת עדות זו כמופרזת . בבעלותם למעלה ממחצית בתיה של העיר ועבדים רבים

הרי , 11821וכעדות שמגמתה הייתה להסביר את גרוש היהודים מפריש ומהנחלה המלכותית בשנת

ת הפכה קהילת פריש בתקופה זו לצד ההתפתחות הכלכלי. שאין להטיל ספק בגרעין האמת שבה

אחד הסממנים . לקהילה מובילה בתחום החיים הדתיים והמשפטיים של יהודי צפון צרפת

היא העובדה שבית דין קבוע פעל בפריש מסופן של שנות , הבולטים למרכזיותה של הקהילה

בר מוקדם ככל הנראה פעל בית דין בפריש כ. 1182ב ועד לגירוש של שנת "השלושים של המאה הי

" קדום"אלא שהבדל משמעותי הפריד בין עצמתו של בית הדין ה, בשנות העשרים של המאה, יותר

פנה אל חכמי רומי , שאת שמות דייניו אין אנו מכירים, בעוד שבית הדין הראשון. לבין זה המאוחר

פכו הרי שבתי הדין של פריש משנות השלושים ואילך ה2ביחס לשאלות שונות שהתעוררו בפריש

. בעצמם להיות כתובת לבתי דין שונים שפנו אליהם על מנת לקבל הכוונה הלכתית ומשפטית

.3בשנים הללו מנתמכים לתומכים, על פי רוב, חכמי ההלכה של פריש הפכו

ת בצרפת "השינוי המתואר במעמד בית הדין בפריש בא במקביל לעלייה בהשפעתו וסמכותו של ר

ת ברמרו שבשמפניה להיות אבן "שים הופך בית מדרשו של רמסופן של שנות השלו. הצפונית

-ת " מהם מוריו של ר-שואבת הן לתלמידים הבאים ללמוד תורה לפניו והן לחכמים שונים

אולם עליית ההשפעה של בית הדין בפריש . ת בשאלות הלכתיות מתחומים שונים"הפונים אל ר

בית הדין בפריש התבסס בעיקר על כך בעוד שמעמד . ת"שונה במהותה מעליית השפעתו של ר

, שהוא היה בית דין קבוע שישב בקהילה חשובה שהתפתחה בעיר המרכזית ביותר בצפון צרפת

. ת בנוי היה על אישיותו ועל יחס הכבוד וההערכה שרחשו לו בני התקופה"הרי שמעמדו של ר

ארגוניות שונות על ת התגורר ברמרו שכאז כן היום הינו ישוב שנסמך מבחינות כלכליות ו"ר

1 .113' ראה להלן הע

2 .ס-נז' עמ, ז"למברג תר, בית האוצר', תשובת חכמי רומי לחכמי פריש, 'לוצטו' ראה שמואל ד

3 .501-499' עמ, ב ראה גליה" על התפתחות הקהילה בפריש במהלך המאה הי

70

ואילולא העובדה , ם בכפר זה"ת ורשב"מאיר אבי ר' אילולא התיישבותו של ר. טרוייש הסמוכה

לא הייתה זוכה רמרו למוכרות בה זכתה בעקבות פעילות המשפחה , 4ששני בניו המשיכו לפעול בו

דין של פריש כ להכליל ולקבוע שבעוד שמרכזיות בית ה"ניתן א. ת במקום בפרט"בכלל ופעילות ר

.ת היתה אישית לחלוטין"היתה מרכזיות מוסדית הרי שמרכזיותו של ר

ת עם חכמי פריש כאשר לצד תיאור ובדיקת הקשרים "כ קשרי ר"במרכזו של פרק זה יעמדו א

ת עם חכמים אלו בעודם מתפקדים כחברים בבית "האישיים ביניהם ננסה לבחון את אופי קשרי ר

שהרי כאן נוצר קשר בין חכמים שחלק , זה עשוי לעורר ענייןדומה שקשר. דינה של פריש

זכה להכרה , ת שלמרות שהיה חסר כל מעמד פורמלי"לבין ר, מסמכותם וממעמדם נבע מתפקידם

.כבולט ושמא אף כסמכותי שבין חכמי הזמן, כבכיר

אליהו מפריש' ר2.2

' אפטוביצר וא' ת הוזכרו על ידי א"אליהו בן יהודה מפריש לבין ר' שתי מחלוקות מפורסמות בין ר

ענינות "והוגדרו כבר על ידי אפטוביצר כבעלות , אליהו' אורבך בעת שתיארו את פעילותו של ר

חברתית -העניין המיוחד לו זכו שתי מחלוקות אלו נבע מן המשמעות ההיסטורית. 5"כללית

דרכי הכרעת ההלכה המתקבלת מן המחלוקת הראשונה ומסיפור בעל מאפיינים מאגיים הקשור ב

כ גם אנו בשני ספורים יחודיים אלו "אליהו נתחיל א' ת ור"את הדיון בקשרי ר. במחלוקת השנייה

. ומשם נפנה לעיסוק בקשריהם האחרים של חכמים אלו

בתוספות . עניינה של המחלוקת הראשונה הוא אופי שעבודו של בעל ביחס לחובותיו לאשתו

:6אליהו' למסכת כתובות מופיע בשם ר

שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו

אליהו מסוגיית כתובות וקבע ' דחה את הוכחתו של ר, המצוטט בהמשך דברי התוספות, ת"ר

:שמחוייבתו של הבעל היא רק

אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל להשכיר עצמו אינו חייב

ר אברהם בעל שבולי "צדקיה ב' ה ולר"ת בעניין זה היה מוכר לראבי"י לתשובת ר"יכום של רס

4ביחס למועד פעילותו של . 38-32; 9-8' עמ, ת"ר, ריינר' ת ברמרו ראה ר"ם ור" על מועד פעילותם של רשב

.123-122' ת ברמרו ראה להלן עמ"ר

5 .123-122' עמ, ת"בעה, אורבך; 10' עמ, ה” מבוא ראבי

6 .ה באומר"ד, ש משנץ כתובות"תוספות ר; ה באומר"א ד" סג ע

71

שהעתיקה מספרו ' הגהות מיימוניות'בלשונה וכמעט בשלמותה מופיעה תשובה זו ב. 7הלקט

:9ת את הדברים הבאים"בפתיחת התשובה כתב ר. 8 אביאסף-ה "האבוד והמאוחר של ראבי

בני צרפת כי תקלה וקלון הוא לבנות ישראל אשר אמרתי שאין על אשר כתבת כי אומרים ר

אמנם לקנוס לכל אחד לפי השעה טוב בעיני כי ההיא דקניס רב , לבעלים להשתכר לפרנסם

נחמן לההוא גזלנא אבל להורות שקר ולקנוס לדורות לא יישר בעיני דלא מצינו מוכר עצמו

...להגבות כתובה לאשה ומזונות אלא כי ימוך

ת אנו למדים שתשובה זו הנה הגנה על פסק קודם שלו שעורר התנגדות בקרב רבני "י רמדבר

ת "ת ושאליהם התכוון ר"אליהו בין רבני צרפת שהתנגדו לעמדת ר' ככל הנראה היה ר. צרפת

אולם הוא לא היה נמענה של התשובה המצוטטת כאן אלא חכם שהכיר את עמדותיהם , בתשובתו

ת גם עמדה "בדבריו הציב ר. ת את עמדתו המדויקת"צה לברר אצל רהבסיסיות של החולקים ור

הפנימית " אמיתותן"לדעתו יש לפרש את הסוגיות על פי . עקרונית מעניינת ביחס לפירוש התלמוד

לקנוס 'ת שאין כל מניעה "מתוך כך קבע ר. ואין לערב צרכי פסיקה הנכונים לזמנם במהלך הפרשני

המופיעה רק , ת"עמדה זו של ר. לא ישר בעיניו' ורות שקרלה'בעוד ש' לכל אחד לפי השעה

משנה במידה רבה את הדרך בה נתפסה מחלוקת זו , בתשובה המלאה שבהגהות מיימוניות

ואת שסתם , שישנה במחלוקת זו" ענינות כללית"אפטוביצר העיר על ה' א, כאמור. במחקר

:10אורבך' אפטוביצר פירש א

ואולי הם נובעים מהעובדה , ה בהערכת ענפי עבודה שוניםבמחלוקת זו מתגלים הבדלי השקפ

שמשקה היה מבוסס בעיקר על עבודת האדמה ועיבוד , שאמפאניה, שרבנו תם ראה את סביבתו

אליהו ישב בפאריס ' ור. היה עלוב ביותר' המשכירים עצמם'מעמדם של בני אדם . תוצרתה

תר לנו ללמוד על החברה היהודית אם מו, המלאכה שונה-שבה היה מעמדם של הפועלים ובעלי

7ים בסגנון דומה מופיע. ממנו העתיק המרדכי בכתובות רמז רה. רצב' עמ, סימן תתקיט, ד, ה" ראבי

וזה זמן : "ה מופיע"בעוד שבפתיחת הסיכום בספר ראבי. 127' סימן סח עמ, חסידה' מ, ל"הדברים גם בשה

סיכום התשובה נעשה כבר ..." תשובת רבי שהשיב: "ל"מופיע בשה..." ת שהשיב"גדול שראיתי תשובת ר

".ת"ר"פירש " רבי"קום ה במ"י ואילו ראבי"ל שמר על צורת הניסוח המקורית של ר"בעל שה. י הזקן"בידי ר

8בעת , ככל הנראה. 118-103' עמ, ספרי הלכה, עמנואל' ש; 129-122' עמ, ה” על חיבור זה ראה מבוא ראבי

ת בלשונה ועל כן נזקק "עוד לא עמדה לפניו תשובת ר' אבי עזרי'ה את חיבורו הראשון "שכתב ראבי

ת בלשונה ואז הוא העדיף "ידיו תשובת רהגיעה ל' אביאסף'רק בעת שכתב את חיבורו . י"לסכומו של ר

.להשתמש בה ולא בסיכום

9 .'ב אות ח" הגהות מיימוניות אישות פי

10ירושלים , הלכה וקבלה', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א, 'כץ' ראה גם י. 123' עמ, ת"בעה, אורבך

.347' עמ, ד"תשמ

72

.מן הידוע לנו על המצב בחברה הנוצרית

ת עצמו איפשר הטלת קנסות שיאלצו את הבעל להשכיר "שר, בתשובתו המלאה, מכיוון שראינו

אלא שהוא טען שקנסות אלו אינן מעיקר דין התלמוד ויש לשוקלן על פי צרכי הזמן , עצמו

רתיות מן הסוג שהסיק אורבך שהרי הלכה למעשה ישנו קשה יותר להסיק מסקנות חב, והמקום

. 11ת מאידך כדי לפתור את בעיית פרנסת הנשים"דמיון רב בצעדים שהציעו חכמי צרפת מחד ור

אליהו ' בעיני אפטוביצר נוצרה בעקבות חידושו של ר' עניין כללי'המחלוקת השנייה שעוררה

ון בלשון המקורות המצטטים ומסכמים עי. שקבע שיש לקשור כל יום קשר של תפילין מחדש

אליהו ניסה לחדש נוהג הלכתי תוך הסתמכות על הבנתו ' מלמד על כך שר, 12מחלוקת זו

ת תוך שהוא דוחה את "יצא ר, אליהו' נגד חידושו של ר. ב"התלמודית בסוגיית מנחות לה ע

מים מאוד למספר אופי המחלוקת והטיעונים בדיון זה דו. ראייתו ומביא ראיות נגדיות נוספות

ת ולא הוא " ובין ר-אליהו ' חברו של ר-משולם ממלאון ' מחלוקות אותן מצאנו בפולמוס שבין ר

11פירושים , אביגדור הצרפתי; קצג' עמ, ט"תשילונדון , ששון' מהדורת ס, מושב זקנים על התורה: ראה

בחיבורים אלו . מו' עמ, ו"ירושלים תשנ, הערשקאוויטש' מהדורת א, ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי

. ' ולא בכפילו-ונמכר בגניבתו 'מופיעה המחלוקת בשיכול שמות ותוך הסתמכות על הקביעה התלמודית

ו אליהו מפריש דאין אדם חייב להשכיר את עצמו למזונות מיכאן פסק רבינ: "בהמשך הדברים מופיע שם

מספר כתובה נלמד דכתבינן ואנא אפלח משמע שחייב ' ת פי"נ דרשינן בגניבתו ולא בשעבודו ור"אשתו דה

בגופי לכבד ' ל למכור עצמו בעד מזונות אלא אפלח פי"אליהו השיב לו דאפלח אינו ר' והרב ר...לעבוד

מכיון שבידינו תשובתו ..". ד מחייבים הבעל להשכיר עצמו למזון אשתו" בומיהו הלכה למעשה. אשתו

גם מניסוח זה . ת בלשונה אין מקום לפקפק בייחוס הדעות כפי שהופיעו בגוף הדברים"המקורית של ר

מחייבים את הבעל " הלכה למעשה"קבע ש, משתמע שמי שחשב שאין חובה עקרונית לבעל להשכיר עצמו

הוא מעיד , ק קכו"ם ד"מהר; תשובות מיימוניות לסדר נשים לא, ם"שונות של מהרבשתי תשובות . לכך

אליהו אולם לאור האמור ברור ' ם מזהה מנהג זה עם פסיקת ר"מהר. שמנהג צרפת היה לכפות את הבעל

שאלות ותשובות , אשר בן יחיאל: ראה גם. ת לא חלק על הנוהג אלא על מקורות הסמכות שלו"שאף ר

וכן : "ש"שם כתב הרא, שכה' עמ, ב, כלל עח, ד"ירושלים תשנ, יודלוב' י' מהדורת י, בן יחיאללרבינו אשר

כתב רבינו תם בתשובה כי היכי דדרשינן בגנבתו ולא בזממו ולא בכפלו הכי נמי דרשינן ולא בפרעון חובו

ה תשובתו ש עמד"יתכן שלפני הרא. ת שלפנינו לא מופיע טיעון זה"בתשובת ר". ולא במזונות אשתו

ואילו התשובה המופיעה , ושעליה חלקו רבני צרפת, ל"ת שבה אכן נכלל הטיעון הנ"הראשונה של ר

' ולא בשעבודו-ונמכר בגנבתו 'מדרש הפסוק . ת בעניין זה"בהגהות מיימוניות הינה תשובתו השנייה של ר

, קופפר' הדורת אמ, ת מופיע גם בספר תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת"כנימוק לעמדת ר

. 200' עמ, ג"ירושלים תשל

12א "ה משעת חולין ט ע"ב תוד"מנחות לה ע; ה אביי"א תוד"עירובין צז ע; סימן שלה, ספר הישר שלזינגר

וכן : "בפתיחת הקטע בספר הישר מופיע. ועוד645' מחזור ויטרי עמ; תקעט', זרוע א-אור; ה ואידך"תוד

יש " השיב"את המילה ...." שאין צריך' ין בי בר חבו שכיחי מיכן אומר רהשיב רבינו לרבינו אליהו תפיל

.175' הע61' ראה לעיל עמ .לפרש במקרה זה כדחייה ולא ככתיבת תשובה

73

כמדומה שעניינם של אפטוביצר ואורבך התעורר בעקבות . 13האמור' העניין הכללי'שעורר את

לקשור שיש -אליהו ' תיאור של כינוס בעל מאפיינים מאגיים שבו הוכרעה לכאורה ההלכה כר

:14קשר של תפילין בכל יום

באב היה' אחר ט' ידעו כל קהלות הקדש כי יום ד15

ר מנחם " נביא אמת דורש בעליית הר

הורדימסי אשרי יולדתו16

ר יעקב מפרובינט"והרבנים יושבים לפניו המ, 17

ר יצחק מגשר " והר

ר "חק והרר יצ"ר אהרן ב"ר שמואל והר"ר אברהם ב"ר מנחם ורבנים אחרים הר"אורמינו והר

ר יעקב מפרובינט "טו ובחורים יודעי ספר ודרש להם שירת הים ולסוף דרשתו שאל הר"קרשבי

יש ואל רבינו תם האיך קושרים קשר של "ר אליה מפר"אדוני שאל אל הר, אל הנביא אמת

והנביא קרא מיד , תפילין אם צריך לקשרם בכל יום או אם די בהדוק אם צריך ההדוק וקשירה

טרון וכך אמר מיטטרון מיטטרון רד בכאן לפנינו אמר מה תרצה לא ארד כי משה לפניהם מיט

יש "והנביא כעס ואמר לו שנית רד ותביא עמך רבינו אליה מפר...רבינו לפניך ויראתי לילך שם

אמר לו . ה"ורבינו תם אמר לו רבינו אליה אינו יוכל לירד כי הוא מקריב קרבנות לפני הקב

ו צריכים לתלמודו אמר לו מיטטרון אם ירד שכינה תרד עמו אמרו לו מ ירד כי אנ"הנביא מ

שאל אל משה רבינו שהוא ] מפרובינש[=ר יעקב "הרבנים עונש הוא להטריח השכינה והשיב הר

כאן וכן עשה הנביא ושאל לו היאך קושרים קשר של תפילין אמר לו משה רבינו אין אתם

13עדות מעניינת על . 79-78' ראה גם להלן עמ; 122' ת עמ"אליהו ראה בעה' משולם ור' על קשרי ר

ידידיה ' והגיד לי הרב ר: "תרמט' עמ, נמצאת בספר המנהיגאליהו ' משולם על מנהגי ר' הסתמכותו של ר

וכן ראה . מעליו] את הטלית[=שצוה בשעת פטירתו שלא להסירו ' ל שראה את רבנו משולם מנרבונ"ז

משולם את התלמוד כגורם ' על ראייתו של ר". ר יהודה מפריש העירה"אליהו ב' לרבנו הקדוש הרב ר

.313-306' ראה להלן עמאקסלוסיבי בתהליך ההכרעה ההלכתי

14 .Dי "י זה יצא לאור הטקסט לראשונה ע"על פי כ. א293 -א 292' עמ479/20י מונטיפיורי " כ

Kaufmann, ‘La discussion sur les phylactères’, REJ 5 (1882) pp. 274-5 , נוסח שונה

' כפי שהעיר נ. קיט' עמ, ב"ירושלים תשכ, שלשלת הקבלה, גדליה בן יחיא' במקצת נמצא בחיבורו של ר

סיפור זה הגיע לשני , 261 הערה 98' עמ, ו"תשל, אביב-תל, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הביניים, גולב

גולב עצמו . עזריאל טארבוט ועל כן מפליא הפער שבין שני עדי הנוסח הללו' המקורות הללו מכתביו של ר

.ל"י מונטיפיורי הנ"גוף הדברים היא על פי כההעתקה שב. העתיק באופן אקלקטי משני עדי הנוסח

15ר "ולאחר שאל מוה: "וכך גם לקראת סוף הקטע" היה שמואל נביא אמת: "קיח' בשלשלת הקבלה עמ

י מונטיפיורי לא מוזכר שמו של הנביא כאן ואילו בסוף הקטע מזוהה הנביא "בכ. ה"שמואל הנביא למרע

' ועמ261' הע98' עמ, ו"אביב תשל-תל, עיר רואן בימי הבינייםתולדות היהודים ב, גולב' ראה נ. בשם שאול

.281' הע99

16מנחם וורדניס בשנת פד לפרט ועל כן אין ' נפטר ר, ל סימן כט"ת מהרש" על פי המופיע בסדר היחס בשו

.1224לאחר את ההתרחשות המתוארת לשנת

17 . 495' עמ, ראה גליה". 'דאנסימפו: "בשלשלת הקבלה. 'מפרובינס' סביר שיש לקרוא כהצעת גולב

74

וחלץ , בשל ראש וצריך לקשור הקשר בכל יוםקושרים כדת כי הקשירה לא בשל יד היא אלא

ענה רבינו ...ענה משה ברוב ענותנותו...רבינו תם מיד וירד כארי והשיב בזו משה טעית

ה"כ בא רבי אליה מפריש לסייע למרע"ואח...תם18

והיו מסדרים בהלכות זה לזה ומביאים

ל הנביא שישאל על מי ט אמר א"ר יעקב מפרובינ"כ צריך לקשרן והר"ת היה משיב א"ראיות ור

ד צריך לעשותה ואם יעשוה כדי "נסמך אמר לו משה רבינו כך לא מצינו בכל התורה כולה שיו

. ת לסמוך עליו בשעת הדחק אכן צריך לקשור כל הקשר ומצוה לעשותו מן המובחר בראש"ר

ן אמר לו משה רבינו"ד משדי מפני מה לא נכתבה עם השי"ולאחר שאל רבי שאול הנביא היו

ה כי אם מאחוריו"אני לא ראיתי הקב

כך הדרך בה גויסו מטטרון ומשה רבינו כדי לסייע בקביעת . סיפור זה מרתק מכמה כוונים

מבחינתנו עיקר . או הסיבה לדרשה בענייני שירת הים דווקא למחרת תשעה באב, 19ההלכה

המצוטט מתגובתו הראשונה של משה רבנו. חשיבותו הוא בתיאור המצב והתהליך ההלכתי

אין אתם קושרים כדת כי הקשירה לא בשל יד היא אלא בשל ראש וצריך לקשור הקשר : "כאומר

יש ללמוד שמנהג צרפת היה שלא לקשור כל יום מחדש את התפילין של ראש ובכך " בכל יום

אולם הסיפור כולו מגוייס כדי לקבוע . תואם הסיפור את המתקבל מעיון בספרות ההלכתית

שיש לקשור קשר תפילין של ראש , דהיינו, אליהו' וכבר משה רבנו פסק כר, ונהשההלכה היא ש

מהלך זה נעשה הן באמצעות הקביעות ההלכתיות המפורשות בסיפור והן על ידי עיצוב . בכל יום

, ת יופיעו בבית המדרש"אליהו ור' כאשר הנביא דורש שר, כך לדוגמה. אליהו' דמותו של ר

ה "ה ואם הוא יאולץ לבוא אזי גם הקב" מקריב קרבנות לפני הקבאליהו' מתקבלת התשובה שר

' אליהו לדיון נמשך עד הרגע בו נזקק משה רבינו לסיועו של ר' העיכוב בהגעת ר. 20יבוא עמו

18 .276 הערה 99' עמ, ו"תשל, אביב-תל, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הביניים, גולב' ראה נ

19 - E. Kanarfogel, Peering through the Lattices: ת ראה" על מקומו של מטטרון אצל ר

Mystical, Magical, and Pietistic Dimensions in the Tosafist Period, Detroit 2000, pp.

בדפים . הנו מחזור ויטרי בו נוספו קטעים שונים הלקוחים מספרות ההיכלות481י מוסקבה " כ.169-171

נתן בן משולם קטע מסוג זה ' ג מזכיר ר17בדף . ג מופיעים קטע היכלות ללא איזכור אומרם" ע3, ד" ע2

קרוב לודאי . אליהו' קטע הלכתי יחידאי בשם רד מופיע " ע10בדף . בדיון בדיני קדושת ובא לציון

משולם שעל קשריהם הערנו כבר ' אליהו ור' שהתוספות לטופס זה של מחזור ויטרי יצאו מחוגם של ר

כלות בחוג מעדויות אלו ניתן ללמוד גם על תפוצתו ועל אופי תפקודו של ספר ההי. 13' לעיל הע, קודם לכן

.י יחודי זה"שמע שהפנה אותי לעיין בכ-תא' י' תודתי למורי פרופ. זה

20ירושלים , הערשקאוויטש' מהדורת א, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי, ראה אביגדור הצרפתי

אליהו כמקריב ' שתיאורו של רסביר. אליהו ככהן' שם מזוהה ר) 76מצוטט להלן בהערה (שנט ' עמ, ו"תשנ

.אידל שהעיר את תשומת לבי לבחון נקודה זו' מ' תודתי לפרופ. קרבנות מתבססת על העובדה שהיה כהן

75

' לעומת עיצוב דמותו של ר. 'מסדרים בהלכות זה לזה'אליהו המוצג כשווה למשה בשעה שהם

לדיון תגרור בעקבותיה את הגעת השכינה עצמה וכמי כמי שהגעתו , אליהו כמי שמקריב קרבנות

ורק ענוותנותו של משה בשלבי הדיון , וכטועה' זמין'ת כ"מעוצב ר, ששווה למשה רבינו

. ת את טעותו המפליגה"הראשוניים מונעת ממנו להוכיח לר

' אליהו יש להבין על רקע העובדה שר' את עיצובו של הסיפור כתומך בעמדותיו ההלכתיות של ר

עובדה זו . אליהו מפריש' הוא נכדו של ר, שהוא הדמות הפעילה ביותר בספור, יעקב מפרובינש

כרמולי ובשנית ' יכולה להלמד מקטע העוסק בחישוב שנת הגאולה שראה אור לראשונה על ידי נ

: בסופו של הקטע מופיע שהוא נכתב. 21י אפרים קופפר"ע

אליהו אביו ' ר מאיר קבל מרבי" מאיר והרר"ר יעקב מפרובינש שקיבל מאביו הר"מפי הר

מפריש והוא מרבו ורב מרב עד נביאים אחרונים נכתבה אותה השיטה העליונה אשר נמסר אתו

.לידע שמו של אותו המגלה את הקץ, בהר סיני תכלית כל אלה גבורות לדוד באחרית גבורותיו

אליהו ' ר- לסבו 1257ון לשנת יעקב מפרובינש מייחס את חישוב הקץ המופיע בקטע זה והמכו' ר

לציפייה משיחית שהילכה לקראת שנת ' תיקון'יובל שחישוב זה הינו ' לאחרונה טען י. 22מפריש

חישוב מתקן מעין זה יכול היה . 23 שנת המעבר לאלף השישי על פי המסורת היהודית- 1240

' בית מדרשו של ר ועל כן קרוב לודאי שמוצאו של חישוב זה מ1240להעשות כמובן רק לאחר

21, תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת; 381' עמ) ז"תרכ(' הלבנון ג', חכמי צרפת, 'כרמולי' נ

.312' סימן קפד עמ, ג"ירושלים תשל, קופפר' מהדורת א

22. אליהו' יעקב היה נכדו של ר' הצביע בעקבות קטע זה על כך שר516-515' ועמ495' עמ, גליה, גרוס' ה

, Ad. Neubauerי "ושהודפס ע, ב62' עמ, 783י בודליאנה "כ, ל"יעקב הנ' י ר"בסופו של קטע שחתום ע

‘Documents inédits’ REJ 9 (1884), p.59 , קבלתי ממורי קרובי : "פ הדפסת נויבאור" ע-מצא גרוס

א הייתה אחותו "על פי טקסט זה קבע גרוס שאמו של ריצב". אברהם בן אחותי זקנתי' רבנו יצחק בר

י צריך "שבכה) 48 הערה 271' ת עמ"בעה(מנימוקים כרונולוגיים קבע אורבך . יעקב מפרובינש' של ר) הזקנה(

י גופו "גולב שעיין בכה' נ. א"צעיר בדור מריצביעקב מפרובינש ' ולפי זה היה ר" בן אחות זקנתי: "להיות

תולדות היהודים בעיר , גולב' ראה נ. י ששובש בהדפסת נויבאור"גילה שהצעת אורבך היא נוסחו של כה

יעקב הייתה ' שאמו של ר, מהצלבת מידע זה עולה. 291 הערה 103' עמ, ו"אביב תשל-תל, רואן בימי הביניים

ת שהרי "אברהם זה היה בעצמו אחיין של ר' ר. ש משנץ"א ור"של ריצבאברהם אביהם ' אחיינית של ר

, משולם' ת בתשובתו לר"לאור זאת מובנים דבריו של ר. ת"שמשון מפלייזא היה גיסו של ר' ר, אביו

קשרי ..". ומגואלנו הוא ובניוחסיד ועניו ] אליהו' ר[=אמנם גם בעיני כבעיניו ישנו ) "97' עמ, ה, מח, רוזנטל(

' עם אחייניתו של ר-אליהו ' בנו של ר-מאיר ' אליהו מבוססים היו על נשואי ר' ת ור"חה של רהמשפ

לא לריק " מגואלינו" הם ובניואליהו' ת שהדגיש שר"דברי ר. ת"שמשון מפלייזא ואחיין ר' בן ר-אברהם

.שהרי הקירבה נוצרה בזכות נישואי הבן, יצאו

23 .276-275' עמ, 2000תל אביב , דימויים הדדיים-ם ונוצרים יהודי, שני גויים בבטנך, יובל' י

76

. היסטורי לחישוב' עומק'שמא על מנת לתת , אליהו נעשה על ידי נכדו' יעקב מפרובינש ויחוסו לר

אליהו כמחשב ' יעקב מפרובינש היה אחד החכמים שתרמו לפיתוח דמותו של של ר' כ שר"ברור א

ט לדרך בה קיצין ובדומה לכך יש לראות גם את תרומתו לעיצוב הספור בענייני תפילין ובפר

.24עוצבה דמותו הרוחנית של סבו

.אליהו ובית דינו' ת לר"על שתי מחלוקות אלו שזכו לאזכור במחקר יש להוסיף שתי אגרות של ר

: 25ת של ספר הישר מופיעה ההקדמה הבאה"לפני סימן צה בחלק השו

דין זה בא לפני רבינו יעקב ואין נראה בעיניו והשיב על דבריהם

. סימן צד-המופיע בספר הישר בסימן הקודם ' גדולי פריש'ת היה פסק דין של " רהדין שבא לפני

לשאלת 26משה בן יחיאל מפריש' אליהו ור' פסק זה הינו ניסוח מפורט ומורחב של תשובת ר

' לר, ת"ן איש מגנצא לר"שאלה זו הופנתה על ידי ראב. ן שעסקה בבעיית חזקת חלונות"ראב

ן מופיעה גם תשובת "מכיוון שבספר ראב. משולם ובית דינו במלאון' ראליהו ובית דינו בפריש ול

אלא גם , לצרפת, ן לא רק מערבה"חכמי רגנשבורג סביר להניח ששאלה זו נשלחה על ידי ראב

בפתיחה לשאלה זו . ת"משה בן יואל חכמי רגנשבורג מתלמידי ר' יצחק בן מרדכי ור' מזרחה לר

:27ן"כתב ראב

ות אשר שאלתי לצרפת אבוא בקצרה אשר לא כדת לפני רבותיי שבצרפת זאת שאילת דין חלונ

מורי ופרשיו (אני החתום למטה המה הנקובים בשם אבי אבי רכב ישראל ופרשיו מאור הגולה

אליהו ' מורי ורבינו נר ישראל רבינו יעקב בן רבינו מאיר אלופי ומיודעי הרב ר) מאור הגולה

. כתי לשאול מחסידיןושעמו ורבינו משולם ושעמו והוצר

ראובן ושמעון שביתם מקורבין זה אצל זה ופתח ראובן חלון על גגו של שמעון כמה ימים ועתה

24' לקביעתו של קנרפוגל שם שר. 95' הע170' עמ, 19' הע המצוין לעיל kanarfogel. E לעניין זה ראה גם

לאחר שנת חישוב הקץ המתוקן הנדון כאן נעשה , יתרה מזאת. ת לא מצאתי תימוכין"יעקב היה תלמיד ר

רמיזות ראשוניות לכוחותיו . 1171ת שנפטר ב " וקשה לראות חכם שהיה פעיל בשנה זו כתלמיד ר1240

שם מכנה , ראה מהדורת שלזינגר סימן שלה. אליהו יתכן וניתן למצוא כבר בספר הישר' היחודיים של ר

אליהו ' משולם על דברי ר' ת עצמו בעת שהגיב להסתמכותו של ר"גם ר. 'מבשר'אליהו בכינוי ' תלמיד את ר

הביטוי ". של נעילת דלת עזרה על הרבמעשה נסיםוהזכרת ): "98' עמ, סימן מח סעיף ה, רוזנטל(כתב

אליהו תוך רמיזה לעקביא בן מהללאל ' משולם שתיאר את ר' ת על דברי ר"הנו תוספת של ר' מעשה נסים'

יש לראות רמיזות אלו כמטרימות ". יראת חטאשאין עזרה ננעלת בישראל על אדם כמותו בענוה וב'כאחד

.יעקב מפרובינש' אליהו העולה מתיאוריו של ר' את תיאור דמותו של ר

25 .196' רוזנטל עמ

26 .85-84' על חכם זה ראה להלן עמ

27 .247' להלן עמ; 115' עמ, ת"ר, לתארוכה של התכתבות זו ראה ריינר. שט' ן עמ" ראב

77

בא שמעון להגביה ביתו ולסתום חלונו של ראובן ולראובן יש לו אורה בביתו מצד אחר והנני דן

בהלכה לפני רבותיי ומפרשה לפי דעתי ואם שגיתי המה יורוני

ן "ועובדה זו לצד העובדה שפנייתו של ראב, ן את עמדתו בעניין הנדון" מנסח ראבבהמשך הדברים

ן שלח "יש בה כדי ללמד שראב, מלאון ורגנשבורג, רמרו, בפריס-נשלחה לארבעה בתי דין שונים

פסיקתו כבסיס לחוות דעת ולדיון ולא כשאלה ששולחה ממתין לפסיקתו של המשיב /את שאלתו

. סיקה שתגיע בעניינומתוך כוונה לציית לפ

ועל כן , הייתה שראובן אינו מוחזק בחלון שפרץ, המופיעה בסמוך להצגת שאלתו, ן"עמדת ראב

יכול עתה שמעון להגביה את ביתו ובכך לחסום את האור שנוסף בביתו של ראובן בעקבות פריצת

גנשבורג משה חכמי פריש וכן חכמי ר' אליהו ור' לעמדה הלכתית זו הצטרפו גם ר. החלון

אולם פסק דינם , 29ן אינה ידועה וכנראה שלא נכתבה מעולם"ת לשאלת ראב"תשובת ר. 28ומלאון

ת "תשובת ר. ת"ן הגיע אל ר"בעמדת ראב, כאמור, משה בן יחיאל שצידד' אליהו ור' של ר

שאלה . 30ושנמעניה היו חכמי פריש, המופיעה בספר הישר סימן צה היא איגרת שביקרה פסק זה

ן הגיעה "ששאלת ראב, יתכן. ת"כיצד הגיע פסקם של חכמי פריש אל ר, תוחה היאשנותרה פ

ן "תחילה לפריש שם הגיבו עליה חכמי העיר הנזכרים והם אלה שהעבירו הלאה את שאלת ראב

ת את "כאשר קיבל ר. ת"ן ובחוות דעתם הם אל ר"שהייתה מלווה כבר בעמדתו ההלכתית של ראב

העדיף לדון בזו של חכמי , תן ההלכתית והשונות בהנמקותיהןהשוות במסקנ, שתי חוות הדעת

.31ת רציף ושבפסקיהם עסק לא אחת כפי שנראה בהמשכו של פרק זה"פריש שעמם היה בקשר שו

28חכמי רגנשבורג הוסיפו בסוף . והן חכמי מלאון היו זהירים מאוד בניסוחיהם מעניין שהן חכמי רגנשבורג

ואילו חכמי " הדבר נראה אבל אין אנו יודעים אם יש לסמוך על סברותינו: "ב' ן דף שט עמ"ראב, תשובתם

אין לו חזקה ] כ"ע[ובעלי תריסין שבחבורותינו הטו דעתם כי כל בית עשוי להגביה ): "שם(מלאון הוסיפו

".לבעל החלון ואדוני חכם כמלאך האלקים מה שיראה בעיניו יעשה

29ת כתב תשובה שלא הוכנסה על ידי "ר, 9' עמ, ה"וורשא תרס, ן"מבוא ספר ראב, אלבק' אמנם לדעת ש

, ת כתב תשובה לשאלה זו"אם אכן ר, אולם. ת נוגדת הייתה את עמדתו"ן לספרו מכיוון שעמדת ר"ראב

כיצד נעלמה תשובה זו ללא עקבות כלשהן הן מספר הישר והן מספרות מן התימה , כהצעת אלבק

ת לא השיב כלל בעניין זה "סביר בעיני יותר שר. הראשונים המכירים היטב את תשובתו לחכמי פריש

. 115' ת עמ"ר, ראה ריינר. ן ודעתו הובעה והוכרה רק דרך תגובתו לחכמי פריש"לראב

30ולדבריכם לא הנחתם בית ......ותמיה אני מה זה עלה על רוחכם"ים ת פנה אל הנמענים בגוף שני רב" ר

ן היה נמען האיגרת אלא אחד מבתי הדין שהשתתפו "כ שלא ראב"ברור א..". לזרעו של אברהם אבינו

. ת מלמד על כך שאיגרת זו היא תגובה לחכמי פריש ולא לטיעוני בתי הדין האחרים"ניתוח טיעוני ר. בדיון

.49' ובהע247' ראה גם להלן עמ

31יתכן . 124-114' עמ, ת"ר, ראה ריינר. ן בקשרי הלכה עמו"כך מיעט ראב, ת נודעו" ככל שעמדותיו של ר

. ן"ת העדיף להגיב לפסקם של חכמי פריש ולא להשיב ישירות לשאלת ראב"שיש לקשר עובדה זו לכך שר

78

ת של "אליהו וחברי בית דין בפריש מופיעה בחלק השו' ת שנמעניה היו ר"תשובה נוספת של ר

כותרת זו ". לרבנו שמואל ורבותינו שבפרישתשובה: "בכותרתה של התשובה מופיע. 32ספר הישר

:נקבעה בידי אחד ממעתיקי התשובה שהתבסס על פתיחתה בה מופיע

מקול מחצצים שניהם חנית וחצים ונוצצים כגצים33

היוצאים ממדורת אש ועצים יראתי

שמואל ורבותינו שבפריש' להעמיד עצמי ולחות דעי את מודיעי רבי

כפי שלמדנו , אליהו' משולם ור' ת הם ר"שמואל אחיו פנה ר' ואל רשאליהם ' רבותינו שבפריש'

:34יום טוב מיואני' ר, ת"מקטע שנכתב בידי תלמיד ר

" מקול מחצצים"ת בתשובה המתחלת "כאשר הורה ר(!) והישראל יכולים לעשות כפייה

שהשיב לרבינו אליהו ולרבינו משולם מנוחתם כבוד

משולם פעל לא ' אליהו ור' ר, ם" בפריס שבהרכבו ישבו רשבמסיבות שונות יש לקבוע שבית הדין

ב ואיגרת זו היא מהאגרות הראשונות שיצאו מתחת "יאוחר מאמצע שנות הארבעים של המאה הי

ת את "בקרב בעלי ההלכה זכתה איגרת זו ותכניה לפרסום רב מכיוון שבה הביע ר. 35ת"ידו של ר

דומה שגם המחקר ההיסטורי עשוי לצאת נשכר וכמ, 36עמדתו נגד השגת גט מבעל בדרכי כפייה

. 37מעיון בסדרי הדיון ואופי הטיעונים המופיעים באיגרת

נושאה המרכזי של האיגרת היא אישה שבאה לפני בית דין שמקומו בלתי ידוע וטענה שמכיוון

32 .39' עמ, סימן כד, רוזנטל

33 .םכגחלי: בדפוס. י ירושלים" כך בכ

34' י' מהדורת מ, ש"ר יום טוב מלונדרי"התוספות שעל האלפס לרבינו משה ב, משה בן יום טוב מלונדון

עמד " רבותינו שבפריש"אליהו כ' משולם ור' על זיהויים של ר. שסד' עמ, גיטין, ל"ניו יורק תש, בלוי

.77-75' עמ, )ד"תשנ-ב"תשנ(ט -שנתון המשפט העברי יח', הרחקות רבינו תם, 'בארי' לראשונה א

35אליהו בעניין ' ואילו האיגרת לר, 30-28' עמ, ת"ר, ראה ריינר, איגרת זו נכתבה בראשית שנות הארבעים

כ בפריש בהרכבי בתי דין "אליהו ישב א' ר,247' ראה להלן עמ, החלונות נכתבה בראשית שנות השישים

, ם בבית הדין של פריש נמצא בספר הישרמשולם כחברי' אליהו ור' אזכור נוסף של ר. שונים כעשרים שנה

בשאלתו הוא . ת בשאלה הקשורה לירושת גרים"משה מפונטייזא פנה אל ר' ר. 107' סימן נא עמ, רוזנטל

לפנות לפריש מכיוון ששם ישנו סיכוי שיפסקו , שהיה צד בדיון המשפטי הזה, כתב שהיו שהמליצו לאחיו

היתה אל ' משלם מחזיק בכך אך יד ה' והרב ר"משה ' ו כתב רבדברי. ף שהייתה נוחה לו"על פי פסיקת הרי

משולם נמצא עדיין ' משה נכתבת בעת שר' כ שאיגרתו של ר"ברור א". אליהו מורנו ומאורנו ולא הודה לו

ראה . בפריש לפני הגירתו למלאון ועל כן יש לתארך גם איגרת זו למחצית הראשונה של שנות הארבעים

.207-205' להלן עמ

36 .147' ראה גם להלן עמ. 34בארי המצוין בהערה ' אה מאמרו של א ר

37 נשים יהודיות באירופה -חסידות ומורדות , גרוסמן' ת באשכנז וצרפת ראה א" על התקבלות עמדת ר

.443-438' עמ, א"ירושלים תשס, בימי הביניים

79

הבעל סירב לגרש . היא מאסה בו וברצונה להתגרש ממנו) לאחר נשואיהם(שבעלה הפך לבעל מום

ובית הדין שלח את התלבטותו אל בית הדין של פריש שקבע שניתן לאלץ אותו לתת , אשתואת

ת "משולם מובאת בתשובת ר' אליהו ור' ר, ם"פסיקת בית הדין בפריש שבהרכבו ישבו רשב. גט

ל ומלשונה אנו למדים שחכמים אלו אישרו לבית הדין שפנה אליהם להשתמש בכל דרך "הנ

:38שימצא לנכון

והננו מסכימים על ידיכם לכל אשר תעשון להכריח את האיש : בו רבותינו שבפרישואשר כת

...בכל צידי הכרחות שתוכלו להכריחו ולכופו עד שיאמר רוצה אני

ת אנו למדים "אין בידינו את נימוקיהם של חכמי פריש לפסיקתם אולם מניתוח תשובת ר

ף "הבנתם את פסיקתו של הריעל , 39א"שפסיקתם נשענה על סוגיית הבבלי בכתובות עז ע

ועל נוהג הלכתי שהיה מוכר להם וששורשיו מונחים בתקנת הגאונים בעניין 40בסוגיית מורדת

השענותם של , לדעתו. ת לפרוך אחת לאחת את טענות חכמי פריש"בתשובתו ניסה ר. 41מורדת

שעל פי א בטעות יסודה שהרי יש לפסוק כרבא "חכמי פריש על סוגיית הבבלי בכתובות עז ע

. וכפי שכבר פסק רבינו חננאל בעניין זה, 42עמדתו אין מקום לכפיית גט בבעל שנולדו בו מומים

ת תוך שפירש בפירוש חדש את כל סוגיית מורדת "ף דחה ר"את פירושם של חכמי פריש לפסק הרי

ה דח' מאיס עלי'א ואילו את תקנת הגאונים שאיפשרה כפיית גט בטענת " סג ע-ב "בכתובות סב ע

38 .41' עמ, סימן כד, רוזנטל

39". האיש שנולדו בו מומין אין כופין אותו להוציא: "א מופיע" בבבלי כתובות עז ע במשנה המופיעה

מאן דאמר . דקסברה וקיבלה, ש היו" כ-ד נולדו "מ. חייא בר רב תני היו, רב יהודה תני נולדו: ובסוגיה שם

חייא ת להוכיח שיש לפסוק כרב יהודה ולא כ"בחלקה הראשון של תשובתו מתאמץ ר. לא-היו אבל נולדו

כ שהמקרה שבא לדיון היה מקרה בו נולדו המומים לאחר הנשואים וחכמי פריש קבעו "ברור א. בר רב

מאיס 'הלכה כדעת חייא בר רב המאפשרת כפיית גט בבעל שהתחדשו בגופו מומים ושאשתו באה בטענת

.'עלי

40הדין : "..ף"כתב הרישם . כתובות' ף למס"א מדפי הרי"ף בסוגיית מורדת נמצאת בדף כז ע" פסיקת הרי

הוא דינא דגמרא אבל האידנא בבי דינא דמתיבתא הכי דייני במורדת כד אתיא ואמרה לא בענין ליה להאי

ם שבית הדין כופים את הבעל "הבין רשב, ת"על פי דברי ר". גברא ניתיב לי גיטא יהיב לה גיטא לאלתר

ם על מקרה בו הבעל מוכן לתת גט ללא ף כנסבי"ת פירש את דברי הרי"ר. שאשתו באה בטענת מאיס עלי

ף מן המצע של "ף ניתק את דברי הרי"ת לפסק הרי"פירושו של ר. עיכוב כאשר האשה מוותרת על כתובתה

.ף בדבריו"תקנת הגאונים שאליה רומז לכאורה הרי

41תו על תפוצ". ואם שנינו מנהג עוקר הלכה חלילה גבי איסור חנק וממזרות: "ת" כך יש להסיק מדברי ר

חסידות , גרוסמן' א: שהתבסס על תקנת הגאונים בעניין מורדת ראה, של מנהג כפיית הגט באירופה

.438-433' עמ, א"ירושלים תשס, נשים יהודיות באירופה בימי הביניים-ומורדות

42 .39 ראה לעיל הערה

80

. ת תוך שהוא מערער על סמכותם של הגאונים לתקן תקנות שבמהותן מתירות גיטין פסולים"ר

ת ניכר שהמניע העיקרי לעמדתו לא היה מסקנת הבבלי בסוגיה זו אלא שיקולים "מדברי ר, אולם

העלולים להוציא דיבה ולעז ' האוייבים'ת את חששו מ"כך בפתיחת תשובתו חשף ר. חברתיים

:ו הוא חזר והדגיש חשש זהובסיום תשובת

ועוד שאני מחמיר ומבטל קול ובני פריצי עמנו מתנשאים להעמיד קול לתת בבן אמם43

דופי

ואם כך יעשו רבותינו נראה דרך הישרה כי טוב .....בשעת הדחק' ואין לסמוך בשום דבר אפי

למות44

רעותי המאורעות הנא" אותה בעיגונה מלהוציא לעז על בניה שכבר פשט האיסור ע

שפסיקתו בסוגיה זו נבעה בעיקר מחשש שמא גט , כן-ת וסגנונה מלמדים אם"מבנה תשובת ר

שיעשה באמצעי כפייה יעורר שמועות ביחס לכשרותו ולאו דווקא מהבנתו את מסקנת הבבלי

ת ביחס לצדקת "מסגנון התשובה ניתן ללמוד על התלבטות רבה מצידו של ר, יתרה מזאת. בעניין

ועל כן נראה בבירור שהכרעת ההלכה במקרה זה נבעה מן החשש , 45 הלכתי- מהלכו הפרשני

. 46לערעור שעלול לפגוע בילדיה העתידיים של אותה אשה שתקבל גט שהושג בכפייה

43יש ללמוד שחלק מן העירעורים על גט נוצרו על ידי " בבן אמם דופילהעמיד קול לתת" יתכן ומן המשפט

נישאה וילדה בנים גם בנישואיה השניים ושבמסגרת דיוני , בני אשה שקיבלה גט שנכפה על בעלה הראשון

.הירושה ניסו בני בעלה הראשון להדיח את אחיהם בני אמם ובעלה השני מירושת האם

44 .ז מרגליות"ראי ואין כל צורך בהגהת " כך בכה

45אבל אם היו יכולין לברר דגט מעושה בישראל שלא כדין פסול : "ת" כך למשל בפתיחת התשובה כתב ר

ח "מדרבנן אז יהיו יכולין לפסוק כחייא בר רב דבשל סופרים הלך אחר המקיל ואפילו הכי הואיל ופסק ר

. וניהם של בני מחלוקתות למעשה את טיע"במשפט זה ניסח ר" לאיסור צריך להרחיק לזות שפתיים

...". ואולי משגה הוא בידיולכופו עד שיאמר רוצה אני גם זה לא ישר בעיני : "ת"בהמשך תשובתו כתב ר

ת הרגיש בעצמו שפירושו לסוגיה "ת והם מלמדים שר"ניסוחים מסוג זה אינם שכיחים בתשובותיו של ר

ת מפירושו של לסוגיית מורדת נמצא "חזרה של ר. והמסקנות ההלכתיות הנובעות ממנו אינם הכרחיים

אין אדם עומד על דברי תורה אלא : "בקטע זה שנפתח בביטוי. 'שלזינגר סימן ד, לפנינו בחלק החידושים

ת מפירושו לסוגיה בכתובות ועל פי פירושו החדש אין אישה שטוענת מאיס "חזר בו ר, "אם כן נכשל בהן

.40' ראה גם לעיל הע. נים עשר חדש מיום בקשתהלפני מלאת ש, בכל מקרה, עלי יכולה לקבל גט

46ת "מתמיה במקצת חששו של ר, ת אפשר כפיית גיטין"צרפתי שעמד לפני ר- מכיוון שהנוהג האשכנזי

ח " רת נבע מהיכרות עם מסורות הלכתיות אחרות דוגמת זו של"יתכן שחששו של ר. מערעור על גט כפוי

ת היו "חששותיו של ר. אותה הוא מצטט ושאולי הוכרו והופעלו למעשה על ידי חכמים שונים בצפון צרפת

כ לעתיד האשה המתגרשת בגט שכזה ועוד יותר מכך לילדיה שישאו על גבם חשד לממזרות שמן הסתם "א

בו , מחשבה דומההלך. ידון רק לאחר שנים ארוכות ובמקומות אחרים שמסורתם אינה מאפשרת כפיית גט

בין שאר פרטי . ת"שם נמצא תיקון הגט של ר, סימן קמ, נמצא בספר הישר שלזינגר, ת את נימוקיו"חשף ר

יש " שאר פסול"ת שאם יש חשש פסול בעדים מסיבה של גזל או "ההלכה המופיעים בתיקון זה קבע ר

וציא הרבית מתחת ידינו ולהשיב אנו מזומנים לכל השואל אותנו לה: "ד"להצריך את העדים לומר בפני בי

הרי אנו בתשובה לפניכם ולא ..הגזילה כאשר תראו בדין תורה ואם שאר עבירות הפוסלות באו לידינו

81

ת לתקן "ת לפסיקה המגבילה כפיית גיטין הביא את ר"סביר שהחשש מערעור על גט שהוביל את ר

:47זו מופיעה בספר הישר בצורה הבאהתקנה . את תקנתו האוסרת כל ערעור על גט

ועוד גזרתי בכינופיא של שוק ...ובמהדורא בתרא הוסיף הרב בתיקון הגט תופס הגט כהלכתו

טרוייש באלה חמורה ובגזירה חמורה שלא יקרא שום בר ישראל ערעור על שום גט אחר נתינתו

יצים שומעים לרחק או לא כי על דבר זה רבתה מריבה בישראל כי הפר.....בתוך כדי דיבור' אפי

לקרב ונטויי משפחה עושין בו להשפיל הגבוה ולשום שפלים למרום והמערים ערום יחרם חרום

יחרים אותו ' לאמר לולי הגזירה יש לי להשיב למען ירצה להקשיב בשתיקה לאחרים והמקו

.זה הגיה הרב מחדש. יעקב בר מאיר.....ויבערנו מביתו מיגיעו בל שורש בארץ גזעו

ת הצטרף בתקנה זו גם "ומנוסחו אנו למדים שאל ר, כ התקנה" מופיעה ג48במרדכי על מסכת גיטין

והוא , 49ת"משה בן שלמה הכהן תלמידו של ר' משה זה הוא ר' ר. 'כל הגדולים'משה תלמידו ו' ר

קשר זה כמו גם רמיזות לשוניות דומות בין . 50בה אנו דנים, אחד מצנורות המסירה של תשובה כד

ת המנסה " מלמדים על זיקה בין פרשנותו התלמודית ופסיקתו של ר51ת לבין תשובה זו"נת רתק

.52לבין התקנה האוסרת כל צורה של ערעור, למנוע סיבות לערעור

פן ] בפני בית הדין[=ולרווחא דמילתא הוצרכתי תשובה בפני רבים : "ת"על קביעה זו הוסיף ר". נוסיף עוד

בגלל החשש ..." לא נתלה' ה אבל כשלא אמצדיק הוא יש לתלות שמא עשה תשוב' יאמרו כשאומ

ת בכל מקרה להעמיד את העדים "תיקן ר, ממערערים שיטענו שחרטה בלב אינה תשובה מספקת לעבריין

ראה גם תשובות ". לרווחא דמילתא"אלא בגלל חשש ללעז ו' אמיתי'לא בגלל צורך הלכתי , בפני בית דין

ם מרוטנברג מזכיר השואל את " בשאלה שנשלחת למהר.ק קפה"ם ד"מהר=מיימוניות לסדר נשים סימן טז

ת שאין כופים בעל לגרש את אשתו העבריינית בפעם הראשונה שהתגלה מעשה עבריינותה אפילו "דעת ר

. ת לצמצם את אפשרויות הכפייה"יתכן ויש לראות גם פסיקה כחלק ממגמתו של ר. ז"אם עבדה ע

47 .105' עמ, שלזינגר סימן קמ

48 מאסף -מחקרים ומקורות , רבינוביץ' מהדורת מ, ספר מרדכי על מסכת גיטין=י גיטין רמז תנה מרדכ

.870' עמ', כרך ב' ספר ב, ן"ירושלים תש, למדעי היהדות

49 .103' עמ, ת"ר, ריינר; 184' ת עמ"בעה, אורבך

50נו גזירה שלא ת דנוכל לעשות שנקבל עלי"מ הכהן אומר בשם ר"אבל הר: " ראה מרדכי כתובות רמז רד

' ת זו הוא ר"מוסר אחר של תשובת ר..". ת"לישא וליתן עמו עד שיקבל ליתן גט אבל לנדות לא וכן עשה ר

, ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י, עץ חיים ב, יעקב חזן מלונדון: ראה גם. 34' ראה לעיל הע, ט מיואני"יו

.קצח' עמ

51כי : "ואילו בתקנתו" ובני פריצי עמנו מתנשאים להעמיד קול) "42' רוזנטל עמ(ת " בתשובתו כתב ר

"הפריצים שומעים לרחק

52 בעיית הערעור על גיטין והחשש מלעז שעלול לצאת בעקבות ערעורים אלו חוזר מספר פעמים

ליד אישה ת פסל גט של משומד שנמסר "יום טוב בן יהודה בן דודו הקשיש של ר' ר. ת"בפסיקותיו של ר

הבעיה הראשונה הייתה שהעדים חתמו רק לאחר מסירת הגט והבעיה השנייה . בגלל שתי בעיות שמצא בו

82

ת אנו יכולים למצוא עניין בשתי נקודות "ת שבין בית הדין בפריש לבין ר"כמדומה שבחילופי השו

יתה למעשה בקשה לאישור פסק של בית הדין בפריש ת הי"השאלה שהופנתה אל ר. א. נוספות

בית הדין בפריש היה בעצמו כבר הגוף המשפטי השני שטיפל . לאחר שהלה כבר אמר את דברו

משולם ' אליהו ור' בעוד שבית הדין של פריש בו היו חברים ר. ב. כ השלישי"ת היה א"בעניין זה ור

מבנה . שיקול נוסף בפירושו ובפסקו, במוצהרכמעט, ת"שילב ר, דן על פי ראיות תלמודיות בלבד

ת "והוא מאפיין גם את הפולמוס שבין ר, 53מחלוקת דומה מצאנו גם במחלוקת על קשירת תפילין

ת "פירושיו התלמודיים של ר, בדרך כלל. 54אליהו בבית דינה של פריש' חברו של ר-משולם ' ור

וזאת למרות מה , אליהו' שהפעיל רנוצרו תוך הפעלת שיקולים כוללים ורחבים בהרבה מאלו

ת בין מה שנראה בעיניו כפירוש "הפריד ר, שם. שמצאנו בדיון על חובת הבעל להשכיר עצמו

חובה שאמורה , לבין החובה להגיע לתוצאה מעשית נדרשת" לדורות"ובעל התוקף " האמיתי"

.55"יקנוס לכל אחד לפי השעה"להתבצע באמצעות בית דין ש

ת את שתי החששות ובסיום דבריו כתב "בפרשה זו דחה ר. הייתה שלא נכתב שם המשומד בנוכריותו בגט

אין לחוש לדברי המליזין כי , ואתה הנדיב אבי הבת תשיא את בתך להגון לה): "45' עמ, רוזנטל סימן כה(

ולא ימצאו ידיהם ורגליהם וכשלו במיעוטם כי אין תלייתם תליה ויצא הדבר להיתר וגם העדים אשר אמר

ת שעדים אלו "מהצהרתו של ר". קרובי שהעידו לפנינו ראויים הם נידוי ויבדוק מי הם ואבינה לאחריתם

במקרים אחרים אנו מוצאים את . ה לאחר התקנהראויים לנידוי יתכן וניתן ללמוד על כך שתשובה זו נכתב

: קצח' עמ, ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י, עץ חיים ב, ראה יעקב חזן מלונדון. ת מקבל ערעורי גט"ר

ת והוציא לעז על הגט "מעשה בא בבחור שנתן גט לאשתו ונשאת לאחר וקודם נישואין בא הבחור לפני ר

ופה לא רצו להינות מן הסעודה והכריח רבנו הבחור לכתוב הגט ש וכשבא לח"שכדת משה היה כתוב ברי

ת שיש לחוש לאותו קול וכן לכל קול היוצא מקדושין וגירושין אפילו ידוע שלא ימצא לבסוף "כשר ואומר ר

ראה גם מרדכי גיטין רמז ". ת להוציא השני זאת שנשא אחרי הקול"ורצה ר...אמת כיון שקול פסול הוא

ניו יורק , איגוס' י' מהדורת א, תשובות בעלי התוספות; 814' עמ) 48' לעיל הע(ץ רבינובי' מהד=תמט

מכל המובאות הללו . 187-185' ולהלן עמ871' עמ' מרדכי גיטין מהדורת רבינוביץ=57' סימן יא עמ, ד"תשי

ת להתמודד אם בדרך של מניעת " שעמה ניסה רברור שסוגיית אפשרות הערעור הייתה בעיה מרכזית

התשובה בעניין כפיית הגט נשלחה לפריש במחצית . סיבות לערעורים ואם בדרך של תקנה האוסרת אותם

במפנה , ואילו התקנה תוקנה לאחר מכן) 29' עמ, ת"ר, ריינר(ב "הראשונה של שנות הארבעים של המאה הי

ת כמקבל ערעורי "שהעדויות המתארות את ר, סביר מאוד להניח).103 ו 34, 10' עמ, שם(שנות הארבעים

ת "יום טוב שבה תקף ר' קדמו לתקנה ואילו התשובה לר) מרדכי גיטין תמט; ל"ספר עץ חיים הנ(גט

ראה . 115-116' יום טוב ראה גם להלן עמ' ת לר"על תשובת ר. מאוחרת לתקנה זו, בחריפות את המערערים

ציין 38' בהע. 1961ירושלים , תיקונים בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת-רושין נישואין וגי, פלק' גם ז

לדעתי קשר חזק יותר קיים בין התשובה . ט לבין תקנת הערעור"יו' פלק על קשר אפשרי בין התשובה לר

.ל"בעניין כפיית גט לתקנת הערעור וכנ

53 .12' ובהע72' ראה לעיל עמ

54 .313-306' להלן עמ

55 .71' עמ לעיל

83

:56י הזקן"ת מתועד על ידי ר"אליהו ובין ר' בין רמפגש מעניין אחר

כאילו ] דהוי[ת אסר כבר כלים מזופפים "והשיב הכל אמונת אומן כי ר] י"ר[=ושאלו את רבי

שכבר . ובסוף ימיו חזר בו ואמר מתחילה נאסרו על ידי ועכשיו חזרתי להתירן. מכניסו לקיום

נחלק בהם עם רבינו אליהו מפריש בבורייאס57

ר יהודה שנשא בת "מתתיהו בהר' ר בחופת

אליהו ' אליהו היה מתירן ורבי אוסרו וחזר בו בסוף ימיו והתירו ולא מטעם ר' ר שמשון שר"הר

. כי היה לפי שאינו מוציא שום איסור רק חזינן שאין מכניסין לקיום

על כך ויעידו' סתם יינם'העניין שנדון בחופה זו הוא מן הסוגיות הסבוכות הקשורות בהלכות

אולם מקום התרחשות המחלוקת לא היה בבית המדרש ואף לא , קטעי התוספות העוסקים בעניין

סביר להניח שהדיון המפותח המוצג בספרות . בהתכתבות הלכתית אלא בסעודת נישואין

התוספות בסוגיה זו הנו פיתוח של הדיון הראשוני שהחל באירוע זה ועל פי דרכנו למדנו שלפחות

. אליהו פנים אל פנים' ת ור"פגשו רפעם אחת נ

אליהו כקרובו ואף העלנו הצעה כדי להסביר כיצד נוצר הקשר ' ת מזהה את ר"קודם לכן ציינו שר

ת "ר. לאור תיאור זה יתכן שיש להציע קשר נוסף וראשוני יותר לקשר משפחה זה. 58המשפחתי

שואין שהיו בבורייאס הייתה כ הכלה בני" וא59שמשון מפלייזא' נשא לאשה את מרים אחותו של ר

אליהו מפריס הוא ' שם אביו של ר. מתתיהו בן יהודה' החתן בחופה זו היה ר. ת"אחייניתו של ר

אליהו מפריש ' של ר- הצעיר כנראה -הוא אחיו , מתתיהו, כ לשער שהחתן"אפשרי א. כ יהודה"ג

56, ז"ע, ש משנץ"ר' תוס; ה כך היא גירסת הספרים"ב תוד"ז לב ע"ראה גם ע. רט' עמ' פ סימן ע"תו, בלוי

.סימן קס, 1897וורשא , ספר התרומה, ברוך מוורמייזא; ז סימן קסו"ע, זרוע-אור; שם

57) 48' לעיל הע(מהדורת רבינוביץ =א שמופיעה במרדכי גיטין תמו" מקום בשם זה מוזכר בתשובת ריצב

בעת שדן בדרך . א בעניינו של גט שנשלח מהונגריה לאשה שהייתה בצרפת"בתשובתו דן ריצב. 794-788' עמ

נראה . באוריש' ומה שקורין בורייש ואנו קורי: "א"בו ניתן הגט כתב ריצב) בצרפת(כתיבת שם המקום

ומקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר בא והוא לשונם לדבר בעיניי דכיון שמתוך מקום דירת האיש

ומה שכתבו על נהר ייר ואנו נוהגין לקרות על קייר נהר כיון שאין שום . אין להקפיד כלל(!) בלישנא קלילא

קייר /באוריש שכנה לאור תעודה זו על נהר ייר/העיר בורייש". ף"ד במקום קו"אות במקום הלעז כך שוה יו

כדי לזהות את ' גליה'גרוס ב' לתשובה זו נזקק ה. Berry במחוז Cher על נהר Bourgesיר ויש לזהותה כע

פ על קיומו "עכ). 110' עמ(ראה שם גם בערך בורגוש . באוריש/אבל לא את בורייש) 576' עמ(קייר /הנהר ייר

.Sמדתו של לאור האמור אין לקבל את ע. י" יש עתה בידינו גם עדותו של רBourgesשל ישוב יהודי ב

Kohn, heber kutforràsok ès adatok - magyarorszag tòrtenetehez, Budapest 1881,עמ '

ת ראה "על גט אחר שנשלח מהונגריה והיה ידוע לר. שנטה לראות את בורייש כישוב בהונגריה, 153-151

. 134-133' עמ, ת"ר, יינרראה גם ר. 57' עמ, ד"ניו יורק תשי, איגוס' י' מהדורת א, תשובות בעלי התוספות

58 .22' ראה לעיל הע

59 . 61' ת עמ"בעה, אורבך

84

.60ת"אליהו נשא לאישה את אחייניתו של ר' כ אחי ר"וא

בן יחיאל מפרישמשה' ר. 2.3

ן על "אליהו מפריש לראב' משה בן יחיאל השיב יחד עם ר' בסעיף הקודם ראינו שחכם בשם ר

על . 61ב"שאלתו שעסקה בחזקת חלונות ושנשלחה לפריש בראשית שנות השישים של המאה הי

ת באיגרת שנשלחה אליהם ושישנה לפנינו בספר "משה בן יחיאל הגיב ר' אליהו ור' פסיקתם של ר

ת אולם מסיפור המופיע במחזור "משה זה עם ר' אין בידי כל עדות נוספת על קשריו של ר. 62הישר

:63 אנו עשויים ללמוד על יחוסו ומקומו-ת " תלמיד ר-ר דורבלו "יצחק ב' ויטרי ושיצא מעטו של ר

אל המלך על כל ישראל שהיו משליכין עפר ] משומדים) [משמודים(בפריש הלשינו פעם אחת

קיבל לשון הרע וקרא . הם בשעה שחוזרין מאחרי המת להטיל כשפים על הגוים להמיתםאחורי

... לו מה המעשה הרע הזה' מתתיה הגדול מפריש ואמ' יחיאל בן הרב ר' משה בר' אל הרב ר

...כ יישר כחכם ויפה אתם עושין"א] המלך[=לו ' אמ... לו אדוני המלך' אמ

למען ייודע טעמו של דבר . שהיה בצרפת בעיר בפרישהוספתי זה לספר בשבחו של מקום מעשה

ולמען ימצא כי רבים נמנעים מלעשות המנהג מפני אימת הגוים שלא יחשדום בכשפים ואם

דורבלו' יצחק בר: ידעו להשיב דברי פי חכם חן64

.

משה ' משה בן יחיאל כדי ללבן עמו את טענות הכישוף יש להסיק שר' מכך שמלך צרפת קורא לר

אליהו ' ברור אם כן שאירוע זה התרחש בעת שר. כם הבולט ביותר בין חכמי פריש בזמנוהוא הח

י "מעדותו של ר. 65כבר לא היה פעיל ועל כן אין להקדימו למחצית השנייה של שנות השישים

60אליהו נשא את ' כ אחיינו של ר"מכוון לאבי החתן וא' ר יהודה"מתתיהו בהר' חופת ר' יתכן גם שהביטוי

.ת"אחייניתו של ר

61 .7-76' ראה לעיל עמ

62 . צה רוזנטל סימן

63 .247' סימן רפ עמ, מחזור ויטרי

64 ,PAAJR 69 (1993)' גילגולם של שני מנהגים: עפר קודש, 'איידלברג' להבנת רקעו של הסיפור ראה ש

סיני ', כפיית המיטה באבלות וגלגולי הלכתה והנהגתה, 'זימר' י; 37 והערה 14-7ובפרט , 14-1' חלק עברי עמ

והערה 130-128' עמ, ת"ר, י דורבלו ראה ריינר"ת ור"על קשרי ר. שם48 רמ והערה-רלט' עמ, )ה"תשנ(קטו

. שם443

65יחסו הטוב ליהודי צרפת עולה הן . 1180-1137 מלך צרפת בשנים אלו הוא לואי השביעי שמלך בשנים

גזירות , המופיע בגזירות בלויש' קציני פריש'כך במכתבם של . ממקורות יהודיים והן ממקורות נוצריים

ו מתואר המלך כמי שלא קיבל את עלילות -קמה' עמ, ו"ירושלים תש, הברמן' מ' מהדורת א, רפת ואשכנזצ

יונביל ובלוייש תוך שהוא מבטיח שגם בעתיד אם ימצא נכרי הרוג בשדה הוא לא , הדם שהגיעו מפונטייזא

85

לפני . מתתיה הגדול מפריש' יחיאל וסבו היה ר' משה היה ר' דורבלו אנו למדים שאביו של ר

מתתיה יש לזהות ' ואת ר66ם בפריש לכל היאוחר בראשית שנות הארבעים"חכמים אלו דן רשב

. 67גרוס מכבר' י כפי שזיהה ה"מתתיה בן משה תלמיד רש' כר

חיים כהן' ר. 2.4

ויש לראותו כאחד מראשוני , היה מתלמידיו המובהקים של רבנו תם, חיים בן חננאל הכהן' ר

אליעזר ' ר, כך. ת"ת שהוכרה כבר בדור תלמידי רת שהגיעו לעצמאות לימודית והוראתי"תלמידי ר

ת לכל היאוחר בראשית שנות הארבעים של "ששהה בבית מדרשו של ר, בעל ספר היראים, ממיץ

י הזקן בעת שענה לשאלה " ואילו ר69חיים' כתב תוספות על מסכת זבחים לפני ר68ב"המאה הי

', דשות עלילות הדםבלוייש והתח-שרופי: מפתגמי העקדה, 'שפיגל' ש: ראה גם. יתן ידו להאשמת היהודים

R. Chazan, Medieval Jewry; 8' רעב הע' עמ, ג"יורק תשי-ניו, ספר היובל לכבוד מרדכי מנחם קפלן

in Northern France - A Political and Social History, Baltimore and London, 1973, p.

כן יפה לתיאורים האחרים על י דורבלו ביחס להגנת המלך על יהודי פריש מתאים אם "תיאורו של ר. 33

.מלך זה

66אף אתמול נשאתי ונתתי בדברי בפני זקני : "ם"רט שם כתב רשב' סימן אלף וקמג עמ, ה חולין" ראה ראבי

ט ועמדו ולא ענו "יהודה בר י' יחיאל והרב ר' יהודה בר אברהם וקרובי ר' מתתיה והרב ר' ש הגאון ר"פרי

י "ז על פי כ"ה ואו"תיקן את נוסח ראבי, 9' הע46' ת עמ"בעה, אורבך. א סימן תעו, וראה גם אור זרוע". עוד

יהודה והדברים מסתברים ' ט בן יהודה ולא בנו ר"יו' וקבע שהחכם האחרון המופיע הוא ר1408אוקספורד

ם הוא היחיד "בתשובת רשב. מתתיה לתארים יחודיים' בשתי התעודות זוכה ר. מאוד מבחינת סדר הזמנים

על שהייתו של ". הגדול"י דורבלו הוא מתואר כ"ואילו בתיאור ר' גאון'בעת החכמים המוזכר כמבין אר

.98' יחיאל ראה להלן עמ' על ר. 30' עמ, ת"ר, ם בפריש ראה ריינר"רשב

67ראה . 235' חסידה עמ' מ, ל"י שבולי הלקט שהוזכר על ידי גרוס נמצא כעת בשה" הקטע מכ508' עמ, גליה

. 183 הערה 405, 173' עמ, ה"ירושלים תשנ, חכמי צרפת הראשונים,גרוסמן ' גם א

68 .110' עמ, ת"ר, ריינר

69. חיים למסכת זבחים מופיעים על כל צעד ושעל בתוספות למסכת זו' פירושיו של ר. 18' עמ, ה ב" ראבי

סכת חיים בחיבורי התוספות על מסכתות אחרות קשורים בפרשנות משווה למ' מרבית אזכוריו של ר

ה הלכה "א ד"יומא יג ע, ה כשתמצא לומר"א ד"שם קכא ע, ה זה בנה"א ד"ראה לדוגמה פסחים נט ע. זבחים

, אורבך' וראה א, כ שהמסכת היחידה שעליה יש לנו תוספות מבית מדרשו היא מסכת זבחים"ברור א. ועוד

חיים בהלכות מקדש ' לצד העיסוק במסכת זבחים ניכרת בבירור גם התעניינותו של ר. 127' ת עמ"בעה

, יתכן ועיסוקו הנמרץ בחומרים אלו קשור להיותו כהן. ה או אידי"ב ד"ראה לדוגמה שבועות טז ע. וכהונה

ב "כתובות קג ע, ת"ומזוית זו יש לראות גם את פסיקתו על ביטול קדושת הכהונה בעת פטירתו של ר

יומא יג , ת גם בתחומי המקדש וקדשיווכן את קביעתו הפרשנית שהתלמוד קובע הלכו, ה אותו היום"תוד

ת בשאלת "ראה גם התכתבותו עם ר. ס"יוסי ובמקבילות המסומנות שם במסורת הש' ה הלכה כר"א ד"ע

. 94-91' להלן עמ, טומאת כלי מתכות

86

:70יוסף מאורליינש כתב' חיים ור' שהופנתה אליו על ידי ר

ר חיים "לדון לפני רבותי מצוקי ארץ שתותי תבל מוסדות הארץ מורי ה' מי אנכי ומי חיי אפי

ועל שכר ....יצחק מופלג בחכמה ובזקנה' ר יוסף בן הרב ר"אשר עליו נתלה כל כבוד הדור וה

ר "בעיני שהוא על המסרב מלדון בעירו כי לא היה צריך לצאת מבית דינו של מוה' השליח נר

...ד הגדול"ם בבית דינו הוא בחיים אשר ש

כמי שעליו נתלה כל כבוד הדור וכבית דין הגדול בעוד שחברו , י כמורו"כ בידי ר"חיים מתואר א' ר

. יוסף מאורליינש זכה לתיאורים צנועים יותר' ר-ת "חיים ללמודים בבית מדרשו של ר' של ר

חיים פסק מחמיר בעניני ' לח לרשעל רקע בכירות זו יש לראות גם את הסיפור שמפראג נש, דומה

כדי שיחווה את דעתו ', י הלבן"ר'יצחק בן יעקב הוא ' ר, ת"ממזרות שנכתב בידי תלמיד אחר של ר

' חיים בפריש ובעקבותיו הלכו גם א' גרוס היה הראשון שקבע את מקום פעילותו של ר' ה. 71עליו

, נראה שניתן לערער את שתיהןאולם, גרוס הביא שתי הוכחות לקביעתו. 72אורבך' אפטוביצר וא

הוכחתו הראשונה . חיים' ובעקבות כך את קביעתו העקרונית שפריש הייתה זירת פעילותו של ר

: 73ק שם מופיע בנוסח הדפוס"של גרוס הייתה מדברי המרדכי למסכת ב

..ז אומר"ר חיים מפרי"וה

י "בחלק מכה. מוטעיתעיון בשנויי הנוסח של המרדכי לקטע זה מגלה שלפנינו פתיחת קיצור

חיים ' והר: "מופיע, י של המרדכי"הקדום בכה, י בודפסט"ואילו בכ" 'חיים מפ' והר: "מופיע רק

ואו אז נוסף גם הפועל " מפריש"כ" מפ"נפתח הקיצור ' מרדכי של ריינוס'י מטיפוס "רק בכ". מפרש

ים עם העיר פריש ולא חי' כ שמקטע זה לא ניתן להוכיח דבר על זיהויו של ר"ברור א. 74"אומר"

. עם אף ישוב אחר

אליהו ' הוכחתו השנייה של גרוס הנה עקיפה יותר והיא מסתמכת על תיאור של שאלה ששאל ר

70 .27' פ תיקוני אורבך שם בהע"ההעתקה ע. 232' ת עמ"בעה, ראה אורבך. ח-סימנים תכז, ל"ם ד" מהר

71חיים אולם יתכן ' י הלבן עצמו את השאלה לר"שלח ר, 216' ת עמ"בעה, לדעת אורבך. תרנז' א, זרוע- אור

' חיים ומשהגיעה תשובתו של ר' הוא שפנה אל ר, י הלבן"גם שהאדם שנפגע מפסיקתו המחמירה של ר

". יצא הדבר להיתר והתירוהו כדבריו"חיים לפראג

72 .124' ת עמ"בעה, אורבך' א; 339' עמ, ה”מבוא ראבי, אפטוביצר' א; 518' עמ, גליה

73 . רמז פז

74, ב"ירושלם תשנ, הלפרין' מהדורת א, מסכת בבא קמא, ספר מרדכי השלם, ראה מרדכי מרדכי בן הלל

חיים ' שם במקום שמו של ר. י ששון של המרדכי"לטעות זו ישנה גרורה נוספת בכ. נ שם"קיב ובש' עמ

כל שהוא שלפניו כבר היה פריש כשם מקומו של החכם ושלא ידע סביר בעיני שמעתיק. יחיאל' מופיע ר

יחיאל שזיהויו עם פריש הינו מן האמיתות ' חיים בר' חיים היה בפריש החליף את ר' דבר על כך שר

.המפורסמות

87

:75חיים' מפריש את ר

ושאל . אליהו שראתה אשתו בימי טוהר שלה לאחר שטבלה מלידתה' וכבר היה מעשה באשת ר

טהור לגמרי ומותרת לבעלה ועשה מעשה ל הלכה למעשה והשיבו שדם טוהר"חיים זצ' את ר

כדבריו

על מידת התקפות ההלכתית , 76אליהו מפריש' ר-י בעל אחות אשתו "חיים ע' במקרה זה נשאל ר

ת בעניין קיום יחסים עם אישה שטבלה כדין לאחר לידתה וראתה " של עמדת ר-' הלכה למעשה '-

היה , חיים על פי תיאור זה' של רתפקידו. שוב דם בתוך תקופת הזמן המוגדרת כימי טוהר

חיים האיש ' אליהו היה ר' ובעיני ר, ת"ר, להבהיר את המשמעויות המעשיות של קביעות רבו

אליהו פעל ' אופי השאלה ודרך ניסוחה הביא את גרוס לקבוע שהיות ור. 77המוסמך לתת מידע זה

חיים ' ד עם זיהויו של רכ בפריש ותיאור זה יח"חיים היה ג' בפריש הרי שמקום פגישתו עם ר

קביעה , חיים הייתה בפריש' ל הביאוהו לקבוע שעיקר פעילותו של ר"כאיש פריש במרדכי הנ

.שכאמור התקבלה במחקר

אין . אליהו' אליעזר ולא כר' ושם מזוהה שואל השאלה כר, 78סיפור זה מופיע גם בספר אסופות

הו או לאליעזר ועלינו מוטלת החובה לאלי" 'אל"שבאחד מעדי הנוסח הוארך הקיצור , כ"ספק א

כמדומני שבמקרה זה קיימות מספר סיבות לקבוע כמעט בודאות . לברר את זהות שמו של השואל

75 .סימן שלט, זרוע א- אור

76ירושלים , ויטשהערשקאו' מהדורת א, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי, ראה אביגדור הצרפתי

גרשום וכן נוהגות כל נשים ' ש אחי אמו של מורי זקני הר"ר אברהם מאורליינ"פסק הר: "שנט' עמ, ו"תשנ

אשת רבינו אליה כהן ' אשת רבינו חיים ואחות' י ואחות"אשת רבינו יום טוב מיונ' חשובות שבמשפחות

י " ועל כ243י המוזיאון הבריטי "על כמהדורת ספר זה מתבססת ". אשת רבינו יעקב אם מורי זקיני' ואחות

' ר. י המוזיאון הבריטי"בהעתקה תוקנו מספר שינויים על פי כ. בו לא מופיעה רשימת השמות45המבורג

ראה . חיים כדודו' אהרן בנו של ר' יעקב מקורביל המוזכר בידי ר' יעקב המוזכר כאן הינו ככל הנראה ר

י אוקספורד "אהרן הנמצא בכ' תמך אורבך על פירוש פיוטים של רבקביעתו הס. 152-150' ת עמ"בעה, אורבך

', חיים הכהן' אהרן בר' פירוש הפיוטים לר, 'גרוסמן' ענייניו של פירוש זה נדונו בהרחבה על ידי א. 1206

' עמ, ו"לוד תשמ, מחקרים בתרבות ישראל מוגשים לאהרן מירסקי במלאות לו שבעים שנה-באורח מדע

' קופפר זיהה פירוש נוסף כקשור לחוגו של ר' א. דיון בקשרי המשפחה454-453' ם עמ וראה ש468-451

פירוש אזהרות דרבנא אליהו הזקן בר מנחם ממנש מאת חכם אחד מחוג בניו , 'קופפר' א: ל ראה"אהרן הנ

דחה בידי אולם זיהוי זה נ, 216-111' עמ, ט"תשמ, ב, יא) ח"ס(קובץ על יד ', של רבנו חיים בר חננאל הכהן

. 2' הע81' עמ, ספרי הלכה, עמנואל' ש

77. שלט', זרוע א-ראה אור. י הזקן"ת בידי ר" שאלה זהה בדבר התוקף המעשי של ההיתר נשאלה לר

.239-220' עמ, ו"ירושלים תשנ, עולם כמנהגו נוהג', ימי הטוהר של יולדת, 'זימר' י: לסיכום העניין ראה

78בעל ספר אסופות כתב שהוא מצא את הדברים בספר הרוקח אולם . ודה ג עמ49 דף 134י מונטיפיורי " כ

.שם לא מצאתי את הדברים

88

ת ובעל ספר "תלמיד ר, אליעזר ממיץ' אליעזר הוא ר' שנוסחו של בעל אסופות הוא הנכון ור

' לת מכך שקשרים בין רודאות זו מתקב. ל"חיים את השאלה הנ' הוא החכם ששאל את ר, היראים

' אליעזר מתועדים מספר פעמים בספרות בעוד שאין כל תיעוד דומה ביחס לקשרים בין ר' חיים ור

אליעזר ממיץ כתב ' ר, כך. חיים כהן וזאת למרות קרבת המשפחה שהייתה ביניהם' אליהו ור

על פסיקה חיים כהן ואילו ממקורות אחרים אנו למדים גם' תוספות על מסכת זבחים לפני ר

' שגם בעניין ימי הטוהר היה הקשר בין ר, קרוב לודאי. 79משותפת ועל פירושים זהים של השניים

כ גם ההוכחה השנייה של גרוס אינה "וא, וכפי שמופיע במפורש בספר אסופות, חיים' אליעזר ור

. עומדת במבחן הביקורת

ים מחייב להניח ששני חכמים אלו חי' אליעזר ור' ריבוי ואופי העדויות על קשרי ר, יתרה מזאת

הצעתו של . היכן התקיים מפגש זה, השאלה אותה ראוי לשאול היא. פעלו בזמן מסויים יחדיו

כנראה בזמן לימודם בבית "חיים ' אליעזר בפני ר' אורבך שאת התוספות למסכת זבחים כתב ר

ם מן הפסיקה מעדותו של בעל ספר אסופות כמו ג. אינה סבירה- 80"מדרשו של רבינו תם

ת "זרוע יש ללמוד שהחכמים הללו פעלו יחדיו שלא בצילו של ר-המשותפת המופיעה בספר אור

אלא , ת"חיים תלמיד ר' אליעזר ממיץ לא נסע לרמרו כדי לכתוב תוספות לפני ר' וקרוב לודאי שר

השניים אליעזר ממיץ פעלו' חיים יחד עם ר' מסתבר יותר שבפרק הזמן בו פעל ר. ת עצמו"בפני ר

חיים לאיזורים ' על זיקתו של ר. 81אליעזר ממיץ עצמו' באזורים גרמניים שבהם ידוע לנו שפעל ר

המזכירו , 82אברהם בן נתן הירחי בעל ספר המנהיג' ר, חיים' אלו ניתן ללמוד מדברי תלמידו של ר

.83"ל מאלמניא"חיים בן חננאל ז' רבינו הקדוש ר: "כ

79 מופיע הסבר 22' בספר יראים השלם סימן נב עמ. סימן תשמ, זרוע א- פסיקה משותפת ראה באור

' ה בשמו של ר"הסבר זה המובא גם בראבי. לטעמה של ההלכה הדורשת מים שלנו ללישת המצות של פסח

' ב מופיע בצורה דומה באור זרוע ב דף נט עמודה ב בשמו של ר"ליעזר והנשען על סוגיית פסחים צד עא

במרדכי לפסחים תקצג הובא פירוש זה בשם שני החכמים אלא שבדפוס נפתחו ראשי התיבות . חיים כהן

.חננאל כהן' ח כהן כר"ר

80 . 155' ת עמ"בעה, אורבך

81 .113-111, ת"ר, על שהותו במגנצא ראה גם ריינר. 158-154' עמת"בעה, אליעזר ראה אורבך' על ר

82 . 17' עמ, מבוא, ראה מנהיג

83י זה "לתולדותיו של כ. נ" וראה המופיע שם בש527ל "ביהמ, יורק-י ניו"ההעתקה על פי כ. לו' מנהיג עמ

' א; ח-עז' עמ, ז"יתש, סיני מא', ר נתן הירחי"ספר המנהיג השלם לרבינו אברהם ב, 'טולידאנו' ב: ראה

יורק -ניו, מתורתן של כמי פרובאנס וספרד בהלכות ובמנהגי פסח, ד לפסח"שרידים מדרשת הראב, הורביץ

ראה " מהדורא קמא של הספר שהורחב אחר כך על ידי המחבר עצמו: "י זה הינו"כ, לדעתו. 40' עמ, ב"תשל

E. Kanarfogel, Peering through the Lattices - Mystical, Magical, and Pietistic: גם

89

. היה בן למשפחה שמוצאה מן הקהילות הותיקות באשכנזחיים כהן' שר, מן האמור עולה

ת ברמרו תוך שהוא משתתף עם "חיים בבית מדרשו של ר' מראשיתן של שנות הארבעים למד ר

חיים לאשכנז וככל הנראה ' עם תום תקופת לימודיו בצרפת חזר ר. 84ת בכתיבת תשובותיו"ר

ככל הנראה . כתב שם תוספות לפניואליעזר ממיץ שאף ' למגנצא שם היה בקשרים הדוקים עם ר

רבי 'ברוך בן שמואל ממגנצא בעל ספר החכמה שמזכירו כ' חיים גם ר' באותה תקופה ישב לפני ר

, י הלבן בעניין חשד הממזרות"חיים פסקו המחמיר של ר' ובפרק זמן זה גם נשלח אל ר85'הכהן

י הלבן "ח שאנשי פראג או רסבירות זו מתבססת על כך שאין להני. חיים כהן' פסק אותו דחה ר

עצמו ישלחו פסק מפראג ועד לפריש כדי לקבל חוות דעת הלכתית ממי שאינו אישיות

, חיים התגורר במרכז התורני הותיק מגנצא' רק אם נניח שר. י הלבן"אוטוריטטיבית ביחס לר

מרכז שקשריו עם המזרח ועם בוהמיה מוכרים הן בהקשרים פנים יהודיים והן בהקשרים

חיים הן בגלל בכירותו ' נוכל להבין את פשרה של פנייה זו שהופנתה אל ר, רבותיים כללייםת

ת שבאשכנז ובאגפיה והן בגלל היותו הבכיר שבחכמי המרכז הותיק "בקרב חבורת תלמידי ר

.86שבמגנצא

עשוייה להסביר גם את הרקע , חיים וחלק מפעילותו באשכנז' דומה שקביעת מחוז מוצאו של ר

פסיקה זו עומדת בצורה בולטת . 87תו הקובעת שאין חובת עלייה לארץ ישראל בזמן הזהלפסיק

Dimensions in the Tosafist Period, Detroit, 2000, p. 57 n. 67.

84 .95-94' להלן עמ ראה

85] בעל ספר החכמה[=ואני ברוך ....א"מעשה בא לפני רבותינו שבמגנצ: " במרדכי חולין סימן תרפד מופיע

אמר קרובי הרב רבינו שמואל מוורדוס לפני מצרפת אמר שזו הסבראמורי הכהןוכשבא ...דנתי לפניהם

מורי 'סביר בעיני יותר ש. משה בן שלמה הכהן איש מגנצא' הוא ר" מורי הכהן"אורבך קבע ש. ת והודה לו"ר

' ד סימן ה"פ, קמא-בבא, ש"ראה גם פסקי רא. אליעזר' חיים שהיה במגנצא יחד עם ר' אינו אלא ר' הכהן

בשני המקרים מדובר בשמואל בן יוסף . חיים כהן' מואל מוורדון לבין רש' שם עדות נוספת על קשר בין ר

153' לדעתו של אורבך עמ. 37 ובהערה 340' ת עמ"ראה אורבך בעה. מוורדון ולא בשמואל בן חיים מוורדון

שמואל ' טענה זו אינה אפשרית שהרי ר. שמואל בן חיים' שמואל המופיע בסיפור במרדכי חולין הוא ר' ר

ברוך מתכוון לאביו ודאי שהיה ' לו היה ר. ברוך בעל ספר החכמה הכותב את הקטע' ם הנו אביו של רבן חיי

' היינו ר, שמואל מוורדון שאינו אביו' ברור על כן שכוונתו לר. שמואל הוא אביו ולא רק קרובו' מציין שר

.ת"מה לפני רשמואל בן יוסף הספיק ללמוד זמן ' על פי דרכנו למדנו שגם ר. שמואל בן יוסף

86ראה . יתכן כדי לשמש כמורה הוראה, מנחם בן מכיר את מגנצא לבוהמיה' א עזב ר" עוד במהלך המאה הי

העובדה שבני . 365' עמ, ט"ירושלים תשמ, מהדורה שנייה מתוקנת, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' א

על , מלמדת אף היא, ת"למידי רושבה פעלו כמה מת, הקרובה יותר, פראג לא פנו לבית הדין שברגנשבורג

.חיים כהן' הקשר הבסיסי ההדוק שבין בוהמיה ומגנצא כמו גם על ההערכה האישית לר

87, קנרפוגל' על מקור אפשרי נוסף ראה א. מרדכי כתובות רמז שיג, ה הוא אומר"ב תוד" כתובות קי ע

90

א "ש משנץ ואחיו הריצב"חיים בצרפת ושבין מוביליו היו הר' מול זרם מרכזי שהילך בזמנו של ר

הן במישור הרעיוני והן , שפעל הן במישור הספרותי, זרם זה. 88חיים בקשר הדוק' שעימם עמד ר

עליית שלש ' והמכונה במקורות 1211מימש את עצמו בעלייה שהחלה בשנת , יבמישור ההלכת

שביחס לסוגיית העלייה לארץ , קנרפוגל למדנו' שמע וא-תא' ממחקריהם של י. 89'מאות הרבנים

בעוד שחכמי צרפת ראו בעלייה ערך חיובי . ישראל אין לראות את צרפת ואשכנז כמקשה אחת

בעלייה לארץ מצווה , וחסידי אשכנז בפרט, אשכנז בכללבעל משמעות מעשית לא ראו חכמי

עלול להיות , שכוונתה הייתה לזכות בכפרת עוונות, נזקה של העלייה, לדעתם. הנוהגת בזמן הזה

חיים כהן הינו חכם בעל זיקה אשכנזית ברורה נוכל לראות ' משהראנו שר, עתה. 90רב מתועלתה

למודיו בבית . התייחסות לרקעו התרבותיאת עמדתו השוללת את העלייה לארץ ישראל תוך

שהיו מראשי הפעילים בתחום , ש משנץ"א ור"ת וקשריו הענפים עם האחים ריצב"מדרשו של ר

. חיים' כ על הבסיס האשכנזי שבעולמו הרוחני של ר"לא גברו א, העלייה

יש , יר זאתאליעזר ממיץ שהה בע' חיים במגנצא היה בעת שר' מכיוון שחלק נכבד מפעילותו של ר

ב כשנים שבהן פעל "להציע את סופן של שנות הארבעים ואת שנות החמישים של המאה הי

חיים בשנית לצרפת ופרק זמן זה אנו שומעים על פסיקתו ' בשלב מאוחר יותר חזר ר. 91במגנצא

, 1099-1517יה לרגל לארץ ישראל עלייה ועלי, ריינר' א; 37' הע200' עמ,89' במאמרו המצוין להלן בהע

' הע91' עמ, ח"ירושלים תשמ, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית

זיקת יהודי ספרד לארץ , 'הקר' חיים כהן ראה אצל י' רשימת מקורות ומחקרים העוסקים בעמדת ר. 190

.21' הע9' עמ) ה"תשמ (36קתדרה ', 1391-1492ישראל

88 .97' ראה להלן עמ

, גויטיין' ד' ש; 112-105' עמ) ו"תשל(', שלם ב', לירושלים) א"קע (1211מה קרה לעליית , 'פראוור' ראה י89

היישוב בארץ ישראל בראשית האיסלאם ובתקופת ', מקור חדש על עלייתם של רבני צרפת ונלויהם'

-תא' י; 37' ובהע278-277' ת עמ"בעה, אורבך' א; 343-338' ם עמ"ירושלים תש, הצלבנים לאור כתבי הגניזה

יחיאל ' ר, לעליית שלש מאות הרבנים, י הזקן"כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר, 'שמע

E. Kanarfogel, ‘The Aliyah of; 324-319' עמ, )א”תשמ(', שלם ג', מפאריס וענייני ארץ ישראל

“Three Hundred Rabbies” in 1211: Tosafist Atitude Toward Settling in the Land of

Israel’, JQR, 76 (1986), pp. 191-215.60' עמ, 87' לעיל הע, ריינר' א: לסיכום וניתוח העניין ראה-

55 ;73-60 .

90, ריינר' א; 82-81 'עמ, )ד"תשל(' שלם א', תשובת חסיד אשכנז על ענין עליה לארץ ישראל, 'שמע-תא' י

על אודות יחסם של קדמוני אשכנז לערך העלייה לארץ , 'שמע-תא' י; 99-114; 86-87' עמ,87' לעיל הע

.318-315' עמ, )ב"תשנ(' שלם ו', ישראל

91 . 113-111' עמ, ת"ר, אליעזר במגנצא ראה ריינר' על שנותיו של ר

91

שמשון ' א ואף עם אחיו הצעיר ר" ועל קשרים הדוקים עם ריצב92'תפוסת צרפת'חיים ב' של ר

סביר , תשובה בה פתחנו את דיוננו, י דאורליינש"חיים ולר' י הזקן לר" תשובתו של רגם. משנץ

אין לאחר את 1189י הזקן נפטר ב "מכיוון שר, חיים בעת שכבר פעל בשנית בצרפת' שנשלחה לר

' חיים לצרפת מעבר לשנות השמונים של המאה וממועד זה ואילך פעל ר' הגעתו השנייה של ר

. 93מכאן אזכוריהם המשותפיםא ו"חיים עם ריצב

שממנה , חיים בצרפת ודאי שלא הייתה בפריש' אולם חשוב להדגיש ששהותו השנייה של ר

כ להציע את "יש א. 1198 והורשו לחזור רק ב 1182ומהנחלה המלכותית גורשו היהודים ב

כערים , ץשמשון משנ' א ור"ריצב, חיים' שמפנייה ואת עריה דמפיר ושנץ שבהן פעלו חבריו של ר

.בהן פעל אף הוא

מובאת 94בתוספות על מסכת נזיר. ת שרדה בידינו"חיים לבין ר' התכתבות ודאית אחת בין ר

אבי 'ת שכלי מתכת שהיו באוהל שבו היה גם מת דינם כדינו של המת ויש להגדירם כ"עמדת ר

כדין נזיר דינו, שנזיר שנטמא בטומאת אהל בגלל המתכות הטמאות, מכך עולה. 'אבות הטומאה

שכהן , מעמדה זו נגזר לכאורה. שנטמא על ידי מת עצמו ועליו להפסיק ימי נזירותו ולהתגלח

שהרי כל טומאה המחייבת נזיר , מוזהר מלשהות באהל יחד עם כלי מתכות שנטמאו בדרך זו

חיים כהן ' על בסיס ניתוח זה יצא ר. שנטמא להתגלח אוסרת לכתחילה על כהן לשהות במחיצתה

:ת כפי שמופיע בתוספות שם" עמדת רנגד

)ן(ושלח לו רבינו חיים כהן איזה בית אשר תבנו לי דאי95

ה דכהן מוזהר עליו " נזיר מגלח עליו ה

במסכת ' ואין לך בית שאין בה שום כלי מתכות שהיה באהל המת או שום מסמר כדאמרי

דבהדיא תניא כל טומאה שהנזיר מגלח עליה כהן מוזהר עליה ותו ) א"ד הכ"פ(שמחות

אבל נזיר אין מגלח אלא על ....טומאות במת כיצד' אהלות דקחשיב התם ד' בתוספתא ובמס

למעוטי כלים הנוגעים במת דאיירי בהן דהא ודאי מגלח על אבר מן החי ואכל ' המת בלבד פי

92 .125-124' ת עמ"בעה, ראה אורבך, להקשרה של פרשה זו. ם תתמז ותתנו מרדכי עבודה זרה רמזי

93, 283-276' עמ, 2000, אביב-תל, שני גויים בבטנך, יובל' י ראה י" את גיבושו של חוג העולים הצרפתים לא

את שנות . בה נכנס העולם לאלף השישי על פי הלוח העברי1240כקשור לציפייה המשיחית לקראת שנת

בשנים . ג"ב והעשור הראשון של המאה הי" של חוג זה יש לראות בשנות התשעים של המאה היההתגבשות

חיים כהן בפעם השנייה בצרפת אולם דמותו הרוחנית שעוצבה בנוף מולדתו האשכנזי לא ' אלו פעל ר

ראה להלן . התמוססה בהוויה הצרפתית בעניין זה כמו גם בעת שהגן על מנהג הקדמונים בתקיעת שופר

.98' עמ

94, בלוי' י' מהדורת מ, שיטת הקדמונים על מסכת נזיר, ראה גם חידושי רבינו פרץ. ש"ה ת"ב תוד" נזיר נד ע

.ה כלים בני הזאה"ב ד"נד ע, ב"יורק תשל-ניו

95 .ב רנשבורג בדפוס וילנא וכך מופיע גם בחידושי רבינו פרץ הנזכר בהערה הקודמת" ראה הגהת ר

92

....' הני דתנן במתני

ם מעיון בספר יחוסי אול, חיים אינה נמצאת בקטע תוספות זה' ת לשאלותיו של ר"תשובתו של ר

בן בתו של , משה מקוצי' ג של ר"יהודה בן קלונימוס משפירא ובספר הסמ' תנאים ואמוראים לר

:96ביחוסי תנאים ואמוראים מופיע. מ"ניתן לגלות את דרך השתלשלות המו, חיים' ר

חיים הכהן שאסור לכהנים ליכנס בתוך הבית שבו כלי' ע ששלח לרב ר"ת זל"ר' בש' כת' ומצ

..בראש אהילות ' חיים שלח לו הא דתניא בתוספ' והרב ר....מתכות משום דחרב הרי הוא כחלל

:97ג"ואילו בסמ

-פירש רבינו יעקב כי אותה המשנה מדברת בכלי מתכות כדדרשינן במסכת נזיר בחלל חרב

חרב הרי הוא כחלל ואף על ידי קבלת טומאה של אהל נחשב כחלל כמו שדורש שם המקרא אף

ושאל רבינו חיים כהן גדול אבי אמי אל רבינו יעקב מאחר שחרב הרי הוא כחלל ...ניין אהללע

על ידי קבלת טומאה של אהל איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי כי אין בית אשר אין

שם מת ומסמרים קבועים בבית ולא השיב לו על זאת אל נכון ואחר כך שלח לו זקני בכתב דתני

...ותניא במסכת שמחות.....תאעלה בתוספ

ת "ג מופיע בספר הישר כאשר לפני פירוש זה כתב ר"פירוש המשנה שאותו מזכיר בעל הסמ

:98הקדמה המתארת את התלבטותו ביחס לפירוש זה

כלפי שראיתי כי נשאלתי על משנה זו לא ידעתי להשיב וגם שאלתי על זה לחכמי רומא ולא היה

י הכא דתליא באשלי רברבי ולא אסיקו אלא כדמסיק תעלא ועוד דאנא אשכחנא מקמ. בידם

והנה כמה שנים הייתי בלבי להבין בה וברוך מורה צדק אשר הורני בדרך ] כרבא) [דרבא(מבי

ולחידודא ולפילפולא דתלמידי . יתן חכמה מפיו דעת ותבונה' ת כי ה"בחרתי להסתופף בכ

..ל תפרשנה באר היטבואחר האי כל. כתבנא אנא דודי נקוט האי כללא בידך

חיים בו ביקש הלה פירוש למשנה הראשונה של ' ת לר"הקדמה זו אינה אלא פתיחה לתשובה של ר

ת שבה הוא "תשובה פרשנית זו מוזכרת בספר יחוסי תנאים ואמוראים כתשובתו של ר. אהלות

לבית קבע שכלי מתכות שנטמאו באוהל המת דינם כמת עצמו ועל כן כהנים אינם רשאים להכנס

חיים הגיב לדברים הללו בשתי ' ר. 99שבו ישנם כלי מתכות שידוע עליהם שנטמאו באוהל המת

96 .תעג' עמ, ג"ירושלים תשכ, מיימון' ל' מהדורת י, חוסי תנאים ואמוראיםי, יהודה בן קלונימוס

97 .תסב' עמ, מצות עשה רלא, א"תשנ. פרבר' מהדורת מ, ספר מצוות גדול, משה מקוצי

98', לרבינו תם והקדמתו" ספר הישר"עניינות ב, 'אברמסון' לדעתו של ש. סימן תשנח, ספר הישר שלזינגר

ראה . על עמדה זו חלק אורבך ונראה שהצדק עמו. ת"אין קטע זה מדברי ר, 244' עמ) ב"תשכ(קרית ספר לז

*.12' הע95' עמ, ת"בעה

99יצחק מסימפונט למשנה ' קכ שם מצוטט פירושו של ר' עמ, 96' ל בהע" ראה יחוסי תנאים ואמוראים הנ

93

שהרי בכל בית שידוע שהיה בו ולו , שאלתו הראשונה הייתה. שאלות שנשאלו בשתי דרכים שונות

נשארים כלי מתכות ובהם מסמרים הקבועים בקיר - ורוב הבתים הם כאלו -פעם אחת מת

, ת"על פי שיטת ר. תן לחלץ וגם עליהם האהיל המת בפרק הזמן בו היה מונח בביתשאותם לא ני

מכיוון . כמת עצמו, שמטבע הדברים נשארים בבית גם לאחר פינוי המת, דינם של מסמרים אלו

מנוע , ככהן, שהרי הוא, 100"איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי: "חיים' שכך שאל ר

. שהיה בו אי פעם מתמלהיכנס לכל בית שידוע

כפי , חיים בכתב' שלח ר, ת מתוספתא אהלות"שבה הציג סתירה לעמדת ר, את שאלתו השנייה

ש משנץ "ת נמצאת לפנינו בפירושו של הר"ותשובתו של ר, ג"שניתן ללמוד מעדותו של בעל הסמ

ק נותרה לנו ר, פ"שנשאלה בע, ת לשאלה הראשונה"מתשובת ר, לעומת זאת. 101למסכת אהלות

-ת לשאלה על"תשובת ר, דהיינו, "ולא השיב לו על זאת אל נכון"ג שכתב "עדותו של בעל הסמ

אין אנו . 102ת מפיו"חיים ששמע את תשובת ר' לדעתו או לדעת ר, פיית זו לא הייתה מספקת

אולם יתכן שישנו קשר בין אופייה , ת ומה פגם מצאו בתשובה החכמים הללו"יודעים מה השיב ר

ת על ידי הבאתה למבחן סבירות שתוצאותיו "חיים את עמדת ר' שאלה זו שבה דחה רהייחודי של

.103חיים או נכדו' י ר"ת ע"הלא מספק שהוענק לתשובתו של ר" ציון"לבין ה, הן בלתי אפשריות

ל "יצחק מופיע בשמו בספר הישר בסימן תשנח הנ' פירושו של ר. ישרזו כאשר מקור הדברים הוא בספר ה

.ת"כאשר מיד לאחריו מופיעה תשובתו של ר

100 .א, פ ישעיה סו" ע

101יונה ; ה חרב"ב ד"ש משנץ פסחים דף יד ע"ר' תוס; לקראת הסוף, ב"א מ"ש משנץ לאהלות פ" פירוש ר

דף כ , נ"ירושלים תש, הרשלר' מהדורת מ, ראבת-עליות דרבנו יונה השלם למסכת בבא, החסיד מגירונדא

, קצנלבוגן' מהדורת מ, מסכת בבא בתרא, א"חידושי הרשב, שלמה בן אדרת; ה ואי בעית אימא"א ד"ע

ת נשאר איתן בדעתו שאל "מכל המקורות הללו עולה שר. ה אי בעית אימא"א ד"דף כ ע, ז"ירושלים תשנ

. ו במת וזאת למרות שנזיר לא מגלח אם נכנס לבית שכזהלכהן להכנס לבית שבו ישנם כלי מתכות שנטמא

ה "א ד"ע' דף כ, ג"ירושלים תשנ, בבא בתרא' ן למס"חידושי הרמב, משה בן נחמן: לעומת זאת ראה

מהדורת , גנזי ראשונים על מסכת ברכות, ספר ההשלמה על מסכת ברכות, משולם בן משה; ואיבעית אימא

ת כמי שטען שאין כהן מוזהר מלהאהיל על "במקורות אלו מוצג ר. א"רי' עמ, ז"ירושלים תשכ, הרשלר' מ

ת "חיים ור' ת שבין ר"סיכום ממוין היטב של רוב דרכי ההיצג של השו. כלי מתכות שנטמאו באוהל המת

. ל"א הנ" שבחידושי הרשב19נמצא בהערה

102י אל נכון והלכתי וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אל: "כג, כג' ראה שמואל א

: ה חזי מאן גברא רבה אסהיד עליה"י ד"א פרש"ראה גם חולין ז ע. על דבר מכוון ואמת: י שם"רש.." אתכם

. ראה כמה אדם גדול העיד עליו דהיינו רבי יהושע הואיל ובא להעיד על זאת יפה כוון ודקדק בדבר אל נכון

. לא מדוייקת ולא מכוונת, תבלדעת הכו, כ"ת הייתה א"תשובתו העל פיית האבודה של ר

103סביר . 314-317' ראה להלן עמ. ת עצמו השתמש במבחן סבירות כהצדקה למהלכים פרשניים" ר

חיים עמדה גם ידיעת הנוהג שכהנים לא הקפידו על כניסה לבתים שבהם ידוע שהיה ' שבתשתית שאלת ר

94

חיים בבית ' אולם בתקופת שהייתו של ר, חיים' ת אל ר"אמנם בידינו רק תשובה אחת של ר

' כבר אורבך עמד על כך שר. ת"ים שותף בתהליך כתיבת תשובותיו של רחי' ת היה ר"מדרשו של ר

. 104אפרים בעניין היתרו של הקנבוס יחד עם צמר' ת לר"חיים היה שותף לכתיבת תשובת ר

סימן עג . עד- רוזנטל סימנים עג-ת המופיעים בספר הישר "תופעה דומה יתכן וניתן למצוא בשו

אינו מזוהה בשאלה , ת"שהיה בודאי מתלמידי ר, הינו שאלה בת שני חלקים כאשר השואל

, בחלקה הראשון של השאלה מוצג פסק דין אותו כתב השואל ביחס לדיון שבא לפניו. ובתשובה

:105ולפסק זה הקדים השואל את הדברים הבאים

שלך (רבינו ומורינו הילך תופס הכתב שלא שלחתי ולא נחתם כי הכל יודעים שתורתנו שלך היא

ני אחד מיתמי היתומים צוה רבינו שיחיה אם יחסר דבר להשיב השליח אצלו ולי א) היא

לרמרוג כי כמו כתב את אשר כתבתיו בין לילה בא ובין לילה שב לביתו ולא השיב על שכר

.השליח כי לא נזכר ושלוחכם לא רצה שוב לרמרו ואני לא אוסיף על דבריו ולענות באתי

האם אפוטרופוס של יתומים שתבע עבורם בבית , זו הואעניינו של הפסק המופיע לאחר הקדמה

או שמא הוצאה זו תיפול על כתפם של , צריך לשאת באחריות לשכרו של השליח, דין והפסיד בדין

ת כדי שיחווה "מדברי השואל ברור שגם פסק הדין העיקרי הובא בידי השואל לפני ר. היתומים

באישורו של , לאחר שהשואל, ככל הנראה. ינואולם הן הפסק והן חוות הדעת אינם לפנ, דעתו

פסק לטובת בעל דינם של היתומים התעוררה השאלה בדבר אחריות האפוטרופוס למהלך , ת"ר

ת יחווה את "מדברי השואל אנו למדים שאת פסקו השני הוא עיכב ברשותו עד שר. המשפטי כולו

כאשר כוונת " ולענות באתיואני לא אוסיף על דבריו: "ת הוא הבטיח" ואילו לר106דעתו עליו

ת "ת יחלוק על הפסק שאותו הוא מציע לפניו אזי הוא יקבל את עמדת ר"שאם ר, הדברים היא

.ללא כל תוספת

ת זו מוזכר במספר מקומות בספרות הראשונים ובכולם מוצגת עמדת "העניין הנדון בתשובת ר

שמואל בן ' מוצגת כעמדתו של רחיים כהן ואילו עמדת השואל ונימוקיה ' ת וטיעוניו כעמדת ר"ר

ת ועל כן "חיים ענה כאן בשם ר' שמואל ואילו ר' יתכן שהדיין השואל כאן היה ר. 107יוסף מוורדון

.וקבועים בו מסמריםת כל בית שכזה היה אסור בכניסה לכהנים במידה "לדעת ר. מת

104 . 86' עמ, ת"ר, ראה גם ריינר. 201' ת עמ"בעה, אורבך

105 .370ההעתקה על פי כתב יד ירושלים . 168' ספר הישר רוזנטל סימן עג עמ

106" כ שלחתי להם ואם שגיתי הבינה לי"ע"את המילים .." הילך תופס הכתב שלא שלחתי ולא נחתם "

.יש לפרש על כן כסיומו של פסק שעדיין לא נשלח, )169' רוזנטל עמ(המופיעות בסוף הפסק

107ר יוסף "וה: "ה הלכה"ש שם ד"בתוספות הרא. 'רבי שלמה בן יוסף': ה הלכה ושם"ב תוד" ראה גיטין נב ע

95

.108חיים' ת כעמדת ר"בספרות המאוחרת יותר מוצגת עמדת ר

ת בעת ששהה ברמרו "חיים היה שותף ליצירתו ההלכתית ולכתיבת תשובותיו של ר' הידיעה שר

העובדה שאחד . חיים כבכיר שבהם' ת לר"ירה היטב את יחסם של תלמידי רכתלמיד מסב

ובהזדמנות אחרת , כתב לפניו תוספות כתלמיד בפני רבו-אליעזר ממיץ ' ר-ת "מראשוני תלמידי ר

מלמדת , 109ת בענייני נדה"הפנה אליו שאלה שבדקה את היקף ועומק קביעותיו ההלכתיות של ר

חיים הן כמורה עצמאי והן כתלמיד בעל מסורות הלכתיות ' אליעזר בר' על הכרתו של ר

חיים מלמד כמדומה ' ניתוח תשובותיו של ר. 110ת" ר-ופרשניות מבית מדרשו של המורה המשותף

אורבך הרחיב את דיונו על פסיקותיו ' כבר א. פרשנית שניחן בה-גם על היצירתיות ההלכתית

של בני זוג לעלות לארץ ישראל ובהיתר להשכיר חיים העוסקות באפשרות הכפייה' היחודית של ר

ורק עליו חל האיסור ' ביתך'י מוגדר כ"ל לנכרים וזאת מכיוון שרק בית הנמצא בא"בתים בחו

: הנם, הסותרים לכאורה, לדעתו של אורבך פסקים אלו. 111להכניס תועבות

ות אתהדוגמה מאלפת לתיאוריה קיצונית של שלילת הגולה עם מסקנות מעשיות המשלימ

. חיים' שבפסיקות אלו ניתן לזהות את תפיסתו ההלכתית הכוללת של ר, לחילופין ניתן להציע

ישנו מאמץ להכשיר את דרך החיים של , 112ת"בדומה לאלו של ר, חיים' בפסיקותיו השונות של ר

כאשר כח דהיתרא מלווה בלמדנות מקורית , קהילות וחבריהן תוך התאמתם לספרות ההלכתית

ל היא הרחבת הפעילות הכלכלית של "כך משמעות היתרו להשכיר בתים בחו. את פעילותומאפיין

תשובה . 114ודומה שגם את תשובתו שנשלחה לפראג יש לבחון בכיוון זה, 113היהודים העירוניים

זרוע -באור". והרב רבי שמואל מווירדון: "'ד סעיף ה"קמא פ-ש בבא"אבל בפסקי הרא" ר שמואל מוורדום"ב

ראה גם . אל בחור בר יוסף וראה גם תשובות מיימוניות לספר משפטים סימן נדוהרב שמו: קמא קפז-בבא

חיים כהן עוד בבית מדרשו ' שמואל בן יוסף מוורדון ור' על קשר בין ר. 47 ובהערה 340' עמ, ת"בעה, אורבך

. 85' ת ראה לעיל הע"של ר

108בסיום התשובה במרדכי . קמותשובה זו מצוטטת במרדכי כתובות סימן. רוזנטל לה, ראה גם ספר הישר

במקרה . חיים' ת ור"ת על תשובתו ובסמוך מופיעות תשובותיהם של ר"א הקשה לר"יעקב מטרנ' מופיע שר

. שם51' ובהע67' ת עמ"בעה; 352' עמ, ה”ראה מבוא ראבי. ת"חיים לצידו של ר' זה ענה ר

109 .87-88' ראה לעיל עמ

110 .ה מנה"ב תוד" ראה קדושין ח עחיים' על מסורת נוספת שנמסרה בידי ר

111 .126' עמ, ת"בעה, אורבך

112' עמ, )ד"תשי(ציון יט ', ת לבעיות זמנו"יחסו של ר, 'אלבק' ת ראה ש" על מגמות אלו בפסיקתו של ר

.תתצו-תתפב' עמ, )ז"תשמ(סיני ק ', עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם, 'שילה' ש; 141-104

113, אוגוסט-הביוגרף של פיליפ, למחצית מבתיה של פריש צויינה על ידי ריגורד בעלות יהודית על קרוב

אולם המידע הדמוגרפי שבדבריו מוערך , 1182כאחת הסיבות לגירוש היהודים מהנחלה המלכותית ב

96

לטענת . זו עסקה באדם שנחשד בממזרות מכיוון שאמו הרתה בעת שעבדה כמינקת בבית יהודי

הבית היהודי אולם בדיון שהתפתח מסביב לפרשה זו התברר שאין עדות האם אבי הילד היה בעל

בשלב מאוחר יותר . ברורה על גירושיה מבעלה הראשון אלא שמועה בלבד שאישה זו הייתה פנויה

ואו אז בא ערעור הן על כשרותו של , כנראה לאותו בעל הבית ממנו הרתה, אף נישאה האישה

אשר החשש הוא שאישה זו לא נפרדה כהלכה מבעלה בנה והן על כשרות נשואיה השניים כ

:זרוע-בסיום היצג הבעיה כתב בעל אור. הראשון

ל והחמיר ואמר שמא לא דקדקו "ר יצחק הלבן זצ"לא חשש ה] לכל סיבות ההיתר[=ולכל זה

או שמא אחרי כן בא הגט לידה

:חיים' ה כתב רבפתיחת התשוב. חיים כהן' זרוע את תשובת ר-בהמשך הדברים הביא בעל אור

פליאה היא בעיני על החכמה כיוצא בפרגא שלא דקדקו והניחו לעשות נישואין באשה ידועה

י מיתה "י גירושין או ע"אשת איש אם לא ידעו בבירור שהייתה בחזקת היתר או ע

י הלבן וזאת מכיוון "חיים מניח שאין כל מקום לערעורו של ר' מהקשרם של הדברים יש ללמוד שר

שבית דינה של פראג לא היה מאפשר את קידושיה השניים של אותה אישה אם מצבה שברור

כ שאין כל מקום "הנחתה הבסיסית של התשובה היא א. כאישה פנויה לא היה ברור לחלוטין

חיים כהן בפירוט רב את ' בהמשך הדברים דחה ר. לערער על קדושין שאושרו בבית דינה של פראג

יצא הדבר "יחס לקידושין הללו ומדברי בעל אור זרוע אנו למדים שי הלבן ב"החששות שהעלה ר

חיים מלמדת אותנו שוב על מגמת מקילה ' פסיקתו המפורטת של ר". להיתר והתירוהו כדבריו

חיים להכיר ' מסורת אותה יכול היה ר, המנסה למנוע כל סוג של ערעור בשאלות של מעמד אישי

.115ת"יפה בבית מדרשו של ר

עניינה . שמשון משנץ' חיים לר' חיים הינה שאלה ששלח ר' ת לעמדתו המקילה של רדוגמה נוספ

של שאלה זו הוא האפשרות להתיר לאלמן לשאת אשה טרם שיעברו שלשה רגלים ממות אשתו

. אולם יש בידינו שתי תשובות הקשורות בשאלה זו, חיים אינה לפנינו' שאלת ר. הראשונה

, א"וחברתה היא תשובת ריצב, חיים עצמו' שנמענה היה רש משנץ "הראשונה היא תשובת הר

חיים ואת תשובתו שלו כדי ' שמשון את שאלת ר' שאליו שלח ר, שמשון' אחיו המבוגר של ר

W. C. Jordan, The French Monarchy and the Jews - From Philip Augustus: ראה. כמופרז

to the last Capetians, Philadelphia 1989, pp. 8-9 ;7' ובהע125' ת עמ"בעה, אורבך: ראה גם.

114 . 71' ובהע86' עמ ראה גם לעיל. סימן תרנז, א, אור זרוע

115 .46' ובהע80' ראה לעיל עמ

97

שמשון הפונה בתשובתו הן אל נמען אותו ' מסגנונו של ר. 116לקבל ממנו את חוות דעתו בעניין

חיים כתב את שאלתו ' ניתן ללמוד שר' דוניא'והן אל נמען אותו הוא מכנה ' רבינו'הוא מכנה

חיים ' כאשר את הטיעונים ההלכתיים ניסח ר, ולמעשה את עמדתו המקילה יחד עם האלמן עצמו

כתיבת איגרת בצורה זו כמו גם הצגת נימוקי . ואילו את הטיעונים האישיים פרס האלמן בעצמו

מלמדים על המאמץ הגדול שעשה -שמשון ' עובדה עליה עמד כבר ר-היתר הסותרים זה את זה

בקשתו נדונה -האלמן ששאלתו, אליעזר' שהוא למצוקתו של ר-חיים כדי למצוא צד היתר כל' ר

א יותר ממה שהיא מלמדת על רוח "ש ולריצב"חיים לר' דומה שהשאלה ששלח ר. 117בתשובה זו

י הזקן "תלמידי רש משנץ היו "א ור"ריצב. ההיתר שהילכה בפסיקותיו מלמדת על ענוותנותו הרבה

חיים בלמעלה משנות דור ומסיבות שונות יש להניח ששאלה זו לא נשאלה לפני ' וצעירים היו מר

י "חיים היה באותה עת כבר מנכבדי הדור וכמי שהוגדר על ידי ר' ר. 118ראשיתן של שנות התשעים

הבא ולקבל לא היסס מלשאול את הבולטים שבחכמי הדור' עליו נתלה כל כבוד הדור'הזקן כמי ש

עליה , ת"חיים המשתלבת היטב במסירותו להעברת תורת ר' צניעותו האישית של ר. את דעתם

לצד היצירתיות הלמדנית שלו משתקפים יפה בפסק הבא שמסורת וחידוש , הצבענו קודם לכן

:119ת משתלבים בו לכדי אמירה אחת"ביחס לעמדת ר

ק ובשופרות "בזכרונות פעם אחת קשק במלכויות פעם אחת ו"והקדמונים היו תוקעים קשר

ק אמת אין האמצעיות שוות כלום אחרי שאינו כי אם לערבב "פ שאם קש"ק ואע"פעם אחת קר

פ שיש הפסק בין "ק בכל פעם ואע"ק קר"ק קש"ת הנהיג לתקוע קשר"ור. לא הקפידו] ן[השט

א הנהיג "וריצבח "תקיעות בתשע שעות יצא י' שמע ט' יוחנן דאמ' לן כר' תקיעה לתרועה קיימ

ק "ק קש"חיים כהן הנהיג קשר' ורבי' ק במלכויות וכן בזכרונות וכן בשופ"ק קר"ק קש"קשר

.ק"ק קשר"ק קש"ק ובשופרות קר"ק קשר"ק קר"ק במלכויות ובזכרונות קש"קר

ק "ק קר"ק קש"ת שיש לתקוע קשר"חיים כהן אימץ אם כן מבחינה עקרונית את חידושו של ר' ר

116 .'א נמצאות בתשובות מיימוניות לספר שופטים סימן כ"שמשון וריצב' תשובות ר

117והרב רבי חיים רצה להתיר לרבי אליעזר לישא אשה לאלתר מדפסק " : מועד קטן תתקלו, ראה מרדכי

לא ] א"והריב[=ם "ל דאמר נשא אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו משום פריה ורביה והריב"פרק הבא כריב

תיאור הדברים כאן שונה בכמה פרטים מתיאורו של אורבך . הניחו אבל אם אין לו מי שישמשו מותר מיד

.128-127' ת עמ"ראה בעה. א"שמשון וריצב' אלמן עצמו ששלח את עניינו לפני רחיים כ' שראה את ר

118חיים היה ' וקשה להניח שר) 273' ת עמ"בעה (1150שמשון משנץ נולד להערכת אורבך סמוך לשנת ' ר

סביר להניח ששאלה מסוג זה הייתה מופנית , יתרה מזאת. פונה אליו לו היה בראשית שנות העשרים לחייו

סביר על כן להניח ששאלה זו נכתבה לא לפני . י בחיים"שמשון לו היה ר' י הזקן ולא לר"חיים לר' די רעל י

.חיים אמור להיות למעלה מבן שבעים שנה' בשנה זו היה ר. י" שהיא שנת פטירתו של ר1189

119 .א22 דף 874/1י אוקספורד " כ

98

ק ואילו בשופרות את "בזכרונות את קש, ק"ע שבמלכויות יש להקדים את קשרבכל ברכה אבל קב

למסורת הקדמונים שהייתה -ת " גם במסגרת חידושו של ר-ק ובכך לתת עדיפות "תקיעות קר

ומאידך קבלת שיטתו , המנסה לשמר את נוהגי הקהילות מחד, דרך עבודה זו. רווחת בקהילות

.מבוטאים היטב בשינוי קטן זה, יתת ויצירתיות למדנ"הלימודית של ר

חברי בית דין בפריש-אברהם ' אליעזר ור' ר, יחיאל' ר. 2.5

:ת של ספר הישר מופיעים הדברים הבאים"בפתיחת סימן לד בחלק השו

שרי צבאות לנוכח יביטו ואורחותם לא יעבוטו קרובי , עיניכם הרואות. יעקב' גם זו השיב ר

.אברהם שלשת הנפת אנשי מופת' זר וחברנו הרב ראליע' יחיאל והרב ר' הרב ר

את מקום מושבם של חכמים אלו זיהה מהדיר ספר הישר בפריש ואף קבע בכותרת לתשובה זו

זיהוי מפורש של נמעני התשובה כחכמי פריש אינו . 120"תשובה לשלשה אנשי מופת בפריש"

ציטט תשובה זו וציין שנמעניה ה ש"והזיהוי הגיאוגרפי היחידי המפורש נמצא בדברי ראבי, בנמצא

" יחיאל' קרובי הרב ר"ברלינר שזיהה את ' קביעת רוזנטל מתבססת על דברי א. 121היו חכמי צרפת

כן -ם גם"ם בעת שהותו בפריש ושכונה על ידי רשב"יחיאל שלפניו נשא ונתן רשב' כאותו ר

מתתיה ' ה הוא בנו של ריחיאל ז' זיהויו המוצדק של ברלינר מאפשר לנו גם לקבוע שר. 122"קרובי"

. 123ת נידונו קודם לכן"משה שקשריו עם ר' י ואביו של ר"תלמיד רש

ובן , ן"יום טוב בן ריב' אחיו של ר, ן"אליעזר בן ריב' הציע רוזנטל לזהות כר' אליעזר' הרב ר'את

קש אליעזר זה אינו חכם מוכר והזיהוי הברור היחידי שלו הנו בעת שהוא התב' ר. 124ת"דודו של ר

: 125ת"יום טוב להעביר את השאלה הבאה אל ר' על ידי אחיו ר

הנני יום טוב , אליעזר יגדל שמך ותורתך' שלום לך אחי ר. יום טוב בר יהודה' שאלה מן הרב ר

אחיך מבקש ממך על מעשה שאירע בכאן על גוי ששתה יין בכוס אחד ועדיין משקה טופח

120י ולעתים ניסוחיו של "עתקה מכההן לעתים ה, הכותרות לתשובות המודפסות באותיות גדולות

.בעניין זה לא נהג המהדיר בדרך אחידה. המהדיר

121 .מ רמז תו"מרדכי ב', תשובות מיימוניות לספר משפטים סימן א='ב סימן ג"ם ד" מהר

122מקור דברי . 309' ראה גם גליה עמ. 28' הע48' עמ, 1872ברסלאו , חלק גרמני, פליטת סופרים, ברלינר' א

א "זרוע ח-ומשם לקחם בעל אור, חולין סימן אלף קמג, ה"טטים במחקרים הללו הוא ראבים המצו"רשב

.סימן תעו

123 .85-84' לעיל עמ

124 .י"ם היו בני יוכבד בתו האחרת של רש"ת ורשב"י ואילו ר"אליעזר היו בני מרים בת רש' ט ור"יו' ר

125 .'סימן א, ל" תחצו

99

למעשה על ניצוק בר ניצוק אם אסור או מותר ועתה יעקב הלכה ' ועתה שאל מן הרב קרובי ר....

.אם יתירו תודיעני ומאיזה טעם יתירנו אם אילו כמו כן ושלום

ם "יום טוב עקר מפלייזא לפריש ואף הוא נמנה על חכמי פריש לפניהם דן רשב' לדעת אורבך ר

בפריש אליעזר אחיו התגורר אף הוא' סביר על כן להניח שר. 126בראשיתן של שנות הארבעים

ל ולהשיב לפריש "ת את השאלה הנ"ובאחת מנסיעותיו לרמרו התבקש על ידי אחיו לשאול את ר

הינם , אליעזר' יחיאל ור' ר, שני הנמענים הראשונים של התשובה, לאור האמור. ת"את תשובת ר

וכמתייחסת לשני ' קרוַבי'המופיעה בפתיחת התשובה יש לקרוא כ" קרובי''ת ואת המילה "קרובי ר

.127החכמים הללו

חכם זה זוהה על ידי . 128'אברהם' חברנו הרב ר'החכם השלישי ששימש בבית הדין בפריש הוא

מכיוון שידוע לנו . 129ת"ם להעביר שאלה אל ר"אברהם המתבקש על ידי רשב' רוזנטל עם ר

וקיומו של , 130ת"ם שהה בפריש בראשיתן של שנות הארבעים ומשם הפנה שאלה אל ר"שרשב

מסתבר לחבר בין הפרודים , רהם בפריש מוכח מן התשובה בה אנו עסוקים כאןחכם בשם אב

, ת נשלחה מפריש"אל ר' אברהם' חברנו הרב ר'ם שהועברה בידי "ולקבוע שגם איגרתו של רשב

אברהם זה בעלה הראשון ' לדעת אורבך היה ר. ב"כנראה בראשית שנות הארבעים של המאה הי

126הוא , תעו, א, אור זרוע; ג"אלף וקמ, חולין, ה"המופיע בראביהשם האחרון . 9' הע46' ת עמ"בעה, אורבך

יום טוב בן דודו של ' קבע אורבך שהמדובר בר1408י אוקספורד "ט אולם בהסתמך על כ"יהודה בר י' ר

' הע62' עמ; 62 הערה 46' עמ, ת"ר, ראה ריינר. תיקונו של אורבך הוא הכרחי מבחינת סדר הזמנים. ם"רשב

226 .

127' ראה שם גם בעמ. שמשון מפלייזא' אליעזר חתן ר' אליעזר זה הוא ר' ר120' עמ, ת"בעה, ורבך לדעת א

מזכיר ) 44' עמ, רוזנטל סימן כה(יום טוב המופיעה בספר הישר ' ת לר"בתשובת ר. 59 בסמוך להערה 122

שמו ושלין אליעזר קרובי את מרת רחל דודתנו והיה' וכשגירש ר: "ת קרוב משפחה אחר בשם אליעזר"ר

' ט שהרי נמענה של האיגרת הוא כאמור ר"יו' אין ספק שאליעזר זה אינו אליעזר אחי ר...". ושמה בילאשיץ

ט יותר מאשר את "יו' ת להזכיר את קשרי האחווה לר"אליעזר אחיו ראוי היה לר' ט ואם היה המדובר בר"יו

אמורה להיות , נמענה של איגרת זו, מורכא, ט שהוא"יו' ת ור"דודתם המשותפת של ר, רחל. קירבתו אליו

ירושלים , חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן' א; 399' עמ, ה"ראה מבוא ראבי. חתנו-י ואליעזר בעלה "בת רש

אליעזר מתלמוד ' וראיות החבר ר: "ת"כתב ר) 45' עמ(בהמשכה של אותה תשובה . 125' עמ, ה"תשנ

שאינה (ת " שבאיגרתו לר- נמען האיגרת -ט "יו' אחיו של ראליעזר זה הינו ' סביר שר..". ירושלמי אינה

. הביא מראיות אחיו בעניין) לפנינו

128 . 'חברנו'אברהם כ' ת תואר ר"קרוביו של ר, ת עצמו"כפי שציין ר, לעומת שני החכמים הראשונים שהיו

129 .סימן יח, רוזנטל

130 .29-27' עמ, ת"ר, ראה ריינר. סימן כד, רוזנטל

100

בדיקה בספרות . 131"ת ובוודאי לא צעיר מן האחרון"ם ור"שבבן דורם של ר: "ת וכן"של אשת ר

, 132י הזקן מביא דברים בשמו ומתדיין בדבריו"אברהם שר' התוספות מלמדת אכן על חכם בשם ר

ת "כך בתוספות במסכת חולין מופיע פירושו של ר. ת מגיב לפירושיו ולפסקיו"ושנראה שאף ר

לאחר ההיצג הראשוני של . לאכילת חולין ותרומההעוסק בהגדרת פרקי היד לענייני נטילת ידיים

: 133ת מופיע"פירוש ר

..."ראייה מספר והזהיר] אברהם' ר[=והביא ..אברהם' אבל אין לפרש כמו שפירש הרב ר

אברהם ' ועל כן ברור שפירושו של ר, אברהם' ת את פירוש ר" מובאת דחייתו של ר134בספר הישר

בתוספות למסכת עבודה . 135'יש מפרשים'זכירו בלשון ת ואותו דחה תוך שהוא מ"היה מוכר לר

:136זרה מופיע

ר דוד דודאי שלקות אסרו חכמים כשהעובד כוכבים מבשלם בביתו אבל "ר אברהם ב"אומר הר

כשהוא מבשל בביתו של ישראל אין לחוש לא לחתנות ולא לשמא יאכילנו דברים טמאים ולא

לא חלקו חכמים בין רשות הישראל לרשות ת דודאי כיון שהעובד כוכבים מבשל "הודה לו ר

העובד כוכבים כי לעולם יש לחוש שמא לא יזהר גם בביתו של ישראל כמו בביתו של עובד

.כוכבים

ת הוכר על ידו והוערך על ידי "מלמד על כך שהחכם לו לא הודה ר' ת"ולא הודה לו ר'הניסוח

לדברי ) חות מבחינה כרונולגיתלפ(בעלי התוספות המתארים את הויכוח כבעל עמדה הקודמת

131אברהם למד אורבך ' ת היה ר"את העובדה ששם בעלה הראשון של אשת ר. 141-140' ת עמ"בעה, אורבך

אבל מרת מרים אשת דודי רבינו תם : "'י המופיעה בתשובות מיימוניות לספר קדושה סימן ה"מתשובת ר

אברהם שהיה רגיל ' ולא נודע לי אם על פי בעלה עשתה או על פי בעלה הראשון הר...היא מחמירה

"ומרותבח

132ר "והקשה הר..., ה יצא זה"ב תוד"חגיגה כג ע, אברהם' י בשם ר"ותירץ ר..., ה בר"א תוד" ראה שבת ג ע

. י"ואור..ת"וא...ואין להקשות...ר אברהם פירש"וה..., ה אבל"ב ד"עירובין פ ע, י"אברהם ועוד קשה לר

133 .ה אמר רב"ב תוד" קו ע

134 .תעה, שלזינגר

135ניתן לתארך , שיתכן שהיה במקורו תשובה, מועד כתיבתו של קטע תעהאת. 7 שם בסמוך להערה

ראיה בעניין זה ממסכת ..". והבאתי ראיה ממסכת אהילות): "285' סוף עמ(ת "בדבריו כתב ר. באופן יחסי

כ שקטע תעה "ברור א. 134' עמ', רוזנטל נט סעיף א, אליעזר ממיץ' ת לר"אהלות נמצאת בתשובתו של ר

ם בראשית שנות "ת ורשב"אליעזר ממיץ שהה בבית מדרשם של ר' ר. אליעזר ממיץ' לרמאוחר לתשובה

ואת קטע תעה המאוחר , ועל כן יש לראות את איגרת נט, )110' עמ, ת"ר, ריינר(ב "הארבעים של המאה הי

אליעזר ' על כך שנמענה של איגרת נט הוא ר. כנכתבים לא לפני אמצען של שנות הארבעים, לאיגרת זו

. 108-107' עמ, ת"ר, מיץ ראה ריינרמ

136 .ה אלא"א תוד" דף לח ע

101

ד איש פרובנס היא מועמדות ראוייה אולם אין היא "של הראב' מועמדותו'מבחינה זו ודאי ש. ת"ר

ת "ש משנץ במקום זה מזוהה החכם שר"בתוספות ר, כך. 137עומדת במבחן הביקורת הטקסטואלית

י "בכ. 138פר מרדכיאברהם וכך הוא המצב גם במרבית כתבי היד של ס' לא הודה לדבריו רק כר

אברהם מאורליינש אולם אין כל ' אברהם דנן כר' אחרים של ספר מרדכי כמו גם בדפוס מזוהה ר

ת והיצג "יוסף מאורליינש תלמיד ר' אברהם מאורליינש הינו בנו של ר' ר. אפשרות לקבל זיהוי זה

נה אפשרית ת לא הודה לו אי"אברהם ואת העובדה שר' הדברים המזכיר קביעתו ההלכתית של ר

רבינו אברהם בן 'ת כ"ז מזוהה בן מחלוקתו של ר"י מבירינא לע"בתוספות ר. 139ביחס לחכם זה

' הבאת דברי ר. י הזקן"כאשר המידע על דיון זה מובא בידי ר' ר יום טוב"הרב רבינו יהודה בהר

טוב יום' ת מונעים את האפשרות שנכדו של ר"י כמו גם דרך היצג המחלוקת עם ר"אברהם בידי ר

נדמה . 140י הזקן יביא מסורת בשמו"ת ושר" יהיה החכם שלדבריו לא הודה ר-ת " בן דודו של ר-

' ז שזיהה את ר"ש בתוספותיו למסכת ע"שהמוצא הקרוב ביותר למבוכה זו נמצא בדברי הרא

זיהוי יחודי זה שנכפל במקום נוסף . 141''רבינו אברהם דודו של רבינו יצחק בעל התוס'אברהם כ

ד את מקומו "מלמד על האוטנטיות שלו כמו גם על הדרך בה מצא ראב, 142 התוספותבספרות

' סביר על כן להניח שחברנו הרב ר. 143'דויד'השתבשה ל' דודו'ז כאשר המילה "בתוספות למסכת ע

137 . 46' הע654' עמ, ת"בעה, ראה אורבך

138אברהם כבעל ' כתבי היד של המרדכי המזכירים רק את השם ר. קכח' עמ, ז"ע, ש משנץ" תוספות ר

פחות (1373 שהוא כתב היד הקדום ביותר של ספר זה משנת, 201י בודפסט "המסורת ההלכתית הזו הם כ

וינה ; Heb 1ורצילי ; /add 19972 537המוזיאון הבריטי ; 72/2וינה ; )משמונים שנה לאחר מות המחבר

73/208.

139י " ובכ45היכל שלמה ג , י ירושלים"י של המרדכי נמצא זיהוי זה בכ"בכה. ז סימן תתל" ראה מרדכי ע

. 2902פארמא

140: הציע לתקן קטע זה ולקרוא, 46' הע654' ת עמ"בעה, בךאור. קנג' עמ, ז"ע, י מבירינא"ר' ראה תוס

אברהם ' משמעו של תיקון זה הוא שר. ר יום טוב"הרב רבינו יהודה בהר]רבינו יוסף ו[רבינו אברהם בן הרב

.אברהם דאורליינס אולם כאמור אין אפשרות לקבל גם הצעה זו' הוא ר

141חלק . עח' עמ, ו"ירושלים תשכ, זקס' ל' מהדורת י, א למסכת עבודה זרה"חידושי הרשב, שלמה בן אדרת

קרית ', ז"א לע"חידושי הרשב] ביקורת על[, 'רוזנטל' ראה א. ז"ש למסכת ע"מחיבור זה הינו תוספות רא

תולדות אדם , ירוחם בן משולם' ש הגיעו הדברים כנראה גם לר"מן הרא. 139-132' עמ, )ז"תשכ(מב , ספר

י כתב "י דודו של ר"אבל ר: "ת תחילה ואז"המציג את עמדת ר, ד"קס ע, ז"ז חנתיב י, ג"ויניציאה שי, וחוה

.א"י במקום ר"והתחלף לו ר..."

142 שהפנה 59' הע141' ת עמ"ראה אורבך בעה. ב שהוא תוספות למסכת שבת2 דף Rab 731ל "י ביהמ" בכ

. לאור האמור אין לקבל את ספקותיו של אורבך שם. למקור זה

143, טברסקי' ראה גם י. שם הוא עמד לראשונה על חילוף זה11' בהע,141' לעיל הע, לרוזנט' ראה א

102

ם "בן דורם של רשב, אברהם המופיע כאחד מנמנעי האיגרת בה אנו עסוקים הוא תושב פריש

.144ת"ובעלה הראשון של האשה שנישאה לאחר מותו לרי "דודו ומורו של ר, ת"ור

מחולקת במהדורת רוזנטל לשבעה סעיפים , ת לחכמי פריש שאת נמעניה זיהינו עתה"תשובת ר

עוסקים סעיפי התשובה השונים 146עיון בתשובה מגלה שלמעט סעיפה האחרון. 145שונים

כאשר ' פיקדוןמחצה מלווה ומחצה 'בפסיקת חכמי פריש בתביעה הקשורה בעסקה מסוג

לא רצה להחזיר את הכסף מכיוון שהיו לו תביעות כספיות שאינן ) הנפקד: להלן(הנפקד /הלווה

גזירת 'חכמי פריש פסקו שעל הנפקד להשיב את הכסף וזאת בגלל . נובעות מן העסקה הנדונה

ת "פנייתם של חכמי פריש אל ר. 147האוסרת על תפיסת כספים שלא באישור בית דין' העיקול

האם תקנת העיקול המונעת מן . א. שתה כדי ללבן שתי סוגיות מרכזיות הקשורות בפסיקתםנע

הנפקד להמשיך ולהחזיק בכסף מונעת מן הנפקד גם את זכות טענת המיגו ובמילים אחרות האם

יש בכוחה של התקנה המאוחרת בכדי למנוע מן הנפקד את זכות הטענה המוקנית לו מן הדין

שאלות אלו . שאי ויכול בית הדין של פריש להתמודד עם אי ציות לפסקוכיצד ר. ב. התלמודי

הציגו דייני פריש , בין שתי השאלות הללו, בתווך. פתחו ונעלו את סדרת השאלות בעניין הנדון

.42' ובהע53' עמ, ד"ראב

144אברהם לכך שכותבים מאוחרים יותר הציגו ' ת נשא את אלמנתו של ר" יתכן ויש לקשר את העובדה שר

הצעה זו בנויה . י"זאת מכיוון שאלמנתו הפכה עם נשואיה להיות דודתו של רי ו"אברהם כדודו של ר' את ר

ראה . על כך שהשימוש בתארי יחס משפחתיים בידי בני הדורות הללו אינם צמודים תמיד למובנם המילוני

יא וכן בספרות המצוינת ' לז הע' ה תשובות וביאורים עמ"ראבי; 16' הע47' ת עמ"בעה, לדוגמה אורבך

י מצד אביו היינו "אברהם היה דודו של ר' במידה ולא נקבל הצעה זו אזי נצטרך להניח שר. 127ערה לעיל ה

.י הזקן"שמחה מויטרי סבו של ר' בנו או חתנו של ר

145. תב היד חלוקת הסעיפים של רוזנטל נעשתה כדי לחלק את התשובה לנושאי משנה ואין לה בסיס בכ

ותחילתו של ' סעיף ה, ח-פ סימנים שלה"ם ד"ת מהר"ד בתשובה מופיעים שלא בשלמותם בשו-סעיפים א

ם מופיעים "ת מהר" של שו4016י פרנקפורט " ובכ33י מנטובה "בכ. ב-מופיעים שם בסעיפים רעא' סעיף ו

י "על הזיקה בין כ. מן קפבסי' שם בסימן קפא וסעיף ו' סעיף ה, ו-ד של תשובתנו בסימנים קעה-סעיפים ג

נז , תרביץ', ם מרוטנבורג דפוס פראג"תשובות מהר, 'עמנואל' י מנטובה ראה ש"ל לבין כ"פרנקפורט הנ

תשובות , 'ל"פ ראה הנ"ם ד"ת מהר"ת מספר הישר המופיעות בשו"על תשובות ר. 565-564' עמ) ח"תשמ(

על . 41 ובהערה 158' עמ, )ס"תש-ח"תשנ(, שנתון המשפט העברי כא', ם"ם מרוטנבורג שאינן של מהר"מהר

פ "ד, רוזנטל סימן נד סעיף ב=פ סימן תתג"ד, רוזנטל סימן מב=פ סימן שעג"רשימתו ניתן להוסיף את ד

ת המופיעה "לגבי תשובת ר). בשינויים גדולים(רוזנטל ס =פ תקע"ד, רוזנטל סימן נד סעיף יא=סימן שג

.164-161' ל סימן ע סעיף ד ראה דיונו שם עמרוזנט, פ תעג ושנמצאת גם בספר הישר"בד

146 סעיף זה דן בפרשנות תלמודית ואינו קשור לעיקר מניינה ובניינה של התשובה שעסק כאמור בשאלה

".פלגא מלווה ופלגא פיקדון"קונקרטית בעניין

147 .153' ת בעיצובה ראה להלן הע" על גזירה זו ועל התפקיד שיוחס לר

103

פלגא מלוה ופלגא 'מספר בעיות נלוות העסוקות בהגדרת היקף ועומק השותפות בעסקאות מסוג

. 148העלולה לנבוע משותפות זוכמו גם חובת השבועה ' פיקדון

ת כפוסק החשוב וכבעל ההלכה הסמכותי "ניתוח מבנה התשובה ונמעניה מלמד על מקומו של ר

ת מן "חברי בית הדין הבולט והפעיל של פריש נזקקו לדעתו של ר. ב"בצרפת במרכזה של המאה הי

ד שבית הדין של פריש ת ניתן ללמו"מדברי ר, יתרה מזאת. הצד התיאורטי כמו גם מן הצד הישומי

ולמעשה תלה בית הדין בפריש , ת עצמו"לא העיז להטיל חרם על הסרבן ללא אישור והסמכה מר

ת "כמדומה שעיון בתשובות נוספות המוחלפות בין ר. ת"את ביצוע פסיקתו בהסכמה שתגיע מר

מלמד שקבלת סמכותו , ובין חכמים נוספים שפעלו בבית הדין של פריש בתקופות שונות

ת בבית דין זה לא היה אירוע חריג אלא היה חלק ממדיניותם של בתי הדין "והשפעתו של ר

. שבפריש על הרכביהם השונים

קשרים נוספים עם בתי דין בפריש. 2.6

:149ת"כתב ר, בעל היראים, אליעזר ממיץ' בתשובתו לתלמידו ר. א

כמותי ' ח במי שהיה נשוי פי" ורעל המטלטלי לכתובה ולבעל חוב תראה בכתבי ששלחתי לפריש

.והסכמתי לשמועתו וקודם מעשה אמרתיה כי נשאלתי עליה ומרגלא היתה בפי

148ולולי עול כבד עד יעבור זעם וילך זה המושל שלי הארכתי בלשון צח : "ת" בסופה של תשובה זו כתב ר

ת "ר" אך טורדי דוחקוני ואולי ילכו להם והייתי מוצק וקבעתי עתותי בעזרת צור אבותי לחיים ולשלום

תרא -סימנים תר, חידושים של ספר הישרבחלק ה. מתנצל אפוא בפני חכמי פריש על כך שקיצר בתשובתו

נושא , התשובה האחרונה עוסקת בתקפות של טענת מיגו מחוץ לבית דין. ת"מופיעה סדרת תשובות משל ר

: ת כתב את פסיקתו בעניין זה הוא הוסיף"לאחר שר. הקרוב מאוד לסדרת הדיונים הנמצאת בתשובתנו

בו אגרת בקורת על שגיונות לבקר אחד בטעות ואתמול השיבותי לפריש אלא אשר קיצרתי מתוך שכת"

לבני פריש שעסקה בעניינים ' מקוצרת'כ תשובה "ת מזכיר א"ר". ש במיגו חוץ דלא פלגינן ליה"סופר כ

מצירוף הדברים יש להסיק שלתשובה המופיעה ברוזנטל לד היה סעיף . הקרובים לענייניה של תשובה לד

.דין ושהוא אינו לפנינו במהדורת ספר הישר-נוסף שעסק בתקפות טענת מיגו מחוץ לבית

149 .131' עמ, ג, נז, רוזנטל

104

ואף שאין , ת נמצאת בלשונה בסימן תקצז בחלק החידושים של ספר הישר"התשובה אליה מפנה ר

אין להטיל ספק בכך שסעיף זה הינו התשובה לבני פריש המצויינת, היא מסומנת שם כתשובה

מועד כתיבתה של תשובה זו אינו ברור אולם אין לתארכה לאחר ראשית שנות . 150ת"בדברי ר

' ת ור"אליעזר ממיץ נכתבה לאחר פולמוס ר' ת לר"איגרתו של ר. ב"החמישים של המאה הי

האיגרת . 151משולם ומתוך זיקה אליו ועל כן יש לתארך איגרת זו לאמצען של שנות החמישים

וסקת בתקנת הגאונים המאפשרת גביית מטלטלין כתשלום כתובה שנשלחה לבני פריש והע

אליעזר ממיץ ועל כן יש להקדימה בשנים מספר ויש להציע שהיא ' מוזכרת כאמור באיגרת לר

.נכתבה בסופן של שנות הארבעים או בראשיתן של שנות החמישים

טלי יתומים האם תקנת הגאונים שאפשרה גביית מטל, ת היא"תוכנה של שאלת בני פריש לר

ת השיב בחיוב תוך שהוא מנמק את קביעתו בכך שלדעתו בסיס "ר. לכתובה עומדת עדיין בתוקפה

התקנה נשען על ההלכה התלמודית וזאת מכיוון שבעת חתימת הכתובה מתבצע מעין קניין בין

שאלה . הבעל לאישה בו מקנה הבעל לאישה לצורך גביית הכתובה קניין חלקי גם במטלטליו

' אליעזר ור' ר, יחיאל' ה בהיקף ובתוקף תקנות מאוחרות לתלמוד הנה כזכור גם שאלת רהקשור

ששאלות כל כך דומות מבחינת מבנה העומק , מפתה להציע". תקנת העיקול"אברהם ביחס ל

' היינו בידי בית דינם של ר, ישאלו בידי אותם חכמים, ת"שנשלחו שתיהן מפריש אל ר, שלהן

יחיאל החכם ' ר. נדמה שגם תיארוך התשובות תומך בהצעה זו. אברהם'אליעזר ור' ר, יחיאל

הראשון המוזכר כנמענה של התשובה המופיעה ברוזנטל לד היה כנראה גם המבוגר שבין חכמי

משה הינו ' ם דן לפניו בפריש בראשית שנות הארבעים ומאידך בנו ר"בית דין זה שהרי מחד רשב

בעניין חזקת חלונות כבר ) ת את תגובתו"ור(ן את שאלתו "אבחבר בבית דין בפריש שאליו מפנה ר

ברור על כן שיש לראות את סופן של שנות הארבעים ואת . 152בראשית שנות השישים של המאה

ב כשנים המתאימות ביותר גם למועד כתיבת התשובה הנמצאת "שנות החמישים של המאה הי

150...". נראה בעיני וכשר הדבר נהגו אבותינו: " על כך שקטע זה הינו תשובה תעיד גם פתיחתו המסוגננת

ותופס התשובה כתוב : "ם שכתב"ל סימן תעט שם מצוטטת תשובה זו בידי מהר"ם ד"ת מהר"ראה גם שו

השוואת סיכום התשובה המופיע ברוזנטל נז ג עם סימן תקצז כמו גם שימושי הלשון .". .על ספר הישר

ראה לדוגמה שבסימן נז . ת לבני פריש"בשני הקטעים מלמדים אף הם בוודאות שסימן תקצז הנו תשובת ר

אלא מטעם של הלכה: "ואילו בסימן תקצז הוא כתב" פ ההלכה"ואין לנו לבדות טעמים אלא ע: "ת"כתב ר

כוונת הדברים בשני המקורות הללו היא שאת תקנות הגאונים יש להסביר באמצעות המערכת ..". כך תיקנו

.270' עמ, ה”ראה מבוא ראבי. התלמודית ולא כתקנות עצמאיות

151 .107' עמ, ת"ר, ראה ריינר

152 .247' ראה להלן עמ

105

ת בשאלות " בית הדין של פריש אל רכ"בשנים אלו פנה א. בספר הישר ושדנה בגזירת העיקול

ותקנת גביית המיטלטלין 153שבמרכזן נידון תוקפן והיקפן של תקנת העיקול האשכנזית

תיארוכן וזיהוי מקומם של הנמענים כבני פריש , דומה שאופיין הדומה של השאלות. 154הגאונית

חברי בית הדין אברהם ' אליעזר ור' ר, יחיאל' מלמד כמעט בוודאות שאת שתי השאלות שאלו ר

. בפריש בשנים אלו

ת תשובה קודמת שלו "בתשובה שנמענה אינו מזוהה ושעניינה הוא דיני גיטין מצטט ר. ב

:155שנשלחה לבני פריש

והילך משפט הגט והלכתו כמו שסידרתיו ושלחתיו לבני פריש

רוויץ בבואו הו' י ששימש את ש"כ, תשובה זו הייתה מוכרת לעורך כתב יד לונדון של מחזור ויטרי

באמצעות הציטוט במחזור ויטרי מתאפשר לנו להכיר גם את פתיחתה . להדפיס את המחזור

. ת בעדי הנוסח האחרים של התשובה"הספרותית של התשובה שהושמטה יחד עם חתימת ר

אין ' בני פירפונין'ל של מחזור ויטרי ושעל פיה התשובה שוגרה ל"הקביעה המופיעה בכי, אולם

' משפט הגט'. 156כשיבוש ואין להטיל ספק בכך שנמעני התשובה היו בני פרישלראותה אלא

153המפקיד ספרים אצל חבירו ":121' עמ, השלטון העצמי: ה ראה" לנוסח תקנת העיקול המיוחסת לרגמ

ם על כל "אין כח לנפקד לעכבם בשביל שום תביעה שיש לו עליו ומכל זה חרם קדמונית הוסיף רבינו ת

תקנה זו נוסח". הפקדונות אלא שמלמד תנוקות יכול לעכב הספר שהוא לומד בו ולא שום דבר אחר

מלמדי תינוקות הרשאים לעקל ה ומדגיש את מקומם המיוחד של"ת עם דברי רגמ"המשלב את דברי ר

' ראה שם עמ-י השונים "כפי שעולה מכה, ורק במקרה זה(ספרים במידה ולא שולם להם שכר טירחתם

, גרוסמן' א; 113' עמ, שם, מלמד שניסוח זה הנו מאוחר ומניפולטיבי כפי שהסיקו פינקלשטיין) 5-3' הע122

ת את תקנת "בה הפעיל ר, קרוב לודאי שמתשובתנו. 135' עמ, ט"ירושלים תשמ, חכמי אשכנז הראשונים

ת הוסיף את תקנת העיקול גם על "למד מנסחה המאוחר של התקנה על כך שר, העיקול גם על כספים

' ב סימן ג"ם ד"ת מהר"ה המופיעה בשו"ת הוכרה למנסח מאוחר זה מתשובת ראבי"תשובת ר. פיקדונות

מלמדי תינוקות שרשאים היו לגבות את הספרים ת גם ההגבלה ביחס ל"ושבה הופיעה לצד תשובת ר

. 2' הע30' עמ, ד"ירושלים תרפ, בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד, אסף' ראה גם ש. בשכרם

154ראה . ה"תהה כבר ראבי, בה נדונה תקנת הגאונים, על מועד כתיבתה של האיגרת המופיעה ברוזנטל לד

ואחרי כן ראיתי ...ת לרבותיי שברינשבורק "וראיתי תשובת ר ":רלג' עמ' סימן אלף וי, ה ביאורים"ראבי

ניסיון ליצור סדר . ולא ידעתי הי דבתרייתא) רוזנטל לד(=ת המתחלת עיניכם הרואות "תשובה אחרת של ר

.מציעא סימן מח-בבא, זרוע-היסטורי בין התשובות נעשה על ידי בעל אור

155 .102' עמ, סימן קלט, שלזינגר, ספר הישר

156תשיח מוזכרים קטעים מתשובה זו , סימנים תשטו, א, זרוע-באור. 782' חזור ויטרי סימן תקמא עמ מ

ועל כן נראה שיש להעדיף עדי נוסח , חסידה סימן צג' מ, ל"ת לבני פריש וכך גם בשה"כסידור הגט ששלח ר

שם . ראית כהוספה נ655י לונדון "העדות היחידאית הנמצאת במחזור ויטרי כ. אלו שאינם תלויים זה בזה

מאיר וזה לשונו וכן שיגר לבני פירפונין ' והי לך משפט הגט והילכתו כמו שסידרו רבינו יעקב בר: "מופיע

106

שנשלח לבני פריש הכיל בתוכו מספר פרטי הלכה הקשורים בעשיית הגט ובדרך מסירתו ומקום

על כך שבני פריש . נכבד הוקצב בו לדרך הראויה לכתוב אותיות ומילים שהיו ידועות כבעייתיות

:157אנו למדים גם מקטע המופיע בספר אסופות בו מופיעת בעניין זה "שלחו שאלה לר

השיב רבינו תם לבני פריש על הגט שנכתב ויצא קול שלא נכתב כהילכתו שהיה בו דלת נראית

.במסכת מנחות גבי תפילין' כיוד ואייתו ינוקא דלא חכים ולא טיפש כדאית

סול ביחס לדרך בה נכתבה מניסוח הדברים בספר אסופות אנו למדים שהיה גט שלגביו יצא קול פ

כנהוג לגבי ' דלא חכים ולא טיפש'דייני פריש בדקו את רמת זיהוי האותיות בידי ילד . 'האות ד

אבל ברור , מה היו תוצאות הבדיקה ומה היה פסקם של חכמי פריש איננו יודעים. כתבי הקודש

סביר בעיני . תות כדי לקבל את חוות דע"שבשלב מאוחר יותר שלחו בני פריש את פסקם אל ר

ת מערכת "בקשו חכמי פריש מר' שנראתה כאות י' שיחד עם השאלה הספציפית בדבר האות ד

הינו ' משפט הגט'רחבה יותר של הנחיות ביחס להלכות הקשורות בעשיית גיטין ובדרך מסירתם ו

ושעסקה " אנשי המופת"כפי שראינו בשאלה שנשלחה על ידי שלשת . התשובה לשאלה המורחבת

נהגו חכמים אלו להרחיב את שאלותיהם הרבה מעבר למה , 158"לגא מלוה ופלגא פיקדוןפ"ב

ודומה שמודל זה חוזר גם כאן כאשר , שנדרש להם לפתרון הבעיה הספציפית שעמדה לנגד עיניהם

אבל -י / חילופי ד-ת עם שאלה מקומית "משילוב המקורות אנו למדים שחכמי פריש פנו אל ר

.159שאים רבים אחרים הקשורים לכתיבת גיטיןהרחיבו את שאלתם לנו

תיקון הגט "ת לחכמי פריש היא הבסיס לחיבור שכונה על ידי הראשונים "תשובתו המלאה של ר

ומכאן נובעים השינויים , ת"במשך הזמן נוספו לתשובה זו קטעים נוספים שיוחסו לר". ת"של ר

נראה בעיני סביר . מלמדת על כך שמשפט זה נוסף ממקור אחר' וזה לשונו'כפילות הביטוי ". וזה לשונו

בשם . ים את הקיצור בצורה מוטעיתומעתיק כל שהוא השל 'פר: ששם העיר הופיע בצורה מקוצרת כ

עובדה , 1185אולם אין כל איזכור ליהודים בעיר זו עד ל , פירפונין התכוון המוסיף לפירפיניאן שבפרובנס

מעשה : א מופיע286' עמHeb 1י ורצילי "במרדכי כ. ל"י לונדון הנ"המקשה אף היא על מסורת הנוסח שבכ

]. לסעודת החתונה מכיוון שרצה לשאת אשת חמיו[=ת "סדיה רהיה בפורוינין באחד שהיה טבחו טבוח ואפ

. 493' עמ, גליה; 105' ב עמ"ח, ראה ארחות חיים. ישוב זה אינו פירפיניאן אלא פרובינש שבצפון צרפת157

.א" ע150' עמ134י מונטיפיורי " כ

158 .103' ראה לעיל עמ

159' עמ, ב, ב"ירושלים תשכ, ברודי' דורת הרב ימה, עץ חיים, שאלה דומה מתועדת בידי יעקב חזן מלונדון

ת והוציא לעז על הגט "מעשה בבחור שנתן גט לאשתו ונשאת לאחר וקודם נשואין בא הבחור לפני ר: "קצח

ש וכשבא לחופה לא רצו ליהנות מן הסעודה והכריח רבינו הבחור לכתוב הגט "שכדת משה היה כתוב ברי

.הערעור על הגט נעשה תוך כדי סעודת הנישואיןר ו/במקרה זה הוחלפו האותיות ד". כשר

107

י הזקן בעת שכתב את הלכות הגט "בתיקון גט זה עשה שימוש נרחב ר. 160הרבים בהיקף חיבור זה

ושהכיל פריטי הלכה , ת"ומדבריו שם למדנו על קיומו של תיקון גט נוסף שנכתב בידי ר, 161שלו

:162י ב"תיקון זה נכתב על פי עדות ר. בו אנו עסוקים עתה' תיקון הגט'נוספים על אלו שהוזכרו ב

דרב יהודאי של אספמיא שהיה שלו ' גדול' הלכו' תחלת ספ

י הזקן שאליו " ועל פסקים אלו נודע לנו מפי אחיינו ר163ת כמה מפסקיו" ספר זה כתב רבשולי

. 164עמנואל' כפי שלמדנו ממחקריו של ש, ת"הגיע חלק מספרייתו הפרטית של ר

ת העוסקת בשאלה האם דין בר מצרא תקף "ת של ספר הישר נמצאת תשובתו של ר"בחלק השו. ג

כמו גם על פי עדויותיהם של ראשונים , של ספר הישרי "על פי כותר התשובה בכה. 165בבתים

למרות שמסגנון התשובה וכותרתה אין להסיק . 166נמעניה של איגרת זו היו בני פריש, שונים

נראה , ת שיעסוק בדינם"בוודאות שנמעניה היו חברי בית דין בפריש ולא בעלי דין שפנו לר

ת זה "גם שו, ת"בתי הדין של עיר זו לבין רת לפריש היו בין "ת שבין ר"שמכיוון שכל חילופי השו

.ואינו פסק דין שנשלח לבקשת מתדיינים תושבי פריש, ת ובית הדין שפעל בפריש"הוחלף בין ר

ת עם חכמי פריש"סכום קשרי ר. 2.7

לא יאוחר מאמצען . ת עם חכמים שונים בפריש"ת בקשרי שו"במשך קרוב לעשרים שנה עמד ר

משולם את פסקם ' אליהו ור' ר, ם"רשב: ב שלחו חכמי פריש"ה הישל שנות הארבעים של המא

בראשיתן של שנות השישים אנו מוצאים . ת כדי שיחווה את דעתו"בענייני מורדת וכפיית גט אל ר

160ובמהדורא בתרא הוסיף הרב בתיקון : " בחלק החידושים סימן קמ שהוא הקטע הבא לאחר תיקון הגט

ת מופיע אכן בראשיתו של סימן קלט והוא הוא "נוסח גט התואם את עמדת ר". הגט תופס הגט כהלכתו

תשובות רבינו : לנוסח מורחב אחר של תיקון הגט ראה. גטת על פי עדות זו לתיקון ה"התוספת שהוסיף ר

. שם1 ובהערה 91' עמ, יעקב

161' עמ) ו"תשכ) (ח"ס(קובץ על יד ו , קופפר' מהדורת א, ר שמואל" הלכות הגט אשר יסד רבינו יצחק ב

144-121 .

162 .131' שם עמ

163ת אלא " חלק מספר הלכות של רברור שאין לראות בפסקים אלו. 99' ובהע105' ת עמ"בעה, ראה אורבך

.71-69' עמ, ספרי הלכה, עמנואל' ג שלו וכפי שהסיק ש"פסקים שנכתבו בתחילת ספר ה

164 .6' הע70' עמ, ספרי הלכה

165 . רוזנטל סימן לב

166, ת"ר, ראה ריינר. שמדבריו משתמע שהוא היה נמענה של איגרת זו, רז' עמ, ן" וזאת בניגוד לדברי ראב

בבא מציעא סימן , זרוע-אור: הראשונים המזכירים שתשובה זו הייתה לבני פריש הם. 400 הערה 116' עמ

. מרדכי בבא מציעא רמז שצג; חסידה סימן קנב' ל מ"שה; שנט

108

בין שני הקצוות . משה בן יחיאל בעניין חזקת החלונות' אליהו ור' ת לפסקם של ר"את תגובת ר

שעסקה באופי עסקה ' אנשי המופת'ת לשלשת "ובתו של רהמתוארכים הללו יש בידינו את תש

מסוג מחצה מלוה ומחצה פיקדון ואת תשובותיו בעניין גביית מיטלטלין בכתובה וכתיבת גיטין

.ד בראשיתן של שנות החמישים"שנשלחו אף הן להערכתנו לאותו בי

ייני החוק עסקו כולן בענ, השאלות שנשלחו על ידי בתי הדין שבפריש ושתוארו בפרק זה

ובבעיות הלכתיות הקשורות 168ואין בהן שאלות העוסקות בפרשנות תלמוד, וגיטין167האזרחי

. שמטבען אינן מוכרעות במסגרת של בתי דין' יורה דעה'או ' אורח חיים'בעניני

ב כבתי דין מרכזיים בצפון צרפת ואליהם הופנו "בתי הדין של פריש שימשו במהלך המאה הי

ת בעניין המורדת "על עובדה זו יכולה להעיד כבר תשובתו של ר. פריפרייםשאלות מבתי דין

:169ת לחכמי פריש"כאשר לקראת סופה של תשובה זו כתב ר

והננו מסכימים על ידיכם לכל אשר תעשון להכריח את האיש : ואשר כתבו רבותינו שבפריש

...הזה

לאחר שבית הדין . דין אחרממשפט זה עולה שבית הדין בפריש קיבל דין שהובא לפניו מבית

למרות מעמדם . ת עצמו"בפריש קבע את עמדתו הוא שלח את פסיקתו לקבלת חוות דעת מר

כמו גם במקרה , ת במקרה זה"הבכיר לא היססו חברי בית הדין בפריש לבקש את חוות דעתו של ר

ך בהפעלת ת כדי שיחווה את דעתו על תוכן פסקם וכדי שיתמו"אל ר' שלשת אנשי המופת'בו פנו

167כזו היא תגובתו של . שתיים מארבעת התשובות העוסקות בחוק האזרחי עוסקות בדיני שכנים בבתים

ן "תשובה שנשלחה על שאלת ראב, עניין חזקת חלונות גבוהיםמשה בן יחיאל ב' אליהו ור' ת לתשובת ר"ר

במסגרת ). רוזנטל לב(ת שעסקה בדין בר מצרא בבתים "וכך היא גם תשובת ר) רוזנטל צה(שהגיעה ממגנצא

המתיר , שישב אף הוא פרק זמן במגנצא, חיים' ת הוזכר פסקו של ר"חיים כהן עם ר' הדיון בקשריו של ר

ב שמרכזו הצרפתי בפריש והגרמני במגנצא "תהליך האורבניזציה של המאה הי. השכרת בתים לנכרים

הצריך פתרונות חדשים בפסיקה בתחום זה ועל כן אין זה פלא שחכמי הערים הללו נדרשו לעסוק

ת את עצמת החזקה של בעלי "ל חיזק ר"ראוי לציין שבשתי התשובות הנ. באינטנסיביות בתחום זה

ת שאדם רשאי לפרוץ חלון מעל גגו של חברו ובכך "ן חזקת חלונות קבע רכך בתשובתו בעניי. הבתים

ת שאין עדיפות למצרן "ואילו בתשובתו בעניין בר מצרא קבע ר, למנוע בנייה עתידית מצדו של חברו

משמעותה של פסיקה זו שעל הנכס המוצע למכירה יוכלו להתמודד מספר רב יותר של . ברכישת הנכס

בר המעודד את התחרות וכתוצאה מכך עשוי לגרום למחיר גבוה יותר של הנכס קונים פוטנציאליים ד

. תתצו-תתפב' עמ) ז"תשמ(סיני ק ', עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבינו תם, 'שילה' ראה ש. הנמכר

. העובדות העולות מן הדברים כאן תואמות היטב את המגמות שעליהן הצביע שילה

168העוסק ביאור מונח תלמודי , התשובה המובאת אצל רוזנטל סימן לד וזאת למעט הסעיף האחרון של

פלגא מלוה ופלגא 'סעיף זה מופיע לאחר תשובה מפורטת העוסקת בענייני . ומשמעותו בסוגיות שונות

. ת"ומדרך הופעתו במארג התשובה ניתן ללמוד עד כמה חלק זה הוא סרך עודף של השו', פיקדון

169 .41' עמ, כד, רוזנטל

109

. 170סנקציות על נידון שסירב לקבל את מרות בית הדין

ת בהשוואה אליו מתואר יפה בשאלה שנשלחה "דומה שמעמד בית הדין בפריש ומעמדו של ר

, בשאלתם. יוסף מאורליינש וחכם נוסף בשם שלמה בן יצחק' ר, ת"על ידי תלמיד ר, מאורליינש

מוצגים שני , אורבך בהרחבה' תוארו בידי אשצדדיה הספרותיים והשתמעויותיה ההיסטוריות

, טענותיהם של השניים מנוסחות בשאלה בפירוט רב. יוסף וחברו לדין' בעלי דין שבאו לפני ר

ת כמו גם לדרך אזכורו של בית הדין של פריש "ומבחינתנו חשיבות רבה יש לדרך הפנייה אל ר

:171רים הבאיםבפתיחת האיגרת כתבו דייני אורליינש את הדב. באיגרת זו

' הקדוש המקום יהי' לבית שערים החרש והמסגר רבי' ד יפה אחרי ר"ביררתי לכת אחרי ב

פייסתי לאחי בפני קהל ועדה לפציני מידם פן אפסיד על ידו כי שאלה .....יעקב' בעזרו ומנו רבי

.שלא מדעתם כאשר אומרים ולא אבה לפצני ומוליך אותי לבית הועד ויקוב הדין את ההר

אנו למדים שהנתבע סירב להתדיין בפני חכמי , המנוסחים על ידי דייני אורליינש, ברי התובעמד

זכרי לשון המשנה והתלמוד . ת"להכרעתו של ר', בית הועד'אורליינש ועל כן הגיע דין זה ל

מרמז לדברי ' בית שערים'הביטוי . ת בעיני השואלים"המשובצים בשאלה מלמדים על מעמדו של ר

:172סכת סנהדריןהתלמוד במ

אחר רבי לבית שערים.....אליעזר ללוד ' צדק צדק תרדף הלך אחר חכמים לישיבה אחר ר173

:174רומז אף הוא לדברי התלמוד בסנהדרין' החרש והמסגר'הביטוי

חרש כיון שפותחין הכל נעשו כחרשים מסגר כיון שסוגרין בהלכה שוב -החרש והמסגר אלף

.אין פותחין

:175רומז הכותב לסוגיה נוספת במסכת סנהדרין' וליך אותי לבית הועדומ'ואילו במילים

170 .59-55' עמ, לד, זנטל רו

171לדעת אורבך גם הקטעים המציגים את טענות . 138-137' עמ, בעלי התוספות, אורבך. 61' עמ, רוזנטל לו

. י ירושלים"פ כ"העתקת התשובה ע. בעלי הדין נוסחו בידי דייני אורליינס ואין ספק שהצדק עמו

172 .ב" לב ע

173, מים מתקופות שונות וממקומות שונים כלוד ברשימה המופיעה בתלמוד שם מופיעים שמות של חכ

הבחירה בבית שערים מקומו של רבי יהודה הנשיא המופיע לקראת סוף הרשימה . פקיעין ועוד, ברור חיל

' אוהב ה: "א"נבעה מכך שלשם זה ניתן לתת משמעות רחבה יותר בהתבסס על דברי התלמוד בברכות ח ע

. ים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשותשער' אוהב ה-שערי ציון מכל משכנות יעקב

ה בעולמו אלא ארבע "חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב' והיינו דאמר ר

".אמות של הלכה בלבד

174 .א" לח ע

175 .ב" לב ע

110

יוחנן התוקף את חבירו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלך למקום הוועד כופין ' אמר ר

..אותו וילך למקום הוועד

כשערים המצויינים בהלכה שהיושב בהם הרי , כ בפתיחת השאלה כבית הדין הגדול"ת מתואר א"ר

המנוסחים אף , גם בדברי הנתבע. רש והמסגר שהכל ממתינים להכרעתו שאין אחריה דברהוא כח

, 176ת"משובצים ביטויי הערכה לסמכותו ההלכתית והמשפטית של ר, הם בידי דייני אורליינש

:ת"ומדבריו למדנו גם על הדרך בה הגיע הדיון לפני ר

ביררתי בפריש לא רצה , ת רוחורעו] הבל[חוץ לעירו חנם ) חנם(ועל אשר אמר כי מוליכני

יצחק והוא לא רצה לישב ' כלם אחים וקרובים לבד רבינו שלמה בר] כי[ובעירנו אין מי

.וביררתי הרמה מקום שהשכינה שורה

רוב חברי קהילת אורליינש . מן הדברים הללו יש ללמוד שבאורליינש לא ניתן היה להקים בית דין

ראובן הציע את . 177 שאינו קרוב לא היה מוכן לישב בדיןשלמה בן יצחק' הם קרובים זה לזה ור

פריש כמקום הדיון והצעה זו לא התקבלה על דעתו של שמעון ואו אז נאלץ ראובן להפנות את

עיון במפות הדרכים של . 178בית דין שבפניו לא יכול היה שמעון לסרב להתדיין, ת"דינו אל ר

נש לבין פריס ובין אורליינש לרמרו דומה התקופה מלמד שלמרות שהמרחק האוירי בין אורליי

הרי שזמינות הדרכים מאפשרת תקשורת טובה בהרבה בין פריש -מ " כמאה ועשרים ק-מאוד

176לקראת , 62' עמ, ראה רוזנטל. ת היה מוכר עוד בחייו"ביחס לר' תם' ומדבריו אנו למדים גם שהכינוי

המפצל ". והתם המפצל שקתות ברהטים ידנו על כל מקראינו ותשובותינו אמת ושלום: "'שמעון'סוף טענת

למיטב ידיעתי זהו המקור היחיד . ראה הערת רוזנטל אות יג. 'התם'שקתות ברהטים הוא יעקב והוא הוא

מו לא השתמש בכינוי זה בעצמו ת עצ"הוכר עוד בחייו אולם אין ספק שר' תם'שממנו משתמע שהכינוי

המופיעה בסופו של סימן צז במהדורת רוזנטל אינה מקורית וכל ' ם'החתימה ת. ואליו לא פנו בכינוי זה

' ת עמ"אורבך בעה' על ההסבר לכינוי זה ראה א. ראה הערת רוזנטל באות לג שם. הסימן אינו אלא תוספת

. 129' עמ, 2001אביב -תל, מי הבינייםיהודי צרפת בי, שוורצפוקס' ראה גם ש. 1' הע60ה "ראבי: ראה. יוסף בכור שור על תשובה נוספת' יוסף מאורליינש הוא ר' עם חכם בשם זה חתם ר177

י אולם אין ספק "שלמה אינו אלא רש' ה עצמו העלה אפשרות שר"ראבי. מט' סימן תתקכה עמ, תשובות

הסיבה . ובהפניותיו שם295' עמ, ה"ה מבוא ראבירא. ב"שהמדובר בשני חכמי אורליינש בני המאה הי

שהרי , שלמה היה ירא הוראה ודין' אין לשער שר. שלמה לישב בדין לא פורטה בשאלה' לסירובו של ר

הנם פסק דין בעניין גביית אלמנה , ל"ה הנ"יוסף בכור שור בראבי' הדברים המצוטטים בשמו ובשם ר

היהודית באורליינש והעובדה שרבים מהם קשורים זה לזה סביר להניח שגודלה של הקהילה. מיתומים

.ת"שלמה להסתלק מן הדין ולהסתפק בסיוע לניסוח הבעיה שהופנתה אל ר' בקשרי משפחה גרמה לר

178אין לדעת מדוע סירב לידון בפריש אולם ברור שהוא העדיף שהדיון יתבצע באורליינש '' שמעון' מדברי

ועל תשובתו להוליכו חוץ לעירי לוועד : "64' עמ, בת בדין ראה רוזנטללכשיגיע לשם אדם נוסף שיוכל לש

ברצוני היה ממתין עם פה שלישי להטיב צעד כי יש הנה הרב רבינו ואחר ולא ימתין אך נמהרה עצתו

..".ויקראני לכת לפריש מקום שם אשד הנחלים

111

לאורליינש מאשר בין אורליינש לרמרו ואפילו בין אורליינש לטרוייש שהוא היישוב הגדול הסמוך

הנוחות היחסית הקשורה בהגעה העדפתו של ראובן להידון בפריש מובנת אם כן על רקע. לרמרו

למרות קרבה זו ולמרות העובדה שבית הדין של פריש נחשב בעיני הצדדים כבית דין . לבית דין זה

סירב שמעון להתדיין בפניו והמוצא שעמד בפני ראובן היה להגיש את תביעתו , 179מרכזי בצרפת

הדיין שסירב כזכור , שלמה בן יצחק' ת ובאמצעות ר"יוסף מאורליינש תלמיד ר' באמצעות ר

ת היה בעל הסמכות הגבוהה "שר, הרושם המתקבל מן השאלה הוא. ת"אל ר, לשבת בדין זה

שמשהגיע דין לפניה אין אחד מן הצדדים יכול לסרב , סמכות, והאחרונה בצרפת הצפונית

.180מלהתדיין בפניה

ין את התמונה יוסף מאורליינש תואמת לחלוט' המציאות המשתקפת מן הדיון המוצג בשאלת ר

ב בתי הדין "בתי הדין בפריס היו במהלך המאה הי. העולה מן הממצאים השונים שנסקרו בפרק זה

מעמדם המרכזי היה מובטח הן בגלל . המרכזיים בצפון צרפת ואליהם פנו בתי דין פריפריים

ינים מרכזיותה של פריש עצמה והן בשל רצף הדיינים שפעלו בהם ולא בגלל בולטותו של אחד הדי

בתקופה של קרוב לעשרים שנה אנו מוצאים את בתי , למרות זאת. שפעלו בהם בזמן מן הזמנים

אם , ת אם כדי שיחווה את עמדתו על פסקיהם"פונים אל ר, על הרכביהם השונים, הדין שבפריש

כדי שיעצב עבורם מערכת הנהגות משפטיות ואם כדי שיביע את עמדתו בשאלות המתחדשות

ת הקרינה גם על חברי הקהילות וכך הפך "פתם העצמית של חכמי פריש בפני רהכפ. מעת לעת

ת גם בעיני בני הקהילות עצמן להיות בית הדין הגבוה בצפון צרפת שמדיון בפניו לא ניתן "ר

.להתחמק

שאלתו של . 181ת"משה מפונטייזא אל ר' דברים מפורשים בעניין זה ניתן למצוא בשאלה ששלח ר

ת על האפשרות לכפות גט "שאלות פרשניות אולם בתחילתה הוא שואל את רמשה הכילה כמה ' ר

או נשואין על חתן שאבי כלתו המיועדת לא שילם את מלוא סכום הנדוניא שהתחייב לה והחתן

שאבי הבת העגונה הביא , משה עולה' מתיאור הבעיה בידי ר. 182מסרב עתה לשאת את ארוסתו

179 .ראה בסוף ההערה הקודמת". מקום שם אשד הנחלים "

180אין , מכיוון שכך. מקומו של הנתבע, רה זה לא ניתן היה להקים בית דין באורליינש יש להדגיש שבמק

. ת בשאלת האפשרות העומדת בפני נתבע לסרב להיות נדון במקומו"קשר בין מקרה זה לבין עמדת ר

. ובסמוך לה194' לעניין זה ראה להלן הע

181 .א, רוזנטל סימן סט

182 משאלה זו עולה בבירור שהייתה הפרדה בין מועד הקידושין לבין הנישואין ושטקסים אלו לא נעשו

יצחק אבא מרי והמופיעה במהדורת ' לבית דין שבו היה חבר ר, ת לפרובנס"גם מתשובת ר. ברצף אחד

112

משה מפונטייזא כדי שיישם ' ת ועתה הוא בא לפני ר"לפני ראת עניין בתו לפני בית הדין בפריש ו

:ת כבית דין שאחריו אין עוררים"מדבריו הבאים ניתן ללמוד על סמכות ר. את פסקי הדין

ידע רבינו כי בא הלום אותו האיש אשר הפגין לפניו על דבר בתו ויבאו אליו כל יודעיו לפנים

גם הראה להם את כל . תה ראשונה לשל רבינוהיא הי, והראה להם תשובות רבותינו שבפריש

תוקף דברי איגרת רבינו ואמרו לו קיים את איגרת הזאת השניה ועדה תכלת כשושא183

ולא

לא [תהיה מהרפניא והתרו בו אל תוסף על דבריו פן תהיה גרוע ועומד כי מבלעדי אדוני איש

ירים184

ידיו ורגליו בבית המדרש ולא יפרכס ובקצתו תהא רכס]

ת וככל הנראה קיבל ממנו פסק "ר שקיבל אבי העגונה פסק מחכמי פריש הוא פנה גם אל רלאח

הורו לו לקיים , שעמם בא אבי העגונה להתייעץ, יודעיו שבפונטייזא. שמבחינתו היה פחות רצוי

תוך שהם נזקקים להזהיר ' איש לא ירים ידיו ורגליו בבית המדרש'ת שמבלעדיו "את פסקו של ר

מכרי האיש בפונטייזא שעל . ת או לשנות דבר בה"נה לבל יעז להוסיף על פסיקת ראת אבי העגו

ת על "העדיפו באופן ברור את פסיקת ר, משפטית אין אנו יודעים דבר-טיבם וסמכותם התורנית

.185פסיקת בית הדין שבפריש וזאת למרות שפסיקה זו הייתה מאוחרת לזו של חכמי פריש

קשר המתמשך שבין בית הדין בפריש שלמרות מרכזיותו וותקו הקדשת תשומת הלב הראוייה ל

פינקלשטיין ' ת עשוי לסייע בהבנת אחת מן התקנות שיוחסו על ידי ל"קיבל עליו את מרותו של ר

.186ת"לר

אשכנז , ללו בצרפתלתיאור התהליכים ה .54' הע132' ראה להלן עמ. מתקבלת תמונה דומה' רוזנטל סימן ס

.לא-כח' עמ, ה"ירושלים תש, סדר קידושין ונישואין אחרי חתימת התלמוד, פריימן' ח' ופרובנס ראה א

183 .ב' הע161' ראה הצעות רוזנטל עמ. י" כך בכה

184: נראה שעדיף היה להשלים. י והושלמו על ידי רוזנטל ללא ציון"אינן נמצאות בכה" לא ירים" המילים

.ב"יבמות עז ע, א"ביטוי המופיע בבבלי גיטין מח ע, "ידיו ורגליו בבית המדרש] לא מצא"[

185משה מפונטייזא מתברר שבמקרה זה לא בית הדין של פריש שלח את הבעיה ' מתיאור המקרה בידי ר

ת הגיעה מאוחר "כ ברור שתשובת ר"כ. אלא אבי העגונה הוא ששלח את בעייתו אל שני הנמענים, ת"אל ר

ת ידע "ת נשאל לאחר שהגיעה תשובת חכמי פריש אל האב והאם ר"השואל אולם לא ברור האם ריותר אל

מצב דומה מתואר בהקדמה . בכלל שגם חכמי פריש מעורבים בעניין זה ושהוא נשאל כאן לא כמשיב יחידי

תשובתו אחד שהוסיף על : "168' עמ, רוזנטל עג, י ירושלים של ספר הישר"שנוספה על ידי אחד ממעתיקי כ

' ת זה ראה גם לעיל עמ"על שו". לדעת אשר לא טוב עשה] ת"ר[=שלא מדעתו ושלח לפריש ושלחה לרבינו

משה שמנע התדיינות של אחיו ' שם מוצגת שאלה של ר. 206-204' ראה גם להלן עמ. 105 בסמוך להערה 94

ף בענייני "משולם שמושפע היה מפסיקת הרי' עה שבבית דין זה פועל רבבית דינה של פריש מתוך ידי

. פסיקה שלא הייתה נוחה לאחיו, ירושה

186 -חסידות ומורדות , גרוסמן' על המצע החברתי שעמד בבסיס תקנה זו ראה א. 168' עמ, השלטון העצמי

.415' עמ, שם; 130-129' עמ, א"ירושלים תשס, נשים יהודיות באירופה בימי הביניים

113

.ת על הנשים שלא תתעגנה ולא יניחום בעליהם על לא דבר"תקנת ר

ורא אנחנו צעירי הצאן שבפריש קול שועת בת עמי ממרחק שמענו וינועו אמות הספים מקול הק

ועל רבותינו שברומא תלינו צוארותינו להסכים עמנו לגדור פרץ לישר העקוב אם יסכימו

.לגזירתינו גזירתנו קיימת

........גזרנו בהסכמת אגרת המובאת מדרום

ג מצות אם יסכימו רבותינו שברומא ואשר יתקנו יהיה "וגזירה זו נתקנה בספר תורה בתרי

.מתוקן

שבצרפת ' ת הגזרה הגונה וגזרה קדמונית היא ואנו מסכימים אחריה תמיד על פי רבותי"ר' וכת

.ר מאיר"יעקב ב. 'כי גדול השלו

ת אולם עיון בגופה מלמד שהיא תוצר יוזמתם של "בפתיחת הדברים נאמר שהתקנה היא של ר

את הסכמתם של חכמי המתנים את הפעלתה בחכמי רומא ולאחר שקיבלו ' צעירי הצאן שבפריש'

ת במשפט שכל מהותו אינו אלא אישור לתקנת חכמי "בסופה של התקנה חוזר ומופיע ר. 187'דרום'

שהתנייתם של חכמי פריש אינה , 188סביר על כן להניח כפי שהציעו כבר הלברשטם וגידמן. פריש

תקנה ת עצמו שאכן אישר לבסוף "קשורה לרבותינו שברומא אלא לרבותינו שברמרו דהיינו ר

ת שאישר את " אלא לר- חכמי פריש -בשלב מאוחר יותר יוחסה תקנה זו לא ליוזמיה . 189זו

התקנה על פי בקשת היוזמים ואו אז נוסף לפני התקנה המשפט המייחס את התקנה בטעות

ברור אם כן שכאשר באו דייני פריש לתקן את תקנתם לא היססו מלהתנות את תוקפה . 190ת"לר

יו פנו לעתים תכופות בענייני הלכה ולא בהסכמתם של חכמי רומי ת שאל"בהסכמתו של ר

. שהקשר עמם היה נדיר בהרבה

ראינו שהן בתי הדין שבפריש והן בני הקהילות . ת בעיני בני דורו"עסקנו עד עתה במעמד שהיה לר

187להוכחת טיעון . דרום היא רדום היא רואן, ו"תל אביב תשל, תולדות היהודים בעיר רואן, גולב' לדעת נ

.176' עמ, דרום; 171' עמ, ראה גם גליה בערכים דרוייש. זה ומשמעויותיו מוקדש רובו של ספר זה

188 . 216' א עמ"ח, התורה והחיים בארצות המערב בימי הביניים, גידמן' מ

189לדעתו אכן התנו חכמי . 109 הערה 42' עמ, ו"תל אביב תשל, תולדות היהודים בעיר רואן, גולב' ראה נ

ת "ור, אין להטיל ספק בקשרים שהתקיימו בין חכמי צרפת ופריש. פריש את תקנתם בהסכמת חכמי רומי

שלזינגר , ..." מרומי שלחואבל: "שלזינגר קפ = 134' עמ' ב, ראה רוזנטל סימן נט. לבין חכמי רומי, בכללם

ת "על יחוסו של הקטע האחרון לר..". (וגם שאלתי על זה לחכמי רומא ולא היה בידם: "...442' תשנח עמ

אולם מבנה הטקסט שלפנינו מחייב את התיקון שהציע לראשונה הלברשטם ושעל פיו , )98' ראה לעיל בהע

הפירוש שהוצע כאן לתהליך תיקון התקנה אינו מצריך . ת בבקשת האישור"י פריש לרמרו אל רפנו חכמ

לעת עתה לא . 126 הערה 51' עמ, שם, גולב' ת ישב בפריש בעת תיקון התקנה כפי שטען נ"להניח שר

.ת בפריש"מצאתי כל מקור המעיד על שהייה ואפילו על ביקור של ר

190 .44-43, השלטון העצמי; 235' ראה גליה עמ. ויחוס מוטעה זה שרד גם במחקר

114

שאחריו אין לערער ושבפניו לא , ת כבית דין גבוה שכל דבר קשה מובא אליו"עצמם ראו את ר

ת ראה את עצמו כבית דין הגדול שבדור וכבעל הסמכות "אולם האם גם ר. ניתן לסרב להופיע

מדברי התוספות במסכת גיטין העוסקים בפירוש המאמר ? העליונה בצרפת ואולי גם באשכנז

התלמודי הקובע שרק בית הדין הגדול שבדור רשאי לכתוב פרוסבול ניתן לכאורה ללמוד שאכן כך

:191היו פני הדברים

ד חשוב שבדור"ת כתב פרוסבול כי היה אומר דלא בעינן אלא ב"ר

' כפי שהראו א, אולם. 192ת"על סמך דברי התוספות הללו הסיק אורבך על הכרתו העצמית של ר

שמע דברי תוספות אלו אינם אלא שיבוש נוסחם ומשמעותם המקורית של -תא' אפטוביצר וי

תוב פרוסבול וזאת מתוך תפיסה שכל בית דין שהתיר לכל בית דין באשר הוא לכ, ת"דברי ר

ת בקשר "תפיסה זהה משתמעת גם מפרשנותו התלמודית של ר. 193במקומו הוא בית דין הגדול

ת "מקורות שונים בסוגיה זו הציעו את דברי ר. לשאלה האם נתבע יכול לסרב להידון במקומו

פוקס ' חרונה הראה עלא. ת"בצורות שונות עד שקשה היה לעמוד על עמדתו המקורית של ר

. 194ת מנעה מנתבע לסרב מלהיות נידון במקומו"בצורה משכנעת שעמדתו הפרשנית של ר

מכיוון . רק במקרה שבו הנתבע מבקש לפנות לבית הדין הגדול, ת"לדעת ר, אפשרות סירוב קיימת

ב אין"הרי שבצרפת של המאה הי, ת רק הנשיא שבארץ ישראל נחשב כבית הדין הגדול"שלדעת ר

מצב החומר שבידינו מורה על כך שקביעתו של . כל אפשרות לנתבע לסרב להיות נידון במקומו

ת נולדה בין כתלי בית המדרש ורק חכמים מבית מדרשו הם שניסחו את היישום ההלכתי "ר

והן מהמהלך , 195שהן מן הקביעה ההלכתית בעניין פרוסבול, אולם דומה. המתקבל מפרשנות זו

ת שחיזקה את סמכותם של בתי "רוב ניתן ללמוד על עמדתו העקרונית של רהפרשני בעניין הסי

191 .ה דאלימי"ב ד" לו ע

192 .70' ת עמ"בעה, אורבך

193' עמ, ג"תשנ' מחקרי תלמוד ב', לנוסח ספר הישר לרבינו תם, 'שמע-תא' י; 7 הערה 688' עמ' ה ג" ראבי

ציון ס ', עשהקבלת הכרעות בקהילה היהודית לדעת רבינו תם להלכה ולמ, 'קפלן' ראה גם י. 2' מס530

במהלך . שמע לדון בשאלה מהו בית דין חשוב-חזר תא, במאמר שטרם ראה אור. 284-283' עמ, )ה"תשנ(

ת התלבט מאוד בקשר להגדרה זו והוא נע בין הקצה הטוען שבית דין חשוב הוא "דיונו הראה תא שמע שר

לבין הקצה האפשרי , שוב כללרק בית הדין ההיסטורי של רב אמי ורב אסי ועל כן אין בזמנו בית דין ח

הגדרתו המאוחרת של בית דין חשוב , שמע-לדעת תא. השני שעל פיו כל בית דין במקומו הנו בית דין חשוב

. היא בית דין שסמכותו מואצלת מנוכחותם של חשובי העיר בפעילותו, ת"לדעת ר

194-131' עמ, )א"תשס(תרביץ ע '', אור זרוע'משה בעל ' יצחק בר' שלש תשובות חדשות של ר, 'פוקס' ע

127.

195 . ת בעניין פרוסבול הייתה להלכה ולא למעשה"הוראתו של ר, 193' לעיל הע, שמע-תא' אמנם לדעת י

115

. 196הדין המקומיים

ת ערעורים על פסקיהם של בתי "ישנם מקרים שלמעשה קיבל בהם ר, לעומת עמדתו העקרונית

ת של "כך בחלק השו. ת אלא אחד הצדדים שחש עצמו נפגע"דין גם כשבית הדין לא פנה אל ר

על גט זה יצאו . שתי תשובות העוסקות באשה שקיבלה גט מבעלה שהשתמדספר הישר מופיעות

' ת לר"סימן כה בספר הינו תשובת ר. עוררים בגלל ששם המומר שניתן לו בהמרתו לא הופיע בגט

שערער על כשרותו של גט זה ואילו בסימן כו מופיעה -ת " בן דודו של ר-יום טוב בן יהודה

ת של ספר הישר תיאר אל נכון "רוזנטל מהדיר חלק השו' ש. ונהת לאבי הבת העג"איגרתו של ר

יום טוב את הגט לאחר נתינתו ואו אז ' את השתלשלות הדברים ומדבריו עולה שבתחילה פסל ר

ת לאבי העגונה הייתה איגרתו "תשובתו של ר. 197ת כדי שידון בעניין שנית"פנה אבי העגונה אל ר

ת "בשתי האגרות שלל ר. 198יום טוב באה בעקבותיה' ת לרואילו האיגר, ת בעניין"הראשונה של ר

יום ' ולקראת סיומה של האיגרת לר, 199יום טוב בן דודו המבוגר ממנו' מכל וכל את טיעוניו של ר

:ת אל אבי הנערה וכתב"טוב פנה ר

ואתה הנדיב אבי הבת תשיא את בתך להגון לה כי אין לחוש לדברי המליזין ולא ימצאו ידיהם

וכשלו במיעוטם כי אין תלייתם תליה ויצא הדבר להיתר וגם העדים אשר אמר קרובי ורגליהם

.שהעידו לפניו ראויים הם נידוי ויבדוק מי הם ואבינה לאחריתם ושלום

כאשר בתוך תשובה שנמענה היה הדיין ' בית דין גבוה לערעורים'ת כ"כ ר"במקרה זה שימש א

ישירות למערער והורה לו הוראות הלכתיות המבטלות ת " פנה ר-יום טוב ' ר-שטיפל בעניין זה

כי ברמת -פעילות מסוג דומה אם. 200 כנראה טרוייש-למעשה את פסק הדין שניתן במקום אחר

ת אבי "בתשובה זו פנה אל ר. 201ניתן למצוא בתשובה נוספת, ת"תקיפות חלשה יותר מצידו של ר

ינשא עתה לגבר שביחס לקשריה אישה זו רצתה לה. אשה שהתגרשה מבעלה בגלל חשד לזנות

הנטען מאשת איש "בעוד שבעלה הראשון טען שיש להפעיל את דין המשנה , עמו יצא הקול

196 כיוון דבריו .I. Agus, The Tosaphists (review), JQR, (1955-56), pp. 374-375: ראה גם

.שם דומה למה שנוסח כאן אבל מטעמים אחריםשל איגוס

197 .הערת מבוא לתשובה, 45' סימן כו עמ, רוזנטל

198ואני שלחתי אל החתומים הנה ראיותי : "45' מהדורת רוזנטל עמ, ט"יו' ת באיגרתו לר" ראה דברי ר

ת "בפרק הזמן שבין כתיבת שתי התשובות התחדשו לר..". ובקשו ממני לסדרם ולשלחם לך , בהעברה

.וניתן לזהות שינויי מגמה והדגשה גם בטיעוניו ההלכתיים, מספר פרטים על הבעיות שנמצאו בגט

199 .64-62' עמ, ת"ר, על קשריהם ראה ריינר

200 .124-123' להלן עמ; 34' עמ, ת"ר, ראה ריינר

201 .שי' עמ, ו"יורק תשמ-בלוי ניו' י' מהדורת מ, שיטת הקדמונים על יבמות=פ סימן רמ"ם ד" מהר

116

מן התשובה לא ברור האם בית הדין במקרה זה קבע כבר ". פ שכנס מוציא"והוציאה מתחתיו אע

המתין או שמא בית הדין, ת מתפקד כבית דין לערעורים"את עמדתו ושוב מוצאים אנו את ר

ת כחכם שמסוגל להכריע את הדין אף "ראה האב את ר, כך או אחרת. ת על פניית האב"לתשובת ר

ת קיבל את "ר. ראייה שהוכיחה את עצמה בסופו של מעשה, בניגוד לדעת בית הדין המקומי

שיפעלו , 202אנגליה"=ארץ האי"אנשי , נימוקי האב וסיים את איגרתו בהוראה לדייני המקום

.203ישואיה של אותה בתלהתיר את נ

בתי דין שונים בצרפת ובראשם בית דינה של פריש פנו . א. שלש עובדות עיקריות עולות מפרק זה

פרשנויותיו . ב. ת כדי שיחווה את דעתו בשאלות שהם עצמם התקשו להכריע בהן"אל ר

. ג. ת חיזקו במידה רבה את האוטונומיה והסמכות של בתי הדין המקומיים"ופסיקותיו של ר

תוך שהוא עוקף , ת מכריע בשאלה שנידונה על ידי בית דין אחר"לפחות בשני מקרים מצאנו את ר

דומה ששתי העובדות האחרונות מכילות בתוכן סתירה . 204את סמכותו של בית הדין המקומי

ת ראה את בתי הדין השונים בצרפת כאוטונומיים הרי שהיה צריך "שהרי אם ר. פנימית מסוימת

את הפתרון לקושי . תערב בפעילותם של בתי הדין היכן שהדיינים עצמם לא פנו אליולהימנע מלה

עניינם של . ת מתערב ועוקף את בית הדין המקומי"זה נראה שיש למצוא בנושא בו מצאנו את ר

נושא זה היה הנושא . שני המקרים שנותחו בדברינו היה היתרן של נשים גרושות להינשא בשנית

ת "כך ראינו כבר בפרק זה שתקנתו של ר. ת" ציבורית של ר-ותו ההלכתית הבולט ביותר בפעיל

ת עצמו הוא "כאשר ר, המצמצמת את אפשרות כפיית הגט לא נועדה אלא למנוע ערעור על גיטין

, גם כן בפרק זה, בהקשר אחר ראינו. 205המתקן את התקנה המונעת כל אפשרות של ערעור על גט

ככל הנראה מתוך זיקה לשאלה שעסקה בדרכי , לבני פרישת "את משפט הגט שנשלח על ידי ר

202ת "י של שו" סימן רמ שהם כ33י מנטובה "א וכ105 דף 425י פארמא "ל ובכ"ם הנ"ת מהר" כך בשו

כך או אחרת . בלוי לא ציין מהו כתב היד ממנו העתיק את התשובה. 'קאי'ל "בלוי הנ' י' בהעתקת מ. ם"מהר

היינו " האי"וא נראה בבירור שצורה זו היא טעות אם של בלוי עצמו ואם של מעתיק כתב היד ויש לקר

. אנגליה

203 .135; 126-123' ת ראה להלן עמ" דיון בשאלת המרחק הגיאוגרפי כגורם משפיע במידת התערבותו של ר

204. ת בפעילותו של חכם שפועל בעיר אחרת"משולם ממלאון מתערב ר' ת עם ר" גם בפולמוסו של ר

ערער על אושיות המסורת משולם יש בכדי ל' הסיבה להתערבות שם הייתה תחושתו שבדרכו של ר

. ת היתה נגד פרטי הלכה ולא נגד אדם מסויים"במקרים שצוינו כאן מחלוקתו של ר. ההלכתית הראויה

.284' ראה להלן עמ

205 .81' לעיל עמ

117

כ בד בבד עם הוראותיו שמנעו כמעט "ת לכשרותם של גיטין באה א"דאגתו של ר. 206כתיבת הגט

כל אפשרות לפסול גט שכבר ניתן ואין ספק שכל הפעילות הזו מגמה אחת לה והיא מניעת קול על

רושות והן להוצאת קול ממזרות על נשים שכבר גיטין שעלול לגרום הן לאי נישואיהן של נשים ג

ת לבעיה זו היא שגם הביאה אותו "סביר בעיני שרגישותו של ר. נישאו וילדו בנישואיהן השניים

לסטות ממנהגו ומעקרונותיו המשפטיים ולבטל את פסקיהם של דיינים שרצו לפסול את

. המרוחקת" ארץ האי"או דייני , קשישיום טוב בן דודו ה' יהא זה ר, כשרותם של גיטין שכבר ניתנו

ת עם חכמי פריש לדורותיהם מגלה שרובן של ההתכתבויות הללו "רפרוף בהתכתבויותיו של ר

. ת היו בתחומים אלו"גם התערבויותיו החריגות של ר, בדומה לכך. עסקו בענייני גיטין וכשרותם

בית הדין של פריש נובע מכך סביר בעיני שהעיסוק הרב בענייני גיטין העולה מן הקשרים עם

, ת פעל ברוב ימיו בכפר רמרו"ר. שגיטין נעשו רק בקהילות גדולות שבהן היה קיים בית דין קבוע

. ת היה שותף ולו בסידורו של גט אחד"ועל כן אין בידינו אף רמז לכך שר, שם לא פעל בית דין

:207 בגיטין הוא כתב עלת רצה להביא ראיה לדרך כתיבת שמות משומדים"כאשר ר. יתרה מזאת

פ הגאונים"יותר מעשרים גיטי משומדים נעשו בפריש ובצרפת וכתבו שם יהודית וגם בלותיר ע

, בית דינה של פריש ריכז כאמור. ת את פריש כמקום שבו נעשו גיטי משומדים"לא בכדי הזכיר ר

בצפון צרפת ולא הן של תושבי המקום והן של תושבי ישובים נוספים , את פעילות כתיבת הגיטין

: 208ת"דומה שגם את עדותו של ר. בכדי תועד דווקא בבית דין זה מספר כה רב של גיטי משומדים

שלא הורגלו בזה המלכות בגיטין

וזאת מכיון שרובם של , ת לא הייתה מסורת של סידור גיטין"במקומו של ר. יש לכלכל בדרך דומה

לכתוב על מיעוט , ולו בתור טיעון, ת"יכול היה רועל כן . 209נעשו בפריש, גם אם לא כולם, הגיטין

האפילה על תחום , בעניין זה כבעניינים אחרים, ת"השפעתו של ר, אולם. כתיבת גיטין במלכותו

, "בית דין הגדול"ת כ"דומה שהאפלה זו הושגה לא רק בגלל הכרת בני זמנו בר". רשמית"פעילותו ה

ת שלא להסס מלהתערב בפסקיהם של בתי "רהכרה שגרמה ל, ת בערך עצמו"אלא גם מהכרת ר

דין שונים כמו גם לתקן תקנות שונות בענייני גיטין וזאת למרות שהוא בעצמו לא עסק בעניין זה

206 .107-105' לעיל עמ

207 .45' סימן כו עמ, רוזנטל, ספר הישר

208 .104' עמ, סימן קמ, שלזינגר, ספר הישר

209יום טוב נעשה בטרוייש ועל כן ברור שלעתים גם בטרוייש ' ת עם ר"אליו דן ר גט המשומד שביחס

יתכן מאוד שפעילות זו החלה עם הפיכתה של טרוייש לעיר מרכזית בכלכלתה של שמפניה . סודרו גיטין

".שלא הורגלו בזו המלכות בגיטין: "ת לכתוב רק"ב ועל כן יכול היה ר"במהלך המאה הי

118

.באופן מעשי

ת בבית "האם ישב ר, אולם, ת לא ישב בבית דין שעסק בענייני גיטין"אין ספק שר, לאור האמור

לו שבענייני ממון נבעו כולן מכח אישיותו וסמכותו והן גם א, ת"או שמא פסיקותיו של ר? דין כלל

ת היה אישי או שמא לצידו "האם מעמדו של ר, במילים אחרות. אינן תוצאה של פסיקת בית דין

ת הוא שגרם להעלמת "כאשר מעמדו הבכיר של ר, ת פעלו חכמים שונים שתפקדו כבית דין"של ר

ת עצמו לקיומו "למצוא רק רמיזה אחת בדברי רעד כמה שידי משגת ניתן . זכרם של דיינים אלו

: 210ת"של בית דין לצידו כאשר בתשובה שבה דנו לעיל כתב ר

. בדבר שאין זה נטען וביניהם מרחק רב כממזרח למערבולכל חביריונראה לי

ת היא "ת לחבריו בבית דין אבל סביר יותר בעיני לפרש שכוונת ר"יתכן שבמקרה זה אכן רמז ר

מניסוחים אחרים יתכן וניתן ללמוד על כך . ם דן בעניין ולא לחברי בית דין כל שהואלתלמידיו עמ

כך משאלה שנשלחה מאורליינש ושנוסחה בידי דייני ישוב . ת כדיין בבית דין"שמעת לעת פעל ר

:211ת"זה עולה רמז לקיומו של בית דין לצידו של ר

.בית דינוויעקב בן מאיר רבינו ' אך את משפטי חוקי הצעתי לפני ר

:212ש משנץ אנו מוצאים את התיאור הבא"בתוספות ר

ת בשעה שהיה יושב בדין ואחד מבעלי דינים מגזם חבירו ואומר כך וכך תתחייב "מכאן רגיל ר

.ת להכחישו ולומר שקר אתה דובר כי לא יתחייב"רגיל ר, לי בדין ושכנגדו אינו בקי בדין

:213ובספר היראים

יהושע' ברבי יצחק בן הרב רושמעתי שמעשה היה בטרוייש214

, ל"מנחם זצ' ל נכדו של הר" ז

מורלמנול גטרא' ששידך בתו קטנה של ר, ל"בבית דינו של רבי יעקב זצ215

בנות ' והיו לו ג

קטנות ובשעת קדושין קדש סתם ולא הזכיר שם המשודכת והיו מהם מתירים מטעם שדוכים

ולא שמעו להם האוסרים ונתן גט לשלשתן216

210 . 201 בסמוך להערה 116' ראה לעיל עמ. מסימן ר, פ"ם ד" מהר

211 . 171ראה לעיל הערה . 64' סימן לו עמ, רוזנטל

212 .ה ואשתיק"א תוד"ה וחזיתיה ומשם בכתובות סט ע"א ד"דף סט ע, כתובות, ש משנץ" תוספות ר

213א "רשב'; ט אות א"פ, אישות, ממקור זה הגיעו הדברים להגהות מיימוניות. 22' עמ, עמוד עריות, ים ירא

,ה והלכתא"א תוד"ראה גם קדושין נב ע. הכי' ה אפי"ב ד"דף נא ע, קדושין

214 .ר אושעיא הלוי"בנו של הר: ל"בתוספות הנ, הושעיא: ל"א הנ"ברשב, אושעיא: ל" בהגהות מיימוניות הנ

215 .מוריל' ר: ל"א הנ"ברשב, מוריל מאינגלטירא' ר: ל"ת מיימוניות הנ בהגהו

216על פי היצג הדברים שם החכם שהזקיק את . ל מופיעה השתלשלות הדברים בדרך שונה" בתוספות הנ

119

-ת כדיין שישב בפועל בדין "בל את הקריאה המלמדת שהמקורות הללו מתעדים את רגם אם נק

אין ספק שהם בטלים ברוב לעומת התחושה הכללית המתקבלת -קריאה שלגביה ניתן להסתפק

ת פנו בתי דינים בשל מעמדו "מעיון באלו עולה בבהירות שאל ר. מלימוד השאלות והתשובות

-ת את עמדתו "משהביע ר. זכה ולא בשל סמכות פורמלית כל שהיאהאישי והמוניטין היחודי להם

כמעט ללא ערעור ופקפוק על ידי הרכבי בתי , התקבלה דעתו-ותמיד לבדו ולא כחבר בבית דין

ן בפתיחת שאלתו שעסקה בחזקת החלונות ושנידונה אף "כמדומה שניסוחו של ראב. הדין הללו

: 217ותה של קביעתנוהיא בפרק זה מעידה כמאה עדים על אמית

זאת שאילת דין חלונות אשר שאלתי לצרפת אבוא בקצרה אשר לא כדת לפני רבותיי שבצרפת

מורי ופרשיו (אני החתום למטה המה הנקובים בשם אבי אבי רכב ישראל ופרשיו מאור הגולה

אליהו ' מורי ורבינו נר ישראל רבינו יעקב בן רבינו מאיר אלופי ומיודעי הרב ר) מאור הגולה

. והוצרכתי לשאול מחסידיןושעמו ורבינו משולם ושעמו

ן תוך שהוא מציין שהוא פונה אליהם ואל החכמים "משולם שאליהם פנה ראב' אליהו ור' לעומת ר

ת הוא פנה כאישיות בודדת שסמכותה אינה נתמכת על ידי בית דין או חבורת "אל ר', שעמם'

.218תלמידים כלשהם

. ת בסופו של דבר"מנחם מיואני שלעמדתו המחמירה הצטרף ר' החתן לתת את גט לשלש האחיות הוא ר

מנחם כסבו של החתן ולא מוזכר שמם של החכמים שחלקו על עמדתו ' רלעומת זאת ביראים מופיע

הוא , מנחם מיואני' ר, שהסב, 148' עמ, ת"בעה, נראה שיש לקבל את הצעת אורבך. ת"המקילה של ר

ת תוך שהוא עומד על "מנחם כתלמידו של ר' ראה את ר, 149-146' עמ, ת"בעה, אורבך. שהחמיר על נכדו

י "בכ. תלמיד זה שאותו צירף לתקנותיו ושבמקרה שנידון כאן אף הודה לפסיקתות ל"הערכתו הרבה של ר

ואחריו : "בקטע זה מופיעים הדברים הבאים. מופיע סדר יחס של חכמי צרפת ואשכנז36 דף 847אוקספורד

'חיי' יוסף בכור שור ורבי' יעקב דאורליאנש והר' רבילפניו שמש) רבים(ת אחיו ואזן וחקר ולמד "מלך ר

אליהו ' רובימיו היהבנימין מקנברייא ' ברוך והר' יצחק בר' יצחק מרמרו ור' י הלבן ורבי"ם ור"כהן וריב

אפרים הגבור ' חזקיה באלצורא ורבינו משולם במלאון ורבי' ביוני ורבי' פר' מנחם בר' החסיד בפריש ורבי

לפרט וסימ לא עליכם .. שנת תתקובימיהם נגזרה גזרה בליישי ... באשבורקוט ופעמים היו חלוקים עליו

' ועליהם נאמר ואכחד את גחזקיה' מנחם ורבי' ת ורבי" ובאותה שנה נפטרו שלשה פרוש ר. כל עוברי דרך

ת היה ותיאור זה "מנחם חברו של ר' מקטע זה משתמע שר] ,ח, פ זכריה יא" ע-אחד : ל"צ['הרועים בירח א

.באו על ידי אורבךתואם לחלוטין את המתקבל גם מן הקטעים שהו

217 . ובסמוך לה27' הע76' ראה לעיל עמ

218ת שני בעלי דין בכתב כדי שידון בעניינם ומלשונם ומלשון " ראוי לציין שבמקרה אחד פנו אל ר

מלשון השאלה ברור ששני הצדדים ניסחו . פט-ראה רוזנטל סימנים פח. ת דן לבדו"התשובה משתמע שר

הנני ....הנני ראובן צועק על שמעון על סוס אחד: "ת שיכריע בדינם" ראת טענותיהם בכתב ואז פנו אל

הננו ראובן ושמעון באים לפני רבנו יעקב מאור הגולה להוציא דיננו ....הנני ראובן משיב....שמעון משיב

ת הן תשובות לבתי דין שביקשו לדעת "שאר תשובותיו של ר." לאור ולהעמידנו על האמת לפי ראות עיניו

' ש: ראה: לתיאור מערכות בתי הדין באירופה ראה. תו או התייחסויות לערעורים על פסקי בתי דיןאת עמד

120

פרנק קהלות אשכנז ובתי דיניהן ' מ, ד"ירושלים תרפ, בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד, אסף

1997 אביב - תל, הייחוד והיחד, גולדין' ש, ולאחרונה, ח"אביב תרצ-תל, ו"ב עד סוף המאה הט"מהמאה הי

S.D. Goitein, ‘Maimonides as chief justice’, JQR 49: לשם השוואה ראה גם. 136-116' עמ

(1958-9), pp. 191-192.

121

:פרק שלישי

קשרים עם חכמי טרוייש

ת בטרוייש"לשאלת מגוריו של ר. 3.1

:1י הזקן"עובדה זו אנו למדים מדברי ר. ת בטרוייש"בפרק זמן מסויים בחייו התגורר ר

משם קודם שהלכתי לדור ' ו אחר יציאת רבי"וכמדומה אני באמת ובבירור שכשהייתי ברמר

ד " להוציא ספריו ומטלטלין משם בערבות של למו"ש לרמר"מטרויי' א הלך רבי"ר פ"בדמפי

אלעזר היה דר כמו שהיה דר בו גם ' כי שם נתאכסן ור' ליטרין ושחטו לצורכו אווזות בבית רבי

... ובאותם אווזות. עכשיו

ת בידי " להיפגעותו של ר2ת מרמרו לטרוייש המתוארת בדברים הללו יוחסה במחקר"עקירתו של ר

על פי . 3אפרים מבונא' שתוארה בפירוט על ידי ר) 1147 -ז "שבועות תתק (נוסעי מסע הצלב השני

עד מסע הצלב -ת למקומו הראשון ברמרו ואת חייו יש לחלק לתקופת רמרו "גישה זו לא שב ר

אולם נדמה שמסקנה זו . 11714 -א " ממסע הצלב ועד לפטירתו בתתקל-השני ולתקופת טרוייש

ת עם שואליו מגלה לעתים רמיזות למקומו של "ת שהחליף ר" בשוקריאה זהירה. הינה נמהרת מדי

בכל המקרים בהם ישנה התייחסות מסוג זה ההתייחסות . או התשובה/ת בעת כתיבת השאלה ו"ר

כך בפתיחה לשאלה ששם מחברה אינו . לטרוייש, למיטב השגתי, היא לרמרו ואף לא פעם אחת

:5ודאי מופיע

ולי , שלחתי ולא נחתם כי הכל יודעים שתורתנו שלך היא) לא( שרבינו ומורינו הילך תופס הכתב

כי כמו לרמרוג אני אחד מיתמי היתומים צוה רבינו שיחיה אם יחסר דבר להשיב השליח אצלו

בין לילה בא ובין לילה שב לביתו ולא השיב על שכר השליח כי לא נזכר , כתב אשר כתבתיו

..לרמרו ושלוחכם לא רצה שוב

1 .מבסימן ת', א, זרוע- אור

2אפרים ' ת לאיגרתו לר"פתיחת ר. 66' עמ, ת"בעה, אורבך; 360' עמ, ה”מבוא ראבי; 636' עמ, גליה

לא , ובאו עלי הוצן, כנער חצן, כארבה הנעירוני, רבת צררוני: ת"בה כתב ר) רוזנטל סימן סח(מרגנשבורג

גרץ ' ראה צ. סע הצלב השנינקשרה אף היא לארועי מ" נשאר בלתי ספרי וגויתי ואור עיני גם הם אין אתי

. גרוס ואורבך שם; 295' עמ, ת"תולדות ר; 231' ד עמ"ח, ה"וורשא תרנ, ר"מהדורת שפ, דברי ימי ישראל

.83; 8' עמ, ת"ר, ראה גם ריינר

3 .קכא' עמ, ו"ירושלים תש, הברמן' מ' מהדורת א, גזירות צרפת ואשכנז, אפרים מבונא' ספר זכירה לר

4 .14' הע7' עמ,ת"ר, ראה ריינר

5 169' רוזנטל בהערותיו בעמ. ת"שם השואל אינו מופיע בשאלה וגם אינו נרמז בתשובת ר. רוזנטל סימן עג

.יצחק בן ברוך אולם יש להטיל ספק בקביעה זו' חשבו שהשואל הוא ר152' ת עמ"בעה, ובעקבותיו אורבך

122

:6ממיץ בפתיחה לשאלתו כתבאליעזר ' ר

...רבינו יעקב אביר הרועים מי יתנני לו לעבד ונפשיברמרוג ואחלי אליעזר לפני הנביא אשר

:7ת שנדונה כבר בעבודה זו כותב"יוסף מאורליינש בפנייתו אל ר' ואילו ר

וביררתי הרמה מקום שהשכינה שורה

רמיזה לרמרו כפי שטען כבר רוזנטל אינה אלא, המזכירה את מקומו של שמואל הנביא', הרמה'

ת עזב את רמרו "אפטוביצר ואורבך שר, במידה ונקבל את קביעת גרוס. בהערותיו לספר הישר

אילוץ . 11478לאחר מסע הצלב השני הרי שנאלץ לתארך את כל התשובות הללו לתקופה שלפני

ת הן "זכר מקומו של רזה אינו הגיוני מבחינה סטטיסטית שהרי עולה ממנו שכל האגרות בהן מו

ת "מן התקופה הראשונה של פעילותו ואין בידינו אף לא איגרת אחת שבה צוין מקומו של ר

אולם . 1171 והסתיימה עם פטירתו בקיץ 1147מתקופת פעולתו שהחלה לאחר מסע הצלב השני ב

ם משול' ת ובין ר"בפולמוס שהתנהל בין ר. נראה שלא רק הסטטיסטיקה מקשה על קביעה זו

:10ת"משולם לר' כתב ר, 11539 ולא יאוחר משנת 1149ושהתנהל לא לפני

כ לא הייתי אומר כלום כמו שאמרו "על דבר פשוט אם הייתי יודע שאתם מקפידים כ' אפי

פרסאות ' והם לא אמרו אלא ג, ביעתא בכותחא לא לימא איניש במקום רביה' רבותינו אפי

...עד רמרוגמאה פרסאות כל פרנצא ' שונין אפי] ם"ת ורשב"ר[=כנגד מחנה ישראל ורבותינו

ברמרו ולא , בשנים שלאחר מסע הצלב השני, משולם' ת שהה אם כן בעת הפולמוס עם ר"ר

ת "ילי מופיעה תשובת ר'כך גם בגיליון כתב יד של ספר מרדכי הנמצא במנזר בורצ. בטרוייש

תשובה זו . 11ה שטר כתובתהשעוסקת באפשרות גביית תוספת כתובה במקרה של אלמנה שאיבד

:אולם לאחר הצגתה בכתב יד זה מופיע, 12מופיעה במספר מקורות

וזאת התשובה השיב בשנת תתקכט ברמרו

הראשונה מן . ת ברמרו בשנים שלאחר מסע הצלב השני"כ שתי עדויות על שהייתו של ר"בידינו א

6 .108-107' עמ, ת"ר, ראה ריינר. סימן נח, רוזנטל

7 .63' עמ, סימן לו, טל רוזנ

8כי , רבינו שמואל, והאחד והמיוחד איננו: "ת" שבה כתב ר45' עמ, וכן את תשובתו הנדפסת בכרם חמד

.ת יושב באותה העת ברמרו"כ שר"ברור א..". הלך לשוק טרוייש

9 .286-284' ראה להלן עמ

10 .סעיף ז, מז, רוזנטל

11 . א" ע317 דף Heb 1ילי 'י ורצ" כ

12שלטי הגיבורים למסכת כתובות ; תשובות מיימוניות לסדר נשים סימן יז; פ סימן רסח"ם ד"רת מה" שו

.'פרק הכותב אות צ

123

עשרים שנים לאחר מסע למעלה מ, 1169השנים הסמוכות למסע הצלב השני ואילו חברתה משנת

ת במשך "כ שאין לראות את טרוייש כעיר בה פעל ר"ברור א. ת"הצלב ושנתיים לפני פטירתו של ר

, ת את רמרו לטרוייש"סביר להניח שאכן לאחר מסע הצלב השני יצא ר. למעלה מעשרים שנה

.13לאחר פרק זמן לא ארוך שב לרמרו ושם פעל עד יומו האחרון, אולם

ת ובין חכמי טרוייש"ת בין ר"שוחילופי . 3.2

ת "בה פעל כאמור ר, טרוייש הייתה בירת חבל שמפנייה ועיר המסחר החשובה והקרובה לרמרו

התלות , 14מ" כעשרה ק-המרחק הקטן בין רמרו לעיר טרוייש . ברובן המכריע של שנות פעילותו

וריים של משפחת המסחרית והשלטונית של רמרו בטרוייש לצד קשרי המשפחה ההיסט, הכלכלית

ת עם קהילת "עשויים היו לתרום לתחושת הלכידות של ר, י"מקום מגוריו של רש, ת עם טרוייש"ר

ת יראה עצמו כחכם המקומי ובעל העמדה "לכידות שעשוייה הייתה להתבטא בכך שר, טרוייש

. ההלכתית המוסמכת בעיר זו

יום טוב בן יהודה בן דודו ' רת בפרשת הגט שעל כשרותו ערער"שהתערבותו של ר, יתכן אמנם

ת אכן ראה "עשויה ללמד על כך שר, 16ושהוזכרה בסופו של הפרק השני בעבודה זו, 15ת"של ר

או דעה בטרוייש בדרך שונה ממה שראה את מעמדו בקהילות שמחוץ לאזור /עצמו כבעל עמדה ו

מרוחקים יותר ת לא היסס מלהתערב גם בפסיקות של בתי דין"אולם כפי שראינו שם ר, טרוייש

ט פסק את פסקו בטרוייש אנו למדים מפתיחת "יו' על כך שר. ועל כן קשה יהיה לקבל הצעה זו

:17ת לאבי האשה שעניינה נדון בפולמוס זה"מכתבו של ר

13אליעזר מאורליינש ' את עדותו של ר. דברים אלו הם תיקון למה שכתבתי שם. 8' עמ, ת"ר, ראה ריינר

" ש"נ של טריו"שיצא מביהככ"ת שחרם הישוב הותקן רק נגד אלמים "ששמע מר) סימן קטו' א, זרוע-אור(

אולם ספק אם ניתן להסיק מסקנה כל שהיא על מקום מגורי חכם כלשהו על . יתכן שיש לשייך לתקופה זו

.סמך עדויות מסוג זה

14ת "ור: "218' עמ, ה"פרנקפורט תרפ, פיליפאווסקי' מהדורת צ, אברהם זכות ספר יוחסין השלם' ראה ר

. 634' עמ, ראה גם גליה". פרסאות מטריווש' מדינת רומירו גל ב"עשה ספר הישר ונפטר בשנת תתק

15ט נמצאת במהדורת רוזנטל סימן "יו' ת לר"תשובת ר. 64-62' עמ, ת"ר, ט ראה ריינר"יו' ת ור" על קשרי ר

מקורה של תשובה כו הוא בחלק החידושים של ספר . כה ואילו התשובה לאבי האשה נמצאת שם סימן כו

.והיא הועתקה על ידי רוזנטל במקום זה כדי להדביק את הפרודים) שלזניגר תשסו(הישר

16 .116-115' ראה לעיל עמ

17 .46' עמ, סימן כו, רוזנטל

124

כי לא ראיתי שלוחו אך אחיו? ולמה בראשונה לא השיבותיו דבר18

שבטרויש הרצה מכתבו

..לידי

ראייה נוספת לכך . יום טוב' רשה זו היה בטרוייש בה פעל רכ שמקום התרחשותה של פ"ברור א

:19ת לבני עיר זו"ניתן למצוא בתשובה אחרת של ר, יום טוב אכן התגורר בטרוייש' שר

כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה חריבה ופירש רבינו תם דוקא ... פרק קמא דשבת

שמשתמשין למעלה מבית הכנסת אבל גגותינו כעין גגותיהן שהיו שוין ומשתמשין בהן ויש בזיון

היה מעשה כ"ואעפ. שאין עשויין להשתמש בהן דומין לקשקושי ואברורי שמתיר הספר

שהגביה ביתו וצוה להגביה גם בית הכנסת ועשו בנין אחד מצד אחד ש באחד מקרוביו"בטירוי

. לבד בקרן אחד גבוה ולא חש להחמיר עליו יותר

:20ניתן ללמוד מספר עץ חיים' ש"שבטרוייקרוב 'את זהותו של ה

אם גגו גג המשתמר שאינו : ט על בית אחד שגגה גבוה מבית הכנסת ופסק"ת להרי"והשיב ר

משופע אסור או אם תחת שפועו גבוה אז ישפל אבל גגותינו המשופעים אין צריך שאין

. משתמשים בם

, ט ועל פי דרכנו למדנו שעל פלייזא"יו' כ ר"הינו א, הקרוב המוזכר בתשובה שבהגהות מיימוניות

יש להוסיף עתה , 21אורבך' ט ועל פריש שעל שהייתו בה עמד כבר א"יו' העיר עמה מזוהה ר

.ל ושם בנה את ביתו"שם פעל בסדור הגט הנ, יום טוב בטרוייש' תקופת פעילות של ר

שעניינה ההלכתי ת עם בית דינה של טרוייש ניתן ללמוד מתשובה נוספת "על מערכת יחסיו של ר

:22ת"בפתיחה לתשובה זו כתב ר. אינו ברור כל צרכו

אשר הקלו ' מי יגור לנו מוקדי עולם כי בושני ונכלם על מקום רבנו שלמה ועיר קברות אבותי

הצילו עשוק מיד עושק ' בה ראשם לבייש חתניו ובני בנותיו כי גם אני בושתי בדבר ועתה רבותי

..'ואם לא ישמע תכופוהו לעשו, להטודרוס תח' ובקשו פני החבר ר

ת היא טרוייש שבית דינה ביקש לקבל את עמדתו "מקום רבינו שלמה ועיר קברות אבותיו של ר

18 .33' עמ, ת"ר, ם ראה ריינר"יתכן והמדובר ברשב. 'אחי': סימן צג, חסידה' מ, ל" במקבילה שבשה

19 .'א אות ג" הגהות מיימוניות הלכות תפילה פי

20תשובה זו הייתה מוכרת . נו' א עמ"ח, ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י, עץ חיים, נדון יעקב חזן מלו

מאיר בן ברוך , ל"הנ=סימן תעה, ם בר ברוך"שאלות ותשובות אור זרוע ומהר, כהנא' ז' ראה י. ם"למהר

קשר ם את ידיעותיו ב"מעניינת הדרך בה מציג מהר. א סימן נ"ח, תשובות פסקים ומנהגים, מרוטנבורג

..". בספר הישר' תם וסבורני שהוא כת' בשם רבי' שקיבל מרבותי' ושמעתי ממורי אבי שי: "לתשובה זו

.אולם תשובה זו ופירוש זה אינם בספר הישר שלפנינו

21 .226 הערה 62' ת עמ"ר, ריינר; 120' ת עמ"בעה, ראה אורבך

22 .146' עמיוסף בן משה ראה להלן' נמען התשובה הוא ר. סימן טז, רוזנטל

125

מקרה זה שונה . 'טודרוס' החבר ר'ת ביחס למידת החריפות המשפטית בה יש לנקוט נגד "של ר

רי כאן בית הדין עצמו שה, ט"יו' ת את פסיקתו של ר"בו ביטל ר, במהותו מן המכתב לאבי הבת

ת הכיר בבית דין שפעל בטרוייש כבעל הסמכות "על פי דרכנו למדנו שר, אולם. ת"הוא שפנה אל ר

' ם ולר"ת לרשב"נשלחה על ידי ר, הדנה בעניינו של טודרוס זה, תשובה נוספת. הפעילה בעיר זו

ם ומכך שהנמען "ת לאחיו רשב"תשובה זו היא מן התשובות המאוחרות ששלח ר. יוסף בן משה

. 23ם בעת שהותו בטרוייש"יוסף בן משה יש להסיק שמכתב זה נשלח אל רשב' השני הוא הוא ר

באיגרת זו נדונים מספר נושאים אולם גם בה כמו באיגרת טז בולטת הססנות בית הדין בטרוייש

:24ובתחום של כפיית גט בפרט, ביחס למידת העצמה ההלכתית אותה יש להפעיל בכלל

' ן הרב ר"שמואל ותלמידו של אהרן לבי נירנ' והרב ר...שוטרי עיר ופלך, ךרבי מל

קרשבין25

יוסף גדול בדורך' הרב ר...26

אמנם מאוהבי יש ביניכם ויורד לגור וסוף להשתקע

למעני תעשו . ואחלי פניכם שלא לגזור על בני עירו כל זמן שהם מזומנים לדין גם אם יסרבו

בר ולישא וליתן עם מנודיכם כי לבעבורכם הייתי עושה כזאת יוסף וביתו לד' להתיר החבר ר

טודרוס בגזרת חרם ובציווי ' ועוד מספק דינכם אתם נושכים שכתבתם שקבל ר.....וכזאת ויותר

....קרשבין ' ד להזקיק את בנו יונתן לתת גט לבתו של ר"ב

עבורכם הייתי עושה כי לב...למעני תעשו"ת שפנה לבית דינה של טרוייש במילים "מלשונו של ר

ואילו הוא כבתי דין , ת הכיר בעצמאות בית דין זה"יש ללמוד על כך שר" כזאת וכזאת ויותר

העניין המשותף . ת מידי פעם כדי להיוועץ בבעיות שונות"אחרים בצרפת ומחוצה לה פנה אל ר

ל אותו לשתי פניות בית הדין שבטרוייש הוא מידת הסמכות אותה הוא רשאי ויכול להפעיל מו

ואם בענייני סרבנות הופעה בפני בית דין זה , בתשובה הראשונה-אם בעניינים כלכליים , טודרוס

המשתמעת בצורה ברורה משאלות בית , בעיית הסמכותיות. בתשובה שצוטטה עתה-וכפיית גט

עולה גם , ת"ושיתכן שהייתה קשורה לשכנות הקרובה לחכם בולט וסמכותי כר, הדין של טרוייש

: 27ת המתועדת בגיליון מרדכי קטן"ם ור"מפסיקה משותפת של רשב

ד בעיר אחרת ואני "שמואל נכבד עשיר מטרוייש לדון ב' ת ורבי"מעשה היה בטרוייש והוציאו ר

23ם שהה בטרוייש לקראת אמצען של "רשב. 31' עמ, ת"ר, ראה ריינר. איחורה של איגרת זו מוכח מתוכנה

. 34' ועמ10' ראה שם עמ. ב"שנות החמישים של המאה הי

24 . רוזנטל סימן עז

25 . הוא אבי הבת שכפיית גיטה ידון במהלך התשובה

26 . ובסמוך לה113' בהע145' ראה להלן עמ. י" כך בכה

27 . ב38' עמor. 71/1' י קמברידג" כ

126

.מצא בליקוט ישן. הצעיר ראיתי כך בטרוייש28

רוייש ת לבית דינה של ט"שלא מצאנו כל שוני ביחסו של ר, כ לעת עתה לסכם ולקבוע"ניתן א

יתכן , לעומת זאת. שיחסו אליהם נבחן בפרק הקודם של עבודה זו, מאשר לבתי דין אחרים

שחולשת האכיפה המאפיינת את בית הדין של טרוייש נובעת מקרבתו הגיאוגרפית של בית דין זה

.29 אין כאן-אבל יותר מהשערה מסתברת , הסמכותי שבחכמי התקופה, ת"אל ר

טרויישת אל תושב"תשובת ר. 3.3

על ידי , ת על ידי בתי דין שרצו להיוועץ בו"ברובו של חיבור זה נידונות שאלות שנשלחו אל ר

, ת כדי שיאפשר את נשואי בנותיהם"אבות הבנות שפנו אל ר. ת"י תלמידי ר"חכמים מוכרים או ע

ות סביר שהצורך שלהם בסמכות עליונה שתוכל לשנות פסיק. ת"הינם חריגים בנוף הפונים אל ר

ט בטרוייש או בית הדין באנגליה הוא שהביא אותם לפנות "יו' כר, מחמירות של חכמים מקומיים

ת "אינו חכם מוכר נמצאת בשו, תושב טרוייש, ת שנמענה"תשובה נוספת של ר. 30ת"אל ר

:31ם"מהר

ת "בטרויש המדינה יבמה לפני בחור אחד שהיה נשוי אשה אחרי כן מתה אשתו ושלח לר' תשו

. חליצה קודמת למצות ייבום או להפךאם מצות

ת שמצוות חליצה "ם היא קיצור של תשובה מלאה שבה קבע ר"ת מהר"התשובה המופיעה בשו

:32קודמת למצוות יבום וזאת מכיוון שבמספר מקומות בתלמוד נקבעה הלכה כאבא שאול שאמר

קרוב אני בעיני הכונס את יבמתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כאילו פוגע בערוה ו

.להיות הולד ממזר

28י "שמואל בן אלחנן בן ר' מעשים דומים המעידים על חולשתו של בית הדין בטרוייש הובאו בתשובת ר

אליעזר ' ב רע שהתיר לנדי"ב ראיתי רבינו יצחק זקני נ"וכיו: "פ סימן תקמו"ם ד"ת מהר"הזקן המובאת בשו

' שמשון בר' אברהם מפני שהיה ראש העיר וכלם נשענים עליו ורבי' ד בטרוייש עם הנ"שלא לבא לב

-ראה גם תוספות שאנץ . ב"ד מפני כיו"שמשון הדר בטרוייש שלא לבא לב' אברהם התיר לחתן הר

486' ת עמ"בעה, בךאור; קיז ובמצוין שם' עמ, ד"ירושלים תשל, ליפשיץ' מהדורת י, סנהדרין, ליקוטים

. 32' ובהע

29על פי המובא בספר היראים המובא שם משתמע שהאירוע התרחש . 216' ובהע119' ראה גם לעיל עמ

ת תפקד בפרשה זו כמשיב או שמא ישב בדין "קשה להכריע האם ר. ת"בטרוייש נידון בבית דינו של ר

. לשה גיטין לשלש האחיותמנחם מיואני שהצריך ש' ובסופו של דבר גברה עליו ידו של ר

30 .116' ראה לעיל עמ

31 .ההעתקה על פי דפוס ראשון. סימן תתסו, פ"ם ד" מהר

32 .א"קט ע; ב" יבמות לט ע

127

ומדבריהם אנו , 33ת הקובעת שמצוות חליצה קודמת צוטטה בספרות הראשונים"עמדתו של ר

בנוסף על כך ניתן ללמוד . ם"ת מהר"למדים שהיא הכילה טיעונים נוספים על אלו המופיעים בשו

או / המסרב לחלוץ ות המתייחסת לאפשרות של כפיית חליצה על יבם"גם על עמדת ר, מספרות זו

ב "ת בבעיה זו שלובה בפירוש חדש ומעניין שלו לסוגיית יבמות לט ע"עמדת ר. לייבם את זקוקתו

:בה מופיע

בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה-מצות יבום קודמת למצות חליצה : תנן התם

.מצוות חליצה קודמת למצות יבום: אמרו-עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה

.אין כופין : אמר רב

מתייחסת לחלקה האחרון " אין כופין"שקביעתו של רב , ת פירשו"רוב פרשני התלמוד שקדמו לר

שאין , כ"משמעות פסיקתו של רב היא א. בו מצות חליצה קודמת' עכשיו'היינו למצב , של המשנה

הם ד לכפות עלי"כופין על החליצה ואם היבם וזקוקתו מעונינים בתהליך יבום הרי אין לב

שפסיקתו של רב נסבה , ת בדרכו של רבנו חננאל וקבע"הלך ר, לעומת מסורת פירוש זו. 34חליצה

שגם אם , משמעותה ההלכתית של קביעת רב היא, על פי פירוש זה. 'בראשונה'על המצב שהיה

ברור שבני הזוג מתכוונים לשם מצווה אין בית הדין רשאי לכפות עליהם יבום למרות שמצוות

.מתיבום קוד

דברי רב אוסרים על כפיית , י לסוגיה זו"בעוד שעל פי המסורת הפרשנית המיוצגת בדברי רש

גם . ת לא התייחסו רב והתלמוד כלל לבעיה הלכתית זו"הרי שעל פי פירושו של ר, חליצה

לא , ם"ת מהר"עתה מדרך הופעתה בשו-ת שנשלחה לטרוייש והמוכרת לנו לעת"מתשובתו של ר

:35את החלל שנוצר ביחס לשאלה זו מילאו בעלי התוספות. בקשר לשאלה זוניתן להסיק דבר

פ שמצות "ת דמפרש דאמר רב אין כופין קאי אמשנה ראשונה דאין כופין לייבם אע"ר' ואף לפי

מ בזמן הזה היכא שידוע לנו שמתכוונין למצוה כגון אותן שבאין לחלוץ דאותן "יבום קודמת ונ

אבל היכא דלא ברור לן שמתכוונין למצוה נוי ולא לשם אישות ודאי אין מתכוונין לא לשום

ל כאבא שאול כמו שפירשנו ביבמות וגם לפירושו " דקיכופין במילי ומרחיקין אותן מן היבום

אם תבע לייבם לא כייפינן ליה לחלוץ אלא מטעינן ליה אם אינה חפצה אבל אם אינו רוצה לא

לייבם ולא לחלוץ נראה דכופין

33 . תשובות מיימוניות להלכות אישות סימן לב ועוד; תרלח', זרוע א-אור; ה אמר רב"ב תוד" יבמות לט ע

34א לתרוייהו לייבומי אין כופין אותו לחלוץ דנימא לאו ואי ניח: "ה אמר רב אין כופין"י שם ד" ראה רש

.."למצוה מכווני ופגע באיסור אשת אח אלא אי בעי מייבם

35 .ה ודיני"תוד, א"סד ע, כתובות

128

במקרה שבאים לפני בית . א. ת הן שתיים"רי התוספות הללו קביעותיו ההלכתיות של רעל פי דב

הדין יבם וזקוקתו הרוצים לבצע יבום אבל בית הדין חושד בהם שאינם מתכוונים לשם מצוה יש

. כאשר היבם אינו מוכן לייבם או לחלוץ אזי יש לכפותו. ב. 36להמנע מן היבום' לכפותם במילי'

ומסגנונם נראה שכפייה זו יכולה להיות ' במילי'וסיפו בעלי התוספות את המילה במקרה זה לא ה

ניתן למצוא גם היצג של דברי , ת בצורה זו"לעומת המסורת המציגה את דברי ר. 37גם כפייה פיזית

עמדה זו . את החליצה- בכל דרך וללא הבחנה בין מקרים שונים -ת לכפות "ת שעל פיו הורה ר"ר

ובשלב מאוחר , 38ם"יעקב מקלן בן דורו של מהר' בתשובה של ר, בדרך עקיפה, נמצאת לראשונה

.39ש" בתשובות מיימוניות ובפסקי רא-ם "יותר ניתן למוצאה במפורש בחיבורי תלמידי מהר

ת לטרוייש בה הוא נדרש לשאלה העקרונית האם מצוות "בסקירת הדברים הצגנו את תשובת ר

שאלה הלכתית זו נדונה באינטנסיביות רבה . יא שקודמתחליצה קודמת או שמא מצוות יבום ה

ת התבקש על ידי האלמן מטרוייש לחוות את דעתו "באשכנז וצרפת כבר ימים רבים לפני שר

תיאורנו את דרכו של . 41גרוסמן' ושל א40כץ' וזכתה בימינו לתיאוריהם ולניתוחם של י, בעניין

ת עשוי לשפוך "לוי תשובותיו המלאות של רת בסוגיה זו הלך בעקבות תיאורים אלו אולם גי"ר

ת ועל הדרך בה התקבלה עמדתו בספרות ההלכתית המאוחרת לו בשאלה "אור חדש על עמדת ר

. 42זו כמו גם בשאלת אפשרות כפיית החליצה הנסמכת לה

36 .י שקבע להלכה שאין למנוע מזוג המעוניין בכך ליבם ולהתייבם" לעומת שיטת רש

37זרוע א -אור; ה דיני ייבום"א ד"כתובות סד עש משנץ "ר' תוס; ה אמר רב"ב תוד" ראה גם יבמות לט ע

ת היינו שאם בא "בכל המקורות הללו מודגש הפן הראשון של דברי ר). י שירליאון"משמו של ר(סימן תרלח

הסבר לעניין . 'במילי'אדם הרוצה לייבם ובית הדין חושד בו שאינו מתכוון לשם מצוה אזי יש לכפותו רק

, לעיל במילי מאי סברא היא' ת דפרישי"אבל כפייה דר: "ל"וף הסימן הנזרוע לקראת ס-זה הציע בעל אור

ג דאין "ונראין הדברים דמאחר שהוא אומר שאינו מתכוין לשום נוי ולא לשום אישות ולא לשום ממון אע

מ מאיזה טעם נרדהו "אנו מניחין אותו לייבם משום דלא קים לן בגויה ולא בריר לן לשם מה מתכוין מ

."ודאי כופין אותו במילי שמיסרין אותו בדברין ומבקשין אותובשוטים אלא

38 . פ רנא"ם ד"ת מהר" שו

39 .יז, ד"ש יבמות פ"פסקי רא; תשובות מיימוניות להלכות אישות סימן לב

40 .174-127' עמ, ד"ירושלים תשמ, הלכה וקבלה', יבום וחליצה בתקופה הבתר תלמודית, 'כץ' י

41 .165-159' עמ, א"ירושלים תשס, נשים יהודיות באירופה בימי הביניים-ות חסידות ומורד, גרוסמן' א

42: שעג' עמ, ד"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ערכי תנאים ואמוראים , ראה יהודה בן קלונימוס

משה מקיוב שאל את פי ראש הישיבה של גולה בית הגדול שמואל בן מרנא ורבנא אדונינו עלי ' והרב ר"

וששאלת לענין יבמה היאך המנהג בהישיבה אי חולצת או מתיבמת , והשיב כך, יבה של גולהראש היש

שמואל בן עלי עמד ' ת ועל קשריו עם ר"משה מקיוב היה תלמיד ר' ר..". כמשנה אחרונה או כראשונה

ששלח שציין לשתי שאלות, )77' הוספות ותיקונים לעמ (702-701' עמ, ג"ה ח"ראבי, אפטוביצר' א, לראשונה

129

ת שנשלחה לטרוייש "נמצאת במילואה תשובת ר, בספר יחוסי תנאים ואמוראים שנדפס לאחרונה

סתמי המשניות ורב ושמואל ורבי יוחנן ותלמוד : "ת שמצוות חליצה קודמת מ"רושבה הוכיח

:43ת"עניין מיוחד ניתן למצוא בפתיחת התשובה שם כתב ר". ירושלמי

קטן מהכיל אשר עם לבבי מדוע לא העמדתם את הדבר על בוריו כי על ידי היה מעשה מאחים

ם כי מאה זקוק מחצית כסף כתבת בתי רצו ליתן בייבום ולא רציתי לעבור על דברי חכמי' זק

מחלתי הכל לשם שמים44

ת משתמע ששאלת עדיפות היבום או החליצה עמדה לפניו בהזדמנות קודמת בה בתו "מדברי ר

ת "סירב ר, על פי עדותו. חפצו לייבמה45'זקנים, 'לדבריו, נזקקה ליבום ושני אחי בעלה שהיו

כפי שעתיד , ים שקבעו שמצוות חליצה קודמתלבקשה זו מכיון שלא רצה לעבור על דברי חכמ

ת על מחצית ערך "וכדי להיחלץ מדרישת האחים ויתר ר, הוא להוכיח בעצמו בהמשך התשובה

ת אנו למדים שהוא לא כפה את גיסי בתו "מסיפורו האישי של ר. 46הכתובה לה הייתה זכאית בתו

תרביץ סו ', תשובת רב שמואל בן עלי גאון בגדאד לחכמי צרפת': עמנואל במאמרו' ש. משה לבגדד' ר

שמואל מבגדד וציין לראשונה ' משה מקיוב עם ר' הרחיב את היריעה בשאלת קשרי ר, 97-96' עמ, )ז"תשנ(

שמואל ' מקיוב אל רמשה ' כ שלש שאלות שנשלחו על ידי ר"בידינו א. למקור שהובא בתחילת הערה זו

גרסת התלמוד בשאלת חמץ . ג. דין מורדת. ב. עדיפות יבום או חליצה. א. בבגדד שדנות בנושאים הבאים

ת עצמו ואת תלמידיו עד מאוד ולבטים אלו הם "שלשת העניינים הללו הטרידו את ר. בפסח במשהו

ת את מנהג הישיבות ואם כדי משה מקיוב לשלוח את השאלות לבגדד אם כדי לדע' שהובילו את תלמידו ר

-ב"לתולדות היהודים בפולין במאות הי, 'שמע-תא' י: ראה גם. לברר את נוסח התלמוד שבישיבות בבל

.133-130' עמ, ת"ר, ריינר; 16' הע351' עמ, )ח"תשמ(ציון נג ', ג"הי

43 .שעד' א עמ"ח, ד"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת הרב מ, ערכי תנאים ואמוראים

44. 2199י אוקספורד " בו השתמש מהדיר הספר וכן על פי כ9624' יורק מס-ל בניו"י ביהמ"ההעתקה על פי כ

כי על ידי היה מעשה מאתים זקוקים רצו ליתן ...קטן: בלוי העתיק. העתקת בלוי משובשת ואין לסמוך עליה

חד וניסה לתקן מאידך בלוי שיבש מ. כי מאה זקוקים מחצת כסף כתובתי מחלתי הכל לשם שמים...בייבום

. והטקסט עצמו נותר ללא מובן

45 .כנראה בהשראת הזקוקים המופיעים בהמשך הקטע', זקוקים'השלים בלוי כ" 'זק" את המילה

46 מנו שלשה אזכורים של 61' עמ, ת"בעה, ובעקבותיו אורבך, 54' הע365' עמ, ה”מבוא ראבי, אפטוביצר

ובכתיבת כתובתה והמציינים את עיסוקו של בעלה כמלווה על ת בנשואיה "ת הקשורים במנהג ר"בת ר

, א"פרנקפורט תרנ, אור החיים, מיכל' בעקבות ח, בעניין האחרון מציינים אפטוביצר ואורבך. (המשכונות

.) מ סימן רב"זרוע ב-העתקה הקדום של תשובה זו נמצא באור. פ סימן תשצו"ם ד"ת מהר"לשו, 494' עמ

סיפור זה לצד . מופיע סיפור העוסק בבת רבינו תםHeb, 80 3182, ה הלאומיתהספרי, י ירושלים"בכ

N. Brüll, ‘Beiträge zur Jüdischen Sagen- und: מעשיות נוספות הודפס לראשונה בידי

Spruchkunde im Mittelaltr’, Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur,

Frankfurt am Main 1889, p. 19. . מעשה , 'פישלר' לאחרונה זכה סיפור זה לפירוש מחודש בידי ב

130

ות שאינן מופיעות בטקסט הן שנסיב, יתכן. לחלוץ לה אולם מדוע לא עשה כך אין אנו יודעים

ת היה מנוע מלכפות חליצה גם בגלל עמדתו "אולם סביר יותר שר, שמנעו ממנו את הכפייה

.עמדה שאותה נכיר להלן מתשובה נוספת שלו, ההלכתית בעניין זה

שבתשובתו המלאה , ת ראוי להדגיש כבר בשלב זה"לפני שנפנה להצגת התשובה הנוספת של ר

פירוש , ב"נמצא גם פירושו לסוגיית יבמות לט ע, ספר יחוסי תנאים ואמוראיםת המופיעה ב"של ר

הלכתיים האפשריים -אולם גם שם אין מיצוי של המהלכים הפרשניים, שאותו הצגנו למעלה

ת בעניין "והלומד את התשובה אינו יכול לדעת מה הייתה עמדתו של ר, בעקבות המהלך החדש

. כפיית חליצה

ת שעסקה בענייני יבום ושדנה באפשרות כפיית החליצה הייתה מוכרת "של רתשובתו השנייה

במרדכי זה מצא . 'ישיש עד מאוד'וכ' זקן מאוד'ק שציטט אותה ממרדכי המוגדר בפיו כ"למהרי

יחיאל מפריש ביחס לאפשרות הכפייה של יבם נשוי ' נתנאל מקינון שנשאל על ידי ר' ק שר"מהרי

:47דרוס שהשיב במילים הבאותפנה אל חכם בשם יצחק בן טו

קטנתי להורות לפני עמודי עולם אמנם ראיתי רבינו תם שצוה לכפות על בעל אשה לחלוץ ולא

טודרוס ' יטול שכר לעשות מצוה ושלום יצחק בר

ילי 'מרדכי ישן זה אינו אלא מרדכי מן הטיפוס המוכר לנו כמרדכי הנמצא בספרית המנזר בורצ

מרדכי זה על גיליונותיו המרובים שימש מקור לא . 48ו מספר פעמיםושהוזכר ויוזכר בעבודה ז

אכזב להכרת תורת חכמי צרפת ואשכנז בידי חכמי איטליה המאוחרים והם נוטים לכנותו לעתים

ק "ת שצוטטה בחלקה בידי מהרי"י זה מופיעה תשובת ר" א של כ290' בעמ. 49ועוד' ישיש', 'ישן'כ

:בשלמותה

בקשנו פני ' נתנאל שלו' רבי' אל מו. ל"ש אל רבי נתנאל מקינון זיחיאל מפארי' ושלח רבי

רוצה לחלוץ ליבמתו ומעגן אותה כי נתן ' כבודו לראות על אודות יבם אחד שיש לו אשה ואי

יכול ליבם גם אין דעתו לחלוץ ' עיניו בממון שאינו שלו ונחתום עליו אל נכון בעיניו אחרי שאי

ונחתים אחריו גדולי הארץ כי למה יעגן נערה אחת אם אין הדין עמו ' בעיניו יכתו' ואת הנר

. טודרוס' יצחק בר' נתנאל הודיע הדבר אל רבי' ורבי. יוסף' ותורתו יחיאל בר' אל רבי' ושלו

-143' עמ, ס"ירושלים תש, מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת הלשון-ספר רפאל ניר ', בבת רבינו תם

134.

47 .רח' עמ, סימן קב, ק"ת מהרי" שו

48 ועל כן יש להניח 1480נת ק נפטר בש"מהרי. 1457י זה בשנת "על פי הקולופון נכתב כ. Heb 1ילי ' ורצ

.'ישיש עד מאוד'י והוא שהיה בעיניו "של כ' אביו'ק עצמו השתמש ב"שמהרי

49 .115' ובהע317' עמ יהושע בועז בעל שלטי הגבורים במרדכי מטיפוס זה ראה להלן' על שימושו של ר

131

כ שצוה לכפות על בעל אשה "ת מ"והוא השיב קטנתי להורות לפני עמודי עולם אמנם ראיתי ר

טודרוס' יצחק בר' שות מצוה ושלולחלוץ ולא יטול שכר לע50

.ת"והילך תשובת ר.

ע אשר מיאן לחלוץ וחס ליה "אברהם בן הרב נ' אשר הודיעני הר' נפלאתי על בנן של קדושי

ואל נא שעה ' כי ברוב חלומות וגו' אל תתן את פיך וגו' ולזרעיה דאבוה לשנות בדברי רוח כדכתי

רוצה ליבם גם ' ד לכוף כל שאי'וגם מן הדין על כל ב. בדברי שקר ושוא פן יאנף שיש לה פירות

' לך ואמ' יאמ' פלו' לו עשה מה שר' אותו ואומרי' י גוים חובש"ע' אם הוא גדול ואפילחלוץ

מצות חליצה גט מעושה וחליצה מעושה כשרה אלא ' פ' רוצה אני דלא מחלף כדאמ' י ישרא"ע

פ "אע' בכתובות פ' שמצות חליצה קודמ' בם ועורוצה לי' אם אי' ובדין הזא. שיאמ רוצה אני

. המדיר' פ' דבדברים לא יוסר כדאמ' בשוטי' ובישראל כופי' דחזרו לומ) דאיתא/דאיתמר(

)רוצה(רוצה ' ולא כפינן היינו היכא דהימ שתתן מאתים זוז "ודוקא דעביד חליצה מוטעת ע51

תא ושמעתתא דמצות חליצה והכי מוכחי מתנייודאי לא כפינן ליה בשוטים' ליבם דהת52

ואין ליטול ממון על כך .שיש לכוף בנגדא לממאן לחלוץ אם אינו רוצה ליבם' משמ..... דתניא

.ל"מאיר זצ' יעקב בר' ושלו...

התשובה הראשונה שהודפסה בספר יחוסי תנאים ואמוראים . ת"כ שתי תשובות של ר"בידינו א

נסבה על המצב הקדום שבו ' אין כופין'ת ששמצות חליצה קודמת ושהקביעה התלמודי, קבעה

והן , הן כאשר היבם מעוניין ליבם, לבעיית אפשרות כפיית החליצה. נקבע שמצוות יבום קודמת

, ת"תשובתו השנייה של ר. כאשר אינו מוכן לייבם או לחלוץ אין כל התייחסות בתשובה זו

עסקה , ק"טט על ידי מהריושחלק מלשונה המקורית צו, ילי'י ורצ"שצוטטה כאן בשלמותה מכ

ת בתשובתו "עמדת ר. בדיוק בשאלה שנותרה פתוחה והיא מידת הכפייה האפשרית ביחס לחליצה

לדעתו כאשר הבעל מסרב לייבם ולחלוץ הרי שניתן לכפות . השנייה היא ברורה וחד משמעית

ן רק לשכנעו אולם כאשר הוא טוען שהוא מעוניין ליבם אזי נית, אותו לחלוץ אפילו בסיוע נכרים

ת זו נוסחה היטב ובדייקנות בדברי התוספות "עמדת ר. בדברים שמוטב שיפרוש מעניין זה

. 53י הזקן"ש משנץ תלמידי ר"י שירליאון ולר"לכתובות שצוטטו קודם לכן והייתה מוכרת יפה לר

50רפרזה של קטע זה פא. ק" מתחילת הציטוט ועד לנקודה זו מצוטטים הדברים בשינויים קלים בידי מהרי

י אוקספורד "הניסוח הסיכומי של הקטע בכת. א89 דף 672י אוקספורד "נמצאת בגליון מרדכי שליצטאט כ

יצחק ' קבע על פיו שהשואל היה ר, י זה"אורבך שהשתמש בכ. טשטש במידת מה את זיהוי השואל והמשיב

. 458' עמ, ת"בעה, אורבךראה . יחיאל מפריש' נתנאל מקינון ור' בר טודרוס והמשיבים היו ר

51 . הכפילות במקור

52 .א" יבמות קו ע

53 .37 ראה לעיל הערה

132

ת את תשובתו על קדימות החליצה מוסבר "ספור בו פתח ר, ת"דומה שגם הסיפור על בתו של ר

ליבם ' זקנים'ת רצו אחי חתנו ה"על פי דברי ר. ת"טב לאחר שהכרנו את עמדתו העקרונית של רהי

ת לבקש את בית הדין לכפות חליצה "לא יכול היה ר, מכיוון שכך. 'לתת ביבום'ת "או בלשונו של ר

.ועל כן נאלץ להשיג את החליצה בדרך של פשרה על סכום הכתובה לו הייתה זכאית בתו

יעקב בן יוסף חבר בית הדין של קלן ובן דורו של ' ת נעשה כבר בידי ר"ת תשובת רשינוי בהבנ

העניין לו נדרש חכם זה היה בשאלת האפשרות לכפות גט על בחור המסרב לעבור . ם"מהר

שאלה ספיציפית זו נידונה בהרחבה בין חכמי . 54להתגורר בבית חמיו לאחר שכבר קידש בתו

לענייננו חשובה הדרך בה . 55אורבך' ה לתיאור מפורט בידי אם וזכת"צרפת ואשכנז ובהם מהר

:56ת"יעקב מקלן את עמדתו בתשובת ר' תמך ר

שמתחלת ' א' ת שכתב בתשוב"מר' דרכים וסייעת' מב' הדין עם הנדיב לכוף הבחור לעשות א...

ו ד לכוף לכל מי שאינו רוצה ליבם א"אשה ואיש אשר ירא לעשות רצון הבורא מן הדין על כל ב

י "ל עשה מה שישראל אומר לך ואומר ע"אותו וא' י גוים חובשי"ע' לחלוץ אם הוא גדול ואפי

מ אחר שיצא כפייה "מ....דרכים ' מן הב' לנדותו אם לא יעשה א' ישראל רוצה אני משמע כופי

.ל בשוטים"ר' והיכא דמפרש כופי......דרכים ' מב' ת מנדין אותו עד שיעשה א"מפי ר

ת המאפשרת כפייה בחליצה והעבירה "גייס את עמדת ר, ר את התשובה על פתיחתהיעקב שהכי' ר

לענייננו עיקר חשיבות מהלך זה הוא בכך שבאמצעותו בוטלה . אף לשדה הלכתי של כפיית גט

לבין ' במילי'ת בין אם היבם מעוניין ליבם שאז ניתן לכפותו רק "ההפרדה שהופיעה בתשובת ר

מדרך הצגתו של . שאז ניתן לכפותו גם באמצעים פיזיים, יבם או לחלוץמקרה בו הוא אינו מוכן לי

ת אנו למדים שלדעתו אין להפריד בין שתי האפשרויות הללו ובשני "יעקב מקלן את תשובת ר' ר

ת מצאה "סביר להניח שהבנה מוטעית זו של ר. ד רשאים לכפות גם באמצעים פיזיים"המקרים בי

מאיר הכהן בעל תשובות מיימוניות שדבריהם ' ש ור" הרא-ם "הראת דרכה גם אל כתבי תלמידי מ

.57הוזכרו קודם לכן

ת את תשובתו השנייה העוסקת בכפיית חליצה לא צויין במפורש אולם נראה "המקום אליו שלח ר

54 .182' הע112' ראה לעיל עמ. ומכאן עדות נוספת על הפרדה בין מועד הקדושין למועד הנשואין

55 .534-529' ת עמ"בעה, אורבך

56 . רנאפ סימן"ם ד"ת מהר" שו

57הלכה ', תלמודית-יבום וחליצה בתקופה הבתר, 'ץ"כ' הצגת הדברים כאן שונה מדרך הצגתם בידי י

ת בספרות התוספות הנו מדויק ואין בו את הריכוך "היצג דברי ר. 144-142' עמ, ד"ירושלים תשמ, וקבלה

. ץ"י כ"שיוחס לו ע

133

, ככל הנראה. ת עם בני טרוייש בענייני יבום"שתשובה זו מהווה שלב נוסף בהתכתבותו של ר

תשובתו . ת ושאל אותו בדבר ההעדפה העקרונית בין חליצה ליבום" אל רבשלב ראשון פנה היבם

ת עיכב אותו אדם את ביצוע "עם הגעת תשובת ר. שמצוות חליצה עדיפה, כאמור, ת הייתה"של ר

אברהם בן ' ר-סביר להניח שאותו אדם . ת עצמו"ת והודיע על כך לר"החליצה שהומלצה בידי ר

. תו מעונינים ביבום אזי אין אפשרות למנוע מהם את היבום הבין שאם הוא וזקוק-ע "הרב נ

ת מלמדת "וקריאה זהירה בלשונו של ר, אברהם' כ לאותו ר"ת הייתה א"תשובתו השנייה של ר

: ת"בפתיחת תשובתו כתב ר. שאכן כך היה סדרם של הדברים

וחס ליה ע אשר מיאן לחלוץ"אברהם בן הרב נ' אשר הודיעני הר' נפלאתי על בנן של קדושי

ואל נא שעה ' כי ברוב חלומות וגו' אל תתן את פיך וגו' ולזרעיה דאבוה לשנות בדברי רוח כדכתי

.בדברי שקר ושוא פן יאנף שיש לה פירות

' בנן של קדושים'ת כ"אברהם זה המוגדר בידי ר' ר. ע היה היבם שמיאן לחלוץ"אברהם בן הרב נ' ר

סביר להציע ? זו מה טיבה' הודעה'. שהוא מסרב לחלוץת עצמו על כך "הודיע על פי עדותו של ר

ת שאין "אברהם לר' ת שהעדיפה את החליצה הודיע ר"אברהם את תשובת ר' שלאחר שקיבל ר

ת שעיקר עניינה הוא האפשרות של כפיית החליצה "תשובתו השנייה של ר. הוא מקבל את קביעתו

ת הפונה אל "גם סגנונו האישי של רפתיחתה של תשובה זו כמו . זו' הודעה'הייתה התגובה ל

שהוא תומך אף הוא הצעתנו ששתי התשובות בהן עסקנו בסעיף -הסרבן עצמו ולא אל בית דין כל

. אברהם בן הרב ליבם את זקוקתו' פרשת רצונו של ר-זה הנן תוצאה של מקרה אחד

וס תומכת אף יצחק בן טודר' דומה שהעובדה שהצינור דרכו מוכרת תשובה זו הוא חכם בשם ר

' נתנאל מקינון ולר' בתשובתו לר. היא את הצעתנו לזהות את טרוייש כמקום התרחשות פרשה זו

: יצחק בן טודרוס' יחיאל מפריש כתב ר

כ שצוה לכפות על בעל אשה לחלוץ ולא יטול שכר לעשות מצוה"ת מ"אמנם ראיתי ר

קביעה זו אפשרית רק אם . 58ת"ריצחק היה עד ראייה לפסיקתו של ' כץ שר' מניסוח זה הסיק י

תלמידו של -יחיאל ' יצחק מתכתב כאן עם ר' נמתח את לוחות הזמנים עד הקצה האפשרי שהרי ר

היינו , 59י לאחר מועד זה" ושניסה לעלות לא1258 שפעל עדיין בפריש ב -שמשון משנץ ' ר

' מצידו של רסביר על כן להציע שאמנם עדות ראייה . 60ת"כתשעים שנה לאחר פטירתו של ר

בשתי תשובות שהוזכרו בעת שעסקנו . יצחק אין כאן אולם מסורת מקומית או משפחתית יש כאן

58 .144' עמ, שם, ץ" כ

59 .456' ת עמ"בעה, אורבך

60 .רסה' ה עמ"ח, חיפה, אוצר הגדולים, הכהן' י' נ ראה

134

היחסית של בית הדין בטרוייש הוזכר אדם בשם טודרוס שהיה תושב העיר ושענייניו ' חולשתו'ב

וב יצחק בן טודרוס הוא בנו של טודרוס איש טרוייש וקר' סביר להניח שר. 61נדונו בבית דינה

' ת שנשלחו לעיר זו אל היבם ר"את תשובות ר, שלא במקרה, לודאי שכתלמיד בטרוייש הכיר

. אברהם בן הרב

בנן 'לא היה ככל הנראה תלמיד חכם בעל מעמד ועל כך יעידו הן יחוסו כ, ת"היבם נמען תשובת ר

סביר ששאלה . הרב- לבין הקידומת לשם אביו -' ר-והן ההפרדה בין הקידומת לשמו ' של קדושים

תלמיד או בית דין התאפשרה בעיקר בגלל הקירבה , מסוג זה הנשאלת שלא על ידי חכם מובהק

דומה שפסיקה . ת ובין השואל"הגיאוגרפית שמלווה הייתה ככל הנראה בהיכרות אישית בין ר

שייכת לקבוצת שאלות שהקרבה הגיאוגרפית שבין טרוייש , ת שהופנתה לטרוייש"נוספת של ר

:62ת ולא לחכם מקומי בעל מעמד הלכתי נמוך יותר" אפשרה את הגעתן אל רורמרו

וכן כתב רבינו תם דכל מצוה שאין אשה חייבת כגון לולב וציצית אינה יכולה לאגד הלולב

וכן היה מעשה . ולתקן הציצית וראיה מהא דפרק השולח כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה

ת להגדילם בטליתות ופסלם רבינו תםש באשה שהיתה רגילה לתקן ציציו"בטרוי

ת " ובפסיקתו האוסרת יצא ר63י"על נשים הטוות וקושרות ציציות אנו למדים כבר מתשובת רש

נגד פסיקתו קמו מערערים רבים ומעניינים במיוחד הם . הן נגד המנהג הרווח והן נגד פסיקת סבו

:64י הזקן" ר-ת "טיעוני אחיינו ותלמידו של ר

מלעשות סוכה וגם כתוב דבר אל בני ' פסול אותם מלעשות ציצית תפסול אותדאם ת' י אומ"ור

.'דמותרו' בדיעבד גבי תפילין אלמ' ואמרת אליהם ועשו ולא גוים ולא ממעט נשי' ישר

ת ושעל פיה כל מצווה שנשים אינן מצוות לקיים אין הן רשאיות "את ההלכה אותה רצה לחדש ר

י תוך הבאת הנוהג המקובל שנשים בנו "דחה ר, בהגם להשתתף בעשיית החפצים הקשורים

יתכן וההתנגדות לקביעתו כמו גם העובדה . סוכות וזאת למרות שאין הן מצוות לשבת בסוכה

61מעשה : "161' י וינה קטלוג שורץ עמ" מכ123' ת עמ"בעה, ראה גם המובא אצל אורבך. 125-124' לעיל עמ

תודריס מעיר קרנות כבן עשרים שנה ונהרג בתוך העיר ונקבר ואביו לא היה בעירו ' ונהרג אליהו בן הרב ר

אכול ולשתות עד שיתירו לו גדולי הדור רבינו יעקב ברמרו ורבינו אליהו בפריש ובשובו לא רצה ל) ובוש(

) ? שבנורמנדיCarentan(תודרוס זה הינו תושב קרנות ..." והתירו לו... להעלות נפש בנו בשם המפורש

ניתוח האירועים בהם שותפים השניים . והוא מכונה הרב לעומת טודרוס איש טרוייש שלא זכה לתואר זה

.ד על ההבדלים האישיותיים שבין הרב טודרוס מקרנות לבין טודרוס איש טרויישמלמ

62 .'א אות ט"פ, הלכות ציצית, הגהות מיימוניות

63 .סימן פג, ג"יורק תש-ניו, אלפנביין' ש' מהדורת י, י" תשובות רש

64 . ב382' ילי עמ'י ורצ" מרדכי כ

135

:65ת לקבוע"ת מנהג ותיק ומקובל בסביבתו הקרובה הביאו את ר"שבקביעתו פסל ר

ה אי זהו מצוה עשה ק דקדושין ציצית במשנ"ג בפ"ת דנשים חייבות בציצית דל"מ משם ר"וי

ע בפרק התכלת "וראיה מרב עמרם חסידא דיהיב פרוזמא לאינשי ביתיה וצ' שהזמן גרמה כו

היטב' ק דיבמות שם כתו"ק דקדושין ובפ"ובפ

ת לא חזר בו מהזיקה שיצר בין החיוב במצוה לבין האפשרות ליצור "על פי המשתמע מקטע זה ר

המפתיעים שנשים חייבות בציצית מאפשרים דבריו . את האובייקטים של מצוה כל שהיא

להכשיר את הציציות שנטוו ונקשרו בידי נשים וכך להתאים את הנוהג לתפיסה העקרונית

.66הפרשנית שלו

ת לחוות דעתו לא רק בעניינים המופקדים בידי בתי דין שונים אלא גם "כן ר-מטרוייש התבקש אם

אורח 'ונים על מנת לשמוע את עמדתו בענייני להתייחס לבעיות הלכתיות של שואלים בודדים הפ

יום טוב בעניין בניית בית גבוה בסמוך לבית הכנסת וכך ' כך היא שאלתו של ר. 'יורה דעה'ו' חיים

ברור שהקירבה הגיאוגרפית בין רמרו לטרוייש . היא הבעיה הקשורה בטווית הציציות בידי נשים

' פ ושתי השאלות הללו כמו גם עדותו של ר"ת בע"לפנות אל ר' פרטיים'אפשרה גם לשואלים

, על פי דבריו, ת המגבילה את היקפו של חרם הישוב ושאותה שמע"אליעזר מאורליינש בשם ר

פיים שכל חכם ובוודאי חכם -הן דוגמאות לשאלות ולפסקים על, 67"ש"נ של טרוי"כשיצא מביהכ"

יעשה בנפרד מן הדיון בחילופי ת נדרש להן בידי סביבתו הקרובה ושהדיון בהן ראוי ש"בולט כר

.68תלמידים וחכמים מובהקים המוכרים במקומם, ת כתובים שמטבעם נעשים בין בתי דין"שו

ת שנעשו בטרוייש"תקנות ר. 3.4

65 . ב136 דף 2344י אוקספורד " כ

66יתכן שעל פי המסורת . ות בציצית היא חדשנית ביותר וקשה לקבלה כפשוטה קביעה שנשים חייב

ת ישנו ערך דתי מסויים ללבישת ציצית בידי נשים אבל אין הן חייבות וכך יש לראות גם "המובאת בשם ר

ת מעמדתו הראשונית "המניחה גם חזרה של ר, הצעה זו. את ישיבתן בסוכה שעליה נהגו נשות צרפת לברך

מעמד הנשים , 'שמע-תא' י: לעניין זה ראה עוד. ת"טב את הקשיים המרכזיים בשיטת רמיישבת הי

.268-267' עמ, ו”ירושלים תשנ, 1350-1100הלכה מנהג ומציאות באשכנז ', המתנדבות

67 .קטו', א, זרוע- אור

68 לכאורה זו עדות....". ת ילמדינו רבינו"ש את ר"שאל רבינו שלמה מדרואיי: במרדכי יבמות רמז כא מופיע

שלמה שהתגוררו ' אורבך מנה שני חכמים בשם ר. ת בשיבוש יסודה"על קשר נוסף בין טרוייש ובין ר

ש "שלמה בן אברהם אחי ר' ור) 340-337' עמ, ת"בעה(י הזקן "בטרוייש האחד שלמה בן יהודה תלמיד ר

ח הזמנים כמתכתבים עם ל קשה לראות מבחינת לו"את שני החכמים הנ). 344' עמ, ת"בעה(א "משנץ וריצב

עיון בכתבי היד של המרדכי מגלה שבהעתקת קטע זה נפלו שיבושים שונים בכתבי יד שונים והנוסח . ת"ר

ושאל : שבו מופיע, 1373י הקדום של המרדכי משנת "שהוא כה, 201י בודפסט "הטוב הוא הנוסח המופיע בכ

.ברוך בן שמואל בעל ספר החכמה' רברוך זה הוא' ר..: ב"ב והשיב ר"שלמה בן אברהם את ר' הר

136

ת הביאו "מרכזיותה השלטונית והכלכלית של טרוייש ברוזנות שמפניה בתקופת פעילותו של ר

ת "רק השני של עבודה זו הוזכרה כבר תקנת רבפ. לכך שפעילותו הציבורית מזוהה עם עיר זו

ת בשוקה של טרוייש כאשר אל "תקנה זו תוקנה בידי ר. 69האוסרת ערעור על גיטין לאחר נתינתם

נדמה שבעקבות ציון שם המקום וההזדמנות בו . 71"'כל הגדולי" ו70משה תלמידו' ת הצטרפו ר"ר

כמרכז בו , ש בכלל ואת שוקה בפרטנטה המחקר לזהות את טרויי, ניתקנה תקנת הערעור על הגט

מהלך זה פותח . נתקנו תקנות קהילות בעת שחכמי אשכנז וצרפת נפגשו שם בהקשרים מסחריים

פינקלשטיין שטען לקיומו של כינוס חכמים בטרוייש בסמוך למסע הצלב השני וכתגובה ' בידי ל

וכים ועימותים פנים הייתה מניעת פתיחת סכס, מגמתן של התקנות שתוקנו בכינוס זה. 72אליו

בסמוך לשנת , לדעת פינקלשטיין, כינוס נוסף התקיים. 73יהודיים כלפי מערכת השלטון הנכרית

התקנה המורה על החזר נדוניה לאבי אישה שמתה בתוך השנה , ת"בהנחיית ר, ובו תוקנה1160

מני בארון מספר סי' על קביעותיו הגורפות של פינקלשטיין הטיל ש. 74הראשונה לנישואיה

ויתכן שגם , יש להטיל ספק בקביעה שחכמים בני אשכנז הגיעו לכינוסים אלו, לדעתו. 75שאלה

חכמים צפון צרפתים החתומים על התקנות צירפו את חתימתם רק לאחר זמן ולאחר עיצובה

.הראשוני של התקנה

69 .81' לעיל עמ

70' כר, 2' הע, 444' עמ, גליה, גרוס, משה בן שלמה הכהן' משה זה כר' זיהה את ר, 184' עמ, ת"בעה, אורבך

משה בן ' א כר2' קס הע' עמ', ד, ג"ירושלים תשנ, התקנות בישראל, שציפנסקי' משה מפונטייזא ואילו י

.103' עמ, ת"ר, ריינרראה. יואל מרגנשבורג

71שווקיה של טרוייש היו . 870' עמ' מהדורת רבינוביץ=מרדכי גיטין תנה; סימן קמ, ספר הישר שלזינגר

ת ניצל את הפורום הרחב שהתכנס "ב ואילך וסביר שר"השווקים המרכזיים של שמפניה מאמצע המאה הי

13-12ראה גם בהפניותיו שבהערות , 19' ת עמ"בעה, אורבך' בהם כדי לקבוע את תקנתו כפי שכבר הציע א

ממדיה ', י וקהילת טרוייש"רש, 'בארון' לעניין זה ראה גם ש. שם ציין לספרות העוסקת בשווקים אלו

צרפת , 'שוורצפוקס' ש; 5 ובמצוין בהערה 152-148' עמ, ו"ירושלים תשנ, העולמיים של ההיסטוריה היהודית

תל אביב , )רות' בעריכת ב(, תקופת האופל-יה של עם ישראל ההיסטור', בימי הקאפטינגים הראשונים

לניסיון לראות את ההתפתחות המסחרית של שמפניה . 17ובספרות המצוינת בהערה , 91-90' עמ, ג"תשל

E. Taitz, The Jews of Medieval France - Theושווקיה בזיקה להתיישבות היהודית שם ראה

Community of Champagne, Connecticut-London 1994, pp. 95-101 n. 7-8.

72 . 42-41' עמ, השלטון העצמי

73 .155-152' לנוסח התקנות ראה שם עמ

74 .165-163' עמ, שם, נוסח התקנה. 44-43' עמ, שם

75 .15' לענייננו חשובה ביותר הערה מס. 153' עמ, 71' לעיל הע, בארון' ש

137

ו את בפתיחת דיוננו הזכרנ. קריאה זהירה בלשון התקנות מלמדת על צדקת ביקורתו של בארון

בספר . תקנה זו מופיעה הן בספר הישר והן בספר מרדכי למסכת גיטין. תקנת הערעור על הגט

:76הישר מופיעים הדברים כך

.יעקב בר מאיר................ועוד גזרתי בכינופיא של שוק טרוייש באלה חמורה

כן אין ספק ועל , ת התנסח בלשון יחיד ובחתימת התקנה לא מופיעים שותפים כלשהם להחרמה"ר

ת "מציין למקום בו התקבץ עם רב לרגל השוק ובו בחר ר' כינופיא של שוק טרוייש'שהביטוי

:78במקבילה המופיעה במרדכי למסכת גיטין ישנו מידע נוסף. 77לפרסם את תקנתו

יעקב ....גזרנו בכינופיא של טרוייש' משה תלמידו עמו וכל הגדולי' והסכים רבי, ת"כך החרים ר

בר מאיר

משה וכל ' ת הוא שיזם את החרם והוא שהחרים בשוקה של טרוייש ואילו ר"ר, פי עדות זול

ועל כן ברור מדוע גם בנוסח המופיע במרדכי חתום על , הגדולים הסכימו לכך בשלב כל שהוא

כן שאין כל עדות מנוסח תקנה זו -ברור אם. 79'הגדולים'משה או אחד מן ' ת ולא ר"התקנה רק ר

ת תיקן את תקנתו בשוקה "נוסחה של תקנה זו מלמד רק על כך שר. נס של חכמיםעל אסיפה או כ

.'הגדולים'משה ושאר ' כאשר במשך הזמן נוספו לחותמי התקנה ר, של טרוייש

יש להסיק מקריאה זהירה , מסקנות דומות לאלו שהסקנו ביחס לדרך היווצרות תקנת ערעור הגט

תקנות . כינוס שנערך בטרוייש לאחר מסע הצלב השניל, של התקנות שיוחסו על ידי פינקלשטיין

הוורסיה הראשונה הודפסה על פי חמשה כתבי יד . אלו הודפסו על ידי פינקלשטיין בשתי ורסיות

בשני עדי נוסח אלו אין . 80ואילו חברתה שהינה שונה במידה רבה הודפסה על פי עד נוסח יחידי

בדבר קיומו של כינוס בו השתתפו גם חכמים את הקביעה . שהוא-כל רמז לקיומו של כינוס כל

אליעזר בן שמשון מקלן ביסס פינקלשטיין על ' ור) ן"ראב(אליעזר בן נתן ממיינץ ' אשכנזיים כר

76 . שלזינגר סימן קמ

77ראה שבת ס . מציינת ברוב מופעיה בתלמוד התאספות של המון עם ולא אסיפה יזומה' כינופיא' המילה

א "ראה גם ראש השנה כז ע; א"נא ע, יומא; ב"כד ע, שם; ב"יב ע, תענית; ה איכא כינופיא"י ד"ב ובפרש"ע

. א"ראה גם גיטין יא ע. ושם משמעות קצת שונה

78 .870' מהדורת רבינוביץ עמ-ה רמז תנ

79שבספר הישר הינה תוצאה של התאמת ' גזרתי'המופיעה בנוסח התקנה שבמרדכי לעומת ' גזרנו' המילה

עדות לדבר הוא . משה וכל הגדולים' ר, ת"נוסח המרדכי על ידי מעתיקים להבנתם שהתקנה תוקנה בידי ר

בדפוס ראשון . למה לא מופיעה מילה זו כללי היכל ש"בכ. י של המרדכי"הפיצול בהיצג מילה זו בכה

.'גזר: מופיע668י אוקספורד "ואילו בכ' גזרו': י נוספים מופיע"ובחמשה כ

80ואת חברו , 155-151' עמ, את הנוסח העיקרי הדפיס פינקלשטיין שם. 151' עמ, השלטון העצמי: ראה

. 160-159' בעמ

138

:81ם"ת מהר"נוסח מקוצר של התקנה המופיע בשו

ר נתן צפנת פענח ורבינו אליעזר "ר מאיר ורבינו יעקב אחיו ורבינו אליעזר ב"ורבינו שמואל ב

..וצרפת ובכל הארץ הסכימו וגזרו] לאוניאן[לאנייא ] שבאו[משון וכל הרבנים והחכמים ר ש"ב

קבע פינקלשטיין את קיומו של הכינוס - שבאו בסוגריים מרובעים -בהסתמך על תיקוניו של בלוך

תיקוניו של בלוך לטקסט המוצע אין בהם בכדי . אליעזר בן שמשון מגרמניה' ן ור"שאליו באו ראב

קשה להבין להיכן באו ' שבאו'ת ארוכה לשברו שהרי גם אם נקבל את הוספת המילה להעלו

ובכל 'גם המילים , יתרה מזאת. לצרפת או שמא לאנייא שבצרפת, 82'אנייא'האם ל. חכמים אלו

מוזרה עוד יותר היא קביעתו של . אינן מתחברות להקשר מובן וסביר של משפט זה' הארץ

' אנייא'בטרוייש שהרי בטקסט זה שעליו הוא הסתמך מופיע השם פינקלשטיין שהכינוס התקיים

ח שהיווה את הבסיס למהדורתו המחודשת של בלוך עשוי "עיון בדפוס פראג שס. ולא טרוייש

:שם מופיע. לעזור בפתרון הבעיה

ר נתן צפנת פענח ורבינו אליעזר "ר מאיר ורבינו יעקב אחיו ורבינו אליעזר ב"ורבינו שמואל ב

.שון וכל הרבנים והחכמים שבא למנייא וצרפת ובכל הארץ הסכימו וגזרור שמ"ב

, כוונת המשפט היא. לא לאנייא ולא לשום מקום אחר, כ שחכמים אלו ואחרים לא באו"ברור א

. 'ושבצרפת ושבכל הארץ הסכימו וכו] גרמניה[=שהחכמים הרשומים וכל הרבנים שבאלמנייא

שבשם ' ול' גרמה לכך שנוצרה הפרדה בין האותיות א) 1608(ח "שגיאת הדפסה בדפוס פראג שס

הגיע פינקלשטיין למסקנתו - 83 שדווחו על ידו שלא כהלכה-אלמנייא ומשם דרך תיקוניו של בלוך

עתה לאחר . 84ב"על קיומם של כינוסי חכמים בצרפת בשנות החמישים והשישים של המאה הי

די להאיר את עינינו על דרך התהוות התקנה ם בכ"ת מהר"שראינו שאין בעדות הקטע המופיע בשו

יש לבחון את פתיחתה של תקנה זו כפי שהיא מוצגת בשתי הורסיות שהוצאו לאור על ידי

81פינקלשטיין על מקור מקוצר זה תוך ויתור על עדותם על הסתמכותו של . א"ס תתרכב דף קנט ע"פ ס" ד

F. baer, ‘Besprechungen [über] Louis Finkelstein, Jewish: של הטקסטים השלמים העיר כבר

self-govrnment in the middle ages’, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft

des Judentums, 71 (1927), p. 395-396.

82 .66-64 'עמ, ראה גליה. Anjou -אולם סביר יותר להציע לאניוב ' לאוניאן': וך הציע בל

83, )ח"תשמ(תרביץ נז ', ם מרוטנבורג דפוס פראג"תשובות מהר, 'עמנואל' לדרך עבודתו של בלוך ראה ש

המשפט שנתון ', ם"ם מרוטנבורג שאינן של מהר"תשובות מהר, 'ל"הנ; 15' ובהפניותיו שם הע564-562' עמ

.5' ובמצוין בהע152' עמ, )ס"תש-ח"תשנ(העברי כא

84סימן , א"ירושלים תשנ, דומב' ש' מהדורת י, ם מינץ"ת מהר"גם בשו, פ שסח רק ללא השגיאה" וכמו בד

.עמנואל שהפנה אותי למקור זה' ש' תודתי לדר. קב

139

הנוסח הראשון המופיע כאמור במרבית כתבי היד בהם השתמש פינקלשטיין נפתח . פינקלשטיין

:85בצורה הבאה

והיום הזה עמדו פריצי עמינו .....ת האישצץ המטה פרח והיה לתנין ונהפך לנחש נשך בלי לחש א

מהם התנשאו להעמיד חזון בפיהם ולהשמיד בלבבם ומהם מרגילים לדבר עבירה מלשני בסתר

ובגלוי על ידי גוים ושרים והדיוטות ושניהם לדבר עבירה נתכוונו

ולי גד, חכמי דיגון וסביבותיה, לכן נועצנו לב יחד זקני טרוויש וחכמיה ואשר בגבוליה סביב

וחכמי גבול , ואחינו יושבי קאלונש, וישישי אורליינש וסביבי הארץ, אלצויירא ושנץ ובנותיה

ויושבי נורמנדיאה וחבל , ואייטנפש, וחכמי יועצי מלאון, ורבותינו שבפריש ושכניהם, ריינש

מן הנזכרים פה יש שכבר הסכימו ויש . גדולי דורנו יושבי ארץ לותיר, ואניוב ופוייטוב, הים

כי היה הדבר נחוץ וסמכנו על אשר ידענום גדולים נשמעים לקטנים , שר לא שמענו דבריהםא

והדין דין אמת ואילו לא נכתב ראוי היה ליכתב

מן המשפט המסיים את פתיחת התקנה אנו למדים שחלק מחברי וחכמי הקהילות ששמותיהן

א שהכניס את שמות מנסח החרם הו. הוזכרו ברשימה זו לא היו נוכחים כלל בעת חתימתה

שהקהילות , כוונת הדברים היא. 'קטנים'ודאי שישמעו ל' הגדולים'הקהילות ביודעו שבמקרה זה

ויקבלו עליהם אף הם את התקנה הנחוצה ', הקטנים'שלא יזמו את התקנה ודאי שיצטרפו ליוזמיה

, דמה גםמניסוח הדברים נ. 'דין אמת שראוי היה להכתב'הזו שהיא על פי דעתו של הכותב

. 'יש שכבר הסכימו ויש אשר לא שמענו דבריהם': שתהליך החתימה היה תהליך הדרגתי שהרי

, ת בראשם"כנראה של חכמי טרוייש ור, כ שראשיתה של תקנה זו היא ביוזמה מקומית"ברור א

חכמים אלו . 86"לכן נועצנו יחד זקני טרוויש וחכמיה ואשר בגבוליה"והם שכתבו את המילים

עם . ת גבול התקנה באמצעות פנייה אל חכמי קהילות נוספות שיצטרפו לתקנה זוהרחיבו א

הסכמתם של חכמי קהילות נוספות להצטרף אל החרם נוספו שמותיהן של קהילות אלו גם

שכל חכמי הקהילות הנזכרות בפתיחה היו שותפים - המוטעית -בפתיחתו וכך התקבלה התחושה

על כך שזו הייתה דרך הפצת החרם ניתן ללמוד מעד הנוסח . 87בכינוס שהתכנס כדי לתקן תקנה זו

85 .152' עמ, השלטון העצמי

86כיוון שדרך קבלת התקנות הייתה קשורה בקבלת התקנה ת על חכמי טרוייש וזאת מ" במקרה זה נמנה ר

ת מזוהה בתיקון "רמרו הייתה בעניין זה סמוכה על טרוייש ועל כן ר. על ידי העיר המרכזית שבכל איזור

ת את בית הדין של טרוייש "לעומת זאת בענייני הלכה ומשפט ראה ר. התקנות כבכיר שבחכמי טרוייש

.126-124' עמכבית דין עצמאי כפי שצוין לעיל

87לדעתו רשימת הישובים בתקנה . 142' עמ, 2001תל אביב , יהודי צרפת בימי הביניים, שוורצפוקס' ראה ש

שכפיפותם למלך , זו תואמת את רשימת ההפקדים הפיאודליים שנהגו בתקופה הנידונה כגופים עצמאיים

140

:88הנוסף שהובא על ידי פינקלשטיין

ורבי ] ר מאיר"יעקב ב' ל ור"צ[מאיר ' זה הכתב שנקרא צץ המטה שגזרו רבינו שמואל בן רבי

בכל הגולה שבמלכות צרפת ולותיר ואשכנז והרבה ושלחוי "יצחק אחיהם בני התייר הגדול רש

.הגדולים והנדיבים כולם חתמו בזאת האגרת!) (מספרד

ת ואחיו מרחיב את גבולו על ידי שליחתו "החרם שראשיתו בטרוייש ושנוסח כנראה בידי ר

ההסבר שהצענו כאן לדרך התהוות . לקהילות נוספות המצטרפות אף הן בזו אחר זו אל החרם

א למצוא בין עדי הנוסח התקנה ודרך הפצתה מסביר היטב גם את השינויים הרבים אותם נמצ

והעתקות שונות שלו , נוסח זה עבר בין הקהילות וחכמיהן. השונים ביחס לשמות החותמים

כך בעל הנוסח המקוצר . עשויות לשקף שלבים שונים ומקומות שונים בשלבי התפוצה של החרם

. רבניםנ "אליעזר בן שמשון וק' ר, ן"ל הכיר את חתימותיהם של ראב"ם הנ"ת מהר"המופיע בשו

בהעתקה המופיעה בספר הכלבו מודגשת העובדה שחכמי קרפנטרא ולומברדיאה אף הם הצטרפו

- מכיר את חתימותיהם של חכמי צפון צרפת 130י מונטיפיורי " ואילו בעל ההעתקה שבכ89לחרם

ר מנחם "ר נחמיה מדרום ופרץ ב"יצחק ב, ר יעקב מאלצורא"שמואל ב, ר שלמה משנץ"יצחק ב

. 90מיואני

, עיון בנוסחה של התקנה העוסקת בהחזרת נדוניא לאבי אשה שמתה סמוך למועד נשואיה

מלמד אף הוא על הדרך בה נוצרו והופצו , 91ב"ושתוקנה בראשית שנות השישים של המאה הי

:92תקנות מעין אלו

מטעם המלך וגדוליהם רבותינו יושבי נירבונא אשר שמענו ונדעה מזקניהם ונאמר תהי נא אלה

תינו יושבי צרפת אניוב פוייטוב ונורמנדיאה כאשר גדרו גודרי גדר גדולי נירבונא וסביב בינו

... הארץ וגזרנו

שבהתבסס על מסורת שהייתה מוכרת ליוזמי התקנה כמסורת שמוצאה , מפתיחה זו משתמע

. צרפת הייתה סמלית בלבד

88 .159' עמ, שם

89 . סימן קיז

90 .נ" בש155' עמ, העצמי השלטון

91 .291 ובהערה 82' עמ, ת"ר, ראה ריינר

92ההעתקה כאן נעשתה על פי נוסח הפנים של . שלזניגר סימן תשפח, נוסח התקנה נמצא בספר הישר

.163-160' י ראה שם עמ"לתיאור מלא של כה. 165-163' פינקלשטיין עמ

141

לכאורה יש בניסוח . כדי לתקן את תקנת הנדוניא94חברו חכמי הקהילות הנזכרות, 93בנרבונא

זו כדי לחזק את טענת פינקלשטיין על קיומו של כינוס משותף של חכמי צפון צרפת פתיחה

:95אולם בהמשך התקנה מופיע. שעסק בבעיית הנדוניא

ודבר זה קבלנו עלינו יושבי טרויש וריימש ושלחנו שלוחינו לסמוכי מהלך יום אחד ושמחו בדבר

כאשר כתוב למעלה ועל כל יושבי צרפת והחרמנו וגזרנו עלינו ועל כל הנלוים עלינו ועל זרעינו

הללו מהלך יום או יומיים עליהם ועל זרעם ' אניוב פוייטוב ונורמנדיאה ויושבי סמוך לישובי

לקיים גזירה זו

קהילות אלו שלחו בנפרד את דבר . (Reims)כ מאנשי טרוייש וריינש "היוזמה לתקנה זו יצאה א

התקבלה הגזירה ' שמחו בדבר'שקהילות אלו החרם לקהילות הבת הסובבות אותן ורק לאחר

רק בשלב שני נשלחה התקנה לקהילות . 96בקהילות הללו ובקהילות הסמוכות מהלך יום אחד

93ה "חרם גמור על יושבי צרפת ונורמנדיאת והחרים ב"ומצאתי שכתב ר: " במרדכי כתובות רמז קנה

מדרך הניסוח של . ת"מניסוח זה משתמע שחכמי נרבונא הסכימו לחרם שיזם ר" והסכימו עמו גדולי נרבונא

: ראה. התקנות עצמן ברור שמתקני התקנה בצרפת יחסו את תקנתם לחרם קדום שמקורו בנרבונא

. 2' הע43' עמ, השלטון העצמי

94ראה . 5י פינקשלטיין בהערה " והוצגו ע236' עמ, גליה, מקומות נידונו על ידי גרוסנ ברשימת שמות ה" ש

רשימה זו " יושבי פאריש יוני פוייטן נורמנדיאה: "ב מופיעה הרשימה הבאה39 דף 108י מונטיפיורי "גם בכ

אין 'יוני'את השם . שמסומנת אצל פינקלשטיין באותיות נב847י בודליאנה "דומה לרשימה המובאת בכ

מנחם בן פרץ מחכמי ' ר. Joigny-sur-Yonne אלא כיואני היא Anjouלראות כשיבוש של אניוב היא

פ סוף סימן "ם ד"ת מהר"י וגם קיצור התקנה המופיע בשו"יואני חתום על התקנה על פי עדות חלק מכה

. 236' עמ, ראה גם גליה. ב פותח באזכור שמו"תתרכב דף קנט ע

95 .164' עמ, השלטון העצמי

96 יתכן שאזכורן של טרוייש וריינש מלמד על תיאום כל שהוא בין הקהילות אולם סביר בעיני יותר

קהילת ריינש הצטרפה כמעט מידית ולכן . שהתקנה תוקנה תחילה בטרוייש ובקהילות המקיפות אותה

שבו התקנה ת פנה לקהילות הנזכרות בראשית התקנה הוא כבר יכול להזכיר את ריינש כמקום "כאשר ר

על ביקורם של אנשי . ת חתום על האיגרת שיצאה מטרוייש"הצעה זו מסבירה היטב מדוע רק ר. התקבלה

, יוסף טוב עלם המופיעה בתשובות בעלי התוספות' ריינש בירידי טרוייש ניתן ללמוד כבר מתשובתו של ר

ש וקפץ "ש הבאים לשוק טרויי"על דבר אחינו בני רימ: "39' עמ, ד"ניו יורק תשי, איגוס' י' מהדורת א

לניתוח תשובה זו על היבטיה .." ש מסרו עליהם נפשם"עליהם צר ואויב וירוצצום וגומלי חסדים שבטרויי

בתשובה זו מוזכר . 86-77' עמ, א"ירושלים תשנ, ת כמקור היסטורי"שו, יק'סולוביצ' ח: הגיאוגרפיים ראה

בצרה כבידה שאירע להם על נתיצת תועבה ש מצאם כפופים"ושליח טרויי: "הרס הכנסייה בשנץ

,F. Hirschmann: ראה. 1015נתיצת התועבה הנה כנראה שריפת שלש כנסיות בשנץ בשנת . שבמקומן

Stadtplanung, Bauprojekte und Grossbaustellen westlich des Rheins, Monographen

Zur Geschichte des Mittelalters, 43 (1998), p. 412 n. 2970. למידע זה חשיבות רבה גם לגבי

. יוסף טוב עלם' שאלת תיארוכו של ר

142

ולמחוזות נוספים בצרפת כאשר הקהילות הראשיות מקבלות ומפיצות את החרם בקרב קהילות

. המשנה

:97ת" התוספת הבאה לתקנת רקופפר מופיעה' בעד נוסח נוסף של תקנה זו שהודפס עלי ידי א

אחרי צאת . ת מטרוייש לכתוב מאחרי הכתב איגרת ההולכת לאניוב"ואחרי לכת השליח שלח ר

ונתתי הודאה למקום שזכינו לצאת מן ' כהני' בתור' הקטן הלז נזכרתי מה שכת

. כך נצא מכל גזירות רעות ונתבשר בשורות טובות, וכשם שיצאנו מזאת הקללה.....הקללה

.ה"ר מאיר זלה"ב בהיעק

ת שהה בטרוייש בעת תיקון התקנה ולאחר שהיא התקבלה בטרוייש וסביבתה הוא שלח את "ר

ת תימוכין בספרות "לאחר שהשליח יצא מצא ר. איגרת החרם לקהילת אניוב ובה בקשה להפעלתו

בו ת לשלוח מכתב נוסף לקהילת אניוב ו"מכיוון שהשליח כבר יצא נאלץ ר. ל לצורך בתקנה"חז

התיאור המפורט הזה מלמד על כך שקהילת אניוב . י לצורך בתקנת הנדוניא"האישוש החזל

תהי נא אלה בינותינו יושבי צרפת : "המנויה בין הקהילות שבאזכור שמן נפתח נוסח החרם

משהצטרפה . ת" של ר- הכפולה -הצטרפה רק בשלב שני אל החרם וזאת לאחר פנייתו ..." אניוב

על פי -ם נרשם שמה גם ברשימת הישובים והמחוזות שחברו לחרם בשלב שני קהילת אניוב לחר

. 98פניית יוזמיו

ברור . כ הפוכה מזו שיוחסה להם על ידי פינקלשטיין"הנחת העבודה של יוזמי התקנה הייתה א

ת "כאשר חשו ר. היה להם שכל קהילה היא אוטונומית ביחס לעצמה ולקהילות הבת שבסביבתה

יש שיהיה זה נכון להרחיב את גבול התקנה הם לא כינסו כל ועידה וכמובן שלא ניסו וחכמי טרוי

הדרך היחידה שעמדה בפניהם ושיכולה הייתה להביא . לכפות את עמדתם על קהילות אחרות

סביר להניח . לתוצאות המקוות הייתה לפנות אל הקהילות ולבקש מהן לקבל את החרם על עצמן

לא יכולה , בתי דין רבים בצרפת ומחוצה לה פנו אליו כסמכות עליונהשחכמים ו, ת"שפנייה של ר

ת עצמו לא ראה כל אפשרות להפעיל את סמכותו "אולם אין ספק שר, הייתה להיענות בסירוב

ת את "כמדומה שבעניין זה המשיך והרחיב ר. 99בעניינים הנדונים בתקנות אלו על קהילות אחרות

97 . 318' עמ, ג"ירושלים תשל, קופפר' מהדורת א, תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת

98ראה (ב הוכנסה פריש לרשימת הקהילות שבאזכור שמן נפתח נוסח החרם 39 דף 108י מונטיפיורי " בכ

ודבר זה קבלנו עלינו יושבי טרויש : "והיא מוזכרת בשנית גם ברשימת הקהילות יוזמות החרם) 94הערה

הכותב שהוסיף את שמה של פריס לרשימת הקהילות שקבלו עליהן את התקנות לא שם ". ופריש וריינש

ייש וריינש לבו לכך שבתחילת התקנה מופיעים רק שמות הקהילות שנוספו בשלב השני ואילו טרו

. שביוזמתן נעשתה התקנה מופיעות בנפרד בהמשך נוסחה

99ת והן בשלבים מאוחרים יותר " שאלת תחולתו הגיאוגרפית של החרם הן בשעת תיקונו על ידי ר

143

טוב עלם ושעל פיה אין חכמי קהילה אחת יכולים יוסף' המסורת הצרפתית שראשיתה בר

. 100'עבריינות של תורה'להתערב בענייניה הפנימיים של קהילה אחרת כל עוד שאין המדובר ב

ת את הצורך בתקנותיו הוא הבין יפה שעליו לפנות לחברי הקהילות "מכיוון שכך גם כאשר ראה ר

.101וחכמיהן כדי שיקבלו עליהן את דבר החרם

ת פועל בעת "יחס לסמכות לתקן תקנות שונה לחלוטין מן הדרך שבה ראינו את רעמדה זו ב

ת את "בתקנת הערעור הפעיל ר. 102שתיקן את תקנתו האוסרת ערעורים על גיטין לאחר נתינתם

סמכותו האישית והרושם שהתקבל היה שמבחינתו סמכות התקנה היא כללית וזאת אף מבלי

רגישות שעליה , ת לסוגיית הערעור על גיטין"רגישותו של רברור ש. שיצטרפו אליו חכמים אחרים

היא שהביאה אותו לקחת את האשראי שהוענק לו על ידי חכמי , עמדנו בפרקו השני של חיבור זה

ולגזור את חרם , צרפת בכלל וחכמי פריש שנזקקו לדעתו לעתים תכופות בענייני גיטין בפרט

.מי קהילות אחרות וחבריהןזאת אף מבלי להזקק להסכמתם של חכ. הערעור

יוסף בן משה' ר. 3.5

א 79' עמ, המכיל את פירושי פירושי אביגדור הצרפתי45י המבורג "בכ. העסיקה גם את הדורות הבאים

, מדברי הכותב". בא לידו עד שיהא להם זרע אך לא מן הדין' טרוייש נוהגים אפיוטרוייש וסביב: "מופיע

בסופו של כתב . משתמע שבימיו נהג נוהג זה רק בטרוייש וסביבותיה, ת"מנחם מיואני תלמיד ר' נכדו של ר

ה המתייחס לבעיה שאירעה בעניין ז) א" ע180דף (ם ובתוכו בסעיף ריג "יד זה מופיע קובץ תשובות מהר

היה אומר : "ת בוינה מכיוון ש"ץ שלא קיבל את תקנת ר"אביגדור כ' בוינה מובאת מסורת בשמו של ר

החתום (ר רחביה "באותו עמוד בתשובה החתומה על ידי חכם בשם יהושע ב". שלא פשטה גזירתו למרחוק

ה אלא באותן התקנ' ת לא תיקן אות"שר: "מופיע) פ סימן תריא"ם ד"ת מהר"גם על תשובה המופיעה בשו

ב חדש "ת לא חזר בו אלא במתה בתוך י"מדינות שהן תחת יד המלך בצרפת בשבע מדינות ומה שחזר בו ר

ת "חזרתו של ר". ימי המשתה אז האב מוציא מיד הבעל' אז אין מוציאין מבעלה אבל אם מתה תוך ז

. ה כתב"ב ד-א"מוזכרת כבר בתוספות לכתובות מז ע' בסוף ימיו'מתקנה זו

100חכמי צרפת , גרוסמן' א; 83, 73-72' א עמ"ירושלים תשנ, ת כמקור היסטורי"שו, יק'סולוביצ' ח

. 59-58' עמ, ה"ירושלים תשנ, הראשונים

101 ,R. Chazan; 236-234' ד עמ"ח, ה"תרנ, וורשא, ר"מהדורת שפ, דברי ימי ישראל, גרץ' צ: ראה

Medieval Jewry in Northern France - A Political and Social History, Baltimore and

London 1973 pp. 60-62;

idem, The Blois Incident of 1171: A Study in Jewish Intercommunal Organzation,

PAAJR 36 (1968), pp. 24-30; היהודים באירופה הנוצרית בימי -מיעוט בעולם נכרי , סטאו' ק

.173-172' עמ, ז"ירושלים תשנ, הביניים

102 .81' עמ לעיל

144

יוסף ' אורבך בדיון מקיף על פעילותו של ר' פתח א' תלמידי רבנו תם בצרפת'את הפרק העוסק ב

ם ובסדר " היה תלמידו של רשב104חכם זה המזוהה גם בכינויו דונבריט. 103בן משה מטרוייש

במחקר . 105ם"ת כמי ששימשו לפני רשב"ל הוא מופיע יחד עם ר"ת מהרש"הקבלה המופיע בשו

מועד קטן וכתובות , יומא, שבת, ם למסכתות ברכות"זוהו תוספות מפרי עטו שנעשו לפני רשב

תשובות . 106שמשון מפלייזא' ת בתשובותיו לר"ותוספותיו למסכת שבת מוזכרים כבר על ידי ר

, ת"נסחותו של רומדרך הת, 107ב"אלו נכתבו ככל הנראה בראשית שנות הארבעים של המאה הי

יש ללמוד שהם נכתבו לפחות , 108שמשון העתק של תוספות אלו' התוהה על כך שאין בידי ר

י הזקן "כמו גם מכך שר, מעובדה זו. היינו באמצען של שנות השלושים, מספר שנים קודם לכן

ולא ת "יוסף היה בן דורו הרוחני של ר' יש ללמוד שר, 109יוסף' הביא מסורות הלכתיות בשמו של ר

ת ניתן להגיע למסקנה "יוסף לבין ר' י בעת שהוא מצטט מחלוקת בין ר"גם מסגנונו של ר. תלמידו

:110דומה

ט "ר יוסף התיר לדוך שומין בי"יצחק כי הר' בשם ר] מפריש[=עוד כתב מורי רבנו יהודה

ולקחת הבוסר ולדוך ולסחוט משקין של הבוסר על השומין הנדוכין משום דהוי משקין הבא

וכל כסחיטת אשכול בקדירה ולא הודה לו רבי יעקב דדווקא נקט אשכול של ענבים שענבים לא

ראוין לאכילה אבל בוסר אינו ראוי לאכילה כי אותן שאוכלין בטלה דעתן אצל כל אדם והוי

.כבורר אוכל מתוך פסולת

ורת ניסוח ומצ, י"המוצגת בראש הקטע על ידי ר, יוסף' למסקנתו ההלכתית של ר' לא הודה'ת "ר

103 .114' עמ, ת"בעה, אורבך

104 *.1' ת שם הע"בעה; 544' עמ, לרשימת תעתיקים של שם זה ראה גליה

105 .סימן כט, ג"ירושלים תשנ, ל"ת מהרש"שו, לוריא' ש

106 .20' עמ', סעיף ג' סימן ח, שם; 10' עמ, סעיף א' סימן ד, רוזנטל

107 .210, 209' ובהע59-58' עמ, ת"ר, ראה ריינר

108 ..".יוסף שפירש בהן אחי פירוש אחר' שמא אין בידו תוספות הרב ר: "...'סעיף ג' רוזנטל סימן ח

109דוגמה נוספת תידון בגוף . ה הצד"ב תוד"שבת קז ע; סימן קעד, כ"לפסיא תר, זרוע-ח אור"ת מהר" שו

יוסף שנעשו ' פותיו של רלקוחה מתוס, העוסקת בהלכות שבת, שהמובאה השנייה, אמנם יתכן. הדברים

. ם"יוסף כבעל המסורת התכוון למעשה למסורתו של רשב' י שציטט את דברי ר"ור, ם"כאמור לפני רשב

יוסף למסכת שבת נמצאת בספר יראים ' ם שנודעה דרך תוספותיו של ר"דוגמה למסורת הלכתית משל רשב

טוחן כך ראיתי כתוב בשם רבינו יוסף ולפרר לחם מותר מאחר שנטחן כבר לא מצינו טוחן אחר: "266' עמ

". מפירוש רבינו שמואל זכר שניהם לברכה

110יוסף ' יוסף כר' ג ושם מזוהה ר"במרדכי שבת רמז תלז הועתק קטע זה מן הסמ. כג' עמ, ת סה"מל, ג" סמ

.יוסף דידן' פורת הוא ר

145

ל אותו הבאנו בתחילת "ת וכניסוחו המדויק של מהרש"יוסף היה בן דורו של ר' זו יש ללמוד שר

כלשונו של , "מאיר לדורו"ת כחכם הבולט וה"משהוכר ר, 111דורית זו' שוויוניות'למרות . סעיף זה

יו מלמד ת אל"עיון בדברי הברכה שפתחו את תשובות ר. ת"הוא החל לשלוח שאלות אל ר, יוסף' ר

יוסף כמורו ' ת את ר"כך בסימן טו מכנה ר. ת"יוסף בעיני ר' על ההערכה יוצאת הדופן לה זכה ר

, כחברי בית הדין של טרוייש, יוסף' ם ור"ואילו בפתיחתה של תשובה אחרת שבין נמעניה היו רשב

:112ת"כתב ר

שמואל ' והרב ררבי מלך שוטרי עיר ופלך ופלכם קולט סולת ופולט פסולת וחלבנה ולא שחלת

קרשבין ואתה בן מלך רב לך ומרום קנך ואם עקצך עקרב ' ן הרב ר"ותלמידו של אהרן לבי נירנ

יוסף גדול בדורך' אביך הרב כי נפל ממנו רב אלמא יערב אך ברב תבושר וברב אבשרך הרב ר113

והן - המצוטטת כאן-ת באיגרת זו ביחס לאחיו הינה חריפה והן בפתיחת האיגרת "לשונו של ר

ת לציין "לא היסס ר, לעומת זאת. ת מקדים תארי כבוד לשמו של מורו ואחיו הגדול"בגופה אין ר

ת "ביטוי בו לא השתמש ר, "גדול בדורך"כ, ם"שהיה תלמידו המפורסם ביותר של רשב, יוסף' את ר

. במקרים אחרים

אשר שניים העוסקים ת כ"יוסף ור' ת בין ר"ת של ספר הישר ישנם ארבעה חילופי שו"בחלק השו

בענייני גיטין ובסמכויות בית הדין נשלחו על ידו כחבר בית דינה של טרוייש ואילו עניינם של

.שניים נוספים הוא פרשני

מובאת במהדורת , כחבר בית הדין בטרוייש, יוסף' ת על ידי ר"השאלה הראשונה שנשלחה אל ר

יוסף אנו למדים ששאלתו כללה שני ' מפתיחתה המחורזת של שאלת ר. 114טז-רוזנטל סימנים יד

111ה לשאלתו המופיעה ברוזנטל יוסף בפתיח' ר. סביר ששוויוניות זו הייתה בעיקרה לימודית ולא גילאית

ת היו בעת כתיבת "כ שצאצאיו של ר"ברור א..". יפרחו צאצאיו להניץ לגמול פרי מאושר: "...יד כתב

כתב , ת לשאלה זו"שהיא חלקה השני של תשובת ר, בתשובה טז. האיגרת ילדים צעירים שפריים טרם הנץ

אשר הקלו בה ראשם לבייש חתניו ובני ' תיכי בושני ונכלם על מקום רבנו שלמה ועיר קברות אבו: "ת"ר

ת היו ילדים צעירים היה "כ בעוד שלר"יוסף עצמו וא' ת ככל הנראה לר"בדברים אלו מתייחס ר.." בנותיו

. יוסף סבא שאת נכדיו ביזו על רקע לא ידוע בטרוייש' כבר ר

112 .174' עמ, רוזנטל עז

113 .'בדבורך': י ולא" כך בכה

114פ "ם ד"ת מהר"סט ומצוטטת בלשונה בשו' תשובות סימן תתקכט עמ, ה" ראבית עמדה לפני" תשובת ר

רוזנטל מהדיר ספר הישר חשב שתשובה זו זהה עם התשובה המופיעה בשלטי הגבורים על . סימן רפג

, ד"יורק תשי-ניו, איגוס' י' מהדורת א', תשובות בעלי התוספות' ושהודפסה בשנית ב14' מרדכי גיטין עמ

, יוסף מאורליינס ראה אורבך' נמענה של התשובה השנייה הוא ר. ם אלו שתי תשובות נפרדותאול, 57' עמ

.116' הע180' ולהלן עמ139' ת עמ"בעה

146

כולל רק בעיה הלכתית אחת הקשורה ) טו-סימנים יד(ת כפי שהוא נמצא לפנינו "השו. 115חלקים

. בדרך הראויה לכתוב את שם מקומו של בעל העוקר דירתו מעיר לעיר בסמוך למועד כתיבת הגט

יוסף ' יה השנייה שהעלה רת לבע"יוסף אינה לפנינו אולם נראה שתשובת ר' שאלתו השנייה של ר

סימן זה עוסק בבעיה הקשורה באי . סימן טז-היא התשובה המופיעה בסימן הבא בספר הישר

יוסף בן משה הוא איש טרוייש ' ציותו של אדם בשם טודרוס לבית הדין של טרוייש ומכיוון שר

ראות ככל הנראה יוסף לכך ששאלתו היא בת שני חלקים יש ל' ומכיוון שבפתיחה לשאלתו רומז ר

.116את תשובה טז כחלק השני של התשובה

ת כיצד ראוי לכתוב בגט את שם מקומו של אדם ששמו "בחלקה הראשון של התשובה נשאל ר

שאלה זו הגיעה מאלצורא . 117"שהיה דר באלצורא ויצא ליואני וביום לכתו גירש אשתו"אביגדור

, ת" ומשם נשלחה שאלה זו אל ר- יוסף חבר ' בו היה ר-אל בית דינה של טרוייש , בה נכתב גט זה

כ למקרים שאותם תיארנו בעת שעסקנו בקשרי בית הדין בפריש עם "מקרה זה דומה א. לרמרו

ת שימש כבית דין גבוה שאליו פונים בתי דין מרכזיים שאליהם הגיעו "גם שם ראינו שר. ת"ר

.118מן הפריפריה, לרוב בענייני גיטין, בעיות משפטיות

ת כחבר בית הדין של טרוייש מופיע במהדורת "יוסף את שאלתו אל ר' שני בו שולח רהמקרה ה

ושהן 119קרשבין' יוסף בן משה וחכם בשם ר' ר, ם"איגרת זו שנמעניה הם רשב. רוזנטל סימן עז

115 "ושתים זו ישמיעני: "26' רוזנטל עמ

116עד והני מדאורייתא עמו ' כדרבא בהשולח גט דאמר רבא הקדש חמץ וכו: " בסופה של תשובה טז מופיע

ב המופיע בחלק החידושים של ספר "ת לפירוש סוגיית גיטין מ ע"במשפט זה מפנה ר. "שכתבתי למעלה

. ב. דרך כתיבת מקום הבעל בגט. כ שלשה חלקים א"יוסף הכילה א' ת לר"תשובת ר. קיג' שלזינגר סי, הישר

טע זה על דרך העברת ק. (ל"פרשנות סוגיית גיטין הנ. ג. אי ציותו של טודרוס לפסק בית הדין של טרוייש

יוסף לכך שהוא מצפה ' סביר בעיני שברמיזתו של ר).31' מתשובתנו לחלק החידושים ראה לעיל עמ

' בחלקה השני של השאלה ביקשו ר. ת בשני עניינים הוא התכוון לחלקים הראשון והשלישי"לתשובה מר

סף לחלק זה יו' ת ולא את למדנותו ועל כן לא רמז ר"יוסף ובית הדין של טרוייש את סמכותו של ר

. בפתיחתו

117' ניסוח שאלת ר. ת ברור שזו הייתה הבעיה"גם מתשובת ר. סימן תתקכט, תשובות, ה" על פי דברי ראבי

אביגדור לאשתו שביום שכתב ' וכל לבי על אותו גט שכתב ר: "יוסף כפי שהיא מופיעה בספר הישר הוא

". מושבו אלציראמקום) את: ל"צ(=הגט נשתקע בבית אביו ודעתו ולבו לצאת אל

118 .111' ראה לעיל עמ

119אדם בשם קרשביא מופיע בסוף נוסחה . קרשבין היה ככל הנראה אבי הבת שעניינה נידון בתשובה זו' ר

בנוסח זה שראה אור לראשונה על ידי . א258' עמ1056י המוזיאון הבריטי "של תקנת הנדוניא הנמצאת בכ

AD. Neubauer, ‘Institutions de Rabbins Francais’, REJ 17 (1888), p. 72,ועוד : " מופיע

, גרוסמן' קרשביא זה זוהה על ידי א' ר..." . יצחק אביה' לשלם הנדוניא לר' ר קרשביא רבי"גזרנו על הר

147

הינה מן המאוחרות , 120בפתיחתה הספרותית והן בחלק מן התוכן שלה עסקנו כבר בפרק זה

ת שגט שנעשה באמצעות חרם או "באיגרת זו קבע ר. 121ת"ובין רם "שבהתכתבויות שבין רשב

ת "עמדה זו עומדת לכאורה בסתירה לעמדתו של ר. ציווי בית דין דינו כדין גט כפוי ופסול

בתשובה זו שנשלחה אל . ם והמופיעה במהדורת רוזנטל סימן כד"המובעת בתשובתו לרשב

: 122ת לגזור"ם בעת שהיה בפריש התיר ר"רשב

לישא וליתן עמו ] עם סרבן הגט[=שלא יהו רשאין לדבר עמו .. ורה על כל איש ואשהבאלה חמ

להאריחו ולהאכילו ולהשקותו וללוותו ולבקרו בחלותו ועודו יוסיפו חומר ברצונם על כל אדם

שבזה אין כפייה עליואם לא יגרש ויתיר אותו האיש את הילדה הזאת

קהילתי -טפל בסרבן גט ליצור מערך של לחץ חברתית אפשר לבית דין המ"מאיגרת כד מתקבל שר

ת התנגד "אנו למדים שר, שעשוי לשנות את עמדת הסרבן ואילו מאיגרת עז בה אנו עסוקים עתה

, העובדה שאיגרת עז מאוחרת לאיגרת כד. אפילו למתן צו בית דין שיורה לבעל לגרש את אשתו

עד כדי שכל ציווי , עות המונח כפייהת את משמ"מאפשרת לנו להציע שעם חלוף השנים הרחיב ר

.הנו מהלך כפייתי שעלול לפסול את כשרות הגירושין, בית דין בו נדרש הבעל לתת גט לאשתו

יש להוסיף , 123שבראשונה שבהן אף שולב חלק פרשני, משפטיות אלו-לצד שתי שאלות הלכתיות

' כח מופיעה שאלת רבמהדורת רוזנטל סימן. שתי שאלות שנושאן הבלעדי הוא פרשנות תלמוד

. ק ואחת בנדה"שתים במסכת ב, ת הסברן של שלש סוגיות תלמודיות"יוסף בה הוא מבקש מר

ק היו כנראה במהדורה הראשונה של חלק "ת לשאלות הקשורות במסכת ב"תשובותיו של ר

יצחק בן ' ת ואילו התשובה הקשורה במסכת נדה הועלמה במהדורה זו והושלמה על ידי ר"השו

.124ת של הספר"ת שהערותיו נוספו על חלק השו"שהינו היחיד מבין תלמידי ר, י הלבן" ר-יעקב

בגוף ספר . יוסף היא התשובה המופיעה במהדורת רוזנטל כג' ת לר"'תשובה פרשנית נוספת של ר

י "מכיר סופרו של כ' כאביו של ר, 89' עמ, )א"תשנ(' תרביץ ס', י לתורה"שמעיה ונוסח פירוש רש' הגהות ר'

קרשביא היה תלמיד חכם מובהק ומפורסם בזמנו שבכוחו היה להתעמת עם ' ר, ת גרוסמןלדע. 1לייפציג

' בתור השערה קרובה הציע גרוסמן שר. י גינצבורג"קרשביא נמצאת בכ' ת שחתימתו על הוראה לר"ר

קרשבין נמען ' יתכן שהרב ר. שעד, מ"זרוע ב-י הזקן וראה לעניין זה אור"קרשביא היה בקשרים גם עם ר

הדיין ששמו מופיע בתחילת , קרשבין' אזי הרב ר, אם נקבל הצעה זו. ת אינו אלא קרשביא זה"בת רתשו

.הנו אדם אחר מקרשבין אבי הבת המוזכר בהמשכה של תשובה זו, תשובה עז

120 .145' לגבי הפתיחה ראה עמ, 125' לגבי התוכן ראה עמ

121 .31-30' ת עמ"ר, ריינר' ראה ר

122 .42' רוזנטל עמ

123 .116 לעיל הערה ראה

124 .35-34' לעיל עמ; 98' ת עמ"ר, ראה ריינר

148

יוסף ' אולם במקבילה שבמחזור ויטרי מופיע חכם בשם ר, הישר לא מזוהה נמענה של התשובה

יוסף בן משה ' יוסף זה כר' רוזנטל בהערותיו לספר הישר זיהה את ר. 125ה זוכנמענה של תשוב

ם תוספות "יוסף בן משה כתב לפני רשב' ר. דידן מבלי שנימק את זיהויו אולם נראה שהצדק עמו

וידועים לנו פירושים נוספים , 126א"תוספות אלו מוזכרות כבר על ידי ריצב. למסכת מועד קטן

. 127ם במסכת מועד קטן בכלל ובסוגיות שעניינן הוא דיני אבל בפרטיוסף הקשורי' בשמו של ר

הוא המועד בו מותר לאדם ) כג, רוזנטל(עניינה העיקרי של התשובה המופיעה הנידונה כאן

כג -ב "ת בהרחבה את סוגיית מועד קטן כב ע"בתשובתו ניתח ר. שנפטר מי מקרוביו לשאת אישה

ת " המופיעות ביבמות ובכתובות ובסיום הדברים סיכם רא תוך שהוא משוה סוגיה זו לסוגיות"ע

ת "יוסף מר' שבשאלתו לא ביקש ר, קרוב לודאי. 128גם את המסקנה ההלכתית המתקבלת מניתוחו

במסגרת עיסוקו הנרחב במסכת מועד קטן שחלק נכבד ממנה עוסק . הלכה למעשה בעניין זה

ומשהתקבלה תשובת , ת בסוגיה זו"ריוסף לדעת את דרכו הפרשנית של ' ביקש ר, בענייני אבל

. 129כפי שניתן ללמוד מעדותו של בעל הגהות מיימוניות, יוסף בתוספותיו למסכת זו' כללה ר, ת"ר

ת לתוספותיו מלמדת ככל הנראה על כך "יוסף להכניס את תשובת ר' העובדה שהיה סיפק בידי ר

יוסף למסכת ' תוספותיו של ר,כזכור. שתוספות אלו נכתבו לאחר שנכתבו תוספותיו למסכת שבת

125ל "שה; 51' עמ, ללא זיהוי הנמען מופיעה התשובה גם בכרם חמד. 237' סימן רעה עמ, מחזור ויטרי

.סימן מח, הלכות שמחות, בובר

126 .'סימן כ, תשובות מיימוניות לספר שופטים

127' ש וא"זק' ל' י' מהדורת מ, ראה רשימה במבוא לשיטה על מועד קטן לתלמידו של רבינו יחיאל מפריש

.22' עמ, ז"ירושלים תרצ, ראשונים-' מחלקה ג, כתבי מכון הערי פישעל, פריסמן' י

128 בחלק הסיכומי של התשובה המופיע במהדורת רוזנטל קרתה השמטה על ידי הדומות וניתן להשלימה

י ירושלים כאשר "להלן העתקת חלק זה של התשובה על פי כ. ל פי העתקת התשובה שבכרם חמדע

ומי שיש לו [דמי שאין לו בנים מותר לישא לאלתר ' מכל הני טעמי שמעינ. "התוספת מכרם חמד בסוגריים

ורבייה ' ומי שיש לו כל בניו גדולים וקיים פריי. יום' וביאה לאחר ל] בנים קטנים מותר לינשא לאלתר

ומצוה קא ' ש בכל המתים דכתיב בבקר זרע זרעך וגו"יום הוא מי שמתה אשתו ול' מותר לישא לאחר ל

אין הבדל עקרוני בין דינו של , על פי הדברים הללו". רגלים משום דיעות המטה' עביד אבל באשתו תקנו ג

. ים שימתין שלשה רגליםאדם שמתה אשתו לבין אדם שמתו קרובים אחרים שלו אלא שבאשתו תקנו חכמ

ו והם "י מונטיפיורי שהודפס בכרם חמד כמו גם למעתיק התשובה במ"קטע זה לא הובן כהלכה למעתיקי כ

.ניסו לתקנו בדרכים שונות

129ק נמצא בתוספות יבמות דף מג "יוסף לסוגיית מו' שריד מתוספותיו של ר. 'אות ג' הלכות אבל פרק ו

במקורות אלו . ה אבל איפכא לא"א סד"ש משנץ כתובות ד ע"תוספות רה שאני וב"א סוף ד" מד ע-ב "ע

שאין להשוות בין בית שמחה של , ת הנמצאת בסופה של תשובתנו"יוסף הוכחה לקביעת ר' מובאת בשם ר

יוסף הלוי ' ד אות כז בשמו של ר"ש למסכת יבמות פ"הוכחה זו מובאת ברא. רשות לבית שמחה של מצוה

. יוסף בן משה לוי היה'כ להסיק שר"ונוכל א

149

ואילו לתוספותיו למסכת , 130שמשון מפלייזא' ת באיגרתו לר"שבת הוזכרו כחיבור ידוע על ידי ר

יוסף ' מכיוון שסביר להניח שר. ת ואף להוסיף עליה"יוסף להכניס את תשובת ר' ק הספיק ר"מו

תהליך כתיבת התוספות ת את שאלתו הקשורה בדיני אבל בסמוך ואולי אפילו כחלק מ"שאל את ר

מאוחרים לפחות , ק"ת המופיעה בסימן כג והתוספות למסכת מו"הרי שתשובת ר, ק"למסכת מו

.131במספר שנים לכתיבת התוספות למסכת שבת

?יוסף בן משה' בנו של ר-אהרן בן יוסף ' ר. 3.5.1

האם אהרן בר יוסף העוסקת בשאלה' ת של ספר הישר ישנה שאלה מחכם בשם ר"בחלק השו

שומרת יבם שמת יבמה יותר משלשה חדשים לאחר מות בעלה זקוקה להמתנת שלשה חדשים

אורבך תוך . 132נוספים או שמא דינה כדין חלוצה שאם חלצה לאחר שלשה חדשים מותרת מיד

לדעת . 133יוסף דידן' אהרן בן יוסף זה כבנו של ר' זיהה את ר, שהתבסס על זיהוייו של גרוס בגליה

י הזקן ומצוטטת "ששאלה פרשנית בשמו מובאת בידי ר, מאפרונויי/נדיט מאפרוטייבע' ר, אורבך

בתעודה . 134יוסף בן משה דידן' יוסף דונבריט הוא ר' אינו אלא ר, ש משנץ לפסחים"בתוספות ר

:135מצא אורבך את הייחוס הבא, שהוכרה כבר על ידי צונץ, נוספת

ר אהרן מאפרנאי"אי והריוסף מאפדנ' מכאן דנו דייני פאריש קדמונינו הר

שמשון משנץ מצטט ' יוסף המכונה בנדיט מוכר לנו ומכיוון שר' מכיוון שרק חכם אחד בשם ר

' שיער אורבך שמוצאו של ר, יוסף בן משה בו אנו דנים' בתוספותיו לפסחים מספר פעמים את ר

130 . ובסמוך לה1076' ראה לעיל הע

131ת היינו "של ר" מתקופת רמרו"יוסף הן ' ת ובין ר"ההתכתבויות בין ר, 115' עמ, ת"בעה, לדעת אורבך

למעט הפסקות קצרות ועל כן אין ת פעל ברמרו כל ימיו " ר123-121' לעיל עמ, אולם כפי שראינו. 1146לפני

. אפשרות לתארך את מועד כתיבת התשובות הללו ועלינו להסתפק בקביעת המוקדם והמאוחר בלבד

132תוספות , מאיר בן ברוך מרוטנבורג; ה לאחר"א תוד"ראה גם תוספות יבמות מב ע. עט- סימנים עח

; קמד' עמ, ג עשין נב"סמ; זרוע א תרלד-אור; שם, ו"יורק תשמ-ניו, שיטת הקדמונים יבמות, למסכת יבמות

, עץ חיים, יעקב חזן מלונדון; קלג וממנו למרדכי יבמות נז' סי, 1897וורשא , ספר התרומה, ברוך מוורמייזא

כך : " מופיע בסוף תשובה זו187' ב עמ"בארחות חיים ח; רח' ב עמ"ח, ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י

, ב"פיורדא תקמ, בכל בו. והתחלף לו האב בבן והמשיב בשואל" אחתאהרן בתשובה' ר יוסף בר"פסק ה

. ת אולם השיבוש בשם הנמען נשאר על מקומו כמו באורחות חיים"מיוחסת התשובה כראוי לר, סימן עז

133 .286' ת עמ"בעה, אורבך

134: לו המכיל גם הוא תוספות א2358י אוקספורד "בכ. ה והקטרה"ב ד"ש משנץ פסחים סה ע" תוספות ר

". באנטיד מאפרונויי' ר"

135 67' עמ, ן"וויען תר, קהלת שלמה, הלברשטם' ראה ש. סימן תשעט345י מונטיפיורי " כ

150

שאהרן זה היה אהרן הוא הסיק' יוסף מצא אורבך את ר' יוסף היה באפרניי ומכיוון שיחד עם ר

כמדומה שבמקרה זה יקשה לקבל את הצעת . יוסף ומצעירי תלמידיו של רבנו תם' בנו של ר

יוסף דיין בפריש סביר ' לו היה ר. יוסף בן משה מוזכר מספר פעמים כאיש טרוייש' ר. אורבך

היה יוסף מאפרניי' אבל גם אם נקבל את הצעת אורבך שר. שהיינו מוצאים עובדה זו בתיעוד נוסף

לו אכן כך היו פני . אהרן כבנו' אין לקבל את זיהויו של ר, יוסף בן משה שהיה דיין בפריש' ר

. אינם אלא אב ובנו' דייני פאריש'קשה לקבל שכותב הקטע לא היה מזכיר את העובדה ש, הדברים

לודאי קרוב . אהרן' ת את אביו של ר"אהרן בן יוסף לא הזכיר ר' ת לר"בתשובתו של ר, יתרה מזאת

אהרן ' ת מלהזכיר את יחוס אבותיו של ר"יוסף לא היה נמנע ר' אהרן זה בנו של ר' שאילו היה ר

י "יוסף בן אהרן המתואר בידי רש' י אנו מוצאים חכם בשם ר"בין מכותביו של רש, זאת ועוד. זה

, 137וצרפתי היה לקרוא לנכד על סב-הנוהג המקובל בשדה התרבות האשכנזי. 136"אלופי ומיודעי"כ

יוסף בן אהרן נמענה של ' ת הוא בנו של ר"אהרן בן יוסף נמען תשובת ר' ועל כן סביר להניח שר

יוסף דונבריט היה משה ועל כן אין ליצור זיקה בין השניים הללו ' שם אביו של ר. י"תשובת רש

.138ת"ל היה מצעירי תלמידי ר"אהרן הנ' ואין כל סיבה לקבוע שר

136 .מ"סימן ר, ג"יורק תש-ניו, אלפנביין' ש' מהדורת י, י"תשובות רש, שלמה בן יצחק= ' ל ל" תחצו

137ירושלים , מהדורה שנייה מתוקנת, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' א; 36-35' ה עמ" ראה מבוא ראבי

.70 ובהערה 47' עמ, ט"תשמ

138ראה ברוך . אהרן בן יוסף' למיטב השגתי רק פעם אחת נוספת מוכרת לנו עמדה הלכתית של ר

אהרן על ' בדברים הללו חלק ר. ז"ז רמז תתי"מרדכי ע=סימן קפב, 1897וורשא , ספר התרומה, מוורמייזא

. ת"עמדת ר

151

:פרק רביעי

)ש"ריב(יוסף בן יצחק מאורליינש ' קשרים עם ר

זיהויו וזמן פעילותו. 4.1

יוסף מקינון ' יוסף בן יצחק בן הנדיב ר' עם ר, ת"יוסף מאורליינש תלמיד ר' שאלת זיהויו של ר

הייתה מן הדיונים הארוכים ורבי המשתתפים שעסקו , יוסף בכור שור’ ועם החכם המכונה ר

:1אפטוביצר' בהתייחסו לבעיה זו כתב א. ר תולדות חכמי צרפת בימי הבינייםבחקר ותיאו

יוסף מאורליינש בעל התוספות הידוע ולפי הסכמת רוב החוקרים הוא ' הוא ר. יוסי בר יצחק' ר

.יוסף בכור שור מפרש התורה המפורסם' ר

יוסף ' צר את ריכול לגלות שבראשונה ראה אפטובי, המעיין בהערותיו של אפטוביצר על אתר

יוסף בכור שור כשני חכמים שונים אולם לאחר תגובות חכמים שונים לדבריו ' מאורליינש ואת ר

לעומת העמדת דברים מסופקת זו . 'הכרעת רוב החוקרים'המוקדמים ניסח אפטוביצר את דבריו כ

ו החל שיצא לאור על ידי, תוך שהוא מסתמך על ראיות נוספות מספר ערוגת הבושם, קבע אורבך

יוסף מאורליינש בן יצחק בן ' ר-שהכינויים השונים הללו כולם מרמזים לחכם אחד , 2ט"מתרצ

והמחקר החדש חזר ואימץ את העמדה , כמדומה שדיון מתמשך זה הוכרע. 3יוסף מקינון בכור שור

. ובדרך זו הלכנו גם אנו בפרק זה, 4דמביצר' נ' שהוצעה לראשונה על ידי ח' אחדותית'ה

וולטר בהקדמתו לפירוש יוסף . ש נדונה באופן יחסי מעט במחקר" זמן פעילותו של ריבשאלת

כאשר את קביעתו ביסס על , 1140יוסף נולד לכל המאוחר בשנת ' בכור שור לתורה קבע שר

.351' עמ, ה" מבוא ראבי1 154' ד עמ" חראה. ג" תשכ-ט "ירושלים תרצ, אורבך' מהדורת א, עזריאל' אברהם בר' ערוגת הבשם לר2

.12ובהערה יוסף בן יצחק אף היא לא ' יוסף מאורליינש הוא ר' קביעתו של אפטוביצר שר. 134' עמ, ת"בעה, אורבך3

1049 ו 1041' בערכים מס. א"פרנקפורט תרנ, אור החיים, מיכל' ראה לדוגמה ח. הייתה מוסכמת על הכל

.הפריד המחבר בין הדבקים הללו: ראה גם. א"דף כב ע, ב"קראקא תרמ, דעמביצער' נ' מהדורת ח, ה"ספר ראבי, אל הלויאליעזר בן יו: ראה4

' נ; 2' ד עמ"ירושלים תשנ, נבו' מהדורת י, פירושי רבי יוסף בכור שור על התורה, יוסף בן יצחק מאורליינש

' ת אלו ראה ילעומת מסקנו. 90-86' עמ, ו"אביב תשל-תל, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הביניים, גולב

' אליער ממיץ בעל היראים ורבי' רבי: "..רמז' עמ) ה"תשל(סיני עו ', עזריאל טרבוט' סדר הפוסקים לר, 'זימר

חיים כהן אבי אמו ' ורר יוסף מאורליאינש"מהרת היו וגם "ר יעקב ישראל מתלמידי ר"ר מרדכי והר"יצחק ב

ת "י תורה וגם נזכר בתוספות שניהם היו בימי ר שביאר חמשה חומשיוסף בכור שור' ורבים מקוצי "של הר

יוסף בכור שור היו שניים ובדומה לכך גם אצל ' יוסף מאורליינש ור' על פי מסורת זו ר". ולמדו בישיבתו

.ב"נב ע, ב"ירושלים תשכ, שלשלת הקבלה, גדליה בן יחיא

152

כפי שנראה בדיוננו על חילופי . 5אברהם אבן עזרא' יוסף לזו של ר' בדיקת זיקתו הפרשנית של ר

ת בין השניים בסמוך לאמצעה של "ש יש לראות את מועד חילופי השו” ובין ריבת"התשובות בין ר

ש לכל המאוחר באמצען של שנות "ועל כן יש לקבוע את מועד לידתו של ריב, 6ב"המאה הי

אליעזר ' ם ושממנו עולה שר"ת מהר"לטיעון זה ניתן להביא תמיכה מסיפור המופיע בשו. העשרים

כ שהשניים שהו בבית מדרשו של "ברור א. 7'לפני רבינו תם'ו בדין ש פסק”ממיץ בעל היראים וריב

אליעזר ממיץ שהה ברמרו לכל המאוחר בראשית שנות ' ת בצוותא ומכיוון שניתן להוכיח שר"ר

וגם מסיבה , ש שם יש לקבוע במועד זה” הרי שגם את שהייתו של ריב8ב"הארבעים של המאה הי

.רים המוקדמות של המאהזו יש לקבוע שלא נולד לאחר שנות העש

ת"ש ור”ת בין ריב"חילופי שו. 4.2

הלכתיים -ש שבהם נידונו כעשרים עניינים שונים ”ת וריב"בידינו שמונה חילופי אגרות בין ר

ש כחכם עצמאי "ת עמד ריב"שבפניותיו אל ר, עיון ולמוד של התכתבויות אלו מלמד. ופרשניים

עמידה . ולא כתלמיד הכופף את עצמו בפני דעת רבו, בעל עמדה ברורה ביחס לסוגיות שבהן דן

ת אתגרים פרשניים "ש בפני ר"עצמאית זו באה לידי ביטוי בכך שלעתים תכופות הציב ריב

ת לאתגרים הללו "תגובותיו של ר. ת"שמלווים היו בביקורת על דרכו הפרשנית וההלכתית של ר

ש ועד להתנגדות חריפה " טיעוני ריבשל, חלקית לפחות, החל מקבלה, שונות היו ממקרה למקרה

בפרק זה ינותחו ההתכתבויות הללו אחת לאחת תוך ניסיון לנסות ולהבהיר את . ואפילו כעס

.עמדות היסוד הפרשניות וההלכתיות שהנחו את שני החכמים הללו

הגדרת המונח נותן טעם לפגם-יב -רוזנטל סימנים יא. 4.2.1

. 'נותן טעם לפגם'בת שני חלקים העוסקת בהגדרות המונח בספר הישר מופיעה שאלה ותשובה

בספר עצמו אין רמיזה לשמו של השואל אולם מציטוטים שונים של התשובה אנו למדים

,G. Walter, Joseph bechor schor - der letzte nordfranzösische Bibelexeget: ראה5

Breslau 1890, pp. 7-8. ;תרביץ נא ', ע"יוסף בכור שור וראב' היחס בין פירושי התורה של ר, 'נבו' י

.507-503' עמ) ב"תשמ( .162' ראה להלן עמ6; 154' עמ, ת"בעה, אורבך: ראה בנוסף. מ סימן עא"זרוע פסקי ב-ראה גם אור. פ סימן תשכא"ם ד" מהר7

.373' ובהע106' עמ, ת"ר, ריינר .110' עמ, ת"ר, ריינר8

153

בו מבקש השואל , ת הלכתי מן השורה"ת זה נראה במבט ראשון כשו"שו. 9ש”שהשואל היה ריב

שהעניין ההלכתי המעשי לא היה , ת מגלה"עיון נוסף בשו. פסק הלכה ביחס לשאלות אותן שאל

ש ולמעשה לפנינו שתי שאלות המנסות באמצעות הצגת מקרי מבחן ”במרכז התעניינותו של ריב

בסיס הדיון נשען . י"כפי שהוכר בזכות פירושו של רש" נותן טעם לפגם"לבחון את הגדרת המונח

:א" עו ע-ב "על סוגיית הבבלי במסכת עבודה זרה עה ע

: לי תשמיש מן העובדי כוכביםהלוקח כ: ר"ת

מטבילן והן טהורין-דברים שלא נשתמש בהן

מדיחן ומטבילן והן טהורין-... י צונן כגון כוסות"דברים שנשתמש בהן ע

מגעילן ומטבילן והן טהורין-... י חמין כגון היורות"דברים שנשתמש בהן ע

טבילן והן טהורין מלבנן ומ-... י האור כגון השפודין"דברים שנשתמש בהן ע

. תני חדא אסור ותניא אידך מותר-וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן

כמאן דאמר ] תניא אידך[=כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא ] תני חדא[=לא קשיא הא

.נותן טעם לפגם מותר

? היכי משכחת לה-רחמנא דאסר -גיעולי עובדי כוכבים " נותן טעם לפגם מותר"ולמאן דאמר

דלאו נותן טעם לפגם , לא אסרה תורה אלא קדירא בת יומא: אמר רב חייא בריה דרב הונא

. הוא

אם לא התבצע . כלים שבושלו בהם מאכלות אסורים דורשים תהליך הכשרה, על פי סוגיה זו

ובאת מ, התהליך הראוי ומאן דהוא השתמש בכלי כדי לבשל מאכל שבאופן בסיסי הוא כשר

בסוגייתנו והמתירה ' תניא אידך'הדעה המופיעה כ. בסוגיה מחלוקת על כשרותו של התבשיל השני

, כוונת הדברים היא. מותר-) פ"נטל(תבשיל זה בדיעבד הוצגה בתלמוד כסוברת שנותן טעם לפגם

יוסף בר : "בסיום השאלה חתום. ת"בעד נוסח זה מופיע רק חלקו הראשון של השו. פ סימן מח" בלוי תו9

ת והוא שהצמיד "סביר שעורך הקובץ הפריד בין שני חלקי השו". ר מאיר"יעקב ב: "ובסיום התשובה" יצחק

ישנה פארפרזה של חלקו השני , בסימן יד, קודם לכן. ובהאת החתימות לחלק הראשון של השאלה והתש

בסימן רס . פסקי עבודה זרה, זרוע-ת ישנה גם בספר אור"הפרדה מעין זו בין שני חלקי השו. ת"של השו

ל "וכבר שלח הרב רבי יוסף מאורלניש זצ: "זרוע-ת ולהופעתו מקדים בעל אור"מופיע חלקו השני של השו

יוסף ' עוד שאלו הרב ר: "ת בליווי הכותרת"מופיע חלקו הראשון של השו, רסא, אובסימן הב..." לרבינו תם

ת זה בשלמותו כאשר אל הנוסח "ב מופיע שו57' עמ98י מונטיפיורי "בכ". ל"ת זצ"ל לר"דאורלינש זצ

י זה המכיל כאמור גם את "מכ. יוסף' הנמצא בספר הישר נוספת שם פתיחתה וחתימתה של שאלת ר

. השאלה אנו למדים שהשאלה הייתה במקורה בת שני חלקים שהופרדו בידי חכמים שוניםפתיחת וחתימת

שמואל מבמברג מופיע שנמען תשובת ' בלקט שיצא מבית מדרשו של ר. 405' הע117' עמ, ת"ר, ראה ריינר

ת מהדור, שיטת הקדמונים, ראה פסקי רבינו יוסף תלמיד רבינו שמואל הרואה מבאמבערג. ן"ת היה ראב"ר

ן מיעט מאוד "יחידאיות המסורת והעובדה שראב, איחורו של החיבור. שסה' עמ, ב"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מ

. 29-30' ראה גם לעיל עמ. ת מערערים את אמינותה של מסורת זו"בפניות אל ר

154

שהטעם שנבלע בדופני הכלי מן הבישול הראשון פוגם בטעמו של התבשיל השני וטעם מסוג זה

מדוע דרשה התורה הכשרה של , על הסבר זה תמה התלמוד שאם אכן כך פני הדברים. נאסרלא

הרי טעם האיסור שבכלים רק פוגם את התבשיל שעשוי היה , הכלים שנלקחו שלל במלחמת מדין

תשובתו של רב חייא לשאלה זו הייתה שאכן כלי ? להתבשל בכלים הללו ונותן טעם לפגם מותר

-שאז טעם הבישול הראשון ' היום' במידה שהמדיינים בישלו בכלים הללו מדין היו אסורים רק

אזי הטעם ', היום'אבל אם הכלים לא היו בשימוש . משביח את טעמו של התבשיל השני-האסור

. ומותר-שבדופן הכלי הוא טעם לפגם

:י"ואותו מפרש רש' היום '-' בת יומא'מה שלא הוגדר בסוגיה באופן ברור הוא המונח

שבישל בה העובד כוכבים היום אבל בישל בה אתמול כבר הפיג טעמו בלינת לילה . בת יומא

.ושוב כשפולטו בתבשיל אחר אינו אלא לפגם

היינו שהכלי ' לינת לילה'י משך הזמן הגורם לטעם שבכלי להיפגם הוא "על פי פירושו של רש

. ת שתי שאלות"ש את ר” ריבעל סוגיה זו ופירושה שאל. יעבור לילה ללא שיבושל בו דבר

שאלתו . פ"ת להגדיר במדויק את מהותו של המונח נטל"ש מר”בשאלתו הראשונה ביקש ריב

י "למרות שאין הוא מזכיר במפורש את רש". בת יומא"י למונח "השנייה עסקה בפירושו של רש

:10ופירושו קרוב לודאי שאליו ואל המסורת ההלכתית העומדת מאחריו מכוונים דבריו

' ועוד יפרש רבנו מההיא קדרה שאינה בת יומא אי בעינן מעת לעת כדי לפגם או דילמא אפי

בישל בה איסור סמוך לחשכה אם בישל בה לאחר שקיעת החמה מיד מותר דגזירת הכתוב

הכל יפרש לי רבינו, היא11

. ואל יהי עליו לטורח תורה היא ללמוד אני צריך

אלא , ת לפסוק לו הלכה למעשה במקרה קונקרטי"ש מר”נראה שבשני המקרים לא ביקש ריב

ש את הצורך ”הנחה זו מתחזקת מחתימת השאלה בה הדגיש ריב. לפרש לו עניין הלכי עקרוני

ש את ”עוד ראויה לתשומת לב הדרך שבה הציג ריב. הלכתי-הלמודי ולא את הצורך הקיומי

האפשרות האחת היא לראות . 'בת יומא'שאלתו כאשר פרש שתי אפשרויות שונות לפירוש המונח

היינו עשרים וארבע שעות ' מעת לעת'פ כ"את פרק הזמן שבו הופך טעם הבלוע בכלי להיות נטל

. 'לינת לילה'" = בת יומא"י ש"הצעתו השנייה היא בגדר פירוש לדברי רש. ממועד הבישול האחרון

ול האסור היה מיד שהרי אם הביש, פרק זמן הגורם לטעם להיפגם אינו קבוע, על פי הגדרה זו

לאחר זריחת השמש יעברו קרוב לעשרים וארבע שעות עד שהטעם יהפוך לפגום ואילו אם

.23' עמ, סימן יא, רוזנטל10ו המובאת במהדורת רוזנטל סימן נה ראוי לצין שגם בשאלת. 98י מונטיפיורי " חתימת התשובה על פי כ11

.ת"ש חשש מכך שיטריח את ר" מביע ריב124' עמ

155

אי העקביות . רק כמחצית הזמן הזה, בממוצע, הבישול האסור היה סמוך לשקיעת השמש יידרש

ש להניח שהגדרת משך הזמן הקובע שטעם הופך לפגום מקורה בגזירת ”הזו הניעה את ריב

ודי אף בחלק של , שמא אין צורך שהכלי ישהה כל הלילה בכדי להיפגם, אם כך הוא שאלו, הכתוב

:וזו לשונו, הלילה כדי להפוך את הטעם לפגום

אם בישל בה לאחר שקיעת החמה מותר דגזירת הכתוב , בישל בה איסור סמוך לחשכה' אפי

!!היא

פגימת הטעם אמורה להתרחש י אך הוא גרס ש"כ היטב את שיטתו הפרשנית של רש"ש ידע א"ריב

האתגר אותו הציב . שהרי טעם לא נפגם בלילה יותר מאשר ביום, במשך זמן קבוע ולא משתנה

ת לא הוגבל לקביעה הלכתית כזו או אחרת וגם לא ליישוב סתירה בין שני מקורות "ש בפני ר”ריב

פ תוך שהוא "טלש את ההגיון הפנימי של המונח ההלכתי נ”בשאלתו בדק ריב. תלמודיים שונים

יתרונה של הצעתו נעוץ . י"מציע פרשנות שונה מזו שרווחה בצרפת והמופיעה בפירושו של רש

שהרי על פי הצעה זו ישנו פרק זמן אחיד , בכך שהיא נמנעת מהשרירותיות עליה הצבענו בדברינו

בדרך אם נלך , ש”לחילופין טען ריב. הגורם לטעם הבלוע בכלי להיפגם- מעת לעת -וקבוע

היינו בקביעה שאין להסבירה , "גזירת הכתוב"הרי שזו צריכה להיות מעוגנת ב, הפירוש הרווחת

או אז ניתן להציע שלא משך כל הלילה הוא שגורם לטעם להפוך לטעם פגום . 12בדרך הגיונית

. 13אלא גם חלקו

שפירוש , את תשובתו פתח בכך. ת היא מן המהוססות והמגובבות שבתשובותיו"תשובתו של ר

אין דרך לבשל "הגיונו של פירוש זה נעוץ בכך ש. למונח בת יומא הוא לינת לילה" כל רבותינו"

ת בסוגיה הראשונה של מסכת "ותמיכה לקביעה היסטורית זו מצא ר" בלילה בימים קדמונים

כ ודאי שמזמן זה ואילך לא "וא, ברכות שממנה משתמע שזמן שכיבה הוא בסמוך לצאת הכוכבים

. אולם לא די בכך, מפתיעה משהו, ת"בפיו של ר, הצדקת פירוש בטיעון מסוג זה. לבשלנהגו

בפתיחה . למונח בת יומא' כל רבותינו'ת למצוא סיוע נוסף לפירוש "בהמשך התשובה מנסה ר

ומכאן ניתן ללמוד שהוא עצמו לא ראה , "פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר"ואע: "לחלק זה הוא כתב

12בעוד , י"ש לא נועדה אלא לחשוף את הפגם הבסיסי שבפירוש רש" יתכן גם שהצעתו החליפית של ריב

.'מעת לעת'כ' בת יומא'שהוא עצמו חשב שיש לפרש את המונח

13בפירוש חדש ' בת יומא'ה אבולעפיא לפרש את המונח "ש יצא רמ" על סמך שאלות דומות לשאלות ריב

כל שנתבשל בה פעם אחת בלבד וכדקרו רבנן בני : "הוא' בת יומא'על פי פירושו כוונת המונח . לחלוטין

א "חידושי הריטב, ראה יום טוב בן אברהם אלאשבילי". יומא לאותן שלא באו לבית המדרש אלא יום אחד

.שסט' עמ, ח"ירושלים תשל, גולדשטיין'מהדורת מ, על מסכת עבודה זרה

156

בשלב האחרון של . 14העשוי להכריע את הכף לטובתה של הפרשנות הרווחת' יתיאמ'בסיועו טיעון

ת מאמץ את קביעתו העקרונית של "ר. ש”ת עם מקרה המבחן אותו הציג ריב"תשובתו התמודד ר

ודווקא משום כך יש לקבוע את הלילה כולו כפרק " גזירת הכתוב"פ הוא "ש שאכן עקרון נטל”ריב

:פ"להזמן הגורם לטעם להפוך לנט

הואיל והטעם מכוסה מבני ....תחלתה או סופה, כי מי יודע אם ענין הלילה גורם הפגמת הטעם

אדם יש לנו לאסור לעולם כל קדרה בת יומא אם לא עמדה כל הלילה בלא בישול היתר ולא

.ועל דא אנא סמיך והמחמיר תבא עליו ברכה ויש לחוש מפני החסרון. בעינן מעת לעת

סגנונו והעובדה שהיה מוכן להודות , י"בעת שהוא מגן על מסורתו של רשת "אופי טיעוני ר

ש הציב במקרה זה ”יש בה כדי ללמד שריב" תבוא עליו ברכה "-ש ” כהצעתו של ריב-שהמחמיר

" גזירת הכתוב"ת להסביר את העיקרון ההלכתי כאן כ"אתגר זה אילץ את ר. אתגר פרשני של ממש

שאין בידו להסביר את העיקרון ההלכתי של סוגיה זו באמצעות - לפחות בעקיפין -ובכך להודות

. 15 הלכתי-הגיון פנים

כפי שנראה , אולם, ש”ת בחצי פה בצדקת ניתוחו ושיקוליו של ריב"כ ר"במקרה זה הודה א

.ש נתקלו מצידו בתגובות שונות לחלוטין”אתגרים אחרים שאותם הציב ריב, בהמשך הפרק

נתינת טעם לפגם בכלי חרס-ב , רוזנטל לט. 4.2.2

י "בדבריו מסביר ר. שסו' ז עמ"ע, יהודה מפריז' ר' ראה תוס. י הזקן" רגישות לסגנון ייחודי זה גילה כבר ר14

" הזכר"ת היה מציג את "לו ר, י"לדעת ר". זכר לדבר"ת לא ראה בראייה זו ראייה ניצחת אלא רק "מדוע ר

במידה ונקבל את דברי . ש”שי אחר הדומה במהותו לקושי שאותו הציב ריבכראייה אזי הוא היה נחשף לקו

ת קיבל להלכה את דרך הניתוח של "ת אזי ישנו אישוש נוסף לכך שר"י הללו כמשקפים את עמדת ר"ר

.ש במקרה זה”ריבכמערכות שבתוכן חייבת " דאורייתא"ת את המערכות ההלכתיות המוגדרות כ" באופן בסיסי ראה ר15

כך היא לדוגמה קביעתו שתוקף איסור מלאכה בחול המועד הוא מדרבנן . התאמה פנימית הגיוניתלהיות

עמדה זו מפתיעה מכיוון שהיא סותרת ). ה חולו"א תוד"חגיגה יח ע, ה תיפוק"א תוד"עבודה זרה כב ע(

ה א שממנ"א וכן את מהלכה של סוגיית חגיגה יח ע"אמירה תלמודית מפורשת במסכת מועד קטן יב ע

ת ניתן למצוא בדברי התוספות "את המניע העיקרי לחידושו של ר. 'דאורייתא'משתמע שתוקף האיסור הוא

מ "שאיסור מלאכה בחוה[=כ "ת דא"וקשה לר: "ת השאלה הבאה"במסכת חגיגה שם מוצגת בשם ר

מקצתו דבר האבד וכמה מלאכות דשרינן התם היכי משתרו וכי היכן מצינו איסור דאורייתא ] מדאורייתא

פיצולים פנימיים שאינם , ת"לדעת ר, אינו סובל" דאורייתא"איסור המוגדר כ!". ?אסור ומקצתו מותר

. ת בדרך דומה"פ פעל ר"גם בסוגיית נטל. יכולים להיות מוסברים מתוך ההגיון הפנימי של המושג הנדון

מהלך מעין . של המושגפ לתחום של גזירות הכתוב מבטלת את הדרישה להגיון פנימי"העברת סוגיית נטל

ת בעקבות שאלות "ת ודומה שממנו נוכל ללמוד על הקושי הפרשני אליו נקלע ר"זה נדיר בעבודתו של ר

.ש”ריב

157

חלקה הראשון של התשובה הוא . ש”במקור זה ישנה תשובה בת שני חלקים שנמענה היה ריב

לבין , שלמה בן יצחק' ש וחכם בשם ר"ריב, ת שהוחלף בין דייני אורליינש"תשובת המשך לשו

דנו ת על שאלה הקשורה בענייניה של התשובה שבה "בחלקה השני של התשובה ענה ר. 16ת"ר

ת ניתן "אולם בהתבסס על תשובת ר, ש אינה לפנינו”שאלת ריב. בסעיף הקודם של פרק זה

:17ש בשאלתו את הקביעה התלמודית”ככל הנראה הביא ריב. לשחזרה

התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו18

לעולם

ולא , חטאתשמכיוון שהתורה הורתה לשבור כֵלי חרס שנבלע בהם דם, כוונת הדברים היא

כך , אולם". כלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם"יש להסיק ש, להכשירם באחת מדרכי ההכשרה

, ת שעם תום הלילה הטעם שבכלי הופך להיות פגום"אם אנו מקבלים את קביעת ר, ש"שאל ריב

כיצד למד התלמוד שכלי חרס , הרי שלכלי חרס יש תקנה בהשהייתו עד לבוקר המחרת ואם כך

הצעה , ת הצעת פתרון לבעיה זו"ש הציג ככל הנראה לר”ריב. 19!?נו יוצא מידי דופיו לעולםאי

במידה שנניח שמשמעותה של השהיית הכלי , על פי הצעתו. המתבססת על עקרון תלמודי נוסף

' הכשרה'אזי יתכן שהתלמוד אינו מאפשר , פ היא ביטול איסור"עד למחר והפיכת הטעם שבו לנטל

:20ת כך"לשאלה והצעה זו ענה ר". אין מבטלין איסור לכתחילה"ון שמעין זו מכיו

התורה העידה על כלי חרס שאינו . ועל קדירה בת יומא הלא ידע אחי כן פירשתי בהיותו הנה

שכלי מתכות ומורק ושוטף אבל כלי חרס אינו יכול למרוק לבו ביוםיוצא מידי דופיו לעולם

גם חטאת ] ואין לבשל בו[לפיכך העידה עליו שישבר . תרואם ישהנו עד למחר יהיה נו, ולשטוף

תדע דהא תקנה יש לו אם מחזירה לכבשונות כדאמרינן בזבחים אלא אין . דלמחרתו הוי נותר

ואין מבטלין איסור אינו ענין לכאן כרחוק מזרח ממערב ...זה יציאה היינו כעין חדש שמבטלו

...דאין מבטלין איסור אבל מבטלין היתר

על פי . 'שכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם'ת את משמעותו של הכלל "תו הפך רבתשוב

16ת בקשר לבעיה שהייתה קשורה "דייני אורליינש פנו אל ר. 68-61' עמ, לז-סימנים לו, ראה רוזנטל

ואילו בסימן לח ישנה שאלה נוספת של דייני ת מופיעה בסימן לז "תשובת ר. בשימוש לא מוסכם במשכון

.138-137' ת עמ"בעה, ת זה ראה אורבך"לתיאור מפורט של שו. ת"אורליינש הנוגעת ליישום פסיקתו של ר .א"עבודה זרה לד ע; ב" פסחים ל ע17

18 ".מידי דופנו: " בעבודה זרה שם

אזי עם עלות השחר של היום , ש בעצמו"כפי שפירש ריב' מעת לעת' אם הטעם הופך לפגום רק לאחר 19

שלאחר הקרבת החטאת הטעם עדיין משביח ואז כבר הגיע זמן מריקת ושטיפת כלי החטאת ועל כן

, יהודה מפריס' י בתוספות ר"ראה המובא בשם ר. ת"י שנתמך על ידי ר"השאלה היא רק על פירושו של רש

. שסח' ז עמ"ע .י ירושלים"על פי כההעתקה . 69' עמ', סימן לט סעיף ב, רוזנטל20

158

ת כלי חרס אינו יוצא "על פי פירושו החדש של ר. לכלי חרס אין תקנה עולמית, הפירוש המקובל

בעוד שביום המחרת כלי חרס שנאסרו הופכים עקרונית להיות , מידי דופיו רק ביום בו נאסר הכלי

יוצאים מן הכלל הזה הם כלי חרס שבלעו דם קרבן חטאת שהם . פ" הכלל של נטלמותרים בגלל

ומכיוון שכלי חרס אינו יוצא , שכן לצד בעיית הכשרות נוספת כאן בעיה של נותר, נאסרים לעולם

דינו של הכלי שלא יצא מידי דופיו לעולם , הרי שכשמדובר בכלי חרס שבלע דם חטאת, מידי דופיו

כלי חרס שהטעם האסור , ת"על פי פירוש מפתיע זה של ר. ועל כן יש לשוברובגלל בעיית נותר

, אינו יוצא מידי דופיו רק בו ביום אבל למחרת, שבו נבלע מכל סוגי האיסורים למעט דם קורבנות

עמדה זו עומדת בניגוד גמור למסורת הפרשנית . הוא יוצא מידי דופיו, פ"בגלל העקרון של נטל

.21לא לפניו ולא אחריו, ת עצמו איש לא החזיק בה"ודומה שלמעט רוההלכתית המקובלת

לט-לו, יב-תארוך ותפוצה של התשובות המופיעות במהדורת רוזנטל סימנים יא. 4.2.2.1

ת שעסקה בענייני "ת כתגובה לתשובתו הראשונה של ר"כן אל ר-ש נשלחה אם”שאלתו של ריב

ת "ש בעת שנזקק לקביעותיו של ר”מצא ריבת "את ההזדמנות לשלוח שאלה זו אל ר. 22פ"נטל

שהשאלות והתשובות שהוחלפו בין , ומכך עולה, 23בקשר לעניין משפטי בו היה עסוק באורליינש

, דומה. לט הוחלפו בסמיכות זמנים יחסית-לו, יב-ת ושהודפסו בספר הישר בסימנים יא"ש ור"ריב

:24ת"פתיחת תשובה לז כתב רב. ת ניתן ללמוד גם מעט על סדר הזמנים"שמניסוחיו של ר

יוסף ' שלמה ובחור זקן החבר ר' הן קלותי ומה אשיב על שני האריאל שרי צבאות ישראל הרב ר

אשר באו ליטול קורה מבין עיניהם ולהגיעני שיבא מכשורא25

...

:הוא כתב' ובעת שהוא מתחיל להשיב על עניין הקדירה בסימן לט סעיף ב

הנההלא ידע אחי כן פירשתי בהיותו

בחור "ש כ"מתואר ריב, "הרב"ש על השאלה השנייה והמתואר כ"החתום עם ריב, שלמה' לעומת ר

על פי הסבר התלמוד שהובא קודם . פ מותר" פירוש זה מחקה את הסבר התלמוד לדעה הסוברת שנטל21

ת העתיק פתרון זה והחילו גם על הכלל שכלי חרס אינו יוצא "ר. כלי מדין גם הם אסורים רק לבו ביום, לכן

. מידי דופיו לעולםבסיום . מיד את התשובה השנייה לזו שנדונה כאן בסעיף אהצ, ב57' עמ, 98י מונטיפיורי " עורך כ22

.31-30 'ראה לעיל עמ..". יוסף תלמידו' יעקב לר' גם זה השיב שנית רבי: "ההעתקה הוסיף

23 . ובסמוך לה16' ראה בהע

.65' עמ, רוזנטל24ך שדייני אורליינש הסירו מעל עצמם את האחריות לתפקד ת על כ" מכשורא קבל ר- במילים אשר באו 25

.ב"הוריות ג ע, ב"ראה בבלי סנהדרין ז ע. כדיינים והטילו אותה למעשה עליו

159

ש למד כבר ”ת אלו התקיימו לאחר שריב"ושחילופי שו, 26ומכאן שהיה צעיר באופן יחסי, "זקן

.ת"בבית מדרשו של ר

ורל התפוצה אבל ג, ש בסמיכות זמן זו לזו”שלש התשובות שנידונו כאן נשלחו כאמור אל ריב

יב זכה לניתוח מעמיק על -ת המופיע ברוזנטל יא"בעוד שהשו. וההתקבלות שלהן שונה לחלוטין

להופעה בקבצי הפסקים שיצאו מבית , 27י שירליאון"י בקטע המופיע בלשונו בתוספות ר"ידי ר

, 31 ותלמידיהם30זרוע-יצחק בעל אור' תלמידו ר, 29ה" ולמוכרות בבית מדרשם של ראבי28מדרשו

לט לכל ציטוט ודיון בידי חכמים -ת המופיעים במהדורת רוזנטל סימנים לו" זכו חילופי השולא

אין כלי חרס יוצא מידי דופיו "ת בעניין "ת וזאת למרות שלפירושו של ר"האמונים על תורת ר

התופעה הזו בולטת . עשויה להיות השפעה חדשנית ומהפכנית גם על ההלכה המעשית" לעולם

י בהרחבה " דן ר32יהודה שירליאון' בקטע המובא בתוספות ר. י הזקן"ו של רכבר בבית מדרש

בדבריו הוא נדרש . ת המגדירה את המונח בת יומא כלינת לילה"בתשובתו הראשונה של ר

שהעיקרון , ת"אבל את תשובתו השנייה של ר, ת"ש את ר”לשאלות דומות מאוד לאלו ששאל ריב

ש ”עוד בעת לימודיו של ריב, ת עצמו"על פי עדותו של ר, ת"המרכזי שבה נדון בבית מדרשו של ר

דומה שמקרה זה עשוי ללמדנו על תרומתו של . 33אין הוא מזכיר וקרוב לודאי שגם לא הכיר, שם

י את התשובה המופיעה במהדורת "דרך ציטוטו וניתוחו של ר. ת"י ובית מדרשו להעברת תורת ר"ר

י "י וכן לתלמידו ר" הפסקים המכילים את תורת רהגיעה תשובה זו לקובצי, רוזנטל סימן יב

ה "ראבי, לעומת זאת. זרוע-יצחק בעל אור' שירליאון שממנו הגיעה התשובה בלשונה לתלמידו ר

ידע אמנם את פסיקתו ההלכתית של 34אפטוביצר' י עמד כבר א"שעל ידיעותיו המועטות בתורת ר

כפי שראינו . יה גורלה של תשובה לטשונה באופן מהותי ה. ת אבל לא את התשובה בלשונה"ר

ובעקבות זאת לא זכתה תשובה זו , י במקום שהיה לה להיזכר"תשובה זו לא הוזכרה בידי ר

.137' ת עמ"בעה, אורבך; 82' עמ, א"פרנקפורט תרנ, אור החיים, מיכל' ראה ח26 .שסח-שסו' עמ, ז"ע, יהודה מפריש' תוספות ר27 .סימן מח, פ"תו, בלוי28 . חולין סימן אלף וקא; סימן אלף וסו, עבודה זרה, ה" ראבי29 .רסא-סימן רס, ז"פסקי ע, אור זרוע30 .ה סימן לו"פ, ש עבודה זרה"רא; סימן קצא, פ"ם ד"מהר: ראה לדוגמה31 .27' לעיל הע32

33ת וזאת מתוך מגמה " להזכיר את שיטתו החדשה של רי באופן מודע החליט שלא" אלא אם כן נניח שר

.אפשרות שכזו נראית בעיני כבלתי סבירה. להעלימה ככל שניתן מתודעת הלומדים .67' ראה לעיל עמ. 288' עמ; 262-261' עמ, ה" מבוא ראבי34

160

להיות מצוטטת בידי מי מבעלי התוספות המאוחרים , ת המובעת בה"ועמדתו הייחודית של ר

.35עד שנשכחה כמעט לחלוטין, יותר

ים שונים תשובה בנושא-נו -רוזנטל נה. 4.2.3

הקשר ותיארוך , סגנון. 4.2.3.1

מחזיקה , כפי שהיא לפנינו, שאלה זו. 36ת"ש את ר”בספר הישר מובאת שאלה נוספת ששאל ריב

ת המכילה חמשה עניינים שונים אנו למדים שהשאלה שלפנינו "אולם מתשובת ר, שלשה סעיפים

:38ש”בפתיחת שאלתו כתב ריב. 37אינה שלמה

ה לועל מה שאמר רבינו שהי39

לישאל אמנם כדבריו כן הוא אבל בעוונתיי ספקותי רבו על

..מעותיי ואין לאל ידי לשכור רץ על כל דבר ודבר ועתה ילמדנו רבינו

ת לפנות אליו לפני "בה דרש ממנו ר, ש יש ללמוד שלשאלה זו קדמה התכתבות אחרת"מדברי ריב

דרישה דומה הועלתה על ידי . ה בידינואולם איגרת זו אינה מצוי, קביעותיו ההלכתיות והפרשניות

ר מכיוון שחלק אחד מן התשובה היה מוכר לבעלי התוספות שלא כתשובה ולא בהקש' כמעט לחלוטין '35

שכלי חרס שנבלע בהם איסור שאינו חטאת הופכים להיות , כזכור, ת"קבע ר' בסימן לט סעיף ב. המדויק

ת ניסה להביא ראיה לדבריו מכך שברור שכלים אלה "ר. פ ואיסורם הוא לא לעולם אלא רק לבו ביום"נטל

בעצמו תוך שהוא ת "את הראייה הזו דחה ר. יש להם תקנה שהרי ניתן להחזיר כלי חרס אלו לכבשונות

עקרון זה בלבד מופיע בספרות . טוען שתהליך הכבשונות אינו מתקן את הכלי אלא יוצר למעשה כלי חדש

ת "שבעוד שר, המעניין הוא. ה שאינו"א תוד"עבודה זרה לד ע; ה התורה"ב תוד"ראה פסחים ל ע. התוספות

השתמשו בעלי , אלא לבו ביום' עולםל'רצה להביא את אפשרות הכבשונות כראייה לכך שאין כוונת המילה

באפשרות זו כקושיא על הקביעה שכלי חרס אינו יוצא מידי , ת"שלא הכירו את חידושו של ר, התוספות

נאמרה , שהקביעה שהכנסת כלי לכבשונות משמעותה היא הריסתו ובנייתו המחודשת, יתכן. דופיו לעולם

ובעלי התוספות המצטטים עקרון זה הכירו אותו , רתת בהקשר נוסף וכפתרון לבעיה תלמודית אח"על ידי ר

. ה אלא"א תוד"ראה זבחים צו ע. מן ההיקרות השנייה שלו . 124-123' עמ, סימן נה, רוזנטל36 שלשת סעיפי השאלה שבידינו קשורים בנושאי כשרות קדירות ותערובות שביחס אליהם מצאנו כבר את 37

עוסק בדיני ביטול ברוב של ' סעיף ב', טעם כעיקר' של עקרון עוסק בהיקפו' סעיף א. ש”התעניינות ריב

עוסק בכשרותן של קדירות בפסח תוך ' ואילו סעיף ג' דבר שיש לו מתירין'טבל וזאת מכיוון שטבל מוגדר כ

שתי השאלות שעל קיומן אנו יודעים רק מכך שתשובות אליהן נמצאות , לעומת זאת. פ"זיקה לבעיית נטל

עוסקות בפרשנות לסוגיות במסכתות פסחים ובבא מציעא ואינן קשורות , )ד, ים בסעיפ(ת "בתשובת ר

, י"אין בניתוח זה בכדי להכחיש את עדות כה, למרות זאת. מבחינת תימטית לשאלות בהן עסקנו עד עתה

. 96ראה גם להלן הערה . ש הושמטו מנוסחה של השאלה”וסביר יותר להציע ששאלות ריב .י ירושלים"ההעתקה על פי כ. 123' עמ, סעיף א, רוזנטל סימן נה38

39 .לי: ל" צ

161

ועיון בלשונה ובסגנונה של תשובה זו מלמד על קווי דמיון , 40משולם ממלון' ת בפולמוסו עם ר"ר

בצד . משולם ובין התנסחויותיו בתשובה זו' אישיות בפולמוס עם ר-נוספים בין התנסחויותיו הבין

האחד הוא . גים נוספים של ניסוחיםש שני סו"ת לריב"בולטים בתשובת ר, הדמיון בתחום זה

ת "והשני הוא תיאורים של ר, ניסוחים העוסקים בעקרונות מתודולוגיים הקשורים בפירוש תלמוד

רפרוף על שני הסעיפים . או כותב את פירושיו התלמודיים/את דרך עבודתו בעת שהוא מפרש ו

:חים ייחודיים אלוהראשונים של התשובה עשוי להדגים היטב את הריכוז הגבוה של ניסו

שמעת לעצתי חכמת לך: סעיף א41

וטעות ...שתי טעיות טעית...ודמית בעצמך..אשר שאלת .

וזה דרכי להקשות דברים נראים מעט ... שנייה שלא ראית יפה בפתרוני וטעית מראשו לסופו

ותתישב על ההלכות ולא מבחוץ ואז תבין אך בשיבוש מצאת ...כ עיקר הקושיות"תחילה ואח

ב פתרוני וטעית בו ודרך חיצונה אחת ביררת לך לטעות בפתרון כי אתה יודע דרכי להקשות כתו

להעמיד שמועות ישרות ואיני עושה שינויי דחיקי כי קושיותי תירוץ הן ואינם צריכות תירוץ כי

ההלכות נוחות בלא שינויי דחיקי ורויחי

אף מקלקלין , מצריך אינן צריכיןלבנים ושחורים שאתה ] של[ותירוצים ...וכן טעית: סעיף ב

כי מתוך הילוך השמועה ופשוטה אני ] בידך[כלל זה יהא ...השיטה כי פירושי קצר ונוח הוא

מפרשה והקושיות סעד כי אפילו כשיש בתלמוד חייב במקום אחד ופטור במקום אחר אנו

היתי עושה מודה על האמת ולא ] ואני....[ש קושיות אחרות כי ההיא דתניא"מתרצים יפה כ

סניגורין לדברי כי טוב היה לי למחוק שגיוני מלהעמיד בלא רגלים ולבך אל ימהר לתרץ

כי הניכר יש לנו לאסור ולא ...צ לתרץ רוחות"וא, בסברות שאינן צריכות שהשמועות מרווחות

.ומתוך שהורגלת בכך נפלאת בעיניך איפכא...שאינו ניכר

ואת הסיבה להופעתם יש , ובה אחת לא בא במקרהאין ספק שריכוז ניסוחים מעין אלו בתש

שרובן הן השגות על , ש הוא”הדבר הבולט בשאלות ריב. ש”לחפש באופי ומהות שאלותיו של ריב

סביר שבמקבץ . עד כדי ששאלה זו נראית כקובץ השגות על הספר, ת שבספר הישר"פירושי ר

אלא השגה עקרונית על דרכו , רת לא רק השגות מקומיות על פירוש זה או אח"השגות זה ראה ר

ש והן המשפטים המצדיקים ”ומתוך תחושה זו באו הן ההתבטאויות החריפות ביחס לריב, בספרו

ת ורבינו משולם "בהקשר זה נדמה שהדמיון בין פולמוס ר. את דרכו ומגינים על אמיתות פירושיו

אלא , על פרטי הלכה ונוסחת שהויכוח אינו רק "משולם חש ר' גם בפולמוס ר. לבין תשובה זו רב

משולם לאחר שהלה הציע בלגלוג ' ת ותבע זאת מר"בסימן מח סעיף יא חזר ר. סימן מד סעיף ד, רוזנטל40

.'ראה רוזנטל סימן מז סעיף ז. שאכן כך יעשהביטוי . ת אזי היה מחכים או נחשב כחכם"ש מחריש כפי שיעץ לו ר”ה ריב כוונת הדברים היא שלו הי41

.פ גם מכאן יש ללמוד שלאיגרת הנוכחית קדמה איגרת נוספת"עכ. בתשובה זו' דומה לזה ראה בסוף סעיף ג

162

ניסוחיו הבין אישיים כמו גם הצהרותיו המתודולוגיות הנם יוצאי , מכיוון שכך. על דרך ושיטה

ש זכתה למאפיינים סגנוניים וטיעוניים ”שגם התשובה לריב, סביר. 42דופן בחריפותם ובכמותם

שנית הנשענת ש מהוות למעשה הצעת אלטרנטיבה פר”ת חש בכך ששאלות ריב"דומים בגלל שר

. על בקורת שיטתית

קביעה זו . ב"את מועדה של תשובתנו אין להקדים לראשיתן של שנות הארבעים של המאה הי

בשנים אלו . 43ש על ספר הישר תוך שהוא מזכירו בשמו”נשענת על כך שבשאלותיו משיג ריב

ו של שלשת שאלותי. ת"ועל כן אין אפשרות להקדים את תאריך השו, 44התפרסם ספר הישר

ת בשאלות "קרובות בנושאיהן לנושאים שנידונו בינו ובין ר, ש המופיעות בסימן הנדון כאן”ריב

ת זה קדם "עובדה זו לצד העובדה שלחילוף שו. 45ותשובות שתוארו בסעיפיו הקודמים של פרק זה

וכן שחלקים מהתשובה המופיעה במהדורת רוזנטל סימן לט הופרדו מן , ת אחד"לפחות חילוף שו

ת "מקרבים אל הדעת את האפשרות שהשו, 46התשובה והועברו לחלק החידושים של ספר הישר

נו הוא חלק מדיון מתמשך העוסק בדיני תערובות וכשרות כלים דיון -המופיע ברוזנטל סימנים נה

, וכנראה בסמוך, והמשכו לאחר' בחור זקן'ש ”שנפתח לפני הופעתו של ספר הישר ובעת היות ריב

.ב"הישר בראשית שנות הארבעים של המאה הילהופעת ספר

טעם כעיקר-ב בתשובה -ניתוח סעיפים א. 4.2.3.2

במהלך . 48ת המובא בספר הישר"ש על מהלך פרשני של ר”השיג ריב, 47בסעיף הראשון של שאלתו

הקובע שטעם של מאכל אסור שנבלע , "טעם כעיקר"שתוקפו של הכלל התלמודי , ת"זה קבע ר

ת על "בקביעתו התבסס ר. אינו אלא מדרבנן, בע את דינו של המאכל כולו כאסורבמאכל היתר קו

אולם הוא עצמו היה ער לכך שמסוגיה נוספת הנמצאת במסכת , 49שלש סוגיות תלמודיות

.304-302' השווה למופיע להלן עמ42 .123' עמ, סימן נה סעיף א, רוזנטל43 .24 ובהערה8' עמ, ת"ר, ראה ריינר44 . 37' ראה לעיל הע45 .30-29' ראה לעיל עמ46 .סימן נה סעיף א, רוזנטל47 . א67 דף 534ראה גם כתב יד אוקספורד . שלזינגר סימן תרצד48 .א"חולין קח ע; א" צט ע-ב "חולין צח ע; א" עבודה זרה סז ע49

163

ועל כן אדם שאכל מאכל שבו יש טעם , יש להסיק שתוקפו של האיסור הוא מדאורייתא50פסחים

כדי ליישב סתירה . 51ת אין לחייבו מלקות"ם בפועל לדעת רגם א, אסור עבר על איסור דאורייתא

-בין מצב בו הטעם האסור התערב באוכל מאותו סוג , ת שיש להפריד בין שני מצבים"זו טען ר

ובין מקרה בו הטעם האסור , שאז תוקפו של דין טעם כעיקר אינו אלא מדרבנן-' מין במינו'

.שאז האיסור הוא מדאורייתא' ומין בשאינו מינ '-התערב באוכל מסוג אחר

יש עונש מלקות היכן שיש איסור , ת"שעל פי הבנתו את שיטת ר, ש אנו למדים”משאלתו של ריב

:52ועל נקודה זו הוא שאל, דאורייתא

שיש בו מלקות' ורבינו פי53

טעה בפירוש כי לא ידע להבין מלקות הנזכר כי ההיא דמכות לוקה

מהיכי ' ולא יכולתי יותר להתאפק וילמדנו רבי(!) בוהו חמש ומפרש חמשה איסורי וכן השי

תיתי האי מלקות

תמה מהו , 54ת"ת בחריפות שאין לה אח ורע בפניותיהם של חכמים אל ר"ש שהתנסח כלפי ר”ריב

ולאחר שהוא ציין שהיו חכמים שכבר השיגו על , המקור לחיוב המלקות במקרה של טעם כעיקר

ש נראה ”מדברי ריב. אולם לא רק זאת. שיציג לו את המקורת "הוא ביקש מר, ת בנקודה זו"ר

שאז האיסור הוא מדרבנן לבין ' מין במינו'ת בין תערובת "שהוא לא קיבל את ההפרדה שעשה ר

יש להסתמך בשני , ש"לדעת ריב. שאז האיסור הוא מדאורייתא' מין בשאינו מינו'תערובת

שאין דין מלקות במקרה של 55בודה זרהיוחנן במסכת ע' המקרים על קביעתו המפורשת של ר

ש האיסור הוא "וזאת למרות שלדעת ריב, 56"טעם כעיקר"הוא הוא ה" טעמו ולא ממשו"

.ב" פסחים מד ע50והאי ): "6' בסמוך להערת המהדיר מס(ת שכתב " מלקות על פי סוגיית פסחים עולה מדברי ר שאין חיוב51

ראה להלן ". דשמעתא מוכח' מלקות לאו משום מלקות ממש אלא משום איסורא דאורייתא דפי' דפרשינ

.77' בסמוך להע171' עמרוזנטל הוסיף כאן משפט שלם על פי חלק החידושים . י ירושלים"ההעתקה מכ. סימן נה סעיף א, רוזנטל52

.סימן תרצד

53משפט זה ". וכתב שהמפרש שאין בו מלקות ממש אלא איסור: " בנקודה זו הוסיף רוזנטל את המשפט

נוסף על ידי רוזנטל בהסתמך על הקטע המופיע בחלק החידושים תרצד ותוקן על ידו כדי להתאימו לשאלת

ש ללא "הוספת משפט זה משנה את כל משמעות שאלת ריב. 6סימן תרצד הערה , ראה שלזינגר. ש”ריב

.מקור והצדקה .."טעה בפירוש כי לא ידע להבין.. ורבינו "54 .ב"סז ע, עבודה זרה55ובעל כרחך טעם כעיקר וטעמו ולא : "ראה שלזינגר סימן תרצד. ת" על הזהות בין המונחים עמד כבר ר56

".אחד הן אלא שבלשון תלמוד קורהו טעמו ולא ממשו ובלשון ברייתא קורהו טעם כעיקרממשו

164

מתבסס על , הנימוק לכך שאין להלקות עבריין שעבר על איסור תורה, ש"לדעת ריב. מדאורייתא

נלמד דין טעם לדעת חכמים . 57ניתוח שתי ההצעות המופיעות בתלמוד כמקור לדין טעם כעיקר

' לדעת ר. וחומר לשאר איסורי תורה-כעיקר בתחילה ביחס לנזיר ומשם נלמד דין זה באמצעות קל

עקיבא עצם העובדה שהתורה דרשה את הכשרת כלי מדין מלמדת על כך שהטעם שבכלים הוא

אם , שתי דרכי הלימוד הללו אינן מספיקות כדי לחייב עונש מלקות, ש"לטענת ריב. טעם אסור

ואם בגלל שאין עונש מלקות על לאו הבא , גלל שאין מענישים על איסור שנלמד בקל וחומרב

.מכחו של ציווי עשה

יוחנן במסכת חולין שאין לוקים על טעם כעיקר וגם אם ' כ על קביעתו של ר"ש התבסס א”ריב

. מצא במסכת פסחים שהאיסור הוא דאורייתא הוא קבע שאין מקום למלקות מהסיבות האמורות

ת בשיקוליו סוגיות נוספות תוך שנתן דעתו לכך שמחלק מן המקורות "הכליל ר, לעומתו

התלמודיים עולה שאיסור טעם כעיקר הוא מדרבנן ומחלק אחר מתקבל שהאיסור הוא

ת מבנה הלכתי המופיע בתלמוד והמפריד בין תערובת "כדי לפתור בעיה זו אימץ ר. מדאורייתא

ת היה מקיף "דיונו של ר. בשאינו מינו והפעיל אותה גם במקרה זהמין במינו לבין תערובת מין

אולם נדמה שייחודו העיקרי הוא בכך שהכיל מבנה , יותר מבחינת מספר הסוגיות שהוקשו זו לזו

הוא שעורר את ביקורתו , סביר שמבנה חדש זה. חדש שלקיומו בסוגיה זו לא היה כל רמז בתלמוד

ת מגלה שאמירותיו המתודולוגיות " בתשובתו החוזרת של רועיון, ת"ש על פירוש ר”של ריב

.שאותן ציטטנו קודם לכן מתייחסות אחת לאחת למבנה עומק זה

מכך שאנו לומדים טעם , ת"לדעת ר. 58ת את הבסיס להפרדה בין הסוגיות"בפתיחת דבריו מחדד ר

כ בבירור את סברתן "סוגיה זו נוגדת א. יש ללמוד שאיסור זה הוא מדאורייתא, כעיקר מכלי מדין

-ת בקטע הנמצא בחלק החידושים של ספר הישר " שאותן ניתח ר-של סוגיות עבודה זרה וחולין

ושמהן משתמע בעליל , 59ת בתשובתו"ואת סברתה של סוגיית מסכת זבחים שאת עמדתה הציג ר

סכת ש הצליח ליישב יפה את הסתירה בין מ”ריב, ת"לטענת ר. שאיסור טעם כעיקר הוא מדרבנן

פסחים בה נאמר שתוקף איסור טעם כעיקר הוא מדאורייתא לבין מסכת עבודה זרה בה נקבע

לּו היה שם לב למכלול הבעיות היה מגלה שאין פתרון אחר , אבל. שאין לוקים על טעם כעיקר

ת שהרי מסוגיות זבחים וחולין עולה בבירור שתוקפו של איסור טעם כעיקר "מבלעדי פתרונו של ר

.ב"ע-א"מד ע, פסחים57 .124' עמ', סימן נו סעיף א, רוזנטל58 .א"עט ע, זבחים59

165

קריאה שהובילה אותו , ת בקריאה חלקית של דבריו"ש מואשם אם כן בידי ר”ריב. בנןהוא מדר

ת עונש מלקות היכן שרמת האיסור היא "והיא שייחס לר, לטעות נוספת בסופו של דבר

אין אמת בייחוס עמדה זו לפירושו שהרי גם הוא ידע את הכלל שאין , ת"לטענת ר. מדאורייתא

. עונשים מן הדין

של ' ש בסוגיית טעם כעיקר לא תמה עם סיומו של סעיף א”ת על עמדת ריב"ל רביקורתו ש

ש שעסקה ”ת סיים לענות על שאלה אחרת של ריב"לאחר שר', בסופו של סעיף ב. תשובה נו

: ת"כתב ר, 60בפירוש סוגיה במסכת פסחים

ילו כשיש כי מתוך הילוך השמועה ופשוטה אני מפרשה והקושיות סעד כי אפ] בידך[כלל זה יהא

ש קושיות אחרות כי ההיא "בתלמוד חייב במקום אחד ופטור במקום אחר אנו מתרצים יפה כ

ש אומרין צריך ונותן על מקומו ודיו מסתברא נמי התם וכן "מינין נזיר ממורט ב' ג' דתניא פ

מודה ] ואני[בפסק רב פפא במלוה על פה וכן באכלה ערלה ושביעית וכלאים וטובא נמי איכא

...אמתעל ה

הנם שלש סוגיות ) אכלה ערלה, פסק רב פפא, נזיר ממורט(ת "שלש המקרים המוזכרים בדברי ר

דיון רחב ביחס לסוגיות אלו נמצא . ת סתירות בדרך הצגתן במקומות שונים בתלמוד"בהם מצא ר

ת בסימן זה היא שיש להתייחס לתופעה זו כאל " וטענתו של ר61בחלק החידושים של ספר הישר

היינו כאל שתי לשונות בתלמוד החולקות זו על זו גם אם הן אינן מופיעות יחדיו , " דאמריאיכא"

ת "על מה ראה ר, השאלה שאותה ראוי לשאול היא. 62תוך שימוש בטרמינולוגיה המתאימה

60עניינה של . ש שאינה לפנינו”ת על שאלה של ריב" בין שני החלקים העוסקים בענייני טעם כעיקר ענה ר

פירוש הנמצא לפנינו בחלק החידושים של ספר הישר , ב"ת לסוגיית פסחים ה ע"רושו של רשאלה זו הוא פי

ת בתשובה המופיעה בסמוך לקטע זה בכתב יד ירושלים של ספר "על פי עדות ר). שלזינגר סימן שלז' מהד(

ספרים פירוש זה היה פירושו של אביו שאותו הוא בחר מתוך מ, )4' הע, שם, י שלזינגר"הודפסה ע(הישר

חלקו . ש הקשה על הפירוש והציע פירוש אלטרנטיבי לסוגיה זו”ריב. פירושים אפשריים של סוגיה זו

ובחיזוק ) ללא הצגתו וללא הסבר הדחייה(ש ”ת הוקדש לדחיית פירוש ריב"בתשובת ר' הראשון של סעיף ב

.פירוש אביו, כאמור, ת שהוא"פירושו של רת שסתירה שמצא בדרך היצג סוגיית נדרים כז "בקטע זה טען ר. סימן סח שהוא חלק מחידושי נדרים61

.א היא דוגמה נוספת לתופעה זו"א לעומת בבא בתרא קסח ע"עא ומנסה "א לבין סוגיית כריתות כד ע"ת בין סוגיית גיטין לב ע"בסימן זה משווה ר. ראה גם שלזינגר קטו62

מי יש לומר כי שתי גרסות הן כי ההיא דנזיר ממורט ואי נ: "ליישב בין הסוגיות אבל בסוף דבריו הוא כותב

מעניין . שלש המקרים הללו הם המקרים המופיעים גם בתשובתנו". וטובא איכא. ודרב פפא ודרב יהודה

שסדר הופעת המקרים בשני הקטעים הללו זהה אולם בסימן סח העוסק במפורט בעניינן של הסוגיות הללו

-כ הוא מדגים את התופעה ביחס לרב יהודה "ל אח" בסוגיית נדרים הנת מתחיל בדיון"ר. הסדר הוא הפוך

לדיון מעמיק . כ פסיקתו של רב פפא ורק לבסוף מובאת הסתירה בעניינו של נזיר ממורט"אח, אכלה ערלה

, בעלי התוספות על התורה: ביחס לרשימה זו ולמקרים נוספים שנוספו עליה בספרות התוספות ראה

166

, ש העוסק בפירוש סוגיית פסחים”להזכיר את עניין הסוגיות המוחלפות בחלק התשובה לריב

ת לדון בבעיית "חזר ר' סביר שבהמשכו של סעיף ב. הסוגיות המוחלפותשאינו קשור כלל לשאלת

כאשר החליט . ש”ובכך להגיב לטענה עקיפה של ריב" טעם כעיקר"סתירת הסוגיות העוסקות ב

הוא " מין בשאינו מינו"לבין " מין במינו"ת המפריד בין "ש שלא לקבל את המבנה החדש של ר”ריב

מגיב על ' ת בדבריו בסעיף ב"ר. עיקר חולקות על חברותיהןקבע למעשה שחלק מסוגיות טעם כ

וכך עשה במקרים שאותם , גם לו אין מניעה עקרונית ללכת בדרך המפרידה, לדבריו. אפשרות זו

, אולם. 63כמו גם במקרים אחרים שאותם הוא יפרט בהמשכו של סעיף זה, הוא פירט בדבריו

המאחדת את הסוגיות על ידי בניית מערכת הפתרון הראוי הוא הצעתו, ת"לדעת ר, במקרה זה

את הסיבה להעדפתו את סוג הפרשנות . מושגים נוספת המבהירה את כוונתן של הסוגיות השונות

ויתכן שעל , ת בטיעונים השאובים מן הסוגיות הללו"הזה דווקא בסוגיית טעם כעיקר לא נימק ר

הבנתה הנכונה של הסוגיה כן הוא האריך בטענתו שהבנת שאלותיו היא למעשה התשתית ל

:64הנידונה

כי אתה יודע דרכי להקשות להעמיד שמועות ישרות ואיני עושה שינויי דחיקי כי קושיותי

כלל זה יהא ......תירוץ הן ואינן צריכות תירוץ כי ההלכות נוחות בלא שינויי דחיקי ורויחא

ולבך אל ימהר לתרץ ....כי מתוך הילוך השמועה ופשוטה אני מפרשה והקושיות סעד ] בידך[

צ לתרץ רוחות"וא, בסברות שאינן צריכות שהשמועות מרווחות65

שסוגיה שבה נאמר שהאיסור הוא , הוא' טעם כעיקר'ת לסתירת סוגיות "תורף פתרונו של ר

מדרבנן הוצבה על ידו כעוסקת במקרה של תערובת מין במינו ואילו סוגיה שממנה משתמע

מעבר לחדשנות . בה על ידו כעוסקת בתערובת מין בשאינו מינושהאיסור היא מדאורייתא הוצ

, רוזנטל' ש' ראה גם א. 20-19' עמ, ת"ר, ריינר' ר; 43-27' עמ, מבוא, ה" ירושלים תשל,אברמסון' מהדורת ש

. שם129 ובהערה 351' ובמיוחד עמ356-317' עמ) ט"תשמ(תרביץ נח ', ללשונותיה של מסכת תמורה'עוני וכן ברוב מקומות איני חושש לתירוצים כגון גבי לחם ): "126' עמ( בקטע התשובה המתחיל במילים 63

י הלכו בדרך פרשנית "ת מקרה נוסף בו הוא ורש"בקטע זה הביא ר" וטובא כי הני ואני פירשתים....

.המפרידה בין סוגיות ולא ניסו לאחדן על ידי יצירת מושגים חדשים שיאפשרו הבנה מחודשת של הסוגיות .ב-סימן נו סעיפים א, רוזנטל64ש הרי ”הצהרות הללו בעקבות לחץ ההתכתבות עם ריבת ל" נדמה שגם אם במקרה קונקרטי זה נגרר ר65

שלב . ת בפרט"שיש בהצהרות אלו חשיבות רבה להבנת דרכם הספרותית של בעלי התוספות בכלל ושל ר

. ת כשלב החשוב ביותר בתהליך הפרשני של סוגיה כל שהיא"הצגת השאלות בניתוח הסוגיה מוצג בידי ר

מדת על כך שחלק מכריע מפרשנותם מוצג בסגנון של הכרות שטחית בלבד עם ספרות התוספות מל

סביר . ת אנו מוצאים ניסיון להגדיר את יתרונה ואיכותה של דרך היצג זו"קושיות ותירוצים וכאן בדברי ר

סימן נו " (כ עיקר הקושיות"להקשות דברים נראין מעט תחילה ואח"ת שדרכו היא "שגם הצהרתו של ר

.קשורים אף הם לגישה זו) סעיף א

167

. נראית הצבה זו כהפוכה להגיון ההלכתי המקובל, שאין לו רמז בסוגיות טעם כעיקר, שבפיצול זה

:ת שבהמשך דבריו כתב"עובדה זו הייתה ברורה לר

יותר ואל תטעה לומר לפי סברתך מבחוץ להיות תימה בעיניך להחמיר במין בשאינו מינו

כי הניכר יש לנו לאסור ולא , כי אם תתיישב בדבר ההלכות מוכיחות והסברא טובה, מבמינו

ומתוך שהורגלת בכך , שאינו ניכר וגזירת הכתוב הוא למאן דאית ליה מין במינו לא בטיל

. נפלאת בעיניך איפכא

במינו אינו בטל שעיון בסוגיות ביטול ברוב מלמד שכרגיל מין, ת כאן הוא"הקושי אתו מתמודד ר

על פי המבנה הפרשני . 66בעוד שבמקרים של מין בשאינו מינו פועל הכלל של ביטול ברוב, ברוב

שעל פיו במקרים של , נוצר מצב תשתיתי הפוך" טעם כעיקר"ת כדי לארגן את סוגיות "אותו יצר ר

איסור היא מין בשאינו מינו רמת האיסור היא מדאורייתא בעוד שבמקרים של מין במינו רמת ה

ת קביעה מפתיעה נוספת והיא שהעיקרון שמין במינו אינו "כדי לפתור בעיה זו קבע ר. רק מדרבנן

] מין בשאינו מינו[=את הניכר : "בעוד שהסברא היא הפוכה לגמרי שהרי, בטל הוא גזירת הכתוב

כ "ת מעבר לכך שדרש יצירת מבנה הלכתי חדש נדרש א"מהלכו הפרשני של ר". יש לנו לאסור

לקבוע שאחד מן הכללים הבסיסיים ביותר בהלכות תערובות אינו אלא גזירת הכתוב שההגיון

.ת בסוגיות טעם כעיקר"ואת הגיון זה יש להפעיל לדעת ר, עומד בסתירה לו' הטבעי'

ת היה הסתייגותו משתי "ש לקבל את מהלכו הפרשני של ר”אין ספק שאי הנכונות של ריב

ש נצמד יותר למשמעותן הראשונית של ”ריב. ת"בסיס פרשנותו של רהנקודות הללו שעומדות ב

אינה עומדת , ולא הלך בדרך היוצרת מערכת מושגית חדשה שמעבר לחדשנותה, הסוגיות ומהלכן

שהוא לא , ת היה"ש לשלם בעת שדחה את פירוש ר”המחיר שהיה על ריב. במבחן הסברא הישרה

ועל פי פירושו הסוגיות סותרות האחת , ורה הרמוניתהיה יכול לפרש את כל הסוגיות הנדונות בצ

ש טען שגם הוא מכיר בכך ”ת שחש במתח הזה ובביקורת שהשתמעה מדברי ריב"ר. 67את חברתה

שלעתים הסוגיות חלוקות האחת על השנייה אולם במקרה זה נכון יותר לארגן את הסוגיות כולן

:ש”ת אל ריב"פולה של רדומה שפנייתו הכ. בצורה שלא תחלוקנה האחת על חברתה

לפי סברתך ואל תטעה לומר ) 126' עמ... ( ואז תביןולא מבחוץותתישב על ההלכות ) 125' עמ(

.. להיות תימה בעיניך להחמיר במין בשאינו מינו יותר מבמינומבחוץ

.ב"עבודה זרה עג ע; ב" ראה פסחים כט ע66. ש יש לראות כאחד מבעלי התוספות שהפרשנות ההרמונית עמדה בבסיס פעילותו” אין ספק שאת ריב67

אין כלי חרס "ש בה דנו קודם לכן ושבה השתמש בעקרון ”כדוגמה לכך ניתן לראות את שאלתו של ריב

. 158-157' ראה לעיל עמ. פ נגרם בלינת לילה"ת שנטל"כדי להקשות על שיטת ר" יוצא מידי דופיו לעולם

. ש"ההרמוניה היה גבוה מדי לדעת ריב" מחיר"במקרה זה

168

וסברא זו היא ', סברא מבחוץ'ש בוחן את התוצר הפרשני גם על פי ”ת חש שריב"שר, מלמדת

שבדקה את ההגיון הפנימי של ' סברא מבחוץ'. ת בסוגיה זו"ו לפסול את פירוש רשהניעה אות

ת בעניין פרק הזמן הגורם לטעם "ש לשלול גם את פירושו ר”את ריב, כזכור, מושג הלכתי הניעה

ש לקבל את המבנה ”ודומה ששיקול דומה שמלווה היה באי מוכנתו של ריב, 68להפוך לפגום

.ש”ת בידי ריב"שגרמו לדחיית פירושיו של רת הם "ההלכתי החדש שיצר ר

?ת" כיצד נמסרו דברי ר-האם יש עונש מלקות על איסור טעם כעיקר . 4.2.3.2.1

ת עמדה שעל פיה עבריין שאכל מאכל האסור מדין "ש ייחס לר”הזכרנו כבר את העובדה שריב

הישר כמו גם ת עצמו המובאים בחלק החידושים של ספר "עיון בדברי ר. טעם כעיקר לוקה

מהיכן . ת הייתה שאין חיוב מלקות במקרה האמור"ש מלמדים על כך שעמדת ר”בתשובתו לריב

? ת המפורשת"שלכאורה סותרת בעליל את עמדת ר, ש את מסורתו”שאב אם כן ריב

קטע זה שונה במספר . 69ת בעניין טעם כעיקר בלשונו המקורית"ן מצוטט פסקו של ר"בספר ראב

אולם לעניינינו חשוב שבקטע זה מופיע במפורש , הדברים המופיע בספר הישרנקודות מהיצג

:שיש עונש מלקות על טעם כעיקר

עקיבא נשמע לרבנן דדריש ליה ' ועל כרחך לקי עליה לרבנן דהא מפקי ליה מקרא ועוד דמדר

.להאי קרא להיתר מצטרף לאיסור ולקי לרבנן נמי דדרשי לטעם כעיקר נמי לקי

וזאת , ת אכן קבע שהאוכל מאכל האסור בגלל העקרון של טעם כעיקר לוקה"ר, העל פי קטע ז

דיון מקיף בענייני טעם , יתירה מזאת. ש”בניגוד מוחלט למה שמופיע בספר הישר ובתשובתו לריב

בבסיס הדיון הועמדה עמדת . 70יהודה מפריש על מסכת עבודה זרה' כעיקר מופיע בתוספות ר

החכמים . ת שטעם כעיקר אסור מדאורייתא" מול עמדת ר71בנןי שטעם כעיקר הוא מדר"רש

לקראת סופו של . 72שמחה' חיים כהן וחכם בשם ר' ר, אלחנן' בנו ר, י הזקן"הדנים בעניין זה הם ר

.155-154' ראה לעיל עמ68 .ב"דף שה ע, ן" ראב69ב "חולין צח ע; ר יוחנן"ה א"שם תוד; ה טעמו ולא ממשו"ב ד"סז ע, עבודה זרה, יהודה מפריש' תוספות ר70

. ה רבא אמר"תוד .ה לטעם כעיקר"ד, ב"צח ע, חולין71ת "שפנה אל ר" שמחה' נדיב ר"יתכן להציע שהמדובר הוא ב*. 23' הע231' ת עמ"בעה, ראה אורבך72

.67-66' ת עמ"ר, ריינר; 169' עמ, ראה רוזנטל. בשאלה

169

:73הדיון מופיעים הדברים הבאים

וטעמא דלא . ר יוסף מאורלנש פירש דמיירי במין שאינו מינו וטעם כעיקר הוי דאורייתא"וה

וליכא בהו אלא . דיליף טעם כעיקר מגיעולי גוים, עקיבא באלו עוברין' יוחנן סבר כר' רד, לקי

ואפילו לרבנן דילפי טעם כעיקר מקל וחומר דנזיר נמי לא לקי . עשה דכל אשר יבא ולכך לא לקי

ת דנבילה מעיקרא בלאו וכשנבלעה בכלי שריא והדר "ולא הודה לו ר. דאין מזהירין מן הדין

היכא , קצרו של דבר. כשנפלטה במאכל ישראל לאיסורא קמא חזרה והיא בלאואסר רחמנא

. לאיסוריה קמא אהדריה-דאסר והתיר אותו דבר ואסר

, לעומת זאת. ת"ש המופיעים בקטע זה זהים לטיעוניו המופיעים בשאלתו לר”טיעוניו של ריב

, בתשובתו שבספר הישרבעוד ש. ת שונים בעליל מתשובתו שאותה הכרנו דרך ספר הישר"דברי ר

ש ”הרי שבתשובתו לריב, ת שגם אם מעמד טעם כעיקר הוא מדאורייתא לא לוקים עליו"קבע ר

וזאת מכיוון שאם ישנו איסור , ת שיש עונש מלקות"קבע ר, יהודה מפריס' המופיעה בדיונו של ר

סור אזי רמת האי, שהותר בשלב מסוים ובשלב מאוחר יותר קבעה התורה שהדבר אסור שוב

. חוזרת לרמתו הראשונית היינו לאיסור נבלה על כל השלכותיו כולל עונש המלקות

ת לגבי עונש המלקות באכילת איסור טעם "כ שתי מסורות סותרות ביחס לעמדת ר"לפנינו א

ש המופיעה ”ת לריב"על פי המופיע בחלק החידושים של ספר הישר ועל פי תשובתו של ר. כעיקר

אולם על פי המופיע , ת הייתה שאין לחייב עונש מלקות"עמדת ר, ר זהבחלק התשובות של ספ

יהודה שירלאון ועל פי ' ת בסיכומו של ר"על פי היצג דברי ר, ן"בנוסח הפסק המצוטט בספר ראב

ת חזר בו "יתכן להציע שר. ת בדיוק להיפך"ש בשאלתו המובאת בספר הישר קבע ר"הבנת ריב

י שירליאון מתועד " שהן בספר הישר והן בסכומו של רעצם העובדה, אולם, בשלב כל שהוא

. ש כנמען התשובה כאשר שאלתו מופיעה בשתי העדויות בצורה דומה מקשה על הצעה זו”ריב

ת "שלפנינו תופעה של מסורות שונות שהתפתחו בבית מדרשם של תלמידי ר, סביר יותר

במקרה זה סביר שיש . ת עצמו"או כתיבת הדברים בידי ר/ותלמידיהם סמוך מאוד למועד אמירת ו

והשאלה שאותה יש לשאול ' האמיתית'ת כמביעה את עמדתו "להעדיף את תשובתו הכתובה של ר

ושעל פיה -יהודה שירליאון ' ן ובתוספות ר" המופיעה בראב-היא כיצד נוצרה המסורת האחרת

צוא אם נשוב שאת הפתרון לחידה זו נוכל למ, דומה. יש עונש מלקות במקרה של טעם כעיקר

ומתן -ת וזאת תוך השוואת הדברים לסכום משא"ש ותשובתו של ר”ונעיין במבנה שאלתו של ריב

. זה בספר הרוקח ובתוספות למסכת עבודה זרה

ת שתי סיבות מדוע אין לחייב מלקות גם אם טעם כעיקר הוא "ש בשאלתו לר”הציע ריב, כזכור

.שכו' עמ, ז"ע, תוספות רבי יהודה מפריש73

170

אין " נלמד איסור טעם כעיקר בקל וחומר מנזיר ועל פי עמדת רבנן בבבלי פסחים. א. מדאורייתא

, ע נלמד האיסור מפרשת מדין ושם אין אלא ציווי עשה"על פי שיטת ר. ב". עונשין מן הדין

ש ”ת סיכם את טענות ריב"לאחר שר. שאין לוקים על איסור הנלמד ממצוות עשה, והמקובל הוא

:74טש טעה שתי טעויות ואת שתיהן הוא פיר”הוא מכריז שריב

מ טעמו ולא ממשו "כי כלי מדין טהרתם עשה ואיסור נבלה מדגלי הגעלה ומדאצטריך היתר ש

וטעות שניה שלא ראית יפה בפתרוני וטעית מראשו לסופודאורייתא

:ש שנבעה מאי הבנת דבריו הוא מוסיף”ת לפרט את טעותו השנייה של ריב"לאחר שמסיים ר

ן עונשין מן הדיןאבל אמלקות לא הקפדתי דאנא ידענא דאי

, ת ביחס לטעות הראשונה"הרי שטענת ר, ת עצמו"בעוד שהטעות השנייה מוסברת היטב בדברי ר

דומה שעיון בספר . אינה מובנת כל צרכה, שהמילים המביעות אותה מסומנות בגוף הציטוט

:75ת הוא כתב"לאחר שבעל הרוקח הביא את דברי ר. הרוקח עשוי להבהיר את כוונתה

. ל היה אומר דמיירי שפיר במין בשאינו מינו"ר יצחק בן הנדיב רבי יוסף ז"ף בן הר יוס"וה

ג דטעם כעיקר דאורייתא היינו מגיעולי כותים דאמר קרא תעבירו באש היינו עשה אבל "דאע

וקשה הלא פסולי המוקדשין כתיב תזבח ואכלת בשר ודרשינן . לאו ליכא לכך אין לוקין עליו

ב דבכורות "הכי תני בפ' ה כי אם לאו הבאה מכלל עשה דהוי עשה אפיתזבח ולא גיזה ואין ז

וכי אמר ...הגוזז והעובד בפסולי המוקדשין סופג את הארבעים אלא על כרחיך היינו טעמא

קרא תזבח ודרשינן ולא גיזה היינו שהוא באיסורו הראשון ולא תגוז ובשלהי מכות המנהיג שור

...סורפסולי המוקדשין לוקה משום דכל אי

ש מסוגיה במסכת בכורות שממנה משתמע ”ת את טענת ריב"סתר ר, על פי דברי הרוקח

שבו למעמדם הראשון ועל כן גם דרישת התורה להכשיר את כלי מדין -ושבו ' נעלמו'שאיסורים ש

שבהם התבשלו מאכלות אסורים מלמדת על כך שהטעם שבכלי שאמור היה להיות מותר חזר

. ועל כן יש ללקות עליו-" הדריה לאיסורא קמאא "-למעמדו הראשון

ת כתב "ר. ש”ת לריב"נראה שהטענה המפותחת בדברי הרוקח היא הטעות הראשונה אותה יחס ר

כאשר . 'שהוא באיסורו הראשון'ש שהנמקתו לשלילת עונש מלקות מוטעית מיסודה בגלל ”לריב

הוכחות , כתות בכורות ומכותהושמטו ההוכחות ממס, ת שבספר הישר"הובאו הדברים בתשובת ר

.סימן נו א, רוזנטל74ראה גם בכורות טו . יוחנן' ה אמר ר"א תוד"ז סז ע"ובדומה לכך בתוספות ע. סימן תעה, הרוקח הגדול75

.ה ואהני"א תוד"ע

171

ת ראוי היה "שגם על פי דעת ר, כן-ברור אם. 76ש כטעות”ת להגדיר את טענת ריב"שהביאו את ר

ללקות על איסור נבלה הטמון בכלים וזאת מכיוון שציווי ההגעלה בכלי מדין מלמד על כך שהחטא

שעל , שלדעת רבנןבעוד, ע"אלא שמסקנה זו תקפה רק על פי דעת ר. ועונשו עומדים במקומם

מקור איסור טעם כעיקר הוא , ת כפי שניתן לראות בחלק החידושים של ספר הישר"פיה פסק ר

. ת שאין עונשין מן הדין"מקל וחומר ועל זה אכן הסכים ר

י שירליאון את הדברים הוא לא הציג בבהירות את ההבדל בין דחייתו המקומית "כאשר ציטט ר

ת שאין דין מלקות "לבין תפיסתו העקרונית וההלכתית של ר, ש”בת את אחד מטיעוני רי"של ר

ת חייב מלקות בכל מקרה שבו "כך השתרשה לה בין בעלי התוספות העמדה שר. 'טעם כעיקר'ב

הכתובה והמאורגנת , ת"העברתה של תשובת ר. הוגדר איסור טעם כעיקר כאיסור דאורייתא

שם של הללו בחלק מן התשובה בעת לימודם אל בתי המדרש של בעלי התוספות ושימו, לתלפיות

גרמו לכך שקטע שבמקורו היה דחייה מקומית קיבל משמעות כעמדתו , סוגיה זו או אחרת

.ת"העקרונית של ר

י מפריש את דבריו בדבר עונש המלקות בטעם "אולם גם אם פתרנו את הבעיה מהיכן שאב ר

ן בעניין "צד נכלכל את עדותו של ראבעדיין עומדת במקומה השאלה כי, ת"כעיקר על פי שיטת ר

ציטטנו כבר את הקטע בו . ת"כמדומני שגם כאן הפתרון טמון בקריאה זהירה של תשובת ר. זה

ת את המילים "להודאה זו מקדים ר. ש שאין עונש מלקות בטעם כעיקר”ת בתשובתו לריב"מודה ר

ת שבעת "ם אלה הודה רניתן להציע שבמילי? הקפדה זו מה טיבה". אבל אמלקות לא הקפדתי"

שניסח את פסקו המופיע בחלק החידושים לא היה זהיר במידה מספקת להדגיש שגם אם האיסור

, יתרה מזאת. של טעם כעיקר הוא מדאורייתא אין באיסור זה בכדי לגרור בעקבותיו עונש מלקות

:77כדי להבהיר שהמדובר באיסור דאורייתא' לקי'ת במילה "בפסקו השתמש ר

לרבנן דדרשי לטעם ...ועוד. תם לרבנן הוי מדאורייתא לקי חדא דמפיק ליה מקראכ ה"ובע

.כעיקר נמי לקי מדאורייתא

ת אמר את "ת הייתה מוצדקת שהרי ר"ש בנקודה זו את דברי ר”כ שהבנתו של ריב"ברור א

ש בעניין זה הוא הודה שהוא לא הקפיד ”ת על ידי ריב"משנשאל ר. הדברים כמעט במפורש

76מ טעמו "כי כלי מדין טהרתם עשה ואיסור נבלה מדגלי הגעלה ומדאצטריך היתר ש: "ת" במילותיו של ר

ת שבספר הישר מונחת התשתית לטיעון זה אולם חסרה "הנמצאות בתשובת ר" ולא ממשו דאורייתא

בעוד " מ טעמו ולא ממשו דאורייתא"ש"על פי הדברים הללו מסקנת הדברים היא . ההוכחה התלמודית

. שעל פי היצג הדברים בספר הרוקח המסקנה העולה מטיעון זה היא שיש עונש מלקות על טעם כעיקר .סימן תרצד, שליזנגר77

172

כדי לתקן רושם זה . ו שהרי כוונתו הייתה רק להדגיש את רמת האיסור ולא את עונשובניסוחי

:ת בעצמו את ההערה הבאה לתוך הפסק המקורי"הוסיף מאן דהוא ושמא ר

.'מלקות לאו משום מלקות ממש אלא משום איסורא דאוריית' והאי דפרשי

ש ועל כן הרושם ”ו של ריבת ללא ההבהרה שבאה רק לאחר השגותי"ן הכיר את פסקו של ר"ראב

ת יש מלקות במקרה של טעם כעיקר "שעל פי שיטת ר, ובמידה רבה של צדק, שהתקבל הוא

.בתערובת של מין בשאינו מינו

דבר שיש לו מתירין-ניתוח סעיף ג . 4.2.3.3

ש על קטעים הנמצאים בחלק ”הסעיף השלישי בסימן נה עוסק כקודמיו בהשגותיו של ריב

בקטע הנמצא בסוף . ספר הישר ושעניינם הוא בהלכות הקשורות בביטול ברובהחידושים של

לא היה אמור לפעול דין ביטול ברוב בגלל , לכאורה, ת במקרים בהם"דן ר, 78ז"חידושי מסכת ע

לא ניתן , על פי עקרון זה". דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל: "79העקרון התלמודי הקובע

כאשר יש דרך אחרת שהבעיה תיפתר , על פי כללי ביטול ברוב, ור בהיתרלהתיר תערובת של איס

דבר שיש "במסכת ביצה מניח התלמוד שביצה שנולדה ביום טוב היא , כך לדוגמה. 'יעלם'והאיסור

דיני ביטול ברוב לא תקפים ביחס , מכיוון שבמוצאי יום טוב תותר הביצה מאליה. 80"לו מתירין

ת הייתה על שני מקרים שבהם מופיע בתלמוד "שאלתו של ר. טובלביצה זו במהלכו של היום

שימוש בעיקרון של ביטול ברוב בעוד שלדעתו מקרים אלו הם מקרים שיש להם היתר בדרך

. 81שם נאמר שטבל הוא דבר שמתבטל ברוב, המקרה הראשון נזכר במסכת עבודה זרה. אחרת

מכיוון שבעליו יכולים להפריש ' ריןדבר שיש לו מתי'שהרי טבל הוא , ת הייתה"שאלתו של ר

ת "תשובתו של ר. 82?כ מדוע קבע התלמוד שטבל מתבטל ברוב"תרומות ומעשרות כראוי וא

לבעיה זו הייתה שהסוגיה במסכת עבודה זרה שקבעה שטבל מתבטל ברוב תקפה רק כאשר בעלי

, עלולים להירקבהטבל הלכו למדינת הים ואין אפשרות להמתין לשובם מכיוון שבינתיים הפירות

.סימן תש, שלזינגר78 .א"בבא מציעא נג ע; א" פב עיבמות; א"לט ע, ב"ביצה ג ע; א" נדרים נח ע79 .ב" ביצה ג ע80 . א" עבודה זרה עג ע81א מופיעה " נח ע-ב "ת הייתה חריפה עוד יותר וזה מכיוון שבסוגיית נדרים נז ע" במקרה זה שאלתו של ר82

כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו : "שמעון הקובע' במפורש עמדתו של ר

" ם שיעורבהם חכמי

173

המציב , לפתרון זה. 'דבר שיש לו מתירין'טבל אינו מתבטל מכיוון שהוא ' רגילים'אולם במקרים

ת תקדים במסכת בבא "מצא ר, את סוגיית מסכת עבודה זרה וכלליה במקרה מאוד מצומצם

מציעא שגם שם קבע התלמוד שבמידה ואין לבעליו של מעשר שני מעות שניתן לפדות עליהן

. 83אזי המעשר שני יוגדר כדבר שאין לו מתירין, שר שנימע

:84ת"ש את ר”על מהלך זה שאל ריב

(!)ועוד ילמדנו רבינו מהא דאמרינן בפסחים 85

ותימה לן כיון .... דטבל בטיל וקשיא ליה לרבינו

שנפל יין או שמן של טבל בשלא במינו כגון יין ביין תפוחים או שמן בשאר משקין ולא ידע כמה

היכי יש לו מתירין דאי מרבה מעשרותיו מעשרותיו מקולקלין כדאמרינן המרבה במעשרות נפל

ולצמצם אי אפשר וילמדנו רבינו אי קרי (!) מעשרותיו מקולקלין ואי ממעט פירותיו לא נתקנו

ג דמקלקל מעשרותיו ועוד יפרש רבינו מה שתירץ דבאדם שאין"דבר שיש לו מתירין כה86

לו

טבל לתקן מיירי87

דהא בבבא מציעא כי פריך עליה ] ועוד[והלא יכול להקנותו למי שיש טבל

לא מתרץ דלית ליה ' דחזקיה וניתי איסר ודחיק ואמר דילמא אתי לאתויי פרוטות אמאי לר

83 .א"מציעא נג ע- בבא

.י ירושלים סומנו בסימן קריאה"תיקונים על פי כ. ב, רוזנטל סימן נה84רוזנטל השמיט את המילה פסחים מבלי להעיר . ת"י היחידי של חלק השו" כך בכתב יד ירושלים שהוא כה85

רוזנטל מכיוון שהמשפט שינוי זה נעשה בידי. ב"על כך ובהערותיו הוא ציין לסוגיית עבודה זרה עג ע

כל איסורין : "יוחנן וריש לקיש קבעו' ז שם נאמר שר"האומר שטבל מתבטל מופיע בפירוש במסכת ע

..". שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם

ת "ת נמצא במסגרת רצף חידושי ר"ברי רסביר שגם העובדה שסימן תש במהדורת שלזינגר בו הופיעו ד

יוחנן וריש לקיש ישנה מקבילה חלקית במסכת ' אולם לדברי ר. למסכת עבודה זרה השפיעה על רוזנטל

אין אם כן כל ". כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם: "ב שם מופיע רק"פסחים כט ע

יוחנן וריש לקיש הוא ' ש את דברי ר”יע שכאשר ציטט ריבסיבה לשנות את המתועד בכתב היד וניתן להצ

יתרה . לא שם לב לכך שדברי החכמים הללו קוצרו לפי צרכיה של סוגיית פסחים ולא הופיעו בשלמותם

להלן (ש מלמדת על שינויים מסוימים ”ת שבספר הישר לדרך ציטוטם בידי ריב"השוואת דברי ר, מזאת

ש כתב את שאלתו אל ”כאשר ריב. א. ניתן להציע שני הסברים לדרך היווצרות ההבדלים הללו). 87הערה

. ב. ת בלשונם והוא התייחס לרעיון שהיה ידוע לו ועל כן גם שגה בציטוט"ת לא עמדו לפניו דברי ר"ר

טע זה נוסף על ידי אחד מן סביר על כן להניח שק". מכתיבת רבינו'בסופו של קטע תש מופיע ההערה

תמיכה . ש היה קטע זה בניסוח שונה במקצת”יתכן אם כן שבידי ריב. התלמידים שהוסיפו על ספר הישר

ש בפירוש את העובדה שהוא ”בשאלתו שם מזכיר ריב' להשערה זו ניתן למצוא בעובדה שלעומת סעיף א

' עמ, ז"ע, יהודה מפריש' בתוספות ר. ור כזהבו אנו דנים עתה לא מופיע אזכ' בסעיף ב, מתייחס לספר הישר

. ת הללו כספר הישר"שנג ובתמים דעים סימן קט מצויין מקורם של פירושי ר .תיקונו הלא מדווח של רוזנטל נראה כמוצדק במקרה זה. 'שיש'י ירושלים " בכ86ש כאן הפך ”יבבציטוט ר. ת המופיעים בסימן תש מופיע שבעליו של הטבל הלכו למדינת הים" בדברי ר87

.85' ראה הע. נוסע זה להיות אדם שאין לו טבל לתקן

174

ג דתירץ דלית ליה מעות הראשונות התם לא משכח תירוצא אחרינא אבל בכל מה "איסר ואע

דאשכח תירוצא אחרינא לא ניחא ליה88

.על התלמוד לפי הנראה למיעבד האי תירוצא לב

בחלקה הראשון הוא מציע פתרון אחר לבעיה מדוע טבל . ש מורכבת משני חלקים”שאלתו של ריב

ש מסתמך על כלל נוסף בדיני ”פתרונו של ריב. מתבטל למרות שהוא לכאורה דבר שיש לו מתירין

מכאן דרכו של . מעשרותיובמידה שאדם הוסיף על ' מעשרות מקולקלים'הקובע ש, מעשרות

ש הייתה קצרה למצוא מקרה של טבל שנפל לחולין שבו אם ינסה בעל הטבל לתקן פירותיו ”ריב

. וזאת מכיוון שלא תהיה לו כל ברירה אלא להוסיף על מעשרותיו' יתקלקלו'אזי הם

שנה ש התבסס על גיוס עקרון תלמודי ושימוש בו כדי להסביר מדוע י”בעוד שפתרונו של ריב

ת נשען על "פתרונו של ר', דבר שאין לו מתירין'קבוצה גדולה של מקרים שבהם טבל הוא למעשה

כמקרה בו קבע התלמוד שטבל - שהייתו של בעל הטבל במדינת הים -הצבה של מקרה זניח

הוא בכך שהוא נשען על רעיון דומה הנמצא , ת עצמו"כפי שציין ר, יתרונו של פירוש זה. מתבטל

פתרון זה , בחלקה השני של שאלתו, ש”אולם לדעת ריב. כבר בתלמוד במסכת בבא מציעאכאמור

ש בעובדה שגם בסוגיית ”ראיה לכך מצא ריב. הוצע על ידי התלמוד שם רק כפתרון של אין מוצא

-כאשר יכול היה התלמוד לפתור בעיה דומה בדרך של הגדרת חשש הלכתי , מציעא עצמה-בבא

לדעת , כ"ברור א. הוא העדיף פתרון זה על פתרון בדרך של הצבה" פרוטותדילמא אתי לאתויי "

. שהיכן שניתן למצוא לבעיות דומות פתרון שאינו מתבסס על הצבה דחוקה יש להעדיפו, ש”ריב

:ת"ש כתב ר”כתגובה לדברי ריב

אלא שאתה אומר שכל שאתה מוצא תירוץ , על אותה של טבל ששאלת הלא אתה מודה לדברי

ועוד לעולם הוא מתרץ תירוץ טוב באחרונה וכן . אלו דברים שאין בהם ממש. תתרץ כןאחר לא

ולדבריך בנדרים לפלוג בדידיה ושינויי דחיקי ...הא ליתא...דרך תלמוד בכל מקום ומה שאמרת

הוא תתרץ על קושיותיך ועל שלי תחרוש וחכם תחשב כי תירוצי מתוך ראיות ועוד שאין צריך

.ומותברוב מק] ראיות[=

ת "כאשר ר. ת"ש ור”נראה לי שבמחלוקת זו מבוטא פעם נוספת הבדל עקרוני בגישתם של ריב

הוא לא היסס להפעיל עקרון חיצוני למערכת השיקולים והמושגים של , ניגש לפתור את הבעיה

אולם הוא לא הופיע , ביחס לביטול מעשר שני, כאמור, פתרון דומה הופיע, אמת. הסוגיה הנדונה

באמצעות העמדת , יתרה מזאת. ת לא נרתע מלאמצו גם בשדה הלכתי זה"ביטול טבל ורלגבי

ת על פיו את העיקרון המופיע בתלמוד ושעל פיו טבל מתבטל שהרי המסקנה "הצבה זו הפך ר

כ בעליו נמצא " טבל אינו מתבטל אא-ת היא הפוכה לחלוטין "ההלכתית המתקבלת מפתרונו של ר

.י ירושלים והוספה בידי רוזנטל"אינה בכ' ליה' המילה 88

175

המטעינה על הסוגיה מושגים החיצוניים שגורמים להיפוך התוצאות , זולעומת דרך . במדינת הים

ש לפתור את הבעיה בדרך של הפעלת עקרון הקשור באופן אימננטי ”ניסה ריב, ההלכתיות שלה

ש לא הופך את התוצר ההלכתי על פיו שהרי בחלק "פתרונו של ריב. זאת ועוד. לדיני מעשרות

דינו של הטבל יהיה - בעיקר בתערובות נוזלים - משמעותי של מקרי תערובת טבל בחולין

. להתבטל וכפי שמשתמע מפשטה של סוגיית עבודה זרה

ש הקשור בדיני טעם כעיקר ראינו כקשור למידת הלגיטימיות ”ת לריב"גם את הויכוח בין ר, כזכור

בהפעלת מושג שאינו קשור לסוגיה כדי לפרשה וכמדומה שחזרתה של נקודה זו פעם שנייה

ש בחליפת מכתבים זו לא הייתה על ”התכתבות קצרה זו מלמדת על כך שביקורתו של ריבב

.89פרטים אלא על דרך

א" פירוש סוגית בבא מציעא פט ע-' ניתוח סעיף ד. 4.2.3.4

ולמעשה אין בידינו גם תשובה , ת זה אינה לפנינו"ש שהייתה בחילוף שו”שאלתו הרביעית של ריב

:90ת"בתשובתו כתב ר. ר לכך שקיימת הייתה שאלהת אלא אזכו"עניינית של ר

ועל האי דפועל מהו שיהבהב על חנם הקשית שאין לך בן תדל בעולם שהיה טועה כמו שטעית

.שאתה אומר שפירשתיה ולא עלתה על לב תינוק בן שש לפרש כן

ת התקשה "פתרון זה בא לאחר שר. ת פתרון נוסף לבעיית ביטולו של טבל" בהמשכו של קטע תש מציע ר89

פתרונו של . שמעון הסובר שחמץ לאחר הפסח מותר' לו של חמץ בפסח על פי שיטתו של רגם לגבי ביטו

דבר שיש לו 'ת הוא שבמקרה והמאכל המתבטל נימוח כבר ולא ניתן לזהותו אזי לא חל עליו הכלל "ר

ת לסברא זו כדי לפתור את בעיית החמץ הוא השתמש בה גם "משהגיע ר. 'מתירין אפילו באלף לא בטיל

פתור את השאלה עמה התמודד ביחס לביטולו של טבל ובהמשך דבריו הוא ציין שפתרון זה הוא גם כדי ל

ת את עדיפותו של "ש הדגיש ר”בתשובתו לריב, כפי שראינו. א"מ נג ע"פתרון אלטרנטיבי לסוגיית ב

הפתרון התלמודי בבבא מציעא ואת העובדה שזהו הפתרון המועדף על התלמוד ואילו בהמשכו של קטע

. מ"ת הרגיש בחולשת פתרון הסוגיה בב"שגם ר, נדמה. פתרון אלטרנטיבי, וכנראה גם העדיף, תש הוא הציע

. שמעון פנה לפתרון אחר' משחש שפתרון זה אינו מספק דיו ולו בגלל הקושיא מביטול חמץ על פי דעת ר

ראה (א פתרון הגיוני ת המפריד בין היכן שהאיסור קיים בעין לבין היכן שהוא נימוח הו"פתרונו של ר

ת "אולם גם הוא כשאר פתרונותיו של ר, )ב-רעא' עמ, ט"ירושלים תשי, ש"זק' מהדורת נ, ז"ע, ד"תוספות רי

ש הינו פתרון המשתמש במושגים שהסוגיות העוסקות בבעיות אלו לא השתמשו בהם ”שעמם מתווכח ריב

ש ואין לדעת האם ”ת התייחסותו של ריבת אין בידינו א"ביחס לפתרונו השני של ר. ש”ולכך התנגד ריב

ת שהגן בתקיפות רבה על איכותו של תירוץ התלמוד בבבא "פ אין ספק שר"עכ. הוא היה מוכר לו כלל

שגם עובדה זו , דומה. מציעא נכון היה לוותר עליו כאשר מצא פתרון שנראה בעיניו טוב ומקיף יותר

ניתן לראות פער רב בין , לעתים מזומנות, ועל כן, בו לרטוריקה משמעות רבה' פולמוס'מלמדת שלפנינו

.ההצהרות שנכתבו במהלך פולמוס לבין עמדות שנוצרו ונאמרו בהזדמנויות אחרות .127' עמ', סימן נו סעיף ד, רוזנטל90

176

91א נמצא בחלק החידושים של ספר הישר"ת לסוגיה זו הנמצאת בבבא מציעא פט ע"פירוש ר

. ש לא עלה על דעתו מעולם”ש שהפירוש שיוחס לו על ידי ריב”ת את ריב"דבריו מאשים רוב

, ת"ש אינה לפנינו והיא אינה ניתנת גם לשחזור משוער מתשובתו של ר”מכיוון ששאלתו של ריב

ת בספר הישר ואת דרך הגעתם "ש את פירושיו של ר”אין כל דרך לבדוק את דרך היכרותו של ריב

ש מלמדת ”ת יכול היה להתייחס בחריפות שכזו לדרך הצגת הדברים בידי ריב"שרהעובדה . אליו

ש וכפי ”ת לבין דרך הכרתם בידי ריב"על מקרה נוסף שישנו פער בין אמירותיו וקביעותיו של ר

. 92שראינו כבר בסעיף זה

סיום התשובה-' ניתוח סעיף ה. 4.2.3.5

ת "אין הסעיף החמישי דן בחידושי ר, ת זה"בשונה מארבעת הסעיפים הראשונים בחילוף שו

דיני -אולם הוא חוזר לעסוק בעניינים בהם דנו רוב סעיפיה של התשובה , המובאים בספר הישר

שמיקומו של סעיף , יתכן. 93 ולסוגיות תלמודיות שכבר נדונו בתשובה זו-פ וביטול איסורים "נטל

ולא בצמוד לרצף השאלות שעסק בענייני העוסק בפרשנות סוגיית בבא מציעא ' זה לאחר סעיף ד

מכיוון . 94ש היה קובץ שאלות זה סדרת השגות על ספר הישר”שבעיני ריב, פ הוא"קדרות ונטל

, שלמרות קרבתו התימטית אינו השגה על הספר', ש את כתיבתו של סעיף ה”דחה ריב, שכך

מרכזי של המכתב וכפי בעיניו היה סעיף זה מעין נספח שאותו צירף לגופו ה. לסופה של השאלה

. 95שעשה גם בהזדמנות אחרת

ציטטנו . ש”ת בתשובתו לריב"בציטוט לשונו החריפה של ר, ת זה"פתחנו את דיוננו בחילוף שו

', בסעיף ה. וניסוחים חריפים נוספים באו בגוף הדברים, משני חלקיה הראשונים של התשובה

ת "שכאשר חש ר, דומה. ש”ת ביחס לריבאין כל התבטאות חריפה או מזלזל, למרות אורכו היחסי

השיב מלחמה שערה הן מבחינה תכנית , ש ביחס לפירושיו ופסקיו”בגישתו הביקורתית של ריב

ש ביקורת על ספר הישר ועל דרכו ”בשאלתו האחרונה לא הציג ריב. והן מבחינה לשונית

שונה מבחינה ועל כן סעיף זה, ת לצאת מגדרו"ומשום כך לא נצרך גם ר, ת"הפרשנית של ר

.סימן תקצט, שלזינגר91 .87, 85לעיל הערות ; 172-168' לעיל עמ92 .א"עבודה זרה עו ע; א" פסחים ל ע93 ושעל 85' לאור האמור כאן ביחס למבנה התשובה נראה שישנה תמיכה נוספת להצעה שהועלתה בהע94

. ש כתב את שאלתו”פיה סימן תש היה חלק מספר הישר כבר בעת שריב . ובסמוך לה23' הע158' ל עמראה לעי. ' רוזנטל סימן לט סעיף ב95

177

. 96סגנונית מאווירתה של התשובה כולה

. בתרא-ם לבבא " ביקורת על פירושי רשב-תרמ -שלזניגר תרלח. 4.2.4

ם "בחלק החידושים של ספר הישר מופיעות שלש שאלות על אחד מפירושיו ופסקיו של רשב

הכותרת תחת . 98ובסיומן מציע השואל הצעה פרשנית שונה לסוגיה הנדונה, 97לבבא בתרא

ת שהסכימה עם ביקורתו של השואל על פסיקתו ההלכתית של "מופיעה תשובת ר" והשיב הרב"

מדברי התוספות על . ם"אולם שללה את הצעת הפירוש שהייתה שונה מפירושו של רשב, ם"רשב

ומדרך הופעת הדברים בספר הישר אנו למדים , 99ש”סוגיה זו אנו למדים שהשואל היה ריב

כותרתו של . ש ושהיא לא הייתה חלק מדיון בית מדרשי”בכתב על ידי ריבששאלה זו נשלחה

:100הסימן הבא בספר הישר היא

..'ועוד שאל אחרת בחזקת הבתים למעלה מזו דאמרי

-ם בפירושו לבבא"מוסבת אף היא על פירוש ופסיקת רשב, השאלה המופיעה לאחר כותרת זו

סביר להניח שגם סימן זה . 102ם"ו של רשבת להשגות השואל על פסיקת"וגם בה מודה ר, 101בתרא

ם לסוגיה "ושאף הוא משיג על פירושו של רשב" ועוד שאל"והסימן הבא אחריו הפותח במילים

, ת זה"שו. ככל הנראה באיגרת אחת, ת"ש את ר”אחרת בבבא בתרא הינם שאלות ששאל ריב

הוא חלק אורגני מן התשובה כולה ואין לשער על סמך העובדות המובאות כאן שסעיף זה צורף ' סעיף ה96

הוכחה למקוריותו של סעיף זה בתשובה המלאה ניתן למצוא בחלק . לתשובה בשלב מאוחר יותר

בו פתרון הדומה מאוד לפתרונו של ם ו"שם מופיע קטע המיוחס לרשב, שלזינגר סימן תשסח, החידושים

יעקב הלא היא כתובה ' רבי' וכמו שפי: "ם מופיעה ההערה הבאה"לאחר הבאת תשובת רשב. 'ת בסעיף ה"ר

. כ חלק בלתי נפרד מתשובה נו"הוא א' סעיף ה". בתשובת שמעת לעצתי חכמת לך . סימן תרלח, שלזניגר97, ראה אורבך, יתן ללמוד על הראליה של פעולת החרישהשמבין שיתיו נ, ת זה" לדיון בעניינו של שו98

.695' עמ, ת"בעה .ה מוליא"א ד" בבא בתרא נד ע99

.תרלט, שלזינגר100 .ה לוקח ראשון מעיד ללוקח שני"ב ד" בבא בתרא מו ע101ש שבסימן ”גם בשאלת ריב". ופירש רבינו שלמה: "ש שבקטע זה מופיע”בשאלת ריב. תרלט, שלזינגר102

ירושלים , י"ספר רש', י"לתולדות פירושי רש, 'ברלינר' מקטעים אלו הסיק א". 'של' רבי' ופי ":תרמ מופיע

הקטעים המצוטטים בשם רבינו , אולם. בתרא שאבד-י למסכת בבא"קמ שהיה פירוש של רש' עמ, ז"תשט

-ש ” ושעליהן משיג ריב-ם שלפנינו והתוספות ההלכתיות שבהם "שלמה כאן נמצאים בפירוש רשב

ם שנטה להוסיף דיונים הלכתיים לפירושיו התלמודיים בכמות רבה יותר מאשר "קרובות לסגנונו של רשב

. ש נפתחו שלא כהלכה"ם ושראשי התיבות ר"ש כוונה לפירושי רשב”ברור על כן שסדרת שאלות ריב. י"רש

178

לו קובץ השגות על מכיל כו, 103שאליו יתכן ויש להוסיף סימן נוסף בחלק החידושים של הספר

המבנה הסגנוני הזה . ם לבבא בתרא כאשר לצידן מופיעות הצעות פרשניות חילופיות"פירוש רשב

בשני . ש על ספר הישר שבו דנו בסעיפים הקודמים של פרק זה”דומה לאופי השגותיו של ריב

ש חיבור בן זמנו באמצעות סדרת שאלות המשיגה על נקודה מרכזית ”המקרים ביקר ריב

אולם לא רק באמצעות בדיקת מבנה השאלה ניתן להכיר בדמיון . אפיינת לדעתו את החיבורהמ

ש את ” מאופיינות בכך שבשתיהן בנה ריב104ש”שתי שאלותיו הראשונות של ריב. בין השאלות

מאפיינים , כזכור. והתאמה לראליה המוכרת לו ולא על הוכחה תלמודית' חיצוני'שאלתו על הגיון

ונדמה , 105ת"ש בעת שביקר את פעילותו הפרשנית וההלכתית של ר”ברי ריבדומים מצאנו בד

ש פרשן שהעמיד באופן שיטתי אפשרות של ביקורת פרשנות הנשענת על ”שיש לראות בריב

דרישה להגיון פנימי של מונחי התלמוד המתפרשים כמו גם התאמתם של הללו למציאות

.106הריאלית

. דרך כתיבת כינויים בגיטין-סימן יא תשובות בעלי התוספות . 4.2.5

שאינה , ש”שאלתו של ריב. 107איגוס' ש הודפסה בידי א”ת שנשלחה אל ריב"תשובה נוספת של ר

מלשונו של . תרמ-נמצאות בשלזניגר תרלח' ועוד שאל'ש המשורשרות ביניהן במילים ” שלש שאלות ריב103

שמ שם מופיעים ' עמ, סימן תתקיט, ד"ח, ה"ת אולם ראה ראבי"ב אין להסיק שהמדובר בשו"סימן תרמ

. ת זה"סביר על כן להציע שגם הדיון המופיע בסימן תרמב הוא חלק משו. ת כתשובה"דברי רסתירה בין פירוש ש המופיעה בסימן תרמ הנה הצגת ”שאלתו של ריב. תרלט- שלזינגר סימנים תרלח 104

שאלה מסוג זה אופיינית לבעלי התוספות ואין לראות בה משהו . ב"ם למשתמע מסוגיית יבמות פו ע"רשב

. ש”יחודי לריב . 167' ראה לעיל עמ105ש למקרא הגיע להבחנות הקרובות במידה רבה להבחנות שהוצעו ” המחקר העוסק בפרשנותו של ריב106

ירושלים , מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, פוזננסקי' ש: ראה. כאן ביחס לפירושי התלמוד שלו

; נט-נג' עמ) ט"תשמ(סיני קג ', יוסף בכור שור' קווי פרשנות אופייניים לר, 'נבו' י; LXVII' עמ, ה"תשכ

' עמ) א"תשנ(סיני קז ', יוסף בכור שור בנימוקי מצוות ותופעות ספרותיות' דרכו של ר-" נימוקו עמו", 'ל"הנ

,’A.Grossman, ‘The School of Literal Jewish Exegesis in Northern France; קפב-קסט

Hebrew Bible / Old Testament - The History of its Interpretation, M. Saebo (ed.), Vol

1b, Göttingen, Vandenhoeck and Ruprecht 2000, pp. 368-9. .

' עמRab 673י בית המדרש לרבנים "העתקת איגוס על פי כ. 57' סימן יא עמ, תשובות בעלי התוספות107

', ם מרוטנבורג דפוס פראג"תשובות מהר, 'עמנואל' ראה ש (678י אוקספורד "י זה הוא כ"של כ' אחיו'. א231

המוזיאון הבריטי , י לונדון"בכ. א232' ובו נמצאת התשובה בעמ) 126' הע585' עמ, )ח"תשמ(תרביץ נז

179

ת שאותם הכיר ככל הנראה דרך "עסקה כקודמותיה בהשגה על פסיקותיו ופירושיו של ר, לפנינו

אורבך כמזכיר ' ר על ידי את בעת שענה על שאלה זו צוין כב"סגנונו החריף של ר. 108ספר הישר

אם . אלא שנדמה שבמקרה זה התחלפו התפקידים, 109משולם' את סגנונו בהתכתבויותיו עם ר

ש ”ת בו אנו דנים עתה משיג ריב"הרי שבשו, ת הגן על הנוהג המקובל"משולם ר' בפולמוס עם ר

. חידוש שנגד את הנוהג שהיה מקובל בצרפת, ת"על חידושו של ר

:110ש מופיע בחלק החידושים של ספר הישר”עליו השיג ריב, ת" רשל" תיקון הגט"

ובמהדורא בתרא הוסיף הרב בתיקון הגט תופס הגט כהלכתו יש דברים שמעכבים ויש דברים

נן שם מובהק וכינוייו אבל אם לא כתב ]י[ולכתחלה בע...שאין מעכבין אבל שופרא דשטרא הכי

והכותב וכל שום וחניכה ) 104' עמ... ('דאמרירובא קרו לה המובהק כשר כ' אלא הכינוי אפי

דאית לי ולאבא ולאחריי111

וכל שום וחניכה דאית ליכי ולאבוייך ולאתרייך טועה הוא שהרי

נפיק ' ואם אין לו כינוי וכותב וכל שום וחניכה וכו. הזקקתיו לכתוב השם והכינוי לכתחלה

אין זה אותו שגירש שגיטו מוכיח מיניה חורבא שכיון שכתב וכל שום וחניכה ואין לו אם כן

יש לו וכי לזאת הוצרכנו שהיה לו לכתוב כינוי וחניכה ' ועוד מה מועילו אפי. שיש לו וזה אין לו

אלא שלא הורגלו בזה המלכות בגיטין112

וראו בהלכה מרים וכל שום שיש לה וסברו שבשביל

לית גיטא מן ידא דאחא בהשולח קב' כך צריך לכתוב ואינו אלא מרים דמתקרייא שרה כדאמרי

בר הדיא דמיתקרי איה מרי

אזי יש לכתוב בגט , למתגרשת או לשם עירם יש כינוי בנוסף על שמם, ת כאשר למגרש"לדעת ר

עמדה 113עמדה זו שנשענה על גם על קביעת בעל הלכות גדולות. הן את השם והן את הכינוי

19972 Add.) 139' ת עמ"בעה, כ תשובה זו ועל פי עד נוסח זה תיקן אורבך"ב מופיעה ג459' עמ) 537קטלוג

נוסח שונה במקצת של התשובה . סה' עמ, י מרגלית"ראה גם סדר הגט לר. את נוסח התשובה, 43' ובהע

י "מרדכי כשאב בעל שלטי הגבורים את התשובה מ, כדרכו. 14' נמצא בשלטי הגבורים על מרדכי גיטין עמ

. 49' ובהע130' ראה לעיל עמ. ב355' עמ.Heb 1ילי 'ורצ

.118 ראה להלן הערה 108 .117וראה להלן הערה , 139' ת עמ" בעה109 .סימן קמ, שלזינגר110 .ל"ך נראה שצוכ' ולאתריי': י ירושלים" בכ111 .118-117' ראה לעיל עמ112וכן היו נקיי הדעת עושין כותבין : "ב כך"ת יש לגרוס במשנת גיטין פז ע"ג שעליו העיד ר" על פי נוסח ה113

חניכתו וחניכתה ] במשנה[=ת גרסי "ח וכן ר"ור: "ה וכך"א ד"ראה גם תוספות גיטין פח ע" חניכתו וחניכתה

" חניכתם וחניכת אבותאלאלים כותבין פירוש שלא היו כותבים כשר וכך היו נקיי הדעת שבירוש

בהלכות גדולות שלפנינו . ג"ת לבה"משמעותה ההלכתית של גירסה זו היא כמו הגירסה שיוחסה על ידי ר

180

: בליווי המשפטבניגוד למנהג צרפת שם היה נהוג לכתוב רק את השם העיקרי

וכל שום וחניכה דאית לי ולאבא ולאתריי וכל שום וחניכה דאית ליכי ולאבוייך ולאתרייך

למתגרשת ולשם , משמעו של משפט זה הוא שליד השם מציין כותב הגט שכוונתו היא למגרש

ת במשפט זה אין כל "לדעת ר. מקומם על כל כינוייהם הנוספים שאותם אין בכוונתו להזכיר

במקרה שלגביו ידוע שלמגרש או , זאת ועוד. ת הלכתית מכיוון שבפועל לא נרשמו הכינוייםתועל

יוכל לקום מערער שיאמר שגט זה נכתב עבור אדם אחר שהיה ידוע גם , למתגרשת אין כינוי נוסף

באמצעות כינוי כל שהוא ולא עבור האישה שקיבלה את הגט בפועל ושלה או לבעלה לא היה כל

:114ת בעדות על נוסח גט שמופיע בתלמוד"סיוע לעמדתו מצא ר. על שמםכינוי שנוסף

שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי

הופיע אם כן בתיאור זה במפורש ולא רק בדרך של אזכור המציין - איה מרי -כינויו של המגרש

.את העובדה שישנו כינוי

אנו יכולים ללמוד את , שתועתק להלן, ת"ש אינה לפנינו אולם מתשובתו של ר”שאלת ריב

:115טענותיו

' הר, צרור הכסף. לאהבת דודי כאש בוער, אני ישן ולבי ער. ר יוסף מאורלינש"ת לה"תשובת ר

יוסף116

על אשר כתבת על טופס הגט שנכתב על פי ונכתב פלוני דמתקרי פלוני ואמרת שאני .

, ב, הילדסהיימר' מהדורת ע, הלכות גדולות, קיירא' ראה ש. הגירסה שונה והיא כנוסח המשנה שלפנינו

לפירוט עניין . תיח' ב עמ"ירושלים תשנ, מהדורת מכון ירושלים, הלכות גדולות = 180' עמ, מ"ירושלים תש

ג הוא "ת עצמו ציין בתשובתו שאת גירסת בה"ראוי לציין שר. 61' מס, שם, זה ראה הערת הילדסהיימר

, ג של אספמיא בכלל"לשאלת ה. 44' מצא בהלכות גדולות של אספמיא ראה מהדורת רוזנטל סימן כה עמ

ירושלים , אברהם עפשטיין' כתבי ר', מאמר על ספר הלכות גדולות, 'עפשטיין' א: ציטוט זה בפרט ראהול

' עמ, מבוא, ב"ירושלים תשל, א, הילדסהיימר' מהדורת ע, הלכות גדולות, קיירא' ש; תב-שצט' עמ, ב, ז"תשי

ניו יורק וירושלים , וקותמבוא לספר הלכות פסוקות עם תשלום הלכות פס, דנציג' נ; 50, 48' כד ובהע-כב

ת הוא החכם הראשון המצטט הלכות "ר, על פי רשימותיו של עפשטיין. 174' ובהע191-190' עמ, ג"תשנ

. 197, 75' ראה לדוגמה מהדורת רוזנטל עמ. על המקורות המצויינים אצלו ניתן להוסיף. גדולות של אספמיא

הלכות הגט , יצחק בן שמואל מדמפייר: זקן ראהי ה"ת של ספר זה מוזכר על ידי ר"העותק הפרטי של ר

כי גם רבינו : "131' עמ, )ו"תשכ) (ח"ס(קובץ על יד ו , קופפר' מהדורת א, ר שמואל"אשר יסד רבינו יצחק ב

..". דרב יהודאי של אספמיא שהיה שלו שאין לעשות' גדול' הלכו' בתקון גט שלו בתחילת ספ' יעקב כת .א" גיטין לה ע114 .107ראה גם הערה . 57' עמ, תשובות בעלי התוספות על פי115אני ישן ולבי ער : "26' רוזנטל סימן טו עמ, פתיחה דומה מאוד לפתיחת תשובה זו מופיעה בספר הישר116

הפתיחה ..." יוסף' ריען כי נפלאת מורי הרב...ונוע כעץ יער, לתאות דודי כאש יבער בדברי בו הלא יסער

לאחד ולבלבל בין , מהדיר ספר הישר, הדומה והעובדה ששם שני הנמענים הוא יוסף גרמה לרוזנטל

ת בבעירת אש כמטאפורה לאהבתו את שני "שימושו של ר. ראה הערתו בפתיחה לסימן טו. הפרודים

181

. על גיטין הראשונים שלא נהגו לכתוב רק פלוני וכל שום וחניכה דאית ליהגורם להוציא לעז

קבילית גיטא מן ידא דאסא בר הדיא דמתקרי אייא מרי התם לא גיטא הוה ' ואי משום דאמרי

הלא זה דברי שאתה טועה בפתרון דבריי ונבהל להשיב ושמח בהוראה . אלא לסימנא בעלמא

בורות ושטות שאמרת דסגי בפלוני וכל שום וחניכה דאית ולא נותן לראות אחרית הדבר וזהו

ליה ולא ממך יצא רק מן הראשונים ששיבשו את מלכותינו וראה שבאשכנז וארץ הגר לא

ש שאתה משנה שמו ושמה שאם אין לו שום וחניכה יערער זה על הגט ויאמר "נשתבשו בכך וכ

. נינו לכותבו כיון שלא נתפרששטות כזה לא שמעתי שאפילו אם יש לו מה נה. שלא נכתב כן

ומה שדחיתה ראיותי מאייא מרי תורה שלמה משיחה בטילה117

גם כתבת שאין לשנות המנהג .

מפני הלעז מנהג זה גהנם למפרע שאם שוטים נהגו חכמים לא נהגו ואפילו מנהג הגון אינו עוקר

.כ רופפת ובזה טעית טעות גדולה ואל תוסיף לדמות דמיונות כאלה"הלכה אא

ואין ספק שכוונת הדברים היא " טופס הגט שנכתב על פי"כן על -ש היו אם”השגותיו של ריב

ש על פסיקת ”השגתו העיקרית של ריב. 118שנוסף למהדורא בתרא של ספר הישר" תיקון הגט"ל

שעצם שינוי נוהגי כתיבת הגט המקובלים עלול לגרום להוצאת לעז על גיטין שנעשו , ת הייתה"ר

. י המוצע וזאת בנוסף לשאלת עצם הלגיטימיות של שינוי המנהגקודם לשינו

ת "חזר ר, ש ששינוי הנוהג עלול לגרום להוצאת לעז על הגיטין שנעשו קודם לשינוי”נגד טענת ריב

, לכל גט' וכל שום וחניכא דאית לי'הצמדת המשפט , לדעתו. 'תיקון הגט'על דבריו שהובאו כבר ב

ת "בטיעון זה יצר ר. רה שבו למגרש או למתגרשת אין בכלל כינויבמק, היא שעלולה לגרום ללעז

והיה בית יעקב אש ובית ): יח,א(יוסף בן משה דונבריט נשענת על נבואתו של עובדיה ' ש ור” ריב-נמעניו

שמם המשותף של שני הנמענים הביא לתשובה שפתיחתה " יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום

ש רומז ליוסף המשיב את צרורות כספם של אחיו ”הביטוי צרור הכסף המופיע רק בתשובה לריב. דומה

נדרש " סף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתוצרור הכ): "כ, ז(הביטוי צרור הכסף המופיע במשלי . לשקיהם

. ת"א כמתייחס לצדיקים ויתכן שגם הוא השפיע על לשונו של ר"חולין צב ע, ב"בתלמוד סנהדרין עולא תהא תורה : "יוחנן בן זכאי לאחד מזקני בייתוסין' ב בדבריו של ר" ביטוי זה על פי מנחות סה ע117

ראה . משולם' שתמש בביטוי זה בשלמותו גם בפולמוסו עם רת ה"ר". שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם

' בפני עצמו נמצא פעם נוספת בפולמוס עם ר' שיחה בטלה'הביטוי . 'סימן מו סעיף ב, רוזנטל, ספר הישר

ת "איגרותיו של ר. 'שם סימן סו סעיף א, אפרים מרגנשבורג' וגם באיגרת לר' שם סימן מח סעיף ד, משולם

שאלותיו . 86-82' עמ, ת"ר, ריינר; 84-83' ת עמ"בעה, ראה אורבך. החריפות שבאיגרותיואפרים הינן מן' לר

ובכך הן דומות , ת כפי שהן מופיעות בספר הישר"אפרים הן בעיקרן השגות וביקורות על עמדות ר' של ר

179 'משולם ראה לעיל עמ' ש ולר"ת באיגרותיו לריב"על הדמיון הסגנוני שבניסוחי ר. ש”לשאלות ריב

.109' ובהעת שעליהם "ש דרך ספר הישר כמו שאר חידושי ר”סביר שקטע זה היה מוכר לריב. סימן קמ, שלזינגר118

ש הייתה מונחת מהדורתו המאוחרת של ספר ”לפני ריב, ואם כך, ואילך160' השיג באיגרתו שנידונה בעמ

תיקון הגט נכתב לאחר התשובות לפריש שעסקו בכפיית גט ושמועד ,81' ב עמ" פלעיל, לדעתנו. הישר

. כתיבתן הוא המחצית הראשונה של שנות הארבעים

182

ש ”ת להשגת ריב"שתגובתו של ר, אולם דומה. 119ברמת הסיכון להוצאת לעז על גיטין' שויון'מעין

היא שמשכה את , ש”טענה שהייתה משנית בביקורתו של ריב, על הלגיטימיות שבשינוי מנהגים

.120ה זועיקר תשומת הלב המחקרית ביחס לתשוב

הטיעון הראשון . ת ביחס ללגיטימיות של שינוי המנהגים בנויה ממספר טיעוני משנה"תשובת ר

הראשונים "יסודו בטעות שנעשתה על ידי " כל שום וחניכה"הוא שהמנהג לכתוב את המשפט

ת את עומקו ההיסטורי של המנהג וסיוע לדבר הוא "בטענה זו הפקיע ר". ששיבשו את מלכותינו

-ת "פ עדות ר" ע-שם נהוג היה , ך שמנהג צרפת לא היה מוכר כלל באשכנז והונגריהמצא בכ

הנו מהלך ' צעיר'היוצר ממנהג לא רצוי מנהג , מהלך זה. 121לכתוב את הכינוי בצורה מפורשת

. 122ת בעת שהיה מעוניין בדחייתם של מנהגים"שמע כמהלך המאפיין את ר-תא' שזוהה על ידי י

שהסיכון ללעז לפני תקנתו אינו נופל מן הסיכון ללעז לאחר , ת" טען רבשלב השני של תשובתו

:ת את קביעתו הגורפת ש"התקנה ורק בשלב השלישי של תשובתו קבע ר

מנהג זהו גהנם למפרע שאם שוטים נהגו חכמים לא נהגו ואפילו מנהג הגון אינו עוקר הלכה

.כ רופפת"אא

ה את זה שהרי אם המנהג אינו תקף אל מול במידת מה סותרים הטיעון הראשון והשלישי ז

נדמה . 'צעיר'אזי אין כל צורך לבוא ולתארו כמנהג ' מנהג הוא גהנם למפרע'ההכרעה התלמודית ו

ת מגדרו אם בלשונו ואם בתוכן "ש יצא ר”שבמקרה זה כבמקרים אחרים בהתכתבות בינו ובין ריב

, יתכן על כן. פסקיו והנחיותיו ההלכתיותתגובתו כאשר חש מותקף על פירושיו ועוד יותר מכך על

ת "אינם משקפים עמדה מוצקה של ר, ת בחלקה השלישי של תשובתו"שניסוחיו החריפים של ר

, לדעתו. 179-178' עמ, )א"תשמ(יט -בר אילן יח', החשש להוצאת לעז על הראשונים, 'שוחטמן' ראה א119

ל גיטין הראשונים סיבה מספקת בכדי למנוע ת יש ללמוד שהוא לא ראה בחשש של הוצאת לעז ע"מדברי ר

ת ועל כן "החשש ללעז הינו גורם רב משקל בפסיקותיו ותקנותיו של ר, כפי שראינו. שינויים בהלכות גיטין

ת הדגיש שהחשש ללעז הוא "ר. מסקנת שוחטמן המתבססת רק על המקור הנדון כאן דורשת הבנה שונה

ועל כן מתוך החשש ללעז הוא תיקן את . ''וכל שום וכו'גדול יותר כאשר מצרפים את המשפט הסתמי

.תקנתו שהסתייעה גם במנהגם השונה של בני אשכנז והונגריה' ד; 189' הע762' עמ, ח"ירושלים תשמ, המשפט העברי א, אלון' מ; 83-80' ת עמ"בעה, ראה אורבך120

בר ', הוצאת לעז על הראשוניםהחשש ל, 'שוחטמן' א; לא' עמ, ט"ירושלים תשמ, מנהגי ישראל א, שפרבר

.179-178' עמ) א"תשמ(יט -אילן יח .134-133' עמ, ת"ר, ריינר' ת עם הונגריה ומנהגיה ראה ר" על הכרותו של ר121הצערתו של המנהג והסבר הטעות שהביאה . 49' עמ, ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון, שמע-תא' י122

וכל 'ת מנהיגי הנוהג להוסיף את המשפט "לדעת ר. שלזינגר קמ, ת"ללידתו נמצאים כבר בתיקון הגט של ר

מרים וכל שום שיש לה וסברו ] ב"סוגיית גיטין לה ע[ראו בהלכה : "טעו מכיוון ש" שום וחניכה דאית לי

" שבשביל כך צריך לכתוב

183

ודווקא ניסיונו להראות את צעירותו ופיצולו של המנהג משקף יותר את גישתו , ביחס למנהג

ת "קום נוסף בו התייחס רסיוע לטענה זו נוכל למצוא במ. למקומו של המנהג במערכת ההלכתית

ת שעוסקות בכשרותו "ת של ספר הישר ישנן שתי תשובות של ר"בחלק השו. לבעיה הנדונה כאן

ת הכשיר גט זה מנימוקים "ר. 123של גט של משומד שהכינוי שניתן לו בנוכריותו לא נכתב בו

יוחד לענייננו חשובה במ. ב באופן מחודש"שונים תוך שהוא מפרש את סוגיית גיטין לד ע

:124ולמנהג כתיבתו' וכל שום וחניכה דאית לי'ת לשאלת המשפט "התייחסותו של ר

ש שאם כתב סתם בגט וכל שום וחניכא דאית ליה שאין לחוש כלל שהרי בכל שמותיו "וכ...

ש שאם כתב שם של יהדות וכתב וכל שום וחניכא דאית לי שזו ודאי "וכ....גרשה בסתם

כתבו וכל שם דאית ליההרי כל שמותיו כלל ב. מגורשת

. ישנו תוקף הלכתי לכל הפחות בדיעבד' ..וכל שום'ת למעשה בכך שלמשפט "במשפט זה הכיר ר

והקטע , ת את יעילותו ההלכתית של המשפט"ש שלל ר”הן בפסקו והן בתשובתו לריב, כזכור

:ת"בהמשך התשובה כתב ר. זאת ועוד. כ בסתירה לעמדתו בקטעים הללו"המצוטט עומד א

עלמא דנהיגי למכתביה להרויחא דמילתא עבדי ולא שצריך לעשות כן ואחרי אשר הורגלו ו

מאיר שהיו ' יהודה ור' הלכה כר' הראשונים לכתוב וכל שם הרי הוא כמפורש בהדיא דאמרי

לעשות ולכתוב כך וכך היו פוסקין הלכה כמותן ] מנהג[דורשין לשון הדיוט כיון שהיה

מ "ש' אין שומעין לו שכבר נהגו כו' י ביבמות אם יבא אליהו וכומ ואמרינן נמ"כדאמרינן בב

מנהג מבטל הלכה

ש כטעות שהונהגה על ידי הראשונים ”ת בתשובתו לריב"שצוין על ידי ר'' וכל שום וכו'המשפט

' לשון הדיוט'הגדרת משפט התוספת כ. 'לשון הדיוט'הפך בתשובה זו להיות , ושנזקה רב מתועלתה

ת במסכת בבא מציעא "שהרי בסוגיה אליה הפנה ר, הזה לבעל תוקף הלכתיהפכה את המשפט

מכיוון שבצרפת היה נהוג להוסיף . יתירה מזאת. 125נקבע שההלכה היא שניתן לדרוש לשון הדיוט

למנהג שעליו נאמר בסוגיית יבמות שהוא דוחה , ת"לדברי ר, הפך מנהג כתיבתו, את המשפט הזה

.126הלכה

.124-123; 115' לעניינה של פרשה זו ראה לעיל עמ. 47-42' עמ, כו-סימנים כה, רוזנטל123י "העתקת הקטע על פי רוזנטל עם תיקונים מכ. 45' ראה גם שם סימן כה עמ. 46' עמ, סימן כו, זנטל רו124

.ירושליםשהרגילו הדיוטות לכתוב שלא כתקנת : "ה דורש לשון הדיוט"י ד"ראה שם רש. ב" בבא מציעא קד ע125

".חכמיםו של המנהג לבטל הלכה אולם ת ללמוד שיש בכוח"מן הסוגיה שם אכן יכול היה ר. א" ראה יבמות קב ע126

מופיעים הדברים בצורה שדומה לדרך ) ג"דף יב ע(בתלמוד הירושלמי שם . משפט זה לא נאמר שם במפורש

184

או שמא מנהג צרפת , ש”גהנם למפרע כפי שכתב לריב= האם מנהג ? ת"כ עמדתו של ר"מהי א

יום טוב ' להוסיף את המשפט הנדון הופך אותו להיות מנהג הדוחה הלכה כפי שכתב בתשובתו לר

כיוצא בדבר היא הסתירה בקשר ? ולאבי הבת שהגט שקיבלה מבעלה שהשתמד עמד במרכז הדיון

או שמא ' שלא נתפרש'האם הוא חסר ערך מכיוון , לאחר שנכתב" וכל שום"לתוקפו של המשפט

? דינו כלשון הדיוט שניתנת להידרש

ת רוכזו על ידי אורבך לקראת "האמירות הסותרות ביחס למקומו ותפקידו של המנהג במשנת ר

משולם ושם הוא אף ניסה להסביר את עמדתו העקרונית של ' ת עם ר"סיום דיונו בפולמוס ר

:127ת"ר

עצמו את סמכות ההבחנה בין מנהגי שטות ומנהגים שאין לסמוך עליהם לבין רבנו תם נוטל ל

משולם שברצונו להטיל את מרותו על ' מנהגים שהם תרבות טובה ולא הכחיש את טענתו של ר

ההכרה בצורך לרשות מרכזית שסמכותה תוכר על ידי . מקומות מרוחקים ממקום ישיבתו

כרה זו היתה פרי תנאי התקופה המגלה סימני ה. קהילות ישראל עולה מבין שורות דבריו

התפרקות שלא שמו להם לב במידה מספקת128

.

ת כאדם שנטל לעצמו את הסמכות להכריע בין מנהגים בגלל "הרואה את ר, פתרונו של אורבך

אולם לאור . ת הפריד בין מנהגים שונים"מצב התקופה היה פתרון אפשרי כל עוד נראה היה שר

ת היא ביחס " להסתפק בפתרון זה שהרי כאן הסתירה החזיתית בדברי רנראה שאין, ניתוחנו

. לאותו מנהג עצמו

ט ולאבי הבת מעמדתו הראשונית שהובעה "יו' ת חזר בו באיגרותיו לר"שר, יתכן היה להציע

ת עצמו והן "אבל נדמה שעצם העובדה שהן בדברי ר, בבהירות בתיקון הגט אותו ציטטנו למעלה

בפרשנותו לסוגיות הללו לא הוזכרה העובדה שהייתה חזרה מקשה על קבלת בדברי המשתמשים

ת קשור למצבים שונים בהם "סביר על כן להניח שפתרון הסתירה המופיעה בדברי ר. 129הצעה זו

ת דומה מאוד לדרך הצגת הדברים "ניסוחו של ר". והמנהג מבטל את ההלכה: "הופעתם בבבלי ובסיומם

ולם מדרך ניסוחו נראה שאין הוא מתייחס בירושלמי ומפתה היה לחשוב שהוא לקחם מסוגיית הירושלמי א

.60' ובהע81' ת עמ"בעה, ראה אורבך. לסוגיית הירושלמי .81' עמ, ת"בעה, אורבך127, הלכה וקבלה', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א, 'כץ' ביקורת על טיעונו של אורבך ראה אצל י128

, 51-49' עמ) ז"תשט(' בחינות ט', של תורההנהגתה, 'בן ששון' ה' ראה גם ח. 346' עמ, ד"ירושלים תשמ

מעמדו של החכם בקרב דורו ובמעמדם של החכמים : "ת למנהג תלוי ב"לדעת בן ששון הסבר יחסו של ר

". היהודיים בתוך עמם ובמצבו של לימוד התורה באותה שעהן זה נמצאת בספר דוגמה יפה לעניי. ת מרבה לחזור בו מדבריו ולהציע הצעות פרשניות אלטרנטיביות" ר129

אין אדם : "ת מפסיקתו בעניין מורדת ואת דבריו התחיל במילים"שם חזר בו ר', שלזינגר סימן ד, הישר

185

. ת את מגמת השואל"כיצד הבין ר, ומה שלא פחות חשוב מכך, נכתבו התשובות

, הבת שבגיטה לא נכתב שם המשומדות של בעלהיום טוב בן יהודה ולאבי ' ת לר"איגרותיו של ר

' ר. הינן תשובות שמגמתן העיקרית היא להכשיר את הגט ועל ידי כך להציל את הבת מכבלי עיגון

כאשר , ת בחריפות רבה"יום טוב עירער על כשרותו של גט זה משתי סיבות שאת שתיהן דחה ר

אין ספק שגם . 130רבע דרכים שונותת בלא פחות מא"את טענותיו ביחס לדרך כתיבת השם דחה ר

ת "קשורה לרצונו של ר.." וכל שום"נכונותו להישען על הנוהג הצרפתי של הוספת המשפט

ש הנה ”שאלת ריב, לעומת זאת. ובכך להציל אישה זו מכבלי עגינותה, להכשיר את הגט בכל מחיר

ת שתקנתו עלולה "ר' מואשם'ושבה , ת מן הצד העקרוני" תקנתו של ר-שאלה המבקרת את פסקו

להתמודד עם , ת יותר מכל"ניסה ר, בפעילותו בענייני גיטין. לגרום ללעז על גיטין הראשונים

ואין ספק שעצם הביקורת בתחום זה כמו גם העובדה שביקורת זו הייתה , 131בעיית לעז בגיטין

ת הדופן ת להתנסח בצורה חריפה ויוצא"גרמו לר, ש על דרכו”חלק ממערך השגות כולל של ריב

. הזו

ת "אל הסבר נסיבתי זה יש להוסיף עובדה נוספת שעשויה להסביר את עצמת הרטוריקה של ר

עיון בתשובה לאבי הבת העגונה מלמד על כך שגט זה נכתב על פי המסורת הצרפתית . בפרשה זו

ת עצמו שכתב בעת "עובדה זו נלמדת מדברי ר. ת לפרט את השם"זו שלפני תקנתו של ר, הקדומה

132:שסיכם את בעיית הגט

יום טוב פוסל הגט בשביל שלא נכתבו בו שני שמות בהדיא אותו השם שהיה לו ביהדות ' הרב ר

ברוב ..". עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן כי כמה פעמים יצתה מלפנינו הוראה בטעות על

ת עצמו או מבעלי התוספות "ת מעמדתו הראשונית ישנו דווח על החזרה או מר"המקרים בהם חזר בו ר

. חסרונו של דווח מעין זה כאן מלמד שלא מדובר כאן במקרה נוסף של חזרה. המציינים עובדה זושתיקן שיהא ) ב"גיטין לד ע(ט על כשרות הגט התבסס על קביעתו של רבן גמליאל "יו' ערעורו של ר130

: זו נתקנה כתגובה לשאלת בני מדינת היםבתלמוד מופיע שתקנה. 'כותב איש פלוני וכל שום שיש לו וכו

עמד ? בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראים לו יוחנן יוחנן וקוראין לו יוסף היאך מגרשין נשותיהן

ת הוא שתקנת רבן גמליאל הייתה רק כאשר שולחים גט מעיר לעיר "פתרונו הראשון של ר..". ג והתקין"ר

במידה שהאיש או האשה מוכרים בשני שמות בישוב . בשתי העריםואותו אדם מוכר בשני שמות שונים

גם אם לכתחילה צריך שני שמות . ב. אחד אזי ניתן להסתפק בשם אחד מכיוון שאז הם יזוהו על פי שם זה

רק בגט כפוי . ד. שמות נכריים אינם שמות גם אם רוב הצבור קורא למשומד בשם זה. ג. בדיעבד כשר-

רעורים צריך לכתוב את שני השמות אבל במקרים אחרים אפשר להסתפק בשם שמטבעו חשוף יותר לע

מכסה את הבעיה של " כל שום וחניכה"ת את הטיעון שהמשפט "אל ארבעת הפתרונות הללו הוסיף ר. אחד

.אי כתיבת השם המלא .117' וכן בעמ52' ובהע81' ראה לעיל עמ131 46' עמ, סימן כו, רוזנטל132

186

פ שכתבו וכל שום "ט ואע"י' ואותו השם שנתכנה לו בהמירו וכיון שדלגו שם כינויו פסלו הרב ר

לפי שהיה צריך לפרשו בהדיא' וחניכה וכו

שהרי התקיימו בו כל , לא היה כל מקום לפסול גט זה, ת"על פי מנהג צרפת שלפני תקנת ר

". 'וכל שום וחניכה וכו"הדרישות ההלכתיות הנהוגות דהיינו כתיבת שם המגרש והוספת המשפט

ת "הסתמך למעשה על תקנתו של ר, יום טוב שפסל את הגט בגלל אי הופעת השם הלועזי בגט' ר

פסילתו של . פסול גם בדיעבד, פי דרישה זוושגט שלא נעשה על , שיש לפרש את כל השמות בגט

ת שאת מרותו "כן תוצאה ישירה של פעילותו ההלכתית של ר-הייתה אם, יום טוב את הגט' ר

.יום טוב למעשה' קיבל ר

הוא הבין שתקנתו הדורשת לפרט , יום טוב' ת פסילת הגט בידי ר"שכאשר נודעה לר, סביר לשער

ש "בו ריב" התרה"ובדיוק כפי ש, ז על גיטין הראשוניםאת השמות בגט אכן עלולה להוציא לע

הגיע לפני , אולם עתה בשאלת העגונה, ת בקש"ש דחה ר"את השגות ריב. כאשר ביקר את תקנתו

חששותיו . ת מקרה קונקרטי שבו חכם שהלך בעקבות תקנתו הוציא לעז על גט ופסלו"ר

, מצב מביך זה. ת עצמו"של רש התממשו מהר מן המצופה בבית דינו "של ריב' ההיסטריים'

כבר באיגרת , לשם כך. ת יצא מגדרו כדי להכשיר את הגט"הוא שגרם לכך שר, ת"מבחינתו של ר

לצד פניה זו חזר . ת אל אבי הבת בעצמו והורה לו שהוא יכול להשיא את בתו"יום טוב פנה ר' לר

ש להכשיר את הגט ת וכתב איגרת שלמה אל אבי הבת בה הוא נתן הסברים נוספים מדוע י"ר

ת נימוקים מנימוקים שונים כדי "הציע ר, ת"שאין לה אח ורע באגרות ר, לצד כפילות זו. הנידון

להכשיר את הגט עד כדי כך שמקריאת התשובות ולימודן מתקבלת תחושה של גיבוב טיעונים

. ות עצמ"שכל מגמתם אינה אלא להכשיר את הגט שלא נכתב על פי הוראותיו ההלכתיות של ר

ש על "כאשר השיג ריב. ת להתרכך בהצהרותיו ביחס למנהג"סביר שלחץ זה הוא גם שהביא את ר

ת לטעון שתקנתו מונעת לעז ואילו המצב הישן הוא זה שעלול לגרום "ת יכול היה ר"תקנת ר

, עתה. תוך שהוא מוסיף טענות שונות על חולשתו של המנהג כמקור לפסיקת הלכה, ללעז

ת לא רק לפרש מחדש את "נאלץ ר, ש התאמתו והפכו להיות קונקרטיים"משחששותיו של ריב

.הסוגיות הרלוונטיות אלא אף להתייחס ביחס אוהד יותר אל המנהג שהיה מקובל בצרפת

האם המידע שבידינו מאפשר לקבוע מהי עמדתו , שאלה שלא באה על פתרונה היא השאלה

י שהכרע שאלה זו לא יכול לבוא מעיון כמדומנ. ת ביחס למעמדו של המנהג"של ר" האמיתית"

כנספח , כמו בשתי התשובות שנידונו בסעיף זה, הצהרות אלו באות לרוב. ת וציטוטן"בהצהרות ר

ת בסוגיה כל שהיא "את עמדת ר. לטיעונים הלכתיים וכסיוע להם אולם אין הן עומדות בפני עצמן

187

בסוגיה הנתונה בעוד שהצהרותיו נוכל לזהות רק על ידי ניתוח פעילותו הפרשנית וההלכתית

ת בשאלת "דומה על כן שאת עמדת ר. ת"משרתות בעיקר את הרטוריקה הפולמוסית לה נזקק ר

יש לבחון מתוך עמדתו ההלכתית ' וכל שום וחניכה דאית לי'מעמדו ההלכתי של המשפט

די לבטל לעז ת נלחם בדרכים שונות כדי למנוע הוצאת לעז וכ"ר. והציבורית בסוגיית לעז בגיטין

על עמדתו ' ויתר'עמדה זו היא שהניעה את דבריו הן כאשר תיקן את תקנתו והן כאשר . שכבר יצא

ת שינה את עמדתו בעניין המנהג "שינוי זה לא קרה בגלל שר. יום טוב' העקרונית באיגרתו לר

א ת עלולה להרבות לעז ול"כאשר טען שתקנת ר, ולו במקצת, ש צדק"אלא בגלל הבנתו שריב

, אמור מעתה". מנהג מבטל הלכה"ת בעיית הלעז או אז הוא קבע ש"משהתבררה אצל ר. להפחיתו

-ת עיקר מטרתן רטוריקה ושמא ליתר דיוק "כמו הצהרותיו האחרות של ר, ההצהרות ביחס למנהג

. 133פולמוס

הריגת כינה בשבת-אור זרוע שבת סימן לא . 4.2.6

בסוגיה המופיעה בדף יב . אפשרות הריגת כינים בשבתבשתי סוגיות במסכת שבת דן התלמוד ב

א מתלבט התלמוד האם כאשר המשנה קבעה שאל לו לאדם להפלות את כליו היא אסרה זאת "ע

בגלל החשש שמא יהרוג את הכינה או שמא איסור פליית הבגדים תקף רק בליל שבת מכיוון

מסקנת התלמוד היא . פלייהשישנו חשש שמא יטה את הנר אבל בשעות היום אין כל איסור ב

שאיסור הפלייה נובע מן החשש שמא יטה את הנר ועל כן פליית כינים והריגתם מותרת בשעות

ההורג : "אליעזר שקבע כי' אמנם בסוגיה מובאת דעת אבא שאול הסובר כדעת ר. היום של שבת

ת אף לכתחילה אולם מסקנת הסוגיה היא שמותר להרוג כינים בשב, "כינה בשבת כאילו הורג גמל

סוגיה אחרת העוסקת בהריגת . 134וזאת בהסתמך על דברי בית הלל המופיעים גם בתוספתא

מסקנתה של סוגיה זו היא שאין חולק על כך שההורג . ב"שקצים נמצאת במסכת שבת דף קז ע

. פרעוש בשבת עבר על איסור תורה

שלהלכה מותר להרוג כינה הסכימו , ת שנדרשו לפרשנות סוגיות אלו והיחס ביניהן"ש ור”ריב

; 65-64 'עמ, א"ירושלים תשנ, ת כמקור היסטורי"השו, יק'סולוביצ' ת ראה ח"ת השו על רטוריקה בספרו133

,”H. Soloveitchik,”Maimonides, ‘Iggeret Ha-shemad’: Law and Rhetoric ראה גם . 85-83

L. Landman (ed.), Rabbi Joseph H. Lookstein Memorial Volume, New york 1980, pp.

281-319..

ראה גם תוספתא . 79' עמ, ו הלכה כא"פרק י, ב"נויארק תשכ, ליברמן' מהדורת ש, תא שבת תוספ134

.כפשוטה שם

188

מחלוקתם . אולם ביחס לשאלה מיהי הכינה ומיהו הפרעוש הם נחלקו, ואסור להרוג פרעוש בשבת

. 135ת הובאה בתוספות למסכת שבת ובחיבורים פרשניים נוספים על מסכת זו"ש ור”של ריב

ו במקורם ת הי"זרוע שמדרך ציטוטו ניתן ללמוד על כך שדברי ר-הציטוט שלפנינו הוא מספר אור

:136ש ושנוסחה היה מוכר לו”תשובה שנשלחה אל ריב

י דבשבת קאמר וסמכינן אבית הלל דשרי "מיהו משום אל תטוש תורת אמך סמכינן אפירוש רש

ז ִפְרֻוִלא"לע' ש ובל"ֵוי] כנען[' להרוג מאכולת דהיינו כינה בשבת ודוקא כינה מה שקורין בל137

אבל פרעוש מה שקורין . ה אלא מבשר אדם שורצתמשום שאינה פרה ורב' התרנו להרוג בשב

ה מודים שאסור להורגה בשבת מפני שהיא "בלשון כנען ֵביִלִחא ובלשון לעז ֻפוִצא ההיא גם ב

הא למדת שפרעוש לכולי ... כדאמרינן פרק שמונה שרצים הרי פרעוש דפרה ורבה. פרה ורבה

. עלמא אסיר

ז ֻפוִצא דכתיב "כינה היינו שקורין ֵביִלִחא ובלעל ד"ר יוסף דאורליינש זצ"וכבר היה מפרש ה

והך את עפר הארץ והיה לכנים דהיינו אותם שחורים שקופצים שגדלים על גבי קרקע דאילו

. אותם לבנים שאינם קופצים מבשר אדם הם שורצים

ל בדבר זה אסרת את המותר והתרת את האסור דעל כרחין כנים דקרא היינו "ת זצ"והשיב לו ר

כדמוכח סוף פרק ? לבנים שקורין ֵויש ובלעז ִפרֻוִלא דמתרגם קלמתא והיינו אותם לבניםאותם

כל היד138

עד ההוא ' גבי איפרא הורמין אימיה דשבור מלכא דשדרא דמא לקמיה דרבא וכו

. אסתייעא מילתא שלח לה סריקוסתא מקטלא כלמי. בתרא דם כנים הוה לא הוה קא ידע ליה

יבא יתביתו כסבורה שרמז לה דאותו הדם דם כנים הוא שהורגים על אמרה יהודאי בתווני דל

אלמא זה דהנקראים קלמי נהרגים על סריקותא וכנים דקרא מתרגמינן כלמי שמע . סריקותא

מינה דכינים דקרא היינו אותם הנמצאים בראש שהורגים אותם במסרק ומעשה דנס היה

מרמוטי כלמישגדלו אז מן הקרקע וראיה לדבר ממהדורי מילי ומס139

דאין דרכן להיות

א סימן "פ, שבת, ש"ה ההורג והשווה לפסקי רא"ש שם ד"תוספות רא; ה שמא יהרוג"א תוד" שבת יב ע135

חידושי , בן אדרתשלמה; סימן ריח, 1897וורשא , ספר התרומה, ברוך מוורמייזא; 327' א עמ"ה ח"ראבי; כט

יום טוב בן אברהם ; ה מדאמרינן"א ד"דף יב ע, ו"ירושלים תשמ, ברונר' מהדורת י, א למסכת שבת"הרשב

. ה ההורג"א ד"יב ע, ן"ירושלים תש, גולדשטיין' מהדורת מ, א על מסכת שבת"חידושי הריטב, אלאשבילימהדורת מכון ירושלים , כות שבת ועירוביןהל, ההעתקה על פי אור זרוע השלם. סימן לא, ב"ח, זרוע- אור136

לרישומים שונים של השמות .צו' עמ, א"ירושלים תשס, קליין' בעריכת ש, ומכון תורני ישיבת אור עציון

, לנגה' ש' מהדורת י, ש על מסכת שבת"תוספות הרא, אשר בן יחיאל: הלועזיים בקטע זה ותרגומם ראה

.13' שמות ח, י"ראה גם פירוש רש. 27-25' הע327' ה א עמ"ראבי; 394-393' הע, 40' עמ, ח"ירושלים תשל

137 .ְפֻרוִלין: י אמשטרדם" בכ

.ב" נדה כ ע138 .ב" ברכות נא ע139

189

שקרוין ֵויש ואמרו במסכת דרך ארץ' בסמרטוטי בגדים אלא אות140

שמעון אומר אדם רימה ' ר

בחייו תולע במותו ואיזהו רימה בחייו אלו כנים שבראש דהיינו ֵויש שאין דרכו של ֵביִלִחי להיות

אאת קדקד בנות ציון ואומר בתוספת' בראש וכתיב בישעיה וסיפח ה141

אל תקרי ושפח אלא

ושפח מלמד שהיו משפחות משפחות של כנים יורדים מקדקדם עד רגליהם היינו מה שקרוין

.ֵויש ובלעז ִפֻרוִלא

ש זיהה את הכינה המופיעה בסוגיית שבת והמותרת בהריגה ככינה השחורה הקופצת על ”ריב

בספר שמות שמהם ש על הפסוקים המתארים את מכת כינים ”את זיהויו ביסס ריב. הקרקע

שישנה זהות בין הכינים הללו לבין , ש”ברור היה לו לריב. משתמע שהכינים הגיעו מעפר הארץ

ועל כן הסוגיה המתירה הריגת כינים עוסקת בכינים מן הזן , הכינים המופיעות בסוגיה התלמודית

ר שישנו ב שם נאמ"ש אל סוגיית שבת קז ע”בעת שהתייחס ריב, מכיוון שכך. הקופץ על הארץ

לא הייתה לו כל ברירה אלא לפרש שהפרעוש עליו מדובר הוא כינת , איסור בהריגת פרעוש בשבת

בסוגיה זו אופיינה הכינה בכך שהיא . ב"ש בסוגיית שבת קז ע”תימוכין לזיהוי זה מצא ריב. הראש

ותה עם ועל כן אין לזה, ש כינת הראש משריצה דהיינו היא פרה ורבה"לדעת ריב. אינה פרה ורבה

. ב"הכינה שהריגתה הותרה בסוגיית דף יב אלא עם הפרעוש שהריגתו נאסרה בסוגיית שבת קז ע

הן זו המקראית והן זו שאליה , י את הכינה"ש על פירושו וזיהויו של רש”בפירושו חלק ריב

ת ופירש את הסוגיות ואת פסוקי המקרא כפי "חזר ר, לעומתו. 142א"מתייחסת סוגיית שבת יב ע

. 159-158' עמ, ה"יורק תרצ-ניו, היגער' מהדורת מ', סעיף ב' פרקי בן עזאי פרק א, מסכתות דרך ארץ140

.סימן יג' ם נמצאים גם במדרש קהלת רבה פרשה הואכן הדברי' מדרש'בתוספות מופיע מקור עניין זה כנויארק , מנדלבוים' מהדורת ד, בתוספתא לא נמצא מדרש זה אבל הוא נמצא בפסיקתא דרב כהנא141

, בפסיקתא רבתי". העלה ראשן משפחות משפחות של כינים' חנינא א' דוסא בר' ר: "290' עמ, א"ח, ז"תשמ

שהיו יושבות אצלם והיו . 'אליעזר אומר מהו ושפח ה' ר: "ב"ה עדף קמ, מ"וינה תר, איש שלום' מהדורת מ

ת בקטע זה משלב "הנוסח שעמד לפני ר.." רואים שורות שורות של כנים יורדות משערם לתוך קדקד

כרומזת למשפחה נמצא בפסיקתא דרב ' ושפח'השימוש במילה . מוטיבים הנמצאים בשני המקורות הללו

בעוד ששם הכנים יורדות מן . דות נמצא בשינוי מסויים בפסיקתא רבתיכהנא ואילו תיאור הכנים היור

על שמוש נוסף של . ת יורדות הכנים מן הקדקד אל הרגליים"השיער אל הקדקד הרי שבנוסח שעמד לפני ר

סעיף כב אולם גם במקרה זה 94' מהדיר ספר הישר בהערתו עמ, רוזנטל' עמד ש, ת בפסיקתא רבתי"ר

. א. ת"ישנם מספר ציטוטים נוספים של פסיקתא בידי ר. 116' עמ', א, יקתא דרב כהנאהדברים נמצאים בפס

. ב; 224' סימן רסב עמ, והשווה מחזור ויטרי275' עמ, סימן תקנו, ב, ה"בתשובתו המובאת בספר ראבי

ג "ש יפירו. ג. קצח' עמ, ט"לונדון תשי, ששון' מהדורת ס, ה פסוק והשווה מושב זקנים"ב תוד"יבמות טז ע

פירוש התפילות , ד והשווה-ג' עמ, ז"ירושלים תשנ, ישורון, שטרן' א' מהדורת ש, מידות לרבינו תם

.27' עמ, ט"ירושלים תשל, ירושלמי' מהדורת ש, ר יקר"יהודה ב' והברכות לרתעתיק זה זהה עם מה ". ז"א בלע"פדוליר, הרחישה, ותהי הכנם: "י"יג כותב רש' בפירושו לשמות ח142

ירושלים , י"אוצר לעזי רש, קטן' ראה מ. כפדול, 327' א עמ"ח, ה"א ובראבי"ל כפורול"זרוע הנ-מופיע באורש

190

. י והוסיף על קביעה זו מספר הוכחות"ת לא הסתפק בקביעתו של רש"ר. י" רש-ש אותם סבו שפיר

בסיפור המופיע . 'קלמתא'הכינה המופיעה בספר שמות מתורגמת בתרגומים הארמיים כ, לדבריו

היינו מסרק הקוטל ' סריקותא מקטלי כלמי'ת שרבא שלח לאישה כלשהי " מצא ר143במסכת נדה

ת במסכת דרך ארץ ובפסיקתא קטעים מהם משתמע שסתם כינה היא "מצא רבדומה לכך . כינים

א "כינת הראש ומכך הוא הסיק שהכינה המותרת בהריגה בשבת ושבה עסקה סוגיית שבת יב ע

א הוא הכינה השחורה "היא כינת הראש בעוד שהפרעוש האסור בהריגה על פי סוגיית שבת קז ע

. הקופצת על הקרקע

ת בשאלת זיהויה של הכינה הנו באופי "ש ובין גישתו של ר” גישת ריבההבדל המהותי שבין

ש פנה אל המקרא וברגע שראה ”ריב. ההוכחות בהם משתמשים השניים כדי לתמוך את דעותיהם

בו שמכת כינים החלה על ידי הכאה בקרקע היה ברור לו שגם הכינה עליה מדבר התלמוד היא

נה אל הספרות התלמודית והמדרשית כדי להוכיח ת פ"ר, לעומתו. כינה הקופצת על הקרקע

ת אמנם ניסה ליישב את המשמעות "ר. א היא כינת הראש"שהכינה בה עסקה סוגיית שבת יב ע

יצאו , לדבריו כיני הראש שיצאו מן הקרקע על ידי הכאת משה. הראשונית של הספור המקראי

ת לא ראה במקרא גורם " שרעל כך, אולם נדמה שמאמץ פרשני זה מלמד יותר מכל, 144בדרך נס

ל את הקורפוס שדרכו "כ בספרות חז"ת ראה א"ר. שבו ראוי להתחשב בתהליך פירוש התלמוד

ש ראה את המקרא כטקסט ”ואילו ריב, ואתו ניתן לפרש מושגים ומונחים המופיעים בתלמוד

ש ”בסביר להניח שעיסוקו של רי. הבסיסי שדרכו יש לזהות את הכינה המופיעה בסוגיית שבת

השפיעו במקרה זה גם על פרשנותו 145בפירוש המקרא וקרבתו לאסכולת הפשט הצרפתית

ש ”ועיון בפירושו לתורה יכול לשפוך אור הן על פרשה זו והן על דרכו של ריב, הקשורה בהלכה

כדמפרש טעמא בפרק : "י"ה מתירין כתב רש"א ד"בפירושו לשבת יב ע. 3078, 3075' מס5' עמ, ס"תש

אינה פרה ורבה שמונה שרצים מאילים מאדמים דמשכן מה אילים פרים ורבים אף כל שפרה ורבה וכינה

י התיר הריגת כינת הגוף כאשר לדעתו כינה זו אינה פרה "כ שרש"ברור א". אלא מבשר אדם היא שורצת

. ורבה מעצמה .ב" כ ע143

144ת נזקק לתירוץ זה יש להסיק שגם הוא חשב שיש "מכך שר". ומעשה דנס היה שגדלו אז מן הקרקע "

אור , ומת זאת בתשובתו בעניין שמרי יין שהתייבשולע. לזהות את הכינה התלמודית עם הכינה המקראית

. ת שיש להפריד בין לשון מקרא לבין לשון חכמים"טען ר, ז קפג"זרוע ע ובספרות 15-1' מבוא עמ, ד"ירושלים תשנ, נבו' מהדורת י, ראה פירושי רבי יוסף בכור שור על התורה145

.המצוינת שם

191

:146בשאלת היחס הראוי בין פרשנות מקרא להלכה

ש שדרכם לבוא מן "קורין פודנראה לי שהם כינים שחורים ש: והיה לכנם] הארץ[והך את עפר

והמכות דרכם לבוא . ל אין דרכם לבוא כי אם מזיעת האדם"העפר כי כינים שקורין פוד

ממקום תולדותם צפרדעים מן היאור ומטר וברד מן השמים וכן כולם ולפי שאילו הכינים דבר

.ן העפרש ושאר יתושין שתולדותם מ"ושמא הרבה מינים היו תולעים ופוד. שתולדתו מן העפר

על נימוקו . ש שבספר אור זרוע”בקטע זה ישנן שתי נקודות חדשות שאותן לא הכרנו מדברי ריב

ש טיעון ”הוסיף ריב, ש שהכינים במצרים היו מן הזן השחור שדרכו לבוא מן העפר”של ריב

כך הגיעו הצפרדעים מן היאור ואילו . 'ממקום תולדותם'לדבריו כל מכות מצרים הגיעו . משלים

טיעון זה . רד ירד מן השמים ובדומה לכך יש לראות את הכינים ככאלו הרוחשות על הקרקעהב

ש לפרש ניסים "בפירושי המקרא שלו נטה ריב. ש בפירוש המקרא"תואם את דרכו של ריב

לאור , אולם. 147כאירועים טבעיים ואין ספק שקביעתו ביחס לכינים נבעה גם היא מגישה זו

ש ניסח את קטע הפירוש שבספר שמות רק לאחר שהכיר כבר את "יבשר, האמור ניתן גם להציע

רק בקטע זה הוא הוסיף את , על כן. ת ואת תגובתו לפירושו ולפסק ההלכתי שנבע ממנו"עמדת ר

הטיעון שכל מכות מצרים החלו ממקום מושבם הטבעי בחיים של אמצעי המכות ואין לראות את

ש במידת מה ”בסוף הקטע הפרשני הסתייג ריב, מזאתיתירה . ת"כפי שהציע ר, דרך הופעתם כנס

יתכן . מן המהלך כולו כאשר הציע שבמכת כינים היו שותפים מינים שונים שתולדתם מן העפר

מיני "ם שקבע שהכינים היו "הדומה במידה רבה לפירושו של רשב, שבבסיס הסתייגות פרשנית זו

ש הבין שדרכו הפרשנית בה פירש את ”ריב. עמד הדיון ההלכתי בו אנו עסוקים, 148"כינה ופרעושין

ל על פי לשון המקרא מובילה למסקנה הלכתית חדשנית שנוגדת למעשה את המסורת "ספרות חז

.קח' עמ, ת ח יבשמו, פירושי רבי יוסף בכור שור על התורה146

147קווי , 'נבו' י; 67' עמ, ה"ירושלים תשכ, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, פוזננסקי' ש: ראה

A.Grossman, ‘The School of; נט-נג' עמ) ט"תשמ(סיני קג ', יוסף בכור שור' פרשנות אופייניים לר

Literal Jewish Exegesis in Northern France’, in: Hebrew Bible / Old Testament - The

History of its Interpretation, M. Saebo (ed.), Vol 1b, Göttingen, Vandenhoeck and

Ruprecht 2000, pp. 368-9. .למשפט שמנסח בתמציתיות תפיסה זו ראה בפירושו לשמות ט פסוק ח :

ה אינו משנה על מנהג "בוכן תמצא ברוב ניסים שהק.. ה אינו רוצה לשנות מנהג העולם"אלא שהקב"

".העולםנראה שהשימוש , היינו שהיו כמה סוגי כינים, ם"מעבר לריבוי שבפירוש רשב. יב' בפירושו לשמות ח148

פרעוש הינו המרכיב -בדבריו מושפע מן הדיון בו אנו עסוקים עתה ושבו חילוף השם כינה' פרעוש'בשם

, ראה פירושי רבי יוסף בכור שור על התורהם"ש לרשב”על זיקתו של ריב. המרכזי בבעיה ההלכתית

.13' מבוא עמ, ד"ירושלים תשנ, נבו' מהדורת י

192

הוא חזר ופירש שמכת כינים כללה , מכיוון שכך. הפרשנית וההלכתית שהייתה מוכרת בסביבתו

הרחבה זו יכול בעל ההלכה באמצעות. 'תולדותם מן העפר'בתוכה סוגים שונים של בעלי חיים ש

גם סוגים נוספים , שלגביה נקבע בתלמוד שהיא מותרת בהריגה בשבת', כינה'להכניס לתוך השם

ת והן את "ש הן את שאלות ר”על ידי נסיגה זו יישב ריב. של כינים ובראשם את כינת הגוף

ת שהנחו אותו וזאת מבלי שישנה את העקרונו, המסורת ההלכתית שאפשרה את הריגת כינת הגוף

בעת שעסק בפרשנות המקרא ושעל פיהם יש לראות את כיני מצרים ככינים שמקום התרבותם

.149הראשוני הוא הקרקע

היתר אשה שנבעלה לנכרי-מרדכי קדושין תקסח . 4.2.7

:150במרדכי על מסכת קדושין נמצא הקטע הבא

אחת נשואה לישראל אשתקד באו ליסטים בעיר אחת והזנו נפשות וישבו משם ריבה. שאלה

ואנסוה והמירה לעובד כוכבים ונטמאת בגיותה ימים רבים אחר זמן טרחו אביה ואמה ושבה

האשה אל בית אישה ושאלתי להם מי התירה לבעלה ועתה רבינו הורינו באיזה דרך נלך כי לא

באשת דרישא אפילו ' למדתנו רבינו האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים וכו. ידעתי מה אדון בה

השיב . ושר התורה יעמידנו על שפה ברורה יוסף ברבי יצחק....כהן וסיפא אפילו באשת ישראל

רבינו יצחק מפריש כסף נבחר לשון צדיק על אותה ריבה אם להתיר בה נפיק מינה חורבא

ואני לא שמעתי מרבותי ואתה חכם כמלאך אלקים ... פ שהדעת מכרעת לכך בודאי לא דמי"ואע

.יצחק' משרתו תלמידך יהודה ברושלום כנפש

ת זה הוא באשה שהמירה דתה וחייתה עם נכרי במשך פרק זמן ועתה שבה "עניינו של שו

יוסף בן יצחק החתום על השאלה מציג נימוקים שונים העשויים ' ר. ליהדותה ולבעלה הראשון

ת מסוימת לאחר התלבטו, וגם משיב התשובה, להתיר את שיבתה של אישה זו אל בעלה הראשון

פוסק שיש להקל במקרה זה ולאפשר לחוזרת ליהדותה לשוב גם אל בעלה , בתחילת דבריו

.הראשון וזאת גם אם ברור שאישה זו קיימה יחסי אישות עם בן זוג נכרי בתקופת משומדותה

149ת במקרה זה הוא הצד השמרני יותר בויכוח מכיוון שהוא זה שמגן על מסורת הפירוש והפסיקה " ר

ב אסרה את "ת גם את הריגת הפרעוש שפשטה של סוגיית שבת קז ע"הלכה למעשה התיר ר. הצרפתית

ושאר כל המזיקין כלומר שאין בהם סכנה אם היו רצין אחריו מותר : "ראה מרדכי שבת רמז תב. תוהריג

ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור " וטעמא משום דסבר כרה פרעוש וכיוצא בהן"ת דה"ופרלהורגן

"עליה ומשום צערא שרי לכתחילה מידי דהוה אמפיס מורסא ואכיבוי גחלת שלא יזוקו בה רביםואינו חלק " עוד מצאתי הגהות בפסקי קדושין"סימן זה הנו חלק מקובץ שכותרתו הוא . סימן תקסח150

.301-297' עמ, ספרי הלכה: על קובץ זה ראה. מספר המרדכי

193

ר "יהודה ב' אולם על התשובה חתום ר. ש” ריב-יצחק ' יוסף בר' החכם החתום על השאלה הוא ר

יהודה שירליאון צעיר ' זיהוי זה קשה להולמו וזאת מכיוון שר. יהודה שירליאון' ר-אורה לכ, יצחק

אל קושי . ש יפנה אל חכם צעיר כל כך בשאלה הלכתית”ש וקשה להניח שריב”היה בהרבה מריב

יצחק מפריש ואילו על ' בתחילת התשובה כתוב שאת התשובה השיב ר. זה מצטרפת בעיה נוספת

שהסתמך על העובדה ששואל השאלה הציג , אורבך. יהודה בן יצחק' ר, אמורכ, התשובה חתום

קבע ששואל השאלה היה , ושפירוש זה יוחס לרבינו תם, ב"פירוש של רבו למשנת כתובות כו ע

מפי , לדעת אורבך, התשובה הושבה. 151ת" ר-" שר התורה" "רבינו"ש ושאלתו נשלחה אל ”ריב

המילים הפותחות את . ת"י שירליאון ותלמיד ר"אביו של ר, ישיצחק מפר' ת אבל נכתבה בידי ר"ר

ת "על כך שהתשובה נכתבה מפיו של ר, מלמדות לדעת אורבך" כסף נבחר לשון צדיק"התשובה

את בעיית השונות שבין הכותר שם הופיע . אבל לא הוא שכתב את התשובה בעצמו, ובהוראתו

מת התשובה בה מצאנו את שמו של יהודה בר לבין חתי, יצחק מפריש ככותב התשובה' שמו של ר

בבנו שהיה חכם -יצחק מפריש ' ר-ראה אורבך כהחלפה של שם האב שלא היה מוכר דיו , יצחק

.מוכר מאוד

סביר בעיני שהצדק עמו ושניתן אף , 152'שמא'למרות שגם אורבך לא הציע הצעה זו אלא בלשון

לאחר דיון בעניין דומה שהתרחש באשכנז , ילי'רצי מרדכי ו"בגליון כ. להביא סיוע נוסף להצעתו

:153מובא

ת להחזיר נשים שנטמעו כמה ימים בין הגויים "התיר ר' ומקצת חברינו העידו בפנינו שבצרפ

וגם בידינו154

תשובה קדמונית שהתיר בעניין זה להחזיר

כ "ואת שהייתה מוכרת באשכנז היא התשובה בה אנו דנים עתה "סביר ביותר להניח שתשובת ר

.133' ת עמ"בעה, אורבך151ת אינו "על פירוש משנה המיוחס לר' למדתנו רבינו' הסתמכותו של אורבך העובדה שהשואל כותב 152

ש ובמקורות אחרים מופיע "ת הרא"למד שיחוס זה נמצא רק בשו, 8' שם מס, המעיין בהערת אורבך. קמדוי

כ שהשאלה נשלחה "יתכן א. יהודה שירליאון החתום על התשובה' רבו של ר-י הזקן "פירוש זה בשמו של ר

ש ”שלא יתכן שריבניתן לפקפק גם בקביעתו של אורבך . יהודה שירליאון הוא שהשיב בשם רבו' ור, י"אל ר

י שירליאון פעל בבית דינה של פריש ויתכן "ר. י שירלאון בשל צעירותו של האחרון"יפנה בשאלה אל ר

ש את אישור בית הדין של פריש שעל מקומו ”שבשאלה מסוג זה רצה גם חכם ותיק ובר סמכא כריב

.111-108' המרכזי בצרפת הצפונית עמדנו לעיל עמ

וגם בידינו תשובות קודמות : "ראה גם מרדכי כתובות רמז רפו ושם. א" ע305 דף Heb.1ילי ' ורצ153

ת בעצמה "ילי שעל פיו ישנה עדות שתשובתו של ר'י ורצ"סביר בעיני שיש להעדיף את נוסח כ". להיתר

.הייתה מוכרת לחכמי אשכנז וכך היא הגיעה לידינו דרך לקט התשובות שנוספו לסדר נשים .ועל פי תיקון זה העתקתי' בידינו'ק בשוליים מופיע ר. 'בימינו'י " בגוף כה154

194

. ש”ת לריב"תשובה נוספת של ר, אורבך' וכפי שקבע כבר א, בידינו

ש ”במקרה זה ביקש ריב. ת ואין להתפלא על כך"ש לר”ת זה לא ניכר כל מתח בין ריב"בשו

פרש , כדרכו, אולם. למעשה היתר לפסיקה מקילה שלו והוא לא בא להשיג ולבקר את דברי רבו

ת לא נותר אלא לאשר את שיקוליו של תלמידו "ולר, רש כבר בשאלתו את כל צדדי ההית”ריב

ת ניכרת עמידתו "ש את סמכותו של ר"ת בו מקבל ריב"שגם משו, אמור מעתה. ולדייק בהם

.155ש”העצמאית והסוברנית של ריב

נימוקם העיקרי . ת לאישה שחייתה עם נכרי בזמן משומדותה לחזור לבעלה"ש ור" בפסק זה התירו ריב155

ועל , יש לדונה כאנוסה שאינה מעונינת בקשרי האישות עם הנכרי, שמרגע שהמירה האישה את דתה, היה

. יש להתירה לחזור לבעלה) שאשתו אסורה עליו גם אם נאנסה( לכהן כן כל עוד שהיא לא הייתה נשואה

, ת היא פסיקתו בעניינה של משומדת שחזרה ליהדותה יחד עם בן זוגה הנכרי שהתגייר"פסיקה דומה של ר

ת התיר נישואין אלו גם כאשר היה ברור שאישה זו נבעלה לנכרי "ר. ועתה היא חפצה להינשא לו ביהדותה

ה "ב ד"ראה תוספות כתובות ג ע. בעילת נכרי אינה נחשבת כבעילה האוסרת לבועלהוזאת מכיוון ש

במקרה זה לא ניתן היה להתייחס לאישה הבאה להינשא עם בעלה . ה והא"ב ד"סנהדרין עד ע, ולדרוש

הקרבה . ם"ת למהלכו המפתיע בדבר מעמדה של בעילת עכו"ועל כן נדרש ר, הנכרי שהתגייר כאנוסה

ראה אורחות . ת הובילה לכך שנוצר בלבול מסוים בין שני המקרים" שתי הפסיקות של רהנושאית שבין

נשים שגנבו אותן לסטים : הלכות כתובות סימן כח, ט"יורק תשי-ניו, שלעזינגער' מהדורת מ', חלק ב, חיים

ונשאת ל התיר אשת איש אחר שנשתמדה "ת ז"ור....הרי הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן ישראל

ואין לסמוך עליו דכל חכמי דורו . לגוי ועשתה תשובה שהחזירה לישראל משום דביאת גוי לא שמה ביאה

נחלקו עליו דלא אמרו כשנתרצית דביאת גוי לא שמה ביאה מיהו לכולי עלמא אם נשתמדה באונס ועשתה

יאת גוי אינה ת היא שב"ההנמקה המפורשת בציטוט זה להיתרו של ר". תשובה מותרת לבעלה ישראל

נחשבת כביאה שפוסלת אבל ההקשר בו מופיע הקטע כולו נשען על הטיעון שנשים שנשבו הרי הן

ת כאשר שניהם גוייסו כדי "בעל אורחות חיים עירב אם כן את שני מהלכיו ההלכתיים של ר. כאנוסות

' מהדורת א, תכתובו, ראה גם בית הבחירה. להתיר את האישה לבעלה הראשון ולא לגר שהתגייר עמה

בשני . רטז' עמ, א"ירושלים תשל, ג"רלב' מהדורת י, סנהדרין, בית הבחירה, 18' עמ, ז"ירושלים תש, סופר

ת שביאת גוי אינה ביאה כמתירה את שיבתה של האישה "מקורות אלו מצטט המאירי את נימוקו של ר

.לבעלה הראשון

195

:פרק חמישי

משה בן אברהם מפונטייזא' קשרים עם ר

ת"משה בבית מדרשו של ר' לשאלת לימודי ר. 5.1

מ "נמצאת כעשרים וחמשה ק, משה לרוב בספרות ההלכתית' שעם שמה מזוהה ר, העיר פונטייזא

שבו היה , שבית דינה של פונטייזא, 2בפרקה השני של עבודה זו הוזכר. 1צפונית מערבית לפריש

משה לפנות ' הקרבה לפריש לא מנעה מר, אולם. עמד בקשר עם בית הדין של פריש, משה' ר רחב

כדי שיסייעו בפתרון בעיות שבהן פגש בעת שישב בדין כמו , ת לרמרו"אל ר, דרומה ומזרחה יותר

.גם בפתרון בעיות פרשניות שבהן נתקל במהלך לימודו

משה לא היה ' קבעו שר4אפטוביצר' תיו א ובעקבו3רוזנטל' ש? ת"משה תלמיד ר' האם היה ר

:5ת כתב"משה עצמו שבשאלה שהפנה אל ר' בקביעתם הם הסתמכו על דברי ר. ת"תלמידו של ר

לא ידענו מה קאמר , פ שלא שמשנו לפניו אלא בעמידה ותמונה לא ראינו זולתי קול הברה"ואע

..רבינו

משה לא ראה את ' שר, כמורות על כךפירשו רוזנטל ואפטוביצר" ותמונה לא ראינו"את המילים

פירש אורבך את המילים הללו כמתייחסות אל , לעומתם. ת ומכאן שלא היה תלמידו"פניו של ר

משה ' כתב ר, על פי פירושו של אורבך. 6"אשתקד"משה ' ת לר"הוראה הלכתית שאותה שלח ר

מע קולה הברה ועל כן אלא רק ש, דהיינו באופן ברור, ת שאת הוראתו הוא לא ראה כבתמונה"לר

פירש אורבך " פ שלא שימשנו לפניו אלא בעמידה"ואע"את המילים . הוא נדרש לבירור נוסף

שכל העמידות שעמד אליהו לפני אחיה השילוני , 7משה למאמר המופיע בירושלמי' כרמיזה של ר

ן אין בו הרי שעדיי, גם אם נקבל את פירושו של אורבך לקטע זה. רבו כאילו עמד לפני השכינה

עדות שכזו מצא אורבך בהמשכה של אותה . ת"משה היה תלמידו של ר' עדות ממשית על כך שר

1 .129' עמ, ת"בעה, ובעקבותיו אורבך' הערה א106' עמ, ספר הישר, רוזנטל' ולא מזרחית כפי שכתב ש

2 .112' לעיל עמ

3 . 'ח'; א' הע', יף אסימן נא סע, רוזנטל

4 .386' עמ, ה" מבוא ראבי

5 .107' עמ, שם, רוזנטל

6 .130' עמ, ת"בעה, אורבך

7 .ב"כב ע, עירובין, ג"ונציה רפ, תלמוד ירושלמי

196

.8ששימשו במידה מסוימת, ומכאן, ת כל צרכו"משה שלא זכה לשמש את ר' שם כתב ר, שאלה

שהוכרו וזוהו רק בחלקם על ידי החוקרים , ת"משה לבין ר' ת בין ר"סקירת ולימוד חילופי השו

.מלמדת שלש נקודות החשובות לענייננו, שאלה זושדנו ב

ת הנם מוקדמים ביותר בזמן ויש לתארכם לסופן של "משה ובין ר' ת בין ר"חלק מחילופי השו. א

ועובדה זו מכבידה , משה כדיין בפונטייזא' בשנים אלו פעל כבר ר. ב"שנות השלושים של המאה הי

אלו התבסס מעמדו כחכם הבולט בצפון ת שרק בשנים"משה היה תלמיד ר' על האפשרות שר

. צרפת

ת הייתה משמועות שאותן שמע מכלי שני ולא "משה את תורתו של ר' עיקר ידיעותיו של ר. ב

ואשר שמעתי ", 9"מפרקיה דמר שמיע לי: "כך אנו מוצאים ביטויים כמו. ת"ישירות מפיו של ר

אמרו שגם רבינו מורה ובא אך לא וגם", 11"דרשו משמו של רבינו שיחיה", 10"בשם רבינו שיחיה

' ניתן למצוא גם שני ביטויים המלמדים על כך שר, לצידם של ניסוחים אלו. 12"ראייה זו] בו[תלו

. 14"אלא למדתנו רבינו", 13וכי האי קבלתי מרבינו שיחיה במסכת שבת: "ת"משה למד בפני ר

: משה ש' ם במקום בו מעיד רת מלמד על כך שג"משה ובין ר' ניתוח חילופי הדברים בין ר, אולם

ת לפירוש שיוחס לו על ידי "בתשובתו התכחש ר. אין לפרש את הדברים כפשטם" למדתנו רבינו"

ת "משה עניין זה בבית מדרשו של ר' לו למד ר. 15"אותה דערלה לא כך פרשתי: "משה במילים' ר

שגם , יר יותר להציעסב? ת להכחיש מכל וכל את העובדה שהוא לימד פירוש זה"כיצד יכול היה ר

ת מן "כוונתו הייתה שנודע לו על פירושו של ר, "למדתנו רבינו"משה ' בעניין שלגביו כתב ר

ת את הפירוש שיוחס לו וסביר יהיה להניח שבתהליכי ההעברה שובש "בתשובתו דחה ר. השמועה

. שם המפרש או תוכן הפירוש

כתי המוכר לנו בספרות הראשונים בשמו אורבך עמד על כך שרובו המכריע של החומר ההל' א. ג

8 . 107' עמ', סעיף ד, רוזנטל שם

9 .164' עמ' סימן סט סעיף ז; 108' עמ' סעיף ג, סימן נא, רוזנטל

10 , 109' מע', סעיף ד, סימן נא, שם

11 .110' עמ', סעיף ה, סימן נא, שם

12 .162' עמ', סעיף ד, סימן סט, שם

13 . 110' עמ', סעיף ה, סימן נא, שם

14 . 164' עמ', סעיף ז, סימן סט, שם

15 . 166' עמ, סעיף ו, סימן ע, שם

197

' מן האזכורים הבודדים של ר. 16ת"ת עם ר"משה הוא חומר שהורתו ולידתו בחילופי השו' של ר

לא ניתן ללמוד על קשרי , ת שאותם נסקור בהמשכו של פרק זה"שמקורם לא בחילופי השו, משה

.17משה' ת ור"רב ותלמיד בין ר

ת "משה אחד מחבורת תלמידי ר' זו היא שאין לראות ברשהתמונה המתקבלת מסקירה, כמדומה

הראשון שהזכיר . 18ת"ולא בכדי אין הוא מופיע ברשימות היחס השונות המזכירות את תלמידי ר

שהגדילו וזיהו 21גרוס' וה20גרץ' ובדרך זו הלכו גם צ, 19א"ת היה חיד"משה כתלמיד של ר' את ר

ש בדבר "ת שהסכים עמו בכינופיא של שוק טרויי"משה תלמידו של ר' משה מפונטייזא כר' את ר

על כך , כזכור, משה העיד' אפטוביצר בגלל שר' זיהוי זה נדחה בידי א. 22החרם נגד ערעור הגט

, ת"משה לא היה מתלמידי ר' למרות שהצדק עם אפטוביצר בכך שר. 23ת"שלא ראה תמונת ר

16 .46-42' ובהע132-131' עמ, ת"בעה, אורבך

17יורק -ניו', תוספות'אישים וספרים ב, תרשיש' בורו של פעל חי, ת" בדיקתי התבססה על פרוייקט השו

משה שמקורן ' להלן רשימת איזכורי ר. ההפניות שבספרות המחקרית הקודמת ועל רשימות פרטיות, ב"תש

. משה' י לקושייה של ר"במקרה זה עונה ר, ה חמור"א תוד"נד ע, בבא קמא. א. ת"ת עם ר"אינו בחילופי השו

' קטע זה מובא בשמו של ר. ה מלאתך זו ביכורים"א תוד"תמורה ד ע. ג. ה העולה"ב תוד"זבחים נג ע. ב

' בעריכת י, אוצר פירושי בעלי התוספות-ראה תוספות השלם . משה בפירושי בעלי התוספות על התורה

במקרה זה מובאת . רמז תרס, בתרא-הגהות מרדכי בבא. ד. שה ובנסמן שם' עמ, ן"ירושלים תש, ח, גליס

ג "סמ=ה מכלל"א תוד"בתרא סו ע-בבא. ה. א"משה מפנטי' י ואחריה מופיעה עמדתו של ר"נשאל רשאלה ש

שאלות ותשובות לבעלי התוספות בהלכות נדה ומקואות =ה-סימנים שלד' א, אור זרוע=תצח' ע רמח עמ"מ

במקרה . כהש' עמ, ג"ירושלים תשל, ויינר' י' מהדורת מ, קובץ ראשונים להלכות נדה ומסכת מקואות: בתוך

אבל הוא מכשיר מקוה , י שפסול מים שאובים במקווה הוא רק מדרבנן"משה את ראיית ר' זה דחה ר

, מסכת בבא קמא, ספר מרדכי השלם, מרדכי בן הלל. ו. שהתמלא על ידי מים שאובים שהומשכו על קרקע

מובא בספרות משה במקור זה ' הפירוש המיוחס לר. קסב' עמ, ב"ירושלם תשנ, הלפרין' מהדורת א

גיטין נא ; ה מפני"א תוד"מציעא ג ע-ראה בבא. משה' התוספות והראשונים מספר פעמים ללא הייחוס לר

במקור זה מובאים תירוציהם של . א אות ח"ש בכורות פ"רא. ח. ה ואין"ב תוד"נדה ע ע. ז. ה מפני"ב תוד"ע

שנה השלכה הלכתית בקשר לדינה של לפתרונות השונים י. ת ליישוב סתירה שבין שתי סוגיות"משה ור' ר

ז שם מובאים הדברים ללא "א מ"ש למשנת אהלות פי"ראה גם פירוש ר. תרנגולת שנמצא בה חטה בפסח

.הזיהוי

18סיני ', עזריאל טרבוט' סדר הפוסקים לר, 'זימר' י; צה' סימן כט עמ, ג"ירושלים תשנ, ל"ת מהרש" ראה שו

.רמז' עמ) ה"תשל(עו

19 .94' עמ, מערכת גדולים, ג"וילנא תרי, הגדוליםשם, אזולאי' ח

20 .236' עמ, ד, ה"וורשא תרנ, ר"מהדורת שפ, דברי ימי ישראל, גרץ' צ

21 .444' עמ, גליה

22 . מרדכי גיטין רמז תנה

23 .386' עמ, ה"מבוא ראבי, אפטוביצר' א

198

פניו אלא בעמידה ותמונה לא פ שלא שמשנו ל"ואע"סגנונו של המשפט . נדמה שראייתו קלושה

יתרה . 24מזמין פירושים שונים ועל כן יקשה להסיק ממנו מסקנה מוצקה" ראינו זולתי קול הברה

משה זכה בתואר ' אינו מונח בעל הגדרות קבועות ועל כן יתכן שר' תלמיד'גם המונח . מזאת

בית מדרשו של אם בגלל ששהה פרק זמן מסוים ב) בקטע העוסק בחרם על ערעור הגט(תלמיד

משה ' ואם בגלל שר, פרק זמן שלא היה בו בכדי להשאיר עדות בתוך הספרות ההלכתית גופה, ת"ר

. 25ת ראה בו את מורו ורבו שאליו ראוי לפנות בשאלות של פירוש והלכה"גם אם לא למד בפני ר

ם שבין ששוב אנו למדים שסדר העבודה הראוי בעת שאנו באים לבחון את הקשרים והיחסי, דומה

ורק בשלב שני התייחסות להצהרות , הוא בדיקת אופי החומר הלימודי לגופו, חכמים שונים

ת "משה נמצא בחילופי השו' ת ור"שעיקר הקשר בין ר, בדיקה מסוג זה העלתה, כאמור. החכמים

ת הן מועטות ולא חד "משה בבית מדרשו של ר' בעוד שההוכחות ללמודיו של ר, ביניהם

.משמעיות

24 בתולדות החברה היהודית פרקים', לחקר הטיפולוגיה של ישיבות המערב בימי הביניים, 'ברויאר' ראה מ

ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו "מוקדשים לפרופסור יעקב כ, בימי הביניים ובעת החדשה

משה בדבריו הייתה שהוא היה ' לדעת ברויאר יתכן וכוונת ר. 60נד הערה ' עמ, ם"ירושלים תש, וחבריו

-אביב-תל, 3ב, ישראל בגולה, דינור' ציע בבדומה לכך ה. תלמיד צעיר שלא הגיע לכלל ישיבה בפני רבו

תלמיד "משה ' בין אורבך הרואה בר. משה לא היה מן התלמידים החשובים' שר, 175' עמ, ח"ירושלים תשכ

כ הצעותיהם של "עומדות א, ת"משה לא ראה את פני ר' לבין רוזנטל ואפטוביצר הקובעים שר" ממש

. והכל בהתבסס על אותם מילים" לא חשוב "או" תלמיד צעיר"משה היה ' ברויאר ודינור שר

25: ראה. ב ניתן ללמוד מדוגמאות שונות"תלמיד וכיו, רב, על מידת הסובייקטיביות של תארים מסוג מורה

, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' א; 9' עמ, א"ירושלים תשנ, ם"מבוא למשנה תורה לרמב, טברסקי' י

ה נטו "בשל פירסומו הרב של רגמ: "לדעת גרוסמן שם. 116' עמ,ט"ירושלים תשמ, מהדורה שנייה מתוקנת

ניסה 350 ו 307' ה עמ"מבוא ראבי, אפטוביצר; "כותבי כרוניקות מאוחרים לתאר חכמים שונים כתלמידיו

מתייחס לתלמידים ולחכמים " חבר"התואר , לדעתו. לזהות שיטה בהתבטאויות חכמים ביחס לתלמידיהם

, ת"בעה, אורבך. תלמיד-נמצא בשימוש בין חכמים שאין ביניהם זיקת מורה " ורימ"צעירים ואילו התואר

סיוע לספקו של אורבך ניתן למצוא . פקפק במסקנות אפטוביצר ונדמה שהצדק עמו52' ובהע121' עמ

בתחילתו של ). 'ן סימן י"ראב" (חבר אחד בצרפת"כ, שודאי לא היה תלמידו, ת"ן המכנה את ר"בדברי ראב

' ת ור"בין השאר ר, בדיון זה נטלו חלק. ן בדינה של תרנגולת שנמצא בה חיטה בפסח"קטע דן ראבאותו

ן את דעותיהם של שלשה חכמים שונים כאשר "בדבריו הזכיר ראב). 17לעיל לקראת סוף הערה (, משה

נראה שהשימוש במונחים ובתארים . לו לא היו תלמידיוואין ספק שחכמים א, "חבר"שלשתם מכונים בפיו

מסוג זה משתנה בין חכמים שונים ולעתים אף מקבל משמעות שונה בפיו של אותו דובר בהזדמנויות

, )ח"תשכ(ציון לג ', הסמיכה האשכנזית, 'ברויאר' מ: לניתוח תהליכי התמסדות תארי תלמידים ראה. שונות

.92-89' עמ, ת"ר, ריינר: ראה גם. 46-15' עמ

199

סקירת התשובות. 5.2

תשובות פרשניות הקשורות למסכתות סוטה ונדה-' רוזנטל סימן כ, ספר הישר. 5.2.1

ישנה תשובה בת שמונה סעיפים העוסקת בפירוש 26ת של ספר הישר"של חלק השו' בסימן כ

וכן פתיחתה , בהעתקה שבספר הישר חסרה השאלה. סוגיות שונות במסכתות סוטה ונדה

, בעוד שאת תוכן השאלות ניתן לשחזר על ידי למוד וניתוח התשובות. ת"שובת רוחתימתה של ת

שם מופיע בדרך כלל שם , הרי שאת שם הנמען לא ניתן לזהות בגלל חסרון הפתיחה והחתימה

מידע זה לא עמד גם לפני מעתיק כתב היד שנהג להוסיף את שם הנמען , ככל הנראה. הנמען

של ' שסעיף א, מבדיקת המקבילות אנו למדים. 27ביכולתובכותרת התשובה כאשר הדבר היה

משה ' מובא בתוספות איוורא על אתר כשאלתו של ר, א"שדן בפירוש סוגיית סוטה ו ע, התשובה

משה כאלטרנטיבה ' ב שהוצע על ידי ר"פירוש לסוגיית נדה לג ע, בדומה לכך. 28ת"מפונטייזא לר

ש משנץ כשאלתו והצעתו "זוהה בידי ר, שובתנוי שעליו הקשה בסעיפה השביעי של ת"לפירוש רש

.משה' ת אל ר"כולו הינו תשובת ר' שסימן כ, ברור על כן. 29משה' של ר

שלש השאלות הראשונות בסימן זה עוסקות במסכת סוטה ואילו חמש השאלות הנוספות דנות

ה של משה מוצגות על פי סדר' כאשר בשתי הסדרות הללו שאלותיו של ר, בסוגיות מסכת נדה

26 .36-32' עמ, רוזנטל

27ת "תשובת שבהן מדברי ר. א. ת שבספר הישר יש לחלק לשלשה סוגים" את זיהוי שמות נמעני תשובות ר

שם פותח ' דוגמה למקרה מסוג זה היא התשובה שבסימן ב. או השואל עצמו ניתן לדעת מי היה השואל

תשובות שבהן ידיעת שם הנמען . ב..". שמשון' הרב ררב שלום עד בלי ירח למורי"ת את דבריו במילים "ר

או מעדויותיהם של מחברים שונים המזהים את נמען " אבותיו"מי מ, י"נובעת מעדותו של מעתיק כה

מנוסח התשובה ומן . 15' עמ, רוזנטל סימן ז, שמשון' ת לר"דוגמה לסוג זה היא תשובת ר. התשובה

הות נמען התשובה ועל כן אנו חיים במקרה זה רק מעדותו של המקורות המקבילים לא ניתן ללמוד על ז

מקרים בהם ניתן לזהות את הנמען . ג". שמשון' השיב רבנו תם להרב ר: "י שהקדים לתשובה זו"מעתיק כה

מהדיר ספר הישר זיהה , רוזנטל. י-ת המופיע בסימנים ט"דוגמה לסוג זה הוא השו. על פי מקבילות תוכניות

י לאטיש המובאת בספר "מעדותו של ר, אולם. ממגנצא על פי מקבילה המופיעה בספרון"את הנמען כראב

יעקב בר שלמה ואין ספק שיש ' אנו למדים שנמען התשובה היה ר, ב22' עמ, 73י מוסקבה "אסופות כ

.116-115' עמ, ת"ר, לעניין זה ראה ריינר. להעדיף עדות ישירה זו על ניתוחו של רוזנטל

28על היחס בין חיבור זה לבין . יח-יז' עמ, ט"ירושלים תשכ, ליפשיץ' מהדורת י, א סוטה תוספות איוור

ת "בעה, אורבך; 16-9' עמ, תוספות שאנץ שנדפסו בשולי העמוד של דפוס וילנא ראה בהקדמת המהדיר שם

*. 17' הע, 481' עמ

29ה "ב תוד" גיטין סא ע;ה"ה בגדי ע"ב תוד"ראה גם חגיגה יט ע. ה"ז מ"פ, טהרות, ש משנץ" פירוש ר

.וליחוש

200

דומה , למרות שמכתב היד יש להסיק ששתי הסדרות הללו הן חלקים של שאלה אחת. 30המסכת

. שיש להטיל ספק בכך משתי סיבות

-ת את שם הפרק על פי מיקומו במסכת "בשלשת הסעיפים העוסקים במסכת סוטה מציין ר. א

, פרק כל היד- ג בעוד שבשאלות האחרות מצוין שם הפרק במסכת נדה על פי תחילתו"פ, א"פ

שינוי זה מובן יותר אם נניח ששתי סדרות השאלות . יוצא דופן, בנות כותים, ההיא דהמפלת

ת "נשלחו בנפרד ואוחדו רק בהעתקה ועל כן הן משמרות זכרי לשון שונים בהם השתמש ר

. בהזדמנויות שונות

על השוואת סוגיית משה נשענה ' אנו למדים ששאלתו של ר' ת המופיעה בסעיף ב"מתשובת ר. ב

ת בפתרון מקומי אלא ניסח עקרון המגדיר את מעמדה "בתשובתו לא הסתפק ר. הבבלי לתוספתא

, שהוא הסעיף הראשון העוסק במסכת נדה, של התשובה' בסעיף ד. 31של התוספתא ביחס לבבלי

:ת פעם נוספת לבעיית היחס בין הבבלי לבין התוספתא ואז הוא כתב"נדרש ר

אין להשיב מן התוספתא וקודם שאלתך תמצא ברוב מקומות שפירשתי כןכבר הודעתיך ש32

מכיוון שלא ניתן , סתום משהו" וקודם שאלתך תמצא ברוב מקומות שפירשתי כן"כוונת המילים

-או לשאלת היחס בבלי , ל"ת היא לפירוש קודם של סוגיית נדה הנ"להכריע האם כוונת ר

30 . א"מב ע, ב"לג ע, א"כו ע, א"כג ע, א"יט ע: במסכת נדה. א"כ ע, א"ט ע, א"ו ע: במסכת סוטה

31לא פרכינן ומסייעינן מיניה לתלמוד : "ת ישנן ברייתות המופיעות בתוספתא ולא בבבלי ועל כן" לדעת ר

ראה ". ותן שאינן קשות לתלמוד שלנו יש ללמודשלנו כיון שמוכיח התלמוד שלא נודעה בימיהם אבל מא

ועוד אני מודיע לרבים ומשמיע : "10' מהדורת שלזינגר עמ, ת לספר הישר חלק החידושים"גם את הקדמת ר

מאותן הנזכרים בתלמוד אנו צריכין לתרץ ' שלא להגיה הספרים מתוך התוספתא ומתוך הבריתות כי אפי

יתות קטועות בתלמוד ומפרשי בהו אמוראי פירושי טובא וראש וגם תמצא ברי...ברייתא לא שמיע ליה

ת נמצא "ניסוח דומה ביותר לניסוחו של ר". שלימה] בספר התוספתא[=הברייתות לא ידעו ותמצאנה שם

הרי גם אני הרבה ברייתות : "א"דף רצד ע' ן עמ"ן וחותנו המופיעה בספר ראב"ם לראב"בתשובת רשב

יות וברייתות שלנו ואילו הוזכרו בבית המדרש כשסידרו את התלמוד מצאתי בתוספתא שמכחישות משנ

היו מקשין מהן אבל ברייתות אין בקיאין בהן ואין בידינו לתרץ ולהיות בודים מליבינו תירוצים שאינם

. 671-669' ת עמ"בעה, אורבך: ראה גם". אחרי שאין בעלי התלמוד מקשי אותם יחד

32ת "ראה פירושו של ר. מעיד על כך שהוא נכון ואינו תוצאה של הלחץ פירוש שנוצר ללא לחץ של שאלה

ת מציין עובדה זו ביחס לפירושים שונים "ר. ה אם קודם מעשה אמרה"תוד, ב"לעניין זה בבכורות לח ע

ובסופה " ואת הנערים יודעתי והביאוה לי כך מפורשת קודם מעשה: "137' עמ, ראה רוזנטל סימן סא. שלו

וקודם מעשה : "94' עמ, סימן מח". ורגלים לדבר שקודם מעשה אמרתיה: "139' עמ,של אותה תשובה

פעמיים . 84' עמ, ראה גם תשובות רבינו יעקב". יעקב ישראל כן' פירשתי הא דמעיין בכל שהוא להחבר ר

. 106' עמ, וסימן נ76' עמ, א, סימן מד-" לאחר מעשה"משולם בכך שפירושיו נאמרו ' ת את ר"מאשים ר

. 62' הע69' ת עמ"בעה, ראה גם הערת אורבך

201

ת התייחסות "מזכיר ר" דעתיך שאין להשיב מן התוספתאכבר הו"במילים , לעומת זאת. 33תוספתא

' ת אל ר"מדבריו הנזפניים של ר. משה' התייחסות שאותה הוא כתב לר, קודמת שלו לשאלה זו

, ת בשאלת היחס שבין התוספתא והבבלי"משה היה אמור לדעת את עמדת ר' משה יש ללמוד שר

כאשר , בות שונות שנשלחו בזו אחר זוהיו במקורן שתי תשו' ועל כן סביר ששני חלקי סימן כ

.ח- סעיפים ד- קדמה לסדרת השאלות על מסכת נדה -ג - סעיפים א-סדרת השאלות על סוטה

יש בידינו אפשרות גם לקבוע באופן מדויק יחסית את מועד כתיבתה של האיגרת , לכאורה

:34ת"של התשובה כתב ר' בסעיף ב. הראשונה

זה ימים ' פי(!) עקיבא עיקר הא ליתא ועיקר שאני ' למה דררבנו ש' וההיא דקשיא לך על פי

וההיא דמסכת ידיים שלמצרים . רבים והא לך פירושי בתפילת השחר מאותו היום היא כתובה

...קצבה' נתן הק

משה את פירושו בפרק ' ת עבור ר"א העתיק ר"משה על סוגיית סוטה ט ע' כתשובה לשאלת ר

ת נמצא בחלק החידושים של "פירוש זה של ר. 'אותו היום'פירוש שהיה כתוב מ, תפילת השחר

ת אינו מזכיר את העובדה "מכך שר. 35ספר הישר בתוך קובץ של סימנים הקשורים למסכת ברכות

משה שילך ויחפש פירוש זה בספר ' ושאין הוא אומר לר- ספר הישר -שקטע זה נמצא בספרו

ניתן היה לשער שתשובה זו נכתבה - 36חרים כפי שנהג במקרים א-הישר שבבעלותו או בסביבתו

, עיון בדרך הופעתו של הקטע בחלק החידושים של ספר הישר, אולם. לפני שספר הישר נפוץ

. מלמד שאין כאן כל הוכחה לכך

משה שהוא מעתיק בעבורו את פירושו על פרק ' ת לר"בחלק הראשון של תשובתו כתב ר, כאמור

ת של ספר הישר " פירוש זה לא נמצא לפנינו בחלק השוקטע). א"ברכות כח ע(תפילת השחר

ואת הקטע אנו מוצאים בחלק החידושים של " והא לך פירושי"ת בתשובתו כתב "ומכיוון שר

הרי שסביר להציע שקטע זה הועבר על ידי מעתיק ספר הישר מן התשובה אל חטיבת , הספר

. תכח-ים תיזשלזינגר סימנ, החידושים של ספר הישר העוסקת במסכת ברכות

להעביר חלקי תשובות למקום הראוי להם - או מי מאבותיו -על כך שדרכו של מעתיק ספר הישר

33ת לסוגיה הנדונה כאן ועל כן סביר שהתייחסותו של " עד כמה שידי משגת אין בידינו פירוש נוסף של ר

. תוספתא-ת היא לשאלת היחס בבלי"ר

34 .י ירושלים"ההעתקה על פי כ. 33' רוזנטל עמ

35 .תכח וראה להלן-זהקובץ העוסק במסכת ברכות תי. שלזינגר סימן תכא

36ואני פרשתיה פירוש ארוך : "שם סעיף ט, "דיני ברירה לשון ארוך והנם אתכם: "ח, ראה רוזנטל סימן סג

.ועוד" ואני פרשתיה בסוף שבועות ותמצאנה בעולים מכאן לשם: "ג, שם סד, "וישנו במקומכם

202

אולם נדמה שבדיקת , 37ס בחלק החידושים עמדנו כבר בפרק הראשון של חיבור זה"על פי סדר הש

קובץ חידושי ברכות בספר הישר עשויה ללמד על מבנה הספר וקבציו כמו גם על הזהירות

תוך ציון , ל"להלן אציג את מבנה הקובץ הנ. נדרשת בשימוש בספר זה למטרות כרונולוגיותה

נראה "ליד שאר הסימנים נכתב . ת"הקטעים שלגביהם ישנה הוכחה לכך שהם נוספו שלא על ידי ר

". מקורי

. נראה מקורי סימן תיז

אינו מלשונו , ף הקטעהמופיע בסו" וללשון הקונטרס אינו נוח: "המשפט. תוספת תיח

. 'קונטרס'י "ת שאינו קורא לפירוש רש"של ר

.נראה מקורי תיט

".הועתק מכתיבת רבינו תם"; "'ר' ואומ: "הוספת תלמיד על פי המילים תכ

.לקוח מתשובה כ תכא

. י אוקספורד"ון כהועתק על ידי שלזינגר מגלי. אינו בכתב יד ירושלים ואוקספורד תכב

י "ומה שפירש רבינו ש"; "דשיבוש הוא' ואומר ר: "הוספת תלמיד על פי המילים

.38"ע"אינו אלא מה שפירש רבינו יעקב זל

.נראה מקורי תכג

"בכיצד מברכין' חידש ר: "הוספת תלמיד על פי המילים תכד

".בכיצד מברכין' הורה ר: "הוספת תלמיד על פי המילים תכה

.39קטעים שמקורם במגילת סתרים לרב ניסים גאון תכז , תכו

".ל"הוגה מכתיבת יד רבינו יעקב זצ"; "'קשיא לר: "תוספת תלמיד על פי המילים תכח

מתוך שנים עשר הקטעים המופיעים בחידושי מסכת ברכות רק לגבי שלשה לא מצאנו סימנים

ת לא "ברור אם כן שבספר הישר פרי עטו של ר. המאוחרת לספר הישרהמעידים על כניסתם

ת להפנות "לא יכול היה ר, נכללו חידושי מסכת ברכות ועל כן גם אם ספר הישר היה כבר מוכר

, סביר אם כן להציע". פירושי בתפילת השחר מאותו היום היא כתובה"אל חידושים אלו אלא אל

פירושים למסכת זו , אולם. דורתו הראשונה של ספר הישרשחידושי מסכת ברכות לא נכללו במה

חומר זה עמד . משה את פירושו לסוגיה עליה נשאל' ת ומקובץ זה הוא העתיק לר"נקבצו בידי ר

37 .46-47' ראה גם עמ; 31-33' לעיל עמ

38 322' עמ, ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון?', מה היא- על המיטה קריאת שמע, 'שמע-תא' ראה י

.23' הע

39 .5' הע250; 226' עמ, ה"ירושלים תשכ, אברמסון' מהדורת ש, חמשה ספרים, נסים גאון' ר

203

ועל כן אנו מוצאים בפתיחה של , ככל הנראה גם לפני התלמיד שהוסיף קטעים לספר הישר

: ת עצמו"הדומה בסגנונה להפניית ר" ברכיןבכיצד מ' הורה ר/חידש"תכה את ההפניה -סימנים תכד

.40"פירושי בתפילת השחר"

.נב-ספר הישר רוזנטל סימנים נא. 5.2.2

ומסדרת תשובות ] סימן נא[=משה ' נב מורכבים אף הם מסדרה של שאלות ששאל ר-סימנים נא

. 41ת"ת זה יש בידינו גם את הפתיחות והחתימות הספרותיות של השו"בשו]. סימן נב[=ת "של ר

ומן הפתיחה לשאלה אנו למדים , ת"סגנונן של הפתיחות הללו הוא מן הלבביים שבפתיחות ר

:42הייתה גם כן פתיחה בסגנון דומה, שאינה לפנינו, שלהתכתבות קודמת

וכל הבאים ישרש יעקב רבינו ...אם שפתי ערלה ונפשי הוללה לשון רבינו מרפא ועליה לתרופה

צין המעכבין את המילה ועתה לא תאכלנו אשו הגדולה כי יעשה פרחים לתורה וצי, שיחיה

יזכור נא רבינו כי אשתקד שלחתי לו כתב על אודות . לאהבתו נפשי חולה ודבריו לי ששון וגילה

דע כי אהבתי אותך ואת אשר אתך : "אדוק בתורף] אני[גר אחד והשיב לי רבינו בענוותו ועדיין

י וישם דוד את הדברים האלה על לבו כי ידעתיו ומאותה שעה קיימתי בעצמ" בתורה ובמצות

לא יצא דברו לבטלה ויגזר אומר ויקם לו]ש[

:43משה' ת ואישש את אהבתו לר"בפתיחת התשובה לשאלה זו חזר ר

נחקקת בתוון ככתוב בנשתון ועודי מחזיק בם לאהבה אותך ולשמוח בשמך הטוב ודברי לעו

ש הגדול"מונתלעו כמעט מחזיק יען הגיע אגרתך לידי ל44

ובין לילה השיבותיך קצרה ולולאי

40ה "הרז: "שמע ש-דברי תא. 38' שמע במאמרו המצוין בהע-תא' ראה י. ה עמדו קטעים אלו" גם לפני רז

כפי , נכונים כשלעצמם" תלוי מאוד בדעת רבנו תם כפי שהכירה מתוך מהדורה קדומה של ספר הישר

ירושלים ', מחקרי תלמוד ב, ובמאמרו לנוסח ספר הישר לרבינו תם112-106' ה עמ"שהראה בספרו על רז

כל הנראה בלקט מפירושי ה כ"אולם אינם נכונים ביחס לקטע תכב שאותו מצא רז, 530-527' עמ, ג"תשנ

ראה . לעומת זאת לפני בעל המאורות עומדים כבר קטעים אלו כחלק מספר הישר. ת על מסכת ברכות"ר

' ראה לעיל עמ. קנ' עמ, ד"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ברכות, ספר המאורות, מאיר בן שמעון המעילי

. 44' ובהע35

41סעיף . בסופו של כל סעיף ישנה חתימה ספרותית נפרדת. יפיםמשה מורכבת מחמשה סע' שאלתו של ר

ואם מאסוני הבונים : "'סעיף ד". ולזאת הוצרכתי לפנינים והוא יראני פנים ויחיה חיים מתוקנים: "'א

למרות עובדה . וכאלה גם בחתימת הסעיפים האחרים" ישמרוני לראשים פינים וחטאתי תמה בפנינים

. יפים הנם חלקים של איגרת אחתאין ספק שכל הסע, חריגה זו

42 .ת זה"פירושים לחלק מן הביטויים ניתן למצוא בהערות רוזנטל לשו. 106' עמ', סימן נא א, רוזנטל

43 .110' עמ', סימן נב סעיף א, שם

44 -יהודים ונוצרים , שני גויים בבטנך, יובל' לשבת שלפני פסח ראה י' שבת הגדול' על כניסת השם

204

נקייה45

ואף זכו להיות , היסטורית בעיקרה, שני הסעיפים הראשונים בתשובה זו זכו לתשומת לב מחקרית

בסעיפים הבאים אחזור ואדון . 46"בעלי התוספות"משה מפונטייזא בספר ' המסד לתיאורו של ר

.ת שזכו לדיון פחות נמרץ"בסעיפים הללו תוך מתן תשומת לב גם לחלקי השו

מעמדו של גר כמוריש-סעיף א , נב-רוזנטל סימנים נא. 5.2.2.1

משה נסבה על גר שבשעת פטירתו ציווה את רכושו לגר אחר שהיה בן ' שאלתו הראשונה של ר

משה ואף היה שותף עמו ' אצל אחיו של ר" מקרא ומשנה לילה ויום"גר זה למד . 47אחותו

' פטירתו של הגר נמצא סכום של שלושים ושבעה ליטרים בידי אחיו של רבעסקים כך שבשעת

משה הופך להיות היורש מכיוון שהוא החזיק בכסף ' ללא הצוואה של הגר היה אחיו של ר. משה

הצוואה . א. משה לערער את התוקף ההלכתי של צוואת הגר משלשה נימוקים' ובשאלתו ניסה ר

ברורה של הגר אלא בעקבות שכנוע של בעלי עניין בפרשה לא נעשתה מרצונו המלא ובידיעתו ה

:זו

מתוך קנאת איש מרעהו היו אומרים, וכאשר ראו העומדים עליו כי עזה חמה ותקיף ליה עלמא

כי אחר דברו ] משה' אחיו של ר[=צוה לביתך והוא היה משיב להם לא אצוה כי אם מרשות רבי

ואמר כן אני רוצה... יך יירשם גר פלוני באחרונה אמרו לו אמור שכל נכסי...לא אשנה

העברת מתנה בסגנון זה אינה ". יירשם גר פלוני "-בצוואתו השתמש הגר בלשון ירושה . ב

שאפילו מתנת שכיב , בסוגיה זו נטען. א"בתרא קמט ע-לאור סוגיית בבא, משה' לדעת ר, אפשרית

וגר שאין , סמכים על דיני ירושהמרע של גר אינה תקפה מכיוון ששורשיה המשפטיים של המתנה נ

.בכוחו להוריש אינו יכול להעניק גם מתנת שכיב מרע

.241-230' עמ, 2000תל אביב , יםדימויים הדדי

45ת מתנצל בחלק השני של הפתיחה על לשון הקצרה בה תיכתב איגרתו תוך תקווה שהדברים יובנו " ר

ת "שפורשו על ידי ר" על כן דברי לעו): "ג,ו(שאובה מדברי איוב " לעו"המילה . כמעט המחזיק את המרובה

מגמגמין כאדם שאין בו כח להוציא דבר כתיקנו "שכך הם ומכיוון " יוצאים מן הלוע: "בפירושו לפסוק זה כ

, י"ספר איוב מבית מדרשו של רש, פירוש לספר איוב, יעקב בן מאיר: ראה. י שם"כפי שפירש רש" מפיו

היינו שלמרות הקיצור מקווה " ולוואי: "את המילה ולולאי יש לפרש כ. ס"תש, ירושלים, שושנה' מהדורת א

.ת שאיגרתו תהיה נקיה"ר

46 . 132-129' ת עמ"בעה, אורבך

47מסימן תשלח בחלק . שלזינגר סימן תשמב, סיכום השאלה מופיע גם בחלק החדושים של ספר הישר

' הע38' ת עמ"ר, ראה ריינר. החידושים ועד לסופו של החלק ישנן תוספות שונות המגובבות ללא סדר ברור

124.

205

:הטיעון השלישי מופיע בחתימתה הספרותית של השאלה ולא בכדי. ג

וידענו כי מבלעדי אדוני לא ירים איש את ידו ואת רגלו בבית המדרש אם ידינו מטה והחזיקה

שהדבר נראה לנשיא שבישראל לא נשמע לו ' ואפיבאלקפטא ברוחו נתמלטה ומשופטי אתפלטה

ולזאת הוצרכתי ונראה כאילו מחקה את המינים ועוד שזה הגר קרובו היה כמנהג צדוקין

לפנים ליקר מפנינים והוא יראני פנים ויחיה חיים מתוקנים

א ת בעניין הנדון ואפילו יצ" מסרב לקבל כל פסק שאינו פסקו של ר- כנראה בשם אחיו -משה ' ר

מכך שפסיקה שמאשרת , משה' על פי דברי ר, סירוב זה נבע. 48הפסק מידיו של נשיא שבישראל

ת יאשר "את צוואת הגר היא פסיקה הנראית כמנהג צדוקים וכחיקוי של מנהג המינים ורק אם ר

ההשוואה למנהג הצדוקים והמינים אינה ברורה כל . פסיקה מסוג זה הוא יהיה מוכן לציית לה

משה רק ' כך שיבצו ר. שהן השואל והן המשיב הכירו בחולשת טיעון זה, ן ספקואי, 49צרכה

את עיקר תשובתו הקדיש . ת בתשובתו לא התייחס כלל לטיעון זה"ואילו ר, בחתימת התשובה

היו , משה' על פי עדותו של ר. בתוקפה ההלכתי של צוואת גר, כאמור, ת לטיעון השני שעסק"ר

משולם שישב ' וזאת מתוך ידיעה שר, את העניין לדיון בפריששרצו לכפות את אחיו להביא

ף המקנה תוקף למתנת גר שהעניק את רכושו "נוהג לפסוק על פי דעת הרי, באותה עת בעיר זו

:50ף נסב על סוגיית הבבלי בבבא בתרא שקבעה"חידושו של הרי. לאדם שאינו יורש טבעי שלו

כל היכא , דאיתיה בירושה איתיה במתנהכל היכא : מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן

דליתיה בירושה ליתיה במתנה

אינו יכול להעניק , "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"גר שאינו בירושה שהרי , על פי פשטם של דברים

48מכאן עדות . בית הדין בפריש שטיפל אף הוא בעניין זהמשה היא ככל הנראה לפסיקתו של' כוונתו של ר

.112-108' ראה לעיל עמ. ת כבית הדין הגבוה בצרפת הצפונית"נוספת למקומו של ר

49 על פי החוק הרומי מוחרם רכושו של גר שהתגייר ועל כן אין כל מקום להשוות את דיוננו לעקרונות

. 112-110' עמ, ג"ירושלים תשמ, חוקי הקיסרות הרומיתהיהודים והיהדות ב, לינדר' ראה א. החוק הרומי

שאין לאשר הפעלת צוואה שכוונתה הוא להוציא , ביחס לירושת מומר נקבע בחוק רומי מאוחר יותר

אולם קשה להבין כיצד פסיקה המאשרת את , 232-228' עמ, ראה שם. יורשים מומרים ממעגל זכאי הירושה

, סימן קעד, ג"יורק תש-ניו, אלפנביין' מהדורת י, י"תשובות רש, י"ת רשלדע. צוואת הגר היא חיקוי לחוק זה

מומר , 'שי-עיר' לשאלת ירושת המומר בשדה התרבות המוסלמי ראה ע. מומר מוריש וככל הנראה גם יורש

יב -שנתון המשפט העברי יא', יסודותיה של פסיקה ומקבילותיה במשפט הנכרי-כיורש בתשובות הגאונים

S. Grayzel, The Church and the Jews in the XIII: ראה גם. 461-435' עמ, )ו"שמת-ד"תשמ(

Century, Revised Edition, New York 1966, pp. 18-21.משה ' טיעונו ההשוואתי של ר, סוף דבר

. לחוק המינים ומנהג הצדוקים אינו מובן כל צרכו על רקע התשתית המשפטית המוכרת לנו

50 .א"מט ע בבא בתרא ק

206

:51ניסח מסקנה זו כך, שהסתמך בפסיקתו על דברי רב האי גאון, ף"הרי. מתנת שכיב מרע

ומכאן אמר רבא מתנת . ושה לגבי יורש חדא מלתא היאושמעת מינה דלשון מתנה ולשון יר

אבל מתנת שכיב מרע למי שאינו יורש ואפלו לגר דעלמא קנישכיב מרע כירושה שויוה רבנן

דקיימא לן דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו

על ף "כ הרי"יישם א, את דברי רבא שמי שאינו בר הורשה אינו יכול גם להעניק מתנות שכיב מרע

כמו במקרה של הגר , שלו' יורש טבעי'להוריש את רכושו למי שהוא /מקרה בו ניסה הגר להעניק

מקבל המתנה היה בן , ת זה"במקרה שנדון בשו. מקרה שנידון בסוגיה שם, איסור ובנו רב מרי

משה להתדיין בפריש ' אלה שרצו לכפות על אחיו של ר, ככל הנראה. אחותו של הגר המוריש

על פי , ועל כן מתנת הגר היא בעלת תוקף', יורש טבעי'אחות של נפטר אינו נחשב כחשבו שבן

המופיעות " ועוד שזה הגר קרובו היה"משה במילים ' לטענה זו הגיב ר. ף בסוגיה"פירוש ופסק הרי

ף "משה יש לשקול את האפשרות שאף לפי שיטת הרי' היינו לדעת ר. לקראת סופה של השאלה

.הרי ישנם מצבים משפחתיים שבהם בן אחות עשוי לרשת את דודואין הצוואה תקפה ש

משולם כדיין בפריש מאפשר לנו לקבוע שדיון זה התרחש בראשיתן של שנות ' אזכורו של ר

משולם ' לאזכורו של ר, אולם. 52משולם בעיר זו' שנים בהן ישב ר, ב"הארבעים של המאה הי

. ף"שולם פסק בפריש כדעתו החדשנית של הרימ' משה אנו למדים שר' מדברי ר. חשיבות נוספת

-תא' כפי שהראה י. ובכך אין כל חדש, ת לחלוטין מעמדה זו ופסק בניגוד לה"בתשובתו התעלם ר

ב אולם ספריו נוצלו בעיקר לצורך בירור "ף וספרו נודעו בצרפת במהלכה של המאה הי"הרי, שמע

ף "יחיד שגילה עניין רב יותר בספרי הריהחכם ה. 53נוסח התלמוד ופירושו ולא לצורך קביעת הלכה

. 54ף"ם שאף כתב סדרה של תוספות שבמהותן אינן אלא השגות על ספר הרי"היה רשב

בכותרתה של תשובה כד כתוב . ף פעמיים נוספות"ת שבספר הישר מופיע ספר הרי"בתשובות ר

של חיבור זה כפי שכבר ראינו בפרקו השני. 55"לרבנו שמואל ורבותינו שבפריש"שהיא נשלחה

51 .ף"א מדפי הרי" דף ע ע

52 . 30-28' עמ, ת"ר, ראה ריינר

53) א"תשמ(קרית ספר נה ', בצרפת ובאשכנז" הלכות גדולות"ח ו"הר, ף"קליטתם של ספרי הרי, 'שמע-תא' י

ג "הי-ב"יחסם של חכמי אשכנז וצרפת במאות הי, מאנדלוסיה לאירופה, 'גרוסמן' א: ראה גם. 201-191' עמ

.24-14' עמ, )ט"תשנ (80פעמים ', ם"ף והרמב"הלכה של הריאל ספרי ה

54-226' עמ) ו"תשל) (ח"ס(קובץ על יד ח ', ף סדר נשים ומסכת חולין"ם לרי"מתוספות הרשב, 'פרידמן' י' ש

189.

55 .42-39' עמ, רוזנטל

207

שהם ציטטו ונטו , ת אליהם אנו למדים"מתשובת ר. 56אליהו' משולם ור' הם ר" רבותינו שבפריש"

פסק שזכה בסופו של דבר לפירוש מחודש , 57ף לסוגיית מורדת"להסתמך על פירושו ופסקו של הרי

שולם מ' ת לר"נמצא באחת מאיגרותיו של ר, ף"המקרה השני בו מוזכר הרי. ת"מפרי עטו של ר

ף המבוססת "משולם שיבדוק את גרסת הרי' ת לר"באיגרת זו כתב ר. בפולמוס שהתרחש ביניהם

:58ח תלמיד רב האי ש"על גרסת ר

ח דלא כהלכתא וגם אין פירוש סברתו "שהחמיר ר] יש[גירסתם נכונה ומיושרת שמקומות

מכוון במקומות מועטים אבל שמועתו59

. עיקר

ף ופסק כמותה אינה "משולם שהביא לדיון את שיטת הרי' רהעובדה שבשני מקרים היה זה

הביא עמו , כ למלון"תחילה לפריש ואח, משולם מפרובנס לצפון צרפת' כאשר עקר ר. מקרית

, ף"שלצד המסורות הללו הובא גם ספר הרי, עתה אנו למדים. 60מסורות פרובנסאליות שונות

' סמכות שאותה ניסה ר, לכתית רבהכאשר הוא מלווה בתפיסה שראתה בו ספר בעל סמכות ה

ת לדחות את תיקוני "כאשר בשנים מאוחרות יותר רצה ר. משולם ליישם בפסיקות שונות בפריש

ובכך , בעל הסמכות הרבה בעיני בן מחלוקתו, ף"ת את נוסחת הרי"בדק ר, משולם' הנוסח של ר

משולם מפרובנס ' משולם באחד מן הדברים החדשים שאותם ייבא ר' למעשה הוא תקף את ר

.61לצרפת

ף יש לקשור גם כן "ם ביצירתו של הרי"שגילה רשב, באופן יחסי, שאת העניין הרב, מסתבר

משולם החל ' יתכן שבהשפעתו של ר. משולם' לתקופת שהייתו בפריש שבה ישב בדין יחד עם ר

טתי בספר לעסוק באופן סדיר ושי, יותר מאשר כל חכם צפון צרפתי קודם לו או בן זמנו, ם"רשב

ף כספר הלכה מחייב אלא כספר שתפקידו "ת לא ראה את ספר הרי"גם הוא כר, אבל. ף"הרי

56 .78' לעיל עמ

57 .40' הע79' ראה בקצרה לעיל עמ. א" סד ע-ב " כתובות סג ע

58 .89' עמ, ו סעיף ד רוזנטל מ

59ת כמציין את "לרוב משמש מונח זה בלשונו של ר. במשפט זה משמעו גרסת הסוגיה' שמועה' המונח

פ "שאע: "שם סימן לז.." דקדק בברכות בכל השמועה: "'ראה לדוגמה רוזנטל סוף סימן ח. הסוגיה ותכניה

.."שנתרצה רבא ללמדם שמועות

60 .321-319' ראה להלן עמ

61ף לצרפת הייתה קשורה בהשפעה "כניסת ספר הרי, 24-23' עמ, 53' לעיל הע, גרוסמן' א גם לדעת

.אברהם מנרבונא בעל ספר האשכול היא שגרמה לתהליך זה' השפעתו של ר, אולם לדעתו, פרובנסאלית

208

.62העיקרי הוא בסיוע לבירור נוסח התלמוד ופירושו

. האכלת קטנים ביום הכיפורים-סעיף ב , נב-רוזנטל סימנים נא. 5.2.2.2

:63משה' בשאלתו כתב ר. רב חברתי -ב עורר גם כן עניין היסטורי -הסעיף השני בסימנים נא

עוד ילמדנו רבנו כי רבו עובדי אלהים המתפרשים בטהרה ובפרישות בישראל ואינם רוצים

פ שלא הגיעו לחינוך ועל המאכילים אומרים שהם "כ אע"להאכיל את בניהם הקטנים ביה

עוברים בלאו דכל איסורים שבתורה אמרינן להזהיר גדולים על הקטנים היכא דקא ספי ליה

'בידים כדמוכח ביבמות וגם רבינו שיחי64

ויש מתירין בדבר משום ...בפרק אחרון דיומא' פיר

.ורבינו יפרנסנו מחיטי עלייה...ומאן דאסר סבר.. דקא מסיים התם

עובדי האלהים המתפרשים בטהרה ובפרישות "מספר ניסיונות נעשו כדי לזהות את קבוצת

62קטעים אלו ). תשפה- תשפדשלזינגר(ף " בחלק החידושים של ספר הישר מצוטטים שני קטעים מספרי הרי

ת "ר. 47' ראה לעיל הע. הנם חלק מגיבוב קטעים המופיע בספר לקראת סופו ואין הם חלק מספר הישר

בכל . 3הערה , 54' לעיל הע, רשימת הגהות אלו מופיעה אצל פרידמן. ף שלו"העיר ככל הנראה על ספר הרי

ל כי "יעקב ז' וכתב רבי: "..95' עמ, ראה גם תשובות רבינו יעקב. ף"ת על עמדת הרי"המקרים הללו חלק ר

קטע זה הוא סיכום של דיון וסביר שאף ". טעות גדולה טעה-ל מאי ממקום קרוב "מה שפירש הרב אלפסי ז

אבי העזר לרב אלפסי והנה קם: בהמשך הדברים מופיע. ף שלו"ת על ספר הרי"הוא אינו אלא הגהה של ר

ל לשבור ואמר כי מצא מציאה שהיא כדברי נבואה או כבת קול שהלכה כרב "יעקב ז' ל לעזור ודברי רבי"ז

מהדיר , לדעת קאפח". שלו על אחת כמה וכמה' מפורשו, ומה סתומות שלו כך. ל בכל מקום"אלפסי ז

זיהויו . ה"ראבי"=אבי עזרי"אינו אלא ף והקובע שהלכה כמותו בכל מקום "המסייע לרי" אבי העזר", הקטע

ף כסמכות הלכית מובהקת "אינו ודאי אבל אם כנים דבריו אזי לפנינו דוגמה יפה לדרך התקבלות הרי

, ה"מבוא ראבי, ואפטוביצר53' לעיל הע, שמע-באשכנז ובדיוק כמו שתוארו הדברים במחקריהם של תא

ף "משולם התנגד לקבלת פסיקתו של הרי' אליהו מפריש שישב בדין יחד עם ר' שגם רראוי לציין. 372' עמ

משלם מחזיק בכך ' והרב ר): "107' עמ, רוזנטל(משה ' בעניין ירושת הגר כפי שניתן ללמוד מאיגרתו של ר

".היתה אל אליהו מורנו ומאורנו ולא הודה לו' אך יד ה

63 ב 221' עמ117י קזנטנזא "ק כ"ת זה בגליון על סמ" חלק משובשינויים קלים מופיע. 108' רוזנטל עמ

. י ירושלים של ספר הישר"י זה עדיף על זה שבכ"נוסח התשובה בכ. ד"המתוארך למאה הי

64ה אינשי "י במסכת יומא ד"משה הייתה להפנות לפירוש רש' אין ספק שכוונת ר. י"רש: י קזנטנזא" בכ

" חי"ומעתיקו של ספר הישר שגה והוסיף את האותיות " בינו שיר"י כ"משה כינה את רש' ר. עבדו ליה

) י ירושלים"על פי כ(משה ' כינה ר) ג, נא(גם בסעיף הבא בתשובתנו ". 'שיחי"שיצרו את הביטוי המקובל

והוסיף בסוגריים מרובעות "" שי"במקרה זה הבליע רוזנטל את האותיות ". 'רבינו שי"י בכינוי "את רש

י בקיצור זה וסביר "את רש, שלא כדרכו, ת"כינה ר) ,ד, רוזנטל כ(משה ' ת לר"בתו של רגם בתשו". שלמה"

רבינו "ת עצמו הוא "ר. משה בשאלתו שאינה לפנינו' להניח שהוא הושפע מכך מדרך התבטאותו של ר

בחלק . בשלמותה" שיחיה"י המילה "ואז מופיעה בכה) ה, פעמיים בסימן נא(משה ' בלשונו של ר" שיחיה

י בסימנים תיא ותשסח ובשני המקרים נראה ניסוח זה "חידושים של ספר הישר מופיע הכינוי רבינו שה

. 14' קעב הע' עמ, ז"ירושלים תשט, י"ספר רש', י"רש, 'ליפשיץ' מ' ראה א. כניסוח מאוחר יותר

209

:65כתב, של קטע זהבהערה המלווה את ציטוטו, אורבך". בישראל

. ג' עי, ועל הפרושים בדרום צרפת. 144' ולהלן עמ91' עמ, ת ראה לעיל"ולעניין פרושים בימי ר

. והנה יש כאן עדות לתנועה מסוג זה גם בצפונה של צרפת 85' ראשית הקבלה עמ, שלום

:ת בה נאמר" מספרו מצוטטת תקנת ר91' בדיקה בהפניות אורבך מגלה שבעמ

ו ונדינו והחרמנו שלא יהא אדם רשאי ליטול שררה על חבירו על ידי מלך שר ושופט ועוד גזרנ

כדי לענוש ולקנוס ולכוף לא בדברי הבאי ולא בדברי שמים כי יש עושים עצמם פרושים ואפילו

צנועין אינם

משולם ' יום טוב בן יצחק מיואני שהעיד על אביו ור' מצטט אורבך את עדותו על ר144' ובעמ

. ובכל זאת לא נמנעו מלהתחמם מול מדורה שהודלקה בידי נכרים בשבת" ו פרושיםשהי"

שתי העדויות התומכות שהביא אורבך כדי לתעד תנועה פרושית בצפון צרפת דורשות לימוד

על , ת שצוטטה קודם לכן אינה מדברת על תופעה של פרושים אלא בדיוק להיפך"תקנת ר. נוסף

השימוש במילה . ים לפרושים כדי שיקל עליהם במשימתםתופעה של מבקשי שררה המתחז

, היינו נטילת שררה שלא כדין, ת אינו אלא כדי להדגיש את התופעה ההפוכה"בדברי ר" פרושים"

יום ' גם בקטע שנכתב בידי ר. ועל כן ודאי שאין ללמוד ממנה על קיומה של תנועה של פרושים

שההקלה שהקלו חכמים אלו בעניין ההתחממות כאמצעי שכנוע לכך' פרושים'טוב מופיע התואר

להטיותיה היא מילה נפוצה ' פרוש'המילה . מול המדורה לא נבעה מזלזול מתמיד בענייני הלכה

ועל כן אין בעצם השימוש 66ל ומשמעה היא התרחקות בכלל ומתאוות ועברות בפרט"בספרות חז

ד על תנועה הדומה במאפייניה בכדי ללמ, ובפרט כאשר היא מובאת כהנגדה לתופעה אחרת, בה

. 67שלום בפרובנס' לתנועה הקשורה במיסוד הפרישות ובזיקה משוערת למיסטיקה אותה זיהה ג

65 .41' הע131' עמ, ת"בעה, אורבך

66ים את תשובתו שהקלה בדינה של התחממות בשבת יום טוב מסי' ר. ראה מילון בן יהודה בערך פרוש

כ "ברור א". ויהיה חלקי מהמתחממים ולא מהפורשים והמתחממים יתענגו על רוב שלום: "במילים

. יום טוב במילה פרושים קשור היה לפרישה ואין בו כל רמיזה נוספת' ששימושו של ר

67בתיאורו את התנועה התבסס שלום על . 91-84' עמ, ח"אביב תש-ירושלים ותל, ראשית הקבלה, שלום' ג

התורה והחיים בארצות המערב בימי , גידמן' שיצא לאור לראשונה על ידי מ" חוקי התורה"החיבור

יש לראות את , 29-25' עמ, ד"ראב, טברסקי' לדעתו כמו גם לדעת י. 80-72' עמ', א, ז"ורשא תרנ, הביניים

לאחרונה פורסם החיבור פעם . גלל הטרמינולוגיה שלופרובנס כארץ הולדתו של החיבור וזאת בעיקר ב

,E. Kanarfogel, Jewish Education and Society in the high Middle Agesנוספת על ידי

Detroit 1992, pp. 106-116.חוקי " במבואו לטקסט זה סיכם קנרפוגל בקצרה את המחקר הקשור ב

, לדעתו". חוקי התורה"ז כהוריו הרוחניים של החיבור והציע את חסידי אשכנ, 105-101' שם עמ, "התורה

תכני החיבור העוסקים במבנה מערכת הלימודים הראויה תואמים בכמה וכמה נושאים הצהרות שיצאו

210

.ת זה דורשים פירוש אחר מאשר זה שהציע אורבך"משה בשו' דומה על כן שדברי ר

ים בטהרה ובפרישות צרבו עובדי אלהים המתפר: "68י קזנטנזא מופיע"במקבילה המובאת בכ

מי דוד ומי בן ישי "משה רומז לדברי נבל לשליחי דוד ' על פי נוסח זה תיאורו של ר". בישראל

השימוש הרומז בדבריו הבוטים של נבל מלמד . 69"היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו

משה לדרכה שאותה הוא ' לא רק על קיומה של קבוצה כל שהיא אלא גם על התנגדותו של ר

כפי שהיא , "עובדי האלהים"מניתוח עמדתם של , יתרה מזאת. שה ולא ראויהרואה כדרך חד

אנו למדים שאת מהלכם המחמיר הם ביססו על ניתוח סוגיות הבבלי , משה' מוצגת בדברי ר

כאוסר האכלת קטנים " לא תאכלום כי שקץ הוא"במסכת יבמות נדרש הפסוק . הרלוונטיות

הקבוצה פירשו שאיסור האכלת קטנים תקף לא רק אנשי. 70במאכלות אסורים על ידי מבוגרים

לאור . ביום הכיפורים-לגבי מאכלות אסורים אלא גם לגבי האכלת דברים מותרים בזמן אסור

כמתייחסת רק , 72המתירה לקטנים את איסורי יום הכיפורים, 71קריאה זו הוצבה סוגיית יומא

נוהגים על פי פירוש זה , איסורי תורהאכילה ושתיה המוגדרים כ. רחיצה וסיכה-לאיסורי דרבנן

.אפילו ביחס לקטנים ועל כן אין הורה רשאי להאכיל את צאצאיו הקטנים ביום הכיפורים

, התבסס אם כן על ניתוח סוגיות הבבלי והשוואה ביניהן" עובדי האלהים"מנהגם המחודש של

ה לתכנים הרוחניים של ועל כן גם מבחינת דרכי הטיעון אין בידינו כל עדות על קבוצה הקשור

. קבוצת הפרושים הפרובנסאליים שאותה תיאר שלום ושעל דמיון לה בצפון צרפת רמז אורבך

שאת שורשיה של קבוצה זו יש למצוא בקרב בעלי תלמוד והלכה שנטיית לבם הייתה , דומה

' ן ממגנצא שמדרך ניתוחו את סוגיית יומא הסיק ש"מועמד ראוי לגישה זו הוא ראב. להחמרה

. זאת ועוד. 73ליברמן שדעתו הייתה שישנו איסור על גדולים להאכיל את הקטנים ביום הכיפורים

ן את סוגיית יומא לא נועד אלא לתמוך במסורת ארץ ישראלית שאסרה "שפירושו של ראב, סביר

המוצגים בשאלת " עובדי האלהים"האכלת קטנים ביום הכיפורים ושעל זיקתה האפשרית לעמדת

. מבית מדרשם של חסידי אשכנז

68 .63' ראה לעיל הע

69 . י, כה', שמואל א

70 .א" יבמות קיד ע

71 .ב"מא עח ע יו

72 . למעט נעילת הסנדל

73ראוי לציון שטיעוני הקבוצה . 810-809' עמ', ד, ג"תשנ, נויארק, תוספתא כפשוטה. א"ן קסט ע" ראב

.ן"משה רחבים יותר מאשר אלו המוצגים בדברי ראב' המובאים בידי ר

211

.74גילת' ד' ד ימשה עמ' ר

ן הייתה לאשש "מגמתה של פרשנות סוגיות יומא ויבמות שהוצעה על ידי ראב, על פי הצעתנו

ן כפי "דמותו השמרנית והמחמירה של ראב. מנהג ארץ ישראלי נשכח ששרד בקהילות אשכנז

היא הדמות המתאימה ביותר למהלך זה וזאת , 76אורבך' וא75אלבק' שתוארה בחיבוריהם של ש

המסורת הארץ . 77איזור בו השתמרו מסורות ארץ ישראליות שונות, עילותו בריינוסלצד פ

משה מפונטייזא שראה ' הגיעו לצרפת אל ר, ישראלית הזו יחד עם פרשנותה האשכנזית המחודשת

ושימושו הרומז , מחד" עובדי אלהים"משה את המחמירים כ' תיאורו של ר. בהן חידוש מופלג

משה כאשר ' תואמים את המצב בו פגש ר, ים למהלך מחודש מאידךבדברי נבל הכרמלי הרומז

פרשני שאף שלאמיתו של דבר לא היה אלא - מניע מהלך הלכתי-" עובד האלהים "-ן הקפדן "ראב

.78משה נתפס כחידוש נועז' תמיכה במנהג ארץ ישראלי עתיק הרי שבעיני ר

74המסורת . 24-23' עמ,ב"רמת גן תשנ, פרקים בהשתלשלות ההלכה?', בן שלשה עשרה למצוות, 'גילת' ד' י

מהדיר החיבור הסתמך על עדות . 319-318' עמ, ז"ח ה"פי, היגער' מהדורת מ, י מוצגת במסכת סופרים"הא

י אחד בלבד כדי להעלים את ההלכה המתקבלת מרובם המכריע של כתבי היד והדפוס ושעל פיה גדולים "כ

. 57-56' עמ, )ט"תרצ-ח"תרצ(ת ספר טו קרי, ליברמן' בעניין זה ראה ש. מוזהרים על צומם של תינוקות

E. Kanarfogel, Peering; קלב-קל' עמ, א"ירושלים תשנ, מנהגי ישראל ב, שפרבר' בעקבות גילת הלכו ד

through the Lattices - Mystical, Magical, and Pietistic Dimensions in The Tosafist

Period, Detroit 2000. pp 42-43; I. Marcus, ‘The Dynamics of Jewish Renaissance and

Renewal’, M. Signer and John Van Engen (ed.), Jews and Christians in Twelfth-

Century Europe, Notre Dame, Indiana 2001, pp. 38-40.

75 .16' עמ, ה"ורשא תרס, ן"מבוא ספר ראב, אלבק' ש

76 .180-173 'עמ, ת"בעה, אורבך

77מנהג ', הלכה מנהג ומסורת ביהדות אשכנז, 'שמע-תא' הארץ ישראלית באשכנז ראה י על המורשת

. ואילך61' ובפרט מעמ105-13' עמ, ב"ירושלים תשנ, אשכנז הקדמון

78 E. Kanarfogel, Peering through the Lattices - Mystical, Magical, and Pietistic לדעת

Dimensions in the Tosafist Period, Detroit 2000, p. 42,משה כדי ללמד על ' יש בתיעודו של ר

לאור . קבוצות של פרושים שאותם נוטה המחבר לראות כקשורים לפעילויות מיסטיות שונות בצרפת

האמור ההחמרה בעניין תענית קטנים ביום הכיפורים הנה מהלך אשכנזי מובהק שזכה להתנגדות בצרפת

גם מראה שלפנינו מקרה נוסף של נוהג קדום באשכנז שזכה בבית הניתוח המוצג פה . ת"משה ור' מר

ועל כן אין לכלול מהלך מסוג זה , ן לתמיכה הנשענת על פרשנות מותאמת בתלמוד הבבלי"מדרשו של ראב

. במסגרת דיון על פעילות בעלת מאפיינים מיסטיים

212

ה-נב סעיפים ג-רוזנטל סימנים נא. 5.2.2.3

, בנושאים שונים, ת שאלות פרשניות"משה את ר' ם האחרונים שבסימן נא שאל רבשלש הסעיפי

' פיזור תכני זה נובע מכך שהמוטיבציה העיקרית של ר. שאין ביניהם כל קשר ספרותי או תכני

שאלה זו זקקה את קביעתו . מרע-ת הייתה בירור דינה של מתנת גר שכיב"משה בעת שפנה אל ר

ואליה צורפו שאלת האכלת , שיפוטית הגבוהה בצפון צרפת-תיתת כבעל הסמכות ההלכ"של ר

קטנים ביום הכיפורים ושאלות פרשניות שונות שאילולא ההזדמנות שנקרתה בדרכו ספק אם היה

, ע-מבנה זה דומה למבנה התשובה המובאת במהדורת רוזנטל סימנים סט . ת"משה שולחן לר' ר

ת ואגב כך הוסיף "משה להכרעתו המשפטית של ר' רגם שם נזקק . שבה נדון בהמשכו של פרק זה

.שאלות פרשניות שהקשר הנושאי ביניהן רופף

:79משה במילים הבאות' את הסעיף הפרשני הראשון בשאלתו פתח ר

מפרקיה דמר שמיע לי דמצורע אינו עושה משכב ומושב לטמא אדם וכלים אלא לטומאה קלה

'כ פירש רבינו שי"לטמא אוכלין ומשקין וג80

בריש גמרא דאלו דברים בפסחים ולא הבנתי שגם

פ שאין סדר למשנת רבינו ופירושו "ואע...עלה דההיא' יומא פרק א' שלמה חזר בו במסכ' רבי

י ביומא שעל פיו מצורע מטמא משכב ומושב לטמא אדם וכלים ולא "פירוש רש[=על כרחך הך

...רון דנדהדבתרייתא ואם לא איפא אלמה בפרק אח] רק אוכלים ומשקים

ת שהוא מפרש שמצורע מטמא משכב מושב רק כדי לטמא "משה בשם ר' שמע ר, על פי עדותו

משה ידע שפרשנות זו ' ר. אוכלים ומשקים אבל לא כדי שהמשכב ומושב יטמאו אדם וכלים

הוא מצא 82י למסכת יומא" אולם בפירושו של רש81י במסכת פסחים"הייתה גם פרשנותו של רש

י מדבריו במסכת "בפירוש מסכת יומא חזר בו רש, משה' לדעת ר. י"ש שונה של רשעדות על פירו

י "משה שאין בידו מידע על המוקדם והמאוחר בפירושיו של רש' בדבריו הודה ר. פסחים

הרי שאין ספק שפירוש , 84יותר" נכון"י ביומא "אולם היות ועל פי שיקוליו פירוש רש, 83לתלמוד

משה הייתה ' תמיהתו של ר. י"ותר ועל כן גם המתוקן יותר של רשיומא הוא הפירוש המאוחר י

79 .108' עמ, ג, סימן נא

80 .י"רש='רבינו שי. י" כך בכה

81 .ה זב"י ד"רש, ב" פסחים סז ע

82 .ה לטמא אוכלין ומשקין"י ד"רש, ב" יומא ו ע

83 ".פ שאין סדר למשנת רבינו ופירושו"ואע "

84לסכום המחקר ביחס לסתירות . ב" מכיוון שעל פי פירוש זה מתיישבת היטב גם סוגיית נדה סט ע

ה "ירושלים תשל, בליי בפירושו לתלמוד הב"דרכו של רש, פרנקל' ראה י, י לתלמוד"הנמצאות בפירוש רש

. 284-273' עמ

213

פירוש שעל פי הנחותיו , י"ת שקבע את קביעתו בהתאמה עם פירושו הראשון של רש"כ על ר"א

.י"חזר ממנו רש, משה' של ר

ת בתשובתו "גם ר". מפרקיה דמר שמיע לי: "משה את המילים' ת הקדים ר"להיצג חידושו של ר

משה לא מצא את חידושו של ' כ שר"ברור א...". והקשית...ואשר שמעתי משמי "ה מש' כותב לר

ת נמצא לפנינו בחלק "פירושו של ר, אולם. ת בספר הישר אלא שמע אותו ממאן דהוא"ר

ת מספר "משה את חידושו של ר' כ מדוע לא הכיר ר"והשאלה היא א, 85החידושים של ספר הישר

תופעה דומה ניתן למצוא גם בסעיף הבא ? ת" מי משומעי רפיי של-הישר אלא נזקק לתיווך על

ת האוסרת לאדם שאינו כהן ליהנות מתרומה "סעיף זה עוסק בקביעתו של ר. משה' בשאלתו של ר

עקרון זה מופיע בחלק החידושים . ב"סיכה וכיו, הדלקה, בכל דרך שבה התרומה מתכלה כאכילה

: ת כאשר לה מוקדמות המילים"ת קביעת רמשה מצוטט' אולם בשאלתו של ר, 86של ספר הישר

. כ את הדברים ולא למדם מספר הישר"משה שמע א' ר". 'שיחי' ואשר שמעתי בשם רבי"

' משה יש בה תמיכה לקביעתנו ששאלת ר' סביר להציע שעובדת אי ציטוטו של ספר הישר בידי ר

משולם ממלון ' רשנים בהן היה, ב"ת בראשית שנות הארבעים של המאה הי"משה נשלחה אל ר

משה ששלח את ' ולר88ת"בשנים אלו ממש יצא לאור ספר הישר מתחת ידיו של ר. 87דיין בפריש

.89סיפק להשתמש בספר זה, ככל הנראה, ת בשנים אלו עוד לא היה"שאלותיו אל ר

85 . שלזינגר סימן קפב

86 . שלזינגר סימן נג

87 .206' ראה לעיל עמ

88 .24' ובהע8' עמ, ת"ר, ריינר

89ת " אמת שניתן גם להציע שקטעים קפב ונג נוספו לספר הישר בשלב מאוחר יותר על ידי תלמידי ר

קפב מופיע בחלק החידושים של ספר הישר בסופם סימן . ת"משה לבין ר' ושמא על בסיס ההתכתבות בין ר

קפא הינם פסקים בענייני נדה שאינם -סימנים קפ. קפב- סימנים קסב-של הקטעים העוסקים במסכת נדה

סימן קעח הינו קטע פרשני העוסק במסכת חגיגה ואילו סימן קעט הינו תוספת של . חלק מפירושי המסכת

קפב הינם קטעים שנוספו על ספר הישר ואינם חלק -ימנים קעחכ שס"סביר א. תלמיד לחידושי מסכת נדה

על תופעת ההוספות בסופם של גושים שונים בספר הישר ראה . אורגני מפירושי מסכת נדה שבספר הישר

י אוקספורד ובעקבותיו במהדורת שלזינגר "על פי דרך הופעתו של סימן נג בכ. 124' הע38' ת עמ"ר, ריינר' ר

) 2שורה " (וקשיא לי"י ירושלים במקום "ק במקוריותו של קטע זה בספר הישר אולם בכאין כל סיבה לפקפ

י ירושלים קטע זה "על פי עדות כ". ונראה לי"במקום " ונראה לו "3ואילו בשורה " וקשיא לרבינו: "מופיע

למרות . משה מספר הישר' כ על ידי תלמיד ואין מקום לתמוה על כך שאין הוא מוכר לר"נוסף א

מכיוון . משה מלמדות על כך שלא הכיר את ספר הישר' תייגויות אלו נראה לי שכל התכתבויותיו של רהס

משה הייתה בראשית שנות הארבעים הרי שההסבר שהוצע בגוף ' שיש בידינו לקבוע שהתכתבות זו של ר

. ובסמוך לה106' ראה גם להלן הע. הדברים נראה כהסבר סביר יותר ובסיסי יותר

214

משה נפתח בהצהרה על כך שהוא שמע את הדברים ולא ' גם הסעיף החמישי והאחרון בשאלת ר

: מצאם בכתובים

..יוחנן בפרק אותו ואת בנו עגלה ערופה אינה משנה' דרשו משמו של רבינו שיחיה דהא דאמר ר

ת בספר הישר העניין הנדון כאן אינו נמצא "לעומת שני הסעיפים הקודמים בהם נמצאים דברי ר

:ת עצמו מצהיר בפתיחת התשובה"בספר ולא רק זאת אלא שר

וגם אינו נראהאבל איני זכורשפרשתי אפשר להיות על אותה שאמרת עגלה ערופה אינה משנה

וזאת , משה' א בדרך שהוצגה לו על ידי ר"כ שפירש את סוגיית חולין פב ע"ת עצמו אינו זוכר א"ר

מעדות זו כשלעצמה נוכל . למרות שאין הוא שולל את אפשרות אמיתותו של הפירוש שיוחס לו

פרשניות שנאמרו ככל הנראה במהלך הלימוד ת הילכו הצעות"ללמוד על כך שבבית מדרשו של ר

ת לגופו של ספר הישר וסביר שגורלן של חלק "לא כל ההצעות הללו הוכנסו בידי ר. העל פיי

אילולא השמועה אותה , כפי שנראה בהמשך הדברים. מהצעות אלו היה לרדת לתהום הנשייה

. ו זוכה לתיעוד כל שהואלא הייתה גם הצעה פרשנית ז, משה ושביחס אליה הוא התקשה' שמע ר

עשוי ללמד לא רק על , שעיון מעמיק יותר בתשובה ובספרות התוספות שציטטה תשובה זו, דומה

ועל , ת"דרך הלימוד בבית המדרש אלא גם על הזיקה שבין לימוד זה ותשובותיו הכתובות של ר

ניין זה אציג כדי להדגים ע. הדרך בה מופיעים הדברים הללו בסופו של דבר בספרות התוספות

.להלן את חילופי הדברים ודרך הצגתם

:90במסכת חולין מופיעה המשנה הבאה

והשוחט פרת חטאת ושור הנסקל ועגלה ערופה , השוחט לעבודה זרה, השוחט ונמצא טרפה

.שמעון פוטר וחכמים מחייבים' ר

) וולדהבהמה(הפרק החמישי במסכת חולין בו נמצאת משנה זו עוסק באיסור שחיטת אב ובן

היינו שחיטה שאינה מכשירה " שחיטה שאינה ראויה אינה שחיטה"שמעון ' לדעת ר. ביום אחד

האם או (ועל כן לדעתו כאשר אחת הבהמות הנשחטות , את הבשר לאכילה אינה נחשבת כשחיטה

על ". אותו ואת בנו"אין השחיטה נחשבת כשחיטה הנכללת במסגרת איסור , הייתה טריפה) וולדה

גם במקרה בו נשחטה עגלה שאמורה הייתה להערף נחשבת השחיטה , שמעון במשנה' רפי דעת

, כ שהגדרתה של עגלה ערופה ככזו חלה עוד בחייה של העגלה"ברור א. כשחיטה שאינה ראויה

:91על הנחה זו שאל התלמוד. כנראה מן הרגע בו יוחדה למטרה זו ולא רק משעה שנערפה בפועל

90 .ב"בבלי פא ע; ג"ה מ" חולין פ

91 .א" חולין פב ע

215

נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה : והתנן? ראויה היאועגלה ערופה לאו שחיטה

!בעדר

מן המשנה המצוטטת הוכיח התלמוד שעגלה ערופה אינה מוגדרת כעגלה ערופה עד שלא תערף

שאז כמובן אין -שהרי אם היא הוגדרה ככזו משעת הקצאתה הרי כיצד יתכן שאם נמצא ההורג

ה בעדר הרי כבר חלו עליה ההגדרות של עגלה ערופה תצא העגלה ותרע-צורך בעריפת העגלה

כ שמן המשנה המצוטטת יש ללמוד שעגלה ערופה אינה "ברור א? שדינה כדין איסורי הנאה

ועל כן " נאסרת מחיים"בעוד שממשנת מסכת חולין יש ללמוד שעגלה ערופה " נאסרת מחיים"

עגלה "יוחנן ש' תלמוד בשמו של רכדי ליישב סתירה זו קבע ה. שחיטתה היא שחיטה שאינה ראויה

למסקנת . ל"ממשנת חולין הנ" עגלה ערופה"יש למחוק את הפריט , היינו, "ערופה אינה משנה

סוגיית חולין עגלה ערופה אינה נאסרת מחיים ועל כן תצא ותרעה בעדר במידה ונמצא ההורג

ריפתה ולא בשום ושחיטתה היא שחיטה ראויה שהרי הגדרת העגלה כעגלה ערופה חל רק בעת ע

.שלב קודם

:92ת לסוגיה זו"הערתו של ר/משה את פירושו' בפתיחת שאלתו הביא ר

עגלה ערופה אינה משנה ] ואת בנו[יוחנן בפרק אותו ' דרשו משמו של רבינו שיחיה דהא דאמר ר

' כ שחט את אמה או שחט כו"אם ערף את העגלה ואח] דעל כרחך[=כ "דע. לאו דווקא קאמר-

כ כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו "דהא אמר רבא בפרק שני שעירי יה. ום אותו ואת בנועובר מש

ה דעריפת העגלה זו היא שחיטתה דעריפתה מטהרת מידי "דדחייתו לצוק זו היא שחיטתו וה

ק אינה משנה דנימא כי "יוחנן אינה משנה ה' נבלה כדאמרינן בשילהי חטאת העוף והא דאמר ר

יטתה קאיקתני עגלה ערופה אשח

נכונה רק במקרה שעגלה זו " עגלה ערופה אינה משנה"קביעת התלמוד ש, על פי הדברים הללו

במקרה כזה קבע התלמוד שהיות ועגלה ערופה אינה נאסרת . נשחטה לפני שהספיקו לערוף אותה

,מכיוון שכך". אותו ואת בנו"ואזי חל עליה איסור " ראויה"הרי ששחיטתה הייתה שחיטה , מחיים

שמהן עולה ששחיטת עגלה ערופה היא שחיטה שאינה , במשנת חולין" עגלה ערופה"המילים

לו אותה עגלה לא הייתה נשחטת אלא נערפת אז , אולם". אינה משנה "-ראויה אינן אלא טעות

שמעון עריפתה דהיינו ' לדעת חכמים ואילו לדעת ר" אותו ואת בנו"היו מופעלים עליה דיני

קביעה זו . וגדרת כשחיטה שאינה ראויה שהרי עגלה ערופה אסורה בהנאהשחיטתה הייתה מ

. ת תוך השוואת המצב של עריפת עגלה לדינו של שעיר המשתלח ביום הכיפורים"הוסקה על ידי ר

92 . 110' עמ, סימן נא סעיף ה, רוזנטל

216

היינו דחיית השעיר מן הצוק דינה , 93"דחייתו לצוק זו היא שחיטתו"לגבי שעיר זה נאמר בתלמוד

ה שציוותה באופן כללי על שחיטה היא זו שציוותה על שעיר זה כשחיטה וזאת מכיוון שהתור

ת שעריפתה של "בדומה לכך הסיק ר". אותו ואת בנו"ועל כן חלים על השעיר הדחוי דיני , שידחה

" אותו ואת בנו"עגלה תחשב כשחיטתה ועל כן במידה והעגלה הייתה נערפת היו חלים עליה דיני

עגלה ערופה שחיטתמשנת חולין שעסקה ב. ש" לדעת ראילולא ששחיטתה אינה שחיטה ראויה

על מהלך . היא ורק היא אינה משנה שהרי כאמור עגלה ערופה אינה נאסרת מחיים, ולא בעריפתה

:ת"משה את ר' זה שאל ר

השוחט: אלא אמתניתין לצדדין קתני94

ז והשוחט פרת חטאת " ונמצאת טרפה והשוחט לע

ש פוטר וחכמים מחייבים וכי האי קבלתי מרבינו "פה ר עגלה ערווהעורףוהשוחט שור הנסקל

...שיחיה במסכת שבת דקחשיב

יכול היה , ת מדוע התלמוד קבע שנוסח המשנה מוטעה"כוונת הדברים היא שאם אכן הצדק עם ר

התלמוד להציע שהמילה השוחט המופיעה לפני פרת חטאת מתייחס רק אליה ואל שור הנסקל

' לדעת ר, על פי הצעה זו". עורף"היא למעשה " שוחט"וונת המילה בעוד שביחס לעגלה ערופה כ

העורף עגלה ושחט את אמה לא עבר על , שמעון הסובר ששחיטה שאינה ראויה אינה שחיטה

העורף עבר על איסור , ואילו לדעת חכמים, שהרי הבשר לא ראוי לאכילה" אותו ואת בנו"איסור

על פי הצעה זו כמובן שאין כל צורך . בת כשחיטהאותו ואת בנו כי שחיטה שאינה ראויה נחש

בפתיחת תשובתו כתב , כאמור!. ?יוחנן להגיה את המשנה' כ מדוע נדחק ר"וא, בהגהת המשנה

והוא הוסיף שלמרות , משה ייחס לו' ת שאין הוא זוכר שהוא פירש את הסוגיה כפי שר"ר

:95ת" עצמה כתב רמשה' כתגובה לשאלת ר. שהפירוש אפשרי הוא אינו סביר בעיניו

לתת חילוק בין דחיית צוק שהוא הכשר מצוה לעריפת עגלה ] יכול[ואם בא לחלוק בין הפרקים

פ שעריפתה מטהרתה מידי נבלה אפילו הכי עריפתה שהיא מצוה "שהיא לכפרת חטא שאע

הלכך חשוב דחיית צוק שחיטה דאם שחט המוכר את ..הבאה על חטא אינה דומה לדחיית צוק

...ר לדחותו לצוק דהוי הכשרו כמליקת עולת העוףאמו אסו

שבעוד שלדחיית השעיר מן הצוק ביום הכיפורים יש להתייחס כשחיטה שביחס , ת היא"טענת ר

הרי שלעריפת עגלה אין , ב"וכפי שמופיע בסוגיית יומא סד ע" אותו ואת בנו"אליה יופעל דין

93 .א" יומא סד ע

94אין ספק שהמדובר בטעות והצדק עם רוזנטל שהשמיט מילים . עגלה ערופה: י ירושלים נוסף כאן" בכ

. ללא שדיווח על כך-אלו

95 . 113' עמ, סימן נב סעיף ה, רוזנטל

217

ה על חטא היינו על מצב לא רצוי בעוד להתייחס כשחיטה מסוג זה שהרי עריפת עגלה באה ככפר

אותו "ועל כן פעולה זו ראויה להיחשב כשחיטה ביחס לדין " לכתחילה"שדחיית צוק היא מצוה

משה בפתיחת ' ת לחלוטין את התובנה שאותה הציג בשמו ר"זה סתר ר" חילוק"ב". ואת בנו

וכשם שדחיית השעיר עריפת עגלה =כ"דחיית שעיר יוה: הדברים ושהייתה בנויה על המשוואה

ת בו אנו "השתלשלות הדברים כפי שהיא עולה מן השו. נחשבת כשחיטה כך גם עריפתה של עגלה

:כ כך"עסוקים הייתה א

' לאור זאת הוא קבע שקביעת ר. עגלה ערופה=ת לימד את המשוואה שעיר המשתלח"ר. 'שלב א

התייחסה למצב בו נשחטה נכונה ותקפה רק בגלל שהסוגיה " עגלה ערופה אינה משנה"יוחנן

אותו "במידה והעגלה אכן נערפה אזי חל עליה ועל אמה דין . העגלה המיועדת לעריפה ולא נערפה

כשם שחל על שעיר המשתלח ואם למקרה כזה הייתה מתייחסת סוגיית חולין אזי לא " ואת בנו

.יוחנן נדרש להגיה את נוסח המשנה' היה ר

שאם אכן , תמצית שאלתו היא. ת"זה ושלח את שאלתו אל רמשה שמע את הפירוש ה' ר. 'שלב ב

המופיעה במשנה מתייחסת " השוחט"אזי מדוע התלמוד לא הציע שהמילה , ת בקביעתו"צודק ר

לפרת חטאת ולשור הנסקל ואילו ביחס לעגלה ערופה התכוונה המשנה לעריפה ממש ולא

.ך בהגהת המשנהיתרונה של הצעה זו הוא בכך שעל פיה אין כל צור. ?לשחיטה

בהמשך התשובה . ת משיב שלמרות שהדבר אפשרי אין הוא זוכר שפירש פירוש שכזה"ר. שלב ג

בעקבות שינוי זה . עגלה ערופה שעמדה בבסיס פירושו=ת את המשוואה שעיר המשתלח"סתר ר

.משה' אין כמובן כל קיום לשאלתו של ר

ובתוספות למסכת חולין מופיעים , פותת הגיע לידיעתם של בעלי התוס"משה ור' ת שבין ר"השו

:96הדברים בצורה הבאה

ש"ר משה מבונדי"הקשה ה97

ש משום "היינו עורף ופטור לר' אמאי לא קאמר דשוחט דמתני

שני שעירי גבי ' בריש פ' דלא חזיא לאכילה ולרבנן חייב משום דעריפה זו היא שחיטה כדאמרי

חטאת העוף ' משום אותו ואת בנו ובפשעיר המשתלח דחייתו לצוק היינו שחיטתו וחייב

? אמרינן דעריפה מטהרת מידי נבלה

כ לא הוה ליה למיתני השוחט אלא העורף "ת דא"ותירץ ר

...ב "דדלמא תנא שוחט משום אחריני פרת חטאת ושור הנסקל כדאמרינן בפ, ודוחק הוא

96ראה . ה דחייתו"א ד"בשינוי לשון נמצאים הדברים גם בתוספות יומא סד ע. ה עגלה"תוד, א" חולין פב ע

.ה דחייתו"ד, ג"ירושלם תשנ, אריאלי' מהדורת א, שם גם תוספות ישנים

97 .'מפונטייז: ל" במקבילה שבתוספות יומא הנ

218

.הבאיםת מגלה את הממצאים "משה לר' ת שהוחלף בין ר"השוואת דברי התוספות לשו

עגלה ערופה =המשוואה שעיר המשתלח. ב. ל לא היה מוכר כלל לבעלי התוספות"הנ' שלב א. א

' ת כפי שאנו למדים משאלתו של ר"משה ולא על ידי ר' נעשתה על פי בעלי התוספות על ידי ר

משה אינו מוכר כלל לבעלי התוספות ובמקומו ' ת המופיע בתשובתו לר"החילוק של ר. ג. משה

". עורף"במשנת חולין כ" השוחט"ביעה שלא יתכן לפרש את הפועל באה הק

משה לא עמדו לנגד עיניהם של בעלי התוספות שדבריהם ' ת לר"ת בין ר"אין ספק שחילופי השו

היינו את פרשניותיו השונות ' ואת שלב ג' מדבריהם ברור שהם לא ידעו את שלב א. הובאו לעיל

משה שאל על בסיס המשוואה שעיר ' ידעו שראולם הם כן, ת לסוגיית חולין"של ר

, משה' ת ולא ר"גם ידיעה זו אינה מדויקת שהרי את המשוואה עשה ר. עגלה ערופה=המשתלח

ת עצמו כמעט "פרשנות שכזכור אף ר, ת"אבל מכיוון שהם לא ידעו את פרשנותו הראשונה של ר

. צר את הקושיא במסכת חוליןמשה הוא שהשווה בין שתי הסוגיות ובכך י' הם הניחו שר, ושכחה

ת אלא על הסוגיה "כ על דרכו של ר"משה על פי היצג הדברים בתוספות אינה א' קושייתו של ר

) 'שלב ג(משה ' ת כפי שהיא מופיעה באיגרתו לר"תשובתו של ר, זאת ועוד. עצמה במסכת חולין

. משה' תו של רת דחה את שאל"אינה מוכרת לבעלי התוספות אולם הם יודעים ככל הנראה שר

ת בפירוש "ת השתמשה בהנחה המקדמית של ר"התשובה המוצגת בתוספות כתשובתו של ר

המופיעה במשנת חולין אינה יכולה להתחלף בכל דרך פרשנית " השוחט"הסוגיה ושעל פיה המילה

והן כאשר כתב את ' ת הן כאשר הוא לימד את שלב א"על הנחה זו נשען ר". העורף"במילה

משה בשאלתו ' הנחה מקדמית זו נדחתה על ידי ר. של הדיון ביניהם' משה בשלב ג' תשובתו לר

:98ת עצמו פירש בדרך דומה דומה במסכת שבת"ת תוך שהוא טוען שר"לר

וכי האי קבלתי מרבינו שיחיה במסכת שבת99

וקפריך ...ח דברים" דקחשיב מאי נינהו י

אנן נאמר הך מילתא דעגלה ערופהאף, אחושבנא קאי-ומשני סמי מכן טבול יום ..תלמודא

' על הדברים שהוחלפו בין ר, פיי-כנראה על, כ שבעלי התוספות שבידם היה רק ידע מוגבל"ברור א

. 100שיחזרו ועל ידי כך שינו הן את דברי השואל והן את דברי המשיב, ת"משה ובין ר

98גם . שהסביר את ההשוואה למסכת שבת' ת זראה הערת רוזנטל או. 110' עמ, נא סעיף ה, רוזנטל

ת "השוואה זו לא הייתה ידועה לבעלי התוספות שטרחו והביאו השוואה אחרת כאשר הם קבעו שדברי ר

.הם דוחק

99-195' ראה לעיל עמ. ת"משה למד בפועל אצל ר' משפט זה הוא אחד משתי העדויות היחידות על כך שר

197.

100קכ מוצעות שתי תשובות ' ג עמ"ירושלים תשנ, אריאלי' הדורת אמ, בתוספות ישנים למסכת יומא

219

משה ' ת ור"ין רת ב"בסעיפה האחרון של התשובה ניתחנו בהרחבה את השו. ולסיום סעיף זה

ת שלמרות "ת פירוש שלגביו כתב ר"משה ייחס לר' במהלך הדברים ראינו שר. בענייני עגלה ערופה

" וגם אינו נראה"ת "בהמשך הדברים כתב ר. שהפירוש הוא אפשרי הוא לא זוכר שכך הוא לימד

ת מפירוש "שלפנינו חזרה של ר, סביר להניח. ואז הוא פנה להציע את החילוק בו דנו קודם לכן

כ לרשימה הארוכה של מקרים בהם חזר "מקרה זה מצטרף א. שאותו אכן אמר בהזדמנות קודמת

כך . ת"במהלכם של הפרקים הקודמים צוינו מספר חזרות של ר. ת מפירושים ופסקים קודמים"ר

וכל שום וחניכה "ת בעניין כתיבת המשפט "בפרק הקודם של חיבור זה ראינו את חזרתו של ר

ת בפירוש ופסק סוגיית "ואילו בפרק השני של העבודה הוזכרה חזרתו של ר, 101"דאית לי

ת הייתה בשדה פסיקת ההלכה ואילו הנסיגה בשדה "בשני המקרים הללו חזרתו של ר. 102מורדת

, "עגלה ערופה אינה משנה"בסוגיית . 103פרשנות התלמוד הייתה רק מצע לשינוי בפסק ההלכה

לענייני עגלה ערופה אין כל . ת"למו הפרשני והלמדני של רת קשורה אך ורק לעו"חזרתו של ר

כמו אלו שייחסנו לו " חיצוניים"ת מניעים "משמעות הלכתית ועל כן אין לתלות בחזרתו של ר

מושכת את העין ואת הלב , ת"לצד חזרתו של ר. בעת שדנו בחזרתו בענייני המורדת ונוסח הגט

. ואת השנייה מציע הכותב עצמו" רבינו"התשובה הראשונה היא בשמו של . משה' נוספות לשאלתו של ר

מחקרים בספרות ', ר משה מלונדריש"פרישת רבינו אליהו מנחם ב, 'אפשטיין' נ' תוספות אלו זוהו על ידי י

יהודה שירליאון ועל כן ' כתוספותיו של ר, 771-768' עמ, ב,ב, ח"ירושלים תשמ, מיותהתלמוד ובלשונות ש

לאור זאת נראה שאת השינוי המתואר בדברינו יש לתארך כבר לשנות . י הזקן"בתוספות אלו הוא ר" רבינו"

ח בבית י הזקן ועל פי דברינו למדנו שהדיון הקשור בפרשנות סוגיית חולין המשיך והתפת"פעילותו של ר

ד זכו לעיון נוסף בבתי -ת זה בסעיפים ג"גם הנושאים שנידונו בשו. י שירליאון"י הזקן ור"מדרשם של ר

משה ' ה שכן עושה משכב ומושב מסוכמת שאלת ר"ב ד"פסחים סז ע, ש משנץ"בתוספות ר. מדרש אלו

' ות אותן שאל רבעניין טומאת משכב ומושב של מצורע ובסופם של הדברים מופיעות שתי שאלות נוספ

ת והן המשכו של "משה שנשלחה אל ר' שאלות אלו לא היו בשאלתו של ר. ש משנץ"משה ושעליהן משיב ר

י שם הוצגה "ה אעפ"א ד"ז דף טו ע"ע, אלחנן' ראה גם תוספות ר. ת"משה את ר' הדיון שנפתח בשאלת ר

ן כילוי תרומה על ידי זרים משה בעניי' י הזקן שהייתה זהה לקביעתו ההלכתית של ר"גם עמדתו של ר

י מן הספרי בעניין זה הוצגה בתוספות שעל האלפס לרבינו משה בן יום "הוכחה של ר. 'שנדונה בסעיף ד

סביר . ת"משה לר' שכ כחלק מטיעונו של ר' עמ, ל"יורק תש-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ש"טוב מלונדרי

אולם , י הזקן" דעת הלומדים בבית מדרשו של רמשה המשיכו להעסיק את' ת ור"שהנושאים שנידונו בין ר

ודיונם נסב על בסיס ידיעה על פיית של הטיעון והראיות הנלוות , ת הכתוב לא עמד בפני הלומדים"השו

כפי שראינו בגוף הדברים לא כל שלבי הדיון הגיעו אל בתי המדרש הללו ועל כן לעתים הם נזקקו . אליו

א שדברים שנאמרו על ידי חכמים שהצטרפו לדיון בשלב מאוחר יותר לשיחזור ובמקרים אחרים נוכל למצו

. משה שהיה הראשון שזוהה עם הנושא הנדון' יוחסו על שם ר

101 184-186' לעיל עמ

102 . 83' ראה גם עמ. 45' ובהע80' לעיל עמ

103 . ובסמוך לה115' ראה להלן בהע. ת ביחס לשאלת חובת סעודה שלישית" בדומה לכך היא חזרתו של ר

220

. משה' רש בעבר את הפירוש שיוחס לו על ידי רת שאין הוא זוכר האם באמת פי"הצהרתו של ר

, חייבת להתפרש כתוצר של לימוד בעל פה שבו מציע המורה, האפשרות לטעון טענה זו, כאמור

יתכן שדווקא מקרה זה . הצעות פרשניות שונות שאף בעיני עצמו הן אינן הצעות סופיות וסגורות

בעוד שבפעם . ת"נוי בטעמו הפרשני של רת עשוי ללמד על שי"של ר" לא מודעת"המעיד על חזרה

הראשונה שלימד סוגיה זו הוא נטה לפרשה בפירוש סינתטי שדרש פירוש חדשני ומפתיע

ת בשלב מאוחר "בא ר, בסוגיית חולין על בסיס ההשוואה בין שעיר המשתלח לבין עגלה ערופה

ת מהלך זה התפרשה ת הפרדה בין סוגיות דומות ובעקבו"בכך יצר ר. יותר וביטל משוואה זו

.סוגיית חולין בפירוש פשוט יותר

ע-ספר הישר רוזנטל סימנים סט. 5.2.3

השאלה . משה משילוב של שאלות הלכתיות ופרשניות' כקודמתה מורכבת גם שאלה זו של ר

משה כדיין בפונטייזא כאשר לאחריה באה סדרה בת ארבע ' הראשונה קשורה בפעילותו של ר

.104סכת שבת ושלש נוספות הקשורות בפרשנות מסכת קדושיןשאלות פרשניות במ

ת זה לא מוזכר ספר "גם בשו, 105משה' ת לר"'כפי שראינו בעת שדנו בתשובותיו האחרות של ר

ת זה ישנם קטעים רלוונטיים אליהם "הישר וזאת למרות שלחלק מן הדיונים הפרשניים שבשו

שגם תשובה זו קדמה לפרסומו של ספר , סביר על כן להציע. משה' ת להפנות את ר"יכול היה ר

למרות קדימותה . 106ב"הישר ותאריך הגג לכתיבתה הוא ראשית שנות הארבעים של המאה הי

104ב "נה ע: א ובמסכת קדושין"קכ ע, ב"צה ע, )שתי שאלות(א " השאלות במסכת שבת הן על הדפים סט ע

כאשר בעקבות קרבה נושאית לשאלה השנייה נשאלה שאלה נוספת על סוגיית מנחות קד , שתי שאלות(

.א"לח ע, )ב"ע

105 .213' לעיל עמ

106הקטע המובא במהדורת שלזינגר סימן קפט . משה' ת לשתי שאלות של ר" רמובאת תשובת' בסעיף ב

אותה דערלה לא כך פרשתי אלא בנטע : "ת"כתב ר' בסעיף ו. זהה בתכניו לחלקה הראשון של התשובה

ת אינו מזכיר את ספר הישר ועל "ת נמצא במהדורת שלזינגר סימן סג אבל גם פה ר"פירושו של ר.." רבעי

ת "לאור זאת יש לבחון את דברי ר. גם תשובה זו קודמת למועד פרסומו של ספר הישרכן סביר לקבוע ש

ה "י ד"רש(ב "י בסוגיית שבת סט ע"משה נסבה על תיקון גירסה של רש' שאלת ר. 'בחלקו השני של סעיף ב

י וכתב"משה על אי הצורך וההגיון שבתיקונו של רש' ת הסכים עם תמיהתו של ר"ר). הא מני מונבז היא

וכן מוכיח בשבועות וכתבתיה בספריהאי דשבועת ביטוי החזרתיה ליושנה ): "סעיף ב', סימן ע, רוזנטל(

מאיר ' ספר הישר לרבינו יעקב בן ר, 'פליקס' וי, 69' הע101' עמ, ת"בעה, אורבך". שהגירסא שנמחקה עיקר

וכתבתיה "פירשו את המילים , נד' עמ, )ז"תשט(, סיני לט', שיטתו ומקורותיו, תוכנו, מבנהו-) רבינו תם(

ספר , לפי הנראה. כמתייחסות לספר הישר והעירו על כך שקטע העוסק בעניין זה אינו בספר הישר" בספרי

על כך . ת ציין שהוא תיקן את נוסח ספר התלמוד שלו"ור, הישר עוד לא היה קיים בעת כתיבת תשובה זו

221

.משה בשאלתו' ת שאליה התייחס ר"היחסית של תשובה זו יש בידינו לזהות תשובה קודמת של ר

האם ניתן לצאת . א.ת זה דן בשתי שאלות הקשורות בדיני סעודה שלישית"הסעיף הרביעי בשו

בפתיחת שאלתו כתב . האם נשים חייבות בסעודה שלישית. ב. ידי חובת סעודה שלישית בפירות

:107משה את הדברים הבאים' ר

והא דתנן בכל כתבי הקודש מצילין עגול דבילה וחבית של יין ויש לומדין מכאן דהמשלים שלש

...ל אי משום"ראיה זו וק] בו[לא תלו סעודות בפירות יצא וגם אמרו שגם רבינו מודה ובא אך

עמדה זו נתמכה בהוכחה . משה הציג בשאלתו עמדה שקבעה שאין צורך בפת בסעודה שלישית' ר

שם נקבע שבזמן שריפה בשבת מותר להציל מן הבית עגול דבלה וחבית יין וזאת 108ממסכת שבת

מכאן הוכיחו חכמים , משה'על פי דברי ר. כדי שבעל הבית יוכל לצאת ידי חובת סעודה שלישית

שניתן לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות ולא רק בפת שהרי , ששמם לא הוזכר בתשובה

משה באמצעות ניתוח ' הוכחה זו נדחתה בידי ר. במקרה זה הותר להציל מן השריפה דבלה ויין

בפירות משה הוכחה נוספת לעמדה הטוענת שדי' לאחר דחייה זו הביא ר. הסוגיה במסכת שבת

:ואף אותה הוא דחה במהלך החובק ארבע סוגיות תלמודיות, כדי לצאת ידי חובת סעודה שלישית

ג דתנא בסוכה"ואע109

וביומא110

ד התם ביומא מיני " אם השלים במיני תרגימא יצא ואיכא למ

ל כרבא דאמר בפרק אחרון דיומא פירי לא בעו סוכה "דהא ק, הא ליתא, תרגימא פירי נינהו

דקתני אם השלים במיני תרגימא יצא לא בפירי קאמר דהא לא בעו סוכה ודקאמר כ הא"וא

קאמר תלמודא ]ד[ך ]ה[בעלמא הוא ולא נסמוך עליה דקאי א)א(תלמודא פירות נינהו דיחוי

ודחי תלמודא ואמר דלמא מיני תרגימא פירי נינהו ואי משום הא לא תסייעוה ' נימא מסייע לי

ם "ת מהר"י הזקן המופיעה בשו"למוד מעדותו של רת תיקן את נוסח ספרי התלמוד שברשותו ניתן ל"שר

ועשה לו קרניים לשבשו ' הלכתא כחכמים'ת עיינתי וראיתי שכתב כן "ובסדר קדשים של ר: "פ סימן יד"ד

' ק' מהדורת ש, שבלי הלקט השלם, ראה גם צדקיה בן אברהם מרומי". שלא לפסוק הלכתא כחכמים

ר שבו סדר זרעים ומועד ירושלמי שהיה של רבינו תם כתוב ובספ: "161' עמ, ו"יורק תשכ-ניו, מירסקי

ל ואחר "שלמה בן רבינו תם זצ' כמו שכתבתיהו וכמדומה שהוא כתב יד החבר ר' יוסי כול' ר' בתחילתו אמ

ת כתב והגיה "י אנו למדים שר"מתיאורי ר." וכן מנהג העולם: כתב רבינו בכתב ידו הניכר ליסיום הדבר

ם אחרים הייתה יכולת אבחנה ברורה בין גוף הטקסט לבין השינויים והתוספות של בספריו אלא שלקוראי

י למקומה ועל כן אין לראות "ת את הגירסה שקדמה לתיקונו של רש"במקרה הנדון כאן החזיר ר. ת"ר

על הוספות ). 9' עמ, שלזינגר(בתיקונו אי עמידה עומדת בנורמות שהציב הוא עצמו בהקדמתו לספר הישר

.107' ת ראה לעיל עמ"הלכות גדולות של רלספר

107 .י ירושלים"ההעתקה על פי כ. 162' עמ, סעיף ד' ע, רוזנטל

108 .א" שבת קכ ע

109 .א" סוכה כז ע

110 .ב" יומא עט ע

222

נידוק לאידך גיסא דאם השלים בפירות לא יצא אליבא דרבא ואפילו ש לא הוי תיובתא ועוד"וכ

סעודות לא יצא והכי מסתבר בכתובות' כ מסתבר דאם השלים ג"בשמיני דאינו זמן סוכה א111

פ דקא חשיב התם סעודה שלישית בככרות של חטין דומיא דסעודות"אע' בפ

בסוגיות מסכת סוכה ויומא אלא ל ושמקורה הוא"כ על הוכחה נוספת לטיעון הנ"משה ידע א' ר

משה כאשר ' ת אישר בתשובתו את כל המידע שבידי ר"ר. שלדעתו גם הוכחות אלו אין בהן ממש

:112הוא כתב

ג דפירי לא בעו "מההיא דמצילין לא הבאתי ראיה כי מאם מההיא דהשלים במיני תרגימא ואע

ודבר פשוט הוא בכוליה ....ד סעודות חשיבי דלא גרע ממטייל בסוכה"סוכה סעודה להשלים י

.תלמודא סתם שלש סעודות בפת אבל הבא להשלים במיני תרגימא יצא

ממש , ת שבה הביא את הראיה ממסכת סוכה ושבה לא הביא את הראייה ממסכת שבת"תשובת ר

:113נמצאת בספר אור זרוע, משה וכפי שהעיד הוא עצמו' כפי שיוחס לו על ידי ר

בזמן שלא ] סעודה שלישית[=ל שלא היו חוששים לאכול "אפרים זצ' נוהג רבינו תם ור' וכן הי

ע ישלימם במיני "ר מסימפונט שהרוצה להחמיר ע"ת לה"היו רעבים מזה הטעם ותו השיב ר

' ט האחרון כו"ט הראשון משלים בלילי יו"א מי שלא אכל בלילי יו"הישן רא' תרגימא כדתנן פ

א הא סעודתא דיומא קא אכיל אלא ישלים משלים במאי אילימא משלים בריפת' ואמר בגמ

במיני תרגימא

ת בעניין חובת " הייתה תשובתו הראשונה של ר114ר מסימפונט"ת לה"ברור אם כן שתשובתו של ר

ת שאין כל חיוב לסעוד סעודה שלישית כאשר אין הסועד "בתשובה זו קבע ר. סעודה שלישית

ע על כך שיש הרואים סעודה זאת כחובה ת אנו למדים שהוא יד"מלשונו של ר. תאב לסעודה זו

111 .ב" כתובות סד ע

112 .166' עמ', סעיף ד' סימן ע, רוזנטל

113 .ב סימן נב" ח

114-Isaak b.' Malki במאמרו H. Gross .ר מסימפונט" בספר אור זרוע לא נמצא שמו הפרטי של ה

Zedek aus Siponto und seine Süditalischen zeitgenssen’, Magazin für Geschichte und

Literature 2 (1875), P. 34 n. 53, יצחק בן מלכי צדק ' היה הראשון שזיהה את נמען התשובה כר

' א; 508' עמ, א"פרנקפורט תרנ, אור החיים,מיכל' בעקבותיו הלכו ח. ץ מפרש המשנה" ריבמ-מסימפונט

, שמע-תא' וי53' הע68' ת עמ"בעה, אורבך' א; )בהתלבטות מסוימת (377-8' ה עמ"מבוא ראבי, אפטוביצר

המכיל 844י אוקספורד " עמד על כך שבכ25' הע, 95' עמ, ספרי הלכה, עמנואל' ש. 206' עמ, 118לקמן הערה

ם מופיע כל סימן נב שבספר אור זרוע ושם מזוהה נמען תשובת "יצחק בעל אור זרוע ומהר' שובות מרת

: ולא" מ סימפונט"הר: "י ממנו הועתק נוסח הדפוס היה"סביר בעיני שגם בכ". ט"ר משה סימפונ"ה: "ת כ"ר

חכם בשם זה לא . טמשה מסימפונ' ת היה ר"כ שני עדי הנוסח מורים שנמען תשובת ר"וא" ר מסימפונט"ה"

. מוכר משום מקום אחר

223

הוא קבע שניתן לצאת , ועבור המתנהגים על פי עמדה עקרונית זו, גמורה שלא ניתן להיפטר ממנה

משה את שאלותיו ' ת המובעת בתשובה זו שאל ר"על עמדת ר. ידי חובת סעודה שלישית בפירות

קבע -ר מסימפונט " לה-ראשונה בעוד שבתשובתו ה. ת מגלה שינוי בעמדתו"ועיון בתשובתו של ר

:115משה הוא כתב' ת להלכה שאין כל חובה באכילת סעודה שלישית הרי שבתשובתו לר"ר

ודבר פשוט הוא בכוליה תלמודא סתם שלש סעודות בפת אבל הבא להשלים במיני תרגימא יצא

ת הינה סעודה שלישי, 116משולם ממלון' ת לר"שדומה לו נמצא באיגרתו של ר, על פי ניסוח זה

חובה גמורה שניתן לצאת ידי חובתה על ידי אכילת פירות וזאת לעומת עמדתו הראשונית שלא

.117ראתה בסעודה שלישית חובה מוחלטת

שמע טיפל בעמדת -תא. 118שמע-תא' ת בעניינה של חובה זו נידונה בהרחבה על ידי י"עמדתו של ר

ר מסימפונט המופיעה באור "ן ולהמשולם ממלו' ת לר"ת תוך שהוא מתבסס על תשובותיו של ר"ר

ת היא חידוש מופלג הסותר את כל המשתמע "בדבריו הוא הדגיש שעמדתו המצמצמת של ר. זרוע

את המניע לחידושו של . 119מן התלמוד הבבלי ביחס לחובה הברורה הקשורה לסעודה שלישית

האוסר ת על מנהג אשכנזי קדום "שמע בכך שבאמצעות פירושו הגן למעשה ר-ת מצא תא"ר

. שתיית מים בזמן בין השמשות של שבת

בשאלתו . שלא נידונה במאמרו, משה' ת לר"שמע מוכיחים עצמם גם בתשובת ר-טיעוניו של תא

משה שישנו קשר בין החיוב או הפטור לאכול פירות רק בסוכה לבין האפשרות להשלים ' הניח ר

אם אדם חייב לאכול פירות , יינודה, בפירות-אליעזר ' לדעת ר-עשרה סעודות החג -את ארבע

בסוכה אזי הוא יכול להשלים סעודותיו על ידי אכילת פירות ואם ההלכה היא שאין צורך בסוכה

115 .166' עמ', ע סעיף ד, רוזנטל

116 ".סעודות יכול באספרמקי ומגדי' ואי משום ג: ".. 85' עמ, ו, רוזנטל מו

117ת שלא היו נזהרים משלש סעודות מדאמר פרק כל "וכן פר: "ה שמא"ב ד" דברי התוספות בכורות ב ע

תואמים את עמדתו הראשונית של " משמע שכולן לא היו נזהרים בהןסעודות ' כתבי תיתי לי דקיימית ג

. 13' הע206' עמ, 118' להלן הע, שמע-תא' ראה י. זרוע-ת המוצגת באור"ר

118 .203-213' עמ, ב"ירושלים תשנ', מנהג אשכנז הקדמון, גלגולי מנהג צרפת בסעודה שלישית, 'שמע-תא' י

119' מובאת עמדתו של ר, ע ל"ג מ"בסמ. ת"דשנות זו היא שמנעה את התקבלות קביעותיו של ר סביר שח

' ר..". ויש שהיו מקילין: "ת מובאת בליווי ההקדמה"אליעזר ממיץ בעל היראים המחייב פת ואילו עמדת ר

מביא אף קז' עמ, ז"ירושלים תשט, ש"זק' ל' י' מהדורת מ, פירוש למשניות מסכת ברכות, אליהו מלונדריש

ובדומה לכך גם אצל " ומיהו אנן קיימא לן סעודה שלישית של שבת בפת: "ת ומוסיף"הוא את עמדת ר

. משה מלונדון' קסז בשמו של ר' עמ' א, ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י, עץ חיים, יעקב חזן מלונדון

, שצח' ג עמ"ושלים תשליר, הרשלר' מהדורת מ, ב"ן בחידושיו למסכת שבת קיז ע"ראוי לציין שהרמב

. ת דרש פת כדי לקיים חובת סעודה שלישית"ט כותבים שר"ה' שבת פרק ל, והמגיד משנה

224

משה ' לדעת ר. בעת אכילת פירות הרי שלא ניתן להשלים את הסעודות על ידי אכילת פירות

לא ניתן להשלים את מכיוון שההלכה היא כרבא שאין צורך בסוכה בעת אכילת פירות הרי שגם

את הזיקה . סעודות החג בפירות ומכאן שגם אין אפשרות לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות

:משה כאשר כתב' ת בתשובתו לר"הזו דחה ר

ד סעודות חשיבי דלא גרע ממטייל בסוכה דטיול "ג דפירי לא בעו סוכה סעודה להשלים י"ואע

מ מצוה קעביד"פירי לא בעי סכה מג ד"נ אע"מ מצוה קעביד ה"לא בעי סכה מ

היא זיקה שלא נוצרה על ידי , ת בקטע המצוטט"משה ושנדחתה על ידי ר' הזיקה שהוצגה על ידי ר

סוגיה שעליה נשען כל הדיון , ב"משה אלא היא חלק בסיסי ועיקרי בהנחות סוגיית יומא עט ע' ר

ת דחה בכח סברתו את "ר. 120ההקשור באפשרות אכילת פירות כדי לצאת ידי חובת סעודות בסוכ

הזיקה התלמודית הזו תוך שהוא אינו טורח אף להציג הצעה פרשנית משלו שתסביר את פשר

אין ספק שמהלך פרשני כל כך דחוק בסוגיות התלמוד הבבלי מלמד . ל"התעלמותו מן הסוגיה הנ

מלמדנו יפה שמע-ת ללכת למהלך מסוג זה ומאמרו של תא"על כך שהיה גורם חיצוני שאילץ את ר

.121מהו אותו גורם חיצוני

. שמע-ת זה מלמד אף הוא על תופעה דומה לזו שתוארה בידי תא"לימוד הסעיף הראשון בשו

משה מקרה בו ארוס אינו מוכן לשאת את ארוסתו מכיוון שלא שולם לו סכום ' בשאלתו מתאר ר

' בר בשאלתו הזכיר רכ. 122הנדוניה והארוסה תובעת עתה מן הארוס שישא אותה או שיתן לה גט

120לפיכך אם השלים במיני : "הביא התלמוד את הפיסקה" פירי לא בעו סוכה" כסיוע לדברי רבא שקבע ש

! ליתני פירות] כרבאשלא[=ואי סלקא דעתך פירי בעו סוכה : "על קטע זה שאל התלמוד". תרגימא יצא

. שני פתרונות התלמוד לבעיה זו מקבלים את הנחות השאלה!". ?מאי מיני תרגימא

121ת בשאלה זו אינו בעצם קביעת ההלכה שדי בפירות כדי לצאת ידי חובת סעודה " עיקר חידושו של ר

' מהדורת ש, הלקטראה שבולי . י" רבו של רש-יצחק בן יהודה ' שלישית שהרי עמדה זו הייתה כבר עמדת ר

ת כדי ליישב בין מנהגי אשכנז הקדומים האוסרים "המאמץ הפרשני שהקדיש ר. 329' סימן צג עמ, מירסקי

שתיית מים בבין השמשות מחד והרואים באכילת פירות קיום מצוות סעודה שלישית מאידך עם המשתמע

, זמן אכילת סעודה שלישית, 'גרטנר' ראה גם י. ת בפרשה זו"מהתלמוד הבבלי הם חידושו הגדול של ר

כשלב מוקדם במהלך המאפשר אכילת פירות כדי . 178' עמ, ה"ירושלים תשנ', גלגולי מנהג בעולם ההלכה

ת הגאונים שערי "לצאת ידי חובת סעודה שלישית הציע גרטנר את התשובה המיוחסת לרבינו יעקב בשו

ות שאם היה אוכל פירות או מידי אחרינא עולה סעוד' על ג. ל"יעקב ז' לרבי: "תשובה סימן קצב שם מופיע

". ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אם השלים במיני תרגימא יצא"גבי סוכה י' כדאמרי' לו לסעודה ג

ת ולא תשובתו הגאון רבינו יעקב כשם שהתשובה המופיעה בסימן קצד "תשובה זו היא כמובן תשובת ר

ת ולא תשובתו של גאון בבלי כל "ין אינה אלא תשובת רוהעוסקת בצירופו של קטן שחומש בידו למנ

, )ט"תשמ(תרביץ נח '', ת מן השמים"שו'ו' שערי תשובה'תשובות הגאונים , 'דנציג' לעניין זה ראה נ. שהוא

. 59' ובהע37' עמ

122ת כמו גם בפני בית הדין של פריש ושאלתו "משה ניתן ללמוד ששאלה זו כבר נידונה בפני ר' מדברי ר

225

:123העוסקות בשאלה זו, משה את משנת מסכת כתובות והסוגיה שעליה

. תשב עד שתלבין ראשה- הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל :משנה

עכשיו שאבא , יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שתלבין ראשי: אדמון אומר

!.ראו כנוס או פטו? פסק מה אני יכולה לעשות

.אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

.במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה כופין: תנא ...:גמרא

!אילימא לאב איפכא מיבעי ליה? כופין למאן

אלא אמר רבא כופין לבעל ליתן גט

אמר רב יצחק בן אלעזר משמשיה דחזקיה כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי

..כמותואדמון הלכה

בהסתמך על מסקנת הסוגיה הקובעת הלכה כאדמון אפילו במקרה בו התחייבה הארוסה בעצמה

ת בתשובתו הפך את הבנתו "ר. ת אישור למהלך של כפיית גט"משה מר' ביקש ר, 124על הנדוניה

:125משה בסוגיית כתובות כמו גם את האופק הפסיקתי שלו על פניו' של ר

האמת נכופנו לכנוס שעד שנכופנו לפטור שלא כהלכה נכופנו , על הצועקת או כנוס או פטור

לכנוס כהלכה אף שהכפיה באה בטענת או פטור כדאמרינן עד שנכופנו לחלוץ נכופנו ליבם

.כ באים עליו מכח או חלוץ או יבם"ואעפ

ואתשב עד שתלבין פליג אדמון ורבנן דפליגי ולית להו כנוס אלא תשב עד שתלבין ולדידהו

] ליתן גט[לכוף ] באנו[כופין ליתן גט אבל לאדמון עד שכופין לפטור כופין לכנוס ואלו אמרינן

אמרו אחרינו האכלתים קמח שעורים]י[

. יש לכפות את הבעל לגט" תשב עד שתלבין ראשה"לדעת חכמים שאמרו , ת"על פי פירושו של ר

ס את ארוסתו יש לכפותו על פי דעת אדמון במקרה בו הבעל מסרב לתת גט או לכנו, לעומת זאת

.112' ראה לעיל עמ. משה נכתבת בשלב מתקדם של הדיון בסוגיה זו' הנוכחית של ר

123 .א" קט ע-ב " כתובות קח ע

124אולי ] האב[=ומדאגה בדבר מסר מילין קמן : "משה' בשאלתו כתב ר. כנראה שזה היה המצב במקרה זה

מפני צעקת פנו להוציא כ תכנוס לו מה שפסקו וכי בזה לא נכי"לא יאבה האיש לגרש ולא לכנוס אלא א

אבא פסקי עלי אני מה יכולה לעשות ואפילו אני פסקתי על עצמי כסבורה :נערה המאורסה כי אמרה לאיש

ג רואה "הייתי אבא יכול ליתן עכשיו שאינו יכול ליתן או כנוס או פטור דהא קימא לן כל מקום שאמר רשב

בדבריה חשפה . כ ממה שאמרה בתו"אב נבע אחששו של ה. אף בברייתאאני את דברי אדמון הלכה כמותו

הבת בפני הדיינים את העובדה שהיא הייתה זו שהתחייבה ולאור מהלכה של סוגיית כתובות מצב שכזה

רק אם יש לפסוק כאדמון גם בברייתא אזי זכאית האישה לכך שבית הדין . הנו נקודת חולשה בטיעוניה

.יד לאחר סיום המשנההברייתא עצמה מוצגת בסוגיה מ. יפסוק לטובתה

125 . י ירושלים"ההעתקה על פי כ, סימן ע סעיף א, רוזנטל

226

מכיוון שעל פי דעת רבן גמליאל נפסקה ההלכה כאדמון . לכוון ההפוך היינו לשאת את ארוסתו

. הרי שבמקרה זה אין לכפות על גט אלא להיפך יש לכפות את הבעל לנישואין

" תשב עד שתלבין ראשה"פירושו הרווח של הביטוי . ת הנו פירוש דחוק עד מאוד"פירושו של ר

הרי היא , שמכיוון שבית דין אינו נדרש לעניינה של אישה זו, ופיע בפיהם של חכמים הואהמ

אולם על פי פירוש . נשארת עגונה מכיוון שהיא אינה נשואה מחד ואינה יכולה להינשא מאידך

כ להלום את "כיצד ניתן א. ת ביטוי זה מוסב על אישה גרושה שבית הדין כפה את בעלה לגרשה"ר

? כמתייחס לאישה גרושה שיכולה ללכת ולהינשא לאחר בכל עת" ב עד שתלבין ראשהתש"הביטוי

מסוגיית התלמוד שהועתקה בראשית דברינו אנו למדים שבמקרה של קטנה יש דין . יתרה מזאת

ת "אולם על פי עמדת ר, כפייה זו פורשה בידי רבא ככפייה לגט. כפיה גם על פי דעת חכמים

! ?תמיד על כפייה לנישואין ולא על כפייה לגטהכפייה שבסוגייתנו נסבה

ת אין בנמצא חבר הן בפירושים הקודמים לו והן במאוחרים לו ועד כמה "לפירוש מוזר זה של ר

קרוב לודאי . ת בשום מקור מלבד בתשובה שבספר הישר"שידי משגת אין הוא מופיע בשמו של ר

גרמה להם להעלם מן הספרות , מובנותם אי -ואולי ליתר דיוק , שחדשנותם המופלגת של הדברים

השאלה . ת הזה"ת המופיעות בשאר חלקי השו"הפרשנית שידעה לצטט היטב את עמדות ר

כמדומה שהתשובה . ת ללכת למהלך זר שכזה"שאותה ראוי לשאול עתה היא על מה ראה ר

שעל התנגדות, ת לכפיית גט כמעט בכל מצב ודרך"לשאלה זו נעוצה בהתנגדותו החריפה של ר

, ת בשאלה זו מנוסחת היטב בתשובותיו שנידונו"עמדתו של ר. 126מניעיה עמדנו כבר בחיבור זה

הצעה שבאה בעיקרה כתחליף לכפייה , ת"של ר' הרחקות'בארי שהוקדש להצעת ה' במאמרו של א

כך בפתיחת . ת את חששו מכפיית גט"משה הביע ר' גם בתשובה לר. 127ת"שאותה אסר כאמור ר

:כתבהדברים הוא

נכופנו לכנוס כהלכהשלא כהלכהשעד שנכופנו לפטור

:ובסיום התשובה

אמרו אחרינו האכלתים קמח שעורים]י] [ליתן גט[לכוף ] באנו[ואלו

לסיפור המופיע במסכת כתובות שבו , כפי שהעיר כבר מהדיר ספר הישר, ת"בביטוי זה רומז ר

126 .82-79' ת בעניין זה ראה לעיל עמ" על שיקוליו של ר

127' ראה בעיקר עמ. 106-65' עמ, )ד"תשנ-ב"תשנ(יט -שנתון המשפט העברי יח, הרחקות רבינו תם, בארי' א

. שם ובמקורות ובמחקרים המצוינים בהערות71-65

227

:128נאמר

יוציא ויתן כתובה] תיאת אש[=אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס

קמיה דשמואל] של רב[=אלעזר אמרה לשמעתא ' אזל ר

עד שכופין אותו -..] האכילוהו שעורים כבהמה: י"רש! [אכסוה שערי לאלעזר]: שמואל[=אמר

!להוציא יכפוהו לזון

ת היה עמדתו העקרונית נגד "כ שהמניע שעמד בבסיס מהלכו הפרשני המפתיע של ר"אין ספק א

ת שהבין את המצוקה שתווצר לנשים מעוכבות גט הציע פתרונות לשני מצבים "אולם ר. טכפיית ג

הציע - טענת מאיס עלי -כאשר האישה טוענת שאין היא חפצה לחיות יותר עם בעלה . שונים

גם אם , שעשויה לשמש תחליף מסוים" הרחקות"ת כאלטרנטיבה לכפייה הפיזית את הצעת ה"ר

בשאלה בה אנו דנים . שאפשרה כפייה פיזית של גט במקרים שוניםלהלכה התלמודית, לא מלא

בעוד שהוא , במקרה זה הארוסה מעונינת לחיות עם בן זוגה. עתה הבעיה היא שונה לחלוטין

במקרה זה הציע . מסרב מכיוון שהיא או אביה לא שילמו את מלוא סכום הנדוניה שהתחייבו אליו

מהלך , במקום לכפות את הבעל לגרש את ארוסתות שאכן תתבצע כפייה על הבעל אלא ש"ר

ת לכפות את הבעל לשאת את ארוסתו ובכך להביא לפתרון "הציע ר, ת מכל וכל"שאותו שלל ר

ת בראייה ממסכת יבמות שם משתמע שכאשר אישה הזקוקה ליבום "את הצעתו תמך ר. הבעיה

אולם , ליבם ולא לחלוץמוטל על בית הדין לכפות את היבם, טוענת שיבמה לא מימש את זיקתו

ת לסוגיית כתובות "אין ספק שאין בכוחה של ראייה זו בכדי לחפות על הקשיים בפירושו של ר

ת הלך למהלך פרשני והלכתי מפתיע זה ולּו כדי להקל במקצת על הלחץ "שר, סביר בעיני. ל"הנ

. החברתי שיצרה פסיקתו המחמירה בעניין כפיית גט

ת לא צוטט ולו פעם אחת בספרות "ם שמהלכו הפרשני וההלכתי של רהזכרנו כבר בתחילת הדברי

שאף היא כמעט ולא זכתה " ההרחקות"בארי תיאר בהרחבה את גורלה של הצעת ' א. הראשונים

שהביאה לשולחנם של הלומדים , ו"איש המאה הט, ק"למוכרות בין בעלי התוספות והיה זה מהרי

הן אלו שנעשו בדרך של , ת"כך שחידושיו של רסביר שהגורל הדומה מלמד על . 129והפוסקים

היו נועזים מדי מכדי לעבור את תהליך ההתקבלות בידי , פירוש והן אלו שנולדו כהצעה מתקנת

פוסקים מאוחרים יותר וכך בספרות ההלכה בת התקופה אנו מוצאים יפה את איסור כפיית הגט

128 .א" כתובות עז ע

129 . 73-71' עמ, 127בארי במאמרו המצוין לעיל ' ראה א

228

.130ת בעצמו"ראבל לא את דרכי המילוט אותן הציע , ת"מבית מדרשו של ר

תריג-סימנים תריב, שלזינגר, ספר הישר. 5.2.4

:סימן תריב בחלק החידושים של ספר הישר מתחיל כך

נתגיירה ואם כן מאי גזור ואין זונה ' ז דזונה גויה דאוריתא אפי"השיב רבינו אדקשיא לך בנשג

....לאו פירכא היא דכל , דהא דיבמות' אלא גיורת וכו

היא סתירה בין סוגיית עבודה זרה בה נאמר שחכמים גזרו , ת בתשובה זו"השאלה עליה השיב ר

לבין סוגיית יבמות , 131זונה, גויה, שפחה, נדה-ארבעה איסורים על אדם שבא על עובדת כוכבים

מסוגיית , לדעת השואל. 132"אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות"בה נאמר

ל לגזור על "כ מדוע היו צריכים חז"וא, "מדאורייתא"ת כזונה יבמות משתמע שכל נכרית מוגדר

שאלה זו מוצגת בספרות . והרי הגדרתה ככזו קודמת לגזירתם, הבא על הנכרית משום זונה

מופיעה בספרות זו ללא , ת המובאת בספר הישר"ואילו תשובת ר, 133משה' התוספות בשמו של ר

.משה' ת ור"ת כתוב שהוחלף בין ר"הוא בשוזיהוי אומרה וללא ציון העובדה שמקור הדברים

:נפתח בלשון זו, סימן תריג, הסימן הבא בספר הישר

דשילהי בבא בתרא שאילה בת יומא שכתבת שבו ביום היית עוסק בה אי אפשר דלא ' וההי

..אלא משום דלא ידעת פירושא לפום חורפא שיבושא והכי פירושא...פגמא פורתא דאדמקשית

יש ללמוד שגם , 134ף בשואל על כך שמיהר לשלוח את שאלתו ולא עיין בה יותרהנוז, ת"מלשון ר

סמיכות הקטעים מלמדת . ב"ת את סוגיית בבא בתרא קעה ע"קטע זה הוא תשובה בה פירש ר

משה ' ומכיוון שזיהינו את נמען התשובה הראשונה כר, ששני הקטעים הללו מקורם בתשובה אחת

. ייהיש לזהותו גם כנמען התשובה השנ

ושעסקה בסוגיית , שמופיעה במהדורת רוזנטל סימן כד, ת" יש לציין שחלקה הראשון של תשובת ר130

ת את הצעת "ה רמורדת זכתה לתפוצה ולהכרות מרשימים ביותר ורק חלקה האחרון של התשובה בה העל

. שתיקה סלקטיבית זו יש בה כדי ללמד על מגמה וכוונה ולא על מקריות. ההרחקות הועלם מן העין

131 .ב" עבודה זרה לו ע

132 .א" יבמות סא ע

133ראה גם . ה ואידך"א תוד"סנהדרין פב ע; ה אין"א תוד"יבמות סא ע; ה משום"ב תוד" עבודה זרה לו ע

רנו שם מוצגת השאלה בדרך ' עמ, ד"ירושלים תשל, ליפשיץ' מהדורת י, ליקוטי תוספות שנץ על סנהדרין

.קצת שונה

134ועל קושית בת : ",ב, ת המובאת במהדורת רוזנטל סימן כב" ביטויים דומים נמצאים גם בתשובת ר

שלש הביטויים ". בת יומא אי אפשר דלא פגמה(!) ועל שאינה: ",ה, בסימן פ, שם; "יומא אם חימצת אשרך

. נשענים על העקרון שטעם המצוי בכלי נפגם עם הזמןהללו

229

תשובה זו הוכללה בחלק החידושים של ספר הישר בין חטיבות חידושי בבא מציעא ובבא

, כאמור, ת שסעיפה השני עסק"באחד משלבי העריכה הועתקה תשובת ר, ככל הנראה. 135בתרא

בתרא אבל -מתוך מגמה לצרפה לחטיבת חידושי בבא, בפרשנות סוגיית בבא בתרא למקומה זה

.136פרותית של הקובץ הקייםמבלי לפגוע במסגרת הס

י"תשובה חדשה מכ. 5.2.5

מנחם ' פרי עטו של ר, ובגיליון ספר הטור" שליצשטט"בגיליון של שלשה כתבי יד של מרדכי קטן

:137משה שמקורה בגיליון של מחזור ויטרי' ת אל ר"אולדנדורף נמצאת תשובת ר

'בהג138

ויטרי139

מצאתי תשובה140

ר משה והאריך"ת אל הר" ר141

'ות וסוף דברי בראי142

כתב

כי בכל מקום143

' שמחלק תלמוד144

ט שני"ט ראשון לי" בין י145

ט ראשון" באתרוג ולולב י146

ט"ל שני י"ר147

של גליות ספיקו148

יום ראשון149

י הוה"כי תנא תנא דא(.) גם 150

' ולא הו151

135 . תרנו-ב בסימנים תריד "תריא וחידושי ב-מ נמצאים בסימנים תקע" חידושי ב

136, לתחילת סימן תריג. המסמנות את תחילת המסכת" בבא בתרא" בפתיחת סימן תריד מופיעות המילים

מכיוון שלפנינו ". בבא בתרא פרק גט פשוט: תמצורפת הכותר, שהוא חלקה השני של התשובה בה אנו דנים

.שתילה של תשובה פרשנית לתוך רצף החידושים נוצרה הכפילות שבכותרות בתוך כתב היד

137י אוקספורד "כ; ב61' עמ71/1, האוניברסיטה' י קמברידג"כ; א ימין34' עמHeb qu. 10י פרנקפורט " כ

' חיבורו של ר. 1398ב ' י קמברידג" וכ1393י אוקספורד ב "כ, 1389י פרנקפורט נכתב בשנת "כ; א50' עמ672

י "נ מכ"ש. י פרנקפורט"ההעתקה היא על פי כ. ב488' עמ109י מוסקבה "מנחם אולדנדורף נמצא בכ

.מ=מוסקבה', א=אוקספורד', סומנו באות ק' קמברידג

138 בהגה=מ, ה"בהג=א, ק

139 .בויטרי= מ

140 תשובת=מ', תשוב= ק

141 'והארי= ק

142 ד"וס=מ,א, ק

143 .'מקום'אין = מ

144 התלמוד= מ

145 שיני=מ, ק

146 ' ראשו= א

147 ימים=מ', ימי= א

148 ספקי =מ, ספיקו של=א, ספכקי= ק

149 'ראשון'חסרה המילה = ק

150 גם כי תנא מארץ ישראל הוה= א,ק, י הוה"גם כי תנא דתנא דא= מ

230

ט"להם רק יום אחד י152

ל"ט שני ה" וי153

חולו של מועד154

ולדידן155

' דאית156

תרי יומי אין

ט שני"ט ראשון לי" יוחילוק בין157

לכל פסול אתרוג ולולב וכל החולק כן158

אינו יודע טיב

ההלכה159

פ" ואע160

כן161

שרבינו162

זקני לא פירש163

כן אגב חורפא164

לא עיין בה165

.

, משה מפונטייזא כפי שאנו יכולים ללמוד מעיבוד מאוחר של התשובה' משה זה אינו אלא ר' ר

:166ילי'י ורצ"הנמצא בגליונו של מרדכי כ

ר משה מפונטאייזא"להת "ט שני השיב ר"והאי י167

ה אלא דטירחא " דהיינו יום ראשון של ח

י קאי "ט שני תדע דתנא בא"ט ראשון הזכיר נמי י"ה וכיון דהזכיר י"ש בח"ליה למימר ול

151 היה=מ,א, ק

152 ט רק יום אחד"י=א, ק

153 ל"ר=מ,א, ק

154 מ"חש= מ

155 'ולדיד= ק

156 דאית לן=מ,א, לן' איד= ק

157 שיני= ק

158 בו=מ, א

159 'ההלכ= ק

160 פ"אע= א

161 ליתא=א, ק

162 שרבי = מ

163 פי= מ

164 .לא עיין בה]לא דק ו[אגב חורפיה : י מ"בכ. 'חורפי=א. חורפיה=מ, ק

165בכל . ה ומשנינן בשלמא"ב ד"שם לו ע; לא שנא ביום טוב שני; ה לא שנא"ב ד"י סוכה כט ע" פרש

י את ההפרדה בין יום טוב ראשון בו החובה היא מדאורייתא לבין יום טוב שני "המקורות הללו מדגיש רש

.בו החובה היא היא מדרבנן

166הקביעה שקטע זה הינו עיבוד התשובה המקורית מתבססת על כך . א279' עמ, Heb 1ילי ' ורצ

חורפיה לא עיין פ כן שרבינו זקני לא פירש כן אגב "וכל החולק כן אינו יודע בטיב ההלכה ואע: "שהמשפט

י על "ת מכנה את רש"ר, בנוסף לכך. ילי ובכך נשבר המבנה של התשובה כולה'י ורצ"פוצל בטקסט שבכ" בה

בכינוי זה . ילי'י ורצ"כמו שמופיע בכ" י"רש"מ ולא ,א,ק,י פ"כפי שהוא מכונה בנוסח כ" רבינו זקני"פי רוב

ילי נוספו טיעונים וראיות 'י ורצ"עיבוד שבכראוי לציין שב. אף פעם, למיטב השגתי, ת אינו משתמש"ר

י אלו אנו למדים שהם מציגים רק "מכיוון שמעדותם של כ. מ,א,ק,י פ"שאינם בחלק התשובה שלפנינו בכה

ילי הינם חלקים 'י ורצ"שהטיעונים המופיעים בעיבוד שבכ, גם אם לא מוכח, את סוף התשובה הרי שסביר

שם מופיע קטע בו מופיעות הראיות 371' עמ, ב"סימן תרנ, ב"ה ח"ראה גם ראבי. נוספים של התשובה

.שעח' עמ, ב"ח, ראה גם מנהיג". וכן פסק רבינו תם: "ילי ובסופו'י ורצ"שישנן רק בכ

167 .443-442' עמ, תעתיק זה הינו יחודי ואינו מופיע בגליה

231

ד סעודות"דקתני י168

'הקור' פ' מועדי' במגילה פר' וכדא' כו169

והאידנא דאית לן תרי יומי

ר חנינא"ולק על זה אינו יודע צורת ההלכה וכן הא דאוכל הח' היכי עבדי170

ט ראשון " הא בי

ט שני ספק ראשון והא לא אשכחן שום "ש בי"ל' ומי יוכל לטעות ולומ' ה קא"ט שני ח"הא בי

תנא ירושלמאה' ק אמרי"תנא דתני ספק ראשון וזה למה נשתנה ובב171

י לא "פ שרש" הוא אע

.'הג. כן' פי

הייתה מה מעמדו של יום טוב שני של גלויות ביחס לכשרות לולב ת "השאלה אליה נדרש ר

ועל כן , "דאורייתא"חובת נטילת ארבעת המינים ביומו הראשון של חג הסוכות הוגדרה כ. ואתרוג

יום טוב שני של גלויות נחוג בגולה . 172על ארבעת המינים להיות שלמים ובבעלות מי שנוטלן

יום טז בתשרי שהינו היום השני של חג הסוכות נחוג בגלל ספק בקשר לתאריך היום ועל כן

האם גם ביחס לדיני ארבעת המינים יש , משה הייתה' שאלת ר. ל כיום טוב ולא כחול המועד"בחו

, שהוא תקנת חכמים, ט שני של גלויות כדיניו של היום הראשון או שדינו של יום זה"להחמיר ביו

התבססה ככל הנראה על ההקלות הנוהגות ביום משה' שאלתו של ר. כדין שאר ימי חול המועד

, 173"יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן"טוב שני ביחס לקבורת מת שלגביו קבע התלמוד ש

שכאשר דן התלמוד בדיני לולב השאול והגזול ביום השני של סוכות נוסחו הדברים , וכן על כך

:174כך

ום טוב שני אמאי לאאלא בי, משלכם-בשלמא יום טוב ראשון דכתיב לכם

מניסוח זה יש ללמוד שדינו של יום טוב שני אינו כדינו של היום הראשון אלא כשאר ימי חול

.175המועד

168 דהיינו שש עשרה ל יש לכאורה שמונה ימים"שתי סעודות בשבעה ימים בעוד שבחו. א" סוכה כז ע

.166' ה המצוין בהע"הוכחה זו גם בראבי. סעודות

169התלמוד שם קובע . במשנה מופיעה רשימת קריאות התורה הנוהגות במועדים. א" לא ע-ב " מגילה ל ע

.ל"ה הנ"גם הוכחה זו נמצאת בראבי. גם את הקריאות הנדרשות ביום טוב שני של גלויות

170ה אולם סדר הופעת שלש ההוכחות הללו "גם הוכחה זו נמצאת בראבי. ב לגבי אתרוג חסר"וכה לו ע ס

.מגילה. ג. ב"סוכה לו ע. א ב"סוכה כז ע. א: שם הינו שונה והוא

171 .האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא: ב" בבא קמא ו ע

172להגדרת . ב" השלמות הפיזית ראה סוכה לו עלגבי דרישת. א" ל ע-ב " לגבי לולב שאול ראה סוכה כט ע

.בעינן; ה קפסיק"ב תוד"עניין זה ראה סוכה כט ע

173 .ב"ע-א"ראה גם שבת קלט ע. א" ביצה ו ע

174 .ב" סוכה כט ע

175 .שעז' הלכות לולב עמ, מנהיג; 36' עמ, סוכה, ביחס לעמדות הגאונים בסוגיה זו ראה אוצר הגאונים

232

ט שני של גלויות כדין יום טוב ראשון שהרי הוא בא מחמת ספקו של "שדין יו, ת"בתשובתו קבע ר

ת כמי "הגדיר ר, של גלויותאת בעלי העמדה החולקת שנטו להקל בדיניו של יום טוב שני . יום זה

הקשור אף , ת"ניסוח חריף וייחודי זה דומה לניסוח אחר של ר. בצורת הלכה/שאינם יודעים בטיב

:176הוא בהקלות הקשורות בדיני יום טוב שני של של גלויות

ט שני ורצו "ן שמת אדם אחד בי"ומעשה היה במלאו] ט שני"לקבור ביו[=ת היה אוסר "מ ר"ומ

! ?ואתם בני תורה, ת ושלח להם בני בשכר אינן בני תורה"רו וגער בהן רלהתעסק בו לקב

ט שני משום דלאו בני תורה נינהו ואתי לזלזולי ביה"כדאיתא בשבת שלא לקבור מת בי

המוחלף במקבילה ' גער'שימושם של בעלי התוספות בפועל , ת באיגרת לבני מלון"סגנונו של ר

ויתכן שצירוף התייחסויותיו , 177על ייחודיות האירועמלמדים ', כעס'שבתוספות שבת בפועל

יש בהם כדי לרמוז על פולמוס שהיה קשור במעמדו ההלכתי של יום , ת בנושא זה"הקשות של ר

. 178טוב שני של גלויות

מאפשרת להבין ביתר , ת בסוגיית יום טוב שני של גלויות היא עמדה פולמוסית"ההצעה שעמדת ר

י לא נאמרו אלא בדרך פירושו את "ת שדבריו המפורשים של רש"קלות מדוע במקרה זה קבע ר

י בפירושו לתלמוד לבין "ת בין ניסוחו של רש"במהלך זה הפריד ר. התלמוד ולא כעמדה הלכתית

ט שני של גלויות ניתן להקל בדיני "י שביו"בעוד שבפירושו כתב רש". האמיתית"עמדתו ההלכתית

דומה . שאין להקל-י הפוכה "ה ולהלכה הייתה עמדת רשלמעש, ת"הרי שעל פי ר, לולב ואתרוג

במקרים . ת"י עליה מלמד שקשה לקבל את טענת ר"שעיון בסוגיית מסכת סוכה ובפירושו של רש

. שולי באופן יחסי, מיוחסת לפרשן שכחה והזנחה של פריט, אחרים בהם נאמר טיעון מסוג זה

יתרה . פירושו של המרכיב העיקרי בסוגיהת בהזנחת"י על ידי ר"רש" מואשם"כאן , לעומת זאת

כאשר פירש . שנייום טוב ראשון ליום טובסוגיית סוכה ניסחה את דבריה תוך הנגדה בין . מזאת

. ט שני הוא רק מדרבנן"ט ראשון הוא מדאורייתא ואילו יו"שיו, י את הדברים הוא כתב"רש

השאלה . בכוונתו ובדייקנות פירושוי בבירור בנוסח התלמוד ואין להטיל ספק"בפירוש זה תמך רש

י ובמקום זאת ניסה לגייסו "ת באופן ברור על רש"מדוע לא חלק ר, אותה ראוי לשאול עתה היא

ולעתים תכופות תוך כדי שימוש , י"ת חלק פעמים רבות על פירושיו ופסקיו של רש"ר? לצידו

176 .ה והאידנא"א תוד" ביצה ו ע

177 . בקטע תוספות זה מוצג הארוע בשינויים מסויימים. ה יום טוב"ב תוד" שבת קלט ע

178', יום טוב שני של גליות, 'ץ"כ' י; יד-יא' עמ, ז"ירושלים תשמ, יום טוב שני שלגליות, בניהו' ראה מ

.77-73' עמ, ב"ירושלים תשנ, מכשולים על דרך האורטודוקסיה בהתהוותה–ההלכה במיצר

233

?מדוע לא עשה כך גם במקרה זה, 179בביטויים חריפים

ת לפירושו של " בדבר קיומו של פולמוס עשוייה להקל בהבנת התייחסותו של ריתכן שהשערתנו

ת גרם "מהלכו של ר. י"ת העדיף לחסום כל אפשרות טענה שתסתמך על פרשנות רש"ר. י כאן"רש

ביום טוב שני של גליות נוהגים כל , ועל פיה, י ושלו הייתה זהה"לכך שעמדתם ההלכתית של רש

י אין "ת לדברי רש"לאחר פירושו החדש של ר, עתה. ים ביום טוב ראשוןדיני ארבעת המינים הנוהג

, יתכן. י היקל בדיני יום טוב שני"ולטעון שגם רש, י כבאילן גדול"בעל דין יכול להיתלות ברש

י באמצעות פירוש כל כך דחוק ואף "את רש" גייס"ת מתאמץ ל"לא היה ר, שאילולא לחץ הפולמוס

חשב שדין לולב ביום טוב שני הוא כדין , בות הבנתו את סוגיית סוכהבעק, י"שרש, הוא היה מודה

.לולב בחול המועד ולא כדינו של לולב ביום טוב ראשון

, ת מפעיל את הכלים הפרשניים החדים והמהפכניים שלו"פעם נוספת אנו רואים שכאשר ר

כפי שראינו גם , ואאת התשובות נוכל למצ. מצווים אנו לבדוק על מה ולמה הוא הלך לכוונים אלו

בעניינם של סעודה שלישית וכפייה על נישואין במעגלים הלכתיים רחבים יותר מאשר סוגיה

. מקומית זו או אחרת

179 .78' עמ, ת"בעה, של ביטויים אלו ראה אורבך לרשימה

234

235

:פרק ששי

.קשרים עם חכמי פרובנס

. הקדמה. 6.1

ת עם חכמים שאינם בני "בשני הפרקים האחרונים של עבודה זו ברצוני לעסוק בקשריו של ר

, ת עם בני זמנו הצרפתים התקבל הרושם"מן הפרקים הקודמים שעסקו בקשרי ר. צרפת ושמפניה

הרי שהתקבלותו כפרשן , פסיקהת בדרכי הלימוד וה"שלמרות שגם הם הכירו במהפכה שחולל ר

יום טוב ' ר, שמשון מפלייזא' גם חכמים כר. וכמעט מובנת מאליה" חלקה"וכפוסק אחרון הייתה

קיבלו במהלך השנים את , ת"שהיו כולם מרבותיו של ר, ם" רשב-ת ”בן יהודה ואחיו הגדול של ר

. ת כפוסק" מרותו של רת ומהתכתבויותיהם עמו ניתן ללמוד לעתים גם על קבלת"בולטותו של ר

נוח היה , ת עצמו"בו התפתח מבחינה אינטלקטואלית גם ר, בית הגידול המשותף של חכמי צרפת

גם . ת ובכלל זה גם את הקיצוניים שבחידושיו"לקלוט את דרכו הפרשנית וההלכתית החדשה של ר

וכמעט , יםאם לעתים חלקו עליו תלמידיו הרי שמחלוקות אלו היו בעיקרן בפרטים ולא בכלל

.1שלא ניתן להצביע על אחד מבני זמנו או תלמידיו הצרפתים שחלק באופן שיטתי ומודע על דרכו

מבדיקת . שונה היה המצב באזורים שהתשתית התרבותית וההלכתית שלהם הייתה שונה, כצפוי

שבבתי המדרש שבריינוס הייתה , ת עם חכמי אשכנז והתקבלות תורתו שם למדנו"קשריו של ר

ן ”התנגדות זו זוהתה בעיקר בבית מדרשו של ראב. גדות משמעותית למהלך הצרפתי החדשהתנ

מיעטו , ם"ת ועם רשב"מאיר אבי ר' ן וחותנו שעמדו בקשרי מכתבים ענפים עם ר"ראב. במגנצא

ת בספרו "ן את ר"מן הדרך בה מזכיר ראב. ת דרך"ת הזה ככל שכוכבו של ר"בקשר השו

אנו יכולים להסיק שניתוק חלקי זה היה קשור ברתיעתו , ת"פסקי רומהתנגדותו החריפה לכמה מ

, אולם. 2ת שבחלקם פגעו במסורות ההלכה האשכנזיות"ן מחידושיו הבולטים של ר"של ראב

קבוצת החכמים שפעלה בעיר . ההתנגדות לתורת צרפת לא הייתה נחלת בני אשכנז כולם

היו ברובם בני קהילות הריינוס שלמדו , בן יואלמשה ' ר, יצחק בן מרדכי' ר, אפרים' ר-רגנשבורג

עם שובם של הללו מצרפת . א משפיירא" ריב-לאחר פטירת מורם הראשון , ת"בבית מדרשו של ר

ופנו מזרחה לרגנשבורג שם הם פעלו על פי , לגרמניה הם לא מצאו את מקומם בקהילות הריינוס

ניתן לטעון במידה רבה של . ת"של רשיטות הלימוד ודרכי הפירוש שאותם רכשו בבית מדרשו

מעין שלוחה , ב"שבית מדרשם של חכמי רגנשבורג היה במחציתה השנייה של המאה הי, צדק

1 .194-151' יוסף בכור שור שעניינו נידון לעיל עמ' יוצא מן הכלל הזה הוא ר

2 .124-114, ת"ר, ראה ריינר

236

. 3צרפתית במחוזותיה המזרחיים של גרמניה

דומה לשאלת , בפרובנס, ת בפרט"וזו של ר, שאלת קליטתה של תורת בעלי התוספות בכלל

בעוד שאשכנז הייתה ארץ . למרות הבדל בנקודת המוצאקליטתה בשדה התרבות האשכנזי וזאת

המוצא של תורת צרפת ואזור מוביל בתולדות לימוד התלמוד ופרשנותו בתקופה הקודמת

הרי שמסורות לימוד התלמוד בפרובנס הנן מסורות צרפתיות , 4לתקופתם של בעלי התוספות

שבקליטת תורת , רים היאמשמעות הדב. 5מראשית התקופה המתועדת של לימוד תורה בפרובנס

בעוד שמסורת הלימוד , בעלי התוספות במרחב האשכנזי היה ממד של דחיית מסורות קודמות

הפרובנסאלית עיצבה עצמה מראשיתה תוך חשיפה לעבודתם של בעלי התוספות מצפון יחד עם

ה עם חלוקת, ב"הכרה שהלכה והתחזקה במהלך המאה הי, הכרה והפנמה של פעילות חכמי ספרד

.6של פרובנס ואיחודה הפוליטי עם קאטלוניה

3 .95-68' עמ, ת"ר, ראה ריינר

4אפרים אלימלך , זוסמן' י; 36-35' עמ, ט" תשנירושלים, א, הספרות הפרשנית לתלמוד, שמע-תא' ראה י

.83' הע50' עמ, ג"ירושלים תשנ, היהדות-מוסף מדעי , ביביליוגרפיה מחקרית-ביו, אורבך

5; 38-32' עמ, ה"רז, שמע-תא' מ' י; 10-8' עמ, ה"ירושלים תשמ, מרכז התורה בפרובנס, בנדיקט' ז' ראה ב

על מידת הלכידות של פרובנס וצרפת . 193-192' עמ, ט"ים תשנירושל, הספרות הפרשנית לתלמוד א, ל"הנ

.S; 571-539' עמ, ה"ירושלים תשנ, חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן' ראה א. הצפונית נחלקו הדעות

Schwarzfuchs, ‘L’opposition Tsarfat-Provence: La formation du Judaïsme du nord de

la France’, Hommage á Georges Vaida, Paris 1980, pp. 135-150 ;י; שם, שם, בנדיקט' ז' ב '

. 35-34' עמ, ה"רז, שמע-תא

6ב ראה בהערה הקודמת וכן בהערתו " על התחזקות ההשפעה הספרדית בפרובנס במהלכה של המאה הי

הכרותם של חכמי פרובנס עם . 6' הע288' עמ, ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון, שמע-תא' מ' של י

יהודה ברצלוני ועם יצירתם של חכמי ספרד בכלל היא שהעניקה לספרות ' יצירתו האנציקלופדית של ר

לשאלת מקומם של הגאונים בספרות . הגאונים מעמד יוצא דופן בחיבורים כספר האשכול וספר העיטור

H. Soloveitchik, Rabad of Posquières - Aב ראה "הפרובנסאלית בת המאה הי

Programmatic Essay,מוקדשים , הביניים ובעת החדשה- פרקים בתולדות החברה היהודית בימי

, שלמון' אטקס וי' בעריכת ע, ידי תלמידיו וחבריו-ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה על"לפרופסור יעקב כ

דה חי? ד למסכת שקלים"פירוש הראב, 'זוסמן' ראה עתה גם י; 12-11' עמ, חלק אנגלי, מ"ירושלים תש

עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק , מאה שערים', בעיה היסטורית-ביבליוגרפית

-161' עמ, א"ירושלים תשס, דב ספטימוס, יעקב בלידשטיין כרמי הורוביץ, בעריכת עזרא פליישר, טברסקי

התקבל מבדיקת נוסח בפרובנס עשוי ל, ספרדית-הצרפתית, מדד נוסף לבחינת ההשפעה הכפולה. 157

, יד-קובץ על', ר שמואל"משה ב' ספר המנהגות לר: מנהג מרשלייאה, 'גרטנר' ראה י. התפילה הפרובנסאלי

ג היה אחיינו של בעל "מחברו של ספר זה שנכתב בראשית המאה הי. 177-85' עמ, )ח"תשנ) (ח"ס(יד

יני תפילה תאם מנהג מרשלייאה את בהכללה אפשר לקבוע שבעני: "העיטור וממבואו של המהדיר למדנו ש

237

את דרך . ת שנויים במחלוקת גם אם לא ישירה"כבאשכנז כך בפרובנס היו תהליכי קליטת תורת ר

ת עליו "זרחיה הלוי בעל המאור ואת השפעתו המכרעת של ר' ת ביצירתו של ר"קליטת תורת ר

שרוב בניין ומניין ידיעותיו של , שמע למד-המעיין בדבריו של תא. 7שמע-תא' תיאר בהרחבה י

ת נבעו ממהדורה קדומה של חלק החידושים של ספר הישר ואין כל עדות "ה את תורתו של ר"רז

ה ואת פעילותו הספרותית מן "קביעה זו מוציאה את רז. ת"ה לבין ר"לקשר התכתבות ישיר בין רז

שמע -תיאורו המקיף של תאועובדה זו לצד העובדה שבידינו , המסגרת הראשונית של חיבור זה

דיוננו . חסכו מאתנו את הצורך לחזור ולדון בסוגיה זו, ה"ת בחיבורו של רז"על הקלטות יצירת ר

משולם בן נתן ' ד ור"ראב, יצחק בן אבא מארי מחבר ספר העיטור' ת עם ר"כ בקשרי ר"יתמקד א

פרקו האחרון של .ת זכה לפרסום ולתשומת לב מחקרית רבה"ממלאון שפולמוסו הממושך עם ר

ת עם שאר חכמי פרובנס "ואילו הפרק שלפנינו בקשרי ר, החיבור שב לדון בפולמוס מפורסם זה

.8ובעומק חדירתה של תורת צרפת לאזור זה

יצחק בן אבא מרי ממרשילייה' קשרים עם ר. 6.2

היו בידו גם וככל הנראה , ת"ת בקשרי שו"עמד עם ר, ת"בן זמנו הצעיר של ר, יצחק בן אבא מרי' ר

רוב התיעוד על קשריו של . ת שנשלחו לפרובנס ושהוא לא היה נמענן"תשובות נוספות משל ר

כשש שנים לאחר , 1177 -ת נמצא בספרו שאותו החל לכתוב בתשרי תתקלח "בעל העיטור עם ר

ועל כן כל 10מצבו של ספר זה הנו משובש עד מאוד. 11939ושהגיע לידי גמר בשנת , ת"פטירת ר

שבפרובנס חל מעבר מסגנון כתב אשכנזי לסגנון , בית אריה על כך' לאחרונה עמד מ". המנהג הספרדי

, בית אריה ועדנה אנגל' ראה מ. ג"אנדלוסי כאשר עדויות ראשונות לכך הוא מצא בראשית המאה הי-ספרדי

. יד' עמ, מבוא, ב"ירושלים תשס, ב ספרדי כת-' כרך ב, אסופות כתבים עבריים מימי הביניים

7 .111-106' עמ, ה"רז, שמע-תא' מ' י

8על פעילותם של . ת לפרובנס"ת להעברת תורת ר" דיוננו הוגבל לתרומתם של חכמים בני זמנו של ר

עבודת גמר , ן"בירורים בשאלת רבותיו הפרובנסליים של הרמב, יהלום' חכמים מאוחרים יותר ראה ש

.33-35' עמ, ט"ירושלים תשנ, האוניברסיטה העברית, שמע-תא' י' בהנחיית פרופ. א.אר מלתו

9לרב יצחק בן ) ספר העיטור(עטור סופרים , גלצר' מ: ראה, יצחק' תולדות חיבורו ומקומו של ר, לתולדותיו

, ריתהאוניברסיטה העב, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, פרקי מבוא-רב אבא מארי

. 134-130; 6-1' עמ, ד"ירושלים תשמ

10, שם הגדולים, אזולאי' ראה ח. מעבר לשיבושיו ולמבנהו המסובך התקשרו בספר זה גם מסורות סוד

העטור וספר ' ו שקבלו מהזקנים דס"ק ירושלם ת"ושמעתי מרבנן קשישאי בעה: "108' ב עמ"ח, ג"תרי, וילנא

ו יפטר "סיא וכל מי שעושה ביאור עליהם או נאבד הביאור או חרבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכ

ב "ונאבדו והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל' במבחר ימיו וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פי

א גירון שעשה באור לאיזה חלק מהעטור ויצא לאור והאריך ימים "ומכאן תראה קדושת הרב מהר....טהור

238

שעסק , גלצר' שהוגדר בידי מ) ו"כי: להלן (143י ותיקן "טוט המובא בפרק זה נבדק גם בכצי

.11ככתב היד שאותו ראוי להניח כפנים הטקסט במהדורה עתידית, בהרחבה בספר זה

סב-סימנים ס, רוזנטל, ספר הישר. 6.2.1

ינם תשובה ת של ספר הישר ה"סב בחלק השו-בפרקה הראשון של עבודה זו הוצע שסימנים ס

עוסק בדינה של שומרת ' סימן ס. 12אחת שנשלחה למרשילייה לבית דין בו היה חבר בעל העיטור

כך : "13תשובה זו מצוטטת בספר העיטור כאשר לאחר הצגתה כתב המחבר. יבם שהתקדשה לאחר

ת לשומרת יבם שהתקדשה לאדם אחר להינשא לו "בתשובתו התיר ר". יעקב בתשובות' רבי' פי

ב "ת באמצעות פירוש מחודש של סוגיית יבמות צב ע"למסקנה זו הגיע ר. יבמה חלץ להבמידה ו

.15 והן על מסורת הפסיקה האשכנזית14ג ומסורות הגאונים"בה, ח"ת הן על ר"ובפסיקתו חלק ר

ת בשאלת "בסימן זה עסק ר. ת לפרובנס"חלקה השני של תשובת ר, סימן סא הנו על פי הצעתנו

מתי ישנו תוקף הלכתי לחזקת קרקעות בזמן , דהיינו, לחזקת קרקעותהרציפות הנדרשת ביחס

שאין המחזיק יכול להביא עדות ששהה בבית ברצף וזאת מכיוון שנהג לעזוב את ביתו לצורך

נמענה של תשובה זו היה בעל העיטור עצמו וחכמים פרובנסאליים . או צרכים אחרים/מסחרו ו

:16אחרים עמם דן בעל העיטור בסוגיה זו

ועל ידי היה מעשה במקום של בית הכנסת באדם שהחזיק בו כמה שנים ולא יצא מחזקתו ובאו

".ה"ושנים תנצב

11 . י צויינו גם על פי עמודותיהם"מראי המקום בספר ובכה. 82' עמ, 9' העל " הנ

12 .36-37' לעיל עמ

13 .א"דף ו ע, גט' אות ג, א"ח, ספר העיטור

14, אוצר הגאונים: ראה גם. ג כפי שניתן לראות מתשובתו"ח ובה"ת חלק באופן מודע בעניין זה על ר" ר

מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם , ן על מסכת יבמות"חדושי הרמב, משה בן נחמן; 84-82' עמ, יבמות

.ה אתגורי"ב ד"דף צב ע, ז"ירושלים תשמ, הרשלר' בעריכת הרב מ

15ת ראה תוספות יבמות צב "י הזקן אימץ את עמדתו החדשנית של ר"שר, ראוי לציין. ד"ן רנו ע" ראה ראב

שלזינגר סימן נד , ת נמצא בחלק החידושים של ספר הישר" תשובת רנוסח טוב של. ה נותן"ב סוף ד"ע

; פ סימן תקע"ם ד"ת מהר"ראה שו. ם ובית מדרשו"ותשובה זו מוזכרת לעתים תכופות בספרות של מהר

ראה גם . תשובות מיימוניות לסדר נשים סימן לז'; י סעיף ג"ש יבמות פ"רא; מרדכי יבמות סימן עו

. שכה' עמ, ל"ניו יורק תש, בלוי' י' מהדורת מ, ש"ר יום טוב מלונדרי"נו משה בהתוספות שעל האלפס לרבי

16ההעתקות מספר העיטור בפרק זה הינן על פי . ג" ע151ו דף "כי=ג"מחאה דף מא ע' אות מ, עיטור

מן העיטור הגיעה תשובה . 143י ותיקן "על פי צורך הדיון הוספו בהערות שינויי נוסח מכ. מהדורת הדפוס

, בתרא-שיטת הקדמונים בבא, פירוש למסכת בבא בתרא, יצחק בן אברהם קרקושא: ראה. י קרקושא"ו לרז

.ה כתב הרב"ב ד"דף כט ע, א"ניו יורק תשמ, בלוי' י' מהדורת מ

239

עדים ושמרו17

דכל שנה יצא למערפה שלו פעמים בשנה וחברו עלי רבותי ואמרו אינה חזקה

. דלא רצופין נינהו והתרסתי כנגדן דחזקה היא בעבדא ושובכים ובית הבדים כפי המנהג

יעקבושאלתי את פי רבינו18

והודה לדברי חזקת מקום כאורחא דעלמא19

חולה או הולך ' ואפי

כמו שכתב בתשובהלמערפה או בימי אבלו לא איבד חזקתו וחזקתו כחזקת בני אדם 20

.

ולמרות , ת פסיקה בעלת משמעות מעשית"גם בשאלה זו ביקש בעל העיטור מר, כקודמתה

ת בבא בתרא הרלוונטיות הרי שעיקר ת למהלך פרשני מורכב ביחס לסוגיו"שבתשובתו נדרש ר

על פי . ראוי גם לתת את הדעת לנסיבות בהן נשלחה השאלה. מגמת השאלה הייתה הלכתית

ת כדי "ואז הוחלט לשלוח את השאלה אל ר, תיאורו של בעל העיטור הוא ורבותיו חלקו בשאלה זו

, ח לבדו את השאלהאמנם מדרך ניסוחו של בעל העיטור ניתן היה לחשוב שהוא של. שיכריע בה

:21ת שכתב בסוף התשובה"אבל מתשובת ר

רבותינו שאם ' מתוך פלפולם שינו פי]ו[ואני בקי בחותמים באגרת כי יש בהם מפולפלים

ידקדקו הלכה כפירושם לא יתכוונו דבריהם ומתוך פלפול הוקשו וגם יוסיפו לפלפל ימצאו

..תשובות חבילות חבילות על הכל

' ר-שהשאלה נשלחה על ידי שני הצדדים שהיו מעורבים בויכוח בפרובנס ת ידע "יש ללמוד שר

ת הוכר בידי שני הצדדים לויכוח הפרובנסאלי "כ שר"ברור א. יצחק בעל העיטור ורבותיו

.כאוטוריטה שיש בסמכותה להכריע בויכוח שהתנהל ביניהם

דיינים שהתקשו הנו תשובה ל, גם סימן סב שהוא על פי הצעתנו חלקה השלישי של התשובה

ת לפסוק ביחס לחבותו של לוה שערב שלו קדם "בשאלה זו התבקש ר. בהכרעת הדין בבית דינם

וברור על כן שנמעני " ושלום על דייני ישראל"ת "בחתימת התשובה כתב ר. ופרע את חובו

'כנראה ביזמתו של ר, ת"הם דייני בית הדין של מרשילייה שהפנו אל ר, על שלש חלקיה, התשובה

.בעיות הלכתיות שלא הגיעו להכרעה בבית דינם, יצחק בעל העיטור

תשובות בענייני חזקת קרקעות. 6.2.2

עסקה בענייני , יצחק בעל העיטור' שנמענה היה ר, בסעיף הקודם ראינו שתשובה סא בספר הישר

17 ואמרו: ו" כי

18 .ל"יעקב זצ' הרב ר: ו" כי

19 .במפוסקות: ו נוסף כאן" בכי

20 .'בתשו' כמו שכתו: ו" כי

21 138' עמ, רוזנטל

240

הן ויתכן ש, עיון בספר העיטור מגלה מספר תשובות נוספות שעסקו בעניין זה. חזקת קרקעות

בהמשכו של סעיף זה יוצגו . חלקים נוספים משאלה בת מספר סעיפים שעסקה בסוגיות אלו

.בקצרה התשובות הללו

ג" ע155ו דף "כי=ג"דף מד ע, מחאה' עיטור אות מ. 6.2.2.1

וכתב רבינו יעקב בתשובה22

דילי חירום ממון אינו חירום ופרנצא ופרבינצא23

מחזיקין זה על

ם"זה אבל ישמעאל ועכו24

אין מחזיקין זה על זה דקטלי הני להני כדאמרינן בורח מחמת

...ממון

שכאשר בעל קרקע רואה אדם אחר המחזיק , התפיסה העומדת בבסיס דיני חזקת קרקעות היא

הרי שעצם ההחזקה של האדם השני יש בה , בקרקעו במשך שלש שנים והוא אינו מוחה בעדו

ועל כן אין השני , ו באחת מדרכי הקניין המקובלותבכדי להעיד על כך שהקרקע הפכה להיות של

שכאשר ישנו מצב , מכך נובע. צריך להחזיק יותר את שטר הקניין המעיד על ביצוע מכר בקרקע זו

שבעל הקרקע הראשון לא יכול היה לדעת שאדם אחר מחזיק בקרקעו אין כל משמעות לחזקתו

ישנו מצב חירום מדיני ובעל הקרקע קבעה שכאשר, ב"ע-א"סוגיית בבא בתרא לח ע. של השני

דיני חזקה אינם תקפים בגלל בעיית העברת המידע הקשורה במצב , נמצא בצידו השני של הגבול

שהמצב בין צרפת לפרובנס אינו עונה על , ת בתשובתו המצוטטת"לאור סוגיה זו קבע ר. החירום

אלו יש לה תוקף גם אם ההגדרה של שעת חירום ועל כן פעולת חזקה המתבצעת באחת מארצות

.בעל הקרקע נמצא בחברתה

' ת שיצא לאור על ידי הרב י"ת נמצאת בלשונה וכנראה בשלמותה בקובץ תשובות ר"תשובת ר

לימוד התשובה מגלה שלשאלה זו נוספה שאלה שדנה במשמעותה . 25י שהיה בבעלותו"קאפח מכ

:26ההלכתית של חזקת מקום בבית כנסת

ופעמים רבות .....ל שאין חזקה אפילו בשל כפרים" לבית כנסת נעל אשר שאלת אם יש חזקה

ובצרפת מוכרין המקומות זה לזה . ואם כן אין חזקה, אסרו זה לזה והתרתי להם בבית הכנסת

ואחד במקומו על פי חכם ' פ שאין חזקה שהרי מנהג בוני בתי כנסיות בצרפת לזכות כל א"ואע

22 .'בתשובו: ו" כי

23 .ופרונצא ופרוונצא: ו" כי

24 .ישמעלים וגוים: ו" כי

25 .278-281' דיון על טיבו של קובץ זה להלן עמ. 96' סימן יג עמ, תשובות רבינו יעקב

26הוזכרו מקומות , גם בתשובה המובאת במהדורת רוזנטל סא ושחלקה הוזכר על ידי בעל העיטור, כזכור

, ת"בעה, אורבך: ראה גם. אולם שאלות אלו שונות לחלוטין האחת מרעותה. הבית הכנסת כעילת השאל

*. 61' הע69' עמ

241

ל פרנכא ופרוצנבא לא כיהודה וגליל דמו "ונ. לאוסרופ כן אינו יכול"ומנהג אבותיהם הוא ואע

דלגבי ישראל לאו הכל חירום או אינן ] פרנסא ופרובנסא[=ואם כן אפילו פרנבא ופרובנבא

חירום שהרי על ידי תיור הולכים ושחבר27

לחבר על ידי תיור ההולך לפניהם ואין חירום דבכל

המקומות שכיח תיור פעמים רבות בשלש שנים

ת שמקומו של אדם בבית הכנסת אינו בחזקתו ועל כן אין "קה הראשון של התשובה קבע רבחל

את . את השימוש בבית הכנסת, באמצעות נדר, אחד מחברי הקהילה יכול לאסור על חברו

, ת גם על בתי כנסת של כפרים שביחס אליהם היה מקום לחשוב"התפיסה העקרונית הזו הפעיל ר

שאותו יכול כל חבר בעיר לאסור " דבר של אותה העיר"שדינם כדין , םלאור סוגיית הבבלי בנדרי

ועל כן אין " דבר שאין בו כדי חלוקה"ת את בית הכנסת יש להגדיר כ"לדעת ר, אולם. על חברו

שגם , ת"בדרך הילוכו סיפר ר. 28ביכולתו של אף אדם לאסור את השימוש בבית הכנסת על חברו

הוא הגדיר , ם נהוג היה למכור את מקומות הישיבה שבהםשבעת בניית, את בתי הכנסת בצרפת

כמקום שאין בו כדי חלוקה ושעל כן אין חבר קהילה אחד יכול לאסור על , היינו, באופן דומה

ה מלוניל מובא ביחס לבעיה זו הקטע "בספר אורחות חיים לרא. חברו את השימוש בבית הכנסת

:29הבא

כ ולא מן הספרים "אדם יכול לאסור חלקו לא מבהל וכל חכמי דורו שאין "ד ז"והורה הראב

.ואם אסר אין איסורו איסר וכן הורה הלכה למעשה לקהל מארשילייא

התעוררה בעיה הקשורה בהדרת , עירו של בעל העיטור, מן הדברים הללו אנו למדים שבמרשילייה

כל חכמי "ד איש פוסקייר ולצידו התבקשו גם "שאלה זו הופנתה אל הראב. הנאה בבית כנסת

אליהם רומז בעל אורחות , ד"של הראב" חכמי דורו"סביר מאוד להציע שבין . לחוות דעתם" דורו

החלק , מכיוון שעל חלקה השני של התשובה. ת שתשובתו בעניין זה נמצאת לפנינו"היה ר, חיים

, "דילי' תשוב/תשובה"העוסק בבעיה של חזקה במצב חירום מדיני מעיד בעל העיטור שהיא

כיוון שמעדותו של ספר אורחות חיים אנו למדים שבעיית הנדר בבית הכנסת התעוררה ומ

ד "הפנה את שאלתו הן אל הראב, איש מרשילייה, במרשילייה אין כל ספק שבעל העיטור

. 30ת לצרפת הצפונית ופסיקתם הזהה נמצאת לפנינו"לפוסקייר והן אל ר

27כוונת הדברים היא שגם בזמן חירום ניתן לעבור בין הארצות הללו על ידי מורי דרך . מחבר: קאפח הציע

. שם9ראה גם הערה ". שכיח תיור פעמים רבות בשלש שנים"המכירים את הדרכים ועל כן למעשה

28 .ב"מו ע; א" ראה נדרים מח ע

29 .סעיף כה, הלכות בית הכנסת, א, ארחות חיים

30ועל המדיר : "סימן כא, בבא מציעא, י הזקן בתשובתו המצוטטת באור זרוע" לעניין דומה נדרש גם ר

242

בענייני חזקה היו שאלות שנשאלו מצאנו אם כן עד עתה ששתי שאלות של בעל העיטור

ואילו בספר העיטור , התשובה השלמה שרדה בקובץ שהודפס על ידי קאפח. בהזדמנות אחת

חלקה השני של התשובה שדן בענייני חזקה במצב חירום מדיני זכה לעיבוד . פוצלה התשובה

הוכנס כלל ואילו החלק העוסק בדיני נדרי הנאה בבית כנסת לא, 31מקוצר על ידי בעל העיטור

.י הרב קאפח"לספר העיטור ושרד רק בתשובה המקורית שיצאה לאור ע

ג" ע156' ו עמ"כי=ב"מחאה דף מה ע' עיטור אות מ. 6.2.2.2

מקרים שבהם החזיק אדם בזכויות שימוש בחצר או בבית כאשר , עניינה של התדיינות זו הוא

במצבים מסוג . שהיא-טילת קרקע כלהמשמעות של מוחזקות זו היא גרימת נזק לשכנו אבל לא נ

שתיקת , על פי תפיסה זו. זה היו שטענו שהחזקה חלה ברגע שהשכן הניזוק הבחין במעשי שכנו

, לעומתם היו שטענו. שהיא-השכן מעידה על ויתורו ועל כן אין המחזיק צריך לטעון טענה כל

כפי , ת"ללו נע גם רבין הקצוות ה. שאין כל משמעות לחזקה ללא טענת בעלות המלווה אותה

.ת מפסיקתו הראשונית"שניתן ללמוד מדברי בעל העיטור המעיד על חזרתו של ר

ל והשיב כל חזקה שאין לאלתר אינה אלא בטענה ובשלש שנים אבל "ושאלתי לרבינו יעקב זצ

דקתני לאלתר בלא טענה ] חלון של אור[=לסתום

דמשמע ...ענן והא דגרסינן בירושלמיוהשבתי לפניו ואמרתי אי לאו דקשיא לי קרקור ורב

דבשתיקה תליא מילתא אמינא אפילו היכא דקתני לאלתר בטענה היא דהא אמרינן אי דלי ליה

צנא דפירי לאלתר הוי חזקה ועבדינן32

נמי דאמרי33

אין להן חזקה לאלתר ועבד קטן לאלתר

יכולהו נמי בטענה קאמרי דהא אחזקת הבתים קא...ורבי יהודה ורבי יוסי

....ורב ענן דקאמר' והשיב כך נראה לו כולן בטענ

ת הייתה שחזקת סתימת חלונות הינה חזקה הבנויה על מחילה ועל כן "עמדתו הראשונית של ר

וה ל כי דבר מצ"נ. עם המודר' חבירו על דעת רבים והיה בית הכנסת בביתו של מדיר ואין מנין בעיר אפי

הוא ולא מיבעיא דהיכא דאתי מנין לפרקים אלא אפילו לא אתי מנין לפרקים מצוה הוא שישתתפו שילכו

ביחד לבית אלקים ילכו ברגש כיון שכבר קבע שם מקום לתפילה ומתוך כך קובעין עצמן לתפילה

דיר במקרה זה היה המ". ומתכוונים לאביהם שבשמים ואין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת

י שנדרו חל אלא שיש להתירו בגלל הערך של תפילה משותפת אפילו "בעליו של בית הכנסת ועל כן קבע ר

.ללא מנין

31המובא בידי בעל , "ם אין מחזיקין זה על זה דקטלי הני להני"אבל ישמעאל ועכו" "שהמשפט, כן- ברור על

. ת"העיטור שהמשיכה את עמדת ראינו אלא תוספת של בעל , ת"העיטור מיד לאחר שהביא את תשובת ר

32 .ועבדים: ו" כי

33 .ו"בכי' דאמרי' אין את המילה

243

בעל העיטור הציג רשימה של מקרים המקשים . היא חלה מיידית וללא טענת קניין שהתבצע בעבר

טענת , בו והצריך גם בחזקות התקפות לאלתרת חזר "ומדברי בעל העיטור למדנו שר, על קביעה זו

:34א בתשובותיו"ת המקורית צוטט בידי ריטב"שריד מתשובת ר. קניין של המחזיק

צרפתים ' וכן דעת רבותי...ל שכל החזקות דוקא בטענה הן באין"כך אני מקובל מפי מורי הרב ז

ל ותמה על "ל וז" זל בתשובה לרב בעל העטור"ת ז"וכן כתב ר....ל ויש להם ראיות חזקות"ז

אדם ' אינו שוה כלום ויהא תלוי במחילה מתוך שתיקה שלא אמ] ו)[ה(עצמך בית שסותמין אור

אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים על דבר זה ככפיפה שאין לה אזנים , ]מעולם) [כלום(

.ויכריעם קטן מהם

רק אחרי הצגת . בטענהת שאין צורך "שבתחילה חשב ר, מציטוטיו של בעל העיטור אנו למדים

. וקבע שיש צורך בטענה גם בחזקה דלאלתר, טיעונים שנייה של בעל העיטור הוא שינה דעתו

ת בעמדתו "א ניתן ללמוד על בטחון רב של ר"מלשון התשובה המצוטטת על ידי ריטב, לעומת זאת

על כך . 35להאחרונה עד כדי כך שלדעתו יש להכריע בהלכה זו גם כנגד עמדתם של כל חכמי ישרא

אולם , 36ת הרבה באופן יחסי לחזור בו מעמדותיו הערנו מספר פעמים במהלכו של חיבור זה"שר

שהרטוריקה המלווה את קביעותיו של , א אנו למדים"ת בידי ריטב"מציטוט לשון תשובתו של ר

ת שגם עם "שבה מצהיר ר" חזקה"היא רטוריקה , גם אחרי ששינה את דעתו בסוגיה מסוימת, ת"ר

ל חכמי ישראל יקבעו הלכה בצורה מסוימת אזי יש ביכולתו של קטן מהם להכריעם שהרי כ

.הכרעתם בטעות יסודה

א" ע164' ו עמ"כי=א"מחאה דף נא ע' עיטור אות מ. 6.2.2.3

הדיון בשאלה זו נסב . בקטע זה דן בעל העיטור במעמדה של חזקה ביחס לפריצת חלונות בבית

:ב נאמר"במשנה המופיעה בדף נח ע. א" נט ע-ב "א נח עבעיקרו על סוגיית בבא בתר

כל שאין ראשו של -איזו היא חלון המצרית . חלון המצרית אין לה חזקה ולצורית יש לה חזקה

אדם יכול ליכנס לתוכה

לחלון המצרי אין חזקה מכיוון שהוא קטן מאד ואין בו קביעות , ם למשנה"על פי פירושו של רשב

בהסתמך על דברי שמואל המובאים בסוגיה . רץ חלון מסוג זה לא רגיל למחותועל כן שכנו של פו

34 .קג' עמ, סימן פא, ט"ירושלים תשי, קאפח' מהדורת י, א"ת ריטב"שו, יום טוב בן אברהם אלאשבילי

35מסורת זו ". ורבינו תם פירש שלכל דבר צריך חזקת שלש שנים ובטענה: "סימן קנג, מ"חו, ראה טור

.ת בשאר המקורות"שונה מהיצג עמדת ר

36 .222-223' עמ; 45' הע80' ראה לדוגמה לעיל עמ

244

שבמקרה שהחלון נועד לשמש למאור בתוך הבית אזי גם חלון קטן יש , ם"התלמודית הוסיף רשב

בו חזקה שהרי הצורך בתאורה הוא קבוע ועל כן השכן הנפגע רגיל למחות ובמידה שלא מחה הרי

בסוגיה התלמודית מופיעים גם דברי רבי זירא . תו של פורץ החלוןשיש בכך בכדי להעיד על חזק

:הקובע

אמות יש לו חזקה ויכול למחות' למטה מד

למעלה מארבע אמות אין לו חזקה ואינו יכול למחות

ם "רשב. מלשון הסוגיה עצמה לא ברור האם דברי רבי זירא מוסבים על חלון מצרי או צורי

על פי , שלגביו קבע רבי זירא- הגדול יותר -סבים על החלון הצורי זירא מו' בפירושו קבע שדברי ר

שכאשר הוא נפרץ בגובה של ארבע אמות ומעלה מקרקע הבית אין לפורצו , ם"פירושו של רשב

.37חזקה עליו

אל בתי הדין של פריש , ת"ן איש מגנצא אל ר"שאלה שעסקה בעניינים אלו נשלחה על ידי ראב

תשובותיהם של חכמי פריש מלאון ורגנשבורג בעניין זה . רגנשבורגומלאון ויתכן שגם לחכמי

ת לשאלה זו אינה בידינו אולם בספר הישר נמצא מכתב " ואילו תשובת ר38ן"נמצאות בספר ראב

ת פירש את "ממכתב זה אנו למדים שר. 39ת על פסקם של חכמי פריש"ביקורת ומחלוקת של ר

כאשר לדעתו לגבי החלון הגדול פועלים דיני חזקה -טן הק-זירא כמוסבים על חלון מצרי ' דברי ר

הוא מצא " בתוספות שניתוספו לפני רבנו שמואל"ת ש"במכתבו סיפר ר, בנוסף לכך. במילואם

שאלה זו הסעירה גם את חכמי פרובנס ומספר העיטור אנו . ם עצמו חזר בו מפירושו"שאפילו רשב

לבינו ושבסופו של דבר שלח בעל העיטור את למדים שבסוגיה זו התנהלה מחלוקת בין רבותיו

ת לתשובתו הקודמת "ציין ר, על פי תיאורו של בעל העיטור. ת"השאלה הזו להכרעה אצל ר

:כתגובה לחכמי פריש, כאמור, שנשלחה

וחזינן בה פלוגתא ביני רבותא איכא מאן דאמר רבי זירא אצורי קאי וכן פירש רבינו שמואל

ועל ידי היה מעשה והשבתי תשובה .... ומסתברא דאמצרי קאי....וקשיא לן בה טובא ...

לרבותיי40

ושאלתי את פי רבינו יעקב לכתוב אלי בתשובתו שהשיב לחכמי לותיר והעיד שחזר

בו רבינו שמואל אחיו בסוף ימיו ובפני תלמיד רבינו גרשום כתב כן41

וכן פשט....42

וכן עלת

37 .אמות' ר זירא למטה מד"ה א"א ד"בתרא נט ע-בבא, ם" רשב

38 .ן דף שט" ראב

39 .30' ובהע77' ראה לעיל עמ

40 תשובות אל רבותי: ו" כי

41שמואל אחיו ' לחכמי לותר והעיד שחזר ראלי בתשובתו שהשיב ' יעקב וכת' ושאלתי את פי הרב ר: ו" כי

245

בן מגש וגמרא דבני מערבא דמוכח וליכא למינדא ר יעקב וכן כתב רבינו א"שיטת ההלכה בפני ה

מינה ועל דבר זה רבו מחלוקת בישראל43

' חלון צורי בין למעלה בין למטה מד' והלכה למעש

...אמות

על כך שהוא השיב תשובות לרבותיו , "פלוגתא ביני רבותא"בעל העיטור מדווח שבעניין זה הייתה

את שמם של אותם חכמים שהיו , אולם. פרובנסועל כך שבעניין זה רבו מחלוקות בין חכמי

, ד על חיבור זה"ה ובהשגותיו של הראב"עיון בספר המאור לרז. שותפים לויכוח הוא לא הזכיר

ת דרך ספר המאור ועל עמדה זו הוא חלק בחריפות תוך שהוא "ד נודעה עמדת ר"מלמד שלראב

ד לא רק שהשיג "ר בעיני שהראבסבי. 44ם"פירש את סוגיית בבא בתרא בדרך בה פירש אותה רשב

שכתוצאה מויכוחם עמו , אלא שהוא היה גם בין בעלי מחלוקתו של בעל העיטור, על דברי המאור

תמיכה להצעה זו ניתן למצוא בפירושו של . ת בצרפת"הגיעה השאלה בסופו של דבר להכרעת ר

:45ן לסוגיה זו"הרמב

ל דאחלון המצרי "פירש רבינו תם ז. חותאמות יש לו חזקה ויכול למ' אמר רבי זירא למטה מד

ם מופיעה "ת על חזרתו של רשב"עדותו של ר... . גרשם שנעשה בלותר כתב כן' בסוף ימיו ובפני תלמיד רבי

שוב : "ת היא"על פי הדפסתו של רוזנטל נוסח תשובת ר. 196' רוזנטל סימן צה עמ, בתשובתו לחכמי פריש

' רבנו שמואל דהדר ביה ופרשו דאמצרי קאי ועוד בהני תוסבדקתי ומצאתי בתוספות שניתוספו לפני

, בהסתמך על מהדורת רוזנטל הסיקו אורבך.." אשר הלוי שנעשו בלותיר כתב כן' תלמידי רבנו יצחק בר

על קיומם של תוספות שנעשו לפני , 45' הע442' עמ, חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן' א; 166' ת עמ"בעה

עמד על כך שהשוואת הטקסט , 18' הע106' עמ, ה"רז, שמע-תא' י. ת"ו של רא ושהיו בבית מדרש"ריב

יצחק ' ה בר"יצחק הלוי תלמיד רגמ' שבספר הישר לזה שבעיטור מלמדת שמעתיק ספר הישר החליף את ר

י "שבכ, אלא. ה"כבר בתקופת תלמידי רגמ" תוספות"ועל כן יש בידינו עדות לשימוש במונח , בן אשר הלוי

אשר הלוי שנעשו ' יצחק בר' ועוד בפני תלמידי רבנו ה: "ממנו הדפיס רוזנטל את ספר הישר מופיעירושלים

אינה מוזכרת כאן ולמעשה רוזנטל בדאה מליבו תוך שהוא משנה את " תוספות"המילה ". בלותיר כתב כן

ובה בספר מדרך ניסוחה של התש, יתרה מזאת. כדי לאזן את התחביר של המשפט, "בהני"ל" בפני"המילה

לעומת חומר שנעשה " תוספות שניתוספו לפני רבנו שמואל"ת עם "הישר אנו למדים על היכרותו של ר

ת הבחין "שר, ברור על כן. ה כאשר המילה תוספות אינה מופיעה בו כלל ועיקר"בלותיר בפני תלמיד רגמ

בת -וזו הצרפתית " פותתוס" שאינה -א "זו הלותירנגית בת המאה הי, יפה בין שתי הסוגות הספרותיות

". תוספות"ב שלה מתאים אכן הכינוי "המאה הי

42 .במלכות: ו נוסף" בכי

43 .בינינו: ו" כי

44ירושלים , פריימן' מהדורת ח, כתוב שם, אברהם בן דוד מפוסקיר; ב"בבא בתרא דף לא ע, ספר המאור

.קעט' עמ, ן"תש

45ראה גם . ה אמר רבי זירא"א ד"דף נט ע, ג" תשנירושלים, מהדורת מכון מערבא, ן השלם" חדושי הרמב

' א עמ"יורק תשמ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ב"שיטת הקדמונים לב, יצחק קרקושא לבבא בתרא' פירושי ר

.ד-רכג

246

ל וגמרא ודאי "יהוסף הלוי ז' וכן כתב הרב ר. קאי אבל הצורי בין כך ובין כך יש לו חזקה

.פיסקא דסיפא ולצורי יש לו חזקה]א[אפיסקא דחלון המצרי קא מייתי לה ולא מהדרי

אחלון המצרי קאי דאי . שתי תשובות בדבר, ר דוד זכרונו לברכה השיב"והרב רבי אברהם ב

אי נמי לא שנו ] אין לו חזקה[אמות ' ל למימר למעלה מד"כיון דבמתניתין קתני אין לו חזקה ה

....אמות ועוד' אלא למעלה מד

...דהאי דלא קאמר] כלום[ולי אין תשובות הללו

אבל מצרי בין כך ובין כך ] ם"כרשב[=פירשה דאחלון צורי קאי ] ד"הראב[=אבל הרב הנזכר

.ן לו חזקהאי

והוסיף בתשובה ואמר שזו שאמרו ] י בעל האשכול"ראב[=ל "ד ז"ר אברהם אב ב"וכך פירש ה

ולאורה אפילו כל שהוא הוי חזקה דווקא למטה דומיא דמתניתין דעלה קאי שמואל אבל

......למעלה אין לו חזקה

אחר אלא מכאן ל פירש דחלון העשוי לאורה היינו שאין לו אורה ממקום "והרב רבי שמואל ז

.ל"ועליו סמכו חכמי נרבונא והרב אב בית דין ז

ד לסוגיה זו המשיכה להלכה ולמעשה את פרשנותו של "ן למדנו שפרשנותו של ראב"מדברי הרמב

אולם חטיבת , י למסכת בבא בתרא נמצא היום בידינו"רוב פירושו של ראב. י"חותנו ראב

י "נפלה בין שני כה, ושו לסוגיה הנדונה כאןב ובה פיר"א עד עו ע"הפירושים שבין דף נה ע

ם שימש מקור "שכשם שפירושו של רשב, נוכל לשער, אולם. 46ששימשו להדפסות הפירוש

ן בסופו "כפי שהעיד הרמב, י בעניין חלון העשוי לאורה"לפירושם ופסקם של חכמי נרבונא וראב

זירא מקור לפירושו של ם לדברי רבי "כך גם שימש פירושו של רשב, של הקטע המצוטט לעיל

שאל שני חכמים אלו התייחס , ד וניתן היה לשער"י הלך גם חתנו ראב"בדרכו של ראב. 47י"ראב

השערה מסתברת זו נתקלת , אולם. בעל העיטור כאשר תיאר את החכמים החולקים על דעתו

.בקשיים כאשר אנו בודקים את לוחות הזמנים האפשריים

את . 48כפי שהעיד המאירי בהקדמתו למסכת אבות) 1158/9(ט "י היא תקי"שנת פטירתו של ראב

46-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, בתרא-שיטת הקדמונים לבבא, בתרא-ד למסכת בבא" פירוש רבינו אברהם אב

אוצר החיים יב , אסף' בידי ש313-29' מס2י פירקוביץ "נה נדפסו מכ-דפים מוי ל"פירושי ראב. א"יורק תשמ

כפי שהעיר כבר . 149י מינכן " ואילו החידושים מדף עו הודפסו לראשונה על ידי בלוי מכ63-56' עמ) ו"תרצ(

.29' הע41' עמ, ה"רז, שמע-תא' ראה י. בלוי העתיק את הקטע של אסף מבלי לציין זאת, שמע-תא' י

47 .42-41' עמ, ה"רז, שמע-תא' י: בתרא ראה-ם לבבא "י בפירוש רשב" על שימושו הנרחב של ראב

48, הבלין' מהדורת שלמה ז, סדר הקבלה לרבינו מנחם המאירי היא הפתיחה לפירושו למסכת אבות

: המדוייק הואא שציין שהתאריך 11' הע7' עמ, ה"רז, שמע-תא' ראה י. 136' עמ, ב"תשנ, קליבלנד-ירושלים

שמע -על גלגולי המחקר ביחס לתאריך זה ראה דיונו והכרעתו של תא. 1158ט דהיינו סוף "מרחשון תקי' כ

247

ת לבין בעל העיטור בעניין חזקת החלונות יש לקבוע למחצית השנייה של שנות "ההתכתבות בין ר

את הקביעה הזו יש לבסס על כך . י"היינו כעשור לאחר פטירת ראב, ב"השישים של המאה הי

ושבאיגרת , 49א כבר השיב בעניין זה לחכמי לותירהוא כתב שהו, ת השיב לבעל העיטור"שכאשר ר

, ם אינה ידועה"שנת פטירתו המדוייקת של רשב. 50"בסוף ימיו"ם חזר בו "זו הוא העיד שרשב

ת כתב את "מכיוון שר. 51ב"אולם אין להקדימה למחצית השנייה של שנות השישים של המאה הי

האפשריות להתכתבות זו הן ם הרי שהשנים "תשובתו לבעל העיטור לאחר פטירתו של רשב

את ההתכתבות , יתרה מזאת. ת" מועד פטירתו של ר- 1171מאמצען של שנות השישים ועד לקיץ

ועל כן השנים , 52ן לנמעניו השונים לא ניתן להקדים לראשיתן של שנות השישים"בין ראב

שנייה של הנן שנות המחצית ה, ת ובעל העיטור"זו שבין ר, הראויות להתכתבות המאוחרת יותר

ת ובין בעל העיטור לא היה "כ שבעת ההתכתבות בין ר"ברור א. ב"שנות השישים של המאה הי

, יתכן. ד כבר הפלוגתא הישיר של בעל העיטור"ועל כן יש לזהות רק את ראב, י בין החיים"ראב

ופסק על פי העמדה ההלכתית , ד המשיך במקרה זה את דרכו הפרשנית של חותנו"שמכיוון שראב

לאור כל . י כצד בפולמוס וזאת גם לאחר מותו"ראה בעל העיטור גם את ראב, שתמעת ממנההמ

: האמור נראה שסדר הדברים בפרשה זו היה כך

. 53 לערך1135י שנחתם ב "ב ובעקבותיו פירושו של ראב"ם לב"פירוש רשב. א

. ב"ת בראשית שנות השישים של המאה הי"ן שבין שאר נמעניה היה גם ר"שאלת ראב. ב

. ד" בעל העיטור והראב- בין השאר -דיון פנים פרובנסאלי בו היו שותפים . ג

. ת לבעל העיטור שנכתבה במחצית השנייה של שנות השישים"תשובת ר. ד

. 8-7' שם עמ

49ן איש "תשובתם של חכמי פריש נשלחה כאמור לראב. הכוונה היא לאיגרת המחלוקת עם חכמי פריש

ן איש "ונות התעוררה בעקבות שאלת ראבת כאן היא לציין שבעיית החל"מגנצא וסביר בעיני שכוונת ר

, ה' עמ, ה"ווארשא תרס, ן"מבוא לספר ראב, אלבק' לדעת ש. ת כאיש לותיר"מגנצא המזוהה כאן בידי ר

כ ”ן לא העתיקה בספרו מכיוון שהיא חלקה על עמדתו וא"ן עצמו וראב"ת שלח איגרת תשובה גם לראב"ר

ראה , ם מסיבות שונות קשה לקבל את עמדת אלבקת שהוא שלח את תשובתו ללותיר אול"בצדק כתב ר

-249' עמ, מבוא, אפטוביצר' על כך שמגנצא נחשבת לעתים כאחת מערי לותיר ראה א. 116' עמ, ת"ר, ריינר

.I. Elbogen, A. Freimann, H. Tykocinsky, Germania Judaica I; 294-293' גליה עמ; 248

Tübingen 1963, pp.160-163.

50 .ב"דף לא ע, בבא בתרא, ראה המאור הגדול. ה"ופיע גם בהערתו של רז ציון זה מ

51 .67' הע22' עמ, ת"ר, ראה ריינר

52 .393' הע115' עמ, שם

53 .42' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

248

. 1171-118654בתרא שנכתב בין -ה בספר המאור על מסכת בבא"י רז"ת ע"שילוב תשובת ר. ה

שהושפע , י"עמדתו שתאמה את פירוש חותנו ראבד על המאור שבה שילב את "השגת הראב. ו

. 55 לקראת סוף שנות השמונים-ם "בעצמו מפירוש רשב

. 119356 לא מוקדם מ -ם "ד גם בהשגתו למשנה תורה לרמב"י הראב"ל ע"שילוב העמדה הנ. ז

ת בתיווכו של בעל "ד עומד בקשר עקיף עם ר"במקרה זה שוב אנו מוצאים את הראב, כך או אחרת

ונפגוש אותו פעם נוספת בהמשכו 57קשר כזה ראינו בעת שדנו בעניין הדרה בבית הכנסת. ורהעיט

.58ת לבעל העיטור ביחס לדיני תנאים"בתשובתו של ר, של פרק זה

א" ע154ו דף "כי=ג"מחאה דף מג ע' עיטור אות מ. 6.2.2.4

תחילה בגלל משכון לאחר דיון ארוך בדינה של טענת חזקה שלגביה ידוע שהמחזיק ירד לקרקע מ

:השדה ולא בגלל מכירה כתב בעל העיטור

וכן השיב לפני רבינו יעקב אם יש שטר משכונא ידוע ביד לוקח או ביד שליש אינו יכול לטעון

.ואי כביש ואינו ידוע יכול לטעון] טענת בעלות בגלל החזקה[=

ובנס ביחס לשאלה זו במקרה זה לא מתקבל מדברי בעל העיטור רושם כל שהוא על פולמוס בפר

אנו , הזהה עם עמדתו של בעל העיטור ושלה ולתוכנה אין כל איזכור נוסף, ת"ומתשובתו של ר

למדים שבמידה וידוע על קיומו של שטר משכון אזי אין המחזיק יכול לטעון חזקה ועליו לשמור

.את שטר הקניין המחודש שלו

54 . 87' עמ, ד"ראב, טברסקי' י; 58' עמ, ה"רז, שמע-תא' ראה גם י. 61' ובהע100' עמ, ת"בעה, ראה אורבך

55 .117-8' עמ, ד"ראב, יטברסק' ראה י

56' אמר אברהם אין אנו משוים לא עמו ולא עם רבו בדרך זה שלא חילקו בגמ: "ו"ז ה" הלכות שכנים פ

אמות שיהא חזקה אלא בחלון הצורי אבל בחלון המצרי לעולם אין לו חזקה וכן ' בארבע אמות ולמטה מד

, ם"רבו של אביו של הרמב, י מיגאש"ד אינו אלא הר"ם על פי הראב"רבו של הרמב". הכריעו כל רבותי

ת הוזכרה כבר בידי בעל העיטור ואילו בין רבותיו שהסכימו עמו יש כמובן "שעמדתו שהייתה זהה לדעת ר

את שנת חיבור ההשגות אין . ן"י שעמדתו בסוגיה זו מוכרת לנו באמצעות הרמב"לזהות את חותנו ראב

על . 35' ובהע125' עמ, ד"ראב, טברסקי' ראה י. בה נודע המשנה תורה בפרובנס1193להקדים לשנת

-לרב יצחק בן רב אבא מארי ) ספר העיטור(עטור סופרים , גלצר' ד בספר העיטור ראה מ"איזכורי הראב

' עמ, ד"ירושלים תשמ, האוניברסיטה העברית, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, פרקי מבוא

162-161.

57 .241' לעיל עמ

58 .264-263' ן עמ להל

249

)ד" דף מב עמחאה' עיטור אות מ(, ג" ע153ו דף "כי. 6.2.2.5

:ב מופיע הדיון הבא"בסוגיית בבא בתרא ל ע

?מאי בעית בהאי ארעא: ההוא דאמר ליה לחבריה

.מפלניא זבינתה דאמר לי דזבנה מינך: אמר ליה

לאו בעל ! זיל! ?את לאו קא מודית דהאי ארעא דידי היא ואת לא זבינתה מינאי: אמר ליה

.דברים דידי את

.דינא קאמר ליה: אמר רבא

כאשר המחזיק טוען שאת הקרקע הוא קנה מאדם אחר שסיפר לו שהוא , ל פי האמור בסוגיה זוע

ואין ביכולתו של המחזיק הנוכחי להוכיח שמי שמכר לו את הקרקע , קנה את הקרקע מן המערער

ף שפסק על פי פשטה של "את עמדת הרי. אזי הקרקע חוזרת למערער, אכן קנה אותה מהמערער

על העיטור כבסיס לדיון במקרה שבו יורש טוען שאביו היה זה שקנה את סוגיה זו הביא ב

:59הקרקע

ומעשה בא לידינו ביורש שטען שלך היה ולקחה אבי ממך וליכא סהדי למערער דדידיה הוו והוו

וסלקא שמעתא דכי לא ידיעא ארעא ..... סמכי אדרב אלפס ואנן שקלינן וטרינן בה וקשיא לן

.. רבה בר שרשוםוכןמן בלא חזקה למערער יורש ולוקח מהי

למרות שלוקח שאומר למערער שקנה את הקרקע ממי שקנה אותה מן , לדעת בעל העיטור

שונה המצב ברגע שהמחזיק בקרקע הוא יורש שטוען שאביו , ף"וכפסיקת הרי, המערער אינו נאמן

ע הקטע הבא ו של ספר העיטור מופי"בכי. המחזיק-קנה את הקרקע שאז מתקבלת טענת היורש

: המסומנת בציטוט' וכן'לאחר המילה

לא שנא לקחת האב מלקחה הימנו וברור לו שלקחה אביו ממנו ' הורה לי רבנו יעקב בתשובו

.בר שרשום. 'נאמן בלא חזקה וכן הלכת

ת שנשלחה אל בעל העיטור בגלל טעות על ידי "כ תשובת ר"בספר העיטור המודפס הושמטה א

מעשה שבא "מר את התשובה אנו עשויים ללמוד פעם נוספת שביחס לו ששי" ומכי60הדומות

כדי , ת"אל ר, ושלגביו התגלו חילוקי דעות בבית דינה של מרשילייה נשלחה שאלה צפונה" לידינו

.שיחווה דעתו

59כאשר ישנה עדות שהמוכר השני . א. ף בשני מקרים"את פסיקתו הגביל הרי. ף"ב בדפי הרי" דף טו ע

כאשר המחזיק הנוכחי טוען שהמערער מכר את הקרקע בפניו למי . ב. החזיק בקרקע זו לפחות יום אחד

.שמכר לו לבסוף את הקרקע

60 ".וכן הלכתא"עד " וכן הורה" מהמילים

250

תשובות בענייני טריפות ושחיטה. 6.3

ריפה ושחיטה הנו ת ובין בעל העיטור שהנושא הנדון בהם הוא ענייני ט"ההתכתבויות שבין ר

כאשר דנו בשאלות שעסקו . ת ביניהם"מקבץ התשובות השני בכמותו במסגרת חילופי השו

שהשאלות הללו היו למעשה דיונים שהגיעו לבית דינה של , בענייני חזקת קרקעות מצאנו

כנראה , מרשילייה ושבעקבות חילוקי דעות בין חברי בית הדין נשלחו על ידי בעל העיטור

המצב שונה ביחס לשאלות שעניינן הוא . ת כדי שיחווה את דעתו"אל ר, ריו לדיןבהסכמת חב

ת קשורות היו במנהגיהן של קהילות "השאלות שאותן שלח בעל העיטור אל ר. טריפות ושחיטה

ונדמה שפיצול נוהגי זה הוא שהביא את בעל , שונות בפרובנס שנהגו באופן שונה האחת מרעותה

ת בפרובנס על "כאן גם נוכל למצוא תיעוד להשפעתו הרבה של ר. והעיטור לשלוח את שאלותי

השפעה שודאי עברה דרך חכמים מקומיים שכפפו , דרך התנהגותן הדתית של קהילות פרובנס

.ת מחד ובפני פסיקותיו ההלכתיות מאידך"עצמם בפני דרכו הלימודית של ר

ההפסד הכלכלי הנגרם . ותראוי לזכור שבתשתיתן של בעיות אלו עומדות גם שאלות כלכלי

עדות לעובדה זו . הוא רב, וטריפות של בהמות בפרט, מפסיקה לחומרא בהלכות טריפות בכלל

:61במילים" פולמוס הריאה"י שסיים אחת מתשובותיו ב"נוכל למצוא הן ממילותיו של רש

. אבל קשה לי לאבד ממונם של ישראל על דבר זה הברור והראוי מכמה בחינות להתיר

הדת "שאת ספרו , איש תקופת ההשכלה, מן התימה המרכזית בספרו של ראובן ברודסוהן

לעומת ולצד . 62בנה על המתח הכלכלי הנובע מההלכה המחמירה בהלכות טריפות" והחיים

שלעתים , יש לזכור שבהלכות מסוג זה ישנה גם תחושה עממית, המיקל בעיקרו, השיקול הכלכלי

. ומחמירה מן הפסיקה הנשענת על ניתוח הספרות התלמודיתתכופות היא יכולה להיות שונה

ואינן יכולות להימצא בדיונים העוסקים בשאלות , תחושות מחמירות מעין אלו אינן נמצאות

ת "ועל כן הבעיות אותן נפגוש בשו, משפטיות מן הסוג שבו דנו בחלקו הראשון של פרק זה

. בו עסקנו עד עתה" האזרחי"ת " מן השושעניינו הלכות טריפות תהיינה שונות באופן מהותי

ד" ע246ו דף "כי= ד "ב דף לט ע"עיטור ח. 6.3.1

:א מופיעה הסוגיה הבאה"במסכת חולין בדף מח ע

העלתה צמחים , ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה: אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן

61 .57' עמ, סימן נט, ג"יורק תש-ניו, אלפנביין' מהדורת י, י"ובות רש תש

62 .149-135' בעיקר עמ. ד"ירושלים תשל, הדת והחיים, ראובן אשר ברודס

251

.חוששים לה

.ה חוששין להמר יהודה משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד ז

-מייתינן סכינא דחליש פומיה ומפרקינן לה : רבין בר שבא אסברה לי, אמר רבא? היכי עבדינן

ג דלא קא מפקא " וטרפה ואע-אי איכא ריעותא בדופן תלינן בתר דופן ואי לא מחמת ריאה

. זיקא

.רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי

עשתה לבהמה לאחר שחיטתה התגלו הריאות כאשר הן סוגיה זו עוסקת במקרה שבו בבדיקה שנ

רב יוסף בשמו של רב נחמן קבע שבאופן בסיסי מניחים ששוני זה נובע מכך . דבוקות לצלעות

אם ניתן לזהות בעיה בריאה עצמה אזי , אולם, שהבהמה נפגעה בצלעותיה ועל כן הבהמה כשרה

הפרדה זו חלק מר יהודה בשמו של על . יש להניח שהריאה ניקבה ובמקרה שכזה הבהמה טריפה

.אבימי וקבע שיש להחמיר ולהטריף בכל מקרה של הדבקות הריאה בצלעות

שתי בדיקות אותן , בשמם של רבא ורב נחמיה, מובאות בהמשך הסוגיה, י"על פי פירושו של רש

יד יש להפר. א. במקרה שניתן להכשיר עקרונית את הבהמה, יש לעשות על פי פסיקתו של רב יוסף

במידה ואכן יש סימן כזה . ב. את הריאה מהצלעות ולראות האם יש סימן כל שהוא למכה בצלע

יש לנפח את הריאה ואם מתגלים סימנים לנוזלים בתוך הריאה אזי הבהמה טריפה כי ברור

.שהריאה הייתה נקובה

ובא בידי שה, שמסב את מימרותיהם של רבא ורב נחמיה על היתרו של רב נחמן, י"פירושו של רש

על פירושו . הנו פירוש מחמיר באשר הוא מסייג מאוד את ההיתר העקרוני של רב נחמן, רב יוסף

:63ת"י שנשען גם על תיקון נוסח בהמשכה של הסוגיה שאל בעל העיטור את ר"המחמיר של רש

י"י דר"נחמיה בר' ל ר"י ז"שאלתי את פי הרב רבינו יעקב ודנתי לפניו על מה שפירש64

בדק לה

דקא משני בשלמא התם ' בפושרין דקאמר אאיכא ריעותא בדופן קאי ולחומרא וכי קאי אשנוי

דרב יוסף בתר רבין בר שבא ' נחמיה ברי' ובגמרא דיליה הא דר... ג"בעי בדיקה אמר ל

ודקדקתי בספרים ספרדיים וצרפתים ופרובינסא65

ואיכא דמתני לה אדרבא...66

ולישנא דגמרא

זה ' ל הוה אמינא אעיקרא דמלתא קאי דאמר א"י ז"נפק מפומיה דרשואי לאו ד...הכי איתא

ג "נ בדק לה בפושרין לקולא אי מבצבצא טרפה אי לאו כשרה ואע"זה חוששין לה ור' וא

63 .א" ע20 דף 73י מוסקבה "ת זה מופיע בלשונו גם בספר אסופות כ" חלק משו

64 !רב יהודה: ו" כי

65 .ופרוונצא: ו" כי

66 .אדרבה: ו" כי

252

דאיכא67

ריעותא תליא לה בדופן68

ל נשחטה בחזקת היתר " הוא דאוקמוה אחזקה דקי

ה לכל "ג דליכא ריעותא וה"וכה אעולפי הספרים רואה אני לבדוק בפושרין ריאה הסמ...עומדת

...סירכא דאיכא למיתלי במידי דלא מטרפה ביה כגון

האחד הוא בדיקת הנוסח שהוצע על ידי . שאלתו של בעל העיטור בנויה משני מרכיבים עיקריים

בבדיקתו גילה . י"י ביחס להמשכה של הסוגיה ושהינו מרכיב הכרחי במהלכו הפרשני של רש"רש

תוך שהוא נעזר . י אין חבר בספרי ספרד צרפת ופרובנס"וסח המוצע בידי רשבעל העיטור שלנ

ת את מהלכו הפרשני שעיקרו הוא שדברי רבא ורב נחמיה "בנוסחים אלו הציע בעל העיטור בפני ר

על פי הצעה ". אחד זה ואחד זה חוששין לה"מוסבים על דברי מר יהודה משמיה דאבימי שקבע ש

בא ורב נחמיה נועדו לבדוק ריאה שלגביה ישנו חשש שהיא נדבקה זו הבדיקות אותן הציעו ר

לבדיקה , על פי פרשנותו של בעל העיטור, "זכאית"גם ריאה שכזו . לצלע בגלל פגם בה ולא בצלע

י "בניגוד למהלכו של רש. שבסופה יתכן ויוכח שבריאה לא היה נקב ועל כן הבהמה אינה טריפה

פירש בעל , אים להחמיר בנקודות שבהן הקלה הסוגיהשראה את דברי רבא ורב נחמיה כיוצ

. העיטור את דברי רבא ורב נחמיה כיוצאים להקל באותן נקודות שבהן החמירה הסוגיה בתחילתה

:ת בדרך הבאה"י ענה ר"על הצעתו הפרשנית ושאלותיו של בעל העיטור על פרוש רש

ר בספריהםועל ההיא דחולין ששאלת דרכי להעמיד גירסות הראשונות וכאש69

כן בספרינו

אמר רבא רבין בר שבא ...י וכן פירשתי "ובספר רבינו גרשון מאור עיני הגולה שכתב בכת

י בדק לה "דר' נ ברי"ור....אשלא העלתה צמחין קאי' לי מייתא סכינא דחליש פומא פי' אסברי

להכשירה בפושרי ולקולא כלומר הא דאמרינן ואי לא מחמת ריאה היא איהו בדיק לה בפושרא

י זקנינו כך היא מפורשת "ולפי גירסת רש...היכא דליכא ריעותא בדופן ולא העלתה צמחין

כדברי ורבינו החמיר לעצמו להחמיר70

לאחרים ואני איני אומר כן71

הי , לקולא וליכא קלקולא

.תשובתו

שנכתב , ה"ת שגרסת ספרי צרפת היא כגרסת ספרי פרובנס ואף ספרו של רגמ"בתשובתו קבע ר

67פ שאין ריעותא בדופן תולים את הבעיה בדופן כי "כוונת הדברים על פי נוסח זה היא שאע. ליכאד: ו" כי

.בדיקת הריאה לא הראתה כל פגם בריאה

68 ". בדופן"י הדומות בדפוס מכפילות המילה "דילוג ע. וקרום שעלה מחמת מכה הוא בדופן: ו נוסף" בכי

69 .בספרכם: ו" כי

70 .והחמיר: ו" כי

71 .אלא: ו נוסף" בכי

253

. ת למהלך פרשני שונה משל בעל העיטור"למרות קביעה זו הלך ר. 72מעיד על נוסח זה, בכתב ידו

הבדיקות המוצעות על ידי רבא ורב נחמיה מועילות במצב ביניים שבו אין סימן למכה , לדעתו

ת הנו מהלך ביניים גם מבחינת תוצאותיו "פירושו של ר. בדופן אבל גם אין עדות לפגם בריאה

י אך מחמירות ביחס לתוצאות ההלכתיות המתקבלות "ת המקלות ביחס לפרוש רשההלכתיו

ת הנו מהלך ביניים מכיוון שלמרות שהוא נשען על "פירוש ר, בנוסף לכך. מפירוש בעל העיטור

דומה . י בסוגיה זו"הרי שהוא מתפקד יפה גם על פי נוסחו של רש, גרסת פרובנס של הסוגיה

י וזאת מבלי לחלוק באופן גורף על "ת להקל בהרבה ביחס לרש" לרשמהלך ביניים זה הוא שאפשר

החמיר לעצמו והחמיר "י כחומרא ש"וכך הוא בעצמו יכול היה להגדיר את עמדת רש, שיטתו

כ בדרכו הפרשנית של "ת ראה א"ר. ולא כמסקנה היוצאת באופן מובהק מתוך הסוגיה" לאחרים

72 הנו אחד - ממסכת חולין -ה וציטוט זה "ת היה ככל הנראה סדר קדשים בהעתקתו של רגמ" בפני ר

ת שהועתק מספרו של רבינו "ובספר ר: "סימן נט' זרוע א-ראה גם אור. מארבעה אזכורים של העתקה זו

ת "ור: "ה ביצי"א תוד"עמנחות דף ע ; א"במקור זה מועתקת סוגית חולין קו ע.." ל הכי גרסינן"גרשום זצ

ה ואמר שמואל "א ד"ז דף לה ע"אלחנן לע' בתוספות ר; .."מצא בספר רבינו גרשון מעי נבלת עוף טהור

א לקיים "י א"ולפירש...ובספר כתב ידו של רבינו גרשום והלכתא: "ב"מופיע ביחס לסוגיית חולין קטז ע

שלש מהעדויות ...". ת מקיימו ומפרש שיש"ורומחקוהו מן הספרים ...' גירסא זו דכשרה שינקה מן הטריפ

ת עמדה העתקה של "הללו קשורות בנוסח מסכת חולין ואחת במסכת מנחות ועל כן ניתן לשער שבפני ר

א "ח(י בתשובתו שבאור זרוע "שמוזכר על ידי ר" ת"סדר קדשים של ר"יתכן ש. כל הסדר או לפחות מרביתו

קרניים לשמשו שלא "ושבו היו ) המשכו של הדיון המצוטט לעילב(י "אלחנן בן הר' ועל ידי ר) סימן תקד

ת ושרק בעדותו "ה שהייתה מלווה בהגהותיו של ר"אינו אלא העתקה מסדר קדשים של רגמ.." לגרוס רק

ת "ספר ר: "ת להיות"של בעל אור זרוע הפך העותק המוגה של ספר רבינו גרשם שהיה בבעלותו של ר

אלחנן את הדברים ' במקום אחר בתוספותיו למסכת עבודה זרה מעיד ר". שהועתק מספרו של רבינו גרשום

ג "ח ל"ורבי יעקב מחק מספרו שם תיובתא וכתב בתשובה אחת שם בספרים שנכתבו קודם תשפ: "הבאים

היינו ששוב " רבינו גרשם: "המשכו של המשפט קטוע ומפתה להציע שבהמשכו היה" תיובתא ואמנם בספר

מהדורה , חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' אבל גם ללא השלמה זו העיר כבר א, ה"ת התייחס לספר רגמ"ר

ומכאן חשיבותה , ה" היא שנת פטירת רגמ1028=ח"ששנת תשפ, 11' עמ, ט"ירושלים תשמ, שניה מתוקנת

ת מספרו ושעליה כתב בתשובה היא סוגיית "הסוגיה שנמחקה על ידי ר. ת לתולדות נוסח התלמוד"בעיני ר

.ת כלל את סדר קדשים ורק אותו"ה שבידי ר"ב ומכאן תמיכה נוספת להשערתנו שספר רגמ"ה כה עתמור

A. Epstein, ‘Der Gerschomת כפי שהעיר "ה כמעט ולא היו מוכרים בבית מדרשו של ר"פירושי רגמ

Meor ha-Golah zugescriebene Talmud Commentar’, Festschrift M. Steinschneider,

Leipzig 1896, pp. 115-143. .על פירוש רבינו גרשום מאור הגולה לתלמוד, 'שמע-תא' י: ראה גם ,'

שמע מקביעה זו תוך שהתבסס על ציטוט פירוש משל -בדבריו הסתייג תא. 357' עמ, )ט"תשל(קרית ספר נג

ידי ה הובא במקום זה על"על פי לשון הקטע נראה שפירוש רגמ, אולם. ה בספר הישר סימן תרעג"רגמ

' עמ, ט"ירושלים תשמ, מהדורה שנייה מתוקנת, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן' ראה גם הערת א. תלמיד

, סימנים תפח(ה חדרו לחלק החידושים של ספר הישר "ראוי להוסיף ששתי תשובות משל רגמ. 261' הע173

. והראשונה שבהן עוסקת בבבדיקת ריאה הנשענת על הצלע) תפט

254

ת להתיר "היא שהביאה את ר, י" של פירוש רשוהערכה זו, י דרך אפשרית בפירוש הסוגיה"רש

אבל לא בשל גויים דאין "למעשה בהמה על ידי בדיקת רב נחמן רק בבהמה שבעליה היו ישראל

- חסרון כיס -כ למעשה על פירושו רק כאשר ישנו אילוץ כלכלי "ת הסתמך א"ר. 73"כאן חסרון כיס

ל פיו יש לנהוג היכן שהתוצאות י הוא ראה כפירוש שע"ואילו את פירושו המחמיר של רש

.הנובעות ממנו לא יגרמו לנזק כלכלי רב

ת בעניין הבדיקות הללו לפחות בעוד איגרת "כפי שניתן ללמוד מדברי בעל העיטור הוא דן עם ר

:74אחת ובסופם של הדברים הוא כתב

ולא עלתה בלבו75

ל אם הייתי בכנופיא"יעקב ז' לשנות המנהג אך אחר שראיתי דעת הר76

עם

אבל אבותינו ואבות אבותינו עשו סייג לתורה והחמירו בדבר ...רבותי הייתי נוטה לצד היתר

...ואין לשנות המנהג

לפירושו ולפסיקתו , אמנם מוגבלת, ושקיבל תמיכה, בעל העיטור שדעתו הראשונית הייתה להתיר

ת את המנהג על פי עדות נוספת לסירוב לשנו. לא ההין בסופו של דבר לשנות מנהג מקומו, ת"מר

חכמי "ת ובין "ה שאף ידע להוסיף שהתכתבות זו בין ר"ת עולה גם מסיכומו של הרז"פסיקתו של ר

כקודמתה , ועל פי דרכנו למדנו שגם התכתבות זו, 77יעקב' של ר" בסוף ימיו"הייתה " מרשילייא

.ב"התרחשה במחצית השנייה של שנות השישים של המאה הי, שבענייני חזקה

ה לקבל את "לא העיזו הוא ורז, ת"למרות דיונו הארוך והמקיף של בעל העיטור עם ר, זהבמקרה

73 .ד" ע248ו דף " כי ההעתקה על פי

74ת לנוסח פרובנס "קטע זה הינו השגה על פירושו של ר" והשיבותי לפניו: "ג כותב בעל העיטור" בדף לט ע

ת "בהמשך הדברים שאל בעל העיטור את ר. ומכיוון שהוא השגה אין ספק שהוא נשלח במועד מאוחר יותר

תר שהיא הייתה סעיף משנה באחת משתי שאלה זו יתכן ונשלחה בנפרד אבל סביר יו". הפשורי"על מידת

.ההתכתבויות הראשונות

75אפרים שהובאו קודם לכן ואילו על פי ' על פי הדפוס משפט זה מוסב ככל הנראה על דברי ר. בלבי: ו" כי

.ו משפט זה מתעד את התלבטויותיו של בעל העיטור עצמו"כי

76 .בישיבה: ו" כי

77ת "ה ידע גם את תשובת ר"ראוי לציין שרז. ה אמר רב יוסף"סד, ף"א מדפי הרי"דף יב ע, חולין, המאור

. ף"ב מדפי הרי"דף לא ע, בתרא-בבא, ראה המאור הגדול. לבעל העיטור בעניין חזקת חלון צורי או מצרי

ת שבספר העיטור ולא "יש ללמוד שלפניו עמדה עדות ר, ם חזר בו בסוף ימיו"ה שרשב"מעדותו של רז

-תא' ת עמד י"על ידיעותיו הרחבות של בעל המאור בתורת ר. את בספר הישרהתגובה לחכמי פריש הנמצ

ה יש "ת לרז" וכמדומה שעל רשימת הצינורות שבהם נודעה תורת ר112-106' ה עמ"שמע בספרו על הרז

.ה"ת שנשלחו אליו הגיעו גם לידיו של רז"להוסיף גם את בעל העיטור שתשובות ר

255

התמונה שונה לחלוטין בהתכתבות . 78ת ולשנות את מנהג מקומם המחמיר"פסיקתו המקילה של ר

.ת עם בעל העיטור בענייני טריפות שבה נדון בסעיף הבא"נוספת של ר

ד" ע249 ו דף"כי=א"ב דף מב ע"עיטור ח. 6.3.2

:79בהמשכה של הסוגיה בה דנו בסעיף הקודם מופיעים הדברים הבאים

?]שאם ניקבה הריאה לא מועילה סתימת דופן[=ומי אמר רב נחמן הכי

!?והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה

התם במקום רביתא הכא שלא במקום רביתא, לא קשיא

?אוהיכא מקום רבית

.חיתוכי דאוני

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה: גופא

.אמר רבינא והוא דסביך בבישרא

היינו במקום שבו , "מקום רביתא"כאשר הצלעות סותמות נקב שקיים בריאה ב, על פי סוגיה זו

הסוגיה בה . זי הבהמה כשרהא, 80"שהן סמוך לצואר...הריאה והדופן גדלין כאחד וסמוכין תמיד"

מכיוון שבחלל זה הדבקותה של . עסקה בריאה שנצמדה לצלע בתוך חלל הבטן, דנו בסעיף הקודם

הדיון בסוגייתנו , לעומת זאת. הריאה לדופן הנה תופעה חריגה אזי יתכן שהבהמה תוגדר כטריפה

כטבעי יותר קבע רב ומכיוון שמצב זה נחשב, "מקום רביתא"הוא במקרה שהריאה נצמדה לדופן ב

בסופה של הסוגיה מובאת הסתייגותו של רבינא שהגביל את היתרו של רב . נחמן שהבהמה כשרה

. למצב שבו הריאה צמודה לבשר שבין הצלעות ולא לעצם עצמה, י"על פי פירושו של רש, נחמן

מחמיר הינו פירוש, י שכדוגמתו מצא בעל העיטור גם בתשובה של רב האי גאון"פירושו של רש

78ת נבעה מן הרצון למנוע "ה מהיתרו של ר" שציין שהסתייגותו של רז,109' עמ, ה"רז, שמע-תא' ראה י

. ת מתוך חשש לפגוע במנהג המקובל"מחלוקת בקהילה בעוד שבעל העיטור נמנע מלקבל את הקלתו של ר

ז "ם בהלכות שחיטה פ"בהשגתו על הרמב. ד"על התהייה בעניין זה בפרובנס תעיד גם סתירה בדברי הראב

ג "שונה רב נחמיה דבדיק לן בפושרין לקולא ורוב המפרשים אומרים לחומרא דאעזה המחבר : "ח כתב"ה

והא דרבי נחמיה דבדיק לה בפשורי כי עייננא : "ואילו בתמים דעים סימן יב" דאיכא מכה בדופן בדיק לה

בהמשך תשובה זו כתב , אולם..." בה שפיר אסתבר דלהיתרא קא אתי דאפילו ליכא מכה בדופן תלינן בדופן

הן ". פשורי"ד שלתפיסה מקילה זו ישנה בעיה יישומית וזאת מכיוון שאין לדעת את שיעורם של ה"ראבה

ת "נחמיה והן שאלת שעור הפשורי הנן שאלות שאותן שלח בעל העיטור אל ר' בעיית הפרשנות לדברי ר

. 140' ראה גם להלן הע. ד"ת לראב"ודרך צינור זה הוכרה ככל הנראה עמדת ר

79 .א" חולין מח ע

80 .מקום חיתוכי דאוני, ה התם במקום רביתא"י שם בד" לשון רש

256

על פי פירוש זה רבינא בא . בעוד שפירוש אלטרנטיבי ומקל הוצע על ידי בעל העיטור עצמו

להגביל את היתרו של רב נחמן במקרה שהנקב בריאה הנו נקב מפולש ואין כל מגע בין הריאה

ומתיאורו אנו , ת"את הספק הפרשני וההלכתי הזה הציע בעל העיטור לפני ר. לעצם או לבשר

:ולפחות באחת מהן הוא היה הנמען, ת כתב לפחות שתי תשובות בעניין זה"למדים שר

ל וכך השיב"ר יעקב ז"ודנתי לפני ה81

והא דאמר רבינא והוא דסביך בבישרא פשט ההיתר :

וכי יש צלעות שאין עליהם בשר רך וטוב לאכול אלא לפי , בכל מלכותינו בין בבשר בין בצלעות

שלא82

הזכיר סמוכות83

ובתשובות...לא סתומות מסירכות א84

גרשון מאור עיני ' פ ר" כתב כ

שומין' טריפות שפי' הגולה בה85

עצמות שאין עליהם הבשר בחיי הבהמה והאי דאמר והוא

דסביך בבשרא לא אתא למעוטי אלא סמוכה דלא סביך בלא כלום86

דבעי סתימה מעלייתא

כ תשובת רבינו"ע...דלא ליהווי כשני עורות של וושט

ת שכאשר הריאה "קבע ר, ה"תוך שהוא נעזר בעמדתו של רגמ. י"ת על רש"ובותיו חלק רבשתי תש

הנמצאת במקום רביתא סתומה על ידי עצם הרי שהריאה כשירה וזאת מכיוון שלמעשה אין עצם

.87"רך וטוב לאכול"שהיא ללא בשר

מנהיג אף העיד אברהם בן נתן הירחי בעל ספר ה' ת נפוצה ככל הנראה בפרובנס ור"תשובתו של ר

אולם מעניינת יותר היא התמונה הקשורה בהתקבלות תורתו של . ת"שראה אותה בכתב ידו של ר

:88קרובו של בעל העיטור, אברהם בעל המנהיג' ת בפרובנס ושתוארה בהרחבה על ידי ר"ר

ואני בשנת חמשים וארבע לפרט בהיותי בטוליטולה89

אסרתי עליהם דסביך אף בעצם ובבשר

81 (!).לי: ו נוסף" בכי

82 .ו"חסרה בכי' שלא' המילה

83 סתימות

84 .ת כתב שתי תשובות בעניין"מכאן יש להסיק שר. ובתשובה אחרת: ו" כי

85 .שפסק שאין: ו" כי

86 .דלאו כלום הוא: ו" כי

87ת אימץ במקרה זה רק חלק מעמדותיו של "ר. ה"ת בפסיקתו ההלכתית של רגמ" בתשובתו השנייה נעזר ר

ה "שלזינגר תפח ומהלכות טריפות של רגמ, ה שחדרה לספר הישר"מתשובה של רגמ. ה בעניין"רגמ

למוד שלדעת ניתן ל, סימן יח, ז"יורק תשט-ניו, תשובות רבנו גרשם מאור הגולה, אידלברג' י ש"שהודפסו ע

כל הבדיקות שבהן עסקה הסוגיה הראשונה ושבהן עסקנו בסעיף הקודם מתירות רק בהמה שבעיית , ה"רגמ

.ה לחצאין"כ את עמדת רגמ"ת קיבל א"ר". מקום רביתא"הריאה שלה היא ב

88 .תשמה' עמ, הלכות טרפות, מנהיג

89אברהם בטולדו היא ' היג קיבל ראת החלטתו לכתוב את ספר המנ. 1194-1193 שנת חמישים וארבע היא

. יא' ראה מנהיג עמ. בשנת שישים וארבע לפרט, טוליטולה עשר שנים מאוחר יותר

257

ובשובי מצרפת שנת שבעים ואחת לפרט. להחמיר והטעם כתבתי במחזיק הבדקכמנהגם 90

שאלתי על זה התירו לי אף דסביך בעצם לבדו על פי תשובת רבנו יעקב כי הוא קורא סביך

בבשרא לאותו קרום שעל הצלע ואין לך עצם שאין עליו קרום של בשר דק ולא נמצאת גירסא

ועל ידי התשובה . וכן תמצא בהלכות הרב' סביך לאאבל לא' 'אבל בגרמא לא'בשום מקום

. לרבנו יעקב אוכלין אף דסביך בגרמא לחודיה בכל פרובנצא ומרשיילא עד נרבונה וברצלונא

אברהם בן הרב ' ואני ראיתי תשובת רבנו יעקב שהורה כך מכתיבת ידו שהראה לי קרובי הרב ר

.ל ממרשילה"יצחק בן הרב אבא מרי ז' קרובי ר

. שמנהג טולדו היה להחמיר בריאה הסבוכה אפילו בבשר, רו של בעל המנהיג אנו למדיםמתיאו

כאשר נדרש בעל המנהיג לפסוק בעניין זה בפעם הראשונה הוא התאים את פסיקתו לנוהג

דסביך "היקל במקרה של , י שגם אם החמיר בעצמות" המחמיר אף יותר מעמדתו של רש-המקומי

בהסתמך על , וא גילה שמנהג טולדו השתנה ועתה הם מתיריםעם שובו מצרפת ה". בבשרא

על פי תיאורו של בעל המנהיג , יתרה מזאת. גם במקרה בו הריאה סבוכה בעצם, ת"תשובת ר

מרשיילא ועד , בכל פרובנצא"ת שינתה את הנוהג לא רק בטולדו אלא השפיעה "תשובתו של ר

ת שהרחיקה לברצלונה "כ על השפעתו של ר"עדותו של בעל המנהיג מלמדת א". נרבונא וברצלונא

שהשאלה העיקרית שאותה עלינו לשאול , אולם נדמה. 91הקטלנית ואף עד לטולדו שבקסטיליה

ת "בעוד שתשובת ר, מדוע תשובה מקילה זו השפיעה באופן כל כך גורף בכל פרובנס, עתה היא

עד , ג הפרובנסאלישהקלה בענייני בדיקת ריאה הסמוכה לדופן כמעט ולא השפיעה על הנוה

ת "שתשובתו הראשונה של ר, אמת? לא הסתמך עליה, שואל השאלה, שאפילו בעל העיטור

שהרי גם עצמו קבע שהוא מוכן להקל רק בבהמת ישראל ובגלל שיקולים , נאמרה בהיסוס מה

ת אלא לנוהג המקומי שהיה "אולם נראה שפתרון בעיה זו אינו קשור לסמכותו של ר, כלכליים

. עניינים אלו בפרובנסרווח ב

י "הוא הביא את עמדת רש" דסביך בבישרא"כאשר פתח בעל העיטור בהצגת הבעיה ההלכתית של

:92המחמירה במקרה שהריאה סבוכה בעצם ואז כתב

בין בבישרא ] בעצם[=ד דלא אתא למעוטי אלא נקב מפולש אבל סירכא בין בגרמא "ואיכא מ

ל הכריע לה "והרב אדוננו אבינו ז..בגרמא מכשרינןכשרה ומנהג בידינו מאבותינו דאפילו

ל אי בגרמי מאי טרפה אלא בין גרמא בין "למילתא מדקאמר אי לא סביך מאי טרפה דהל

90 .1211-1210 שנת שבעים ואחת לפרט חלה בשנים

91 .94' ראה להלן הע

92 .ד"ב דף מב סע" עיטור ח

258

...בשרא כשרה ואף לדידי

ת הביא בעל העיטור תשובת גאון שההלכה היא כרב "ובסוף דבריו לאחר שהביא את תשובת ר

:נחמן ללא הסתייגותו של רבינא וסיים

נ דאמר בין סביך בין לא סביך בין סריך בין לא סריך בין בבשר שבין "וכך נהגו בשתי ישיבות כר

הצלעות בין בצלעות עצמן והלכה כתרווייהו עבדינן ולא מטעמייהו

הנוהג להקל בשאלת ריאה סבוכה בדופן היה רווח אם כן בשתי ישיבות הגאונים כמו גם

שעם חדירתם של , יתכן". מנהג בידינו מאבותינו"ד שכך במרשילייה עירו של בעל העיטור שמעי

י לפרובנס שמלווה הייתה בהכרות חכמי פרובנס עם מנהגים ספרדיים שהחמירו "פירושי רש

מתוך התלבטות זו פנו . החלו חכמים פרובנסאליים שונים לערער על המנהג המיקל, 93בנקודה זו

פשט "מיידע את שואליו שגם בצרפת ת שאישר את מנהגם המיקל תוך שהוא "השואלים אל ר

שאלת בדיקות הריאה שבה -שונה היה המצב בקשר לשאלה הראשונה ". ההיתר בכל מלכותינו

ת היקל "למרות שר. כפי שהראנו שם מנהג פרובנס הבסיסי היה להחמיר. דנו בסעיף הקודם

בעל המאור להפעיל זרחיה' לא העיזו הוא ור, והיתרו התקבל על דעתו של בעל העיטור, בסוגיה זו

שבשתיהן התעורר פקפוק על , הצד השווה שבין שתי השאלות הוא. ת"למעשה את ההיתר של ר

של הנוהג הפרובנסאלי תוך בדיקתו ביחס להלכה התלמודית וביחס לרוחות שנישבו " נכונותו"

' כוון'שני הערעורים לא התקבלו כאשר ההבדל בין שני המקרים הוא , למעשה. מצפון ומדרום

ערעור . בסוגיה הראשונה ערער בעל העיטור על החומרה הנובעת מהנוהג הפרובנסאלי. הערעור

ולמרות , פירוש שתאם את נוסח התלמוד שרווח בפרובנס, למרות שנשען על פירושו לסוגיה, זה

ת "לעומת זאת במקרה השני תשובתו של ר. לא התקבל, ת"שנשען על תשובתו המקילה של ר

רווח ברוב קהילות פרובנס ושהניסיון לערערו התבסס כנראה בעיקרו על תמכה את הנוהג ש

אלא , ת"ת אבל לא בגלל סמכותו של ר"במקרה זה התקבלה תשובת ר. י לתלמוד"פירוש רש

על פי תיאור דברים זה סביר להניח . בעיקר בגלל שהיא תמכה נוהג שהיה מוכר לבני פרובנס

ושנוהגה המיקל תועד בידי בעל 1193-4לחומרה בשנת שהשינוי בנוהגה של קהילת טולדו שנהגה

כפי שעולה , ת ומקבלת סמכותו בכל האזור" לא נבע מתשובתו של ר1210-11המנהיג בשנת

הסיבה העיקרית הייתה התפשטותו הטבעית של הנוהג המיקל שהיה . מתיאורו של בעל המנהיג

שנכתבה , ת"דם לתשובתו של ררווח ברובן של קהילות פרובנס ובחלק מקהילות ספרד עוד קו

כאשר נזקק בעל המנהיג להסביר . ב"כקודמתה במחצית השנייה של שנות השישים של המאה הי

93י שהזכיר "א ה"ם הלכות שחיטה פי"ראה גם רמב. הג טולדו כפי שלמדנו מעדותו של בעל המנהיג על מנ

.את פיצול המנהגים בשאלה זו ואת העובדה שאביו היה מן המחמירים

259

, ת"ר, בעל ההלכה, לדעתו. ספרותי-הוא פנה להסבר הלכתי , את השינוי שראה במו עיניו בטולדו

. נהגים מקומיים אחריםהיה סיבת השינוי ולא שינוי המנהג המקומי שנגרם בגלל דחיקתו על ידי מ

בכל פרובנצא ומרשיילא עד ..ועל ידי התשובה לרבנו יעקב אוכלין: "דברי בעל המנהיג שכתב

ודאי שאינם מדויקים ביחס למרשילייא שהרי שם ראינו שהנוהג הקדום עד " נרבונה וברצלונא

דויקים לערעור היה לאכול בהמה שריאתה הסתבכה בעצם של הצלעות וסביר להניח שאף אינם מ

.94 טוליטולה בפרט-לגבי התהליך בשאר ערי פרובנס בכלל ובטולדו

ת "י ור"דומה שסיוע לטענתנו נוכל למצוא בדרך בה הציג בעל העיטור את מחלוקתם של רש

התלמוד במסכת חולין קבע ששתי אונות של . סוגיית אונא באומא, בסוגיה נוספת בענייני טריפות

הסדר בו הן אמורות להיות במצב נורמלי אזי הבהמה כשרה למרות הריאה הדבוקות זו בזו על פי

י ורבותיו הייתה מה דינה של בהמה שבה אחת "שאלה אליה נדרשו רש. 95ההדבקות הלא שגרתית

:96י בפירושו לסוגיה זו כתב"רש. מאונות הריאה נדבקה לאומא שהיא הריאה עצמה

והתירה לי לאכול ויש שאוסרין והוא מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר רבי יקר

..אמר לי טעמו וטעמם

:97ת בחריפות יוצאת דופן"י ורבו יצא ר"כנגד פסקם המיקל של רש

וכן ...באומא אינו אלא טועה ומאכיל טרפות לישראל דהא אמרינן] סרוכה[כל המתיר אונא

ביאה והוא נזכר משה מפ' גדולות ותשובות הרב ר' והלכו' מורין בבי מדרשא תשובות הגאוני

וכן נוהגין לאסור בכל מקום חוץ מאותן מקומות שפשט היתר רבינו . בערוך כשאר הגאונים

ומצינו באבות . וכל רבותיו של רבינו שוין לאיסור חוץ מרבו הזקן שפלפל מדעתו כן. שלמה

ועוד יש טעמים לאיסור . העולם שלא עמדו בשמועתם וגם לא עמדו אילו השיבום בפניהם

רבינו ודחאם על לא דברשפירש98

:99כאשר תיאר בעל העיטור את המצב ההלכתי בעניין זה הוא כתב

94על קשרי . ת ובין חכמי ספרד"שהוא לקשר בין ר-חוץ מעדותו של בעל המנהיג אין בידינו תיעוד כל, ואכן

' תרביץ ח', בין ספרד ובין צרפת ואשכנזת"חליפת שו, 'אסף' ש: חכמים בני צרפת וספרד בכלל ראה

. 571-539' עמ, ה"ירושלים תשנ, חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן' א; 170-162' עמ, )ז"תרצ(

95 .ב" חולין מו ע

96 . 39' סימן מה עמ, אלפנביין' מהדורת י, י"ראה רשימת מקבילות בתשובות רש. ה היינו רביתייהו" שם ד

97 .סימן תמט, שלזינגר

98כי מתוך שלא נודע טעמם : "...9' שלזינגר עמ, ת לספר הישר"ע זה בספר הישר מוזכר בהקדמתו של ר קט

"כאשר אפרש לך בזה הספר באונא ואומאלא עמדו האחרונים בשמועתם

99 .א"דף לט ע, ב" עיטור ח

260

..ומנהגינו ומנהג אבותינו לאוסרה ורבינו יעקב הנהיג לכל בני צרפת לאוסרה

:ולאחר שהגדיר את המנהג וסייגו סיים בעל העיטור בציטוט הירושלמי

ה הציבור איך נוהגאם באת הלכה תחת ידך ואין אתה יודע מה טיבה רא

ת אלא "שהמניע העיקרי לפסיקתו אינו העדפת תורת ר, מלשונו של בעל העיטור עולה בבירור

.ת אינה אלא תמיכה ספרותית לנוהג זה"עמדת ר. העובדה שזהו מנהג מקומו

תשובות בעניינים שונים. 6.4

יש - חזקה וטריפות בענייני-ת ובין בעל העיטור "ת שהוחלפו בין ר"מעבר לשני מחזורי השו

.בסעיף זה יוצגו התשובות הללו בקיצור נמרץ. בידינו מספר תשובות נוספות בנושאים שונים

א" ע74ו "כי=ד"עיטור אות פה פותיקי דף סה ע. 6.4.1

" בר מצרא"דיונו של בעל העיטור נסב על השאלה האם במקרה של מכירת קרקעות יש עדיפות ל

במסגרת דיון זה שלל בעל העיטור פירוש שהשווה בין מעמדו . לואו לאדם שהקרקע ממושכנת אצ

כאשר לדעתו ישנה , של בר מצרא לבין מעמדו של אדם ששדה שממושכן אצלו מוצע עתה למכירה

ת וזכה לתשובה שתאמה את "בעל העיטור שלח את השאלה אל ר. עדיפות לממשכן בעת הקניה

:עמדתו

יעקב השיב לפני' והרב רבי100

לגבי בר מצרא ואין ' כונה גביה ולא גבי אחר ואפי משכנתא דש

שאין לבר : מ קח"שגם לגביהם נאמר בסוגיית ב[=טעם זה דומה לאשה ויתומים ולשותפות

משום דהנהו לאו בני מעבד הטוב והישר] מצרא עדיפות עליהם101

נינהו אבל הכא בר מעבד

.היא וקנויה לו' הוא אלא ששכונה גבי

השיב "בה נשלחה אל בעל העיטור עצמו וכך יש לפרש גם את הביטוי ו ברור שהתשו"מנוסח כי

לעומת . ראוי גם לתת את הדעת לסיטואציה בה נשלחת השאלה. המופיע בנוסח הדפוס" לפני

ולעומת , רובן של השאלות בענייני חזקה שבהן התנהל ויכוח בין חברי בית הדין בפרובנס

הנוהג לבין העמדה המתקבלת מן המקורות השאלות בענייני טריפות שנסבו על המתח שבין

בעל העיטור . במקרה זה נדמה שהשאלה נבעה מתוך עיון במקורות הספרותיים בלבד, הספרותיים

ב והרצון להכריע בין שתי "מציעא קח ע-ידע על שתי מסורות פירוש שונות לסוגיית בבא

.אפשרויות פרשניות אלו הוא שהביאו למשלוח השאלה

100 .לי: ו" כי

101 ".הטוב והישר"ו אין את המילים " בכי

261

א228ו דף "כי=ג"הלכות שחיטה דף כד עעיטור . 6.4.2

וחתכו באמצעותו עצמות לאחר , סכין שלא נבדק מיד לאחר שחיטה, על פי ההלכה התלמודית

. הבשר שנשחט קודם חיתוך העצמות כשר-ולבסוף נבדק הסכין ונמצא פסול לשחיטה , השחיטה

דהיינו , י החיתוךשיש להניח שהסכין נפגם בעת חיתוך העצמות בעוד שלפנ, הסיבה לכך היא

:על רקע הלכה זו שאל בעל העיטור. הוא היה כשר לגמרי, בשעת השחיטה

מעשה נשאלתי והשבתי כיון דדרך שחיטה ' ואם נמצא עצם המפרקת פגום והסכין נפגם מעלי

יעקב והשיב' ורבותי חלקו עלי ושאלתי פי הרב ר, ופסולה, ד לשיבר בה עצמות"נפגם ל102

.

ת "ובדומה לחילופי השו, ויכוח בין חכמי מרשילייה לבעל העיטורכ "הרקע לשאלה הוא א

שגם , יצוין עוד. הקשורים בענייני חזקה שברקעם עמד ויכוח בין חכמי בית הדין במרשילייה

ת "ישנה זהות בעמדותיהם של ר, ת"ת בין בעל העיטור ור"בדומה לשאר חילופי השו, במקרה זה

נטייתם של השניים להחמיר תוך הסתמכות על ניתוח , הואת זה "הגורם שמייחד שו. ובעל העיטור

.שהוא-ופירוש תלמודי וזאת מבלי לדווח על הסתמכות על נוהג כל

ה ושוב מצאתי"ב ד"ן עירובין דף מא ע"רמב. 6.4.3

. ת לבעל העיטור"ן לעירובין ישנו תיעוד של תשובה נוספת של ר"בחידושי הרמב

אבא מרי על הנכנס לנמל בתוך העיר ' ב לרב רבי יצחק ברל שהשי"ת ז"ושוב מצאתי תשובה לר

ואמר מותר לילך בכל העיר בין מוקפת חומה בין שאינה מוקפת שלא מצינו בה ] בשבת[=

.חילוק

ת התיר לאדם שספינתו הייתה בתוך תחום "ן נראה שר"ת בידי הרמב"מן ההקשר בו הובאו דברי ר

-תא' כפי שהראה י. יר שהנמל הוא חלק ממנהשבת של הנמל בעת כניסת שבת ללכת בתוך הע

שאלת ירידה מספינות בשבת הינו סעיף משנה בדיון רחב יותר הקשור בשאלה האם קיימת , שמע

שדבריו הם המקור , ן"עמדת הרמב. 103בעיה של תחומים במים שעומקם למעלה מעשרה טפחים

נמל עם כניסת השבת שגם אם הספינה לא הייתה בתוך התחום של ה, ת היא"היחיד לתשובת ר

אולם , ן גם במקרה שכזה"ת רצה לאמץ הרמב"יתכן שאת תשובת ר. מותר לרדת ממנה אל החוף

ן עצמו אין להסיק מסקנה ברורה "מלשון הציטוט כמו גם מן הסוגיה בה הובאו הדברים בידי הרמב

102 . מהדיר ספר העיטורי"וכפי שהציע רמ. כדברי: ו נוסף" בכי

103' עמ, ו"ירושלים תשנ, 1350-1100הלכה מנהג ומציאות באשכנז ', הפלגה בנהרות בשבת, 'שמע-תא' י

. 672-667' עמ) א"תשנ(תרביץ ס ', פלוגתא בדבר ההפלגה בים ובנהרות בשבת, 'ץ"כ' ראה גם י. 182-180

262

.104בעניין זה

105ב"ג דף עב ע"עיטור ח. 6.4.4

ת " בגלל שהוא כסות לילה שלח בעל העיטור השגה אל רת שסדין פטור מציצית"על עמדתו של ר

תשובות "ת מצא בעל העיטור ב"את עמדת ר. ת"שעליה הוא מעיד שלא זכה בתשובה מצידו של ר

ועד כמה שידי משגת עדותו של בעל העיטור היא העדות היחידה שמזהה את מקור " שהשיב לפניו

שנמען התשובה לא היה בעל העיטור , מסגנונו של בעל העיטור ברור. 106ת כתשובה"עמדת ר

ת שיתכן שהיו מאורגנות בקובץ כל שהוא שאותו "עצמו ושלפניו עמדו תשובות אחרות משל ר

ת "עיון בתשובות נוספות של ר". תשובות שהשיב לפניו"או " תשובות"מכנה בעל העיטור

עשוי , היה נמענןושביחס אליהן לא ציין בעל העיטור את העובדה שהוא , המופיעות בספר העיטור

כמדומה . ת לבין חכמי פרובנס"ללמדנו על טיבו של קובץ זה כמו גם על התכתבויות אחרות בין ר

.ששני אזכורים מסוג זה נוכל למצוא בהלכות תנאי הנמצאות בחלקו הראשון של ספר העיטור

ב" ע32ו דף "כי=ד"עיטור אות תיו תנאי דף לז ע. 6.4.5

ף שקבע שאין צורך בהכפלת התנאי " הביא בעל העיטור את עמדת הרי"תנאי כפול"בתחילת סעיף

במשפטי תנאי מסוג זה לא חלים כלל עקרונות ניסוח , ף"לדעת הרי". על מנת"במשפטי תנאי מסוג

בעל העיטור ". כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי"וזאת מכיוון ש, התנאים שנקבעו בתלמוד

:ף ולדעתו"לא קיבל את קביעת הרי

בין משפט תנאי המנוסח [=תנאי כפול וליכא בינייהו ' בעי" על מנת"בין ב" אם"ולעולם בין ב

אלא בעל מנת כשיתקיים התנאי יתקיים המעשה"] על מנת"לבין משפט המנוסח ב" אם"ב107

וכן מצאתי בתשובת108

ל"יעקב זצ' הר

:ת"מצטט בעל העיטור פעם נוספת תשובת ר) א"דף לח ע(בהמשכו של סעיף זה

104אפרים מרגנשבורג שאסר את ' ת תשובת רמובא, ו, חלק ב, אור זרוע=418' א סימן שפו עמ"ה ח" בראבי

אליעזר ' ראה גם תשובת ר. היציאה מן הנמל אל העיר אלא אם כן הנהר נכנס ממש לתוך חומות העיר

. 436' ה שם סימן שצא עמ"ממיץ בעל היראים המובאת בראבי

105 .ו" קטע זה חסר בכי

106 .ה סדין"א ד"עב ומנחות מ "ת שלא כתשובה מופיעה בתוספות שבת כה ע" עמדתו של ר

107 .בשעה שיתקים התנאי נתקים המעשה" אם"למפרע וב: ו נוסף" בכי

108 .ל ובתשובה לרבנו אלפסי"יעקב ז' בתשובות הרב ר: ו" כי

263

יש נוחלין כרב אלפס קבעינן בגיטין תנאי כפול לרווחא דמילתא אבל ' ורבינו שמואל כתב בפ

תנאי כפול ורבינו ' בממונא אזלינן בתר אומדן דעתא כרבי שמעון שזורי וגבי אתרוג לא בעי

יעקב אחיו109

חלק עליו בתשובתו110

ת שהודפסה על ידי "ת אליה מתייחס בעל העיטור בשני ציטוטים אלו היא תשובת ר"תשובת ר

הם , שלש הסעיפים הראשונים שבפרסומו של קאפח. 111קאפח מכתב יד שהיה בבעלותו' הרב י

. 112תשובה אחת שבראשה מופיע כותר פרי עטו של עורך הקובץ ובסופה ישנה חתימה ספרותית

:113ת"סעיפה השלישי של התשובה עוסק בדיני תנאי ובין השאר כתב שם ר

על זה ועל , ש שהאתרוג נתון"ת כ"וא....י צריך לכפול ושאר דיני תנאיהא למדת דבעל מנת נמ..

..רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומרה דקמי שמיא גליא' כיוצא בו אמ

ל הודפסה אף היא "ד שתשובתו הנמצאת אף היא בכתב היד הנ"תשובה זו הייתה מוכרת גם לראב

:114בידי הרב קאפח

ל ובין רבינו "אמצוני להתוכח האמת בין הגאון רב אלפסי זשלשה תלמידי חכמים : ל"ועוד לו ז

יעקב ובין האלהים האדירים האלה אשר חלקו עם הרב שהוא מופלג בחכמה ובזקנה וביראת

ל והילכתא כרבנן "כתבה רב אלפסי ז.....שמים ואולי יקרה האלהים לקראתי להצילו מידם

י הגאון נפלאו ממני ואעידה לי עדים מ באם כדאיתא בהלכות ודבר"ג דבעינן תנאי כפול ה"אע

יעקב על זו וכיוצא אמר רבן יוחנן בן זכאי הוי אם ' ועל זה השיב רבי.....נאמנים השכל והבין

..אומרה דקמי שמיא גליא והמעמיד דינו על דין תורה כזה ראוי ליחרב כחנויות בית היני

ת שהודפסה "שובתו של רחתימה הנמצאת גם בת, ת"ד את חתימת תשובת ר"מציטוטו של הראב

עיון . ת בלשונה כפי שעמדה לפני בעל העיטור"יש ללמוד שלפניו עמדה תשובת ר, בידי קאפח

109 ".אחיו"ו אין את המילה " בכי

110 .בתשובה: ו" כי

111 .100-81' עמ, )ח"תשכ) (ח"ס(קובץ על יד ז , קאפח' מהדורת י, תשובות רבינו יעקב מרומרוג

112וצור ישראל : "ובחתימה" לולב ושעת הדחק' ל מנדרים ויבשו"יעקב ז' תשובת הרב רבי: " בפתיחה

".בקרוב יראנו בבנינו בשלם סוכו ומעונתו

113 .88' שם עמ

114גם בסימן . פו' עמ, סימן כה, ד"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, תשובות ופסקים, רבנו אברהם בן דוד

, "הרב צרפתי האחרון"ת תוך שהוא מכנה אותו "בעניין זה ומזכיר את עמדת רד " עוסק הראב- כו -שאחריו

' עמ, ה"רז, שמע-תא' י. בין שתי התשובות הללו ישנם גם הבדלים הלכתיים שאותם ציין קאפח". הצרפתי"

ה ומכאן גם ההבדלים התכניים שבין "ד אלא תשובתו של רז"הציע שתשובה כה אינה תשובת הראב, 26

ה את "שבגוף התשובה הוא כינויו של רז' האלהים האדירים האלה'על פי הצעה זו הביטוי . תשתי התשובו

נראה שקשה לקבל הצעה זו גם מכיוון שעל פיה מתפקד , מעבר לשיקולים המוצעים בגוף הדברים. ד"הראב

.ף מן המשיגים עליו"ה כמגינו של הרי"רז

264

ד מלמד שכאשר ניגש לכתוב את תשובתו עמדו לפניו עמדותיהם של "בפתיחת תשובתו של הראב

האלהים "ומולו רבינו יעקב וחכם אותו הוא מכנה " הגאון רב אלפסי"האחד הוא . שלשה חכמים

ד "ומגמת תשובתו של הראב, ף"דהיינו עם הרי" הרב"שני חכמים אלו חלקו עם ". האדירים האלה

האלהים "סביר בעיני שהרב המכונה ". אולי יקרה האלקים לקראתי להצילו מידם"היא לבדוק

דרכו , כפי שכבר ראינו. ת"אינו אלא בעל העיטור שעמדתו הסכימה עם עמדת ר" האדירים האלה

במקרה זה . ת"על העיטור הייתה לשלוח מחלוקות שעמדו לפניו לקבלת חוות דעתו של רשל ב

ת בסוגיה זו ועם העמדה ההלכתית המובעת בה הוא "עמדה בפני בעל העיטור כבר תשובת ר

ף "ת ואת עמדתו שחלקו על הרי"קרוב לודאי שבמקרה זה שלח בעל העיטור את תשובת ר. הזדהה

.115"האלהים האדירים האלה" את בעל העיטור ד שבתשובתו כינה"אל הראב

ת ובעל העיטור"סיכום הדיון בהתכתבויות ר. 6.5

חזקת -ת עוסק בשני נושאים מרכזיים "ת בין בעל העיטור ור"רוב בניין ומניין חילופי השו

115חלק . ד"ת התייחס הראב"לחלקה השני של תשובת ריתכן שגם *. 49' הע67' ת עמ"בעה, אורבך' ראה א

בפתיחת תשובתו כתב . זה של התשובה עוסק במידת היובש הפוסלת את ארבעת המינים מלהינטל בסוכות

יש למדין יבשות לולב מריאה ולא היא דריאה לא שליט בה אוירא גם ): "86' עמ, תשובות רבינו יעקב(ת "ר

בתלמוד ..." מ כגון חרצנים וזגים"וי.. אתיא דתליא דהדרא בריאלאוזן בכור שיבשה דמבעלי חיים לא

במסכת סוכה אין הגדרה מדויקת למידת היובש הפוסלת את ארבעת המינים ועל כן פנו שתי העמדות

. ת להכריע בשאלה זו באמצעות סוגיות אחרות בתלמוד בהן נקבעה מידה ליובש"המוצגות בתשובת ר

ב שם הוגדרה מידת היובש של ריאה שיבשה ושל אוזנו של "ולין מו עהעמדה הראשונה פנתה לסוגיית ח

א שם נאמר "העמדה השנייה הגדירה את היובש באמצעות השוואה לסוגיית עבודה זרה לד ע. בכור

. שחרצנים וזגים של נכרי שיבשו מותרים כאשר הגדרת היובש היא לאחר שעברו שנים עשר חודשים

ג ואילו העמדה "סימן שו דף סז ע, ב"זרוע ח-י הזקן שהובאה באור"העמדה הראשונה היא עמדתו של ר

ת בתשובתו הביא את שתי השיטות ודחה הן "ר. י הזקן בדבריו שם"השנייה היא עמדה שנדחתה על ידי ר

ת הייתה שמדד היובש נגזר מן "עמדתו של ר. י עצמו"י והן את שיטת ר"את זו שנדחתה כבר על ידי ר

ד "הראב. כשר-" כל זמן שלולב הדר שלא נכפף משום יבשותו"המינים ועל כן בארבעת " הדר"הצורך ב

, תשובות ופסקים, ד"ראב(י הנדון כאן "שהודפס לאחרונה על ידי הרב קאפח מכה, בחיבורו על הלכות לולב

ת מבלי לפרט את "י ושל ר"הביא את עמדותיהם של ר) כט-יא' עמ, ד"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י

-ב חודש " י-ה דבריהם תוך שהוא מציג מדד המשלב את צבעו הירוק של הלולב עם מדד הזמן ודח, שמם

ד את "שבעת שכתב הראב, קרוב לודאי. י הזקן בתשובתו"מדד שכאמור נדחה על ידי ר, ביחס לאתרוג

ת "עמדה לנגד עיניו תשובתו של ר, )86' עמ, ד"ראב, טברסקי(ת "שנה לאחר פטירת ר, 1172חיבורו בשנת

ת את דברי בן אחותו ותלמידו "במקרה זה הציג ר, לאור האמור. ובמידע שבה הוא השתמש על פי דרכו

ת שנוסחה רק בשלב מאוחר יותר וכתגובה לשאלה שהגיעה "בעוד שהלה לא ידע כלל על עמדתו של ר

כרת בצפון עמדה זו לא הייתה מו. ת בעניין זה"י לא הכיר את עמדת ר"ראוי לציין שלא רק ר. מפרובנס

, ט"יורק תשי-ניו, סופר' מהדורת א, סוכה, ראה ספר המכתם. בעוד שחכמי פרובנס ידעו לצטטה, צרפת כלל

. ארחות חיים הלכות לולב אות ט; 66' עמ

265

ת אלו ניתן ללמוד על קיומם של לפחות שני מחזורי "מעיון בחילופי שו. קרקעות וטריפות

עצם העובדה שישנו קשר חוזר בין שני חכמים ביחס לאותה . 116 השניים בכל נושאהתכתבות בין

בעיה עשוי ליצור רושם שקשר זה היה קשר שבעל פה שהתקיים בהזדמנות בה נפגשו שני

במקרה שלפנינו עשוי רושם זה להתחזק בעקבות מספר ניסוחים שיצאו מתחת . החכמים הנדונים

ת "כך בעת שתיאר את דיונו השני עם ר. ת" קשריו עם רידו של בעל העיטור בעת שתיאר את

ואילו בדיון על 117"והשבתי לפניו"בעניינן של חזקות ללא טענה השתמש בעל העיטור בביטוי

שתי עדויות אלו , אולם". ודנתי לפניושאלתי את פי הרב רבינו יעקב : "118בדיקות הריאה הוא כתב

ברים במילואם מלמד שבשני מקרים אלו יש בידינו עיון בחילופי הד. אינן אלא עדויות שלכאורה

ת כתוב שהילך "ת זה היה שו"ת בלשונה ואין להטיל ספק בכך שגם שו"את תשובתו הכתובה של ר

.בין מרשילייה ורמרו ולא תוצר של מפגש חי שהתקיים במקום זה או אחר

ת השנייה של בשני מחזורי ההתכתבות העיקריים מצאנו אפשרות לתארך את ההתכתבות למחצי

ת בענייני טריפות הנו המאוחר יותר "סביר יהיה להניח שהשו. 119ב"שנות השישים של המאה הי

ת בעוד שההתכתבות בענייני "של ר" סוף ימיו"זרחיה הלוי כמתרחש ב' באשר הוא מתואר בידי ר

מחציתן . 120ם"של רשב" סוף ימיו"חזקות קדמה במקצת שהרי נקודת הזמן המתוארת בה היא

ת "כ השנים שבהן היה בעל העיטור בקשרים הדוקים עם ר"ייה של שנות השישים היו אהשנ

ולמסגרת שנים זו נכון יהיה להוסיף גם את התשובות שביחס אליהן אין בידינו אפשרות תיארוך

. באמצעות עדויות פנימיות

על העיטור ששאלות אלו נשלחו ביוזמתו של ב, במהלך הדיון הפרטני צוינה מספר פעמים העובדה

ת את עמדת בעל "ברוב השאלות הללו תאמה תשובת ר. לאחר שהתגלע בין חכמי מרשילייא

גם במקרים בהם אין . 121ת שעסק בענייני חזקה"כאשר תופעה זו בולטת מאוד בשו, העיטור

116 . ובסמוך לה74' בהע254' עמ: 243' ראה לעיל עמ

117 .ב"מחאה דף מה ע' עיטור אות מ

118 .ד"ב דף לט ע" עיטור ח

119 .254; 247' ראה לעיל עמ

120כמעיד על כך שהדברים נכתבים לאחר פטירתו של " בסוף ימיו" במהלך הדברים התייחסתי לביטוי

כח ' עמ, ן"ירושלים תש, פריימן' מהדורת ח, כתוב שם, ד בהשגותיו על המאור לעירובין"הראב. האדם הנדון

נראה שיש , למרות חריג זה. בזקנותי" = בסוף ימי"כאן ברור שב." ..ואני בסוף ימי חזרתי ופירשתי: "...כתב

. בשעה שהוא מוסב על אדם אחר, כפשוטו" בסוף ימיו"לפרש את הביטוי

121 .261' ראה לעיל עמ. כ פגום" וכך גם ביחס לכשרות בשר שנשחט באמצעות סכין שנמצא לאח

266

ומן ההקשר , ניכר בבירור מלשונו, בידינו ידיעה ברורה על עמדתו הראשונית של של בעל העיטור

עד כדי שיש לשער במידה רבה של , ת התיישבה יפה עם דעתו"שעמדת ר, הדבריםבו נאמרים

סביר להניח שזהות זאת קשורה בדרכי חשיבה דומות . סבירות שזו הייתה עמדתו מלכתחילה

ת בענייני "בדיקה בתוכן השאלות השונות שהפנה בעל העיטור אל ר. שהביאו לתוצאות דומות

לצורך בדיקה זו אזכיר בקצרה את הנושאים והעמדות . יון זהחזקה עשוי להציע כוון להבנת דמ

.ת שהיה קשור בענייני חזקה"שנדונו בשו

.ישנו תוקף הלכתי לחזקה שלא הייתה רציפה בגלל יציאת המחזיק לעיסוקיו. א

. ניתן להפעיל את דיני החזקה גם כאשר המחזיק בצרפת והקרקע בפרובנס או להיפך. ב

. ום שאין בו בכדי חלוקה ועל כן לא ניתן להדיר הנאהבית הכנסת הוא מק. ג

. גם חזקות שפועלות על פי דין התלמוד לאלתר דורשות טענה שהתבצע מכר ולא רק מחילה. ד

" מצרי"-אי הפעלתם של דיני חזקה לגבי חלון קטן . לגבי חלון גדול ודאי שפועלים דיני חזקה. ה

.אמות' תקפים רק למעלה מד

כ טענת "חזיק קרקע ירד בתחילה לקרקע על בסיס משכון אין הוא יכול לטעון לאחבמידה ומ. ו

.חזקה

.יורש אינו צריך להביא ראיה על חזקתו של אביו. ז

שהם מאפשרים ומעודדים את הפעלת מערכת , המכנה המשותף של מרבית הפסקים הללו הוא

', סיקתו המצוטטת בסעיף אבאמצעות פ. דיני החזקה כמערכת פעילה ובעלת משקל בחיי הכלכלה

ת את ביטול דיני החזקה בטענה שהמחזיק יצא לעסקיו ועל כן הוא לא החזיק שלש שנים "מנע ר

הייתה מונעת כל אפשרות לביצוע חזקה בחברה של סוחרים , קבלתה של טענה מסוג זה. רצופות

רובנס הן ישות במידה דומה גם הקביעות שצרפת ופ. שהתנועה הינה חלק בלתי נפרד מאורח חייה

שרק בחלונות גבוהים וקטנים לא ניתן להפעיל דיני , )'סעיף ב(אחת מבחינת הפעלת דיני חזקה

לאו 'וכן שלא ניתן לדחות יורש שאינו יכול להשיג עדות על חזקת אביו בטענת ) 'סעיף ה(החזקה

ת את הדינים מרחיבה מאוד את היקף ותחולת דיני החזקה והופכ) 'סעיף ז(' בעל דברים דידי את

.122בתוך מערכת הפעילות המסחרית והמשפטית של בני צרפת" זמינים"הללו לדינים

122פסיקתו . ופן עקיף יותר לטיעון זהת המצוינות ברשימתנו קשורות בא" פסיקותיו האחרות של ר

הקובעת שכל חזקה צריכה טענה כמו גם פסיקתו שמי שירד לקרקע בתור משכונאי אינו יכול לטעון לחזקה

ת את דרכי ביצוע החזקה ומנע "בשתי פסיקות אלו צמצם ר. הנן פסיקות המגדירות את דרך ביצוע החזקה

בפסיקה בה קבע שאין אפשרות להדיר הנאה . ד משפטיבמידה רבה את הגעתם של דיני החזקה לידי אבסור

השאלה שם היא האם באמצעות כוחניות הקשורה בנדרים . בבית הכנסת אין בכלל דיון הקשור לדיני חזקה

267

בפתיחת דבריו . שילה' ת בעידוד הכלכלה והמסחר עמד בהרחבה ש"על משמעותן של פסיקות ר

:123הוא כתב

פסיקתו של רבנו תם , שכאשר מתעוררת שאלה בנוגע לחיי המסחר של יהודים, מחקרנו העלה

עידוד חיי המסחר , העדפת האינטרסים העסקיים הרחבים: ונוטה לכיוון ברור אחדברורה

לטובת פיתוחם והעשרתם -משמעית -פסיקתו עקיבה וחד... בפרטlaissez faireבכלל וגישת

.של החיים הכלכליים

:את הסעיף הראשון במאמרו הקדיש שילה לדיני ממונות ובפתיחת הסעיף הוא הוסיף וכתב

יה מן חכמי ההלכה הבולטים בהכרתו בסוגי קניין והעברה שונים ולעתים קרובות רבנו תם ה

פסיקתו מהווה תרומה של ממש להתפתחות חיי . גם בניגוד לדעתם של חכמי הלכה אחרים

המסחר124

.

ת בהם עסקנו בפרק זה עשויים לשמש כסדרת דוגמאות מעשירה ותומכת לתזה של "חילופי השו

שהזיקה ההדוקה , ואם כנים הדברים נוכל גם להציע, 125ת"של רשילה ביחס לדרכי פסיקתו

גם בעל . ת לבין אלו של בעל העיטור נובעת מאותה מגמה"שהתבררה בפרק זה בין עמדותיו של ר

ת רצה לקבוע בבית דינה של מרשילייה פסקים שיאפשרו זרימה חופשית יותר של "כמו ר, העיטור

רשילייה שהתנגדו אם למהלכים הפרשניים כשלעצמם מולו עמדו דייני מ. חיי הכלכלה והמסחר

פניותיו של בעל העיטור . משפטיות שהתקבלו מעמדתו של בעל העיטור-ואם לתוצאות ההלכתיות

כ לא רק אל האדם שאותו ראה כאישיות ההלכתית הבולטת בצרפת ופרובנס אלא "ת היו א"אל ר

. 126מחשבה ההלכתיתאל מי שאליו הרגיש את הקרבה הרבה ביותר מבחינת דרכי ה

ת בעלות זו ובכך מנע מצב של "בקביעתו חיזק ר. ניתן למנוע מבעל מקום בבית הכנסת מלהשתמש בו

. מימד הבעלות של הפרט על מקומואנרכיה בבתי הכנסת תוך שהוא מחזק את

123 .תתצו-תתפב' עמ, )ז"תשמ(' סיני ק', עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם, 'שילה' ש

124יחסו של רבנו , 'אלבק' על מאמרו של ש, כפי שהעיר הוא עצמו, עבודתו של שילה נשענת במידה רבה

J. Faur, ‘The Legal Thinking of: ה גםרא. 128-113' בעיקר עמ, )ט"תשי(ציון יד ', תם לבעיות זמנו

Tosaphot - An Historical Approach’, Diné Israel 6 (1975), pp. LXVI-LXVIII.

125במאמרו . ת שמשכונאי עדיף על מצרן ביחס לקניית קרקעות" ועל כך יש להוסיף גם את עמדתו של ר

חלק מן ההגבלות שנערמו , ך זו או אחרתבדר, לצמצם"ת שנועדו "עמד שילה על קביעותיו ההלכתיות של ר

.ח-תתפז' ראה שם עמ". על מוכרים וקונים כתוצאה מן השימוש בכלל הלכתי זה

126כלכליות על -יצחק בעל העיטור בשאלות הלכתיות' ת ור" יתכן שיש לראות את הקרבה שבין עמדות ר

ב להיות מרכז "המאה הית התגורר סמוך מאוד לטרוייש שהפכה במהלכה של "ר. רקע תקופתם ומקומם

ב גדלה מאוד קהילת יהודי מרשילייה וזאת בהתאמה לעלייה "במהלכה של המאה הי. כלכלי בצפון צרפת

האתגרים הכלכליים והחברתיים שנוצרו בעקבות השינויים הללו . במעמדה הכלכלי והמסחרי של העיר

268

ת כבעל הסמכות ההלכתית העליונה "כ ר"הוכר א, ב"בשנות השישים של המאה הי, "סוף ימיו"ב

" הכלכליות"לצידן של השאלות . בעיני בעל העיטור וחבריו שפעלו בבית דינה של מרשילייה

שכחברותיה נשלחה גם , 127ת מצאנו גם שאלה שעסקה בענייני יבמה"ששלחו חכמים אלו אל ר

ת מספר שאלות בענייני "שאל בעל העיטור את ר, לצידן של שאלות מסוג זה. היא על ידי בית הדין

ת ביחס לבעיות שבהן הנוהג הפרובנסאלי "בשאלות אלו ביקש בעל העיטור את עמדת ר. טרפות

ת עם בעל "בשלשה עניינים מרכזיים התמקדה התכתבות ר, כפי שראינו. לא היה אחיד ומוחלט

. ב. הנדרש לבדיקה זו" פשורי"מתי מועילה בדיקת הראיות ושעור ה. א. ייני טריפותהעיטור בענ

בנוסף לכך הזכיר בעל העיטור . סכין שנפגם במפרקת. ג. סתימת הריאה על ידי העצם של הצלע

ת על דעתו "בעניינים אלו לא התקבלה דעת ר. י"ת על רש"בו חלק ר" אונא באומא"גם את עניין

ן "זרחיה הלוי וראב' ר, בעל העיטור-מניתוח דברי חכמי פרובנס . לל ועיקרשל בעל העיטור כ

למדנו שהגורם החשוב ביותר בתחום זה היה הנוהג המקומי הרווח -הירחי המאוחר להם במקצת

ת בסוגית בדיקת הריאה לא ההין "ועל כן גם כאשר קיבל בעל העיטור את תשובתו המקילה של ר

עם 128בישיבה/אם אם הייתי בכנופיא" נאלץ להסתפק בהצהרה שלפסוק על פיה למעשה והוא

.אבל לא למעשה" אם "-" רבותי הייתי נוטה לצד היתר

ת ראינו שבחלקן ציין בעל "בעת שסקרנו את שאלותיו השונות של בעל העיטור שנשלחו אל ר

העיטור את העובדה שהמניע לשליחת השאלות היה ויכוח הלכתי שהתנהל בינו לבין חכמי

שבן מחלוקתו של , בדיון שעסק בעניינה של חזקת חלונות ובדין משפטי התנאי הצענו. פרובנס

עמד , שאותם נזכיר בראשית הסעיף הבא, ויתכן שגם במקרים נוספים, ד"בעל העיטור היה הראב

אולם מי היו חבריו של בעל העיטור בבית הדין של . ד איש פוסקייר ברקע השאלה הנידונה"הראב

חכמים אלו אינם מוזכרים על ידי בעל העיטור ? שעמם ראינוהו חולק מספר פעמיםמרשילייה

אולם יתכן שאת חלקם ניתן לזהות באמצעות רשימתו של בנימין מטודלה שעל ביקורו , בשמם

:129בעיר זו כתב

י "רש, 'בארון' ים בטרוייש ראה שביחס לשינוי. ת ובעל העיטור"יתכן שהביאו לתגובותיהם הדומות של ר

ביחס . 162-147' עמ, ו"ירושלים תשנ, ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית', וקהילת טרוייש

ר "משה ב' ספר המנהגות לר: מנהג מרשלייאה, משה בן שמואל: גרטנר ל' למרישלייה ראה במבואו של י

. ובמצוין שם87-85' עמ) ח"תשנ) (ח"ס(יד , יד-קובץ על, גרטנר' מהדורת י, שמואל

127 .238' ראה לעיל עמ. ' מהדורת רוזנטל סימן ס

128 .ו" על פי כי

129 .'ה' עמ, ז"לונדון תרס, מהדורת מרדכי אדלר, ל"בנימן ז' ספר מסעות של ר

269

ומשם שני ימים למרשיליה והיא עיר גאונים וחכמים והם שני קהלות ובהם כמו שלש מאות

האחת היא יושבת על שפת הים למטה והקהל האחר יושבת במגדל למעלה והם הקהל . יהודים

שמעון בן אנטוליו ' יצחק בר אבא מרי ור' שלמה ור' שמעון ור' ישיבה גדולה מתלמידי חכמים ר

יעקב פורפית ' ובראש הקהל של מטה ר. והם ראשי ישיבה של מעלה. . . ליבא ' יעקב אחיו ור' ור

...מאיר' יצחק בר' מאיר חתנו ור'בר] אברהם' שיר ור[הע

ומכיוון שקשריו , 130 לערך1159-1158שמע יצא בנימין למסעו ב -תא' על פי דבריו המסתברים של י

ת התקיימו בשנות השישים של המאה "של בעל העיטור כדיין בבית דינה של מרשילייה עם ר

יה היו החכמים הרי שלפחות חלק מן החכמים שאתם התדיין בעל העיטור במרשילי, ב"הי

.בנימין שביקר במרשילייה בסמוך להתכתבות' הרשומים ברשימות ר

ת הם ייחודיים או שמא בעל העיטור שלח שאלות "האם קשריו של בעל העיטור עם ר, ולסיום

במהלך הדברים ראינו ששאלה שעסקה ? דומות גם לחכמים אחרים מפרובנס או מחוצה לה

אולם האם היה חכם , 131ד"ידי בעל העיטור גם אל הראבבהדרת הנאה בבית הכנסת נשלחה על

בדיקה בספר העיטור עצמו ? ת"נוסף שאליו פנה בעל העיטור באופן שיטתי כפי שפנה אל ר

, ת"מלמדת על כך שאין כל עדויות נוספות למשלוח שאלות מסוג זה אל חכמים אחרים מלבד ר

ב תשובות "אורבך פרסם בתשכ' א.אולם יתכן וניתן למצוא קשרים כאלו מחוץ לתיעוד שבספר

אסף ' י שפורסמו בידי ש"במבואו זיהה אורבך מספר תשובות של ראב. 132שונות מחכמי פרובנס

י "נוכל אם כן לשער שרק עם פטירתו של ראב. 133 ושנמענן היה בעל העיטור1935 -ה "כבר בתרצ

ת המשמעותי "שות ואו אז נוצר קשר ה"החל בעל העיטור במשלוח שאלותיו אל ר, 1159בשנת

קשר שמבחינות רבות הנו בסיס להכרותם של חכמי פרובנס עם תורת , שבין שני חכמים אלו

130גרוס שתיארך את המסע לראשית שנות ' שמע על ה-בדבריו חלק תא. 8-7' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

בנימין הנם ' גם על פי הצעת גרוס סביר להניח שמרבית השמות המוזכרים בידי ר.ב"השבעים של המאה הי

.החכמים עמם ישב בעל העיטור לדין

131 .241' לעיל עמ

132קובץ תורני לזכר רבנו גאון ישראל מרן הרב יצחק , מזכרת', מתשובותיהם של חכמי פרובנס, 'אורבך' א

.419-392' עמ, ב"ירושלים תשכ, אייזיק הלוי הרצוג

133. 50-45' עמ, ה"ירושלים תרצ, תשובות ופסקים ומנהגות-ספרן של ראשונים , י"תשובות הראב, אסף' ש

י "על גלגוליו ועל מקומן של תשובות ראב, על כתב יד זה. 566מ מוסקבה "תשובות אלו פורסמו על פי כי

; 306-301' עמ, )א"תשנ-נ"תש(קרית ספר סג ', תיאור ראשוני- 566כתב יד מוסקבה , 'עמנואל' ש: שבו ראה

.כ-ט' מבוא עמ, ה"ירושלים תשנ, עמנואל' מהדורת ש, תשובות הגאונים החדשות

270

. 134צרפת בכלל ועם תורתם של בעלי התוספות בפרט

ד"קשרים עם הראב. 6.6

את אחד המניעים לעיסוק . ד הינם מן השאלות שהמחקר הרבה לעסוק בהם"ת עם הראב"קשרי ר

:135ת"רבך בעת שעסק ביחס הכבוד וההערכה לו זכה ראו' זה היטיב לנסח א

והאגדה ...מנהיג ומכריע, את ראש חכמי הדור] ת"בר[=גם הרחק מגבולות ארצו ראו בו

, אברהם בן דוד' את ר, העממית לא באה על סיפוקה עד שלא הביאה את גדול חכמי פרובנצא

כמתנכר לישיבתו של רבנו תם, בעל ההשגות136

את , על פי דרכה, אההאגדה העממית ביט.

בין , לבין חברו הגדול בצפון צרפת, ד"הראב, דעתה על הדמיון שבין החכם הפרובנצאלי

בחריפותם ומקוריותם ובין במזגם וסגנונם137

אבל גם הכירה יפה בהשפעת רבנו תם על ,

ד ואין תימה שהגיעו לידי האחרון "רבנו תם נפטר למעלה מחצי יובל שנים לפני הראב. ד"הראב

.הוא הושפע מהם והתעצם אתם. דושיו וסברותיו של הראשוןחי

. ת והשפעתו"ד גם התמודדות עם תורתו של ר"מדברי אורבך למדנו שיש ביצירתו של הראב

ד עם "בדברים הבאים אנסה לבדוק את אופייה של השפעה זו תוך ניתוח דרכי ההכרות של הראב

.ת"תורת ר

גידמן . 138ת היה משה גידמן"ד לתורת ר"הראבהחכם הראשון שרשם את התייחסויותיו של

. ד על המאור שנדפסו בסופו של חיבור זה"ת תמים דעים ובהשגות הראב"השתמש בעיקר בשו

134זרחיה הלוי בעקבות תביעה שהופנתה ' מקרה מעניין אחר הוא שאלת בית הדין במרשילייה שפנה אל ר

' תשובה שהשיב הרב רזאת ה: "413' עמ, 132' לעיל הע, אורבך' ראה א. אליהם נגד בעל העיטור עצמו

ר אבא מרי וטען כבר "יצחק ב' זרחיה הלוי לחכמי מרשילייה בדין היתומים שהוציאו שטר חוב על ר

במקרה זה ..". תשובתנו הרמתה לאחינו ורבותינו שבמרשיליה יזכרו לטוב ולשלום. השמיטתו בחיי אביהם

.יצחק היה יוזם השאלה' ודאי שלא ר

135 .67-66' עמ, ת"בעה, אורבך

136במסורת המובאת בספר . רנ' עמ, )ה"תשל(סיני עו ', עזריאל טרבוט' סדר הפוסקים לר, 'זימר' ראה י

מסורת זו ". ת"ראה ר"ד "נמסר רק שהראב, קכא' עמ, ב"ירושלים תשכ, גדליה בן יחיא' שלשלת הקבלה לר

.ת בפרובנס" על ביקורו של ר276-275' ראה להלן עמ. יתכן ויש לה ביסוס במציאות

137ד "ראב, ל"הנ; 94' הע56' עמ, ביביליוגרפיה-ביו, זוסמן' ד עמד י"ת והראב" על קווי דמיון נוספים בין ר

H. Soloveitchik, Rabad of Posquières - A Programmaticראה גם . 6' הע159' עמ, שקלים

Essay, ,ץ "ופסור יעקב כמוקדשים לפר, פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה

חלק , מ"ירושלים תש, שלמון' אטקס וי' בעריכת ע, במלאת לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו וחבריו

. 14-17' עמ, אנגלי

138 .1' הע6' עמ, ז"וורשא תרנ, התורה והחיים בארצות המערב בימי הביניים, גידמן' מ

271

י "ד מתייחס לרש"המצוי בכתבי הראב" הצרפתי"כבר מחומר מועט זה הסיק גידמן בצדק שהכינוי

טברסקי ציין לשלשה ' י.139ת"מתייחס לר" הצרפתי האחרון"ת בעוד שהביטוי היחידאי "ולר

אורבך הוסיף על רשימה מצומצמת זו ' ואילו א, 140ת"ד את ר"מקורות נוספים בהם ציטט הראב

139, ן"ירושלים תש, פריימן' מהדורת ח, שםכתוב. ד על המאור בשלמותם" לאחרונה הודפסו השגות הראב

' עמ; הצרפתיים החדשים: ת"מכונה ר' ט' בעמ. וניתן להביא לקביעתו של גידמן דוגמאות נוספות

הוא " חכמי צרפת"ואילו בתואר , פג, עב, סז, סה' ת בעמ"מכונה ר' צרפתי'בתואר . הצרפתי האחרון=נו

, כא, יח, יז' ראה שם עמ" הרב הצרפתי"ד לרוב כ"י הראבי מזוהה ביד"רש. עג' בעמ, מכונה פעם אחת בלבד

' עמ, ם"זכה גם רשב" הרב הצרפתי"לתואר . כג, ד' בלבד ראה עמ" צרפתי"כג ועוד רבות אבל לעתים גם

ת אינו מקרי ויש בו כדי להעיד גם על "ד מכנה את ר"בעת שהראב" הרב"נדמה שהשמטת התואר . קפז, קעו

ם שפירושו לבבא בתרא נקלט בפרובנס כבר בשנות השלושים של "י ולרשב"יחס שונה מאשר יחסו לרש

ד נדרש "לשאלת משמעותה של צורת ביטוי זו בכתבי הראב. י" ראב-ד "ב על ידי חותנו של הראב"המאה הי

במקום . 39' הע149' עמ, ה"שמע בספרו על הרז-תא' ראה סיכומו של י. ד מראשיתו"המחקר שעסק בראב

חותן , י"הירבה להשתמש כבר ראב" צרפתי"שמע את הנקודה שבכינוי -הדגיש תא, 45-44 'עמ, אחר בספרו

. ם"כדי לציין את פירושיו של רשב, ד"הראב

140. 81' הע153' ד עמ"ראב, ל"הנ; 225' עמ, )ז"תשי(תרביץ כו , בעלי התוספות] ביקורת על[טברסקי ' י

, ד למסכת בבא קמא" הראשון הוא פירוש הראבהמקור. בביקורתו על אורבך הביא טברסקי שני מקורות

ושמעתי שתירץ ... ע"יעקב נ' הקשה תלמיד צרפתי לפני הרב ר: "קלט' עמ, קיידאן תש, אטלס' מהדורת ש

הביא מקור זה וציין שלא מצא בספרות התוספות פירוש * 49' הע67' ת עמ"בעה, אורבך.." והכל הבל... לו

הרי כי אז לא היה כל חידוש בכך , ת"ד היה ר"עקב אליו התכוון הראבי' לּו ר. ת והצדק עמו"זהה בשם ר

יעקב זה יש לחפש בפרובנס וניתן ' את ר. ת שהרי רוב תלמידיו צרפתים היו" הקשה לרצרפתישתלמיד

ם "יעקב הכהן שבצעירותו ביקר ככל הנראה בבית מדרשו של רשב' ר. להציע שני מועמדים לזיהויו א

, י"מבוא לתשובות ראב, קאפח' י; י-ט' עמ, ד"ברלין תרצ, מבוא לספר האשכול,אלבק' ראה ש. בצרפת

יעקב זה ואחיו מתוארת כישיבה ' ישיבתם של ר. יעקב בן משולם מלוניל' ר. ב. יב' עמ, ב"ירושלים תשכ

' עמ, ז"לונדון תרס, אדלר' מהדורת מ, ל"בנימן ז' ראה ספר מסעות של ר. שאליה הגיעו תלמידים ממרחק

וכל הבאים מארץ מרחק ללמוד תורה הם מפרנסים אותו ומלמדין אותו ומוצאין שם פרנסה ומלבוש : "'ד

לאור נסיבות אלו אין פלא שנמצא תלמיד צרפתי בבית מדרש ". מאצל הקהל כל ימי היותם בבית המדרש

השגתו ת הוא"ד בתורת ר"המקור השני אותו הביא טברסקי כהוכחה לשימושו של הראב. פרובנסאלי זה

ת המאפשרת לנשים לברך ברכת המצוות בעת "ד את עמדת ר"שם הביא הראב. ט"ג ה"על הלכות ציצית פ

ת יחד עם ההוכחה המיוחסת לו מלמדת "הבאת עמדתו של ר. שהן מקיימות מצוות עשה שהזמן גרמא

רסקי הוכחה הוסיף טב, 81' הע153' עמ, ד"בספרו על הראב. ת"ד את דברי ר"שאכן במקרה זה הביא הראב

ד שבעניין "בהשגה זו ציין הראב. ח"ז ה"ם בהלכות שחיטה פ"ד על פסיקת הרמב"נוספת מהשגתו של הראב

". ג דאיכא מכה בדופן בדיק לה"רוב המפרשים אומרים לחומרא דאע"בדיקת פשורי בריאה הסמוכה לדופן

נחמיה ' והא דר: זה ושם כתבד בעניין"בתשובתו הנמצאת בתמים דעים סימן יב ישנו דיון נוסף של הראב

התלבטותו .." כי עייננא בה שפיר אסתבר דלהיתרא קא אתי דאפילו ליכא מכה בדופן. דבדיק לה בפשורי

ת ושתשובתו המקילה "ד העולה משני מקורות אלו היא בדיוק התלבטות העיטור שנשלחה אל ר"של הראב

י שאותם "ת ורש"ד לעמדותיהם של ר" הראבסביר להניח שבמקרה זה התייחס. 255-251' תוארה לעיל בעמ

.Hראה . יק'סולובייצ' הכיר ככל הנראה דרך הצינור של בעל העיטור וכפי שהעיר על כך בצדק ח

Soloveitchik, ‘History Of Halakhah - Methodological Issues: A Review Essay of I.

272

. 141ת לבעל העיטור בעניין תנאי הנאמר בלשון על מנת בה דנו קודם לכן בהרחבה"את תשובת ר

ת "ידע על רד אמנם "ת אנו יכולים להסיק שהראב"ד לתורת ר"מניתוח התייחסויותיו של הראב

את . ת היו מוגבלות לשני צינורות עיקריים"פירושיו ותשובותיו של ר, אבל ידיעותיו את פסיקותיו

ד להכיר בעיקר דרך בעל העיטור ואילו את חידושיו ההלכתיים האחרים של "התשובות למד הראב

על . תד לרוב דרך ספר המאור שעליו השיג בשלב מאוחר של פעילותו הספרותי"ת הכיר הראב"ר

דוגמה לכך . ד משואלים שונים"שני צינורות עיקריים אלו יש להוסיף מידע מפוזר שהגיע אל הראב

:142נוכל למצוא בשאלה הבאה

ע כי שנינו "צ. מי שנשבע לחבירו כך וכך אתן לזמן פלוני אם יכול לישאל משבועתו או לא

פני המשביע אלא דהוה נראה שמי שחבירו משביעו אינו יכול לישאל אלא ב...במסכת שבועות

קשיא לן הא דמקשה בפרק שולח גט וליחוש דלמא אזלא גבי חכם ושרי לה אלמא דחכם מתיר

ל נהי דלכתחלה לית ליה למשרייה אבל אי "יעקב דרומרוג ז' ובתשובות דר. שלא בפני המשביע

וכל שכן שאפילו מי שחבירו משביעו שיתן לו מתנה ונשבע לו יכול לישאל על שבועתו. עבד עבד

היכא דנשבע מאליו שיתן לו מתנה לעשיר שיכול לישאל על שבועתו

ד אינו אלא היצג שאלה שאליה נדרש "טקסט זה המוצג בספר אורחות חיים כתשובת שאלה לראב

שני טיעונים מוזכרים כאן בשמו . ת"ד כאשר בגוף השאלה ציטטו השואלים את תשובת ר"הראב

בדיעבד ההיתר . א. שלא בפני המודר שאמור ליהנות מן הנדרת ביחס לאפשרות להתיר נדר"של ר

. במידה והנדר הוא לעשיר דהיינו היכן שאין מצוה אז ניתן להתיר את הנדר אף לכתחילה. ב. חל

את התשובה לכך ניתן למצוא ? ת זו על שני טיעוניה"ד את תשובת ר"מהיכן ידעו שואלי הראב

:143 קופפר'י הזקן שהודפסה על ידי א"בתשובה של ר

הוא שעשו להם ואין כאן שום ' טובא בעלמ] משה לגבעונים[=אלא ודאי שמעצמם נשבע להם ...

פ אין מתירין לו אלא "אע' לומ' וגם נר. ת"וכן נמצא בתשובת ר. רמאות אם יחזרו בהם ויתירום

פטר דבדיעבד הוי התרה ' תם לר' וכן השיב רבי...מ אם הותרו שלא בפניו מותר "מ, בפניו

.יצחק הזקן' כ מתשובת רבי"ע. מורהג

Twersky’s Rabad of Posquières’, Jewish History 5 (1991), pp. 90-91, n. 70. ראה גם

. ובסמוך לה78לעיל הערה

141 .67' עמ, ת"בעה, אורבך

142תמים =494' עמ, ב, ארחות חיים='סימן פ, ד"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, תשובות ופסקים, ד" ראב

רו על פי תמים דעים אולם אין י סימן "הרב קאפח הדפיס תשובה זו גם בתשובות ראב. דעים סימן רב

. הצדקה לייחוס זה

143 .168' סימן קו עמ, ג"ירושלים תשל, תשובות ופסקים, קופפר' א

273

ת להתיר נדר שלא בפני "באחת התיר ר. ת בעניין זה"י הזקן מצטט שתי תשובות שונות של ר"ר

בתשובה אחרת . המודר כאשר הנדר נעשה מרצונו של הנודר ואין בו צד של מצווה כל שהיא

שגם אם לכתחילה ת "קבע ר, ת שנרצח במסע הצלב השני"תלמידו של ר, פטר' שנמענה היה ר

י מצטט בתשובתו שתי תשובות "מכיוון שר. אסור להתיר נדר מסוג זה הרי שבדיעבד הוא מותר

אין ספק שידיעתם את , ד"ושתי תשובות אלו הן שמצוטטות על ידי שואלי הראב, ת"שונות של ר

י שנשלחה ככל הנראה לפרובנס ומהם הגיעה לידיעתו של "ת עברה דרך תשובת ר"תשובות ר

ת ניתן למצוא "ד אינה לפנינו אולם את התייחסותו לעמדת ר"תשובתו של הראב. ד"ראבה

:144ף במסכת גיטין"בהשגתו לרי

אין מתירין לו אלא בפניו לכתחלה הוא דלא אבל אם התירו מותר ' ומי שאמר דהא דאמרי

..כ היינו דכתיב ביחזקאל אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר"טועה הוא וא

שהכיר בתקפותו של היתר נדרים שנעשה שלא בפני , ת"כ על קביעתו של ר"ד חלק א"הראב

ת אינו אלא דברי "ועל כן ברור שהקטע המצוטט לעיל ובו מוצגות תשובותיו של ר, הנהנה מהנדר

שואלים פרובנסאליים . ד"ת אל הראב"לענייננו חשובה במיוחד הדרך בה הגיעה תורת ר. השואלים

י בתשובתו הביא את עמדות "ר. י הזקן בשאלה שקשורה הייתה בעניין זה"רפנו ככל הנראה אל

ת "ד בעמדותיו של ר"י יידעו את הראב"ת בנושא וחכמי פרובנס שלידיהם הגיעה תשובת ר"ר

.שעליהן הוא חלק בנמרצות

ת בפרובנס ניכרת החל "ת לפרובנס מגלה שהשפעתו של ר"בדיקה של תהליך חדירת תורת ר

ה "בהמשכה של התקופה פעל רז. ת כבעל אוטוריטה" בהן פנה בעל העיטור אל רמשנות השישים

ת במקום מרכזי בחשיבתו "כסוכן של תורת צרפת בפרובנס תוך שהוא מעמיד את ספר הישר של ר

העובדה העולה . 145שמע-תא' מהלך שתואר לפרטיו בידי י, הלכתית-ובפעילותו הספרותית

ד כמעט " לא נזקק הראב146 שנות פעילות ספרותית ענפהשבמשך קרוב לשלושים, מתיאורנו היא

או השיג עליה בזמן שכתב את - על ידי בעל העיטור -כ נשאל עליה "ת אלא א"לחלוטין לתורת ר

שאי היזקקות זו לא נבעה רק מסיבות של אי ידיעה , לאור האמור ברור. השגותיו לספר המאור

144 .ף"ב מדפי הרי" דף יח ע

145שמע מדגיש בעיקר את העובדה שבעל המאור הרבה להשתמש -תא. 112-106' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

שמע שבעל המאור ציטט גם פעם אחת - מראה תא שם119-118' ראה גם שם עמ. ת"בספר הישר של ר

יתכן מאוד שבעל המאור עצמו היה נמענה של . ת של ספר הישר"ת המופיעה בחלק השו"תשובה של ר

.תשובה זו

146 היא 1198ועד ל , ת עם רבינו תם"ב שבהן החל בעל העיטור בקשרי שו" משנות השישים של המאה הי

.ד"שנת פטירתו של ראב

274

ד למהלכו "התנגדות עקרונית של הראבהקשורות לזמן ולמקום אלא שיש בה כדי ללמד על

ם "י ורשב"תואר לו זכו רש, ד"בכתבי הראב" הרב"שלרוב לא זכה אף לתואר , ת"של ר" צרפתי"ה

תא ' ת בפרט זכתה להסבר על ידי י"ד לחכמי צרפת בכלל ולר"התנגדות הראב. 147"הצרפתים"

:148ר כתב שםבין השא. ה"ד לרז"שמע בעת שעסק בחילופי הדברים הישירים שבין הראב

, זנב הצרפתי(באופן עיוור " הצרפתים"ה נמשך אחרי "כי הרז, היא] ד"של הראב[=טענתו

ד והעדפת שיטת הצרפתים על שיטותיו של "ותוך התעלמות משיטת הראב, בלא בדיקה , )'וכד

ד תפס "הראב. יש לשער שזהו הרקע הפסיכולוגי האמיתי לטענה זו. ד במקומות רבים"הראב

ועמדתו של , קום של חשיבות לא פחות במאומה מזה של רבינו תם במקומובפרובאנס מ

על זו של , הן כפוסק והן כפרשן, ת"משמעי את משמעתו של ר-שהעדיף באופן ברור וחד, ה"הרז

עד כדי השתקת שמו (מקומו החכם והמיוחס והדרך שבה ביטא העדפה זו -ד חברו ובן"הראב

ואין לראות " הצרפתים"ד לטעון כנגדו את טענת "בהיא שעוררה את הרא) ד לגמרי"של הראב

.ד כלפי חכמי צרפת"בזה יחס של זלזול מצד הראב

. ה"ד על זיקתו הצרפתית של רז"שמע בא בעיקרו להסביר את ביקורתו של הראב-הסברו של תא

ולא רק לתלותו של , ד לחכמי צרפת"של הראב' האמיתי'כאשר אנו מציבים את שאלת יחסו

ד לעתים מזומנות "י שאותו מצטט הראב"ד לרש" נראה שיש לפצל בין יחסו של הראב,ה בהם"הרז

ושעמדותיו " צרפתי"ת המכונה לרוב "לבין ר" הרב הצרפתי"תוך שהוא מכנהו לרוב בתואר

אין ספק שקירבת הגיל בין . 149ד תמיד בכלי שני ולרוב לצורך ביקורת"מופיעות בכתבי הראב

עשויה , בן מחלוקתו, זרחיה' ת ביצירתו של ר"תו החלקה של רת לצד התקבלו"ד ובין ר"הראב

אלו " פסיכולוגיות"אולם נדמה שלצד הצעות , ת"ד בקבלת תורת ר"להסביר את הקושי של הראב

וגם , ת הינה מהלך פרשני והלכתי חדש גם בצרפת עצמה"יש להדגיש את העובדה שתורתו של ר

שדרכם הפרשנית לא הייתה רחוקה כל , ם" ורשבי"ד לקבל את תורתם של רש"אם נכון היה הראב

. 151"הצרפתי האחרון"ת " ובראשם את ר150"הצרפתים החדשים"לא נכון היה לקבל את , כך מדרכו

ד לבין זו של בעלי התוספות בכלל ורבינו תם בפרט "את ההבדל שבין דרכו הפרשנית של הראב

147 .139 ' ראה לעיל הע

148 .149' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

149ובשניהם ' כתוב שם'בתרא מוזכר פעמיים בספר -ם למסכת בבא"פירושו של רשב. 139' ראה לעיל הע

של י בתודעתו"ם למקומו של רש"קרוב יותר רשב, על פי תורת תארים זו". הרב הצרפתי"הוא מכונה

. ת" ר-ד מאשר לאחיו ותלמידו "הראב

150 .ט' עמ, ן"ירושלים תש, פריימן' מהדורת ח, כתוב שם

151 .נו' עמ, שם

275

כפי שהיא , ד"רשנית של הראבמיוסדת עיקר פעילותו הפ, לדעתו. 152שמע-תא' תיאר לאחרונה י

, על ביקורת וניתוח הסוגיה על הקשריה המקומיים, באה לידי ביטוי בפירושו למסכת בבא קמא

ד למסכת עבודה זרה מצא "בפירושו של הראב". השכל והסברה"כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן

מהלכים . הפרשנישמע נטייה פשטנית רבה ופנייה אל הפסק תוך ויתור על תנופת המשא ומתן -תא

שנהגו לחרוג מגבולות הסוגיה , פרשניים אלו שונים במידה רבה מדרכם של בעלי התוספות

המקומית ועל סמך השענות על בקיאותם הרבו לעסוק בניתוח השוואתי שיטתי של סוגיות

- המודעת והלא מודעת -ד היא שגרמה להתעלמותו "דומה שתחושה זו של הראב. התלמוד

.ת בפרט"עלי התוספות בכלל ושל רמיצירתם של ב

מבחינה היסטורית שאלה זו . ת"ד בתורת ר"עסקנו עד עתה במידת הכרותו ושימושו של הראב

ת בכשנות דור ובזמן פעילותו הוכר והוקר "ד צעיר היה מר"שהרי הראב" טבעית"הינה השאלה ה

לפחות , השנים ביניהםבשורות הבאות נראה שלמרות הפרש . ת על ידי בני זמנו הפרובנסאליים"ר

:153בספר אסופות מופיעים הדברים הבאים. ד"ת עמדה הלכתית של הראב"הכיר ר, במקרה אחד

מעשה היה שפעם אחת בגוי ששהת קתון של יין בביתו של ישראל ואסר הקיתון שיש בו היין

רה מן אך אין נשאר יין בקיתון ונגוב גם כן אינו כי היה טופח על מנת להטפיח ובא ישראל ועי

גרשום אם יין החבית אסור אם לאו והוא שאל אם יש ' החבית יין באותו קיתון ושאלו לרב ר

ל דאמר סלק "ד ז"מים באותו חבית ואמרו כן והשיב להם כי מותר בשתיה כמו שכתב הראב

ההתר כמי שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו ואחר כך נשא ונתן עם חכמי העיר אם אין בו מים

ד אבל "וזהו לשון התשובה מהראב....גמו בדבר ולא הוציאו לאור עקר הדבר מה דינו וגמ

הוציאו עליו יין מן הכלי הגדול לאחר שיבש עד שלא הדיח היין הנשאר בכלי ואחר הימים

יעקב הצרפתי ושאלנו לו השאלה הזאת והשיב שבחבית אין פקפוק ' ארוכים בא בעירנו ר

ן שבקתון נמי סבר אם יש בו מן היין המותר ששים מן שמותר ושבח מאד סברת הרב רבינו וביי

ז אבל סתם יינן בששים ואחר זה "היין האסור דכי אמרינן יין ביין במשהו הני מילי שנתנסך לע

המעשה מצאתי שאלה מבדירש על זה המעשה

הייתה מה דינו של יין שאופסן בכלי שבו היה יין 154גרשום' השאלה הראשונית שאותה נשאל ר

152 .208-205' עמ, ט"ירושלים תשנ, הספרות הפרשנית לתלמוד א, שמע-תא' י

153 .ב" ע56דף , 73י מוסקבה "כ, ספר אסופות

154משה ' שני קונטרסים בהלכה מאת ר'וסמן במאמרו ז' י. ד"גרשם זה הסמיך את דבריו על תורת הראב' ר

גרשם בן שלמה בן שאול בעל ' ציין את העובדה שר315, 285' עמ) ו"תשכ) (ח"ס(קובץ על יד ו ', בוטריל

גרשם בעל ' גרשם שבקטע זה עם ר' ד אולם לכאורה אין לזהות את ר"השלמן רגיל להסתמך על הראב

יעקב ' את ר" שאלנו"גרשם לפני הכותב המציין ש' ובתו של רהשלמן שהרי בקטע המתואר כאן נמצאת תש

276

גרשום על ' בתשובתו הסתמך ר. קודם לכן וכלי זה לא נוגב לחלוטין משרידי היין של הנוכרינכרי

ד שקבע שאם היה גם מים בכלי הרי שהיין שעורה לכלי לא נאסר שהרי ניתן "פסיקת הראב

רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין "להפעיל כאן את הכלל התלמודי

על פי התיאור המופיע בספר . 156ד מספר פעמים בתשובותיו"ופעל על ידי הראבכלל שה, 155"אותו

ד שהסתמכה על הכלל "ושבח מאוד את פסיקת הראב" עירנו"יעקב הצרפתי ל' אסופות בא ר

כדי להתיר את היין שבקיתון ". רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו"

אזי , אם יש אפשרות לבטל את היין האסור בשישים של היין מותר, תולדע. ת נימוק נוסף"הוסיף ר

ת שסתם יינם של נכרים "עמדה זו היא עמדתו המוכרת של ר. גם ללא המים חלים דיני הביטול

. 157המובא בספר הישר' מין במינו'עמדה שאותה ביטא בבהירות בסופו של פסק , בטל בשישים

ת "נמצאת ככל הנראה הן בחלק השו, ביקר בפרובנסשנכתבה בעת ש, ת"תשובתו הכתובה של ר

ל על ידי הרב קאפח ושהוזכר כבר קודם "של ספר הישר והן בקובץ התשובות הפרובנסאלי שי

.158לכן

עריבת . תשובתה. ל מעשה היה ונשאר יין נסך בקנקן מעט וערבתיו בחבית גדולה"ועוד לו ז

שבת היה159

ולא יכולתי להאריך בדברי אך אם160

ניצק נתערב מותר ואם היו על ידי

גרשם בעל ' ב בעוד שר"גרשם זה פעל לא יאוחר מסוף שנות השישים של המאה הי' דהיינו ר. הצרפתי

-132' עמ, ה"ירושלים תשמ, מרכז התורה בפרובנס, בנדיקט' ז' ראה ב. ג"השלמן פעל באמצעה של המאה הי

קט את רשימת החכמים הנזכרים בספר אסופות וביניהם ניתן למצוא שלשה הציג בנדי112' בעמ. 105

יש , לאור האמור. גרשם' ר, שלמה' גרשם בר' ר, אשר' שלמה בר' גרשם בר' ר: חכמים שונים בשם גרשם

כפי שניתן . ב"הינו חכם שפעל במחצית השנייה של המאה הי, גרשם המופיע ללא שם אביו' לקבוע שר

גם הוא נטה להסתמך על , )א1ראה לדוגמה דף (כמו גם במקרים אחרים בספר אסופות , לראות במקרה זה

רבי מנחם המאירי ובעלי -בין תורה לחכמה , הלברטל' גרשם בעל השלמן ראה לאחרונה מ' על ר. ד"הראב

. 38' ובהע141' עמ, ס"תש, ירושלים, ההלכה המיימונים בפרובנס

155 .ב" עבודה זרה עג ע

156 .ראה גם תשובה צב. ריט, סימנים קמד, ד"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, ות ופסקיםתשוב, ד" ראב

157 .282' עמ, סימן תעא, שלזינגר

158; 73' רוזנטל סימן מב עמ: לתשובה זו מקבילות רבות ראה. א" דף סג ע85י קאפח " ההעתקה על פי כ

' פסקי ר; עט' עמ, ב, ב"ירושלים תשכ, דיברו' מהדורת י, עץ חיים, יעקב חזן מלונדון; סימן עח, פ"תו, בלוי

, סופר' מהדורת ש, ט מלונדון שהודפסו בסוף ספר תוספות חכמי אנגליה על עבודה זרה"משה בן יו

, אור זרוע; 35' סימן תיט עמ, ה ב"ראבי; פה' עמ, ט"סימן אלף וע, ז"ה ע"ראבי; 182' עמ, א"ירושלים תשל

' עמ' סימן ה, חסידה' ל ש"שה; ל סימן שכ"ם ד"מהר; סימן שעגפ"ם ד"מהר; רפא, עבודה זרה סימנים ריח

. ב69' עמ326י פאריז "כ; כ

159אולם . נסיון לפירוש ביטוי זה' א' וראה שם הע" ערוכת השבת ולא יכולתי להאריך בדברים: " ברוזנטל

.י קאפח"ב וכוונת הדברים היא שהתשובה נכתבה בערב שבת וכפי שבכ/'סביר שהוחלף כאן כ

277

'יודעי161

בחביות כדי לבטל מעט יין שהיה בקנקן ואפילו נתערב לתוכו מותר וכן הרגלתי בעירי

י סלק את מינו כמי שאינו אם יקר מקרה "בכל חבית וחבית כדי להתיר ע' כדי מים או ב' לערב ג

מין במינו ופירשתי בפסק ' שפסקתי כי סתם יינם בס[כ "בעניין זה שאירע לכם ועאפ

]שכתבתי162

לא סמכתי על זה להתיר לא לי ולא לאחרים אך אם הפסד מרובה יותר מדאי

התורה חסה על ממונם של ישראל ואני לא אחוס ולא אורה בו להתר

ת "ד המופיעה בספר אסופות זהה במבנה שלה ובטיעוניה לתשובת ר"ת לפסיקת הראב"תגובת ר

שתשובה זו נכתבה על ידו כתגובה לשאלה שאותה נשאל וברור על כן , י קאפח"אותה העתקנו מכ

ת "בתשובתו הזכיר ר, יתרה מזאת". שבח מאד"ד עליה הוא "בפרובנס ושאת תשובתו של הראב

אלא במקום , ת לא שהה במקומו"ומסתבר על כן שהדברים נכתבו בעת שר, "עירי"את הוראותיו ב

ום אחר זה אינו אלא אחת מערי ומן העדות המובאת בספר אסופות נוכל ללמוד שמק, אחר

.163פרובנס

הכרות , ד"ת עם תורת הראב"התיאור המופיע בספר אסופות המלמד על הכרותו של ר, אולם

נראה , למרות שאין לפקפק באמינות הדיווח המפורש. הוא יחידאי, שנעשתה על אדמת פרובנס

ת " ביקור ר-רה ההכרות הנסיבות בהן נוצ. שאין להסיק מסקנות מרחיקות לכת על טיב הכרות זו

. מלמד על כך שלפנינו אירוע מקומי ומקרי שאינו מלמד על הכלל-בפרובנס

85י קאפח "משהו על כ. 6.7

י זה תוארך במכון לתצלומי כתבי יד כבן המאה "כ. 85י קאפח "בפרק זה הוזכר מספר פעמים כ

באוצרות בית , ירושליםי זה נמצא אף הוא ב"המשכו של כ. וכתיבתו זוהתה כביזנטית, ו"הט

: 165י"על פי תיאורו של קאפח יש בחלקו הראשון של כה. 164הספרים הלאומי

160, ל"ראה שה. אולם בכל עדי הנוסח האחרים של התשובה לא מופיעה מילה זו" לא" ברוזנטל נוסף כאן

. 165' הע' כ' חסידה עמ' ש

161 . מים: בעדי הנוסח האחרים

162קיומה של התוספת מוכח גם ממבנה . התוספת על פי רוזנטל והיא מתועדת בכל עדי הנוסח האחרים

. הטיעון של התשובה

163ואם שמתם מים מתחלה קודם שנפל : "מופיעה התשובה בורסיה קצת שונה) 158' עיל העל(ל " בשה

על פי נוסח ". לשום מיםבארצנווכן נוהגין . האיסור אתם ידעתם שאני אומר סלק את מינו כמי שאינו

.ל פרובנסהיינו צרפת מו, מול ארצם של הנמענים' ארצנו'ת הנגיד את "ר, יחידאי זה

164 .120 40: סימנו

165 .ז' עמ, מבוא, י"ת ראב" שו

278

יוסף הלוי אבן ' ר, בתוך תערובת של תשובות רבינו נסים בן יעקב מקירואן=] י "תשובות ראב[

ובעיקר, יוסף בן פלאת' ר, יעקב מלוניל' משולם בר' ר, יצחק בן ברוך' ר, רבינו יעקב תם, מגאש

ד "ד בעל ההשגות ודברי פולמוס חריפים בין הראב"תשובות חשובות מאוד מחתנו הראב

]על הלכות לולב [=ד "ן על הראב"ה והשגות הרמב"והרז

:166י מכיל על פי תיאור אחר של קאפח"חלקו השני של כה

, ד"אחריו פירוש מסכת קנין להראב..אחריו ספר בעלי הנפש ...ד על בעל המאור"השגות הראב

.ן לסדר נשים"ספר הזכות להרמב, ה"להרז] קנין. ל.צ[רוש מסכת מועד קטן פי

ב שעליה נספחה "כ ברובו מתורת חכמי פרובנס בני המאה הי"הקובץ השלם היה מורכב א

הופעת . א"ומיעוטו מתורתם של חכמי ספרד וצפון אפריקה בני המאה הי, ן"התייחסות הרמב

השאלה אותה ראוי לשאול היא כיצד השתלבו תשובותיו ו, ת בקובץ זה מפתיעה"תשובותיו של ר

בתוך הקובץ הפרובנסאלי הזה שאסף אל קרבו בעיקר את , החכם הצפון צרפתי המובהק, ת"של ר

ת "סביר בעיני שפתרון לחידה זו ניתן להציע לאחר ניתוח קטעים משל ר. תורת חכמי מקומו

.י"המופיעים בכה

בפרסום זה הדפיס הרב . 167קאפח פירסם הרב קאפח בנפרדי "ת הנמצאים בכ"את קטעי ר, כזכור

ת אולם כפי שהעיר הוא עצמו בהערותיו "י כקטעי ר"קאפח שמונה עשרה סעיפים שזוהו בכה

י "ששה עשר הקטעים הנותרים מופיעים בכה. 168ת"שניים מן הקטעים הללו אינם כנראה משל ר

.169 קאפחבחמשה מקבצים המפוזרים לאורך החיבור ושעל סדרם לא שמר

ת שלגביהן הוכחנו בפרק זה שהן תשובות "הנם תשובות ר, מבין ששה עשר הסעיפים הללו חמשה

ת שעסקה "ג בפרסומו של קאפח מכילים את תשובת ר-כך סעיפים א. ת שנשלחו לפרובנס"ר

ד ושבעניינה דנו בפרק זה "תשובה שעמדה לפני בעל העיטור והראב, בענייני תנאים ויבשות לולב

ת תוך זיקה "תשובה שנכתבה על ידי ר, ת בעניין יין נסך"הנו תשובת ר' סעיף י. 170עמיםמספר פ

166 .ז' מבוא עמ, , ה"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, בעלי הנפש, אברהם בן דוד

167 .100-81' עמ, )ח"תשכ) (ח"ס(קובץ על יד ז , קאפח' מהדורת י, תשובות רבינו יעקב מרומרוג

168ח שזוהה בגלל חילוף גרפי כקטע משל "אלא פירוש רא אינו "ת ואילו קטע י"אין כל קשר לר' לקטע ה

.ת"ר

169מהדורת קאפח = א " טו ע-ב "דף יד ע: 'יחידה א: י בצורה הבאה" מקבצי התשובות נמצאים בכה

= א " נג ע-ב "דף נב ע: יחידה ג. ג-מהדורת קאפח סעיפים א= א " כב ע-ב "דף כ ע: יחידה ב. יז-סעיפים טו

דף : יחידה ה. יא-מהדורת קאפח סעיפים ו = א " סד ע-ב "דף ס ע: יחידה ד. ד, מהדורת קאפח סעיפים יח

.יד-סעיפים יב= א " פ ע-ב "עח ע

170 . ובמצוין שם264-262' ראה לעיל עמ

279

ת לבעל העיטור שעסקה "ואילו סעיף יג הוא תשובת ר, לביקורו בפרובנס שאותו תיארנו קודם לכן

. בענייני חזקות

ת שנמענן "י קאפח הנם תשובות ר"כ שחמשה מתוך ששה עשר הקטעים הנמצאים בכ"מצאנו א

י זה הנם תשובות של "ת הנמצאים בכ"כ להניח שרובם של קטעי ר"סביר יהיה א. יה איש פרובנסה

אל קובץ מקורי זה סופחו במשך הזמן גם . ת"ת שנשלחו לפרובנס ונערכו שם כקובץ תשובות ר"ר

י קאפח את "ומקובץ שכזה לקח עורך כ, 171קטעים מספר הישר שהגיעו לפרובנס בצינורות שונים

. שאותם שיבץ בחטיבות שונות בליקוטו וזאת על פי צרכיו וטעמו הספרותייםת "קטעי ר

כך בעניינה . ת מסוג זה רומז בעל העיטור בחיבורו כמה פעמים"סביר בעיני שאל קובץ תשובות ר

ת אותה "ת השיב אליו לבין תשובת ר"של ריאה דסביך בבישרא מפריד בעל העיטור בין תשובה שר

ת הקשורה בהגדרת בגד החייב בציצית מצא בעל העיטור "את תשובת ר. 172"תשובות"הוא מצא ב

תשובות "ואילו את התשובה הדנה בענייני תנאי כפול הוא מצא ב, 173"תשובות שהשיב לפניו"ב

בעל העיטור שכפי שראינו לאורכו של פרק זה היטיב לתאר את הסיטואציה . 174"ל"יעקב ז' הרב ר

ת ידע להפנות את תשומת לבנו גם אל הקובץ "יו של ראו הושבו אליו תשובות/בה נודעו לו ו

ת שנשלחו לפרובנס "קובץ שבבסיסו עמדו תשובותיו של ר, ת"הפרובנסאלי של תשובות ר

.ת"ושבעריכה מאוחרת יותר כלל חומרים נוספים פרי עטו של ר

ת אליו היוו בסיס הקובץ שעמד כבר "ת ושתשובות ר"מיהו אותו חכם פרובנסאלי שפנה אל ר

ת נוספת המובאת בספר "תשובה לשאלה זו יתכן ונוכל למצוא בתשובת ר? לפני בעל העיטור

:175העיטור

אבל גט שנחתם בשני עדים כשירין ומצא אחד מן השוק ואמר לו הבעל חתום וחתם שלא

.בפניהן כשר וכן השיב רבינו יעקב בתשובתו שהשיב לי

:176ה"זה נמצא בספר ראבית בעניין כשרותו של גט מסוג "תשובה מפורטת משל ר

ת קצת דוגמת שאילת טעות חתימת "ר נתן לר"אחר זמן מצאתי שאילות ששאל רבינו משולם ב

171. שמע-תא' זרחיה הלוי בספר המאור שלו וכפי שעמד על הדברים בהרחבה י' שהחשוב שבהם הנו ר

.112-106' עמ, ה"רז, שמע-תא' ראה י

172 . 84, 81' ובשינויי הנוסח שבהע256' ראה לעיל עמ

173 .106' ובהע262' ראה לעיל עמ

174 .108' הע263' ראה לעיל עמ. ו" כך על פי כי

175 .ד"לד ע, סין וחותמין קיום טופ-מאמר שמיני , עיטור

176 .לט' עמ, סימן תתכב, תשובות, ה" ראבי

280

. ב אבא מורי)ו(סופר שכת

כ "אדם שאמר לסופר כתוב גט לאשתי ולעדים חתמו ונכתב ונחתם בשנים ואח. ילמדנו רבינו

כי יש . ם מה תהא עליומצא הבעל השלישי מן השוק ואמר לו שיחתום וחתם שלא בפניה

...ואני אומר. מפקפקים בדבר מיהא דאמרינן עידי הגט אין חותמין זה בלא זה

על דבר הגט אשר אחרי שנחתם . משולם' מעתה ועד עולם ברוב שלום יושלם הרב ר. תשובה

]... המערערים על הגט[=בכשרות חתם שלישי מן השוק וחתם שלא בפניהם ומייתי ראיה

....בזאת הדין עמו וכשר... חלק עליהם ואמר ] משולם שהכשירו' ר[=ואדוני

ואומר לו לרב ידידיה שמור ושמעת שלא להוציא לעז על גיטין כשרין כי בעוונותינו שרבו הרבה

עשו כן ונענשו ואין הדבר נראה לשם שמים כי פשוט הדבר שיותר כשר הגט כשחתם שלישי

חר מוציא לעז על גיטין הראשונים ושמעתי והמצריך א. שלא בפניהם ממה שחתם בפניהם

לפרסם , בני המלכות אחר חתימות הרבנים' שנמצא על ידי רבותינו על זכרון דברים החתימו

.ושלום. הדבר

ת בעניין "ת מלמדת ללא כל צל של ספק שנמענה של תשובת ר"פתיחתה החרוזה של תשובת ר

יצחק בעל העיטור ' נתן ממלאון ולא רמשולם בן' כשרותו של גט שנוסף עליו עד שלישי היה ר

:177ת רק"ו של ספר העיטור מופיע לפני תשובת ר"ואכן בכי. כפי שמשתמע מספר העיטור עצמו

ל בתשובה"וכך השיב רבינו יעקב ז

שעל , ידידיה' ומן העובדה שלקראת סופה הוזכר חכם בשם ר, משולם' כ לר"תשובה זו הושבה א

משולם בעת ' יש ללמוד שתשובה זו נשלחה לר, 178פר ידיעותפעילותו במלאון יש בידינו מס

ת שהתקיים מסביב לשנת "משולם כמה שנים לפני פולמוסו עם ר' במלאון שהה ר. ששהה בעיר זו

. ב"לא לפני ראשיתן של שנות השישים של המאה הי, ועד למותו1153

ת השלושים של המאה משולם שהיגר עוד בשנו' שר, במידה הזהירות הנדרשת, כ להציע"ניתן א

כ " ולאח179ם"אליהו ורשב' תחילה לפריש שם ישב בדין יחד עם ר, ב מנרבונא לצפון צרפת"הי

תיפקד גם כחולייה חשובה בהעברת , ת"למלאון שם עמד בקשר אינטנסיבי ולא רק פולמוסי עם ר

צידן כשל, עוד בתקופה בה שהה בפרובנס, ת שנשלחו אליו"תשובות ר. ת לפרובנס"תורתו של ר

177 .ג" דף לב ע143ו " כי

178ידידיה בן לוי שהיה נמען ' ידידיה זה הוא ככל הנראה ר' ר. 339' עמ, ה"מבוא ראבי, אפטוביצר' ראה א

חכמי צרפת , ןגרוסמ' יוסף טוב עלם ראה א' על יחוסו לר. 257' עמ, ת המופיעה במחזור ויטרי"תשובת ר

משולם בעיר מלאון כפי ' ידידיה זה היה נוכח בעת פטירתו של ר' ר. 52' עמ, ה"ירושלים תשנ, הראשונים

.תרמט' שניתן ללמוד מספר המנהיג עמ

179 .78' ראה לעיל עמ

281

ת שעמד לפני בעל העיטור וקובץ "היוו את בסיסו של קובץ תשובות ר, ת"תשובות נוספות משל ר

משולם ' כשם שהביא עמו ר. 85י קאפח "ת ששובצו בכ"זה היה גם הבסיס ממנו נלקחו תשובות ר

יבוא שגרר בעקבותיו את הפולמוס המפורסם שבו נדון בפרק הבא של , את תורת פרובנס לצרפת

.180ת בפרט בפרובנס"משולם גם סוכן של תורת צרפת בכלל ושל תורת ר' כך שימש ר, זהחיבור

180 288' משולם עוד בתקופה בה שהה בנרבונא ראה להלן עמ' ת שנשלחה לר" על תשובה נוספת של ר

. 'ט –' סעיפים ח

282

283

:פרק שביעי

עיון מחודש: פולמוס רבנו תם ורבנו משולם

הקדמה. 7.1

ב התנהל בצפון צרפת פולמוס בין רבנו תם ובין רבנו "במפנה שנות החמישים של המאה הי

חכם פרובנסאלי שפעל בעת הויכוח במלאון הנמצאת דרומית , )משולם' ר: להלן(משולם בן נתן

שם מופיעות שלש מאיגרותיו , 1ת של ספר הישר" השועיקרו של הפולמוס הודפס בחלק. לפריש

מהם הלכתיים ונוהגיים , קרוב לעשרים עניינים שונים. 2ת"משולם וחמש מפרי עטו של ר' של ר

נדונים בפירוט רב , ל בכלל ובתלמוד בפרט"ומהם דיונים הנסבים על גרסאות שונות בספרות חז

סוגיות תלמודיות מוזכר ונדון בהקשרים ולמעלה ממספר כפול של , בחילופי האיגרות שבספר

, באיגרותיהם של שני חכמים אלו מלמד, אפילו חטוף משהו, עיון. שונים במהלכו של הפולמוס

ל "אלא שגם פריסתם במרחבי ספרות חז, שלא רק כמות הנושאים הנדונים גדולה עד מאוד

כך ניתן . ה יוצאת דופןכמו גם סוגי הדיונים המועלים בפולמוס זה הם רחבים בצור, והתלמוד

למצוא בפולמוס דיונים העוסקים בשאלות הלכתיות מעשיות כאפשרות להתיר טבילת נדה

דרך קביעות הלכתיות חסרות משמעות מעשית , בשעות היום והצורך בברכה על נר של שבת

ישירה כמו הדיון בעניין הפרשת תרומה שלא מן המוקף ועד לדיון בנוסחה של ברייתא בתורת

לצד העניין שמעורר הפולמוס מבחינת . נים העוסקת בטהרת כלי חרס שנטמאו בטומאת זבכה

הן בעת שהוא מתייחס לפעילותו הפרשנית , ת"ראוי לתשומת לב סגנונו החריף של ר, תכניו

1 .106-73' עמ, נ-סימנים מג, רוזנטל

2ת מלמד על כך שלא כל איגרותיו של "משולם שישנן בידינו לבין אלו של ר' הפער בין מספר האגרות של ר

משולם ' ת שהייתה איגרת של ר"ן ללמוד מדברי ררוזנטל העיר על מקומות בהם נית. משולם שרדו' ר

סביר להניח שחוסרים אלו קשורים . הערה א, יב, מח'; הערה א, ד, מד, רוזנטל: ראה. שאינה לפנינו

מדרך הצגת הפולמוס בספר הישר . משולם' בתהליכי העריכה של ספר הישר ועל כן החוסר הוא בדברי ר

7הערה , 72' עמ, ת"בעה, לדעת אורבך. חות הפולמוסנראה שסדר הופעת התשובות תואם את התפת

. היינו לפני סימן מג, ראויים היו להיות בתחילתו, נ המופיעים בסיומו של הפולמוס-סימנים מט, ובסמוך

היא לחזור ולהזכיר בתשובות מאוחרות , ת בפולמוס זה"דרכו של רקשה לקבל קביעה זו מכיוון ש, לדעתי

נ העוסקות בטהרת כלים אינן מוזכרות בפולמוס מחוץ לסימנים - אגרות מט.לכן עניינים שנידונו כבר קודם

לפני שאלת , יתרה מזאת. ועל כן קשה לקבל את ההצעה שדווקא סימנים אלו פתחו את ההתכתבות, ל"הנ

ובסופה של , "ם"וגם שאל איך הציעה של ברייתא דתורת כהנים וזו שאל הר: "משולם בסימן מט מופיע' ר

סביר על כן . ועכאשר סיומה של התשובה קט" מצאתי"מופיעה המילה ' ת הנדפסת בסימן נ"תשובת ר

ומעולם לא היו , נ צורפו לפולמוס בשלב כל שהוא של עריכת או העתקת ספר הישר-להניח שסימנים מט

. חלק מהפולמוס המקורי

284

, יתרה מזאת. ולמניעיו-משולם ' ר-משולם והן כאשר הוא מתייחס לאיש ' וההלכתית של ר

בה הוא מתרה בהם לבל ישמעו , איגרת לבני קהילת מלאון עצמםת"במהלך הויכוח מפנה ר

משולם בצורה ' משולם תוך הבעת חשד במניעיו ובמגמותיו של ר' להנחיותיו ההלכתיות של ר

שאין לה אח ורע בהתכתבויותיו של , כמדומה שפנייה מסוג זה. 3שאינה משתמעת לשתי פנים

ת לעמדותיו ולדרכו "גם על המשקל הרב שיחס רמלמדת לא רק על יחודו של הפולמוס אלא , ת"ר

משולם ' בפרק זה אנסה לעמוד בהרחבה על התפיסות ההלכתיות והפרשניות של ר. משולם' של ר

לפני שאגש לניתוח זה ברצוני לדון . ת שהן לדעתי הבסיס והמניע להתפרצות הפולמוס"ור

ושלאחד מהם אף , ולמוסמשולם שאינם חלק מן הפ' ת ור"בתיארוכו של הפולמוס ובקשרי ר

.התייחסנו בסיומו של הפרק הקודם

תיארוך הפולמוס. 7.1.1

, אחד מנושאי הפולמוס הוא. את השנים בהם מתנהל הויכוח ניתן לקבוע במידה רבה של סבירות

בחלק החידושים של ספר הישר מופיע פסק ארוך ומפורט . קביעת השנה בה תחול שנת השמיטה

:4לבו של הפסק מופיע חישוב ממנו ניתן להסיק את השנה בה נכתב הפסקב. ת הדן בעניין"של ר

אלפים ותתקט למניין שאנו מונים עכשיו' וקעב דאחר חורבן ששלמו ד

ת תשובה שהשיב לבני "בהמשך אותו פסק מזכיר ר. 1149=תתקט'כ בשנת ד"פסק זה נכתב א

. 1149נערך לפני , מעין סכום שלושפסק זה הוא, כ נוכל לשער שהדיון כולו"מלאון בעניין זה וא

כשנה בה נכתבת 1153=במכתבי הפולמוס הדנים בבעיית השמיטה מוזכרת שנת תתקיג, אולם

הסתירה הגלויה שבין שני המקורות מצאה את ביטוייה גם במחקר . 5האיגרת בעניין השמיטה

', בני מלאוםכאשר השבתי ל'קבעו שהמשפט , 7ואורבך, 6מהדיר ספר הישר, רוזנטל. המודרני

. 1149ת שנכתב בשנת "נוסף לאחר הפולמוס לפסק של ר, המופיע בחלק החידושים של ספר הישר

שהויכוח , 8שמע-תא' טען י, לעומתם. 1153 הפולמוס עצמו התרחש מסביב לשנת, על פי קביעה זו

ואילו איגרת הפולמוס היא המשכו של , וכפי שמשתמע מחלק החידושים, 1149התחיל לפני

3 . 74' עמ, ת"בעה, אורבך: ראה גם. סימן מה, רוזנטל

4 .401-400' עמ, סימן תרצ, שלזינגר

5 .76' עמ, מד סעיף ב, רוזנטל

6 .ט' הע77' עמ, שם

7 .6' הע72ת "בעה, אורבך

8 .9' עמ, ה"רז, שמע-תא' י

285

לו קטע תרצ במהדורת שלזינגר . א. שמע-שתי נקודות מקשות על קבלת עמדת תא, אולם. יכוחהו

משולם בעוד ' סביר שההתמודדות הפרשנית הייתה עם גישתו של ר, היה נכתב לאחר הויכוח

שבה , משולם' ת עצמו בתשובתו לר"ר. ב. משולם' שלמעשה אין בקטע הזה כל זכר לעמדתו של ר

:9כתב, כשנת כתיבתה 1153מצוינת שנת

במהדורא קמא כתבינן וחזרתי ... אשר חרשתם בעגלתי שפירשתי בשמועות תנא דבי אליהו ..

..ודנתי

משולם שהוא ראה את ' ת יכול היה לחשוד בר" ברור שר1153מדברים אלו הנכתבים בשנת

פר הישר ת לשמועה זו מופיע בסימן תרפט בס"פירושו של ר. 'תנא דבי אליהו'פירושו לשמועת

העניין הנדון בשני . 1149דהיינו בסימן שקודם לסימן תרצ בו הופיע המשפט המאזכר את שנת

והוא הדרך הנכונה לחישוב שנות היובל והשמיטה כאשר שני הסימנים , הסימנים הללו הוא אחד

ת לשמועות תנא "כ שפירושו של ר"ברור א. ב"ע-א"מתייחסים לסוגיית הבבלי בעבודה זרה ט ע

ת עמד בתחילה "ועל כן סביר יותר להניח שפירושו של ר, אליהו כלל את שני הסימנים הללודבי

וכהצעת רוזנטל " כאשר השבתי לבני מלאום"ת את ההערה "ורק בשלב מאוחר יותר הוסיף ר

.ואורבך

' לגבי גילו ומעמדו של ר. ת כבן חמישים ועצמתו הלימודית מוכרת וידועה לכל"בעת הויכוח היה ר

. 10 לערך1120משולם נולד ב ' אורבך שיער שר. שמע-לם בעת הפולמוס התדיינו אורבך ותאמשו

א "ז, משולם בעשרים שנה בקירוב' הוכיח תא שמע שיש להקדים את תאריך לידתו של ר, לעומתו

.110011לסביב

ת כן בע-משולם הינו אם' ר. 12שמע נראים משכנעים לחלוטין ועליהם ניתן להוסיף-נימוקיו של תא

שנדידתו לצפון צרפת באה לאחר שהספיק לשבת בדין , ת"בן גילו של ר, הפולמוס חכם מבוגר

משולם ' ר. 13 נרבונא-' רוב החכמים של כאן'ונמנה על , י בעל האשכול"יחד עם ראב, קודם לכן

9 .77' עמ, רוזנטל

10, שמע-תא' על השתלשלותה המחקרית של קביעת אורבך ראה י. 24ובהערה , 128' ת עמ"בעה, אורבך

.9' עמ, ה"רז

11 .10-9' עמה "זר, שמע-תא' י

12אליהו מפריש ' ר, ת"שאלה זו הופנתה אל ר. ן מופיעה שאלה בעניין חזקת חלונות"בסופו של ספר ראב

1120משולם נולד ב ' אם נניח כדעת אורבך שר. נתן-משולם ובנו ' ממלאון ענו על השאלה ר. משולם' ור

ון המתקיים באמצען של שנות משולם ישתתף בדי' אזי קשה יהיה לראות את האפשרות שבנו של ר

.247' ב לתארוך שאלת החלונות ראה לעיל עמ"השישים של המאה הי

13 128' ת עמ"בעה, אורבך; 10-9' עמ, ה"רז, שמע-תא' משולם בנרבונא ראה י' לעניין מועד פעילותו של ר

286

גדול חכמי צפון -ת "כ מהגר צעיר הקורא תיגר על מנהיגותו הלמדנית וההלכתית של ר"אינו א

אלא חכם מנוסה שאינו מוותר בקלות על דרכי הפירוש והפסיקה שאותן הכיר -ת ההיא צרפת בע

.היטב במשך פעילותו בנרבונא

משולם שאינם קשורים בפולמוס' ת ור" קשרי ר-. 7.1.2

יתכן שחלק . משולם התקיימו גם מחוץ לפולמוס בו נדון בפרק זה' ת ובין ר"חילופי דברים בין ר

. ורו חלק מהפולמוס אבל ברובם של המקרים אין בידינו להכריע בשאלה זומקשרים אלו היה במק

.להלן אציג בקצרה את המקורות הללו

העניין הנדון שם הוא קבורת מת . ה יום טוב"ב תוד"שבת קלט ע=ה והאידנא"תוד, א"ו ע, ביצה. א

שפנייתו של מדרך הצגת הדברים בידי בעלי התוספות כמו גם מן העובדה. ט שני של גלויות"ביו

.14משולם ניתן ללמוד על אווירה פולמוסית גם בדיון זה' ת הייתה לבני העיר מלאון ולא אל ר"ר

מובאים הדברים , אברהם' ש משנץ לאחיו ר"בתשובת ר. רז' עמ, סימן תתקצא, ה תשובות"ראבי. ב

:הבאים

והיו הנשים ת עצמו או ממורי הקדוש שהיה כבר מקוה אחד"ואני שמעתי ואיני יודע אם מר

ת והטעם לא "מחממות יורה מליאה מים ומשליכות למקוה לחמם בימות החורף ואסר להם ר

.נאמר לי

ת התיר "בתשובתו הוא העיד שר. 15ש משנץ נדרש אף הוא לעניין זה"נמען תשובת הר, אברהם' ר

נא לישב בדין משולם חזר לנרבו' משולם בידי אורבך אילצה אותו לקבוע שר' של ר" הצערתו*. "24הערה

הצעה זו בלתי אפשרית . י" שהיא שנת פטירת ראב1159 שהיא שנת הפולמוס לבין 1153בין , י"עם הראב

שאלה זו . ן על שאלת חזקת החלונות"משולם השיב יחד עם בנו מהעיר מלאון לראב' ר. א. משתי סיבות

תרמט ' בספר המנהיג עמ.ב. י"ב דהיינו לאחר פטירת ראב"נשאלה בראשית שנות השישים של המאה הי

אך בצרפת בעיר מלאון ראיתי מחלוקת בין החכמים : "משולם בעיר מלאון' מובא תיאור על פטירתו של ר

את [=שצוה בשעת פטירתו שלא להסירו ' ל שראה את רבנו משולם מנרבו"ידידיה ז' על זה והגיד לי הרב ר

ולא לאחריה ועל כן צודקים 1159לפני שנת משולם לא חזר לנרבונא לא ' כ שר"ברור א". מעליו] הטלית

והספיק לפעול בבית דינה של נרבונא עוד לפני הגירתו , 1100משולם נולד מסביב לשנת ' שמע שר-דברי תא

נות בתוך מהתבטאויות שו. ב"לצפון צרפת שהתרחשה ככל הנראה בסופן של שנות השלושים של המאה הי

לפני מגוריו . מסויימת עוד לפני פרוץ הסכסוך תקופהמשולם התגורר במלאון' הפולמוס מתברר שר

ם ועל כן נראה שהגירתו לצפון צרפת "משולם פרק זמן גם בפריש וישב בדין יחד עם רשב' במלאון שהה ר

ב כאשר סמוך להגעתו הוא כבר ישב בדין "הייתה לכל היאוחר בראשית שנות הארבעים של המאה הי

משולם נולד בסביבות ' גם עובדות אלו מובילות לקביעה שר. 28-30' עמ, ת"ר, ריינר: לעניין זה ראה. בפריש

.1100שנת

14 . ובסמוך לה3' ראה לעיל הע. ת את אחת מאיגרותיו לבני מלאון" גם במהלכו של הפולמוס ממען ר

15 .קנז' עמ, ד"ירושלים תשנ, אפפעל' מהדורת ג, ספר הנייר

287

ת"את תשובת ר. לחמם מקוה אם באמצעות מים חמים ואם באמצעות אבנים או מתכות לוהטים

:האוסרת הוא הסביר כך

ן לאסור רק התרה בהם להזהר במקוה שלם יען כי הם אינן בני "ת לא החמיר במלאו"וגם ר

כי אולי יהיה המקוה חסר וישלימוהו באותן מים שאובין חמין ' תורה ולא היו בקיאים בדיני

.אבל לא להורות איסור

המובאת כנימוק , נם בני תורההקביעה שבני מלאון אי. כ לנשות מלאון"ת הייתה א"תשובת ר

אמנם . ט שני של גליות"ת בעניין קבורת המת ביו"מובאת גם כנימוק לפסיקת ר, ת"להוראת ר

העובדה שהתשובה נשלחה לנשות מלאון כמו , אולם, א עשה בנימוק זה שימוש משני"יתכן שריצב

. מלמדים גם כאן על אוירה פולמוסית' שאינן בני תורה'גם הביטוי

: העניין הנדון שם הוא כיצד יש לפרש את מימרתו של רב. ה שמונה"תוד, א"בתרא טו ע- בבא.ג

". שבתורה יחיד קורא אותם] אחרונים[=שמונה פסוקים

משולם הכתובה בסגנון נוח ' ת לר"במקור זה ישנה תשובת ר. סימן תתקכב, תשובות, ה"ראבי. ד

. ידידיה ממלאון' משולם מול ערעוריו של ר' ת תמך בעמדתו של ר"ביותר ושמתוכנה עולה שר

.16מסגנונה של האיגרת יש ללמוד שהיא לא הייתה קשורה לפולמוס

משולם לתקנת החזרת הנדוניה ' במקור זה מופיעה תגובת ר. רמז קנה, מרדכי כתובות. ה

: ת"המיוחסת לר

דין ולית דיינא שנים להחזיר החצי אבל אם עדיין ביד האב לית ' ושמעתי שיש תקנה אפילו בב

פ שרבינו משולם הביא ראיה מן המדרש ותם לריק כחכם זה המשיא "היכא דקאי תיקום אע

בתו ומתה שאבד בתו ואבד מעותיו ומשמע אפילו תוך שנתו רבינו תם מתרץ דמיירי כגון

..שהחזיק הנדוניא] מאחר) [לאחר(שהחתן מוחזק במעותיו דאז לא מפקינן מיניה 17

.

' עמ, ל"יורק תש-ניו, בלוי. י.מהדורת מ, ט מלונדריש"משה בן יו' האלפס לרהתוספות שעל. ו

ושעסקה בענייני מורדת , 18ת המובאת בשלמותה בספר הישר"במקור זה מופיעה תשובת ר. שסד

' משולם גם ר' לבית דין בו פעלו חוץ מר, ת לפריש"תשובה זו נשלחה על ידי ר. 19וכפייה על גט

16 .281-280' ראה לעיל עמ. משולם עוד בתקופה בה שהה בפרובאנס' זו נשלחה לר יתכן שאיגרת

17תשובות , קופפער' א; קצא' עמ, )ו"תשכ(סיני נח , בירורים, אברמסון' ש: לגבי נוסחו של קטע זה ראה

יתכן שבקטע זה נעשתה מניפולציה שיצרה . 316' עמ, ג"תשל, ירושלים, ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת

.גם אם לא היה קשר כזה במציאות, משולם' ת ור" ישיר בין רקשר

18 .סימן כד, רוזנטל

19 .80-78' דיון בעניינה של תשובה זו ראה לעיל עמ

288

. ם"אליהו מפריש ורשב

משולם אלא גם על דרך העברת מסורות ' ת ור"המלמדת לא רק על קשרי ר, עדות מאלפת. ז

): א119גליון בצד דף (1לי 'י ורצי"הלכתיות שלא דרך הכתב נמצאת בכ

ת מקנקן שלו לכוסו של עבד "ת ולן שם ועירה לו ר"משולם שנשתלח לר' ומעשה בעבדו של רבי

את אשר עשיתי ' ל כה תאמר לאדוניך כאשר ראית"שהיה אוחז בידו ושתה הנשאר בקנקן וא

. עליו' כך שמעתי מעיד

על תשובה . 20מופיעה תשובה המתירה קריאת התורה מחומשים, י אב בית דין"בתשובות ראב. ח

. משולם' משה בן יוסף ור' ר, י בעל האשכול"זו חתומים חמשה חכמים פרובנסאליים ובהם ראב

". יעקב חולק עליהם' ורבי: "א ובסופה נכתב33 דף 108יפיורי י מונט"תשובה זו מופיעה גם בכ

:21ם שם מופיע"ת לפסק זה מופיעה בגליון תשובה של הרמב"עדות נוספת על תגובת ר

ל ספר תורה לקרות וקראו בחומשין מפני הדחק "משולם ז' תוספת פעם אחת לא היה לרבי

". ל על זה"תם ז' דכיון שאין להם איסור אין לחוש לכבוד ציבור ופיס רבי

וסביר שהיא נשלחה , 22ילי'י ורצ"י המופיעה בכ"ת בעניין זה מצוטטת בתוך תשובת ר"תשובת ר

משולם ' לפני הגירתו של ר. דהיינו, י"משולם עדיין נמצא שם במחיצת ראב' לנרבונא כאשר ר

:לצפון צרפת

ורא בהם כקורא על פה שלח דאין לקרות בהן והק. לקרות בחומשין' שרגילי' ת על אות"השיב ר

מצויין ועשויין כגליון וגם הם הותרו ' שאין ספרי נביאי' משו, להקל' פ שבהפטרה יש רגילי"אע

' ת אפי"מצויין הרגילו להקל אבל בקריאת התורה אין להקל כלל דס' שלא כדין ומתוך שאי

' ילים מברכיאחת אין בו בכשרות והמק' יריע' ש זה אפי"כ. בו' אחת אין קורי' חסר בו יריע

לבטלה אלא ' התורה אין להם ורבנן אסמכו ברכ' על לא תשא ושכר קריא' ברכה לבטלה ועוברי

לברך ברכה ' ש אלו המזידי"מפי חברו חייב לנדותו כ' תשא שחמור ביותר ואף השומע הזכר

יצחק ' לבטלה אם יחזרו בהם הא והמשנה ראוי לנזיפה אם לא יחזור בו והצור ישפות לנו שלו

שמואל' בר23

.

20 .י"סימן ר, י"ת ראב" שו

21ראה גם מגדל עוז על משנה . 43' תשובה רצד הע, ב, ו"ירושלים תשמ, בלאו' מדורת י, ם" תשובות הרמב

.ד"ט ה"ספר תורה פהלכות , ם"תורה לרמב

22 .א" ע372דף , Heb 1ילי 'י ורצ" כ

23לאור זאת קשה . ת בתוך תשובתו הוא"י הזקן והוא ששילב את תשובת ר" התשובה חתומה בידי ר

י מביא "כאשר ר, לרוב. י עצמו"ת והיכן מתחילים דברי ר"להכריע בוודאות היכן מסתיימת תשובת ר

יש ללמוד , י לא כתב דבר"מכך שבמקרה זה ר. בולות הציטוטת הוא מסמן את ג"בתשובתו תשובה משל ר

289

משולם ' שמו של ר. 24י הנמצא בדרמשטדט"נמצאת בכ" גדולי נרבונא"ת ל"תשובה נוספת של ר. ט

משולם ' אולם ניתן לשער שמכיוון שמבין חכמי נרבונא מצאנו בעיקר את ר, לא פורש בתשובה

:הרי שהוא נמנה גם על נמעני תשובה זו, ת"בקשר עם ר

זו ' והשיב מפרש' צינו שכוס של ברכת המזון שוה מ זהושלחו גדולי נרבונא לרבינו תם היכן מ

... ' ובשביל שנזדמנו לו על ידי רבקה נתן לה עשר' אלקי אברה' אליעזר שבירך ברוך ה' דר

'זהו' הרי מ, ברכות' משקל ובברכת המזון יש ד25

מובאת , 26'פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי מבעלי התוספות על התורה'בספר . י

במקור . בליל שבת על ידי הציבור' מגן אבות'משולם בקשר לאמירת תפילת ' ת ור"לוקת בין רמח

דבר שקשה להעלותו על הדעת באווירה , ת מעמדתו הראשונית"זה מתוארת גם חזרתו של ר

.27המתקבלת מעיון באגרות הפולמוס המופיעות בספר הישר

גישות להבנת הפולמוס. 7.2

משכו את תשומת לבם , משולם' ת ביחסו לר"וס לצד הבוטות בה נקט ריחודו הסגנוני של הפולמ

עד שהפכו אלה לעיקר במחקר ואילו לתכניו של הפולמוס כמו גם לשיטות הלימוד , של חוקרים

ת ראה "וייס בסדרת מאמריו על ר' ה' כך א. והפסיקה של חכמים אלה כמעט ולא ניתנה הדעת

אורבך שתיאורו ' ואילו א, 28רת צרפת את חזות הפולמוסת ובקנאותו לתו"באישיותו הנרגנת של ר

שכעסו של , קבע', בעלי התוספות'את הפולמוס הנו מן הקטעים הרחבים והמוכרים ביותר בספרו

משולם אינו אלא חכם המחפש אהדה בקרב קהלו על ידי ביטול מנהגים ' ת יצא מכיוון שחש שר"ר

ה הפוכה לאור המצב הרוחני הירוד ששרר זאת בתקופה בה ראוי היה לנקוט גיש, מחמירים

: לבירור השאלה כולה ראה. 89-90' ראה גם מחזור ויטרי עמ. ת"שהתשובה כולה היא תשובת ר, ככל הנראה

.181-171' עמ, ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון'', שלנו'הקריאה בחומשים , 'תא שמע' י

24עמנואל שהפנה את תשומת ' ש' תודתי לדר. ד' עמ107 דף cod.or. 25 ספריית המדינה, י דרמשטדט" כ

.לבי לתשובה זו

25תוספות השלם אוצר , גליס' ראה גם י. יהודה החסיד' מובא הסבר זה בשם ר, סימן שצט', א, באור זרוע

. רסד' עמ', ב, ג"ירושלים תשמ, פירושי בעלי התוספות

26 .רעו' עמ, ו"נתש, ירושלים, הערשקאוויטש. מהדורת א

27, ב"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, פירוש רבינו אברהם מן ההר; ה ואין"א תוד" ראה גם יבמות סא ע

דוגמא -מעריב בזמנו ושלא בזמנו 'ץ במאמרו "כ. ראה גם השערתו של י, בנוסף. ה רבינא אמר"ד, שם

.185' עמ, ד"ירושלים תשמ, הלכה וקבלה', הלכה וחברה, לזיקה בין מנהג

28 .259' עמ, ת" תולדות ר

290

:29בקהילות באותה העת

משולם ביטל מנהגים מקובלים והנהיג טעויות ' שר, עיקר הקפדתו של רבנו תם נובע מתוך זה

, קולותיו והיתריו של רבנו תם נגעו בעניינים של מאורע ומקרה... וקולות לנשים ולטפשים

היינו בשאלות שהועמדו , או שיש בהם חסרון כיס, דברים שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בהם

משולם בשאלות ' ולעומת זאת עסק ר. פסקיו היו מכוונים לבעלי הוראה. על ידי תנאי החיים

, אבל דברים אלה היו בבחינת הלכות של פרהסיא', בדברים שאין בהם ממש': פחות חשובות

ולא היתה , את הציבור היהודיהמאחדים, שלהן התרגלו פשוטי עם והפכו להיות סדרי ציבור

משולם לא עמד על ההבדל היסודי הזה והוא עומד לפרוץ פרצות ' אם ר....כל סיבה לבטלם

רבנו תם נוטל ... עליו לפנות לרב לשאול בעצתו-אגודות -ולעשות את קהילות ישראל אגודות

מנהגים שהם לבין , לעצמו את סמכות ההבחנה בין מנהגי שטות ומנהגים שאין לסמוך עליהם

משולם שברצונו להטיל את מרותו על מקומות ' ולא הכחיש את טענתו של ר, תרבות טובה

שסמכותה תוכר על ידי קהלות , ההכרה בצורך לרשות מרכזית. מרוחקים ממקום ישיבתו

, המגלה סימני התפרקות, הכרה זו היתה פרי תנאי התקופה. עולה מבין שורות דבריו, ישראל

.... במידה מספקתשלא שמו להם לב

או , לשיטתו של וייס-הרומזים למניעים פסיכולוגיים , אל ההסברים הללו להתפרצות הפולמוס

לאחר , לדעתו. 30איגוס' א' נוספה הצעת הסבר פרי עטו של י, דתיים לשיטתו של אורבך-חברתיים

ההלכתית השבר היה חריף מאוד מכיוון שהמסורת. מסע הצלב הראשון חל שבר במסורות הלמוד

חכמי הדור שלאחר מסע הצלב עשו . ו הייתה אורלית"והלימודית של התקופה הקודמת לתתנ

שלא ניתן ליצור שחזור , אליבא דאיגוס, ת הבין יפה"ר. מאמץ גדול כדי לשחזר את החומר האבוד

נאות של הטקסט התלמודי ללא דיוק בהעתקה ועל כן הוא יצא בצורה חריפה כל כך נגד ההגהות

הפך הדיון , ב"מכיוון שבמאה הי, זאת ועוד. משולם' מודיות הבאות מבית מדרשו של רהתל

משולם לקבל ' לא היה מוכן ר, והניתוח התלמודי להיות הגורם המכריע בעולמה של ההלכה

פיות כמחייבות כאשר נגד מגמה זו יצא -הגאונים והשמועות העל, מקורות אחרים כספרות האגדה

כץ ' שאל שלש הגישות הללו כאחת ניתן להפנות את ביקורתו של ידומה. ת בעצמה רבה"ר

29 .79-83' עמ, ת"בעה, אורבך

30 I. Agus, ‘R. Jacob Tam’s Stringent Criticism of R. Meshullam of Melun, in its

Historical Setting’, in: Essays on the occasion of the seventieth anniversary of the

Dropsie university, Philadelphia 1979, pp.1-10.

291

:31של אורבך' בעלי התוספות'שבמקורה הוקדשה לספר

אם יש בהסברו של אורבך משום , ואף לגבי הבנת המחלוקת עם רבינו משולם מותר לשאול

קובל מה עורר את רבינו משולם לנקוט עמדה סוטה מן המ, עדיין לא נפתרה הבעיה. הסבר מלא

ת עצמו ולכל הדור ההוא שהם "ומה אירע לר. עד שבא לתקן גרסאות ולשנות מנהגים במחי יד

האם כל זה ניתן ...מגיעים לפסקי הלכה בלתי מקובלים ומביאים אף את עצמם לידי מבוכה

לתפיסה רק כביטוי לעצמאותם הגדולה של בני הדור ולא גם במושגים הנוגעים להתפתחות

?ההלכה גופה

מושגים "ולהסביר את הפולמוס ב, ץ"כ' שלפנינו מנסה לענות על האתגר שאותו הציב יהפרק

שלא , הטענה העיקרית שתועלה בפרק זה היא. ץ"כלשונו של כ" הנוגעים להתפתחות ההלכה גופה

' היסטוריים וחברתיים ואף לא פרטי הלכה או תיקוני הנוסח שקבע ר, רק גורמים פסיכולוגיים

ת יצא על "עיקר כעסו של ר. משולם' ת לצאת בחריפות כה רבה נגד ר" רהביאו את, משולם

אם לא , ת כבעייתית"ושאותה ראה ר, משולם' השיטה הפרשנית והגישה ההלכתית בה נקט ר

ת "משולם לבין ר' מחילופי האגרות שבין ר. ביחס להמשכיותה ורציפותה של ההלכה, מסוכנת

זו הפרובנסאלית המבוטאת , הלכתיות/רשניותניתן ללמוד על קיומן של שתי אסכולות פ

צרפתית בשאלות -ת המייצגת את הגישה הצפון"ולעומתה גישת ר, משולם' בעמדותיו של ר

.משולם' ת ור"בארבעה נושאים עקרוניים נפלגו דרכיהם של ר, לדעתי. הנדונות

משולם ' דורש ר, כאשר מופיע בתלמוד מונח איזשהו.פרשנות על בסיס השוואת מונחים. א

להלן נראה . ל בכלל"שפירושו של המונח יהיה זהה בכל היקרויותיו בתלמוד בפרט ובספרות חז

לפרש קטע מדרשי ואף , משולם לשנות את נוסחו של התלמוד' הניעה את ר, שתביעה פרשנית זו

ת פירש בכל המקרים הללו את המונח על פי הקשר הסוגיה וללא מחויבות "ר. להסיק הלכה

. 32דרך הופעתו במקורות אחריםפרשנית ל

משולם ראה במקרא ובספרות התנאים מקור לגיטימי ' ר.נגישות ישירה לחומר שאינו תלמודי. ב

31 .346' עמ, הלכה וקבלה, אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א

32 דבר אמור בשני -מדה שנית : "סימן רכה', תמים דעים'הנדפס בספר ' ספר הצבא'כתב ב, זרחיה הלוי' ר

ת "ה בעניין זה היא כעמדת ר"עמדתו של רז..". מקומות בלשון אחד ועניין שניהם חלוקים ורחוקים זה מזה

ספר הצבא הנו חיבור העוסק במתודולוגיה . ששוויון מונחים אינו גורר בעקבותיו בהכרח שוויון פרשני

בן זמנו , מחד, ה היה"רז. מידות העוסקים בבירור מונחים תלמודיים-עשר סימנים -תלמודית ובו שלשה

מפתה לחשוב . שרת ואף הרבה להשתמש בספר הי"ומאידך הושפע ביותר מתורת ר, משולם' וארצו של ר

' צרפתיותו'ה בבעייתנו נבע מתוך זיקה כל שהיא לפולמוס שלפנינו וזאת על רקע "שעיסוקו הנרחב של רז

על ההשפעות הצרפתיות על . 31-29' עמ, ה"רז, שמע-תא' י: על ספר הצבא ראה. של חכם פרובנסאלי זה

. ואילך106' עמ, ה ראה שם"רז

292

. ת שלל עמדה זו מכל וכל"ר. להכרעות הלכתיות ואף בסיס להבנה ולקריאה חדשה של התלמוד

ואף יצא , בדרך זומשולם' בתגובתו הוא חלק על כל פרטי ההלכה והפרשנות שהוסקו בידי ר

. בהצהרות עקרוניות נגדה

משולם ראה את הספרות התנאית והתלמודית כמערכת סגורה ' ר.מעמד החומר התלמודי. ג

הופכת היא להיות קובעת ההלכה , אחר שהתפרשה כראוי. האמורה להתפרש מתוך עצמה

גורם , ת האגדהכשם שראה בפרשנות הגאונים ובספרו, ת בנוהג"ראה ר, לעומתו. הבלעדית

.33המשפיע על פירוש הסוגיה וכמובן גם על הכרעותיה

ת נהג לבחון את התוצאה ההלכתית המתקבלת מהתלמוד במבחן " ר.שיקולים חוץ תלמודיים. ד

הוא עשוי לדחות את , ת כבלתי סבירה"כאשר מסקנת סוגיה כלשהי נראית לר. סבירות חיצוני

ת אף כאשר המנהג המקובל "ציין ששיקול זה חזק בעיני רראוי ל. נוסחה או לפרשה בדרך מקורית

. משולם בעניין זה תואמת את עמדתו בסעיף הקודם' עמדת ר. תומך ותואם את מסקנת התלמוד

כך אין , כשם שאין ספרות הגאונים והמדרש יכולה לשנות את ההלכה המתקבלת מן התלמוד גופו

.סקנות הבבליבכוחה של אינטואיציה כל שהיא יכולת לערער את מ

34פרשנות על בסיס השוואת מונחים. 7.3

"אמרה תורה "7.3.1

:ת"משולם לר' כתב ר, א, בסימן מג

כי לא מצינו בכל , כך נראה בעיני שהיא עיקר" מנה שנים וקדש יובל"כי גרסת , דע לך רבינו

.אלא בדבר פשוט ומפורש שהצדוקים מודים בו" אמרה תורה"התלמוד גירסא

עניינה של הסוגיה הוא . ב"למוד הנידונה באיגרת זו נמצאת במסכת מנחות דף סה עגירסת הת

נוסח התלמוד שעמד . הוויכוח בין בייתוסים לבין רבן יוחנן בן זכאי ביחס למועדו של קרבן העומר

: משולם היה' וכנראה שאף לפני ר, ת"לפני ר

ש סמוך לביאתו ניכר אף מה חד, מנה ימים וקדש עצרת, אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש

. עצרת סמוך לביאתו ניכר

33' ובתשובותיו לר: "51' עמ) ז"תשט(, בחינות ט, הנהגתה של תורה, בן ששון' ה' ח: על נקודה זו ראה

, הוא רואה עצמו. י"רש, רבינו גרשם, רב האי: משולם הוא אף עושה כעין שלשלת של מורשת תורנית

שמחוץ לא על מרכז הוא נלחם כי אם על מעמדה של הספרות. חולייה אחרונה בשלשלת זו, כמדומה

.יר ונרחיב נקודה זובדברינו להלן נגד". לתלמוד

34 מכיוון שפרק זה מתמקד בפולמוס כפי שהוא מופיע בספר הישר מהדורת רוזנטל צוין בפרק זה רק

.במידה והסעיף משתרע על מספר עמודים צויין גם מספר העמוד הרלוונטי. הסימן והסעיף

293

מתייחס בתלמוד באופן " אמרה תורה"משולם מכיוון שלדעתו הביטוי ' נוסח זה אינו מקובל על ר

נוסח , מדעתו, משולם' מתוך תפיסה זו הציע ר". דבר פשוט ומפורש שהצדוקים מודים בו"עקיב ל

העומד בדרישת האחידות הפרשנית , " יובלאמרה תורה מנה שנים וקדש: "אחר לקטע התלמודי

.35"אמרה תורה"אותה הוא הציב לביטוי

משולם יכול היה לתמוך את תיקונו בטיעון ' בחינת הקשר הסוגיה במנחות מלמדת על כך שר

, ועל כן סביר להניח, הסוגיה הנידונה מציגה פולמוס המתנהל בין הפרושים לבייתוסים". פנימי"

-היינו , טיעון שלפחות מבחינה מתודית יהיה קביל על בר הפלוגתאשטיעון הפרושים יהא

, ולּו לצורכי הפולמוס, חייב להיות" אמרה תורה"משולם לטעון שהביטוי ' יכול היה ר. הבייתוסים

' מלמדים שר ת"משולם והן סגנון תגובת ר' הן נוסח דברי ר, אולם". דבר שהצדוקים מודים בו"

סיבה ראויה ' האחדותי'משולם ראה בנימוק ' ברור אפוא שר. 36המשולם לא השתמש בנימוק ז

לקביעה . שהוצגה בדברינו' הקשרית'וזאת תוך התעלמות מהסיבה ה, לשינוי נוסח התלמוד

):א, ד"רוזנטל מ(ת בשתי דרכים "נוסחית זו הגיב ר-פרשנית

שתלמידים , ובעל התלמוד כתבו, ויש לך לדעת שמי שכתב מנה ימים וקדש החדש דווקא כתב

ליסטים שכמותך , היתה גירסת מלכותך כן' ואפי. 37המגיהים אינם מגיהים דברים של תימה

וגם הלכות , ח מאפריקי היה וכתב כמותינו"שהרי ר, ש שיודע אני שאינה כן"וכ, כיבשוה

ועוד כי שיבוש גדול כתבת כי לא יאמר אמרה . גדולות מאספמיא ברוב הגהותיך לא הסכימו

ה דקאמר מפני מה אמרה "ושפיל לסיפיה דר. שקר הוא, ר שהצדוקים מורין כןתורה אלא בדב

.כ אין צדוקין מודין"ומפני מה אמרה תורה נסכו לפני בחג ודבר זה בע' תורה הביא עומר וכו

בטענתו השנייה . משולם בנוסחאות התלמוד' ת מכוון אל דרך טיפולו של ר"טיעונו הראשון של ר

בדיקה , ת"לדעת ר. משולם' שהפעיל ר- דרישת האחידות -שני ת עם הכלי הפר"מתעמת ר

לבין מעמדה של מצווה " אמרה תורה"שאין התאמה בין הביטוי , בספרות התלמודית מלמדת

מניסוח . ועל כן לא ניתן לדרוש אחידות ביחס למונח זה, כלשהי בעיני פרושים וצדוקים כאחד

35המוצגות בתוספות משולם וכן מן השאלות ' מדרך הצגת דברי ר. ה מה חדש"ב תוד"מנחות סה ע: ראה

מנה שנים "ולא , "מנה ימים וקדש יובל"משולם שעמדה לפניהם הייתה ' ברור שגירסת דברי ר, לשיטתו

.כפי שבספר הישר" וקדש יובל

36דההיא דמנחות לעיקר , הא ליתה, תשובה לצדוקיםואם מפני שהיא: "ת"משולם כתב ר' בתגובתו לר

ת "מניסוח הדברים ברור שר". כא התם שאין הצדוקים מודין בודטובא נמי אי, דרשה נשנית ולא לתשובתם

.משולם שזהו אחד משיקוליו' רק חשד בר

37רוזנטל . 288' עמ, ג"ירושלים תשכ, ספר חנוך ילון?', חייא גם בן אחותו' רב בן אחי ר, רוזנטל' ש' ראה א

.lectio difficiliorת אלו הגדרה עברית קולעת למונח הפילולוגי "רואה בדברי ר

294

ת על הסף את גישתו הפרשנית "לא שלל ר, למוסשלפחות בשלב זה של הפו, טיעון זה אנו למדים

.משולם אלא מציגה כיישום מוטעה של דרך שלפחות מבחינה עקרונית היא אפשרית' של ר

מגע נכרי ביין בוסר. 7.3.2

משולם ביחס ליין הנעשה מענבי בוסר שנגע בו ' ת על היתרו של ר"מופיעה תגובת ר, ג, בסימן מו

. והם מחלקי הפולמוס שהושמטו בשלב כל שהוא, זה אינם לפנינומשולם בעניין' דברי ר. נכרי

ת והן באמצעות "י ניתוח תגובת ר"משולם הן ע' נראה שניתן לשחזר חלק מטיעוני ר, אולם

:ת"באיגרתו כתב ר. הסתמכות על חיבורים המצטטים חלקים מן הפולמוס

, הלא יש ששותין ממנו, רעהי גוי מה נהנית מה תתהלל ב"גם על כניסת מים לבוסר להמשיכה ע

וגם ראינו שהחמירו חכמים ביין אטו יין המתנסך ולא גזרו מים אטו מים המתנסכין

-משולם על מנהג מקומו ' בראשונה הסתמך ר. משולם' ת מוצגות שתי טענות של ר"בדברי ר

אלא יין הנעשה מענבי בוסר אינו קרוי ייןואילו בחברתה הוא קבע ש, "הלא יש ששותין ממנו"

משולם שהמשקה ' קביעת ר. מים וביחס למים לא נגזר מעולם איסור שתייה כאשר נגע בהם נכרי

על בדיקת משמעה של המילה , התבססה ככל הנראה, הנעשה מענבי בוסר הוא מים ולא יין

משולם הפעיל גם כאן ' ר. 38כפי שהוצגו הדברים בידי בעלי התוספות, בספרות התלמודית" בוסר"

מכיוון שהוא מצא במקורות שונים שמשקה . הדורשת אחידות בפרשנות מושגיםאת שיטתו

. הרי שאין אפשרות להחיל עליו את דיני היין, היוצא מענבי בוסר הנו מים ולא יין

):שם(ת "משולם כתב ר' הלכתי אותו הציב ר-כתגובה על האתגר הפרשניֹ

הוא גירוע ופתרונו מתחיל , בוסרפ ששיערו חכמים הוא "ומי יבחין מה הוא אותו בוסר ואע

ועוד בחומץ מצינו שהתירו מגע גוי אבל בוסר לא מצינו וקשה זה הדבר מהיתר חומץ . גרעין

י כתישת בוסר ודישה ושחיקה של ענבים "ואני ראיתי שנה אחת שלא שתו יין אלא ע. לכתחלה

.קהות וקשות וקטנות ביותר ולדבריך לא נהג נסך באותה שנה

ישנו קושי מציאותי להבחין בין יין בוסר ליין רגיל ועל כן . א. ורכבים משלשה טיעוניםת מ"דברי ר

ל היתר מפורש למשקה זה כשם שמצאנו ביחס "לא מצאנו במקורות חז. ב. אין להתיר יין בוסר

האם ייתכן . בשנה אחת לא היו ענבים בשלים וכל היין נעשה מענבי בוסר. ג. לחומץ בן יין

38בעל (תוספות על מסכת עבודה זרה לרבינו אלחנן ברבינו יצחק ; ה אי"תוד, ב"עבודה זרה כט ע

מדבריהם אנו . ה משום"ד, ב"דף כט ע, א"הוסיאטין תרס, פרענקיל' מהדורת ד, ל"מדמפיר ז) התוספות

, גיטין ג: מיםמשולם הסתמך על שתי משניות כדי לקבוע שמשקה הנעשה מענבי בוסר נקרא' למדים שר

.ד, שביעית ח; ח

295

?39א היה יישום להלכות יין נסךשבאותה שנה ל

, "בוסר"משולם קבע שיין בוסר אינו נאסר במגע גוי בהתבסס על בדיקה השוואתית של המונח ' ר

שתיקת המקורות ואינטואיציה הלכתית , ת השיב בטענות משניות כבעיות באבחנה"ואילו ר

ניתוח . קבלמשולם אינה יכולה להת' הקובעת שהמסקנה המתקבלת מניתוחו ההשוואתי של ר

שאין בדבריו דחייה עקרונית של דרישת האחידות הפרשנית שהגיעה מבית , ת מלמד"טענות ר

ת מוצא בעניינינו קשורות יותר לתוצאה ההלכתית שאליה "הבעיות שר. משולם' מדרשו של ר

, משולם ראה בדרכו הפרשנית דרך מחייבת' בעוד שר, אולם. משולם ולא בדרך הפרשנית' הגיע ר

ת דרך אפשרית ששיקולים שונים בפירוש הסוגיה "ראה בה ר, מוצא משימוש קבוע בהשאין

.קודמים לה

ברכה על נר של שבת. 7.3.3

משולם ' ת לקביעת ר"הגיב ר, 40)ד, רוזנטל מה(משולם ' עירו של ר, ת לבני מלאון"במכתבו של ר

ותגובתו החוזרת , )ו, טל מזרוזנ(משולם לאיגרת זו ' בידינו תשובת ר. שאין לברך על נר של שבת

י "אולם ניתן לשחזרה ע, משולם אינה לפנינו' איגרתו הראשונה של ר). ו, מח, רוזנטל(ת "של ר

):ד, רוזנטל מה(ת "באיגרתו כתב ר. ת אליו וספרות בעלי התוספות"ניתוח דברי ר

ת ברכה גם שמעתי שעקרו ברכת נר בשבת וחיללו המקדש וחבת המצוה כי כמה חובות טעונו

דלא משום חיבת מצות הוא אלא , ואינו דומה למים אחרונים שחובה ואינם טעונים ברכה

... משום סכנה

ברכת מים , היינו, שאין להשוות בין שני דברים שהוגדרו בתלמוד כחובה, ת"בשורות אלו טען ר

אחרונים וברכת נר שבת41" ובותח"משולם שהשווה בין שתי ה' שהיה זה ר, ת נלמד"מתגובת ר .

כך אין לברך על הדלקת , "חובה"שכשם שאין מברכים על מים אחרונים למרות הגדרתם כ, וטען

משולם מפרש ופוסק בעניין ברכת נר של שבת באותה מתודולוגיה שראינוהו קובע את ' ר. 42הנר

ת "אולם התנגדות ר, וכפי שהוא קבע הלכה בעניין יין ענבי בוסר" אמרה תורה"נוסח התלמוד ב

זהות , ת"לדעת ר. ין זה מוצגת בצורה עקרונית יותר מאשר בשתי הדוגמאות הקודמותבעני

39 .317-316' ראה דיון בטיעון זה להלן עמ

40 .264-263' עמ, סימן קצט, א, ה"ראבי: ראה גם

41 . א"חולין קה ע: לגבי מים אחרונים ראה. ב"שבת כה עבבלי : לגבי נר של שבת ראה

42וצים לומר דאין לברך ויש שר': ה חובה"ב ד" בצורה מפורשת מוצגים הדברים בתוספות שבת כה ע

.'...ת דשיבוש הוא"אהדלקת נר מדקרי ליה חובה כדאמרינן מים אחרונים חובה ואין טעונים ברכה ואומר ר

296

המונחים אינה קובעת את משמעותם ההלכתית אלא בדיקת ההקשר ההלכתי של כל אחת מן

האחת משום -הוא שונה ' חובות'מכיוון שבמקרה זה מתגלה שסיבתן ומקורן של ה. הסוגיות

כשלעצמו יכריע את אופי " חובה" אזי אין כל אפשרות שהמונח ,ואילו חברתה משום מצווה, סכנה

ת שולל מבחינה עקרונית את תקפות "שבדוגמה זו אנו מוצאים לראשונה את ר, כמדומה. ההלכה

ת מסתפק כאן בבדיקת התוצאות "אין ר, שלא כבמקרים הקודמים. משולם' גישתו הפרשנית של ר

ת באופן ישיר עם הגישה " זה התמודד רבמקרה. משולם' העולות מדרכו הפרשנית של ר

, משולם' בדיקת הקשר הסוגיה קודמת לפרשנות ההשוואתית הנקוטה בידי ר, ולדעתו, העקרונית

.בעניין זה כבסוגיות אחרות

איסור אכילה בין מנחה למעריב בשבת. 7.3.4

מנחה משולם התיר לאכול בין' ת על כך שר"קבל ר, בשתיים מהאיגרות המופיעות בפולמוס

אך , ת בעניין זה"משולם כתב לר' גם כאן ברור שר). יב, מח; ו, מה, רוזנטל(לערבית של שבת

שנמעניה היו בני , באיגרתו הראשונה בעניין זה. דבריו אינם לפנינו ועלינו מוטלת מלאכת שחזורם

:ת"כתב ר, מלאון

פורצי גדר לאכול בין חופרי גומץ ו] על[כי יתחמץ לבבי , עוד זאת אדרוש לבני מלאום יאמץ

ויש ללמוד . והלא לא כן עשו אבותיכם. תפלת המנחה לתפלת ערבית ומפיקים מגן בגאוה

דאמרינן התם השותה מים בין השמשות גוזל את החיים ואת , מברייתות וממדרש אגדה

.ע"ומעשה אירע בלותיר ובא מעשה לידי סכנה וכן שמעתי מאבא מורי נ .המתים

ת ושבו נכתב שהשותה מים בין השמשות גוזל את החיים ואת "בידי רמדרש האגדה המצוטט

והן בנוסח המדרש כפי שהוא מצוטט בידי , הן בנוסח המדרש גופו. 43המתים הוא מדרש תהילים

ת אנו למדים שלדעתו תחולת האיסור "אבל מתוכן דברי ר, לא מוזכר באיזה יום חל האיסור, ת"ר

משולם החסרה בספר הישר ' כת פסחים מובאת תגובת רבמרדכי למס. 44היא לכל הפחות בשבת

):ד"דף לו ע(שלפנינו

, ת למה היה עושה כן"ורבנו משולם הנהיג במלאון עירו לאכול לאחר מנחה בשבת ושלח לו ר

".ש מן המנחה"בע] השותה) [האוכל(כל "והשיב לו כי מצא במדרש שלו דגריס

43ראה הערת בובר שם אות . ו, א"י, ט"תרמ, לבוב, באבער. מהדורת ש, מדרש תהילים המכונה שוחר טוב

, מנהג אשכנז הקדמון', צרפת בסעודה שלישיתגלגולי מנהג, 'שמע-תא' י: להבהרת העניין כולו ראה. מח

. שם5 ובהערה 202' עמ, ב"ירושלים תשנ

44 .204' עמ, שם, תא שמע' י: ת בעניין ראה"סכום עמדת ר ל

297

. משולם' חלק מנוסח מדרש תהילים שעמד לפני רהיו ' בערב שבת'מדברי המרדכי נראה שהמילים

:45מופיעים הדברים האלה, ת"מנחם מיואני תלמיד ר' אביגדור נכד ר' אולם בספרו של ר

ת מההיא השותה מים בין השמשות הרי זה גוזל מתים ומטעם זה פסק "וההיא ראיה של ר..

מיוני ורבינו משולם ורבינו זקינינו . ת שאסור לאכול ולשתות בין מנחה למעריב בשבת"ר

מנרבונא מוקים לה בבין השמשות של ערב שבת והטעם נכון לפי שבאים מתים קרוביו תוך

ולכך כששותה , נהר היוצא מגן עדן ונכנסין בגן עדן]עצמן ב[ב חדש מדין שלהם וטובלין "שנתן י

א בין מים בין השמשות ערב שבת גוזל את קרוביו ועוד אמר רבינו משולם שבכל התלמוד קור

ב דכתובות על התלולים זימנין דמיתרמי בין השמשות "השמשות של ערב שבת כדאיתא בפ

ולכך פסק שאסור לשתות מים בערב שבת לאחר שקיעת החמה משום שהוא גוזל ]. בתל[וקברי

.את קרוביו אבל שאר משקין לא

ן להניח שגם דברי סביר על כ. אביגדור אין מדובר בנוסח מדרש אלא בפרשנות' על פי דבריו של ר

מנחם מיואני ' המרדכי אינם מלמדים על נוסח אלא על התוצר הפרשני שעלה מבית מדרשם של ר

משולם את ' כאשר ראה ר. משולם' שוב אנו פוגשים את דרך עבודתו של ר, לענייננו. משולם' ור

יפש ומצא הוא ח, ללא ציון היום בשבוע" בין השמשות"שבו הופיע המונח , הקטע ממדרש תהילים

, מכיוון שכך. 46כוונתו היא לערב שבת ולא לצאתה" בין השמשות"שכאשר התלמוד מדבר על

ראוי להתפרש כפי שמונח זה , משולם שאיסור האכילה בבין השמשות עליו מדבר המדרש' הסיק ר

ת אינו "פירושו של ר, משולם' לעומת פירוש ר. 47היינו ביחס לערב שבת בלבד, מופיע בתלמוד

שלדעתו מכיוון שהמדרש לא דיבר על יום מסויים הרי שתחולת האיסור היא , יתכן. כל צרכוברור

כך . ת הבין את דברי המדרש כנסבים על מוצאי שבת בלבד"אבל סביר יותר להניח שר, 48בכל יום

ת את המדרש נבעה מהכרותו וקבלתו את הנוהג שהיה רווח "ברור שפרשנותו של ר, או אחרת

45, הערשקאוויטש. מהדורת א, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי מבעלי התוספות על התורה

.קמד' עמ, ט"לונדון תשי, ששון. מהדורת ס, מושב זקנים: בדומה לכך גם ב. צה' עמ, ו"תשנ, ירושלים

46, משולם ביחד' מנחם ור' שאת ההסבר הראשון לקביעת האיסור בליל שבת קובעים ר, ראוי לשים לב

. משולם בלבד' מיוחס לר, בעל האופי ההשוואתי, ואילו ההסבר השני

47אבל ישנם מקרים בתלמוד . ערב שבתמשולם מכתובות אכן יכולה להתפרש רק על ' הדוגמה שמביא ר

משולם בניסוח ' יתכן ויש לפרש את כללו של ר. כמתייחס לכל יום" בין השמשות"שבהם מתבאר המונח

י בפירושו "רש. ייחודי ליום מסוים בשבוע מלבד לליל שבת" בין השמשות"לעולם אין המונח : היינו, שלילי

: ה מישקל לא שקלי"א ד"ה ע"ראה תענית כ. ת בלבדמסמן את ערב שב" בי שמשי"לתלמוד קבע שהמונח

ה בי שמשי מציע "א ד"אולם בכתובות קג ע". כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי הטעם"

ונראה בעיני שלפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידים אליו לגמור מלאכתן עד : "י טעם"רש

.ה וליטבלו בי שמשי"ב ד" שבת פו עראה גם". שלא תחשך קרו ליה בי שמשי

48 . ת"להבין את דברי ר, 43' במאמרו המצוין בהע, שמע- כך נטה תא

298

. משולם' פתו על פני הפרשנות ההשוואתית בה השתמש רבמקומו ותוך העד

משולם לאחידות ' מלמדים על דרישתו של ר, ארבעת המקרים שהוצגו בחלק זה של הפרק

ת על התוצאה "בכל המקרים הללו חלק ר. ל"פרשנית כאשר מופיעים מונחים זהים בספרות חז

נגד , גם אם לא בחריפות, ת יוצא"רק בדיון על ברכת נר שבת מצאנו את ר. שהתקבלה מדרך זו

שדרישת האחידות , נוכל אם כן לסכם ולומר. הגישה ולא רק נגד התוצאה המתקבלת ממנה

. וכמדומה שאף לא להלכה, ת למעשה"משולם ודאי שלא התקבלה אצל ר' הפרשנית של ר

נגישות ישירה לחומר שאינו תלמודי. 7.4

ראש השנהאזכרת שעיר חטאת של ראש חדש ב. 7.4.1

ת ביחס "משולם לכמה שמועות שהגיעו אל ר' ת מתייחס ר"משולם לר' באיגרת הראשונה של ר

משולם שעיר חטאת של ראש ' שלדעת ר, אחת מן השמועות הללו הייתה. לקביעותיו ההלכתיות

):ב, רוזנטל מג(משולם ' על כך כתב ר. חודש תשרי לא היה קרב בראש השנה

כי לא אמרתי שלא , שמע השומע וטעה, ח דאינו קרב"משמי ששעיר רומה ששמע רבינו אומרים

אלא כסהו התורה ואיזה זה . היה קרב אלא כך אמרתי שלא היה נזכר במקום שהיה לו להזכר

כי בחומש הפקודים כשהזכיר במוסף ראש השנה ושעיר עזים אחד לחטאת אמר , ראש השנה

והיה , ש ועוד דהא בחטאת משתעי קראהכתוב מלבד עולת החודש הרי דהוא עיקר קרבן החד

כדרך שהזכיר במוסף של יום , לו לומר זה חטאת תקריבו מלבד חטאת החודש שכבר קרב

הכפורים ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ולא רצה הכתוב לזכרו וכסהו שלא

.על קיטרוג הלבנה ובהבלעה היה קרב' רצה להזכירו על שבא חטאת לה

חדש תשרי היה קרב בפועל בראש השנה אולם שעיר -שלדעתו שעיר ראש, ולם למדנומש' מדברי ר

, היינו לא להיזכר, וכשם שהובלע קרבן זה במקרא כך יש לו להיות מובלע, הוזכר במקרא לא זה

. 49ה בעת אזכור שאר הקרבנות"בתפילת מוסף של ר

נה עולה כבר מן הסוגיות אי הבהירות בקשר לבעיית אזכור ראש חודש תשרי בתפילת ראש הש

, בבבלי מעיד רבה על התלבטות שהייתה בעניין זה בבית מדרשו של רב הונא. בשני התלמודים

49משולם המצוטטים כאן ניתן היה להבין כמתייחסים רק לפרשנות המקרא ולא כהנחיה ' את דברי ר

ב מנהג עירך ותניח את שלך כמו שהנחת בשביל הר: "משולם' ת לר"כתב ר, ח, בסימן מח, אולם. הלכתית

משולם גם הלכה בעניין המוספין ' ת למדנו שלצד הבנתו את המקרא קבע ר"מדברי ר". בקריאת המוספין

, שלמה בן אדרת; ה שהחדש"ב ד"ח ע, ראש השנה, גם התוספות. י"ושלבסוף אף חזר בו בהשפעת רש

יום טוב בן אברהם ; ה איזהו"שם ד, ז"ירושלים תשנ, סקלר' מהדורת י, א על מסכת ביצה"חידושי הרשב

ה איזהו מציגים את "ד, שם, ו"ירושלים תשל, שטרן' מהדורת י, א למסכת ביצה"חידושי הריטב, אלאשבילי

. משולם כבעלי משקל הלכתי' דברי ר

299

זכרון אחד "ושהוכרעה על ידיו ועל ידי רב חסדא שקבעו שאין צורך בהזכרת ראש חודש מכיוון ש

הזכיר את ראש בתלמוד הירושלמי מופיעה גם כן העמדה שאין צורך ל. 50"עולה לו לכאן ולכאן

חד בר אביי עבר קמי "ומסיפור נוסף המופיע בירושלמי אנו למדים ש, 51חודש בראש השנה

היינו לא רק שאין צורך באזכור אלא אף רצוי שלא , "תיבותא ולא אדכר דריש ירחא וקלסוניה

מהם מצמצמים , היקפה של ההנחיה בעניין זה נתון היה לפרשנויות ומנהגים שונים. 52להזכיר

ת והתבטאויותיו "שזעמו של ר, ברור על כן. 53ת עצמו שינה דעתו בעניין זה"ם מרחיבים ואף רומה

משולם אלא ' לא נבעו מהתוצאה ההלכתית שאליה הגיע ר, משולם בסוגיה זו' החריפות ביחס לר

.מהדרך הפרשנית שנקט

, דומה לשלומשולם לבין טיעוני חכמים אחרים שהגיעו לתוצאה הלכתית' השוואה בין טיעוני ר

שכאשר מוזכרים בספר , משולם נשען על העובדה' ר. ת"יכולה ללמד מה עורר את כעסו של ר

לא במפורש ולא בצורה , לא הוזכרה חטאת ראש חדש) 6-1, שם כט(במדבר קרבנות ראש השנה

לקיש המופיעים -משולם בדברי ריש' הסבר להעלם זה מצא ר). ב"מלבד חטאת החודש וכיו(עקיפה

50 .א" עירובין מ ע

51 .ג"כא ע, ג" עירובין סוף פ

52 .ב" שבועות לג ע

53לעניינינו חשובים . 230-227' עמ, ב"ח, ה"ראבי. 26-25' עמ, חלק התשובות, עירובין, ראה אוצר הגאונים

לא מדכרי כלל דראש חדש ואף פסוקי דראש חדש מפני "ביותר הדברים המובאים שם בשם גאוני מגנצא ש

דברים הדומים במידה , "שמפרשין איזה חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה אהזכרתו בתפילה

ת "עמדת ר. ה זכרון"א תוד"מ ע, רשה זו נמצאת בתוספות עירוביןם בפ"עמדת רשב. משולם' רבה לדברי ר

' עמ, ד"ירושלים תשמ, הרשלר. ב.הרשלר וח. מהדורת מ, מופיעה בפירוט בתוספות רבנו פרץ למסכת ביצה

וכן תיקן לומר ושני שעירים לכפר והם . ה מלבד עולת החודש וגומר"ת לומר במוסף של ר"ותיקן ר: "כח

ת "ור. י ובימי רבותיו הנהיגו לומר ובראשי חדשיכם"ח ובימי בחרותו של רש"עיר של רשעיר של מוסף וש

פ מיום "ימים שבין ראש השנה ליוהכ' דאתי מיניה חרבה דבני כפרים הבאים לעיירות היו מונים י] אמר[

מלבד שני דסבורים היו דהוי כשאר ראש חדש דמנינן מיום שני ולכך הנהיג שלא לאומרו כלל וסמך להזכיר

, ג"ח, ו"וינה תרפ, קאהוט. י.מהדורת ח, ערוך השלם, ראה גם נתן בן יחיאל מרומי". כדפי' עולת החדש וכו

לגבי . מ"סימן ק, הלכות עירובין, זרוע-ראה גם אור. 359' סימן שכא עמ, מחזור ויטרי; ערך חדש-שנ ' עמ

, ה"ר, ספר המאורות, עון המעילימאיר בן שמ'; ה סימן ח"הלכות ר, מנהג פרובנס ראה בארחות חיים

ר זרחיה "תפילות של ראש השנה שכתב ה"המצטטים את , רסו' עמ, ז"יורק תשכ-ניו, בלוי. י.מהדורת מ

צריך שיאמר את מוספי יום החודש הזה ויום הזכרון הזה כמו שכתבו : "שם מופיע". מידו ונסחה דוקא היא

אביב -תל, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית,מ אלבוגן"ראה י." 'במקרא מלבד עולת החודש וגו

, ח"ירושלים תשמ, ישראליים בתקופת הגניזה-תפילה ומנהגי תפילה ארץ, פליישר' ע: וכן, 110' עמ, ב"תשל

. שם117 ובהערה 124-121' עמ

300

: 54יים בבבליפעמ

ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את "אמר הקב' ח שנאמר בו לה"מה נשתנה שעיר של ר

הירח

שחטאת ראש חדש אינה מכפרת על האדם אלא על האל שחטא כלפי הירח , כוונת הדברים היא

' גישתו של ר. 55ועל כן לא ראוי לה לחטאת זו להיזכר בראש השנה, בכך שמיעט את הלבנה

הביאה אותו להציע גם פירוש חדשני לתהילים , של חטאת ראש חדש' העלמתה'עיית משולם לב

איזהו חג שהחדש "בבבלי נדרש הפסוק כאומר ". תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו) "4פא (

ל "המצוין בפסוק ובסוגיית הבבלי הובן במסורות חז' כיסוי'ה. 56"ה"מתכסה בו הוי אומר זה ר

ה בראש השנה הנחוג לעולם ביום ראש חודש כלומר בעת כיסוי כמתייחס לכיסויה של הלבנ

העלמתה של חטאת -כמתייחס לכיסוייה ' כיסוי'משולם את ה' לעומת מסורת זו פירש ר. 57הלבנה

. 58ראש חדש הקרבה בראש השנה

מניתוח האגרות הללו . 59משולם נמצאת לפנינו בשתי אגרות' ת על פירושו של ר"תגובתו של ר

אולם בעוד שבאיגרת הראשונה , 60ת כל מידע בפרק הזמן שבין כתיבתן"התחדש לרברור שלא

משולם הרי שבאיגרת השנייה הוא תקף את גישתו הפרשנית ' ת לפרטי טיעוניו של ר"נדרש ר

54 .ב"חולין ס ע; א" שבועות ט ע

55הזכיר את צורך האל בכפרה ואילו משולם עצמו אינו מסביר מדוע דווקא בראש השנה ראוי שלא ל' ר

יושב בדין אזי לא מן הראוי להזכיר ' סביר שכוונתו היא שמכיוון שה. בשאר ראשי החודשים אין בעיה כזו

מתכסה שאין מזכירין ' ועוד פי: ה שהחדש"ב תוד"ראה גם בבלי ראש השנה ח ע. ' ה-את חטאו של הדיין

ים קליה עייל קמיה תיבותא כי מטי לראשי ריה דבסל ב"ג ה"רשב' ח בתפלה משום דאמרי"מוסף של ר

' דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פי' חדשים אישתיק ולא רצה לאמרו פי

ג "הסבר זה להתנהגות בנו של רשב. 'ה הביאו כפרה וכו"אמר הקב' ח קרוי חייב משום דאמרי"ההוא דר

.שונה במקצת מהצעתנו

56 .א ובמקבילות"שנה ח ע ראש ה

57ראה . אליעזר ולמדרש ויקרא רבה' לברייתא דר) ב, רוזנטל מו(ת "ל הללו מפנה ר" כמקורות למסורות חז

ירושלים , מרגליות. מהדורת מ, ויקרא רבה'; סוף פרק ז, ב"ווארשא תרי, ל"מהדורת רד, אליעזר' פרקי דר

אליעזר דרך ספר הערוך ' ת את פרקי דר"הכיר ר) ריםוכן באח(במקרה זה , ככל הנראה. ו, פרשה כט, ב"תשל

.ולא באופן עצמאי) השני(ערך כס

58גם השימוש . ב, ת המופיעה בסימן מו"משולם יש ללמוד מתגובת ר' שזו הייתה הצעתו הפרשנית של ר

פ "וזאת אע, ב מלמד על התייחסותו לפסוק בתהילים, כבר בסימן מג' וכסהו'משולם במילה ' שעושה ר

משולם פירש גם ' מדבריהם ברור שר, ה שהחדש"א ד"ה ח ע"בבלי ר: ראה. הדברים לא נאמרו במפורשש

.כפי שהוצגו הדברים כאן, את הפסוק

59 . ,ב, סימן מו; ג, סימן מד, רוזנטל

60 .ראה בהערה הבאה. ב, ושלא כדברי רוזנטל בהערתו הראשונה לסימן מו

301

משולם ' ת שהתמודדותו עם ר"שעם התקדמות הפולמוס חש ר, דומה. משולם' העקרונית של ר

לפרשנותו , והפכה לעימות עקרוני על הגישה הראויה לתלמודיצאה מכלל ויכוח על פרטי הפירוש

ת לחזור ולהתייחס בפתח האיגרת השנייה לביטוי "הבנה זו הביאה את ר. 61ולקביעת ההלכה בכלל

לבקר את הדרך הפרשנית שבה , ותוך יצירת זיקה בין שתי סוגיות אלו62שנדון לעיל' אמרה תורה'

):,ב, רוזנטל מו(משולם ' פועל ר

ח אינו קרב אלא אמרת כיסתו תורה שיש כפרה "על שכתבת כי לא אמרת ששעיר של רגם

, דבר זה דומה למה שכתבת כי לא יאמר אמרה תורה אלא לדבר שהצדוקים מודין בו, לשמים

ת ולא מן המקרא ולא מן המשנה ולא מן התלמוד אלא דעת הכרס "שאלו הטעמים אינן לא מד

...ודבר שאין בו ממש

:ה"ת את ניתוח הפסוקים העוסקים בקרבנות ר"רים ביקר רבהמשך הדב

כ דרשה זו אינה מסורה לכאן "ואשר כתבת שהיה לו לכתוב מלבד חטאת החודש כדכתיב גבי יה

ואין ענינה לכאן אך לתינוקת של בית רבן אנן מפרשין

:ת"טען ר" תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"משולם לפסוק ' ואילו על הסברו של ר

שלימה של רבינו שלמה ושלנו כשיחה בטלה זו שכל דבר סתום בתלמוד שלנו ] תורה[א תהא ול

' נביא לבב חכמה נמצא בברייתא דר' וכמו שפי, עליהם יש לסמוך, ומדרשי אגדה מאריכין בו

אליעזר בכסא ביום שמתכסה ובפרשת אמור אל הכהנים בויקרא רבה תקעו בחודש שופר וכי

אלא ליום חגינו והוא ניסן ] וכל החדשים אינם נכסין[בכסא ] אלא[כל החדשים אינן חודש

אין לו חודש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו בן יומו אלא , חודש ונכסה ויש בו חג אלא שחגו בן יומו

תשרי

.משולם' ת מצביע בדברים הללו על שלש בעיות מתודולוגיות בגישת ר"ר

. 63)ח"אי הזכרת חטאת ר(וע נוהג מחייב כדי לקב) כפרה לשמים(שימוש בדברי אגדה . א

.64אינה יכולה לשמש במסגרת דיון הלכתי) ח"העלמתו של שעיר ר(פרשנות מקרא . ב

61' ת מדוע התעכב עד עתה מלבקר את גישתו העקרונית של ר"הסביר ר, ב, בסוף האיגרת שבסימן מו

אך ראיתי ענותנותו של רבינו שמואל וחכמי צרפת היא גרמה לך לשאת , ואז לא חשתי להשיב ":משולם

הבנת , על פי הצעתנו". ראש להיות מורה להפיל חללים ואתה הודעתני להוכיחך בפני עצמך וכדבריך עשיתי

ת לשנות את "משולם ישנו ביטוי לדרך ולגישה שונה היא שהביאה את ר' ת שבעמדותיו השונות של ר"ר

. 28' עמ, ת"ר, ריינר; 73' עמ, ת"בעה, אורבך: ם בפולמוס זה ראה"על מקומו של רשב. אופי התגובה

62 .292-294' עמ, לעיל

63כתב ' אמרה תורה'ת עד שביחס אליו וביחס לפרשנות ההשוואתית למילים " שימוש זה כה זר בעיני ר

ת ולא מן המקרא ולא מן המשנה ולא מן התלמוד אלא דעת הכרס ודבר "שאלו הטעמים אינן לא מד: "ת"ר

". שאין בו ממש

302

יש ) חג שהחודש מתכסה בו(ואת הקביעה התלמודית ) בכסה ליום חגינו(את פסוקי המקרא . ג

הפרשנות המופיעה היינו , י"לפרש על פי הפרשנות המקובלת במדרשי האגדה ושאומצה בידי רש

.אליעזר ובויקרא רבה' בפרקי דר

, אלא על דרך טיפולו במקרא, משולם' על התוצאה ההלכתית של ר, ת לא יצא אפוא"קצפו של ר

ת שפרטי הפסיקה והפרשנות שיצאו "עם התקדמות הפולמוס הבין ר. בתלמוד ובקביעת ההלכה

ת ולדרך הנאותה שבה ראוי משולם מבטאים גישה שונה ביחס למקורו' מבית מדרשו של ר

ת להשתמש יותר ויותר בטיעונים מתודולוגיים ולא "בשלב זה של הפולמוס התחיל ר. לפרשם

" אמרה תורה"משולם בעניין ' אזכור דרך הפירוש של ר. הסתפק עוד בעימות על פרט זה או אחר

ם יותר מכל על מלמדי" דעת הכרס ודבר שאין בו ממש"תוך הגדרתו כ, ח"וקישורו לעניין שעיר ר

בסכמנו לעיל את גישת , כזכור. משולם' ת ביחס לעמדותיו של ר"השינוי שחל בתחושותיו של ר

ת מתייחסות בעיקר "הערנו שתגובותיו של ר, משולם' ת לדרך הפרשנות ההשוואתית של ר"ר

משולם היא ' ת שמחלוקתו עם ר"עם התקדמות הפולמוס הבין ר, עתה. לפרטי ההלכה והפרשנות

הבנה זו היא שהניעה אותו לחזור ולהזכיר את עניין . על הפרטים אלא על הגישה והדרךלא

. משולם בסוגיה זו' תוך הסתייגות עקרונית מעמדתו של ר" אמרה תורה"

השאובים מלעגו , "ולא תהא תורה שלימה של רבינו שלמה ושלנו כשיחה בטלה זו"ת "דבריו של ר

ת את דרכו "ודאי מלמדים על תפיסתו הבסיסית של ר, בייתוסייוחנן בן זכאי על זקן' של ר

.65לדרך הלימוד הבייתוסית, על פי אנלוגיה זו, משולם שדמתה בעיניו' הפרשנית של ר

טבילה לחצאין. 7.4.2

64 במסגרת למוד המקרא לתינוקות קומה הראוי של פרשנות מסוג זה הואת משתמע שמ" מדבריו של ר

ת לכך שלימוד "רמז ר, להלן בסמוךושידון, א, גם בעניין טבילה לחצאין המופיע בסימן מח. של בית רבן

קשה להסיק מסקנה כל שהיא ביחס , למרות ההתבטאויות הללו. המקרא קשור בעיקר להוראת התינוקות

E. Kanarfogel, Jewish: ראה. ת"וזאת בגלל המהלך הרטורי של דברי ר, למקומו של לימוד המקרא

Education and Society in the High Middle Ages, Detroit 1992, pp. 79-85. אזכור

לתינוק דתנא ' כי דבר פשוט הוא אפי: ",א, ת ולא בהקשר של לימוד מקרא נמצא בסימן מה"י ר"תינוקות ע

ברור שתינוקות אלו גוייסו על ". הלא תינוקות שלנו בקיאין במה שאומר במגילה: "ג,מה; "ז בשית שנין"ע

.את כדי להציג את משולם כשוגה בשיטתו הו"ידי ר

65ואם לא ישמעו אלינו נגזור ונחרים בכל קהלותינו על כל : "ת"שם כתב ר, ד, ראה גם רוזנטל סימן מו

השאוב , גם ביטוי זה, 10' הע73' ת עמ"בעה, כפי שהראה אורבך". השומעין לך והשוכרך ימתח על העמוד

ת "ור ברור מדוע שאב רלאור האמ. הינו ביטוי המתייחס בתלמוד לבייתוסים, ב"השנה כב ע-מבבלי ראש

.את רמיזותיו משדה המשמעות הזה

303

היינו האפשרות לטבול במי ' טבילת חצאים'משולם את עמדתו בעניין ' בתחילת סימן מז הציג ר

משולם ' בדבריו מתאר ר. לחצאין-כנס למים כאחד אלא בצורה מדורגת מעין כאשר הגוף אינו נ

:66את דרך למודו בעניין זה

אלא כשהיינו למדין סדר זאת תהיה ] למעשה[בטבילת החצאים אני לא באתי לדון הלכה

]תורת המצורע[67

והגענו אצל זב ואמר הפסוק ורחץ את בשרו במים68

ובבעל קרי אמר ורחץ

ותירצנו כמו , ש הכא דלא כתיב כל"ש הכא דכתיב כל בשרו ומ" המקשה מאת כל בשרו והקשה

מר רב יהודאי ' סאה ופי' ששנינו במתניתין ובברייתא המעיין מטהר בכל שהוא והמקוה במ

בהלכות טבילה מיגנדר כביניתא וזהו חילוק שיש בין חיים למי מקוה כי במי מקוה בעינן כל

אין דמיגנדר כביניתא וזה ששנינו בין ישיבותינו אבל לא לחצ' בשרו בבת אחת ובמים חיים אפי

.בא לידינו הלכה למעשה

שאחד מבני ישיבתו מצא הבדל בצורת הניסוח של המקרא בין , משולם משתמע' מתיאורו של ר

לבין בעל קרי הבא ליטהר " ורחץ בשרו במים חיים) "יג, ויקרא טו(זב הבא ליטהר שלגביו נאמר

סתירה זו בלשון המקרא יושבה בבית מדרשו . 69' בשרוכלורחץ במים את ) "זט, שם(שלגביו נאמר

ופירושה " מעיין מטהר בכל שהוא: "משולם על ידי שימוש בהלכה תנאית הקובעת' של ר

ואילו הדרישה לטבילת כל הגוף במים בבת אחת יושמה לגבי , כמתייחסת לטבילת אדם במעיין

. 70 מי מעיין-וה ואינו נזקק למים חיים בעל קרי שיכול להסתפק בטבילה במי מקו

' שיותר ממה שהם דוחים את פרטי פירושו של ר, ת בעניין זה מורכבת מטיעונים"תגובת ר

רוזנטל . (משולם לפיצוח הסוגיה' הם מנסים לעקור מן השורש את הדרך שעמה ניגש ר, משולם

):א, מח

66. א, ת לאיגרת המצוטטת נמצאת בסימן מח"תגובת ר. ת בסוגיה זו אינו לפנינו" מכתבו הראשון של ר

.א"ו עג ע"ראה גם בשלטי הגבורים למרדכי שבת פרק במה טומנין ד

67יש להסיק מכאן על קיומו של לימוד מקרא על סדר פרשת , 81' עמ,64' לעיל הע, קנרפוגל' לדעת א

אינו אלא הפנייה לטקסט ואינו מעיד על " סדר זאת תהיה תורת המצורע"אולם יתכן שהציון . השבוע

. לימוד מסוג זה

68 ".את"ובמקרא בלי " ורחץ את בשרו במים חיים: "י ירושלים של ספר הישר" בכ

69 ".כל בשרוורחץ את : "י ירושלים" בכ

70ד "שם הציב הראב, קט' עמ, ה"ירושלים תשכ, קאפח. מהדורת י', בעלי הנפש, 'אברהם בן דוד: ראה

. מהדורת מ, הלכות קצובות: ראה. משולם והציע לה פתרון דומה' אותה בעיה פרשנית שהועלתה בידי ר

שהעלה את 166-165 'אלבק המופיעה שם בעמ' ובהערתו של ח106-105' עמ, ב"ירושלים תש, מרגליות

, אולם. משולם' האפשרות שבהלכות קצובות מופיעה מסורת הלכתית הקרובה לעמדתו הפרשנית של ר

. תודתי לידידי מר עוזי פוקס שהסב את תשומת לבי להערה זו. מכלל השערה בעניין זה לא יצאנו

304

יהודאי ' ורבי... ומברייתא והבאתם ראיה ממשנה...ותירצתם ...מה שכתבת שהקשה המקשה

וזהו שכתבתי בכתב . כמה טעיות טעיתם. והתרתם טבילה לחצאין בישיבתכם..כן פירש

המקשה . הראשון כי לכאורה לקחתם הפשוטה ותמיה אני בדבר שתינוקות שלנו לא יטעו בכך

אך אלו היה , לא הקשה אלא שאל שאילה קטנה והמתרץ לא תירץ אלא שהשיב תשובה שאינה

פ שאין לישאל לפי "ואע.. זאת היתה קשיא ואם באת לתרץ לפי....ה על תירוץ שלכם מקש

על זה ... ואתה שהבאת ראיה המעין מטהר בכל שהוא מ מי שלבו נקפו יכול לפרש כן"הפשט מ

שנינו התנאים מבלי עולם שמורין הלכה מתוך המשנה71

. משולם' דתו הפרשנית של רת יותר ויותר לדרך עבו"מתייחס ר, עם התקדמות הפולמוס, עתה

משולם לא היסס מלהשתמש בחומר מקראי ותנאי כחומר לגיטימי להבנת ' שר, ת התברר"לר

אין הוא חוסך מעצמו , "לא בא לידינו הלכה למעשה: "משולם עצמו העיד' אף על פי שר. ההלכה

א הרת ת הי"דרך שלדעת ר, משולם' שחש היטב בייחודה של הדרך שנקט ר, ת"את שבטו של ר

משולם במקרא ובמשנה כמקורות לגיטימיים בדיון ' ת על שימושו של ר"ביקורתו של ר. אסון

משולם בסוגיית אזכור שעיר ראש חודש בראש ' זהה לביקורתו על דרך טיפולו של ר, ההלכתי

.ועתה רק נוסף מושא לביקורת זו והוא ספרות התנאים, השנה

"ש ובין אחיובין אי "-ב "גרסת סנהדרין ז ע. 7.4.3

-משולם אל החומר המקראי הביאה אותו גם למהלך הנוסחי' דומה שגישתו הראשונית של ר

:72,ד, ת בסימן מו"פרשני המוזכר על ידי ר

בין תנור לכירים שהם ] ובין אחיו) [וכן אחים(וגם על גירסת שמא ישחוט בן עוף ומנה שנים

ח לשון אש לא בפשט ולא בתלמוד דלפי הפשט דאין א, ח ורב האי כמונו"וגירסת ר' טעיות גדולו

כ דין של מאה מנה ומה "ועוד דבתחילה דין של פרוטה ואח. כעין מחתה ולפי התלמוד עצים

.....תיקנת בהיפוך הגירסאות

דברים (ב ומתייחס לפסוק "משולם נסב על מדרש הלכה המופיע בסנהדרין ז ע' ת ור"הויכוח בין ר

:73נוסחה המקובל של הסוגיה היה". ובין אחיו ובין גרוושפטתם צדק בין איש) "טז, א

71 כמה ברייתות קטועות שהרי: "...ב, ת המופיעה במהדורת רוזנטל סימן כ" השווה עמדה זו לעמדת ר

בתלמוד שלנו ובתוספתא היא שלמה ולא פרכינן ומסייעינן מיניה לתלמוד שלנו כיון שמוכיח התלמוד שלא

..".אבל מאותן שאינן קשות לתלמוד שלנו יש ללמוד, נודעה בימיהם

72ה הערת רא. ת"ואפשר להסיק את כוונתם מביקורתו של ר, משולם בעניין הנידון אינם לפנינו' דברי ר

.'רוזנטל במקום אות ג

73כך . ח"י פירוש אחר המופיע בערוך בשמו של ר"ת מייחס לרש"ר. י לסנהדרין שם" ראה בפירושו של רש

305

בין איש ובין אחיו אמר רב יהודה אפילו בין בית לעלייה

.ובין גרו אמר רב יהודה אפילו בין תנור לכירים

:הוא, לדעתו, והנוסח הראוי, משולם הציע להפוך את סדר הדברים' ר

בין איש ובין אחיו אפילו בין תנור לכירים

ו אפילו בין בית לעליהובין גר

' בין איש ובין אחיו '-חלקו הראשון של הפסוק , ת"שאומצה בידי ר, י"על פי פרשנותו של רש

מתייחס ' ובין גרו '-מתייחס לשני אחים שנפל להם בית בירושה ואילו חלקו השני של הפסוק

.לתשמישי הדירה היינו לחפצי הבית

משולם התקשה לקבל את השונות ' יתכן שר? רשמשולם לשנות את נוסח המד' מה הניע את ר

היינו בשני , חציו הראשון של הפסוק עוסק בשני אחים יורשים, י"על פי פירושו של רש. הפרשנית

ואילו חלקו השני של הפסוק מדבר על החפצים שעליהם הם , הצדדים המשפטיים הבאים לדין

משולם ' יפוך סדר הדרשה יכול היה רעל ידי ה. משולם דרש אחידות גם במקרה זה' ר. מתווכחים

, משמע תנורו" בין איש ובין אחיו: "ולפי זה, לא כבן האב אלא כתנור' אחיו'לפרש את המילה

העדיף את האחידות , כדרכו, משולם' ר. משמע מקום מגוריו היינו הבית והעליה" ובין גרו"

שיתאים , )תנורו=אחיו(רא תוך יצירת פירוש חדש ומקורי למק, הפרשנית על פני נוסח התלמוד

. 74לנורמות הפרשניות שלו עצמו

אינה , משולם לחומר המקראי והתנאי כבסיס ראוי לקביעת הלכה' דרך טיפולו והתייחסותו של ר

יהודה ' כרבנו גרשם ור, קדמו לו בעניין זה חכמים במאה האחת עשרה. משולם' חידושו של ר

משולם ממשיך את ' נוכל אפוא לראות בר. 76יוסף טוב עלם הצרפתי' ור75הכהן האשכנזים

א "הגם שקשה לאתר ולהגדיר קשרי השפעה בין חכמי המאה הי, גרמנית הזו-המסורת הצרפתית

.77משולם' שהוזכרו לבין ר

.ת"י ור"רש, ח"הנוסח המוצג בסמוך הינו נוסח התלמוד שעמד לפני ר, או כך

74ובכך היא , וק המקראימשולם בסוגיה זו היא דרישה לאחידות פרשנית של אברי הפס' האחידות שתבע ר

.שונה מדרישת האחידות שעסקנו בה בחלקו הראשון של הפרק

75 .430-429' עמ, ט"ירושלים תשמ, מהדורה שנייה מתוקנת, חכמי אשכנז הראשונים, גרוסמן. א: ראה

76 . 70-69' עמ, ה"ירושלים תשנ, חכמי צרפת הראשונים, גרוסמן. א

77ד למסכת "פירוש הראב, 'זוסמן' חום ההלכה עמד לאחרונה י על מצע משותף בין אשכנז לפרובנס בת

עינוים בעולמם הרוחני של ישראל בימי , מאה שערים', בעיה היסטורית–חידה ביבליוגרפית ? שקלים

, א"ירושלים תשס, ספטימוס' ד, הורוביץ' כ, בלדישטיין' י, פליישר' בעריכת ע, הביניים לזכר יצחק טברסקי

.161-154' עמ

306

מעמד החומר התלמודי. 7.5

איסור מגע גוי בחומץ. 7.5.1

על . שנגע בו נכרימשולם על היתר ששמע בשמו ביחס לחומץ ' ת את ר"בתחילת סימן מה תקף ר

בתגובתו כתב . א" ל ע-ב "משולם על סוגיית עבודה זרה כט ע' התבסס היתרו של ר, ת"פי דברי ר

:ת"ר

כי . כי כל הבא להורות בפשוטות יש לו להעלות על לבו במה טעה זה הגאון או כל הגאונים...

יין נסך כאשר פשוט ז בשית שנין דחומץ שלנו אין משום "לתינוק דתנא ע' דבר פשוט הוא אפי

.ויש לתת לב איך טעו הגאונים לאסרו, כי שניהם למדין מן המשנה, היתר יין מבושל

, המקילה, משולם' שהוא מודע לכך שפשטו של תלמוד מורה כדעת ר, ת משתמע בבירור"מדברי ר

ועל החכם מוטלת החובה , הנוהג הוא הקובע את ההתנהגות ההלכתית הראויה, ת"אלא שלדעת ר

רש בצורה תואמת את התלמוד או להבין את הסיבה בגינה שינו הגאונים את ההלכה לפ

אין לערב בין מנהג לבין קביעה , לדעתו. ד, ת נמצאת בסימן מז"משולם לר' תשובת ר. התלמודית

אך מנהג הוא תקף כאשר הוא נתפס כמנהג ולא , קביעה הלכתית היא סופית; הלכתית תלמודית

משולם על מנהג האוסר שהונהג על ידי מי ' בעניין החומץ לא שמע ר.כתוצר של דיון הלכתי

והלכה תלמודית מתירה יש כאן אין כל סיבה לאסור , ומכיוון שהנהגת מנהג אין כאן, מהגאונים

:79כץ' דומה שתיאור מקרה זה קרוב לדרך האפיון של הפולמוס שנקט י. 78חומץ שנגע בו נכרי

שתירץ סתירות בין מקור למקור כן הסיר פקפוקים רבים כשם, רבינו תם בחריפותו המופלגת

מתנגדיו טענו נגדו שהוא לא היה . מן המנהגים שנראו כבלתי מבוססים על פי מקורות ההלכה

והוא מצדו ניסה להסביר , עקבי בשיטתו ויש שנתן יתרון למקור הספרותי וסטה מן המקובל

ם על דרך עקרון החזיק הוא בכלל שאין מכל מקו. את עמדתו ואת הקו המנחה אותו בהכרעותיו

. להפקיע מנהג מחזקת כשרותו בגלל סתירה שנמצאה לו לכאורה במקור

רבינו משולם ורבינו אליהו . ברם מתן תוקף למנהג לעומת המקור לא נתקבל על דעת הכל

מפאריש תפסו את השוואת המנהג עם המקורות בחינת דיון פתוח שתוצאותיו עשויות להוביל

אם המשא . לפירוש המקור בהתאם למנהג או לשינוי המנהג בהתאם למקור, אן או לכאןלכ

78משולם כמקבלים את עמדתו בשאלת היחס בין מנהג להלכה ואילו ' עצמו הבין את תחילת דברי רת " ר

' הוא העיר לר) ד, מח(את סופם כחוזרים להסתמך על הפסיקה התלמודית ועל כן בתשובתו החוזרת

.משולם ברורים ויש לפרשם כפי שהוצגו כאן' דבריו של ר, אולם. משולם שדבריו סותרים זה את זה

79, ד"ירושלים תשמ, הלכה וקבלה', הלכה וחברה, דוגמא לזיקה בין מנהג-מעריב בזמנו ושלא בזמנו , 'כץ. י

.187-186' עמ

307

ומתן ההלכי הוביל למסקנה שהמנהג אינו כשורה מוכנים היו לשנותו ובלבד לצאת ידי הנורמה

- בראשם התלמוד הבבלי -הדתית המקורית שנתגלתה להם אגב העיון במקורות הראשונים

היינו שיבה למקורות הדת " רפורמה"לפנינו מעין נסיון של . שלא נחלק אדם על סמכותם

.האמתיים תוך ביטול ערכם המוחלט של דפוסי הנוהג המקובלים

, אולם נראה, כפי שתיארו כץ מתקיים כמה וכמה פעמים במהלך הפולמוס, המודל של הויכוח

גאונית מחליפה הספרות ה, ת"לדעת ר, שניתן להרחיב ולהגדיר את התופעה משום שלעתים

משולם ראה בהכרעת ' בעוד שר, והאגדית את מקומו של המנהג כמשקפת המסורת ההלכתית

.התלמוד את חזות הכל

ברכת נר של שבת . 7.5.2

. ת המתייחסת לאמירת ברכה בעת הדלקת נר שבת"ד מופיעה איגרתו הראשונה של ר, בסימן מה

לם את הטענה שעל דבר המוגדר משו' ת לר"מייחס ר, באיגרת זו שנמעניה הם אנשי מלאון

:ת"וכך כתב שם ר. 80אין לברך" חובה"בתלמוד כ

ובסדר רב . ובספרי אגדה נמצאת והוא לנשים למען כיבו אורו של עולם כמפורש בבראשית רבה

ש שכתובה בספרי אגדה ובדרשות "וכ...סעדיה ' וכמה ברכות מצאנו בסדר ר....עמרם איתא

.שדורשין בשבת

):ו, סימן מז(משולם ' ת קבע ר"ותית שהציג רמול החזית הספר

וכן במקומות אחרים הרבה , ונוהג תחילה] אליהו מפריש' ר[=וברכת נר כמו כן הורה הוא

ראינו שאין נוהגין לברך81

כדי ] אלא[וטעמא דמסתבר שאין הדלקתה גמר מצותה ואינה .

ולהדליקה כדאשכחן ואם הייתה עששית דולקת והולכת אינו חייב לכבותה . להאיר בלילה

80משולם אינה לפנינו ועל כן יש ' איגרתו הראשונה של ר, כזכור. 296-295' דיון בעניין זה ראה לעיל עמ

.ת וספרות בעלי התוספות"לשחזר את עמדתו מניתוח דברי ר

81ראה ". מנהג מלכותנו"משולם לא הסתמך במקרה זה על מנהג פרובנס שאותו הוא מכנה כרגיל ' ר

הם מקומות , משולם' שעל מנהגם מדבר ר' מקומות אחרים הרבה'סביר ש. ז, לדוגמה בתחילת סימן מז

: ראה.מן המקורות הפרובנסאליים עולה שבפרובנס נהגו לברך. אליהו' שהושפעו מפסיקתו החדשנית של ר

' עמ, ה"ירושלים תשכ, לנגה' ש' מהדורת י, בית הבחירה למסכת שבת, מנחם המאירי' ר; ז-קמו' עמ, מנהיג

, הלכות שבת(ם שיש לברך "ד אינו משיג על קביעת הרמב"גם הראב. א"א דף מד ע"ח, ארחות חיים; 111

' עמ, ד"ראב, טברסקי’ ראה י.ד אינן ראיה"אולם שתיקותיו של הראב). ג"א ה"הלכות ברכות פי, א"ה, ה"פ

H. Soloveitchik, ‘Rabad of: ראה גם. ד"לגבי מקומו של המנהג בהשגות הראב. 166' וכן עמ175

Posquie’res’, פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוקדשים לפרופסור יעקב

19 ובהערה 22' עמ, חלק אנגלי, ם"ושלים תשיר, ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו וחבריו"כ

.שם

308

.לעניין נר חנוכה

משולם התעלם לחלוטין מן המסורת הספרותית המחייבת ברכה על נר של שבת ושהוצגה ' ר

שיש צורך , כפי שקבע לגבי נר חנוכה, מכיוון שהתלמוד לא קבע, לדעתו. ת"בהרחבה על ידי ר

שבת מעשה מצווה הרי שאין בהדלקת נר של , להדליק נר של שבת גם אם ישנו נר שכבר דולק

משולם שעל ' טיעון זה משתלב עם טיעונו ההשוואתי של ר. 82ובמקום שאין מצווה גם אין ברכה

שהרי שני טיעונים אלו נשענים על ניתוח החומר , אין לברך' חובה'דבר שהוגדר בתלמוד כ

. 83ומן הנוהג הקדום, התלמודי בפני עצמו תוך התעלמות מן הספרות ההלכתית המתווכת

משולם שאין בהדלקת נר של שבת מעשה ' ת לטיעונו של ר"ינת במיוחד היא תגובתו של רמעני

ת אין קביעתו "לדעת ר. מצווה שהרי אם היה נר שכבר היה דולק אין צורך לשוב ולהדליק נר אחר

):ז, סימן מח(ת במנהג הנשים "והוכחה לכך מצא ר, משולם נכונה' הלכתית של ר-הפרשנית

ואם . מנהג בידם לכבות ולהדליק ואני ראיתי בעיני ואשאלם ותאמרנה כןועוד שנשים שלנו

אינן נביאות בני נביאות הן

הוא הפרשן , מנהג הנשים לכבות נרות דלוקים ולהדליקם מחדש לשם מצוות הדלקת נר של שבת

. 84ת לנוהג ההלכתי ועל פיו יש לקבוע את אופייה של מצוות הדלקת נר שבת"המוסמך בעיני ר

ועל כן , ת על פני מה שעשוי להשתמע מקריאת סוגיות התלמוד"זו עדיפה בעיני ר" ותפרשנ"

82ויש מרבותינו שאמרו שאין זה גמר מצותה : "ב מובא דיון זה כך76 דף 134י מונטיפיורי " בספר אסופות כ

ת גמר מצוותה היא כמו נר חנוכה הכא נמי מדהוי שלום ביתו ולא דמי לתפילין וציצית דפטור "והשיב ר

שייה יש לבישה והנחה דאלו הוינן מברכין לעשות פתילה בנר של שבת אז לברך על עשייתם לפי שאחר הע

משולם ראיה לעמדתו גם מן העובדה שלא מברכים על ' על פי הדברים הללו הביא ר". היו דומים להדדי

טיעון זה לא מופיע בפולמוס כפי שהוא לפנינו . ת"עשיית ציצית ותפילין וגם ראיה זו נדחתה על ידי ר

.בספר הישר

83' עמ, )ט"תשל(סיני פה ', ברכת הדלקת נר של יום טוב, 'ערוסי' ריכוז חומר בעניין זה נמצא במאמרו של ר

אין לה על מה ) סא' שם עמ(ת היו שנהגו שלא לברך על נר של שבת "קביעתו שבסביבתו של ר. עג-נט

היסטורית אלא זרוע סימן קטו עליה מסתמך ערוסי אינה משקפת מציאות-ח אור"תשובת מהר. שתסמוך

. שמשון שלגבי זהותו מתלבט ערוסי עצמו' זרוע לפסיקה של חכם בשם ר-חיים אור' ניתוח למדני של ר

פרקים בהשתלשלות , ד גילת"י; 135-125' עמ, ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון, שמע-תא' י: ראה עוד

מנה את הדלקת נר " היראים"בספרו אליעזר ממיץ ' ר, ת"תלמיד ר. 344-334' עמ, ב"רמת גן תשנ, ההלכה

.ת הנידונה כאן"יתכן ויש לקשור עמדה זו לעמדת ר). 496' עמ, ]ק[סימן תכט (שבת כאחת מן המצוות

84י "כ, ת ראה ספר אסופות" להקשר נוסף בו הסתמכו בעלי הלכה על מנהג הנשים שבמעגלו של ר

יעקב היה מרגלת הנשים שלא לברך כי אם גמר ' חנה אחותו של רבי' שרבנ' שמע: "א77 דף 134מונטיפיורי

' לעניין זה ראה א". הדלקת הנר השיני שאם לא כן היאך יאמרו להדליק נר של שבת וכבר קבלה עליה שבת

ראה . 109' הע339' עמ, א"ירושלים תשס, נשים יהודיות באירופה בימי הביניים-חסידות ומורדות , גרוסמן

.8' ע ובה228' עמ, ת"בעה, גם אורבך

309

.85ת גם את קיומה של חובת ברכה בנר של שבת"הסיק ר, בהסתמך על מנהג זה

מספר כוסות היין בברכת אירוסין ונישואין. 7.5.3

כות האירוסין ת דיון על מספר כוסות היין הראוי בעת שמברכים את בר"פתח ר, ה, בסימן מה

יש לברך את ברכות האירוסין והנישואין על שתי כוסות , לדעתו. 86והנישואין ברצף בשעת החופה

משולם שיש לברך את ' לעומת זאת קבע ר. 87וזאת בהתאם למה שנהוג היה באשכנז, נפרדות

ת עצמו הרגיש "ר. א"כפי שמשתמע ממסקנת הבבלי בכתובות ח ע, הברכות הללו רק על כוס אחת

ועל כן הוא גייס את , שסתמו של התלמוד אינו תואם את עמדתו, בר באיגרתו הראשונה בכךכ

):,ה, רוזנטל מה(הספרות הבתר תלמודית ואת המנהג כדי למצוא סעד לדבריו

ג דלא מצינו כוס בתלמוד אלא אמרינן בריך שית יש לנו לתפוס דרך הישרה הואיל ונהגו "ואע

כוס ורב יהודאי הנהיגו

כשם שלא התייחס למסורת הספרותית שהביא על , משולם מתייחס כלל' ת אין ר"ן זה של רלטיעו

הוא חזר לדון בסוגיה זו תוך ) ז, סימן מז(ובתגובתו , ת בדיון על ברכת הדלקת נר בשבת"ר

שבמקום שמבחינה , משולם' מסוגיה זו השתמע לר. ב"הסתמכות על סוגיית הבבלי בפסחים קב ע

אזי יש לברך על , כמו קידוש והבדלה, )במונחי הסוגיה" חדא מילתא("א אחד מהותית העניין הו

על פי הגדרה זו נקבעה ההלכה שבליל יום טוב שחל במוצאי שבת יש להבדיל ולקדש . כוס אחת

ובדרך זו יש להבין גם את המחלוקת המופיעה בסוגיה שם על סדר הברכות , ז" יקנה-על כוס אחת

בהסתמך על סוגיה זו . 88ל שביעי של פסח שחל להיות במוצאי שבתהנאמרות על כוס אחת בלי

היינו כשני עניינים שיש , "חדא מילתא"משולם שיש לראות גם את האירוסין והנישואין כ' קבע ר

) ח, מח(בתשובתו החוזרת . שאת ברכותיהם יש לברך על כוס אחת, בהם צד שווה והבאים כאחד

לבין אירוסין " חדא מילתא"וש והבדלה המוגדר בתלמוד כת ליצור הבחנה בין הזוג קיד"נאלץ ר

משום שהם " חדא מילתא"קידוש והבדלה הם , ת"לדעת ר. ונישואין שלדעתו לא נכלל בהגדרה זו

אירוסין ונישואין דומים יותר להבדלה , לעומת זאת. חובת הלילה וחיובם קודם לאפשרות האכילה

85ירושלים , מנהג אשכנז הקדמון', כיסוי העיניים בעת הדלקת נר שבת, 'שמע-תא' על עניין זה עמד י

.136' עמ, ב"תשנ

86 .ח, ת בסימן מח"ותשובותו החוזרת של ר, ז, מזנמצאת בסימן משולם ' תשובתו של ר

87מעשה ; ה-סימנים קצד, ג"ק תשיור-ניו, אלפנביין' י מהדורת י" תשובות רש;סטסימן ת, ראה מחזור ויטרי

. 53' עמ, ע"ברלין תר, עפשטיין' מהדורת א, הגאונים

88 ".ו פסח"לא בד" מציאות שאינה אפשרית לאחר התקבלות הכלל

310

, ת"ברור שפירושו המפתיע של ר. ובמצב זהיםמכיוון שאין הם קשורים בזמן, וברכת המזון

, )חובת הלילה וקודם אכילה(המאפיין את המשותף לקידוש והבדלה מן הצד הטכני ולא המהותי

ועל כן לאחר שהוא חוזר , 89לסוגיה' טבעי'משולם ולא כפירוש ' נוצר מתוך לחץ הוויכוח עם ר

:הוא פנה לכוון שונה בתכלית, 90ומדגיש את העובדה שאלו שתי ברכות בעלות אופי שונה

כוסות לפי שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד והן ' ובמסכת סופרים מפרש שעושין בב

ותוספתות וברייתות הרבה ממנה בתלמוד ורוב מנהגנו על פיהם כגון ויחל בתענית שלנו , עיקר

אין אנו וכמו שיש בשאר תוספתות ובמשנת זרעים דברים ש. ופרשת מוספין וברכת מפטיר

כמו כן במסכת סופרים אך בדברים שאנו נוהגין על פיה , נוהגין על פיהם ואפילו בתלמוד שלנו

" ואפילו דקדוק אחד מדברי סופרים: "שכך שנינו. אנו צריכין להחזיק והכופר בה הרי זה מין

ולפי שהיא עיקר הוסיפו בה פרושים מתלמוד ירושלמי ומשלנו לכתוב כמנהגנו גבי שתי כוסות

בקידוש החודש91

וכן לברכת חתנים ולברכת אבלים לפי שאין אומרין שתי קדושות על כוס "

מכלל דהיכא דלא נהגו בשתי כוסות נמי " 'ונהגו לעשות ברכת אירוסין שחרית וכו' אחד וכו

עושין הוי נביא לבב חכמה92

. שהסכים לשמועה ורב יהודאי אנישואין כתב כוס

, עם המשמעויות העולות מסוגיית פסחים גם בדרכים פרשניותת ניסה להתמודד"ר, כפי שראינו

ובמקרה , אולם את עיקר התמיכה לעמדתו הוא קיבל מן הנוהג המעוגן בספרות המאוחרת יותר

מסכת סופרים אינה , ת עצמו"שגם על פי תפיסתו של ר, ת מגלה"ניתוח דברי ר. זה מסכת סופרים

89בפירושו , ת"אחיו ורבו של ר, ם"רשב. ת"פירוש זה שונה מהמקובל במסורת הפרשנית שהכיר ר, ואכן

תרוייהו משום קדושת ימים טובים נינהו : "כתב' א מילתא היאקידושא והבדלה חד'ה "ד, ב"לפסחים קב ע

י "פירוש זה מופיע גם בפירוש רש". ט דהמבדיל בין קדש לקדש מברך"ובהבדלה עצמה הוא מזכיר קדושת יו

בתשובה . משולם' ת פירש בשונה ממסורת פרשנית זו כדי להיחלץ מטיעונו של ר"ברור שר. במקום

משתקף מנהג צרפת שעל פיו יש לברך על , 587-8' עמ, סימן תסט, ר ויטריי הנמצאת במחזו"מיוחסת לרש

י לא הושפע בפירושו לתלמוד מהפער שבין הבנתו את הסוגיה לבין "מדברינו עולה שרש. שתי כוסות

. הנוהג

90חנק וזה ב, דזה בבית חתנים וזה בבית אירוסין] אירוסין ונישואין מקידוש והבדלה[ויותר חלוקין מהן "...

ברור שגם טיעונים אלו נאמרו בלחץ הויכוח ). ח, סימן מח" (וזה אסור במועד, זה מותר במועד, וזה בסקילה

פ "אע: "סח' עמ, ט"ירושלים תשמ, כהן' מהדורת י, מנחם המאירי בחיבורו מגן אבות' ועל כך העיר כבר ר

דהא קידושא ואבדלתא אשתני מילי דבדיחותא נינהושגדולי צרפת כתבו בה מדאשתני קטלא אשתני כסא

".דמלאכה בשבת בסקילה וביום טוב בלאו ולא אשתני כסא, ליה טפי

91 .334' עמ, ז"נויארק תרצ, היגער. ראה מהדורת מ. הן הפניה למסכת סופרים' בקידוש החודש' המילים

92שימש חכמים כל ו: "ד, מו, שם, "נביא לבב חכמה' וכמו שפי: "ב, ראה גם רוזנטל מו. י" הכוונה היא לרש

. משולם' נמצאים בפולמוס עם ר' נביא'י "ת את רש"שלוש הפעמים שבהם מכנה ר". ימיו בפני רבינו נביא

. י או ביחס לכל חכם אחר מחוץ לפולמוס זה"ביחס לרש, ת משתמש בכינוי זה"עד כמה שידי משגת אין ר

. סביר על כן להניח שגם ניסוח זה נועד לצרכים פולמוסיים

311

על פי . ידי ביטוי בשעה שהיא תואמת את המנהגתוקפה ההלכתי מגיע ל. גורם סמכותי עצמאי

מסכת סופרים היא מעין מאגר מידע המתעד , ת"שבעיני ר, ת באיגרת זו ניתן לקבוע"ניסוחו של ר

ההתאמה שבין מנהג צרפת למסכת סופרים הייתה בעיניו עדות . את המנהג הקדום והמחייב

.93לאמיתות המנהג וזאת גם אם בפרובנס היה מנהג אחר

בעיני -אינה מוגבלת , סה המעניקה עדיפות למנהג ולספרות האגדה בשדה פרשנות התלמודהתפי

בסיומו של הדיון בסוגיית הקרבת שעירי ראש חודש בראש השנה כתב . לקביעות הלכתיות-ת "ר

):ב, מו, רוזנטל(ת "ר

שלנו שכל דבר סתום בתלמוד. שלימה של רבינו שלמה ושלנו כשיחה בטלה זו] תורה[ולא תהא

' נמצא בברייתא דר. נביא לבב חכמה' ומדרשי אגדה מאריכין בו עליהם יש לסמוך וכמו שפי

...אליעזר בכסא ביום שמתכסה ובפרשת אמור אל הכהנים בויקרא רבה

כאשר מופיעה בתלמוד אמירה סתומה המתפרשת בספרות האגדה יש , על פי הדברים הללו

משולם בתלמוד מערכת סגורה ' ראה ר, לעומת זאת. לפרשה על פי מסורת זו ולא בדרך עצמאית

אין , כמו לכל ספרות בתר תלמודית אחרת, לספרות האגדה. המפרשת ומתפרשת מתוך עצמה

תקעו בחודש שופר בכסה ליום "ועל כן את הפסוק , משולם כל סמכות בתהליך הפרשני' לדעת ר

פרש תוך הסתמכות על מקורות יש ל, ודרשת התלמוד המתייחסת אליו) 4, תהילים פא" (חגינו

משולם תוך יצירת זיקה ' הפסוק ודרשת התלמוד פורשו על ידי ר, 94כאמור לעיל. תלמודיים-פנים

עצם הופעת הרעיון בבבלי מאפשר יצירת . המופיע בבבלי שבועות, בינם לבין מקור בעל אופי אגדי

פירוש הנמצאת אמנם ממסורת ה, משולם' לדעת ר, אשר עדיפה, זיקה פרשנית פנימית בבבלי

. התלמוד הבבלי-" הספר"בספרות האגדה אבל חסרה מ

95עליית מפטיר למניין שבעה. 7.5.4

אשר לפיה בימים שבהם קוראים בתורה משתי , משולם' ת לעמדת ר"מתייחס ר, בסימן מה סעיף ג

ונים תיקרא הסדרא כולה על ידי ששת הקוראים הראש, )שבת וראש חודש: כגון(סיבות שונות

93כ בכל גלילותינו "נהגנו ג: "סו' עמ, ט"ירושלים תשמ, כהן. מהדורת י, מגן אבות, מנחם המאירי' ר: ראה

שכל שהאירוסין והנשואין באים כאחד מברכים ברכת , מימות הגאונים והרבנים שהיו שם מימי קדם

ז " ירושלים תש,סופר. מהדורת א, בית הבחירה למסכת כתובות, ל"הנ". אירוסין וברכת נשואין על כוס אחד

.ב-תקמא' עמ, מנהיג, 33' עמ

94 .300' לעיל עמ

95' תגובת ר(, ה, מז; )ת לבני מלאון"מכתב ר(, ג, סימנים מה: עניין זה מופיע בפולמוס שלש פעמים

).ת"תגובתו החוזרת של ר(, ה, מח; )משולם

312

:והשביעי יקרא את פרשת ראש חודש

ימים טובים ] בשבתות ו[מפטיר ] ששי וחמישי[עוד אחרת היתה לו להם לגלותה לעשות שביעי

ומדוע ככה עשו הלא זה דברי אשר אמרתי כי בפשוטות יש לתת לב במה ראו קדמונים הלא

. ח"נא דיומא וחד ברתינוקות שלנו בקיאין במה שאומר במגילה בראשי חדשים קרי שיתא בעני

וכל ... עמרם ורב יהודאי גאון נהגו כן' אך מכח הלכות ומנהג ר. 'ותו שיתא מואתה תצוה וכו

אליעזר ובדרבה ' סופרים ובפרקי דר' שאינו בקי בסדר רב עמרם ובהלכות גדולות ובמס

ובתלמוד96

כי יש עליהם לסמוך, ובשאר ספרי אגדה אין לו להרוס דברי הקדמונים ומנהגם

והרבה מנהגים בידנו על פיהם. בדברים שאינם מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפין97

.

:)ה, מחשם (ת לעניין זה בשנית "נדרש ר) ה, מזרוזנטל (משולם ' לאחר שראה את תשובתו של ר

מוספין ואומר קדיש ומפטיר ' אליהו נאמר לך שהשביעי קורא פרש' ומה שכתבת כי בשם הרב ר

המקום , ומגואלנו הוא ובניו, ישנו חסיד ועניו, אמנם בעיני כבעיניו. השנהכופל כשאר שבתות

אם הוא חולק על ישיבת רבותיו ועל תוספתא דמגילה , אך זו אינה ענוה אלא גאוה. יאריך שניו

ויש לו ליתן ... ועל מסכת סופרים ועל הגאונים ראשי ישיבות סוריא ומחסיא וקרוב למינות הוא

ומתלתא קראי שמיע לי מרב יהודאי ומרב עמרם ...ונים לשנות הפשוטהלב על מה סמכו הגא

בשאר ] וכן, על פיהם[ובשל מפטיר הם , וממסכת סופרים שהם שרוב ברכות שלנו על פיהם

ה ומפטיר קורא "וכן כתב בסדר רב עמרם בכמה מקומות דבר. סדרים וכן בהלכות גדולות

ובחדש השביעי98

קורא ' בכל שבת והח' מקומות שקורין ז ובמסכת סופרים כתב בהדיא בכמה

וכן בשאר ימים טובים וכל סדרים , ויהי ביום כלות משה כשחל יום ראשון של חנוכה בשבת

ולא מבעי באלו שיש בהם טעם גדול כדפרישית בכתב ראשון אלא אפילו , שלנו מהם אנו למדין

כמו [ סומכין עליהן שחולקין לפי הנראה על תלמוד שלנו אנוכ "כ] טעם[באותן שאין בהם

.בכתב ראשון] שכתבתי

. ת באיגרת זו דומים מאוד לאלו המופיעים באיגרת הראשונה שהופנתה לבני מלאון"טיעוני ר

יש הבדל מהותי , "כתב ראשון"ת שאת אותם הדברים הוא כתב ב"למרות הצהרתו של ר, אולם

ליהם לסמוך בדברים שאינם כי יש ע"ת "באיגרת הראשונה הדגיש ר. בהתייחסות לספרות האמורה

96לרבינו תם " פר הישרס"עניינות ב, 'אברמסון' ראה ש". ובתלמודנו: "י ירושלים של ספר הישר" בכ

ראה הערת " ילמדנו"ת ב"על שימושו של ר". ובילמדנו: "שהציע, 243' עמ) ב"תשכ(קרית ספר לז ', והקדמתו

; שם סימן תשמד; ד-סימן קמג, שלזינגר, ספר הישר: ועל מקורותיו יש להוסיף, 7' אברמסון שם מס

.פסק קצו, ו"ירושלים תשנ, יטשהערשקאוו' מהדורת א, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי

97 .ד, רשימה דומה בהרכבה נמצאת בסימן מו

98 ".והקרבתם"כתוב " ובחדש השביעי: "י ירושלים במקום" בכ

313

ואילו באיגרת המאוחרת יותר מתברר שיש לסמוך , 99"מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפין

ת "עם התקדמות הפולמוס הבין ר". שחולקין לפי הנראה על תלמוד שלנו"עליהם אפילו

מובילה מאליה לערעור במעמדה ובתקפה , משולם' כפי שהנהיג ר, שהסתמכות על התלמוד בלבד

ת את המנהג עצמו ובעיקר את ספרות ההלכה "כתגובה לכך הדגיש ר. של מערכת המנהגים

משולם טען לבלעדיות של ' בעוד שר. והאגדה אשר בה ראה בבואה נאמנה של המנהג המוכר לו

ת מערכת ספרותית חלופית שבתוכה "הציב מולו ר, כגורם הלכתי מכריע, היינו התלמוד, "הספר"

. פיי בטבעו-המירבית לנוהג שהוא עלהוא מצא את ההתאמה

נמצא בסופה , ת בשאלה זו"דומה שהניסוח המבטא יותר מכל את המהפך ההצהרתי שעבר על ר

):ו, מחרוזנטל(של אותה איגרת בקטע המתייחס לברכת נר של שבת

שהרי מצינו שחכמי . בבבלי אל תאמין כמו כן, ואם אינך מאמין לדברי הקדמונים ומנהגינו..

תעניתא דלישתכח מיניה ' זירא הוה יתיב ק' תלמוד בחרו להם תלמוד ירושלמי כדאמרינן רה

יוחנן אמר אורייתן כשרה בנתן לא כשרן ותו אמרינן אין שלום מן הצר זה ' תלמודא דבבלאי ור

ירמיה דקרי ליה בבלאי טפשאי ' תלמוד בבלי ותו אמרינן במחשכים הושיבני זה תלמוד בבל ור

י מחכים אלא מנהגינו תורה היא"אוירא דאותו אמרינן 100

פ חכמי ארץ " ומנהגינו בבבל ע

ישראל שהם עיקר ההוראה ולפיכך יש לסמוך על גאונינו ועל רבנן סבוראי

, באמצעות ציטוט סדרה של מקורות מהתלמוד הבבלי המביעים כולם עדיפות לתורת ארץ ישראל

א המסורת הפרשנית העולה מדבריהם של ת שאין כל משמעות הלכתית לתלמוד הבבלי לל"קבע ר

בדרך . מנהג צרפת-" מנהגנו"ושמסורתם היא היא המיוצגת ב" רבנן סבוראי"ו" גאונינו"

משולם שאי התחשבות במנהג ובספרות שבה הוא מיוצג היא ' ת להוכיח לר"פרדוקסלית ניסה ר

משולם ' ר. 101ראהציות להוראות הבבלי המעדיף בעצמו את חכמי ארץ ישראל שהם עיקר הו-אי

ת להגדרה מפתיעה שעל פיה המנהג "הביא את ר, שראה את חזות ההלכה במסקנת הבבלי לבדה

.102והספרות הקרובה אליו הינם בעלי סמכות רבה יותר מאשר הבבלי עצמו

99 . ובדומה למה שכתב בעניין הקרבת שעיר ראש חדש בראש השנה

100' ד; 284' עמ, ד"ירושלים תשל, עניינות בספרות הגאונים, אברמסון' למקורו של ביטוי זה ודומיו ראה ש

.רלז-רלה' עמ, ט"ירושלים תשמ', מנהגי ישראל א, שפרבר

101ראה בעיקר . ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון, שמע-תא' י עמד י" על זיקת מנהג אשכנז לתורת א

אולם מתשובתו בעניין אמירת , ת כאן קשה להכריע עד כמה היה מודע לזיקה זו"על פי דברי ר. 69-61' עמ

סימן כח ניכרת מודעות לזיקה שבימן מנהג , ל מירסקי"שה=סימן שכה, המופיעה במחזור ויטריפיוטים

. צרפת ואשכנז למסורת ארץ ישראל

102ת עוצבה בלחץ הפולמוס ואינה עמדתו העקרונית ניתן ללמוד מהתייחסויותיו " על כך שעמדה זו של ר

314

שיקולים חוץ תלמודיים . 7.6

ביטול חמץ בשישים. 7.6.1

משולם כמה ' תקף ר, ת"ל טענות רלאחר שהגיב ע, ת"משולם אל ר' באיגרתו האחרונה של ר

:)ז, זמ, רוזנטל(ת "מפסיקותיו החדשניות של ר

אם נהגתי בכם מנהג רבותי . ועוד אתם רבותי ואני תלמיד ויש לי לשתוק ולמשופטי אתחנן...

ח גדולים שהיית מתיר חמץ בפסח בששים ולקדש "כשהעידו לי ת' ולא פטפטתי כלום אפי

כ כזאת "אעפ, יעקב' כך התיר הרב ר, בתוך התחום] בחול המועד[=ה "בשבת ולעשות בניין בחו

וכן בדין שאתה רבי מובהק ואני תלמידך משלם . וכזאת יבא לי אם דברתי שום דבר שלא כהוגן

.ר נתן"בכ

משולם כפסיקה ' שאותה הזכיר ר, ת בעניין ביטול חמץ בפסח בשישים"פסיקתו המקילה של ר

. 103נמצאת בחלק החידושים של ספר הישר, ט כנגדה כלוםשהוא לא קיבלה ובכל זאת לא פטפ

ובדרך , 104ת בעניין זה הינה מן הפסיקות המפורטות ביותר שיצאו מתחת ידו"פסיקתו של ר

הן הפסק . ומפרשה באופן מקוריא " ל ע-ב "הילוכו הוא מתקן את נוסח סוגיית פסחים כט ע

ת והן דרך פירושו את הסוגיה "ידי רהן נוסח התלמוד שנקבע ב, הקובע שחמץ בפסח בטל בשישים

ופסק זה עורר תגובות , לא התקבלו על דעתם של בעלי ההלכה בני התקופה, המתוקנת

אולם , ן איש מגנצא"ביקורת מפורטת וחריפה על פסק זה נמתחה בידי ראב. 105והתנגדויות רבות

' קצרה של רת להערתו ה"לעומת זאת הגיב ר. 106ת וספק אם הגיעה לידיעתו"עליה לא הגיב ר

ת לשני "השוואת תגובת ר. 107אפרים מרגנשבורג' ולהערת תלמידו ר, שאותה הבאנו לעיל, משולם

סימן קא , שלמי המובאת במחזור ויטריראה לדוגמה התייחסותו לירו. לספרות האמורה במקומות אחרים

".וזאת לא תהיה שבמקום שתלמוד ירושלמי חולק על שלנו דחינן ליה ומדחי: "77' עמ

103 .סימן תעא, שלזינגר

104' פסק מין במינו'ת עצמו קרא לפסק זה "ר. פסק זה מורכב משלושה חלקים העוסקים בדיני תערובות

וכן אין בידינו אף פסק , אין בידינו פסק מפורט ומסגונן כפסק זה, עד כמה שידי מגעת). ב"סימן מ, רוזנטל(

. ת שהוא בעצמו מכנהו בשם"אחר של ר

105ביחס לפרשה זו . ת בסוגיה זו הביא אף לבדיקת נוסחי התלמוד של ישיבות בבל" תיקון הנוסח של ר

.100-93' עמ, )ז"תשנ(תרביץ סו ', תשובת רב שמואל בן עלי גאון בגדאד לחכמי צרפת, 'עמנואל' ש: ראה

106 .א"דף ט ע, ן" ראב

107 .סימן סז סעיף א, רוזנטל

315

ת "הלכתי שנקט ר-אולם לענייננו חשוב הוא האפיק המטה, 108הנמענים מאלפת מכמה כיוונים

): ט,סימן מח(משולם ' באיגרתו לר

רב אחאי כמו כן התיר ולדבריך ' ח בסועל מה שכתבת ששמעת מפי גדולים שהתרתי חמץ בפס

ולאפרושי מאיסורא . ולדברי רב שאוסר אם נפל גרגיר חמץ לבור הגדול או לחבית גדולה יאסר

עשיתי ולהתכוין לבשר טלה ועלה בידי בשר טלה כי ראיות גדולות יש וכתבתים אך אינך רוצה

ועוד שחכמי עירך . בפסחלטרוח ולהעמיק ולהתישב בדבר כי לדבריכם אין רוב דברים מותרין

.י אחרים שלא מדעתי והורו כן"נשאלו בכך ע

אזי כל בור מים , מכיוון שאם כך היא ההלכה, ת לא יתכן שמשהו חמץ יאסור תערובת"לדעת ר

תוצאה שכזו אינה יכולה להתקבל מבחינה . יאסר, קטן ככל שיהיה, שנפל לתוכו גרעין תבואה

משמעות . משולם היא מוטעית' ר שעמדתו האוסרת של רועל כן ברו, הגיונית ומעשית כאחת

שכאשר התוצאה ההלכתית העולה מלימוד התלמוד אינה סבירה באופן קיצוני יש , טיעון זה היא

, אם על ידי תיקון נוסח, את הסוגיה באופן שהתוצאה הבלתי סבירה תעלם מאליה" לפצח"לנסות

.כמו במקרה שלפנינו, אם על ידי פירוש מחודש ואם בשילוב של השניים

ולאפרושי מאיסורא עשיתי ולהתכוין לבשר טלה ועלה בידי בשר טלה כי ראיות גדולות : "בדבריו

יש וכתבתים אך אינך רוצה לטרוח ולהעמיק ולהתישב בדבר כי לדבריכם אין רוב דברים מותרין

:109 נזירעקיבא המופיעים במסכת' כפי שהעיר כבר מהדיר הספר לדברי ר, ת"רמז ר, "בפסח

, אמר קרא ונשא עוונו-.. ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון

מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה110

.

. ת כמי שהתכוון לבשר טלה ועלה בידו בשר טלה"מציב עצמו ר, לעומת המקרה המוצג בתלמוד

בתחילה הוא פסק להיתר בסוגיה זו . ת את דרך עבודתו בפסק"זה זו תיאר רנראה שבשימוש ברמי

ת רק על סמך בחינת הסבירות "לפסיקה זו הגיע ר. תוך שינוי נוסח הסוגיה והסברה המחודש

כי לדבריכם אין רוב דברים : "והבאה לידי ביטוי גם במילים, אשר אותה תיארנו, החיצונית

או אז -המוזכרות בדבריו " ראיות גדולות"ת למצוא אותן "די רלאחר זמן עלה בי". מותרים בפסח

.יכול היה להכריז שהוא התכוון לבשר טלה ועלה בידו בשר טלה

ת המתירה תערובת חמץ בפחות משישים עמדה בניגוד למנהג הרווח ולמסקנת "קביעתו של ר

108 . שם297' והע84' עמ, ת"ר, ריינר: ראה

109 .א" נזיר כג ע

110 . רמיזה נוספת לקטע זה ראה שם סעיף יב

316

שהיו , ישרת בתחילה על אינטואיציה הלכתית ושכל"את פסיקתו המקילה ביסס ר. 111הבבלי

ת "בקביעה זו התבססנו בעיקר על עדותו של ר. עדיפים בעיניו על פני הספר והמנהג כאחד

אולם ניתן להוכיחה גם מניתוח שיטתי של סימן תעא בחלק החידושים של , משולם' בתשובתו לר

ת על חששו "לפני תחילתו של פסק זה כתב ר. יתרה מזאת. 112שבו מוצג הפסק, ספר הישר

ת לנועזות "סביר שהבעה חריגה זו מלמדת על מודעותו של ר. פסקו בקרב חבריומהתקבלות

שראה את תמונת העולם ההלכתית כנקבעת אך ורק על ידי , משולם' ר. שנקט בדרך עבודתו

, מכל וכל גישה פרשנית זו, כמצופה, שלל, התלמוד או טקסטים קנוניים קודמים לו כמשנה ומקרא

. ג ושל הספרות הנלווית בתהליך הפרשני של התלמודכשם ששלל את תוקפם של המנה

מגע נכרי ביין שנעשה מענבי בוסר. 7.6.2

אינו כיין , מעמדו ההלכתי של משקה שנעשה מענבי בוסר, משולם' לדעת ר, 113כפי שכבר ראינו

ת בכמה "על עמדה זו השיב ר. ועל כן אין לגזור לגביו איסור לאחר נגיעת נכרי, אלא כמים

):ג, מו, רוזנטל(ולענייננו עתה חשובה הטענה הבאה , טיעונים

י כתישת בוסר ודישה ושחיקה של ענבים קהות "ואני ראיתי שנה אחת שלא שתו יין אלא ע

.ולדבריך לא נהג נסך באותה שנהוקשות וקטנות ביותר

לא ", שמכיוון שייתכנו שנים שבהן לא ייוצר יין אלא מענבי בוסר, משמעותה של טענה זו היא

' ת מודה בדבריו לניתוחו המיקל של ר"ר. שבאותה שנה לא יופעל איסור מגע גוי ביין" יתכן

ולמרות זאת יש לאסור לדעתו משקה זה מתוך טענה , משולם את הספרות ההלכתית הרלוונטית

לדעתו אם אלו הן התוצאות העולות מן . דחה טענה זו על הסף, כדרכו, משולם' ר. אינטואיטיבית

.114)יין בוסר(ואם לקולא ) חמץ במשהו(הרי שיש לקבלן אם לחומרא , התלמודיתהספרות

טהרת כלי חרס שנטמאו במגע זב. 7.6.3

111 .ב סימן תכ"ח, ה"ראבי; ע סימן לו"ברלין תר, עפשטיין. מהדורת א, מעשה הגאונים: ראה

112 . שם297 ובהערה 84' עמ, ת"ר, ריינר: ראה

113 .295-294' לעיל עמ

114וגם פעם אחת אירע שלא בישל הכרמים ולא מצאו רק בוסר ועשו ניסוך : "סימן קסה, פ"תו, ראה בלוי

ועל פיו נעלמה , ת"קטע זה הנו עיבוד דברי ר". ז מאותו בוסר ומאותה שעה לא הניח לעשות בוסר לגוי"לע

.ובמקומה מופיע מעשה שבעקבותיו גזרו על יין בוסר, יציהת הבנוייה על אינטוא"טענת ר

317

על פי הצעתו . 115הנושא האחרון הנידון במסגרת הפולמוס הוא טהרת כלי חרס שנטמאו במגע זב

ר מבנה הלכתי נוצ, 116משולם לסוגיית סוטה ולברייתא המופיעה בתורת כהנים' הפרשנית של ר

נטהר ) אבל לא נשבר לחלוטין(כלי טמא שנוקב , לדעתו. חדש ולפיו גם בכלים יש דין טבול יום

. אבל כדי להשתמש בו בתרומה יש להמתין עד הערב שמש כדי שיחשב כטהור, לענייני חולין

ת ביחס "ת ביחס לעניין זה ניתן ללמוד על תחושתו של ר"מדברי הפתיחה המחורזים של ר

):'רוזנטל סימן נ(משולם ' ידושו של רלח

מי לא יראך ולא פנים ישאך הרב העומד במלואך אנהגך אביאך להודיעך ולהראך פן יודע

: לעשות מדות בכלים הנשבריםעמדת אחרי סוף הוראה לחדש דבר מעתהבחושך פלאיך כי

] מן[טהור עשה מהם כלים / הגס הגס טהור מטומאה אחת/ כשבר נבל יוצרים טהור מכלום

הנותרים

משולם יוצר מבנים הלכתיים שלא הוזכרו בתלמוד וזאת ' ת מוסבת על כך שר"ביקורתו של ר

כן על התוצר הסופי המתקבל מדרך הפרשנות הנקוטה -תמיהתו היא אם. 117"לאחר סוף הוראה"

די מפרש את התלמוד באופן ישיר ותוך מוכנות להגיע עד כ, משולם לעומתו' ר. משולם' בידי ר

התנגדותו . אם הכלים הפרשניים שבהם השתמש הביאוהו לידי תוצאה זו, יצירת מושגים חדשים

אם . משולם בסוגיה זו נובעת מזרותן ומוזרותן של מסקנות אלו בעיניו' ת לקבלת מסקנות ר"של ר

אז כל התהליך המוביל אליה נפסל -או, לא התקבלה על דעתו' שורה התחתונה'ה, התוצאה הסופית

.משולם בסוגייתנו' כך ביין בוסר וכך אף לגבי חידושו של ר, כך בחמץ. קרומעי

סיכום. 7.7

ת יש להגדיר ולאפיין "משולם ור' היא שאת הפולמוס בין ר, הטענה העומדת במרכזו של פרק זה

115העתקה . 2ראה לעיל הערה . לדעת אורבך דיון זה הוא תחילתו של הפולמוס ולא סופו. נ- סימנים מט

כך נמצא בספר ': א תחת הכותרת"מלאה יותר של אגרות אלו הודפסה בסמוך להגהות מרדכי שבת דף פ ע

כתבי יד מטיפוס זה הוכרו על ידי חכמי ). Ebr. 1(ספר ישן זה הוא ספר מרדכי הנמצא במנזר בורצילי . 'ישן

.130' ראה לעיל עמ. איטליה

116 .נד' עמ, 1862וינה , וייס' ה' מהדורת א, ספרא; ב"א וע" סוטה כא ע

117שמואל ' ומה שכתב רבי: "נים ביחס למורדתת על תקנת הגאו"שם כתב ר, 40' עמ, ראה רוזנטל סימן כד

חלילה לרבנו להרבות ממזרים . שתקנו הגאונים דלא משהינן תריסר ירחי שתא אגיטא אלא כופין אותו

ונהי דהגאונים יכולים לתקן כתובת אשה על המטלטלין או על . ל רבינא ורב אשי סוף הוראה"דקבישראל

להתיר גט פסול אין כח בידינו מימות רב אשי ועד ימות אבל, פי הלכה או על פי דעתם דהיינו ממונא

.ת בטיעון זה"למיטב השגתי שני מקורות אלו הם המקורות היחידים בהם משתמש ר". המשיח

318

, ארבע נקודות מרכזיות. באמצעות שימוש במושגים הקשורים בתולדות הפרשנות ופסיקת ההלכה

מידת האחידות הנדרשת ביחס . א: הוצגו בפרק, שיטתיות בעמדות החולקיםשבהן נמצאה

משקלם של המקרא וספרות התנאים בדיון . ב. למונחים המופיעים מספר פעמים בספרות ההלכה

. ד. ספרות האגדה וספרות הגאונים כפרשנים מחייבים של הבבלי, מעמד המנהג. ג. ההלכתי

, ת"לא אישיותו של ר, לדעתנו. ה ההלכתית בתהליך הפרשנימשקלם של השכל הישר והאינטואיצי

לא תחושת הרפיון הדתית או מודעות לשבר במסורות הלכתיות ואף לא פרטי המנהגים או שינויי

משולם ' ת יצא על השיטה שבה השתמש ר"כעסו של ר. ת"הגרסאות כשלעצמם הם שהפריעו לר

התנגדותו . ת מתנגד מכל וכל לשינויי נוסח"אין ר, כך לדוגמה. לצורך טיפולו בחומר ההלכתי

משולם בעת שהלה טיפל ' משולם נבעה מהתנגדותו לשיקוליו ולמניעיו של ר' לשינויי הנוסח של ר

המעבירה את מרכז הכובד של הדיון מפרטי הוויכוח אל השיטה , טענתנו. בבעיות של נוסח

שהרי בעוד שהוא , ת במחקר"העקיבות שיוחס לר-מקהה את אי, והמתודולוגיה של המתווכחים

שינה הוא עצמו לא מעט נוסחים , משולם' זעם על שינויי הנוסח ועל דחיית מנהגים בידי ר

' ת עצמו יראה שאפילו בזמן שהוא תוקף את שינויי הנוסח של ר"המעיין בדברי ר. 118ומנהגים

ידע בכמה שנין מאן דלא 'כך בסוגיית . אין הוא דוחה לחלוטין אפשרות של תיקון נוסח, משולם

):ב, סימן מד(ת "כתב ר' בשבוע הוא

וגירסתך .היא שלא לצורך ולא מכח קושיותלפי גירסתך ש' ומשוית ליה לרב הונא טועה אפי..

ועוד דאמר רב ... - ואתה מלבך בודה -ג בכל הספרים ובשל אספמיא ובשלכם "טעות דבודאי ה

ואתה מגיהו ומחסרו.. [הונא119

חסרת שלא כמו כן .... . אדם מתוך דוחקשאין זה דבר שיגיה]

לצורך

ת היה נכון "אפשר שר', כח קושיות'או מ' לצורך'משולם היו ' אם תיקוני הנוסח של ר, היינו

לא התנגדות נחרצת לשינויי נוסח לפנינו אלא ויכוח בשאלה איזו סיבה , אמור מעתה. לקבלם

אותם , ם" לתיקוני הנוסח של רשבת ביחס"תמונה דומה עולה מתשובת ר. מצדיקה תיקון נוסח

):יב,סימן מח(' מעשה לסתור'משולם כ' הביא ר

מה עומק בחסרונה ומה דקדוק אם ' ועל הגרסא שכתבת שרבינו שמואל חיסר ודוקא אתרוג וכו

, כגון שהוזמו על הטביחה תחילה' אך מה שהגיה והלכתא שהעידו בבת אחת והוזמו פי.ישנה

118, הלכה וקבלה', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א, 'ץ"כ' י; 80-77' עמ, ת"בעה, אורבך: בעניין זה ראה

.187-178' לעיל עמראה גם . 45' ד עמ"ירושלים תשמ

119 .י ירושלים שבו השתמש" המילים המסוגרות הנן תוספת מהדיר ואינן בכ

319

..ה למחוק ומה היא תשובתוהיה לך לדון ולדקדק מה רא120

.

ת "אין ר, משולם והן כאשר הוא תוקף את דרך עבודתו' ת משיב על טיעוני ר"הן כאשר ר, אם כן

משולם נסב בעיקר על הגישה המופעלת ' מאבקו עם ר. 121שולל את האפשרות של תיקון נוסח

וסח הנובעים ממנה כי אז גם תיקוני הנ, ת"לו הייתה גישה זו מוצדקת בעיני ר. משולם' בידי ר

ת אינו שולל באופן "ר. ת למנהג"בדומה לכך יש לראות את יחסו של ר. יכולים היו להתקבל

. עקרוני שינוי מנהגים והזכרנו את נכונותו לשנות את הנוהג שמשהו חמץ אוסר את כל התערובת

הבבלי משולם שעל פיה התלמוד ' היא לתפיסה העקרונית של ר, ת בפולמוס זה"התנגדותו של ר

לדעת . מתפרש מתוך עצמו מחד והוא גורם מכריע בלעדי בקביעת הנורמה ההתנהגותית מאידך

קובצי , ספרות האגדה, של התלמוד הבבלי הוא המנהג, אבל לא הבלעדי, המפרש המועדף, ת"ר

משולם ' ת ור"הוויכוח בין ר. 122ההלכה הגאוניים ועימם האינטואיציה ההלכתית והשכל הישר

ולא על הלגיטימיות העקרונית , מהם המניעים הראויים לשינויי הנוסח והמנהג, אלההוא אפוא בש

. 123של שינויים אלו

משולם הביא אתו מפרובנס לתוך צרפת ' דומה שר. משולם' ת ור"אולם לא רק בזאת חלקו ר

או ספרות /תפיסה קנונית של התלמוד כספר חוק בלעדי שאינו יכול לקבל לצידו כל מנהג מקומי ו

על פי , יתרה מזאת. חרת הן כבעלי משקל הלכתי כשלעצמם והן כפרשנים של ספר התלמודא

ועל כן בעניין בו , בכל מקרה בו ישנה בעיה הלכתית" ספר"משולם יש לפנות אל ' תפיסתו של ר

ודאי שגם בעולמו ההלכתי . לא קבע התלמוד עמדה הוא פנה אל ספרות התנאים ולספרות המקרא

ת בגורמים נוספים המשפיעים על קביעת "אבל לצידו הכיר ר, וד כאבן יסודת עמד התלמ"של ר

120ראה . ת גם אותו בהקשר זה"אבל במקומות אחרים ביקר ר. ם" רשב-ת על מורו ואחיו " כאן מגן ר

הגיה ושרא ליה מריה לרבינו שמואל כי על אחת שהגיה רבינו שלמה ): "9' עמ, שלזינגר(הקדמת ספר הישר

.."הוא עשרים ולא עוד אלא שמחק הספרים

121-103' עמ, )ה"תשנ(, מים מדליו', משולם בענייני נוסחאות בתלמוד' מחלוקת רבנו תם ור, 'הנמן' א: ראה

95 .

122חלילה גבי איסורא וחנק , ואם שנינו מנהג עוקר הלכה: "41' עמ, סימן כד, רוזנטל: ראה לדוגמה

".וממזרות

123' שביחס לשתי סוגיות שנידונו בפולמוס כתב ר, וצעת בפרק זה ניתן למצוא בכךתמיכה לגישה המ

בשני המקרים אין המידע החדש . ת שהדברים שהוא מייחס לו אינם נכונים מבחינה עובדתית"משולם לר

משולם מעיד שעמדתו ההלכתית אינה ' פ שר"וזאת אע, משולם' ת להמשיך ולהתעמת עם ר"מונע מר

, מז. ב ביחס להקרבת שעיר ראש חודש בראש השנה, מו; ג, מד; ב, ראה רוזנטל מג. ( לות ייחס"העמדה שר

' שלא הקביעות ההלכתיות אלא דרכו הפרשנית של ר, נמצאנו למדים). א ביחס לטבילת חצאין, מח; א

ראה , ת מוטעה היה"גם אם המידע ההלכתי שבידי ר, ומכיוון שכך, ת"משולם היא שעוררה את כעסו של ר

.וא צורך לצאת נגד דרך פרשנית זו שהשימוש בה עלול להביא לתוצאות לא ראויותה

320

ת מן הצד הכרונולוגי מלמדת שמודעותו העצמית "בחינת ניסוחיו של ר. הנורמה ההלכתית

מנקודת , כך. למקומם ולהשפעתם של גורמים אלו בעבודתו הפרשנית וההלכתית גוברת והולכת

מסכת , הלכות גדולות, סדר רב עמרם(=כי יש עליהם ): "ג, מה, רוזנטל(מוצא בסיסית האומרת

, "לסמוך בדברים שאינם מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפין) אליעזר ועוד' פרקי דר, סופרים

כ שחולקין לפי הנראה על "כ] טעם[אפילו באותן שאין בהם ): "ה,מח, שם(ת לקביעה "עבר ר

בא הסברה הרעיוני של , לבסוף". תב ראשוןבכ] כמו שכתבתי[תלמוד שלנו אנו סומכין עליהן

הסבר הטוען שאין מובן וסמכות לתלמודנו ללא המסורות הפרשניות העולות מן , ל"הקביעה הנ

ת השתנתה במהלך "שלא עמדתו העקרונית של ר, סביר בעיני). ו,מח, שם(המנהג וספרות הגאונים

. 124 עצמופולמוס זה אלא מידת מודעותו העצמית לתהליכי הפרשנות שלו

משולם מספק הצהרות אשר מהן נוכל להסיק על ' אין ר, ת לתהליך הפרשני"לעומת מודעותו של ר

בדיקת מסורות פרובנס , אולם, בעבודתו הפרשנית" הספר"מידת מודעותו למקומו הבלעדי של

, כך. משולם' בסוגיות הנדונות בפרק מלמדת על התאמה בין מסורות אלו לעמדתו ההלכתית של ר

, משולם התיר טבילת נדה בשעות היום רק בשעת הדחק ורק ביום השמיני לספירתה' בעוד שר

גם לגבי , בדומה לכך. 125זרחיה הלוי טבילת יום אף ביום השביעי לספירתה ואף לכתחילה' התיר ר

מנחם המאירי את מסורת פרובנס התואמת ' סוגיית שתי כוסות בברכת קדושין ונישואין מציג ר

:126משולם כפי שהיא מופיעה בפולמוס' ל ראת עמדתו ש

כ בכל גלילותנו מימות הגאונים והרבנים שהיו שם מימי קדם שכל שהאירוסין "נהגנו ג

124משולם ביחס למשקלם היחסי של הספר לעומת המנהג המקומי ' ת ור" אין ספק שפער עקרוני זה בין ר

בחינה של עניין זה צריכה . משקף היטב את ההבדל שבין השדה התרבותי הצרפתי לבין הפרובנסאלי

זיקה לעולם היהודי הפנימי והן מתוך זיקה לעולם הפרשנות המשפטית המתפתח במהלך להעשות הן ב

על חדירת המשפט הרומי . תחילה באיטליה ובפרובנס ובשלב מאוחר יותר בצרפת הצפונית, ב"המאה הי

H. Soloveitchik, ‘Rabad ofת ראה "משולם ור' בן זמנם של ר, ד"לפרובנס והשפעתה על הראב

Posquie’res’, פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוקדשים לפרופסור יעקב

, שלמון' אטקס וי' בעריכת ע, ם"ירושלים תש, ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו וחבריו"כ

.31' ובמצוין בהע36-31' עמ, חלק אנגלי

125ת "שכאשר ר, ראוי לציין. קנו' עמ, מאסעיף, ה"ירושלים תשכ, קאפח. מהדורת י, סלע המחלקות

משולם את הדיעה שאישה יכולה לטבול ' הוא ייחס לר) ב, מה, רוזנטל(התייחס לעניין זה בפעם הראשונה

משולם דחה יחוס עמדה זו אליו מכל וכל ' ר. ה"ביום השביעי ולהמתין עד הערב שזו כאמור דעתו של רז

ת תקף שמועות הלכתיות ופרשניות "ר) מד מכאן למקרים אחריםואולי נל(יתכן שבמקרה זו ). ב, מז, שם(

ה ברור שהוא "מדברי רז. משולם' שהגיעו אליו בשמם של חכמים פרובנסאליים תוך שהוא ייחס אותן לר

.218' א עמ"ה ח"ראה גם ראבי. ב,משולם הנמצאת בסימן מה' ת לר"הכיר את איגרתו של ר

126 .סו' עמ, ט"תשמירושלים , כהן' מהדורת י, מגן אבות

321

.והנשואין באים כאחד מברכים ברכת אירוסין וברכת נשואין על כוס אחד

י ומקטע המופיע במחזור ויטרי אנו למדים שמנהג פרובנס היה לשתות בשבת אחרי הצהרים וכפ

משולם שהוא פירש לעתים את ' ניתן אפוא לחשוד גם בר. 127משולם לבני מלאון' רשהנהיג

אולם . סוגיות הבבלי בצורה שלא תיצור סתירה בין המנהג המוכר לו לבין הספרות התלמודית

, משולם מתאם לעתים בין מנהג מקומו' פ שר"אע. ת פעורה תהום של מודעות"בינו לבין ר

אין , את התלמוד מתוך רצון ליצירת תמונת עולם אחידה ונטולת סתירותלבין הבנתו, פרובנס

משולם ' כאשר מסיק ר. הוא מוכן להכיר בצורה מודעת במעמדו של המנהג כגורם פרשני

. שהתלמוד על פי הבנתו סותר את המנהג אזי יפסוק הוא הלכה לעולם על פי המסורת התלמודית

הספרות הנלווית למדרגת פרשן מוסמך שעל פיו יש העלה את המנהג כמו גם את, ת לעומתו"ר

.לפרש באופן שיטתי את הסוגיות השונות

127 .תודתי לידידי שלם יהלום שהפנה אותי לקטע זה. 111' עמ, סימן קמא, מחזור ויטרי

322

323

ביבליוגרפיה

.כתבי יד

ה"ראבי , 637בודליאנה , אוקספורד

מרדכי שליצטט , 672בודליאנה , אוקספורד

ם מרוטנברג"תשובות אור זרוע ומהר , 844בודליאנה , אוקספורד

סדר יחס של חכמי אשכנז וצרפת , 847בודליאנה , אוקספורד

י"ספר פסקים של ר , 884בודליאנה , אוקספורד

יחוסי תנאים ואמוראים ,2199בודליאנה , ורדאוקספ

ת"ספר הישר לר ,2355בודליאנה , אוקספורד

ש משנץ למסכת פסחים"תוספות ר ,2358בודליאנה , אוקספורד

מרדכי , 201בודפסט

אביגדור הצרפתי' פירושים ופסקים לר , 45המבורג

מרדכי , 72/2הספריה הלאומית , וינה

מרדכי , 73/208, מיתהספריה הלאו, וינה

מרדכי ,Heb 1ורצילי

י על חולין"רש , 139ותיקן

מרדכי ,141ותיקן

ספר העיטור , 143ותיקן

ליקוטים , 324ותיקן

ת"ספר הישר לר , heb 40 370ירושלים

מרדכי ,45היכל שלמה ג , ירושלים

תשובות שונות ,85קאפח , ירושלים

ה "ראבי , 11בית הדין , לונדון

אביגדור הצרפתי ' פירושים ופסקים לר , 243המוזיאון הבריטי , לונדון

מחזור ויטרי , 655המוזיאון הבריטי , לונדון

מרדכי גדול , 678המוזיאון הבריטי , לונדון

מרדכי.Add 19972, המוזיאון הבריטי, לונדון

תשובות ,98מונטיפיורי , לונדון

ת"לקט שו ,108מונטיפיורי , לונדון

ה"ראבי ,115מונטיפיורי , לונדון

ת"תקנת ר, ליקוטים , 130מונטיפיורי , לונדון

ספר אסופות , 134מונטיפיורי , לונדון

ליקוטים , 345מונטיפיורי , לונדון

ליקוטים , 479/20מונטיפיורי , לונדון

ספר אסופות , 73אוסף גינצבורג , מוסקבה

מנחם אולדנדורף' טור עם גליונות מר , 109 אוסף גינצבורג, מוסקבה

מחזור ויטרי , 481אוסף גינצבורג , מוסקבה

שיטה מקובצת על חולין , 946אוסף גינצבורג , מוסקבה

ם"ת מהר"שו , 33מנטובה

324

ת של ספר הישר"קטע מחלק השו , Rab 1431ל " ביהמ–ניו יורק

יםיחוסי תנאים ואמורא , 9624ל " ביהמ–ניו יורק

מרדכי גדול , Rab 673ל " ביהמ–ניו יורק

ם"ת מהר"שו , 425, דה רוסי, פארמא

מרדכי ,929דה רוסי , פארמה

י על חולין"רש , 1304דה רוסי , פארמה

ליקוטים , 326ספריה לאומית , פריז

מרדכי שליצטט , 40 10/1פרנקפורט

ם"ת מהר"שו , 4016פרנקפורט

י על חולין"רש , 80 159פרנקפורט

ק עם גליונות"סמ , 117קזנטנזא , רומא

מרדכי שליצטט , 71' קמברידג

.ספרות מקורות

, הערשקאוויטש' מהדורת א, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור הצרפתי אביגדור הצרפתי

.ו"ירושלים תשנ

.ש"קיידן ת, לסאט' מהדורת ש, ד על מסכת בבא קמא"חידושי הראב אברהם בן דוד מפוסקיר

,ד"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, תשובות ופסקים אברהם בן דוד מפוסקיר

. ה"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, בעלי הנפש אברהם בן דוד מפוסקיר

.ד"ירושלים תשל, תמים דעים אברהם בן דוד מפוסקיר

.ן"ירושלים תש, פריימן' דורת חמה, ד על בעל המאור" השגות הראב-כתוב שם אברהם בן דוד מפוסקיר

' מהדורת ש, תשובות ופסקים ומנהגות-ספרן של ראשונים , י"תשובות הראב ד מנרבונא"אברהם אב

.50-1' עמ, ה"ירושלים תרצ, אסף

ל "י, בתרא-בבא' ד בנרבונא למס"ר יצחק אב"אברהם ב' קטע מפירושו של ר ד מנרבונא"אברהם אב

.63-52' עמ) ו"תרצ(, ם יבאוצר החיי, אסף' י ש"ע

.ד"ברלין תרצ, אלבק' מהדורת ש, ספר האשכול ד מנרבונא"אברהם אב

.ב"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, שאלות ותשובות ד מנרבונא"אברהם אב

, בתרא-שיטת הקדמונים לבבא, בתרא-ד למסכת בבא"פירוש רבינו אברהם אב ד מנרבונא "אברהם אב

.א"יורק תשמ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ

.ח"ירושלים תשל, רפאל' מהדורת י, ספר המנהיג אברהם בן נתן הירחי

.ג" תשכ-ט "ירושלים תרצ, אורבך' מהדורת א, ערוגת הבשם אברהם בן עזריאל

.ה"פרנקפורט תרפ, פיליפאווסקי' מהדורת צ, ספר יוחסין השלם אברהם זכות

יורק -ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ינו אברהם מן ההרפירוש על מסכת יבמות לרב אברהם מן ההר

.ב"תשכ

יורק -ניו, שלזינגר' מהדורת מ' חלק ב. ז"ירושלים תשט', חלק א, ארחות חיים אהרן הכהן מלוניל

.ט"תשי

.ד"תש-ירושלים תרפח-חיפה, לוין' מ' בעריכת ב אוצר הגאונים

) בעל התוספות(בינו אלחנן ברבינו יצחק תוספות על מסכת עבודה זרה לר אלחנן בן יצחק

. א"הוסיאטין תרס, פרענקיל' מהדורת ד, ל"מדמפיר ז

.ז"ירושלים תשט, ש"זק' ל' י' מהדורת מ, פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו אליהו מלונדריש

. ב"קראקא תרמ, דעמביצער' נ' מהדורת ח, ה"ספר ראבי אליעזר בן יואל הלוי

325

.ד"ירושלים תשכ, אפטוביצר' מהדורת א, ג-חלקים א , ה"ספר ראבי יואל הלוי אליעזר בן

.ה"ירושלים תשכ, כהן' י' פריסמן וש' מהדורת א, חלק ד, ה"ספר ראבי אליעזר בן יואל הלוי

. ו"ברק תשל-בני, דבליצקי' מהדורת ד, ה למסכת עבודה זרה"ספר ראבי אליעזר בן יואל הלוי

' מהדורת ד, מסכתות קטנות, מנחות, זבחים, ה למסכתות חולין"ספר ראבי לוי אליעזר בן יואל ה

.ו"ברק תשל-בני, דבליצקי

.ט"בני ברק תשמ, דבליצקי' מהדורת ד, תשובות, ה"ספר ראבי אליעזר בן יואל הלוי

.ס"בני ברק תש, דבליצקי' מהדורת ד, תשובות וביאורי סוגיות, ה"ספר ראבי אליעזר בן יואל הלוי

. ו"שאמלויא תרפ, עהרנרייך' ז' מהדורת ש, ן"אבן העזר הוא ספר ראב אליעזר בן נתן

.ב"וילנא תרס, שיף' מהדורת א, ספר יראים אליעזר ממיץ

.ך"ירושלים תש, ספר הרוקח הגדול אלעזר מוורמייזא

.ו" ירושלים תש,הברמן' מ' מהדורת א, גזירות צרפת ואשכנז, ספר זכירה אפרים בן יעקב מבונא

.על פי דפוס וילנא, פסקים אשר בן יחיאל

.ד"ירושלים תשנ, יודלוב' י' מהדורת י, שאלות ותשובות לרבינו אשר בן יחיאל אשר בן יחיאל

' מהדורת ש, סוטה, קדושין, גיטין, כתובות, ש על מסכתות יבמות"תוספות הרא אשר בן יחיאל

.ד"אביב תשל-תל, וילמן

.ח"ירושלים תשל, לנגה' ש' מהדורת י, ש על מסכת שבת"תוספות הרא חיאל אשר בן י

.ב"ירושלים תשס, ליכטנשטיין' מהדורת א, ש על מסכת חולין"תוספות הרא אשר בן יחיאל

. ז"לונדון תרס, אדלר' מהדורת מ, בנימן' ספר מסעות של ר בנימין מטודלה

.ה"ירושלים תשל, אברמסון' מהדורת ש בעלי תוספות על התורה

.1897וורשא , ספר התרומה ברוך מוורמייזא

.ב"ירושלים תשכ, שלשלת הקבלה גדליה בן יחיא

.ו"ירושלים תש, הברמן' מ' מהדורת א, גזירות צרפת ואשכנז גזירות בלויש

, סופר' מהדורת א, מועד קטן ופסחים, ביצה, ספר המכתם על מסכתות סוכה דוד בן לוי מנרבונה

.ט"ירושלים תשי

.ב"ירושלים תש, מרגליות' מהדורת מ, הלכות קצובות מיוחס לרב יהודאי גאון הלכות קצובות

.ב"ירושלים תשל, מרגליות' מהדורת מ ויקרא רבה

.ז"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, זרוע-פסקי אור חיים בן יצחק מווינא

.כ"לפסיא תר, ח אור זרוע"ת מהר"שו חיים בן יצחק מווינא

יורק -ניו , בלוי' י' מהדורת מ, ז"בתוך שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה יהודה בן יצחק מבירינא

.ט"תשכ

יורק -ניו , בלוי' י' מהדורת מ, ז"בתוך שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה יהודה בן יצחק מפריש

.ט"תשכ

ירושלים , ש"זק' מהדורת נ, הודה שירליאון על מסכת ברכותתוספות רבנו י יהודה בן יצחק מפריס

.ב"תשל-ט"תשכ

ירושלים , ירושלמי' מהדורת ש, ר יקר"יהודה ב' פירוש התפילות והברכות לר יהודה בן יקר

.ט"תשל

.ג"ירושלים תשכ, מיימון' ל' מהדורת י, יחוסי תנאים ואמוראים יהודה בן קלונימוס

.ד"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ערכי תנאים ואמוראים יהודה בן קלונימוס

-יום טוב בן אברהם אלאשבילי

.ט"ירושלים תשי, קאפח' מהדורת י, א"ת הריטב"שו

-יום טוב בן אברהם אלאשבילי

326

.ו"ירושלים תשל, שטרן' מהדורת י, א למסכת ביצה"חידושי הריטב

- יום טוב בן אברהם אלאשבילי

ירושלים , גולדשטיין' מהדורת מ, א על מסכת עבודה זרה"חידושי הריטב

.ח"תשל

-יום טוב בן אברהם אלאשבילי

.ן"ירושלים תש, גולדשטיין' מהדורת מ, א על מסכת שבת"חידושי הריטב

ירושלים , רהרשל' מהדורת מ, בתרא-עליות דרבנו יונה השלם למסכת בבא יונה החסיד מגירונדא

,נ"תש

-) שמואל מבמברג' תלמיד ר(יוסף

שיטת , פסקי רבינו יוסף תלמיד רבינו שמואל הרואה מבאמבערג

. ב"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, הקדמונים

.ד"ירושלים תשנ, נבו' מהדורת י, פירושי רבי יוסף בכור שור על התורה יוסף בן יצחק מאורליינס

.ח"ירושלים תשמ, שלזינגר' דויטש וא' מהדורת ש, ק"ת מהרי"שו יוסף קולון

. א"וויען תקע, פרוסטיץ' מהדורת ד, ספר הישר לרבינו תם יעקב בן מאיר

ברלין , רוזנטל' מהדורת ש, חלק השאלות והתשובות, ספר הישר לרבינו תם יעקב בן מאיר

. ח"תרנ

, ירושלים, שלזינגר' ש' מהדורת ש, חלק החידושים, רבינו תםספר הישר ל יעקב בן מאיר

. ט"תשי

, י עם הערות מושכלות"ת ושירים מקובצי כ"העתקות יקרות של של שו יעקב בן מאיר

.19-54' עמ, )ג"תר(ז , כרם חמד, לוצטו' ד' מהדורת ש

, )ח"תשכ) (ח"ס(בץ על יד ז קו, קאפח' מהדורת י, תשובות רבינו יעקב מרומרוג יעקב בן מאיר

.100-81' עמ

' עמ, ז"ירושלים תשנ, ישורון, שטרן' א' מהדורת ש, ג מידות לרבינו תם"פירוש י יעקב בן מאיר

.ד-ג

, שושנה' מהדורת א, י"ספר איוב מבית מדרשו של רש, פירוש לספר איוב יעקב בן מאיר

.ס"ירושלים תש

.ב"ירושלים תשכ, ברודי' מהדורת י, עץ חיים יעקב חזן מלונדון

.ג"תרמ-ד" ווילנא תרל-וורשא , יונה' מהדורת מ, ספר העיטור יצחק בן אבא מארי

' י' מהדורת מ, בתרא-בבא, בתוך שיטת הקדמונים, פירוש למסכת בבא בתרא יצחק בן אברהם קרקושא

.א"ניו יורק תשמ, בלוי

, ב"ירושלים תשנ, ליפשיץ' מהדורת י', רי גדולה חסנהד, ב"הלכות דינין לריב יצחק בן ברוך

.פז-סט' עמ

.נ" תר–ירושלים תרמז , ד-חלקים ג, ב"זיטאמיר תרכ, ב-חלקים א, אור זרוע יצחק בן משה מוינה

.ז"יורק תשנ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, זרוע-פסקי אור יצחק בן משה מוינה

מהדורת מכון ירושלים ומכון תורני , שבת ועירוביןהלכות , אור זרוע השלם יצחק בן משה מוינה

.א"ירושלים תשס, קליין' בעריכת הרב ש, ישיבת הר עציון

', שיטת הקדמונים עבודה זרה ב, י הזקן"לשון ר , יצחק בן שמואל מדמפייר

. ט"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ

קובץ על יד ו , קופפר' מהדורת א, ר שמואל"בהלכות הגט אשר יסד רבינו יצחק יצחק בן שמואל מדמפייר

. 144-121' עמ, )ו"תשכ) (ח"ס(

.ג"ירושלים תשמ, שערי דורא יצחק מדורא

.ט"ירושלים תשי, ש"זק' מהדורת נ, ד על מסכת עבודה זרה"תוספות רי ישעיה מטראני

327

.ג"ויניציאה שי, תולדות אדם וחוה ירוחם בן משולם

.ב"פיורדא תקמ כל בו

.ג"ירושלים תשנ, ל"ת מהרש"שו שלמה , לוריא

.ז"קרימונא שי, שאלות ותשובות מאיר בן ברוך מרוטנבורג

.א"ברלין תרנ, בלאך' מהדורת מ, שאלות ותשובות מאיר בן ברוך מרוטנבורג

. ה"בודאפעסט תרנ, פ דפוס פראג"בלאך ע' מהדורת מ, שאלות ותשובות מאיר בן ברוך מרוטנבורג

.כ"לבוב תר, רבינוביץ' נ' מהדורת נ, שאלות ותשובות בן ברוך מרוטנבורג מאיר

.ז"ירושלים תשי, כהנא' ז' מהדורת י, תשובות פסקים ומנהגים מאיר בן ברוך מרוטנבורג

.ו"יורק תשמ-ניו, שיטת הקדמונים יבמות, תוספות למסכת יבמות מאיר בן ברוך מרוטנבורג

. ז"תשכ-ד"ניו יורק תשכ, בלוי' י' מהדורת מ, המאורותספר מאיר בן שמעון המעילי

.ט"לונדון תשי, ששון' מהדורת ס מושב זקנים על התורה

.ז"ירושלים תש, סופר' מהדורת א, בית הבחירה למסכת כתובות מנחם בן שלמה המאירי

.ה"ירושלים תשכ, לנגה' ש' מהדורת י, בית הבחירה למסכת שבת מנחם בן שלמה המאירי

.ט"ירושלים תשמ, כהן' מהדורת י, מגן אבות ם בן שלמה המאירי מנח

, הבלין' ז' מהדורת ש, סדר הקבלה היא הפתיחה לפירושו למסכת אבות מנחם בן שלמה המאירי

.ב"קליבלנד תשנ-ירושלים

.ה"יורק תרצ-ניו, היגער' מהדורת מ מסכתות דרך ארץ

.ז"תרצנויארק , היגער' מהדורת מ מסכת סופרים

.ע"ברלין תר, עפשטיין' מהדורת א מעשה הגאונים

.ג"ירושלים תשמ, סץ' מהדורת י, סדר הגט הארוך והקצר יעקב , מרגלית

.1884על פי דפוס וילנא , )קדושין, גיטין, קמא-למעט מסכתות בבא(ספר מרדכי מרדכי בן הלל

, מחקרים ומקורות: בתוך, נוביץרבי' מהדורת מ, ספר מרדכי על מסכת גיטין מרדכי בן הלל

.'כרך ב' ספר ב, ן"ירושלים תש, מאסף למדעי היהדות

. ב"ירושלם תשנ, הלפרין' מהדורת א, מסכת בבא קמא, ספר מרדכי השלם מרדכי בן הלל

קובץ על יד ו , זוסמן' מהדורת י, משה בוטריל' שני קונטרסים בהלכה מאת ר משה בוטריל

.342-271' מע, ו"תשכ) ח"ס(

' י' מהדורת מ, ש"ר יום טוב מלונדרי"התוספות שעל האלפס לרבינו משה ב משה בן יום טוב מלונדון

. ל"ניו יורק תש, בלוי

מהדורת מכון , מכות, בבא בתרא, ן על מסכתות בבא מציעא"חדושי הרמב משה בן נחמן

.ג"ירושלים תשנ, מערבא

ראש השנה ודרשת , תענית, ברכות, סוטה, ל מסכתות יבמותן ע"חדושי הרמב משה בן נחמן

' מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם בעריכת הרב מ, ן לראש השנה"הרמב

.ז"ירושלים תשמ, הרשלר

קובץ , גרטנר' מהדורת י, ר שמואל"משה ב' ספר המנהגות לר: מנהג מרשלייאה משה בן שמואל

.176-85' עמ, )ח"תשנ) (ח"ס(ד "י, יד-על

ירושלים , דומב' ש' מהדורת י, ]ם מינץ"מהר[שאלות ותשובות רבינו משה מינץ משה מינץ

.א"תשנ

). חסר מקום הוצאה(א "תשנ, פרבר' מהדורת מ, ספר מצוות גדול משה מקוצי

ירושלים , הרשלר' מהדורת מ, סוכה-גנזי ראשונים , ספר ההשלמה מסכת סוכה משולם בן משה

. ב"תשכ

.ד"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ספר ההשלמה מסכת שבת משולם בן משה

, הרשלר' מהדורת מ, ברכות-גנזי ראשונים , ספר ההשלמה על מסכת ברכות משולם בן משה

328

,ז"ירושלים תשכ

-מתשובותיהם של חכמי פרובנס

רבנו גאון ישראל מרן הרב יצחק קובץ תורני לזכר , מזכרת, אורבך' א' י א"ל ע"י

. 419-392' עמ, ב"ירושלים תשכ, אייזיק הלוי הרצוג

, מגלת סתרים, פסקי הלכות, פירושים לתלמוד, ספר המפתח(חמשה ספרים נסים גאון

.ה"ירושלים תשכ, אברמסון' מהדורת ש, )חיבור יפה מן הישועה

.ד"ירושלים תשנ, אפפעל' מהדורת ג ספר הנייר

.ו"וינה תרפ, קאהוט' י' מהדורת ח, הערוך השלם נתן בן יחיאל מרומי

-ושאר בעלי תוספות , ת"ר, י הזקן"ספר פסקים לר

אלכסנדר מארכס למלאת לו ספר היובל לכבוד : מהדורת שמחה אסף בתוך

.כב-ט' עמ, י"נוירק תש, שבעים שנה

,1862וינה , וייס' ה' מהדורת א ספרא

רוש אזהרות דרבנא אליהו הזקן בר מנחם ממנש מאת חכם אחד מחוג בניו של רבנו חיים בר חננאל פי

. 216-111' עמ, )ט"תשמ) (ח"ס (2קובץ על יד יא , קופפר' מהדורת א, הכהן

.ז"נויארק תשמ, מנדלבוים' מהדורת ד פסיקתא דרב כהנא

.מ"וינה תר, שלום-איש' מהדורת מ פסיקתא רבתי

.ד"ירושלים תשמ, הרשלר' ב' וח' מהדורת מ, תוספות רבינו פרץ למסכת ביצה ץ בן אליהופר

-ניו, בלוי' י' מהדורת מ, שיטת הקדמונים על מסכת נזיר, חידושי רבינו פרץ פרץ בן יצחק

.ב"יורק תשל

.ב"וורשא תרי, ל"מהדורת רד אליעזר' פרקי דר

.ז"ווילנא תרמ, בובר' מהדורת ש, םשבלי הלקט השל צדקיה בן אברהם מרומי

.ו"יורק תשכ-ניו, מירסקי' ק' מהדורת ש, שבלי הלקט השלם צדקיה בן אברהם מרומי

.ט"ירושלים תשכ, חסידה' ז' מהדורת מ, חלק שני, שבלי הלקט צדקיה בן אברהם מרומי

. ח"ירושלים תשמ, חסידה' מהדורת ש, חלק שני, שבלי הלקט צדקיה בן אברהם מרומי

-קובץ ראשונים להלכות נדה ומסכת מקואות

.ג"ירושלים תשל, ויינר' י' מהדורת מ

.ז" תשמ-ב "ירושלים תשל, הילדסהיימר' מהדורת ע, הלכות גדולות שמעון , קיירא

.ב"ירושלים תשנ, מהדורת מכון ירושלים, הלכות גדולות שמעון , קיירא

-בורג יצחק בן משה מוינה ומאיר בן ברוך מרוטנ

, כהנא' ז' מהדורת י, י אוקספורד"פ כ" ע-ם בר ברוך "ת אור זרוע ומהר"שו

).חסר מקום ושנת הדפסה(

.ו"ירושלים תשכ, זקס' ל' מהדורת י, א למסכת עבודה זרה"חידושי הרשב שלמה בן אדרת

.ג"ם תשמירושלי, ליכטנשטיין' מהדורת א, א למסכת קדושין"חידושי הרשב שלמה בן אדרת

.ו"ירושלים תשמ, ברונר' מהדורת י, א למסכת שבת"חידושי הרשב שלמה בן אדרת

.ז"ירושלים תשנ, קצנלבוגן' מהדורת מ, א למסכת בבא בתרא"חידושי הרשב שלמה בן אדרת

,ז"ירושלים תשנ, סקלר' מהדורת י, א למסכת ביצה"חידושי הרשב שלמה בן אדרת

. ז"ירושלים תשנ, סקלר' מהדורת י, א למסכת ביצה"הרשבחידושי שלמה בן אדרת

.ג"יורק תש-ניו, אלפנביין' ש' מהדורת י, י"תשובות רש שלמה בן יצחק

קובץ , פרידמן' י' י ש"ל ע"י, ף סדר נשים ומסכת חולין"ם לרי"מתוספות הרשב שמואל בן מאיר

.189-226' עמ) ו"תשל) (ח"ס(על יד ח

.ג"נירנבערג תרפ, הורוויץ. מהדורת ש, חזור ויטרימ שמחה מויטרי

. ג"ירושלים תשל, ליס' מהדורת א, א משנץ על מסכת כתובות"תוספות הרשב שמשון בן אברהם משנץ

329

יורק -ניו, בלוי' י' מהדורת מ, ז"בתוך שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה שמשון בן אברהם משנץ

.ט"תשכ

.ז"ירושלים תשט, ת"מהדורת אדר, א על מסכת פסחים"תוספות הרשב שמשון בן אברהם משנץ

-תוספות איוורא על מסכת סוטה

. ט"ירושלים תשכ, ליפשיץ' מהדורת י

- )על התורה(תוספות השלם

ירושלים , גליס' בעריכת י, אוצר פירושי בעלי התוספות-תוספות השלם

.ה"תשנ-ב"תשמ

-יומא תוספות ישנים למסכת

.ג"ירושלים תשנ, אריאלי' מהדורת א

-סנהדרין , ליקוטים-תוספות שאנץ

.ד"ירושלים תשל, ליפשיץ' מהדורת י

, קמא–שיטת הקדמונים לבבא , ת ורבינו אליעזר"תוספות תלמיד ר

.ז"ניו יורק תשל, בלוי' י' מהדורת מ

.ג"ירושלים תשכ, צוקרמאנדל' מהדורת מ , תוספתא

.ח"תשמ-ו"נויארק תשט, ליברמן' מהדורת ש , תוספתא

.ב"מ תרמ"פראנקפורט ע, הורוויץ' מ' מהדורת ח 'תורתן של ראשונים א

.ג"ונציה רפ תלמוד ירושלמי

ש "זק' ל' י' מהדורת מ, שיטה על מועד קטן לתלמידו של רבינו יחיאל מפריש יחיאל מפריש' תלמיד ר

.ז"ירושלים תרצ, ראשונים-' מחלקה ג, ערי פישעלכתבי מכון ה, פריסמן' י' וא

.ד"ניו יורק תשי, איגוס' י' מהדורת א תשובות בעלי התוספות

.פב-עז ' עמ', חוברת ו) 1926(ישרון ז , הילדסהיימר' מהדורת ע תשובות גאונים וראשונים

- שערי תשובה -תשובות הגאונים

.ו"יורק תש-ניו, לייטער' מהדורת ז

.ה"ירושלים תשנ, עמנואל' מהדורת ש ובות הגאונים החדשותתש

.ז"ירושלים תשכ, סופר' מהדורת א תשובות חכמי פרובינציא

-תשובות חכמי צרפת ולותיר

. א"וויען תרמ, מהדורת יואל מילר

-י הזקן "תשובות ופסקים לר

, א"רק תשניו-ניו, בלוי. י.מהדורת מ', שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה ג

. רעט-קסה' עמ

-תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת

.ג"ירושלים תשל, קופפר' מהדורת א

330

ספרות מחקר בעברית

'עמ) ב"תשכ(קרית ספר לז ', לרבינו תם והקדמתו" ספר הישר"עניינות ב' שרגא, אברמסון

248-241 .

.קצב-קפא' עמ, )ו"תשכ(, סיני נח', בירורים' , שרגא, אברמסון

. ד"ירושלים תשל, עניינות בספרות הגאונים , שרגא, אברמסון

-153' עמ, ה"תשל, שנתון המשפט העברי ב', ש בכתבי יד ובדפוסים"ת הרא"שו' , אפרים אלימלך, אורבך

1.

.ו"ירושלים תשט, חיבוריהם ושיטתם, תולדותיהם-בעלי התוספות , אפרים אלימלך, אורבך

.מ"ירושלים תש, מהדורה רביעית מורחבת, בעלי התוספות , ם אלימלךאפרי, אורבך

.ג"תרי, וילנא, שם הגדולים חיים יוסף דוד , אזולאי

' חלק עברי עמ, PAAJR 69 (1993)', גילגולם של שני מנהגים: עפר קודש' , שלמה, איידלברג

14-1.

, ב"אביב תשל-תל, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית ', יצחק מ, אלבוגן

.ה"וורשא תרס, ן"מבוא ספר ראב , שלום, אלבק

.141-104' עמ, )ד"תשי(ציון יט ', ת לבעיות זמנו"יחסו של ר' , שלום, אלבק

.ח"ירושלים תשמ, ד-המשפט העברי א , מנחם, אלון

.ד"ירושלים תרפ, בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד , שמחה, אסף

.170-162' עמ, )ז"תרצ(' תרביץ ח', ת בין ספרד ובין צרפת ואשכנז"שוחליפת ' שמחה, אסף

.ח"תרצ, ירושלים, ה"מבוא לספר ראבי , אביגדור, אפטוביצר

מחקרים בספרות התלמוד ', ר משה מלונדריש"פרישת רבינו אליהו מנחם ב' , יעקב נחום, אפשטיין

.771-751' עמ, ח"ירושלים תשמ, ב,ב, ובלשונות שמיות

מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות ', תוספות אשכנזיות ואיטלקיות קדומות' , יעקב נחום, טייןאפש

.677-663' עמ, ח"ירושלים תשמ, ב,ב, שמיות

ירושלים , ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית', י וקהילת טרוייש"רש' , שלום, בארון

.162-147' עמ, ו"תשנ

.101-65' עמ, )ד"תשנ-ב"תשנ(ט -שנתון המשפט העברי יח', נו תםהרחקות רבי' , אברהם, בארי

-עדנה , אנגל, מלאכי, בית אריה

.ב"ירושלים תשס, כתב ספרדי' כרך ב, אסופות כתבים עבריים מימי הביניים

.53-39' עמ, )ז"תשט(' בחינות ט', הנהגתה של תורה' , חיים הלל, בן ששון

.ה"ירושלים תשמ, רה בפרובנסמרכז התו , בנימין זאב, בנדיקט

הפולמוס על קיומו או ביטולו שליום ובן חוצה לארץ -יום טוב שני שלגליות , מאיר, בניהו

. ז"ירושלים תשמ, בארץ ישראל כיצד ינהג ביום טוב שני

.46-15' עמ, )ח"תשכ(ציון לג ', הסמיכה האשכנזית' , מרדכי, ברויאר

פרקים בתולדות החברה ', ולוגיה של ישיבות המערב בימי הבינייםלחקר הטיפ' , מרדכי, ברויאר

ץ במלאת "מוקדשים לפרופסור יעקב כ, היהודית בימי הביניים ובעת החדשה

.נה-מה' עמ, ם"ירושלים תש, לו שבעים וחמש שנה על ידי תלמידיו וחבריו

.1872ברסלאו , חלק גרמני, פליטת סופרים אברהם, ברלינר

. קסד-קכט' עמ, ז"ירושלים תשט, י"ספר רש', י"לתולדות פירושי רש' , אברהם, ברלינר

היישוב בארץ ישראל בראשית ', מקור חדש על עלייתם של רבני צרפת ונלויהם' ',שלמה ד, גויטיין

. 343-338' ם עמ"ירושלים תש, האיסלאם ובתקופת הצלבנים לאור כתבי הגניזה

.ו"אביב תשל-תל, ים בעיר רואן בימי הבינייםתולדות היהוד , נחום, גולב

331

תל , חידת השרדותן של הקבוצות היהודיות בימי הביניים-הייחוד והיחד , שמחה, גולדין

.1997אביב

.ז"וורשא תרנ, התורה והחיים בארצות המערב בימי הביניים , משה, גידמן

.ב"רמת גן תשנ, פרקים בהשתלשלות ההלכה ', יצחק ד, גילת

חיבור , פרקי מבוא-לרב יצחק בן רב אבא מארי ) ספר העיטור(עטור סופרים , מרדכי, גלצר

ירושלים , האוניברסיטה העברית, לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה

.ד"תשמ

מחקרים בתרבות -באורח מדע ', חיים הכהן' אהרן בר' פירוש הפיוטים לר' , אברהם, גרוסמן

-451' עמ, ו"לוד תשמ, גשים לאהרן מירסקי במלאות לו שבעים שנהישראל מו

467.

.ט"תשמ, ירושלים, מהדורה שנייה מתוקנת, חכמי אשכנז הראשונים , אברהם, גרוסמן

. 98-67' עמ) א"תשנ(' תרביץ ס', י לתורה"שמעיה ונוסח פירוש רש' הגהות ר' , אברהם, גרוסמן

.ה"תשנ, ירושלים, הראשוניםחכמי צרפת , אברהם, גרוסמן

ג אל "הי-ב"יחסם של חכמי אשכנז וצרפת במאות הי, מאנדלוסיה לאירופה' אברהם, גרוסמן

.32-14' עמ, )ט"תשנ (80פעמים ', ם"ף והרמב"ספרי ההלכה של הרי

. א"ירושלים תשס, נשים יהודיות באירופה בימי הביניים-חסידות ומורדות ,אברהם, גרוסמן

.ה"ירושלים תשנ, גלגולי מנהג בעולם ההלכה , יעקב, רגרטנ

.ה"תרנ, וורשא, ר"מהדורת שפ, דברי ימי ישראל , צבי, גרץ

.ג"תשל-ט"תשי, ירושלים-תל אביב, סדרה שניה, ישראל בגולה , בן ציון, דינור

' עמ, )ט"תשמ(תרביץ נח '' ת מן השמים"שו'ו' שערי תשובה'תשובות הגאונים ' , נחמן, דנציג

48-21.

, יורק וירושלים-ניו, מבוא לספר הלכות פסוקות עם תשלום הלכות פסוקות , נחמן, דנציג

.ג"תשנ

מתורתן של כמי פרובאנס וספרד בהלכות ', ד לפסח"שרידים מדרשת הראב' , אלעזר, הורביץ

.73-34' עמ, ב"תשל, יורק-ניו, ובמנהגי פסח

).ל"חסרה שנת הו(חיפה , ם אלופי יעקבאוצר הגדולי , נפתלי יעקב, הכהן

. רלג-רכח ' עמ, )ט"תשי(מה , סיני', ליבמות פרק יב' מי חיבר את התוס' , דוד, הלבני

, רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס-בין תורה לחכמה ,משה, הלברטל

,ס"ירושלים תש

, בביעליטץ' ה' ח' ז' י הנמצאים ביד ש"ספרים כקהלת שלמה והיא רשימת ה ',ח' שלמה ז, הלברשטם

.ן"וויען תר

, )ה"תשנ(, מים מדליו', משולם בענייני נוסחאות בתלמוד' מחלוקת רבנו תם ור' אביגדור, הנמן

. 103-95' עמ

.34-9' עמ) ה"תשמ (36קתדרה ' 1492-1391זיקת יהודי ספרד לארץ ישראל ' , יוסף, הקר

תולדות רבינו . = בהמשכים-, ג"תרמ, ג, בית תלמוד, תולדות רבינו יעקב תם , רשאייזיק הי, ווייס

וויען , מחברת שלישית-ספר תולדות גדולי ישראל , יעקב בן מאיר איש תם

.ג"תרמ

.ד"ווילנא תרס, דור דור ודורשיו , אייזיק הירש, ווייס

, היהדות-מוסף מדעי , מחקריתביביליוגרפיה-ביו, אפרים אלימלך אורבך , יעקב, זוסמן

.ג"ירושלים תשנ

', בעיה היסטורית-חידה ביבליוגרפית ? ד למסכת שקלים"פירוש הראב' ,יעקב, זוסמן

332

עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק , מאה שערים

, ספטימוסדב , יעקב בלידשטיין כרמי הורוביץ, בעריכת עזרא פליישר, טברסקי

. 170-131' עמ, א"ירושלים תשס

.רנב-רלז' עמ) ,ה"תשל(סיני עו ', עזריאל טרבוט' סדר הפוסקים לר' , יצחק, זימר

-רכח' עמ) ה"תשנ(סיני קטו ', כפיית המיטה באבלות וגלגולי הלכתה והנהגתה' , )אריק(יצחק , זימר

.רנג

.239-220' עמ, ו"ירושלים תשנ, ולם כמנהגו נוהגע', ימי הטוהר של יולדת' ,)אריק(יצחק , זימר

.227-215' עמ, )ז"תשי(תרביץ כו , בעלי התוספות] ביקורת על[ ,יצחק, טברסקי

.א"ירושלים תשנ, ם"מבוא למשנה תורה לרמב , יצחק, טברסקי

סיני צט ' בכתבי רבותינו הצרפתים" תשובת המינים"למשמעות המושג ' , אלעזר, טויטו

.קמח-קמד' עמ ) ו"תשמ(

-עה' עמ, )ז"תשי(סיני מא ', ר נתן הירחי"ספר המנהיג השלם לרבינו אברהם ב' , ברוך, טולידאנו

.פ

, א.עבודת גמר לתואר מ, ן"בירורים בשאלת רבותיו הפרובנסליים של הרמב ,שלם, יהלום

. ט"ירושלים תשנ, האוניברסיטה העברית

.2000תל אביב , דימויים הדדיים-דים ונוצרים יהו, שני גויים בבטנך , ישראל, יובל

.ד"ווארשא תרנ, ע" קובץ חכמת הראב-רבי אברהם אבן עזרא , דוד, כהנא

'עמ, ד"ירושלים תשמ, הלכה וקבלה', אורבך' על בעלי התוספות לאפרים א' , יעקב, ץ"כ

349-340.

' עמ, ד"ירושלים תשמ, לההלכה וקב', יבום וחליצה בתקופה הבתר תלמודית' , יעקב, ץ"כ

174-127.

הלכה ', הלכה וחברה, דוגמא לזיקה בין מנהג-מעריב בזמנו ושלא בזמנו ' , יעקב, ץ"כ

.200-175' עמ, ד"ירושלים תשמ, וקבלה

מכשולים על דרך האורטודוקסיה –ההלכה במיצר ', יום טוב שני של גליות' , ץ יעקב"כ

.122-73' עמ, ח"ירושלים תשמ, בהתהוותה

.672-667' עמ, )א"תשנ(תרביץ ס ', פלוגתא בדבר ההפלגה בים ובנהרות' , יעקב, ץ"כ

.381' עמ) ז"תרכ(הלבנון ג , חכמי צרפת , אליקים, כרמולי

.א"פרנקפורט תרנ, אור החיים , חיים, מיכל

.ס-נז' עמ, ז"למברג תר, בית האוצר', תשובת חכמי רומי לחכמי פריש' , שמואל דוד, לוצטו

.ג"תשנ, נויארק, תוספתא כפשוטה , שאול, ליברמן

,ג"ירושלים תשמ, היהודים והיהדות בחוקי הקיסרות הרומית ,אמנון, לינדר

.רפה-קסה' עמ, ז"ירושלים תשט, מימון' ל'בעריכת הרב י, י"ספר רש', י"רש' ', אליעזר מ, ליפשיץ

, )ב"תשמ(א "תרביץ נ', ע" בכור שור וראביוסף' היחס בין פירושי התורה של ר' ,יהושפט, נבו

.507-503' עמ

.נט-נג' עמ, )ט"תשמ(סיני קג ', יוסף בכור שור' קווי פרשנות אופייניים לר' , יהושפט, נבו

יוסף בכור שור בנימוקי מצוות ותופעות ' דרכו של ר-" נימוקו עמו"' , יהושפט, נבו

.קפו-קסט' עמ) א"תשנ(סיני קז ', היסטוריות

.ה"ירושלים תשמ, הלכה כלכלה ודימוי עצמי , חיים, יק'סולוביצ

. א"ירושלים תשנ, ת כמקור היסטורי"שו , חיים, יק'סולוביצ

ירושלים , היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים-מיעוט בעולם נכרי , קנת, סטאו

.ז"תשנ

333

ודותיה של פסיקה ומקבילותיה במשפט יס-מומר כיורש בתשובות הגאונים ' , עודד, שי-עיר

.461-435' עמ, )ו"תשמ-ד"תשמ(יב -שנתון המשפט העברי יא', הנכרי

.597-559' עמ, )ח"תשמ(תרביץ נז ', ם מרוטנבורג דפוס פראג"תשובות מהר' , שמחה, עמנואל

-306' מע, )א"תשנ-נ"תש(קרית ספר סג ', תיאור ראשוני- 566כתב יד מוסקבה ' ,שמחה, עמנואל

301.

חיבור לשם קבלת התואר דוקטור , ספרי הלכה אבודים של בעלי התוספות . שמחה, עמנואל

.ג"ירושלים תשנ, האוניברסיטה העברית, לפילוסופיה

'עמ, )ז"תשנ(תרביץ סו ', תשובת רב שמואל בן עלי גאון בגדאד לחכמי צרפת' שמחה , עמנואל

100-93.

, שנתון המשפט העברי כא', ם"ם מרוטנבורג שאינן של מהר"בות מהרתשו' , שמחה , עמנואל

.205-149' עמ, )ס"תש-ח"תשנ(

תרביץ סט ', ברוך בר יצחק' לתולדותיו של ר' ואיש על מקומו מבואר שמו'' שמחה, עמנואל

.40-423' עמ) ס"תש(

.ז"ירושלים תשי, ין באברהם עפשטי' כתבי ר', מאמר על ספר הלכות גדולות' ,אברהם, עפשטיין

.עג-נט' עמ, )ט"תשל(פה , סיני', ברכת הדלקת נר של יום טוב' ,רצון, ערוסי

.ה"ירושלים תשכ, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא ,שמואל אברהם, פוזננסקי

, עבודת גמר לתואר מוסמך, יצחק בן משה מוינה' עיונים בספר אור זרוע לר , עוזיאל, פוקס

. ג"ירושלים תשנ, טה העבריתהאוניברסי

תרביץ ע '', אור זרוע'משה בעל ' יצחק בר' שלש תשובות חדשות של ר' ,עוזיאל, פוקס

. 131-109' עמ, )א"תשס(

ספר ', ]מעשה ברבינו תם ובת מלך צרפת: ונספח לו[מעשה בבת רבינו תם ' , בן ציון, פישלר

' עמ, ס"ירושלים תש, שון מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת הל-רפאל ניר

143-134.

.300-289' עמ) ח"תרצ(' מזרח ומערב ה', רבנו אברהם אבן עזרא בצרפת' ,יהודה ליב, פליישער

.ח"ירושלים תשמ, ישראליים בתקופת הגניזה-תפילה ומנהגי תפילה ארץ , עזרא, פליישר

שיטתו , תוכנו, מבנהו- )רבינו תם(מאיר ' ספר הישר לרבינו יעקב בן ר' , יהודה, פליקס

).בהמשכים(, )ז"תשט(, סיני לט', ומקורותיו

ירושלים , תקונים בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת-נשואין וגירושין , זאב, פלק

.ב"תשכ

.112-105' עמ, )ו"תשל(', שלם ב', לירושלים) א"קע (1211מה קרה לעליית ' , יהושע, פראוור

דוגמתי בדיני - מחקר היסטורי-סדר קידושין ונישואין אחרי חתימת התלמוד , יייםאברהם ח, פריימן

.ה"ירושלים תש, ישראל

אביב -תל, ו"ב עד סוף המאה הט"קהילות אשכנז ובתי דיניהן מהמאה הי , משה, פרנק

.ח"תרצ

.ה"ירושלים תשל, י בפירושו לתלמוד הבבלי"דרכו של רש , יונה, פרנקל

.ס"ירושלים תש, י"אוצר לעזי רש , משה, קטן

ציון ס ', קבלת הכרעות בקהילה היהודית לדעת רבינו תם להלכה ולמעשה' , יחיאל, קפלן

. 300-277' עמ, )ה"תשנ(

', א לרבנו שלמה בן אדרת על מסכת עבודה זרה"חדושי הרשב] בקורת על[' אברהם , רוזנטל

.139-132' עמ, )ז"תשכ(קרית ספר מב

.356-317' עמ) ט"תשמ(תרביץ נח ', ללשונותיה של מסכת תמורה' , אלעזר שמשון, רוזנטל

334

חיבור לשם קבלת התואר דוקטור , 1099-1517עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל , אלחנן, ריינר

.ח"ירושלים תשמ, האוניברסיטה העברית, לפילוסופיה

פ ניתוח יצירתו " ע-בני אשכנז ותלמידיו ) הצרפתים(רבותיו : רבינו תם , רמי, ריינר

האוניברסיטה , עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך, הספרותית ומקבילותיה

.ז"ירושלים תשנ, העברית

שנתון המשפט ', משולם' עיון מחודש בפולמוס רבנו תם ור: פרשנות והלכה' , רמי, ריינר

.239-207' עמ, )ס" תש-ח "תשנ(, העברי כא

תקופת -ההיסטוריה של עם ישראל ', צרפת בימי הקאפטיניגים הראשונים' עוןשמ, שוורצפוקס

. 95-85' עמ, ג"תל אביב תשל, רות' בעריכת ב, האופל

.2001אביב -תל, יהודי צרפת בימי הביניים שמעון, שוורצפוקס

-195' עמ, )א"תשמ(יט -אילן יח-ספר בר', החשש להוצאת לעז על הראשונים' , אליאב, שוחטמן

170.

.תתצו-תתפב' עמ, )ז"תשמ(סיני ק ', עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם' ,שילה שמואל

ספר היובל לכבוד ', בלוייש והתחדשות עלילות הדם-שרופי: מפתגמי העקדה' שלום, שפיגל

.רפז-רסז' עמ, ג"יורק תשי-ניו, מרדכי מנחם קפלן

.ח"תשנ-ט"ים תשמירושל, ו-מנהגי ישראל א , שפרבר דניאל

.ג"ירושלים תשנ', התקנות בישראל ד , פינסקי ישראל'שצ

' שלם א', ענייני ארץ ישראל–תשובת חסיד אשכנז על ענין עליה לארץ ישראל ' ', ישראל מ, שמע-תא

81-95' עמ, )ד"תשל(

-365' עמ,)ט"תשל(קרית ספר נג ', על פירוש רבינו גרשום מאור הגולה לתלמוד' ' ישראל מ, שמע-תא

356.

קרית ספר נה ', ח והלכות גדולות בצרפת ואשכנז"ף הר"קליטתם של ספרי הרי' ', ישראל מ, שמע-תא

.201-191' עמ, )א"תשמ(

לעליית שלוש -י הזקן "כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר' ', ישראל מ, שמע-תא

'עמ, )א"תשמ(שלם ג ', ישראליחיאל מפאריס וענייני ארץ ' ר, מאות הרבנים

324-319.

.89-81' עמ) ד"תשמ(עלי ספר יא ', על כמה ענייני מחזור ויטרי' ', ישראל מ, שמע-תא

.369-347' עמ, )ח"תשמ(ציון נג ', ג"הי-ב"לתולדות היהודים בפולין במאות הי' ', ישראל מ, שמע-תא

47-46פעמים ', בין אשכנז לספרד: יםיעקב בעל הטור' רבנו אשר ובנו ר' ',ישראל מ, שמע-תא

.91-75' עמ ) א"תשנ(

' שלם ו', על אודות יחסם של קדמוני אשכנז לערך העלייה לארץ ישראל' ', ישראל מ, שמע-תא

.318-315' עמ, )ב"תשנ(

.ב"ירושלים תשנ, מנהג אשכנז הקדמון ', ישראל מ, שמע-תא

.533-526' ג עמ"ירושלים תשנ', מחקרי תלמוד ב, 'ת"לנוסח ספר הישר לר' ', ישראל מ, שמע-תא

, -12הספרות הרבנית בפרובנס במאה ה, בעל המאור ובני חוגו-רבי זרחיה הלוי ', ישראל מ, שמע-תא

.ג"תשנ, ירושלים

הלכה מנהג ומציאות ', מעמד הנשים המתנדבות לקיים מצוות שהזמן גרמן' ', ישראל מ, שמע-תא

.279-262' עמ, ו”רושלים תשני, 1350-1100באשכנז

ירושלים , 1350-1100הלכה מנהג ומציאות באשכנז ', הפלגה בנהרות בשבת' ', ישראל מ, שמע-תא

.168-188' עמ, ו"תשנ

מפתח השאלות והתשובות , ת של ראשוני אשכנז וצרפת"מבוא לספרות השו ',ישראל מ, שמע-תא

335

, )רכיהו ליפשיץ ואליאב שוחטמןבעריכת ב(, של חכמי אשכנז צרפת ואיטליה

.יד-יא' עמ, ז"ירושלים תשנ

.ס"תש-ט"ירושלים תשנ, ב-א, הספרות הפרשנית לתלמוד ', ישראל מ, שמע-תא

). בדפוס(' עיון היסטורי במושג משפטי-' בית דין חשוב'מהי חשיבות של ' ', ישראל מ, שמע-תא

.ספרות מחקר בשפות שונות

Agus, Irving A. ‘The Tosaphists (review)’, JQR, 46 (1955-56), pp.366-378.

Agus, Irving A, ‘R. Jacob Tam’s Stringent Criticism of R. Meshullam of

Melun, - in its Historical Setting, Essays on the occasion of the

seventieth anniversary of the Dropsie University, Philadelphia

1979, pp. 1-10.

Baer, Fritz, ‘Besprechungen [über] Jewish self-government in the middle

ages’, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des

Judentums 71 (1927), pp .392-397.

Brüll N., ‘Beiträge zur Jüdischen Sagen- und Spruchkunde im

Mittelaltr’, Jahrbücher, für jüdische Geschichte und Litteratur,

Frankfurt am Main 1889, 1-45.

Chazan, Robert, Medieval Jewry in Northern France - A Political and Social

History, Baltimore and London, 1973.

Chazen, Robert, ‘The Blois Incident of 1171: A Study in Jewish Intercommunal

Organization’ PAAJR 36 (1968), pp. 13-32.

Elbogen I., Freimann A., Tykocinsky H. -

Germania Judaica, Tübingen 1963.

Epstein, A. ‘Der Gerschom Meor ha-Golah zugescriebene Talmud

Commentar’, Festschrift M. Steinschneider, Leipzig 1896, pp.

115-143.

Faur, José, ‘The Legal Thinking of Tosaphot - An Historical Approach’,

Diné Israel 6 (1975), pp. LXVI-LXVIII.

Finkelstein, Louis. Jewish Self Government in the Middle Ages, NewYork 1964.

Goitein, S.D. ‘Maimonides as chief justice - The newly edited Arabic

336

Originals of Maimonides Responsa’, JQR 49 (1958-9), pp. 191-

204.

Golb, Norman, The Jews in Medieval Normandy, Cambridge, 1998.

Grayzel, Solomon, The Church and the Jews in the XIII Century, Revised Edition,

New York, 1966.

Gross, Henry, ‘Isaak b. Malki-Zedek aus Siponto und seine Süditalischen

zeitgenssen, Magazin für Geschichte und Literature, 2 (1875),

pp. 21-23, 25-26, 29-30, 33-34, 37-38, 42-44.

Gross, Henri, Gallia Judaica, Amsterdam 1969.

Grossmman, Avraham,

‘The School of Literal Jewish Exegesis in Northern France’,

Hebrew Bible / Old Testament - The History of Its

Interpretation, M Saebo (ed.), vol. 1B, Göttingen,

Vandenhoeck and Ruprecht 2000, pp. 321-371.

Hirschmann, Frank, Stadtplanung, Bauprojekte und Grossbaustellen westlich des

Rheins, Monographen Zur Geschichte des Mittelalters, 43

(1998).

Jordan, William C. The French Monarchy and the Jews - From Philip Augustus to

the last Capetians, Philadelphia, 1989.

Kanarfogel, Ephraim, ‘The Aliyah of “Three Hundred Rabbies” in 1211: Tosafist

Attitude Toward Settling in the Land of Israel’, JQR, 76

(1986), pp. 191-215.

Kanarfogel, Ephraim, Jewish Education and Society in the high Middle Ages, Detroit

1992.

Kanarfogel, Ephraim, Peering through the Lattices - Mystical, Magical, and Pietistic

Dimensions in the Tosafist Period, Detroit 2000.

Kaufmann, David, ‘La discussion sur les phylactères’, REJ 5 (1882), pp. 274-5.

Kohn, Samuel, heber kutforràsok ès adatok - magyarorszag tòrtenetehez,

Budapest 1881.

Marcus, Ivan G., ‘Jews and Christians Imagining the Other in Medieval Europe’,

Prooftexts 15 (1995), pp. 209-226.

Marcus, Ivan G. ‘The Dynamics of Jewish Renaissance and Renewal’, M.

Signer and John Van Engen (ed.), Jews and Christians in Twelfth-

337

Century Europe, Notre Dame, Indiana, 2001, pp. 27-45.

Neubauer, Ad. ‘Documents inédits’, REJ 9, (1884) pp. 51-65.

Neubauer, Ad, ‘Institutions de rabbins francais’, REJ 17 (1888), pp. 66-73.

Rosin, David, ‘Reime und Gedichte des Abraham Ibn Esra’, Jahresbericht

des jüdisch - theologischen Seminar Breslau 6 (1888),pp.100a-166.

Schwarzfuchs, Simon, ]בעלי התוספות] ביקורת על REJ 116 (1957), pp. 110-114.

Schwarzfuchs, Simon,’L’opposition Tsarfat-Provence: La formation du Judaïsme du

nord de la France’, Hommage á Georges Vaida, Paris 1980,

pp. 135-150.

Soloveitchik, Haym, ‘Maimonides, ‘Iggeret Ha-shemad’: Law and Rhetoric’, L.

Landman (ed.), Rabbi Joseph H. Lookstein Memorial Volume,

New York 1980 pp. 281-319.

Soloveitchik, Haym, ‘Rabad of Posquières - A Programmatic Essay’, פרקים בתולדות

ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה "פסור יעקב כמוקדשים לפרו, החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה

. 7-40' חלק אנגלי עמ, מ"ירושלים תש, שלמון' אטקס וי' בעריכת ע, על ידי תלמידיו וחבריו

Soloveitchik, Haym, ‘Religious Law and Change: The Medieval Ashkenazic

Example’, AJS Review 12 (1987), pp. 205-222.

Soloveitchik, Haym, ‘History of Halakhah - Methodological Issues: A Review Essay

of I. Twersky’s Rabad of Posquières’, Jewish History 5 (1991)

pp. 75-115.

Soloveitchik, Haym, ‘Catastrophe and Halakhic Creativity: Ashkenaz - 1096, 1242,

1306 and 1298’, Jewish History 12 (1998), pp 76-77.

Twersky, Isadore, Rabad of Posquieres - A Twelfth Century Talmudist,

Philadelphia, 1980.

Taitz, Emily, The Jews of Medieval France - The Community of Champagne,

Connecticut - London 1994.

Shohet, David M. The Jewish Court in the Middle Ages, New York 1931.

Walter, Gotthilf, Joseph bechor schor - der letzte nordfranzösische Bibelexeget,

Breslau 1890.

:רשימת קיצורים

. ד"תש-ח"ירושלים תרפ-חיפה, לוין' מ' בעריכת ב, אוצר הגאונים אוצר הגאונים

338

ירושלים , ד-חלקים ג, ב"זיטאמיר תרכ, ב-חלקים א, זרועאור, יצחק בן משה מוינה אור זרוע

.נ" תר–ז "תרמ

ספר : אסף בתוך' מהדורת ש, ושאר בעלי תוספות, ת"ר, י הזקן"ספר פסקים לר פסקים , אסף

.כב-ט' עמ, י"תש, נוירק, היובל לכבוד אלכסנדר מארכס למלאת לו שבעים שנה

, שלזינגר' מהדורת מ' חלק ב. ז"ירושלים תשט', חלק א, חייםארחות, אהרן הכהן מלוניל ארחות חיים

.ט"יורק תשי-ניו

בלוי ' י' מהדורת מ, שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה ג, י הזקן"תשובות ופסקים לר פ"תו, בלוי

.רעט-קסה' עמ, א"יורק תשנ-ניו

.מ"ירושלים תש, ת מורחבתמהדורה רביעי, בעלי התוספות, אפרים אלימלך, אורבך ת "בעה, אורבך

.Gross Henri, GALLIA JUDAICA, Amsterdam 1969 גליה

,L. Finkelstein, Jewish Self Government in the Middle Ages, NewYork השלטון העצמי

1964.

.ב"וילנא תרס, שיף' מהדורת א, ספר יראים, אליעזר ממיץ יראים

, י עם הערות מושכלות"ת ושירים מקובצי כ"העתקות יקרות של של שו, יעקב בן מאיר כרם חמד

.19-54' עמ, )ג"תר(ז , כרם חמד, לוצטו' מהדורת שמואל ד

.ח"ירושלים תרצ, ה"מבוא לספר ראבי, אביגדור, אפטוביצר ה"מבוא ראבי

.א"ברלין תרנ, בלאך' מהדורת מ, ובותשאלות ותש, מאיר בן ברוך מרוטנבורג ב"ם ד"מהר

.כ"לבוב תר, רבינוביץ. 'נ' מהדורת נ, שאלות ותשובות, מאיר בן ברוך מרוטנבורג ל"ם ד"מהר

, פ דפוס פראג"בלאך ע' מהדורת מ, שאלות ותשובות, מאיר בן ברוך מרוטנבורג פ"ם ד"מהר

.ה"בודאפעסט תרנ

. ז"קרימונא שי, ותשובותשאלות, מאיר בן ברוך מרוטנבורג ק"ם ד"מהר

. ג"נירנבערג תרפ, הורוויץ. מהדורת ש, מחזור ויטרי, שמחה מויטרי מחזור ויטרי

.ח"ירושלים תשל, רפאל' מהדורת י, ספר המנהיג, אברהם בן נתן הירחי מנהיג

על פי דפוס וילנא , )קדושין, גיטין, קמא-למעט מסכתות בבא(ספר מרדכי , מרדכי בן הלל מרדכי

1884 .

).חסר מקום הוצאה(א "תשנ, פרבר' מהדורת מ, ספר מצוות גדול, משה מקוצי ג"סמ

חיבור לשם קבלת התואר , ספרי הלכה אבודים של בעלי התוספות, שמחה, עמנואל ספרי הלכה

.ג"ירושלים תשנ, האוניברסיטה העברית, דוקטור לפילוסופיה

.ג"תרמ-ד" ווילנא תרל-וורשא , יונה' מהדורת מ, ספר העיטור, יצחק בן אבא מארי עיטור

,Twersky, I. Rabad of Posquieres - A Twelfth Century, Philadelphia ד"ראב

1980.

, ירושלים, אפטוביצר' מהדורת א, ג-חלקים א , ה"ספר ראבי, אליעזר בן יואל הלוי ג-ה א"ראבי

. ד"תשכ

, ירושלים, כהן' י' פריסמן וש' מהדורת א, חלק ד, ה"ר ראביספ, אליעזר בן יואל הלוי 'ה ד"ראבי

. ה"תשכ

, מסכתות קטנות, מנחות, זבחים, ה למסכתות חולין"ספר ראבי, אליעזר בן יואל הלוי ה חולין "ראבי

. ו"ברק תשל-בני, דבליצקי' מהדורת ד

ברק -בני, דבליצקי. ת דמהדור, ה למסכת עבודה זרה"ספר ראבי, אליעזר בן יואל הלוי ז"ה ע"ראבי

. ו"תשל

. ט"בני ברק תשמ, דבליצקי' מהדורת ד, תשובות, ה"ספר ראבי, אליעזר בן יואל הלוי ה תשובות"ראבי

בני , דבליצקי' מהדורת ד, תשובות וביאורי סוגיות, ה"ספר ראבי, אליעזר בן יואל הלוי ה ביאורים "ראבי

339

.ס"ברק תש

. ו"שאמלויא תרפ, עהרנרייך' ז' מהדורת ש, ן"ן העזר הוא ספר ראבאב, אליעזר בן נתן ן"ראב

, רוזנטל' מהדורת ש, חלק השאלות והתשובות, ספר הישר לרבינו תם, יעקב בן מאיר רוזנטל

.ח"ברלין תרנ

הספרות הרבנית בפרובנס , בעל המאור ובני חוגו-רבי זרחיה הלוי , ישראל, שמע-תא ה"רז

.ג"ושלים תשניר, -12במאה ה

ירושלים , ליכטנשטיין' מהדורת א, א למסכת קדושין"חידושי הרשב, שלמה בן אדרת א קדושין"רשב

.ג"תשמ

פ ניתוח יצירתו " ע-ותלמידיו בני אשכנז ) הצרפתים(רבותיו : רבינו תם, רמי, ריינר ת "ר, ריינר

רסיטה האוניב, עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך, הספרותית ומקבילותיה

.ז"העברית ירושלים תשנ

.ז"ווילנא תרמ, בובר' מהדורת ש, שבלי הלקט השלם, צדקיה בן אברהם מרומי בובר, ל"שה

.ט"ירושלים תשכ, חסידה' ז' מהדורת מ, חלק שני, שבלי הלקט, צדקיה בן אברהם מרומי חסידה' מ, ל"שה

. ח"ירושלים תשמ, חסידה' מהדורת ש, ניחלק ש, שבלי הלקט, צדקיה בן אברהם מרומי חסידה ' ש, ל"שה

.ב"ירושלים תשכ, קאפח' מהדורת י, שאלות ותשובות, ד מנרבונא"אברהם אב י"ת ראב"שו

, שלזינגר' ש' מהדורת ש, חלק החידושים, ספר הישר לרבינו תם, יעקב בן מאיר שלזינגר

.ט"תשי, ירושלים

.ח"תשמ-ו"נויארק תשט, תוספתא כפשוטה, ליברמן' ש פ"תוכ

. בהמשכים-, )ג"תרמ(בית תלמוד ג , תולדות רבינו יעקב תם, אייזיק הירש, וייס ת"תולדות ר

, ז"שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה, יהודה בן יצחק מבירינא ז"ע, י מבירינא"ר' תוס

.ט"תשכ, יורק-ניו , בלוי' י' מהדורת מ

, תוספות רבנו יהודה שירליאון על מסכת ברכות, סיהודה בן יצחק מפרי י שירליאון"ר' תוס

.ב"תשל-ט"תשכ ירושלים, ש"זק' מהדורת נ

' מהדורת מ, ז"שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה, יהודה בן יצחק מפריש יהודה מפריש ' ר' תוס

.ט" יורק תשכ-ניו , בלוי' י

מהדורת , א משנץ על מסכת כתובות"הרשבתוספות , שמשון בן אברהם משנץ כתובות, ש משנץ"ר' תוס

.ג"ירושלים תשל, ליס' א

מהדורת , ז"שיטת הקדמונים לע, תוספות עבודה זרה, שמשון בן אברהם משנץ , ז"ע, ש משנץ"ר' תוס

.ט"יורק תשכ-ניו, בלוי' י' מ

, ת"מהדורת אדר, א על מסכת פסחים"תוספות הרשב, שמשון בן אברהם משנץ ש משנץ פסחים"ר' תוס

.ז"ירושלים תשט

. א"וויען תרמ', מהדורת י, תשובות חכמי צרפת ולותיר ל"תחצו

. ד"ירושלים תשל, תמים דעים, אברהם בן דוד מפוסקיר תמים דעים

, ח"תשכ) ח"ס(קובץ על יד ז , קאפח' מהדורת י, תשובות רבינו יעקב מרומרוג תשובות רבינו יעקב

. 81-100' עמ

JQR The Jewish Quarterly Review

PAAJR Proceedings of the American Academy for Jewish Research

REJ Revue des Études Juives

6.3 Responsa to Rabbi Yitzhak ben Abba Mari of Marseilles on Matters of

Trefot and Shechita 250

6.4 Responsa to Rabbi Yitzhak ben Abba Mari of Marseilles in Various Matters 260

6.5 Rabbenu Tam and Ba’al Ha’itur 265

6.6 Contacts with the Rabad 270

6.7 On Ms. Kappah 85 278

Chapter Seven: The Dispute between Rabbenu Tam and Rabbi

Meshullam: A Reappraisal 283

7.1 Introduction 283

7.2 The Various Attitudes to the Understanding of the Dispute 289

7.3 Interpretation Based on Comparative Terminology 292

7.4 Direct Accessibility to Non-Talmudic Material 298

7.5 The Status of Talmudic Material 306

7.6 Ex-Talmudic Considerations 314

7.7 Summary and Conclusion 318

Bibliography 323

Abbreviations 338

Paris Court 98

2.6 Additional Contacts with Courts in Paris

104

2.7 Conclusion

108

Chapter Three: Relations with the Scholars of Troyes 121

3.1 On the Question of Rabbenu Tam’s Residence in Troyes 121

3.2 Correspondence between Rabbenu Tam and the Scholars of Troyes

123

3.3 Rabbenu Tam’s Responsa to a Citizen of Troyes 126

3.4 Takkanot of Rabbenu Tam established in Troyes 136

3.5 Rabbi Yosef ben Moshe 144

Chapter Four: Contacts with Rabbi Yosef ben Yitzhak of Orleans (Rabbi Yosef

Bechor Shor - Ribash) 151

4.1 Identity and Period 151

4.2 Correspondence between Ribash and Rabbenu Tam 152

Chapter Five: Contacts with Rabbi Moshe ben Avraham of Ponteuse 195

5.1 Rabbi Moshe ben Avraham of Ponteuse in Rabbenu Tam’s Bet Midrash 195

5.2 Responsa Review 199

Chapter Six: Contacts with Provencal Scholars 235

6.1 Introduction 235

6.2 Contacts with Rabbi Yitzhak ben Abba Mari of Marseilles 237

Table of Contents

Introduction 5

Background of Research 8

Outlines of Study and Work Methods 18

Chapter One: Responsa of Rabbenu Tam – Sources, Collections

and Dissemination 23

1.1 Introduction

23

1.2 Responsum section of SY (Sefer ha’Yashar) – Preliminary Description 23

1.3 Responsa Quotes not included in the Responsum Section of SY in the

Ravyah Book 55

1.4 Discussion and Conclusion. 62

Chapter Two: Relations with the Parisian Scholars and Rabbinic Courts 69

2.1 Introduction

69

2.2 Rabbi Eliyahu of Paris

70

2.3 Rabbi Moshe ben Yehiel of Paris

84

2.4 Rabbi Haim Cohen

85

2.5 Rabbi Yehiel, Rabbi Eliezer and Rabbi Avraham – members of the

This thesis was written under the supervision of

Prof. Israel M. Ta-Shma

Rabbenu Tam and His Contemporaries:

Relationships, Influences and Methods of

Interpretation of the Talmud

A thesis submitted for the Degree of

Doctor of Philosphy

by

Avraham (Rami) Reiner

The Hebrew University of Jerusalem

August 2002 - Elul 5762