ט נ ר ט נ י א ס ל נ כ ו ה ק ו ת ע ו ה

w w w . h e b r e w b o o k s . o r g

ע ״ ש ם ת י י י ח ״ ע

ר א ה מ ר ר ק ש י ם א י ר ב ד ת ה א א ל ה

ם י ג ו ש י א ר ם ה י א י ב נ ה

מ נ א ם ו י א פ נ S ה y ד ו ר ב ר ו

ר ד ס

ם י נ ו ש א ם ר י א י ב נ ה

עם כי׳ לשי(קמחיורלבג(כי, רביכו ישעיה על שופטים ושמואל; ממקדים(כמשלי׳ ע>! כי דלכי הסופרי' קלמונימ החוזים אשל האילן עיניכ( במחשך גלותינו הם הקלושים אכשי ככסת הגלולה(על משעולםונתינותם ללכנז בציון

אותיות תלויות (קטכות וגלולות ועקומות ונקול שלכה על הכתכ והכתכ שלבה על הכקיל וסתומות

לפתוחות(ככתב(לא כקלא וכקלא (לא נכתב (אותיות

מכוזלות

ם ו עד מק\ בדק נ ב ו ל א^ו מוגים עם עיון ר כם ע פ שיד האדם םגעית כיד הי הטובה עלינו ונדפסו נ

ראשונות בסצורת האדון המהולל לודוויג קיניג ובביתו

ה פ

ת ד א י ל ד א ב

D

U

ת נ ש ב

ת ען2ו ו ך א ר ב ן ה י ת ף ר/>מו י ה ע

ם ו ל ש ב

G 1

0 ן ? ש ו b ע J ב ? ו ל ט כ ת יי׳ ש א ה ד מ כ ת ח י ש א ר

ד ע ת ל ד מ ו ו ע ת ל ז ־ ז ת

ג ב ל ק ר ד ו

* לד כן. גרםים אחל התהלה לאל(השאלה ממנו ^ f t M ^ ח ה ת מ כ ת ט להתעסק כ ב ח ^ כ ה י ם ם מ ) $ ס * דלד המלך עליי י* ן * ף 1 * I flffC יתעסק כילאת יי' (יעשה ממנה שלש(עיקל(כל ללכיה יתנהג כחכמה י להישיל לפניכן ללב( לאינן לבאל לבלי הנביאים שילמד על הדרך שאמרל לבלתי׳ וכרלנס לבלכ׳ שילאת חטאל קללמת כללם(לספל התלעללת המגיעלת מהם עם בעיון לחכמתו חכמתו מתקיימת לכל שחכמתו קלדמת לילאת חטאל אק חכמתי מתקיימת אם במללת אם בביאיל קצת המצית התללילת כי קצתם נתכאל *יראת יי׳ יזיא התללה להמצלה ולכלי הנביאים(קבלת החכמים בת(לה שבעל פה ענינס בלבלי הנביאים כמ( םנבאל בגה בהגיענל למקלם מקלם והחכמה היא חכמת הפיליסלפיא לאם ילמל אלם חכמת הפיללסלפיא תחלה יכהל כללחו מהמקימית ההם לכמקימית םילאל כהס לכלים סלתלים אם מצל לעת מצחל להכחיש האיתלת להמלפתים הנללליס הנמצאים ככתכ הקלש ט הם לכלים העילן אל מצל שאל לכלי הנכיאים נעיל עליהם לנםתלל כהתלת לא תכילם החכמה ההיא אמנם כאשל יקלים למ(ל הת(לה שהיא ילאת יי' וישים כלמ . הספקות ההם כיל שכלכל כמז שהיה מנהגנו ככיאללמ ללכלי

ד התולה: כ מ אחל ל ד להאמק כל הכתוכ כה(ככל כתכי הקלש(כאשל יתכלק כהם ימצא כהם ללט החכמה הת(לה(נתחיל מספל יהושע כי ס כחל שכתוכ כי היא חכמתכם וכינתכם לעיני העמים אשל ישמעק את כל החקים האלה ןאמלל לק עם חכם לנבל ן הגלי הנללל הזה כי אק צריך לימל התללה להמציה שהם כנלמת

על דלך השכל כי גם החלקים אשל נאמל עליהם כי אק להם טעם כן הזאםאק להם טעם נלאה לללב בני אלם אכל החכם המתבלק בהם ימצא ישעמם בללל למבלאל לאתלי התכיכן החכם המכק כללכי התילה רשימה יסיל לחכמה וישתלל כלכל לקלכ את הלכלים הלחלקים V הלעת לילמל חכמת הפיללסלפיא אחלי ק לא תשתכש לעתו כלמלל החכמה כתולה אשל למל תחלה כי ככל תקעה יתל כמקום נאמן ויקלכללכי החכמה אליה ככל כחל ויכולתו לתהא שלמה משכללתל י ןאמל שכל טלב לכל עלשיהם פיללש שכל טלכ עמן טלב להשגחה טלבה יש לכל המשתדל בשניהם בילאת יי׳ זכחכמה כי גס בילאת יי׳ לא יהיה שלם אס לא יתעסק בחכמה או יהיה פי׳ שכל טוב הצלחה טלבה כמ( (יהי דלל ככל דלכיל משכיל כלל׳ שיצליח המתעסק בשתיהן בעללם הזה לכעולם הבא לאמלל לבלתי׳ זל לגמליהם לא צאמל אלא עושיהס מלמל שהמעשה גלנל לאף על פי שאמלל הם גכ התלמול גלול המלמול מביא לילי מעשה לא הגלילל התלמול אלא מפני שהוא מביא לילי מעשהק חסיל אלא בללאי שמעשה גלול כמל שאמל הכתוב ללמלתם אלתס לשמלתם לעשותם א (לא יכשל המעשה מבלי הלמול כמל שאמלל אין בלל ילא חטא ללא עם ה למלי כעכללשתעשל לאמלל לזל כל מי שישמ בעשייה ישנו כלמיל וכל מי שאינו כעשייה אינו כלמילה ואמלו עול כל האו׳אק ליאלאתללהאקללתולהפי׳שאו׳אקליס ישמלתס לעשותם כל שישנו בעשייה ישנו בלמיל׳ לכל שאימ ת עסק בעשיית המצות אלא כקליאת התולה כלבל אין לו אפיי שכל קליאת התולה םנאמל ולמלתם £׳ סהלמולמאין מעסה אינו לבל מועיל אבל הוא כעשייה אינל בלמילה ואמח כל העוסק בתולה בלבל לומה כמי שאין ל( אלוה שנאמל ללא אלהי אמת(ללא תולה ט מליע למדקלעצמוולזולתל׳ ללמו חכמינו זל התלמוד מבלי מעשה למי שבונה ביתל לאינל מציכלל ללתלת ט כללאייהיה איתי הכית משולח ונעזככמלבל למקצתם למי איתל למי שאין לל בית ובינה ללתלתלבית כי טללח הללתות ללא תועלת הלא לאמלל חכמינל זל החכמה מכלי מעש׳ היא טענ הכי׳ על בללאיו לאמלל יל םאין לבלינ דלמק למעשהי היא מכייש את עצמללאחל שכיאלנל ט המעשה הלא העיקל נאמל ט המעשה הוא על שני כנים וכל אחל מהם היא עמלל גליל לשכל *אלם בזה וכבא האחל היא מעסה המצית יסמילתם לללט המלסל ימצא בהם שכל טיב בעיני אלהים לאלם להמעשה האחל הלא כתיכת החכמלת לכיאלל התללה להמצלת לחקקםעלספל ליזען יעמלל ימים לבים כי אם לא היל כיתכים החכמים הקלמיניס לכליהם על ספל כבל אבלל החכמלת וספל המזמית ובטלו התללהלהמצות אבלהאכמים לבעלי התללה בכתיבת לכליהם לביאלליהם על ספל ישאילל בלכה אחליהסיבילאילא מתל החכמים ההם לאמלל לכלתיכלזל הצדיקים אפי׳ במיתתן קדואק חיים לאמלל משה לבינלעה לא מתלאמל יתכלך שמל בא כתבה על ליח אתם לעל ספל חקהלתהי לילםאחללןלעלעל עללםלעל כן חתם ללל עליל השללם הפסוק םהקלמנל תהלתל עמלת לעל ליתפלש על המעשה הלאשק שהקלמנל כי עלשה מעשה הילשל לשומל התללה להמצלת להמתעסק בחכמה תהיה תהלתי בפיד תהלתל עלמלת לעל לללאי הספלי׳ ההם וללומליהם פ ס החנשיס לכמה ללללת לנפשו גם כן עומלת לעל לעולם הבא על העללם(יתפלש על המעשה השני כי כלתב ה ועל כן כקראי החכמים כעלי אסיפות לפי סאלספין לכליהם ללבלי זולתם על ספל להיותם לעל למשמלת ולעולם למזכלת וים להם סכל טוב בעמלם לצלקתם ?ומלת לעל ׳ לעל כן לאיתי אככי הצעיל לול בל יוסף קמחי זל לכתוב על ספל ביאול לכלי המקלא כאשל למלתי לקבלתי וכאשל תשיג יל מחסכתי באסל יי' אתי אשל לל כחול תהלנת אשאל העזל להחל ולכלות כי היא העיזל (הסומך יתבלך סמ( (אכתיב הפסיקים אשל צדך לפלשם להמלים אסל צדך ללקלקם גם אכתלכ טעם כתיכ לקלי לכתוכ ללא קלי לקד ללא כתוכ כאשל אלכל לתת טעם לשניהם כל אחל לאחל כמקזמל לנלאה כי המללת האלה נמצאו כן לפי שבגלות לאשלנה

אבלל הספרים לנטלטלי להחכמים יללעי התולה מתל לאנשי כנסת הגלולה םהזילל התולה למשנה מצאל מחלוקת בספדם להלכל בהם אחל הללב לפי דעתם לבמקים שלא השיגה לעתם על הביללל כתבן האחל ללא נקלל אן כתב( מבחלן(לא כתב( מבפכים(כן כתבל כללך אחל מבפנים

ובדלך אחל מבחק לאכתיכ בקצת המקלמל׳תלגלם מנתן בן עוזיאל שים בל פיללשי׳ טלבים לנאים גם אביא לכלי לכגתינל וכלןכם לבלכה במק(מ(ת םאמ צליכיס לפיחשם(לקבלתם על כל פנים גם ק

י אביא קצת הללשלת לאלהכי הללם ׳ לעתה אחל בעזלת המלמד לאלם דעת ז

י & י

ה ר ו ה ד ה מ ע מ ה כ ר ו ת ם ה ו ל ה ש נ ו כ י ת ת ה ר ו מ ש א ה י י א י ב נ ר ה ד ם

ק ד ר

׳ ה י ור ךמיר־ז ת בא ד ב ה ע ש מר נון « ליד־ן2#1 ב ר מ ^ י 1 ; י

ה ו ה ו

ויהי אחרי מות ד דסמי בקריאה וסימ ויהי אחרי מות אברהם, ויברך ׳ ויהי אחרי מות משה ?כד יי, ׳ ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ׳ ויהי אחרי מות שאול ׳ וסיס׳ כלשון תרגום אבא רעיא שמשא

ומלכא ׳ ונמסר tw נסדר חיי:

אתרי מות משה ענד יי' ׳ מנהג הלשון >!כתינ כ כמקומו' ויו שלא להוסיף (לחבר דכד אל דכל כמו ויהי כיום ה השלישי ויסא אכדהס את עיניו ואלה בני צבעון ואיה וענה ותשכ תמר נרדם ורכנ וסוס והדומים להם וככר כתבנו כספר .מכלל אשד חכמו כי יש לפרשם לתוספת עם חסרון מעט לפי ענק כל ג/חד מהם לפי דרך המקרא ומלת ויהי תמצא בהתחלת הלנליםואף כראשית הספרים כמ( /ה וכן ויהי אחדי מות יהושע ׳ ויהי אשי p הרמתים ׳ ויהי כשלשיםהי כימי אחשודום׳ וכן;וין אחרים בראשי י ) שנה׳ ויהי כימי שפוט השופטים ׳ הספלים (אס נאמר כי הטעם להדכיק ספר אל ספל וענק זה אל הקודם לא יספיק הטעם ככלן(אמלו המפלסים כי הרו הזאת היא כפה לפה כלסק ישמעאל ודקדוק מלת יהי פילשתיה כספל מכלל כחלק הדקדוק ממנן כי בהיות

ה ילדס*׳ ד ו ן ־ ר ר י ב ה ע ד ש ; מ ־ ר ו י מ ר ח א

ן ו נ ־ ־ ן ן ב ן ש י ו ה י ־ ־ ד ר יר־!וי־< א מ א י ו

י ש ר

ך ft"*{ אחרי מות י י י משה׳

מחוכר על סדר התור המסויימת בפטירת משה וזה מחובר לה י מסה

ג כ ל ר

י ה י ו

׳«״׳! המלה בהפסק אמרו יהי תהי בסגול האות הנוספת וחירק ההא וכן יחי תחי והוא בהפוך התנועות מן יפן יקן מפני שרצו להסתיר היוד כמשפטם להסתיר אותיות אהוי(כן מלת יהי תהי יחי תחי שהקל( תחלה המלה שד(הפכו בה התנועות ונקדו שוא הא יהיה וחית יחיה תחת אות הנוספת בחירק האותהנוספ' ביהיה יחיה תחת ההא (החית: אחרי ׳ לשון רכים בשקל אשרי אלא סמלת אסרי רבים לעולם לא ימצא יחיד(לא כן מלת אחרי כי ימצא יחיד אחר הדכרי, האלה וזילי§(רמי מלתת כי לא יאושר האדם כטובה אחת שתמצא בל או אשלי לפי שענינו טומתרבו כהצלחה אחת שתזדיק אלמ לפיכך המלה בלסון לבים לעולם(לבוי מלת אחלי כימרכוי מלת לפני כי האחידים כנגד הפנים אלא שהפנים לא ימצא( בלשון יחיל לעולם לפי שהרואה אותם והפונה אליהם ימצא( בעיני( לבים לעולם(לא יוכל

אחרי מות משה ׳ ראלי שנקדים כי הגעת הנבואה לנביא במה שתייםר בו העם bh אל טוב נפםיי אם אל טוב גופיי הוא לתועלת העם ההוא ומצל ההםגתה אל העם ההוא תגיע לנביא זאת הנבואה ואולם הנבואה שתניע לנביא לעכינמ בעצמ( הנה הוא מצל ההשגחה' עליו וזה כלומבואללמי שעיין כזה בטבעיות וכלבלינו בשני מספר מלחמות יי׳ ובביאולימ לספל איוב(לזה אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישלאל וגוי ׳ לצה בזה שהם בלתי צליכים למנחשים ולקוסמים להוליעםהעניכים העתיליסכיהםם ית להשגחתו על העם הזה יוליכם אלו הענינים באופן שלם על פי נביא ולזה לא ילכל לקלאת נחשים לקסמים אשל פיהם לבר שלא ללזאת הסבה אמל יפקול יי׳ אלהי הלוחות לגל׳ אסל ילציאם לאסל יביאם ללזה בחל השם אז ביהושע להיות לנביא ליסלאל אחלי מות משה עם מה םהםפיעלג מסה מהסלימות להכינו אל זה כמו שהתבאל שם ולזה הלא מבלאל כי בימי משה לא נצטלכנ ישראל לנביאות יהוסעולזה ביאל הכתוב כי אחלי מות משה עכל יי׳ אז לבל השם אל יהושע אלו הלכלים לא קולם זה והנה קלא יהושע בן נון משלת משה להעיר שהסבה היתה כהגעתו למללנת הנכואה היותן משלת משה כי מפני זה היה" תמילעמוללמל מחכמתל למהנהגתו בכל פעולותיו מה שלא היהללך לתלמיד שאינלמסלתלללמלל ללזה אמר פה אלישע בן שפט אשל יצק מים על יליאלייצ

וזה ממה שמלה כיגלללהסמוסה מתר מלמולה כמל שביאר( רכלתינל ?ל: משה י

ללאלת אבל אחל אשל בפנים מבלי חברל כי אכלי הפנים שנים שנים גבות העיניס (העינים(אפים ללחיים(שנים(שפתים(לא כן העלרף שהלא אחר הפנים שהוא אחל כנגל הפנים(כאשל ימצא בלשון יחיל לפי שה(א אחל(כאשד ימצא כלשון רבים לפי שהלא אחר הפנים שהם רבים לכן כל צללת האלם לפניל מפותחות באיכלים ללאחליו גוף שוה ולפני לאחלי יאמרל על גוף האלם (מממ נשאלים לשאר הדברים כמל ליחן את פני העיר מאחרי העיר{החונים לפני המשכן אחרי המשכן יחנו!הלומים להם ליאמל לפני לאחרי על קלימת הזיק (על התאחר( כי הפניםזקוהתאחמ ז כקראים נם כן קדם ואתלריהם אחור כמל שנ׳אחלר לקדם צרתניללכן נקראל הפנים קדם לפי שהם תחלת ההכרה באדם לההבדלה כל לפיכך שמלקלימתיק כמל שנפרש בשימוש לפני לאחרי לפני בא ילם יי׳ אחדי לאמרל הדכדים האלה גהדומיס להם לממנל אחרי מות משה לאינל רלצה לומל אחלי מלת משה מיל אלא אחד ז בפסוק מקצה שלשת ימים; עבל יי׳ ׳ מי ששם כל כחל לכולנתל לכלהשגחלתיו בשם ית׳ לאףבהתעסקל כעניני העולם מתכלק לעבולת האל ית׳ היא יקלא עבל יי׳ כמן אכדהםעבלילולעבליעבלי הנביאים שהם כמוהעבל לאלון: בן נון ׳ בחירק כמו כסגול ואמר ככל מקום בן נון בחילק (לא יאמל כאחלמהם בסגול כמל שהלא

מ נהו: נללנ לפי שהן נלנקית שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות לנלנקות לבהלבקם תקל הקליאה בחילק ללא כן בסנ^5 משרמG 2 ל

ש ע א ר ש ו ה ק י ד ר

׳ ואילו היה קיים בו הייתי חפץ ללב(תינל לרשושל על שלשת אלפים ת משה עבדי מ הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה כאיהושעושאל אמל לו הקבה משה עבדי מת והתולה על שמו נקראת לומל לך אי אפשל צא ונ1יללן במלחמה: כל מקום אשל תללך ׳ תדלך כיוצא בו נאמל למשה לשנינו בםפלי אס ללמד על תחלמי , ״ , אלן ישלאל הלי הוא

משה נ רפ בקריאה וסי' משה עבדי מת ועתה קום עבור ׳ משה ענד יי׳ ובני ישראל הכום ׳ משה זאהקj ה׳ וחס׳ וסי׳ כל המקים אשר תדרך דמשנה תורה ׳ וחברו כל מקום m n :בכהניז ושמואל בקוראי שמו דיהושע׳ ואתה על במותימותדרך׳ אתה תדרך זית ולא ׳ על שחל ופתן תדרך׳ ונמסר 4ם בסדר עקב;

׳ להלאהיהבמקיסמשה לצאת ללבוא לפני ישלאלואתרסמתמשה ה ש מ ת ר ס מ 3להל הקדים בה לעביל הילדן עם ישלאל: לאמל ׳ לפי שנשתמשל במלת אמול עם הלמד ילתר משאל אלילות השמיש הסתילל האלף עם הלמד מה שלא עםל כן עם השאר שאמדל באמור להם עם יי'לגל׳ גיהי באמור יהוסע בהנעת האלף לפי׳

לאמל לאמל לישלאל שהקדוש

משה- ג ל ע

אומר מן המדבר מ (הלבנון אם כן למה נאמר אשל תדרך אף חוצה לארץ מ

י ד ב ה ע ש : מ ר י מ א ה ז ל ש ת מ ר ש ב ישעי מ

« לסמי׳

לכם אור««יע ל> יהיה «6נ >היה כ*י

ו כ י ס כ ל ג ך ־ ף ך כ ר ד ר ה ש ם א כ ו ק מ

ה ש י מ ־ ל י א ת ר ב ר ד ש א ו ב י ת ת ם נ כ ל

א1ר«

מסתככשו את האלן

״ ״ ~ ן ה 5 ז ז י ן ת ע י ־ ת י א ם * י ק י ו ת מר ויהיה שלכם.״ ש י ץ א ך א ה ־ ל ס הזיה א ע ה ־ ד ב ה ן ת א

ל ן 'CVj- ־ מהמלבל והלבנון׳ הוא א ר ^ י י * נ ב ם ל ה ן ל ת נ ° י ב נ b א ־ W . ׳ - T מדבר קדם מדבר צין ־ י ; , / ״ ! v ־ r * ' ׳ ׳ פ T־- ־* • י שעל ידי אדום שהיה במקצוע דרומית מ מזרחית ודרך שם כק שנאמר א נכנסו ל

והנה אנחנו בקדש לגלמ ׳ למניין שהיה בדרומית מזרחי׳ שנא׳ והיה לכם כאת נגב ממדבר צין על ידי אם ונו׳ ג ועל הנהל מ א׳ זה ת יזגלול נהל כלם לצפון ח ל ה מ לחנ

כל אלץ התתים נכלל

לילל' מי!־ ואיקס' ר ע ן הןר־־ז ו ו נ ב ל ה ו ' ר ב ד מ ה ; מ

ץ ר ל א ת ב ר ר פ ־ ר ה ד נ ו ד ג ר ה ה נ ה

א ו ב ל מ ו ד ג ם ה כ י ה ־ ד ע ם ן י ת ח * ה

ב ה צ י ת י ־ א : ל ם ב ך ו ב ה ג י ה ש י י מ ש ״לפכסיל ה

ר ה ש א ה ב י י י ח מ ל י ה ב י צ פ ש ל י *ליילכפניו א

א ך ל מ ז ע ־ ־ ד ד ־ ד ה א ש מ ־ ם י ע ת י י ה/ V : is1-It • .־ • T •< ־

ץ בי מ א ק ו ז : ח ־ ן ב ז ע א ־ א ל : ו ן פ ר א

־ ת ר ס הזר־־• א ע ה ־ ת ר א י ל י ח נ ה ת ת א

vrs ב (׳אקל 7>ל

השמם׳ לאלכה

? Z $ ? : $ ת > ת ם ל ת י כ א ל ׳ ת ^ ^ ע ץ א ר א ה

ר ועל הים הנלול מבא מ ש ד ך א ץ מ מ א ק ו ז ק ח ; ך ם ה ל

ד ו ר ע ש י ה א ד ר ו ת ה ־ ־ ל ב ת ב ר ו ש ע ל

ן י מ ו י נ מ ר מ ו ס ת ־ ־ ל ך א ב ע ° ז ך ע • מ ״ ״

ר ש ל א ב ן תיכ*כיל ב ע מ ל ל ו א מ ; ש ו

ה דמרייז ר ו ת ה ^ ר פ ש ס י ו מ י ״ א : ל ך ל ת

ן ע מ . ל י ס ולילר־ מ ו י י ו ת ב י ג ה ה ו י פ מj •י - ז •י ! י t t r : * • •

המזלח למעלב: חזק ואמין ׳ בללך אלץ ׳ ממנון י , ל י ב ׳ס כמה שהוא אומל כי ׳

אתה תנחיל: לק חזק ואמץ מאל 4 בתילה כמה שהוא או׳ לשמול ולעשות ככל התולה:

׳ ה ז ספל התילה ה ספל משנה תולה היה

לפניו*• תשכיל׳ תצליח״. י הלא

סלפ נסיפ

־ י ו ב ב ב ו ת ב ה ־ ל ב ת כ ר ו י ג ר ל מ ש י ת

: ל י כ צ י ז ת א ך ו ב ר ד ־ ת ח א י ל ע ז ת Jחס י 7 א

והלבנק ה׳ ד׳ מלאים וא׳ חסר וסי, נמסר בסדר אלה הדבדם ן ממנו ו׳ םביח ממנה וסי׳ נמסר בסדר w ! דרכך a חס׳ בקריאה וסי׳ הודיעני נא את דרכך זאח>7 למען ׳ כי אז תצליח את דרכך ׳ העבר עיני מראות שוא בדרכך ׳ ונמסר 4ם בסדר כי תשא: ואז ד׳ וסי׳ ואז יקרב לעשתל ׳ ואז ירצו את עזנם ׳ ואז חיל מלך בבל

; א סדר נ צרים ׳ ואז תשכיל ׳ ונמסר נם נ

לק הזה לא הסכים משה עבלי מת ׳ לאני שיוכן מזה כי ענלל ישלאל את הי השם ית' שיהיה כחיי משה כי הוא ית׳ גזל עלמ שלא יענול את היללן לסנה התנאלה נתולה ולזה נתאחלזה על מות משה כי אין מלכות נוגעת בחבלתהל נתבאר כספר נ אפילו כמלא נימא ואולי נתחנלה לזה סכה אחלתוזה כי כ

1 שופטים כי עזכ יהושע מהנוים ההם אומות למען נסות כס את ישלאל השומרים , , t

ת לרך יי׳ ללכת כם כאשר שמדל אכלתם אם לא להנה אפשר כייםלאל לא א ס ה מצית יי/ובשכלם תבלא לל ההצלחה הלי הוא כאילו מצליח לרכל אל יהיה * תצליח פיעל שמל ויהיה את ללכיך כמו בללכיך j ואז תשכיל ׳ זה * היו לאויים שתניע להם זאת ההצלחה על ילי משה כמו שכיון מסה מתחלת העצין

ס ילנתן תכםט לפי שהלא קלוב לתצליח שלא לכפלל אתהלשלן להלא קלוב ־ תלג

בה צוהל לעביל את היללן כי הבטיחם ככל מקו׳ אשל תלליך כףלגליכם בל לגל׳: קום עבלל׳ קום ענק זילוז וכן קום משחהל ׳ קימל לעבלל קום התהלך: להם לנני ישלאל ׳ כמל יניאל את הלומת יי׳ ׳ לתלאהל את הילל:

כל מקום אשל תלליך וגו׳׳ כילן םתעכלל את היללן כל מקל׳ד כל לכס יהיה כלומ מ ל ^שר ת אני אתן לכם כח כלי שתככשל הכל לאחכ זכר קצת הגמלים׳ ובללש כל מקלם אשר תלרלך

: ק א גגל׳ לרבות חוצה ל מהמרבל׳ הל׳ מדבר סק שהלא נבול נגבי. להלכנלן הזה ׳ הלא מקום מזע כאלץ ישלאל לאמל הזה אף על פי שהוא מעבל ה הירדן לפי שהיה נלאה מסם ל*ס לכן אמל משה ההל הטוב הזה והלבנון אל אמר הזה על׳ הידיעה' כמל זה סיני׳ זה עני

ה: כל אלץ החתים׳ לויתן ז כי באותה הפאה היה ילשכ החתי: מבוא השמש הים הגדול ׳ הוא מערב ארץ ישראל כמי שאמר בתורה עד הים ה האחרון למה שאמ׳ הגדול כנגל שאר הימים שבארץ ישראל שהם: ת ל קטנים כמו ים המלח ים מ׳ שב אל מסה ל לממנ אלתסו נפילושו מללכו הטוב או פילוסו ממנו מספל התולה ואף על פי שלא זכל הספל הנה זכל ה התולה ובמסלה כבילין ממנה: תשכיל׳ פילוש מצליח וכן תי בליל לתצלח וכן תרגם אנקלוסק תשכיל בליל לתצלח: לא מ ל ימלש ׳ כחלקי רבלתינל זל בזה הפסלק יא שהוא מציה לכל ימי האדם לאפילל ידע כל התלדה כלה ליש אלמדם שהוא"בלכה והנלאה כי היתה מצוה ליהושע וכן לכל אדם עד שידע התולה

ואחל כך ילמיד החכמות י• , ו , , ופי׳ והגית בל ילמם ולילה אחר שאמל לא ימוש הוא כפל לבל לחזק אל פילוס והגית הגי״ הלב כמו והגיון לבי לפניך יי׳ לפי׳ יומם ולילה לפירוש הראשון נראה שיהגה בל ביום לבלילה כל עת שימצא פנאי מעסקי מחיתל: תצליח את לרכך, חסל

ייד הרבים מן המכתב להללמיםלל כתכנל כספל מכלל בחלקהלקליק מחנל גתמר תצליח שהלא פלעל מצא לאף על פי שאין ההצלחה ביל האדם לפי שבסממ

מר ן ה למי ע מ ה ד י נ ש מ ש ^ ר ב ע . ם ו ה עבדי מיר־ז ומ>ן ק ש מן א הלי מ ל ע כ ת ו ת יךךנא ד־ודין א יי נ ב ן ל ו ב לה י ה י . א נ א א ד ע ר א לד ו ר ך ת ל • כל־אתרא ך א י מ ןז ה^תד־ ן ; מ ה ל ן בי י לכ ת ךנ ס ר פ

ה ״. ש ת עם • י ל ל מ א ד מ בן ועד א הדי נ ו לבנ ^ ו ך ב ך מ • ל ת ב ר פ א ך ך ה ה נ > ב א ך ך ה ני נ א מעל ב ע התאי ו_עד_ימא ך ר אN i S 1 ן מכו ^*כןשא;הא תחול יומי חייך ך ב מ ד ^ : ע ג ד א ת ע ת ןה דמישד־ז א מימרי בסעדי א רהו מ ב^ ל ך ו נ ק ב ש א א ך ל מ י ע בן אהוי ר עלכם א ף ו . . תקי , ך ג ק ה ך את ר ! ן י ד א ה כ רת ע ן י י ת תהס אן ת כ ן ל ו בהתה א ךכן;מית לא ע ר אא ר ח עלבם ל ף ו ד תקי ו ח ן י. ל להוא ד ת י ר ו א ־ ל ב ד ב ב ע מ ר ל ט מ ל

T: ־ T I - 1 : I י ~ 1

f י ט כ ת ־ ה ^ ז עבדי ל ד ע ךפסןךך ם* ״ ל 1 י ד א ב ל א ס ע ל א ו נ י מ נ ז ל די מגי

ך ג ה ת ר ד ת ל א ב ח ב ל צ ת ךא ךאוךיתא הדין ר פ לא_יעדי סא י ל י ל מכם ו י ביה י מך ותהיהנ ו מפב ל דבתי כ ר ב ב ע מ ר ל ט ת ל ך בךיך כ ר ח _ירת ד ל צ ן ת ה ןי^רי בכ בי

ט ז ע ב ובכן ת

לענק ההצלחה ן הלא

יין מסה מתחנת העני! בצאתם מארץ מצרים לזה שאם היל אלל המלחמית נעשית על ילי משה היה מסיג אלאלל האימנת בכללן כלילן חרק לעלצם מעלתי לתיקף הנפלאית הנעשית על ילל(לזה תמצא בסיחלן לעיג שנלחם בהם משה שלא נשאר בהם שריל לפליכו ולהילת ישראל כלתי ראליים לכמל זאת ההצלחה כמל שהתפרסם מלבר המרגלים לא זכל אל שתהיה זאת המלחמה על ילי משה יהיתה על יל יהיםע ללא היה כחל כל כך נמל(לזה נתעצל כאל( המלחמות כמ( שהתבאר כמה שימא על שהפליל המותכית יכק השלמת המלחמית ההם(ממה שיעיל על שזה העינש השיג משה כעיןן ה ישראל מה סאמלכמסנה תללה גם כי התאנף יי׳ כגללכם להנה הזהילל השם יתכלךלכלתי ממת מדרכי התגלה ימין לשמאל דל שלא מסיףללכריה ללא יגרע מה לימק הלא כסילסיף על לכריה להכטיה לשמאל כשיגלע מלכדיה להזהילל גם כן שלא יתרשל מהעיין כה כי התלמיל מניא לילי מעשה כחלק י ט לאהטהנ והנה נ המעשיי ממנהללזהאק ראלי שיקצר האלם מלעיין כלבלים המעש:ים ממנה ליחסבכילילושיעשה המצית המעשיות ההם כי העיון בלבלי תללה כזהיתייסל כסלמית אל המעשה עם שזה יעמידהו על סלל זאת הממה(התכלית המכוון כה לאולם העיון כחלק העיוני מהתורה סלא יישיר למעשה היא,ממה שאק ספק כל שאין ראלי שיקצר

האלם כל כי הלא בשלם שבפנים להיישיל המעיין כל אל השלימות האימשי כמל סביאלנו בביאןלנל ללכלי תולה ׳ כי ההילך

ז

ה ל ע א ד ש ו ה י ־ ש ו

ן נין ינל׳ : (יצל את יהישע י כמם שממל ימי בכי משה ״. בעלז ק לאל תמת להיכן צייהל בימי משה כמי שנאמר ויצו את יהושע נ ע הלא צליתיך חזק ואמן ׳ במלחמה כלאמ׳ א>! ת שלסת ימים ׳בסיף סלשתימים בעיל סתהאכאןסלסת ימים יאחר תעביר(: הכינל לכס צילה׳ כל לבר הצריך לדרך לכלי;יינם למלחמה אמר להם לתקן שאם אתה אימל במאכל ומשתה הלי היי מסתפקין במן שבכליהם על אחל בניסן לכן היא אימר וישבות המן ממחלת מל ׳. כלנבלרי החיל׳ סבכם יעבלו חליציס : בעבר הילל)׳ יקננו את לבליך י•(ישלח יהושע׳ על כלחיצליך אני ללמד שבתלך אבל מסה שלחם שהרי לסלף שלשה ימים שתמל ימי אבל ה מל י לק! ימרח השמש׳עבלמללחישל י

משה עברל את היללן שמשם אנל למדים ס חםשיס ד׳ חס׳ בליש׳ בקריא׳ וסימ׳ והמשים עלו בני ישארל מארץ מצרים: ואתם תעברו חמקים לפני אחיכם שמת משה בשבעה כל גבירי ׳ המשים תעברו לפני ׳ וירד הוא ופורה נערו אל קצה החםשים ׳ ונמסר נס בסדר בשלח: כל כאלד כשאתה מיצא איש אשר ימרה כל ט'ראשי פסוקי׳ בספרא וסימ׳כלמקוםאשר תדרך כף רגלכם׳ כל איש אשר ימרה את

שלשים ישלש ללמכרעק י י

הלא צויתיך ׳ מלת זרת לכןא הלא שמעת כתי הלא שלחתיך ם ל ל ע ך תקף ז ת ך ק א פ ל ה

ך (הלומים להם : כי עמך יי ד ע ס י ב ך ? בר א ץ/ א תו ל ל [ ח ל ת אלהיך ׳ כמל ואל משה אמר עלה

אל יי' (את יפתח(את שמואל: הכינו לכם צלה ׳ כירום מיני מאכלי' דלתי הלחם כי עדיק היה ילרל להם המן בכל מקלם םהיג נוסעים ער ממחרת הפסח ולפי

ר ת ו ל א כ י ארד־ןך ב א ח ר מ י מ

א כ ת סךכי ע : שע הו פקד י וא ת י ד ^ למימריי .עברו בנו מו נ י ק ת ו מר א א למי פ ת ע ופקידו י

ף תלו/א יומין מה שאמרו ח/ל בו ביום שמת ן זודין ארי בסו מ לא ,) י,1 משה פסק המן אמרו הם נם כן נ ף ף ^ י ' ' ״ ^יי r T . *• כי בז באדר שמת משה לקטן י י י * ": י r י f

כ ה ן י מ ה ל ת ארעא דיי א : ת ד י מ ללשבט ראובן ה 1 ו ת ד י מ ן ל לבוא ד ט ב ת ש ו ו נ ל פ ל ד ו לשבט ג וו מר 1 הו ע למי ש ו ה : ר מ ה א ש נ מ ך

א ךפסןד יתבון׳ מ נ ת רת פ ךביךין ין ו ב ה ל מר יי א א דיי למי ד ב מישוז ע

מן סהסתתקל בל עד יל כנים ן יי בעוד שלשת ימים ׳ כתרגומו בסיף תלת יומין: זכור׳ מקיר: נשיכ׳ טפכם ׳ חסר ליו השימוש כמל שמם ירח ראיבן שמעון והדומים להם: חמושים ׳ כמל' אלהיך י חלוצים ׳. דק יהיה י עמך ׳ כללמ שתלך כדרך משה שיהיה יי' עמך כאשר היה עם משה: רק חזק לאמן ׳ דרסו רבותינו זל ילמת יכיל אפיי לדכר

עבירה תלמוד לל׳ רק אכין ולקין': שנים ן מיעוטין ה

ץ י ר ע ת ־ ל ץ א מ א ק ו ז ח ־ ז י ת י ו א צ ו ל ז ה י ל י P ה

ר י ה ל . א ־ ד י ה ך ! ? י ע ז ב י ח ת ־ ל א J ו n w

: ך ל ר ת ש י ל א כ ב

י ך ט ש ־ ת ע א ש ו ה ! ו צ ר

ת ו נ ח מ ב ה ר ק ב י ו ר ב : ע ר מ א ל ם ע ה

ם כ ו ל נ י כ ר ה מ א מ ל כ ע ה ־ ת ו א ו צ ו

ם ת ם א י מ ת י ש ל ד י ש ו ע י ב ! כ ־ ד ר ע

ת ש ר א ל ו ב ה ד ז ה ן ד ר י ה ־ ת ם א י ר ב ע

ן ת נ ם כ י ה ל ה א ו ה י ר ש י ץ א ר ו ^ ה ־ ת א

H ג ל ו C י נ ב ו א ר S : ו ה ת ש י ר ם ד כ ר

ע ש ו ה ר י מ ז א ־ ר ש נ מ ט ה ב ש ' י צ ח ל ו

ה ו ר צ ש ר א ב ד ה ־ ־ ת ר א ו כ : ז ר מ א ל

ר יחוקזללסמ׳׳כס­ י מ א ה ל ו ה י ־ ד ב ע ו ר ש י מ ם כ ת א

! לסמי

כנידדי

מיום שעלו בעשול לחדש

ועל כלחיי משנ המרנליילא עבלל את היללן על יום חמישי שנאמר ויסבו שלשת ימים על שבו הדודפי׳ בו בלילה(יעברו ליבאל אל יהושע כן נין דשכם יהושע בבקר וישעו מ מהסטיס הדי יום ר רביעי(ילינו שם טרם יעבור( נמצא שלא עכל( על יום חמישי:

חלש

ג ב ל ר V : •״ ץ v,v ,V ־ VT ״ A ־ ~

־ ת ו ם א כ ן ל ת נ ם ו כ ח ל י נ ם מ כ י ה ל א

ם כ י נ ק מ ם ו כ פ ם ט כ י ש : נ ת א ז ץ ה ר א ה

ה ר ש ם מ כ ן ל ת שר נ ץ אי ר א יישבו בז א ואתת תעברו נ ד ר י א ד ר ב ע ״ , • ב u J . . ^ 1 ^ , - ! • / ^ . , ' • ״ - . ; ! ם 7ב1יש׳ t»pj : • •י ־• ־•• ־• t ••־ ן • • , י י ס י ש מ ו ח ר ב ע ם ת ת א ן ו ד ר י ר ה ב ע בלא ל גברי חי ן כ מ ו ה א ש כ ד ן ק י מ ז : r• ; , , מ

: ״ ־ » •'׳׳•׳ ־ : ״ ־ ׳ T T י • י ־ ״ t I t : ־ י ; t : ל• • w ם ת ר ז ע ל ו י ח י ה ר ו ב ל ג ם כ כ י ח י א נ פ ל

א ע ר ן _ית א ן ויהב לבו מ ח ל י מגן ובעיךבון ן טפליכו מ י ש א \ ג ך הן משד־ז הב לבו י א ך ע ר א יתבון ?

נשיכם טפכ כי ההילך כדרכי ה; 'ל התורה למעיין כה לפי פ ״ל י

לסמי • י

י מ! י ג ן יתכיון י. ,עד די ותסעדון ו ף אנ ן וייךתון א מ ת ו ן ב בו לאחון ב לבו י ה ; ן ו ב ה ל ת ארעא דיי א :

מה שאפשר היא מ מלשגחמאתוית ליחילו׳ וצוהל דרכי( ככל עת סלא יירא מהלחם כ במים ההם >אם הין

וטפנש

ם כ י ח א הרה י ל ח י י נ י ; ר ש ם ״. •עד א ת ה מ א י ה b י h ל א ם מ ן ר / ח

ר ש י ץ א ר א ה ״ ת א ה מ ה ־ ם ו ג ש ר י ם ו כ ו בטוח כיי׳ אשר בV ־: v t t •• t • r - - 1״:; t|: 1 ן .

.1ב

} י ת ך ׳ ״ ן י נ ^ ^ ^ . י f c ם ־ י ב ־ ך י ם ה ל ' ן ן ו ם נ כ ; ה ל ה א י ה - ^ ^ ״ ^

עןלפ

א דיי ך ב ן משד־ז ע מ הב ל 'צ m ךי: א ש מ ח ש ג ך א מ ךךנ א ךי ך ב ע ל ב , ס 3 7 ז

ואתיבו_ית יהושעלכל ד ו ב ע א נ נ ת ך ק פ ל ך מר ב למיל כ ר t כ ה א נ נ נ ח ל ש ת ר ד ת א

: » T : T T • : : • : ־ ־;

ך נ ל מ ב ק א מן משיה בן נ ג ל ב ק ךך ד ע ס י.אלהך ב הי מימרא די י ד. להוה t בל״ ש מ ה ד א בסעדי א דהו מ כקבל לא ן מךך ן סרב על מי ר ךי ב נה י י ל ךתפקךנ ב ת־פתנמך ל י

ף ועלם* ק ד ת ו ח ן^קטל לח ל ש ו

ונו ׳ אחסוכ שזה

u לפ כספ

ה ת ם א ת ש ר י ם ו כ כ ת ש ר ץ י ר א ל

ה ' ו ה י ° ד ב ת ע ו ש י ם מ כ ן ל ת שר י נ ח אי ^ העכין היה אייל סT •י VJ'•' :־' ••• » i j - t ^ - יהושע המלגלים(העל ־

: ש מ ש ח ה ר ז ן מ ד ך ד ר ו ב ן ן , ב א נ ז י ל ״ כ 3 w פ b

n כרי b s S ישע ו הי ו את־י נ ע דc a ־1:־ ץ ••• נ ••.י־ , ״r 0

ר ש י א ־ ל כ ־ ־ ל א ה ו & ע ו נ נ ת י ו צ ־ ר ש י או נ שמע י שר־ ל אי כ : כ ך ל ו נ נ ח ל ש ת

ה י ה ק י ך ר י ל שמע א י ן נ ת כ ו ש י מ ־ ד אv־, . ־ - ••׳* ־ | •

המלגליס שלשה ימים ובא( לפי פשטי ה הכתובים כי ביום הד׳ ולמחרת היום הרביעי השכי׳ יהושע וכלישל׳ ובאו על היללן (לנו

שם טלם יעבולו

ן ת ע בר נון מן שטי ש ו ה ;

־ ס ת ע ו י ר ה ש א ך ב מ ך ע י ה ד ה א ו ה י

ך י פ ־ ת ה א ר מ י ־ ר ש : בר^־אייש א ה ש ויתכן עול כי ביום מ

- ־ ל א־שר נ ך & י ר ב ד ־ ת ע א מ ש י ־ א ל ההוא בעימ שצ>ה י ו* : י י־ ״ 1 V T 'יי s '״ י:־ יהישע שוטליהעם ה :

. : ץ מ א ק ו ז ק ח ת ר מ ו ו י נ ו צ ם ת י ל ג ל מ ח ה ל ה 0 ז ה

ם ביעדהנלנל כ י ט ש ה ־ ן ן מ ו נ ך ע ב ש ו ה ח י ל ש י (הנה לא היה היום א ו ׳ההוא ממכין שלשת

G 3

^ל ערי בני אהק הנהנים י כל ערים עשר ומגרשיהן ימים שזכר כי הוא א פיך ׳ כל עשבי ההר מן הלבנק י כל ממלכת עוג ׳; ולא ישמע ד׳ וסי׳ נמסר בסדר וארא: מררי אמל בעול םלסת ימיי כל ערי הלדם בתוך ׳ כל עח הגרשני י כל הערים למ|

לל אחל המם ההוא והנה בתחלת היום החמישי ליום ההוא נשלמי אל( השלשת ימים (הנה בעצם היום ההוא באו המרגלים לבית לחב ולנו שם הלילה ומה שאמרה ונחכתס שמה שלשת ימים לוצה לנמל על היום השלישי לכסיעתן(כן מחמי (יבואו ההלה (ישבו שם שלשת ימים על שבו הלולפיס לוצה לומלעל היום השלישי(יהיה חסל מלת על(כמלה( ימצאו לביס כמו שבאלנו בביאולנו לרברי תורה באממ אלכעים יכנו שהלצין בו על אלבעים (כן מה שאמל ומושב בני יסלאל ונו׳ שהרצון בו על אלכע מאות ושלשים שנה וכן מה סאמלתספללחמשיס הלצון בועל חמשי׳ יום י• בעול שלשת ימים לגל׳׳ הלצון ב? זולת היום שהלא בל לאחל שיעכלל אחלץ שלשה ימים שלמים יהיה להם כן ולזה אמל אחל זה(יהי מקצה שלשת ימים וגו׳ להילית כי הלצון בזה אתל עבול שלשה ימים(הנה נתאחרי כלי שיתפלשם לישלאל עוצם המופת הזה(ילאו •זה בעיניהם והנה צלה ללאיבני ולגלי ולחני שבט המנםה שיקיימו הענין על הבקלק לפאת מזרח (זכלשכבל הסכימו לשמיע אל לבלי( באופן שהיו ק אשל מעכל הי א התנאי שהתנה לתם משה כתתו להם ה שלמעק לדבלי משה ושמי שיעכול על מציתו יומת כי כן יעלה התולה העובל על לבלי נביא וכל שכן יהושע שהיה מלך לנכיא: (התלו{ אלץ אלא אם היה זה לפי ע מ ש ה ^ י י ל כ ל ע>! ל ט ע לי לק חזק ואמן לוצה לנמל שיתחזק להתנהג ככל לבלי התולה כי אס יצום ל שעה וזה כי הוא נהם מחריבים לחזוק התולה ׳ אל ילצה באמלל חזק(אמן מאל שיתחזק(יתאמן על הנהגת העם בחליצות ולא יעזיכ

הנהגתם כי העם לא יתכן שיהיל ז;לת לועה כמו שאמל משה ללא תהית עלת יי׳ כצאן אשד אין להם לועה י ולאלי

ש ע ב ר ש ו ה ס י ד ר

ר פ א ש ל ר ם ח י ל ג ר ם מ י ש נ א ־ ם י נ ש ר ל ״לעי׳ »י• י פ י מ ן ברז ל ץ בוברין מאללי ר ת־ ו כ ל ר ו ח י ר ^ ת א ו ץ ר א ה ־ ת א ו א ר ו כ ^ V ל t א ™ < ח א ־ ת ! ו ז ו ח ל ד א

״ V ״ ״ " k T T תא ״ י ־ י י גדקי ת אתר& פו ואזלו ועלו לביב ח ה ר מ ש ה ו ד נ ו . ז ־ ר ש ־ א ת י ו ב א ב י ו

V.T T J T : ־ JT JT ־« ־

ו ח י ר ך י ל מ ר ל מ א י : ו ה מ ש ־ ו ב כ ש י י ו

ה ל י ל ה ה ג ו ה א ם ב י ש נ ה א נ ר ה מ א ל

: ץ ר א ה ־ ת ר א פ ח ל ל א ר ש י י נ ב מ

ר מ א ב ל ח ר ־ ־ ל ו א ח י ר ך י ל ח מ ל ש י ו

יח ס<t • 'ל • ינ1 >ח>7אין

אתאמר ן ן ו מ ת ב וישכיבו ר ח ך ה מ ש וא א מברי מר ה א דיריחיו למי ב ל מ לי ישראל נ א מב ; ל י ל א ב ב ו ה ת אא ב ל א ית ארעא ן ושלח מ ל ל א לי ק י פ מר א ב למי ח ת ר ר ו דיריחו ל

ך י ל ם א י א ב ם ה י ש נ א י ה א י 1 ד ה ל י ע ל מ 1 ; ט כ ל - ך י ת י ב ל ו ל ע ד ך י ת ו ל 1 ת א ך א י ר ב גי • - * •:» •• - •ו ר ן * • • ז יי •־ 1 /' ו

הלש ׳ ברז כך תירגם יהונתן אמר להם עשל עצמכם כחלשים Mo יכ$יח לכליהם מפניכם ׳ לא הטעינו עצמכם קללות כלי שיהו נראים כקלרין:

וראלאתהחלץ ואת ירחל׳ והלא ילחו בכלל ולמה יצאת שהיתהקשה בנגל כולם לפי שהיתה משבת על הספל כיוצא מ ליפקלג מעכלי לול תשעה עשל איש לעסאל והלא עשאל ככלל לחפר ג' וחס וסימ׳ הנה אנשים באו הנה הלילה ׳ כי לחפר את כל הארץ באו ׳ לחפר פרות(לעטלפים; היה ולמה יצא אלא שני האנשים ד דסמיכי בקריאה וסיס' נמסר בסדר שופטים: יצאו ח' קםצין בקריאה וסיס' ויהי השער לסגור שהיה קםה כנגיל כולן 'בחשך ׳ ויאמר שאול אל יי' ׳ ואסר אם לשלום יצאו תפשום חיים כ' בפסוק ׳ שמעו זאת בית יעקב הנקראים ׳ כיוצא כ( והמלך םלמ׳ אהב נשיי נכדי(׳ רכות (את בת פרעה (הלא כת פרעה ככלל הית (למה יצאת אלא שהיה מחבכה כנגל מלנה וכלפי חט׳ שהחטיאתז יותר מכולן כך שנויים׳ ה נ ו ז בספרי: אשה תירגם יהונתן כונלקיתא מובלת מיני

מזונות 1 לחפור ׳ לרגל כמו משם חפר אוכל : ותצפנו ׳ יש מקלחות מלבלים עלp הלכים כיחיל לפי שמיהלה בהטמנתם ונמקו׳ צל כאילו יחיל (מללש אגלת תנתומא יש פנחס ןכלכ הין ( ופנחס עמל לפניהם ולא ראוהו לפי שהיה כמלאך ׳ דא(תצפנו כל אחל (אחל כפני עצמו (לוגמת( מצימ סמן וקטלת ישמח לכJ לא אמל ישמחו לכ)

כפסתי העץ ׳ פשתים בגבעוליהן: על המעברות י מקום מעבל המים ׳ שהיו סבולים סחזלו ל לאחוריהם אל ערבות מואב והירלן מפסיק, בינתים: (הסע סגרו

והסוערים: (לא

DP'J י יל

ה גמלעיינל*'

1 ל כ ־ ת ר א פ ח י ל ך כ ת י ב ו ל א ב ־ ר ש י א

י נ ש י ־ ת ה א ש א ח ה ק ת : ו ו א ץ ב ר א הן - : T1r i t • י!- • - •IT I ;\ד t

ו א ן ב ר כ מ א ת ו ו נ פ צ ת ם ו י ש נ א ה

ן י א א °ידעתי מ ד ם ו י ש נ א ה י ד ל א

ך ש ח ר ב ו ג ס ר ל ע ש ה י ך ה י : ו ה מ ה

ו כ ל ה ה נ י א ת ע ד א י ו ל א צ ם י י ש נ א ה ו^ : •V• t/t :! ־ T|-J t r J ז ' T :

ם ה י ר ח ר א ז ־ ד ו מ פ ד ם ר י ש נ א ה4 - - / : • A• t - : i t

ה נ ג ם ה ת ל ע א ה י ה : ו ם ו ג י ש י ת בtat ־ ־ • •> ־ • v , V J I *: ״

ה ת ל ו כ ר ע ץ ה ע י ה ת ש פ ם ב נ מ ט ת וK T / "IT I r 1־ ־ ! : ״ : • : -T -I ׳

ם ה י ר ח ו א פ ך ם ך י ש נ א ה : ו ג ג ה ־ ל ע

ר ע ש ז ף ^ ו ך ^ מ ה ל ע ץ ך ר ^ ך ^ ^ , פ ד ף ר ת ת ב ח א

ם י פ ך ר ו ה א צ ר י ש א י ב ר ח מ ל•יאלמ״עי׳סגרו א י - ^ r;_ ^ { ן ן ה ; י -ן ו ב כ ש ם י ר ה ט מ ה : ו ם ה י ר ח י׳ לפיל ־עלז א וידרכו את לשונם קשתם שקר ׳ מהאש יצאו והאש האכלס ׳ באסר להם עם יי׳ אלה ומארצו: והאנשים ח׳ רפ וסי׳ בלשון ארמי רעיא דסליקו למשלח לררופיא טבין לנחשא מיתיא בהיםנותא ופירושם נמסר בסדר דגש י.

p לפ

יל לסמי׳

ג ב ל ר

סניס אנשים ׳ כי׳ אנשים טובים ולא כאיתן שהלם בשליחות משה צ חלש לאמר ׳׳ כמו(יתחלשו כל הזהירם שילכו בשתיקה הולכים כחלשים שלא ילגישו בהם הלילה ותי ברז למימר דל בסתר שלחם כ• לא רצה שילעי כל ישלאל כלי שלא יכחדו בשלחו מרגלים (הוא לא שלחם אלא לפישילע שיצליתו כשליחות׳ וילחימ לב

ישראל בבשורות טובות ׳ ובלרש חרש כמו חרס הטעינם קדרות כלי שירא קלרים .(לא ירגיש(ת היה מ ג כהם מתם אמת כלי נ בידם כלא׳ מעש׳ חלם אכן(מהם כי כמשמעו ׳ לפםלטל אמר להם יהושע עשו עצמכם בחרשיםק ומי ׳ א ועמלו על רזיהם: את ה הארץ בכלל(את יריחו כפלט לפי שהיתה עיר גלולה: זונה ׳ כמשמעה או מוכרת מזק כמו שתי פונדקיתא והוא כשקל טובה והאמת לעת יונתן זונה מ ממש כי כן לרכו במקומו׳ לתדג׳ ולנה פלנלקית וכן שתים נשים וונות פינלקן ואף על עי שתרגם מקצתן נפקת כלא (לעתו לפי שהזונה כפונלקיתא שמפקלת

עצמה לכל: לישכמ שמה ׳ להוליע כי לא הי( שם אלא לילה אחל ובאות( לילה יצא( משם: ויאמל ׳ בפתת המם כמו תשבר ותשכב ותעצ׳ המגפה והדומים להמ׳ לחפור כמו לתור בי התר מחפש לבר: ותקת האםה ׳ כבר לקחה אותם וצפנת׳ טלם הכנס שלוחי המלך י לכיתה כשהרגיש׳ שנולע הלבל למלך: (תצפנו׳ כל אחל לכמ כלי שלא יכילו מקומם אם יעל( לגג ׳ ובללש אלו שני המרגלים היו כלב ופינחס ועמל לפלהם פינחס ולא הכירוהו ולא לתוהו לפי שהיה מלאך (אמר יתצפני על כלב לבלו: (יהי השע׳ לסגור ׳ עומל לסגור שחקי היום: והיא העלתם הגגה ותטמנם ׳ כבל אמד למעלה(תצפנו ועתה אמל ותטמנ׳ להוליע איף טמנה אות :

p הפשתים בגכעיליהס והעלתם הגגה ליבםם והטמינה ע ו י ה כפםתי העץ לל םת׳ י נ ו ק כמי עצי פשתים יכן שני תילעתתיעלת שני ־• העי איתס בתיכם יפםתי ה הפישתיס לשון נקבית האחת פשתה יהלבים פםתיס כמי מן חטה חטים והיו

עריכות לה על הנגליבשן! (האנשים לדפל אחליהם ׳ לפי מחשבתם! על׳ כמו על וכן וילכתו על צידון לכן ינהננל עלמית כמל עדמית כי היא שתימלית: המעברות ׳ בשיא הבית מגיזל׳ מעכל בצלי ואם לא נמצא המעברות נתפשו בקמץ הבית מגזרת מעבי בקמץ: סגלו ׳ המלגלי׳ או אנשי הבית והוא הנמן כי הם לא ירדו מהגג מפחדם להם ושם שכבו להם: אחרי וגו׳ ׳ אינו תוספת ביאור אלא אם היה אומר אתרי אשר יצאו ידמה אחר זמן והם לא אחרו לסגול השער מיחלם להם ואם היה אומר כאשר יצאו ולא אמר אחרי ידמה כי תכף צאתם יק השעי כגלל ואם היל עושק כן היל מדגישים הרודפים כי המרגלים נחבאים שם אלא כשהרחיקו האנשים מהשעל על שלא ילגישל בסגילת השעל סגללהל

וזה סעם אחלי כאשל! להמה טלם יסכבון ׳ טלם שישנו ז עלתה

ו ו א את ע ר ל א ת כ : א ל ל א ארי לא י ר ב ן ב א ית תךי ת ת ךבךת א וא ט ש ו ק ת ־׳ ב ר ך מ א ן ו ו ואטמךתנא ולא ידעירת אי י ר ב אתו לותי גד ח י מ ה עדן ל הו ; ו ן ו ג ן א נ מא א נפקו ל ר ו ב ב א ו ל ב ק א ב ע ך ת

א רדפו «| י ר ב ו ב ל ז ןרעית לאן אן ז י תךבקוגו ר בפךי_ע בתךיהון א

א •ל-־*»>יע• ר ג א ן ל ו ג ת ק ס א א י ה ון יל נ א דסדירי נ ת ן בטעוני כ ו ואטמךתנ

ךא י. וגבריא רדפו ה על אג לא ת ז ג א עד מ נ ד ך : ח ר ו ן א בתךיהו

(ראוי שנעיין כהתר ספק מה יקרה בענק הצוואה שצוה יהושע שוטרי העם ושלחו המלגלי׳מה ענק אלי המלגליייהנה איך שתהיה תשיבתס בבאםלא ימנעו מלבואק לרשת איתי כי כבל יעל להם יהישע כי בעיל שלשת ימים יעבלי היללן לבא א ב ללםת את האלן ואם אמרנו שכבל סלח המרגלים קילם זה הנה יקשה גס כן למה לא סמך יהושע על דבלי השי שהבטיחו שלא יתיצכ איש בפניי כל ימי חיינ (למה הסכים לסלוח מלגלים עם מה שהתפרסם לו מה שהגיע מהתאחר במדבר לישרי על דבר המרגלים אשר סלח משה ׳ ואנחנו חומרי׳ כהתל זה הספק ששלוחתק שישתדל להלחם המרגלים הוא על התר םנילרכים׳ הדרך הא׳ לחקור אם י בעם אסר הס שלואיםלרגל ארצם אס לא יתכן זה כאילו תאמר שיחקרו מהעם היושב בה המעט הוא אם רב החזק הנא הרפה ומה העדי' הבמחני' אם במבצריםה והנה פלי זה הרגיל הוא אם בהמסך אל המלחמה או התרחק ממנה לפי מ שיספמ המלגלים ׳ (אולם הללך הב׳ הוא לחזק לב העם הנלחמים לבל כמןם מענק גלעין בן מאס כי היה סומך בלבלי השי אחי שעשה לו אות ם ל פ ת נ | שהו׳ ימכיר עמי והנה הניע חלרגתיבכחי בשי על שככל שלח החיל הבא אליו מישלאל להלחם עם מדק ולא השאיל מהם כי אם שלש מאית איש בלבל השי יעכז לחזק לבל על לבל המלחמה צוהל השי שילל אל המחנה הוא (פילה לעיי וישמע מה ילבל( ואחל תחזקנה יליויהנה שמע שם מה שחזק לבי לביא בקשרי המלחמה׳ וכן היהק מפניהם׳ לאחר א בשלוח המרגלים בזה המקום כמל שנבאר דל שלא היה שלחם רק לחזק לב יהוסע להעם כשיסמעל שנפלה אימת ישר עליהם לכי כמונו כל מסבי ה שהתיישב לנז זה הנה נבאר לבדי זאת הפרשה לפי מנהגנו ונאמר כי מלת חרש תאמר בפנים רבים המכוון /ממנה לפי מה שאראה הוא מענין אל תחרוש על רעך חורשי אזן שהיא מענין מחשבה הלצון בזה שכבל שלח יהושע שנים אנשי׳ מרגלי׳ מחשבת אנשי האדן דל שיחקרו אס נפלה אימת ישרי עליהם ואס נמוגו מפניהם כי כזה יתחזק מאד לב אנשי המלחמה לכזה תמצא שהם לא רגלן האר׳ לאת יריחו כי אס בזה האופן לפי שכבל כאי שם בלילה יכלילה כעצמה יצאי משם אחל סנתפלס׳ להם על פי רחכק ושכבר נמוגו כל משכי הארץ מפניהם וזאת היתה גכ תשובתם ליהושע אמרו כי נתן השם בידינו את כל הארץ ונוי ולי היתה כונת יהושע שירגלל האר׳ באופן ת מחשבת ה הראשון היה לאד שיאמרו ליהושע שלא יכלו לרגל את האלץ כי כלילה באו ובלילה ההוא הוכרחו לנאת משם ולזה הוא מבואר שהכוונה ברגולס היתה לרגל מחשבות׳ לכל כלי סיתחזקבזה לב אנשי המלחמה ואולם יתחזק בזה לב אנשי המלחמה כי זה המולך לב הוא הילעה מה יתבאל ממנה שזה מסולל להיות כן במו שביאלנו בשני מספר מלחמות יי׳ ובביאורינו לספר איוב ולזה תמצא בהרבה מן האנסים שסביב העת אשר יובלו עברות להם שישיגם פחלםמה והנה אמר להם יהושע שילגלו מחשכת אנסיק בכללית יביחול מחשבת אנשי יריח? וזהו מה םהזהירם לראית את הארץ(את יריחי ריצה לימ׳ שיראי מחשבותס באי זה'אופן שיתכן להם זהבו והנה ספר שסופר זה א ה למלך יריחו והסתירה אותם רחב בחכמתה למלט את נפשה ונכם בית אביה ׳ יהכה נספר אחר זה כזכרני תועלותיה מה היה מחוק החכמה בלכריה: (תצפנו ׳ רל שצפנהt בל אחל מהם במקל׳ מילחל האם ימצא האח׳ ינצל השני להיה לה התנצל(׳ בזה לפי שכבל זכלה שהיה חשך בעת שיצא( (לזה איפש שיצא האחל לנשאל השני(היא לא ילעה

א י ה ו

ו ל ס ד ד ע ב ר ש ו ה ׳ י ש ר

ח באיש ׳ אפי׳ לשכב עם אשה אמלל אין לך כל של לנגיל שלא בא ללא קמה של ח אל רחב הזונה לבת עשר שנים היתה כשיצאל ישר׳ ממצרי׳ מכתה כל ארבעים שנה: אלת אמת׳שתעשל כשתבאל לתכבשל את העיר שתכירל האות ותחיונמילתלדיליבחבל בעל החלק ׳ באלתל חבל לחללן היל הנלאפיס עללין אליה אמלה רבלננ של עללם

באלל חטאתי באלל • הוא אלהיט ד׳ וסי׳ ונשמע וימס ?1בכינו ׳וי׳אלהים אמת׳ דעו כי יי׳ הוא אלהים׳ ויאמר יי׳ אלהי אבותינו: והחיתם ג׳ חסרי׳ מד בליש' חיות וסי׳ ויאמרו החיתנו נמצא חן ׳ והחיתם את אבי ואת אמי ׳ לו החיתם אתם ׳ ונמסר גם בסדר וגש;אחיזתי היחס'יוד בליש׳ בקריאה וסימ׳ והחיתם את אבי ואת אמי ׳בצדקתך אחותך׳

! א ך ב א ל ן ו ה ת ו ל ת ן כ י ל והיא םב ^ ארי מז נ ן ן ך י ^ א ^ ך ב נ ואמרת לת ר ל פ א וארי נ ע ר יי לביוץ יר־ז אל ו ב ר ב ת א וארי א נ ל ע : ן ו כ ת מ א: ארי ץ ו ב י מ ך ן ב ץ מ א נ ק א י ב ת יא מ : י רת מ ת ך:בש יי י : א נ ע מ שן מ ף מן לןךמיבון במפקבו ךסוי ב ממצךיכש ודי.עבךתון לתרין מלן חו ךךגא לסי א די ך ב ע ב י ראה ך אמוא נ ע מ ק ן ו ן ולעוברי במרתון יתהות ר א ת ש א א ל א ו ג ב י ל אתמס וי י חא באגש מן כןךמיםן א ד רו ו עה תי א דשבנ ה ל א א ו יי אלהכיון הל אל^א א ושליט 2 ל ע ל א מ בשמיא ר מ י מ ; ובען קי.ימו כען לי ל מלרען טיבו ו י עבךיו־ת עמכו ר דיי אא ב ן עם ביו־ת א ף אתו ן א ותעבדו

עלתה עליהם ׳ כמו אליהם כמל לילך אלקנה הרמתה על ביתו ׳ כמו אל ביתו ׳ולכרת על הנביאים כמו אל הנביאים ורכים כהס כמו שכתבנו כספר מכלל: ונשמע וימס לבבנו ולא קמה׳ כי האלם המפחל כאילו נכלה דוחו כלרך אל יכול לב אלם עליו ויונתן תרגם ולא קמה ולאאםתאלת: כי עשיתי עמכם חסל ׳החסל היא הטובה שיעשה אלם עם אחר מאין לו נמול עליל והיא עשתה עמהם חסל כהחביאה אותם כי הם לא נמלוה טובה על הנה לפיכך אס אתם עם אמרה להם לעשיתס נ בית אבי חסל ללא אמלה עמי כי בהחיותם אותה הוא אמת וחלבה עליהם כי היא החייתה אותם ובהחמתם כית אכיה היא חסללפי׳אמלללה הם נם כן ועשינו 1 י

י עמך חסל ואמת להחיותה וחסל׳ ת מ להחיותכית אכיה: אות א האות שתתנו לי שתקיימו אותו ואל תכזבו כי: נפשנו תחתיכם למות ׳ אנו נמסו' עצמית תחתיכ׳ למות למי סירצ׳ להמית אתכם:׳ הראשון בומ כננלה תנילו וכננל בי׳ אביה כי אי איפש׳ שלא היה שם עמה מבית אביה כי לא הית׳ יושב׳ יחיל' או איפש׳ שאמדו כננל בית אביה לאעפ שלא היו שם כמג שאמלמ גס כן נפשנו תחתיכ׳ למות והשני תגילי ביול כנגל׳ והסימ׳ לולי ומה היה לכר זה שאמר( לה שלא תגיל לא אמרו על לכר היותם שם בכיתה שלא תשלו אותה שתגלה אותם בצאתם מביתה שהרי כסתה ע עליהם לשלוחי המלך אבל לאחר זמן כשבאו ישראל על ה העיר אי אפשר שלא נגלה הלכר כיון שאספה בית אביה לביתה אלא מה אמרו להשלאתניל ל לבר האות שהיה להם עמה שאם תניל יעשו נם כן האחרים שהיה להם ביתבחומ׳ להנצל והס יטעו

בלבדזה: ותוללםבחבל׳ כדי שלא ילניםו הסכנים אם יצאו דרך שער ביתה אס תפתתמ נ אות׳ בעוד לילה אחלי אשר ס אותו (לפיכך הולידה אותם בחבל ללך החלק (זה היה כשכלתה לדבל עמהם או אחל שישנו מעט: ובחומה היא יושבת ׳ אף על פי שהיה לה בית בחומה היהאיפשר שהיה עיקל ישיבתה בתיך העיר לפיכך אמר ובחומה היא יושבת: ונחבתם שמה ׳ חסר א״לף נחבא או שרשו חבה בהא כי נמצא( בסילש הזה בהא: שלשתימים׳ אלזל מגיל ששרתה רוח הקלש על רחב ש שישובו לסוף שלשת ימים שאילו לא שרתה עליה רלח הקלשמאק היא יללעת שעתילק לחזלד לסוף שלשת ימים לעל ללך הפשט כי מדרך הסכלה אמלה זה כי מ מיליחל על היללן מס אחל או מתל מעט לחשכה כי כין הליכתן לסלכם לחפילתם ןחפלשם ככל הללך יהיל שלשת ימים: שוב ׳ בחולם: נקים אנחנל ׳ פי׳ כתנאי זה ? הנה אנחנו כאים ׳ כלל׳ הלי אנלתללין הלבל בך לעש5ת האותהזהלנקיס אנחנל חסל ״מל הלבים מהמכתב והמלהכתל׳למל הפעללנלגש׳ כמו *מל עניים להם כשקל נחתי׳ שעפים: משבועתך׳ פי׳ מלכל שבועתך זה ואף על פי שלא ספל הכתוב שנשבעל לה סלן שאמלה ה הז להם השבעל נא לי נלאה שנשכעל לה כשאמלל לה נפשנו תחתיכם למלת או השבען

כקמץ התיל למשפטו

ג' >מ'ל

ר מ א ת : ו ג ג ה ־ ל ם ע ה י ל ה ע ת ל א ע י ה ו

­ ה ד ו ה ן י ת נ ־ י י כ ת ע ד ם י י ש נ א ה ־ ל אi ץ . ־י ־$' ־• * ­. T -I-.T ־ J -T ־ ים כ ת מ י ה א ל פ נ ־ י כ ץ ו ר א ה ־ ת ם א כ ל

v : - ן t ־.-. v •דן I v,\t : •ן •דן; •1* •

ץ ר א ה י ד כ ^ י ־ ר ו ב ג מ י נ ב ו ו נ י ל ע

ש י ב ו ה ־ ר ש ת א ו א נ ע מ ש ' י : ב ם כ י נ פ מ

ם כ י נ פ ף מ ו ס ־ ם י י מ ־ ־ ה ארת־ ד ו ה ים ל נ ת י ש ע ״ ר ש י א ם ו י ר צ מ ם מ כ ת א צ ב

, •י־ r \־ • ••׳ ־ V •י , T י י : י ו 1 ׳ ־ ׳ v , 4 ר ב ע ר ב ש י א ך מ א ז ־ , ק ב ל י מ נ ש ל

y ם כ ת מ ך ח שר ה ג אי ו ע ל ן ו ן לסיחי ד ר י ה

־ j ל׳ לקמ א ל ו ו נ ב ב ס ל מ י ע ו מ ש נ : ו ם ת ו א

7 לסמי

ה ו ה י י ם כ כ י נ פ ש מ י א ת ב ו ר ר ו ה ע מ ק

ל ע מ ם מ י מ ש ם ב י ה ל א א ו ה ם כ י ה ל א

־ ו ע ב ש ה ה ת ע : ו ת ח ת ץ מ ך א ה ־ ל ע ו

ד ס ם ח כ מ תי ע ־עע*י ה כי י ה י י ב א ל נ״ •AT•••.-.- • Jץ • jr^ T r t

ד ס י ח ב ת א י ב ־ ם ם ע ת א ־ ם ם ג ת י ש ע ות דכןשוט ן ןתיחון ן לי א ו ־ יל »׳ חס בליש׳ טיבו ותתנ ת ם א ת ו ח ה : ו ת מ ת א ו י א ם ל ת ת נ וא ןית אחי ויר־נ כ ת א ר א ד ב , ית א ״ ״ ח ^ א ן ח א ־ ת א י ו ח א ־ ת א י ו מ א ־ ת א י ו ב אן ו ב ז ^ ו ן ו ה ל י ד ל כ ת ד י ן י ^ ח ־ א ת ם א ת ל צ ה ו " ס ה ל ״ ר ^ א ־ ־ ל ת ב א וה א ז ואמרי ל ת ו מ א מ נ ת ש פ ת נ ס ! ^ ח ח ל ת מ א ד : ת ש ו מ נ י ל פ נף נ ל א מסירא ח ג ש פ s גבריא נ

t• 0 ־ J ף : T ; ־. ; ־־v ־ ״־•־ ר r ־m , ״ ״ ^ ^ ״ . X l^Z^ ^ " ' ׳ " " ר י ר י ג א ת ס ל א ת ו מ ם ד כ י ת ח ו ת נ ש פ ת נ א תחוון י ם ר ת א מ מ ״ T יי ׳־ ־ ־ p י !סי 7>7י נפעגזיבון ד ; י ־ ״ : ־א ית נ ל י : . ן ת ד ן א דיןיויהי כ נ מ ג ת י פ נ ה ל ו ה ת י ו ת ה ב י ה ה ו ו ז נ ך ב ך ־ ת א

ש ט 1 ק עבד עמר טיבי ו נ א ו ע ר : א ת מ א ד ו ס ך ח מ ו ע נ י ש ע ץ ו ר א ה ־ ת א

א כ ר א מן ח ג ו ט א ן ב ו נ שלעלת ס ן ל י ^ ל ח ^ ל ה ת י ב י ן כ ו ל ח ר ה ע ל ב ב ח ם ב ך ך ו ת ק טו ו ן א v ה o

א ו^שוךא ר ו תל ש ן ™> ארי ביתה בכו י . ל ״ ת ב ש א ע י ה ה מ ח ב ה ו ר מ ו ח ר ה י ק ב

א ך ו ט ן ל ה 1 ואמרת להו תב אי י £ ^ ה ה ל ר ה • ה ה י ל ר מ א ת וj ; ; • 1״ -.׳ T-!T T V T V ^ ־־

א׳ ת •ל(חק׳ ש ל ה ש מ ם ש ת ב ח נ ם ו י פ ר י ר ם ה כ בv j ; Tit ••• •• : ־: Aן ; ־ t v•• ־י

כ י ש א ס ז י ו ל כ ל ר ת ח א ם ו י פ ד ר ד &ב ה ם ע י מ יו t • <־ t j ־. י : ־ r •ו: / חצי

ם י ש נ א ה ה י ל ו א ר מ א י : ו ם כ כ ר ד ל

תמחול לי: על שלב הלולפי'׳ לאתה בלוח הקלס שישובו לסוף סלסת ימים: נקיים אנחנו׳ הלי אנו תולין הדבר כיך לעשות ה האות הזה־-אתתקות׳ לשון קו וחבלי•למל׳

. ג ב ל ר והיא עלתה עליה׳׳רל אצלם כמל לעליו מטה מנשה ליבואן האנשים על הנשים: כי יי׳ אלהיכס הלא אלהים ׳ ולזה הוא שליט על כל כל אשר יחפוץ לינצח מי שהיה במערכתו שלא ינוצח בהלחמל עםישלאל או שינצחם: אם לא תגילי ׳ הכה התכו בזה לפי שכבר שאלה מהם שיתנו לה אות אמת להחיות כל בית אביה והשביעה אותם על זה ביי׳ והנה אם היתה מגלת ל לכליה זה היה אפםל שיתעלכל עם בית אביה לבי׳ מבנייליחל ותכליחם שבלעת׳ שלא להמית איש מהם כי לאיתכלל להם איזה מהם הלא מבית אביה על שככל היה אפשל

לסיחן 'ל חס'>כלן נ / ד י ל״ אן

עמך 0פט>׳>עשינ>»

עמר חסל ו , כל יושבי יליחל אל

א ^ פ ר א יעךאון בבון ך מ ל אזילו ךד א יומין ע ת ל ן וזמן ת ותטמרון ו בתר בן תהכ א ו ; פ ך ן ך בו תו ו ךין י א ב ז א ח ב ה ג ן ן.ואמרו ל ו לאךחתכא דכןימרת ד ך ה ת מ ו מ א מ נ ה נ אז באר^עא עלנא! ךז?א אגל׳כ־א ^לי :

ן א הדי ת י ר ו ה ט ז ו ח א ד ר ו ית ת• •• t t • ; ; t —

א ביה נ ת ל ש ל ש א ך ב ך ה תקטרי בל ת ב ך ד ח ך וית א מ א ת י ת אבוןד ו דא ן ת י ב ן לותיך ל ך תבנשי ת אבו בי

יתערב( עם כל יושבי הארץ(ימלט( כלם בה: ויאמרו בסבת ז אליה האנסים נקיים

אנחמ משבועתך ׳ דל אנחנו רוצים להיות

dp j בליש

j ר ש י ה א ר ז i ה p ? ? ו ^ נ ח נ ם א י ק נ

ץ ר א ם ב י א ו ב נ ח נ ה א נ : ה ו נ ת ע ב ש ה

< ך ש ק ה ת ר ז י ה נ ש ט ה ו ת ח ו ק ת ״ ־ ת א

ך י ב א ־ ת א ו ו ו ב נ ת ד ר ו שר ה ן אי ו ל ח ב

־ ״׳ ל ב י ת ר א ך ו י ח א ־ ת ר א ך ו מ א ־ ת ו א ו

: •ל •ז ק ר ת י ב ך ה י ל י א פ ס א ך ת י ב ת א ר י ב

יל

V ־ל

נקיים מזאת השבועה שלא תהיה לנו למכשול ללזה אנחנל צליכין ל לסדל הענק באלפן נלכל להשמל כל מ מהכשל כה להנה א אנחנו נותנים לך אות אמת יוכל כו הכי׳ הזה מ/ללתללהנא סתקשל בחללן את תקלת לגל׳׳ והנה אק םבלעתינל ס שנמלט ממלת בי׳ אביך אם ימצא אי זה שיהיה מהם חוץ מהבית הזה

שאס נקשר בזה האלפן הנה יחלייב שנמלט כל ילשבי יריחל אל כל משבי הארץ אחר שלא יתכרר לנל מי הם ממשפחתך לזה לכר לא נלכל להסכי׳ עלמ כי הלא סות למה שצלתה התורה עליו שלא תחיה כל נשמה מאלו המים מהמקומות הקרוכים ללא מהרחוקים אסר לא יסכימל להילת לנל למס ללזה אנחנו מכארים שאין אנחנו

נקםרים להחיות כי אם הנמצאים כזה הכית ן ואם

a וסי׳ נמסר זאחותיהם צרויה ואביגיל׳ וקראו לשלשת אחותיהם׳ ובאו אליו כל אחיו וכל אחזתיו! ההרה; נסדר דברים ובם$ד שו$טי׳ סוף סי׳ א׳: שמה ו׳ בם$רא וסי׳ ושמה רחב ושכבו שמה י ונחבתם שמה שלשת ימימ ׳ אל תיגע שמה את כל העם י ועלו מן העם שמה ׳ לנוס שמה הצח אשר י וחברו לנוס שמה אל עד;

( א לי ביי׳^יא השכלעה שהשביעה אלתם להם קבלל השביעה כי אמלל לה נפםנל תחתיכם למלת(הלבד ההלא היא קבלת שבלעה יי השבעתנל _ נח לה זה לשנל התנאי זנתנל לה אות: את תקלת חלט השני י פי' קל שזלל לעשלי מחוטי שני לית מ כחילק ליס אלמדם כי מפני ההפשה נתחלפה התכלעה(אחל שילל( א תירא לחלטזהלריתא לתרגלם ספהנפילסביבתולאיהאמקףלפומיהאסכןלפי לעתי פי׳ תקות חוט השני שפת כגלאללס לאמרלהזה םראלאותל בבית טרם שיללממהt בצלי מקל׳חילק כי יבאל זה במקל׳ זה כמל יפעיל ויפעל fp%< שצמל( תיןשלי בחללן בעת כבלש העיל(יש פלתלין תקלת כמל גיכלל באפם תקלה לשון קל וחבל; הלללתמ י בא

G 4 ־ ל ל י

ש ע ג ר ש ו ה י

נחם מיתתן j למל כלאשמ ׳ י על לאפי תהא ט הוא י ת נ למי כלאשו ׳ עון הד עין הליגתי תהא בלאשנל: (יעכל( ׳ את הילל] ׳־(הלכתם אחלין ׳ נסתנה משע הזה מכל המסעות סכל זמן שמשה קיים היה עמגל הענן נוסע תחלה (מלאה להם הללך ׳ ןהאלק נוסע אחל שני לגלים עכשמ הארק מסע תחלה: (הכהכים הללים ׳ לפי שיצאל כלםמלגי אכיעמלםנקלאן לדםמ כמן שפירי לסתי ככלאסי׳ לכה כמה מקומית נקלאן כהנים לוים וזהו טעמו סל לכל מל: אך לחוק יהיה׳ ככולו סל מקום הוא״. (כיניגכמ( לבינל ולומם ל( ישמח ישראל בעלשמ׳ לא סתי ארלנלת הי( סל סכיכה וסל מסף

מהלכין יחל: כאלפים

ג ב ל ר (אם תגילי אתלבלימ זה ׳ כאופן שימל^ן שאל מסכי העיל כזה הבית כםתוליעילהם שכבל נשבענו להחיות הנמצאים כו לא ת תקשלנו שבועתיננ למ להיחתם ׳ והנה ש שני האנסים כיום הגי לשלוחם שהיא היום השני מהשלשה ימים שזכל יהושע כמה ש שאמר כעול שלשת יי א ימים אתם עוכלי׳ את ע ס ר ד ק ב ע ב ש ו ה ם י ; ישנ ו

ק והנה כמם ה ל י א ה ו ן ה ך ך י ה ך ־ ד ' ע ו א כ מ ד כ י ט ש ה מ

ם ר ם ט ש ו ' נ ל י ל ו א ר ש י י נ ב ־ ל כ ו השלישי מאל( הסלסה ימים השכים יהושע כבתל להזללזעלזאת המלאכה כי המלאכהלק הגי ליי' ובאו על הי לכל ישר׳ ולמ שם טלם יעבמ את הילל) זהנה לא עכל( את היללן כלילה ההוא אחל פ עבול השלשה ימים סזכל יהושע לסכות האי כי השי לצה שיתכלסם זה המופת ליםלאל כלי שתהיה אמונת מ ית'וביהושע נביאו מתל חזקה ולזה" חויב להמתין עכול ה

והיה יג בטעמי פזר בקריאה ומים׳ והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ׳ והיה בהניח יי' אלהיך לך ׳ והיה בשמעו את דברי האלה ׳ והיה כל אשר יצא מדלתי בית]ן ׳ והיה כנוח כפלת רגלי הנהנים ׳ זנקרבתםק כי הוא בזקף כי מ בבקרלשבטיכם׳ ויאמר יי' אל גדעון עור ואני ה*עיר המאסף נראה לי שזה אינו מן ה

ך ת י י ב ת ל ד א מ ע י ־ ־ ר ש ל א ה ב י ה ו ח י ז פ צ ש ב כ ז א ך ב ל ד ק ת י ב י ^ מ ר בם י ק ו נ נ ח נ א ו ו ש א ר ם ב ה ד צ ו ח & ה ח ^ ד ז . , א ז נ ח נ א ו ת ר,טוליה ברישיה • ב ו הו מ ת ד ו י ב ־ ב } ת ה א י ה ר י ש ל א כ 1 " א י ת י ב ? ך 3 ^ ה ! ד ל ב י ן י א כ ז

י ־ ־ י > • ז v : ד , . •י v. . o ־ ם י א א נ ש י י ר ה קטוליה ב ר ב י ח־ ם א : ו ו ב ־ ה י ה ר ת י ־ ם ו א נ ש א ר י ל>חבל>ס ב ״ י • • « • ־ ־י •

ן ית •• • vt •י « י ש תהי ביה ״. ואם תהו נ אם י ז ו ל י נ נ : י ה ך ן ו ז נ ר ב ך ־ ת y א n ^ מ ו פ מ ן י א ^ ץ ונהי ז ך א ^ פ

ן בו אמרת בפתגמי : ו א נ ל ע ת מ י ק דן .ואזלו וכןטררת ו א ושלחתנ ו כן ה

א 1 א דזהוריתא בחרכ ר ו ית תT ־ :־ ־ T • : • T

ן מ ת א ויתיבו ו ך י ט ואזלו ןעלו לא ^ פ ר ו ך ד דרתב א יומין ע ת ל תא ל א ו ח ר ל א ב א ב י פ ד ובעו ר

t : t ; t t : t - J t י :

ן ונהיתו ק גבךי ר ! ותבו ת אשבהות יהושע ו ו ואתו ל ר ב ע ו . א ך ו מן טל ו לידה_ירת כ א י ע ת ש א ר נון ו בהושע א .יוזהון ו .ואמרו לי ע ר ע דא ע ר ל א א ית כ נ ד י ר יי ב ס :־ ״ : ־ :•י ־ T — T T ־ : fT ארי מ

א מן זל זסמ ע ר ל ירתבי א ואף אתברו כא 1 נ מ ך ן כ

נטלו א ו ך פ ע הושע ב ואקךיכם ;ל כ א ו א הו נ ך ך ! ד ן ואתו ע י ט ^ מךכם ךי ל ובתו רלזמן ר) א ר ש י י בנא יומין ת ל ף ת ה מסו הו יעברון ו ו

א ן ת י ך ש י א בנו מ י ב ר ועברו סן יכו מר במחז א למי מ ת ע : ו ד י פק וא מ ה כ ן ו ו י אלהכ ת ארון ק;מא ת ין ו ן תטל ו ת א ן ירתירת ו ןלואי נטליי ו דה ן ברתרו ן ורתהכו ו ב י ך ת א מ

נודהי ק ידתי ביניכון ובי י ברבם ךח

ר מ א ת : ו ו נ ת ע ב ש ר ה ש ך א ת ע ב ש מ

ו כ ל י ם ו ח ל ש ת א ו ו ה ך ם כ כ י ר ב ד כ

: י ן ו ל ח י ב נ ש ת ה ו ק ת ־ ת ר א ש ק ת ו

ם כ ו ש ב ש י ה ו ר ר ה ה ו ר א ב י ו ו כ ל י וT T T T . J t ': ן ־

ם י פ ך ך ו ה שב י ־ ם ער־ י מ ת ; ש ל ש '

א ל ך ו ך ד ה ־ ־ ל כ ם ב י פ ר י ך ו ה ש ק ב י ו

ו ד ר י ם ו י ש נ א י ה נ : ויישבו ש ו א ע מ• ־״י•• - , T ־ : , T "7 ץ t ׳ : ־ v

ך ע ב ש ו ה י ־ ל ו א א ב י ו ו ר ב ע י ר ו ה ה מ

ם ת ו ת א ו א ע י מ ה ־ ל ת כ א ו ל ד ר פ ס י ו ן ו נt r. : ( - >it A ־ ; ׳: י ־

ה ד ו ה ן י ת נ ־ ־ י ע כ ש ו ה י ־ ל ו א ר מ א י : וi t : fs־ t ־ ו ; ^ ••• : . ־ •ו

־ ־ ל ו כ ג מ נ ־ ם ג ץ ו ר א ה ־ ל כ ־ ת ו א נ ד י ל׳ בT - : I VAT |T T V V1 T ' ;T־

: ו נ מ פ ץ מ ר א י ה ב ש י

pni

r יי׳ ־ •י". T

ם י מ ת י ש ר ה ש ר ע ק הי מ י וA t 1• J : V I : ־: • •

: ו ר ב ע י

: ה נ ח מ ב ה ר ק ם ב י ר ט ש ו ה ר ב ע י ו-יו- • J - ו :J: : k\•: ־1 -ו:־ ••ן

ם כ ת א ך י כ ר מ א ם ל כ ^ ה ־ ־ ת ויעדו א

ם כ כ י ה ל ה א ד ו ה ן ־ ת י ר ן ב ו ר ת א ר א

ם כ ת א ו ו ת ם א שאי י ם נ י ו ל ס ה י נ ה כ ה ו

מ א כ ת כ ך ה ם ו כ ב מ ו ק מ ו מ ע ס ת

•ל

וי • 'ל וחס'

הי לסמי׳

ר'צ חסי

ו נ י ב ם ו כ י נ י ה ב י ה ק י ו ח ך י ר : א ו י ר ח לו אT •• v ״ ״ • I J T; V ו-י- i t -; ־ p

לא נמנה אלא"נ בססורת בטעם פזר ואחכ בחב ספרים ישנים בדקתי ג״כ והוא בפזר ויש גמגום ובמס׳ אחרתם לא נמנה זה מן מנק הפזרים׳ והיה כאשר יחלם הרעב ׳ והיה כי תרבו ופריתם י והיה א לםוד ילםדו ׳ ויאמר אלהם ירמיהו ׳ וחמשה ועשרים אלף ׳ והיה כאשר הייתם קללה בגרם ׳ וחד וליהונתן בן שאול: שני האנשים ד׳ דסםיכי בקריאה וסיס׳ נםסר בסדר שפטים: נמגו ד׳ וחם' וסימ' נמסר בסדר בשלח ן

וכל בני ו׳ וסיס׳ נמסר בסדר כי תשא; היללן על בקר יום הל ׳ יהסני הוא שהשי

לצה שיהיה המופת הזה כלי להפיל אימה ופחל על כל מלט האמולי(הכנעני (לזה היה לאני סיהיה*בעת שילאו האנסים זה המופת וזה כיום׳והםליסיהוין סלצה השי שיתקל םו העם כלי שיהי( ראויים מתל אל שיעשה זה המופת בעבורםה עם שזה הביאם ללקלק מתל בענין אלו הנפלאות כי זה ממה סייסי-ם להסיג מ שהיה בהם מהפלא והזלות ולזה הוכלח לומל שלנו שם טלם יעמלו כי יחשב לפי, ימים יעברו את הילדן(יבא זה לחשב שיעבלן שיעל יהושע להם שכאשר ישלמו נ

ק ד ר

למו בראשו ׳ הוא נתחייב בלמו שלא שמר עצמו ׳. ותשלחם ׳ בלמד כלומר אמרה להם לכו לשלים י• ותקשר ׳ לא קשרה אותו עתה אחר שיצאו אלא ספר הכתוב כי כן עשתה כמו שצוו אותה שקשרה התקוה בחלון כעת כבוש העיד: וישובו ׳ שבן׳ ובסוף נ׳ ימים יצאו מן המחבוא אל הללך כי ככל הי5 נחבאים בהל מפני המלפי

וסבו להם אל הללך ללכת ל ללרכ': ויאמלו V יהושע כי נתן יי' י זהו סוף לבליה' ממה שספרו לו כי מלת כי הוא טעם אל הקולם י מקצה שלסת ימים׳ הנה לאינו בתולה כי בשנת האלבעים כ כחדש צבט הוכית משה לבינו עה את ישלאל וכו בחלש מת אן בתחלת אלל שהלי בניסן עבת ישל'אתהיללן עם יהושע (כבר מת משה ועבלו ימי אבלו טלם נסעם מהשנ1י׳ ׳ (אמרו לזל כי בשבעה באדר מת משה (דאו זה >ון הפסוקים אחר הקבלה כיצלב אחלי ז׳ ימים כאלר שלשים מ א יום ימי אכל משה תמצא םנסלמו השלשיס מם כשכעה כניםן ושלשה ימים שהזהילם טלםלק להכין צילה מכלם את הי נמצא סוף אותן שלש׳ ימים הוא; עשלה בניסן ובו כינס עלו מ היללן כמו שכתוב (העם עלו מן היללן בעשן׳ לחלש הלאשק ולא נוכל לאמל כי לא שלמו ימי האבל מלעכל אתהיללן שהליבעולם בשטים בעלבות מואב שלמו ימי האבל כמו שכתוב בעלבית מואב שלשים יום אבל לולי הקבלה יוכל לומל האגמ כי בשבט מת מסה אן באלל קולם שבעה בו וכן מצימ בלבדי ר;ל כי יש מהם שאמרו בזי בשבט מת משה אף על כי שסוגית התלמגל היא כי ב בשבעה כאלר מת משה ונר׳ כי הקבלה נכונה כן היא כי לא יתכן לפלש שהיו סם ימים בסלי׳ אחלי מית משה אלא המ ימי אכל( ואחל עבור ימי אבלו צוה הקבה את *הוש׳ לעט את הירלן והנה יהיה פי׳ ויהי אחרי מות משה אחד עבו׳ ימי אבלו (הוא שלשים מם כי אין רוח הקלש ש(רה על אבל ןעל עצב כמו שאמר אלישע(עתה קחו לי מנגן וגוי(אמר כיעקב אכימ (תחי רוח יעקכ ותרגם אונקלוס ושרת רוח נכואה על יעקבאכוהין כיכל^מי התאבל( על מכף לא שדתה עלמ רוח ה הקלש (הנה כיוס שלשים שהוא

ם , . י ו בניסן אמל הקבה ליהושע ק

עכור ובו כמס צוה יהושע לעכור כקרב המחנה ולומר הטנו לכס צילה כי בעולק והוא עשר׳ כניסן שעכדו את הידלן כמו םכתיכ ל י שלשת ימים אתם עוכלי׳ את ה ויהיה פי׳ מקצה שלשת ימים ביום שעכלג שהוא סוף ג׳ ימים למה שצום הכינו לכם צילה אבל המיגלי׳ שלחם יהושע תוך ימי אבל ושבו אל יהושע בסמנה בניסן והשכים

משה שהיו (אתםתםמ

יהוסע בבקר(נסעו מהסטי׳ בתםע׳ בניסן וילינו שם על שפת הירלן ובו בינם אמר יהושע אל העם התקלשג כי מחל לל כעשרה בניסן יעסה יי׳ עמכ׳ נפלאו׳: תוס׳פת כתב הרכ לכי יהולה זל כענק צדקתך שאומדן בשבת כמנחה יש אומרי׳ לכך אנו

אומרים שלשה פסוקים שלצלןק הלין לפי שנפטר משה רבי עלמ השאם במנחה בשבת(אימ כך(יש להוכיח מפרקאקחא לקלוסיןמכחחסביןעיאכלושל, , ׳ ל ג ) ׳ כ ת ^ ל ׳ כ שלשים ילם לבעשול לחלש אחר כי נסש ללכת על יריח( (יריחו נלכלה בשבת וכאשל נשלך החשבון למפרע נמצא שלא מת בשב: ויציל את העס לאמ

רק למה שאמר ליסעו מהר יי' לרך שלשת ימים וארון כרית יי׳ נוסע לפניהם ׳ארלנל של מסה היה שהיל כל שברי עוכל לפטכםכירל^כלומל מקלים לפניכם ליכנס כתוך הי לוחות ולשון עוכר מלשין ליעכוד את הכושי ליםנא לאקללמי הלא עכ: להכהניס הלוים׳ על עתה הלנים היל מסאים האלון ועתה נשאוהלהכהני׳להקלישל מתל מפני הנש שנעשה לפני( עתה (אמר( רזיל בשלשה מקומות נשאו הכהניס את האלון כשעבמ את הילדן וכססכבו תא יריחו וכשהחזילוהו למקומו וזה היה כשהיה לול כורח מפניק את ארק אלהים יללשלם לכל זה להגללת קלישתל לעול מציני במקו' אחל בבניין הכית שהעלוהו הכהנים מעיל לול והביאוהו לבית כ אבשלום שנ׳ לישב צדוק לאביתר ה קלםי הקלשיס לאפשר כי לפנישנתנלהל כמקלמלהיה שם לעללם לא מכל אלא שלש מקומות וככלל שהחזירוהו למקומל הוא לעל עתה היה הארון ניסע אחל שני לגלים נעתה נסע תחלה: לבינל ׳ לבעל כתיב לביניל קלי להכל אחל כי ימצא כלשון יחיל לבלםק לבים לש מ ללש ט שני אללנלת היל סל מסף לשל שכיני להמ מהלכין יחל ז כאלפים

ו

? ל ק ר ד ע ג ר ש ו ה ש י ר

באלפים אמה׳ שתהיו יכווין לילך ולהתפלל בשבת לפצע כן* מפרש במללש תנחומ כאלפים אמה כמלה ׳ הכף כף השיעול כמו כף כשם מאות איש כעשרים איש לפי שילע שיהיו לפני ילתו צרים כשב ז למען אשל תלעו ׳ מוםכ על והלכתם כאיפה שעולים ויתכן שהוא כף האמתות לפי םאמל במלה וכמו זה הכף סףג י הלמיון כהיו׳ תמצאי) אותו השבע' לי כיום ורוחב תמים היה אז שניי עשי מיל כננל אחריו ׳ כי לא עברת כללך ולא הלכתי כעניין הזה על הנה־. ויאמר יהושע׳כיום ה (יום שלשים של אבל היה לאשון לשלשת הימים: התקלשנ ׳ הזלמנו: כי מחל ׳ מחנה ישלאל כמו שפילשנ לי/ל גאמל להם יהושע שמשעה שיכנסו ליללן יתרחקן נעבילכם את היללן , מן האלון אלפים אמה והטעם ונוי ״. נפלאות ׳ תי התקדשמ׳קמציןוםימ ףאמר יהושע אל העם התקדשו׳ כי כל הכהנים הנמצאים׳ בי רבת בקהל אשר לו שצום שילכו לחוקים מן הארוןל יהושע היום הכתיב אומי'הטעם למען תלעג פרישן: לאמי יהושע אל התקדשה אחל נ׳ ב׳ קסץ ואי פתח וסימ׳ נמסר בסדר דברים: ידעון ד' וסימ׳ ויאמר יי' א הכהניס׳ כיוס המחר: הזה אחל׳ כל תפלה כל תחנה דמלכיםודבתריה׳ שפתי צדיק ידעק רצון 5 ואתה תצוד; בי ראשי פסו, את הלרך ויש בזה לדש כימהן הברית׳ שצוהלהס לחוק יסיה כיניכם שאו את אדא ובינו כאלפים אתה במלה על א ל ת ח ש מ ן ב ן אמי ו •>•»* כתרין אלפי ב ר ק ת ־ ל ה א ר מ ה ב מ ם א י פ ל א ם כ י י על עכשיו נשאי *ן חנותםלפנייריחוצוהלהםואמל ^ ת ך ל י ד ה ב ר ת ו ן ל ו ב ר ק ת ^ ו ה ־ ת ו א 1 ת ת ־ ר ש ^ ״ ן ע מ ל ״ ו י ל ^ א א כ ב ן ם י צ ה כ ם ו י ה וי ־ י : £ י להם יהושע עתילין אתם לעשות ; ־ י י , * - '.! י I ״ v ־' ייV י ד * |V£ / על קצה הירלן ׳ כ י א סםכיליחואתהשבתאל תרחיקו ה ל ז ? מ ׳ ל י ? * י י ח ר א ת ^ י ר ר ם ב ת ך ב ן מ ^ ע ך ב ־ ן כ ל ת ר ^ כשתכנסי לפני׳מספתי! א

ם י ש ל ל ש ו מ ת כיללןתעמולו׳עלאס מ יעברו כל העם אל עכר ־ •• > • ; י ו

ו כי מ ד ק ת ם ה ע ה ־ ל א ע ש י ו ה ר ; מ א :הנה׳צמצם ה ר

י ו ל מ ת ר א א מ ח ך א ן נ עבךתו וממןמיוהי ״. ואמרר ה י מ ר ו א א אזךמנ מ ע הושע ל יאמר יעביד « ביניבון פךישן ז וr v מר טילו א למי י נ ה כ יהושע לא כ מ ע כ ך ן כ ו ר ב ע א ו מ י ארון קא ואזלו מ י ק א ד נ ו ר ונטלו יר־ז א

א ן פ לןךנם עי י ש ומא הרין א ע י ש ו ה י ואמר יי לל ישראל יידעו? ותך בעיני כ . - ץ לרבי : ,< ־ - . - , v ־ »

T ״ : ״ : T י ל •wfw- גכיד^יי, : ^ ר ש י ־ ל י כ נ ש ד ב ל ד ג ל ח אז ד י ד ע ס ב י ר מ י מ ה ד ו ה ך א מ כ י ך ״ א ל ? ־ ״ י ״ • ? * 8 י י ״ ״ ־ ־ ל

ה ז ם ה ו י ע ה ש י ו ה י ־ ל ה א ד ו ה ר י מ א י ת ו י ר כ ׳ ק א אלון כל ה של הקבה שהוא אלון כל הארן ואל תתמה

ך ו ד ע ס ך ב מ י ה כן יהי מ ש מ ז ד ך « נ ד י * ה ״ ר ה ש א י כ ן כ ו ךע י

א נ ו ר א י ל ^ א נ מ ה כ ת : ד י , ר פ ת ת א ך ו ; ״ ; ם ״ י נ ח ב ת ה ה א ו ע ה ת ת א . ו ך מ ה ע י ה א

ד ן # בו מר בממטי א למי מ י ן כ / ך p p i ם כ א ב ר כ י מ א ת ל י ר ב ה ך ו ך י א א ש נ

: ו ר מ ע ת ן ד ר י ב ן ך ך י י ה ה מ צ ק ־ ד ע

ו ש ל ג א ר ש י י נ ב ־ ל ע א ש ו ה יאמר י י ו

א ב!ךדנא תקומון ״. נ ך ך י י מ ת נ ז קי ישראל אתקרבו יהושע לבנ ואמר.א ך;י א י מ ג ת א ושמעו ית פ כ ל הן אלהכון1 ואמר יה;שע ברא תךעות ד א ר ש א ה סיכם אתרעי ל ל ארי א

T T : - : <- : : • tF TV: " ־ ם ללא?«ייש> : כ י נ פ ש מ י ר ו ש י ר ו ה ם ו כ ב ר ק י ב חה ביניכון ותרכא יתרך מן תי נ — שכ * ״ י נ] r*r־ r • - ־־-, •^ ^ » ? ח ך 1 נ ^ . % ל ; , ״ י ח ז ז ־ ת א ׳ ו ת ח ה ־ ־ ת א ^ ו נ כ ה ־ ת אי א ש ג ר וית הואי וית פריזאי וית נ

מן האדון מת מאלפי' אמה לכל לוח ולמה כלי שיהיו דשאק לכא להתפלל לפני האלון בשבת ומש כמלה כפתח הבית שמוליעל ה היליעילל כמלה היליע אצלם כמלאכת המשכן׳תלעו את הללי ׳ כלי שלא תכנסו כעלבוכיא ותלאו מרחוק האלון ותלכו ללך ישלה כלכם אחלי האלון: כי לא עכרתי כדרך׳כלדךהזהכלו׳ שיבקעו ל לפניכם המיס: התקדשו ׳ תהיו מזומנים לעבור והכינו כליל וכל } לבריכ: מחל׳בעברכיאת הילל/׳

יעסה יי' בקרבכם נפלאות׳ ל והנפלאו' בקיעת מי היללן יעמול המים נל אחל והיאך ילע יהושע זה ועדין לא אמי לו השם יתיהיום הזה אחל נללך על למחר ביום עבליאלא כשאמי לנ ביום שלשים של אבל משה קום עבול אמילנ כי על שלשה ימים תעבלו את היללן ואמל לו הנפלאנ׳ שיעשה עמהם כעבלם וזהו שאמי להם יהושע כי כעול שלשת ימים אתם עובלייואף על פי שלא זכל זההכתוכ כשאמי לו קום עכול והירק היה מלא על . כלגלותיואזהבין יהושע כי לאדק אלא ב תק עברם את הי י בנפלאות שיעשה עמהם: ויאמר יהושע אל הכהנים׳ ביום שעברו והוא בעשו' לחלש: כי כאם' הייתי עם משה׳ כי כמו סבקכתי הים לפני משה כן אבקע היללן לפניך

ובזה ילעו כי כאם' הייתי עם מסה כן אהיה עמך: עד קצה מי הילד׳ על קצה העב השני שיצאו ממנו ושם עמלו נושאי האלי על שעבלו כל העם ומהמקום ההוא סביבות מצב לגלי הכהני' לקחו שתים ע עשרי אבניי והעבירום עמם ושתי' עשרה אבנים אחרות הקים יהנמנ במקום מצב רגלי הכהנים וכל זה קולם שעברו נושאי האדון מתוך הידלן: נשו הנה ׳ הקריבם והקהילה לפני הארון י במקום שהי׳ שם יהושע ן והשמיעם את לבדי יי׳ : בזאת תדעו ן ׳ טעמו לפניו שהאדנ׳ יעבוד לפניהם ג ויכרתו מי הירלן וכאות הנלול הזה ידעין כי האל ית' בקרבם ומריש המים מלפניה, ובלרש כי טעמו למס נסו הנה הכניסי כלם בין עני בלי הארון וזה א׳ מן המקומ;' שהחזיק המעט את המריבה ׳ ואמי להם בזאת תלעין כזאת הפליאה שאתם רגאיי שכולכם מצומצמין בק בדי הארון וזה הלרש רחוק כי אילו היה זה הפלא היה נזכר ככתוב: הנה אלון הברית אלון כל האלן ׳ חסר וארון שזכר עומל במקום שניםק או חסל בלית שהלי זכל הבלית יפילוש בלית אלון כל א ופילושי אלון אלון כל הק ויש מי שפילש כי על האלוז הוא אומל אלון כל האקן לפי ששכן שם הכבול א ה וכן נקרא שם כי סם יי׳ צבאות עליו וכן הלאו שם האלון יי' כשהיו אומלק בנוסעוו קימה יי׳ ושיבה יי׳ בנוחו וכן אמי עלה אלהים בתרועה אמל על האלון ואמי אמק והפךהטכעים א י על ילי האלון הראה האל ית׳ שהוא אדון כל ה ק כ א כל ה כלצונו כי המיס טבען להיות ננליס ועמלי נל אחל • ועתה קחו לכס׳ולא אמל להם מה יעשו אלא הכין אותם טלם שעכמיאחלסעבמ העם אמל להם שידמו איש

ן 1 ויעמלו נ ב ח

השנה משו י: ת ו א ל פ ם נ כ ב ר ק ה ב ו ה ה י ש ע ר י ח י מ י י כ נ ס P ס ל את מ

s ״י' י* 11 :. ' l "1 T T ן וזה אחל מז ה מ אv *•י •\ ״׳ ד המקומות שמחזיק ה ד

י נ פ ו ל ר ב ע ת ו י ר ב ן ה ו ך א ־ ־ ת ו א א המועט את הממבה: ש

ו כ ל י ז ו ץ ר ב ן ה ו ר א ־ ת W א n ם ע ה 1 ה מ , ת י כ א / ב

v :!•־- • j ו ־ ; ־ שאתם לואין שכלכם ,•י* ־• : ••• :ם ״ ע י ה נ פ מצומצמין כאן ״. הבלי׳ ל

על ההא של הבלית ס שהלבה מקלאות מ מלבדם כך כמו ה

המשנמהמכוט׳העמיז

7 לשמי

הפנרי': עובר לפניכם׳ מקדים לפניכם ליכנסרק: קח( לכם לתוך הי

א ארון ק;מא ואמוראי ויבוסאי ״. הן בו ר קךמי ב ע . א ^ ר ן בל א דרבור כ י ^ ך ז ן ק !׳לסמי, ביךךנא׳׳ו^ען דברו לבוד א ח ר ב גבריןמישבט;אךלשח«ל גת ס ר ח פ נ מ ט ן ויהי ב ב ש ד ל ברא ח ג

: ם כ י ה ל ה א ו ה י י ר ב ך ־ ת ישמעו א ה ו נ שני עשר איש ׳ הכינו ה

ל י א כ ' ה ע ד ת ת א ז ע ב ש ו ה אמר י י י ם « ו י נ מ ם נ ת ' ^ r י ־י • ״ ׳ למה שאמה אתכם ב -י־ ־• ! -״ ; ־ ״

כשתעבודו את הירק: המים הירולי׳ מלמעלה למט׳׳כלרך כל הנהרות המושכים : (יעמל(

ג ב ל ר

> > ר מ א ה י ו ש י ג ר ג ה ״ ת א י ו ז ר פ ה ־ ת א ו

ן ו ד ת א י ר ב ן ה ו ר ה א נ : ה י ס ו ב י ה ו

: ן ד ר י ם ב כ י נ פ ר ל ב ץ ע ר א ה ־ ל כI,.. . . . ^ v AT T Tי• | • ; ״ ,

ש י ר א ש ם ישני ע כ ו ל ח ה ק ר ת ע ו

׳אמתתזה לדזמהכאי הספיר (לזאת הסבה כעיני צוה יהושע לשני׳

ת י. ל ח ת ב ק ל י ה ת א־ ־ ש י ד א ה א ־ ש י י ל א א ך ^ , ז ט ב ש הלילה שאחליה׳ ומפני מ

ח כפורהינג״עסעזל• ־! ־ , ו נ ה כ י ה ט : ו ב ש ד ל ח זה הוכרח לכאל שלא אן א דיי ךבו ג ו ר יא נטלי א י בהנ ל V %^ בעצ>הס ת : ! ?iff 1 ^ י ק כ ל י ה ת א , ל מ

א ג ד ר א מי י רדנ א במי י ע ר א ־ ל ? י ב 1 י א י * ^ ? ם ? י ג ה כ ה י ד ל ג ל ר מ ) ׳ י א ב ת י י ש ל ם כ מ 3

א ל י ע ל ן מ א ךנחתי ן מ י ן ו ק ס פ י ׳ . ? ]Y\wp ח ר ^ ד י י מ ב ץ ך א ה ־ ל ב ן ו ־ ך אה ל ל ע מ ל ם מ י ד ר י ם ה י מ ז ה ו ת ר ב י

T ;AT • • «J" י V ! I ~ V י

ם אח בני ישראל ׳ את הנהנים נשאי: גשו 4׳ וחס׳ וסימ׳ ואמר יהושע אל בני ישראל נשו י׳ ויאמר שאול נשו י ה ' ל מ י ל י העש׳ איש ס אכן אחת ™* ץ p ויען יחזקיהו ויאמר

שכמו למען יהמ האבני האלה לזכרו ן לבני יסרא׳ על לבל זה המופת ׳ והנה צוו השוטד' את העם במצות *הוסע סילכו אחד ארון בדית יי׳ םיםאוהו הכהני' הלוים והנה הוצרכו לזאת הצואה כי בימי מסה היה חנותם ונםעם על פי יי׳ מצל תנועת עמול הענן יומס ועמיל האס לילה לנחותם הדרך(אולם עתה לא תהיה הליכתם בדרך בזה האופן אבל יהיו המנהינים עתה הכהניס הלויס נושאי אלון בלית יי' על פי הנביא(כלי שיראו כלם היה ראר שירחק( ממנו ולזה צוו אותם שירתקו ממנן אלפי׳ אמה: (הנה זכל אחרi שכבר צוה יהושע אל העם שיתקדש בעבור אלו הנפלאות שיעשה בקרבם אחר t הלילה ההיא(לכהכיס צגה שישאו ארון הברית(יעבד לפני העם/וזכר שכבר אמר השם ית' ליהושע ט יחל לנדל אותו בעיני כל ישראל עד שהתבאר להם כי כאשר היהץ יעשה זה ה עם משה כן יהיה עמו מה אמנם יהיה כזה האופן שהישימ השי א המופת׳והוא שככר הנליע להם יהושע זה המופת טרם כואו וייעל להם זמן והוא שכאשר יתחו כפות רנלי הכהנם נושאי הארון כמי הירק כדנע ההיא יכלתי ן מי הירדן וזה אמנם יהיה כשיכרתין המי׳ היוללים מלמעלה ויעמלו נל אחד ולא יללולק חלבה כי המים אסל מ ולזה היה מחוייב שישיב מה שאחל המקים ההוא מהי ידלו ולא ינל להם לבל מן המי׳היוללי׳מלמעלולזה צוה שיעמל( לנלי הכהני׳כילק על עב( כל העם ןמדיע שתכף שיסיר( הכהני׳ תליה׳ משם ישומ מי הירק למקומן

ולפי

׳ ש ע ד ר ש ו ה ק י ד ר

ליעמלנ נד אחל ׳ כשירדו המים ער מקום שנכרתו שם לאינם מרדם משם ולמטה׳ כגל( כונס ד אלא הם מתקבצים וננלשין ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין: נ

כנלנל קציר לשון נלכה לכן חברם מנחם: נדותמ׳לשין שפה נבוהה: כל ימי קציר ׳ בימי ניםן ימי קציר הם: רחוק מאל ׳ ממקום שעמלו שם נפסקו:

מאלס העיר ׳ כך וכבוא ג'ב׳ הס וא׳ מלא והוא דין וסימ׳ נמסר בסדר תצא: והיורדים על ים כל לשון ירידה אל גם יד על וסימ׳ במסרי רבת; לעבור ד׳ מלאים בקריאה וסימ׳ עד אשר תמו כל המי׳ ותנינא כל הגוי י ויהי כאשרם כל העם׳ לעבור בך בליעל; שבטי בני ישראל 4' דכמיכי בקריאה וסימ׳ והיו לאחד מבני שבטי ת

גיעמלל נל אחל ׳ כיי שלא יתפשטו הנהלהנה בהכרתם ללא ישטפל אותם המקומות אבל יעמדו נל אחד כמו שידלו המים כן יעמלו אלה על אלה ולא יתפשטו ללא ינאל מנרות הירדן ז האדון הכרית׳ הברי׳ חסל ופי׳ הארון ארון הברית: על כל נלותיו ׳ כל כל שפתיו מפה(מפה כל ימי קציר כלומר אף על פי שהיל ימי קציר היה מלא

כל כל נדותיל לבניסן עברל

T ־ י : : ־ / ־•יי, . ־ ־ v ן : ־ י ־ :

ן י ר ד ד ־ ־ ת ר א ב ע ם ל ה י ל ה א מ

י נ פ ת ל י ר ב ז ה ו ר א י ה ^א י ם נ י נ ה כ ה ו

שמה: להמרלים ׳ אותם סהינמרדי׳ משם ולמטה תחלה תמו כ נכלתל עבלל כדרךם הליכתן ככל הנחלים ע ע ה ס נ י ב ה י : ו ד ה ד א ו נ ד מ ע י ו ־ג• ״איי! ו טל ד נ . והזה כ , ד ח א ב ק ו ר ן ו מ ו ק י ו: ״ ההולכים אל ״הים על : ־ ־ ־ , T״־׳־ ־־ v : ־ ' ־ י ~ ־~' : -

: (יעמדו ו מ אסל ת הכהנים ׳ אצל שפתק ר י ^ הירדן בתוך ה ר , ה - ך ע \ 1 ר א , ה א 1 ע ם ן נ ע ה׳ וכל זמן שעמלל לא w V־־־ : י T ׳ U ' T

4 . T r \ l s ' י יללו המים העליונים י ב ט ן נ ו ר א י ה א ש ם נ י נ ח ב י ה ל ג ר ו

־ ל כ ־ ל א ע ל ן מ ך ך י ה ק ו מ ה ה ע ק ב

ם מ ו ה ד מ ע י : ו ר י ע י ק מ ל י ו כ י ת ו ד ג״1 •ו ־.־,ז׳: . / • : v י ־ י

ד ה ח א ־ ד ו נ מ ה ק ל ע מ ל ם מ י ד ר י ה

ר צ ר מ ש ר א י ע ם ה ר א ד ב א ק מ ח ר ה

־ ם ה י ד ב ר ע ם ה ל י ם ע י ד ר י ה ן ו ת ר *?בליש׳ צ

" t ( ז ז ׳ ר S ז T ^ •:!־.־ ' ־יו־ יד ג ו נ ר ב ם ע ע ה ו ו ת ר כ ו נ מ ח ת ל מ ה

K x '•׳־'־ A יי"*' > T ""V" יי־ י :

ן ו ר א י ה א ש ק נ נ ז מ ו ה ד מ ע י : ו ו ח י ר •ל י

ן ד ר י ך ה ו ת ה ב ד ב ר ח ה ב ו ה י ־ ־ ת י ר ב

ד ע ה ד ב ר ח ב ם י ר ב ע ל א ר ש י ־ ל כ ו ן כ ה ״ ה ר ירתלכענין• ל ב ע מ א ל מ ל ע ו כ מ י ל ש ד

א ל ע מ מו כ ד שלי ה כ הי א י. ו נ רד י

א נ ד ך ת י ר י ב ע מ לת מר ״. דברן ^ הושע למי אמר יי לי ו

0 ר : ת ה L ־ ״ ־ ״ ־ פיסק׳ במנעל ?> ־ ס א רתרי ע׳$ר גברין ל מ ן מן ע לבו

למטה לכתיך כך כלבה: העם עוברים בחי הכן ׳ מכוונים לנצביס זה כננלזה: שני׳ עשר אנשיי ׳ הם שנזכרים למעלה להיותי נכונים:

עברו לפני ארון לנל'׳ו עתה בירדן ( המס ועברו עדלפניהכהני': והעברתם אותםעמכ׳׳ כמצות משה לכנות מהם מזבח כהד עיכל ולכתוב עליה׳ את דברי התורה ובו ביום באו

מאלש

א נ ר ר : ת ר ע ב ע מ א מכןךויהון ל מ עם ד מא ק א רקי נ ו ר יא נטלי א וכהנ

T T: T T': • T ־: •• : T T" ־ :־ .

ד א ע נ ו ר _עמא: ובממטי נטלי אא נ ו ר י א טל א נ י י כהנ ל ת א ו ךךנ יל א מלי ע נ ך ך ת מ;א ד ר ע ק לא ב טביא ״. וצןמו ך ע ל יומי ה בל־כפוהי בא רןמו רוקבא ל ע ל ן מ א ךנחתי מיא ת ר ן ם כ ד א א מ ך ח דוד רךןיקין לא מ : ן ל ן ודנחיד-י ר עךת ט ס ב ךמו א שלי ח ל מ א ך מ י א ל ך ש י מ ך

א עברו לכןביל-יריחו 1 מ ע פסקו ןא דיי מ ; א נטלי ארון ק י נ ה וכןמו כבל א ו י א מתקנ רדנ א בנו י ת ש ב י בר ד בשתא ע ישראל עברין ב:

ן ד ר י ה ־ ת ר א ו ב ע י ל ו ג ה ־ ל ב ו מ ת ־ ר ש ל>מל א

ר א אל הר עיכל לכמכהם ו ב ע י ל ו נ ה ־ ־ ל ו כ מ ת ־ ר ש א הי ב י : ו אתהמזכחלהעלל ע 1 י ״ ז • ״ ־ ־ ־י ־ עוללת לשלמים (אכלו

־ ך ם מ כ ו ל ח : ק ר מ א ל ע ש ו ה ן ־ ־ ל וסתו וקפלו אותם ובאל א ולנו בנלנל והיו ה האבנים האלה כגלגל לזכרון זה לשתים עשרה אבנים אחדלת הקים יהושע בתוך ה

: י על הילדן

ג ב ל ך (לפיםזההזמ׳הל׳בלתי מינכלכי אפש' שיהיה זמן עבור העם הירדן אריך אם יעכרל ב

ה לעד ח א ־ ש י ם א י ש נ ר א 4 ש ם ישנים ע ע ה

T T: • /r ;•ז •jt: • ןר י מ א ם ל ת ו ו א ו צ : ו ט ב ש ד מ ח א ־ ש י י א

T -1־ : V IT ־ VT •-• ^ ב צ מ ן מ ד ר י ך ה ו ת ה מ ז ם מ כ ל ־ י ו א ש

ה ד ר ש ע ־ ־ ם י ת ן ש י כ ם ה י נ ח ב י ה ל ג ר

ם כ מ ם ע ת ו ם א ת ר ב ע ה ם ו י נ ב א

ו נ י ל ת — ו ש י ן א ו ל מ ם ב ת ו ם א ת ח נ ה ו

א ר ק י : ו ה ל י ל ו ה בT^ - •|;jtV־ T|־. ה ש י ש א י ר א ש ע ם ה י נ ש י ־ ל ע א ש ו ה י

־ליעל

ד מישבטא ן א ה ר ב ד נ א ח ר ב נt ; • - t : - - t : ־

ן לו לבו ר טו מ י מ ופקידו יתדהיון לי ל • ת ן כ י ר מ ת א א מ נ ך ר ע ג מ א ב מי א י ס א תרתי ע י א מתקנ י נ ה בן ן עמכו ן ירתהו ו א ירתעברנ ^ ? אא ד ת ב ת מ ן בבי ן יתהו ותחתו

א י• ^ ל י ל ב ה י ב ן ו ת י ב ת ךי ל ת הושע ל קרא י וי ישראל נ ן מב א ךאתקי ר ב ר ג ש ^

א 1 ט ב ש ד מ ברא ח ד נ א ח ר ב ש נ י ד א ח א ־ ש י ל א א ר ש י י נ ב ן מ י כ ! •לבענ׳ן>מ־ל ה * , * י - ! . ^ י \^ ־,..־ ״ נמתין אל קצר אם • . a — לןךכם • : • ־ : ע עברו ש ו ז ך ן ; ר להו מ א ו

^ ה יעברו כמהירלת י ה ם ! ז י י י מ א : ר ט ב ש ד מ ח א א נ ר ך ו י ן לנ ו ב ת ד ל א 1:י א נ ו ר אם ב י ה ל « א ־ ־ ר ו ה י ° ן ו ר י א נ פ ו ל ר ב ל לב לסמי׳ ע ע א ד ח א נ ב א ר ב ן נ ו כ ל ו מ י ר א וש י ם א ב ו ל מ י ר ה ן ו ד ר י ה ך ר ו ת ־ ל א

רלת לכן הענין כזמן הנע' רנלירח הנה הכהנים כידל ענין היה זה מנ הכלא הזה למסיר ה הספק כל מהדלאים אותלכי אם אמר אחר

שיהושע היה מדע זמן כי ישאלו, ־ , ' £ ' $ : הכר׳ הירדן וכמה >

הזמן עמל ואיך הנה ני אשי" א ^ ל כ אולייכיא זה ספק >

מעט כענק זה המלכת אבל כעכלר שהלא לא כתן בזה זמן מונבל כמל שזכרנל הנה אי

אפשר לספק על זה המלפת כזה האלפן עםשהנאמבנאר ממם

י ט ב ר ש פ ס מ ו ל מ כ ש י ־ ־ ל ע ת ח ן א ב א

ת ו ת א א ה ז י ה ן ת ע מ : ל ל א ר ש י ־ י נ ב

ר ח ם מ כ י נ ן ב ו שאל י י ־ י ם כ כ ב ר ק ב

ה ר י א ם ה י נ ב א ה ה ר ר מ מ א לr •י v t ־ ׳ > ׳ ן ״ ־ ־ ׳ • T (

ו ת ך כ נ ר ש א ם ה ך ם ת ר מ א : ו ם כ לה ר 1 ה ! ־ * ת י ך ן ב ו ר י א נ פ ן מ ד ר י י ה מ י מ

סימן

בפלג>

ש י י ה למנ^ןשבטיא רבנ י כתפת ר א א י ר ה ד ת ל ד י ל 1 בד א ר ש י • :T •• :• ־ ־. ״ ־י ־ ־. .

ר ל ח ן בניבון מ ביניכון ארי ישאלוה אבג^א ק־גאליז ל מר מ למין ךי פסקו מי ו ן 1 ותימרון לה לבוV I מא ן כן: א מן !crjg ארו רךנ י

בני ישראל לנשים ׳ איש אבן אחת על שכמו למספר י ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע: ^ ״,ם לאמר׳ ת מ קדמ׳כי •שאלון בניכם׳תנינאאשרישאלק בניכם ׳קדמ׳מחר לאמור׳ תניינא מחר את א קדמ׳ מה האבנים ד^ה לכם ׳ תנינא מה האבני׳ האלה ׳ קדמא שני׳ עשר איש לשבט ׳ תנינא שניי עשר אנשי׳:

כעשור לחדס שהם ימי קציר אל פירושל כי כן מנהנל להילת מלא ימי הקציר לאמר (הירדן היה מלא כמשפטל להילת מלא כל ימי קציר כי כהחל ימי החום יתפשט השלנ אשר כהלי׳ וימלאל הנהללת לכן כדכרי הימיםד ללול לעזלל הם כשעבלל כני נ אשלעכללאתהיללן בחלש ה הלאשל׳להגא מלא על כל נללתיל: הלחק מאל מאלם העיל׳ העיל הקללבה שם במקלם שעכלל היה שמה אלם למה שאמד הלחה מאללהודע כי לא נתפשטל המי היללליס אלא קמל זה על זה נל ו^חל לחוקים מן העיל כמל שהיל מתחילה : להינלליס׳ פי׳ והמים היללליס אשל מתחת מ ןלקיס הכליתה יללנ אל הים כ כמנהנ הנחלים לקולם שעבלו המו אותם המים התחתונים פי הלכל כולם לים להעם עכלל כ כיכסהכלילחכילא היל מי׳ אלא למעלה מהם שקמל נל אחל * ומה שכתוכ כאלם לקלי מאלם הכתוכאלמל כי לולי שקמל המים כל אחל להיל מתפשטין היל כ נכנסים באלם העיל לשוטפין העיר אף על פי שהיתה רחוקה כל כך היל המיס רבים אבל עתה שקמו נד אחד רחקל מאדי העיר מאל כמו שהיה הירדן רחוק מ

מהעיר: כתיך היללן הכן י מקור ל ל מוכנים ומתוקנים כ כתרגימל מתקניא לכן ממצכ לנלי הכהנים הכין ממקום ס

שיהיל מוכנים למתוקנים כו: ניא£ר יי אל יהושע ׳לכבר אמר קידם ליחמר יהושע אל בני ישראל גםלהנהלכן ליקלא יהושע לבק עם(יהי כאשל תמל כל הנלי ל לעבור את הירלן לאמר שיאמר יהושע לבני ישראל קתו לכם (צוו

׳ ׳ י נ^ותס: עברו לפני ארון י נראה כי יהושע עבר באחרונהr הירדן והעט כל העם לפניו h כלי םיהמבטלחי׳ מתר כשנשאר אחריהם שהמיס יעמלל נל אחל גר שיעבור הוא לכילן שעברו כל הקרא לאותם שנים עשר איש שהכין שהיו עמו ואמר להם ס שיעברו לפני האדון שהיה בתיך הירדן כי העבר האח׳ אשר יצאו ממנללאמ' להם שירימו איש אבמ•

עלשכמלליעבירלםעמס*• בעבר!

שזכר מעמל המיםף ענין זה המופת בזולת המופת י והנה ספד שכן היה הענק רל שבבוא נושאי האר5ן היולדם נל אחל שזה בלתי איפשד בזולת מופת במו שנבאר כשנאמר איך ה עד הירדן(רנלי הכהנים נטבל( בקצה המים תכף עמלן המים המלליס מלמעלה כמן נל אחד הרחק מאל מן העיל ששמה אלם אשל מצל צלתן(המלדם על.ל.כג העלבה תמו ככלתל בהפסק ילילת המים מלמעלה והעם עמלן נגל יליחג ׳ ולפלסם זה המופת צוה ל״יב איש אשל הכין מבני ישלאל איש אחל איש אחל משבט שירימו להם איש אבן

ו/תת על שסמל למק יהיה וה אלת בקרבם להזכירם ענין זה המופת ׳ וזכר.. ״

ח ל ס ו ד ע ד ר ש ו ה י

מל תום כל הלבד ׳ כמו ששנינו במסג־ הומה! עולם כילל) ׳ אמר להם יהושע לע> למה אתם עובלים את היללן על מנת סתוליםנ את כל יוםכי האלץ מי: ויה: כאשל תםכלהעםלעבולויעבולאלון למי׳ לא כללך םעכמ האתלי' אלא כמו שממ׳ למטה כעניין נתקו כפות לגלי הכהנים לאחוליהם אל החלבה על השפה

שנכנסו כה שהיו ע לזכרק ח חס ב׳ וסימ׳ נמסר בזכריה סימן ו׳ ן ויעבדום ח׳ תם' בליש׳ וסים׳ ויקחם ויעבדם ׳ ויעבדום עמם אל המלק ׳ מעברים עם יי׳ ׳ ויקרא ישי אל אבינדב ויעבדהו ׳ והוא ירה החצי להעברו: ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח ׳ וכל עם יהודה ויעברו את המלךכתיג ׳ ויעברו את המלך ואח ביתו י וכל נכי נ ק דמו

רדנא רדנא פסקו מי י ביא נ ך ב ך ן ל א האלי י נ ב ן א יתי ות כן ב ע י ישראל ער_עלמא 1 ו לבנשע הו א די פקר י מ בגי ישראל ב" י ־ : ' ז " ו ל " :

pr» ו נ>

מכ •ל

ן ורךייו ד ר י י ה ו מ ת ר כ ן נ ך ך י ו ב ר ב ^ ב

ל א ר ש י י נ ב ן ל ו ר כ ז ה ל ל א ם ה י נ ב א ה

ר א ר ש י ך נ ן ב ב ־ ו ש ע י ם j ו ל ו ע - ר ע

־ ו 'שתי א ש י ע ו ש ו ה ה י ד ו ר ע ש י א כו א מג ^ נ ב א עשרי א ת ר ונטלו תל יי עכם יהושע ל מ א במא ד נ ד ר , , . .ץ יז י ^ מ א מ י ט ב ן ש מ מ W ל j ^ ב ש ך פ ס מ ל ע ש ו ה י ־ ל ה א ו ה ר י ב י ד נ פ ל ם ץ כ לקיי ה

- t : • , ••: « t ״ עם ונו ׳ ויעלו מ ז o . • o •י ץ ־ ׳־ • :t י • ;א ה ר ב ה מ ר י ב ן ל 7 ואעברונון עמהו ׳ ז י ס ״ ל ־ ־ ל ם א מ ם ע ו ר ב ע ל ר א ר ש י ך נ מ ב ע ן ׳ ל ל ל י

ן ן ותרר־זא עשרי ן תמ ו נ ו ע נ ע ^ ׳ oh׳ ו ס ה ה׳ ת ד ר ש ם ע י ת ש : ו ם ש ם ' חו נ י ן ו ו ל מ ה

הכהנים׳ כאן פירס הכתוב את האמור ל

ר ש א ן ב ך ך י ך ה ו ת ם מ י נ ב ה א ר ש ל א ע ב ך ע א י למעלה ה ארון העם

היללן ׳ (יעברו אין כתיב כאן אלא(יעלו למלמ שענ הספה ס שהי( עומלין אצלה כלל(אי אפשל לומל שהיל עלמלין אכל ספת הירדן שבמערב םהרי נחמד למעלה נגובלל לגלי הכהנים בקצה המים לשם ליעמלל ה הנהנים לכל ישראל עובדים: נתקו כפות רנלי הכהני׳ ׳ מן המי׳

^ל החרבה שאצלם: לסובל

ן ד ר י ך ה ו ת ע ב ש ו ה ם י י ק ם ה י נ ב א

ן ו ר י א א ש ם נ י נ ח ב י ה ל ג ב ר ע ת מ ח ת

: ה ז ם ה ו י ד ה ו ישם ע הי י ת ו י ר ב ה

ך ו ת ם ב י ך מ ן ע ו ר א י ה א ש ם נ י נ ה י הכ ו

ה ד ו ע ־ ר ש ־ ר א ב ך ה ־ ל ם כ ד ת ' ע ן רד הי

ל כ ם כ ע ה ־ ל ר א ב ר ל ע ש ו ה י ־ ת א ה ו ה י

כעכלל כיללן ׳ כמקצת ספלים העין בנעיא נקרא בקמץ רחב להוא מן החללפים ן הקים יהושע ׳ אף על פי שלא לאינו שצוהל האל על אלה האבנים אחל שעשה ידענו כי כמצו האל ית׳ עשה: תחת מצב ׳ מקו׳ מצב לא תחת לגליהס שהלי לא זזו משם על שנעשה כל מה שהיה להם לעשות כמו שכתו' על תם כל הלבל: על תם כל הדבל׳ הקמת האבנים ביללן והעבלת

האבנים האחלגת אל המלון:את יהושע׳ כמן ' י אשל צוהי שכתוב למעלה: ככל אשל צלה משה את יהושע ׳ כמל שכתוב בתול והיה ביום אשל תעבלו אתלק: לימהלג ׳ הקמת האבני, הי והכבלתם לאחל כן עבלל: (יהי כאשי תם כל העם לנל' ׳ לפני העם ׳ פי׳ האלון והכהניס שהינלפני העם קולם סתמו לעבול עבמ אחליעבול העם׳ או פי׳ כאםל תם כל העם לעבלל המתינו על ספת היללן על שעבל הארק והלך לפני העם והלכו אחליל ״ אל יהיה כיי לפני העם לעיני העם ׳ ללזל פילשל בענק אחל כל זה העכין לפילםל על קצה מי הילל) ביללן תעמל( כקצ׳ אשל נכנסו ממנו לשם עמל( הכהנים והאלון על שעבל העם לפלשו נתקל כפות רנלי הכהנים אל החלב אל החלב אשל בצלם והיא השפ׳ אשל נכנסו ממנה וחזלנ לאחיליהס אל החלב׳ וזה שאמר (יעלו מן היללן שעלו מן היללן אל השפה כלי שיחזלו המים למקומם קולם שיעבול האלון כלי להלאות להם נס אחל נמצאל אלין לכהני׳ מכל אחל לישל׳ מצל אחל להיללן מלא ביניהם נשא אלון אתנלשאיללעבר שנ׳(יעבור אלון יי׳ לפני העם לאני תמה מזה הללם מה הצליכם לזה לאלה הפסוקים כי כבל פירשנו אוקסכלם ללכתנו (אפילו יהיה כלבליהם כי׳ קצה מי הילק ב כשפה אשל נכנסו ממנה כאשל תם כל העם לעמל עכל האלון אחריהם ביבשה (כאשל נתקו כפיתלנלי הכהנים אל החלבה מצל השני שבו המים למקומם ואנה לאו שאלין מצל זה וישלאל מצל זה ומה צליך לשאת אלין את נוםאיל ולעמל(אם היה נס כזה לא היה הכתוב מפלס שהאלון נשא את נושאיו למעלה מן המים ואפילו למי שמפלש לכליהם כ כמשמעו שמפלש על קצה מי ה היללן הקצה שיצאל ממנל כמו סאנומפלםיםומפלש אלון מצל זהוישלאלמצל זה כי כלם הי( מהשפה אשל יצאו ממנה אלא פי׳ מצל זהשהאלל׳היה על שפתלק לישלאל היל לפניל לחוקים הי וזהל כמצל אחל אם ק האלון שהיה אחלי העם איך אמל(יעמל לפני העם אלא נשא אלק את כ נושאיו ןעבל לפני העם אף על פי

» כן מי הצליכ׳ לזה הנס וכי קשה הוא לפלש שהמתינו אלתל ישלאל על שעכל לפניהם כמל שפילשנל אל פיללם לפני העם לעיני העם כמל שפילשנל להם שאמלל ילעל מה שאמרןלק לפני( כימ שכקע הים לפני משה י• ליאמל יי׳ אל כי לעתם לחבה מלעתנו: כאלבעים אלף ׳ הכף כיף השיעול: נלל יי׳ ׳ שבקע הי יהושע ונו׳ צוה את הכהנים׳ וככל אמל כי ככל אמל למעלה(יעכל אלון יי׳ ועתה ספל היאך עכל כי הקבה אמל ליהושע קולם זה שיצלה

ל 1 (יסמ ז י ן ^ י כ ? ה את הכהנים שיעלו מן היללן: (יהי נעלות הכהניס ׳ בבית כתיכ וקלי ככף(

עימלין אצלה לחזמ המים לאהילים לילך כתמול שלשם נמצא אלון ונושאיו מצל זה וכל ישלאל מצל זה נשא אלין את צושאיל

ועבל: לפניהעם׳ לעיני העם: צוה את

א נ ך ־ מ ו נ ע ב ש ו ה : ם י ק א א ; נ ב אא נטלי י נ ה י כ ל • ת , ר ר מ ת א בד יומא ע ן מ א והוו ת מ ; ק א ר נ ו ר אנא כןןמין ן \ ובהנ;א נטלי ארו הדים בל פתגמא א עד דשלי נ ד ר בניו י

t t : • ד• • י ן י - ־ ; ; - :

א עבש ל ל מ ר יייו־ת יהושע ל ק פ ךה ית להושע ש ד מ ק פ ל ד ב א ? מ עד ת ן והוד־־; כ ב ע א ו מ ו ל >אהי!!«׳« ואוחיאו ע ר ה מ י ע ו ש י ו ה י ־ ת ה א ש י מ ° ה ו ע ־ ר ש אןןנר ר ו ב ע מ א ל מ ל 2 ם כ י ל ^ פ - י צ 1 » ל - ל ־ ר ם כ ת ־ ר ז צ ׳ א י כ ה : ר ו ר ב ע י ש ו ב ג מ וו א מ ? ם ד ן ל ^ נ מ ^ ך א ג ו ר ^ א - ר י ך ו ד * ר ^ ל ע ר ר 1 כ ^ ל ~ ם ע ; ־ יד ופלנות י נ נ ? ן ו ב ו ^ י בגי ך ר ב , מ ר ב ע : ה ש ע ם ל^פני ה י נ ב ה ו

י נ - . ט י ק ״ ח ^ נ ם ד ^ ^ a _ ; , י י ח ר ו י י נ ב ו ^ ו א רו ה ש מ ן ו י ה פ ל ע ל מ ד א מ י ידי \ • : י , , , ישראל ב ' , ' ־ " ז ״י :

, ־• ן ״ • ־ :

u ר ל׳קק׳כליש׳ ־ ־* ־• - ש א ל כ א ר ש י י נ י ב נ פ לא עברו ל י ן מזךזי ח ן אלפי כאךבעיא למשרי ב ר ק א דיי ל מ קרבם ע

. . . . . . T Tr. . t: - T rlr: א ו ה א ה מ ו י יךיחו t בל א ר ש ל י רבי יי ית ?הושע בעיני כן מן ו ךהלי ־ ו ה ך א מ ה ב נ וךחילו מ

ה בל יומי חייוהי ן ש מ T V ״

הושע ואמר יי ליא נטלי י נ ה ת ב מר t פקד : למיא וןסקון מן ת ו ד ה ס א ך נ ו י ר אה בהניא ר : ע ש ו ה פקד ן א 1 ו נ ך ך יד דה ב הו א ן ו ךךג י מר סקו מן למיp ?א גטלי איו ט ה ד ק כ ם מ נ^עו לו ירדנא אתנגידא פרסת קימא דיי מג

t : - T • ; : • T : • t : t ־ t : ל יבשר־זא חא ע נ רנלי כד־.ניא ו

T ; V - ־ T : T- י ־ :־• : -

ג ב ל ר

כ המן

PP7 • קלע

גלפין

ם י ש י מ ח

ף ל ם א י ע ב ר א : ב ה ש ם מ ה י ל ר א ב ד

ה ר ו ה ר י י נ פ ו ל ר כ א ע ב ע י ה צ ו ל חT » >•־ י ־ , - ^ ^ - ATT ׳ :

: ו ח י ר ת י ו ב ר ל ע ה א מ ח ל מ ל ־ • ־ ״ . ׳־י :י v r י >

ע ש ו ה י ־ ת ל ןהור־ז א ד א ג ו ה ם ה ו י בר ש א ו כ ו אתי א ר י ל ו א ר ש י ־ ל י כ נ י ע בJ- i A" T ; • t v•• : ץ ־: 1.- :

: ו י י י ח מ י ־ ר ה ב ש י מ ־ ת ו א א ר י

ע ל ש י ו ה י ־ ל ה א ו ה אמר י י י טו ו

ן ם נישאי״ארו י נ ה כ ה ־ ת ה א ו ע : ר מ א ל

ע ש ו ה עו י י ן ״. ו ד ר י ה ך ו מ ל ע י ת ו ו ד ע אילו!היה מוגבל זמן ה: " ן ד ר י ה ך מ " ו ל ע ר * ג א ל ם י נ ה כ ה ־ ת ד א עמילת מי היליו עr1 י ־־־• ! *׳ י v ־ . ־ ,fj'oגי ־ן ו ר י א א ש ם נ י נ ה כ ת ס ו ו ל ע י ב ה י וו ק ת ן נ ך ך י . - ך ך ו ת ה מ ר ו ה י ־ ־ ת ר י ר ב

ה ב ר ח ל ה ם א י נ ח ב י ה ל ג ת ר ר ו פ כ

(זכלעלל ששתי׳ עשרה אבנים הקים יהושע כתוך הירק תחת מצב רנלי הכהני'(יתפרסם להם שאצל מקומם יעממ מי הירלן נל אחל 1 והנה זכר שככר מהלו העם ל

לעמר יותר מהחוקג (ידמה שככל *נהו עסו זה כדי שיתצאל להם מדלגת יהושע בענין זה המופת כי

ל א א ב ר יעבירוניעד אשר א ש במג מל וסי, והעבירני עליהם סבי0דאמר המלך לעבדיו העבירוני׳ א

ת הזמן שהיה ראוי ס ן ^ נ ״יא י׳למן שיעכמ מ העם לפי החקהנהונ היה ראוי, כ"י כםמהלו לעמי שישאל( י £ " ק מה ן כך ז מ י מי ה אחל עברם(הנה ספל שתכף עמל העם עבר

נ^רון יי' לפני העם ( יהודה: דעברובוהםוסימ׳ וימהח העםויעבח ׳ עלה הפרץ לפניהם ואייגעשו עם דעבח: חםשים ד׳ ותכף סבו מי הירדן וחס' וסימ׳ נמסר לעיל בסיפרא בסים׳ א׳ ובסדר בשלח: צוד• נ׳ בקריא׳ וסימ׳ צלה את הכהנים נשאי ארק יס כן צוה ויכרתו לי אחים מלבנק ׳ צוד, ישועות יעקב: ארק העדות יב דםמיכי בקריא׳ וסי׳ נמסר בסדר כי תשא ״. למקומם מה נ היה במצות הסי כלי ויעלו 4' רפין נקריא, וסי׳ צוה את הכהנים נשאי ׳ יעיד ויעלו הנדם אל עמק ׳הלשפט ׳ והשמיעו עליה בקולם:

שיתפרסם לישלאל ןמצם זה המופת לל קכבלצוה השי את י יהושע םיצוה הכהנים משאי האלון שיעלו מ מהיללן תכף עבלר

: גהנה ם ע ה

ש ע ה ר ש ו ה י

י to אלון מצל זה ליםלאל מצל זה נשא אלון את נושאיו >יש:ב> המים למסמכ: הקים ועבל יעל לכל זה נענש עוזא כשאחז באלון משאיל כסא עצמו לא כל שכןלק ימה ׳ לצל יהושע בגלגל׳ הוא המלון אשל לנו בו הלילה : אשל בעבל הי

שעבת בני ישלאל הוא צל של מעלבי ועל עכשיו היו בעבל מזלחי: חלבות

מ ד ר

לק כתמול שלשום על כל כלותיו י באלהוליעכיכשיכ המים למקומם (ישכל מי הילק אלא גם כן לא באו כאחד כי ה יו שוטפים כילילתם ויציאתם חין מגלות הי יללו מתחתונים עם קצת העליונים וכן מעט מעט על אשל שבו כתמול שלשום ללכת על כל נלומיל: ליחנו בגלגל ׳(הלא המלון אשל צוה יי׳ להניח שם האבנים

ג ב ל ר להנה זכל שהעם עלולק כעשיל לחלש מהי הלאשון ליחנל כגלגל (שככל הקים יהושע שם יב האבנים אשר הרימו השנים עםל ס שהכין מבני ישלאל ל למען יהיה זה ללכללן לבני ישלאל על עולם לזה ממה שיולה כי במקום המקלש שמו אותל כמו הענין ב בצנננת המן ובמסה אהלן שנתבאל בתול

נרותיו ד׳ וסימ׳ וילכו כתמלשלשום על כל גדותיו ׳ והירדן מלא ׳ ועלה על כל אפיקיו ׳ והלך על כל גדותיו: אלה הם אשר עברו את: הלביש ד׳ מיל וסי׳ כי שמענו את אשר הוביש׳ אשר הוביש רפ׳ ויהי כשמוע כל מלכי׳ כל הזבאיש על עם כן כתב: למען ו׳ פסו' אית בחון למען למען וסימני׳ כי ידעתיו למק אשר יצוה את בניו ׳

ו ל ז א ז ו הו א לאתרי נ ד ר י י מ ו ב ת וו כ ל י ם ו כ מ ו ק מ ן ל ד ך י ה ד ־ ־ , ו מ ב ש י ו

: ע ת ו ד ג ־ ל כ ^ ל ם ע ש ל ש ־ ־ ל ו מ ת כ

ז ע י ך ח ר ל ו ש ע ן ב ד ך י ה ך לו מ ן ם ז ע ה ו

ח ר ז ה מ ר צ ק ל ב ג ל ג ט ב ז ע ו ^ ו ש א ך ז ק

ם כ כ י נ ב א ה ה ר ש ^ ם כ י ת ש י ת א ו J ו ח י ר י

ם י ק ן ה ד ר י ה ־ ך ו מ ח ק שר ל ה אי ל א ה

י נ ב ' ־ ל " א ר מ א י ל : ו ג ל ג ע ב ש ו ה י; v .* i ״ . "״ • יי! ״ V- י• •

• ב י נ : ב ישאלו ר י ש ר א י מ א ל ל א ר ש י. ־ ; t « ן״ •:< • • ־ : A

jכספ יj כספ ־ 7"

סנ

בדסמ׳

ם שהושמו לפני משכו י נ ב א ה ה ר מ מ א ם ל ת ו ב א ־ ת א ר ח מIT \T " J :־.י•*. / I ״ T יי־ •י־ > T T למשמרת והנה נקבע המשכן בגלגלp זמןמהכמלשיבא שכבל עסל בני ישלאל שם הפסח באלבעה עסד יום לחלש ללא היה איכשל סיעםוהו שם שלא היה שם ה המשכן ׳ והכה ילאה שלא הושמל האבנים

ר מ א ם ל כ י נ ב ־ ת ם א ת ע ד ו ה : ו ה ל א יל הA ״ -iv ־• : ־ . > ־י ״' ־-' י •י I ־ י •

ה ר ז ן ה ד ר י ה ־ ת ל א א ר ש ר י ב ן ה / ש ב י ב

י מ ־ ת ם א כ י ה ל ש יה1ה א י י ב הו י' «־5 : אישר־

ר ש א ם כ כ ך ב ע ־ ד ם ע כ י נ פ ן מ ד ר י ה

־ ר ש ף א ו ס ־ ם י ס ל כ י ה ל ה א ו ה י ו. zי• י ׳•••׳ ו ״ י* י• ־ > י -׳

ש ע

יאתריהין 2<י על־בל־ ה מדקךמו ו י כמאתמל

^ נ ך י - י 9? י ק ל א ס ? ? ! { י ׳ ל ו פ ^ ת ושריו ד א מ ך א ק ח ר י דגךא ל מן; וירה חו רי ה י נ ד ?נלבלא בס;פי מבו סי ן ךנ ל א א ה י א עשרי אבנ ת ך ת

א ז ל נ ל נ הושע ב א אקים י נ ךד מן יר מ י מ שראל ל י י אמר לבנ ון ו ה ת ה ב ת א : ר ח ן בניכון מ דישאלו

ן 1 ל א ה א י נ ב ה א מ ר מ י מ לד מ י מ r בניכון ל r תהורעון* א נ ד ך י . ת ר ר ישראל י ב א ע ת ש ב י ? ן _ירת מי ו בש יי אלהכ י ן 1 ד הרין ן עד ךעברתו ו ב ךמי כן א מן ג ך ך יא ךםון* מ ! ן ל מ ה ל « א ד ב ע א ך מ ב

א 1 ג ך ב ע ד ך ע א נ מ ר י יבש מן ק יל י ד ב

האלהלנ ׳העדות כמו

: ם ב י מ י ה ־ ל ם ב ג ב י ה ל א

י « דסע׳ נ ע נ כ ה י ך כ ל מ ־ ל כ ה ו מ ן י ד ר י ר ה ב ע ב

ה ו ה ש י י ב ו ה ־ ר ש י א ת ם א י ה ־ ל ר ע ש א

־ ד ל ע א ר ש י ־ י ג י ב נ פ ן כ ד ר י י ה מ ־ ת אt ־•יי ־ > ; ־ • ••*׳ י •״> •• •יי י • -

ד ו ם ע ה ב י ה ־ א ל ם ו ב ב ס ל מ י ו ו נ ר ב ־ה ע ס כ עלי

: ל א ר ש י ־ י נ י ב נ פ ח מ ו י ר

ל ו כ ד שמע והוד! בא נ ד ר י א ד ר ב ע י אמוראי די ב כ מלה ךי־על־ א נ ע נ א וכל־מלבי ב ב ך ע מן א מ נ ך ך י ־ י מ ־ ת ר י י עבש י י_מא ית ום בני ישראל ער ךעברו ואתמסי ד ן לד ן עו ה בהו ר ר א ת ש לא א ן ו ו ל?ה

ם בגי ישראל ג ד ק ה מן י מt :•• • : ד­­ ׳ t • י :

כי מאת יי ודתה לחק׳למעק דעת כל עמי הארץ׳ ואטמא אתם כמתנזתס ׳ למען תינקו ושבעתם י למעןם עבח טבח ׳ונמסר גם בסדר וירא: (כלםלסו׳וסים׳ויזד בשםוע כל םלכיהאמרי׳ וייראו גזים ארז ש; ה ד ״׳ י ולא נעשה פסח כמהו ׳ וכל מלכי הארץ מבקשים דדה ׳ לבד מאנשי התרים דמלכים י וחברו ד

ושם הקימם יהושע ובו כיום ש שעברו באו הנלנל שנאמ׳ כמלון אשל תלינו בל הלילה ואמלג לזל כי ילתל מששים מיל הלא הללך שהלכל באלתל הילם מןלק לעל הנלגל לעי גס הלכו הי הללך ההוא אנשים לנשים לטף מתל מששים מיל באותו היום: אשל יםאלין בניכם ׳ הנוללים הקטנים לאשל ינללו: אשללק מפניכם ׳ הוביש יי׳ את מי הי דבלי יהושע לבני ישלאל ליוצאים ממכלים ללילולים במלבל אשל הוביש מפניני אנחנל שיצאנל מ ממצלים י ילאתם׳ לנזלת פעל כי ילאתם למל כעל והוא עבל כמקום עתיל כמו תלאל ללבים׳ על עכלם י מ כ כמוהו: על ע(הם לבלי הכותכ: כעת קלי

הענין בצנצנת המןק לשתי ס ה ,. , v. . ,.Q , p (מטה את האתת שלא מ ר א ה ש י י א ר מ א י ח ב ל מ ־ ל ע כ מ ש הי כ י ו נזכרבזה הילקים זה אבל זכל שנבל ה הקימם יהושע בנלנל׳ והשנית שהוא לאלי שיהא הבלל עצום בין מופתי משה ומופת זולתו כמו שנזל בסיף הת(לה ולזה אין לאוי שישתתפ( אל( הדברי׳ שהי( לזכדון לאלל ה המופתי׳ במקום אתל עם שאלו האבנים י יצטלך להם מקום נלול ולא יכילם המקום ההוא לעול שכבל היה הבלל עצים בין צנצנת המן למטה אהרן לבין האבנים האלה לזה כי צנצנת המן היה בו המופת מתיליל על שמה שהיה נמש בחום השמש ישאל ויתקיים זה הזמן האללך לכן היה הענק במטה אהלן עם השקלים שנמל לאללהעניניס נם כן מה שעושה בו המופת בעצמו ואילם האבנים לא היה בהם בעצמותם מן הזלות והפלא ולא היה מה שנעשה בו המופת אבל היל סבה כאופן מה לזכל ענק זה המופת כמל םנזכל בזה המקים ללזה היה לי שיהין במקום שיהיה בל המשכן כי שם יבואל ישראל בכללם שלש פעמים בסנה ליזכילנם אלו האבנים ענק זה המופת על עולם (לזה לא אמר בזה המקום שהקים יהושע אלו האבנים לפני הסם אבל אמר שהקימם בנלנל כילי להזכיר זה המלפת בזה האלפן למזה המקום יראה שאלומ זל ממה שנזכר האכניםהיל תמיל כמקום משותף לכל ישלאל כלי שיהילזכללן מתמיל לכללם כמו שכזכל פה והנה למלל למתיה שבשבעה כאלל מת משה לילמה שהסכימו שאותו אלל היה משלשים יום כי אז היל מקלשין החלש על פי הלאיה לבל כיום שמת כ משה התחיל מספד השלשים ילםשבכל אותל להנה היום השסי מניסן היה היל' השלשים (לפי שמקצת הילם ככלל הנה שלח א! יהושע המלנליס כיום ההוא ובו ביום אמל לשוטלי ישלאל כי בעול ש$שת ימים יעבלל את הירלן להנה בסיף היום התשיעי לניסן לנולק לחגל בנלנל לאולם אם היה בשנה ההיא אלל מעשלים לתשעה יום הנה יחוייב שנאמר אצל היללן וביום העשילי עבלל את הי שבששהכאללמתמשה ולפי שככל אמל משה ביום מותי בן מאה ועשלי, שנה אנכי היום למלכו שבכמל היום שמת נולד והנה זבל אחר זה שזה המופת הוסיף מורך לב לכל מלכי האמולי והכנעני וכבל נתפלסס זה המופת לכללם מצל מה שלאל שככלתל מי היללן שהיל אכלם עת מה כי כבר נכרתל מימי הירדן ממקום לנלי הכהנים על המם(כאשד חקר( בזה מצאו שהסבה היתה שהשי הובישה לק מפני בני ישלאל על עבלםלהנהנזכל בזה המקים שמה שעשה יהושע מאלו הדברים לפרסם זה המופת היה לפי מ מימי הילק על ילל כלי שיניע מזה לכל ישלאל זה התלעלת שצוה משה את יהושע ולזה ילמה שמשה צוהל בכיאלל איך יעשה זה כשיכ^תל מי הי האפשלי שיניע ממנל: להנה לאוי שנחקול בכאן בהיתל ספק מה אינו מעט יקלה בזה המופת אשל נזכל פה וזה שכבל השלישו זל כי לא יתחלש במופתים לבל חלש ולזה הוקשה ללבא מה סאמל ואם כליאה יבלא יי׳ מפני מה שכתוב אק כל חלש תחת השמשק פיה וביאיל זה כי זה יקלה לאלץ באולך הזמנים כםיעצל ת והיתלהספק הזהכשאמלשזה המופת היה למהל זמן פתיחת ה בבטנה איל מה כשני כמו שנתבאל בספל האותלתלהמופת היה לעשות בזולת זמן מולנש מה שיעשוהו הטבע בזמן אלוך לכן הענין בהתהפך המטה נחש אבל לא יחלם השי לכל חלש אצל הנמצאות כולם ולזה לא יתכן שיעשה מהמטה נחש ליהיה מטה לנחש יחלק לא יתואל בעשיית לבל מה שיהיה מציאותו סותל עצמו כאילו תאילל עשיית מלובע הקטלשוה לנעלו או עשיית משולש מקיים ו ישרים שיהיל זלילתיל פחות או יותר משתי זומת נצבות או עשיית אש קל ומה שלומה לזה ממה שמציאותו סותל נפשל לבהילת הענין כן J ה^ה מטבע המים כשהיג מים בפלעל םיהל מבקשים המקום השפל הנה ילמה שיהיה המלפת כלכלים אסל לא יילחס לסי לעשות זה

המופת

ט ל ג ר ב ל ע ח ר ש ו ה י

י הוא כמלות והוא שמי שיצטרך לעשות פיעל תחל לתועלת מה להוא ש ש ח איפשר שיגיעו מהפועל ההיא תועלות אתליס כשיעשו איתי בחיק מה הכה ראוי שלא יקצר מהניע הפועל ההוא כל התועלי׳האפשליל׳לזה יהיה בשיעשהו כאופן אשר יניע ממנו שאל התועלות יבש שראוי לו זה כשתהיה נמשך משאל התועלות השמל התועלת המנוון כזה הפועל באופן היותר שלם שאפשר ולזה תמצא כי יהושע כאשל הצטרך להכרית את מי הירלן למען יעברו העם בו בקלות וכזולת סכנה לחבל לזה מה שימשכו ממנו תועלות רכות ולזה הודיעם תחלה שבעול שלשת ימים יהיה זה הפיעל למען יכינו להם באלו הג ימים צילה ללרך אשל הםק שהיא מלאכה לא ליום אחד ולא א הולכים בה והוא ההליך לבוא לרשת את ה לשנים אכל לזמן אריך עם שזה יוסיף לישראל האמנה ביהושע כשיראו הנעת מה שיראה להם בעת שהנביל אותו והודיעם כי כנוח כפית דנלי הכהני׳ כירדן יכרתו מימיו ושאחלעבול העם תכף יעלו הכהני' נושאי האלון מהירדן וישוכו מי הירדן למקומם כי זה ממה שהישייל העם להתקלב לעבודת השי אשל הוא שליט ככמו אלו הנפלאות העצומות ולשמוע למצות יהושע נביאו כי זה כלו ממה שיישיל העם אל שתבוא להם ילושת האלץ באופן שלם ולפלסם זה המופת הנפלא הקים יהושע האבנים תחת כפות לנלי הכהנים כדי שילאוס כל ישלאל כמו כזכלמ וצוה לסכיס העשל איש אשל הכין להכין שתים עשל' האבנים להזכיל זה המופת בישראל על עולם למען יראו תמיד אותם ויהיה זה סכה אל שיאריכו ימיהם כל האלץ הטובה שהשי נותן להם אשל הניעם לילושתה עם שזה יהיה סבה להניע להם ילושת האל f באופן שלם כמו שביארנו ולצת עם זה שיהיה זה המופת ביום למען יתפלשם זה המופת לכל מלכי האמורי אשל בעבד הירדן ימה ולכל מלכי הכנעני אשי על הים וימס לבבם מפני בני ישר כי זה כלו ממה שיעזור על נניחם והנעת ילושת האלץ על ישר בשלמות ולזאת הכבה שלח יהושע מרנלים לחזק לב ישל׳ כשידעו שנפלה אימת על כל הנוי' ההם שהם באיי להלחם עמס כמו שביאלמ כמה שקלם והנה זכל בזה הספול שיהושע עשה זה כאשל צוהו מסה עה כי מסה היי&ירו אל שיעשה זה הענק כזה האופן השלם כמו שזכרנו במה שקלם ז* והוא במלות הוא שהוא ראוי למי שירצה להציל איש מה מיד אתר ע י ב ש ה שיראה עצמו כדבריו כאילו הוא חושק שיפול האיש ההוא ביל רודפו כי כזה ימצא לו המכוון בהצלתו וזה שכבר יסמך הרודף על דבריו ויתכן

לו בתחבולות למלט הנרדף ולזה תמצא כי כששלח המלך יריחו אל רחב הפונדקית - שתוציא האנשים אליו מבני ישראל אמרה אחר סהצפינה אותם שאמת הוא זה אך לא חטאת בזה כי אילו ילעה היותם מבני ישראל היתה מנלה זה למלכות ולעם כלי לתפשם (ספלה שכבל יצאו אחל שהניע חשך הלילה ולא ילעה אנה הלכו ונתנה עצה שיללפו מהל אחריהם כי יםינים וזה ממה שהלאתם שהיא חישקת שיפלנ בילסולזה האמינו יותר ללבריה ונשלמה בזה ההצלה למלנליס אסל

כונה אליה:י (הלא בילדות היא שראוי למי שירצה להציל איש מה בזה האופן נ י מ ש ה הנזכר שישמר שלא יכזבבתחבילית לכליו במה שיתכן שתשינהו התפיסה ולזה תמצא שרחב לא אמדה שלא באי אליה האנשים מבני ישראל כי זה ממה שישינהו בו התפישה בקלות (יהיה זה סבה אל שלא יניע התכלית שכונה וכאשל אמרה שכבל יצאו משם זכרה לזה מאמר יהיה לה התנצלות בל אס ימצאה כוזב בכל או בקצת והוא שכבל אמלה שזה היה בעת שהיה השעל מאמלהז לסמל בחסך ויתכן מפני החסך שנלמק לה שיצאל שניה ולא יצא כי אם אחל אל

נשאלו שניהם כי זה אפשל שיקלה מפני החשך: הו7&י\־.י להוא במלו' הוא שכשיביא הכלה שתהיה שכנה מה לאנשים אשל ילצה האלם בהצלתם לאוי שישדל היותם במקומות מתחלכין כלי שאם ימצא האחל אילי ינצל השני ולזה תמצא עם שלבליה יסבלו כי אללי לא יצא כי אס האחל לנלמה לה בחשך שיצאל שניהם והנה נשאל אחל מהם אכל הפתח והיא לא הלנישה ולזה יעזלוה לכליה להציל את הסני ללזה תמצא בלהב שצפנה לכל אחל מאלו האנסים כמקו' מיוחל סאם ימצא האחל אילי ינצל השני:י והוא במלות הוא שהוא שלאוי שלא יקצל האלם על מה שאפשר ר י ש ע ה ללהצלתל כשלא יהיה כל מה שיהיה בהצלת? אבל לאוי שישתדל להציל מה שאפשל להציללאםלכאם מעט ללזה תמצא כי כשלאתה לחכ שאי אפשל לה הצלת עמה ככללס כפנים מהפנים השתללה להציל בית אכיה ואמנם לאתה שאי איפשל לה הצלת עמה כסוס צל לפי שזה היה ממנה אם בתפיסת המלנליסאס כשתשאל מהם זה ותשלחם כשלום ואולם כתפיסת המלנליס לא ישלם לה זה כי ככל יוכלו ישל׳ להלחם עמה כזולת למל האלץ לפי מה שנתפלש' לה מעוצם יכלת אלהי ישלאל שישנה מנהנ הטכע כעמל ישלאל ואס תשאל מהם הצלת כל עמה הנה הוא מבואל שזה לא יאות להם בשים פנים עם שיהיה עם נדול כזה בזולת הארץ ולזה השתדלה כהצלת המרגלים לפי מה שאפשר לה להחיות אותה(בית אביה(השביעה אותם כשם אלהי ישראל על זה טלם הפלדם

ממנה:ר להוא כמדות הוא שהוא ראלי לאלם שיעשה כל דבריי בחכמה ש . ד ן ח א ה

• נםכעתהפחל יתישככמה שיעשה( hho תשינהו החרטה עליו ולזה תמצא במלנלי׳ איך דקדקו באלו התנאים עס לחב כאופ שלא יםינס כזה

מה שתשיגהנ עליו החלטה אחל זה כמי שביאלנו:ם הוא במלות והוא שאין לאיי להטיל קנאה בין האנםי׳ לתת י נ ש ה יתללן לאיש א' על האחל במה שהם לאדים בל על איפן אחל ולזה תמצא שכחל יהושע איש אחל למטה בחופן םיהיל״יב למספל שבטי כני יסד׳

־ להכין האבנים שהי; מוגבלים להילת לזכלק לבני ישלאל : תם

המי פת ב:מל זה האופן לאס אמר אומר שככל נתכאל בענק כבשן האם שכאן בל חנניה מישאל ועזריה ולא ניזוקו שכבד היה בלתי חם והו׳ אש אמרנו לו שהמופת לא היה שהוסר החום מהאש והוא אש הלא תראה שהאנשי׳ שהשליכום סם מת? מחוזק החום אבל זה המופת היה אם בשהשיד השי במופ׳ הטבע האשיי מהמקום שבאו בו חנניה לחכדיל כמו שיראה מקצת לברי רבותיי;ל אס בשהקנה להם טבע עלאתוקוכומהאםכיכבל זכרלחכמי הרפואה שיש שם קצת דברים כשימשח אלם אחד אבר מאיבריו כתם לא יזיקהל האס והמופת היה לעשות זה בזולת סבותיו כמו הענק כפתיחת הארץ ובהיות הענק כן הנה איך היה העכין בזה מי ירק ואלע׳ונאמלשכבלילמהשנאמל שאין הנחתמים בלתי נגלים לבר חלש כי כבל יקלה בזה למים כסיהיהלהםלכל מלנע מהתנלעה לאיפשל שחלש השי במופת באויל בסמיך למיס ההם נשם ספילי עכמונע המים מהילילה אל היה זה כשחלם לוח חזק סם כמופת ילחה המים למקו׳ההוא ולא יניחם לללת כמו הענק בקליעת ים סוף כמו שבאלנו כביאולינל ללבלי תללה כי השי הלבה אל מה שיחבל אל המצאת המופתים סכות מה ימעטו הזלות אשל בענק המופתים ההם ולזה תמצא שצוה ישעיהו שימלח( לבלת תאנים על שחין חזקיה כי יש לו מבואאעפ שאי איפשל בו שילפא השחין בכמו זה הזמן המעט וכן בזה מבוא מהו תמצא במה שציה אלישע לנעמן שילחץ שבע פשמים ביללן כי הלחיצה במים הקלים ים לה מבוא מה בזה כמו שהוא מפולסם אלא שלא תשלם בה הלפואה בזה האופן מזולת שיחיכל לזה מיפת והנה הענין הזה בטבע כמו הענק במצותדות כיהכלמסולל מהשם ית׳ ילזה כשיצטלך לשם ית׳ לשנות הטבע מצל התו מה שזהו יותל טוב בעת ההיא ממה שיסולל מהטבע הנה יתלחק ממנו המעכ1 שאיפשל כי השם יתב׳ איננו שונה הסלול הטבעי כי הוא בלאו וכן הענין בתולה לל שכאשל יהיה מתל בעת ההיא הנטיה מלבליה הנה יהיה לשות לנביא אל לכל לנטות מקצת לבליהאז כמו מעשה אליה( בהל הכלמל וכשיהיה זה כן הנה לאוי בוטו אז מדכלי התולה היותל מעט שאיפש' ולזה תמצא במי שאחזו בולמוס

שמאכילין אותי הקל תחלה ׳ ובכאן הותל זה הספק:להם יכ: ם התועלות המניעים מזה הספו ל ו א ו

ן הוא בעיון להל׳ שככל תהיה הנביאה לנביא להשנחה ו ש א ר ת ה ל ע ו ת ה על העם אשל הוא שלוח להם ולזה יחוייב מזה שאם לא יצטלד העם שתניע להם זאת ההולעהעל יל איש אחר לאוי לנבואה מפני הנעתה להם על יל נביא יותר שלם ממנו שלא תניע נבואה לאיש ההוא הלאוי לנבואה בעניניהעם ולזה ספר שלא נתנבא יהושע אלא אחר מות משה כי לא נצטלך לישל׳ ההולעה לזה על יל יהושע כשככל נשלם להם זה כאופן יותר שלם

על יל משה: הוא במלות והוא שלאוי לתלמיל המבקש למול השלמות האנושי מהמלמלהנאו לזה שיעמול לפני( תמיל (ישלתה( כי אז יתכן לו ללמל ממנו בכללות כל הלבליס סילצה הן מהפילוסזפיא העיונית א( המלינית אל מהעניני׳התוליים ולזה תמצי שתאל יהושע בהנעת הנכואה לו בשהוא משלת משה כאילו יאמל שמזה הצל הניע לו מהשלמות מה שבעבולל היה לאוי לנבואה:י הוא להודיע שסכת בלתי עבלל משה את היללן היה חטא העם ש י ל ש ״ ה לזה למלכל בעבלל כ לכלים מזה הספול האחל הוא שבזה המקום שהתכאל בו שלא הסכים השי שיעמל משה את היללן ללזה נתן סבה במה שציה יהושע שיעמל את היללן אחל היות משה מת תמצא םקלא אותלם השי עכלל לזה ממה סמלה כי לא היה זה לל בחטאל(לזה אמל במשנה תולה נ בי התאנף יי׳ כנללכס לנל׳ לאס יקשה בעיניך מה שביאלה התולה שזה היה על אשר מדל את פי יי׳ לבלתי הקדישל בענק מי מליבה נאמל לך שזה לא יסתול מם נם בי התאנף יי׳ בנללכם וזה כי אולי היה נמשך לישראל מזאת ההקדשהp א מהתועלת באמלנה בשם ית׳ מה שיהיללאליים בל אל שתניע להם" ירושת ה בשלם שבפני׳ על יל משה והשנית שכבל התבאל במה סיבא שכבל נתעצל יהלשעביללשת האלץ לשזה היה בסבה מאת השם למק נסלת בם את ישלאלל שאס היה זה עושה על ילי משה היה מסה א מ הסומלים הם את ללך יי׳ והוא מ משתללבזהבחליצלתילתלהלאתלאהמהעשה לשיחון ללעוג שלא השאיל להם

שליל במעט מהזמן:י הלא כמללת להוא שהוא לאיי למי שהיא ביום טובה שישתלל ע י ב ר ה . בהבאתה בזליזל׳ ללא יתעצל בזה לל כי לא ילע אם הימים הבאי׳ יהיו טובים כאלה אל יפלילהנ המית ולזה תמצא שאחל שייעל השם ליהושע לכבד היהעמלכאש׳היהעםמםהעלשלאיתיצבאישבפנינ הזהילל שיעס׳ זה בזליזות כלי שתשלם על ילל יללשת האלץ לישלאל כי השי לא יקצל מלתת הטלבלת ביותל שלם שבפנים לאף על צי שככל היה יהושע יללע אצל חכמתל האלתית שככלה הנה עם כל זה הזהילל שישתלל כזה כחליצלת כי הכחילה יתעצל יהושע מ האנושית היא מושלת על זה כילל שכיאלנל כשלישי מספל מלחמלתיי׳ ללזה אמל לו

חזק ואמץ כי אתה תנחיל לגל׳:> הוא להוליע כי ההתמלה כעיון כתולה התמימה וההמשך אחליה ש י מ ח ה סבהאלשיצליחל ללכיהאלםלשישלם בעיון שהוא סבה להצלחת

דלכי האלם ולזה אמל לק חזק ואמץ מאל לשמול לעסות ככל התללה לגלי כי אז תצליח ואז תשכיל כאילו התחכם השי להטיב את ישלאל בענק זאת הילושה כאופן שיהיללאוייס אל שתניע להם באופן שלם והנה פילשנו אמלו ואז תשכיל מענק השכלליללע אלתי שאם היה מענק ההצלתה יהיה אמלל גאז תשכיל מלתל

אין צללך בלי.

י נ ש ה

׳ ש ע ה ר ש ו ה י

חרבות צורים ׳כתרנומל איזמלון חליפין לק אף תשיב צול חלכל כשהחריפית נהנךלצדדין לאינו חותך יפה לכן כל כלי יוצר עליך ל שנית ׳ שמלו כבר בליל יציאתם ממצליםקהל גדול יחדו/ופעם שנייה שכל ארבעים שנה שתיל כמדבר לא נשבה להם רות צפונית ולא היה להם יום מח למול כמו ששנינו ביכמו' ללבותינו אמדלשנית זו כריעת

מילה שלא נתנה ל אשר מל*הושע׳ אשר תעשה ׳ וזה הדבר אשר הרים יד; לאברהם אבינו:

גבעת הערלות ׳ על שםהמאולענקלא ס

שנעשו כמין גבעה יעל ידי דיבל' וזה הלב ׳ מל אותם אמל להם כבולי'אתם לילם אתק עללים לא כך א ה נאמד לאברהם לאתה את בליתי תסמל וגלי ונתתי לך ולזלעך א אחליך את אלן מ מנוליך : כל העם היוצא ׳ לא היה אחל מהם כאן שכולם מתל והם היל מוליס שנאמ' כי מולים היל: לא מלל ׳ כמו ספילסתי לא נסבה ללח צנונית והם הם סמלו עכשיו: לאת

נ ב ל ר

ק ד ר

בעת ההיא ׳ בעוד שהיו בגלגל צוה לל האל למול כדי שיעשל פסח כי בי׳ לחדש עבדו ובג׳ ימים היה להם להיות נכונים לעסות הפסח ולהזות ולטבול כי טמאי מתי׳ היל בהם לםיהי;נמולי׳ כלם כדי שיקליבל הפסח כיד לארזל כי בי׳ לחדש ביום בואם הזל כלם הזאה לאשונ׳ שהיא הזאת ג לבעלכ הפסח עםל הזאה שנייה שהיא הזאת

ןישהליצליךבק הזאה להזאה הה הדנר ד' רפ וסי' אשר תעשה להם לקד

הילודים נ ב' חסדם ואי מלא וסי׳ וכל העס הילודים במדבר נדרך בצאתם׳ במקום הזה ,ירושלם דדה בתראה מלא;

ע ש ו ה י ־ ר ה א י ה ר י מ א א י ה ת ה ע כ

ל ב מ ו ש • ו י ר ת צ ר ו ב ר ך ח ה ר ר ש v ע ^ n ' t

ו ל ־ ש ע י : ו ת ר י ב ל ש א ר ש י ־ י נ ב ־ ת א

י נ ב ־ ת ר ל א מ י ם ו כ י ר ת ע ו ב ר ע ח ש ו ה י

ה ד : ה ת ר ו י ך ך ע ה ת ד ע ב ג ° ־ ל ל א א ר ש •ל• יילפ י

• ע ה ר ־ ל ע כ ש ו ה ל י מ ־ ר ש ר א ב ד ה

י ש נ ל • א • כ י ר כ ז • ה י ר צ מ א מ צ י ה

ם ת א צ ך ב ר ד ר ב ב ך מ ו ב ת ה מ מ ח ל מ ה

ם ה ע ה ־ י ר ו כ י ה • י ל מ ־ י : כ ם י ר צ מ ״לי״ מ

ר ב ד מ ם ב י ד ל י • ה ע ה ־ ד כ ו ם י א צ י 1>«\ ה

: ו ל מ ־ א ם ל י ר צ מ ם מ ת א צ ך ב ר ד ב

ל א ר ש י ־ י ג ו ב כ ל ה ה ד שנ ם י י ע ב ר ׳ א י בי • , ־••׳ ; ; t T.r j1s 1 :, ״•j ־ J ־

י ה ש נ י א ו ג ה ־ ל מ כ כ ת ־ ד ר ע ב ד מ בר ש מ א כ י ר צ מ • מ כ י א צ י ה ה מ ח ל מ ה

, , ־ ץ ־ . . . . . . , T T ־ • -

ע ב ש ר נ ש ה א ו ה ל י ו ק ו ב ע מ ש י ־ א ל

־ ת ר א ם ת ו א ך י ה ת ל ב • ל ה ה ל ו ה י

• ת ו ב א ה ל ו ה ע ; ב ש י ר נ ש י ץ א ר א ׳ י

: ש ־ ב ך ו ב ל ח ת ב ז ץ ר א ו נ ל ת ת ל

א׳ מל ו ׳ א בארהאגלתס ך ב ך מ דו ב לי א ךאתי מ עj א נזרו • ל ח ? ב ן מ במפקהו

י כו בנ ן הלי י ן שנ ארי אךבעיא מ ל ע ף כ ס ד ך א ע ר ב ך מ שראל ב י• י ר צ מ א ךגפקו מ ב ך חי ק י מנ בךי נ• יי ן ל א ךע ד ר מ י מ א כןבילו ל ל ך:רה ן ותהו י ז א לאךו ל ל ך י ן בד להון ת מ ן ל ו בהתה • יי לא . י ארעא ךכן

ש : ב ד ב ו ל א ח ד ב ^ א ^ ך א א נ ל

ל ימים למלל באלל ד'ימים לטבלו ועסל פפחיהם בטהרה למפני מה לא מלו הילולים במדבר א- אל/ל כי מ' סניס םהיל יסלאל במלבללאנשכה להם רוח צ צפונית כי היכי ללא ליבללו ע ענני כבלל לפי׳ לא יללל כי לות צפונית לכואה למכתלם לזולתה סכנה לאמ׳ ביומא לעיבא וביומא לשות׳ לא מהלינן ללא מסוכריכ׳ אק מלק (אין מקיזין שלתא י פ

היא לנח קלים כי היא סכנה ל למוציא לם לאם יאמל אלם וכי כל יום לילם כשהזכל נמיל אלם טומל לל ללח צפונית יש לומל הטעם כי ככל יום נושכת כמל &אלזל ל׳ ללחות מנשבות ככל יגס ללוח צפונית עם כל אח׳ מהן נכליב הימים היא לבלה ניבלת על שאל הלוחות לפי׳ מלין בכל יום על הלובולוח צפונית היא המפזלת העננים כמו שכתיב ללע ככלה לתטהלם לעל ללח צפונית הוא אומל כי אין יום כהיל לטהלל אלא עם ללח צפוניתן;הביאתא וכן הוא אלמל מצפי ועם שאל הלוחות ימצאו הענני׳ ללוב שאינן מתפזלות מפניהם ואף על פי סלוח צפונית עמהם כמו שאמלנו היא, טפילה להםלת ז אבל בהיות ניבלת היא מנ

הענני׳ ולפי שבמלב׳ לא נשכה בטלו המילה ולזל לא אמלל טעם למה אין נשמלים

ר יי ליהוש_ע מ א א י ה א ה נ ך ע ^ ב י נ ן חריפין ותו ך אזמלו ד ל ב ע :

ת ן ו נ י ת בני ןשראל תנ : ר מן ן חךיפי שע אזמלו הו ה י עבד לי וא ו ת ע ב נ שךאל ב י י מר _ית בנ ו

א 1 ודין ל ת ל ר ה ע ר ע ב וקרא ליה בא מ ע ל שע כ הו י נזר י א ד מ נ ת פבךי ל נ א כ ^ ך ב • ך י ר צ מ ק מ פ נ ךא ב ך ב ך מ מניהי כןךבא מיתו בם ן ארי ף צ מ ן מ א במפקהו ח ך ו א ב

ל ל כ א לי• נפקו ו מ ל ע גזיךין הוו ב

כעת ההיא אמר יי׳ אל יהושע ׳ כמו אז יבנה יהושע: חרבות צורים׳ הרצון בל חרבל׳ החדי׳ והס הנעשי׳ מהנחשת אצייר בלע; ׳,ואמנם

צוהזכדי שישינם יהושע בזה המעט מהצער שאפשר בו כי יתכן ככמ5 אל( החרבות שיהיו בתכליתית׳ מהחדות ולזה תרגם יונתן אזמלון חריפין: (שוב מול את בני ישראל שנן שכאל כלל העם וזה שככרנמולו כצאת׳ ממצרים לתכלית שינחלו אז את האד וכאשר הכ!ן עומתיהס (נגזר עליהם המית (איחיר עד ארבעים שנה מירושת הארן הוצרכו עתה שנית לכמו זה הפועל ואילם שזאתהמציה מבוא כיחשת האלן הוא מבואל ממה שנאמל כתילה בפלשת לך לך כשנצטווה אברהם בזאת המצגה עם שככל היה לאני שיקיימלישלאל ללכי התולה בכללם לפי מה שאיבשלם ו ק ז' ג ואז יתכן תתל שיעשה להם השי זאת ההטבה(החנינה רלשילםל אלה: גכעתהעללות׳ נקלאת הגבעה בזה השם מפני הנועל המכלים כתו שנעשה שם לל מפני מילת כל העם הילולים במדכל(הנה היו כלס עללים לפי שלאהיןיללעיםהעתאשל יצטלכלבלליסעכיעל פי יי׳ היל חונים כמל שהתבאל כתללה(אללי יצטלכל ליסע ביום הנ׳ למילה (היא הסכנה לתינלק ללזה לא מל אחלמהילנליםכמלכלללזאתהםכהלא עשל ישלאל פסח במלכל כי אם אותו שמכל כתולה לפי שככל נוללל לללכס כנים אחל שתי סני׳ לצאתם ממצלים ומילת כניהםהיתהמעככתאנתם מעשיית הפסח כמל שהתבאל כפלשת בא והנה ספל שאחל שמלל ישכל כמקלמם על שחיתה המכה לזה כלל •ממה שמלה

: המם m _ שאין לאלי לנמולשיעתקממקומלעלחילת המכה

יםעוולאהיו יולעים יום נסעם לאם היל מלים היללליסלהילנלסעים מם המילה הי( הנמילים בסכנה מפני הדרך וזה הוא שאמר כי לא מלו אותם בדרך כי הנה לאינו מרעה איחר זמן מילת בכו בעבור הדרך וזהו שאמ׳ כי לא מלנ אותם כלרך (איית הנה ראינל שנענש משה על עכלכ המילה ההיא כמו שכתוב ליבקס המיתו לא נענש אלא לפי שלא נתעכב ביללין על מלל בנל לעל חיותו כי ביום נסעל לא נסע על פי הבורא כי אעפ שאמלללהקבה לך שוב מצלים לא אמלל שיסע בל במם להיהלנ למול את ככל(להתעכב על חיגתל לאחכ ללכת מצלי׳ במצל׳ הבלרא נעל כן הוכיחובלרך על יל החולי ושמר לו עד שהיה כמלון שילכל למול שם ולהתעכב שם ומפני זה עשו פסח במדבר כשכ׳ השנית כי מלו כלם לפי שלא היו בדרך כי לא נסעל כל אותה שכה כי עשל המשכן שם כמדכד סיני ללא אמר כי לא מל( אלא היל(דיסכדרך (כלזמןשהמכמדכר סיני לאהמ כדדךתה( טעם הנכון כעיני עשה לך תקן(הכן כמו(ימהר לעשותאותו לפי׳ לך לעצמך שיהיה הלא המל לאחרים עימ כי לא יתכן שיהושע לכד( מל כל הערלים שהרי אמר ל( חרכות צירים לאילו היה הוא המל לבדל לי היה לל כחרכ אחד לעלד כארכעה

עתה מלימול כיומא דשות אכל אמרל כמן שהרנילל אינל מזיק לכן אמרל להאידנא לרשל כה דכי׳ שומר פתאי׳ יי׳ לאם יאמר אדם יכול היה היןכהלהשיכ רוח צפונית ולא יתכדרל ענני ככוד ללא תכטל מצלת מילה אמת הלא כי לא יכצר ממנל מזמה יתברך גית' להוא ית׳ המצוה כל המילה לשמני ימים הלא החריש מהם ללא הזהירם למול הילודי' כל אותן שניי לפי שהמכלה אינה בטלה כי אם לא היתה בזמנה יכולה לתמת אחל זמן(בעבור האריך זמן המציה לא ןשכה הקכה מנהג העולם כי אעפ שמשנהמנהנ העולם בקצת הנסי׳ בקליע׳ ים סוף(הילק(עמידת השמש לא יעשה כן בריב הנסים כי אפי׳ כננוחהמלחמ(׳(עזל(לא(הבי( היה שסה עי סבה כמנהג העולם כמלחמ(׳ כמו שצנה מלחמ' יריחו הקפת העיר כשיפלמת כמו שעוסק הצדי׳ על עיר להפחידם ולהבהילם וכמו שצוהכמלחמ׳ העי שים לך אןרכלעיר מאחריה כמו שהוא מנהנ העולם לכן במלחמג׳ אחד(׳ גלא נוכל לומ׳ כי שלא ברצון השי נמנעו מלימיל היללדי׳ כמדכר כי לא ראינל שהוכיחם נכיא על זה שלא מלל כל אותן שניםס כן כםח כי אם כשנה השנית שיצאל ממצרים שהיל כמלכל למפני זה לא עםל נ לפי שהמ עללים זמילת הזבלים אפי׳ מקצת׳ מעככת מעשית הפסח שנ׳ המלל לל כל וכדלאזיקרכלעםלתללישדרשכישכטליי מלל כמלכ׳ לסמכל זה לפסיק לבליתךכ כי לפי׳ לא מלו כל אותן השנים לפי שני על פי יי׳ יחכל לעל פי יי׳ ינצור( ויש לפרש נ

(שוב מיל אינו אומל כעס(שתים לכל אלא כמה פעמיס על שינמל הלכל(כן(שכתי ככית יי' שאחזול שם תמיד כל ימי חיי(כן כי/מל( שנית אינו דוקא פעם ןשת*ם לכד אלא כעם אחר פעם על שינמל הלכל וכן כסיל שונה באולרמ אינ( פעם(שתים לבל אלא פעם אחל פעם כמה פעמי׳(כן(עם שונים אל תתעלב שחוזלין פעם אחל פעם ללשעותם כמה פעמיס ליש מי;ל שאמלל כי אמל שנית על הפליעה כי לא נתנה פליעת מילה לאבלה' אבינל לנלחל לבלי' אלל ואמלל כי שנית לל על ציצין המעכבק את המילה שמזהימ שיחזול עליהם שנית(ילאה כי נמולל היטב אבל פליעת המילה נתנה לאבלהם אבינו לכן הלא אלמל בבלאסית לבה אכלהם אבינל כלע את מילתו: אל נכעת העללית י כמו בנבעת לכן נפל אל המים כמל כמים לאחרים רכים כמוהל ונקראת נבעת העללות בעבול העללית שנכלתל שם ומלת העללות הוא משקל אחל כי מן עללה יאמל עללות כמו מן חכמה יאמר חכמות: לזה הדבר אשד מל יהושע ׳ לזה הרבי שבעבורל מל יהלסע כי כל העם הילודי' במדבר לא מלל אותם לפי׳ נצטייה יהלםע למולם: כל אנשי המלחמ ׳ דל מכן עשרים שכה ומעלה כי אותם הם הפקודים לאלתם מתל שהיל מולים זהל שאמר כי מילים היל להטע להודיע כי זה שלא מלו לא בעבור שנשתכחה מהם מצוי מילה במצרי'ס את בדם בדיתך שלחתי אסיריך מכור אין מיס כל אי התדסלל עליה כי נמלים היל כל העם הילצאים לאפי׳ ללבלי בעל הדרש םאלמ סהתדשלל במילה במצלי' (שמך לפשוק נ

מ ד

(את בניהם שהקים תחתיהם הם הילוד' במלבל א(תם (את בניהם הקים תחמם ׳ מל יהושע j (יםמ תחתס׳ באתריהק לא צח על עיר: על חמתם ׳ מן המכה j גלותי י הסירותי את חרפת מצרי' שהי( אומרי׳ ראל כי רעה ננל פניכם כוכב אחל יש סשמן רעה להלא סימן סל לס ללאק אנל אלתל עליכם במלבל(הלא שאמר מסה במלכר

למה יאמלל מצלים ואת בניהם ד׳ דסמיכי בקריאה וסי' יום אשר עמדת לפני יי׳ אלהיך בחורב ׳ ואת בניהם הקים תחתס אתם םל יהושע ׳ ויעשו האנשים ׳ ואת בני המכים לא המית ׳ וננםסר גם בסדר ואתחנן *. אתם ו' חם׳ בספרא וסיס׳

אתם מל יהושע כי ערלים׳ עסק עכור ׳ וישרפו אתם ׳ ויסקלו אתם ׳ ויצו אתם לאםר ראו אתם הרבים ׳

ס ד ר

וכן מה שאמר בדמיך חיי פעמים דל שתי למי לם פסח ולס מילה אעפכ בצאתם מלו כלם קלדםשעםל הפסח וזהו שאמר כי מלליס היו כל העם הילצאיםלהנהה למסהנםארנ סנ אותםשהיל מכן עשרים שנה למעלה מתל במלכר למכן עםח׳ מולים ללא הוצרך יהושע למול אלא הילנדי׳ במדבר שלא היל יכולי׳ למול בדרך כמו שפירשנל לפירל׳ לא מלל'לא מלו

אותם כי הלא פעל ינצא: הקים ׳ אשר הקים וכן לעם עליה בעבור זה עשה יי׳ לי , והדומים להם שיחסרו שין או מלת אשד וטע' הקים כי הקבה הקים אותם תחת אכותם לירש הארץ כמל שאמר להם אתננה >הס יירשוה: תחתםיכמקלמם כמ5 שמ איש תחתי(; ידלתם, הרפאם כמו וימרח( על הסחק דחי j חרפת מצרים ׳ לפי שיצאות ממצרים והיו הבנים ם א ה ערלים כמו המצריים והעדלה הרפה כמן שנאמד כי חרפה היא למ: נלגל׳ נכפלה כ> הפא כי מן גללתי יאמח גלל לכן לרך לשון הקלש בשמלת הלקלחים יק הפע4 להוסיף בל אלת אל לגללע מממ כמו נח מן ינחמכל סמיאל ט מיי׳ שאלתיו ונס להפך סלל

האלתילת כמו יעבץ p עצב:ק י ה ויאכלו מעבלל האלץ ׳ מ אכלל מצות לקלני ט החלש היה אסול להם על אחל הקלכת ה העומל כששה עסל כניסן > ואפילל למצות מצה אסול מן ה החלש שאין מצית עשה לוחה את לא תעשה אלא אם כן ה היתה כתוכה כצלה למאק היה להם ישן ממה שהי( תנלי גלים מוכרי׳ נהם(מלת מעכיל מלכיח שהוא מן הישן כי אמלל כי נקל עיכול הלנן שהוא משני שעכלה

ושנה הכאה נקלא תכואה: ממחרת הפסח ׳ הלא ליל חמשה עשר כניסן ליומל כי ה

הפסח קרכ כארכעה עשר למחרתו הוא יום חמשה עשר לק כחמשה עשר יום לחלש הראשון ממחרת הפסח יצא( בני ישראל י• לישבת היק ממחרת׳ מאותו מחרת שזכר מאותו המס פסק המן כי לא המ צריכים שהרי אכלוו בניסן מעבור הארץ מצלתלקללי בחמשה עשר בניסן(לדברי לזלשאמח כיעל ? אכל( המן יהיה פי' ממחרת טל להל׳ יל כי אעפ שאכלל בטו מצות וקלוי לא היה מספיק להם מה שמצאג מעבלר האק(אלתו המם אכלל נס מהמן ללמחרת שהוא "יו כניסן אחר שהקרימ מהעומד(הןתח כחדש מצאל הרכה יק החדשלאכללזהו

שאמר(יאכל( מתכואת ארץ כנען כסנה ההיא: (יהי כהמת יהושע כיריחו ׳ כנמל יריחו ןמכאן סממזל שעמדה של עיר לימ כעיר שהלי יהושע לא היה כתוך העיר(אמר כהילת יהושע כיריח( ט נסעג מהנלנל אחרשנמול( שםהערלייועסו

ז ע ז ש ו ה ׳ י ש ר

ת ם;יח1ן ךכןמו בתריהון יתהון ד׳ « חס ו י וא י ל י י א ר יהושע גאר;_ערליז הי ז גד ה ב הו א 1 ו ח ך א ן ב ו תה י ו מרא למגזר ויתיבו כ מ ל ע שלימו כן במשךיתא עד ךאתסיאו ו באתךיהוהושע ואמר \\ לי יומא דין אעךירת ית חםוךי מעךאיא ך ת א א ך מ א ש ר ק מן כןךמיבון ו

ד יומא הדין ן א נלבלא ע ההוו ד ענ א ו ל ג ל נ ויקזר־ו בגי ישראל בא מ ו א באךבער־ז עשךא י ח ס ית פ

א במישרי יריחו ו ש מ ך ךחא ב י לא מבתר ע ר א א ד ר ו ב ע , ואבלו מן ו ר וקלי בברן יומא הדי א פטי ח ס פהי א מיומא דבתרו נ ופסק מא ל ן מעבורא דאךעא [ במיבלהוא ואבלו ג י ישראל מ ד לבנ ו ה ע ו הא ת ש ען ב ת ^\£>א ךכנ ר ל ל ע מהישע ה י ד הו א t והוה כ י ה ה

א ה * ו S j n ! י ה ו נ י r ביריחו וזרןף ע h b p ]

ז וחרביד־ת די ם לקבלי כ א נברא קפא בידיה ואזל יהושע לותיר־ז י ״ t של ־־ ז ^ ״ ;r • • ־ . ׳ • יל ־ •א ^ י ת א א נ ך ע ס מ ל דת ה י נאמר ל

א 1 נ ב ב ם לכעלי ד א» T T : י : ־:־־« ״

hn ם כ ת ם א ת ח ש ה ב י ק ם ה ה י נ ב ־ ת א ו

א מ ־ א י ל ו כ י ם ה י ל ר ע ־ י ע כ ש ו ה י

ו מ ת ־ ר ש י א הי כ י : ו ך ר ד ם ב ת ו א

ם כ ת ח S ויישבו ת ^ S ברי־־־הגוי

ה ו ה ר י מ א י : ו ם ת ו י ח ־ ד ה ע נ ח מ ב

ת ו פ ר ח ־ ת י א ת ו ל ם ג ו י ע ה ש ו ה י ־ ר א

מ כ ו ק מ ה ם א ש ר ק י ם ו כ י ל ע ם מ י ר צ מ

י נ ח י : ו ה ר ז ם ה ז י ד ה ל ע ג ל א ג ו ה ה

­ ­ ת ו S דעע*ו א ג ל ג S ב i ־ > T ^ ־ ^

ש ד ח ם ל ו ר י ש ה ע ד ע ב ר א ח ב ס פ הI ־ J r r r r : - . - v -

ו ל כ א : ר ו ח י ר ת י ר ו ב ר ע ב ב ר ע ב

ת צונעגיו ר ו צ מ ח ס פ ה ת ר ח מ מ ץ ר א ה ר ו ב ע מ

ת יל י ב ש : ה ה ר ז • ה ו י ם ה צ ע י ב ו ל ק ו

ץ ר א ר ה ו ב ע ם מ כ ל כ א ת ב ר ח מ ן מ מ הt ן ; t t? T:•• t; -I T • ןTTT j ' ־ -

ן 4 מ א ר ש י ' - < ר ^ ו ן ע ־ ד י ה ־ ־ א 4 ז

ז ך נ ש ן ב ע נ ץ כ ר ת א א ו ב ת ו מ ל כ א י ו

ת ר ו י ה הי ב י : ו א י ה ה

ננעעלע

ע ט *א נ מאריך סע "ל ומל

?׳ WD7׳

א דאןלייי בלאש>ן

כ ביזם השנ>ע«

כי

לה

״ ה נ ה ו ויירא ו י נ י ע ישא״ ו ו ח י ר י ג ב ^ ו ה י

ו ד י ה ב פ ו ל ו ש ב ר ח ו ו ד ג נ ד ל מ ע י ש י א

ו נ ל ו ה ר ל מ א י ו ו י ל ע א ש ו ה ך י ד י ו

: ו נ י ר צ ר ־ ם ה א ת א

והוריש יי׳ םלפגיכס; עד חיותם יא בטעם םאריך ומים נמסר בסדר תבא: לחדש בערב ד וסימ׳ נמסד נסדר בא: *דשא ה׳ חס׳ את וסיס' גמסר בריש סדר וירא;

לאמר כרעה הוציאם והם אינם יודעים שהוי דם מילה וכםמלו כימי יהושע וכא אותו הדם הוסרה איתה החרפה שעדיין ערכ רכ שעלה עמהם היו חוכים להם כך לרם ר׳ משה ה

הלרשן: גלותי י הסירותי כמו נל מעלי חרפה׳ לינלאתהאכןג ממחרת הפסח י יום הנפת העומ םהקדיכו עזמר תחלה למשכעה כאדל׳שמת משי שפסק המן היל מסתפקין עד עכשמ ממן שבכליהם שלקטל כשבעה כאדל שנאמר את המן אכלו ארבעים שנה להלא ארבעים שנה חסד ש שלםי׳ילםשהח תחלת ידידת המן בחמשה כסר באייל אמול מעת בחררה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו: ולא היה ן טעם מ

׳ ן עול לבני ישראל מ לפיכך ליאכלל מעכלר הארץ אס היה להם מן לא היל אוכלק יקה שהמן היה א מ ת ה נוח להם משל אומר לתינלקמפני מה אתה אלכל פת שעולין לפי

שאין לי פת חטין לכך נאמ׳לא היה עלל

וגל: כהילת יהושע ביליחל׳ מכאן לעיבללה של עיל שהיא מן העיל שאי אפשל ללמל בתיך יליחל:

הלמ אתה ׳ הלמסעלנא אתיתא j עתה

ג ב ל ר היום נללתי, הסיללתי מעליכם חרפת מצרים ירצה לפי מה שאחשלב בחלפת מצדים אמונלתיהםהנפסדלת כי ענק הפסח היה מביא ישל להעתק מהאמו«ת ההם כמל סביארנל בפלשת בא ואמנם אמל זה ט על עתה סלה זאת המצוה מהם לסכה שזכלנל ללזה סמך לזה שכבל עסל סם את הפסח ביל מם לחדש' בעלילת (אבשר שיהא הרצק בזה ההמשך לתאלת המםנל כי המצרים המפמצי כמן שאמר כתירה בפרשת הערמת כמעשה ארץ מצרים ונוי (לפי שהמילה

מכוונת להחליש כחזה האכל הלאמכלאל סכענק המילה תסלל מעליהם חלפת מצדם(יהמ מתל נלנריםכעניןהמשנל לאפשר שנאמר עללםהלצלן כזה שכבל הסיר מהםחרפתמצליםםהמאלמריםכי כדעה הלציאםלהרלנ איתםללכללתסלא להנחילם הארץ להנה כהמתם מתאחרים כמלכלאלכעים םנההיתה להם זאת החלפהp ואולם עתה ייעל אותם שככל ילשלאת האלץאחל םככלקיימל זאת המצלה ותסלר מעליהם זאת החרפה להכיאירהראסק הלא הנראה מתר לאם לא מצאנלהל לאחל ק ׳ הנה אמר זה לפי שלא הלתד להם החדש עד מחרת הפסח לכזה ראיה שמה םאמל כתולה ממחלת הסכת א הקודמים אשל הניע( אלימ דכריהם: ויאכל( מעכלר הק לא ממחרת שכת כראשית כמו שהיו אומרים הצדוקים שאם היה הענק p הנה לא ימלט הענק מחלקת אם סנאמל י נ יניפמ הכהן הרצון כ( ממחרת הפסח(ה(א י( כ שככר קרה אז שהיה פסח כמם השכת או כזולת יום הסכת(אס היה כזולתמס השכת הנה יצטרך לומר כי טש יהושע וישראל כזה יזה דכר כלתי איפשר ואם היה כסכתה לא היה ראןי שייחסה( אל מה שהוא במקלה אבל לאל שייחסה( אל מה שמא בעצם(יאמר ממחרת השבת כי הם לא עשו זה לפי זה הדע׳ מפני היות היום ההוא מחרת הנ הפסח אכל מפני המת( ממחרת השכת(לזה ה5א ממארשמה שאמ כתירה ממחרת השכת אק הרצין מ שכת בראשית אבל הרצת 3( ממחרת הפסח כי הפסח תקרא שבתק ז ח שלא ירלהמן אחרשמתמםה^הסככללקטיממנימהםהסטקלהםעל זה ה מ ללהמםהחמש׳עשר: (ישכתהמן ממחרת׳ הנה מצאמ כזה דעת לרמיזל קצתם א (עש( ממנן חל5ת ןקצתאמל( שככל ילל המן על היום ההוא(אחשוכ שאשל הכיא האומ שלא ירל המן אח׳ שמת משה k זה המאמ׳ הוא המתו מרחיק המק מסיל מהנכיא מיפת אחל מותי ולפי שזה המופת הנפלא אי איפסל שיהיה על יל נביא ז(לת משה חדיב מממ שלא ירל המן אתר מיתל לא הסכי׳ שהיה נעסה אח׳ זה על יל יהושע(אשד נר לנ( לפיה שהשלשנל מענין המלפתים כסיף המאמל הששי מספל מלחמות יי' הוא שזה המלפת שנעשה על יל משה בענק המן נשאל על המם הזה שאכלו מן החלש הלא תלאה כי מ ־ מיפת שמן המשחה היה נשאל תמיל כמל סביאלנל במקימל לממה שמלה על זה הלא אמלל לישבת המן >לא אמל ליכלה היק לזה ממה שמלה שככל היה יילל על הילם הזהץ יתכן זה: ק נזשכת וזה ממה שילדה שכל זה הענק נעשה על יל משה וככר ביארנל בספל מלתמג' יי' א ממל ט כתילה כשנזכרת ילידת המן זכר המן אכלו על כלאם אל א >יהי כהמת יהלשע כיליתל י לאלי שתלע שזה הענק היה כמלאה הנכלאה ליללה על זה מה שאמל תכף ליאמל יי׳ אל יהושע טהלא רתלק הלאית המלאך כהיךן לבהשתמס החוסים על מנהניהס להנה הרצון כאמרל ליהי כהיות יהושע כיריחל מחשכתל משיטטת שם איך יעשה להחלים העם הילשכ כה למפני זה נלמה לל לכל מעכיני המלחמה נראה המלאך כאילו חרכל של(פה כיד( ללזאת הסכה נכ שאל לל כמראה הנביאה הלכו אתה אס לצרינל כמנהנ הנלחמים וענהל כי אק הענק כמל שחשב אבל היא שר צכא, לנכיא מאת הסי לאמ ל( שיחלוץנעלו מעל לנלו כדי שירגיש כעני ן המקל׳ שהלא כל כי הלא קלש תהנמא יי' (השל היא הממונ להשגיח בישל ה(א אשל באמצעלתל יביא השם י

וענק

׳ ן ע ע ו ר ש ו ה ה י ד ר

ה רכך באתי(לא הפז כי שנאמ' אם אק פניך ש עתה באתי י לעזרתך אכל כימי מ הולט' וגוי: שר צבא יי' י ישראל שה(׳ כבא ליי' ומיכאל היה שנ ומיכאל שרכם: סוגדת

ו הפסת >כאו להם ליריחו לכבשה וחנו את פני העיר להקנה שלח מלאכו להראות ליהושע כדי לחזיןו לכבסה ולבשרו ונראה לו כדמות איש וחרבו שלופה כידו מורה על הגבלרהלעל הנצוחכמל שנלאה ליעקב אבינל לנאנק עמל לחזק( ללבםרל כמל סאמר לל ט שרית עם אלהים >עם אנשים לתלכל לכן בא ליהושע זה המלאך לחדבל

שלופה בידו כדמות נכנר מנצת

למסוגד׳כתרגומו ׳ אחייא בדסק לפרזלא ומתקפא כעברין דנחש: היובלים׳ אילים: במסוך׳ בתקיעה אחרונה בהאריך התיקע את הקול: תחתיה ׳ במקומה:

זהחלין תלך הי חס׳ בליש׳ נקריא וסי'של נעלך מעל תלךדיהושע׳ והס תכו לרגליך ישא מדנחתיך ׳ ונעלך תחלץ מעל תלך ׳ אס תשיב משבת תלךעשות חפצך׳ יטבעו בבוץ תלך ׳ וכל כתובי'דכוו' חסרי׳נםאpan נ מלא י עד אשית אויביך הדום; יוצא ט' מלאים בקדא׳ וסי׳ במס רבתאז: שופרות היובלים חד מן י׳ ב ל ר

V> ענת נבואיי אלהי) פועל דמיוני לאז הרגי' יהיש' כםזאת ההשגה היא הסנ׳נכואיי׳וזכר

_ משה ויין!׳ ספר שיריחל היתה ס געליו

ה י ה א י ^ ע ־ ר י ש ג י א א כ 1 ? • ר מ א י ו

ו י נ פ ־ ל ע א ^ ך ״ ל פ י י ו ת א ה ב ר ת ע, ג ר ה א ר ן¥ מ מ א י ו ו ה ת ז ר ש ־ ד צ ך א

ן הנכלא׳ שהניע לל כזה א ט ץ

ב צ ־ ר ^ \ ם א ף ' \ ת ב ע ־ ל ר א ב ד מץ ־ י . המקום לקלד שיתחיל . ״ 0 ־ י . ־ , ; י י ז ו

׳ נעליו י ה ^ ^ ה כ , ל 3 ע ך מ ^ ע נ ־ ל ע ש ש ו ה ; ־ ל ה א ד ו ה י

ד מ ה ע ר ת ר א ש י ם א ו ק מ י ה ך כ ל ג :חס׳כלי*׳ ר

: ן ע כ ש ו ה : ש ע א ר ו ט ה ף י ו ק לי ; /

י א נ י ב נ פ ת מ ר ג ס מ ת ו ר ג ו ס ח י ר י ו

א 1 י x י ן ב אי א ו צ ו ן י י 1 א ל א ר ש י

ע ש י ו ה י ־ ל ז א ו ו ה ר י מ א י ו ;

­ ­ ז ר א ו ו ח י ר י ־ ת ה א ר י י ב ת ת ה נ א ר

­ ת ם א ת ב ס : ו ל י ח י ה ר ו ב ה ג כ ל מr J-t ־ • : » • at\IT V : ­

־ ת ף א י ק ה ה מ ח ל מ י ה ש נ ל א ר כ י ע ה

ת ו ש ה ש 1 ע ע ה ת ת כ ח ם א ע ר פ י ע ה

ה ר ע ב ש י ו א ש ס י י נ ה ה כ ע ב ש : ו ם י מ יT : • ־ . ־ ־ ־ T ! ־ ־ J י- •

ו

סינרת למסינרת מפני יהושע«ישי ל ע כנייסראלכאלפןסלא >

ילכל א׳ לנא' מסם ללא ליכנס סם לזכר זה לפי שמזא׳ הסכה נצסלכו כהחרמת׳לזה המופת שהייםייאותל אליל הסם יתעלה כזאת הנכוא׳ י (הנה הסכים הסי ל לעשוי כל אלו המופתים עם ארון יי׳ להיישיר ישראל לשמור ולעשות ככל הכתלכ כל להיל אלן המופתים כזה האופן מהזרות כלי להפיל אימה על הנוים ב כשמעם אלו הנפלאות העצומות אשר עושה השי לישראל והיה זה המספר לשביעיות לל שהקיט העיר \' ימים (היו שם ז' כהנים ו!, שלכלל׳ הילבלי'וביל׳ הויט ז'פעמיי שזכרנג י הק

כמספר הזי שזכרנו בתורה כמו הםימ1ה נז׳שמטל׳לז׳שבתויםני'

וזי ימים ז' פעמים מי* f f i ימי הפסח לז׳ ימי סוכה )v h r pהנה הסכים השי 3׳)

שיעשה זה המופת כ באמצעל׳זאת התרועה הגדולה כדי שיתעוררו

ישראל (יקיצו משנת ז, י 7 ? : פ ל ל הרדמתם (יתנל א לכם ענק אל( הנפלאות חס׳ 6ייו

׳יו . . יזפ1י7יג> העצומללמעקיראלאתהיכה בקוזא-״^ל יי׳עסשיש לתרלעהי

הגדללה ללשם מענו כענק וה המופת כי הקול החזק יניע ה האויר תנועה חזק׳ אלא שלא יתכן שיניע מזאת התנלעיכמו זה הפועל

ח י ל ך ש א ל א מ נ א ארי א אמר ל והושע פל י נ ם יי בען אתיתי ו ך ן ל ן מאמר א וםניר ו ע ר י על א ה ו פ א ל ע

־ וישמח, ' • .V ״ ״ ן ן * • יה ן ל קמז׳י׳י ל עכם עבדי ל מ ה רבוני מ ליה מ־ ישיק וכל , : , \ • י ״ ]' ־

ח מן קדכש r03rh׳ י ל ש א ד כ א ל אמר מ וך ל ל ת ע ך מ נ הושע שרי סי יי ליהי עלו : ת רןאבם א ךי א ך ת ארי א

ע בן ו ש ו ה ; ד ב ע א ו ו ל!ךישא הלא ז ן דפר ת בדשי דא הו ויריחו אחים כ ך ן כ ן ש מ ח נ ומתכ׳פא ?:ע^ךין ךד ב ע מ ה ל נ פק מ בני ישראל לית ךגל א ש מ ל בנוה ל ל ע רת ך לי לןךבא ור \\ ?הועע חזי פ א ! t א מ ל ש בה כ ל יךיחו וית מ : ת בירך!ת ר י ך ס מ ךת ר : ן ו ר ח ס ת א י. ו ל י נבךי חא ב ך ן ל בברי עבדי נ א ב ת ך ן ר

ו לסל/«

וסע דנו

•ל• •נ• $

נול מל

ייעיי יוד

א כדיי !שבעה ר א ח נ מ r קרתא ז v אקיף . . . . י .- T :־ T ••״ י קד מ ומני . : " ־ ־'־• T ־ י

ן ו ר א י ה נ פ ם ל כ י ל ב ו י ת ה ו ו ר פ ו ש ^ ^ ^ ^ א יומין*. ^ ת ד ש ב ע תר י ע ה ־ ת ר ' א ו ב ס י ה ע י ב ש ם ה ו י ב ' ו 0 , " 5 ^ י ' י פ ו א ש ע ב א !סבון ש י נ ה כ. . . I I . ^ , l ' י _ ' א <־ י מ ו י ב א ו נ ו ךקרן דכריא קרם ארו ע ק ת ם י י נ ה כ ה ם ו י מ ע ע פ ב . : י ש ׳ ••־ י י י ״ ־ »••־.•••• • :

' י ; : • o ׳ ־ : v T י׳ ; ־ : j ע י , . ׳ ב א ש ת ר ה ית ק ר ח ס ה ת א ע י ב ן ה ש ר ק ך 1 ב ש מ ה ב י ה : ו ת ר ו ר פ ו ש ג ב נ , י י :•ivU יי: ל י י י \ י ה . : ׳ י • ! ץ י } - . י א י ר פ ו ש זמגין ובהגיא יתקעון בל השופר*5 ו ן ל ־ ת ר ם א כ ע מ ש ל ב ב ו י ה ° ך % ' ; ? ^ ר כ ד ן ר ק ב ד ג מ ב י ה ד " '

ה ^ פ נ ה ו ל ו ד ה ג ע ת ס ת ; ; ה ־ ל ^ כ י ר ; Z\l<f פךא י:בבון ת Tקל שו ר : ן ו כ ע ס ש מ ב

ש י ם א ע ו ה ע^ ה ו י ת ח ר ת י ע ת ה מ ו ח

־ ל ן א ו נ ־ ן ע ב ש ו ה ; א ך ק : ד ו ך ג נ

־ ה ר ו א א ם ש ה ל ר א מ א י ם 1 ב י ג ה כ h ה n M

יובליו

שא1 ם י כ י נ ה ה כ ע ב ש ת ו ר י ר ב ן ה ו ר א

ן ג ר י א נ פ ם ל ״ י ל ב ו ת י ר ו ר פ ו ש ה ׳ ע ב ש

ו וסיבו ך ב ס ע ע ה ־ י ר א י ו ר מ א י : ו ה 1 ה י

ן ו ר י א נ פ ר ל ב ע ץ י ו ל ח ה ר ו י ע ה ״ ת ר א

־ ל ע א ש ו ה ר י י מ א י כ ה : ד ה ד ו ה י

ה ע ב ם ש ם נע*אי י נ י כ ה ה ע ב ש ם ו ע ה

;יהור־ז י 0 נ פ 1 ם ! י ל ב ץ ה ז ר ר ו ך פ ו ש ׳

ת ר י ך ב ק ר א ת ו ו ר פ ו ש ר ב ^ ק ת ו ו ר ב ע י

יה^ה

וי^מי

ם ן ה י ר ח אIV ••ן;־•

א ר ו א יבבא רבא ייפול ש מ ל ל כT •} t - t t - r r -

pת רםק ד ת ו ח עלע ת י ! א ו ת ך ק ךא ר ק חת 1 ו י א ^בד לקבל מ ען ו אמר לח א ו ״ י נ ה כ ר נון ל ןהושע בא ^ ש א דין ו מ י ! ת ארון ? ר : ו ל ו טא » ך פ 1 א ש ע ב א מ^לון ש ^ ע ן כ

א ך;י 1 נ ךכןךן דבריאלןדכש ארות ו ו ואקיפו י ר ב ע ^ א מ ע אמר ל ו ?ןרתא ומזךזי דוילא_יעברון הןרכםר יהושע מ ד א דה ב הו : ו י י ך א נ ו ר אא ע ב ק ש ב ס א נ י א ושבעא כהנ פ ע לא נ ו ר א כןךם א שופךיא ךכןרן דבךיק ותקעין בש1פ_ריא וארון ך ב דיי ^

ן ן ל בתריהו י ז א י ח א מ ^ ק

נריש האי חינורא בערך שק יי בשמעכם י״א סן ד׳תגעא משגיא וסיםינםםר במסדה רבתא דאםדתא) סלק כתינ ב' וקח כ' וסי' נמסרה רבתא ן

והוא םאמל ליהושע ראה נתתי בידך את יריחן ואת מלכה:

(״חמר לא י כלומר איננ( כימ שאתה סכור איש כא להלחם

אבל אני מלאך יי׳ תה( שאמד של צבא יי'שר צבא(ת מעלה(מנ1ה כמי שני על מיכאל השר הנדול ולפי נדולתל(קדושתו נקדש ה המקום שנראה מ ליהושע לפי׳ «^מר קדש ה(א: עתה באתי י כעת שראיתני מה שאי׳ כן בבש נדם תה להחזיק כלב( כי מלאך הלא ליש מ דדם כי כא להפחיד׳ על ככ1ול תורה לעל שכסלל הילם שעכל תמיל של כק הערכי' אמל לל יהושע על אתה מהם כאת אמר לל עתה כאתי כללמד על בטיל תלדה שאתם כגולים עתה מיל לילן יהושע כתי'העילק שלן בעומקה של הלכה לזה הדרש רחוק כי אק סעת המלחמ' שעת תלמוד תלדה לעול ט כסיק לילן יהושע הוא רחוק מזה הפרשה כי הלא כמלחמת העי לעלד כי כלתכ הדלש הזה 0עה כפסלק דלן כי שני פסלקים הס לילן י יהושע סופל כתיך העם והפסוק האחר לילן יהושע כלילה ההיא בתיך העמק (יש בל דרש אחר עתה באתי עתה באתי שני פ כעמים אני הוא שבאתי בימי משה לכך שנאמד הנה אנכי שולח מלאך נלאה אותי ולא לצה שאלך עמו שאמי להקכה איני הפץ אלא כך מיל לפל יהושע אל כנין אלצה: אל פצי( י כמו

על וכן אל ההרים לא אכל: ויריחו סונלת ומסוגלת, סלגלת ^נשיה כתוכה שלא יצא אדם' העיל ומסוגלת שלא יכנס מן לדם כתלכה לפילוםל כסלפל א ק תצא לאק בא או כפל סיגלת « נמסינדת לרכ הסגירה כמו ש שאמר התרנוס אחידא כלשין וכוי: ויאמר יי׳ אל יהושע ׳

עי המלאך הנראה לו והוא נקל בשם יי׳ השולח אלתל pj מצאנו כמלאך שנראה לנדעלן ויאמל אלמ יי׳ כי אהיה עמך ליאמרו ל/ל כי שמי כקרכל אד שמעק כן לקיש מלמד שהקבה משתף שמל על כל

מלאךלמלאך: נכלריהחיל׳ פי׳ אנשי יריח? למלכם לאעפ שהם נבלדיהחילנתתיםכידך: הקיףר׳ נכתכ כילל כמל אם אתהעי היה כחירק לאף על פן שהלא כצלי

וכן לתנדלכני ישראל יגיל לכל : כה תעשה ששת ימים י אק לשלאל טעם לסכלת הנפלא שתפלל החלמ החזקה תחתיה אם לא יחזכר לזה המופת להנה צלה אלתם הכולא למה היתה ההקפה הזאת וטעםשכעה כהניס(שכעה שיפחת(םכע יה5שע שלא יליעל ללא ישמיעל את קולם עד היום הז כלי שלא ירגיםל כני העיראף על פי שהיה אפשל לשי לשמרם מזה על ללך הקפות ושכעה ימים ןנ1עם ההקפה כתלועה להבהיל העם אשל כתוך העיל(נפיל (ישליכו אבנים מעל הממה(ל הנה אק מדרך השי שיעש' המיפתי' לכנ1לה(במקוימ׳שאפשל כזולת מופת ק ט יי׳ נלחם לישb לא בח3כ;כחנית(מספל ,י' • המו א החומה תחתיילמען ילעג כל עמי ה

:ה ידוע סלדו אצל מכיני מדע(ק םכעה מזכימת וזי פרים n אלים והשביעי נכחד כימים(בחדשי׳ וכשני,: היוכלי׳ י האילי׳ וכלכד לזל אר עקיב כשהלכתי לעלכיא שמעתי שהיו קולק ללכרא יוכאל: כמשוך׳ כהאריך התקיעה: כשמעכם את קללתק כי אם היה ית(קרי ככף והענין אחד: ונפלה ח(מת העיר תחתיה ׳ יש לשאול בית רחב שהיה כחןמה אם נאמל כי נפל(נצלה היא וכית אכיה זה לא י ־ אותו הכתוכ(עול שאמר כא( כית האשה הזונה(הוציא( משם את האס' נרי כי הכית היה קיים(לא נפל אבל הנר׳ בעיני ט לא נפלה כל חומות העיר

הסב היא הנבחר

הסלפר׳ כתיכככ גס כזה היה מספד

מ לבית רחב היה כחומה מצל אחל שלא נפל למה שאמ׳ תחתיה לל שנבלעה iמקלמה נ ו^לא מה שהיה מן החומה את פני העיל ננל מחנה ישלאל נפל ועלו העם איש נז ופי' יהןשע והכהנים(קלי בלא("מ לפי׳ יהלשע: דהי כאמל י בכף: ק לזכלק הנס: ניאממ על העם י כתיב בו א ק ונל' ממנה מע« על פני ה א תחת ה

א מ ם ר ד י V נ ו ד ש ד

א ע ב יא נסיבו ש ד;י 1 ושבעא בהנא רןךכם י ר כ א ךנןךן ך י ך פ ו של ותקעין ז ן מי י ל ז א דיי א נ ו ר אן י ל ז א א ל י א ומזרזי ח י ר פ ו ש ברת דן אזיל י א ךב ט ב ש לןךמיהון ן

ך ו ״ ע ק ם ת י נ ה כ ה י ך נ פ ך ל ל ץ ה ו ל ח ה ו, ב ר ח א ך ן ל ׳ ־ ף ד ס א מ ה ת ו ו ך פ ו ש ה ךכ ־ ? ת א : ו ת ו ר פ ו ש י ב ע ו ק ת ך ו ו ל ן ה ו ר א ה

ו ע י ר ת א ר ר ל מ א ע ל ש ו ה ה י ו ג ם ז ע ה

א •ל!מיל ע י ־ א ל ס ו כ ל ו י ק ־ ת ו א ע י מ ש ת ־ א ל ו

• באשכקה ב י ל י א ר מ ם א ו ד י ר ע ב ם ד כ י פ מ

ה ? ר ה י ך ו ר א ב ס י : ו • ת י ע י ך ה ו ו ע י ר ה

ו א ב י ת ו ר ח ם א ע ף פ ק ר ה י ע ה ־ ־ ת ר א

: ה ד נ ח מ ו ב נ י ל י ה ו נ ח מ ה דiv 1 ;־ . • t- v־ r V -: 1ן ־-

ם כ י נ ה כ ו ה א ^ י ר ו ק ב ע ב ש ו ה ישבם י י וV.• ־ 1 :־ J 1 י ־־ : "V. : J־ ־ I•• A י

ם י נ ה כ ה ה ע ב ש י : ן ה ד ו ה ן י ו ך א ־ ת א

ם כ י ל ב י י ת ה ר ת פ ו ה ש ר ע ב ם ש י א ש נ

ו ע ק ת ך ו ו ל ם ה י כ ל ן זה{ה ה ו ר י א נ פ ל

ם כ ה י נ פ ך ל ל ץ ה ו ל ח ה ו ת * ר ו ר פ ו ש י ב

י | ך ו ה ה ו ה ן י ו ד י א י ר ח ך א ל ף ה ס א מ ה ו

ר י ע ה ־ ת א ו ב ס : ר ת ו ר פ ו ש ע ב ו ק ת ו

ג ב ל ר

נלהמ עוכרים לפניהם לפי שהיו בני גל נסרים(מכים י (בנ כן לאו י והחלון ׳ כי בזללע חזקה כמה שנאמר וטרף זרוע אף קלקל: (המאסף׳ שבט לן המסע אחרון(הנא מאסף את כל המתעככיס האחרונים: במם הטביעי ׳ סבת היה ג והית חלם׳ הקלס כי המם סבת קדש(לאל להילת קלס סלל הנסלל בלן(עכרתם

: ם י לסין מיס עמלא ׳ ויסבו את העיר ביום השני ׳ ויאמר ל ויבאו אחת ן׳ זקגין פתחין בקריא וסי׳ קח צנצנת אחת ותן שמה מ אבישי אל דוד ׳ ויחלק לכל העם לכל המון׳ ויאמר המלך גזרו את הילר הזה לשנים ׳ והנה ככר עפרת דזכרידז ׳ וסי׳ בלשון תרגום צלוחית מקף אבישי פלג פלגות עגילי ׳ וכל חקה מדה שנה תורה דמוי חמשת

א י ג ה א אזלין כןךם ב ל י ומזךזי הן ת ך א ךבי ט ב ש א ו ק פ ו תנןעי שק ל ז א א י נ ה כ א ו נ ל בתר ארו אזI • : T X T : - ; ־ ־.־ T י־ T א מ ן וית ע א ! ך פ ו ש ךתקעיץ בן א תיבבו מר ל הושע למי ד ! פקילא לפרק ת כןלבון ו ! ן ו ע מ ש א ת ל וא ד מ ו ד י א ע מ ג ת ן פ מפומכו

ן יביבו ותיבבון 1 מר לבו ךאיא דיי י.רת כןרת^* נ ו ר ר א ח ס א וא ת י ר ש מ א ועלו ב ר א ח מנ ף ז אקי

א ן ת י ר ש מ ובתו בע ש ו ה ! ם ד ק א וא נ א ית ארו י א ונטלו בהנ ר פ ע ב

והחלק ׳ פירשו בו שהם כני לאוכן יכני גל(חצי שבנו מנשה שעבר( חלוצים לפניי ומבואר הוא: אחיהם: תיקעו ׳ כן כתי׳ בדו ופירושו אסר תקעו והקרי הוא תקע והמאסף ׳ אמי בו התרגום סבטא דלן לפי שהוא היה אחרון כדנלים כמו שנחמד •עלי( מאסף לכל המחנות: הלוך ותקוע׳ אינו אומר על המאסף שהיו תוקעים אלאס יכהניא א כמו שאמר המתדנ אזלין ותקעי׳ כשיפריא : על יום אמרי אליכם׳ יש מפרשים כיע עת כמו יום צעקתי כלילה ואין צריך רק פירוש( כמשמעו הוא יום השביעי: (יסכ ארון יי' את העיר׳ פירו׳ יהושע הסב הארון׳ ארון יי׳ את ף ק אתהעיר! ה העיר פעם אחת וזה היה כיום הראשון(ראשון לימי השסע כך קכלג רזל כי כיום ז׳ שנלכדה יריחו יום שכת היה ןאף על פי שהלמ ושלפו בשבת מי שצוה על השב׳ צוה לחלל שבת ככביש' יריח( (כן כשאל עיילות שהיו ישר׳ צרים עליהן(אמר5 בקבלה עד לדתה (אפיל( בשבת (כמן סצוה נם כן להעלות עולות ב בשבי: הולך ותקוע׳ כתיב הולך לל שכמו שהיה המאסף הולך כן המ הכהבים תוקעים וקלי הליך שהוא מקור (הפילן׳ אתל: דשכימי כעלית השחל ׳ כתיבת וקלי ככף : כמשפט הזה ס כ שבע כעמים ׳ כמשפט הזה שעשו בששת הימים (הי( שבע פעמים עם ההקפה הלאשינה הזאת של יום השביעי לק ביום ההוא עשי מתל הקנוי כי הקיפנ העיל שבע פעמים: והיתה העיל חלם היא (כל אשל בה היא ס שלא תבנה עול (כל אשל בה שלא יהנה אלם מכל אשל בה ונלאה כי הקיבה אמל לו כן כי יהושע לא אמר דבל כזה מלמ ואף על פי שלא זכר זה הכתיב ימצאו. כמוהי רבים (לזליאמרו כי יהושע אמל דבל זה מרצומ (לא אמל לו הקבה אמל יהושע יליחו כבושה תחלה לא ק ישלחל נוציאנה תלומה כאשה הזאת שמפרשת חלתה מתחלת ע עיסתה מנוד אמר יהושע בשבת לכדנו יריחו ושבת קדש שנאמר

"לתס

הליוP

והנה צוה שיחרימג כל אשר בעיר ולא י יהנו ממנו כדבר כדי שלא יטע( ישראל כמה שיניע להם מההצלח׳ אחר זה וייחסוה אל מה שקנו משלל העיל ההיא לאולי יהיה זה סבה שיחשכל ש שאמונתם הית' טובה עד שנם מקניהם ו ונכסיהם מביאים ה

הנלחה למי שיקנם ולזאת הסבה בעינה קלל מי שיכנה יריחו עד שיניע הבנק ב בהמת כל כניו חיים ולא ישאיל( כהשלמת( כייאם צעיר כנמ(ידמ׳ שפעולות משכי ירית( ואמונתם המ יותר מ ממנות מפעולות שארנתם יושכי האק(אמו

ן י ל ז א א י נ ה כ א דיי ו נ ו ר ר א ת • ^ ־ • • , . ״ בt T ־• י 1 ־־ : ־ ״ * ־ * s ־ T •*ה ״נלחמש נ ח מ ו ה ב ש י ת ו ח ם א ע י פ נ ש ם ה ו י בת י ו ר ח ס א א 1 ו י ר פ ו ש ן ב , ותקעי א ״ ע ־ , ׳ ״ ־׳ 7 v־ : V ־׳־' % T ־ ־ J ־ ״ . ־א ד גא זמנ־א ה י תנ א ביומא' ' ת ר ם ק ז י ־ ב יהי : ו ם י ^ נ ת ; ש ו ש ש ה ע , כ ^ ט ^ א ת ו ש ד ב א בדין ע ת י ך ש מ ר ותבו ל ח ש י ך ז ד ה ו ל ע ו ב מ ב ש י י ו ע י ב ש ז ־ מהם רושם ולא מן ה ך

ע ב ה ש ז ט ה פ ש מ ר כ י ע ה ־ ת ו א ב ס י ו-JV VT ־ J T : • - ״ (י T V i T ־

ולזה תמצא שיכר נתקיימה כימי אתאכ אמר כיממ כנה תיאל בית האלי(צנה אותם שיציל( רחב הזונ' ןכל אשר אתה בבי'כאשר כסבען לה המרנלים י

(סכל

כי קדש היא לכי כל מה שככשנ( כה יהיה קדש שנאמר קדש ליי׳ אוצר יי׳ יבא (אף עפ כן היןכהמ ומניין שהקבה הסכים על י הסכים על ידן שנאמ׳ חטא ישראל ונס עכר( את כריתי(היה זה אחד מנ׳ שנזר( בית דין שלמטה (הסכים הקכה עמהם: כי החבאתה׳ כשני סימני נקכה כמו ישועתה עזרתה (כל כפל לחזק הענק כימ שפירש' כספר מכלל והכפ' הנה לפי שהחביאהפה: שמרו מן החרם׳ אותם ימ עצמכם ושמח איש את מ ס אחמ(מפני זה אמי חטא ישראל מפני שלא נתת עיניה' שלא יקתן אדם משלל העיל לכר : פ תחלימ(׳ כירלשל(לקחתם מן החרם: אלצליי׳יכא׳ כאהל

מלעד שהיה שם הקלש משלל מ מלין הזהכ שנתנל שלי האלפים

(המאלת: ויבא(

העיר אי היה זה לתת מירך לשאר הנלים

־ ת י א ב ב א ס ו ה ם ה ו י ק ב ם ר י מ ע ה & פ ^ ״ ה J ס ע

ם ע פ הי ב י : ו ם י מ ע ע פ ב ר ש י ע היתה לפי הנביאה הת ר ו ר פ ו ש ם ב י נ ה כ ו ה ע ק ת ת י ע י ב ש ה

: יי׳ י ־ ^ י ׳ i ; l : י י ״ י :־ י ו כ ע י ר • ה ע ה ־ ־ ל ע א ש ו ה ר י מ א י ו

; T T T v ״ "1ה ת י ה : ו ר י ע ה ־ ת ם א כ ה ל ו ה ן י ת נ

t : t ; • T JT : »S1־ :\,t V ־T ה ו ה י ל ה ב ־ ר ש י א ־ ל כ א ו י ם ה ר ר ח י ע ה

1 A T ••T/T : J' TJ • :־ T V ־ר ש א ־ ל כ א ו י ה ה י ח ה ת נ ו ז ב ה ח ק ר רjv r: t : • T - t I1 • זי; v , -

־ ת ר ה א ת א ב ח ה י ך ת כ ר מ ה ב ת א

ם ת א ־ ק ר : ו ו נ ח ל ר ש ש י ם א י כ א ל מ הv - I ־ : ; IT T /:• ו־ v• T .; - -

ם ת ח ק ל ו ו מ י ך ח ת ־ ן ס פ ך ח ה ך ו מ ר מ ש י

ל א ר ש ה י נ ח מ ־ ת ם א ת מ ש ם ו ר ח ה ך מ

ת ס ל • כ כ : ו ו ת ו ם א ת ר כ ע ם ו ר ח ל

א ו ש ה ד ל ק ז ר ב ו ת ־ ד ש ח י נ ל כ ב ו ה ז ו

ם ע ע ה ר י : ו א ו ב ה י ו ה ר י צ ו ה א ו ה י כ לT- I T V.T J- AT4•1־ T ^ -

ם ע ע ה מ ש הי כ י ת ו ו ר פ ו ש ו ב ע ק ת ר ד

ה ר ע ו ר ם ת ע עו ה רי י ר ו פ ו ש ל ה ו ק ־ ת א

ם ע ל ה ע י ה ו י ת ח ה ת מ ו ח ל ה פ ת ה ו ל ו ד ג'x X - - - T V ; ־ T 1־ ־ ־ t ;

s«1 יו ״ל : ר י ע ה ־ ת 1 א ־ a S n ו ד ג ש נ י ה א ר י ע ה־ / y',- •••• , -י• ^ ׳: •י •י י ע>ל? T

ש י י א ר מ י ע ר ב ש י א ־ ־ ל כ ־ ת ו א מ י ר ח י ו• T jv ־: t v ז;־—

ה • ש ו ר ו ש ר ע ו ן ק ז ; ר ע ו ר ע 1 מ ה ש א ^ ע ו

ה ביומא שביעאד־ז ד ו ה יומין 1 וא ואסחרו ך פ ו במםק ע מ י ך ק א וע ב ן ש י א הד ת ב ל ה א ב ת ר ן ת כ : ו פ י ק א א ו ה ד ביומא ה ו ח זמנין לה ד ו ה ; ו ן י נ מ ע ז ב ת כןךתא ש יא י נ ה תא תרןעו כ עי א שבי נ מ ז בא מ ע ע ל ש ו ה אמר ! א ו ח פ ו ש ^ נת כןרתא ״. ן י ב זי לבו ה יביבו ארי יה ב כל ר א ו א הי מ ר א ח ת ר ותהי ק

T . ־ : • T : V T T : \- - : י ה נדקיתא ת ב פו ח ד ר ו ח ם יי ל ד ק״ • T T : T: 7 1 r : | T :

ת ך מ ט ה בביתא ארי א מ ע בל ך א ו היד לחו א 1 ו נ ח ל ית אזגךיא ךי שא מ ל א ך מ ר ו מן ח אתון אסטםרא ותשוון מ ך ן מן ח ן ותסבו ו תהךמא מ ר ח שראל ל י א ד ת י ר ש ת מ ר י

T ־ , ־ • , T״ : T : ־ א ב ה ך כל בםפא ו : ו ה תי ; ן ו תעכר ון לןךם א ובךזלא קוךשא אנו ש ח ומני נא דיי יתעלו? ״• ש ך ק ר בית מ ת א יי לה הי פר^א! ויביבו _עמא ותקעו בשופךא ו!ביבו א ית כ־ןל שו פ ע ע מ ד ש כא ך ו נפל ש א ו ב א ר ב ב א י מ ע

. T ג־ T- xx- T f-הי וסליק תו ע תחו ל ב ת א א ו ת ך ק דה וכבשו בר לקבלי א ג ת ך ק ל י א מ על ךבר!ךתא ת כןךתא: ונמרו ית כ יאמר ר ו עד תו א ו ב א ועד ם מ י ל ו ע א מ ת ר ועד א ב נ • סי׳ במא נקי יהיה לביתו שנה י ונמסר נם בסדר בשלח: ולקחתם ו׳ וסי׳ נמסר בסדר דגש: העירה ט' בליש' וסי׳ ויקרעו שםלותם ויעמס י וירע העם ויתקעו בשופחת ׳ ונם אל אחת ׳ ויהונתן ואחימעץ י זאת קומי

׳ זבני עסק ראו דדה׳ העירה והקיאה; ם לכי׳ דשלח מלאכים אל אחאכ׳ דבאאתהםי

כל מיל

יל מיל בספל

7׳ מל

דרע ׳

ומל לישני מכל 3* cfjלפני 7

H לא א

ע 1 ש ו ה

ם זלתים(בלילה י (יבא( הנעלים המלנלים׳ כאן הי( $ליכק זימז(נעשו מעל הלאסון הי( כמלאכים ששמל( עצמן מן העב״לה עם לחב הזונה לכך נקלאן

ח ייסדנה (כצעיל( י מ ב שם מלאכים (לכך נקלאן אנשים מלאכים נעלים: ב בתחלת יסוד שיבנה בה ימות במ הבטל (יקבלמ(ילך על שימות הצעיל בגמל המלאכה היא הצבת הדלתות: עם בית

ק ד ר

?יבא( היעלים ׳ כל משלת ייןלא נעל (אפיל( יהיה זקן כמן יהושע בן נון נעל יאלו האנשי׳ מלגלי' היו נעלי יהושע או נעלי אחד מגדולי ישל׳: מחוץ למחנה יםל׳׳ הניחום מכחק למחנה עד שיתגייר( (ישומללת ישלאל(אחל שנתגייח ישב? בתיך ישראל כמ> שאמר ןתשכ כקרכ ישראל על היום ה/ה: החיה יה(שע ׳ שצ(ה לסמול

לה השמע׳ שנשבע( לה המלאכי׳

נ ב ל ר

והוציאו ו׳ בקראי וסי׳ והוציאו את בתולי הנער אל זקני ׳ והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער ׳ והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה ׳ והוציאו את רחב הזונה ׳ והוציאו אלי את חמשת ׳ והוציאו את הנדה מן הקדש» ויוציאו ייב בקריא׳ וסיס׳ נמסר בסוף סדר אמור; ותשב יכ וסימ׳ נמסר בסדר וישב; וישבע ד׳ וסי׳ נמסר בסוף

ב י. ולתרי? ך ח ם ד ג ת פ ר ל מ ח ור מ רת ארעא א ו י ל י א לאל י ר ב ג

וספל שכבר מעלן בני ישראל מעל בחרם וביאר שזה המעל ה היה שכבר לקח עכן מן החד׳ מזה החטא חרון אף על כני ישראל עם שמתו מהם שלשי׳ וששה איש לפני משכי העיר וכבר יספק מספק(יאמ׳ איך יתכן בזה כחק המשפט האלהילעמשעל חטא עכן בני ישלאל(כבר

זלא

ם י ש נ א ם ה מ ש ל : ו ב ר ח ־ י פ ר ל ו מ ח ו ־1:־ \ : • *,זו it •י •

; / ש ו ה ר י מ ץ א ך א ה ־ ־ ת ם א י ל ג ר מ ה

ו א י צ ו ה ה ו ד נ ו ז ז ה ־ ר ש א ה ־ ת ר י ו ב א ב: •AT ־ JT ־ IT |״ V

־ ר ש י א ־ ל ב ־ - ת א ה ו ש א ה ־ ת ו ם א ש מT -: T V ; T • fT T *T

ו א ב י : ו ה ם ל ת ע ב ש ר נ ש א ה ב •1י ־׳.־ *; • : - !׳י t- it ל־ ־ ת ר ו א א י צ ו י ם ו כ י ל ג ר מ ם ה ך ע נ ה ד

־ ת ר א ה ו מ א ד ־ ר א ה ו ד י ב א ־ ת א ב ו ח רv ;< t • t : t ־ t v: י• t

־ ל ת ב א ה ו ל ־ ר ש א ־ ל ב ״ ־ ת א ה ו י ח אt j • • I t r —. r * : t r -

ץ ו ח מ ם ו ח י ג י ו ו א י צ ו ה ה ר י ת ו ח פ ש •ליל מ

ש א ו ב פ ר ר ש י ע ה : ו ל א ר ש ה י נ ח מ לl: • T 1I" T J :IT ״ T : • /•• :־ :1־ י ל כ ב ו ה ז ה ף ו ס כ ק • ה ה ר ב ־ ר ש א ־ ל כ ו>" : T T ־ : I VJV I J־ AT ״ ־י T J ־ ת ר י ר ב צ ו ו א נ ת ל נ ז ר ב ה ת ו ר ש ח ג ה

ו כקלי

חס

־ ״ י * י J י צותה התגלה שלה יt ־ h י ת ־י־ ימית־ נ י ב ״ ־ ר א ה ן נ ו ז ב ה ח ך ־ ת א ,״הוזז: ן! ס על ton< ימי ד־־, * ה הח׳ ר ־ ר ש י א ־ ־ ל ב ־ ־ ת ר א ה ו י ב א

jt y; , v T v ~; T v ; t ^ • T ל % ^ ך ש ב י ר ק ב ב ש ת ע ו ש ו ז ־ ד י

ם י ב א ל מ ה ־ ת ה א א י ב ח י ה ה כ ז ם ה ו י ה• t : - ־ v t • ; ז >• * י • j -

: ו ח י ר י ־ ת ל א ג ר ע ל ש ו ה ח י ל ש ־ ר ש י א

זזה הספק בעינו יפול במה שזכרה התולהל עין אבות על כ ק מ כני׳ יעיל שכבר זכרו ירמיה(יחזקאל שכבל יגיע עת סלאיאמ׳ עול אבו׳ יאכל( כיסל(שני בניס תקהינה (זה סותל למה שזכלה ה התולה מזה בחק ה השם יתבל' ולא יתכן שנאמלסעלהעת ה ההיא יהיה נוהג השם

ת ר ע ע ב ש ו ה ע י ב ש י ל ו

י יהויה נ פ ש ל י א ר ה ו ר ר א י מ א א ל י ה הT : -1- ; • • t t A V ־

ת ו א ז ר ה י ע ה ־ ־ ת ר ה א נ ב ם ו ו ק ר י ש א» ^•T v tt | t < v ־ ;

ו ר י ע צ ב ו ה ד ג ד ס י י ו ר כ ב ו ב ח י ר י ־ ת ר ־ליל• •ל א

א פ ת ת ת א ו לבי יהושע עלת אתחנא : ן מ ת פימ־קיתא ואפיקו מו ח א ךכךמתון ל מ ה ב ל די ל וית ב

ת א ןאפיקו י י ל ל א א מ ; מ ל ו עלו ע ןת ר ה ד מ דת א י א ו ה ו ב ב וית א ח ךל ה וירת ב ל די ל ירה ב ה ו ד ו ה א

T - : T • X ־ : T א ך ב מ ן ו נ ת ש א ו ו ק פ א א ה ת י ע ר *

. ל . מ ו ד י ק ו ל j ןכןךתא א א ך ש א ף ת י ר ש מ לא פ ס ד ב ו ח ה ל בל ךי ב א ו ר ו נ בא יהבו ל ח ב א ו ש ח א ומאגי נ ב ה ד ו

; - ;־ TT: T T ־::T : ־ב ח א דיי ״. ו!ת ר ש ך ק ת מ ר בי ת א בל א וית כ ה ו ב ת א תא ו:ת בי נךקי פוו הושע ויתיברת בנ ם י כ ץ ה ^ ךי לת ת י ר מ ט ן ארי א ד יומא הדי ישראל עא ית ל ל א הושע ל ח י ל ש א ר י ד ג ז א

T T ־ ־. ־ \ : - : • T T-: • א 1 < ח ^

ר מ י מ א ל י ה א ה נ ך ע ע ב ש ו ה ואומי ית ם יי ךיקום ויבגי י ד ן י א ר ב ט ג י לה י ר ו כ י ת ץ־יחו ב ר א : ך כןךתא הם ד קי : הי ו ה ובזעיר בג ד נ ל ל כ ש !

ן א ה ש ד T T י

ה דיה1שע סעדי ; מרא דיי ! והוד• מי

י ה י ו

־ ל כ ו ב ע מ י ש ה י ע ו ש י ו ה ן ־ ת ר ה א ד ו ה י

ל ע ם י מ ל א יתב׳לענוש ה ע מ ל א ר ש י ־ י נ ב ו ל ע מ י : ו ץ ר א ה

ף ק חטא אמתם(אח׳ כך ב ז ך י ב מ ך ב ־ ן ן ב כ ח ע ק ם ר ר ח ב

־ ר ח י ם ו ר ח ה ך ה מ ד ו ה ה י ט מ ח ל ר ז ־:••-: -r­• 1>­ו v •• - r • t

: ל א ר ש י ״ י נ ב ב ה ו ה ף י א

ה ״. ר י ת ל ב ד י צ י יל גנל >rwf י ה סג י ע מ והוד• שr t : j• - ׳ ־•־י ־י: ־ ־ • T ־• T . ״,

'ל לסמי׳

ר ק ל ש א ר ש י י ושקןרו בנר ר ברמי ב א ונסיב עכן ב מ ך ח בדה מן הו י א ד ט ב ש רח ל זבדי בר ז• • T • t : • ; —.־ - • : -י א ך;י ב^נ ז נ ו א ורתכןיף ר מ ן ז ך

ל ו א ר ש י

, ׳ כמו שאמר רק רחב הזונה ונו (יש לפלם פזל החיה שנתן להם מחיה ממון או נחלה כמה שיחיו וזה( שאמ(תשכ כקרכ ישראל(זה5 הפי׳ הנכון(יש מ דרש כי יהוש׳ לקח לחכ לאשה וזה( החיה כי כמן שלא( שיהושע לקח לחב לאשי נדבקו בבית אביה מנלולי ישראל ואף על פי שכתוב בשבעהמ כי מ אומות לא תתחתן בם א לחב (בית אביה נכרים המ ב

ק (לא הי( משבעה מים א ב וים מי שאומד כי כשנכנסו מרנלים ששלח יהושע ביריחו נתניילה ועדיין לא נכנסו ישראלק וכל זה למי שאמל כי כתי׳ א ל

לא תתחתן בם בנמתן כתיב: את העיל הזאת את יליחן ׳ הוספת כיאיל (לזל פילשו שלא יבמ אותה (יקלאנ אותה בשם עיל אחלת(שלא יכנו עיל אחלת (יקלא( שמה ילית( ןמה מהתלים יהושע שלא תכנה עןל העיל ככל כתכמ הטעם כפסןק׳ והחכם ם ל והיתה העיל ח הנלול לכימ משה כל מיימון זל פיל׳ הטעם להיות המופת קיים שנפלה חומת עיל יליחו תחתיה כי כל מי סילאה החומה שוקע׳ק יתבאל לו שאין זה תכונת א כ בנין נהלס כך אבל נשתקע ב במופת: (בצעיל(׳ שימות( כל בניו מהבטל ועל הצעיל תוך ה/מן הזה מהיסל העיע על ה הצכתדלתיה: שמע5׳ והנפדל. עם בית קומע״כשקלאילח,

שמענו שמעז ט ה ב4רשת נדר וד וסי דחי יי׳ את יהושע י מאיץ רחוקה מאד באו עבדיך 1

ת: את שמעז רפו י ס 4חל מרדכי בבי סדר ויחי

v הע כי זה ישנה מנ מביאל הביטיל(בהיז הענין כן יהיה העיין בזה מי יתן (אדע ונאמר שכבד מתל זה הספק כשנאמר ס שהסם כלתי פיקד ע עין אבית על כנים כ בעצם כי זה יהיה עול, אבל אפשר מזולת עול ! . t

מ כי כמ( זה לא יהיה בו עול כלל(המשל מם חטא אדם למלכות וענשהו בדין לאביל ממונו הנה יגיע מזה עונש לבני( שיהיו מ א שימשך במקלה עונש מה לכנים כחטא ה עניים ולא יירםו דכר מנכסי אכיהם שיהמ עתידק לירםם וככמו זה אמר הנכיא אכותימ חטא( (אינם(אנחנו עונותיהם סכלמ זזה סלןלי חטאם היימ שרויים על אדמתינו יכה הי עונש גדול על זה חטאתיהםוצותה עם זה לשופטי׳ שלא יכו הרשע כי אם כדי רשעת( כמספר אלא כענק כן סורר ןמורה שישפטו אותו למיתה כעבור כי שערם באחרית( יהיה נבל(יהיה סכת זה כי הסם ית׳ לא יכייןה אל5 הייסורין על צד העונש שאם היה הענק כן היה זה העונש עןל כחק השי לל שיעניש החוטא יותר מן הראוי לכי מרי( אכל יכיא אותם על צל התזכחה ןההשנחה(אין ז עיל אכל הוא חנינה(הטכה המשל שאם לצה אדם לפלם כים עם סיילה מה והיה סיף השיילה ההיא לטכוע כים הנה אם יכיא עלי( השי ייסורים ימנעוהו מלכת כשיירה ההיא לא יהיה זה עונס אכל הטבה(חנינה ופן אם נסתבך אדם כעכילות סכוך מה והיה מפני זה מוכן להמםך אתליהן אם ישלח לו הסי ייס>לין מסל כהם כהמשך אחר הלע שנשקע מ הנה הוא מבואל כי יהיה ל( הטבה(תנינה ובכאן הותל זה הספק שיקלה במה שאמל׳ התולה שבע על חטאתיכם(מה שאמל השם יתכלך פוקד עון אכית על בנים י (אמנם מה שנשאל מן הספק הוא מה שנזכל מענק עכן שחטא ונענשו על חטאו לבים זולתו והוא שחטא >!א השינהו עונש מהשם ית׳ בענק ההוא(כבל באו בתולה ספזליס לומים לזה(:אמל בהיתל זה הספק שהחיל(הקבוץ המתאחל יתכן שיקלה מ זה בזולת עול(זה שכאסל היה החיל בכלל( כאופן שיהיה מושנח מהשם ית׳ השנחה שלימה לא יתכן שתאינה אלמ לעה(כאשל חטא אחל מכני החיל חשיב כחיל באופן שתסול ההשנחה האלהית ממנו מצד שהוא כל5 מתאחד ולזה יהיה משילת ונעזכ למקליס(לזאת הסכה קלה שמתי אל( הסלשי׳(ששה איש עם הייתם כלתי חיטאיס בזה(לא מת עכן כי לא יקלה לע מצד העזל ההשנחה האלהית תכף לחי שהוא לאוי סיבאהז לע(לפי שעכן לא שם עצמ( כמקים הסכנה לא מת מפני העלל ההסנחה ממט(אותם האנשים ששמן עצמם כמקום סכנה מת( מהם הלאויים למות לפי מעלכתם

אולם שינזק הקבק המתאחד בחטא האיש האחל ה5א מכואל(זה כי הקבוץ ההוא הוא כמן איש אחל ןהאיס

^ יזעזחו וחינם(חנחנו עונותיהם סכלמוזה שלולי חטאם היימ שלדים על אדמתינ ; ע ו ׳ ! ׳ ^ , 7 א י ״ 1 ) « ט י י עניים ולא יילשו לבל מנכסי הביהםשיהץעתילין סת על כנים לא בעצמות וככל יקלה באופן אחל סישיו מ אחלי הנקותימ מחטא ימשך ממנו שננלה מעל אלמתימ אילו היינו שם וכזה האופן יקלה שהשם ית׳ כיקל עון א עזנש מה לבנים על חטא אכותם מה אמנם יהיה כשחטאו האכות(המ הכניס א(חזין מעסה אמתיהם בידיהם מה שאם היו הם המתחילים כזאת התכונה הפחותה היי

ה הפחיתה כי אז שבה אליהן קנין חזק ילא מסל( אלא בשישינם עו מספיק כמוסלם עינם מתל קטן ממה םיצטלך כמיסלס כסהמ אכיתיהם כזאת התמנת ולזאת הסבה תמצא נם כן שיעדה התילה כאשל יעבח ישלאל על המצית ייסלם השם ית׳ שבע על חטאתיה> מ א (לזה יקלה ענםס מתל גדול מפני חטא ה

כ מ מ ר ד ע r ר ש ו ה י י ש ד

עם בית אין ׳ סמיך לבית אק יכן עם באל לחי לאי סמיך: מקדם ׳ ממזלח לביתאל זכזכרי סימנין אלה נראה כי עיר אחרת היתה ששמה עי אבל זאת היתה גלולה מהאחרת וידועה לפיכך נזכרת בכל מקום עס הא הידיעה ובעלי בני עמק היתה עיר ששמה עי כמו שאומר בירמיה שודדה עי: כשלשים ושפה איש ׳ אד/לזכות אברהם אבינו עמדה להם שם

עם בית און׳ אכל בית און: מקלם לבית אל׳ ממזרח לבית אל: על השברים׳ על דתברינון: ולו הואלנו ׳ הלואי נמלכנו לשבת בעבר הירדן מזרחה כארץ מיתון ועוג שנכבשה כבר: ומה תעשה לשמך׳ המשותף בשמנו זהו מדרשו (פשוט( ומה תעשה לשם גכולתך שיצא כבל ועתה יאמלנ תסש כחו: קים לך ׳

קם לך כתיב עמד י י י שמלתיו ו׳ וסי׳ נמסר בסדר עקב: וכל יושבי ח דסמיכי בקריא׳ וסי׳ וישמעו הכנעני וכל ישבי ׳ וקנינו וכל שהלי היו חייכק על התלם ולאp ישבי ארצנו׳ ויעל המלך בית יי'דמלכים׳ ואמרת אלהם שמעו דבר יי׳ מלכי יהודדז ׳ ואתהפשחור׳ כי הכו מהם אנשי העי כי אם ; יוכלו ייא בקריאה וסי׳ ולא יוכלו בני ישראל שלשים וששה איש אלא זכר להם ם ז ח ם ׳ הרים רעשו ממנו מ חמס לבנק ׳ כי אתה שלות מי הקבה זכות אברהם שכנה שםי! מזבח שנאמר בית אל מים והעי הושע גבי ח י ל ק וח מקדם רבן שם מזבח ליי׳ וכף ג ד מ ת און מ מיריחו לעי ךעם, בימר סק, כשלשים כף השיעור ׳ וים מרזל ן למי ו אמר לה ל ו רת א י לב

^ וכןליקו נברמ* ך רת א לו י ואליע ש ו ה : ת ו ואלילו ית עי ״• ותבו לן א בתךי מ ל ע א משק ב ה ל ואמרו לין י א אלפ ת ל ת ן גברא או כ י פ ל אה עי ל^י* ר א יסקון וימחק י ר ב גא ארי מ ל ע ן _ירת ב מ ת ש ל י תרגא מ ן י. וםליקו מן ע ו זעיךין אנא ר ב ן נ י פ ל א א ת ך ל ת ן ב מ ת לשי עי 1 וקטלו ם אנ ד ואפכו קא ת ש ן ו י עי בתלתי ש נ ן א ו ה מג

־ בני ישראל להלחם מאיתן מקים כןךם 5 א וךךפונון: ר ב נא ו לדפים עד השברים ישם הכו נ ת ח מ ן ונ1חונון ב ו נ ךתברו

שאמרו שהיא כף הדמיין כי לא הי( שלשים וששה אלא יאיר כץ מנשה הכו ששקול כשלשי׳(ששה איש והוא ריכה של סנהדרין (יש דרש כי הקבה אמר ליהושע אתה לנחיל כשתהיה עמהם אבל כאן שלא היה עמהם נכשלו ואחר שהכתיב אומד הטעם כי כעבור העון של החרם נכשל( אין לנו לכקש טעם אחר: לפני השער עד השבדים ׳ חסר מם השמוש ומשפט( מלפני השער כלומר מלפני השער שבאו שם

ב נ>סי0 ינים

ב אמה

־ל ־ל

ו כספ

כ לסמי

אמר : למה העברת ׳ הא נקוד׳ בצרי ל ךיישיהון ן ו א ע ך פ ואםיקו עה (העין כשיא ופתה שלא כמנהנ מ ל ם ב י ה ל ל בעותי יי א ב יהושע קא ^ כי המנהג ההא בסגול(העי! ^ ^ ^ *

א ר י א ב נ ת ר ר י ס מ מ א ל נ ד ר י ־::S T ״ : ־ TTT ־ ־

א ו נ ת ו ד ב ו א דאמוראד־־ז ל

כשיא• אי בסניל (בא כמיהו כלה בחכה העלה: ימהתעשה״ כצרי השק שלא כמנהנ וככל בתכנו הדומים לי כספר מכלל׳ ופירוש ומה תעשה לשמך הגדול שיאמרו הנוים מבלתי יטלת יי, והרי שמך כאילו נתמעט אצלם: למה זה אתה נופל על פניך׳ על

ולוי פוןן א נ ך ך י א ויתקנא בעברא ד ג י דשךר ךאחזרו ת מר ב ה אי י מ נ בבעו אדם בעלי ד ק . ך פ ה מ ן ל ו שראל קללה יבל אי ו ענ ן כנ ן 1 משמעו הו ךבבי

א וישי־גזן דרך מה תצעק אלי כלומר אינך נ ל ן ע ח ח ת ס יתבי אךעא ךד י ב ע ת ה ר ד מ א מן ארעא ו נ מ 2ת שהושע א 1 ואמר יי לי ב ך ך מ ל ש בךיך פ ת רמי על א ן א נ ה ד מ ך ל קום ל

צריך בקשה ותתינה ישמידו החרס ואסלחלהם: חטא ישראל׳ (לא תאמר חטא בסגנה אלא ונם עכר( כריתי כי ברית נכרת׳ ביני ובינם כהר סיני לעשותם כ כל אשר צויתים ואמם וכן ה;א דקת ספר הברית ויקרא ב באזני העם והס אמרו כל אשל

לכר יי׳ נעשה ונשמע וצום מסה׳ נכיא מקלכך לכימ מפי הנמל מאחיך כמוני יקים לך יי׳ אלהיך

׳ל,פל להעכיר

לכו' כב

W01 ה

«} לסמי'

ל

לך מה שהתפללת ל לפני והזכלת ׳ לכל אח׳ עמלת לך כמחנה (לא יצאת עמהם (אני אמלתי אסל יוציאם ואסר יביאס כי אתה תביא את בני ישראל ואנכי אהיה עמך כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם אם תלך אתה לפניה׳ יכליחן(אס לאז לא י יצליחו ׳ דבר אחר

את, קום לך בסכילך ז להם לא אמרתי לך ל להקדיש שלל העיר:

לבתים

ג ב ל ר

והאיש ממננ הוא כמו אבר מאיברי האיש ההוא (כמו שכשיחלה אבד מה מאברי האד יזוק בו האדם ההוא

י נ ק ז א ו ו ה ב ר ר ע ה ־ ־ ר ה ע ד ו ה ן י ו ר ^ א ח י ש ) כ ^ כ כ כ . איש אחד מהקבוץ ה י ־ a v .vvt * t י• ־•••*־

: ם ש א ר ־ ל ר ע פ ו ע ל ע ל ה א ר ש , % ם י ק 3 ז ״ ע , 6 ה

ה מ ל י ה ו ה » אריגי י ה ה ע א ש ו ה ר י מ א י מ ו ת ו הקבוץ ובכאן ה

־ ^ א ה ז ה ם ש י - ת א ר ^ ה ת ך ב ^ ,

י ך י מ א ה ד ד י ו כ נ ת ר ת א ר ת ן ל ד ר י השם יתברך ליהושע ה

ר ב ע ב ב ש נ ו ו ואלנ ו ר־־ז ל ו ו נ ר י ב א ה י ל ן א י ז ף י ן ע להאבימו *יביא ה׳ י״^• : ע : J : ־ o *על הח0א לא השכים ־־יי־־ •־

ר ש א י ר ח ר א מ ה א י אדני־ ם : ב ן ד ר י ל ה ע

: ו י ב י ׳ א נ פ ף ^ ר ר ע א ר ־ ע ך י פ ל ה ג י •^ץ*״, •וילת הי׳יטא יit : /• ; • י v v V t : ־ r -14

ץ ר ז ^ י ד ל י כ , ו נ ע נ כ ה ו ך ע מ ש י ו

ך ו מ נ מ ש י ־ ת ו א ת י ר כ ה ו ו נ י ל ו ע ב ס נ ו

: ל ו ד ג ך ה מ ש ה ל ז ע ע ת ־ ה מ ץ ו ר א הIT - : • : ן ־1 ג־- I VAT T

ע ש ו ה ז ־ ל ה א ו ה ר י מ א י ו

ם י ש י נ ע א ש ו ה ח י ל ש י ו

ם ך ן ל ן מ ו א ־ ת י ב ־ ם ר ע ש י א ע ו ה ח י ר י מ

ו ל ע ר מ א ם ל ה י ל א ר מ א י ו ל א ־ ת י ב ל

ם י ש נ א ו ה ל ע י ץ ו ר א ה ר ־ ת ר ו א ל ג ר ו• T ־ - : T |:,-ו- AT T v'•*I . . _ .

ע ש ו ה ן ־ ל ו א ב ש י : ו י ע ה ־ ת ו א ל ת י ו

ש פ ע ה ־ ־ ל ל כ ע י ־ ־ ל ו א י ל ו א ר מ א י וT T T J- - T י• J ; ן -

ם כ י פ ל ת א ו ש י ל ש ש איו ב י ם א י פ ל א כ־ ע ג י ת ־ ל י א ע ה ־ ת ר ו א כ י ו ו ל ע ש י י א

־־׳ ׳ ־ : r , ״י s ^ ״ ; ה ן מ ט ה ע י מ ס כ ע ה ־ ל כ ־ ת ה א מ ש ׳

V" |T ־ : T T T V T T׳ y

ת ר ש ל ש י ה כ ר מ ש ם י פ ע ה ר ך ו מ ל ע י ו• t t t » I; v j • ־־ ן!-;

: י ע י ה ש נ י א נ פ ו ל ס נ י ש ו י ם א י פ ל א

ם ם י ש י ל ש י כ ע ה י ד ש נ ם א ה מ ״ ו כ י ח ו

י ר ע ע ש , ה נ פ ם ל ו פ ד ר י ש ו י ה א ש ש ו

י ל ע ב ם נ ך ן כ ך פ מ ל ן ח ז ח ן י ו ה קדלן אלי( משמעון והנה יהושע צוף ^ ^ ל ר ח ו ל ו י ה ר ן א הו דבבי־ ;*1 אותם(אמ להם שלא יקח( משלל 'T'״ ?" :

ם ן א י ממרי בסעךבו ף למהו י ס ו אא מביגיבון 1 מ ך א תשי צון ח ל

ל>

יחזק מה שאמרנו ס וישמעו שלא השיגם על זהנש כי׳ אם סור מהעו ' , י מ א , ן : י פ לר ההשנחההאלהיתמה שאמד ןלא אוסיף ל להיות עמכם אם לא תשמיד( החרם מ מקדככ׳ ויחם החטא לכלישד׳באממחטא ישראל מפני שזה ה

ל ק;מי א ישראל ואף.עברו ע ט ל קלש rb ן ח : ל ת ך י נ פ ־ ל ל ע פ ה נ ת ה א ה ז מ ך ל ם ל ק

ן מ ו ב י ס נ ף א ן י ת יךתהו ר י ך ק פ > ל ״סבלי! ך ז ף י ר ב ־ ת ר ו א ר ב ם ע ג ל ו א ר ש א י ט ח t t; t • ״ ; ־ t J : V : פסנ • •

אף מ ו י י ו ואף מ כ נ א ואף נ ? ך ס ח ר ן ר ה ך v מ w S ס ג ם ו ת ׳ א ת י ו ר ע ש א

^ ז י ל ק ל א ל ' י [ ״ נ ^ י א י ו . ע ס ^ כ ב ו מ - ע ם ג ״ ש ח ב ם ג ו ו ב נ ג ם י מ י * ק היה ״ ב ק ה

י ם כ כ ה י ב י י א נ פ ו ל נ פ ף י ך ס ע ה י ב י א

ם כ כ מ ת ע ו י ה ף ל י ס ו א א ם ל ך ח ו ל י ק

: ם כ ב ר ק ם מ ר ח ו ה ד י מ ש א ת ל ־ ס א העיר לכר(הנה עבח הברית ס שלקחו משלל העיר: (גם לקחו מן החרם׳ כל גם כא לרכות ופי׳ הנה כעבור החרם כאלו צום הנכיא והוא יהושע מצוה כלא חרם(אם עבר( המצוה עבר( ה הבלית כס כי בידםהחרם: (גם׳ כיאלולקחוכפלהסיאלא . ננכו היה כל כךלע אכלכסננבופלןילןתסמלהסתילמהבולא: (גם כחס(׳ או אולי הדנים אדם כדכר וכיחש עכן או כעמל שסופו לכחש סהלי כחס על סכקס מממ(כל זה להכחיש מתר כמו יהושע(אמר לו כני שים נאככודליי׳ז ונססמוככליה׳ם מלמל סעכל על ה׳ חומסי תורה: שאמל(הנה טמונים ׳ וכללס מה הס חמשה נ

ם ׳ ונלחמו אליךולא יוכלו לך ׳ ל לקום י אסחצס ולא יוכלו קום ׳ להונתן ואחימעץ עמדים י • m עמרים כ ונתתיך לעס הזה ׳ על מי אדברה ואעיח־ת ׳ לכן כה אמר יי׳ הנני מביא ר/ץת ׳ ונח עגלך שםחן י נעו עורים

ם ׳ מזם רבים לא יוכלו לכבורת; ד בחצות נגאלו ב

סיחקמ מי היה ה החושא במרל (יחס משפט הנורל לסם יתברך כאמת כחיק מטל את המרל ןמיי'

כל משפט? ׳ וידמי* שהיתה הטלת זה ה הנורל לפני יי׳ כמו ה הענק בהטלת הנורלק כימ א על חלוקת ה׳ שנזכר בזה הספר

(הנה הסכמנו שיהיה זה הענק על פי המלל לפי שהוא לעת לזל(ילאה שה(א האמת בעצמו שאם היה זה על פי נביא או שהי( נסאלי׳ בארים(תמי׳ לא המ צליכין לזה אבל יתבאר להם האיש כעצמ( שעש׳ זה י והנה יפול ספק מה כענין הנורל

איך יתכן שנאמר כו כי מיי׳ כל משפטו(הנה ענק משפט( הוא כקרי אלא סהיתל זה הספק לא יקשה עם מה שהשלשנו(ביאלנ( כספל מי כי כענינים אשד כקרי

סליל(הגבלה(אולם בזה המק(׳ לא יהיה זה הספק לוםם כי כבל היתה הטלתן על יל נביא לפני יי׳ כמז שזכלמ(עם כל זה הנה לאוי שנסתלל בהיתמ מצל שאל הערלותH z לא ב

ש ע r ר ש ו ה ק י ד ר

מ כי העביל׳ לפני האלון(הנלכד מ 5ךש התקדשו ׳ עני] זימון: אשל ילכדנו יי,׳ א יזוא שהיה הארון קולטו שלא היה יכול ל/וז מסם(עוד אמד( כי העמיד כל השבטים לפני האירים והתומים(אכני החושן היו כתיכיס כ5 שמות הםבטיס ומי שאבני כהה היא הנלכד(כהה אכמ של יהולה (לדעת המשפחית והנכרים עשו

לבתים ׳ יש כמשפחה אחמ הלכה בתי אבות ׳. לנבלים לראשי גילנלית כל אנשי הבית יבאי לנידל: תישי ישדף באש ׳ האהל (המטלטלין: איתי נאת כל אשר לן ׳ כדין המפידש למטה איתי יהבהמה בסקילה יהזקף שהיא על באש מיכיח שהוא נפדל מאותו שכן מצען מקראות שהטעם מחלקן כמל אחדי דרך מביא השמש שאחרי מופלנ מדרך

ה ארם׳ קם קדש את העם׳ קום רד ת קם ט' ראשי $סו׳ נקריא׳ וסי' קום התהלך בארץ לארכה ׳ קום לך פ לקראת אחאב ׳ קום לך צרפתזת ׳ קום ירדת בית היוצר ׳ קים לך אל נינוה ׳ וחברו ׳ קום כי עליך הדבר י קס קדש חסי: למחר ה׳ בקריא' וסי' נמסר בסדר וארא; ולשק ה' בקריאה וסי׳ ולשון זהב אחד חםשים שקלים ׳

יקרבק על ידי הטעם ו פתרונו הנלכד כחרם ישרף כאס הראוי ל לישרף כמו שמפורש למטה: אותו(את כל אשדל(׳ כדין האמול למטה (זה מקר׳ קצר (דומה ל( כל מכה יכוסי(ינע כצניר לא פירש מה יהיה ל> (בלכדי הימים פירש (היה לראש אף כאן לא פי׳ מה יהיה באותו (כל אשד ל( (למטה פי׳: (יקרב אתישראל׳ לפני החש) מקום שהשבטים כתובים ו

בקלפי על פי הנורל:

ו ש ד ק ת ת ה ר מ א ם ו ע ה ־ ת ד א ם ק ק

ל א ר ש י י ה ל א ה ו ה י ר מ א ה כ י ר כ ח מ ל•• J" V: T : - T J-AT T־ T : • :

ם ו ק ל ל כ ו א ת ל ל א ר ש ך י ב ר ק ם ב ר ח| t - j •• t : • : :ך ; •ו-

ם ר ח ם ה כ ר י ס ה ר ־ ד ך ע י ב י י א נ פ ל

ר ק ב ם ב כ ת ב ך ק נ : ן ם כ ב ר ק מ

— ! ש ט א ב ש ה ה ד י ה ם ו כ כ י ט ב ש לV — T ־ ״ TT : A" יי ^ ״

ת ר ו ח פ ש מ ב ל ר ק ה י ד ו ה ד ו י נ ד כ ל !

ה ד ו ה ה י ר נ ד כ ל י ־ ר ש ה א ד ח פ ש י מ ה ו• V: ; t : t:v ג ־ :־ • :T T

ו נ ד כ ל ר י ש ת א י ב ה ם ו י ת ב ב ל ר ק תw j w j 1 סתס^סויס - ,V :״ ־•'־־ץ־• ' י T J v ! י

ר לו הקבה סימן ס מ ) י ד 0 כ ל נ ה ה ; ה : ו ם י ר ב ג ב ל ר ק : ה ו ה י

־ ל כ י ת ר א ו ו ת ש א י א ף ב ר ש ם י ר ח ב

­ י כ ה ו י ה ת י י ר ב ־ ת ר א ב י ע כ ו ר ־ ר ש א­־ ץ v - t a ; ־ t ־

: ל א ר ש י ה ב ל ב ה נ ש עI•• t ; • ; VT T : /T T

־ ת ו ב א ר ק י ר ו ק ב ע ב ש ו ה ם י כ ש י ו

ט רפ

יג נטעמ

יל

למשפחות׳ כיי לגברים לאשי משפחות: תקרב לבתי'׳ לראשי כתי המשפחה: יקרב לגברים ׳ לאנשי הכית: ישרף באש אותנ (את כל אשד ל( ׳ לפי־שעכל בחלם יחלם כל רכושו וכני( ( ובנותיו הקטנים שהם בכלל מ ממונן אצל העונש (אם בניהם הי( נדולים הם כני עונש לפי ס

t א מביניכון מ ר ן ח ה עד ךתעדו ס א , ם ר ח , ב ל כ ע 5 ג ן י ת ש , ) א ל 0

ן ויהי ו כ לא היתה ל( ואם היתה ל5 לא ותתלןךבון ב־גפרא לשבטיד מן כןךם יי לקייב ח א ת י א ך ט ב ה ס ש נ מ ם מ י ל ע י ה ידעה דבר כ

ו ךמנ א ותימר אז מ ת ע : ן י מ ם ז נ ו הא ה ל ר יי א מ י בדגן א ר ר א ח מ ל

T T V: T: - T י• ־ !־ ״ ־ : "י א גך ישראל ל א בי מ ר דישראל ח

T •- T : • •T •י T : ־' י.־ T J • t ך ב ב י ד ל למילןכם כןךבם בעל ו תכ

1׳ שהשבט שחטא אבנו כהה(כהתה אבנו של יהודה: (יקדכ

ן אהד מ ז ־ ו י א ך ת ר י ע י ז ז ו מ * לא ד ת י ב ק ו ת ב ב ל ר ק לןךכם יי תם ?נ ?רתקרב ל ו ד ?I י ח א ת ך י ךא מ ך ה ד ב ח א ת י } ויהי ד א ח ב נ לr [כל ךיליד־ז n \ r v א ר ו נ יתוכןד בד ב מא דיי _ואךי ע ל ק; ר ע כ ארי ע

ר בישראל 1 ש א כ ל ד : T T - : י : T ״

רת א וכןךיב י ר פ ע הושע ב אקדם י ן

ד שבגיא ח א ת א י ו ה ו שראל לשבט י

ויספרו הצןיס

: י ג מ מ ד ח כ ת ־ ל א

את משפחת יהודה ׳ לנורל את׳ קרכ ראשי המשפחות אדם אחל מכל המשפחה והטילו גולל על מייפולואחל כך על כל כתי אכות של איתה משפחה (בא אדם אחד מכל כית אכ למרל (אחל כך באו כל אנשי א אותההכית: שים נא כבול׳ התחיל להוציא לעז על הנורל אמר לו בנורל אתה בא עלי אתה ואלעז ר הכהן נדולי הדור אתם ה הטל בודל על שניכםי •יי•» 0־י •י •־ דפול על האחד אמר A •י י ־ ו ־־> ־ ! :

ת לו שים נא כבול כ ר א מ ת ו א ז כ ל ו א ר ש י י ח ר ה א ו ה י ל' י " V T : / T י : י י"׳• • T: T 1־

ך בבקש ממך אל תוציא . ; נ ש ת ז ר ד ל א ל ש י ה ב א ר א : ו י ת י ש עי לעז על הנורלות שבו : V • ־ J V T ־ T ־ ־ * J " t ־ ' ; T

ק ליחלק: א עתידה ה (יען עכן ׳ לאה בני יהודה נאספי׳למלחמ'b ז , . • אמלמוטבשאמות r ! ו מ ה ׳ ולשון חכמים מרפא׳ וללמדם ספר ולשון כשדם: אני לכלי (אל י ת ו נ ו מ ולשק עלגים תמהר לדבר צחות׳ ולשק ת כמה אלפיםמישראל! כזאת וכזאת עשיתי י נם בחרמים אחרים בימי משה שני והחרמתי את עריהם: (ארא כסלי י התכוננתי כמה שכתוכ כתורה(אכלת את שלל אויבך: אדרתק ישראל א שנעל ׳ איצטילא למילת, ככלי תרנים שכל מלך שלא קנה ל( כלטירין כ לא נתקררה דעתו במלכותו שנאמ׳(אתן לו את ארץ חמלת צבי צבאמ מים(היה

למלך בבל כלמדן בירית( (כשהיה בא לכאן לובש אותה: וילןצ(

ה ד ו ה ט י ב ש ד ' כ ל י ו ו י ט ב ש ל ל א ר ש ת להורדה ״. ולןךיב ית זרעית ליל כעניין י י דב • ־V T ץ • ־ T•- ATT־V 'י!' : 71

ד כ ל י ה ו ך ו ה ת י ח פ ש מ י ת ר ב א ר ק י : ו

־ ת ר ב א ך ק י ף ח ר ז ת ה ר ח פ ש ת מ ר א

י ד ב ד ז כ ל י ם ו י ר ב ג י ל ח ר ז ת ה ח פ ש מ

ד כ ל י ם ו י ר ב ג ו ל ת ר י ב ־ ת ר ב א ר ק י : ו•• t •- a• t : ־ v ״ * t ״ \ ״ך •

ה ט מ ח ר ר ן מ י ב ר ב ו ד י ב מ ר כ ־ ן ו ב כ עJ" - • י T V : - י v S' ! ־ t It t

י נ ן ב כ ע ־ ל א ע ש ו ה ר י מ א י : ו ה ך ו ה ן

ל א ר ש י י ה ל ה א ו י ה י ר ל ו ב א כ נ ־ ם י 1 ע

ת י ש ה ע י מ א ל נ ־ ר ג ה ה ו ר ו ו ת ד ך ת וAt; - :־•־ יו -t • *t -iv j t v ־ ־־; ן אי כ ן ע ע רי ת א ט י ח כ נ ה א ד נ מ ר א מ א י ע ו ש ו ה ן •ל י י • לאפי , • -

M . - - י r f r w . ״ רת י כךק עבך ל וכדין ו א ך ש י ד

«י;יר הא ־ וי-*.•

ם כסות י ל ז י ש ' ם י ת א מ ת טיובד־ז ו ר ח א ־ ־ •י T ־j-;t : • S •.• י.- ו

ם נ י ל ק ם ש י ש מ ד ה ח ב א ה ן ז ו ש ל ו

שהרי הטמין אות׳ תחת הקרקע נמה שאמר ישדף באש כמו סנםלפה העיר שהיתה חרם כן יםדף העובי על התדם (כל אשר ל( שהוא חרס: (יקרב את משפחת יהודה ׳ הקריב שבט יהודה לראשי משפחות וזכר משפחה במקום שבט וקצר ל למםפחו׳ והכל לקצר כי כן דרך המקרא : וילכד את משפחת׳ זה לכד( (ילכד מן הקל הזרחי נענין זה (שאד (ילכד מן נפעל

(פי וילכד הארון לכת: לנבלי׳׳ % לאנשים לאשי בתי המשפחה:

וילכד זבדי י שהיה לאש בית אב(יקרב אנשי הבית וילכד עכן: בני שים נא כבוד ליי' ׳ בקש ממנו שיתודי* על עונו לשני ל לברים האחד לכפרת . עונו שתהא מיתתי כפרתו כהודאת(מכאן למדו שכל המומתין ו מנ מתידין (למד( כי כפר עוכל מדכתי׳יעכרך יי׳ כיום הזה כיום

ה נעכר (לח לעולם הכא הז והשני כדי שיודז כני ישראל כגורל א( כקליט׳ הארק ויאמממ לזל מ כי אמת הןא (כן א שחמל עכן ליהושע יהושע כנורלה בא עלי אתה ואלעזלהכהן ת ^ שנ* נדולי הלול אם אני מפיל מלל עליכם על אחד מכם הוא נופל אמל לו יהושע לעכן בבקס$ ממך אל תלציא לעת על הנוללותק ישלאל ליחלק כי עתידה א

׳ כמלל: וכזאת(כזאתעשיתי ניירושו לפניו ןאלא כשלל (ל*ל

דרשו כי מעל עכן כשלשה חרמים שנים כימי משה ואחל כימי יהושע שנא כזאת וכזאת עשיתי והתירה עתה על שלשתן ויש אומי בארבעה שלשה כימי משה חרמו של כנעני מלך עלל וחלמו של םיחון ועוג(חלמו של מדין ׳ בכנעני שכתוב בו (החלמתי את עליהם ׳ ובמדין שנתנו הזהב קדש ליי' ׳ בסיחזן ועינ אף על פי שכתיב בו מונו לנו אי אפשר שלא הקדישו מן השלל ליי׳ (אמת מפני מה לא נענש כימי משה על שעבד בימי משה מהם אמרו שלא ענש על הנסתרות על שעכמ ישראל את הירדן פירוש לא ענש כנלוי שנאמר הנסתרות ליי׳ אלהימ ומהם אמלו כי לא ענש על הנסתרות לעולם שנאמר על עולם ןעכשמ שנענש על הנסתלות כנלד לפי שלא הי( נסתרות שהרי היו מדעים בל כניו ובנותיו: אללת שנער ׳ כנד חשיכ שנעשה כככל הנקרא שנער(כבראשית רכה אדרת שנערד לסתינן זל לכ אמל כ ל לבי חנינא בל לבי יצחק אומל פרפלא בבלאה(עול כ

נ/יצטילא למילתא ושמואל אמ׳ אמל סלכלא לצליפאה: האהלי

רח ולןריכ אחד לת זרעית ז ^הוךה וד ח א ת א א ו רח לנבך; י_רת זרעית ז

5 . ל א j ר י י ^ ׳ ל ד '0 ת בי זבדי ן והריב :ר זבדי במאקלג& ד עכן בר ברמי ב ח א ת א ן

א ךיהוךד־־ז״. ט ב ש ךח ל ר ז בן ברי שוי ב^ן הושע לעכ ר י מ א יל א ר ש י א ד ה ל ם יי א א קד ר ק י

•• T : • : T T ־: T: t't: . Tlr: ה והוי כען לי א ך ו ת ב יןךמוהי ד ה ו

י \ א מכסי מנ א ל ת ך ב ה ע מר מ א ב עכן _יר־ת יהושע ו י ת א וא ה ל ת הןדם יי א י ב א ח נ בקושטא א

י ל ב י ב א אעטל ת ז ב ת ב ו י ז ח וף ס כ ן ד ן םלעי ת א מ ד ש3יר ו חן סלעי? ד חמשי א ח ב ה ך א ך לישנ ו

והנה היתה מצות השם ית׳ שהנלכד בחרם ישרף באס כי הוא ברור אצל השם ית שלא יפיל המרל כי אם על החוטא (עם כל זה מצאמ שהתחכם יהושע אל שיודה עכן זה הודם שפט( אותו בזה המשפט(אי אפשל שנאמל שככל עשה זה יהוסע כדי שיוכל לשפטי כדין ומפני שלא הי( שם עדים רצה שתהיה שם הודאת פיו וזה לשתי םכית הא׳ שמה שהניע ידיעתי כזה האיכן מהשם ית׳ הוא ממה שלא אפשל שיפיל כענינו ספה(לא מחלוקת והשנית כי אין להנדאת פינ מכא כזה המשפט כלל כמי שהישרס כפרסת מספטיס(לזה ידמה שככר היה זה הענק כאיפן שזכריה!ה יפיל כלי ספק על אחד מהם עם הייתן לכיתימ זל לוצה ממל שככל היה עכן(משפחתי מיניאין לעז על המלל כשהי( א(מלים שאם יפיל( המלל על שני אנשים צדיקים הנ כלתי חוטא כזה ולסלק זה התלעומת(המחלוקת שהיה אפשל שיתחדש מזה התחכם יהושע להשתדל סיספל עכן זה(כאשל הודה זה הענין סכל שככל שלח יהושע

מלאכים למצ( האהלה ומלה מה שזכל שכבל שלחם שם כמדצה כי יהושע היה ילא שימהלו אנשי משפחתו להוציא מסם זה לכמת קלון עכן: ןיציקים

ע ג ס ר ד ר

האהלי׳ כשתיילממתכמג(החצילהעלכךוהחמיםA: תחתיה׳ תחת האדרת: וירוצו האהלה ׳ טעם(ימצו לשמחה שנגלה עגן החלס על מי היה גישדאל נקיים ורכי׳שלמה כתכ טעם וירוצו שלא יקלימו שבט יהולה (יטלום משם כלי להכחיש המלל: ממונה׳ האללת: לשון הזהב׳ לל שבט זהב שדומה ללשון: ויציקלם לפני יי'׳ ויעמילום לפני יי׳ כלי

ע ח ש ו ה י י ש ר

שילאו אותם כלישלאל דלעז כת החרס ויזהרו מן החמדה ומן החרם (לול אמרו ויציקים באה יהושע וחבטן כקרקע לפני ' המקום אמר רסנו של עולם על אלו תפל רובהשלסנהדרי׳: את7 עכן בן זרת׳ סמך אותו לאבי ־ אביו לקצר כי זרח היה לאס 0ג מספת׳: ויעלו אותם עמק עכור ׳ היה A לומ׳ ויורידו אבל נראה כי היה הר בין המחנה ובין ה העמק ואמר יעלו כננל ההר

ועל לרך הזה וירד הסלע: וירגמו׳ ואחר כך אמד ויסרפו ואתר ויסקלו וכתכ אדני אכי זל כי דינם היה כשריפה כמו שכתוב ישרף כאש אותו ואת כל אשר לו(פי׳ דרגמנ אותן כשהיון מיליכין אותו לסרפה הי( חנמי ומשליכק עליו אכניס מלוכ ה כעסם עלי( (כשהין כעמק עכ(ל שלפי אות( (את כל אשל A (אח

כן (יסקל( אות( כאכנים כסוםp באבנים (הם שליפים (אחל הקימ( עלי( גל אבני׳ גדול להיות לאות׳ (לזל פירש(וירנמג אותו אבן הנא לבל( (יסלפו אותם

וירוצו האהלה ׳ שלא יקלימן שבט יהודה גיטלוםמשם להכחישם את המלל: ויציקום ׳ ואתיכונון ורבותינ( אממ בא(חבטן לפני המקום אמרלפנמ רבונו של עולם על אלו יפלו רוכה של סנהדרין: (את כנמ ׳ וכל ישראל׳ לראות כרידני( (מסלו מלעשות כמוהו: ואת שולן(את חמ(ל( י לאבדם כמה שנאמל(היה כל הנלכד

ישלף אותו (כל אשל האהלה ח׳ וסי׳ נמסר בספר שפטים סי׳ ד׳: ביום הזה ו׳ דםמיכי בקריא׳וסי׳ נמס׳בסד׳נח ־. ואת עמו ז׳דםמיכי בקח׳ וסי׳ נמסר בסדר בשלח; ואת ארצו ה׳ דסמיכי בקריא׳ וסי' נמסר בסוף סדר חקת התורה: וכל עם ז' דסמיכי בקריא׳ וסי׳ רקם יהושע׳ ויעל יהושע׳ ויבא יהושע וכל עם המלחמה׳ ויאמר המלך הגלגלה׳ וחרא והגה

ן ו נ ת ו ב ס נ ן ו ו נ ת ו נ ת ת ו ד י ל ק ת ק מא בגו ע ר א ן בומיךין ב ו נ א א ה ו

ח ו ד ת ו ח כספא ת י ו משכנא נ כ ש מ ן וךהטו ל נךי יהושע ^הזא פ ס כ ת ו ו י נ ב ש מ א טמיךין ב ה וא נ כ ש ו מ , ונסיבונון מג ׳ תדה תחול ת כ ו ו ל ת ?הושע ו ו ו ןאלתיאונון ל

•ל• •ל

•ל• •לם כ נ ה ם ו ח ק א ם ו כ ד מ ח א ו

T ־ : A״'t vit ״ץ ; ; r|T |t ; -

ף ס כ ה י ו ל ה א ך ה ו ת ץ ב ר א ש ב ב י נ מ ט

מ י כ א ל ע מ ש ו ה ישרה י י : ו ה ר י ת ח ה

ו ל ה א ה ב ד נ ו מ ה ט נ ה ה ו ד ה א ו ה צ ר י וtc it ; i r ^ l s 1 -A T v.t }•.־ T ! • ״

ד ח א ך ה ו ת ם מ ו ח ק י : ו ה י ת ח ף ת ס כ ה ו

י נ ב ־ ל כ ־ ל ן < * ע ו ש ו ה י ־ ל ם א ו א ב י וי 1 ; : כןךם ן ו מנ י ישראל ואתי ח יל קס׳לחס׳ בנ ק ת ״. ר ו ו ה י ! נ פ ם ל ק צ י ל ו א ר ש ת עבן בר זרח ולרה י : ע ש ו ה ; ר ב ד ו

א נ ש י י א וית ל ל ט ג ־ א וית א פ ס כ

ת ו י וך־ד ו רת בנ ךבר י א ו ב ה ך ךת ו י ר מ דה ולות ה רי דה ולת תו י בנל ה ולות ב י נ ת 37ניה ולות משכ ר דה ואסיקו כל .ישראל עמי ז ו די ךליר \ ואמר להושע שר עבו ן למי יתהוך יי ביומא נ ר כ ע י א נ ת ך ב ע . ת ד מא י נ ב א ב ל א ר ש ל י ן ורגמו יתיה ב הדי

T" י : ־ T : • T "T ״ : ־ ; ־יר ד ת וךא ב ואוקידו יתהון בנז ואיןימו א מ ב א ן ב ךךגימולתהו

^ כאש בממונו הכת(׳ מדכר שכך פ ן ב י ק ר ג ב ר א ו עלוהי תי $ נאמר A מפי הנבורה הנלכד כ י ת ן ן י ד י '

1 כחרם ישרף כאש אות( ואת כל: 1 : , ו י ,•• י ־י • : יא אשר A אם כן מה תלמוד לנמר י א הה ר ת א א ך מ א ש ר קן ז וירגמו אותו לפי שכשכת גנכ ד יומא הדי /נכור עא והוציא מיריחו והטמין כאהלו ל ל ו ח ד א ת הושע ל אמר יי לי וי ונסקל על חלול שבת ונשרף על י ת ^ : ך מ ר ע ב ר ל ב ת ת

7 (יל איליי 7נ«׳ כמד

־ל•'ל

ו dpכס; נל

׳ ו ־ל ל לסמי׳

ף ס כ ה ־ ת א ח ו ך ז ך ן ב כ ע ־ ת ע א ש ו ה י

­ ת א ב ו ה ז ן ה ו ש ל ־ ת א ת ו ר ד א ה ־ ת א וr : t t t I -1 : v ; vjv ־ it v ;

״ ת ר א ו ^ ר ו ש ״ ת ר א ו ו י ת נ ב ־ ת ר א ו ו י נ בT : T ; T V : T T

ל כ ־ ת א ו ו ל ה א ־ ת א ו ו נ א צ ־ ת א ו ו ר ו מ חT T : T: |T V .־ •C V : —.

ו ל ע י ו ו מ ל ע א ר ש י ־ ל כ ו ו ל ־ ר ש י א ־J •l־־ . A ״ V" י * • t ; v —.

לו: וילנמ( אות( אבן שחלל את השבת:

וישלפו אותם׳ האהל והמטלטלין: (יסקל( אותם׳ השול(הבהמי: תבזו לכם ׳ (אל

תחלימו השלל עול: על התיקנו אותם׳

לשין תיק שנוציאם. מ מתיק העיללישפיריל בלעז(יש לפותלי לשין נתיקה כמג התיקם

כצאן לטבחה: נהגרסתם׳ ותתרכון:

מים

i f V 3 3

ג ב ל ר

ויצקום לפני ליי׳ ׳

ה ע מ ש ו ה ר י מ א י : ו ר ו כ ק ע מ ם ע ת ה א כ w m ' ' כ ס ל י פ

־ ״ * י v נ נ - . ^ f • 1 ק ו :v ־ מענק מצוקי א ואפשר עוד שיהיה מענין יציקה (הרצין כזה שלשין הזהב היה ממין תיך האדרת ו והכסף היה תחתיה והיג בי מאתי׳ שקלים וכשהביאו זה אליהוש׳ וישראל הנה פשט א אותם שם כדי שיראה

שמעל בחרם (מנין שבשבת נלכדה יריח( שנאמר (יהי ביום השביעי (קבל( ל/ל שביעי לימי השבוע כמן שכתבם: כאשר עשית לילית( ולמלכה׳ כי הכלמ לפי חלב: תבזו לכם י ל ה כלומל זאת לא תהיה חלם כמו יליח( אכל תכזנ אותה לכם לכל צלככם שלא יכא ממנה אוצל יי׳: התיקמ ׳ שרש( נתק רל על שננתק אותם מן העיד כרדפם: (אתם תקומו מהאורב ״ ן אחדנ שם כמן מהמארב וכמוה( שם כזה המשקל מלרע (את המתל

החרממ׳ (יטעהו שורק: והגרשתם את העיר י את משבי

העיל תגלשום ותכלום: כתפשכם

מסרה המלך עמד על העמוד כמשפטח יהודה וחבחדדה׳ ש

ת י א ןקום םק לעי חזי ךמסך ב ך קדה רה עמי י א דעי ו נ ל דך ית מ ביד דת ״. ותעבי י ת אךע ולת כןךתיה דת ליךיחו ד ב ע א ד מ ה ב כ ל מ ל י ו לעת ו ר י ע ב ה ו ד א ד ע . ד ו ח ת ל ו כ ל מ ל וא ל נ מ ך ב ן ל ק ת ן א וז^זון לבוא 1 וכןס להושע ה ך ו ה א לכןךתא מי ק לע ס מ י כןךבא ל ך ב ע א מ ל ע כ וא ר ב ן ג ן אלפי בחר יהושע תלתי ו

א ו י ל י ל ן ב ו לא ושלחג בברי חין ו ת א מר חזו ך ד לקתהון למי ופקיא ן לרןךתא מאחורי כןךתא ל י כמגא ור>הון ר ח א ל ת ר ן מן ק תךחיקוא מ כל ע א ו אנ } ו א י ג ק ת ן ^ ו כלבי ר א ויהי א ת ך ן כ ךעמי גר;קרב לא ת י מ ך ן כ ב ך א ב ג ת ו מ ך ק .יפקון ל^ נ ר 0 גפוך ר!ךמיהון ן ויפקח ב ן

כ קמץ מדנייהס

ה ר ז ם ה כ ו י ה ב ר ו ה ר ה י ר כ ע ו י נ ת ר כ עAv- 1 ־ vt ־ ץ י ־ ^ • t ־--־

ו פ ר ש י ן ו ב ר א א ר ש י ־ ל ו כ ת ו א מ ג ר י ו> : ; I v v - • י• • t « j; T : • ־

W ! : ם י נ ב א ם ב ת ו א ל ק ס י ש ו י א ם ב ת א

ד ל ע ו ד ם ג פ י נ ב א ־ ־ ל ו ג י ל ו ע מ י ק י ו. T •ב• T T J-T - .— 1 -

1 ל ן אפיו ע ו ר ח ה מ ו ה ב י ש י ם ה1ה ו ו י הI" VT : T JT- V ־ A ־ - -I 1 ־

ר ו כ ק ע מ ע . א ו ה ם ה ו ק מ ם ה א ש ר ן ק ב

. ״ ת ו ז ה ם ו י ה ד ע

א ר י ת ־ ל א ע ש ו ה י - ל א ה ר ו ה ר י מ א א ף: ־ ן • ־ ••• K ־ : •י׳• הדבלי שהגלה עכן

ש כ ע ־ ל ת כ ר ך א מ ח ע ק . ת ר ח ת ־ ל א ק ׳ הנה ן ניקח את ע

י ת ת , נ ה א י ר ע ה ה ל ם ע ו ק ה ו מ ח ל מ ה נ ה מ ^ » י פ ס ח מ פ ס י

־• J־T r :״ A T T / , ־ T T 1 י . : נענשו בניו (במתיו ־ י

ך ת א ו ו מ ע ־ ת א י ו ע ך ה ל מ ־ ת ך א ר י ה ב ם ^ ^ ם ה ,

י ע ת ל ר י ש ע : ו ו צ ר א ־ ת ר א ו ו ר י עT T T • T : ! J " V K י

ו ו ח י ר י ת ל י י ^ ר ע ש א ה כ כ ל מ ד ו• T •1 >:־ T V ־: I- T : ־ :

ו ז ב ה ת ת מ ה ב ה ו ל ל י ש ־ ק ה ר כ ל מ ל וT :T VT ; V : J ו­ T T ; | - ־ :

: ת ו י ר ח א ר מ י ע ב ל ר ך א ל ־ ם י ם ש כ לT IV -:1־ - y יV.• T 1" : • A־י יי

ת ר מ ח ל מ ת ם ר ע ־ ל כ ע ו ש ו ה ם י כ ק י ו

מ כ י ש ל ע ש ש ו ה ר י ח ב י י ו ע ת ה ו ל ע ל

ם ל נ ח ל ש י ל ר י ח ה ° י ר ו כ ש ג י ף א ל א

ם ת ו א א ר ר י מ א ם ל ת ו א ל ה ״. ד ל י ל

­ ­ ל א ר • י ע י ה ר ח א ר מ י ע ם ל י ב ר א

ם כ ת י י ת ר ד ו א ר מ י ע ת ר ־ ־ ן ו מ ק י ח ר ת

ר כאכמצע!׳ ש ם א ע ה ־ ל כ י ו נ א : ו ס י נ כ ם נ ב ל נדגל לה(מ׳ שלא מת ה כו א צ י ־ י ת כ ו י ה ר ו י ע ה ־ ל ב א ר ק י נ ת ש א מ ן . ם ^ ' °

. t t ״ a-t ־ וישלמ אותם כאס נ ־• •־ו־; יו נ ס נ ת ו ו נ ש א ר ר ב ש א ו כ נ ת א ר ק ל

ח

ו חס כשע

וילמה אם כשנאמל שככל היו קטנים(הין בזה במכסת קנינו ס שצוה השם סיאבלן או שנאמ שלא הובאו שם בנמ ןבנותמ ל זכלעס להמיתם אבל ללאותע המשפט כדי םיוסלו

י

די7ש '}ס ' סלק לגלגלי ו

׳ םכמ( זה הפועל ה ג ל ׳קייס מh המנ(צ׳ לא יעשן(ממה : 3

סמלה על זה שככל אמל אתל זה דלנמו ו/גתן כני ישלאל אכן ויקימו עלי( גל אכנים

פסו >1ו

ויסקל( א(תם כאבנים״ ז ן י מ ז י ו ר א א ת ר ן ד יתהון מן כ ו ג ד ךג ו «׳יעין• •ל ע נ ק י ת ר ה ו ע נ י ר ח ו א א ע י : ו ם ה י נ פ ם ל י י ז שכ אל הכעלי י

לןךמיהק ״. ??י״? יהוש סלק לגלגלא וסריס מלכא ; ׳ וגפוך ס ת ל : ז ם ה י נ פ ו ל נ ס נ ה ו נ ש א ר ר ב ש א בן ית גןךתא וחמאנברא: תססו כ וחס׳ וסי, ם ר ת ת א ו נ מ ב ה מ מ ו ק ׳ . . _ ״ ת ' ׳ • " . v ־,8lv %\ ג AT־:־־4: :

! ז חראתקמ עי י .י ־•״י י ( . . . • : ! ; ם כ ד י ם ב כ ־ ה ר ה א ו ה ה י נ ת נ ר ו י ע ה

יוכללו יחד בזה העני ן האדם ןהבעלי חיים והנה זכל שאחל זה שבה ההשנחה האלהית על ישלאל ומה השם יתב, שיעש( מלחמה בתחבולות עם אנשי היעיל לפי שכבד היה אעשילהחלימ׳ כזה האגפן בזולת עשיית מופת אחל כי הם יסכימן לצאת מהעילללליף אחלי בני ישלאל לפי שכפעם הלאשוכה נצחום(הנה השי לא יעשה מיפת ללא צורך;

H 3 ג לא •

כאש אחר שסקל( א איתם כאכני׳(לא כלל יחל סקילת הכעלי הק חיים עם סקילת ע

שהיא מביאר שלא

ע ע ח ר ש ו ה י

, שהעי מקלם לבית אל וכיתאל מיל לעי? דלן יהושעבתוךהעם׳ להיות מיםלעי נכון בהשכמת הבקר: ויעל הוא ׳ כמו שאמי לו המיןו׳ אם הוא עוכל לפניהם עוביין ואס לאו אין עוכלין: רקח כחמשת אלפים איש ׳ אולכ אחל אולכ אחל קלוב לעיל מחכלנ: וישימו העם ׳ שימה זו לשון הזמנה המוך לחומה להלחם כמג שני ככן הלל כמלכים

וישלחם ד'וסי'דשלחם יהושע דלכו׳ ויקס יהושע וכל עם׳ דשלהסלבנונה׳ דקת אשא את כל: סימן קדמי וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העם ׳ תנינא וילך יהושע בלילה הוא בתוך העסק ואפס אל עם עסקי:׳ ויצא סיחק לקראתנו ׳ וגפן ונעל דרך הבשן׳ כראות מלך העי: ודא הוא וכל עמו ד׳ וסי׳ ויפנו ועלו

שימו עלהעירויסימו:מ ר א ת א ׳ ו אתעקט ו כמו ויעקכני: וילך יהושע כלילה ההואת מ כתיך העמק׳ א לבותינו שלן בעומקה של הלכה: למועל׳ לזמן הין׳ שמענו יחל מאתמול כאותה סעה נצא שהי( מנחשים ומעוננים: (ינגע( י לשון נגע (אתבמ הלאו עצמן כאילו הם נגפיםלפניהם: נטה בכילון ׳ הוא היה סימן לאילב לצאת מן המאלב בלאותו ה הכידון נשוי על העיר כידון שפיח בלעז:

ידים

ק ד ו

ד אמלל( כאשל עשית ליליחעיליח( ה תעש(׳ ש / כתפשכם׳ מקול בכף: כלבליי שלפה כאש: לאו צייתי אתכם ׳ כלומל שתהיו זלתים: (ילן יהושע בלילה ההוא כתיך העם׳ כאמצע המחנה לן כלילה ההוא כלי לזלזם כלם להסכים בבקל ולערוך המלחמה: (יפקד ׳ השגיח כהם ונתן עינו עליהם איך הם מוכני׳ למלחמה:

וכל העם המלחמה ׳ חסל

ו ת י י צ ר ת י ע ה ־ ת ר ם א כ ש פ ת ה כ י ה ו

ו ש ע ה ת ו ה ר י ב ד ש ב א ר ב י ע ה ־ ת ו אA -:ו- \T : r : • ־י״ T *

ע ש ו ה ם י ח ל ש י : ו ם כ ת י א ת י ו ו ע א ר

­ ת ר י ן ב י ב ויישבו ב ר א ם ה ־ ל ו א ב ל י וI•• I ״ן• •ן- T ~. 1־ ־ V .״!־­

ע ש ו ה ן י ד י י ו ע ם ד י י מ ע ה ן ד י ב ר ו א\ • T- - ,J •-. ;1 Of *T T JT ־י ׳ ״ ־* . .

: ם < / ך ה ו ת א ב ו ה ה ה ד י ל ב

ר י ק ב ע ב ש ו ה ישכס י י ו

י נ ק ז א ו ו ל ה ע י מ ו כ ע ה י ת ר ד א ק פ י ו

ם ע ה ־ ד ב : ו י ע ם ה ע י ה נ פ ל ל א ר ש י

ו ויגישו ו ל ו ע ת שר א ת אי ו מ ח ל מ ה: •- * T - JV ־: T T : ־ ־

בית אל ליןעלכאיני* אל כיז.׳׳«קיי למלינחא• כיי* א« כז/י' בייג

אל קל«

ן ן ית לןרתא תךלקו ףהי במיחךכוא דיי מ ג ת פ א כ ר ו נ רת קרתא ב יי ־ :TT ־ • ; T : T : ־

ן ן ו כ ת נ ת י ך ק פ ן חזו ך תעבדוא ג מ ב ו ל ל ז א ן יהושע ו ו ושלחנב ר ע ל ובין עי מ ת א ו י ויתיבו בין בא בנו בת יהושע 3ליל;א ההו לעי ו

ן א מ עת א י מנ א ו ך פ ג ז ע ב ש ו ה : ם י ד ק א וא וסבי ישראל לןדם א וסליק הו מ עא עבדי כןרבא מ בל ע א לעי} ו מ עו ת ו א ו ו ב ך ק ת א ת סליקו ו ד י מ ע ךגא לעי א ושרא מצפו ת ר ל ק ב ק ל-:T T • • T: T :1- •••x -י

ךבר לתא ביגוהי ובין עי 1 ו חי ון ק ן גברא ושוי יתהו א אלפי ש מ ח ב

ב ך ע מ ל ובין עי מ ת א א בין בי ג מ ב

ג ב S ר

וילך יהושע כלילה ההוא כתוך העמק ׳

אחשוכ זה שמחשבתו והשתללת( לא היתה כלילה ההוא כי אם וינגעף טו כהיסלת העם כלכל המלחמה הזאת (כלי שיבטח לבם מתל ולאp ילך לבבם על מה שהי( נגפים בלאסונה עלה יהושע תקני יםל׳ לפני העם ולזה היה יהושע והזקני' במקום היותל מסוכן וזכל עם זה לזאת הסבה בעיני לפי מה שאתשיב שכבל לן יהיש׳ בלילה ההוא בתיך העמק כי העמק היא המקום היות ספל והוא היותר מסוכן שבמקומות ב בלבל המלחמה והנה לקח יהושע מהשלםי׳ אלף שבחל ה׳ אלפים איש הין א(ל0!בין י ישלאל(בין העי מים לעיל (הנה הם היו13!

י ע ן ל ו פ צ ו מ נ ח י ר ו י ע ת ד ו ג ו נ א ב י ו

ת ר ש י מ ח ח כ ק י : ו י ע ן ה בי ו ו נ י י ב ג ה «ג h ו

ן י ב ב ר ו ם א ת ם א ש י ש ו י ם א י פ ל א• S" ״ T T T־ A- V T״ :־ . f 1 .. ן — ו מ י ש י : ו ר י ע ם ל י י מ ע ן ה בי ל ו א ־ ת י תא W ׳p;״ ב ל משךי א ית ב מ ן ןשויאיו ע י ע ל

ן ו פ צ ר מ ש י ת א ו נ י ח מ ה ־ ל כ ־ ת ם א ע הI J : • V ־: V ־; - I- T T r T T ך ל ר י י # ם ל כ י ו מ ב ק ע ־ ת ר א ר ו י ע ל

: ק מ ע ך ה ו ת א ב ו ה ה ה ל ! ל ע ב ש ו ה !

ו ר ה ד מ י י ו ע ה ־ ך ל ת מ ו א ר הי כ י ו

ת ו א ר ק ר ל י ע ה ־ י ש י נ ו א א צ י ו ו מ י כ ש י ו ־־ : • —J ; I - : •ן T> י :1-1

ו מ ע ־ ל כ א ו ו ת ה ו מ ח ל מ ל ל א ר ש י ־

דנעענספ

ו לנש

•ל

ע ר א י א ל ו ה ת ו ו ב ר ע י ה נ פ ד ל ע ו מ ל

: ר י ע י ה ר ח א ו מ ב ל ר ו א ־ י בt j •ו י • — j ו- •• 1 . • • r

ו ס נ י ם ו ה י נ פ ל ל א ר ש י ־ ־ ־ ל כ ע ו ש ו ה י

ר ש י ס א ע ה ־ ל עקו כ ז י : ו ר ב ד מ ך ה ר דT- it : • - I V j|:־ | t T T ץ :־ יי,־ r

י ר ח ו א פ ד ר י ם ו כ ה י ר ח ף א ד ר ר ל י ע בז ־!:־״ו­ • :v י ־!;-•* *a ־!•: :

ר א ש נ ־ א ל : ו ר י ע ה ך ו מ ק ת נ י ע ו ש ו ה יי 1 י י ־,־ : י י •י1\' . : , T ; " " s . • ו מ? , : ד י נ ג ת א ר יהושע ו ת ו ורדפו ב

ו א ע י ־ א ר ל ש ד א ת א ר י ב י ו ע ש ב י , T < יי לנטע יל א -*,t ^ / 1,י־ ״,*׳ ־-'ד, ' J ש בעי סכייי!ובגי* י ״ ג ר א א ת ש לא א א ן ו ת ר ק

בעי ד לסמי

ה י ת במנ ו א ר ת ר ק א ל נ ו פ ע מ דל ןהושע ב א ואז ^ ך ן כ ב ל ר ע מ: והוד! א ך ש י א בנו מ בליליא ההיו א י ח ו א א דעי ו ב ל א מ ז ו ד ך בא ת ק ך ן י כ ש נ ו ונפקו א מ י ד ק א וא ב ך א ק ח ג א ת ישראל ל ו לקדמא רמתקןן ג מ ז בל עמיה ל א ו ו ת זא א ואנון ל ך ש י ם מ כ ך ק רה ל י לרי ן מאחו א להו נ מ י ב ר ידעין אל 5 ) ע ש ו ה א ן ואתברו י ת ר ן כח ך ו א מ ל § א ן ו ו ה י מ ך ן כ . ל א ר ש יא די מ ל ע א ן ואתבנישו כ ך ב ד מ

? •ל תו ו ף בתדי ך ך מ א בעי ל ת ו ר ק ב

ר י ע ת ד ־ ־ ת ר ו א ב ז ע י ד ו א ר ש י י ר ח אr . r v •־ r ־ :־״a" t : • j ~1־

: ל א ר ש י י ר ח ו א פ ד ר י ה ו ח ו ת פ

ה ו ה ר י מ א י וה ד י ב ־ ר ש י ן א ו ר י כ ה ב ט ע נ ש ו ה י י ל א- it : v: י \ יי • יי י י ־ • < ז . "

ע ש ו ה ט י י ה ו י נ נ ת ך א ר י י ב י כ ע ה ־ ל א

: ר י ע ה ־ ל ו א ד י ב ־ ר ש ן א ת י ב ב י י :־ T V VT : V •ן

ו ע ת י ו ו מ ו ק מ ה מ ר ר ח ס מ ק י ב ך ו א ה ו

ת ו ת כ ל ! ! ר י ע ת ו ו א ב י ו ו ר ת י ו י ט נ כ

: ש א ר ב ך / ה ־ ת ו א ת י צ י ו ו ר ה מ י וI" T ״ V T T J י •־ •I

J»3) ק)

בליש׳ ג מיל

ר ישראל ת א נפקו ב ל ל ך רת א בי וא ח י ת ו ד ק א ב ת ך ךת ק ושבקו י

ר ישראל 1 ת ורדפו בא ח מ ך ם ב י ר הושע א ואמר יי ליה נ ך ס מ דך א ל עי ארי בי דך ע ךי ביא ךביךיה ח ^ נ ת ם יהושע ב י ר א וע א כןס בפךי במנ ן ו א ת ר ק ל עת ו י ד ם י י ר א ך ת וךהטו ב ו י ך ת א מהא ואוחיאו א ובבשו ת ך ן כ ו ל על ו

t א ר ו נ : א ? ת ך ן ת כ ואךליקו ע

נשאר ד׳ דסמיםבקדאהוסי ולא נשאר איש בקובית אל׳ זישלחיהואבכל ישראל׳ ויעלו ביהודה דבקעוה במקים קריב למקי׳ ואני נשארתי לבח: והאורב נמלאים בליש וסי׳ והאורב קס מהרה ׳ ואתם תקומו מהאורב׳ דצילנו יהושע על שיתכן בה ה דד

הנסמך ומשפטו העם עם ה המלחמה כמו הארון הכרית:

רקח כחמשת אלפים איש׳ שיהינ נס כן אורכאולי שם אות׳

סמיך לעי ינתר מן הראשונים: וישימו ׳ האורכ והמחנה שמו עצמם (קרבו לעיר יותר ממה שהין וכן אומ׳ כמלחמת כן הדל ע! שומלק ויאמר שימו דשימג עלהעיל: ואתעקכל׳ כתלנומו דת כמניה כלומל מאלבו מן ניעקבני כ׳ המאלב היאעלמה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ׳ כלומל הלך הוא ואחלים עמ( בתיך העמק שהמחנה שם ללאות שימלי המחנה אם הם נגלים א( ישני' פן יצא( אנשי העי כתאום עליהם (הכוס ז למועד׳ כתלנומו לזמנא דמתקן ליה כלומ׳ שהכין המלך(אמי כשעת פלונית נהיה מוכני' כלנו לצאת למלחמה: לפניהערכה׳ לפני המישור אשד היה את פני ה העיל: דננעו ׳ הלאו עצמם נגועים ונסים לפניהם ונם הם הין נגועים כי אי אפשל שהי? נסים לפניהם שלא היו נגועים בהם ואלו לא המ נגועים אלא מלאים עצמם נגועים לכך היה אומל ויתנגעו מכנין התפעל כי

כן המשפט: ללך המלכל ׳ מקום מלכה .הבהמות יקרא מלכל כין סמוך לעיל כין לתוק מן העיל לפי׳ אמל ולעו ככסים כלכלם כעדל כתן׳־הדכל( (הוא מתלג׳ רנהמ ולכל לפי םהלועה

נוהג שם המקנה : ויזעקו ׳ נתקככנ ללללף אחליהם (לפי שהקכון ואסיפת העס הוא על ידי זעקה לפי׳נאמלכזה הלשון:׳ כן כתיב (קרי כעי ל אשלבעי והכתיב מולה שנזעקו כל הר לללוף אחליהם י ע ׳ כ י ך א ^ נהקלי מולה אשל כעי וגבולה וכן כתיב ןלא נשאל איש כעי וככיתאל: כפילו; ׳ כתלגומג

כלומחא: ירים

. ־ r —• ־׳ יי•״ ^r ijui«1 כה43 ־ ־ ־־ ן ו ׳ / ן י׳ והאורב קם מהרה סילאו כשיטה יהוםע ה ח כ ל ד ז ח ן א מכףאויבדעץרא: דלכדוהה בקריא וסי דלכדו בני מכיר בן מנשה נ שמקומו׳ דעכר יהושע מלכיש ענלונה׳ רעל יהושע מעגלונה׳ דלכדהםקמזשלש׳ ב׳מנהקחס׳קדמא׳ את ידו ככידון והיאס ת: הלומת אסר מ הנ ובתראה׳ ונמסר נס בסדר מטו 1 , •» , והיו הנסארי׳ קרובים להם כאופן שנתקבצו מלם כעת ההיא דכןאו אל העילדלכלוה והנה זכל וכבל יצאו אנשי העיללקלאתישלאל למלחמה לממנל לפני העלבה אמר למועד להורות םבכמן י. ־-ת שהיום שיצאו לקראתם כפעם הראשונה יצא( עתה כי זה ממה שיחזק לכ אנשי ישכי העי ויחשמ שכמ( שנצח5 אז ינצח( עתה ואמל לפני העלכה כי כמקום ההןא גני מה שאחםוכ המ מנצחים כפעם הראשינה א5 אמר לפני הערכה כי מהמקים ההיא יתכן שלא הי( יכילין לראות האודכ אשר מאחרי העיר(כזאת התחבולה הנכונה נכת;ם בקלות כי כלאןתס עשן העיל עןלה השמימה אשל שם מכם(נשיהם לא נשאל להם כח(לא לצק העממל(השיעיל להלחם עם ישלאל כאופן לאןי ןזה מכיאד מאל ן

והנה

ד מ ע ח ר ש ו ה ג י ב ^ ר

ק כמו שהזהירה התורה גם בהרוגי כית לין שלא לעפש האייל(הקימו עלמ גל של אבנים כפתח שער העיר כלי שיתפרסם זה והכה נתלה מלך העי(לא הלימ נבלתו על הן הוא במכות והוא מה שזכל ו ש א ר ת ה ל ע ו ת : ה ל י להם" ו ם התועלות הנמשכות מזה הספ ל ו א : ו ^ ל ם • י ס ם ע ת ^ י 5 מ ^ ל י ס ן י מ י ה כ ^ ^אל מ י מענין המילה (מזה המק(' למלנו שמי שאיחל עשיית מצוה מה לאוי שיקיימנה תכף שימצא מקום שיוכל לקיימה ולזה תמצא שתכף שמצאו ישראל מקום אפשל שיחמ בה על שתחיה מכתם צו( בעשיית המילה (אולם אחל עבול אבל משה נתבלל להם כי תוך שלשה ימים יסע5 לעבל היללן

כמו שנזל במה שקלם ומזה המקום יתברר השמימהייאבקריא׳ וסי׳ נמסר בסדר ואתחנן: בתוך ה׳ וסי׳ נמסר בסדר לך לך: ויקריבו י׳ דוס׳ בליש׳ וסי,

מ ך י שמי שלא מל בשמיני נמסר בסדר ויקרא; ואת מלך ד׳ וסי׳ ואת מלך העי תפשו חי ׳ ואת מלך העי תלדי. ׳ ואת מלך מעכזה ף לאי זה סבה שתהיה - י

ידים ׳ מקום ׳ כמו לועו' על ידיהם או כת כתרגומו חילא: אל הלולף ׳ ישראל שהין נסים אל המדכל נהפך אל אנשי העי שהי( ר רודפים אותם: כשדה במדבל׳ השדה כולל מקום זרע העמד(מקו׳ מרעה הבהמןם כן לפיכך פי׳ במדבר אשר נ: (בבא השמש׳ כמו מ ס ו פ ד לק שכתוב לא תלין נבלתו על הק ישראל מ א ועל כל הנתלה ב מצות הכתוב: אז

י ש ר

ידים ׳ כת: והעם הנס המדבר ׳ ישראל שנס( אל המדבר כמו שאמור למעלה נהפך להלחם אל הרודף; (אלה יצאו מן העיר ׳ האורב שהצית את העיר: את9

י עי לאחיוריהיון ש נ ו א א י ג ^ ת א ות י צ ל א ת ר ק א ד ג נ ק ת הא סלי וחזו ו

• • : T ."1- : T T : ״ I T : - • -

ק ר ע מ לא ל ן חי ה בהו ו לא ה א ו שמיא ר ב ד מ ך ל י לבא ועמא דאפ א ו ב לל כ הושע ו י } ו א פ ך ר על ך אתחזת ר א י ג מ ש כ ב ישראל חזו ארי כא ת ך ן כ א ך ג נ לןרתא _ואךי םליק תן ואלי

ה נ ה ו ו א ר י ם ו ה י ר ח י א הע י שי י ו אנ נ פ י ) ל^י * ס כ ו י ^ י ה נ ה

*א • כה

ב מל

ה ד י ה ־ א ל ה ו מ י מ ש ר ה י ע ן ה ש ה ע ל ע

ם נ ם ה ע ה ה ו נ ה ה ו נ ס ה ו נ ם ל י ד ם י ה ב• ( ־ T Tj" ^ T״JT- T T : TA־ • T):I ע ש ו ה י : ו ף ר ו ר ה ־ ל ך א פ ה ר נ ב ד מ ה

־ לי־ במנע>׳ ת ב א ר י א ד ה כ ל ־ י ו כ א ^ ר א ר ש י ^ כ וIT «־ T 1• T •• T : • T :

ם •ל יישבו ף ר ו י ע ה עישן ה ל ע ° י כ ר ו י ע ה. V.־ ־ •. T ־ A ־ ־1-' ־י: \ t t j • : • T אל י % י י ע נ ת א : ו ח מ מ ו ת ר י•«>״׳״״! ן י ן / ה ־ ן ו מ א ע ה י י א : ו י ע י ה ש נ ת א א

ך ז ן ו ו סה א לקדמו ת י ך ^ ^פקו מן ק ו ת 1 ב י ^רא י י י ו ר ד ו ם ד ת א ר ק י רן נ־נא לאלין א אלי ^ . ל״־־ראל במעמן . ־ ן ^ כ י ה ^ ן ^ ^

בקסמי י אהרן

ר א ת ש א א ל א ומחו יתהון עד ך ב מ

א ב ל ת מ בו . ד י ר ומשז א ן ש להות ו . ד חי וכןךיבוימזיה ל ו ב ד ח דעי א

ד . יהושע ו , והוד• כ

ל יתבי ת כ א י ל ט ק ל ל א ר ש שיעי י• : T T - T T I- ; •• T ; י • • ••

א ךי ךךפונון ך ^ ך מ א ב ל ן ל ח עי בם כ ג ת פ ן ל ו כולהו ח וארתקטל ד י •ל בל ישראל מו ותבו ב ב עד דשלי ר ה , ד

פיסק כמנע> :־י־•־ •* ־ ••־. :t: • t t ״ם דחךב} ג ת פ פס,׳ לעי ומחו יתה ל

א ו ה ומא ה ו בי ל ט ק ה ר א ל ך והוו כא רה־יי ;עשר ת ר ת ר ועד א ב ג מא ל אנשי עי \ ויהושע ל ן ב אלפיד א ע ח מ ו ר ב ידיה ךאךים ב י ת אר ?עירא ו ל יתבי עי 1 לח ת ב : ל מ ג דן י ו א בזו לה י ה א ה ת ר ועךי קת ך ד י א דיי ךפקי מ ג ת פ ל ב א ר ש י י הושע 1 ואוקיר יהושע ית עי לשדהא מ ו ד י ו ע ד ע ם ל ל ע ב ל ל הרי ת

•-• - - •• t , •יא ב י ל ^ ל ע ב ל ע י ע ך א ב ל מ ת , הריך. ך

־ ת א : ו ט י ל פ ר ו י ר ם ש ה ל ־ ר י א ש י הv ; 1• T J T V•• t • : •

­ ל ו א ת ו א ב ר ק י י ו ו ח ש פ י ת ע ך ה ל מ•jt v;at - ~1\v r . ־ t ­ . • ; • ז • .

: ש^ י הו י־ ל כ ־ ת ג א ר ה ל ל א ר ש ת י ר ו ל כ י כ ה י ו

t v ״ -ו;־ • j: : ־T J• : ־ ר ש י ר א ב ד מ ה ב ר ד ש י ב ע ה י ד ב ש י

J • • • - v t - - t : ־ • ; t ״ ; | ־ ד ב ע ר ח ־ י פ ם ל ל ו כ ל פ י ו ו ם ב ב ו פ ד ר

o ם מ ה

ו כ י י ו ע ה י ל א ר ש י ־ ל יישבו כ וJ ~ ~ T T ״ T; • T י:•. T ו •«״ 1 , * ~- ־ . - .

ם ג׳קס׳נסל כ י ל פ נ ה ־ ל הי כ י : ו ב ר ח ־ י פ ה ל ת מתי יבא להם הצלף כה א

שימתין עליה אחרי מצא( מקו׳ לעשייתה:ב הוא במדות ךן (הוא שראוי כשיכיאמ הענין לעש5' פעולה מצערת הנה ראוי שיעשה אותה כי כאופן אשל יגיע בל ל( ע ה

מצאנ« כספי צעל מתל מענ1 מצעלי (לזה כאה המצוה ' ע ה ' ש ,

ליהושע שיעשה תלמי צורים ימול כהם כני

' ג ישראל: ה הוא

במצות והוא כשימשך מעשיית המילה סכנה לתינוק ראוי שתמנע ממנו ולזה ספר שכב נמנעו מלימול במדבר בסבת לכתם במדבר ארבעים סנה ועל פי יי׳ יחכו ועל פי יי' יסען ולזה לא היו יודעים

ם כ מ ה ש ש א ־ ד ע ש ו י י א מא ו ה ם ה ז י ב

ע ש ו ה י : ו י ע י ה ש נ ל א ף כ ל ר א ש ע T *T.,AT ' ••"V ־s 1• ITT/ •; ־

ר ן ע ו ד י כ ה ב ר ט ר נ ש ו א ר ב י י ש ה י א ל­­ ן ״ •T j. • —:j זזA. ־ ־ ! י

ק : ר י ע י ה שב י י ־ ת בל ם א י ר ח ר ה ש אI J ־ : 1 v jv. ITT j • • ; I T t» •v ־: ם ה ו ל ז ז א ב י ה ר ה י ע ד ה ל ש ה ו מ ה ב הT,: VV T J ־ * •5 ־ ־ : V ־ •: ־ ־ ת ה א ו ר ע ש י , א ־ ד ו ה ר י ב ד ל כ א ר ש י

V.T ־ J1 J•• - . T ־ • : A " T : י י ע ה ־ ת ע א ש ו ה ה י ר ש י : ו ע ש ו ה יי " V ־ V•• : י J } ־ . - י I ••

ליסע כי בהעלו' הענן יצסורכו ללכת כי על כי יי' יסעו ולזה יתכן שאם היו מלים אולי יבא להם הצווי ליסע קודם חיות מכת ה המילה ותהיה בזה ס םכנה לתינוק ולמולי' ולזאת הסבה זכר נם בזה המקום שכבר ישבו בני ישראל תחתם

על חיותם: ןקך והוא בענין

תועלת המצוה הוא ל ללמדנו שים למצית המילה רושם בהתמל' ההשנחה בישראל עד שהי( נכנעים לירושת הארץ ולזה זכר שהקדים מצוי המילה קידם שישתדלו כענקם כן המלחמה ולזה נ אמר היום נלותי את חרפת מצרים לפי ה

הביאור האחרון שזכרמ כל(ככר הארכמ המאמ' איך יניע זה התועלת מזאת המצוה ככיאורנו לדכרי התורה: ךף־ והוא כמצזת הוא להוסיף כיאור על מה שנאמר׳ (הנא בעיון הוא שהשם ית׳ לא יעשה מופת ללא ן בתורה בהנפת העומר שהוא ממחרת השבת שלא רצה בו שבת בראשית כמו שהיו אומ׳ הצזגקיס: קק שבת המן ןקן י והוא כעיון הוא שהנביא ראוי שיכון עצמו לנבואה שיצנ1רך אליה הוא כשישי׳ מחשבתו א צורך ולזה אמ שתכף שיוכלו לאכול מעבור הח (הוא בעיון להודיע : ה 5 ז י י ל י ז ב י ל ה ע י * ^ ה י ) שם ולזה זכר שכבר היה יהושע ביריח( כשהניע ל( הנבואה ההיא לל שכבר שוסכזה מחשבת( שם ט ה כי בהתערב עני ן ההםנות הדמיונות יקרה כמקצת דברים המניעים במראה הנבואה שיהיו לפי הדמיונות אשר ש5נ1כ1ה מחשבתו בהם וזה מביא נל(ל לעמול

על הרבה מהדברים בא הספור בהם בעניני הנבואות ולזה זכר כזה המקום כי יהושע היה מדמה תחלה כזה האיש שיהיה מאנשי המלחמה אשר ל( או אשר כננדן:׳ הוא להיישיר ישראל כשיאמינו כסם ית׳(יירא( ממנו כי זה כלו מניע אותם אל הצלחתם הנפסיית עם סכזה יתייסרו כזאת ההצלחה אסר השתדלותם בה עתה: ע ךן ךי>׳ והוא כימיות הוא שאין ראוי שיקפת שכר כל כריה אך ראוי שישולם גמול על כל מעשה טוכ ולזה תמצ& שצוה יהושע להחיגת דחכ(כל אשר אתה כבית ונתן הסבה בזה כי החבאתה את המלאכים אשר שלת יהישע ולא נתן הסבה בזה שבועת המרנלים לה כי לא נקשרו ישראל בזה מפני שבועתם לה כי לא היה

להם רשות על זה מישל׳ ולא הי( ראשי העם שיקשר( העם בשבועתם וכן סיפר בסו' הענין כי רחב וכל אשר אתה בבית החיה יהושע ותסב בקרב ישראל כי החביאה המלאכים. אסר שלח(אחר שכבר היתה הסכמתו להחיות רחב וכל אשר אתה בבית כעבור הטוב םנמלה למרנליס הנה הסכים יהוסע שיעשה זה על ידי המרנלים כדי שיקיימו שבועתם לה: ןק>א (היא כמדות הוא שהוא ראוי לכל כלל מתאחד למנוע קצת האנסים לקצת מחטואלםם ית׳ כי ככר ינזקו הכלל בחכ1א היחיד הלא תראה כיב (הוא כמדות והוא שאין ראוי למושל שיעשה י : ר ל י ל י ן מעל בחרם ועל כל העדה היה קצף ולזאת הסבה ציתה התודה הוכח תוכיח את ע כ נ ?

בכחי מה שאיפשר שתפול בו טענה שלא יעשה בצדק ואעפ שצווה בזה מפי הנבירה אך ראוי סיתחכם להסיר הטענה ההיא באופן שלא תתחדש כזה מליבה (קשטה כי אולי יניע מזה הפסל לב(כזה יקיים מה שבאתה( המציה עלי( מאת השם(לזה תמצא שכבל התחכם יהושע שעדה עכן חטאג לסלק מעליי הטענה

^ י ־H 4 *המחלוקת

א ש מ א ובמעל ש ש מ ד עדן ר ׳ ע ס ת ה מ מ ש ם ל ו י ד ה ה ע מ מ ם ש ל ו ע ־ ל ה ת מ י ש י ו

ה ה ט־לתי ר : ו ת י ח א ו * ע ש ו ה : ד י ק ' פ ן ד ץ ה ־ ל ן ה ע ל י ה ^ ך ה ל מ ־ ת א : ו ה ז ה

ע ר א ת ג ל ע מ א ורמו יהיה ב ב י ל / מן ע j ה ד ו ש ע י מ ש א ה ו ב כ ב ו ר ע ת ה ע ־ ד עי v ATT י י- ־ ״ ־•- -•י י י• י T T" ן י ־- ־י י "

ן י הי ךגור אבג ו עלו מ י ק א ו . א ה ך ן ץ ? ע ה ־ ן ו מ ת ל ב נ ־ ת ר ו א ד י ר ו י ע ו ש ו ה י

ד יומא הדין י. ב ע ר >מל •פ3 ך , ^ ח ^ ה ת פ י ל ה א ת ו ו א כ י ל ש י ו

' ס ד ח ל ע ו ד ם ג י נ ב א ־ ־ ל ו ג י ל ו ע מ י ק י ו\ - T J• T ־־ :־ T T ־<׳T־

: ה ר ז ם ה ו י הIV ־ ( ־

ם ׳ וכבוא נשאי הארק ׳ וכבא השמש צזה יהושע י וחבה: וכבוא \' בקריא וסי׳ והיה לפנות ערב ירחץ במי; א צ א ׳ ונמסר גם בסדר ח ל מעיעתא מ

ע ח ש ו ה ק י ד ו

m יבנה ׳ אז כשעבמ ישלאל את היללן ואין מוקדם (מאוחר כתולה כי כן כתוב בספל תורת מסה והיה כמם אסל תעגלו אל* הילל) ונוי (הקמת לך אכניס גלולות ושיתt»f7D)'אותם בשיל ובנית שם מזבח וגוי ואז הותלו הבמות כל /מן שהיו בגלגל וכן אמרו לבותינו זל בו ביום עכלו את היללן ובאו להל גריזיס ולהר עיכל והביאו את האבני & I / 1, ז ׳ . . A י ׳ l .L l_L. ^.״t l ״l _ I ׳ L . כסיל וכתבו עליהם את כל לבלי התולה וכנו מזבח והעלו עולות ושלמים ואכלו וסתו (שמחו ובלכו וקלסו ויןכלו את האבנים ולנו ואמלו אין הבמה נתלת אלא על ילי נביא שנאמר אז יבנה יהושע ומלת יבנה עתיל כמקום עכל ויכאיזה עם קשל מלת אז בהלכה מקומות כמו אז ישיל משה אז ישיל ישלאל אז יכליל מסה אז ילבל יהוש?; אז יבכה

שלמה אז תכאנ' אז יקהל שלמה; כס6ד תורת משה נ׳ דסמיכי בקריאה וסיס׳ כאשר צוה משה עבד יי' דיהושע י וחזקתם םאד לשמר ולעשות

) £ן תי ואת בני הםכים לא המית דםלכים: עליהן ז׳ בקריאה וסיס ותנו בהן אש ושימו עליהן ׳ וכתבת ף*ן או עליהן כל דברי ׳ כאשר »ה משה עבד יי' דיהושע ׳ וחמו עליהן אבן ׳ המתנבאות מלבהן ׳ אשר קוניהן

אז יבנה וגוי׳ פרשה זו כתובה מוקדם ו ומאוחר שמיו' שעבמ: ן את הירדן עסה כ ויכתו׳שס על האבני׳׳ הן הן האבנים ה האמורי׳ למעלה לאח מעסה זה קיפולו ה הסיר מעליה והביאו׳ הגלגל: לבדך את

העם בראשונה ׳ להקדים ברכו׳ לקללו' ברוך האיש אסר לא

יעשה פסל ומסכה: ויעשו

ג ב ל ר

והמחלוקת ואף על כי שכבד היה איפשד לו להשלים מנות השם ית׳ בזולת הודאת פיוnhS כי לא היה יכולת מבני יםלאל למלו׳ את פי הנביא כמי שחמלו אליו כל חיש אשל ימלה את פיך ימי יל! את הסבה צוה יהושע גם ק למלאכיו שילוצן ל לאהל עכן כלי ס

>rtSst ה ו ה י ח ל ב ז ע כ ש ו ה ה י נ ב ז י א

ה ש ה מ ו ר ע ש א : ב ד ב י ר ע ה ל ב א ר ש י

ב ו ת כ ל כ א ר ש י י נ ב ־ ת ר ה א ו ה י ־ ד ב עt - t ; • J•• ; v T .־ v זיו

ק נ ב א ח ב ז ה מ ד ^ פ ״ ת ך ו ת ״ ר פ ס בל ז ר ן ב ה י ל ה ע י נ ה ־ א ר ל ש ת א ו מ ל ש״ . . . .... ן ^ .

ו ח ב ז י ה ו ד ו ה ר י ת ל ר ו ל ו ע י ל ו ע ל ע י ו —ן:- T t> 1־ T ־ • ; : .י

ם י נ ב א ה ־ ל ס ע ש י ־ ב ת כ י : ו ם י מ ל ש(V T ־: IT «־׳ VT T I • ־1 ־ T ;

ב ת ר כ ש ה א ר ש ת מ ר ו ה ת ד נ ש ת מ א- T JV ־; V J : •י -

• >ע*ראד ל כ : ו ל א ר ש י י נ י ב נ פ ל

ש ב י ד ב ו ע י ט פ ש ם י ו י ר מ ש ו ו י קנ ז ו

ם כ י נ ה כ ה ד ג ן נ ו ר א ׳ ל ה ר ז מ ׳ ו ה ד ז מ• —. i - v r I t it Jv • j : • •

ר ג ה כ ו ה י י ת י ך ן ב ו ר י ׳ א א ש ם נ ר ד ה

ם י ז ר ג — ו ל ה ו מ ־ ־ ל ו א י ע ח ח ר ז א כ• • : - j v :v t: •ait

ר ש א ל כ ב י ע — ו ל ה ו מ ־ ל ו א י צ ח ה : 1־ v ־ J v V ־ ־• at -ו :־ v וס ע ה ־ ת א ך ר ב ל ה ו ה י ־ ר ב ה ע ש ה מ ו ע

' •: T Tל )"T ; T ; ... ך... T .

א ד ן ק כ י י ר ח א : ו ה ר נ ש א ר ל ב א ר ש י

ה כ ר ב ה ה ד ר ו ת י ה ר ב ד ־ ־ ל כ ־ ־ ת ר אVT T : ־ T - J " : . T

: ה ר ו ת ר ה פ ם ב ב ו ת כ ה ־ ל כ ה כ ל ל ק ה ו

יד בפיעל

ג לסמי

יגדהמי

יד חס

בי// >בנט

At t !

יהתק* ותלכנה שתיהן עד באנה בית לחם׳ וכל ואת שתי הכליות וכל תכלית דכי׳: משנהד׳קםעק ומימי והיה כשבתו על כסא י רכתב שם על האבנים את ׳ דהר! זכרי גביר דה ׳ ושלמתי ראשנה משגה עונם

ם; לברך ט׳ וסיס נמסר בסדר בלק ז דירםזה; הכהנים הלוים יג וסיס׳ נמסר בסדר שפעי

י!ת ׳משכה תורת מסת ׳ מן נשמתם לבניך אף על פי שאינן משדשי (פירושו שנון התורה ופירושה על דדך כלל וכתב רבינ( סעדיה זל כי כתבו בהם מספר המצות כמו שהן כתומת בהלכות ובאזהרו׳(יפה אמד כי לא יתכן שכתבו בהן כל התודהק הצורך דרך כלל (נחלקו ל לבותינו ?ל מהם אמרו על נכי האבנים כתבוה ואחר כך שדו אות׳ כשיד ומהם אמרו מתחלה עדו את האבנים וכתבו התודה על נבי השיל (אמד כי בשבעיםמ אותם דברי התורה ת לשון כ כמו שנאמד כתורה באר היטב כלי םיכיני אותם כל עם ולשון סיראואותס: חצי(׳ ו׳ שבטים עלי להד נריזים שמעין ולוי ו ויהודה (יששכר (יוסף יכנימן וששה להר עיכל ראובן נד ואשר ר סלון דן (נפתלי והכהכי' והלגי׳ והארון עומדים למטה הכהכיםן והלוים מ ד א מקיפים את ה מקיפים את הכהניס (ישראלט הלוים פניהם פ ׳מזה (מזה הל נליזים(פתח( כברכה כלפי ה שנאמר לכלך את העם יםלאל כלאשונה וכך הוא מפולש כתור׳ת הבלכה על הל נליזיס (את א הקללה על הל עיבל(היה אם סמוע תחלה ואחל כן (היה אם לא תשמע יפתחו ואמרו ברוך האיש אשר לא יעש' פסל ומסכה נע׳ (אל( (אלו עונין אמן הפכו כניהם כלפי הד עיבל (פתח(

בקללה אליל האיש אשד יעשה פסל(נו׳(אל( (אלו עונק אמן עדםנומרין כסדר הזה ברכות(קללות כך סדלן לכותימ זכלם לכרכ׳והקשו (אממאיך אנו אומריםד היה ה(א אחד מן הששה שבטים שהי( ה כי הלוים הי( למטה(הלא לר למעלה של נכתים ופירושו כי זקני כהונה(לדה למטה(השאל למעלה(מהם אמלו כל ה כ הדאוי לשילות למטה(השאל למעלה.׳ והחכיו ׳ כמי האהלי העלכך והדומים להם שבאו כשתי יליעית ילביתינו זל ללשו בו כי בא ההא למעט כי מעטי׳ היו במסכל החצי של הל עיכל מהחצי של הל נלתים(אף על פי שלוי למטה מפני שהיה יוסף עמהם שנאמר כהם(אנכי עם לכ(גו׳ ומה םאמל אל מול הל גליזיס אל מול הלכהל גלתים וכהל עיכל ים מחלוקת ) ל אלא כסיפוע ההל ה כיבל שלא עמדו על ה בלבלי לבותינו זל הלא המה בעבל היללן מעבל הילדן(אילך דבלי לכי יהולה אחלי לרך מבוא השמם מקים םהחמה זורחת אכל אלוני מולה(נאמ׳ להלן ויעבורק עד מקום שכם עד אלין מולה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף א אבדם כ

ם יי •ל לס״,׳ ך ן א כ ח ב ך ע מ ש ו ה ; א נ בבין ב; בל י שראל בטורא דע א די ה ל א

T F•• : t : י : ז •י ! T T •/:

י ת בנ : י ; א ך ך ב ה ע ש ד מ א ךפקי מ כריתא ר או פ ס ב ב ישראל במא דבתי

t : - - ; • • : • t : •• t ; •

א ל ז ל ן שלמי י ח אבנ ב ך ה מ ש מ ךא ואםיקו ל ז ך ם עליד־זון ב י ת את ס ? ו ג ס מ נ ן כןךם יי ו ו ל ע י ה ו ל על אבני.א ן ע מ ב ת ת כ קוך־שין j וה ךונתב ש מ תא ך ךי ן או רת פתשנ יבל ישראל כןךם בני ישראל י. ןדחי וךינודהי כןלמין דחי וסךכי סבו וא י ם בהנ ד א ק נ ו ר א א ל ב מ א ו ב מ

T־ ׳־־ T T: T ־- :־ X * T ־

י א ך מ י ק א ך נ ו ר ליואי נטלי אא פלגיהון לרןבל ב י צ י א ב ך ו י ג בן לכןבל דקו י א דנךיזין ופלג ך ו טה ד ש ד מ א רפקי מ ל כ ב י ע א ד ר ו טא ישראל כ א ית ע ב ר ב א ךיי ל ד ב על בתר כן קרא ית כ תא ן ו בקךמי

y א ברבן ילוטין ת ר . י ר ו פחנגמי אא ן ת י י ר ו א א ד ר פ ס ב ב י ת ב ל ד כ ב

אלון מורה האמור כאן סכם וזהו הר גרתים 5הר עיבל שבין הביתיים ר אליעזר אומ׳לא זה הוא הל גרתי׳ והר עיבל שבק הכותייסהלא המה בעבר הירדן סמוך

שימצאו מה שהולה ואז יתפלסם זה לישלאל ולזאת הסבה הציק;ם יפזלום לפני יי׳ כלי שיתפלסם לבלם שכבל היה מבואל במה שהביאו מלאכי יהושע אותם הדבלים שהילה עכן: ^ (הוא במלות והוא שלאוי לכל משתדל בעשיית פועל מה סלא יקצל י מהמצאת הסט׳ המביאות התכלית אשל יכוין ומלהסכית כל הסבות המונעות התכלית ההוא ולזאת הסבה תמצא שסולל ענין יהיסע במלחמה עם תשבי העי בכל אל( התחבולות הנפלאות (זה שכבל היו יסלאל הכלאים למלך העי בעמק(לזה יבטח( יושבי העי לצאת עליהם במלחמה כי הם הי( בחולשה בתכלית לפי המקו' ההוא שהי( בו לל מפני היותם בעמק עם שכבל חזק לבם עול מפני המת זה בעמו המועל(המקום שהין ישראל נגפים לפני יושבי העי בפעם הלאםוכה וחזק לבם נם כן לללוף כלם אחריהם כאופן שהניחו העיר כתיתה כי הם דאי אות כלם כסיס לרך המדבר והם לא ילעו שיהיה קצת החיל מאחריהם (בזה נשלם להם בקלית הכנס האירכ בעיר(הצית העיר באש יהוא הקל מאל ןעכין החרמתם כי בראותם עשן העיר נבהל( מפני מות סכם ינםיהם(אביל קניניהםוסנלזהלהםללתיההםתללותכענין מלחמת׳ שיתנהגו בה כאופן ראוי (לזה מתו כלס בקלות(לזאת הסבה בעינה תלו מלך העי והקימו עליונל אבנים נדול לירא הנשארים: ן־ץי־ והוא בדעות הוא שהשם ית׳לא יסנה טבע המציא(׳(מנהמ לעם(׳ מופת אם לא יביא( ל/ה הכרח מה ולזה תמצא כי מפני שהיה אפשר התרמת משבי העי כקלות בכימ אל( התחבולותה לא הסכים מצד מה שקלה כמלחמה הראשונה םהמ ישראל ננפים לפניהם הנק שקטיג א ה השם ית שיעשה זה בללך מופת י. אז יבנה יהושע מזבח ליי׳ > על ו ממלחמ׳׳ זכר שכבר בנה יהושע מיבת ליי' אלהי ישר בהר עיכל: כאשר צוה משהל ׳ כמו שצ5תה התןרה תה ממה שמרה שמה שאמר בתורה ואם מזבח אבנים תעשה לי היא מצוה לא רשית עם שכבר באה ד נימ עליהז כ / &רנים ״>tW אסר לא י י >-מ*ד בבכיח\^בח כדר עיבל וזכל שכתב שם על אבני המזבת פתשנן תורת משה אשר כתבה לפני בני ישראל והנה כבר נתבאר בתולה שכבר שדו אותם כסיל כלי שוכתבו שם כתב מג,אל,אחשוב שמה שכתב שם ה;א זאת הברכה והקללה אשד קראו בזה המקום ככתו׳ בתור׳ משה יזהו מש שכבר קרא שם את כל דברי התילהל מאדכלשכן חם היה המזבח גלול וגביה ן זהז הבלכה(הקללה״ה לאיתשמהשכתכ שםלאהיה בחולתזה ואם אי אפשל אלא שכילה שכתב שסכל התילה הנהאי ובכלל הנה אם היה בגילל ילבה בית שני לפי מה שספלו ממני לבותינו זל היה מכיל זה בכתיבה בעינית׳ (הנה זה היא הכלאה בעיני לל שמה שנכתב שם כלל התולה(איתבשם כי אם עשרת הדברים תה שהיא זכל שככל כתבם מסה לפני בני ישראל ימה ת עד שנאמד שלא נ מ כ ל א-שר שנאמד שיהיה משנה תירת משה רמז לעשר המ שכבר כתב שם רמזים קצרים מתדיג מצית כמו הענק באזהרות אשר מ ה לא עשר הדברים לבד(קצת המפרשים א ר י ת ה ל ל ט ^ w כ , ב נ פ ה ל ז 5 ם מ כ 0 ^ מ להלאם בחג הסביע>ת שים בהם רמזים קצלי׳מתריג מצית יזם רתוק בעיני שכבר נזכר בתירה יכתבת על האבנים את כל דברי התירה הזאת כאד היטב ןזה מורה הג נ׳ עןלזכל הבפלשתטתבא כלמז ז ׳ והנהזכרשעשישםכמישציה משה מענק הבלכה והקללה לא נפל דבל ממהשנ פןשלס הממאלבאי שמה שנכתב בתולה הי

׳ הבלכה הקללה ׳ הוא ק י ל ח א לאחד קראי הר נרתי׳ ולאחד קראי הר עיכל: (ל האיש א( פי' (היה אם •שמיע תשמע(היה אם לא תשמע: מ שאמד כליך האיש א

לא

u\ 1 \ ק ד ר

לא היהלבל׳ נראה מהפסל׳ כי אחר שקראל הלנים הברכה והקללה פתח יהושע לקרא כאזכיהם כל המצות מצות עשה ומצות לא העשה: להגר ההולך בקלבם׳ כמו שכתויכתודה כפרשת הקהל לגרך אשר כשעריך: לאמי ההולך שהיו מתגיירין מן האומות ככל מסעיהם מפני הנפלאות אשר היו שומעים ורואים: פה אחל׳ . כהסכמה אחת יעצה אחת ועל

ע ט ש ו ה • י ש ד

כמל שעשל כני יעקב כמרמה בחמור אבי שכם שהיה חני

הללך הזה תי סיעא חלא ללא כילש הקבל) הזה על שספר מעשה יושבי גבעון כי כעבולם התקבצו כמו שמםפל למטה׳.׳ ללשל בל ללבות על ס המה נ בני יעקב שבאל להם במלמה כמו סחומ במלמה וילבלו והם היו החוי ליש לפלס גם ללבית על בני יליחו ועי כי הס עשו עם בני ישלאל להשמל מהם כמו שאמל ויליתו סוגלת למסוגל' או להלחם עמהם כמל עי להם עשל גס הם כן אבל בעלמה באו אליהם ל להשלים עמהס׳ ויש לפלש עולס ללבות על עלמת ישלאל לכי נ מחשבת החוי כי הס חשב כי כערמה הכו ישלאל יליחו לעי ששלחו להם להשלים כלי שלא יסמלל מהם לאחל כך הכום והם באי להם בעלמה אף על פי שהם בעצמם ילעל כי סיכם ל לגללי להם עלמתס חשבי אחלי שיכלתי לני בלית לא יעבלי על בליתם אף על פי שיתנלה להם העלמה אחל כן: ליצטילו׳ עשנ עצמם צילים למלאכים באים מאלץ לחיקה למן התימה שתילנם אותו יונתן כמי בדלת איזללמ מן צדה שתלנמו זוולי׳ י כקולי׳׳ תי כסכין לדברי רכותינל זל פת הבאה ככסנין והוא פת עושי׳ אותו כעכנין יבשין וכוםסין אותי בבית המסתי לעוד מפרשי׳ אותו מענין נקוד וטלוא כלומר מעופש היה להלחם המעופש הוא נקידי׳ כי ים בלחם המעופש אדום וירוק וסחור כקולי׳ נקודי׳: ויאמרו ׳ כן כתיב וקרי ויאמר להכתיב על הפרט יהקלי על ה הכלל כמו שאמר איש ישראל: אל החד ׳ מכני חוי היו גבעון

להם

ניעםו נס המה בערמה ליושבי נבעין מן החויהיל כמו שאמור בענק י: ליצטירל׳ עשו עצמן כהזלכי׳ בשליחות לשון וציר כמים שולח לכל תיבה סתחלת יסודה צדי כשהיא מתפעלת בלשון מתפעל אל נתפעל כאה טית כתוכה וחולקת את אותיות שרשי התיכה כמו מה

נצטדק מנזדת צדק לחמוריהם 4׳ מל בליש׳ וסי׳ ויקחו שקים בלים ׳ וגם תבן וגס מספא ׳ ואת חמוריהם יקח: ושלמות ד׳ מל וסי׳ ושלמות בלות ׳ ובשלמות הרבה מאד ׳ והמה מביאים איש מנחתו ׳ וחברו דדה: בקרבי יא בקריא' וסימ׳ וחרה אפי מ ביום ההוא ועזבתים׳ אולי בקרבי אתה יושב׳ אף רוחי בקרבי אשחרך׳ לנביאימ נשבר לבי

שאומ׳ נצטדק

ה ש ל ךי פקיד מ כ א מ מ ג ת ה פ א הו ה משך—, ט׳ ליע כשיעל* ל ו צ ־ ר ש ל א כ ר מ ב ה ד י ה ־ א ה ל 1 ?

א ל ה ל ק ם כ ד ע ק ש ו ה א קרא ; ל ךא י ר ו י נ טפלא ו א ו י ש נ שראל ו י ד

t * • : t : - : t ־ : • • t ; • :

ן ביניהון ן ךאזליד שמעו דה ב הו וא נ ד ר י א ד ר ב ע א די ב י כ ל מל בא מ ר י פ בכל ס בשפלתא ו בטורא ון התאי ו ל לבנ ב ק א ךי ל ב ךי א ו אי פריזאי ר ענ י כנ א ר ו מ א וא ה ג א א ל ך ח ויבוסאי י. ואתכגשו כהושע ועכם ישךאל ם ן כ א ע ב ר ק

א ״, ר עא ח סיד ב ע י ו ית ך ויתבי גבעון שמע

: ועבדי י ע ל ע ליריחו ו ש ו ה יא ואזךורו ווסיבו מ כ ה ן ב ו נ אר £ ס . ן בלן לךומךיהון חיקין ד שקין מסנ ן ומבזעין ומעךךין 1 ו בלא ת ו ס ב ן ו בלן ומרקעין ברגליהום זוךהון ה כל ל ן ו ו א עליד־ז ; ל בהושע ת י ו ן \ ואזלו ל י ה כסנ בש הו • י ׳ - . . . . , , ׳ • י •י• :״׳י י

א ואמרו ליד־־ז ^ י ג ל ג א ל ת י ר ש מ לא ן כ י ח א ך ע ר א ש ישראל מ נ א ל ו

א ק;כם ן נ א ובען נזרו ל נ י ת אא מ ל ה ד א ו ה ש ישראל ל נ ואמרו א

T : • T T • : •• T : • TV{ ־ :־ ־

ב להרג; י יל

גמל בליש׳

יל• •ל

7 כ{יש'

יל

נ׳אמל ק יא

ל ה ק ־ ל ד כ ג ע נ ש ו ה א י ר ק ־ ־ א ר ל ש א

ך ל ה ר ה ג ה ף ו ט ה ק ו ש נ ה ל ו א ר ש י

: ם ב ר ק ב

ר ב ע ר ב ש י ם א י כ ל מ ה ־ ל כ ע י מ ש הי כ י א ו

ם ד ף ז ו י ח ל כ ב ה ו ל פ ש ב ר ו ה ן ב ך ך י ה

י ר מ א ה י ו ת ח ן ה ו נ ב ל ל ה ו מ ־ ל ל א ו ד ג ה

: י ס ו ב י ה ו י ו ח ה י ז ך פ ה י נ ע נ כ , ה

ע ש י ו ה י ־ ס ם ע כ ח ת ה ו ל ד ח ו י צ ב ק ת י ו

: ד ח ה א S פ א ר ש י ־ ם ע ו

ה ר ש ר ע ש י ת א ר ו א ע מ ן ש ו ע ב י ג ב ש י ו

ה מ ה ־ ם ו ג ש ע י : ו י ע ל ו ו ח י ר י ע ב ש ו ה יT ״ - > T T : I יי י r-.\— | 7 " יי 0 •

• י ק ו ש ח ק ו ר ך י ט צ י ו ו כ ל י ה ו מ ר ע ב

ם י ל ת יין ב ר ו ך א נ ם ו ה י ר ו מ ח ם ל י ל ב

ת ו ל ת ב ו ל ע נ : ו ם י ר ר צ מ ם ו ש ק ב מ ה ו

ת ו ל ת ב ו מ ל ש ם ו ה י ל ג ר ת ב ר א ל ט מ ו

ה ד ש ז ב ם י ר י ם צ כ ח 9 ל כ ם ו ה י ל ע

־ ל א ^ ש ו ה י ־ ל ו א כ ל י : ו ש כ י ד ן פ נ

־ ל א ו ו י ל ו א ר מ א י ל ו ג ל ג ה ״ ה ד נ ח מ הv : t • • \ v :־ AT : • - ;1 ־ ! - ן -

ו נ א ה ב ר ק ו ח ץ ך ר א ל מ ו ^ ר ש ש י י א

ו ר מ א י : ו ת ר י ר ו ב נ ל ־ ו ת ר ה ב ת ע ו• • • > ׳ ־ ־• ־ ^ יי' יי' :• י י .

י ב ר ק י ב ל ו י א ו ח ה י ל ל א א ר ש י ־ ש י א

v וכן

גיםמיה יצטבע מגזל׳ צבע: שקים כלים ׳ שיהו נלאים כבאים

ק לחוקה ״• א מ ומצוללים ׳ לשק מבוקעים לשון אלמי ציליא לחיטי למצלי זיקי: כקולי׳ ׳ ארשיץ בלעז לשון מוקל וכן

תרגמו יונתן כסנין: אולי בקלבי אתה יושבק א ׳ שמא מיושבי ה

ט

עמיע׳ס סימן j'i^j קלחי «'

אפס י/ו א* אתם; הצטיידנו •הנא למלנ׳א• ;זהב>נ> יסימ

ג ב ל ר

ר מ ן ותבין ואיברי: ג א אתו נ נ בי{ R i ן ? ו כ ? ?ידי"*;*«lnn ל ל ״ ת ו י ד T P ?11? ב $ ה י £ א

נקרגי ׳ חס לבי בקרבי בהגיגי׳ וחחנכק חדש בקרבי׳ ברב שרעפי בקרבי׳ לבי יחל בקרבי׳ ולבי חלל בקרבי ׳ נהפך לבי בקרבי כי מרה מדתי ׳ סלה כל אבירי אדני בקרבי;

עול זכר כי כאםר שמעו כל המלכי׳ אשללק מה ש כעבל הי שעשה יהושע לישלאל ליליחו ולעי התחכמו ולקחו עצה כזה ל להתחבל יחל כלי ס ׳שיעזלל קצתם לקצתם ללא ינלצחל אחל אחל כמו שהניע הניצוח ליליחו ולעי מפני ה היותם יחילים נהנה זאת היתה העצה ש שלקחו כזה אלו המלט׳ להתחכמו כה ׳ לזכל עם זה שיושכי נבעון עשו נם המה כעלמה לקחת עצה שלא יניעם נזק מפני כני ישלאל

והעלים. הסמוכות נהם שהיו בזאת העצה ׳ וכללש מה הוא החוי וכי חויס היו אלא שעשו מעשה חויא פי׳ נחש כלומל שלמו את ישלאל כמו הנחש שלמה את חיה ־. אולי בקלכי אתה יושב ׳ שחם היו יולעין שהם מאלץ כנען היל אסולי׳ לכלות לתם בלית שנאמל לת תכלת להם ברית ולא תחנם והבלית הוא שיהיל כשלום עמם ולא יהיו עבלים להם ומקבלים מניתם וזה אסרה התורה ואף על פי שכולם אם היל מסלימים היו מקבלים אותם כמו שכתוב לא היתה עיר אשד השלימה אל כני ישראל בלתי החוי יושבי נבעו ן ינל׳ מכלל שתם השלימנ היל מקבלים אותם כן הוא אבל כתנאי שיכריתל עז מארצם לשיקכלו עליהם שבע מצות שהוזהר בהם אדם הראשון כמו שאמר הכתוב פן יחטיאו אותך לי משמע כל זמן שהם בחטא ואינם מקיימים שבע מצות שחייבים בהם כני נח אסור להניחם לשכת בארץ אבל מצלה להחרימם לשלחלחילתם מהם כשמה ואם היל משלימים ועוקרי׳ עז ומקבלים שכע מצות צריך עוד שיהיל למס ליהיו עובדים לישראל ונכבשים תחת ידיהם כמו שהוא אומר יהיל לך למס ועבדוך לכן אמר בשלמה מלך ישראל כל העם הנותר מן האמורי. החתי והכרזי החוי להיכוסי ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה אם כן מה כין שאר אומות לשבעה עממים יס ביניהם זה הדכר כי שאר האומות אם היו עושק מלחמה ולא רצו להסלים היו הורניס כל זכר בהם והנשים והטף הילכוזזיס להם ומחיים אותם לעבדים אבל בשבע אומות אם לא רצו להסלים היה מצוה חיות מהם כל נשמה שנ׳ רק מהעמים לא תחיה כל נשמה ולכל האומות קוראים להם שלום תחלה שנ לקראת אליה לסלוים ואפי׳ שבע אומות ככלל חוץ מעמון למואב שנ׳ לא תדרלש שללמם לטובתם אל אתר סהםלימו מסכי גבעלן למה היל הורני׳ אותם בני יסר׳ לולי השבועה לפי סהנועי אותם לכלתו להם בלית במעות והיה בלין להלגם אם לא היה בלבל חלול השם מפני השבועה כי אעפ שהיתה השבועה בי1על' אס לא יקיימום היה בלבל חל,ל

השם

ס כי לזה אמרו גס ה הראשוכיםעשומהשעםולקחתעלזהעצה שלאיחרימום ישראל ואילו לקחו עצה אחרת והערימו כזה האופן שזכר: ויצטירו ׳ הוא מענק ציר נאמן לשולחיו והטעם שהם הראו עצמם כאילי הם שלוחים כאים ממרחק: נקידים ׳ היא הפת היכס׳ יתכן שנתפרסם להם ק לחיקהכאני א שמתפררמצדיכםילפירירין דקים: מ מה שציתה התירה לישראל שלאיחיי כל נשמה מהעדי׳ הקדיכית אליהם אס לא יסכימו להסלים עמהם וככל שלח אליה׳יהושע בכללות לל לאלו המקומות הקלובים לקרא להםלםללם ולא השלימו ולזה היה מחנייכ שלא יחיה מהם כל נסמה כמו שנזכר כפרשת שופטים לאמכס אמר לל שככר שלח יהושע לקרוא לשלום לכל מקומות המים האלה כי היהמחוייכ להם לקרוא לשלום אל כל עיר לעיר קידם שיכאו להלחם כמל שנזכר כפרשה לכבד זכר כמקומות שככר עשה יהושע ככל אשר צוה יי׳ את משה ולזה יחלייכ שנודה שככר סלח זה יהלםע לאל( המקומות קודם שיסכים להלחם עמהס כמו שכתבי לכלתימ זל(לזה הערימו כשאמרו שהםק רחוקה(עש( עצמם עבדים לישראל(היה מחוייכ לפי משפטי התורה א באו מ שיקבלום בברית(יהי( להם למס (עבדום (יעס להם יהושע שלום(יכרות להם ברית לחיותם ונשכעג להם לחיותם(נשבעו להם נשיאי העדה (הנההיתה סבת טעות ישראל(כפלם בזה הענק כי לא שאל( את פי יי׳ עם המת אצלם יהושע

שהיה

נ כ ל ע ט ר ש ו ה י

שהיה נביא ואלעזר הכהן טהיל אצלו אירים ותימים כמל םאמלה התולה ללפכי אלעזל הכהן יעמול ושאל לל במשפט האורים והנה זאת השבועה אף עפ שהיתה כטעות לא הסכימו לעמל עליה כי יהיה כזה חלול השם אצל הנליס ליחשדו שאין יראת יי'כישראל והכה הנשיאים החיוס כאופן הראוי אילל היל משלימין עמהם תחלה כי התורה אמ׳

ק ד ר

השם כי רבים ישמעו בשבועה ולא ישמעו במעות לבעת השבועה לא הזכירו תנאי בשבועה ולכי שהנ1על אותם הקשי בעבללתם ללא הניחום שיהיו למס עוכל בלכל הלא שיהיו חוסבי עצים ושואבי מים לעלה ׳ ויש מלבותינל זל שאמלל כי נלר או שבועה שנעשה כלבים אק לוהיתלללמלל זה הדבל מלבל הגבעונים שלאהכום

כעבור שנשבעו להם והחולקים ומאין הי בקריא׳ וסי' ויאפר אליהם יהושע ׳ ויבא ישעיה הנביא דמלכים ׳ וחברו דישעיה ׳ ויאמרו אליו הגידה והיה כל העם הנמצא נא לנו חונה ׳ דשא את עיניו ררא את האיש הארח: שמעו ט׳ קמצין ה׳ מנהק בפרשת נדרים ודי סי' נמסר כה יהיו לך למס ל ל7ל בסיפרא בסי' וי י. זה ג' ראשי פסוקי' בטעמי מונח לפגי לגרמיה וסי' זה יתנו כל העבר על הפקדים ׳ זה לעבדיך אלא שכבר הכביד( ענין עבדות

ו נ ח נ ה א י ד ב ע ע ש ו י ה י ־ ל ו א ר מ א י הזה וזה שכבר היה ו אפשר לפי משפטי ה התירה אלל היל החקי, סיעסי מס מה לישראל ויפטרו מעבדות אחל אלא שיעמדו ביניהם שפלים כעבדים אבל אם העמיסו עליהם ש סיעבדנם בגופם באל( העבדות הכבדות דל שיהיו חוטבי עצים ל (סואבי מים לכל העד׳ (זה היה אפשל עם קיום תנאיהם כי הם עשו עצמם עבלים ל לישלאלועםכלזה לצו להלאות להם לכבול

השם שלא עסקו מהם זה״ : ״ ל £ ס הר*׳ להט צ ק ״ מפני בואם עמהם כ לגרמיה אנו

ם , ״ בבלית כי כבל למל, חW אותם באמלם שהי( גנל 7

מאל׳ לחיק והס מפני זה בלתי משועבדים להם לעש5׳ חסל להם אחל זולתי מה שP סמכלחי כי מצל שמעתם להם ׳ (לפי שהשביע׳ יהבלית היה לתייתם ישיהיי הם עה עבלים ליםלאל הנ ככל קיימי תנאם ע׳ ן פ עמהם כזה האי

יהנה הוסיף יהישע על עבילתס שהסכימו עליי הנשיאים שיהינ תיטבי עצים ישיאבי מים לבית יי׳(לזה הין חיטבי עצים (שיאבי מי׳ לכל העלה ילמזבת

; אדוני ' יי

מל׳

א נ ח נ ך א ד ב ו^מרו ליהושע ען ומבן ן:הושע מן אתו ו י ר לד־ז מ א וע ך א ן \ ואמרו ליד־; מ אתיתוא מ ש ך ל ד ב ו ע ת א א ר ח קא ל ךחיj ישמע ־ v א נ ע מ ך ארי ש ה ל ך;י אכם 1 ד במצךי ב ע ל ך ת ב j בוךתיד. די ב ן מל ר לתךי ב ע ל ד ת ב ר דא ג ד ר י א ך ך ב ע אמוראי ךי בג ן ולעו ו ב ק ח א ך כ ל ן מ חו לסית ואמרי ו ר ת ש ע ב ן ך נ ת מ א ך נ ל מר מ י מ א ל נ ע ר ל יתבי א כ א ו נ ב א ס נ ל

- - : T T : ־ . י T י• ־ : TTT T T

ו ל י ז א ן . א ח ך ו א ן זורק ל ו ביךכו ב סן ע ו ה ן ל ן ותימרו ו תה לקךמוא נ ו ל ר ו א ובען מ נ ח נ ן א בו עבךיא ג ך ו ך ז א ם י מ ח ר כ א נ מ ח ל ן י ק;ם! ךתי א למי נ ק פ ם מ ו י א ב נ ת ב יהיה מ

TTT• •T: • :TIT•־••:

ן י ה בםנ ד ו ה ו . ש ב ^ א ן וכען ה לותכוד א ב נ י ל ר ךי מ מ ח ן זיקק ך t ואלין ת עו ואלי א אתבז ה ן ו חךתיא ח ך א בליאו מסגי א ג נ מס א ו ג ב ת ו תן ו ה מי א ״, וקבילו נבריא לפתג ר ח ל

ו 1 ע ב א ת ם יי ל ד ואולפן מן קם וגזר כ ל הושע ש ן י ו ד לה ב ע ון וקוימו ו תדה מו ם לקי כ י ן ק ו ה ד לף ו ס ה ב הו ן ךברבי כנשהא1 ו ו לה

ט ה י ן ק ו ר ךגזרו לה ת א יומין ב ת ל תת ו ד י ן ל ו ושמעו ארי קריבין אנ

י , ו בג טל נ ן \ ו ן יתבי ו וביניהיון אנא מ ו י ן ב ל ואתו לקךויהו א ל ש ! ךדה י בפ ן ו ה וקךויהון גבעו א ת י ל תן ו ג לא מחו ת וקך:ת יערים 1 ו בארו וי ן ךברב שראל ארי קיימו להו י י בג

א ל ה ל א דיי א ר מ י מ א ב ת ש נ בT T V: T ־ T : ״ : T ; • ;

א ת ש נ ל ב ל ואתךעמו ב א ך ש ץ וא ל ךבךבי א י. ואמרו ב י ב ר ב ל ך ע

ל ן . ו א לה נ מ י י א ק נ ח נ א א ת ש נ ל ב ב לל ובען א ר ש י א ר ה ל מרא דיי א במי« - : : • : T T V: T•• T ־ T : -

א ן j ך ל לאנזקד־ז בהו ו ב א נ לא ה לא י ן ו ן ונקים יתהו ד להו י עב נ

. ר י ש ע ת נ ו א ־ : ז ם ה ב ^ ג נ " ״»&^־Sנוכל ל א נ מ ״ מא די ק ל ק; א ע מ ו א ר נ ל ע

ן י א מ ם ו ת י א ע מ ש ו ה ם י ה י ל ר א מ א י י׳ וj - ••-/׳1 v :-״ sv : ,•ן-ן •

ה ק ו ח ץ ר ר א ו מ י ל ו א ר מ א י : ו ו א י ב ת

ך י ה ד ה א ד ו ה ם י ש ך ר י ד ב ו ע א ד ב א מv: Jt ; v- •"A." יי •י T • ; Tי -

ר ש א ־ ל ת כ ר א ו ו ע מ י ש נ ע מ ע ״ מ ׳ ^ י ״ נ ׳ה י * ע ע ר ש א ־ ל כ ׳ ת א : ו ם י ר ע מ ה ב ש ע

T ; ־T T -JV -ו•• : • t t; \• : It

ר ה ב ע ר ב ש י א ך מ א י ה ב ל י מ נ ש ל

ג י ע ל ן ו ו ב ש ך ח ל ן מ ו ח י ס ן ל ד ר י ה

ו ר מ א י : ו ת ר ת ש ע ב ר ש א ן ש ב ה ־ ך ל מ

ו ל נ צ ר י א ב ש י ־ ל כ ו ו נ י נ י ק ו ז ג י ר א

ו כ ל ך ו ר ד ה ל ד י ם צ כ ד י ו ב ח ר ק מ א ל

ם כ י ד ב ם ע ה י ל ם א ת ר מ א ם ו ת א ר ק ל

: זה^ ת ר י ר ו ב נ ל ־ ו ת ר ה כ ת ע ו ו ג ח נ א

ו נ י ת ב ' מ ו ת ו א נ ך י ט צ ם ה כ ו ח נ י מ ח ל

ה נ ה ה ת ע ם ו כ י ל ת א כ ל ו ל נ ת א ם צ ו י ב• T- J ־ : A •־ י• —. V -IV T V " ; ••

: י י ת ה ו ד א ה נ ל א : ו ם י ד ק ה נ י ה ש ו ב יI • י ־־: V ״ : _ I••'•. י , VT T : - T

ו ע ק ב ת ה ה נ ה ם ו י ^ ך ו ח נ א ל ר מ ש א

ב ר ו מ ל ו ב נ י ל ע נ ו ו נ י ת ו מ ל ה ש ל א ו

ם ר י ע ם מ י ש נ א ו ה ח ק : ר ד א ך מ ר ד ה

ם טז כ ה • ל ע ע : ד ו ל א ש א י ה ל ו ה י י פ ־ ת א ו ; ״ •J ־ ( T T\ . ^IT T /־:»

ת ר י ר ם ב ב ה ת ל ר כ י ם ו ו ל ע ש ש ו ה יV ; ו י : s׳ ״ T - • ; / ז

: ה ר ע ם נע*יאי ה ה ו ל ע ב ש י ם ו ת ו י ח ל

­ ר ש י א ר ח ם א י מ ת י ש ל ה ש צ ק הי מ י ו

ם י ב ר ק ־ י ו כ ע מ ש י ת ו י ר ם ב ה ו ל ת ר כ

ו ע ס י : ו ם י כ ש ם י ו ה ב ר ק ב ו ו י ל ס א ה

ם כ ה י ר ע ־ ־ ל ו א א ב י ל ו א ר ש י ־ ־ י נ ב,v •'ץ ... , t T ״ - ; ״, • .

ן ו ע ב ש ג כ ה י ר ן י ר ש י ל ש ם ה כ ו י ב

: ם כ י ר ע ת י י ר ק ת ו ו ר א ב ה ו ר י פ כ ה ו

ו ע ב ש נ ־ ־ י ל כ א ר ש י י ג ם ב כ ו כ א ה ל ו, ה י ה א ו ה י ה ב ר ד ע י ה א י ש ם נ כ ה ל

־ ה ל ה ע ר ד ע ה - ל ו כ נ ל י ל ו א ר ש י- r r • it t j • - A" ־י J י

ם י א י ש ג ה ־ ־ ל ו כ ר מ א י : ו ם י א י ב נ ה' י' ז ־ -י : :< t - : ־ • ו ״ :

ם כ ה ו ל נ ע ב ש ו נ נ ח נ ה א ך ע ה ־ ל כ ־ ל א

ל > ל " ה ר ת ע ל ו א ר ש י י ה ל ה א ד ו ה י ב/ t כ A" t : • _״ו v: vt 1־

'ל זחל

כ הצטעלמ׳ לשין צילה

כםהוצאנוהן לצלה ל' לללך: דקחוהאנשי . . מצילם׳ קכלו לכליה׳מ שצלום כפיהם לשין כ י א י ש נ ס ה ה י ל א ° ו ר מ א י ; ו ם ה ל

־ - נאשללאצלה: א׳ : s "־" ״ " ־׳ ;

ו נ י ל ה ע י ה י ־ א ל ם ו ת ו ה א י ח ה ם ו ה ל

ו נ ע ב ש ע ר ש י ה א ך ע ם ש ה ־ ל צף ע ן ל

^ 'ל ב ך ב ן ר ן 1 ואמרו להו ו לה

לחמנו חס העטידנו אתו ׳ זה רע בכל אשד נעשה י אג״ך ׳ ונמסר גס בריש סדר בי תשא: שאלו ג, קמצין וסי׳ רקחו האנשים מצדם׳ ההולכים לרדת מערים׳ נדרשתי ללא שאלו; ובקרבו נ כקרא׳ וסיס ובקרבו

הם ישנים׳ ןנקרמ ישים ארגו׳ ובקרנו ישית מרמה; לנגע j נ חס׳ וא׳ מלא וסי׳ נמסר נסדר וירא;

כליהם אמרו כי בדבר הנבעוני׳ לא חלה השבועה עליהם כלל ש שהדי מוטעים הין ומה שלא הלנו׳ מפני קדוש השם שיאמרו העולם כמה חמודה עליהם ש שבועת יי'כי אפי׳ נעשית כטעות לא יעברו עליה והפסוקים מוכיחים כדברי .מי שאמר כי מפני שנעשית השבוע׳ ברבי׳ אין לה היתל שהרי אמרז הנשיאים ולא יהיה עלינל קצף על השבוע׳ ואם לא היה בלבל אלא מכני קלוש השם מה קצף היה כזה ואמלל לכותי׳;ל כי שלש׳ כתביםק ש א שלח יהושע בכניסתן ל שלח להם מי שלוצה להשלים יבא (ישלים ןחזל ושלח להם מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה מ מלחמה וחזל ושלח להם מי סרוצ' לפנות יפנה מי שהאמין בהקבה וחרד לדברי( הלך ל( לאפריקי לאמ כדרש כי הכנעני הוא שפנ׳מפני זה זכה להקלאק כנען על שמו ק ישלאל א א ל לזכהלאק טובה שהיא אפליקי (יש אומלים כי הפלתי פנה לפניהם להלך לו אס כן למה הלצלכל יושבי נבעון להעלים יקבלו השלום לפי שיהושע שלת בכלל לבלם (יושבי גבעון חשב( הלא נם כן שלח ליליח( (לעי ל להשלים והנה הכה אותם אוליק א לא יקום הבטחתו ליושבי ה הזאת ובמלמה הוא שולח להם להשלים כלי שלא ישממ מהם לפיכך עש( נם המה כעלמהק לחוק׳ הם כלי א נאמדו כי מ

סיכלתל להם כלית יק א ליאמרל אל יהושע למי׳ מ לחוקה מאל׳ כישמענלשמעל ואת כל אשל עשה כמצלים לאת כל אשר עש׳ לשני מלכי האמולי לנל׳׳ זכלל מצלי׳וסיחון לעינ(לא *כלל היללן לפי שהיה לבל מ מצרייוסיחון ועונ מימי׳קלמונים לדבר הירדן היה מזמן קרוב כ כלומר קרא( ליהושע שלא שמעורק כל כך היא רחוקה דבר הי ארצם : זקינינו׳ נכתב ביול המסך כין הקיף והנון שלא כהנ ובללש אל יוחנן זקינימ כמנ כתי זקני אשמאי הי(: הצטילנו אותו׳ לשון ספוק מזק מן צלה לללך (פי׳ לקחנו אות( מכתימ להצטיל כל הללך: ויקח(׳ יש מפלשי אותל כמן למל( מן לקת ט?כ כלומל למלל להכינל מצילם שהיה יכש כי אמת אמלל.״ (יש לפלש רקח( כמשמע( סלקחל מ מצילם (אכל( ממנו ככלית כלים נ קיכטחו בהם ליונתן תל

לקכילו גכליא לפי כתנמיהון 1 התיה אותם׳ מקול: יחיל

ו מ ש ר ד ג ר כ ל ר

מ מ אללי צדק מלן ילישלם ׳ מצאני שמי נתירה מלכי צדק וילמה שכל מלכי ילישלם יחיו ויהיו חוסני עצים ושיאני מים לכל העלה ׳ זה מקלא קצל כי הנשיאים א היה סמם מלכי צלק או אמי צלק כי הכל ענין אחל כמי םהיה סם מלכי מצדם יחיו ייהיו חוסני עצים ושיאני מים יהמקרא אחז ללך קצרה ואמר ויהיי בכתח פלעה יהנה זכל כי ה׳ מלכי האמילי הם יכל מחניהם חני על גבעון וילחמו עליה הניו לסין עכל ויהיו כאסל לכלו להם הנםיאי' וזה מעיל כי ק אמרי להם הכטיאי׳ וכבל שלחי אנשי גבעין ליהיש סיעזלם כי לאיי לאלין שיציל עבדיו מיל הנלחמים ימה שחמלו הם לכל העלה ייהיסע אמל להם לבית אלהי הא כיצל כל זמן שהיו עליהם וילמה ששאל העלה במחנה על שלא נחלקהק היו חוטבי עצים ושואבי ח יחץ זי ומים' ויאמרו אלהס הנשיאים יחיו׳ מתים בל יחיו רפאים׳ יחיו מתיך נבלתי׳ יי'עליהם ימיו׳ וגם ה

אני נתתי להם ׳ אבותיכם איה הם ׳ מדוע רשעים יחיו: רחוקים ז' מלאים בקריאה וסימ' רחוקים אנחנו מכם מאד ׳ ורחוקים המה מצידונים ׳ שמעו רחוקים אשר עשיתי ׳ אבירי לב הרחוקים מצדקח ׳ ורחוקים

מים לעדה אבל לאחר שנחלקה הארץ והיו ישראל בעירו ובנחלתו נשארו הם חוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהיס בגלגל יבשילה ובניכ ובגבעון ובית עולמי׳ כמו שאמר אל המקים אשד יבחר ואמרו רבותיי זל כי כיין שנתנם יהוסע חוטבי עצים ישיאבי מים גזר עליהם שלא יבאו בקהל כלומד םלא יתחתנו ישראל בהם ותלה אסורן בזמן סבי׳ המקדש קייס סהרי אמי לבית אלהי משמע כל זמן שהיו חוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי יזהי כל זמן שבית המקלם קיים בא לול וגזר עליהם לעולם. וכן כתוב בספל עזלא ימן הנתינים שנתן לול והשלים לעבודת הלוים: ונעשה את הלכל הזה ׳ בצלי שלא כמנהג וכבל כתבנו הלומים להם בספל מכלל: ועתה הננו בילך קל ובסוא הנין הלאסונ׳:י צלק ׳ כל מלכי ילושלם מ א היו נקראים בזמן ההוא מלכיי צלק כמו שנאמל מ צלק או א ומלכי צלק מלך סלם הוא י ילזשלם כמו שכתיב ויהי בשלם סכו ונקלאו כן בעבול ילושלם

שהוא מקום צלק: אז

מהרד!א ובנו בהיכל ׳ הקרובים ע והרחוקים דמנלה ׳ רחוקי׳ איש מאחיו דעזרא ׳ אחרים ג' בקריי'א ל וסיס ועתדת אחרים אתם ו יכרת׳ ואם בני אדם ארורים הם כי גרשונו׳ נערי זדי'אחרים: ולהשמיד ד׳ וסיס׳ נמפר בסדר תבאג את כל יושבי הארץ ד׳ דססיכי בקריא׳ וסימ' והורשו; את יושבי הארץ ליהושע ׳ ולהשמיד את כל ץשבי הארץ׳ הנני ממלא א* כל יושבי הארץ׳ כי כלה אך נבהלה יעשה דצפני׳: ולמזבח נ זסי׳דתנם יהושע ביום ההויחטבי׳ ולמזבח הקטרת: יבחר ה׳ קנמין נקריא׳ וסימ׳ שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ׳ בבוא כל ישראל׳ ולמזבחיי׳ עד לראות את פני היום דיהושע ׳ המסכן תחמה עץ לא ירקב ׳ מי זה האיש ירא י וסימ׳שבזהם: גברים ויחם' וסימ׳ וכל אנשיה גברימ׳ קשתץ נפלו גברים ׳ גברים חתיס ׳ א אתה ידעת את אבץ והיו כגברי,׳ ם כ ר גברים עלה ח בוסים׳ ד ששים גברים סביב ג דאםפונ נקריא' וסיס' נמסר בסדר ם י

תשא:

מזנה אלהס

ל כ יהון מהון מלקטי אעין ומלן מ?א לא ן ךבךבי ו להו ל ל מ א ך מ א כ ת ש נ בן ל עמהו ל מ ן יהושע ו א להו ר ק 1 ור מ י מ א ל ג ן ב א שקךתו מ מר ל למיא ואתון ך ה א מגבון ל נ ח נ דחיקין אן נגא יתבין 1 ובען ליטין אתו בין ענ:ךין ומלקעי א יפסקון מנכו ל וא ש ך ן נ רת מ א לבי י ן ומלן מ אעיי ר מ א ת יהושע ! : בו י ן ואתי ה ךאלך י י נ ע א ל ו ו ד ת ר ה א ר א ו י ה ר ארה מ ך י ח ד ל ד יי א ק פ רת ך יל ת ב ר : ן מ ן ל ה למת י ת עבד ר ש מל ירתבי עאדת ית ב א ולשי ע ר אא ג ל י ח ך א מן קךמיבון ו ^ ר אן ו ב י מ ך ק ן א מ נ ת ש פ נ א ל ר ח לן ז ונע? א הדי מ נ ת ת פ : א נ ד ב ע וא מ דך כ א מסיךין בי נ ח נ א א הד ב ע מ נך ל ר בעי ש כ כמא ך ן ו 7 ךתקי לן בן ושזיב עבד להו ד ן ו ב ע א נ ללא ק ד בנ;י ישראל ו ן מי .ל יתהוא מ ו י שע ב הו ; ן ו נ 9נ ן י. ו ו נ ק?לוא ; א לקטי אעין ומלן מ ו ז ־ ־ הדא מ ו א ך;י ער י ח ב ך מ ל א ו ת ש נ ב צ ל

ן י י ע ן ת י א ד ר ת א ל ן י ך הי נ ע אדו מ ה בד ש והוא ךירושלבם ארי ב^ש כ ל זנךק מד ב ע א ך מ ז כ ־ ד ך ^ ת עי ו ר : ע ש ו ה ילמלכה ד לעי ו ב למלכה בן ע ליריחו ום י גבעון ע ב ת ו ך מ י ל ש .ל וארי אן! וךחילו ניהו ישראל.והוו ביא גבעון ת ב א ך ת ך א ארי ק ך ח קא י א וארי ה ת ו נ ל א ?ןקךוי מ ך ח ב

ל יי כ ל ם י מ ־ מ א ש ו ם ^ ע י ב ט ח ץ ח ר ו ״ ח י; < : ו :־ ״ ־ ־ ג •י : ו A -•1 1 ג•

: ק/״שן ם י א י ש נ ם ה ח ו ר ר ב ר ד ש א ה ב ד ע ה ־»v : - ־! ר י1 • ; / •י ־ •ו מנאי/מ jt-^t

ם ה י ל ר א ב ד י ע ו ש ו ה ם י ה א ל ר ק י ו

ר מ א ו ל נ ת ם א ת י מ ה ך ר מ ר ל י מ א ל

ם כ ת א ד ו א ם מ כ ו מ נ ח נ ם א י ק ו ח ך

s ם ת ם א י ר ו ר ה א ת ע : ך ם י כ ש ו י נ ב ר ק בA ־ יי J , ץ ן : - vtו • ;f :־ ' : •\: ״

ם ל י צ י ע ב ט ח ד ו ב ס ע כ ת מ ר כ י ־ א ל ו

־ ת ו א ענ י : ו י ה ל ת א י ב ס ל י י מ ב א ש ו

״ ך ללילי י ד ב ע ד ל ג ה ד ג י ה ו כ ר מ א י ע ו ש ו ה י

ה ש מ ־ ת א ך י ה ל ה א ו ה ה י ד ר צ ש ת א א

ץ ך א ה ־ ־ ל כ ־ ת ם א כ ב ת ל ר ת ו ל ד ב ע

ץ ר א י ה ב ש י ־ ־ ל כ ־ ־ ת ר ד א י מ ש ה ל ו

ו נ י ת ו ש פ נ ד ל א א מ ר י נ ם ו כ י נ פ מ. . . < ; T • - at • ; •

: ה ר ז ר ה ב ד ה ־ ת ה א ש ע ג ם ו כ י נ פ מ

ר ש י כ ו ב 0 ו ט ך כ ד י ו ב נ נ ה ה ר ת ע וj t T - ; ׳ ־ • ATr: AVT : -J ־ :

ז יי ייעינז ־ ר ^ ו ע נ ת ד ו ש ע ך ל י נ י ע ב

ל א ר ש י ־ י נ ד ב י ם מ ת ו ל א צ י ן ו ם כ ה לV t : • 1״ ; J- ץ it j Ia״ v* T

ם ו י ע ב ש ו ה ם י נ ת י : ן ם ו ג ר א ה ל ו

ם ז מ ־ י ב א ש ם ו י צ י ע ב ט א ח ו ה ה .

ה ר ז ם ה ו י ה ־ ־ ד ה ע ו ה ח י ב ז מ ל ה ו ד ע ל

: ר ח ב ר י ש ם א ו ק מ ה ־ ל א

י נ ך ע א מ ש הי כ י ו

ע ש ו ה ד י כ ל ־ י ם כ ל ש י ו ך ך י ל ק מ ד צ ־

ה ר ש ר ע ש א ? כ י ד מ ך ן ר ן י ו ע ה ־ ־ ת ר א

י ע ז ל ־ ר ש ע ־ ־ ן ת כ ד כ ל מ ל ו ו ח י ך י ל

ן ו ע ב י ג ב ש ו י מ י ל ש י ה ר מ ז ו י ד כ ל מ ל ו

: ם ב ר ק ו ב י ה י ן ל א ך ש י ־ ת ר א

ן ו ע ב ה ג ר ל ו ד ר ג י י ע ד כ א ו מ א ר י י ו

7 T

j ע־

יהוסעאת פי יי׳ על זה ועלה מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גמרי החיל וכבר אמר השם יתברך אל יהושע קודם זה בשאלו את פיו על דבר זאת המלחמה שלא יירא מהמלכים האלה ו וממחניהם כי בידו יתנם והוא מיהר לבא עליהם כל הלילה ו ויהומם יי׳ לפני ישראל ויכם ישר׳ מכה גלולה בנבעון ייללפם דרך מעלה בית חולון ימ׳ דהי בנוסם מפני בני ישלאל נלחם •י׳ בם מן השמים והמית מהם באבני הכלל מתל מ מאסל הלני כני ישלאל

בחלכ: אז

ויהיו ונילי! «>הי>

כה

ן ,3 ן י ך ^ א ה ך ב ג ל כ ״ ^ " י ^ ל ל מ ה J ת ח א כא דירושלם ב ל ח אדוגיי־גדק מ ל ש : •ל • !׳ w ו ם י ר י ב ה ג י ש נ א ־ ל כ י ו ע ה ־ ן ה מ ל ו ד ג

. I - ! ז י •י t : - T I • T j ן- T T • י I I - :־ י ; ,׳ק ד ח ר ־ ו ע - < ו ד ^ nS%

J—ן 1ליי א ךחברו כ ל הם מ ה הו ר ו לא דירמורת ולות יפיע ב ל פראכם מ

״ T ״ ־ T : - T J ; - ן •

א ב ל ר מ ש ולנרת ךבי א ךלכי כ ל מ ךע^לון למימרא סקו לותי וםערוניה מ י ל ק נמחי ית יתבי גבעון ארי א ו

ע ועכם בני ישראל ן ש ו ה ; ם עי א מלב ש מ ואתבנישו וסליקו הא ב ל א דירושלם מ ב ל ראה מ אמו

• 5 • T : - T T

א ב ל א ךירמורת מ ב ל ךךזברון מכל ן אנון ו א ךעגלו י ו ל ש מ י כ ל לל ב^עון ואגיהו ן ושרו ע ו תה משךין ו ע ^ י ש נ א ו ח ל ש } י ן ה ל ע א ב ך קלא נ ל ג א ל ת י ך ג ק מ הושע ל ר־ת; לו

ם ל ש י ו ר ך י ל ק מ ד צ ־ י נ ד ח א ד ש י ו

ם יל א ר פ ־ ל א ן ו ו ר ב ח ־ ך ל ם מ ה ו ה ־ ־ ל אI A; • t ; v,v v* t־ ' י ׳r

ש י כ ל ־ ך ל ^ מ פ י ־ ל א ת ו ר ו מ ך י ־ ך ל מ

ל מ־ל בהפ, ־ ־ ו ״ ^ ״ י ^ 1 ל ^ " ^ י ? ל ך ־ ל א ו

ס׳• •1 ־ •לי י ן כ ו ע ב ג ־ ת ר ה א ד כ נ י ו נ ך ז ע י ו ל א

י נ ב ־ ת ר א ^ ו ו ה ! ־ « » ״ ר ה ^ מ י ל ש ה

מ יכ ל מ י ת ש מ ח ו ל ע י מ פ ס ^ : ל א ך ש ! ה

ן ו ך ב ח ־ ־ ך ל ם מ ן ל ש ו ך ; ך ל מ י ך מ א ה

ן ו ל ג ע ־ ך ל מ י ש י כ ל ־ ך ל ת מ ו מ ך י ־ ך ל מ

ן ו ע ב ג ־ ״ ל ו ע נ ח י ס ו ה מ ח מ ־ ־ ל כ ם ו ה

ן ו ע ב י ג ש נ ו א שלח י י : ו ה י ל ו ע מ ח ל י ו

ה ד ל ג ל ג ה ה ד נ ח מ ה ־ ־ ל ע א ש ו ה ^ ־ ל י א

ש ר

: ק ל מ נ ואילון ב הלא

אז ילבל ׳ אמל שילה תחת השמש לפי 0אמ׳ לשמש לוס לום מלומר שירה וכל זמן שהוא לומם עומל ואינו מהלך שבכל עת הילוכו הוא אומל שילה ופשוטי סל מקלא לוס לשין המתנה כמו אם כה יאמלו אלינו לומנ יכן לום ליי׳: דלת כעמק אילון׳ אותה שעה היה הילח עומלכננל עמק אילק והןא לחוק מנבעון סהלי נבעו/ בנביל בנימן

ז ־ י ל ן ר ן ל ב ן ן ך מ י ד ף י ך ת ־ ל ר א י מ א ל ל j׳• י* מ

ו נ ר ז ע ו ו נ ה ל ע י ש ו ה ה ו ר ד ה ו מ נ י ל v א » m s

» * , L * י - « ר מ א ז ־ י ד ב ל מ ־ ־ ל ו כ נ י ל ו א ע ב ק י נ ב

ל ג ל ג ה ך מ ^ ש ו ה ל י ע : ר ר ה י ה ב ש י

ל ב ז ו מ ה ע ד מ ח ל מ מ ה כ ע ־ ־ ל כ א ו ו ״׳ ה

: ל י ח י ה ר ו ב ג י •ין זזו•

א ר י ת ־ ל ע א ש ו ה י ־ ל ה א ו ה ר י מ א י ד

ש י ד א מ ע י ־ א ם ל י ת ת ה נ י ד י י ב ם ב ה מ

ע ש ו ה ם י ה י ל א א ב י ! ו ך י נ פ ם ב ה מ

: ל ג ל ג ה ־ ן ה מ ל ה ע ל י ^ ה ־ ־ ל ם ב א ת פ

ה כ ם מ כ י ל ו א ך ש י י נ פ ה ל ו ה ם י מ ה י ו

ה ל ע ך מ ר ם ד פ ד ר י ן ו ו ע ב ג ה ב ל ו ד ג ־

־ ד ע ו י ה ר ן ר ז ע ־ ־ ר ם ע נ ב י ן ו ר ו ח ־ ת ר י ב

ל א ר ש י י נ פ ם ׳ מ ס ו נ הי ב י : ו ה ד ק מ

ך י ל ש ז ה ך ו ה ן ד ר ו ח ־ ת י ד ב ר ו מ ם ב ה

ע ש ו ה ק י ד ר

h! ילכר יהושע ׳ תיי ככן שכח יהושע: (יתכן כי אחל התפלה היתה השילה והשילה לא הזכיל או השילה היא (ימם השמש(התפלה היא דאמל לעיני ישלאל שמש בגכעק לום וכן זוכלאתה בללש ז( השילה במכין עשל שילות ולשון ילכל מילה על שילה לא על תפלה כמו(ילבל לול ליי׳ את לכלי השילה ׳ ויאמר בתפלתו לעיני

ישל׳שמש בגבעון לום׳ כלומרך םק ד ב ע דך מ ל י ש ך א ת מר ל למי

אזילכר יהושע ליי׳ כזאת הפל׳ יש ספקות לכות לאד לעיין בהם האחל הוא שאם היה שהשמש עמל וכטל מהתנועה הכלאית ל> הנה היה זה המופת יותל נפלא לאין שיעו׳ מהמופתים שנעשו עי משה רה כי המופתי' ההם היו בסמי נ1נע הנמצאות k הסכלות והוא מתל נפלא לאין שיעול מה שישתמש בו אל? הנמצאות ה הנכבלות לסכות את תפקילה מסלוט על הנמצא(' השפלות אל( לשכית ענין סלולםכי בהם בעצמם מחסלי! הסלל והמשל מה ש שלא יעלם (ככלל

א נ ע ופרוק ל א בפרי נ ה ר ו לTT I : < ׳ - . ־ • T T T :

ל א ב נ ל א ארי אתבנשו ע נ ד ע ס ו

ק ל ס ראה יתבי טורא י. ו י אמו מלכ• t . ״ ן • ; י ן • , :•t ••: -

א ?נבלי מ ע ל ב לא הוא ו לג הושע מן נ יא 1 ל י כל בברי ח ה ו א עמי ב ר ק

, ן ו ה נ ל מ ח ך א ת הושע ל ואמר יי ליתעתד א י ן ל ו דך מסרתנ ארי בין תהו ך 1 ואתא לו מ ך ן ק הו ש מנ ג אן ק מ א סלי ; ל י ל ל ף ב !הושע בתביל א י ! ש ם ך ;י ק ; ן לא 1 ותברנו ג ל גן א בגבעו ב א ך ת ה ומחנון מת ר י ב א ך נ ק ס רח מ ורךפגון באועד מ ה ו ד ק ז ד ע ן ע ו חיותן ומחנם ד ן ק ן מ ה ן והוד. במפבהו ד ק מת ר י ב א ך נ ת ך ה מ ל אנון ב א ר ש יה ד א י מ ך ז ק ם יי א ב ך ק : ן מ ן ו ת ו ח

ש כ י מ ש ה ־ ן ת מ ו ל ד ם ג י נ ב ם א ה י ל ' ע 1 י < נ מ ) ז ' * s ^ ן ? ק רברבן מ נ ב ן א דהו עלי׳ ־ ' , ־ T י ״ T ן י י א י ג ה ומיתו ס ד ק ז ע ו ל ד דאת ע

ו ל א מךקטי ד ר י ב נ ב א ךמיתו ב; א ב ר ח בגי ישראל ב

ח ב ן ש בכת ך י י ; ם יי ביומא ךמסר. ד הושע ק י

יל פס> על ועל­

ב א׳ מל

בDP

ו ת מ — ו ש ם א כ י ב ו ך ת מ י ה ו ק ^ ע ־ ר ע

י י ג ו ב ג ר ר ה ש א ד מ ר ב י ה נ ב א בJ•• I I :1T Jt —. \" T T - j " : - i

: ב ר ח ל ב א ר ש ים ו י ה ב ו ה י ע ל ש ו ה ר י ב ד ז י א

, הנה זה ממה שאין צ נ \ ב נ פ ^ ל מ א ה ־ י ת ר א ' י ה ד ו ה ת י ר ת: ־ יך* י •־j צליך כיאול למי שעיין v : J T . v

•} ־י 0ש מ ש ל י א ר ש י י נ י ע ר י ל מ א י ל ו א ר ש י

V v « • : V j - A" T• ־ : T : • דוס כ מיל ה£נ>1'

>הי/ק>לל;

; ץ ו ל י ק א מ ע ח ב ר י ם ו ו ן ד ו ע ב ג ב

אמר ל ו א ר ש ט בני י ד ה ק א ר ו מ א :T : • •• ; Tlx; t T V ״ :־

א בגבעון א ש מ ני ישראל ש לעי

ן ״• י ^ י א ש י מ א ב ך ה י ס אוךיך ו

כאלו העמוקות וככר ביאלמ זה כאופן שלם׳ מספל מלחמות יי׳ מ ואם היה הענין כןה זה סיתל מה שאמי התולה שלא קם נביא עול משד׳ כמשה לכל האות(׳ והמופתי׳ אשר עשה משה לעיני כל ישר׳ ואם אמרנו שככר הנ נעשה כמי זה המופת עי משה ואם לא נזכל כתיל׳ כמ( שאממ קצת ל;ל הנה נשאל זה הספין כעיני כי ככר היה שיה ל( יהוש׳ בגדול שכמופתיס הנעשים על יל משה לבינו עה עם שאם היה הענק כן היה לאד שלא תשתיק התול מלספל זה המיפת הנפלא כי אנחנג נלאה מכוונת התולה נפלסס ענק המופתי׳ והנפלאות כי זה ממה שיביא להאמין כשם ית׳ כמו סנזכל כתולה כענק המופתים שנעשו לפלעה אמל(למק תספל כא/ני כנך(נו׳ דלעתס כי אני יי׳ יעיל כי ככל ילאה מםכנזי אלי הלכלים שלא נתככ1ל השמש מהתנועה ולא הילח מה יתבאל מפנים מהם מה שאמ׳(לא אן לבוא רלשלא מהל למא וזה לא ישלןל ממני התניעה אבל יסליל ממנו מהיל(׳ התניעה והמאמלשזה ללכל יחייב ל( התנועה בכמ5 אל( המאמלים השלמים אשלילובלבהם בלבליםמללך מה הוא(מהם מה שאמל שמסם וילח אבל לקח להם מקום לחב היו נלאים אז אל המקום ההוא והוא מבואל שמי כגכעק לום ללח כעמק אילון(לא אמל שמש מ שישלול התנועה מהמקום הלחכלא ישלול התנועה כמוחלט כי ככל אפשל שיתנועע כמקום לחכ ההוא וככל יחייכזההמאמ׳ככמו המאמלי׳ השלמים לשמש ולילח התנועה(המשל שמי שיאמל שפלוני עמל כאלצג כך(כך ימים הנה לא יתחייב מזה אלא שלא יצא מאלציאכלשככליתניעעכאלציאילאיהיהזההמאמלמללךמהקיאכייחיייכ למישישליל ממנו התניעה שיאמל שלא יתנועע לא

ך או לקנות דעות אמיתיות ר ו צ ל — , נזכל בכאן רושם בזה המופת באחד מאל( הצדדים(מהם שכבר התבאר כספר מלחמות יי׳ כי המופת לא יהיה על יד נביא כאלו ולא״

הפלא הזה ילאה המם לעיני ישלאל או לעיני ישלאל לבק עם (יאמל כלומל התפלה הזאת א אמרה בקול לפני ישראל (פי׳ לוס המתן כמו למו על הניענו אליכם כלומ שיעמול נלנל השמש

כמקומו ולא ילק כמשפטו: (ילח בעמק איללן/ (לילח אמלם כן שיעמוד כעמק אילון(אף נ על פי שגבעון היה כנכיל כנימן נאילון בנכיל לן ילמה כי לדפו &ותם (הכום מנבעון על אילי)

נכנבעק היה חצי הי(׳ כשהתפלל שיעימל השמש (האל שמע כקול( כמו שאמל ויעמול השמש כחצי השמים ועמל על שיעיל שבין עמילתי ימלוצתי היה כמס תמי׳ והיא המס האלוך שבשנה והיא יום תקופת תמיז יכשבא השמש היו בעמק אילון והאיל הילת (היה הילת אז מן הלומי בתחלת החלש אי בשלישיתי והתפלל ע עלי( שיעמיד הילח להאיל להם עד שתכלה נקמתם באדביהם נכן היה כמ( שאמר וילח עמד על יקום נוי אויביו וזאת הפליאה כתיבה על ספר הישל (הוא ספר תורת משה והוא מה שאמר הקכה ית׳ ננד כל עמך wwfi נפלאות וני׳ כמו שפירש א״א זל כי שתי אותות אמר לו כ בפסיק ההוא קרינת פני משהה שאמר כי נורא הוא (הוא מ אשר אני עיסה עמך ועמידת השמם ליהושע והוא מה שאמר כנד כל עמך אעשה כפלאו׳ונתן לו אות קרוב להאמי׳ כאות רחוק (בדרש שלשים ישש שעות עמדו השמש והירח כיצד המלחמה היתה בערב שבת ונתיירא יהיש׳ שלא יחללו ישראל את הסכת (פשט ידיו למע׳ שיעמוד השמש ביום הםשי כשיעור יום שבת (הירח כשיעור ליל שבת ומוצאי

שבתיהם שלשים>שש שעית״• על

לי . . ׳ ־ I ••/׳•« ׳•׳»' יו׳•'•/ ׳Wl׳njkHl'J/W׳; , ו, ו ו ׳)־ו״׳״־• ׳־־' ~ ן ו ׳ / ^ fW׳Ji ן

ל שאס היה זה המופת א מ חזקיה ואמל שזה האות יהיה כאחד מכ׳ לרכיס האחל נשלך הצל י מעלו מתל על מה שהלך נזילת זמן אי שישיב הצל אחילנית י׳ מעלית(היא מ היה בענק המלחמה כמו שזכלנו ולזה הוא מבואל שזה המופת היה בזולת שנוי סלל תנועת השמש וזה יהיה לפימהשאומ׳זהוא שכבליתבאל כחוש םכאםל יהיו עננים תחת השמם באופז םירסם בהם ניצוצות(ירוצו הנה הם יראו שיהיה השמש מילת מקים שהיא עם שכבל ילאה אז נטיית צל השמם שיעיל לב במעט זמז למזרח או למערב תנועתם עםל הותרוהמנליל לפ י ההספק ואם ירצה אחד על כל פנים שיהיו אל( המופתים כשנוי סדר תנועת השמם לא אקפיד עלמכזה ימי יתן וכל הטועים לא יטעו מתרמזה השעיר כי ו מחשבתי עיצם הסם יתכד׳(יכלתי י ואחר שנתישכ זה הנה נשוכ לכאד דכרי זאת הפרשה ואומר שמאמר יהישע היה שטרם שיסיר השמש מהמת על נכעון והירח מהמת על כמק הילק תשלם נקמת נוי אויכמ אכל קצל הכתיב כזה(מלה עלזה מה שאמ׳אחליו(ימם השמם (ילחעמל על יקים מי אויביו והלוו] כזה שככר דמם השמםכנכעק וילת בעמק אילו] על שנשלמה זאת המלאכה מהנקמה וזה היה ענק נפלא כי לא לי שיעלשינקמויםלאל מהקמיסעליהםאכליעלעםזה שזאת הנקמה תשלם כזמן קצר כזה ולזה אמר ולח היה כיוס ההוא לפנמ(אחלמ לשמוע יי׳ כקיל איש כי יי׳ נלחם כישלאל ולזה היו יכילים להשלים הנקמה כזה הזמן הקצל כי יל השם יתבלך לא תקצלק קצל אבל השם יתכלך שמע לקיל( על ללך מקים לכל עכל( ועצת מלאכיו ישלים יי להנה ז מו הסס יתבלך שתבלך שתשלם וו הנקמה בזה ה (אמר לשמיע יי' וני' לני שלא י

ז מ ה ר ד ע ר ש ו ה ׳ י ש ר

הלא היא כתובה ׳ לבל זה ככתב בתולה שאמי לי יעקב ליוסף זרעו של אפלים על יקים גוי אויביו ׳ כמו מאויביו לכן השמלו לכם כלות כהד ז ולא היה כיוםא׳ ואף על פי שהיה םיכ השמם אחולנית לתזקיהוהאות ההיא היה לחות יהיה מלא הנויס אימתי כיוס שעמלה חמה ליהושע נתמלא כל העולם שמעי של ההו יהושע ויעמל הםמס בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים י. גלו׳ גלגלו אבנים ולמופת זנתנו השם בעביר שיאמי׳ חזקיהו שיחיה מחלין והוא כאחל מן המופתיםק לאיש שנעשו על ילי משה אבל לרך תפילה שיתפלל אלם על שנוי הטבע ונעתר הבולא ק החנ אל פי המעלה: ולא חלן לבני ישלאל ׳ הלי זה מקלא קצר לא ח לאותה תפלה אס לא יהיה לתת בו אות ומופת לא היה ולא יהיה וזהו שאמל לשמוע בקול איש כי יי׳ נלחם לישרי: נחבאים׳ בשוא

הבית! במעלה במקלה׳ כמעלה שהיתה בגבול מקלה! וזנבתם׳ תכליתו זנבם והוא סיף המחנה; ויבאו׳ ויו ייבואו כפא לפה בלשון ישמעאל וענין הפסוק כן והשלילי' אשל שללו

מהם כא> אל עלי המבצר: מקדה כשלום ׳ למעלה אמל וישכ יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלנלה תחלה אחדי כלות המלחמה שמ הגלגלה ו וכאשר אמר ליהושע כי המלט נחבאים במעלה במקלה כא לו למקלה על קצה המחנה וצוה מה שאימר שציה (אחר שזנבו איתם שבי מקדה(ציה להמית את המלכים : לאיש את לשיני ׳ תי לא היה ניזקא לכני ישראל למדחק גבר ית נפשיה יכן תרג אנקלוס לא יחרץ כלב לשוני לא ינזק כלכא בלישניה אבל *ת לשינו נכשיה׳ (המפדשי'פירשו כי למד לאיש ניספייפירשי אישק לבני ישראל את מהם לא ח לשוני נלמד זי כלמד הרגי ל

ר׳ והשלישי לאבשלום לאבנ והדומים להם שכתבנו בספל

מכלל בחלק הדקדוק ממנו ואפשר לפרש למד לאים משמש׳ ופי'לאיש מבני ישראל כלומ׳ אין צריך לומר לבני ישראל לרבים מהם שלא חרץ איש מהמים ה האלה את לשונו כי אפילו לאישק איש אחד מבני ישראל לא ח

מהמים את לשינו: ההלכוא ׳ בחלף נח נוסף עם הומ וכן ולא אבוא םמוע וכן כל הוא שבמקל•׳ והא ההלכיא במקום אשר כמו הא ההקדים םמיחל והדומים לי כי לא תבא הא הידיעה על

העוברים; ויהי

כיום יא וסי׳ בםסר' רבתא : כיום ההוא:1פניו לאחריו ד׳ פסוקי׳ אית בהק rah ולאחריו וסי' נסםר בסדר בא: rhhxn ד׳ בקריא׳ וסי׳ וישלחו אנשי גבעון ׳ וישב יהושע קדמאה ובתראה דיהודה ׳ וישב המלך ויבא עד

ד ש ע כ ק א ך ה י ס א ו ש מ ; >\• ל קמץ וא1ףך ש ו ס ג י ק י ר ער־ מ ה ע ר ש ד מ ש ש ה ב ר ד- •״• * :t•!- ־ •זי* ־ י v >כמ>שכ צנים . ו

י ל ע ב ל מ א ך ש א ! מ ע ע ר ? ת א ר ג׳ ך פ ס - ל , ע - י ב ו ת א כ י ה ^ א ל ו ה י ב י אל א ע ב י ת א כ י א ה ל ן ה הו — רבבי ! l u ™ . ״ 1 - : . . ~ ״ ץ / ' • T : ש : t •• י ־־ י * * • י כ י מ ש י ה צ ח ש ב מ ש ד ה מ ע י ר ו ש י הא ש מ א וקכם ש ת י ר ו י א א ך ר פ ־ ״־ ־ ;יך , ס * 0־־,:־ י. ־ v ־: ד ־ל ע מ ק ל ח א ולא ד מ ת ש ר י נ ל פ א ב י ™ W "׳ ^ ? ^ ל יא ו ה ומא ה א כי ו 1VW ?יום שלים';« ל י ך ף א ו ו י נ פ א ל ו ה ש ה ב ו י כ

ם ך ק : ת ל ב ק ת א הי ובתרוהי ך קךמוח י ח יי מג מרי ש ארי במי ג ת א ו יי על

«ן פנים

מבני ישראל את לשונו ^הדץ לשון דיבור הק ת הלשון וכן לא י כלב לשונו וכן אזק דרור תקרא ת ח ידם תד תצעקקיל תשואות ה ^ י י המלחמ: והאשמת

ג ב ל ר

והנה ספר הישלש אחשוב שהיה נקרא כ ח ל י ירזוה נ ש כ י ל א ו ק , ב וךי הי ׳

j ל א ר ש י ן ל י ^ נ ם ה ל ע ב ^ ק־ '

כל הושע ו כ י ת שראל j ן א לי ב ך ־ wm*i* ק ל ר א £ ^ ע ^ ^ ^ ^ י ש י ^ סו ו 3

א ל נ ל נ ל א ת י ר ש מ ל ה י מ ע ל א ך ש * י • ׳ ת , ש מ ח ו ס נ : י י ר ה ל ג ל ג ה ה נ ח מ שתדע כי השמ׳ יחדש ה

ה ר ר ע מ ו ב א ב ח י ; ו ־ ־ ו ש האל ב י ב ל מ ה

ר י מ א ע ל ש ו ה י ר ל ע ו

־ליל

ה ר ד ק מ ב

ם י א ב ח ם נ י כ ל מ ת ה ר ש מ ו ח א צ מ נ

ו ל ע ג ש ו ה ! ר מ א י : ו ה ר ק מ ה ב ר ע מ ב

ה ר ר ע מ י ה פ י ־ ל ת א ר ו ל ד ש ג ב י נ ב א

: ם ר מ ש ם ל י ש נ ה א י ל ו ע ד י ק פ ה ו

י ר ח ו א פ ד ו ר ר מ ע ת ־ ל ם א כ ת א ו : - V - -ן: • : -ן:--ו-

ם ו נ ת ת ־ ל ם א ת ו ם א ת ב ג ז ו ם כ י ב י א ו: - v נ • - : AT v.v ־ • :

ה ר ו ה ם ' כ נ ת י נ ש כ ב ה י ר ע ־ ל א א ו ב ל

ן א האלי י כ ל א מ ש מ 1 ואפכו הה ו ר ק מ א ב ת ר ע מ ואטמרו ב

מר הושע למי א לי ו ח ת א וא טמיךין מ ל א מ ש מ ו ח ה כ ת ש אע ש ו ה ; ר מ א : ו ה ך ק מ א ב ת ך ע מ במא ן קרבם פו ן ךברבי י קךיבו אבנן ת נבךי ד ל ו ע ^נ א ו ת ר ע ג כ רן א תקומו : ואתון ל ן ו ה ך ט מ לן י ט י ב ב ר בעלי ך ת ךךפו בא תישבקונון ן ל ו ז ־ תד י ן תדבקו ון יי ו ל לקךוידהיון ארי מסךג ע מ לד שיזני ה כ הו אלהכיון ביךיכון ן ון ו ה ל לממחי א י ש להושע ובני :מו ד ךשלי א ע ר ח א ל ת ב א ך ת ח מו מגהיון ועלו ב י ז ת ש א א י ב ז י ש מ וא מ ל ע לקךוין כריכן \ ותבו כה ד ק מ ת יהושע ל ר ו א ל ת י ר ש מ לי ישראל ה גזקא לבג ו א ה ם ל ל ש באמר ת נפישיה 1 י : ר ב ק נ ח ר מ לא ת ך ע מ מא ך ו ית פו שע פתה הו יא ס ל א מ ש מ ת ה ר : י ת ו ואפיקו לא י. ועבדו כן ה ך ע ק מן מ ל א הא י כ ל א מ ש מ רת ח ואפיקז לותיה י

T־:־ T : - ־ ••T : t • - i א ב ל רת מ א י ת ך ע ן מן מ י האלא ב ל ן ית מ א ךחברו ב ל רושלם ית מ ךירת ש י י ב ל א ד ב ל ת מ ר : ת ר ו מ ך י ךת : קו י ד אפ ן \ והוד. כ לו א ךענ כ ל מא ר ק הושע ו ת י ר ו ן ל א האלי י מלכאמר ל ו א ר ש ל אגיש י כ הושע ל יא ב ר י גברי מגיהי ק נ . לשלטו . . . . ן ו ב י ל ה קרבו שוו ית ת י עמי ל א דאז ל t ׳ T ־ S ם « כ י ל ת ״ ת ו א מ י ו ש ב ר ו ק ת אמ י ר ק ן ו א האלי י כ ל ו על^ עו׳אךי מ ב ר ק י ת ו ר ל א ם ה כ י כ ל מ י ה ר א ו צ

: ושויאו ית רגליהון עליצואריהון״י ס ה י ר א ו צ ־ ל ם ע ה י ל ג ר ־ ת ו א מ י ש י ו

היום ולזה נאמר שהיום ירד מאד כ כשקרב השמם לערכ כי אז יחלש אור השמ׳ ומת שיהיה בו אור ה השמש יותר חזק הוא בעת היותו בחצי ה השמים הנה זה מ מבואר כנפשו מן ה החוש וזה יתבאר גס כן ממה שאמר יארח צדיקים כאור נוגה

טן ־ ו • ־ - ־ ־ - -• q - ״׳ הולך יאור עד נת ו ל כ הי כ י : ו ם כ ד י ם ב כ י ה ל ל שאורו יוסף כ א היום י

ה ר כ ם מ ת כ ה ל ל א ר ש י י נ ב ע ו ש ו ה ת י ל ^ ם P י 5 י ז ה מ כ ל ע

׳ ־ •י׳״ י t י ״ = ־ ; • • ־ י !•׳ם י ך י ך ש ה ם ו מ ת ־ ר ד ע א מ ־ ה ד ל ד ג

ר צ ב מ י ה ר ע ־ ל ו א א ב י ם ו ה ו מ ד ר & |T ; • - J ' * T V V T־ •• -I : |T

־ ל ת א ר נ ח מ ה ־ ל ש א ב ע ל ה : ויישבו כ ־ V T T T T ־ן ־ן .—

י נ ב ץ ל ר ח ־ א ם ל ו ל ש ה ב ד ק ע מ ש ו ה י

ר מ א י : ו ו י נ ש ל ־ ת ש א י י א ל ל א ר ש ו ״ י א י צ ו ה ה ו ר ע מ י ה פ ־ ת ו א ח ת ע פ ט ר ה י

־ ן ה מ ל א ם ה י כ ל מ ת ה ש מ ח ־ ת י א ל א

ת ז« ו א י ל ו א א צ ו י ן ו : _ויעשו כ ה ר ע מ ה

ה ר ע מ ה ך ה מ ל א ם ה י כ ל מ ת ה ש מ ח ־AT T י ־ ־ • * V ־י . <• T ־ ־ V ,״

ן ו ר ב ך ח ל מ ־ ת ם א ל ש ו ך ך י ל ת מ א

־ ת ש א י כ ך ל ל מ ־ ת ת א ו מ ר ך י ל מ ־ ת א

־ ת ר ם א א י צ ו ה י כ ה י ( : ן ו ל ג ך ע ל מ

^ ך ק י ^ ו ה י ־ ל א ה ל א ם ה י כ ל מ ה

ר י מ א ל י ^ ך ש ש ן י א ־ ל כ ־ ל ע א ש ו ה י

? * א ו כ ל ה ה ה מ ח ל מ י ה ש נ י א נ י צ ק ־ ל א• ־ :••־־ ־ • : t t , ״ ־יי ־ >- א כסי! 1 •.• ־ :

צדיקים מתיםר תמיד אל תוספת השלמות והוא מבואר שבעת היות השמש בחצי ה השמים לא תוכר כי ירידה כי אם כעת א אריך וזה מבואלמאל למי שעיין כחכמת * התכונה עיון מעט וזה יתבאל גם כן מצל כלי המבט כמו האצטוללבייי ילכיע העיגיל כי אז לא תיכל לשמש ילילה באלי ה הכלי׳ ככמי חצי שעה ולזה אמל שכבל עמל השמי אז בחצי השמי׳ כי כן היה מחיייב כי הם היי אצל גכעיייהיו • רואי׳ השמם על גבעין ולא מהל השמש לללת כמו שללך היום ה התמים שלא ימהל

השמש לללת מ ואחשב שאולך עיל נבעון היה ממזלח למעלכ וזאת התנועה לא תוכל מאל לשמש אצל חצי המס למיעוט

hn )hi אבנים גד^ת י fa ב וסי' ויאםר יהושע hi וכםהן י ואלישע שב יי nhhin ולרק ׳ ויעבר הסל*ך היום אבן;דולה; דציאו י״ב ד׳ מנהק מ^אים וסי׳ נמסר בסוף סדר אמור(hyh בסיפרא סימן ו' ג

שיעול ילילתוהנהזכלשמצלהנטייההנלאיתלומצלהילילהלא יצא שלא ילאה כנגל גבעון אף על פי שהיתה לחבה צר כי לא מיהר למא כמשפט ענק השמש אצל׳ יזכל אחל זה חליצות יהושע בענק זאת המלחמה למהל להחלים אל( המים ושכבר סמיכיתהיים׳ יבכאן נשלם ביאיל לכלי זאת הפלסהוהותלו הספקית הנופלות בה הגיעליםלאל מעוצם הצלחה שכלם שבו כשלום לא הוכה אחל מהם ולא הםתללו האויבים להכות אחל מהם כינפלפחלם עליהם וזהי אמד על צל המשל לא חלץ לבניל לאיש את לשוני׳ יצוה יהושע לקציני אנשי המלחמה שהלכו אתו שישימו לגליה׳ על צואלי מלכים האלה למעז יילאו הנשאלים מלהלחם בישלאל(לזא׳הםכה תלם על א ל ן ג י

חמשה עצים(הושיבום במעלה(שימ אבנים גלולות על פי המעלה עם שזה היה מזכיר לישלאל ענק המופת שנעשה כזאת המלחמה י עול זכר

ב ל ע ר ש ו ה ק י ד ר

נםן על גבעון כזמןן ה קצרמדוביןכאית א ) ח מ הפסק וזהו א צל המלטם האלה לאת ארצם לכד יהוס׳כעם אחת לאחר םב יהושע לכל ישראל אל המחנה

הגלגל כי שם היה בוא המשכן כמל שזכרמ׳זגמ-ל>נלשמי.5 • 1כת,ן דכי נמ?

עול ״ס׳

: וישמו ד חס׳ נקריא וסי, וישמו אגני׳ גדולו׳ע?1 פי המערה י את ארון יי׳ בוא יג םיל וסי׳ נמסר בישעיה סיס׳ בr ירים דמ^כים ׳ ונמםי־ גס בסדר מקץ; ער עצם זד׳ס הזה נ׳ h ע?1 העגלה ׳ אל האבן הגדלה ׳ וישמו

וסימ׳ולחם וקלי וכרמל1׳ ויהי ?1עת בא השמש דיהזשע ׳ המה ואנתם פשעו בי רד.וקאל: ויכה ג וסיס׳ ואת מקדה ?1כד יהושע ׳ דתן יי׳ גס אתה ׳ דתן ״׳ את ?1כיש: וילכדוה ה׳ וסי׳ נמסר

ן ו ל ח ך א ת ע ל ש ו ה ן י ו ר לה מ א ון תקיפו ועליםי ארי ו א תתבר ל וי ךבביכו? ל ; ן _יעבד יי לכלי נ כדין ו ן ן ומחנ ן מגיהין גןךבא בהו ךאתור כן וקטלגו? י ת ך יד־זיושע בו ת צליבין והו ר ש מ ל ה ן ע ו ג ב ל ת

ג׳ ב

עוד זכר שככר לכד יהיסע מקדה ולכנה ללכיש לענלק וחברון לדביר באופן שהכם יהושע מקדש ברנעה עד עזה(את כל ארן כ ן א ר י ת ־ ל ע א ב ר ה ם י ב ה י ל אמר א י י וm ימי ודנת* נזמו i 0 י־ \ ׳"" '־' : ״ •״ ״ : ״ 'י : יי"

ה ר כ י כ ו ב צ מ א ו ו ק ז ו ח ת ח ת ־ ־ ל א ו

ם ת ר א ש ס א כ י ב י א ־ ל כ הרה ל ה י ש ע י

־ י ר ח ע א ש ו ה ם י ב י : ו ם ת ו ם א י מ ח ל נ

ם י צ ה ע ש מ ל ח ם ע נ ל ת י ם ו ת י מ י ן ו כ

. • ; . ם ער־^עךב; י צ ע ה ־ ל ם ע י ו ל ו ת י ה י ו

ע ש ו ה ה י ד ו ש ע מ ש א ה ו י ב ת ע י ל ה ר

־ ל ם א כ י ל ש י ם ו י צ ע ל ה ע מ

ן מ ש י ם ו כ ש ־ ו א ב ה ר נ ש י ז א ־ ר ר ע מ ה• T ־ AT : .־ V ץ J» ־: VT T ; -

״ ר ה ע ר ע מ י ה פ ־ ל ת ע ו ל ד ם ג כ י נ ב א

: ה ז ם ה ו י ם ה צ ע

א ו ה ם ה ו י ע ב ש ו ה ד י כ ה ל ד ק מ ־ ת א ־ל ו

ם ר ח ה ה כ ל מ ־ ת ר א ו ב ר ח ־ י פ ל ה כ י ו ד ^ ח ל• לא ה ל ב — ו ש ש א פ ג ה ־ ל כ ־ ת א ם ו ת ו א

V ־: V T ־ T V ־ T ל מ ש ל ע ר ר י ר ר ש י א ש ה ־ ; ".T V יי׳ ו : v jv י: ו ח י ר ך י ל מ ה ל ש ר ע ש א ל״׳חילא׳ן כ

א ן ש מ ד ך צליביז על1 צליביא ע

7 חס

־־ ־ רי ן כי

לה כמנע1י/

כמצען*p5׳P

ל א ד ש י ־ ל כ ע ו ש ו ה " ר י ב ע י ו

ה נ ב ל ־ ם ם ע ח ל י ה ו נ ב ה ל ד ק מ ו מ מ ע • > • - •• VtI: at • י -• \.t« • ; יו

י ^ א ך ש ד י י ה ב ת ו א ־ ם פ ה ג ד ו ה ן י ת י : ו

־ ל כ ־ ת א ב ו ר ח ־ י פ ל ה כ י ה ו כ ל מ ־ ת א וt v ; v ־.• • : tjv ־- t ; ־ v ;

ה ר ב י א ש ה ר ־ א ה ל ב ־ ר ש י ש א פ ג ה

ה ר ש ר ע ש א ה כ כ ל מ ש ל ע ר ר י ר שVT ¥ J!.- !־ T I ־ T 1 J— A1*I

: ו ח י ר ך י ל מ ר

ו מ ל ע א ר ש י י ־ ל כ ע ו ש ו ה יעביר י ו

ם ח ל י ה ו ד י ל ן ע ח ה ד ש י ב ה ל נ ב ל מ • • T V.T i ־J- T A־T V • l ־'«>«

ד י ש ב י כ ל ־ ת ר ה א ו ה ן י ת . ד : ה ב, T ־ ,T

ה ר כ י י ו נ ש ם ה כ ו י ה ב ד כ ל י ל ו א ר ש י

ה ב ־ ר ש ש א פ ג ה ־ ל כ י ת א ב ו ך ח ־ י פ ^ ל

: ה נ ב ל ה ל * ע ע ־ ר ש ל א כ כ

־ ת ר א ז ע ר ל ז ך ג ל ם מ ר ה ה ל ז ע אv ־1:־ tt It-it ^ t t״V jt

־ ד ו ע מ ע ־ ת ר א [ ו ; ש ו ח ו ; ה כ י ש ו י כ *׳ ^ ל

: ר י ר ו ש ל ־ ר י א ש י ה ת ל בן : • r• t v • י •י

ו מ ע ל א ר ש י ־ ל כ ע ו ש ו ה י יעביר ל ו

ו מ ח ל י ה ו ר י ל ו ע נ ח י ה ו נ ל נ ש ע י כ ל יל יחסל מV ־: T • ־ T TT -I ־: l־־ T A J • V־

ד א פקי ש מ ל ש ע ן מ ד ע דה ל הו ו^ י י י א •ל,וננ• לתה׳ וי״רירוס י מ י ל ל ע ע הושע ואחיתוגון מ ן

ן מ ו ת ר מ ט א א ד ת ך ע מ וךמונון לא מ ו ל פ ן רברבן ע י ושויאו אבנ

ק * . י ומא ה ד ברן י א ע ת ך ע מ דע ש ו ה ש י ב ה ב ד ק וית מב ר ח ם ך כ ג ת פ ה ל ח מ א ו ומא ההו ביא ת ש פ ל נ ן וית ב א נמר יתהו ב ל וית מד ב ע זיב ו ר משי א ש א א ה ל ךי בד ב ע א ד מ א ב ך ק מ א ד כ ל מ ל

t א דיריחו כ ל מ ל• * T : ־ :

ה ד י מ ל ע א ר ש בל י הושע ו עבר י ום עמיס ב א ע ב ך ה ואניח ק נ ב ל ה ל ד ק מ מ

א ר י תה ב ף י מסר יי א ה 1 ו נ ב לT t t I - t : - : T:•

ם כ ג ת פ ה ל ח מ ה ו ב ל ל וית מ א ל ש י ךן י נ ע א ג נ ה ל א די ב ת ש פ ל נ ירה ב ב ו ר ה ד

T T • TT:־ T ״ : V T : עבד למלבןד־ן •ל לסמי׳ ב ו י ה משז ר ב א ש א

א ךיךיחו 1 ב ל מ ד ל ב ע א ך מ כ

ה ל עמי א ך ש ן ־ ל כ ר יהוש;[ ו ב ע ו

ה ואגיח לה ד ל ע . א ך ש ש ו י ה ללכ נ ב ל מ

ש בירא י ב א בה! ומסר יי ית ל צ ר קT • •t -t: T TT׳;

א נ י נ א ת מ ו י כבשה ב ל ו א ר ש י דtt;• t t : - : ••t.-'c

יךת־בל ב ו ר ח ם ד כ ג ת פ ח ל ד ה מ ו: ה נ ב ל ד ל ב ע ל ד כ ה כ ב א ך ת ש פ ב

T : • : - T: T i TT>-ךם ק הו י בכן סלש י כ ת ל ר ד י ע ס מ ר ל ז א דנ כ ל מ

א •ל >חס ל ד ך ה ע י ת עמ ר שע ד הו י י מחה ו׳ t ה מישזיב ן ר לי א ת ש א

ה ד י מ ל ע א ר ש כל י שע ו הו ר י ב ע וה ואניח* ל ן ושרו ע לו ש לענ י כ ל מא מ ו י ה ב כבשו ה \ ו ל ר,רבא ע

t t ; ־ : . t ־: ttIj ב וית ד ח ם ד כ ג ת פ הא ל מחו א ו ו ה ה

rft ה ו כ י א ו ו ה ם ה ו י ה ב ו ד כ ל ן : ו ה י ^ י ^ י י־׳״יל׳ן ע ו ה א ה מ ו י ה ב ר ב א ד ת ש פ ל נ ב» ־ ־ ־ T -J י ; T-:'״ ״ 1 • ־ « TJ1:T ־י T : ־ T

ה ב ־ ר ש ש א פ נ ה ־ ל > כ ר א ו . ב ך ח ־ י פ ל

ה ש ע — ו ש ל א כ ם כ י ר ח א ה ו ה ם ה ו י ב

ע ש ו ה ל י ע : ר ש ? ל ־ל ל

ה ד ג ו ך ב ה ח נ ו ל ג ע ו מ מ ל ע א ך ש ן ־ ל כ ״ ו

־ ה ו כ ה י ו ד כ ל י : י \ ו ה י ל ו ע מ ח ל י ו

ה י ר ע י ״ ל כ ־ ת א ה ו כ ל מ ־ ת א ב ו ך ח ^ י פ ל

ר י א ש י ה ־ א ה ל ב ־ ר ש ש א פ נ ה ־ ל ב ־ ת א _ ן

ם ר ו ^ ו ן ו ל ג ע ל ה ^ ע ־ ר ש א ל כ כ ד י ר ש מ ^ ג ע < ר מ ג ד לעגלון" ו ב ע ל ד צ ב כ י ז ש ?

: ה ב ־ ר ש ש א פ נ ה ־ ל כ ־ ת א ה ו ת ו ה 1 א ב א ר ת ש פ ל ג תה וית ב י

יישב ע ו ט ר ה י ב ת . ו

ה ר ל ב ו ך מ ל ע א ר ש י ־ ל כ ע ו ש ו ה ח ג״& י י ג א ן ר י ב ך ל ת ר י מ ע ל ^ ח ש י ל ב ו

ה כ ^ מ ־ ת א ה ו ד כ ל ה ר י ל ם ע ח ל י ה ו ? ל ה ןי-ת ? ש ב כ : ו ה ל א ע ב ר ק

דהי לעת כא השמש ׳ מפני טומאת האל׳ ה ז הנתליינקכרי, &ף על פי שאינם מכני ישראל כמו שאומל ולא תישמא את א אדמתך כי המת שאינו נקכלק לפיכך צ(ה א הוא נ1ומאת ה כן יהושע לעשות למלך העי (לחמשת המלכים האלה וכן לעתיד כנונ מנוג אמר ןקכרום בית ישרי למען טהר את הארן • כאשד עש׳ למלך יריחו׳ להודיע כי לא תפסוה( חי ותלוהג אח׳ כן כמו שעשל למלך העי (לחמסת המלכים אלא הלנוהו ככלל ההלוני׳ כמו שאמ(יכהו לפי חרכ׳ כיום י נאתמלכה׳. כמםהשנ השני לחניית׳ עליה: (את מלכה נהנה היה מלך חבלון מחמשת המלכים שתל( אלא ילמה ס שהמליכו אחל כן מלך כחכלנן • נאת כל עליה׳ (את כל הערים נאנםי הערים אשל על נמלה הקרואו׳ על שמה: (ישכ יהושע י נראה כי כשעלה מענלו׳ לחברק עכל על דביר (לא נלחם עליה כי ראה להלחם עליה בחכלין נאחל שלכד חבלין שכ לדכיר

(נלחם עליה: (הנגב

j ש י כ ל ד ל ב ע ל ך ב ר כ מ ג י וסליקל עמיד• מ א י ש ל י כ ע ו ש ו ה ד יא ב ך ו ק ח י ג א ז [ י ן להבר ו ל מעגא ה ו ח מ א ו ה ד ו ש ב ב ה 1 ו ל עה ו ב ל :רת מ ב ו ך ח ם ך כ ג ת פ לירת א ו ז ־ ד י ר ל ק ת כ ר דר א ש א א ה ל ב א ר ת ש פ ל נ כ

~ : ~ « tT T ״ : t t ; t ־

ה ט' הג ?1עילבסיפראנסי׳זז: הנ ה׳ מלאים ואחד חם׳ וסימן דע?1 יהושע דמעגלונה׳ ראם׳ דוד אנה א>?*הי ויבאו כל שבטי ישרא?1 א?* דוד׳ ושל אהרץ דבאו כל1 זקני ׳שרא?2 אל1 המלך חברונה קדםאדפסו׳דמלכיס׳ ויאםר לוb הם^ךלך בש^ום׳ ויקבצו

ישראל אל דוד הברונה דדה׳ ושל אחרו דבאו כ?1 זקני ישר׳ אל המלך הנדונה קדמא דפסז׳ י

כל אלה אנשי המלחמה דדה׳h yhnn זאל*ה מכפר ראשי לצבא באו דדה: דברה נ׳ וחס' וסי' וישב יהושע וכל ישראל׳ ושל אתריוולכדה׳ ועלהיל;;לדברה:

ה מ ה ר ד ר

והנגב׳ כתלנו'ולרומא: והאשמת ׳ כמג אשמת הפסגה כתרגו׳משפךמרמתא (הלאמללון ההל אל הפסגה נקרא כן לכי שהמים המללים על ההל נשפכים מן ההל ללך מלללן: אלן גלשן ׳ אין זה של מכלים ־• פעם אחת ׳ כל;מ' שלא הוצרך לכלל על עיל ללא האלימימי המלחמה אלא כפעם אחת לכלס כולם זאת אחלי

א ע י ש ו ה • י ש ר

והאשלית׳ מקום שמי הגבעות שופכים ״. מקדש בלנע ועל עזה ׳ מכל לממית של

זאת בלא הפסק: אשל מכפון י בשיא ועיקלו בקיק כי איננו ס סמיך ויתכן לפלשו סמיך לביתפק בהל ובעלבה כאילו אמלמנ ההל כי כן ללך הלשין לסמיך על אות השמוש כמי השיכני כ באהלים וזולתו כמו שכתבנו ב

נלת ׳ י בספל מכלל: נגב נלת נ לללו׳ כנלת וכנלות קבק נ וזה תה תלגו׳גינוםל י היא ארן סמנה מאל ולבותינ•;ל הבליגו בספול שבח כירותיהה (הקבין רל שהיו מקומית נחלקים ונהם היושמני': ובנפות דו; ׳ התחל ממנו נפה והסמיך לנפת לול וענינם מחוז מחוזים יכתי פלכי : והחוי תחת חלמון ׳ פילו' החד שהיה יושב תחת חימון ואמל תחת כי חלמון היה הל כמי שק א שכתוב על הל חלמון ופי' בק ה א פה כי חלמון זה ב המנ המצפ׳א( פילוםו כי כל המלכים מעלו באלי המנפה להלחם עם יהושע (אפשל שזה המקום הוא המצפה שהיו מתקבצים שם ישלאלתמיל ולפי שהיתה שם תשועה גלולה הין נועלים שם כי במלחמה האחלת שעשה יהושע עם חמשת המלכים אף על פי שהיתה תשועה גל(לה לא היו ואלא חמשת מלכים (אלו היו מלכי' רבים ואפשר כי בנה שם יהושע מזבח מפני התשועה ה הנחלה שהית* שם ומפני זה היו ישראל נקכצים שם כעת סהמ צריכים למלחמה או לדבר גדול וכן מצאנו ביפתח לפני יי׳ במצפ וכן בדבר פלנם כנכעה אל יי' המצפה יכן אמר שמואל במלתמת פלשתים קבצו אלי כל ישראל המצפתה וכן כשהמליך שאול(יצעק שמואל תת העם אל יי׳ המצפה נראה מכל אלה ה הפסוקי׳ כי מזבת היה סם ובית מקודס לתפלה ולקבון ישראל באותן הימים: צידון רבה׳ רבת עם ידמה סהיתה צידק אחרת קנ1נה ממנה! משרפות מים י תי חריצי ימא והם המלחיות שעושין חריצק (מוםכין עליהם מים מלוחים ונשרפים לשמש

ונעשים מלח t את

ק ישראל הוא מן המזרח למעלב ולא הספיק לכבוש כל המיצר ונשאל מעזה אק הנשארת העזתי והאשדודי ונו׳: נגב כנרות׳ א עד הים הוא שאמ׳ למטה זאת ה לרום נינוסר: ובנפות דור ׳ פלכי דור קונלןלוס בלעז: מים ׳ מערכא; משרפות

ם׳ חריציימאתרנ׳ מי ואת ארצם ג׳ בקריאה וסי׳ ואת כל הםלכים האלה ואת ארצם ׳ אמנם יי׳ החריבו דםלכים ׳ וחברו דישעיה: 1ועדז ג וסי׳ כל המלכים ׳ לעמר אל בני עמק ׳ לנוד לו ולנחמו ז אל מי נ' נקריא' וסי' ומחה אל סי המרים ׳

ט נ ג י פ ן ל ו נ א ומחו ה ו ר ל ק וית כא ךי בוז ת ש פ ל נ זךב ונמירו _ית ב ךוד ב ע א ך מ יב כ ר משז ^ ש י א א לר ולמלבדית י ב ד ד ל ב ן כן ע ו לחבר

למלכה! ה ו נ ב ל ד ל ב ע במא ר וא ך ו א ט ע ר ל א ת ב שע : הו א י ח מ וא ת מ ר משפך מ א ו ת ל פ ש וררומא ור משיזיב א ש א א ן ל ל מלביהו וית כ

. », - ־- ־ ״ . . . . . . א ךפ?ןד יי מ מר ב א נ מ ן וית בל נן .יהושע ו שךאל ן והחנ א ךי ה ל אל ח וער עזר־•״ וירה כ ד א י ם נ ק ר מC ״• T , ״ T ־• ־ ־ י ״ל ן 1 ןית ב עד גבעו ע נושן ו ך # ש ב ן כ ן ויךת אךעהו א האלי י כ ל מא ה ל א ארי יי א ר א ח מנ ע בז ש ו ה יא ב ך ן ח ? י נ ל ויממריח א א ך ש י ךהושע ובל ישראל1 תב י ל \ ן א ך ש ן ל

וע יבין מ ד ש ה ב הו ו

ת ייובכ ר ו ח ל ל ש ר ו ו צ ח א ד כ ל מ- : t ; t : - : - •י

ן ו א ךשמר ב ל א ךמדיון ולות מ ב ל מא מ ל ן ולות מ ף ש כ א א ד כ ל ולות מט ו ר ךא ובמישךא ך ךמצפו^א בטור ו א ובפלכי ד ת ל פ ש ב גינוקר וא ח נ ך מ ת מ ד א נ ע נ א 1 כ ב ך ע מ

יונתן חדיצין שעוסק ומי הים יוצאין לתוכן ונשדפי׳ מחום השמש מעשי׳ מלח: העומדת

ג ב ל ר

עול זכר שכאשר שמע

ב ר ח ־ י פ ם ל ו כ י ז ו ־ ד י ר ע ־ ל כ ־ ת ו א וV T • ! J ־־ T V T T I

ח ב ־ ר ש ש א פ נ ־ ־ ל כ ־ ־ ת ר ו א מ י ר ח י ו

ה ר ש ר ע ש א ד כ י ר ר ש י א ש א ה ל• T 1 י : י־, * '־׳ >" י־ י I*

ה כ ל מ ל ה ו ר ך ב ך ה ל ש ע ך ן כ ו ר ב ח ל

: ה כ ל מ ל ה ו נ ב ל ה ל ש ר ע ש א כ . ו

ר ה ץ ה ך א ה ־ ל כ ־ ־ ת ר ע א ש ו ה ה י ר כ י ר מ ו ) צ זה יכין מלך ח

־ ל ת כ א ת ו ו ר ש א ה ה ו ל פ ש ה ב ו ג ג ה ' ו י ל ב מ ב ?(* מT ״: ״־ ״. \ V T; ! - T I T •• - }

־ ל ת כ א ד ו י ר ר ש י א ש א ה ם ל ה י כ ל מ

ה ך ו ה ה ז ו ך צ ש א ם כ י ר ח ה ה מ ש נ ה

ש ד ק ע מ ש ו ה ם י כ י : ו ל א ר ש י י ה ל א

ן ש ץ ג ר א ־ ־ ל ת כ ר א ה ו ז ע ־ ר ע ע ו ג ר ב

ה ל א ם ה י כ ל מ ה ־ ל ת כ א : ו ן ו ע ב ג ־ ר ע וt ״ t י:• t : - t ו י ; ״ : • - ;

)DO I

ת ר ח ם א ע ע פ ש ו ה ד י כ ם ל צ ך א ־ ת א ו

ם ל ח ל ל נ א ר ש י י ה ל ה א ד ו ה י י כw. , T ״ . .. T . . . \.t : • ״ t ! • -1•• :•׳. t ג < • א ל ג ל ג ל א ת י ר ש מ ל ה י מ , ע *׳ 5 ״ 3 ל לי א ר ש י ־ ל כ ע ו ש ו ה ב י ש י : ו ל א ר ז ע י ל

•#• t : • : * • : פס> 1׳׳•7י « ־ r; • T : , י. ״*יי : ,־יי" T ; י :

: ה ל ג ל ג ה ה נ ח מ ה ־ ל ו א מ עT!T : • - vv r

־ ך ל ן מ מ ע י מ ש הי ב י ו

ן ו ר ך מ ל ב מ ב ו י ־ ־ ל ח א ל ש י ר ו ו צ ה

: ף ש כ ך א ל מ ־ ל א ן ו ו ר מ ך ש ל מ ־ ל א ו

ר ה ן ב ו פ צ ר מ ש י ש א כ י כ ל מ ה ־ ל א וJT T י J • JT ־: T : - T ;

ה ר ל פ ש ב ת ו ר ו ר נ ב ב ג ה ג ד ב ר ע ב וAT •־ ; ־ V־S ־ V;T i T T :,T

ח ל א ת ח ךאדה ו אמו א ו ב ך ע מ מ ח "ל־'ל * ו ר ז מ י מ נ ע נ כ : ה ם ^ ר כ ו ת ך ו א נ ב ו

אה חו א ו ר ו ט ב ה א ס ו ב י ׳ ופריזאד־־ז ו גע^פס׳ ׳ סי בוסי ״והי י והפרו י י והחתי י י ם והאמרי י מ וTT • : T : T י TT • : v• ; ־ ; j. . ; - ; j j ן . . . | ״• . T : T * : א י פ צ ע מ ר א ן ב לי חרמו בשפו

כל משךיתד־ייון וגפקו אגון ול כיף ע א ך ל ח ם סגי ב עמהיון ע

ן יררתיכין סגי ל?!׳י !סוסוא י כ ל מ ל כ ו ג מ ד ז א ן ו א ך ה ל

T - : - T יי 1 ־. ־ ־. ־ ־

י 9 1 ל א ע ך ח ן ואתו ושרו כ י חאלא עם ישראל ו ב ר א ק ח נ א ם ל מרו

: - t rU t t • • וז."שע הו י אמר יי ל ור ח ן ארי מ הו ל מן קדמי ח ד א ת ל

ץ ח ר א ן כ ו מ ר ת ח ר ח י ת ו ח ה ר ו ה ב

• ה י נ ח מ ־ ל כ ם ו ו ה א צ ר » : ה פ צ מ הT ן:־ ״- t : ״ J ;ין— IT : • -

־ לנסמז ת פ י ^ ־ ל ר ע ש י ל א ו ח ב כ ר ־ ם ט ע מ ע

: ד א מ ־ ב ב ר כ ר ס ו ו ס ב ו ר ם ל י הV.VT , , AT K - ־ , T -

ו ג׳ א ב ה ר ר ד א ש ה פ י כ ל מ ל ה ו כ עד ו י ה ו

ס ג ם ע ח ל ה ם ל ו ר י מ מ ־ ל ו א ד ח ו י נ ח י ו

: ל א ר ש י " , t" T ; •

א ל ר י ת £ ל ע א ש ו ה י ־ ל ה א ד ו ה ר י מ א י וJT ־ ־ ־ X : T JT : V

ואל מלך סומרון ו ולמלכים רכים זולתםק יחד(להלחם ק ת ה ל עם ישראל כדי שלא יפל( בידם אחד אחד כמל שעשן שאל ה המלכים יבאו עם לכ כחול אשד על שפת הים להלחם עם ישראל ויעד השי ליהוש׳ שלא ייראה מהם ומהמונ׳כי כעת מחד יתנם השי חללי'לפני ישראל׳ וצוה

לעקור סוסיהם (לשרף א מרכבותיהם שלא י יקחום ישראל(יבסחו בם כענין המלחמות ושלא יאמרו שכחם ו ועוצם ידם עשה להם את החיל אבל יהיה מבטחם בשי(יתבאר להם כי הוא מנצח המים האלה ולא הם ׳

וזכל

המצפה £כספזכלקלי' דכ>׳ גמנ אליה >יה;7ה

ן ו ה ל מ ת ר י ס א מ נ ן א א הדי נ ך ע ׳ כ ״ ק ל כ , י •ל כ נ ת א ר א ז ת ה ע ר כ ח מ ־ י 0 כ ה י נ פ מרת ס ל י א ר ש ךם י כן ן לי י קטי י ל ז 1

ן ו ה ד ב י ת ת ן ר ן תעקןר ד סוסותהוא מ ע ל ב תוקיר בנוךא:_ואתא;הושע ומן ן ואי הו א עימידת עלי ב ך י ק עבדפלו נ ט בתבץ» ו ו ר ל מי מ ן ע ר ל

­ ­ ״ ־ • . ול א ר ש א ח ל ן יי ב נו ן ן ומסרי בהוא ת ב ד עידון ך ן וךךפונון ע ו נ ומחוא י פ ע עד בקעת מ עד חךצי ימא ו ו^ א ל ד ך א ומחונון ע ח נ י ד מד ב ע יב 1 ו ן משז שתאר להו איV:ר ליייז מ א א ך מ הושע ? ן ן להו

זא

ל א ר ש י י נ פ ם ל י ל ל ם ח ל כ ־ ת ן א ת נ

ם ה י ת י ב כ ר מ ־ ת א ר ו ק ע ם ת ה י ס ו ס ־ ת אvt •• ו ־־ ־••־ • 5 ־ "י • יי ־: ; ו

ם ע ־ ל כ ישע ו הו א ן ב י : ו ש ' א ב ° ף ך ש ת

ם ו ר י מ מ ־ ־ ל ם ע ה י ל ו ע מ ה ע מ ח ל מ ה

ם כ נ ת י : ו ט ה ו ב ל ם ר פ א ת פ

ש כ ו פ ד ר י ם ו ו כ י ל ו א ר ש י ־ ר י ה ב ו ה י : JT י. ־ י : T .. _ן. . .

ם כ : ת מ ו פ ר ש ד מ ע ה ו ר ב ן ד ו ך י צ ־ ך ע

־ ד ם ע ב י ה ו ח ר ז ה מ ר פ ע ת מ ע ק ב ־ ר ע ו

ש ע : ר ד י ר ם ש ה ל ־ ר י א ש י ה ת ל ב

ת ד ו ה ו י ל ־ ר מ ר א ש א • ^'jneh כ ה לAt ; 1 •־ (T j t ־:r י •י י' י t

עד צידתi זחד >ירנ/; ע5 '

«י7ז1

ת א ׳ אל מי עין שמשי• תשרף באש נ׳ד״סםיכי וסי׳ ואת בשרהפ/ד׳ ו ויבאו ויחנו יחח אל מי מחם מרכבותיהם תשרף באש ׳ ואת העיר הזאת וזשרף י ונמסר נס נסדר תצוה;

I

ש א ר ע י ש ו ה י

העומדת על תלם׳ שלא נהרסה חומתם כמות ידיחו שנפלה חומתה יכ] העי שנאמר בה(ישימה תל עולם שממהזולתי חצור לבלה במקלדת שלפה משה צלה לו(משל p בכלאשית לבה בוישלח יעקב: תום' ימים לבים עשה יהושע ׳ בננלתלק כלי להאליך ימיו לפי שנאמל א סכר הכתוב שהיה מתכוין לראות את כבוש ה (אתהתנחילנה אותם

וכל שלל 4׳ פסוקי' אית נהק וכל כל כל ב' במצע פסו' ואי רפ וסי' וכל שלל הערים האלה ׳ והפכתי חגיכם לאבל ושיריכם׳ ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם; השםדם הי חסי בליש׳ וסי׳ נמסר בסדר עקב;

במדרס תנחומא:ד: ׳ מישר נ ל נ כעלר החלק ׳ גיורא ה ה שעיע מחליק על כעל נל כמיצל המולחי ולא הספיק לכבוש כ בחיי( את כל המצר על הצפון: אשל הכו בני ישלאל׳ בימי משה:

ועד

ק ד ר

ת סוסיהם עקד ׳ להודיע כי מה שאמר לו השם את סוסיהם תעקל ללך מצוה א אמר ל0 (ים לשאול מה טעם אמד לו מצוה זאת במלחמה זו מה שלא צוה לג במלחמה אחרת ויש לפרס כי במלחמות האחלמת לא הי( בהם סוס(רכב כי אם בלכידת העיירות היג המלחמות נם חמשת המלכים על נבעון בא( ללכדה(לא הין

צריכין לסוס (רכב אבל זו ה

ם ה י ת ב כ ך מ ־ ת א ר ו ק ם ע ה י ס ו ס ־ ת א

: ש א ה ב ר ש ־י -J י t ״1

־ ת 1 א כ ל ר / ^ ה ה ת 2 ב ן ^ ו י ה ; ב ^ ו

­ ­ ב מ ר ח ה ב כ ה ה כ ל מ ־ ־ ת א ו ר ו צ חt. : -v j ז,,:• • 1 i • \ ­י : ך

־ ה ד ש כ א א ר י • ה י נ פ ר ל ו ע הT ^ ״ ״ T i -J T

־ ל כ ־ ת ו א כ י : ו ה ל א ת ה ו כ ל מ מ ה

ן בדהו ת רתי ר ר ד ק ן ע ת סוסותהו ירא • ו נ אוקיר ב

א נ ך ע שע ב הו תב י וה ב ל ךת מ י ר ו ת הצו ר : ש ב כ א ו י ההא ארי ח:ניוד מ ב ר ח ל ב ט ק

: י ־ ; - : t :־ •• T יא ת ו ב ל ל מ א ריש ב י . מלכןךמין הה א די ב ת ש פ ל נ ת ב . ומחו י , ן האלי

T • T T : - T ־ ; ! • • •X ג ב S א ר ל ם ר ו ר ב ה ך ח ־ י פ ה ל ב : ר ש ש א פ ג ה l » J ר א ש א א ב ?מירא ל ר ח ם י ג ת פ ל

וזכר אחר זה שכבר לכל יהושע את חצול ושלפי כי ממלך חצור היתה התחלת זאת ה המלחמ׳ והנה כל העם אסל כה לא הסאיר כל נשמה ואת כל עלי המלכים האלה ואת כל מלכיהם כלם לכל יהוסע ויכה האלי אסר בהם לפי חלכ על השמילם אותם לא

השאילו כל נשמה׳ וזכלכיימים לכי'עשה יהושע מלחמה את כל המלכים האלה וזה לאו שכב׳ נתעצל יהושע ב בענין זאת המלחמה וכלאשונ' היה משתללמ ל/ל מ כזלת(׳(לזה א שככל עשה זה כלי להאליך חייו כי ככר ייעל( השם כי הואק א ינחיל לישרי את ה וזכלשלא היתה עיל אשל השלימה את בני ישלאל בלתי החגי יושבי נבעו'שהשלימו עמהם בערמ׳ כמו שזכל תה מולה כי אפילו שבעה עממי'אם השלימו עם ישליהיה מחוייב להם׳ אכל יקבלו שלא יהמו על עצמם להיות להם למש ועבלום ולזה הוא מבואר כי מש כפלם טופסים כי תקרכ אל עיר להלחם עליה ל לתפשה הוא כלל לכל עיר היה או שתהיה משכעה עממין או מ מזולת ואולם ההכדל בזה בין שבעה עממק ובין זולתם הוא שאם לא ישלימ( (היג משבע עממין יחוייב להם ס שלא יחיו כל נםמ׳ואם יהיו מזולתם יחיו להם הנשים והסף׳ עוד

ף ר ר ש ו צ ח ־ ת ר א ה ו ר מ ש נ ־ ל ר כ ת ו נ

ה ל א ה ־ ם י כ ל מ י ה ר ע - ל כ ־ ת א : ו ש א ב

ם כ י ע ו ש ו ה ד י כ ס ל ה י כ ל מ ־ ל כ ־ ת א ו

ת ר ו ר צ ש א ם כ ת ו ם א י ר ח ב ה ר ח ־ י פ ל

• י ר ע ה ־ ל ק כ : ר ה ו ה י ר ב ה ע ש מ

כ עסיפ

זלבסיפ

, , ר אוקיר בנורא א וית חצו מ ש ל נ בT : •־ T T ; • T

יךת ן ו א האלי פ ל י מ מ ל ק רה כ י ון ו נ מח שע ו הו ש י ב ן כ הו ל מלבי בא מ ב במרמזד־־זון כ ך ח ם ך ג ת פ לל ד ב ו ח א דיי 1 ל ד ב ה ע ש ד מ ק פ ד

ן ל תוקפיהו א ךכןימין ע ר ר קם כ פ ך ש ־ א ם ל כ ל ת ־ ל ת ע ו ד מ ע ׳ 'ל ה ט י י ״ ל ר ו צ ת ח : ן ז ן ל ל א א ך ש . ן י ו אוקךנ

ף ר ה ש ד ב ל ' ר ו צ ח ־ ת י א ת ל ו ל ז א ר ש ל ?ןרי י כ ; ו ע ש ו ה ד י ק ו ה א ך ו ח ל ב

ה ל א ם ה פ י ד ע ל ה ל ל ש כ ו " : י ע ש ו ה ן >«>'« ל י ו ה ל י ז ז ? י ל ^ *HT!P

ק ל ר א ר ש י י * נ ם ב ה ו ל ז ז ה ב ד ב כ ה " ^ ו י י ד ^ « ו ח שראל ל י י נ ?

— ז ב ע ר ח ־ י פ ו ל כ ם ה ד א ה ־ ־ ל כ ־ ת אj: • • t ז ־ .••<• -rזן ז־ ל ו כ ר י א ש א ה ם ל כ ת ו ם א כ ר מ ש ה

המלחמה היתה מערכה שערכו מלחמה עם רב להלחם עם ישר והין צריכים לסוסים ולרככ והיו עמהם לרוכ כמה םכתוכ וראית סוס(רכב עם רכ ממך ולא ת תמצא שאמד כן במלחמות א' אחלותוצוה הקבהלאבלהסוסי והלככ שהינ הנדס נלחמי׳ בהם נבסח( בלכבם כי לכ (לא ילעו כי שקל הסוס לתשועה וישלאל בלא לכב (סוס נצחום (הפילום יזללים כי ליי, התשועה לפיכך

לא לצה האל ית׳ שיבוזו ישלאל להם הסוסים (המלכבות כליס הם ויחשבו שלא יבטחו בהם נ בלבם כי עם הסוסים יעסו ה המלחמות לפיכך צוה יהושע לעקר הסוסי' ולשרוף המרכבות נלא צוה להמית הסוסים כי לא היה לכד שאסור בהנאה ושאר הבהמות שהיה בהם כמו לככ חמול לככ נמל לא צוה לעקור .אלא שיקחום לצלכם אבל הסוסיםנם אלא למלחמה אותם צוה קאי לעקול כלי שלא יקחום (יבטחו בהם (לא אמל להלנם ללך השחתה כי אסול להשחית ה הנבלאי׳ אם לא לצנלך או לאס?'אה והעיקול הלא לנשל בהנ פלסות הבהמה מן האלכיכה (למסה ולא תמות הבהמה בזה הלבר אלא שלא תוכל ללכת ואם

ה: תמצא מלעה במקומה תחי ננל תלם ׳ תי תקפיהון כלומר

שהי( עומלות בחזקתם שלא ה . הפילן חומותיהם בלכלם אותם (לא שלפ׳ זולתי חצול לפי שהית׳ לאש הממלמ׳ ויפחל( הנשאלי׳ (בללש כי משה מסל לו שישלוף חצול(על פי( עשה יהושע ששלף חניל וכן אמלו ל׳ אלעזל אומל במסלה שלפה הקלוש בה אמל למשה ומשה אמל ליהושע (עול אמלו בקשו ללליף ולא הניחם הקלה (היק נתכנס( בחצלר לפיכך שלפה וזה אחל משלשה מקומו׳ שנתכנס( אומות העולם לעשות מלחמה עם בני יעקב(לאק הנםf ׳ הכיתם הקבה h א אין זה נישן של מצליס זבללסק מצלים אומי כי היה נש ן םל א והיא נבלעת בתיך עלי ישלאל כמו שחמל(יעל לקלאת אביו נ גושנה מלמל שהיא בעלייה כק ישלאל ובזכות שהלך כלפי א

יהולה בשליחות אבי( להולומ ״

, ת לפני( זכה שיהיה לחלקו א נשן סה־א סובה: (את הל ישלאל

(שפנתה ׳ הא במקום גיו בהא אהלה ופילושו הל יעקב אבינו ששכן שם(היא נקרא על שמו: מן ההר החלק ׳ תי סורא פלינא כלומר שהיה נחלי חצמ הנה(חציו הנה יימ כמו אנכי איש חלק כלומל שלא המ בה אילנות: בעל נל ׳ כתלנומ( מיסל נל: ימים לביס ׳ ולמעלה אמיל לכלייהושע כעס אחת לל כי כל המלכים ההם שזכל לכל כפעם אחת כלי הפסק קולם שסכו אל המחנה הנלנלה(אחכ עסה מלחמה ימים לכיס עם שאלק על סלקת הכל לש ט ללש שנענש יהושע על שנתעצל כמלחמת המלכים כמו שנ׳ ימים לכיס שהלי אמל לו הקבה כאשל הייתי א מלבי הק כמהלה לישלאל ועושה להם המלחמות מיל אמות א עם משה אהיה עמך. ולמה חסל( משנותיו עשל שנים אלא אמל יהושע אם אני מנחיל הלו נקום נקמת בני ישלאל מאת המלינים אחל תאסף אל עמך מיל(ילבל מסה אל העסהחלצג ^מלהקבהלאכןעשהמשהלכןיכשאמלתי

ואתה עלה בלבך כך הנני מחשד מסמתיךאמל מל עליו השלום לבות מחשמת בלכ איש ועצת יי' היא תקום: ,יחזק

ה טז ש מ ־ ת ה א ו ה ה י י ר צ ש א : כ ה מ ש נr • v —. r<: jv •; t ! :t• י

ן כ ע ו ש ו ה י ־ ־ ת ה א ש ה מ ו צ ־ ן ו כ ד ב ע

ל כ ר מ ב ר ד י ס ה ־ ־ א ע ל ש ו ה ה י ר ש ע, • t ״ •ג- ז I ז זי- : .• ־

ח ק : ר ה ש מ ־ ת ה א ו ה ה י ו צ ־ ר ש א

ר ה ת ה ר א ז ץ ה ך א ה ־ ל ב ־ ת הושע^ א י

ן ש ג ה ° ץ ך א ־ ־ ל ת כ א ב ו ג נ ה ־ ל כ ־ ת א 'ל ו

­ ת א ה ו ד ב ר ע ה ־ ת א ה ו ל פ ש ה ־ ת ר א ו•/ : AT t : ••• ־ : •• t v t VT,:־

ר ה ה ־ ן : מ ה ר ת ל פ ש ל ו א ר ש ר י ״ ה J » 1 ־>T T I • .י T י" J . V T ־ • y־ p ׳

ד ל ג ע ב ־ ד ע ר ו י ע ה ש ר ד ע ק ה ל ח ה ' b P '

ן ו מ ך ח ־ ר ת ה ר ח ן ת ו נ ב ל ת ה ך ׳ ק ב ב

ם כ כ י ד ו כ ם ל כ ה י כ ל מ ־ ־ ל ת כ ר א וV ־ t v ״ : - . . < ז

ע ש ו ה ה י ש מ ע כ י ב ם ך י מ ; : ם ת י מ ר

: י ה מ ח י ל ה מ ל א ם ה י כ ל מ ה ־ ל כ ־ ת א

־ ^ ה א ד מ י ל ש ר ה ש ר א י . ע ה ת י ה ־ א • 3׳ ל ל ה fiVi נ

ן ו ן ב י ג ב ש י ן ו ח ה י ך ת ל ל ב א ר ש י י נ ב

: ה ר מ ח ל מ ו ב ח ק ל ל כ ה ־ ת ר א ^ ז! li > ־ • i ז זן

או ד די שעי ב ע ך ח ם ך ג ת פ ו ל ח מא מ ן ב א מ ש ל ג ו כ ר א ק א א ן ל תחו : ד ק ה כן פ י ך ב ע ה ש רת מ י י י : ר ךפקיד ?הושע ב שע וכן ע הו רת י ה י ש מת ד יי י ק פ ל ד כ א מ מ ג ת ל פ י ט א ב ל

~t: 1••-: • t t : ז -•• •ל ת כ ר : ע ש ו ה ן י ה 1 ואחסי ש מל ד ת כ ר ד . א ך ו א ט ך א ה ע ר אךת י א רגשן ו ע ר ל א מא וית כ ו ךרא ר ז ירת ט א וית מישרא ו ת ל פ ש

: . : t :- •• : ז ־- זא ר ו ה ו מן ט שפלתי ל ו א ר ש י דר ש י עד מ ר ו י ק לשע י א ךםל ג י ל פא ך י ו לי ט / לנ^נן שפו ד בבקער־ גש ב ן כ הו ל מלבי ירה ב ן ו ו מ ר ח ךן וכןטלנין ז יומין סגיאין ו ונ חנן י א האל ל מלכ; רת כ ד להושע י ב עת מ ל ש א א ד ת ר ת ק א הו א ל ב ך קה יתבי א ו ן ח ל אלה א ר ש ם בני י כ עכו בכןרבאן י א נסי ל ו רת כ ן י גבעו

העלה ג׳ נקראה וסי׳ מן ההר החלק העלה שעירה׳ ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע׳ הראיתם את ךאיש העלה הזה וגלית הפלשתי ׳ םצעית׳ מל וסי' מלכים מלאים:

ש מ ק ר ד ע y ר ש ו ה י

לחזק את לכם ׳ ?ה היה לשמי סבלת האתת שהיה זה העונש שנם כמן בפלעה ויחזק יי׳ את לב פלעה והשנית כמו שאומל השעם כי למען השמילם כאשל צלה יי׳ את משהה׳ כמו חנינה ולחמנלת: ויכלת את הענקים י ולמעלה הלא אגמל כי כלבהוליםם ק ונוי י(אמל פן יחטיאו אותך לי: להם תחנ א כמו שבתוככי אתן את כל יושבי ה כלכ עשה כמצות יהושע שנתן לו את ההל ועול ילאה כספל שפטים כי אחלי מות יהושע הוליםום כני יהולה והאמת כי בחיי יהושע הולישל ישל׳ חבלין והענקי׳ אשל בהל מבחן הכל הכליתנ ומה שאמל כי כלב הללישם לפי שנתן לנ יהושע חבלון על פי יי׳ נקלאת המלחמה על שמו נעל שם שבטו שהוא שבט יהולה והם השתללו מתל כמלחמה ההיא ופי׳ וילך יהולה אל ה

« למ;p ו׳ פסו' למעק למען וסי׳ נםסר בסדר וירא גם לעיל בסיפרא סי׳ ד׳; לנחלה טו נקריא, וסי' נמסר בסדר קרח; דרשו ד׳ חס׳ וסי׳ ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל ׳ ויצא גבול בני דן ׳ ויבאו מלך אשור

הכנעני היושב בחכדין שנאמר כספר שפטים וכבר הלך אבל ספר אותו שם עם מה שכבשו אחרי מות יהושע וכן וילחמו כני יהוד׳ בירושלם פירושו וכבל נלחמו כי מלך ירושלם הוא כ בחשבון לא" מלכי׳ שהכה יהושע

ובני ישלאל: י יהד יהודה ׳ נקרא כן על שם סופו כי קולם: שלקחו אותו לא היה נקלא כן הל ישלאל׳ כמויספילסנ( ל למעלה: לק בעזה׳ ומה שאמל בספל שפטים וילכל יהושע עזה ואת נכללה ונו׳ אחלי מות יהושע היה זה אכל בחיי יהושע הם ה הכריתו הענקים מן חברון ומן אלה המקלמלת שזכר ונשארו בעזה ובשאר ערי פלשתים עלק א ה סלכדם אחל כן יהולה: ו שקטה ממלחמ׳ שלא התעוררו עוד הכנענים להאסף ולהלחם עם ישראל כי ראו כי נפלו ל לפניהם בכל המלחמו׳ונם ישראלק שכבשו ולא א עמדו כאותה ה התעוררו לכביש עוד וכשזקן ו יהושע אמר לו האל ית׳ שיזרז ישראל לכבוש הארץ הנשארת (אמר ליהושע שיחלק אותי בחיי( והתחיל בשני השבטים שהם ו יהודה (יוסף כי נאמר לו ברות הקדש שאלו ינחלו תחלה כי הם לאשי ישראל(אלה יעממ על נ נכולי ארץ ישראל יהודה מדרום ויוסף מצפין והשבעה שבטים ביניהם וכיון שעלה נורל לאלו השבטים השנים וכבשו הנבולי׳ חשבו כי כל הארץ נכבשת כי המערב הים הנדול נבולו נ והמזרח הירדן וים כנרת לפיכך כתעצלו לכבוש שבעה שבטים עד שבאו לשילה כי לא היו ח חוששין כיון שהיו הנבולי' בידם והכנענים הנשארים המ ביניהם (כל ישראל הי( להם ערי׳ הרכה לשבת בארן הנכבשת (כאשל באו לשילה אחר"יד שנה משבאו לנלנל אמר להם יהושע שיכתבו הערים סכין יהודה (יוסף ו?עשו מהם שכעה חלקים ואחר כך

יטילו נורל כיניהןעל כי הקלפי׳ > ועל פי יי' לשבעה השבטים ׳

ן ע ר

בסי פ' ל

־ בלאשחנכ

! לפנס׳

רת ארי מן כןךבם יי דזות לתהןפא ים ישראל א ע כ ך א ק ך ד ס ן ל לבחוא ל ל ל ן בךי ו ל לגמרורתד־ז בדיל י ד ן ארי ב ן רחמי למד־זוי להוה ר ך יי י ק פ א ך מ ן 3 ורתהו לשציא נ ך ע הושע ב אתא י ה 1 ז ו ש מא ר ו ת בבריא מן מ א ו־שיזגי י ההיT • ו " T ד ־ ־ ב מ ב ו נ ר מן ע ן מן דבי ן חברו מ

שראל ךא ךי מכל טו ה ו ך ו ה י ד א ך ו :'?£ךכ* ט

J ן יהושע ו עם קך־ויהון גםרנע בני ך א א ב י ר ב ר ב א ת ש א א לד ו באשד ה בגת ו ז ע ר ב שראל לחו י

• : T - : : ־־ T י. T : ־* ונסיב יהושע ית אשתארוה ש ל יי עם מ ל ל די מ כ א ב ע ר אשראל א לי נ ס ח א ה יהושע ל הבד י וא ע ר א ן ו הו ן לשבטי בפלבורתיהו

א ז ב ך ד ק ב ע מ ל ת מ כ ו ד שא ע ר ואלין מלבי ארת ל וירידתו י א ר ש י י ו בנ ה מ ד

. T י . . .. . . «

ח נ ך א מ ג ך ך י א ד ר ב ע ן ב ארעהוא ך ו ד ט ן ע ו א ךאךג ל ה נ א מ ש מ ש

א : ח נ ך כל מיע&ךא מ ן ן ו ךמ ךהה ךיתיב א ר ו מ א א ב ל םיחון מל כיף ע ער ך ט מערו ן שלי בחשבוא ופלנור־ת ל ח ן ונו נ ו א ךארנ ל ח נא ל ח נ א ך ן כ ב ו ד ןן^ד י ע ל ע ג ר אמישךא ן t ו י עמו נ ג א ד מ ו ח תא ב א ועד י ח נ ד ד יכם ביניוסר מ עא ח נ ד א מ ח ל מ א ד מ דמיישרא י

ועליכק׳ הניול ששםק כני עמון בכול אק כני םוף מצל א עמון ומשם והלאה היו כני עמון מושלים נחצי הנלעל נכול שיחון שם היה מצר ממשלת סיחון כp כשאמלנו למעלה שחצי הנלעל היה שלו נזה חצי השני שלעונ!

לנפת

ב ל ר

4׳כשפ׳-ל

גי׳ ל• 7׳

ti י

ם ב ל ־ ת ן א ל ז ח ל ה ת ן ה ך ו ה י ת א מ ־ י כ כ

ן ע מ ל י ל א ך ש י ־ ת ה א מ ח ל מ ת ה א ר ק ל

ה ר ג ח ם ת ה ל ־ ת ו י י ה ת ל ב ם ל מ י ר ח ה

ה ד ו ה ה י ו ר ע ש א ם כ ד י מ ש ן ה ע מ י ל ב

: ה ר ש מ ־ ת א

ת ו ת א ר א וי כ י ה ת ה ע ע ב ש ו ה א ן ב ד

ר ב ך ־ ן ן מ ו ר ב ח ך ר מ ה ה ־ ן ם מ י ק נ ע ה

ר ה ל ד כ מ ה ו ד ו ה ך י ה ל כ מ ב ו נ ע ך מ

: ע ש ו ה ם י מ י ר ח ם ה ה י ר ע ־ ם ל ע א ר ש י־ "יו ״ JT "AP V•' 1 : .׳1־ V *•י ־

י נ ץ ב ר א ם ב י ק נ ר ע ת ו נ ־ א ר

ד ו ד ש א ב ת ו ד ג ה ב ר ז ע ק ב ל ר א ר ש יv: ־ ־ r r: ־י* י ; Aי ׳ • ־

" ל כ ־ ת ע א ש ו ה ה י ק י : ו ו ר א ש נ

ה ש מ ־ ל ה א ו ה ר י ב ר ד ש י ל א כ ץ כ ר א ה

ל א ר ש י ה ל ר ל ח נ ע ל ש ו ה ה י ד נ ת י ו

ה ט ק ץ ש ר א ה ם ו ה י ט ב ש ם ל ת ק ל ח מ כvt |: it 1 %vt t ; a••• •• ; • : vt I : : ־ ;

: ה ר מ ח ל מ מIT T : ־ •

־ י נ ו ב כ ר ה ש ץ א ר א י ה כ ל ה י מ ר ל א א ו

ר ב ע ם ב צ ר א ־ ת ר ו א ש ר י ל ו א ר ש יי י ׳ ־ ; . t : - ... •• t : • ן ו נ ר ל א ח ג ש מ מ ש ה ״ ז ־ ר ח ר ז ן מ ד ר י ה

ה ג ח ר ז ה מ ב ר ע ה ־ ל כ ן ו ו מ ר ר ח ה ־ ר עT |T: ־ VT T ־:|T T :1 : V -־ ־י

ן ו ב ש ח ב ב ש י י ח ך מ א ך ה ל ן מ ו ח י ס

ל ח נ ־ ת ר פ ש ־ ל שר ע ר אי ע ר ע ל מ ש מ

ר ע ד ו ע ל ג י ה צ ח ו ' ל ח נ ך ה ו ת ן ו ו נ ר א

: ן ו מ ; י / נ ל ב ו ב ל ג ח נ ק ה ב יהושע כנחלה לישלאל י

ד ע { ה ח ר ז מ ת ו ל נ כ ם ^ ד ^ ה ד ב ר ע ה " ש ו ״ ם ה י ט ב ש לT T : ׳" V : י ! • T ־ T T ־ : | T :

ה ד ח ר ז ח מ ל מ ה ־ ם כ ה י ר ב ר ע ם ה י

ג

עול זבל שכבל הכלית' יהושע הענקים מ

והנה נזכ׳ במה שיבא כי כלב כן יפונ׳ הכלי׳ הענקי׳ מחכלון ועתניאל כן קנז לכל לכיל וזה כלתי סלתל למה שבכאן כי הכל היה מילחס ליהישע בי הלא היה הלאס המנהיג אותם כזה והנה נזכרכברנסאר אחר זהכי הרבה עדין מן הארן לרסתה אלא סעכז

ככר חלקה להם

מגכל ׳ ויבאו וירשו אתה ולא דירמיה ג ועד ים ד' יחידאין וסי׳ נמסר בסדר משפטים :

שזכר אחר זה ׳ק א ה זזכר עם זה ש שקטה ממלחמה כי לא היו נלחמים עם ישראל ולא ישראל עמם

j ם התועלות המגיעים מזה הספור הם אלו ל ו א ק לרשתה: ו א נאף על פי שככל נשאל הרכה מן הן במצות והוא מה שזכל מעני ן המזבח והל עיכל ומה שנלוה כזה ממה שנצטוו לעשות שם כמו שנזכר ו ש א ר ת ה ר ל ע ו ת ה בפלשת כי תכא והנה התוענת בז( הממה הוא להוסיף אזהלהלישלאל כענין שמילת התולה ולזה נכתבה שם ובאה שם הבלכה למול הל גליזים למישיקימה והקללה למול הל עיבללמי סיסולממנה כי כזה היסלה אל שתלבקא כמלות והנא שלאוילאלם להתיםב ו ה ) י ק • השנ א בשלמות ההשגחה הי/להית כישלאל ויהמ מפני זה מתל לאמם לירושת ה בלבליס שיעשה אותם שלא ימהל בעשייתם כז(לת עצה(אף על כי שכבל ילאה בתחלת המחשבה שהענק ההואלאוי שיעשה הלא תלאה מה שקקה לישלאל עם יושבי גבעון מפני שמהלו לכלות להם בלית טלם ששאלו את פי יי׳ כי כבל השיגה להם החלטה אח׳ זה כי זה ממה שהביאם לעבור באופן מה ממה שצוה כתולה שלא לחמת כל נשמה מהעלים הקלוסת אם לא מהעלים הלחוקות אשלי והלא במצות והות כי השבועה אשל לפי הלין אינה שבועה כמן זאת לפי ש י ל ש לא מעלי המים האלה לל מז׳ עממי ן 1 ה טהיתה שבועה כטעו׳ עסשככלהיתה באופן מה לעבול על לכלי לאלי שתקוי׳ עם מי שאינן מאנשי אמותינו כלי שלא יהיה שםעי והוא כמלות והוא שלאוי חליל השם ואולם הכביי״ ענין עכודתס כמו שזכרנו לתת להם נמול מה על מרמתם יי הרבי

לאלון להשניח על עבלמ(להצילם מיל הקמי׳ עליהם ה$א תלאה איך התנהנ יהושע עם אנשי נבעון ואף על פי שכב׳ רמו אותו לעזור /ת המלחמה על א י הוא לפלסם ענין הנפלאות שעשה אז השם לישלאל מ ש י מ ח להם כננל ה׳ המלכים הקמים עליהם י ה שכבל המית מהם באבני הבלל מתל ממה שהלנו ישלאל בחלב ושתיך הזמן הקצל שהנביל יהושע נשלמה נקמת נוי אויביו להולות

כי יי׳ נלחם לישראל(לפלסם זה המופת להשאלותזכלו צלה שישיבו ה׳ המלכים תיך המעלה ולשום אבנים גלולות על פי המעלה להעיל כי לנחץענין המלחמה הזאתמהח ללליף י את( לא לצו להמתין שיוציאו המלכים האלה משם אבל שמו אז על פי המעלה אבנים גלולות(נשאל( שם אנשים לשמלם כללך שלא יאחלו ענין המלחמה הזי י והוא כמלות שלאוי לאלם כהיותו ביום טובה שישמח בו לל ע ש י?חל הנשאלים קולם שיבאו אל עריהם כללך שתסלם הנקמה תיך העת שהגביל יהושע י• ה <זכאשל ילאה המת( מצליח במה שעשה לאל שימהל(יחיש מעשיו ולא ימתין לעסות מה שמכל לעסות כיוס אחל למחלת המם ההוא כי לא ילע מה ילל יום ולזה תמצא שסכל איד אלה הענק ליהושע כהשתללתו כזלימתכענין המלחמה על שככל זכל שבפעם אחתנצת יהושע מלכים לבים ואת אלצם(הם עםליס מלכים שמכמ בענין' קולם מלך המל נאחל זה כשהתלםל בזה לא נצח כימים לבים כי אם יא מלכים שתמצא ממלךחצול על סוף זכל המלכים ההם ולו השתלל בזה יהישע כזלחות א ל ה

ץ י על סיף הספל זכל תחלה מה שנעשה עי מסה מזאת המלחמה ל ס האלה אשל הוא בסיף הענין לישלאל לפח(למוקש י• תכו ג (אלה מלפי ^ אילי היה מכלה כל המי נאמל כזה תחלה אשל הכו כני ישלאל והנה לאוי שייחס זה למשה עמהם כי על ילו נעשה ולזה זכל כסוף כי משה עכל יי׳ ובני ישלאל עשו זה(הנה לא הזכיל בזה תחילה שם משט להנמת כי משה אלכ שגדלה מעלתו מאל הנה היה נצוחו אלה המלכי׳ בזכלתיםל׳ מצל בלית הסם יתעלה כלנת עם אבותיהם כמו שנזכל כתולה ׳ ואחד

I 1 לב א

ב ע י ש ו ה י

*ד לסי

ג ב S ר

ה זכר מלכי ואחל זל יזכה ס ק א א י י

יהושע וכני ישראל כמחיקייזמה י ן לל בעכלהי

ה יהוסע >יעמד נ״^ ושככל נתנ' , ' 3 * , ״ 7 לסכג1י ישלאל ירושה

כמיילקות׳ לפי האופן הנזכל בתולה:

והנה

ת ר ח ן ת מ י ת מ ת ו ו ו י מ ש י ת ה ר י ך ב ר י ״ ד

ך ר ג מ ו ל ע ו ב ג : ו ה ג ס פ ת ה ו ר ש אit; «• *I t j t ; : -J ־ •

ב ב ש ו י ם ה י א פ ר ר ה ת י שן מ הבי

, ר ה ה ר ב ש י מ , ״. ו ע ך ך א ב ת ו ו ר ת ש ע • ב יל י

־ + ד ן ע ט מ ה ־ ־ ל כ ב ת ו ו כ ל מ ב ן ו ו מ ר ח T: < i t I - I I * י ־T T־

ד ע ל ג י ה ע ח י ו ת כ ע מ ה י ו ר ו ש ג ל ה ו ב גת ש : מ ן ו ב ש ח ־ ך ל ן מ ו ח י ל ס ו ב * יי>* גה נ ת י ו מ ם ו כ ל ה א ר ש י י י נ ב ה ו ו ה י ־ ד ב ע

* נ ב ו א ר ה ל ש ר ת י ו ו ה י ־ ־ ד ב ה ע ד ש מJ t t ־..: t : ז'•• _ r

ז 1 ־ ד ש נ מ ט ה ב ש ' י ע ח ל י ו ד ג ל ור ש י ץ א ר א י ה כ ל ה מ ל א ו

t t T1 -: v -נ-ד ••; . - ; ••ו

ר ב ע ל ב ו < 4 ך ש י י נ ב ע ו ש ו ה ה י ר ב ה

ן ו נ ב ל ת ה ע ק ב ד ב * ג ל ע ב ה מ מ ן י ך ך י ה

ת ו ר י ע ת ש ו ל ע ק ה ל ח ר ה ה ה ־ ־ ד ע ו

ה ש ר ל י א ר ש י י ט ב ש ע ל ש ו ה ה י נ ת י ו

ה ב ר ע ב ה ו ל פ ש ב ר ו ה : ב ם ת ק ל ח מ כr t ; t ד : ״ T I - ~ 1 i t t : ; * :

י ת ח ת ב ו ג נ ב ר ו ב ד מ ב ת ו ר ו ד ש א ב ז! ו JT:" ״ * • : VT ־ VAV ־1 י •

י ו ח ת י ז ז ר פ י ה נ ע נ כ ת ו י ו ר מ א ת מענפיה וv • r ־.־ • : ־ ; ־!.־־ • ־ ;• ״: it

: י ס ו ב י ה וד ח ו א ח י ר ך י ל ז מ ע י י , י ל מ

a t» v י « ״ ^ t וני« המן

ר ן ח ל א א ־ ת ׳ ר ב ע מ ־ ר ^ ׳ א ע ך ה 4 # כ

» ' " 1 • ד 1 ח א " * i f o r v f n ' • - r ו : I t « t ן ו ר ב ך ח ל מ

t,t« זי .V ו י

ת ו ו מ ר ך י ל מ

ש י כ ך ל ל מ

1 י ל ך # ל 5 ר ז ך נ ל מ

I tj-t •\\•.׳

ר ב ך ך ל נללתס׳כמא מר ר ג

׳ ש ר

ל׳ לפלט לנכות לול: נהאלן לו

ד ח אT V

: ד ח אIT T

ד ח אT •t

: ד ח אIT T

ר ח אT V

: ר ח א|T T

ד ח א T ־»

: ד ח אIT V

ד ח א

ד ן ח א|T »

ד 0( ח אT T

: ד ח א T Vן

ד ח אT T

: ד ח אI* T

ד ח אT V

ד ח א|T V

ר ח אT V

: ד ח אIT V

ד ח א» T

: ד ה אIT T

ד כ ח אT V

: ד ח אIT V

ד ה אT V

: ד ח א|T V

ד ח אT T

: ד ח א|T V

ד ח אAT T

: ; ד ח א|T T

ד ח אA t t

גבפסיילימ. מל בה > ן לא אלין *׳״••

ה ד מ ר ך ח ל «*א^י מT : T I T*v

ד ר ך ע ל מ

ת ו נ ב ך ל ל מ I t<t • ; ץ

ם כ ל ר ך ע ל •

ת ו ר ק ך מ ל •

ל א ־ ת י ך ב ל מ

י ח ו פ ך ת ל מ א ' מ נ ל ' ^ ' ׳ י

ר פ ך ח ל מ

ק פ ך א ל מ

ה י ך ? ל 2

ר ו ע ך ה ל מ

ן ו א ד ן מ ו ר מ ך ש ל % מ * ל ל '

ף ש כ ך א ל מ

ך נ ^ ך י ל מו ד ג ך מ ל מש ר ך ק ל מ

vIt I vcy

ל מ ר כ ל . ס ע נ ק ך י ל •

ר ו ת ד פ נ ר ל ו ך ד ^ *לנס* מv y-jr : 1 יי v,t

ד ג ל ג ל ם י ו י ־ ג ך ל * מ

ה ד ע ר ך ה ל מ

; ד ח א ם ו י ש ל ם ש י כ ל מ ־ ל הצי חס$ר ב

ת ומדריומא תחיות מו ת ישי ח בי ר ו אי ותחום עוג ך מךמתאי פ ש מב תי א די ת ב ר נ א ש ז מ נ ת מ א ד ב ל מ

T ; t ״ ־ t I • : ־ • t : - : t : ~

ת ובאךךעי 1 ןשליט ו ר ת ש ע בל כ ב א ו כ ל ס ב א דחךמיון ו ך ו ט בם גשוךאה ואפקירוס ד תחו ן ע ג ז מום סיחיון ו ח ע ךגל;>ד ת ר רת א ו $לנ וא ר ב ה ע ש א ךחשב^ן 1 מ ב ל מד־זבדה י ן ו ו ג ל מחו ^ י ש י . י נ ב די* וא ט ^ ש א דיי ירותןN^ ל ד ב ה ע ד ש מת ר ו ג ל פ ל ד ן ג א ך ט ב ש ל ן ו ב ךראו

ה ן ד ש ג ס א ך ט ב ששע הו א י ח א די מ ע ר י א ן מלב ואליא ג ך ך י א ד ר ב ע ל ב א ך ש ובגי ין ג ב ת ל ו ע ק ב ד ב ר ג ש י מ א מ ב ך ע מר י ע ש ק ל י גא ךסל א פלי ו ו 1עד טשראל י י ט ב ש הושע ל ה י ד ב ה נ ןךא ן 1 בטו תהו ו ירותא בפלגך פ ש מ ב א ו ך ש י מ ב א ו ת ל פ ש ב וא מ ו ר ד ב ר ו ב ד מ ב א ו ת מ ך מ

T T; T • I ״ I T T T .

י א ת ר פ ךזתאי ואמוראי ובנעגאי ו

וחואי ויבוסאי וי

ד א דיריחיו ח ב ל מT T : ־

ל דוד 1 ת א י ר ב ט ס ב א ך;ן1 ך ב ל מד רושלם ח א ךי ב ל מד ו א ך^וברון ח ב ל מ

ד ת ח ךמו א די ב ל מt ד ש ח י כ ל א ך ב ל מ

ד ן ח לו א ךעג כ ל מד 1 א דגזר ח כ ל מ

T VV : T : ־

ד ר ח י א ךךב ב ל מד ן ר ח ד א ת ב ל מה חז­ מ ר ח א ד כ ל מ

T T , T ­ך ־ ,ד 1 ד ח ר ע א ד כ ל מ

T ן ־ :־ ־ ד א ח ג ב ל א ד ב ל מ

T T : • : T : ־ ד ו ם ח ל ד ע א ד ב ל מ

T , , - ־ - T : ־

ד ה ח ך ק מ א ד ב ל מד ״. ל ח א ת י ב א ך ב ל מ

ד ׳ ח ח ו 3 ת דT — - : T י -

ד 1 ד ח פ ח א ך כ ל מד ק ח פ א א ד ב ל מ

ד 1 ן ח ו ר ש ל א ד ב ל מד ן ח א ךמרו ב ל מ

ד ו א דחזניור ח ב ל מT T : T : ־

ד ן ח ן מרא ו א ךשמר ב ל מד ו ף ח ש כ א א ך ב ל מ

ר ך ח ג ע ת א ך ב ל מד ן רו ח י א ךמג כ ל מ

ד ש ח ך ק א ך כ ל מו ד ח ו / ^ ל ס ^ ן נ י ד א כ ^ ד ר ח ו י ד כ ל פ ר ל ו ר א ך ב ל י מ

{ ד א ח ל ג ל ג ן ל י מליכא דעממר ה ח נ ן א ךתך ב ל מ

ג ר ח ן ו י ת ל ת א פ ל מ ז ל ב

ק ר ר

׳ כל אלה ל ח מלך יריחו א שלשים ואחל מלכים שזוכל לא היה מלך על עיר אחת לכלה אלא כל עיר ועיר שזוכר היתה לאש ממלכתו והיה מושל על

עיימת וכפרים אחרים: גלילות

מהחה ולשמות נ׳ חלוקים באתיהק וסי, נםםר נסדר מסעי;םשה 1' רפ וסימ נמסר בחש האי סיפר; ובני ישראל טו מצעו' פסו' וסי' נמס בסד פנחסז׳ חסי וא׳ מיל נמסר ל7ל וזעזלה 4' נ בסימ' י״אי: שעירה ג' בקריאה וסי'tvjj דשב ביזם ההוא עשו י יעבר אדני לפני עבדו ׳ ועד ההר החלק רעולה שעירה י ונמסר;ם כסדר וישלח: ובמדבר נ בקריאה

וסי' ובמדבר אשר ראית אשר ׳ אשר עשיתי במצרים ובמדבר׳

בהר ובשפלה ובערמה: החוי והיבוסי ו' דפםיכי זסימ׳ ושלחתים ר ח לפניך מלאך וגדשתי׳ כי ה החרימם החתי ׳ ויחי כשמע כל םלכי האמרי ׳ בהר ובשפלדן דיהושע ׳ ותעבח אר1 הירדןם הנותר ע דסיף יהושע ׳ כל ה דםלכים ׳ ושארא והחוי והיבוסי י ונמסר גם בסרך כי

; א ש ת

»T V i

I 4

נ ע ע ר ש ו ה י

ק ר ר

ן בחליזסיחד ה י מ י א ב י •a מ צ ליהושע TpT ב • . •י״! י •י.• -

ק כשאל׳ הלב׳ מאל ׳ ממה שאמלתי לאבלה׳ נשאלה ללשתה שלא נכבשה: גלילות ׳ מלקאש בלעז: מן ה15יחור ׳ הוא נילגס הוא כחל מ5לים הוא סמוך לתחום מקצוע א ה וק יסלאל כמו שאמל כאלה מסעי ולמלכו כאן שלא כיבש יהושע בחייו כל מכל הללומי אלא ממלבל כין היא ההל החלק העילה שעילה על הנילוס הוא ללומי׳ מעלבי םל אק הכנעני שנתתי א תת!ס עזה האמול למעלה מקדם בלנע על עזה : על נבול עקלון צפוני ׳ העקלוני יוםב על הים ומתפםשלצל הצפק ינת מן האחלי׳: לכנעני תחשב ׳ מ לאבלהם היא: חמשת סלני פלשתים גגו׳ ׳ הוא סוף גמל המצל על הים הנלול סבמעלב : העזתי והאשקלוני םסה סלנים היה מונה ומתחלה קלאן חמסה אמל לכי יוחנן

אילונליקיםלהםחמש׳ החםוביס חמשה היו ועד גבול ד׳ בקריאה וסי' מן השיחור אשר על געי מצרים ׳ ושלמה היה מושל ׳ דוד מושל בכל הממלכות ׳ שהעזים אינו מוכה ממגדל סונה ועד נבל מש: והארץ ח' ראשי פסו׳ בקריאה וסי׳ נמסר בסדר בראשית: הפלה ו׳ חם בליש׳ וסי׳

: מן הסדנים החםובים נססר בסדר נשא5 אשי ט׳ כתיב יוד וסי׳ נמסר כםדר » ועוד יס לפרש חמסת

סדני פלשתים העזתי ו והאסדודי והאסקלוכי.

והנתי והעקרוני הם חמסה ועוד כםאר לכמם ארן העוים ס שאינם מן הפלשתים:ק הכנעני מתימ׳ כל א פסוק ראשון מנה מצד הדרגמי מן המזרח ל למערב וזה מונה את לוחב אותו המקצוע הנותל ליככש כמה הוא מן הללום לצפקק הכנעני מתימ כל א מתימ׳זו מעזהלצילוני׳ על אפיק על האמולי: >ה£ק הנכלי וכל

גלילות׳ כמו נכול או כמו מחוז וכן גליל המיס: מן השיחול׳ הוא נילוס נחל מצלים והוא ל למקצוע ללומית מעלכית של אלן יסלאל סלא כבש יהושע כל מצל הללוילת אלא ממלכל צין היא הל החלק העולה שעילה על הנילוס הוא תחום עתה האמול

: ה ז ע ד ע ע מ למעלה מקדש ב חמסת סלני פלסתים׳ הוא גמל המצל על היס הגלול ס

ם עכינם סלים: סכמעלכ וסמי חמסת סלני ׳ והעויס שזוכל

כסיף הפסוק אינו ממנינס ׳ ובדבלי לבותינו זל סכה סלנים הוא מונה ומתחלה קראם ח חמסה אמל לבי ילחנן אילונליקי שלהם חמסה פי'אילונליקי ה החסונים שבהם היו חמסה ו והעויםאינו מן הסלני׳ החםיכים ועול בלבליה׳ עוים מתימן באו וסמכו ענינו לפסוק הבא אחליו מתימן ולפי פשט הפםנ' מתימן פי׳ מללום כלומל מצל ללום כ

ק הכנעני י נםאלה כל א והאלץ הגבלי׳ חסל הנסמךק הגבלי וכן ק א א ומספשג ה האלון הכלית י עמו הלאוכני׳ עם חצי שבש מנשה והגלי האחל ואמל עמו ואף על פי שלא זכלו לפי סזכל החצי ה

האחלאמלעמו כאילו זכרו: בהל י

ל בייומין ע ב י יהושע ס וא ת ל א ע ת ב דת ארך; ס י ג ״־לל^״יל ואמר יי ל - ך א ה ב ת נ ק ה ז ת ו א י ל ה א ו ה ר י מ א י ות ד א י ג ה ס ר ך א ת ש ביומין וארעא אא ע ר א א א למיךתה ז ך ד ה למי פלשתאי ל תחו ' ב ת ר ר א ת ש א ד

ז' ל" פ • 'ל

י נ י ב נ פ ש מ כ ש ר ו י א כ נ ם א כ י נ ד י ע: ״.\ ; ••ו­ !• י- י י •י- •י

ה ו׳9ל בליש׳ ר ל ח נ ל ב א ר ש י ה ל ל פ ק ה ל ר א ר ש י

־ זג ת ק א ל ה ח ת ע ; ו ך י ת י ו ר ע ש א כ

ת ר ע ש ת ה ל ר ל ח נ ת ב ר א ז ץ ה ר א הI V.T • 2 -2 - : ן - ; i ־ I VST T

: ל ה ד ש נ מ ט ה ב ש י ה צ ח ם ו י ט ב ש הr v j; - v 1 - v ־־ ״ . ־A' t: ׳ •

ם כ ת ל ח ו נ ח ק י ל ד ג ה י ו נ ב ו א ר ו ה מ ע• vl: -r -,־־« -A י T - ; / • «: ץ • י

ן י ר / ר ה ב ע ה ב ש ם מ כ ה ן ל ת ר נ ש א

ד יל נס׳ל ב ע ° ה ר ש י ם מ ה ן ל ת ר נ ש א ה כ ח ר ז מ• t -ו- > V V T \ •י י •י / ־ : ן • : t « י ־

־ ת פ ש * ל ע י ר ש י ר א ע ו ר ע : מ ה ו ה י

^ ח נ ה ך ו ת ר ב ש ר א י ע ה ן ו ו נ ר ל א ח נ

: ג על ן ו ב י ך ־ ך א ע ב ך י ר מ ש י מ ה ־ ל כ ו

ד א מ ־ ה ב ר ה ה ר א ש ץ נ ר א ה ם ו י מ י ב

־ ל ת כ ר א ש נ ץ ה ר א ת ה א : ז ה ת ש ר ל

: י ר ו ש ג ה ־ ל כ ם ו י ת ש ל פ ת ה ו ל י ל ג

ם י ר ע י מ נ פ ־ ל ר י ע ש ר א ו ח י ש ה ך מ. . . . jv . - I ־ ... .

י ת נ ^ מ כ ז ל ־ ר נ ו ן עפ ו ך < ל ע ו ב ר ג ע ו

ש ה כ י ת ש י ד י פ נ ר ב חמע2זרת י ס ש ח ת• S ־ • T־ . ' j " : - v A 1•

י ת ג י ח נ ד ק ש א י ה ד ו ד ש א ה י ו ת ז ע ה

־ ל ן כ מ י ת : ״ מ ם י ו ע ה ; ו נ ר ק ע ה ן

ש כ י נ ד י צ שר ל ה אי ר ע מ י ו נ ע נ כ ץ ה ר א

י ן ך י מ א ל ה ו ב ד ג ה ע ק פ א ־ ר ע

ח ר ז ן מ ו נ ב ד ה ר ״ ל כ י ו ל ב ג ץ ה ך א י ה ש ה ו הלב/ק מזרח השמ ובמצר מןדחי נשאל לכבוש במקצוע הצפון כל הלבנון מבעל גל על סיף המצל וכלוחכ מן המזלח למעלכעל חמת זהו כל מצר הצפוני סלכא חמת כמקצוע צפונית מ מערבית כאלה מסעי: אנכיאורישם׳ אחרי מותך: הפלה לישר׳ כנחלה׳ ויככוסלאחר ומן כל שכס וםבשמה שנפל כגורלו: עמו הלאוכני והגלי׳ עם יזצי הלאםון של מנש׳ ןהלאובני והגלי לקחומעמעל אשל נחלתם ׳ על שפת וגג׳ י מונה

r ׳ s .! % ׳ . והולךכלאלזעכל ה ־ .ר ש ׳ א ר מ ^ ך ה ל ן מ ח י י ס ר ל ע כ ס י ו ל פ מ ן כ ׳ ח א ו ן ל ל י ה

: ן ו מ י ע נ ל ב ו ב ג ־ ד ן ע ו ב ש ח ך ב ל מ

י ת ד ב ע מ ה י ו ר ו ש ג ל ה ו ב ג ד ו ע ל ג ה ו» t - : ן - - t - S 2 ; •1 : • - •

: ה כ ל ס ־ ך ן ע ש ב ה ־ ל כ ן ו ו מ ר ר ח ל ה כ ו

־ ר ש ן א ש ב ג ב ו ת ע ו כ ל מ מ ־ ל בy -ג I t t - j ׳. : - T

א ו י ה ע ר ד א ב ת ו ר ו ר ת ^ ך ב ל מ

ה ד ש ם מ כ 0 ר י א פ ך ר ה ת ^ ר נ א ש י נ& ת ל י1 י א ר ש ל י ו ב ש י ר ו א ה ל ו

ן שיחור ךי ז$ל בל גשוךאי ז מ ון בם עקדו עד תחו כם ו י מערי פ אא תתקןגי ענ א כג ע ך ל א א ע ג ז פ עי א ת ז י ע ה > ת ע ל א טורגי פ ש מ ח ואשדוךאי אשקלוגאי גתאי ול א כ מ ו ר ד ועקרוגאי ועואי 1 מ ארזןא בנענאי וסערתא ךי לם נ ו ח ד ת ק ע פ ד א ידוגאדת ע נ לזבל ה ג וארעא גבלי ו א ר ו מ א

t : • • • T : -: T T ־: א ממישר גר ש מ ח ש ג ד ן מ נ _ לב . . . . . . א ג ל ע ד מ ן ע א ךחךמו ך ו £ י ל פ ן ש י מ י ז ו ־ ר ת ה ר ח ד ת ל ג ע ב ש מ מ ש ה

ל יתבי טורא מן*לבגן ת ן כ מ ח • כסל ד ר טי י ה י ה ב ש י י ־ ל : כ ת מ א ח ו ב ר ל ע• T I • י • T • : T T T ־: - T T J " : I T |T ־: J i \'

ל צידונאי במימרי ד דווקני מ^א ב ־ •ל pP׳ ע ־ ל ם כ ב י ת מ פ ר ש מ ־ ד ן ע ו נ ב ל ה ־ ן מם בגי ישראל כ ך ק : ן ן מ ז •ל אתרכגא נ ס ח א גהא לישראל ב ר פלי לחו

T T : ־ : •• T ; • -־ T : • -

ךתך \ ובען פליג א ךפקי מ בא ע ש ת א ל א באחסג ר א ד ע ר ה א ר יז \ - ו ש ג מ א ך ט ב ן ופלגות ש ש^טיד ג ך א ט ב ש ן ן ב ו א ר ך א ט ב שה ש ן מ הב להו י ן ד ו תה לו אחסג קביא מ א כ ח ג ך א מ ג ך ך י א ך ך ב ע ב

א ךיי ן ך ב ה ע ש ן מ הב להו ךיא ךארגיון ל ח ף נ ל כי ע ער ך מערוכל מישר א ו ל ח ו ג ןכןרתא די בנד ךיב1ן י. לכל קרו! א ע ב ך י מך ל ה די מ ד א ך ו מ א א ך ב ל םיחון מ

j ן ם בגי עמו כ ו ח ד ת ן ע בחשבוז ר א ך ו ש א גלעד ותחובם נ ע ך א ון ו א ךהךמ ך ו ואפיקירוס ובל ט

ג כל,5 ה ד כ ל ס ד ן ע , לכל מתג ן פ ש י 1 ט נ

ך ב ל ן ךי מ ת עוג במתג ד ו כ ל מי וד־־־זוא ע ך ד א ב ת ו ר ו ר ה ר ש ע בן א ומחגו י ר ב ר ב א ש ר מ א ת ר ש אן ״, ולא תריבו בגי ו בג תן ה ו ש מךאדת וית אפיקרוס ת גשו י ישראל.ס בגו ו ר ק פ ן א ראדח ו וירתיב גשוא ט ב ד ש ן \ לחו ד יומא הדי ע ל א ך ש יא י ג ב ך ן א כ ג ס ן ך א יהב א ל י ו ל ד א

7 יע

סלע נסע

נכול כל שככ1 ושכש ויתן משה למשה פלו׳ ופלוני: מיתרהרפאי׳׳ סהרנ כדר לעומר והמלכים אשר אתו כמה שנאמר ויכו את לפאי׳ כעםתרת קרני׳:

כהל

ם ״ ש ר י ו

ג ב ל ב ר ש י י ו ת כ ע מ ה ־ ת ר א י ו ר ו ש ג ה ־ ת ר א

ם ו י ד ה ל ע א ך ש ב ן ר ק ת ב כ ע מ ו ר ו ש י ג

L . , ה ל ח נ ן ת נ א ל י ו ל ה ט ב ש ל ק : ר ה ז הן ו א ךישראל אנ ה ל : א ן ל ^ ח ^ נ ה ץ ל א ר ש י י ה ל ה & ו ה י י ש א

ח ן ד י ל ל י ל מ א ך מ ב ח ד י ת נ ס ח י ״ J ־י:־.ד א י : T ־״• ך ־ 5א ט ב ש ל ה ש מ ג ר ד ־ ^ ' ־ 1 ' ־ T ^ K M ״ י ל י כ ר ך ש א ^ ^ סו כ

ז ו י ראובן לזךעיתהי נ * רב ^ 5 ״ מ כ ת ו ח פ י ש י מ ן ל ב ו א ך ־ י נ ה ב ט מ המלחמה עם מלכים ל' T " : i ' י י " T . • • < . הנשאלים יצווה מאת

השי סיפילה ליסלאל . , כנחלה כאילו ככסוה כלה לל לש הםבשים וחצי שבש מנשה בי הב שנשים וחצי לקחו חלקם מעבל לירלן ואולם לםבש הלגי לא נתן נחלה כמו ״נמעל בתי רה

ח עלים לשבת ומגלשיהם למקניהם וקנינם כמו שצוה הסי את משה כתולה ׳ והנה א ג׳זנז ללויס בI 2 1 . לב ב

ןהנה זכל בי יהושע היה זקן בא בימים >האק נשאלה הלכהתק מאל ללשת׳ ולא י

לו מצל

׳ ש ג ר ע י ש ו ה י

כהר העמק׳ בטולא למיםלא: ,(חצי ארן כני עמלן: חצי־מה סנבסו מארי כני עמק (משיחון ן הירלן וגבול ׳ יללנ׳ ותחומיה

העלים שעל שפתו 5 העלים וחצליהם׳

'העלים המוקפותמה: וחצליהס׳ חו עלי הפל/י כלא

חומה: אשל

וכל ערי יא פסו' ריש ומעע׳ וכל וכל וסי' נמסד בסדר >>r ז ואת בלעם ג דהמיכי וסימ׳ ואת בלעפ בן בעור הרגו בחרב׳ ואת בלעם בן בעור הקוסם׳ ואת בלעם ואת מגרשה דרזת׳ ונמסר גס בסדר מסורת; שבס מנשה ג׳ דםמיכי בקריאה וםימ' דתן סשה להעי שבט מנשה ׳ וישלחו בני ישראל ׳ ויבאו אל בני ראובן ׳ וחד השבט הםנשה ׳ ועתה חלק את הארץ ׳ ובי באורית' שבט הםנשה ׳ וסימ' ממלכת עוג נתתי לראובני ׳ שבט

המנשהגלעדה: עוג בבשן ד׳ בקריאה וסימ׳נמ'בסדר דברים :

ק ד ר

ממלכות ב! סיפי ז ממלכי*'55 קיי׳אמ״לנ*׳7 עמלני* ע ב

דהיגבולנ* ונסע' ישן

מצביעי >יהי גל גמלם. ממחנים יל

?כשן «כצ ממלנניעיג

מלך הנש!'נ *r>t יאיר

ומינה מנתי גן־

יל

•ל י*

•ל• •ל

יא יפ י>ל וכל

ל«מ ל

-מ-ל

ר אישר^על" ע ו ר ע ל מ ו ב ג ם ה ה ל / ה ך

ך ו ת ר ב ש ר א י ע ה ן ו ו נ ר ל א ח ג ־ ת פ ש

: א ב ר י מ ־ ל ר ע ש י י מ ה ־ ל כ ל ו ח נ ה

ר ו ש י מ ר ב ש ה א ר י ר ע ־ ־ ל כ ן ו ו ב ש ח

: ן ו ע ל מ ע ת ב י ב ל ו ע ת ב ו מ ב ךיביון ו

ם : ת י ר ק : ו ת ע פ מ ת ו מ ד ק ה ו צ ח ״*׳• •ל ר

: ק מ ע ה ר ה ר ב ח ש ת ה ך צ ה ו מ כ ש ו

ת כ ר י ב ה ו ג ס פ ת ה ר ו ד ש א ר ו ו ע ת פ ר י ב ו

ד כ ר ו ש י י מ י ה ר ל ע כ ת ״. ו ו מ ש י הT ; • - -!••די• : I י •

שך י אי ך מ א ך ה ל ן מ ו ח י ת ס ד ו כ ל מ מ

ו • ת ה א ש ה מ כ ר ה ש ן א ו ב ש ח ך כ ל מ

ם ק ך ־ ת א י ו ו א ־ ת ן א י ד י מ א י ש נ ־ ת א ו

י כ י ס ע נ ב ר ־ ת א ר ו ו ח ־ ת א ר ו ו צ ־ ת א ו

ם ע ל ב ־ ת א : ו ץ ר א י ה ב ש ; ן ו ח י ם

ל א ך ש י ־ ־ י נ ו ב ג ר ם ה ס ו ק ר ה ו ע ב ך בהי גבול* י י : ו ס ה י ל ל ח ־ ל ב א ר ח ב

ת ו ל ח ת נ א ל [ ו ב ג ן ו ד ר י ן ה ב ו א י ך נ ב

ם כ י ר ע ם ה ת ו ח פ ש י מ ן ל ב ו א ר ־ י נ ב

ה ד ש ן מ ת : ד ן ה י ך צ ח ו

ם * כ ת ו ח פ ש מ ד ל י ג נ ב ד ל ה ג ר ט מ ל

י כה ר ע ־ ל כ ו ר ז ע ל י ו ב ג ם ה ה הי ל י ו

״ ד ן ע ו מ י ע נ ץ ב ר י א צ ח ד ו ע ל ג ה ך

: ה ר ב י ד נ פ ־ ל ר ע ש י ר א ע ו ר ע׳ t י ־ v י• י r ״״ •־־ -•

ם י נ ט ב ה ו פ צ מ ת ה מ ר ־ ד ן ע ו ב ש י ח מ וק מ ע ב : ו ר ב ך ל ל ו ב ג ד ־ ם ע י נ ח מ מ ו

ן ו פ צ ת ו ר ו כ ס ה ו ר מ ת נ י ב ם ו ר ת ה י ב

ן ו ב ש ך ח ל ן מ ו ח י ת ס ד ו כ ל מ ר מ ת י

ר ב ן ; ת ך ג כ ־ ס ה י צ ק ־ ־ ד ע ל ב ג ן ו ד ר י °'״>* ^ ה

ד ג ־ י נ ת ב ל ח ת נ א : ז ה ח ר ז ן מ ד ר י הVT ״ ; J - - . r i t i t : V ־ : ־ ־

מ ן כ ה י ר צ ח ם ו י ר ע ם ה ת ח פ ש מ ׳ללפ/ימיב ל^^,v ••: - CO : י AT : I זיו :

י צ ח ה ל ש ן מ ת ד

־ י נ , ב ־ ד מ י מ צ ח י ל ה י ז ו ך ש ׳ נ ט מ ב 4 ש

ם ן* ל ו ב י ג ה י ו : י 4 ם ת ח פ ש מ ה ל ש נ מ

ת • ר ו כ ל מ מ ^ ץ כ ^ ב ה ־ ^ ם כ י נ ח מ מ­ ו : ; - t I t ^ t - t

ר ש י ר א י א ת י ו ח ־ ל כ ו ^ ש ב ה ־ ך ל ג מ ו ע

ד ע ל ג י ה צ ח ר י ו י ע - ם י ש ן ש ש ב בT : • י '1 -\.~ ־ V

0

ג ו ת ע ו כ ל מ י מ ר י ע ע ך ד א ת ו ו ר ת ש ע ו

י צ ח ה ל & מ מ ך ר ב י כ י מ נ ב ן ל ש ב ב

: י %\ך ס ת ו ח ^ ש י מ ל ר י כ מ ־ י נ ב

ב א ו ת מ ר ו ב ך ע ה ב ד ש , מ ל ח נ ־ ־ ר ש א

: ה ר ח ך ז ו מ ח י ר ן י ד ר י ר ל ב ע מ

ה ר ל ח ה נ ד ש י ל־יא־נתן מ ו ל ט ה ב ש ל ו

ש כ ת ^ ח א נ ו ל ה א ך ז ע י י ה ל ה א ד ו ה י

: ם ה ר ל ב ר ד ש א כ

•ל• •ל

כ >יכן לי• כזלחסכמא

־ל• נ ד׳

W מיל ניט, j ייפנסע'

א מערוער 1י כ ו ח ן ת דה להו הו וא ת ר ק ה ךארגון ו ^ ל ח ל כיף ג עד א ע ך ש י א וכל מ ל ח די בגו גן וכל קרוהא די ךבא י. חשבו מיל ובירת ע במישךא דיבון ובמות בת קדמו ה ו ע ה ן ן ד ל מעו ע בבמה ומיפעת י. וקריתים ושי

שרא ן ר בטזךא ךמי ח ש ת ה ך תא ובירת ת מ ר ובית פעור ומשפך מבל בל קךוי מישךא ו ?שימות j וא א ך ו מ א א ך כ ל ת סיחון מ ד ו כ ל מה יתירה ש א מ ח מ ן ך ך בחשבו ל מ ךת אוי ןית ךקכ£ ! ן י ל ת ךבךבי מ די ע ךברב ב ת ר ר ד ד וית עור ךית חום ע ל ת ב א t ד ע ך ן יתבי ^ סיחוא קטלו בגי ישראל מ ס בר בעור קה ל קטיליהון ן והי א ע ב ר ח בדה מי ם בגי ךאובן.יךד:א ותקו ו ח תן ת בני ראובן לזרעיתהי ר ג ס ח א א ך

א ופ־גחיהן 1 ד ר קי גד א דגר לבג ט ב ע ה ל ש מ ' ב ה ךא מ ו ח ן ת ן 1 ודזוה להו לזךעיתהובל קרוי גל;;ד ופלגורת יעזר ול ר די ע ע ו ר ע : ד ן ע ארעא בגי עמות מ ד ר ן ע ה ״. ומחשבו ב אפי ךים ער ת א ובטיוגים וממחנ מצפיר i ובמישךא בית י ם לדב תחוה וסוכות וצפונא ר מ חרבם ובית ג

T T T. ; T . -־

ן ו א חשב ב ל ת סיחון מ ד ו כ ל ר מ א שד סיפי יכם ג ךךגא ותחומיה ע י

א ו ח ג ך א מ ךדג א די ך ב גינוסר ען י ד לזרעיתדהו ת בגי נ ר נ ם ח א א ך

הן 1 קרו^א ופצהיא ה לפלבות שבטי ש ויהב מא י ט ב רת ש ו ג דמגישה והוה לפל

t ן ה לזךעיתהו ש נ י מ ג דבן נ ת ל מ ם ב י ן ממחג הו מי ה תחו ו ה ! ן נ ת מ א ך ב ל ה ךעיוג מ רתי ל מלבו בן ן שתי ג ת מ ב י י<היר ד בל כפךג וד ע ל ג קרוין 1 * ופלגות ארעא ךרת ןאךךעי קרדא מ עשתרו ור י מכי ן לבנ ג במתנ ה ךעו תי ו מלכר רה בגי מכי ו ג ר מנישד־ז לפל בן ן די אחסי ן ן י אלי תהו לזרעיא ך ב ע ב מ א ו מ א ך ח ש י מ ב ה ד ש מ

J ח נ ך א דיריחו מ ררג ליה ד ש הב מ א י י ל א ךלו ^ ל ןן יי ו הב לדה ן רי נ ת ר א מ נ ס ה אן א י נ ל א א ך ש י א ד ה ד ל א

ן 1 ל להו י ל מ א ך מ ן כ ו ה ת ר ג ס ^ 4

כהר העמק׳ כתרגומו כסורא דמיסרא : נסיכי סיחון יוסביק ׳ אלה חמסת מלכי מדין א ה היו נסיכי סיחון כעוד שהיו סק ק א םיחק והאמרי יוסכי ה קודם םלכדום ישראל היו אלהק נסיכי סיחון כי א נסיאי ה תחת ממשלת סיחון היה מדין

בימים ההם : הקיפם ׳ להודיע כי לא נביא היה אלא קוסם ונבואתו היתיז לסעה אוא אליו מלחך יי׳ ל ב א ל ס לככיל י׳ דם לסאול ם ה לדבר הנבוא(׳ הy מצאו בלעם סם והלא כתיב h וילך ויסב למקומו אלא סחזר סם לבקס סכרו על העצ׳ סנתן להם למואב ולמדין להוציא בנותיהם היפות ד;נו יסלאל עמהם ויהיה קצף יי׳ בהם וזהו סאמל לכה איעצך כמו םכתיב בלבלי בלעם וכסלאת םנתקיימה עצתו הלך למואב ולמלי׳ לבקם שכל( מהם: אל חלליהם׳ עם חלליהם וכמוהו לבים ובתולה כתיב על חלליהםס כן כמן עם כמו(יבאו והוא נ האנסים על הנשים עם הנסים ןאחלים זולתו׳ וים בו ללש שהיו מלכי מלין עוסים כספים עם בלעם ובולחים מפני חלב יסלאל ופילחין כאויל כיין ס סהלאת להם פנחס את הצין נפל( על חלליהם ועול אמלו על

יזלליהם סעסו ל( אלכע מיתית בית לין ועול אמלו כי פנחס ה הלגו.־ היללן וגמל ׳ כתלנומו יללנא ותחומיה כלומל העלים הסמוכות אליו: לחצי כני מכיר׳ כו החצי האחד והם כני נלעל םשה כתי אכות לקחו כ

; כי נחלתם כאלן כנען

א נ ס ר ד ע t ר ש ו ה * י ש ר בי המ כני מסף ׳ אם תאמר לשבט לני לא נתן כחלה היאך המ תשעת המט(׳ ןחצי המטה ושני מטותוחצי מעב׳ הילק הנה יב (אם לד אינן נמנה היאךהיו יכ לבי' אמל כי המ בני יוסף שני מטלת(הנה הם שנים עסל מטלת •י למקניהם(לקניינם ׳ כתלממו לבעיליהין ללניתיהלן לל הבהמו׳ הגםל' לבהמל' לקלת: כאש׳ עם לבבי ׳ נל כיכאש׳היהעמהם על םכאל אל המחנ היה מסכי' עמהםבלכלינ כלי סלאיהלגלהל(כאםלבא אל המחנה ^שיב לבל אמת כאשל עם לבבל וזהו םאמל כאשל עם לבכי ללא כאשל עם פי (בללן הללש לפי שהתחיל ללבל כ בלבליהם כשאמל דהס כלב התחיל (אמל (כי זג בלבל עשה לנל בן עמלי להם חשבל כי מסייע

היה לתם לשתקן: המסיו׳ נכתב ביול שהלא במקום למל הפועל והיה מספטו המסי( כ כשולק הליו על ללך נטיל לגלי להלומי' לו לכאה הילל נחה והדו נעה שלא כמנהג דל הלכים כ בלשון הקלם אכל כלשון אלמי יבא כמו כן אשתי( חמלא ולבי אתי לבי משה זל כתבו בשקל הפעיל להי\ל מקום למל הפעל אמלכי כל אחל מאחי אשל עלל עמי המסה את לב העם: אשלל היא חכלון ; ללכה לגלך בה ׳ שנאמל ויבא על חבלון ולא אמל ליבאו לפי שהמרגלים האחלי׳ היו יראים לכת 3זם מפני הענקים כמו שאמר וסם אחימן ונו׳ כל(' אף על פי שהיו שם אלה הענקים הגלולים בא שם כלכ לפי׳ אמר לו משה שתהיה לו חבלון לנחלה לאם לא מכל זה בספל התולה ילוע כי אמת היה אחל שאמי כלב ויהושע הילה לו וכן כתוב כםיכטים (יתנו לכלב את חכלון כאשל לבל משת : החיה יי׳ אותי כאשל לבל ׳ והביאנתמ אל האלץ אשל בא שמה ז זה אלבעיס ותמש ׳ כי לבל המלגלי׳ היה בשנה השני׳ לצאת׳ ממצלים והנה נשאלו להם כמלבל שלשי׳ה ושמנה שנה ושבע שככםו הנ אלכעים ןחמש(מזה לאו לזל כי׳ שחלקו (ז כז׳ שנים ככסו האלן לאו מפסוק כיל שנה אחל אשל הכתה העיל כי ישלאל לא מנו ליובלות וםמטי׳ אלא אחל שחלקו והפסנק אלמל כי אלכע עשלה שנה אחל החלכן היה תחלת יוכל כמו שאומלבלאש הסנה כ בעשול לחלש ואיזו היא שנה ס שלאש השנה שו^בעםול לחלש הוי אומלזג שנת יובל צא וחשוכק אי אתה א משנכנסו יסלאל ל מוצא אלבעעםל׳םנהאח׳חלבן תחלת יוכל אם לא תוציא יל שנהp מםנכנס( על סמנו(הם שבע שככםו(סבע סחלקו: מאז לבל יי׳ ׳ כי כמצות האל אמל מסה לכלב שתהיה לל חברון לנחלה: אםלהלךיםלאל במלבל׳ טעמל לזה מ׳ וחמש שנה שזכל כלומל

&םר נחלו אותם׳ אשל הנחילו אותם כי״המ בני מסף שצי מסות תחת שבט לוי ג כאםל עם לבכי י ללא כאשל עם פי םהמלגלים היל כעצה אחת לילא כלכ לנמל להםםלא יאמל כמותם וכסכא הכחישם וזהו סנאמל סם עקכ היתה לוח אחלת שהיה א5מל להם אחל כפה לאחל כלכ: זה ארבעים לחמס סנה׳ למדנו ששהל

ק סבע א ככיבוס ה שנים שהרי כשנה ה נחלו ד׳ קמצין וסים׳ ואלה אשר נחלו בני ישראל ׳ כי בנות מנשז־ן ׳ אך שקר נחלו אבותינו ׳ נחלו פתאים• רפ ליהושע ׳ רצו משה את בני ישראל ת ל ח השנית סלח משה ה אולרת ׳ וחד ונחלו לעולם: מורל ה׳ רפין וסימ׳ מורל נ המרגלי׳ נשארל שלשי׳ לאמר זאת הארץ ׳ אלה הנחלות ׳ זה הדבר אשר נעשז־ן ׳ לא יהיה לך משליך חבל מורל דמיכח: כל

ושמוני שהלכל כמדברו בגי ישראל ג ואלין ךאחסין ן ךארוסיגו יתהו ע א ךכג ע ר א בר גון וךישי יהושע ב א ו ג ה ר כ אלעז

: ל א ר ש י י א לבג ת שבטן ה ב אן אךוסגוזנהיון ת להו ג ל פ ת א א ב ך ע בת ע ש ת ה ל ש מ י בירא ך ; . ד במאדפקהב א ן ארי י ט ב ן ופלגות ש שבטין ופלגות ת תךין שבטי נ ס ח ה א ש מ

7 פמקין

ל א ר ש י ־ י נ ו ב ל ח נ ־ ר ש א ה ל א ו

ר ז ע ל ם א ת ו ו א ר ח ר נ ש ן א ע נ ץ כ ר א ב

ת ר ו ב י א ש א ר ן ו ו נ ־ ־ ן ע ב ש ו ה י ן ו ה כ ה

ל ר ו ג ל j ב א ר ש י י נ ב ת ל ו ט מ ה

ה ר ש מ ־ ד י ה ב ו ה ה י ו ר צ ש א ם כ ת ל ח נT• V<: V " J T ־:־ST T- ( ן:־

: ה ר ט מ י ה צ ח ת ו ו ט מ ת ה ע ש ת ל, - - V, י • ך , - s - } - > - ־ • :ת ר ו ט מ י ה נ ת ש ו ל ח ת נ ו ש ן מ ת נ ־ י ב

ושבע םכבסו הרי א ארבעים לחמס: האדם

ג כ ל ר

ה ולליואי נ ד ר י א ל ך כ ע ^ מ ט ג 0 ע ,?יל״? ' , ם 1 ר ג י י ר v>S־n ו ב ע » מ ־ ר ט מ י ה * ח ו, ׳ ו " י ה ־ י : כ ם כ ו ת ה ב ל ח ן נ ת נ ־ א ל

vr; • i t ( וr f י -:!-it

ם י ר פ א ה ו ש נ ת מ ו ט י מ נ ף ש ס ו י ־ י נ ב

־ ם י א ץ ב ר א ם ב י ו ל ק ל ל ו ח נ ת נ ־ א ל ו־ J ־־ I T T T •ז . ץ | V ״ !IT | :

< ? * ם י פ ה י ג ק מ ם ל ה י ש ר ג מ ת ו ב ש ם ל י ר ע

־ ת ה א ו ה ה י ו ר צ ש א : כ ס נ י נ ק ל ו

א ביניהון ן ארי נ ס ח ב א ה א י לן מגישדה י ייוסף תךין שבטי ו בג הוא יהבו חולק ללואי י ם ( י ר פ א וב ת ר מ ן קרוין ל ה ל א א נ מ א ב

ן ולגיתיהון 1 וךוח׳הון לבעיךיהוו ד ב ה כן ע ש ה מ ר ד יי י ק פ א ך מ כ

א 1 ע ך ת א : ו ג י פל י ישךאל ו בגת ר ו דה ל הו וקךיבו בגי יב ל דה ב י א ואמר ל ל ג ל ג הושע ב י

: •י — • • ; T - -. - T T ״

רת ךעהא י ת י ר זאה א ה קגי פג בר יא י ב ה ג ש ל יי עמס מ ל מ א ך מ נ ת פלך י ק ד ס על ע ק ךילי ו ס ל ע דיי ען ן שגי 1 בר אךבעי ה א ם מ ן מ בא דיי יתי ד ב ה ע ש ט מ ל ד ש א ב נ א

. T T י : ־ ־ T ־ . א ע ר רת א א י ל ל א ט ביאה ל ן כ ר מ

;דין

•ל

ו דםמ׳

ו ק ל ח י ל ו א ר ש י י נ ו ב ש ן ע ה כ ד £ מK : : ־ ־ A" t ״ i • J j1V t 1 " .

: ויגישו ץ ר א ה ־ ת א

ר מ א י ל ו ג ל ג ע ב ש ו ה י ־ ל ה א ד ו ה י ־ י נ ב

ה ר ת י א ז נ ק ה ה ד נ פ י ־ ן ב ב ל ו כ י ל אJ T I ־ "A ־ : ־ \ . T T J' •/V : : I V •

ה ד ו ה ר י ב ד — ו ש ר א ב ד ה ־ ־ ת ת א ע ד יT : V • V ־ T T 1 ־ V T ״: -T

י ת ו ד ל א ם ע י ה ל א ה ־ ש י א ״ ה ש מ ־ ל אs : ע נ ר ש ב ד ק ך ב י ת ד ל א ע ו

ה ש ח מ ל ש י ב כ נ ה א נ ם ש י ע ב ר א ־ ן ב V ז ״ ; it t t • t : ־־ v י

ה ו ח א ד מ ה פת7מא ב תי תי בי אתי ' ו ע ' ה ב ' ס ת ל ל ' ג ר ל ע נ ר ש ב י ד ק י מ ת ת א ו ו ה י ־ ר ב ע

ר ש א ר כ ב ו ד ת ב א ש א ץ ו ר א ה ־ ת ר א(.V ־ : T T -1 >־• T|T I VAT T

י מ ו ע ל שר ע י אי ח א : ו י ב ב ל ־ ם ^ ע

י ת א ל י מ כ נ א ם ו ע ב ה ל ־ ת ז א ס מ הי v ^ V• ו -• • " 1-IT ; At t .

ה ד ש ע מ ב ש י : ו י ה ל א ה ו ה י י ר ח א. , J • T • v ־ 1 IT v: J T .״~r

ץ ר א א ה ל ־ מ כ ר א י מ א א ל ו ה ם ה ו י ב

, ־ ך י ה ך ת ת ל ד ־ ב ן ל ג ה ך ד כ ך ר ר ש א

ת א | י מ ם כ ל ן ע ־ ־ ד ך ע מ ב ל ה ו ל ח נ ל

ה ; ח ה ה נ ה ה א ע , 5 ו ה ל ^ ה ; ^ י ר ח א

ל ל מ ן ך ד ע ש שנין מ מ ח ן ו ם ־ל>יל*ס, אךבעי י ע ב ר ה א ר ז ב ר ד ש א י כ ת ו >הווז א' י י ! ״• ץ •• f •: ־ : t • י י ־ , מ

J T , •

ך ב ך ה ־ ת ה א ו ה ; ר ב ז ד א ה מ נ ש ש מ ח ו1 ךאר קז ך ז ל ה ־ ״ ר ש י ז א ־ ד ש י מ ־ ל ה א ו ה

־ ן ב ^ י ה י ^ א ה נ ה ה ת ע ך ו ב ך מ ב

j ה ד נ ם ש י נ ו מ ש ש ו מ ח

עכם לבי ן ואחי דסליקו עמיא ג א א ו מ ע א ד ב ה ל ר ו י תבר

T ־ :־ T •T ~ : ־ ־ . t י א דיי אלה ת ל ח ר ד ת ת ב י מ ל ש א

• T: •:T ־ T ; ־ י• ־ ; :•• T ־

מר א למי ו ה ומא ה ה בי ד ש ןכןיבם מת ו ם ך ת 9 ו כ ר א די ך ] ח א א ם ל כ אא נ ס ח א י ל לך תה י ת ד ד ך ב ל תא ת ן ? ל ש א ארי א מ ל ד ע ך ע ל^ג ו: וכען י ה ל א ךיי א ת ל ח ר ך ת בן ל דג ל א די מ מ ט יי יתי ב י א ק ב כעט! ה

•ל

ג זגענין

בto

ז ט משד־ א הרין ע מ נ ת רה פ יי יא נ א א ה ן ע ב ו א ך ב ך מ ב ל א ך ש י ל ז א ד

ן 1 ש שני מ ח ן ו נ מ יומא דין בר ת

והנה זכר שככרנגשו כני יהולה אל יהושע כגלגל כי היה המשכן שם אזי ולזה היה שם יהושע והנה באו לשם עם כלכ לככולל כי כ

נשיא היה עליה׳ליללה ה על זה כי הוא לכלל ל לכר עם יהושע ללמלמ ממאמרל זה ארבעים (חמש שנה מאז לכל יי׳ את הלכל הזה א אל משה כי שכעהשנים היה זמן ככוס׳ הארן כמו שזכרו רכותי׳*ל

וזה כי בשנה השנית לצאת כני ישר׳ מארן מצרים נמנו ישר׳ כמו ע^זכד ככלס כמדבר סיני לאחד מנינם םלתה המרגלים ולפי ס מ שמעת היות משה לפני כלעה על יום מותו היו אלכעים שנה כי הוא היה כן פ׳כעמלולפני פלע׳ הנה נשאלו מעת בא המלנלים על יום יוותו לח למתל על זהה שנשאל מהשנה מ השנית ללזה לאוי ש

שיוכן שמה שאמל כ * בתול׳ שיעמל{ מישנה וגל חטא המלגלי׳ יחסל ^לת על והוא לט שנה ולזה הו׳ מבואי שמעת >ליתת משה לבינו עה על שאמל כלב זה המאמ׳הילהישני׳לחלק יוהשנה השביעית ללפי שלא נסלם זה הכבישת י וכל קריאה דכוו׳ במא מגרשיהן וסימ׳ כל על אח׳ זה לזה כי אתל ו סי$ר׳ מגרשיהן במא מגרשיהם וסימ׳ כי היו בני יוסף שני מט

הערים אשר ׳ משה איש האלהים ו׳ בליש׳ וסיס׳ מאת הברכה אשר ברך משה ׳ ויגשז בני יהודה אל יהושע ׳משח איש האלהים בניו קראו > ויקרא המלך יהואש׳ דעמדועלעםדם׳ ויקםישועבןיוצדקדעזרא׳ ב חת ו שכבש מ

« תפלה למשה איש האלהים; ושמונים ז׳ מלאים זסים׳ נמסר בסדר בראשיות י כד pfltt ם ממנחמה הנה זה מ 0

מבואר שככר יתכן שיהיל ימי הכבוש שבע

שניס לכבד זכרו רבותינו זל שימי החלוקה היו גכ שבע שנים ולא ילעתי לזה סמך שלם נידמה שככר קבלו זה נקבלה: ועלה

מן האריך מן הדכד אשר הה/ ז לכל יי׳ על המם לפי שהלך ישלאל במלכל לח שנה כעין המלגלים דת לאזל עם

ישלאל במלכלא פי׳ טעם אסל הלך עם מסה • נככתי1 לב ג 3

ש ו ר ע ט ש ו ה י

ק שקטה ממלחמה׳ מוסב לעניין א ה האלם הגללל כענקים הלא ׳ אביהם של אחימן ששי לתלמי ארבע היה שמל ׳ לא על סם האכוסלםת הבנים שק קורא ילידי הענק 1 וק למללם אגלה האלם הגללל כענקים הלא אבלה א הראסון לאחל שבע סכיכםל סביבותיהם נכנעל האמללייס ללא נאספלעלללמלחמה עליהם לכך התחילל לעסלק בחיללק הק שקסה ממלחמה אלכעי׳ שנה שנתעכבל במלבל כשכל שכבדל את הזקן בקליית אלכע שאמר( לל נשיא אלהים אתה בתלכנל: אל נבלל אללם׳ א ה אבינל הלא שגלם להם שק יםלאל: מקצה תימן ׳ כסוף כל המיצר: ניהי להם גבלל ׳ מיכל לללמי של יהללה מקנה ים המלח הלא מקציע המלך למיצל אלנם: נגבה ׳ בתחלם מצל לללס מצל לללמי של א לללמי מזלחית סלק ישלאל באלה ת: והיה תוצאת הגבול ז' כתיבין והיד; וקרינן והיו וסים למעלות א ם י״ג רפ וסיס, נססר בסדר בראשי ש ו

1*1*13 עקרבים דוידבר ׳ נחל מצרים דיהודד; ׳ בית אק ׳ בית חורק ׳ בית חגלה דבניםן ׳ צאן אבדות היו עסי ׳ם ה א יה׳זה עוד לשני גוים׳ ונמסר גם בסדר םםעי: לפאת צפונה ג׳ בקריאה וסיס' וגמל קדםדז׳ ויהי ל ל • ו I

ח ל ם ש ו י ר ב ש א ק כ ז ם ח ו י י ה נ ד ו ף ״ל ע י ק ת א יומא דין ר נ .;ד באן א

, - ר ת י ע ח כ ב ז ו י א ח כ ה > ז ^ י מ ת ו אל א ״ י א י *״ ל י ח ה נ ש ח יתי מ ל ש א ך מ ו י ב ל כT A T J י IT־ : * י ו ח ל מ * ל ״ א ' ז ל ^ א ז ל ^ י כבב? ?P יזילי י

ל ו ובען למע למפק ו א ו ב ר קל יי ל מ ן ך א הדי ך ו רת ט ב לי י ה רא ת ע מ ת ש א ארי א ו ה א ה מ ו י בן מ י גברין ת ר א א ו ה א ה מ ו י ב

ו ט

והיה

מסעי: מן הלשון׳ של ים: ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ׳ אינותאי אומר(יצא ונסב ו אלא כמקים סחוס סל גכיל מלס אל החין

או כונס לצל פנים שאינו הולך מכוון נ וכאן• הוא כולס אל החק ובא מנגכ ל למעלה עקרבי בדרום סל מעלה עקרבים נמצא שמעלה עקרבי לפנים מן החונ1 ועבר ובא ל( אל המערב * צנה׳ לצן וכל תיבה סצליכ למל בתהלתה הגול לה הא בסופה ג ועלה׳ כל מה שהוא עולה מן המזרח לצל טז ירוםלם הוא עולה ומירוםלם והלאה ה

Z £ H ו # ז ר א ־ ? ! ^ " ם * יק ישראל(יחסלם י א א ה י ה * ו מ ח ל מ מo אינה נזכרת במיצר ' jSns j^nS ה ד ו ה י י נ ה ב ט מ ל ר ר ו ג ה; ^ ; •יי׳ זה םכמיצר צפונית י ״ * ־ ״ s 7 \ ־

ה ד ב ג ן נ צ ־ ־ ר ב ך ם מ פ ו ך ל א ו ב ג ־ ל א

ב ג ל נ ו ב ם ג ה הי ל י : ו ן מ י ה ת ע ק מv v -־ : •» •1 זי : ו ' i t •• y״|! •

ה ר נ פ ן ה ש י ה ך ח מ ל מ ם ה ה י ר ע ק מ

ה ל ע מ ב ל ג נ מ ־ ל א א צ י ו * ; ה ב ג נ>"";|• J T T - T TT: T,־|V

ב נ ג ז מ ־ ר ל ע ה ו ד נ ר צ ב ע ם ו י ב ר ק ע»\.T • J T T : T• --JT-. • ־י .)־

ה א ל ? ר דןער־ין ל ב ע ע ו נ ך ש ב ד ק ל

ר ב ע : ו ה ע ק ר ק ב ה ס נ ה ו ר ד א

ה ד י ח ם ו ן ך צ ל מ ח א נ צ י ת ו ד נ ו מ צ ע

ם פ כ ל ה י ה י ־ ־ ה ה ז מ ל י ו ב נ ת ה ו י א צ ח

ה ר ת ע : ו א ו ב ל ת ו א צ ל ה ו ד מ ח 1

, t ; , , ״ : ,T T ר ב ד — ! ש ה א ז ר ה ה ה ־ ת י א ל ר ־ ד נ ת : JT T r • t - ־•־ ־־ ־•• • ••׳> 9ת ע מ ה ש ד ת א ־ ־ ־ י א ב ו ה ם ה ו י ה ב ו ה י^ -t ; - i-r j t ן• A ־ Tf - >. :

ם כ י ר ע ם ישם ו י ק נ ע ־ י א כ ו ה ם ה ו י ב

י / ־ ד ו ה א ד ו ה י י ל ו ת א ר ו ר צ ב ת ר ו ל ר ג<t r - •. ; j

: ה ד ו ה ר י ב ר ד ש א ם כ י ת ש ר ו ה ו• • V\IT : J 1 :י " ־ J S־ יי י

ן ו ך ב ח ־ ת ן א ת ע ד ש ו ה ! ו ה כ ר ב י ו

: על־־כן ה ל ח ג ה ל נ פ י ך ב ב ל כ ״« ל

י ז נ ק ה ה ך ג פ י ־ ן ב ב ל כ ן ל ו ר ב ח ־ ה ת י ה

א ל ר מ ש י ה יען א ז ם ה ו י ר ה ה ע ל ח נ לK ו ״ יי'," o ץ" ״ ־ ״ ' י ' י ~ * :

ם כ ש : ו ל א ר ש י י ה ל ה א ו ה י י ר ח נ י* א

ם ד א ע ה ב ר ת א ך י ר ם ק י נ פ ן ל ו ר ב ח

•ל־ •ל

של יהודה היתה כמו שאמור בענין: ועלה מנגב לקדש ברנע׳ החוט הולך לדרומה של קדש בדמו רמז-את קדש לפניםמןהחזסג ועבר חצדון׳ לצל המערב הוא מונה והולך עד והיו ת

תוצאתיו.הימה: תוצאו׳׳ סופו של מיצר

אל הים הגל״! מז י׳ מליו יי* ה וקלי«

Vh^?l™?lZ ה [ י ל ? ם ה ה י מ ר ל ק ו ב ג : ו ב ג ל נ ו ב ג

ה נ ו פ צ ת א פ ל ל ו ב ג ן ו ד ר י ה ה צ ק ־ ד ע

ה ל ע : ו ן ד ר י ה ה צ ק ם מ י ן ה ו ש ל מ

ת י ב ן ל ו פ צ ר מ ב ע ה ו ל ג ת ח י י ב ל ו ב ג הJ I V ־ ״ T J ־T • • ־ ״

ך ן ב ה ן ב ב ל א ו ב נ ה ה ד ל ע ה ו ד ב ר ע ה1 V J : • : - J t t ; at t*:|t ־ י l v . v

ה ר ב ל י ד ו ב ג ה ה ל ע : ו ן ב ו א רt t- ; : / :״,י :t •

ל ג ל ג ה ־ ל ה א נ ה פ נ ו פ צ ר ו ו י ק ע מ ע ז מ ׳ ך

ר ש י ם א י מ ר ת א ר ל ע מ ח ל כ נ — ו ש א

י מ ־ ^ א י ל ו ב נ ה ר ד ב ע ל ו ח נ ב ל ג ג מJ • .. ״ _ ־ AT- ־. T ־< - : ? -ו א י ת ר א צ ת ו ר י ה ש ו ב ^ ־ ך י ע

i t ; '•v t ; t t I r ן

שלאל נמצא נבללh יהולה מחזיק כל ק ישלאל ארכה של א מן המזרח למערב ושמד בדרומה שלק ישראל! וגמל א׳ חוס המתוח קדמה למיצל מזלחי של י יהולה י ים המלח יי שהוא מקצוע לחמק כאלה א מזלחי ל׳ מסעי;עלקצההיללןט םל נכול יהזל' ח ל אינן אלא כנגל ים המלח על מהים ם סהיללן נופל כים המלח םהיללן אף הוא כמיצל מזלח של

י ק ל נ ^ א ל < ך ש , ב ^ ן (•ףין-ן ק ין ךכר^א מ י ואיךתגון כ מרא דיי בסעך מיהושע ל יי ן וברכיה י ל י מ דב בר יפנד־ז ל ב ויהב ירת חברון לן ת חברו ל בן הו א י. ע ג ס ח א לא נ ם ח א ארה ל ז י ה קנ פנ ר י ב ב ל כ לר ת ם ב ף ךאשלי ל ן ח ד יומא הךי ע

שראל \ א די ה ל א דיי א ת ל ח ד• י ז : ׳ ! t T r: t - t : ־ J

ן קרירת ן מלקךמי ושום חברוא ו א ה י ר ב ג ב ב ש ר ג ע א ב ר א

א 1 . ב ך ד ק ב ע מ ל ת מ ר ב ו ד א ש ן ח א וא ט ב ש א ל ב ד והוה עם ב ו ח ל ת ן ; ן ו תה ךעי דה לז הו י י ג ב דמא מםיפי ן דרו ע א ד ר ב ד כם מ ארו

T. • T T I. ־ T. ם כ ו ח ן ת ה להו הו א ״, ו מ ו ר ד

: ' I T — . - T T

ן א מ ח ל מ א ר מ פי י א מסי מ ו ר ך1• T : T - ׳ T . • T T

מא 1 וגפס י לררו ג כיפא דמתפI T. T י . . ן א דעקרבי נ ק ס מ א ל מ ו ר ך מ לם כ ק ר מא ל עבר ליצן וסליק מךרו ור ד א ועבר לח׳גרון וקליק ל יאדת. גר ב ע ר לקךנן^ה י. י ן ח ת ס מ ום א ךמערי ל ח ג ן וגפק ל לע1מוא ב ך ע מ א ל מ ו ה ת והוו מפרןגוהי ך

מא 1 ם דרו ב ו ח הא לבון ת דין יד י א ע ח ל מ מא ימא ך ו כם קד תחו וא ג ו פ ח צ מא לרו תהו א ו רדנ סיפי י

T * ן .. . ; ; -ך ; ר יי. . א ן י ג ך ך ף ימא מםיפי י מכי

ה ו;>בר ל ג ת ח י ב א ל מ ו ח וסליק תא מ ו ח א וסליק ת ך ש ת מ י ב א ל נ ו מצפ

: ן ב ו א הן בר ר ן בו ב א לשר ר ממי בי י י א י מ ו ח וסליק תא ל ג ל נ י ל א מתפג ג ו פ צ ר ו ו עכבם ר בי א האדו ג ן כ ם ךי לגןבל מא מ ו ח עבר ת א וז ל ה ג ם ל כ ו ר ך מ ךן מפכןגוךהי ש ודקו מ למי עין ש

pp יל

*א כסל

•ל• •ל

>הי>

ג חס ;יןדתנ תש׳

הגבול ׳ וזה גבול הארץ דיחזקאל: וצפעה ה׳ בקחאה וסיס׳ נסםר בסדר ואתחנן: פנה ג׳ וחם׳ וםימז פנה היום ׳ וצפנה פנה אל הגלגל י אשר פנה דרך הקדים ׳ ונםםר גם בריש סדר נצבים: אשר לב

וככחי עתה׳ כאו שני כפין הדמיון זה אתר 1ה כמו כעם ככהן כעכל כאדניו כאילו אמל העם ככהן והכהן כעם וכן ככחי עתה ככחי אז וכחי

אז ככחי עתה הכל כסוה: יי׳ אותי׳ כמו עמי וכן ולכלה

אתך והלומים להם: ניתן את חבלון לכלב׳ כי, שלה העיר וחכריה כי העיר עצמה היתה מקלס כמו שאמר בספר נגרי המקלס כי חברון(מגרשיה היו לכהנים: קרית ארבע׳ י^רב׳הוא שם הענק והוא האדם הגדיל בענקי׳ •י שקסה ממלחמה ׳ כי התעצלו בני ישראל להוריש׳ כקצה תימן בה ג הנשארים: נ מדבר צין היה לצד דרום ולא כל דרום הגבול אלא מקצה לממד. מן הלםק׳ לשון היםת כיפא דמיתפני לדרומא דל ד לסל ן סלע: אל מננכ ׳ אל המקזם

שהיה מננכ למעלה עקרבים:׳ היה כ ג ה יהיה לכם גכול נ ו לו לומר להם שהרי כל הפרשה ספול לכדים הוא ויתכן פירושו כי כן יהיה הנכול להם כמו םנ׳ בתול׳ הזה יהיה לכם גבול נגכ:׳ אלוני אבן כוהן בן לאובןf המקו׳ היה שמו בוהן בן לאוב וכן תלגם יונתן בל לאובן לסם המקים אבן אילי היתה סם אב) בלולה לסימן לגבול המקום: אל הנלנל אסל נכח למעלה תלמים ׳ נקלא המקום גלגל ונקלא ג

גלילות לעניין ילוע אצלםם כן שם מקים נקלא >אממי׳ נ כך לעניין יליע אצלם ׳ וכתי

למסקנא לאלמים: אל

ק כנען כמו שנאמר א ל ל א ן ן י ח ס 1 , מ ם ה ה י כ ל ל י י ^ ה ן י ל ן ל מ ג י מ י ב ע ס ^ מר צפק מן המזלחלמעלבמלשון צ י מ ל r w * ^ צ מ ן « 0 ח ^ ^ ^ ^ ^ ^ פחת צפו ^

^ לבית העלבה בלרומה של אלץ ^ ^ f a ™ ^ ^ 1

ך ה ת הערבה בתיך גבול יהולהלפנים מן החוס: ועלההגבולא״ כ יסראל בית הערבה נמצא מ, ל ו כ ע ק מ ע מ ה ל י מ ל שהיה עמק עכור בין אבן בהן ללביר: ^׳ י מ ו ל א ה ל ע מ ח כ ו נ א ו ה ל ש א ל ג ל ג ה ל אסר המעלה בדמם הנחל נמצא הנחל חק מן החוס שלא בגבול יהודה: מנגב לנחל ׳ ^

כ נ ש ר ד ו ר ע ט ש ו ה ש י ר

נק עק קצלא וקולא אמ הכובס מגל על ו ל ׳ מעיין הכובסים תילגם י י אל עק חג שם שבועש את כגלי הצמל בלגליו סלון בלעו: אל כתף היבוסי מנגב ׳ נמצאת ילושלם רזון מן החוט ואינה בגבול יהולה אלא בגבול בנימן שהוא בכפינו סל יהולה 5 ועלה גי בן הנס / עולנו עולה מענן על עין עיטם ומסם והלאה הוא מלל

«הו שאמלו לבותינו ,ם באר: שלושה ר י ם יסתמו׳ מעין ע י מעיןד'פתחיןוסי׳מעיןמעפתוח׳ וחברו׳ וכלמעק מח לאבשלום ׳ שעדי׳ שלושזת ׳ ותאו ל מלאים בנביאים וסיס׳ דורש משם כלב את שלושה בני הענק ׳ ה

שלושה מפז ויחזקאל׳ וכל מגלת אסתר דמו׳ מלאים י• nam ג וסם ויהי כנאהזתסחהז לשאול׳

אל עין לונל׳ תי לעק ק*לא נקצלא בלבדי לזל היא בובק הבבלים ולי שלה כובס תקל משטאקצדיא ונקלא הכובס לוגל לפי שמספשף הבגדים בלגליו בעת שמככסס: גי כן הנם ׳ תי חילת בל הינס והיה הניא הזה סמוך לילושלם והוא המקום אשל טמא יאשיהו מפני הגלולים שה>ן כו וסם אלוני המקום מקלם כן׳ ומהשנאמל ועלה המס המםו הגכול והמקו' היה גי אינו אומלל הגיא אלאאלהמיןים ג ועלה מ שהיה מ הגיא ככל אלה הגמלים הוא אומי ועלה ט ימשלם נכוה מכל האלצות: עמק רפאים׳ תי מישל נכליא והוא שנאמל עליו כמלקט שכלי׳ כעמק לפאים׳ • והיה המקים ההוא מאז מקיםל׳ הגבולי'הענקי׳: ותאלהנכו כל ותאל תי יסחל כמג ובמתיגה יתאלהו שהוא ענק סבוב: מעין מי נפתוח׳ הוא הנקלא כלכלי ל־זל עק עיטם: הימה הנחל׳ ונכיליהולה למעלכהיה מל נ ו היסהגלול: ונמל הים׳ כלומל הים הנלול ונכילו היה נמלל לצלמעלכוכתיותחומיה: ה י׳ ל פ ושם לכיל לפנים קלית ס אלזל כי כלשון פלסי קולאקמ לכיל לספל י עתניאל כן ק אתי כלכ׳ אמלו לןל כי אחין מאמו היה כי כלכ כן יפונה היה ועתניאל כן קנז ׳ ומה םאמל על כלבהקנזי ייחס אותו לבעל אמו ויתכן לפלס כי אחיו מאביו,, ( ומאמו היה והיה שם אכיו כלכ כן יפונה וקנז כי הלכה נמצאים שתי סמית לאלם אחל והנכון אצלי עול כי קנז היה סס לאש המספחה והתיחסו כני המקפח אליו וכאמלו הקמי או כן קנז הכל אחל כי לחוק הוא ליחס האדם לבעל אמו כי אפילו ל למםפח׳ החם לא מצאנו סיתיחס האלם כי אם לבית אבותיו ומה שאמל כל אלה כני מכיל אכי נלעל והיה שגיכ לאיל כני כת מכיל כעמל העלים םהע ליאילק הגלעל אמי כן: ויהי ככוא׳׳ א כ באות בית השמוש ופי׳ כמאה למתכעלה: ותסיתהו׳ הסיתהה שלה מ כעלה לםאול מאת א ולא לצה הוא לםאול וכסלאתה כן ותצנח מעל התמול כלומל הפילה עצמה מעל החמול ס שהיתה לוככת עליו׳ ולי ואתלכינת וכן תלגו׳ ותפל מעל הגמל: כלכה ׳ לי אחםנתא ויתכן לפלש כלכה ממש שהיא תוספת טובה כלומל שיוסיף לנ על מה שנתן לה כי ילמה שנתןק צמאה ויכשהתהו ס לה אק הנגכ נתתני ת שאמלה אום חרבו המים נגיכו מיא תלנ ושאלה שיתן לה עול השלהק שהיו כו נלות המיס להשקו׳ א/ נתתני נתת הננכ שנתן לה ופי לי ויש לפלש עוד בלכה כמוק הננכ ת א : בלכה בצלי ו. ופי׳ אלי לאלע ללומהיהבתני׳ נלות מים מעיינות כמו גל נעול או פי' בליכות מים המכונסין

(ית בית שקיא: ויהמ

I 4

ך 19 ס״י י»& לעין כךגדא ן ל מ ב ו ב ג ה ה ל ע : ו ל ג ן ר י ע ־ ל א

א י ב ה ג נ י מ ס ו ב י ף ה ת ב ־ ל ם א נ ה

ר ה ש ה א ר ־ ל ל א ו ב ג ה ה ל ע ס ו ל ש ו ר י

ה ע ק ר ב ש ה א מ ם י ג ה ־ י ג י נ פ ־ ל ר ע ש י א

ל ו ב ג ר ה א ת : ו ה נ ו פ ם צ י א פ ר ־ ק מ ע

א צ ר ח ו ת פ י נ ן מ י ע מ ־ ל ר א ה ש ה א ר מ

ד ו ב ג ה ר ר א ת ן ו ו ר פ ע ־ ר י ה ר ע ־ ל א r. ?" J ־ * : A י : T ־;- י:

ב ס נ ו " : ם י ר ע ת י י ר א ק י ה ה ר ע בא ט י ה ל ד ל ע ב א מ מ ו ח ר ת ח ת ס מ י ו ר יז ייל י י ע ד ש ה ״ ־ ד ה א ר מ ה י ל ע ב ל מ ו ב ג ה

א מ ו ח ק ת ל ס ור יבום ב ע ל ם ך י נ ת בר ה ו ל י ח לא ירושלכם וסליק י א ה מ ו ר ד מי | ל א ע א ך ך ו א לריש ט מ ו ח תפי מישר א ךבסי ב ר ע זם מ לת הנ חיא מ ו ח : ויסחר ח א ג ו פ א צ מ ב גח פרתו ע מי ג א למבו ך ו מריש טן ויםחר ו ר פ ע ך א ך ו ק לקרוי ט פ ג וא קךית יערים 1 ה הי ל ע ב א ל מ ו ח ת

ppj>s7

ר ועבר לעבר טור א ךשעי ך ו ט לן וגחית גא היא בסלו יעךיבם מצפו

« א נ מ ת ש ו^בר ל מ ת ש לבין ר עקרו ב ע ו ל מ ו ח ק ת פ ג ןמ ר ב ש א ל מ ו ח א ליקחר ח ג ו פ נ ז לאל בג י ק ל פ נ ה ו ר ל ע ר ב עבר לטו ו

: א מ י והיךתחומא ל נ והוון מפכן

כשחיטת קלשי׳ סכור למיכנייה כעין עיטם שהוא גכוה מילושלם מעטו: ותאל׳ לשון ונסב כעונל ביזו ( וכמחונה יתאלהו ו ויונתן תילנ את כולםל ניסתל: ויצא אל עלי ה עפלק׳ החוט יוצא לצל הצפון והנמלל מלחיב על עלי ה עפלק: ותאל הנבולה לצל בעלה ׳ אין ז המעלכ אלא כליטה: ונסכ ן לנל צפו הנמל מכעלה ימה׳ עכסו חמל *למניינוה הלאשון מן המזלת ד נ ו פ צ ס מ י ר ע י ־ ־ ר ף ה ת ב ־ ל ר א ב ע ו

r,* !T ^ T : י ־ TJT T ־ TI • lt־־־ ר ב ע ש ו ישמי רת־ ד בי ר י ן ו ו ל ס א כ י ימעלכ: אל כתף הל הJ ״ : : - l u T ! U;C;^ Lא \ w יעלים מצפוני׳ שהיה •

ף ת ל כ ל א ו ב ג א ה צ י : ו ה נ מ ל ת ל ה מ 0 ש צ ט 3 ן ן י

ה נ ו ר ב ש י ל ו ב ג ר ה א ת ה ו נ ו פ צ ק ר ק ע

ו י ה ל ו א נ ב א י צ י ה ו ל ע ב ה ־ ר ר ה ב ע ו

ל ייבש ו ב ג : ו ה מ ל י ו ב ג ת ה ו א צ תT ־ • • . - ן ז • ־ - ־ : T J ־ : T,T \ : - / i t

מא תחו א ו ב מא ר א י ב ך ע ־ •ל• M ותחום מ מ ב ^ ב ה ג ד ל ו ו ב ג ל ו ו ך ג ה ° ה ר מ י הר ו ח ר ס דה סחו הו ם בגי י כ ו ח ב •ל דין ת ר כ ל : * ו ם ת ח פ ש מ ב ל י ב ה ס ד ו ה י

- r v T > יי י׳ : ז יי T׳

ה ר ך ו ה י ך נ ך ב ו ת ק ב ל ן ח ת ה נ נ פ י ־ ן ב

ת י * ר י ר ק ־ ת ר ע א ש ו ה י ה ל ד ו ה י י פ ״ ל אj - i\: t -a•. יו vt ג j׳ t

ב׳ח«׳־ ו* מיל בגבי׳

ה פנ לכלב בר י ן ן ו יתחול דדת ע הו י י א בגו בנ ק ל ו ב ח ה י

' ~ j • Ftt ־ : t ג ־

הושע ירת קךירת א דיי לי ר מ י מן א היא חברו י ר ב ן מ ע אבוהו ב ר אא ת ל ב 2ת ת ל ן כ מ ת 1 ותריך מת ר מן ד בגי גבוץא _ית ששי וית אחין מ ת ק מ ל ס א 1 ו ת ב י בגי ג מ תלר ס ר ושום דבי ת יתבי ךבי ו p*Mo׳b לאמר מלכןךמין קרית ארבי ו ויבבשנה ת קרית ארבי ו י י ח מ ד ב ל ב

T ״ • : •1: ״ ־ : • ״ T

ה כרתי לאת! ד ס כ רת ע ה י ואתן ליז ר קנ ל ב א י נ ח כבשה ע t וה ס ? ת ע י . ה י ב ויהב ל ל ב הי ך אחוה ל ע מ ו 1 והוד• ב ברתיה לאת

: ן ו ר ב א ח י ק ה נ ע י ה ב ע א ב ר א

י נ ה ב ש ו ל ש ־ ־ ת ר ב א ל ם ב כ ש ש מ ר י ו

יערים נמצא הר יערי׳ ^תיך גכול יהולה ל

לפנים מן החוט: >היו תוצאות הנבול׳ סוף המיצל ימה אל ים הגמל שהוא מיצר מעלבי:אלפייי׳ליה?שע .׳ כמה שאמל הקבה ליהושע: ומלש משם׳ לאחל מיתת כ ל כ יהושע כי עליק כימי יהושע לא נלכלה ח חכלק כמה סנאמל בספל שפטים ולא נ

־ ת ר א ו ן מ י ח א ־ ת ר א י ו ש ש ־ ת ק א נ ע ה

ם ש ל מ ע ק j ר נ ע ה י ד י ל י י מ ל י טו ת כ פ מ ן י ן ^ ן י כ ה ב ת כ נ

ת י ר ק ם י נ פ ל ר ב ד ־ ס ש י ו ר ב ד י ב ש י ־ ל ׳ א ל מספ החלוקה: קלי

־ ת ה א ב י ־ ר ש י ב א ל ר כ מ א י : ו ר פ ס ־T /.י־ T י ;־• T V -״ י T !י•

־ ־ ת ר ו א י ל ת ת נ ה ו ד כ ל ר ו פ ס ״ ת י ר ק

ז י ר ך ב ל י ת 5 ו ש א י ל ת ה ב ם כ ע

ו ל ־ ־ ן ת י ב ו ל י כ ח ז א נ ק ־ ן 1 ב ^ ? י נ ת ע

י ־ ה י : ו ה ש א ו ל ת ה ב ס כ ע ־ ת א א ה ו ב ן א ל מ א ש מ ל ה ד י ת כ ל מ א ! ו : ^ ' ל ^ , . ה י ב א ^ ת א מ ^ א ש ו ל ה ת י ס ת ה ו א ו ב ב

ה ל ־ ר מ א י ר ו ו מ ח ל ה ע ח מ נ צ ת ה ו ר שj t v • ן - A ״-נ• ־1 ;־ a - : • - t t

־ ה נ ר ת מ א ת : ו ך ל ־ ־ ה ב מ ל כ

ה ת ת נ י ו נ ת ת ב נ ג נ ץ ה ר ה מ א ב ר י ב ד׳ 1 r - t : • t ־ : t t ־ I t<v a• t t : —

ת 1׳bp ,׳PP׳ ל ת ן ר א ה ד ל ־ ן ת ש ר כ י ת מ ר ד י ג ל

: ״׳ ת ר ו י ת ח ת ת ל ת ג ו א ת ו ד ז י ך ;

א ך מ ל ח ע גת מ אדוסנתא ואתךכיב ^מרת ה ה לקד • ו ב מ ל ה כ אמר ל וא מ ו ר ע ד ר א א ארי ל ת נ ס ח לי אא י ק ר בית ש ת י ותתן לי א יהבתגא י ק רת ב«ת ש ה י ד יהב ל א ו ךמירה שק;א חחתאד־י• \ ה וית בי א ל ע

בקמץ

וחבח דשפטים ׳ ותקת יעל אשת חבר את יתד האהל: גלת ו׳ חס׳ בקריאות וםימ' ותאמר לותנדזלים שנים דםלכים ד מ ברכה כי ארץ העב נתתני 1' בפסוק ׳ וחברו ותאמר לו תנה לי ברכה דשפטים ג בו; עדו: חחתיוות ז׳ בקריאהזםים ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ העב נתתני דיהושע ׳ שתני קדמי דפסוקחס׳לם שםעי ךם׳ טג ׳ בן אדם נחה על המק נ ׳ ו שמים כי עשה״ כבורחחתימת׳ והורדתיך את יורדי בור׳ ת

וכל המונה׳ קראתי שמן יי׳ מגור;

לבותינו אמרו אלו הלכו׳ שנשתכחו כימי אכלו של משה ס 'ההחזיל עתניאל כןמ מפילפגלו: אתי ק כלכ׳ מאמו: ותצנח׳ ואיתלכיכת הטתה מצמה ליפול ללגליו;ה לי בלכה׳ כמסה•. ע י׳ חלכה כ ג נ ה ק אמ פני האלמ׳ ל כמו חגומ שייקא >מתלנ' נ כלעז כית מנונכ מכלw אלם שאין מ אלא o יי לה; נתתני׳ נתת תו לי< כמו לבלו לסלים לבל אליו כני יצאוני יצאו ממני כשלם כשל׳ מעיינות; לת נ להם:

להמ

ג כ ל ר

(עלה הנמל ני כןה שאמר אחל זה ואת היבוסי הנם אל כתף היבוסי מננב היא ילושלם ׳ ילמה מזה המקום שימשלם לא נתחלקה לשבטים ואולם מ יושמ ילושלם לא יכלו כני יהולה להולישם וישב היבוסי את כני יהזלה כילושלם יולה שילוםלס היתה מנחלת כני יהולה כי לא אמי לא יכלו כני ישראל להורישם אך אמר לא יכלו כני יהולה להנלישס ׳ וממה שאמל כנחלת בנימין כמנק עליהם אשר נפלו להם בנחלהק ולוה נכלה המחלקת אם נתחלקה ימשלס לשבסי׳ אם לא ׳ י ע האלף והיבוסי היא ימשלם ילמה כי ילושלם היתה מנחלת בני מ ^ נ

ן ע ו ר ע ט ש ו ה י

(יהיו הערים מקצה למשה ב:י יהודה ׳ בנמל ממה יהולה הוי? שאממ רבותינו לא מנה יהוםע אלא עיירות העומדות על הגבולי׳ כל ערים עשליםותשע(בפרטן אתה מוצא שלשים ושמנה אלא אלה היתרות נטלו בני שמעון מחבל בני יהודה ונזכרות הם בנחלת שמעון באד שבע ומולדה חצר שועל ועצם ואל תולד וחרמה וצקלנ ועין ולמין הרי תשעחת כאן אשתאול ג׳ מלאים וסימ' בשפלה אשתאול וצרעות ׳ דרדו אחיו וכל ביות ׳ ותחל רוח יי' לפעמו: ומגדל היתרות המנ \' בקריא' וסים׳ דאםרו המת נננזת לנו עיר ׳ צנן וחדשה ומגדל גד ׳ דראק ומגדל אל חרם ׳ ומודל עז היה עלים ארבע עסרה נתון העיר ׳ יםונ כל הארץ בערבה מגבע לרמק ׳ ומעל לשיער אפרים ועל שער ב' בו דעזרא: ובפרטן חמש עשרה אומי אני תפוח והעינםן כ את׳ וזה פירושו תפלת - ף ך ו ה ף י - , נ - ב ך ט זיאך־/ כV והעיז שלו הוא עין T ; ' " , י ״' : ' ״ , ט . ״ \ תפוח האמור בנחלת־ מנשה אל ישבי עין ל א ה ך ו ה י ך נ ב ה ט כ ל ה ע ק ם מ י ר ע הף תפיח: והים הגדיל ד ע ל ן ^ ע כ ' ם ק 1 ר ^ 1 ^

ק ד ר

מנשה אל ישבי עין תפיח: והים הגדי! יגביל ׳ נסק שבים סקירק איסלש ב

בל!נז: לא

ניהיו הערים מקצה למטה בני יהודה׳ פי׳ כמו הפיך ויהי מקצה העדי׳ למטת בני יהולה אל גבול אלים כנגבה(לפיכך נקלנ בצלי לפי שהוא סמיךוכאמלו מקצה הוא סאמלו ל;ל לא מנה יהושע אלא העלים העומלות על הנמלים: כל עלים עםליםותשע׳ זכפלטם תמצא לח והתשע היתלו׳ היו לבני שמעון וספלם בנחלת

בני יהודה בפלט לפי שהיו כ כנחלת בני יהודה כמו שאמר ויהי נחלתם בתוך נחלת כני יהילה ושם כתיב אלה העדים היתרות לשמעון באר שגע וחצר שועל כלה והיא בעלה סכתוב הנה ועצם ואל תילד ובתול זהו וכסיל םכתו׳ הניז וחרמה וצקלנ

ל

ל• •ל

•ל

•ל־ •ל

•ל

: ה ד ד ע ד ע ה ו נ ו מ י ד ה ו נ י ק : ו ר ו ג י וv : ־ ; t דן t •: /י• |• ; I ' :

ם ר ט ף ו י : ז ן נ ת י ר ו ו ע ה ש ו ך ק ו

ת כה ו י ר ק ה ו ת ד ו ר י ד ו ע ה : ו ת ו ל ע ב ו•| : - < t t : י• יי ו

ע מ ש ס ו מ : א ר ו ע א ה י ן ה ו ר ע ח

ת י ב ן ו חישמו ה ו ד ר נ ע ה : ו ה ד ל ו מ ו, ^ IT T ־!:־ ־/ -V. : V : JT י ״

ע ב ר ש א ב ל ו ע ו ר ש ע ה ט ״. ו ל יי פ T.T ^ ־,:־ ץ, 7׳J - : t •.־.» - *

: ם כ ע ע ם ו י עי ה ו ל ע : ב ה י ת ו י ז ב ««p וV,T T V• ־ • •\- IT : I : ־

ג ל ל ק ע : ו ה מ ר ח ל ו י ס כ ר ו ל ו ת ל א ו •ל• •ל

ה ל פ ש ב

ח ו נ ז ו

ת לה ו מ ך י

ם י ר ע ש ו

מל

•ל

־ל

־ל

•ל ל

ויפתח' פתי! r > h ג ל קמז T P t 7 ש>ס קרמ 0

00 גכיא «חד לישן

ובהר 3 חד רפ וחי סע

מנאיס נבקעה*.

ם י ח ל ש ת ו ו א ב ל : ו ה נ ס נ ס ה ו נ מ ד מ וV J • .־ J T .־ ,T־. ־ : ־ V.T- : -

ע ש ת ם ו י ר ש • ע י ך ע ־ ל ן ודמיון כ ועי

: ן ה י ך ע ח ו

: ה נ ש א ה ו ע ר צ ל ו ו א ת ש א,T : ־ : Tt : T : J; t : V

: ם נ י ע ה ח ו ו פ ן גנים ת ועי

: ה ן ל ז ע ה ו ב ו ם ש ל ך ע ו

ם פ י ר ס ע י ת ר ד ג ה ו ר ד ג ה ם ו י ת י ר ע ו< < • f \ T ן - ; \.t •• ; ־1; ־ ־ • ; ־

j ן ה ך צ ח ה ו ר ש ע ־ ע ב ך א

: ד ג - ל ך ג מ ה ו ש ד ח ן ו נ צ

ש י כ : י ל א ת ק י ה ו פ צ מ ה ן ו ע ל ר ו,• T ן t ;| ; ״ : vv : • ־ : <;T ; • :

ס מ מ ח ל ן ו ו ב ב : ו ן ו ל ג ע ת ו ק צ ב ו

ה מ ע נ ן ו ו ג ד ־ ת י ת ב ו ר ד ג : ו ש י ל ת כ וVT י : ־ 1־ / T •• •• r : • :

ן ״• י ז י י ר צ ח ה ו ר ש ע ־ ש ם ש י ר ה ע ר ק מ ו

ן ן ש ע ר ו ת ע ה ו נ ב לI . t ' t ! r'rr j t ; י

ה ל י ע ק ב ״״ ו י צ נ ה ו נ ש א ח ו ת פ י ו

ע ש ם ת י ר ה ע ד ש י א ך מ ב ו י ז כ א ו

ה מ ן ו ך ק * י י ע1 ל ה ב מ ן ר ו ר ק ע : מ ה י ך צ ח ה ו י ת נ ב ו

: י י ^ ר ע ח ו ^

ה ד י ר צ ח ה ו י ת ו נ ד ב ו ד ש אT V ־ן:־ •י T •i•.' : ״ יי

ם י ר צ ל מ ח נ ־ ד ה ע י ר צ ח ה ו י ת ו נ ה ב ז עAt; • ז * ־ ־ vt - ־.־־ + J-0 •

: ל ו ב ג ל ו ו ב ג ם ה י ה ו

ה ת r : ו t i i ר ^ י ת י ר ו י מ ר # ה ב ו

ב נ נ ע : ו ר ב א ד י ה ה נ ס ־ ת ף ק ו

ה ל ג ן ו ל ח ן ו ? ג ם • י י ן י נ ע ה ן מ ת ש א ו

^ : הן י ה וחער־ ר ש ע ־ ת ח ם א י ר ע

־ ת י ב ם ו ו נ י ן י ן ן ע ^ א ו ח מ ו ר ו ב ר א

־ ת י ר ק ה ו ט ם ח : ו ה ק פ א ח ו ו פ ת

ע ש ם ת י ר ר ע ע ; צ ן ו ו ר ב א ח י ע ה ב ר א

: נה •ל• ל ח ו נ ז ם ו ע ד ק י ו ^ א ע ר ז ן ר ה ט ו ך ף י ז ו ל מ ר כ י ן ו ע מ

דה הו י י א ךבנ ט ב א אךזסנרת ש ך לזרע;תהון י. והוה קרדא מם;פיבם י יהוךדה על חהו א ךבנ ט ג ע לל ועדר דגור א צ ב אדום בךרומא ק

עך^ךדה י וקינה ודימונה ו! זיף וטלכם ן יתג וקרש והעור ןה וקריות ת ר ת 1 והעור ח וכעלום וישמע מ חצרון היא חעור } אן ה וחשמו ד לדה ן והער נ מו והעד שועל ובאר ובית פלט ן וה ועיים ל ע ע ובויותיה ״, ב ב שהרמה ז ו^עם ן ואלתולר וכסיל ו

ה ן נ ס סנ ה ו מדמנ רגקלג ול רה ושלחיכם ועין ודמיון כ לכאו ו

קךףא עשךין ותשע ופ^חיהן 1

ל ו א ת ש בשפלתא אT . Y T • • Z י

ח ועין ו נ ה ן ה אשנ ה ו ן מ ג ךח והעינם 1 יךמות גנים תפועךלם שובה ועזכןה! ושעך?ם ון י ת הגךךה וגךרות:ם ק ועריתיכס ן

{ הן ע עסךי ופעחי ב ר אד ן מגדל ג ה ו ש ד ח ן ו ענ

ש ה !:קתאלJ 1 לכי פ ע פ ה ורלןןן וס V• ז׳פיגח־ז ^ ח ^ ובעקת ועגלון י. ופג־ןץ ן

ובתליש 1 וגדרות בית ךניוןת עסרי ה קךוין שי ר ד ק מ ה ו עמד ג ות נ ב ופעחיהן ן לה אשנ עתר ו^שן 1 ויפת1ז ו ומראשה ב ו י מ א ב י. וקעילה ו עי נ ו

ע ופעחיהן 1 ש קךוין תפעחהא 1 ן ובשךנהא ו עקרול ן ל קררא ח א כ ב ך ע מ ן ו מעקרו

ד ופעחיהן ן ו ד ש ם א תחו

ב כספ

j ־ppj

לנד״ל ק׳

• ^ ׳

CP כל כתא

־ל זיזם׳

'ל•«ינ>ס ק •ל

פעחהא הא ו ד בפרנ ו אשדT T ; T ־ t t . ; ־ ־

א ל ח ד נ א ע ה ח ע פ א ו ה נ ר פ ה כ ז עדה ו ם וימא רבא ותחומי דמערי

ר ויתיר ובטורא שמי : T T י י־ •

ה היא נ ה וקךית ס רנ ושובה \ וה ו;ןנים ן מ ת ק א ב ו עג ר 1 ו דבי

K n q גושן וחולון וגילה קךוין) עסךי ופעחיהן 1

מה ואשען t ויכום ובית דו ב ו ר אT • ־• י T .־ :

אפקה \ וחומטא וקךית ח ו ו תפע ש ן ועיעור קלויז ת א חברו ע הי ב ר אל מץ* מ ר ן כ הן ן י מעו ופעחייזרעאל ויקרעם וזנוח 1 וטה \ ו י ו

\ T :»:*«•

ויפתח ג, ב קמץ ואי פתח וסי׳ ויפתח ואשנזה י ויפתח תלעדי ׳ ויפתח שפתיו עמן 1 חד שוס קרתא חד שום, ד ת 1 ך ז פ ן ע ך ה כ : ובהר ב' וסי' יוצאים נבקעה ונהך / ן ן ן ל ג ברא חד לישן פתיחה ו רמה ג׳ ןםימ׳ בסדר ל

נתרא ךפ וקדמא ספ \

ועין למון ותנה הם עסר כזה המלין והס מנויות כנחלת כני &מעק(אק לנו נותלות אלא תשע ו/לא נאמל כי כלה איני כעלה ובתיל אינו כסיל אף על פי שהוא נלאה כן ועול יש עלים ספולות למטה סמעון בנחלת יהולה והםם כן ספולות בנחלת בני ס נ שמעון והם עתל ועשן כמו ס שכתיב וצקלג םזכל הנה לבני יהולה חוכל אותה גם כן לבני שמעון ואנו לואי׳ כי מיום שיסב בה לול היתה למלכי יהולה כאמל כי לקחוה כני יסלאל בעת כבוס הא לן ונפלה לחלק שמעון וי1חל p לקחה מלן נת מהם על סיםב לול בה על כן היתה למלכי יהוד׳ מהיום ההוא והלאה: שכה ועזקה ׳ ועול זוכל למטה טוכה וכן אסנה זוכל אותה בבי מקימות נקלאי׳ כשם אחל והיה לאחל מהם סם לויי להבליל

ביניהם ולא מכל ככתוב : עלים אלכע עםלה י וכפלטן תמצא חמם עשרה ואפשר כי

הגדרה ינדדתים עיר אחת: והים הגדול ונבול ׳ כתיכ הנכול כלומד כי הים היה גבולם וקלי

הגדול: לא

ע ה ר ד ו ר ע י ש ו ה י

לא יכל( בני יהולה להורישם ׳ שניצל בספלי ר׳ יהושע כן קלחה אומל ימלים הין לא מכלן בני יהולה להורישם ׳ בתיי מכלל כי אף בזמן העתיל לא יוכלו על שבאק ואמלו ריזל יכולין היו א אלא שלא המ רשאק מחמת השביעה שנשבע אבדה׳ לאבימלך ׳(יביסי זה לא על שם ליל(קרי יכל( כי לא יכל( אז להולישם כעת כטס ה האימה היא אלא מנלל חד שהיה ביחשלס ושמו יביס ובני א(ת( מחיז מפלשתי' הין אלא שלא היי רשאים מפני השביעה שנשבע אברהם לאבימלך יהיביסי הזה לא וכשכבשו כני יהילה את ילישלם לא הולישו את בני איתי מחת: ויצא המלל לבכי היה היבוסי משבעה מים אלא אלם אחל שהיה שמי יביס יהיה מפלשתים מזלע אבימלך ינקלא המקום על שמו יביס (אנשי המשפחה ההיא יישביילישלם היה סמםיביסי מתיחסים אל יביס יכן אלינה היביסי שהיה מלך המקו׳ ההיא ומבצל המקים הזה היא ציין שהיא בילישלם יעל ליל לא היה נכבש המקים הזה (ללעת ל/ל לא כבשוהו מפני השביעה (ליל הסיל העילים (הפסחים שהיו צלמי נחשת יהיה כתי' בהם לכל השביעה ואחל כך כבש המנלל ההיא (אחל כך קנה ליל את עיל היביפי לישלאל כממכל זהב בכתב לאחיזת עילם שנאמ׳ דתן ליל לאלונה במקים ימי ׳ ועיל אמלו כי השביעי היתה לי(לניני ולנכדי וכשכבשו בני יהולה את ילושלם היה נכל אכימלך חי עליין ולא יכלו לנכוש, המצולה עליין מכבי השבועה ובימי ל;ל

לא היה

לוזה ד׳ בקריאה וסימ׳דבאיעקי להה אשר׳ ויצא םביתאללחה׳ ועבר משם הגבול לוזה ב בפסוק:

י ס ח ע ר קל ו ח ל ח

ו ה ותמנ ר ע ב הפןין נ

ופזנהיה? י•בירת מערת ו בית עור וגדור ו ורת ו ן קךוין שי ת ואלתקו ו עגת בעל1 ופעחיהן ן קךיה קךוין ר ב ד ה היא קך:ת יעךיכם ו

ן ופזנחיהן •. תךתי. , במדבךא בית מישךא מדין וסככהי קךליז ך ועין בי ל ת מ י י ר ק •ל• ל ונבשן ו

ת ופעחיהן ״. שיא ם ל ל ש ת וית יבוסאי יתבי י

T • - T • •• ; T - T : - : ן ו ת ז ת מ ר ת ו דדה ל הו יכילו בני י

: • : • • T : T ־י ־.ה ד ר ו ת ת י נ ם ב כ יירתיבו יבוסאי ע

א הלין ן מ ו ם ער י ל ש ח י בא לננני יוסף ב ך נפק ע יל >י.א.׳ ־ L ־ ־ נח היה עדיק הנכד חי ועוד נכתכ ו

י מ כ׳העולכספלשמואלולפיהפסט ה רי <הן א ליריחו למי נ ךד ל מי ״ , ^ היה המבצל ידה ולא היה כח לבני

ו ^ . מד^הא למדב^?^^ דס.. ק סל יהיל להוליסם אילי היתה סבה * ת י ב ל י. ונפיק מ א ה י ב בטורא לת ן מאת יי׳ שלא תלכד המצילה ההיא ם ארבי לעטרו ז ועבר לתחו ללוט על מליך קל מלן ישראל כדי ^ ם ן ח ת ל א מ י שתקלא על שמו לפי שהיה לאש ״ *'וגחית ל ממלכת יש לאל ומה שאמל על י^ם הזה יהושע כת׳ כן כי הוא כתב ספלו לפי הקבלה ובימיו לא הולישם מירוכלם ואף כימי לול מצאנו שהיו שם: מבית אל לוזה ׳ זה מקום היה שמו בית אל ואינו המקים שקיא יעקב אבינו בית אל כי אותו שמו לוז והנה הואטל מבית אל אומר שיצא הנ ללוז ומגביל בנימין היה לוז כמו שאומ בנחלת כנימן ועבל משם הנטל לוזה חל כתף לוזה נגבה היא בית אל: המבדלות׳ כחילק המם והוא תואל או החילק מקום שילק והיא פעול מבניין הפעיל ופי׳ העלי׳ המכללות לפי שחמל זאת נחלת מטה כני אפלי׳ אמל ועול היו להם ערים כתיך נחלת מטה כני מנשה מכללות ונכלות וילועות להם כמו שכתב ומפלם אותם בספול נחלת כני מנשה : כי הוא ככול יוסף ׳ כלומל לפי שהיה הוא ככול יוסף ומכיל היה ככולו והיה איש מלחמה זה גלם לוק הנלעל א שבאה לו הנחלה כ כי בני גל ובני לאובן שאלו אותהק מפני שהיה להם מקנה א הק מקנה אכל לב והיא היתה א חצי שבט מנשה לא היה לו אלא מפני גבולתו של מכיל שלכלק וזו הבלכה היתה לו מפני א ה

עד ת ו ז א ע ך ן א ת ו ם בית ח ד תחו עכא ן בזר והוון מזלןנוהי ל:

ם ן ת פ א ה ו ש נ נו בני יוסף מ ואחםין ם בני א$ךים לזרעיתהו והוה תחו

ר ש ם ע י ר ה ע נ מ ת ה ו ע ב ז ג י ק ה

־ ת ר י ל ב ו ח ל ן ן ח ה י ר צ ה וI I - } (T •• ; - :

ת ו נ ע ־ ת י ב ת ו ר ע מ : ו ר ו ד ג ר ו ו צ

: ן ה י ך צ ח ש ו ם ש י ר ן ע ן ל ת ל א ו

: ז ה י ר צ ח ם ו י ת ם ש י ר ה ע ב ר ה ם ו י ר ע יV.־ !* :•׳ ־־ v־ : r * t at ־ | t : v < :

ת ו ב ר ע ת ה י ר ב ב ד מ בAT< ־ ־ !T T*:|T "

ח ל מ ה ־ ר ן ע ן ו ש ב נ ה : ו ה כ כ ס ן ו י ד מ

: ן ה י ך צ ח ש ו ם ש י ר י ע ד ן ג ועי

י ב ש ו י י ס ו ב י ה ־ ת ר א ו

ה ר ד ו ה י ־ י נ ו ב ל כ ץ ־ א ם ל ל ש ת אל המלב׳ עילה הגבול יVT : "יי '> J יי ' T י * ' ־ T l מיליחו ובא לו לצל !

י נ ב ־ ת ר י א ם ו ב י ב ה ש י ם ו ש י ר ו ה ? ל M 3 ל ע מ

: ה ז ם ה י ו ר ה ם ע ל ש ו ר י ה ב ד ו ה מזלחה עטלות אלל ׳ יI•' ־ J * V , ן ן T J • T t ״ י

ו ח י ר ן י ד ר י ף מ ס ו י י נ ב ל ל ר ו ג א ה צ י ל א ו י ת ת ח מ י ז מ ל

­ גIj־: ״ • r . t o t r- *• r : I•• •c•• ת ו ל ר ע ב ר מ ת ת ו ו ה ד ז ו מ ח י ר י י מ ר

S•• T : • - T At: • v, • : j - - i

־ ת י ב א מ צ י : ו ל א ־ ת י ר ב ה ו ב ח י ר י מ^ T T/• " I : , ״ VT T i• , , ״ ־

י כ ר א ל ה ו ב ג ־ ־ ל ר א ב ע ת ו ו ת ל ל א

י ט ל פ י ל ה ו ב ג ־ ל ה א מ ד י ר י : ו ת ו ר ט עT : I־ J : T T T - - : ״ • T - .

ר י! פסיק ז ג י ד ע ן ו ו ת ח ן ת ו ר ח ־ ת ר י ל ב ו ב ג ־ ר ע ג* 1 י ־ : v י *׳ •ייי׳י עד ועד

­ י ג ו ב ל ח נ י : ו ת ר מ ו י ת א צ ו ת י ה ו

­ל

•ל ל

יל

־ל ר*

לד מל

.כל;P

יוסף׳כמיצל צפוני של במל כיבוסו של יהושע כפל להם הגולל כמו סאמול למטן וכני י יוסף יעמלו על גבולם מצפין (הלבה מן הק היה בין כני א ה יהולה ובין בני יוסף: מירלן יריחו׳ למי יליחו

D סנטלו שאר השבטים אחריהם כמו םמצינו כםככ! כנימן ויהי ה הגבול גידלם כין בני יהודה וכין כני יוסף מירלן יריחו למי ירחו התחיל הנבול למזרח: המדב' עולה מיריחו׳

ירי אןלי' >לח>

y •ל

עד ועד מיו?

בעטרות אדר ומשם רוחב תחומו עד בית חידון הרי רחבו: ויצא הגבול׳ מסם ארכן הימה לצד מערב אל המכמתת מצפין םל המכמתת הולךהחוט: ונסבהגבול׳ מתפשט לוחב התחום לצד צפון

ל ל יפ נט;$ ו ב י ג ה י ! ו ם י ר פ א ה ו ש נ ף מ ס ו ( ה י ת נ1 לי ב א ב צ ס מ ז ח ה ז

א ח נ י ר ם ן ו ה ת נ ס ח א ם כ ו ח ת ה ו ה ו ^ , ה י ם ו ת ח פ ש מ ס ל י ר פ א ־ י נ ב

ה ״. א ל ן ע ת ו ד בית ח ד ע ר ת א עטרות ר ה מ ב מ מ^ה ל ה לי י מ ו ח ונפיק ת

במזרחה סל תאנת שילה: ועבראותו׳ ועב׳ הגבול את תאנת שילה

> כספי

ב 7׳ מל

הרוחב עד(יצא הירדן ושם עיר ושמה תפוח ומשם יסוכ החוט למדת ארך הגבול ימה לנחל קנה: והעדים ה

ת י ב ־ ד ר ע ד ת א ו ר ט ה ע ח ר ז ם מ ת ל ח נ,.. f - T - -I T TI • T T ־ : | -

ז ־ ו פ י 1 ה ן ו כ נ ה א ע י : ו ן ו י ל ע ן ו ר ועבר החוס ממ!לח חwbל מזרחה ו ב ג ב ה ס נ ה ו פ ע ת מ ת מ כ מ ״ ה ל 0wsi נ

s: - • i :t\tי :׳־ t • t ־ i ־ : ; ח ר ז מ ו מ ת ו ר א ב ע ת ו ו ל n ש : x n

vיי־־- • • :־ : A • j - -: -ת ר ו ר ט ותה ע י נ ד מי ר י : ו חה ו י נ י

-J t ; t v T • V־t: t ן T ן ״ ד ר י א ה צ י ו ו ח י ר י ע ב ג פ ה ו ת ר ע נ ו

ה ד נ ל ק ח ת נ ר מ ל י ו ב ג ך ה ל ח י ו פ ת ה המבדלות׳ וגם זה מ ט ת מ ל ח יאת נ ה ז מ י ו ה י ת א צ ו ת י ה j ו T S 1tat- i ! ,••־־! ־ !: ־ t ערים המלהם מוכדלן ש כ י ך ע ה : ו ם ת ח פ ש מ ם ל ן ך פ א ־ י נ מתחומו ומובלעות ב ב

ת ל ל ח ר נ ו ת ם ב י ר פ י א נ ב ת ל ו ל ד ב מ ן ה ' ס נ י מ נ ב ת ^ ח נ

־־״ " יי" י יי: ־ ׳ ; ״ T i 1 X "'למכיר ככור מנשה׳ לפיכך נטל תחלה כימי

ב ש ו י ת י ד נ ע נ ב ת ו ־ ת ר ו א ש י ר ו א ה ל מסה בעבר הירד! מהי י וי א ג ^ ג ב , נ י ״ ך ר ז ב מ י ת ; ך י א נ ן ג נ 3 / ^ ־ — א ( M P , , ־ ל ג ה h

״ « ־J 1 ־1. י :T v|<T י - TAT :

א מ ו ח ת ר ר ה ת ו ס מ ה ו י נ ו פ צ מ

לה ועבר ליה ת שי נ א ת א ל ח נ ך מ מ

וח נ נחית מי ח ליגיוח ו ו ג ד פ מ

מערע ביריהו ערתה ו נ ל ת ו ו לעטר

יל ח אז א 1 מתפו ג ד ר י ונפיק ל } T ״ י : •־. י. T - - • T ״

ה והוון נ ק א ד ל ח נ מא ל א לי מ ו ח ת"T : - :־ TlT : T ״ :־ י : T : א ט ב ת ש נ ס ה א א א ך כ : מפלןנוהי ל

ן 1 ם לזךעיתהו י ר פ י א ךבני אפריבם וקרויא דמפרשז לבנ

. . . . . . . . . T : ; - : T- :!• : ל הרוי^ה ה כ ש נ ת בני מ ג ס ה t בנו א - ־ , . , , - : . . . . r . . . :

ת ו : ו ב י ר ו ולא ה הן פעחי y ו

ן והיו בנו בית אפרים ער יומא הדי: ן למפקי מסין פלחי

א ב ך _והוה עא ר ^ נ ו א ב א ךמגישה ארי הו ט ב ש לת ו ש נ מ ^ ך ר כ ז ר ב וסף למכי דיר ב ה ג ו ד ארי הו^1 ה ע ל נ אבוהי ד

: ב ו>ט שנעו ך ב ו ס מ הי ל י ה ו ז ה - ם ע ה ־ ד ע

ה ר ^ ג ה מ ט מ י ל ל ר ו ג י ה ה י א ו

ר ו כ ר ב י כ מ ף ל ס ו ר י ו כ א ב ו ה ד ־ ־ י כ; -t .. Ia • ץ

ש י ה א י א ה ו י ה ד כ ע ל ג י ה ב ה א ש נ מ

, ויפלו

ג ב ל ר

כבל יפול ספק כמה שנזכל בכאן מנחלת בני יהודה סאחר כך כתמ קצת מעריהם

למשה שמעין וזכר הסבה כזה כי היה חלק כני יהודה רב מהם(ינחלו כני שמעין בתיך נחלתם איך יתכן ןהנה היתה זאת החלוקה שהיה אביו בכור יוסף והיא היה כלה בגורל על פי יי׳ האם נעלם ממנו דבר עד שינתן בתחלה לשבט יהודה יותר מהראוי ואחר כך כשראה שלא הספיק הוכרח לתת בכור גם כן ובעמדו רמז משה לשבט שמעין מנחלת כני יהודה הנה זה לא יתכן שירומה כזה האופן ואנחנו נאמד כהיתר זה הספק כי תיך נבולות נחלת כני יהודה ככרכתו ככור שורו הדר לנ שהיו מכמנים מאת הסי היו מן הערים ייתר מן הראוי להם ולא נפלו כל העדים ההם לבני יהודה אך נמנו מפני היותם כלם בתיך וקרני ראם קרניו בהם עמים

ל מה שהיה מאלו הערים לשבט שמוען וכזה נתקיים מה סאמל בתורה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל עגת יחדו: ויפלו א ל זה מ ח א ; ס ה י ת ^ ב נ

ן סם ׳ והנה מ א מ כמן ש

ש ע v ר ש ו ה ק י ד ר

(יפלג תבלי מצשה עשרה׳ בפתח החית ׳ >מה ששפר החבלים שנפל; למנשה להוליע חלקי בנות צלפחל כי חצי שבט מנסה המתלים הין םםה בתי אבות אביעזל וחלק ואשליאל לשכם ןחפל וםמילע (נטלן סשה חלקיס (כמת צלפחל

(יפלל חבלי מנשהעםלה׳ ששה לששה בתיאמת המנדס למעלהןאלבעילבנות צלפחל לא שתהא כל אחת בית אב לעצמה אלא םנטלל אלבעה חלקים חלק סלק (חלקן א אביהם סהיה ממצאי מצלים(לפי מניק המצאי] ממצליס נתחלקה ה עם אחמ בנכסי חפל אבמ שהי׳ גם הנא ממצאי מצלים(םהיה בטל(נטל םני חלקי׳ ועול היה להם חלק אחי ד׳ פסוקי׳ אית בהק בנותצלפחד זמשניק באתיהק וסי׳ נססר בסדר פנחס ובסוף םםעי: אל פי ה׳ דסמיכי אביהם שמת במלבל נקריא׳ וסיס׳ גלו אבנים גדולות אל פי המערה׳ ולכלב ק יפנה נתנו חלק׳ ותקרבנה לפני אלעזר ׳ ויתנו כלא בנים ונטלו נחלה בני ישראלי ללדם ׳ להם חמדות לא אכלתי ובשר זיין לא בא אל פי; נחלו ד' קטצין וסי' נמסר לעיל בהאי כחלקו כך אמדו ל . רבותינו כככא בתרא

: >לא ן ש ב ה ד ו ע ל ג ו ה ל ־ י ה י ה ו מ ח ל ^ מ י ™ לידי־״ א I י ןןיביז ד ב ע<|T T ־ : ?T ; • - V י •t" T T » י

הוזקק הכתיכ ׳הסמיענו מניין חלקי הבנות אלא ללמד ש שנטלו חלק ככולה

לה

נטלו'ד' חלקים חלק אביהם םהיה ממצאי מצדם ולינצאימצליס נתחלקההאק לדעת לבותי' ?ל ואף על פי שיש ביניהם מחלוקת בלבל הלוב השוו בזה כי למצאי מצליס נתחלקהק (הנה בנות צלפחל נטלו' א ה חלק אביהם שהיה ממצאי מצלים נחלקו עם אחי( בנכסי חפל שהיהדה מצלים וחלק ו ה ן 1 ו גל;>ד ומתנ

ה בר ש נ ן בני מ ע אלי ד י מ ולבני ש יוסף ךבריא לזךע^תהון}

ד בר ע ל ר בר ג פ ד בר ח ח פ ל צ ל וה בנין י א הוו. ל ר בר מנישדה ל מבי

h S n D ת בנימיו י מ ה ש ל א ת ו ו נ ב ־ ם , א ״ • ־ -* ח ״ י י ת נ ז ? י ה ^ ך י ל א ן ן מ בנ ל אj ; י - ; . י A • :-״ י T- . !ה ותרצה כ ל לה מ נועה חג ה ו ל ח מ

T: • : T .י • -T : T: T t 1 T

ך ד ב ע ל ג ־ ן ר ב פ ח ך ד ב ח פ ל ע ל ו

ם מ י נ ו ב ו ל י ה ־ א ה ל ד ש נ מ ך ר ב י כ מ

ק ישלאל א ולהוליע סד ־ י חלק ילושה להם מ * ! 1 ־ ־, מוחזקת מאבותיהם נ ה ב ל ע א ד י מ י ש נ ב ל ר ן פ ח ־ ־ י נ ב ל ו: שאילולי p אין הככול ם ת ח פ ש מ ם ל י ר כ ז סף ה ו י י ה בך ש נ מ, נוטלבלאוי כבמוחזק v : י ; : ז ־ - : ׳ ־ , ' ־ ־ v ׳ s ״ ־ ¥ ;

ק הנלעל שכעכל א ו היללן היתה לבני מ

מנסה המתלים זק תפות ׳ הכפלים א והחצלי' ותפוח עצמה העיל היתה לבני א אפרי'י. אל גבול מנשה* על מיצל מנשה לסוף גבולן העלים האלה מתפוח על נחל קנה לאפלי׳ המ בתיך עלי׳ נגבתלאפלים סה מנ ה אפלי׳ נטל חלקו מלמ׳ק סבין בני א לצל ה יהודה לבני יוסף וצפונ׳ לבני מנסה מנסה נטל לצל צפון ג שלשת, תלתא כלכין ת פ נ ה ושלשת הנפות הנזכלו׳ כאן של לול(של עין לול הי( כמו שאמו׳ למעלה בספל זה מלך ל(ל לנפות לול ובפסוק אחל אומל לנפות דאל מים

. ן - ד ע ר ת ה ו כ ל ה מ ל ג ה ח ע ג ו" .f ו ־ י י ! " ־ M J י T : T » r יי

״ י נ פ ל ו ן ה כ ה ר ז ע ר י א נ פ ה ל נ ב ר ק ת ו

ם כ י א ש ג ה י ר נ פ ל ן ו ו נ ־ ־ ן ע ב ש ו ה ?

ו נ ל ־ ת ת ל ה ש מ ־ ת א ה ו ה ע ו ה ר י מ א ל

י פ ־ ־ ל ם א ה תן ל י ו ו נ י ח ך א ו ת ה ב ל ח נ

: ן ה י ב י א ח ך א ו ת ה ב ל ח >הוה נ

ד ב ה ל ר ש ה ע ש נ מ ־ י ל ב ח ״ ו ל פ י ו

ר ב ע ר מ ש ן א ש ב ה ך ד ו ע ל ג ה ץ ד ר א מ

ה ל ח ו נ ל ח ה נ ש נ ת מ ו נ י ב : ב ן ד ר י ל

י נ ב ה ל ת י ד ה ע ל ג ץ ה ר א ו ו י נ ך ב ו ת ב

'ל hi כחבלי 7כ>׳

י גבול ה י : ו ם י ר ת ו ג ה ה ש נ מ ־|• T | ־ / V ־ :

לקדם א ו נ ה ם אלעןזר כ ד ק ןלןריבא לא י ב ך ב הושע בר נון ולקרבם ר ין ת מ ר יי פקר ירת משד־ז ל מ י מ לן א בנו אדוגא ןיהב להו נ ס ח א א נ לא בנו אחי ג ס ה ל מימרא דיי א ע

• ; T T : " T ~ T .־' ־ ~

ה ד ש נ הן J ונפלו ערבי מ אבון ד ומתנ ע ל נ א ד ע ר א א בר מ ך ק עת ג א ג ארי ב ג ד ר י א ל ך ב ע מ ך

T • .. -. t : : ־ : t .

א בגו בנוהי נ ס ח גו א ה אחסי ע נ מ

ה ש נ י מ נ ת לב ר ו ד ה ע ל א ג ע ר א ו

ת ר ש ג ם מ ו ח ! _והוה ת מ א ת ש א ך

ם כ ל אפי ש ת די ע ת מ כ מ ר ל ש א מ

" ל ר ע ש ת א ר ת מ כ מ ר ה ש א ה מ ש נ א למזבי ^ין ל>נסיפי מ ג י מ י א ל מ ו ח ואזל ת

ן י מ י ה ״ ל י א ל ו כ ג ך ה ל ה ם ו כ י ש n ארע r פסי׳ על אל פג ! q ה ע נ מ ז ל ח ו פ ה

ה ת י ה ה ש נ מ : ל ח ו פ ן ת י עי ב ש < ־ ל 5 א א ־ י ^ ם ? ו ח ; י ח ותפיס ר ו פ ^ J l ' u ^ l U , ' - u ^ 1 . 1 1 1 . ^ ״ י י ג ־ א ,׳ י׳ ״v י' ^ ל ח נ ל א מ ו ח ת ת י ח נ י אפרים ן ו לבגה ר ש נ ל מ ו ב ד נ ח א ו פ ת ח ו ו פ ץ ת ר ׳ א ־ ; ־ •׳•••• *r **•״ t• ,׳ :

, L « ,h•* V ״ : ! ״ ־ : a v ־ . t P P א י ו י א ק ל ח ג ל 1 ^ מ נ ו ר ר ל ת ד נ ק ד»^JJ%> ה ^ < י מ ע ו י י ־ ה ם י ר פ א י נ ב ^ ל ^ = ^ « ^ ן י 4 X T X ״ t מ ך פ א ה ל ^ א o ה n y ל ח נ ז ל ־ י ב נ . נ ^ ל ־ 4 ^ ה > ^ ג ם ק י ח ״

y ׳ דאבה ן ה מאל ד ש נ ל מ ו ב ג ה ו ד ש נ י מ ר ך ע ו ת ר א ב מ ו ר ג ד ה ^ מ י ל י ה ו נ ק פ מ ן ו ה וז : - ... : ; Aי- : ־ •־ t 1 \. . x t T - ; • I t ;- It•:-

: ה ד מ י ו ה י ת א ע ת ° י ה י ל ו ח נ ן ל ו פ צ א ל קנה לקלס מ מ י ה ו ה ה ו ש נ מ ם וצפוגא ל לאפריה נ ו פ צ ן מ ה ובאשר מעךעי מי תחודה הו א י. ו ח נ ד מ ביששכר מ י

T י ־ • ן ־י • ;*־ x x•; רת ר בי ש א ב ה ביששכר ו ש נ מ לא ז ו נ ך ^ כ בלעם ו י הא ו בפךנ ן ו שאי .17 ב ת ד א ה ג ר פ כ ^ א ד י ב ח י ת י וד נ ע ת י ר א ךתב ה ג ר ^ כ ' ו ר א דא ה ג ר ן נ ב י מגידו ו הא דתב כפךנ וו ל י כ לא; ן ו ן י א פלכ ת ל תא ר ך רת ק א י ב ך ת ה ל ש ג מ י י נ בב ת מ ה ל א ג ע ג ב י ך ש ן ו י ל א ז ד

>ת7מ

׳ י / P י 7 5 א׳

ל חס׳

י ה י ה ו ט מ מ ה ל נ ו פ צ ם ו י ר פ א ה ל ב ג נJ• : - V - : . T T : • T :

ן ו פ צ ן מ ו ע פג ר י ש א ב ו ו ל ו ב ם נ י ה ר

ה ־ י ^ נ מ הי ל י : ו ח ר ז מ ר מ כ ש ש י ב ו

ה י ת ו נ ב י ו ־ש^ ת־ ר בי ש א ב ר ו כ ש ש מ

ר ^ ; י ך כ ש י ־ ־ ת א ה ו י ת נ ב מ ו כ ע ל ב ך

, ך ר י ת י ו נ ב ו י ר ד ־ ־ ך י ן ; י ב ש דך״ י תי ו בנ ו

ו ד ג י מ ב ש י ה ו י ת ו ו נ ב ך ו נ ע ת ! ר שב י ו

י נ ב ו ל כ : א ^ ג ת § נ ה ׳ ת ש ל ש ה י ת ו נ ב וז - ר ל א ם ה י ר ע ה ־ ת ש א י ר ו ה ה ל ש נ מ

. ת י ^ ז ץ ה ר א ת ב ב ש י ל נ ע נ כ ל ה א ו י ־ ו ״ י יל - י 3 י י ^ ה ? ^ 1 א ? ל א נ, ׳ ף ״ י י ׳ ^ י • V - ־ ״ ־ ׳ ־ : r v י ־ א ג ע ג רה ב ו י א י נ מ י ישראל ו בנ

י נ ת ד ל א ך ש - נ ב י ק ן ח מ ׳ ה ׳ * ו < . ; ! י ^ י ת א ל ^ א ש ל ר מ ס ו מ ; ל נ ן מ כ ז ק ״ ־ ר * א « . , ל ״ , ! ־ ? מ ק ״ מ י

: ו ש י ר ו ה •ו

סיפראסימןי״רן אשר על פני שכס יד פסוקים על אל אל וסימ נםסר בסדר וישסע יתרון ותפוחנ׳ב׳םלאים ואי חס וסיס׳ למנשה היתה ארץ תפוח ׳ ותפח זהעיש ׳ רמן גם תמר ותפוח: דאר ד׳ כתיב א׳ וסי' חזי לסנש׳ ביששכר קדסא רפסו׳ ׳ וממטה נפתלי את דר מקלט ׳ בן אבינדב ׳ נשמדו ב?ן דאר • ויואל זי בטעסא

ת; מלעיל ה׳ םל וכי חסרים וסי' נמסר בסדר שמו

ס הוא מיוצאי נ בכולה שהיה צלפחל בכול וחלקחי אביה׳ אחל שהיה ממצאי < מצלים ומת במלכל בלא בנים וזכה צלכחל בילוםתו עם אחין: מאםל המכמתת ׳ הגבול היה מצא מגבול אסל למכמתת שהן׳ שם מקי׳ והוא היה על פני סכם:

(ידכלו

ד נ ה ר ד ח ר ע > ש ו ה ש ־ ר דלבלו בני מסף׳ שכנ1 למשה: על אשל כה כלכני יי'׳ אשל לאית שנתלכה מניני וילכלובני מסף ׳ שבש בני מנשה אבל כני אפלים לא היה להם לצעוק כי מתל

ממנין לאסון למניין סני עםלים אלף וחמש מאות כמנין כה כנימטריא למניין לאשין אתה מוצא כמנשה כספל(ילכל שנים(שלשים אלף(מאתים(כפנחס שנים וחמשים אלף(שבע מאות ׳ לא על אשל כה ברכה שנאמרה לאביהם כה יהיה

י , ז l _ז פ ^ י ם כ י ? ת ? י י 1

אץ ד׳ וסימ׳ ולא אץ לבא כיום תסים ׳ כי אץ לך הר אפרים ׳ וכל אץ אך לסתסור ׳ חזית איש אץ בדבריונקה: וב׳ ואץ וסימ׳ ואץ בתליםחוטא׳ ואץ להעשיר לא י

לג ס

ק אכל בני מנשה היה יותר מספרם א היו בצאתם ממצרים ממה םהמ בבואם לק ממספרם כשיצאו ממצרים עשרים אלף וחמש מאית לפיכך צעקו א כשנכנסו ל לפי שאכיתיהם שהיו מינצאי מצרים המ מעסיס והי( הס עם רכ ולא נטלו חלקם אלא כנגד אבותיהם שהיו מצאי מצרים שנאמר לשמות משות אכותם ינחלו׳ ומה שאמר לאלה תחלקק איש לפי פקודיו להוציא את א ה הטפלי׳ סהמ אז פחותים מבני עשרים שלא נטלו חלה בארץ אלא לבני עשרי' סנה נתחנקה ולחסכון מצאי מצרים (לפחותים מבני עםריס לא נתחלקה אף על כי שהגיעו לכלל עשרי׳ נסעת חילוקק ומה שאומ' גורל אחד וחבל א הק ישר׳ נתחלקה א אחד לפי ם לשבטי' ועש? שנים עשר חלקים שוים מי שהיה עם רב בשבטו לא היה לו אלא כמו הסבט האחל שהיו מעטים ומפני זה צעקו כני יוסף לפי שלא נתנו למנסה אלא כמו סכט אחל שהיה מעט ממנו ואף על כי שהיו עם לכ ולאיה עול כי כני מנשה היו הצועקים ולא כני אפרים תסוכתם ליהושע לא ימצא לנו ההר ונו׳ לאשר ככית שאן ובנותיה והוא היה למנש' ומה

ק על פי יי׳ ועל פי א שנתחלקה ה

ר מ י מ הושע ל ם י לו בגי יוסף ע ומליא ב ך א ע נ ס ח ת לי א ב ה א דין י מד י ע ם סג א ע נ א ד ו ד וחולק ח חן ו ה אמר ל י יי ז ו לסגי בךבגן ן סקו לבו ם םגי אתו ע ם . הושע א יר ת א ן מ ת ך ן ל א ותתקי ש ר ו ח לי עק ר א א ח ב נ ע פריזאי ו ר ^ נכם ז ואמרו ר אדרי ה ךא ד ן טו לבוא ך ו א ט נ ק ל פ ס א י בני ייוסף לאי ענ ל בנ ב ה ב ד ל ז ך ב וררתיבין דרת בבי א לרי ך ש י מא ולרבמישר ו ה נ ר פ ב שאז ות ר י ב הושע ל זרעאל 1 ואמר ן ימר ה למי ר ש נ מ ל כם ו ייוסף לאפריא ן ל ן וחיל סגי לבו ם סגי אתו עא ך ו א חד} ארי ט ב ך ן ע יהי לבוא ו ו א ה ש ר ו ך ארי ח יהי לי ר ך מפכןנוהי א ה ויחי ל י ג ותתקנן אי ארי ךתיכי ענ ת בנ ר י ן ו כ ן ת ת

ן 1 ו ה ארי תקיפין אנ א לי ל ז ךבךל ואתכגשו בה ד ל י ש ל ל א ר ש י י א רבנ ת ש נ ב

­ל­

יל יל

יל

הנורל מפני החלק היפה והחלק הרע כי מי שכא לחלקו חלק היפה על פי הנורל היה לו ומי שבא לחלקו חלק רע על פי הנורלהיה לו ואף על פי כן היו מעלין בכספי׳(מי שהיה לנ חלק היפה היה מעלה בכספי' למיסהיה לו חלק רע׳ ועלק א ה הסדר היתה חלוקת ה ז אלעזר מלובש באודם ותומים(יהושע וכל ישר׳ עומדים לפניו וקלפי שבטים וקלפי תחומים מונחים לפניו והיו ממין כרוח הקדס ואומר אם זבולון עולה תחום עמ עולה טרף כקלפי סל סכטים ועלה כידו זכולון טרף כקלפי סל תחומין ועלה בילו תחוס עכו והיה מכוין כלוח הקלם עול ואמר אם נפתלי עילה תחים נינוסר עילה טלף כקלפי של שבטים ועלה כילו נפתלי כקלפי של תחומין ועלה כילו תחום גינוסל יכן ככל שבט ושבט והשבט היה מחלק חלקות לבתי אבית לפים וזהו שאמר ללב תלבה נחלתו ילמכט תמעיט ומי שהיי לכיס כתי יוצאי מצד אבות בצאתם ממצלים נטלן חלקים לבים ואעפ שהיו עתה מעטים ומי םהיג מעטים בצאתם ממצליםנטלו חלקים מעטים ואף על פי סהיי עתה מחכים כמו כני מסף ואעפ שצעקו בני מסף לא הועילה להם צעקתם כי לא היה יכיל יהושע להוסיף להם נחלתם אלא כמו שנתנה להם על כי יי׳ענ פי הגולל אכליהוםע נתן להם עצה שיכלתוהיעל שהיה סמוך לחלקם והוא היה ההל סהיה לאפליס ועמק ההל ההוא היה למנשה ואמל להם סהס יתפשטו כחלק אפלים ובארץ הפלתים תוסיף ד פ והלפאים וזהו שאמל כי אץ לך הל אפלים כלומל אם לחוק לך הל אק הפלתי והלפאי׳ הסמיכים: א לך עול אחל שתכלות יעל ההל תוסיף לך של ב וכלאת והיה לך ׳ פי' תכלות יעל הפלתי(הלפאים(יהי( לך ההל ההוא לישובם יתלצו כזה כי טיב להם שיהיה יישוב ותרחיב כי נחלתך בלצון כני אפלים כי ה משיהיה יעל ועול כלי שיולישו הפלתי והנא הכנעני שזכל כי כל םכעה אומות נחלאים כנענים כי כלם היו כני כנעק לפיכך אמר להםילא יהיה לך גולל אחלם והם אמלו לא ימצא לני ההל אף על פי ד פ כלומר סתיםף נוללך כנחלת כני אל לכנעני ח שנכלת היעל ועול אם תאמל שנוסיף כעליהפליזי והלכאים רכב כ המשב כעמק ההל ההוא ואנחנו יראים ממנו אמללהם יהושע לאפלים(למנשה לאפלים אמל שיעזלו לבני מנסה ויתלצו בכלתם היעל לטובתם ולמנשה אמר אחל שאתה עם לב כת גלןללך ויכול אתה להוליש את הכנעני יושב העמק ואם לא תולישנו תיק לך כי לככ בחל לו לפיכ׳ צליך שתתחזק על שתודשנו: ובלאת ׳ עניין כריתה׳ וכן וכרא אתהן כחרכיתן דת ותתקק לך תמן אתל ויש מפרשים עניין בחירה מענק ברו לכס אים: ויקהלו כל עדת כני ישר שילה וישכינו שם אתק סבעסככשו ושבע שחלקו ויל סנה א אהל מועל ׳ זה היה אחל יל סנה מםכאו ל אלה היה אהל מיעל כגלגל ואחל כך הםכיניהו בסילהואז נאסלו הבמות כל זמן שהיה בסילה ואמלו לול כי עשו בית סל אבני׳ מלמטה והיליעו׳ מלמעלה כמי םאמל לול ואלון אלהים מסב בתוך היליעה כלומר סעלין לא היה אלא בתיך היליעה ועול ראו זה מן הכתו׳ םאמל ותביאהו בית יי' שילה אלמי בית הוה וכתיב רטש מסכן שילה אהל שיכן כאלםאלמ׳ אהל היה הא כיצל מלמל שלא היה שם תקלה אלא בית אכניס מלמטה וידעית מלמעלה והיה שם כשילה שפט שנה על שהגנו כלשתי׳

את האלו׳ ועליו נאמל לטש משכן שילה אהל שיק באלם: שבעה

•ל

בשיט ועל אשל כה על אשל כך כאשל אתה: אם עם לכ אה ו ל׳ ים כךכחלכרו׳ אתה יעלות ולפנותם כעק שקולי' אישלטיל בלעז

ושם תכנה עלים: ובלאת׳ לשוןכליתה כמו ובלא אתהן ב בחלטתם אישלטלאש׳ לחוק לא בלעז: אץ ימצא לנו ההל כי אץ הוא לני כאםל אמרת: לא ימצא׳ לא יסופק:׳ ומה כחל >לככ ו שאתה אומל לעלותק א היעלה ולככוש כ הפלזי והלפאים עם חזק הוא אותו כנעני ולככ כלזל לו ואל תתמה אם קלאו ל לפחי ולפאים כנעני כי כולם כני כנען המ: כי הל יהיה לך׳ אותו שאמרתי לך עלה לך היעלה: כי יעל הוא וכלאתי ׳ כי יעל הוא ואינו לאויאלא לעםלכ

ויכלאוהו ויפנוהו: וכלאתי׳ אתה שאתה! והיה לך כ ל ס ע

ל לו ׳ ואין ח תוצאותיו כי תוליש את הכנעני ׳ על ילי שאתה עם לכ: כי לככ כ אחל משאל הסכטים כלי להלחם כי כי חזק הוא ואתה ישכך היכולת ותוליסנו ולכותינו כיל׳ עלה לך היעלה החכיאג עצמיכם מערות שלא תשלוט ככם עין

הלע: וישכינו

־ ת ר ף א ס ו י י נ ו ב ר ב ד י ו

ה ל ח י נ ז ל ו ת ת ע נ ו ד ר מ י מ א ע ל ש ו ה יT ־ ־ :־ T ־ ,T י •י• יי' ״ ץ י־׳ ־ ־•

ב ר ־ ־ ם י ע נ א ר ו ח ל א ב ח ר ו ח ל א ר ו גT ־1:־ •נ- ־ T ? v-Jv : t r < t

: ז ך ו ה ה ברבני ן כ ־ ד ע ־ ר ש י _ער א

ב ר ־ מ ב ע ־ ם ע א ש ו ה ; ם כ ה ל ר א מ א י טו ו

ה ; ל ־ ו א ר ב ה ו ד ר ע י ך ה ה ל ל ה ע ת א

X ץ א ־ ״ י ם כ י א פ ר ה י ו ז ר פ ץ ה ר א ם ב ש '

ף ס ו י י נ ו ב ר מ א : ר ם י ר פ א ־ ר ך ה ־ לI •• -J•• : : ו - • It; t ־ v S

m< ל ־ל כ ל ב ז ר ב ב ב ר ר ו ה ו ה נ א ל ע מ י ־ א לt : v : ־ t j v : at T vt " jr ן י

ע ך א ן ב ל ךיתבי ״ ך •לקש׳ כ ^ 1 ק ך ם ץ ז ו ־ ץ ך א ב ב ש י י ה נ ע נ כ ה ־

ק מ ע ר ב ש א ל ה ו ר י ת ו מ ן ו א ש ־ ת י ב בי ־-»־־ ־•די ו r* ־ ית י ב ־ ־ ל ע א ש ו ה ר י מ א י : ו ד א ע ר ץ

- ־ ם ר ע י מ א ה ל ש נ מ ל ם ו י ר פ א ף ל ס ו י

ה ה ל י ה י ־ א ך ל ל ל ו ד ה וביה ג ת ב א רV׳ i J V :1־ I י T T י ־: : T ־ J ־

ר ע י י ך כ ל ־ ה י ה ר י י ה : כ ד ח ל א ר ו ג

־ י כ ו י ת א ע ת ז ן ז ל ך ד ז ו ו ת א ר ב א ו ו ה

ו ל י ל ז ר ב ב כ י ר י כ נ ע נ כ ה ־ ת ש א י ר ו ת

: א ו ק ה ז י ח כ

ה ל ל ש א ר ש י ־ י נ ת ב ר ר ע ־ ל ו כ ל ה ק י א ו

ג ב ל ר

ת אחלי'כמו שנזכר ו ל מ והנה זכל שנחלת בני מסף באה יחל על שככל נכללה עה ׳ וזכל אחל זה שכבל נתלעמז מזה ליהושע ואמח לי מלוע נתת לנן נחלה כ מלל אחל וחבל אחל(אני עם לב על אשל על כה כלכני יי׳ ולכן יתכן שיתוסף זלעס מאל כזה האופן על שלאתכילם האלן שנפלה להם כנחלה והנה יתבאל אופן למיים מהמספל המכלים כפלסות פינחס סככל היו מתל ממטה לאוכןעקכאפדם ומנסה כלאוכן ושמעין יהמלי כמו וסמעין וכזה נתקיים מהשאמלי שמאלני כמקומו׳ או ילצו כמלל אחל גולל מוגבל שלא יתכן להם להלחיכו כמה שעתיל והשיב להם יהושע מה שלאוי סיתפייסו בו והוא שכתיך נחלתם בעצמה יתכן להם להלחיכ גבולם וזה שבהל ההוא היה יעל גלול ואם כלתוק הפלתי והלפאיס א העצים אסל ס יתכן להם לסבת כי ועול אמי להם שיפנו כ הסמוכים להם (ילחמו עמהם ויירשו אלצם אם לא יספיק להם הל אפלים עם יעלו וכנו כני מסף לא יספיק לני ההל עם יעלו ומה שאמלת לני להלחם עם הפלתי והלפאים הנה לא נוכל כי לככ כלזל ככל הכנעני היושכ באלן העמקת סאן יכנותיהילאסל כעמקיזלעאל והשיכלהם יהושע הנה כאמת מ לאשל כ עם לכ אתה וכת גדול לך מצד הרמי אסר אתה מתרכה תמילולזה הוא מבואר שמה שנתתי לך אינני גירל אחד מוגכל שלא יתכן הרחבתו וזה כי הל יהיה לך תוכל להרחיב את גמלך כי כי יער הוא וכראתו יזה ממה סיתכן לך כקלות מצד היותך עם רב והיה לך עול תוצאות ההר ההוא ותרחיב גבולך מהצד ההוא כי תולים את הכנעני מצל כחך הגדול והמלחמה עמו לא יתכן לזולתך משאר השבטים לפיםלכככלזל לו וחזק היא אך אתה מנצחהו כי עם גלול אתה וכת גדיל׳ והנה זכר אחר זה שככל נקהלי כל עלת בני ישלאל שילה וישכינו שםק אשד נכבשה היתה לפניהם א ה את אהל מיעל ולקחהי מהגלגל יהנה זכר ש' ליאין אותה וחלקו אותה לשבטים הנזכרי׳ שיצאה נחלתם ככללה תוך המקו׳ , י י 1

הנכבש ואולם השבטים הנשארים לא נתבררה נחלתם עדין בכללות ואף על פיח בבני ישל ת שניזעללמה שיניע לנחלתם מהאלץ הנכבשת ו לזה אמל שכבר מ

ל לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים וכן׳ י ולזה 0 ״

ש r ר r ע ש ו ה י

ק נכבשה(!פניהם ׳ משנקבע א ה לשמנו שם את אהל מועל ׳ שעשו במדכל(לא היה שם תקלה אלא בית םל אבנים מלמט f דליעות מלמעלן כך שנינן כשחיטת קדשים: ולל]ובאקכנען כבל נפל מלל ליהודה ק היתההאלן נוחה ליכבש לפניהם: שבעה שבטים ג שכבל קבלו נחלתם לאוב f יגל וחצי שבט מנשה בימימםה בעבל הי ש מ ה ולאפרים(לחצי מנשה הלי חמשה שבטים : מתלפיס ׳ מתרשלין: לשבט ׳ לכל שבט מן השבעה: לפי נחלתם ׳ לשבעה חלקים ׳ (לא בשיה אלא לפי השבטים הראויין לחלקה ללב לפי לובו ולמעט לפי מיעוטו כמה שנאמל ללב תלבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו וגוי: (התחלקו חותה לשבעה חלקים ׳ אותה שנכבשה כבל (העתילה ליככש: יהולה יעמל על גבולו

ויבא ז' רפין בקריאה וסי' ואתה הרם את מטך ונטה את ידך ׳ ואני הנני מחזק את לב מצרים ׳ קום לך למסע ׳ רבו לכם שלשה אנשים ׳ על הר נשפה ׳ בימים ההסה ילכו ׳ ויבאו אליך במבוא עם ׳ ב!תרא מלא ׳ ונמכר גםאתם ש סי' ת: ואתם ד' בטעם שני גרישין וסים' ואתם תכתבו את הארץ ׳ ו נסדר עקב ׳ ובישעיה ד

מננכ ׳ ארץ ישר סשם נפל לו גורל כל המצל הדרומי ובית יוסף מ מצפין צפוני למה ש שנככם ככר ועוד יש הרבה לככוש צד ה המיצר מבעל גל על לבא חמת שהוא אצל ההר במיצר צפוני נ והשבעה שבטי׳ יחלקו אות׳ סכין יהןל׳ ליוסף ואותה העומד׳ ליככש: ויריתי׳ והשלכתי כמנ ילה כים: ויהי להם הנבול לפאת צפונה, ויהי מצל נבול הצפוני שלהם מן היללן ש שבמולת מתתיל ה המיצל ועלה אל כתף יליחו מצפון ועלה מ מסס אל המעלכ אל

ה ר ד

ץ ר א ה ד ו ע ו 1 כ ־ ל ה א ־ ת • א ו ע נ י ב ז ע דI V,T T : A'־י ־ J V \T J ־ •י ~

י נ ב ו ב ר ת ו י : ו ם ה י נ פ ה ל ש ב כ נJ Vt: I • ־ '.ו ־T ־ : " r •• ; : • ם ת ל ה נ ־ ת ו א ק ל ח ־ א ל אישר ל א ר ש י

AT T ־ :־ T I|: V Iv ) • • • T • : ״ "

ע ש ו ה ר י מ א י : ו • י ט ב ה ש ע ב ש

ם כ ת ת א ד נ א ־ ך ל ע א ר ש י י נ ב ־ ר ^

ץ ר א ה ־ ־ ת ר ת א ש ר א ד ו ב ם ל י פ ר ת מ י V T T V V JV T T • ~ i ן

: ם כ י ת ב י א ה ר ה א ו ה י ס כ ן ל ת ר נ ש א

ט ב ש ם ל כ י ש נ ה א ש ל ס ש כ ו ל ב ה

•ל •ל

•ל

ב >תכ ליש מקעא>>/

j V T S T

ו א ב י ם ו ב ;

י י ׳ ה לשבי ת ו א ק ל ח ת ה וT \j.<: • : T 5 : ״IT ־ : • . י

ב נ ג ו מ ל ב ג ־ ל ה יעמיד ע ד ו ה ם י י ק ל ח_ . _ , ^ v v • ן:1* < -י- t : IA״ ־י ־

: עכל יליחו ומוסך החוט ן ו פ צ ם מ ל ו ב ג ־ ל ו ע ך מ ^ ף י ס ו ת י י ב ו^ בצפוני סל יליחו נמצא, - ח : א

ו ב ת כ • ת ת א ו

חס

יליחי לפנים מן החוט בחלקבנימן: מלכלה כית און ׳ למלכל םל

כית אזן: (עכל

א נ מ ן ז רה משב ו וזמן י א ף ש א ושת כןךמיהון י. וארעא אתכבי

א ל ל ך א ר ש י י וא שיתארו בבג; ן א שבטי ע ב ן ש ו תה גו!ת אחסג פליד ל ע א ר ש י י ע לבג ש ו ה ד ואמר יל ע מ ן ל י ן מרתרשל ו ת י א ת מ י אן יי ב לבו ה י א ד ע ר ת א ר ! ת ר ר י מ לן ו לבו ן ו הב ו ב ת ה ב א א ך ה ל אן ו א ואשלחג ט ב ש א נברין ל ת ל ת

ץ ר א ו ב כ ל ה ר ת י ו ו מ ק ם ר כ ח ל ש א ו 'ל * ו א ויבתבי ע ך א ן ב מ ל ה י ויקומון וV ר ״ ת ל ח נ : י פ ה ל ר ת ו א ב ת כ י נ יל• ״'יפיו ו י ^ ו ז מיתון ל י ה ^ ס ח א ם ו פ יתה ל

' י : ^ ? ליוסי to א י ק ל * ח * 7 m ת י ת ויפלגון ידה יקומון על תחוםיהיון הו ת י י ב ךל רת יוסף יקומון ע ךבי א ו מ ו י ר ך מא ״. ואתון נ ו פ צ ן מ הו מי תחו

. ^ ; ב ע ץ ך א ה ־ ־ ת א ו ^ ר כ ת ם ת א * ן י ע ״ כ א 7 ן ב ש א ל ע ר א ת ־ ו ן י ו תכתבי ת ר י ר י ה ו ד נ י ה ל ם א ת א ב ה ם ו י ק ל א וארמי ל ״ל ׳ליידי ח ב ל תי ה לו ן רתו תי וזולקין ו

{ א נ ה ל ם יי א ד א ק כ ל א ה ב ד ן ע לבוT T T V: T: TlT־: T : - T •

ן ניבו לק ללואי בי ה חו ר י ארי לן ו נ ן יי א ו ה הב ל י ן ד נ ת ן מ ה ל ארת ו פלנ ן וגר וראובן ו ו ה ת ג ס ח אן הו ו ו לו אחסג ה קבי ש ג מ א ד ט ב שב ה י א ד ח נ ך א מ נ ך ך י א ל ך ב ע מא דיי ״. וקמו ך ב ה ע ש ן מ ו ה לת ר פקד ידהיושע י א ואזלו ו נבךיר מ י מ א ל ע ר רת א ב י ת כ מ ו ל ל דאזכו א ובתו ע ל א אזילו וולזליכו בן הבא ארמי לבו תה ותובו לותי ו ילה t ואזלו ם יי בשי ך ן ;ןךבין נא ה ו ב ת ב א ו ע ך א א ועברו ב ק ב גל א חילקי? ע ע ב ש א ל ד ר ק לא ת י ך ש מ שע ל הו ת י ו א ואתו ל ר פ סהושע ן י ךמא להו ה ״• ו ל י ש ל

: ו נ י ה ל ה א ו ה י י נ פ ה ל ל פ ר ו ס ג כ ל

־ י ם כ כ ^ כ ך ק ם ב ר ל ק ל ל ח ך י י א כ

V ו ח ן י ב ו א ך ו ״ ד ג ו ן ת ל ח ה נ ו ה ; ° ת נ ה כ

ג ב ל ר ר ב ע ם מ כ ת ל ח ו נ ח ק ה ל ש נ מ ה ט ב ״ ^

ה לזה ציה י*שע ס ש ם מ ה ן ל ת ר נ ש א ה ח ך ז ן מ ד ר י ל

ן שישלח( שלשה אנשים כ ל ם ף י ש נ א ו ה מ ק י : ו ה ו ה ד י ב עA י V T^־: |T \ j \ T - IT : T *J'!

־ ת ב א ת כ ם ל י כ ל ה ה ־ ת ע א ש ו ה ו י ע ד

ץ ר א ו ב כ ל ה ת ה ו ו כ ר ל מ א ץ ל ר א ה

ך י ל ש ה א פ ( י ל ו א ב ו ש ה ו ת ו ו א ב ת כ ו

ו כ ל י : ו ה ל ש ה ב ו ה י י נ פ ל ל ר ו נ ס כ לV ״ 1 ־"1: < T :

' y T ־יי' י יי ״

ה ד ו ב ת כ י ץ ו ר א ו ב ר ב ע י ם ו כ י ש נ א ה

ר פ ס ־ ־ ל ם ע כ י ק ל ה ח ך ע ב ש ם ל י ר ע ל

; ה ל ה ש נ ח מ ה ־ ל ע א ש ו ה י י ל יביאו א ו

ה ר ל ש ורדי ב ע נ ש ר ה ם ׳ כ ח ך ל ל ש י ו

V ל׳'

יד בסל

שבעה שבטים י כי ראוכן וגל וחצי שבט מנשה לקחו נחלתםק כנען כבר נפל א ב מעבר לירדן י הגולל ליה>ל׳ ולאפלי׳ ולחצי םבט מנשה כמי שפילס׳ למעלה למהק שקטה א ה קלמו הם בפסוק ו ממלחמת הלאשין • והתחלקו י/תה ׳ פילגש(התחלקו בה פילוש בשבעה חלקי' שיכתבו יהיו מ מתחלקים אותם שבעה שבטים באותה האלץ: יהולה יעמול עלק בכולו ׳ כמו שנפל גוללו ללל(' א ישלאל וכן כית יוסף יעמל על נ נכולם כמו שנפל גוללם לאלץק ישלאל וביניהם יקחו א ל צפון ש נחלתם שבעה שכטים הנותלי'ק הנכבשת ואשל עתיל׳ א ב להכבס: ואתם ׳ אמי כנגלק ״. ויליתי י א השלוחים לכתוב ה והשלכתי: כי כהונת יי׳ נחלתו׳ כמו שאמי ככתוכ אשהיי׳ ונחלתו יאכלין והם כהונת יי': ויקומו י וכאםל קמיהאנשי׳ ללכתהזהילם נאמ׳ להם כך וכך תעשו: מלכלה בית אין י סמוך למת אק לפיכך הבית פתוחה לל למלבל כית

: (צלע ן ו א

p א לשבט ויתהלכו ך ויכתבו אותה לפי נ נחלתם לבאי אליו כליp א להשלים להם ה בכלה וזה לאות שאחלק אשל א שנחלק׳ ה כבשו יהושע יכני י יםלאל הוציאו אוהל מועל מהגלגל ולזה אמלו לזל סככל עמלp שם יל שנה שבע שכבשו ושבע שחלק( והנה יספק מספק איך צוה להם לכתובן שבע׳ חלקי׳ ל א ה ת א והנה לא היו השבטים שיים(התילה צותה ל להלבית ללב נחלתו (להמעיטה למעט ואם א מלמ שהם היו ן יודעי׳ מספל כל שבט ושבט אסל להם תחלק האלץ ולפי היחס ההו׳ה י החלקי׳ הנ היו מתמ לא יהיה לושם ליליית המלל אחל זה כי לא יתכן שיגיע לסבט ה ההוא כי אם החלק

היחס והנכון בעיני ששבעת החלקים היו שוים וילה המלל אחרה יהנשע לפני יי׳ כשילה נמשם לקת כל אתל מהשבטים ההם חלקו לפי הלאני לנ אס מעט הוסימ לו החלק הלאוי לנ ואם היה מתל רב מהלאגי ל( פחתו לו ׳ (אחל ו

־ ת ר ע א ש ו ה ם י ש י ן ל ל ח י ה ו ו ה י ן נ פ ן ל לנל העם ל מ ת ך נ ל פ י ו י ם ך ן ח ל ל ש א ב ב ד ע

: ם ת ק ל ח מ ל כ א ר ש י י נ ב ץ ל ר א ל קא לפני־«•׳ ה א י ש י ן א לבג ע ר ת א ר י ע ש ו ה יit ו : : - : v« י• : • rג ׳ • ן׳ י כניש ־י י

־ י נ ה ב ט ל מ ר ו ל ג ע ר

ל גורל^כש ו ב א ג ע ם ר ת ח פ ש מ ן ל מ י נ ב

: ף ס ו י י נ ן ב י ב ה ו ך ו ה י ן נ ן ב י ב

־ ך ה מ נ ו פ ת ע א פ ל ל ו ב ג ם ה ה י ל ה י ו* י .י -T ^ T J • י : - S T ־ : י *

ו ח י ר ף י ת כ ״ ל א י ל ו ב ג ה ח ל ע ן ן ד ר י ה

ה ר י ה ד ה ו ר מ ר י ה ד ה ב ר ל ע ן ו ו פ צ מ\ T '. T T T T *T*T :1 T

: ן ו ת א ר י ה ב ר ר ב ד ו מ י ת א ע ת

והיו ״i׳

t ן נתהו בפלון י י בממ א ךבג ט ב א ש ב ך וסליק עם עךביהיון ו ח נפק ת ן ו לזרעיתהו

י יוסף 1 ה ובין בנ ד הו 3ין ?גי יא נ ו פ ח ע א לרו מ ו ח ן ת ה להו ו ה ור ב ע א ל מ ו ח א וסליק ת ג ר ר י ן מא מ י א וסליק בטוךא ל נ ו יריחו מעפ

: ן ת או ר בי ב ך מ והון מג?הןנוהי ל

קמתם על בית אבי׳ ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו׳ ואתם מוסיפים חרק על ישראל לחלל את השבית׳r וסי׳ בלשק ארמי קמק בטוריא וכתבן בשבת<ל יי נזרל ד׳ פתחק בליש׳ בקריא׳ וסי׳ ומגורל1 נחלתנו י4רע

ק י על גורל העריקים > ונמסר נם בסדר מסעי; והיה ז' כתיב והיד, אסר כתבי לו לפ י נחלתם דשבט הלף ׳ רעל גורל מטה מ וקרינן והיו וסי׳ נססר נסדר מסעי ולעיל בהאי םיפרא סימן טו:

ה נ י ר ע ר

A1<א זג היא ביתאל שאצל העי שהד אמרנו בגמל יוסף ד*א מביתאל למלמ ששנים היו ל ) A ב ק ע ר משם ׳ לצר המערב לתה! אל כמף זה נגבה היא ביתאל ׳ שקראה י מ ד לא בחלק בנימן היתה סהרי חנט המצר מלוז ולפנים הוא כמו סהוא אומר אל מכתף לוזה: מנגב ׳ החוט הולך בדרומה סל לוז נמצאת לוז מן החוט(לחון בנחלת בני מק* וכיתאל היתה כחלק בנימין כמו םכתיב למטה כענק: ות אד הנכול ונסב לפאת ים נגבה בעטרות אדר ׳ כלה אורך הצפוני מן המ/לח למערב(מסס נסב החוט לגבול המעל של בנימן לילך נגבה מן הצפון לללנס חוט המעלבי מן ההל אשל על פני בית חולון נגבה מן ההל אשל בדממה םל בית חולון מסם היה מתחיל מקצוע מערבית צפונית של

בנימן ובא לו החוט לוזה ד וסים׳ נמסר לעיל בהאי סיפרא סים׳ ץ: על ההר ד וסימ נמסר בסדר ששות: מעין ד פתחק זם׳,

p n * l אל קצה ו׳ דסמיכי בקריאה וסי׳ ובני ישראל אכל את המן ארבעים ׳ : h נמסר לעיל בהאי םיפרא סימן וירד הגבול אל מגה ההר ׳ ועבר הגבול אל כתף בית הגלה ׳ וירדא הוא ופורה נערו ׳ צא נא לקראת אחז י

ם שתי ערי© וצלע האלף׳ הק כנימן ב א וכן הוא אומר ב בצלע וכתיב וצלע אלף וכן נבעת קרית הם שתי ערים: והיבוסי היא ילוסלם ׳ ובגולל בני יהודה אמל נכ כי היבוסי היא ילוםלם כחלק יהולה והנה אומ׳ כי היא לכנימן כן הוא כי לכל אח מהם היה לו חלק בה ואמלו לזל כי

ר נ ע ל ז ד א ללו מ ו ח ן ת ׳ ועבר מתמ ף יי ל נ»י ת כ ־ ל ה א ר ן ו ל ל ו ב נ ש ה ב ש ר מ ב ע ו

^ ו ב ג ד ה ר י ל ו א ־ ת י א ב י ה ה ב ג ה נ ז ו ל

ב ג ג ר מ ש ר א ה ד ה ־ ל ר ע ת אדי ר ו ר ט עי ג־ ־.־ו• • ד/ד -p ; •- ־ T י

ד מ ג ר ה א ת : ו ן ו ת ח ן ת ו ר ח ־ ת י ב ל

ר ש ר א ה ה ך ה מ ב ג ם נ י ־ ת א פ ב ל ס נ ו

ה ד י ה ר ת ו י ב ג ן נ ו ר ח ־ ־ ת ר י י ב נ פ ־ ל ע, , t ז ־ ־ * ״ י ד

ת ח א ק י ל ה ע ב ״ ת י ך ק ־ ל ו א י ת ו א צ ת

: ם י ־ ת א ת פ א ה ז ד ו ה י י נ ר ב י ם ע י ר ע יT1 ־ : At -J" : V 1 : י ־

נחית תאל ו א בי י א ה ד ו ר דלוז ד•• t .י ־ T T נ

א ך ו ל ט רת *!ךר ע א עטרו מ ו ה ת

ה ו ד א ע ך ת חיור1ן א י ם לב ךמךרו

ח ו ר מםתחר ל א ו מ ו ח ותאר ת

ל א מן טיךא 1י ע מ ו ר ך «הי1 מ;(רבא ל

ן מ ס' ת מא ו ן ךרו ת ו רת ח אפי ביא רצועה יוצאה מחלקן סל יהולה י ל ה ע רת ב ל קךי ךהי ע ו מפקנףך^ לחלקו סל בנימן וכה מזבח כנוי הו י י ם קרתא רבנ י ר ע קרית י^ והיה בנימןהצליק מצטער עליה ה ד ח ח ן

T ~ ־ *־ s T - י י לבלעה שנ חופף עניו כל היום

א וכין כתפיו סכן ויש אומלים ? ו ח ז ם י י י ^ ת ! נ ־ פ׳ קי , V פ^י1 ?סי ן מ ^ ־ ־ ה ^ מ " ל ו ב ג א ה צ יה בחלקו של בנימן בחהי : המ׳ ח ו ת פ ג י מ י ע ו ב מ ק ל פ נ ו ן א פ י ^ ,׳ ל n ^ v n ^ ־

ו י ; וי\,1 י ״ י ה י ו

מצפין ללחם: (היו תנצאנתיו ׳ מקצוע מעלכי ללומית סלו אל קרית יעלים םל יהולה נמנאלוחכנבול כנימן נוטל כל לוחב האלן שבין יהודה לאפרים גמל ללומי סלו עם נבול צפוני סל יהודה ן0ם הית ילוש' כמו שאמוד למטה בענק לפיכך היו לסניהסבטי׳ חלק כה ונבול צפוני םל בנימן וללומי סל א אפרים נוגעין זה כזה

ל שני וכין כתפיו םכן ויא כי בין א ד ע ר ן ר ט ט ס > , ^ מ ן ח ח ת ת נ , ו

ם י ר ע ת י י י ר ה ק צ ק ה מ ב ג ג ־ ״ ת א פ להץלק טז ו ושם הית שיa - t ן . : V(T. :1 r •־ : ״ אפלים כמה׳ שנאמר .

ויטש משכן שילה וגל׳ר ה ה ה צ ק ־ ל ל א ו ב ג ד ה ר י : ו ח ו ת פ נ

ח ר ז , י'tp» 1' נ״כ

עטי«^ אדל • י!נכ«ל ונסכי *הלאש׳ ה ג פ אייל • ונ*. ליה ת7רן כיז־יב «יכן

א >*73ר ; ? r l °

י)י| >י7כ •

שניהם היה המזכח והנה חלק יהולה היה עולה גי כן הנס כתף היכוסי והיה עולה אל לאם ההל אשל על כני גי כן הנם ימה אש׳ כקצה עמק לפאי' ומלאש ההל אל מעיז מי נפתיח ואמלו כי הו׳

י ו

י ע י מ ב י ד ם נ ו ה ג ת י י י י י ה 1 אפ ׳ * י " P ? ר ^ ש ם א נ ה ך ׳ y ב נ פ ^ ^

ת בר ל י ה גחירת ל א ו נ ו פ בבריא צT . T . T .

נחית א ו מ ו ר ר יבוס ד ב ע ם ל כ נ חן ונפיק לעין כןצךא!/ ותאר מצפול ב ק ש ונפיק לנלילא ךי ל מ T י J עי ז עיטם הנזכ בלבלי לזל(חנק לעין ש : ז ' ; v י" :

^ ^ ^ בנימין היה כננלו חלק יהודה- 5 ר * י ? א ר ב ע ועבר ל

ן היי* jjj/( ׳!עין היה עולה אל ההל וחלק בנימן

היה יולל אל קצה ההל אסל בני כן הנס אשל כעמק לפאים והיה מלל אל כתף היבוסי היא ילושלם נמצא שבק שניהם היהj הנבול הזה זה עילה וזה מלל

באלt VP*

i n

בוהן בר ראובן 1רת חי נ א עפונ^־ה ו ך ש י ל מ ב ק ל ךמא לעבר . ועבר תחו • א ת ב ך ע ל ״ , ^ הי ו א והון מפקנ נ ו ת לצפ ד ל נ ל בית חא ח ל מ ף ד א לכי מ ו ח ת ר דן א די מ ו ר א ך נ ך ך : י פ י ס צפונן>ה לא מ ו ח מא 1 ויררנא ת ם דרו תחו

T .־ T ; : ־ : T T

ת ר נ ם ח א א א ך מ ו ד ח ק ה לרו לי

ר ו ח ר ס ו ח א ס ה מ ו ח ת י בנימין ל בנ

t ן לזךעיתהו

ן י מ מ ב י נ ב ^ ך ב ש ל א ד ך ק ה ו ה ו

ה ד ל ג בירת ח ן יריחו ו ו ה ת ך ^ ך ז ל

א ך ש י ץ ן ובית מ ומישר קצי

ם נ י העו ביתאל ן ו זצמרים ו

ה ד ג ו מ ע עפרה j ובפר ה הפרה ו ו

י א עסר ת ך בע קךוין ת נ י ו זהעפנ

ן ופעחיותן: • גבעו

ף ת כ ־ ל ם א ג ד גי ה ר י ה ו נ ו פ ם ע י א פ רי 1 " * . : V T ץ T A T •י*- ״ י

ר א ת : ו ל ג ן ר ד עי ר י ה ו ב ג י ג ס ו ב י ה

־ ל א א צ י ש ו מ ש ן י י ע^ צא. י ן ו ו פ צ מ

0 י מ ד ז א ־ ד ל ע ח מ כ ג ־ ר ש ת א ו ל י ל ג

ר ב ע : ו ן ב ו א ר ־ ן ן ב ה ן ב ב ד א ר י ו

ד ר י ה ו ד נ ו פ ה צ ב ר ע ה ל ־ ו • מ ף ת ב ־ ל אT VT "T-llT I I V Jt T י :V.-T1 T

אדף ת כ ־ ל ל א ו ב ג ר ה ב ע : ו ה ת ב ך ע ה

ו יי:! י י ת ו א צ ו . ת ה י ה ה ו נ ו פ ה צ ל ג ח ־ ת ר י בp J i J\T ; T T T ; T I••

ה ר נ ו פ ח צ ל מ ה ־ ם ן י ו ש ל ־ ל ל א ו ב ג הT T - V - T ׳ C : T : -

: ב ג ל ג ו ב ה ג ה ז ב ג ן נ ד ר י ה ה צ ק ־ ל א

ת א ז ה מ ד ן כ ; ת א פ ל ו ת א - ר ו ב ג י ן ^ י ה ה כ ן י , ה , j D מ ו 3 ן

ב י ב ה ס י ת ל ו ב ג ן ל מ י נ י ב נ ת ב ר ל ח נ

: ם ת ח פ ש מ ל

ן י מ י נ י ב נ ה ב ט מ S ם י ר ע ו ה י ה ו

bo 3 ה ר ל ג ח ־ ־ ת י ב ו ו ח י ר ם י ה י ת ו ח פ ש מ ל\T : T !•• j •; AT ; : • :

s

וימאס באסל מסף ו ובשבט אפרים לא ב בחי ואף לבנימן היה בי חלק וכן שנינו ו בשחיטת קדשים ב בשלשת מקומו׳ שלתה להם שכינה לישראל בשילה ונוכ ובית העולמים (ככולן לא שלתה אלא בחלקו של כנייק: זאת פאת ים׳ י לוח מערבית מעטרות אדר עד קרית יערים ופאת נגבה (מיצר ד •לרומי לבנימן והוא צ צ:ונו של יהודה וכל התחומין הממיי' כאן

נמנו כצ וכל מקום שכתו' כאן וירד כתיב ביהוד׳ ועלה לפי שכאן הוא מונה מן המערב למזרת ושם מוני מ/המזרח למערב: ויצא הנבול ימה׳ אל ים אתל ולא ידעתי איזה

עתמה

א ובפיךא $ צ מ ת 1 ו רו מג א ו ת מ ך ל קס ו

ו ה ל א ך ת ו ל א פ ך י ו ם ק ר : ו ה ת י מ ה • •ל. •ל ו

ף ויבוסא^היא ירושלכש ל ע א ל ג, ת

ע עסרי ב ר / קךוין א ר ! ר ת ק ר ע ב ג

ן י מ מ י ב ת בנ ר נ ס ח א א הן ך ופצחי

ן \ לזרעיתהו >/'ל bp במת

ם י ר מ ה ת ב ר ע ת ה י ב : ו ץ י צ ק ק מ ע ו

ה י. ד ר פ ע ה ו ר פ ה ס ו י ו ע ה : ו ל ת א י ב ים הוא: אל לשון ים ו

ש י כ י ר ע ע ב ג י ו נ פ ע ה ו ' י נ ו מ ע ר ה פ ב ׳ ^ ו ז י נ ' פ צ . ת ^ ה

* ק י 4 - t %ATT v « * , t , *t ^ - , ׳ x . קל לשון נמצא כל \

ז ״• ן דטףל ו ה ו ר ש ע - ם י ת . ש ׳ מ ה ל י ש ת « f ב ל ה

: ל ל י ה ובארות\ ה מ ר ה ן ו ו ע ב ם כל, \ נ י ק ׳ מ r 3 r ^ : ה ר צ מ ה ה ו ר י פ כ ה ה ו פ צ מ ה ו

IT * : VT • I ־ : j ; : — :

ע יל ל צ : ו ת ו ל א ר ת ל ו א פ ר י ם ו ק ר ו- י • • : : V : ־^: :־ T| ־ : • : |t/V•

ם כ ל ש י ו ר א י י ה ף ור־־״יבוסי ר ל א ה

ה ד ש ע ־ ע ב ר ם א י ר ת ע ר י ך ת ק ר ע ב ג

ן מ י נ ב ־ י נ ת ב ר ל ח ת ג ר א ן י ן ז ה י ר צ ח ו\ » ן • ! - ; / ־ י ו : ל י• ־־c ׳יי,׳' * ־

: ם פ ת ר ח פ ש מ ל

t •?אתהושאר׳ הנהיי'רשמי ׳ ד ׳ ייאסר האיש א!" יואב ׳ ויאםר אידיה אלי ח הי ז י קצה ו י א י נ ^ ה , ן ה י ח־ הנ ה ח ת פ״ נסדר m־ 4 מסו נ ו םהא*׳ הםי י ״ י מיסוהניתי׳ם א־קה׳ דאפדאי ״ ^ ^ ׳ , , ׳ ם ח ׳ י ט . מי עת ׳ נ י tha דםליכים ׳ זטפא את הו rib)nD w ׳ y נ וממךפ ׳ היא הכה אה אחס מ

ט ר ׳ והיססת היא את העוברים פרם׳ ד6סו׳׳ ני *יעגי ה r a n t ^ W י ^ ^

שהילדן נופל בים ה המלת והוא נמנה מ מקצוע מזלחית צפונית ליהולה(כאן הוא מונה מקצוע לממית מזלחי׳ לבנימן: (הילק יגביל׳ מ ל ן אותו לפאת יf ק הווה לן לבנימ ל י ה >דצל מזלחי שהילל!ב כל ח הילד על פני ח

נמלו למזלח: וצלע האלף והיבוסי היא יליםלם ׳ כל אחת עיל לעצמה וכן נבעת ק יןלית חמש עלים ב;יצא , ; ה / ק מ ע 3

כםדרפקוך;

ו

׳ ש ר

׳ ויצא המלל השני שני לבנימן שגורל כ בנימן היה ראשון ל לשבעת השבטי׳ סאמ' יהוש׳ לשלוחיו(יתחלקו אותה לשבעה חלקים שכבר נטלו יהוד׳ ויוסף כמו שנאמר שם יהוד יעמל על גסלן מנגב וגו׳ מכאן ואילך מונה והולך שבעה גורלות: לב מהם ׳ מן הראוי

?Ww לטי] -ל>«־>׳ *»' מליי׳ י'ב'י ׳ two חימל חני • f t 'SS ׳ i b ״ י ל 3 '

א כגובהו ולא כ י כשיפולי( אלא בשיפועו וסמוך לאמצעו קלוכ לצל אחזלי׳ומלצל פניו כללך שהכםלים ע עומליםככהמ׳ ונמקו' שהוא אומל אזנו תכיר סמיך ללאשו הוא כ במקום האזני׳: קדמה

׳ מזרחה גתה חפל ממזלחלגת החפ סם •

עילושליונ׳כן אמיתי: עתה קצין ׳ שם העיר עת קצין: המתואר הנעה׳ המוםכ אל נעה כלומל משם תאל הגכול לנעה וכן תילג יונתן ונפיק ללמון ( >מתמן מסתחל לנעה ג

עיל

ט ע י ש ו ה י

ועתר ב׳ קםעין ובםיפרא וסי, לבנה ועתר ועשן ׳ עין דמק ועתר ועשן: ועשן ה' שוס קרתא וסי׳ לבנה זעתר ועשן׳ עקרםק ועתר׳ ולאשר בכור עשן׳ ותכן ועשן׳ ואת עשן ואת מגרשיה: עלגבולה׳וסי׳ נמסר בסדרחקה: וםשםטוס׳ נמסרבסדרחקה: למשפחותם ח מלאים בספר יהושע וסי׳ קדם׳ ובתרא דראובז׳ ובתרא דםנשה ׳ קדם דשםעון ובתרא חבולן ׳ קדם זבתרא דיששכר ׳ למטה בני אשר לםשפחותס ׳יוכל

ן א ו ע מ ש מ ל ש ל ה ר ו ג א ה צ י ? ו י ן למטע ט י נ א ת ב ך ונפק ע

! ה • ר ת ו ח פ ש מ ן ל ו ע מ ש ־ י נ ה ב ט מ ! ל י ״ מ ן ל י שמעו א רבנ ט נ ש ל^ ^ 1 מ ב ת ל ה נ ך ו ת ב ס ^ ל ה י נ נ ב ת ג ס ח ו א נ ב ק ה ת ג ה ר א ^ ו״ ' r \ r^'vV1 י ^ r T ־ r ן , : ו תה ן באחסג יהוךהי. .וחוח להו

ע ב ש ע ו ב ש ־ ר א ם ב ת ל ח נ ם ב ה ל י ה - > ד ; ע ג ש ע י נ ר ע א ב

ס ע ע ^ ה ל ב ו - ל ע ץ ר ש ע ז ן : ו ה ד ל ו מ ״ ו ״ , :לי ־ ״ Q ״ n ^ ל ן , ו m1 ע

' : ת ד מ ר ח ל ו ו ת ב ד ו ל ו ת ל א ל וחרמז-־•^ ל ו ואלתולר ובתו

: ה ה ס ו ר ס ע ח ת ו ב כ ך כ ה ־ ת ׳ ב ג ו ר ק ע • 'ל ״ ן ה ס ר מ ע ח ו ת ו ב ב ך ב ת ובית ה ק ע ו

־ ש ל ם ש י ר ע ־ ן ח ו ר ש ו ! ת ו א ב ת ל י ב ן יל׳ 'ל ו י ת ק ן ח ת ע ו ת ר ו א ב ל ן - ו מ ו

ר ת ע י ז ו פ ר ן / \ : ! ה י ר ע ה ה ו ר ש ! \ ע « י י ופזנחיה! ׳ מ עסר תלת״

* ; ל ה י ר ע ח ע ו ב ר ם א י ר ן ע ש ע י ו * * ? ח * ו ק ז * ? י י * ג ׳ 1 ׳ . ־ ־ v< ־ - ,., ו ״ א • י f י » ן ר ת מ ו נ ר ח ס ל n*ti*3 די ב כ ו

ח י ר ^ ת ה ו ב י ב ר ס ש ס א י ר צ ח ד ה כ T ו ־ : r ׳ ־ ־ ־ • • •

ב ג ת נ ר מ ר ר א ת ב ל ע ב ־ ר ע ה ר ל א ? ל 1 ^ י ש נ ב ר א ט ב ש ת נ ס ח א א דן ל ו ע מ ש י ך נ ה ב ר ט ת מ ר ל ח ת נ ר א ^ ז ד , י ^ ב ^ ך ^ • t ל/ו־עיתהון ה ר ר ו ה י י נ ב ל ב ח • י מ ת ח פ ש מ ק לאכ!׳״ ל 1 , ן ח י ! ? ת ב נ ס ח א

ך נ ק ב ל ח ה י י ה : י ת בני"שמןנון כ ל ח נ

ן ו ע מ ש ־ ך נ ו ב ל ח נ י • ו ה ב מ ה ר ד ו ה י

: • ת ל ח ך נ ו ת ב

t ן ל ו ב ז י נ ב י ל ש י ל ש ל ה ר ו ג ד ה ע ל- ד ם ע ת ל ח ל נ ו ב י נ ה • ר ת ח פ ש מ לה ל ע ך מ ו ה מ י ל • ם ל ו ב ה ג ל ע : ו ר י ר שר ש א י ל ח נ ה ־ ל ע א ג פ ת ו ש ^ ב ד ע ב ג פ וה מ ר ר ק י ר ש ב מ ש : ו ס ע נ ק י ^ נ פ ־ ל ז ,t w .._ ע ; . _ ״ _; :

ר ב ־ ל rhoh ר ו ב ג ־ ל ז ע ע מ ^ ח ה ר ז ת ו * M מ ו ר ב ד ר ונפיק ל ו ת תב ר ו ל ס כ* : ז ע י פ ה י ל ע ת ו ר ב ד ה : ל א א צ י י ו » * מ ת מ : ו ע י פ י וסליק ל

o • T ה ,» ל י י־ ת ע ר ל פ א ח ת א ג ח נ ר א מ מ ו ד ק ל

ד פ ה ק ח ה נ ק ר י ה מ ם ר ^ י ב ם ן ש ^ — ^ •־ ל מ ר ל ^ ־

: ה ^ ה ר א ת ס ה ן ו מ ך א ע ר ץ ע ק ה ת - ל ע ״ / •« ל ״ ^ ־ ^

י ד י ן י ת נ ן ח י פ צ ל מ ו ב ג . ־ ו ד ת ב א ס נ ^ יל ו 1 ( ־ y p ר ס ^ 9 י

w י ל ל ה נ ו ת ט ק : ו ^ ־ ז ו ת פ י מ ו י ^ א צ , י1 י* ת ה ו ^ פ ן והיח ? ו ת נ ח לש כ ׳ ך ם ^ ח ת ר י ב ז ו ־ ד ל א ך ן ך ו ר מ ש ן יל לא יי*!•! ו ל ועגןךן ל ה ג ! m j n ל ו : ח א ת פ י

* ־ ו א ו ' " : ן ה י ר ע ח ו ה ר ש ^ ־ ם י ת ש ' ! י ת^ תי ! י ו רת לדוס קר בי ה ו ל א ך ף

ס ח מ י ס ת 1 ח פ ע 2 ^ ^ ז 0 ז ^ נ ב ת י ר ח ״ל נ ת ״׳ ג ם ח א א ־ י הן י9עחי 2םרי״ הז j י י י י ״ " ערי חי ה ו י ל א ז קי-י־.א ה י ה ת ז ? י ! ( ל ל מ י ז בג" יי ו ו ' " i . . I . U C ! הן חי ג פז ו ן י האל

. ׳ ג ב ^ ל ך ה י ר ד 0 ־ ^ י י כ ש ש ן ק ^ . ל פ נ

ם ל ו ב י ג ה י : ו ם ת ו ח פ ש מ ר ^ כ ש ש 5 י ״ ־ י ״ י ״ ה ^ ר כ ש & י י נ נ י ל

ם ף פ ח ן ו ם ג ו ש ו ת ו ל ס כ ה ן ה ך א ע ך ז ת ־ . ד ו ל ס כ זרעאל ו ן י והוה תחומיהו

ן כ ע ^ ו ת י ב ך ה : ו ת ו ך ח נ א ו ן ו א י « ף ־ ל v ל ' * ק א י ש ו • ? ר פ ח j ו ם כ נ ו ש ן

ה י ן ח ^ ש נ ג ך ך ת ח מ ר ' ו י : י ץ ב א ׳ ו ל ״׳׳־ ה ' . ואבץי ן ו ת וקשי ת ן והרבי ו ח נ א ו

ר ו ב ת י ב ל ו ב ג ע ה ג פ : ״ י ו ץ צ ת פ י ב ה ובית יל ו ר רמת ועין גנים ועין ח ו

ה ר ו א צ ו ת י ה ו ש ת ^ י ב ה ו מ ו צ ח ש > ו T ר > ו ב ת ב א מ ו ח ^ ע ר ע מ פצץ: ו' T : v r . . ^ ^ ^ l J L , pן 1 יי ו ש ודהו מ רת ש בי ה ו ד מ י צ ח ש ו

ה ר ך ש ע ־ ש ם ש כ י ר ן ע ד ך י מ ה כ ל י ב ־ - ־־ • י י ג

ק ד ר

נ v כ

ן ואחסיגו בגי הו דה סבי מנ הו י י בגן ן ו ה ת נ ס ח א ו נ ן ב ו ע מ ע

ה ד א ת י ל א ת ב ך וסליק ערתהון וד־זודה י זבולן לזרעיי נ ב ל

ד ו ד שרי ן ע ו תה ם אחסנ ו ח תת ד ל ע ר מ א ו מ י ן ל וסליק תחומהוא ל ח ג ת ומ^רע ב ר ש ב ד ב ע ד ע ק ור תב משרי ל אפי.יקגעם ן ו ךי עם ל תחו א ע ש ! נ ח ש ג ך א מ מ ו ד ק ל

־ י נ ה ב ט ת מ ל ח ת נ א : ז ן ה י ך צ ח ו

ם פ י ר ע ה ם ד כ ת ר ו ח פ ש מ ר ל כ ש ש ^

ן ״. ה י ך צ ח ו

• י נ ה ב ט מ י ל ש י מ ח ל ה ר ו ג א ה צ י ו '

ן ^י רךג ן לי י דרתחו?!דהו ךת ו נ ?פקה ופזנחיהן \ ר ש ת ע ר י ן ש י מ ק

י ?ששכר * נ א רב ט ב ת ש נ ס ח א א ךן קרוןא ו$זנחיהן; ל!ךע;סהו

^ ב ך ע ק פ נ ו

באר שבע ושבע׳ עיר אחת: לכי מהם ׳ היה חלקם יותר ממה שראוי להם כי כבשו הרבה מק וכני שמעין עלו עמם א ה מ להלחם כמו סכתוכ כספר ס שפטים ויאמל יהודה לשמעון׳ הוא גת ל פ ח ה ת אתיו וגו׳: ג החפד אשל משם היה מנה כן אמתי הנכיא כמו שנאמל עליו: המתואל׳ ל פ ח ה ת ג מ ל ס א כתלגומנ דמסתחל: ובית לחם׳ אינו כית לתם אסל ליהולה כי תמצא עלים כקלאים כשם אחל בסני מקומות כמו שכתבנו וכן מצאנו בית לחם אשל ליהולה מבית לחם יהולה נלאה כי אחל

היה : עיר

י נ ה ב ט -;י_״ל׳׳ל׳ / ע 1 - ;״.׳ י י ד * ^ ! ׳ ׳ם כה כ ל ו ב הי ג י ס * ו ת ו ח פ ש מ י ר ד ש ר > מיל א ש י א א רבג ג ט ב ש ה ל ד א ש י מ ח

ג יי ״ ^ ה ש ־ כ א ו ן ט ב ו י ^ ל ח ו ת ק ל ן יי«\י ל ח י ה מ ו ח ח ה ו ה ג ו ן ו ה ג חעי לזי U י t v L ־"־ ־ : v ל : ף ש כ א ו ן ט ב ו י ל ח ו ת ק ל ח

מסרוה כתובים דכוו׳ מיל; ועק ח נקריא׳ וסי' הנוח ועין גנים תפוח׳

והנבשן ועיר המלח ועי! גדי׳ ועק עים והנבשן וקדש ואדרעי ׳ ועין חדה ׳ וקדש זאדרעי ועין הצור ׳ ועי! ימינו כהה ׳ ועין נואף שםחה נשף׳ ועק אלהיהם הות על שבי יהודיא ׳ ה׳ קדמאי שוס קרתא: הדה ה׳ בקריאה וסי ועין גנים ועיןן הדה ׳ וישם פי כחרב חדה ׳ קח לח ׳ ח הרב חדה ׳ ולשעם חרב ה חדה כחרב פיות קדמא שוס קרתא;

ו נ ה ו ד ט ר ע י ש ו ה ש י ר

ר ׳(למעלה בחלק זבלון אומל מ מ ת מ ז ן קילוי תוקפא י צל לשק צול j מחבל אכזיכה ׳ מעדב עיל מבצל צל ׳ מבצל שהיה בצור נכוה! ^ מק כדכ מבצל צל ׳ קי אכזיבה מגודל כזיב וערי מבצר היו לנפתלי הצרים צר: צרעה(אשתאול׳ משל בשלות תבור ושני שמנת היו לנ לענק ילוע אצלם: (נבתק ובעלת ׳ אינו בעלה הנזכרוומל אמרו כי יהודה היה ונפל גורל לכני דן שמוך להם: (יצא גבול כני דן מהם ׳ כאן מ1לן למעלה כנחלת בני יהודה כי אותו שמו בעלה בהא וזה בעלת בתי קצת ועוד נפל להם גורל במקום אחד לחוק מנכולםושאר סבטיס מפסיקין שניהם אחד והקשו הפסוקים ותרצו כתיס של יהודה ושדות של דן: (יצא גבול כני בנתים: וילחמו עם לן מהם ׳ פחות מהם שלא הספיקק הנכבשת לחלקם א * וירשו זי חם' י״וד בליש׳ וסי' דרש זרעץ את י וירשוה וישנו בה ׳ וילחמו עם לשם ׳ ואלה מלכי הארץ ׳ דבאו להם ה י ק ב לסם ׳ לאתר ז מתניאל בן קנז ובימי וירשו אתה ולא דירםיה י וירשו את שסרק ׳ וירשו את ערי העב: כשם ד׳ נקריא׳ וסי' כשם בנו חנון ׳ והוצרכו ללכת אל לשם הוא ליש הנזכר בספר שפטים וע ולכבוש אותה (מגורלם• היתה י ^ מ ל ו א כ י מ עמעד ו ך ו ל מ ל א ^ •למלהחל* ו ג פ ל ו ^ ש מ ר ו ע מ ע י ו ל מ ל א ו~ , לסם אלא שלא היתה נכבשת עם j l J L ~ - - "׳ T־" , , - T \' V T : ־ ! ' «v v m ־ s

ת 1 שאר השבטים והם כבשוה ל ג כ ד ל חו מא ובשי א לי ל מ ר כ ל ב ״ ׳ ת : , ו נ ב ד ל ו ח י ש ב ה ו מ י ל ה מ ־

" W לאחר זמן בימי פסל מיכה ויש ח 3 ^ י לפרס כי לסם לא היתה מהארן ח א ת פ לרת י בחי ; בזבולן ו ר ע מ ו

•ל >קס׳

ב יכעניין

ל מ ר כ ב| T T: • V ־T ; • \. : - :

ע ג פ ן ו ג ת ד ר ש מ מ ש י ה ח ר ר ז ב מ ש ו

p 0 >מי t «*ן m * ת ק ל ח ל מ א י ע נ ן ו ^ ר ש י ת מ י m ב W < « ־ » ™ ־ < W V ^ W , ״ 1 י ל ב ז | , b המלל טננל להם היה להם ת כ ע , י א ל מ פ ל מ קילבבו נפי ל ו ' ' ל י ' י כ כ ־ ר N א t t j l ל ^ י ן / נ p ו p ^ r i ה ״ י ה ^ ס - ב ל מ ה ס ה כ ^ j m ^ ח קנ [ ו t m i i r o l -י• י ־ t חלקס מספיק לבתי אבות שהיו

t't־ • ־ ק לחוקה חון א P כשבטים ויצא' ל I P י ע ^ י ת מ ך א ל מ ו ח תב ת וא מחלקי השבטים ולגלו אותה ( מ ו ח א ותב ת פ ק ו בריכן קרוי תק טובה והלכו להם א א והיתה ה מ י דתי ל ו ה ויד־זון מפקנ ד ם ו ח . •ל ל י ״ . ג ? < : ה ב ד כ א ^ ב ח ה מ מ י ו ה י ת א ע ־ ו ת י ה ד״ שם ולכלוה והיא הית סיף תחום _ _ . . . , • . _ _ ׳ . _ . ״ - אלץ ישלאל שהיה להם כימים ׳ ההם כמו שאמל מלן ועל כאלא שבע וכלכלי ר/ל אמל לכי יצחק ט ב ת ש נ ס ח א א ופעחיהן 1 ךא לשם זו פמייס ותניא יללן יוצא ד ר ן ק ר לזר/עתהו ש י א נ רב

: ן ה י פעח ן ו האליה א ת י ת א ש ב ר פק ע י נ פתל י נ נ ב ל

פסל מיכה כמה שנאי בספלשפטים: לשם היא לייש האמולה כסכל שפטים: אשל נ

V, T ״ / י י ! A" ־ J I v\- » ה נ ק ן ו י מ ח ב ו ח ר ן ו ד ב ע : ו ל א מ ש מ

ה מ ר ל ה ו ב ג ב ה ש ה j ו ב ן ר ו ד י ד ע ע* T1T J - «T : |T ־ I J • \ -

ה ס ל ח ו ב ג ב ה ש ר ו צ ־ ר ע ב ר מ י ע 2 ד ע וI ־ : « t : A ־ : ־ V ^ :

עומה ואפק ב 1 ו י ב א?ז ר ע ם ^ •ל מ , ף ב ע ח ר ה ן מ ע ^ ןן ו י ר ש ע ו ן י ת ך ת ן י ו ך ק ב ו ח ר J ו i r ׳ ׳ ־ K : י׳ ׳ ״ ־ ; , ׳ ־ י י 5

ממעלת פמייס אמלו אמל לכיp יוחנן למה נקלא שמה יללן

(לאשי שיולד מלן ״•ח חו י לזרעחתהון ו ו פתל י נ ג לב

ה ט ת מ ל ח ת נ א : ז ן ה י ר ע ח ם ו י ת ש ו

ה ל א ם ה י ר ע ם ה ת ח פ ש מ ר ל ש י א ־ י נ ב• f k״ r ; : ! ן : •• AT i i • i V" T י

י ל ת פ י נ נ ב : ל ן ה י ך ע ח ו

י ל ת פ י נ נ ב י ל ש י ש ה ל ר ך ו ג ה א ר ע •

ף ל ח ם מ ל ו ב הי ג י : ו ם ת ' ח פ ש מ ש 4 ב י נ ג ן נ ן מ ו ף מאל ל ח ן מ י ה• ?ל> •j. תחימיהו ך א נ ב י ב ן ק 5 > ה מ ד א ם ו י נ ' נ | ן ן בע ו ל א מ• ו ו ק ער ל בנאל. י ב ו ק נ ״ . ל וארמי ה , י"י •ל, " ' ^ ם ^ ו ק ל ־ ד ^

ב א ת , ו ^ ל י ז ^ ן * } ״ ^ ״ ^ X ^ ^ ק פ ג ו ר ו ב ת ת ו ג ז א א ל מ י ל א מ ו ח י -׳rr ת י" T י 8" **• ' :

v T י" T ־ ־- : v. ב : י ג נ ן מ ל ו ב ז ב ע ג פ ה ו ד ק ק ם ח כ ש מלן בו מערע בז ז ו ן לחקקד־ מ ת ו מ י . ־ / - , • • vr ץא ב י ע פ ' מ ר יע^נ ע א ב א ו מ ו ר ד ' מ ז * ״ י י י - ־ ל ־ ז י י ״ ב ם י י ע מ ^ ר פ ש א ב ו

ו א ^ ע ח נ ^ א נ י ר י ה ד י ך י ה י ב ם * ו י ד צ ר ה ע ב י מ ר ש ן ^ ם ז ע ח ה ך ץ ? nS

ת ר מ ח ר ו ש ע נ י ! ף וקרוין כריכן הער ״ ה ל ^ י א ! ו ת ו ר נ כ ו ת ן פ ת ך מ ח ן ר ע

ה מ ר ה ה ו מ ד א : ו ת ר ג כ ו ת ק >׳׳ רקךש ןאךךעי ועי? ! ו י י ע ח . •ל ן ׳ r .ל• ס ר ל ח דל א מנ ן ו יךאו ו העיור! .ע ש ן ת י מ ש ק מ ת ובית ש ד נ ובית עת נ ס ח א א ן ך ן ה י ח ע פ ו ה ך ש ען ךתהו ךעי י לז פתל י נ נ א רב ט ב ש

הן ן א ופעחי ד ך ק

ן ן לזךעיתהו י ך נ א רב ט ב ש לה הי עאה 1 ו א שב; ב ד ע . א ק פ נל ו א ת ש א ה ו ע ר ן צ ו ה ת ג ס ח ם א ו ח תן ואילון י ב ^על א j ו ש מ וקךית ש

ג, מל

ל

ן עי י ו ע ר ר א ש ו ד ק ; ו ר ו ע ח ה ו מ ר ה וI '״ :״• V•' : י ־ : V|yr: ן T: ^t t!t ; ם ר ל ח א ־ ל ד נ מ { ו יראו ר ״. ו ו ע ה

)••*; • - י : י • : י : | T * ע ש ם ת י ר ש ע מ ת ש י ב ת ו נ ע - ת י ב ו

w - : j ' t vat J "I :־ VT ״

ה ר ט ת מ ל ח ת נ א : ז ן ה י ר ע ח ו ה ר ש ע

ש כ י ר ע ם ה כ ת י ח פ ש מ י ל ל ת פ נ ־ ־ י נ ב

ך נ ה ב ט מ : ל ן ה י ר ע ח מ ו

: י ע י ב ש ל ה ר ו ג א ה ע o י n h s s t o S n

ל ו א ת ש א ה ו ר ע ר ם ע ת ל ח ל נ ו ב י ג ה י וr i t \ י : 7t : t AT t - : i * -<» Vl־

ן ו ל י א ו ן י ב ל ע ש ו

ח ק ק ח מליגעל הקין

אם לנש א> יעי

ואדמות fA<שום 7

קלי/א

זל יספ' יכל קרי׳ דנ('

־ : ש מ ש ר י ע ^ ז

: ־ ־ ־ ו , ן ף ^ ן ח ת נ מ ^ ^ ו ל ^ א V ן r « v j • ח • ת נ מ ת ז

א ועקרון 1 ת ^ ת ז ו ואילון ו - יתלו א ו ב % י ״ ך ל י . ה . ־ ת ל מ ן ו ו ת ״ ב ג n ן ה ^ ־ ם

ד הו י ת ן ו ל ע ב ן ו ה ונבתו ק ת ל א , • \" ־ל• ־ל חס ו — \ יי י 1; t 1 • ן •ל לסמי׳ : ו ק ר י י ה מ ן * ו ו פ ת ך ר ג ק ו ר י ב נ ב ו

8 ^ 9 ^ V l t e א ע * י ' J

ז ד ־ י נ ו ב ל ע י ם ו ה ן מ ד ״ י נ ב ־ ל ו ב ג

ו כ י ה • ו ת ו א ד כ ל י מ ו כ ש ל ־ ס ו ע מ ח ל י ו

ו v קן ב ש ר ה ת ו ו א ש ך ן ב ו ך ח ־ ־ י פ ה ל ת ^

v ן •ל־ ם ד ש ן כ ם ך ז ע ל ו ל א ך ק ז ר י י ב

ן ו ומי דדרקי? ובגי ברק וגת דמוi ו פ ; ל ב ^ מא די ל מ תחו ב וךקון ע

ן ק ל ס ן ו ם בגי ךן מגהו נ ו ח גפק ת וש ב ש ם ל ב א ע ב ך ן ואגיחו ק י ך בגם ג ת פ תדה ל מחו י ה ו ד ת ובבשו י

T T T T ־ :

ה וקרי ד ו יתד, דתיבו ב ת ף י ב ו ך ח ך

א ^ י ו ח ו ב א ן ד ם ו ש ב ן ך ם כ ש ל ל ״ " " a n13

3

ת ל ן ך ת נ א . ץ ם ה מ א

ן ו ה ת ^ ר ז ל ן ך י ג ב ך א ט ג ש ת ג ס ח ״1־־־ ־*" אן ופעחיס? 1 ^ האלי י ר ק

ם אשר נאר^׳ ממסר גס בסדר גראשירןן י חגח דשפעים׳ כשם החל ׳ ו ע ש ת הס ד נשס קאבי

• פפעיס

J ־ ־ - ־־( : i . ־! t • נ־

ם י ר ע ה ש ד כ ת ר י ח פ ש מ ח ל ־ ־ י נ ב ו ^ : • ; : t it AT׳־<

ד ל א ה

י ש מ ר

ז, כטעם ?'יל .גלגל , 7 ג

אשל נחל(׳ הנידלו: על עמלו למשפכ1 אם

יפטל מגלות יפכ1ל ואם יתחייב גלות יח׳.('ם . לעיל מקלסן וישב ס: ת הכהן הגדנל w מ ומעבל ליללן ירית* מזלחה ׳ נתנו בימי נ משה שנאמל את בצל במלבל ונו׳: המועלה׳; ך כ הה/מנה היעמדו׳ ל

לבני

ג ב ל ר

ואחד זה זכר שככר נתנו ליהושע כן נין העיר אשר שאל והיה זה עפ יי׳ להעיל שלא א היה משוא פכים כי ת א בענק ילושת ה

(אחל

ע כ ש ו ה י ׳

ויכלו נ' וםימ׳ ויכלו מחלק את הארץ ׳ לנחל את הארץ ׳ ויכלו בכל אישים! שאל נ קנמין נקריא׳ וסי' ארג העיר אשר שאל ׳ ויהי משקל נזמי הזהב ׳ ויקרא יעיץ: עדי המקלט ד׳ דסמיכי וסי' נמסר בסדר מסעי: רוצח ד מלאים בקריא׳ וסי' לנוס שמה הצח דאז יבדיל משה ׳ לנוס שמה רוצח מכה נפש בשעה רהושע ׳ אז ישוב הרוצח ׳ לאור יקום רוצח יקטול עני ואביק ׳ ונמסר גם בסדר ואתחנן: עמדו ד, בקריאה וסי׳ והיו

ץ ר א ה ־ ת ר א ־ ל ח ג ו ל ל כ י ' ו ס ז י י ׳ ל י א 3 ע ר ה א ר א י נ ס ח א ושיצאו לI \ \ T T V : • _ / ־ : - . : T T ־ ־ י. •ד 1 . -

ה ר ח ל נ א ר ש י ־ י נ ו ב נ ת ה ד ר י ת ר ב ג ץ ד ל ״ ך א ל ל א ר ש א ויהבו j ני י ה מ ו ה ת ר ל

י פ : ל י ע " ^ : ם כ 1 ת ב : ן ו נ ־ ן ע ב ש ו ה י ' ל " " ״ י 7 החי י נ י ב , ר מן ע ב ש ו ה י א ל נ ס ז ו אל א ש ר י ש ר א י ע ה ־ ־ ת ו א ו ל נ ת ה נ ו ה י

T T -J.ד ~ :־ ־- ~ :JT T Z

ה נ ב י ם ו י ר פ ר א ה ח ב ר ס ־ ת נ מ ת ־ ת א

: ה ב ב ש ר ר י ^ ה ־ ת א

ר ז ע ל ו א ל ח ר נ ש ת א ד ר ח נ ת ה ו ל א-JT T : f J ־ T . • •JV — ־ :S|VJ-•

ת ר ו ב א י ה ש א ר ן ו ו נ ־ ן ע ב ש ה י ן י ו ה כ ה

ה ל ש ל י ב ר ו ג ל י ב א ר ש י ־ י נ ת ב ו ט מ ל

מ ד ר

'ל >זס• ב'ס פ נ

ת ר ה י י ו ל הב ע י א ד ר מ י ל מ ע

ח ר ת ס ר נ מ ת ת ר ל י א א די ש ת ך ן ג

א ת ר ת ק : א נ ב ם ו כ י ך פ א א ך ך ו ט ב

א די ת נ ס ח ן א ה ן אלי ר ויתיב ב

ר יהושע ב א ו נ ה ר ב ז ע ל ן א אהסי

י ג ב א לשיבטיא ך ת ה ב נון ורישי א

ם יי ב ר ה ק ל ע א ב ב ד ע ל ב א ר ש י

א ועיציאו מ נ מ ן ז ב ש ע מ ך ת ב

א \ ע ר ת א א י נ ל פ ל מ

ר 2 מ י מ ם יהושע ל ל יי ע ל מ ו

ו ב ר ה מ י מ ל ל א ר ש י י מ בנ כ ל ע ל מ

ת ר י ל ל מ א ך ת ו ב ז י לכון_ית קרוי ש

ה ן ד ש מ א ך ך י ן ב ו כ כ ע

ו ל כ י ד ו ע ו ל מ ה ר ח א ת ה פ ד ו ה י י נ פ «• ל

ץ • ר א ז י ״ ת ק א ל ח & שלל מ

. * ר י מ א ל ע ש ו ה י ־ ל א ה ו ה י ר ב ד י vמביאים ו

ם כ ו ל נ ר ת י מ א ל ל א ר ש י י נ ב ־ ל ר א ב דa: < v t י ״{ ״ • ״ : • J־ ״* ״ :* ת ר ב ד ־ ־ ר ש ט א ל ק מ ׳ ־ ד ״ י ר ע ־ ת ר י א 7

" זים י י : ־ ׳ r 1 י T י י

ת ר מ ס ש ו נ : ל ה ד ש מ ־ ד י ם ב כ י ל ל כמיא א ל מ • א ״ ע פ ל ג 1 ט ק א ד ל ו ט ן ק מ ת לT T ^ T |V ־ : V•• ״ T : - I : ־ : . T I T I T - :

מ ע ר ־ י ל ב ה ב ג ג ש ש ב ! נ נ ־ ה ב ח ב ע ו י ״'5 ר ן 7 מ ה ויהי;ן ל י ע ד א מ ל ו ב ל ע ב

ש 1' ב ד 1 ה ^ נ ט פ ל ק מ ם ל כ ו ל י ה ק ו י עי ־ א •י י ? , י י א נ ישזבא מ י

ד מ ע ה ו ^ י א ם ה י ר ע ה מ ' י ת י ח א ־ ל ס א ם י מ י " • ^ ^ ה : ח ! א י ? ך ם ל

מ ק ז ׳ י נ ז ^ ב ר ב ^ ה י ר ע ח ש ת ^ פ־ :v* • ;י-> ־ -י־־׳ י י • ת £3 ־ ר א י י ה א ה ת ר י ק ב ם ס ד ו ק ת ו א פ ס א ו ו י ר ב ד ־ ת א א י ה ה ־ ר י ע ^ ה . ^ u , ^ , ח 7 ^ ד י י י ־ י י < י ר ח ״ :

: i t a ״ : t t : r v ך ^ t א ת ר ק ה ר ד י ת ן י ו ש ג ב י ו י ה ו מ ג ת פב ש ם י ו ק ו מ ל ־ ו נ ת נ ם ו ה י ל ה א ך ^ ע . * ״״*•ו ^ ה ב י ת י ר ו ת ן ליידה א ו ן דתנ ו ת ד ת ו ל

ו י ר ח ס א ד ל ה א י ף נ ד ך י י כ : ו ם מ , ע , א , נ , "ע נ ל י ל ז א ף ג ו ד ר : י ר א ן ן ו ו ה מ ע

־ י ל ב ב י ו ב ך י ח ב ע ר ה ־ ת ו א ך ג ס י ־ א ל ת י ו ר .מםחן י א י ל י ו ה ו ד ת א ב מ ך

א ו א ה נ ש ־ ־ א י ד ' ו ו ה ע ך ־ ת ה א כ ת ה ע ח י' ד י ע ך א מ ל א בידיה ארי ב ל ^

ר י ע • ב ב ש י : י י ו ם ו ש ל ל ש ו מ ת ו מ ׳ ל ־ י י א ל ו א W ה ל ׳ ל י ת ??רי ^י - ו י

ט ^ ש מ ^ ל ע י ה נ פ ל י ו ^ מ ע ־ ד א ^ י ה ב *־ * ה יתי : ו י ה ו מ ק ך מ י ו ל מ ת א מ

ז ־ ^ י ה ר י ש ל א ו ל ג ן ה ה כ ת ה ר ו מ ־ ד ' ע ^ ל 5 ב ' ° י ^ י ק י ד ד א ע ך א ת ר ק ב

- •״••׳. •>׳^ א * ־ ••׳-׳ ־ נ ה ב ת ו מ י ד ד ע א ג י ד ל א ת ע נ בא ב ה ו ע ו ר ב ה ו ש ז • י ם א ה ם ה י מ י ^ ב י < i ־• - «^ 1־י>1> י-י ד t j r .jt a - t ז . t •1 - ן כ ן ב ו א האג ^ ו י א ב ה א די י ב ר־ ר ש א ר י ע ה ־ ל א ו ת י ב ־ ל א ו ו ר י ע ־ ל ך • א ' ה י י ת ר ק ל ל ו ע י י א ל ו ט ! ל ב ו ת ״ י

י ל י ל נ ב ש ך ק ; ת ו א ש ד ק י : ו ם ש מ ס , צחסייל נ ^ מ ק ר ע י א ך ת ך ק ה ל י ת י ב ל ו

ם י ר פ ר א ה ם ב כ ש ־ ־ ת א י ו ל ת פ ר נ ה א ז ב ך ו ט א ב ל י ל ג ת לןךש ב ודמינו י

ת י ב ך א ך ו ט ם ב ב ת ש י ד ל ת פ ת ג י ב ד

א י ע ה ב ך ת א ר ח ה ק ר י ם ו ב י ר פ א

ת ו ד ך ו ה ת י י ב א ך ך ו ט דזברון ב

א ז מ י ד ־נא דיריח־ו מ א לירו ך ב ע מ ו

א ר ש י מ א ב ר ב ד מ ר ב צ ת ב ו י ב ה יי • . T i i ־ - - ו• « ; ן

ת ב ו מ ן וית ר ב ו א ר א ך ט ב ש מ

לן ו ת ג ר י ר ו ג א ד ט ב ש עד מ ז בגל

א דכ^נשדה 1 ט ב ש ן מ ג ת מ ב

ן נ מ ז מ א ד ד ר ה ק ר א ו ן ה י אל

א ר ר ו י ג ל ל ו א ר ש י י ל בנ כ ל

ן מ ת ק ל ר ע מ ן ל ניהו חן בי י תג י י ד

א ל ו ו ל ש א ב ע 3 ל נ ו ט ק ך ל ב

ד א ע מ ל ך א ג א ך ר י יימורת ב

ן א ת ש ג ם ב ך ן ר ם כ ו ק י ך

ר ה ד ן ב ו ר ב א ח י ע ה ב ר ת א י ך ק ־ ת א יל ו

ו ח י ר ן י ד ר י ר ל ב ע מ : ו ה ד ר ו ה !

ר ב ד מ ר ב ע ב ־ ־ ת ר ו א נ ת י ה נ ר ח ר ז מ• ; ז* r : |T t t ;•ן••־ ־ .

ת ו מ א ך ־ ־ ת א ן ו ב ו א ה ר ט מ ר מ ; ש י מ ב

ן ש ב ן ב ו ל י ג ־ ־ ת ר א ד ו ה נ ט מ ד מ ע ל נ ^ ב

י ר ע < ז ה ר ל ז י י א ך ע נ ה מ ט מ ' מ נ » ׳ י ע ז

ר ג ל ל ו א ר ש י י נ ל • ב כ . ל - ־ ה ד ע ו מ •ל»־ג ה

־ ־ ה ד כ מ ־ ל ה ב מ ש ' ס ו נ ם ל כ ו ת ך ב נ ה

ס ד ל ה א נ ד : ת ב ו מ א י ל ה ו נ נ ש י ש ב פ נ

י העדרה: נ פ ו ל ד מ ע ־ ד י' עi t - i t j ־ 1 : - ; Y ,

לכם הערים למקלט י וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני ׳ אלה היו ערי המועדה לכל בני ישר ולגר הגר י ויעמד המלך על עמדו ׳ ונמסר גם בסדר מסעי: ויקדשו ג חסי י׳ בליש׳ בקריא וסי' ואיש כי יקדש ביתו קדש י: ואת ראמות 4 וסי׳ ויקדשו את קדש בגליל בהר אפרים ׳ והקדשם ליום הרגה ׳ זכל מקדשים דכמ חס׳

; ת א את בצר במדבר י ומעבר לירדן יריחו מזרח׳ דהושע ׳ ואת ואמות ו

וראשי האבות למ^ות׳ כמיאכות המנ1ו׳ כלומר ראשי בתי אבית כלה הפסוק 0בי1 ופבכ1 ומל כמכי מ להפקר בית לין הפקל ואמלל וכי מה-עכין לאשית אנל חכות אלא לומל לך מת אבות מנתילין את בניהם כלמה שילכו אף לאשית מכחילין את העם כל מה שילצו •ל שאמל ח הנו לכם חת עלי/ א (יכלו מחלק את האלץ צום על עלי המקלכ1 שלא ככטמ בה עלם כן חלא אחל ילוש ילי משה נ׳ אלהיך (ישיב שנאמר כי יבלית יים׳ פירשו רזל (נו׳: ונתנו לו מקי שלא יהא שוכר בית כל ימי שבתו ג1ס שנחמל ונתנו לו מקום: על עמלו לפני העלה למשפנ1 על מותנתהיהנש אל הכתן הגלנל׳ הלו rr>h העלים ובית לין שולחין אחלי( ומביאין אותו ועומל למשפ׳ם נ תחייב מיתי הולגין אותו אם א נתתייב גלות משיבין אותו שם שנאמל וישב שם על מות הכהן הגלולוהמקלאקצלוכ1ע עלמות הכהן הגלול פילשוהו ל;ל לבי מאיל אומל לוצח מקצל ימיו של אלם וכהן גלול מאליך ואינו דין שיהא המקצ' לפני המאליך ל׳ אומי הליצח מכ1מא את הא לץ

ומסלק את השכינה וכהן גלול מנ1הל וגלם לשכינה שתשלהק אינו לין שיהיה א על אלם כ

ןה אצל זה : עלי המועלה י שהיו נלעלים שם כל מכה נפש כשגגה והוא שם בשקל מוסלה

מן מוסדותהנלעגת; לבני

מ ק ר ד ר

ה הפסוק אומר ז לבני מלרי ׳ נ כי שתים עשרה עריס היו לבני מדרי ממשה ראיבן וממטה נר (ממטה זבולין ולמטה בספור העלים לא כתב אלא סמכה ערים ממטה זמלין אלבע וממטה גל ל׳ וממטה לאוב] לא כתב ויש כפליי מינה בהם וממטה לאיבן את בצר ואת מגרשיה את יהצה ואת מגרשיה את קדמות ואין מגרשיה ואת מיפעת ואת מ מגרשיה עלים אלבע ולא לאיתיק שני פשוקים אלו בשום מפר י מדוייק אלא מוגה במקצתם וראיתי כי נשחל רבעו האיי זל בזאת השאלה והשיב אף על כי להכילה חשיב להו בלכרי הימי׳ חשיב להו נלאה מתשובתו כי אינן כתיבים בספליהם : אשי יקר אתהס ׳ מתחלה ספל מנק העלים ואחכ ספל שמם זמניינ כמו שהיו קולאיס אותם באותו הזמן ופי'חשל יקרא אשל יקרא הק־לא כמו דגל ליעקב והלומי' לו: כי להם היה הגולל לאסוני׳ נכתב באלף׳ וכיול הי*ניף שלס והמל למשך וכן הלאישין אלם תילל בחלף וטול: אבי הענק׳ שם כלל לענקים יפי' אבי גלול הענקים כמו שאמל עליו האלם הגליל בענקים ואבי שם גל1לה כמי אבי קרית יעלים חבי לכל גלול לכל אליך הנביא והלומים

להם׳• ואת

מסתת

סדר»:אתהן יש בקצת ספריםא ו נמסר אתהם ה׳ וטעית גי ה אתהם נשמות דדה וכן בכל סr [ספרי המסר׳ דמדדקש; בנימי מלאים בקריא׳ וסי' ואביו קרא לו בנימין׳ ואת בנימין אחייוסף׳

ק לכם רחמים׳ ואל שדי י זירא׳וכףאו״סאת בנימין׳

דשא עיניו ירא את בנימק אחיו ׳ והנה עיניכם חאות ועיני ׳

בנימין זאב יהרף ׳ וממטה בנימק דיהושע ׳ אחריך בנימין בעממיך ׳ רעבת בני עמק את הירדן ׳ ויהי איש מבן ימין כתיב ׳ וינהל לו שאול ׳ וידבר נס אבנר קדםאה דפסו׳׳ אמר אל רהב;־ם למלכים׳ דבאאלי דנמי:ל בן דודי, תקעו שופר

׳ בגבעה׳ זמןהלוים מחלקת ונבכר 1ם בסדר וישלח: סימן מן ויתנו בני ישראל ללוים מ מנחלתם ער דהן יי׳ לישראל בין רפ בין מצע פהו׳ ואת פלוני במ, ׳ נ כה את פלו' וסי את נייר- >ו

את הברק י m ביי! ׳:-rc׳ את גב;ק ׳ גבע ׳ עגתית ׳

שכם׳ אל הקא׳ נכת,-)גתרפקקדפא׳ .•••;:־ י אילק׳ גלק׳ קשיק׳ דברת׳ ירמזר,׳ עקגנים׳ משאל י עברק •׳

חלקת׳ קדש ׳ יקנעם׳ קרתה׳ דםנה ׳ נהלל ׳ רמות בגלעד ׳

חשבק׳יעזר;

א ע ב ש ו ח י ׳

אל פי וז בקרא׳ וסי׳ נמס ?עיל בהאי סיפרא בסימ׳ r : למשפחת נ חס בנביאיו וסי׳ ויצא דגרל למשפחת' הקהתי ויהי לבני אהרן ׳ לבני קהת הנותרים ׳ ולבני גרשק ׳ וכל אוריתא דמו׳ הס׳ בפא מל וסי׳ ואחר נפצו 1 י משפחות הכנעני: בנרל ד׳ דגשים וסי׳ וממטה בנימין בגרל ׳ ולבני קהת הנותרים ׳ ולבני גרשון ממשפחת ׳ ניתנו בני ישראל ללרם ׳ וכלהק מלאים ויין י. צווי ביד משה י׳ דסמיכי בקריאה וסימניהון נמסר בסוף

ת ו ו ת לואי ל ו ה ב וקריבו רישי אא ולות יד־זיושע בר גון נ ה ר כ אלעזי א לבג י ט ב ת ש ו ה ב ת ךישי א ו ו ל ולו ן בשי ו לו עמה ישראל ! ומליד ד בי ק ר יי פ מ י מ א דכגעץ ל ע ך א בב ת ו מ ז קרוין ל י י מ ן ל ת מ ה ל ש מי א 1 ויהבו בג ךג וךוחיךין לבעי

קנציש

ת ו ב י א ש א ויגישו ר

ע ש ו ה י ־ ל א ן ו ח ב ר ה ז ע ל א ־ ל א ם ר ל ה

ת ו ט מ ת ה ו ב י א ש א ר ־ ־ ל א ן ו ו נ ך ב

ם ה י ל ו א ר ב ד י : ו ל א ר ש י י נ ב ל

ת ו ו ה ע ו ה ר י מ א ק ל נ ץ ב ר א ה ב ל ש י ב

ת ו ב ש ם ל י ר ו ע נ ל ־ ת ת ה ל ש מ ־ ד י בVAT י VT " j t V IT v ־:

א א ב

ל ן ע ו ה ת נ ם ח א י מ א ו ל א ןשךאל ל " מ ״ ב ל ' ׳ ' ד נ ו ב נ ת י ו : ו נ ת מ ה ב ן ל ה י ש ר ג מ ו

ירת ן ו י א האל י ת ת ק מרא דיי י ה ל לסע׳׳ מי ו ה י י פ ־ ל ם א ת ל ח 4 • מ י ו ל ל ל א ר ש י-: 1 •• • T T1: ־ • T - T : - A T ; j • v VT T ־tl־« ־ • ־־< ־ ־ T: •

« הן חי ן • רו ה י ש ך נ מ ר ת א ה ו ל א ם ה כ י ר ע ה ־ ת אדה ו ה ת ו ה ת ק א לזרעי ב ך ק ע פ נ ׳ ו , 3 מ ^ ; 4 ו * נ ש מ ל ל ר ו ג א ה ע א ד ט ב ש י ן לואי מ מ א ג ה ב ן ך ד א י ג ב לה ךש?2עון ח ט ב ש מ ה ו ד ך ו ה ד י ך. א ד ך ן בעךבא ק י ומישבטא ךבממ

x ת עשרי ל ת

ת ה ולבגי ק

־ ן ן מ ה כ ן ה ר ה י א נ ב י ל ה ד י י ו ת ה ! ר ה

ת ר ט מ מ ה ו ר ך ו ה י ה ° ר ט מ ם מ י ו ל ה

ם י ר ל ע ר ו ג ן ב מ י נ ה ב ט מ מ י ו נ ע מ ש ה

: ה ר ש ש ע ל ש י v >\י;׳ . . • . . ••••••• »י

א ט ב ת ש ו י ע ר ז ת מ א ת ש א ד ן י נ ע ת ג׳ מ!ע׳ כ ח פ ש מ ם מ י ר ת ו נ ת ה ו ה י ק נ ב ר ה ו

ר לנש׳

ש ר

א ךךן ומפלגות ט ב ש מ ם ו כ י ך פ א ךן י מ א ק ב ך ע ה ב ש נ מ א ד ט ב ש

א ט ב רת ש רעי י גרשון מז לבנ ו

ר ומישבטא ש א א ד ט ב ש מ ו ר ב ש ש י דT : • • •־ • T ;T . ־ • T T 1 י

ת ד ש נ מ א ך ט ב י ומפלגות ש פתל נ ךx ת עשרי ל א קרוין ת ב ד ע ן ב נ ת מ ? י י מרד נ ב 1 ל י נ ע ג

ן ב ו א ך א ך ט ב ש לזר.ע;תזתון מ

ה ט י מ צ ח מ ן ו ר ״ ה ט מ מ ו ם י ר פ א י ה ט מ

׳ ״ ר ״. ל ל ש ם ע י ר ל ע ר ו ג ה ב ש נ מ i ־־ V* ־ J • T «.T ־׳י! ־•

ך j׳Pp׳גגבי׳ - ף ט ת מ ח פ ש מ ן מ ו ש ר י ג נ ב ל וj ״ן; י • • : ; j ־ ״ן ״ ; • :

י ל ת פ ה נ ט מ מ ר ו ש א ־ ה ט מ מ ר ו כ ש ש י• t ; - - - • •• » ן• - JT » ^

ל ל׳ לנשי׳ ר ו ג ן ב ש ב ה ב ש נ ה מ ר ט י מ צ ח מ ו

ה : ר ש ש ע ל ש ם י י ר ׳ ע כ ושבט נטלו כמה ם|'• : • i יי V" T »

ן ג׳ ב״ע׳ ב ו א ה ר ט מ ם מ ת ח פ ש מ י ל ר ר י מ נ ב S מ א מ ) מ ל «זאת הלב תleי זץ• 5 ־־ T S I ׳ י! ־ ־ ״ המעט תמעיטו איס ־ י

ש ׳ כ י ר ן ע ל ו ב ת ז ר ט מ מ ד ו נ ־ ־ ה ט מ מ , ו ^ ל ש א ו ת ל ח נ י פ כ

(לבני קהתהכותלים׳ם בכי משה וכני קהת ה נחבלון (עוזיאל מ ממשפחת מטה כני' מנחלת שבט בני ^פלי יזפלים נפלו להם אלה העלים שככל שבג!

יתן מעליו ללוייס: (את

ג ב ל ר

לן א ךזבו ט ב ש מ ד ו נ א ר ט ב ש מ ה ״. ו ר ש ם ע י ת שא עשרי ״. י ת ך ם קךוין ת , ך ^ - ת ש ^ כ ף ל ל י ל א ך ש י ־ י נ ו ב נ ת ד

א ר ך ק ת י י א ו ל ל ל א ך ש י י נ ב ! ב ה י ־ ו ו ו ^ י ר ש י א ן כ ה י ש ר ג מ : ת ר א ה ו ל א הד י ק פ א ך מ ת ריחיהן ב ן ך י ל . האל ר ן ג ^ ב 0 - י , ב ' ^ ,

{ א ב ר ע ב ה ש מ ד א ר י ב י : י י ״? ״־ י '־v ־ ״׳ • • T : ־ T י : נ ת ב ר ט מ מ ה ו ד ו ה י י נ ה ב ט מ ו מ נ ת ד

א ט ב ש מ ו ה ד ו ה י י נ ב ד א ט ב ש כ ז ב ה י • ••••<-־• י. • - ו ־ ־ • ״ -ן י ל א ת א י ת ק ת ו י שםע^ן י נ נ א ד ר ק ־ ר ש ^ ם ה י ר ע ת ה ן א ו ^ מ ש

י נ ב ל ת ז ו ה ן ן ו ה מ ש ב א ש ר פ ת א * ד & ? 7 ! י ה ט א ב הי ל י : ו ם ש ן ב ה ת תמ י א נאתרזכל שכבל נ

' ; ' T ' T ־ T : ' T T T : ' ם : כ ה ל י י כ ו י ל נ ב י מ ת ה ק ת ה ח פ ש מ י ל מ מקלטמעב עלי

ת ,אשנה ם א ה ל ו נ ת י : ו ה נ ש י א ל ר ר ו ג ה ה י ה| IT ־•: ״ ק׳ Vי T T^- VT ץ

ן •ל(מל ן ר ב א ח י ק ה ו נ ע י ה ב ע א ב ר ת א י ך ק ־

: ת י ת ב י ב ה ס ^ ת א ה ו ^ ה ר י ה ן w ב נ ם ל י ^ M פ

ו נ ת ה נ י ר צ ח ־ ת ר א ר ו י ^ ה ה ר ש ־ ת א נמ^;»כי׳1 בבאולינוללכריתירה ו

: י" י ו ת ז ח א ה ב נ פ י ך ב ב ל כ י ם ר י ^ P ס נ

״ f » , י * ' י י . v ־ ״ :- ׳ .'־ 8 י ד מלי לסבתומגלשיהם :

ר >* י ע ־ ־ ת ר ו א נ ת ן נ ה כ ן ה ר ה : א י נ ב ל ר ן כ מ ן ש מ ם כ ת מ ה כ 1 ,

ה י ש ך נ מ ־ ת א ו ן ו ך ב ח ־ ת א ח צ ך ^ ^ p ה גם כתולה ״

י לוS^י ת מבג ו ה ךת ק רעי אהרן מז;< י ת: א בקךמי ב ך ה ע ן חו ארי להו

ת קךירת!>?ךבע : ן ו ה ויהבו לן בטוך<י* אבוהיון דגבריא,היא חברו

א ן ה ג ר ה ס א ה ה ו ר ת י ו ה ד ו ה י דTTT־:- TTT: - .־ T *

דהבו חהא י א וית רו ת ר ל ק ק וית הת 5 ו י ת נ ם ה א ה ב פנ ב בר ן ל ב ל

רת א י הבו ית קךי ג ה ן כ י אהר ולבנת ר ן ד א _ירת הברו ל ו כ ת ק ו ו ב ז ש

״ ־ ו לירק כמו שבאה ה המצוה בזה בתורה^ ולא נצטרכנו לפד׳בזה ף נ 0 ל המקו׳ לבד זו המצוה י ז י ס ^ ' ^

׳ "חס

א ן ה ה ה וית ת נ ב א וית ל ה ח ו ר ל מל • ב׳ קס׳ ר ת י ־ ת א : ו ה י ש ר ג מ ־ ת א ה ו נ ב ל ־ ת א כ ו ת ם י ס י ה ל פ ה ע י ז י

T י ־. T ־.| T . ״ - . - ; X T T. ; T ; :T T ־י \ : V: • ־ • I ע מ ת ש א וית א ה ח ו ת ך ית יתיר ד ו

ת ר ן ד ת חולו ר א ן ד ה ח ו ר ו - ת י ו

; ^ ה ה ו ר ת ד ר י ב ת ד י ו ה ^ ה ח ו ר : T T T :־־ : •~ י

:רת ה ו ד ט א ןית י ה ח ו ת ך ת עין ד ד^ ה י י י ת י י י ש מ ת בית ש י א ה ה ו דא י ט ב ך ש י ע מן' רתך ש ת קךףן ו

: ן י ל א הת ר ן : מי י ה דבנ ח ט ב ש מ ות ר ת גבע ד חהא : ת ךו ר ן ד נבעזא ה ח ו ת ר ת ד ו ת ג ת ע א ן י ה ח ו ר

(בזה נשלם ללרם מה־ ת א ע ו ו מ ת ש י א ־ ת א ץ ה ש ך ג מ ־ ת א שאמ אחלקם ביעקב ו

ה ש י ר ג מ ־ ת א ו י ן ל ח ־ ת א ו ' : ה ש ר ג ו מ ט

ם י ל / י פ מ מ י ה כ מ מ ני י •־• • ־•׳ ־־־׳ !אחל •־*׳••י 5 בכלהשבי1!י ׳ן י ע ־ ת א : ו ה ש ר ג מ ־ ת א ר ו ב ד ־ ת א ו

ה ש י ר ג מ ־ ת א ה ו ט י ־ ת א ה ו ש י ר ג מ ״ ת א וT י• T; • v ; T י : • .־V : T V • i י

ם י ר ה ע ש ך ג מ ־ ת א ו . ש ' מ ש ת י י ב ־ ת א

: ה ל א ם ה י ט ב ש י ה נ ת ש א ע מ ש י ת

־ ת ן א י מ י נ ה ב ט מ מ ו

־ ת א ע ו ב נ ־ ת ה א ש ך ג מ ־ ת א ן ו ו ^ ב נ

ה ש י ר ג מ ־ ת א ת ו ו ת נ ע ־ ת : א ה ש ר ג מ

v על

K 1 h לג

& ע כ ש ו ה

כל ט רפנמפואוסייכל מקוש אשר תדרן כף תלכס ׳ כל איש אשר ימרוזאתפקי׳ כל יושבי המר מן הלבנון ׳ כל ממלכת עדנ ׳ כל ערי בגי אהרן הכהנים ׳ כל ערים עשר ומנרשיהם ׳ כל ערי דורשני י כל ערי

ן ׳ כל הערים לבני מררי י ונמסר ש לעיל בריש סיפרא בסוף סימן א': הלדמ נתו

י כל ע ואת־עלמוןואת־מגרישהערים ארבע

a' v• ־ : . ו • •• ••־ , ־• י יv; • יי • ••* • י *׳לפנסעל : כל־עריבני־אהרן הבחנים ישלש­

n aי ־ 1 י־ ־ v~t־ r־ : r ואת עלמין ׳ ודברי ס>מן>0 ^ • י ״

* קיוי? ^ ה ! י דת עלמון יירה ת ארבע׳. כל קרוי בגי אד׳ר? בהגיא תלת עשרי קריין ורוחיד־זן

ם ומגרשיהן ן .... י ר V־״ ״ ־ י־ עשרה ע קהת ליואי דאישתארו מבגי קהות ולמשפחות בנךקהית כ הימיםואת עלמת ה והואות קרוי עדבהון משבטאל"׳? תלויםהנותרים מבני.קהת דהי°ער°, היא בתורים םיונתן^ מתרגם אותה עלמת׳• ־ : 1 * , | ; ׳ ״ : ' . ' I l X : ם ^ ל ' " ' ^ ־ ! י ־ ג ^ ^ ואסר יקרא אתה)ט' בסם ׳ לפי מלא הז למעלה את םמות ה

הערים סנתנו להם ולמטה הוא מפרס א ׳

את שמותם לכך חמל« אםליקדיאתהן כסם: ^

ומגרשיה

ם ה רלם ממטה אפריס: ויתנו ל ו גv » .י, • -•־: v V ־י י ־ ־ »

את־עיר מקלט הרצח את־ישכם ואת־ מגרשה בהר אפרים ואת־גזר ואת־

•••: •a: • ••• .vv-יי- ־; י ׳ ••:v־ ;י ׳ ם ואת־מגרשה מגרשה ״. ואת־קבצים ואתיבית חרון ואת־מגרשה ערי

ארבע:

ךבניאפךכם׳. ויהבו להוןנתקך1ת שזבותקטולאית שכבש וית רוחהא נח בעגיןp f o H b w T T T ?מורא דבית אפך:ם דת בזר ויךת ••* *' * ־ י ־־י י" :

ךוחהא 1 ןיתקמנ:םדת רוחהא דת בית חורון דרת רוחהא קךוין

#רבע* ומשבטא דדן ירת אלתקא דרת , .

ת w>v וממטה־חאת־אלתלןאואת-מגךש^ ךוחהא/תגבתוןדותתחהא; ! א«לון ויתרוחהא ית גת דמון

- T י ;- : T T •י - את־גבתון ואת־־מגרישדז: את־ ליי אילון וארת־מגךשה את־נרת־ךמון

ואת־מגרשה ערים ארבע: וממחצית מטח כה

לק מגי! מנשה את־תענך ואת־מגףעוז ואת״ם שתים: י ר גתרמון ואת־מגרשה ע בל-עריםעשר ומגרשיהן למשפחת

j i t r •\ • :׳ ״ *•a' ־. - r * *

ם • י ר ת ו נ מפלגות שבטא דמגשה ית קך:ות ל>-ל״לבמב בני־קהת הם י ו שזכותקטולא ית גולן במתגן דרת o» vp'j׳ ולבני נךשון ממשפחת הל

ו:ת ךוחהאקךףן ארבע * ומפלגות שבטא ךמנישח.ית וןענך דת ךוחהא דרת נת רימון דת ךוחהא קרוין י£לי£ין1 בל קךוין עשר וךוחיהון לזרעיךת

3גי.קדת ךאשתארו ן ללבני גךשון מזווית ליאי

סנמלין נמיב ע>ק07 ועאותליי

מחצי מטה מנשה את־עיר מקלט דהרצח את־גילון בבישן וארת־־ מגרשה ואת־בעשתרה ואת־מגרשה

: ם י ת ם ש י ר עa יי י י v 1 *

וממטה יששכר את־קישיון ואות־ מגרשה את־דברתואת־מגרשה: את

t י •••ן; • •• : r ; it ••• ta-.־ t: •

משאל" ל/״י־ין קימ׳ מפיקי ifr ן מ? יין י

p אלן • ׳ w לא

רוחהא דת בעשתרה דת רוחהאT » * } -: T : i : T T * S

קךוין תךתין 1 ומישבטא

T : • ״

ךיששכר״ית קשיון דרת ךוחהא יתדברת וית רוחהא t יתירמוות

: ; T י : - : -ttt -

ויתרוחהאיתעין גגיבשויתרוחהן^t t t י : • l f t - ׳ t t : -x

t קדוין ארבע ם מ ^ ךאשר ית משאל דר־/ ל ־יךמות ואת־מגךשה את׳עין ג ש מ ו

דוחהא ית עבדון וית רוחהן^י11 ית , ואת־מגרישה ערים ארבע 1 ,•! ־ : «| י ,T TAV V J T T T : - : I ; C - T T T J

דולקת דת רוחד»יי1.דת ךחונ זירת וממטה אישר את־ ךוחהא קךח * משאל ואת־מגרישה את־עבדון ואת־—i.L ' 1 « . . י ץ « ^ « י ^ L . 0 ״ . ^ ; 1 דגפתלי . .! » • ל מגרשה: את חלקת ואת מגרשדה ומישבטן r ־ v ••־ ׳ י ׳י י ׳ י •יי. י • ; : ית קרית שמבות קטול^ה ית קדש י •: ע ? ך ר ןאת־ךחבואת-מגרשה.עך׳ם » , י ' ת י 3 ח ״ ' , י

רתן!״ ךוקה^ ובמטה י נפחיי nn^' יית ? קתיןתלית! כלקיד?נינךשון אות־;1ירי מקדט הךזנח אות־קדש אחןיתר־זו! ותיירת ׳ןסר קדח s 1״w*׳ בנלי!1 ואת־מגרשה ואת־חמת דאר

•:TV.•- j * : י , ״ * < : ״1 * T : » J• •

וךוחילז* וארת־מגךשדך״ ואחרקרתן ואות־ ולזרעית בני?לד למיףיי סילפנספי מגרשדהעריים ישליש:"־ "כל-עומ^ למשפחתם שלש־^שרה ' ר ג ת ה ז ־ ל נ ח ^ ? ן ש מ ת א ת ^

A ״ יי׳ T .: ; יקנזעכשדתךוחהא־דתקךתהו:ת ן א ולמשפחות בני-מךךי הלויכם י מ ^ ק מ ת י y ד ^ • - י ל״ ׳עיי! הנותדכש מאת מטה זבולן אר>״־ר ית קךית שזכות •ל יקנעםנאת^מגךישהאת־קלתה ואת־ «^1נ^א ת

ה ית רמות בגלעד דת י את־רמנהואת־מגך|־האת- לו! ^ ל ^ ןוחהא ןית מחמם [ית ליה?* י נהלל ואת־מגךשה עריםיארבע:

ו»מטדת״נד את״עיל ראוכןאי/ננרומ׳ינכלהסע• מנ ^ ״ * "י׳ למדזייקי' ?«w cot ג % ן י׳ ם ואת־מנרישה. «v>! בעי ?קי׳חי נמסי י נ ח מ ־ ת א מקלט הרצח את־רמת בנלעד ואת־בנרי^ה וח rb לא ׳ בשממה נ , עיין נ V k ־*־ ו* •»י**•'* •« t a ״ ״ - v « * ־ j* ׳ T j - J : • גמנא *לנ בנללז חו נ^י?

ק ד ר

נאת עלמין ׳ הוא עלמת הנזכל בספל לכרי הימי' והוא בחודיםל כספל שמואל והכל לשין כ מ הך וכן כזכל ו מ ת גת ל א ו n f :7» במחצית שבט מנשה לן ומחכי' מטה מנשה כל אחד מהם היי*; ולחני ק מ ת ל A עיר ששמה ג

ח נ ר

ק ד ר

ללחצי שבט המנ&ם ׳ ואף על פי שזכמ כשקרא להם יהושע חזר לתת טעם איך המ חצי שביש עם בני גל וכני ראובן ! (גם כי שלחם ׳ יש אומדים לחצי סכין מנשה (אף על פי שיזיל ככלל (ישלחם (הנכון כי על כלם אמל אף על פי שאמר דברכם יהושע (ישלחם חזר אחר כן וגם כי שלחם ויברכם להסלים הדבר שאמד לה׳ם כאשד שלחם שאמד להם כנכסי' רבים סובו ובדרש לאחר שנטלו רשות נשתהו שני ימים וחזרג ונטלו רשות כעם שכייה וזהו שאמד ונם כי שלחם יהושע וגו׳: תלקי שלל אוביכם עם אחיכם׳ אס אמר לחני שבכ1 מנשה יהיה פירוש עם אחיכם כני גד ובני ראובן ואם אמר לכלם יהיה פירוש עם השכסים אשד בארן כנען כמו שאמר/ שוט שתחלקו עם י בנכסים רב אחיכם השבטים הבזה ומי ש שמפרש עם אחיכם האנשים אשר הניחו בארי הגלעד לשמור הערים אין לו גועם כי נשיהם (נ1עם הוא שהניח!: לעלות

ה ח ס פ

זנמםר גס בסדר בא : זלא עמדש ; לא זי רפ ני נמסר בסדר מ נסיפר' וסי' לא ׳תיצנ איש לפניך ׳ לא ימוש ספר התירה ׳ לא היה

ר ׳ דבר מכל ׳ לא היתה ד לא נותר ענקים ׳ לא נפל דבר מכל ׳ לא עזנתס את אחיכם: מצות ייינ' וסיס׳ לא עזבתם אות אחיכם ׳ ויאכר שמואל אל שאזל נסכלת׳ מצות יי' ברה מאירת עינים ׳ וםימ' בלשק תרגום לא

שבמתק שמואל בזוהרא: וישלחם ח' וסי' מעל יצחק ׳

יצחק וילפ4/ויברכם יהושע ׳ וישלחם כיהודה ׳ דכרת את מדויהם ׳ וחברו דדה י ביד

פשעם ׳ ויכרת להם כירה : בכסף טו רפק וםימ' בכסף מלא ׳ בנכסים רבים : כי קנה אקנה דשםואל׳ וחברו דדה ׳ תנת לי מקזםהגק ׳ והעלות עולות׳ תנה לי את כרמן ׳ אשר פאן לתת לך ׳ ולא בכסף תגאלו ׳ בכסף ובזהב ייפהו ׳ תרשיש סחרתך ׳ ונביאיה בכסף יקסמו׳ יוציאם בכסף וזהב ׳ מימינו בכסף שתינו ׳ וכל הנשאר דריש עזרא׳ וא׳ הנה צדפתיך ולא

בכסף׳ ואי יכבד כזהבובכסף;

K 2 ב :

כ ע כ ש ו ה י

׳ ירשו את עדי הנגב׳ וירשוה ז׳ חם י׳ בלישני׳ בקריאה וסי׳ ורש זרעך את שער אדניו ׳ דרשוה וישבו בהם אשר הכו בני ישראל׳ דרשו את שמרק׳ וילחמו עם לשם׳ דבאו וירשו אתה ולא דירמיה׳ ונמסר ג לעיל סי' ייט: וינחז' רפק בקריאה וסי׳ ויעל הארבה על כל ארץ ׳ וינח ביום השביעי ׳ וחברו דמשנה תורה ׳

וינח יי' להם מסגינ ׳ ויאמר ליהודה נכנה ׳ וישמחו כל יהודה ׳ ותשקע מלכות יהושפט ׳

את־חשבון ואת־מגךשה את־ייעוך נתחשביון:ו.ירה ךןחהא:ר־ז:עזר§ ואת־מגרישה כל־ערים ארביע : ל לכע,׳ דרת ךוי״ימ^ >־ל קמין אךבףא לבני ו ר ק ל 'בל־הערים לבני ״לפבסע׳ בי אשרתארו מךוי דזרעךההח י מזרעךת לו^י והודה עךבהון

ומגרשיה סביבותיה אלפים אמה לכל רות׳ וגם כי שלחם יהושע לחצי שבט המנשה

ם מ תרי ו ם הנ ת ח פ ש מ מךרי לרלם ערים ו ממשפחות הלויםויהי ג

» #ערל ; 73 קרוי 7 י ־ י m 1 0 \יך. ־י־י ׳-)י וי • ־ • - י ־ , A•• ־ ־

ים ??P־ לואי בנו אהסנת בגי ישראל קדוין ם עשרה: כל ערי הלו כאשר שלח את בנ; מ שתיa אךבעין ותמני ורוחיהן 1 יהו:ן י ק y ? ם ™ י ^ אחזת בני־ישראל ערי נ , ב ושמגה ומגרשיהן: תהיינה העריכם •ללפ קךדא האלי! קחי קריי וה סםבתיךת ןג־ל;£״£. ורוחהא סחךגהא בן לכל קךרא י נ מ ו האלה עילי עיר י

ם האדירהן כן ^כל־הערי האלין;

ל ל ית ב א ר ש י יהב יי ל ון ו ה ת ה ב א ן ל ת מ • ל י א די ק ע ר אה ו ואניח יי ואךוםיגוהא ויתיבו בל ךכן.ים ב ר כ ו ח ר ס ו ח ס ן מ להוש מן נ ם א ן א ? ל ן ו ו ת ד ת ה ב א לן הו י ךבבי ל בעל ן מן כ הו קךמיר ןי ם ל בעלי ךבביד־־זון מ י.רת ב

ז׳ בליש׳ ז י)קי>ל

תן יהוות לישראל את־כל־האךץ אשך נישבע

ריתת לאבותם וירשוה ויישבו בה:/ : •יו • • ך A ־ •ן-י v •י ־ •י •1. ־1 :

ועדו יהוה להם מסביב ככל אישו—••• —. I : • T • V T ז - : ז T -

ש י ם ולא־־עמד א ת ו ב א נישבע לC ־ T ־~ : . r " : י י י " י : בפניהם מכל־איביהם את בר י

(יש ציתרי׳ עם אחיכם שנשארו לשמור את העלי' עם הנשי' (השף ילא עכדג את הירדן עם החלוצים נם הם

ה: נטלו חלק בכז לעלות

ג כ ל ר

ל כ מא מ ל פתג א בטי : ל ן הד די ואחד זכר שלא נפל מי• אייביהם נתן יהוה בידם ן לא־נפל ז לפ נסע׳ בי

ל רבר מכלרהדבר הטוב אישר־ךבר 1 ע ל י ל א די מ י נ ק הי ת פתגמון אתקיימו • ל כולהו א ך ע ת י בי

הושע בכן קרא י

ד נ ך א ט ב ע ל בן ו לשבטא ךךאואמר ה י, ו ש נ מ א ך ט ב רת ש ו ג לפל ו

ל ךפכןד ת כ ר : ן ו ת ר ט ן ג ן אתו ו לה

ן ל א דיי וקבלתו ך ב ע ה ש יתכון מ

ת יתכין •י ל ךי פקךי ב מךי ל למי

ן יומין ן ךנ ת אחיכו : ן ו ת ק ב א ש > ל t ) 9 v 3 7 ׳ אתכם: לא־עזבתם את־אחיכםזה ,ן ומשרתי! י ד יומא הדי ם הזה ושמרתם םגיאין ע ו ד ימים רבים עד ו

: ג ם כ י ה ל את־מישמרת מעות יהוה א

יל כספ

לכר מכל הדב' הטוב אשר דבר יי' אל בית . .

: א ישראל הכ>! בא לאף יהוה אל־בית ישראל הכל ב' א ״ ״ "י ״ י ״ ״ א\יקרא יהושע ל * ש ל נ ב כ י ש ל פ ע

j ; ־ t | : T ־ בהן עדין כמ( שזכר 1 ו !0 ־ לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה:

v •• : T : ־ T־A :-ן :־ V - •/ : ־־ -.-ן

ם את כל ת ר מ ויאמר אלהם אתם ש ־אשר צוה אתכם משדה /;בר"יהודה ותשמעו בקולי לכל אשו—צויךתי

י א א מימרא ד ת ך ק פ ת ת ר ך ט ית מ

ן ל ח י^אלהכו י ך. וכעץ אנ אלהכו

ן ונע? ל להו ל מ י ן בטא ך כו לאהיכם כם לאחי ועתה הניח יהוה אלהי

h 'אהפג-או,א^' לטין לקחיטן " i m t ל = » S י נ כאשר דבר להם ועתה פני ל

יל נספ

7־ כ

ן הב לבו י ן ך ו תה א אהסנ ^ ך א ל* א נ ך ו י ר א ר ב ע ה עבךא ךמ ב ש מרת ד י ב ע מ א ל ך ה ו ל ד אסתמר ו ה לא ךי פקיר ת י ך ו ת א א ד ת ך ק פ תרת ם י ה ך מ ה עבך<ג דיי ל ע יתכיון מל ^הדךחן ב ב ך ה ס ל ן ו ו ב ה ל א : יי דה דו ר פקו ט מ ל י ו ז ־ ו ו כ קך : ן נ ךתקח ל פ מ ל ת ו ד י ת ל ה ך ה ל ^ ב ך ק ת א ל ו: ן ן וקבל נפשב־ו ל לבכו כ ב י ה ו מ ד קן ו ו הושע ושלחנ ן י ו ובךכנת ו ג לפל ואזלו לקךויהון ן ון ת במתנ ר ש הב מ ה י ש נ מ א ך ט ב שן הו ם אחי ב יהושע ע ה זלפלניהון יאף ה י ב ר ע מ א ךירךגא ל ך ב ע בן יד־זושע לקרוידהו? ם ה ל n ש * s מר ב ן למי ר להו מ א ו ך מ כ ך ב ון י ו כ ד ך ק ל מ ו ת ן י א י ב ם ן י ס ב נ 0 0 - , ־ ב ץ

א ו פ ס ב ב א ך ה ל י ג ה ם י ע ב ב n ״"1'' ו ¥ W ךב־מאד *לא ו א וקברז ש ח נ ב ו ^ ג ך ד ב ' ו ' ובברזל וב^למורת הךבדת מאיד כת א פליגו מ ר ח ן סגי ל חלקו ׳של^־איביכם עס־אחיבס: יל ובלבושי

( I ן ן עככן אחיבו בעלי ךבביכו

במה שקדם הנה זה בלתי סותר מה שנזל בזה המקום כי כל הנוי'אשר נלחמו בהם כפלו בידם(אולם כ נשארו אלו בסבת 'ע עצלות יהושע וישראל לא בסבת העדר ה השנחת השי מהם ו ואחר זכר שכבר קרא יהושע לראוכני ולגדי ולחצי שבט מנשה ו והזהירם מאד לשמור התור' וברכם ושלחם לאהליה׳ כנכסי׳ רבים

כעפרP

ם אל־ ארץ אחזתכם אישר כ י ל ה א ל נתן לבס משרה'עבר יהודה בעברה י ה הירדן: רק• שמרו מאד לעשות את־ מ ומקנה דכ ו

ת י המצוה ואת-התורהאשרצוהאתכם ס ? נ ? ? כ כ ו

J T V - . ״ . J ־ T ה - . ! כ ר וברזלוכשלמ ה כי חלקו שלל אויביהם משה עבד־יהוה לאהבה את־־יהודה

ם וללבות בכל־־־דרכץ כ י ה ל עם אחיהם (ק היה א

ו ^ ל ו מ ^ ו י ^ מ ר ם ^ ן אשר באו להם בנחלה בבל־לבבכם ובכל־נפשכם: רבךכם

י יהושע וישלחם וילכו אל־אהליהם ה ל ן ; ר י ב כ ז נ m ש

־•• ־••! ; •י י• *י•׳, - : י • • עוA•• • 7- ־

: ולחצי •־ שבט רהמנשה נותן משדה־ בבשן' ולחציו נותן ירהושע עם־הם מןןבר הירדן;מרה*וגם כי אחי ־שלחםיהישעאל־אהליהם ויברכם

. 5 ״יי־/ •׳!T,:r ־:v ״ ־:r>< ־־׳ י , י s יהם ךאמר בגבסים : ויאמר אלי רבים ישובו אל־־אהליכם ובמקנדה

ב ע כ ש ו ה נ י ב ^ י ר

רק מזבח גלול למראה ןחשמ ישראל שעשו זה להקריב עלי( לקהלי שילה לעלות עליהם לצבא והיתה עצתם לשלוח עול זכר שבשובם לנחלתם מעבר לירדן כנו אצל היבר היזהרו בתורה מעשות להם תחלה פנחס כן אלעזר הכהן ועסדה נשיאים עמו מתםעתהמשות וחצי המטה לדעת מה זה ועל מה זה (להזהירם להוכיחם על זה כי נ במת ציבור זולתי משק יי' (נס במה ליחיד נאסרת מעת באו אל המנוחה(אל הנחלה והנה היה משכן שילה מנוחה כמן שנתבאר בסיף זנחים וכית עולמים היה נחלה׳כיהכונהבשלאיעבלהשםיתבלךכיאסכמקיםאחלהואלהולותעלהיו^אחל כמי שביאדמ כביאודמ לדבדי התורה וזה הפך מה שעשו י (לפיזההענקהיהמללבי ישראל כשנשקע( בעו

ומחר ו' בקריאה וסי׳ ויאמר יי' אל משה לך אל העם ׳ ומחר אל כל עדת ישרייקעיף ומחר אתה ובניך עמי ׳ שב בזה נס היופ ומחר אשלחך ׳ ומחר אתן ויש אתך ׳ ומחר אעשה כדבר הםלן ׳ ונמסר גס נסדר דשמע יתרו:

עד שתמצא שכבר היו להם בתי עבודה זריי בכל עריה אמי הנביא מספר גנותן כי מספ עריך המ אלהיך יהודה הנה אמרו ישראל לעלות עליהם לצבא להוכית' על זה ולבעל הלע מקלבס כי זה מדרכי התולה כמו שנתבאר כתורה צעיר הנלחת ולזאת הסבה עלו ישראל לצבא על אחיה׳ על דבר פילגש בנכעה והסבה בזה שישמע( הנשארים נ וייראו ולא יוסימ ל לעסית הרע הזה כי אולי ילמדו מזה ה הנשארים (יסתבכו כלם כזה הפועל ה המגונה הלא תראה כי. ירבעם בן נככ1 ה התחיל במרד ונמשכו למריו כל מלכי ישראל הבאים אתריו ונשקעו בי גם כן בסיף הענק מלכי יהודה והיה זה סבת גלות ישראל מ מארצם ואבק רכים מהם ולזאת הסבה אחשוב שאמח פנחס (הנשיאים לבני דאיכן (לבני נל ולחצי שבש

' 3

י׳דסמ׳,

ותבו hwn בני ראובן ובני. גר ות ר ו ל א רמנ־שה מ ט ב ת ש ו פלג וא ע ר א לו ךי ב ל משי א ך ש *נני ?ד ע ל נ א ך ע ר א ל ל ז ן למי ע נ ךכה ו ב נ ן ךאחסי ו תה א אחסנ ע ר א ל; ואתו ה ש מ א דיי בירא ך ר מ י מ ל ון ע נ א ךכ ע ר א א ךי ב נ ך ר לנלילי ין ובני גד ופלגות ב ו א י ר ו בנ וקנל א ע ח ב ך ן מ מ א ךמנישה ת ט ב ש

וישבו דללו בני־־ראובן ובני־־גד ול א ר ש והעי י'שבט המנשה באת בני ית אל- כ ל מ^לחאישר־בארץ כנען לם אשר ת ז ח אךץ הגלעד אל־אךץ א

ניאחזו־בה על־פי״יהוה ביד־מישה:ר ש א .ויבאו אל־־גליריורת 0הירדן י בארץ כנען ויבנו בניגךאובן°ובני־־ נרוחציישבטהמנשהישם מזבח על־ל לנ^ראה : וישמעו ת י ז ושמעו v ל פי״־׳ ינ׳ הירדן״מזבח נ ח ךב למחז ב ך יךד^ א מ

בני־ : "י בני־־ישראל ^אמר הג^־בנו ? W א ל י ^ בני W ל ךאובן ובני־גר וחעי שבט המנשר־;־ ל את המזבח אל־מולאךץ כנען א גלילות הירדן אל־עבר בני ישראל:־- וישמעו בני ישראל רקר־ז^ו כר עדרת׳ בני־ישראר ישרה לעלורת

ם לעבא: ה י ל עTT •W - V••• י •

וישלחו בני־ישראל אל־בני־ראובז ל־בני־נד ואל־חעי שבט־־מנשרה

א ט ק רת ש ו ג פל ראובן ובגי גד וא ע י א ל ב ן פ א ל ח ב ך ה ית מ ש נ מ דר ב ב ע ל א ך ג ך ך ךכגען בגלילי יל ״, ושמעו בגי ישראל א ר ש י . י נ בי י א רבנ ת ש ג ל ב ואתבגשו בן ק עליהו ס מ לו ל ל לשי א ר ש י

x א ל י ח ל

י ראובן נ רתב ו ושל הו בני ישראל לא ט ב ש ת ר ו נ ל לות פ ד ו לות בגי נ ז

־ ; •• T :־ -: ן

ס ה נ ת פ ר א גלעד י ע ר א ה ל ש ג מ דא : ועשךא ג ה ר ? בר אלעזד א ד ב ך ד א ה ב ך ת ד מ ךברבין על א ר ש י א ד י ט ב ל ש כ ת אבא ל י לב

. - T - : - T : T : • ־. T ״ . .

ן ל ו ן אנ ו ה ת ה ב ונבר ריש בית א

וא 9 אל־אךץ הגדיעד ארת־־פינחס בך־

ם עמו י א ש , אלעזרהכהן: ועשרה נ ׳ ^ נ ' 7

נשיא אחר נשיא אחר לבית אב לכל מטורת ישראל ואיש ראש בירת־־

ו א נ המנשההמעכ1ל ז ישרא^ ״• יבאו ט ת בני ־לז^י׳ אבותסהמהלאלפי0 ל ן ואתו לו א ך ש י א ך י לאלפ

״ את עין פעור אשר לא אל ז אל־בני־ךאובן ואל־בני־נך ו ו רת פלגו לו רת בני גד ו לו ראובן ו

ץ הגלעד ר א י ל חצי שבט־מנשרה א .- •ן •ו •• ; ־ ־•v ־• ••י-•• י ־ • ג יי

וידברו אתם לאמיר: כה אמרו כל•ר ש עדרת יהוה מה־המעל הזרה אם ו י מעלתם באלהי ישראל ^שוב ה

השהמו ממנו עד היו הזה ויהי הנגף וגו, י

ואתם תשיבו היום ה מאחרי יי'(היה אם א אתם תמרדו ביי'המםת יסל1 ל ע ל כ ^ ל ח מ ן

ת מ יקצוף (הנה א זה כי אילי זה העין מ משך לב קצת העם עדשכמעסלא הי1הרו ממני עדיין כי קצתם למדו מזה ונשתבכו בחשא הסתבכות מה

כי זה דרך המרי ועוד כי הנגף היה

גכסעל

V3

א ךנלןןד ^ ך א . ל ־ א דמגשד ט ב שן אמרי ; כדי ר מ י מ ן ל ו עמהו מלל ון א הדי ר ק א דיי כמ%ה ש ת ש נ ל ב בא י ה ל א מרא ך ן במי ו ת ך ק ש י ךר פ ת ב ומא דין מ ב י ת י מ ל ל א ר ש י

ם לכם מזבח כ ת ו נ ב ה ב ו ה י י ר ח א א לקל״ימ-ל מ ח ב ד מ ה כ ל ן ו כ נ ב מ ב י י י ד נ ח ל ו פ

המעט־

l׳rp»» כה

דשי

לעל(׳ עליה׳ לצבא י לפי שנאסרו הכימי משנקבע המשק כשילה:

אם טמאה אלן אחזתכס: שלא בחר הקבה להפלגת כה

שכינת(: (אותנו אל תמרלו׳: אל ובמאלתממדו כמו

ררק לעלות עליהם לצבא י כמו בצבא כמו (ישבו אתו לארן לפניכם לחרב הרנתי לפצעי ולפי שחשכו כי להעלות עלי( עולה נזבח עשו אות( (להיות להם מזבח לצלם מכלי שיבואו למזכ יי׳ לשילה א( צאשר יהיה שם (משבא( לשילה נאסל( הבמות שכך שנימ על שלא הוקם ה המשכן הי( הבמות מיתלות משהוקם המשכן נאסר( הכמות באו לגלגל הותר( הבמות באו לשילה נאסרו הכמות באו לנוכ וגבעון הותמ הבמות בא( לימשלם נאסמ הבמות (לא היה להם היתל עול לפיכך חשביהו להם לעון ולמלל ביי': ואיש לאש בית אמתם ׳ כל איש מאלה העשלה שהלכי עם בכחש כל אחל היה בשבטו לאס בית אבות (המה היו הראשים לאלפי ישראל •י (אך אם טמאה י פירו׳ אם טמאה בעיניכם לפי שאין המשק שם עכרו לכס אל אלץ אחוזת יי׳: ואתנו אל תמרדו׳ק והתחלקו כמי יכמ אל תמדדו ו

וזיתה כמו בה: מעל

ם היום ביהוה ב ד ר מ ל/ ־ ־1 •יו • ' : T •־ *

לנו את־עון פיעור אישך לא־הטהךנו'ם הזה ויהי הנגף בעדת ו י ממנו עד ה

r •v:~*r•• יו ־ : A י • • *• י ־ ׳- ץ ־

ם מאחרי ו י יהוה: ואתם תשבו ה . •V - : 1 י . j ־ •• - •ץ

ם ו י ם תמרדו ה ת ץזוו־־ז וחידה א •1-. : •י זי - •.• • : : <

ביהוה ומחר אל־כל־עררת ישראל

x מרא ך:י ומא דין ?מי ן י ו כ ד ך מ מ לא ל ר ך ו ע פ ד א ב ו ח ת : א נ הזעיר לת הו א הרין ו מ ו ד י ה ע י א מג נ י ב ד א! ואתון י י א ד ת ש נ כ א ב ת ה מא נ ח ל ו ר פ ת ב א דין מ מ ו ן י בו תתוא דין מ ו ן י ו ן תמךד א אתו ה י ךיי וא ת ש נ ל ב ל ב ר ע ח מ י ו מרא ד כעדת יי כעבור חטא במי

ך אם־טמאה ארץ אחזתכס היחידי׳ מצד התאחדו׳ ^ : ו ף ע ק ! * ם ג ל מ»י1 י ל יהי רונ^א 1 וברכם א א ר ש י די י שהמ מתאחדים כג • י י 1

־ — L ׳ 1 ־ ־ ־ י

כלל העם יקרה עונש לכלל בעבור חטא ה היחיד כמו שביארנו הסבה בזה בעון עכן ולזה יקרה שישובו ה היום מאחרי יי׳ ומחר אל כל עדתישד׳יקבוף! אם מפני ההתאחדות ו ו ו ־היה סבה לסור השגחת השם יתברך מהם כמו שבארנו כמה שקדם דקרה מזה העונשים בכללם על חטא אלו השבטים אם מפני המשכם אל החטא ולמדם קצתם מקצת ה אמלו(אותת אל ממלדו כי מרדם כיי׳ יהיה מדל כחטא ויהיה מלל בהם כי ילאתם פן יספו בעינם ומצל האח׳ היה מלל גס כן וזה כי הפרטי׳ הם תחת הכלל(שם היתין

י גמלה אשל כל השבטים המ תחתיהם ואם יכללן מהם ימללו ב/ה י והנה ל מהל

ם אל־אךץ אחזךת יהודה ב 1 } ו ר ב ע ל אשר 'שכן־ישם משכן יןץרה והאחזו ל בתוכנו־ וביהודה אל־תמררו ואותנו

כםן ם ?1 כ ת נ ב מ ל יי! ״ס׳ אל תמרדו ב מזבח מבלערי מזבח יהיה אלהינו:

י ר ן עב ו ה ת נ ס ח א א ע ר נ^סאנא אא דיי מ ת ע ר ג ס ה ע א ר א ל / ן מ לו נ א דיי ואחסי נ כ ש ן מ מ א ת ך ש י ךן ו ר ך מ ת ר א א דיי ל ך מ י מ ב ו א נ נ י בן ן לבו כו י ן במבנ ו ^ מ א ת ^ ל ב וא * ג ה ל י א א ד ח ? ך מ ר מ א ב ח ב ד מ

שיה ולז

«

ן

ט נ ק ר ד ב ר ע כ ש ו ה י ־ ש ר

מעל מ ׳:ל׳ הר^שין פעל עבל חצי( קמן (חצי( פתח (השני שם גל( פתח (שניה' מלעיל הראשון מפני השני י• לא נוע בעונג ׳- לא נוע לבל( (כמוה5 לא אחת ןלא שתים לא פעם אחת לבלה ולא שתיםלבלן: אליאלהים ׳ כמ( מלך מלכי' (אלהי׳ הם המלאכים הוא יתברך אל אלהיס (אלני האלניס ואמר שני פעמי׳ לחזק

הלכרןלהעמיל(: היא יודעי פי׳ הוא יולע הלכמת ומלע

כוננתימ: (ישראל הוא ילע׳ מכאן (אילך ילע ישראל כי כ כוונתימ לשובה לא במלל (לא

במעל: (לא תושיעמ׳ בנגל׳ ל ב ל : מדאגה מ ת י ם ש ה

לאגתימ מזה יזלכר מחל יאמת בניכם לבנינו : (אמרת׳ כאילןת כ מ א ה י כ מ י נ ב מ מ א ן ר מ א במקום הבנים (הבנים במקום האבות כמוואותמ הוציא משם ג׳ לפי שאמרנ מ מ חלילה למ מח מ להם ?איתני אל תמרולג א הם מחמת עצמימ היינן חללים מלמרול ביי׳ הניח( המלל ש שהיינו מורלים בכם: ייקרא(

הסרה זי׳ ג דםמיכי וסימ׳ והנין׳אהוןאתא ז הלדם תנופה לפני ׳ כי עד ה בינינו וניניכ ׳ 1תכק כל עבדות י«׳ם בסדר בהעלותך. אנ ך ׳ ונמסר נ ןלשזב ג נקריא'ושיש הלילות לנו

מפנו׳ ולאיהיזה פליט ושריד׳נכס אל « דדה ניזזזקזזוג סנשז

א עכן בר זרח שלך ש?!יא ל ה בחרניא ועלבלכנשתא דישראל*fc) הוה רונזא והוא גברא חרא לא

T T־: TJ- ; T : T ־: מירתבחוביה! ואתיבו בני ראובן וגנבי נר ופלגות שבטא דמנשדהt ומלילו עבם רישי אלפ^אךישךאל אל אלהיםיי אלאלהים יי קדמוהים ב !דעןישךאלבםופא יךע א במרדא ואם בשקרא שקרנא ב במימרא דיי לא תפרקננא יומא ה

T זז'• j ; •• : t T - . T י ; הריה למבנא לנא מרבהא למתב

T••: T : ;- T T t : • T •י • : מברתר פולהנא דיי ואם לאסקא

1t t ־ ־ : : t י - י : ־ , ז • עלוהי עלתא ומנחתא ואם למעבד עלוהינבסת קוךשין^יהוא ןתבע : ואם לא מיחנפא מפתגם עבדנא יתךא למימר מחר ״מרון בניכיוןא למימר לירת לבון חולק נ לבנ

o חג^יס כעיכס w j ^ כ הלוא ׳ עכן בךזרח מעל מעל בחרכמ * : י ט הזה וכעולם ה

״ י ׳ / " r T "יי ' • L v o,- י ־ תושיענו ׳ כלפי שכיר :

" " J אמרו:ה(איבהש ןל־כל־ערתישראל ודוז&זנףוהיא אלשאחר״לאגועבעוינו: ל

ה א מ ט ה ז מ ה ב ב ם א ו ׳ ל ע ג ת ד נ פ ש ם ת א ם א ו , ^ כ>! ^ ׳ י ם י י ה ל א ל / וואס ואםנביאיםהם׳ ׳ ולבנוותלנומזבחלשובמאחרי האלהים הוא יי׳ היודע ופדה בערכך׳ ואםלאעאלואםמכראתהשדה׳

ם בסדר בחקתי: כי לא במרד וגי׳ י ״ יחבאו בראש הכרםל ׳ ואם אב אני איה כבוד ׳ ואם תדרשהו ימצא לכם ׳ ונמסר נ וכשנפל לנמר שני פ לעולה ג מל בסיפרא וסי׳ ונאמר נעשה ׳ והיה כי יאמרו אלינו ׳ לבנות לנו מזבח ׳ ונמסר נם בסדר נשא; עבדת

כעמים אלהים בעולם הזה תלש

אמרו יפרע ממנו: מדאגה

ת י ויענו בני־ראובן ובני־גד ג ן י ע ד מ ח ' מ ר ב ר ך %

r יי :י ' יראת דבר חרפה ע :

וחצי שבט המנשרה וידברו ארה ראשיאר*פיישראל: אללאלהיכם* ״׳•פס

א יךע פסיפס׳ ו !הורה ה אלהיםי0 יהוה אלי0 וישראל הוא ידע אם־במךר ואכמ־ לב׳זע

ה אל־תיושי^נו היובש ד ו ה י במעלי ב הזרה: י לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהודה ואם־־להעלורת עליו עולה ומנחה ואם־לעשורת עליו ז

ם יהוה הוא יבקש: י מ ל זבחי ש ואם־לא מדאגה מדבר עשינו ארת־

J' T T T • T T : • • ; זיאתלאמר מחר יאמרו בניבם ל

j מ ־ל כסי פ

ן ל ^ ש ף א ה ל א י ד א ך מ י מ p ב ״ p , p ׳ a ם וליהודה ב ל ־ ה לבנינו לאמיר מ

. עשינו כמה שמפרש p יאממ בניהם מחל לחלף את בנינו כ כסילכו להקליב כ במשכן שילה שמא

ה לכם(ליי׳ מ ח מ א י והלא גבול נתן בינינו

וביניכם את הירדן ו> דאנמ ןעשימ כלס לאנה שבמקרא לשון א )

י׳׳פסז׳א׳יד ילאה הוא כמו דואג

יאת היהודים ל • אנ r t i o h p n ׳ א לצלקיהר. ט עלהו שלא סילקנו עצמיני

מתורת מזבח: ייכלכי

גק

בלסתי

ותחומא יהב יי ביגגא וביגיבון בני. . . I . . . . T T - . T; T :

ךאובן ובגי נד,ית!ךדגא לידת לבון חולק במימרא דיויבטלון בניבון יתבנגאבךילךלא למךחלמן בןדנמ יי: ואמךנא נעבד בען לנא למבני יתמדבהא לא לעלתא ולא לנבסרת קודשיא ו ארי סהיד

•T ••־: t t : I t :•: t: א נ ך הוא ביננא וביניבון ובין ך בתרנא למפלח ית פולחנא דייT־ TT: ־ - S • : TT:T כןדמודהי בעלותנא ובדבחנאא י״ימרון ל ו?נ?סרת קוךשנא ו בניכון לבננא מחר לירתלכון חולקה במימרא ך;י< ואמתא ויהי א יימחן לנא ולדרנא מחר ונימר

_ .. . - ; T T T : T T ״ : •• חזוית דמותמדבחא דיירי עבדו א^התנא לא לעלתא ולא לנכסתא ארי םהיד הוא ביננא ו ,׳ p׳j קוךש זביניבון ״, חם לנא מננא מלמהטי ״ ״ T T • T T - r •:•.-:״

קדמודתי מלמירר במימרא דיT - T : י * ״ ־ : ״ י : } ולמתב יומא דין מבתר פולחנא

TT: - T • I •• T T״: I.

דיי למבני מדבהא לעלתא ל למנחתא ולנכםרת קוךשאבר.ט ד ממדבחא דיי אלהנא די ק

T»T: • TT TV{ T- t; : - • משכניה t ושמעא ורברבי בנשתא פינחס בהנ

T : • : •• : ; - : T ־: - T : • וךישי אלפיא ךישךאל די עמיד־״ ית פתגשא ךי מלילו בני ראובן ובני נד ובני מנשה ןשפרבעיניהוןא *.ואמר פינחס בראלעזך בהנ לבגי ראובן ןלבגי גד ןלבני מנשה יומא דין יךעגא ארי מגג^שךוא שבגתא דיי ךלא שכןךתק ?מימרא דיי שלןרא הךין ןבן שיזבתון ירת

בני ישראל מיד מימרא דיי ו

יל יא

ה אלהי ישראל : וגבול נתך״הורה ב

בנינו וביניבם בני־ךאובן ובני־גדם חלק מהורה ב ל ך י את־היךךן אבם את״בנינו לבריתי י והשביתו בנ יךא את־ןהוה : ונאמר נע^יה־נא לנו לבנות את־המזבח לא לעולרה ולא לזבח : בי עד הוא בינינו וביניכםו לעבד ארת־ נ ובין ךרותינו אחךי עבדרתייהורה לפניו בעלותינו ו ובזבחינו ובישלמינו ולא־יאמרו בלכם חלק ־ ן כם מחר לבנינו אי י בנ

• T f/.I vv •• י ״ , J ״ ״ י . : *

ביהוה: ונאמר והיה כי־־יאמרוJ : I • » - יו ־ •• ג י

ו אלינו ואל־דררתינו מחר ואמרנ, , v-p י ATT, ־ י ־־ ־

ראו את־תבנית מזבח יהוה אישו— עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבת בי־עד הוא בינינו וביניככמ: ח^ילוז לנו ממנו למרר ביה^ה ןל^־ובהיו• מאחרי;ה1ר־ז לבנורתמזבח לעלרת למנהרה ולזבח מלבד מזבח יהודה

אלהינו אישר לפני משכנו: h וישמע פינחס"הכהן ונשיאיר ש א העדרה וראשי אלפי ישראל י

<- s •• ו־jv• ; - , T ^ ״ . ־T »; T

אתו את־הדברים אישר דברו במ־ ךאובן ובני־־גך ובני מנשרה !?יטביהם: ויאמר פינחס בךאלעזר נ בעי הכהן אל־בני־ךאובן ואל־־בני־־ם ידענו כ ו גד ואל־־בני מנשה הי- א ר ל ש כי־־ברתוכנו >ר-(דה אז ם ביהוד־״ המעל הזרה א ת ל ע מ חעSתסאת־בניישראiל מיד יהודה;

רSבג גהנה היתה תשובתם

כי לא עשו זה לא לעולה(לא לזכחאך להיות להם לזכר כי

ם מעם יי׳(אם מ ה מאדצ( יצא( (העבדמ היה רק בינם ובק א חתי י , ׳קלקלל"7י;^ ארן ישראל(לזאת ה? ״י הסבה קראן שם ה ס ; , , £ ' "pr75׳• המזבח כי עד הוא בינותימכייי׳האלהים יישל הדבל בעיני פנחס (בעיני הנשיאי׳ לרתיגז (ישיב( מאתם אל בני ר ישראל(ברמ כני ישראל\1 * $ * ת השם הנכבד ש ' א ? ת 7

ששמל אותם מעלות לצבא ׳ ואחל

K $

ג ג כ כ ל ר

כל הזקנים תחילה ז ו ז י ה Ah הגונהיגים זכר כהלמ מ ם אותם כי היא לחלק שילבל לנלין עם כל ישלאל ו י נ ד י ע ל מ ו ה ל צ הזבל שכבלקלא יהלסע לכל ישלאל מ &חל; זם הסנהללק לפי מה שאחשל׳ כי שם היה קבלן החכמים להם המנהיגים כל העם לאחר זכל לאשי העם להם הנשיאי׳ שכל אחל מהם לאפ לשבנ1 אחל לאחל זכל לאשי*3— 1 ״ י עיל(עיל(הם השופצד׳והשלטלי'והלליע מה שנמסך להם מהכ1לב בלכתם אחל השם יתעלה למה שנמסך להם מהלע בעזבי אלתל(ל/ה הזהירם מ זתחתן בגלים ה

י שלא ילמלל ממעשיהם ויכלאללעכלל בלית יי׳ולעכללאלהיםאחלי׳ ׳והזהירם גםקשלאתכילג שםאלהיהםללאיגלמללהשבעבשמסגשלא יעכחם (שלא ישתי מ הנשאלים שתחלל להםת ח ה / א כמל שבא( הל הכתללה , עלכלז להלליעם שאם יעשגה יהיה סבה לאבלם ז מעל האל השלב אשל נתן להם יי'׳ לכלה אלת לאהבי את יי׳(ללבקה כל לשיחזיןל מאל ל לשמלל (לעשלת ככל הכתיב (לבלתי סיר ממנן ימק(שמאל(הנהי קלא ימק ההלספ' על דבלי ת(לה וקלאה סמאל הגלעקממנ כי כזה יהיה כלטה מ מללכי התלל׳׳ ןעלל

ח ד׳ דסמיכי בקריאה וסים לעלות עליהם לצבא ׳ איה המעלה אתוו מארץ ׳ נירא נא את ׳ ס ולא א ךעבריס ברכת יי׳ אליכם 5 יי' האלהיפ י׳ דסםיכי בקריאה וסי' דקראו בני ראובן ׳ויאמרו אנשי בית שמש /

ד זה הוא ׳ עתה תנו לבבכם דדה ׳ אם יי׳ האלהים לכו אחריו ׳ ענני יי׳ ענני דדעו העם הזה י ויאמר חה את פני ׳ דברך עזרא׳ אשר נחרת נאנרש ׳ להי שישים ג דסמיכי בקריאה מ א ועודדגחעבדיו ׳ ו

ר דהכהן ן נא * וישב פינחס בך-אלעז ר ני׳ ז ד אלע ןן/ב פינחס בת s«,״sr »ל והנשיאים מאת בני־ראוקומארת ת ל מ ת בגי ראובן ו א מלנ מ ר ב ר ו

ק נ כ ץ ר א ־ ל א ^ ל נ ה ץ ר א מ ד ^ נ ^ "י"" ב ל ד ע ל ^ 1י]wm> נאל-בנ״שראלדישיב*אותםדבר: '»» w ״ ' ״• • u ש ^ **י™ ת

r r VT 0 יs*- *״ * : א י.• ••״. ־ מ נ ת פ ר פ ש ו ו א מ ג ת & ן ו ה ת •

V ילא W ? 'J? 0 ? י ? . י ? י . ? w *' י ד £ W א ל ז ' W "בני *"י׳ אמרו לערות' עליהםריעבא^שחת עליה״ ?•חיייא יחבייא ית ארעא 4 את־הארץ אשר במ־ראובן ובני״גד ןשביס בה: ויקךאו בני־ךאובן ובנ> ־גד למזבח כי־־עד הואבינתימ כ*

?היוההאאךם:ח א קלם יי׳ כני יסלי^ל} ^ ,3 ה ויהי מימים רבים אחרי אשר־

• ״ י ־ ויקראו כני גל וכל י ־- י , י V '•־. f ־ _זי: , ־ יהרה לישראל מכל־איביהס מסביב יאלכז כי על ה5אא לימגח׳ הרי זה «ן ר ק : ד ם י מ י א ב ן ב ק ן ז ש ו ה ד

«SS^r י י ב י ר י י י נ ק ז ^ S A W־W r וכריך להלסיף בל ת s ״ ז • ׳ י •־ • ! ״ ; ; י ־ ! . י— תיבה אחת ליקראל בני " • ־ - • ^ י י .׳ ^*»!״*.% י לא(כן לבני גל למזבת עלי לאן הפלתי לכם י

דשי ויכלכל אלהי׳׳לאוליא(

> ממי'

ם ה ל ״ ולשפטיו ולשטחו ויאמר א ׳ מ ׳ ש י י

ם ת א ו

h בגללל לנחלה ם ד א ם נ את הגלים ה ליכבש: (לשלטכו

אני זקנתי באתי בימים:ם את כל״אשר ntfo יהודה ת י א ך

לא

ה ״. ן ב י תב י גד ; ן ובנ ב ו א י ן נ ב ךד למךםחא:1 בן ובני ג קרו בגי ראוא ו א ארי יי ה נ ג א בי ו ד ה י ה ארי ס

״ ;« T ..-3 י ״ ״ ר

: ט י ה ל אח י ר דאג ת מן ייוקין סגיאין ב ו לז והון ו ה י ב ב ל בעלי ד ב ל מ א ר ש י יי לל ב ע דהושע סי י ר ו ו ח ר ס ו ח ס מל א ר ש : ל כ ע ל ש ו ה ן ן וקךא ; ביומיי ולךיגוהי ו ה ו ש ד ל י ו ח ו ב ס לת בי א סי נ אמר לה1ן א י ו ה מ ר ס ל ות ר ן חזיתון : ת ?יומין ו ואתו י ל 2 א » מ מ ל ^ כ ן ל מ ה ל ל דע^ר^י א ןן לןךמיבון ארי יי }*להבון ן מ י האלה י ו די פלג ן ״. חז ו ח לכ י נ ^ימריר• קה א ת ש א ך א מ מ ע . ת ד : ן ו כ לן ן מ כו א לשבטי נ ס ח א ן ב י האל

הגרם האלה מפגיבם : אלהיבסלכל בי יהוה אלהיכס הוא הנלחם"לכס:ם את־־הנרם הי כ ראו הפלתי ל הנשארים האלה בנחלה לשבטיכםא ל למען v* מך־הירךן וכדיחיזגרם אשר הברתי ו ן ה ו ו די אלחכ א ש מ י ש ג ל ע מ א ב ר

והים הגדול מבוא השמש; דהוהח אלהיבם הוא יהדפס מפניכם והוריש

r < v1 • j • • • { {v , ״I' : • ••

אתם מלפניבם ויךשתם את־־אךעס כאשר דבר יהוה אלהיכס לכס ן

T v: ו ״ vc ־! ־ : •מ.• • f t ד ו •

וחזקתם מאד לשמר ולעבודת את כל־־הכתוב ?ספרי תורת משרת

לבלתי סור־ממגו ימין וע^מאול:

י נ לך י ר ז ד ז י מ י ? ? ר ק : ן ירתבו־נון מת ר ן רןךמיבון ןתיךתון י יו/הון מל יי ^להכ1ן ל א ךי מ מ ן כ ו אךעהר ^ מ א ל ך ח ן 1 מזתכןפון ל ו כ ^ ןד ב * ?םו י ת ר כ ל ל ת כ ר ד י ב ע מ ל וי ט ם מ ל א ל ד ל י ד תא דנ^5ה ב רי או

wt א ל ל ל ד ד א ו ב ל מ מ ל ה לימיגא ו י מג! די 1 ל א א ה א בעממ*, ב ך ע ת א ל

אשתאה חאלין ענ?ב1ן ובשים •ל־יד>5 ריבלתי־מא בנרס הא^ה הג'?אלס־ ״מז^ן לא תדברי? ללא , ת חא^האתכם ובשם א^היהםלא־ מ

• 5 תזכירו ולא ת־שביעו ולא תעבדום: בי אס־ביהודת ם ה ולא תשתחוו ל s אלחיכם תךבלןו כאשר עע1תס ?ךיכם י>«־b«3* 5 היום ה?ה: ויורשי יהודת מפנ

ם גדלים ועגומים ואתנם לא­ ר ג ג­, : f -!־־ , K ־ - - ,

זם הזה: יכם _ער הי ;ןמך איש בפנ * אייש־אחד מכס ירךף־אלף כי י יהוה

j-r t J• י »A» 1 *וי V T י־'*׳• "

ר ב :}היבם הוא הנלחם לכס באשר 1ם מאד לנפי^תיכם ת ר מ ש נ : ו ס כ ,י ל

כם ן לאהבה את־יהוה אלהי

א ל ן ו ו ג י א תפלח ל ן ו מו ת^יא ד ת ל ח ך ב ן ה ל ו א ן ה ל ן ו ד ג ם תא ד מ ן ? ן תך^קו ו כ ה ל ן א דך יי ן 1 ותךי ומא הדי ד י ן ע ו ת ך ב ע ךו ו י ב ן ךבך י ן ^ממ י ב י מ ך ן ^ ממ ן א ןןבש א ן ואתון ל ותקיפי־א גבי ן ן ומא דמךי ר י ן ע ו ב י מ ך ^ א ארי יי פ ל ף א רדו ן י ו ב ד מג חא מ ן ? ו ח לב י נ ן מיהנךימ ק מ ח ל אא ך ח ל ן ו ר ם ת ם ת ן ן ו ו ל לב ל n מ! ו כ ח ל א ^ ו ן י ם ס ר מ ל ן ^ פ ^

רדק נייןלאן׳ פי׳קלאולמזבחעד כיקח בני ק תי ו %ד הלא כינלתימ ו ii ובני לאלבן שהיד למדכתא נ^לי סיזיד הלא בימא: והים הגמל י פי׳ ועל הים הגללל כמו נזכתלכ ועל הים הגמל מבלא

השמש יהיה גבללכם: יהלפס ־׳ן חטף הללת: ולא מ ק ג

: ו ׳ פי׳ איש את חמל משבע ילליף אלף ׳ עתיל במקלם עבל

נלכים כשהיג נלשונוט

מסרה

וסימ׳ אחרי אשד הגיח יי׳ לישראלי דלחםובגיעסק עט י ויהי מימים כשי קציר חסים : בספר תוררת פשה ג׳ דססיכ• בקריא׳ וסים׳ כאש *זה משה עבד יי' ׳ וחזקתם מאד !*שמור ולעשות ׳ ואת בגי חמסםם לא המית דםלכים׳ ונמסר ג: לא עמד ׳ בהיפרא דא בסימן ח ן וסיס'דורש יי׳ םפגיהש ׳ פרוע נסחף אביריך ׳אשדי האיש אשרוך ן ס משמרתם ה׳ נקריא' ושימי נ

מווחגןן

ס ש ר ד י ר ד ע כ ש ו ה י * ש ד

r ם בכל לבבכם לבכל נפשכם ׳ כללמל ת מ ק ולשוטט ׳ כמו ולשוט מן שלט למס : ר ולשלטש ב5ליכם ׳ ישלטטל לבוז(לשלול סביכלתיכם : ולכגנים ׳ לשק מחנות וק להיותם ת ן כצנה /ו המקפת את האדם משלש רוחות כמה סנאמר כצנה שימל לבבכם ודעתכם על כל הדברים היקבים שבאו אליכם ולא י ובאו עליך הנם מקדים אלא במנת ממק אסר יעד אתכם בכל הטוב הזה ולא כפל דבר אחד ד ט ן תעטרנו תסובבנל כמו לשאלל ואנשיו עטרים אל לנד ואל אנשיו ע מ י םלבבים: (ארב את זרען׳ חסר הא כמה מליבות מסיןממ עשיתיעימ על שלא מכל דברו אשל לכר תוכלו להכיר כי מאת( בא לכם הכל: עד השמיד( אותכם׳א בחללם האלף וכן וכלא אותהן ב י ) . ע ל , ן י , י ת ת ג

ק ישפטו אלתהם: ויאסוף יהלשע ׳ והנה אנכי ה וסיס׳ נמסר בסדר ויצא: בעברכם ב דםמיכי וסיס והחת בעברכם את הירדן ׳ בעברכם אסע פעם אחרת כי הנה כתב ל ברית יי׳: ויתיצנו ה׳ בקריאה וסים׳ נמסר בסדר וישמע יתרו ובסדר וילך; ואולך ד' בקריאה ו למעלה ליקרא יהלשע לכל ישראל אלא אסף אלתם פעם אחרת ( והלכיחם פעם לשתים כדי שיהיו

נזהרים לשמול התולה: ויתינבל לפני האלהים ׳ נראה שהכיאל אילן האלהיס שם כדי לכלות הבלית לפני הארין כמו שאמל ליכתיב יהוסע בספל ת תירת אלהיס נראה כי שם היה הארון שבו ספר התור לאספם יהושע שכם ללא שילה שהיה ה הארלן שם אללי עלפי הדכל עשה זה שיכדתל הברית כשכם כי כל נתעכב אברהם אבינו ש

ולבג> •למ-לנספ־ אךיאםמרתבתרףיבחלה ר ^ ב ך י ו ן ב ו ^ ת ב ו ש ־ ם א י < כש ן די א א האלי י מ מ ר ע א ש ׳ ב י *• : r ״

־ ־ - • * ־ ־ הגרם האלה הנשארים האלה אתכם -ם ובאתם בהם והם •ל ה והתחתנתם ב

בכם: ידוע תדעו כי לא יוסיף יהודה •ל מל T.|T • ־ . -JT:-I. י ׳ ־

ו ן ךי אשתאר י י א א ה ; מ מ ען ו ן בדתו ו ן ותתחתג האלן עמכון ב ן ואנון יתערבו ן בהו מ ר ע ת ת וא יוםיף ע תךעון ארי ל ד בבון ן מא ירת כ ר ת ן ל ו א דיי אלהכ ר מ י אלהיכם להוריש את־הגרם ה מ

- T י T : נ T T v; T - T ; •• / • * " > ' " i % o f 'יי i" י ' "י

ן מ? רןךמימן ויחון א האלי י מ מ ם לפח ע כ ם והיו ל כ י נ פ ל האלה מען א ולסי ל ק ת ל ר ו י ן לךתב מ ש ל י נ ש ל ׳ ם ולעננים י כ י ר ע ור*מוק'שולשטט ב

בעיניכם ער־אברכם מעל האדמרת«T ז ר ן . ז ; ־ ' ? ־ , ! י t" i ״ ־-״ . ־ י

ן מ ד ש מ ל ן ו ן זין לקבליבו טל נא < ח ^ א ן ? י י ל ת ר ך ר פגטן ע מפןן יי א הב לבו א די י ד א ה ת ב ט

T : l : - : TT T:T ־

ק כמל א א יי? תחלה כשנכנס ל מ ו א אזיל י נ הא א ן 1 ו ו אלהכל שכתיב ליעבלר אכרם בארן עד כ א ותךעון ב ^ ר באורח בל אא מקים שכם לעלד כי שם נ$שה י ל ר ן א מ ע 3 ל ג כ ב ן ן ו כ ב לא מ גדול ליעקב אכיני לשיזכמ ^ נ ת א £ פ ך ל ך י ש ב

י חותל לדבקו ביי לבדל לעוד כי ־ ׳ • ״ ך \ • ־ ׳ • ־ן עליבי! תחלת הנחלה אשר היה ליעקכ מ ה ל ל יי א ל א ךי מ ן נ ן ן תל כארץ ישראל בשכם היה שקנה י ט א ב ן ל ן אתקלמו לבו בולהוא חלקת השדה מיד ב:י חמור מ א ן ויהי כ ר ן פתגמא ח ו כ מנ

א ת ; מ ג ת ל פ מו עליבון כ ךאתקין עליכון ו כ ה ל ל יי א ל תקגיא די מא ; מ ג ת ל פ ;י עליביון _ית ב ??!יךתי:ל ע ן מ ד ךישיעי ידתכו א ע ש י בן ו הב לב י י א ך ך א ה ת ב א ט ע ר א

ה (יל יפ

אמשכם לשם אמר להם יהושע הסילל אלהי הנכר אשר בקרבכם כמל שאמד יעקב לכניל כשכם הסירו את אלהי הנכר אשר כ כתלככס : לארכ ׳ כתיכ בלא הא לקרי לארכה בהא לשניהם שלים כדרך הדקדלק (ים כו דרש כי הכתיכ הלא לשון ליכ ומסה כלומר הרכה נסילנלת נ נכדתי( (עמד ככלם : (אתן לו אתיצחק׳ ללא זכר את ישמעאל

• ל ל

ם יהודה כ הטובה הזאת אשר נתן לVT : •־»-' י ־ T V - : T -

ום אלהיכם: והנה״אנכי הולד הי- I - < ״ I T ״ • , ־., ־ , ,

בדרך בל־הארץ וידעתם בכל־ ל ר^בבכם ובכל־נפישכם כי לא־נפל*

־ י . ו־ 8 ; ־• •י־ י : : , J - ־ : ; J

דבר אחד מכל • הדברים הטובים• - J• T : ־ J • » -• T T

כם ם עלי כ י ה ל אישר דבר יהוה אם לא־נפל ממנו דבר ב הכלי באו ל**ל הו אחר: והיהכאישר־בא עליכם כל־ ה 0 ח מ ;?י % ה t

י -•- י r> •~ ״ יי ו * ״ שהפליא חסדל השם •• יי :ט מ הדבר הטוב אשר ךבר יהוה אלהיכס א מ ) ) נ ל ה ל ע ת י אליכם מ יביא יהיה עליכםאתכל־ הךבךהךעעד־הישמיךו אותכםמעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם

V T »j- ־ « - •: •י , <» T־;|T

ועוד זכר אחר זה שכב אסף יהושע כל שבטי ישראל שכמה להביאם שם בכרית יי'כשקיימל וקבלן עליהם שנית ל לעבוד את יי'(הנה עשה והיהלשעלהלסיף לתם אזהרה שלא יעבמ א אלהיס אחרים כי נגלה ללמצדהנבלאה כי ס שלפס ללקות בזה והנה מסיף זה להם החזקה מהמסך אחד העלן ה/ה כי הם כעצמם קבלו עליהם זה לפני האלהים ולולי זה לא היה צריך לזה כי כמה שנקשרו ישר כמעמד הר סיניh נקשללאלל הבאים ז/תליהםןהנהזכללה

מא ן :ת ק: מ ך ב ^ מ . ב ך ו כ ה ל א י יהוה ;אלהיכס: °בעבךכס את־בךית לא^היילו ז

ולסמי

ן י ן ותהכ ן דפכןיר!יד/בו ו י אלהכ דן רת עממיא ותסנדו ן למאו ותפלחון ו מ י ב א ד ז נ ו ן ולתקף ר ו להא ת ב א ט ע ר ל א ע ע מ י ר פ ן נ ותיבדוש נ ב ן י• ו הב לכו י ך

ם 7 פ פ^ אותם 'לאיהיה ב נ ל שנ א י ? ל ^ י ? ש ל ע לדת ב ש ו ה ; ת כאשל מ שראל י אחל אלא במכית ל י י ב ס א ל ך ן כ ם ו כ ש ל

י ולסרבוהי ו ה ו נ ד ל ולךישיוהי ואמר להושע ם יין ו ד ו ק אתעתד וא ר ל ר יי א מ ן א א ברנ מ ע _ ל כ לת יתיבו א ר ל בעבר פ א ך ש י ךהי ח אבו ר א ת ג ל ע ן מ מ ת ה ב או ל ה ל פ ו ר ו ה נ ם ואבוהי ד ח ר ב א ד

T J • —.» T T : ־ :

ת עמנייא} ורבלית לטעום מעבר ג^ךרת ה ר ב ן לת א ו כ ו תאב :

ת יתיה ואולךאיתובכלארץמעך ואובלית י ואולךאתכם במדבר ארבעע : ה י ל י מיל ואסניתילת בנוהי ולהבית ל

צחק ״. ולהבית לןזנהק לדת לעקב יךא ת טו ר ל ו ש ע ת ל ר י ב ה ו ד ש ת ע דוהי ת יתיה ולעקב ובנ ר ך י מ ר ל י ךשעה ש ת לת מ ם ן ושלחי ד ע מ ו ל ת ח נא מ רת לדת מצךאי ק מחי ולת אהרן ורה בתר בן אפקי ן ו ה י נ י ת ב י ך ב ע ךן ו ב ת ה ב רת א : וא^קית :יי י ן לתכו! פ ך ך ו א מ ל מם ואתירתון ל ממצרי

כי כן אמה היה לעלד שאמר לו גרשאתהאמ' הזאת לאת כנה: כאשד עשיתי כקרכל׳ הנגף

עשיתי המכות כקדכל י• ותבאו הימה׳ כנגד אותם זקני' שעכדו ים סיף (כן ותראנה עיניכם כננל אותם זקנים שהין עדיין

כחיים: דכא

מסרה

ואולך אתכם קוממיות י ואולן אתכם ארבדם שנה במדבר ״

ם כ ת יהודה אלהיככם אישר עורה אם אחרים י ה ל ם א ת ר ב ע והלכתם ו והשתחויתם להם וחרה אף־־יהורהאבדתם מחררה מער הארץ בכם וJ : ״ז״ jf T־,־ | / : T ••• _ ־1:־ ־

הטובה אשר נתן לכם:I•• T »y־ T V•' • 1 9 -

וכי מ קתחל היל כל אבותינו עובדי עז והיה מישכם בעבר הנהר(השי לקח ׳ משם אברהם אבינוק כנען ל א והביאו ל להילת הארץ ההיא נבחרת כדי שיהיה זרען מתר שלם (הנה זכרכיהלליך אותלבכלה ארז כנען כי המקלמלת ר 0ך,,ע לבי מהנה היל לבכלם כ *׳י'״>לז מי« באה אליל 'הנכלאה ש ה !״1'

ת על שלמות «״7J״ להו ח

שנה לרשת ׳ ונמסר גס נסדר בחקתי: ירח מצריסירידד־ן מערי׳ד׳נליש׳בקריא׳ וסי׳(יקומו וירדו מצרים דעמדו י דעקב ובנמירדו מצרי׳ י ההלכי׳ לרדר« מצרי' י הזי הירדי׳ מ*רים לעזרה יא: ׳י^מזת ם בסדר תנ ונמסר נ ו בספרא וסי׳ דצא הנבול ודמה׳

מתפוח ילך הנבול י דרד הגבול גחל קנה ׳ ופנע בכרמלN i fw הימה׳ מחבל אכזיבה י

את אבוודכ מצר׳ ותנאו הימה:

ט׳ . א ז׳אסיף ׳היש? את-כ^טג מ ל ^ ה ה ק ן י - ה p

ןלה0ל«ת««ה •ע'ר^שכמהףקדז41זקנ״עראר ««קי

ff וריר^שיו ו^שפט^'וריע-טר׳ו"״ ו ׳־י פני

:tT,

0

T׳1:

0

ונח הזכי שחר הבנים !

: ויאמר ם ד א א כי כיצחק לכלל יקלא ויתיצבו לפני ה

ם ביגחי"« יהןשע אל־כל־העס כה״אמר יהודה ל ! א ע ן ל , ז ל

אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו א אבותיכם מעולם תרח אבי אכךהס נל היפי מ־

ם אחרים: ואבי נחור ויעבדו אדהי °ואקח את־אביבס את־ו ת ו ם מעבר הנהר ואולך א ה ר ב א

V י/- |T T T - V י - : י י

בכל־אךץ כנען וארב• ארת־זרעו ואתן־לו את־יעחק : ואתן ליערזק

v" • lf L; I » ן» v •;v JT . 11י•

ת את־י/ןק״ב ואת־עשץ ואתן רעשו ארתו ויעקב עיר לךשרת או ־הר עע׳ יה־ ובניו ירדו °מעריכמ : ואשלח את־ מוציאם משם הסי

0 : ד ע מ - ״ ף א נ א , ן ר ה א ־ ״ א ן ^ ^ מ f l - מצלים לאחל זה לבו. כאישרעשיתי בקרבו ואחר הועארתי

עניהם (ללפו אחליה

ואיפה9

זד• ־ל

מנלימה למטעי'ביה 7 בליש; ה׳

*כל שנתן ל( את יעקב ואתעשלילא נמנע מ מלהזכילעשןלפי ש שהיה לל צולך להזכי׳ כי נתן לל את הל שעיל ליללשה(נמנע( ישלאל מלהלחם עמו עליה כמלשנזכל בתללה ו ואולם מבני אבלהם לא היה אחל ש שהזהלתנל התללה, מ מלהלחם עמם וזכל שיעק׳לכניליללל מצלי׳

בק ן בדתי ו כ ת ה ב א ר ת ר י ב א ד ע כם ג^ךי' מ תי אתכם : 'ואתיא ^ת־אבו המצלי׳כחילגללל

ב ? י ם ב כ י ת ו ב ם אחרי א י ר ע ם ותבאו הימרה וירדפו מ י ר ע מ >גלכב לכפלשי׳להשינו מ יויתס חלני על הים על

ר ההל היו מ ם בהלכן ששכל כתלל(הנה עיני קצת ה K 4 ואחד

פככ שטכעל המצח בי עלא יכלו לכחח מהם והפליא השם ית חסמ עמהם לשם ענן חשלך מאל בין ישר לבק מצח(ת המרגלי׳ מ ,ילאל' כזמן הה;׳ אלו האלתל׳ והמלפתים אשל עשה השי במצח׳ ואת׳ זה ישכל במדבל ימי׳ לכי׳ כ

ש ד ד ע כ ש ו ס ה ד ר

ח שלא ליכנס ל (יבא עליו את הים יעל כל יחיל (יחיד שבהם שאם היה היחיל מ בים נל סל ים חלף אחלמלקולטל: וילחמל בכס בעלי יריחל האמלי(הפר/יילנו׳ י כל סבעה האומן' נזכרין כאן לפי שיריח( עימדת על הספל(הית' נגלה למנעללה

של אלן ישלאל נקבצו לתוכה מכל שבעה האלמלת גיבלרי החיל: אלהים

רלבג

(יבא עלמ את הים ׳ על כלעה(אף על פי שלא זכל( הלי זכל מצלי׳ א( אמל עלמ לרך כלל על מצלים (כללם על כל יחיל(יחיל שבהם אמל שאם היה כמצרים וןחר שלא היה דלצהלהכנס לים היה הגל טירת לים:לאכיאה ׳ כתוב בהא לקרי כלא הא והעניין אחל: (ילחם כישראל׳(הנה לא ראימ בתורה שנלחם בלק עם

ישראל(גם יפתח אמר אם נלחם המצרים ה׳ בקריאה וסי׳ והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו ׳ ויראו המצרי׳ את האשד! ׳ ירעו אותנו המצריםם מאפל׳ ונמסר 4ס בסדר לך לך: הצרעה נ׳ וסי' נמסר נסדר ש ויענונו׳ כי לא יזכלק המצרים לאכול׳ ד

ואחר זה הביא אותם אל ארץ האמלי היושבת ק והו׳ א ר י בעבר ה סיחין ועוג שני מלכי האמרי דירשו ישראל ארצם מצד העזר ם האלהי לא בחרבם (לא בקשתם(אחר זה . ה השתדל בלק בן צפור להלחם בישראל כ בשקדאלבעלסבן כ בעור לקלל אותם ולא אבה השי לשמוע אל

ובפרשיםי_ם־סוף: ויעעקו אל־יהיד״׳ם י ר ע מ דשם מאפלבימבםי ובין ה ויבא עליו את־הים ויכסהו ותראינדה

T ־ ־ • - :•• T T<- T ״ T־־

עיניכם את אשר־עשיתי במעריםם: ואבאה ותשבו במדבר ימים רבי

S T ,r , ץ . . VT ״ : , - •־ -

אתכםאל־אךץ האמךיהיושב בעברם ת ו ם ואתן א כ ת הירדן וילחמו א

> r ן ••• ״ י» A•' ־ •י V ו י־ י ' : ״ י ־ ־ *

בירכם וחירשו את־ארעם ואשמידם: רקם בלק בךעפור מלך ם כ י נ פ מ

קרא בלעם ויברך בריך א י מואב וייחם בישראל וישרח ו^ ״ איתם (הצילם השם ר לקלל א ^ ב ך כ ^ ל ב ל

ם ויברד ע ל ב ולא אביתי לשמע ל ברוך אתכם ואצל אתכם מידו:

. ו ־ י; י• : '•V י י י ן T י v : v ז

ותעברו את־היךךן ותבאו אל־יריחוי ם בעלי־ןריחו האמל כ ולחמו ב והפתי ורהכנעני ודהחתי והגרנשי

י M ז ־ : - : • י : - : -ן:־^• : ־1 • • :

ההר והיבוסי ואתן אותם בירכם:כם אררהצריעה ותגרש י ואשלח לפנ אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא

ואביאP

יתי ממנו כמו שנזכלה לשמע בתולה ׳ >nh?־ ז

עבדתם את הילל] י הלניים (באת׳ ׳1 יריח( (ירשתם ל*£י &2

איתה ואח׳ זה נלחמנ לנלעם• בהם בעלי יריח( (הם

י י״פכממ*.. ״ הפח מלכי האמרי ( והכנעני להחתי י;;׳;!}עממיו

(הנרנםיהחלי >היבוםי קדתאישי^י,,*, ת י { י שנלחמל עם יסראל

כמו שנזכר בזה ה הספר וזה ממה שיור׳ שכל אחד מהמלכים ההם היה לו חלק מה

מריחן כמ( שזכל( ל . לזל׳ (הנה שלחתי לכם" הצלע׳ לל שחלם להם נזקין ה הוזקיבהן זולת חלב המלחמה ׳ ואחל שזכר כל הטובות ם

את

>חלמ'ל

ב־ב

ף ן א דסו מ : וגנפי־שיז לא ביניכון ל ב י ושף ק , : ם ך ק ו ק י ע נ חא ב הי \\ז י וכין מעךאי ואיתי עלוי ע ןלרת י גיכו ז עי ד א ז ו ד ן ו נ פ ח וא ך ב ך מ ם ויתבתון ב ד ע מ ת ב עברין תכו תי יומין סגיאין ו ואעליא ך ב ע ב ב י ת ר י ה י א ר ו מ ע א ר א לא עמכיון ב ך ו ק ח י ג א א ן ג ך ר י דן ביךכון וירירתון י ת יתדהו ומסרין ק ן ושיעיתגון מ ו ה ע ך א ת יר ןגןךמיכון י. וכןכם בלק בר עפוח קרבא ב י נ א א דמיואב ו ב ל מ

T T ־ ;׳ • " : T : T : -

ם בר ^ ל ב ח וקרא ל ל ש שראל ו בימן 1 ולא אביתי ל ז ו ט י ל מ בעור לא כ ך ם וכריך ב ע ל א מן ב ל ב ק ל

ה ן ךי י : ן מן ן ושזבירת :תבו יתכו ועבךתון ית_ילךנא ואתיתון ליריחו ואגיחו כןךבא נ^כון יתבי יריחו א אמוראי ופךזאי וכנעגאי וחתאי ות י י ויבוסאי ומסרי א ו ונרגשאי הת לןךמיכון יתהון נגיךמון \ ושלחין מ? ק יתהו ת ערעיתא ותרבית. יא י אמוראי ל כןךמיבון תךין מלכ גגחרבך ןלאיבכןשתך •י ויהבית

ם ב בחרבך ולא בקשתך: ואתן לם אשר י ר ע געתבה ו י ארץ י אישרלא/ם י מ ר ם כ ה ם ותשבו ב ת י ג ב ־ א ״ רן-ד ״,׳פהי׳לא ל ת י א * ל ^ ״ , ; ׳ ;

א , y •• ־ ״. : v י •A ־ י •־י א ל ה ל ד ק • ת י א א ד י י א ך ע ר ן א מ לך לא־נטעתס אתם אכלים ש ח וזיתים א / ־ תבר י p ו j n . j א ? י ל ןקלוין ד

א נ־גבתון ג> : ושתה יראו את־יהוה ועבדו אתו ן ברמק וזיתין די ל בהו

ם ובאמת והסירואת־אלהים י מ ת ם •לי־לקי> ב ך ^ ן מ ו ל ח ד ן ע ב ן ז ן י ל ב א ן ו ת א T '״ ' L י י ~ T 1 ו ".VI-• ־•'• י • ••

א ו ת ו מ ל ש י« וגילחו ^ךמודלזי ב

ד פ א ^ ט ת ^ ו ד ע א ו א ט ש ו ק ב ו

ם ב בעיניכם לעבד את־יהוה בחרו ל היוםאת־מי תעברון אם־את־אלהים אשר עברו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואס ארת־אלהי האמרי אשר

-• • .• IT j י ; • ־•• :.־ - י ־

ם ואנכי 0וביתי ע ר א אתם ]׳שבים ב נעבדאת־יהוה: , ויען ־4־V v •־ : IT -"< י

העם יאמר הלילרזלנו מעזב ארת־ם אחרים: כי יהוה יהוה לעבד אלהי

-JT : • - •• •ן < j 5 AT. ־ ז ^ :•- •

א המערות אתנו וארת־ ו אלדזינו ה•• : t» '*•;4י ״ י ־ן

אבתינו מארץ מעך!ם מבית עבדים ואשר״עעצה לעינינו ארת־־האתרתת האלה וישמרנו בכל־הךרך ל ח נ ה אשר־הלכנו בה ובכלי העמים אשר

מעכלP

«״ע,ש . אשר עברו אבותיכם בעבר הנהר״ שחק השם יתי את י ^ י ^ ח . ן ך ה י ־ ת i לפ כסל ובמערים ועבדו א• ׳י • - ־• , - * ישראל צוה אותם לירא ־ ־ • • •

את יי׳ (לעביל אותו (להסילאתאלהי הנכר מקדכם (לפי TDע מתכונתם אז שלא ל לעבוד ע! עם מה ש שמשך לבס אל זה ב בדברים אלו אמ׳ להם

שאס לעבעיניה׳לעבול את יי'יבחל( להם אלהי אבותיהם אסר מעבר הנהר שהיחיקם השי מזה בכל עוז(לזה לקח אברהם משם (הוליכו אל ארץ כנען שלא לעבוד אלהיהאמרי אש׳ הביאם הש׳ ית׳ לשבת כארצם כםהורישוםת ארצם (הנה א א עבךנו בקךבכםז [יגרש יהודה־ אמימתיהם הכתמת! \שב ומנהמתיהם הפחותי׳ , ר מ א את־כל־העםים ואת־ה ־ 7 ״ ־••־ •/ היו סכה שהקיאה הק אותם כמ5 ש א ה שנזכר כתור׳ כי כרשע

« לסת׳

ת ו ך ר 3 ב ע ן ב ו כ ת ה ב נןלתו אם א פלחו כןךבמ יי 1 ו ו^מעךלמש וח רןךם יי ב ל פ מ ביש קעיגיבון לן ת 0 מ ך ן כ : ן י ן יומא ד ו לבו בחרא די פלחו ת ו ע ן אכש ית ט ו תפלחת אם! ת ו ך פ א ך ר ב ע ^ ! ד ו אבחתכן יתבין ב י די אתו א ר ו מ ת א ר ו ע טא ואגש ביתי נ ש א ב ך ן ן ו ה ן ך א באמר גנןלח.כןךכם יי ן ואתיב עמא וא דיי לחנ ו ק ית פ ב ש מ ל מ א נ ס ל ח{ ארי יי א ד כ ^ ע ת ר ו ע ט ח ל ל פ מ לא וית נ ת ק י א דאסי ו א ה נ ה ל א

:׳.' T T T I T T T : ־

ת ם מבי א ךמערי ע ר א א מ נ ת ה ד ב א. . ״ T T T T ״ - : •י־ ; ; - .

א : ת ננאלת א ד לעי ב י ע ך תאו ו עבדל ב א ב נ ך ט נ ן ו ל א ה א ת ב ר ב ת ר ד

T ; T T T . T T T . . _

ל עממ«א כ ב ה ו א ב נ ב י ל רחא ךי ה אוך יי א ביניהו!} ותךי ג ך ב די עכ תי י ז ךארה ת אמו א ד ^ כ מ ת בל ע :

כנו אלא פירוש( ז( המלחמ׳ עשה שסלח לבלעם לקלל אתכם נ מראי מתיך מעסמכי איל( היה יכול להלחם אתכם היה נלחם כמי שכתוב אולי אוכל נכה מ ה המחשבי תשבה הכתל' למעשה:

בעלי יריימ י והנה לא ראית שנלחימ בעלי יריחל בהם אבלת ו ר ג הכתוב אלמל דליחו ס ומסזגדת מפני בני שלאל אללי י*אל מיליחו מגדולי העיל אל מלכי כנען להזהילם לבין כך נלכדה יריחל להם היל עם י ה המלכים שנתקבצל אחר כן ל

להלחם עם יהלשע פה אחד ןאם נאמל ט משבעה גר׳ שזכרה נתקבצו ליליחל לפי שהיתה הנ כומלת על הספל להיא מנעולה של1זרץ ישראל לנתקבצל שם ל להלחם עם ישראל הנה לא ספר הכתיב מלחמה זאת לאם היתה למה לא ספר אלתה הכת(׳ זהו לכר תימה אלא הנכק כימ ש שפירםנל:שני מלכי האמלרי י

כי׳ לגרשה שני מלכיהאמרי נם ק להם סיחק לעלג לכן אמרו לבלתימ ;לשתי צרעלת הילחדא דמשה לחדא דיהלשע יהצרעה הלא מין זבוב רע מטיל ארסמ כי היתה הצרעה מכה מ א ו כעיניה (מסמא עיניהם (לא היו יכולק להלחם לבאק ישראל ( והורגין אותם כמל שאמר לא כ בחרבך ולא בקשתך ותרגום *רעה ארעיתא לאמי למה נקרא שמה ארעיתא שעלמדת לקראת אדסןמכה בפני( כדמתרגמינ אםדקרךדאדעך: לא כחרבך׳ פי׳ אם לא היה עזר האל להלא ננל לרך כי לא כקשתי אבטח

וחרכי לא תושיעני: כתמים י ־ שם לא תלאר לק אס כאמת

ובתמים: להסירנ את אלהים ׳ , פי׳ אלהי כסףלאלהי זהב שלקחו בערים אשד כבשי לכמצרים כמל שכתוב כיחזקאל : אלהים

מסרדז

עקב: יראוני וםימ ועתה יראו אותיי׳׳ יראו את יי׳ קדשיו י אך יראו את יי׳; ואש׳ עשה ז׳ דםםיכי וסי׳נמס׳ בסד עקב: ואת האמרי ד דסםיכי כקריאה וסי׳ וכנען ילדק בכוח י וחברו דרה׳ י י צ ^ זאת האשרי זאת המעי וארז ךגתשי ׳ דנרש ״' את כל העמי׳ י

ונמסר נס כסדר לך לך:

הגלי׳ ההם יי׳ מורישם מפניהם תה היה נכ סכה להרידק *שלאל מאלהיהס לעכלם והלליעס גס כן יה( סע עם זה שאם יבחלו לעמל אלהים אחלים שלא יסכים עמהס אך הואל ההלא לפני האלהיס שלא לעכלל עז כיזההיהראןי שירחיקם מתר מ מ ׳ כדי להרחיקם עלד״מלכחלל כעז ׳להנה היה ההשתלללתצאלל כלי שיקבל( עלל ה י ובתל יעבת את י מהמסך אחל עז אחלי מלת יהלסע לעכז לא נשמלל מזה כמל שמכל בלאש ספל שלפטים: (יעק העם לגן׳ ׳ וענה העם כי חלילה להם מעבלל אלהים אחלים עם ראלתם הטלמת

והנפלאלת שחננם השי והנה

ד ע כ ש ו ה י י ש . ד

ק אם נעליי עמי אשל הלכי אלהיט לפלמי לכי שהשם הזה שם סללה הוא: עלים א מת נקלא כל לשין לנצלת לסין לבי׳ כמל אדני מסף אמני ה אלהיט קלושים ׳ בלוב לקי אתם ככס ׳ לאה יהלסע שעתילין לעלעל כימי יחזקאל(לומר נהיה כגליי לפיכך הכביל עליהם עכסיל ללכך הוסב להם בימי יחזקאל להעללה על ללחכם היה לא תיזיה לנל׳ חי אני אם לא ביל חזקה יגל' כבל קבלתם עליכם בימי יהלסע ללא תאמלל מה םקבלנל עליכל כימי מסה כלי ליכנס לאלץ עשינל הלי כימי יהלסע כבל נכנסתם וקבלתם: וישם לו הק ומשפט בםכס ׳ סילל להם סס החלקים םבתללה(קבלו עליהם: (יכתב יהלסע ונוי ׳ תי וכתב יהיסע ית פתגמיא האילין ואצנעינין בספל איליתא ליי' יבמס' מכית נחלקו

* ך - י י כי אמוראים חל אמל ךY אלל ח' פסוקים מן לימת קנוא ד׳ ב׳ מלאים וב׳ חס׳ ונד׳ לא תוכלו לעבוד את יי׳׳אל קנוא ונוקם יי' תחום ׳ קנא קנאתי ליי׳ וחבלי׳ תחיהי! י

משה עד לעיני כל יש׳ אלין ב׳ בתראי דאליהו הס׳: חטאותיכם ד׳ מלאים בליש׳ בקריא׳ וסי׳ אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם י אלהיס קדלשים היא ׳ קדישים שהרי ספד תירה חסד וחטאותיכם הסתיח מכם פנים ׳ וחטאותיכם מנעו הטוב מכס ׳ בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם ׳ ונמסר לסין תפארת כמל אלהי׳ לכן יסמח ישראל כעיסיי איה אלהי עושי: עדיי״אתסככם ׳ אתם בעצמכם תהיי עדי׳ בכם כי אתם ביזרתם לכם את יי' (ימ עדים אתם בכם הנשמ׳ והגוף(כן האזימ השמי׳ ותשמ׳ האקשמעו שמי׳(האזיני ארץ הנסמה מן השמים(הגוף מן הארץ; מסם ל( חק (מספט י פי׳ לי לעס ועניינו כמו סם סם לו חק ומספט ססדל להם לרך כ כלל חקי התיל׳ למםפטי׳ יקכלום עליה׳ אי פי׳ דסם לי חק ומספט יהושע סם לעצמן חק ימספט • בשכם על הברית שכלת להם (החק (המשפט האכן (האלה ששם לעדי'(דבלי הברית שכתב בספר תורת חלהים יית (יהושע כת׳ ית פתגמיא האילק כספרא

ואצנע כספר איריתא דיי׳ ׳ ובדברי רזל ר׳ יהידה יד׳ נחמיה חד אמר סמנה פסוקי׳ םבתירה וחד אמר ערי מקלט ולא נראה

א נ ח נ ף א א א ג מ ך ן א מן כ ע ר אא ן ג ח ל א א ו ח לןךבש יי ארי ה ל פ נן א תובלו א ל מ ע ואמר יהושע לא ה ל י א ר ח קדבש יי א ל פ מ ל

״ T ־ י •״•׳: r T T י : : ן י־ י א מ ו א ה נ ן ל כ א א ו א ה ש ד ן כ

א ישבוק כןךבש דין זץןשוט לן ארי תש^קו ן ן בו ן ולחטאי ם י ב ו ח לן טעור־ה י ותפלחו א ד נ ח ל ו ית פן וישקני מ א ךתוב ויבאש ל י מ מ עאמר ן ״. ו ר ךאיוטיב לבו ת יתכון ^י ; דבם ן ל א אלהן הושע ל א לי מ ען א סהדי מ ע אמר יהושע ל פלח? ו נן ב ן ארי אתו ן בנפשתבו אתוח ל פ מ י ל א ד לחנ ן ית פו ן לבו t בחרתו

ן ן ובען אעריו כןךמוהי ואמרו סהךיו א ךי ביניכון ואפנ ^ כ מ ית טעות עא ה ל א דיי א נ ח ל ו פ רת לבביון ל י

T T V: T ־ T T J J י ־. י הושע ית א לי מ ךישךאל \ ואמרו על ח ולמימריה נקבי ל פ א נ נ ה ל א י י

. ן . . . . . . . . . . . T T T . . . : , ןא תמורת הנח אסר בתחת האלה מ ו י א ב מ ע כמ ל הושע הי 1 ונזר י

_ . T J T׳-S Til •י J ־ ן

אסר עם סכם ׳ יכמדרם כיק תחתיה יעקב ט היא האלה ם אלהי הנכר כמו שכתיב ויטמין אותם יעקב תחת האלה אשר עם שכם.יאק כן דעת המתרגם שתרגם אלה בוטימא יתרגם האלה אלתאלהיא מזוזת הסער כמל ה ־ ־ !־־ האיל מזוזת השער למדה אחתחי לאלים שתרגם אלין אליא: אסל א בתרין לו י לג א חח ך א ח נ ^ א׳ הבית שהיה סם , י ו במקלםי ד ה ס ל א נ ד ב ע ה ; ד / ך א א מ י ק ן ב אן עלה מ^ק הארק בסכס קראן מקדש ל א דכתיבי ; מ ג ת ארי פ

י לקדוש החרון סהיה בם לסעה: ־ ה ת דא דיי ^ ן נ ל פתג כT ־ ז י ־"!T Tr אסר דבר עמנו ׳ תי הפסוק כן " V י י ן ואמר יהוס׳ לכל עמא הא אכנא מ ך כ א ת מ ל ו ך לסהד ן לרכרן ו בבוה הדא תהי לנא כתרין ליחי אכן ר : ע ש ו ה שלח י : ו ן ו כ ה ל ם א ך ן ר

־ ת ד א ו נעבי נ ח נ א ־ ־ ם ו ג נ מ פ ץ מ ר א ה

: ו נ ד ד ל א א ו ה ־ י ה כ ו ה י

ו ל כ ו א ת ם ל ע ה ־ ל ע א ש ו ה ר י מ א י ו

ם שי קרי ם 0 י ה ל א ־ - י ה ב ו ה י ־ ת א ד ב ע לT יי .י'־ '׳• ו יי' 'יי

1־:- J ־• \ א ־5 יחי ילא ש י ־ א א ל ו א ה ° ו נ ק * ל א א ו ה ״ י ״י ׳שת״צהי ״ מיל

•ל

והסלימי וחד אמר פ פרם׳ זיםלערי מקלט כתב בספרי כמי סהיל כתיבי׳ כספר התירה: תחת האלה׳ תחות אלתא היא מזוזת הפת׳א כמו שאומר האיל מ ן מ

א מזלזלת חמשית למדה ט h״J• ק וכל אןרמי{

קני/­

לפי הפש׳ לא זה ולא זה יהאמת הואשתי: תחת האלה ׳ הדגש

ו •ל״&5 ב ז ע י ת ס ״. כ כ י ת ו א ט ח ד ם ו כ ע ש פ אחת לאלים ייאזי ה כ ל

ב ט י ף ר כ ם אל^הי נ ת ד ב ע ז ו ד ו ה י : ת ם א כ ם ס ר ע ס ^ א

" י מ י , א ר ח ם א כ ת ה א ל כ ם ו כ ע ל ר ה ו

ש ע ר ה מ א י : ו ס כ ב ל י ט י ה<.T T V / - , ¥ j , ..

: ד ב ע ה נ ו ה י ־ ת י א ב א ע ל ש ו ה י ־ ל א f : ••א- r . יי v i י!" • ץ

ם ת ם א י ך ם ע ע ־ ה ־ ל ע א ש ו ה ר י מ א י ו. Y ־*^_ ^ ... T - T T

־ ת ם א כ ב ש ל כ ת ר ח ם ב ת א ־ י ם ב כ ב

: ם י ד ו ע ר מ א ו ר ת ו ד א ב ע ה ל ו ה י

ר ש י ר א כ נ י ה ה ^ ל א ־ ־ ת ו א ר י ס וער(ה ה

ה ו ה ן ־ ל ם א כ ב ב ל ־ ת ו א ט ה ם ו כ ב ר ק ב

־ ל ו °הץם א ר מ א י : ו ל א ך ש י י ה ל א

ד ב ע ו נ נ י ה ל ה א ד ו ה י ־ ־ ת ר ע א ש ו ה יT : - *-A<: V:1־ ' - . :

>«'ל י<ס'

7 מיל כסל

ל

בי לסמי׳

ל - - . ל מל ״ ח ל ע ש ו ה ת י ר ר כ י ום \ ב ב ש ט וךין ^ ; ה ק א ושוי לי • 1 י<ס ההון י א האל ^ מ ג ת ת פ ר : ע ש ו ה כתב י וא דיי ת י ר ו ן בםפר א ו נ ע נ א^נ ון מ א ואקימה ת ת ב א ך נ ^ ונסיב אא ש יא ה

ם כ ש א ר ו ה ם ה כ ו י ס ב כ ע ת ל ר י ר ב

ע ש ו ה ב ן ת ב י : ו ם כ ש י ב ט פ ש מ ק ו ח ו ל

ת ר ר ו ר ת פ ס ה ב ר ל א ם ה י ר ב ד ה ־ ת א. _w . _ — _ _ J־ v v." : v •• T J• T ; -

ת מלןךש^ י " ך ?ב א ת ל ת א ו ח ם ת ז ה ^ מ ק ה ר ל ת ן נ ב ח א ק ם ר י ה ל א

א ה מ ל ע ב ׳ דיי \ ואמר יהושע ל ' מ ש ד ' ל 1 ה 1 י ו ה ש י ד ק מ ר ב ש ה א ל א ת ה ח ה־ ל כ ־ ־ ל ע א ש ו ה ר י מ א י ו

ןיימ' ארי יתה עבדנ׳ לסהדנ אלי פתגמיא דכתיכק עלה מעק כל כתגמיא דיי׳ די מליל עמנא יגו׳ (לפי הפשט אשל לכל עמני ללה שלבלתי עמכם(הכלית מ י כ אשל כלתי עמכם לא מלכי כי הם אמרי יי׳ אשל לכל עממ כ׳ כי היא שמעה כהר סיני׳(פי: ק אמרי פי א על דרך(תשמע ה

ה ן י ת א נבר לאחםנ מ עא י מ נ ת פ ר ת ב ה ו ה ו

T - T : • ־ T T ־: -

א ך ב ר נון ע ן ומית ?הושע ב ל א הת ב ק ן ן ו ר שני ש ע ו . ה א דיי בר מת ר נ מ ת ה ^ תי ם אחסנ ו ח ת יתיה בם ב ; ר פ רת א י ב א ד ר ו ט ח די ב ר ס

* T : V - : » -

י אחריגיסי׳^יגיליל ה י ו נאידכאיש

טק י סכתיכ כיעקכ ו אותסיעקב תחת האלה אסר במקדש יי׳ בלפי שהביאו שם את הן כמה שנאמר האמ למעלה (יתיצמ שם לפניהאלהים: (האבן הזאת תהיה בני לעדה וני׳ ׳הא אכנ׳הלאתהי לנא כתלין ללחי אכן קיימא אלי יתה עבדנ׳ לסהלל אלי פתנמיא דכתיבי׳ עלה מעין כל כתנמיאדיי׳דמליל ע עמנא לנס יש לפלתמ

: ע מ ש י ו נ ל ו ק ב במםמעל כי היא שמע׳ כה ו את הדכדים אשר ל לכרתי לכם כשליחלת( של מקלם: כתמנת סרח ׳ כך שמה וכמקום אחד הנא ק קורא אות תמנתחרס כל שם שהעמית ת תמונ׳החמה על קברו לומר זה הוא שהעמיד החמה לכל העובד ע עליה אומר חבל על זה במנשה דבר גדול כזה ומת ליא תמנת חלס שמה ללמה נקר׳ שמה תמנתסדחעל שם ש

שפידלתיה משדיחין >7תב שמנן: להל

ג ב ל ר

ו נ ב ־ ה ד ו ת ת ו א ז ן ה ב א . ה ־ ד נ ם ה ע ה

י ר מ א ־ ־ ל ת כ ה א ע מ א ש י ה ־ י ה כ ר ע ל

ם פ כ ה ב ת י ה ו ו נ מ ר ע ב ר ד ש ה א ו ה יv T <r : ,ך: AT VV י n ־: T :

: ם כ י ה ל א ן ב ו ש י ח כ ת ־ ן ה פ ד ע ל

ש י ם א ב ע ה ־ ־ ־ ת ר ע א ש ו ה ח י ל ש י ו

. : י ו ת ל ח נ ל

־ ך ע ב ש ו ה ת י מ י ז ו ־ ר ל א ם ה י ר ב ד ה

ר ש ע ה ו ד א מ ־ ־ ן ה ב ך ו ה ר י ב ן ^ ו נ

ו ת ל ח ל נ ו ב נ ו ב ת ו א ר ב ק : ר ם י נ להצהלהרחיקםעיל ל ש

עיכנסל לעמדת( יתב . , , , , .׳ וכלה מכפר את הקדש ׳ וכלה אהק ובניו כתמעת סלח׳ לבספל שפטים y w תי־סה להם מאל ע גם בסדר אחרי מות: וכלהו בקריא וסי וכלה הרעב את

yי לא ל לכסות את הקרש׳ ושב והרע לכם׳ וכלה סעפיה׳ וכלה את מדות הבית ׳ ונמסר גם בסדר אחרי מות ת חרס ושניהם אחל כמו: כ נ מ ת כ 3 ^ } w

ם ימלן לעדה 4׳ וסי׳ נמסר בסדר דרא: דשלח כב וסי׳ נמסר בסדר נח: ויהי אחרי הדברים האלה ג וסי׳ דגר כבש (כשכ (רמ׳ דרשו כו מהם . 'לפשעיהם את סלח שמה (למה קראה מ «£>זרז £ב(ך # אך לאברהם׳ אבץ חולה׳ דמתיהשע׳ ונמסר נם בסדר ףךא: א יכלה אותם אתר אסר • ׳ חרם בסביל שנקבל שם יהוסע הטיב להם ללא אמר להם זהיהלשע שיהיה הענק בבחירתם לסור מאחלייי׳כי שהעמיל חמה ליסלאל והחמה תקרח חרס כמו האלמר לתרס ילא תרי^ליאה כל הללמת במעמד הר סיני אך אמר להם זה לה(סיף להם חרס שמה(למה נקרא סמהסרחשהיל פירןתיה מסריחק מרלבשמק: מצפק מלנקשלל מ

הדחקה מעבלל עז כמל ם/כמו עם שכבל היה תדע מטוב תכלנת׳ בעת ההיא שהםמ אמ להם ששי ) 'לא יסכימו בסים פנים לעבלל זללתי הסי לאחר זה אמר להם יהלשע שהם עדים בהם כי הם בחח לעכיד את יי׳ להרחיקם ילתר במה סאחר זה מעבלל עז ׳ק יסידל מלבם הלעלת א את אלהי הנכל אסר בקרבם ויטו לבבם אל יי׳ אלהי יסראל(הלא אמר להם זה שאם נפתה לכם בסתר מאחת העבלדלת האלל אסר לאנשי ה הנפסללתבהםןהםלאהללןשיצטלמלזהאךהשימכיהס יעבתאתיי׳אלהיישלאללישמעלבקללל: דכלתיהלםע בלית לעם׳ על זהלהמתס עיבדם את יי׳ללהסאיל זכל לזה ^מעשהלמען יבלסל יסל׳אםיסלממאחלייי׳כתב יהלםעאתהלבלים האלהבספלתילת האלהים והקים אבן גהלה תחת האלה אשלבמ^לשיי׳להייתלזכלללעלות מל /ה המעשה כמל שעשלייעקכ ולכן במעשה הגל והמצבה להיות לעל ביניהם על בליתם את יי, ׳ אתל זה ןכל שכבל מת יהישע בן מאה ועשל שט וקבלו אלתו בגבלל נחלתן י

וזכל

ד ע כ ש ו ה ג י ג ל ר

מגר עול שכבל עבדו ישראל את יי' כל ימי יהושע וכל ימי הזקני׳אשל האליכו ימים אחלי יהושע ואשל ילעו את כל מעשה יי׳ אפל עשה לישלאל והם מצאי מ5לים כי זולתם לאק מת וקבלו אותו בגבעת פנחס בכו אשל נתן לו בהל אכלי׳ ואם ה ילעו את כל המעסה וזכל אחל זה כי עצמות מסף קבלו במיזום ההוא שהיה לבניו לנחלה וכי אלעזל בן א יאמר אומר איך היתה לפנחס אם לא היתה לאלעזד אמרמ לן כי תכף שמת אלעזל היה מלס( פנחס לפי שלשי התולה ולזה כשנקבל נקבל בגבעת פנחס בנ>(אילם למתיי זלם התועל(ת המגיעות מזה הספור הם אל( ג ל ו א אמר( בפרק יש נוחלק כי פנחס ירשה מאשת( וזה לרך לרש(אמנם הפשט הוא לפי מה םכתכמ• ו ו-»׳ הוא לפרסם

וכל ימי 4 וסי׳ הזקנים ׳ וחברו ׳ וכל ימי מלכי ישראל: במאה ה דפק נקריא' וסי׳ דקן את חלקת השדה אשר י ואת עצמות יוסף אשר העלו ממהרים ׳ אק חפץ למלך במחר ׳ תנה את אשתי את מיכל ׳ וישכר מישראל

מאה אלף ׳ ונמסר 4ם נסדר וישלח: קשיטה 4׳ וסי׳ נמסר בסדר וישלח ן

ןיעבלי ב

ל א ר ש י ד ב ע י : ו ש ע ג ־ ר ה ן ל שפ״יס מצפו

י מ י ' ר כ הושע ו ר ימי י ת כ ר ו ה י ־ ־ ת אj ־••־״ יי׳ . ; י י * ••־״־־• ••י׳* <י ר ח ש א פ י מ ו י כ י ר א ם אישר ה י נ ק ז ה

ה ר ש ע מ ־ ל ה ב ד ר ידעו א ש א הושע ו י

־ ת א : ו ל א ר ש י ה ל ש ה אישר ע ו ה יv : • : V.T T• ן ; T •־י ״ •••׳ •

• ך נ ו ב ל ע ה — י ש וסף א י ת 5 ר ו מ ע ע

ם ב כ ש ו ב ר ב ש ק ב י ר ע מ מ ל י א ר ש י

ת א ב מ ק ע ה י נ ר ק ש ה א ד ש ת ה ק ל ח ב

ה ט י ל ו ח ל א מ ס ב ? ? ~ } ? י $ י ^ " ? ?

ז ר ב ז ע ^ א חלה: ו ף ר^נ ס ו י ־ י נ ב ויהיו ל

ת ד ע ב נ ו ב ת ו א ך ב ק ת ר ר ן מ ר ה א ־ ־

: ם י ר פ ר א ה ב ו ל ך ת ר נ ש ו א נ ס ב ח נ י פ

סכום הפסוקים של ספר יהושע שש מאות והמשים וששזת וסי׳ םניו וחציו זמכשבק עד רמת גלעד וסדריו ארבעה עשר :

א ה עוצם הסגח השי לישראל ושכבר קיים מה שנשבע ל לאמתימ ולזרע׳ שיתן להם את האלץ(לזה זכלמהשילסן מהארי >$י משה ועי יהושע (המלכי׳ הלכים אשל נפל( כילם •יב הוא כמלות ה הוא םלאמ לכל אלם סלא יקצל מעסות מה שאפסל מהטוב בחייו הלא ת תלאה כי יהוסע מפני שלא יכיל להסלי׳ילוש'ק ליםלאללאקצל א ה לעשות מה שהיה א אפשל ל( מהטוב והוא הפלת האלן כנחלה לשבטים כי כזה היה תועלת כי הוא היה כ נביא (לא תסלם זאת החלוקה בשלמות ליל סאימ נביא כי על פי יי׳היתהכמ5שזכלעם שכבד נמסך מיה ת ץ תועלת סאם מלקו האדן הנכבשת לבל המ ישל׳ מתעצלי׳ כילושת הנשאל מהאלן

לדעתם םמה סיכבשו יגיע לכלל ישר הנה לא יקום אתל מהסבטים אם לא יקומו י כלם(אולי תהיה זאת העצלה סבה שלא תשלם להםיל(שת האדן אך כשילעכלק ההיא לפי מה שאפשל ןאםהוצלךאל א שבט המגיע ל( מזה יזללז לכמש הל בקש אות5 מאחל השבטים א( יותל והבטיח( שהוא יעז(ל א(תו גס כן לכמש ס ה חלקי כמ( שמצאנו שעשה שבטיהמה (שבט שמעון לכימה שמכל בראש ספל

שופטים:ק להצילם מהקטטה א ה י הוא כזטלת המניע לשבט (שבט מ ש י ל ש ה (המליכה אם כלוכ הימים יפיל מחלוקת כיניהם כענק האל{

הנה מה שנזכל כזה המקום מהמגיע לחלק חלק מהם יסמלםמהקטטה: הרב>עי הגא להזכיר קמם מה שייעל הסם יתכרך לכלככאשר מלא אחליק אשר לרכה מלן כה תהיה א ה יי׳(לא הלך כעצת שאר המרגלי׳ ס

לנ לנחלה(לבניו:י היא להודיע שכבר נתקיים ייעור השם יתברך בשבט שמעין ול(י ש מ ח ה כמה שאמר יעקכ אחלקם כיעקכ ואפיצם כישראל כי ככר היו

נחלמיהס מפוזרות כימ שזכרנו:* הוא להיליע שכבל קיימי ישראל מה שצי( בתירה להבדיל ערי] המקלכו ש ש ה (לתת ללוים ערים לשבת(מגלשיהן לבהמת׳(הנה קבצני שתי המצית ייל כי ידמה שערי הכהנים(הלןים כלס קולטות(הנה התבאר ק התורה כי המזבח היה קילט ההולנ בשוגג ולזה היצלך לומל כהירג במזיד מעם מזבחי ׳תקחנילמיתפמג שביאלמ שם מלמה כי מכני שכלל עלי המקלט עם עלי הליים הנשאלות בזה המשפל ואמי בסיף שהם עלים מחימגלשיהן שכבל הקישן זי לזו

(לזה תהיינה כלם קילטית:י (הוא מה שלמלמ מהמזבח שבנן השבטים אשל מעבל היללן כי ע ו ב ש ה כס״רצה האלם לבל אפשל שיתחלש ממנו הפסד א( נזק לאוי

•rp7 r

ימי1־

פלחישראל מצפוגא לטור געש 1 וכל יופי ל יומי ;הושע ו לןךבם יי כע ש ו ה : ר ת סביא ךי אוריבו יומין בד ב י די ע ל עובךןייה ד ודי יךעו_ית ב לישראל 1 דת גרמי יוםן» ךאסיקום קברו בש^ם נ ד ע מ בגי ישראל מ^ ךקגא.יענ!ב מבני ל ק ת ה ?אחסנר אבוהי ךשבבם במאה חוךפן חמוי יוסף;ל^חםנא 1 וא״לעזר והוו לבנר אהלן מית וכןברויתיה בנבעתא בס בדיה ךאתןהיברת לירה ח נ פ ך

בטורא דבית אפרים 1 .

רעזי להר געש ׳ מלמל שרעש עליהם ההר להידג׳ לפי שלא הםפיל(הו כראוי: הארימ ימים ׳ ימים האדימ שנים לא האלימ ס קנענסי! קבר( כשכם׳ משכם

ננביהו לסכם החזיחה( ״• בגבעת פנתס בנ( י מהיק היה לנ לפנחס חלק באלן שילש מ

מאשתו:

סליק ספל יהישע

הליק ספר יהושע

«צכק להל געש׳ לבי ברכיה ולכי טימין בשם ליבל חזלמ על המקרא ולא מצאנו מקום סשמו הד געש אלא מההוא הל געש על ילי םנתלשלו יסדאל בו(לא הספידוהו כראוי לצה הקמס כה להגעיש עליהם ההל רל שנעם ההל כיום קכילתי: אשל העלי בני ישראל׳ א3פ שכתיב ויעל מסה את עצמות מסף עמו

הוא הזהיל את כני יםל להעלות • כמיייבן םלמה יהלימיסלי ׳יבללשכל המתחיל במצוה (אחל גןמלה נקלאת על שם האתלין ממי אתה למל ממשה לכתי׳ דעל משה את עצמית מסף עמי נסתלק משה במלבל ולא נכנס לאלן(הכניסי ישלאל עצמיתמלאק (קבל( איתס ינתלית המצוה בהם לכתיכ אשל העל( כני ישלאל ממצלים אשל העלה משה אין כתו׳ כאן אלא אשל העלי:קבלי כשכם׳ ללשו כי משכם ננכיהי(לשכם החזיליהי(לפי הפשט לפי סהיה שכם בחלק אפלים ולנמל מסףקבליהי בנחלה הלאסונה אשל היהק ישראל(לפי לעתי בפסוק יאני נתתי לך שכס אחד על אחין א ליעקב אביני ב למז לי שנקבל סם כסכם זה( שאמר לך כי כבר זכר הבכילה שנתן ל( שיטל( כניו שני הלקים: ייהיי לבני מסף לנחלה ׳וחשבו להם העצמית לנחלה טובה שנקבלו בנחלתם יללשנ בי על בני מסף שהתעסקו בקבילת העצמית בנחלתם: אשל נתןp היה לו לפנחס סלא היה לו לאלעזלאלא » ל ל( בהר אפלים ׳ אממ לבותינו ן מלמל שנסא פנחס אשה ומתה וילשה ומכאן סממ לילישת הבעל ומהם אמת כי אפסל שנפלה לו כשלה חלמים ויתכן נם p לפלש ט ישלאל נתנילו כמי שנתני לכלב(יהגשע אבל לא על פי הסם יתכלך כימשנתמ להסחה!שאמל אסל נתן ל5(איל( היתה ירושת אשת( אג שלה חלמים לא היה אומר אסל נתן לל ורבותינו ןל אמת כי לא מכל לימל שקנה פנחס איתה גכעה לאם p נמצאתל בקבל שאימ של( אכל לסין נתן לי לא מ קדה חיזרת ביובל(נמצא איתן צדיק ק הקשה לתם כי מצאנו לשק מיענה במכר כמו דתן לי את מערת המכפלה(אם תאמר לפיחשיכו קשה גם ק שהלי מתנת יחיל חנזלת במבל אבל מת: לבים אינם יזחלת וזאת הגבעה שבט אפלים נתמה לו(ללבליהם שאממ כי ימשת אשתל

היתה הם איורו גם ק כי ירישת הבעל אינה: ן ח;זרת ביובל pj הד

סליק סכל יהושע

שיתחכם להסיח קילם מאן ןלא ימנעה( מזה לאותו שלא יתכן הנעת ההפסד א( הנזק ההואכיאםלעתים>מוקיםהלא תלאה מאלו השבטים כשלאי כיכאלך הזמן גי בניהם מעמל את יי׳ התתנמי להמציא לבל נשאל מילה שגם הם מעם יי׳(לזה כמ שם המזבח

החלימיםגםכןלפי

׳ ״ - ״ ״ ״ ״. wj ״ ״ ״ - - ־ ־ i , ־.־״ ״ ־ ״״־ י ו ו ״ , ״ - , ־ י hw.־.־ ״ נ י מ ש ה שאק להמתין עליהם לעםיתם כי אם תכף צליךלהתישכז(חק(ל הענק הנא תלאה כילילא זאת החקילה היה נמשך מזה נזק לבבעליתבניישלאללצכא כל אחיהם(הנה יחשב שאין להמתין על אל( הלבלים שהם בנגל השם יתבלך מפני הסבות שזכלו פנחש(הנשיאים לשבטים האל( כזה המקום ולזה תמצא שלא המתק פנחס לקחת עצה ממשה לבינו בלבל זמלי אמלו למתימ זל כל מקום שיש חליל השם אק תולקין במל ללב ימזה המקים מתל הספק איך לא נמלמ יסלאל בזה ביה5ג» שהיה נביא עם שהיה מהענינים הלאייים לעשות לפי משפטי התילה בהטלת העונשים לאיי שיהיה המעשה בהם לפי ללכיהתילה באיפני החקילה הממסלת בתולה לא

שישאלו איך האמת בזה לנביא ואם באנו לבאל זה בזה המקים יאלמ הלבלים מתל מהלאיי למה שאנחנו בו:י הוא מה שלמלמ שלאל לכל אלם שישתלל שיהיה נקבל בגבול משפחתו להשאיל שימ(לזה זכל כהקכל יהושע כגבול נחלת( (הקבל מסף בנמל נחלת ע י ש ת ה ) בני( זהקבלאלעזל בן אהלן בגבעת פנחס כנ5 ומזה המקום למלנוהתיעלת שהגיע מזה הצל ליוסף כשנחלקו כנמ לשני שבטים וזה כי בזה היה רמי

בגוללנת לבני רחל ויתכן מתל שיגיע מקים קמלתה בנחלה לאחל מהם ןכבל נתבאל שכן היה לפי מה שנזכל בספל שמגאל,;