כנישתא ועולמו הכנסת בית על מחקרים

4

בעריכת

יוסף תבורי

מכון לנדר אילן-הוצאת אוניברסיטת בר ירושלים, מרכז אקדמי גן רמת

המערכת רברדניאל שפ, יעקב שפיגל, אפרים חזן, תקוה-בנימין בר, ביוביץ-דוד אדן

:הספר יוצא לאור בסיוע

ש זלמן וליאה גספר"הקתדרה לתלמוד ע

יפה-ש נפתל"ולהפצתה ע פה-לחקר התורה שבעלמרכז ה

קיוטו יפן ,קרן בית שלום ל"אגולסקי ז' ד מ"ש עו"הקרן ע

978-965-226-395-7ב "מסת

©

אילן-כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת בר , אין להעתיק קובץ זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני

) מזעור והקלטה, לרבות צילום(מגנטי או מכאני

ל"ללא אישור בכתב מהמו

ע"תש –נדפס בישראל

ירושלים, מ"בע' גרפית'דפוס

תוכן העניינים חלק עברי

ז פתח דבר

שלמה בן נתן ' נוסח תפילת שמונה עשרה בסידור ר אורי ארליך

ושאלת מוצאו של החיבור

ט

כז )עיון ראשון( מטבע שטבעו חכמים בברכה אשר-משה בר

נא "אני מאמין"השפעת תמורות מחשבתיות על נוסחי אלי גורפינקל

י שבצנעא והנהגתו של הרב מאיר 'אג'בית כנסת חג גימאניאהרן

צובירי

קיג

–1922, מאבקים על הקמת בתי כנסת בשכונות פועלים ראובן גפני

1934

קלז

קנה ים מקרא ואחד תרגוםילהשתלשלותה של קריאת שנ חיים טלבי

:עדתי בדור המדינה בישראל-בית הכנסת הרב סים ליאוןנ

לאומיות ומגדר, אורתודוקסיה, אתניות

קצא

ליטורגיה וספרותיות ב תאולוגיות, סוגיות אידאולוגיות דליה מרקס

הרפורמית הישראלית

רכא

רסג על מטבעות ריטואליים קדומים וגלגוליהם מנחם קיסטר

: בבית הכנסת") מכירת מצוות("מכירת עליות וכיבודים קליינמן' שרון

התפתחותו וטעמיו, נהגהמ

רעט

שמא תקציר עברי של המאמר האנגלי

חלק אנגלי

7 פתח דבר

11 פירוש למדרש ההגדה": בזרוע נטויה" דוד הנשקה

29 תקצירים באנגלית של המאמרים העבריים

)א"תשע(ד כנישתא

וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס 1ליטורגיה הרפורמית הישראליתב

קס מר ה י ל ד

, בשעת התפילה אין אנו פורשים מן העולם" "אנו רק משקיפים עליו ממצפה אחר אברהם יהושע השל

התאולוגיים והספרותיים בליטורגיה של , במאמר זה ייבחנו הממדים האידאולוגיים

נקודת המוצא . שנוצרה בישראל ביובל השנים האחרון) הרפורמית(היהדות המתקדמת אלא , של דברינו היא שיש ייחוד לא רק בתפילה הרפורמית לעומת התפילה המסורתית

בתפילה הרפורמית הנוצרת ומתבצעת בישראל לעומת התפילה הרפורמית במקומות גםיבה יצירתית הצריך חששבישראל ההקשר המיוחד שבו נוצרה זו . אחרים בעולם

בחינתם של אלה עשויה לזרוע אור לא רק . ופתרונות ליטורגיים ופואטיים המיוחדים להעל האופן שבו מתמודדים חברי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל עם האתגרים

הןאלא גם על הדרכים שב, הייחודיים שעומדים בפניהם בחפשם דרך לעבודת האלינה המוצעת תוכל לשמש כלי צנוע בהבנת דומה גם שהבח. מתכוננים טקסט וטקס

.שפה ותרבות, קהילה, נוצרת עבודת קודש בהקשר נתון של קהל ןהדרכים שבהסידורים , אם לא מאות, ט יצאו לאור עשרות רבות"מאז העשור השני של המאה הי

כמו גם סידורים שאינם משקפים זרם , קציוניסטייםורקונסטרוקונסרבטיביים , רפורמייםעל אף העובדה ".סייםקאורתודו-לא"סידורים אלה יכונו פה ספרי תפילה 2.ממוסד

, יהוידע עמיר, מיכאל מרמור, יהורם מזור, דוד לוין לרבנים ולחוקרים אני מבקשת להודות 1

.זהשסייעו להעשיר ולזקק את המאמר העל הערותיהם אביגדור שנאן וניר ברקיןשנות סיים שיצאו לאור עד קאורתודו-פטוחובסקי מונה מאה שבעים וחמישה סידורים לאיעקב 2

.J(וחמישים שיצאו לאור בארצות הברית ,שים של המאה הקודמת באירופהיהשPetuchowski, Prayerbook Reform in Europe: The Liturgy of European Liberal and Reform Judaism, New York: World Union for Progressive Judaism, 1968,

pp. 1–21 .( בספררשימה מעודכנת יותר מופיעה :E. Friedland, Were Our Mouths Filled with Song: Studies in Liberal Jewish Liturgy, Cincinnati: Hebrew Union

College Press, 1997, pp. 334–345 .בנוסף ,הסית ראקאורתודו- על ליטורגיה יהודית לא D. Ellenson, Modern Liturgies, My People’s Prayer: מעלהללשני הספרים שצוטטו

דליה מרקס רכב

)א"תשע(ד כנישתא

כינויים נו ממד שיפוטי שקיים במבחרתי בו שכן נעדר משכינוי זה אינו חסר בעיות .וכל כיוצא בזה "סידורים מתקנים" ,"סידורים ליברליים"כ

, נמוכות יחסיתכשהטכנולוגיה מאפשרת הכנת חומר מודפס בקלות ובהוצאות , בימינו דומה שבלתי אפשרי , ולמעשה כל קהילה יכולה להוציא גרסאות מגוונות משלה לסידור

נוסחים . קהילות ואירגונים שונים, רבנים לאור למנות את הנוסחים והסידורים שמוציאיםרבות מצולמים המשמשים באופן חד פעמי או בקהילה ספציפית מאופיינים פעמים

לעומת הנוסחים המצויים בסידורים תאולוגית וספרותית עזּותטיות ובנורבאידיוסינקמחרים מחזיקים לעתים אחרי , שיעמדו במרכז דיוננו, אלה האחרונים. הממוסדים

עם הזמן נוסחים שנוצרו בעבור קהילות םהנוסחים הנועזים יותר ומקבלים לתוכ .מסוימות או בעבור אירוע מסוים

שונים ,ורפורמיים בפרט, סיים בכללקאורתודו-אהכללים המנחים בעריכת סידורים ל בין סידורים מסורתיים בני נוסחים שונים 3.למדי מאלה של הסידורים המסורתיים

יש גיווני נוסח ושינויים קטנים וגדולים ) אותו נוסח םולעתים אף בין אלה הנמנים ע(א במקרים שהמקור לשינויים אלה הו אלא, במילות התפילה ובסדר הפנימי של חלקיה

טעמים שניתנים בספרות ההלכתית בעד נוסחה זו . קדום ועלום) אם כי לא תמיד(רבים מוציא לאור של סידור מסורתי צריך אמנם . או אחרת הם לא אחת טעמים שבדיעבד

אך על פי רוב אין הוא בא ליצור , להידרש לשאלות של נוסח ולבחור בין נוסחאות שונותאפשר מתוספות ומשינויים הבקש ליצור נוסח מזוקק ככל מהוא , אדרבה, יצירה חדשה

. נוסח הנכוןכ –או לחילופין ,בעיניו כנוסח המקורי סוליצור גרסה הנאמנה למה שנתפפה השינויים הם במקרים רבים מכוונים .סיים שונהקאורתודו- התמונה בסידורים הלא

והעורכים אינם ,מובהק ונעשים מתוך החלטה מּודעת הנושאת אופי תאולוגי או חינוכיאמנם גם עורכי סידורים . על תקדימים טקסטואליים מן העברתמיד מסתמכיםלהחזיר הכוונמתוך ים ליצור נוסח חדש שלא היה קיים לפני כןיסיים עשוקאורתודו

אבל המגמה, אורתודוקסיים-ובכך דומה מלאכתם לזו של העורכים הלא, עטרה ליושנה .שונה למדי ההמעששל

Book – Traditional Prayers, Modern Commentaries, 1–9, Vermont: Jewish Lights, 1997–2005; L. Hoffman, Beyond the Text, Indiana: Bloomington, 1987, pp. 116–144; E. Caplan, From Ideology to Liturgy: Reconstructionist Worship and American Liberal Judaism, Cincinnati: Hebrew Union College Press, 2002 .

לתולדות התפילה ", מרקס' ד על תולדותיה של הליטורגיה הרפורמית הישראלית ראה .136–104 'עמ, )ז"תשס(יז ,מועד, "הרפורמית בציון

יוחל פה על נוסחי התפילה המכונים בדרך כלל "סידורים מסורתיים"המינוח 3חוקר התפילה יעקב פטוחובסקי ניסח באופן מועיל ביקורת על המינוח . "סייםקהאורתודו"

:ים להסביר את הבחירה שלנו בשימוש במונח זהיאך דומה שדבריו עשו ,הזהThere is, and there is not, such thing as ‘the’ traditional Jewish prayerbook. There is less of one than some Orthodox Jews would like to believe; and there is more than one than some Reform apologists are willing to admit (Studies in Modern Theology and Prayer, Philadelphia: The Jewish Publication Society,

1998, p. 165)

רכג ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

אם נוסחאות המבוססות על, רבבמעט ואם באם , עצם קיומן של נוסחאות שונות שמת הוא הוא נ ולמעשה ,כמקובל וכרצוי סנתפ, תקדימים ליטורגיים יהודיים ואם לאו

ברוב המקרים נוכל לעקוב אחרי התפתחותה של . לענפיו הליברלי אפו של הסידורא פעמים רבות עדויות מפורטות בדבר ואף לקרו, לראות מי יצרּה ובאיזה הקשר, נוסחה

בקביעתה בסידור וכיצד השפיעה זו על סידורים שהרציונל , הקו המנחה ביצירתה .אחרים

עורכיהם. מתחדשים חדשים לבקרים, מעצם מהותם, אורתודוקסיים-הסידורים הלא חשים חובה לנסח את הסידור באופן שיבטא את השקפתם התאולוגית ואת גישתם

משמעותו של דבר זה 4.ובכל דור ניגשים מחדש אל המלאכה, ית התפילהיוולהלכה ולהעורכו . ה שונה בבסיסה של מהות הטקסטסאלא גם תפי ,אינה רק ריבוי סידורים בפועל

-ואילו עורך סידור לא, סי יכול לקוות שהכרעותיו תשמשנה לדורותקשל סידור אורתודו-עורכי סידור לא, לא זו אף זו. אחריו י חייב להניח שכמעשהו יעשו הבאיםאורתודוקסי חייבים להיות מודעים להיבטים חינוכיים וקהילתיים מתוך הבנה שבמקרים אורתודוקס

5.שיכירו משתמשיו רבים הסידור הוא הטקסט הדתי התשתיתי העיקרי-לאלבין אלה הנכתבים במסגרת הזרמים ה המסורתייםהבדל נוסף בין הסידורים

ידי ועדה בנכתבים לא פעם , בשונה מהראשונים, א שהאחרוניםים הואורתודוקסי, ועל כן מהווים ביטוי מודע לעמדות רבניות, )לעתים של רבנים ואנשי שורה כאחד(

6.ציבוריות וקהילתיות העומדות לא אחת בסתירה זו לזוראשיתה של זו בסידור תפילות . ועתה לליטורגיה הרפורמית הישראלית הכתובה

לפני כן 7.שיםיבראשית שנות הש ,בירושלים" אל- הר"יאו חברי קהילת השבת שהוצתוך שהם נוקטים לעתים בעל פה בנוסח אחר , השתמשו הקהילות בסידורים מסורתיים

היה מקור השראה לקונטרסי תפילה אחדים שחוברו "אל-הר"סידור . מזה הכתובאחר כמה מהדורות ול, רק עשרים שנה לאחר מכן. בעקבותיו בקהילות שונות בארץ

העבודה "סידור , יצא לאור הסידור הרשמי של התנועה ליהדות מתקדמת, ניסיוניות

הוכנסו שינויים שהוצדקו בכך ד"מעניין לציין שבהדפסה האחרונה של נוסח התפילה של חב 4

. כך יש להגיה את הסידור –שהרבי אמר שכשם שיש להגיה מדי פעם ספר תורה כדוגמה לכך יובאו דבריו של הרב יונתן מגונט שעומד בראש הוועדה שערכה את הסידור 5

אמר בשיחה אישית. ושעוסקת עתה בעריכת מהדורה חדשה שלו) 1975(הרפורמי הבריטי אחד השיקולים המרכזיים שעמדו לנגד עיני חברי הוועדה היה העובדה שהסידור ש מגונט

משום כך הם ראו . והמקרא הם עבור יהודים רבים הספרים היהודיים היחידים שהם מכיריםכדי שיישמרו כחלק , במובהק" ליטורגיים"לנכון להכניס עניינים רבים לסידור גם אם אינם

.שתיתית של אנשים אלהמגרעין היסוד של דעת יהודית תכדוגמה לעניין זה מועיל לקרוא על הלבטים וההתמודדויות בעת יצירת הסידור 6

D. Teutsch, Wyncote, לשבת וחגים" כל הנשמה("ציוניסטי האמריקאי החדש רוקהרקונסטPA: Reconstructionist Press, 1994( ,מאידיאולוגיה לליטורגיה", קפלןה ראו) "לעיל ,

.294–164' עמ, )2הערה סקירה מדוקדקת .ב"תשכ ,הוצאה עצמית: ירושלים, החוגים ליהדות מתקדמת, "אל-הר"סידור 7

).2הערה , לעיל" (לתולדות", ומפורטת של הסידורים הרפורמיים בישראל ראה מרקס

דליה מרקס רכד

)א"תשע(ד כנישתא

ראש צוות העורכים 9".כוונת הלב"יצא לאור מחזור התנועה ט"מבשנת תש 8".שבלבן בשימוש ברובן יים עדיישמצו, והרוח החיה במלאכת עריכת הסידור והמחזור הללו

קהילות אחדות מוסיפות . היה הרב יהורם מזור, בארץשל קהילות התנועה הגדול א "סשבשנת ת 10.ולקהילות אחדות מהדורה משלהן לסידור ,ומשנות מהנוסח המודפס

החוויה ", יצא לאור סידור הנוער של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל לחול ולשבת, "םמעמדי"חברי תנועת הנוער משתמשים בסידור זה ובמקביל הם עורכים 11".שבלב

השפיעו השפעה רבה על התפילה בתנועה "מעמדים"ה. דהיינו תפילות יצירתיותספרי תפילה לעת מצוא שחוברו בשנים בניכר בקונטרסי תפילה ו םורישומ ,הישראלית 12.האחרונות

. עסוק בסוגיות אידאולוגיות ותאולוגיות בתפילה ביהדות המתקדמת בישראלנכאן נה רחבה יותר של מחשבת התפילה הרפורמית בארץ תקוותנו היא שאלה ישרטטו תמו

שני יש להדגיש , בטרם ניכנס בעובי הקורה. ושל טיבה של יצירתיות דתית בכללאלא תהסדיון תאורטי בשאלת הגות התפילה ותפי אינה עריכתהכוונה כאן . א: עניינים

במאמר זה דיון כמו זה שייעשה .ב; באופנים שאלה באות לידי ביטוי בסידורי התפילהנעיר הערות על , לכשיידרש הדבר, עם זאת. בעל אופי סינכרוני ולא היסטורי מטיבוהוא

13.התפתחותן של התופעות הליטורגיות הנידונות

מאפייני הליטורגיה הרפורמית : יעקב פטוחובסקי

השרשים של המאה העשרים ניסח חוקר התפילה יעקב פטוחובסקי עיבאמצע שנות השנבקש לבדוק האם אפיונים אלה כמסד לדיון 14.ליטורגיה הרפורמיתאפיונים של ה

ואחר כך נבחן עניינים המנסרים ,מתקיימים בתפילה הרפורמית בארץ ובאיזה אופןבאופן זה נוכל לעמוד . יבסקוה של זו ושלא זכו להיכלל ברשימה של פטוחעולמ בחלל

התנועה : ירושלים, לשבתות ולמועדי השנה, סידור תפילות לימות החול: העבודה שבלב 8

.א"מהדורה שנייה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשס. ב"תשמ, מתקדמת בישראל ליהדות, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל: ירושלים, מחזור התפילות לימים הנוראים: כוונת הלב 9

.ט"תשמ, המסורתי" רינת ישראל"משתמשים בסידור , לדוגמה, בירושלים" מבקשי דרך"בני קהילת 10

בני , לעומתם. ותוך כדי כך נוהגים בעניינים ליטורגיים אחדים על פי נוסח אחר מהכתוב בסידורובו " העבודה שבלב"בירושלים הוציאו לאור מהדורה משלהם לסידור " כל הנשמה"קהילת

. דונו להלןשינויים אחדים שיי: ירושלים, )מרקס' בעריכת ד(סידור נוער התנועה ליהדות מתקדמת בישראל : החוויה שבלב 11

מהדורה מתוקנת ומורחבת יצאה לאור בשנת . ס"תש, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל .ו"טיוטה ניסיונית וחלקית של מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס. א"תשס

על ). בדפוס" (עדּות ותיעוד: המעמד", מרקס' ת חלוצית ראה דעל המעמד כתופעה דתי 12 .קונטרסי תפילה וספרי תפילות לעת מצוא נדון בהמשך המאמר

.)2הערה , לעיל( "לתולדות", מרקס: בהרחבה הרא 1314 J. Petuchowski, Guide to the Prayerbook, Cincinnati: Hebrew Union College

Press, 1967, pp. 54–55. י"דבריו של פטוחובסקי מובאים במהדורה העברית של ספרו של מ .327–326' עמ, ח"תשמ ,דביר: תל אביב, )עמיר 'בתרגום י(התפילה בישראל , אלבוגן

רכה ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

שראלית ועל ממדים של הי בין זועל ההבדלים בין הליטורגיה הרפורמית בתפוצות ל .קבע והתפתחות בליטורגיה הרפורמית בכללה

:המאפיינים הם ;קיצור התפילה המסורתית .1 ;שימוש בשפת המדינה .2 ;השמטת אזכורי המלאכים. 3 ;ועניין בחירת ישראלהחלשת הפרטיקולריזם .4 ;השמטת הבקשות בעד קיבוץ גלויות ושיבת ציון .5 ;השמטת התפילות בעד חידוש הקרבנות .6 ;ומושג הגאולה "התקופה המשיחית"רעיון ב אזכורי המשיח האישי החלפת .7 ;קרון הישארות הנפשיעבת האמונה בתחיית המתים החלפ .8 תפילות בין חלוקה של פיוטים ופסקות ליטורגיות החוזרות בהקשרים אחדים .9

;שונות .הוספת תפילות חדשות המביעות את שאיפות הזמן החדש .10

ל הליטורגיה הרפורמית הקלסית שעתה נבדוק כיצד כל אחד מן המאפיינים הללו כוונתנו לפרוס את רוחב . הכללית בא לידי ביטוי בליטורגיה הרפורמית שנוצרה בישראל

ראוי הלןונו להיריעה של החומר הנידון מתוך מודעות לכך שכל אחד מהסעיפים שייד .שמאפשרת מסגרת זו כפייותר מ פורטלדיון עצמאי ומ

קיצור התפילה המסורתית. 1

הקדומים שבהם נוצרו אולי עוד בימי בית . הסידורים המסורתיים בנויים רבדים רבדיםשערי הסידורים היו פתוחים לספוח 16.ז"והמאוחרים שביניהם נוספו במאה הי 15שני

חזקה , משנכנס טקסט לסידור. הפיוט ותחינ, תפילהדשות של חאליהם עוד ועוד פסקות עם קיבוע הנוסחים בהשפעת , בשלב מסוים. עליו שיישאר בו ונחסם השער בפני הוצאתו

לסקירה של הגישות המחקריות השונות . אין זה המקום להידרש לשאלת קדמותן של התפילות 15

: בית המקדש כערש תפילת הקבע בישראל", רגב' בנושא קדמותן של תפילות ישראל ראה א .7–5' בעיקר עמ, )ה"תשס(ע , ציון, "גורמים ותהליכים בהתפתחות התפילה בימי הבית השני

משה בן מכיר שהודפס ' לר" סדר היום"תפילת קבלת השבת הופיעה לראשונה בספר ,לדוגמה 16, קימלמן 'ר ראה. רב ותהליך התקבלותה היה אטי ונמשך זמן ,)1599(ט "ונציה בשנת שנובגם הסידורים המסורתיים .32–1' עמ, 2003 ,מאגנס: ירושלים, וקבלת שבת "לכה דודי"

י ויש "י יוצאים לאור סידורים חדשים על פי כוונות האר"מאז ימי האר: ממשיכים להתחדשא מוציאים לאור "גם תלמידי הגר. בהם מזיגות חדשות של נוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח

' י, חלמיש' בעריכת מ , א ובית מדרשו"הגר, "א"סידור הגר", תבורי' ראה י(ורים חדשים סידוגם סידורים חדשים של עדות ) 25–11 'עמ, ג"תשס, בר אילן: רמת גן, ט"שוח' ריבלין ור

יש להדגיש שהמשותף לכולם הוא ניסיון להציג את החדש כאילו , אם כי. המזרח רואים אור: במקביל יש לעמוד על הוספות חדשות לגמרי לסידורים המסורתיים. ליושנההוא מחזיר עטרה

.סדרים בסידורים הציוניים ליום הזיכרון וליום העצמאות, תפילת החיל לפני יציאה לקרב

דליה מרקס רכו

)א"תשע(ד כנישתא

מכאן כמעט אין יוצא 17.נסגר ברוב המקרים גם שער הכניסה לליטורגיה, המצאת הדפוסלסידורים נוספות תפילות יש לסייג קביעה זו ולומר שגם בדורות האחרונים . ואין בא, תפילות לשלום המלכות ובכלל זה התפילה לשלום מדינת ישראל: למשל, מסורתיים

אבל תפילות אלה , קינות לזכר הרוגי השואה ותפילות הנענות לאירועי המקום והשעהשלהן פחּות בהרבה מזה של תפילות והחיוב אינן נאמרות במטבע התפילה וממד הקבע

.החובה שבסידור עיקרה של המהפכה הליטורגית הרפורמית מבחינה טקסטואלית היה הנכונות לפתוח

גם מבין אלה , להשמיט מן הסידור פסקאות תפילה, דהיינו. מחדש את שני השעריםלהוסיף אליו פסקאות גיסא ומאידך, תפילות הקבע והחובה מחד גיסא םהנמנות ע .חדשות

יף להמעיט בטקסט ולהרבות בתחנונים עדשעמדה ההמגמה של קיצור התפילה מתוך כאן . )ח א"או, מוטיב המצוי כבר אצל הטור( בכוונה קיימת בכל הסידורים הרפורמיים

18:ציות לקיצור תפילהבשתי מוטי להוסיף עודיש ;רצון להימנע מארכנות ומחזרות. 1 .השמטות שנובעות מטעמים אידאולוגיים. 2

השמטות הידונתכאן . קיצורים והשמטות מן הסוג השני יידונו בתשעת הסעיפים הבאים :לשני סוגים קותמתחלאלה . תרצון להימנע מארכנות ומחזרומתוך

;א השמטה של חטיבות תפילה שלמות.1 .)מטבעות לשון, פסקאות(ב השמטת יחידות קטנות .1

התפילה הרפורמית הישראלית חטיבות כמו בליטורגיה הרפורמית בתפוצות נעדרות מןהתחנון (וביניהן החטיבות שאחרי החלק המרכזי של תפילת השחרית , תפילה שלמותוחלק ) אמירות שלאחר התפילה ועוד, שיר של יום, קדושה דסדרא, ונפילת האפיים

, כמו כן 19.ת למדיוחטיבת ברכות השחר וחטיבת פסוקי דזמרה מצומצמ ;"קדישים"מהסידורים לעומת המצב ב. חזרת שליח הציבור על תפילת העמידהעל פי רוב לא מקובלת

S. Reif, Judaism and Hebrewעל השפעת הדפוס בקיבוע הנוסחים הליטורגיים ראה 17

Prayer: New Perspectives on Jewish Liturgical History, Cambridge: Cambridge University Press, 1993, pp. 235–240.

ונעשתה כאן לשם הבהרה וחידוד ,היא טכנית בעיקרה הציבהמוטי ני סוגיההפרדה בין ש 18 .הפךלו ,גם קיצור מתוך רצון להימנע מארכנות יש לו השלכות אידאולוגיות, שכן .הדיון

הברכות הדוברות על חסדי האל " העבודה שבלב"התלמודיות הושמטו במבין ברכות השחר 19, "פוקח עיוורים", "וי בינה להבחין בין יום ובין לילהוהנותן לשכ("עם גופו של המתפלל

המכין מצעדי "ו" רוקע הארץ על המים", "זוקף כפופים", "מלביש ערומים", "מתיר אסורים"כל הברכות שענינן . הטקסט המסורתי שונה וקוצר: "על כך כותב מזור). 29–28' עמ, "גבר

סידור , "העבודה שבלב", מזור 'י" (עשיה יום יומית הושמטו ונשארו רק הברכות הכלליות יותר ,התנועה ליהדות מתקדמת בישראל: ירושלים, רותאהערות וה: התנועה ליהדות מתקדמת

שנאמרת על ...") ירא שמים לעולם יהא אדם("התעוררות התפילת , כמו כן). 48' עמ, א"תשננאמר ינוקוצרה באופן כזה שהפסוק א" שמע ישראל"מנת לתת למתפלל אפשרות לומר את

.בה

רכז ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

ים לא קיצרו על פי רוב את יהסידורים הרפורמיים הישראל 20,הרפורמיים הקלסיים .המסורתי הסידורלשמור על המבנה השלדי של התפילות המרכזיות וביקשו

,לדוגמה. תאריםהשמטה של יחידות קטנות ניכרת במקרים של שרשור שמות או שיש לה , החזרה על מילים נרדפות רבות 22".יעלה ויבוא"או ב 21"אמת ויציב"בברכת

ת בהקשר סנתפ, אף קיבלה את אישושה לא אחת בהסברים על דרך הקבלהוערך ריגושי .הארכה שלא לצורךהרפורמי לא אחת כ

ידור ככתבו בין הסשכשאנו דנים בסוגיית קיצור התפילה יש לתת את הדעת על היחס מציג " העבודה שבלב"סידור . וכלשונו לבין התפילה כפי שהיא מבוצעת בבתי הכנסת

אבל במקרים אחדים מחולקת ברכה ארוכה ליחידות , תמונה מלאה יחסית של התפילהוהקהילה יכולה 23,כך שכל יחידה עומדת בפני עצמה, קצרות המופרדות על ידי כוכבית

כאן יש גם להתייחס למציאות בבתי הכנסת 24.טיםלומר רק חלק מן הטקסולבחור .שבהם נהוג קיצור התפילה ודילוג

. הסבריםבשירים וב, להאריכה בעיוני תפילה הבד בבד עם קיצור התפילה ניכרת מגמ חלקם מובאים , )263–251' עמ(בסוף הסידור ש" לעת מצוא"חלקם לקוחים מן התפילות

בשל העובדה שהתפילות בבתי . חדשים תדירבדפי תפילה וחלקם נאמרים בעל פה ומת

הרפורמה הקלסית היא התקופה שבה הגיעה התנועה הרפורמית למיצוי הקיצוני ביותר של 20

ם האתי ובו מודגש המונותאיז) 1885(עמדותיה באות לידי ביטוי במצע פיטסבורג . עמדותיה) ומניה וביה לציונות(ניכרת בו התנגדות לביטויי לאומיות יהודיים , על פני המצוות המעשיות

אנו רואים בעידן המודרני : "נאמר במצע, בין היתר, כך. ודרישה לאורח חיים מוסרי ורציונלישל תרבות אוניברסאלית של הלב והשכל את פעמי הגשמתה של התקווה המשיחית הנאצלת

בין מסורת , מאיר 'מ" (הצדק והשלום בקרב האנושות כולה, אל לכינון מלכות האמתשל ישר, ן"תש ,ר"מרכז שז: ירושלים, ]לוביש 'ם דותרגב[תולדות תנועת הרפורמה ביהדות : לקדמה

למן העשורים הראשונים של המאה העשרים הלכה הרפורמה הקלסית ואיבדה ).448' עמ ).שם, מאיר(ובמצעים שבאו אחריו ) 1937(ומבוס ביטוי לכך ניתן במצע קול. מכוחה

וקיים , אמת ויציב("השאירו שלוש מילות אישוש בפתיחת הברכה " העבודה שבלב"עורכי 21 .עשרה המקובלות בסידורים המסורתיים-במקום שש) 38' עמ, "הדבר הזה עלינו לעולם ועד

' עמ..." (ויבוא וייפקד וייזכר זכרוננויעלה , אלהינו ואלהי אבותינו: "הברכה נפתחת במילים 22וייראה ויירצה ויישמע וייפקד וייזכר , יעלה ויבוא ויגיע, אלהינו ואלהי אבותינו: "לעומת, )44

. שבסידור המסורתי ..."זכרוננו .261' עמ, )2הערה , לעיל(" אילו פינו", פרידלנד 23העוסקת " אמת ויציב: "טיבותבשחרית המופרדת לשלוש ח "גאולה"דוגמה לכך היא ברכת 24

של " חוזי"פסקת מעבר בין החלק ה, "על הראשונים ועל האחרונים", ה ועמו"בברית שבין הקבבגאולת ,כאמור, תהעוסק" עזרת אבותינו"ו ,הברכה ובין החלק העוסק בגאולת אבותינו

החלוקה . )40–38' עמ( גם לגאולת ישראל לדורותיה, כפי שיידון להלן, שכאן הורחבה, מצרים ’R. Kimelman, “The Shema: וראה בעניין זה ,הזו הגיונית לפי התכנים של הברכה

Liturgy: From Covenant Ceremony to Coronation”, Kenishta: Studies of the Synagogue World (ed. J. Tabory), Ramat Gan: Bar-Ilan University, 2001, pp. 9–

105.

דליה מרקס רכח

)א"תשע(ד כנישתא

משך התפילה עצמה הוא , הכנסת הרפורמיים מתקיימות בדרך כלל רק בשבת ובחגים 25.במקרים רבים ארוך יחסית

שימוש בשפת המדינה .2

אחד השינויים הראשונים שהונהגו בתפילה הרפורמית באירופה היה שימוש נרחב ועל מנת שתבטא טוב יותר את 26לכל המתפלליםבשפת המדינה על מנת שתהיה מובנת

עיקרה של היצירתיות הליטורגית ועיקר ההתמודדות עם קשיים 27.הרגש הדתישינויים קטנים ככל בדרך כלל בנוסח העברי נעשו 28.מדינההתאולוגיים נעשו בשפת

בבתי כנסת רבים . פעות של קיצור התפילה גם בבתי הכנסת האורתודוקסייםבפועל ניכרות תו 25

וברוב בתי ,החלק המרכזי שלה םעוברים במהירות רבה על חטיבות תפילה שאינן נמנות ע : היינימן יוסף על כך כותב. ד אמירת הפיוטים לחגיםוהכנסת בארץ מצומצמת מא

האירוניה . טים לביטוי של כפירהעשרה נחשב הניסיון למעט בפיו-הרי במאה התשע" שכן כאן בוטלה אמירתם של רובם , ההיסטורית נגלית לעין ביחוד ליהודי תושב הארץ בימינו

"ואין פוצה פה ומצפצף, המכריע של הפיוטים כמעט בכל בתי הכנסת במעין מהפיכה שקטה ). 181' עמ, א"תשמ ,מאגנס: ירושלים, עיוני תפילה(הוצאתם קובעה למעשהובכך , סוף בכמעין אנתולוגיהבוב הפיוטים מובאים רבמחזורים רבים

. מן הפרקטיקה הליטורגית בבתי כנסת רביםראשוני הרפורמים הסבירו עניין זה באופן הלכתי והסתמכו על התלמוד שבו נאמר שאדם יכול 26

, לעיל[ "דמהבין מסורת לק", מאיר ראה). א"לג ע –ב "בבלי סוטה לב ע(להתפלל בכל שפה .H; 104–84' עמ, )2הערה , לעיל( "הרפורמה באירופה", פטוחובסקי; 78–77' עמ, ]20הערה

Gamoran, “Say Kaddish for Hebrew?”, CCAR Journal, Spring (1997), pp. 82–92; J. Petuchowski, Understanding Jewish Prayers, New York: Ktav, 1972, pp. 43–55; J. Wildstein, "Hebrew in the Reform Movement", CCAR Journal, 52,1

(2005) pp. 82–91 . מראשי ההוגים של היהדות הרפורמית הקלסית במתכונתה , על כך כותב הרב אברהם גייגר 27

: האירופאית ועורכם של שני סידורי תפילההעברית אינה יותר שפה חיה ובימינו חדלה אפילו . ה שפת אימנושפת התפילות אינ

תהיה זו איוולת אם נרצה ... להיות שפת ההשכלה הגבוהה וכלי ביטוי לרגשות דתייםלהשלות את עצמנו כאילו דווקא המילה העברית היא שתיטיב לבטא את הרגשות

ת התפילות מורגש בשעה שנאמרו... שבעמקי הנשמה וצלילה דווקא יעורר את נימי הלבאפילו כשהתוכן והצורה יותאמו , לרוב חוסר הכוונה והדבר לא יבוא על תיקונו המלא

: אברהם גייגר, "נחיצותה ומידותיה, רפורמה בפולחן היהודי", גייגר' א(לרגשות הזמן : ירושלים, ]אליאשברג' מאיר ובתרגום ג' בעריכת מ[מבחר כתביו על התיקונים בדת

).75–74' עמ, ם"תש, ר"מרכז זלמן שזואינו מציע לוותר על ) 76' עמ(גייגר מכיר במורכבות של הטיפול בשאלת לשון התפילה

אבל ממליץ שבתפילה בלחש , שכן הוא מכיר בכוחה של המסורת, השימוש בעברית כלילושתי הלשונות תינקטנה לסירוגין בתפילות הציבור , ובתפילות היחיד תשלוט שפת המדינה

).76–75' עמ(, 225–223, 182–181, 113–112, 108' עמ, )2הערה , לעיל( "מאידיאולוגיה לליטורגיה", קפלן 28

330–332.

רכט ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

29.בסידורשזאת בשל מעמדה הסמלי של העברית , האפשר שבה אכן יש שימוש מלא, יה הרפורמית בישראלכל אלה אינם מתאפשרים בליטורג

שבהם תרגום מרכך , אך בנבדל מהסידורים בתפוצות 30.השפה העברית, בשפת המדינה 31.אין בארץ אפשרות כזו, כלי להתמודדות עם סוגיות אידאולוגיות קשותמשמש וממתן

ית כאל הציבור הישראלי קורא את התפילות כלשונן ואינו חפץ להתייחס ללשון הליטורגאין הוא מסוגל לעשות , יתר על כן 32;שמשמעות מילותיה משנית לעצם קיומה" מנטרה" 33.כןמצריכות התייחסות , והבנתה ,דהיינו בשפת התפילה המסורתית, הדבקות בעברית

לרעיונות שמיוצגים בה ולמערכת הדימויים והסמלים שהיא , עמוקה יותר לתפילהתיות של הליטורגיה הישראלית הן את הצורך שרואים הן מסבירות הן את המסור. מכילה

, השפה הליטורגית עצמה הנה מסורתית מחד גיסא, שכן 34.יוצריה בגישה יצירתית

כדוגמה לריבוי הדעות . מובן שסידורים שונים נקטו גישות שונות לגבי שאלת השפה העברית 29

נאומו של בפרנקפורט סביב 1845בעניין זה ראה את הפולמוס בוועידת הרבנים שנערכה בשנת ואת מכתב פרישתו של זה , הרב זכריה פרנקל בזכות נחיצותה של הלשון העברית בתפילהועידות הרבנים , מאיר' מ, מהוועידה בעקבות אי קבלת החיוב להשתמש בעברית בתפילה

–19' עמ, ו"תשמ ,מרכז דינור: ירושלים, )יעקבסון' בתרגום צ( 1846–1844בגרמניה בשנים 37.

נעשה ניסיון מספר בקהילות . מתורגמת לעברית, כמו הקדיש, שלשונה אינה עברית אף תפילה 30הסיבה לכך הייתה . ניסיון זה לא צלח ברוב המקריםו ,לקרוא את קדיש האבלים בעברית

עניין זה מעיד על כך שלעתים לא . הגעגוע של המתפללים לצליל המוכר של תפילת הקדיש .ועל כך בהמשך, יוצרים משמעותלשונה ומובנה של התפילה הם אלה ה

עניין זה מורכב . קודם הוזכר המתח שבין לשון הסידור ובין הפרקטיקה הנהוגה בבית הכנסת 31לעתים נראה שעיקר הנוסח הוא בעברית והתרגום –במיוחד כאשר מדובר בשאלת התרגום

במקרים אחרים ברור שהנוסח העיקרי . משמש רק כלי עזר לצורך הקלת הבנתו של המתפללכנו ובת, עשוי להיות שונה למדי מן הנוסח העברי בסגנונווהוא , הוא זה שבשפת המקום

בסידורי התפוצות אינו עצם הופעתו של טקסט עברי, במילים אחרות .ייצגמובתאולוגיה שהוא מעיד בהכרח שהוא נשמע בפועל בחיי בית הכנסת ואינו בבחינת עירבון לכך שהמתפללים

.מבינים אותוזני אנשים שאינם ועל הצליל המסתורי והקדוש של העברית כפי שהיא נשמעת בתפילה בא 32

,”P. Knobel and D. Schechter, “What Congregants Want in Worshipדובריה ראהCCAR Journal, Winter 2006, p. 46.

העוד מסוגלות אנו להתפלל לאבינו ", רוס 'ת ,למשל ,בעניין שימוש סמלי בשפת התפילה ראה 33שנים ' ספר למלאת ע ,)נחום' בעריכת א( שיח ופולמוס בתרבות ישראל: עין טובה, "?שבשמים

.277–264' עמ, 1999 ,הקיבוץ המאוחד: תל אביב, לטובה אילןשהסידור " העבודה שבלב"רפאן טוענת במאמרה על הסידור הרפורמי הישראלי -אדלר 34

ככלי להיראות אותנטי הן בעיני הממסד האורתודוקסי " שפה תלמודית בסגנונה"משתמש ב E. Adler-Rephan, "The Reform :הביקורתי והן בפני הקהל הישראלי החשדני

Movement Has Made 'Aliyah': 'Ha-Avodah Shebalev' as its 'Teudat Zehut' – An Examination of the Israeli Reform Prayerbook", CCAR Journal, 40,3 [1993], p.

ובמידה מסוימת תוך דיאלוג עם ,הסידור בסביבה ישראליתיווצרות על אף העובדה שה). 22

דליה מרקס רל

)א"תשע(ד כנישתא

עצם השימוש בלשון המובנת לכל המתפללים מחייבת התייחסות , ומאידך גיסאבעניינים שמעבר לים היו ,הן בהקשרים פרשנייםוטקסטואלית ההן ברמה ,מפורשת

עדר הכלי של תרגום ממתן ומרכך בליטורגיה יה. יותר" ידידותי"לים להיפתר בתרגום יכואחד ההבדלים המהותיים בינה לבין התפילה הרפורמית , על כן, הרפורמית בישראל הוא

. בתפוצותהדיון בסעיפים הבאים מתמקד בשינויים בנוסח התפילה בעניינים אידאולוגיים

אמצעים ה תמן השינויים הוא תוצאה של אחד משלוש כל אחד. ותאולוגיים ממוקדיםהשמטות מבטאות את הרצון להימנע מיסודות לא . המרה או הוספה, השמטה: הבאים

המרות מבטאות ;)סגנונית- או ספרותית אידאולוגית- מבחינה תאולוגית(רצויים בסידור הן מבטאות ממד של אחרמצד אחד הן נשענות עליה ומצד –יחס מורכב למסורת

הוספות מבטאות באופן מזוקק את השאיפה להתחדשות ולהמשך בניינה של ;עצמאות .המסורת

אזכורי המלאכים . 3

. בסידור) Angelology(ים מתמודדים עם הופעת המלאכים יכל הסידורים הרפורמ, ו ברפורמה הקלסיתסהמלאכים וחיות הקודש המופיעים בתפילות ובפיוטים נתפ

" העבודה שבלב"בסידור 35.יתייםיכבע ,ישה את התאולוגיה המונותאיסטיתשהדגשבה השיח על המלאכים ומשרתי , הן הקדושה "יוצר אור"נעדרות מסיבה זו מברכת

הפיוט , "אל אדון". "אל ברוך"והן הפיוט לחול 36,מבקדושות האחרות רעליון בולט יות–112' עמ" (העבודה שבלב"א במוב ,בליטורגיה של שבת" אל ברוך"המקביל לפיוט

אבל הפסקאות העוסקות בחיות הקודש מובאות בגופן קטן יותר כדי לשמור על ) 113 37.בבחינת הלכה ואין מורים כן, מבנהו השלם של הפיוט

עיקרון זה לא רק , בארץ כמו מעבר לים, מעניין לציין שבליטורגיה הרפורמית החדשה אולי בהשפעת , ים בתפילה זוכים לנעורים חדשיםאחיזתו אלא שענייני מלאכאת שאיבד

- באסופת התפילות לעת מצוא שערך הרב עפר שבת בית). New Age(העידן החדש אלהי ישראל ' בשם ה"הפסקה בהדגשה רבהקריאת שמע שעל המיטה באה בהלחמי

38".קריאה למלאכים"המכונה כאן ,"ועל ראשי שכינת אל... מימיני מיכאל

ועל (ישראלי -יטורגי הרפורמייש לה משקל ביצירת האופי הל, תרבויות יהודיות מסורתיות יותר

דומה שהכותבת טועה בכך שהיא מבינה את העושר הלשוני שבו מתאפיין הסידור ,)כך להלןוראה תגובתו של , וכרצון לשאת חן בעיני האורתודוקסיה הישראלית כתחבולה שיווקית גרידא

). 36–34' עמ(הרב מזור על אתר אם כי היא באה לידי ביטוי , מאנגלולוגיה בתפילה גם בהקשר מסורתי ניכרת הסתייגות מסוימת 35

מכניסי 'על אמירת הפיוט ", שמחה' ראה ע. במקומות שבהם יש פנייה מפורשת למלאכיםמכניסי 'פולמוס על אמירת ", שפרכר' ש; 11–5 'עמ, )ח"תשנ(א לח ,המעין ," 'רחמים . תשכט–תשו 'עמ, )ז"תשנ(ג ,ישורון ,"'רחמים

.9סעיף ראהו, היא הרצון להימנע מחזרות בתפילהסיבה נוספת 36 .81, 68' עמ, )19הערה , לעיל( "הערות והארות", מזור 37מרחיקת " קריאה למלאכים"ין שהכותרת מעניין לצי. 60' עמ, )הספר יידון להלן( "אל הלב" 38

רלא ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

ובחירת ישראל םפרטיקולריז .4

תנועת הרפורמה נוצרה באירופה בתקופה שבה נשבו רוחות האמנסיפציה ושררה תקווה הרפורמה 39.שעם ישראל עומד להתקבל כבן חוקי ושווה זכויות למשפחת העמים

40,הקלסית הדגישה את היסוד האוניברסלי שבחזון היהדות והתמקדה בהיותה עדה דתיתגם . בתפילה, כמובן, דבר זה בא לידי ביטוי. תוך דחייתה את הממד הלאומי ביהדות

מושמטים מן ,לאחר שהוחזר הממד הלאומי להגות הרפורמית, בעשורים האחרוניםמעומעמים ו, ים כגנאי לעמים אחריםסם שנתפיהסידורים הרפורמיים בתפוצות ביטוי

ייחוד עם ישראל , זיות ארץ ישראלביטויים אשר עניינם ייחול לשיבת ציון ומרכ 42,יש להעיר שהיה גם זרם ביהדות הרפורמית שדגל ברעיון בחירת ישראל 41.ובחירתו

אבל אין בה פנייה , כנה של התפילה שבה מזכירים מלאכיםולכת יותר מבחינה תאולוגית מת

בצדה של הפסקה הזו מובאת . כקיצוני גם בתפילה המסורתית סדבר הנתפ, למלאכים עצמם .תמר דבדבני תפילת שמע על המיטה אלטרנטיבית שחיברה הרבה" אל הלב"ב

.91–90' עמ, )20הערה , לעיל( "בין מסורת לקדמה", מאיר 39והוא שב וסומך ידיו על הדברים בשנת ( 1849הרב אברהם גייגר כתב בעניין זה עוד בשנת 40

1861 :( , דהיינו הפצת רעיון המונותאיזם הנאור[ווה על התפקיד הנאה שהוטל על ישראל החד אילו נתפשנו ... אולם. מחיבת אותו להיות ראוי לה יותר ויותר בהכרתו ובמעשיו] מ"ד

אל . אזי היינו חוטאים בגישה הסותרת את הדת –להתנשאות ולזלזול באחרים , ליוהרה . בר ומצאו את ביטויין בתפילותינונא נכחיש שדעות כאלה היו נפוצות בע

היה זה –מודים אנו כי לחצים ובוז מבחוץ חייבו אימוץ יתר של כל הכוחות כלפי פנים אולם נראה כי בלבטים לא מעטים הגענו כעת להכרה הנכונה והננו ... מעשה התגוננות

על כן מצווים . שהם מוקש לדתיות אמיתית, רחוקים מאותה השאננות ומאותו העיוורוןגם להבא נוכל . אנו לסלק מתוך תפילותינו את שרידיהן של תפישות שהתגברנו עליהן

אתה בחרתנו מכל העמים 'אך לא ' ראתנו לתורתך הקדושהאתה ק': להגיד בהכרה מלאה' עמ, 27הערה , לעיל, "רפורמה בפולחן היהודי", גייגר' א(' וכו' ורוממתנו מכל לשון

70–71 .( , 1885מצע פיטסבורג : חס לעניין זה באות לידי ביטוי במצעי התנועה הרפורמיתהתמורות בי

, 1937מצע קולומבוס ; 448–447' עמ, )20הערה , לעיל" (בין מסורת לקדמה", מאיר' ראה מהמצע , 1999מצע פיטסבורג . 456–455' בעיקר עמ, 1976פרנסיסקו -מצע סן; 450–449' עמ

&http://ccarnet.org/Articles/index.cfm?id=44: נמצא באינטרנט באתר, האחרון עד כהpge_prg_id=3032&pge_id=1656.

41 D. Ellenson, "The 'Israelitische Gebetbücher' of Abraham Geiger and Manuel Joël: A Study in Nineteenth-century German-Jewish Communal Liturgy and

Religion", Leo Baeck Institute Year Book, 44 (1999), pp. 143–164 ;פטוחובסקי , .306–297' עמ, )2הערה , לעיל( "הרפורמה באירופה"

.I. Maybaum, The Jewish Mission, London: J. Clarke, 1951, pp, לדוגמה, ראה 42יצא נגד זרם זה , מייסד התנועה הרקונסטרוקציוניסטית ביהדות, הרב מרדכי קפלן. 164–155

קפלן הקפיד להשמיט ). 68–64' עמ, 2הערה , לעיל, קפלן(בדבריו על שאלת בחירת ישראל כי בנו בחרת ואותנו "במקום המשפט , לדוגמה, מסידורו לשונות המצהירים על בחירת ישראל

בסידור ). שם" (כי אותנו קירבת לעבודתך: "בקידוש של ערב שבת נכתב בסידורו" קידשת

דליה מרקס רלב

)א"תשע(ד כנישתא

לידי ביטוי בדרך כלל גישה שמבקשת למתן את רעיון בחירת האבל בליטורגיה בא .ישראל

נכון אורתודוקסי-לאבחינתם של סידורים רפורמיים קלסיים מראה שככל שסידור הוא מדגיש את הממדים האוניברסליים של ןכ, יש ביטויים פרטיקולריסטייםלהחלסידור ("כבר בסידור הנדפס הראשון שלה , התנועה הרפורמית בישראל הציגה. היהדות

בא בצד הבעת עודוימודל חדש ולפיו רעיון ייחוד ישראל וי ,)שהוזכר לעיל" אל- הר :פן הבאנוכל לצייר את הדבר באו. מחויבות כלל אנושית

אוניברסאליתגישה גישה פרטיקולרית - + סידורים מסורתיים

+ - סידורים רפורמיים קלסיים + + לייםאסידורים רפורמיים ישר

) כברפורמה הקלסית, ולא רק עדה דתית(עמדה זו נובעת מתוך קבלת היהדות כלאום

דומה . מאידך גיסאומתוך מחויבות למשפחת האדם , בעל ייחוד וייעוד מחד גיסאובעיקר ניכר ,הרפורמית בישראל על אחיותיה בתפוצות השבעניין זה השפיעה הליטורגי

43".משכן תפילה"הדבר בסידור הצפון אמריקאי החדש הממד הפרטיקולרי בא לידי ביטוי בליטורגיה הרפורמית בישראל בעיקר במודעות

ועל כך בסעיף (אל הריבונית המפורשת לכך שעם ישראל יושב על ארצו במדינת ישר, והגישה האוניברסלית מתבטאת הן בהשמטת פסקות שנראות מעליבות או בהמרתן ,)10

. הן בניסוחים אינקלוסיבייםגדים המביעים שמחה בנפילת האויבים בברכת יהההשמטת ןלהשמטות ה אותדוגמ שמטת הפסקה ה, ...") וזדים טיבעת... כל בכוריהם הרגת("המסורתית " אמת ויציב"עדר ילשחרית בשבת וה" קדושת היום"בברכת ..." אלהינו לגויי הארצות' ולא נתתו ה"

"העבודה שבלב"בסידור בתפילה זו באים 44."עלינו לשבח"המשפט המצונזר מתפילת :דוגמה להמרת נוסחשהוא , נוסח האלטרנטיביהו) האשכנזי(זה בצד זה הנוסח המסורתי

מורכבת הומר נוסח זה בלשון , )6הערה , לעיל" (כל הנשמה", הרקונסטרוקציוניסטי החדש

).192' עמ, שם" (כי אלינו קראת ואותנו קידשת לעבודתך: "יותר מבחינה תאולוגית43 E.D. Frishman (ed.), Mishkan T’fila: A Reform Siddur, Weekdays Shabbat,

Festivals, and other Occasions of Public Worship, New York: Union of Reform Judaism, 2007.

שהם מתפללים להבל וריק ומתפללים אל "ז המשפט "ים בנוסח אשכנז נמחק במאה היבסידור 44, " 'עלינו'שני תיקוני נוסח בתפילת ", אלבוים 'ראה י(בהוראת הצנזורה הנוצרית " אל לא יושיע

, א, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, וידר' נ; 208–204' עמ, ]ג"תשל[מב , תרביץבסידורים אשכנזיים ישראליים רבים הוחזר ). 468–453' עמ, ח"תשנ, צבימכון יד בן : ירושלים

סידור התפילה של היהדות המתקדמת –' עבודה שבלב'", טל 'אוראה , ההמשפט המצונזר הז, )מזור' בעריכת י( מחשבת התפילה בהגות היהדות המתקדמת והליברלית, ")הרפורמית(

על הקשיים המיוחדים . 118–117' עמ, א"שנת ,התנועה ליהדות מתקדמת בישראל: ירושלים ,)2הערה , לעיל( "רפורמה באירופה", פטוחובסקישעוררה תפילה זו ביהדות הליברלית ראה

.306–298 'עמ

רלג ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

נוסח אלטרנטיבי )האשכנזי(נוסח מסורתי ...עלינו לשבח לאדון הכל

שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו שלא שם חלקנו . כמשפחות האדמה

. כהם וגורלנו ככל המונם ...ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים

...עלינו לשבח לאדון הכלשהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת

כי כל .וחיי עולם נתן בתוכנו, אמת ,יש בשם אלהיואהעמים ילכו

...ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודיםאשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם : "נהוג לומר רקשאינן אורתודוקסיות רבות בקהילות

בקהילות אחדות נהוג שְּבמקום זה . רצון להימנע מלשון שלילהמתוך , "נטע בתוכנו .הנוסח הקרוב ללבו כל מתפלל אומר את "עלינו לשבח"בתפילת

של מטבע תפילה בלשון אוניברסלית יותר ניכרת בהחלפת חתימת ברכת ההמר המברך את עמו "במקום ( 45"עושה השלום' ברוך אתה ה"השלום בתפילת העמידה ל

" רפואה"כיום מתרבים הקולות המבקשים לשנות את חתימת ברכת 46").ישראל בשלוםרופא ...ברוך: "ללשון כללית") חולי עמו ישראל רופא ...רוךב"(מהחתימה המסורתית

:הנאמרת בברכות השחר הומרה בברכה בלשון חיובית" שלא עשני גוי"ברכת . "חוליםהקריאה לנקמה בהמרת " העבודה שבלב"הוחלשה בסידור , כמו כן 47".שעשני ישראל" : מבקשתו" על הרשעה"בברכה שכותרתה " ברכת המינים"

ברוך . וכל הרשעה תאבד והזדון תכניעה במהרה בימינו, התועים אליך ישובו 48.שובר רשע ומכניע זדון', אתה ה

תפלה ומנהגי תפלה ארץ ישראליים בתקופת , פליישר 'ראה ע, כבנוסח ארץ ישראל הקדום 45

תפילת העמידה לחול על פי הגניזה , לוגר' י; 27' עמ, א"תשמ ,מאגנס: ירושלים, הגניזה .208–206' עמ, ה"תשס ,אורחות: ירושלים, הקהירית

וטוב בעיניך לברך את "בתפילת ערבית לשבת מודגשת הראייה האוניברסלית בכך שלמשפט 46 ).83' עמ" (ואת כל העמים"נוספה הפסוקית " עמך ישראל

בתלמוד הבבלי " שלא עשני גוי"של הברכה המשקפת את הנוסח המצונזר, לשון זו של הברכה 47אורתודוקסי בסידור קונסרבטיבי לשבת -הופיעה לראשונה בהקשר מודרני לא, )ב"מנחות מג ע(

שבו הומרו גם שתי הברכות המבחינות האחרות הנאמרות במסגרת , 1946משנת , ולחגים. אורתודוקסיים מאז-בעקבות שינוי זה הלכו רוב הסידורים הלא). ועל כך להלן( השחרברכות R. Gordis, “In His Image: A New Blessing an Old Truth”, Conservativeראה

Judaism, 40, 1 (1987), pp. 81–85. , ח ברכות"ובכך נשמרת מסגרת של י(ברכת המינים נעדרת מסידורים רפורמיים רבים בתפוצות 48

עומד מאחורי הברכה המחודשת בסידור הרעיון ה. )אם כי לאו דווקא במניין הברכות המקורי )א"בבלי ברכות י ע" (יתמו חטאים מן הארץ"מדרש על הפסוק מבוסס על " העבודה שבלב"

אוריאל טל מביע בביקורתו על . ולפיו יש להתפלל להכרתתם של החטאים ולא של החוטאיםיה מודעות לכך שההימנעות מבקשת נקמה מפורשת בסידור עשו" העבודה שבלב"סידור , לעיל, "עבודה"" (האופיינית לליברליזם המשכילי והתמים, רכות או רכרוכיות"כ סלהיתפה ששבירת סאבל הוא מוסיף שביסוד השינויים הללו מונחת התפי, )117' עמ, 44הערה

על הטיפול ). שם" (או לגאולת עמו] של אדם[מה שדרוש לאושרו "האויבים והכרתתם אינה " אילו פינו", פרידלנד: לת העוינות לנכרים והנקמה ראה בהרחבהבסידורים הליברליים בשא

.325–317' עמ, )2הערה , לעיל(

דליה מרקס רלד

)א"תשע(ד כנישתא

. בסידורים הרפורמיים נוספו פסוקיות תפילה אחדות המאפיינות רוח אוניברסליתעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום "למשפט . הבולטת ביניהן היא הסיום של הקדיש

ועל כל "או " ועל כל בני אדם"הילות הפסוקית נוספת ברוב הק" עלינו ועל כל ישראל 49".העבודה שבלב"לא מצאה את מקומה בסידור היא אף ש, "יושבי תבל

המבטאות אחריות , נחמן מברסלב' כתפילתו של ר, עתים נוספו תפילות שלמותל העבודה "המובאת בסידור , להלן פסקתּה הראשונה של תפילה זו. ליושבי תבל כולם

:פילת העמידה לערב שבתאחרי ת" לבשב

, אלהינו ואלהי אבותינו' יהי רצון מלפניך ה , שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם

,ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם ב ולא ילמדו עוד מלחמהרולא ישא גוי אל גוי ח

רק יכירו וידעו על יושבי תבל האמת לאמתה קת אשר לא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלו

.ולא בשביל שנאה וקנאה וקנטור ושפיכות דמים 50תתברך לנצח, כדי להכיר אותך, רק באנו לעולם

51.בקובצי תפילה רבים" העבודה שבלב"תפילה זו צוטטה מאז פרסומה ב יוצרי הליטורגיה הרפורמית הישראלית מבקשים לחזק הן את הייחוד של, לסיכום

היהודים והיהדות ואת הקשר המיוחד של העם היהודי אל ארץ ישראל ואל מדינת ללא חשש , הן את ההשתייכות למשפחת האדם ואת האחריות לכלל בני אנוש, ישראל

מתנהל ויכוח ער על הנוסח הראוי במקומות מספר בקהילות 52.שיש סתירה ביניהם

" ועל כל בני אדם"המטבע מאז שהופיע . 76' עמ, )19הערה , לעיל( "הערות והארות", מזור 49

עד , ובסידורים הגזורים ממנו הוא נשאר בבחינת תורה שבעל פה) ב"תשכ" (אל-הר"בסידור ).16' עמ(הוכנסה התוספת האינקלוסיבית בגוף הסידור " החוויה שבלב"שבסידור הנוער

" העבודה שבלב"היא מופיעה בסידור . תקכו, תפילה נג, ב"תקפ, ירושלים, ב ,ליקוטי תפילות 50 .84' בעמ

בירושלים והמבוסס אף " כל הנשמה"כאן יש להזכיר את נוסח התפילה לשלום הנקרא בקהילת 51 ,)תט, תפילה כז, ב"תקפ, ירושלים, א, ליקוטי תפילות(נחמן מברסלב ' הוא על תפילת ר

:הכתוב בתעתיק עברי ובתרגום נוסף בה משפט בלשון הערביתבסידור ומלך שהשלום שלו שים שלום בין עמך ישראל ויתרבה השלום בין כל באי אדון השלום

כיום נהוג להוסיף גם [עולם ולא יהיה שום שנאה קנאה תחרות וניצחון בין אחד לחברו אדון ] אתה שלום וממך שלום[= ִאנתא סלמה מנקא סלמה –לה הו -אל]... לשון נקבה

, 71' עמ, "כל הנשמה"נוסח , "העבודה שבלב"סידור (אמן . השלום ברכנו בשלום ).התרגום במקור

אבל ראוי להזכיר כאן שתחושת , אמנם עיקר עיסוקנו כאן בעניינים טקסטואליים של התפילה 52זאת בין , האחריות לאנושות כולה באה לידי ביטוי גם ביחס של סובלנות כלפי דתות אחרות

ובקהילות דתית-בים בפעילות ביןים רבים בישראל מעורירבנים רפורמ .היתר בהקשר ריטואליהכנסייה הבפטיסטית בירושלים בראשית שנות הוצתה כש. דתיים-רבות מתקיימים מפגשים בין

.את המתפללים במשך זמן מה ,השכנה לה ,"אל-הר"אכסנה קהילת םהשמוני

רלה ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

זה עומדת המחלוקת בשאלת בחירת בבסיסו של ויכוח ". עלינו לשבח"אחדים כבתפילת 53".העבודה בלב"שיח העומד ברקע של סידור , ישראל בשיח הציוני

בקשות בעד קיבוץ גלויות ושיבת ציון .5

מתוך ראיית היהדות כעדה דתית ולא כקבוצה לאומית השמיטו סידורים רפורמיים ה בהתמדה החל מגמה זו נחלש. קלסיים בתפוצות בקשות לקיבוץ גלויות ולשיבת ציון

- ובסידורים רפורמיים חדשים ניכרת גישה פרו בעשורים הראשונים של המאה העשריםהליטורגיה הרפורמית הישראלית מראשית דרכה הייתה , לעומת זאת 54.ציונית ברורה

לא רק שלא הושמטו בה ביטויים המציבים את ציון כמרכז העם 55.ציונית באופן מפורשציון ומודעות לחיים במדינת ישראל הריבונית הוטעמו אלא שרעיון שיבת ,היהודי

בתפילה הרפורמית בישראל ותסשיבת ציון והקמת המדינה נתפ. בסידוריה באופן מודגשכיום יש המערערים על הלשון . ולעתים אף כאתחלתא דגאולה ,כאירועים משמחים

זו בחוגים ומעניין שהדבר עולה בד בבד עם אי נחת מלשון, "ראשית צמיחת גאולתנו"הגדה ", בהגדת התנועה הרפורמית בישראל 56.אם כי מטעמים שונים, מסורתיים יותר

הרחמן הוא יברך את : "נאמר במסגרת ברכת המזון) ט"תשס, ם"הוצאת תל" (לזמן הזה ).הסוגריים במקור" (ראשית צמיחת גאולתנו) למען תהא(מדינת ישראל

. בתפילת העמידה" עבודה"ברכת דוגמה שתמחיש זאת היא גלגוליה של חתימת ה כבעייתית ברפורמה הקלסית הן בשל הבקשה להשבת עבודת בית סברכה זו נתפ

סידורים רפורמיים רבים המירו את הנוסח של . המקדש והן בשל מרכזיות ירושלים בה: ישראלי הקדום-בנוסח הארץ ,"י המחזיר שכינתו לציון"בא" ,החתימה המסורתית

, אני: "הסופר יוסף חיים ברנר כתב, לדוגמה. מחלוקת זו מלווה את הציונות מראשית דרכה 53

בכל 'בחרתנו אתה'הדור את ה-הייתי מוחק מן הסידור של העברי בן, בהנאה חריפה ותאוותנית, הקיבוץ המאוחד: תל אביב, א, כל כתבי, ח ברנר"י" (עוד היום הייתי עושה זאת. צורה שהיא

עובדה פיסית אחת קבועה בהיסטוריה : "ולעומתו כתב דוד בן גוריון, )326' עמ, א"תשכדברים [' כי אתם המעט מכל העמים'. יינו ונשארנו היום אומה קטנה בכמּותהתמיד ה... שלנו

. עם השומר על יתרונו הרוחני. 'עם סגולה'ומשום כך דרש ממנו להיות , אמר משה לעמו] ז:ז' ד" (ורק בשמירת יתרוננו הרוחני נעמוד, ואין ספק שגורלנו הוא להיות גם בעתיד אומה קטנה

).1' עמ, ט"תשכ, עם עובד: תל אביב, א, המחודשת מדינת ישראל, בן גוריוןב "על מגמות חדשות ביחס היהדות הרפורמית בארה). 41הערה , לעיל" (סידורים", אלינסון 54

M. Marmur, “Toward Reform Jewish Vision for Zion”, CCARלציונות ראה Journal, 65, 2 (2007), pp. 98–112.

אם בתקופת הריפורמה הקלאסית : "ברמת גן" אמת וענווה"מקהילת על כך כתב שלמה כהן 55הרי עוול זה תוקן , התפילות הלאומיות', שיבת ציון'הוצאו מסידורי התפילה כל התפילות ל

לא לשלול באנו אלא , כהן' ש" (וכיום הושם דגש חזק על היסוד הלאומי אשר בתפילה, מזמן ).32' עמ, 1975, הוצאה עצמית: רמת גן, לסלול

:J. Tabory, “The Piety of Politics העל הממדים הגאוליים בתפילה לשלום המדינה רא 56Jewish Prayers for the State of Israel”, Liturgy in the Life of the Synagogue: Studies in the History of Jewish Prayer (eds. R. Langer and S. Fine), Winona

Lake: Eisenbrauns, 2005, pp. 225–246.

דליה מרקס רלו

)א"תשע(ד כנישתא

המדגיש את האמונה המונותאיסטית על פני הבקשה 57,"ה נעבודשאותך לבדך בירא"- סידור הר, חתימת הברכה בסידור הרפורמי הישראלי הראשון 58.לשיבת השכינה לציון

המחזיר את עמו ישראל : "הנה בבחינת פרפרזה על הנוסח המסורתי, )ב"תשכ(אל י אף יותר מאשר ובכך הופכת הכמיהה לציון לעניין קונקרטי ומעש, )26' עמ" (לציון

מביא נוסח משולב ובו המטבע המסורתי " העבודה שבלב"סידור . בסידור המסורתיעורכי ). 45' עמ" (המחזיר שכינתו ועמו לציון: "מובא לצד הבקשה לשיבת העם לציון

יש המצרים .ביטוי מפורש ומילולי לייחול להחזרת העם לארצובכך הסידור ביקשו לתת גם מניה וביה על השבת השכינה גלומה לה המסורתית שהשכן בבק, על שינוי זה

.התחינה לשיבת העםניכרת מודעות מפורשת הן "העבודה שבלב" במקומות אחרים בסידור, יתר על כן

קיבוץ "דוגמה לכך היא ברכת 59.אל של הציונות והן לעצם ישיבתו של העם בציוןלאידֵ וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ " ,את הנוסח המסורתי. בתפילת העמידה" גלויותוקבץ נידחינו מארבע כנפות הארץ : "הניסוח" העבודה שבלב"ממיר בסידור , "לארצנו 60).57' עמ" (לארצנו

, לוגר' י; 63' עמ, ו"תשכ ,מאגנס: ירושלים, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, היינימן 'י 57

" עבודה"מופיע כחתימה לברכת נוסח זה. 183–173' עמ, )45הערה , לעיל( "תפילת העמידה"סידור המבורג ). וזאת בגלל הפיוטים שהסתיימו בו(חגים התפוצות המסורתיים ל במחזורי

". ועבודה"ה "ב ד"י בבבלי ברכות יא ע"מביא כאסמכתא לשינוי את דברי רש) 1841מהדורת ( .151–105; 149–148 'עמ, )41הערה , לעיל( "סידורים", ראה אלינסון

המחזיר " הנוסח בא) 43הערה , לעיל" (משכן תפילה" החדש סידור הרפורמי האמריקאיב 58 הנוסחבצד נוסח זה בא) 2004( בטיוטה האחרונה של הסידור. )93–92' עמ" (שכינתו לציון

הדבר מעיד על תהליך שעודנו ). 69–68' עמ" (שאותך לבדך ביראה נעבוד: "הרפורמי הקלסי, אלינסון 'ב לציון ראה ד"על התמורות ביחס שניכר בליטורגיה הרפורמית בארה. בהתהוותו

לים האידיא: ישראל הנכספת, "חזון ישראל בתפילות היהדות הליברלית של אמריקה" ,גוריון-המרכז למורשת בן: שדה בוקר, )גל 'בעריכת א(והדימויים של יהודי צפון אמריקה

P. Knobel, “A New Light upon Zion? The Liturgy of; 116–110' עמ, ט"תשנReform Judaism and Reform Zionism”, CCAR Journal, 65, 2 (2007), pp. 69–83.

לפיה מקומם של ובליטורגיה הרפורמית הישראלית הסטנדרטית ניכרת גישה ציונית קלסית 59 "אל-הר"לקהל המובאת בסידור " מי שברך"בתפילת , לדוגמה. היהודים הוא בישראל

את שיבת ' ויזכו לראות בשוב ה, ה יחזק את לבם ורוחם"הקב ...מי שברך: "נאמר) ב"תשכ(בתפוצות החדשה על רקע העשייה הליטורגית הרפורמית ולט בהדבר ). 30' עמ" (ציון השלמה

החיים את תוקפם של מאשרתותומכת במדינת ישראל ובד בבד הציונות מאמצת את האלהים שוכן בציון "כלשונו של הופמן ש, מכירה בכך התנועה הרפורמית. ם בתפוצותיהיהודי

:L. Hoffman, Gates of Understanding 2" (כל מקום שיש בו חיים יהודייםבוAppreciating the Days of Awe, New York: Central Conference of American

Rabbis, 1984, pp. 22–23, 116' עמ, ]58הערה , לעיל[ "חזון ישראל", וראה אלינסון.( .A(הנוסח בסידורו של גייגר . גם ברכה זו הייתה טעונה למדי בליטורגיה הרפורמית הקלסית 60

Geiger, Israelitisches Gebetbuch fuer den Oeffentlichen Gottesdienst im Ganzen Jahre, Breslau, 1854 (מך את ע' והושע ה: "...מבקש תשועה לישראל במקומות הימצאם

בליטורגיה הרפורמית האמריקאית הפכה ברכה זו ". את שארית ישראל בארבע כנפות הארץ

רלז ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

שתי הדוגמאות שהובאו לעיל מדגימות כיצד הסידור הרפורמי הישראלי קיצוני יותר אלא גם ליתביחסו לציונות ולחיים בציון לא רק מהליטורגיה הרפורמית הכל

.מהליטורגיה המסורתיתובמקומה , בברכות ההפטרה" ולעלובת נפש תושיע"הומרו מטבעות לשון כמו , בנוסף

הנאמרת " נחם"במקום הנוסח של ברכת ). 127' עמ" (ולעמך ישראל תושיע: "נאמראלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה ' נחם ה" ,בתשעה באב

: אורבךאלימלך אפרים ' נאמרת ברכה שחיבר פרופ, ..."ה והשוממהוהחרבה והבזוי

אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ' רחם ה... המקוממת מהריסותיה ומיושבת משוממותיה, ירושלים עירך הנבנית מחורבנה

61).233' עמ(

.להלן ,פות הזמן החדשבסעיף העוסק בתפילות המבטאות את שאי, עוד בעניין זה

הקרבנותעבודת תפילות בעד חידוש .6

ברוב קובצי הברכות בתפילות ישראל המסורתיות מצויות בקשות על כינונו של בית בהפטרה , בברכת המזון, כך בתפילת העמידה(המקדש והשבת עבודת הקרבנות

, לעומתם 62.ים כביטוי עתידי של השבת עטרה ליושנהסאלה נתפ). ובתפילות המוספיםהיא . ההימנעות מתפילות בעד חידוש הקרבנות משותפת לכל הסידורים הרפורמיים

, כמתאים לזמן ולרגש הדתי בימינו סנובעת לא רק מכך שפולחן בית המקדש אינו נתפאת הזיקה , כפי שהראינו לעיל, אלא גם מתוך כך שדוברי הרפורמה הקלסית שללו

63.ה כקשורה אליה בטבורהסבית המקדש נתפ זיקה שהתקווה להקמת, היהודית לציוןאת ציון ואת מראשית דרכה , כאמור, ההליטורגיה הרפורמית הישראלית חייב

על כן שונה . אבל אין בה בקשות לבניין בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות ,הציונות

I.M. Wise, The" (מנהג אמריקע"הנוסח בסידורו של אייזיק מאיר וויז .לבקשה לחרות

Daily Prayers of American Israelites, Cincinnati, 1857( תקע בשופר גדול : "ואהגם ". י מקרב נידחים"בא, בברית שלום וקרבם אליך לעבדך באמת לחרות עמים ושא נס ליחדם ,נעדרת בקשה לקיבוץ גלויות, )43הערה , לעיל" (משכן תפילה", מהסידור האמריקאי החדש

.עניינה חרות בהקשר אוניברסלי" י פודה עשוקים"בא"מתה והברכה שחתילהעיר על כך שכמה מן השינויים הליטורגיים שהציעו אנשי תנועת תורה כאן אולי המקום 61

התקבלו בחום רב , ובמקרים רבים זכו לתגובה פושרת באורתודוקסיה המודרנית, ועבודה .דווקא בתפילה הרפורמית הישראלית

מהלך ברכות העמידה האמצעיות הוא נרטיב המכוון לגאולה ששיאה , ת מסויםלפי קו פרשנו 62לפי גישה ). הברכה הפותחת את שלוש האחרונות, ברכת עבודה(קיום העבודה בבית המקדש

הקמת בית המקדש והשבת העבודה , השתתת צדק בהו, זו התפילה כולה מכוונת לשיבת ציון L. Hoffman, “How the Amidahראה , ג הופמןגישה זו מצי. הן לבה של התפילה ומטרתה

began: A Jewish detective story”, My People’s Prayerbook, 2, Woodstock: Jewish Lights, 1998, pp. 17–36.

ב כינו את בתי הכנסת שלהם בשם "דבר זה מסביר אולי את העובדה שהרפורמים בארה 63"Temples ."מצבם הנוכחי ואי כמיהה למקדש במקום אחרמ שם זה מעיד על שביעות רצון.

דליה מרקס רלח

)א"תשע(ד כנישתא

להלן הנוסח המסורתי של הברכה ולצדו נוסח ". עבודה"הנוסח המסורתי של ברכת :"העבודה שבלב"

נוסח מסורתיאלהינו בעמך ישראל ' רצה הוהשב את העבודה לדביר , ובתפילתם

וִאשי ישראל ותפילתם באהבה , ביתךתמיד עבודת תקבל ברצון ותהי לרצון

, ישראל עמך. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים

.המחזיר שכינתו לציון' ברוך אתה ה

)15–14' עמ" (העבודה שבלב" ,אלהינו בעמך ישראל' רצה ה

ותהי לרצון תמיד , ותפילתם באהבה תקבלושכון בציון ויעבדוך . עבודת ישראל עמך , עבדיך בירושלים

. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים

.המחזיר שכינתו ועמו לציון' ברוך אתה הגם שאר התחינות והבקשות המכילות בקשה לבניין בית המקדש ולהשבת עבודת

. הקרבנות הושמטו מן הליטורגיה הרפורמיתבוטלו ברוב 64,הבאות בסידורים המסורתיים כנגד קרבן המוסף, תפילות המוספים

שחיבר חבר קהילת 65"זכר למוסף"עם זאת הּוסף . ישראליים- נוסחי התפילה הרפורמיים : וזו לשונו, לסוציולוגיה בטכניון' פרופ, חנוך יעקבזן, בחיפה" חדשאור "

אלהינו ואלהי אבותינו שנעלה לפניך זכרון אבותינו ' יהי רצון מלפניך התמידים כסדרם ומוספים , בהתקרבם אליך בימי קדם בהבאת קרבנות חובותם

לבנו ומאז חֵרב מקדשנו וגלינו מארצנו היו ארשת שפתינו והגיון . כהלכתם .כקרבנות שהקריבו לפניך אבותינו

?איכה נתקרב –קרבת אלהים חפצנו ?במה נתרצה –עשות רצונו ביקשנו

,מושבו ברום עולם, והוא אל מסתתר .כל היקום בידו ומעשיו על כל נעלם

:אפס כי מצווה ציוונו לשמור בריתו לדור דורים )כב:טו ל אשמוא(להקשיב מחלב אילים , הנה שמוע מזבח טוב

.והחזקת בו –אחיך כי ימוך עמך .ואהבת אותו –הגר כי יגור אתך

.ביומו תתן שכרו –לשכיר אשר בביתך .והנח לקהל את שלו –ומים שתה מבורך מוצא שפתיך עשה .ושלם לעליון נדריך

מצוטטת לא פעם ,"תפילות כנגד תמידין תקנום" ,יהושע בן לוי בישל האמורא ר ההמימר 64

שבהחליפה את , על מנת להראות את הגישה האבולוציונית של התפילהבהקשר רפורמי .רגרסיבית וכי שאיפה לשוב לפרקטיקה של הקרבנות הנה ,הקרבנות היא מייתרת אותם

יוחנן בן זכאי בןהמצוות שהתקין רהוא מעלה על הדעת את , אינו מקרי" זכר למוסף"הכינוי 65 .כזכר לחורבן

רלט ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

:שנות חיים נתן לך האל ).133' עמ(הבא קרבנך משעותיך

ועל , החלק הראשון של הפיוט מתאר את המצב ההיסטורי שאינו מאפשר הבאת קרבנותאת הדרכים מונה החלק השני ואילו, מחליפים אותם" ארשת שפתינו והגיון לבנו"כן

רובן קשורות ביחסים הוגנים בין אדם וחברו –ה "שבהן נוכל בימינו להתקרב אל הקברים ופימים הנוראים מובא מוסף ליום הכיל" בכוונת הל"מחזור ב 66.ובחיים של משמעות

67.כעניין שבעבראך זכרים הקרבנות ובו מו, עיקרון זה, אידאולוגיים אחרים שפג תוקפם או תש כוחם-לעומת עקרונות תאולוגיים

מתמיד בתקפו בתנועה , של הימנעות מבקשות להשבת בית המקדש ועבודת הקרבנותבהוספה של זכר למוסף . ה הרפורמית בתפוצותכמו גם בתנוע, הרפורמית הישראלית

ניתן לראות מעשה שנובע ממחויבות למסורת ומרצון לשמור על המבנה המסורתי של הבקשה לקרבה לאל באמצעות , שכן, ובה בשעה יש לראות בו חדשנות גדולה. התפילה

עבודת בית המקדש שבתפילת המוסף שונתה בזכר למוסף לכמיהה להתקרבות לאל 68.ת התנהגות הוגנת ומוסרית שבין אדם לחברובאמצעו

ומושג הגאולה מחליפים את אזכורי המשיח האישי "תקופה המשיחית"ה. 7

קרון זה בא לידי ביטוי בכך שבמקום תפילה לבואו של משיח בן דוד יש שימוש יע ומביא"במקום , כך 69".גאולה"במונח , וכמוה בישראל, בליטורגיה הרפורמית הכללית

לצדה ; "ומביא גאולה לבני בניהם"בעמידה מובא " אבות"בברכת ש" גואל לבני בניהםאלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית ' שמחנו ה"של ברכת ההפטרה המסורתית

אלהינו בדברי נביאך והשב לב ' שמחנו ה" :מובאת ברכה אלטרנטיבית..." דוד משיחך 70."משמח ציון בבניה' אתה ה ברוך. אבות על בנים ולב בנים על אבותם

נוסח מסורתי יותר של זכר למוסף הוצע על ידי הרב גיל נתיב בשעה ששימש כרב של קיבוץ 66

"הערות והארות", מזור(נוסח זה לא מצא את מקומו בליטורגיה הנוהגת בקהילות התנועה . יהל .)264–263' עמ, ]2הערה , לעיל[" אילו פינו", פרידלנד ;73' עמ, ]19הערה , לעיל[

מתיאולוגיה ", ראה קפלן, קציוניסטיםוכך נהוג בנוסחי התפילה של הקונסרבטיבים והרקונסטר 67- יש להזכיר שבקהילות לא. 329–327 ;190–187' עמ, )2הערה , לעיל( "לאידיאולוגיה

אין נהוג לקיים , ובעיקר בקהילות קונסרבטיביות, אורתודוקסיות רבות שבהן נהוג לומר מוסףנם נקראים בקול ם בחידוש הקרבנות איעוסקיאת חזרת שליח הציבור עליו ועל כן החלקים ש

תמודדות עם הבעייתיות שבבקשות לבניין בית המקדש דומה שגם זו הייתה טכניקה לה. רם .ולהשבת עבודת הכוהנים בבית המקדש

הן מטעמי חינוך , אמירת הקרבנות מושארתראוי להזכיר שבתפילות ניסיוניות אחדות , עם זאת 68פכת את המערכת הזו לפסיכולוגית קהל היעד של התפילה והן מתוך גישה פילוסופית ההו

.פנימית ולא מוסדית פורמליתעל פולמוסים מוקדמים בשאלה זו ראה פרוטוקולים של ועידת הרבנים הרפורמיים בפרנקפורט 69

.45–37' עמ, )29הערה , לעיל" (ועידות הרבנים", מאיר' מ, )1845(וחתימתה לקוחה ,הנקראת בשבת שובה) כד:ד(המשפט הראשון בברכה לקוח מנבואת מלאכי 70

מאידיאולוגיה ", קפלן על השימוש בפסוק הזה בליטורגיה הרפורמית ראה. מברכת חתנים

דליה מרקס רמ

)א"תשע(ד כנישתא

מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד /מגדול", "וזכרון משיח בן דוד עבדך"הביטויים ,בברכת המזון הושמטו 71"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא"ו..." למשיחוועל ציון משכן כבודך ועל מדינת ישראל "הומר ב" ועל מלכות בית דוד משיחך"והביטוי

מטבע לשון הלקוח מן התפילה לשלום המדינה והמעיד על , "גאולתנו ראשית צמיחת .מעמדה בעיני עורכי הסידור

ובהערותיו ,בגופן קטןמודפס " לכה דודי"בפיוט " בן ישי בית הלחמי"הבית העוסק ב בקהילות רבות של כיום נהוג 72.ור כותב הרב מזור שהוא אינו מושר ברוב הקהילותדלסי

ואין רואים בבתי השיר המביעים געגועים , כולו "לכה דודי" יוטהפלשיר את התנועה דומה שאף אזכורי המשיח בפיוט אינם נקראים ;לירושלים ולגאולה קושי אידאולוגי

דוגמה נוספת לכך שמנהג תוקפו חזק . י כמיהה לגאולהיבאופן מילולי אלא כביטובסדר " אליהו הנביא" טהפיושירת חלקו הראשון של היא אידאולוגיותלעתים מקביעות

ואף שקשה להבינו ללא ההקשר של , על אף העובדה שהוא אינו מצוי בסידור, ההבדלה .השיח המשיחי

קרון הישארות הנפש מחליף את האמונה בתחיית המתים יע .8

שה אזכורים יהמכילה לא פחות מש, בתפילת העמידה המסורתית" גבורות"ברכת במבנה " העבודה שבלב"מובאת בסידור , מחיה מתיםישירים ועקיפים להיותו של האל , נע מאמירה מפורשת בדבר תחיית המתיםמטרתם להימהמסורתי שלה אבל בשינויים ש

:והנה לשונה

. משפיל אף מרומם אתה רב להושיע, אתה גיבור לעולם אדוני משיב הרוח ומוריד הגשם / מוריד הטל

, ורופא חולים, סומך נופלים, מחיה הכל ברחמים רבים, מכלכל חיים בחסד, מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. ומקיים אמונתו לישני עפר, ומתיר אסורים

', ברוך אתה ה. ונאמן אתה להחיות כל חי. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה ).41–40' עמ(מחיה הכל

מחיה "ביטוי את ה" הכלמחיה "הביטוי ף החלי" העבודה שבלב"בנוסח הטיוטה של בדיעבד ראו העורכים נוסח אך , ת המתיםיכדי להימנע מאזכור מפורש של תחי" מתיםה

משפיל אף "נעשה שימוש גם בלשון , על כן 73".כמשעמם וחסר כל אופי פיוטי"זה מקיים אמונתו "לעומתם הושארו הביטויים ". להחיות כל חי"ובביטוי 74"מרומם אתהלהבין ללא היזקקות לרעיון תחיית שאותם ניתן, "מלך ממית ומחיה"ו" לישני עפר

.70 'הע, 182' עמ, )2הערה , לעיל(" לליטורגיה

שנוספו לברכת המזון והמתארות את , "הטוב והמטיב"במסגרת ברכת " הרחמן"על קריאות 71 .להלן, ת החיים הישראליתיהווי

.79' מע, )19הערה , לעיל( "הערות והארות", מזור 72 .80' עמ, שם, מזור 73תפילת ", לוגר" (משפיל גאים ומדין עריצים: "לשון זו גזורה מנוסח הברכה בגניזה הקהירית 74

).61, 55' עמ, ]45הערה , לעיל[ "העמידה

רמא ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

כאן ראוי לציין שהליטורגיה הרפורמית כיום נכונה יותר להשאיר . המתים הפיזיתביטויים שנראה שאינם עולים בקנה אחד עם התאולוגיה מתוך נכונות להבנה סמלית

75 .ועל כך בהמשך ,ומטפורית שלהם" החזירה בי לעתיד לבואואתה עתיד ליטלה ממני ול"הומר המשפט " נשמה"בברכת

החתימה המסורתית , כמו כן 76).25' עמ" (ואתה עתיד ליטלה ממני לחיי עולם"במשפט י אשר בידו נפש כל חי ורוח "בא"שונתה ללשון " י המחזיר נשמות לפגרים מתים"בא"

77".כל בשר אישן שונו באופן שיימנע מעניי ,ג עיקרי היהדות"המפייט את י, "יגדל"במספר שורות

:תחיית המתים וביאת המשיח

.לפדות מחכי קץ ישועתו ,)"משיחו"במקום (ישלח לקץ ימים גאולתו ,אל ברוב חסדו) "מתים יחיה"במקום (חיים מכלכל

.)89' עמ(ברוך עדי עד שם תהילתו

קרון זה מועלים כיום ספקות בתנועה הרפורמית בארץ ובתפוצות על ידי יגם לגבי ע. אנשים הקוראים להחזרה של הלשון המסורתית במקומות העוסקים בתחיית המתים

והן ,מאות רבות של שניםבמשך שנאמרה רצון להשתמש בשפת התפילהההן בשל , זאת 78.מתוך נכונות להבנה סימבולית של עניין תחיית המתים

אבל עניין , מעולם לא שונתה בליטורגיה הרפורמית הבריטית "גבורות"יש לציין שברכת 75

כר הבולטים ישהיה אחד מסימני הה, ההתנגדות לביטויים הקשורים בתחייה פיזית של המתים, לאחר ויכוחים ממושכים ומרים. משתנה לנגד עינינו, של התפילה הרפורמית האמריקאית

הוסכם על , כאילו יחבלו בעצם האפשרות להוציא לאור את הסידור החדש שבשלב מסוים נראו" המתים"ובסוגריים תופיע המילה ,"מחיה הכל"לפיה החתימה לברכת גבורות תהיה ומתכונת

.בנוסף מובא הסבר על המעמד המטפורי של דימוי זה). 89–78' עמ(והרוח , יההשב העפר על הארץ כשוי: "ה המיוצגת בדברי קהלתסמאחורי נוסח זה עומדת התפי 76

.80' עמ, )19הערה , לעיל( "הערות והארות", מזור ראה ,)ז:בי" (תשוב אל האלהים אשר נתנה. אם כי רק באנגלית, חתימה זו הופיעה לראשונה בסידור האיגוד האמריקאי. י:על פי איוב יב 77

' עמ, )2הערה , לעיל( "מאידיאולוגיה לליטורגיה", על מוצאותיה של חתימה זו ראה קפלןסית קולות המערערים על הנוסח של החתימה קנשמעים ביהדות הלא אורתודוכיום . 310–309

שלדידם היא אקסקלוסיבית , "איש"יש הדורשים להשמיט את המילה : הזו משני כיווניםהמטעים את ההוויה , ויש המבקשים לשוב לנוסח המסורתי, )שם, קפלן(מבחינה מגדרית

ולמעשה אינו מחייב אמונה , )ם להתרחקשממנה ניסו הרפורמים לא פע(האנושית הגופנית .J:גישה זו עולה בקנה אחד עם דבריו של פטוחובסקי. בתחייה פיזית של המתים

Petuchowski, "Modern Misunderstandings of an Ancient Benediction", Studies in Aggada, Translations and the Jewish Prayers, in Memory of Yosef Heinemann (eds. J. Petuchowski and E. Fleischer), Jerusalem: Magnes, 5741 (1981), pp. 45–

54. היש ביטוי , אם כך: "טאון התנועהימירה רז שואלת במאמר שהתפרסם בב הרבה, לדוגמה 78

מאשר להודות באמת בתפילה , מדויק יותר ומעצים יותר את משמעותה של הנשמה בחיינו .)]ד"תשס[ 12, בתלם, "המחזיר נשמות לפגרים מתים" ("?פגרים מתיםשללא הנשמה אנו כמו

:יהוידע עמיר' פרופ כתב הרב, הקוראת לחזרה למטבע הלשון המסורתית ,רזבתגובה ל

דליה מרקס רמב

)א"תשע(ד כנישתא

בסידור בין תפילות שונות חלוקה של טקסטים .9

מזמורים ופסקות תפילה במקומות אחדים , בסידורים מסורתיים חוזרים פיוטים, הפסוקי דזמרבמופיע ") אשרי("ה "תהלים קמ, לדוגמה. ובהקשרים שונים בסידור. שבתשחרית לבראש תפילת המנחה ולפני החזרת ספר התורה ב, במסגרת קדושא דסדרא

בהנחה ששליח הציבור יוכל , ם נמנעים במקרים אחדים מחזרהיורים הרפורמיהסידכך נוהג גם , במידה רבה 79.להפנות את המתפללים לעמוד המתאים שבו נמצאת התפילה

ה אינו מופיע במסגרת פסוקי דזמרה אלא "תהלים קמ, לדוגמה". העבודה שבלב"סידור " אדון עולם"הפיוטים ;)131–130' עמ(ובקריאת התורה ) 54–53' עמ(רק במנחה

כאן . אינם מובאים במסגרת ברכות השחר לחול אלא בסיום של תפילות השבת" יגדל"ו .תאולוגיים אלא פרקטיים ופואטיים, על פי רוב, השיקולים אינם

תפילות חדשות המביעות את שאיפות הזמן החדש .10

נכנסים עניינים המנסרים בחללה של היצירה הליטורגית הרפורמית וז כותרתתחת , נדון עתה בשלושה מהם. בישראל כיום ואשר אינם נכללים ברשימתו של פטוחובסקי

השניים הראשונים קשורים מניה וביה לכך שעורכי הליטורגיה הרפורמית בארץ ויוצריה , והשני ,נות ולחיים בישראלהתייחסויות לציו, ראשוןה: עבריתדוברי חיים בישראל ו

העניין השלישי הוא הטיפול בלשון . ספרות העבריתלהיענות ליטורגית לשירה והעברית היא שפה מגדרית וככזאת היא מציבה אתגרים לא . המגדרית של התפילה

בעיות אלה אינן עומדות . פשוטים בפני המבקשים שפה אינקלוסיבית מבחינה מגדריתרפורמיים בארצות דוברות אנגלית שבהן ניתן להתמודד עם השאלה בפני מתפללים

בשל ייחודם יידונו שלושת העניינים הללו ביתר .המגדרית באמצעות תרגום התפילה

המשאירים שאלות תיאולוגיות פתוחות , נקטו בביטויים עדינים 'העבודה שבלב'בעלי "

הם ; ם לדבר על החזרת הנשמה למתיםבמקו 'חיי עולם'הם מדברים על . והמעוררים מחשבהבמה שאולי צריך להיראות –מעידים על האל שבידו נפש כל חי ורוח כל בשר במקום להכריז

כפי שהיא , עדות זו. נשמות לפגרים מתים 'מחזיר'שאנו יודעים שאלוהים –כיוהרה תיאולוגית ו כבני אדם לבין היותה מכוננת את היחס המורכב בין האוטונומיה שלנ, מופיעה בסידור שלנו

).שם, בתלם( "מאת האלוה –רוחנו , נשמתנו: ואם תרצו –של נפשנו לא פחות משאלת בחינה של מהות התפילה והעמידה בתפילהביסודו של ויכוח זה עומדת ה

.היחס לנוסח הליטורגיאף על פי שאין הם נוגעים ישירות . כאן יובאו דבריו של הרב אברהם גייגר בעניין זה 79

: יש בהם כדי להאיר את הרגישות לנושא החזרה בסידור, לליטורגיה הרפורמית הישראליתאותם ביטויים ואותן המילים אחרי הפסקה כה קצרה לא יוכלו בשום פנים לעורר אצל "

בתפילות הבוקר הננו . שגרה ושיעמום: התוצאה היא הפוכה. המתפלל את הכוונה הדרושהפעם בשלמותו ופעם בחלקו עד , חוזר בכל תפילה' קדיש'ה, לכל אורכו' אשרי'אומרים פעמיים

-על הווידוי האחד ביום הכיפורים חוזרים תשע פעמים ועל השני אחת... חמש או שש פעמיםאלא ממיתים , רים את רגש החרטהבכך אין מעור. הכל במשך יממה אחת –עשרה פעמים

הערה , לעיל, "רפורמה בפולחן היהודי", גייגר' א" (יש בהכרח לסלק כפילות מיגעת זו. אותו ).77' עמ, 27

רמג ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

.משימה שתצריך עיון נרחב יותר, אם כי ללא כוונה להגיע לידי מיצוָים המלא, הרחבה

1 ת.0 י נ ו י צ לה י תפ ת- א י אל שר י

עריכה שעיקרה נעשה הנו פרי , כיוםפי שהוא מצוי בידינו כ, סידור התפילה המסורתי. מדווי הגלותוהבעת צער על הגעגועים לציון הבעת ביטוי מפורש לכך הוא . בגלות

את הגלות וראתה בחיים בתפוצות מצב רצוי שבו נקל , כאמור, הרפורמה הקלסית קיבלהולהביא ) ו:שמות יט" (ממלכת כהנים וגוי קדוש"יהיה לישראל לקיים את הציווי להיות

הושמטו בסידורים הרפורמיים , על כן. את בשורת המונותאיזם הנאור לאומות העולם .הקלסיים ביטויי ערגה לארץ ישראל ובקשות לשיבת ציון ולבניין ירושלים

החזירו בהדרגה את ציון לתפילה לא שים יהסידורים הרפורמיים האמריקאלעומת רמיים הישראליים מעולם את מרכזיותה של ארץ ישראל השמיטו עורכי הסידורים הרפו

הם – על כןיתר 80.צחי של העם היהודינוהטעימו את מעמדה כמרכז ה ,מן הסידורלא רק במולדתו ההיסטורית ביקשו להביע מודעות מפורשת לכך שכיום עם ישראל יושב

81.במדינתו הריבוניתאלא גם והעוסקים בליטורגיה הרפורמית בישראל ניתן לחלק את פועלם של עורכי הסידורים

; פילה שהרפורמה הקלסית השמיטההשבת פסוקי ת) 1: בהקשר זה לחמישה סעיפיםהוספת סדרי ) 4; הוספת פסקות תפילה חדשות) 3; שינוי מטבעות תפילה קיימים )2

.של תפילות חדשות כמענה לאירועי השעה והמקום חיבור) 5; תפילה חדשיםהליטורגיה הרפורמית : תפילה שהליטורגיה הרפורמית השמיטההשבת פסוקי )1

הישראלית החזירה לסידוריה פסקות תפילה הקשורות לציון ולקשר המיוחד עם הארץ בכלל זה יש למנות את הפרשה השנייה של . שהושמטו בסידורי הרפורמה הקלסית

המשפט את 82;אשר הושמטה בסידורים רפורמיים רבים) כא–יג:דברים יא(קריאת שמע אזכרת את 83;"יוצר אור"בברכת " אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו"

.58של ציון בסידורים הרפורמיים האמריקאיים ראה הפניות בהערה על התמורות במעמדה 80את , במידה רבה, עורכי ספרי התפילה הרפורמיים בישראל יישמו, כפי שכתבנו לעיל 81

באופן מובהק יותר ממה " יהדות של תורה"אנשי החוג האורתודוקסי הציוני מסקנותיהם של . שבא לידי ביטוי אי פעם בקהל היעד של אנשי החוג עצמם

ה של שכר ועונש בטבע שעולה סביניהן ההתנגדות לתפי, פרשה זו הושמטה מסיבות אחדות 82ימיכם וימי בניכם על למען ירבו("מיקודה בארץ ובישיבה בה כזכות משום אבל גם ,ממנה

אף בסידור . )כא' פס ,"לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ' ע הבשר נשאהאדמה שגישתו שמרנית מבחינה טקסטואלית יחסית ,"משכן תפילה"החדש הרפורמי האמריקאי

, בצד הפרשה השנייה המסורתית, מובאת" העבודה שבלב"בסידור .אין היא מופיעה, לקודמיוראה נתתי לפניך היום את החיים : "יט המתחילה בפסוק–טו:טרנטיבית מדברים לפסקה אל

. הפסקה החלופית מטעימה את עניין הבחירה באופן מפורש". ואת הטוב ואת המוות ואת הרעהארץ תקיא מתוכה את אלה (השכר והעונש האמורים בה הם בעלי אופי חברתי יותר , כמו כן

הגשם ייעצר אם (י האופי הקוסמי שבפרשה המסורתית מהעונשים בעל) שאינם ראויים לה ).ישראל לא ינהגו כראוי

גאון לאמירת משפט סעדיהמבין עורכי הסידורים הרפורמיים היו שנאחזו בהתנגדותו של רב 83התגבשות , וידר' ראה נ(זה באמרו שהאור שעליו יש לברך הוא אור השמש עצמו ולא זולתו

דליה מרקס רמד

)א"תשע(ד כנישתא

תפילות הטל והגשם בפסח את ;בתפילת העמידה" גבורות"הטל והגשמים בברכת 85.ואת הבקשה לקיבוץ גלויות בתפילת העמידה 84ובשמיני עצרת

ם בישראל המירו פסוקיעורכי הסידורים הרפורמיי: שינוי מטבעות תפילה קיימים )2במקום , לדוגמה. תפילה אחדים באופן שיביעו מודעות לכך שעם ישראל יושב במדינתו

העבודה "נאמר בסידור , "ובנה ירושלים" ,הבקשה בברכה השלישית בברכת המזוןשינוי זה נעשה מתוך מודעות לכך ). 238' עמ" (והשלם בניין ירושלים" :"שבלב

ולא (וכי בניין ירושלים כעת הוא זה שאליו נשואות העיניים ,שירושלים הולכת ונבניתבברכת " והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ"במקום ). בניין בית המקדש השלישי

הרחמן הוא "במקום ;)36' עמ" (וקבץ גלויותינו מארבע כנפות הארץ: "נאמר" אהבה"הרחמן הוא ישבור : "רנאמ" ישבור עולנו מעל צווארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו

).238' עמ" (עול אחינו מעל צווארם והוא יוליכם קוממיות לארצנוכמו בסידורים ישראליים מסורתיים רבים נוספו גם : הוספת פסקות תפילה חדשות )3

הזכות את לסידורים הרפורמיים הישראליים תפילות רבות המבטאות את השמחה ובאה בהם זו ;ות את התפילה לשלום המדינהבכלל זה ניתן למנ. לחיות במדינת ישראל

כפי שהיא מובאת בסידור , התפילה 86.בשינויים מן הנוסח הרשמי של הרבנות הראשיתבמתכונתה של התפילה שהוציאה הרבנות במידה רבה בנויה ,"העבודה שבלב"

ותוליכם ("במקום הלשון הדוברת על יהודי התפוצות בתפילה של הרבנות אך, הראשיתוטע בהם אהבת ציון ומי בהם מכל עמנו יהי אלהיו עמו : "כאן נאמר") ת לארצנוקוממיו

נוסח זה הוא עיבוד של נוסח מוקדם יותר ". אשר נקרא שמך עליה, ויעל לירושלים עירךליושביה , וטע בליבם ריגשי אהבה ואהדה לארצנו): "ב"תשכ" (אל-הר"המובא בסידור

קבלה של רצונם של יהודים רבים להמשיך קף דומה שנוסח זה מש). 30' עמ" (ולפעלםשינוי מרכזי נוסף הוא שבמקום הבקשה המשיחית בסוף התפילה . ולחיות בתפוצות

האצל ("שהוציאה הרבנות יש כאן הכרה בכך שבמדינת ישראל חיים גם לא יהודים :ובקשה לשלום") מרוחך על כל יושבי ארצנו

אם כי דומה , )157–155' עמ, ח"תשנ, מכון יד בן צבי: ירושלים, א, התפילה במזרח ובמערב

.שהסיבה הממשית להתנגדות היא הבקשה הממקמת את אור הגאולה בציוןהסידורים הרפורמיים הקלסיים הן בגלל מה שנראה כחוסר דיוק מדעי והן אלה הושמטו מן 84

D. Ellenson, "The prayersראה. בגלל המרכזיות שהם נותנים להוויית החיים בארץ ישראלfor rain in the siddurim of Abraham Geiger and Isaac Mayer Wise: An exploration into a dimension of the relationship between Reform Jewish thought

and liturgical practice", CCAR Journal, 51,3 (2004), pp. 16–30. לבקשה לחרות ולצדק ,כפי שהראינו לעיל, בסידורים הרפורמיים הקלסיים בתפוצות הפכה זו 85

.חברתיבשל היותה מעט לא, התפילה לשלום המדינה ידעה שינויים רבים במשך שנות קיומה הקצרות 86

בעניין זה עסק בהרחבה יוסף תבורי במאמרו על התפילה .חדשה ולא גדורה באופן הלכתי . וראה להלן, )56הערה , לעיל(לשלום המדינה

רמה ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

שלום , ע בקרבנו אהבה ואחוהוט. קנאה ורשעות, הסר מקרבנו שנאה ואיבהולא ילמדו עוד , לא ישא גוי אל גוי חרב: "וקיים במהרה חזון נביאך. ורעות ).129' עמ( אמן: ונאמר )ד:הו ביישע(" מלחמה

ל "תפילת מי שברך למתגייסים לצהו )שם(ל "התפילה לשלום חיילי צהלסידור נוספו ראה(נוספו בין היתר הקריאות לברכת מדינת ישראל " הרחמן"לקריאות ;)248' עמ(

בין זרע יצחק ובין בני "ל ובקשה להשכנת שלום "הבקשה לשמירת חיילי צה, )לעילמובא פרק לזכר " כוונת הלב"במסגרת אזכרת נשמות במחזור ). 239' עמ" (ישמעאל

). 263–259' עמ(הנופלים במערכות ישראל " העבודה שבלב"תו הציונית של סידור סטת ביותר לביטוי ליטורגי לתפיהדוגמה הבול

. הנאמרת במסגרת קריאת שמע וברכותיה" גאולה"היא הוספת עניין שיבת ציון בברכת תוך , הופכת לברכה שעניינה הגאולה המתמשכת, העוסקת בגאולת מצרים ,ברכה זו

:ורות האחרוניםהדגשת שני האירועים העיקריים שעיצבו את עם ישראל בד

על זאת . ונפוצות קיבצת, נידחים אספת, ופליטי חנק מילטת, שרידי חרב הצלת...מתוך ... (ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה[!] כמשה... שיבחו אהובים

.)39' עמ, "אמת ויציב"ברכת

מהמסורתית בכך שלא משה שונה ברכה זו , מלבד הוספת עניין קיבוץ שרידי השואהועל כן (לפני האל אלא עם ישראל דהאידנא " בשמחה רבה"ובני ישראל הם השרים

שינוי בעל אופי תאולוגי דומה נעשה בתפילת ). הדמיון לפני שמו של משה' נוספה כ :אלא ששם מובא הנוסח החדש המצוטט כאן כחלופה לנוסח המסורתי, ערבית

, גם כי הלכו בגיא צלמות. מקבץ נידחיו כרועה עדרוהמזרה ישראל בין הגוים ו...ראשית גאולתו הראה , פקד את שארית פלטתם, שש מאות ריבוא בתמרות עשןאמת "מתוך ברכת ... (את יעקב' ונאמר כי פדה ה. להם ויביאם ויטעם בהר נחלתו

).9' עמ, "ואמונה

ובולט(ת ישראל לגאולת העתיד אינו זר לתפילו התקווההקישור בין גאולת העבר ואבל בסידורים המסורתיים נשמרת הפרדה בין ברכת גאולה , )למשל, בהגדה של פסחבין ברכת ל ,"גאל ישראל ...ברוך"העוסקת בגאולת העבר וחתימתה ,בקריאת שמע

' ב(כהוראתו של רבא , "גואל ישראל... ברוך"גאולה בתפילת העמידה שחתימת היא ... ברוך("הווה שתי הברכות חותמות בלשון" דה שבלבהעבו"בסידור .)ב"פסחים קיז ע ").גואל ישראל

שאינן מיוחדות , 3לעומת התפילות שהוזכרו בסעיף : הוספת סדרי תפילה חדשים )4סדרי תפילות שלמים אלהנוספו בסידורים ה, לסידורים הרפורמיים בישראלדווקא

אינם מופיעים ברובם אשרוהקשורים בקורות העם היהודי במאה השנים האחרונות העבודה ("סדר ליום השואה והגבורה , בכלל זה. מסורתייםהסידורים רוב הבגופם של

סדר ליום ו) 219–211' עמ(ל "סדר ליום הזיכרון לחללי צה, )211–205' עמ, "שבלבדברי הגות , בכל אחד מהם יש שילוב של פרקי מקרא 87).234–220' עמ(העצמאות

בין ברכותיה שזורות פסקאות ו, צמאות פותח בתהלים קכו וממשיך בתפילת עמידהסדר יום הע 87

דליה מרקס רמו

)א"תשע(ד כנישתא

הסדר המוצע לתשעה באב בא לתת תכנים חדשים לשאלת . מסורתושירה ותפילות מן החוברו קינות לזכר השואה וחלקן נכנסו , גם בהקשר מסורתייש לציין ש, אם כי ,החורבן

שבת "בשנים האחרונות נוספה בקהילות אחדות ליטורגיה מיוחדת לכבוד 88.לליטורגיהובקהילות רבות 89,צמאותיום הזיכרון ויום העבין השבת שבין יום השואה ל, "תקומה

עתים תוך שימוש , מציינים את יום הרצח של יצחק רבין בשיעורים ובתפילות מיוחדות . בעריכת הרב יהורם מזור) ח"תשנ(בסדר תפילות ליום הזיכרון ליצחק רבין

בין התפילות שנכתבו : תפילות חדשות כמענה לאירועי השעה והמקוםשל חיבור )5 .ותאדוגמ שתיכאן נהובאתה והמקום בהקשר של אירועי השע

ים בעקבות יתחינה שחיבר הרב עפר שבת בית הלחמי לפדיון שבו, הדוגמה הראשונה :ו"בשנת תשס ,ידי החמאס והחיזבאללהבחטיפת החיילים

אלהינו מתיר האסורים )י:תהלים ט(משגב לדך משגב לעתות בצרה

שלח הצלה שלמה ופדיון גמור לנתונים בשבי האויב ]כאן מוזכרים שמות השבויים[

.הביאי להם את תפילתנו לשומרם מרע, חזקי רוחם ,תני בינה בלב אויב להשיבם בשלמות גוף ונפש

.ל לחלצם בלא איבוד נפשות"תני תבונה בלוחמי צה בתן לכל בני ובנות אברהם שרה והגר את עוז הרוח ואומץ הל

.להתיר כבלי שבי ולחיות חיי חרות )טו:תהלים צא(יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו

שרה , לאחר הבקשה לשחרור החטופים באה הבקשה שכל בניהם ובנותיהם של אברהםנקבה זכר וה לאל בלשון יניכרת הפני". להתיר כבלי שבי ולחיות חיי חרות"וגם הגר יעזו

).על הלשון המגדרית בתפילה להלן ראהו(לסירוגין

' עמ(בן גוריון וקטע נרחב ממגילת העצמאות , ההבטחה לאבות האומה לצד הצהרות של הרצל

ומפטירים ) יח–א:דברים ח(קוראים בפרשת עקב , מצוין שגומרים את ההלל). 223–220הסידור מביא גם נוסח של קידוש לליל . ותוקעים בשופר) ו:יב –יא:או יא יב–א:יא(בישעיהו

ח "כ(מעניין לציין שאף שהסידור מורה לומר הלל שלם ביום ירושלים . העצמאות וליומואין הסכמה בקרב אנשי ייתכן שהדבר נובע מכך ש. אין סדר תפילות מיוחד ליום זה, )באייר

סית נוצרו קביהדות האורתודו גם .דתית של היום הזה-המשמעות הליטורגיתהתנועה לגבי .סדרי תפילות מיוחדים והודפסו קונטרסים וחוברות ליום העצמאות וליום ירושלים

שבו הופכת האבלות למקור "כותב טל " העבודה שבלב"על הסדר לתשעה באב המובא בסידור 88רוח דבריו של ברל כצנלסון ).119' עמ ,]44הערה , לעיל[ "עבודה" ("כוח קונסטרוקטיבי

הקורא לזכור את חריפות , )1937בשנת " דבר"פורסם בעיתון " (חורבן ותלישות"במאמרו שורה , )226–225' עמ(החורבן והאבדן ביום הזיכרון לחורבן בית המקדש והמצוטטים בסידור

.על הסדר כולוובו " שבת תקומה"נהוג סדר תפילה מיוחד לערב ,למשל, בקהילת בית דניאל בתל אביב 89

בקהילות אחדות . מקריאים תפילות המתורגמות לכל הלשונות שדובריהן חברים בקהילה .שיעורים וימי עיון המוקדשים לחשבון נפש לאומי, נערכים סמינרים

רמז ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

יה בקיץ יהיא אחת מהתפילות שנכתבו עם פרוץ מלחמת לבנון השנ השנייההדוגמה התחנון פותח בבקשה להגנה .שחיבר הרב יהורם מזור ,"תחנון לימות מלחמה", ו"תשס

:על החיילים הלוחמים

ברך , לאהרחל ו, רבקה, יצחק ויעקב ואמותינו שרה, שברך את אברהם, אלהינושומרם . את חיילי צבא ההגנה לישראל ושאר מגיני עצמו העומדים על משמרתם

... והצילם מכל צרה וצוקה ותן ברכה בכל מעשה ידיהם

כאן ממשיכה התפילה ומבקשת ברכה להורים הדואגים של החיילים ולאזרחים השרויים ות שחוברו בארץ לעומת תפילות אחר. ומסתיימת בבקשה לשלום עם שכנינו, במקלטים

כאן יש בקשה לפריסת סוכת , בזמן המלחמה ואשר הדגישו את הרצון להכניע את האויב :לום ורווחה על כל בני אברהםש

יהמו נא רחמיך עלינו וזכור את בריתך עם אברהם אבינו ידידך , אל רחמן, אנאם ויקוים בה, שרהופרוש סוכת שלומך על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן

כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו : ובנו הכתוב ,)זכריה ח יפל ע(והייתם ברכה אל תיראו ... טלם והנחלתי אתכם את כל אלה

.אמן :ונאמר

כותב התפילה מעיד . גם כאן באה בקשה לפריסת סוכת שלום על כל בניו של אברהם, הולנדית, צרפתית, היא תורגמה לאנגלית. רונישהיא הופצה לאלפי כתובות דואר אלקט

.וספרדית והוקראה בימי הלחימה בבתי כנסת רבים ברחבי העולם רוסיתתהליך של יצירה , במקרים רבים ,ףמשקן וגיבושן של תפילות ממין זה כתיבתאופן

" תחנון לימי מלחמה"במקרה של ה. ליטורגית הנעשית בשיתוף ובהקשבה לדעות רבותתיקן , מזור טיוטה בין חברי מועצת הרבנים וקיבל את חוות דעתם ורעיונותיהםהפיץ

ובשלב שלישי הופצה התפילה ,וערך את התפילה מחדש והפיצה שוב לקבל משובאף על פי שתוחלת חייהן , סליקנוכל לומר שבאופן פרדו. המעובדת לקהלים רחבים יותר

משחלף האירוע שזימן אותן שוב (ה של תפילות לעת מצוא ממין זה היא בדרך כלל קצראופן הפצתן יעיל ומהיר באופן יחסי בשל יתרונות התקשורת , )אין בהן צורך 90.האלקטרונית

מכוונותהליטורגיה הרפורמית בישראל הייתה מראשית צמיחתה בעלת , לסיכום אם , בין היתר, הסידורים הכריזו על עצמם שוב ושוב שהם ציוניים. בית חזקהחיוציונית

כדי להימנע מזיהוים עם הליטורגיה הרפורמית הכללית שעד לפני עשורים ,כי לא רקטקסטים ליטורגיים חדשים יותר 91.פעמים אף עויןלו, יחס ניטרלי לציונות אחדים גילתה

תפילות שנכתבו : תפילת כל פה", מרקס' מהטיפוס הזה ראה ד) ימין ומשמאלמ(על תפילות 90

.139–119' עמ, )ז"תשס(יח , אקדמות, "ובעקבותיו, ה"קיץ תשס, לקראת תהליך ההתנתקותלא נוכל להיכנס כאן לעובי הקורה של שאלת היחס של התנועה הרפורמית לשאלת הלאומיות 91

1897בשנת : נסקור בקצרה את עיקרי ההתפתחות שלה אך, ולציונות בפרט, היהודית בכללאנו מתייחסים במורת רוח מוחלטת לכל נסיון לייסד : "הכריז איגוד הרבנים הרפורמי פה אחד

בין ", מאיר" (נסיונות כאלה מפגינים חוסר הבנה לשליחותו של עם ישראל. מדינה יהודיתכבר בשנות העשרים של המאה הקודמת היו ). 337' עמ, ]20הערה , לעיל[ "מסורת לקדמה

דליה מרקס רמח

)א"תשע(ד כנישתא

, גם אם מחייב ללא עוררין, מעידים על יחס מורכב יותר שיש בו גם ממד של ביקורת 92.למדינת ישראל ולציונות

1 ת .0 י ד ו ה י לה י תפ ת- ב י אל שר ת- י י ר ת- עב מי ר ו פ ר

,הסידורים המסורתייםהתפילה בסידורי התנועה ליהדות מתקדמת מבוססת בעיקרה על השפיעו על דמותה שני, בנוסף לכך. משמיטה ומוסיפה עליהם, תוך שהיא משנה

תיה יועל תכונותיה ורגישו, תאורתודוקסי-לאההליטורגיה , הראשון: יקרייםעמקורות ,העבריתהשירה והספרות ,והמקור השני ,המיוחדות כפי שהיא מבוצעת בתפוצות

יהודה 'פרופ בין הבולטים שבהם היו הרב. רפורמיים שהזדהו עם הציונותמנהיגים ואישים

אבל השינוי הקולקטיבי . סטפן וייזהרב ו, העבריתהאוניברסיטה נשיאה הראשון של , מאגנס, גיסא ישראל היה כבר ישות בת קיימא מחד שוב היהודי בארץיכשהי, חל בשנות השלושים

1937במצע התנועה משנת . גיסא וכשִצלו האפל של הנאציזם כבר החשיך את אירופה מאידךרואים אנו תקווה , ותקוות הארץ שנתקדשה על ידי זכרונות, ישראל-בשיקומה של ארץ: "נאמר

אנו מצהירים כי מחובתם של כלל היהודים לסייע בבינויה . לחיים מחודשים לרבים מאחינוכי אם גם למרכז של תרבות , בכך שיתאמצו להפכה לא למקלט לנידחים בלבד, כמולדת יהודיתודי אמריקה הדברים אינם באים לעודד דווקא את יה). 450' עמ, שם, מאיר" (יהודית וחיי רוחאבל יש בהם קבלה הן של הציונות המדינית של הרצל הן של הציונות הרוחנית , לעלות ארצה

התקבל רק מתוך כך שהרב , שזכה להתנגדויות רבות, המצע. העם-מבית מדרשו של אחדאך רק ). 367–366' עמ, שם, מאיר(הטיל מרותו על חבריו ,נשיא איגוד הרבנים, פליקס לוי

ניכר יחס רציני כלפי , ב"נשיא התנועה בארה, טוען יופה, ם של המאה העשריםמשנות השבעי E. Yoffie, "Building a Reform Zionist Paradigm", Journal of Reform(הציונות

Judaism, 1:1 [1993], pp. 19–21 .(האמריקאי האחרון עד כה של התנועה-במצע הרפורמי ,אנו מחויבים למדינת ישראל ושמחים : "החריף ביותר מגיעה מגמה זו לביטויה, 1999משנת

יה יישראל ומעודדים על אנו מכירים בערכן של הסגולות המיוחדות של חיים בארץ. בהישגיה: מתוך הכרה מפורשת בלגיטימיות של החיים בתפוצות נאמר שם). מ"ד, התרגום שלי" (אליה

ון התנועה לגבי אופייה של מפרט את חזההמצע ". ישראל נותנת משמעות וטעם לחיינו"לפעול לפתרון הסכסוך , המדינה קובע שעליה להכיר בזכויות האנושיות והדתיות לכל תושביה

התנועה –עם שכניה ומביע מחויבות לתמיכה באחותה הצעירה של התנועה האמריקאית חיים קבלת הב מצאה מתכונת שתאפשר "הרפורמה בארה. ליהדות המתקדמת בישראל

שהות בארץ של שנה לפחות היא תנאי , לדוגמה. בבד עם תמיכה במדינת ישראל ב בד"בארההעשויה להיקרא , הביקורת הסמויה. וחזניה מחנכיה הבכירים, להסמכתם של רבני התנועהל בעת "כמו גם התבטאויות רבות של מנהיגים רפורמיים בחו, מבין שורותיו של המצע

שלהםנובעות דווקא מהמחויבות העמוקה , העל מדיניותה של המדינה והנהגת, האחרונה . לישראל ומן המעורבות בדרכה

זמן לא רב ייצגה קו לפני שעד , לאומית-סיה הדתיתקדווהאורתקבוצות בתוך מעניין לציין ש 92במבוכה , ה"ובעיקר לאור תהליך ההתנתקות בקיץ תשס, ת בתקופה האחרונהועומד, ציוני ברור

קהילות אחדות חדלו לומר את התפילה לשלום . הציונות שלהמסוימת בכל הקשור לגילויי על רקע זה חשוב לציין ). אם כי נראה שהתקשורת הפריזה בשכיחות התופעה(המדינה

,הרפורמים והקונסרבטיביםשל דהיינו , בישראל ותאורתודוקסי- הלא ותהדתי שההתייחסויות .הרליגיוזי לציונות ןביחס ותנשארו איתנ

רמט ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

אשר עורכי הסידורים ייחסו לה רגש , "חילונית"הוהישראלית החדשה ובעיקר זו של חנה סנש אינם " הליכה לקיסריה"שילובם של טקסטים כמו 93.רליגיוזי עמוק

.ממש ומשוקעים לעתים בסדריהים כתפילה סאלא נתפ, פוי התפילה וקישוטהיבבחינת ימזו ,במקרים רבים, ההתמודדות התאולוגית והאידאולוגית מושפעת עמוקות

תוך שעניינים רבים מותאמים להוויה , ים בתפוצותאורתודוקסי-לאשבסידורים ). החיים במדינת ישראל על האפיונים והאתגרים הכרוכים בכך, למשל(הישראלית פואטיות ולשוניות נובעת במידה רבה , תיותיאלות חוויההתמודדות עם ש, לעומת זאת

על אף (תפילותיהם הספונטניות של החלוצים . מההוויה הספרותית הישראלית דהאידנאסדרי הפסח של התנועה הקיבוצית וטקסיה ופרות , )ד ליהדותויחסם המורכב מא

נותנים ההתמודדויות הרליגיוזיות של אנשי המדרשה באורנים ושל הוגים ישראליים . רותיהםפבליטורגיה הרפורמית בישראל את

על העשייה ,ובעיקר הרפורמית ,תאורתודוקסי-לאבהשפעה של הליטורגיה ה ליחס מספר כאן נבקש לייחד מילים , הליטורגית בתנועה ליהדות מתקדמת עסקנו לעיל

" בכוונת הל"עורכי מחזור . עורכי הסידורים לספרות העברית והישראלית לדורותיה :לימים הנוראים מעידים על עבודתם

קיבצנו ושילבנו , לא הסתפקנו בפיוטים המוכרים ממחזורי התפילה המסורתייםיש להם טעם היצירה היהודית בת אלפי השנים אשרבמחזור דברים מרבדי

ות החדשות ראנו מאמינים כי יש בכוחן של היצי. ומשמעות גם ליהודי בן זמננולקרב את מסכת המסרים והרעיונות של , ם המסורתייםאשר מתלוות אל הנוסחי

).מבוא(ראש השנה ויום הכיפורים ללבו של המתפלל או המעיין בן דורנו

סידור התפילה את להנכיח ב הטקסטואלית המפורשת בא- הגישה האינקלוסיבית והביןתפילה הת להרחיב את יריע ,ם של היהודים בכל הדורותיהתקוותיהם וכאב, מילותיהם

כפי , החזרה לשימוש ליטורגי תפילות שנוצרו בעמנו והיו בו בשימוש עד שנשכחוב .שקרה למשל לנוסח ארץ ישראל הקדום שגניזת קהיר גילתה את עושרו

ייסקר , המבקש לדובב שפתי ישנים ואף שפתי ערים, כדוגמה למפעל הליטורגי הזה י תפילה ופיוט של עדות באים בו נוסח ."כוונת הלב"מחזור בקצרה הגיוון הספרותי ב

ל ומהספרות "טקסטים מספרות חז 95,טקסטים ליטורגיים של כת מדבר יהודה 94,ישראל

י של השירה העברית החדשה ראה את דבריו של חוקר הספרות אריאל על הערך הדת 93

: הירשפלדאם לא , ]מ"ד, של הספרות העברית[ הוא אחד מענייניה המרכזיים ...העניין הדתי, ראשית

דרכי , נוכחות האל, תכניה והלבטים שבה, האמונה. העניין המרכזי שלה בהא הידיעה- המיסטית והלא, החוויה הדתית, בחיי היחיד והכלל, המגע עימו וצורות התגלותו בעולם

: שנית.. .המכריעים ביותר, הם ענייניהם של הדפים הגדולים, אהבת האל, מיסטיתהכתיבה הרצינית ביותר על , הטיפול בחוויה הדתית היהודית במאת השנים האחרונות

'חילוני'בתוך הקשר שנהוג לכנותו , התרחשו דווקא ובעיקר בספרות העברית, אודותיה ). 5.2004, הארץ, ספרות ותרבות, "השירה העברית ויצר הרע", הירשפלד' א(

אבל למן ימיה הראשונים הייתה , עיקרית מנוסח אשכנז הליטורגיה הרפורמית נובעת במידה 94אילו ", ראה פרידלנד(מקום בין דפי סידוריה ופסקות מהם מצאופתוחה לנוסחי הספרדים

דליה מרקס רנ

)א"תשע(ד כנישתא

קלסית דברי הגות 97,מן התפוצותטקסטים ממחזורים רפורמיים וליברליים 96,הרבניתמוצאי יום הכיפורים את ההבדלה שב 100.מקוריותויצירות 99שירה מודרנית 98,מודרניתויותר מאשר בסידור הרפורמי ותומגוונ ותאלה רבהוספות 101".התקווה"תמת שירת וח

."עבודה שבלב" הישראלימקומם והקשר ביצועם , מטרת הכללתם של הטקסטים המגוונים מבחינת זמנם

היא הקצאת מקום לחוויה ,אמוני ופואטי, הדוברים בריבוי קולות ליטורגי, המקוריהחיפוש אחרי הביטוי התפילתי הרענן הוא , זאתמלבד . ריבודּהלהיהודית לדורותיה ו

ואינו בלתי דומה למלאכתם של הפייטנים הקלסיים אשר ,ביטוי לבקשת יופי בתפילה .בפועלם ניתן לראות חיפוש יופי והנאה אסתטית מן התפילה

ובעיקר ביצירות הספרות ,שגי הספרות העברית לדורותיהיהשימוש שנעשה בה דהיינו , בא לידי ביטוי באופן המפורש והברור ביותר במעמדים ,העברית החדשה

. שאותן ייסדו חברי תנועת הנוער של התנועה ליהדות מתקדמת, בתפילות היצירתיותבו במקום ברכה ו, "מעמד תחליפי"אחד מהסוגים הבולטים של המעמד הוא מה שכונה

ולעתים שרויה במתח עם (או תפילה מובאת יצירה ספרותית המבטאת רעיון דומה היא באה . זו נחתמת בחתימה המסורתית של הברכה). הטקסט המסורתי של התפילה

ובה בשעה לפתוח לרווחה את שערי התפילה , לשמור על המבנה המסורתי של התפילה פרקטיקה זו דומה במידת מה לזו של בעלי . תולהביא בהם חיבורים ויצירות מגוונו

' עמ, ]2הערה , לעיל[ "מתיאולוגיה לליטורגיה", קפלן; 277–269' עמ, ]2הערה , לעיל[ "פינו: פיוטים הבאים המקובלים בעדות המזרחנכנסו בין היתר ה" כוונת הלב"למחזור ). 241–238

.ועוד) 276' עמ" (אל נורא עלילה", )9' עמ" (אדון הסליחות", )7' עמ" (בן אדם מה לך נרדם"ובסוף ) 169' עמ(ציטוטים ממגילת ההודיות בראש תפילת השחרית ליום הכיפורים ,לדוגמה 95

).227' עמ(תפילת המוסף ליום הכיפורים והציטוטים הנרחבים ממסכת יומא במשנה במסגרת ) 4–1' עמ(יון ומחשבה פרקי ע, לדוגמה 96

).ראה להלן(ליום הכיפורים " סדר העבודה"' עמ( 1976אי משנת קיראמ- הרפורמי" שערי תפילה"פתיחה לקדיש הלקוחה מסידור ,לדוגמה 97

163.( , )96' עמ( "ותמלכוי"טקסט של הרב ליאו בק על מושג מלכות שמים במהלך ברכת , לדוגמה 98

וטקסט על ) 101' עמ(אודות כוחו של הזיכרון מאת הרב אברהם יהושע השל על טקסט ).שם(חשיבות הזיכרון והשכחה מאת ברל כצנלסון

' עמ( "יש כוכבים"ושירה של חנה סנש ) 5' עמ" (סליחות"שירו של דוד שמעוני , לדוגמה 99163(.

' עמ(מאת הרב זאב פלק " כל נדרי שפתינו", )35' עמ( מאת חנוך יעקבזן" התייחדות", לדוגמה 100, אטמנו אזנינו מזעקת דל ואומלל: "ווידוי בעל אופי חברתי מאת הרב מרדכי רותם) 131–130

' עמ, )2הערה ( "אילו פינו", בעניין זה ראה פרידלנד). 285' עמ..." (בזנו לישר דרך ונקי כפיים216–217.

, א תלותו הרבה במחזורים האמריקאייםיה "כוונת הלב"ולה של פרידלנד מעיר שחולשתו הגד 101 ).222' עמ, שם(עד כדי כך שאי אפשר לדידו להתחמק מהתחושה שהוא בבחינת תולדה שלהם

.קשה להסכים עם קביעה זו לנוכח ריבוי החומר הספרותי הישראלי וגיוונו

רנא ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

שכן כל מתפלל יודע את חשיבותו של נוסח הקבע , אינה נעדרת בעיותאך הפיוט הקלסי 102.לזרימתה של התפילה

שהזינו את הליטורגיה מקורות הנביעהששני נבקש להעיר כאן בשולי הדברים בתפוצות והספרות תאורתודוקסי-לאהדהיינו הליטורגיה , הרפורמית הישראלית

, לגבי הראשון .וניכר ביניהם יחס של גומלין מושפעים עתה ממנה בתמורה, העברית ,שביניהם הצעיריםובעיקר ,בצפון אמריקהדומה שגרמו לכך החיבה שרוחשים הרבנים

הדגש על ,)שאליו הם מתוודעים במהלך לימודיהם בארץ( "העבודה שבלב"לסידור ב והעובדה שכמה רבנים רפורמיים ישראליים "ביהדות ארה הוראת העברית כשפה חיה

, השני האפיקלגבי . מעורבים בתהליכי היצירה של הליטורגיה הרפורמית מעבר ליםואשר רבים , שקמים בישראל בשנים האחרונות" יםחילוני"יעידו ריבוי בתי התפילה ה

החלופיים חייםהטקסי מעגל מהם מצטטים מן הליטורגיה הרפורמית הישראלית ו .שרווחים בה יותר ויותר

1 י.0 ש נ ה ל ו הק הבעת ו לה י התפ של ת י ר ד המג ן בלשו ל ו פ י ט 103ג

דומה שהעניין השרוי כיום בדיון באופן הער ביותר בליטורגיה של התנועה הרפורמית 104.בארץ כבתפוצות הוא השאלה של הקול הנשי בתפילה והלשון המגדרית שנקוטה בה

שאלת המגדר בתפילה החלה באמצע שנות השבעים של ההתמודדות האינטנסיבית עם על 106).ב"הרפורמית הראשונה בארה 105בסמוך למועד הסמכת הרבה(המאה שעברה

.12הערה , לעיל, "המעמד", על ההתמודדות עם שאלה זו ושאלות הכרוכות בה ראה מרקס 102 D. Marx, “Gender in Israeli liberal:האמור בסעיף זה הוא תמצית של מאמר ארוך יותר 103

liturgy”, New Jewish Feminism: Probing the Past, Forging the Future (ed. E. Goldstein), Woodstock: Jewish Lights, 2008, pp. 206–217.

: פמיניזם יהודי, אדלר' ר, בין היתר, ראהבשאלות מגדר בליטורגיה היהודית בעניין הטיפול 104, "פמיניזם יהודי", גולדשטיין' א; 2008, משכל: תל אביב, )בלום' בתרגום ר(תיאולוגיה ומוסר

A. Daum, "Language and Prayer", Daughters of the King;לעיל ההערה הקודמת(eds. S. Grossman and R. Haut), Philadelphia-Jerusalem: Jewish Publication

Society, 1992, pp. 183–202 ;עמ, )2הערה , לעיל( "מאידיאולוגיה לליטורגיה", קפלן 'א '151–154 ,220–233 ;L. Dubin, "Who’s Blessing Whom? Transcendence, Agency,

and Gender in Jewish prayer", Cross Currents 52, 2 (2002), pp. 165–177; M. Falk, "Notes on Composing New Blessings: Toward a Feminist-Jewish Reconstruction of Prayer", Journal of Feminist Studies in Religion 3 (1987), pp. 39–53; N. Ophir (Offenbacher), "Liturgical Innovations of God Language in

Jewish Feminist Theology" ,אורים: ירושלים, )שילה 'בעריכת מ( 2, להיות אישה יהודייה, . 75–55' עמ, 2003

ואחרות " רב"יש מבין המוסמכות המעדיפות להיקרא . רָּבה היא אישה שהוסמכה לרבנות 105: וראו. רוב המוסמכות החדשות מעדיפות את התואר הנקבי לתפקיד". רבה"מכנות עצמן בשם

מעניין לציין . 84–77' עמ, )2005( 33, פנים, "רבה ורברבה, רבת, רבית, רב", צביה ולדןבכנס האחרון של נשות . סיתקשהשיחה בנושא זה מתקיימת כיום גם בתוך החברה האורתודו

הוצעו שבעה . נידונה השאלה כיצד צריכה להיקרא אישה שהוסמכה לרבנות" קולך"ארגון " ת"מהר"ו" חכמה", "הרב", "מוסמכת", "ידת חכמיםתלמ", "רבנית", "רבה: "והם, יםיכינו

דליה מרקס רנב

)א"תשע(ד כנישתא

העניין בשאלת הלשון . מופיעה ברשימת המאפיינים של פטוחובסקי יאהן אי, כןאבל 107,ב"המגדרית של התפילה בישראל החל לפחות עשור ומחצה מאוחר מבארה

.כיום הוא עומד במרכז הדיון הליטורגי גם בארץלפני שניכנס בעובי הקורה של הדיון בממדים הטקסטואליים של השאלה המגדרית

יוזכר שנשים בתנועה הרפורמית משתתפות בכל הפעילויות והתפקידים , בתפילהלות וכך היה הדבר למן ראשית פעי, הליטורגיים והריטואליים כשוות זכויות מלאות

קהילות התנועה רק גם אם הרבות הראשונות החלו לפעול ב 108,התנועה הרפורמית בארץ .בשנות השמונים

היותן של . הדיון בענייני מגדר בימינו מושפע במידה רבה מתופעות חוץ טקסטואליות גרמה להעלאת 109,כחזניות וגם כשליחות ציבור וקוראות בתורה, נשים מכהנות ברבנות

הציע לקהל הקוראים לחוות דעתו YNETאתר האינטרנט). מורת הלכה רוחנית תורנית(

לכתבה . השאלה עוררה התנגדויות עזות אבל גם התרגשות רבה בקרב המגיבים. בשאלה הזו http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/913/498.html: בנושא

.196–188' עמ, )104הערה , לעיל( "ותפילהלשון ", דאום 106 The": על כך כותב פרידלנד. עניין זה תופס מקום עיקריאין " העבודה שבלב"בסידור , כאמור 107

Israel religious progressives’ apparent unconcern with gender terminology might reek of rank heresy to their American siblings" ")עמ, ]2הערה , לעיל[ "אילו פינו '

הוא מודה ַּבקושי המיוחד של יצירת שפה שווה מבחינה מגדרית בשפה כמו העברית ). 261שבהן מוזכרות " מי שברך"הוא מוצא יחס לנושא בתפילות . שבה אין אפשרות ללשון ניטרלית

מי : "ל הפותחת במילים"למתגייסים לצה" מי שברך"ת לדוגמה תובא תפיל(גם האמהות ומדגיש , )248' עמ, ..."הוא יברך את, יעל ויהודית ,דבורה, דוד ויהודה ,נו יהושעישברך לוחמ

בהכללת שירים רבים של משוררות ישראליות , את החשיבות של הכללת הקול הנשי בסידורהלקוח מספר שיצא לאור ,פרידלנדמאמר זה של ). רבקה מרים ועוד, לאה גולדברג, רחל(

מבוסס על מאמרו משנת ,)יה של הסידורידהיינו לאחר הוצאת המהדורה השנ( 1997בשנת 1984 )Judaism, 120, 33/1 (אך . אינו מתייחס לחידושים הליטורגיים שבמהדורה החדשהו

הטיפול בשאלת המגדר והלשון מועט) 1991" (העבודה שבלב"ה של יגם במהדורה השני .56–55' עמ, )104הערה , לעיל( "חדשנות ליטורגית", וראה אופיר, יחסית

המתארת את ראשית הפעילות בבית , 1958בספטמבר 29מתאריך " הבוקר"בכתבה בעיתון 108 :נאמר, אל בירושלים-כנסת הר

עיקר ...ובירכה על התורה 'כגבר לכל דבר'עלתה לתורה 18צעירה בת , רינה מזרחי הוא יברך את ' מי שברך אבותנו וכו'היה בברכת הגבאי ] פילת יום הכיפוריםבת[החדוש

ואמנם לראשונה נראתה אשה כשהיא קוראת את . 'ורדיה בת אפרים בזכות עלותה לתורה, כי קיבלה את ההזמנה לעלות לתורה... הסבירה] ורדיה... [ההפטרה המיועדת ליום זה

עשיתי כמיטב יכולתי , 'הוסיפה, ל מקוםמכ. ברגשות מעורבים, בפעם הראשונה בחייה: אל ירושלים מחזון למציאות-הר, גפן' וד מן 'א: מתוך( 'שלא לבייש את המעמד

התנועה ליהדות מתקדמת –קהילת הראל : ירושלים, שלושים השנים הראשונות ).20' עמ, 1988 ,בישראל

מספרן של הרבות מאז גדל והולך. הרבות הראשונות הוסמכו בישראל בשנות השמונים 109כיום שקול מספרן של הנשים בתכנית . והחזניות המכהנות בקהילות הרפורמיות בארץ

ואילו בתכנית המקבילה ,הישראלית ללימודי רבנות לזה של מספר הגברים שלומדים בה F. Zaiman Spiegel, "Theראה . גבריםהב יש יתרון מספרי גדול לנשים על פני "בארה

רנג ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

מתוך הבנה שלשון התפילה אינה רק משקפת מציאות , לה דחופהשאלת המגדר כשאהשימוש בלשון זכר ובדימויים זכריים בגוף 110.והשקפת עולם אלא גם יוצרת אותן

כל התמודדות , בה בשעה 111".אחר"ראשון ובפנייה לאל מעמיד את האישה מניה וביה כ .וף ניטרלילשונית מחייבת פעולה בתוך מגבלותיה של השפה העברית שאין בה ג

עניינים הקשורים בטיפול בנושא המגדר בליטורגיה הרפורמית ארבעהלהלן יידונו כללת אמהות האומה בצד אבות האומהה) 2; לשון אינקלוסיבית בתפילה )1: הישראלית

הבאת הקול הנשי לידי ביטוי וכתיבת תפילות המשקפות ) 3; ונקיטה בלשון ניטרלית . דימויוייה לאל ולשון הפנ) 4; חוויות נשיות

כבר בסידורים הרפורמיים הראשונים הושמטה ברכת: לשון אינקלוסיבית בתפילה) 1הולך בעקבות " העבודה שבלב"סידור . ה כמעליבהסשנתפ 112"שלא עשני אישה"

אשר מהדהדת בה, "ברוך שעשני בצלמו"הסידורים הקונסרבטיביים וממיר את הברכה בשם מוטעמת היבראות האדם , אה הראשון בבראשיתלשון בריאת האדם בסיפור הברי

113).27:א(על ידי האל " זכר ונקבה". לשון הזכר ולשון הנקבה זו לצד זו עם לוכסן ביניהןהודפסו בחלק מן התפילות

במקומות אחרים אין 114.)25' עמ" העבודה שבלב" ("מודה אני"בתפילת , לדוגמהבראש קריאת שמע שעל המיטה ,למשל ,כך. הקפדה על צורת נקבה לצד צורה זכרית

ובברכות השחר נאמר " מי שגמלָך כל טוב: "בברכת הגומל נאמר, "הריני מוחל"נאמר בסידור ". ה שעשני בן חורין"י אמ"בא" –" ה שלא עשני עבד"י אמ"בא"במקום

כאן תמובא" העבודה שבלב"שיצא לאור כמעט שני עשורים לאחר "החוויה שבלב"העבודה "לסידור " כל הנשמה"וכך גם בנוסח קהילת ,ד לשון הזכרלשון הנקבה לצ

."שבלב

Impact of Women’s Participation on the Non-Orthodox Synagogue", CCAR

Journal, Fall 1992, pp. 37–46. .61–59' עמ, )104הערה , לעיל( "חדשנות ליטורגית", אופיר 110אדלר עומדת על כך שדימויים גבריים משקפים ויוצרים עולם שבו נשים כפופות 111

)subordinate ( לגברים ועל כך שמערכות דתיות הנן תבניות להבנת המציאות המספקות–85' עמ, 104הערה , לעיל ,"פמיניזם יהודי("ך להיות מודלים להבנת העולם כפי שהוא צרי

86.( ועידות ", מאיר' מראה ). 1846(עניין זה נידון בוועידה השלישית של הרבנים בגרמניה 112

.65–64' עמ, )29הערה , לעיל( "הרבנים J. Tabory, "The Benedictionsאורתודוקסיים ראה -על גלגוליה של ברכה זו בסידורים הלא 113

of self-Identity and the Changing Status of Women and of Orthodoxy", Kenishta: Studies of the Synagogue World (ed. J. Tabory), Ramat Gan: Bar-Ilan

University, 2001, pp. 107–138; ריטואל ההשכמה בתפילות : "המעביר שינה", מרקס 'ד, הביצועיים היסטורי והגותי בחטיבת ברכות השחר ומחקר ממדיה, דיון טקסטואלי: ישראל

, 355–354' עמ, ירושלים, האוניברסיטה העברית, )ה"אושרה בשנת תשס(עבודת דוקטורט 359.

" מודה"על אמירת . נידונה גם בהקשר של התפילה המסורתית" מודה אני"לשון נקבה בתפילת 114 . 63–62' עמ, )א"תשמ(לב , לשוננו לעם, "מודה אני", סיון' רת קמוצה ראה "על ידי נשים בדל

דליה מרקס רנד

)א"תשע(ד כנישתא

גם , בבחינת מנהג שבעל פה, ברוב הקהילות מוסיפות מתפללות את ציון המגדר הנקבי .אם אינו מצוין בטקסט

כבר במהדורה: הכללת אמהות האומה בצד אבות האומה ונקיטה בלשון ניטרלית) 2 "אבות"הוסף נוסח אלטרנטיבי לברכת ) 1991" (שבלבהעבודה "יה של סידור יהשנ

:המסורתית ובו מופיעות גם האמהות

, אלהינו ואלהי אבותינו ואימותינו' ברוך אתה ה ...אלהי אברהם יצחק ויעקב אלהי שרה רבקה רחל ולאה

115).11' עמ(מגן אברהם ופוקד שרה ' ברוך אתה ה

הות אבל להימנע מלהזכיר לפני כל החלטת ועדת הסידור הייתה להכליל את שמות האמהחוויה "סידור . כדי להימנע מסרבול לשוני ,"יאלהֵ "אחד מהאבות והאמהות את המילה

דרך אחרת להוסיף 116,קציוניסטיוהרקונסטר" כל הנשמה"בעקבות סידור , מציע" שבלב והוא מכיל רק את הנוסח, 1999לראשונה בשנת לאור סידור זה יצא . את האמהות

:המחודש

, אלהינו ואלהי אבותינו ואמותינו' ברוך אתה ה אלהי אברהם ואלהי שרה אלהי יצחק ואלהי רבקה

... אלהי יעקב ואלהי לאה ורחל .)16' עמ(מגן אברהם ופוקד שרה ' ברוך אתה ה

מוצמדת לכל אחד " יאלהֵ "כשהתיבה , כאן נמנים אבות ואמהות האומה לפי סדר הדורותאף שהדבר פוגם , הוקדם כאן לרחל ,הבכורה, ששמה של לאהיש לשים לב לכך . מהם

, למשל(ואף שרחל מקדימה את לאה בטקסטים ליטורגיים מסורתיים בחריזה הפנימית" כל הנשמה"בנוסח של קהילת . )בברכת הבת בערב שבת ובתפילות מי שברך ליולדת

ללא (והאמהות כנוסח עיקרי מובאת הברכה ובה שמות האבות" העבודה שבלב"לסידור לכל אחד משמות האמהות כלשמות האבות מוצמד ו, )הנוסח המסורתי כאלטרנטיבה

".יאלהֵ " :הנסמךנשמעו קולות להוסיף גם את שמותיהן של " אבות"בעקבות הוספת האמהות לברכת

ישואם דורשים שוויון על בסיס מגדרי , שהרי גם הן אמהות של בני יעקב, זלפה ובלהההיכו אבל אלה לא ,היו אכן ניסיונות אחדים להוסיפן. יחברת בסיסלדרוש גם שוויון על

.שורשמרים ובני ישראל לך ענו ,משה: "שמה של מרים בבתי כנסת רבים בברכת גאולה נוסף

שחיבר " מרים הנביאה"וט בשם נוסף פי" הגדה לזמן הזה"ב 117;..."שירה בשמחה רבה

שינוי מלגוף הברכה או השינוי חתימת הברכה מעיד על נועזות ליטורגית רבה יותר מהוספ 115

שהרי חתימתן של ברכות הוא החלק המוצק ביותר והנוטה פחות לשינויים , בגוף הברכה ).120–99' עמ, ]57הערה , לעיל" [התפילה", היינימן(בתפילה

.6הערה , לעיל 116העבודה "שכן לא נכנסה בכתב לסידור , ינת תורה שבעל פה בדרך כללהוספה זו היא בבח 117

רנה ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

כמו . מסדר ההבדלהוט המסורתי על אליהו הנביא שהועתק בצד הפי, הרב יהורם מזור 118".מי שברך"נוספים שמותיהן של האמהות בתפילות , כןאבל 119,העברית מקשה על דובריה להשתמש בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית

במקרים שבהם התאפשר הדבר נעשה בשנים האחרונות מאמץ להימנע מלשון מגדרית מנחה לשבת שערך הרב יהורם מזור קונטרס כת אבות בבנוסח בר, לדוגמה. זכרית

ומביא : "במקום" (ומביא גאולה לדורותיהם למען שמו באהבה"הנוסח הוא ) ה"תשס( ").גואל לבני בניהם למען שמו באהבה

העבודה"בסידור , כפי שהוזכר לעיל: ביטוי של הקול הנשי ושל חוויות נשיות) 3 . ניתן מקום מרכזי לשירי משוררות" כוונת הלב"ובמחזור " שבלב

, מלבד שינויים דקדוקיים בתפילות הקבע והחובה המנכיחים את הנשים כמתפללות תשומת לב לחוויות 120,כמו גם בתפוצות, ניכרת בתפילה הרפורמית הישראלית בת זמננו

גיל , מחלה או מפגיעההחלמה מ, קבלת וסת ראשונה, הפלה, לידה, ריוןינשיות כה 121.הבלות ועוד

מיועד הספר . עתיד לראות אור בשנה הקרובה ,פר בנושא טבילהס, "פרשת המים" הנה דוגמה לטקסט המובא . מנקודת מבט נשיתנכתב בעיקר אבל , לנשים ולגברים כאחד

:הרבה תמר דבדבני ,אחת מעורכות הספר מפרי עטה של, בספר זה פשטתי ירדתי וטבלתי

תי עלי .ונסתפגתי

טבעת של זהב הבאתי שוב על אצבעי

ומחדש לך

הריני קודשתמ

אבל ,אינו תפילה במובן הרגיל של המילהו) ד:יומא ג(הטקסט מסתמך על לשון המשנה שטבילה אלא . בא לשמש ככוונה המיועדת לנשים הטובלות לאחר המחזור החודשי

. לאחר המחזור בספר זה אינה אלא דוגמה אחת להזדמנויות מגוונות לטבילהמעגל השנה ובחוויות אישיות של , ההזדמנויות האחרות קשורות באירועי מעגל החיים

היא מופיעה בגוף ,"כל הנשמה"כבסידור קהילת , "החוויה שבלב"בסידור הנוער ". שבלב

).46' עמ(הטקסט ודומה ,בתפילת בת המצווה האמהותלא נוספו משום מה . 249–248' עמ, "העבודה שבלב" 118

.ראה לעיל על הנוסח של תפילת מי שברך למתגייסים. שאין זו אלא שגגת קולמוסהשימוש בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית " משכן תפילה"בסידור הרפורמי האמריקאי 119

)gender neutral language (הוא אחת הטכניקות השכיחות ביותר לטיפול בשאלת המגדר .וש בלשון זכרית בדיבור על האל בגוף שלישי מתרגם הסידור על מנת להימנע משימ, לדוגמה

למותר לציין שאפשרות זו אינה ; "God"ה באופן קבוע ל"הדוברת על הקב" הוא"את התיבה .עומדת בפני דוברי העברית

.199–198' עמ, )104הערה , לעיל( "לשון וליטורגיה", דאום 120חושבים , "על קולות נשיים בתפילה היהודית המתקדמת –' השמיעיני את קולך' ", דבדבני 'ת 121

.98–91' עמ, ה"תשס ,בבל: תל אביב, )בעריכת מאיר אזרי(יהדות מתקדמת

דליה מרקס רנו

)א"תשע(ד כנישתא

. התאוששות לאחר משבר או מחלה ועוד, גיוס לצבא, אימוץ ילד, הטובלים כגון גיורנים הבאים לידי ביטוי ביצירה הליטורגית בהקשר זה של התייחסות לקולות המגוו

הרפורמית בעשור האחרון יש להזכיר את קובצי התפילה החדשים שיצאו לאור בשנים מתוך ההבנה שקשת רחבה של רגשות אנושיים אינה זוכה להתייחסות ישירה , האחרונות

, צער לנוכח מחלה של עצמנו או של אהובינו, לדוגמה .ומפורשת בסידור התפילהבת זוג ועל הולדת /ומאידך גיסא אושר על מציאת בן ,כוננות למוות והתמודדות אתוהת

אבל חלקן של אלה ביצירה גדול הוא ומנעד , אלה אינם מיוחדים לנשים דווקא 122.ילדיםבמלאכת היצירה של חיבורים אלה ניכר . רחב של חוויות נשיות באות בו לידי ביטוי

.אנשי שורה אך גם של, ורבות צעיריםרבנים , חלקם הגדול של פרחי רבנותהעניין הקיצוני ביותר והשרוי : ה לאל וטיפול בדימויים זכריים שלוילשון הפני) 5

ים הקשורים ישינוהלשון המגדרית של התפילה הוא בנוגע ל הקטנה ביותרבהסכמה . התייחסות לדימויו בסידורהיה לאל ויבפנ

אבל חשיבתנו האנושית היא , דמות הגוף המתפללים מבינים אמנם שלאל אין גוף ולא של (תוך שימוש בדימויים גבריים , והעובדה שהליטורגיה פונה לאל בלשון זכר ,מגדריתודית פלקסו כתבה על הדימויים 'ג. משפיעה על תודעת המתפללים) 'לוחם וכו, דיין, מלך : הללו

This language both tell us about God's nature (it is, after all, the only way we know God) and justifies a human community which reserves power and authority to God.123

כדי להעריך את העובדה שהאל נמצא מעבר להגדרות מגדריות ואנושיות זקוקים בני לדימויים נשיים שישמשו , שפלסקו היא מראשי הדוברים בעדה, לפי גישה זו, האדםעניין 124.זון לדימויים גבריים שהליטורגיה המסורתית מחדירה לתודעה ומנכיחה בהאי

ם העיקריים נעשים יהשינוישהיות , זה קל באופן יחסי לטיפול בסידורי התפוצות לעומת זאת . ותרגום מעצם טיבו אינו אלא תרגום ולא הדבר עצמו, במסגרת התרגום

המרכז : תל אביב, שירה והרהור, תחנון, בקשה, ילהדברי תפ: מילים שבלב, )עורכת(ווסברג ' ג 122

, דרך האבל, )עורכת(ווסברג ' ג; ד"תשס ,התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, לפלורליזם יהודי- שבת בית' ע; ה"תשס ,התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המרכז לפלורליזם יהודי: תל אביב, מהדורה פנימית: ירושלים, אאסופת תפילות וברכות לעת מצו: אל הלב, )עורך(הלחמי ).2הערה , לעיל" (לתולדות", וראה על כך מרקס, ה"תשס

123 J. Plaskow, "The right question is theological", On Being a Jewish Feminist (ed. S. Heschel), New York: Schocken, 1983, p. 228.

רוס עומדת על כך שפמיניסטיות רבות מבססות את טיעוניהן בעניין זה על דבריו של תמר 124סמלים דתיים . המצביע על התפקיד הבונה של השפה הדתית, האנתרופולוג קליפורד גירץ

,"C. Geertz, "Religion as Cultural System(משמשים גם מודל של התנהגות אנושית Reader in Comparative Religion: An Anthropological Approach [eds. W. Lessa

and E. Vogt], New York: Harper Collins, 1965, pp. 205–207 .(כדי לשנות את , על כן, רוס' ת( לשנות את השפה הדתיתהגורסים שצריך הדפוסים הבלתי שוויוניים בין המינים יש

, עם עובד: ירושלים, )בר אילן' גום רבתר(על אורתודוקסיה ופמיניזם : ארמון התורה ממעל לה .רוס עצמה אינה מקבלת את הפתרון הליטורגי הזה. 223' עמ, ז"תשס

רנז ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

ושינוי ,יכול להיעשות אלא בעברית וינאטיפול בשפה המגדרית של הפנייה לאל , בארץ .מטבע הברכה צורם לרבים

, גם אם באופן מקומי למדי, הקהילה הראשונה שהתנסתה בשינוי מטבע הברכה בארץ שבה הומרה חתימת , בירושלים" כל הנשמה"הייתה קהילתו של הרב לוי ויימן קלמן

עלינו ועל כל עמה ישראל הפורשת סוכת שלום , ברוכה את יה"ללשון " השכיבנו"ברכת את הפנייה " הזמין" ,ה כאל הורה רחום"הפונה אל הקב, אופי הברכה". ועל ירושליםפיוט חדש " אבינו מלכנו"מובא לצד הפיוט " כוונת הלב"במחזור 125.ימהלממד הא

":שכינה מקור חיינו", שחובר על ידי עורכי המחזור .עלינושמעי קולנו חוסי ורחמי –שכינה מקור חיינו .זכרי כי בניך ובנותיך אנחנו –שכינה מקור חיינו .חנכי אותנו להכיר במגבלותינו –שכינה מקור חיינו .הדריכי אותנו בדרכי נֹעם –שכינה מקור חיינו .למדי אותנו רחמים וצדקה – שכינה מקור חיינו .עשי למען הנאבקים לשלום ולצדק – שכינה מקור חיינו .הפכי אבלנו לששון ויגוננו לשמחה – שכינה מקור חיינו

.ברכי אדמתנו וכל מעשה ידינו –שכינה מקור חיינו .קבצי בניך מארבע כנפות הארץ לגבולם –שכינה מקור חיינו 126.)72' עמ(ירושלים עיר קדשנו ןהשלימי בניי –שכינה מקור חיינו

ות בשנים בולטת במיוחד בתפילות החדשות שנכתב 127הפנייה לאלהות בלשון נקבהבמקרים אחדים מציעים ספרי התפילה אפשרויות 128.ידי נשיםבבעיקר ,האחרונות

לצד הנוסח המסורתי תמובא לשון זו. 17' עמ, "כל הנשמה"נוסח קהילת " העבודה שבלב" 125

הנוסח בלשון נקבה הוא זה , ועד כמה שידוע לי ,...")הפורס סוכת שלום' ברוך אתה ה("נשים המנציח את תפקיד בטענה שהוא יש המבקרים שינוי זה . וצע על פי רוב בפועלשמב

.כאמהות גרידא .213–212' עמ ,)2הערה , לעיל( "אילו פינו", ראה בעניין זה פרידלנד 126הוא מגיע למסקנה ). 104הערה , לעיל, "חדשנות ליטורגית("אופיר מסכם את הדעות בנושא 127

סינכרתיזם ואף של גישה , פנייה לאלהות יש סכנה של פנתאיזםשבשימוש בלשון נקבה בהוגות יהודיות אחדות להחזרת פולחן האשרה את דבריו הוא מבסס על קריאתן של . אלילית

דומה שחשש זה אינו משקף את המצב הליטורגי בתנועה הרפורמית בישראל ).71–65' עמ( .םיים קיצוניאלא לגבי שולי תקףב אין הוא "וגם בארה ,כלל ועיקר

כדוגמה יובא חלק מתפילה שחיברה הרבה אלונה ליסיצה ומיועדת להיאמר בעת טבילה של 128ובה ) שהוזכר לעיל" (פרשת המים"התפילה לקוחה מתוך הספר . או כלה לקראת כלולות/חתן ו

:יש פנייה לאל בלשון זכר ונקבה כאחד

דליה מרקס רנח

)א"תשע(ד כנישתא

129.חדות שמהן יכולים המתפללים לבחורא הרחבת לשון התפילה וריבודּה מעידות על נכונות לוותר בחלק מן המקרים על השפה

על המודעות לכך שאין אפשרות של גיסא ומאידך, הליטורגית המסורתית מחד גיסארבים יעידו על כך שהחשיבות בהוספת הכינויים . הי במיליםוממש לכמוס את היחס לאל

הרחבת שדה , דהיינו, נוכי שלהיהנקביים לזה שאין לו גוף ולא דמות הגוף היא בממד הח 130.הותות האלסהדימויים שלנו בתפי

והיא יובאה לארץ מאוחר ,פון אמריקההרגישות לענייני מגדר בליטורגיה מקורה בצ במקרים רבים הפתרונות המוצעים בליטורגיה הרפורמית בישראל , אף על פי כן. יחסית

דבר זה נובע מכך שבארץ השפה העברית . מרחיקי לכת יותר מאלה המוצעים מעבר לים, מהמצב בתפוצות, כאמור, בנבדל. םבתפילת יםהיא היחידה העומדת לרשות המתפלל

בעלי התפילה בארץ נעים בין הצורך להביא . ככלי ממתן ומפרשתרגום עומד בפניו איןאת לשון התפילה לידי כך שתשקף את אמונותיהם ואורחות חייהם של הנזקקים לה ובין

. הרצון לשמור על הלשון המסורתית שלהזאת לא , דומה שכיום נחלש מעט כוחה של המהפכה בלשון המגדרית של התפילה

מתוך עמדת ביטחון ,היחלשות מעמד הנשים בתנועה הרפורמית אלא אדרבה מתוך 131.ומתוך נכונות רבה יותר לפרש את הלשון המסורתית פירושים מטפוריים

:]כלה אומרת[

,מקור חיי, שכינה ,על הברכה שביתני בי כוח לשמור

,אני נכנסתאליה לשמור על יחודי בברית ש .ברית שאין חזקה ממנה

למדני להשתנות למען הברית הזו, רוח חי וקים .לרוח אחת ולנשמה יתרה, ונהיה לבשר אחד

:]חתן אומר[ ,מקור חיי, שכינה

,תני בי כוח לשמור על הברכה שבי ,אני נכנסאליה לשמור על יחודי בברית ש

.שאין חזקה ממנהברית למדני להשתנות למען הברית הזו, רוח חי וקים

.לרוח אחת ולנשמה יתרה, ונהיה לבשר אחד

בעקבות סידור , )122הערה , לעיל( "אל הלב"ספר הלחמי כותב במבוא ל-הרב עפר שבת בית 129 :)6הערה ( הרקונסטרוקציוניסטי" כל הנשמה"קצרה היריעה מכדי לפרט את כל השמות והכינוים שניתנו לאלוהות במהלך תולדותיו של "

ניתן לבחור רכיבים מהטורים . אך נציין מקצת מן האפשרויות העתיקות והחדשות, העם :לכםהשונים לשם יצירת ברכה המתאימה

מלך העולם אלהינו 'ברוך אתה ה חי העולמים השכינה ברוכה את יה רוח העולם עין החיים נברך את .)10' עמ( "מקור הברכות המקום מי ייתן

130 M. Falk )104הערה , לעיל.( :ראה בעניין זה דברים אלה שנכתבו בידי רבה רפורמית ישראלית 131

, רגעים יקרים מפז שבהם אנחנו יוצאים מחוץ לשגרה הסואנת ,להבנתי, התפילה היא אבל , מובן שאלה הם רגעים נדירים שלא קל להגיע אליהם. למקום הרגיל ולזמן הרגילאין חוקי המציאות הרגילה פועלים ', זמן דמדומים'אותו , לגבי אותם ניצוצות יקרים

.בהכרח

רנט ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

***

במאמר זה ביקשנו לעמוד על סוגיות מרכזיות המנסרות בחללה של היצירה הרפורמית . לות אופי כללי יותרבעמספר אך לא נוכל לסיים את הדיון ללא הערות ,בישראל

,הפסקות הבאות יוקדשו לדיון בהתפתחויות בנות זמננו בליטורגיה הרפורמית הכללית .לתמונת המצב בליטורגיה הרפורמית בישראלמספר ואחר כך נייחד מילים

הדבר . בעשורים האחרונים נעה התנועה הרפורמית העולמית לכיוונים מסורתיים יותר פסקות תפילה רבות שהושמטו בעבר . ל התפילה ובסדריהבא לידי ביטוי בלשונה שלצד שפות , העברית מקבלת ביטוי מרכזי יותר כלשון תפילה, מוצאות את מקומן בסידור . המדינה שבהן היא מבוצעת

העומדים בתפילתם שופכים בפני בוראם את רפורמייםיהודים שוב אין דומה שכיום כמסכת תאולוגית סהסידור כבר אינו נתפ. תפילתם בבחינת מאמר תאולוגי רציונלי

. אידאולוגית או כטקסט בעל אופי מעין משפטי שעל אומריו להסכים עם כל מילה שבואין ,לים אחרותיבמ. עתה מבקשים המתפללים למצוא משמעות ונחמה בתפילה

את מה , אלא את מה שהוא משמעותי, מתפללים עוד את מה שנראה בהכרח כאמת .אל הקהילה ואל כלל ישראל, אל האלוהות, ית הקדושהיאל חוו שמסייע להתחבר

בראש הוועדה הליטורגית של איגוד הרבנים הרפורמיים שעמד, הרב פיטר נובל ששומה באחד מנאומיו אמר ,(Central Conference of American Rabbis)ם יהאמריקאי

.אל המסורת וממנה –נוגדים מלנוע באופן בו זמני לשני כיוונים על התנועה הרפורמיתהן בחזרה למילות התפילה , כפי שנכתב לעיל, באה לידי ביטוי אל המסורתההתנהלות הן בכך שהתפילה , בטלית ובמקרים רבים אף בתפילין, לשימוש בכיפה, המסורתיות

החזן , הרב –מתנהלת עתה באופן משתף יותר ופחות כהופעה של כלי הקודש .והמקהלה

הניכר בכתיבת תפילות , באה לידי ביטוי בפרץ יצירה אדיר המסורתמן התנועה במעגל החיים ובעיקר , כפי שנאמר לעיל, חלקן נועדו לטקסים חדשים הקשורים. חדשות

סוגה ליטורגית ההולכת ותופסת מקום משמעותי היא זו 132.בהקשר של חוויות נשיות Healing Services.(133(של טקסי הריפוי

היות מופת לתקינות דקדוקית ממש כשם שאין אנו מצפים מן הסידור שלנו ל...

, כשאנחנו מתפללים. כך אין לנו לדרוש ממנו להיות מודל לתקינות פוליטית, ותחבירית, מחשבות וייחולים, להלביש במילים רגשות –אנחנו מנסים לעשות את הבלתי אפשרי

אנו יודעים שמרכיב חשוב בתפילה הוא הצדדים . שהם כשלעצמם אינם מילולייםאנו יודעים . שפתּה אינה אלא מטאפורות למה שאי אפשר לבטא במילים, הסימליים שלה

יודעים שהתפילה משקפת ] אנחנו...[שתפילה גדולה היא מסך כל המילים האמורות בהאל לנו לחדול ממאמצינו לחפש דרכים . את אמונתנו ובה בשעה אינה מניפסט פוליטי

עבר למילים הנהגות ומשמעותן אני רק מתחננת שננסה להביט מ. משמעותיות של תפילה ]). ו"תשרי תשנ[', ביטאון התכנית הישראלית של היברו יוניון קולג, אומר(המילולית

טקסים וטקסטים רבים נכתבים מתוך מודעות לכך שמשפחות רבות בנויות באופן אחר מן 132 .חלקם מכוונים ישירות לזוגות חד מיניים. המשפחה המסורתית

2001ם נאמר שהטראומה של אירועי הטרור בארצות הברית בספטמבר דומה שלא נטעה א 133

דליה מרקס רס

)א"תשע(ד כנישתא

ניכר , בד בבד עם החיפוש של שפה יהודית אותנטית שמקורה עתיק: במילים אחרות אישית -חיפוש של שפה יהודית ,ובעיקר בארצות הברית ,עתה ביהדות הרפורמית

.שמקורה בהוויה ובחוויה של מבקשיה, אותנטיתההליכה אל המסורת , היינו, עם החיּות הרבה שניכרת בשתי התופעות שתוארו כאן

, לגבי התופעה השנייה –ש להעיר על קושי האופייני לכל אחת מהן י, וההפלגה ממנההליטורגית הענפה אינה עומדת תמיד בקני מידה אמנותיים - רמתה של היצירה הדתית

דומה שזהו המחיר . גם השימוש בלשון העברית אינו תמיד מדויק ונאות. ודתיים גבוהיםבו הידע שלה וההעמקה בה בעידן ש, של הדמוקרטיזציה והפופולריזציה של התפילה

.ין אינם תמיד מובנים מאליהםיעדהרפורמה הקלסית התאפיינה בביטחון . בעיה עמוקה יותר ניכרת בהליכה אל המסורת

הרפורמה בת . עצמי רב ובשכנוע פילוסופי עמוק שהתבטא בעיקר בדרשות הרבניםבשפה ברורה כלל אינה מדברת בדרך , זו המבקשת את המסורת והאותנטיות, ימינו

במקרים רבים נראה . וטרם נוסחו לה מצע תאולוגי ובסיס פילוסופי ברורים ,ובוטחת . סוק בשאלות אלהיעמאף מנהיגים רפורמיים נמנעיםכאילו

צאצאיהם של הרפורמים שהקפידו על גישה רציונלית והגיונית ורחקו מכל בקהילות . רגשי ולמסורתיל, לרוחני, סנטימנטליזם ביחסם למסורת נמשכים עתה למיסטידוריים ולעתים אף להתפלגויות של - רבות בצפון אמריקה גרם הדבר למאבקים בין

.קהילותיים ושירים ניגונים חסיד. גם בישראל הולכת ומשתנה אווירת התפילה בקהילות

כובשים את )למשל, כמו שיריו של אהוד בנאי(ישראליים פופולריים בעלי אופי ליטורגי בקהילות רבות נכנסים אלמנטים הלקוחים מן . ל המוסיקה הרפורמית הקלסיתמקומה שתוך שהם מתורגמים , מפרקטיקות של דתות המזרח ומחיפושי דרך מקבילים, הקבלה

רנות יבתוך כך הולכת ומתפתחת אצל רבים מהרבנים הצעירים הע. לשפה דתית יהודיתכל אלה . היהתפילה ומכלי ביטולמקומן של המחוות הגופניות והתנועה כחלק מחוויית

המתפללים בהם רואים ו ,משנים לא פעם את אווירת התפילה בבתי הכנסת הרפורמיים . את עצמם יותר כקהילה ולא רק כקהל

ההליכה אל המסורת . קו דמיון נוסף הוא השילוב של הליכה אל המסורת וממנה מקובלים בתנועה מתבטאת באימוץ מחודש של אלמנטים מסורתיים שבעבר לא היו

וכמו בחינה ,הביתי ועוד ממדתפילות השייכות ל, כמו אמירת תחנון, הרפורמית . תשליך ועוד, יחס למצוות ריטואליות כמו טבילההמחודשת של

ומשופעת ,הליטורגיה הרפורמית הישראלית הייתה מלכתחילה מסורתנית יותר מזה ים והחדשים בדורות האחרונים ה של התרבות העברית על רבדיה העתיקייותר בביטו

מכך שהדיאלוג ,בין היתר ,הדבר נובע. מאשר בתפוצות ובעיקר בצפון אמריקה ,מזהעל שלל הביטויים , שמנהלים אנשי התנועה בארץ הוא עם המציאות הישראלית המגוונת

שם הדיאלוג של , ב"לעומת המצב בארה ,הדתיים והחילוניים המרכיבים אותה ויכוח .ית הוא במידה רבה עם בני עמים אחרים ודתות אחרותהליטורגיה הרפורמ

.הייתה גורם מאיץ להתקבלותה של הליטורגיה של הריפוי ולחיבתה בקרב המתפללים

רסא ליטורגיה הרפורמית הישראליתב וספרותיות תאולוגיות, וגיות אידאולוגיותס

13:38 / א"תשע, ד טבת"י

הדורות בין הרפורמה הקלסית והרפורמה החדשה אינו בא לידי ביטוי מפורש בארץ .כבצפון אמריקה

התנועה מן המסורת מתבטאת גם כאן בפרץ גדול . אולם גם כאן אין לטעות במגמה זמני או קבוע או כתוספת –כתחליף תפילות חדשות רבות נכתבות. של יצירה ליטורגית

במקביל הולכים ומתחברים טקסטים חדשים המבקשים . לתפילות הקבע המסורתיות –רגעי , רגעי משבר ואבדן: לשמש בסיס לטקסים שהתפילה הקלסית לא הכירה עד כה

יציאתה לאור של הגדת התנועה .נקודות מעבר בחיים ועוד, שמחה והתבוננות אישיתהנה אבן דרך בתולדות , )ט"תשס" (הגדה לזמן הזה", דמת בישראלליהדות מתק

, ההגדה מוסיפה לנוסח המסורתי שלל טקסטים חדשים. הליטורגיה הרפורמית בישראלוהיא זכתה לתשומת לב , פיוטים חלופיים ופירושים המוסיפים להגדה את הקול הנשי

ודם לכן בתנועה של כלי התקשורת ולפרסום שכמותו לא ידעו חיבורים שנכתבו ק .הרפורמית הישראלית

עודה , הליטורגיה הרפורמית במדינת ישראל, דהיינו, התופעה שבה אנו עוסקים בהשוואה למקומה של התפילה (בחיתוליה מבחינת מקומה בציבוריות הישראלית

ניאופמה יהיו ו הימים יגידו מה תהיה דרכ). למשל, הרפורמית ביהדות צפון אמריקהואולי עשוי העיון שהוצע כאן להאיר את העין באשר לאופן שבו מחפשות , ההתפתחות

קבוצות את דרכן ביהדות זמננו ובאשר להתמודדותן עם משימות ואתגרים העומדים .בפניהן