0

המוסד לביטוח לאומי מכו� ברוקדייל�וינט'ג�מאיירס מנהל המחקר והתכנו�

6. מסמסכ� דוח –ב " של תכנית מהלהמחקר הערכ

על : ב"ממצאי מעקב אחרי השפעת תכנית מהל 15 לאחר –) המלאי(הזכאי� בתחילת התכנית

–) הזר�(חודשי הפעלתה ועל הפוני� החדשי� שת התביעה חודשי� מהג6לאחר

צוות המחקר –המוסד לביטוח לאומי מנהל המחקר והתכנו�

צוות המחקר

מכו� ברוקדייל�וינט'ג�מאיירס

*לאה אחדות

מרי� שמלצר היילברו�גבריאלה

אלכסנדר גאליה תמי אליאב

נתנאלה ברקלי

כיום עמיתה בכירה במכון*

ליר בירושלים- ון

דניז נאו�

ק חביב'ג שוה��אס� ב�

יהודית קינג נוע� פישמ�

צדיק�אברה� וולדה פנינה נוימ�

ממשלת ישראלנה של ובמימוהתהמחקר בוצע בהזמנ

2008פברואר ירושלי� ח"אדר תשס

1

ב "דוחות שהתפרסמו במסגרת מחקר ההערכה על תכנית מהל

� קשייה� והגורמי, דפוסי העבודה של מתכנני היעדי� התעסוקתיי�: 1. דוח מס

. ממצאי� לאחר חצי שנה של הפעלת התכנית–המסייעי� לה� בעבודת�

, קבלת גמלה, מצב תעסוקתי: ב ע� הפעלתה"המופני� לתכנית מהל: 2. דוח מס

ממצאי� לתקופה של �השתתפות בפעילויות המרכז והערכת התכנית בעיני המשתתפי�

. חודשי� מתחילת התכנית9�6

השוואה בי� אזורי : כת הבטחת הכנסה ויציאה ממנהדפוסי כניסה למער: 3. דוח מס

.2006 פברואר – 2005 ינואר –ב לבי� אזורי ביקורת ושאר האר� "הניסוי של תכנית מהל

על הזכאי� בתחילת התכנית : ב"ממצאי מעקב אחרי השפעת תכנית מהל: 4. דוח מס

דשי� מהגשת חו6לאחר ) הזר�( חודשי הפעלתה ועל הפוני� החדשי� 15לאחר ) המלאי(

.התביעה

.השותפות בי� המרכז והמעסיקי�: 5. דוח מס

" מתמיכה לתעסוקה"סקירת ספרות בינלאומית על הכניסה לתעסוקה של תכניות

)Welfare to Work( ,קיימת ג� גרסה . 2007, מכו� ברוקדייל�וינט'ג�מאיירס, ק חביב'ג

באנגלית

2

תמצית

בארבעה אזורי� 2005ב הופעלה באוגוסט "מהלהתכנית הניסיונית הקרויה בש� תכנית

החוק . באר� ואליה מופני� מקבלי גמלת הבטחת הכנסה החייבי� במבח� תעסוקה

קבע כי ביצועה ילווה במחקר , המעג� בתוכו את התכנית, לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה

במטרה לסייע לממשלה ולכנסת לגבש את המדיניות לעתיד בהיבטי� , זאת. הערכה

. שעמידה בו היא תנאי לזכאות לגמלה להבטחת הכנסה, וני� של מבח� התעסוקההש

ממצאי המחקר מיועדי� לספק למקבלי ההחלטות את התשתית העובדתית בבוא�

א� לאמ� את התפיסה המונחת בבסיס התכנית כמדיניות שראוי להרחיבה הלהחליט

.יש להנהיג בהוא� כ� באיזו מתכונת ואלו שינויי� , לאזורי� נוספי� באר�1

המחקר

א� במקביל ג� לעמוד על הסיכוני� , אמור להצביע על המידה בה הושגו יעדיה של התכנית

� ממצאיו מהווי� ג� תשתית לניתוח עלות. הכרוכי� בה ולהוות מקור למשוב על היישו�

במסגרת המחקר פורסמו עד . תועלת של התכנית ובסיס לעיצוב מערכת המידע המינהלי

. דוחות חמישהכה

�מתייחס למכלול הסוגיות הקשורות לתכנית ומסכ� את ממצאי המחקר בהיבטיזה דוח

ממצאי� על השפעת התכנית על התעסוקה והרווחה של המופני� מובאי� בו. שוני�

ניתוח הממצאי� , בדומה לדוחות הקודמי�. ועל הערכת המשתתפי� את התכנית, לתכנית

. ת של הפוני� ובי� המרכזי� המפעילי� את התכניתמציג את ההבדלי� בי� קבוצות שונו

לא רק את ההבדלי� באסטרטגיה שנקטו , כמוב�, ההבדלי� בי� המרכזי� משקפי�

.אלא ג� את ההבדלי� במאפייני� של האוכלוסייה שבטיפול כל מרכז, המרכזי�

15במש� תקופה של ) המלאי( תחילת התכנית ע�דוח מתייחס למעקב על מקבלי הגמלה ה

המאפשרי� , ממצאי� השוואתיי� בי� הניסוי לביקורתומציג ודשי� מתחילת התכנית ח

הוא מציג ממצאי� על השפעת התכנית על הפוני� ,כ�� וכמ .לעמוד על השפעת התכנית

ולכ� יש להתייחס , מספר המרואייני� בזר� קט� יחסית). הזר�(החדשי� למרכזי�

. קבוצות בזהירות�לממצאי� של הניתוחי� על תת

�ג� לנושאי� שלא הוצגו בדוחות שפורסמו עד כה בדוח וקדש מקו� נכבד מ, בנוס

של המרכזי� בנפרד "הנקייה" לאמוד את ההשפעה מאפשרי�משתניי� ש� ולניתוחי� רב

הבריאותיי� והתעסוקתיי� של המשתתפי� , מההשפעה של המאפייני� הדמוגרפיי�

. בתכנית

רק חלק מהשינויים הללו . במהלך הפעלת התכנית הוכנסו בה מספר שינויים והקלות לקבוצות מסוימות של משתתפים 1

.התבצעו בתקופת המחקר

3

מער� המחקר

מער� מסוג זה מאפשר להערי� את השפעתה של . יסויי למחצהמער� המחקר הוא מער� נ

מאחר שהוא מבוסס על מעקב , התכנית על מצב� של המשתתפי� בה בתחומי חיי� שוני�

הכוללת מדג� של המשתתפי� בתכנית בארבעת אזורי , קבוצת הניסוי: אחר שתי קבוצות

בריי� באזורי� שה� גמלה אשר מתגוררהשעליה נמני� מקבלי , וקבוצת ביקורת, הניסוי

. ואשר דומי� במאפייניה� למקבלי הגמלה באזורי הניסוי,השוואה לאזורי הניסוי2

דמיו�

ודמיו� בי� הפרטי� באזור הניסוי ובאזור , מחד, בי� אזור הניסוי לבי� אזור הביקורת

מאפשרי� לייחס את ההבדלי� שבי� שתי הקבוצות מבחינת מדדי , מאיד�, הביקורת

�" הפרש ההפרשי�"השפעת התכנית נאמדת באמצעות . � להשפעת התכניתתוצאה שוני

ע�� חישוב ההפרש בי� השינוי שחל בקבוצת הניסוי בי� שתי נקודות הזמ� הנחקרות

לבי� השינוי שחל בי� , )2006נובמבר ( חודשי� 15וכעבור ) 2005אוגוסט (תחילת התכנית

. שתי נקודות הזמ� בקבוצת הביקורת

� באמצעות ריאיונות טלפוניי� בשפות שונות ע� המשתתפי� בתכנית וע� המידע נאס

מינהלת התכנית ושל מערכות המידע הפרטי� בקבוצת הביקורת וכ� על בסיס נתוני� של

.המינהליות של המוסד לביטוח לאומי

:קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת הוגדרו באופ� נפרד עבור

י המוסד לביטוח לאומי "לת התכנית שהוגדרו ע מקבלי הגמלה ערב הפע�" מלאי"ה .א

שכר "או " דורשי עבודה"זכאי� לגמלה בעילת , כלומר, כחייבי� במבח� תעסוקה

גמלה ערב הפעלת התכנית האו מקבלי , ואשר הופנו לתכנית באזורי הניסוי, "נמו�

, בתחילת התכנית: נקודות זמ��3נערכו בהריאיונות ע� המלאי . באזורי הביקורת

. חודשי� מתחילת התכנית�17�15ולאחר כ) קבוצת הניסוי בלבד( חודשי� �9�7חר כלא

או לסניפי המוסד לביטוח לאומי , הפוני� החדשי� למרכזי התעסוקה�" זר�"ה .ב

בתקופה שבי� – הראשונהבמהל� המחצית השנייה של שנת הניסוי, באזורי הביקורת

הריאיונות . ו חייבי� במבח� תעסוקה ואשר הי2006 לאמצע יולי 2006תחילת פברואר

ידי�על בעת הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה � נקודות זמ� שתיע� הזר� נערכו ב

. חודשי� לאחר מכ��8�6כל אחד מהפרטי� וכ

הוחלט להתאים ביקורת רק לתושבים היהודיים של , נות שבמזרח ירושליםבשל הקושי לאתר אזור ביקורת שיתאים לשכו 2

.העיר

4

ממצאי� עיקריי�

) ב, שינוי במצב התעסוקה) א: הדוח מציג ממצאי� לגבי השפעת התכנית בארבעה תחומי�

רווחת )ד ,הכנסות המשפחה מעבודה וממקורות אחרי�) ג ,הכנסהקבלת הגמלה להבטחת

מובאי� , בנוס� לכ�. הילדי� במשפחות שהופנו לתכנית ותיפקוד� במערכת החינו�

. ועל הערכתה את התכניתנתוני� על השירותי� שקבלה קבוצת הניסוי במרכזי התעסוקה

צומצמת יותר במידה מו, בדוח זה אנו מתייחסי� בהרחבה לאוכלוסיית המלאי

. לאוכלוסיית הזר�

חודשי� 15) מלאי(לגבי הזכאי� לגמלה בתחילת התכנית �ממצאי. 1

לאחר תחילת התכנית

מאפייני האוכלוסייה1.1

מאפייני� מבחינת האוכלוסיית מקבלי גמלה להבטחת הכנסה היא הטרוגנית

ל בעיות חלק גדול ממנה מדווחי� ע. חסמי� לתעסוקההמשאבי� וההדמוגרפיי� ו

.בריאות וליקויי תיפקוד המגבילי� את יכולת� לעבוד

.שני שלישי� מהמופני� ה� נשי� •

. ומעלה55 בני �25% ומעלה וכ45 מהמופני� ה� בני 55% •

מחצית� הגיעו אחרי ( ואיל� 1990 ה� עולי� שעלו משנת �33% ה� ערבי� ו40% •

1996.(

18ואי� ע� ילדי� עד גיל נש31%, הוריי�� מהפרטי� שהופנו לתכנית ה� חד17% •

. ה� נשואי� או יחידי� ללא ילדי��52%ו) שני שלישי� מה� ערבי�(

.5 מהמופני� ילדי� מתחת לגיל �15% ול10 מהמופני� יש ילדי� מתחת לגיל �28%לכ •

מתו� אלה ה� �60%ו) ילדי� ומעלה4( מהמשפחות ה� משפחות מרובות ילדי� �12%כ •

. משפחות ערביות

שנות 8עד יש מהמופני� �30%לכ: באוכלוסייה מבחינת רמת ההשכלהיש שוני רב •

.שנות לימוד+ 13 –ולשיעור דומה , לימוד

. אינ� שולטי� כלל בעברית או שה� בעלי שליטה חלשה�40%כ •

חודשי� באותו 3לפחות ( מהמופני� היה ניסיו� תעסוקתי בעבודות רציפות �52%ל •

לא עבדו 26%, לעמות זאת. חילת התכנית השני� שקדמו לת�5או זמניות ב )מקו�

.מעול�

5

או הנפשית/ דיווחו על מגבלות ביכולת� לעבוד על רקע מצב בריאות� הגופנית ו77% •

מבחינת תקופות או / ו, היק� השעות שה� יכולי� לעבודאו/ ו,סוג העבודהמבחינת

3 כל דיווחו על�50% כ. כללשבה� אינ� יכולי� לעבוד) ימי� או שבועות(העבודה

.המגבלות

בתיפקוד הגפיי� העליונות ) אפשריי�4מתו� ( ליקויי� קשי� 3 יש לפחות �18%ל •

.והתחתונות

: הבעיות השכיחות ביותר ה�. מריבוי מחלות, משתתפי התכנית סובלי� לדבריה� •

, )35%(לח� ד� גבוה , )42%(בעיות פרקי� ובעיות ראייה , )73%(כאבי גב וצוואר

).21%(ובעיות לב ) 31% (בעיות ריאה ונשימה

דיווחו שה� נוטלי� באופ� 31%, שכיחות בקרב המופני� לתכניתנפשיות ג� בעיות •

דיווחו שה� 10%. קבוע תרופות במרש� רופא כדי לעזור לה� להתמודד ע� לחצי�

הוגדרו כבעלי סיכו� גבוה �45%ו, ידי פסיכולוג או פסיכיאטר�מטופלי� באופ� קבוע על

סקאלה אשר משמשת למדידת סיכו� לקיו� בעיות (GHQפי מדד �ת עללבעיות רגשיו

).בתחו� הרגשי

2006 ונובמבר )תחילת התכנית (2005אוגוסט שינויי� בתעסוקה בי� 1.2

ג ו, החודשי הראשוני של התכנית גדל שיעור המועסקי בקרב המלאי15במהל�

י� � שעות העבודה שלה בחלק מאלה שכבר עבדו בתחילת התכנית הרחיבו את היק

נקודות אחוז �10.3שיעור המועסקי בקבוצת הניסוי גדל ב. 2006נובמבר ו2005אוגוסט

שיעור המועסקי בראשית התכנית שהגדילו את היק� . יותר מאשר בקבוצת הביקורת

השפעת התכנית . נקודות אחוז מהשיעור המקביל בביקורת �3.8משרת בניסוי גדול ב

י "כניסות לתעסוקה בתוספת הגדלת היק� המשרה ע(חיובי במצב התעסוקה על שינוי

השפעה חיובית . נקודות האחוז �14.1נאמדת ב) אנשי שהיו מועסקי בתחילת התכנית

20 –ההשפעה הגדולה ביותר היתה לגבי אמהות חד הוריות . נמצאה בכל המרכזי

נית הגדולה ביותר נאמדת בקרב בבדיקה לפי גיל נמצא כי השפעת התכ. נקודות האחוז

12.9 – ניכרת הייתה השפעה 54�45ג בקרב גילאי . נקודות האחוז19.3 – 44�35גילאי

. נקודות אחוז11.8 היתה השפעה של 64�55ואפילו בקרב גילאי , נקודות האחוז

: להל� פירוט הממצאי�

בקבוצת הניסוי חודשי� של הפעלת התכנית גבוה 15הגידול בשיעור המועסקי� לאחר •

בקבוצת הניסוי שיעור . נקודות אחוז מהגידול המקביל בקבוצת הביקורת�10.3ב

14.1גידול של , 2006 בנובמבר �38.8% ערב תחילת התכנית ל�24.7% המועסקי� עלה מ

. נקודות אחוז בביקורת3.8נקודות אחוז לעומת גידול של

6

נקודות אחוז �3.9שרת� גבוה בשיעור הפרטי� בקבוצת הניסוי שהרחיבו את היק� מ •

שיעור הפרטי� באוכלוסיית הניסוי אשר היו מועסקי� בתחילת . מהשיעור בביקורת

, נקודות אחוז�7.5 נאמד ב2006את היק� משרת� בנובמבר ) נטו(התכנית והגדילו

. נקודות אחוז באוכלוסיית הביקורת 3.6לעומת

נטו (21.6%. נקודות אחוז�14.1 בהשפעת התכנית על שינוי חיובי בתעסוקה נאמדת •3

(

דיווחו על שינוי חיובי במצב� , באוכלוסיית הביקורת�7.4%בהשוואה ל, מהמופני�

השתלבו בעבודה או הרחיבו את היק� שעות העבודה לפחות בשעה אחת �התעסוקתי

. בשבוע

בקבוצת הניסוי בהשוואה �36.2% ל�21.3% שיעור המועסקי� במשרה מלאה עלה מ •

. בביקורת�21.0% ל�11.1%לייה מלע

ההשפעה הגדולה ביותר של התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה נאמדה באשקלו� •

13.2 –בחדרה , נקודות אחוז14.1בנצרת נאמדה השפעה של . נקודות אחוז17.3 –

. נקודות אחוז11.9 –נקודות אחוז ובירושלי� המערבית 4

י חיובי במצב התעסוקה במלאי לפי קבוצות גיל השפעת התכנית על שינו: 1תרשי

) )אחוזי

14.1 13.2

19.3

12.9 11.8

0

5

10

15

20

25

סה"כ 18-34 35-44 45-54 55+

השפעת התכנית בקרב גילאי . עוצמת ההשפעה של התכנית שונה בקבוצות גיל שונות •

, נקודות האחוז12.9 – ב54�45ובקרב גילאי , נקודות האחוז�19.3 נאמדת ב44�35

ראה תרשי� (חוז נקודות הא 11.8 – יותר ומעלה נאמדה השפעה קטנה 55בקרב גילאי

1.(

אי� הבדל משמעותי בי� השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה של גברי� •

).בהתאמה, נקודות אחוז14.0 נקודות אחוז לעומת 14.7(לעומת נשי�

.בניכוי אלה שהפסיקו לעבוד או הקטינו את שעות העבודה ,כלומר 3ת הניסוי בירושלים אינה כוללת פרטים דוברי ערבית ממזרח אוכלוסיי, בניתוחים המבוססים על השוואה עם קבוצת הביקורת 4

היא כוללת רק . משום שהיה קושי במציאת אזור ביקורת מתאים,אזור זהבע מכלל המופנים לתכנית המהווים כרב, העיר

.אנשים מירושלים המערבית

7

מצב משפחתי השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה במלאי לפי : 2תרשי) )אחוזי

14.212.6

20.0

8.9

14.4

0

5

10

15

20

25

סה"כ יחיד ללא

ילדים

יחיד+ילדים נשוי ללא

ילדים

נשוי+ילדים

20 �וי חיובי במצב התעסוקה לגבי אמהות חד הוריות נאמדת בהשפעת התכנית על שינ •

)2ראה תרשי� . ( נקודות האחוז�14.4 ב–ועל פרטי� נשואי� ע� ילדי� , נקודות האחוז

קבוצות השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה במלאי לפי : 3תרשי )אחוזי(אוכלוסייה

14.2

10.3

14.4

17.6

0

5

10

15

20

סה"כ יהודים ותיקים ערבים עולים מ-1990

ואילך

נקודות 14.4(ובקרב ערבי� ) נקודות אחוז17.6(י� השפעת התכנית גדולה יותר בקרב עול •

).3ראה תרשי� ). ( נקודות אחוז10.3(מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית הותיקה ) אחוז

8

השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה במלאי לפי דיווח על מגבלות : 4תרשי )אחוזי (ביכולת לעבוד מסיבות גופניות

14.2 13.5

23.9

10.0

0

10

20

30

סה"כ לא דיווחו על

מגבלות

דיווחו על 1-2

מגבלות

דיווחו על 3

מגבלות

. חות על בעלי מגבלות ביכולת עבודת� מסיבות גופניות או נפשיותהתכנית השפיעה פ •

.היא תרמה לשיפור בתעסוקה ג� בקרב קבוצות מוגבלות, ע� זאת

מגבלות על היכולת 2�1 השפעת התכנית היא הגבוהה ביותר בקרב פרטי� שדיווחו על •

שדיווחו והקטנה ביותר בקרב פרטי�, נקודות אחוז23.9 �לעבוד בשל סיבות גופניות

בקרב אלה שלא דיווחו על א� מגבלה ההשפעה . נקודות אחוז10 � מגבלות כאלה 3על

ראה (מכיו� שג� בביקורת היה שיפור משמעותי בקבוצה זו , נקודות אחוז13.5היא

).4תרשי�

השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה במלאי לפי ציו� במדד : 5תרשי

)אחוזי ()GHQ(ו בעיות רגשיות לקי�המודד את הסיכו

14.216.5

14.612.7

0

4

8

12

16

20

סה"כ בסיכון נמוך

לבעיות רגשיות

בסיכון בינוני

לבעיות רגשיות

בסיכון גבוה

לבעיות רגשיות

�16.5היא נאמדת ב: רגשיותהשפעת התכנית פוחתת ככל שעולה הסיכוי לבעיות •

נקודות אחוז בקרב 14.6, רגשיותנקודות אחוז בקרב פרטי� בעלי סיכו� נמו� לבעיות

ראה ( נקודות אחוז בקרב פרטי� בעלי סיכו� גבוה �12.7 פרטי� בעלי סיכו� בינוני ו

). 5שי� תר

9

שינויי� בשכר החודשי הממוצע בקרב המועסקי� בתחילת התכנית ובקרב 1.3

2006המועסקי� בנובמבר

הגידול בממוצע השכר החודשי מעבודה בקרב המועסקי בניסוי גבוה במידה

מאחר ולא נמצא הבדל משמעותי בשכר לשעת עבודה של . משמעותית בהשוואה לביקורת

נובע בעיקר הגבוה יותר בשכר הממוצע לחודש בניסוי גידול ה,המועסקי בי� הקבוצות

ומכ� שהפרטי ,מהשיעור הגבוה יותר של מועסקי במשרה מלאה בקבוצת הניסוי

אי� . שהיו מועסקי במשרה חלקית עבדו מספר שעות גדול יותר לעומת הביקורתבניסוי

בקבוצת הניסוי הבדל בשינוי בשכר החודשי הממוצע בקרב המועסקי במשרה מלאה

ההבדל בגידול בשכר החודשי הממוצע משק� באופ� חלקי בלבד את השפעת . והביקורת

חסמי רבי יותר בעלי כוללי גבקבוצת הניסוי כיוו� שאלו שנכנסו לעבודה , התכנית

. ולכ� כושר ההשתכרות שלה שונה, שנכנסו לעבודה בקבוצת הביקורתמאלה

ר לשעת עבודה של המועסקי� בי� קבוצת הניסוי לא נמצא הבדל משמעותי בשכ •

.השכר הממוצע לשעת עבודה הוא בסביבות שכר המינימו�. לקבוצת הביקורת

יותר מאשר גדל � �400 ממוצע שכר� החודשי של המועסקי� בקבוצת הניסוי גדל ב •

בקבוצת הניסוי עלה ממוצע השכר . בממוצע שכר� של המועסקי� בקבוצת הביקורת

ואילו בקבוצת הביקורת הוא , �734גידול של , כלומר, ��2,479 בחודש ל ��1,745 מ

�332גידול של , ��1,859ל � �1,527 עלה מ .

הגידול בשכר של המועסקי� בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת נובע •

.מהגידול בהיק� המשרה בקבוצת הניסוי

� �358בקבוצת הניסוי בממוצע השכר החודשי בקרב המועסקי� במשרה חלקית גדל •

בעוד שבקבוצת � �436 בקבוצת הניסוי הוא גדל ב. יותר מאשר בקבוצת הביקורת

נית� לייחס את ההבדל לשיעור הגבוה יותר של , כפי שצוי�. ��78הביקורת הוא גדל ב

.פרטי� באוכלוסיית הניסוי שהגדילו את מספר שעות העבודה

10

פרטי� שלא היו (של מועסקי� חדשי� מדדי� נוספי� של איכות התעסוקה 1.4

) חודשי� לאחר מכ�15מועסקי� ע� תחילת התכנית והיו מועסקי�

בקבוצת ות דומהמושמימעבודה בקרב ללת וכהמשלחי היד ושביעות הרצו� התפלגות

המועסקי החדשי בעלי חסמי שוני בקרב הניסוי וקבוצת הביקורת למרות ששיעור

).3ראה נספח (בביקורת גבוה יותר מאשרבניסוי

באמצעות �25%וידי מקו� העבודה �ת עלומועסקי� ישירבניסוי מהמושמי� �75%כ •

.חברת כוח אד� או קבל�

בתחו� המכירות 33%; בעיקר נקיו�, נקלטו בעבודות בלתי מקצועיות35% •

; בעבודות מקצועיות בתעשייה ובבניי�17%; בעיקר מטפלי� סיעודיי�, והשירותי�

התפלגות . יי�טכניי� או פקידות, חופשיי�, עסקי� במקצועות אקדמיי� מו16%

.רתומשלחי היד דומה בניסוי ובביק

�למעלה מ( �40%כ. כרוכה בקשיי� פיזיי� העבודה , מהמושמי�לגבי חלק משמעותי •

מתלונני� על קושי בביצוע עבודת� עקב הצור� ) מהמדווחי� על מגבלות בגפיי�60%

.סחיבת משא כבדאו /בעמידה ממושכת ו

בעיקר מיחס החברי� לעבודה , באופ� כללי מרוצי� מעבודת�65%, אתזלמרות •

, )59%�66%(ופחות מהאפשרות לנצל ידע וכישורי� ומהעניי� , )85%�92%(והממוני�

בקבוצת הביקורת שיעור דומה מרוצה . מרוצי� מהשכר ומסיכויי הקידו�30%רק ו

.או מרוצה מאוד מעבודתו

ויי� בקבלת הגמלה להבטחת הכנסה שינ 1.5

שיעור המשפחות שדיווחו שהיו , חודשי לאחר תחילת התכנית15, 2006בנובמבר

נקודות אחוז מהשיעור המקביל �27זכאיות לגמלה באוכלוסיית הניסוי היה נמו� ב

47%שיעור המשפחות שדיווחו שלא היו זכאיות לגמלה עמד על .באוכלוסיית הביקורת

דיווחו מהמשפחות הלא זכאיות בניסוי 56%. בביקורת20%ניסוי לעומת בקבוצת ה

השינוי החיובי במצב התעסוקה ). 54%(בדומה לביקורת , הכנסה מעבודהלה� היתה ש

משיעור הירידה במספר המשפחות שלא היו זכאיות לגמלה 43%יכול להסביר

המשפחות שלא היו בקרב ). 40%(בדומה לאוכלוסיית הביקורת , באוכלוסיית הניסוי

יחד ע . שיעור המשפחות ללא הכנסה מעבודה או גמלה דומה בניסוי ובביקורת,זכאיות

מכיוו� ששיעור גבוה בהרבה של משפחות אינ� זכאיות לגמלה בניסוי בהשוואה , זאת

מכלל המשפחות במלאי באוכלוסיית הניסוי לא היו זכאיות �13%נמצא ש, לביקורת

ג לא נהנו מהכנסות מעבודה או מגמלה אחרת מהמוסד לביטוח לגמלת הבטחת הכנסה ו

11

קבוצת . נקודות אחוז8הבדל של , כלומר, באוכלוסיית הביקורת5%זאת לעומת , לאומי

הלא זכאי שאי� לה הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות היא קבוצה חלשה במיוחד

ה ג ריכוז גדול בהרבה יש ב. ניסיו� תעסוקתי וסיכו� לבעיות רגשיות, מבחינת השכלה

.צעירי וערבי, של יחידי

אשר דיווחו שהיו זכאיות לגמלת הבטחת , מהמשפחות באוכלוסיית הניסוי47% •

20%זאת לעומת , 2006לא היו זכאיות עוד בנובמבר , 2005הכנסה באוגוסט

. מהמשפחות באוכלוסיית הביקורת

מכלל �5% כ( ולא קיבלו גמלה מופני� שלא התייצבו כלל במרכזי� בתחילת התכנית •

.2006מהווי� שיעור קט� מתו� אלה שלא היו זכאי� לגמלה בנובמבר ) המופני�

מהמשפחות הלא 56%( מכלל המשפחות באוכלוסיית הניסוי שהופנו לתכנית 26% •

לא היו זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה א� היו לה� הכנסות ) 2006זכאיות בנובמבר

לא היו זכאיות לגמלה ולא היו לה� ) ות הלא זכאיות מהמשפח16% (8%. מעבודה

מחצית� קבלו גמלת ( אבל ה� קיבלו גמלה אחרת מביטוח לאומי ,הכנסות מעבודה

מהמשפחות הלא 72%( מכלל המשפחות המופנות לתכנית �34%ל, כלומר). נכות

. הייתה הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות) זכאיות

קורות הכנסה של כלל אוכלוסיית הניסוי לעומת מהשפעת התכנית על : 6תרשי )אחוזי (מתו� כלל האוכלוסייההביקורת

53

26

8 13

80

114 5

0

20

40

60

80

100

משפחות זכאיות יש הכנסה מעבודה יש הכנסה מגמלה

ולא מעבודה

אין הכנסה

מעבודה/מגמלה

ניסוי ביקורת

12

מקורות הכנסה של כלל אוכלוסיית הניסוי לעומת השפעת התכנית על : 7תרשי )אחוזי (מתו� הלא זכאי לגמלת הבטחת הכנסההביקורת

56

16

28

54

1927

0

20

40

60

יש הכנסה מעבודה יש הכנסה מגמלה ולא

מעבודה

אין הכנסה

מעבודה/מגמלה

ניסוי ביקורת

המשפחות ללא שיעור , לגמלת הבטחת הכנסהבקרב המשפחות שלא היו זכאיות •

מכיוו� ששיעור גבוה , ע� זאת. דומה בניסוי ובביקורת אחרתהכנסה מעבודה או גמלה

�13%נמצא ש, בהרבה של משפחות אינ� זכאיות לגמלה בניסוי בהשוואה לביקורת

מכלל המשפחות במלאי באוכלוסיית הניסוי לא היו זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה

זאת לעומת , מגמלה אחרת מהמוסד לביטוח לאומיוג� לא נהנו מהכנסות מעבודה או

). �7 ו6ראה תרשימי� ( . נקודות אחוז8הבדל של , כלומר, באוכלוסיית הביקורת5%

.שיעור נמו� ביותר דיווחו על הכנסות מפנסיה מעבודה •

חלק . לא בחנו לעומק את ההכנסות ממקורות אחרי� שאינ� גמלאות ועבודה •

זרה מהמשפחה על ידי תמיכה כספית או על ידי מגורי� מהמשפחות דיווחו על קבלת ע

לתמיכה במי את האחריותעל המשפחה מטיל אינויש לציי� שהחוק . משותפי�

לב� משפחה זהעזרה הלא בדקנו את ההשלכות של מת� . שהפסיק להיות זכאי לגמלה

. על כלל משק הבית

צת הלא זכאי� חזקה מהשוואה בי� המאפייני� של הזכאי� ללא זכאי� עולה כי קבו •

50היא כוללת פחות מבוגרי� בני . יותר במובני� רבי� מהקבוצה שהיתה עדיי� זכאית

שנות לימוד 8פחות בעלי השכלה נמוכה עד , )בהתאמה, 49% לעומת 33%(ומעלה

לעומת 56%(יותר בעלי ניסיו� תעסוקתי בחמש השני� האחרונות , )31% לעומת 22%(

62%(או נפשיות /ת על היכולת לעבוד בשל סיבות גופניות ופחות בעלי מגבלו, )47%

שיעור נמו� יותר של בעלי סיכו� גבוה , )בהתאמה, 47% לעומת �29% ו, 83%לעומת

). 52% לעומת 36%(לבעיות רגשיות

אלה : קבוצת הלא זכאי� לגמלת הבטחת הכנסה מורכבת למעשה משתי תת קבוצות •

. אחרות ואלה שאי� לה� הכנסה כזושיש לה� הכנסה מעבודה או מגמלאות

13

בקבוצת הלא זכאי� שאי� לה� הכנסה מעבודה או מגמלה ישנו שיעור גבוה יותר של •

, )30% לעומת 55%(יחידי� בהשוואה ללא זכאי� שיש לה� הכנסה מעבודה או גמלה

לעומת 47%(ושל ערבי� ) 26% לעומת 36% (35�18שיעור גבוה יותר של צעירי� בני

6%(הוריות �ושל משפחות חד) 30% לעומת 16%(יעור נמו� יותר של עולי� וש) 36%

הקבוצה שאי� לה הכנסה משכר או מגמלאות היא חלשה יותר מהלא ). 14%לעומת

שנות 12+יש בה פחות בעלי . זכאי� שיש לה� הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות

וה לבעיות רגשיות ויותר יותר אנשי� בסיכו� גב, פחות בעלי ניסיו� תעסוקתי, לימוד

.בעלי מגבלות ביכולת לעבוד מסיבות נפשיות

בהשוואה בי� הלא זכאי� ללא הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות לזכאי� לגמלה •

וה� פחות מוגבלי� בתחומי ) צעירי� וערבי�, יותר יחידי�(נמצאו הבדלי� דמוגרפיי�

מהלא זכאי� שיש לה� שתי הקבוצות חלשות יותר. הבריאות הגופנית והנפשית

.הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות

השפעת התכנית על הכנסות המשפחה 1.6

בבחינת השפעת התכנית על הכנסות המשפחה נבח� את השינויי שחלו במקורות

מגמלת הבטחת , הכנסה מעבודה: ההכנסה העיקריי של אוכלוסיית מקבלי הגמלה

הכנסה פנויה מעבודה חושבה בניכוי ההוצאות . ההכנסה ונכות וכ� על הסיוע בשכר דיר

הוצאות בגי�: עבור אלה שנכנסו לעבודה, הנלוות ליציאה לעבודה שאי� עליה� החזר

נמצאה השפעה חיובית של התכנית על ההכנסה . סידור ילדי והוצאות על תחבורה

ת השפעה שלילית על ההכנסות מגמלת הבטח, הפנויה מעבודה של בני הזוג וכצפוי

ל לא נמצאה "כאשר מתייחסי להכנסה המשפחתית הכוללת מכל המקורות הנ. הכנסה

אול נמצאה השפעה , השפעה של התכנית על השינוי בהכנסה בקרב כלל האוכלוסייה

נמצאו . חיובית במשפחות בה� חל שינוי חיובי במצב התעסוקה לפחות של אחד מבני הזוג

כ "ההכנסות ממקורות שוני כמו ג על סההבדלי בי� המרכזי בהשפעת התכנית על

. ההכנסות

תחילת ע� בהשוואה למצב 2006ההכנסה המשפחתית הממוצעת מעבודה בנובמבר •

, )כולל משפחות שבה� א� אחד מבני הזוג לא עובד(בקרב כלל המשפחות התכנית גדלה

סה ממוצע ההכנ. יותר מאשר ההכנסה בקבוצת הביקורת � �415 ב באוכלוסיית הניסוי

��1,140ל � �556גדל מ, בניכוי הוצאות נלוות ליציאה לעבודה, של בני הזוג מעבודה ,

גידול של , ��603ל � �434 בקבוצת הביקורת הגידול המקביל היה מ. �584גידול של

169 � ). 8תרשי� (

�537(ההשפעה הגדולה ביותר של התכנית על ההכנסות מעבודה היתה בנצרת • (

). בהתאמה, ��317ו � 305( והנמוכה ביותר בירושלי� ובחדרה ) �464(ואשקלו�

14

יותר � �370ההכנסה המשפחתית מגמלת הבטחת הכנסה בקבוצת הניסוי ירדה ב •

498לעומת ירידה של � 868בקבוצת הניסוי חלה ירידה של . מאשר בקבוצת הביקורת

� ).8תרשי� (באוכלוסיית הביקורת

�528ירידה של ( ההכנסה מהגמלה היתה בחדרה השפעת התכנית הגדולה ביותר על • (

ירידה של (נצרת וירושלי� נמצאות בתוו� ). �228ירידה של (והקטנה ביותר באשקלו�

). בהתאמה, ��404 ו340

. שיעור גבוה יותר באוכלוסיית הניסוי מאשר באוכלוסיית הביקורת עברו לקצבת נכות •

בקבוצת הביקורת לא היה גידול . התחילו לקבל קצבת נכות5%, בקבוצת הניסוי

. בשיעור המקבלי� קצבה זו ואפילו חלה ירידה

נמצאה , לעומת זאת. לא נמצאה השפעה של התכנית על שיעור מקבלי הנחה בארנונה •

�בקבוצת הניסוי חלה ירידה מ. דירה�השפעה שלילית על שיעור מקבלי סיוע בשכר

בקבוצת הביקורת כמעט ולא חל . ז נקודות אחו5 כלומר ירידה של ,�7.2% ל12.4%

. דירה�שינוי בשיעור המקבלי� סיוע בשכר

הכנסה הכנסה הפנויה מעבודה והכנסות ועל ההכ ה"השפעת התכנית על סה: 8תרשי

)שקלי ( חודשי מתחילת התכנית15מגמלה להבטחת הכנסה לאחר

61

416

-370-500

-250

0

250

500

דירהגמלת נכות וסיוע בשכר , גמלת הבטחת הכנסה, כולל עבודה*

*כ"סה

הכנסה מגמלת הכנסה פנויה מעבודה הבטחת הכנסה

15

15שינוי בהכנסות בקרב המשפחות במלאי לפי שינוי במצב תעסוקתי לאחר : 9תרשי )שקלי (חודשי מתחילת התכנית

711

-682

450

-435

-800

-400

0

400

800

ניסוי ביקורת

משו� שהגידול התכנית לא השפיעה על ההכנסה המשפחתית הכוללת מכל המקורות •

רק )8תרשי� (ידי ירידה בהכנסות מגמלת הבטחת הכנסה�בהכנסות מעבודה קוזז על

� 296(באשקלו� נמצאה השפעה חיובית של התכנית .(

ההכנסה הכוללת של משפחות שבה� חל שינוי חיובי במצב התעסוקה גדלה ה� בניסוי •

). 9תרשי� (יותר מאשר בביקורת � �261אול� הגידול בניסוי היה ב, וה� בביקורת

התעסוקה ההכנסה הכוללת של משפחות שבה� חל שינוי שלילי או לא חל שינוי במצב •

אול� הירידה היתה גדולה יותר , ירדה באופ� משמעותי ה� בניסוי וה� בביקורת

).9תרשי� . (בקבוצת הניסוי

ההבדלי� בי� המרכזי� בהשפעת התכנית 1.7

כאשר מפקחי על ההבדלי במאפייני האוכלוסייה ועל הבדלי במאפייני האזוריי

מובהקי בי� המרכזי בהשפעה על מצב לא נמצאו הבדלי , השוני כמו שוק העבודה

חודשי מתחילת התכנית בקרב פרטי שלא היו מועסקי בתחילת 15תעסוקתי לאחר

כ� לא נמצאו הבדלי מובהקי בי� המרכזי על השינוי במספר שעות� כמו. התכנית

. השבועיות בקרב כלל הפרטי שהופנו לתכניתהעבודה

השינוי בהיק� שעות עבודה שבועיות של פרטי השפעת התכנית על נמצא שבירושלי

מאשר בחדרה כאשר מפקחי שהיו מועסקי בתחילת התכנית גדול יותר בשלוש שעות

שינוי בהכנסות של משפחות שבה� בתעסוקהחל שינוי חיובי

לא חל נוי בהכנסות של משפחות שבה� שי בתעסוקהחל שינוי שלילי/שינוי

16

לא נמצאו הבדלי מובהקי בי� יתר . על ההבדלי בי� האזורי ובמאפייני האוכלוסייה

.המרכזי

נית לא נמצאה חודשי מתחילת התכ15ביחס להשפעה של התכנית על הכנסות לאחר

זאת כאשר מפקחי על הבדלי בי� , השפעה מובהקת של התכנית בחדרה ובירושלי

נמצא שבאשקלו� ובנצרת יש השפעה חיובית של . האזורי ומאפייני האוכלוסייה

.בהתאמה � �417ו � 354המתבטאת בתוספת ממוצעת של , התכנית על הכנסות

ידי המרכזי��שירותי� הניתני� על 1.8

החודשי הראשוני של הפעלת התכנית המרכזי יישמו את �15ממצאי מעידי שבה

למרות שחל גידול ". שדרוג ההו� האנושי"יותר מאשר " השמה תחילה"התפיסה של

עדיי� המרכזי סיפקו , או בקורס עיוני/בשיעור המשתתפי שלמדו בקורס מקצועי ו

השתתפות וחיפוש עבודה עצמאי . בעיקר פעילויות קצרות שהתייחסו לכישורי רכי

בסדנא לכישורי חיי ולמיומנויות חיפוש עבודה היו הפעילויות העיקריות של כמחצית

, החודשי הראשוני7הקבוצה שהמשיכה לבקר במרכז לאחר . מהמשתתפי במרכזי

קבלה , אשר כוללת בעלי חסמי קשי יותר שהמרכז לא הצליח לשלב בעבודה

הכשרה מקצועית ולימודי עיוניי יותר מאשר , חו� תעסוקתיבתקופה השניה אב

.בתקופה הראשונה

מהמשתתפי� 51% החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית השתתפו 15במהל� •

בסדנאות ללימוד כישורי חיי� ומיומנויות חיפוש 46%, בחיפוש עבודה עצמאי

�ו) ד עבריתבעיקר לימו( בקורסי� עיוניי� 31%, בשירות בקהילה29%, עבודה

. בקורסי� ללימוד מקצוע22%

חלה עליה , )2. הנתוני� שפורסמו בדוח מס( החודשי� הראשוני� �9�6בהשוואה ל •

ולסדנאות כישורי חיי� ) �29% ל�24% מ(בשיעור המופני� לשירות בקהילה

א� גידול גדול בהרבה היה בשיעור ). �46% ל�40%מ(ומיומנויות חיפוש עבודה

� ל�20%מ(ובקורס עיוני ) �22% ל�13% מ(קורס מקצועי המשתתפי� שלמדו ב

נית� לציי� ג� גידול משמעותי בשיעור , למרות המספרי� הקטני�). 31%

).�7% ל�2% מ(המשתתפי� שעברו אבחו� תעסוקתי

מהמשתתפי� שבקרו במרכזי� במהל� שתי התקופות לא השתתפו בשו� 26% •

. פי דיווח��על, הכשרה או לימודי�קורס

17

להוציא , מכלל המשתתפי� דיווחו שה� לא השתתפו כלל בשו� פעילות14% •

מה� עבדו בעת הריאיו� וכנראה באו למרכז רק �40%כ. פגישות ע� מתכנ� היעדי�

.כדי למסור תלושי שכר

7 שהמשיכו לבקר במרכזי� לאחר המשתתפי�ידי�עלהערכת תרומת התכנית 1.9

החודשי� הראשוני�

יכו לבקר במרכז בתקופה השניה לגבי תרומת התכנית הערכת המשתתפי שהמש

ההערכה כלפי מנהל היעדי . ליכולת להשתלב בעבודה המשיכה להיות נמוכה

אול היא נמוכה יותר בכל ההבטי , התעסוקתיי חיובית יותר מאשר כלפי המרכז

השינוי יכול לשק� את העובדה . בהשוואה להערכת המשתתפי בתקופה הראשונה

לוסייה שחייבת להשתת� לאור� זמ� בתכנית מבלי להשתלב בעבודה מרגישה שהאוכ

. שהתכנית פחות תורמת לה

ממדי� של ה �5 מכלל המשתתפי� בתקופה השניה העריכו לגבי כל אחד מ11%�7% •

הגברת היעילות , הגברת המוטיבציה לעבוד, למשל(תרומה להשתלבות בתעסוקה

.יכולת� להשתלב בעבודהשהתכנית תרמה לחיזוק ) בחיפוש עבודה

מהמשתתפי� בתקופה השנייה דיווחו כי התכנית עזרה לה� לפחות מבחינה אחת 20% •

. בתקופה הראשונה25%לעומת

מרגישי� , ) בתקופה הראשונה�63%בהשוואה ל( מהמשתתפי� בתקופה השניה 43% •

� דיווחו כי הוא מציע לה) �40%בהשוואה ל (26%; שמנהל היעדי� רוצה לעזור לה�

דיווחו כי הוא מציע לה� קורסי� שיכולי� ) �29%בהשוואה ל (19%; הצעות עבודה

.לעזור לה� להשתלב בעבודה

�10%ופחות מ, במידה רבה או רבה מאד" אכפת מה�" בלבד הרגישו שלמרכז �17%כ •

העריכו שהוא עזר לה� במידה רבה או רבה מאד בחיפוש עבודה ובמת� קורסי�

. אות� לקבלת עבודה בלתי מתאימה" דוח�"כי המרכז הרגישו 28%. מתאימי�

השפעת התכנית על רווחת הילדי� ותפקוד� במערכת החינו� 1.10

, תפקוד הילדי במערכת החינו�: התחומי בה נבדקה רווחת הילדי כוללי

רווחה , טיפול ופיקוח הורי על הילדי, ס"השתתפות בפעילות פנאי מחו� לביה

במרבית התחומי לא נמצאה השפעה . והתנהגות בלתי נורמטיביתחומרית של הילדי

. א� במספר מדדי של תפקוד לימודי נמצאה השפעה חיובית, של התכנית על הילדי

בתחו� תפקוד הילדי� במערכת החינו� התכנית השפיעה לחיוב על שלושה •

מוצע אחוז הילדי� שמ, אחוז הילדי� שנכשלו בשני מקצועות או יותר: מדדי�

18

. טוב מאד ואחוז הילדי� שהכינו את שיעורי הבית בצורה סדירה/ציוניה� היה טוב

. לתכנית היתה השפעה שלילית על המדד של היעדרות מהלימודי�, לעומת זאת

רווחה , פיקוח הורי על הילדי�וטיפול , בתחומי� של השתתפות בפעילות פנאי •

לא נמצאה השפעה של ה� שלחומרית של הילדי� והתנהגות בלתי נורמטיבית

.התכנית

קבוצות מיוחדות1.11

יפותחו מסלולי מיוחדי למספר קבוצות וביניה� " אורות לתעסוקה"במסגרת התכנית

ותיקי במערכת הבטחת הכנסה אשר נמצאי מעל שנה נכי ו, עולי, אקדמאי

� ישנה מידה רבה של חפיפה בי.במרכזי מבלי שנמצאה לה השמה אחת לפחות

שעוברי + 45כ� ישנה קבוצה גדולה של בני �כמו. קבוצות הללוה �4המשתייכי ל

השפעת התכנית על מצב התעסוקתי של השייכי לקבוצת . לטיפול בלשכות התעסוקה

דומה להשפעת התכנית על מצב התעסוקתי של כלל , +45עולי ובני , האקדמאי

.המשתתפי

+45גילאי

.המופני� מכלל 56% מהווי� 45�64גילאי •

.ה� עולי�+ 45מבני 43% •

חסמי /אוכלוסייה זו הטרוגנית מאוד מבחינת מאפייניה הדמוגרפיי� ומשאביג� •

שנות 0�8 בעלי 35%שנות לימוד ואילו + 13 ה� בעלי 34%: לדוגמה. התעסוקה שלה

. לא עבדו מעול�23% השני� האחרונות ואילו 5 עבדו במהל� 50%; לימוד

א� שיעור� גבוה , או נפשית/� גבוהי� מדווחי� על מוגבלות פיזית ושיעורי, כצפוי •

.יותר בקרב מעוטי השכלה לעומת המשכילי�

12.4עומדת על + 45כ השינוי החיובי בתעסוקה בקרב גילאי "השפעת התכנית על סה •

ועל צעירי� ) 14.1(והיא נמוכה רק במעט מהשפעתה על כלל המשתתפי� , נקודות אחוז

).13.2 (18�34בגילאי

אקדמאי

.תכניתל מהמופני� 12%האקדמאיי� מהווי� •

. מה� ה� עולי�78% •

.הוריות� ה� חד17% •

19

.64�55 מה� בגילאי �50%כ •

למרות , המופני�שיעור דומה לכלל , מגבלות ביכולת לעבוד3 מה� מדווחי� על 47% •

.� יותר מבוגרי�אקדמאישה

לא 10%ורק , המופני�ור בכלל שיעור כפול מהשיע, עבדו ע� תחילת התכנית45% •

.המופני� מכלל �28% בהשוואה ל, עבדו מעול�

האקדמאיי� המופני�השינוי החיובי במצב התעסוקה של כ "השפעת התכנית על סה •

. נקודות אחוז14.1 לעומת �22.0 המופני�עולה בהרבה על השפעתה על כלל

עולי

. בתכניתהמופני� מכלל 33%העולי� מהווי� •

.הוריות�ה� חד מה� 28% •

+.45 מה� בני 68%: המופני�ה� מבוגרי� בהשוואה לכלל •

.שנות לימוד+ 13בעלי ) בכלל המופני�30%לעומת (64%: ה� משכילי� יותר •

לא ) 26%לעומת (13%עבדו ע� תחילת התכנית ורק ) בכלל המופני�25%לעומת (41% •

.עבדו מעול�

.56% –יטה מועטת בעברית חס� מרכזי של העולי� הוא חוסר שליטה או של •

. מה� נמצאי� חמש שני� ויותר במערכת הבטחת הכנסה37% •

לעומת 17.6 – המופני�השפעת התכנית עליה� גדולה מהשפעתה על כלל , למרות זאת •

. נקודות אחוז בקרב כלל המופני�14.1

הוותיקי במערכת הבטחת הכנסה

11�0ובעלי + 45גילאי , ערבי�, � נשי של יותרשיעור גבוהבקרב הוותיקי� במערכת יש •

.מאשר בקרב כלל המופני�, שנות לימוד

מגבלות ביכולת לעבוד בקרב הוותיקי� במערכת עולה בהרבה 3שיעורי המדווחי� על •

.51% לעומת 76% – המופני�על השיעור בכלל

20

שישה חודשי� לאחר תביעת ) הפוני� החדשי�(ממצאי� לגבי הזר� . 2

הגמלה

שהגישו כלומר הפוני החדשי באוכלוסיית הניסוי, אנו מתייחסי לזרבחלק זה

בחנו את . 2006תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה שבי� תחילת פברואר ואמצע יולי

. חודשי לאחר הגשת התביעה בהשוואה לקבוצה מקבילה באזורי הביקורת6מצב

חינת משאביה נמצא שהפוני החדשי ה קבוצה חזקה יותר מהמלאי מב

השפעת התכנית על התובעי החדשי מתבטאת ה� בשיעור נמו� יותר . התעסוקתיי

באחוז גבוה ה�ו) בביקורת69% לעומת 49%(של משפחות שהפכו להיות זכאיות לגמלה

לעומת 60%( חודשי 6יותר מתו� הזכאי שעזבו את מערכת הבטחת הכנסה לאחר

המחקר אינו מאפשר בדיקת השפעה נוספת של בסיס הנתוני שעמד לרשות ). 46%

אנו חקרנו רק את . ההשפעה על דפוסי הפנייה למערכת הבטחת הכנסה: התכנית והיא

6בתו . ב"הפוני החדשי ואי� בידינו מידע לגבי מי היה פונה אלמלא תכנית מהל

. היו זכאיות לגמלה, מהביקורת37%לעומת , מהמשפחות בקבוצת הניסוי20%, חודשי

נמצאה השפעה של התכנית על שינוי חיובי במצב , בדומה למלאי, ג לגבי הזר

כלל התובעי שבקרו במרכז השתתפו . התעסוקה ועל יציאה ממערכת הבטחת הכנסה

שיעור . בעיקר בחיפוש עבודה עצמאי ובסדנאות להקניית מיומנויות לחיפוש עבודה

דפוסי השירותי שה קבלו , � כלליבאופ. המקבלי סיוע בתחבורה היה מעט יותר נמו�

.דומי לאלה שקבלו המשתתפי במלאי בתו� מש� זמ� דומה

מאפייני הזר לעומת המלאי2.1

יש בקרב� שיעור גבוה יותר של . הפוני� החדשי� ה� קבוצה חזקה יותר מהמלאי •

ללא אנשי� , בעלי כישורי מחשב, יודעי עברית, שנות לימוד+ 12בעלי , צעירי�, גברי�

יש . מגבלות ביכולת עבודה מסיבות גופניות ואנשי� שאינ� בסיכו� לבעיות רגשיות

ומתו� , שיעור גבוה יותר מתוכ� עבדו בזמ� הגשת התביעה, לה� יותר נסיו� תעסוקתי

.שיעור גבוה יותר עבדו במשרה מלאה, העובדי�

השפעת התכנית על התעסוקה 2.2

ניסות לתעסוקה ולא על הרחבת שעות העבודה של לגבי הזר� אנו מדווחי� רק על הכ •

.אלה שעבדו בזמ� הפנייה

נקודות �8בקבוצת הניסוי היה גבוה בלאחר שישה חודשי� הגידול בשיעורי התעסוקה •

.ממצא אשר משק� את השפעת התכנית, האחוז מהגידול בביקורת

היתה השפעה בה לא 18�34למעט בגילאי� , דומה בקבוצות גיל שונותהשפעת התכנית •

זאת מכיוו� שג� בניסוי וג� בקבוצת הביקורת היה גידול דומה בשיעור . לתכנית

21

מספר המרואייני� שהיוו בסיס לניתוח בקבוצות הגיל , יחד ע� זאת. הנכנסי� לעבודה

.ולכ� יש להתייחס לממצאי� בזהירות, השונות קט�

השפעת התכנית על הזכאות לגמלה2.3

הסיבות . בחלק מהמקרי� התביעה נדחית; זכאות לגמלהתלא לכל התובעי� נקבע •

גובה , לימודי�, למשל, לדחייה יכולות להיות קשורות לתנאי זכאות של הביטוח לאומי

שבמקרה של , או לאי עמידה במבח� תעסוקה/ו, בעלות על רכב וכדומה, הכנסה

, לכ�. שאוכלוסיית הניסוי הכוונה לאי השתתפות בפעילויות של המרכזי� כפי שנדר

השפעת התכנית משתקפת ג� בשיעור השונה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת של

קצב , כלומר, וג� בשינוי בשיעור הזכאי� לאור� זמ�, תובעי� שהופכי� להיות זכאי�

.היציאה מהגמלה

: שיעור נמו� יותר מהמשפחות בקבוצת הניסוי הפכו להיות זכאיות לאחר התביעה •

ייתכ� שפער זה נובע מהחלטה של חלק מהפוני� . ת הביקורת בקבוצ69% לעומת 49%

בנוס� . לוותר על הפניה למרכז והקושי של פוני� אחרי� לעמוד בדרישות של התכנית

לכ� יש לציי� כי התובעי� נדרשי� להשתת� בפעילות המרכז מיד ע� הגשת התביעה

. לכ� אינ� זכאי�מוצאי� עבודה ו, ולכ� ייתכ� שחלק נעזרי� במרכזי� למציאת עבודה

עזבו את מערכת הבטחת , בביקורת46%לעומת , מהזכאי� בקבוצת הניסוי60% •

. חודשי�6הכנסה לאחר

.זכאיות, מהביקורת37%לעומת , מהמשפחות בקבוצת הניסוי20%, חודשי�6בתו� •

י המרכזי" שירותי שנתנו ע2.4

יות מתובעי� שלא נמצאו תובעי� שהפכו להיות זכאי� השתתפו ביותר פעילו, כצפוי •

בעיקר סדנה לחיפוש עבודה וחיפוש , א� ג� האחרוני� השתתפו בפעילויות, זכאי�

. עבודה עצמאי

שיעורי הזכאי� שהשתתפו בפעילויות שונות דומי� לשיעורי� , באופ� כללי •

למעט שיעור נמו� , המקבילי� במלאי בשמונת החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית

. פנה לשירות בקהילה ושיעור גבוה יותר שלמד בקורסי� מקצועיי�יותר בזר� שהו

.2006זה תוא� את השינויי� שהוכנסו בתכנית לגבי התכניות האישיות בשנת

22

אזורי , ניסויה כניסות ויציאות ממערכת הבטחת הכנסה באזורי 3

ביקורת וכלל האר�ה

הבטחת הכנסה מלתלגניתוח קבצי מינהליי של המוסד לביטוח לאומי על זכאות

היתה מגמה משמעותית זורי הביקורת ובכלל האר� מצביע על כ� שאב, באזורי הניסוי

הניסוי בניגוד לירידה קלה באזורי הביקורת יגמלה באזורהשל ירידה במספר מקבלי

�. הדבר מצביע על השפעה משמעותית של התכנית על היק� מקבלי גמלה. ובשאר האר

אתה ירידה מתונה א� מתמשכת במספר מקבלי הגמלה החל יש לציי� שבשאר האר� נר

.2006מאמצע שנת

אלא בעיקר משינוי לגמלהס� כל הירידה במקבלי לא נובעת משינוי במגמת פנייה

המגמה בכניסות באזורי הניסוי מראה יציבות . ממערכת הבטחת הכנסהבמגמת היציאה

�ביציאות , ידול משמעותילעומת זאת יש ג. בדומה לאזורי הביקורת ובשאר האר

ע הזמ� מאוד שהתמת� ,באזורי הניסוי בתחילת התכניתממערכת הבטחת הכנסה

באזורי הביקורת ובשאר האר� היתה יציבות . במהל� השנה השנייה להפעלת התכנית

בהיק� היציאותמתו� ומתארי� זה מסתמ� גידול 2006בהיק� היציאות עד אמצע

. ממערכת הגמלה

�8,550 לכ2005 בינואר �18,500 באזורי הניסוי שקיבלו גמלה הל� ופחת מכמספר הפרטי�

חל שינוי קט� יחסית בהיק� המקבלי� , לעומת זאת. 54% � ירידה של כ, 2007בינואר

בשאר אזורי האר� ובאזורי 2005גמלה בעילות המחייבות מבח� תעסוקה מאז ראשית

, אל� בשאר האר�116 � לכ2005 אל� בראשית�122 מספר המקבלי� פחת מכ.הביקורת

מגמת . בהתאמה,7% ושל 5%ירידה של . ביקורתה באזורי �42,500 לכ�46,000ומכ

ניסוי ובאזורי ה באזורי 2006גמלה התמתנה במחצית השנייה של ההירידה במספר מקבלי

בארבעת המרכזי� . שאר האר� התחילה ירידה מתונה במספר מקבלי הגמלהבביקורת וה

).62%(הירידה הגדולה ביותר היתה בחדרה , דה במספר מקבלי הגמלההיתה ירי

בכל חודש הפסיקו לקבל גמלה בעילות המחייבות מבח� �5%כ, לפני יישו� התכנית

לאחר החלת . הפסיקו לגמרי לקבל גמלה�4% עברו לעילות אחרות וכ�1% כ� תעסוקה

היו מעברי� בי� 2% � �1% שמתוכ� רק כ11%�9%התייצב סביב שיעורי היציאה , התכנית

אנו עדי� לירידה קלה בשיעור היוצאי� 2006בחודשי� האחרוני� בשנת . עילות

בשאר . שיעור שהוא עדיי� גבוה יותר מאשר לפני תחילת התכנית, �9%�8%כ, מהתכנית

האר� ובאזורי הביקורת לא נצפו שינויי� של ממש בדפוסי היציאה לאור� כל התקופה

.3%�5%עי� סביב ושיעורי היציאה נ

מערכת אנשי� שנכנסו לובשיעור המספר בע� תחילת התכנית לא חל שינוי משמעותי

�6% ל4.5% בי� המצטרפי� בכל חודש נעשיעור. הבטחת הכנסה באזורי הניסוי

בשאר האר� . �7%�6% גדל מעט להמצטרפי� שיעור� של 2006מאמצע שנת . מהזכאי�

שיעורי . של ממש בדפוסי הכניסה לאור� כל התקופהובאזורי הביקורת לא נצפו שינויי�

. �4%�5%הכניסה נעי� סביב ה

23

תוכן עניינים

2..............................................................................................................................תמצית 25...................................................................................................................רשימת לוחות

31.................................................................................................................... מבוא1פרק 31.........................................................................................................ב" תכנית מהל1.1 34......................................................................... שינויים שחלו בתכנית במהלך יישומה1.2

35............................................................................................................ מתודולוגיה2פרק 35...................................................................................................... מטרות ההערכה2.1 37......................................................................................................... מערך המחקר2.2 42....................................................................................... כלי המחקר ושיטת הריאיון2.3 45........................................................................................................... עבודת שדה2.4 52.......................................ביקורת וחישוב המובהקות השוואה בין קבוצת הניסוי לקבוצת ה2.5 53.................................................................... מבחני מובהקות וטעויות דגימה לאומדנים2.6

54................................................................... מאפייני רקע של המופנים בתחילת התכנית3פרק 54................................................................................................ מאפיינים דמוגרפיים3.1 57....................................................השכלה וכישורים נוספים: משאבים וחסמים לתעסוקה3.2 60.................................................................ניסיון תעסוקתי: משאבים וחסמים לתעסוקה3.3 64...................................הרגלי עבודה ומיומנויות חיפוש עבודה: משאבים וחסמים לתעסוקה3.4 66...................................................................מגבלות בריאות ותפקוד: ה חסמים לתעסוק3.5 73....................................תפיסה סוביקטיבית: חסמים להרחבת התעסוקה ולכניסה לתעסוקה3.6 74...............................................ה סובייקטיביתתפיס: צורכי עזרה לשם השתלבות בעבודה3.7

77................................................................................................................. תעסוקה4פרק 77........................................................................... כניסות לשוק העבודה ויציאות ממנה4.1 78........................................................................................... שינויים במצב התעסוקה4.2פילוח לפי מאפיינים : 2006 לבין נובמבר 2005 שינוי חיובי במצב התעסוקה בין אוגוסט 4.3

81................................................................................................דמוגרפים ומדדים אחרים 85........................................................................................ היקף משרה ושכר מעבודה4.4 92..........................................."המועסקים החדשים" מדדים שונים של איכות התעסוקה של 4.5 98.......................................................... החודשים הראשונים15- מספר חודשי תעסוקה ב4.6 99......................................................................................................... חיפוש עבודה4.7

101... חודשים מתחילת התכנית15 התייצבות בתחילת התכנית והפסקת השתתפות במרכז לאחר 5פרק 101........................................................ היקף המתייצבים והלא מתיצבים במרכזי תעסוקה5.1 102.............................................................................................התייצבות- סיבות לאי5.2 103..................................... חודשים מתחילת התכנית15- הפסקת השתתפות בתכנית אחרי כ5.3

107......עשר חודשים מתחילת התכנית- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בקרב המלאי לאחר חמישה6פרק 107..................................................................................................... שיעורי הזכאות6.1 מקורות הכנסה מעבודה ומגמלאות של המוסד לביטוח לאומי של המשפחות במלאי שלא היו 6.2

108..........................עשר חודשים מתחילת התכנית-זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה לאחר חמישה- השוואה של מאפייני הזכאים למאפייני הלא זכאים לגמלה להבטחת הכנסה במלאי לאחר חמישה6.3

111.......................................................................................עשר חודשים מתחילת התכנית 117........................................................................ת על הכנסות המשפחה השפעת התכני7פרק

118.................................................................................................... הכנסות מעבודה7.1 120................................................................................. הכנסות מגמלת הבטחת הכנסה7.2 121............................................................................................. הכנסות מקצבת נכות7.3 122.................................................................................................. סיוע בשכר דירה7.4 122....................................................................... השפעת התכנית על הכנסות המשפחה7.5 124............................................................ השינוי בהכנסה בזיקה לשינוי במצב התעסוקה7.6

126...................................................................... הבדלים בין המרכזים בהשפעת התכנית8פרק עשר חודשים בקרב פרטים שלא היו מועסקים בתחילת התכנית- המצב התעסוקתי לאחר חמישה8.1

...............................................................................................................................127

24

בקרב פרטים שהיו , עשר חודשים-לאחר חמישה, השינוי במספר השעות השבועיות בעבודה8.2 130.............................................................................................מועסקים בתחילת התכנית

בקרב , עשר חודשים מתחילת התכנית-לאחר חמישה, השינוי במספר השעות השבועיות בעבודה8.3 131.........................................................................................כלל הפרטים שהופנו לתכנית

133....................................ת לאחר חמישה עשר חודשים מתחילת התכנית הכנסות משפחתיו8.4 135.................................................................................................... קבוצות מיוחדות9פרק

135.....................................)המלאי( והשפעת התכנית עליהם 45+ המופנים לתכנית בגילאי 9.1 141..............................והשפעת התכנית עליהם) מלאי(ב " אקדמאים שהשתתפו בתכנית מהל9.2 144...............ית עליהםוהשפעת התכנ) מלאי(ב "שהופנו לתכנית מהל) ואילך1990-מ( עולים 9.3 146.......................ב ובמערכת הבטחת הכנסה"בתכנית מהל) שוהים תקופה ארוכה( הוותיקים 9.4

151................................................................... קבלת שירותים במרכז והערכת התכנית10פרק 151......................................................................................... קבלת שירותים במרכז10.1 154......................................................... מספר שעות שבועיות של פעילות מטעם המרכז10.2 155......................................................פעמי- סידור לילדים וסיוע חד– שירותים תומכים 10.3 157................................ הערכת המשתתפים את תרומת התכנית ליכולתם להשתלב בעבודה10.4 159......... הערכת היבטים נבחרים ביחס ובתפקוד של מתכנן היעדים התעסוקתיים ושל המרכז10.5ידי משתתפי התכנית שלא טופלו בלשכות הרווחה בששת החודשים - פנייה לשירותי הרווחה על10.6

161....................................................)הפעלה הראשונים חודשי ה15במהלך (שקדמו לתכנית 164.................................................................. רווחת הילדים ותפקודם במערכת החינוך11פרק

165................................................................................ תפקוד ילדים במערכת החינוך11.1 166....................................ס" השתתפות ילדים ובני נוער בפעילות פנאי מחוץ למסגרת ביה11.2 167...................................................................................... טיפול ופיקוח על הילדים11.3 168.................................................................................... רווחה חומרית של הילדים11.4 168.....................................................17-12 התנהגות בלתי נורמטיבית של ילדים גילאי 11.5

170...............................................................)זרם( השפעת התכנית על הפונים החדשים 12פרק 170......................................................................... סוגי השפעות של התכנית על הזרם12.1 171...................................................................... השוואת המאפיינים של הזרם והמלאי12.2 174................................................................................ השפעת התכנית על התעסוקה12.3 175........................................................................................... שינוי בזכאות לגמלה12.4 176......................................................................................... קבלת שירותים במרכז12.5

כניסות ויציאות למערכת הבטחת הכנסה לפי נתונים מינהליים של המוסד לביטוח לאומי באזורי 13פרק 178.............. החודשים הראשונים של הפעלת התכנית17אזורי הביקורת ובכלל הארץ במהלך , הניסוי

178............................................................................................ תיאור בסיס הנתונים13.1 195.........................................................................................................................נספחים

195...............................................................השוואה עם נתוני המנהלת לגבי נובמבר: 1נספח , היקף המשרה, השוואת תוצאות של מבחני מובהקות שונים על שיעור השינוי בתעסוקה: 2נספח

עשר חודשים מתחילת התכנית בקרב -שינוי חיובי במצב התעסוקה ושיעורי הזכאות לאחר חמישה 197.............................................................................................משפחות שהופנו למרכזים

200.........2006 אולם השתלבו בעבודה ועבדו בנובמבר 2005מופנים שלא עבדו באוגוסט : 3נספח

25

רשימת לוחות

:2פרק , כל המדגם- חודשים בקרב סך7 -ספר הראיונות התקפים בתחילת התכנית ולאחר כשיעור ומ :1 לוח

46........................................................................................................................לפי מרכזלפי מאפיינים שונים , 0T-השוואה בין המופנים לתכנית שיש להם ריאיון תקף לבין הנפל ב..........:2 לוח

51.......................................................................................................................)באחוזים( 52........................לפי מאפיינים שונים, והנפל2T- ל0T-השוואה בין המרואיינים השורדים מ: 3 לוח

:3פרק 54...........................................................)באחוזים(התפלגות המופנים לפי מין ולפי מרכז : 4לוח 54.)באחוזים(לפי מרכז ובהשוואה לכלל אוכלוסיית המדינה ,התפלגות המופנים לפי קבוצות גיל : 5 לוח 55.............................................)באחוזים( ולפי מרכז התפלגות המופנים לפי מצב משפחתי: 6 לוח 55................................................)אחוזים(התפלגות המשפחות לפי סוג משפחה ולפי מרכז : 7 לוח 56..................................................)באחוזים(התפלגות הגברים והנשים לפי מצב משפחתי : 8 לוח 56.......................................................)באחוזים(התפלגות המופנים לפי קבוצת אוכלוסייה : 9 לוח 56.........................................)םבאחוזי(התפלגות המופנים לפי טיפוסי משפחות ולפי מרכז : 10 לוח 57......................................)באחוזים(התפלגות המופנים לפי מספר שנות לימוד ולפי מרכז : 11 לוח 58...................................)באחוזים (התפלגות המופנים לפי שנות לימוד וקבוצת אוכלוסייה: 12 לוח

58...........................................שיעור המופנים שאותרו כבעלי לקויות למידה פוטנציאליים: 13לוח 59..........................................)אחוזים(לפי מרכז , כישורי מחשב ומקצוע, שליטה בעברית: 14לוח 60................................................................)באחוזים(לפי מרכז , היסטוריה תעסוקתית: 15 לוח

61..........................)םבאחוזי(לפי מרכז , )2005אוגוסט (מצב תעסוקתי עם תחילת התכנית : 16לוח לפי , משלם השכר וסוג העבודה בקרב מופנים שהיו מועסקים עם תחילת התכנית, היקף משרה: 17 לוח

61...............................................................................................................)באחוזים(מרכז 62..............)באחוזים(לפי מרכז , ה של מופנים שהיו מועסקים עם תחילת התכניתשכר מעבוד: 18לוח 63..................................)באחוזים(, ההכנסה החודשית של כלל המשפחות המופנות לתכנית: 19לוח 65..........................................................לפי מרכז, הרגלי עבודה ומיומנות חיפוש עבודה: 20 לוח

לפי מרכז , י דיווח עצמי"עפ, מספר המגבלות ביכולת המשתתפים לעבוד בשל סיבות גופניות: 21לוח 66.......................................................................................................................)באחוזים(

67..)באחוזים(לפי מרכז , י דיווח עצמי"עפ, מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות נפשיות: 22לוח , פי דיווח עצמי-על, שיעור בעלי מגבלות על יכולת לעבוד מסיבה בריאותית גופנית או נפשית: 23לוח

67..........................................................................................................)באחוזים(לפי מרכז בתפקוד הגפיים העליונות והתחתונות לפי מספר המגבלות ביכולת לעבוד 1מספר ליקויים קשים: 24לוח

69.............................................................................................)באחוזים(בשל סיבות גופניות או עליית מדרגות לפי מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות /מוגבלות בהליכה ו: 25לוח

69.......................................................................................................................)באחוזים(את יכולתם לעבוד לפי מספר המגבלות שיעור המדווחים על מחלות ובעיות בריאות המגבילות : 26לוח

70.........................................................................)באחוזים(ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות 70.................)באחוזים(ריבוי מחלות לפי מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות : 27לוח כאבים גופניים המפריעים במידה רבה לפי מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות : 28לוח

71.......................................................................................................................)באחוזים(ת לעבוד מסיבות גופניות שיעור הפונים לקבלת קצבת נכות לפי מספר המגבלות ביכול: 29לוח

71.......................................................................................................................)באחוזים(ידי פסיכולוג -שיעור המטופלים באופן קבוע על, שיעור המשתמשים דרך קבע בתרופות הרגעה: 30לוח

ל היכולת לעבוד מסיבות או בעיות רגשיות לפי מספר המגבלות ע/חרדה ו, ושיעור המדווחים על דיכאון 72............................................................................................................)באחוזים(נפשיות

בקרב מופנים שהיו מועסקים במשרה חלקית , סיבות עיקריות לעבודה חלקית בתחילת התכנית: 31 לוח 73..................................................................)באחוזים(לפי טיפוסי משפחה , עם תחילת התכנית

בקרב מופנים שלא היו מועסקים עם תחילת התכנית וגם לא , חסם עיקרי להשתלבות בתעסוקה: 32 לוח 74............................................................)באחוזים(לפי טיפוסי משפחה , 1 השנים שקדמו לה5-ב

26

מנת להשתלב בעבודה בקרב המופנים שלא היו מועסקים -שיעור המדווחים על צורך בעזרה על: 33 לוח 75..................................................)באחוזים(לפי סוג עזרה ולפי טיפוסי משפחה , בתחילת התכנית

:4פרק 76)אחוזים, פרטים( הניסוי ובקרב קבוצת הביקורת כניסות ויציאות משוק העבודה בקרב קבוצת: 34לוח חודשים מתחילת התכנית לפי 15השפעת התכנית על שיעור המועסקים בקרב המלאי לאחר : 35לוח

77.......................................................................................................)אחוזים, פרטים(מרכז של פרטים שהיו מועסקים בתחילת התכנית וגם ) נטו(השפעת התכנית על הרחבת היקף המשרה : 36לוח

78......................................................)אחוזים, פרטים(בקרב המלאי , עשר חודשים-לאחר חמישהעשר חודשים בקרב -לאחר חמישה) נטו(נוי חיובי במצב התעסוקה השפעת התכנית על שי: 37לוח

79......................................................................................)אחוזים, פרטים(לפי מרכז , המלאיעשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 38לוח

80.............................................................................)אחוזים, פרטים(מגדר התכנית במלאי לפי עשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 39לוח

80.................................................................)אחוזים, פרטים(התכנית במלאי לפי הרכב משפחה עשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 40לוח

81............................................................)אחוזים, פרטים(התכנית במלאי לפי קבוצת אוכלוסייה עשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(י חיובי במצב התעסוקה השפעת התכנית על שינו41:לוח

81....................................................................)אחוזים, פרטים(התכנית במלאי לפי קבוצות גיל עשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 42לוח ) היקף השעות ותקופות, סוג(נית במלאי לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד מסיבות גופניות התכ

82..............................................................................................................)אחוזים, פרטים(עשר חודשים מתחילת -לאחר חמישה) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 43לוח

82.....)אחוזים, פרטים) (GHQ(ית במלאי לפי ציון במדד המודד את הסיכון לקיום בעיות רגשיות התכנ 83.............)אחוזים, פרטים (2005היקף משרה בקרב פרטים במלאי שהיו מועסקים באוגוסט : 44לוח 2006היקף משרה בקרב פרטים במלאי שלא היו מועסקים בתחילת התכנית ועבדו בנובמבר : 45לוח

84..............................................................................................................)אחוזים, פרטים( שבועיות בקרב פרטים במלאי שהיו הרחבה בהיקף משרה ושינוי בממוצע מספר שעות עבודה: 46לוח

85......................)פרטים(עשר חודשים מתחילת התכנית - וגם לאחר חמישה2005מועסקים באוגוסט , פרטים(עשר חודשים מתחילת התכנית -היקף משרה בקרב כלל המועסקים במלאי לאחר חמישה: 47לוח 85..........................................................................................................................)זיםאחוהשפעת התכנית על מספר שעות עבודה שבועיות בממוצע בקרב כלל הפרטים במלאי לאחר : 48לוח

86..................................................)ש"מספר ש(עשר חודשים מתחילת התכנית לפי מרכז -חמישהעשר -השפעת התכנית על השכר החודשי הממוצע בקרב כל הפרטים המלאי לאחר חמישה: 49לוח

87...............................................................)שקלים, פרטים(חודשים מתחילת התכנית לפי מרכז - התכנית ובקרב המועסקים לאחר חמישהשכר ממוצע לשעה בקרב המועסקים במלאי בתחילת: 50לוח

88.....................................................................)שקלים, פרטים(עשר חודשים מתחילת התכנית -שכר חודשי ממוצע בקרב המועסקים במלאי בתחילת התכנית ובקרב המועסקים לאחר חמישה: 51לוח

88...............................................................................)םשקלי(עשר חודשים מתחילת התכנית שכר חודשי ממוצע במשרה חלקית בקרב המועסקים במלאי בתחילת התכנית ובקרב המועסקים : 52לוח

89..................................................)שקלים, פרטים(עשר חודשים מתחילת התכנית -לאחר חמישהשכר חודשי ממוצע במשרה מלאה בקרב המועסקים במלאי בתחילת התכנית ובקרב המועסקים : 53לוח

90..................................................)שקלים, פרטים(עשר חודשים מתחילת התכנית -לאחר חמישה 91.................................)באחוזים(לפי מרכז , החדשיםהגורם משלם השכר של המועסקים : 54לוח 91..............)באחוזים(זכאות להטבות ותנאים סוציאליים בקרב המועסקים החדשים השכירים : 55לוח 92...........)באחוזים(לפי השכלה , בהם הושמו המועסקים החדשים בקבוצת הניסוימשלחי היד : 56לוח 92.......)באחוזים(לפי השכלה , משלחי היד בהם הושמו המועסקים החדשים בקבוצת הביקורת: 57לוח מגבלות ביכולת 3בביצוע עבודתם מתוך בעלי * שיעור המושמים המדווחים על קשיים פיזיים: 58לוח

93..............................................................................................................)באחוזים(לעבוד 93.......................................................)באחוזים(שביעות רצון כוללת מהעבודה הנוכחית : 59לוח 94..............)באחוזים(לפי משלח היד בו הושמו , בקבוצת הניסוי* שיעור המרוצים מעבודתם: 60לוח בקרב המושמים ) ון תעסוקתיתחושת אי ביטח(חשש מאיבוד העבודה במהלך השנה הקרובה : 61לוח

94.....................................................................................)באחוזים(בקבוצת הניסוי והביקורת

27

עשר -השפעת התכנית על ממוצע מספר חודשי תעסוקה בקרב כל הפרטים במלאי לאחר חמישה: 62לוח 95...........................................................................)חודשים, פרטים(חודשים מתחילת התכנית

עשר -ממוצע מספר חודשי התעסוקה בקרב פרטים במלאי שהשתלבו בעבודה במהלך חמישה: 63לוח 95...........................................................................)חודשים, פרטים(חודשים מתחילת התכנית

96.............)באחוזים(לפי מרכז , המחפשים עבודה בקרב הבלתי מועסקים בזמן הראיוןשיעור : 64לוח 96.............................................................)באחוזים(הסיבה העיקרית לאי חיפוש עבודה : 65לוח :5פרק

97............................)באחוזים(לפי מרכז , התייצבות במרכז התעסוקה-שיעור התייצבות ואי: 66 חלו 98...............................)באחוזים(לפי מרכז , התייצבות במרכז התעסוקה-סיבות כלליות לאי: 67לוח התייצבות במרכז התעסוקה בקרב אלה שדיווחו שלא זכאים או שאינם מסוגלים -סיבות לאי: 68 לוח

99.......................................................................................................................)באחוזים(לפי דיווח , שיעור המופנים לתכנית שהמשיכו ושיעור המופנים שהפסיקו לבקר במרכז התעסוקה: 69לוח

100..................................................................)באחוזים(לפי מרכז , עצמי של המופנים לתכנית 100................................)באחוזים(לפי מרכז , סיבות להפסקת הביקורים במרכז התעסוקה: 70לוח

101.................)באחוזים(לפי התקופה בה הפסיקו לבקר , סיבות להפסקת הביקורים במרכז: 71וח ל 102)באחוזים(מסוגלות לפי סיבות -כ פרטים שהפסיקו את קבלת הגמלה בגלל וויתור או אי"סה: 72לוח :6פרק עשר חודשים מתחילת התכנית על -זכאות לגמלה להבטחת הכנסה בקרב המלאי לאחר חמישה: 73לוח

103.....................................................................................)אחוזים(לפי מרכז , פי דיווח עצמיבודה ומגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי של המשפחות במלאי הלא זכאיות מקורות הכנסה מע: 74לוח

אחוזים (לפי מרכז , )לפי דיווח עצמי(עשר חודשים מתחילת התכנית -לגמלת הבטחת הכנסה לאחר חמישה 104....................................................................................................1 )מתוך כלל המשפחות

נסה מעבודה ומגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי של המשפחות הלא זכאיות לגמלת מקורות הכ: 75לוח 1)באחוזים מתוך המשפחות הלא זכאיות(לפי מרכז , )לפי דיווח עצמי (2006הבטחת הכנסה בנובמבר

...................................................................................................................................105 עשר חודשים -בקרב המלאי במזרח ירושלים לאחר חמישהזכאות לגמלה להבטחת הכנסה : 76לוח

107..........................................................)אחוזים(לפי מרכז , מתחילת התכנית על פי דיווח עצמימאפיינים של הפרטים הזכאים והלא זכאים לקבלת גמלה להבטחת הכנסה במלאי בקבוצת הניסוי : 77לוח

108...........................................................)אחוזים(עשר חודשים מתחילת התכנית -חר חמישהלאמאפיינים של הפרטים הזכאים והלא זכאים לקבלת גמלה להבטחת הכנסה במלאי בקבוצת : 78לוח

111..............................................)אחוזים(עשר חודשים מתחילת התכנית -הביקורת לאחר חמישה :7פרק תחבורה (הזוג בניכוי הוצאות נלוות להשתלבות בתעסוקה -ממוצע ההכנסה מעבודה של בני: 79לוח

לפי מרכז , בקרב כלל המשפחות במלאי, עשר חודשים מתחילת התכנית-לאחר חמישה) וטיפול בילדים 114.......................................................................................................................)שקלים(

הזוג בקרב כלל המשפחות במלאי לאחר -השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מעבודה של בני: 80לוח 115.....................................................)שקלים(לפי מרכז , עשר חודשים מתחילת התכנית-חמישה

השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מגמלת הבטחת הכנסה בקרב כלל המשפחות במלאי לאחר : 81לוח 116.....................................................)שקלים(לפי מרכז , עשר חודשים מתחילת התכנית-חמישה

- המשפחות במלאי לאחר חמישההשפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מקצבת נכות בקרב כלל: 82לוח 117...............................................................)שקלים(לפי מרכז , עשר חודשים מתחילת התכנית

עשר -לאחר חמישה, בקרב כלל המשפחות במלאי, השפעת התכנית על סיוע חודשי בשכר דירה: 83לוח 118.....................................................................................)שקלים(חודשים מתחילת התכנית

דירה -גמלת הבטחת הכנסה ונכות ועזרה בשכר, השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מעבודה: 84לוח עשר חודשים -לאחר חמישה, בניכוי ההוצאות הקשורות ליציאה לעבודה בקרב כלל המשפחות במלאי

118...................................................................................)קליםש(מתחילת התכנית לפי מרכז גמלה להבטחת הכנסה וקצבת נכות בקרב המשפחות במלאי , השינוי בהכנסה הממוצעת מעבודה: 85לוח

119........................עשר חודשים מתחילת התכנית-בהן חל שינוי חיובי במצב תעסוקתי לאחר חמישהגמלה להבטחת הכנסה וקצבת נכות בקרב המשפחות במלאי , השינוי בהכנסה הממוצעת מעבודה: 86לוח

120.עשר חודשים מתחילת התכנית-לאחר חמישה, בהן לא חל שינוי או חל שינוי שלילי במצב תעסוקתי או יותר לאחר 10%-שיעור המשפחות במלאי שהגדילו או הקטינו את ההכנסה הפנויה ב: 87לוח

121................................................................................עשר חודשים מתחילת התכנית-חמישה

28

:8פרק פרטים שלא היו , עשר חודשים מתחילת התכנית-הניתוח לוגיסטי של מצב תעסוקה לאחר חמיש: 88לוח

124............................................................................ניסוי וביקורת, מועסקים בתחילת התכניתניתוח מודל לינארי של שינוי במספר שעות שבועיות לאחר חמישה עשר חודשים מתחילת : 89לוח

126...............................................ניסוי וביקורת, בתחילת התכניתפרטים שהיו מועסקים, התכניתעשר חודשים -ניתוח מודל לינארי של שינוי במספר שעות עבודה שבועיות לאחר חמישה: 90לוח

128.............................................................בקרב כלל הפרטים שהופנו לתכנית, מתחילת התכנית, משפחות, עשר חודשים מתחילת התכנית-ניתוח מודל לינארי של הכנסת המשפחה לאחר חמישה: 91לוח

129..................................................................................................)ח "בש( ניסוי וביקורת :9פרק השכלה וניסיון תעסוקתי קודם לתחילת , גיל, קבוצת אוכלוסייה, ר לפי מגד45+מופנים בגילאי : 92לוח

131..........................................................................................................)באחוזים(התכנית 132..................................................................)באחוזים( לפי פרופיל 45+מופנים בני : 93לוח 133.......................לפי גיל ולפי פרופיל, 45+שיעור העובדים בתחילת התכנית בקרב גילאי : 94לוח 134.............)באחוזים(לפי פרופיל , 45+מגבלות תפקוד ומגבלות ביכולת לעבוד בקרב גילאי : 95לוח 134.................................................)באחוזים(לפי גיל , 45+מגבלות תפקוד בקרב גילאי : 96לוח בנקודות (לפי קבוצות גיל ולפי סוג השינוי , השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה: 97לוח 135...........................................................................................................................)אחוזבנקודות (45+השפעת התכנית על שינויים בתעסוקה בקרב פרופילים שונים באוכלוסיית גילאי : 98לוח 135...........................................................................................................................)אחוז 136..............)בנקודות אחוז( של משפחות ממערכת הבטחת הכנסה השפעת התכנית על יציאה: 99לוח 137..)באחוזים(, קבוצת אוכלוסייה וגיל, מצב משפחתי, כלל המופנים והאקדמאים לפי מגדר: 100לוח 138....................)באחוזים(כלל המופנים והאקדמאים לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד : 101לוח 138...................................)באחוזים(כלל המופנים והאקדמאים לפי היסטוריה תעסוקתית : 102לוח 138........................)באחוזים(כלל המופנים והאקדמאים לפי וותק במערכת הבטחת הכנסה : 103לוח )בנקודות אחוז(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה של אקדמאים וכלל המופנים : 104לוח

...................................................................................................................................139 )אחוזים(השכלה והיסטוריה תעסוקתית , גיל, מצב משפחתי, כלל המופנים והעולים לפי מגדר: 105לוח

...................................................................................................................................140 141.............)באחוזים( שליטה במיומנויות שונות בשפה העברית כלל המופנים והעולים לפי: 106לוח 141........................)באחוזים(כלל המופנים והעולים לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד : 107לוח

142........................................)באחוזים(כלל המופנים והעולים לפי ותק בהבטחת הכנסה : 108וח ל 142.........................................)בנקודות אחוז(השפעת התכנית על שינוי חיובי בתעסוקה : 109לוח

גיל , קבוצת אוכלוסייה, הוותיקים במערכת הבטחת הכנסה בהשוואה לכלל המופנים לפי מגדר: 110וח ל 143.........................................................................................................)באחוזים(והשכלה

144.............................)באחוזים(הוותיקים במערכת לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד : 111לוח 144........................................................)באחוזים(פרופילים בקרב הוותיקים במערכת : 112לוח 145..................................)באחוזים(מגבלות תפקוד בקרב הותיקים במערכת לפי פרופיל : 113לוח :10פרק י המשתתפים בתכנית מתוך המלאי " חודשים ע15השתתפות בפעילויות מטעם המרכז במהלך : 114לוח

N(...............................147=11,727) (באחוזים (1 החודשים15שבקרו במרכז בזמן כלשהו במהלך השתתפות בפעילויות מטעם המרכז של משתתפים במלאי שהופיעו במרכזים בשתי התקופות : 115לוח

N(..................................................................................................148=7,132) (באחוזים() באחוזים(משתתפים במלאי שבקרו במרכזים בשתי התקופות ולא השתתפו בפעילויות : 116לוח

)7,132=N(..................................................................................................................148 הרצאות ושירות , קורסים, שיעור המופנים לפי מספר שעות שבועיות של השתתפות בסדנאות: 117לוח

149..............................................................)באחוזים(לפי מרכז , בחודש שקדם לראיון, בקהילה 150....................)באחוזים(לפי מרכז , סיבות להפחתה במספר שעות הפעילות התעסוקתית: 118לוח תקופות בזמן פעילות במרכז בשתי10סיוע המרכזים בסידור לילדים לאימהות לילדים עד גיל : 119לוח

151.....................................................................................................................)באחוזים( שביקרו 10סיוע המרכזים בסידור לילדים בעקבות יציאה לעבודה של אימהות לילדים עד גיל : 120לוח

151.....................................)באחוזים (1 1.2.06-במרכז בתקופה השנייה ועבדו לפחות שבוע מאז ה

29

שיעור המשתתפים במלאי שהעריכו שהתכנית תרמה ליכולתם להשתלב בעבודה לפי מרכז : 121לוח 152...........................................................................................................ולפי תקופת ראיון

שתי התקופות ואשר שינו את הערכתם לגבי התכנית או שיעור המשתתפים במלאי שהשתתפו ב: 122לוח 153.....................................................................)באחוזים(לפי תחום וכיוון השינוי , התמידו בה

י משתתפים שהשתתפו בפעילות זו בתקופה השניה "הערכת תרומת השרות בקהילה ע: 123לוח 154..................................................................1ו בה בתקופה הראשונהבהשוואה לאלו שהשתתפ

השוואה בין כלל –לפי מרכז , שיעור המשיבים בחיוב על היחס של מתכנן היעדים ועל תפקודו: 124לוח 155..............1האוכלוסייה שהשתתפה בתקופה הראשונה לבין האוכלוסייה שהשתתפה בתקופה השניה

155..1לפי מרכז , שיעור המשיבים בחיוב על תפקודו המקצועי של המרכז ועל היחס שניתן בו: 125לוח 157...................................נות בקרב משתתפי התכניתשיעור הפונים ללשכה בתקופות שו: 126לוח י דיווח עצמי "עפ, החודשים15נושאי הפנייה של הפונים החדשים ללשכת הרווחה במהלך : 127לוח

157....................................................................................................................7)באחוזים( 157...........)באחוזים( החודשים 15הפונים לפי מספר נושאי הפנייה ללשכת הרווחה במהלך : 128לוח חודשי ההפעלה הראשונים ושיעורי מקבלי העזרה 7נושאי הפנייה ללשכת הרווחה לאחר : 129לוח

158................................................)באחוזים(י דיווח עצמי "עפ, ניםבאופן מלא או חלקי מתוך הפו :11פרק עשר -השפעת התכנית על תפקוד לימודי והישגים לימודיים של ילדים במלאי לאחר חמישה: 130לוח

160...................................................................................)באחוזים(חודשים מתחילת התכנית עשר - במלאי לאחר חמישה6+השפעת התכנית על השתתפות בפעילות פנאי של ילדים בגילאי : 131לוח

161...................................................................................)באחוזים(חודשים מתחילת התכנית עשר חודשים מתחילת -ח הורי על ילדים במלאי לאחר חמישההשפעת התכנית על דאגה ופיקו: 132לוח

162..........................................................................................................)באחוזים(התכנית עשר חודשים מתחילת -השפעת התכנית על רווחה חומרית של ילדים במלאי לאחר חמישה: 133לוח

163..............................................................................................)באחוזים(לפי גיל , התכניתעשר חודשים -השפעת התכנית על התנהגות בלתי נורמטיבית של ילדים במלאי לאחר חמישה: 134לוח

163...............................................................................................)באחוזים(מתחילת התכנית :12פרק בקרב קבוצת , 2005ים דמוגרפיים של הזרם בזמן התביעה בהשוואה למלאי באוגוסט מאפיינ: 135לוח

166..............................................................................................................)אחוזים(הניסוי , 2005משאבים וחסמים בתחום התעסוקה של הזרם בזמן התביעה בהשוואה למלאי באוגוסט : 136לוח

167............................................................................................)אחוזים(וי בקרב קבוצת הניסבקרב קבוצת הניסוי , 2005מצב תעסוקתי של הזרם בזמן התביעה בהשוואה למלאי באוגוסט : 137לוח

167.......................................................................................................................)אחוזים(עת התכנית על שיעורי תעסוקה בקרב התובעים החדשים לאחר שישה חודשים ממועד השפ: 138לוח

168...........................................................................................................)אחוזים(התביעה 169............................................)אחוזים(לפי גיל , מאפיינים נבחרים של התובעים בזרם: 139לוח חודשים אחרי הגשת התביעה 6שיעור המשפחות המדווחות על קבלת גמלת הבטחת הכנסה : 140לוח

170............................................(%)בקרב תובעים בניסוי שקיים עבורם זיווג תובעים מהביקורת 171.........)אחוזים( שקיבלו במרכז תובעים שביקרו יותר מפעם אחת במרכז שירותים שונים: 141לוח :13פרק : מקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה באזורי הניסוי לפני פתיחת מרכזי התעסוקה ולאחריה: 142לוח

183.................................................................................................2007ינואר -2005ינואר מקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה במרכז באשקלון לפני פתיחת מרכזי התעסוקה : 143לוח

184................................................................................2007 ינואר - 2005ינואר :: ולאחריהה החייבים במבחן תעסוקה במרכז בירושלים לפני פתיחת מרכזי התעסוקה מקבלי גמל: 144לוח

185.................................................................................2007 ינואר - 2005ינואר : ולאחריה: מקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה במרכז בחדרה לפני פתיחת מרכזי התעסוקה ולאחריה: 145לוח

186...............................................................................................2007 ינואר - 2005 ינואר: מקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה במרכז בנצרת לפני פתיחת מרכזי התעסוקה ולאחריה: 146לוח

187...............................................................................................2007 ינואר - 2005ינואר : מקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה בשאר הארץ לפני פתיחת מרכזי התעסוקה ולאחריה: 147לוח

188...............................................................................................2007 ינואר - 2005ינואר

30

: רכזי התעסוקה ולאחריהמקבלי גמלה החייבים במבחן תעסוקה באזורי הביקורת לפני פתיחת מ: 148לוח 189...............................................................................................2007 ינואר - 2005ינואר :1נספח

מתוך זכאי ) 2006נובמבר ( חודשים 15ולאחר ) 2005אוגוסט (שיעור העובדים בתחילת התכנית : 1לוח 190.................................................................................ב" על פי נתוני מנהלת מהל2005יולי מתוך זכאי ) 2006נובמבר ( חודשים 15ולאחר ) 2005אוגוסט (שיעור העובדים בתחילת התכנית : 2לוח 190................................................................................ על פי נתוני מחקר ההערכה2005יולי

:2נספח חודשים מתחילת התכנית לפי מרכז 15השפעת התכנית על שיעור המועסקים בקרב המלאי לאחר : 1לוח

192............................................................................................................)אחוזים, פרטים( חודשים מתחילת התכנית15השפעת התכנית על השינוי בשיעור המועסקים בקרב המלאי לאחר : 2לוח

192...............................................................................................)אחוזים, פרטים(לפי מרכז 15השפעת התכנית על שיעור המועסקים שהרחיבו את היקף שעות עבודתם בקרב המלאי לאחר : 3לוח

193.............................................................)אחוזים, פרטים(חודשים מתחילת התכנית לפי מרכז חודשים מתחילת התכנית לפי מרכז 15השפעת התכנית על מצב התעסוקה בקרב המלאי לאחר : 4לוח

193............................................................................................................)אחוזים, פרטים(, משפחות(מתחילת התכנית לפי מרכז חודשים 15השפעת התכנית על שיעור הזכאות לאחר : 5לוח

194........................................................................................................................)אחוזים

:13רשימת תרשימים מפרק

אזורי ביקורת , ב" באזורי מהל2005מספר מקבלי גמלה יחסית למספר המקבלים בינואר : 1תרשים )בסיס=2005ינואר (2007 עד ינואר 2005ושאר הארץ מינואר

מינואר , ב לפי מרכז" באזורי מהל2005י גמלה יחסית למספר המקבלים בינואר מספר מקבל: 2תרשים )בסיס=2005ינואר (2007 עד ינואר 2005

באזורי , כ המקבלים בחודש הקודם"שיעור היציאה החודשי ממערכת הבטחת הכנסה מתוך סה: 3תרשים 2007 עד ינואר 2005מפברואר , ב"מהלכ המקבלים בחודש הקודם באזורי "מערכת הבטחת הכנסה מתוך סהשיעור הכניסה החודשי ל: 4תרשים

2007 עד ינואר 2005ב מפברואר "מהל יחסית למספר היוצאים בפברואר )הפסקת תשלום(ממערכת הבטחת הכנסה מספר היוצאים : 5תרשים

פברואר (2007 עד ינואר 2005אזורי ביקורת ושאר הארץ מפברואר , ב" באזורי מהל2005 )סבסי=2005

כ המקבלים "מתוך סה) הפסקת תשלום(היויצאים החודשי ממערכת הבטחת הכנסה שיעור : 6תרשים 2007 עד ינואר 2005אזורי ביקורת ושאר הארץ מפברואר , ב"בחודש הקודם באזורי מהל

כ המקבלים בחודש "שיעור המצטרפים החדשים החודשי למערכת מקבלי גמלה מתוך סה: 7תרשים 2007 עד ינואר 2005אזורי ביקורת ושאר הארץ מפברואר , ב"להקודם באזורי מה

כ המקבלים בחודש "שיעור המצטרפים החדשים החודשי למערכת מקבלי גמלה מתוך סה: 8תרשים 2007 עד ינואר 2005אזורי ביקורת ושאר הארץ מפברואר , ב"הקודם באזורי מהל

ב " באזורי מהל2005 היוצאים בפברואר מספר היוצאים ממערכת מקבלי גמלה יחסית למספר: 9תרשים )בסיס=2005פברואר (2007 עד ינואר 2005מפברואר , לפי מרכז

כ המקבלים בחודש הקודם באזורי "שיעור היציאה החודשי ממערכת מקבלי גמלה מתוך סה: 10תרשים 2007 עד ינואר 2005לפי מרכז מפברואר , ב"מהל מקבלי גמלה יחסית למספר המצטרפים החדשים מספר המצטרפים החדשים למערכת: 11תרשים

)בסיס=2005פברואר (2007 עד ינואר 2005מפברואר , ב לפי מרכז" באזורי מהל2005בפברואר כ המקבלים בחודש "שיעור המצטרפים החדשים החודשי למערכת מקבלי גמלה מתוך סה: 12תרשים

2007 עד ינואר 2005מפברואר , ב לפי מרכז"הקודם באזורי מהל

31

מבוא 1פרק

אנו . ב"בדוח זה אנו מציגי� ממצאי� נוספי� מתו� מחקר המלווה של תכנית מהל

ייחודו של דוח זה . מתייחסי� להשפעת התכנית על המופני� לתכנית ועל יחס� לתכנית

הוא שלראשונה הוא מציג ממצאי� השוואתיי� בי� הניסוי לביקורת המאפשרי� לנו

כ� הוא מתייחס למעקב על אוכלוסיות המלאי לתקופה �כמו. לעמוד על השפעת התכנית

חודשי� מתחילת התכנית ומביא לראשונה ממצאי� חדשי� עשר�חמישהארוכה יותר של

דוח סופי אשר ירחיב בסוגיות . על האוכלוסייה החדשה שפנתה לאחר תחילת התכנית

. 2008אלה ויסכ� את כל ממצאי המחקר יוגש בפברואר

יש להדגיש שהבדלי� אלו . � ג� להבדלי� בי� המרכזי� בנושאי� השוני�אנו מתייחסי

כפי שראינו . יכולי� לנבוע ג� מהבדלי� בהרכב האוכלוסייה ולא בהבדלי� בי� המרכזי�

משתני שיכול לאמוד את �בדוחות אלו עדיי� לא עשינו את הניתוח הרב. בדוחות הקודמי�

. השפעה זו

ב" תכנית מהל1.1

2005המופעלת מאז אוגוסט " מרווחה לעבודה" היא תכנית ניסיונית של ב"תכנית מהל

עוגנה , שמשתתפיה ה� מקבלי גמלה להבטחת הכנסה, התכנית. בארבעה אזורי� באר�

החוק אושר כהוראת שעה לתקופה של . 2004 –בחוק לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה

והוא פירט את , )2008לי יו– 2005אוגוסט (שלוש שני� ממועד הפעלתו הלכה למעשה

את מרכיבי תכנית ההשבה לעבודה ואת , את אוכלוסיית המשתתפי�, מטרת התכנית

.הקמת� של מרכזי תעסוקה באזורי� שבה� תופעל התכנית

לקד� את שילוב� של מקבלי הגמלאות בעבודה "מטרת התכנית היא , בהתא� לחוק

על מנת לאפשר מעבר מתלות ,תו� שיתופ� באחריות לכ�, שתמצה את כושר השתכרות�

המשתתפי� בתכנית ה� מקבלי גמלה להבטחת ". בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית

הכנסה המתגוררי� באזורי הניסוי שהוגדרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כחייבי� במבח�

מקבלי ". שכר נמו�"או " דורשי עבודה"כלומר זכאי� לגמלה בעילת זכאות של , תעסוקה

עילת , עילת מצוקה, כגו� אמא לילד מתחת לגיל שנתיי�, כנסה בעילות אחרותהבטחת ה

החוק המיר את מבח� התעסוקה . אינ� משתתפי� בתכנית, מחלה ועילת מכור לסמי�

המחייבת את " תכנית אישית"הנהוג כיו� כתנאי לקבלת גמלה להבטחת הכנסה ב

כנית האישית כתנאי והעביר את הסמכות לאישור העמידה בת, המשתתפי� בתכנית

לזכאות לגמלה לידי מרכזי התעסוקה שהוקמו בידי מפעילי� פרטיי� בארבעת אזורי

.הניסוי

אזורי הניסוי של התכנית ונבחרו 2004נקבעו במהל� , במסגרת ההיערכות לביצוע החוק

. ל ומישראל שיפעילו את מרכזי התעסוקה בשותפות"על פי מכרז התאגידי� מחו

32

3,500 �בחרה ארבעה אזורי ניסוי ומתוכ� נלקחו כ) שהרכבה קבוע בחוק(ועדת האזורי�

:משקי בית בכל אזור שנכללו בניסוי

נצרת עלית ועי� מאהל, נצרת �

כפר קרע ובאקה אל גרבייה, פרדס חנה, אור עקיבא, חדרה �

ירושלי� �

אשקלו� ושדרות �

דרכי , ילי� וזכויותיה�במכרזי� ובחוזי� שנחתמו ע� הזכייני� הוגדרו חובות המפע

והמוסד לביטוח לאומי ) ת ואוצר"תמ(משרדי הממשלה , כמו כ�. העבודה ושיטת התגמול

, נערכו לבניית המערכות הממוכנות ולהעברת המידע הנדרש לקביעת הזכאות לגמלה

.לבקרה ולמחקר, לניהול הפיננסי של התכנית

ית דרכה התכנית כללה קצת נפתחו שעריה� של מרכזי התעסוקה ובראש2005באוגוסט

מאלה החייבי� במבח� �13%וכ, מכלל אלה שקיבלו גמלה להבטחת הכנסה�10% יותר מ

.תעסוקה ברמה הארצית

מתכנני יעדי התעסוקה שהוצבו במרכזי התעסוקה :התכנית האישית כמבח� תעסוקה

ת מופקדי� על השמת המשתתפי� בעבודה ועל בניית תכנית אישית לכל משתת� על מנ

א� –על המשתת� להשתלב בעבודה . וכ� על ארגו� הסיוע, לסייע לו בהשמה בעבודה

. בכוחותיו הוא וא� בסיוע של מתכנ� היעדי� התעסוקתיי�

. שעות40�30התכנית האישית תכלול פעילות שבועית של 5

נוס� על – התכנית כוללת

קידו� השילוב פעילויות שונות ל–עבודה במשרה חלקית הפחותה ממכסת שעות זו

סדנאות לכישורי , התכנית עשויה לכלול פעילויות של הכשרה לחיפוש עבודה. בעבודה

התכנית יכולה ג� לכלול . לימודי� מקצועיי� ועיוניי� וסדנא לשיקו� תעסוקתי, חיי�

א� רק בגופי� שלא למטרות רווח או –לתקופה מוגבלת ) ללא שכר(שירות בקהילה

בנוס� לכ� התכנית האישית כוללת חיפוש . ופי� ציבוריי�בפרויקטי� מיוחדי� של ג

.עבודה במרכז או מחוצה לו

הערכה של בריאותו וכישוריו של , כמוב�, התאמת התכנית האישית למשתת� מחייבת

�האבחו� המקצועי אמור לסייע ג� בזיהוי משתתפי� שלה� קשיי השמה . המשתת

להפחית את מספר השעות השבועיות והחוק מאפשר , המחוקק היה מודע לכ�. מיוחדי�

" בוח� המקרי� המיוחדי�"וזאת במקרי� שלגביה� , שעות�15של התכנית האישית עד ל

. שעות שבועיות30במרכז סבר שהמשתת� ניצב בפני קשיי� אמיתיי� לבצע תכנית של

לצור� מת� יעו� מקצועי לגבי . ב"החלטה זו מחויבת באישורה של ראש מינהלת מהל

רופא , אשר כוללת איש שיקו�" �15ועדה ה"הוקמה , המוגשות לראש המנהלתהבקשות

.תעסוקתי ואיש תעסוקה

. שעות שבועיות3-40בשלושת חודשי ההפעלה הראשונים של התכנית היתה סמכות לקבוע תכנית אישית בת 5

33

ת להפחית את מספר השעות השבועיות בתכנית "החוק מאפשר לשר התמ, בנוס� לכ�

וזאת בהסתמ� – למשתתפי� מסוימי� או לקבוצות של משתתפי� �15האישית מתחת ל

אחרי התקופה , 2006תקנות שהותקנו לחוק באמצע . על הניסיו� המצטבר מיישו� התכנית

מאפשרות להפחית את השעות עד לשעה בשבוע או עד לשעה , שאליה מתייחס דוח זה

" ועדה ממליצה"לצור� דיו� בבעיות הפרטניות הוקמה . בהתאמה למקרה, בחודש

.במינהלת התכנית) הקרויה ועדת חריגי�(

י התעסוקה אמורי� לסייע ולדאוג להסרת� מרכז, במטרה לקד� את ההשתלבות בעבודה

סיוע בטיפול : של חסמי� נוספי� ליציאה לעבודה באמצעות שירותי� תומכי עבודה

תשלו� נסיעות למקו� העבודה וכ� תשלו� סובסידיה , ובשמירה על ילדי� קטני�

.למעסיקי� שיקלטו עובדי�

ת לגמלה להבטחת קביעת הזכאו: עמידה במבח� תעסוקה ורישו במפות ההתייצבות

, א� על פי אישור מתכנ� יעדי התעסוקה, הכנסה נותרת בסמכות המוסד לביטוח לאומי

אי עמידה במלוא התכנית או בחלקה . לפיו המשתת� אכ� עמד בתכנית שהוכנה בעבורו

החוק דאג ג� להג� על . בחודשיי�–וסירוב לקבל עבודה , כרוכה בשלילת גמלה לחודש

ראה את עצמו נפגע מהחלטות מתכנ� יעדי התעסוקה רשאי לערער ומי שי, מקבלי הגמלה

.לפני ועדת ערר

התעסוקה במפות /עמידה במבח� תעסוקה נקבעת על פי הרישו� של מצב הפעילות

סעיפי הרישו� העיקריי� במפות . ההתייצבות שהמרכזי� מעבירי� לביטוח הלאומי

:ההתייצבות ה�

.סירוב לעבודה •

.ילות במרכז או מטעמו יותר מיומיי� בחודשהיעדרות לא מוצדקת מפע •

הוחלט שרק אי שיתו� פעולה של 2006מינואר . שיתו� פעולה אפילו ליו� אחד�אי •

.יותר מיומיי� בחודש יגרור שלילה והתיקו� נעשה רטרואקטיבית

שעות ויותר אינו מחייב את המשתת� בפעילות במרכז 30של בודה עהיק� שעות •

).צבותולעיתי� א� לא בהתיי(

.זכאות לגמלה לממלאי� אחר התכנית האישית •

השתלבות בעבודה של מי שלא עבד או הגדלת היק� העבודה של מי : השמה בעבודה •

.שעבד

משתתפי� בתכנית שאינ� זכאי� עוד לגמלה בעילה המחייבת מבח� תעסוקה אלא בעילה

) נשי� בהריו�א� לילדי� קטני� משנתיי� או, מחלה, התמכרות או גמילה ממנה(אחרת

34

מקבלי גמלה באזורי הניסוי שתמה , במקביל. עוברי� לטיפולו של המוסד לביטוח לאומי

זכאות� לגמלה בעילה שאינה מחייבת מבח� תעסוקה ונהיו זכאי� בעילה המחייבת מבח�

.עוברי� לטיפולו של מרכז התעסוקה, תעסוקה

שינויים שחלו בתכנית במהלך יישומה 1.2

תכנית הוכנסו בה מספר שינויי� והקלות לקבוצות מסוימות של במהל� יישו� ה

:להל חלק מהשינויי�. משתתפי�

�200 שעות שבועיות ועד ל�15 כל מרכז יכול להפחית את היק� התכנית האישית ל •

.משתתפי� בכל רגע נתו�

.משתתפי� הנמצאי� שנתיי� לפני גיל פרישה יחויבו בתכנית של שעה בשבוע •

שני� לפני גיל פרישה והיו זכאי� לגמלה5לה רפואית וגיל� משתתפי� לה� מגב •

.ימלאו תכנית של שעה בחודש, אחרונותהשני� ה 7 מתו� שני�5 במש�

. שעות שבועיות�15הוקמה ועדת חריגי� להפחתת שעות מעבר ל •

יקבע היק� , כושר על ידי המוסד לביטוח לאומי�משתתפי� שנקבעו לה� אחוזי אי •

.כושר�ס לאחוזי איתכנית אישית ביח

. שעות שבועיות22 ישתת� בתכנית אישית של עד 12הורי שלו ילד עד גיל �משתת� חד •

, שעות שבועיות22 ישתת� בתכנית אישית של 12משתת� בעל חמישה ילדי� עד גיל •

.הזוג השני לא הופחתו השעות�לב�שבתנאי

. שעות שבועיות15משתת� חדש שיגיע למרכז ימלא בחודש הראשו� תכנית אישית של •

.הורחבו ההגדרות של היעדרויות מאושרות, בנוס� לכ� •

הוחלט לבצע אבחו� מקצועי של משתתפי� העוני� על קריטריוני� מסוימי� באמצעות •

.גופי אבחו� מקצועיי�

.הוחלט לשלב כחלק מהתכנית מסגרת של שיקו� תעסוקתי במידת הצור� •

.יב שירותי� תומכי עבודההמרכזי� יכולי� לממ� הכשרה מקצועית מתקצ •

במידה ואינ� מנוצלי� ( מתקציב שירותי� תומכי עבודה 5%בוטל מת� הבונוס בשיעור •

).תמורת מת� הכשרה מקצועית בתנאי� מסוימי�

.שהשינויי� נכנסו לפועל במהל� התכנית ורק חלק� התבצעו בתקופת המחקר, יש לציי�

35

מתודולוגיה2פרק

מטרות ההערכה2.1

� ההערכה היא לבחו� את האפקטיביות של התכנית בהשגת המטרות ברמת הפרט מטרת

להשגת המטרה הזו . השתלבות בעבודה של אוכלוסיית מקבלי גמלה להבטחת הכנסה

, ייאספו נתוני� שיעזרו ללמוד על המשאבי� והחסמי� התעסוקתיי� של מקבלי הגמלה

תי של המשתתפי� לפני הפעלת ועל המצב התעסוק, ידי המרכזי��על הטיפול הנית� על

לימוד המאפייני� של אוכלוסיית הניסוי . במהלכה ובסו� השנה הראשונה, התכנית

מבחינת המשאבי� והחסמי� התעסוקתיי� יסייע ג� להכיר את האוכלוסייה לקראת

מטרה נוספת של ההערכה היא סיוע . הרחבה אפשרית של התכנית לאזורי� אחרי�

נהלי ומת� משוב על יישו� התכנית כדי לשפר את תהלי� בעיצוב מערכת המידע המי

.היישו� וללמוד על המודלי� המופעלי� במרכזי� השוני�

2.1.1 יישו התכנית והמודלי במרכזי השוני

:הסוגיות העיקריות שייבחנו

ודפוסי , דפוסי העבודה של מתכנני היעדי� התעסוקתיי� והקשיי� הניצבי� בפניה� •

. ארגוני� אחרי�שיתו� הפעולה ע�

�אינדיקטורי� של איכות הטיפול הנית� ללקוחות לפי מדדי� אובייקטיביי •

.וסובייקטיביי�

היק� הטיפול וסוגי הטיפול הניתני� במרכזי התעסוקה לקבוצות בעלות חסמי� •

. שוני�

.הפניות לוועדת הערר ותוצאותיה� •

2.1.2 ברמת הפרט� השפעת התכנית במספר תחומי מרכזיי

תעסוקה

:הסוגיות שייבדקו. הדגש המרכזי בהערכה יינת� לנושא השתלבות בעבודה

).כולל הרחבת תעסוקה(היק� השילוב של מקבלי הגמלה במעגל העבודה •

סוג , רצ� התעסוקה, היק� משרה(איכות התעסוקה של אלה שהשתלבו בעבודה •

).'אופק השתכרות וכד, רמת השכר וההטבות, העבודה

36

.יני האוכלוסייה לבי� מידת ההצלחה בהשמה בעבודההקשר בי� מאפי •

שינויי ברווחתה הכלכלית והחברתית של המשפחה

: המישורי� לבחינת השינויי� ברווחתה של המשפחה

הכנסה פנויה כולל הטבות משלימות, מקורות הכנסה: מצב כלכלי •

)מעורבות, השגחה(תפקוד הורי •

).בילוי בשעות הפנאי, בלימודי�תפקוד , עבריינות, נשירה(רווחת הילדי� •

בחינת השינויי במער� הקצבאות 2.1.3

:הסוגיות שייבחנו

שינויי� בהיק� המקבלי� גמלה להבטחת הכנסה ובהרכב� •

ודפוסי היציאה ממנה, שינויי� בדפוסי הכניסה למערכת הבטחת הכנסה •

).אבטלה, נכות(מעבר לקצבאות אחרות •

2.1.4 מעסיקי

קי� לשת� פעולה ע� מרכזי התעסוקה ודפוסי שיתו� הפעולהנכונות המעסי •

.ומתמידי� בהעסקת�, מאפייני המעסיקי� שקלטו בעבודה מקבלי גמלה •

37

מערך המחקר 2.2

בחירת מער� המחקר2.2.1

לא נית� היה להתאי� למחקר , ב"ואופ� יישומה של תכנית מהל, בשל אופייה של החקיקה

.אלא מער� ניסויי למחצה, י של ניסוי מבוקרההערכה של התכנית מער� מחקר6

מער�

מסוג זה מאפשר ג� הוא להערי� את השפעתה של התכנית על מצב� של המשתתפי� בה

: מאחר שהוא מבוסס על מעקב אחר שתי קבוצות של משפחות, בתחומי חיי� שוני�

צת וקבו, קבוצת הניסוי הכוללת מדג� של המשתתפי� בתכנית בארבעת אזורי הניסוי

"ביקורת"7

שעליה נמני� מקבלי גמלה המתגוררי� באזורי� שה� בני השוואה לאזורי

דמיו� בי� אזור הניסוי לבי� . הניסוי והדומי� במאפייניה� למקבלי הגמלה באזורי הניסוי

, מאיד�, ודמיו� בי� הפרטי� באזור הניסוי ובאזור הביקורת, מחד, אזור הביקורת

.התנהגות הפרטי� שבי� שתי הקבוצות להשפעת התכניתמאפשרי� לייחס את ההבדלי� ב

:מער� המחקר כולל, לפיכ�

.לגבי השינויי� שחלו בקרב משתתפי התכנית) כשנה(מעקב לאור� זמ� .א

.השוואה של אוכלוסיית הניסוי לאוכלוסיית הביקורת .ב

:הוגדרו באופ� נפרד עבור" הביקורת"קבוצת הניסוי וקבוצת

או מקבלי , ערב הפעלת התכנית שהופנו לתכנית באזורי הניסוימקבלי הגמלה " מלאי" .א

.גמלה ערב הפעלת התכנית באזורי הביקורת

של הפוני� למרכזי התעסוקה או של הפוני� לסניפי המוסד לביטוח לאומי " זר�" .ב

.באזורי הביקורת במהל� המחצית השנייה של שנת הניסוי

בניית מדג הניסוי2.2.2

ית ואוכלוסיית המחקראוכלוסיית התכנ

אוכלוסיית התכנית מונה את מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה שהופנו לתכנית , כאמור

שפנו למרכזי� לאחר ") זר�("ואת אוכלוסיית הפוני� החדשי� , ")מלאי("באזורי הניסוי

.התחלת הניסוי

לתכנית הופנו כל הזכאי� לגמלה להבטחת הכנסה בעילות שחייבו השתתפות בתכנית

15,173אוכלוסייה זאת מנתה . ונוספו עליה� הזכאי� בחודש יולי, 2005ודש מאי בח

1,737 משפחות שהופנו לתכנית היו 15,173מתו� ). פרטי�18,265שמהווי� (משפחות

מופסקי� "או " תביעות פתוחות"משפחות שמבחינת הביטוח הלאומי היה לה� סטטוס

שלא חייבולגמלה בעילות מלבד הזכאים ,השתתף בתכניתשבאזורי הניסוי כל מקבלי הגמלה חויבו למשום זאת 6

. השתתפות בתכנית .נשתמש במונח ביקורת שהוא ברור לציבור הרחב" השוואה"על אף שהמינוח הסטטיסטי המתאים יותר הוא קבוצת 7

38

.ה ששימשה לצור� דגימהולכ� לא נכללו בתו� האוכלוסיי, "לחודשיי�8

, א� כ�, הכל� בס�

מתו� ). פרטי�16,280( משפחות 13,436אוכלוסיית התכנית ששימשה בסיס לדגימה מנתה

. ולכ� השתתפו בפועל בתכנית, 2005 משפחות היו זכאיות לגמלה ביולי 12,901אוכלוסייה

ח הנוכחי מתייחס הדו, 3.4.2כפי שמפורט בסעי� . פרטי�15,485במשפחות אלו כוללות

.רק לאוכלוסייה זו

שיטת הדגימה של אוכלוסיית הניסוי

בכל ) לפי מצב משפחתי ולאו�(כדי להבטיח את האפשרות לנתח טיפוסי משפחה שוני�

מעבר לחלק , בשיטה זו תוגברו קבוצות קטנות. נבחרה שיטת דגימה של שכבות, מרכז

:ת בהתא� לפרמטרי� הבאי� שכבות שונו32הוגדרו . היחסי שלה� באוכלוסייה

.ירושלי� או נצרת, חדרה, אשקלו�: לפי מרכז .1

.נשוי בלי ילדי� או נשוי ע� ילדי�, יחיד ע� ילדי�, יחיד בלי ילדי�: לפי מצב משפחתי .2

: באשקלו� לפי מיקו� המרכז. לפי לאו� יהודי או ערבי: בכל האזורי� מלבד אשקלו� .3

.אשקלו� או שדרות

פרטי� 553המדג� כולל עוד , כ��כמו). משפחות3,835( משתתפי� 4,695המדג� מונה

ולכ� לצור� , זוג של משתתפי� א� שלא היו חייבי� בעצמ� להשתת� בתכנית�שה� בני

. פרטי�5,248הריאיו� עמד גודל המדג� על

בניית קבוצת הביקורת2.2.3

ו� נבחרו אזורי הביקורת בשלב הראש: תהלי� בניית קבוצת הביקורת מורכב משני שלבי�

ובשלב השני נבחרו פרטי� מאזור הביקורת לכל פרט , לאזורי� בה� מופעלת התכנית

.כאשר ההתאמה בי� הפרטי� נעשתה בנפרד לכל אזור ניסוי, ופרט מאזור הניסוי

בחירת אזורי הביקורת

זורי הקריטריו� שהנחה את בחירת אזורי הביקורת היה השגת דמיו� מרבי בינ� לבי� א

:הניסוי במאפייני� הבאי�

ושיעורי� באוכלוסייהמספר מקבלי גמלת הבטחת הכנסה •

ושיעורי� באוכלוסייהמספר מקבלי דמי אבטלה •

ושיעור� באוכלוסייהמספר דורשי עבודה •

שיעור המשתכרי� עד שכר המינימו� •

שיעור המשתכרי� מעל פעמיי� שכר ממוצע •

לגמלה לאחר לא נכללו באוכלוסיית המשתתפים כי היה ידוע מראש שחלק משמעותי מאוד מהם לא יהיו זכאים 8

.ב" משקי בית לא נמצאו זכאים לגמלה בעילות מהל1,005בדוח ביטוח לאומי , בפועל. הבירורים

39

אזורשיעור המופני� לתכנית מס� המועסקי� ב •

שיעור המופני� לתכנית מס� המחפשי� עבודה באזור •

שיעור היוממות •

ענפי תעסוקההמועסקי� לפי התפלגות •

של האוזר והמתגוררי� בוכלכלית �רמה סוציו •

.אזור הביקורת לא יהווה שוק עבודה מתחרה לאזור הניסוי •

על פי , בשל הקושי לאתר אזור ביקורת שיתאי� לשכונות שבמזרח ירושלי�

הוחלט להתאי� ביקורת רק לתושבי� היהודי� של , שצוינו לעיל�יטריוניהקר

תושבי מזרח ירושלי� ייכללו רק בניתוחי� המתייחסי� לקבוצת , לפיכ�. ירושלי�

. א� לא לניתוח המשווה בי� הניסוי לביקורת, הניסוי בשני מועדי המעקב הראשוני�

לפי אזור, אזורי הניסוי וההשוואה: 1תרשי ביקורתקבוצת ת הניסויקבוצ

אשקלו� באר שבע, אשדוד אשקלו� נתיבות, אופקי� שדרות ירושלי

באר שבע, רחובות, חיפה ירושלי� חדרה

,חיפה, יבנה, גדרה, טבעו�רייתק, יקנע� עילית אור עקיבא, חדרה כרו� יעקביז, רמלה, רחובות, נס ציונה, לוד כרכור� פרדס חנה

טייבה, טירה, פח��אל� או�, קלנסווה ,כפר קרע, ערערה ת'ג� באקה

נצרת נהריה, כרמיאל, יקנע� עילית נצרת עילית

,ני�'סח, טמרה, טייבה, אעבלי�, דיר חנא, ש'ג נצרת כפר יאסי�, שגור, שפרע�

בחירת פרטי לקבוצת הביקורת

לכל פרט בניסוי אותר .טי� שיהוו ביקורת לפרטי� בקבוצת הניסוינבחרו פרזה בשלב

לאחר בחינה של מספר . פרט אחד מאזור ההשוואה המתאי� לו מבחינת המאפייני� שלו

:שיטות התאמה אומצה שיטה המורכבת משלושת השלבי� הבאי�

)Propensity Score Matching )Dehejia and Sadek, 2002. שלב א

כדי לאמוד את ההסתברות להשתתפות בניסוי )רגרסיה לוגיסטית(תברותי נבחר מודל הס

כפונקציה של מאפייני� שוני� עבור כל השייכי� למדג� הניסוי ועבור כל מקבלי גמלה

על בסיס . באזורי ההשוואה באות� עילות המחייבות השתתפות את המופני� לתכנית

ולכל , ההשתתפות שלו בניסויהמודל שנאמד נית� לכל פרט ער� המציי� את הסתברות

40

המשתני� . דומהpropensity scoreפרט בניסוי נבחרו באזורי ההשוואה פרטי� ע�

:ששימשו בתהלי� הזיווג היו

אזור •

הזוג�בתגיל גיל התובע ו •

מי� התובע •

זוג/יחיד: מצב משפחתי של התובע •

: עלייה •

אינו עולה/עולה -

שנת עלייה -

תעסוקה כיו� •

עובדלא/עובד -

שכר מעבודה -

הזוג חייבי� במבח� תעסוקה או רק אחד מה�� שני בני •

: ילדי� •

אי� ילדי�/יש -

ילדי� כולל' מס -

גיל הילד הצעיר -

: היסטוריה במערכת הבטחת הכנסה •

רצ� שהות במערכת -

מספר פעמי� במערכת -

: היסטוריה תעסוקתית •

3במהל� של חודשי� ו12הגדול ביותר בפרק זמ� של עבודה ה חודשי מספר -

)2003�2001(שני�

�2003 השני� �3בממוצע לחודש עבודה בשנה ב (שכר מעבודה הגבוה ביותר -

2001(

הכנסה משפחתית בעת השהות במערכת •

הכנסה משפחתית מעבודה -

הכנסה משפחתית כוללת -

41

הצבת תנאי ס� למשתני הזיווג .שלב ב

שההפרשי� במשתני� מסוימי� לא נקבע , �propensity scoreמעבר לקרבה על בסיס ה

שהפרש הגיל בי� פרט בניסוי לבי� הפרט המתאי� לו , למשל. יהיו גדולי� מס� מסוי�

רשימה . וכדומה5או שלשני הפרטי� יהיו ילדי� עד גיל , שני�10בביקורת לא יעלה על

. מפורטת של תנאי הס� בכל משתנה מופיעה בנספח

)Mahalanobis Metric Matching) Rosenbaum and Rubin, 1985. שלב ג

�propensityלאחר שנבחרו מספר פרטי� שה� פוטנציאלי� לכל פרט כל פי הקרבה ב

scoresלמשתני הזיווג �נבחרו המשתני� שעל פיה� נמדד המרחק , והוצבו תנאי ס

בי� כל שני פרטי� בניסוי ובביקורת ) המסכ� קרבה (סבאמצעות מדד המכונה מהלנובי

לכל פרט בניסוי נבחר מקבוצת הביקורת . כי� דומי� בהסתברות להשתת� בניסויבעלי ער

. הפרט ע� הדמיו� הגדול ביותר לו מבחינת המשתני� שנבחרו

מקורות המידע ומועדי המעקב2.2.4

מקורות מידע

ראיונות ע� המשתתפי� בתכנית וע� הפרטי� בקבוצת הביקורת. א

נתוני� מינהליי� של התכנית. ב

נתוני� ממערכות מידע מינהליות של הביטוח הלאומי.ג

)case managers(ראיונות ע� מתכנני היעדי� התעסוקתיי� . ד

.ראיונות ע� המעסיקי�. ה

הנתוני� המינהליי� ישמשו לבחינת השינויי� במערכת הקצבאות ובדיקת המגמות

התכנית בכניסה וביציאה של מקבלי הגמלאות ממערכת הבטחת הכנסה לפני הפעלת

ה� באזורי הניסוי והביקורת וה� בקרב כלל הזכאי� להבטחת הכנסה , זאת. ולאחריה

.בעילות חוסר תעסוקה ושכר נמו� בשאר האר�

מועדי המעקב

תאריכי הראיונות של המלאי. א

במש� כשנה וחצי אחר מדג� של האוכלוסייה שמופנית לתכנית ואחר המחקר עוקב

בי� כאשר מש� הזמ�, נקודות זמ��3בהמידע נאס� . הקבוצת הביקורת שהותאמה אלי

. חודשי�6 הוא איו�יאיו� לריר

42

על המשתתפי� , 1/8/2005 � החל מ� נתוני� ראשוני� נאספו ע� תחילת התכנית •

. בתכנית ועל קבוצת הביקורת

נאספו נתוני� על המשתתפי� בתכנית ) 1/2/06( חודשי� מהפעלת התכנית �6לאחר כ •

. בלבד

• �השנה הראשונה להפעלת התכנית תוכנ� לאסו� נתוני� על המשתתפי� בתכנית בסו

א� עקב המלחמה בצפו� נדחה איסו� הנתוני� לחודש נובמבר , ועל קבוצת הביקורת

. חודשי� מתחילת הניסוי�15המידע נאס� לאחר כ, כלומר. 2006

תאריכי הראיונות של הזר. ב

:המידע נאס� בשתי נקודות זמ�

ג� לקבוצת הניסוי וג� לקבוצת (2�7/2006בי� : תביעה להבטחת הכנסהבעת הגשת .1

).הביקורת

ג� לקבוצת הניסוי וג� לקבוצת (1/3/2007 עד 1/10/2006בי� : חודשי�8 �לאחר כ .2

).הביקורת

כלי המחקר ושיטת הריאיון2.3

ילת בתחT0שאלוני ; כלי המחקר המרכזי היו שאלוני� שנבנו לכל אחד ממועדי המעקב

T2 לקבוצת הניסוי בלבד ושאלוני T1שאלוני . התכנית הופנו לקבוצת הניסוי והביקורת

בכל אחד ממועדי המעקב נבנתה לכל שאלו� גרסה מקוצרת . לקבוצת הניסוי והביקורת

במספר קט� . זוגו מוכ� לענות במקומו�כאשר האד� מסרב לענות א� ב�": אודות"הקרויה

") סירוב"שאלו� (מולא שאלו� קצר מאוד , ירב להתראיי�מאוד של מקרי� שבה� האד� ס

.שכולל שאלות אחדות בתחו� התעסוקה וההשתתפות בתכנית

: ערכו בשפות שונותהראיונות נ . וחצי שעה עדשעהכארכו ו טלפוניי� הראיונות היו

.מרבית השאלות היו סגורות. רוסית ואמהרית, ערבית, עברית

ראיונות מידע שנאס� באמצעות ה2.3.1

, מצב כלכלי, ניסיו� תעסוקתי, מאפייני� אישיי� :שוני� נושאי� ני� נסבו סביבשאלוה

.המשפחה האחרי�כל בני הקשורי� למרואיי� ול, תפקוד הורי ונושאי� אחרי�

43

מאפייני דמוגרפיי

חודשי 15 חודשי ולאחר 7לאחר , בתחילת התכניתהמצב התעסוקתי והחסמי

מתחילת התכנית

. שלה� ושל כל חברי המשפחה באופ� מפורטמאפייני� האישיי�הראייני� נשאלו על המ

עבודות 5עד כל מרואיי� תעסוקה סקר את ההיסטוריה התעסוקתית של בנושאהפרק

, פעילות מקו� העבודה, בהיק� המשרהעסקו הוצגו שאלות ש. השני� האחרונות5במהל�

תנאי� ,שכר, עבודות נוספות, העבודהמספר שעות, תפקיד המרואיי� במקו� העבודה

ומשתתפי� שלא , משתתפי� בתכנית שלא עבדו נשאלו על חיפוש עבודה. ' וכוסוציאליי�

הפרק על החסמי� בתעסוקה עסק .חיפוש עבודה�חיפשו עבודה נשאלו על הסיבות לאי

מצב , סיו� תעסוקתיינ, מקצוע, הכרת מחשב, שליטה בשפות, בשאלות על רמת ההשכלה

הימצאות ילדי� קטני� בבית ללא סידור או , )תחושות שליטה(משתני� נפשיי� , ריאותיב

חסמי� סובייקטיבית של ה הבתפיסג� ו עסקני�השאלו. ' וכואד� מוגבל הזקוק להשגחה

, מגבלות בשוק העבודה, היעדר מיומנויות בחיפוש עבודהכגו� ,לעבודה של המרואייני�

.'אפליה בגי� גיל וכו

איכות או הגדילו את משרת� או שיפרו את עבודה ו מצאפי�א� המשתת� בדקו בשאלוני

סוג , היק� המשרההמרואייני� נשאלו על . השתתפות בתכניתהבות ק בעשלה�התעסוקה

שביעות , הוצאות הקשורות ביציאה לעבודה, שכרו, הפעילות של המרואיי� ומקו� העבודה

.' וכוסוג המעסיק, י� בעבודהקשי, תפיסת הסיכוי לקידומו, נו מעבודהרצו

7לאחר , בתחילת התכניתרווחת ילדי, תפקוד הורי, מדדי שוני על רווחת המשפחה

חודשי מתחילת התכנית15חודשי ולאחר

קבועות של הוצאות , מקורות הכנסה של המשפחהבעסקו בנושאי� אלה השאלות

, כגו� מזו�,הוצאות בסיסיותיכולת לכסות (כלכלי המצב הל ע "רכי�" מדדי� ,המשפחה

השאלות .' וכודיור, קבלת שירותי� והטבות ממקורות שוני�, )טלפו�, מי�, חשמל

, השתתפות בפעילות הורי�, השתתפות באסיפת הורי�בתפקוד הורי עסקו בנושאי� של

, ספרי ילדי�,השתתפות בחוגי�, משחקי� ע� ילדי�, החינוכיקשר ע� צוות המוסד

� מה הילד עושה בשעות אחרעל ידע , עזרה בשיעורי בית, י�י ע� הילד בילו,הצגות

, פרהס�תהשתתפות בפעילות בי, בעיות משמעת, היעדרות, חבריו של הילד ועל הצהריי�

על� 6�3לגבי ילדי� גילאי ו ,התנהגות בלתי נורמטיבית של הילד, תפקוד הילד בבית

.'וכופאזלי� , הימצאות צעצועי� חינוכיי�

44

בתחילת התכניתכי העזרה לפי דברי מרואייניצור

ה� נשאלו . המשתתפי� שאינ� עובדי� נשאלו לאיזו עזרה ה� זקוקי� כדי להתחיל לעבוד

, כמו שימוש במחשב, לימוד מיומנויות בסיסיות; על הצור� בהכוונה ובייעו� מקצועי

תחבורה ; דתמיכה נפשית ועידו; סידור השגחה לילדי�; לימוד עברית, לימוד מקצוע

המשתתפי� בתכנית . וסוגי עזרה נוספי�, עבודה מותאמת לבעיות בריאות; למקו� עבודה

. שעובדי� במשרה חלקית נשאלו לאיזו עזרה ה� זקוקי� כדי להגדיל את משרת�

שבעהלאחר , בתחילת התכניתפרטי על הטיפול ועל השירותי הניתני במרכז

חילת התכנית חודשי מתעשר� חמישהחודשי ולאחר

, מש� הזמ� של הפעילויות, נשאלו לגבי סוגי הפעילויות שבה� השתתפו במרכזהמשתתפי�

הנושאי� שהשאלו� עסק . פעילויות אליה� ה� הופנו ושביעות רצונ� מהבפעילויותהצור�

:בה� היו

ליווי והדרכה , לרשות�העמיד המרכז ש חיפוש עבודה ישימוש בכל, חיפוש עבודה •

מגוו� הצעות , ההימצאות ציוד שמאפשר חיפוש עבוד, בחיפוש עבודה מטע� המרכז

.עבודה

התאמת הצעות העבודה :מתכנ� היעדי� התעסוקתיידי �תוכ� הטיפול הנית� על •

.למצבו הגופני של הלקוחו, לניסיו� התעסוקתי, לכישרו�

� ליווי הלקוח במגעיו ע,בשינויי� בתכניתו האישיתת התכניתישיתו� הלקוח בבני •

. קשר ע� הלקוח לאחר ההשמה,מעסיקי�

כגו� , שירותי� משלימי� הדרושי� ליציאה לעבודה או להשתתפות בתכניתתקבל •

.שירותי� נוספי�, תחבורה, טיפול בילדי�

. ואולי ניתנו מגורמי� אחרי�שירותי� שאינ� ניתני� מטע� המרכז •

.זית של המרכזנוחות הסביבה הפי, נוחות שעות הפעילויות בה� השתתפו במרכז •

.חובות שלה�למודעות לזכויות ו, היכרות ע� תוכני התכנית, קבלת מידע על התכנית •

.טיב הקשר ע� הלקוח, יחס של מתכנני יעדי� תעסוקתיי� כלפי הלקוח •

כלפיפסיכולוג או צוות מינהלי , רופא: יחס� של בעלי תפקידי� אחרי� במרכז •

.דה והסכמתו ע� המלצותיה� בקשר לעבו,הלקוח

ת הפעילות בקשר של מורת, סוג הפעילות בשירות בקהילה:לגבי שירות בקהילה •

ושביעות רצו� ,אפשרויות עבודה עתידיות בשכר באותו מקו�, הקניית הרגלי עבודה

.מהשירות

45

חודשי מתחילת התכניתעשר� חמישה חודשי ולאחר שבעהלאחר השתתפות בתכנית

וא� נשרה, חודשי� עשר�חמישה ושבעהר לאחהמשתתפי� נשאלו על מצב� האישי

מספר הצעות , בפועל� בהפומספר ראיונות העבודה שהשתת, והסיבות לנשירהמהתכנית

הגמלה להבטחת הכנסה ה�א� נשללה מה, יהיהסיבות לדח, ו דחותהעבודה שהלקוח

.' וכו הגמלהשל שלילתמש� הזמ� , והסיבות לשלילה

עבודת שדה2.4

נות של המלאי בניסוימדג הראיו 2.4.1

הפרטי� של המלאי שהתקבלה לצור� ביצוע 5,248בסעי� זה נתייחס לרשימת כל

. ונבח� את מידת הביצוע של הראיונות וטיב המדג� בפועל, הראיונות

)0T( בתחילת התכנית �ראיו� ראשו� . א

מספרי הטלפו� של יותר משליש מהמרואייני� לא היו מעודכני� בקבצי� של המוסד

השקענו מאמצי� רבי� כדי לאתר את מספרי הטלפוני� דר� חברות . לביטוח לאומי

במוסד , כ��כמו. וא� פנינו למספר קט� של מרואייני� בבית�, הטלפוני� ומרכזי התעסוקה

לביטוח הלאומי נעשו בדיקות חוזרות של קובצי הפרטי� לאיתור ועדכו� של מספרי

מאותרי� ולראיי� � אופ� משמעותי את מספר הלאבדרכי� אלה הצלחנו להוריד ב. הטלפו�

. שיעור זה דומה בי� כל המרכזי�). ראה הלוח הבא( מהמדג� �78%כ

:הסיבות לנפל

. מכלל המדג� סירבו להתראיי�6% �כ •

, מספר הטלפו� היה שגוי, לא הצלחנו לאתר בגלל שקו הטלפו� היה מנותק�13%כ •

.' במרכז התעסוקה וכדפרטיו של הנדג� לא נמצאו, הנדג� עבר דירה

.למשל בעיית שפה: לא נית� היה לראיי� בשל סיבות אחרות�2%כ •

)1T( כשבעה חדשי מתחילת התכנית �ראיו� שני . ב

חודשי� �7 מבי� המשתתפי� שהתראיינו בתחילת התכנית רואיינו ג� לאחר כ92%

. שיעור זה דומה בי� כל המרכזי�. מתחילת התכנית

)2T( חודשי מתחילת התכנית �15כ �ראיו� שלישי . ג

82%. חודשי� מתחילת התכנית רואיינו שוב קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת15לאחר

מאלה 89%( חודשי� 15רואיינו ג� לאחר ) 0T(מקבוצת הניסוי שרואיינו בתחילת התכנית

). חודשי�7שרואיינו לאחר

46

חודשי בקרב 7 �ות התקפי בתחילת התכנית ולאחר כשיעור ומספר הראיונ :1 לוח לפי מרכז, כל המדג�ס�

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה

1,345 1,384 1,408 1,111 5,248 כ המרואייני במדג"סה �0T 4,109 871 1,111 1,053 1,074 מרואייני� שהשיבו ב

�0T 78 78 79 76 80שיעור המרואייני� שהשיבו ב �1T 3,773 802 1,006 971 994 ני� שהשיבו במרואיי

מתו� �1Tשיעור המרואייני� שהשיבו ב �0T אלה שהשיבו ב

92 92 91 92 93

�2T 3,368 691 894 885 898 מרואייני� שהשיבו במתו� �2Tשיעור המרואייני� שהשיבו ב

�0T אלה שהשיבו ב82 79 81 84 84

ח זה המדג ששימש בסיס לניתוחי בדו2.4.2

בהתא� לשאלות השונות אשר נבדקו במחקר נבנו שלושה קבצי� שוני� לניתוח שאלות

: שונות שכוללי� את האוכלוסיות הרלוונטיות לניתוחי� הספציפיי�

תרומת הטיפול ושביעות רצו� של המשתתפי , בחינת הטיפול הנית� במרכזי .א

ח מתו� האוכלוסייה המדג� של אוכלוסיית המלאי נלק.מהיבטי שוני של הטיפול

לפני תחילת , במהל� החודשי� יוני ויולי. שהופנתה למרכזי� עד תחילת התכנית

היו אנשי� שהפסיקו להיות זכאי� לגמלה ולכ� לא היו צריכי� להשתת� , התכנית

האוכלוסייה ששימשה בסיס לנתוני� בנושא . בתכנית למרות שנשלחו אליה� מכתבי�

ואשר היו חייבי� 2005ת הבטחת הכנסה ביולי זה כוללת רק את הזכאי� לגמל

אוכלוסייה , כלומר). מקבלי הגמלה בעילת דורשי עבודה ושכר נמו�(להשתת� בתכנית

הניתוחי� בדוח זה ". חדשי� "2005 ותוספת של זכאי יולי 2005זו כללה את זכאי מאי

.מתייחסי� רק לחלק מאוכלוסיית המדג�

47

שהיו חייבי 2005 בקרב כלל הזכאי ביולי �2T וב�0Tהנדגמי והראיונות ב: 1תרשי להשתת� בתכנית

. פרטי� היו זכאי� לגמלה בחודש יולי4,403, ) משפחות3,835( פרטי� 5,248מתו�

לא היו מחויבי� להשתת� בתכנית ) זוג של חלק מהנדגמי��בני( פרטי� 449, מתוכ�

גודל המדג� הסופי . ה בעילות שלא דורשות השתתפות בתכניתהיות שה� זכאי� לגמל

מספר , מתו� זה. פרטי� שהיו מחויבי� להשתת� בתכנית3,954לדוח זה הוא

הנפל בי� המרואייני� בתחילת ). 22% (880המשתתפי� שלא השיבו לשאלוני� הוא

. ודומה בי� המרכזי�18% חודשי� הוא �15 התכנית ולאחר כ

שוקלל על מנת לייצג את כל האוכלוסייה , �T2ל פרטי� שרואיינו בהמדג� הסופי כול

שהיו חייבי� להתייצב במרכזי התעסוקה וכולל את ערביי מזרח , 2005של זכאי יולי

: השקלול לקוב� זה נעשה בשני שלבי�. ירושלי�

.שקלול עבור הנפל בראיו� הראשו� .1

משתני� דמוגרפיי� בסיס � השכבות שהוגדרו על�32 חישוב משקלות לכל אחת מ

על מנת לחזור ולייצג את אוכלוסיית המחקר בכל שכבה ושכבה

.שקלול עבור השחיקה בי� הראיו� הראשו� לאחרו� .2

כפי שנאמדה במודל T2המשקלות חושבו כהופכי של ההסתברות להשבה בראיו�

המודל כלל משתני� דמוגרפיי� וג� ). propensity(לוגיסטי לנטייה להשבה

2005זכאים ביולי 4,403

2005 לא זכאים ביולי 845

חייבים בהשתתפות3,954

לא חייבים בהשתתפות449

י מלא-מדגם מקורי 5,248

0Tיש ראיון 3,074

0T אין ראיון 880

2Tיש ראיון 2,521

2T אין ראיון 553

48

וכ� משתנה T0שורי� לתעסוקה שנבנו על בסיס נתוני� מראיו� משתני� הק

.T1המציי� השבה בראיו�

פרטי� באזורי הניסוי 15,503 רשומות המייצגות 2,521הקוב� לניתוח על יחידי� כולל

והיו חייבי� להתייצב במרכזי� לצור� 2005שהיו זכאי� לגמלת הבטחת הכנסה ביולי

2,059צי� לקוב� לניתוח על משפחות הכולל פרטי� אלה מתקב. מבח� תעסוקה

משפחות באזורי הניסוי שהיו זכאיות לגמלת הבטחת 12,901רשומות המייצגות

. 2005הכנסה ביולי

האוכלוסייה ששימשה .קבלת גמלה, הכנסות, בחינת השפעת התכנית על תעסוקה .ב

היו 2005בסיס לנתוחי� בנושאי� אלה ה� כל הזכאי� לגמלה להבטחת הכנסה ביולי

בני זוג �200כ(חייבי� להשתת� בתכנית ובני זוג� שלא היו חייבי� להשתת� בתכנית

ושהיתה עבור� קבוצת ) שהיו זכאי� לגמלה בעילה שלא מחייבת השתתפות בתכנית

. קבוצה שיש לנו עבור� ביקורת�לניתוח נושאי� אלו השתמשנו בתת, כלומר. ביקורת

ממזרח ירושלי� מאחר שלקבוצה זו לא קיימת אוכלוסייה זו אינה כוללת זכאי�

.קבוצת ביקורת

בקבוצת הניסוי שיש לה קבוצת ביקורת�2T וב�0Tהנדגמי והראיונות ב: 2תרשי

זכאי יולי4,403

845זכאי מאי אך לא יולי 845

זכאי יולי לא כולל מזרח ירושלים4,087

ערביי מזרח ירושלים316

T0-יש להם ריאיון ב3,129

T0ן אין ראיו958

T2יש להם ריאיון 2,528

T2אין ראיון 601

מדגם מקורי5,248

T2יש ביקורת 2,111

T2אין ביקורת 417

T0אין ראיון 33

T0יש ראיון 283

T2אין ראיון 19

T2יש ראיון 264

49

פרטי� באוכלוסיית הניסוי כשלכל אחד מזווג פרט מקבוצת 2,111המדג� המזווג כולל

). משפחות12,015( פרטי� באזורי הניסוי 15,765כלוסייה זאת מייצגת או. הביקורת

השקלול . שוקללו על מנת לייצג את כל האוכלוסייה�2Tהפרטי� במדג� המזווג שרואינו ב

.'נעשה בשני שלבי� כמו לגבי האוכלוסייה בסעי� א

בכל משפחה במדג� .ניתוחי לגבי השפעת התכנית על תפקוד הורי ועל הילדי .ג

נבנה קוב� של ילדי� . ואספנו מידע לגביו לפי דיווח הא�18דגמנו ילד אחד עד גיל

, כ"בסה. שכלל רק ילדי� ממשפחות בניסוי שהיתה לה� ביקורת בקבוצת הביקורת

באוכלוסיית הביקורת נאס� . �2T ב695 ולגבי �0T ילדי� בניסוי ב713נאס� מידע לגבי

קוב� הילדי� כולל ילדי� של משפחות זכאי� . �2T ב�691 ו�0T ילדי� ב697מידע לגבי

לצור� הניתוח נבנו . ולא כולל משפחות ממזרח ירושלי�, שיש לה� ילדי�2005ביולי

א� בנוס� לכ� כל ילד הוכפל במספר הילדי� ', המשקלות בצורה דומה לקוב� בסעי� ב

.במשפחה על מנת לייצג את כלל הילדי� במשפחות המדג�

).זר(פעת התכנית על תובעי חדשי של גמלת הבטחת הכנסה ניתוחי לגבי הש .ד

�ראיינו את התובעי� גמלה בי� ה, על מנת ללמוד על השפעת התכנית על פוני� חדשי�

כ� �כמו. חודשי� לאחר תחילת התכנית6עד , כלומר. 2006 ביולי �15 ל2006 לפברואר 1

אחד מה� דומה לתובע ראיינו קבוצת ביקורת שכללה תובעי� באזור הביקורת שכל

. באזור הניסוי

)הזר(הנדגמי והראיונות בקרב תובעי חדשי : 3תרשי

נפל זה נבע ). 22% לעומת 31%( בזר� גבוה יותר מאשר הנפל במלאי �0Tשיעור הנפל ב

נמצאו מקשיי� רבי� באיתור של האוכלוסייה מאחר שחלק מאוד משמעותי מתוכ� לא

0Tיש ראיון 1,012

0Tאין ראיון 458

לא כולל מזרח ירושלים702

ערביי מזרח ירושלים 151

זרם-מדגם מקורי 1,470

1Tיש ראיון 853

1Tאין ראיון 159

מזווג385

לא מזווג 317

50

לא במוסד לביטוח , ולא היה הרבה מידע עליה�) �50%יותר מ(זכאי� לגמלה בהמש�

.דבר שהיקשה על איתור�, לאומי ולא במרכזי�

יחידת הניתוח2.4.3

בנושאי� הקשורי� לתעסוקה . יחידת הניתוח בדוח משתנה בהתא� לנושא החקירה

הכנסות , שורי� לקבלת גמלהבנושאי� הק. יחידת הניתוח הוא הפרט, ולטיפול במרכז

במקרי� אלה אנו מסתכלי� על מאפייני שני . יחידת הניתוח היא המשפחה, והמשפחה

. הזוג במשפחות�בני

.הניתוח על רווחת הילדי� נעשה כשהילד הוא יחידת הניתוח

�2T ל0Tובי� , �0T בדיקה הא הנפל הטה את המדג ב2.4.4

לפי , בי� אלה שרואיינו לבי� אלה שלא רואיינוהנפל והשוואה, �0Tראיונות שבוצעו ב

מאפייני שוני

עד כמה , כלומר. אנו בחנו את המידה שבה הנפל היה סלקטיבי ויצר הטעיות במדג�

לצור� כ� השוונו בי� האוכלוסייה . המדג� בפועל אמנ� מייצג את האוכלוסייה המקורית

.שרואיינה למדג� המקורי

לבי� קבוצת הפרטי� שרואיינו בפועל מבוססות על נתוני� ההשוואות בי� המדג� המקורי

ישנ� הבדלי� מסוימי� . 22% היה �0T שיעור הנפל ב. שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי

א� הבדלי� אלה לא גורמי� להבדלי� ניכרי� , בי� אלה שרואיינו לבי� אלה שלא רואיינו

, )ראה לוח להל�( המקורי כל המדג�� לבי� ס��0T במאפייני� בי� המרואייני� בפועל ב

.כלומר אינ� פוגעי� בייצוגיות של המדג� שרואיי�

51

לפי , �0Tהשוואה בי� המופני לתכנית שיש לה ריאיו� תק� לבי� הנפל ב :2 לוח )באחוזי(מאפייני שוני

)נפל (�0Tלא רואיי� ב �0Tרואיי� ב המדגכ"סה מאפייני�

N 3,954 3,074 880כ "סה

מרכז 23.9 22.8 23.0 אשקלו� 25.2 27.9 27.3 חדרה

30.7 23.4 25.0 רושלי� י 20.2 26.0 24.7 נצרת

לאו� 39.4 27.5 30.1 יהודי� ותיקי�

26.5 37.7 35.2 ערבי� 34.1 34.8 34.7 עולי�

גיל 17.0 17.6 17.5 34עד גיל 60.7 55.2 56.4 54�35 גיל

22.3 27.2 26.1 55+ גיל מעל מצב משפחתי

52.2 51.9 52.0 יחיד 47.8 48.1 48.0 זוג

לפי מאפייני , והשוואה בי� אלה שרואיינו לבי� אלה שלא רואיינו�2Tראיונות שבוצעו ב

שוני

�2T רואיינו ב,�0Tבשרואיינו גמי� נד 3,074מתו�

ההשוואות .)82%( משתתפי� 2,521

לבי� אלה שלא רואיינו מבוססות על �2Tביחס למשתני� שוני� בי� אלה שרואיינו ב

קיימי� הבדלי� ). 3(וה� מוצגות בלוח שלהל� , 0Tהמידע שנאס� מהמרואייני� בשאלו�

בקרב הנפל יש שיעור , למשל. רואיינו לבי� אלה שלא�2Tמסוימי� בי� פרטי� שרואיינו ב

כ� יש שיעור נמו� במקצת של �כמו. גבוה יותר של עולי� ושיעור נמו� יותר של ערבי�

, ע� זאת. פרטי� שלא עבדו בתחילת התכנית ושיעור גבוה יותר של בעלי השכלה גבוהה

ואי� �0T דומה למדג� ב�2Tהמדג� שרואיי� בפועל ב, בגלל גודל לא משמעותי של הנפל

.הבדל משמעותי ביניה�

52

מאפייני שוני לפי , והנפל�2Tל �0T משורדי מרואייני ההשוואה בי� ה: 3 לוח

מאפייני� כ המרואייני "סה

T0 �ביש למרואיי�

2T שאלו�איו למרואיי�

)נפל (2Tשאלו�

N 3,074 2,521 553

מרכז 24.6 22.4 22.8 אשקלו� 30.2 27.4 27.9 חדרה 20.4 23.9 23.3 ירושלי� 24.8 26.3 26.0 נצרת

גיל 18�39 30.5 30.3 31.8 40�54 45.9 46.3 44.3 55�64 23.5 23.4 23.9

מצב משפחתי 34.2 33.4 33.5 יחיד 17.0 17.3 17.2 18ילדי� עד גיל +יחיד 18.3 17.9 18.0 נשוי 30.6 31.5 31.3 18ילדי� עד גיל +נשוי

לאו 28.8 26.6 27.0 יהודי� ותיקי�

29.7 39.4 37.7 ערבי� 41.6 34.0 35.3 ואיל��1990 עולי� מ

שנות לימוד 8�0 28.6 29.6 24.2 11�9 20.9 21.5 18.3 12 20.5 20.3 21.3

+ 13 29.9 28.6 36.2 ניסיו� תעסוקתי

20.9 26.9 25.8 אי� ניסיו� תעסוקתי השני� �5 אי� נסיו� תעסוקתי ב

האחרונות א� כ� עבד לפני כ�21.1 21.2 20.9

יש נסיו� תעסוקתי רק בעבודת השני� האחרונות�5 זמניות ב

6.0 6.1 5.6

52.6 45.8 47.0 יש נסיו� בעבודות רציפות דה בתחילת התכניתעבו

28.3 24.7 25.4 עבדו בתחילת התכנית 71.7 75.3 27.6 לא עבדו בתחילת התכנית

השוואה בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת וחישוב המובהקות2.5

לצור� השוואת קבוצת הניסוי ע� קבוצת הביקורת נבנה קוב� מזווג של פרטי� ושל

ערכנו . ל משפחה מזווג פרט ומשפחה מקבוצת הביקורתמשפחות כאשר לכל פרט או לכ

:מובהקות לפי סוג המשתנה כפי שמפורט להל�האת מבחני

ההשוואה בי� קבוצת הניסוי , לגבי משתני� אינטרבאליי� כמו הכנסות ושעות עבודה .1

לגבי כל פרט חושב , כלומר, לקבוצת הביקורת נעשתה בדר� של הפרש ההפרשי�

חושב , לבסו�. באותה דר� חושב ההפרש לגבי הפרט שמזווג לו, �2T ל0Tההפרש בי�

tבמקרי� אלה המובהקות של הפרש ההפרשי� נבחנה על ידי מבח� . הפרש ההפרשי�

.של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת) t-test for paired samples(למדג� מזווג

53

או ההשוואה בי� קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת לגבי משתני� אורדינלי� .2

χנעשתה על ידי מבח� ) בעיות בריאות, לדוגמא זכאות(קטגוריאליי� 2

.

קבוצות המוגדרות לפי משתני� שלא נלקחו �ההשוואה בי� הניסוי לביקורת בתת .3

t-test for independent ( למדגמי� בלתי תלויי� tבחשבו� בזיווג נעשתה על ידי מבח�

samples.(

י� המתאימי� ביותר עבור חלק מהמשתני� יש לציי� כי מבחני� אלו אינ� המבחנ

למשתני� בינאריי� ולמשתני� אורדינאלי� קיימי� מבחני� מתאימי� יותר מאשר (

, ראשית: להחלטה לערו� את המבחני� כפי שצוי� לעיל שלושה שיקולי� עיקריי�). tמבח�

תחת ( לסוג המבח� ותהמדג� הוא גדול ולכ� תוצאות מבחני המובהקות פחות רגיש

הניתוחי� נעשו בעזרת פקודת , משו� שהמדג� מורכב, שנית). דרות מתאימותהג

Complex Samples בחבילת התוכנה של SPSS . פקודה זו מאפשרת ביצוע מבח�t ומבח�

χ2

. הפקודה משתמשת בנתוני� על מבנה המדג� לצור� חישוב סטיית התק�. בלבד

תר מאשר השימוש במבח� מתאי�תיקוני� אלו חשובי� ועשויי� להיות מהותיי� א� יו

ערכנו בחינה , לגביי כמה מהמשתני� המרכזיי�, לבסו�. של משתני� בינריי� אורדינליי�

לסוג ) Signeol rank, Mc Neman(של מובהקות הממצאי� תחת המבחני� המתאימי�

. המשתנה ומצאנו שאי� הבדלי� במובהקות של התוצאות על פי המבחני� השוני�

י מובהקות וטעויות דגימה לאומדנים מבחנ2.6

שיטת הדגימה בסקר הנוכחי הייתה מורכבת וכללה דגימת משפחות על פי מדג� שכבות

SPSS �בהתא� לכ� השתמשנו ב. זוג בתו� כל משפחה� תאי� ואשכולות של בני32ע�

Complex Samplesמנת להתאי� את מובהקות החישוב במבחני� השוני� � על)t-testו �

test χ2

. למדג� מורכב מסוג זה)

, על מנת להזהיר את הקורא. לטעויות דגימה, כמוב�, האומדני� המוצגי� בדוח חשופי�

סומנו בסוגריי� אומדני� בעלי טעויות דגימה יחסיות9

. �40% ל25% שבי� הרמות

. לא דווחו�40% אומדני� בעלי טעויות דגימה יחסיות הגבוהות מ

.פי טעות הדגימה של האומדן מחולקת באומדןל מחושבת ע) relative standard error(טעות דגימה יחסית 9

54

תכניתבתחילת הל המופנים מאפייני רקע ש 3פרק

פרק זה מציג את המאפייני� הדמוגרפי� של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה שהופנו לתכנית

הממצאי� . ואת המשאבי� והחסמי� שלה� לצור� השתלבות בתעסוקה, ב"מהל

).T0( בתחילת התכנית � מבוססי� על המידע שנאס� בראיו� הראשו�

מאפיינים דמוגרפיים3.1

)באחוזי(פלגות המופני לפי מי� ולפי מרכז הת: 4לוח נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *מי� 100 100 100 100 100 כ באחוזי "סה 38 39 32 28 34 גבר

62 61 68 72 66 אשה *p<.05

.שני שלישי� מהמופני� ה� נשי� •

).39% (� בירושליהגבוה ביותרו, )28% ( באשקלו�אחוז הגברי� הוא הנמו� ביותר •

לפי מרכז ובהשוואה לכלל אוכלוסיית ,התפלגות המופני לפי קבוצות גיל : 5 לוח )באחוזי(המדינה

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *גילכ אוכלוסיית מדינת "סה

, 18�65גברי� (ישראל )18�60נשי�

100 100 100 100 100 100 כ באחוזי "סה18�34 19 17 19 14 28 48 35�44 26 23 25 23 31 21 45�54 32 33 33 38 24 19 64�55 23 27 23 25 17 12

*p<.05

�23% ו ומעלה 45מגיל ה� 55% � אוכלוסיית המופני� לתכנית היא מבוגרת יחסית •

. ומעלה55מגיל

בהשוואה לפחות 35 ה� מתחת לגיל 28% –האוכלוסייה בנצרת היא הצעירה ביותר •

.י� בשאר המרכז�20% מ

ה�בהתאמה, 60% ו 63% �בירושלי� ובאשקלו� האוכלוסייה היא המבוגרת ביותר •

.�41% בנצרת שיעור זה מגיע רק ל. ומעלה45מגיל

55

)באחוזי(התפלגות המופני לפי מצב משפחתי ולפי מרכז : 6 לוח נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *מצב משפחתי

100 100 100 100 100 כ באחוזי "סה 31 38 40 44 38 יחיד 16 12 13 16 14 נשוי

9 14 19 27 17 )18עד גיל (ילדי� + יחיד 44 36 28 13 31 )18עד גיל (ילדי� + נשוי

*p<.05

18הקבוצה הגדולה ביותר בקרב המופני� לתכנית היא יחידי� ללא ילדי� מתחת לגיל •

.38% –) ייתכ� שיש לה� ילדי� מבוגרי� יותר(

.18ה� נשואי� ע� ילדי� מתחת לגיל ) 31%(המופני� לתכנית כשליש מ •

. מהמופני�17%מהווי� ) שרוב� ה� אימהות חד הוריות(יחידי� ע� ילדי� •

הבדלי� אלה . בי� המרכזי� קיימי� הבדלי� משמעותיי� בהתפלגות המשפחות •

. מתואמי� ע� שיעור הערבי� ושיעור העולי� בכל אחד מהמרכזי�

כמעט כפול �)27%(הוריות הוא הגבוה ביותר � שפחות החדבאשקלו� אחוז המ •

. מנצרת3ופי , )14%(מירושלי�

� ו36% � הוא הגבוה ביותר 18בירושלי� ובנצרת אחוז הנשואי� ע� ילדי� עד גיל •

.13% � ובאשקלו� הנמו� ביותר, בהתאמה,44%

� ואי� ו אחוזי� ה� נש20% כאשר ,10 מכלל המופני� ה� הורי� לילדי� עד גיל 28% •

. ה� הורי� יחידי�8%

גמלת הבטחת הכנסה היא גמלה משפחתית ולכ� חשוב להציג את הרכב המשפחות , כזכור

הרכב המשפחות מציג את 7לוח . שהופנו לתכנית

)אחוזי( ולפי מרכז ה משפחסוגלפי המשפחות התפלגות : 7 לוח

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *טיפוסי משפחה כ באחוזי"סה 100 100 100 100 100

42 47 48 51 47 יחיד 12 7 8 10 9 זוג

12 18 23 30 21 )18עד גיל (ילדי� + יחיד 34 28 21 9 23 )18עד גיל (ילדי� + זוג

*p<.05

חד �21% דו הוריות ו23% –ע� ילדי� ה� משפחות ) 44%(פחות ממחצית המשפחות •

.הוריות

ושיעור המשפחות , )30%(בוה ביותר נמצא באשקלו� שיעור המשפחות החד הוריות הג •

.הדו הוריות הגבוה ביותר נמצא בנצרת

56

)באחוזי(התפלגות הגברי והנשי לפי מצב משפחתי : 8 לוח אישה גבר *מצב משפחתי

100 100 כ באחוזי "סה 42 29 יחיד 12 19 נשוי

25 3 ילדי�+ יחיד 21 49 ילדי�+נשוי

*p<.05

. 18גברי� נשואי� ע� ילדי� עד גיל מה 49% •

. מהנשי� ה� יחידות42% •

. בלבד מהגברי�3%הוריות לעומת � הנשי� ה� חדרבע מ •

)באחוזי(התפלגות המופני לפי קבוצת אוכלוסייה : 9 לוח נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *ותק באר� וסוג אוכלוסיה

100 100 100 100 100 כ באחוזי "סה 4 51 21 37 27 תיקי�יהודי� ו

79 31 43 0 40 ערבי� 17 18 36 63 33 ) ואיל��1990מ(עולי�

*p<.05

)באחוזי(התפלגות המופני לפי טיפוסי משפחות ולפי מרכז : 10 לוח

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *טיפוסי משפחות 100 100 100 100 100 כ באחוזי"סה

נשואי� ע� ילדי� 43 19 21 0 21 ערבי�

1 17 8 13 10 יהודי� הוריות�משפחות חד

6 4 10 19 10 עולי� 3 10 9 7 7 אחר

יחיד ללא ילדי�/נשוי 26 18 23 24 22 18�49 גיל 21 32 30 37 30 50+ גיל

*p<.05

העולי� מהווי� . �40%יא הערבי� הקבוצה הגדולה ביותר באחוזי� מכלל המופני� ה •

.)9לוח (�27% ותיקי�היהודי� וה) 1995מחצית� עלו לאחר (33%

הקבוצה נמצאת בירושלי� : ישנ� הבדלי� בי� המרכזי� מבחינת הרכב האוכלוסייה •

באשקלו� אחוז , ה� ערבי�79%בנצרת ,)51%(הגדולה ביותר של יהודי� ותיקי�

תר וה� מהווי� כשני שלישי� מ� האוכלוסייה העולי� החדשי� הוא הגבוה ביו

)63%.(

. )10לוח ()19%(הוריות �באשקלו� השיעור הגבוה ביותר של משפחות עולי� חד •

57

ושיעור נמו� של , )43%(בנצרת שיעור מאוד גבוה של ערבי� נשואי� ע� ילדי� •

.הוריות�משפחות חד

).37%(ללא ילדי� + 50באשקלו� השיעור הגבוה ביותר של בני •

השכלה וכישורים נוספים: משאבים וחסמים לתעסוקה3.2

המתקבלת מדיווחי המופני� לתכנית היא של שיעורי� גבוהי� הסובלי� ממיעוט התמונה

וה� משאבי� , ה� משאבי� בסיסיי� כהשכלה וידיעת עברית, משאבי� לתעסוקה

בעלי משאבי� יש שיעור משמעותי של, יחד ע� זאת.ספציפיי� כמקצוע וכישורי מחשב

.רבי�

השכלה

כפי שנית� , ) שנות לימוד0�8(ב ה� בעלי השכלה נמוכה "מהמופני� לתכנית מהלכשליש

12(על תיכונית תיכונית ובעלי השכלה כמחצית ה� , מאיד�. �12ו 11לראות בלוחות

). שנות לימודומעלה

באחוזי(התפלגות המופני לפי מספר שנות לימוד ולפי מרכז : 11 לוח(

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *שנות לימוד 100 100 100 100 100 כ באחוזי "סה0�8 29 16 33 30 35

9�11 21 22 19 21 22 12 21 18 21 23 22 +13 29 44 27 26 21 *p<.05

ושל בעלי 29% –בולט שיעור� הגבוה של פרטי� בעלי השכלה יסודית בלבד מחד •

.29% �ת מאיד� השכלה על תיכוני

לעומת זאת באשקלו� . ירושלי� ונצרת, רמת ההשכלה דומה למדי במרכזי� חדרה •

�25% לעומת כ44%(בולטי� השיעורי� הגבוהי� של בעלי השכלה על תיכונית

לעומת כשליש 16%(והשיעור הנמו� של בעלי השכלה יסודית ) במרכזי� האחרי�

).במרכזי� האחרי�

58

)באחוזי( אוכלוסייה וקבוצתפני לפי שנות לימוד התפלגות המו: 12 לוח ואיל�1990 �עולי� מ ערבי� יהודי� ותיקי� כ"סה *שנות לימוד

100 100 100 100 כ באחוזי "סה 14 45 22 29 שנות לימוד8עד

13 22 29 21 שנות לימוד9�11 10 24 32 21 שנות לימוד12 63 9 17 29 שנות לימוד13+ *p<.05

.ות האוכלוסייה השונקבוצותקיימי� הבדלי� משמעותיי� בכל רמות ההשכלה בי� •

לא 45% �בקרב האוכלוסייה הערבית בולט השיעור הגבוה של בעלי השכלה נמוכה •

.שני� �8 למדו יותר מ

13 � בקרב העולי� החדשי� בולט השיעור הגבוה של בעלי השכלה גבוהה של יותר מ •

.63% �שנות לימוד

– שנות לימוד 12הקבוצה הגדולה ביותר היא של בעלי , היהודי� הוותיקי�בקרב •

32%.

לקויות למידה

לקויות למידה ה� אחד החסמי� הפוגעי� ביכולת הלמידה ומחייבי� התאמות מיוחדות

בעוד שלגבי צעירי� קיימות שיטות . הכשרה מקצועית ועבודה, בהקשרי� של לימודי�

כ לא אובחנו ואינ� מודעי� "הרי שאנשי� בוגרי� בד, האבחו� וטיפול בלקויי למיד

שכולל לליקויי למידה השתמשנו במבח� סינו� . לאפשרות שה� סובלי� מלקויות למידה

נית� לבדוק את האפשרות של קיו� לקויות למידה באמצעותו. שאלות1410

יש להדגיש .

על קיומה הוודאי של ולפיכ� תוצאותיו אינ� יכולות להצביע , שהמבח� אינו כלי אבחוני

.מופני� שציינו כי לא למדו כלל לא נבדקו באמצעות המבח�. לקות למידה

שיעור המופני שאותרו כבעלי לקויות למידה פוטנציאליי: 13לוח

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *ציו� בסול� זיהוי לקויות למידה

20 23 24 15 20 בעל לקות למידה

7 9 16 8 11 לא ידוע

* p<.05

. מכלל המופני� קבלו ציו� במבח� המסנ� אות� כבעלי לקות למידה בפוטנציה20% •

).24%(והגבוה ביותר בחדרה ) 15%(האחוז הנמו� ביותר הוא באשקלו� •

ב עבור "מרווחה לעבודה בארה שפותח במסגרת תכנית The Learning Disability Screeningהמבחן הוא 10

Washington State Division of Employment and Social Services Learning Disabilities Initiative

59

שליטה בעברית

שאלות שבאמצעות� מערי� המרואיי� 6נבנה על בסיס " שליטה בשפה העברית"המשתנה

. 2; מצוי�/מ"ט. 3: דרגות4ונות בשפה העברית על פני סול� של את יכולתו לבצע פעולות ש

ניהול , הבנת שיחה פשוטה בעברית: מיומנויות ה� כלליות4. בכלל לא. 0; קצת. 1; טוב

: מיומנויות ה� ספציפיות לתעסוקה2; קריאת או כתיבת מכתב פשוט בעברית, שיחה כזו

המדד מהווה סכו� . בציוד בעבריתהצגה עצמית בריאיו� עבודה והבנת הוראות שימוש

טובה / הוגדרו כשליטה טובה18�12ציוני� . 18�0והטווח שלו נע בי� , השאלות�6הציוני� ב

. כשליטה מועטה� 5�0וציוני� , כשליטה בינונית� 11�6ציוני� , מאד

)אחוזי(לפי מרכז , כישורי מחשב ומקצוע, שליטה בעברית: 14לוח

נצרת רושלי�י חדרה אשקלו� כ"סה שליטה בעברית

30 47 35 38 37 טובה מאוד/ טובה 32 19 23 22 24 בינונית 38 35 42 40 39 לא קיימת/ חלשה

*כישורי מחשב 21 24 19 27 23 יש

79 76 81 73 77 אי� *מקצוע

51 50 50 70 45 יש 49 50 50 30 55 אי�

* p<.05

על סמ� , מכלל המופני� לתכנית אינ� שולטי� בעברית כלל או רק במידה מועטה39% •

. ה� בעלי שליטה טובה בשפה37%, בניגוד לכ�. הערכת� העצמית

.אי� הבדלי� משמעותיי� בי� המרכזי� בשיעור הפוני� שאינ� שולטי� בעברית •

כישורי מחשב

המרואיי� את יכולתו לעבוד בחמש תוכנות המדד של כישורי מחשב נבנה על בסיס הערכת

מי . שימוש באינטרנט ותוכנות אחרות, דואר אלקטרוני, EXCEL ,WORDבסיסיות כגו�

.שדיווח על יכולת לעבוד לפחות באחת התוכנות דורג כבעל כישורי מחשב

מכלל המופני� לתכנית ה� בעלי כישורי מחשב על פי המדד 23% –כ פחות מרבע "בסה •

).13ח לו(ל "הנ

.אי� הבדלי� משמעותיי� בי� המרכזי� בשיעור בעלי כישורי מחשב •

מקצוע

).14לוח ( מהמופני� דיווחו כי יש לה� מקצוע 55% •

60

במרכזי� 50% לעומת 70% –באשקלו� בולט שיעור המופני� שיש לה� מקצוע •

.האחרי�

ניסיון תעסוקתי: משאבים וחסמים לתעסוקה 3.3

השני� שקדמו �5לארבע קבוצות עיקריות לפי הנסיו� התעסוקתי בנית� לקב� את המופני�

מופני� שאי� לה� נסיו� תעסוקתי ה� מופני� שמעול� לא עבדו בעבודה : לתחילת הניסוי

מופני� שהיה לה� נסיו� ; הזיקה של מופני� אלה לשוק העבודה נמוכה ביותר—רציפה

השני� שקדמו �5יפה או זמנית בבעבודות רציפות בעבר אול� לא היו מועסקי� בעבודה רצ

�5מופני� שעבדו בעבר בעבודות רציפות אול� ב; לתכנית מרוחקי� א� ה� משוק העבודה

�5מופני� שעבדו בעבודה רציפה ב; השני� האחרונות יש לה� נסיו� רק בעבודות זמניות

. השני� שקדמו לתחילת התכני� ה� בעלי הזיקה הגדולה ביותר לשוק העבודה

)באחוזי(לפי מרכז , היסטוריה תעסוקתית: 15 לוח

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� נצרת

*נסיו� תעסוקתי

בעבראי� נסיו� תעסוקתי 26 13 27 28 36

שני� אחרונות�5אי� נסיו� ב 21 23 21 20 20

יש נסיו� בעבודות זמניות בלבד 6 6 6 8 5

:בעבודות רציפותיש נסיו� 46 57 45 44 39 *p<.05

כאשר , השני� שקדמו לתחילת התכנית�5 מהמופני� לא היה נסיו� תעסוקתי ב�47%ל •

ג� לא לפני חמש השני� שקדמו ( מהמופני� לא היה נסיו� כלשהו בעבודה �26%ל

) מעל שלושה חודשי�( מהמופני� נסיו� בעבודות רציפות �46%ל). לתחילת התכנית

.כניסת� לתכניתבחמש השני� שקדמו ל

) �57% כ( באשקלו� השיעור הגבוה ביותר של מופני� ע� נסיו� בעבודות רציפות •

.)13% (והשיעור הנמו� ביותר של מופני� אשר לא עבדו מעול� בעבודה רציפה

השיעור הגבוה ביותר של מופני� ללא נסיו� בעבודות רציפות : בנצרת התמונה הפוכה •

.)36% (ו� תעסוקתי כלשהואוכ� של מופני� ללא נסי) �56%כ(

בעבודות חלקיות וקיבלו השלמת הכנסה , חלק מהמופני� לתכנית עבדו בתחילת התכנית

. מהמוסד לביטוח לאומי

61

)באחוזי(לפי מרכז , )2005אוגוסט (ע תחילת התכנית מצב תעסוקתי : 16 לוחאשקלו� חדרה ירושלי� נצרת כ"סה *תעסוקה ע� תחילת התכניתמצב ה

לא עבד 74 65 75 80 77

עבד 26 35 25 20 23 *p<.05

נבח� כעת את המאפייני� של העבודות בה� היו מועסקי� המופני� שעבדו לפני תחילת

.התכנית

ע עסקי ומופני שהיו מבקרב סוג העבודה ו השכר משל, היק� משרה:17 לוח )באחוזי(לפי מרכז , תחילת התכנית

קלו�אש חדרה ירושלי� נצרת כ"סה בתחילת התכניתהיק� משרה

חלקית 80 84 82 79 75

מלאה 20 16 18 21 25

*השכרמשל�

מקו� העבודה 68 60 64 80 73

קבל�/אד��חברת כח 25 32 25 16 21

קבל� משנה/עצמאי 5 6 6 2 5

אחר 3 2 6 2 1

*סוג העבודה

מקצועות חפשיי� וטכניי� 7 6 7 17 5

עובדי פקידות 8 7 5 8 14

29 46 46 45 42 עובדי מכירות ועובדי, סוכני� שירותי�

26 6 22 12 14 בינוי, עובדי� מקצועיי� בתעשייה ואחרי�

עובדי� בלתי מקצועיי� 28 30 31 23 26 *p<.05

מה� עבדו במשרה 80%. בתחילת התכניתסקי� מכלל המופני� היו מוע�26%כ •

.חלקית

קיבלו את שכר� �25%כ . מהמועסקי� קיבלו את שכר� ישירות ממקו� העבודה68% •

השיעור הגבוה ביותר של מקבלי השכר ממקו� בירושלי� .חברת כוח אד� או קבל�מ

). 60%(ובאשקלו� השיעור הנמו� ביותר , )80%(העבודה

א� ג� , )�35%כ(הגבוה ביותר של מופני� שהיו מועסקי� באשקלו� נמצא השיעור •

ושל מועסקי� בחברת ) מכלל המועסקי�84%(השיעור הגבוה של מועסקי� חלקית

).32%(כוח אד�

בירושלי� נמצא השיעור הנמו� ביותר של מופני� שהיו מועסקי� במועד פתיחת •

).20%(המרכזי�

מכלל העובדי� 25% – במשרה מלאה בנצרת נמצא השיעור הגבוה ביותר של מועסקי� •

. בתחילת התכנית

62

עובדי מכירות ועובדי שירותי� , רוב העובדי� ערב תחילת התכנית עבדו כסוכני� •

למעט , התמונה דומה למדי בכל המרכזי�). 28%(או כעובדי� בלתי מקצועיי� ) 42%(

ושל עובדי בנצרת שבה יש שיעור גבוה יחסית של עובדי� מקצועיי� בתעשייה ובבינוי

.פקידות

לפי מרכז , ע תחילת התכניתעסקי ו מופני שהיו משלשכר מעבודה : 18לוח ) )באחוזי

חדרה ירושלי� נצרת אשקלו� כ"סה

*2005מדרגות שכר בעבודה מאוגוסט

1 4 4 7 4 1�500

20 23 22 28 23 501�1,000 21 16 24 29 24 1,001�1,500 19 19 21 14 18 1,501�2,000 7 11 10 7 8 2,001�2,500 13 13 6 7 9 2,501�3,000 11 10 6 4 7 3,001�3,500 8 5 8 4 7 3,500<

*p<.05

שכר חודשי שאינו עולה על משתתפי� שעבדו בתחילת התכנית השתכרו מה�70%כ •

2,000� �80%את זה על רקע העובדה שכ יש לראות .תמונה זו דומה בכל המרכזי�.

.מאלה שעבדו בתחילת התכנית עבדו במשרה חלקית

שאינו עולה על אשקלו� נמצא השיעור הגבוה ביותר של מופני� שהיו מועסקי� בשכר ב •

1,500 �� 2,500 והשיעור הנמו� ביותר של מופני� שהשתכרו למעלה מ) �54%כ(

שאינו עולה על היו מועסקי� בשכר שיעור המופני� ש: בנצרת התמונה הפוכה). 15%(

1,500 �.32%היה � �2,500 ושיעור המועסקי� בשכר גבוה מ42%היה 11

ממוצע ההכנסה החודשית מעבודה בקרב המופני� שהיו מועסקי� ע� תחילת התכנית •

ממוצע ההכנסה החודשית מעבודה בקרב כלל המופני� לתכנית . �1,792עמד על

�433עמד על ) �0כר של למופני� שלא עבדו נזק� ש( .

�כאשר ההכנסות , כ ההכנסות של המשפחות בתחילת התכנית"נבח� את סה, לבסו

.העיקריות ה� מקצבאות ומעבודה

.כיחויות היקף המשרה באזורים אלונתונים אלו מתיישבים עם הנתונים על ש 11

63

)אחוזיב(, המופנות לתכניתמשפחות כלל הההכנסה החודשית של : 19לוח

אשקלו� ירושלי� חדרה נצרת כ"סה הכנסה של המשפחה

*2005באוגוסט �1,500עד 24 15 25 27 30 27 36 47 36 36 1,500�2,500 38 34 26 48 37 2,500�5,000

5 4 1 1 3 5,000�7,500

�7,500מעל 0 0 2 0 0

*p<.05

�5,000 מהמשפחות אינה עולה על 60%הכנסת� החודשית של • .

הכנסת� החודשית : ישנ� הבדלי� מובהקי� בי� המרכזי� ביחס להתפלגות ההכנסות •

30% �ואילו בירושלי� רק לכ � 2,500 מהמשפחות באשקלו� עולה על �50% כשל

ההבדל נובע כנראה משיעור גבוה של מועסקי� באשקלו� . �2,500הכנסה העולה על

.יחסית לשאר המרכזי�

קבלת שירותי� הכרחיי� לבחנו מספר מדדי� המתייחסי� , בנוס� לנתוני� על הכנסת�

ויתור על רכישת לאו ) הגבלה או סגירה של חשבו� בנק, לפו�ניתוק חשמל או ט(בסיסיי�

ומצביעי� על מצוקה , טיפול שיניי� או ביקור אצל רופא, תרופות(שירותי בריאות

). כלכלית

�43%לכ: נמצא כי רבות מהמשפחות שהופנו לטיפול במרכזי� חוו מצוקה כלכלית קשה

סירב הבנק לאשר חריגה מהמשפחות�39% לכ, מהמשפחות נותק החשמל או הטלפו�

. ממסגרת האשראי ולאחוז דומה סירב הבנק להעניק כרטיס אשראי או הגביל את החשבו�

דווחו �68%כ, מהמופני� דווחו כי ויתרו על רכישת תרופות בשל קשיי� כלכליי��55%כ

. ויתרו מסיבות דומות על ביקור אצל רופא�38%כי ויתרו על טיפול שיניי� וכ

64

הרגלי עבודה ומיומנויות חיפוש עבודה: אבים וחסמים לתעסוקה מש3.4

אנשי� שלא היו מועסקי� א� פע� עלולי� להיות מחוסרי� הרגלי עבודה ואנשי�

תיפקוד סביר במקו� , הנמצאי� מחו� לשוק העבודה במש� זמ� רב צפויי� לאבד אות�

א השבת מקבלי גמלה ותכנית שיעדה הו, נכוני�עבודה מותנה בקיומ� של הרגלי עבודה

.לעבודה תשא� להקנות אות� למשתתפי�

נית� לצפות ג� שאנשי� המרוחקי� מאוד משוק העבודה לא ידעו כיצד לחפש עבודה

ולכ� הקניית מיומנויות חיפוש עבודה היא אחת מהמטרות המיידיות של , בצורה יעילה

.תכנית כזו

מיומנויות חיפוש עבודה

בודה בודק את תפיסת הפרט באיזו מידה הוא חש שהוא המדד של מיומנויות חיפוש ע

, כגו� הכנת קורות חיי� בעברית, מסוגל לבצע סדרת פעולות הקשורות בחיפוש עבודה

המדד מורכב . שכנוע מעסיקי� לקבלו לעבודה, מילוי טופס בקשה לקבלה לעבודה בעברית

הנע , 4�0 מששה פריטי� ועל המרואיי� לדרג את עצמו לגביה� על פני סול� של

ציו� הפרט במדד הוא סכו� הציוני� ". מסוגל הרבה מאוד"לבי� " כלל לא מסוגל"בי�

.כאשר ציו� גבוה יותר מעיד על מיומנויות רבות יותר, 24�0אשר יכול לנוע בי�

הרגלי עבודה

המדד של הרגלי עבודה מורכב מששה פריטי� הבודקי� את יכולת הפרט לתפקד בסביבת

לארג� את הזמ� , פ או בכתב"לבצע עבודה באופ� עצמאי על סמ� הוראות בע, למשל, עבודה

.להגיע לעבודה באופ� סדיר ובזמ�, הדרוש לביצוע עבודה ולהשלימה במועד12

על המרואיי�

לא " לבי� "לא יכול בכלל" הנע בי� 4�0 להערי� את עצמו לגבי כל פריט על פני סול� של

כאשר ציו� , 24�0סכו� הציוני� אשר יכול לנוע בי� ציו� הפרט במדד הוא . " קשה בכלל

.גבוה יותר משק� הערכה חיובית יותר של הרגלי עבודה

65

לפי מרכז, הרגלי עבודה ומיומנות חיפוש עבודה: 20 לוח *שליטהתחושת כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� נצרת

* הרגלי עבודה 6 8 9 4 7 0�5

6 8 7 4 6 6�11 19 19 16 13 17 12�18

69 65 68 79 70 19�24

* מיומנות חיפוש עבודה

44 38 43 42 41 0�5

25 20 22 21 22 6�11

22 21 20 22 21 12�18

10 22 16 15 16 19�24 *p<.05

ציו� גבוה – מהמופני� לתכנית תופסי� את עצמ� כבעלי הרגלי עבודה טובי� 70% •

.במדד

. גבוה יותר לפי מדד זה מאשר למופני� במרכזי� אחרי�למופני� באשקלו� ציו� •

ממצא זה מתיישב ע� הממצא שבאשקלו� יש שיעור גבוה יותר של בעלי נסיו�

.תעסוקתי

מהמופני� לתכנית 16%רק . שיעור נמו� מהפוני� דיווחו על מיומנויות בחיפוש עבודה •

.קיבלו ציו� גבוה במדד של מיומנויות חיפוש עבודה

) 22%(נמצא השיעור הגבוה ביותר של מופני� בעלי ציו� גבוה במדד זה בירושלי� •

).10%(ובנצרת השיעור הנמו� ביותר

66

מגבלות בריאות ותפקוד: חסמים לתעסוקה3.5

הנושא נבדק . בעיות בריאות ומוגבלות בתפקוד מהוות חס� מרכזי בהשתלבות בתעסוקה

י� לגבי מגבלות ביכולת� לעבוד ה� באמצעות הערכה סובייקטיבית כוללת של המשתתפ

וה� באמצעות סדרה של מדדי תפקוד , על רקע מצב� הגופני ועל רקע מצב� הנפשי

.יש לציי� כי כל המידע מבוסס על דיווח עצמי של המשתתפי�. המקובלי� בספרות

:שני המדדי� הכוללניי� של תפיסת מגבלות ביכולת לעבוד ה�

סוג : בחינות�3 ית שמגבילה את היכולת לעבוד מנכות או מגבלה גופנ, קיו� מחלה. 1

סול� ב� (מספר שעות העבודה ביו� ותקופות שבה� האד� אינו מסוגל לעבוד כלל , העבודה

). מגבלות3 מגבלות ועד �0 דרגות החל מ4

4סול� ב� ( בחינות 3קיו� בעיה נפשית או רגשית שמגבילה את היכולת לעבוד מאות� . 2

.) מגבלות3ת ועד מגבלו�0 דרגות החל מ

י דיווח "עפ, יכולת המשתתפי לעבוד בשל סיבות גופניותבמספר המגבלות : 21לוח )באחוזי(לפי מרכז , עצמי

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *מספר המגבלות 29 25 24 24 27 אי� מגבלות 8 9 8 8 8 מגבלה אחת

9 14 13 16 13 מגבלות2 54 52 55 52 52 מגבלות3 *p<.05

מהמשתתפי� טועני� כי ה� מוגבלי� מבחינת יכולת� לעבוד ה� לגבי סוגי� 52% •

ה� לגבי מספר שעות ביו� וה� לגבי תקופות שבה� ה� אינ� , מסוימי� של עבודות

.מסוגלי� כלל לעבוד

.סוג העבודה הוא הממד השכיח ביותר בי� המגבלות שצוינו •

מגבלות ביכולת 3מבחינת שיעור המדווחי� על אי� הבדלי� משמעותיי� בי� המרכזי� •

.52%�55% השיעורי� נעי� בי� –לעבוד

67

לפי מרכז , י דיווח עצמי"עפ, יכולת לעבוד בשל סיבות נפשיותבמספר המגבלות : 22לוח ) )באחוזי

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *מספר המגבלות 64 60 64 55 61 אי� מגבלות 7 4 5 7 6 מגבלה אחת

5 7 6 8 7 מגבלות2 24 29 28 28 26 מגבלות3 *p<.05

שיעור הטועני� למגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות נפשיות נמו� משיעור הטועני� •

.למגבלות ביכולת בשל סיבות גופניות

. שו� מגבלה ביכולת לעבוד בשל סיבות נפשיות, לדבריה�, מהמשתתפי� אי��61%ל •

. מגבלות כאלה3 יש �26%ל, בניגוד לכ�

. מגבלות3אי� הבדל משמעותי בי� המרכזי� בשיעור המדווחי� על •

או גופניתיכולת לעבוד מסיבה בכעת נבח� את שיעור הפוני� שדיווחו שיש לה� מגבלות

הלוח מציג את שיעור הפוני� שדיווחו על שלוש מגבלות . מסיבה נפשית

פי�לע, או נפשיתגופניתעבוד מסיבה בריאותית שיעור בעלי מגבלות על יכולת ל: 23לוח )באחוזי(לפי מרכז , דיווח עצמי

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה מספר מגבלות 45 50 42 43 45 מגבלות בא� אחד מהתחומי�3אי� 34 28 34 32 32 מגבלות באחד מהתחומי�3יש 21 22 24 25 23 מגבלות בשני התחומי�3יש

מגבלות ביכולת� לעבוד ה� על רקע מצב בריאות� 3תתפי� מדווחי� על מהמש23% •

.הגופנית וה� על רקע מצב� הנפשי

, כלומר, יכולת לעבוד בשל סיבות גופניות או בשל סיבות נפשיותב מגבלות 3 יש �32%ל •

.או נפשית/ מגבלות ביכולת לעבד מסיבה גופנית ו3 יש �55%ל

או נפשית / וגופנית לעבוד מסיבה מגבלות ביכולת3 יש �55% ל, כלומר •

. מגבלות ביכולת לעבודפוני� שדיווחו על הנתוני� מצביעי� על שיעור גבוה ביותר של

אינדיקטורי� . לאור זאת בקשנו לבדוק אינדיקטורי� נוספי� של מצב בריאות ותפקוד

מדדי� של מוגבלות , (impairment)אלה כוללי� מדדי� של ליקויי� בתפקוד איברי�

וג� קיו� מחלות ובעיות בריאות העשויות להשפיע על (disability)בביצוע פעולות

:להל� פירוט המדדי�. התפקוד

מידת הקושי בהתכופפות וקימה : ליקויי� בתיפקוד הגפיי� העליונות והתחתונות. 1

משיכת חפ� והרמת ידיי� מעל הראש לש� , ג" ק5הרמת ונשיאת חפ� במשקל , בחזרה

הקושי בכל פעולה מדורג על פני . פעילות ידיי� עדינה כגו� הרמת סיכה, מד�הורדת חפ� מ

68

, קשה מאד=4, קשה במידה בינונית=3, קצת קשה=2, לא קשה בכלל=1: דרגות5סול� ב�

. הוגדרה כמגבלה קשה) קשה מאד או לא יכול בכלל (5 או 4תשובה של . לא יכול בכלל=5

4 מגבלות ועד �0קשות בתחו� זה החל מהמדד המשולב משק� את מספר המגבלות ה

.מגבלות

מטרי� 400מידת הקושי בהליכת מרחק של : מוגבלות בהליכה ובעליית מדרגות. 2

כל אחד מהקשיי� . מדרגות מבלי לעצור ומבלי להחזיק במעקה12ובעלייה וירידה של

. א יכול בכללל. 3, ע� קושי, יכול. 2, יכול ללא קושי. 1: דרגות3מדורג על פני סול� ב�

מתקשה . 2, יכול לבצע את שתי הפעולות ללא קושי. 1: דרגות3המדד המשולב כולל

.לא יכול לבצע כלל לפחות אחת מהפעולות. 3, בביצוע לפחות אחת מהפעולות

. מחלות וליקויי� היכולי� להגביל את היכולת לעבוד11רשימה של . 3

ביכולת לבצע פעולות שונות כתוצאה תדירות ומידת המוגבלות –כאבי� גופניי� . 4

כאבי� או שה� לא מפריעי� מאד מלא סובל . 1: דרגות3מדד משולב ב� : מהכאבי�

כאבי� לעיתי� קרובות וה� מסובל . 2, לביצוע פעולות שונות שהאד� צרי� לעשות

.כאבי� כל הזמ� וה� מפריעי� מאדמסובל . 3, מפריעי� מאד

.ש� רופא כדי להתמודד ע� לחצי�לקיחת תרופות באופ� קבוע במר. 5

.פסיכיאטר/י פסיכולוג"טיפול באופ� קבוע ע. 6

�GHQ) General Healthנמדד באמצעות שאלו� ה: סיכו� לבעיות רגשיות. 7

Questionnaire ( השאלו� בודק את תדירות� . פריטי�12בנוסח המקוצר הכולל)כל הזמ� ,

חוסר , לח�, ת שליליות כגו� הרגשת דיכאו�של תחושו) בכלל לא, לפעמי�, לעיתי� קרובות

הנאה מפעילות יומיומית ויכולת , ושל תחושות חיוביות כגו� יעילות ותרומה, ער� עצמי

מצבי� שליליי� כל הזמ� או לעיתי� קרובות הוגדר 3�0דיווח על . התמודדות ע� בעיות

12�7ודיווח על , וני מצבי� הוגדר כסיכו� בינ6�4דיווח על , כסיכו� נמו� לבעיות רגשיות

.מצבי� הוגדר כסיכו� גבוה

הקשר בי� מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות לבי� מדדי שוני של תפקוד פיזי ומחלות

שיעור . מגבלות ביכולת לעבודעל הדיווח בי� לקשיי תפקוד ובעיות בריאות נמצא קשר בי�

מספר השעות , ינת סוג העבודה מבח– מגבלות ביכולת לעבוד 3גבוה יותר של בעלי

שיעור גבוה ה� בעלי קשיי� בתפקוד בגפיי� –ותקופות בה� אינ� מסוגלי� לעבוד כלל

. וסובלי� ממחלות כרוניות שונות, בעלי קשיי� בניידות, העליונות והתחתונות

69

ליקויי קשימספר: 24לוח 1

בתפקוד הגפיי העליונות והתחתונות לפי מספר ) באחוזי(ולת לעבוד בשל סיבות גופניות יכבהמגבלות

הקשי� ליקויי� המספר * הגפיי� בתפקוד

אי� מגבלות על כ"סה היכולת לעבוד

מגבלות3 מגבלות2�1

30 56 89 51 אי� ליקויי� קשי� 21 18 6 16 ליקוי אחד

20 16 2 14 ליקויי�2 17 9 2 11 ליקויי�3 12 1 1 7 ליקויי�4 *p<.05 מתקשה מאוד או לא יכול בכלל לבצע את הפעולה 1

מכלל המשתתפי� אי� שו� ליקוי קשה בתפקוד הגפיי� העליונות �51%ל •

. ליקויי� כאלה3 יש לפחות �18%ואילו ל; והתחתונות

ליקויי� מ� 3 מגבלות ביכולת� לעבוד יש לפחות 3 מתו� אלה שדיווחו על �29%ל •

מתו� �10% מתו� אלה שאי� לה� כל מגבלה ול�3%בהשוואה ל, הסוג שצוי� לעיל

3מתו� אלה שדיווחו על �30% ל, לעומת זאת. אלה שיש לה� מגבלה אחת או שתיי�

. בתפקוד הגפיי�אי� שו� ליקוי קשהמגבלות ביכולת� לעבוד

ולת לעבוד בשל עליית מדרגות לפי מספר המגבלות ביכאו /גבלות בהליכה וומ: 25לוח

)באחוזי(סיבות גופניות או עלייה /קושי בהליכה ו

*במדרגות כ"סה

אי� מגבלות על היכולת לעבוד

מגבלות3 מגבלות2�1

16 40 75 37 אי� קושי 49 44 20 40 יש קושי

35 16 5 24 לא מסוגלי� *p<.05

מטר 400 של ללכת מרחק, לדבריה�, מכלל המשתתפי� אינ� מסוגלי� כלל24% •

יש לציי� כי בעיות בהליכה יכולות . מדרגות מבלי לאחוז במעקה12או לעלות ולרדת /ו

לב או משקל מחלותלנבוע ה� מבעיות בגפיי� התחתונות וה� מבעיות אחרות כגו�

.יתר

אינ� 35%, מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות3מתו� אלה שדיווחו על •

יש קושי לפחות באחת מהפעולות �49% ול לעלות במדרגותאו/ ללכת ומסוגלי� כלל

, �20% ו5%השיעורי� המקבילי� ה� , בקרב אלה שאי� לה� שו� מגבלה. הללו

. בהתאמה

70

שיעור המדווחי על מחלות ובעיות בריאות המגבילות את יכולת לעבוד לפי : 26לוח )באחוזי (מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות

בריאותיות בעיות , מחלות פיזיות מגבלותו

מגבלות3 מגבלות2�1 אי� מגבלות כ"סה

90 76 38 73 *צואר/כאבי גב 59 40 12 42 *בעיות פרקי�

55 43 16 42 *בעיות ראיה 49 33 11 35 *לח� ד� גבוה 43 27 12 31 *נשימה/בעיות ריאה

29 22 5 21 *בעית לב 31 15 5 21 *שיתוק, שבר בגפיי�

26 12 6 18 *בעית שמיעה 22 11 3 15 *סוכרת

6 4 3 5 *היה שב�* p<.05

, בעית הבריאות השכיחה ביותר בקרב כלל המשתתפי� המגבילה את יכולת� לעבוד •

.73% –ואר והיא כאבי גב וצ, לדבריה�

.בעיות ראייהשיעור דומה סובל מ סובלי� מבעיות פרקי� ו�40%כ •

.ד� גבוה סובלי� מלח� �35%כ •

מאופייני� בכ� שיש בה� שיעור גבוה יותר מגבלות ביכולת לעבוד 3בעלי המשתתפי� •

לח� , )55%(בעיות ראיה , )59%(ממחלות פרקי� ) 90%(צוואר /מכאבי גבשל סובלי�

). 31%(שיתוקי� בגפיי� /ושברי�) 43%(בעיות ריאה ונשימה , )49%(ד� גבוה

)באחוזי(מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות ריבוי מחלות לפי מספר ה: 27לוח אי� מגבלות על כ"סה *חלותממספר

היכולת לעבוד מגבלות3 מגבלות2�1

0 15 43 7 2 2�1 31 41 43 17 4�3 27 10 32 33 6�5 19 5 13 29

+7 8 1 5 19 4.1 2.8 1.1 3.0 מחלות ממוצע. מס

*p<.05

סובלי� לפחות 54%: תכניתיא תופעה שכיחה בקרב משתתפי הריבוי מחלות ה •

. אשר מגבילות את יכולת� לעבוד 26משלוש מחלות או בעיות מתו� הרשימה בלוח

, סובלי� מחמש מחלות או יותרביכולת לעבוד מסיבה גופנית מגבלות 3 מבעלי 48% •

. מגבלות2�1 מבעלי 18%לעומת

71

לפי מספר המגבלות ביכולת לעבוד בשל במידה רבה המפריעיכאבי גופניי : 28לוח )באחוזי(סיבות גופניות

הכאבי� שמפריעי� תדירות *במידה רבה

אי� מגבלות על כ"סה היכולת לעבוד

מגבלות3 מגבלות2�1

35 71 95 59 אי� 22 14 3 15 לעתי� קרובות

43 15 2 26 כל הזמ� *p<.05

מהמשתתפי� מדווחי� כי ה� סובלי� כל הזמ� מכאבי� גופניי� אשר מונעי� 26% •

נוספי� מדווחי� כי זה קורה �15%ו, מה� במידה רבה לעשות את מה שה� צריכי�

.לה� לעתי� קרובות

על כאבי� מדווחי�, מגבלות2�1 מבעלי �15% בהשוואה ל, מגבלות3 מבעלי 43% •

. שמפריעי� לה� במידה רבה כל הזמ�

הקשר בי� מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות גופניות לבי� קבלת קצבת נכות

ואכולת לעבוד היא באמצעות נתוני� על קבלת קצבת נכות יבבדיקה נוספת לגבי המגבלות

יבלו כבר בתחילת התכנית ישנו שיעור קט� של המופני� שק .הגשת תביעה לקצבה זו

במהל� הפעלת התכנית מופני� נוספי� פנו ביוזמת� . קצבת נכות וקיבלו השלמת הכנסה

מכלל המופני� קיבלו 7%כ כמעט "בסה. ידי המרכז לקבלת קצבת נכות�או הופנו על

� תבעו קצבה ועוד לא קיבלו תשובה ו�5% ועוד כ, עשר חודשי��קצבת נכות לאחר חמישה

. לא אושרה לה� נוספי� תבעו קצבה א� הקצבה12%

יכולת לעבוד מסיבות בשיעור הפוני לקבלת קצבת נכות לפי מספר המגבלות : 29לוח

)באחוזי (גופניות

כ"סה *פנייה לקצבת נכותאי� מגבלות על היכולת לעבוד

מגבלות3 מגבלות2�1

11 4 2 7 מקבלי קצבת נכות 8 4 0 5 טר� קבלו תשובה

16 11 5 12 תביעת� לא אושרה 35 19 7 24 כ תבעו קצבת נכות"סה

*p<.05

מגבלות ביכולת� לעבוד על רקע מצב� הגופני 3כשליש מהמשתתפי� המדווחי� על •

8%ועוד , נמצאו זכאי� מגבלות 3מהמשתתפי� המדווחי� על 11%, תבעו קצבת נכות

. טר� קיבלו תשובה

.ת נכות מאלה ללא מגבלות ביכולת לעבוד תבעו קצב7%רק , לעומת זאת •

72

קשר בי� מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות נפשיות לבי� מדדי שוני של בריאות

נפשית

מדדי� הקשר בי� דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד מסיבות נפשיות לבי� את בסעי� זה נבח�

.נוספי� של מצב נפשי

בוע שיעור המטופלי באופ� ק, שיעור המשתמשי דר� קבע בתרופות הרגעה: 30לוח או בעיות רגשיות לפי מספר /חרדה ו, י פסיכולוג ושיעור המדווחי על דיכאו�יד�לע

)באחוזי (המגבלות על היכולת לעבוד מסיבות נפשיות

כ"סהאי� מגבלות על היכולת לעבוד

מגבלות3 מגבלות2�1

59 34 19 31 *משתמשי� בתרופות הרגעה 28 12 2 10 *נמצאי� בטיפול נפשי

/ מדיכאו�סובלי� *בעיות רגשיות/חרדה

34 13 53 75

75 49 31 45 *בסיכו� גבוה לבעיות רגשיות *p<.05

מכלל המשתתפי� דיווחו שה� נוטלי� באופ� קבוע תרופות במרש� רופא כדי 31% •

י " דיווחו שה� מטופלי� באופ� קבוע ע10%, לעזור לה� להתמודד ע� לחצי�

או בעיות רגשיות מגבילי� את /חרדה ו, וחו שדכאו� דיו34%, פסיכולוג או פסיכיאטר

. GHQי מדד " הוגדרו כבעלי סיכו� גבוה לבעיות רגשיות עפ45%. יכולת� לעבוד

המדדי� כל נמצא קשר בי� דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד בשל סיבות נפשיות לבי� •

� נמצאי28%, משתמשי� בתרופות הרגעה59%, מגבלות3קרב בעלי ב.הנוספי�

הוגדרו כבעלי �75% ו, חרדה או בעיות רגשיות, סובלי� מדיכאו�75% ,בטיפול נפשי

.GHQי מדד "סיכו� גבוה לבעיות רגשיות עפ

73

תפיסה סוביקטיבית: חסמים להרחבת התעסוקה ולכניסה לתעסוקה3.6

מהמועסקי� 80%(מופני� לתכנית שהיו מועסקי� במשרה חלקית ע� תחילת התכנית

מופני� לתכנית . נשאלו מהו החס� העיקרי מבחינת� להגדלת היק� משרת�)במועד זה

נשאלו מה הוא החס� השני� שקדמו לה 5וג� לא במהל� שלא עבדו ע� תחילת התכנית

. העיקרי המונע מה� להשתלב בתעסוקה

מופני שהיו מועסקי בקרב , בתחילת התכניתסיבות עיקריות לעבודה חלקית : 31 לוח )באחוזי(לפי טיפוסי משפחה , ע תחילת התכניתית במשרה חלק

יחיד ע� ילדי� נשוי ע� ילדי� ללא ילדי�

ותיק ערבי יהודיעולה חדש

מתחת 50לגיל

מעל 50גיל

כ"סה חס� עיקרי לתעסוקה

*במשרה מלאה לא מצאתי 42 37 56 36 41 45 38

מחלה או נכות 30 43 26 19 16 46 33

גבוהגיל 2 5 1 1 1 1 0

טיפול בילדי� 15 0 1 36 38 2 17

משפחה חולה או מוגבל� טיפול בב� 5 6 11 2 3 1 2

סיבות כלכליות 2 3 1 2 0 0 1

אחר, לא מעוניי�, לימודי� 5 6 5 4 1 5 9

* p<.05

עבודה � את הסיבות העיקריות הבאות לאיו במשרה חלקית ציינוהמופני� שעבד •

סיבות בריאות ומחלה , )42%( בהיק� גדול יותר אי מציאת עבודה: במשרה מלאה

שיעור נמו� מה� דיווח על חוסר עניי� בעבודה במשרה ).15%(וטיפול בילדי� ) 30%(

.מלאה

כחס� לעבודה במשרה מלאה על בעיות בריאותנשואי� ע� ילדי� דיווחו ערבי� •

).45%(ועל אי מציאת עבודה בהיק� גדול יותר ) 46%(

דיווחו בעיקר על אי מציאת , וותיקותהוריות �שפחות חדמות עולות הוריו�משפחות חד •

).בהתאמה, �38% ו36%(ועל הצור� בטיפול בילדי� ) בהתאמה, �41% ו36%(עבודה

ערבי� נשואי� ע� ילדי� גבוה במיוחד אצל ,שיעור המדווחי� על בריאות כחס� •

.)43% (50היחידי� ללא ילדי� מעל גיל ואצל ) 46%(

עבודה במשרה מלאה כיוו� שלא מצאו תשעובדי� במשרה חלקיווחי� שיעור המד •

).56% (50גבוה במיוחד אצל יחידי� מתחת לגיל

74

תחילת ע מופני שלא היו מועסקי בקרב , להשתלבות בתעסוקהחס עיקרי : 32 לוח השני שקדמו לה�5 בוג לאהתכנית

1 )באחוזי(לפי טיפוסי משפחה ,

ללא ילדי� יחיד ע� ילדי� נשוי ע� ילדי�

ותיק ערבי יהודיעולה חדש

מתחת 50לגיל

מעל 50גיל כ"סה *חס� עיקרי לתעסוקה

לא מצאתי 15 12 26 8 9 11 17

מחלה או נכות 50 62 46 52 37 42 52

גיל 3 7 0 3 0 1 2

טיפול בילדי� קטני� 12 4 2 25 33 20 18

2 3 8 6 11 5 6 ו א טיפול בב� משפחה חולה

מוגבל במשק הביתטיפול 9 5 5 3 9 16 6

אחר, שרות צבאי, לימודי� 1 0 4 3 1 0 2

לא מעוניי� לעבוד 5 4 5 0 2 8 2

* p<.05 כולל מי שלא עבד מעול�1

להבחמש השני� שקדמולא וג� בתחילת התכניתרציפה בעבודההמופני� שלא עבדו •

טיפול , )50%(מחלה ונכות , אות לקויהברי: תעסוקה�ציינו שלוש סיבות עיקריות לאי

).15%(ואי מציאת עבודה ) 27%(ובמשק הבית ) ילדי� וחולי�(במשפחה

:א� בולטות שלוש העובדות הבאות, התמונה הכללית דומה בכל טיפוסי המשפחה •

ללא ילדי� דיווחו על שיעור גבוה של חוסר תעסוקה מסיבות של ) 50מעל גיל (מבוגרי� •

).62%(בריאות

מציאת �מאחרי� על אי יותר ללא ילדי� דיווחו בשיעור גבוה 50מופני� מתחת לגיל •

). בממוצע הכללי�15%בהשוואה ל, 26%(עבודה כחס� לתעסוקה

מוגבל או משפחה ב� על שיעור גבוה במיוחד של טיפול בודיווחהוריות �חדמשפחות •

הוריות �החד בקרב המשפחות 41%( כסיבה לחוסר תעסוקה בילדי� קטני�וחולה

).הוריות� בחד31%, הוותיקות

משפחות ערביות דיווחו על שיעור גבוה במיוחד של טיפול בילדי� קטני� ובמשק הבית •

).36%(כסיבה לחוסר תעסוקה

תפיסה סובייקטיבית: צורכי עזרה לשם השתלבות בעבודה3.7

נשאלו )ני� מכלל המופ74%(כל המופני� לתכנית שלא היו מועסקי� בתחילת התכנית

. אילו סוגי עזרה נחוצי� לה� על מנת להשתלב בתעסוקה

75

שלא היו מועסקי� מהמרואייני� �25%כ. נית� היה לציי� יותר מצור� אחד בעזרה

מסוגלי� מעונייני� לעבוד וסרבו להתייחס לצור� בסוג כי אינ� טענובתחילת התכנית

.העזרה המסוי�

מופני שלא ה קרבבמנת להשתלב בעבודה �עלזרה שיעור המדווחי על צור� בע: 33 לוח )באחוזי(טיפוסי משפחה סוג עזרה ולפי לפי , בתחילת התכניתהיו מועסקי

ללא ילדי� יחיד ע� ילדי� נשוי ע� ילדי�

ותיק ערבי יהודיעולה חדש

מתחת 50לגיל

מעל 50גיל

כ"סה סוג עזרה

* עבודההכוונה וייעו� בחיפוש 74 63 82 82 88 69 85

*הכשרה 60 47 68 69 72 60 65

*טיפול בילדי� 19 3 3 43 49 36 32

14 21 22 14 24 17 20 משפחה חולה או � טיפול בב�

*מוגבל *תחבורה 58 44 67 66 71 60 64

p<.05*

. בהסדרי תחבורהשיעור דומה בהכשרה ו60%, הביעו צור� בעזרה בחיפוש עבודה74% •

ציינו את הצור� בעזרה יעור גבוה יותר מהמטפלי� בילדי� וש מכלל המופני� 19% •

.בטיפול בילדי�

מקרב �34%הוריי� וכ� מהמופני� החד�45% כ, בקרב המופני� המטופלי� בילדי� •

. בסידור הילדי�הביעו צור� בעזרה נשואי�ה

76

תעסוקה 4פרק

לשינוי במצב הנתוני� מתייחסי�. בחלק זה מוצגי� נתוני� בנושא תעסוקה ברמת הפרט

.התעסוקה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת ולפער בי� שתי הקבוצות

עבודה ויציאות ממנהה כניסות לשוק 4.1

ערב � 2005אוגוסט : מסכ� מעברי� בי� מצבי תעסוקה בי� שתי נקודות זמ� 34לוח

. נית חודשי� מתחילת התכ15 � 2006ונובמבר � פתיחת מרכזי התעסוקה באזורי הניסוי

הלוח אינו מתייחס . עבור כל פרט נאספו נתוני� לגבי מצבו התעסוקתי בשתי נקודות הזמ�

למספר הכניסות והיציאות משוק העבודה במהל� התקופה ואינו מתייחס לרציפות

נתייחס לתוואי 5.5בסעי� . זמ�האלא משווה את תמונת המצב בשתי נקודות , בעבודה

. ודשי� הראשוני� לתכנית הח15התעסוקה של הפרטי� במהל�

כניסות ויציאות משוק העבודה בקרב קבוצת הניסוי ובקרב קבוצת הביקורת : 34לוח ) ) אחוזי, פרטי

ניסוי ביקורת

15,527 15,748 N 100 100 % לא עבד באוגוסט ולא עבד בנובמבר 57.5 68.3 לא עבד באוגוסט ועבד בנובמבר 17.6 7.8

וגוסט ועבד ג� בנובמברעבד בא 21.4 19.9 עבד באוגוסט ולא עבד בנובמבר 3.5 4.0

*test p<0.05 χ2של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

וג� לא בנובמבר 2005 מהפרטי� בקבוצת הניסוי לא היו מועסקי� באוגוסט 57.5% •

. בקבוצת הביקורת68.3% לעומת 2006

ר תעסוקה לתעסוקה לעומת מהפרטי� בקבוצת הניסוי עברו ממצב של חוס17.6% •

. בקבוצת הביקורת7.8%

ה� בקבוצת הניסוי וה� , כחמישית מהפרטי� היו מועסקי� בשתי נקודות הזמ� •

). בהתאמה�19.9% ו21.4%(בקבוצת הביקורת

2006 ולא עבדו בנובמבר 2005 באוגוסט היו מועסקי� מהפרטי� בקבוצת הניסוי 3.5% •

. בקבוצת הביקורת4%לעומת

בקבוצת . גבוה מתו� הפרטי� שהיו מועסקי� באוגוסט היה מועסק ג� בנובמברשיעור •

; ג� בנובמברהיו מועסקי� �87% שהיו מועסקי� באוגוסט כ24.9%מתו� , הניסוי

77

ג� היו מועסקי� �83% שהיו מועסקי� באוגוסט כ23.9%מתו� , בקבוצת הביקורת

.בנובמבר

הוא שיעור הפרטי� , וצת הביקורתהמבדיל את קבוצת הניסוי מקב, המרכיב העיקרי •

9.8הבדל של , שלא היו מועסקי� אול� השתלבו בתעסוקה בי� שתי נקודות הזמ�

אי� הבדל משמעותי בשיעור הפרטי� שהיו . לטובת קבוצת הניסוינקודות אחוז

.מועסקי� ועברו להיות מחוסרי עבודה

שינויים במצב התעסוקה4.2

ית על מצב התעסוקה של הפרטי� בניסוי בארבעת נאמוד את השפעת התכנבסעי� זה

.האזורי� השוני� בה� היא הופעלה

: לשני מדדי� עיקריי� ניתוח השינוי במצב התעסוקה מתייחס

. 2006 ונובמבר 2005כניסות לשוק העבודה ויציאות ממנו בי� אוגוסט . 1

. הזמ�שינויי� במספר שעות עבודה בקרב פרטי� שהיו מועסקי� בשתי נקודות. 2

יציאה , בעוד שהשתלבות בשוק העבודה או הרחבה בהיק� המשרה משקפי� שינוי חיובי

.משוק העבודה או צמצו� בהיק� המשרה משקפי� שינוי שלילי

בלוחות . בלוחות הבאי� נאמוד את השפעת התכנית על מדדי� שוני� הקשורי� בתעסוקה

2006ממצאי� בנובמבר וונה להכ .מצויני� גודל האוכלוסייה אליה מתייחסי� הממצאי�

זאת עבור קבוצת , וההפרש ביניה�) 0Tראיו� ( הממצאי� ערב תחילת התכנית ,)2Tראיו� (

הנאמדת בהפרש ההפרשי� בי� , השפעת התכניתתמצוינ, לבסו�. הניסוי וקבוצת הביקורת

.קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת

חודשי מתחילת 15לאי לאחר המשיעור המועסקי בקרב השפעת התכנית על : 35לוח )אחוזי, פרטי( לפי מרכז התכנית

כ"סה אשקלו� חדרה מערב ירושלי� נצרת

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N ניסוי

33.1 41.5 35.7 46.4 38.8 T2 21.3 22.4 23.1 31.8 24.7 T0 הפרש 14.1 14.6 12.6 19.1 11.8

ביקורת

19.6 30.4 25.3 37.3 27.7 T2 19.4 23.0 22.0 31.6 23.9 T0 הפרש 3.8 5.8 3.3 7.4 0.2

השפעה *10.3 *8.8 *9.3 *11.7 *11.6

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

78

ושיעור המועסקי� נקודות אחוז �14.1שיעור המועסקי� בקבוצת הניסוי עלה ב •

השפעת התכנית על שיעור , לפיכ�. נקודות אחוז�3.8 הביקורת עלה בבקבוצת

. נקודות אחוז�10.3המועסקי� נאמדת ב

גדולה מהשפעת ) נקודות אחוז�11.6כ( ובנצרת מערב ירושלי�השפעת התכנית ב •

). נקודות אחוז�9כ(התכנית על שיעורי התעסוקה בחדרה ובאשקלו�

בקבוצת הניסוי : ובביקורת בי� המרכזי�ישנ� הבדלי� בהיק� השינויי� בניסוי •

�7.4 ובקבוצת הביקורת בנקודות אחוז �19.1 עלה שיעור המועסקי� בירושלי�מערב ב

נקודות אחוז�11.8בקבוצת הניסוי בנצרת עלה שיעור המועסקי� ב. נקודות אחוז

. ובקבוצת הביקורת שיעור המועסקי� כמעט ולא השתנה

במערב ירושלי� אינה כוללת פרטי� דוברי במחקר חשוב לציי� כי קבוצת הניסוי •

זאת משו� . המהווי� כרבע מכלל המופני� לתכנית האזור זה, ערבית ממזרח העיר

עובדה זו . שהיה קושי במציאת אזור ביקורת מתאי� כפי שצוי� בפרק המתודולוגי

ה� בקבוצת (עשויה להסביר באופ� חלקי את העלייה בשיעור המועסקי� בירושלי�

משו� שהאוכלוסייה הערבית חלשה בהשוואה לשאר ) יסוי וה� בקבוצת הביקורתהנ

. האוכלוסייה13

השפעה על ג� אול� לתכנית תיתכ� . הוצגה השפעת התכנית על שיעור המועסקי� 35בלוח

נתוני� ג� לוח מציג ה. היק� התעסוקה של פרטי� שהיו מועסקי� בשתי נקודות הזמ�

.נוי בהיק� משרת� מתו� כלל אוכלוסיית המחקרביחס לשיעור הפרטי� שחל שי

נאספו נתוני� על מספר שעות העבודה השבועיות בכל תקופה , לגביי כל פרט שהיה מועסק

נרשמה הרחבה ) ולו בשעה אחת בלבד(לפרט שמספר שעות העבודה שלו גדל . בה עבד

נרש� ) דולו בשעה אחת בלב(בהיק� המשרה ואילו לפרט שמספר שעות העבודה שלו קט�

הרחבות , כלומר. אנו מציגי� את שיעור ההרחבה נטו 36בלוח . צמצו� בהיק� המשרה

. � בהיק� המשרהמיבהיק� המשרה בניכוי צמצו

של פרטי שהיו מועסקי ) נטו(הרחבת היק� המשרה השפעת התכנית על : 36לוח )אחוזי, פרטי (המלאיבקרב , חודשיעשר�חמישהלאחר וג בתחילת התכנית

כ"סה אשקלו� חדרה מערב ירושלי� נצרת

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N ניסוי 7.5 14.2 6.7 6.3 3.1

ביקורת 3.6 5.7 2.8 6.0 0.7

השפעה *3.9 *8.4 3.8 0.2 2.5

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

� שיעור התעסוקה בקרב ל המשתתפי� ממזרח העיר מראי� שגש הנתוני� עבור קבוצת הניסוי ,ע� זאת 13

נקודות �13ב(ערביי מזרח ירושלי� עלה לאחר הפעלת התכנית בשיעור דומה לכלל אוכלוסיית הניסוי .�50%במקביל צומצ� היק� מקבלי גמלה להבטחת הכנסה בשיעור דומה של כ). אחוז

79

נקודות �7.5נאמד ב) נטו(בוצת הניסוי שהרחיבו את היק� משרת� שיעור הפרטי� בק •

השפעת התכנית על הרחבה , לכ�. בקבוצת הביקורתנקודות אחוז 3.6 לעומת אחוז

. נקודות אחוז�3.9נאמדת ב) נטו(בהיק� המשרה

בחדרה ובנצרת נאמדה ). נקודות אחוז8.4(ההשפעה הגדולה ביותר נאמדה באשקלו� •

לא נמצאו הבדלי� בי� קבוצת מערב ירושלי� ואילו ב נקודות אחוז�3השפעה של כ

נקודות �6בשתיה� נאמד שיעור הרחבות בהיק� המשרה ב(הניסוי לקבוצת הביקורת

.ההשפעה שנאמדה עבור האזורי� השוני� אינה מובהקת, פרט לאשקלו�). אחוז

ה בהיק� משרה נטו מאחד את ההשפעה על שיעור הכניסות נטו וההשפעה על הרחב 37לוח

שינוי חיובי נרש� לפרט שלא היה מועסק : ליצירת מדד לשינוי חיובי במצב התעסוקה נטו

או לפרט שהיה מועסק בשתי נקודות 2006 אול� היה מועסק בנובמבר 2005באוגוסט

שינוי שלילי נרש� לפרט שהיה מועסק באוגוסט אול� לא . הזמ� והגדיל את היק� משרתו

במבר או לפרט שהיה מועסק בשתי נקודות הזמ� והקטי� את היק� היה מועסק בנו

. עבור כל הפרטי� האחרי� לא חל שינוי במצב התעסוקה. משרתו

עשר� חמישה לאחר) נטו(שינוי חיובי במצב התעסוקה השפעת התכנית על : 37לוח

) אחוזי, פרטי(לפי מרכז , המלאי בקרב חודשי

כ"סה ו�אשקל חדרה מערב ירושלי� נצרת

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N ניסוי 21.6 28.8 19.3 25.3 15.0

ביקורת 7.4 11.5 6.2 13.5 0.9

השפעה *14.2 *17.3 *13.2 *11.9 *14.1

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

נקודות אחוז ובקבוצת 21.6של ) נטו(בקבוצת הניסוי נאמד שיעור שינוי חיובי •

השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה , לכ�. נקודות אחוז7.4הביקורת של

. נקודות אחוז�14.2נאמדת ב) נטו(

בנצרת נאמדה ). נקודות אחוז17.3(ההשפעה הגדולה ביותר נאמדה באשקלו� •

של מערב ירושלי�וז וב נקודות אח13.2בחדרה של , נקודות אחוז14.1ההשפעה של

. נקודות אחוז11.9

בירושלי� שיעור : ישנ� הבדלי� במשקל של שני מרכיבי השינוי החיובי בי� המרכזי�

בעוד ששיעור ההרחבות בהיק� ) נקודות אחוז11.7(הכניסות נטו הוא המרכיב העיקרי

זהי� באשקלו� שני המרכיבי� כמעט , לעומת זאת . זניח ואינו מובהקהתעסוקה הוא

להרחבות ות מיוחס נקודות אחוז�8.4 לכניסות נטו וות מיוחס נקודות אחוז8.9( בגודל�

).נטו

80

: 2006 לבין נובמבר 2005 שינוי חיובי במצב התעסוקה בין אוגוסט 4.3 פילוח לפי מאפיינים דמוגרפים ומדדים אחרים

פי מאפייני� ת לובלוחות הבאי� מוצגת השפעת התכנית על תתי אוכלוסיות המוגדר

.שוני�

עשר� חמישהלאחר ) נטו(שינוי חיובי במצב התעסוקה השפעת התכנית על : 38לוח

)אחוזי, פרטי(לפי מגדר במלאי מתחילת התכנית חודשי

כ"סה גברי� נשי�

10,191 5,320 15,510 N ניסוי 21.6 23.8 20.5

ביקורת 7.4 9.1 6.5

השפעה *14.2 *14.7 *14.0

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

לבי� השפעת ) נקודות אחוז14.7(אי� הבדל משמעותי בי� השפעת התכנית על גברי� .1

כשני שלישי� מהפרטי� באוכלוסיית המחקר ה� ) ( נקודות אחוז14(התכנית על נשי�

).נשי�

עשר� חמישהלאחר ) נטו( במצב התעסוקה השפעת התכנית על שינוי חיובי: 39לוח )אחוזי, פרטי(לפי הרכב משפחה חודשי מתחילת התכנית במלאי

יחיד נשוי

ע� ילדי� ללא ילדי� כ"סה ללא ילדי� ע� ילדי�

5,380 1,923 3,068 5,139 15,510 N ניסוי 21.6 21.9 30.2 9.7 20.7

ביקורת 7.4 9.3 10.2 0.8 6.3

השפעה *14.2 *12.6 *20.0 *8.9 *14.4

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

כחמישית מאוכלוסיית (הוריי� � השפעת התכנית הגדולה ביותר הייתה על פרטי� חד •

. נקודות אחוז20 �) המחקר

) סיית המחקרכשליש מאוכלו(השפעת התכנית על פרטי� נשואי� המטופלי� בילדי� •

. נקודות אחוז�14.4נאמדה ב

נאמדה ) כשליש מאוכלוסיית המחקר(השפעת התכנית על פרטי� יחידי� ללא ילדי� •

. נקודות אחוז�12.6ב

נאמדה בקרב פרטי� נשואי� שאינ� , נקודות אחוז8.9, ההשפעה הקטנה ביותר •

).כשמינית מאוכלוסיית המחקר (18מטופלי� בילדי� מתחת לגיל

81

עשר�חמישהלאחר ) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 40לוח

)אחוזי, פרטי (קבוצת אוכלוסייהלפי חודשי מתחילת התכנית במלאי 1990 �עולי� מ

ואיל�יהודי� ערבי�

ותיקי� כ"סה

5255 5503 4753 15510 N

ניסוי 21.6 24.2 16.7 24.4

ביקורת 7.4 13.9 2.2 6.8

השפעה 14.2* 10.3* 14.4* 17.6*

t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

�10.3 נאמדת ב)כשליש מאוכלוסיית המחקר( ותיקי� השפעת התכנית בקרב יהודי� •

.נקודות האחוז

נקודות �14.4נאמדת ב) כשליש מאוכלוסיית המחקר(ערבי� השפעת התכנית בקרב •

.אחוז

נקודות �17.6נאמדת ב) כשליש מאוכלוסיית המחקר(השפעת התכנית בקרב עולי� •

.אחוז

עשר�חמישהלאחר ) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה 41:לוח )אחוזי, פרטי(לפי קבוצות גיל חודשי מתחילת התכנית במלאי

כ"סה 18�34 35�44 45�54 55�64

3,768 4,794 3,764 3,185 15,510 N ניסוי 21.6 21.7 28.1 22.6 13.8

ביקורת 7.4 8.5 8.8 9.7 1.9

השפעה *14.2 *13.2 *19.3 *12.9 *11.8

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

בע כר (35�44אמדה בקרב פרטי� בני נקודות אחוז נ19.3, ההשפעה הגדולה ביותר •

).מאוכלוסיית המחקר

כשליש מאוכלוסיית (45�54ובקרב בני ) כשליש מאוכלוסיית המחקר (18�34בקרב בני •

.בהתאמה, נקודות אחוז�12.9 ו13.2, נאמדה השפעה דומה) המחקר

ומעלה 55נאמדה בקרב פרטי� בני , נקודות אחוז 11.8קטנה קצת יותר השפעה •

). כחמישית מאוכלוסיית המחקר(

82

עשר�חמישהלאחר ) נטו(השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה : 42ח לומסיבות גופניות מגבלות ביכולת לעבוד לפי דיווח על חודשי מתחילת התכנית במלאי

)אחוזי, פרטי() היק� השעות ותקופות, סוג( על ודיווח

מגבלות 3�1 על ודיווח

מגבלות 2לא דיווחו על מגבלות

כ"סה

15,510 N ניסוי 21.6 28.7 28.3 14.3 ביקורת 7.4 15.1 4.4 4.3 השפעה *14.2 *13.5 *23.9 *10.0

* t-test for independent samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

כרבע (ווחו על בעיות תפקוד בתעסוקה יהשפעת התכנית בקרב פרטי� שלא ד •

. נקודות אחוז�13נאמדת ב) קרמהפרטי� באוכלוסיית המח

כרבע מאוכלוסיית (ווחו על בעיה אחת או שתיי� יהשפעת התכנית בקרב פרטי� שד •

. נקודות אחוז�24נאמדת ב) המחקר

) כמחצית מאוכלוסיית המחקר(השפעת התכנית בקרב פרטי� שדווחו על שלוש בעיות •

. נקודות אחוז�10נאמדת ב

עשר�חמישהלאחר ) נטו(יובי במצב התעסוקה השפעת התכנית על שינוי ח: 43לוח

לקיו בעיות רגשיות �לפי ציו� במדד המודד את הסיכוחודשי מתחילת התכנית במלאי )GHQ () )אחוזי, פרטי

כ"סה 0�3 4�6 7�12 N 16.2 23.5 28.3 14,674

ניסוי ביקורת 14,651 11.8 8.9 3.5 השפעה *16.5 *14.6 *12.7

* t-test for independent samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

כרבע מהפרטי� (רגשיותהשפעת התכנית בקרב פרטי� ע� מדד נמו� לסיכוי לבעיות •

.זו נקודות אח�17נאמדת ב) באוכלוסיית המחקר

כרבע מהפרטי� (רגשיותהשפעת התכנית בקרב פרטי� ע� מדד בינוני לסיכוי לבעיות •

. נקודות אחוז�15נאמדת ב) באוכלוסיית המחקר

מחציתכ (רגשיותהשפעת התכנית בקרב פרטי� ע� מדד גבוה לסיכוי לבעיות •

. נקודות אחוז�13נאמדת ב) מהפרטי� באוכלוסיית המחקר

נציג נתוני� על השינוי בשיעור הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה ונעמוד על הזיקה 6בפרק

נציי� כי שינוי חיובי במצב . הזוג� שינוי במצב התעסוקה של בניבי� הפסקת הגמלה ובי�

. מסביר רק חלק מהירידה בשיעור הזכאות לגמלה, כפי שהוגדר בסעי� זה, התעסוקה

� מסביר רק כ ה� בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורתתי במצב התעסוקהשיפור, כלומר

83

צב� התעסוקתי הפסיקו רק חלק מאלה ששיפרו את מ, כ��כמו. מהירידה בגמלה40%

.לקבל גמלה

היקף משרה ושכר מעבודה 4.4

. על היק� המשרה והשכר מעבודהתכניתבסעי� זה אנו מתייחסי� להשפעת ה

היק� משרה4.4.1

תחילה מוצגי� נתוני� לגבי היק� המשרה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת באוגוסט

מעבר (רה בקרב פרטי� שהשתלבו בעבודה בהמש� מוצגי� נתוני� לגבי היק� המש.2005

ונתוני� לגבי הרחבת היק� המשרה בקרב פרטי� שהיו ) מחוסר תעסוקה לתעסוקה

לבסו� מוצגי� נתוני� לגבי היק� המשרה בקבוצת הניסוי . מועסקי� בשתי נקודות הזמ�

.2006ובקבוצת הביקורת בנובמבר

2005 באוגוסט שהיו מועסקיבמלאי היק� משרה בקרב פרטי : 44לוח ) , פרטי )אחוזי

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי�מערב נצרת

ניסוי

966 688 928 1,309 3,890 N

חלקית 78.7 85.6 85.1 80.9 71.2

מלאה 21.3 14.4 14.9 19.1 28.8

ביקורת

880 640 883 1,259 3,663 N חלקית 88.9 90.1 85.1 92.7 88.3

מלאה 11.1 9.9 14.9 7.3 11.7

מהפרטי� שהיו מועסקי� בקבוצת הניסוי היו מועסקי� במשרה מלאה לעומת 21.3% •

הבדלי� משמעותיי� בי� קבוצת . תכניתבקבוצת הביקורת בתחילת הבלבד 11.1%

14.4%באשקלו� : הניסוי לקבוצת הביקורת נמצאו בכל המרכזי� פרט למרכז בחדרה

.11.7% לעומת 28.8%ובנצרת ; 7% לעומת 19.1%בירושלי� ; 9.9%לעומת

אלא מאפייני� של , אינ� משקפי� תוצאה של התכניתאלהחשוב לציי� כי הבדלי� •

. ני� טר� פתיחת המרכזי�התעסוקה באזורי� השומצב

84

בתחילת התכנית ועבדו מועסקיוהישלא במלאי היק� משרה בקרב פרטי : 45לוח )אחוזי, פרטי (2006בנובמבר

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי�מערב נצרת

ניסוי

677 668 640 755 2,739 N

חלקית 63.1 65.6 65.3 74.5 53.2

מלאה 36.9 34.4 34.7 25.5 46.8

ביקורת

204 296 276 398 1,174 N

חלקית 65.8 71.9 65.3 52.9 73.1

מלאה 34.2 28.1 34.7 47.1 26.9

מהפרטי� שהשתלבו בתעסוקה בקבוצת הניסוי השתלבו בעבודה במשרה 36.9% •

שאי� הבדלי� , א� כ�, נית� לראות. דומהבקבוצת הביקורת נמצא אחוז . מלאה

יק� המשרה של פרטי� שהשתלבו בתעסוקה וכי ההבדל העיקרי בי� משמעותיי� בה

, פרטי� בקבוצת הניסוי2,739(קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת הוא גודל הקבוצות

שמהווי� , פרטי� בביקורת1,174לעומת , מכלל אוכלוסיית הניסוי17.6%שמהווי�

). מכלל קבוצת הביקורת7.8%

: י� בי� המרכזי�ע� זאת קיימי� הבדלי� משמעותי •

בחדרה שיעור הפרטי� שהשתלבו במשרה מלאה דומה בקבוצת הניסוי ובקבוצת

.הביקורת

מהפרטי� בקבוצת הניסוי שהשתלבו בתעסוקה הועסקו �47%בנצרת כ, לעומת זאת

השפעה משמעותית הייתה , כלומר. בקבוצת הביקורת�27%במשרה מלאה לעומת כ

.על השתלבות בתעסוקה במשרה מלאה

א� כי פחות , השפעה על השתלבות בתעסוקה במשרה מלאה הייתהג� באשקלו�

.בולטת מזו שבנצרת

,השתלבו בתעסוקהש בקבוצת הניסוי מהפרטי��25%כ: ירושלי� המצב הפו�מערב ב

. בקבוצת הביקורת�47% לעומת כ,הועסקו במשרה מלאה

85

דה שבועיות בקרב פרטי הרחבה בהיק� משרה ושינוי בממוצע מספר שעות עבו: 46לוח חודשי מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר וג 2005שהיו מועסקי באוגוסט במלאי

) )פרטי

אשקלו� חדרה ירושלי�מערב נצרת כ"סה

ניסוי

830 594 783 1,138 3,345 N

6.6 8.2* 11.3* 23.9* 13.9* שיעור הרחבה נטו

ש"וי במספר שממוצע שינ *6.4 *9.4 *5.8 *4.5 *4.1

ביקורת

688 523 733 1,090 3,034 N

שיעור הרחבה נטו *4.6 *6.4 �2.1 *11.4 3.9

ש"ממוצע שינוי במספר ש *2.6 *3.4 1.1 *4.0 1.9

* t-test for independent samples p<0.05

מציג שני מדדי� של השינויי� בהיק� המשרה בקרב אלו שהיו מועסקי� 46לוח •

שיעור הפרטי� שהרחיבו את היק� משרת� והשינוי במספר שעות : תכניתחלת הבהת

. העבודה השבועיות בממוצע

בקרב פרטי� שהיו מועסקי� בשתי נקודות ) נטו(שיעור ההרחבה בהיק� התעסוקה •

.בקבוצת הביקורת 4.6%לעומת �13.9%הזמ� בקבוצת הניסוי נאמד ב

פרטי� שהיו מועסקי� בשתי נקודות השינוי במספר שעות העבודה השבועיות של •

, כלומר. שעות בקבוצת הביקורת2.6 שעות לעומת 6.4 �הזמ� בקבוצת הניסוי נאמד ב

. היק� השעותעל תכניתיש השפעה חיובית של ה

שיעור ההרחבה גדול יותר בניסוי בהשוואה ,ירושלי�מערב למעט ,בכל המרכזי� •

ובירושלי� הנמו� ) 23.9%(ה ביותר הגבוההרחבהבאשקלו� נמצא שיעור : לביקורת

בירושלי� דווקא שיעור ההרחבה נטו בקבוצת הביקורת גבוה מזה ). 8.2%(ביותר

.שבקבוצת הניסוי

חודשי מתחילת עשר�חמישהבמלאי לאחר היק� משרה בקרב כלל המועסקי : 47לוח

)אחוזי, פרטי (התכנית

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� מערב נצרת

יסוינ

1,532 1,261 1,442 1,893 6,129 N חלקית 63.8 63.2 80.5 73.7 57.7

מלאה 36.2 36.8 19.5 26.3 42.3

ביקורת

898 885 1,016 1,529 4,328 N חלקית 79.0 80.5 80.5 72.9 80.9

מלאה 21.0 19.5 19.5 27.1 19.1

86

חלק , כאמור. 2006ר מציג את היק� המשרה של כלל המועסקי� בנובמב 47לוח

מהמועסקי� ה� פרטי� שהשתלבו בעבודה לאחר תחילת התכנית וחלק� פרטי� שכבר

. עבדו בתחילת התכנית ובה� כאלה ששינו את היק� משרת�

בקבוצת הניסוי היו מועסקי� 2006 מהפרטי� שהיו מועסקי� בנובמבר 36.2% •

. משרה מלאה היו מועסקי� ב21%במשרה מלאה לעומת קבוצת הביקורת בה

�15חלה עלייה של כ, 2005בהשוואה לשיעור המועסקי� במשרה מלאה באוגוסט

. נקודות האחוז בקבוצת הביקורת�10 נקודות האחוז בקבוצת הניסוי ושל כ

הבדלי� משמעותיי� בי� קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת נמצאו במרכזי� באשקלו� •

א� לא , 19.1% לעומת 42.3% ובנצרת; 19.5% לעומת 36.8%באשקלו� : ובנצרת

.בחדרה ובירושלי�

מספר שעות עבודה שבועיות בממוצע בקרב כלל הפרטי השפעת התכנית על : 48לוח )ש"מספר ש(לפי מרכז חודשי מתחילת התכנית עשר�חמישהבמלאי לאחר

נצרת ירושלי�מערב חדרה אשקלו� כ"סה 4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 ניסוי

2T 11.4 13.5 10.6 10.5 10.8

0T 5.7 6.4 5.3 4.8 6.0

4.8 5.7 5.3 7.2 5.7 הפרש ביקורת

2T 6.3 8.6 5.4 7.3 4.5

0T 4.5 5.8 4.6 3.6 3.8

0.7 3.6 0.8 2.8 1.8 הפרש

*4.2 2.0 *4.5 *4.4 *3.9 השפעה *t-test for paired samples p<0.05 וביקורת של ההבדלי� בי� ניסוי

מציג את השפעת התכנית על היק� העבודה במונחי מספר שעות בממוצע 48לוח •

הנתוני� משקפי� את היק� המשרה של אלה שהשתלבו . לשבוע עבור כלל האוכלוסייה

של אלה שהרחיבו את היק� התעסוקה ) נטו(בעבודה וכ� את תוספת השעות ) נטו(

.שלה�

סוי לעומת י שעות בממוצע בקבוצת הנ5.7 על השינוי במספר שעות העבודה לשבוע עמד •

�3.9 בתהשפעת התכנית על היק� העבודה במונחי שעות נאמד. בקבוצת הביקורת1.8

.שעות שבועיות

בניסוי לעומת ) שעות שבועיות�4.5 4.2(חדרה ונצרת , השפעת התכנית דומה באשקלו� •

.בירושלי� השפעת התכנית קטנה יותר ואינה מובהקת. הביקורת

87

שכר מעבודה4.4.2

בי� א� , תכניתמציג את השפעת התכנית על ממוצע השכר מעבודה לכל הפרטי� ב 49לוח

. ה� מועסקי� ובי� א� לא

כל הפרטי המלאי לאחר ממוצע בקרב החודשי השכר השפעת התכנית על ה: 49לוח

)שקלי, פרטי( לפי מרכז חודשי מתחילת התכניתעשר� חמישה

שלי�ירו מערב נצרת כ"סה אשקלו� חדרה

4,606 2,883 3,987 4,002 15,478 N

ניסוי

886 961 872 1107 953 T2

434 417 385 481 430 T0 הפרש 523 626 487 544 452

ביקורת

352 564 477 650 501 T2 329 340 351 417 359 T0

הפרש 141 233 126 224 23

השפעה 382* 393* 361* 319* 429*

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

� 141בשכר החודשי הממוצע לעומת עלייה של � 523בקבוצת הניסוי חלה עלייה של •

� �382השפעת התכנית על השינוי בשכר החודשי נאמדת ב, לפיכ�. בקבוצת הביקורת

. בחודש

במרכז בנצרת נמצאה ההשפעה . עה באותו סדר גודלבכל המרכזי� נמצאה השפ •

�319(ובירושלי� הקטנה ביותר ) �429(הגדולה ביותר .(

השכר למועסק יכול לשק� . כעת נציג נתוני� על השכר הממוצע בקרב המועסקי� בלבד

. עליהתכניתאת איכות העבודה והשפעת ה

88

חילת התכנית ובקרב המועסקי בתבמלאי שכר ממוצע לשעה בקרב המועסקי : 50לוח ) שקלי, פרטי (מתחילת התכניתחודשי עשר�חמישהלאחר

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� מערב נצרת

ניסוי

1,506 660 877 1,874 6,004 T2 20.4 23.2 20.7 20.0 20.9

938 660 877 1,256 3,731 T0 19.2 24.9 19.3 18.5 20.0

ביקורת

898 1,205 991 1,517 4,250 T2 21.4 21.3 20.1 21.5 21.1

880 625 874 1,205 3,584 T0 22.4 25.4 20.3 17.9 20.9

בקבוצת ה�2006לא נמצא שינוי משמעותי בשכר לשעה בתחילת התכנית ובנובמבר •

.הניסוי וה� בקבוצת הביקורת

). 2006 בנובמבר � 19.28(בדומה לשכר המינימו� , ��20ממוצע השכר לשעה הוא כ •

יש לזכור שההכנסה החודשית . בקרב המועסקי�שכר חודשיבהמש� מוצג ניתוח של •

. מושפעת ג� מהשכר לשעה וג� מהיק� המשרה

לפי היק� השכרולאחר מכ� את ) 51לוח (כלל המועסקי� שלשכרראשית נבח� את ה •

.המשרה

בתחילת התכנית ובקרב המועסקי במלאי בקרב המועסקי שכר חודשי ממוצע: 51לוח )שקלי ( חודשי מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� מערב נצרת

ניסוי

2,730 2,276 2,545 2,364 2,479 T2

2,058 1,808 1,702 1,511 1,745 T0 הפרש 734 853 843 468 672

ביקורת

1,825 2,014 1,947 1,733 1,859 T2 1,745 1,424 1,662 1,335 1,527 T0

הפרש 332 399 285 590 79

�734או גידול של � �2,479ל � �1,745ממוצע השכר בקרב קבוצת הניסוי עלה מ • .

�332גידול של , ��1,859ל � �1,527 לעומת זאת בקבוצת הביקורת עלה השכר מ .

קבוצת הניסוי היה גבוה הגידול בשכר החודשי הממוצע של מועסקי� ב, כלומר

. ביחס לקבוצת הביקורת � 400 � בכ

89

�21.3% מ(הבדל זה מקורו בגידול בשיעור המועסקי� במשרה מלאה בקבוצת הניסוי •

לגידול זה שני ). �21% ל�11.1%מ(לעומת הגידול בקבוצת הביקורת ) �36.2%ל

עבודה מלאה בקרב פרטי� שהשתלבו בבמשרה שיעור המועסקי� , ראשית: מרכיבי�

היה גבוה מאשר שיעור המועסקי� במשרה מלאה ע� תחילת התכנית ה� בקבוצת

ומספר הפרטי� שהשתלבו בעבודה יותר , )44�45לוחות (הניסוי וה� בקבוצת הביקורת

שיעור הפרטי� המועסקי� שהרחיבו , שנית). 45לוח (מכפול בניסוי לעומת הביקורת

). 46לוח (ת קבוצת הביקורת את היק� משרת� גדול בקבוצת הניסוי לעומ

ההשפעה על השכר הממוצע של המועסקי� יכולה לקרות כאשר אלו שנכנסי� לעבודה •

ה� בעלי מאפייני� שוני� מאלו שעבדו בתחילת התכנית ובהתא� כושר ההשתכרות

בקבוצת הניסוי הכניסה לעבודה היא הרבה יותר , כאמור. שלה� הוא שונה

ללא ניתוח מעמיק ורחב יותר אי , לכ�. הביקורתמשמעותית מאשר בקרב קבוצת

אפשר בשלב זה להתייחס להפרש בי� הניסוי והביקורת כמשק� רק את השפעת

.לא הצגנו את השפעת התכנית בלוח, 54, 53, 52מסיבה זו בלוחות . התכנית

בקבוצת הניסוי לעומת עלייה � �670 עליה של כ, בנצרת נמצאה השפעה גדולה במיוחד

, לעומת זאת. ��590השפעת התכנית היא כ, כלומר. בקבוצת הביקורת � �80 של כ

. במערב ירושלי� לא נמצאה השפעה חיובית של התכנית על השכר

בלוחות הבאי� אנו מציגי� בנפרד את השכר החודשי של המועסקי� במשרה חלקית ושל

.המועסקי� במשרה מלאה

בתחילת התכנית במלאי קרב המועסקי במשרה חלקית בשכר חודשי ממוצע : 52לוח )שקלי, פרטי ( חודשי מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר ובקרב המועסקי

כ"סה אשקלו� חדרה ירושלי� מערב נצרת

ניסוי

2,067 1,852 1,938 1,710 1,885 T2

1,701 1,472 1,432 1,295 1,450 T0

הפרש 436 416 506 380 365

ביקורת

1,455 1,602 1,477 1,408 1,473 T2

1,584 1,436 1,426 1,222 1,395 T0

הפרש 78 186 51 165 �129

90

בתחילת התכנית במלאי במשרה מלאה בקרב המועסקי שכר חודשי ממוצע : 53לוח )שקלי, פרטי ( חודשי מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר ובקרב המועסקי

ירושלי� מערב נצרת כ"סה ו�אשקל חדרה

ניסוי

3,565 3,436 3,579 3,504 3,542 T2 2,983 3,230 2,655 2,798 2,889 T0

הפרש 654 706 923 206 582

ביקורת

3,395 3,294 3,952 3,016 3,364 T2 2,970 2,460 3,006 2,360 2,736 T0 הפרש 628 656 946 834 425

רב המועסקי� במשרה מלאה השכר הממוצע בקרב המועסקי� במשרה חלקית וג� בק •

תכניתאי� ל. ה� בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת, הוא בסביבות שכר המינימו�

נמצא הבדל בי� קבוצת . השפעה על השכר הממוצע בקרב אלו שעובדי� במשרה מלאה

הבדל , ממוצע של המועסקי� במשרה חלקיתהניסוי לקבוצת הביקורת בגובה השכר ה

.46 בלוח שצוי�� ליחס לשיעור הרחבה גבוה יותר בקבוצת הניסוי כפי זה נית

"המועסקים החדשים" מדדים שונים של איכות התעסוקה של 4.5

ב אשר לא היו "בסעי� זה נבדוק את איכות התעסוקה של משתתפי� בתכנית מהל

חודשי� 15, והיו מועסקי� במועד הריאיו�, 2005באוגוסט , מועסקי� ערב תחילת התכנית

. סובייקטיביי�וחלק� אובייקטיביי� חלק� ה� . ")המועסקי� החדשי� ("לאחר מכ�

:המדדי� שנבדקו ה�

י חברת כוח אד� "בהנחה שהעסקה ע(העסקה בידי מקו� עבודה או חברת כוח אד� . 1

.)פחות טובה מבחינת יציבות ותנאי� סוציאליי�

.'קופת גמל וכדתנאי� סוציאליי� כגו� פנסיה או / קבלת הטבות. 2

.משלח היד בו הוש� המשתת� ומידת ההלימה שלו את רמת השכלתו. 3

4 .� .התאמת העבודה למגבלות הבריאות והתיפקוד של המשתת

.הבטי� ספציפיי�מ באופ� כללי ושביעות רצו� מהעבודה. 5

91

קבל�/העסקה בידי מקו העבודה או חברת כוח אד

)אחוזיב(לפי מרכז , עסקי החדשימוהשכר של ההגור משל : 54לוח

אשקלו� חדרה ירושלי�מערב נצרת כ"סה

ניסוי המעסיק/מקו� העבודה 74 72 75 73 76

קבל�/חברת כוח אד� 18 26 20 )15( )11(

קבל� משנה/עצמאי 5 ))2(( ))3(( ))5(( )8(

ביקורת המעסיק/מקו� העבודה 75 80 71 74 72

קבל�/חברת כוח אד� 19 )17( )17( )22( )19(

קבל� משנה/עצמאי )4( ))4(( ))7(( ))3(( ))0(( 40%�ל� 25% טעות דגימה בי� ( )

40% טעות דגימה של מעל (( ))

מהמעסיק עצמו ורק ישירות מקבלי� את שכר� מועסקי� החדשי� המ שלושה רבעי� •

. ל� מקבלי� את שכר� מחברת כוח אד� או קב�20% פחות מ

.התפלגות משלמי השכר דומה בי� קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת •

תנאי סוציאליי/קבלת הטבות

המועסקי החדשי השכירי בקרבזכאות להטבות ותנאי סוציאליי : 55לוח ) )באחוזי

ביקורת ניסוי לא לא כ�

רלבנטי1

לא יודע

לא לא כ�רלבנטי

1

לא יודע

קר� פנסיה או קופת גמל

12 72 3 13 11 75 4 10

חופשה שנתית בתשלו�

26 54 3 17 23 47 4 26

תשלו� עבור ימי מחלה

37 45 3 15 35 35 4 26

1 עובד בעסק משפחתי

, 26% , מהמועסקי� החדשי� דיווחו שה� מקבלי� תשלו� עבור ימי מחלה40% �כ •

פנסיה תכניתלה� יש כי דווחו 12%רק , מקבלי� חופשה שנתית בתשלו�, לדבריה�

.או קופת גמל

דומה כל אחד מהתנאי� הסוציאליי� מקבלי� מועסקי� החדשי� ה שיעור ה,כ"בסה •

.בניסוי ובביקורת

של מועסקי� המדווחי� על קבלת תנאי� סוציאליי� המעוגני� , השיעור הנמו� יחסית •

י לא נראה כ, בכל מקרה.כגו� תשלו� עבור ימי מחלה וחופשה שנתית בתשלו�, בחוק

משתתפי התכנית הושמו בעבודות ללא תנאי� סוציאליי� יותר מאשר המושמי�

.בביקורת

92

ומידת ההלימה שלה את רמת " המועסקי החדשי"משלחי היד בה הושמו

השכלת

לפי השכלה, משלחי היד בה הושמו המועסקי החדשי בקבוצת הניסוי: 56לוח

) )באחוזי, אקדמאיי� כ"סה

, חופשיי� פקידות, טכניי�

מכירות ושירותי�

1

עבודה מקצועית

בתעשיה ובבניי�

דה ועבבלתי

מקצועית2

35 17 33 16 100 כ"סה

47 22 24 )7( 100 ל" ש�12 פחות מ 24 13 40 24 100 ל"ש+ 12

מטפלות בילדי� מטפלות סיעודיות, זבני�: לדוגמא1 עובדי מטבח, עובדי נקיו�: לדוגמא2

לפי השכלה , היד בה הושמו המועסקי החדשי בקבוצת הביקורתמשלחי: 57לוח

) ) באחוזי, אקדמאיי� כ"סה

, חופשיי� פקידות, טכניי�

מכירות ושירותי�

1

עבודה מקצועית בתעשיה ובבניי�

עבודה בלתי

מקצועית2

33 16 35 16 100 כ"סה

45 28 )18( ))8(( 100 ל" ש�12 פחות מ 27 10 43 20 100 ל"ש+ 12

מטפלות בילדי� מטפלות סיעודיות, זבני�: לדוגמא1 עובדי מטבח, עובדי נקיו�: לדוגמא2

2006 מהמשתתפי� שלא היו מועסקי� ערב תחילת התכנית ועבדו בנובמבר 35% •

נקלטו בתחו� המכירות 33%; )בעיקר עבודות ניקיו� (נקלטו בעבודות בלתי מקצועיות

נקלטו בעבודות מקצועיות 17%; )זבני�, סיעודי טיפול, טיפול בילדי� (והשירותי�

.משלחי היד בה� נקלטו מקבלי הגמלה בקבוצת הביקורת דומי�. בתעשייה ובבניי�

לא נמצא בקבוצת הניסוי שיעור גבוה יותר של פרטי� שהושמו בעבודות בלתי

למרות שבניסוי הושמו בעבודה פרטי� בעלי חסמי� רבי� יותר בהשוואה מקצועיות

.)3ראה נספח (ורת לביק

�12 פחות מ(בקרב בעלי השכלה נמוכה שיעור הנקלטי� בעבודות בלתי מקצועיות •

47% –שנות לימוד + 12משיעור זה בקרב בעלי 2אכ� גבוה יותר מפי ) שנות לימוד

בלתי כרבע מועסקי� בעבודות , שנות לימוד12+אול� ג� בקרב בעלי , 24%לעומת

. מקצועיות

עולה ע� יי�או פקידות טכניי� ,חופשיי�, במשלחי יד אקדמיי�שיעור המושמי� •

. בלבד24%השיעור עומד על , שנות לימוד12+א� ג� בקרב בעלי , עליית ההשכלה

בעלי השכלה תיכונית ומעלה נקלטו בעבודות מכירות ושירותי� בשיעור גבוה יותר •

.מבעלי השכלה נמוכה יותר

.ה בניסוי ובביקורתדומלפי השכלה התפלגות משלחי היד •

93

התאמת העבודה למגבלות הבריאות והתיפקוד של המשתת�

לכ� . חלק ניכר מהמושמי� בעבודה דיווחו על בעיות בריאות ומגבלות תיפקוד, כאמור

שאלנו באיזו מידה העבודה . קשיי� פיזיי� בביצוע עבודת�בחנו באיזו מידה יש לה�

. כה רבה או סחיבת משאות כבדי�הלי, ישיבה ממושכת, כרוכה בעמידה ממושכת

3בביצוע עבודת מתו� בעלי * שיעור המושמי המדווחי על קשיי פיזיי: 58לוח )באחוזי(מגבלות ביכולת לעבוד

מגבלות ביכולת לעבוד3 62 עמידה ממושכת 35 ישיבה ממושכת 46 הליכה ממושכת

60 סחיבת משא כבד קשה או קשה מאוד*

מדווחי� על קושי בביצוע עבודת� בגלל הצור� מגבלות ביכולת לעבוד 3 מבעלי 62% •

.לעמוד זמ� ממוש�

. מדווחי� על קושי מבחינת סחיבת משא כבד60% •

3 בעלי הליכה ממושכת מהווה קושי בביצוע העבודה עבור קרוב למחצית המושמי� •

. מגבלות

שביעות רצו� מהעבודה

רצו� הכוללת מהעבודה של המשתתפי� בניסוי מציג את התפלגות שביעות ה 59 לוח

מציג את שיעור המרוצי� מעבודת� בניסוי על פי משלח היד 60 ולוח, בהשוואה לביקורת

.בו ה� מועסקי�

)באחוזי(שביעות רצו� כוללת מהעבודה הנוכחית : 59לוח

ביקורת ניסוי מידת שביעות הרצו� 15 22 מרוצה מאד

50 43 מרוצה 25 23 רוצהלא כל כ� מ

10 13 בכלל לא מרוצה

שיעור זהה , מהמושמי� בקבוצת הניסוי מרוצי� או מרוצי� מאוד מעבודת�65% •

. לקבוצת הביקורת

94

לפי משלח היד בו הושמו, בקבוצת הניסוי* שיעור המרוצי מעבודת: 60לוח ) )באחוזי

מקצועות כ"סה , אקדמיי�

טכניי� , חופשיי� ופקידותיי�

ת מכירו ושירותי�

עבודה מקצועית בתעשייה

ובבניי�

עבודה בלתי

מקצועית

52 67 64 89 64 **באופ� כללי 34 34 19 40 30 **שכר

84 78 88 92 85 **יחס הממוני� 90 95 88 97 92 **יחס החברי�

40 68 61 83 59 **ניצול הידע והכישורי� 50 69 67 93 66 **רמת העניי�

24 32 32 46 31 **סיכויי הקידו� מרוצי� מאד+ מרוצי� *

** p<0.05

מרוצי� מאד או 30% רק –שביעות הרצו� מהשכר ומסיכויי הקידו� אינה גבוהה •

שביעות הרצו� מיחס הממוני� והחברי� לעבודה גבוהה ומגיעה , בניגוד לכ�. מרוצי�

את הידע ג� שיעור המרוצי� מרמת העניי� בעבודה ומהאפשרות לנצל. 85%�92%ל

. ויותר60%והכישורי� שלה� גבוה למדי ונע בסביבות

,חופשיי�, שביעות הרצו� של המועסקי� במשלחי יד אקדמיי�, כפי שנית� לצפות •

.עולה על זו של האחרי� בכל ההבטי�ופקידותיי� טכניי�

המושמי� בעבודות מכירות ושירותי� ה� הכי פחות מרוצי� משכר� בהשוואה לשאר •

, שביעות רצונ� מהבטי� בלתי חומריי� כגו� רמת העניי� בעבודה.המושמי�

האפשרות לנצל את הידע והכישורי� שלה� וג� יחס החברי� לעבודה נמוכה במידה

. ובעבודות פקידות טכניות,חופשיות, עבודות אקדמיותב שהושמו מאלהמשמעותית

נמוכה יותר בכל , כצפוי, שביעות הרצו� של המועסקי� בעבודות בלתי מקצועיות היא •

מה� אופטימיי� לגבי סיכויי �20%כ, ע� זאת. פחות בהבטי� החברתיי�, ההבטי�

. הקידו� שלה�

) תחושת אי ביטחו� תעסוקתי(חשש מאיבוד העבודה במהל� השנה הקרובה : 61לוח

)באחוזי(בקרב המושמי בקבוצת הניסוי והביקורת ביקורת ניסוי מידת החשש

41 34 אי� חשש 23 28 חשש קט� 21 18 חשש גדול

5 14 חשש גדול מאד 10 6 לא יודע

אינ� ) ושיעור דומה בביקורת(קרוב לשני שלישי� מהמושמי� בקבוצת הניסוי •

או חוששי� רק במידה מעטה שיאבדו את מקו� עבודת� במהל� השנה , י�שחוש

. עמדה המבטאת מידה לא מבוטלת של ביטחו� תעסוקתי, הקרובה

95

חוששי� ) בביקורת26%לעומת ( מהמושמי� בקבוצת הניסוי 32%, חד ע� זאתי •

.במידה רבה שיאבדו את עבודת� במהל� השנה

החודשים הראשונים15-מספר חודשי תעסוקה ב 4.6

החודשי� 15 במהל�בלוחות הבאי� מוצגי� נתוני� המתייחסי� לתעסוקה של הפרטי�

תוני� על התקופות בה� היה מועסק כ� שנית� לדעת כל פרט מסר נ. הראשוני� של התכנית

.2006מה היה מצבו התעסוקתי בכל חודש מתחילת הניסוי ועד נובמבר

החודשי� 15מתייחסי� למספר החודשי� בה� היה מועסק כל פרט במהל� 63�62לוחות

.תכניתלגבי אלו שנכנסו לעבודה במהל� ה 63לגבי כל המשתתפי� ולוח 62לוח : ל"הנ

הפרטי במלאי ממוצע מספר חודשי תעסוקה בקרב כלהשפעת התכנית על : 62 לוח

) חודשי, פרטי( חודשי מתחילת התכנית עשר�חמישהלאחר

נצרתמערב

ירושלי� כ"סה אשקלו� חדרה

ניסוי 4.6 5.6 4.4 5.0 3.7

ביקורת 3.6 5.1 3.3 3.5 2.6

השפעה 1.0* 0.5 1.1* 1.5* 1.1*

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

חודשי� בקבוצת 3.6 לעומת 4.6מספר חודשי התעסוקה הממוצע בקבוצת הניסוי היה •

כל פרט בקבוצת הניסוי עבד חודש אחד נוס� לעומת פרט בקבוצת , כלומר. הביקורת

). פרטי�15,764 (וזאת בממוצע על פני כלל אוכלוסיית המחקר, הביקורת

חודש (ירושלי� מערבההשפעה הגדולה ביותר על מספר חודשי התעסוקה נמצאה ב •

בחדרה ובנצרת נמצאה השפעה של כחודש וההשפעה הקטנה ביותר , )וחצי נוספי�

). כשבועיי�(נמצאה באשקלו�

במהל� שהשתלבו בעבודהבמלאי ממוצע מספר חודשי התעסוקה בקרב פרטי : 63 לוח )חודשי, פרטי ( חודשי מתחילת התכניתעשר� ישהחמ

נצרת מערב

ירושלי� כ"סה אשקלו� חדרה

ניסוי 8.3 7.9 8.5 8.9 7.8

ביקורת 7.1 6.2 7.8 6.5 8.6

אול� השתלבו , מתייחס רק לפרטי� שלא היו מועסקי� בתחילת התכנית 63לוח •

. החודשי� הראשוני� של התכנית15בתעסוקה במהל�

חודשי התכנית �15 ה בשיעורי� דומי� בכל אחד מסיית הניסוי השתלבה בעבודאוכלו •

יש מגמת עליה לינארית ברורה בשיעורי התעסוקה (ג� בביקורת וקיימת תופעה דומה

96

7�8(ממוצע מספר חודשי העבודה ). 2006 ועד נובמבר 2005מאוגוסט , בכל חודש

נית� להסיק , מנתוני� אלו). חודשי�15(עומד על כמחצית תקופת המחקר ) חודשי�

ה� , 2006כי מרבית הפרטי� שהשתלבו בתעסוקה החזיקו במקו� עבודת� עד נובמבר

.דבר שמצביע על יציבות תעסוקתית, בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת

חיפוש עבודה 4.7

בסיו� הפרק הד� בתעסוקה נבדוק איזה אחוז ממשתתפי התכנית הבלתי מועסקי� חפשו

. ומה ה� הסיבות של אלה שלא חפשו) י דיווח עצמי"עפ( באופ� פעיל ודהעב

לפי מרכז , הבלתי מועסקי בזמ� הראיו�בקרבעבודה שיעור המחפשי : 64לוח

)אחוזיב( נצרת

מערב ירושלי�

כ"סה אשקלו� חדרה

ניסוי 16 20 12 27 12 ביקורת 18 22 15 23 14

, ועסקי� דיווחו על חיפוש עבודה פעיל בעת הריאיו� ממשתתפי התכנית הבלתי מ16% •

.שיעור דומה לקבוצת הביקורת

.12% � ונמו� בחדרה ובנצרת,27% � שיעור המחפשי� עבודה היה גבוה בירושלי� •

ונמו� 23% � שיעור המחפשי� עבודה היה גבוה בירושלי�, בקבוצת הביקורתג� •

.14% � בנצרת

)באחוזי(פוש עבודה הסיבה העיקרית לאי חי: 65לוח ביקורת ניסוי הסיבה

58 60 לא מסוגל לעבוד בגלל מגבלה גופנית 12 13 יש לו ילדי�

9 7 מטפל בב� משפחה חולה או מוגבל 14 6 התייאש מלנסות למצוא עבודה

3 3 לא מעוניי� לעבוד

� וי ו בקבוצת הניס60%: ש עבודהו חיפלאימגבלה גופנית מהווה את הסיבה העיקרית •

. בקבוצת הביקורת58%

, בקבוצת הניסוי13%: חיפוש עבודה�טיפול בילדי� מהווה סיבה עיקרית נוספת לאי •

. בקבוצת הביקורת12%

בהשוואה בקבוצת הניסוי שכיחה פחותמחיפוש עבודהות ייאשהסיבה של הת •

14% לעומת6% –לביקורת

97

במרכז ת בתחילת התכנית והפסקת השתתפוהתייצבות 5פרק חודשים מתחילת התכנית15לאחר

ב והיא "בפרק זה אנו עוסקי� באחת הסוגיות שעלו בדיוני� המוקדמי� על תכנית מהל

את . היק� האנשי� שמחליטי� לא לבוא למרכזי� ולא להשתת� בפעילות במרכזי�

טחת כדי לקבל גמלה להב". הלא מתייצבי�"האוכלוסייה הזו אנו מגדירי� כאוכלוסיית

. הכנסה כל המופני� חייבי� להתייצב במרכז תעסוקה ולמלא את תכנית הטיפול האישי

לגבי התכנית ופגישות ע� מתכנ� ) אורינטציה(הנוכחות במרכזי� כוללת מפגש הסבר

.יעדי� תעסוקתיי�

בסעי� הבא אנו מגדירי� את הלא מתייצבי� . אפשר להגדיר אוכלוסייה זו בכמה דרכי�

, חודשי� מהתחלת התכנית�7ית שדיווחו שלא התייצבו כלל במרכז אחרי ככמופני� לתכנ

ג� א� קיבלו גמלה לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי וזאת עד , אפילו לא לאוריינטציה

.לחודש הראיו� שלה�

, לא מתייצבי� ולא חייבי� להתייצב, מתייצבי�: אנו מבחיני� בי� שלוש אוכלוסיות

בחי� בי� האוכלוסייה שהוגדרה פורמלית כאוכלוסייה המופני� יש לה .כמוצג בלוח שלהל�

. לבי� האוכלוסייה שבפועל בתארי� פתיחת המרכזי� היתה חייבת להתייצב, בתכנית

אוכלוסיית המחקר כוללת את אלה שהיו זכאי� לגמלה ביולי והיו צריכי� להתייצב החל

עדיי� קבלה את הגמלה יש קבוצה קטנה שע� תחילת התכנית, ע� זאת. מתחילת התכנית

מי , למשל(אבל כבר לא הייתה חייבת בהתייצבות בגלל שעברה לעילה שפוטרת מהתיצבות

כפי ). שהחל לקבל גמלה בעילה של מחלה או מי שעדכ� את כתובתו לפני התארי� הקובע

לא היו חייבי� להתייצב מתחילת ה מהאוכלוסיי�3.2%כ, שנית� לראות בלוח שלהל�

.התכנית

היקף המתייצבים והלא מתיצבים במרכזי תעסוקה5.1

)באחוזי(לפי מרכז , התייצבות במרכז התעסוקה�שיעור התייצבות ואי: 66 לוח

ירושלי� נצרת אשקלו� חדרה *התייצבות כ"סה

Nכ "סה 15,093 3,705 3,608 3,812 3,968

%כ "סה 100 100 100 100 100

יצבוכ התי"סה 90.4 95.4 87.4 94.2 84.7

נפגש ע� מתכנ� יעדי� תעסוקתי 88.1 94.6 85.0 92.8 80.1

היו רק באורינטציה 2.3 ((0.8)) 2.4 )1.4( 4.6

לא חייבי להתייצב 3.2 )1.8( )1.9( 2.5 6.4

לא התייצבו 6.4 2.8 10.7 3.3 8.9p<.05*

. מוגדרי� כלא מתייצבי�6.4%לפי דיווח המופני� •

98

, בהתאמה, �10.7% ו8.9% � ההתייצבות היה גבוה יחסית �בנצרת ובחדרה שיעור אי •

.בהתאמה, �3.3% ו2.8% �לעומת אשקלו� וירושלי�

התייצבות- סיבות לאי5.2

נית� לחלק את . המרואייני� נשאלו לגבי הסיבות שבגלל� לא הלכו למרכז התעסוקה

ת הקשורות הנושא הראשו� כולל סיבו: התייצבות לשני נושאי� עיקריי��הסיבות לאי

זכאות לגמלה והנושא השני כולל סוגיות הקשורות לקשיי� להשתת� בתכנית �לאי

.במרכזי�

)באחוזי(לפי מרכז , התייצבות במרכז התעסוקה�סיבות כלליות לאי: 67ח לו

ירושלי� נצרת אשקלו� חדרה *ההתייצבות�סיבות לאי כ"סה

כ"סה 6.4 2.8 10.7 3.3 8.9

לא זכאי יותר לגמלה 2.6 2.2 3.7 1.5 2.9

לא מסוגל לבוא למרכז 3.7 ))0.6(( 6.8 1.8 5.5p<.05*

טענו �3.7% שטענו שלא היו זכאי� ומ�2.6% שלא התייצבו מורכבי� בעיקר מ�6.4%ה •

.שלא היו מסוגלי� למלא את הדרישות של המרכז

של בחדרה ובנצרת השיעור שלא התייצב בגלל שאינ� מסוגלי� למלא אחרי הדרישות •

ובאשקלו� שיעור זה נמו� במיוחד ) בהתאמה�5.5% ו6.8%(המרכז גבוה במיוחד

)0.6%.(

מהמופני� דיווחו שלא התייצבו בגלל שה� לא זכאי� יותר לגמלה להבטחת 2.6% •

.1.5% ובירושלי� נמו� ביותר 3.7%בחדרה שיעור זה הוא הגבוה ביותר . הכנסה

99

התעסוקה בקרב אלה שדיווחו שלא זכאי או התייצבות במרכז �סיבות לאי: 68 לוח ) באחוזי(שאינ מסוגלי

זכאות�סיבות לאי כ"סה

כ"סה 100

זכאות בגלל עבודה�אי 68

עבר לגמלה אחרת )11(

ויתרו על הגמלה ))7((

אחר/לא ידוע )14(

מסוגלות�סיבות לאי

כ"סה 100

מגבלות בריאות 28

מאמ� נפשי שדרוש לש� כ� 19

בבית/עומס המוטל במשפחה 21

אחר/ לא ידוע 32

מאלה שטענו שה� לא זכאי� יותר לגמלה להבטחת הכנסה �68%כ, בכל המרכזי� •

התחילו לעבוד או שהגדילו את ) או ב� זוג�(דיווחו שהפסקת הגמלה היתה בגלל שה�

הפסקת הגמלה לאלה שעבדו קוד� היא למעשה הפסד של. מספר שעות העבודה שלה�

.הסכו� שקיבלו כהשלמה להכנסת� מעבודה

).7%( וויתור על הגמלה )11%(זכאות ה� מעבר לגמלה אחרת �סיבות נוספות לאי •

ציינו באופ� ישיר מגבלות �28% כ. ניתנו מספר סיבות לחוסר מסוגלות להגיע למרכז •

יתר התשובות העיקריות התייחסו לתחו� . בריאות כסיבה שאינ� מסוגלי� להתייצב

).21%(ועומס המוטל במשפחה ובבית ) 19%(כמו מאמ� נפשי , גשיהר

חודשים מתחילת התכנית15- אחרי כהשתתפות בתכנית הפסקת 5.3

. חודשי� לאחר תחילתה�15סעי� זה עוסק בשיעור האנשי� שהפסיקו להשתת� בתכנית כ

� . ת הסיבות להפסקת ההשתתפותומוצג, בנוס

כמו ג� את , חודשי�15ית שהמשיכו לבקר במרכז אחרי מציג את המופני� לתכנ69לוח

חודשי� ואת �15 השיעור שהתחילו לבקר במרכז בהתחלת התכנית אבל הפסיקו במהל� ה

לפגישת אורינטציה או לפגישה (פע� אחת רק השיעור שבכלל לא התייצבו או התייצבו

).אחת ע� מתכנ� היעדי�

100

במרכזשהפסיקו לבקר המופני ושיעור שהמשיכותכניתשיעור המופני ל :69ח לו )באחוזי(לפי מרכז , של המופני לתכנית דיווח עצמי לפי,התעסוקה

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה *ביקור במרכז3,913 3,721 3,660 3,559 14,853 )N(כ "סה

לא התייצבו 12 11 16 9 141

או התייצבו רק פע� אחת2

או לא צריכי� להתייצב

חודשי�15 לאחר המשיכו לבקר במרכז 40 44 33 42 41

חודשי�15הפסיקו לבקר במרכז במהל� 48 45 51 49 45

הפסיקו בתקופה הראשונה : מזה 16 18 15 17 143

הפסיקו בתקופה השנייה :מזה 32 27 36 32 313

1

.בטחת הכנסה כדי לקבל הגמלה להתכניתכולל כאלה שלא היו חייבי� להתייצב בהתחלת ה2

. רק פע� אחתתעסוקתיהיעדי� הפגשו ע� מתכנ� נכולל אנשי� שהיו רק באורינטציה או חודשי� מתחילת התכנית10�15תקופה שנייה בי� , לאחר תחילת התכנית7�9 תקופה ראשונה בי� 3

p<.05*

. חודשי� מהתחלת התכנית15 מהמופני� המשיכו לבקר במרכז התעסוקה לאחר 40% •

לבקרמהמופני� התייצבו במרכז התעסוקה יותר מפע� אחת ואחר כ� הפסיקו 16% •

בתקופה לבקר הפסיקו �32%כ, בנוס�. הראשוני� של התכניתחודשי� ה7�9במהל�

יותר התייצבו מהמופני� �48% כ, כלומר. חודשי� מתחילת התכנית10השנייה לאחר

.דשי�בקר במהל� חמישה עשר החומפע� אחת והפסיקו לבמרכז

. בחדרה�36% באשקלו� ל27%נע בי� לבקר בתקופה שנייה יעור המופני� שהפסיקו שי •

בחדרה ישנו שיעור גבוה יחסית לשאר המרכזי� של מופני� שלא התייצבו כלל או •

).16%(התייצבו רק פע� אחת

אי מסוגלות למלא את דרישות ) 1: ישנ� שש סיבות עיקריות להפסקת הביקורי� במרכזי�

מעבר ) 4הכנסה גבוהה מהסכו� שמזכה לגמלה ) 3החלטה לוותר על הגמלה ) 2ז המרכ

כגו� סיבות אחרות) �6מעבר לעילה אחרת שאינה מחייבת התייצבות ו) 5לגמלה אחרת

.שלילת גמלה או מעבר מגורי� לאזור אחר

)באחוזי( מרכז לפי , במרכז התעסוקההביקורי להפסקת סיבות :70 וחל

נצרת לי�ירוש חדרה אשקלו� כ"סה *הביקורי�סיבות להפסקת לבקר במרכזהפסיקו כ "סה 48 45 51 49 45

לא מוכ� למלא את דרישות / לא מסוגל 12 6 14 14 12 המרכז

החליטו לוותר על הגמלה 8 5 9 8 10

התחיל לעבוד או הכנסה גבוהה מהסכו� 8 12 9 6 7 שמזכה בגמלה

עברו לגמלה אחרת 5 7 5 5 4

לא חייבי� להתייצב כדי לקבל הגמלה עקב 7 9 6 7 5 מעבר לעילה אחרת

סיבות אחרות 8 6 8 9 71

1כי "� ו )�3%כ" (כי שללו לי את הגמלה"שתי הדוגמאות השכיחות ביותר בי� הסיבות האחרות היו .

).�1%כ" (ב"עברתי דירה לאזור שלא נכלל בתכנית מהל

p<.05*

101

למלא את או לא מוכני� ית דיווחו שה� לא מסוגלי� מכלל המופני� לתכנ12% •

. החליטו לוותר על הגמלה�8%דרישות המרכז ועוד כ

היה נמו� יחסית הביקורי�שיעור המופני� שדיווחו על אי מסוגלות כסיבה להפסקת •

). 12%�14%( המרכזי� שארלעומת ) 6%(באשקלו�

ג� היה נמו� הביקורי�קת שיעור המופני� שדיווחו על ויתור הגמלה כסיבה להפס •

).8%�10%( המרכזי� שארלעומת ) 5%(יחסית באשקלו�

הייתה כניסה לעבודה חדשה או הביקורי� מהמופני� טענו שהסיבה להפסקת 8% •

.12% –השיעור הגבוה ביותר היה באשקלו� . הכנסה גבוהה מהסכו� שמזכה בגמלה

–בוה ביותר היה באשקלו� השיעור הג. מהמופני� לתוכנית עברו לגמלה אחרת5% •

7%.

מהמופני� לתוכנית הפסיקו משו� שה� לא היו חייבי� להתייצב כדי לקבל 7% •

.9% –השיעור הגבוה ביותר היה באשקלו� . הגמלה עקב מעבר לעילה אחרת

במרכזי� בתקופה הראשונה הפסקת הביקורי� � הא� ישנ� הבדלי� בסיבות לחכעת נב

לבקרלבי� אלה שהפסיקו ) י� הראשוני� מתחילת התכנית החודש9 עד �7ב(של התכנית

). חודשי� מתחילת התכנית15 עד �10ב(במרכזי� לאחר מכ�

)באחוזי ( לבקרלפי התקופה בה הפסיקו , במרכזהביקורי להפסקת סיבות :71 וחלתקופה

שנייה3

תקופה ראשונה

2

הביקורי�סיבות להפסקת

כ"סה 100 100

לא מוכ� למלא את דרישות המרכז/ לא מסוגל 24 25

החליטו לוותר על הגמלה 20 9

התחיל לעבוד או הכנסה גבוהה מהסכו� שמזכה בגמלה 18 16

עברו לגמלה אחרת 12 11

לא חייבי� להתייצב כדי לקבל הגמלה עקב מעבר לעילה אחרת 12 21

סיבות אחרות 14 181

כי עברתי "�ו) �8%כ" (כי שללו לי את הגמלה"האחרות היו שתי הדוגמאות השכיחות ביותר בי� הסיבות 1 ).�1%כ" (ב"דירה לאזור שלא נכלל בתכנית מהל

חודשי� מתחילת התכנית7�9בי� = תקופה ראשונה 2 חודשי� מתחילת התכנית10�15= תקופה שנייה 3

לבקר במרכז בקרב אלה שהפסיקו הביקורי�הפסקת לא נמצאו הבדלי� בסיבות ל •

. בתקופה השנייה למעט בשני תחומי�לבקרפה הראשונה לאלה שהפסיקו בתקו

) 20%(בתקופה הראשונה שיעור גבוה יותר דיווחו על כ� שהחליטו לוותר על הגמלה

לבקר במרכזבתקופה השנייה שיעור גבוה יותר דיווחו שהפסיקו . בהתאמה9%לעומת

בתקופה 12%לעומת ) 21%(מכיוו� שלא היו חייבי� להתייצב כדי לקבל את הגמלה

. הראשונה

102

דיווחו שאינ� מסוגלי� או מוכני� למלא את בגלל השיעור הגבוה של משתתפי� אשר

בדקנוכ� � כמו. את הסיבות לכ�בדקנו, או החליטו לוותר על הגמלה/דרישות המרכז ו

למלא את דרישות המרכזהא� ישנ� הבדלי� בסיבות בי� אלה שדיווחו שאינ� מסוגלי�

. תקופה שנייהלעומתויתרו בתקופה ראשונה או

מסוגלות לפי �כ פרטי שהפסיקו את קבלת הגמלה בגלל וויתור או אי"סה: 72לוח )באחוזי(סיבות

כ"סה סיבות לפי דיווח עצמיתקופה ראשונה

1

תקופה שנייה

2

28 16 19 מגבלות בריאות

)9( 9 9 חוסר סידור לילדי� או טיפול בב� משפחה חולה

, מקבלי� יחס לא יפה במרכז: סיבות הנעוצות במרכז 'לא מוכני� להשתת� בסדנאות וכו

20 19 20

בני הזוג לא מוכני� , רצו� לגדל את הילדי� בעצמ�לא מוכני� שבנות הזוג , )תשובת הנשי�(שיעבדו

)תשובת גברי�(יעבדו 7 10 ))1((

הסכו� של הגמלה קט� ולא היה : סיבות כלכליות � כדאי ללכת למרכזלה

18 20 )12(

14 13 13 סיבות אחרות

15 13 14 לא ידוע חודשי� מתחילת התכנית7�9בי� = תקופה ראשונה 1 חודשי� מתחילת התכנית10�15= תקופה שנייה 2

מסוגלות ה� בתקופה הראשונה וה� �המופני� נתנו סיבות רבות לוויתור או לאי •

התייחסו ליכולת לעבוד בגלל קשיי בריאות או טיפול �28% כ כ" בסה.בתקופה השנייה

דיווחו לסיבות הקשורות להעדפות אישיות או לאי רצו� היתר . בילד או אד� מוגבל

. להשתת� בפעילויות של המרכז

בתקופה 28%(נמצאו הבדלי� משמעותיי� בי� שתי התקופות בסיבות בריאותיות •

בתקופה השנייה 12%(כלכליות סיבות , ) בתקופה הראשונה16%השנייה לעומת

). בראשונה10% בשנייה לעומת 1%(ובסיבות אישיות ) בתקופה הראשונה20%לעומת

103

זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בקרב המלאי לאחר 6פרק עשר חודשים מתחילת התכנית -חמישה

ואת , בפרק זה אנו מנתחי� את שיעור המשפחות שלא היו זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה

הניתוח בפרק . חודשי� לאחר התחלת התכנית15, 2006מקורות ההכנסה שלה� בנובמבר

זה הוא ברמת המשפחה מאחר והזכאות לגמלה נקבעת למשפחה לפי הכנסותיה ולפי

כדי לעמוד על השפעת התכנית נשווה את ההבדלי� בי� . השתתפות בני הזוג בעבודה

שכל הנתוני� על זכאות מבוססי� על חשוב לזכור . קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת

באופ� . הדיווחי� העצמיי� של המשפחות ולא על הנתוני� המנהליי� של ביטוח לאומי

כללי הנתוני� דומי� לנתוני� המנהליי� על שיעורי זכאות של המוסד לביטוח לאומי

.2006בנובמבר

של הפרטי� בפרק מוצגות ג� השוואות של המאפייני� הדמוגרפיי� ומצב� התעסוקתי

. בקבוצות הניסוי והביקורת, 2006הזכאי� והלא זכאי� לגמלת הבטחת הכנסה בנובמבר

שיעורי הזכאות 6.1

עשר חודשי � בקרב המלאי לאחר חמישה זכאות לגמלה להבטחת הכנסה :73לוח )אחוזי (לפי מרכז, מתחילת התכנית על פי דיווח עצמי

מערב *נצרת* ירושלי�

*לו�אשק *חדרה כ"סה

)N(כ "סה 11,587 3,297 3,060 2,180 3,050

ניסוי

זכאי� 53 57 43 60 54

לא זכאי� 47 43 57 40 46

ביקורת

זכאי� 80 84 75 83 79

לא זכאי� 20 16 25 17 21

25 23 32 27 27 הפרש בשיעור הלא זכאי

*test p<0.05 χ2

ניסוי וביקורתשל ההבדלי� בי�

היו זכאיות , מקבוצת הביקורת�80%לעומת כ, מהמשפחות שהופנו לתכנית�53%כ •

מהמשפחות בקבוצת הניסוי 47%, כלומר. 2006לגמלה להבטחת הכנסה בנובמבר

, 2006לא היו זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה בנובמבר , 2005שהיו זכאיות באוגוסט

עור המשפחות הלא זכאיות לגמלה בנובמבר היה ששי, מכא�. בקבוצת הביקורת�20%ו

. נקודות אחוז�27גבוה יותר בקבוצת הניסוי לעומת בקבוצת הביקורת ב

104

היה הגבוה ביותר 2006בקבוצת הניסוי שיעור המשפחות הלא זכאיות בנובמבר •

יש . 46%�40% �ירושלי� ונצרת השיעורי� היו דומי� מאוד , באשקלו�. 57% �בחדרה

מאחר ולירושלי� , תוני� בירושלי� מתייחסי� לירושלי� המערביתלזכור שהנ

.המזרחית לא היתה קבוצת ביקורת

ההפרש בי� קבוצת הניסוי לקבוצת ביקורת בשיעור המשפחות הלא זכאיות הוא •

. נקודות אחוז23 � והנמו� ביותר בירושלי� , נקודות האחוז32 �הגבוה ביותר בחדרה

ומגמלאות של המוסד לביטוח לאומי של מקורות הכנסה מעבודה6.2-המשפחות במלאי שלא היו זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה לאחר חמישה

עשר חודשים מתחילת התכנית

את מקורות , ולאחר מכ�) 74לוח (בסעי� זה נציג את מקורות ההכנסה של כלל המשפחות

).75לוח (ההכנסה בקרב המשפחות הלא זכאיות

את שיעור המשפחות הלא זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה בנובמבר אנו מציגי�74בלוח

מתו� כלל , שהיו לה� הכנסות מעבודה או מגמלאות אחרות מהמוסד לביטוח לאומי, 2006

אנו מציגי� את המידע מתו� כלל 75בלוח . 2007המשפחות שהיו זכאיות לגמלה ביולי

יחס למקורות הכנסה אחרי� מתי46לוח . 2006המשפחות הלא זכאיות לגמלה בנובמבר

.שהמשפחות הלא זכאיות דיווחו עליה�

מקורות הכנסה מעבודה ומגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי של המשפחות : 74לוח עשר חודשי מתחילת � במלאי הלא זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה לאחר חמישה

)אחוזי מתו� כלל המשפחות(לפי מרכז , )לפי דיווח עצמי(התכנית 1

מערב *חדרה *אשקלו� *כ"סה

*ירושלי� *נצרת

N( 11,587 3,297 3,060 2,180 3,050(כ משפחות "סה ניסוי

46 40 57 43 47 אחוז המשפחות הלא זכאיות 27 20 26 29 26 יש הכנסה מעבודה

יש הכנסה מגמלה אחרת של ביטוח לאומי

2 ולא מעבודה

8

7

9

9

6

גמלאות של ללא הכנסה מעבודה או מביטוח לאומי

2

13

7

22

11

13

ביקורת 21 17 25 16 20 אחוז המשפחות הלא זכאיות

7 8 16 11 11 יש הכנסה מעבודה יש הכנסה מגמלה אחרת של ביטוח

לאומי2

ולא מעבודה 4

)2(

)3(

6

5

ללא הכנסה מעבודה או מגמלאות של ביטוח לאומי

2

5 )3( 6 )3( 9 1

כל משפחה שדיווחה על . ל משפחה נספרת פע� אחת בלבד ג� א� היו לה הכנסות מיותר ממקור אחדכ הכנסה "מופיעה תחת הכותרת של ) בי� א� יש לה מקור הכנסה נוס� ובי� א� לאו(הכנסה מעבודה

". מעבודה2

. לא כולל קצבת ילדי�

*test p<0.05 χ2

של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

105

ושישה אחוזי� מכלל המשפחות בניסוי שהופנו לתכנית לא היו זכאיות לגמלה עשרי� •

34%כלומר , לא היו זכאיות ולא עבדו אבל קיבלו גמלה אחרת8%, בנובמבר ועבדו

הכל מכלל המשפחות המופנות לא היו זכאיות בנובמבר והייתה לה� הכנסה �בס�

.�14%מקביל הוא כבקבוצת הביקורת השיעור ה. מעבודה או מגמלאות אחרות

הפער בי� קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בשיעור המשפחות שהייתה לה� הכנסה רק •

מבטא את המעבר המוגבר מהבטחת , )4 לעומת 8(מגמלה אחרת של הביטוח הלאומי

.הכנסה לנכות כללית בקרב קבוצת הניסוי

גמלה להבטחת דיווחו שלא קיבלו , בקרב הביקורת5%לעומת , בקבוצת הניסוי�13%כ •

. וג� לא הייתה לה� הכנסה מעבודה או מגמלאות אחרות2006הכנסה בנובמבר

. נקודות האחוז8ההפרש הוא של

בחדרה ישנו השיעור הגבוה ביותר של משפחות שדיווחו שאי� לה� הכנסות מעבודה או •

ר מגמלאות של המוסד לביטוח לאומי וכ� הפער הגדול ביותר בי� ניסוי לביקורת בשיעו

. המדווחי� שאי� לה� הכנסות

מקורות הכנסה מעבודה ומגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי של המשפחות הלא : 75לוח באחוזי (לפי מרכז , )לפי דיווח עצמי (2006זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה בנובמבר

)מתו� המשפחות הלא זכאיות1

מערב חדרה אשקלו� כ"סה

ירושלי� *נצרת

ניסוי N( 5,420 1,415 1,742 875 1,388( משפחות לא זכאיות כ"סה

100 100 100 100 100 אחוז המשפחות הלא זכאיות 60 51 46 66 56 יש הכנסה מעבודה

יש הכנסה מגמלה אחרת של ביטוח לאומי

2 ולא מעבודה

16

17

16

23

12

ללא הכנסה מעבודה או מגמלאות של ביטוח לאומי

2

28

17

38

26

28

ביקורת N( 2,308 524 771 370 643(כ משפחות לא זכאיות "סה

100 100 100 100 100 אחוז המשפחות הלא זכאיות 31 48 66 70 54 יש הכנסה מעבודה

יש הכנסה מגמלה אחרת של ביטוח לאומי

2 ולא מעבודה

19 )10( )11( 38 25

ללא הכנסה מעבודה או מגמלאות של ביטוח לאומי

2

27 20 23 )14( 44 1

כל משפחה שדיווחה על . כל משפחה נספרת פע� אחת בלבד ג� א� היו לה הכנסות מיותר ממקור אחד הכנסה "מופיעה תחת הכותרת של ) בי� א� יש ובי� א� אי� לה מקור הכנסה נוס�(הכנסה מעבודה

". מעבודה2

לא כולל קצבת ילדי�

הכל �נית� לראות שבס�. זכאי� בלבד� ב הלא מציג את מקורות ההכנסה בקר75לוח

.הדפוסי� זהי� בי� קבוצות הניסוי והביקורת

106

מהמשפחות הלא זכאיות להבטחת הכנסה �56%לפחות אחד מבני הזוג היה מועסק בכ •

בי� המרכזי� בניסוי �66% ל46%שיעור זה נע בי� . בביקורת�54%בקבוצת הניסוי ו

. בביקורת�70% ל31%ובי�

א� , בקבוצת הביקורת�19%וכ, המשפחות הלא זכאיות בקבוצת הניסוי מ�16% בכ •

יותר ממחצית . אחד מבני הזוג לא היה מועסק וה� קיבלו גמלה אחרת מביטוח לאומי

קצבת ילד נכה או , השאר קבלו קצבת זקנה, מקבלי גמלה אחרת קיבלו גמלת נכות

.קצבאות אחרות

דיווחו שלא , בקבוצת הביקורת�27%ו, מהמשפחות הלא זכאיות בקבוצת הניסוי28% •

. היו לה� הכנסות מעבודה או מגמלאות

אשקלו� בולטת בשיעור המשפחות הנמו� יחסית שלא היו זכאיות , באוכלוסיית הניסוי •

� בחדרה היה השיעור הגבוה ביותר . לגמלה ושלא היו לה� הכנסות מעבודה ומגמלאות

. 28%�26%וא בי� בשאר המרכזי� בה� השיעור ה38% לעומת 17%

בנצרת שיעור . יש הבדלי� לפי האזורי� בהשוואה בי� קבוצת הניסוי לביקורת •

, המשפחות ללא הכנסה מעבודה ומגמלה נמו� יותר בקבוצת הניסוי מאשר בביקורת

באשקלו� . ואילו בחדרה ובמערב ירושלי� השיעור גבוה יותר בקבוצת הניסוי

. קורתהשיעורי� דומי� בקבוצות הניסוי והבי

. יש לציי� שעד כה דיווחנו על הכנסות מעבודה או מגמלאות של המוסד לביטוח לאומי •

עזרה קבועה מהמשפחה , השכרת דירה, קיימות הכנסות ממקורות אחרי� כגו� פנסיה

למעט תמיכה כספית ) 2%�1%בי� (שיעור נמו� מאוד דיווחו על הכנסות נוספות . ועוד

ה� בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת , ותכרבע מהמשפח. קבועה מב� משפחה

יש לציי� שאחוז משמעותי מבי� אלו ללא הכנסה . דיווחו על תמיכה כספית קבועה

לפחות , דבר שג� יכול לסייע לה�, גר יחד ע� מבוגרי� אחרי�, מתעסוקה וגמלאות

. בחלק מהמקרי�

מציג את 76לוח , לכ�.כפי שציינו אי� קבוצת ביקורת למשפחות ערביות ממזרח ירושלי�

ללא השוואה , שיעור הזכאות של המשפחות האלה בהשוואה לשאר האוכלוסייה בניסוי

הלוח מציג את מקורות ההכנסה של המשפחות שלא היו , בנוס� על כ�. לקבוצת ביקורת

.2006זכאיות לגמלה להבטחת הכנסה בנובמבר

107

�מלאי במזרח ירושלי לאחר חמישהבקרב הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה : 76לוח )אחוזי (לפי מרכז, עשר חודשי מתחילת התכנית על פי דיווח עצמי

שאר הפרטי� במלאי

ערבי� ממזרח ירושלי�

כ"סה

)N(כ משפחות "סה 12,731 880 11,851

(%)כ זכאיות"סה 54 50 54

(%)כ לא זכאיות "סה 46 50 46

יש הכנסה מעבודה 25 21 26

8 9 8 יש הכנסה מגמלה אחרת של ביטוח

לאומי2

ולא מעבודה

12 20 13 אי� הכנסה מעבודה או מגמלאות של

ביטוח לאומי2

1

כל משפחה שדיווחה על . כל משפחה נספרת פע� אחת בלבד ג� א� היו לה הכנסות מיותר ממקור אחד הכנסה " הכותרת של מופיעה תחת) בי� א� יש לה מקור הכנסה נוס� ובי� א� לאו(הכנסה מעבודה

". מעבודה לא כולל הכנסות מקצבת ילדי�2

50%–שיעור אי הזכאות של משפחות ערביות ממזרח ירושלי� היה קצת יותר גבוה •

. 46% – הלעומת כלל האוכלוסיי

שיעור המשפחות ללא הכנסה מעבודה או מגמלאות של ביטוח , בקרב משפחות אלו •

. בשאר האוכלוסייה12%ומת לע20% �לאומי היה הגבוה ביותר

השוואה של מאפייני הזכאים למאפייני הלא זכאים לגמלה להבטחת 6.3 עשר חודשים מתחילת התכנית-הכנסה במלאי לאחר חמישה

בסעי� זה אנו בוחני� באיזו מידה ישנ� הבדלי� במאפייני� של הפרטי� שלא היו זכאי�

. י�לעומת הזכא, 2006לגמלת הבטחת הכנסה בנובמבר

מציגי� את המאפייני� הדמוגרפיי� של ) לגבי הביקורת( �78ו) לגבי הניסוי( 77לוחות

ומשווי� , 2006הפרטי� מקבוצת הניסוי שהיו זכאי� לגמלת הבטחת הכנסה בנובמבר

שדיווחו על לא זכאי� : זכאי�� קבוצות של הלא�זכאי� ולשתי תת� אות� לכלל הלא

לא שלעומת לא זכאי� , אחרת של ביטוח לאומימעבודה או מגמלהמשפחתיות הכנסות

הלוחות מציגי� את , בנוס�. מעבודה או מגמלה אחרתמשפחתיות הכנסות דיווחו על

למעט בני (באיזו מידה ישנ� במשק הבית מבוגרי� נוספי� : הסדרי הדיור של הפרטי�

.והא� יש למבוגרי� אלה הכנסות, )הזוג

108

אי והלא זכאי לקבלת גמלה להבטחת הכנסה מאפייני של הפרטי הזכ:77לוח )אחוזי(עשר חודשי מתחילת התכנית �במלאי בקבוצת הניסוי לאחר חמישה

לא זכאי� מקבוצת הניסוי

ללא הכנסות משפחתיות

או מעבודה מגמלה אחרת

הכנסה משפחתית מעבודה או

אחרתגמלהמ

כ"סה

כ זכאי "סהלגמלה להבטחת הכנסה מקבוצת

הניסוי

כ "סה

ניסוי

1,696 5,665 7,361 8,145 15,506 )N(כ "סה

נשי� 66 70 61 60 63

מצב משפחתי

יחידי� 36 35 36 30 55

הוריות� חד 16 19 12 14 6

זוגות בלי ילדי� 15 18 13 15 9

זוגות ע� ילדי� 33 28 39 41 30

קבוצת אוכלוסייה

ערבי� 36 33 39 36 47

�1990 עולי� מ 34 40 27 30 16

גיל

36 24 26 15 20 34�18

18 29 27 22 25 44�35

31 29 29 33 31 45�54

15 18 18 30 24 55+

41

61

56

47

51

יש ניסיו� בתעסוקה שני האחרונות�5ב

שנות השכלה

24 21 22 31 26 8�0 23 21 22 22 22 11�9

30 27 27 17 22 12

23 31 29 30 30 13+

44 33 36 52 44 סיכו� גבוה לבעיות

�רגשיות לפי הGHQ12) 6מעל (

49

40

42

62

52

מוגבלות גופנית ביכולת לעבוד

בשלושה תחומיהיק� השעות , סוג(

)ותקופות

23 16 17 34 26

מוגבלות נפשית ולת לעבוד ביכ

בשלושה תחומיהיק� השעות , סוג(

)ותקופות מגוריהסדר ה

45 54 52 49 50 אי� מבוגרי�

נוספי�1

בבית

19 17 18 20 19 יש מבוגרי�

נוספי�1

בבית בלי הכנסה

36 29 30 31 31 יש מבוגרי�

נוספי�1

בבית ע� הכנסה

1 בני הזוג לא נכללו כמבוגרי� נוספי�

109

: בניסוי ובביקורתזכאי�נפתח בהשוואה בי� הזכאי ללא

) 27% לעומת 40%(מורכבת משיעור גבוה של עולי� בקבוצת הניסוי קבוצת הזכאי� •

).18% לעומת 30%( ומעלה 55ומבוגרי� בני

).39% לעומת 28%(השיעור של זוגות ע� ילדי� בקבוצת הזכאי� נמו� יותר •

). 36% לעומת 52%(גבוה יותר בקבוצת הזכאי� ) �GHQלפי ה(הסיכוי לבעיות רגשיות •

גבוה יותר ג� שיעור המדווחי� על מוגבלות גופנית ביכולת לעבוד בשלושה תחומי�

וכ� שיעור המדווחי� על מוגבלות נפשית ביכולת לעבוד בשלושה ) 42% לעומת 62%(

). 17% לעומת 34%(תחומי�

י� האחרונות נמו� יותר בקבוצת השיעור של אלה ע� נסיו� תעסוקתי בחמש השנ •

8במקביל גבוה יותר חלק� של בעלי השכלה נמוכה עד ). 56% לעומת 47%(הזכאי�

).22% לעומת 31%(שנות לימוד

ההשוואה בי� הזכאי� ללא זכאי� בקבוצת הביקורת מצביעה על אות� מגמות •

ומוגבלי� משכילי� יותר, זכאי� צעירי� יותר� כלומר הלא. שמצאנו בקבוצת הניסוי

.פחות מבחינה פיזית או נפשית

קבוצת הלא זכאי� חזקה יותר בהרבה מובני� מהקבוצה שעדיי� היתה , לסיכו� •

.2006זכאית בנובמבר

השוואה בי� הלא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה שדיווחו על הכנסה משפחתית מעבודה

:או מגמלה אחרתאו מגמלה אחרת לבי� הלא זכאי שדיווחו שאי� לה הכנסה מעבודה

אלה : קבוצות שה� בעלות מאפייני� שוני��זכאי� מורכבת משתי תת� אוכלוסיית הלא

משפחתית סה לא דיווחו על הכנואלה ש, מעבודה או מגמלהמשפחתית הכנסה ווחו עלידש

.כעת נשווה בי� שתי האוכלוסיות הללו. ממקורות אלה

:בניסוי

גבוה של הרבה יותר מונה שיעור משפחתית זכאי� ללא הכנסה � אוכלוסיית הלא •

18�34שיעור גבוה יותר של צעירי� בגילאי יש , בנוס�. )30% לעומת 55%(יחידי�

�ושיעור נמו� יותר של משפחות חד) 36% לעומת 47%(של ערבי� , )24% לעומת 36%(

).30% לעומת 16%(ושל עולי� ) 14% לעומת 6%(הוריות

ה� הקבוצה החלשה ביותר , ה או מגמלאותמעבודמשפחתית הלא זכאי� ללא הכנסה •

:יש בקרב�, נפשיתהמוגבלות ה הנסיו� התעסוקתי ו,במאפייני ההשכלה

).61% לעומת 41%(שיעור נמו� יותר של בעלי נסיו� תעסוקתי �

).31% לעומת 23%( ומעלה שנות לימוד 13שיעור נמו� יותר של בעלי �

לעבוד מסיבות נפשיות בשלושה שיעור גבוה יותר של אנשי� לה� מגבלות ביכולת �

).16% לעומת 23%(תחומי�

).33% לעומת 44%(סיכו� גבוה יותר לבעיות רגשיות �

110

:בביקורת

לא מצאנו הבדלי� משמעותיי� בי� המאפייני� של הלא זכאי� ללא הכנסה משפחתית

אשר מצביעי� על מגמה , מעבודה או גמלה בניסוי למאפייני� של קבוצה זו בביקורת

.שונה

:הסדרי מגורי בקרב הלא זכאי לעומת הזכאי

בעלי מבוגרי� נוספי� הגרי� באותו משק בית ה שיעור:פ� נוס� שנבדק הוא הסדרי מגורי�

.הכנסה וללא הכנסה

גרי� �50%כ: מצאנו הבדל בהסדרי מגורי� בי� הזכאי� לגמלה לבי� הלא זכאי�לא •

.ע� מבוגרי� נוספי�

� לה� הכנסה מעבודה או מגמלה אחרת שיעור גבוה נמצא שבקרב הלא זכאי� שאי •

יותר גרי� ע� מבוגרי� נוספי� ושיעור גבוה יותר גרי� ע� מבוגרי� בעלי הכנסה

.מאשר בקרב הלא זכאי� שיש לה� הכנסה מעבודה או מגמלה אחרת

הדפוסי� בקרב הביקורת דומי� א� האחוז מהלא זכאי� ללא הכנסה משפחתית •

).36% לעומת 50%(גבוה א� יותר , בוגרי� ע� הכנסהשגרי� במשק בית ע� מ

111

מאפייני של הפרטי הזכאי והלא זכאי לקבלת גמלה להבטחת הכנסה :78לוח )אחוזי(עשר חודשי מתחילת התכנית �במלאי בקבוצת הביקורת לאחר חמישה

לא זכאי מקבוצת הביקורת

ללא הכנסות משפחתיות מעבודה או

מגמלה אחרת

הכנסה משפחתית מעבודה או

מגמלה אחרת

כ"סה

כ זכאי "סהלגמלה להבטחת הכנסה מקבוצת

הביקורת

כ "הסביקורת

669 2,074 2,743 12,762 15,506 )N(כ "סה

נשי� 66 66 65 62 73

מצב משפחתי

יחידי� 36 35 40 33 59

הוריות� חד 15 15 17 19 11

בלי ילדי� זוגות 15 16 9 9 9

זוגות ע� ילדי� 34 34 34 39 21

קבוצת אוכלוסייה

ערבי� 36 36 33 28 50

�1990 עולי� מ 34 35 30 32 23

גיל

52 25 32 15 18 34�18

15 35 30 25 26 44�35

22 22 22 33 31 45�54

11 18 16 27 25 55+

37

69

61

44

47

יש ניסיו� בתעסוקה שני האחרונות�5ב

שנות השכלה

26 16 19 29 28 8�0

20 18 18 23 22 11�9

25 31 29 22 23 12

29 35 34 26 27 13+

37 24 27 41 39 סיכו� גבוה לבעיות

�רגשיות לפי הGHQ12 ) 6מעל(

34 31 48 54 50

פנית מוגבלות גוביכולת לעבוד

בשלושה תחומיהיק� השעות , סוג(

)ותקופות

17 15 15 23 22

מוגבלות נפשית ביכולת לעבוד

בשלושה תחומיהיק� השעות , סוג(

)ותקופות מגוריהסדר ה

40 51 48 47 47 אי� מבוגרי�

נוספי�1

בבית

10 15 14 17 16 יש מבוגרי� נוספי�

1

סהבבית בלי הכנ

50 34 38 36 37 יש מבוגרי� נוספי�

1

בבית ע� הכנסה1

בני הזוג לא נכללו כמבוגרי� נוספי�

112

זכאי� בקבוצת הביקורת מצביעה על אות� מגמות � ההשוואה בי� הזכאי� ללא •

משכילי� יותר ומוגבלי� , זכאי� צעירי� יותר� כלומר הלא. שמצאנו בקבוצת הניסוי

. פחות מבחינה פיזית או נפשית

זכאי� בקבוצת הביקורת נמצא �זכאי� בקבוצת הניסוי ללא�בהשוואה של הלא •

ושיעור הזוגות , זכאי� בביקורת נמו� משיעור� בקבוצת הניסוי� ששיעור הערבי� הלא

.זכאי� גבוה יותר בניסוי� ע� ילדי� בקרב הלא

מקבוצת הביקורת שגרות במשקי הבית ע� מבוגרי� הלא זכאיות שיעור המשפחות •

).30% לעומת 38%(פי� בעלי הכנסה היה גבוה יחסית בהשוואה לקבוצת הניסוי נוס

זכאי� ללא הכנסה מעבודה או גמלה בניסוי �לבסו� נבדקו ההבדלי� בי� הלא •

זכאי� � נבדק עד כמה התכנית הביאה לשינוי במאפייני הקבוצה של הלא. ובביקורת

. יותר בניסויוהא� אוכלוסייה זו בעלת מאפייני� חלשי�, ללא הכנסות

�14כ, מלבד שנמצא פער שללא נמצאו הבדלי� משמעותיי� המצביעי� על מגמה שונה •

בי� קבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת בשיעור המשפחות הלא , נקודות אחוז

זכאיות ללא הכנסה מעבודה או מגמלה שגרות במשקי הבית ע� מבוגרי� נוספי� בעלי

).50%: ביקורת; 36%: ניסוי(הכנסה

113

השפעת התכנית על הכנסות המשפחה 7פרק

לצור� זה כללנו . בפרק זה נציג נתוני� המתייחסי� להשפעת התכנית על הכנסות המשפחה

:בחישוב ההכנסה במשפחה ארבעה מרכיבי�

לוחות (כאשר במשפחה של יחיד מחושבת הכנסתו בלבד , הזוג מעבודה�הכנסות של בני

בניכוי , ודה של שני בני הזוג כולל השכר מעבודות זמניותהסכו� של השכר מעב): 79�80

לוח . תחבורה למקו� העבודה וטיפול בילדי�—השינוי בהוצאות הנלוות ליציאה לעבודה

בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת , 2006מוסר פרטי� על חישוב ההכנסות בנובמבר 79

. מתייחס להשפעת התכנית על ההכנסה מעבודה 80ואילו לוח

הזכאות לגמלה וסכו� הגמלה ): 81לוח (הכנסות של המשפחה מגמלת הבטחת הכנסה

ה� ) T0(יש לציי� כי הנתוני� על סכו� הגמלה בתחילת התכנית . נקבעי� ברמת המשפחה

מבוססי� על דיווח עצמי ) T2 (2006מנהליי� בעוד שהנתוני� על סכו� הגמלה בנובמבר

. של המרואייני�

, 6כפי שעולה מהממצאי� שהוצגו בפרק ): 82לוח (זוג מקצבת נכות ה�הכנסה של בני

עוד . של פרטי� שהשתתפו בניסוי עברו לקבל קצבאות אחרות) לא זניח(שיעור מסוי�

מצאנו לנכו� לכלול , בהתא� לזאת. עולה כי המעבר השכיח ביותר הוא לקצבת נכות

.מקצבת נכותבחישוב ההשפעה של התכנית על הכנסות המשפחה את ההכנסה

השתלבות בעבודה המלווה בעליה בהכנסות מעבודה ): 83לוח (דירה �הכנסה מסיוע בשכר

. דירה והנחה בארנונה�בעיקר סיוע בשכר, עשויה להשפיע על זכאות להטבות למשפחות

דירה מאחר ששיעור זניח דיווח על שינוי בגובה הנחה �נדווח על שינוי בגודל הסיוע בשכר

. בארנונה

שצוינו אינ� המרכיבי� היחידי� בהכנסתה של משפחה , ארבעת המרכיבי�, כמוב�

, שארי�, מזונות, זקנה, ילדי�(קיימות הכנסות מקצבאות אחרות . באוכלוסיית המחקר

שלא כללנו , )ועוד, ד"שכ, כמו פנסיה(וכ� הכנסות ממקורות אחרי� ) קצבת ילד נכה ועוד

שהשיעור של אלה ע� הכנסות אחרות כמו הסיבה לכ� היא. בחישוב ההשפעה של התכנית

מקצבאות אחרות שאינ� הבטחת הכנסה או נכות או ע� הכנסה ממקור אחר , מפנסיה

לאמידת השפעת התכנית , לפיכ�). לעיתי� א� מספר בודד של תצפיות(נמו� מאוד , כלשהו

גמלה להבטחת , עבודה: בחרנו להציג את ההכנסה מארבע מקורות– לפחות בשלב זה –

אלו ה� המקורות המרכזיי� המושפעי� מעצ� . דירה�קצבת נכות וסיוע בשכר, הכנסה

.הפעלת התכנית

נציג אומד� של השפעת התכנית ביחס לכל אחד מהמרכיבי� לחוד ולאחר בכ� נציג אומד�

. שמהווה מדד להכנסות המשפחה בפרק זה, של השפעת התכנית על הסכו� של ארבעת�

114

מנת �על, נעשה באותו האופ� בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורתחשוב לציי� כי החישוב

. להבטיח את תקפות ההשוואה

הכנסות מעבודה7.1

כולל נתוני� על הכנסות מעבודה בחודש 79לוח . תחילת נציג ממצאי� על הכנסות מעבודה

. חודשי� מתחילת התכנית15, 2006נובמבר

ג בניכוי הוצאות נלוות להשתלבות הזו�ממוצע ההכנסה מעבודה של בני: 79לוח

, עשר חודשי מתחילת התכנית� לאחר חמישה) תחבורה וטיפול בילדי(בתעסוקה )שקלי(לפי מרכז , בקרב כלל המשפחות במלאי

נצרת מערב

ירושלי�אשקלו� חדרה כ"סה

3,027 2,036 3,044 3,252 11,359 N ניסוי

מעבודההכנסה 1,140 1,303 1,067 927 1,183

הוצאות נלוות להשתלבות בעבודה 15 9 16 23 15

הכנסה מעבודה נטו 1,125 1,294 1,051 905 1,168

ביקורת

הכנסה מעבודה 603 778 620 525 451

הוצאות נלוות להשתלבות בעבודה 11 10 22 7 3

הכנסה מעבודה נטו 593 768 599 518 448

ות בעבודה נכללו הוצאות על תחבורה למקו� בחישוב ההוצאות הנלוות להשתלב •

ההוצאות הנלוות . העבודה והוצאות נוספות על טיפול בילדי� בגי� היציאה לעבודה

א� השתלבו בעבודה והיו 2005מחושבות רק עבור פרטי� שלא היו מועסקי� באוגוסט

2006מועסקי� בנובמבר

.מהלוח עולה כי ההוצאות הנלוות ליציאה לעבודה זניחות •

115

הזוג בקרב כלל המשפחות �השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מעבודה של בני: 80לוח )שקלי(לפי מרכז , עשר חודשי מתחילת התכנית�במלאי לאחר חמישה

נצרתמערב

ירושלי� כ"סה אשקלו� חדרה

3,027 2,036 3,044 3,252 11,359 N ניסוי

1,168 905 1,051 1,294 1,125 T2 603 330 580 580 541 T0

הפרש 584 714 471 575 564

ביקורת

448 518 599 768 593 T2 421 248 445 518 424 T0

הפרש 169 250 154 270 27

השפעה 416* 464* 317* 305 537* * (t�test for paired samples) p<0.05בי� הניסוי לביקורת

בהכנסות מעבודה של בני הזוג לעומת עלייה של � 584בקבוצת הניסוי חלה עלייה של •

169 ���416השפעת התכנית על הכנסה מעבודה נאמדת ב. בקבוצת הביקורת .

השפעת התכנית מתו� ההכנסה (�77%שיעור הגידול בהכנסה של משפחה בניסוי הוא כ •

.)416/541=0.768, בתחילת התכנית

בחדרה נמצאה ). �464(באשקלו� ו) �537(ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה בנצרת •

וממצא ) �305(ההשפעה הקטנה ביותר נמצאה במערב ירושלי� . ��317השפעה של כ

.זה איננו מובהק

הכנסות מגמלת הבטחת הכנסה7.2

.להל� נציג ממצאי� לגבי ההכנסות מגמלת הבטחת הכנסה

116

ב כלל השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מגמלת הבטחת הכנסה בקר: 81לוח )שקלי(לפי מרכז , עשר חודשי מתחילת התכנית�המשפחות במלאי לאחר חמישה

נצרתמערב

ירושלי� כ"סה אשקלו� חדרה

3,027 2,036 3,044 3,252 11,359 N ניסוי

819 798 616 906 786 T2 1,645 1,676 1,645 1,655 1,653 T0

הפרש �868 �749 �1029 �878 �825

רתביקו

1,196 1,179 1,175 1,153 1,175 T2 1,681 1,654 1,677 1,674 1,673 T0

הפרש �498 �521 �502 �475 �485

השפעה �370* �228* �528* �404* �340* * (t�test for paired samples) p<0.05בי� הניסוי לביקורת

ת הכנסה לעומת ירידה בהכנסות מגמלת הבטח � 868בקבוצת הניסוי חלה ירידה של •

השפעת התכנית על הכנסה מגמלת הבטחת הכנסה . בקבוצת הביקורת � 498של

�� 370 �נאמדת ב .

השפעת (�22%שיעור הירידה בהכנסה של המשפחה מגמלת הבטחת הכנסה הוא כ •

, התכנית מתו� סכו� הגמלה הממוצע בקבוצת הניסוי בתחילת התכנית

0.223=370/1,653.(

ה מגמלת הבטחת הכנסה דומה מאד באזורי� השוני� בקבוצת הירידה בהכנס •

אול� ישנ� הבדלי� משמעותיי� בירידה בהכנסה מגמלת הבטחת הכנסה . הביקורת

. באזורי� השוני� בקבוצת הניסוי

במערב ירושלי� נמצאה השפעה של ). �� 528(ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה בחדרה •

ההשפעה הקטנה ביותר נמצאה . ���340 בנצרת נמצאה השפעה של כ. ���404כ

�� 228(באשקלו� .(

הכנסות מקצבת נכות7.3

.להל� נציג ממצאי� לגבי ההכנסות מקצבת נכות

117

השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מקצבת נכות בקרב כלל המשפחות במלאי : 82לוח )שקלי(לפי מרכז , עשר חודשי מתחילת התכנית �לאחר חמישה

נצרתמערב

שלי�ירו כ"סה אשקלו� חדרה

3,027 2,036 3,044 3,252 11,359 N ניסוי

136 149 154 190 159 T2 82 20 46 73 59 T0 הפרש 100 117 108 129 54

ביקורת

97 136 162 98 122 T2 86 80 70 35 66 T0 הפרש 56 64 92 56 11

השפעה 44 54 16 73 42 * (t�test for paired samples) p<0.05בי� הניסוי לביקורת

.לא נמצאה השפעה מובהקת של התכנית על השינוי בהכנסה מקצבת נכות •

� 56בהכנסות מקצבת נכות לעומת עלייה של � 100בקבוצת הניסוי חלה עלייה של •

��44 השפעת התכנית על הכנסה מקצבת נכות היא קטנה כ. בקבוצת הביקורת (

זאת למרות שפרטי� רבי� ביקשו למצות את זכויותיה� ביחס . תואיננה מובהק

לקצבאות אחרות בתגובה לדרישות המחייבות של התכנית כתנאי לקבלת גמלת

הפרטי� באזורי הניסוי פנו לקבלת קצבת נכות בשיעור גבוה , בפרט. הבטחת הכנסה

מקצבת , לויחד ע� זאת נציי� כי ההשפעה של מעברי� א. יותר מאשר באזורי הביקורת

. כמרכיב הכנסה של כלל המשפחות קטנה, ה לקצבת נכות"ה

�75%שיעור העלייה בהכנסה של המשפחה מקצבת נכות בקבוצת הניסוי הוא כ •

, השפעת התכנית מתו� סכו� הגמלה הממוצע בקבוצת הניסוי בתחילת התכנית(

0.745=44/59 .(

סיוע בשכר דירה7.4

. י בקבלת הטבות והשפעתה על ההכנסה המשפחתיתבסעי� זה אנו בוחני� את השינו

התמקדנו רק בסיוע בשכר דירה מאחר שרק שיעור זניח דיווח על שינויי� בהנחות

מציג את השינויי� שחלו בממוצע על כלל האוכלוסייה בסיוע חודשי 83לוח . לארנונה

. בשכר דירה

118

, המשפחות במלאיבקרב כלל, השפעת התכנית על סיוע חודשי בשכר דירה: 83לוח )שקלי(עשר חודשי מתחילת התכנית �לאחר חמישה

חדרה אשקלו� כ"סה

מערב ירושלי�

נצרת

N 11,359 3,252 3,044 2,036 3,027

ניסוי

2T 62 125 41 40 29

0T 89 123 72 101 61

�31 �61 �31 2 �27 הפרש ביקורת

2T 123 133 138 145 83

0T 121 137 152 139 62

21 6 �15 �4 2 הפרש

�52* �68* �16 6 �29 השפעהt-test for paired samples p<0.05 *של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

לתכנית אי� השפעה מובהקת על לשינוי בסכו� הסיוע בשכר דירה על כלל •

ת הסיוע מהאוכלוסייה הפסיקו לקבל א�6%ששיעור קט� כזאת בגלל , האוכלוסייה

אול� נמצאה השפעה מובהקת של התכנית במערב ירושלי� . בהשוואה לביקורת

.בהתאמה � �52ו � 68ירידה של , ובנצרת

ות המשפחהכנספעת התכנית על ההש 7.5

למדד אינטגרטיבי של 83�80הלוח הבא מסכ� את מרכיבי ההכנסה שהובאו בלוחות

בניכוי הוצאות ( הכנסה מעבודה :ניתההכנסה במשפחה לצור� אומד� ההשפעה של התכ

.הכנסות מגמלאות הבטחת הכנסה ונכות וסיוע בשכר דירה, )הקשורות ליציאה לעבודה

גמלת הבטחת הכנסה ונכות ועזרה , השפעת התכנית על הכנסה ממוצעת מעבודה: 84לוח , דירה בניכוי ההוצאות הקשורות ליציאה לעבודה בקרב כלל המשפחות במלאי�בשכר

) שקלי(עשר חודשי מתחילת התכנית לפי מרכז �חר חמישהלא

חדרה אשקלו� כ"סהמערב

ירושלי� נצרת

N 11,359 3,252 3,044 2,036 3,027 ניסוי

2T 2,132 2,516 1,862 1,892 2,152 0T 2,342 2,431 2,343 2,128 2,391

�238 �236 �481 85 �210 הפרש ביקורת

2T 2,013 2,152 2,074 1,979 1,824 0T 2,284 2,363 2,344 2,121 2,249

�426 �142 �270 �211 �272 הפרש

187 �94 �210 296* 61 השפעה

* (t�test for paired samples) p<0.05בי� הניסוי לביקורת

119

� 272בהכנסות בני הזוג לעומת ירידה של � 210בקבוצת הניסוי חלה ירידה של •

.לא נמצאה השפעה מובהקת של התכנית על הכנסות המשפחה. צת הביקורתבקבו

על א� הירידה החדה בזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בקבוצת הניסוי בהשוואה •

בממוצע על פני כלל , זאת. לא חל שינוי בהכנסות המשפחה, לקבוצת הביקורת

ות שונות קבוצ�המשפחות באוכלוסיית הניסוי וכי יתכ� שקיימי� הבדלי� בי� תתי

. נמצאה השפעה חיובית על הכנסות בקרב משפחות של יחידי�, למשל. באוכלוסייה

. לגבי הרכבי� אחרי� של משפחות לא נמצאה השפעה

השפעה חיובית : קיימי� הבדלי� משמעותיי� בי� האזורי�, כפי שנית� לראות •

של בשאר האזורי� לא נמצאה השפעה מובהקת). �296(ומובהקת נמצאה באשקלו�

. התכנית

המצביעי� על נוספי� חודשי� במספר מדדי� 15בחנו באיזו מידה חלו שינויי� לאחר •

ניתוק (קבלת שירותי� הכרחיי� בסיסיי� � המדדי� מתייחסי� לאי. מצוקה כלכלית

או ויתור על רכישת שירותי בריאות ) הגבלה או סגירה של חשבו� בנק, חשמל או טלפו�

). ו ביקור אצל רופאטיפול שיניי� א, תרופות(

.לא נמצאה השפעה מובהקת של התכנית על מדדי� אלו •

השינוי בהכנסה בזיקה לשינוי במצב התעסוקה 7.6

גמלה להבטחת הכנסה , מעבודה(הלוחות הבאי� מציגי� את השינוי בהכנסות המשפחה

� ישה וחמ2005לפי השינוי שחל במצב התעסוקה של בני הזוג בי� אוגוסט ) וקצבת נכות

מתייחס למשפחות בה� חל שינוי חיובי במצב 85לוח . עשר חודשי� לאחר תחילת התכנית

מתייחס למשפחות בה� לא חל שינוי חיובי 85ולוח . התעסוקה של לפחות אחד מבני הזוג

. במצב התעסוקה של א� אחד מבני הזוג

נכות בקרב גמלה להבטחת הכנסה וקצבת , השינוי בהכנסה הממוצעת מעבודה: 85לוח

עשר חודשי �המשפחות במלאי בה� חל שינוי חיובי במצב תעסוקתי לאחר חמישה מתחילת התכנית

כ"סה אשקלו� חדרה מערב ירושלי� נצרת ניסוי 3,841 1,469 917 638 818

3,520 3,062 3,006 3,214 3,204 T2 2,377 2,660 2,660 2,471 2,494 T0 הפרש 711 742 346 402 1,143

ביקורת 2,051 837 520 304 3892,771 2,833 2,998 2,869 2,878 T2 2,522 2,298 2,403 2,447 2,428 T0 הפרש 450 422 595 535 250

120

ההכנסה של משפחות בה� חל שינוי , ה� ביחס בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת •

. 2006מבר ונוב2005חיובי במצב התעסוקה עלתה באופ� משמעותי בי� אוגוסט

הפרש של , �450ובקבוצת הביקורת עלייה של � 711בקבוצת הניסוי חלה עלייה של

יש לציי� שהפרש זה אינו משק� את השפעת התכנית מכיוו� שבקבוצת . ��261כ

הניסוי יותר משפחות ה� בעלי שינוי חיובי במצב התעסוקתי ולכ� ייתכ� שהמאפייני�

בניסוי שוני� מהמאפייני� של המשפחות שבה� חל של המשפחות בה� חל שינוי חיובי

. שינוי חיובי בביקורת

גמלה להבטחת הכנסה וקצבת נכות בקרב , השינוי בהכנסה הממוצעת מעבודה: 86לוח

� לאחר חמישה, המשפחות במלאי בה� לא חל שינוי או חל שינוי שלילי במצב תעסוקתי עשר חודשי מתחילת התכנית

כ"סה אשקלו� רהחד מערב ירושלי� נצרת ניסוי 7,508 1,783 2,127 1,389 2,2091,646 1,359 1,369 1,940 1,584 T2 2,396 2,206 2,206 2,398 2,266 T0

הפרש �682 �457 �837 �847 �750 ביקורת 9,271 2,408 2,501 1,728 2,6331,683 1,830 1,880 1,904 1,821 T2 2,210 2,092 2,337 2,338 2,255 T0

הפרש �435 �434 �458 �262 �526

ההכנסה הממוצעת של משפחות בה� , ה� ביחס בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת •

עשר חודשי� �לא חל שינוי חיובי במצב התעסוקה ירדה באופ� משמעותי לאחר חמישה

בקבוצת הניסוי חלה ירידה של ). 2006 ונובמבר 2005בי� אוגוסט (מתחילת התכנית

682 ���247הפרש של כ, �435ובקבוצת הביקורת ירידה של .

מעבר להסתכלות על ממוצעי� בחנו באיזה אחוז מהאוכלוסייה חל שינוי חיובי או שלילי

ביחס להגדלה או הקטנה של . ובאיזה אחוז מהאוכלוסייה לא חל שינוי בכלל; בהכנסות

. בהכנסות�10% יותר מ

121

או �10% שהגדילו או הקטינו את ההכנסה הפנויה בשיעור המשפחות במלאי: 87לוח עשר חודשי מתחילת התכנית �יותר לאחר חמישה

נצרתמערב

ירושלי� כ"סה אשקלו� חדרה

3,027 2,036 3,044 3,252 11,359

ניסוי

)� 10%מעל (שינוי שלילי בהכנסות 44 34 51 47 47

)10% עד �10%(ללא שינוי בהכנסות 26 29 24 25 26

)10%מ (שינוי חיובי בהכנסות 30 38 25 28 30

ביקורת

)� 10%מעל (שינוי שלילי בהכנסות 42 38 43 36 48

)10% עד �10%(ללא שינוי בהכנסות 33 35 31 39 29

)10%מ (שינוי חיובי בהכנסות 25 26 25 24 23

ל יותר בקבוצת הניסוי גדו�10%שיעור המשפחות שהגדיל את ההכנסות ביותר מ •

א� שיעור המשפחות שהקטינו את ). 25% לעומת 30%(מאשר בקבוצת הביקורת

). 42% לעומת 44%( גבוה במעט בקבוצת הניסוי �10%הכנסותיה� ביותר מ

במיוחד . בכל האזורי� השינוי החיובי גדול יותר בניסוי מאשר באזורי הביקורת •

נצרת יש פחות שינויי� שליליי� לעומת באשקלו� וב, כמו כ�. באשקלו� ובנצרת

.בחדרה ובירושלי� השינוי השלילי גדול יותר בניסוי מאשר בביקורת. הביקורת

122

בהשפעת התכנית הבדלים בין המרכזים8פרק

. והכנסהתעסוקה: י� הקודמי� בחנו את השפעת התכנית בנושאי� שוני� כגו�בפרק

בחלק . פעת התכנית בכל אחד מהמרכזי�הצגנו את השפעת התכנית הכללית וג� את הש

יחד ע� .מהנושאי� מצאנו הבדלי� בהשפעת התכנית בי� המרכזי� השוני� ובחלק לא

דבר שעשוי , קיימי� הבדלי� במאפייני� של האוכלוסייה שמטופלת בכל מרכז, זאת

, כ��כמו. מצב התעסוקה וההכנסותבלהשפיע על יכולת של כל מרכז לתרו� לשיפור

שיעור אבטלה וכ� , כמו שוק העבודה, בדלי� בי� המרכזי� במאפייני� של האזורקיימי� ה

.הלאה אשר משפיעי� ג� כ� על תוצאות התכנית

כאשר , בהשפעת התכניתבי� המרכזי� בפרק זה אנו רוצי� לבחו� הא� יש הבדלי�

ה בדיקה זו נעשת. ההבדלי� במאפייני האוכלוסייה ובמאפייני האזורלוקחי� בחשבו� את

. שמאפשר לפקח על הבדלי� אלהמשתני�רבבעזרת ניתוח

): תלויי�משתני� (נער� ביחס לארבעה מדדי� משתני �הניתוח הרב

).2006נובמבר ( חודשי� מתחילת התכנית עשר�חמישהלאחר מצב התעסוקה .1

חודשי� מתחילת עשר�חמישהלאחר ) מספר שעות שבועיות(שינוי בהיק� התעסוקה .2

. משתתפי� שהיו מועסקי� ערב תחילת התכניתבקרב, התכנית

3. � הנובע חודשי� מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר שעות עבודה שינוי בהיק

בקרב מכניסה לעבודה או מהרחבת היק� שעות עבודה למי שעבד ערב תחילת התכנית

.כלל המשתתפי� בתכנית

. חודשי� מתחילת התכניתעשר�חמישהלאחר הכנסות המשפחה .4

כאשר , כ�. אמדנו מודל מתאי� לסוג המשתנההתלויי� אחד מהמשתני� עבור כל

" עובד: "משתנה בינארי ( חודשי�עשר� חמישהלאחר המשתנה המוסבר הוא תעסוקה

הוא משתנה רווחי כמו השינוי התלויאמדנו מודל לוגיסטי וכאשר המשתנה ) "לא עובד"ו

. בשעות או השינוי בהכנסות אמדנו מודל לינארי

על מנת לקחת בחשבו� בחישוב SPSS של complex sampleח נעשה בעזרת הניתו

. המובהקויות את מבנה המדג� ומשקלות הדגימה

123

הניתוח ,ואת ההבדלי� בי� המרכזי� בהשפעת התכניתעל מנת לבחו� את השפעת התכנית

בדקנו את השפעת המרכזי� על ידי. כלל את אוכלוסיית הניסוי ואת אוכלוסיית הביקורת

: בנינו מספר משתני�. בחינת האינטראקציה בי� מרכז לבי� ניסוי

משתני המייצגי את המרכזי

על מנת .את השפעת הניסוי בחדרהלמעשה משק�)חדרה לעומת ביקורת(ניסוי חדרה .1

משתני יש צור� לקבוע את אחד המרכזי� כבסיס �להשוות בי� המרכזי� בניתוח הרב

השפעת הניסוי בניתוח זה קבענו את . יתר המרכזי�שאליו משווי� את ההשפעה של

.בסיס להשוואת השפעת הניסוי במרכזי� אחרי�כבחדרה

בי� המשתנה ניסוי לבי� המשתנה משתנה אינטראקציה(אשקלו� בניסוי השפעת ה .2

משק� את ההבדל בהשפעת הניסוי באשקלו� לעומת השפעת הניסוי ) אזור אשקלו�

ניסוי בחדרה ע� הא השילוב של השפעת יבאשקלו� ההניסוי כלומר השפעת . בחדרה

.ניסוי באשקלו� לעומת חדרהההשפעת

משק� את ההבדל בהשפעת הניסוי ) משתנה אינטראקציה(ירושלי� בניסוי השפעת ה .3

.בירושלי� לעומת השפעת הניסוי בחדרה

משק� את ההבדל בהשפעת הניסוי ) משתנה אינטראקציה(נצרת בניסוי השפעת ה .4

.מת השפעת הניסוי בחדרהבנצרת לעו

משתני המייצגי את מאפייני האוכלוסייה

ללא /ילדי�ע� , יחיד/נשוי: מאפייני האוכלוסייההמייצגי� את המודל כלל משתני�

. הבטחת הכנסהמספר חודשי� במערכת, גיל, אשה/גבר, ותיק/עולה, יהודי/ערבי, ילדי�

המרכזימשתני המייצגי את מאפייני שוק העבודה באזורי

שיעור מובטלי� וכ� הלאה , אזור אשר משקפי� הבדלי� בשוק העבודהיהמודל כלל משתנ

אזור במאפייני שוק העבודה באזור הניסוי וכל משתנה אזור מייצג את . בי� האזורי�

.אשר נבחר בגלל הדמיו� בשוק העבודה, הביקורת שלו

ם שלא היו בקרב פרטיעשר חודשים-השילאחר חמ תיתעסוקהמצב ה 8.1 תחילת התכניתמועסקים ב

את ההבדלי� בי� המרכזי� בהשפעת התכנית על המצב התעסוקתי לאחר נבח�בסעי� זה

בקרב אלה שלא היו מועסקי� בתחילת התכנית, עשר חודשי� מתחילת התכנית�השיחמ

. )מוצגת קבוצת ההשוואה(

124

, תחודשי מתחילת התכניעשר � השילאחר חמניתוח לוגיסטי של מצב תעסוקה : 88לוח ניסוי וביקורת, תחילת התכניתפרטי שלא היו מועסקי ב

רמת מובהקות

יחס צולב

) חדרהלעומת ביקורת(חדרה ניסוי 3.20 0.00 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי באשקלו� השפעת ה 0.85 0.62 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בירושלי השפעת ה 0.91 0.78 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בנצרת השפעת ה 1.39 0.32

)חדרהניסוי וביקורת לעומת (וביקורת אשקלו� ניסוי אזור 1.19 0.50

) חדרהלעומת ניסוי וביקורת(וביקורת ירושלי� ניסוי אזור 1.04 0.90

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (וביקורת נצרת ניסוי אזור 0.64 0.10

)יחיד(נשוי 0.55 0.00

)ללא ילדי�(ע� ילדי� 1.59 0.00

)יהודי(ערבי 0.52 0.00

)ותיק(עולה 1.07 0.72

)אשה(גבר 1.83 0.00

)18�34 (35�44גילאי 1.39 0.05

)18�34 (45�54גילאי 0.96 0.86

)18�34 (55מעל לגיל 0.61 0.03

ה"מספר חודשי� במערכת ה 1.00 0.02 ) מגבלותאי�( ביכולת לעבוד מגבלות1�2 0.74 0.07 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד3 0.75 0.00 )13מעל (ל " שנ0�8 0.64 0.02 )13מעל (ל " שנ9�11 0.62 0.02 )13מעל (ל " שנ12 0.71 0.06

0.03 0.71 GHQ 4�6 )0�3(

0.00 0.58 GHQ 7�9) 0�3( 0.00 0.45 GHQ 10�12) 0�3(

קבוע 0.36 0.00

22157 N 3102 n 0.138 Pseudo R^2

נמצאה השפעה מובהקת חיובית של הניסוי ) 4פרק (כפי שמצאנו בפרק על תעסוקה •

לעומת עשר חודשי� מתחילת התכנית �השיעל המצב התעסוקתי לאחר חמבחדרה

הניסוי לביקורת זאת כאשר מפקחי� על הבדלי� בי� .)3.2יחס צולב (שלה הביקורת

.אפייני האוכלוסייהבמ

תעונצרת בהשפ, אשקלו�, ירושלי�המרכזי� בלא נמצאו הבדלי� מובהקי� בי� •

הניסוי השפעת לעומתעשר חודשי� �על המצב התעסוקתי לאחר חמישההניסוי

.)נצרת בניסוי, ירושלי� בניסוי, אשקלו� בראה יחס צולב של המשתני� ניסוי( בחדרה

כאשר , י� אלה דומה להשפעה של הניסוי בחדרהההשפעה של הניסוי במרכז, כלומר

.מאפייני האוכלוסייהעל מפקחי� על ההבדלי� בי� האזורי� ו

125

סיכוי להיות מועסקישנ� מספר מאפייני� של האוכלוסייה שמשפיעי� על ה, כצפוי •

כאשר מפקחי� ה� בקבוצת הניסוי וה� בקבוצת הביקורת, עשר חודשי��השיאחרי חמ

מאשר י� סיכוי גבוה יותר להיות מועסק35�44 גילהקבוצת ל:המשתני� האחרי� על

לערבי� סיכוי קט� יותר להיות ; נמו� יותר+ 55בני הסיכוי של , 18�34בגילאי�

לבעלי השכלה של ; מאשר לנשי�לגברי� סיכוי גבוה יותר; י� מאשר ליהודיי�מועסק

נמצא . ות שנות לימוד או פח12 מאשר לבעלי שנות לימוד או יותר סיכוי גבוה יותר13

את הסיכוי להיות י� מקטינרגשיות או סיכו� לבעיות מגבלות ביכולת לעבודג� ש

.מועסק

לא מצאנו הבדלי� בי� , בנוס� לכ� שלא מצאנו הבדלי� בי� השפעת המרכזי� השוני� •

.האזורי� השוני� על מצב תעסוקתי

126

שר ע-לאחר חמישה, שינוי במספר השעות השבועיות בעבודהה 8.2 תחילת התכניתבקרב פרטים שהיו מועסקים ב, חודשים

לאחר חמישה עשר חודשי שעות שבועיות ניתוח מודל לינארי של שינוי במספר : 89לוח

ניסוי וביקורת, תחילת התכניתפרטי שהיו מועסקי ב, מתחילת התכניתרמת

מובהקותb

)לעומת ביקורת חדרה(ניסוי חדרה 4.47 0.00 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי באשקלו� השפעת ה 2.99- 0.53 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בירושלי השפעת ה 3.17 0.01 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בנצרת השפעת ה 1.77- 0.22 )חדרהלעומת ניסוי וביקורת (אזור ניסוי וביקורת אשקלו� 3.02 0.02

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (יקורת ירושלי� אזור ניסוי וב 3.02 0.04

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (אזור ניסוי וביקורת נצרת 0.74 0.56

)יחיד(נשוי 1.77- 0.24

)ללא ילדי�(ע� ילדי� 2.37- 0.03

)יהודי(ערבי 1.22- 0.51

)ותיק(עולה 1.15- 0.33

)אשה(גבר 3.17 0.24

)18�34 (35�44גילאי 0.15 0.92

)18�34 (45�54גילאי 1.10- 0.49

)18�34 (55מעל לגיל 3.02- 0.15

ה"מספר חודשי� במערכת ה 0.00 0.82 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד1�2 1.72- 0.15 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד3 1.92- 0.16 )13מעל (ל " שנ0�8 2.74- 0.07 )13מעל (ל " שנ9�11 1.96- 0.13 )13מעל (ל " שנ12 0.09- 0.95

0.92 0.09 GHQ 4�6 )0�3(

0.91 -0.12 GHQ 7�9) 0�3( 0.37 2.23 GHQ 10�12) 0�3(

קבוע 5.70 0.01

6216 N 856 n 0.088 Pseudo R^2

יק� בה הניסוי על השינוי ה של השפעהנמצא) 4פרק (כפי שמצאנו בפרק על תעסוקה •

עשר חודשי� �לאחר חמישה. ת התכניתהיו מועסקי� בתחילתעסוקה של פרטי� ש

. שעות יותר מאשר בביקורת�4.47הגדילו את שעות העבודה בבחדרה פרטי� בניסוי

. בי� הניסוי לבי� הביקורתזאת כאשר מפקחי� על ההבדלי� במאפייני האוכלוסייה

• � מועסקי� התעסוקה של פרטי� שהיושעות נמצא כי השפעת הניסוי על השינוי בהיק

כאשר מפקחי� על , שעות יותר מאשר במרכז בחדרה�3 כ. גדולה ביותר בירושלי�

127

לא נמצאו הבדלי� מובהקי� בי� יתר . ההבדלי� בי� האזורי� ובמאפייני האוכלוסייה

.המרכזי� וחדרה

ואזורי הביקורת באזור אשקלו� : אזור על שינוי בהיק� התעסוקהשל ה השפעהנמצא •

יותר שעות�3 הגדילו בכ ירושלי� ואזורי הביקורת של ירושלי� ובאזור, של אשקלו�

. מאשר באזור ניסוי וביקורת חדרהעשר חודשי�� היק� התעסוקה אחרי חמישהאת

�אזורי הביקורת של כל מכיוו� ש . הבדלי� בי� האזורי� בשוק העבודההדבר משק

את השפעת השפעת האזורי� מבטאת ,מרכז דומי� במאפייני� אלה לאזורי הניסוי

.מאפייני� אלה על השינוי בהיק� התעסוקה

רגשיות מגבלות ביכולת לעבוד וסיכו� לבעיות , , גיל, למאפייני האוכלוסייה כגו� מי� •

עשר � שנמצאה על מצב תעסוקתי לאחר חמישהמובהקת כפיהשפעה לא נמצאה

ת רק לקיו� ילדי� ולהשכלה נמוכה נמצאה השפעה שלילי.חודשי� מתחילת התכנית

.על שינוי חיובי במספר שעות עבודה

עשר חודשים -לאחר חמישה, שינוי במספר השעות השבועיות בעבודהה 8.3 בקרב כלל הפרטים שהופנו לתכנית , מתחילת התכנית

שבועיות בקרב כל העבודה העל השינוי בס� כל שעות כעת נבח� את השפעת התכנית

שעבדו בתחילת התכנית וג� בקרב אלה ג� בקרב אלה כלומר , הפרטי� שהופנו לתכנית

הדבר משק� ג� את הכניסה לעבודה וג� את הרחבת השעות .שלא עבדו בתחילת התכנית

.לאילו שעבדו בתחילת התכנית

128

עשר �שעות עבודה שבועיות לאחר חמישהניתוח מודל לינארי של שינוי במספר : 90לוח תכנית בקרב כלל הפרטי שהופנו ל, חודשי מתחילת התכנית

רמת מובהקות

b

)לעומת ביקורת חדרה(ניסוי חדרה 4.01 0.00 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי באשקלו� השפעת ה 0.39 0.74 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בירושלי השפעת ה 1.74- 0.24 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בנצרת השפעת ה 0.63 0.56

)לעומת ניסוי וביקורת חדרה(ר ניסוי וביקורת אשקלו� אזו 1.71 0.03

)לעומת ניסוי וביקורת חדרה(אזור ניסוי וביקורת ירושלי� 1.53 0.16

)לעומת ניסוי וביקורת חדרה(אזור ניסוי וביקורת נצרת 0.87- 0.15

)יחיד(נשוי 1.33- 0.01

)ללא ילדי�(ע� ילדי� 0.43- 0.47

)דייהו(ערבי 0.94- 0.26

)ותיק(עולה 1.23- 0.10

)אשה(גבר 3.74 0.00

)18�34 (35�44גילאי 2.12 0.01

)18�34 (45�54גילאי 0.09 0.91

)18�34 (55מעל לגיל 1.65- 0.08

ה"מספר חודשי� במערכת ה 0.01- 0.01 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד1�2 0.76- 0.31 )אי� מגבלות( עבוד מגבלות ביכולת ל3 2.27- 0.00 )13מעל (ל " שנ0�8 1.26- 0.11 )13מעל (ל " שנ9�11 1.73- 0.03 )13מעל (ל " שנ12 1.40- 0.09

0.99 0.01 GHQ 4�6 )0�3(

0.19 -0.84 GHQ 7�9) 0�3( 0.09 -1.19 GHQ 10�12) 0�3(

קבוע 4.37 0.00

29222 N 4092 n 0.07 Pseudo R^2

חיובית מובהקת של הניסוי על השינוי במספר שעות עבודה שבועיותנמצאה השפעה •

פרטי� בניסוי בחדרה הגדילו את מספר שעות העבודה . בחדרה לעומת הביקורת שלה

זאת כאשר מפקחי� על . שעות יותר מאשר הפרטי� בביקורת�4.01השבועיות ב

.הבדלי� ההבדלי� במאפייני האוכלוסייה

ירושלי� ונצרת לעומת , בהשפעת התכנית באשקלו�לא נמצאו הבדלי� מובהקי� •

.כאשר מפקחי� על ההבדלי� בי� האזורי� ובמאפייני האוכלוסייה, הניסוי בחדרה

. בניתוחי� הקודמי�ה להשפעה שנמצאההשפעת המאפייני� של האוכלוסייה דומ •

נמצאה השפעה של אזורי� על השינוי במספר שעות עבודה שבועיות באזור אשקלו� •

ור הביקורת שלו יש שינוי חיובי במספר שעות עבודה שבועיות גדול יותר מאשר ובאז

129

לגבי האזורי� האחרי� לא נמצא הבדל מובהק בהשוואה , באזור חדרה והביקורת שלו

.לחדרה

משפחתיות לאחר חמישה עשר חודשים מתחילת התכניתהכנסות 8.4

עשר � המשפחות לאחר חמישהכוללת שלההכנסה הבסעי� זה נבח� את השפעת התכנית על

מקורות העיקריי� להכנסות ה� הגמלאות של המוסד ה. חודשי� מתחילת התכנית

הניתוח בסעי� זה ,הכנסות ה� משפחתיותהמכיוו� ש. לביטוח לאומי והכנסות מעבודה

.נעשה על משפחות ולא על פרטי�

י מתחילת עשר חודש�לאחר חמישהניתוח מודל לינארי של הכנסת המשפחה : 91לוח

)ח "שב ( ניסוי וביקורת, משפחות, התכניתרמת

מובהקותB

)לעומת ביקורת חדרה(ניסוי חדרה 47 0.70 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי באשקלו� השפעת ה 354 0.04 )ניסוי בחדרההשפעת הלעומת (ניסוי בירושלי השפעת ה 208- 0.29 )ניסוי בחדרההשפעת המת לעו(ניסוי בנצרת השפעת ה 417 0.03

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (אזור ניסוי וביקורת אשקלו� 52- 0.72

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (אזור ניסוי וביקורת ירושלי� 92 0.52

)חדרהלעומת ניסוי וביקורת (אזור ניסוי וביקורת נצרת 232- 0.16

)יחיד(נשוי 885 0.00

) ילדי�ללא(ע� ילדי� 552 0.00

)יהודי(ערבי 252- 0.10

)ותיק(עולה 352 0.00

)אשה(גבר 147- 0.21

)18�34 (35�44גילאי 520 0.00

)18�34 (45�54גילאי 249 0.04

)18�34 (55מעל לגיל 344 0.02

ה"מספר חודשי� במערכת ה 1.5 0.13 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד1�2 41- 0.72 )אי� מגבלות( מגבלות ביכולת לעבוד3 304- 0.00 )13מעל (ל " שנ0�8 410- 0.00 )13מעל (ל " שנ9�11 367- 0.00 )13מעל (ל " שנ12 390- 0.00

0.28 -112 GHQ 4�6 )0�3(

0.25 -118 GHQ 7�9) 0�3( 0.25 -141 GHQ 10�12) 0�3(

קבוע 1709 0.00

21699 N 4166 n 0.232 Pseudo R^2

130

מת הביקורת לא נמצאה השפעה מובהקת של הניסוי בחדרה על הכנסות המשפחה לעו •

.זאת כאשר מפקחי� על הבדלי� במאפייני האוכלוסייה, ושל

� מישהיש השפעה חיובית של הניסוי על ההכנסות לאחר ח ובנצרתנמצא שבאשקלו� •

, ה לעומת הנסוי בחדר, בהתאמה, ��417ו � �354עשר חודשי� מתחילת התכנית ב

לא נמצא הבדל . כאשר מפקחי� על ההבדלי� בי� האזורי� ובמאפייני האוכלוסייה

. לניסוי בחדרהבירושלי�מובהק בי� הניסוי

מצב ): ה� בניסוי וה� בביקורת(אפייני האוכלוסייה משפעי� על ההכנסות כצפוי ג� מ •

ה למשפחות ע� ילדי� הכנס, ה יותר משאר ליחידי�השואי� הכנסה גבונ ל�משפחתי

יותר מאשר הלעולי� הכנסה גבוה, יותר מאשר למשפחות ללא ילדי�הגבוה

מוגבלות . הכנסות נמוכות יותר מאשר בגלאי� אחרי�34 �18לגלאי . תיקי�ולו

. מקטיני� את ההכנסה המשפחתיתרגשיותביכולת לעבוד וסיכו� גבוה לבעיות

131

קבוצות מיוחדות 9פרק

)המלאי( והשפעת התכנית עליהם 45+גילאי המופנים לתכנית ב 9.1

45+חסמי לתעסוקה של גילאי /מאפייני דמוגרפיי ומשאבי

זו היא אוכלוסייה הטרוגנית מאד . המופני� מכלל 56% מהווי� 64�45גילאי המופני� ב

בפרק זה נתאר אותה . חסמי התעסוקה שלה/מבחינת מאפייניה הדמוגרפיי� ומשאבי

יה מבחינת שינוי חיובי במצב התעסוקה ויציאה ממערכת ונבח� את השפעת התכנית על

.הבטחת הכנסה

השכלה וניסיו� תעסוקתי , גיל, קבוצת אוכלוסייה, לפי מגדר45+גילאי מופני ב: 92לוח )באחוזי(קוד לתחילת התכנית

כלל המשתתפי� 45+ מגדר

35 38 גברי� 65 62 נשי�

סוג אוכלוסייה 31 32 יהודי� ותיקי�

35 25 *ערבי� 34 43 *עולי�

שנות לימוד8�0* 35 26

11�9* 19 22 12* 12 22 +13* 34 30

ניסיו� תעסוקתי 25 22 *עבד בתחילת התכנית

לא עבד ערב תחילת התכנית א� עבד השני� האחרונות�5ב

28 27

22 27 * השני� האחרונות�5א� לא ב, עבד 26 23 *לא עבד א� פע�

*p<.05

המופני� כוללת שיעור גדול יותר של עולי� בהשוואה לכלל 45+אוכלוסיית גילאי •

.ושיעור נמו� יותר של ערבי�

�34% שנות לימוד ו8�0 ה� בעלי 35% – מתרכזי� בקצוות 45+גילאי , מבחינת השכלה •

כל מתפלגי� באופ� שווה יותר בי�המופני�כלל , לעומת זאת. שנות לימוד13+בעלי

.רמות ההשכלה

132

א� יש ביניה� , המופני� דומה למדי לניסיו� של כלל 45+הניסיו� התעסוקתי של גילאי •

וקצת פחות אנשי� ללא ניסיו� , מצד אחד, קצת פחות אנשי� שעבדו בתחילת התכנית

.מאיד�, כלל

יצרנו פרופילי� על בסיס ארבעת המאפייני� , על מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר

ושני , מגדר וקבוצת אוכלוסייה–שתי התכונות הדמוגרפיות : 92בלוח המוצגי�

חסמי� בהשתלבות בתעסוקה/שה� משאבי�, המאפייני� השכלה וניסיו� תעסוקתי14

.

�64 וגילאי 54�45וכ� בחלוקה לגילאי , שבמלאי+ 45עשינו את הניתוחי� לגבי כלל גילאי

55 .

) זיבאחו (לפי פרופיל 45+בני מופני : 93לוח

הפרופילגילאי כ "סה

54�45 גילאי 64�55

100 100 100 כ"סה

12 12 12 עולי� מעוטי השכלה. 1 44 22 31 עולי� משכילי�. 2 8 13 10 נשי� ערביות מעוטות השכלה וחסרות ניסיו� תעסוקתי. 3 8 6 7 גברי� ערביי� מעוטי השכלה וחסרי נסיו� תעסוקתי. 4 5 9 7 או נסיו� תעסוקתי/בעלי השכלה ו) �נשי/גברי�(ערבי� . 5 13 25 20 יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה. 6 11 14 13 יהודי� ותיקי� משכילי�. 7

שנות 12בעלי (עולי� משכילי� ה� 64�55מהמופני� בגילאי ) 45%(כמעט מחצית •

. 45+שליש מאוכלוסיית גילאי כה� מהווי� ו) לימוד לפחות

. 45+ מכלל גילאי 13%ילי� מהווי� יהודי� ותיקי� משכ •

10% –נשי� ערביות מעוטות השכלה וחסרות נסיו� תעסוקתי •

7% –גברי� ערביי� מעוטי השכלה וחסרי ניסיו� תעסוקתי •

. 12% – עולי� מעוטי השכלה 20%–יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה •

ברי� בקבוצה אצל הג. 7% –או ניסיו� תעסוקתי /בעלי השכלה ו) גברי� ונשי�(ערבי� •

ואילו אצל , השכלהבניסיו� תעסוקתי מאשר מתבטא יותר בזו המשאב התעסוקתי

. הנשי� המצב הפו�

וג� קיימי� הבדלי� פרופילי�3 במשקל של י�� הבדלמיקייבתו� תת קבוצות הגיל •

:94בשיעורי התעסוקה כפי שמוצג בלוח

ומשכילים ) שנות לימוד12-פחות מ(לה מעוטי השכ–השכלה : לצורך כך שני המשתנים האחרונים הוגדרו כדיכוטומיות 14מאחר . השנים שקדמו לתכנית לעומת חסרי ניסיון כזה5 בעלי ניסיון במהלך –ניסיון תעסוקתי ; ) שנות לימוד או יותר12(

דבר שמקטין את יכולת ההסקה הסטטיסטית מהם וגם את נוחות , המשתנים הוא גדול4שמספר הפרופילים שנוצר על בסיס ויתרנו על הפרמטר של ניסיון תעסוקתי , לדוגמה, כך. יחדנו קבוצות מסוימות כאשר לא היה הבדל משמעותי ביניהןא, היישום

.לגבי יהודים ותיקים ועולים אך לא לגבי ערבים

133

מאשר בקבוצת 2 גדול פי 64�55משקל� בקבוצת הגיל : העולי� המשכילי� �

�64ה� הקבוצה הדומיננטית בקרב גילאי , למעשה). 22% לעומת 44% (54�45

כמעט מחצית� עבדו בתחילת 45�54בגילאי� . וה� מהווי� כמעט מחצית55

נראה שמשאב ההשכלה מסייע לבני גיל .קרוב לשליש+ 55התכנית ובגיל

. מבוגר להישאר בתעסוקה

מאשר 2קל� בקרב הצעירי� גדול פי מש: יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה �

שיעור דומה בשתי קבוצות הגיל עבדו . 13% לעומת 25% –בקרב המבוגרי�

.הגיל המבוגר יותר אינו מהווה חס� נוס�, כלומר. ערב תחילת התכנית

�54משקל� קצת יותר גדול בקבוצת גילאי : או ניסיו�/ערבי� בעלי משאבי השכלה ו. 3

.בע עבדו בתחילת התכניתבקבוצה זו ר. 45

בהשוואה לבני 54�45שיעור המועסקי� ערב תחילת התכנית גבוה יותר בקרב גילאי •

.אול� בקרב העולי� המשכילי� השיעור גבוה ג� בקרב הקבוצה המבוגרת, 64�55

לפי גיל ולפי פרופיל , 45+שיעור העובדי בתחילת התכנית בקרב גילאי : 94לוח 64�55גילאי 54�45גילאי 45+כ בני "סה הפרופיל

18 22 20 כ"סה

)11( 20 16 עולי� מעוטי השכלה. 1 31 47 37 עולי� משכילי�. 2נשי� ערביות מעוטות השכלה . 3

וחסרות ניסיו� תעסוקתי0 0 0

גברי� ערביי� מעוטי השכלה . 4 וחסרי נסיו� תעסוקתי

0 0 0

בעלי השכלה ) נשי�/גברי�(ערבי� . 5 ו� תעסוקתיאו נסי/ו

20 25 ))8((

)12( 16 15 יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה. 6 )13( 37 27 יהודי� ותיקי� משכילי�. 7

מגבלות בריאות ותפקוד עלולות להיות משמעותיות במיוחד ולהוות , י� מבוגרי�אבגיל

בדקנו את שכיחות המדווחי� על מגבלות בקרב הפרופילי� השוני� . חס� בפני תעסוקה

כוללת של המדד המבוסס על הערכ. 1: וזאת באמצעות שני סוגי מדדי�, 45+גילאי של

מגבלה –או נפשית / לגבי מגבלותיה� ביכולת לעבוד מסיבות של בריאות גופנית והמופני�

תקופות ומספר השעות שה� מסוגלי� לעבוד , מבחינת ביצוע סוגי� מסוימי� של עבודות

ואשר משלב בי� המופני� על דיווחי בוססמדד המ. 2; אינ� מסוגלי� לעבוד כללה� שבה�

באמצעות מדדי� , ליקויי� בתפקוד גפיי� עליונות ותחתונות וסיכו� לבעיות רגשיות

במיוחד בתחו� ותמדד זה מצביע על קיו� מגבלות חמור. מקובלי� בספרות הבינלאומית

חוסר יכולת לבצע את הליקויי� בתפקוד הגפיי� מתייחסי� לקושי רב או . הפיזי או נפשי

, ג" ק5ונשיאת חפ� במשקל חפ� הרמת , התכופפות וקימה בחזרה: הפעולות הבאות

�פעילות ידיי� עדינה כגו� , משיכת חפ� והרמת ידיי� מעל הראש לש� הורדת חפ� ממד

134

�GHQ) General Healthהסיכו� לבעיות רגשיות נמדד באמצעות שאלו� ה. הרמת סיכה

Questionnaire( ,בודק את תדירות� של תחושות שליליות כגו� דיכאו� וחוסר ער� אשר

. ושל תחושות חיוביות כגו� הנאה ויכולת התמודדות, עצמי

)באחוזי (לפי פרופיל, 45+בקרב גילאי יכולת לעבוד בומגבלות מגבלות תפקוד : 95לוח

מגבלות 3המדווחי� על הפרופיל )1מדד (ביכולת� לעבוד

קשה מוגבלות קיו�)2מדד (במיוחד

1

38 63 כ"סה 49 59 עולי� מעוטי השכלה. 1 37 64 עולי� משכילי�. 2נשי� ערביות מעוטות השכלה . 3

וחסרות ניסיו� תעסוקתי86 55

גברי� ערביי� מעוטי השכלה . 4 וחסרי נסיו� תעסוקתי

83 37

בעלי השכלה ) נשי�/גברי�(ערבי� . 5 או נסיו� תעסוקתי/ו

55 21

38 59 יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה. 6 30 48 יהודי� ותיקי� משכילי�. 71

לבעיות רגשיות ) 12�10ציו� (או סיכו� גבוה מאד / ליקויי� בתפקוד הגפיי� ו4�3 בעלי

)באחוזי(לפי גיל , 45+מגבלות תפקוד בקרב גילאי : 96לוח

64�55 54�45 כ"סה 69 58 63 )1מדד (ד מגבלות ביכולת לעבו3המדווחי� על

40 37 38 )2מדד (או נפשית /בעלי מוגבלות גבוהה פיזית ו

שיעור . בכל הפרופילי� יש שיעור גבוה של המדווחי� על מגבלות ביכולת לעבוד •

.נמו� יותר) 2מדד (על מוגבלות קשה במיוחד המדווחי�

ות ביכולת וג� על יותר מגבלקשות בעלי השכלה נמוכה מדווחי� על יותר מגבלות •

.לעבוד בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית

היא בולטת יותר במדד . בשני המדדי� יש עליה ע� הגיל בשיעור בעלי המגבלות •

יתכ� שזה משו� שהוא משק� את ההשפעה של גורמי� , )1מדד (ההערכתי הכוללני

תפיסת הסיכויי� למצוא עבודה בגלל אפליית , למשל, תפקודיהנוספי� מעבר למצב

.בוגרי� לרעה בשוק העבודהמ

השפעת התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה ועל אי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

�. בדוח זה מוסבר האופ� בו חושבה השפעת התכנית על שינוי בתחו� התעסוקה 4.2בסעי

: סוגי� של שינוי חיובי במצב התעסוקה3מציג את השפעת התכנית על 97לוח

)2005אוגוסט ( תחילת התכנית �ה של אנשי� שלא היו מועסקי� עכניסה לעבוד. 1

חודשי� לאחר 15הרחבת היק� התעסוקה של אנשי� שהיו מועסקי� במועד זה וג� . 2

מכ�

135

). 2(�ו) 1( צירו� של –ס� השינוי החיובי . 3

.נבח� תחילה את השפעת התכנית על ס� השינוי החיובי במצב התעסוקה

לפי קבוצות גיל ולפי סוג , נית על שינוי חיובי במצב התעסוקההשפעת התכ: 97לוח )נקודות אחוזב(השינוי

כלל סוג השינוי המשתתפי�

64�55 54�45 45+כ "סה 44�35 34�18

*11.8 *12.9 *12.4 *19.3 *13.2 *14.2 כ השינוי"סה *9.0 *10.6 *9.9 *14.4 *6.7 *10.3 כניסה לתעסוקה

�הגדלת היק התעסוקה

3.9* 6.5* 4.9* 2.5* 2.3* 2.8*

* t-test for single samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

היא משמעותית 45+השפעת התכנית על ס� השינוי החיובי במצב התעסוקה של גילאי •

וקטנה 34�18גילאי ב רק במעט מהשפעתה על צעירי� קטנההיא . נקודות אחוז12.4 –

. 44�35שפעתה על צעירי� בגילאי במידה ניכרת מה

אי� הבדל גדול בהשפעת התכנית על הצעירי� יותר לעומת המבוגרי� יותר •

נקודות אחוז בקרב �11.8 ו54�45 נקודות אחוז בקרב גילאי 12.9: 45+באוכלוסיית

. 64�55גילאי

נבעה יותר מהגידול במספר המועסקי� מאשר 45+ההשפעה הכוללת בקרב גילאי •

זאת משו� שבאוכלוסיית גילאי , במספר האנשי� שהרחיבו את היק� תעסוקת�גידול

.2005 היו פחות שעבדו באוגוסט 45+

סוגי השינוי בתעסוקה בקרב הפרופילי� השוני� של גילאי 3נציג את השפעת התכנית על

+45 .

השפעת התכנית על שינויי בתעסוקה בקרב פרופילי שוני באוכלוסיית : 98לוח

)בנקודות אחוז (45+לאי גיס� השינוי הפרופיל

החיוביכניסה

לתעסוקההרחבת

התעסוקה �5.9 *16.8 10.9 עולי� מעוטי השכלה. 1 *7.9 *9.9 *17.8 עולי� משכילי�. 2נשי� ערביות מעוטות השכלה . 3

וחסרות ניסיו� תעסוקתי0.6 1.3 0.1

גברי� ערביי� מעוטי השכלה . 4 קתיוחסרי נסיו� תעסו

9.2* 9.1* 0

בעלי השכלה ) נשי�/גברי�(ערבי� . 5 או נסיו� תעסוקתי/ו

14.2* 17.5* 3.3�

3.9 *8.7 *12.6 יהודי� ותיקי� מעוטי השכלה. 6 2.8 7.4 10.3 יהודי� ותיקי� משכילי�. 7

* t-test for single samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

136

בי� הפרופילי� השוני� מבחינת העוצמה והסוג של השפעת ישנ� הבדלי� ניכרי� •

.התכנית

לאור זאת ששיעור גבוה . ההשפעה הכוללת הגדולה ביותר היא על עולי� משכילי� •

ההשפעה על הגדלת היק� התעסוקה , מה� כבר היו מועסקי� ערב תחילת התכנית

המשמעותית והיא, )9.9(קרובה בעוצמתה להשפעה על כניסה לתעסוקה ) 7.9(אצל�

. ביותר בי� כל הפרופילי�

או ניסיו� /השפעה ניכרת קיימת ג� במקרה של נשי� וגברי� ערביי� בעלי השכלה ו •

א� כי היא נזקפת רק לזכות השפעת התכנית על כניסה , נקודות אחוז 14.2 –תעסוקתי

.ולא על הרחבת התעסוקה) 17.5(לעבודה

45+בקרב נשי� ערביות בנות : מגדרפי�עלבשתי הקבוצות החלשות ביותר יש הבדל •

, לעומת זאת. מעוטות השכלה וחסרות ניסיו� תעסוקתי השפעת התכנית כמעט אפסית

, בקרב גברי� ערביי� בני אותו גיל מעוטי השכלה וחסרי ניסיו� קיימת השפעה חיובית

. והיא מתמצית בכניסה לעבודה, נקודות אחוז9.2 –א� כי לא חזקה מאד

יש לתכנית השפעה ) עולי� וותיקי�(ות היהודיות מעוטות ההשכלה בשתי הקבוצ •

.א� כי במקרה של העולי� היא מובהקת רק לגבי כניסה לתעסוקה, חיובית

חודשי� לאחר 15מימד נוס� של השפעת התכנית הוא אי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

ה מאחר הנתוני� המוצגי� להל� ה� ברמת המשפח). 2006נובמבר (תחילת התכנית

מציג את השפעת התכנית על 99לוח . הכנסות המשפחהפי�עלשהזכאות לגמלה נקבעת

. יציאה ממערכת הבטחת הכנסה

בנקודות (ממערכת הבטחת הכנסה של משפחות השפעת התכנית על יציאה : 99לוח ) אחוז

64�55 54�45 44�35 34�18 כ"סה *23 *32 *31 *31 *30 השפעת התכנית

* t-test for single samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

54�45ממערכת הבטחת הכנסה בקרב גילאי של משפחות השפעת התכנית על היציאה •

ההשפעה חלשה 64�55בקרב גילאי . כמעט זהה להשפעתה על גילאי� צעירי� יותר

.א� כי היא עדיי� לא מבוטלת, יותר

137

והשפעת התכנית עליהם) מלאי(ב "תכנית מהלאקדמאים שהשתתפו ב 9.2

חסמי לתעסוקה/מאפייני דמוגרפיי ומשאבי

את המאפייני� ראשית נציג. תכניתל המופני� מכלל 12%מהווה ת האקדמאי� קבוצ

.המופני�הדמוגרפיי� של האקדמאי� בהשוואה לכלל

, אוכלוסייה וגילקבוצת, מצב משפחתי, והאקדמאי לפי מגדרהמופניכלל : 100לוח )אחוזיב(

אקדמאי� כ המשתתפי�"סה המאפיי� 67 65 נשי�: מגדר

מצב משפחתי 50 38 *יחיד

17 17 חד הורי 21 14 *נשוי

12 31 *18נשוי ע� ילדי� עד גיל קבוצת אוכלוסייה

10 28 *יהודי� ותיקי� 12 39 *ערבי� 78 33 )* ואיל��1990מ(עולי�

גיל34�18* 19 10 44�35* 25 17 54�45* 32 24 64�55* 24 49 *P<.05

, במקביל. שיעור כפול משיעור� בכלל המופני�, ומעלה55 מהאקדמאי� ה� בני 49% •

בקרב כלל . �10% נמו� בקרב האקדמאי� והוא עומד על כ34�18שיעור הצעירי� בני

).19%(האוכלוסייה שיעורה של קבוצת גיל זו כפול

שיעור זה דומה לשיעור הנשי� בקרב כלל ). 67%(רוב האקדמאי� בתכנית ה� נשי� •

).65%( בתכנית המופני�

. שיעור גבוה מהשיעור בכלל האוכלוסייה, מהאקדמאי� ה� יחידי��50%כ •

זאת כנראה בגלל , 18בקרב האקדמאי� שיעור נמו� של נשואי� ע� ילדי� עד גיל •

. 18כבר אי� לה� ילדי� מתחת לגיל ש64�55השיעור הגבוה של גילאי

מבי� . קבוצת האקדמאי� שונה מאוד בהרכב שלה מבחינת סוג אוכלוסייה •

בעוד ששיעור ) ואיל�1990שעלו לאר� מאז ( ה� עולי� חדשי� 78%, האקדמאי�

. בלבד33%היה המופני�העולי� בקרב כלל

מו� משיעור� שיעור היהודי� הוותיקי� והערבי� בקרב האקדמאי� נ, בהתאמה •

).בהתאמה, 39% לעומת �12% ו28% לעומת 10%(המופני� בקרב כלל

138

, )המופני�י הערכה עצמית של "עפ(יכולת� לעבוד במציג את מספר המגבלות 101לוח

. מגבלות�3כאשר טווח האפשרויות נע בי� העדר מגבלות ל

)אחוזיב(עבוד והאקדמאי לפי דיווח על מגבלות ביכולת להמופני כלל : 101לוח אקדמאי� כ המשתתפי�"סה מגבלות' מס

22 23 לא דיווחו על מגבלות 14 12 דיווחו על מגבלה אחת

17 15 דיווחו על שתי מגבלות 47 50 דיווחו על שלוש מגבלות

בדומה לדיווח של , מקרב האקדמאי� לא דיווחו על מגבלות ביכולת� לעבוד�22%כ •

.המופני�כלל

ה� מבחינת סוג : האקדמאי� דיווחו על שלוש מגבלות ביכולת� לעבוד מקרב�47%כ •

. ה� מבחינת מספר שעות וה� מבחינת תקופות שבה� אינ� מסוגלי� לעבוד כלל, עבודה

.למרות שה� יותר מבוגרי�, לכלל האוכלוסייהבכ� האקדמאי� דומי�

.מופני�הבהשוואה לכלל , מציג את הניסיו� התעסוקתי של האקדמאי� 102לוח

)באחוזי(והאקדמאי לפי היסטוריה תעסוקתית המופני כלל : 102לוח האקדמאי� המופני�כ "סה

45 22 *עבדו ערב תחילת התכניתלא עבדו ערב תחילת התכנית א� עבדו

השני� האחרונות5במהל� 27 30

15 23 * השני� האחרונות5א� לא במהל� , עבדו 10 28 *לא עבדו מעול�

*P<.05

מה� 45%. המופני�האקדמאי� הרבה יותר קרובי� לשוק העבודה בהשוואה לכלל •

.המופני�שיעור כפול מהשיעור בכלל , היו מועסקי� ערב תחילת התכנית

. המופני� מכלל 28%לעומת , לא עבדו מעול�10%רק •

מציג את מש� השהות במערכת הבטחת הכנסה של האקדמאי� לעומת כלל 103לוח

. ופני�המ

)אחוזיב(והאקדמאי לפי וותק במערכת הבטחת הכנסה המופני כלל : 103לוח אקדמאי� כ המשתתפי�"סה ותק במערכת

19 12 *עד חצי שנה 17 23 *שנתיי��חצי שנה 35 29 *חמש שני�� שנתיי�

29 31 חמש שני� ויותר *P<.05

139

חצי �במש� תקופה קצרה קיבלו גמלת הבטחת הכנסה �19%כ, בקרב האקדמאי� •

.המופני� בקרב כלל �12%ב לעומת כ"תכנית מהלתחילת שנה או פחות לפני

בקרב כלל 60% מה� קיבלו גמלת הבטחת הכנסה במש� למעלה משנתיי� לעומת 64% •

. המופני�

תכנית השפעת ה

.נציג את השפעת התכנית על שלושת מדדי השינוי בתעסוקה

המופני במצב התעסוקה של אקדמאי וכלל חיובי על שינוי השפעת התכנית : 104לוח )בנקודות אחוז(

המופני�כלל אקדמאי� *14.2 *22.0 כ השינוי החיובי"השפעת התכנית על סה

*10.3 *13.1 השפעת התכנית על כניסה לתעסוקה *3.9 *8.9 השפעת התכנית על הרחבת התעסוקה

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

המופני� ההשפעה הכוללת של התכנית על שינוי חיובי במצב התעסוקה של •

נקודות 14.2 לעומת 22.0 –המופני� האקדמאי� עולה בהרבה על השפעתה על כלל

.בהתאמה, אחוז

ה� המופני� השפעת התכנית בקרב האקדמאי� היתה גדולה יותר בהשוואה לכלל •

היו מועסקי� ) 45%(למרות שקרוב למחצית מה� (כניסה לתעסוקה במימד של

. וה� במימד של הרחבת היק� התעסוקה) בתחילת התכנית

שפעת וה) מלאי(ב "תכנית מהלהופנו לש) ואילך1990-מ( עולים 9.3 התכנית עליהם

חסמי לתעסוקה/מאפייני דמוגרפיי ומשאבי

1990 שעלו לישראל החל משנת תכניתהמופני� לאת קבוצת האוכלוסייה בסעי� זה כוללת

.בתכניתהמופני� מכלל 33%המהווי� מופני� 5,140בקבוצה זו . ואיל�

140

השכלה והיסטוריה , גיל, מצב משפחתי, והעולי לפי מגדרהמופני כלל : 105לוח )אחוזי(תעסוקתית

עולי� כ המשתתפי�"סה 75 65 *נשי�: מגדר

מצב משפחתי 43 38 *יחיד

28 17 *חד הורי 18 14 *נשוי

11 31 *18נשוי ע� ילדי� עד גיל גיל

34�18* 20 13 44�35* 25 19 54�45 32 30 64�55* 23 38

השכלה 14 28 * שנות לימוד8�0

11�9* 21 12 12* 21 10 +13* 30 64

היסטוריה תעסוקתית 41 25 *עבדו ערב תחילת התכנית

5לא עבדו ערב תחילת התכנית א� עבדו במהל� השני� האחרונות

27 26

20 22 השני� האחרונות5א� לא במהל� , עבדו 13 26 *לא עבדו מעול�

*P<.05

ומעלה 55 מה� בני 38%. העולי� שהופנו לתכנית מבוגרי� ביחס לכלל המופני� •

עולי� החדשי� לעומת מה13% מהווי� 18�34בני . בקרב כלל המופני�23%לעומת

. מבי� כלל המופני�20%

שיעור זה גבוה משיעור הנשי� בקרב כלל ). �75% כ(רוב העולי� בתכנית ה� נשי� •

).�65%כ(בתכנית המופני�

מבי� 17% לעומת 28% �הוריות �בקרב העולי� שיעור גבוה יחסית של משפחות חד •

. המופני�כלל

31% לעומת 11% � נשואי� ע� ילדי� בקרב העולי� נמצא שיעור נמו� יחסית של •

.המופני�בקרב כלל

64%. שנות לימוד ומעלה13 –בקרב העולי� יש רוב ברור לבעלי השכלה על תיכונית •

בקרב כלל 30%לעומת ) אקדמית או אחרת(מה� היו בעלי השכלה על תיכונית

.בתכניתהמופני�

היו מה�41%. ני�המופהעולי� קרובי� יותר לשוק העבודה בהשוואה לכלל •

.המופני� מכלל 25%לעומת , מועסקי� ערב תחילת התכנית

.המופני� מכלל 26%לעומת , חסרי כל ניסיו� תעסוקתימהעולי� 13%רק •

141

והעולי לפי שליטה במיומנויות שונות בשפה העברית המופני כלל : 106לוח )אחוזיב(

עולי� המופני�כ "סה 17 38 *שליטה טובה או טובה מאוד

27 24 שליטה בינונית 56 38 *שליטה מועטה או בכלל לא

*P<.05

המרואיי� מערי� . שאלות 6נבנה על בסיס " שליטה בשפה העברית"המשתנה •

ארבע את יכולתו לבצע פעולות שונות בשפה העברית על פני סול� של �באמצעות

הבנת : מנויות ה� כלליות מיו4. בכלל לא. 0; קצת. 1; טוב. 2; מצוי�/מ"ט. 3: דרגות

2; קריאת או כתיבת מכתב פשוט בעברית, ניהול שיחה כזו, שיחה פשוטה בעברית

הצגה עצמית בריאיו� עבודה והבנת הוראות : מיומנויות ה� ספציפיות לתעסוקה

. שימוש בציוד בעברית

18�12ציוני� . 18�0והטווח שלו נע בי� , השאלות�6המדד מהווה סכו� הציוני� ב •

� 5�0וציוני� , כשליטה בינונית� 11�6ציוני� , טובה מאד/הוגדרו כשליטה טובה

. כשליטה מועטה

רק . חסרי יכולת בשפה העבריתלחלוטי� מועטה או שה� שליטה מהעולי� יש �56%ל •

�38%לעומת כ, מהעולי� סיווגו עצמ� כבעלי שליטה טובה או טובה מאוד בשפה17%

.המופני�בקרב כלל

)אחוזיב(והעולי לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד המופני כלל : 107 לוח עולי� כ המשתתפי�"סה

19 23 *לא דיווחו על מגבלות 12 12 דיווחו על מגבלה אחת 18 15 * דיווחו על שתי מגבלות

51 50 דיווחו על שלוש מגבלות *P<.05

זאת בדומה לכלל , ביכולת� לעבוד שלוש מגבלות�העולי� דיווחו על קיומכמחצית •

. יותר מבוגרי�עולי�למרות שה, המופני�

142

)אחוזיב(והעולי לפי ותק בהבטחת הכנסה המופני כלל : 108לוח עולי� המופני�כ "סה

14 17 *עד חצי שנה 18 23 *שנתיי��חצי שנה 31 29 חמש שני�� שנתיי�

37 31 *חמש שני� ויותר

*P<.05

מה� קיבלו גמלת הבטחת �37%כ. בהבטחת הכנסה" ותיקי�"העולי� ה� יחסית •

. לתכניתהמופני�מבי� כלל 31% לעומת. הכנסה במש� חמש שני� ויותר

תכנית השפעת ה

.נציג את השפעת התכנית על שלושת מדדי השינוי בתעסוקה

)בנקודות אחוז(ה השפעת התכנית על שינוי חיובי בתעסוק: 109לוח

העולי� המופני�כלל *17.6 *14.2 השפעת התכנית על ס� השינוי החיובי

*10.6 *10.3 השפעת התכנית על כניסה לתעסוקה *7.0 *3.9 השפעת התכנית על הרחבת התעסוקה

* t-test for paired samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

השינוי החיובי בתעסוקה בקרב העולי� גדולה יותר מאשר השפעת התכנית על ס� •

. נקודות אחוז14.2 לעומת 17.6 –המופני� בקרב כלל

. מבחינת השפעת התכנית על כניסה לעבודההמופני� אי� הבדל בי� העולי� לבי� כלל •

נקודות אחוז 7.0 –יש הבדל בהשפעת התכנית על הגדלת היק� התעסוקה , לעומת זאת

הדבר קשור לשיעור הגבוה .המופני� נקודות אחוז בקרב כלל 3.9לעומת � בקרב העולי

. של עולי� שעבדו בתחילת התכנית

במערכת הבטחת ב ו"בתכנית מהל) שוהים תקופה ארוכה( ותיקיםהו 9.4 הכנסה

משרד ראש , 2007יוני , ב"ח הועדה לבחינת תכנית מהל"דו (לפי הגדרת� בדוח ועדת דינור

ללא , הנמצאי� מעל שנה במרכזי�המופני� תיקי� במערכת כוללי� את הוו, )הממשלה

בהבטחת האחרונותשני�ה 6 מתו� 5ולה� ותק של , שנמצאה לה� ולו השמה אחת

כוללת את קצת שונה והיא היא בדוח זה ותיקי� והגדרת ה, בשל מגבלות טכניות. הכנסה

התייצבו , שני� ברציפות5תכנית אשר שהו במערכת הבטחת הכנסה לפחות ל המופני�כל

והמשיכו להתייצב לאחר ) התקופה הראשונה( החודשי� הראשוני� 7במרכזי� במהל�

חודשי� לאחר �7לא היו מועסקי� כ, לא עבדו בתחילת התכנית, )התקופה השניה(מכ�

חודשי� לאחר תחילת �15 תחילת התכנית וג� לא היתה לה� השמה מנקודת זמ� זו עד ל

143

בקבוצה זו . נית� להניח שלא היתה לה� השמה במהל� כל התקופה,כלומר. התכנית

.בתוכניתהמופני� מכלל 10%המהווי� מופני� 1,556נמני�

מאפייני האוכלוסייה

קבוצת , לפי מגדרהמופני הוותיקי במערכת הבטחת הכנסה בהשוואה לכלל : 110לוח )באחוזי(גיל והשכלה , אוכלוסייה

המופני�לל כ הוותיקי� במערכת מגדר

35 23 גברי� 65 77 נשי�

קבוצת אוכלוסייה

28 25 יהודי� ותיקי� 39 45 ערבי�

33 30 ) ואיל��1990 מ(עולי� חדשי�

מצב משפחתי 37 40 יחיד

17 16 חד הורי 15 11 18נשוי ללא ילדי� עד גיל 31 33 18נשוי ע� ילדי� עד גיל

גיל

18�34 6 19 35�44 23 25 45�54 50 32 64�55 22 24

השכלה

49 69 ל " ש11עד 51 31 ל " ש12+

בקרב 56%לעומת + 45 ה� בני 72%: אוכלוסיית הוותיקי� במערכת מבוגרת יותר •

. כלל המופני� לתכנית

).77%(רוב הותיקי� במערכת ה� נשי� , )65%(תכנית המופני� לכלל לבדומה •

המופנית מכלל האוכלוסייה 39%בעוד� מהווי� , מהותיקי� במערכת ה� ערבי�45% •

. תכניתל

). 40%(הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הותיקי� במערכת הבטחת הכנסה ה� יחידי� •

). 37%( כולה הוא הגבוה ביותר הג� שיעור� בקרב האוכלוסיי

לעומת מחצית, ד שנות לימו11�0 מהוותיקי� במערכת ה� בעלי השכלה של 69% •

.תכניתהמופני� לבקרב כלל

144

)באחוזי(הוותיקי במערכת לפי דיווח על מגבלות ביכולת לעבוד : 111לוח כלל האוכלוסייה הוותיקי�

23 9 לא דיווחו על מגבלות 12 7 דיווחו על מגבלה אחת 14 9 דיווחו על שתי מגבלות

51 76 דיווחו על שלוש מגבלות

המופני� ערכת דיווחו על מספר מגבלות גבוה בהרבה מאשר כלל הוותיקי� במ •

ה� , ה� מבחינת סוג העבודה( דיווחו על שלוש מגבלות ביכולת לעבוד 76%: תכניתל

9%ורק , )מבחינת מספר שעות וה� מבחינת תקופות שבה� אינ� מסוגלי� כלל לעבוד

3 בלבד דיווחו על 51%תכנית המופני� לבקרב כלל . דיווחו שאי� לה� מגבלות כלל

. דיווחו על העדר מגבלות�23% מגבלות ו

קבוצת אוכלוסייה , מגדר: יצרנו פרופילי� של הוותיקי� במערכת על בסיס המאפייני�

. מציג את התפלגות הפרופילי�112לוח . והשכלה

)באחוזי(פרופילי בקרב הוותיקי במערכת : 112לוח לי�עו ערבי� יהודי� ותיקי� מי� השכלה

2 11 7 גברי� ל ומטה" ש11

9 28 12 נשי� 1 1 1 גברי�

ל ומעלה" ש12 18 5 5 נשי�

:הקבוצות הבולטות בקרב הוותיקי� במערכת ה�

)28%( שנות לימוד 11�0נשי� ערביות בעלות •

.רוב� מבוגרות, )18%(ל ומעלה " ש12עולות חדשות בעלות •

)12% ( שנות לימוד11�0יהודיות ותיקות בעלות •

)11%( שנות לימוד 11�0גברי� ערבי� בעלי •

)9%( שנות לימוד 11�0עולות בעלות •

)7%( שנות לימוד 11�0יהודי� ותיקי� בעלי •

. הקבוצות העיקריות בקרב הוותיקי� במערכת ה� מעוטות השכלה6 מבי� 5

לי� בדקנו את מידת המוגבלות ביכולת לעבוד על רקע מצב בריאות ותפקוד בקרב הפרופי

שש קרב מגבלות ביכולת� לעבוד ב3 מציג את שיעור המדווחי� על 113לוח . השוני�

.הקבוצות הללו

145

)באחוזי(מגבלות תפקוד בקרב הותיקי במערכת לפי פרופיל : 113לוח 3שיעור המדווחי� על הפרופיל

מגבלות ביכולת לעבוד 77 ל " ש11�0יהודי� ותיקי� בעלי

88 ל" ש11�0ערבי� בעלי 70 ל" ש11�0יהודיות ותיקות בעלות

75 ל" ש11�0ערביות בעלות 74 ל" ש11�0עולות בעלות 83 ל ומעלה" ש12עולות בעלות

3מדווח על ה שיעור גדול מעוטות ההשכלה יש ג�) הפרופילי�(כל הקבוצות בכמעט •

. בריאותימגבלות ביכולת לעבוד על רקע מצב

146

ים במרכז והערכת התכנית קבלת שירות 10פרק

פרק זה עוסק באוכלוסייה שהמשיכה לבקר במרכזי� לאחר שבעת החודשי� הראשוני�

. פרטי�15,197אוכלוסיית המחקר מונה , 2 'כפי שתואר בדוח מס. של הפעלת התכנית

היתר לא הגיעו למרכזי� ; מתוכ� בקרו במרכז במהל� שבעת החודשי� הראשוני�12,048

המשיכו ) מאוכלוסיית המחקר61% (7,132. חויבי� להשתת� בפעילות במרכזאו לא היו מ

מספר השעות בפרק זה יוצגו נתוני� לגבי . החודשי� הבאי�8לבקר במרכז ג� במהל�

קבלת שירותי� , השתתפות בפעילויות מטע� המרכז, שהמרואייני� ביקרו במרכז

תוצג הערכה כמו כ� .הפנייה לשירותי הרווחהוכ� סידור לילדי� כמו �תומכי�

בהצגת הנתוני� נשווה . התכנית ליכולת להשתלב בתעסוקה סובייקטיבית באשר לתרומת

בי� קבלת השירותי� והערכות המשתתפי� לאחר שבעת החודשי� הראשוני� של הפעלת

חודשי הפעלה 15לבי� קבלת השירותי� וההערכות לאחר ). התקופה הראשונה(התכנית

התקופה (כו בפעולת� במרכז ג� במהל� שמונת החודשי� הבאי� של המשתתפי� שהמשי

יש להדגיש ששתי האוכלוסיות הללו ה� . א� כי לא בהכרח במהל� כל התקופה, )השנייה

האוכלוסייה שהמשיכה לבקר במרכז כוללת בעלי חסמי� קשי� . בעלות מאפייני� שוני�

יכו להשתת� לאחר למשל בקרב אלה שהמש, ר שהמרכז לא הצליח לשלב� בעבודהיות

של אנשי� , הוריות�של משפחות חד, שמונה חודשי� יש שיעור גבוה יותר של נשי�

.מבוגרי� ושיעור נמו� יותר של אנשי� עובדי�

קבלת שירותים במרכז 10.1

ב בפעילויות מקדמות "בסעי� זה נציג נתוני� על ההשתתפות של משתתפי תכנית מהל

א� ) חודשי�15(נתוני� נתייחס לכל תקופת המחקר בהצגת ה. תעסוקה מטע� המרכזי�

השניה ; שבעת החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית–האחת : ג� נבחי� בי� שתי תקופות

מתייחס לכל 114לוח : כמו כ� נבחי� בי� שתי קבוצות. שמונת החודשי� הבאי�–

ני� על המשתתפי� אשר הופיעו במרכזי� בתחילת התכנית יותר מפע� אחת ומציג נתו

החודשי� הראשוני� להפעלת 15השתתפות� בפעילויות בתקופה הראשונה ובמהל�

מתייחס לתת קבוצה 115לוח ; )יש לציי� שחלק� הפסיקו להופיע במהל� הזמ�(התכנית

אשר כוללת רק את אלה שהלכו למרכז או השתתפו בפעילות , מתו� הקבוצה הראשונה

לגבי קבוצה זו בקשנו . וג� בתקופה השנייהמטעמו מחו� למרכז ג� בתקופה הראשונה

ללמוד הא� בתקופה השנייה היא קבלה שירותי� שוני� מאלה שקבלה בתקופה הראשונה

.או אות� סוגי השירותי�

147

י המשתתפי " חודשי ע15השתתפות בפעילויות מטע המרכז במהל� : 114לוח החודשי15שבקרו במרכז בזמ� כלשהו במהל� מתו� המלאי בתכנית

1) ) באחוזי

)11,727=N( בתקופה

הראשונה2

החודשי� הראשוני�15במהל�

נצרת חדרה ירושלי� אשקלו� כ"סה כ"סה 7 8 5 8 7 2 תעסוקתי/אבחו� מקצועיאו מיומנויות /כישורי חיי� ו *חיפוש עבודה

40 46 57 48 43 34

45 49 48 61 51 50 *חיפוש עבודה עצמאי 37 50 21 13 29 24 *שירות בקהילה

25 35 18 45 31 20 *קורס עיוני 21 15 15 33 22 13 *קורס ללימוד מקצוע

1 �12,048 שונה מ�Nה. כל מי שהופיעו במרכזי� יותר מפע� אחת בתחילת התכנית= המשתתפי� בתכנית

�T2 לT1בשל הבדלי� בשקלול בי� 2

של הפעלת התכנית החודשי� הראשוני��7בהתייחס ל, 2. דוח מס נתוני

*test p<0.05 χ2

של ההבדלי� בי� שתי התקופות

נית� לראות כי הפעילויות העיקריות בה� השתתפו משתתפי התכנית במהל� 114בלוח •

ולימוד כישורי חיי� ) 51%(חיפוש עבודה עצמאי : החודשי� מאז התחלתה ה�15

).46%(ומיומנויות חיפוש עבודה

בעיקר עברית וקרוא וכתוב – למדו בקורס עיוני 31%, לה השתתפו בשירות בקהי29% •

. השתתפו בקורס מקצועי22% �א� לא השכלת יסוד מלאה ו, בערבית

השתתפו בתוכניות ההכשרה והלימודי� וכ� , שיעור גבוה יחסית, במרכז באשקלו� •

. שיעור המופני� לשירות בקהילה היה נמו� יותר, בניגוד לכ�. בחיפוש עבודה עצמאי

היה גבוה יותר באשקלו� מאשר , מקצועיי� ועיוניי�, וז המשתתפי� בקורסי�אח

.בשאר המרכזי�

.בחדרה שיעור המופני� לשירות בקהילה היה הגבוה ביותר •

המתייחס לששה עד תשעת החודשי� 2. בהשוואה לנתוני� שפורסמו בדוח מס •

) �29% ל�24%מ(נראית עלייה בשיעור המופני� לשירות בקהילה , הראשוני�

גידול גדול יותר ). �46% ל�40%מ(ולסדנאות כישורי חיי� ומיומנויות חיפוש עבודה

ובקורס עיוני ) �22% ל�13%מ(היה בשיעור המשתתפי� שלמדו בקורס מקצועי

נית� לציי� גידול משמעותי בשיעור , למרות המספרי� הקטני�). �31% ל�20%מ(

יתכ� שנתוני� אלה משקפי� . )�7% ל�2%מ(המשתתפי� שעברו אבחו� תעסוקתי

ה� עשויי� ג� לשק� תהלי� של גיוו� . התחלה של שינוי הדגשי� בשירותי המרכז

הפעילויות בתכנית האישית למשתתפי� שלא הצליחו לשלב� בעבודה בתקופה

. הראשונה

148

שהופיעו במרכזי במלאי השתתפות בפעילויות מטע המרכז של משתתפי : 115לוח ) N=7,132) (באחוזי (בשתי התקופות

רק בתקופה 1הראשונה

רק בתקופה

2השניה

ג� בתקופה הראשונה

וג� בשניה

לפחות באחת

התקופות

רק בתקופה מתו� , השניה

אלה שקבלו לפחות באחת

מהתקופות 77 10 0 8 2 תעסוקתי/אבחו� מקצועיאו /כישורי חיי� ו

מיומנויות חיפוש עבודה24 12 22 57 21

21 61 24 13 24 בודה עצמאיחיפוש ע 28 39 17 11 12 שירות בקהילה

42 43 15 18 10 קורס עיוני 47 29 6 13 10 קורס ללימוד מקצוע

החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית7 1 החודשי� הבאי�8 2

שבקרו במרכזי בשתי התקופות ולא השתתפו בפעילויות במלאי משתתפי : 116לוח ) )N=7,132) (באחוזי

אחוזי� מדדי אי השתתפותהכשרה/לא השתתפו בא� תכנית לימודי�

1 26

14 לא השתתפו בא� פעילות1

או מיומנויות חיפוש /סדנה להקניית כישורי חיי� ו: הפעילויות הבאות�3 לא השתתפו בא� אחת מ קורס עיוני, קורס מקצועי, עבודה

, הראשונה וג� במהל� התקופה השנייהעתה נעבור לניתוח של אלו שהשתתפו ג� בתקופה

. 116�115אשר מוצגי� בלוחות

. מכלל אלה שבקרו במרכזי� בתחילת התכנית בקרו ג� בתקופה השניה�60%כ •

בקרב המשתתפי� שהמשיכו ללכת למרכז במהל� התקופה השנייה חל גידול בשיעור •

עור המופני� בצד ירידה בשי, הפרטי� שהופנו ללימודי� עיוניי� וללימודי מקצוע

.או מיומנויות חיפוש עבודה/לחיפוש עבודה עצמאי ולסדנאות של כישורי חיי� ו

מאלה שקבלו אבחו� 80%, בקבוצה שהמשיכה ללכת למרכז בתקופה השניה •

מאלה 45%; )10% מתו� 8%(מקצועי קבלו אותו רק בתקופה השניה /תעסוקתי

42%; )29% מתו� 13%(ה שלמדו בקורס ללימוד מקצוע עשו זאת רק בתקופה השני

מאלה שהשתתפו בשירות בקהילה עשו זאת רק �28%ו, מאלה שלמדו בקורס עיוני

). בהתאמה, 39% מתו� �12% ו43% מתו� 10%(בתקופה השניה

דיווחו כי השתתפו רק בחיפוש עבודה עצמאי במהל� שתי התקופות או לא 6% •

לא (רק בחיפוש עבודה ובאחרת השתתפו , השתתפו בא� פעילות באחת התקופות

).בלוח

מהמשתתפי� שבקרו במרכזי� במהל� שתי התקופות 26%נית� לראות כי 116בלוח •

. דיווח�פי�לע, לא השתתפו בשו� פעילות של הכשרה או לימודי�

149

�40% כ. להוציא פגישות ע� מתכנ� היעדי�, לדבריה�, לא השתתפו בשו� פעילות14% •

.באו למרכז רק כדי למסור תלושי שכרמה� עבדו בעת הריאיו� וכנראה

מספר שעות שבועיות של פעילות מטעם המרכז10.2

ה� הלכו למרכז או השתתפו , בחודש שקד� לראיו�, המשתתפי� נשאלו כמה שעות בשבוע

קורסי� וחיפוש , כגו� שירות בקהילה, בפעילות מטע� המרכז שהתקיימה במקו� אחר

זכור שהשאלה הופנתה רק לאלה שהמשיכו לבקר יש ל.עבודה עצמאי במרכז או בבית

.שהיא אוכלוסייה שונה במאפייניה מכלל המופני� לתכנית, במרכזי� בתקופה השנייה

, קורסי, בסדנאותתהשתתפושל מספר שעות שבועיות שיעור המופני לפי : 117לוח )באחוזי(לפי מרכז , בחודש שקד לראיו�, הרצאות ושירות בקהילה

נצרתירושלי� חדרהאשקלו� כ"סה תמספר שעו

N 6,245 1,668 1,302 1,720 1,555

100 100 100 100 100 %כ "סה

6 20 16 8 13 פע� בחודש

64 48 33 55 51 15עד

29�16 12 11 26 5 10

20 27 25 26 24 ומעלה30

*P<0.05

�15 יותר מ מכלל המשתתפי� דיווחו כי השתתפו בפעילות תעסוקתית במרכז לא 51% •

.שעות בשבוע בחודש שעבר

בנצרת ישנו השיעור הגבוה ביותר של עובדי� אשר שעות ההשתתפות השבועיות •

בחדרה שיעור זה , לעומת זאת). 64% (15שלה� בפעילות תעסוקתית אינ� עולות על

.33%הוא הנמו� ביותר ועומד על

יותר שעות שבועיות או16 מכלל המשתתפי� דיווחו כי השתתפו בפעילות במרכז 36% •

).30%(בנצרת והנמו� ביותר ) 51%(השיעור הגבוה ביותר היה בחדרה

כנראה שרוב� עובדי� ונדרשי� ; מכלל המשתתפי� הגיעו למרכז רק פע� בחודש13% •

בירושלי� ישנו השיעור הגבוה ביותר של משתתפי� . להגיע רק לצור� מסירת אישורי�

.6%ור זה הוא הנמו� ביותר ועומד על לעומת זאת בנצרת שיע). 20% (כאלה

נשאלו , שעות בשבוע�30 המרואייני� שהשתתפו בפעילות מטע� המרכז בהיק� של פחות מ

.מה� הסיבות להפחתה בשעות הפעילות שלה�

150

) אחוזיב(לפי מרכז , סיבות להפחתה במספר שעות הפעילות התעסוקתית: 118לוח

סיבות להפחתה במספר שעות פעילות רכזבמ

נצרתירושלי� חדרהאשקלו�כ"סה

N 4,1561,139 886 1,010 1,121

100 100 100 100 100 %כ "סה

30 47 42 54 43 עובד או עבד בחודש האחרו�

על ידי כ� נקבעה התוכנית האישית המרכז

52 43 53 48 63

הפחיתו למשתת� את מספר שעות ההשתתפות בפעילות במרכז

5 3 5 5 7

*P<0.05

שעות בשבוע �30 מהמרואייני� שהיק� הפעילות התעסוקתית שלה� הוא פחות מ52% •

בנצרת . דיווחו כי הסיבה לכ� היא שכ� נקבעה התוכנית האישית על ידי המרכז

השיעור הגבוה ביותר של משתתפי� שהיק� פעילות� התעסוקתית הופחתה מסיבה זו

).43%(ובאשקלו� השיעור הנמו� ביותר ) 63%(

באשקלו� .דיווחו ששעות הפעילות התעסוקתית הופחתו מכיוו� שה� עובדי� 43% •

השיעור הנמו� ביותר ובנצרת, )54%(השיעור הגבוה ביותר של משתתפי� נמצא

)30%.(

פעמי- סידור לילדים וסיוע חד– שירותים תומכים 10.3

יאלית ה� הקבוצה הנזקקת הפוטנצ10אימהות שיש לה� לפחות ילד אחד מתחת לגיל

מכלל הנשי� שהשתתפו בתכנית 23%ה� מהוות . לשירותי� תומכי� מסוג סידור לילדי�

ידי �המרכז עלבסעי� זה נציג נתוני� לגבי הזדקקות וקבלת סידור לילדי� מטע� . ב"מהל

ידי משתתפי התכנית� עלפעמי מטע� המרכז� על קבלת סיוע חדנדווחכ� �כמו. אימהות

.לקבוצה זוהשייכי�

הות נשאלו הא� ה� היו זקוקות לסידור שלא היה לה� קוד� עבור ילדיה� הצעירי� האימ

בעקבות השתתפות� בפעילויות מקדמות תעסוקה מטע� המרכז ובעקבות ) 10מתחת לגיל (

. והא� ה� קיבלו סיוע מהמרכזיציאת� לעבודה

151

עילות במרכז בזמ� פ10סיוע המרכזי בסידור לילדי לאימהות לילדי עד גיל : 119לוח )באחוזי(בשתי תקופות

אימהות שהשתתפו לפחות 7בפעילות אחת במהל� החודשי� הראשוני�

�אימהות שהמשיכו להשתת 7בפעילות במרכז אחרי החודשי� הראשוני�

39 היו זקוקות לסידור1

38 5 קיבלו סיוע מהמרכז

2 12

ה� היו זקוקות לסידור לא ידוע א� 22%לגבי ; לא היו זקוקות לסידור38% 1 . קיבלו את ההצעה45%ידי המרכז א� רק � מהאימהות הזקוקות לסידור הוצע סידור על�28% ל2

לסידור , לדבריה� היו זקוקות 10 מהאימהות לילדי� עד גיל �40%כ, בשתי התקופות •

.סידור שלא היה לה� קוד�, לפחות עבור אחד מילדיה� בזמ� פעילות� במרכז

עמד על ) או סיוע במימו� סידור/סידור בפועל ו(ת שקיבלו סיוע מהמרכז שיעור האימהו •

. בתקופה השנייה�12% בתקופה הראשונה ו5%

סיוע המרכזי בסידור לילדי בעקבות יציאה לעבודה של אימהות לילדי עד : 120לוח �1.2.06 שביקרו במרכז בתקופה השנייה ועבדו לפחות שבוע מאז ה10גיל

1) )באחוזי

אימהות 44 היו זקוקות לסידור לילדי�

15 קיבלו סיוע מהמרכז סיוע בסידור לילדי� בעת יציאת הא� לעבודה לא דווח לגבי התקופה הראשונה משו� שהמספרי� 1

קטני� מדי

מכלל הנשי� 12% מהוות 10אימהות עובדות שיש לה� לפחות ילד אחד מתחת לגיל

.שהשתתפו בתכנית

שעבדו לפחות שבוע בתקופה השנייה היו זקוקות לסידור שלא היה מהאימהות 44% •

.10לה� קוד� עבור לפחות אחד מילדיה� עד גיל

בי� א� סידור לילדי� בפועל ובי� א� סיוע , מהאימהות קיבלו סיוע מהמרכז15% •

.במימו� סידור כזה

פעמי מהמרכז�סיוע חד

ברכישת , למשל, פעמי אישי�ע חדביקשנו לדעת הא� המרכז העניק למשתתפי התכנית סיו

. או טיפול רפואי אחר/טיפול שיניי� ו, משקפיי�, תספורת, ביגוד לצור� יציאה לעבודה

.הממצאי� מראי� כי פחות מאחוז אחד קיבלו סיוע בכל אחד מהפריטי� הללו

152

ליכולתם להשתלב בעבודההתכניתהמשתתפים את תרומת הערכת 10.4

כת המשתתפי� לגבי הבטי� שוני� של תרומת התכנית לשיפור בסעי� זה נתייחס להער

משווה את ההערכות של המשתתפי� בי� שתי 121לוח . יכולת� להשתלב בתעסוקה

החודשי� 7התקופה הראשונה כוללת את כל האנשי� שהשתתפו במהל� . תקופות

ר מדוב, כלומר, את כל מי שהשתת� ג� בתקופה השניה–והתקופה השניה , הראשוני�

.בקבוצה קטנה יותר

שהעריכו שהתכנית תרמה ליכולת להשתלב במלאי שיעור המשתתפי : 121לוח בעבודה לפי מרכז ולפי תקופת ראיו�

15

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה 'תק

ראשונה1

'תק

שנייה2

' תק ראשונה

' תק שנייה

' תק ראשונה

' תק שנייה

' תק ראשונה

' תק שנייה

'תק ראשונה

'תק שנייה

תחומי� בה� עזרה

התכנית

הגבירה את *הרצו� לעבוד

16 11 12 8 15 13 20 15 17 7

עזרה לדעת למה לצפות

בתחו� התעסוקה

9 8 6 7 7 9 15 10 10 7

לימדה אי� לחפש עבודה בצורה יעילה

11 9 11 10 7 10 16 11 10 6

הגבירה את הביטחו�

העצמי ביכולת למצוא

*ה עבוד

13 10 8 7 9 12 20 14 13 7

נתנה ידע וכישורי� שיכולי�

לעזור להצליח בעבודה

8 7 7 5 6 10 10 9 7 5

מספר התחומי� בה�

*עזרה התכנית

88 75 74 67 77 79 83 80 80 75 א� תחו� 6 10 9 12 11 11 10 9 9 11 תחו� אחדשניי� עד

חמישה *תחומי�

14 11 11 7 10 12 21 17 15 6

החודשי� הראשוני� מהפעלת התכנית7, 136 לוח 2. הנתוני� על התקופה הראשונה לקוחי� מדוח מס 1

החודשי� הבאי�8, אי� מידע8% לגבי 2

*test p<0.05 χ2

של ההבדלי� בי� שתי התקופות

, ה מכלל המשתתפי� בתקופה השניי�11% ל7%, מהלוח עולה ככלל ששיעור נמו� מאד •

. ו לגבי כל אחד מהתחומי� שהתכנית תרמה ליכולת� להשתלב בעבודההעריכ

. ולא נמצאו הבדלי� משמעותיי� ביניה�, בשתי התקופות ההערכה היתה נמוכה •

153

אחוז המשתתפי� שדיווחו שהתכנית עזרה לה� לפחות באחד מהתחומי� ירד •

.וז נקודות האח5ירידה של , בתקופה השנייה�20% בתקופה הראשונה ל�25% מ

השינוי יכול לשק� שינוי בהערכות של המשתתפי� לאור� זמ� או את העובדה •

. שהאוכלוסייה שנשארה בתכנית היא סלקטיבית

מתייחס למשתתפי� אשר בקרו במרכז במהל� התקופה הראשונה והמשיכו לבוא 122לוח

. הוא בודק הא� ה� שינו את הערכת� לגבי תרומת התכנית. ג� במהל� התקופה השניה

לא כל כ� "שינוי חיובי הוא שינוי שבו משתת� שינה את הערכתו לתכנית בהבט מסוי� מ

. בתקופה השנייה" עזרה מאד"או " עזרה"בתקופה הראשונה ל" לא עזרה כלל"או " עזרה

" עזרה מאד"או " עזרה"שינוי שלילי הוא שינוי שבו משתת� שינה את הערכתו לתכנית מ

". ה כלללא עזר"או " לא כל כ� עזרה"ל

שהשתתפו בשתי התקופות ואשר שינו את הערכת במלאי שיעור המשתתפי : 122לוח )באחוזי(לפי תחו וכיוו� השינוי , לגבי התכנית או התמידו בה

תחומי� בה� עזרה התכנית � ללא שינוי

עמדה חיובית � ללא שינוי

עמדה שליליתשינוי לחיוב

שינוי לשלילה

13 6 76 5 *הגבירה את הרצו� לעבודעזרה לדעת למה לצפות בתחו�

*התעסוקה3 85 5 7

לימדה אי� לחפש עבודה בצורה *יעילה

4 82 5 9

הגבירה את הביטחו� העצמי * ביכולת למצוא עבודה

5 80 5 10

נתנה ידע וכישורי� שיכולי� *לעזור להצליח בעבודה

3 85 4 7

*P<0.05במבח� Z ופורציות של שיעור המשתתפי� שעשו שינוי חיובי בעמדותיה� לבדיקת הבדלי� בי� פר . לעומת משתתפי� שעשו שינוי שלילי

בשתי תקופות לא שינו את דעת� לחיוב או לשלילה לגבי ) 90%�82%(רוב המשתתפי� •

. כל אחד מהתחומי�

כל התחומי� שיעור גבוה יותר מבי� המשתתפי� שינו דעת� מהערכה חיובית של ב •

התחו� שבו יותר אנשי� שינו דעת� לשלילה הוא . הערכה שלילית שלההתכנית ל

יתכ� שהדבר קשור לעובדה שהמאמצי� שלה� ושל המרכז . בהגברת הרצו� לעבוד

. במש� חודשי� רבי� לא נשאו פרי

154

י משתתפי שהשתתפו בפעילות זו בתקופה "הערכת תרומת השרות בקהילה ע: 123לוח פו בה בתקופה הראשונההשניה בהשוואה לאלו שהשתת

1

3תקופה שנייה 2תקופה ראשונה N=2,933 N=1,256

20.4 36.1 *עזר לבניית סדר יו� של אד� עובד 11.3 13.4 עזר ללימוד כישורי� מקצועיי�

20.3 26.7 *עזר לרכישת ניסיו� בעבודה 18.0 21.8 *עזר להכיר אנשי� שימליצו בעתיד

31.0 37.1 *הגביר את הרצו� לעבוד בשכר 44.5 51.9 *עזר ליצירת קשרי� חברתיי�

42.3 65.4 *תרומה אחת או יותר1

לא עזר/עזר: התשובות האפשריות היו2 החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית7 3 הבאי�החודשי� 8

*P<0.05במבח� Z לבדיקת הבדלי� בי� פרופורציות בי� שתי התקופות

במרכז בתקופה השניה ואשר השתתפו בשירות בקרב המשתתפי� שהמשיכו לבקר •

השיעור הגבוה ביותר שהעריכו שפעילות זו תרמה לה� היה , בקהילה בתקופה זו

לגבי כל אחד מההבטי� האחרי� העריכו ). 45%(בהבט של יצירת קשרי� חברתיי�

. שהשירות בקהילה עזר לה�31%�11%

ת השרות בקהילה לרכישת בתקופה השנייה המשתתפי� העריכו את תרומ, ככלל •

.כישורי� שיכולי� לעזור להשתלב בשוק העבודה פחות מאשר בתקופה הראשונה

תרומת השרות בקהילה ללימוד כישורי� מקצועיי� הוערכה על ידי המשתתפי� באופ� •

.דומה בשתי התקופות

הערכת היבטים נבחרים ביחס ובתפקוד של מתכנן היעדים 10.5 התעסוקתיים ושל המרכז

מציג 8לוח . מציג נתוני� על הערכת המשתתפי� את מנהל היעדי� התעסוקתיי� 124לוח

" רוצה לעזור"� שני הלוחות מציגי� מימד אחד של יחס . נתוני� לגבי הערכת� את המרכז

מימדי� של תפקוד �3�2ו; לגבי המרכז" אכפת לה� ממ�"; לגבי מנהל היעדי�

או עזרה ) מנהל היעדי�( לעזור והצעות עבודה הצעת קורסי� שיכולי��אינסטרומנטלי

אשר לא , דחיפה לקבל עבודה–לגבי המרכז ישנו מימד נוס� ). המרכז(בחיפוש עבודה

.נבדק בתקופה הראשונה

155

–לפי מרכז , שיעור המשיבי בחיוב על היחס של מתכנ� היעדי ועל תפקודו: 124לוח הראשונה לבי� האוכלוסייה השוואה בי� כלל האוכלוסייה שהשתתפה בתקופה

שהשתתפה בתקופה השניה1

בתקופה

2הראשונה 3בתקופה השניה

נצרת ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה כ"סה שמתכנ� היעדי�מרגיש

רוצה לעזור2

* 63 43 37 46 53 34

מציע קורסי� שיכולי� לעזור ולהשתלב בעבודה

2*

29 19 18 23 25 11

מציע הצעות עבודה2

* 40 26 26 32 27 20 1

מהמשתתפי� טענו שאי� לה� מנהל יעדי� קבוע ולכ� לא ענו על שאלות אלה ולא כלולי� �10% כ . אי� מידע8%�5%לגבי , בנוס�. בהתפלגות המוצגת

2 החודשי� הראשוני� להפעלת התכנית7, "לא"/"כ�" התשובות נוסחו כ

3 החודשי� הבאי�8

*P<0.05 במבח� Z לא . כ"פרופורציות בי� התקופה הראשונה לשניה מבחינת הסה לבדיקת הבדלי� בי� .נבדקה מובהקות ההבדלי� בי� שתי התקופות ברמת המרכזי�

, שיעור המשיבי בחיוב על תפקודו המקצועי של המרכז ועל היחס שנית� בו: 125לוח לפי מרכז 1

בתקופה הראשונה

2

בתקופה השניה

צרתנ ירושלי� חדרה אשקלו� כ"סה כ"סה הרגשת שאיכפת לה� במידה

*רבה מאד/רבה22 17 14 14 22 16

הרבה מאד /הציעו הרבה *קורסי� וסדנאות מתאימי�

7 5 4 5 6 5

עזרו ל� בחיפוש עבודה רבה מאד/במידה רבה

10 9 9 10 9 5

�הרגשת שצוות המרכז דחרבה מאד /אות� במידה רבה

לקבל עבודה כלשהי לפני השנמצאה עבודה מתאימ

15 24 40 32 28 לא נבדק

1 . מהמשתתפי� לא ענו על שאלות אלה�8% כ

2 2. לקוח מדוח מס

*test p<0.05 χ2

של ההבדלי� בי� שתי התקופות

עולה שההערכה החיובית למנהל היעדי� נמוכה יותר בכל �125 ו 124מלוחות •

רכה לגבי המרכז ההע. התחומי� בהשוואה להערכת המשתתפי� בתקופה הראשונה

היתה נמוכה מאשר ההערכה למנהל היעדי� התעסוקתי בשתי התקופות ואי� שינוי

.משמעותי

התעסוקתי רוצה שמתכנ� היעדי� מבי� המשתתפי� בתכנית הרגישו �43% נמצא שכ •

בחדרה ובירושלי� למשתתפי� היתה הערכה חיובית יותר לגבי היחס של . לעזור לה�

. מאשר באשקלו� ובנצרתמתכנ� היעדי�

מה� במידה רבה או רבה " איכפת" בלבד מבי� המשתתפי� הרגישו שלמרכז �17%כ •

) בהתאמה�16% ו22%(בירושלי� ובנצרת התחושה הייתה מעט חיובית יותר . מאוד

).14%(ובאשקלו� וירושלי� מעט שלילית יותר

156

לשוק העבודה זכתה להערכה של המשתת� כניסה של המרכז לקידו� ההתרומה •

מידה רבה ב ענו שהמרכז עזר �9%רק כ: שר היחס שלו כלפי המשתת�נמוכה יותר מא

ענו שהמרכז הציע לה� במידה רבה או 5%רק ; או במידה רבה מאוד בחיפוש עבודה

דיווחו כי ה� הרגישו שצוות המרכז 28%. רבה מאוד קורסי� וסדנאות מתאימי�

"� .מאודאות� לקבל עבודה הג� שאיננה מתאימה במידה רבה או רבה " דח

כמעט בכל התחומי� ישנה הבדלי� משמעותיי� בי� הערכת המרכז , כפי שראינו •

ענו שהמרכז הציע לה� קורסי� 5%בעוד שרק , לדוגמה. להערכת מתכנ� היעדי�

השיבו שמתכנ� היעדי� הציע לה� קורסי� שיכולי� לעזור �19% וסדנאות הרי ש

בעוד : � התשובותסיבה אפשרית לכ� היא ההבדל בסול. בהשתלבות בעבודה

דרגות ותשובה חיובית היתה 2שבשאלות על מנהל היעדי� סול� התשובות כלל רק

במידה " דרגות ותשובה חיובית היתה 4הרי שבשאלות על המרכז הוא כלל , "כ�"רק

כלומר ההבדלי� משקפי� את ההבדלי� בי� תשובה ". או במידה רבה" רבה מאד

. לבי� הא� המרכז הציע ל� במידה רבה עבודותלשאלה הא� המרכז הציע ל� עבודות

הסבר אחד הוא שמאחר שהשאלות לגבי המרכז הופיעו : ייתכנו שני הסברי� נוספי�

יתכ� שהמשתתפי� לא הביאו בחשבו� , היעדי�מתכנ�בריאיו� לאחר השאלות לגבי

הסבר . היעדי� והתייחסו רק לשאר עובדי המרכזמתכנ�בתשובת� את הטיפול של

רי אחר הוא שבתשובותיה� לגבי מנהל היעדי� ה� התייחסו לאד� ספציפי אפש

ואילו בתשובותיה� לגבי המרכז ה� ענו מתו� הסתכלות , שכלפיו יש לה� יחס אישי

.כוללת המושפעת משאר השאלות על המרכז ואולי ג� מהתדמית הציבורית שלו

פלו בלשכות ידי משתתפי התכנית שלא טו-פנייה לשירותי הרווחה על 10.6 חודשי ההפעלה 15במהלך (הרווחה בששת החודשים שקדמו לתכנית

)הראשונים

ב שלא היו בטיפול הלשכה במהל� ששת "פרק זה מתמקד בקשר של משתתפי תכנית מהל

המרכז עשוי להוות הגור� המכוו� . ע� לשכות הרווחההחודשי� שקדמו לתכנית

תי� שאינ� ניתני� במרכז לכתובת מרכזית שוני� הזקוקי� לשירומשתתפי� בעלי צרכי�

ייתכ� שבמהל� תקופת הניסוי התעוררו אצל , בנוס� לכ�. כמו שירותי הרווחה

או פנו , המשתתפי� צרכי� חדשי� שהמרכז אינו מספק לה� פתרו� ולכ� ה� הופנו על ידו

יש להדגיש שהפרק עוסק רק במקבלי הגמלה שהופנו לתכנית. ביוזמת� לשירותי הרווחה

הוא אינו כולל את אלה שלא התייצבו במרכזי� יותר מפע� אחת , וטופלו במרכזי�

מוצגי� בפרק . ובעקבות זאת איבדו את גמלת� וייתכ� שפנו לעזרת שירותי הרווחה

נושאי הפניה ומידת , ללשכות הרווחהשל הפוני� החדשי� נתוני� לגבי שיעור הפנייה

. לדבריה�, העזרה שקבלו

157

קרב משתתפי התכניתביעור הפוני ללשכה בתקופות שונות ש: 126לוח האחוז מקרב המשתתפי�

20 לפני תחילת התכנית 17 פוני� חדשי�

14 פנו ביוזמת� 3 י המרכז"הופנו ע

החודשי� 6 מבי� המשתתפי� במרכזי� היו בטיפול לשכות הרווחה במהל� 20% •

.ב"שלפני תחילת תכנית מהל

בי� המשתתפי� במרכזי� לא היו בטיפול הלשכה לפני תחילת התכנית אול� מ17% •

ה� מכוני� . חודשי ההפעלה הראשוני� של התכנית15הופנו אליה במהל� /פנו

. מהמשתתפי� היו בקשר ע� לשכות הרווחה37%כ "בסה, כלומר".הפוני� החדשי�"

.י המרכזי�"הופנו ערק מעטי� . רוב הפוני� החדשי� פנו ביוזמת� לשירותי הרווחה •

י "עפ, החודשי15ללשכת הרווחה במהל� ני החדשי פושל הנושאי הפנייה : 127לוח

)באחוזי(דיווח עצמי 7

הפוני % הנושא

87 בעיות כלכליות 53 בעיות בריאות

31 בעיות דיורקבלת דוח סוציאלי או חוות דעת של עובד

סוציאלי29

27 מציאת מסגרת לילדי� 29 בעיות אחרות הקשורות לילדי�

7 בעיות סמי� או אלכוהול )3( עבריינות של בני המשפחה

6 אלימות במשפחה 15 בעיות אחרות במשפחה

החודשי 15 נושאי הפנייה ללשכת הרווחה במהל� הפוני לפי מספר: 128לוח ) )באחוזי

הפוני�% מספר הנושאי�

1 25 2 20 3 21 4 15

6�5 15 9�7 )3(

87%(בעיות כלכליות של המשפחה : נושאי הפניה העיקריי� ללשכת הרווחה היו •

וכ� ) 29%�27%( בעיות הקשורות בילדי� ,)31%(דיור , )53%(בעיות בריאות , )מהפוני�

). 29%(צור� בדוח סוציאלי

, מספר נושאי� ולא רק בנושא אחדקשר ללשכת הרווחה ברוב הפוני� פנו ב •

דבר המשק� את , נושאי� או יותר�4א� פנו בקשר למהפוני� ) 33%(שליש

.ריבוי הבעיות של הפוני�

158

שאלנו ג� באיזו מידה קיבלו , לגבי אלו שפנו לאחר שבעה חודשי� ראשוני� של התכנית

. עזרה בנושאי הפנייה

חודשי ההפעלה הראשוני ושיעורי 7נושאי הפנייה ללשכת הרווחה לאחר : 129לוח )באחוזי(י דיווח עצמי "עפ, העזרה באופ� מלא או חלקי מתו� הפונימקבלי הפוני� % הנושא

)940=N(1

מקבלי העזרה % מתוכ� מלא או חלקי, באופ�

25 89 בעיות כלכליות 20 60 בעיות בריאות

)18( 38 בעיות דיורקבלת דוח סוציאלי או חוות דעת של

עובד סוציאלי28 53

)18( 26 י�מציאת מסגרת לילד )16( 27 בעיות אחרות הקשורות לילדי�

21 בעיות אחרות2

�100% נית� היה לציי� יותר מבעיה אחת ולכ� אי� האחוזי� מסתכמי� ל1 לא נית� לחשב את אחוז מקבלי העזרה כיוו� שהמספרי� קטני� מדי2

בחלקו הדבר יכול .באופ� כללי נית� לראות שרוב הפוני� לא חשו שקיבלו עזרה •

.לעזורעל פניות לעזרה בתחומי� שללשכה אי� יכולת , להצביע על מורכבות הבעיות

, מה�25%. בקשר לבעיות כלכליותפנו לעזרת שירותי הרווחה מהפוני� �90%כ •

.קבלו עזרה באופ� מלא או חלקי, לדבריה�

. מתוכ� דיווחו על קבלת עזרה�20%ו, פנו בקשר לבעיות בריאות60% •

הוא קבלת דוח , הוא הגבוה ביותר, י דיווח עצמי"עפ, הנושא שבו שיעור מקבלי העזרה •

. מהפוני� בנושא זה53% –סוציאלי

159

ותפקודם במערכת החינוךרווחת הילדים 11פרק

30חובת האמהות להשתת� בפעילויות מקדמות תעסוקה מטע� המרכזי� בהיק� של עד

יפגע הדבר ביכולת� לטפל בילדיה� ולפקח עליה� ויביא שעות בשבוע עוררה חשש שמא

ירידה בלימודי� של , לתוצאות שליליות לגבי הילדי� במוב� של השארת ילדי� קטני� לבד

חובת המרכזי� . ס והגברת התנהגות בלתי נורמטיבית בקרב בני נוער"ילדי� בגיל ביה

צ� את האפשרות לספק סידור לילדי� במסגרת שירותי� תומכי עבודה אמורה לצמ

יציאת ההורי� לעבודה עשויה לשפר את מצבה הכלכלי , מאיד�. להשפעה השלילית הזו

כ� הצפייה היא �כמו. של המשפחה ובתו� כ� ג� את רווחת� החומרית של הילדי�

מחקרי� . שהורי� העובדי� יהוו מודל להזדהות ולחיקוי שישפיע באופ� חיובי על הילדי�

מרווחה "י� שוני� של השפעת השתתפות האמהות בתוכניות ב מצאו דפוס"שוני� בארה

על רקע . ויציאת� לעבודה על רווחת� ותפקוד� של ילדי� בהתא� לגיל הילדי�" לעבודה

ב " מהלתכניתזה הוחלט לבדוק הא� חלו שינויי� במצב� של ילדי� במשפחות שהופנו ל

אה לילדי� בקבוצת וכ� בהשוותכנית חודשי� בהשוואה למצב� ערב תחילת ה15כעבור

.הביקורת

דגימת הילדי

נדג� בצורה אקראית ילד אחד מכל ) דו הוריות וחד הוריות(מתו� המשפחות ע� ילדי�

מספר הילדי� במדג� שוקלל במספר הילדי� בכל משפחה על מנת לייצג את . משפחה

גוסט באותכנית במשפחות מקבלות הבטחת הכנסה שהופנו ל18אוכלוסיית הילדי� עד גיל

מאחר שרק המשפחות בקבוצת הביקורת זווגו . תהלי� זהה נעשה בקבוצת הביקורת. 2005

ע� המשפחות בקבוצת הניסוי א� לא הילדי�16

בדיקת ההבדלי� בי� קבוצת הניסוי ,

י השוואה של כל פרט "י השוואת הממוצעי� של שתי הקבוצות ולא ע"והביקורת נעשתה ע

.בניסוי ע� המקביל לו בביקורת17

מידע אודות הילד שעלה במדג� התקבל באמצעות ה

.ריאיו� הא�

תחומי הבדיקה

בחירת תחומי הבדיקה הוגבלה לנושאי� שבה� נית� באופ� פוטנציאלי לצפות לשינוי

ובעקבות שינוי במצב� , תכניתאו שני ההורי� ב, במצב הילדי� בעקבות השתתפות הא�

יי� הותאמו לגיל הילד ולהשלכות המדדי� הספציפיי� בתחומי� הרלבנט. התעסוקתי

:התחומי� שנבדקו ה�. ס"הימצאותו בביה

תיפקוד הילדי� במערכת החינו� . 1

אם כי יש לציין שבתהליך זיווג המשפחות נעשתה הבחנה בין משפחות עם ילדים לבין משפחות ללא ילדים וגם גיל הילד 16

.ר הובא בחשבוןהצעי t-test for pairs ולא t-test for independent groups מבחן המובהקות במקרה זה הוא 17

160

השתתפות הילדי� בפעילויות פנאי מחו� למערכת החינו�. 2

הזנחה ופיקוח על הילדי�/דאגה. 3

רווחה חומרית של הילדי�. 4

התנהגות בלתי נורמטיבית של הילדי�. 5

קוד ילדים במערכת החינוך תפ11.1

הישגי� לימודיי� והתנהגות : ס כללה שני תחומי�"ההתייחסות לתפקוד הילדי� בביה

. ס"בנוס� נבדקה השתתפות הילדי� בפעילויות תרבות וחברה מטע� ביה. לימודית

לאחר במלאי ילדי השפעת התכנית על תפקוד לימודי והישגי לימודיי של: 130לוח )באחוזי( חודשי מתחילת התכנית עשר� חמישה

ביקורת ניסוי המדד

T2 T0 הפרש T2 T0 השפעה הפרש

הישגי לימודיי *8 �11 80 69 �3 76 73 "טוב מאוד/""טוב"ממוצע ציוני�

*15 �7 83 76 8 71 79 או יותר מקצועות�2 בלא נכשלו התנהגות לימודית

שבוע הכינו שיעורי� כל יו� ב האחרו�

71 70 1 73 89 16� 17*

לא נעדרו במש� ימי� שלמי� בחודש האחרו�

83 90 7� 85 83 2 9�*

לא היו לה� בעיות משמעת ס בחודש האחרו�"בביה

85 81 4 83 86 3� 7

ס בשנת " לא הושעו מביה הלימודי� האחרונה

95 94 1 91 93 2� 3

שנמצאי� במערכת 17�15גילאי החינו�

1

85.3 88.0 2.7� 91.9 97.6

5.7� 3

ספרי לימוד 4 1 80 81 5 75 80 ילדי� שיש ביד� כל ספרי הלימוד

השתתפות בפעילות תרבותית ס "מטע ביה

ילדי� שהשתתפו בכל הפעילויות בחצי השנה האחרונה

53 65 12� 54 66 12� 0

* t-test for independent samples p<0.05ל ההבדלי� בי� ניסוי וביקורתש שסיימו את לימודיה� אינ� נכללי� בחישוב17 גילאי 1

161

, בשני המדדי� של הישגי� לימודיי� ישנ� הפרשי� מובהקי� לטובת קבוצת הניסוי •

בקבוצת הניסוי חל שיפור משמעותי . כלומר ישנה השפעה חיובית של התכנית

בשני " נכשל"קבלו ציו� לא � ששיעור הילדיעליית בהשוואה לביקורת מבחינת

. �76% ל�83% מ–ירידה בעוד שבביקורת חלה , �79% ל�71% מ– או יותרמקצועות

ההפרש לטובת קבוצת הניסוי נובע מכ� "טוב מאוד/""טוב"במדד של ממוצע ציוני�

שיעור הילדי� בעלי –שבקבוצת הביקורת חלה הרעה גדולה יותר בי� שתי התקופות

הילדי� לומדי� בכיתה �T2יש לזכור כי ב. �69% ל�80%מבוה ירד גממוצע ציוני�

. ל ירידה בממוצע הציוני�וחעשויה לובאופ� טבעי , �T0גבוהה יותר בהשוואה ל

אינה פוגעת בהישגי� הלימודיי� של ילדי� תכנית להעיד כי הי�הממצאי� יכול

. ואולי אפילו תורמת לשיפור�, שהוריה� משתתפי� בה

השפעה במדד אחד ונמצאה השפעה חיובית של התכנית הגות הלימודית בתחו� ההתנ •

מכיני� את ה שיעור הילדי� עלחיובית פעה שה הישנלתכנית . ר במדד אחשלילית

בעוד �T2 לT0בקבוצת הניסוי אי� שינוי בי� ). כל יו�(שיעורי הבית בצורה סדירה

מצא זה מתקשר ע� יתכ� שמ. נקודות אחוז16של ישנה ירידה שבקבוצת הביקורת

ראה לוח (הגברת הפיקוח של האמהות בקבוצת הניסוי על שיעורי הבית של ילדיה�

–בנושא ההיעדרות מלימודי� חלה הרעה בקבוצת הניסוי בהשוואה לביקורת ). 127

, נקודות אחוז�7בירד נעדרו במש� ימי� שלמי� בחודש האחרו� לא שיעור הילדי� ש

בשאר המדדי� לא נמצאו הבדלי� . נקודות אחוז�2בעלה בעוד שבביקורת הוא

.מובהקי�

ס" השתתפות ילדים ובני נוער בפעילות פנאי מחוץ למסגרת ביה11.2

. מחו� למסגרת בית הספר6�17סעי� זה עוסק בפעילות פנאי של גילאי

במלאי 6+גילאי ב ילדי השפעת התכנית על השתתפות בפעילות פנאי של: 131לוח

)באחוזי(עשר חודשי מתחילת התכנית �ישהלאחר חמ ביקורת ניסוי

המדדT2 T0 הפרש T2 T0 השפעה הפרש

ילדי� שהשתתפו בחצי השנה האחרונה באופ� קבוע בפעילות פנאי

מאורגנת מחו� לשעות הלימודי�

34 27 7 36 28 8 1�

ילדי� שבחצי השנה האחרונה היו בקולנוע או במופע בידור שלא

רת בית הספר לפחות פע� אחת במסג32 28 4 34 30 4 0

השתתפות הילדי� בפעילויות פנאי שונות מחו� לא נמצאה השפעה של התכנית על

.ס"למסגרת ביה

162

טיפול ופיקוח על הילדים 11.3

:התחומי� וקבוצות הגיל שלגביה� נבדקו הבטי� שוני� של טיפול ופיקוח מצד הא� ה�

.ס בבית לבד יותר מחצי שעה"יהשארת ילד מתחת לגיל ב .א

יתרח�, יאכל ארוחת צהריי� וערב מדי יו�10פיקוח על כ� שילד מתחת לגיל /אגהד .ב

.)הא� יתקיי� בפועל(כל יו� ויל� לישו� בשעה קבועה לפחות ברוב הלילות

ע� מי הוא נמצא , עושה כאשר הוא אינו נמצא בבית17�6דיעת הא� מה ילד בגיל י .ג

.ווהיכרות ע� חברי

.ס מכי� את שיעוריו"יקוח על כ� שהילד הלומד בביהפ .ד

עשר �השפעת התכנית על דאגה ופיקוח הורי על ילדי במלאי לאחר חמישה: 132לוח ) באחוזי(חודשי מתחילת התכנית

ביקורת ניסוי המדד

T2 T0 הפרש T2 T0 השפעה הפרש

ס"ילדי מתחת לגיל בי 9 �4 95 90 5 89 94 ת לבד א� פע� ילדי� שלא נשארו בבי

10ילדי מתחת לגיל ילדי� שאכלו ארוחת צהרי� וערב כל

התרחצו כל יו� והלכו לישו� , יו� בשעה קבועה כל יו� או ברוב הלילות

53 55 2� 53 60 7� 5

17�6ילדי בגיל ילדי� שאמ� יודעת תמיד מה ה�

� ע� מי ה, עושי� כשאינ� בבית נמצאי� ומכירה את כל חבריה�

78 70 8 79 73 6 2

ס"ילדי הלומדי בביה ילדי� שאמ� מפקחת לפחות פע�

בשבוע על כ� שהכינו שיעורי בית 42 29 13� 32 35 3� 10*

* t-test for independent samples p<0.05של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

י� והפיקוח עליה� אי� הבדלי� מובהקי� בי� קבוצת בא� אחד ממדדי הטיפול בילד

להוציא פיקוח הא� על , הניסוי והביקורת מבחינת השינויי� שחלו בי� שתי נקודות הזמ�

לא פגעה בשגרת תכניתהשתתפות הא� ב, כלומר. כ� שהילדי� הכינו את שיעורי הבית

ניסוי גדל שיעור בקבוצת ה. הרחצה והשינה, הטיפול בילדי� הצעירי� בתחו� הארוחות

נקודות אחוז בעוד שבקבוצת �13הילדי� שאמ� מפקחת עליה� שיכינו את שיעורי הבית ב

10כלומר לתכנית הייתה השפעה חיובית של . נקודות אחוז�3 הביקורת פחת שיעור� ב

.נקודות אחוז

163

רווחה חומרית של הילדים 11.4

� את הילדי� ולא פריטי ציוד של רק מספר פריטי ציוד חומרי המשמשיכללנו בסעי� זה

משק הבית אשר יכולי� להגביר את הרווחה החומרית של כל בני המשפחה והילדי�

.בכלל�

עשר � במלאי לאחר חמישהילדי השפעת התכנית על רווחה חומרית של : 133לוח ) באחוזי (לפי גיל, חודשי מתחילת התכנית

ביקורת ניסוי המדד

T2 T0 הפרש T2 T0 הפרש השפעה

5ילדי עד גיל �8 19 58 77 11 77 88 אחד משחקאחד אוספר לפחות לה� יש

17�6ילדי בני *4 8 58 66 12 51 63 יש לה� בבית מחשב תקי�

יש לה� בבית משחקי� אחרי�

62 58 4 60 56 4 0

* t-test for independent samples p<0.05 בי� ניסוי וביקורתשל ההבדלי�

. ישנה השפעה חיובית קטנה של התכנית על שיעור הילדי� שבבית� קיי� מחשב תקי� •

נקודות האחוז 8 נקודות האחוז בהשוואה לגידול של 12גידול של חל בקבוצת הניסוי

. בקבוצת הביקורת

17-12התנהגות בלתי נורמטיבית של ילדים גילאי 11.5

. 12�17בלתי נורמטיבית של ילדי� בגילאי סעי� זה עוסק בהתנהגות

במלאי לאחר ילדי השפעת התכנית על התנהגות בלתי נורמטיבית של: 134לוח )באחוזי(עשר חודשי מתחילת התכנית � חמישה

ביקורת ניסוי המדד

T2 T0 הפרש T2 T0 השפעה הפרש

ילדי� שהיו מעורבי� בתגרה פיזית בחצי השנה האחרונה

6 11 5� 13 11 2 7�

ילדי� שנעצרו בחצי השנה האחרונה בידי המשטרה

4 1 3 2 1 1 2

בי� 17�12התנהגות בלתי נורמטיבית של הילדי� גילאי לא נמצאה השפעה של התכנית על

T0ל �T2. לא השפיעה לרעה על רווחת תכניתבאופ� כללי נית� לומר כי השתתפות הא� ב

לקשר בי� השינויי� שחלו במצב הילדי� בהבטי� השוני� בעתיד ננסה. הילדי� ותפקוד�

, יציאת הא� לעבודה, למשל, תכניתלבי� שינויי� שחלו במצב המשפחה מאז הפנייתה ל

.גידול בהכנסה המשפחתית, הגדלת היק� התעסוקה שלה

164

)זרם(השפעת התכנית על הפונים החדשים 12פרק

על הזרםהתכניתסוגי השפעות של 12.1

. הבטחת הכנסהת לגמל)הזר� ( החדשי�פוני�רק זה יעסוק בהשפעות התכנית על הפ

השפעה על ) א": (זר�"באופ� עקרוני נית� להבחי� בשלושה סוגי� של השפעת התכנית על ה

השפעה על שיעורי דחייה או קביעת זכאות ) ב(דפוסי הפנייה למערכת הבטחת הכנסה

בסיס . ושל הטיפול על הפוני� והזכאי�ניתתכ של ההשפעה) ג. ( בקרב הפוני�לגמלה

לאמוד את ההשפעה על דפוסי הפנייה מאחר הנתוני� שעמד לרשות המחקר אינו מאפשר

. תכניתוהמחקר חוקר רק את הפוני� החדשי� ואי� מידע לגבי מי היה פונה אלמלא ה

שי� יש לזכור שהפוני� החד. ת התכנית לאחר הפנייההשפעמציג רק את פרק זה , לפיכ�

תחילת פברואר שבי�אשר מהווי� בסיס לניתוח בפרק זה ה� התובעי� החדשי� בתקופה

חודשי� 13 עד 7 למי שפנה לאחרהפרק מתייחס , כלומר, 2006 אמצע יולי ועד 2006

ועד סו� 2005מאז מאי ולא היה במערכת ) 2005באוגוסט ( תחילת הפעלת התכניתמועד מ

. )ולוגיה המתוד� 2ראה פרק (2006ינואר

בניתוח השפעת התכנית על הזר� עלו מספר בעיות שע� חלק� נוכל להתמודד יותר לעומק

: בדוח המסכ�

קבוצת הניסוי שיש לה� ב המרואייני� בעיקר מספר ,בזר� קט� יחסיתהמרואייני� מספר

חלק מהמקרי� באוכלוסיית הניסוי לא נמצאה ל�האחת : בשל שתי סיבותזאת . ביקורת

לא הצלחנו לאתר חלק �השנייה ,מאפייני� דומי� באזורי הביקורתבעלת יה אוכלוסי

. קבוצות בזהירות�ניתוחי� על תתהלכ� יש להתייחס לממצאי .ביקורתהמהפוני� באזורי

8 עד 6 �קבוצת הניסוי בזר� רואיינה בפע� הראשונה קרוב לזמ� התביעה ובפע� השנייה

עור גדול בקבוצת הביקורת רואיינו רק בתקופה שי, לעומת זאת. חודשי� לאחר התביעה

משו� כ� יש קושי להשוות את הממצאי� לגבי . השנייה ולא רואיינו קרוב לזמ� התביעה

.שתי הקבוצות בנושא הרחבת היק� התעסוקה ואיננו מדווחי� על מממצאי� אלה

�ביקורת ייתכ� שישנ� הבדלי� בהגדרת התובעי� בי� אזורי הניסוי לבי� אזורי ה, לבסו

ואילו באזורי דר� המרכזי� בניסוי מתבצע תהלי� התביעה , שע� הפעלת התכניתמשו�

. דר� סניפי המוסד לביטוח לאומיהביקורת הוא מתבצע

�. אנו משווי� בי� המאפייני� של התובעי� החדשי� והמלאי באוכלוסיית הניסוי8.2בסעי

�בקבוצת הניסוי שיש לה� זיווג אנו מציגי� את השפעת התכנית על התובעי� 8.3בסעי

בתובעי� החדשי� מתמקד 14.5סעי� מתייחס לזכאי� לגמלה ו14.4סעי� .בביקורת

.בקבוצת הניסוי אשר בקרו במרכזי� יותר מפע� אחת

165

השוואת המאפיינים של הזרם והמלאי12.2

בהשוואה בזמ� התביעה )הזר�(הפוני� החדשי� נתאר את המאפייני� של תחילה

אחת השאלות המעניינות .2005 באוגוסט )מלאיה(י� שהיו זכאי� בתחילת התכנית אנשל

שכבר היו מידה הפוני� החדשי� ה� בעלי מאפייני� שוני� מאלה של אנשי� והיא באיז

את י�מציג �137ו 136, 135 ' מסותלוח. לעיתי� שני� רבות,במערכת הבטחת הכנסה

כלל הפוני� : חלקנו את הזר� לשתי קבוצות.יניסווהמלאי באזורי ההזר� המאפייני� של

נקבעה לה� זכאות לקבלת גמלה על ידי המוסד שואלה מתוכ� ) התובעי�(החדשי�

. ההגדרות מבוססות על תשובות המרואייני� בשאלו�.)הזכאי�(לביטוח לאומי

שיעור גבוה יותר של גברי� תובעי� יש מראה שבקרב ההשוואה בי� התובעי� למלאי ה •

48% (משפחות ע� ילדי�של ו) 19% לעומת 38%( צעירי� של, )34% לעומת 47%(

.)31%לעומת

מעט יותר גבוה שיעור : בעלי משאבי� תעסוקתיי� רבי� יותרה� התובעי� החדשי� •

ודעי� י בהרבה שיעור גדול, )51% לעומת 57%(שנות לימוד + 12בקרב� ה� בעלי

דיווחו על לא ,)23% לעומת 39%(חשב בעלי כישורי מה� , )54% לעומת 67% (עברית

40%(ואינ� בסיכו� לבעיות רגשיות ) 22% לעומת 49%( ביכולת תעסוקתית מוגבלות

).27%לעומת

השני� האחרונות �5 עבדו בעבודות רציפות ב63%: יותר נסיו� תעסוקתילתובעי� יש •

. במלאי26% אי� נסיו� תעסוקתי לעומת �20%ורק ל, במלאי46%לעומת

לעומת 31% � בזמ� הפנייה ו שעבדקרב התובעי� יש שיעור גבוה יותר של אנשי� ב •

במשרה ו שעבדבקרב העובדי�ג� השיעור . במלאי שעבדו בתחילת התכנית�26%כ

).20% לעומת 55%(מלאה גבוה בהרבה

שלא נמצאו הבדלי� משמעותיי� בי� התובעי� לבי� אלה מתוכ� שהפכו יש לציי� •

.לת הבטחת הכנסה בעקבות הפנייהלהיות זכאי� לגמ

המשמעות הכללית של ההשוואה היא שמבחינת הסיכוי לתעסוקה מאפייני הזר� חזקי�

. ממאפייני המלאי

166

, 2005 באוגוסט בהשוואה למלאיבזמ� התביעה מאפייני דמוגרפיי של הזר : 135לוח )אחוזי (בקרב קבוצת הניסוי

זר� תובעי� זכאי�

מלאי

34 47 45 גברי� 66 53 55 נשי�

גיל18�34 36 38 19 35�44 28 25 26 45�54 20 21 32

55+ 16 16 23 מצב משפחתי

38 25 30 יחיד 17 11 15 ילדי�+ יחיד 14 16 13 נשוי 31 48 42 ילדי�+ נשוי

קבוצת אוכלוסייה 27 31 36 � ותיקי�יהודי

40 39 35 ערבי� 33 30 29 עולי�

המלאי כולל רק את הפרטי� החייבי� במבח� תעסוקה בעוד שהזר� כולל ג� בני זוג שייתכ� שחלק מה�

.לא היו חייבי� במבח� תעסוקה

167

בזמ� התביעה בהשוואה למלאי הזרשל בתחו התעסוקה משאבי וחסמי : 136לוח )אחוזי(בקרב קבוצת הניסוי , 2005באוגוסט

זר� תובעי� �זכאי

מלאי

שנות לימוד0�8 25 24 28

9�11 16 19 21 12 31 27 21 13+ 28 30 30

ידיעת עברית 46 33 33 לא טובה

54 67 67 טובה כישורי מחשב

77 61 62 אי� 23 39 38 יש

רשיו� נהיגה 64 56 60 אי� 36 44 40 יש

תעסוקה ב תפקוד מוגבלות ביכולתדווח על )מש� או תקופות, סוג(

מוגבלויותלא דווחו על אחתמוגבלותדווחו על

מוגבלויותדווחו על שתי מוגבלויותדווחו על שלוש

46 12 9

33

49 13 9 30

22 12 15 51

�GHQמדד סיכו� לבעיות רגשיות לפי ה0�3 4�6

6+

36 24 40

40 25 35

27 25 48

נסיו� תעסוקתי 26 20 19 עסוקתיאי� נסיו� ת

השני� �5נסיו� בעבודות זמניות בלבד ב האחרונות

10 8 6

21 9 7 שני��5נסיו� בעבודות רציפות לפני יותר מ 46 63 64 השני� האחרונות�5נסיו� בעבודות רציפות ב

בקרב , 2005תי של הזר בזמ� התביעה בהשוואה למלאי באוגוסט תעסוקמצב : 137לוח )אחוזי(קבוצת הניסוי

זר� תובעי� זכאי�

מלאי

26 31 31 כ מועסקי"סה :מתוכ�

20 55 45 במשרה מלאה 80 45 55 במשרה חלקית

168

השפעת התכנית על התעסוקה12.3

נבח� , בדומה לניתוח במלאי. בתחו� התעסוקהכעת נבח� את השפעת התכנית על הזר�

הדומה ה לשינויי� שחלו בקבוצת הביקורתשינויי� שחלו בקבוצת הניסוי בהשוואאת ה

.לה בסדרה של מאפייני�

, בגילאי� שוני�, על שיעורי תעסוקה בזר�תכניתאנו בוחני� את השפעת ה 138בלוח

, האחת : גודל המדג� המזווג קט� מהמדג� הלא מזווג בשל שתי סיבות. במדג� המזווג

לא הצלחנו למצוא זיווג לכל ,והשנייה; הוא אינו כולל את התובעי� ממזרח ירושלי�

שיעור המועסקי� בזמ� התביעה בקרב הניסוי שווה לשיעור . התובעי� בקבוצת הניסוי

מאחר ועבודה בזמ� התביעה היוותה אחד המשתני� לזיווג שתי , המועסקי� בביקורת

. תכנית משק� את השפעת ה�T1 ההבדל בשיעורי תעסוקה ב, לכ�. הקבוצות

על שיעורי תעסוקה בקרב התובעי החדשי לאחר שישה יתתכנהשפעת ה :138לוח

) אחוזי(חודשי ממועד התביעה גיל

55+ גיל

45�54 גיל

35�44 גיל

כ "סה 34�18

)N(ניסוי 385 160 89 76 60 T1 �מועסקי� ב 43 40 47 53 32 (N)ביקורת 385 177 79 64 65 T1 �מועסקי� ב 35 41 34 39 17

השפעה *8 �1 *13 *14 *15

t-test for independent samples p<0.05*של ההבדלי� בי� ניסוי וביקורת

ששיעור המועסקי� בקרב הפוני� החדשי� בקבוצת , לאחר שישה חודשי� נמצא •

אשר משקפי� את השפעת , נקודות אחוז�8הניסוי גבוה מאשר בקבוצת הביקורת ב

. התכנית

היא תכניתהשפעת ה. בי� הגילאי� השוני�תכניתפעת הנמצאו הבדלי� בגודל הש •

. נקודות אחוז�19 ונאמדת ב46�55הגבוהה ביותר בגילאי�

לא , לעומת זאת. 13%�15%נעה בי� + �55 ו45�54, 35�44השפעת התכנית בגילאי� •

.18�34נמצאה השפעה של התכנית בגיל הצעיר

השפעת התכנית על קבוצות גיל שונות את ההבדלי� ב להסבירלבסו� בדקנו ג� הא� נית�

.גילה קבוצותשל �מאפייניהבדלי� בבאמצעות ה

169

)אחוזי(גיל לפי, בזרהתובעישל מאפייני נבחרי :139 לוח גיל

55+ גיל

45�54 גיל

44�35 גיל

34�18 כ "סה

(%) מי� זכר 45 39 51 38 62 נקבה 55 61 49 62 38

מצב משפחתי

יחיד 30 41 12 30 22

ילדי�+ יחיד 12 14 12 15 4

נשוי 18 8 4 19 66

ילדי�+ נשוי 40 37 72 36 8

קבוצת אוכלוסייה ותיקי� 34 43 30 36 13 ערבי� 28 21 41 19 38 עולי� 38 36 29 45 49

שנות השכלה

38 20 19 11 19 8�0

23 35 52 55 45 12�9

39 45 29 34 36 13+

היק� , סוג (מוגבלות ביכולת לעבוד

)השעות ותקופות דווח על שלוש בעיות 24 12 19 28 58 ציו� במדד הסיכו� לבעיות רגשיות 30 40 49 59 48 0�3

30 26 27 23 26 4�6 40 34 24 18 26 7�12 נסיו� בתעסוקה בחמש שני האחרונות יש נסיו� 78 78 82 85 66

שוני� מקבוצות הגיל 45�54ית� לראות שבאופ� כללי המאפייני� של קבוצת הגיל נ •

בהשוואה לקבוצה . במספר היבטי�הצעירות יותר וג� מקבוצת הגיל המבוגרת יותר

ת וגופניביכולת העבודה מסיבות ה� הרבה פחות מוגבלי� ,+55המבוגרת של בני

יש ביניה� יותר ,שוואה לצעירי�בה. ת ויש לה� הרבה יותר נסיו� תעסוקתיוונפשי

א� ,35�44עולי� ויותר משכילי� אבל במאפייני� אחרי� ה� דומי� לקבוצה של בני

. ה� קצת יותר מוגבלי�כי

זכאות לגמלהב שינוי 12.4

התביעה של חלק מה� ; לא כל התובעי� הופכי� לזכאי� לגמלה, כפי שציינו בהתחלה

סיבות הקשורות לתנאי זכאות של הביטוח לאומי כמו התביעה יכולה להידחות מ. נדחית

התביעה יכולה להידחות ג� א� הפונה לא . בעלות על רכב וכדומה, גובה הכנסה, לימודי�

המשמעות היא שאינו משתת� , במקרה של אוכלוסיית הניסוי. עומד במבח� תעסוקה

170

שיעור השונה השפעת התכנית מתבטאת ג� ב, לכ�. כפי שנדרש, בפעילויות של המרכזי�

וג� בשינוי , של תובעי� שהופכי� להיות זכאי� בי� קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת

מציג את שיעור 140לוח . קצב היציאה מהזכאות, כלומר, בשיעור הזכאי� לאור� זמ�

התובעי� שהפכו להיות זכאי� בתקופה כלשהי במהל� ששת החודשי� ממועד התביעה

. חודשי� ממועד התביעה6י� בתו� ואת שיעור התובעי� שהיו זכא

חודשי אחרי 6 על קבלת גמלת הבטחת הכנסה ותהמדווחהמשפחות שיעור : 140 לוח (%)הגשת התביעה בקרב תובעי בניסוי שקיי עבור זיווג תובעי מהביקורת

ביקורת ניסוי

N289 289 כ" סה

69 49 מהתביעה חודשי�6 בזמ� כל שהוא במהל� י�זכא 37 20 חודשי�6 בתו�אי� זכ

לעומת 49% � ניסוי הפכו להיות זכאי� לאחר התביעהקבוצת הו� יותר במ נשיעור •

תר על וו לחלק מהפוני�בע מהחלטה של וייתכ� שפער זה נ. בקבוצת הביקורת69%

יש לציי� ,� זאתע. והקושי של פוני� אחרי� לעמוד בדרישות התכנית הפנייה למרכז

� ייתכ� . נדרשי� להשתת� בפעילות המרכז מיד ע� הגשת התביעההתובעי�שבנוס

. מוצאי� עבודה ולכ� אינ� זכאי� לגמלה ,שחלק נעזרי� במרכזי� למציאת עבודה

80%, חודשי�6 שבתו� כ� , הניסויקבוצתביותר גבוה מהגמלהשיעור היציאה ג� •

. לגמלהזכאי�אינ� , מהביקורת63%מהניסוי לעומת

רותים במרכז קבלת שי12.5

בלוח הבא אנו מציגי� את השירותי� השוני� שקבלו התובעי� שבקרו יותר מפע� אחת

ג� , כפי שהסברנו,בקבוצה זו נכללי�. מכלל התובעי�55%קבוצה זו מהווה . במרכז

. וג� אלו שלאכלשהו שלב ב לגמלהאנשי� שהפכו להיות זכאי�

171

י שביקרו יותר מפע אחת במרכז שירותי שוני שקיבלו במרכז תובע: 141לוח ) )אחוזי

כלל :קיבלו התובעי�

תובעי� זכאי�

תובעי� שאינ� זכאי�

N 467 1

279 157

פעילויות במרכזי 1 8 5 או מקצועי/אבחו� תעסוקתי ו

11 26 20 סדנא לחיפוש עבודה 32 53 44 חיפוש עבודה עצמאי

6 19 13 סדנאות הכנה לעבודה או כישורי חיי� 2 13 10 שירות בקהילה

4 20 13 קורס מקצועי 4 20 14 קורס עיוני

שירותי תומכי עבודה2

48 71 62 סיוע בתחבורה

1 . תובעי� אי� מידע על זכאות31לגבי 2

קטני� מאוד ומספר המקבלות היו סידור לילדי� בזמ� השתתפות� במרכז שהיו זקוקות ל מספרי הנשי� .חי� עליה�ולכ� איננו מדוו

בעיקר חיפוש עבודה , התובעי� השתתפו במגוו� פעילויות, 141 כפי שנית� לראות בלוח •

. וסדנה להקניית מיומנויות לחיפוש עבודה ,עצמאי

או שעברו אבחו� , שיעור התובעי� שהשתתפו בקורסי� מקצועיי� ועיוניי� ובסדנאות •

. תעסוקתי נמו�

התובעי� שאינ� ואילו יותר פעילויות התובעי� שהפכו להיות זכאי� השתתפו ב •

. כמעט רק בחיפוש עבודה עצמאיזכאי� השתתפו

. ע בתחבורהוסישתי הקבוצות קיבלו •

הזכאי� בשמונת החודשי� הראשוני� לעומת ובנוס� השווינו בי� השירותי� שקבל •

מצאנו שבאופ� כללי . � פרק זמ� דומהתובמלאי המשתתפי� בהשירותי� שקבלו

למעט שיעור נמו� יותר ,דומה לזה של המלאישוני� י� שקיבלו שירותי� שיעור הזכא

זה . ושיעור גבוה יותר שקיבל קורסי� מקצועיי�,בזר� שהופנה לשירות בקהילה

.2006תוא� את השינויי� שהוכנסו בתכנית לגבי תוכ� התכניות האישיות בשנת

172

ם הבטחת הכנסה לפי נתוניכניסות ויציאות למערכת 13פרק אזורי הביקורת , מינהליים של המוסד לביטוח לאומי באזורי הניסוי

החודשים הראשונים של הפעלת התכנית17ובכלל הארץ במהלך

תיאור בסיס הנתונים 13.1

הפרק מבוסס על קבצי� אדמיניסטרטיביי� של המוסד לביטוח לאומי על זכאות לגמלה

ת שהיו זכאיות להבטחת הכנסה הנתוני� מתמקדי� בעיקר במשפחו. להבטחת הכנסה

).ב"העילות המתאימות לעילת תכנית מהל(בעילה של דורשי עבודה או שכר נמו�

לבחו� את דפוסי הכניסה למערכת הבטחת הכנסה והיציאה ממנה ) א: (לפרק שתי מטרות

ינואר � 2005אוגוסט (ובעיקר ולאחריה ) 2005יולי �ינואר(לפני פתיחת מרכזי התעסוקה

כמו כ� יש השוואה לאזורי . וזאת בהשוואה בי� אזורי הניסוי לבי� שאר האר�, )2007

לבחו� את היק� האוכלוסייה ) ב. (הביקורת אשר במסגרת המחקר נבחרו כבסיס להשוואה

–ב " דורשי עבודה ושכר נמו� או עילת מהל–שעברה מעילות המחייבות מבח� תעסוקה

ורי הניסוי לבי� שאר האר� ובי� שתי התקופות וג� זאת בהשוואה בי� אז, לעילות אחרות

.ל"שצוינו לעי

ב במערכת הממוחשבת של האג� להבטחת הכנסה של המוסד "סימו� אוכלוסיית מהל

על פי סימו� זה לכל מקבלי הגמלאות הקיימי� . 2005לביטוח לאומי החל באוגוסט

ה� מתגוררי� ואיל� הוס� נתו� הקובע הא� 2005במערכת הבטחת הכנסה מחודש מאי

על סמ� סימו� זה בוצעה החלוקה בי� קבוצת המשתתפי� . ב או לא"באזורי תכנית מהל

�קבוצת הביקורת היא תת. בתכנית לקבוצת הזכאי� בעילות התואמות בשאר האר�

. קבוצה של הזכאי� בשאר האר� באזורי� שנבחרו כביקורת במחקר ההערכה של התכנית

עיקר הממצאי

מציגי� את היק� הפרטי� המקבלי� גמלה להבטחת הכנסה באזורי 142�146' לוחות מס

ואת דפוסי היציאה , 2007 ינואר – 2005בתקופה ינואר , הניסוי ובכל אחד מהמרכזי�

ב לעילות אחרות שאינ� "לרבות מעברי� מעילת מהל, והכניסה ממערכת הבטחת הכנסה

דומי� עבור המקבלי� גמלה מציגי� נתוני� 147�148' לוח מס. מחייבות מבח� תעסוקה

. באזורי� אלוב" מהלהמקבילות לעילת הביקורת בעילות ובאזוריבשאר האר�

הנתוני� מוצגי� ג� בתרשימי� אשר מבהירי� את מגמות , בנוס� להצגת הנתוני� בלוחות

התרשימי� מציגי� את , לגבי כל נושא. 2007לינואר 2005פברואר /השינוי מינואר

ואת השינויי� בשיעורי� מתו� ס� כל המקבלי� בחודש �י� אבסולוטיהשינויי� במספר

למשל כמספר הנכנסי� למערכת של גמלת הבטחת הכנסה בכל , השיעור מחושב: הקוד�

.חודש מתו� מספר המקבלי� בחודש קוד�

173

שינויי בהיק� מקבלי גמלה13.1.1

רת הביקויאזורלבאזור הניסוי בכללותו בהשוואה לשאר האר� ו. א

מצביעי� על הירידה המשמעותית במספר מקבלי 1ותרשי� , 142' הנתוני� בלוח מס

�מספר הפרטי� באזורי הניסוי שקיבלו גמלה הל� ופחת מכ. הגמלאות באזורי הניסוי

ניכרת , יחד ע� זאת54% �ירידה של כ, 2007 בינואר �8,550 לכ2005 בינואר 18,500

).1תרשי� (2006נת התמתנות בשיעור הירידה לקראת סו� ש

המקבלי� גמלה בעילות המחייבות מבח� קט� יחסית בהיק� חל שינוי , לעומת זאת

147�148ות ראה לוח ( בשאר אזורי האר� ובאזורי הביקורת2005תעסוקה מאז ראשית

בשאר אל� 116 �כ ל2005 אל� בראשית �122כ מפחתמספר המקבלי� ). 1ותרשי�

. בהתאמה7% ושל 5%ירידה של . באזורי ביקורת�42,500 לכ�46,000 האר� ומכ

חלה מגמת , 2006המחצית השנייה של , בתקופה בה חלה ההתמתנות באזורי הניסוי

.ירידה איטית בשאר האר�

הירידה בהיק� המקבלי� הרבה פחות העובדה שג� באזורי הביקורת וג� בשאר האר�

וי הוא פועל יוצא של תומכת בהשערה שהשינוי שנצפה באזורי הניס, משמעותית

דשי� ינואר וכמו כ� העובדה שלפני התחלת התכנית בח. הפעלת התכנית באזורי� אלה

לא היה שינוי משמעותי במספר המקבלי� באזורי הניסוי מחזקת את , 2005יוני עד

. ההשערה

)באזורי הניסוי השוני�(לפי מרכזי� . ב

וי היתה ירידה בכל אחד במקביל לירידה במספר המקבלי� בכלל אזור הניס

143�146לוחות (כפי שנית� לראות . מהאזורי� במספר המקבלי� אבל בהיקפי� שוני�

62% �הירידה הגדולה ביותר היתה בחדרה כ) 2ותרשי�

מגמת הירידה בחדרה מתייצבת מוקד� יותר מאשר במרכזי� האחרי� בה� שיעור

, 2006תמתנות במחצית השנייה של ג� בירושלי� ובנצרת קיימת ה. הירידה איטי יותר

.באשקלו� לא נית� לקבוע עדיי� הא� הירידה מתמתנת

שינויי בהיק� ובשיעור היציאה מקבלת הגמלה13.1.2

באזור הניסוי בכללותו בהשוואה לשאר האר� ובאזור הביקורת. א

174

אזורי ב אפשר לראות את דפוסי היציאה �6 ו5, 3ובתרשימי� �148ו 147, 142בלוחות

ממערכת ברמה הארצית כאשר אנו מפרידי� בי� שני מרכיבי� של היציאה הניסוי

יצאו 2005 יוני –בחודשי� ינואר . מעבר עילה והפסקת גמלה: הבטחת הכנסה

, לאחר פתיחת המרכזי�. אנשי� בכל חודש�1,000 ל800בי� מהתכנית באזורי הניסוי

, א� שהוא ירד לאחר מכ�גוסט וספטמבר ו בחדשי� או2,400 עד �2,200מספר זה עלה ל

במחצית . 2006יותר מאשר לפני יישו� התכנית עד לאמצע שנת המשי� להיות גבוה

לרמות נמוכות יותר מאשר טרו� תכנית פחת היק� היוצאי� מה2006השנייה של

.2007 בתחילת �680 והגיע לכתכניתה

אבסולוטי של המספר ויי� בהשינלזו של מגמה דומה מבחינת שיעורי היציאה מראה

�5%כ, תכניתלפני יישו� ה, 2005יוני � בחודשי� ינואר.היוצאי� במרבית התקופות

עברו לעילות �1%כ: בכל חודש הפסיקו לקבל גמלה בעילות המחייבות מבח� תעסוקה

: �6%בחודש יולי שיעור היציאה עלה לכ. הפסיקו לגמרי לקבל גמלה�4%אחרות וכ

. הפסיקו לקבל גמלה�4.9%ו עבור עילה 1.3%

�13% כמהתכנית " יצאו", לאחר פתיחת המרכזי�, 2005 ספטמבר –בחודשי� אוגוסט

, כאשר באוגוסט היה גידול ניכר במעברי העילות ובהפסקות תשלו� הגמלה, 14% �

– 2005בחודשי� נובמבר . 12% בהפסקות תשלו� הגמלה בלבד–ואילו בספטמבר

היו מעברי� בי� 2% ��1% שמתוכ� רק כ�11%�9%יציאה היו כ שיעורי ה2006נובמבר

אנו עדי� לירידה קלה בשיעור היוצאי� 2006 בחודשי� האחרוני� בשנת .עילות

א� שיעור היוצאי� . �7%�6% ובשיעור הפסקות תשלו� כ�9%�8%כ, 2006מהתכנית

מצב זה .עדיי� גבוה מזה שלפני תחילת התכנית, שלא כמו היק� היוצאי�, מהתכנית

. שיעור מעברי עילה ושיעור הפסקות תשלו�: נכו� ג� לשני מרכיביו של שיעור היציאה

קט� מזה שהיה באזורי� אלה לפני 2006מספר היוצאי� מהתכנית בסו� , כלומר

יישו� התכנית א� ה� מהווי� אחוז גדול יותר ממספר הזכאי� כיוו� שמספר הזכאי�

.פחת במהל� התכנית

ביקורת לא נצפו שינויי� של ממש בדפוסי היציאה לאור� כל הזורי בשאר האר� ובא

כולל מעברי עילות והפסקות תשלו� ליוצאי� כליל ממערכת הבטחת (התקופה

נעי� סביב ) הפסקת תשלו�(ששיעורי היציאה ) 6תרשי� ( הנתוני� מראי� ).הכנסה

בקרב הניסוי שיעור מעברי העילות ג� הוא נמו� בשאר האר� משיעור זה .�3%�5%ה

�1%כ

)באזורי הניסוי השוני�(לפי מרכזי� . ב

ניתוח המגמות ביציאה מהתכנית לפי המרכזי� במספרי� מוחלטי� ובשיעורי�

ולוחות 10�9ראה תרשימי� ( מראי� מגמה דומה של גידול לזו שבכלל אזור הניסוי

הבטחת מספר היוצאי� ממערכת , תו� התקופה המתוארת, 2007בינואר ). 145�142

175

מהזכאי� 7.5 אנשי� שה� 174(הגבוה ביותר היה בירושלי� ) הפסקת תשלו�(הכנסה

). מהזכאי� במרכז4.7% אנשי� שה� 117(והנמו� ביותר בנצרת ) במרכז

הנתוני� המתייחסי� לנצרת מראי� על ההשפעה שהייתה לפתיחת המרכז בנצרת על

לוחות ( בשאר המרכזי� 6%�5% בנצרת לעומת 7.4%, 2005 כבר ביולי .שיעור היציאה

עיקר בחדרה בולטי� שיעורי יציאה גבוהי� יחסית לשאר המרכזי� ב). 146�143

בהתאמה בחדרה לעומת �20.7% ו18.4%, )2005ספטמבר �אוגוסט(בתחילת התכנית

. במרכזי� האחרי�14%�10%

שינוי בכניסות לגמלה 13.1.3

ר� ובאזור הביקורתאזור הניסוי בכללותו בהשוואה לשאר האב. א

ב ושיעורי הכניסה היו יציבי� בחדשי� שקדמו "מספר אנשי� שנכנסו לתכנית מהל

ע� תחילת התכנית לא . �5% ל4%נע בי� זה שיעור . 2005 יולי �ינואר, לתחילת התכנית

שיעור� של 2006מאמצע שנת . �6% ל4.5%השיעורי� נעי� בי� : חל שינוי משמעותי

המצטרפי� החדשי� מגמות אלה נכונות לגבי . �7%�6% מעט להנכנסי� למערכת גדל

).4ותרשי� 142ראה לוח (מעילות אחרות וג� לגבי המעברי�

בשאר האר� ובאזורי הביקורת לא נצפו שינויי� של ממש בדפוסי הכניסה לאור� כל

).7�8ותרשימי� 147�148ראה לוחות (�4%�5%שיעורי הכניסה נעי� סביב ה. התקופה

)באזורי הניסוי השוני�(לפי מרכזי� .ב

ה� בתקופה שקדמה , דומה בי� המרכזי� השוני��מספר המצטרפי� החדשי� ושיעור

נראה שלאור� מרבית , יחד ע� זאת. לתכנית וה� בתקופה שלאחר התחלת התכנית

במיוחד בולט (המצטרפי� החדשי� גבוה ביותר בירושלי� ושיעור מספר התקופה

143�146ראה לוחות (ביותר בנצרת והנמו� ) 2006שני של שנת הדבר בחלקה ה

).11�12ותרשימי�

סיכו

לירידה מקבלי גמלה באזור הניסוי בניגוד מספר היתה מגמה משמעותית של ירידה ב

הדבר מצביע על השפעה משמעותית של התכנית . בשאר האר�הביקורת ובאזורי קלה

א� מתמשכת שאר האר� נראתה ירידה מתונה יש לציי� שב.על היק� מקבלי גמלה

.2006במספר מקבלי הגמלה החל מאמצע שנת

משינוי בעיקר ס� כל הירידה במקבלי� לא נובעת משינוי במגמת פנייה לתכנית אלא

המגמה בכניסות באזורי הניסוי מראה יציבות בדומה לאזורי . במגמת היציאה

ביציאות באזורי הניסוי , מעותימשלעומת זאת יש גידול . בשאר האר�והביקורת

176

שהתמת� ע� הזמ� עד כדי כמעט עצירה במהל� השנה השנייה בתחילת התכנית

עד היתה יציבות בהיק� היציאות בשאר האר�ובאזורי הביקורת . להפעלת התכנית

. ומתארי� זה מסתמ� גידול בהיק� היציאות2006אמצע

177

תרשימי�

תרשים 1: מספר מקבלי גמלה יחסית למספר המקבלים בינואר 2005

באזורי מהל"ב, אזורי ביקורת ושאר הארץ מינואר 2005 עד ינואר

2007 (ינואר 2005=בסיס)

40

50

60

70

80

90

100

110

נואר-05 י מארס מאי יולי ספטמבר נובמבר נואר 06 י מארס מאי יולי ספטמבר נובמבר נואר-07 י

חודשים

םזיחוא

אזורי מהל"ב שאר הארץ אזורי ביקורת

תרשים 2: מספר מקבלי גמלה יחסית למספר המקבלים בינואר 2005

באזורי מהל"ב לפי מרכז, מינואר 2005 עד ינואר 2007 (ינואר

2005=בסיס)

30

40

50

60

70

80

90

100

110

נואר-05 י אפריל יולי אוקטובר נואר 06 י אפריל יולי אוקטובר נואר-07 י

חודשים

םיזוחא

אשקלון שלים ירו חדרה נצרת

178

תרשים 3: שיעור היציאה החודשי ממערכת הבטחת הכנסה מתוך סה"כ

המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב, מפברואר 2005 עד ינואר 2007

0

2

4

6

8

10

12

14

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

שיעור הפסקת תשלום גמלה שיעור העוברים עילה

תרשים 4: שיעור הכניסה החודשי למערכת הבטחת הכנסה מתוך סה"כ

המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב: מפברואר 2005 עד ינואר 2007

0

1

2

3

4

5

6

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

עברו מעילות אחרות מצטרפים חדשים

179

תרשים 5: מספר היוצאים ממערכת הבטחת הכנסה (הפסקת תשלום)

יחסית למספר היוצאים בפברואר 2005 באזורי מהל"ב, אזורי ביקורת

ושאר הארץ מפברואר 2005 עד ינואר 2007 (פברואר 2005=בסיס)

0.00

50.00

100.00

150.00

200.00

250.00

300.00

350.00

פברואר אפריל יוני אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל יוני אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אזורי מהל"ב שאר הארץ אזורי ביקורת

תרשים 6: שיעור היוצאים החודשי ממערכת הבטחת הכנסה (הפסקת

תשלום) מתוך סה"כ המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב, אזורי

ביקורת ושאר הארץ מפברואר 2005 עד ינואר 2007

0

2

4

6

8

10

12

14

פברואר

05אפריל יוני אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל יוני אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םזיחוא

אזורי מהל"ב שאר הארץ אזורי ביקורת

180

תרשים 7: מספר המצטרפים החדשים למקבלי גמלה יחסית למספר

המצטרפים החדשים בפברואר 2005 באזורי מהל"ב, ביקורת ושאר הארץ

מפברואר 2005 עד ינואר 2007 (פברואר 2005=בסיס)

0

20

40

60

80

100

120

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אזורי מהל"ב שאר הארץ אזורי ביקורת

תרשים 8: שיעור המצטרפים החדשים החודשי למערכת מקבלי גמלה

מתוך סה"כ המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב, אזורי ביקורת ושאר

הארץ מפברואר 2005 עד ינואר 2007

0

1

2

3

4

5

6

פברואר

05מאי אוגוסט נובמבר פברואר מאי אוגוסט נובמבר

חודשים

םיזוחא

אזורי מהל"ב שאר הארץ אזורי ביקורת

181

תרשים 9: מספר היוצאים ממערכת מקבלי גמלה יחסית למספר היוצאים

בפברואר 2005 באזורי מהל"ב לפי מרכז, מפברואר 2005 עד ינואר

2007 (פברואר 2005=בסיס)

0

50

100

150

200

250

300

350

400

450

500

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אשקלון שלים ירו חדרה נצרת

תרשים 10: שיעור היציאה החודשי ממערכת מקבלי גמלה מתוך סה"כ

המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב לפי מרכז מפברואר 2005 עד

ינואר 2007

0

5

10

15

20

25

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אשקלון שלים ירו חדרה נצרת

182

תרשים 11: מספר המצטרפים החדשים למערכת מקבלי גמלה יחסית

למספר המצטרפים החדשים בפברואר 2005 באזורי מהל"ב לפי מרכז,

מפברואר 2005 עד ינואר 2007 (פברואר 2005=בסיס)

0

20

40

60

80

100

120

140

160

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אשקלון ירושלים חדרה נצרת

תרשים 12: שיעור המצטרפים החדשים החודשי למערכת מקבלי גמלה

מתוך סה"כ המקבלים בחודש הקודם באזורי מהל"ב לפי מרכז,

מפברואר 2005 עד ינואר 2007

0

1

2

3

4

5

6

7

8

9

פברואר

05אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר פברואר אפריל ני יו אוגוסט אוקטובר דצמבר

חודשים

םיזוחא

אשקלון שלים ירו חדרה נצרת

1

83

ח לו

142

:ה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

לוי

סני

הי

רזו

אב

ה ק

סוע

ת �

חב

מב

�בי

ייח

הה

מל ג

ליב

קמ

:ר

אנו

י20

05�

ר א

נוי

2007

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

י רזו

אב

ב"לה

מ

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םדקו

הו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גלב

קל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05רא

נוי

18,4

91

10

0.0

-

רא

רובפ

18,6

35

17

,669

95.6

82

2

4.

4

18

2

1.

0

640

3.5

966

5.

2

71

2

3.

9

25

4

1.

4

ס

רא

מ18

,461

17,6

47

94

.7

988

5.3

269

1.4

71

9

3.

9

81

4

4.4

631

3.4

183

1.0

ילרפא

18,3

10

17

,506

94.8

95

5

5.

2

19

2

1.

0

763

4.1

804

4.

4

63

3

3.

4

17

1

0.

9

אי מ

18,1

95

17

,349

94.8

96

1

5.

2

15

5

0.

8

806

4.4

848

4.

6

64

3

3.

5

20

5

1.

1

ני

יו18

,136

17,3

29

95

.2

868

4.8

161

0.9

70

7

3.

9

80

7

4.4

647

3.6

160

0.9

לי

יו17

,712

17,0

21

93

.9

1,11

5

6.1

228

1.3

88

7

4.

9

69

1

3.8

511

2.8

180

1.0

טס

גואו

16,1

58

15

,400

86.9

2,

459

13

.9

730

4.1

1,

729

9.

8

75

8

4.3

553

3.1

205

1.2

רבמ

טפס

14,7

40

13

,991

86.6

2,

167

13

.4

210

1.3

1,

957

12

.1

749

4.

6

50

5

3.

1

24

4

1.

5

רבטו

קאו

14,8

62

13

,807

93.7

93

3

6.

3

13

5

0.

9

798

5.4

1,05

5

7.

2

78

8

5.

3

26

7

1.

8

רבמ

בנו

13,9

34

13

,260

89.2

1,

602

10

.8

166

1.1

1,

436

9.

7

67

4

4.5

504

3.4

170

1.1

רבמ

צד

13,3

13

12

,515

89.8

1,

419

10

.2

209

1.5

1,

210

8.

7

79

8

5.7

632

4.5

166

1.2

06רא

נוי

12,8

20

12

,001

90.1

1,

312

9.

9

22

2

1.

7

1,09

0

8.2

819

6.

2

65

3

4.

9

16

6

1.

2

רא

רובפ

12,5

11

11

,688

91.2

1,

132

8.

8

19

2

1.

5

940

7.3

823

6.

4

63

7

5.

0

18

6

1.

5

ס

רא

מ11

,657

11,0

05

88

.0

1,21

2

9.7

251

2.0

99

7

8.

0

65

2

5.2

440

3.5

212

1.7

ילרפא

11,3

10

10

,629

91.2

1,

028

8.

8

18

7

1.

6

841

7.2

681

5.

8

51

4

4.

4

16

7

1.

4

אי מ

10,7

80

10

,130

89.6

1,

180

10

.4

192

1.7

98

8

8.

7

65

0

5.7

511

4.5

139

1.2

נייו

10,2

81

9,

650

89.5

1,

130

10

.5

197

1.8

95

1

8.

8

63

1

5.9

458

4.2

173

1.6

לי

יו9,

887

9,23

7

89

.8

1,04

4

10.2

17

0

1.

7

874

8.5

650

6.

3

46

3

4.

5

18

7

1.

8

ט

סגו

או9,

652

8,92

7

90

.3

960

9.7

184

1.9

77

6

7.

8

72

5

7.3

536

5.4

189

1.9

רבמ

טפס

9,20

2

8,

556

88.6

1,

096

11

.4

156

1.6

94

0

9.

7

64

6

6.7

446

4.6

200

2.1

רבטו

קאו

8,98

2

8,

387

91.1

81

5

8.

9

14

2

1.

5

673

7.3

595

6.

5

44

9

4.

9

14

6

1.

6

רבמ

בנו

8,82

4

8,

142

90.6

84

0

9.

4

15

8

1.

8

682

7.6

682

7.

6

49

5

5.

5

18

7

2.

1

רבמ

צד

8,65

6

8,

082

91.6

74

2

8.

4

14

5

1.

6

597

6.8

574

6.

5

44

1

5.

0

13

3

1.

5

07

רא

נוי

8,55

3

7,

973

92.1

68

3

7.

9

12

9

1.

5

554

6.4

580

6.

7

42

7

4.

9

15

3

1.

8

*

ו. ז

הלעי

בה

מל ג

לבק ל

חיוכ

הנש

דחו

בו קסי

פה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה יל

עבם

דקו

הש

דחו

בה

מל ג

לובקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה יל

עבי ח

וכהנ

ש דחו

בה

מל ג

לבק ל

לוח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לךא

י ח

וכהנ

ש דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת רכ

עמ

בו הי

ה:מז

ה:מז

1

84

ח לו

143

:ה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

לו�

קלש

אב

ז כ

רמ

בה

קסו

עת

�ח

במ

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מ:

:נו

יר

א20

05

�ר

אנו

י20

07

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

י רזו

אב

ב"לה

מ

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םד

קוה

ו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י4,

549

-

רא

רובפ

4,52

8

4,

254

93.5

25

2

5.

5

56

1.

2

195

4.3

234

5.

1

16

8

3.

7

66

1.

5

ס

רא

מ4,

444

4,20

9

93

.0

278

6.1

101

2.2

17

7

3.

9

19

6

4.3

149

3.3

47

1.0

לרי

פא

4,41

6

4,

150

93.4

25

5

5.

7

63

1.

4

192

4.3

222

5.

0

17

7

4.

0

45

1.

0

אי מ

4,38

7

4,

142

93.8

23

0

5.

2

34

0.

8

196

4.4

203

4.

6

12

8

2.

9

75

1.

7

ני

יו4,

348

4,10

2

93

.5

243

5.5

44

1.0

19

9

4.

5

20

2

4.6

161

3.7

41

0.9

לי

יו4,

304

4,07

4

93

.7

230

5.3

44

1.0

18

6

4.

3

18

7

4.3

140

3.2

47

1.1

טס

גואו

3,97

4

3,

811

88.5

54

2

12

.6

235

5.5

30

7

7.

1

16

3

3.8

114

2.6

49

1.1

רבמ

טפס

3,78

8

3,

605

90.7

36

9

9.

3

46

1.

2

323

8.1

183

4.

6

10

7

2.

7

76

1.

9

רבטו

קאו

3,82

4

3,

563

94.1

22

4

5.

9

32

0.

8

191

5.0

261

6.

9

18

1

4.

8

80

2.

1

רבמ

בנו

3,68

4

3,

488

91.2

33

6

8.

8

37

1.

0

299

7.8

196

5.

1

13

4

3.

5

62

1.

6

רבמ

צד

3,61

9

3,

409

92.5

27

5

7.

5

48

1.

3

227

6.2

210

5.

7

14

4

3.

9

66

1.

8

06

ר א

נוי

3,57

4

3,

363

92.9

24

3

6.

7

52

1.

4

191

5.3

211

5.

8

16

9

4.

7

42

1.

2

רא

רובפ

3,52

9

3,

316

92.8

25

8

7.

2

49

1.

4

209

5.8

213

6.

0

15

7

4.

4

56

1.

6

ס

רא

מ3,

319

3,13

2

88

.8

288

8.2

51

1.4

23

7

6.

7

18

7

5.3

130

3.7

57

1.6

לרי

פא

3,23

6

3,

053

92.0

26

6

8.

0

62

1.

9

204

6.1

183

5.

5

13

0

3.

9

53

1.

6

אי מ

3,07

4

2,

933

90.6

30

3

9.

4

59

1.

8

244

7.5

141

4.

4

10

5

3.

2

36

1.

1

ני

יו2,

907

2,74

5

89

.3

329

10.7

62

2.

0

267

8.7

162

5.

3

12

2

4.

0

40

1.

3

לי יו

2,76

7

2,

575

88.6

33

2

11

.4

60

2.1

27

2

9.

4

19

2

6.6

139

4.8

53

1.8

טס

גואו

2,57

9

2,

400

86.7

36

7

13

.3

80

2.9

28

7

10

.4

179

6.

5

13

1

4.

7

48

1.

7

רבמ

טפס

2,41

4

2,

244

87.0

33

5

13

.0

60

2.3

27

5

10

.7

170

6.

6

11

6

4.

5

54

2.

1

רבטו

קאו

2,27

3

2,

130

88.2

28

4

11

.8

63

2.6

22

1

9.

2

14

3

5.9

98

4.1

45

1.9

רבמ

בנו

2,13

0

1,

945

85.6

32

8

14

.4

79

3.5

24

9

11

.0

185

8.

1

12

3

5.

4

62

2.

7

רבמ

צד

2,04

0

1,

896

89.0

23

4

11

.0

49

2.3

18

5

8.

7

14

4

6.8

98

4.6

46

2.2

07ר

אנו

י2,

028

1,85

2

90

.8

188

9.2

49

2.4

13

9

6.

8

17

6

8.6

126

6.2

50

2.5

*ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבקלי ח

כנו

הש

דחו

בו ק

סיפה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ה:מז

ה:מז

1

85

ח לו

144

:ה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

ל�

ליש

רובי

ז כ

רמ

בה

קסו

עת

�ח

במ

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מ

: ר

אנו

י20

05

�ר

אנו

י20

07

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

י רזו

אב

ב"לה

מ

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םדקו

הו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י4,

622

רא

רובפ

4,65

1

4,

418

95.6

18

7

4.

0

21

0.

5

166

3.6

221

4.

8

17

9

3.

9

42

0.

9

ס

רא

מ4,

634

4,41

8

95

.0

221

4.8

22

0.5

19

9

4.

3

19

9

4.3

162

3.5

37

0.8

לרי

פא

4,57

3

4,

346

93.8

27

1

5.

8

48

1.

0

223

4.8

211

4.

6

18

1

3.

9

30

0.

6

אי מ

4,59

1

4,

317

94.4

24

0

5.

2

25

0.

5

215

4.7

256

5.

6

20

4

4.

5

52

1.

1

ני

יו4,

638

4,38

3

95

.5

190

4.1

24

0.5

16

6

3.

6

23

5

5.1

208

4.5

27

0.6

לי

יו4,

550

4,34

1

93

.6

277

6.0

38

0.8

23

8

5.

1

18

9

4.1

153

3.3

36

0.8

טס

גואו

4,36

4

4,

121

90.6

46

2

10

.2

214

4.7

24

8

5.

5

24

3

5.3

215

4.7

28

0.6

רבמ

טפס

3,93

5

3,

735

85.6

62

9

14

.4

51

1.2

57

8

13

.2

200

4.

6

14

8

3.

4

52

1.

2

רבטו

קאו

4,02

2

3,

715

94.4

22

0

5.

6

28

0.

7

192

4.9

307

7.

8

24

1

6.

1

66

1.

7

רבמ

בנו

3,86

7

3,

683

91.6

33

9

8.

4

36

0.

9

303

7.5

184

4.

6

14

6

3.

6

38

0.

9

רבמ

צד

3,65

5

3,

445

89.1

42

2

10

.9

43

1.1

37

9

9.

8

21

0

5.4

182

4.7

28

0.7

06ר

אנו

י3,

503

3,24

7

88

.8

396

10.8

51

1.

4

345

9.4

256

7.

0

21

3

5.

8

43

1.

2

רא

רובפ

3,47

2

3,

204

91.5

29

9

8.

5

50

1.

4

249

7.1

268

7.

7

21

5

6.

1

53

1.

5

ס

רא

מ3,

127

2,96

8

85

.5

374

10.8

67

1.

9

307

8.8

159

4.

6

11

3

3.

3

46

1.

3

לרי

פא

2,94

8

2,

755

88.1

37

2

11

.9

51

1.6

32

1

10

.3

193

6.

2

15

7

5.

0

36

1.

2

אי מ

2,73

2

2,

513

85.2

43

5

14

.8

61

2.1

37

4

12

.7

219

7.

4

17

9

6.

1

40

1.

4

ני

יו2,

579

2,36

4

86

.5

368

13.5

54

2.

0

314

11.5

21

5

7.9

161

5.9

54

2.0

לי

יו2,

426

2,23

0

86

.5

349

13.5

54

2.

1

295

11.4

19

6

7.6

145

5.6

51

2.0

טס

גואו

2,33

6

2,

126

87.6

30

0

12

.4

55

2.3

24

5

10

.1

210

8.

7

16

2

6.

7

48

2.

0

רבמ

טפס

2,25

2

2,

035

87.1

30

1

12

.9

39

1.7

26

2

11

.2

217

9.

3

15

0

6.

4

67

2.

9

רבטו

קאו

2,27

6

2,

070

91.9

18

2

8.

1

28

1.

2

154

6.8

206

9.

1

16

8

7.

5

38

1.

7

רבמ

בנו

2,33

0

2,

094

92.0

18

2

8.

0

25

1.

1

157

6.9

236

10

.4

174

7.6

62

2.7

רבמ

צד

2,33

3

2,

126

91.2

20

4

8.

8

26

1.

1

178

7.6

207

8.

9

16

9

7.

3

38

1.

6

07

ר א

נוי

2,28

8

2,

132

91.4

20

1

8.

6

27

1.

2

174

7.5

156

6.

7

11

6

5.

0

40

1.

7

*

ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבקלי ח

כנו

הש

דחו

בו ק

סיפה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ה:מז

ה:מז

1

86

ח לו

145

:ה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

לה

רד

חב

ז כ

רמ

בה

קסו

עת

�ח

במ

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מ:

יר

אנו

2005

�

ר א

נו י

2007

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

י רזו

אב

ב"לה

מ

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םדקו

הו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י4,

607

רא

רובפ

4,66

7

4,

397

95.4

18

5

4.

0

31

0.

7

154

3.3

247

5.

4

17

5

3.

8

72

1.

6

ס

רא

מ4,

692

4,44

4

95

.2

200

4.3

34

0.7

16

6

3.

6

22

6

4.8

180

3.9

46

1.0

לרי

פא

4,62

0

4,

437

94.6

23

3

5.

0

42

0.

9

191

4.1

163

3.

5

13

3

2.

8

30

0.

6

אי מ

4,57

7

4,

380

94.8

22

0

4.

8

19

0.

4

201

4.4

177

3.

8

15

2

3.

3

25

0.

5

ני

יו4,

521

4,33

9

94

.8

218

4.8

31

0.7

18

7

4.

1

16

4

3.6

136

3.0

28

0.6

לי

יו4,

409

4,24

4

93

.9

259

5.7

62

1.4

19

7

4.

4

14

5

3.2

107

2.4

38

0.8

טס

גואו

3,68

5

3,

559

80.7

81

0

18

.4

129

2.9

68

1

15

.4

126

2.

9

94

2.

1

32

0.

7

רבמ

טפס

3,09

9

2,

923

79.3

76

2

20

.7

50

1.4

71

2

19

.3

176

4.

8

13

3

3.

6

43

1.

2

רבטו

קאו

3,06

4

2,

803

90.4

29

7

9.

6

36

1.

2

261

8.4

261

8.

4

21

5

6.

9

46

1.

5

רבמ

בנו

2,74

0

2,

583

84.3

48

1

15

.7

46

1.5

43

5

14

.2

157

5.

1

12

9

4.

2

28

0.

9

רבמ

צד

2,54

0

2,

358

86.1

38

2

13

.9

59

2.2

32

3

11

.8

182

6.

6

14

9

5.

4

33

1.

2

06

ר א

נוי

2,39

5

2,

210

87.0

32

3

12

.7

61

2.4

26

2

10

.3

185

7.

3

15

5

6.

1

30

1.

2

רא

רובפ

2,27

3

2,

099

87.6

29

6

12

.4

31

1.3

26

5

11

.1

174

7.

3

13

7

5.

7

37

1.

5

ס

רא

מ2,

154

2,00

0

88

.0

238

10.5

29

1.

3

209

9.2

154

6.

8

10

1

4.

4

53

2.

3

לרי

פא

2,15

4

2,

008

93.2

14

6

6.

8

29

1.

3

117

5.4

146

6.

8

11

0

5.

1

36

1.

7

אי מ

2,10

1

1,

959

90.9

19

5

9.

1

20

0.

9

175

8.1

142

6.

6

11

5

5.

3

27

1.

3

ני

יו2,

028

1,92

5

91

.6

176

8.4

26

1.2

15

0

7.

1

10

3

4.9

82

3.9

21

1.0

לי

יו1,

981

1,86

1

91

.8

167

8.2

19

0.9

14

8

7.

3

12

0

5.9

94

4.6

26

1.3

טס

גואו

1,91

8

1,

802

91.0

17

9

9.

0

21

1.

1

158

8.0

116

5.

9

91

4.

6

25

1.

3

רבמ

טפס

1,87

6

1,

739

90.7

17

9

9.

3

22

1.

1

157

8.2

137

7.

1

10

6

5.

5

31

1.

6

רבטו

קאו

1,82

4

1,

720

91.7

15

6

8.

3

21

1.

1

135

7.2

104

5.

5

80

4.

3

24

1.

3

רבמ

בנו

1,80

9

1,

680

92.1

14

4

7.

9

15

0.

8

129

7.1

129

7.

1

10

4

5.

7

25

1.

4

רבמ

צד

1,80

5

1,

684

93.1

12

5

6.

9

19

1.

1

106

5.9

121

6.

7

10

2

5.

6

19

1.

1

07

ר א

נוי

1,75

4

1,

658

91.9

14

7

8.

1

23

1.

3

124

6.9

96

5.3

79

4.4

17

0.9

*ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבק

לי ח

כנו

הש

דחו

בו קסי

פה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ה:מז

ה:מז

1

87

ח

לו14

6 :

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

לת

רצ

בנז

כר

מב

ה ק

סוע

ת �

חב

מ:

יר

אנו

2005

�

ר א

נו י

2007

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

י רזו

אב

ב"לה

מ

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םדקו

הו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י4,

806

רא

רובפ

4,87

4

4,

600

95.7

19

8

4.

1

73

1.

5

125

2.6

264

5.

5

19

0

4.

0

74

1.

5

ס

רא

מ4,

778

4,57

6

93

.9

288

5.9

111

2.3

17

7

3.

6

19

3

4.0

140

2.9

53

1.1

לרי

פא

4,78

9

4,

573

95.7

19

6

4.

1

38

0.

8

157

3.3

208

4.

4

14

2

3.

0

66

1.

4

אי מ

4,73

1

4,

510

94.2

27

1

5.

7

77

1.

6

194

4.1

212

4.

4

15

9

3.

3

53

1.

1

ני

יו4,

720

4,50

5

95

.2

217

4.6

63

1.3

15

5

3.

3

20

6

4.4

142

3.0

64

1.4

לי

יו4,

540

4,36

2

92

.4

349

7.4

83

1.8

26

6

5.

6

17

0

3.6

111

2.4

59

1.3

טס

גואו

4,13

5

3,

909

86.1

64

5

14

.2

152

3.3

49

3

10

.9

226

5.

0

13

0

2.

9

96

2.

1

רבמ

טפס

3,91

8

3,

728

90.2

40

7

9.

8

62

1.

5

344

8.3

190

4.

6

11

7

2.

8

73

1.

8

רבטו

קאו

3,95

2

3,

726

95.1

19

2

4.

9

38

1.

0

154

3.9

226

5.

8

15

1

3.

9

75

1.

9

רבמ

בנו

3,64

3

3,

506

88.7

44

6

11

.3

47

1.2

39

9

10

.1

137

3.

5

95

2.

4

42

1.

1

רבמ

צד

3,49

9

3,

303

90.7

34

0

9.

3

59

1.

6

281

7.7

196

5.

4

15

7

4.

3

39

1.

1

06

ר א

נוי

3,33

8

3,

169

90.6

33

0

9.

4

59

1.

7

271

7.7

169

4.

8

11

6

3.

3

53

1.

5

רא

רובפ

3,25

4

3,

079

92.2

25

9

7.

8

63

1.

9

196

5.9

175

5.

2

12

8

3.

8

47

1.

4

ס

רא

מ3,

057

2,90

5

89

.3

312

9.6

68

2.1

24

4

7.

5

15

2

4.7

97

3.0

55

1.7

לרי

פא

2,97

2

2,

813

92.0

24

4

8.

0

45

1.

5

199

6.5

159

5.

2

11

7

3.

8

42

1.

4

אי מ

2,87

3

2,

725

91.7

24

7

8.

3

52

1.

7

195

6.6

148

5.

0

11

2

3.

8

36

1.

2

ני

יו2,

767

2,61

6

91

.1

257

8.9

37

1.3

22

0

7.

7

15

1

5.3

93

3.2

58

2.0

לי

יו2,

713

2,57

1

92

.9

196

7.1

37

1.3

15

9

5.

7

14

2

5.1

85

3.1

57

2.1

טס

גואו

2,81

9

2,

599

95.8

11

4

4.

2

28

1.

0

86

3.2

220

8.

1

15

3

5.

6

67

2.

5

רבמ

טפס

2,66

0

2,

538

90.0

28

1

10

.0

35

1.2

24

6

8.

7

12

2

4.3

74

2.6

48

1.7

רבטו

קאו

2,60

9

2,

467

92.7

19

3

7.

3

30

1.

1

163

6.1

142

5.

3

10

3

3.

9

39

1.

5

רבמ

בנו

2,55

5

2,

423

92.9

18

6

7.

1

39

1.

5

147

5.6

132

5.

1

94

3.

6

38

1.

5

רבמ

צד

2,47

8

2,

376

93.0

17

9

7.

0

51

2.

0

128

5.0

102

4.

0

72

2.

8

30

1.

2

07

ר א

נוי

2,48

3

2,

331

94.1

14

7

5.

9

30

1.

2

117

4.7

152

6.

1

10

6

4.

3

46

1.

9

*

ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבקלי ח

כנו

הש

דחו

בו קסי

פה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ה:מז

ה:מז

1

88

ח לו

147

:ה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י פנ

ל�

רא

הר

אש

בה

קסו

עת

�ח

במ

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מ:

יר

אנו

2005

�

ר א

נו י

2007

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םד

קוה

ו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י12

1,99

310

0.0

רא

רובפ

123,

114

115,

929

95.0

6,06

45.

01,

560

1.3

4,50

43.

77,

185

5.9

5,60

04.

61,

585

1.3

סרא

מ12

2,20

111

6,47

594

.66,

639

5.4

1,71

51.

44,

924

4.0

5,72

64.

74,

538

3.7

1,18

81.

0לרי

פא

121,

514

115,

641

94.6

6,56

05.

41,

064

0.9

5,49

64.

55,

873

4.8

4,79

43.

91,

079

0.9

אימ

121,

508

115,

506

95.1

6,00

84.

989

20.

75,

116

4.2

6,00

24.

94,

762

3.9

1,24

01.

0ני

יו12

1,51

111

5,55

295

.15,

956

4.9

847

0.7

5,10

94.

25,

959

4.9

4,84

84.

01,

111

0.9

לייו

121,

092

114,

809

94.5

6,70

25.

595

90.

85,

743

4.7

6,28

35.

25,

030

4.1

1,25

31.

0ט

סגו

או12

0,76

211

3,38

793

.66,

918

5.7

1,00

50.

85,

913

4.9

7,37

56.

15,

264

4.3

2,11

11.

7רבמ

טפס

120,

044

113,

451

93.9

7,31

16.

11,

150

1.0

6,16

15.

16,

593

5.5

5,42

84.

51,

165

1.0

רבטו

קאו

121,

649

115,

280

96.0

4,76

44.

089

10.

73,

873

3.2

6,36

95.

35,

295

4.4

1,07

40.

9רבמ

בנו

121,

374

115,

428

94.9

6,22

15.

186

30.

75,

358

4.4

5,94

64.

94,

740

3.9

1,20

61.

0רבמ

צד

120,

556

114,

725

94.5

6,64

95.

51,

040

0.9

5,60

94.

65,

831

4.8

4,89

24.

093

90.

806

ר א

נוי

121,

187

114,

923

95.3

5,63

34.

71,

109

0.9

4,52

43.

86,

264

5.2

5,24

74.

41,

017

0.8

רא

רובפ

122,

211

116,

175

95.9

5,01

24.

185

90.

74,

153

3.4

6,03

65.

04,

836

4.0

1,20

01.

0ס

רא

מ12

0,58

111

5,46

894

.55,

599

4.6

1,15

70.

94,

442

3.6

5,11

34.

24,

158

3.4

955

0.8

לרי

פא

121,

139

115,

710

96.0

4,87

14.

088

20.

73,

989

3.3

5,42

94.

54,

276

3.5

1,15

31.

0אי

מ12

0,36

111

5,51

095

.45,

629

4.6

835

0.7

4,79

44.

04,

851

4.0

3,87

83.

297

30.

8ני

יו11

9,77

711

4,48

095

.15,

881

4.9

892

0.7

4,98

94.

15,

297

4.4

4,19

33.

51,

104

0.9

לייו

119,

939

114,

508

95.6

5,26

94.

493

70.

84,

332

3.6

5,43

14.

54,

471

3.7

960

0.8

טס

גואו

119,

648

114,

134

95.2

5,80

54.

891

60.

84,

889

4.1

5,51

44.

64,

439

3.7

1,07

50.

9רבמ

טפס

118,

471

112,

853

94.3

6,79

55.

71,

109

0.9

5,68

64.

85,

618

4.7

4,48

13.

71,

137

1.0

רבטו

קאו

117,

908

112,

693

95.1

5,77

84.

91,

074

0.9

4,70

44.

05,

215

4.4

4,21

33.

61,

002

0.8

רבמ

בנו

117,

206

111,

843

94.9

6,06

55.

189

50.

85,

170

4.4

5,36

34.

54,

399

3.7

964

0.8

רבמ

צד

116,

343

111,

480

95.1

5,72

64.

997

30.

84,

753

4.1

4,86

34.

13,

967

3.4

896

0.8

07ר

אנו

י11

5,96

211

0,93

195

.35,

412

4.7

1,04

80.

94,

364

3.8

5,03

14.

34,

085

3.5

946

0.8

*ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבקלי ח

כנו

הש

דחו

בו ק

סיפה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

א לש

י רזו

אב

ב"לה

מ

ה:מז

ה:מז

1

89

ח לו

148

:פנ

לת

רקו

ביה

י ר

זוא

בה

קסו

עת

�ח

במ

ב �

בייי

חה

ה מל

גלי

בק

מה

ריח

אול

ה ק

סוע

תה

י כז

רמ

ת ח

תיפ

י :

יר

אנו

2005

�

ר א

נו י

2007

ם אי

כז

ש דחו

ב

י ח

כנו

ה

םדקו

הו

ו ק

סיפ

ה

ה למ

גל

בק

ל

ה לעי

ב

ה*מ

אית

מה

ו רב

ע

ת לו

עיל

תרו

חא

ת ק

ספ

ה

-ם

לוש

ת

ל לכב

ו א

צי

תכרעמ

המ

ל ב

קלו לח

ה

ה למ

ג

ה לעי

ב

**ה

מאי

תמ

ה

ם פי

רט

צמ

**ם*

שידח

ו רב

ע

ת לו

עימ

תרו

חא

05ר

אנו

י45

,645

100.

0

רא

רובפ

45,9

89

43

,178

94.6

2,18

1

4.8

565

1.2

1,61

3

3.5

2,50

7

5.

51,

963

4.

354

4

1.

2ס

רא

מ45

,569

43,3

27

94

.22,

359

5.

159

5

1.

31,

760

3.

81,

944

4.2

1,55

8

3.4

386

0.8

לרי

פא

45,3

25

43

,032

94.4

2,23

9

4.9

365

0.8

1,87

4

4.1

2,00

2

4.

41,

625

3.

637

7

0.

8אי

מ45

,413

42,9

85

94

.82,

049

4.

529

3

0.

61,

754

3.

92,

138

4.7

1,67

1

3.7

467

1.0

נייו

45,4

30

43

,094

94.9

2,02

9

4.5

257

0.6

1,77

1

3.9

2,04

2

4.

51,

631

3.

641

1

0.

9לי

יו45

,283

42,7

56

94

.12,

380

5.

230

6

0.

72,

073

4.

62,

241

4.9

1,73

6

3.8

505

1.1

טס

גואו

44,6

60

42

,203

93.2

2,44

4

5.4

274

0.6

2,17

0

4.8

2,45

7

5.

41,

836

4.

162

1

1.

4רבמ

טפס

44,3

56

42

,108

94.3

2,55

2

5.7

392

0.9

2,16

0

4.8

2,24

8

5.

01,

857

4.

239

1

0.

9רבטו

קאו

44,9

26

42

,681

96.2

1,67

5

3.8

327

0.7

1,34

8

3.0

2,24

5

5.

11,

877

4.

236

8

0.

8רבמ

בנו

44,7

37

42

,719

95.1

2,20

7

4.9

305

0.7

1,90

2

4.2

2,01

8

4.

51,

605

3.

641

3

0.

9רבמ

צד

44,4

54

42

,482

95.0

2,25

5

5.0

334

0.7

1,92

1

4.3

1,97

2

4.

41,

638

3.

733

4

0.

706

ר א

נוי

44,6

48

42

,511

95.6

1,94

3

4.4

395

0.9

1,54

8

3.5

2,13

7

4.

81,

753

3.

938

4

0.

9רא

רובפ

45,0

38

42

,967

96.2

1,68

1

3.8

234

0.5

1,44

7

3.2

2,07

1

4.

61,

643

3.

742

8

1.

0ס

רא

מ44

,070

42,3

96

94

.11,

978

4.

443

6

1.

01,

542

3.

41,

674

3.7

1,33

1

3.0

343

0.8

לרי

פא

44,3

35

42

,460

96.3

1,61

0

3.7

292

0.7

1,31

8

3.0

1,87

5

4.

31,

485

3.

439

0

0.

9אי

מ44

,104

42,4

72

95

.81,

863

4.

224

2

0.

51,

621

3.

71,

632

3.7

1,26

4

2.9

368

0.8

נייו

43,8

60

42

,087

95.4

2,01

7

4.6

331

0.8

1,68

6

3.8

1,77

3

4.

01,

433

3.

234

0

0.

8לי

יו43

,905

42,0

47

95

.91,

813

4.

133

9

0.

81,

474

3.

41,

858

4.2

1,46

7

3.3

391

0.9

טס

גואו

43,8

20

41

,986

95.6

1,91

9

4.4

243

0.6

1,67

6

3.8

1,83

4

4.

21,

468

3.

336

6

0.

8רבמ

טפס

43,4

41

41

,493

94.7

2,32

7

5.3

372

0.8

1,95

5

4.5

1,94

8

4.

41,

604

3.

734

4

0.

8רבטו

קאו

43,1

95

41

,469

95.5

1,92

7

4.4

341

0.8

1,63

1

3.8

1,72

6

4.

01,

392

3.

233

4

0.

8רבמ

בנו

42,9

62

41

,118

95.2

2,07

7

4.8

318

0.7

1,75

9

4.1

1,84

4

4.

31,

499

3.

534

5

0.

8רבמ

צד

42,6

17

40

,996

95.4

1,96

6

4.6

284

0.7

1,68

2

3.9

1,62

1

3.

81,

310

3.

031

1

0.

707

ר א

נוי

42,5

48

40

,831

95.8

1,78

6

4.2

343

0.8

1,44

3

3.4

1,71

7

4.

01,

383

3.

233

4

0.

8*

ו. ז

הלעי

בה

למ

גלבקלי ח

כנו

הש

דחו

בו ק

סיפה

ך א

ה קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בם

דקו

הש

דחו

בה

למ

גלו

בקי

**ה

קסו

עת

ן ח

במ

ת בייח

מה

ה לעי

בי ח

כנו

הש

דחו

בה

למ

גלבקלו לח

ה

***

ם דקו

הש

דחו

בא

לך

אי ח

כנו

הש

דחו

בה

סכנ

הת

חט

בה

ת כרעמ

בו הי

ן ח

במ

י ב

ייח

ה ק

סועת

א לש

י רזו

אב

ב"לה

מ

ה:מז

ה:מז

190

נספחים

המנהלת לגבי נובמברנתוני השוואה עם :1נספח

ב ונתוני מחקר ההערכה לגבי אוכלוסיית " זה אנו משווי בי� נתוני מנהלת מהלבנספח

�15כ 2006ונובמבר , 2005אוגוסט ב 1 � תחילת התכנית: המלאי בשתי נקודות זמ�

. חודשי לאחר תחילת התכנית

נובמבר ( חודשי� 15ולאחר ) 2005אוגוסט (בתחילת התכנית העובדי� שיעור: 1לוח ב" על פי נתוני מנהלת מהל2005מתו� זכאי יולי ) 2006

נצרת ירושלי חדרה אשקלו� כ"סה ב"נתוני מנהלת מהל

23 20 26 32 25 עבד בתחילת התכנית 28 31 37 46 35 2006בר עבד בנובמ

נובמבר ( חודשי� 15ולאחר ) 2005אוגוסט (שיעור העובדי� בתחילת התכנית : 2לוח על פי נתוני מחקר ההערכה2005מתו� זכאי יולי ) 2006

נצרת ירושלי חדרה אשקלו� כ"סה ב"נתוני מנהלת מהל

23 20 25 35 26 עבד בתחילת התכנית 32 34 36 48 37 2006עבד בנובמבר

תעסוקה במדג במחקר ההערכה שיעורי ההנתוני על , 2�1כפי שנית� לראות בלוחות •

סביר להניח ). בהתאמה�26% ו25%(כמעט שווי לאלו של המנהלת באוגוסט

שההבדל הקט� בי� נתוני המנהלת לנתוני המחקר נובע מכ� שבמנהלת לא קיי מידע

ונתוני אלה קיימי במחקר ) וחלק עבדו(כזי לגבי הקבוצה שלא התייצבה במר

.הערכה

הדמיו� בי� נתוני המנהלת לבי� נתוני המחקר ביחס לתעסוקה בתחילת התכנית נכו� •

.לגבי כל המרכזי

35% � ג הנתוני של המנהלת על תעסוקה בנובמבר דומי לאלה של מחקר ההערכה •

מצביעי על שיעור גבוה א כי ברוב המרכזי נתוני המחקר,בהתאמה, �37%ו

ייתכ� שההבדלי בי� נתוני המנהלת לנתוני המחקר נובעי . במקצת של מועסקי

. מכ� שבמנהלת לא קיי מידע לגבי הקבוצה של הלא מתייצבי

השינוי בתעסוקה בי� שתי מבחינתכ נית� לראות כי אי� הבדלי משמעותיי "בסה •

לפי שני המקורות הייתה עלייה . ני המחקרנקודות הזמ� לפי נתוני המנהלת ולפי נתו

191

נקודות 10בשעור העובדי מכלל המופני כאשר בנתוני המנהלת מדובר על עלייה של

. נקודות האחוז11האחוז ובנתוני המחקר נצפתה עלייה של

מספר פעמי , כלומר .בדקנו ג נתוני על השמות שנמסרו על ידי המרכזי השוני

נמצאו הבדלי משמעותיי מאוד בי� נתוני המחקר לנתוני .שאד השתלב בתעסוקה

ייתכ� מאוד . בחדרה�150% בנצרת ל60%המנהלת בכל המרכזי הנעי בי� פער של

בדוח ( בי� המחקר למרכזי השוני שהבדלי אלה נובעי מהגדרות שונות של השמות

.לת ונתוני המחקרבי� נתוני המנה) השמות הוגדרו כשילוב בעבודה של לפחות שבוע אחד

אנו רוצי להדגיש שהנתוני המוצגי בסעי� זה ה שוני מהנתוני המופיעי בדוחות

לאוכלוסייה מורחבת היא השוטפי של המנהלת מכיוו� שבדוחות המנהלת התייחסות

וג מכיוו� שנתוני המנהלת ) מופני שלא היו זכאי ביולי(ת המלאי ייותר מתו� אוכלוסי

.וכלוסיות המלאי והפוני החדשי במשולבמתייחסי לא

192

שיעור השינוי מובהקות שונים עלמבחני השוואת תוצאות של : 2 נספחשינוי חיובי במצב התעסוקה ושיעורי הזכאות , היקף המשרה, בתעסוקה

בקרב משפחות שהופנו עשר חודשים מתחילת התכנית-לאחר חמישה

.למרכזים

חודשי� מתחילת 15ר המועסקי� בקרב המלאי לאחר השפעת התכנית על שיעו: 1לוח )אחוזי�, פרטי�(התכנית לפי מרכז

נצרת

מערב ירושלים

כ"סה אשקלון חדרה

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N 628 341 628 482 2079 N

13.5*** )6.84(

11.0*** )3.20(

10.3*** )5.03(

9.1*** )2.92(

11.1***

)8.53(

tמבחן

Complex Samples )Z-סטטיסטי המבחן(

13.5*** )7.66(

11.0*** )4.15(

10.3*** )4.95(

9.1*** )3.9(

11.1***

)10.23(

tמבחן

)Z-סטטיסטי המבחן (

13.5*** )52.11(

11.0*** )15.24(

10.3*** )21.43(

9.1*** )13.17(

11.1***

)95.85(

McNemarמבחן χ-סטטיסטי המבחן (

2(

*p<0.1

**p<0.005

***p<0.01

חודשי� 15השפעת התכנית על השינוי בשיעור המועסקי� בקרב המלאי לאחר : 2לוח

)אחוזי�, פרטי�(מתחילת התכנית לפי מרכז

נצרת

מערב ירושלים

כ"סה אשקלון חדרה

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N 628 341 628 482 2079 N

11.6*** )5.56(

11.7*** )3.22(

9.3*** )4.45(

8.9*** )2.85(

10.3***

)7.75(

tמבחן

Complex Samples )סטטיסטי המבחן(

11.6*** )6.25(

11.7*** )4.08(

9.3*** )4.41(

8.9*** )3.82(

10.3***

)9.24(

tמבחן

)Z-סטטיסטי המבחן(

11.6*** )6.15-(

11.7*** )3.74-(

9.3*** )4.29-(

8.9*** )3.51-(

10.3***

)8.99-(

מבחן

SIGN

)Z-סטטיסטי המבחן(

11.6*** )6.09-(

11.7*** )3.88-(

9.3*** )4.32-(

8.9*** )3.57-(

10.3***

)8.93-(

SIGNED RANKמבחן )Z-סטטיסטי המבחן( *p<0.1

**p<0.005

***p<0.01

193

השפעת התכנית על שיעור המועסקי� שהרחיבו את היק� שעות עבודת� בקרב : 3לוח )אחוזי�, פרטי�( חודשי� מתחילת התכנית לפי מרכז 15אחר המלאי ל

נצרת

מערב ירושלים

כ"סה אשקלון חדרה

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N 628 341 628 482 2079 N

2.49 )1.04(

0.21 )0.81(

3.84* )1.73(

8.43*** )2.75(

3.94***

)3.03(

tמבחן

Complex Samples )סטטיסטי המבחן(

2.49 )1.25(

0.21 )0.95(

3.84* )1.77(

8.43*** )3.22(

3.94***

)3.47(

tמבחן

)Z-סטטיסטי המבחן(

2.49 )1.47-(

0.21 )0.38-(

3.84** )2.06-(

8.43*** )3.17-(

3.94***

)3.91-(

מבחן

SIGN

)Z-סטטיסטי המבחן(

2.49 )1.01-(

0.21 )0.07-(

3.84* )1.6-(

8.43*** )3.35-(

3.94***

)3.33-(

SIGNED RANKמבחן )Z-סטטיסטי המבחן( *p<0.1

**p<0.005

***p<0.01

חודשי� מתחילת 15השפעת התכנית על מצב התעסוקה בקרב המלאי לאחר : 4לוח

)אחוזי�, פרטי�(התכנית לפי מרכז

נצרת

מערב ירושלים

כ"סה אשקלון חדרה

4,574 2,938 4,009 3,989 15,510 N 628 341 628 482 2079 N

14.1*** )4.38(

11.9*** )2.71(

13.2*** )4.29(

17.3*** )4.01(

14.3***

)7.67(

tמבחן

Complex Samples )סטטיסטי המבחן(

14.1*** )5.12(

11.9*** )3.33(

13.2*** )4.28(

17.3*** )4.92(

14.3***

)8.9(

tמבחן

)Z-סטטיסטי המבחן(

14.1*** )5.58-(

11.9*** )3.55-(

13.2*** )4.55-(

17.3*** )4.84-(

14.3***

)9.41-(

מבחן

SIGN

)Z-סטטיסטי המבחן(

14.1*** )5.9-(

11.9*** )3.57-(

13.2*** )4.43-(

17.3*** )4.61-(

14.3***

)9.31-(

SIGNED RANKמבחן )Z-סטטיסטי המבחן( *p<0.1

**p<0.005

***p<0.01

194

חודשי� מתחילת התכנית לפי מרכז 15עור הזכאות לאחר השפעת התכנית על שי: 5לוח )אחוזי�, משפחות(

נצרת

מערב ירושלים

כ"סה אשקלון חדרה

3,050 2,180 3,060 3,297 11,587 N 462 293 517 418 1690 N

24.4-*** )6.22-(

23.2-*** )4.18-(

31.7-*** )5.57-(

27-*** )6.13-(

26.9-***

)11.05-(

tמבחן

Complex Samples )Z-סטטיסטי המבחן(

24.4-*** )8.94-(

23.2-*** )7.07-(

31.7-*** )10.8-(

27-*** )10.64-(

26.9-***

)18.87-(

tמבחן

)Z-סטטיסטי המבחן (

24.4-*** )78.4(

23.2-*** )27.54(

31.7-*** )88.45(

27-*** )94.8(

26.9-***

)290.7(

McNemarמבחן χ-סטטיסטי המבחן (

2(

*p<0.1

**p<0.005

***p<0.01

195

אולם השתלבו בעבודה ועבדו 2005 מופנים שלא עבדו באוגוסט :3נספח 2006בנובמבר

ביקורת ניסוי

N 2777 1211

52.4 59.4 נשי 27.1 23.2 18�34גיל 33.2 28.8 35�44גיל 26.8 34.0 45�54גיל 55+ 14.1 12.9

47.0 37.1 יהודי ותיקי 22.3 30.5 ערבי

30.7 32.4 ואיל��1990עולי מ 17.3 22.0 שנות לימוד0�8

17.3 24.4 שנות לימוד9�1112 24.3 30.3 13+ 39.3 35.2

44.2 37.8 יחיד 19.9 16.8 ילדי + יחיד 7.9 11.0 נשוי 27.9 34.4 ילדי + נשוי

46.5 28.8 אי� בעיות– בעיות תפקוד קשורות בעבודה 24.0 35.6 בעיות1�2

29.4 35.7 בעיות3 50.3 43.4 השני שקדמו לתכנית�5נסיו� תעסוקתי ביש