מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

חידושים בחקר ירושלים

עשר-התשעההקובץ

הפקולטה למדעי היהדות

ישראל-המחלקה ללימודי ארץ ע"ש מרטין )זוס(וארכיאולוגיה

ואברהם פאוסט עורכים: אייל ברוך

דגן, תשע"-רמת

אילן-( באוניברסיטת בר6102בדצמבר 62) ד"עבטבת תש כ"גהכנס נערך ביום

מערכת: פרופ' יהושע שוורץ פרופ' זאב ספראי

אברהם פאוסט פרופ' אייל ברוךד"ר

פרופ' בועז זיסו

מזכירת מערכת: שחר-שירה בן

כל הזכויות שמורות למחברים, לעורכים © ולפרסומי מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

דע"גן, תש-רמת

יעל אלקיים: עיצוב העטיפה

גלוסקמה שנמצאה בחפירת הצלה : לעטיפה צילום הרקע

של פרופ' עמוס קלונר במערת קבורה במדרון המערבי של הר הצופים

יעל יולוביץ, באדיבות רשות העתיקותצילום:

879-869-7329-66-4מסת"ב:

rslm1@biu.ac.iljgr.mail: -E

studies.com-www.jerusalemWebsite:

תוכן עניינים:

אברהם פאוסט תהליך גידולה הטריטוריאלי והדמוגרפי של ירושלים בתקופת

7 הברזל: מתי, כמה ולמה? גרשון גליל

93 יין חלק: הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים אסטר זליג-שון

57 מבט השוואתי לנוהג האשורי ?מדוע לא כבש סנחריב את ירושלים ון זנטוןנחש

במדרון ב' : עדויות לפולחן מתקופת הברזלאחת התאים החצובים ומערה 67 המזרחי של עיר דוד

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר ג' בחר' אל בורג' -היישוב מתקופת הברזל ב' :שמן וגבעונים ,על יין

35 בצפונה של ירושלים דן גיל ואביהו בורג

שתית הקרסטית של המערכות להספקת מים בעיר דוד המקראיתאימות הת 309 על סמך תופעות קרסט דומות בישראל

דויד גורביץ' 359 תהליד קברי המלכים והבריכה שלא הי הבריכה איל רגב

373 שגשוג שהוביל לחורבן: החברה היהודית בירושלים ערב המרד הגדול אבי סולומון

לאור הממצא הארכאולוגי מחפירות הגשר הגדול מקומו של שער קיפונוס 103 הכותל המערבי במנהרת

יוסף פטריך 139 מצב הידע והצעה חדשה –על מספר שערי העזרה והשערים שבסורג

אלי שוקרון 193 בור מסתור מהמרד הגדול בירושלים

זאב ספראי 195 זכרון המקדש ריאליה וארכיטקטורה דמיונית: חלק ג'

יהושע פלג 157 "היהודים הלא נאמנים למסורת האבות" בימי הקיסר טריאנוס

פרץ ראובן פריטים ארכיטקטוניים מן התקופה הרומית המאוחרת שנמצאו בהר הבית

133 ותרומתם להבנת הפעילות הרומית במתחם אברהם גיסר וזאב ח' )ז'אבו( ארליך

חכם: -פיטי" שהתגלה כתלמיד"ועצמותיכם" וגם "ועצמותם"! חורת ה"גר 919 משמעותה של כתובת "וראיתם" החרותה בכותל המערבי על

אברהם דוד ( ומעורבותו 3537-3501יצחק הכהן שולאל: אחרון הנגידים במצרים )

993 של הקהילה הירושלמית לאורה של גניזת קהיר בענייניה בת שבע גרסיאל

945 (3317-3033) מעמד ירושלים באסלאם בתקופה הצלבנית מיכאל ארליך

953 השכונות היהודיות של ירושלים ערב הכיבוש הצלבני

963 פיםרשימת משתת

חלק אנגלי , אנט נגר, רינה אבנר ויעקב ביליגג'רלד פינקלשטיין

החפירות מחוץ לשער החדש )מסלול הרכבת הקלה( אחרי שלוש 7* שנים של מחקר

13* קצירים באנגליתת

ג' בחר' -על יין, שמן וגבעונים: היישוב מתקופת הברזל ב' אל בורג' בצפונה של ירושלים

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר

על גבעה בצפונה של שכונת רמות בירושלים על סעיף הדרך שוכנתח'רבת אל בורג'

התייחסו למבנה הצלבני 91-הסקרים שנערכו במאה הקדומה בין נבי סמוויל לירושלים. ה(. 9111, קונדר וקיצ'נר 9181של המאה הקודמת בראש הגבעה )גרן 07-ששכן עד שנות ה

על ידי קלאי 9181-ב ךמן הסקר שנערלראשונה התברר במקום קיומו של האתר הקדוםוקמייסקי )מגן על ידי פלדשטיין 17-לאחר מכן בסקר בנימין בשנות השל"ב(, ת)קלאי

9111–9119ב במסגרת סקר ירושלים שנערך בשנת ערר' ועל ידי (ג"תשנופינקלשטיין )קלונר תשס"ג(.

. עיקר )אדלשטיין תשל"ג( 9101לטיין בשנת שראשונות נערכו באתר על ידי אד חפירות, עמית ווולף. במקביל נערכו חפירות על ידי על ידי דה גרוט 9111החפירות נערכו בשנת

; בועז9111און ורפיואנו ) באתר הכפר הצלבני הסמוך )ח'רבת אל כרום( ובועזאון, רפיאנו . במקומות אחדים התגלו מתחת ליסודות הכפר הצלבני חרסים מתקופת (9111וארבל ישוב הקדום.יהמעידים על גבולות ההברזל

על כך מעידים .ברונזה התיכונה ב'הראשית ההתיישבות באל בורג' היא מתקופת בנוסף נחפרה בסמוך מערת קברים מתקופה זו חרסים שנמצאו בהצטברויות עפר על הסלע,

כפי שמעידים חרסים ברזלבתקופת ההתחדש היישוב ארוך יישובי לאחר פער(. 9111 וולף). עיקר השרידים םיבודדים המתוארכים לברזל א' אך עד כה ללא שרידים ארכיטקטוני

גם לפחות באחד המבנים נמשך )?( השימושוג' –שהתגלו בחפירה הם מתקופת הברזל ב' בתקופה הפרסית. מתקן קולומבריום מעיד על שימוש חקלאי בגבעה בתקופה ההלניסטית

קופה הבאה בתולדות האתר היא התקופה הצלבנית, בראש הגבעה ניצב . הת(1777קולנר )ני צידי הדרך בעל הנחלה ולמרגלותיו שכן כפר צלבני שנבנה מש את מבנה ששימש

פרק זמן זה יש לייחס בורות מים רבועים . ל(9111בועז וארבל ) המוליכה לירושלים המצויים בחלקה העליון של הגבעה.

כחלק מהמערכה הקשה םמאני'במלחמת העולם הראשונה בוצרה הגבעה על ידי העותביצורים אלו הורחבו בתקופת (991–791: 9111)וורד שהתחוללה סביב נבי סמוויל

מרותם של השרידים הארכאולוגים. השלטון הירדני. מערך הביצורים פגע קשות בהשתמתוצאות החפירות והסקרים עולה כי האתר מתקופת הברזל השתרע על רוב שטחה של

דונם. השטחים שנחפרו 17הגבעה ומכאן שניתן להעריך את גודלו של היישוב בסביבות המידע הארכאולוגי על המצאות ו נות הצפוניים והמערביים של האתרומצויים על המדרדרומי והמזרחי מתבסס על סקרים. השרידים מן התקופות הקדומות השרידים במדרון

ה של המבנה הצלבני והביצורים יששכנו גם בחלקה העליון של הגבעה נהרסו בעת הבניממלחמת העולם הראשונה ואילך. בחפירה נחפרו תעלות בדיקה ידניות לאורך המדרונות

אתר שטחים שבהם הייתה השתמרות טובה של שרידים קדומים, בחלק מאותם שנועדו ל מקומות הורחב שטח החפירה.

המאמר מוקדש לזכרו של דוד עמית חבר וקולגה שהיה אחד מחופרי האתר.

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר 69

ר. ה המעידים על קיומו של יישוב נרחב באתיבכל שטחי החפירה נמצאו שרידי בנימזרחי של החפירה נערכה בדיקה במבנה ציבורי מאסיבי בעל קירות -בחלקו העליון הצפון

ל ידי גרשון אדלשטיין.עבים שנחפר לראשונה עהמבנה דומה באופיו למבנה המצודה שנחפר על ידי אורה יוגב בגבעה הצרפתית

(.1771ברקאי ופורסם על ידי ברקאי, טל ופנטאלקין )סוף תקופת הברזל והתקופה :הממצא הקראמי שנתגלה במבנה נחלק לשתי תקופות

או ,שוב בפרק הזמן האמורילא ניתן לקבוע אם הדבר מעיד על רציפות בי .הפרסיתלאחר פער בתקופה הפרסית שהמבנה נהרס וניטש בסוף תקופת הברזל ושבו והשתמשו בו

יישובי.ה חד משמעית לסוגי תשובהנראה שאף באתרים אחרים התמונה דומה ואינה מספקת

המשכיות בין תקופת הברזל לתקופה הפרסית )לדיון אחרון לשדרותה עישל קיומה או ה (.1791פאוסט ורא בסוגיה

ו של מבנה נוסף אשר תוכניתו ינתגלו שריד המזרחי בחלקו התחתון של חתך הבדיקהקב מצם. בסמוך למבנה העליון נמצא היהמלאה לא הובהרה עקב שטח החפירה המצו

דון להלן וממערב לו קירות המעידים על מבנה מגורים נוסף. בחלקו התחתון של החתך ישיבסמוך אליו נמצא בית בד ובור מים. בחלקים .שנחפר בשלמותוהמערבי נתגלה מבנה

גבוהים יותר של החתך התגלו שרידי קירות המעידים על קיומם של לפחות שני מבנים נוספים.

םהחפירה המקוטעת על המדרון התלול והאופי המקוטע של רוב השרידים שנמצאו אינ לקבוע את תוכנית האתר. יםמאפשר

מים יציב ומכאן שאספקת המים נשענה כולה על בורות מים. האתר מרוחק ממקורמסגרת חצובה בור לעיתים נמצא בפי ה .שנחצבו בסלעבחתך פעמוני בחפירה נתגלו בורות

.נתגלו באתרםם במקרים אחדיאבן ש בסלע המיועדת להנחת פקקאחד השימושים העיקריים הוא לאגירת מים .בורות אלה יכלו לשמש לצרכים שונים

דרך תעלה שהוליך שנחפר בשלמותו מבנההכפי שעולה מגילויו של מרזב הצמוד לקיר התיישבות באזורי ההר הצחיחים ללא תופעת האל אחד הבורות. לא ניתן להבין את בנויה

לעיתים קשה לקבוע את השימוש המקורי של שימוש נרחב בבורות לשם אגירת מים.האחד מצוי בחצר של מבנה נוסף והשני מצוי נחפרו, ששני בורות נוספים בכך ,הבורות

אשר אינם מאפשרים לקבוע את מקומו המדויק במבנה. ,ה דליםיבסמוך לשרידי בנילא שימשו בכל המקרים כבורות מים, בורות בעלי חתך פעמוניחוקרים אחדים הציעו ש

, (11: 9119)לאפ כך למשל בתל אל פול חלקם שימשו כאחסון כאסמים או לצרכים אחרים( וברוגם גנים *91: 1791 יזנברגא) חר' זעקוקה(, 191–191: 1771פרנקלין ) בשומרון

(.11: 1799)גרינברג וצינמון אחד בצמוד לשני, בדפנות הבורות בורות שנחצבו 11בחלקו העליון של האתר נמצאו

זהה בפרטיו למתקן שגילה פריטצ'ארד זה ניהם. מתקן מרשים ינפרצו פתחים המקשרים ב (.1–9: 9181בגבעון )פריטצ'ארד 87-בשנות ה

לפי שחזורו היין נשמר בקנקנים שהונחו אחד על . בורות אלו שימושו כיקב ,על פי הצעתו שני.גבי

ג' בחר' אל בורג' בצפונה של ירושלים–על יין, שמן וגבעונים: היישוב מתקופת הברזל ב' 97

רק שלושה בורות נחפר בחרבת ג'מעין על הכולל קטן בממדיוחפירה במתקן דומה אך .(19–11 :ו"מתש)דר ידי שמעון דר

ייך בורות בש 11-בין חמישה בורות בדיר דיקלה ל –קפים שונים ימתקנים דומים בהארוכם לתקופת והגדרתם כיקב ותי אתרים אלו לא נחפרו נמצאו באזור ההר המרכזי. – עיסא

.על יד סקר בלבד והברזל נעש–היקבים הגדולים באל בורג' כמו גם בגבעון מעידים על היותם חלק ממערך מרכזי

שאנו יכולים לקשור זאת עם אספקת תכןיי לשיווקה.וממלכתי ששימש לריכוז התוצרת ,שפורטו כאן המזון למרכז העירוני הגדול בירושלים. אולם, כפי שעולה מתוצאות הסקרים

של ההר חודית לאזור ירושלים בלבד וקיימת באזורים נרחבים יותריתופעה זו אינה י .המרכזי

היקבים מתקופת הברזל

ניההפ מוש מאוחרשי ירה/סקרחפ פר בורותמס ראת

: 9181פריטצ'ארד קולומבריום חפירה בורות פעמון 81 גבעון9–1

19–11דר תשמ"ו: בור אשפה חפירה בורות 1 ח'רבת ג'מעין–חרבת דיר

דיקלה פתחים –בורות 1

מרובעים 11 עיטם תש"מ: בור מים ביזנטי סקר

:1771פרנקלין אין חפירה בורות בודדים 977 שומרון 911–911

:ז"תשמ ודינור אילן אין סקר בורות 1 ח'רבת ג'מעית991–991

בודד בורות ובור 1 בית כאחל)אולי ישנם עוד

בורות(

11–18: תשע"אארליך אין סקר

–קולומבריום סקר בורות פעמון 11 שייח עיסא הלניסטי ורומי קדום

18–11: 1771פורמקין

מערכת מסתור סקר בורות 1 ח'רבת כולצון חשמונאית

: 1797קליין וזיסו 977–971

: 1799וצינמון גרינברג אין חפירה בור אחד רוגם גנים11

ח'רבת אל בורג'

םיוקולומבר חפירה בורות 11

באתר נתגלה בית בד .לא התבססה על הפקת יין בלבד באל בורג' כלכלת האתר

חצוב מ"ר 17-שטח של כמשוכלל שנחקר על ידי דוד עמית ז"ל. בית הבד שהשתרע על הקיבוע של חצובה בסלע. במשטח סלע משופע. מערכת הכתישה נעשתה במעגלת אבן

הנעוץ בשקעים משני צידי בעזרת מוט אופקי וקובעה קורת הכבישה הינה בגומחה קטורה ים שהונחו על משטח הכבישה הכבישה נעשתה על ידי קורה שלחצה על העקלהגומחה.

העגול. מתקן משוכלל זה נבדל מבתי הבד הקטנים ליצור שמן הנפוצים בתקופת הברזל

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר 69

מחזק את תפיסתנו באשר יכולות ייצור גדולות, בעל בית בד זה .(911–911: 9101עיטם ) רטיבי של יהודה בשלהי תקופת הברזל.טלמרכזיותו של האתר במערך האדמיניס

פירוש זה בדבר קיומם של מרכזי ייצור והפצה מרכזיים הוצע בעבר כהסבר למספרם (, ולריכוז גדול של גתות 111 :1771הגדול של אסמים שנתגלו במוצא )גרינהוט ודה גרוט

(.971–979: 1799ברוגם גנים )גרינברג וצינמון טות של מעגלים קונצנטרים חרו 91טביעות למלך, 19לפחות הממצא באתר כולל

סרגי , על פי הנתונים המובאים במאמרם של ליפשיץ תגלו באתר.הש ורדה וארבע טביעות החלק הארי של מכלול הידיות המסומנות הםהאתרים בהם התגלה (,9: טבלה 1799וקוך )

המנהל של -ששימשו כאתרים מרכזיים במערכת להניח ניתןרחל. -ירושלים, לכיש ורמתלצד אתרים אלה ניצבים האתרים המרכזיים בחבל בנימין )בהם נחשפו ממלכת יהודה.

במאמר בה(, ולאור הנתונים המוצגיםצנ-ג'יב( ומצפה )תל אל-עשרות טביעות(, גבעון )אל תל אל פול, מוצא ונבי סמוויל. כמו: ביתרת האתרים בורג'.-זה ניתן להוסיף להם גם את אל

.התגלו מספר מועט של ידיותלא ניתן לקבוע איזו תוצרת חקלאית אוחסנה בכלים נושאי באל בורג' יצרו יין ושמן אך

קנקנים מסוגים שונים, , אלו כולליםבכלי אחסון אחרים שנתגלו באתר גם הטביעות כמו )כץ ופאוסט אותו טיפוס כלי שימש לאחסון מוצרים שוניםשייתכן פערורים ופיטסים.

ועל פי פערורים בצמידות לממגורות ובתוכוכך למשל במוצא נתגלה מחסן (. 911: 1799. (111 :1771גרינהוט ודה גרוט ) הפערורים לאחסון גרעיניםהשערת החופרים שימשו

המצויה בשכונת מזרח תלפיות של ימינו נתגלה בית בד חורבת צביחהלעומת זאת, באתר במקרה זה נראה .פערוריםמתקופת הברזל ובצמוד אליו מחסן שהכיל אף הוא רק

*(.0: 1799שהפערורים נועדו לאחסון שמן )ויטו ירושלים ממצא נוסף המצביע על מעמדה הגבוה של אל בורג' במדרג היישובים באזור

אלה נחלקות כמו במספר. 19לפחות –וביהודה הוא מספרם הגדול של שברי צלמיות ובאתרים אחרים ביהודה לאנתרופומורפיות )לפרסום ראשון לצלמיות העמוד מאל בורג' רא

אומנם מספר זה קטן בהרבה ממספר הצלמיות שנתגלה ( ולזואומורפיות. 9118קלטר אלפים, אולם הוא בולט ביחס לאתרים אחרים ביהודה.בירושלים המונה כיום כמה

ביהודה. פיזורם המרחבי של למצוי מגוון הצלמיות והיחס בין הטיפוסים השונים זההשל התרבות חשובלכת יהודה ויכול לשמש כמאפיין ממחופף לגבולותיה של וצלמיות אל

האבןת משקול או(. ממצא נוסף בעל מאפיין דומה ה9111קלטר )החומרית היהודאית היהודאית שאף היא נמצאה באתר. אתני בממצא החומרי מתקשר לסוגיית זיהוי האתר.-עניין זה של מאפיין תרבותי

במקביל לפרסומו של סקר החירום בשנת תשכ"ח הציע שמואל ייבין לזהות באתר את מקובל על ואל םמערי שלוששל זיהוין . (9101)ייבין אחת מארבעת ערי הגבעונים ,בארות

יערים וקרית, כפירה' ח עם מזוהה הכפירה, יב'ג אל עם מזוהה גבעון :מרבית החוקרים של 9181-ב בסקר הגילוי. ימינו של גוש-אבו מעל( עזהר אל דיר) עאזר-אל דיר עם מזווה

ימנעהל ובכך בארות את במקום לזהות ןילייב אפשר 'בורג באל הברזל מתקופת גדול אתר-באל למשל כמו ,האחרות םעריה שתושלמ גאוגרפית המרוחקים ,בעבר שהוצעו מזיהויים

.בהצנ' א תל או בירה

ג' בחר' אל בורג' בצפונה של ירושלים–על יין, שמן וגבעונים: היישוב מתקופת הברזל ב' 99

האזורים נקשרו מידה באיזו ?ליהודה האתני-התרבותי הקשרם ומה הגבעונים היו מי הדורשות שאלות אלו? בירושלים הקשורה הכלכלית למערכת הגבעונים ישבו שבהם .המחקר המשך

בסקרים נתגלו, ייבין של המאמר פרסום מאז השנים במהלך כי נציין לזיהוי באשר כמועמדים לשמש היכולים זה באזור הברזל מתקופת נוספים משמעותיים אתרים ובחפירות .בארות של לזיהויה אפשריים

ירושלים בסביבות הכלכלית המערכת למורכבות נוספת עדות הוא' בורג באל האתר אחד במרכז להבחין תןינ כיום לנו הידועים בנתונים. ס"לפנה השישית עד השמינית במאות

ממספרן שעולה כפי ,החקלאית התוצרת ואחסון לריכוז קריבע המשמש, רחל רמת – גדול שוביםיי – מרכזים בכמה מכן לאחר. במקום שנתגלו והחרוטות הטבועות הידיות של הרב רק כה עד לנו ידוע זה באתר – ומוצא גבעון', בורג אל: ויצור אחסון של מערכות יש בהם

: מתקנים רק אלא במקום ישוביל עדויות לנו אין בהם צוריי ובמרכזי .אחסון מערכת על להבחין תןינ אלו מרכזים של המרחבי בפיזור. (1778 וצנמון גרינברג) צפפה ובית גנים רוגם

מצפון הגבוהים באזורים וזית וגפן ,רפאים נחל באגן גפן, במוצא דגנים – התמחות באזורי '.בורג ובאל בגבעון – לירושלים

בניהולם של אלון דה 9111( התנהלו בשנת 9119*החפירות באתר אל בורג' )הרשאה

גרוט, דוד עמית ז"ל, ושמואל וולף. בעזרתן של אירה ברש, איריס יוסיפון ורונית שביט. ת בימים אלה על ידי המחברים.יהכנת החפירה לפרסום נעש

ביבליוגרפיה

אדלשטיין תשל"ג: .18עמ' ,מה ,תוחדשות ארכיאולוגי", ח' אל בורג'"תשל"ג, ג', ,אדלשטיין

:9111און ורפיואנו , עמ'קב–קא ,חדשות ארכיאולוגיות ",ירושלים, ח' אל בורג'", 9111י', ,ורפיואנו , א',און00–01.

:1791איזנברג Eisenberg, E., 2012, “Khirbat Za’kuka: An Iron Age I Site Between

Jerusalem and Bethlehem”, Atiqot, 71, pp. *1–*20.

:9110אילן ודינור ,ז' ח' ארליך )עורך(בתוך: ", ג'בעית יישוב קדום בספר מדבר שומרון, "9110אילון, ודינור,

.917–991, עמ' אשומרון ובנימין ארליך תשע"א:

. אריאל.10-11כ: מחקרי יהודה ושומרוןכאחל. -ארליך, ז', תשע"א, "יין כחל" מיקב בית :אשל וארליך תשמ"ח

–90 , עמ'10 ,קתדרה ",עורמה רבת'בח עקרבא של מבצרה" תשמ"ח,ז', וארליך, ח' אשל, 11.

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר 011

:9111בועז וארבל .997עמ' ,971 ,ארכיאולוגיותחדשות ",ירושלים, ח' אל בורג', "9111 י' וארבל,א' בועז,

:1771ברקאי ואחרים Barkay, G., Fantalkin, A. and Tal, O., 2002, “A Late Iron Age Fortress

North of Jerusalem”, Bulletin of the American Schools of Oriental

Research, 328, pp. 49–71.

:1778גרינברג וצינמון Greenberg, R. and Cinamon, G., 6119, “Stamped and Incised Jar Handles

from Rogem Gannim and Their Implications for the Political Economy

of Jerusalem, Late 8th–Early 4th Centuries BCE”, Tel Aviv, 33, pp. 229–

243.

:1799גרינברג וצינמון Greenberg, R. and Cinamon, G., 2011, “Excavations at Rogem Gannim,

Jerusalem: Installations of the Iron Age, Persian, Roman and Islamic

Periods”, Atiqot, 66, pp. 79–108.

:1771גרינהוט ודה גרוט Greenhut, Z. and De-Groot, A, 2009, Salvage Excavations at Tel Moza: The

Bronze and Iron Age Settlements and Later Occupation (IAA Reports

39), Jerusalem.

:גרן תשמ"ג תרגם(יהודה : 1, ישראל-ארץ של וארכיאולוגי היסטורי, גיאוגרפי תיאורתשמ"ג, ו', ,גרן

.ירושלים ,(, 1868פריז מהדורת לפי התרגום ,עמרם בן ח :דר תשמ"ו

ש': בתוך ",השומרון במערב הראשון הבית מימי כפר - מעין'ג רבת'ח" תשמ"ו,ש', דר,

.01–91עמ' ,אביב-תל ,מחקרים קובץ, שומרון מחקריי )עורכים(, ספרא 'דר וז :9111וולף .10עמ' ,קד ,חדשות ארכיאולוגיות ",ירושלים, ח' אל בורג'", 9111 , ש', וולף :9111וורד

Ward, D., 1962, The 47th (Yoemanry) Division in Syria and France, London.

:1799ויטו Vitto, F., 2011, “A First Century CE Mint South of Jerusalem?

Archaeological Context”, in: D. Amit, G.D. Stiebel, and O. Peleg-Barkat

(eds.), New Studies in the Archaeology of Jerusalem and Its Region:

Collected Papers, vol. V, Jerusalem, pp. *7–*15.

:9101ייבין Yeivin, S., 1971, “The Benjaminite Settlement in the Western Part of Their

Territory”, IEJ, 21, pp. 141–154.

ג' בחר' אל בורג' בצפונה של ירושלים–על יין, שמן וגבעונים: היישוב מתקופת הברזל ב' 101

:1799כץ ופאוסט Katz, H. and Faust, A., 2011, “Distribution and Use of Storage Vessels in the

Kingdom of Judah”, in: I. Finkelstein, and N. Na’aman (eds.), Studies in

the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age,

and Persian Period in Honor of David Ussishkin, Winona Lake, pp.

071–091.

:9119לאפ ואחרים Lapp, N.L. (ed.), 1981, The Third campaign at Tell el-Ful: The Excavations

of 1964, AASOR 45, Cambridge.

:1799ליפשיץ ואחרים Lipschits, O., Sergi, O. and Koch. I., 2011, “Judahite Stamped and Incised

Jar Handles: A Tool for Studying the History of Late Monarchic Judah”,

Tel Aviv, 38, pp. 5–41.

מגן ופינקשלטיין תשנ"ג:)ירושלים: רשות העתיקות סקר ארכיאולוגי בארץ בנימיןתשנ"ג, י', ,ופינקשלטייןי', ,מגן

רשות העתיקות, ירושלים. ,(וקצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון

עיטם תש"מ:אוניברסיטת ,בודת מוסמךע ,"צור שמן ויין בהר אפרים בתקופת הברזלי"תש"מ, ד', ,עיטם

.אביב-תל :9101עיטם

Eitam, D., “Olive Presses of the Israelite Period”, Tel Aviv, 6, pp. 146–155.

:1770פאוסט תקופת (כלכלה משפחתית, קהילתית וממלכתית בתקופת הברזל ב' ", 1770 , א',פאוסט

.11–19 , עמ'1–1 ,ירושלים וארץ ישראל ,"המלוכה( :1791פאוסט

Faust, A., 2012, “Social, Cultural and Demographic Changes on Judah

During the Transition from the Iron Age to the Persian Period and the

Nature of the Society During the Persian Period”, in: Je Ro (ed.), From

Judah to Judaea: Socio-economic Structures and Procasse in the

Persian Period, Sheffield.

פרומקין תשס"ח:בתוך: י' אשל ", קרקעי מתקופת המלוכה במערב השומרון-יקב תת"תשס"ח, ע', ,פרומקין

.18–11עמ' , , י"ד, אריאלמחקרי יהודה ושומרון)עורך(, :9181פריטצ'ארד

Pritchard, J.B., 1964, Winery, Defenses, and Soundings at Gibeon,

Philadelphia.

:9181פרנקלין Franklin, N., 2004, “Samaria: From the Bedrock to the Omride Palace”,

LEVANT, 36, pp. 189–202.

שטרן-אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר 016

:9111קונרד וקיצ'נר

Conder, R.E and Kitchener, R.E., 1882, The Survey of Western Palestine:

Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography and Archaeology

(Volume III, Sheets XVIL–XXVI, Judaea), London.

:9101קלאי יהודה, שומרון כוכבי )עורך(, מ'בתוך: ",הסקר בארץ בנימין והר אפרים, "9101 ז', ,קלאי

.911–919עמ' ,ירושלים ,סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח :וגולן :1777קלונר

Kloner, A., 2000, “Columbaria in Jerusalem”, in: J. Schwartz, Z. Amar and

I. Ziffer (eds.), Jerusalem and Eretz Israel, Tel Aviv, pp. 16–66.

קלונר תשס"ג : ,מערבי-סקר ארכיאולוגי של ישראל. סקר ירושלים האזור הצפוניתשס"ג, , ע',קלונר

ירושלים. :9118קלטר

Kletter, R., 1996, The Jurdean Pillar-Figurines and the Archaeology of

Asherah, BAR International Series; 0636, Oxford.

:9111קלטר Kletter, R., 1999, “Pots and Polities: Material Remains of Late Iron Age

Judah in Relation to Its Political Borders”, Bullatin of the American

Schools of Oriental Research, 314, pp. 19–54.

:1797קליין וזיסו מזרח השומרון משלהי ימי הבית -אתר בדרום –כולצון ח'רבת , "1797ב', וזיסו, א', קליין,

.991–11 , עמ'ט"י ,מחקרי יהודה ושומרון ",השני ועד מרד בר כוכבא

Wine, Oil and Gibeonites: Iron Age II- III at Kh. el-Burj Northern Jerusalem

Alon De Groot and Michal Weinberger-Stern

Kh. el-Burj was excavated in a salvage excavation by the Israel Antiques

Authority in 1992. The excavation was directed by Alon De-Groot, the late

David Amit and Samuel Wolff.

The finds at the site, approximately 01 acres, indicate that the main

settlement was during the Iron Age with some remains of Iron Age IIa and

most remains from Iron Age IIb -III.

As the site is distant from a source of water, water had to be stored in a

bell shaped cistern. Twenty-four bell-shaped cisterns were cut next to one

another and were connected via subterranean openings. They resemble a

similar system that was excavated by Pritchard at Gibeon and was identified

as a wine cellar.

Nearby was found an elaborate oil press with a wooden beam levered with

weights. Also unearthed were large numbers of stamps and incised

markings, including twenty-one lmlk stamped handles, thirteen concentric

incised handles and four rosette stamped handles. Ninety-one fragments of

figurines were also found.

All of this indicates the importance of the site in the economic system

that existed in the region surrounding Jerusalem in the late Iron Age. The

site played an important role as the center of production and distribution of

agricultural products.

The site was identified by S. Yeivin with Beeroth, one of the Gibeonites

cities. If one accepts this identification, it raises the question of the role of

the Gibeonites in the economic system of Judea during the late Iron Age.