“Rav is a Tanna and May Argue,” Beit Yitzhak 39 (2007): 597-606

11
בית יצחק ל" ט תשס" ז איתא בסנהדרין) פג(: , אמר רב: זר שאכל את התרומה לוקה. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: לימא מר במיתה, דכתיב וכל זר לא יאכל קדש! אני ה' מקדשם, הפסיק הענין. מיתיבי, ואלו הן שבמיתה: זר האוכל את התרומה! מתניתא אדרב קא רמית? רב תנא הוא, ופליג. מכאן ו מ כמה מקומות בש" ס) עירובין נ: , גיטין לח: , וב" ב מב(. מוכח שיש לרב כח הוראה גדול יותר מכחם של שאר האמוראים. ברם, רב היה בדור הראשון של תקופת האמוראים כשמואל ור' שילא. מ כל מקום נכתב עלייהו) חולין צה(: , " כולהו שני דרב, הוה כתב ליה רבי יוחנן לקדם רבינו שבבבל; כי נח נפשיה, הוה כתב לשמואל: לקדם חבירינו שבבבל". וגם מצאנו בפירוש הרשב" ם) בבא בתרא נב(. , " דקרי ליה רב כמו שקורין לר' יהודה הנשיא רבי בארץ ישראל קרו ליה נמי בבבל רב." מוכח מכאן שרב היה גדול הדור בימיו. 1 וכן כתב בתוס' ) קידושין מה(: , " ובכל מקו ם שהרב והתלמיד חולקין הלכה כדברי הרב באמוראי ראשונים עד אביי ורבא אבל מכאן ואילך פסקינן כבתראי לפי שדקדקו יותר מן הראשונים להעמיד הלכה על בוריה." ואזי, רוב פעמים הלכה כרב שהוא הראשון מתקופת האמוראים. אבל צ" ע בשתי נקודות בכח של רב לחלוק על דברי התנאים: א,' האם מעיקר הדין מותר לאמוראים לחלוק על דברי התנאים? בהרבה מקומות בש" ס ראינו שיש תיובתא על איזה אמורא אם משנה או ברייתא סותרתו. 2 ועדיין צ" ב מה הבדיל בין זמן רבי יהודה הנשיא לתקופת האמוראים בעניני פסק הלכה? ב,' צ" ב למה רב מיוחד שרק לו יש רשות להתוכח עם התנא ים? 1 אבל, בדיני ממנות פסקו כשמואל כמ" ש רש" י) פסחים נ ד. ד" ה אלא( , " מקום שנהגו שמואל קרי ליה רבה שבור מלכא משום שהיה בקי בדינין". 2 במלה" ברייתא" נכלל גם התוספתא, כמש" כ הרמב" ם בהקדמתו, " ור' חייא חיבר התוספתא לבאר עניני המשנה. וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות לבאר דברי המשנה. "

Transcript of “Rav is a Tanna and May Argue,” Beit Yitzhak 39 (2007): 597-606

ל יצחק ז"תשס●ט"בית

בסנהדרין ,:)פג(איתא

ורבכהנארבליהאמרי.לוקההתרומהאתשאכלזר:רבאמר

אני!קדשיאכללאזרוכלדכתיב,במיתהמרלימא:לרבאסי

האוכלזר:שבמיתההןואלו,מיתיבי.העניןהפסיק,מקדשם'ה

.ופליג,הואתנארב?רמיתקאאדרבמתניתא!התרומהאת

ו בשממכאן מקומות נ(ס"כמה לח,:עירובין מב"וב,:גיטין מוכח.)ב

האמוראים שאר של מכחם יותר גדול הוראה כח לרב בדור,ברם.שיש היה רב

ור כשמואל האמוראים תקופת של מקוםמ.שילא'הראשון עלייהוכל נכתב

צה( ;שבבבלרבינולקדםיוחנןרביליהכתבהוה,דרבשניכולהו",:)חולין

בפירוש."שבבבלחבירינולקדם:לשמואלכתבהוה,נפשיהנחכי מצאנו וגם

נב(ם"הרשב בתרא רביהנשיאיהודה'לרשקוריןכמורבליהדקרי",.)בבא

".רבבבבלנמיליהקרוישראלבארץ

בימיו הדור גדול היה שרב מכאן בתוס1.מוכח כתב מה('וכן ,:)קידושין

עדראשוניםבאמוראיהרבכדבריהלכהחולקיןוהתלמידשהרבםמקוובכל"

הראשוניםמןיותרשדקדקולפיכבתראיפסקינןואילךמכאןאבלורבאאביי

מתקופת,ואזי".בוריהעלהלכהלהעמיד הראשון שהוא כרב הלכה פעמים רוב

צ.האמוראים התנאים"אבל דברי על לחלוק רב של בכח נקודות בשתי :ע

התנאים',א דברי על לחלוק לאמוראים מותר הדין מעיקר מקומות?האם בהרבה

סותרתו"בש ברייתא או משנה אם אמורא איזה על תיובתא שיש ראינו 2.ס

צ פסק"ועדיין בעניני האמוראים לתקופת הנשיא יהודה רבי זמן בין הבדיל מה ב

התנא"צ',ב?הלכה עם להתוכח רשות יש לו שרק מיוחד רב למה ?יםב

כמבדיני,אבל1 כשמואל פסקו רש"ממנות נ(י"ש אלא"ד.דפסחים שמואל",)ה שנהגו מקום

בדינין בקי שהיה משום מלכא שבור רבה ליה ."קרי

התוספתא"ברייתא"במלה2 גם הרמב"כמש,נכלל בהקדמתו"כ התוספתאחיברחייא'ור",ם

".המשנהדברילבארברייתותחיברוקפראוברהושעיא'רוכן.המשנהענינילבאר

אלף הלוי זאב 598

התנאים דברי על לחלוק לאמוראים מותר אם תשובות'גמצאתי,בענין

סאלאווייצ משפחת ר,הראשון.יק'מהחכמי ב"קו(אלחנן'כתב ס"ש ,)תרלג'ב

מכ הגר"מו'שאלתי זצ"ר הלוי מבריסק"ח דבאמת,והשיב,ל

על לחלוק בכוחו יש אמורא תיובתא,תנאגם דמותבינן והא

לאמוראי תנא,מתנאי על חולק אינו דאמורא משום ואילו,הוא

עליו חולק היה לא התנא דברי שחולק,ידע במקום אבל

כמותו,להדיא הלכה להיות .אפשר

הרמב דברי את ציטט הוא קל"ב(ן"וכן מתנא",)א"ב תיובתא דמותבינן דהא

נשנו התנא דברי אם רק הוא בברייתאלאמורא או בלשון,במשנה הן אם אבל

התנא דברי על לחלוק אפשר ר".מימרא הגר'פירש של הסברו על שאין"אלחנן ח

לבין ישראל ברוב שפשטו וברייתא משנה בין אלא לאמורא תנא בין חילוק

כמותם שאינו אחרות3.מימרא או,במלים תנא שם לחלות מיוחד כלום אין

חלקים ואלו אלו כי המסורהאמורא והברייתות,אמנם.בשלשלת המשניות כאשר

ותלמידיו רבי בימי העם אצל שאין,פשטו לדרגה והברייתות המשניות נקבעו

ברייתא או משנה להיות בלי להשיג יכול חכם של מימרא אין,כלומר4.שום

במשנה הוזכרו שלא אחרים תנאים שיטות על לחלוק כח לתנאים .אפילו

הרב'בס הג'כ)לז-ול'עמ(נפש שבהקדמת"בשם סאלאווייציק משה ר

המשיךם"הרמב ולא אשי ורב רבינא עד רק הקבלה סדר את כתב תורה למשנה

ת כל אשי ורב רבינא עד רק כי דורו עד פהשבורהלמנות בעעל באמת .פ"היה

ר"וצ3 דברי על הסביר'ע על רואלחנן ר'של שכתב ממה באבחיים גאון וכולהי",רתוגשרירא

איקבען לא ברייתא ור"כולמגרסאניןהני חייא דרבי ברייתא כדאקבען איך,ואז."אושעיה'ע

רויכ ו'ל לטוען לפיפלשוותאלחנו המשנה של ברייתאישוטה של לזושוטה זו דמו לא .והלא

ה4 ג(א"חזוסבר בכתב)מח:בכתביו לאחרונה נתגלו אשר הראשונים כספרי הלכה לפסוק שאין

המאירי,יד ישראל.כגון בכל פסקיהם פשטו שכבר ראשונים שאר ככח כחם (שאין שאין"ואע. פ

והאחרונים הראשונים בין הלכה בפסק כלל מש,חילוק הג"עיין בהקמתו"כ יוסף עובדיה ר

דעת"לשו יחוה הקדמוניםת דברי על לחלוק הזה בזמן לרבנים מצאנו).שאסור פעמים כמה אבל

הראשונים מדורות המקובל פסק נגד המאירי כמו הלכה פסק ברורה כחזו,שהמשנה א"ודלא

במ,לדוגמה( קכח"עיין ורסא:קנג,נא:ב ).ז:א

ופליג הוא תנא 599רב

בתשב אלא הוראה של שם חלות ממש"ואין הש"מש'עי(פ רמב"יו,ך"כ ).כא:ד

בא[ המאירי לפימנם ממש'מסל'הקדמה דורם עד מנו ראשונים ועוד .]אבות

ר,וכן הקבלה'כאשר מסירת של המהות את ושינה התלמוד את וכתב סדר אשי

שאחריו לדורות ההוראה שם את ביטל הוא מוהר"מש'עי[.גם עמ"כ שכטר לז'צ

בב'בהע תליא שמילתא גאון'שם שרירא רב באיגרת זה]גרסאות אין,לפירוש

לאמוראים התנאים תקופות בין ממש של כ.חילוק לא המשנה'רבי סדר,את רק

השיטות עיממ.את התלמוד כתיבת עד במעלתה נשתיירה המסורה רבינ"לא אי

אמר.אשי'ור התנאיםיכוליםהדיןשמעיקר"ס"הגרמלכן אף לחלוק ".האמוראים

הגריד מרי'ס(ס"כתב אבא לזכר עמ"ח,שעורים סוגישי)רנח'א שני ש

ותלמיד:מסורה חכם שכל שכלית והכרעה סברא של המסורה הוא הראשון

זאת במסורה לפלפל העיון,ושני.יכולים שאחר מעשה של וקביעה מסורה יש

לחלוק,השכלי יכול אדם שום אין שעליה למעשה להלכה נהפוך ,לכן.והלימוד

בכ נתקבלה ההלכה שזו משמע בלי משנה סתם שישנה זמן ואיןכל ישראל ל

עליו לחלוק רשות הגמרא כתב.לחכמי עוד ,)רנט'עמ(אבל

התנאים במחלוקת הלכה לשעתה–כשנשתנה המחלוקת עצם

ושימוש מעשה של קבלה מכל ההלכה את וכן...הפקיעה

למנין שעמדו סברתית,אחרי הכרעה בתור רק ההלכה ,נשארה

פסק את ולשנות לחלוק האמוראים יכולים .ההלכהולפיכך

הרשב כמו ממש זה שכתב"והרי קל"ב(ם שיאמרו"ד:ב עד ,)ה

מפיהלכהלמדיןדאיןמ"שהלכההוללמימרמדאצטריך

איןכפלוניהלכהבהןששנויהוברייתאמשנהמתוךתלמוד

התנאיםיבטעמדקדקוםאחרוניםשהאמוראי,ןמהלמדין

אישדקדקולאהראשוניםאבלבוריהעלהלכהוהעמידו

לתלמידומלמדהמרבוששמעמהאחדכלאלאחבירודבריב

.וברייתאמשנהנקראתהיתהוהיאשהיאכמושמועה

הרב הסברת התנאים,לפי דברי על לחלוק יכולים האמוראים הדין מעיקר רק ,לא

הקדמונים דברי את לפרש באים הגמרא שחכמי פעם כל את,אלא הופכים הם

ממש לדבריהם התנאים .דברי

בסעוד הרמבפרמצאתי בשם"מאורות וינברג"הגם יעקב שמואל ר

הרמב)גקכ-קכא'עמ( הלשון"שהרי את השמיט דינו"ם חכמי"ובית כל אצל

אלף הלוי זאב 600

מרבי חוץ הגדולה כנסת אנשי אחר דס.המסורה לרבי"ואפשר הוראה כח שיש ל

אחריו האמוראים בדורות שיש ממה להיות"ו.יותר נקבעו המשנה שדברי כיון

שבעהתור ע"ה הגדול"פ דין בית הסכמות פסקי"י לקבל רבי אחרי הכל מחויבים

ר.המשנה הסכימו ב'וכן סופרים דברי בקונטרס במבוא"והמהר'אלחנן חיות ץ

י פרק .ד"התלמוד

החזו ב(א"לדעת אות סופרים דברי הרגישו,)'קונטרס האמוראים

שנמס פסקיהם את קבלו ואזי התנאים מחכמת פחות במשנהשחכמתם לפי.רו כי

התנאים,דעתם דברי על לחלק ראויים שבזמנינו.אינם איש החזון דברי וכןרבינא של בתלמוד ההלכות וגם המשנה פסקי לקבל אנו וצרכים חכמתנו שודאי

אשי .ורב

ופליג הוא תנא לענין השייכים כללים כמה בחי'הא.יש א"הריטב'הוא

פ( דפליגאשמואלדבימדתנאוקושיין.'כואלעזררביוהאמראיני",:)טעירובין

עדממתניתאליהלמפרךשבקינןלאאנן,ופליגהואתנאדרבג"ואע,אדרב

פרוקאמשכחדלאהיכאאלאהכיןמתרץלאנמיותלמודאהכיןתלמודאדמתרץ

לגמ,כלומר".אחרינא אחרראעדיף בענין קושיא ב,לתרץ ה"ולא ופליגתנא ".וא

בשו,והשני משה"הנה אגרות ד'ס,ע"אה'ח(ת ולעומת"קכד :כתב)ה

רקדהואמסתברופליגהואתנארבדוכתיבכמהדאמרינןאף

הואהמקומותדבכלסדרןדרבימשניותעלולאברייתותעל

גובהעדיםי"דע'מתניעלשהוא.מבדףב"ובב,מתניתאעל

זהשאמרדאפשרתימאוכיןבלשורקשםאיתאח"במנכסים

דהוארבששייךכןתימאאםדאףהיינודמלתאלרווחארק

אמרדבעצמומשוםלתרץא"א'מתניעלגםשיפלוגתנא

ברש"דאר:קכבדףובחולין,הלקוחותמןגובהאינופ"דמע

מסברתפליגדרבהכוונהאיןתנשמתותניהואתנארביצחק

גםבסתםותניברייתותכמהכ"גדסדרהואתנארבאלאעצמו

לאשלכןתנשמתגםדחשבומתנאיםששמעמההיינותנשמת

מסברתזהאמרדלאמשוםופליגהואתנארבבלשוןאמר

דחשיבתנאולההואשפליגילפניושהיומתנאיםאלאעצמו

.העניןהפסיקדלמינהומשוםדהואטעםרבנתןתנשמת

ופליג הוא תנא 601רב

ביהודה נודע מדברי משמע ילקוכ(וכן חטתובות תנא"דכלל.)מפרשים

ופליג ברייתא"הוא דברי על דחלוק הרוצה כשאמורא רק מסתבר5.שייך זה כלל

גאון"ממש שרירא רב באגרת כולייןנאלמגרסןקבעאילאברייתאיהנילהווכ",כ

הברייתות:פירוש".האושעי'ורחייאדרביברייתאכדאקבעןעלמא נקבעו לא

המשניות המקובלותכשנקבעו השיטות את ולסדר ללמד המשניות תועלת כי

אע.בישראל כשפשטו"לכן המשניות דברי על לחלוק יכלו לא שהאמוראים פ

בעם,בישראל פשטו כך כל לא כי הברייתות דברי על לחלק שיכלו פעמים .יש

ג משמע זה הרמב"וכל מדברי בהקדמתו"כ ,ם

.שהיהכמותהדברהניחולאכךהקדושרבינועשהולמה

מתחדשותוהצרותוהולכיןמתמעטיןשתלמידיםשראהלפי

וישראל.ומתגברתבעולםפושטתרומיומלכותובאות

כולםבידלהיותאחדבורחיחיבר.לקצוותוהולכיןמתגלגלין

6.ישכחולאבמהרהשילמדוהוכדי

את היטב להבין לעזור רק היא והתוספתות הברייתות תועלת ואילו

כמשהשיטות עצמו בפני חיבור להיות ולא הרמב"במשנה שם"כ חייא'ור",ם

ברייתותחיברוקפראוברהושעיא'רוכן.המשנהענינילבארהתוספתאחיבר

הברייתות,לפיכך".המשנהדברילבאר מכח יותר גדול המשניות של הפסק ,כח

צ הברייתות"אבל על שחולק אמורא נמצא איך ?ב

הרא5 ס(ש"כתב כדאמר"אע",)לה'ברכות הברייתא לשבש כח לו יש דהאמורא לעילג רבא

כוותיה הלכתא שמואל דאיתותב גב על אותה"ה.ואף ומשבש הברייתא יודע דהאמורא היכא מ

דאילו אברייתא סמכינן כוותיה דלא ברייתא ונמצא דנפשיה מסברא דבר אומר האמורא אם אבל

עלה פליג הוה לא הברייתא האמורא יודע מהגמ".היה משמע ז('וכן מפי",:)נדה למדין שאין

כח"ודהתלמ ואמרושיש הברייתות את למשבש משנה"האמוראים אינו ".זו

הרמ"חיבור"לשון6 דברי את סותר הרמבשהרי.ל"הנג"אינו מחכמי,ם"לשיטת איש כל

כמה לעצמו רשימות כתב הרמב"מסורה בהקדמתו"ש הקדוש",ם רבינו ועד רבינו משה ומימות

בתו ברבים אותו שמלמדין חבור חיברו פהלא שבעל או.רה דין בית ראש ודור דור בכל אלא

פה על מלמד והוא מרבותיו ששמע השמועות זכרון לעצמו כותב הדור באותו שהיה נביא

כל.ברבים ששמעוכן כמו ומהלכותיה התורה מביאור כחו כפי לעצמו כותב ואחד ,לכן."אחד

תשב,ם"להרמב את לכתוב ור"האיסור רבינא ימי עד רק היה לרביםא'פ וללמדו לפשטו שי

כבר הקיים השמועות זכרון כל את סדר רבי .וכאשר

אלף הלוי זאב 602

הרמב בהקדמתו"כתכ עיקריולהודיעלבארוספריספראחיבררב",ם

במשנה."המשנה שנמצאות השיטות עיקרי להודיע היא רב חבורי של .התועלת

רבי שעשה כמו ולא הקרא כסדר המשנה שיטות את סדר הוא רצה,והרי הוא וגם

למעשה ההלכה את שכחו שהרבה אחרי לעם .לעזור

עודע גאון"משיין שרירא רב באגרת :כ

ורבןשמעון'ורנתן'רכגוןהתםמןתנאיהוורביובתר

תנילאמיהו.הוצלדמןיאשיה'רכגוןהכאומן,ברביגמליאל

נמיוהוו...הכיקמיהתניאדהוהההואאלאמתניתיןמידי

ורבינאי'ורחנינא'רכגוןואמוראיתנאידאיתינוןאחרינירבנן

בחוליןדאמרינןחייא'ורמרביוגמריהדרביתלמידידהוו

עשרהשבעאחורייתביןהוינאכדנהירנאיוחנן'ראמר):קלז(

דנורזקוקיןנפקיןוהוודרביקמיהורבדרבאחורישורן

דרבילפומיהדרבומפומיהדרבלפומיהדרבימפומיה

).חכתובות(ןאמרינדוכתיובכמה.קאמרימאיידענאהוהולא

.ופליגהואתנארב

זה בקטע נקודות שלוש לבאר :יש

רבי.א מיתת אחרי שחיו התנאים את רש,כשהזכיר שהם"כתב לא"ג

האלו"אע".הכיקמיהתניאדהוהההואאלאמתניתיןמידיתני שהחכמים פ

גמורים וחבריו,תנאים רבי מפי שמעו שלא להלכה דבר שום אמרו ש"וכ.לא

רהחכמי של שבדור ור'ם התנאים'חנינא תקופת בין בינונים שהם ורב ינאי

האמוראים הקדמונים,ותקופת מפי שמעו שלא כלום אמרו .שלא

רש.ב שהזכיר הכללים את ליחס ור"יש רב של הסיפור ואת יוחנן'ג

שהביא רבי של ר"רש.בשיעור את מנה לא הבינונים'ג של בדור ומשמע.יוחנן

סי לבארכשכתב זה רדהאפור את הזכיר הבינונים'לא בכת ישב,יוחנן הוא כי

רבי עם למד רב ואילו רב אחרי שורות עשרה ר,שבע היה לא אחד'וממילא יוחנן

מובהקים ממש.מתלמידיו נמי מוכח הרמב"וזה בהקדמתו"כ קטן'ר",ם יוחנן

לר תלמיד היה כן ואחר תורה'היה ממנו וקיבל ש".ינאי רביומפני לפני ישב רב

להיפך וכן רבי של לפיו רב של מפיו יוצאים אש של נצוצות דה,והיו ט"נראה

חביריו'ולכאו(דרב הבינונים)גם בכת רבי,התחשב שיעורי את את הבין שהוא

ופליג הוא תנא 603רב

בס.היטב מצאתי הרמב'וכן הג"מאורות בשם זצ"ם וינברג יעקב שמואל ל"ר

"קכו'עמ( בש): מקומות בכמה דאיתא ופליג"הא תנא רב משום,ס הוא פירושו

נאמרה שהיא המשנה על לחלוק כח לו היה הקדוש רבינו של דינו בבית קב דהיה

דינו"ע בית חכמי שאר המהר".י פירש י"וכן פרק התלמוד במבוא חיות .ד"ץ

דר.ג גאוןמהא שרירא בכללב זה קטע ופליג"חתם הוא תנא נראה,"רב

ה דרב הא בין קשר עוד דברישיש על לחלוק רשותו ובין הבינונים מכת וי

תלמידיו.התנאים משאר מרבי יותר למד דרב דברי,והיינו על לחלוק יכל ולכן

אחרים ידעו שלא הנשיא יהודה מרבי לימודו על מבוססת שיטתו כאשר .התנאים

זה כל ענינים,עם משני שהוא נראה המסורה לחכמי נכנע רב כאשר

עשה',א.נפרדים הקדמוניםהוא על חלקו שלא בדורו האמוראים כל .כאשר

עליהם"ואע לחלוק יכל הדין שמעיקר ורק,פ הדין משורת לפנים עשה הוא

למעשה ההלכה את לפסוק בדבריהם מדרשו',ב.השתמש בבית למד רב כאשר

רבי שמע,של לא אחר תלמיד ששום והלכות ענינים שמע למעלה"וכמש,הוא כ

קלז( שורןעשרהשבעאחורייתביןהוינאכדנהירנאיוחנן'ראמר",:)מחולין

דרבלפומיהדרבימפומיהדנורזקוקיןנפקיןוהוודרביקמיהורבדרבאחורי

ש".קאמרימאיידענאהוהולאדרבילפומיהדרבומפומיה הסיבה תנא"וזו רב

ופליג בש".הוא אלו מלים נמצאו הב,ס"כאשר דברי על חלק שרב ייתארהכונה

מרבי אחרת שיטה שמע הוא .כי

הרמב מדברי מוכח זה בהקדמתו"כל שכתב"הנם קיבל",ל רב כן

בחולין"אע".ינאי'מר דאיתא מהא שברור של:)קלז(פ מובהק תלמיד היה שרב

מר"הרמב,רבי תורה קיבל שהוא פירש ר,ינאי'ם אח.יוחנן'וכמו כתב"אבל ,כ

על".המשנהעיקריהודיעוללבארוספריספראחיבררב" לחלוק יכל רב לפיכך

רבי מפי שמע לבדו שהוא בשיטות רק הברייתות הברייתות.דברי תועלת שהרי

רק הרמב"כמשהמשנהדברילבארהיא למעלה"כ עיקרי,ם לרב מסר רבי אבל

מברייתא עדיף וזה לאחרים מסר שלא .משנה

התוס"ז ח('ל ר"ד.כתובות ):תנאבה

,יוחנןרביכדמשניהמזוןבברכתההיאתניאכילשנוייבעילא

ומדלא.דפליגלומרטפילוונוח,כןלהעמידדוחקלודנראה

דאי,היהאמוראי"דרלהוכיחישופליגתנאיוחנן'רקאמר

אלף הלוי זאב 604

לאדאמאילהקשותואין.לרבכדמשנימשניהוהתנאהוה

היהלאיוחנןדרבי,הואדתנאכרבדאמריאנאיוחנןרבימשני

7.דוכתאבכלעליודפליגכתנארבמחזיק

כר'תוס הלכה איך לתרץ ור'רצו רב במחלוקת תנא,יוחנן'יוחנן דרב

ור אמורא"הוא היה ודאי תשובות8.י כמה הביאו החשיב"ר',א:ולזה היה לא י

לתנא רב שרצהוממילא,את מקום בכל עליו לחלק ר',ב9.אפשר גם יוחנן'אולי

ופליג הוא דוחק.תנא ע,וזה מג ביומא הש"עיין מסורת שציין 10.ס"א

הריטב ח(א"וכתב "כתובות ור:) ופליג הוא תנא דרב יוחנן'שמעינן

הוא תנא דקיי,לאו ור"והא רב כר'ל הלכה דר"יוחנן משום אלא"י טפי חכים י

מסתייע בתנאידלא לאסמוכי מילתא אחרות".א גדול"אע,במלים יוחנן שרב פ

כמותו הלכה ולפיכך מרב יותר רשות,בחכמה לו נתנו לא רבי של דינו בית

משא דורם על שקדמהו"לחלוק חכמים על לחלוק היתר עם שנסמך רב .כ

עוזו המגדל לפי יז(כן כר,)יג:שבת דר"הלכה משום רב נגד גדול"י י

יותר החיד.מרבבחכמה הביא י"וכן מערכת זוכר אזן ביעיר לומר.ב"סי'א וצריך

ופליג תנא רב כהריטב,שבענין או סבר עוז ואע"המגדל גאון שרירא כרב או פ"א

כר חכם תלמיד אין רבי,יוחנן'שרב של מדרשו בבית תורה דברי שמע הוא עדיין

שמע"שר אינו איש.י החזון של דברי(ובהערות קונטרס בעל אות )'סופרים

הריטבחו דברי על עוז"לק והמגדל .א

במנחות ,.)ה-.ד(איתא

הואיל,פסוליןלשמןשלאששחטןמצורעואשם...רבאמר

שנשחטמצורעאשם:מיתיבי...הכשירוולאלהכשירובאו

מס7 מקום):לו(נדה'עיין בכל כתנא עצמו את מחזיק לא רב שגם שם מסוגיא .שמוכח

גאוןולר8 שרירא שרביד,ניחאב במקום רק התנאים דברי על חילק אחרתרב שיטה לו אבלמסר

רב בין מחלוקת כרפירשיוחנן'רלבסתם שהלכה לומר ש"אפשר קבלו כי מרני .ינאי'יהם

ב9 הדורותאמנם ד"ח(סדר אריכא"ב אבא ר",)ה מפומאיהא'פירוש דיוקא דלישנא גאון

בג אבא רב מצאנו בברכות,מקומות'דרבוותא סע"פ(ובכתובות,.)מט(חד ובשבת,)א"א

אבא.":)קלה( רב שר,רבהיינוואם לומר לא'קשה כתנאיוחנן רב את .החזיק

התוס10 השמיט ח(ש"רא'גם תנא"ד.כתובות רב תוספות)ה של השני תשובה אבל.ש"וע,את

בחד"ע הרמבוע קיד(ן"שי ופליג'שרלסבורשאפשרצידדש:)שבת הוא תנא .יוחנן

ופליג הוא תנא 605רב

לגביעולהז"הבהונותג"עמדמוניתןשלאאו,לשמושלא

.דרבתיובתאלהכשירואחראשםוצריך,נסכיםוטעון,מזבח

פשוטו הרמבראהגמ,לפי פסק וכן ואזי רב דברי את כוותיה"סותרת דלא ם

נתןשלאאו,לשמושלאששחטומצורעאשם",)יז:טוהמוקדשיןפסולי'הל(

".נסכיםטעון,בהונותגביעלמדמו

תוס,אכן אתר'כתב תיובתא"ד(על ופליגהואתנארבלמימרמצי",)ה

אע".דוכתיבכמהכדקאמר כרב לפסוק רצו שהגמ"ולכן תנא'פ שרב תירצה לא

ופליג הרמב.הוא דמחלוקת והתוס"ונראה הנ'ם מחלוקת ממש"הוא שלפי.ל

והרמב"רש לגמ"א,ם"ג רב'א כי שרוצה מקום באיזה ופליג הוא תנא רב לתרץ

רבי מפי השיטה את ששמע במקום רק התנאים דברי על אחר.חלק רברו,מצד

בש מקומות וכמה כאן דס"מתוספות בכלל"ס הוא ופליג הוא תנא רב שענין ל

מרבי ששמע לשיטות קשור [ולא תוסע. תנא"ד.ח(בכתובות'יין רב וביבמות)ה

ר"ד:ז( ואמר"ד.צב(ובפסחים,)יוחנן'ה התוס).]ה לשיטת חכמי',וכן כל

ואמור התנאים ימי שבין הבינונית בתקופה שחיו בגדרהמסורה הם הוא"אים תנא

הגמ,לכן".ופליג הביאה רב'כאשר את לסתור מברייתא כלום,תיובתא אינו

התנאים ידי על שנסתדרה הברייתא על לחלוק הגברא בעצם לרב כח יש .כי

תוס( של כמהלך הלכו שהם אחרונים מכמה חכמי"ואע',ומשמע של שמהלכים פ

ר כדעת מסתמא גאון'בריסק ).ע"צו,שרירא

בתענית :):יד(איתא

תמוזבתקופתדאפילו,אנןכגון:לרבינינוהבניליהשלחו

?דמינןכרביםאודמינןכיחידים?נעבידהיכי,מטראבעינן

ובברכתדמינןכרביםאו,תפלהובשומעדמינןכיחידים

,מיתיבי.תפלהובשומע,דמיתוכיחידים:להושלח?השנים

שרויןוישראלכתיקנןשהשניםבזמן?אימתי:יהודהרביאמר

לפיהכל,השניםלפיהכלהזהבזמןאבל,אדמתןעל

עליהרמיתמתניתא:ליהאמר!הזמןלפיהכל,המקומות

.ופליגהואתנארבי?דרבי

ר כמו חכמים כמה מציעאב(חייא'יש קו'תוס(וחזקיה.)הבא .בחולין

חמי"ד עלי)ה גם ופליג"הםששייך הוא התנאים"תנא בין חיו הם גם כי

אלף הלוי זאב 606

רבלאמוראים צ'הגמ,אכן11.כמו ופליג:ב"כאן תנא שהוא רבי גבי כתב ?למה

והוא משניות בהרבה הובאו דבריו הוא כי תנא היה שרבי פשוט דבר שזה נראה

התנאים תקופת בסוף המשניות את סדר !גופא

זו,ד"לענ לשאלה תשובות שתי בלשוןראשהגמ,אחת:יש מדברת כאן

רבי,צינית על להקשות אמינא הוה בכלל אין שמלכתחילה השני.מפני התירוץ

כהנ ר"הוא מדברי הרמב'ל דברי את שהביא של,באמת:ן"אלחנן כח לרבי אין

התנאים תקופת בסוף חכם שהוא אלא או,תנא המשנה בלשון מובא כשרבי אבל

ישראל לכל פשט ושיטתו הלכה,ברייתא לפסק שיטתו במס,לפיכך.נהפכת 'הכא

בעלמא,תענית דרבי במימרא עליו,עסקינן לחלוק המסורה חכמי לכל רשות ,ויש

בברייתא"וכ שמובא מי תוס(ש כתב יט"בב'וכן ובהא"ד.ק הגמ).ה נצרכה 'לכן

ופליג"לתרץ הוא תנא הלכה,"רבי כפסק נתפשטה זו שיטה גם באמת .כי

מש11 הרשב"עיין לז(א"כ ותבשיל"ד:שבת כד(י"ופני)ה בגמ"ד.ברכות שמשמע)'ה

שגם ופליגמדבריהם הוא תנא שמואל לומר ד"לענ.יכל זה הבנה במסקוחד מפורש כי מאד 'ה

שמואל:)נ(עירובין ולא הוא תנא "סד(איתאשבת'מסבו.ג"וצע,שרב רב:) שאסרו:אמר כל

לחצר בו לצאת אסור הרבים לרשות בו לצאת נכרית,חכמים ופאה מכבול בר.חוץ ענני רבי

אמר ישמעאל דרבי משמיה ככבול:ששון לחצר:תנן.הכל נכרית ובפאה לרב.בכבול בשלמא

קשיא,ניחא ששון בר ענני לרבי דרבי!אלא משמיה ליה קאמר דמאן משמיה ששון בר ענני רבי

יוסי בר ופליג,ישמעאל הוא תנא יוסי בר ישמעאל שבגמ"נ".רבי היה'ל גאון שרירא רב גם זו

תוס של לפירוש א'מודה הענ"כי את לפרש הגמא כשתרץ אחר בדרך ופליג הוא תנא של 'ין

שר"שאע לא'פ ודאי שושן בר ודאי,תנאהיהענני תנא בשם זו השיטה את אמר כשהוא עדיין

יוסי'ר( בר זו)ישמעאל ברייתא על לחלק כשר–יכל אמרם'אלא בשם זו שיטה אמר נהפך,ענני

ברייתא של לדרגה .המימרא

חוברת לטתשס“ז