23.06.2015

רובוטים ברשתות חברתיות

תקשורת אדם מכונה 53919 . עבודה מסכמת בקורס מס

לידי: דוקטור איתן ווילף

מאת: אליפלט שרה לביא (ד.ב)

038778817 ת.ז

הקדמה

:i באוניברסיטת סינגפור2012ראשיתה של עבודה זו במחקר, אזוטרי למדי שנערך בשנת

צוות חוקרים סיניים ערכו ניסוי בתקשורת בין בני אדם לרובוטים הביתיים שלהם תוך

שימוש בפלטפורמות קיימות של רשתות חברתיות (כדוגמת פייסבוק). ההבטחה במחקר

הייתה שאפתנית ויומרנית: הרובוטים יהפכו לחברים בפייסבוק, לאנשי קשר במסנג'ר ונוכל

לדבר איתם כמו שאנחנו מדברים 'עם כל אחד אחר'. כאשר קראתי את המחקר, נוכחתי

לדעת שישנו פער עמוק בין הציפיות והשאיפות של החוקרים לבין המציאות בשטח:

- שואב אבק) וגם יכולותiroombaהרובוטים שבהם נעשה שימוש פרימטיביים למדי (

התקשורת שלהם מוגבלות לסביבת מעבדה שמנסה ללא הצלחה לחקות סביבה ביתית.

הרובוטים הביתיים שבהם נעשה שימוש במחקר הזה רחוקים מ'לתקשר בחן' (על פי

) או להצליח לשכנע מישהו שהם בעלי יכולת חשיבהSuchman, 1987ההגדרה של

עצמאית. למרות זאת, החוקרים ראו בניסויים שביצעו הצלחה- משום שהנבדקים בניסוי

מצאו את הסיטואציה עצמה משעשעת ומבדרת, והם אפילו העדיפו לתקשר עם הרובוטים

הביתיים דרך הרשתות החברתיות מאשר באמצעים אחרים, מכאניים יותר. המחקר הזה,

קטן ובלתי משכנע כפי שהוא, מפנה את תשומת הלב אל האפשרויות הגלומות במה

שמכונה ה'רשתות הטכניות-חברתיות' - או ה'אינטרנט החברתי של הדברים'. רשתות

טכנו-חברתיות מעוררות עניין רב בתקשורת הפופולרית: חיפוש קליל בגוגל מעלה שלל רב

של כתבות בנושא ואף אתרים שיווקיים שבהם בעלים של רובוטים ביתיים מדגמים

( כאשר התחלתי לכתוב את העבודה1מסויימים יכולים לרשום אותם לרשתות כאלה

קיוויתי שאוכל להירשם לאחת מהרשתות הללו ואולי אפילו לראיין משתמשים אמיתיים

ברשתות הללו ולתחקר אותם על חווית התקשורת עם הרובוטים ברשתות הללו. לאכזבתי

נוכחתי לדעת שהפער בין ההבטחות השיווקיות והסנסציה התקשורתית לבין המציאות גדול

מדי במקרה הזה: אף אחד מהמיזמים שבדקתי לא הוכיח עצמו כמודל עסקי בר קיימא

1 http://phys.org/news/2011-12-robots-social-network-kidding.html http://www.irobot.com/For-the-Home/Social-Networks.aspx

http://techfaster.com/droidles-kickstarter/דוגמאות-

שפתוח לציבור הרחב. נאלצתי לצמצם את היקף העבודה שלי לסקירה של מאמרים של

Bleecker וKranz (2014), Atzori (2010)שלושה מהחוקרים המובילים בתחום:

. עבודותיהם של החוקרים הללו הפגישו אותי עם ההיבטים המעניינים של(2006)

התקשורת בין אדם למכונה דרך רשתות חברתיות:

תקשורת בין אדם למכונה המתווכת דרך מחשב, טקסטואלית בבסיסה, היא מציאות של

מבחן טיורינג מתמיד שבו ההבחנה בין מי שהוא בעל גוף אורגני ומי שהוא בעל גוף מכאני

). נוכחות של רובוטים ברשתותHayles, 2008הופכת להיות חשובה פחות ופחות (

חברתיות משמעותה כניסה של אותם רובוטים לשדה שעד כה היה שמור לבני אדם בלבד-

שדה שבו התקשורת מבוססת על שפה טבעית, ללא צורך בידע בתכנות, ללא הפעלה של

אמצעי שליטה מכאניים. בעבודה זו אסקור את הרשתות החברתיות שבהן מתקיימת

שלהם ואבדוק האםcomputational artifactsאינטראקציה בין בני אדם לבין ה

חלות על המשתתפיםSuchmanמגבלות התקשורת של הרובוטים המתוארות על ידי

הקיברנטיים ברשתות הללו. האם ישנם רובוטים, שבהינתן הפלטפורמה המתאימה של

הרשת החברתית מסוגלים להטעות את בני שיחם ולשכנע אותם שהם מסוגלים לחשוב

בצורה עצמאית? ואם המגבלות הללו אכן חלות על הרובוטים גם ברשתות החברתיות, האם

ניתן להתעלות מעליהן על מנת להפוך את הנוכחות של הרובוטים ברשתות החברתיות

לבעלת משמעות, לפחות עבור החוקרים המובילים בתחום, ואם כן, אזי כיצד?

תוך בחינת הרטוריקה בעבודותיהם של החוקרים שצוינו לעיל, אראה כיצד, לטענתי,

Turkle (2006)תהליכים פסיכולוגיים של השלכה, העברה ויחוס המתוארים על ידי

מנחים שאיפה של החוקרים להפוך את ה'עצמים הממוחשבים' לבני לוויה קיברנטיים,

להאניש אותם על ידי ייחוס תכונות כמו 'סוכנות' ו'אסרטיביות' למרות מגבלות התקשורת

והביצועים המוגבלים בפועל וכיצד הרובוטים יכולים להפוך למשתתפים ב'ריטואל של

) ולהעשיר את התוכן הקיים ברשתות החברתיות. באמצעותWilf,2013יצירתיות' (

עבודותיהם של חוקרים אלה אבקש להראות שנוכחותם של רובוטים ברשתות חברתיות

אינה בהכרח קוריוז זניח או גימיק שיווקי גרידא.

iMa, X., Yang, X., Zhao, S., Fu, C. W., Lan, Z., & Pu, Y. (2012, August). Robots in my contact list: usingsocial media platforms for human-robot interaction in domestic environment. In Proceedings of the 10th asia

pacific conference on Computer human interaction (pp. 133-140). ACM.

סקירה ספרותית

.מהו ה'אינטרנט החברתי של הדברים'- הגדרה על קצה המזלג

social internet השימוש ברשתות חברתיות בכדי לתקשר עם רובוטים מכונה בספרות המחקרית

of things .'ובעברית- 'האינטרנט החברתי של הדברים

המושג 'אינטרנט של הדברים' מתייחס לטכנולוגיית חיבור של התקנים ממוחשבים לתשתית

האינטרנט.

הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מתקדמת בין מכשירים, מערכות ושירותים באמצעות מגוון רחב

של טכנולוגיות ויישומים. (ההגדרה מוויקיפדיה).

. המושג 'אינטרנט של הדברים' מתייחס לטכנולוגיית חיבור של התקנים ממוחשבים לתשתית

האינטרנט.

הרשתות החברתיות ככלי לניהול מערכות יחסים בין בני אדם לבין הרובוטים

רשתות חברתיות משמשות בדרך כלל לתקשורת בין בני אדם- ובעיקר, לניהול מערכות יחסים

אנושיות.אלא שבני אדם אינם מנהלים מערכות יחסים בינם לבין עצמם בלבד אלא גם עם דברים שאינם

אנושיים- עם ספרים אהובים, אוספי תקליטים, עציצים ואפילו חיות מחמד. המחקר של וויניקוט מתאר

כיצד מפתחים ילדים צעירים 'מערכות יחסים' עם דובים ובובות בעזרת מנגנונים פסיכולוגיים של התקה,

השלכה והאנשה. ההאנשה, משותפת גם למערכות יחסים עם עצמים דוממים, כמו דובי וגם למערכות

. היא הדרך היעילה והספונטאנית ביותר שבאמצעותה אנחנוvidal (2007מחשבים מתוחכמים, טוען (

יוצרים קשר עם אותם דברים שאינם אנושיים.מחקרים מצאו שמרבית בני האדם נוטים להאניש במידה

כזו או אחרת את המחשבים שלהם.מערכות היחסים שאנחנו מפתחים עם עצמים ממוחשבים, או מה ש (

Turkle (2006 מכנה relational artifactsהן אפילו מורכבות יותר ממערכות היחסים שיש לנו עם 'דברים לא

אנושיים', משום שרובוטים הם יצורים חברתיים .אנחנו מקיימים עם המחשבים אינטראקציה- הם מגיבים

אלינו, ובכך הם כבר יצורים חברתייים.התגובתיות של הרובוטים אלינו הולכת וגוברת.האמצעים לשליטה

במחשב הופכים בהדרגה למכאניים פחות ולינגוויסטיים יותר, אלמנט שהופך את הרובוטים לחברתיים אף

.Suchman (1987יותר,מאחר ושפה משותפת מאפשרת הבנה משותפת.(

מראה, מערכות יחסים עם רובוטים, מערבות לא רק מנגנונים פסיכולוגיים שלTurkle (ibidכפי ש(

לא רק עושים דברים בשבילנו, אלא עושיםrelational artifactsהשלכה,אלא גם של מעורבות ושל היקשרות.

דברים לנו, הם משנים את הדרך שבה אנחנו רואים את עצמינו.יותר ויותר, הטכנולוגיה 'שמה את עצמה

) משתתפים אתנו ברשתותrelational artifactsבמקום' שבו היא עושה דברים איתנו. כאשר רובוטים (או

החברתיות,זהו צעד נוסף בכיוון הזה.

.הרשת החברתית עשויה להפוך לכלי לניהול מערכות יחסים בין אנשים לבין הרובוטים שלהם,

ומאחר ואנחנו מבלים חלק ניכר מזמננו בחיים השניים שלנו- החיים ברשתות חברתיות ,הדבר עשוי

טוענת שאנחנו מעטרים אתTurkle (2006)להעצים את התחושה שהרובוט הוא למעשה בן לוויה קיברנטי.

הרובוטים שלנו בהילה רומנטית, שבינינו לבין הרובוטים נוצרת סוג של אינטימיות חדשה. לרובוט כבן

לוויה קיברנטי יש יתרון על פני חבר אנושי משום שהוא מעניק לנו את היתרון של לא להיות לבד מבלי

להציב את הדרישות שחברות בין בני אדם מציבה. החיים שלנו ברשתות החברתיות מאפשרים לנו

להתחבא אחד מהשני אפילו כשאנחנו קרובים אחד לשני. היתרון הנוסף של רשתות חברתיות ככלי לניהול

מערכות יחסים עם רובוטים, היא שהרשתות החברתיות לא דורשות נוכחות והשתתפות פיזית במרחב.

בכך, טוענת טרקל הן ממלאות משאלת לב שלנו- לא להיות לבד, אבל לא להיות קרוב מדי ביחד.

להפגין תגובה לא נדרשת נוכחות פיזית כדי

: הבנייה של מציאות שבה אין הבדלPost Humanרשתות חברתיות מקרבות אותנו לאידיאל של

משמעותי בין מה שיש לו קיום פיזי לבין הדמייה של מחשב, בין אורגניזם קיברנטי, טכנולוגיה רובוטית

). ברשתות החברתיות, כדי להפגין תבונה, לא נדרשת נוכחות פיזית -Hayles,1999ומטרות אנושיות (

האינטליגנציה מתבטאת ביכולת לבצע מניפולציה מכוונת של סמלים ולא דורשת נוכחות פיזית בעולם

המוחשי. הרובוטים ברשתות החברתיות יוצרים, כאמור, מציאות של מבחן טיורינג מתמיד - בכל מקרה,

לא מדובר בבני אדם שיושבים זה מול זה בגופם, אלא בני אדם שיושבים מאחורי מסכים, מבלי לדעת מי

מאחורי המסך-מחשב או בן אדם.

? לאיזה סוג של השתתפות אנחנו יכולים לצפות מהרובוטים ברשתות החברתיות

כדי לענות על השאלה אנחנו צריכים לקחת בחשבון את מגבלות התקשורת שיש לרובוטים כרגע.

- אינם מסוגלים לתקשר בצורה שקרובה לדרך שבה בני אדםsuchman (ibid)רובוטים, כפי שמראה

מתקשרים.כלומר, כרגע אין בנמצא מחשב שמסוגל לגרום לאדם שמדבר איתו לחשוב שהוא מדבר עם

אדם אחר (לעבור את מבחן טיורינג).

רובוטים מסוגלים לתקשר על בסיס של שפה טבעית, אבל הם אינם מסוגלים לעשות זאת בחן.

הדברים של התיאור כאשר, שלהםכלומר, הם אינם מסוגלים להבין לזהות דברים על פי התיאור

לעקוב אחרי הנושא העיקרי של הדיאלוגים, להתגבר על עמימות ועל אי בהירויות. הדרך, חסר או מקוטע

בנויים ומעוצבים דומה לדרך שבה עובד הנווט האירופאי - אינסטרומנטלית,relational artifactsשבה ה-

ממוקדת מטרה-על בסיס תוכנית קבועה מראש שחושבת מראש על כל האפשרויות. הדרך הזאת מנוגדת

לדרך שבה אנחנו מתנהלת תקשורת אנושית - התנהלות אקספרסיבית, יצירתית שלא מבוססת על כללים

נוקשים אלא גמישה ומשתנה ממצב למצב. האם הניגוד הזה, בשילוב עם מגבלות התקשורת של הרובוטים

דן את הנוכחות הרובוטית ברשתות החברתיות להיות גימיק שיווקי ותו לו? האם רובוטים יכולים

מניחהKurzweil )1999להתפתח בצורה שתאפשר להם למידה עצמאית ,חשיבה עצמאית? התיאוריה של (

שהאבולוציה חלה גם על פיתוחים טכנולוגיים ושההתפתחות של המחשבים היא אקספוננציאלית - ולכן,

אנחנו עשויים לגלות שמחשבים אכן יכולים לבצע פעולות יצירתיות, אקספרסיביות. מעניין לציין שגם

Atzori (2014).מתייחס אל ההתפתחות של האינטרנט החברתי של הדברים כאל אבולוציה

דוגמה לסוג של השתתפות רובוטים ברשתות החברתיות מהסוג שנראה אפשרי בעתיד הנראה

לגבי רובוטים ברשתות החברתיות הוא כדלקמן:Kranz et Al(2010)לעין אנחנו יכולים למצוא בחזון של

"מכונת הכביסה תצייץ בטוויטר כאשר היא סיימה את עבודתה, הסטריאו יספר לעולם לאילו

שירים האזנת,הטלפון יספר איזה שיחות קיימת".

שרובוטים מייצריםcontingency ה

כאשר מכונת הכביסה מצייצת בטוויטר שסיימה את פעולתה, זאת אינה פעולה יצירתית או

הבעתית אלא פעולה של שיכפול (של הודעה מוכנה מראש שנשלחת אין-ספור פעמים). השיכפול נתפס

בתור ההיפך של ההבעה והיצירה. אבל האם מה שמשנה הוא אם המכונה מבצעת פעולה יצירתית

והבעתית או שהיא מעוררת אצלי תגובה הבעתית ויצירתית? הרובוטים המתוכנתים על פי אלוגריתמים של

ג'אז, המכונים רובוטים מוזיקליים אינם מסוגלים להלחין וליצור בעצמם אבל הן יוצרות אצל הנגנים

שמג'מג'מים איתם את האפשרות להפוך ליוצרים בעצמם. (דוגמה לשיחה שציוץ של מכונת כביסה יכולה

לעורר: המכונה סיימה את פעולתה וצייצה על זה בטוויטר - מספר לכולם בעצם מתי הפעלתי את

המכונה, אם אני בבית או לא).

Wilf (2013)מציע אפשרות אחרת - גם אם המחשבים לא יצליחו לעשות את הקפיצה

האבולוציונית, לתקשר בחן, לבצע פעולות אקספרסיביות, יצירתיות - הם עדיין יכולים לקחת חלק

ב'ריטואל של יצירתיות' - כשם שרובוטים מוסיקליים אינם מסוגלים להלחין וליצור מוסיקה - אם מזינים

לתוכם את האלוגריתמים הנכונים, הם מסוגלים להשתתף ב'דיאלוג מוזיקלי' ולייצר תכנים מוזיקליים בעלי

משמעות, ייתכן שהרובוטים ברשתות החברתיות יכולים לפרסם עדכוני סטטוס שיש להם משמעות,

שייצרו התוכן אם גם, נוספת אפשרות. יותשיעניקו השראה והנעה לשיחות, ליצירת תוכן ברשתות חברת

שבני כמו, משמעות בו ימצאו האדם בני, משמעות ובעל הגיוני יהיה לא החברתיות ברשתות הרובוטים

אנשים. הממוחשבת' דוקטור 'במערכת מעבד ידי על שחוללו מהודעות משמעות להפיק הצליחו אדם

למצוא הניסיון. שטותיות היו הן כאשר גם Eliza המחשב תוכנת של בתגובות משמעות למצוא הצליחו

משאב שהיא - contingency לייצר יכול חברתיות ברשתות רובוטים שמפרסמים הודעות מאחורי כוונה

את מגבירה החברתיות לרשתות הרובוטים של הכניסה. Vidal שהראה כפי- ותרבותי חברתי, יצירתי

למכונות הרובוטים של ההפיכה את מקדמת גם שהיא ייתכן. בחיינו הרובוטים של וההשתתפות הנוכחות

כך. אנושי למדריך יותר שדומות ,אותן להפעיל איך אותנו שמנחות, עצמן את להסביר יכולת להן שיש

להשקות ששכחו לנו להזכיר יכול' חכם עציץ, 'אותה לנעול ששכחו לנו לספר יכולה' חכמה דלת, 'למשל

. מתקרר שהקפה אותנו לתזכר יכולה' חכמה קפה כוס, 'אותו

ממצאים אמפיריים

האינטרנט של הדברים

האינטרנט של העתיד צפוי להכיל בתוכו מספר רב של אובייקטים מרושתים שיספקו מידע

ושירותים למיליוני משתמשי קצה. מיליוני אובייקטים צפויים למלא תפקיד משמעותי ברשת העתידית ,

להביא מידע מהעולם הפיזי אל העולם של תוכן דיגיטלי ושירותים.

- הצעד הבא באבולוציה של האינטרנט.IOT-internet of thingsהרישות של עצמים דוממים מכונה

IOT על פי ההגדרה של Cisco Internet solutions Groupהוא המצב שבו יותר עצמים דוממים

מיליון עצמים500 ביליון בני אדם ו6.3 חיו על הפלנטה 2003מחוברים לאינטרנט מאשר בני אדם. בשנת

דוממים היו מחוברים לאינטרנט. כאשר חילקו את מספר בני האדם במספר העצמים המרושתים, נמצא

עצמים מרושתים לאדם. היחס הזה היה קטן משום שהטלפונים החכמים רק החלו להופיע0.008יחס של

, לאור ההצלחה השיווקית המטאורית של הטלפונים החכמים והטאבלטים,2010בשוק המסחרי, אבל ב-

ביליון בני אדם. לראשונה בהיסטוריה האנושית,6.8 ביליון עצמים מרושתים על 12.5המספר הזה גדל ל

). על פי נתונים אלה,1. (ראה תרשים 1.84נרשמו יותר עצמים מרושתים מבני אדם באינטרנט - יחס של

ביליון25. הצפי לעתיד הוא 2008-2009, האינטרנט של הדברים נולד איפשהו בין ciscoמעריכים אנשי

. הצפי הזה אינו מביא בחשבון התפתחויות2020 ביליון עד שנת 50 ו2015עצמים מרושתים עד שנת

מהירות בטכנולוגית האינטרנט או המכשירים, אלא מתבסס על הידע הטכנולוגי שקיים היום. מספר

העצמים המרושתים עדיין נראה נמוך ביחס למספר בני האדם, משום שהחישוב הזה כולל בתוכו את כלל

האוכלוסייה העולמית, שחלקה כלל אינה מחוברת לאינטרנט. אם נחשיב בתור אוכלוסיית המדגם רק את

1.84זו שיש לה נגישות לאינטרנט, המספר של בני אדם לעומת עצמים מרושתים ברשת האינטרנט מזנק מ

), השיכבה הפיזית שמאפשרתinternet. עצמים מרושתים הם עצמים שמחוברים לתשתית האינטרנט(6.25ל

-world wide webתעבורה של מידע. אין פירוש הדבר שאותם עצמים מרושתים אכן לוקחים חלק פעיל ב-

שכבת הממשק.

ידעה מספר שלבי התפתחות. בשלבwebבעוד שהאינטרנט עצמו לא השתנה הרבה מאז שנוצר, ה

ושימשה בעיקר לצרכי מחקרARPANET-Advanced Research Projects Agency נקראה webהראשון, ה

. תאגידים לקו ב'בבהלת הזהב'Brouchurewareאקדמי. השלב השני שלה היה מסחרי בעיקרו וזכה לכינוי

) על מנת לפרסם ולמכור את מוצריהן. השלב השלישיdomainsוהתחרו ביניהם על רכישת שמות מתחם (

של האינטרנט הוא שלב העסקאות וההעברות - ממידע סטטי למידע שמחליף ידיים, כאשר חברות כמו

Amazonו e-bay-נכנסו לתמונה. השלב הרביעי של ה webשבו אנחנו נמצאים היום, הוא שלב הרשת ,

, השלב שבו רשתות חברתיות כגון פייסבוק וטוויטר זוכות לפופולריות ולרווחיותsocial webהחברתית, ה-

מאפשרת לאנשים לשתף מידע – טקסט, תמונות ווידאו על עצמם עם חברים,webרבה. בשלב הזה, ה-

).Evans,2011 שבה אותם עצמים מרושתים אמורים להשתלב.(webקולגות לעבודה, בני משפחה. זוהי ה-

הרשתות החברתיות של ימינו נועדו להקל עלינו לנהל מערכות יחסים ביננו לבין עצמינו, אלא

שאנחנו, בני האדם לא מנהלים מערכות יחסים רק ביננו לבין עצמינו אלא גם עם חפצים – עם אוספי

מערכות היחסים שאנחנו מנהלים עם ).Kranz et Al 2005תקליטים, מכוניות אהובות ואפילו עם עציצים (

) הן חברתיות משום שהעצמים הממוחשבים הם גם חברותייםcomputational artifactsעצמים מחשוביים (

מטבעם: הן משום שהם ניחנו בתגובתיות הולכת וגדלה והן משום שהתגובות שלהם אינן תגובות

אקראיות, אלא מעוצבות. מאפיין נוסף שתורם לחברתיות (היחסית) של העצמים הממוחשבים (

computational artifactsהוא שהאמצעים לשליטה בתגובות של העצמים הממוחשבים הולכים ונעשים (

). זאת ועוד, נמצא שמרבית בניSuchman, 1987מבוססים יותר ויותר על שפה ופחות על אמצעים מכאניים (

) וההאנשה הזאת משמשת בסיסVidal, 2007האדם נוטים להאניש במידה מסוימת את המחשבים שלהם (

מתארת בהרחבה את המנגנוניםTurkle (2006)יעיל וספונטאני ליצירה של קשר בין אדם למכונה.

הפסיכולוגיים שבבסיס מערכות היחסים בין בני אדם לבין העצמים הממוחשבים שלהם, כפי שהוצג קודם

לכן בסקירה הספרותית.

כל מה ש'אמיתי' יהפוך לוירטואלי: לכל אדם ולכל עצם יהיה מקבילAtzori (2014 חוזה ( IOTב

באינטרנט - מקביל שיהיה בעל כתובת, ניתן למיקום , קריא ונגיש. בתרחיש הזה, עצמים יוכלו לייצר

ולצרוך שירותים ולשתף פעולה למען מטרה משותפת.הדבר יתאפשר באמצעות אינטראקציות אינטנסיביות

בין עצמים אשר ישתפו פעולה ביניהם בכדי לממש שירותים מורכבים. הדורות הבאים של עצמים חכמים

יהיו מצוידים ביכולת לגלות שירותים חדשים, להתחיל היכרויות חדשות, להחליף מידע, לחקור את

הוא יצירתAtzori et Al (2014)היכולות של עצמים אחרים, לחתור ביחד אל יעד משותף. החזון העתידי של

רשת חברתית צפופה של עצמים אשר תאפשר לכל זה לקרות. הדורות הבאים של העצמים החכמים יהיו

למעשה עצמים חברתיים - עצמים שמסוגלים לתקשר עם עצמים אחרים בצורה אוטונומית עם תשומת לב

לבעליהם, לנווט ברשת שמורכבת מביליוני עצמים אחרים בצורה אמינה ולפרסם את שירותיהם ברחבי

אותה הרשת. הדבר מביא אותנו לחזון חדש של האינטרנט של הדברים, שבו תפיסות טכנולוגיות

שלקוחות מעולם הרשתות החברתיות מיושמות על 'עולם העצמים'. באנלוגיה לאבולוציה האנושית,

- עצם חכם לres sapiens, אנחנו יכולים לדבר על מעבר מhomo agnes לhomo sapiensשמתארת מעבר מ

res agnes,עצם בעל סוכנות אשר מסוגל לתרגם את המודעות אל מערכות יחסים לפעולות. השלב הבא -

- אובייקט שהוא חלק מקהילה חברתית של אובייקטיםres socialis הוא Atzori et Al (2014לדעת(

אני נוטה לראות בייחוס של). 2 (ראה תרשים SIOT-social internet of thingsומכשירים ובמילים אחרות,

.ibid (vidalסוכנות לעצמים ממוחשבים צורה מסויימת של האנשה כפי שמתוארת על ידי (

מרבית הפיתוחים של האינטרנט של הדברים בימינו נבנים בנפרד זה מזה מה שמביא ליצירת

איים קטועים של מכשירים חכמים המנותקים זה מזה. בכדי למנוע מצב כזה, על העצמים החכמים להיות

מסוגלים לתקשר עם העולם החיצוני תוך שימוש בפרוטוקולים ופרדיגמות של תקשורת אשר כבר נמצאות

ומאפשר הטמעהweb of thingsבשימוש באינטרנט של השירותים. הפיתוח הראשוני שמאפשר זאת נקרא

של פרוטוקולי רשת בעצמים החכמים עצמם או דרך מתווכים. כך, בהתאמה, השירותים והמידע שנאספים

על ידי הדברים יכולים להיטמע במערכת הסביבתית הפתוחה של האינטרנט של השירותים. והכי חשוב,

וכלי תכנות סטנדרטיים. מאפיין הכרחיWebניתן לפתח אפליקציות ייעודיות תוך שימוש בשפות תכנות

נוסף הוא היכולת של העצמים החכמים לחוש את העולם הפיזי ולפעול בתוכו.צעד אפשרי בכיוון הוא

יצירת פלטפורמה ייעודית שבה ניתן לחפש ולגלות עצמים חכמים.

האינטרנט החברתי של הדברים: פלטפורמות קיימות ופלטפורמות בפיתוח

) SenseWeb דוגמאות לפלטפורמות שבהן ניתן לחפש ולגלות עצמים חכמים אשר כבר קיימות הן

ttp://research.microsoft.com/en-US/projects/senseweb/default.aspx/)ו Xively

)http://xively.comהשלב הבא הוא לשפר את הגישה של משתמשי הקצה לגבי שיתוף מידע.(

מהעצמים החכמים שלהם מבלי להזדקק לפלטפורמה של רשת חברתית ייעודית נוספת. צעד בכיוון הזה

CenceMe. http://metrosense.cs.dartmouth.edu/projects.htmlהוא פיתוח אפליקציית

אשר מותקנת על טלפונים ניידים בעלי חיישנים. החיישנים אוספים מידע על הפעילות בה עוסק

בעל הטלפון הנייד (פעילות:יושב, הולך, נפגש עם חברים. מצב רוח:שמח, הרגלים: עבודה, חדר כושר,

סביבה: רועשת, שטופת שמש וכדומה) ומפרסמים את המידע ברשתות חברתיות שלו. אפליקצייה נוספת,

MemPhoneמאפשרת תיוג של עצמים פיזיים עם זיכרונות מהמכשיר הסלולרי. המחקר שסקר את ה

memphoneמצא שרשתות חברתיות שמבוססות על עצמים מספקות הקשר פיזי לרשתות החברתיות

האנושיות ומעשירות את האינטראקציה בין בני אדם לבין עצמם על בסיס זכרונות משותפים. עצם חכם

+: נעל חכמה שאוספת נתונים סטטיסטיים עלnikeמרושת נוסף שכבר נמצא בשימוש מסחרי הוא ה

הביצועים האתלטיים של בעליה ומאפשרת לשתף אותן בין משתמשים בצורה שמגדילה את התחרותיות

ביניהם. הצעד הבא יהיה מודל אינטראקציה שאינו מצריך שיוך הדוק של עצמים חכמים לשירות ספציפי

יחיד, אלא מאפשר למשתמשים להגדיר איפוא ועד כמה הם רוצים לשתף ולפרסם מידע מהמכשירים

החכמים שלהם לרשתות החברתיות.

מוצעת על מנת לשמש כמתווך בין העצמיםSocial Access Controllerפלטפורמת רשת בשם

החכמים לבין האינטרנט. האפליקציה תאמת את זהות המכשירים החכמים המבקשים לפרסם ברשתות

החברתיות ותאפשר למשתמשים לכוונן כמה ואיך הם רוצים לשתף באיזה רשתות חברתיות. פרוייקטים

- רשתToyota Friendנוספים שמטרתם לשלב בין האינטרנט של הדברים לרשתות החברתיות

חברתית פרטית שמטרתה לשלב במערכת סביבתית את כל השחקנים הפעילים סביב המכונית- כולל

המכונית עצמה ומטרתה לשפר את שירות הלקוחות של טויוטה. המערכת היא מסחרית ואינה מאפשרת

שילוב של יישומים מצד שלישי. המכוניות ברשת החברתית הזאת אינן יוצרות אינטראקציות בינן לבין

הן פלטפורמות שכן תומכות ביישומים מצד-שלישי. מטרת הפלטפורמותparaimpu וXivelyעצמן.

הללו היא לתמוך בחיבור, שיתוף וגילוי של עצמים חכמים ודרכן ניתן לחבר בין עצמים חכמים לבין

פלטפורמות חברתיות קיימות על פי דרישה ספציפית של המשתמשים.האינטראקציות הן יזומות על פי

שנקראEricsonתכנות ואין בהן אוטונומיה של העצמים החכמים. פרוייקט של מכון המחקר של

Social Web of Thingsמטרת הפרוייקט היא ליצור יותר אוטונומיה אצל העצמים החכמים על מנת .

לאפשר למשתמשי הקצה עצמם לעכל את המורכבות של האינטרנט של הדברים. החוקרים של אריקסון

גילו שקל יותר לאנשים לתפוס אינטראקציות בין עצמים באינטרנט של הדברים כאשר הם מוצגים

באנלוגיה לאינטראקציות אנושיות בין בני אדם לבין עצמם ברשתות חברתיות כגון טוויטר ופייסבוק.

התיעוד הפומבי של המחקר לא מגלה האם האינטראקציות הנוצרות בין העצמים הן אכן אוטונומיות או

Evrthngשהן מעשה ידי אדם, וגם לא ניתן לשלב יישומי צד שלישי באינטראקציות הללו. פרוייקט

) אשר מאפשרת זהות אינטרנטית קבועה. הפרוייקטADIמעניק לכל עצם חכם זהות דיגיטלית אקטיבית (

מספק את הכלים והסביבה לניהול הזהות הזאת- לכל עצם למעשה יש כתובת אינטרנט נגישה. ההגיון

העיסקי מאחורי הפרוייקט גורס שהיצרנים ירצו למכור את הזהות הזאת ביחד עם העצם החכם שאותו

הם משווקים. היחסים בין הזהויות הדיגיטליות האקטיביות הללו יכולים לדמות ליחסים חברתיים. בכל

המקרים שמתוארים כאן העצמים החכמים אינם יכולים להיחשב כעצמים חברתיים באמת - החזון עדיין

לא התגשם, אבל הטכנולוגיה שאמורה לאפשר אותו נמצאת בפיתוח.

Kranz et Al (2005)מציינים שכבר כיום יש בנמצא מכונת כביסה אשר מצייצת בטוויטר

כאשר היא סיימה את פעולתה, סטריאו שמכריז איזה שירים שמעת וטלפון סלולרי שמשתף ברשת רשימה

של שיחות שבצעת. הם מתייחסים אל הרשתות החברתיות שבהם בני אדם ועצמים חכמים לוקחים חלק

cognitiveבמקביל כאל "רשתות טכנו-חברתיות" ומציגים במחקרם סביבה לדוגמה אשר מכונה "

officeמשרד שאביזריו מחוברים לטוויטר ומצייצים תיאורי מצב שנקלטו על ידי חיישנים. אל - ”

החיישנים מחוברים פלאג-אין שמעוצבים כך שיפרסמו עדכונים בעצמם וירשמו לקבלת עדכונים

.ROS-Robotic operation system מכונה בשם Kranz et Alממכשירים אחרים. המערכת שבנו

המערכת מאפשרת תחלופת מידע מוגדרת באמצעות הודעות בעלות מבנה של בקשה ותגובה. טוויטר

מתואר כרשת חברתית ש"מאפשרת לשמור על קשר באמצעות החלפה תכופה ומהירה של תשובות לשאלה

, המכשירים החכמיםibid (Kranz et Alהפשוטה- מה קורה עכשיו" - על השאלה הזאת, טוענים(

והמרושתים בהחלט מסוגלים לענות. עציץ יכול לצייץ את מידת הלחות שנקלטה על ידי החייישנים

מתארים זאת כסגירתKranz et Al (ibid)שמותקנים עליו, כוס קפה יכולה לצייץ שהיא התקררה –

) היא קליטה שלperception ה'תפיסה' ().1 ותמונה 4מעגל של תפיסה-קוגניציה-פעולה (ראה תרשים

גירוי חיצוני (טמפרטורה של קפה שנמצא בכוס ,רמת לחות שבעציץ) אשר מתורגם ל'קוד קוגנטיבי' (אם

הטמפרטורה של הקפה בכוס קרה, או אם הלחות של האדמה בעציץ יורדת, צריך לפרסם התרעה), לייצוג

סימבולי אשר מניב התנהגות שמתאימה למצב (לפרסם הודעה בטוויטר). זהו למעשה מודל תכנות (

computer modelingשמבוסס על מודלים של פעולה אנושית שמקורם במדעי הקוגניציה. ישנה (

הסכמה בקרב מדעני קוגניציה שהקוגניציה עצמה אינה שונה בבסיסה מתהליכי עיבוד מידע ממוחשבים,

ולכן ניתן ליישם מודלים שמקורם במדעי הקוגניציה בשביל לעצב 'עצמים ממוחשבים' אשר מתנהגים

בצורה שמותאמת לסיטואציה שטווח התנאים האפשריים בה ידוע מראש, על פי עקרונות קבועים-מראש. (

Planned action אבל לא situated action .(

ההצלחה של מודל תכנות כזה עדיין מוגבלת ל'עצמים ממוחשבים מתמחים' בסביבה שהתנאים

שלה מבוקרים-כלומר, הנסיבות שבהן העצמים הממוחשבים הללו פועלים ידועות -מראש ככל שניתן.

ה'כוס הקוגניטיבית' לא יכולה לבוא במגע ישיר עם כל סביבה שהיא ולהתאים את עצמה למגוון רחב של

).Suchman 1987 מסוגל אליה (5נסיבות שמשתנות ללא הרף - אפילו לא ברמה שילד בן

החיישנים שמותקנים ב'משרד הקוגנטיבי' מסוגלים לזהות פעילות כל עוד מאפייני הפעילות הזאת מוגדרים

מראש: טמפרטורה של תכולת הכוס, האם הכוס נקייה או משומשת, מתי וכמה השתמשו בכוס. אבל הם

לא מסוגלים לזהות פעילות בלתי צפויה. ה'עצמים הקוגנטיביים' מסוגלים לצייץ בטוויטר על אירועים כל

עוד האירועים הללו ניתנים לצפייה מראש. לא ניתן לדעת מראש באיזו תדירות האירועים הללו יקרו

(למשל, מתי יגיע החורף ולעציץ יחסר אור שמש, כמה כוסות קפה ישתה עובד מסויים במשרד ביום

) - אבל ניתן לשער שהמטרה שלcontigencyמסויים) - אילו אלמנטים של אי-וודאות, אקראיות (

באופן כללי היא להפחית ככל האפשר אתKranz et Alה'עצמים הקוגנטיביים' ב'משרד הקוגנטיבי' של

מחיי המשרד - במקום לתהות מתי וכמה צריך להשקות עציץ או לתקועcontigencyהאלמנט הזה, ה-

שהלחות ירדה. במקום לקחת לגימה מכוס אצבע באדמה שבעציץ, החיישנים של העציץ מודיעים בטוויטר

קפה ולהניח שהקפה עדיין חם משום שהכינו אותו לא מזמן - כוס הקפה הקוגנטיבית מיידעת אותנו מה

הטמפרטורה המדויקת של הקפה בכוס.ה'אובייקטים הקוגניטיביים' עושים שימוש בידע הקיים על

תכליתם של עצמים מסוימים והמאפיינים שלהם ושיתוף של הידע הזה ברשתות שונות. עד כה, המחקר של

המחקר על 'עצמיםKranz et Al'עצמים חכמים' התמקד בזיהוי-פעילות או באינטראקציה: לטענת

: 'עצמים קוגנטיבייםKranz et Alקוגנטיביים' משלב בין שני התחומים הללו. משפט מעניין שמופיע אצל

מרחיבים את המעגל של תפיסה-קוגניציה פעולה משום שהם מספקים ידע תלוי-סיטואציה לגבי האובייקט

עצמו, התכלית שלו, התנאים הפיזיים והדיגיטליים שלו. המשפט הזה איננו משתלב עם הקביעה שהעליתי

קודם לכן, שעל פיה ה'עצמים הקוגנטיביים' מסוגלים לפעילות מתוכננת בלבד, ולא פעילות על פי

סיטואציות שמשתנות ללא הרף- משום שהחיישנים של ה'אובייקטים הקוגנטיביים' אכן רגישים ומגיבים

לשינויים בסביבה, אבל לא לשינויים בלתי צפויים (כשלים והפתעות). תחום הפעילות של העצמים

הקוגניטיביים מוגבל עד מאוד למומחיות צרה ולרפרטואר דל למדי של התנהגויות אפשריות, מתמחות

בסיטואציות מבוקרות יחסית, בצורה שאינה דומה כלל להתנהלות אנושית. לפיכך, יש לומר שהמגבלות

שנובעות ממודל התכנות שמבוסס על תוכניות ממדעי הקוגניציה אכן חלות על העצמים הקוגניטיביים של

Kranz et Alושהתכנים שהעצמים הקוגניטיביים הללו מייצרים אינם דומים כלל לאינטראקציות בין בני

אדם ברשתות החברתיות.

דבר נוסף, מודל התכנות שמבוסס על מדעי הקוגניציה שהובא לעיל, מביא את ה'עצמים

הקוגנטיביים' לייצר תכנים שאינם דומים כלל לתכנים שבני אדם מייצרים ברשתות החברתיות- תכנים

שאינם יצירתיים או אקספרסיביים, אלא אינסטרומנטליים ומכווני-מטרה (שמירה של אורך חייו של הצמח

או על איכות השתייה החמה).

השיח המתפתח סביב האינטרנט של הדברים

"כאשר עצמים חכמים יהיו מחוברים לאינטרנט הם יהפכו למשתתפים פעילים אשר יארגו יחדיו

).2006רשתות חברתיות של חליפין ושל שיח", כותב ג'וליאן בליקר ב"מניפסט לעצמים מרושתים" (

“העצמים יהפכו לאזרחים מהשורה הראשונה אשר אתם אנחנו נתקשר וננהל שיג ושיח". “העצמים

החכמים יהפכו לשחקנים חברתיים רלוונטיים אשר ייצרו הון חברתי וישנו את הדרך שבה אנחנו חיים

ונעים בעולם הפיזי". כדי להבדיל בין "דברים שמחוברים לאינטרנט" לבין "דברים שמשתתפים באינטרנט"

איננו פריblogject - אובייקט שכותב בלוג. בליקר מדגיש שהblogjectטובע בליקר את המושג

אלא "הצו העיצובי של השעה". כלומר,Sterling של spimeיצירתו של סופר מדע בדיוני כדוגמת ה-

כשם שבלוגרים אנושיים משתתפים ברשת חברתית שבה הם מחליפים ומשתפים רעיונות, דיעות ומחשבות

של העתיד הקרוב יקחו חלק בכל הרפרטואר של יצירת משמעותblogjectsדרך האינטרנט כך גם ה

של בליקר לא רק מפרסמים תוכן, הם גם מייצריםblogjectsשהוא הרשת החברתית בת ימינו. ה

לדיוןblogjectשיחות. הם מתחילים שיחות, מתחזקים אותן ומושכים אליהן אנשים. התרומה של ה

מדי שעה וייצוגיםRSSיכולה להיות נתון שגרתי של רמות זיהום במי-תהום, אשר מוצג דרך עדכוני

, חיישניםGPSוויזואליים של הנתונים שנאספו. בליקר מביא כדוגמה להקת יונים אשר צויידה ב

סביבתיים ואינטרנט אלחוטי- פרוייקט של ביאטריס דה-קוסטה ו"פרסמה" נתונים על רמת זיהום האוויר

דרך האיזורים שבהם היא עפה.נתיב התעופה של היונים הופיע במפות גוגל יחד עם המידע שהיונים אספו.

) בכך הפכו היונים ממזיק עירוני שכיח ומעורר גועל למשתתפות בדיונים על חיים ועל3 ו2(ראה תמונות

-blogjects מאפיינים ייחודיים של ה3.בליקר מציין 2.0מוות, מקבילות לכנרית במכרה פחם של ברשת

היכולת שלהם לאתר היכן הן ואיפוא היו, ההיסטוריה של הניסיונות והמפגשים המוטבעת בהם והסוכנות

הוא הסוכנות: כאשר בליקר מתייחסblogjectsשיש להם.ההיבט הפרובוקטיבי ביותר שבליקר מייחס ל

לקבל החלטות בצורהblogjectsאליה הוא איננו מתכוון לאינטליגנציה מלאכותית וגם לא ליכולת של

לא אכפת אם הם עוברים את מבחן טיורינג או לא. הסוכנות שלהם באה לידיblogjectsאוטונומית: ל

,שאיננו אנושי יש יותר יכולת להשפיע על העולםblogjectביטוי ביכולת לייצר שיחות משמעותיות. ל

סביבו דרך המידע שהוא מעביר מאשר להרבה בני אדם. עד כה, “אובייקטים"/ “עצמים" נעדרו מהספירה

יכולים למלא את החלל החסר בעזרת המוביליות שלהם והנוכחותblogjectsשל עשית תרבות. כעת, ה-

- אפליקצייה שמאפשרת לתכנן מסלולי נסיעהiSeeהפיזית שלהם בעולם.בליקר מביא כדוגמה את ה -

, מציע בליקר יכולות לתעדKundiוהליכה ללא מצלמות שמנטרות תנועה בעזרת מפות גוגל. מצלמות

ולפרסם מידע מהפינות החשוכות יותר של העולם - כגון מחנות פליטים מרובי מעשי רצח ואונס, וגם

לכלול בתוכן סמן פיזי אשר מאותת שמיליוני עיניים ברחבי העולם צופות בנעשה. דוגמה נוספת שאותה

- רובוט של סוני בעל עתיד בלתי ידוע אשר מסוגל לצלם תמונות של מה שהואAiboמביא בליקר היא

) התוצאה הראשונית של4רואה ולפרסם אותם בבלוג כשהן מלוות ב"הגיגים" אקראיים.(ראה תמונה

האינטרנט של הדברים טוען בליקר היא רשת שבה מתקיימת תחלופה של משמעויות, שבה תרבות נוצרת,

יוצר, מפיץblogjectהתנסויות מועברות דרך מדיה משותפת בין אובייקטים לבין סוכנים אנושיים. ה

ומעשיר משמעות, מושך תשומת לב ואסרטיבי. המשמעות הפוליטית והחברתית של האינטרנט של הדברים

,Bleecker לדעתו של .הוא שהעצמים החכמים יוכלו מעתה להשתתף בשיחות שהיו שמורות לבני אדם

אין צורך שהעצמים הממוחשבים יוכלו 'לתקשר בחן' על מנת שיוכלו להשתתף בשיחות בין בני אדם.

ידעו לעקוב אחרי נושא שיחה, לזהות דברים על פי התיאורים שלהם-blogjectsכלומר, אין הכרח שה

גם כאשר התיאורים לוקים בחסר ועמומים, ולתאר דברים על פי ההקשר שלהם בצורה הולמת. ה

blogjectsמסוגלים להשתתף ברשת החברתית למרות מגבלות התקשורת שלהם ש bleeckerמזכיר

מתקשרים ביניהם בשפה טבעית, שפה שמבטאתBlogjectsאותן. הדבר מתאפשר משום שבני האדם וה

הבנה משותפת,ומשום שכאשר בניblogjectבצורה ישירה את הידע והתהליכים שלגביהם ישלאדם ול

אינטליגנציה, הם יפענחו וימצאו משמעות בתכנים שה רמה מסויימת שלblogjectsאדם מייחסים ל

blogjects) מייצרים גם אם אין בהם משמעות כזאת מלכתחילה Suchman, ibid.(

-Wilf כמשתתף ב'ריטואל של יצירתיות' כפי שמתואר על ידי blogject אני נוטה לראות את ה

כשם שצליל מכאני (אקראי למדי) שנקלט ברחוב דרך אוזנה הרגישה של סטודנטית למוזיקה משמש

, הרובוט שמנגן ג'אז. מאחרSyrus לצד blogjectכפתיח לג'אם סשן מאולתר. אני מציבה את ה

, איננה צפוייה לחלוטין, אלא בעלת אלמנטיםSuchman, כמו שמציינת blogjectsוההתנהגות של ה

Wilf) , ניתן לעשות שימוש באי-וודאות הזאת כמשאב תרבותי ,כפי שמציע(contigencyשל אי-וודאות(

, ובכך ליצור ולייצר תכנים חדשים ברשת חברתית 'עייפה' מרוב תמונות שגרתיות של חתולים2013)

ותינוקות.

דיון

- בעידןHayles (1999)מהם הגבולות בין האדם והמכונה, האנושי והבלתי אנושי? על פי

ה'פוסט הומאני' שבו אנו חיים, הבעלות על גוף אורגני חשובה פחות ופחות להבחנה. התרבות המערבית

מעצבת את ה'סובייקט הליבראלי' כמי שהוא לכאורה, בעל רצון חופשי - אוטונומיה. לפיכך, כדי לשמור

על האנושיות שלנו בעידן שבו 'המידע מאבד את הגוף שלו' אנחנו צריכים ללמוד להבדיל בין הרצונות

האמיתיים שלנו לבין רצונותיהם של אחרים-אותו הדבר בדיוק שבו הרובוטים ברשתות החברתיות

, תקשורת אוטונומית בין רובוטים לבין עצמם אינהAtzoriנכשלים שוב ושוב, כפי שמתאר בהרחבה

מתקיימת באף אחת מהרשתות הטכנו-חברתיות שסקרתי. היעדר זה של רצון חופשי ויכולת חשיבה

עצמאית מביא אותי לעסוק פחות בשאלה מה מסוגלים הרובוטים לעשות ברשתות החברתיות ומה לא,

Atzoriויותר בשאלה מה קורה לנו, בני האדם, כאשר אנחנו משתמשים ברשתות הטכנו-חברתיות הללו.

כותב: 'באינטרנט של הדברים, כל מה שמוחשי יהפוך לווירטואלי', לכל חפץ ואדם תהיה מקבילה נגישה

מתארת זאת, המידע ילך ויאבד את הגוף שלו, האבחנה בין מידע לבין המיכלhaylesבאינטרנט. כפי ש

שנושא אותו תיעשה מטושטשת יותר. בין אם זוכוס קפה שמתקררת, עציץ שנובל, מעוף של להקת יונים-

באינטרנט החברתי של הדברים הכל יוצג בפנינו בתור שורות של קוד, תבניות של מידע שמבנות תרבות

,blogjectפוסט הומאנית. השאלה כבר איננה מי יכול לחשוב, אלא מה יכול לחשוב? והתשובה: אולי ה

צודקים ואכן מכונות יכולות לעבור אבולוציה. ואולי אנחנו, בני האדם אילוatzori וkurzweilבהנחה ש

Haylesש'מתפתחים'- במובן שבו אנחנו תופסים את עצמינו יותר כבעלי גוף ופחות מאשר 'גוף חושב'.

מתארת את התפיסה הזאת כמערבית,ליבראלית בבסיסה-כמו מודל התכנות המבוסס על(1999)

תכנות. ה , המנוגד למודל של פעולות סיטואציהSuchman (1987'תוכניות מוכנות מראש' שמתארת

שמבוסס על תוכניות מראש ויצירת אבחנה בין גוף מוחשי לרוח על ידי הפשטת מידע מהגוף הפיזי הנושא

וירטואליות לעצמים פיזיים הן בעיני דוגמאות למקרים IPכפי שבאה לידי ביטוי בהקצאת כתובות , אותו

שבהם תפיסות תרבותיות וערכים מערביים מעצבות התפתחות טכנולוגית שאמורה לכאורה להיות

אבל לא רק תפיסות וערכים מערביים באים לידי ביטוי באינטרנט החברתי'. אובייקטיבית', 'נייטראלית'

האנשת עצמים דוממים כמו אצל מאמינים הודים, כלומר', עבודת אלילים'גם תופעות של : של הדברים

לגבי Bleecker (2006)שמתאר ' יונה המצייצת'ה. באות לידי ביטוי באינטרנט החברתי של הדברים

Evansשל האזנדה אותו חקר ' אורקל הרעל'זיהום אוויר במקומות שבהן היא עפה מזכירה לי את

Prichard כפי שתיארWilf 2013(במאמרו על הגדת עתידות ושימוש באקראיות כמשאב תרבותי.(

בין, בין עצמים מוחשים לבין קיום ווירטואלי- האינטרנט החברתי של הדברים הוא שדה טעון של ניגודים

בין יצירה של תוכן מקורי לשכפול של הודעות מוכנות מראש שמחוללות על ידי, מידע לגוף שנושא אותו

חוסר וודאות שעשויה לשמש כמשאב תרבותי לכשעצמו, טשטוש הגבולות הזה מייצר עמימות. מחשב

'.עצמים ממוחשבים'ולגרום לנו לבחון מחדש מה מגדיר ומייחד אותנו כבני אדם במרחב שמשותף לנו ול

ואין ערובה, אכן יתגשמו Bleeckerו Atzoriכל זאת נאמר מתוך הנחה שחזונותיהם האופטימיים של

ייתכן והם מתארים משאלות ל. תיאורים של מה שעתיד לבוא, חזון, העבודות שסקרתי הן מניפסט. לכך

שקיים במחקרים שסקרתי' מדעי'ייתכן שהערך ה. עטופים בידע טכנולוגי מתקדם, שלעולם לא יתגשמו

באמצעות' להיות קרובים בלי להיות קרובים מדי'חלום ', תרבות פוסט הומאנית'הוא בכך שהם מתעדים

,הנוכחות של הרובוטים ברשתות החברתיות עלולה להסתכם,שימוש ברובוטים כבני לוויה קיברנטיים

,אנחנו עלולים, במידה והתרחיש הזה הוא שיתממש. קוריוז טכנולוגי, כגימיק שיווקי, בסופו של דבר

להחמיץ הזדמנות של ממש להעשיר את התוכן של הרשתות החברתיות שבהן אנחנו משתמשים, לדעתי

.עשויים לספק לנו blogjectsכיום במשאבים תרבותיים של ממש ש

מסקנות

קיים פער בין החזון הטכנולוגי של ה'אינטרנט החברתי של הדברים' לבין מגבלות התקשורת של

אינם מסוגלים 'לתקשר בחן' או להפגיןcomputational artifactsהרובוטים בני זמנינו. רובוטים, או

טועניםAtzori (2014) וKurzweil (1999)יכולת חשיבה עצמאית. מידת האוטונומיה שלהם מוגבלת.

שההתפתחות הטכנולוגית הינה למעשה אבולוציה, תהליך שדומה למה שאנחנו, בני האדם עברנו ולכן

בהחלט ייתכן שנראה בעתיד רובוטים שיוצרים אינטראקציות ביניהם ועם בני האדם ברשתות

טכנו-חברתיות עתידיות. במחקרים שבחנתי החוקרים תיארו את הנוכחות של הרובוטים ברשתות

החברתיות תוך שימוש בתכונות שבדרך כלל משתמשים בהם כדי לתאר בני אדם: הם ייחסו לרובוטים

'סוכנות' (ביטוי מוזר לאור העובדה שסוכנות קשורה ביכולת לפעול באופן חופשי ללא מגבלות החברה

ולרובוטים אין אפילו רצון עצמאי) ו'אסרטיביות'. לטענתי, השימוש בביטויים הללו מעיד על כך שהעיסוק

בנוכחות רובוטית בשדה ששייך בדרך כלל לבני אדם מחזק את תהליך ההאנשה שעוברים הרובוטים ככל

שההתקדמות הטכנולוגית מגבירה את התגובתיות שלהם אלינו ואמצעי השליטה בהם הופכים יותר ויותר

להיות מבוססים על שפה טבעית ופחות על אמצעים מכניים. כניסתם של רובוטים לרשתות החברתיות

, ומאפשרת לנו לתקשר איתםTurkle (2006)מקרבת אותם להיות בני לוויה קיברנטיים כפי שמתארת

בסביבה שבה פחות משנה למי יש גוף אורגני ולמי יש גוף מכאני. האינטרנט החברתי של הדברים מקדם

תרבות פוסט-הומניסטית שבה מידע מאבד את הגוף הפיזי שלו – לעצמים מוחשיים מוקצית כתובת

וירטואלית, זהות שמורכבת משורות של קוד ומידע כמו רמת לחות בעציץ או חום של קפה בכוס הופך גם

הוא לשורות של סמנים מהבהבים על מסך מחשב. מאחר וההתנהגות של רובוטים ברשתות החברתיות

אשר עשויה לשמש כמשאב תרבותיcontigencyאינה צפויה לחלוטין היא מייצרת מידה מסויימת של

אם לאWilf (2013)ולהפוך את העצמים הממוחשבים למשתתפים ב'ריטואל של יצירתיות' כפי שמראה

לבני לוויה קיברנטיים במלוא מובן המילה.

ביבליוגרפיה

Evans, D. (2011). [online] CISCO IBSG. Available at: https://www.cisco.com/web/about/ac79/docs/innov/IoT_IBSG_0411FINAL.pdf [Accessed 24 May

2015.[

Atzori, L., lera, A. and Giacomo, M. (2014). From 'smart objects' to 'social objecs'-The next evolutionary step of the internet of things. [online] IEEE Communications Magazine. Available at http://www.social-iot.org/d/paper.pdf

[Accessed 24 May 2015] :

Kurzweil, R. (2000). The age of spiritual machines: When computers exceed human intelligence. Penguin..

Kranz, M., Roalter, L., & Michahelles, F. (2010, May). Things that twitter: social networks and the internet of things. In What can the Internet of Things do for the Citizen (CIoT) Workshop at The Eighth International Conference on Pervasive Computing (Pervasive 2010) (pp. 1-10).

Suchman, L. A. (1987). Plans and situated actions: the problem of human-machine Cambridge university press communication

Turkle, S. (2012). Alone together: Why we expect more from technology and less from each other .

Vidal, D. (2007). Anthropomorphism or sub‐anthropomorphism? An anthropological approach to gods and robots. Journal of the Royal Anthropological Institute, 13(4), 917-933

Bleecker, J. (2006). A manifesto for networked objects—cohabiting with pigeons,arphids and aibos in the internet of things.

Wilf, E. (2013). Sociable robots, jazz music, and divination: Contingency as a cultural resource for negotiating problems of intentionality. American Ethnologist, 40(4), 605-618.

Wilf, Eitan. "Sociable robots, jazz music, and divination: Contingency as a cultural resource for negotiating problems of intentionality." American Ethnologist 40.4(2013): 605-618.